‫בס”ד‬ ‫דרש הקהילתי‬ ‫בית המ האקדמית צפת‬ ‫במכללה‬ ‫נפתח‪:‬‬ ‫חלק בלימודים‬ ‫ל‬ ‫חב מוזמן ליטו‬ ‫הציבור הר‬ ‫תכנית הלימודים‪:‬‬ ‫תואר ראשון של המכללה האקדמית צפת‬ ‫חדש‬ ‫• ‪ B.Sc.‬במדעי המעבדה הרפואית*‬ ‫חדש‬ ‫• ‪ B.A.‬במיסטיקה ורוחניות*‬ ‫• ‪ LL.B.‬במשפטים‬ ‫• ‪ B.S.N.‬בסיעוד ‪ -‬ההרשמה הסתיימה‬ ‫• ‪ B.P.T‬בפיזיותרפיה* ‪ -‬ההרשמה הסתיימה‬ ‫• ‪ B.A.‬במערכות מידע קהילתיות*‬ ‫• ‪ B.A.‬בעבודה סוציאלית‬ ‫• ‪ B.A.‬במדעי ההתנהגות‬ ‫• ‪ B.A.‬בספרות‪ ,‬אמנות ומוסיקה‬ ‫חדש‬ ‫• ‪ B.A.‬לימודים רב תחומיים* (של המכללה האקדמית צפת)‪:‬‬ ‫מסלולים‪ :‬כלכלה וניהול ומשאבי אנוש‬ ‫סוציולוגיה‪ ,‬ניהול ומשאבי אנוש ‪ -‬ההרשמה הסתיימה‬ ‫‪sagitrubin.com‬‬ ‫לגברים‬ ‫בית המדרש לנשיםצו ‪16:00-20:00‬‬ ‫יום ראשון אח‬ ‫ה”‪18:00-22:00‬‬ ‫פועל ב‬ ‫צ‬ ‫ה”‬ ‫בימי שלישי אח קר ‪8:00-12:00‬‬ ‫יום חמישי בבו‬ ‫וב‬ ‫מסלולי הלימוד במכללה האקדמית צפת‪:‬‬ ‫*הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה‬ ‫יום א’‪:‬‬ ‫תואר ראשון רב תחומי של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪ : 16:00-19:00‬בנים‪ -‬תלמוד מסכת ברכות והלכות תפלה‬ ‫מסלולים מיוחדים לסטודנטים עובדים‪:‬‬ ‫• מדעי המדינה ומשאבי אנוש‬ ‫• מדעי החיים ומדעים מדויקים‬ ‫• קרימינולוגיה ואכיפת החוק‬ ‫• ניהול ומשאבי אנוש‬ ‫בנות‪ -‬נשים בתנ”ך‪ -‬נביאי בית שני ‪ /‬תרי עשר‬ ‫‪ : 19:00-20:00‬סוגיות במשפט עברי‬ ‫יום ג’‪:‬‬ ‫‪ : 18:00-19:00‬רפואה והלכה‬ ‫‪ : 19:00-22:00‬בנים‪ -‬תלמוד מסכת שבת פרק שלישי‪ -‬הלכות‬ ‫בישול בשבת‬ ‫בנות‪ -‬נושאים במחשבת ישראל‬ ‫יום ה’‪:‬‬ ‫‪ : 8:00-11:00‬בנים ‪ -‬תלמוד מסכת פסחים פרק עשירי‪ -‬סוגיות‬ ‫בהלכות שבת ופסח‪.‬‬ ‫בנות ‪ -‬לימוד בתנועה‪ -‬רמב”ם‪ -‬הלכות דעות‬ ‫‪ : 11:00-12:00‬ספר הזוהר פרשת השבוע (יסודות הקבלה)‬ ‫מסלולי לימוד נוספים‪:‬‬ ‫• חינוך מיוחד‬ ‫• חינוך (חטיבה שנייה)‬ ‫• פסיכולוגיה (חטיבה שנייה)‬ ‫• חינוך מיוחד ופסיכולוגיה‪ -‬תכנית למגזר הדתי לאומי‬ ‫(בשילוב מדרשת בת ח”ן ברמה”ג)‬ ‫המכינות הקדם אקדמיות‬ ‫• מכינות ייעודיות למדעי הרוח והחברה לתואר ראשון‬ ‫• מכינה להשלמה ושיפור בגרויות‬ ‫• מכינה לגילאי ‪+30‬‬ ‫• מכינה ייעודית למגזר הדתי והחרדי‬ ‫• הכנה לבחינה פסיכומטרית ‪ -‬מובנית בתוכנית הלימודים‬ ‫ובמחיר מסובסד‬ ‫תצפית‬ ‫לפרשה‬ ‫דף שבועי‬ ‫לפרשת האזינו‬ ‫מבית המדרש‬ ‫במכללה האקדמית צפת‬ ‫דרש הקהילתי‬ ‫בית המ האקדמית צפת‬ ‫במכללה‬ ‫נפתח‪:‬‬ ‫לגברים‬ ‫בית המדרש לנשיםצו ‪16:00-20:00‬‬ ‫יום ראשון אח‬ ‫ה”‪18:00-22:00‬‬ ‫פועל ב‬ ‫צ‬ ‫ה”‬ ‫בימי שלישי אח קר ‪8:00-12:00‬‬ ‫יום חמישי בבו‬ ‫וב‬ ‫חלק בלימודים‬ ‫ל‬ ‫חב מוזמן ליטו‬ ‫הציבור הר‬ ‫גיליון מס‪48 .‬‬ ‫כניסת שבת ‪16:56‬‬ ‫יציאת שבת ‪18:01‬‬ ‫אזור צפת‬ ‫לפרטים ‪ -‬מרכז המידע‬ ‫‪www.zefat.ac.il | 1-800-344-544‬‬ ‫שירת האזינו וחג הסוכות‬ ‫שירת האזינו‪ ,‬הכתובה לקראת סיום ספר דברים‬ ‫וסיומה של התורה‪ ,‬סוקרת את ההיסטוריה של‬ ‫עם ישראל מימיו הראשונים‪ ,‬ימי הנדודים במדבר‬ ‫עד הגאולה האחרונה‪ .‬הרמב”ן בפירושו על התורה‬ ‫עומד על חשיבותה של השירה‪“ :‬והנה השירה‬ ‫הרב בניהו ברונר‬ ‫הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן‪ ,‬תגיד בביאור‬ ‫כל המוצאות אותנו‪ .‬הזכירה תחלה החסד שעשה עמנו הקדוש ברוך‬ ‫הוא מאז שלקחנו לחלקו‪ ,‬והזכירה הטובות שעשה לנו במדבר‪ ,‬ואשר‬ ‫הנחילנו ארצות הגוים הגדולים והעצומים‪ ,‬ורוב הטובה והעושר‬ ‫והכבוד אשר הנחילנו בה‪ ,‬וכי מרוב כל טובה מרדו בה’ לעבוד ע”ז‪.‬‬ ‫והזכירה הכעס אשר היה מלפניו עליהם‪ ,‬עד ששלח בהם בארצם דבר‬ ‫ורעב וחיה רעה וחרב‪ ,‬ואחרי כן פזר אותם בכל רוח ופאה‪ .‬וידוע כי‬ ‫כל זה נתקיים ויהי כן‪.‬‬ ‫ואמרה השירה‪ ,‬כי בסוף ישיב נקם לצריו ולמשנאיו ישלם‪ .‬והטעם‪ ,‬כי הם‬ ‫עשו כל הרעות עמנו לשנאתו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כי לא ישנאו את‬ ‫ישראל בעבור שעשו ע”ז כהם‪ ,‬רק בעבור שלא יעשו כמעשיהם‪ ,‬ויעבדו‬ ‫את הקדוש ברוך הוא וישמרו את מצותיו‪ ,‬ולא יתחתנו בהם ולא יאכלו‬ ‫מזבחיהם‪ ,‬ויבוזו ע”ז שלהם ויבערו אותה ממקומותיהם‪ ,‬וכענין שאמר‬ ‫(תהלים מד כג) כי עליך הורגנו כל היום‪ ,‬אם כן לשנאתו של הקדוש ברוך‬ ‫הוא יעשו בנו כל הרעות האלה‪ ,‬והם צריו ומשנאיו ועליו להנקם מהם‪.‬‬ ‫וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח‪ ,‬כי בבנין בית שני לא‬ ‫הרנינו גוים עמו‪ ,‬רק לעגו עליהם (נחמיה ג לד) מה היהודים האמללים‬ ‫עושים‪ ,‬והיו גדוליהם עבדים בהיכל מלך בבל וכולם משועבדים לו‪,‬‬ ‫ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו”‪.