‫‪6‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫משרד החינוך והתרבות‬ ‫שאלון מפמ"ר ומחוון‬ ‫תקשורת וחברה ג (‪(832202‬‬ ‫שתי יחידות לימוד‬ ‫שימוי לב ‪ -‬הנחייה לבדיקת שאלון מותאם בלבד בסוף המחוון‪.‬‬ ‫פרק ראשון חובה ]‪ 40‬נקודות‪ [:‬רב תרבותיות וייצוגים‬ ‫שאלה מספר ‪:1‬‬ ‫קרא את האנסין שלפניך וענה על השאלות הנמצאות בסופו‪.‬‬ ‫‪ 054‬אלף בני אדם הפגינו ברחבי הארץ‪" :‬אנחנו הישראלים החדשים" לאחר יותר‬ ‫מ‪ 54-‬ימים מזמן בו שהוקם אוהל המחאה הראשון‪ ,‬שברה המחאה החברתית שיא‬ ‫חדש‪ :‬כ‪ 044-‬אלף הפגינו בכיכר המדינה בתל אביב‪ .‬במקביל‪ ,‬הפגינו עשרות אלפי‬ ‫מפגינים בכל הארץ‪.‬‬ ‫יוזמת מחאת האוהלים דפני ליף ומנהיגת המחאה אמרה‪" :‬זה הקיץ הגדול של‬ ‫התקווה הישראלית החדשה"‬ ‫המפגינים הרבים הניפו שלטים במחאה על יוקר המחייה‪ ,‬וקראו להתפטרותו של‬ ‫ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ .‬המחאה שהחלה בתביעות בעיקר בתחום הדיור‬ ‫התרחבה וכללה גם נושאים כמו עוני‪ ,‬חינוך ובריאות‪ ,‬גידול ילדים ("מחאת‬ ‫העגלות") ועוד נושאים הנוגעים לסדר היום החברתי והכלכלי בישראל‪.‬‬ ‫יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית‪ ,‬איציק שמולי‪ ,‬ייחד את עיקר נאומו בעצרת‬ ‫לפנייה לראש הממשלה‪" .‬אני יודע שאתה צופה בנו עכשיו‪ .‬מה שאתה רואה עכשיו‬ ‫זה ציבור שאתה לא מכיר בכלל‪ .‬זה ציבור שיותר לא יגיד 'ככה זה'‪ .‬תכיר אותנו‬ ‫אדוני ראש הממשלה ‪ -‬אנחנו הישראלים החדשים"‪" .‬ישראל שלנו מתעוררת‬ ‫למחאה הגדולה ביותר שידעה בתולדותיה‪ .‬הערב הזה ישראל שלנו תובעת שינוי‬ ‫אמיתי בסדרי העדיפויות של ממשלותיה"‪ .‬שמולי הבטיח כי המחאה תימשך עד‬ ‫שהממשלה תציג פתרונות אמיתיים למצוקות החברתיות‪.‬‬ ‫יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה‪ ,‬יוסי שלום‪ ,‬אמר ‪" :‬אין מראה יפה‬ ‫יותר מהסולידריות והרוח החברתית‪ .‬מרגש להיות חלק מהמחאה הזאת‪ .‬כסטודנט‪,‬‬ ‫את השיעור החשוב ביותר למדתי בחודשיים האחרונים‪ .‬הגיע הזמן לצאת לרחוב‬ ‫ולהיאבק על העתיד והזכויות של כולנו‪ .‬לנו הסטודנטים‪ ,‬כמובילי הדור הצעיר‪ ,‬יש‬ ‫אחריות חברתית שלא עוצרת בקמפוס"‪.‬‬ ‫סיון אזולאי‪ ,‬נציגת הנשים במאהל שכונת העוני בהדר בחיפה‪ ,‬אמרה מעל הבמה‪:‬‬ ‫"חוסר היכולת שלנו להתקיים ברווחה נובע מכך שהממשלה הנוכחית ואלה שקדמו‬ ‫לה הצליחו להפריט את שירותי הרווחה‪ " .‬כמו כן לנשים קשה יותר מגברים לשפר‬ ‫את מצבן הכלכלי – הן משתכרות‪ ,‬ככלל‪ ,‬פחות מגברים‪ .‬נשים יותר מגברים‬ ‫אחראיות לגידול הילדים ולכן הן תלויות בגברים המפרנסים‪ ,‬ונשארות עניות‪.‬‬ ‫נראה כי התקשורת בכללותה התגייסה לטובת המאבק החברתי ולקידומו –‬ ‫העיתונים הקדישו את רוב עמודי החדשות והכלכלה לטובת המחאה על היבטיה‬ ‫השונים‪ .‬גם משדרי החדשות בטלוויזיה וברדיו שלחו צוותי צילום ושידור קבועים‬ ‫לשדרות רוטשילד בתל אביב‪ ,‬שם שוכן מטה מחאת הדיור‪ ,‬וכמובן שגם אתרי‬ ‫האינטרנט הגדולים הצטרפו לקידום המחאה‪ .‬בסך הכל ניתן לומר כי מעולם‬ ‫‪1‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫בתולדות מדינת ישראל לא נהנה מאבק חברתי כלשהו מחשיפה תקשורתית כה‬ ‫גדולה ומנימה כה אוהדת‪.‬‬ ‫‪ .‬שאהין נאסר‪ ,‬נציג המאהל בשכונת ואדי ניסנס בחיפה‪,‬מיקד את העצרת‬ ‫החיפאית באפליה כלפי המגזר הערבי בישראל ואמר‪" :‬ערבי שרוצה לקנות דירה‬ ‫בוואדי ניסנס לא יקבל משכנתה‪ .‬היום אנחנו משנים את חוקי המשחק‪ .‬לא עוד דו‪-‬‬ ‫קיום של חומוס ופול‪ .‬מה שקורה פה זה הדו‪-‬קיום האמיתי‪ ,‬כאשר ערבים ויהודים‬ ‫צועדים כתף אל כתף וקוראים לצדק ולשלום‪ .‬אביב העמים הגיע לישראל ואני שמח‬ ‫שהוא לא פסח על ישראל‪ .‬ביבי‪ ,‬לך הביתה‪ ,‬נמאסת‪ .‬שטייניץ‪ ,‬לך ואל תחזור‪.‬‬ ‫אטיאס‪ ,‬שלום ולא להתראות"‪.‬‬ ‫ישנם שחקנים נוספים במשחק הזה שיושבים בספסל ומחכים לתורם‪ :‬בני הנוער‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬לא האנשים שאמורים להיות קשורים למחאה העוסקת בענייני דיור‬ ‫וכלכלה‪ .‬הם עוד תלמידים‪ ,‬אז למה שזה יעניין אותם? ובכל זאת‪ ,‬הם שם‪ .‬בני נוער‬ ‫רבים ישבו באוהלים כחלק ממחאת הדיור הקיץ‪ .‬מיקי בת ה‪ 61 -‬אמרה‪" :‬אני פה‬ ‫גם בשביל ההורים שלי‪ .‬הצטרפתי לקבוצת בני נוער שמגיעה בקביעות לפארק‬ ‫אוהלים צנוע בעירי הקטנה שבצפון‪ .‬הוריי הם אנשים שתומכים מאוד במחאה‪ ,‬אבל‬ ‫אין להם את הכוחות להצטרף לצד האקטיבי שלה‪ .‬אני עושה את זה במקומם"‪.‬‬ ‫ליאור ( ‪ )61‬מסביר למה בעצם המחאה רלוונטית גם לצעירים בגילו‪'' .‬יש דברים‬ ‫שאנשים לא רואים כמו למשל‪ ,‬שאין הרבה אטרקציות זולות לנוער היום‪ .‬מחיר‬ ‫הכניסה לבריכה לדוגמא‪ ,‬עולה בהרבה‪ ,‬גם מחיר של נסיעה באוטובוס‪ ,‬ויש עוד הרבה‬ ‫דברים שכן קושרים אותנו למאבק''‪.‬‬ ‫נערים אחרים סיפרו ‪" :‬נתקלנו בלא מעט יחס מזלזל‪ ,‬זרקו לנו הערות עוקצניות בזמן‬ ‫שחילקנו פליירים‪ ,‬תלינו שלטים או סתם ישבנו ביחד באזור האוהלים‪ :‬והטיחו בנו הערות‬ ‫כמו "מה אתם מבינים מהחיים שלכם?"‪'' .‬המון פעמים אנשים פנו אלינו במין התנשאות‬ ‫ושאלו 'איזה כבר דעה יכולה להיות לילדה כמוך"‪ ,‬או "מה את מבינה מהחיים‬ ‫שלך"‪ ,‬הן סיפרו‪.‬‬ ‫(מעובד בעיקר לפי 'הארץ'‪ 1.0..911 ,‬וממאמרה של ארנה קזין ‪ /‬עוני הוא עניין פמיניסטי‪/‬‬ ‫)‬ ‫סעיף א – סעיף חובה‪:‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את שלושת השלבים בהתפתחות קבוצת מחאה (לפי וולצר)‬ ‫ה"פוליטיקה של השוני"‪ .‬הסבר איזה שלב משלושת השלבים בא לידי ביטוי‬ ‫בפתיח‪ 64 [.‬נק']‬ ‫בתשובה של התלמידים צריך לאתר את השלבים וכמובן את תפקיד התקשורת בכל שלב‬ ‫שלושת שלבי ההתפתחות _ ‪ 1‬שלב גיבוש הזהות (‪)ARTICULATION‬‬ ‫הפוליטיקה של השוני מתחילה במצב של אי שוויון‪ .‬ראשיתה בקבוצה של אנשים אשר הייתה קודם לכן פסיבית‪,‬‬ ‫מדוכאת‪ ,‬בלתי נראית ובלתי נשמעת‪ ,‬שולית ומפוחדת‪ .‬קבוצה זו מתחילה לעמוד על חשיבותה כקבוצה‪ ,‬ודורשת‬ ‫מאלה שבידם הכוח (בדרך כלל מהשלטון) הכרה גלויה בקיומה‪ .‬בשלב ראשון דוברים בשמה של הקבוצה קומץ‬ ‫של אנשים‪ ,‬בדרך כלל לוחמניים וקיצוניים‪ ,‬המתחרים ביניהם על תשומת הלב של חברי קבוצתם‪ ,‬ועל תשומת‬ ‫‪3‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫ליבם של הציבור ושל הממסד הפוליטי‪ .‬קומץ זה יהפוך לכוח משמעותי בחברה רק אם יצליח לגייס את תמיכת‬ ‫הציבור אותו הוא מתיימר לייצג‪ .‬בשלב גיבוש הזהות‪ ,‬בסיס הכוח היחיד שעשוי לתרום להתפתחות הקבוצה‪ ,‬הוא‬ ‫התקשורת‪ .‬יכולתה של הקבוצה להסב את תשומת ליבם של העיתונאים ושל אמצעי התקשורת לקיומה‪ ,‬לעמדותיה‬ ‫ולתביעותיה‪ ,‬הוא המנוף שמאפשר לה לרתום אנשים חדשים לשורותיה‪ ,‬ולגייס תרומות ומימון שיאפשרו את‬ ‫המשך התרחבותה והתבססותה‪.‬‬ ‫הפתיח מתאים לשלב גיבוש הזהות‪ :‬מחאת האוהלים החלה עם דמויות בודדות כמו‬ ‫דפני ליף‪,‬איציק שמולי ‪, .,‬צעירים שרצו להעלות למודעות את כאבו של הצעירים בני‬ ‫המעמד הבינוני השחוק‪ .‬הם הצליח לגבש זהות בזכות לוחמניותם קיצוניותם בארגון‬ ‫המאהל ברח רוטשילד וכך גם זכו לסיקור של כלי התקשורת‬ ‫תלמידים עשויים להשיב שלא מתוך הפתיח אלא מתוך היכרותם את המחאה גם‬ ‫שלבים ‪ 2‬ו ‪ 3‬מתאימים‬ ‫בשלב ההסדרה מתקיים משא ומתן בין נציגי השלטון לבין נציגי הקבוצה‪ .‬במהלכו‪ ,‬חייבת הקבוצה‬ ‫להגיע להכרה שגבולותיה מוגבלים על‪-‬ידי הלגיטימיות של קבוצות אחרות בחברה ושל השלטון‬ ‫המרכזי‪.‬תהליך ההסדרה בדרך כלל אינו מתנהל בדרכי נועם אלא מלווה בהפגנות כוח‪ ,‬באיומים מילוליים‬ ‫ובאירועים אלימים‪ .‬לעיתים מתערבים בתהליך זה גורמי תיווך שמטרתם להפסיק את האלימות ולהביא‬ ‫את הצדדים להשגת הסדר‪.‬מנהיגי הקבוצה מתחרים זה בזה ברטוריקה קיצונית‪ ,‬מתלהמת וטעונה היוצרת‬ ‫שיח של שנאה‪ .‬בשל כך‪ ,‬הקבוצה והתגבשות השוני שלה עלולים להיות מוגדרים על‪-‬ידי זרועות השלטון‪,‬‬ ‫כתופעה מסוכנת לחברה‪ .‬הסדר פירושו פשרה בין הקבוצה לבין השלטון‪ ,‬תוך ויתורים הדדיים וקבלת‬ ‫מגבלות המוסכמות על הצדדים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬טוען ולצר‪ ,‬תביעות הקבוצה מתקבלות תמיד באופן חלקי‬ ‫וההסדר המתקבל הוא פשרה‪.‬בשלב זה מנהיגי הקבוצה מתחרים בינם לבין עצמם על משיכת תשומת‬ ‫הלב‪,‬כבר מתקיים משא ומתן עם נציגי השלטון של נתניהו (מופיע בקטע) ‪..‬‬ ‫תפקיד התקשורת‪ :‬הצלחת הקבוצה להמשיך ולהשיג סיקור תקשורתי אוהד למאבקה בשלב הזה הוא‬ ‫תנאי הכרחי להצלחתה בהשגת תביעותיה‪ .‬התקשורת נתונה לחסדי הרייטינג ולכן נוטה לסקר אירועים‬ ‫אלימים‪ ,‬באופן דרמטי וברטוריקה טעונה הפונה אל הרגש‪.‬‬ ‫שלב ההתאגדות‪.‬ההתאגדות וההתמסדות של הקבוצה הם המסדירים את התמיכה הפוליטית והכלכלית‬ ‫השוטפת בקבוצה ובמנהיגיה‪ .‬לעיתים שלב ההתאגדות מתנהל במקביל או לפני שלב ההסדרה‪ .‬קיימות‬ ‫צורות שונות של התאגדות בתוך המדינה‪ ,‬בין מדינות וברמה הגלובאלית‪ .‬לדוגמא‪ :‬הקמת מדינה עצמאית‪,‬‬ ‫ה ענקת אוטונומיה תרבותית מנהלית‪ ,‬עמותות‪ ,‬קרנות מימון‪ ,‬בריתות לסוגיהן וכד'‪ .‬בשלב זה‪ ,‬עשויה‬ ‫להשתנות עמדת התקשורת כלפי הקבוצה‪ .‬התמסדות הקבוצה הופכת אותה לחלק מהשלטון או ממוקדי‬ ‫הכוח הפוליטיים‪ .‬לכן האותנטיות של הקבוצה עלולה להיות פחותה בעיני התקשורת‪ ,‬והקבוצה ומנהיגיה‬ ‫עלולים להפוך בעצמם מטרה לחיצי הביקורת של התקשורת‪.‬‬ ‫סעיפים ב‪-‬ו (בחירה)‪ :‬ענה על ‪ 3‬סעיפים בלבד‪:‬‬ ‫ב‪ .‬ציין והסבר שלושה מאפיינים לייצוג הנוער והצעירים בתקשורת פרט כיצד‬ ‫שניים ממאפיינים אלה באים לידי ביטוי בפתיח? נמק תשובתך ‪ 64 [.‬נק']‬ ‫א‪ .‬אפיוני ההתבגרות באמצעי התקשורת כקונפליקטואליים‬ ‫עיקרון מרכזי בתקשורת הוא שקונפליקט הוא מהותו של כל סיפור טוב‪.‬‬ ‫לכן הן הבידור והן התקשורת האינפורמטיבית חוזרים ומדגישים שוב ושוב את התפיסה הסוערת של גיל‬ ‫‪4‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫ההתבגרות‪:‬משבר‪ ,‬מרד‪ ,‬פער דורות וסכסוכים משפחתיים מתמידים‪ .‬הנושאים של מרד וניכור שכיחים‬ ‫מאוד במוזיקה הפופולרית‪ ,‬בקליפים‪ ,‬בפרסומות‪ ,‬בסדרות דרמה‪ .