מחוון לבדיקת הבחינה

‫‪6‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫משרד החינוך והתרבות‬
‫שאלון מפמ"ר ומחוון‬
‫תקשורת וחברה ג (‪(832202‬‬
‫שתי יחידות לימוד‬
‫שימוי לב ‪ -‬הנחייה לבדיקת שאלון מותאם בלבד בסוף המחוון‪.‬‬
‫פרק ראשון חובה ]‪ 40‬נקודות‪ [:‬רב תרבותיות וייצוגים‬
‫שאלה מספר ‪:1‬‬
‫קרא את האנסין שלפניך וענה על השאלות הנמצאות בסופו‪.‬‬
‫‪ 054‬אלף בני אדם הפגינו ברחבי הארץ‪" :‬אנחנו הישראלים החדשים" לאחר יותר‬
‫מ‪ 54-‬ימים מזמן בו שהוקם אוהל המחאה הראשון‪ ,‬שברה המחאה החברתית שיא‬
‫חדש‪ :‬כ‪ 044-‬אלף הפגינו בכיכר המדינה בתל אביב‪ .‬במקביל‪ ,‬הפגינו עשרות אלפי‬
‫מפגינים בכל הארץ‪.‬‬
‫יוזמת מחאת האוהלים דפני ליף ומנהיגת המחאה אמרה‪" :‬זה הקיץ הגדול של‬
‫התקווה הישראלית החדשה"‬
‫המפגינים הרבים הניפו שלטים במחאה על יוקר המחייה‪ ,‬וקראו להתפטרותו של‬
‫ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ .‬המחאה שהחלה בתביעות בעיקר בתחום הדיור‬
‫התרחבה וכללה גם נושאים כמו עוני‪ ,‬חינוך ובריאות‪ ,‬גידול ילדים ("מחאת‬
‫העגלות") ועוד נושאים הנוגעים לסדר היום החברתי והכלכלי בישראל‪.‬‬
‫יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית‪ ,‬איציק שמולי‪ ,‬ייחד את עיקר נאומו בעצרת‬
‫לפנייה לראש הממשלה‪" .‬אני יודע שאתה צופה בנו עכשיו‪ .‬מה שאתה רואה עכשיו‬
‫זה ציבור שאתה לא מכיר בכלל‪ .‬זה ציבור שיותר לא יגיד 'ככה זה'‪ .‬תכיר אותנו‬
‫אדוני ראש הממשלה ‪ -‬אנחנו הישראלים החדשים"‪" .‬ישראל שלנו מתעוררת‬
‫למחאה הגדולה ביותר שידעה בתולדותיה‪ .‬הערב הזה ישראל שלנו תובעת שינוי‬
‫אמיתי בסדרי העדיפויות של ממשלותיה"‪ .‬שמולי הבטיח כי המחאה תימשך עד‬
‫שהממשלה תציג פתרונות אמיתיים למצוקות החברתיות‪.‬‬
‫יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה‪ ,‬יוסי שלום‪ ,‬אמר ‪" :‬אין מראה יפה‬
‫יותר מהסולידריות והרוח החברתית‪ .‬מרגש להיות חלק מהמחאה הזאת‪ .‬כסטודנט‪,‬‬
‫את השיעור החשוב ביותר למדתי בחודשיים האחרונים‪ .‬הגיע הזמן לצאת לרחוב‬
‫ולהיאבק על העתיד והזכויות של כולנו‪ .‬לנו הסטודנטים‪ ,‬כמובילי הדור הצעיר‪ ,‬יש‬
‫אחריות חברתית שלא עוצרת בקמפוס"‪.‬‬
‫סיון אזולאי‪ ,‬נציגת הנשים במאהל שכונת העוני בהדר בחיפה‪ ,‬אמרה מעל הבמה‪:‬‬
‫"חוסר היכולת שלנו להתקיים ברווחה נובע מכך שהממשלה הנוכחית ואלה שקדמו‬
‫לה הצליחו להפריט את שירותי הרווחה‪ " .‬כמו כן לנשים קשה יותר מגברים לשפר‬
‫את מצבן הכלכלי – הן משתכרות‪ ,‬ככלל‪ ,‬פחות מגברים‪ .‬נשים יותר מגברים‬
