‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫השקעה בני"ע‪:‬‬ ‫סוג ההשקעה‬ ‫תקנים בנושא‬ ‫טיפול חשבונאי‬ ‫השקעה שלא מקנה‬ ‫השפעה מהותית‪0%- ,‬‬ ‫‪00%‬‬ ‫‪IAS 39‬‬ ‫ההשקעה מקנה השפעה‬ ‫מהותית‪00%-00% ,‬‬ ‫שליטה‪00.05%-500% ,‬‬ ‫‪IAS 28‬‬ ‫‪IFRS 3R, IAS 27R,‬‬ ‫‪IFRS 10‬‬ ‫איחוד דוחות כספיים‬ ‫שיטת השווי המאזני‬ ‫קבוצה ‪ FVTPL 5‬שווי‬ ‫הוגן דרך רווח והפסד‬ ‫וקבוצה ‪ AFS 4‬זמינים‬ ‫למכירה‬ ‫על בסיס החלוקה הזו‪ ,‬במסגרת הקורס נלמד כיצד מטפלים חשבונאית בהשקעות שמקנות השפעה‬ ‫מהותית‪ ,‬בהן השיטה החשבונאית תהיה שיטת השווי המאזני ואולם‪ IAS 28 ,‬הוא תקן ישן של הועדה‬ ‫הבינלאומית לתקני חשבונאות שאותו שואפים לבטל‪ .‬הרציונל מאחורי ביטול התקן הוא לחלק את‬ ‫ההשקעות לשתיים‪ :‬כאלה שמקנות שליטה וכאלה שלא‪ .‬שליטה תטופל לפי איחוד דוחות כספיים והיעדר‬ ‫שליטה יטופל לפי ‪ IAS 39‬שווי הוגן‪ .‬לא רק זאת‪ ,‬בגלל העובדה ש‪ IAS 28 -‬הוא ישן ולא מעודכן‪ ,‬הרבה‬ ‫משיטת השווי המאזני נובע למעשה מהתקנים של שליטה ואיחוד דוחות כספיים‪ .‬מדובר במצבים רבים‬ ‫של‪ IAS 28 -‬אין הוראות שמתייחסות אליהן ובפרקטיקה לוקחים את הוראות התקנים של צירופי העסקים‬ ‫(איחוד דוחות כספיים) ומשליכים על שיטת השווי המאזני‪.‬‬ ‫חזרה על ‪ IAS 39‬השקעה במניות‪:‬‬ ‫תקן זה מחלק את הנכסים הפיננסיים ל‪ 4-‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪)5‬‬ ‫‪)0‬‬ ‫‪)3‬‬ ‫‪)4‬‬ ‫קבוצת השווי ההוגן דרך רווח והפסד ‪( FVTPL‬שווי הוגן)‬ ‫קבוצת הלוואות וחייבים ‪( R& L‬עלות)‬ ‫קבוצת המוחזקים לפדיון ‪( HTM‬עלות)‬ ‫קבוצת ני"ע זמינים למכירה ‪( AFS‬שווי הוגן)‬ ‫התקן קבע את הטיפול החשבונאי הנ"ל מתוך רצון לבטא באמצעות המדידה החשבונאית את הסיכונים‬ ‫שחלים על הנכסים‪ .‬אם נכס חשוף לשווי השוק‪ ,‬הוא יימדד בשווי הוגן ואם נכס לא חשוף לשווי שוק הוא‬ ‫יימדד בעלות‪.‬‬ ‫היות ובקורס זה אנו מדברים על מניות ולא על הלוואות או אג"ח‪ ,‬שתי הקבוצות הרלוונטיות הן ‪ 5‬ו‪.4-‬‬ ‫קבוצה מס' ‪-5‬‬ ‫לקבוצה זו ניתן להיכנס באחד משני שערים‪:‬‬ ‫‪ .5‬נייר הערך יהיה למטרות מסחר ‪-‬‬ ‫‪ ‬ני"ע שמוחזק לזמן קצר לפי מדיניות חשבונאית [תקופת זמן של עד ‪ 6‬חודשים]‬ ‫‪ ‬תיק לזמן קצר [תיק הנוסטרו] וני"ע בתיק לזמן קצר‬ ‫‪ ‬כל הנגזרים שאינם למטרות הגנה‪.‬‬ ‫‪ IAS 39‬קובע קריטריונים מתי ני"ע הוא למסחר ובאילו נסיבות יש‪/‬מותר לייעד ני"ע לקבוצה זו‪.‬‬ ‫‪ .0‬נייר הערך ייועד לקבוצה זו‪-‬‬ ‫‪ ‬כאשר יש חוסר התאמה חשבונאי ‪mismatch‬‬ ‫‪ ‬תיק שנמדד בשווי הוגן (לא בהכרח לזמן קצר‪ ,‬למשל קופת גמל)‬ ‫‪ ‬נגזרים משובצים (לא בחומר הנלמד)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫הערה‪ :‬יש חשיבות לאופן שבו הכנסנו ני"ע לקבוצה מספר ‪ .5‬אם הסיווג לקבוצה מספר ‪ 5‬הוא משום שניר‬ ‫הערך הוא למטרות מסחר‪ ,‬ניתן יהיה בעתיד לסווג אותו החוצה לקבוצה אחרת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם הסיווג‬ ‫לקבוצה מס' ‪ 5‬נעשה בשל ייעוד‪ ,‬זוהי התחנה החשבונאית האחרונה ולא ניתן יהיה בעתיד לסווג את נייר‬ ‫הערך החוצה‪.‬‬ ‫דוגמא ‪ 1‬מהדפים שחולקו בכיתה‪-‬‬ ‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 0050‬רכשה חברה א' ‪ 50%‬ממניותיה של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 500,000‬ההשקעה סווגה‬ ‫לקבוצת השווי ההוגן דרך רווח והפסד‪.‬‬ ‫ביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0050‬השווי ההוגן של ההשקעה הינו ‪.₪ 550,000‬‬ ‫ביום ‪ 5‬באפריל ‪ 0053‬ההשקעה נמכרה תמורת ‪.₪ 500,000‬‬ ‫שיעור המס ‪00%‬‬ ‫נדרש‪ :‬להציג פקודות יומן בגין התנועה בחשבון ההשקעה וכן סעיפים רלוונטיים מהדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫פתרון‪-‬‬ ‫קבוצה מס' ‪-4‬‬ ‫ככל שמדובר במניות‪ ,‬קבוצה מס' ‪ 4‬היא קבוצת השארית‪ .‬אין כללים ברורים לגבי שיוך ניירות הערך אליה‬ ‫אלא שנייר ערך שלא סווג לקבוצה אחרת ימצא את מקומו בה‪ .‬היות ומדובר במניות‪ ,‬המדידה היא לפי‬ ‫שווי הוגן‪ ,‬אבל במקום לזקוף את הפרשי השווי ההוגן לרווח והפסד כמו בקבוצה מס' ‪ ,5‬קובע ‪ IAS 39‬כי‬ ‫ההפרשים יזקפו להכנסה הכוללת האחרת ורק בעת מימוש או בעת ירידת ערך יש לזקוף את ההפרשים‬ ‫הללו לרווח והפסד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫ירידת ערך‪ -‬המבחן של ‪ IAS 39‬בקבוצה מס' ‪ 4‬הוא היות ירידת הערך משמעותית או מתמשכת‪ .‬התקן לא‬ ‫מסביר מה הפרשנות למשמעותית‪ /‬מתמשכת‪ .‬בהתאם‪ ,‬הפרשנות למונחים משמעותי ומתמשך נתונה בידי‬ ‫‪ 4‬פירמות רואי חשבון הגדולות שקובעות נכון להיום שמשמעותי הוא לא פחות מ‪ 00%-‬ובכל מקרה כנראה‬ ‫בין ‪ 00%-30%‬יכולה להיות התלבטות ומתמשך זה בין ‪ 9‬חודשים לשנה‪.‬‬ ‫‪ ,OCI‬רווח (הכנסות) כולל אחר‪ IAS 1 -‬הוא התקן שמטפל בעריכה ובהצגה של הדוחות הכספיים וקובע‬ ‫שבמסגרת הדוחות הכספיים תהיה חלוקה בין דוח רוו"ה לבין דוח נוסף שיכלול הכנסות והוצאות‬ ‫שבהתאם לכללי החשבונאות לא מסווגות לרוו"ה ומה שמשותף להן זה שהן לא קשורות לבעלים (אם הן‬ ‫היו קשורות לבעלים הפעולות היו מסווגות לדוח על השינויים בהון העצמי כגון דיבידנד והנפקת מניות)‪.‬‬ ‫אין מתודולוגיה אחת שקובעת מדוע פעולה מסוימת לא תהיה בדוח רוו"ה‪ .‬ישנם מספר מקרים ולכל אחד‬ ‫מהם יש תקן והסבר משלו‪ .‬הדוח של ‪ IAS 1‬הוא הדוח על ההכנסה הכוללת (‪ ) comprehensive income‬בו‬ ‫יש דוח רווח והפסד המוביל לרווח נקי ומיד לאחר מכן יש דוח על ההכנסה הכוללת האחרת (‪ )OCI‬בו יצוינו‬ ‫שיערוך של רכוש קבוע‪ ,‬שיערוך ני"ע ‪ ,AFS‬גידור ‪ ,IAS 39‬הפרשי שער על פעילות חוץ ‪ IAS 21‬ואקטואריה‬ ‫‪.IAS 19‬‬ ‫רווח נקי ‪ +‬דוח על ההכנסה הכוללת האחרת = סה"כ הכנסה כוללת‪.‬‬ ‫בסוף השנה כמו שהרווח הנקי הולך לעודפים כך גם ה‪.OCI-‬‬ ‫אופן ההצגה של הדוח על ההכנסה הכוללת נתון לבחירת ההנהלה‪ .‬ניתן להציג אותו במסגרת דוח אחד‪:‬‬ ‫הדוח על ההכנסה הכוללת וניתן להציג שני דוחות נפרדים‪ ,‬כלומר‪ ,‬דוח רווח והפסד ולצידו דוח על הרווח‬ ‫הכלול האחר שמתווסף אליו הרווח הנקי וביחד מתקבלת ההכנסה הכוללת‪ .‬אין הבדל מהותי בין שתי‬ ‫הצורות הללו‪ ,‬זו רק שיטת הצגה‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬ההוראות לגבי ה‪ OCI -‬הן שונות בהתאם לתקנים הרלוונטיים כאשר בחלק מן המקרים ה‪OCI -‬‬ ‫הוא תחנה סופית כמו במקרה של קרן הערכה מחדש לפי ‪ IAS 16‬ובחלק אחר של המקרים מדובר בתחנת‬ ‫ביניים עד לסיווג לדוח רווח והפסד כמו ב‪ IAS 39 -‬קבוצה מס' ‪.4‬‬ ‫דוגמא ‪ 2‬מהדפים שחולקו בכיתה‪-‬‬ ‫חברה א' הוקמה ביום ‪ 5‬בינואר ‪ .0050‬במועד הקמתה הנפיקה החברה ‪ 500,000‬מניות רגילות ‪ ₪ 5‬ע‪.‬נ‪ .‬כל‬ ‫אחת בתמורה לערכן הנקוב‪ .‬ביום ‪ 0‬בינואר ‪ 0050‬רכשה החברה ‪ 5,000‬מניות של חברה ב' (המהוות ‪50%‬‬ ‫ממניותיה)‪ .‬ההשקעה במניות חברה ב' סווגה כזמינה למכירה‪ .‬לחברה התהוו עלויות עסקה בסך ‪₪ 0,000‬‬ ‫ביום ‪ 30‬בדצמבר ‪ 0050‬חילקה חברה ב' דיבידנד בסך ‪.₪ 00,000‬‬ ‫ביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0050‬ממישה חברה א' ‪ 000‬מניות של חברה ב'‪.‬‬ ‫שיעור המס‪00% -‬‬ ‫מחיר המניה של חברה ב'‪:‬‬ ‫‪₪ 40 -0.5.0050‬‬ ‫‪₪ 00 -35.50.0050‬‬ ‫‪ ₪ 30 -35.50.0053‬הניחו ירידת ערך משמעותית ונמשכת (אירוע הפסד)‪.‬‬ ‫נדרש‪ :‬להציג פקודות יומן בגין התנועה בחשבון ההשקעה וכן סעיפים רלוונטיים מהדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫כזכור‪ ,‬ב‪ IAS 12 -‬מיסים על הכנסה ‪ ,‬נקבע שיצירת מיסים נדחים תלויה באופי הפעולה‪ ,‬אם הפעולה‬ ‫נזקפת לרווח והפסד המיסים הנדחים יפתחו כנגד רווח והפסד (הכנסות‪ /‬הוצאות מס) אבל אם הפעולה‬ ‫היא פעולה הונית‪ ,‬המיסים הנדחים יפתחו כנגד ההון (למשל הוצאות הנפקה נדחות של מניות‬ ‫שבחשבונאות נזקפות כנגד הפרמיה ולכן העסקה נזקפת כנגד ההון העצמי)‪ .‬על אותו משקל‪ ,‬כאשר מדובר‬ ‫בפעולה שנזקפת ל‪ ,OCI‬המיסים הנדחים יזקפו ל‪.OCI -‬‬ ‫המשך לפתרון‪...‬‬ ‫‪35/50/50‬‬ ‫מימוש‪ :‬ח‪ -‬מזומן‬ ‫ז‪ -‬השקעה בני"ע‬ ‫פקיד שומה‪ :‬ח‪ -‬הוצ' מס שוטף‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫> ‪200*52=10400‬‬ ‫> ‪25%*200*(50-42)=500‬‬ ‫ייחוס מיסים‪ :‬ח‪ -‬עתודה למס‬ ‫ז‪ -‬הכנסות מס נדחה‬ ‫> ‪(200/1000)*2500=500‬‬ ‫הפשרת ‪ :OCI‬יתרת ‪OCI‬רגע לפני עומדת על ‪ ,0000‬יש להפשיר חמישית )‪(200/1000‬‬ ‫ח‪OCI -‬‬ ‫ז‪ -‬רווח מני"ע‬ ‫> ‪7500/5=1500‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫‪5‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫שיטת השווי המאזני ‪-IAS 28‬‬ ‫השלב הראשון ב‪ IAS 28‬הוא לברר האם לחברה מחזיקה יש השפעה מהותית כהגדרתה בתקן בחברה‬ ‫המוחזקת‪ .‬רק לאחר שנגיע למסקנה שמתקיימת השפעה מהותית‪ ,‬נפנה ליישום שיטת השווי המאזני (אם‬ ‫אין השפעה מהותית מיישמים את ‪.) IAS 39‬‬ ‫מה זו השפעה מהותית?‬ ‫ההגדרה של השפעה מהותית היא הכוח לכוון את עסקי התאגיד (תפעולית וכספית)‪ ,‬יכולת שאיננה מגיעה‬ ‫לכדי שליטה‪ .‬באופן חריג ל‪ ,IFRS-‬קבע ‪ IAS 28‬חזקה הניתנת לסתירה לפיה מי שמחזיק ב‪ 00%-‬ומעלה‬ ‫מזכויות ההצבעה בחברה המוחזקת‪ ,‬יחשב בעל השפעה מהותית אלא אם כן אפשר להוכיח בעליל אחרת‬ ‫ולחילופין‪ ,‬מי שאיננו מחזיק ב‪ 00% -‬יחשב כמי שאין לו השפעה מהותית אלא אם ניתן להוכיח בעליל‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫שיטת החישוב של ה‪ 22%-‬במישרין ו‪/‬או בעקיפין (דרך חברות שנות שבשליטה)‪-‬‬ ‫התקן קובע כי החזקה של ‪ 00%‬עשויה להיות במישרין‪ ,‬כלומר חברה א' מחזיקה ישירות ב‪ 00%-‬או יותר‬ ‫מהון המניות של ב'‪ .‬אך יכולה להיות גם בעקיפין‪ ,‬כלומר חברה א' שולטת (החזקה של מעל ‪ )00%‬בחברה ג'‬ ‫וחברה ג' היא זו שמחזיקה ‪ 00%‬ומעלה בחברה ב'‪ .‬גם במצב זה יש על פי התקן השפעה מהותית של א' ב‪-‬‬ ‫ב'‪ .‬יתכנו מצבים מורכבים יותר כדוגמת מצב ג'‪ .‬במצב זה‪ ,‬על מנת לגבש את המסקנה האם ל‪-‬א' השפעה‬ ‫מהותית ב‪-‬ב'‪ ,‬קובע התקן שיש לסכום את ההחזקות הישירות של א' עם ההחזקות הישירות של החברות‬ ‫הבנות שלה‪ ,‬במקרה שלנו חברה ג'‪ .‬יש לשים לב שבמקרה זה חיבור ההחזקות הוא אריתמטי (חשבוני)‬ ‫פשוט ואין להתייחס לשיעור ההחזקה‪ ,‬כלומר אין לבצע שרשור והחישוב יהיה ‪ 15%+6%‬ולא‬ ‫)‪ .15%+(60%*6%‬מקרה זה חל רק כאשר חברת הבת נמצאת בשליטה‪.‬‬ ‫מודל הזכויות הפוטנציאליות‪-‬‬ ‫מודל הזכויות הפוטנציאליות פותח בחשבונאות צירופי העסקים ולא בשווי מאזני‪ .‬הכללים של המודל‬ ‫השתנו מהותית ב‪ 05/05/0053-‬כאשר ‪ IFRS 10‬נכנס לתוקף והחליף חלקים נבחרים ב‪ .IAS 27R-‬עד ל‪-‬‬ ‫‪ 05/05/0053‬התנאי היה פשוט והוא הסתמך על בחינה טכנית של השאלה האם האופציה ניתנת למימוש‬ ‫מידי וזה היה המבחן היחיד‪ .‬לאחר ה‪ 05/05/0053 -‬המבחן הוא מהותי יותר‪ ,‬על פיו יש לקבוע האם הזכות‬ ‫שטמונה באופציה היא אכן ממשית‪ ,‬קרי יש מאחוריה מהות כלכלית‪ .‬למרות השינוי בכללים‪IAS 28 ,‬‬ ‫מעולם לא עודכן ולכן היום לא ברור לחלוטין כיצד לטפל בזכויות הצבעה פוטנציאליות‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫חברה א' מחזיקה ‪ 50%‬בחברה ב'‪ .‬לגבי יתרת ההחזקות אין זה משנה האם מדובר בבעל מניות אחד‬ ‫שמחזיק לבדו ‪ 90%‬או במספר בעלי מניות שאין בניהם קשר אשר מחזיקים ביתרת ה‪ .90%-‬כעת נניח‬ ‫שלחברה א' יש אופציה לרכוש ‪ 50%‬ומעלה מחברה ב'‪.‬‬ ‫בנתונים אלה השאלה היא האם ל‪-‬א' השפעה מהותית ב‪-‬ב'?‬ ‫התשובה איננה ברורה ונראה שאפשר להצדיק מספר מודלים‪:‬‬ ‫‪ )5‬המודל הישן של צירופי העסקים שהיה בתוקף עד ה‪ : 05/05/0053-‬יש להתחשב באופציה ובלבד‬ ‫שהיא ניתנת למימוש מידי (גם אם כלכלית לא כדאי לממש אותה ואף אם כוונת החברה לא‬ ‫לממש אותה)‪.‬‬ ‫‪ )0‬המודל החדש של ‪ IFRS 10‬החל מה‪ :05/05/0053-‬יש להתחשב באופציה רק אם על בסיס ניתוח‬ ‫כלכלי מקיף ניתן להראות שהזכות שמוקנית מהאופציה היא זכות ממשית‪.‬‬ ‫מתי השפעה מהותית עשויה להתקיים‪-‬‬ ‫כעת‪ ,‬נבחן את השאלה באילו מצבים יש השפעה מהותית למרות שלא מגיעים ל‪ 00%-‬ובאילו מקרים (אם‬ ‫בכלל) אין השפעה מהותית למרות שמחזיקים ב‪ 00%-‬ומעלה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מחזיקים בפחות מ‪ 22%-‬ויש השפעה מהותית‪ -‬באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר שכאשר שיעור ההחזקה‬ ‫נמוך יותר מ‪ ,00%-‬צריך לחפש זכויות נוספות שיש לבעל המניות‪ ,‬זכויות שהן לא פרופורציונליות‬ ‫להחזקה שלו ובדרך כלל ניתנות למי שיש לו השפעה מהותית ו‪/‬או שליטה‪ .‬רק אם הזכויות האלה‬ ‫קיימות ניתן יהיה לומר שבעזרתן הגענו לרף שהוא שווה ערך ל‪.00%-‬‬ ‫באילו זכויות מדובר? ‪ IAS 28‬קובע מס' קריטריונים שיש לבחון בהקשר זה‪:‬‬ ‫‪ ‬ייצוג משמעותי בדירקטוריון‪ -‬למשל א' מחזיקה ‪ 00%‬מ‪-‬ב' ובנוסף יש לה זכות למנות ‪00%‬‬ ‫מחברי הדירקטוריון‪ .‬במקרה זה ניתן לראות זכות לא פרופורציונלית‪ .‬הקריטריון‬ ‫המשמעותי ביותר הוא הייצוג בדירקטוריון‪ ,‬יש הטוענים שכאשר לחברה המחזיקה יש את‬ ‫היכולת למנות ‪ 00%‬ומעלה מחברי הדירקטוריון‪ ,‬יש לה השפעה מהותית מתוקף החזקה של‬ ‫השפעה מהותית‪ .‬לחילופין‪ ,‬גם אם זכויות ההצבעה עליה מדברת חזקת ההשפעה המהותית‬ ‫הן הזכויות באסיפה הכללית‪ ,‬אין ספק שמינוי של למעלה מ‪ 00%-‬מחברי הדירקטוריון שהוא‬ ‫הגוף שמנהל בפועל את החברה יקנה ברוב המכריע של המקרים השפעה מהותית ולכן כאשר‬ ‫חברה א' מחזיקה בפחות מ‪ 00%-‬מהון המניות של ב' (נניח ‪ ,)50%‬אבל יש לה את הזכות‬ ‫למנות למעלה מ‪ 00%-‬מחברי הדירקטוריון‪ ,‬נאמר שיש לה השפעה מהותית או מתוקף‬ ‫החזקה או מתוקף הזכות הלא פרופורציונלית שניתנה לה‪.‬‬ ‫‪ ‬שותפות בקבלת החלטות ניהוליות‪ -‬מדובר בקריטריון מעורפל שקשה מאוד לכמת אותו‬ ‫לצורך המבחן של ההשפעה המהותית‪ ,‬עם זאת‪ ,‬ישנם מצבים שכמעט באופן מובהק מקנים‬ ‫השפעה מהותית‪ .‬שני המצבים הברורים ביותר הם‪:‬‬ ‫‪ )5‬מינוי המנכ"ל וקביעת תנאי העסקתו‬ ‫‪ )0‬קביעת התקציב של התאגיד‬ ‫כאשר ניתנת זכות וטו להחליט בשני נושאים אלה‪ ,‬כנראה שלבעל המניות שניתנה לו זכות זו‪,‬‬ ‫יש השפעה מהותית גם אם הוא לא מחזיק ב‪ 00%-‬בחברה‪ .‬מדובר בזכויות השתתפות‬ ‫בניהול‪ ,‬זכויות משמעותיות שבוודאי אינן פרופורציונאליות לשיעור החזקתו‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬את המהות של הסעיף לגבי זכויות הווטו לקחנו שוב מהתקנים של צירופי העסקים‪.