‬לרייטינג של ילד "טוב"‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר עיתונאים מסקרים מתבגרים ונוער חוזרים על עצמם שני עיוותים רב הסיקורים על נוער‬ ‫וצעירים הם שליליים ומציגים את בעיות בני הנוער‪.‬למרות שיש הוכחות אמפיריות לכך שגישה חיובית‬ ‫ביחסים של מבוגרים יכולה לתרום להתפתחות בריאה של מתבגרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמצעי התקשורת תורמים להיווצרותה ולעצם קיומה של תרבות הנעורים‪,‬‬ ‫אך באופן פרדוקסלי הם גם תורמים ליצירת דימויו של הנוער כ"בעיה"‬ ‫המושגים "הנוער " ו"תת התרבות" שהוא יוצר‪ ,‬הם מקור מתמיד של סערות‪ ,‬דיון ציבורי‪-‬‬ ‫מוסרי‪ ,‬פחדים ואולי גם קנאה מצד חברת המבוגרים‪ .‬מעת לעת התקשורת חושפת‪ ,‬בכותרות ענק‬ ‫שערורייתיות‪ ,‬כתבות העוסקות בתופעה חברתית‪-‬תרבותית חדשה של הנוער‪ ,‬כשזו מלווה‬ ‫בדאגה רבה (לדוגמה‪ ,‬פולחן השטן ומסיבות הטראנס והאסיד)‪.‬‬ ‫נוער כ‪Fun‬‬ ‫בניגוד להבניה של הנוער כבעיה וכאיום‪ ,‬התקשורת מבנה את הנוער במונחים של‪ fun,‬וניזונה‬ ‫גם מההבניה ההיסטורית של הנוער כחסר דאגות לפני תקופת הלחץ של החיים הבוגרים‪ .‬מאז‬ ‫אמצע שנות השישים של המאה ה‪ 02-‬דימוי זה נקשר גם לנושא של צריכת הנוער‪ ,‬והוא הוכנס‬ ‫גם לתוך השיח ההגמוני באמצעות אופנה ופרסום‪.‬‬ ‫ד‪ .‬יישום‪ :‬הייצוג שתואם את הנאמר בפתיח הוא הנוער מיוצג אחרת ממה‬ ‫שבדרך כלל הוא מעורב לא אלים לא נמצא בבעיה ולא בקונפליקט הנוער‬ ‫מוצג כאן מנוגד לייצוג האופייני‬ ‫הסבר מהו ייצוג מפגינים בתקשורת‪ ,‬באילו אופנים מוצגות ההפגנות והשביתות בתקשורת‪ .‬האם המחאה‬ ‫שבפתיח מתאימה לייצוגה בתקשורת? פרט שני אופנים לייצוג מחאה באמצעי התקשורת‪ .‬וציין תנאי‬ ‫אחד המתאר כיצד מייצגת התקשורת מחאה‪ .‬האם ייצוג זה הולם את תיאור המחאה כפי שמופיע בפתיח?‬ ‫ה‪ .‬הסבר מהו ייצוג מפגינים בתקשורת‪ ,‬באילו אופנים מוצגות ההפגנות והשביתות‬ ‫בתקשורת‪ .‬האם המחאה שבפתיח מתאימה לייצוגה בתקשורת? [ ‪ 64‬נק']‬ ‫התקשורת זקוקה למפגינים כיעד סיקור‪ ,‬היא מעוניינת בחדשות סנסציוניות‪ .‬קבוצות המחאה הן חסרות‬ ‫אמצעים‪ ,‬ולכן זקוקות לתקשורת להעברת מסריהן‪ .‬כדי להשיג את תשומת הלב של התקשורת‪ ,‬שהיא‬ ‫בדרך כלל פרו‪-‬ממסדית‪ ,‬קבוצות מחאה נוקטות באמצעים פוליטיים בלתי שגרתיים‪ :‬הפגנות ענק‪ ,‬שרפת‬ ‫דגלי לאום‪ ,‬הצתת רכוש ממשלתי‪ ,‬חסימת עורקי תחבורה‪ ,‬ואפילו אלימות פיסית של ממש – עליהם‬ ‫מדווחת התקשורת‪ .‬תנאי מוקדם לנכונות התקשורת להציג מחאה ולייצג אותה הוא עצם עמדותיהן של‬ ‫קבוצות כוח בקרב המעמד השליט‪,‬‬ ‫התקשו רת הינה מדיום ויזואלי‪ .‬היא משתמשת בתמונות כדי לתת לקהל את התחושה של "להיות שם"‪.‬‬ ‫אמצעי תקשורת ההמונים גם משקפים וגם מבנים את השיח הציבורי סביב הנחות קונצסנזואליות‪ .‬מסגרות‬ ‫אלו משקפות הנחות אודות המציאות החברתית‪ .‬ההפגנה מוצגת בתקשורת בדרך‪ -‬כלל כזירת קרב או‬ ‫מלחמה‪" .‬מהומה"‪" ,‬התפרעות" אלימה‪ .‬להפגנה אין סיבות‪ ,‬רק תוצאות‪" .‬טובים" מול "רעים"‪ ,‬כאשר‬ ‫כוחות הביטחון הם הטובים‪ ,‬והמפגינים הם פורעי החוק‪ ,‬ומפירי הסדר‪ .‬המפגינים‪ :‬כעוסים וזועמים‪ ,‬או‬ ‫אנונימיים‪ :‬רעולי פנים‪ ,‬פניהם מטושטשות או חלק מהמון‪ .‬הפגנות של ערבים הן ב"שממה"‪ :‬מקומות לא‬ ‫מזוהים‪ ,‬לא מוכרים‪ ,‬לא עירוניים‪.‬‬ ‫ניתן לקבל גם את זה כתשובה‪ :‬הדיאלוג בין קבוצות מחאה לבין המדיה הוא תקשורת בין אידיאולוגיות ‪.‬‬ ‫המרחק בין קבוצות מסוקרות ובין אנשי התקשורת נוצר על רקע הדמיון או השוני במאפייניהם‪ .‬כאשר לא‬ ‫קיימים מאפיינים דומים על רקע דת‪ ,‬מין‪ ,‬סביבת מגורים‪ ,‬מעמד כלכלי‪-‬חברתי‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬גזע עדה‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ממחקרו של אלי אברהם עולה כי המרחק האידיאולוגי התבטא בדפוסי הסיקור בכמה אופנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוסר היכרות עם יישובי הקבוצה‪ :‬העורכים מתבלבלים העורכים בין ערי הפיתוח השונות ובין‬ ‫היישובים הערביים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .0‬שימוש נרחב בסטריאוטיפים ובהכללות‪.‬‬ ‫‪ . 3‬מדיניות ארגון התקשורת כלפי סיקור הקבוצות‪ :‬מוקצה מספר כתבים קטן‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לסקר את‬ ‫הקבוצה‪ ,‬המרחק גם משפיע על הגדרת החדשות המגיעות מהקבוצות‪ ,‬שהיא מוגבלת ומתרכזת בעיקר‬ ‫בפשע‪ ,‬אלימות‪ ,‬מצוקות חברתיות ואיום בטחוני‪.‬‬ ‫‪ .4‬חוסר נכונות לאמץ את סדר‪-‬היום‪ ,‬ההגדרות‪ ,‬הערכים והטרמינולוגיה של הקבוצה החברתית‪:‬‬ ‫יישום‪ :‬בכתבה שלפנינו ניתן לראות כי האופנים הללו ‪ -‬אינם באים לידי ביטוי באנסין‪.‬‬ ‫אין ייצוג הפגנה טיפוסי כי אין אלימות וחסימת כבישים אין מחאה והפגנה אלימה אלא‬ ‫יש אהדה מצד התקשורת יש מנהיגים כריזמטיים התקשורת מסקרת את מה שלדעתה‬ ‫מייצג גם אותה מבחינת קירבה אידיאולוגית ולהיפך‪"...‬התקשורת המשודרת‪ ,‬הכתובה‬ ‫והאינטרנט התגייסו לטובת המאבק החברתי ולקידומו –‪....‬המפגינים המוחים על יוקר‬ ‫המחיה בישראל מוצגים ע"י התקשורת בצורה אוהדת וטענותיהם זוכות לסיקור נרחב‬ ‫ובחשיפה גדולה ‪ -‬באופן שגורם לציבור הרחב להזדהות עם המאבק ומטרותיו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬תאר כיצד מיוצג העוני בתקשורת הישראלית והסבר שתי גישות להגדרת‬ ‫העוני ולמדידתו‪ .‬איזו גישה באה לידי ביטוי בפתיח? נמק תשובתך‪ 64 [ .‬נק']‬ ‫‪ 12 [ .‬נק']‬ ‫כיצד התקשורת מסקרת עוני‪:‬‬ ‫התקשורת תצלם את האישה שאוספת שיירי אוכל ליד פח זבל ותתאר את האדם שמתמוטט בכניסה לבית‬ ‫התמחוי‪ ,‬אבל היא לא תספר על התהליך שבו אדם עם כבוד עצמי מתרסק והופך להיות חסר כול‪.‬‬ ‫הטלוויזיה צריכה לספק ריגושים לאנשים‪ ,‬העוני הוא לא מרגש‪ .‬חייב להיות הסבר לרתיעה שלנו‬ ‫מהחולשה ומהחלשים ומהאנשים שחיים בשוליים‪ ,‬לצד ההערצה שלנו לאנשים שיש להם הכול והם‬ ‫חזקים ועשירים‪ .‬מסורת היא בתקשורת הישראלית‪ ,‬לנצל את הימים שלפני החגים‪ ,‬ובראשם את חגי‬ ‫חשבון הנפש שבין כסה לעשור‪ ,‬כדי לדווח על מצב ה"עוני" ולהעניק חסות למבצעי תרומות מזון לחג‪.‬‬ ‫סיקור העוני‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫איך נראים העניים ‪:‬‬ ‫אם חד‪-‬הורית עם פנים מטושטשות פותחת מקרר ריק‪ ,‬אנשים מחטטים באשפה‪ ,‬קשישים‬ ‫בבתי‪-‬תמחוי ‪.‬‬ ‫מתי עוסקים בעוני ‪:‬‬ ‫סביב אירועים מתוזמנים‪ :‬פרסום דוח העוני‪ ,‬נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לשכת‬ ‫התעסוקה‪ ,‬משדרים יחצ"ניים מיוחדים" ‪:‬יום טוב"‪" ,‬לתת"‪" ,‬וראטיי" וכו ‪'.‬‬ ‫השלכות של הסיקור‪:‬‬ ‫יעלה שאלות בדבר אחריות האדם על מצבו הכלכלי (שיער צבוע‪ ,‬סיגריות‪ ,‬לא רוצה לעבוד) או‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬האשמת העני במצבו ‪.‬‬ ‫אופן הטיפול של התקשורת בבעיה ‪:‬‬ ‫מופעי צדקה ראוותניים או טיפול באדם אחד (לדוגמה‪ ,‬דודו טופז קונה מחשב לילד ‪).‬‬ ‫סיקור על עוני לא יעסוק בתהליכים‪ ,‬בסיבות לעוני‪ ,‬באחריות הממשלה‪ ,‬באידיאולוגיה כלכלית‬ ‫וכו'‪ ,‬אלא רק בסיפורים נקודתיים ו"מרגשים=( "רייטינג‪).‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫גישות למדידת עוני‪:‬‬ ‫‪)1‬הגישה הסובייקטיבית‪-‬עני הוא מי שתופס את עצמו ככזה‪ ,‬וחש כי אינו יכול לחיות ברמת חיים סבירה‬ ‫ביחס לסביבתו‪.‬‬ ‫‪)2‬הגישה המוחלטת‪ -‬עני הוא מי שאין ביכולתו לרכוש סל מוצרים בסיסי שדרוש לו כתנאי לקיום‬ ‫יומיומי מינימלי‪ .‬הגישה המוחלטת מודדת את אפשרות האדם לחיות ברמת חיים בסיסית‪ ,‬ללא קשר לרמת‬ ‫החיים בחברה בה הוא חי‪.‬‬ ‫‪)3‬הגישה היחסית‪ -‬עני הוא מי שחי ברמת חיים ירודה באופן משמעותי מרמת החיים האופיינית‬ ‫לסביבתו‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬הגישה שבאה לידי ביטוי ‪ -‬הגישה הסובייקטיבית‪/‬יחסית שמדברות על כך‬ ‫שאנשים לא מצליחים לחיות ברמת חיים סבירה בכל הנושא של דיור‪ ,‬גידול ילדים‪,‬‬ ‫יוקר מחיה ועוד‪" ..‬חוסר היכולת שלנו להתקיים ברווחה נובע מכך שהממשלה‬ ‫הנוכחית ואלה שקדמו לה הצליחו להפריט את שירותי הרווחה‪,‬ו נשים יותר מגברים‬ ‫אחראיות לגידול הילדים ולכן הן תלויות בגברים המפרנסים‪ ,‬ולחילופין נשארות בעוניין‬ ‫‪"...‬‬ ‫(ניתן לקבל גם תשובה של הגישה המוחלטת האופן שלא ניתן לחיות כלכלית בארץ‬ ‫שלא מאפשר קיום חיים רגילים‪ ,‬תלוי בנימוק של התלמיד‪ .‬כנ"ל לגבי הגישה היחסית‬ ‫– תלוי בנימוק‪.‬‬ ‫אין כאן ייצוג אופייני של העוני עוני מיוצג בדרך כלל באמצעות אשה מחפשת‬ ‫בזבל מקרר ריק אנשים רזים ומרופטים‪ .‬וגם בדרך כלל דיונים בעוני ייעשו בימי‬ ‫התרמה ולפני חגים כאן יש ייצוג אחר עניים הדורשים צדק חברתי‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הסבר את ייצוג הגבריות בתקשורת והשפעתו על הצופה‪ .‬האם דמות הגברים‬ ‫שבפתיח‪ ,‬מתאימה לייצוג הגבר בתקשורת ? נמק תשובתך‪.‬‬ ‫הגבריות בתקשורת בנויה מסטריאוטיפים קשיחים יותר מהסטריאוטיפים הנשיים‪ .‬ייצוגי הגברים בכל‬ ‫אמצעי התקשורות מתמקדים בחוזק פיזי ואינטלקטואלי‪ ,‬בכוח‪ ,‬במבנה גוף‪ ,‬בעצמאות הן של‬ ‫המחשבה והן של הפעולה‪ ,‬ובמשיכה מינית המבוססת על כל אלה‪.‬‬ ‫ייצוג הגברים בתקשורת משפיע על תפיסת המציאות שלנו‪ ,‬לפי הגדרת התפקיד המופיע בתקשורת‬ ‫אנחנו "מחברתים" את חברי הקבוצה לתפקידי המין‪ .‬ולכן‪ ,‬נשים יופנו לתפקידי שירות וטיפול בילדים‬ ‫ובבית ואילו הגבר יתפוס את מקומו כ"מפרנס הראשי" – ומכאן הדרך קצרה מאוד למעגל העוני של‬ ‫נשים)‪.‬‬ ‫מגדר הוא הקטגוריה הבסיסית שבה אנו משתמשים כדי למיין בני אדם‪ .‬המגדר הוא אחד מהחלקים‬ ‫המהותיים בזהות האישית שלנו‪ :‬מה זה אומר להיות "בן" או להיות "בת"? מגדר הוא גם אחד המרכיבים‬ ‫המרכזיים בדיון על ייצוגים ‪.‬‬ ‫אובייקטים רבים‪ ,‬שאינם אנושיים‪ ,‬מיוצגים בתקשורת כ"גבריים" או "נשיים"‪ ,‬בעיקר בסרטים‬ ‫ובפרסומות‪ .‬כך למשל ‪ :‬בסרט "היפה והחיה" של וולט דיסני‪ ,‬שעוני (שעון) רב‪-‬המשרתים הוא "גבר"‪,‬‬ ‫וגב' תיון( קומקום) היא "אישה"‪ .‬ב"נחשון כל יכול" ויקטור (הטלפון) הוא "גבר" וחבובה (הפרח )היא‬ ‫"אישה"‪ .