‫אחראיות לגידול הילדים ולכן הן תלויות בגברים המפרנסים‪ ,‬ונשארות עניות‪.‬‬
‫נראה כי התקשורת בכללותה התגייסה לטובת המאבק החברתי ולקידומו –‬
‫העיתונים הקדישו את רוב עמודי החדשות והכלכלה לטובת המחאה על היבטיה‬
‫השונים‪ .‬גם משדרי החדשות בטלוויזיה וברדיו שלחו צוותי צילום ושידור קבועים‬
‫לשדרות רוטשילד בתל אביב‪ ,‬שם שוכן מטה מחאת הדיור‪ ,‬וכמובן שגם אתרי‬
‫האינטרנט הגדולים הצטרפו לקידום המחאה‪ .‬בסך הכל ניתן לומר כי מעולם‬
‫‪1‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫בתולדות מדינת ישראל לא נהנה מאבק חברתי כלשהו מחשיפה תקשורתית כה‬
‫גדולה ומנימה כה אוהדת‪.‬‬
‫‪ .‬שאהין נאסר‪ ,‬נציג המאהל בשכונת ואדי ניסנס בחיפה‪,‬מיקד את העצרת‬
‫החיפאית באפליה כלפי המגזר הערבי בישראל ואמר‪" :‬ערבי שרוצה לקנות דירה‬
‫בוואדי ניסנס לא יקבל משכנתה‪ .‬היום אנחנו משנים את חוקי המשחק‪ .‬לא עוד דו‪-‬‬
‫קיום של חומוס ופול‪ .‬מה שקורה פה זה הדו‪-‬קיום האמיתי‪ ,‬כאשר ערבים ויהודים‬
‫צועדים כתף אל כתף וקוראים לצדק ולשלום‪ .‬אביב העמים הגיע לישראל ואני שמח‬
‫שהוא לא פסח על ישראל‪ .‬ביבי‪ ,‬לך הביתה‪ ,‬נמאסת‪ .‬שטייניץ‪ ,‬לך ואל תחזור‪.‬‬
‫אטיאס‪ ,‬שלום ולא להתראות"‪.‬‬
‫ישנם שחקנים נוספים במשחק הזה שיושבים בספסל ומחכים לתורם‪ :‬בני הנוער‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬לא האנשים שאמורים להיות קשורים למחאה העוסקת בענייני דיור‬
‫וכלכלה‪ .‬הם עוד תלמידים‪ ,‬אז למה שזה יעניין אותם? ובכל זאת‪ ,‬הם שם‪ .‬בני נוער‬
‫רבים ישבו באוהלים כחלק ממחאת הדיור הקיץ‪ .‬מיקי בת ה‪ 61 -‬אמרה‪" :‬אני פה‬
‫גם בשביל ההורים שלי‪ .‬הצטרפתי לקבוצת בני נוער שמגיעה בקביעות לפארק‬
‫אוהלים צנוע בעירי הקטנה שבצפון‪ .‬הוריי הם אנשים שתומכים מאוד במחאה‪ ,‬אבל‬
‫אין להם את הכוחות להצטרף לצד האקטיבי שלה‪ .‬אני עושה את זה במקומם"‪.‬‬
‫ליאור ( ‪ )61‬מסביר למה בעצם המחאה רלוונטית גם לצעירים בגילו‪'' .‬יש דברים‬
‫שאנשים לא רואים כמו למשל‪ ,‬שאין הרבה אטרקציות זולות לנוער היום‪ .‬מחיר‬
‫הכניסה לבריכה לדוגמא‪ ,‬עולה בהרבה‪ ,‬גם מחיר של נסיעה באוטובוס‪ ,‬ויש עוד הרבה‬
‫דברים שכן קושרים אותנו למאבק''‪.‬‬
‫נערים אחרים סיפרו ‪" :‬נתקלנו בלא מעט יחס מזלזל‪ ,‬זרקו לנו הערות עוקצניות בזמן‬
‫שחילקנו פליירים‪ ,‬תלינו שלטים או סתם ישבנו ביחד באזור האוהלים‪ :‬והטיחו בנו הערות‬
‫כמו "מה אתם מבינים מהחיים שלכם?"‪'' .‬המון פעמים אנשים פנו אלינו במין התנשאות‬
‫ושאלו 'איזה כבר דעה יכולה להיות לילדה כמוך"‪ ,‬או "מה את מבינה מהחיים‬
‫שלך"‪ ,‬הן סיפרו‪.‬‬