‬‬ ‫השירה סוקרת את הטובות שה’ הרעיף עלינו‪ ,‬ומרוב טובה מרדנו בו‪,‬‬ ‫נענשנו ויצאנו לגלות קשה‪ ,‬פוזרנו בארבע קצוות תבל‪ .‬בסוף מבטיחה‬ ‫לנו השירה כי “נקם ישיב לצריו”‪ ,‬למרות שעם ישראל נענש על חטאיו‪,‬‬ ‫המניע של אויביו היה מלחמה נגד ה’‪ ,‬מה שהפריע להם זה השוני‬ ‫הקיים בין ישראל לעמים‪ ,‬ולכן הקב”ה משיב להם כגמולם‪ ,‬וכך ישראל‬ ‫נגאלים‪ .‬הנבואה הכתובה בשירת “האזינו” אינה מכוונת לימי בית שני‬ ‫לדעת הרמב”ן כיוון שהדברים הכתובים בה לא התקיימו בתקופה זו‪,‬‬ ‫ולכן הרמב”ן משוכנע שהדברים נכתבו על הגאולה האחרונה‪.‬‬ ‫נקודה נוספת מיוחדת בשירה זו‪ ,‬ועליה עומד הרמב”ן‪“ :‬והנה אין‬ ‫בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה‪ ,‬רק היא שטר עדות שנעשה‬ ‫הרעות ונוכל‪ ,‬ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה‪ ,‬אבל לא‬ ‫ישבית זכרנו‪ ,‬וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה‬ ‫והחזקה‪ ,‬ויכפר על חטאתינו למען שמו‪ .‬אם כן‪ ,‬השירה הזאת הבטחה‬ ‫מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין‪,,,, .‬ואלו היתה השירה‬ ‫הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן‪,‬‬ ‫היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר‬ ‫אחד‪ ,‬ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו‬ ‫הנאמן בכל ביתו‪ ,‬אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו‪ ,‬עליו השלום”‪.‬‬ ‫בחז”ל נחלקו תנאים (סנהדרין צ”ז) האם הגאולה תלויה בתשובה‬ ‫או הגאולה היא מעשה ה’ ללא קשר להתנהגותם של ישראל‪ .‬טוען‬ ‫הרמב”ן שבשירת “האזינו” הגאולה איננה תלויה בתשובה‪ ,‬השירה היא‬ ‫שטר עדות על ההיסטוריה העתידית של העם‪ ,‬העם יסטה מהדרך‬ ‫שה’ סלל לו‪ ,‬יביא על עצמו את העונשים אבל עם ישראל יתקיים‬ ‫לעד‪ ,‬יגיעו ימים בהם ה’ ייפרע מאויבי ישראל בצורה נחרצת‪,‬ויכפר‬ ‫על חטאינו למען שמו‪ .‬הרמב”ן כותב‪“ :‬על כרחן של מינין” הוא רומז‬ ‫לתפיסה הנוצרית הטוענת שה’ עזב את ישראל והעביר את הבחירה‬ ‫לכלל האנושות‪ ,‬תפיסה זו מביאה לראיה את מצבו המושפל של‬ ‫עם ישראל‪ ,‬כשתגיע הגאולה תפיסה זו תאבד את אחיזתה באמת‪.‬‬ ‫הרמב”ן עצמו התמודד עם אידיאולוגיה זו בספרד‪ ,‬הוא אולץ להתווכח‬ ‫עם מומר מול המלך והמלכה בברצלונה (‪ )1260‬כשעיקר הוויכוח נסב‬ ‫על שאלה זו‪ ,‬האם הגאולה כבר הגיעה או שתגיע בהמשך‪ ,‬האם ה’‬ ‫נטש את עם ישראל או שהבחירה האלוקית בישראל שרירה וקיימת‪.