‬וכך אנו גדלים עם המודעות לתכונות המצופות מכל מגדר( ‪.‬מקור‪).‬‬ ‫באמצעות התקשורת מתרחש תהליך הנקרא "חיברות לתפקידי מגדר"‪ .‬תהליך זה מתחיל מרגע שהפרט‬ ‫נולד‪ ,‬באמצעות בגדים‪ ,‬צעצועים‪ ,‬לימוד השפה והתקשורת‪ .‬הפרט לומד ומפנים את ההתנהגות‬ ‫הנורמטיבית למגדרו מתוך צפייה בהתנהגות הוריו‪ ,‬מחנכיו ובני גילו‪ ,‬ומתוך תגובותיהם להתנהגותו שלו‪.‬‬ ‫כל סטייה מהתנהגות לגיטימית למגדר יכולה להיתפס כהפרה של דפוסי התנהגות חברתיים( ‪.‬מקור)‬ ‫‪7‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫הגברים המיוצגים‪ :‬איציק שמולי ויוסי שלום‪ -‬מאפיינים ולא מאפיינים את הייצוג‬ ‫של הגברים בתקשורת‪ .‬מצד אחד ‪ -‬הם לא דמות קלאסית של מאצ'ו ומצד שני ‪ -‬כן‬ ‫יש בהם עצמאות בחשיבה ובדרך הפעולה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬הסבר את ממצאי המחקר של אלג'מאל (‪ .)6441‬האם השתתפותם של ערביי‬ ‫ישראל במחאה החברתית בעקבות צריכת תקשורת ישראלית‪ ,‬סותרת או‬ ‫מחזקת את ממצאי המחקר ? נמק והסבר‪ 64 [.‬נק']‬ ‫‪( ..‬אני מציעה לידע ‪ 6‬נק' (כל ממצא ‪ .‬נק')‪ ,‬ו‪ 1 -‬נקודות ליישום)‬ ‫ממצאי המחקר של ד"ר אמל אלג'מאל לגבי צריכת תקשורת בקרב ערביי ישראל הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬העיתונות הערבית ‪ :‬במקום הראשון " כל אל‪-‬ערב" (‪) , 0..2%‬במקום השני "אל‪-‬סנארה"‬ ‫(‪ ,)0..1%‬במקום השלישי העיתון המפלגתי "אל‪-‬אתחאד" (‪), 12..%‬במקום הרביעי "פאנורמה"‬ ‫(‪ )13.2%‬ובמקום החמישי העיתון המפלגתי "צאות אל‪-‬חק ואל‪-‬חורייה" (‪.)4..%‬‬ ‫‪ .0‬ערוצי הטלוויזיה ‪:‬במקום הראשון תחנת" אלג'זירה" שמשדרת מקטאר(‪ ,)0...%‬במקום השני‬ ‫"ערוץ ‪ 0‬הישראלי" (‪ ,)10.2%‬ובמקום השלישי הערוץ הערבי בלווין שמשדר מלבנון "‪"mbc‬‬ ‫‪(10.2%).‬‬ ‫‪ .3‬שידורי רדיו ‪ :‬במקום הראשון "קול ישראל בערבית" (‪ ,)04.2%‬במקום השני "רדיו אל‪-‬שמס"‬ ‫(‪ ,)1...%‬ובמקום השלישי "רשת ב" (‪.)12%‬‬ ‫יישום‪ :‬משתמע מהממצאים שערביי ישראל לא צורכים אמצעי תקשורת בישראל‬ ‫אלא נחשפים לערוצי הלוויין ממדינות ערב‪.‬‬ ‫מצד אחד ‪ -‬השתתפותם של ערביי ישראל במחאה החברתית סותרת את ממצאי‬ ‫המחקר הטוען שסה"כ כ‪ 11%-‬צופים בערוץ ‪ ,2‬היות השתתפותם של ערביי ישראל‬ ‫במחאה החברתית הייתה גדולה יותר מנתון זה‪ ,‬מראה שהם צורכים תקשורת‬ ‫ישראלית באחוז גדול יותר ממה שהצהירו במחקר‪.‬‬ ‫פרק שני בחירה [‪ 69‬נקודות‪ [:‬חלוקה על פי מבניות‬ ‫על התלמיד לבחור שתי מבניות‪ .‬בכל מבנית יענה על ‪ .‬שאלות בלבד (סה"כ יש‬ ‫לענות על ‪ 1‬שאלות ‪ -‬שתיים מכל מבנית)‪.‬‬ ‫מבנית‪ :‬תקשורת ויהדות‪.‬‬ ‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:).-1‬‬ ‫שאלה ‪.‬‬ ‫הסדרה "אורים ותומים"‪ ,‬שמשודרת ב ‪ ,yes-‬היא סדרת מתח אפלה ומסתורית‬ ‫הסוחפת אותנו לנבכי סודותיה של הישיבה התיכונית הפיקטיבית 'הר צור'‪ ,‬ישיבה‬ ‫אליטיסטית ששמה לעצמה למטרה לגדל את הדור הבא של תלמידי החכמים‬ ‫בציונות הדתית‪ .‬גם הבמאי ויוצרי הסדרה – הם בעצמם בוגרי ישיבות תיכוניות‬ ‫שמגיעים אל הדרמה מתוך כאב אישי והתחשבנות אך – בלי לסתור את אלו – גם‬ ‫מתוך אהבה‪( .‬מעובד על פי לילך וולך‪ ,61.5.66 ,‬וואלה תרבות)‬ ‫א‪ .‬הסבר את מודל המיעוט‪ .‬איזה חלק של המודל מתאים להפקת הסדרה "אורים‬ ‫ותומים" כפי שבא לידי ביטוי בפתיח‪ .‬נמק תשובתך ‪ 2( .‬נק')‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הסבר למרכיבי המודל בקבוצה א' נמצא עיתונאי מקבוצת המיעוט‪ ,‬שכותב בעיתון המיועד לאותה‬ ‫קבוצה בלבד‪ .‬בערוץ תקשורת כזה הנושאים‪ ,‬השפה וההתמקדות יהיו רק בתוך אותה קבוצת מיעוט‪,‬‬ ‫במעין אקט של הסתגרות‪ .‬בקבוצה ב' נמצא‪ ,‬למשל‪ ,‬במאי קולנוע העושה סרט על קבוצת המיעוט‪ ,‬אבל‬ ‫הסרט מיועד לקהל הרחב (כגון "אושפיזין"‪ ,‬או "סרוגים")‪ .‬כאן נמצא תמונה ייצוגית ומרוככת (לא‬ ‫קיצונית או סטריאוטיפית) של אותה קבוצת מיעוט‪ ,‬המציגה את הקבוצה הזאת בפני הציבור הרחב‪.‬‬ ‫בקבוצה ג' נמצא סרט מציצני‪ ,‬כלומר סדרות כמו "במרחק נגיעה" או "לגעת בשמים"‪ ,‬שבהן במאי חילוני‬ ‫מציג לציבור הרחב תמונה של החברה החרדית‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬יוצרי הסדרה משתייכים לשלב ב' של המודל – נציג המיעוט שיוצר יצירה‬ ‫המיועדת לכלל הציבור‪ 2( ,‬נק') יש לפרט ציטוט מתוך הפתיח‪ 1( .‬נק')‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בציבור הדתי‪-‬לאומי קיימות שתי עמדות מתווכות סותרות בנוגע לדרך הנכונה‬ ‫להתמודד עם איום הטלוויזיה והאינטרנט‪ .‬תאר את שתי העמדות‪ ,‬איזו עמדה‬ ‫מתוארת בפתיח? נמק את תשובתך‪ . ( .‬נק'‬ ‫עמדת מס' ‪ :1‬ההתגוננות ‪ -‬הדגשת הסכנות התרבותיות הקיימת בחשיפה לתכנים בטלוויזיה על פי‬ ‫עמדה זו‪ ,‬ההתמודדות הטובה ביותר היא להיחשף כמה שפחות לאמצעי תקשורת אלו‪.‬‬ ‫עמדה מס' ‪ :2‬התמודדות בגלל אחת משתי הסיבות הבאות‪ :‬א‪ .‬הטלוויזיה והאינטרנט נמצאים בכל מקום‪.‬‬ ‫זוהי ציפייה לא ריאלית להימנע מהשימוש בהם‪ .‬עדיף להקנות עקרונות של צפייה ביקורתית‪ .‬ב‪.‬‬ ‫ההתמודדות עדיפה על בריחה‪ .‬לכן צריך לחנך להבחנה ביו טוב ורע כדי שניתן יהיה להתמודד עם‬ ‫התכנים שנחשפים אליהם‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬הדרך המתאימה היא התמודדות‪ ,‬ניתן לקבל כל נימוק מתוך גישה זו‪ 3 .‬נק'‪.‬‬ ‫שאלה ‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫צח יוקד‪ ,‬ניו‪-‬יורק | ‪.9:32 19/2/.911‬‬ ‫בזמן שבארה"ב עסקו בניתוחים ופרשנויות של התמונה שהתפרסמה בתקשורת‬ ‫האמריקאית מחדר המצב‪ ,‬בה נראית שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון‬ ‫כשהיא עוקבת במבט מבועת אחר פעילות כוחות הקומנדו שפשטו על המתחם בו‬ ‫הסתתר בן לאדן‪ ,‬בחר עיתון חרדי בניו‪-‬יורק לערוך את התמונה כך שדמותה של‬ ‫שרת החוץ קלינטון לא מופיעה בה‪.‬‬ ‫א‪ .‬הסבר מה תפקידה של וועדת הצנזורה (הוועדה הרוחנית)‪ .‬ומדוע הוקמו וועדות‬ ‫אלו‪ .‬תאר כיצד תפקיד הוועדה בא לידי ביטוי בפתיח לשאלה? ( ‪ 2‬נק')‬ ‫וועדת הצנזורה (וועדה רוחנית) תפקידה‪ :‬ועדת צנזורה פנימית‪ ,‬האחראית על אישור או מניעת‬ ‫פרסום אשר אינו עומד בסטנדרט הרוחני‪-‬חינוכי שהציבו מנהיגי הציבור‪ .‬הוועדות הרוחניות"‬ ‫ו"המבקר" ‪ -‬גופי הפיקוח והצנזורה‪ ,‬המעניקים את "תעודת ההכשר "לידיעות שיפורסמו ופוסלים‬ ‫ידיעות או כתבות‪ ,‬בשלמותן או בחלקן‪ ,‬שאסור שיגיעו לקהל הקוראים‬ ‫מדוע הוקמו הוועדות‪ :‬כדי להשיג פיקוח והסכמה כללית על תכני העיתונות‪ ,‬הסכימו כל העיתונים‬ ‫החרדים – גם המפלגתיים וגם המסחריים – למנות ועדת צנזורה פנימית‪ ,‬האחראית על אישור או‬ ‫מניעת פרסום אשר אינו עומד בסטנדרט הרוחני‪-‬חינוכי שהציבו מנהיגי הציבור‪.‬‬ ‫הנושא של ועדות הצנזורה החל לצבור תאוצה בעיקר בשל שינוי משמעותי שחל במפת העיתונות‬ ‫החרדית בשנים האחרונות‪ :‬הופעתם של השבועונים‪/‬‬ ‫יישום‪ :‬תפקיד הוועדה בא לידי ביטוי בכך שהמבקר הורה למחוק את דמותה של‬ ‫הילארי קלינטון מהתמונה כדי שקוראי העיתון לא יראו תמונה של אישה‪ 3 .‬נק'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תאר שלושה הבדלים בין השבועונים החרדיים לעיתונים המפלגתיים‬ ‫החרדיים‪ .‬האם גם בשבועונים פועלת ועדה רוחנית כמו זו המתוארת‬ ‫בפתיח? הסבר‪ 8 ( .‬נק')‬ ‫* עיתונאות מפלגתית‪:‬‬ ‫‪ ‬שמירה קפדנית על הקו הפוליטי של העיתון‪.‬‬ ‫‪ ‬העיתונים המפלגתיים לא יפרסמו לעולם ידיעות‪ ,‬כתבות או מאמרים שמבצבצת מהם חלילה‬ ‫אהדה וחיוב למפלגות המתחרות‪.‬‬ ‫‪ ‬מראה מיושן של שחור‪-‬לבן ועריכה גרפית מיושנת‪.‬‬ ‫שבועונים חרדיים‪:‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪65‬‬ ‫* השבועונים הם מסחריים ואינם תלויים באף מפלגה‬ ‫* הם נחשבים לליברליים יותר יחסית‪.‬‬ ‫* יאפשרו לקוראים החרדיים להציץ אל מאחורי הקלעים של דיוני מועצת גדולי התורה‬ ‫* פוליטיקאים חילונים יכלו להתראיין בהם בחופשיות‬ ‫והטלוויזיה‪.‬‬ ‫הרדיו‬ ‫בתכניות‬ ‫קבועים‬ ‫למרואיינים‬ ‫הפכו‬ ‫מכתביהם‬ ‫*כמה‬ ‫* יעסקו בבעיות החברה החרדית‪,‬‬ ‫* תמונות צבע ועמודי כרומו ‪,‬‬ ‫* מוספים לנשים (תחת הכותרת "מוספים למשפחה") ולילדים‪ ,‬ומדורים מורחבים של צילומים מחתונות‬ ‫ומאירועים אחרים בחצרות הרבנים‪.,‬‬ ‫* גם רבנים שהם יריבים מושבעים יכולים להופיע עמוד אחד ליד השני‪ ,‬ושניהם יזכו לאותם תארים‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬גם בשבועונים החרדיים יש וועדה רוחנית כמו זו המתוארת בפתיח‪ ,‬זהו‬ ‫התנאי להמשך הופעתם של העיתונים הללו בציבור החרדי‪ 3 .‬נק'‪.‬‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫"סערה לקראת חג הפורים‪ :‬פרסומת של רשת למכירת צעצועים שהתפרסמה‬ ‫במקומונים חרדים בירושלים מופצת בפייסבוק וצוברת עשרות תגובות נזעמות‪.‬‬ ‫הסיבה‪ :‬בפרסומת נראים עשרות ילדים מחופשים כאשר פני הבנות שמופיעות‬ ‫בפרסומות – מטושטשות"‪.‬‬ ‫"פורים לא חג לילדות"‪ ,‬מערכת ‪)61.6.6466 ,the marker‬‬ ‫א‪ .‬הסבר שלושה מאפיינים‪/‬תפקידים של תקשורת מגזרית‪ .‬הדגם מאפיין‪/‬תפקיד‬ ‫אחד שבא לידי ביטוי בפרסומת מהפתיח‪ .( .‬נק')‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערך של ערוצי תקשורת המשותפים לקבוצת מיעוט כאשר השותפים בקבוצה זו חשים‬ ‫שהדימוי או הייצוג שלהם בתקשורת הכללית ("במרחב הציבורי") הוא לא מחמיא‪ ,‬לא מדויק‬ ‫או לא מספק‪.‬‬ ‫תכנים ייחודיים‪ ,‬שונים מאלה המופיעים בכלי התקשורת הכללית‪ .‬אלו מכילים טקסטים‬ ‫המיועדים לאותן קבוצות‪ ,‬וכן מכילים מוטיבים וסמלים הרלוונטיים לקהילה‪.‬‬ ‫"מידע תרבות" אמצעי התקשורת מתפקדים כצינור המעביר מידע על התרחשויות הרלוונטיות‬ ‫לקהילה ‪.‬המיוחד בתפקיד זה הוא בהעברת אינפורמציה העוסקת בקהילה ולא בנושאים‬ ‫חיצוניים לה‪.‬‬ ‫פועלת כ"רדאר" מעין שומר קהילתי המאתר סכנות ואיומים האורבים לקהילה‪ .‬כך התקשורת‬ ‫הסקטוריאלית מגינה על האינטרסים של הקהילה‬ ‫"מעודד חברתי" מציגה את המיעוט באור חיובי‪ ,‬ומצניעה או אף מעלימה את צדדיו השליליים‪.