‫סיפורי בדים‬ ‫מיצגי אומנות בנאות קדומים‬ ‫‪1.3.13 - 1.2.13‬‬ ‫כ”א בשבט ‪ -‬י”ט באדר תשע”ג‬ ‫דברי פתיחה‬ ‫נאות קדומים היא תופעה ייחודית‪ ,‬הממלאת ייעוד תרבותי ממדרגה ראשונה‪ .‬היא מקיימת מערכת המציגה את הטבע‬ ‫והחקלאות של ארץ ישראל כפי שנשזרו ונארגו במורשת‪ :‬בתנ”ך‪ ,‬במשנה‪ ,‬בגמרא‪ ,‬במדרשים ובמסורת וכן בספרות הנוצרית‪.‬‬ ‫היא מקרבת את בני הארץ ואת בני התפוצות אל הארץ ואל צמחיה תוך גישור בין העבר לימינו אלה‪.‬‬ ‫בנאות קדומים המשתרעת על פני ‪ 2500‬דונם‪ ,‬מתלכדים העבר‪ ,‬ההווה והעתיד עם נופי הקדומים למסכת מתמשכת המבטאת‬ ‫את תמצית חיינו‪ ,‬בבחינת שורשי העבר‪ -‬צמיחה לעתיד‬ ‫במהלך השנים הפך המקום למרכז לימודי חוויתי לתלמידים‪ ,‬נוער‪ ,‬ומבוגרים מכל המגזרים ותיירים המגיעים מכל קצוות תבל‬ ‫כדי לראות ולחוש את סיפורי התנ”ך והברית החדשה‪.‬‬ ‫מפעל זה לא היה בא לעולם אלמלא תרומתו המיוחדת במינה של מייסדו נגה הראובני‪ ,‬אשר בעקשנותו הבלתי נלאית השכיל‬ ‫לגייס את תעצומות הנפש ואת המשאבים הדרושים כדי להקים מפעל לימודי המטביע את רישומו על חיינו‪.‬‬ ‫עם פתיחת התערוכה “סיפורי בדים” נפתח צוהר חדש לעולם של חוויה רגשית‪ ,‬אינטלקטואלית ואומנותית רב חושית‪,‬‬ ‫הנשענת על הנוף‪ ,‬הצומח‪ ,‬העצים והשדות של נאות קדומים ומאפשרת לאמנים ולאמניות לחדד את אמירתם האישית‪,‬‬ ‫האומנותית והחברתית‪ .‬מיזם זה יהווה נדבך נוסף לפעילות העניפה במקום‪.‬‬ ‫אין מילים לתאר את חווית המפגש עם האמנים והאמניות שעברו כל אחד בדרכו מסע חיבור אל השטח‪ ,‬העצים והשדות‪.‬‬ ‫ואיפשרו לנו לחוות איתם את חוויתם האישית‪.‬‬ ‫תודה לכם מקרב לב‪.‬‬ ‫דר’ מיכל עירון‬ ‫מנהלת המיזם‬ ‫סיפורי בדים ‪-‬‬ ‫מיצג אומנות בנאות קדומים‬ ‫העץ‪ ,‬על בדיו‪ ,‬שורשיו ופירותיו מהווה נדבך תרבותי חשוב בתרבות המודרנית‪ .‬עוד משחר הימים העץ מתואר לצד האדם על‬ ‫כל מעלותיו ופליאת האדם מצמיחתו ותפוקתו‪ .‬למרות הקידמה וההתרחקות שלנו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מהתלות בעץ‪ ,‬הוא עדיין מהווה‬ ‫באופן מעשי ואף ברבדים הנפשיים צורך בסיסי בקיום של האדם המודרני‪.