‬‬ ‫תמונת הראי של זכות ווטו על מינוי המנכ"ל וקביעת התקציב היא בעל השליטה שמסר את‬ ‫הזכויות האלה למישהו‪ IFRS 10 .‬קובע כי אם בעל השליטה אכן מסר זכויות ניהול‬ ‫משמעותיות‪ ,‬הרי שהשליטה שלו פגומה ומתבטלת ומכאן המסקנה שלצד שקיבל את‬ ‫הזכויות האלה יש השפעה מהותית גם אם אינו מחזיק ב‪.00% -‬‬ ‫‪ ‬פיזור בעלי מניות אחרים‪/‬השפעה מהותית אפקטיבית‪ -‬כאשר בעל מניות מחזיק בפחות מ‪-‬‬ ‫‪ 00%‬אבל יתר בעלי המניות מפוזרים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שיעור ההחזקה שלו הוא הגבוה מבין כל בעלי‬ ‫המניות האחרים‪ ,‬הרי שדבר זה יקנה לו כוח לא פרופורציונאלי ומכאן שיתכן ותהיה לו‬ ‫השפעה מהותית למרות שאינו מחזיק ב‪ .00%-‬בחברה שיש בה בעל שליטה (מעל ‪ )00%‬כמובן‬ ‫שהפיזור של שאר בעלי המניות לא רלוונטי‪.‬‬ ‫‪ ‬עסקאות משמעותיות עם המוחזקת‪ -‬דוגמה לנסיבות שהיו מקנות השפעה מהותית הן למשל‬ ‫ההחזקה של שאול אלוביץ בחברת ‪ .YES‬אמנם ההחזקה שלו היא מעל ‪ 00%‬ולכן השאלה לא‬ ‫מתעוררת אבל אם הוא היה מחזיק בפחות‪ ,‬גם אז בהחלט יתכן שהוא היה נחשב כבעל‬ ‫‪7‬‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫‪‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫השפעה מהותית משום שהחברות שלו הן הספקיות הבלעדיות של ‪ :YES‬יורוקום בציוד‬ ‫וח‪.‬ל‪.‬ל בשירותי לוויין וזה בעיקרון גם המבנה הוצאות העיקרי של ‪.YES‬‬ ‫אספקת מידע כספי ותפעולי משמעותי‪.‬‬ ‫‪ .0‬יש החזקה מעל ‪ 22%‬אבל אין השפעה מהותית‪-‬להבדיל מהמצב הקודם‪ ,‬קשה לראות נסיבות‬ ‫שבהן המבחן הכמותי של ה‪ 00%-‬יתקיים ולא תהיה השפעה מהותית‪ .‬גם כך המושג השפעה‬ ‫מהותית הוא מעורפל ולא ברור ולכן אין כמעט נסיבות שיפרו את מבחן ה‪ 00%-‬לכיוון השני‪.‬‬ ‫למרות העוצמה של מבחן ה‪ ,00%-‬קובע ‪ IAS 28‬כי אם החברה איבדה את היכולת והכוח‬ ‫להשתתף בהכוונת עסקי התאגיד‪ ,‬לא תהיה לה השפעה מהותית בו‪ .‬נשאלת השאלה מתי חברה‬ ‫מאבדת את היכולת הזו? בהקשר זה ניתן לחשוב על מספר מקרים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ ‬התאגיד המוחזק נכנס להליך פירוק‪ -‬לפי התקן כאשר תאגיד נכנס לפירוק‪ ,‬זכויות הניהול‬ ‫עוברות בפועל למפרק‪ .‬אם זה המצב‪ ,‬בעלי המניות הקודמים בין אם הם בעלי שליטה לשעבר‬ ‫ובין אם הם בעלי השפעה מהותית‪ ,‬מאבדים לחלוטין את יכולת ההשפעה שלהם‪ .‬זהו מקרה‬ ‫שבו אין השפעה מהותית למרות ששיעור ההחזקה גבוה מ‪.00%-‬‬ ‫‪ ‬הגבלות מהותיות על העברת מזומנים (מהמוחזקת למחזיקה)‪ -‬כל המהות מאחורי החזקה‬ ‫בני"ע בשיעור מהותי היא לקבל מזומנים בתמורה‪ .‬הכלי המרכזי הוא דיבידנדים‪ .‬השאלה‬ ‫היא האם כאשר החברה המוחזקת לא יכולה לחלק דיבידנדים כי מנעו ממנה את זה‬ ‫במגבלות חוקיות של הרגולטור באותו מקום‪ ,‬האם עדין יש השפעה מהותית? למרות שבאופן‬ ‫טבעי נראה כי אם לא ניתן לממש את ההשפעה המהותית בדרך של דיבידנדים הרי שהיא‬ ‫ריקה מתוכן אך ‪ IAS 28‬קובע כי ההגבלות האלו לא בהכרח מובילות למסקנה הזו‪.‬‬ ‫‪ ‬ויתור על הזכות למינוי דירקטורים (החלטה ‪ 3‬של הרשות משנת ‪ + 0050‬קרנות השקעה)‪-‬‬ ‫המקרה האחרון לדיון מתחיל בשאלה האם כאשר בעל מניות מוותר לחלוטין על הייצוג שלו‬ ‫בדירקטוריון ו‪/‬או על כל זכות ניהול אחרת שיש לו‪ ,‬האם גם אז הוא בעל השפעה מהותית?‬ ‫לסוגיה הזו התייחסה רשות ני"ע אשר קבעה בהחלטה ‪ 50-3‬שגם ויתור על ייצוג בדירקטוריון‬ ‫לא מבטל את ההשפעה המהותית‪ .‬זאת משום שבעל מניות בהגדרה הוא בעל זכויות הצבעה‬ ‫באסיפה הכללית ובעצם מי שיש לו זכויות באסיפה הכללית מעל ‪ 00%‬הוא בעל השפעה‬ ‫מהותית‪.‬‬ ‫המקרה הזה מעלה דיון בחשבונאות של קרנות השקעה אשר בהגדרה משקיעות בחברות‬ ‫שלא על מנת לקבל זכויות ניהול‪ IAS 28 .‬מחריג קרנות אלה מתכולתו אבל אין בו הגדרה‬ ‫מדויקת לקרן השקעה‪ .‬נכון להיום יש טיוטת תקן שדנה בסוגיה הזו ולמעשה עתידה לקבוע‬ ‫שקרנות השקעה לא יישמו חשבונאות של צירופי עסקים ולא של השפעה מהותית אלא יטפלו‬ ‫בהחזקותיהם בשווי הוגן‪.‬‬ ‫יישום שיטת השווי המאזני‪-‬‬ ‫מהרגע שהחלטנו שקיימת השפעה מהותית קובע ‪ IAS 28‬שתיושם שיטת השווי המאזני‪ .‬שיטה זו היא‬ ‫בעצם שיטת הכרה בהכנסה מחברות שיש בהן השפעה מהותית וכך צריך להתייחס אליהן‪.‬‬ ‫שיטת השווי המאזני בבסיסה קובעת שההשקעה תירשם ביום הראשון לפי עלות ובהמשך הדרך בתקופות‬ ‫עוקבות‪ ,‬החברה המחזיקה תרשום בספרים שלה את החלק ברווחים ובהפסדים של החברה המוחזקת‪,‬‬ ‫למרות שיתכן שלא חולקו דיבידנדים‪.‬‬ ‫כדי להדגים את העיקרון לפיו מדובר בשיטת הכרה בהכנסה‪ ,‬ניקח דוגמה פינתית שבה חברה א' מעוניינת‬ ‫לרכוש ‪ 00%‬מחברה ב'‪ .‬הנכס היחיד של ב' הוא מלאי שערכו בספרים ‪ 500‬והשווי ההוגן שלו ‪ .500‬בהתעלם‬ ‫ממיסים על הכנסה למעשה חברה א' רוכשת ‪ 00%‬ממלאי ששוויו ‪ 500‬ולכן תשלם ‪ .₪ 04‬היות ושיטת השווי‬ ‫המאזני דורשת להכיר בהשקעה לפי עלות ולאחר מכן באופן אוטומטי לקחת חלק ברווחים ובהפסדים של‬ ‫החברה המוחזקת‪ ,‬עלול להיווצר מצב שגוי שבו חברה א' תרשום רווח למרות שלא היה לה רווח כזה‪ .‬כדי‬ ‫להבין זאת נניח כי למחרת העסקה בה א' קנתה את ב'‪ ,‬ב' מוכרת את המלאי תמורת ‪ 500‬ומכירה ברווח של‬ ‫‪ .00‬על פי שיטת השווי המאזני‪ ,‬אוטומטית אם ב' הרוויחה ‪ ,00‬א' תרשום רווח של ‪ 20%*20=4‬אלא‬ ‫שכלכלית א' לא הרוויחה כי היא שילמה על המלאי את כל הסכום לפי שווי ‪ .500‬על מנת לפתור את הבעיה‬ ‫הזו‪ ,‬המציא ‪ IAS 28‬שיטה שנקראת חישוב עודפי עלות ברכישה‪ .‬בשיטה זו בודקים לגבי כל נכס ולגבי כל‬ ‫‪8‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫התחייבות האם היה הפרש בין השווי ההוגן לערך בספרים ביום הרכישה‪ .‬ההפרש הזה ירשם ביום הראשון‬ ‫וייזקף לרווח והפסד כהפחתה במטרה למנוע את העיוות הזה‪ .‬בדוגמה של המלאי‪ ,‬החישוב יעשה כדלקמן‪:‬‬ ‫חישוב עודף עלות‪ ,‬תנועה והרכב‪-‬‬ ‫שיטת השווי המאזני‪ ,‬כזכור היא שיטה של הכרה בהכנסה וככזו‪ ,‬היא עוקבת אחר ההשקעה בחברה‬ ‫המוחזקת על בסיס עקרונות ההכרה בהכנסה‪ .‬היות והמהות של השיטה היא רישום ההשקעה ביום‬ ‫הראשון לפי עלות ולאחר מכן לקיחה של התוצאות העסקיות של החברה המוחזקת ודיווחן בדוח הכספי‬ ‫של החברה המחזיקה‪ ,‬יהיה צורך להביא בחשבון את ההפרשים (עודפי עלות) שהיו ביום הרכישה בין השווי‬ ‫ההוגן של הנכסים וההתחייבויות של המוחזקת לבין ערכם בספרים‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫ב‪ 05.05.0050-‬רכשה חברה א' ‪ 00%‬מהון המניות של חברה ב' תמורת ‪ ,₪ 030‬ההון העצמי של חברה ב'‬ ‫במועד זה היה ‪.₪ 5000‬‬ ‫במועד הרכישה עלה שווי המלאי של חברה ב' ב‪ ₪ 000-‬על ערכו המאזני (ערך מאזני ‪ 5000‬ושווי הוגן ‪.)5000‬‬ ‫שיעור המס החל על החברות הוא ‪.00%‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 0050‬הפעולה היחידה שבוצעה ע"י ב' היתה מכירת המלאי לפי שוויו ההוגן‪.‬‬ ‫ב‪ 35.50.0050-‬חילקה חברה ב' את כל רווחיה כדיבידנד לבעלי מניותיה‪.‬‬ ‫נדרש‪ :‬תנועה בחשבון ההשקעה של א' ב‪-‬ב' בשנת ‪ 0050‬והרכב ההשקעה ליום ‪35.50.0050‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫מיסים נדחים‪-‬‬ ‫על פי ‪( IAS 12‬מיסים על הכנסה)‪ ,‬יש ליצור נכסי מיסים נדחים והתחייבויות בגין מיסים נדחים על כל‬ ‫ההפרשים הזמניים בין ערכי הנכסים בספרים (וגם ההתחייבויות) לבין הערך שלהם במס הכנסה (בסיס‬ ‫המס)‪.‬‬ ‫בחשבונאות של שווי מאזני‪ ,‬נוצרים בתוך חשבון ההשקעה מעין נכסים והתחייבויות‪ ,‬הלוא הם עודפי‬ ‫העלות‪ .‬עודפי העלות הללו לא מוכרים לצורכי מס‪ .‬לכן ניתן לומר שהערך בספרים שונה מבסיס המס בכל‬ ‫סכום עודף העלות‪.‬‬ ‫במקרה שלנו מדובר במלאי‪ .‬מבחינת רשות המיסים המלאי נמצא בחברה ב' ויתרת המחיר המקורי שלו‬ ‫(העלות שלו) היא ‪ ,5000‬כך שחלקה של חברה א' הוא ‪ .000‬העובדה שחברה א' ייחסה שווי למלאי בסכום‬ ‫של ‪ ,40‬לא מעניינת את מס הכנסה‪ ,‬ומכאן שמדובר בהפרש זמני‪.‬‬ ‫כללי אצבע למיסים נדחים‪ :‬ניתן לומר בפשטות שכאשר נוצר עודף עלות שהוא נכס‪ ,‬תלווה אותו תמיד‬ ‫עתודה למיסים (התחייבות)‪ .‬לחילופין‪ ,‬אם עודף העלות הוא התחייבות (כפי שנראה בהמשך למשל לגבי‬ ‫הלוואות)‪ ,‬ילווה אותו נכס מס נדחה‪ .‬הכלל הוא שהמיסים הם בניגוד למגמה‪.‬‬ ‫שיעור המס‪-‬‬ ‫שאלה רלוונטית ב‪ IAS 12‬היא לפי איזה שיעור מס לפתוח את המיסים הנדחים? הגישה ב‪ IAS 12-‬היא‬ ‫גישת הנכס ולכן המיסים הנדחים נפתחים לפי שיעור המס של החברה שמחזיקה בנכס‪ ,‬במקרה בדוגמה זה‬ ‫שיעור המס שחל על חברה ב'‪ .‬גם אם היה הבדל בין שיעור המס החל על חברה א' לבין זה שחל על ב'‪ ,‬הינו‬ ‫משתמשים בזה שחל על חברה ב'‪.‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה בשנת ‪-0050‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה ביום ‪-35.50.0050‬‬ ‫מהתנועה בחשבון ההשקעה (לפני חלוקת הדיבידנד)‪ ,‬עולה שיתרת הסגירה של ההשקעה היא ‪( 030‬שכן כל‬ ‫הרווחים הובילו ל‪ .)0-‬את היתרה הזו אפשר להציג גם בדרך אחרת שמתבססת על ההון העצמי של חברה‬ ‫ב'‪ ,‬הדרך הזו נקראת הרכב חשבון ההשקעה‪:‬‬ ‫החלק של חברה א' בהון העצמי של ב' ‪20%*1150=230‬‬ ‫ניתן לראות שיתרת הסגירה של ההשקעה על פי הרכב חשבון ההשקעה זהה כמובן ליתרת הסגירה‬ ‫שחישבנו על פי התנועה בחשבון ההשקעה‪.‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה מתבססת על דוח רוו"ה של חברה ב'‪ ,‬לרבות ההפחתה של עודפי העלות‪ .‬הרכב‬ ‫חשבון ההשקעה מתבסס על המאזן של חברה ב' (על ההון העצמי שלה)‪.‬‬ ‫בהמשך נראה שככל שנשארים עודפי עלות שלא הופחתו לרוו"ה‪ ,‬היתרות שנותרו (שהן יתרות מאזניות‬ ‫במהות‪ -‬נכסים והתחייבויות) מתווספות להרכב חשבון ההשקעה ומהוות חלק ממנו‪.‬‬ ‫התייחסות לסוגית הדיבידנד‪-‬‬ ‫במסגרת נתוני השאלה‪ ,‬נאמר כי בסוף השנה חילקה ב' את כל רווחיה לבעלי מניותיה כדיבידנד‪ .‬הרווח היה‬ ‫‪ 500‬ומכאן שגם הדיבידנד הוא ‪ .500‬מבחינתה של חברה א'‪ ,‬רק ‪ 00%‬מהדיבידנד הגיע אליה‪ ,‬זהו חלקה‬ ‫בהון המניות של ב'‪.‬‬ ‫‪ IAS 28‬קובע כי דיבידנד שהתקבל מחברה מוחזקת המטופלת לפי שיטת השווי המאזני יהווה תמיד קיטון‬ ‫מההשקעה ולעולם לא ייזקף כהכנסה מדיבידנד לדוח רוו"ה‪ .‬ההיגיון הוא שהדיבידנד הוא תשלום במזומן‬ ‫בגין הרווחים שחברה א' כבר רשמה ולכן אסור לרשום אותו כהכנסה כי אם כן ירשם כהכנסה הרווח יוכר‬ ‫פעמיים‪ :‬פעם אחת בחלק ברווח (החלק ברווחיה של חברה ב' שהוכרו תחת רווחי אקוויטי) ופעם שניה‬ ‫בדיבידנד‪.‬‬ ‫בדוגמה שלנו‪ ,‬הדיבידנד שמקבלת חברה א' סכומו ‪ ,150*20%=30‬פקודת היומן לרישומו תהיה‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה ביום ‪-35.50.0050‬‬ ‫החלק בהון העצמי של ב' ‪20%*(1150-150)=200‬‬ ‫סיכום‪-‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה מורכבת מרווחי האקוויטי שכוללים את החלק ברווח של המוחזקת ואת‬ ‫הפחתות עודפי העלות‪ .‬רווחי האקוויטי נזקפים כהכנסה או כהוצאה בדוח רווח והפסד‪.‬‬ ‫בדוגמה שלנו‪ ,‬רווחי האקוויטי הם ‪ ,0‬לכן למעשה בשנת ‪ 0050‬חשבון ההשקעה לא השפיע על רוו"ה בכלל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התנועה בחשבון ההשקעה כוללת גם קיטון בשל הדיבידנד‪ .‬הקיטון הזה לעולם לא משפיע על רוו"ה‬ ‫אלא מהווה החלפת נכס בנכס ‪‬מזומן שהתקבל ומנגד חשבון ההשקעה קטן‪.‬‬ ‫עודפי העלות לסוגיהם‪-‬‬ ‫במועד הרכישה‪ ,‬מבצעת החברה הרוכשת תחשיב שכולל התייחסות לכל הנכסים וההתחייבויות של‬ ‫החברה הנרכשת‪ .‬לנכסים והתחייבויות אלה‪ ,‬יש ערך בספרים והחברה הרוכשת מחשבת לכל אחד מהם‬ ‫את השווי ההוגן על מנת לזקוף את עודף העלות הרלוונטי‪ .‬לסוג העבודה הזה שהיא עבודה כלכלית‬ ‫קוראים הקצאת עודף עלות הרכישה‪ . PPA ,‬יתרה מכך‪ ,‬החשבונאות לא מסתפקת בייחוס עודף עלות רק‬ ‫לנכסים והתחייבויות של החברה הנרכשת שרשומים בספרים והיא דורשת לייחס עודפי עלות גם לפריטים‬ ‫שלא נמצאים בדוחות הכספיים‪ .‬שתי הדוגמאות הקלאסיות הן‪:‬‬ ‫‪ )5‬בצד הנכסים‪ -‬נכסים בלתי מוחשיים‬ ‫‪ )0‬בצד ההתחייבויות‪ -‬התחייבויות תלויות‪ ,‬כאלה שהצפי ליציאת משאבים החוצה נמוך מ‪00%-‬‬ ‫ולכן עפ"י ‪ IAS 37‬התחייבויות אלו לא מוצגות בדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫הכלל המרכזי לאחר שייחסנו עודף עלות לכל הנכסים וההתחייבויות של החברה הנרכשת‪ ,‬לרבות אלה‬ ‫שלא רשומים בספרים‪ ,‬הוא שהטיפול באותם עודפי עלות יתבצע בעקביות מלאה לטיפול בנכסים‬ ‫ובהתחייבויות שבגינם הם נוצרו‪ .‬אותם נכסים והתחייבויות רשומים בדוחות הכספיים של החברה‬ ‫המוחזקת ולכן ‪ IAS 28‬מחייב שהמדיניות החשבונאית שמיישמת המוחזקת תהיה זהה למדיניות‬ ‫החשבונאית שמיישמת החברה המחזיקה‪ .‬הדוגמה הבסיסית ביותר היא דוגמה של רכוש קבוע‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫חברה א' קונה ‪ 40%‬מההון העצמי של ב' תמורת ‪ ,₪ 50,000‬ההון העצמי של חברה ב' הוא ‪.₪ 50,000‬‬ ‫במועד הרכישה‪ ,‬ערכם בספרים של כל הנכסים וההתחייבויות של ב' זהה לשווי ההוגן למעט ציוד שערכו‬ ‫בספרים ‪ ₪ 50000‬והשווי ההוגן שלו ‪ .₪ 56000‬יש להניח כי אין מיסים על הכנסה‪.‬‬ ‫בשנה העוקבת‪ ,‬הרווח הנקי של חברה ב' היה ‪.4000‬‬ ‫נדרש‪ :‬התנועה בהרכב חשבון ההשקעה לסוף שנה‬ ‫*הנחה‪ -‬יתרת אורך החיים של הרכוש הקבוע הינה ‪ 4‬שנים ושיטת הפחת קו ישר‪.‬‬ ‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה‪-‬‬ ‫‪12‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫מוניטין‪-‬‬ ‫בדוגמה שלנו לא הצלחנו להסביר את כל עודף העלות‪ .‬ההסבר היחיד התייחס לציוד ששוויו ההוגן היה‬ ‫גבוה מערכו המאזני‪ .‬עפ"י כללי החשבונאות‪ ,‬שארית בלתי מוסברת שנוצרת במועד הרכישה הינה מוניטין‬ ‫שהוא נכס שנוצר רק ברכישות (או שווי מאזני או שליטה ואיחוד דוחות) ועל פי ‪( IAS 38‬התקן החל על‬ ‫נכסים בלתי מוחשיים)‪ ,‬תקופת הפחתתו של המוניטין בלתי מוגדרת (לא בהכרח אינסופית) ומכאן שאין‬ ‫להפחית אותו (אחת לשנה בכל מקרה יש לבחון לגביו ירידת ערך‪ ,‬גם אם אין סממנים)‪.‬‬ ‫מבחינה כלכלית‪ ,‬יש הגיון לעיתים לשלם יותר מהשווי ההוגן‪ .‬מדובר במצבים שבהם הרוכש ייהנה‬ ‫מסינרגיה נוספת עם הפעילות הנרכשת‪ .‬למשל‪ ,‬עסקת כלל פיננסים באילנות דיסקונט‪ .‬שווי הקרנות של‬ ‫אילנות מבוסס על דמי הניהול ואולם כלל פיננסים מסכימה לשלם יותר מהשווי ההוגן ויותר משווי דמי‬ ‫הניהול משום שיש לה פעילות נוספת סינרגטית לפעילות ניהול הנכסים‪ .