‬‬ ‫תפקיד זה יכול לשמש בשני אופנים‪ :‬כלפי פנים – להעלות את ההערכה העצמית של חברי‬ ‫הקהילה‪ ,‬וכלפי חוץ – לטפח את הדימוי הציבורי של הקהילה בעיני החברה החיצונית‪.‬‬ ‫כלי להבניית הקהילה והזהות הקבוצתית‪ ,‬גם בהדרכות מטעם המנהיגים בקהילה‪ ,‬וגם דרך‬ ‫שימוש התקשורת כבמה לשיח פנימי בין חברי הקהילה‪.‬‬ ‫מאפשרת מעין "ה יכרות מדומיינת" של חברי הקהילה בינם לבין עצמם‪ .‬התקשורת משמשת‬ ‫כבמה לחברי קהילת המיעוט‪ ,‬מאפשרת הצצה אל עולמם‪ ,‬לרבות הצגת תצלומים שלהם או‬ ‫פרטים מזהים אחרים‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬ניתן לקבל אחת משתי התשובות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬תכנים ייחודיים‪ ,‬שונים מאלה המופיעים בכלי התקשורת הכללית‪ .‬אלו מכילים‬ ‫טקסטים המיועדים לאותן קבוצות‪ ,‬וכן מכילים מוטיבים וסמלים הרלוונטיים‬ ‫לקהילה‪.‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪ ‬פועלת כ"רדאר" מעין שומר קהילתי המאתר סכנות ואיומים האורבים לקהילה‪.‬‬ ‫כך התקשורת הסקטוריאלית מגינה על האינטרסים של הקהילה‪.‬‬ ‫הפרסומת הותאמה לקודים ולמוטיבים האופיינים לחרדים‪ .‬משום כך לא ניתן לראות‬ ‫בפרסומת תמונה של בנות‪ .‬ניתן לבחור גם באפשרות 'רדאר' שמירה על סכנות‬ ‫ואיומים – השמירה על עקרונות הקהילה כוללת גם הקפדה על מה שנראה בעיתון או‬ ‫בפרסומת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר מהם עקרונות הפרסום החרדי‪ .‬האם הפרסומת המתוארת בפתיח שונתה‬ ‫כך שתתאים לעקרונות אלו? נמק‪ 2 ( .‬נק')‪.‬‬ ‫ניקוד‪ :‬פירוט שלושה עקרונות של פרסום חרדי‪:‬‬ ‫הפרסום החרדי יפעל בהתאם למגבלות המוטלות על העיתונות החרדית‪ .‬גם הפרסומת חייבת לעבור‬ ‫ביקורת של וועדה רוחנית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא יפרסמו פרסומת שנוגדת את עקרונות הדת‬ ‫לא יראו אישה או ילדה בפרסומת‬ ‫עיצוב חזותי מאופק‪ ,‬דגש על ניסוחים מילוליים‪.‬‬ ‫שימוש רב במלל המפרט את המוצר ויתרונותיו‪.‬‬ ‫שימוש בתחכום מילולי וברמיזות רבות מעולם היהדות והמסורת‪ ,‬אשר לעתים מובנות רק‬ ‫לחברי החוג הפנימי של הציבור החרדי‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬בפרסומת זו טשטשו את פניה של הילדה כדי לפעול בהתאם לאיסור‬ ‫להראות פנים של אישה או ילדה בפרסומת‪ 3 .‬נק'‪.‬‬ ‫מבנית‪ :‬מהסיפור למיזנסצנה‪.‬‬ ‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:)2-7‬‬ ‫שימו לב‪ :‬בכל תשובה לשאלה ‪ -‬יש להדגים מתוך סרט שונה !‬ ‫לגבי המחוון‪ :‬בחלק מהתשובות ישנן דוגמאות מסרטים שנלמדו אך היריעה רחבה‬ ‫ותלמיד יוכל להשתמש בכל מה שלמד כל עוד ההדגמה מנומקת ומוסברת על פי החומר‬ ‫הנלמד בכיתה‪.‬‬ ‫שאלה ‪2‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את המונח הקולנועי מיזנסצנה ‪,‬הבא לפחות שתי דוגמאות‬ ‫להסבר מתוך הסרטים שצפית בהם במסגרת הלימודים‪,‬ופרט‬ ‫בדוגמאות אלו את המרכיבים העיקריים של המיזנסצנה‪ 8( .‬נק')‬ ‫המיזנסצנה – מושג מתחום התיאטרון‪,‬בשפה הצרפתית פירושו המילולי; 'מה שמוצב בסצנה'‪ .‬והמשמעות‬ ‫המורחבת של מושג זה (מתחום הבימוי) הוא כל אותם מרכיבים חזותיים (ארט‪ ,‬צבעים‪ ,‬דמויות‪ ,‬בגדים‪,‬‬ ‫אביזרים‪ ,‬אור) הנמצאים בסצנה ופועלים באינטראקציה הדדית‪,‬ובכלל זה גם השימוש במצלמה‪/‬צילום‬ ‫ביחס אליהם (גודל‪ ,‬תנועה‪ ,‬עומק)‪" .‬הפריים הקולנועי"‪ .‬כל מה שקיים בפריים שייך למיזנסצינה‬ ‫הקולנועית‪ ,‬החל מגודל הפריים דרך הצבע‪ ,‬האביזרים‪ ,‬התאורה‪ ,‬עיצוב התפאורה‪ ,‬העמדת השחקנים ועד‬ ‫לפס בקול הנשמע‪.‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪61‬‬ ‫הפריים עצמו מחולק לקדמת הפריים ולעומק הפריים‪ .‬לעיתים קרובות בעומק הפריים מתרחשת פעולה‬ ‫שאינה פחות חשובה מזו בקדמת הפריים‪ ,‬אשר בדרך‪-‬כלל המבט מתמקד בו‪.‬‬ ‫כל מה שקיים בפריים שייך למיזנסצנה הקולנועית‪ ,‬החל מגודל הפריים דרך הצבע‪ ,‬האביזרים‪,‬‬ ‫התאורה‪ ,‬עיצוב התפאורה‪ ,‬העמדת השחקנים ועד לפס בקול הנשמע‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬המיזנסצנה ב "סיקוונס המימייה"‪,‬מתוך הסרט‪" :‬אני והחבר'ה" מצביעה על מערכת היחסים בין‬ ‫הדמויות המתוארות בסצנה‪ :‬גורדי הבן‪,‬אימו‪,‬ואביו‪ .‬ההורים שבורים ועצובים‪,‬בעקבות מות בנם‬ ‫האהוב‪,‬והם אינם נותנים את ליבם לבנם הקטן גורדי‪ .‬גורדי הוא הדומיננטה בסצנה זו‪,‬אך הוא מוצב כקטן‬ ‫בסצנה ("רואה ואינו נראה")‪ ,‬האם הניצבת בפור גראונד‪,‬עם הפנים למצלמה‪,‬היא כבויה‪,‬ובעצם מפנה גב‬ ‫לבנה‪,‬האב במיד‪ -‬גראונד‪ ,‬נמצא כשפניו לכיוון שמחוץ לפריים‪,‬ולכן הוא מנותק משניהם‪ .‬כל הסצנה‬ ‫משדרת קרירות‪,‬ריחוק וחוסר התייחסות לזולת‪ .‬הצבע כאמצעי ביטוי נוסף‪ :‬שימוש בצבעים קרים‬ ‫(כחול‪,‬לבן‪,‬אפור)‬ ‫א‪ .‬קונפליקט‪ -‬הגדר את המושג‪ .‬ציין שלושה סוגי קונפליקטים‪ ,‬הדגם אותם‬ ‫מתוך שתי סצנות שונות שלמדת‪ 7( .‬נק')‬ ‫קונפליקט הוא אירוע שמשנה באחת את שיגרת חייה של הדמות מציב בפניה מכשולים או לחילופין‬ ‫אתגרים‪ ,‬ובכל מקרה הדמות שאמורה להתמודד ולפתור אותו תשלם על כך במחיר כבד‪ .‬ישנם שלושה‬ ‫סוגי קונפליקטים בולטים‪ :‬קונפליקט חיצוני (חברתי‪ ,‬מוסרי‪ ,‬וכו) וקונפליקט פנימי (מול תכונה עצמית‪,‬‬ ‫הרס עצמי) או מול האל או העל טבעי (התמודדות שונה לחלוטין)‪ .‬דוגמא מובהקת לחיצוני היא אתגר פיזי‬ ‫כמו כיבוש פסגת הר‪ .‬שבירת שיא אולימפי‪ .‬התמודדות כמו התגברות על נכות פיזית‪.‬‬ ‫בסרט "אני והחבר'ה"‪ -‬חציית גשר הרכבת הוא ק' כזה‪ .‬ישנו קונפליקט חברתי‪ :‬ג'ון בוק בסרט "העד"‬ ‫צריך להחליט האם הוא "מצטרף" אל השחיתות שפשטה במחלק שלו או לא‪ .‬וישנו גם קונפליקט פנימי‬ ‫‪,‬שהוא תמיד תולדה של אחד מהקודמים שתיארנו‪ .‬האם לבגוד בערכים המוסריים שלך או לא? בסרט‬ ‫"העד"‪ .‬או בהמשך האם לשכב עם רייצ'ל‪,‬שהוא מתאהב בה‪,‬ולגרום לנידוי שלה ‪,‬או שהוא כובש את יצרו‪.‬‬ ‫שאלה ‪6‬‬ ‫א‪ .‬מהי אקספוזיציה ומהו תפקידה במבנה הסרט‪ .‬הדגם את האקספוזיציה‬ ‫בסרט אחד בו צפית וכתוב כיצד הפרטים הנמסרים באקספוזיציה‬ ‫מתפתחים במהלך הסרט‪ 7( .‬נק')‪.‬‬ ‫אקספוזיציה‪ -‬סצינת או סיקוונס הפתיחה של כל סרט‪ .‬אורכת לרוב כ‪ 2-12-‬דק' וכמו בכל פתיחה‪ ,‬היא‬ ‫מגדירה ז'אנר‪ ,‬את הזמן והמיקום בו מתרחש הסרט‪ ,‬עורכת לנו הכרות מקדימה עם הדמויות המרכזיות‬ ‫בסרט ואף מרמזת לעיתים על האירוע המחולל שעתיד להתרחש (בדר"כ אירוע זה מתרחש מיד עם סיום‬ ‫האקספוזיציה)‬ ‫על פי סצינת הפתיחה אנו "מריחים" את הלך הסרט ואת ההירארכיה בין הדמויות ובעצם מפתחים ציפיה‬ ‫לגבי המשך מה שנראה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קיימים שלושה סוגים של סרטי עלילה‪ :‬הסבר מה הוא המבנה של כל אחד‬ ‫מה סוגים‪,‬באמצעות הבאת דוגמה אחת לפחות לכל סוג מהסרטים שלמדת‬ ‫וצפית בהם ‪ 8 ( .‬נק')‬ ‫מבנה קלאסי של הסיפור המיתולוגי‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪63‬‬ ‫ב‪ .‬לסיפור הקלאסי מבנה מעגלי‬ ‫ג‪ .‬גיבור יוצא למסע מנקודה אחת‪ ,‬עובר דרך נקודות רבות אחרות וחוזר לנקודה שממנה הוא החל‬ ‫את המסע‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מהלך המסע מכיל בתוכו תהליך למידה‪ ,‬שהגיבור חוזר ממנו עם מסקנות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בסגנון זה רצונותיו של הגיבור מושפעים ע''י ה''גורל'' והוא מוכתב וידוע מראש‪.‬‬ ‫מבנה סיפור האגדה‬ ‫ו‪ .‬מושתת על זמן עבר והוא אינו מתרחש לעולם בהווה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬לסיפור האגדה מדנה ליניארי וממוקד‪,‬‬ ‫ח‪ .‬לגיבורים אין רצונות מוגדרים‬ ‫ט‪ .‬והמציאות שהם חיים בה נכפית עליהם‪ ,‬עד שמגיע גיבור נוסף שמשנה לטוב או לרע מציאות זו‪.‬‬ ‫י‪ .‬לגיבורים בדרך כלל אין קונפליקט מודע וברור‪.‬‬ ‫יא‪ .‬מבנה הסיפור העכשווי‬ ‫יב‪ .‬מבנה הסיפור נע בין עלילה ליניארית המתרחשת הפרק זמן רציף וברור לבין עלילה המערבת‬ ‫בין זמני העבר‪ ,‬ההווה‪ ,‬ולעיתים גם העתיד‪.‬‬ ‫יג‪ .‬גיבורים אינם מאופיינים או מוגדרים בצורה חד משמעית ומסעם האישי יכול להיות להגדרת‬ ‫זהותם הפנימית‪ -‬פרטית‪ ,‬הלאומית או המינית‪.‬‬ ‫יד‪ .‬ההבחנה בין טוב לרע מטושטשת‪,‬המציאות רב גונית ורב שכבתית‪ ,‬לכן לא פעם ההקשרים הן‬ ‫אסוציאטיביים‪.‬‬ ‫טו‪ .‬הקונפליקט חבוי או גלוי והתרתו אינה מייצגת ערכים מוחלטים של מוסר‪.‬‬ ‫שאלה ‪7‬‬ ‫הדמות מתפתחת דרך התייחסותה לדמויות אחרות‪ ,‬והיא נחשפת לצופה דרך‬ ‫החלטותיה‪ ,‬פעולותיה ותגובותיה‪.‬‬ ‫בחר בדמות המרכזית מתוך שני סרטים שנצפו בכיתה‪ .‬תאר כיצד היא‬ ‫מתפתחת במהלך הסרט‪ ,‬אילו שינויים היא עוברת‪ ,‬קונפליקטים עמם היא‬ ‫מתמודדת והפתרונות שהיא בוחרת עבורה ועבור הסובבים אותה‪ .‬הצג שני‬ ‫גיבורים שונים‪ 65( .‬נק')‬ ‫תשובה מפורטת של התלמיד על פי החומר הנלמד בכיתה‪ .‬תשובה תכלול‪ -‬תיאור חיצוני והתנהגותי‬ ‫של הדמות‪ ,‬מערכות היחסים שלה (חייבת להיות דמות עגולה ומתפתחת)‪ ,‬לתאר לפחות שינוי אחד‬ ‫שהיא עוברת וקונפליקט אחד ולהסביר בחירה אחת לפחות של הדמות‪.‬‬ ‫יש להציג ‪ 2‬סרטים ו‪ 2-‬גיבורים שונים‪ ,‬אין סעיף ב‪.‬‬ ‫מבנית‪ :‬דוברות והסברה‬ ‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:)8-19‬‬ ‫שאלה ‪8‬‬ ‫מלאני פיליפס‪ ,‬עיתונאית וסופרת בריטית‪ ,‬מספרת בראיון לכתב יעקב אחימאיר‬ ‫בערוץ ‪ 6‬כי‪" :‬ההסברה הישראלית בעולם היא בדיחה" ומפנה אצבע מאשימה‬ ‫לממשלות ישראל שהתעלמו במשך שנים משדה הקרב המרכזי מול הפלסטינים‪:‬‬ ‫התקשורת העולמית ‪" .‬ישראל לא השקיעה באירופה‪ ,‬לא בעולם האינטלקטואלים‪,‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪64‬‬ ‫ולא בזירת ההסברה הבינלאומית"‪ .‬לדעת‪ ,‬פיליפס ‪,‬הפלסטינים עושים לישראלים‬ ‫"בית ספר לתקשורת" ‪( .‬אתר "סרוגים"‪ ,‬ישי פרידמן‪)60.6.66 ,‬‬ ‫א‪ .‬הסבר שלוש מטרות של ההסברה הישראלית‪ .‬בחר ותאר שתי מטרות‬ ‫באמצעותן תוכל להסביר את טענתה של פיליפס‪ 8( .