‬‬ ‫בתערוכה זו‪ ,‬אשר ליקטה מיצגי אומנות ייחודיים‪ ,‬הבאנו לידי ביטוי את התחושות העזות שעולות כאשר אנו מחפשים מהי‬ ‫המשמעות של העץ בחיינו‪ ,‬מה הסיפור של הענפים? מה מסמלים השורשים? עד כמה אנו מנצלים את המשאב הטבעי ועד‬ ‫כמה אנו מקיימים אותו?‬ ‫הייחוד בתערוכה זו הינו בבמה המקומית שהוא נותן לאומנים‪ .‬העשייה המקומית‪ ,‬בסביבת מגוריו של האומן‪ ,‬מאפשרת לאומני‬ ‫הסביבה לחשוף את עבודתם באזור תצוגה מיוחד שיש בו טבע המכוון על ידי מגע ידיו של האדם‪ ,‬בינות לעצים וצמחים בנאות‬ ‫קדומים ‪ -‬זהו רקע טבעי לביטוי אומנותי המעצים את העיסוק של האומן בחומר או בטבע‪.‬‬ ‫מוריה בארי שלוין‬ ‫אוצרת‬ ‫חשיבות היער הקהילתי‬ ‫‪ ‬קרן קימת לישראל‬ ‫חשיבותו של היער הקהילתי מתבטאת בערכיו הסביבתיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬החינוכיים והכלכליים‪ .‬ערכים אלה מקרבים את האדם‬ ‫העירוני לטבע ולמורשת המקומית ומעודדים אותו להזדהות עם שימורם‪ .‬התושבים נהנים מחלקת יער נגישה וזמינה‪ ,‬מפיסת‬ ‫טבע ליד הבית‪ ,‬המעניקה מפלט משאון העיר ומקלט מזיהום אוויר‪.‬‬ ‫בימינו‪ ,‬בראשית המאה ה‪ ,21-‬מתגוררים למעלה מ‪ 80%-‬מתושבי המדינות המפותחות באזורים עירוניים‪ ,‬שבהם משאב הנוף‬ ‫הפתוח מצומצם וגם אם קיים‪ ,‬האדם אינו קרוב אליו‪ .‬בישראל מתגוררים יותר מ‪ 90% -‬מהתושבים ביישובים עירוניים‪.‬‬ ‫הצפיפות ולחצי הפיתוח פוגעים בשטחים הירוקים הפתוחים‪ .‬אנו עדים לכרסום בשטחים הירוקים לא רק בגלל פעולות בנייה‬ ‫ישירות‪ ,‬אלא גם בגלל פיתוח מסילות ברזל‪ ,‬כבישים מהירים ותשתיות התקשורת‪ .‬לאור זאת מובנת החשיבות הרבה בשמירה‬ ‫על היער הקהילתי למען רווחתה של הקהילה‪.‬‬ ‫ליער הקהילתי נודעת חשיבות בשיפור איכות האוויר‪ .‬העצים סופחים מזהמים מהאוויר ומקבעים פחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬גז התורם‬ ‫להתחממות כדור הארץ‪ .‬עצים מסייעים להקטנת החום והקרינה בעיר‪ ,‬תורמים לקיומו של מגוון ביולוגי ‪ -‬צמחי‪-‬בר ובעלי חיים‪,‬‬ ‫ויוצרים נוף יפה וסביבת מגורים נעימה‪ .‬ניתן לנצל את היער הקהילתי לשיקום שטחים שנפגעו מתעשייה ומפיתוח לא מבוקר‪.