‬כלל פיננסים היא חבר בורסה‬ ‫ונהנית מעמלות קניה ומכירה של ני"ע ולכן מוכנה לשלם יותר‪.‬‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה ליום ‪-35/50‬‬ ‫נכסים בלתי מוחשיים‪-‬‬ ‫‪ IAS 38‬מחלק את הנכסים הבלתי מוחשיים לשניים‪ :‬פריטים שנצמחו בחברה ופריטים שנרכשו (כאן ישנה‬ ‫אפשרות של רכישה בנפרד או רכישה במסגרת שווי מאזני ‪/‬צירוף עסקים)‪.‬‬ ‫באופן מסורתי‪ ,‬הנכסים הבלתי מוחשיים הם הרכיב העיקרי ב‪( PPA-‬אותו חישוב של הקצאת עודף עלות‬ ‫רכישה)‪.‬‬ ‫על פי ‪ ,IAS 38‬הכלל הבסיסי הוא שפריטים בלתי מוחשיים שנצמחו בישות‪ ,‬יזקפו תמיד לדוח רוו"ה‪ ,‬זאת‬ ‫למעט חריג אחד‪ -‬פרויקט מחקר ופיתוח‪ .‬לגבי פרויקטים כאלה‪ ,‬כל עוד הם בשלב המחקר החשבונאות‬ ‫קובעת שהם יזקפו כהוצאה לדוח רוו"ה אולם מהרגע שהמחקר הבשיל והגענו לנקודה שיש ישימות‬ ‫טכנולוגית (זה עובד)‪ ,‬חוזרים להפעיל שיקול דעת האם עלויות הפיתוח הן נכס או הוצאה‪ .‬ההחלטה היא על‬ ‫בסיס ההגדרה של נכס ו‪ IAS 38-‬מוסיף מספר קריטריונים שאמורים לעזור לגבש את ההחלטה הזו‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה שמדבר עליה ‪ IAS 38‬היא אותם נכסים בלתי מוחשיים שנרכשים‪ ,‬כלומר החברה משלמת‬ ‫עבורם לצד ג'‪ ,‬בעניין זה קובע ‪ IAS 38‬כי מדובר בנכסים בלתי מוחשיים‪ .‬לענייננו‪ ,‬כאשר חברה רוכשת‬ ‫‪13‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫השפעה מהותית בחברה אחרת ובאותה חברה אחרת יש פריטים לא מוחשיים‪ ,‬רואים ברכישה הזו כאילו‬ ‫נרכשו נכסים בלתי מוחשיים ומכאן שנוצרים עודפי עלות‪.‬‬ ‫חישוב עודף עלות‪ ,‬תנועה והרכב‪-‬‬ ‫‪ IAS 38‬מחלק את הנכסים הבלתי מוחשיים לשלושה סוגים‪ :‬נצמחו בישות‪ ,‬נרכשו באופן בדיד ונרכשו‬ ‫במסגרת חברה‪:‬‬ ‫כאשר רוכשים מניות המקנות השפעה מהותית במסגרת ייחוס עודף עלות הרכישה‪ ,‬יש לייחס עודף עלות‬ ‫(נכס) לכל פריט בלתי מוחשי שנמצא בישות הנרכשת‪ ,‬גם אם אצל הנרכשת הוא לא הוכר כנכס‪ .‬השאלה‬ ‫היא איזה נכס זה הולך להיות‪.‬‬ ‫החשבונאות קובעת שבמידה וניתן יהיה לזהות את הנכס בנפרד‪ ,‬הוא יוכר כנכס בלתי מוחשי נפרד ובמידה‬ ‫ולא ניתן יהיה לזהותו‪ ,‬הוא יוכר בעצם כחלק מהמוניטין‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬השאלה המרכזית ש ‪ IAS 38‬צריך להתמודד איתה היא שאלת הזיהוי של נכס בלתי מוחשי‪.‬‬ ‫המבחן לזיהוי הוא מבחן כפול‪ IAS 38 .‬קובע שני קריטריונים שאינם מצטברים‪ ,‬די לעמוד באחד מהם על‬ ‫מנת שפריט בלתי מוחשי יוכר כנכס בלתי מוחשי בנפרד מהמוניטין‪.‬‬ ‫קריטריונים לזיהוי עפ"י ‪:IAS 38‬‬ ‫‪ )5‬הקריטריון החוזי‪/‬חוקי‪ -‬קריטריון זה‪ ,‬כשמו כן הוא‪ .‬זכויות הפריט הבלתי מוחשי צריכות לנבוע‬ ‫מחוק או מהסכם‪ .‬לדוגמה פטנט רשום‪ /‬מותג‪/‬סימן מסחרי‪ -‬כולם זוכים להגנה כחוק במידה והם‬ ‫נרשמו כדין‪ .‬מהרגע שיש להם הגנה חוקית‪/‬חוזית‪ ,‬יהיה נכס בלתי מוחשי מזוהה‪.‬‬ ‫‪ )0‬קריטריון ההפרדה‪ -‬קריטריון זה לא קשור לקיום או לאי הקיום של זכויות משפטיות‪ .‬במסגרת‬ ‫הבחינה של הקריטריון הזה‪ ,‬שואלים שאלה אחרת והיא‪ :‬האם ניתן למכור את הנכס הבלתי‬ ‫מוחשי‪ ,‬להשכיר אותו או לתת זכות שימוש בו בנפרד מנכסים אחרים‪ .‬אם התשובה היא כן‪ ,‬אזי‬ ‫לפנינו נכס בלתי מוחשי‪ ,‬גם אם הוא לא מוגן בחוק או בחוזה‪ .‬הדוגמה הקלאסית היא רשימת‬ ‫לקוחות‪ .‬רשימת לקוחות היא כלי שיווקי וככזה‪ ,‬היא לא מעוגנת בחוזה כלשהו וגם לא בחוק‪,‬‬ ‫היא מידע ‪ .‬אם ניתן לתת לאחרים זכות שימוש במידע תמורת כסף‪ ,‬אזי מדובר בנכס בלתי מוחשי‬ ‫(יש חברות שזה עיקר עיסוקן כדוגמת חברת ‪.)B.D.I‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מספיק שאחד הקריטריונים יתקיים כדי שנזהה נכס בלתי מוחשי בנפרד מהמוניטין‪.‬‬ ‫לאור הכוונה של ‪ IAS 38‬לזהות כמה שיותר נכסים בלתי מוחשיים בנפרד מהמוניטין‪ ,‬הדוגמאות שבהן לא‬ ‫נזהה נכס הן מעטות ביותר‪ .‬שתי הדוגמאות הנפוצות לפריטים שלא ניתן לזהות בנפרד מהמוניטין הן‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫‪ )5‬כוח עבודה מיומן‪ -‬על פי כללי החשבונאות הנוכחיים‪ ,‬כל מה שקשור בעובדים‪ ,‬נזקף כהוצאה‬ ‫בדוח רוו"ה‪ .‬ההיגיון הוא שהעובד איננו נשלט ולכן לא מתקיימת לגביו ההגדרה של נכס‪ .‬הדבר‬ ‫נכון לגבי כוח עבודה מיומן אבל הוא גם נכון לגבי רכישת רכוש קבוע כאשר במסגרת ‪ IAS 16‬נקבע‬ ‫במפורש שהדרכת עובדים לא נחשבת לחלק מעלות הרכוש הקבוע‪.‬‬ ‫‪ )0‬לקוחות פוטנציאליים חדשים (להבדיל מלקוחות פוטנציאליים חוזרים)‪ -‬דוגמה זו מדברת על‬ ‫לקוחות שיהיו בעתיד ולא היו מעולם לקוחות החברה‪ .‬הסיבה לכך שלא ניתן להפריד אותם‬ ‫מהמוניטין היא שהם לא עומדים באף אחד מהקריטריונים‪ .‬הם בוודאי לא נובעים מהקריטריון‬ ‫החוזי‪/‬חוקי ובוודא שלא ניתן למכור או להשכיר אותם כי הם עוד לא הגיעו‪.‬‬ ‫‪ ‬משום מה‪ IFRS 3R ,‬שממנו שואב ‪ IAS 28‬את ההוראות לגבי נכסים בלתי מוחשיים‪ ,‬קובע כי אם‬ ‫מדובר בלקוח חוזר פוטנציאלי‪ ,‬אזי כן יש להכיר בו בנפרד מהמוניטין‪ .‬הסיבה ככל הנראה היא‬ ‫שלגבי הלקוח החוזר יש לנו פרטים ולכן יתכן שהוא יעמוד בקריטריון ההפרדה‪.‬‬ ‫מקרה מיוחד‪ -‬פרויקט מחקר ופיתוח‪:‬‬ ‫כאשר חברה א' רוכשת את חברה ב' ובחברה ב' יש פרויקט בשלב המחקר שלו‪ ,‬נוצר עיוות בשיטת השווי‬ ‫המאזני‪ .‬מצד אחד‪ ,‬פרויקט המחקר של חברה ב' נזקף בחברה ב' כהוצאה שכן עפ"י ‪ IAS 38‬לא צפויה ממנו‬ ‫תועלת כלכלית‪ .‬מצד שני‪ ,‬כאשר א' קונה את ב'‪ ,‬עפ"י העיקרון שלמדנו‪ ,‬היות והיא שילמה על הפרויקט‪,‬‬ ‫היא צריכה להכיר בנכס בלתי מוחשי בנפרד מהמוניטין‪ .‬מצד שלישי‪ ,‬החל מהרכישה ועד להשלמת שלב‬ ‫המחקר חברה ב' ממשיכה להכיר בהפסדי מו"פ ועפ"י התקינה הבינלאומית א' רושמת את חלקה‬ ‫בהפסדים‪ ,‬למרות שמבחינתה יש נכס כזה‪.‬‬ ‫דוגמה (מטעמי פשטות נתעלם ממיסים)‪:‬‬ ‫חברה ב' הוקמה ע"י יזמים לצורך פעילות מחקר ופיתוח‪ .‬בחברה הושקעו ‪ ₪ 50000‬לצורך מימון הפעילות‪.‬‬ ‫עד ליום ‪ ,05.05.0050‬חברה ב' שילמה ‪ ₪ 4000‬עבור הוצאות מחקר‪ .‬ביום זה רוכשת חברה א' ‪ 40%‬מחברה‬ ‫ב' ומשלמת ‪ .₪ 0000‬ביום זה השווי של חברה ב' נובע משווי הפעילות המחקרית בסך ‪ ₪ 50,000‬והיתר‬ ‫מיוחס לכוח העבודה המיומן של היזמים של ב'‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫חשבון ההשקעה של חברה א' בחברה ב' כולל עודף עלות בגין הפעילות המחקרית ועודף עלות זה לא‬ ‫מופחת באופן שיטתי שכן הפרויקט עוד לא מוכן לשימוש (שכן מתחילים להפחית ברגע שמוכן לשימוש)‪.‬‬ ‫הדבר היחיד בשלב זה שצריך לבחון לגבי העודף עלות הזה הוא האם חלה ירידת ערך שלו בהתאם‬ ‫לעקרונות ‪ .IAS 36‬רק כאשר פרויקט המחקר והפיתוח יהיה מוכן לשימוש מסחרי‪ ,‬כלומר הסתיים שלב‬ ‫המחקר בהצלחה והסתיים שלב הפיתוח בהצלחה‪ ,‬יתחיל הפחת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערה לגבי מיסים‪ -‬בגין כל אחד מעודפי העלות ניצור מיסים נדחים‪ .‬אם עודף העלות הוא נכס‬ ‫ניצור עתודה למיסים ואם עודף העלות הוא התחייבות‪ ,‬ניצור נכס מס נדחה בכפוף למבחנים של‬ ‫‪( IAS 12‬הכנסה חייבת בעתיד שנגדה ניתן לנצל את נכס המס או שיש יתרת עתודה למס שיתהפכו‬ ‫באותם מועדים)‪.‬‬ ‫עודף העלות היחיד שבגינו לא יוצרים מיסים הוא מוניטין והסיבה היא שהמוניטין הוא שארית‬ ‫בלתי מוסברת ולא יוצרים מיסים בגינו כדי לא ליצור עוד מוניטין‪.‬‬ ‫נכסים והתחייבויות פיננסיים‪:‬‬ ‫גם לנכסים והתחייבויות פיננסיים יש שווי הוגן‪ .‬והשווי הזה עשוי להיות שונה מהערך בספרים‪ .‬בצד‬ ‫הנכסים אפשר לחשוב על לקוחות או הלוואות שניתנו לאחרים ובצד ההתחייבויות אפשר לחשוב על‬ ‫ספקים‪ ,‬הלוואות ואגרות חוב שגויסו ומהווים הון זר‪.‬‬ ‫גם כאשר מדובר במכשירים פיננסיים (נכסים והתחייבויות)‪ ,‬הטיפול החשבונאי לפי ‪ IAS 28‬נשאר זהה‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬יש לחשב עודף עלות בגין החלק שרכשה החברה על ההפרש בין השווי ההוגן של המכשיר הפיננסי‬ ‫לבין ערכו בספרים‪.‬‬ ‫להבדיל מנכס מוחשי‪ ,‬אין צורך לקבל הערכת שווי של המכשיר הפיננסי‪ .‬הנתון היחיד שחשוב לצורך‬ ‫מציאת השווי ההוגן הוא ריבית השוק היום‪ ,‬המתייחסת למכשיר הפיננסי (להלוואה או לאג"ח וכו')‪.‬‬ ‫באמצעות ריבית השוק ניתן להגיע לערך הנוכחי של המכשיר והערך הנוכחי הוא השווי ההוגן והוא זה‬ ‫שישמש בסיס לחישובים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫חברה א' רכשה ‪ 40%‬מחברה ב' תמורת ‪ .₪ 50000‬ההון העצמי של חברה ב' למועד הרכישה הוא ‪.50000‬‬ ‫במועד הרכישה יש בדוחות הכספיים של חברה ב' במסגרת ההתחייבויות הלוואה בסכום של ‪.₪ 00000‬‬ ‫קרן ההלוואה תיפרע בתום שנתיים‪ .‬ההלוואה אינה צמודה ונושאת ריבית שנתית בשיעור של ‪ .0%‬ריבית‬ ‫השוק להלוואות דומות במועד הרכישה היא ‪.50%‬‬ ‫נדרש‪ :‬חשב עודף עלות למועד הרכישה ותנועה בחשבון ההשקעה בשנה העוקבת בהנחה שהרווח הנקי של‬ ‫חברה ב' לשנה זו הוא ‪.₪ 4000‬‬ ‫)‪(1‬עודף עלות הלוואה‪-‬‬ ‫ריבית שנתית ‪00000*0%=5600‬‬ ‫‪ Pv= (1600/1.15) + ([20000+1600])/1.15^2) =17724‬שווי הוגן‬ ‫חישוב עודף העלות‪-‬‬ ‫‪40%*(17724-20000)=910‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫במסגרת התנועה בחשבון ההשקעה‪ ,‬ניקח כרגיל את רווחי האקוויטי‪ ,‬כשבמקרה שלנו‪ ,‬לצד החלק של א'‬ ‫ברווחים של ב'‪ ,‬יהיה צורך להפחית את עודף העלות בגין ההלוואה‪ .‬היות ופתחנו את עודף העלות בשיטת‬ ‫הריבית‪ ,‬גם ההפחתה תהיה בשיטת הריבית והמשמעות‪ :‬בסוף התקופה יש לחשב שוב ערך נוכחי עפ"י‬ ‫הריבית שהייתה במועד הרכישה‪ ,‬כלומר במקרה זה ‪.50%‬‬ ‫בהחלט יתכן שהחל ממועד הרכישה‪ ,‬חל שינוי בריבית אבל השינוי הזה לא מעניין אותנו משום שמדידת‬ ‫השווי ההוגן נעשית רק פעם אחת‪ -‬במועד הרכישה ומרגע זה העלות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫)*(הפחתת עודף עלות הלוואה‪-‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫‪950‬‬ ‫הפחתה‪(423) P.N‬‬ ‫‪400‬‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫יתרת הסגירה חושבה לפי ערך נוכחי של שנה עוקבת (זהו לא שווי הוגן‪ ,‬הריבית היא ריבית השוק במועד‬ ‫רכישת ההשקעה)‪:‬‬ ‫‪Pv=(20000+1600)/1.15=18782‬‬ ‫‪ 40%*(18782-20000)=487‬חישוב החלק של החברה‬ ‫הרכב חשבון לסוף שנה‪-‬‬ ‫החלק בהון‬ ‫עודף עלות הלוואה (יתרת סגירה)‬ ‫‪ 40%)4000+50000(=0600‬יתרת פתיחה ‪ 50000‬ורווח השנה ‪4000‬‬ ‫‪400‬‬ ‫מוניטין‬ ‫‪5090‬‬ ‫‪11177‬‬ ‫פריטים חוץ מאזניים‪-‬‬ ‫עודפי עלות בגין פריטים חוץ מאזניים‪:‬‬ ‫עפ"י כללי החשבונאות‪ ,‬על מנת לרשום התחייבות בדוחות הכספיים‪ ,‬נדרש רישום כפול‪ .‬כלומר עד‬ ‫שהחברה לא מקבלת נכס או לחילופין רושמת הוצאה‪ ,‬לא רושמים התחייבות‪.‬‬ ‫מדובר בכל אותן התקשרויות שלא ניתן לבטל אבל שלא יוצרות התחייבות בדוחות הכספיים משום שטרם‬ ‫התקבלה התמורה ולכן אינן מקבלות ביטוי במאזני החברה ולמרות זאת החברה לא יכולה להשתחרר מהן‪.‬‬ ‫בין אם מדובר בנכס שצריך להתקבל ובין אם מדובר בשירות שצריך להתקבל‪ .‬הדוגמה הקלאסית היא‬ ‫חוזי שכירות‪ .‬כאשר חברה חותמת על חוזה שכירות‪/‬הסכם חכירה תפעולית (או כל חוזה אחר לקבלת‬ ‫שירות)‪ ,‬היא לא יוצרת התחייבות בדוחות הכספיים בגין כל החוזה‪ .‬ההוצאות לשלם או התשלום בפועל‬ ‫נעשים בקצב קבלת השירות‪ .‬התחייבות תיווצר אחרי חודש של שכירות עבור החודש הספציפי ולא עבור‬ ‫חודשים עתידיים שטרם נתקבלו שירותים (במקרה שלנו שירותי שכירות)‪ .‬הסכם שכירות נחשב לפריט חוץ‬ ‫מאזני משום שלמרות שיש התחייבות לעמוד בהסכם השכירות‪ ,‬הוא לא מופיע בספרים כהתחייבות (בגלל‬ ‫עקרון הרישום הכפול‪ ,‬אין נכס אז אין התחייבות)‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברור שהסכם כזה משפיע על השווי‪.‬‬ ‫הקשר ל‪-IAS 28‬‬ ‫‪ IAS 28‬קובע כי במועד הרכישה יש להעריך את השווי ההוגן של כל אותם פריטים חוץ מאזניים ובמידת‬ ‫הצורך לייחס בגינם עודפי עלות‪.‬‬ ‫דוגמה‪-‬‬ ‫נניח כי חברה א' קונה ‪ 00%‬מחברה ב' ובחברה ב' יש הסכם שכירות ל‪ 3-‬שנים במסגרתו היא אמורה לשלם‬ ‫בתום כל שנה ‪ ,₪ 5000‬הריבית ‪.0%‬‬ ‫הכלל החשבונאי‪:‬‬ ‫כאשר תנאי השוק (שווי הוגן) שונים מתנאי חוזה חוץ מאזני (כגון חוזה שכירות)‪ ,‬יש לחשב עודף עלות בגין‬ ‫ההטבה שמקנה החוזה במידה והתנאים שלו טובים יותר‪ .‬לחילופין‪ ,‬יש לחשב עודף עלות שהוא התחייבות‬ ‫אם תנאי החוזה ביחס לתנאי השוק גרועים יותר‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫בדוגמה שלנו‪ ,‬נניח שתנאי השוק לגבי שכירות הנכס הספציפי ל‪ 3-‬שנים במועד הרכישה של א' את ב' הוא‬ ‫‪ ₪ 5000‬לשנה‪ .‬במקרה כזה תנאי החוזה טובים ביחס לשוק ולכן ההפרש מהווה עודף עלות שהוא נכס‪.‬‬ ‫החישוב של עודף העלות יתבצע על בסיס ערך נוכחי‪.‬‬ ‫פתרון‪-‬‬ ‫תנאי החוזה‪-‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫תנאי שוק‪-‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫חישוב עודף העלות‪-‬‬ ‫‪[(1200-1000)/1.05]+[(1200-1000)/1.05^2]+ [(1200-1000)/1.05^3] =545‬‬ ‫הטיפול בעודף העלות בתקופות עוקבות‪-‬‬ ‫ככל עודף עלות‪ ,‬גם את עודף העלות הזה יש להפחית לרווח והפסד בתקופות עוקבות‪ ,‬נשאלת השאלה איך‪.‬‬ ‫בסוגיה זו יש חילוקי דעות‪ ,‬הפשט הוא להמשיך ולחשב ערך נוכחי ולהפחית את עודף העלות בשיטת‬ ‫הריבית בדיוק כפי שעשינו לגבי פריטים כספיים‪ .‬בשיטה זו ה‪ PV-‬בסוף השנה יהיה‪:‬‬ ‫‪PV= (200/1.05) + (200/1.05^2) =372‬‬ ‫ההפרש בין יתרת הפתיחה‪ 040 -‬ליתרת הסגירה‪ 300 -‬יהיה ההפחתה השוטפת‪.‬‬ ‫(*)הערה‪ -‬יש הטוענים שאת עודף העלות צריך להפחית בקו ישר ולא בשיטת הריבית והסיבה היא שמדובר‬ ‫למעשה בנכס שהוא לא פיננסי‪ ,‬מעין הוצאות מראש ובדומה להוצאות מראש החשבונאות לא מבצעת‬ ‫חישובים רעיוניים של ערך נוכחי אלא מפחיתה הוצאות מראש בקו ישר‪.‬‬ ‫דוגמה להוצאות מראש‪-‬‬ ‫חברה משלמת בתום כל שנה ‪ ₪ 500‬הוצאות שכירות במשך ‪ 3‬שנים‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬בדוח רוו"ה יזקפו‬ ‫הוצאות שכירות של ‪ ₪ 500‬מידי שנה‪.‬‬ ‫אותה חברה משלמת מראש את הוצאות השכירות‪ .‬ברור שכלכלית היא לא תשלם ‪ 300‬שכן היא מקדימה‬ ‫תשלום וחוסכת מימון לצד השני‪ .