‬נק')‬ ‫המטרות‪:‬‬ ‫חיזוק ויצירת קשרי ‪-‬תרבות עם מדינות זרות‬ ‫חיזוק ויצירת קשרים כלכליים ‪-‬מסחריים עם מדינות זרות‬ ‫עידוד התיירות לישראל‬ ‫מאבק באנטישמיות‬ ‫עידוד העלייה לישראל‬ ‫השגת תמיכה בעמדות ישראל בזירה הבינלאומית‬ ‫מיצוב ירושלים כבירת ישראל‬ ‫הסברה לעולם הערבי‪.‬‬ ‫יישום על טענת פיליפס‪ :‬השגת תמיכה בעמדות ישראל בזירה הבינלאומית ‪ /‬חיזוק‬ ‫ויצירת קשרי ‪-‬תרבות עם מדינות זרות ‪ /‬פנייה לעולם האינטלקטואלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר שניים מהקשיים עמם מתמודדת ההסברה הישראלית‪ .‬האם הקשיים‬ ‫שציינת מתארים את בפתיח ? נמק תשובתך‪ 7( .‬נק')‬ ‫הקשיים‪:‬‬ ‫סגירת שטחים לכניסת עיתונאים מטעמי ביטחון‬ ‫חוסר מידע אצל המסבירים על הנעשה בשטח‬ ‫תקריות שבהן נפגעו עיתונאים מירי של צה"ל‬ ‫חשש של העיתונאים מפני פיגועים‬ ‫דעה קודמת עוינת של עיתונאים‬ ‫הסברת‪-‬נגד של הפלשתינים‬ ‫בעיית אמינות של הדוברים הישראלים‪ ,‬בעקבות מקרים של מסירת מידע שהתברר כלא נכון‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬הקשיים עם הסברת הנגד הפלשתינית ‪ /‬בעיית אמינות הדוברים‪.‬‬ ‫שאלה ‪0‬‬ ‫"בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של ניסיונות ליצור חרמות ודה‪-‬‬ ‫לגיטימציה נגד ישראל‪ .‬אחת מגולות הכותרת של התנועות הללו הוא "שבוע‬ ‫אפרטהייד הישראלי"‪ .‬אירוע שהחל בשנת ‪ 6445‬באוניברסיטת "טורונטו" בקנדה‪,‬‬ ‫במסגרתו מתקיימים בעיקר כנסים ואירועים נגד ישראל‪.‬מאז מדי שנה בחודש מרץ‪,‬‬ ‫אוניברסיטאות נוספות בקנדה ‪,‬ארה"ב ובריטניה מצטרפות ליוזמה‪.‬‬ ‫ההשוואה בין משטר האפרטהייד בדרום אפריקה לשלטון הישראלי‪ ,‬שמה לה‬ ‫למטרה לבודד את מדינת ישראל בזירה הבין‪-‬לאומית ולהפוך אותה למדינה מנודה‪,‬‬ ‫כפי שנעשה למשטר האפרטהייד‪.‬‬ ‫השנה לראשונה (במרץ ‪ ,)6466‬משרד ההסברה הישראלי הוציא משלחת סטודנטים‪-‬‬ ‫צעירים שמנסה להתמודד עם ההפגנות וגם לעודד את הקהילה התומכת בישראל‪.‬‬ ‫(מעובד מתוך‪ :‬אתר חדשות ‪ 6‬באינטרנט‪ ,‬אתר קפה דהמרקר‪ ,‬אתר לגיוס סטודנטים למשלחת‬ ‫ישראלית‪)ynet ,‬‬ ‫א‪ .‬מהי הסברת חוץ ? הסבר מהן שתי דרכיה בהתייחס ל"שבוע אפרטהייד‬ ‫הישראלי" ? באיזו דרך בחר משרד החוץ ? נמק תשובתך‪ 2( .‬נק')‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪60‬‬ ‫הסברת חוץ‪-‬הסברת חוץ היא הסברה המיועדת לקדם את האינטרסים של המדינה במדינות זרות והיא‬ ‫נעשית בשתי דרכים‪ :‬דיפלומטיה ודיפלומטיה ציבורית‪.‬‬ ‫דיפלומטיה היא ניהול יחסים בין נציגים של קבוצות או מדינות‪ .‬בעוד הדיפלומטיה עוסקת בדרכים‬ ‫שבהן מנהיגי ממשל מתקשרים זה עם זה בדרגים הגבוהים‪,‬‬ ‫הדיפלומטיה הציבורית מתמקדת בדרכים שבהן מדינה (או ארגון בינלאומי‪ ,‬כמו האו"ם) מתקשרת עם‬ ‫אזרחים בחברות אחרות‪ .‬תקשורת זו יכולה להתבצע במכוון או שלא במכוון‪ ,‬הן בידי גורמים רשמיים‬ ‫והן בידי יחידים או מוסדות פרטיים‪.‬‬ ‫דיפלומטיה ציבורית היא תהליך ממשלתי של תקשורת עם ציבורים זרים בניסיון ליצור הבנה עם‬ ‫הרעיונות והאידיאלים של המדינה‪ ,‬מוסדותיה ותרבותה‪ ,‬כמו גם עם מטרותיה הלאומיות ומדיניותה‪.‬‬ ‫ההגדרה המסורתית של דיפלומטיה ציבורית כוללת תכניות תרבותיות‪ ,‬חינוכיות ואינפורמטיביות‬ ‫שהממשל תומך בהן‪ ,‬חילופי אזרחים‪ ,‬ושידורים שנועדו לקדם את האינטרס הלאומי של מדינה באמצעות‬ ‫הבנה‪ ,‬יידוע והשפעה על קהלים זרים‪ .‬את המונח "דיפלומטיה ציבורית" טבעו האמריקנים בראשית‬ ‫שנות השישים של המאה ה‪ ,02-‬לתיאור כלל פעולות התעמולה שלהם במסגרת המלחמה הקרה‪.‬‬ ‫היישום‪ :‬על פי הפתיח יש שימוש בדיפלומטיה ציבורית – שליחת משלחת ישראלית‬ ‫המתמודדת עם ההפגנות ומנסה לעודד תמיכה בישראל – כלומר משרד ההסברה גוף‬ ‫ממשלתי פונה לציבור באמצעות משלחת של סטודנטים (ולא עובדי‬ ‫ציבור‪/‬דיפלומטים) למטרה חינוכית הסברתית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר שלושה סוגי השפעה על קהל היעד‪ .‬לאיזה סוג השפעה מצפה משרד‬ ‫ההסברה הישראלי ממשלחת הסטודנטים הצעירים? פרט תשובתך‪ .( .‬נק')‬ ‫שלושה סוגי השפעה על קהל יעד‪:‬‬ ‫‪.1‬עיצוב דעה‪ :‬מתרחש כאשר לנמען (קהל היעד) אין דעה קודמת או אין מספיק מידע על נושא מסוים‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬פעילות ההסברה תהיה הפעם הראשונה שבה הנמען נחשף לנושא‪ ,‬ולכן המסביר נהנה מיתרון‬ ‫– הוא אינו צריך להתמודד עם עמדות מנוגדות או דעות קדומות‪.‬‬ ‫‪.2‬חיזוק (גיוס)‪ :‬תפקיד ההסברה אינו מסתיים ברגע שהנמען משוכנע בעמדותיי‪ .‬הסברה שמטרתה חיזוק‬ ‫תתבצע בקרב קהלי יעד שכבר תומכים בעמדות המסביר‪ .‬מטרת המסביר במקרה זה תהיה‪ :‬א) לשמר את‬ ‫התמיכה‪ .‬ב) לגייס את שומעיו לפעילות אקטיבית יותר – לסייע בשכנוע אנשים נוספים‪ ,‬לתרום כספים‬ ‫וכדומה‪ .‬ניקח לדוגמה פגישה של שגריר ישראלי במדינה מסוימת עם אנשי הקהילה היהודית באותה‬ ‫מדינה‪ .‬ברוב המקרים לא יהיה צורך לשכנע את אנשי הקהילה בעמדותיה של ישראל משום שהם תומכים‬ ‫בהן מראש‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנשים אלה יכולים לסייע מאוד בהסברה בקרב האוכלוסייה המקומית‪ ,‬בארגון‬ ‫הפגנות למען ישראל ובתרומות למטרות שונות‪ .‬כדי להשיג מטרות אלה יש צורך במאמץ הסברתי גדול‪,‬‬ ‫על אף שהוא פונה‪ ,‬כביכול‪ ,‬לקהל יעד של "משוכנעים"‪.‬‬ ‫‪.3‬המרת דעה‪ :‬המרה היא או לי היעד הקשה ביותר להשגה בפעילות הסברתית‪ .‬משמעותה שכנוע אנשים‬ ‫לתמוך בעמדה מסוימת‪ ,‬לאחר שהם כבר תומכים בעמדה המנוגדת‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬ההשפעה המתאימה היא המרת דעה – יעד קשה‪ ,‬תפקיד ההסברה של‬ ‫הסטודנטים‪ :‬לנסות ולהתמודד עם ההפגנות המנסות לבודד את מדינת ישראל‬ ‫בזירה הבין‪-‬לאומית ולהפוך אותה למדינה מנודה‪ ,‬כפי שנעשה למשטר האפרטהייד‬ ‫וגם לעודד את הקהילה התומכת בישראל‪ .‬המטרה‪ :‬לשכנוע אנשים לשנות דעה‬ ‫קיימת‪.‬‬ ‫שאלה ‪19‬‬ ‫‪61‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫"חייל המודיעין האמריקאי החשוד כי העביר מסמכים מסווגים לאתר‬ ‫האינטרנט "ויקיליקס"‪ ,‬ברדלי מאנינג‪ ,‬יעמוד למשפט צבאי מלא‪ .‬מאנינג‪ ,‬בן ‪,60‬‬ ‫עומד בפני ‪ 66‬אישומים בגין השתתפות בדליפת המידע הגדולה ביותר בהיסטוריה‬ ‫האמריקאית‪ ,‬סיוע לאויב‪ ,‬שמשמעותו‪ :‬העברת דברי מודיעין לפרסום באינטרנט‬ ‫וגניבה של רכוש הציבור"‪( .‬אתר מעריב‪,‬סוכנויות הידיעות‪)0.6.66 ,‬‬ ‫א‪ .‬הסבר מהי הדלפה‪ .‬פרט שלושה אינטרסים העומדים מאחורי כל הדלפה‪.‬‬ ‫על פי איזה אינטרס פעל מאנינג על מנת להדליף מידע מסווג לאתר‬ ‫האינטרנט "וויקיליקס"?‪ .‬נמק תשובתך ( ‪ 8‬נק'‬ ‫הדלפה – מסירת מידע באמצעים לא פורמליים‬ ‫הודעות לעיתונות‪ ,‬כמו גם מסיבות עיתונאים‪ ,‬נאומים וראיונות – הן כולן דרכים גלויות ורשמיות לקשר‬ ‫בין גורמי הסברה ושלטון לבין העיתונות‪ .‬לצידן‪ ,‬מתקיימת העברת מידע בצינורות לא רשמיים‪.‬‬ ‫"הדלפה" היא כינוי להעברת מידע שכזו‪ .‬אנו רגילים לשמוע על הדלפות שהתבצעו על‪-‬ידי אדם בודד‬ ‫החושף מידע שארגון מסוים מנסה להסתיר אבל בפועל‪ ,‬ההדלפות‪ ,‬כמו הודעות לעיתונות‪ ,‬הן חלק‬ ‫ממדיניות המידע של כל ארגון העוסק בהסברה‪.‬‬ ‫מאחורי כל הדלפה עומד מקור שיש לו אינטרס מסוים‪ .‬אינטרס כזה יכול להיות‪:‬‬ ‫בלון ניסוי ‪",‬שהוא אמצעי שמשתמשים בו בעיקר גורמים פוליטיים כדי לעמוד (באמצעות הדלפה) על‬ ‫תגובות הציבור לתכניותיהם העתידיות‪ ,‬לפני שהם מתחייבים פומבית לתכניות אלה‪ .‬לדוגמה‪ :‬ראש‬ ‫הממשלה מעוניין לצאת בתכנית מדינית חדשה‪ .‬לפני שיתחייב עליה באופן רשמי יוצאת הדלפה על‬ ‫התכנית מפי "גורם בכיר בלשכת ראש הממשלה"‪ ,‬ובימים שלאחר מכן מתנהל דיון ציבורי על התכנית‪.‬‬ ‫אם ראש הממשלה ייווכח שבציבור קיימת התנגדות רבה לתכנית‪ ,‬הוא יכול להתכחש לה או לתקן אותה‪.‬‬ ‫סיוע לקידומו האישי של המקור ‪,‬של ארגונו או של אדם או ארגון אחר‪ .‬המקור יכול "להשוויץ"‬ ‫בהישגיו מבלי שהדבר ייתפׂש באופן שלילי‪.‬‬ ‫הכשלת (או קידום המהלך ‪ -‬מהלך מתוכנן של אדם או ארגון כלשהו ‪.‬‬ ‫אזרחות טובה ‪ -‬המקור מבקש לחשוף שחיתויות ו‪/‬או לתקן ליקויים ‪.‬‬ ‫טובת הנאה שמקבל המקור מהעיתונאי או אמצעי התקשורת שאליו הוא הדליף את המידע ‪.‬‬ ‫להדלפות יש גם תפקיד מרכזי ביצירת "ספין" תקשורתי‪ .‬על‪-‬ידי מסירת פרטים חדשים ניתן להעלות‬ ‫נושאים על סדר היום התקשורתי או לשנות את התייחסות התקשורת ואת המסגור‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬האינטרסים על פיהם פעל מאניניג יכולים להיות שלושה‪ :‬סיוע לקידומו‬ ‫האישי של המקור – וויקיליקס‪ ,‬או הכשלת או קידום המהלך‪ ,‬או אזרחות טובה לדעתו‪.‬‬ ‫טובות הנאה? בתנאי שהכל ינומק היטב מתוך הפתיח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר מהי לוחמה פסיכולוגית פרט שני אמצעים המשמשים ללוחמה‬ ‫פסיכולוגית‪ .‬האם אתר "ויקיליקס" פועל על פי האמצעים שציינת? נמק‬ ‫תשובתך‪ 7( .‬נק')‬ ‫לוחמה הפסיכולוגית דורשת מקוריות והמצאה מתמדת‪ .‬מלחמה פסיכולוגית היא כינוי כולל לשימוש‪-‬‬ ‫במהלך מלחמה – באמצעים שכנועיים לקידום יעדי המלחמה‪ .‬במילון משרד ההגנה האמריקני מוגדרת‬ ‫מלחמה פסיכולוגית" ‪ :‬השימוש המתוכנן בתעמולה ובאמצעים פיזיים ולוגיים במטרה להשפיע על דעות ‪,‬‬ ‫רגשות‪ ,‬גישות והתנהגות של קבוצות זרות עוינות בצורה שתתמוך בהישגים ובמטרות הלאומיות‪.‬‬ ‫אמצעים המשמשים ללוחמה פסיכולוגית‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפחדה – יצירת אימה אצל האויב יכולה להיעשות באמצעים צבאיים (הפגזות‪ ,‬הרעשה ו"פירוטכניקה")‬ ‫וגם באמצעות כלי התקשורת (הקרנת תמונות של חללי האויב‪ ,‬הרס וכדומה)‪.‬‬ ‫‪ .0‬אינטרנט – האינטרנט הוא זירה חדשה יחסית של ל"פ‪ ,‬שמושקעים בה מאמצים רבים‪ .‬לאינטרנט יש‬ ‫חשיבות רבה במאבק על ליבם של הגורמים הניטרליים בזמן מלחמה‪ .‬חלק מהמאבק מתנהל גם בזירת‬ ‫ה"האקרים" כאשר כל צד מנסה לפגוע באתרים של האויב‪.‬‬ ‫‪ .3‬תחנות שידור – מדינות נוהגות להפעיל תחנות רדיו וטלוויזיה המשדרות לאזרחי האויב‪ ,‬בניסיון להביא‬ ‫להם את "הצד השני‪".‬‬ ‫‪67‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫יישום‪ :‬האתר בהחלט פועל על פי ‪ 2‬אמצעים בעיקר‪ :‬הפחדה ושימוש באינטרנט‪.