‬‬ ‫הרמב”ן מסיים את דבריו בדברים ברורים‪ ,‬כל דברי השירה התקיימו‬ ‫עד ימיו וברור שגם הדברים העתידיים יתקיימו‪.‬‬ ‫חג הפסח נועד לשמר את זיכרון יציאת מצרים‪ ,‬שהיא הגאולה‬ ‫הראשונה‪ ,‬חג הסוכות שהוא החג האחרון בשנה לפי התורה‪“ ,‬בצאת‬ ‫השנה” (שמות כג)‪ ,‬בין סוכות לפסח אין חגים בתורה‪ ,‬חג זה קשור‬ ‫לגאולה האחרונה‪ .‬חג הפסח עומד בסימן של הפרדה בין ישראל‬ ‫יה‬ ‫יתי ַבּיֹום ַההּוא ֶאת ֶא ֶרץ ּג ֶֹׁשן ֲא ֶׁשר ַע ִּמי ע ֵֹמד ָע ֶל ָ‬ ‫לעמים‪“ :‬וְ ִה ְפ ֵל ִ‬ ‫ְל ִב ְל ִּתי ֱהיֹות ָׁשם ָערֹב ְל ַמ ַען ֵּת ַדע ִּכי ֲאנִ י ה’ ְּב ֶק ֶרב ָה ָא ֶרץ‪ .‬וְ ַׂש ְמ ִּתי‬ ‫ְפדֻ ת ֵּבין ַע ִּמי ֵּובין ַע ֶּמָך ְל ָמ ָחר יִ ְהיֶ ה ָהאֹת ַהּזֶ ה” (שמות ה’)‪ ,‬לידתו של‬ ‫עם ישראל היא בסימן של בניית ייחודו של עם ישראל‪ .‬לעומתו‬ ‫חג סוכות הוא החג בו אנו מתקרבים לאומות העולם‪ .‬אנו מקריבים‬ ‫שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם‪ .‬הנביא זכריה מנבא‬ ‫שהגויים ייקראו לחוג את חג הסוכות עם ישראל ומי שלא יעלה‬ ‫רּוׁש ִָלם וְ ָעלּו ִמ ֵּדי ָׁשנָ ה‬ ‫ּנֹותר ִמ ָּכל ַהּגֹויִ ם ַה ָּב ִאים ַעל יְ ָ‬ ‫יפגע‪“ :‬וְ ָהיָ ה ָּכל ַה ָ‬ ‫ְב ָׁשנָ ה ְל ִה ְׁש ַּת ֲחֹות ְל ֶמ ֶלְך ה’ ְצ ָבאֹות וְ ָלחֹג ֶאת ַחג ַה ֻּסּכֹות‪.‬‬ ‫רּוׁש ִַלם ְל ִה ְׁש ַּת ֲחֹות‬ ‫וְ ָהיָ ה ֲא ֶׁשר ֹלא יַ ֲע ֶלה ֵמ ֵאת ִמ ְׁש ְּפחֹות ָה ָא ֶרץ ֶאל יְ ָ‬ ‫יהם יִ ְהיֶ ה ַהּגָ ֶׁשם‪.‬‬ ‫ְל ֶמ ֶלְך ה’ ְצ ָבאֹות וְ ֹלא ֲע ֵל ֶ‬ ‫יהם ִּת ְהיֶ ה ַה ַּמּגֵ ָפה‬ ‫וְ ִאם ִמ ְׁש ַּפ ַחת ִמ ְצ ַריִ ם ֹלא ַת ֲע ֶלה וְ ֹלא ָב ָאה וְ ֹלא ֲע ֵל ֶ‬ ‫ֲא ֶׁשר יִ ּגֹף ה’ ֶאת ַהּגֹויִ ם ֲא ֶׁשר ֹלא יַ ֲעלּו ָלחֹג ֶאת ַחג ַה ֻּסּכֹות‪.‬‬ ‫זֹאת ִּת ְהיֶ ה ַח ַּטאת ִמ ְצ ָריִ ם וְ ַח ַּטאת ָּכל ַהּגֹויִ ם ֲא ֶׁשר ֹלא יַ ֲעלּו ָלחֹג ֶאת ַחג‬ ‫ַה ֻּסּכֹות”‪( .‬זכריה י”ד טז‪ -‬יט)‬ ‫הכינוס הבינלאומי בחג הסוכות בירושלים מתקיים אחרי מלחמה‬ ‫שתתרחש בין ישראל לעמים‪“ :‬והיה כל הנותר מכל הגויים”‪ ,‬מדובר‬ ‫כאן על הגאולה בשלב הסופי המושלם‪.