‬‬ ‫עצם הבילוי ביער תורם לבריאות‪ .‬ביערות קהילתיים מפתחים בדרך כלל שבילי הליכה‪ ,‬מסלולי רכיבה על אופניים ומסלולי‬ ‫ניווט‪ .‬היער הוא מקום אידיאלי לפעילות חברתית וחינוכית‪ ,‬לקיום אירועים קהילתיים בחיק הטבע‪ ,‬מקום שבו יכולים בני העיר‬ ‫כולם‪ ,‬ללא הבדלים של מעמד ותרבות‪ ,‬לקיים מפגשים חברתיים נטולי מחיצות‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫מירה זר‪,‬‬ ‫קק"ל‪ -‬קהילה ויער‬ ‫אזור השפלה והחוף‬ ‫קורי מורג‬ ‫ילידת ירושלים‪ .‬בת להורים אומנים ‪ -‬האב דגלס‪,‬‬ ‫הוא צלם מקצועי והאם רותי‪ ,‬היא אמנית רב‪-‬‬ ‫תחומית‪ .‬למדה מוסיקה וניגנה בקרן יער בבית‪-‬ספר‬ ‫גבעת גונן בירושלים‪ .‬במקביל החלה ללמוד קדרות‬ ‫אובניים‪ .‬נגנה במשך שתי עונות בתזמורת ראשון‪-‬‬ ‫לציון‪.‬‬ ‫למדה באוניברסיטת מניטובה‪ ,‬קנדה‪ ,‬במחלקה‬ ‫ללימודי אמנות‪.‬‬ ‫בעלת סטודיו לקרמיקה ומנהלת עסק של סדנאות‬ ‫יצירה ואמנות במגוון תחומי האמנות הפלסטית‪.‬‬ ‫שפע מכלה‬ ‫עץ בטכניקת קליע ‬ ‫ה‬ ‫אנו ממלאים את סלינו בכל טוב מדומה ומביאים‬ ‫שפע של מוצרים הביתה‪ .‬ממעטים לחשוב מהיכן‬ ‫הכל מגיע‪ ,‬ממעטים לחשוב על הרגע בו ייגמר הכל‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הודיה תבור‬ ‫‪2‬‬ ‫מורה חיילת בנאות קדומים‪ ,‬מתגוררת בירושלים‪.‬‬ ‫ציירת ויוצרת‪.‬‬ ‫עץ משאלות‬ ‫בד‬ ‫ָרע” (בראשית א’‪ ,‬ט’)‬ ‫“ו ְֵעץ ַה ַחּיִים ְּבתֹוְך ַהּגָן ו ְֵעץ ַה ַּד ַעת טֹוב ו ָ‬ ‫מיצג אינטראקטיבי‪ ,‬המשוחח עם הקהל בשיטה‬ ‫עתיקת יומין‪ ,‬המהדהדת בתרבויות רבות ומזמינה‬ ‫את המבקר לשטוח את משאלותיו ולהוסיף את‬ ‫הנדבך האישי שלו לצמיחה של עץ המשאלות‪.‬‬ ‫עוד מראשית ההיסטוריה העץ סימל חיים‪,‬‬ ‫התחדשות‪ ,‬צמיחה וקדושה‪ .‬בתרבויות ומדינות שונות‬ ‫רבים האמינו שלעץ יש כוח קסם בגלל ההתחדשות‬ ‫והנצחיות המפעימה שלו‪ :‬מעץ ערום אחרי שלכת‬ ‫לעץ מלבב בפריחתו‪ ,‬מעץ שענפיו כרותים לעץ‬ ‫שמצמיח ענפים חדשים ומוציא נצרים‪ .‬וכמובן‬ ‫מהחיים שהוא נותן‪ :‬פירות טעימים וחמצן לנשימה‪.‬‬ ‫המבקר מוזמן להוסיף את משאלת ליבו לכח החיים‬ ‫של העץ‪.‬‬ ‫רותי גרניצה‬ ‫גרה במכבים‪ .‬קרמיקאית‪.