‬נניח שהתשלום מראש הוא ‪ .000‬על פי כללי החשבונאות‪ ,‬בנסיבות אלה‬ ‫הוצאות השכירות כל שנה יהיו ‪( 270/3=90‬ולא ‪ ₪ 500‬והכנסות מימון של ‪.)50‬‬ ‫התחייבות תלויה‪-‬‬ ‫עודף עלות בגין התחייבות תלויה‪:‬‬ ‫התקן שמטפל בהתחייבויות תלויות הוא ‪ . IAS 37‬התקן מגדיר התחייבות תלויה (זוהי מחויבות שלא‬ ‫תופיע בספרים) באופן הבא‪:‬‬ ‫‪ )5‬מחויבות אפשרית (להבדיל ממחויבות קיימת) שנובעת מאירוע עבר כלפי צד ג' אשר קיומה תלוי‬ ‫באירועים לא וודאיים שחלקם לא בשליטת הישות; או‬ ‫‪ )0‬מחויבות כלפי צד ג' הנובעת מאירוע עבר ו‪-‬‬ ‫‪ ‬יכול להיות שלא צפויה יציאת משאבים החוצה בסבירות של מעל ‪ ;00%‬או‬ ‫‪ ‬היא לא ניתנת לכימות‬ ‫בחישובי עודף העלות על בסיס הוראות ‪ IFRS 3R‬שנשאבות לתוך ‪ ,IAS 28‬למרות שעל פי ‪ IAS 37‬התחייבות‬ ‫תלויה לא נרשמת בספרים כהתחייבות‪ ,‬במסגרת חישובי עודף העלות נרשום בכל זאת התחייבות אם‬ ‫הסיבה לאי רישום ההתחייבות היא "מחויבות כלפי צד ג' הנובעת מאירוע עבר ויכול להיות שלא צפויה‬ ‫יציאת משאבים החוצה בסבירות של מעל ‪ ."00%‬כלומר ‪ IAS 37‬בגלל הדרישה לוודאות מעל ‪ 00%‬קבע‬ ‫‪19‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫שאין התחייבות‪ .‬ההיגיון הוא ברור‪ ,‬להתחייבות תלויה כזו יש שווי וניתן לכמת אותו ומכאן שבמסגרת‬ ‫התמורה הוא יילקח בחשבון‪.‬‬ ‫הטיפול בעודף עלות בגין התחייבות תלויה בתקופות עוקבות‪-‬‬ ‫לאור העובדה ש‪ IAS 37 -‬קובע שלא מדובר בהתחייבות‪ ,‬ברור שלא ניתן לאחר צירוף העסקים לטפל‬ ‫בהתחייבות הזו לפי ‪ IAS 37‬משום שהמשמעות היא שהיא תימחק מיד‪ .‬לאור זאת‪ ,‬הטיפול בהתחייבות‬ ‫נקבע ב‪ IFRS 3R -‬שקובע כי בתקופות עוקבות סכום ההתחייבות (עודף העלות) יהיה לפי הגבוה מבין השווי‬ ‫ההוגן במועד הרכישה (לפי שווי זה יצרנו את עודף העלות) או לפי ‪.IAS 37‬‬ ‫התקן קובע את המבחן של "הגבוה מבין" על מנת לתפוס את כל אותם מצבים שבהם ההתחייבות שבמועד‬ ‫הרכישה נחשבה לתלויה הפכה להיות התחייבות של ממש לפי ‪ IAS 37‬ומשכך יתכן ש‪ IAS 37-‬יקבע‬ ‫שהאומדן הטוב ביותר גבוה מהשווי ההוגן של ההתחייבות‪.‬‬ ‫יש לשים לב שעודף עלות בגין התחייבות תלויה יופחת לרווח והפסד למעשה רק כאשר ההתחייבות‬ ‫התלויה תתברר או לחילופין כשיחול שינוי אומדן לשווי ההוגן שיביא לקיטון בשווי ההוגן‪.‬‬ ‫עדכון נוסף של עודף העלות עלול להתרחש כתוצאה מכניסה לתחולת ‪ IAS 37‬על פי הכלל של "הגבוה‬ ‫מבין"‪.‬‬ ‫תקופת המדידה של עודפי עלות‪-‬‬ ‫עם כניסת ‪ IFRS 3R‬לתוקף‪ ,‬התעוררה דרישה מצד הגופים המדווחים להעניק פרק זמן משמעותי ליישום‬ ‫של ההוראות ובמיוחד לחישוב עודף העלות ברכישה (‪.)PPA‬‬ ‫התקופה שנקבעה היא שנה כך שלמעשה חברה רוכשת יכולה במשך שנה להמשיך ולצבור מידע אודות‬ ‫נתונים שהיו במועד הרכישה ולחשב את עודף העלות באופן סופי רק כאשר יש בידיה את כל הנתונים‪ .‬עד‬ ‫למועד זה היא רשאית להציג בדוחות הכספיים עודף עלות זמני‪ ,‬כזה שצפוי להיות מתוקן בהמשך‪.‬‬ ‫הכלל של ‪ IFRS 3R‬לגבי תקופת המדידה הוא שאם עודף העלות הסופי חושב תוך שנה (תקופת המדידה)‬ ‫ונדרש תיקון לעודף העלות הזמני‪ ,‬יש לבצע את התיקון רטרואקטיבית‪ ,‬כלומר בדרך של הצגה מחדש‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קובע ‪ IFRS 3R‬שאם החברה מתקנת את עודף העלות לאחר תקופת המדידה‪ ,‬קרי לאחר שנה‪,‬‬ ‫מדובר בטעות וטעויות יש לתקן כמובן באמצעות הצגה מחדש‪ .‬למעשה אין הבדל בטיפול החשבונאי אבל‬ ‫יש הבדל בסיבה שהביאה לטיפול הזה‪ .‬בתוך תקופת המדידה לא מדובר בטעות ולאחר תקופת המדידה‬ ‫מדובר בטעות‪.‬‬ ‫‪ IAS 10‬אירועים לאחר תאריך המאזן‪-‬‬ ‫‪ IAS 10‬מחלק את סוגי האירועים לאחר תאריך המאזן (ולפני פרסום הדוחות הכספיים) לשניים‪:‬‬ ‫‪ .5‬אירועים חייבי התאמה‪ -‬מדובר למעשה על מידע חדש ולא על אירוע חדש והמידע מבהיר טוב‬ ‫יותר את הנסיבות שהיו קיימות בתאריך המאזן‪ .‬אם כך הדבר‪ ,‬יש כמובן להתאים את הדוחות‬ ‫הכספיים בגין האירוע הזה‪.‬‬ ‫‪ .0‬אירועים שאינם מחייבים התאמה‪ -‬מדובר באירועים של ממש‪ ,‬כלומר אירועים חדשים‬ ‫שהתרחשו לאחר תאריך המאזן ולא היו קיימים בתאריך המאזן‪ .‬אירועים כאלה שייכים לתקופת‬ ‫הדיווח הבאה שכן הם לא מבהירים את הנסיבות שהיו קיימות בתאריך המאזן‪.‬‬ ‫למשל‪-‬‬ ‫לאחר תאריך המאזן נשרף מחסן המלאי של החברה‪ ,‬מדובר באירוע שאינו מחייב התאמה משום‬ ‫שבתאריך המאזן היה מלאי‪.‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬אם המלאי נשרף לפני תאריך המאזן אבל לא ידענו על כך משום שאת הבדיקה הספציפית של‬ ‫המחסן ביצענו כמה ימים לאחר תאריך המאזן‪ ,‬הרי שמדובר במידע חדש בגין אירוע שכבר היה קיים‬ ‫בתאריך המאזן‪ .‬במקרה זה יש להתאים את המאזן ולמחוק ממנו את המלאי‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫למעשה‪ ,‬ההיגיון שמנחה את הטיפול בתקופת המדידה הוא ההיגיון של ‪ .IAS 10‬לפיכך‪ ,‬ככל שמדובר‬ ‫במידע חדש עבור אירועים שהיו קיימים ממילא במועד הרכישה‪ ,‬יש לבצע התאמה בדרך של הצגה מחדש‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם מדובר באירועים שלא קשורים ליום הרכישה אלא התרחשו אחריו‪ ,‬גם אם הם התרחשו‬ ‫בתוך תקופת המדידה‪ ,‬אין להתאים את חישוב עודף העלות בגינם‪.‬‬ ‫הטבת מס ברכישה‪-‬‬ ‫עודף עלות בגין הטבת מס ברכישה‪:‬‬ ‫מדובר במקרים שבהם במועד הרכישה קיימים בחברה הנרכשת הפסדים מועברים לצרכי מס שבגנים‬ ‫הנרכשת לא יצרה נכסי מיסים נדחים‪ ,‬הסיבה היא בדרך כלל היעדר צפי להכנסה חייבת עתידית שכנגדה‬ ‫ניתן יהיה לנצל את הטבות המס‪.‬‬ ‫הטיפול במועד הרכישה‪-‬‬ ‫על פי ‪ ,IFRS 3R‬כאשר בחברה הנרכשת לא נוצרו מיסים נדחים והחברה הרוכשת סבורה שניתן יהיה לנצל‬ ‫הפסדים מועברים‪ ,‬עליה ליצור עודף עלות שהוא במהות נכס מס נדחה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫נניח שחברה א' קונה ‪ 00%‬ממניות חברה ב'‪ ,‬היא משלמת ‪ ₪ 50000‬כשההון של ב' הוא ‪ .50000‬נניח שכל‬ ‫הנכסים וההתחייבויות של ב' מוצגים בדוחות בשווי הוגן (אין עודפי עלות)‪ .‬לחברה ב' יש ‪ ₪ 500000‬הפסד‬ ‫מועבר לצרכי מס שבגינו היא לא יצרה מיסים נדחים וחברה א' חושבת שהחברה תוכל לנצל את ההפסדים‪.‬‬ ‫שיעור המס ‪.30%‬‬ ‫פתרון‪:‬‬ ‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה‪-‬‬ ‫שולם‬ ‫‪50000‬‬ ‫הון שנרכש‬ ‫‪10000*20%=2000‬‬ ‫עודף עלות כולל ‪0000‬‬ ‫עודף עלות נכס מס בגין הפסדים של ב' ‪100000*30%*20%=6000‬‬ ‫מוניטין ‪P.N‬‬ ‫הפסד מועבר ‪ ,111111‬שיעור מס‬ ‫‪ 31%‬וחלק החברה ‪21%‬‬ ‫‪0000‬‬ ‫הטיפול בגין עודף עלות הטבת מס ברכישה בתקופות עוקבות‪-‬‬ ‫‪ IFRS 3R‬קובע כי במידה ואומדן נכס המס משתנה בתוך תקופת המדידה‪ ,‬כמובן על בסיס ההגדרה של‬ ‫אירועים חייבי התאמה‪ ,‬יש לבצע את הטיפול הרגיל‪ ,‬כלומר הצגה מחדש‪ ,‬לחזור למועד הרכישה ולחשב‬ ‫מההתחלה את המוניטין תחת האומדנים החדשים של נכס המס‪.‬‬ ‫עד כאן הכל כרגיל‪ ,‬השינוי הגדול חל לאחר תקופת המדידה‪.‬‬ ‫בשונה מכל יתר המקרים‪ ,‬כאשר חל שינוי אומדן בנכס המס לאחר תקופת המדידה‪ ,‬לא מציגים מחדש ולא‬ ‫רואים בזה טעות אלא מתייחסים לשינוי כאל נסיבות חדשות שאינן משפיעות על חישוב המוניטין (בעצם‬ ‫לא נדרשים לעשות כלום)‪.‬‬ ‫הסיבה להוראה הזו היא שאומדן הניצול של הפסדים מועברים הוא אומדן בעייתי ולכן סביר שיהיו בו‬ ‫שינויים ולכן התקן לא קובע שהשינויים האלה הם בחזקת טעות אם חלפה שנה‪.‬‬ ‫יצירת נכס המס מבחינתה של החברה המחזיקה נעשה לא לפי שווי הוגן אלא לפי עקרונות ‪ ,IAS 12‬כלומר‬ ‫חישוב פשוט וללא ערך נוכחי של המס שצפוי לנצל‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫המבחן החשבונאי ליצירת נכס מס הוא אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים לפי ‪:IAS 12‬‬ ‫‪ .5‬צפי של הכנסה חייבת בעתיד (מעל ‪ ;)00%‬או‬ ‫‪ .0‬קיומן של עתודות מיסים שעתידות להתהפך באותו מועד שבו יתהפך נכס המס‪.‬‬ ‫רווח מרכישה הזדמנותית‪ /‬מוניטין שלילי!‬ ‫כאשר חברה רוכשת השפעה מהותית בחברה אחרת ומשלמת סכום הנמוך מהחלק היחסי בשווי ההוגן‪,‬‬ ‫נוצרת בעצם יתרת עודף עלות שלילית‪ ,‬מעין מוניטין שלילי‪ .‬השאלה היא כיצד לטפל ביתרה זו?!‬ ‫מדובר למשל בדוגמה הבאה‪:‬‬ ‫שולם‬ ‫‪50000‬‬ ‫נרכש‬ ‫‪40%*10000=4000‬‬ ‫עודף עלות‬ ‫‪6000‬‬ ‫ע"ע מלאי‬ ‫‪5000‬‬ ‫ע"ע רכוש קבוע‬ ‫‪4000‬‬ ‫ע"ע נדלן‬ ‫‪50000‬‬ ‫סה"כ הקצאת עודפי עלות ‪50000 PPA‬‬ ‫מוניטין שלילי ‪P.N‬‬ ‫(‪)9000‬‬ ‫עפ"י ‪ ,IFRS 3R‬כאשר החברה הרוכשת משלמת פחות מהשווי ההוגן של החברה הנרכשת‪ ,‬היתרה השלילית‬ ‫היא רווח שצריך להיות מוכר בדוח רווח והפסד‪ .‬הכינוי לרווח הזה הוא רווח מרכישה הזדמנותית‪.‬‬ ‫עפ"י ‪ ,IFRS 3R‬רווח מרכישה הזדמנותית מתרחש אך ורק כאשר המוכר לחוץ למכור‪ .‬אם מדובר במוכר‬ ‫שאיננו לחוץ למכור‪ ,‬קובע התקן כי יש לחזור לחישוב עודפי עלות ברכישה ולבדוק האם בעצם הם לא‬ ‫מנופחים וזה מה שיצר את הרווח‪ .‬כלומר‪ ,‬אם המוכר לא לחוץ למכור הרי שיש טעות בחישוב עודף העלות‬ ‫ולכן יש לתקן אותה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫תמורה!‬ ‫על פי ‪ IAS 28‬ועל פי ‪ IFRS 3R‬ש‪ IAS 28‬שואב ממנו הוראות רבות‪ ,‬התמורה בעסקה של רכישה יכולה‬ ‫להיות מורכבת ממספר רב של מרכיבים‪.‬‬ ‫‪ )5‬תמורה במזומן‪ -‬כאשר התמורה היא במזומן‪ ,‬חישובי עודף העלות פשוטים‪ ,‬שכן הם מתבססים‬ ‫על התמורה ששולמה‪.‬‬ ‫‪ )0‬תמורה בנכס אחר‪ -‬כאשר התמורה המשולמת היא בנכס אחר‪ ,‬השאלה המרכזית היא מהו השווי‬ ‫ששולם ובהחלט יתכן שהנכס שמועבר כתשלום מופיע בספרים שלא על בסיס השווי ההוגן שלו‪.‬‬ ‫הכללים למדידת עסקה כזו מצריכים שיערוך הנכס המהווה את התשלום רגע לפני העברתו‬ ‫למוכר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫חברה א' רוכשת ‪ 00%‬מחברה ב' ומשלמת בנכס המהווה אצלה רכוש קבוע אשר עלותו המופחתת‬ ‫בספרים ‪.00‬‬ ‫השווי ההוגן של הנכס ‪.500‬‬ ‫שיערוך רגע לפני‪-‬‬ ‫ח‪-‬נכס‬ ‫ז‪ -‬רווח משערוך‬ ‫> ‪100-70=30‬‬ ‫רכישת ‪-00%‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב'‬ ‫> ‪100‬‬ ‫ז‪ -‬נכס‬ ‫ניתן לראות שהרכישה של ההשקעה נעשית לפי שווי הוגן ולכן מבצעים התאמה לשווי הנכס‪.‬‬ ‫‪ )3‬תמורה נדחית‪ -‬נניח כי עסקת הרכישה של א' את ב' תשולם בעוד שנה ‪ ,‬בהנחה שהריבית‬ ‫הרלוונטית היא ‪ ,0%‬הסכום שישולם בעוד שנה הוא ‪.500‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב'‬ ‫> ‪100‬‬ ‫ז‪ -‬זכאים‬ ‫התמורה בעוד שנה (התמורה הנדחית) תהיה ‪100*1.07=107‬‬ ‫העובדה שלא שילמנו איננה רלוונטית עוד לחשבון ההשקעה‪ .‬מדובר בהתחייבות שצריך לפרוע‪.‬‬ ‫היות והיא מוצגת בערך נוכחי‪ ,‬ההתחייבות תצבור הוצאות מימון‪.‬‬ ‫פקודות היומן לטיפול בזכאים (אין שינוי בהשקעה)‪-‬‬ ‫ח‪ -‬הוצאות מימון‬ ‫> ‪( 7%*100=7‬שיערוך התמורה)‬ ‫ז‪ -‬זכאים‬ ‫כעבור שנה‪ ,‬בעת התשלום‪-‬‬ ‫ח‪-‬זכאים‬ ‫> ‪117‬‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫‪ )4‬תמורה בהנפקת מניות‪ -‬מדובר למעשה בעסקה שבה הרוכש לא מעביר משאבים כלכליים (מזומן‬ ‫או נכס אחר) אלא מנפיק מניות שלו למוכר‪ .‬העסקה תתואר באופן הבא‪:‬‬ ‫חברה א' רוכשת ‪ 00%‬מהון המניות של חברה ב'‪ ,‬השווי הוא ‪ .₪ 500‬חברה א' בתמורה לרכישה‬ ‫מנפיקה לבעלי המניות של חברה ב' מניות של א'‪ .‬שווי המניות הוא ‪ .500‬נניח שמדובר ב‪ 00-‬מניות‬ ‫‪ 5‬שח ע‪.‬נ כל אחת‪.‬‬ ‫פקודת היומן‪-‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב' ‪500‬‬ ‫‪ 00( 70*1=70‬מניות כפול ‪ ₪ 5‬ע‪.‬נ)‬ ‫ז‪ -‬הון מניות‬ ‫‪30‬‬ ‫ז‪ -‬פרמיה ‪P.N‬‬ ‫(*) ככל שלהנפקת ההון יש עלויות הנפקה‪ ,‬העלויות האלה יקוזזו מההון והפרמיה שהונפקו‪.‬‬ ‫‪ )0‬תמורה תלויה‪ -‬מרכיב של התמורה שישולם בתלות ביעדי ביצוע שנקבעים בין הצדדים‪ .‬אם יעדי‬ ‫הביצוע יתקיימו היא תשולם ואם לא‪ ,‬היא לא תשולם‪ .‬מנגנון התמורה התלויה הוא מנגנון שנועד‬ ‫לגשר בין קונה למוכר כאשר הקונה מוכן לשלם אם הוא היה יודע שהתחזיות של המוכר אכן‬ ‫מדויקות‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬על מנת להבטיח את השגת היעדים‪ ,‬המוכר שהיה קודם בעל מניות‪,‬‬ ‫ממשיך להיות עובד מפתח בחברה‪ .‬הסכמים מסוג זה נקראים הסכמי ‪.earn out‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫הסכמי ‪:earn out‬‬ ‫מועד‬ ‫הכרה לראשונה‬ ‫תקופות עוקבות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנפקת מניות‬ ‫מזומן‪ /‬נכס אחר‬ ‫לפי שווי הוגן‬ ‫לפי שווי הוגן‬ ‫אין שערוכים בתקופות‬ ‫שווי הוגן דרך רווח והפסד‬ ‫עוקבות‬ ‫החשבונאות מפרידה את הטיפול החשבונאי בתמורה תלויה בין שני סוגים של מטבעות תשלום‪.‬‬ ‫האחד‪ -‬מזומן או נכס אחר והשני‪ -‬מניות או רכיב הון עצמי אחר‪.‬‬ ‫בכל מקרה במועד העסקה‪ ,‬קובעת החשבונאות שההתחייבות או ההון שהם התמורה התלויה‪,‬‬ ‫ימדדו לפי שווי הוגן‪ .‬ההבדל מתבטא בתקופות העוקבות‪.‬‬ ‫כאשר מדובר במזומן או נכס אחר‪ ,‬ההתחייבות תמשיך להימדד בשווי הוגן דרך רווח והפסד‬ ‫(במהות היא מאוד מזכירה אופציה‪ -‬נגזר פיננסי שמטופל בקבוצה מס' ‪ 5‬של ‪ .)IAS 39‬לחילופין‪,‬‬ ‫אם התמורה התלויה היא במניות‪ ,‬על פי הכללים הרגילים בחשבונאות בתקופות עוקבות אין‬ ‫לשערך את ההון‪.‬‬ ‫דוגמה‪-‬‬ ‫חברה א' רכשה ‪ 00%‬מ‪-‬ב' תמורת ‪ 00‬שח במזומן‪ .‬כמו כן‪ ,‬התחייבה חברה א' לתשלום נוסף של‬ ‫‪ 39‬שקלים בעוד שנתיים במידה וחברה ב' במהלך השנתיים הללו תשמור על נתח השוק שלה כפי‬ ‫שהוא במועד העסקה‪.‬‬ ‫השווי ההוגן של התמורה התלויה במועד העסקה הוא ‪.00‬‬ ‫הנחה א'‪ -‬התשלום בסך ‪ 39‬יועבר במזומן באם ישמר נתח השוק כעבור שנתיים‪.‬‬ ‫הנחה ב'‪ -‬חברה א' תנפיק ‪ 0‬מניות ‪ ₪ 5‬ע‪.‬נ כל אחת באם ישמר נתח השוק כעבור שנתיים‪.‬‬ ‫פתרון‪-‬‬ ‫תחת הנחה א'‪ ,‬התמורה התלויה במזומן‪-‬‬ ‫‪500‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה‬ ‫‪00‬‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫ז‪ -‬התחייבות תלויה ‪( 00‬לפי שווי הוגן)‬ ‫הטיפול בחשבון ההשקעה מעתה יתבצע כרגיל‪ ,‬בלי קשר לשאלה מה יקרה לתמורה התלויה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נצטרך לטפל גם בהתחייבות‪.‬‬ ‫הטיפול התחייבות‪-‬‬ ‫נניח כי בסוף השנה הראשונה‪ ,‬ההנחות לגבי ההתחייבות דומות להנחות ביום העסקה כך‬ ‫שלמעשה השווי אמור להיות אותו שווי למעט השתנות הערך הנוכחי‪ .‬לאחר שנה ההיוון צריך‬ ‫להיות רק לשנה אחת ולא לשנתיים‪ .