‬‬ ‫מבנית‪ :‬חופש הביטוי‬ ‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:)11-13‬‬ ‫שאלה ‪11‬‬ ‫שרה נתניהו מגבשת טיוטה לתביעה נגד ליליאן פרץ מי שהייתה מנהלת משק‬ ‫הבית של בני הזוג נתניהו‪ ,‬בגין הפרת סודיות (בין פרץ לבין משפחת נתניהו נחתם‬ ‫הסכם סודיות) פגיעה בפרטיות של בני הזוג נתניהו ולשון הרע‪ .‬לטענתה "‪...‬איש‬ ‫מעיתון "ידיעות אחרונות" לא פנה אליהם לקבל תגובה‪" ,‬יש כאן קמפיין‬ ‫תקשורתי מגמתי נעדר כל אתיקה עיתונאית‪ ,‬התביעה שהגישה העוזרת ליליאן‬ ‫פרץ נגד שרה נתניהו שקרית ורצופה בהשמצות ובדיות‪( .‬חדשות ערוץ ‪ ,.‬יום שני ‪,‬‬ ‫‪ )10....91.‬תחילת הפרשה בינואר ‪ ,.919‬כאשר ליליאן פרץ מנהלת המשק‬ ‫הגישה כתב תביעה נגד הזוג נתניהו בגין הלנת שכר ופיצויי פיטורים‪ .‬עיתון‬ ‫"ידיעות אחרונות" פרסם בעמודים הראשיים חלק מכתב התביעה שבו נטען כי‬ ‫"בכל פעם שליליאן העזה לטעות ולא לקיים את אחד מהסטנדרטים של שרה‬ ‫נתניהו‪ ,‬הייתה זו נצמדת לפניה‪ ,‬חורקת שיניים‪ ,‬נושכת שפתיה ופוערת זוג עיניים‬ ‫לרווחה‪....‬שרה נתניהו צעקה‪ :‬זה הבית היפה שלי ואני האמא של מדינת ישראל"‬ ‫(עופרה אידלמן‪ ,‬הארץ‪.)17.1..919 ,‬‬ ‫א‪ .‬הסבר מהו "חוק הגנת הפרטיות" בישראל‪ .‬ציין מתי מתיר החוק לעיתונאי‬ ‫פגיעה בפרטיותו של אדם‪ .‬נתח על פי החוק האם יש בסיס למשפחת נתניהו‬ ‫בתביעתה את העיתון ואת הגברת ליליאן פרץ? נמק תשובתך‪ 8( .‬נק')‪.‬‬ ‫חוק הגנת הפרטיות בחוק זה‪ ,‬שנחקק בשנת ‪ ,1..1‬נקבעה רשימה של פגיעות בפרטיות‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫א‪ .‬בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציתות לשיחה או הקלטתה ללא ידיעת משתתפיה (אם צד אחד יודע‪ ,‬כגון אם העיתונאי הוא צד אחד‬ ‫בשיחה‪ ,‬ההקלטה מותרת‪).‬‬ ‫ג‪ .‬צילום אדם ברשות היחיד‪ ,‬גם אם לא מפרסמים את התמונה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פרסום תמונת אדם שצולם ברשות הרבים‪ ,‬אם תמונה זו עלולה להשפילו (למשל‪ ,‬אדם מחטט באף‪).‬‬ ‫ה‪ .‬פרסום על התנהגות אדם ברשות היחיד‪.‬‬ ‫ו‪ .‬פרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו של אדם‪.‬‬ ‫רשימה זו היא חלקית‪ ,‬וכוללת היבטים מסוימים בפרטיותו של אדם‪ .‬ואכן ‪,‬ועדת השופט כהן‪ ,‬שדנה‬ ‫בניסוח החוק‪ ,‬הודתה שאין דרך להגדיר באורח מדויק מהי פרטיות ‪,‬וממילא גם לא ניתן לקבוע רשימה‬ ‫סגורה של פגיעות אסורות בפרטיות‪ .‬הרשימה שהוצגה לעיל איננה אלא דוגמאות מתוך ההגדרות‬ ‫הכלליות שחותמות את הרשימה בסעיף החוק‪" :‬פרסום כל עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם‪,‬‬ ‫ושימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים‪".‬‬ ‫מתי פגיעה בפרטיות מותרת בחוק לעיתונאי?‬ ‫האיזון‪ :‬מתי מותר לעיתונאי‪ ,‬ואולי הוא אפילו חייב‪ ,‬לפלוש לפרטיותו של אדם כדי לקיים את הערך‬ ‫הנגדי של זכות הציבור לדעת ?שר המשפטים שכיהן בתקופה שבה נחקק חוק הפרטיות הרגיע את‬ ‫העיתונאים ואמר‪" :‬כל המאבק על טוהר המידות וכל בירור על פעולותיהם הציבוריות של אנשי הציבור –‬ ‫כל אלה יישארו חשופים לחלוטין בפני עינם הפקוחה של אמצעי התקשורת‪".‬‬ ‫ואכן‪ ,‬החוק מתיר פגיעה בפרטיותו של אדם‪ ,‬כאשר מתמלא אחד מהתנאים הבאים‪:‬‬ ‫א ‪.‬כאשר יש הסכמה לפרסום הידיעה מצדו של הנפגע‪.‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪68‬‬ ‫סעיף זה נראה לכאורה ברור מאליו‪ ,‬אבל החוק מתיר פרסום גם כאשר ההסכמה איננה מפורשת‪ .‬ולכן‪ ,‬יש‬ ‫הטוענים כי כל איש ציבור או סלבריטאי‪ ,‬ברגע שבחר בדרך חיים כזו‪ ,‬הביע את הסכמתו לכך שיפלשו‬ ‫לצנעת חייו‪.‬‬ ‫ב ‪.‬גם כאשר אין הסכמה מצד הנפגע מותר לפרסם‪ ,‬בתנאי שהפרסום הוא אמת‪ ,‬ויש בו עניין ציבורי‬ ‫המצדיק את הפרסום‪.‬‬ ‫כאן צריכים להתקיים שני תנאים‪:‬‬ ‫התנאי הראשון הוא שיש עניין ציבורי‪ .‬בכך דומה הדבר לחוק לשון הרע‪ ,‬שבו העניין הציבורי תלוי‬ ‫באירוע‪ :‬שידור סרט ממצלמה נסתרת בחדר פרטי של אדם רגיל‪ ,‬אשר מצלמת אותו מתלבש בבוקר איננו‬ ‫נכלל בגדר עניין ציבורי‪ .‬אבל אותה מצלמה בביתו של פוליטיקאי‪ ,‬המציגה אותו נפגש בחשאי עם‬ ‫הרמטכ"ל כדי לשכנע אותו להצטרף למפלגתו‪ ,‬בכך יש עניין ציבורי‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬למשפ נתניה יש בסיס לתבוע את גב פרץ בטענה של הפרת הסכם סודיות‪,‬‬ ‫ובכך פגיעה בפרטיות של הזוג נתניהו‪ .‬את העיתון ידיעות אחרונות ‪ -‬אין איזון‪,‬‬ ‫נקיטת עמדה של צד אחד‪ ,‬העיתון לא פנה למש נתניהו על מנת שיציג את הצד שלו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר מהי אתיקה עיתונאית‪ .‬ציין מהם הגורמים לביצוע עבירות אתיקה‬ ‫רבות בעיתונות הישראלית?‪ .‬האם עיתון "ידיעות אחרונות" ביצע עבירה‬ ‫על תקנון האתיקה כפי שטוענת הגב' נתניהו‪ ,‬נמק תשובתך‪ 7( .‬נק')‬ ‫במילון אבן‪-‬שושן מוגדר המושג אתיקה‪" :‬מוסר‪ ,‬תורת המידות‪ .‬התורה המתארת את הטוב שיבחר‬ ‫לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו‪".‬‬ ‫האתיקה היא התורה המנסה להתחקות אחר מהותם של הערכים החיוביים והמוסריים ולהוכיח את‬ ‫תקפותם‪ .‬מושגי האתיקה מתארים את המעשה הנכון‪ :‬טוב‪ ,‬רע‪ ,‬ראוי‪ ,‬לא ראוי‪ ,‬חובה‪ ,‬אסור ‪..‬כללי‬ ‫האתיקה נוגעים למוסכמות ולהבנות‪ ,‬חלקם כתובים בתקנונים ברורים‪ ,‬אבל חלקם הגדול אינם כתובים‪,‬‬ ‫אלא מוסכם שכך ראוי לצפות מעיתונאי לנהוג‪.‬‬ ‫יש להתייחס לנושא "עובדות ודעות" (עפ"י מסמך נקדי) ‪ -‬תפקידם העיקרי של העיתונאים הוא לספק‬ ‫למאזינים ולצופים מידע מהימן‪ ,‬בדוק ושלם כמה שאפשר ולהניח להם להגיע למסקנה מעצמם ולא להביא‬ ‫עובדות עם מסקנות מוכנות בצדן‪.‬‬ ‫המצב כיום בתחום האתיקה העיתונאית איננו מזהיר‪ .‬בעיתונות הישראלית מדי יום מתבצעות עבירות‬ ‫אתיקה רבות‪ .‬מהם הגורמים לתופעה זו?‬ ‫לעתים עיתונאים ישרים עוברים עבירות אתיקה שכן הם אינם מבינים כי במעשיהם יש סטייה מן הנורמה ‪.‬‬ ‫עיתונאים אחרים סוברים שכיום המצב כל כך ירוד‪ ,‬וכדברי עיתונאי ישראלי‪" :‬אתיקה עיתונאית זה דבר‬ ‫שחלף מן העולם‪ .‬היום השיקול המסחרי הוא המלך בישראל‪ ,‬ואיש הישר בעיניו יעשה"‪ .‬בעיה אחרת היא‬ ‫היעדר ההרתעה‪ .‬עיתונאים רבים המתחבטים בבעיות אתיקה שואלים את עצמם שוב ושוב‪" :‬מה יעשו לי‬ ‫אם אפר את כללי האתיקה? יכניסו אותי לבית סוהר?"‬ ‫יישום‪ :‬היות והעיתון לא איזן מקורות‪ ,‬חשף רק צד אחד של גב פרץ‪ ,‬הוא לא פעל על‬ ‫פי כללי האתיקה‪ ,‬הנטייה לעסוק במה שמתנהל בתוך המשפחה במעניין ולא בעניין‪,‬‬ ‫הוא לא מאוזן‪ ,‬לא ראוי ולא מוסרי וגובל ברכילות‪.‬‬ ‫שאלה ‪1.‬‬ ‫רמת ריכוזיות גבוהה מדי בשוק התקשורת ובעלויות צולבות בכלי תקשורת עשויים‬ ‫להביא לפגיעה בחופש הביטוי ולעיוות אופן סיקור החדשות" ‪ -‬כך מזהירים‬ ‫הכלכלן תמיר אגמון‪ ,‬וראש המחלקה לפיתוח תקציבי עמי צדיק‪ ,‬ממרכז המחקר‬ ‫והמידע של הכנסת‪ .‬כוחה של העיתונות לממש את חופש הביטוי בתוך חברה‬ ‫דמוקרטית נובע מהמגוון הגדול של אמצעי התקשורת השונים‪ ( .‬אתר עצמאות)‬ ‫‪69‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את המושג בעלות צולבת‪ .‬פרט את הסכנות הנובעות מריכוזיות‬ ‫בשליטה באמצעי התקשורת‪ .‬איזו סכנה באה לידי ביטוי בפתיח? נמק‬ ‫תשובתך‪ 8( .‬נק')‬ ‫בעלות צולבת היא מצב שבו שוק התקשורת נשלט בידי מספר מצומצם של תאגידים ואנשי עסקים‪ ,‬ויש‬ ‫סכנה גדולה למימוש חופש הביטוי‪.‬‬ ‫סכנות ‪ :‬חוקרי תקשורת ועיתונאים מעלים מספר חששות בנוגע למצב שבו שוק התקשורת נשלט בידי‬ ‫מספר מצומצם של תאגידים ואנשי עסקים‪ ,‬ויש סכנה גדולה למימוש חופש הביטוי‪:‬‬ ‫א‪ .‬אינטרסים כלכליים הם הדוחפים תאגידי תקשורת‪ .‬בשל כך‪ ,‬כאשר עמדה מסוימת אינה מתאימה‬ ‫לאינטרס הכלכלי של תאגיד גדול לא נשמע עליה ברוב כלי התקשורת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האינטרסים הכלכליים גורמים לתאגידים לחפש מקסימום רווחים‪ .‬הדרך לכך היא לייצג תכנים‬ ‫רדודים המושכים רייטינג גבוה‪ ,‬תוך התעלמות מסוגיות חברתיות ופוליטיות חשובות‪ .‬כך נפגע חופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬שכן אמצעי התקשורת לא ישמיעו נושאים רבים במרחב הציבורי ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לרוב אנשי העסקים יש קשרים עם פוליטיקאים (קשרים בין הון לשלטון)‪ .‬קיים חשש שהעמדות‬ ‫הפוליטיות והפוליטיקאים המקורבים לבעלי התאגידים יקודמו באופן בולט‪ ,‬תוך השתקת העמדות‬ ‫הסותרות‪ .‬כיוון שרוב ערוצי התקשורת נשלטים בידי התאגיד‪ ,‬יכול להיווצר מצב שבו עמדות שונות לא‬ ‫יוכלו להישמע‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬למעשה כל אחת מהסכנות רלוונטית לפתיח‪ ,‬תלוי בנימוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר מהו חופש הביטוי ופרט את ארבע ההצדקות לקיומו‪ .‬נמק איזו מן‬ ‫ההצדקות עלולה להיפגע בשל הבעלות הצולבת המתוארת בפתיח‪ 7( .‬נק')‬ ‫חופש הביטוי ‪ -‬במדינה דמוקרטית המשטר הרצוי איננו יכול להתקיים ללא אחד מהעקרונות הבסיסיים‬ ‫של הדמוקרטיה‪ :‬הזכות לחופש ביטוי‪.‬‬ ‫חופש הביטוי משמעותו הזכות של כל אדם לומר ולפרסם את אשר על לבו ‪.‬זכות זו קשורה לכמה זכויות‬ ‫נוספות‪ :‬הזכות להפגין‪ ,‬זכות הציבור לדעת (שהרי לא ניתן לגבש דעה ללא קבלת המידע הרלוונטי) ועוד‪.‬‬ ‫מהי החשיבות של זכות זו לביטוי אישי של דעה? מדוע דמוקרטיה לא יכולה להתקיים ללא חופש הביטוי?‬ ‫יש ארבע שיטות שונות המגדירות את הטיעון המוסרי בזכות חופש הביטוי כחלק‬ ‫מהשלטון הדמוקרטי‪:‬‬ ‫)‪(1‬כאמצעי לגילוי האמת; (‪ )2‬כאמצעי למיצוי עצמי; (‪ )3‬כאמצעי לתפקוד‬ ‫ולהעמקת הדמוקרטיה; (‪ )4‬כאמצעי ליציבות חברתית‪ .‬התלמיד ירחיב את כל ‪4‬‬ ‫הסעיפים‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬כל אחת מההצדקות עלולה להיפגע בשל הבעלות הצולבת‪.‬‬ ‫שאלה ‪13‬‬ ‫בפסק דין שמרחיב את גבולות חופש העיתונות‪ ,‬קיבל בית המשפט העליון את‬ ‫ערעורם של אילנה דיין והתוכנית "עובדה"‪ ,‬וקבע כי הם לא הוציאו את דיבתו של‬ ‫סרן ר'‪.