‫‪http://www.themarker.com/ibo/misc/printFriendly.jhtml?ElementId=%2F...‬‬ ‫הערבים מועסקים ‪ -‬אבל רק בחקלאות ובבניין‬ ‫‪ 13.4.2010 | 07:10‬מירב ארלוזורוב‬ ‫<< מדינת ישראל‪ ,‬שתקומתה באה לה מן האודים העשנים של שואת יהודי‬ ‫אירופה‪ ,‬מחדדת מדי שנה את הלקח המרכזי של יום השואה‪ :‬החשיבות של‬ ‫הרגישות אל האחר בתוך החברה‪ ,‬והצורך לחנך לכבוד לאחר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫בטוח‪ ,‬שמדינת ישראל אכן מצליחה לעמוד במבחן היומיומי של הכלת האחר‬ ‫בתוכה‪ .‬מתברר שקל יותר לדבר גבוהה‪-‬גבוהה מאשר לעשות‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬מחקר שפירסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל בסוף ‪ 2009‬חושף את‬ ‫הקושי העצום של החברה הישראלית להתמודד עם האחר הבולט ביותר‬ ‫בתוכה ‪ -‬ערביי ישראל‪ .‬במקרה זה‪ ,‬מדובר בגברים הערבים ומידת היכולת‬ ‫שלהם להשתלב בשוק העבודה הישראלי‪ .‬המחקר‪ ,‬של ערן ישיב וניצה קסיר‪,‬‬ ‫חשף כי ערביי‬ ‫ישראל יוצאים‬ ‫לעבוד‪ .‬הם‬ ‫עובדים פחות‬ ‫מהיהודים‪,‬‬ ‫אבל בניגוד‬ ‫לנשים‬ ‫הערביות ‪-‬‬ ‫שסובלות‬ ‫ממחסומים‬ ‫תרבותיים‬ ‫ולכן כמעט‬ ‫אינן‬ ‫משתתפות‬ ‫בשוק‬ ‫העבודה ‪ -‬לגברים הערבים אין מחסום משמעותי שמונע מהם להתפרנס‪ .‬אלא‬ ‫שהשתתפות של הגברים הערבים בשוק העבודה משונה מאוד‪ :‬הם עובדים‬ ‫מעט מאוד שנים‪ .‬הם מצטרפים לשוק העבודה בגילאי ה‪ 20-‬לחייהם‪ ,‬וכבר‬ ‫באמצע שנות ה‪ 40-‬הם פורשים לפנסיה‪.‬‬ ‫הפרישה המוקדמת מאוד לפנסיה היא מאפיין מובהק חריג של ערביי ישראל‪.‬‬ ‫הם חריגים בכך מהגברים היהודים‪ ,‬שבדרך כלל מתחילים לפרוש מהעבודה‬ ‫בסוף שנות ה‪ 50-‬לחייהם‪ .‬הם חריגים בכך גם מכל הגברים במדינות אירופה‬ ‫ובמדינות ערב ‪ -‬ירדן‪ ,‬סוריה ואיראן ‪ -‬רובם ככולם מתחילים לפרוש מהעבודה‬ ‫בגילאי ‪ .55-60‬הם חריגים בכך אפילו בהשוואה לגברים הפלסטינאים‪ ,‬שגם‬ ‫הם מתחילים לפרוש מעבודה רק עשור מאוחר מהם‪.‬‬ ‫מדוע הגברים הערבים פורשים כבר בגיל ‪ ?45‬ההסבר של ישיב וקסיר לכך‬ ‫הוא משלח היד של ערביי ישראל‪ 65% :‬מהם עובדים במקצועות פיסיים קשים‬ ‫)בניין‪ ,‬חקלאות ועבודה בלתי מקצועית(‪ ,‬ולכן נשחקים בריאותית בגיל צעיר‪.‬‬ ‫הריכוז הגבוה מאוד של ערביי ישראל במקצועות הפיסיים והלא מקצועיים הוא‬ ‫המסביר מדוע הם חריגים גם בנוף של שאר העולם הערבי‪ .‬באף מדינה ערבית‬ ‫אחרת‪ ,‬לרבות הרשות הפלסטינית‪ ,‬לא מועסקים שני שלישים מהגברים‬ ‫במקצועות פיסיים שוחקים‪ .‬בכל המדינות הללו הגברים מתפזרים על פני מגוון‬ ‫עיסוקים‪ ,‬פיסיים ולא פיסיים‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬הבעיה של ערביי ישראל אינה הכניסה לשוק העבודה הישראלי‪ .