‬נניח כי על בסיס חישובים‪ ,‬השווי ההוגן של ההתחייבות‬ ‫בתום השנה הראשונה הוא ‪.00‬‬ ‫פקודת היומן לסוף שנה ראשונה‪-‬‬ ‫ח‪ -‬הוצאות מימון‪/‬אחרות‬ ‫< ‪28-20=8‬‬ ‫ז‪ -‬התחייבות‬ ‫כעת נניח כי בסוף השנה השנייה מתרחש אחד משני המקרים החלופיים הבאים‪:‬‬ ‫החברה מצליחה לשמור על נתח השוק ולכן חברה א' משלמת ‪-₪ 39‬‬ ‫במקרה זה ההתחייבות צריכה לעמוד על ‪ 39‬שכן זה הסכום עליו נקבע‪ ,‬זהו השווי ההוגן‪.‬‬ ‫פקודת שיערוך‪-‬‬ ‫ח‪ -‬הוצאות מימון‪ /‬אחרות‬ ‫< ‪39-28=11‬‬ ‫ז‪ -‬התחייבות‬ ‫פירעון ההתחייבות‪-‬‬ ‫ח‪ -‬התחייבות‬ ‫> ‪39‬‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫חברה ב' לא עומדת ביעד וחברה א' לא נדרשת לשלם‪-‬‬ ‫במקרה זה השווי ההוגן הוא ‪ 0‬שכן החברה לא צריכה לשלם כלום‪.‬‬ ‫ח‪-‬התחייבות‬ ‫> ‪( 28‬איפוס ההתחייבות שיצרנו)‬ ‫ז‪ -‬הכנסות מימון‪ /‬אחרות‬ ‫תחת הנחה ב'‪ ,‬התמורה תלויה במכשיר הוני‪-‬‬ ‫כאשר מדובר במכשיר הוני‪ ,‬היות והוא לא משוערך‪ ,‬הטיפול החשבונאי צפוי להיות קל יותר‪,‬‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫‪500‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה‬ ‫‪00‬‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫‪24‬‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫ז‪ -‬קרן הון בגין תמורה תלויה ‪00‬‬ ‫מעתה ועד לתום השנה השנייה‪ ,‬אין צורך ברישום חשבונאי בכלל‪ ,‬גם אם השווי משתנה שכן‬ ‫הון עצמי לא משוערך‪.‬‬ ‫בתום השנה השנייה יתכנו שני תרחישים חלופיים‪:‬‬ ‫ננפיק את המניות כי חברה ב' עמדה ביעד‪-‬‬ ‫ח‪ -‬קרן הון ‪00‬‬ ‫ז‪ -‬הון מניות ‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫ז‪ -‬פרמיה‬ ‫לא ננפיק את המניות כי חברה ב' לא עמדה ביעד‪-‬‬ ‫ח‪ -‬קרן הון‬ ‫> ‪( 00‬איפוס הקרן)‬ ‫ז‪ -‬פרמיה‬ ‫(*) הטיפול החשבונאי במכשיר ההוני נכון רק אם מנגנון התמורה התלויה מקנה סכום קבוע‬ ‫של מניות‪ .‬אם הסכום לא קבוע‪ ,‬למרות שמדובר במניות‪ ,‬החשבונאות תטפל במניות‬ ‫כהתחייבות פיננסית (לפי ‪.)IAS 32‬‬ ‫עלויות עסקה‪ -‬בדומה לכל נכס אחר‪ ,‬כאשר רוכשים השקעה בחברה כלולה‪ ,‬מתהוות עלויות עסקה‬ ‫למתווכים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬בדיקות נאותות וכו'‪ .‬על פי הכללים החשבונאיים‪ ,‬עלויות העסקה מהוות חלק‬ ‫מהתמורה בעסקה‪ ,‬כלומר‪ ,‬חלק מעלות הרכישה‪.‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫‪ )5‬יש לזכור שבעסקה שבה התמורה היא הנפקת מניות‪ ,‬העלויות שקשורות בהנפקת המניות לא‬ ‫נחשבות לעלויות עסקה אלא לעלויות הנפקת הון שיש לקזז אותן מהפרמיה‪.‬‬ ‫‪ IAS 28 )0‬בכלל לא מתייחס לעלויות עסקה ומה שמעניין הוא ש‪ IFRS 3R-‬כן מתייחס והוא קובע‬ ‫לא להוון את עלויות העסקה אלא לזקוף אותן מידית לרוו"ה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הפרשנות של‬ ‫הפירמות הבינלאומיות היא לא לשאוב את ההוראה מ‪ IFRS 3R-‬וכן להוון את העלויות כשמדובר‬ ‫בחברה כלולה לפי שווי מאזני‪.‬‬ ‫רכישת השפעה מהותית בשלבים ושינויים בשיעור ההחזקה‪-‬‬ ‫על פי כללי החשבונאות‪ ,‬כאשר רכישת ההשפעה המהותית נעשית בשלבים‪ ,‬כלומר נניח שחברה א' מחזיקה‬ ‫בחברה ב' ‪ 0%‬ולימים היא רוכשת החזקה נוספת שמעלה אותה מעל ‪ ,00%‬נניח ‪ 56%‬כך שהחזקתה עומדת‬ ‫על ‪ ,05%‬במקרה כזה קובעים הכללים שיש שתי עסקאות‪:‬‬ ‫העסקה הראשונה‪ ,‬מימוש ההחזקה הישנה‪ -‬מדובר במימוש רעיוני‪ ,‬הוא לא באמת קרה והוא צריך‬ ‫להיעשות לפי שווי הוגן‪.‬‬ ‫העסקה השנייה היא רכישת ההשפעה המהותית של ‪ ,05%‬מועד הרכישה הוא המועד שבו הגענו להשפעה‬ ‫מהותית‪.‬‬ ‫דוגמה‪-‬‬ ‫ב‪ 05.05.0009-‬חברה א' רוכשת ‪ 0%‬מהון המניות של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 400‬ב‪ 35.50.0009 -‬חברה א'‬ ‫רוכשת ‪ 00%‬נוספים בתמורה ל‪.₪ 0000‬‬ ‫ההון העצמי של חברה ב' ב‪ 35.50.0009-‬הוא ‪.0000‬‬ ‫פתרון‪-‬‬ ‫ב‪ 35.50.0009 -‬חברה א' מחזיקה ‪ 00%‬בחברה ב' וזהו מועד הרכישה‪ ,‬המועד בו הגיעה החברה להשפעה‬ ‫מהותית‪.‬‬ ‫עד ה‪ 35.50.0009-‬נטפל בהשקעה לפי קבוצה ‪ 5‬או לפי קבוצה ‪ 4‬של ‪IAS 39‬‬ ‫‪ 05.05.0009‬רכישת ‪-0%‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב'‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫> ‪400‬‬ ‫‪25‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫תחת ההנחה כי מדובר בקבוצה ‪-5‬‬ ‫השווי ההוגן של ה‪ 0%-‬ב‪(2000/20%)*5%=500 35.50.0009-‬‬ ‫ח‪-‬השקעה ב‪-‬ב'‬ ‫ז‪ -‬רווח מני"ע סחירים‬ ‫>‬ ‫‪500-400=100‬‬ ‫חישוב עודף עלות ‪35.50.0009‬‬ ‫תמורה‪:‬‬ ‫שולם‬ ‫‪ 2000+500=2500‬נוסיף את השווי ההוגן של ה‪( 0%-‬ההחזקה הישנה)‬ ‫הון שנרכש ‪( 25%*8000= 2000‬החישוב יעשה לפי סכימת ההחזקה עד שיש השפעה מהותית)‬ ‫עודף עלות‬ ‫‪000‬‬ ‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬ ‫מוניטין‬ ‫‪000‬‬ ‫(*) כאשר במהלך השנה ההשקעה מטופלת לפי קבוצה מס' ‪ ,5‬הרווח מהשערוך ממילא נזקף לדוח רוו"ה‬ ‫ולכן אין צורך בטיפול נוסף‪ .‬המקרה יהיה שונה בהנחה שהחברה טיפלה ב‪ 0%-‬בקבוצת ניירות הערך‬ ‫הזמינים למכירה‪ ,‬קבוצה ‪.4‬‬ ‫תחת ההנחה כי מדובר בקבוצה ‪-4‬‬ ‫‪ 05.05.0009‬רכישת ‪-0%‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב'‬ ‫> ‪411‬‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫שווי הוגן של ה‪ 0%-‬ב‪(2000/20%)*5%=500 35.50.0009-‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב'‬ ‫ז‪ -‬קרן הון‪OCI /‬‬ ‫>‬ ‫‪500-400=100‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כאשר ההשקעה הקודמת (של ה‪ )0%-‬מסווגת בקבוצה מספר ‪ ,4‬היא מוצגת בשווי הוגן וחישוב‬ ‫עודף עלות הרכישה מתבצע ללא כל שינוי (כלומר כמו בקבוצה ‪ .)5‬מה ששונה הוא שכאן נכנסת לתוקף‬ ‫ההוראה של התקן לפיה מדובר בשתי עסקאות‪ :‬מימוש ה‪ 0%-‬ורכישת ה‪ .00%-‬היות ומדובר במימוש‪ ,‬יש‬ ‫להפשיר את ה‪ OCI-‬לרווח והפסד ולהכיר ברווח מני"ע סחירים ביום זה‪ .‬אילו לא היה מדובר במימוש‬ ‫רעיוני לא הינו מפשירים את קרן ההון‪.‬‬ ‫פקודת ההפשרה‪-‬‬ ‫ח‪ -‬קרן הון ‪OCI‬‬ ‫ז‪ -‬רווח מני"ע‬ ‫> ‪( 100‬מימוש רעיוני של הקרן שנוצרה בגין ה‪)0%-‬‬ ‫רכישת השפעה מהותית בדרך של הנפקת מניות‪:‬‬ ‫דוגמה‪-‬‬ ‫ב‪ 05.05.0009-‬רכשה חברה א' ‪ 000‬מניות של חברה ב' המהוות ‪ 50%‬מהון המניות של ב' תמורת ‪ 000‬ש"ח‪.‬‬ ‫ב‪ 35.50.0009-‬הנפיקה חברה ב' ‪ 0000‬מניות נוספות תמורת ‪ .₪ 50000‬חברה א' רכשה ‪ 0000‬מניות בהנפקה‬ ‫הזו‪.‬‬ ‫ההון העצמי של חברה ב' ב‪ 35.50.0009-‬הוא ‪.₪ 0000‬‬ ‫‪26‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫פתרון‪-‬‬ ‫ב‪ 05.05.0009-‬נרכשו ‪ 50%‬מחברה ב' שהם ‪ 000‬מניות‪ .‬במועד זה לחברה ב' ‪ 0000‬מניות (‪.)500*10‬‬ ‫ב‪ 35.50.0009 -‬הונפקו עוד ‪ 0000‬מניות בחברה ב' ונרכשו ע"י חברה א' עוד ‪ 0000‬מניות‪ ,‬כלומר שיעור‬ ‫ההחזקה הכולל הוא‪.(500+2000)/(5000+5000)=25% :‬‬ ‫‪ 05.05.0009‬ח‪ -‬השקעה‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫>‬ ‫‪800‬‬ ‫‪ 35.50.0009‬שווי הוגן למניה ‪10000/5000=2‬‬ ‫שווי הוגן ל‪ 50%-‬של ההחזקה הישנה‪500*2=1000 -‬‬ ‫שערוך‪-‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה‬ ‫ז‪ -‬רווח מני"ע‬ ‫>‬ ‫‪1000-800=200‬‬ ‫חישוב עודף עלות במועד הרכישה ‪35.50.0009‬‬ ‫שולם ‪ 2000*2+1000=5000‬רכישת ‪ 0000‬מניות ב‪ ₪ 0‬כל אחת ועוד השקעה ישנה על ‪5000‬‬ ‫נרכש ‪ 25%*(8000+10000)=4500‬מתייחסים להון לפני ההנפקה וכן להון בעקבות ההנפקה‬ ‫ע"ע‬ ‫‪ 000‬נניח כי כל עודף העלות על סך ‪ 000‬הוא מוניטין‬ ‫כאשר מדובר בהנפקת מניות‪ ,‬חישוב עודף העלות זהה במהות שלו אבל יש לשים לב שהכסף של הרכישה‬ ‫זרם אל תוך החברה‪ ,‬זאת בניגוד לעסקת רכישה רגילה שבה החברה איננה צד בכלל‪ -‬בעל מניות אחד‬ ‫מחליף ידיים עם בעל מניות אחר מבלי שהחברה מעורבת בכך‪.‬‬ ‫בהתאם‪ ,‬בחישוב עודף העלות‪ ,‬ההון העצמי הנרכש הוא ההון העצמי של חברה ב' אחרי ההנפקה ולא‬ ‫לפניה‪ ,‬זאת משום שלחברה א' יהיו ‪ 00%‬מחברה ב' גם אחרי ההנפקה‪ ,‬כשל‪-‬ב' יש בהון עוד ‪.₪ 50000‬‬ ‫שינויים בשיעור ההחזקה‪-‬‬ ‫חשבונאות המימוש הרעיוני רלוונטית רק בהשגת השפעה מהותית ובמימוש השפעה מהותית (איבוד‬ ‫השפעה מהותית)‪ .‬כל עוד אנחנו נמצאים בהשפעה מהותית‪ ,‬החישובים יתבצעו לפי האחוז המדויק שנרכש‬ ‫או מומש בעסקה ספציפית‪ .‬לדוגמה‪ :‬אם חברה א' מחזיקה ‪ 00%‬מ‪-‬ב' ומיישמת לגבי השקעתה ב‪-‬ב' את‬ ‫שיטת השווי המאזני ומאוחר יותר היא רוכשת ‪ 0%‬נוספים‪ ,‬יש לחשב עודף עלות חדש נוסף רק בגין ה‪0%-‬‬ ‫ולא לחשב עודף עלות על כל ה‪.00%-‬‬ ‫כנ"ל לגבי מימוש השקעה‪ :‬אם חברה א' מחזיקה ב‪-‬ב' ‪ 00%‬ומוכרת ‪ 0%‬כך שהיא נותרת עם ‪ 00%‬והיא‬ ‫ממשיכה ליישם שווי מאזני‪ ,‬מחשבון ההשקעה נממש ‪ 0%‬ולא מכירת מלוא ההשקעה ורכישת ‪ 00%‬מחדש‪.‬‬ ‫דוגמא לרכישה בשלבים ומימוש‪-‬‬ ‫חברה א' רכשה ומימשה מניות של חברה ב' במהלך השנים ‪ 0000-0050‬כדלהלן‪:‬‬ ‫תאריך‬ ‫‪05/00/00‬‬ ‫ערך נקוב‬ ‫‪0000‬‬ ‫‪05/04/09‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪05/50/09‬‬ ‫‪50000‬‬ ‫‪05/00/50‬‬ ‫(‪)0000‬‬ ‫‪35/50/50‬‬ ‫(‪)03000‬‬ ‫הערות‬ ‫ההשקעה סווגה כמוחזקת‬ ‫למסחר‬ ‫בכוונת חברה א' להחזיק את‬ ‫ההשקעה לזמן ארוך‬ ‫בכוונת חברה א' להחזיק את‬ ‫ההשקעה לזמן ארוך‬ ‫בכוונת חברה א' להחזיק את‬ ‫ההשקעה לזמן ארוך‬ ‫החל מיום ‪ 35/50/50‬ההשקעה‬ ‫סווגה כמוחזקת למסחר‬ ‫‪27‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫שער מניות חברה ב' בבורסה‪ -‬ש"ח‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.000‬‬ ‫‪9.09‬‬ ‫‪05/00/00‬‬ ‫‪35/50/00‬‬ ‫‪05/04/09‬‬ ‫‪05/50/09‬‬ ‫‪35/50/09‬‬ ‫‪05/00/50‬‬ ‫‪35/50/50‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫הרכב ההון העצמי של חברה ב' ליום ‪-21/20/20‬‬ ‫הון מניות‬ ‫פרמיה‬ ‫עודפים‬ ‫סה"כ‬ ‫‪500000‬‬ ‫‪000000‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪022222‬‬ ‫נתונים נוספים‪:‬‬ ‫רווחי ב'‪:‬‬ ‫‪05/00/00-35/50/00‬‬ ‫שנת ‪0009‬‬ ‫שנת ‪0050‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫‪000000‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫הניחו כי הרווחים מתפלגים באופן נורמלי על פני השנה‪.‬‬ ‫ביום ‪ 35/50/0000‬חילקה חברה ב' דיבידנד בסך ‪.00000‬‬ ‫ביום ‪ 35/50/09‬חילקה חברה ב' דיבידנד בסך ‪.60000‬‬ ‫עודפי העלות מיוחסים למוניטין בלבד‪.‬‬ ‫נדרש‪ :‬תנועה והרכב חשבון ההשקעה‪.‬‬ ‫פתרון‪-‬‬ ‫‪ 05/00/00‬ח‪ -‬השקעה‬ ‫ז‪ -‬מזומן‬ ‫> ‪5000*6.5=32500‬‬ ‫בשלב זה יש החזקה של ‪( 0%‬בשל רכישת ‪  )0000/500000‬טיפול לפי ‪ , IAS 39‬קבוצה ‪FVTPL 5‬‬ ‫‪ 35/50/00‬ח‪-‬השקעה‬ ‫ז‪ -‬רווח מני"ע‬ ‫> ‪5000*(7.2-6.5)=3500‬‬ ‫ח‪ -‬מזומן‬ ‫ז‪ -‬הכנסות מדיבידנד > ‪20000*5%=1000‬‬ ‫יתרה מאזנית של ההשקעה ל‪ 35/50/00-‬עומדת על ‪5000*7.2=36000‬‬ ‫עד ה‪ 05/04/09-‬ההחזקה נמצאת תחת ‪ IAS 39‬ומאותו מועד היא עוברת לטיפול לפי ‪ IAS 28‬ולכן נטפל‬ ‫בהשקעה בהתאם‪.‬‬ ‫‪ 05/04/09‬ערב הרכישה הנוספת נבצע שיערוך‪:‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה‬ ‫ז‪-‬רווח מני"ע >‪5000*(7.878-7.2)= 3390‬‬ ‫יתרת השקעה ‪5000*7.878=39390‬‬ ‫‪28‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫‪ 05/04/09‬חישוב עודף עלות למועד העלייה לאקוויטי (השגת השפעה מהותית לראשונה)‪-‬‬ ‫על פי המתודולוגיה שלמדנו‪ ,‬כאשר משיגים לראשונה השפעה מהותית בחברה שיש בה כבר החזקה‪ ,‬רואים‬ ‫בכך שתי עסקאות‪ :‬עסקה ראשונה היא מימוש ההשקעה הקיימת בשווי הוגן והכרה ברווח והעסקה‬ ‫השנייה היא רכישת מלוא ההחזקה החדשה (שתי הרכישות)‪.‬‬ ‫במקרה שלנו‪ ,‬היות ועל פי ‪ IAS 39‬זקפנו את השערוך לרווח והפסד‪ ,‬אין צורך בטיפול נוסף‪ .‬אילו הינו‬ ‫בקבוצה מס' ‪ 4‬עד ליום ‪ ,05/04/09‬הינו משערכים את ההשקעה כנגד קרן הון‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ב‪ 05/04‬במועד‬ ‫הרכישה הינו מממשים את קרן ההון לרווח והפסד כאילו מדובר במימוש‪.‬‬ ‫ההון של חברה ב' ליום ‪: 05/04/0009‬‬ ‫יתרת פתיחה הון עצמי‬ ‫רווח ‪0000‬‬ ‫דיבידנד שחולק‬ ‫רווח ‪ 0009‬על הרבעון שנה לפני הרכישה‬ ‫סה"כ הון חברה ב'‬ ‫‪600000‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫(‪)00000‬‬ ‫‪200000*1/4=50000‬‬ ‫‪030000‬‬ ‫ומכאן שעודף העלות יחושב כך‪:‬‬ ‫תמורה‪:‬‬ ‫‪( 20000*7.878=157560‬ערך נקוב כפול שער המניה)‬ ‫שולם‬ ‫‪39390‬‬ ‫שווי החזקה ישנה‬ ‫‪596900‬‬ ‫סך התמורה‬ ‫שווי מאזני שנרכש‪730000*25%=(182500) -‬‬ ‫‪54400‬‬ ‫מוניטין ‪P.N‬‬ ‫(*) מעתה‪ ,‬הטיפול בהשקעה של א' ב‪-‬ב' יעשה על פי ‪ ,IAS 28‬שיטת השווי המאזני‪.‬‬ ‫היות והרכישה הבאה מתבצעת ב‪ 05/50/09 -‬והיות ולאחר הרכישה החדשה שתהיה באוקטובר שיעור‬ ‫ההחזקה משתנה‪ ,‬נחשב את התנועה בחשבון ההשקעה עד השינוי‪ ,‬כלומר עד ה‪ 30/09-‬ולאחר מכן נטפל‬ ‫באופן בדיד בשינוי עצמו‪.‬‬ ‫חישוב התנועה בחשבון ההשקעה ‪-05/04/0009-30/09/0009‬‬ ‫‪596900‬‬ ‫(עלות ההשקעה‪ ,‬סך התמורה בחישוב עודף העלות)‬ ‫יתרת פתיחה השקעה‬ ‫רווחי אקוויטי‪-‬‬ ‫‪25%*(200000*1/2)= 25000‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫‪005900‬‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה ‪-30/09/09‬‬ ‫ההון של חברה ב' כעת עומד על ‪ 030000‬שחישבנו קודם ‪ +‬הרווח של התקופה שחלפה (חצי שנה) שעומד על‬ ‫‪ ,200000*1/2=100000‬כלומר סה"כ ההון של חברה ב' הוא ‪.030000‬‬ ‫החלק בהון‬ ‫מוניטין‬ ‫סה"כ‬ ‫‪25%*830000=207500‬‬ ‫‪54400‬‬ ‫‪005900‬‬ ‫‪ 05/50/09‬רכישה נוספת בתוך שיטת השווי המאזני‪-‬‬ ‫לאור העובדה שהרכישה היא בתוך שיטת השווי המאזני‪ ,‬חישוב עודף העלות ברכישה הוא רק בגין החלק‬ ‫שנרכש‪ ,‬במקרה שלנו ‪ 50%‬ולא מדובר בשיטת ה‪ step acquisition-‬שהיא מה שיישמנו כאשר עלינו‬ ‫לראשונה לשווי מאזני‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫‪10000*9.09=90900‬‬ ‫שולם‬ ‫הון שנרכש )‪10%*830000=(83000‬‬ ‫‪0900‬‬ ‫מוניטין‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה ‪-05/50/09-35/50/09‬‬ ‫יתרת פתיחה ‪005900‬‬ ‫השקעה נוספת ‪90900‬‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווח ‪35%*(200000*1/4)=17500‬‬ ‫)‪35%*60000=(21000‬‬ ‫דיבידנד‬ ‫יתרת סגירה ‪309300‬‬ ‫הערה‪ -‬ניתן לראות שהדיבידנד שמחולק בסוף שנה נלקח לפי ‪ 30%‬משום שזהו שיעור ההחזקה‬ ‫הסטטוטורי (חוקי) של החברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחישובי השווי המאזני רשמנו רווחים בכל תקופה לפי שיעור‬ ‫ההחזקה שהיה קיים בפועל בתקופה הרלוונטית והעובדה שעלינו בשיעור ההחזקה לא תשנה את הסכום‬ ‫שזקפנו בתקופות קודמות כרווח‪ .