‬‬ ‫תחילת הפרשה לפני כשמונה שנים‪ ,‬בשנת ‪ ,6440‬כשפלוגה של "גבעתי" תחת פיקודו‬ ‫של סרן ר' פגעה בילדה פלסטינית בת ‪ 60‬והרגה אותה‪ .‬בעקבות כתבה ששודרה‬ ‫בתוכנית "עובדה"‪ ,‬הגיש ר' תביעת לשון הרע‪ .‬שופט בית המשפט המחוזי קיבל את‬ ‫התביעה ופסק לר' ‪ 044‬אלף שקל פיצויים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫וקבע כי "ניתן להצביע על ליקויים וטעויות בכתבה‪ ,‬אולם לא רק שאין לייחס‬ ‫למערכת עובדה ואילנה דיין כוונת זדון‪ ,‬אלא שהכתבה הייתה מאוזנת‪.".....‬‬ ‫דיין ו"עובדה" ערערו לעליון‪ ,‬כאמור קיבל בית‪ -‬המשפט העליון את הערעור והפך‬ ‫את פסק הדין של המחוזי‪ .‬שופטי בית המשפט העליון קבעו בין יתר נימוקיהם כי יש‬ ‫להבחין בין חופש הביטוי של עיתונאי ובין זה של הציבור הרחב‪ ,‬וראוי להרחיב את‬ ‫חופש הביטוי של איש התקשורת‪.‬‬ ‫א‪ .‬הסבר מהו חוק איסור לשון הרע‪ .‬פרט שתי הגנות בפני תביעת לשון הרע‬ ‫שהחוק בישראל מאפשר לעיתונאי‪ .‬על פי איזה הגנה התקבל הערעור של‬ ‫"עובדה" נמק תשובתך‪ 7( .‬נק')‪.‬‬ ‫"חוק איסור לשון הרע"‪ ,‬מגדיר לשון הרע באופן זה ‪:‬לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול‪:‬‬ ‫‪ ‬להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה‪ ,‬לבוז או ללעג מצדם‪.‬‬ ‫‪ ‬לבזות אדם בשל מעשים‪ ,‬התנהגות או תכונות המיוחסים לו‪.‬‬ ‫‪ ‬לפגוע באדם במשרתו‪ ,‬אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת‪ ,‬בעסקו‪ ,‬במשלח ידו או במקצועו‪.‬‬ ‫‪ ‬לבזות אדם בשל מוצאו או דתו‪.‬‬ ‫המשמעות של חוק זה היא שפרסום מסוים ייחשב כלשון הרע גם אם הפגיעה נגרמה כלפי פרנסתו של‬ ‫האדם (פרסום על רופא שחולה במחלה) או אם הפגיעה בכבודו של האדם‪.‬‬ ‫החוק בישראל מאפשר לעיתונאי מספר הגנות בפני תביעת לשון הרע‪ .‬כאשר תנאים אלה מתמלאים‬ ‫הדברים אינם נחשבים בגדר לשון הרע‪ :‬אמת דיברתי! עניין ציבורי !‬ ‫‪1.‬אמת דיברתי ‪:‬כאשר העובדות שהעיתונאי מפרסם הן אמת‪.‬‬ ‫לרוב בית המשפט פוסק כי בתביעת דיבה כנגד עיתונאי‪ ,‬שהיא בגדר לשון הרע‪ ,‬הוא חייב להוכיח כי‬ ‫העובדות שהוא פרסם הן אמת מוחלטת‪ ,‬אפילו שמדובר בהוכחה קשה‪ .‬זוהי עמדתם של רוב שופטי בג"צ‪,‬‬ ‫המחייבים הוכחה מוחלטת‪ .‬השופט מאיר שמגר היה מהיחידים שטען שמספיק שהעיתונאי חשב לתומו‬ ‫בעת שכתב את הדברים שמדובר באמת‪ ,‬וערך את מלוא הבדיקות שהיו ביכולתו‪ ,‬גם אם בסוף התברר‬ ‫שאין בדברים אמת‪ .‬ואולם‪ ,‬לרוב דעתו נותרה כדעת מיעוט‪ ,‬ולא התקבלה‪.‬‬ ‫התנאי של אמת דיברתי אינו מספיק‪ .‬יחד איתו חייב להתמלא התנאי הנוסף של עניין לציבור‪.‬‬ ‫‪2.‬עניין לציבור ‪:‬גם אם הפרסום הוא אמת‪ ,‬מוכרחה להיות חשיבות ציבורית בידיעה המתפרסמת‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬ידיעה על אדם פרטי שלא היה נאמן לאשתו – אין בה עניין לציבור‪ ,‬ואם שמו של האדם יפורסם‬ ‫בעיתון‪ ,‬אפשר לתבוע את העיתונאי בתביעת דיבה‪ ,‬גם אם מדובר בידיעה שהיא אמת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ידיעה‬ ‫כזו על איש ציבור‪ ,‬שמפלגתו חורטת על דגלה את ערכי היושר והמשפחה‪ ,‬ממלאת ללא ספק את התנאי‬ ‫של עניין לציבור‪ .‬ולכן אם ידיעה זו אמיתית – אין בה לשון הרע‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬השופט קבע שהכתבה הייתה מאוזנת‪ ,‬למרות ליקויים בה אין לראות בכתבה‬ ‫כוונת זדון‪ ,‬לכן הערעור התקבל בשל ההגנה‪ :‬אמת דיברתי וזכות הציבור לדעת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ציין והסבר שני דגמי פיקוח המתארים את מערכת היחסים בין השלטון‬ ‫לבין התקשורת‪ .‬איזה מבין הדגמים מאפשר שידור תחקיר מסוג זה? נמק‬ ‫מדוע‪ 8( .‬נק')‬ ‫הדגם הראשון‪ :‬תקשורת במדינות דיקטטוריות ‪:‬הדגם האוטוריטרי‪/‬הסובייטי‬ ‫דגם זה קיים בעיקר במדינות דיקטטוריות ובשלטון שאיננו פועל באופן דמוקרטי‪ .‬מערכת‬ ‫היחסים בין התקשורת לבין השלטון כוללת פיקוח הדוק‪ :‬לתקשורת אסור להעביר ביקורת על‬ ‫הממשל או על ראשי השלטון ‪.‬לעתים התקשורת נמצאת בבעלות הממשלה (כמו בשלטון‬ ‫הקומוניסטי‪ ,‬שבו השתייכה העיתונות כולה למפלגה השלטת) ומהווה שופר לביטוי עמדותיה‪.‬‬ ‫לעתים התקשורת נמצאת אמנם בבעלות פרטית‪ ,‬אבל הבעלים מקורבים אידיאולוגית לשלטון‬ ‫ועומדים תחת משטר חמור של צנזורה( למשל בשלטון הנאצי)‪ .‬בדגם זה של אמצעי תקשורת‬ ‫המושג חופש הביטוי העיתונאי מצטמצם לתחומים שאינם יכולים לסכן את השלטונות או את‬ ‫תפיסת העולם השלטת במדינה זו או לקרוא עליהם תיגר‪.‬‬ ‫הדוגמאות הקלאסיות לדגם זה הן הדיקטטורות הגדולות של המאה ה‪: 64-‬גרמניה הנאצית וברית‬ ‫המועצות‪ ,‬אבל גם כיום יש מדינות מסוימות המפקחות על התקשורת באופן דומה‪ ,‬כמו איראן‬ ‫וסוריה ‪.‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הדגם השני‪ :‬תקשורת דמוקרטית‪ :‬דגם האחריות החברתית‬ ‫במדינות הליברליות מערכת היחסים בין השלטון לבין התקשורת שונה לחלוטין‪ .‬התקשורת‬ ‫נמצאת בבעלות פרטית‪ ,‬וזוכה לעצמאות רבה‪ .‬התפיסה הדמוקרטית רואה בתקשורת את הגורם‬ ‫החשוב ביותר למימוש ערך חופש הביטוי ולשמירה על עקרונות הדמוקרטיה‪ .‬בשל כך התקשורת‬ ‫זוכה לחופש פעולה נרחב ללא התערבות המשטר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם בשלטון דמוקרטי יש צורך‬ ‫באיזון ובהגבלה של חופש הביטוי על ידי התערבות של רשויות המדינה‪ .‬לעתים חופש הביטוי נסוג‬ ‫בפני אינטרסים אחרים‪ ,‬כאשר הבולט בהם הוא האינטרס הביטחוני והאינטרס של סיכון שלום‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫האינטרס של ביטחון הציבור מחייב לעתים את המדינה להתערב בתפקודה השגרתי של‬ ‫התקשורת‪ ,‬ולפגוע בחופש הביטוי על אף חשיבותה של זכות זו‪ .‬בידי הממשלה בישראל יש שני‬ ‫אמצעים חוקיים לפיקוח ביטחוני על תפקיד תקשורת‪ :‬הטלת איסור על הופעת עיתון‪ ,‬ושימוש‬ ‫בצנזורה הצבאית‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬דגם האחריות החברתית מאפשר תחקיר כדוגמת התחקיר של עובדה‪,‬‬ ‫לתקשורת יש חופש פעולה‪ ,‬באופן מאוזן ובהתחשבות באינטרס הביטחוני‪ .‬ניתן‬ ‫לשער כי הכתבה פורסמה באישור דובר צה"ל ועסקה בביקורת בנושא המוסרי‪-‬‬ ‫צבאי בחופש עיתונאי‪ .‬הוכחה אף בתחילה נתבעה המערכת בתביעת לשון הרע ‪.‬‬ ‫מבנית‪ :‬פוליטיקה בעידן תקשורת‬ ‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:)11-16‬‬ ‫שאלה ‪11‬‬ ‫ציפי לבני נמצאת בשעתה הפוליטית הקשה ביותר ‪ -‬הסקרים מרסקים את קדימה‪,‬‬ ‫יאיר לפיד נוגס לה במנדטים‪ ,‬וכעת היא עלולה לאבד את מפלגתה ליריבה שאול‬ ‫מופז‪ .‬בראיון מיוחד היא מספרת על הזוגיות שלה ‪,‬על מחוות רומנטיות‪ ,‬על מה‬ ‫חושבים הבנים שלה על הקריירה שלה‪ ,‬ומה היא מחביאה במגירה העליונה במשרד‪.‬‬ ‫מי שכן חבר אליה בשבוע האחרון הוא עמרי שרון שהרשע בעברות רישום כוזב ומתן‬ ‫עדות שקר ונידון לשבעה חודשי מאסר‪ .‬גם צחי הנגבי וחיים רמון שייכים למחנה‬ ‫שלה אבל לבני הוסיפה שהיא לא חוששת לתדמיתה‪.‬‬ ‫ציפי לבני בקרב על "קדימה" ענת גורן | אנשים | פורסם ‪45/46/66‬‬ ‫א‪ .‬הסבר מהי "פוליטיקת האריזה"‪ .‬פרט את יתרונותיה והשלכותיה על‬ ‫פוליטיקאים‪ .‬כיצד פוליטיקת האריזה באה לידי בפתיח‪ 8( .‬נק')‬ ‫הפוליטיקה החדשה מתייחסת לפול יטיקה בעידן הטלוויזיה ובעידן הניו מדיה‪ ,‬שבו השיח לובש צורה של‬ ‫בידור‪ ,‬ויש להתבסס על שואו טלוויזיוני‪ .‬מתרחשת פרסונליזציה לפוליטיקאים‪ .‬חשיפת החיים הפרטיים‬ ‫של הפוליטיקאים‪ ,‬יצירת תדמית אוהדת לפוליטיקא באמצעות חשיפת התחום האחורי‪ .‬הכיסויים האלה‬ ‫הם יקרי ערך לפוליט יקאים‪ ,‬אבל יכולים להפריע‪ .‬כל דבר שעלול להיתפס כפגם באישיות המועמד או‬ ‫בעברו‪ ,‬יחשף ללא רחמים‪ .‬הצהובונים הולכים בגישה של ה"כל הולך"‪.‬‬ ‫היתרונות של הפוליטיקה הארוזה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרחיבה את קשת האינפורמציה הנמסרת לאזרח‪.‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפקטיביות בהעברת המסר‪.‬‬ ‫פוטנציאל להגדלת מעורבות האזרחים בדיון הפוליטי‪.‬‬ ‫מעניקה רובד נוסף לשיח הדמוקרטי ועשויה לסייע גם לאיכויות השלטון באמצעות אופייה‬ ‫החודרני של התקשורת החדשה‪.‬‬ ‫ההשלכות של הפוליטיקה הארוזה ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫"האריזה" הופכת חשובה מן המהות‬ ‫הופכת את הפוליטיקה לפשטנית ורדודה ומונעת דיון פילוסופי ומעמיק‬ ‫מייצרת ויכוח פוליטי בעל אופי נגטיווי‪ ,‬ציני‪.‬‬ ‫מובילה את הפוליטיקה להתמקדות באיש ולא באידיאולוגיה – הפרסונליזציה של‬ ‫הפוליטיקה‬ ‫מנציחה ומעצימה את תרבות חמש עשרה השניות ‪ -‬ה‪sound bites-‬‬ ‫הופכת את הפוליטיקה לכזו השמה דגש על הצד הוויזואלי ‪ -‬תמונות במקום מלים‪.‬‬ ‫מאפשרת למנהיג הפוליטי לקבוע בעצמו את סדר היום הציבורי‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬המועמדת ליו"ר המפלגה כאשר היא מספרת על הזוגיות שלה ‪,‬על מחוות‬ ‫רומנטיות‪ ,‬על מה חושבים הבנים שלה על הקריירה שלה‪ ,‬ומה היא מחביאה במגירה‬ ‫העליונה במשרד מציגה יותר את ההשלכות של "האריזה" – מציגה סיפור אחורי‬ ‫במקום מהות המפלגה‪ ,‬השיח לובש צורה של בידור‪ ,‬ו מתרחשת פרסונליזציה‪.‬‬ ‫עצם העניין שהיא חוברת עם אנשים שבעברם בית המשפט מצא אותם אשמים‬ ‫במעשים פליליים‪ ,‬וגם אם שילמו חובם לחברה – היא מתמקדת באנשים ולא‬ ‫באידיאולוגיה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תאר את השפעת הניו מדיה על פוליטיקאים ועל אופן סיקורם בתקשורת‪.‬‬ ‫ציין שתי השפעות שונות של המדיה על הפוליטיקה והסבר כיצד הן באות‬ ‫לידי ביטוי בפתיח‪ 7( .‬נק')‬ ‫השפעות הניו מדיה על הפוליטיקאים ואופן סיקורם בתקשורת‪ :‬המעורבות של המדיה החדשה‬ ‫בפוליטיקה גורמת לכך שהפוליטיקאי משווק בצורה קלילה ובידורית יותר במטרה לצבור את אהדת הקהל‬ ‫ולא דרך הצגת עמדותיו או השקפת עולמו‪ ,‬ע"י עבודה עיתונאית מסורתית‪ ,‬הכוללת דיווחים על הרעיונות‬ ‫שיש לאותו אדם להציע‪ .‬המדיה מספקת דוכן נאומים מאולתר בתקופה בה מספר מועט של אנשים‬ ‫קוראים עיתונים ומסע הבחירות מצטמצם לקרנבל פוסטמודרני‪ .‬הטלוויזיה המסחרית רואה בפוליטיקה‬ ‫אפשרות להביא רייטינג ובכך להגברת רווחיה הכלכליים‪ .