‬‬ ‫נטע זר‬ ‫קרמיק ‬ ‫ה‬ ‫המיצג משוחח עם הביטוי ‘נטע זר’ המבטא משהו‬ ‫חריג‪ .‬מתחת לעץ השקמה שוכנים להם ‪ 4‬עצים‬ ‫ללא שורשים‪ ,‬ללא חיבור בין החלקים השונים‪,‬‬ ‫מנותקים מכל הנוף והסביבה‪ .‬כך גם האנשים‬ ‫בתקופות שונות מרגישים לא שייכים‪ ,‬חשופים‪.‬‬ ‫הכלים עשויים מארבעה סוגי חמר שונים‪ ,‬בצבע‬ ‫ובטקסטורה‪ ,‬שרופים בשריפה גבוהה ללא גלזורה‪.‬‬ ‫“עבר כבר זמן מאז הרגשתי קל ‪ /‬נפלתי בכל פח‬ ‫שיש בכלל ‪ /‬אני שהתפארתי במגן‪ ,‬חומה ‪ /‬עץ בלי‬ ‫שורשים באדמה“ (דני רובס)‬ ‫‪3‬‬ ‫דב לוי נוימנד‬ ‫אומן אוטודידקט בסגנון פיגורטיבי וקלאסי‪ .‬ניצול‬ ‫שואה‪ ,‬אשר לא זכה להשלים את לימודיו בבית‬ ‫הספר‪ .‬כשהתגורר בצרפת‪ ,‬יצר בסגנון “שחזור”‬ ‫יצירות אומנות עתיקות וכך למד והבין את הלך‬ ‫רוחם האמנותי‪ ,‬המחשבתי והטכני‪.‬‬ ‫מצייר‪ ,‬מפסל ורושם ללא פשרות איכותיות‪ .‬מציג‬ ‫את עבודתיו בגלריה אישית בתקוע‪ ,‬ועוסק גם‬ ‫בבניית בתים אומנותיים‪.‬‬ ‫עץ החיים ‪ -‬ברונז ‬ ‫ה‬ ‫רּוחי‪( ”...‬זכריה ד’‪ ,‬ו’)‬ ‫“ֹלא ְב ַחיִל וְֹלא ְבכ ַֹח ִּכי ִאם ְּב ִ‬ ‫ברוח פרשנות משפחת הראובני יצר האומן את‬ ‫שבע המילים אשר נוצקו בתוך שבעת נרותיה של‬ ‫המנורה‪“ .‬זו הרוח שנביאי ישראל לחמו להנחילה‬ ‫לעם ישראל‪ ,‬זו ה”אורה לעולם” המסומלת באורו‬ ‫של עץ הזית ואור הלהבות הדולקות בנרות‬ ‫המנורה‪ .‬זהו הביטוי הסמלי לכל המעשים המאירים‬ ‫והנאורים‪ ,‬המרבים בעולם רווחה ושלום”‪.‬‬ ‫(נגה הראובני‪ ,‬מתוך “סמל המדינה”)‬ ‫‪4‬‬ ‫דב לוי נוימנד‬ ‫‪5‬‬ ‫קלייר אחואן‬ ‫‪6‬‬ ‫תושבת לפיד‪ .‬אומנית בחומר‪ ,‬תרפיסטית באומנות‬ ‫ומורה‪ .‬מעבירה סדנאות ציור ופיסול‪ .‬למדה בויצו‬ ‫חיפה‪ ,‬סמינר אורנים‪ ,‬ובמדרשה לאומנות בית ברל‪.‬‬ ‫משלבת ביצירה בצורה עמוקה את הקשר בין יצירה‬ ‫ונפש‪ .‬מאמינה שכל אדם יכול ליצור מתוך חיבור‬ ‫פנימי ורצון‪ .‬הנגיעה בחומר נעשית מתוך כבוד לעברו‬ ‫הארכיאולוגי ומתוך חיבור להווה‪ ,‬לצבע ולצורה‪.‬‬ ‫עצים בחיים‬ ‫אורנים במוצא‬ ‫שקיעה בפרוזדור ירושלים (ימין למטה)‬ ‫(ימין למעלה)‬ ‫‪ 3‬עבודות ציור שמן על עץ בעבודת רישום מדוייקת‪.