‬לכאורה‪ ,‬יש כאן סתירה שכן מישהו יכול לומר שהזכויות ברווח הן ‪.30%‬‬ ‫מה שמגשר על הסתירה הזו היא העובדה ששינוי בשיעור ההחזקה מלווה בתשלום של כסף כך שלמעשה‬ ‫חברה א' שילמה במזומן על ‪ 50%‬מהרווחים ההיסטוריים של החברה ומאותו מועד הם שלה אך היא לא‬ ‫תכיר ברווח בגינם‪.‬‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה ליום ‪-35/50/09‬‬ ‫ההון של חברה ב' כעת עומד על ‪ 030000‬שחישבנו קודם ‪ +‬הרווח של התקופה שחלפה (רבע שנה) שעומד על‬ ‫‪ 200000*1/4=50000‬ובניכוי הדיבידנד שהוא ‪ ,60000‬כלומר סה"כ ההון עומד על ‪.000000‬‬ ‫החלק בהון ‪35%*820000=287000‬‬ ‫‪( 14450+7900=22350‬מוניטין משתי הרכישות)‬ ‫מוניטין‬ ‫‪309300‬‬ ‫סה"כ‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה ‪-05/05/50-30/06/50‬‬ ‫‪309300‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי חברה ב' ‪35%*(150000*1/2)=26250‬‬ ‫‪330600‬‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה ליום ‪-30/06/50‬‬ ‫ההון של חברה ב' כעת עומד על ‪ 000000‬שחישבנו קודם ‪ +‬הרווח של התקופה שחלפה (חצי שנה) שעומד על‬ ‫‪ ,150000*1/2=75000‬כלומר סה"כ ההון של חברה ב' הוא ‪.895000‬‬ ‫החלק בהון ‪35%*(820000+150000*1/2)=313250‬‬ ‫‪00300‬‬ ‫מוניטין‬ ‫‪330600‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 05/00/50‬ירידה בשיעור ההחזקה בשיטת השווי המאזני‪-‬‬ ‫כאשר מתקיימת מכירת מניות ויש ירידה בשיעור ההחזקה‪ ,‬מממשים את החלק היחסי שנמכר‪ .‬מחשבים‬ ‫רווח‪/‬הפסד מהמימוש של אותו חלק יחסי ומרגע זה ממשיכים ליישם את שיטת השווי המאזני על אחוז‬ ‫ההחזקה שנותר (כלומר הנמוך יותר)‪.‬‬ ‫חישוב רווח ההון מהמכירה‪-‬‬ ‫‪5000*9.7=48500‬‬ ‫תמורה‬ ‫השקעה שמומשה )‪( 335600*5%/35%=(47943‬מומשו ‪ 0%‬מתוך סך ההחזקה של ‪)30%‬‬ ‫‪000‬‬ ‫רווח הון‬ ‫‪31‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה לאחר המימוש ‪-05/00/50‬‬ ‫ההון של חברה ב' כעת עומד על ‪.895000‬‬ ‫החלק בהון ‪30%*895000=268500‬‬ ‫‪22350*30/35=19157‬‬ ‫מוניטין‬ ‫‪ 000600‬ניתן למצוא זאת גם ע"י ‪335600*30/35‬‬ ‫סה"כ‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה ‪-05/00/50-30/50/50‬‬ ‫‪330600‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫)‪(47943‬‬ ‫מימוש השקעה‬ ‫סה"כ יתרת פתיחה ‪000600‬‬ ‫‪30%*(150000*1/2)=22500‬‬ ‫רווחי אקוויטי‬ ‫‪350500‬‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה ‪( 30/50/50‬רגע לפני המימוש)‪-‬‬ ‫ההון של חברה ב' כעת עומד על ‪ 090000‬שחישבנו קודם ‪ +‬הרווח של התקופה שחלפה (חצי שנה) שעומד על‬ ‫‪ ,150000*1/2=75000‬כלומר סה"כ ההון של חברה ב' הוא ‪.970000‬‬ ‫החלק בהון‬ ‫מוניטין‬ ‫סה"כ‬ ‫‪30%*970000=291000‬‬ ‫‪59500‬‬ ‫‪350500‬‬ ‫‪ 35/50/50‬מכירה ואיבוד השפעה מהותית‪-‬‬ ‫כאשר מאבדים השפעה מהותית‪ ,‬יש למעשה לראות בכך שתי עסקאות‪ :‬עסקה של מכירה של ההשקעה‬ ‫כולה ורכישה של ההחזקה החדשה לפי שווי הוגן‪ .‬טכנית‪ ,‬ניתן לחלק את חישוב הרווח לשני חלקים‪ :‬החלק‬ ‫הראשון נובע מהחלק שמימשנו בפועל (‪ )03%‬והחלק השני הוא חלק רעיוני שהוא בעצם שיערוך של ‪0%‬‬ ‫שנותרו לשווי הוגן דרך רווח והפסד‪.‬‬ ‫חישוב הרווח‪-‬‬ ‫שלב ‪ ,1‬החלק שמומש‪:‬‬ ‫‪23000*12=276000‬‬ ‫תמורה‬ ‫)‪310157*23/30=(237787‬‬ ‫מימוש‬ ‫‪30053‬‬ ‫רווח ממימוש בפועל‬ ‫שלב ‪ ,2‬החלק שנותר‪ ,‬רווח רעיוני משערוך‪:‬‬ ‫‪7000*12-(310157*7/30) =11630‬‬ ‫סה"כ רווח ‪49043‬‬ ‫פקודת היומן‪:‬‬ ‫ח‪ -‬מזומן ‪006000‬‬ ‫ז‪ -‬השקעה בשווי מאזני ‪350500‬‬ ‫ח‪ -‬השקעה בני"ע סחירים ‪7000*12=84000‬‬ ‫ז‪ -‬רווח הון ‪49043 P.N‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫באופן עקרוני‪ ,‬לא נדרש להראות את הניתוח של מרכיבי הרווח והניתוח הנ"ל של שני השלבים‪ ,‬הדבר‬ ‫בוצע לצורך ההבנה איזה חלק של הרווח מומש במזומן ואיזה חלק נובע מהוראות ‪( IAS 28‬ניתן‬ ‫להסתפק בפקודת היומן)‪.‬‬ ‫הטיפול החשבונאי הזה לא היה משתנה אם חברה א' היתה מחליטה לסווג את ‪ 0%‬בקבוצה מספר ‪.4‬‬ ‫הסיבה היא שהרווח לא נחשב לרווח משערוך אלא שמדובר בגישת שתי העסקאות‪ ,‬לפי ‪ IAS 28‬גם ה‪-‬‬ ‫‪ 0%‬מומשו ונרכשו מחדש ולכן גם אם היה מדובר בקבוצה ‪ ,4‬היה כאן מימוש ויש לממש את קרן ההון‬ ‫לרווח והפסד‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫הנפקות!‬ ‫ההבדל המהותי בין הנפקה למכירה ישירה של מניות הוא שבמכירה מדובר בעסקה בין בעלי מניות שבה‬ ‫החברה איננה מעורבת‪ ,‬הנפקה זו גם עסקה בין בעלי מניות ובה אחד קונה והשני מתדלדל (מדלל‬ ‫אחזקותיו)‪ .‬ההבדל הוא שבהנפקה הכסף נכנס לתוך החברה ולכן היא צד לעסקה‪.‬‬ ‫דוגמא בהנפקת מניות ע"י המוחזקת‪-‬‬ ‫ביום ‪ 05/05/00‬רכשה חברה א' ‪ 30%‬מהון המניות של חברה ב'‪ .‬מוניטין שנוצר ברכישה הסתכם ב‪.00000-‬‬ ‫להלן הרכב ההון העצמי של חברה ב' ליום ‪-30/50/00‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫הון מניות רגילות ‪₪ 5‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫פרמיה‬ ‫‪300000‬‬ ‫עודפים‬ ‫‪022222‬‬ ‫סה"כ‬ ‫ביום ‪ 35/50/00‬הנפיקה חברה ב' ‪ 00000‬מניות נוספות תמורת ‪.₪ 560000‬‬ ‫התייחסו למקרים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬חברה א' לא רכשה מניות בהנפקה‬ ‫ב‪ .‬חברה א' רכשה ‪ 3600‬מניות בהנפקה‬ ‫ג‪ .‬חברה א' רכשה ‪ 50000‬מניות בהנפקה‬ ‫פתרון‪-‬‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה ‪( 30/50/00‬רגע לפני)‪-‬‬ ‫החלק בהון ‪30%*500000=150000‬‬ ‫‪( 00000‬נתון)‬ ‫מוניטין‬ ‫‪500000‬‬ ‫סה"כ‬ ‫שיעורי החזקה תחת כל אחת מההנחות‪:‬‬ ‫הנחה א'‬ ‫‪30000/(100000+20000)=25%‬‬ ‫ירידה בשיעור ההחזקה ‪ ‬מימוש‬ ‫הנחה ב'‬ ‫‪(30000+3600)/(100000+20000)=28%‬‬ ‫ירידה בשיעור ההחזקה ‪ ‬מימוש‬ ‫אך יש לזכור כי שולם פה כסף ע"י א'‬ ‫הנחה ג'‬ ‫‪(30000+18000)/(100000+20000)=40%‬‬ ‫עלייה בשיעור ההחזקה ‪ ‬עודף עלות נוסף‬ ‫הנחה א'‪:‬‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה לאחר ההנפקה‪-‬‬ ‫החלק בהון ‪25%*(500000+160000)=165000‬‬ ‫‪20000*25%/30%=16667‬‬ ‫מוניטין‬ ‫‪505660‬‬ ‫סה"כ‬ ‫ח‪ -‬השקעה ב‪-‬ב'‬ ‫> ‪181667-170000=11667‬‬ ‫ז‪ -‬רווח הון‬ ‫חישוב הרווח כאשר מדובר בהנפקה כאשר החברה המחזיקה לא משתתפת בהנפקה הוא ההפרש בין יתרת‬ ‫חשבון ההשקעה לפני ההנפקה לבין יתרת חשבון ההשקעה אחרי ההנפקה‪ .‬בעצם‪ ,‬לא מעורב כאן שום‬ ‫חשבון נוסף‪ .‬בהחלט יתכן שכתוצאה מירידה בשיעור ההחזקה‪ ,‬יתהווה הפסד‪ .‬באופן כללי ניתן לומר שאם‬ ‫הדילול הוא נמוך (ירידה בשיעור ההחזקה נמוכה) וסכום הכסף שנכנס גבוה‪ -‬נצפה לרווח‪ .‬לחילופין‪ ,‬אם‬ ‫הדילול גבוה והכסף הוא נמוך‪ -‬יהיה הפסד‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫הנחה ב'‪:‬‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה אחרי ההנפקה‪-‬‬ ‫החלק בהון ‪28%*(500000+160000)=184800‬‬ ‫‪20000*28%/30%=18667‬‬ ‫מוניטין‬ ‫‪0034460‬‬ ‫סה"כ‬ ‫ח‪ -‬השקעה ‪203467-170000=33467‬‬ ‫ז‪ -‬מזומן ‪ 3600*(160000/20000)=28800‬מחיר למניה ‪ 0‬ש"ח‬ ‫ז‪ -‬רווח ‪4660 P.N‬‬ ‫הצגת ההנפקה בתנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫יתרת פתיחה ‪500000‬‬ ‫השקעה נוספת ‪00000‬‬ ‫רווח מהנפקה ‪4660‬‬ ‫‪003460‬‬ ‫סה"כ‬ ‫כאשר החברה המחזיקה יורדת בשיעור ההחזקה אבל משתתפת בהנפקה‪ ,‬כדי לבחון האם יש רווח או‬ ‫הפסד מהעסקה יש להביא בחשבון שתי השפעות מנוגדות‪ :‬השפעה אחת היא ההשפעה של הגידול בחשבון‬ ‫ההשקעה (ניתן לחשוב על מקרים שבהם יש הנפקה‪ ,‬החברה המחזיקה מעורבת ולמרות זאת חשבון‬ ‫ההשקעה קטן)‪ .‬השפעה שניה היא שיש את אלמנט המזומן שיצא החוצה‪ ,‬זהו בכל מקרה קיטון בנכס‪.‬‬ ‫התמהיל של השינוי בחשבון ההשקעה תוך הבאה בחשבון של המזומן שיצא‪ ,‬הוא זה שיוצר את הרווח‪/‬‬ ‫ההפסד מהעסקה‪.‬‬ ‫הערה‪ -‬אם ברמה של חשבון ההשקעה יש הפסד‪ ,‬למשל במקרה שלנו כשסכום ההשקעה אחרי ההנפקה‬ ‫נמוך מ‪ ,500000-‬נניח ‪ -560000‬ההפסד הכולל מהעסקה ייקח גם את המזומן בחשבון‪ .‬הירידה במזומן היא‬ ‫בכל מקרה הפסד של ‪ 00000‬ומכאן שבדוגמה זו ההפסד הכולל היה ‪.30000‬‬ ‫הנחה ג'‪:‬‬ ‫חישוב עודף עלות‪-‬‬ ‫‪18000*8= 144000‬‬ ‫שולם‬ ‫הון עצמי שנרכש )‪40%*660000-(30%*500000)=(114000‬‬ ‫‪30000‬‬ ‫מוניטין‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה לאחר הרכישה‪-‬‬ ‫החלק בהון ‪40%*660000=264000‬‬ ‫‪20000+30000=50000‬‬ ‫מוניטין‬ ‫‪354000‬‬ ‫סה"כ‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫השקעה נוספת ‪18000*8=144000‬‬ ‫‪354000‬‬ ‫סה"כ‬ ‫כפי שניתן לראות‪ ,‬ההבדל בין רכישה ישירה של מניות לבין רכישה בהנפקת מניות מתבטא בחישוב החלק‬ ‫בהון שנרכש‪ .‬היות שגם שיעור ההחזקה משתנה וגם סכום ההחזקה הגולמי של ההון משתנה‪ ,‬הדרך‬ ‫היחידה לבצע את החישוב היא להשוות את חלקה של החברה המחזיקה בהון אחרי העסקה לבין החלק‬ ‫שהיה לה לפני העסקה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אין השפעות נוספות ויש לזכור שבתנועה בחשבון ההשקעה‪ ,‬כאשר‬ ‫משתתפים בהנפקה‪ ,‬יש השקעה נוספת בכל מקרה בסכום המזומן‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫הפסדים להעברה והטיפול בהם!‬ ‫הטבת מס בנרכשת‪ -‬חברה א' קונה את חברה ב' (השפעה מהותית) ובחברה ב' יש הפסדים להעברה שבגינם‬ ‫חברה ב' לא יצרה מיסים נדחים שכן לא צפתה קיום הכנסה חייבת בעתיד‪ .‬חברה א' חושבת שחברה ב'‬ ‫יכולה לנצל את ההפסדים האלה לפי ‪.IAS 12‬‬ ‫כזכור‪ ,‬כאשר בחברה נרכשת יש הפסדים להעברה‪ ,‬במציאות של היום בישראל קשה מאוד לחברה הרוכשת‬ ‫לצאת בהצהרה שונה מזו של החברה הנרכשת‪ .‬הסיבה‪ -‬על פי המס החל בישראל‪ ,‬חברה רוכשת מנועה‬ ‫מלהכניס פעילות רווחית לתוך חברה נרכשת שלה ואגב כך ליהנות מההפסדים הצבורים של החברה הבת‬ ‫שלמעשה נבעו מלפני הרכישה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬יתכנו מצבים שהחברה הרוכשת תחשוב אחרת‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫ההערכה שלה תהיה שהחברה הנרכשת כן תנצל את ההפסדים או חלקם‪ .‬במקרה כזה יוצרים עודף עלות‪.‬‬ ‫עודף העלות הוא במהותו נכס מס נדחה בגין הפסדים ולכן הקריטריונים לפתיחתו הם הקריטריונים של‬ ‫‪ ,IAS 12‬כלומר עקרון הסבירות‪ -‬האם סביר שהטבת המס תנוצל‪.‬‬ ‫דגש‪ :‬עודף העלות הזה שונה מעודפי עלות אחרים‪ ,‬זאת משום שהמדידה שלו היא לא לפי שווי הוגן‪,‬‬ ‫המדידה שלו היא לפי עקרונות ‪ ,IAS 12‬כלומר מבלי להשתמש בשווי הוגן וגם מבלי להשתמש בערך נוכחי‪.‬‬ ‫המסקנה היא שיכול להיות מצב שלחברה נרכשת יש הפסד מועבר‪ ,‬יש לו שווי‪ ,‬אבל השווי הזה לא נלקח‬ ‫בחשבון משום שהצפי לנצלו נמוך מ‪( 00%-‬הפוך מהמקרה של ההתחייבות התלויה)‪.‬‬ ‫הכללים להפסדים להעברה‪ -‬אם חל שינוי לאומדן בתוך תקופת המדידה עושים תיקון לדוחות הכספיים‪.‬‬ ‫אם חל שינוי אחרי תקופת המדידה בהקשר של מיסים‪ ,‬לא עושים כלום‪.‬‬ ‫כללי המדידה‪ -‬כאשר יש הפסדים להעברה בחברה הנרכשת ובתקופת המדידה חל שינוי באומדן הניצול‬ ‫שלהם‪ ,‬יש לבצע הצגה מחדש לדוחות הכספיים לפי הכללים הרגילים של תקופת המדידה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם‬ ‫שינוי האומדן חל לאחר תקופת המדידה‪ ,‬להבדיל מכל שאר המקרים‪ ,‬לגבי הטבת מס ברכישה מתעלמים‬ ‫מהשינוי ולא מדובר בהצגה מחדש‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 0000‬רכשה חברה א' ‪ 30%‬ממניות חברה ב' תמורת ‪.₪ 00000‬‬ ‫הון עצמי ב' ליום הרכישה הסתכם ב‪.500000-‬‬ ‫למועד הרכישה תאם שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המזוהים נטו של חברה ב' את ערכם‬ ‫בספרים‪.‬‬ ‫לחברה ב' הפסד מועבר לצרכי מס בסך ‪ ₪ 40000‬בגינו לא יצרה מיסים נדחים לאור אי הוודאות באשר‬ ‫לניצולם בעתיד‪.‬‬ ‫שיעור המס החל על חברה ב' הוא ‪.00%‬‬ ‫רווחי חברה ב' לפני מס ב‪ 0000-‬הסתכמו בסכום של ‪.00000‬‬ ‫מקרה א'‪-‬‬ ‫במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה‪ ,‬לפיכך צופה חברה‬ ‫א' רווחיות גבוהה ממכירות חברה ב' ולהערכתה ניתן יהיה לממש את נכס המס בעתיד הנראה לעין‪.‬‬ ‫פתרון למקרה א'‪-‬‬ ‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה‪-‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪30000‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫שולם‬ ‫נרכש‬ ‫עודף עלות‬ ‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬ ‫עודף עלות בגין הטבת מס בחברה ב' ‪3000‬‬ ‫מוניטין‬ ‫=‪30%*100000‬‬ ‫=‪30%*25%*40000‬‬ ‫(ערך בספרים‪-‬ערך הטבת מס לפי ‪*)IAS 12‬שיעור החזקה‬ ‫‪50000‬‬ ‫‪34‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫חישוב ביניים לרווח הנקי של חברה ב'‪-‬‬ ‫רווח לפני מס‬ ‫מיסים על הכנסה‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪00000‬‬ ‫(‪)0000‬‬ ‫‪40000‬‬ ‫=)‪25%*(50000-40000‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫הפחתת עודף עלות הטבת מס‬ ‫שנוצלה‬ ‫סה"כ רווחי אקוויטי‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪54000‬‬ ‫(‪)3000‬‬ ‫=‪30%*47500‬‬ ‫‪55000‬‬ ‫‪65000‬‬ ‫הפחתת עודף העלות בגין הטבת המס נובעת מניצול הטבת המס‪ .‬אילו חברה ב' כבר היתה יוצרת נכס מס‬ ‫נדחה בגין ההפסד אז ברגע שהיא היתה מנצלת את ההפסד‪ ,‬היא היתה מממשת את נכס המס לרווח‬ ‫והפסד‪.‬‬ ‫הערה‪ -‬נניח שעל פי נתוני השאלה חברה ב' היתה יוצרת נכס מס בספריה‪ .‬במקרה כזה חישובי עודף העלות‬ ‫לא היו משתנים‪ .‬חברה א' ממילא חושבת שאפשר לנצל את נכס המס ולכן הסכימה לשלם עליו‪ .‬ההון‬ ‫העצמי של ב' בהשוואה לנתונים המקוריים היה גדל בכל סכום נכס המס שב' היתה מכירה בו‬ ‫(‪ .)40000*25%=10000‬אם ההון העצמי היה גדל ב‪ ,50000-‬עודף העלות הכולל היה ‪50000‬‬ ‫)‪ (50000-30%*110000=17000‬היות ובנתונים החדשים א' לא צריכה ליצור עודף עלות‪ ,‬הרי שכל ה‪-‬‬ ‫‪ 50000‬הם בעצם מוניטין‪.