‬‬ ‫ישעיהו הנביא מנבא על הגאולה האחרונה שהיא לא תהיה בחפזון‪:‬‬ ‫ּומ ַא ִּס ְפ ֶכם‬ ‫נּוסה ֹלא ֵת ֵלכּון ִּכי ה ֵֹלְך ִל ְפנֵ ֶיכם ה’ ְ‬ ‫“ּכי ֹלא ְב ִח ָּפזֹון ֵּת ֵצאּו ִּוב ְמ ָ‬ ‫ִ‬ ‫ֹלהי יִ ְׂש ָר ֵאל” (ישעיהו נ”ב)‪ .‬כיוון שהגאולה האחרונה מטרתה להביא‬ ‫ֱא ֵ‬ ‫את העולם לשלמות‪ ,‬היא חייבת להתנהל עקב בצד אגודל‪ .‬עם ישראל‬ ‫חוזר לארצו ומתחיל תהליך תיקון כללי בעולם כולו‪.‬‬ ‫בחג הסוכות אנו מדגישים את השגחת ה’ בעולם‪ ,‬ה’ הושיב את‬ ‫ישראל בסוכות במדבר והגן עליהם‪ ,‬בניגוד לחג הפסח בו אנו מציינים‬ ‫את הניסים הגלויים‪ ,‬ההתערבות של ה’ במעשה בראשית‪ .‬השגחת ה’‬ ‫היא על העולם בכללותו‪ ,‬ובחירת ישראל שהתגלתה ביציאת מצרים‬ ‫מטרתה להביא לגאולה השלמה של תיקון עולם במלכות שדי‪.‬‬ ‫שירת האזינו סוקרת את הגאולה הראשונה והגאולה האחרונה של‬ ‫ישראל ואילו חג הסוכות בונה נדבך נוסף הגאולה האוניברסאלית של‬ ‫העולם כולו‪.‬‬ ‫הרב בניהו ברונר‬ ‫ראש בית המדרש ‪ -‬המכללה האקדמית צפת‬ ‫אומות העולם בחג הסוכות‬ ‫אנו מקריבים בסכות שבעים פרים כנגד שבעים‬ ‫אומות העולם (בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד‬ ‫ב; רמב”ם הלכות תמידין ומוספים פרק י’ הלכות‬ ‫ג‪-‬ד)‪ .‬לאיזו מטרה? מדרש רבה נותן תשובה אחת‪:‬‬ ‫‘שלא יצדה העולם מהם’ (שיר השירים רבה פרשה‬ ‫אפריים זאנד‬ ‫א ב ועוד)‪ .‬פירוש‪ :‬שלא יהיה העולם שומם מהם;‬ ‫‘יצדה’ הוא מהשורש הארמי צד”ה שפירושו ָח ֵרב‪ ,‬שומם‪ .‬השווה‪‘ :‬צדו‬ ‫צעדינו מלכת ברחבתינו’ (איכה פרק ד פסוק יח); ‘נצדו עריהם מבלי‬ ‫איש מאין יושב’ (צפניה פרק ג פסוק ו)‪ .‬רש”י נותן על שאלה זו שתי‬ ‫תשובות‪‘ :‬שבעים פרים – (‪ )1‬כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו‬ ‫גשמים בכל העולם‪ ,‬לפי שנידונין בחג על המים’ (רש”י מסכת סוכה דף‬ ‫נה עמ’ ב ד”ה שבעים)‪ .‬כלומר‪ ,‬מטרת הקרבת הקרבנות היא כדי לכפר‬ ‫כל חטאי אומות העולם ולמנוע מהם עונש בצורת‪‘ )2( .‬כנגד שבעים‬ ‫אומות שמתמעטים והולכים‪ ,‬סימן כליה להם‪ ,‬ובימי המקדש היו‬ ‫מגינין עליהם מן היסורין’ (רש”י במדבר פרק כט פסוק יח)‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי‬ ‫שאומות העולם לא יסבלו במהלך דעיכתן ההיסטורית‪.‬‬ ‫ויש לשאול על כך שתי שאלות‪ .‬הראשונה מדוע אנו מקריבים‬ ‫קרבנות כדי שירד גשם לפי הצורך לאומות העולם‪ .