‬‬ ‫החיים אינם מתים ‪ -‬קרמיקה‬ ‫יה‬ ‫ֲלה ַזיִת ָט ָרף ְּב ִפ ָ‬ ‫ַּתב ֹא ֵא ָליו ַהּיֹונָה ְל ֵעת ֶע ֶרב ו ְִהּנֵה ע ֵ‬ ‫“ו ָ‬ ‫ָארץ” (בראשית ח’‪ ,‬י”א)‬ ‫ֵדע נ ַֹח ִּכי ַקּלּו ַה ַּמיִם ֵמ ַעל ָה ֶ‬ ‫ַוּי ַ‬ ‫הבחירה בעץ הזית‪ ,‬נעשתה מתוך כבוד לעץ העתיק‬ ‫והשורד בכל מצב קיומי‪ ,‬אפילו במבול‪ .‬המיצג משקף‬ ‫את קיומיות האדם על הארץ‪ ,‬טביעות רגליו כחותמת‬ ‫חייו והחיבור לזית‪“ :‬טֹוב ֵׁשם ִמ ֶּׁש ֶמן טֹוב‪ ,‬וְיֹום ַה ָּמוֶת‪ִ ,‬מּיֹום‬ ‫ִהּו ְָלדֹו” (קוהלת ז’‪ ,‬א’)‪ .‬גם בלכתו משאיר האדם שורשים‪,‬‬ ‫כמו הזית המוציא חוטרים שממשיכם אחרי מותו‪“ :‬בניך‬ ‫כשתלי זיתים סביב לשולחנך” (תהילים קכ”ח‪ ,‬ג’)‪ ,‬פשטותו‬ ‫של האדם‪ ,‬התכלותו ומאידך הישארותו והמשך חייו‪.‬‬ ‫מחשבה אופטימית של מעגליות האין סוף‪.‬‬ ‫שרית ליבוביץ זלץ‬ ‫ילידת ‪ ,1970‬קיבוץ ניר יצחק‪ ,‬תושבת מודיעין‪ .‬בוגרת‬ ‫המכללה לאמנות חזותית בב”ש‪ .‬החוג לתולדות‬ ‫האמנות וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫בוגרת החוג לצורפות של משרד התעשייה והמסחר‪.‬‬ ‫נשואה ואימא ל‪ 4-‬ילדים‪ .‬מוותיקי צוות נאות קדומים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מיכל עירון‬ ‫מתגוררת במכבים‪ ,‬עובדת בנאות קדומים‬ ‫ובמדרשת אדם‪.‬‬ ‫עוסקת בעבודת כפיים ‪ -‬נגרות תיקון וצביעה‪.‬‬ ‫ארכיאולוגית‪.‬‬ ‫יוצרת אומנות שימושית‪.‬‬ ‫עפר‬ ‫עדות‬ ‫שמן על אבן‪ ,‬סיליקון‬ ‫המיצג הוא פרשנות על המושג “עדות”‪:‬‬ ‫נוכח תמיד‪ ,‬עד שאינו יכול להעיד‪.‬‬ ‫מאבק על טריטוריה בין עמים‪.‬‬ ‫ימי מסיק ‪ -‬בין אור לחשיכה‪.‬‬ ‫עץ ובד‬ ‫המיצג מביא לידי ביטוי את זמניות קיומנו באמצעות‬ ‫עץ זית רב שנים שהפסיק את קיומו בצורתו‬ ‫הנוכחית ונמצא בתהליך חזרה אל העפר‪.‬‬ ‫ְהכ ֹּל‬ ‫ן‪-‬ה ָע ָפר ו ַ‬ ‫ל‪-‬מקֹום ֶא ָחד ַהכ ֹּל ָהיָה ִמ ֶ‬ ‫הֹולְך ֶא ָ‬ ‫“הכ ֹּל ֵ‬ ‫ַ‬ ‫ָאדם ָהע ָֹלה ִהיא‬ ‫רּוח ְ ּבנֵי ָה ָ‬ ‫יֹוד ַע ַ‬ ‫ל‪-‬ה ָע ָפר‪ִ .‬מי ֵ‬ ‫שב ֶא ֶ‬ ‫ָׁ‬ ‫מ ְע ָלה ‪( ”...‬קהלת ג’‪ ,‬כ’‪-‬כ”א)‬ ‫ְל ָ‬ ‫‪8‬‬ ‫רחל דשא‬ ‫‪9‬‬ ‫ילידת כפר עציון‪ ,‬מתגוררת בנחלים‪ ,‬עובדת‬ ‫סוציאלית‪ .‬עוסקת כ‪ 30 -‬שנה באומנות‪ .‬ציירת‪,‬‬ ‫פסלת‪ ,‬צלמת‪.