‫(מעובד בעיקר לפי 'הארץ'‪ 1.0..911 ,‬וממאמרה של ארנה קזין ‪ /‬עוני הוא עניין פמיניסטי‪/‬‬
‫)‬
‫סעיף א – סעיף חובה‪:‬‬
‫א‪ .‬הסבר את שלושת השלבים בהתפתחות קבוצת מחאה (לפי וולצר)‬
‫ה"פוליטיקה של השוני"‪ .‬הסבר איזה שלב משלושת השלבים בא לידי ביטוי‬
‫בפתיח‪ 64 [.‬נק']‬
‫בתשובה של התלמידים צריך לאתר את השלבים וכמובן את תפקיד התקשורת בכל שלב‬
‫שלושת שלבי ההתפתחות _ ‪ 1‬שלב גיבוש הזהות (‪)ARTICULATION‬‬
‫הפוליטיקה של השוני מתחילה במצב של אי שוויון‪ .‬ראשיתה בקבוצה של אנשים אשר הייתה קודם לכן פסיבית‪,‬‬
‫מדוכאת‪ ,‬בלתי נראית ובלתי נשמעת‪ ,‬שולית ומפוחדת‪ .‬קבוצה זו מתחילה לעמוד על חשיבותה כקבוצה‪ ,‬ודורשת‬
‫מאלה שבידם הכוח (בדרך כלל מהשלטון) הכרה גלויה בקיומה‪ .‬בשלב ראשון דוברים בשמה של הקבוצה קומץ‬
‫של אנשים‪ ,‬בדרך כלל לוחמניים וקיצוניים‪ ,‬המתחרים ביניהם על תשומת הלב של חברי קבוצתם‪ ,‬ועל תשומת‬
‫‪3‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫ליבם של הציבור ושל הממסד הפוליטי‪ .‬קומץ זה יהפוך לכוח משמעותי בחברה רק אם יצליח לגייס את תמיכת‬
‫הציבור אותו הוא מתיימר לייצג‪ .‬בשלב גיבוש הזהות‪ ,‬בסיס הכוח היחיד שעשוי לתרום להתפתחות הקבוצה‪ ,‬הוא‬
‫התקשורת‪ .‬יכולתה של הקבוצה להסב את תשומת ליבם של העיתונאים ושל אמצעי התקשורת לקיומה‪ ,‬לעמדותיה‬
‫ולתביעותיה‪ ,‬הוא המנוף שמאפשר לה לרתום אנשים חדשים לשורותיה‪ ,‬ולגייס תרומות ומימון שיאפשרו את‬
‫המשך התרחבותה והתבססותה‪.‬‬
‫הפתיח מתאים לשלב גיבוש הזהות‪ :‬מחאת האוהלים החלה עם דמויות בודדות כמו‬
‫דפני ליף‪,‬איציק שמולי ‪, .,‬צעירים שרצו להעלות למודעות את כאבו של הצעירים בני‬
‫המעמד הבינוני השחוק‪ .‬הם הצליח לגבש זהות בזכות לוחמניותם קיצוניותם בארגון‬
‫המאהל ברח רוטשילד וכך גם זכו לסיקור של כלי התקשורת‬
‫תלמידים עשויים להשיב שלא מתוך הפתיח אלא מתוך היכרותם את המחאה גם‬
‫שלבים ‪ 2‬ו ‪ 3‬מתאימים‬
‫בשלב ההסדרה מתקיים משא ומתן בין נציגי השלטון לבין נציגי הקבוצה‪ .‬במהלכו‪ ,‬חייבת הקבוצה‬
‫להגיע להכרה שגבולותיה מוגבלים על‪-‬ידי הלגיטימיות של קבוצות אחרות בחברה ושל השלטון‬
‫המרכזי‪.‬תהליך ההסדרה בדרך כלל אינו מתנהל בדרכי נועם אלא מלווה בהפגנות כוח‪ ,‬באיומים מילוליים‬
‫ובאירועים אלימים‪ .‬לעיתים מתערבים בתהליך זה גורמי תיווך שמטרתם להפסיק את האלימות ולהביא‬
‫את הצדדים להשגת הסדר‪.‬מנהיגי הקבוצה מתחרים זה בזה ברטוריקה קיצונית‪ ,‬מתלהמת וטעונה היוצרת‬
‫שיח של שנאה‪ .‬בשל כך‪ ,‬הקבוצה והתגבשות השוני שלה עלולים להיות מוגדרים על‪-‬ידי זרועות השלטון‪,‬‬