‬הרי הן עובדות‬ ‫עבודה זרה ומורדות בקב”ה! למה לעזור להן בחטאיהם? למה שלא‬ ‫יחרבו? השאלה השניה היא מדוע דווקא בסוכות? הרי העולם נידון‬ ‫בארבעה ראשי שנים? ‘בארבעה פרקים העולם נידון‪ :‬בפסח על‬ ‫התבואה‪ ,‬בעצרת על פירות האילן‪ ,‬בראש השנה כל באי העולם‬ ‫עוברין לפניו כבני מרון‪ ,‬ובחג (הסוכות) נידונין על המים’ (מסכת ראש‬ ‫השנה פרק א משנה ב)! מדוע אין אנו מתפללים עליהן בכל ראש‬ ‫שנה כפי שאנו מתפללים על‪-‬עצמנו בכל ראש שנה?‬ ‫התשובה מורכבת‪ ,‬ונתחיל במה שכותב על‪-‬כך המקרא‪ .‬הראשון‬ ‫שהחיה עובדי עבודה זרה היה אברהם‪ .‬ביום השלישי למילתו‪ ,‬כחום‬ ‫היום‪ ,‬הוא ראה ‘שלשה אנשים ניצבים עליו’ (בראשית פרק י”ח‪,‬‬ ‫ורש”י שם פסוק א)‪ .‬בתקופה זו היה אברהם היחיד בעולם שעבד‬ ‫את ה’‪ ,‬וכל העולם כולו עבד עבודה זרה (בראשית רבה פרשה מב‬ ‫ח)‪ .‬אברהם ידע אפוא בביטחה שאנשים אלה היו עובדי עבודה זרה‬ ‫שהשתחוו לעפר שברגליהם‪ ,‬ועל כן הוא נותן להם מים כדי שירחצו‬ ‫את רגליהם ולא יכניסו עבודה זרה לביתו (רש”י בראשית פרק יח‬ ‫פסוק ד)‪ .‬מזוית ראייה שלו‪ ,‬הוא מחייה עובדי עבודה זרה; הוא לא‬ ‫ידע שהם מלאכי אלוקים שבאו לבשר את הולדת יצחק‪ .‬אם אברהם‬ ‫לא היה מכניס אורחים אלה והיה נותן להם למות מצמא במדבר‬ ‫הלוהט‪ ,‬מצד אחד היה מבער עבודה זרה מן העולם‪ ,‬אך מצד שני‬ ‫לא היה מתבשר על הולדת יצחק‪ ,‬והעם הישראלי לא היה קם‪ .‬מכאן‬ ‫ששורש העם הישראלי הוא הדאגה לזולת‪ ,‬כולל לעובדי עבודה זרה‪,‬‬ ‫‘שלא יצדה העולם מהם’ כמאמר המדרש שפתחנו בו את דברינו‪.‬‬ ‫מקרה נוסף דומה לו הוא אשר קרה במלחמת עמלק‪ .‬התורה מספרת‬ ‫שעמלק הכה ‘הנחשלים אחריך’ (דברים פרק כה פסוק יח)‪ .‬כאן‬ ‫התקשה רש”י‪ .‬כי לפי שיטתו הגנו ענני הכבוד על ישראל יומם‬ ‫וליל (לדוגמא‪ ,‬רש”י במדבר פרק לג פסוק מ)‪ .‬ואם כך‪ ,‬איך יתכן‬ ‫שהעמלקים הצליחו לפגוע בחלשים? האם ה’ מגן רק על החזקים?‬ ‫פתרונו של רש”י הוא ‘חסרי כח מחמת חטאם‪ ,‬שהיה הענן פולטן’‬ ‫(רש”י דברים פרק כה פסוק יח); ‘מצינו בפסיקתא (פר”כ ג‪,‬יב)‪ :‬זה‬ ‫שבטו של דן שהענן פולטו שהיו כולם עובדי עכו”ם (=עובדי כוכבים‬ ‫ומזלות’ (רש”י יחזקאל פרק טז פסוק טו)‪ .‬ה’ אינו רוצה אפוא אנשים‬ ‫חוטאים ועובדי עבודה זרה בתוך מחנה שכינה‪ ,‬ועל כן הענן פולטן‪.‬‬ ‫עמלק הפוגע בהם‪ ,‬פוגע בעובדי עבודה זרה שה’ הוציא מכלל‬ ‫ישראל‪ .