‬‬ ‫ירון בארי שלוין‬ ‫גיאולוג‪ ,‬איש אדמה‪ ,‬יוצר אומנות שימושית ואומנות‬ ‫המשתלבת במרחב‪.‬‬ ‫שביל האבנים הצהובות‬ ‫שמן על אבן‬ ‫העבודה נוצרה בהשראת המקום הפיזי ומסלול‬ ‫הליכה בנאות קדומים‪ .‬ההשראה לעבודה נלקחה‬ ‫מ”הקוסם מארץ עוץ”‪ ,‬זהו השביל שבו הולכת‬ ‫הגיבורה‪ ,‬דורותי‪ ,‬אל ארץ לא ידועה‪ ,‬כדי למצוא‬ ‫את ה”קוסם הגדול”‪ ,‬שיעזור לכל אחד מחבריה‬ ‫להתגבר על בעייתו‪ .‬השביל הוא מקום מוגן‪ ,‬אך‬ ‫המשך הדרך זרועת מכשולים‪ ,‬וכאשר הגיבורים‬ ‫מתמודדים איתם הם למעשה מוצאים את הפתרון‬ ‫לבעיותיהם‪.‬‬ ‫הבחירה באבני המקום‪ ,‬מסמלת את האפשרות‬ ‫של כל אחד מאתנו להשתמש בחומרים הזמינים‬ ‫המצויים בסביבתו‪ ,‬כדי להגיע ולהגשים את רצונותיו‪.‬‬ ‫אׁש ָֹתיו‪( ”...‬בראשית כ”ח‪ ,‬י”א)‬ ‫ָׂשם ְמ ַר ֲ‬ ‫ַאבנֵי ַה ָּמקֹום ַוּי ֶ‬ ‫ִּקח ֵמ ְ‬ ‫“‪ַ...‬וּי ַ‬ ‫מעגל עץ ואבן‬ ‫אבן‪ ,‬עץ‬ ‫המיצג משלב עבודת בנייה מסורתית מחומרים‬ ‫טבעיים‪-‬מקומיים היוצר מתחם מגונן לעצים‪ .‬שילוב‬ ‫החומרים‪ :‬עץ ואבן ‪ -‬צומח גמיש לעומת דומם ‪-‬‬ ‫מייצג את הזרימה הטבעית של החומרים ומעצים‬ ‫את הניגוד ביניהם‪ .‬עבודה זו נעשתה בהשראת‬ ‫עבודותיו של האומן הבריטי אנדי גולדסוורת’י‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עדי מנחמי‬ ‫תושבת לפיד‪ .‬אומנית רב תחומית ויוצרת אקולוגית‪,‬‬ ‫חברה ומנהלת אגודת אומני חבל מודיעין‪.‬‬ ‫יוצרת אומניות שונות‪ :‬שזירת פרחים‪ ,‬משחק‪ ,‬דיבוב‪,‬‬ ‫גרפיקה ורקמה ממוחשבת‪ ,‬ציור ועוד ‪ ,‬אשר מהווים‬ ‫את “ארגז הכלים” לעבודותיה האקולוגיות‪ .‬עוסקת‬ ‫בהנחיית סדנאות ליצירה בחומרים ממוחזרים‬ ‫והכנת מטעמים ביתיים מתוצרים אורגניים‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אורנה קארו‬ ‫‪12‬‬ ‫מתגוררת בטירת יהודה‪ .‬קרמיקאית ויוצרת‪.‬‬ ‫מעגל נשימה‬ ‫טכניקה מעורבת‪ ,‬ע ץ‬ ‫נשימת האדם והעץ תלויים אחד בשני‪ ,‬את שהאדם‬ ‫נושף‪ ,‬קולט העץ ואת שהעץ פולט נושם האדם‪.‬‬ ‫המיצג חושף אותנו למשפחת ינשופים המורכבים‬ ‫מפירות סרק טבעיים ומוצבים על עץ (ינשוף‬ ‫משורש נ‪.‬ש‪.‬פ‪ .).