‬‬ ‫כך זה נראה‪ ,‬חישוב עודף עלות במקרה זה‪-‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪33000‬‬ ‫‪50000‬‬ ‫שולם‬ ‫הון נרכש‬ ‫מוניטין‬ ‫=)]‪30%*(100000+[40000*25%‬‬ ‫ניתן לראות שהמצב הזה זהה לחלוטין למצב אליו הגענו בנתונים המקוריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כנ"ל לגבי מקרים שבהם מיד לאחר הרכישה חברה ב' מחליטה להכיר בנכס מס לאור הנסיבות‬ ‫הכלכליות החדשות‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬נכס המס מחליף ידיים‪ :‬חברה ב' יוצרת אותו אצלה כנגד‬ ‫הכנסת מס‪ ,‬חברה א' מצידה מפחיתה את עודף העלות לרווח והפסד שהרי אין לה הפרש בינה‬ ‫לבין החברה מוחזקת‪ .‬בדוח רוו"ה ההשפעה מתקזזת‪ ,‬זאת משום שהפחתת עודף העלות היא‬ ‫הפסד אקוויטי של ‪ ₪ 3000‬ומצד שני חברה ב' רושמת רווח של ‪( 50000‬הכנסת מס שלמעשה‬ ‫עוברת לעודפים והיא חלק מההון העצמי) וחברה א' לוקחת מזה אוטומטית ‪.30%‬‬ ‫מקרה ב'‪-‬‬ ‫במועד הרכישה ידוע כי בכוונת חברה א' למכור את מוצרי חברה ב' תחת המותג שלה‪ ,‬אולם טרם נערכו‬ ‫חישובי תזרים המזומנים הצפוי מהמכירות ולפיכך‪ ,‬במועד הרכישה לא ניתן עדין להעריך בוודאות את‬ ‫סכום ההפסדים להעברה אשר יקוזזו‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬נקבע הטיפול הראשוני ברכישה כטיפול חשבונאי ארעי‪ ,‬תקופת המדידה הוגדרה עד ליום ‪.05/00/00‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפשרות ‪ -5‬במהלך חודש אפריל ‪ ,0000‬נתקבלו החישובים הנדרשים מהם עולה כי צפויים רווחים‬ ‫גבוהים‪ ,‬כלומר ההפסדים יקוזזו במלואם בעתיד הנראה לעין‪.‬‬ ‫אפשרות ‪ -0‬כיצד תשתנה תשובתך אילו ההפסד המועבר היה בסך ‪ ₪ 400000‬במקום ‪₪ 40000‬‬ ‫והרווח השנתי של הכלולה הוא ‪ ₪ 000000‬במקום ‪.₪ 00000‬‬ ‫‪35‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫פתרון למקרה ב'‪-‬‬ ‫אפשרות ‪:1‬‬ ‫באפשרות זו חברה א' מגיעה לאותה מסקנה שהיא הגיעה אליה במקרה א' רק שזה לוקח לה במקרה זה‬ ‫יותר זמן‪ .‬לכן‪ ,‬היות ומדובר בתיקון שבתוך תקופה המדידה‪ ,‬חברה א' תבצע הצגה מחדש של חישוב עודף‬ ‫העלות שלה במועד הרכישה‪ .‬החישוב החדש המתוקן זהה בעצם לחישוב שביצענו במקרה א'‪.‬‬ ‫אפשרות ‪:2‬‬ ‫באפשרות זו‪ ,‬הטבת המס של חברה ב' היא ‪ ,(400000*25%=100000) 500000‬אם כך‪ ,‬חלקה של א'‬ ‫בהטבת המס הוא ‪ 30%‬ומכאן שעודף העלות אמור להיות ‪.30000‬‬ ‫ואולם‪ ,‬על פי הוראות התקינה הבינלאומית‪ ,‬אין ליצור רווח מרכישה הזדמנותית בשל הטבת מס‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫לאור העובדה שבשאלה שלנו עודף העלות הכולל הוא רק ‪ ,00000‬נכס המס המקסימלי שאפשר לרשום יוצג‬ ‫בסכום זה‪.‬‬ ‫ייחוס עודף העלות ‪-‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪30000‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫שולם‬ ‫נרכש‬ ‫עודף עלות כולל‬ ‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬ ‫עודף העלות הטבת מס‬ ‫‪00000‬‬ ‫בנתונים אין מוניטין‪ ,‬כל עודף העלות מיוחס להטבת המס‪.‬‬ ‫חישוב ביניים לרווח נקי של חברה ב'‪:‬‬ ‫רווח לפני מס‬ ‫הוצ' מס‬ ‫רווח נקי‬ ‫‪000000‬‬ ‫(‪)00000‬‬ ‫‪400000‬‬ ‫=)‪25%*(500000-400000‬‬ ‫תנועה בחשבון השקעה‪-‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫הפחתת עודפי עלות‬ ‫סה"כ רווחי אקוויטי‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪540000‬‬ ‫(‪)00000‬‬ ‫‪50000‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫=‪30%*475000‬‬ ‫מקרה ג'‪-‬‬ ‫במועד הרכישה העריכה חברה א' כי לא ניתן יהיה לנצל את ההפסדים להעברה ולכן לא ייחסה שווי‬ ‫להפסדים‪.‬‬ ‫פתרון למקרה ג'‪-‬‬ ‫תחת מקרה זה יבוצע חישוב עודף עלות ארעי שבו אין מס נדחה‪ .‬ואולם‪ ,‬היות ובפועל‪ ,‬על פי נתוני השאלה‬ ‫חברה ב' ניצלה את הטבת המס בפועל בתוך תקופת המדידה‪ ,‬יהיה צורך לתקן את עודף העלות ולחשב‬ ‫אותו כאילו מלכתחילה ידענו שננצל את הטבת המס‪ .‬זוהי בדיוק ההנחה של מקרה א'‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫ירידת ערך!‬ ‫‪ IAS 28‬קובע כללים מיוחדים לגבי ירידת ערך השקעות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני‪.‬‬ ‫ההוראות שלו מתבססות על ‪( IAS 36‬ירידת ערך נכסים) אבל תוך מספר שינויים משמעותיים שנובעים מכך‬ ‫שהשקעה לפי שווי מאזני נחשבת לנכס פיננסי‪.‬‬ ‫המתודולוגיה של ‪ IAS 28‬לפיכך בוחנת ירידת ערך נכסים לגבי ההשקעה בחברה הכלולה בכללותה‪ ,‬כמקשה‬ ‫אחת ומבלי להיכנס להרכב הנכסים וההתחייבויות וגם מבלי להתייחס לחלוקה של יחידות מניבות‬ ‫מזומנים‪.‬‬ ‫סוגיית ירידת ערך השקעה בכלולה‪ ,‬תילמד בקורס הבא‪.‬‬ ‫המקרה שרלוונטי לקורס שלנו הוא המקרה שבו יש ירידת ערך של נכס כבר ברמה של החברה המוחזקת‪,‬‬ ‫חברה ב' ושבגין הנכס הזה יש עודף עלות‪ .‬במקרה כזה קובע ‪ IAS 28‬שכחלק משיטת השווי המאזני ולא‬ ‫בגלל ירידת ערך‪ ,‬יש להפחית את מלוא עודף העלות‪ .‬כמובן שהכללים לגבי עליית ערך עוקבת של אותו נכס‬ ‫יחולו גם כאן וניתן יהיה להחזיר את עודף העלות אם בעתיד השווי יעלה‪.‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬ ‫ביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0004‬רכשה חברה א' ‪ 40%‬מחברה ב' תמורת ‪ .50000‬ההון העצמי של חברה ב' למועד‬ ‫הרכישה היה ‪.50000‬‬ ‫במועד הרכישה קיים בספרי חברה ב' ציוד שעלותו ‪ ₪ 50000‬ושוויו בשוק ‪ .₪ 50000‬יתרת אורך חיי הציוד‬ ‫ממועד הרכישה הוא ‪ 0‬שנים‪.‬‬ ‫נתונים נוספים‪-‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫הסכום בר ההשבה של הציוד בחברה ב' לימים ‪ 35.50.0000‬ו‪ 35.50.0006-‬הוא ‪ ₪ 0600‬ו‪₪ 9000-‬‬ ‫בהתאמה‪.‬‬ ‫הסכום בר השבה של ההשקעה בחברה ב' בכללותה לימים ‪ 35.50.0000‬ו‪ 35.50.0006-‬הוא ‪55000‬‬ ‫‪ ₪‬ו‪ ₪ 56000-‬בהתאמה‪.‬‬ ‫רווחי חברה ב' בכל אחת מהשנים ‪ 0000‬ו‪ 0006-‬הם ‪ .₪ 0000‬הרווחים הם לאחר רישום הפחתות‬ ‫בגין ירידות ערך או הפשרת הפרשות בגין ירידות ערך‪.‬‬ ‫לצורך הפתרון יש להניח כי ביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0000‬היו סממנים לירידת ערך ההשקעה בחברה ב'‬ ‫וביום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0006‬היו סממנים לעליית ערך‪.‬‬ ‫מטעמי פשטות יש להתעלם מהשפעות המס‪.‬‬ ‫נדרש‪:‬‬ ‫להציג את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה של חברה א' בחברה ב' לכל אחד מהימים ‪ 35‬בדצמבר ‪0000‬‬ ‫ו‪ 0006-‬ולכל אחת מהשנים שנסתיימו באותם תאריכים‪.‬‬ ‫פתרון‪:‬‬ ‫חישוב עודף עלות ברכישה ליום ‪-35.50.04‬‬ ‫שולם‬ ‫נרכש‬ ‫עודף עלות‬ ‫פירוט לעודף עלות‪:‬‬ ‫עודף עלות ציוד‬ ‫מוניטין‬ ‫‪50000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪0000‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫=)‪40%*(17000-12000‬‬ ‫‪37‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה בשנת ‪-0000‬‬ ‫‪50000‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫הפחתת עודף עלות ציוד‬ ‫(*)‬ ‫ירידת ערך ציוד‬ ‫סה"כ רווחי אקוויטי‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪3000‬‬ ‫(‪)400‬‬ ‫(‪)5600‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪55000‬‬ ‫=‪40%*8750‬‬ ‫=‪2000*1/5‬‬ ‫=‪2000*4/5‬‬ ‫(*)ירידת ערך ציוד‪-‬‬ ‫ספרי חברה ב'‪:‬‬ ‫עלות בספרים‬ ‫סכום בר השבה‬ ‫ירידת ערך‬ ‫‪9600‬‬ ‫‪0600‬‬ ‫‪0000‬‬ ‫‪( 1200*4/5‬נכון לדצמבר ‪ 0004‬לאחר הפחתת שנה)‬ ‫ניתן לראות שחברה ב' נדרשת לרישום הפסד של ‪ ,₪ 0000‬זאת משום שהסכום בר ההשבה של הציוד נמוך‬ ‫מערכו בספריה‪ .‬תיאורטית‪ ,‬חברה א' צריכה לקחת חלק בהפסד הזה לפי שיעור ההחזקה שלה‪.40% ,‬‬ ‫בשאלה שלנו נאמר כי הרווח של ב'‪ ,‬אותם ‪ ₪ 0000‬הם כבר אחרי רישום הפסדים (אם היו) ולכן לא‬ ‫נדרשים לבצע טיפול נוסף‪ .‬החלק ברווחי ב' מוצג נכון‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לחברה א' יש עודף עלות בגין הציוד הזה‪ .‬אם הציוד לא שווה את ערכו בספרי ב'‪ ,‬בוודאי שלא‬ ‫ניתן להצדיק את עודף העלות ולכן חברה א' צריכה להפחית באופן מידי את עודף העלות הזה לרווח והפסד‬ ‫(כנגד הפרשה לירידת ערך)‪.‬‬ ‫הרכב חשבון השקעה ‪-35/50/00‬‬ ‫החלק בהון‬ ‫יתרת עודף עלות‬ ‫הפרשה לירידת ערך‬ ‫מוניטין‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪‬‬ ‫‪0000‬‬ ‫‪5600‬‬ ‫(‪)5600‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪55000‬‬ ‫=)‪40%*(10000+8750‬‬ ‫על פי נתון נוסף ‪ ,0‬לאחר שחישבנו את התנועה ואת הרכב חשבון ההשקעה‪ ,‬אנחנו צריכים לבדוק‬ ‫ירידת ערך של ההשקעה בכללותה‪ .‬העלות בספרים היא ‪ ,55000‬אם הסכום בר ההשבה יהיה נמוך‬ ‫יותר תידרש עוד הפרשה לירידת ערך אך מכיוון שבנתוני השאלה הסכום הוא בדיוק ‪ 55000‬אנחנו‬ ‫לא נדרשים לטיפול נוסף אך הבדיקה היא הכרחית‪.‬‬ ‫שנת ‪2220‬‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫הפחתת עודף עלות‬ ‫מימוש הפרשה לירידת ערך‬ ‫(*)‬ ‫עליית ערך‬ ‫סה"כ רווחי אקוויטי‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪55000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫(‪)400‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪000‬‬ ‫‪4300‬‬ ‫‪50000‬‬ ‫=‪40%*8750‬‬ ‫=‪2000/5‬‬ ‫=‪1600/4‬‬ ‫=)‪40%*(9200-7200‬‬ ‫‪38‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫(*)בדיקת עליית ערך‪-‬‬ ‫בספרי ב'‪:‬‬ ‫‪0000‬‬ ‫ציוד‬ ‫=‪12000*3/5‬‬ ‫‪9000‬‬ ‫סכום בר השבה‬ ‫מסקנה‪ :‬חברה ב' צריכה לבטל ירידת ערך בגין הציוד‬ ‫העובדה שחברה ב' ביטלה את ירידת הערך לא מספיקה כדי לגבש מסקנה לגבי חברה א'‪ .‬לחברה א' היה‬ ‫במקור עודף עלות והשאלה מבחינתה היא האם היא רשאית להחזיר חלק מערכו או אפילו את כולו‪ .‬הדרך‬ ‫הפשוטה ביותר לבחון את הסוגיה היא הדרך הבאה‪:‬‬ ‫ספרי א'‪:‬‬ ‫עודף עלות מקסימלי שיכול להיות‬ ‫עודף עלות כרגע‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫(‪)400‬‬ ‫‪40%*(9200-7200)=800‬‬ ‫על פי החישוב שביצענו‪ ,‬ניתן לראות שעודף העלות המקסימלי על בסיס הסכום בר ההשבה הוא ‪ .₪ 000‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬נכון ל‪ 35.50.0006-‬יתרת עודף העלות לפני הפרשה היא ‪ 5600( 5000‬יתרת פתיחה פחות הפחתה‬ ‫שוטפת של ‪ .)400‬המשמעות היא שה‪ 000-‬מהווה מגבלה שלא ניתן לעבור אותה‪ .‬מכאן שתישאר לנו בסוף‬ ‫‪ 0006‬יתרת הפרשה לירידת ערך בסכום של ‪.400‬‬ ‫הרכב חשבון השקעה ליום ‪-35/50/0006‬‬ ‫החלק בשווי המאזני‬ ‫יתרת עודף עלות ציוד‬ ‫הפרשה לירידת ערך‬ ‫מוניטין‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪‬‬ ‫‪55000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫(‪)400‬‬ ‫‪4000‬‬ ‫‪50000‬‬ ‫=)‪40%*(10000+8750*2‬‬ ‫עודף עלות צריך לעמוד על‬ ‫סכום מקסימלי של ‪000‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬אם נניח שיתרת עודף העלות ב‪ 35/50/0006 -‬היתה ‪ 600‬והסכום המקסימלי שניתן להעלות‬ ‫היה נשאר בעינו‪ ,‬כלומר ‪ ,000‬במקרה כזה המגבלה היתה ‪ ,600‬כלומר סכום עודף העלות המקורי‪.‬‬ ‫העלאה של הערך עד ‪ 000‬היתה גורמת למעשה לשערוך (שווי הוגן) של עודף העלות‪ ,‬פעולה שאסורה‬ ‫משום שמדובר בציוד שנמדד בשיטת העלות‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫שינויים בדוחות הכספיים של החברה הכלולה!‬ ‫‪ IAS 28‬קובע שבעת יישום שיטת השווי המאזני חייבת להיות מדיניות חשבונאית אחידה של החברה‬ ‫המחזיקה ושל החברה המוחזקת‪ ,‬אולם החברה המחזיקה איננה שולטת בחברה המוחזקת ולכן היא לא‬ ‫יכולה לאכוף מדיניות חשבונאית אחידה‪ .‬לפיכך‪ ,‬היא מחויבת לבצע התאמות למדיניות החשבונאית על‬ ‫מנת שהמדיניות של הכלולה תהיה זהה למדיניות שלה עצמה‪ .‬ניתן לחשוב על מספר נסיבות בהקשר זה‪:‬‬ ‫‪ )5‬כבר במועד הרכישה המדיניות החשבונאית של הכלולה שונה מזו של המחזיקה‪.‬‬ ‫‪ )0‬במועד הרכישה אין הבדלים במדיניות אך לאחר הרכישה חברה ב' (החברה הכלולה) משנה את‬ ‫המדיניות ומאותו רגע קיימים הבדלים בינה לבין המחזיקה‪.‬‬ ‫‪ )3‬במועד הרכישה יש הבדלים ולאחר מועד הרכישה החברה הכלולה תשנה את המדיניות‬ ‫החשבונאית ותתאים אותה לזו של החברה המחזיקה כך שמאותו רגע לא יהיו הפרשים‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬הסוגיה הזו של כללי חשבונאות שונים בכלולה ובמחזיקה רלוונטית גם במצבים שבהם יש טעות‬ ‫בדוחות של הכלולה‪ -‬טעות שלא תוקנה ומשום כך יש בגינה הסתייגות בדוח המבקרים‪ .‬גם במצב כזה‬ ‫מוטל על החברה המחזיקה לתקן את הטעות ולכלול את החברה המוחזקת כשהדוחות הכספיים שלה‬ ‫נכונים על פי כללי חשבונאות מקובלים‪.‬‬ ‫‪ IAS 8‬מטפל בשינויים חשבונאיים ודן בנפרד בשלושה סוגים של שינויים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ )5‬תיקון טעות‪ -‬הכלל הוא שטעויות צריך לתקן ומכאן שאם חלה טעות בחברה הכלולה היא נדרשת‬ ‫לתקן אותה בדרך של הצגה מחדש ומכאן גם חשבון ההשקעה בחברה הכלולה צריך להשתנות‬ ‫בהתאם בדרך של הצגה מחדש‪.‬‬ ‫‪ )0‬שינוי אומדן‪ -‬היות והחשבונאות מבוססת כולה על אומדנים‪ ,‬אין דרישה לתיקון רטרואקטיבי‬ ‫אלא שיש לטפל בשינויי אומדן מעתה ואילך‪ IAS 8 .‬קובע‪:‬‬ ‫במידה ושינוי האומדן נובע מאירוע כלכלי (למשל שיפוץ מכונה) הרי שהמונח "מעתה" מתייחס ליום‬ ‫השיפוץ‪ ,‬יום האירוע הכלכלי‪.‬‬ ‫אם אין יום שניתן להצביע עליו (אין אירוע כלכלי‪ ,‬למשל שינוי אורך חיים)‪ ,‬יש לטפל בשינוי האומדן‬ ‫מתחילת תקופת הדיווח או מסופה לפי בחירתה של החברה המדווחת‪ .‬בהתאם‪ ,‬שינויי אומדן בחברה‬ ‫המוחזקת יתרחשו כל הזמן ואין צורך בטיפול מיוחד בחברה המחזיקה‪.‬‬ ‫‪ )3‬שינוי שיטה חשבונאית‪ -‬שינוי שיטה חשבונאית יכול לנבוע משינוי בנסיבות הכלכליות‪ .‬במצב זה‪,‬‬ ‫יש לטפל בו כבשינוי אומדן (ולכן אין השפעה על חישובי השווי המאזני)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם לא היה‬ ‫אירוע כלכלי והחברה החליטה לשנות שיטה‪ IAS 8 ,‬קובע שהשינוי יטופל כהצגה מחדש ובלבד‬ ‫שהמדיניות החשבונאית החדשה טובה יותר מהישנה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬היות ומדובר בהצגה מחדש‪,‬‬ ‫הטיפול ברמת השווי המאזני זהה לטיפול בתיקון טעות‪.‬‬ ‫דוגמה ‪1‬א‪:‬‬ ‫בדצמבר ‪ 0050‬רכשה חברה א' ‪ 40%‬מהון המניות של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 300000‬ההון העצמי של חברה ב'‬ ‫למועד הרכישה הסתכם ב‪.₪ 600000-‬‬ ‫נתונים נוספים‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מלאי‪ :‬לחברות פריטי מלאי דומים‪ .