‬בעידן הניו‪ -‬מדיה הפוליטיקה מופקדת בידיהם‬ ‫של סוקרים‪ ,‬יועצים ויחצ"נים‪ ,‬שמטרתם לשווק את הפוליטיקאי באמצעות "באז" (רעש) תקשורתי‬ ‫הכולל הופעה חיצונית‪ ,‬דימוי פופוליסטי וחשיפת "התחום האחורי"‪ ,‬במטרה לרכוש את אהדת הקהל‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה בין המטרות הכלכליות של המדיה והיחצ"נים שמרוויחים מכך גם‪ ,‬הופך את הפוליטיקה‬ ‫לבידור‪.‬‬ ‫השפעות שונות של המדיה על הפוליטיקה‪:‬‬ ‫‪ .1‬האחראים לשינוי הזה הם אמצעי תקשורת ההמונים אשר הפכו למתווכים העיקריים בין‬ ‫הזירה הפוליטית ובין הציבור‪ .‬זהו עידן המדיה‪-‬פוליטיקה‪ ,‬שבו הפוליטיקה ברובה‬ ‫מתרחשת בתוך זירת התקשורת והאירועים הפוליטיים נתפסים כאירועי מדיה ‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעידן הזה קשה לעשות את ההבחנה שבין מידע אמיתי לבין בידור טלוויזיוני‬ ‫מאחר והפוליטיקאים נעזרים ‪ -‬בעיקר בתקופת הבחירות – בערוצי התקשורת‬ ‫הבידוריים‪-‬מסחריים על מנת להעביר את המסר שלהם ‪,‬או בעצם להתחבב על‬ ‫הצופים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הרעיון המרכזי של העידן הזה הוא שהפוליטיקאי משווק בצורה קלילה ובידורית‬ ‫יותר במטרה לצבור את אהדת הקהל‪ ,‬ולא דרך עבודה עיתונאית מסורתית‪ ,‬הכוללת‬ ‫דיווחים על רעיונות מרכזיים שיש לאותו אדם להציע ‪.‬כך מספקת המדיה‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הפופוליסטית דוכן נאומים מאולתר בתקופה שבה מספר מועט של אנשים קוראים‬ ‫עיתונים ומסע הבחירות מצטמצם לקרנבל פוסט מודרני‪/‬‬ ‫‪ .4‬המסרים שעליהם רובנו נשענים קצרים הרבה יותר מבעבר‪ .‬נאום בחירות של שעה או‬ ‫שעתיים שאפיין את השיח הפוליטי של המאה ה‪ 1.-‬פינה את מקומו לטובת תשדיר של‬ ‫‪ 32‬שניות ולסאונד בייט של ‪ 12‬שניות בתקשורת המשודרת‪ .‬באופן גדל והולך הקהל‬ ‫לנאומים אינו זה העומד מול הפוליטיקאי אלא הצופה המתבונן ושומע קטע קצרצר של‬ ‫הנאום בחדשות ‪.‬‬ ‫‪ .2‬הטלוויזיה ממעיטה בחשיבות תפקידו של האזרח בתהליך התקשורת הפוליטית‬ ‫ומאפשרת למשחק הפוליטי להתנהל עם השחקנים הקבועים שלו‪ .‬במובנים רבים‪ ,‬לפי‬ ‫חוקרת התקשורת‪ ,‬פיפה נוריס‪ ,‬הפוליטיקה מצויה כיום למעשה בחשיפת יתר‪:‬‬ ‫האזרחים יודעים יותר מדי בנוגע לפוליטיקה‪ ,‬ויחד עם זאת‪ ,‬אינם יודעים די בכדי‬ ‫להשפיע באופן יעיל על הפוליטיקה‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬סעיפים ‪ 233‬מתאימים למתואר בפתיח התלמיד ינמק‪.‬‬ ‫שאלה ‪12‬‬ ‫איש התקשורת יאיר לפיד הודיע לפני מספר חודשים למנהליו בחברת החדשות‬ ‫בערוץ ‪ ,6‬על סיום עבודתו בערוץ‪ ,‬בשל רצונו להקים מפלגה שתתמודד במערכת‬ ‫הבחירות הקרובה לכנסת‪.‬‬ ‫לפיד‪ ,‬שהגיש את התוכנית "אולפן שישי" בערוץ ‪ 6‬והיה בעל טור בעיתון "ידיעות‬ ‫אחרונות"‪ ,‬הודיע בחגיגיות‪" :‬אני יוצא לדרך חדשה"‪ ....‬פרש מערוץ ‪ 6‬ומפרסם את‬ ‫משנתו בפייסבוק בלבד‪.‬‬ ‫יו"ר מפלגת העבודה‪ ,‬שלי יחימוביץ‪ ,‬בירכה על כניסתו של לפיד לזירה הפוליטית‪:‬‬ ‫"הוא אדם איכותי שיביא יכולות אישיות לזירה הציבורית‪ .‬גם אם אינני מסכימה‬ ‫לעמדותיו‪ ,‬כניסה לפוליטיקה של אנשים רעננים ממגזרים שונים תתרום לכנסת‬ ‫ולעולם הפוליטי"‪( .‬דה‪ -‬מרקר‪ ,‬נתי טוקר‪)8/6/6466 ,‬‬ ‫א‪ .‬הסבר‪:‬מהו פוליטיקאי סלבריטאי‪ .‬פרט שני סוגים של פוליטיקאי‬ ‫סלבריטאי ונמק לאיזה סוג פוליטיקאי ניתן לשייך את יאיר לפיד ‪ 8( .‬נק')‬ ‫פוליטיקאים סלבריטאים‪ :‬מנהיג פוליטי בשלהי המאה ה‪ 02-‬ותחילת המאה ה‪ 01-‬צריך להיות ידוען כי הוא חייב‬ ‫לעבור בהצלחה את משוכת הסקרים‪ .‬אם הוא אינו כוכב תקשורת בכל תחום שהוא‪ :‬בין אם פוליטי ‪,‬כלכלי‪,‬‬ ‫אינטלקטואלי‪ ,‬אמנותי‪ ,‬בידורי או אחר‪ ,‬נמוכים סיכויו להיבחר כמועמד פוליטי ‪.‬ולכן‪ ,‬מפורסמי תקשורת – כמו‬ ‫כוכבי קולנוע (רונלד ריגן‪ ,‬ארנולד שוורצנגר‪ ,‬וורן ביטי ‪,‬קלינט איסטווד)‪ ,‬כוכבי טלוויזיה‪ ,‬דמויות ספורטיוויות‪ ,‬או‬ ‫אסטרונאוטים‪ ,‬כמו ג'ון גלן‪ ,‬באים בחשבון כמנהיגים פוליטיים‪ ,‬למרות שהם חסרי ניסיון פוליטי‪ .‬הם נלקחים‬ ‫ברצינות בגלל שיש להם את תכונת הידוענות ‪ -‬או את משאב הפופולריות המייצר להם הבלטה בתקשורת ‪.‬‬ ‫ידוען‪-‬פוליטיקאי מדובר בפוליטיקאי נבחר בעל רקע בבידור‪ ,‬שואו ביזנס או ספורט‪ ,‬המשתמש במרכיבים מעברו‬ ‫על מנת להיבחר‬ ‫פוליטיקאי‪-‬ידוען מדובר בפוליטיקאי נבחר או מועמד המשתמש בצורות ובהקשרים הסלבריטאים כדי להעצים את‬ ‫תדמיתו ולהעביר את המסר‪ .‬טכניקות כאלו כוללות שימוש בתצלומים עם כוכבים כדי ליצור את ההקשר בין‬ ‫הפוליטיקאי לבידור‪ .‬גרסא מסוימת לכך היא השתתפות של פוליטיקאים במסיבות יחסי ציבור פרסומיות‪ .‬טכניקה‬ ‫נוספת היא שימוש בבמות לא‪-‬מסורתיות לקידום הפוליטיקאי‪..‬‬ ‫יישום‪ :‬יאיר לפיד ידוען‪-‬פוליטקאי מועמד שבעברו הקרוב היה מגיש חדשות אולפן‬ ‫שישי‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר את מודל מדרג ההשפעות בשטח הפרסום הפוליטי‪ .‬באיזה שלב‬ ‫במדרג ההשפעות נמצא יאיר לפיד? נמק תשובתך‪ 7( .‬נק')‬ ‫מודל מדרג ההשפעות בשטח הפרסום הפוליטי‪:‬‬ ‫שלב החשיפה ‪ -‬באמצעות כלי התקשורת הציבור עורך היכרות עם הפוליטיקאי (בעיקר באמצעות‬ ‫הטלוויזיה) שלב הידיעה ‪ -‬הציבור בוחן את תכונות הפוליטיקאי‪ ,‬את כישוריו‪ ,‬את עמדותיו‪ ,‬ואת‬ ‫השתייכותו המפלגתית‬ ‫שלב האהדה ‪ -‬כאן נוצרת האהדה כלפי הפוליטיקאי מצדו של קהל היעד‪ .‬אחת הדרכים – יצירת הזדהות‬ ‫ותחושת קירבה‬ ‫שלב ההעדפה ‪ -‬דרך האהדה נוצרת ההעדפה של הבוחרים כלפי פוליטיקאי אחד על פני פוליטיקאי אחר‬ ‫שלב כוונת הרכישה ‪ -‬במקרה של פרסום פוליטי‪ ,‬קהל היעד ישתכנע בשלב הזה‪ ,‬ויביע זאת באמצעות‬ ‫כוונתו להצביע בעבור הפוליטיקאי‬ ‫שלב הקנייה ‪-‬בשלב הזה תגובת הקנייה תבוא לידי ביטוי בהצבעה בקלפי‬ ‫שלב הנאמנות ‪ -‬יתבטא בהצבעה חוזרת‬ ‫יישום‪ :‬עפי הפתיח ‪ :‬יאיר לפיד הוא בשלב החשיפה ‪ ....‬לפי ידע של התלמידים ניתן‬ ‫לקבל גם ידיעה או אהדה "הודיע על סיום עבודה ‪....‬בשל רצונו להקים מפלגה‪"...‬‬ ‫זה שלב שבן הוא חושף את כוונותיו להיות איש פוליטי‪ .‬בנוסף ציטוט מדברי שלי‬ ‫יחימוביץ‪ " :‬כניסה לפוליטיקה של אנשים רעננים‪ "...‬מעידה על שלב החשיפה‪.‬‬ ‫שאלה ‪16‬‬ ‫עמיר פרץ נגד שלי יחימוביץ בתוכנית הרדיו הכל דיבורים‪" :‬ראש הממשלה התגייס‬ ‫לטובתה !" עמיר פרץ בראיון לתכנית הרדיו‪ ,‬יוצא במילים נחרצות נגד התנהלותה‬ ‫של חברת הכנסת שלי יחימוביץ במהלך עבודתה בכנסת ובמהלך הקמפיין לראשות‬ ‫המפלגה‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים נוספים בליכוד התגייסו כדי לסייע‬ ‫לחברת הכנסת יחימוביץ במרוץ שלה לראשות מפלגת העבודה‪ .‬פרץ בטוח כי "רק‬ ‫הוא יוכל לאחד את המפלגה תחת ניהולו" ומאשים את יחימוביץ' בניהול קמפיין לא‬ ‫הגון‪( .‬מתוך שידורי רשת ב' ‪) 60.1.66‬‬ ‫א‪ .‬הסבר את ההבדל בין קמפיין חיובי וקמפיין שלילי‪ .‬איזה מהם בא לידי‬ ‫ביטוי בפתיח‪ ,‬פרט את מאפייניו ונמק‪.‬‬ ‫קמפיין חיובי הינו‪ -‬שימוש בטכניקות של פרסום חיובי – הכוונה היא לקידום ההיכרות עם המועמד‬ ‫והבלטת התכונות האידיאליות שלו‪.‬‬ ‫קמפיין שלילי הינו פרסום שלילי ותגובת נגד – אשר נועד להטיל ספק בהתאמה של היריב‪ .‬מדובר על‬ ‫מועמד פוליטי המנהל מתקפה נגד יריבו במטרה לחשוף את חולשותיו של היריב ולהציגו באור שלילי‪.‬‬ ‫התוצאה שמבקשים להגיע אליה כאשר משתמשים באסטרטגיית הקמפיין השלילי היא הפחתת הסיכוי‬ ‫שיבחרו ביריב ‪,‬והגדלת סיכוייו של המועמד התוקף שיבחרו בו‪.‬‬ ‫מאפיינים של הקמפיין השלילי‬ ‫‪ ‬ממעט לנתח ניתוחי עומק‪ ,‬ומייצג יותר את "הבידור פוליטי" "אינפוטיינמנט"‬ ‫‪ ‬מתמקד באישיותם של המועמדים‪ ,‬ולא בהיבטים הרעיוניים של פעילותם ‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬ ‫יישום‪ :‬על פי הפתיח פרץ פועל על פי עקרונות הקמפיין השלילי‪ ,‬פרץ מטיל ספק‬ ‫בדרך ניהולה של יחימומיץ וטוען לניהול לא הוגן של המרוץ‪ ,‬מנסה לחשוף את‬ ‫חולשותיה ולהבליט את היכולת שלו ומציין שרק הוא יכול להוביל‪....‬‬ ‫א‪ .‬הסבר מהו סאונד בייטס‪ .‬מהם העקרונות לניסוחו‪ ,‬הדגם סאונד בייטס‬ ‫מתוך הפתיח ‪ 8( .‬נק')‬ ‫הסאונד בייטס‪ :‬בעידן התקשורת החדשה חייב הפוליטיקאי לתמצת את נאומיו למשפטים שיתאימו‬ ‫לפיסות מידע קצרות וקצובות של מהדורות החדשות‪ .‬הפוליטיקאי נדרש לספק לתקשורת משפטים מושכי‬ ‫תשומת לב ובעלי מסר מעניין המשקף את מסע הבחירות שלו‪ .‬זהו מושג המזוהה ביותר עם תופעת‬ ‫הפשטת המסרים‪ .‬תופעה זו מתקשרת לפוליטיקה בעידן הניו מדיה כי כיום הציבור לא זוכר לטווח רחוק‬ ‫ואינו מעוניין לקלוט מידע רב‪ ,‬או שאינו מסוגל‪ .‬פוליטיקאי שמשכיל להעביר את מסריו בצורה מתומצתת‬ ‫ועניינית יישאר בתודעת בוחריו ויש לו סיכויים טובים ‪ .‬משפט קצר וטוב יישאר בזיכרון וייחרט לעד‬ ‫כדוגמת המשפט של ביל קלינטון " שלום חבר"‪.‬‬ ‫תרומתם של הסאונד בייטס לפוליטיקאים בעת העברת מסרים היא רבה‪ .‬העברת מסר במשפט קצר וקולע‬ ‫כדוגמת "שלום חבר" הצלחת להישאר בתודעה‪ .‬לא עשית זאת‪ ,‬הסיכויים קלושים‪ .‬מול מבול המסרים של‬ ‫פוליטיקאים בזמן בחירות שנופל על הבוחר‪ ,‬חייב פוליטיקאי לוודא שהמסר שלו קליט‪ .‬אורך הזמן של‬ ‫הסאונד בייטס‪ ,‬הזמן הולך ומתקצר‪ .‬תבנית מאד בנאלית ופשוטה ולכן המסר הרבה יותר מובן‪.‬‬ ‫יישום‪ :‬פרץ עשה שימוש בקמפיין שלו באמצעות הסיסמא "רק הוא יוכל לאחד את‬ ‫המפלגה תחת ניהולו" הממחישה את עקרונות הסאונד בייטס מסר ‪ 3‬סיסמא‪ .‬תקוותו‬ ‫שסיסמא זו תחרט בזיכרונם של הבוחרים‪.‬‬ ‫בהצלחה‬ ‫חלוקת הניקוד לשאלון מותאם בלבד ‪:‬‬ ‫עונה התלמיד על כל ארבעת הסעיפים‪.‬‬ ‫פרק א –‬ ‫הניקוד‪ 22 :‬נקודות (‪ 61‬לסעיף א‪ 60 ,‬נק לכל סעיף ‪ 01 = 0 X‬נקודות)‪.‬‬ ‫עונה התלמיד על שתי מבניות – שאלה אחת מכל מבנית‪12 .‬‬ ‫פרק ב –‬ ‫הניקוד לשאלה = ‪ .X ...2‬שאלות = ‪ 12‬נקודות‪.‬‬ ‫סה"כ עונה התלמיד על שלוש שאלות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חומר עזר מותר לשימוש ‪ :‬אין‬ ‫‪11‬‬ ‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