‬הינשוף מסמל את החוכמה‪ ,‬אשר‬ ‫מיוצגת במיצג על קלף‪ ,‬בציטוט מתוך דבריו של‬ ‫מרטין בובר‪ ,‬חוקר‪ ,‬פילוסוף ומחנך‪.‬‬ ‫המבקר מוזמן להאזין לעץ בעזרת מסכת‬ ‫(סטטוסקופ)‪ ,‬להתבונן פנימה אל עולם אקולוגי‬ ‫שלם המתקיים בו‪.‬‬ ‫קיבוץ גלויות‬ ‫טרה קוטה אפור ושחור‬ ‫גזע עץ אחד מחבר עלים רבים שונים בגודלם‬ ‫בצבעם ובגילם‪.‬‬ ‫שנְ ָער‬ ‫ׁ‬ ‫ּומ ִ ּ‬ ‫ילם ִ‬ ‫ּומ ֵע ָ‬ ‫ּומּכּוׁש ֵ‬ ‫ּומ ַפ ְּתרֹוס ִ‬ ‫ּומ ִמ ְּצ ַריִם ִ‬ ‫“מַאּׁשּור ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ְָאסף נִ ְד ֵחי‬ ‫ָשׂא נֵס ַלּגֹויִם ו ַ‬ ‫ּומ ִאֵי ּי ַהָי ּם‪ְ .‬ונ ָ‬ ‫ּומ ֲח ָמת ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ָארץ”‬ ‫ַאר ַבּע ַכּנְ פֹות ָה ֶ‬ ‫ְק ֵבּץ ֵמ ְ‬ ‫ְהּודה י ַ‬ ‫ְׂר ֵאל ּונְ פֻצֹות י ָ‬ ‫יִש ָ‬ ‫(ישעיהו י”א‪ ,‬י”א‪-‬כ”א)‪.‬‬ ‫מוטי שוורץ‬ ‫‪13‬‬ ‫גמלאי‪ ,‬תושב גינתון‪.‬‬ ‫מעצב ויוצר בובות עץ המורכבות מ ‪ 30 -20‬חלקים‬ ‫שחיבורם יוצר בובה המאפשרת גמישות רבה‪.‬‬ ‫סבא מוטי החל את תחביבו עם הולדת נכדתו‬ ‫הבכורה עת התבקש ליצור בעבורה בובת עץ‪.‬‬ ‫ליאת קירס‬ ‫‪14‬‬ ‫תושבת מתן‪ .‬אמנית רב תחומית‪.‬‬ ‫לוח חר(י)טה על עץ‬ ‫געגוע נוסטלגי‬ ‫‬ ‫עץ‪ ,‬חוט שזור‬ ‫המיצג הוא מחווה למשחקי הילדים מדורות קודמים‪,‬‬ ‫לפני שנדחקו הבובות הפשוטות לפינה‪.‬‬ ‫העץ הינו חומר אשר לא נס ליחו והוא עודו מספק‬ ‫פרי‪ ,‬צל וחומר לבניה‪ ,‬להסקה ועוד‪.‬‬ ‫החיבור בין החומר הרב דורי לבין הכמיהה להחזרת‬ ‫המשחקים הפשוטים ל”מגרש המשחקים” מעמיד‬ ‫לפנינו יצירה תמימה הקורצת לעבר‪.‬‬ ‫שיטה מעורבת על דיק ‬ ‫ט‬ ‫“על עץ האיקליפטוס בקצה הרחוב שלי חרוט‬ ‫“ליאת ועומר לנצח”‪ ,‬השרף שטפטף מסביב טשטש‬ ‫קצת את השמות;‬ ‫על עץ האשל בגינה הציבורית חרוט “משה המלך”;‬ ‫על עץ‪ ,‬שאת שמו איני מכירה‪ ,‬העומד ברחוב של‬ ‫סבתא שלי נתלות ונתלשות מדי יום מודעות ביד‬ ‫זריזה אוחזת באקדח סיכות היורה ללא הבחנה;‬ ‫על עץ הברוש בכניסה לבית הקברות מוסמרו אחת‬ ‫על השנייה‪ ,‬בערבוביה‪ ,‬מודעות המציעות מצבות‬ ‫בהנחה‪.‬‬ ‫על כל אלה אני מדברת בעבודה שלי המוקדשת‬ ‫באהבה רבה לעצים”‬ ‫עיצוב‪ :‬דורית דאון‪ ,‬נאות קדומים‬