‬הם‬ ‫נכנסים לשוק במספרים סבירים‪ .‬הבעיה שלהם היא ההדרה בתוך שוק‬ ‫העבודה אך ורק למקצועות פיסיים ולא מקצועיים‪ .‬ערבי‪ ,‬מתברר‪ ,‬הוא שווה כל‬ ‫עוד הוא מכיר את מקומו הראוי ‪ -‬פועל בניין או עובד בחקלאות‪ .‬במקצועות‬ ‫אחרים מקומו לא יכירנו‪.‬‬ ‫פועל יוצא הוא שהערבי מתרכז במקצועות קשים פיסית‪ ,‬המשלמים שכר נמוך‬ ‫מאוד ושבהם הוא גם מתחרה תחרות לא שווה ולא הוגנת מול העובדים‬ ‫‪21/04/2010 11:15‬‬ ‫‪Print‬‬ ‫‪1 of 2‬‬ ‫‪http://www.themarker.com/ibo/misc/printFriendly.jhtml?ElementId=%2F...‬‬ ‫הזרים‪ .‬כך‪ ,‬השכר הממוצע של גבר ערבי ב‪ 2005-‬היה ‪ 28.4‬שקל בשעה ‪-‬‬ ‫‪ 42%‬פחות מהשכר הממוצע לשעה של גבר יהודי )‪ 48.9‬שקל(‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫השכר של הגבר הערבי כל כך נמוך‪ ,‬שהוא משתכר אפילו פחות מהאשה‬ ‫הערבייה ‪ -‬ששכרה הממוצע הוא ‪ 30.6‬שקל בשעה‪ .‬ההסבר לכך הוא שמעט‬ ‫הנשים הערביות שיוצאות לעבוד עושות זאת במגוון עבודות‪ ,‬ואינן מתרכזות‬ ‫כמו הגברים רק בעבודות הפיסיות הירודות ביותר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כל המקצועות הללו אינם מציעים כל אופק קידום‪ .‬לא ניתן כמעט‬ ‫להתפתח בהם מקצועית ולעלות בסולם השכר לאורך שנים‪ .‬המוביליות של‬ ‫שוק העבודה‪ ,‬שהיא המבחן האמיתי לשוויוניות בו‪ ,‬אינה קיימת כאשר מדובר‬ ‫בעובד הערבי‪.‬‬ ‫ניתן היה לתלות את האשם בהשכלה הנמוכה של העובד הערבי בישראל‪ ,‬אבל‬ ‫אין לעובד הערבי בישראל כל תמריץ לשפר את השכלתו‪ ,‬מאחר שחוסר‬ ‫המוביליות שלו משתרשר לכל אורך הקו‪ .‬מחקרים הראו כי ערבים בעלי‬ ‫השכלה אקדמית מתקשים להשתלב בעבודה בתחום ההתמחות שלהם‪ .‬יותר‬ ‫משליש מהם נאלצים להתפשר על עבודה מחוץ לתחום שלמדו ‪ -‬למשל‬ ‫בהוראה‪ .‬אפשר היה להתנחם בכך שלפחות רמתו של המורה הערבי עולה‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬אבל מתברר שמורה אקדמאי מתוסכל ‪ -‬שנאלץ לבחור במקצוע‬ ‫ההוראה בעל כורחו ‪ -‬אינו המתכון להצלחה חינוכית‪ ,‬ומערכת החינוך במגזר‬ ‫הערבי מפגרת בכל המדדים אחרי זאת שבמגזר היהודי‪.‬‬ ‫להבדיל מעצם הכניסה לשוק העבודה‪ ,‬שאותה הממשלה יכולה לתמרץ בקלות‬ ‫יחסית‪ ,‬את המוביליות בתוך שוק העבודה ‪ -‬ההתקדמות במעלה השכר ומעלה‬ ‫הדרגות ‪ -‬קשה מאוד לטיפול ממשלתי‪ .‬פרט לניסיון לשפר השכלה‪,‬‬ ‫המוביליות תלויה קודם כל ברצונו הטוב של שוק העבודה‪ .‬משמע‪ ,‬ברצונו‬ ‫הטוב של המגזר הפרטי בישראל לתת לעובדים הערבים סיכוי שווה ‪ -‬לא רק‬ ‫הסיכוי לעבוד‪ ,‬אלא הסיכוי להתקדם ולהצליח‪ .‬בינתיים‪ ,‬המגזר הפרטי‬ ‫בישראל נכשל כישלון חרוץ במבחן הרצון הטוב כלפי הערבים‪.‬‬ ‫‪21/04/2010 11:15‬‬ ‫‪Print‬‬ ‫‪2 of 2‬‬