‬וכעת מחליט משה על דעת עצמו כי לא כתוב בשום מקום‬ ‫שה’ מצווה אותו על כך‪ ,‬לצאת להילחם נגד עמלק כדי להציל עובדי‬ ‫עבודה זרה אלה שה’ הוציא אותם מכלל ישראל‪ .‬כדי לעשות זאת‪,‬‬ ‫חייבים החיילים לצאת מחוץ לענני הכבוד‪ ,‬כי עמלק נמצא מחוץ‬ ‫לעננים אלה‪ .‬על כן מפרש רש”י את הצווי של משה אל יהושע ‘צא‬ ‫הלחם בעמלק’ – ‘צא מן הענן והלחם בו’ (רש”י שמות פרק יז פסוק‬ ‫ט)‪ .‬אך איך יוצאים מהענן‪ ,‬אם הוא אשר פולט אנשים החוצה‪ ,‬והוא‬ ‫אשר משמר אחרים תמיד בפנים? הרי הדבר אינו תלוי כלל ברצון‬ ‫האדם! התשובה היחידה האפשרית היא‪ ,‬שאפשר לצאת מענני הכבוד‬ ‫רק על ידי שגורמים לעננים אלה לפלוט אותנו החוצה‪ .‬אפשר לצאת‬ ‫מתוך ענני הכבוד של ה’ רק במרידה בקב”ה! וזה אשר עשו בני‬ ‫ישראל; עצם המוכנות לסכן חיים של בני ישראל במלחמה כדי להגן‬ ‫על אנשים שה’ הוציא אותם מכלל ישראל היא מרידה בה’; ה’ לא‬ ‫ציווה על מלחמה זו‪ .‬ומרידה זו היא היציאה מן הענן‪.‬‬ ‫אך ה’ הסכים בדיעבד עם משה‪ ,‬ולכן ‘והיה כאשר ירים משה ידו וגבר‬ ‫ישראל’ (שמות פרק יז פסוק יא)‪ .‬ולכן ‘ויאמר ה’ אל משה כתב זאת‬ ‫זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת‬ ‫השמים’ (שמות פרק יז פסוק יד)‪.‬‬ ‫בחג הסוכות אנו יושבים בסוכות ‘כי בסכות הושבתי את בני ישראל‬ ‫בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה’ אלהיכם’ (ויקרא פרק כג פסוק‬ ‫מג)‪ .‬סוכות אלה‪ ,‬ענני כבוד היו (רש”י ויקרא פרק כג פסוק מג) ולא‬ ‫מבני‪-‬קרש וסכך עשבים ודקלים; את אלה יכלו בני ישראל לבנות גם‬ ‫בכוחות עצמם ולא נזקקו בכך לעזרת ה’‪.‬‬ ‫דווקא בחג זה שבו אנו זוכרים ומפנימים שה’ הושיב אותנו בענני‬ ‫כבוד במדבר‪ ,‬ושלעתיד לבא יושיב אותנו שוב בענני כבוד ‘וברא ה’‬ ‫על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה‬ ‫כי על כל כבוד חפה’ (ישעיהו פרק ד פסוק ה)‪ ,‬אנו מקריבים קרבנות‬ ‫כנגד שבעים אומות העולם שלא היו בתוך ענני הכבוד בהוציא ה’‬ ‫אותנו מארץ מצרים‪ ,‬בהוליכנו אותנו במדבר ארבעים שנה‪ ,‬ושלא יהיו‬ ‫תחת ענני כבוד גם לעתיד לבא‪.‬‬ ‫כאברהם שיצא מאוהלו כדי להחיות עכו”ם‪ ,‬וכמשה‪ ,‬יהושע וחייליו‬ ‫שיצאו מענני הכבוד כדי להגן על עובדי עבודה זרה‪ ,‬כן אנו מקריבים‬ ‫בחג ‘ענני הכבוד של ישראל’ קרבנות עבור שבעים אומות עובדות‬ ‫עבודה זרה להחיות אותם ולהקל על סבלם‪.‬‬ ‫אפריים זאנד‬ ‫מרצה במכללה האקדמית צפת‬