‬חברה ב' נוהגת להעריך את המלאי בשיטת ‪ FIFO‬ואילו חברה‬ ‫א' נוהגת להעריך את המלאי בשיטת הממוצע‪ .‬המלאי של חברה ב' למועד הרכישה המוערך לפי‬ ‫‪ FIFO‬הסתכם ב‪ .₪ 00000-‬מלאי זה לפי שיטת ממוצע היה מוערך ב‪ .₪ 00000-‬השווי ההוגן של‬ ‫המלאי במועד הרכישה ‪.₪ 90000‬‬ ‫רכוש קבוע‪ :‬חברה ב' נוהגת להעריך את הרכוש הקבוע שברשותה בהתאם לשיטת הערכה מחדש‬ ‫ואילו חברה א' נוהגת בהתאם לשיטת העלות‪ .‬בינואר ‪ 0050‬רכשה חברה ב' מכונה תמורת ‪500000‬‬ ‫‪ .₪‬אורך חייה השימושיים‪ 50 -‬שנים‪ .‬השווי ההוגן של המכונה במועד הרכישה היה ‪.₪ 90000‬‬ ‫נדל"ן להשקעה‪ :‬חברה ב' נוהגת להעריך נדל"ן להשקעה לפי מודל העלות‪ .‬חברה א' לפי מודל‬ ‫השווי ההוגן‪ .‬בינואר ‪ 0050‬רכשה חברה ב' נדל"ן להשקעה בסכום ‪ .000000‬אורך חייו‬ ‫השימושיים‪ 50 -‬שנים‪ ,‬מרכיב הקרקע זניח‪ .‬השווי ההוגן של הנדל"ן במועד הרכישה הוא ‪.050000‬‬ ‫שיעור המס ‪20%‬‬ ‫נדרש‪ :‬חשב את ההפרש המקורי ואת ייחוסו‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫פתרון‪:‬‬ ‫הטכניקה לפתרון בעיות מסוג זה היא לבצע בשלב ראשון התאמה להון העצמי של החברה המוחזקת על‬ ‫מנת לשקף בדוחות של ב' את המדיניות החשבונאית של חברה א' בכל מקרה שמדיניות זו שונה מזו של ב'‪.‬‬ ‫רק לאחר מכן‪ ,‬יש לחשב את עודף עלות הרכישה ולייחס אותו‪.‬‬ ‫שלב ‪ ,5‬התאמות להון העצמי של ב'‪-‬‬ ‫‪ )5‬התאמה בגין מלאי‪-‬‬ ‫שיטה‬ ‫‪ FIFO‬בספרי ב'‬ ‫ממוצע מדיניות חשבונאית א'‬ ‫עלות המלאי‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫שווי הוגן‬ ‫‪90000‬‬ ‫התאמה ראשונה מתייחסת להפרש בעלות המלאי‪ .‬היות ועלות המלאי קובעת את עלות המכר‪ ,‬יש‬ ‫גם השפעות של מיסים על הכנסה‪ ,‬במקרה הזה מיסים נדחים‪ .‬ההשפעה בגין המלאי שהוא מלאי‬ ‫סגירה לסוף שנת ‪ 0050‬היא תוספת לרווח משום שגידול במלאי הסגירה כמו כאן הוא גידול‬ ‫הרווח ולכן גידול בהון‪.‬‬ ‫‪(80000-70000)*(1-25%) =7500‬‬ ‫‪ )0‬רכוש קבוע‪-‬‬ ‫)‪([100000*9/10]-95000)*(1-25%) = (3750‬‬ ‫‪ )3‬נדל"ן להשקעה‪-‬‬ ‫‪(210000-200000*9/10)*(1-25%) =22500‬‬ ‫הון עצמי "מתוקן" של חברה ב'‪-‬‬ ‫יתרה בספרי ב'‬ ‫התאמות‪:‬‬ ‫מלאי‬ ‫רכוש קבוע‬ ‫נדל"ן‬ ‫הון עצמי מתוקן לצורך חישוב שווי מאזני‬ ‫‪600000‬‬ ‫‪0000‬‬ ‫(‪)3000‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪606000‬‬ ‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה‪-‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫(‪)000000‬‬ ‫‪49000‬‬ ‫שולם‬ ‫שווי מאזני שנרכש‬ ‫עודפי עלות‬ ‫פירוט לעודפי עלות‪:‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫עודף עלות מלאי‬ ‫=)‪40%*(95000-80000‬‬ ‫)‬ ‫‪5000‬‬ ‫(‬ ‫עתודה למס‬ ‫=‪6000*25%‬‬ ‫‪0000‬‬ ‫רכוש קבוע‬ ‫=)‪40%*(95000-100000*9/10‬‬ ‫(‪)000‬‬ ‫עתודה למס‬ ‫=‪25%*2000‬‬ ‫‬‫להשקעה‬ ‫נדל"ן‬ ‫=)‪40%*(210000-210000‬‬ ‫‪43000‬‬ ‫מוניטין ‪P.N‬‬ ‫‪ ‬הערך בספרים יוצג לפי הסכום המתוקן‬ ‫=‪40%*626250‬‬ ‫המונח "מתוקן" מתייחס להתאמה של נכס או התחייבות למדיניות החשבונאית של חברה א'‪ .‬יש לזכור‬ ‫שחברה ב' לא טעתה בדוחות והדוחות שלה הם נכונים אבל בגלל שיש הכרח ליישם את שיטת השווי‬ ‫המאזני כשכללי החשבונאות הם אחידים חברה א' נדרשת להתאים את הדוחות של ב' לכללים שלה ככל‬ ‫שהם שונים מאלו של ב'‪ .‬להתאמה הזו אנו קוראים תיקון אבל זוהי בעצם התאמה‪ .‬מהרגע שחברה א'‬ ‫התאימה את ערכי הנכסים וההתחייבויות‪ ,‬ההון העצמי של ב' גם הוא למעשה הותאם והוא שונה מהסכום‬ ‫שמופיע בדוחות של ב'‪ .‬הסכום המותאם‪/‬המתוקן הוא זה שישמש אותנו מעתה ואילך בחישובי השווי‬ ‫המאזני לצורך חישוב עודף העלות ובהמשך בחישוב החלק בשווי המאזני שהוא אחד המרכיבים של חשבון‬ ‫ההשקעה‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫המשך!‬ ‫בדוגמה שפתרנו בשיעור קודם‪ ,‬עסקנו רק בסוגיה אחת והיא התאמת ההון העצמי של החברה המוחזקת‬ ‫במועד הרכישה‪ .‬ההתאמה הזו נדרשת משום שיישום שיטת השווי המאזני מחייב מדיניות חשבונאית‬ ‫אחידה ואם כך‪ ,‬כבר מיתרת הפתיחה יש לבצע התאמות על מנת שבהמשך התחשיבים יהיו הגיוניים‪.‬‬ ‫הטכניקה שהדגמנו רלוונטית אך ורק במצבים שבהם ערב הרכישה המדיניות החשבונאית של ב' שונה מזו‬ ‫של א'‪ .‬כעת‪ ,‬נדגים את הטיפול החשבונאי בתקופות העוקבות‪ .‬ההדגמה לא תתייחס רק למצב פתיחה שבו‬ ‫המדיניות של ב' שונה מ‪-‬א' אלא גם למצבים נוספים‪ .‬למשל‪ ,‬למצב שבו במועד הרכישה אין צורך להתאים‬ ‫מדיניות אבל לאחר הרכישה החברה הנרכשת מתחילה לטפל בפריט מסוים לפי מדיניות חשבונאית שונה‬ ‫משל המחזיקה‪.‬‬ ‫הטיפול החשבונאי בתקופות עוקבות‪-‬‬ ‫דוגמה ‪1‬ב‪:‬‬ ‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 0055‬רכשה חברה א' ‪ 30%‬ממניותיה של חברה ב' תמורת ‪ .₪ 350096‬הונה העצמי של חברה‬ ‫ב' ביום הרכישה הסתכם ב‪.600000-‬‬ ‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ ,0050‬רכשה חברה ב' מבנה משרדים תמורת ‪ .₪ 000000‬המבנה סווג כנדל"ן להשקעה‬ ‫בספרי חברה ב'‪ .‬חברה ב' מיישמת את מודל העלות על נדל"ן להשקעה‪ .‬אורך חייו השימושיים של המבנה‬ ‫הינו ‪ 00‬שנה‪ .‬מרכיב הקרקע בנדל"ן להשקעה‪.40% -‬‬ ‫חברה א' מיישמת על הנדל"ן להשקעה אשר ברשותה את מודל השווי ההוגן‪.‬‬ ‫השווי ההוגן של המקרקעין של חברה ב' ליום ‪ 5‬בינואר ‪ 0055‬וליום ‪ 35‬בדצמבר ‪ 0055‬הינו ‪ ₪ 600000‬ו‪-‬‬ ‫‪ ₪ 000000‬בהתאמה‪.‬‬ ‫הרווח הנקי של חברה ב' לשנת ‪ 0055‬הינו ‪ .₪ 400000‬שיעור מס חברות ‪.04%‬‬ ‫למעט האמור לעיל‪ ,‬אין הבדל בין שווים ההוגן של נכסי חברה ב' ליום הרכישה לבין ערכם בספרים‪.‬‬ ‫נדרש‪ -‬להציג את התנועה בחשבון ההשקעה בחברה ב' לשנת ‪.0055‬‬ ‫פתרון‪:‬‬ ‫חישוב עודף עלות ברכישה ‪-05/05/55‬‬ ‫שולם‬ ‫הון נרכש‬ ‫מוניטין‬ ‫(*)‬ ‫‪350096‬‬ ‫‪050096‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫=)‪30%*(600000+100320‬‬ ‫(*) הון נרכש‪ -‬חישוב הון עצמי ב' לפי מדיניות חשבונאית אחידה‪:‬‬ ‫בשלב ראשון‪ ,‬יש להתאים את ההון העצמי במועד הרכישה למדיניות של א'‪ .‬בדוגמה הזו מדובר בסעיף‬ ‫אחד בלבד‪ :‬נדל"ן‪.‬‬ ‫שווי הוגן נדל"ן‬ ‫ערך בספרים של חברה ב' (עלות)‬ ‫הפרש‬ ‫בניכוי מס‬ ‫‪600000‬‬ ‫‪400000‬‬ ‫‪530000‬‬ ‫‪500300‬‬ ‫לפי מדיניות א'‬ ‫=)‪500000-(500000*60%*1/25‬‬ ‫= )‪132000*(1-24%‬‬ ‫הערה לגבי ‪( IAS 12‬מיסים נדחים)‪ :‬שינוי או התאמת מדיניות מלווים תמיד בהשפעת המס שפועלת תמיד‬ ‫בניגוד למגמה‪ .‬למעשה‪ ,‬יש שתי סיטואציות אפשריות‪ :‬הראשונה‪ ,‬כמו במקרה שלנו‪ ,‬ערב השינוי‬ ‫החשבונאות זהה לכללי המס (עלות)‪ .‬בשלב זה אין הפרשים זמניים ואין מיסים‪ .‬השינוי והמעבר לשווי הוגן‬ ‫הוא זה שיוצר הפרש זמני ואם כך‪ ,‬יש מיסים נדחים‪.‬‬ ‫הסיטואציה השנייה שגם כן מובילה לאותו הוצאה‪ ,‬היא המקרה שבו מצב המוצא הוא שיש הפרש זמני‬ ‫‪42‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫מול מס הכנסה בחברה הנרכשת ולכן החברה הנרכשת יצרה מיסים נדחים‪ .‬גם כאן‪ ,‬כשנבצע התאמת‬ ‫מדיניות‪ ,‬תהיה השפעת מס‪ .‬בדרך כלל המדיניות החדשה תהיה תואמת למס הכנסה ויהיה צורך לבטל את‬ ‫המס שנרשם‪.‬‬ ‫חישוב התנועה בחשבון ההשקעה לשנת ‪-0055‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫(*)‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫סה"כ‬ ‫‪350093‬‬ ‫‪540906‬‬ ‫‪405000‬‬ ‫=)‪30%*(400000+69920‬‬ ‫(*) רווחי אקוויטי לאחר התאמת מדיניות‪:‬‬ ‫התיקון לרווחי האקוויטי הוא רק בגין הנדל"ן כשבעצם חברה ב' שמיישמת את שיטת העלות רשמה‬ ‫הוצאות פחת שחברה א' צריכה לבטל ומנגד‪ ,‬חברה ב' לא שיערכה את הנדל"ן‪ ,‬שיערוך ש‪-‬א' צריכה עכשיו‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫רווח מעליית ערך‬ ‫ביטול הוצאות פחת שרשמה ב'‬ ‫סה"כ‬ ‫מיסים‬ ‫בניכוי מס‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪50000‬‬ ‫‪90000‬‬ ‫‪04%‬‬ ‫‪69900‬‬ ‫=‪700000-620000‬‬ ‫=‪500000*60%*1/25‬‬ ‫הערה‪ :‬סוגיה מעניינת היא ההשפעה של התאמת המדיניות על חישוב עודף עלות הרכישה‪ .‬בדוגמה שלנו‪,‬‬ ‫אם לא הינו מבצעים התאמת מדיניות‪ ,‬הינו צריכים ליצור עודף עלות בגין הנדל"ן להשקעה על חלקנו‬ ‫בהפרש בין השווי ההוגן ‪ 600000‬לערך בספרים של חברה ב'‪ .‬אולם‪ ,‬לאור התאמת המדיניות‪ ,‬מבחינתה של‬ ‫חברה א'‪ ,‬חברה ב' כן יישמה שווי הוגן ולכן אין עודף עלות ברכישה‪.‬‬ ‫דוגמה לשילוב של ירידת ערך‪:‬‬ ‫כאשר יש ירידת ערך בתקופות עוקבות‪ ,‬צריך יהיה לנתח את הסכום בר ההשבה על מנת להבין את הטיפול‬ ‫החשבונאי שנדרש להתאמת המדיניות‪ .‬נניח שמצב המוצא הוא שחברה ב' מיישמת עלות והערך הוא ‪500‬‬ ‫ולעומתה חברה א' מיישמת שווי הוגן והערך הוא ‪.500‬‬ ‫נניח כעת שבנתוני השאלה נאמר לנו שהסכום בר ההשבה של הנכס בתקופה עוקבת הוא ‪ .00‬עוד נניח‬ ‫שעלויות המימוש זניחות‪ .‬בכדי לדעת מה עושים‪ ,‬נצטרך במקרה זה לדעת כיצד נקבע הסכום בר ההשבה‪.‬‬ ‫יתכנו שתי אפשרויות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקרה ראשון ‪:‬‬ ‫סכום בר ההשבה‬ ‫שווי הוגן‬ ‫שווי שימוש‬ ‫שווי הוגן‬ ‫‪00‬‬ ‫‪60‬‬ ‫במקרה זה בו הסכום בר השבה נקבע על בסיס שווי הוגן‪ ,‬אין הבדל בין יישום שיטת העלות לבין‬ ‫יישום שיטת השווי ההוגן‪ .‬בשתי השיטות בנקודת זמן זו הנכס מוצג לפי השווי ההוגן‪.‬‬ ‫מקרה שני‪:‬‬ ‫סכום בר ההשבה‬ ‫שווי הוגן‬ ‫שווי שימוש‬ ‫שווי שימוש‬ ‫‪60‬‬ ‫‪00‬‬ ‫במקרה זה בו השווי ההוגן נמוך יותר‪ ,‬שיטת העלות תתבסס על שווי השימוש‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר‬ ‫עוברים לשווי הוגן‪ ,‬שווי השימוש לא רלוונטי ולכן הערך שצריך להתבסס עליו הוא דווקא ה‪60-‬‬ ‫ולא ה‪( 00-‬בשיטת השווי ההוגן‪ ,‬שווי השימוש לא יכול להעלות את ערך הנכס)‪.‬‬ ‫דוגמה ‪3‬א'‪:‬‬ ‫ביום ‪ 5‬בינואר ‪ 0050‬רכשה חברה א' ‪ 40%‬תמורת ‪ .₪ 500000‬ההון העצמי של חברה ב' במועד הרכישה הינו‬ ‫‪ .₪ 000000‬בשנים ‪ 0050-0053‬הרוויחה חברה ב' ‪ ₪ 500000‬בכל שנה‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫החל מדצמבר ‪ ,0050‬חברה ב' החלה להחזיק מלאי הדומה במהותו למלאי של חברה א'‪ ,‬כאשר היא מודדת‬ ‫אותו לפי שיטת ‪ .FIFO‬מדיניות זהה ננקטת על ידי חברה א'‪ .‬בשנת ‪ 0053‬שינתה חברה ב' את מדיניות‬ ‫הערכת המלאי לשיטת הממוצע‪ .‬להלן נתונים לגבי המלאי בתאריכים מסוימים‪:‬‬ ‫שווי מימוש נטו‬ ‫ממוצע‬ ‫‪FIFO‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫‪503000‬‬ ‫‪530000‬‬ ‫דצמבר ‪0050‬‬ ‫‪560000‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫‪544000‬‬ ‫דצמבר ‪0053‬‬ ‫שלטונות המס קיבלו את שינוי המדיניות החשבונאית של חברה ב' וקבעו כי הפרשי הרווח בגין שינוי‬ ‫השיטה יחויבו במס‪ .‬שיעור המס ‪.00%‬‬ ‫פתרון‪:‬‬ ‫הערה ‪ :5‬יש לשים לב שב‪ 0050-‬בשיטת הממוצע הנע שווי המימוש הופך להיות אפקטיבי והוא זה שיקבע‬ ‫את ערך המלאי (‪ 500000‬ולא ‪.)503000‬‬ ‫הערה ‪ :0‬הנתון לגבי המיסים הוא חשוב אבל בטכניקה של חשבון ההשקעה הוא תפל משום שבכל מקרה‬ ‫יש השפעת מס או של יצירת מס נדחה כמו במקרה שלנו או של ביטול המס הנדחה‪.‬‬ ‫חישוב עודף עלות למועד הרכישה ‪-05/05/50‬‬ ‫שולם‬ ‫החלק בהון‬ ‫מוניטין‬ ‫‪500000‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪00000‬‬ ‫=‪40%*200000‬‬ ‫בשנת ‪ 0050‬למעשה לא נדרשת כל התאמה נוספת משום שאין הבדלי מדיניות‪.‬‬ ‫תנועה בחשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫יתרת פתיחה‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווחי ב'‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪500000‬‬ ‫‪40000‬‬ ‫‪540000‬‬ ‫=‪40%*100000‬‬ ‫שנת ‪0053‬‬ ‫בשנה זו חברה ב' משנה את המדיניות והחל מאותו רגע יש הבדלים בינה לבין א'‪ .‬שאלה מקדמית שצריך‬ ‫לברר היא מדוע ב' שינתה את המדיניות? בהיעדר נתונים‪ ,‬ההנחה היא שהיא סבורה שהמדיניות החדשה‬ ‫טובה יותר ולכן היא שינתה אותה‪ .‬אם כך הדבר‪ ,‬חברה ב' בדוחות שלה צריכה לעשות הצגה מחדש אבל א'‬ ‫לא צריכה לעשות שום דבר משום שיתרות הפתיחה שלה נכונות‪.‬‬ ‫פקודת התיקון בספרי ב'‪:‬‬ ‫ח‪ -‬מלאי פתיחה ‪( 152000-135000=17000‬לפי מלאי פתיחה)‬ ‫ז‪ -‬מיסים שוטפים ‪17000*25%=4250‬‬ ‫ז‪ -‬עודפים יתרת פתיחה ‪50000‬‬ ‫פקודה זו רלוונטית לחברה א' שכן היא ממשיכה לפי מה שחברה ב' עשתה טרם השינוי ולכן היא לא‬ ‫לוקחת חלק בפקודת התיקון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,0053‬במסגרת הטיפול השוטף בהשקעה והיות ומדובר במלאי‪ ,‬נבחן מהי ההשפעה על הרווח‬ ‫כתוצאה מהיישום השונה של השיטה‪.‬‬ ‫חברה ב'‪-‬‬ ‫מנקודת מבט חברה א'‪-‬‬ ‫הפרש‬ ‫מיסים‬ ‫השפעה נטו על הרווח‬ ‫גידול במלאי (שיטת הממוצע)‬ ‫גידול במלאי (‪)FIFO‬‬ ‫גידול ברווח‬ ‫‪44‬‬ ‫‪0000‬‬ ‫‪9000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪00%‬‬ ‫‪0600‬‬ ‫=‪157000-152000‬‬ ‫=‪144000-135000‬‬ ‫שיקמה שי‬ ‫מסגרת מושגית‪ ,‬רו"ח רון אלרואי‬ ‫התנועה בחשבון ההשקעה ‪-0053‬‬ ‫‪540000‬‬ ‫יתרת פתיחה ‪35/50/50‬‬ ‫רווחי אקוויטי‪:‬‬ ‫החלק ברווח‬ ‫יתרת סגירה‬ ‫‪45000‬‬ ‫‪505000‬‬ ‫=)‪40%*(100000+2625‬‬ ‫(*) שאלה שעשויה להתעורר מתייחסת לנתון של הרווח ‪ .500000‬ההנחה בפתרון השאלה היא שה‪500000-‬‬ ‫‪ ₪‬זה הרווח הנכון של ב' אחרי שהיא שינתה את המדיניות שלה‪ .‬כלומר‪ ,‬על בסיס המדיניות החדשה‪ .‬מכאן‬ ‫שנדרש תיקון‪.‬‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה‪-‬‬ ‫החלק‬ ‫בהון‬ ‫‪565000‬‬ ‫מוניטין‬ ‫סה"כ‬ ‫‪00000‬‬ ‫‪505000‬‬ ‫= ))‪[144000-157500]*(1-25%‬‬ ‫‪127500‬‬‫תיקון‬ ‫העודפים‬ ‫בחברה ב'‬ ‫‪(200000+ 100000+ 100000+‬‬ ‫רווח‬ ‫‪0053‬‬ ‫רווח‬ ‫‪0050‬‬ ‫יתרת‬ ‫פתיחה‬ ‫‪05/05/50‬‬ ‫הרכב חשבון ההשקעה מתבסס למעשה על שני סכומים‪:‬‬ ‫‪ .5‬סכום ההון העצמי של ב' כפי שהוא בדוחות של ב'‪ .‬בשאלה רגילה הסכום הזה מתקבל מיידית‬ ‫מהמאזן של ב'‪.‬‬ ‫‪ .0‬סכום ההתאמה ש‪-‬א' צריכה לעשות ל‪-‬ב'‪ .‬במקרה שלנו מדובר בהתאמה של שנתיים ולכן חברה‬ ‫א' מתקנת באמצעות התנועה במלאים בכל התקופה‪.‬‬ ‫יש לשים לב שההון העצמי של ב' כפי שהוא בספרים של ב' ב‪ 35/50/53-‬כולל גם את פקודת ההצגה מחדש‬ ‫שבעבר התעלמנו ממנה אבל כעת היא נמצאת בתוך ההון משום שזהו המאזן של ב'‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫*‪40%‬‬