‫כתופעה מסוכנת לחברה‪ .‬הסדר פירושו פשרה בין הקבוצה לבין השלטון‪ ,‬תוך ויתורים הדדיים וקבלת‬
‫מגבלות המוסכמות על הצדדים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬טוען ולצר‪ ,‬תביעות הקבוצה מתקבלות תמיד באופן חלקי‬
‫וההסדר המתקבל הוא פשרה‪.‬בשלב זה מנהיגי הקבוצה מתחרים בינם לבין עצמם על משיכת תשומת‬
‫הלב‪,‬כבר מתקיים משא ומתן עם נציגי השלטון של נתניהו (מופיע בקטע) ‪..‬‬
‫תפקיד התקשורת‪ :‬הצלחת הקבוצה להמשיך ולהשיג סיקור תקשורתי אוהד למאבקה בשלב הזה הוא‬
‫תנאי הכרחי להצלחתה בהשגת תביעותיה‪ .‬התקשורת נתונה לחסדי הרייטינג ולכן נוטה לסקר אירועים‬
‫אלימים‪ ,‬באופן דרמטי וברטוריקה טעונה הפונה אל הרגש‪.‬‬
‫שלב ההתאגדות‪.‬ההתאגדות וההתמסדות של הקבוצה הם המסדירים את התמיכה הפוליטית והכלכלית‬
‫השוטפת בקבוצה ובמנהיגיה‪ .‬לעיתים שלב ההתאגדות מתנהל במקביל או לפני שלב ההסדרה‪ .‬קיימות‬
‫צורות שונות של התאגדות בתוך המדינה‪ ,‬בין מדינות וברמה הגלובאלית‪ .‬לדוגמא‪ :‬הקמת מדינה עצמאית‪,‬‬
‫ה ענקת אוטונומיה תרבותית מנהלית‪ ,‬עמותות‪ ,‬קרנות מימון‪ ,‬בריתות לסוגיהן וכד'‪ .‬בשלב זה‪ ,‬עשויה‬
‫להשתנות עמדת התקשורת כלפי הקבוצה‪ .‬התמסדות הקבוצה הופכת אותה לחלק מהשלטון או ממוקדי‬
‫הכוח הפוליטיים‪ .‬לכן האותנטיות של הקבוצה עלולה להיות פחותה בעיני התקשורת‪ ,‬והקבוצה ומנהיגיה‬
‫עלולים להפוך בעצמם מטרה לחיצי הביקורת של התקשורת‪.‬‬
‫סעיפים ב‪-‬ו (בחירה)‪ :‬ענה על ‪ 3‬סעיפים בלבד‪:‬‬
‫ב‪ .‬ציין והסבר שלושה מאפיינים לייצוג הנוער והצעירים בתקשורת פרט כיצד‬
‫שניים ממאפיינים אלה באים לידי ביטוי בפתיח? נמק תשובתך ‪ 64 [.‬נק']‬
‫א‪ .‬אפיוני ההתבגרות באמצעי התקשורת כקונפליקטואליים‬
‫עיקרון מרכזי בתקשורת הוא שקונפליקט הוא מהותו של כל סיפור טוב‪.‬‬
‫לכן הן הבידור והן התקשורת האינפורמטיבית חוזרים ומדגישים שוב ושוב את התפיסה הסוערת של גיל‬
‫‪4‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫ההתבגרות‪:‬משבר‪ ,‬מרד‪ ,‬פער דורות וסכסוכים משפחתיים מתמידים‪ .‬הנושאים של מרד וניכור שכיחים‬
‫מאוד במוזיקה הפופולרית‪ ,‬בקליפים‪ ,‬בפרסומות‪ ,‬בסדרות דרמה‪ .‬לרייטינג של ילד "טוב"‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר עיתונאים מסקרים מתבגרים ונוער חוזרים על עצמם שני עיוותים רב הסיקורים על נוער‬
‫וצעירים הם שליליים ומציגים את בעיות בני הנוער‪.‬למרות שיש הוכחות אמפיריות לכך שגישה חיובית‬
‫ביחסים של מבוגרים יכולה לתרום להתפתחות בריאה של מתבגרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אמצעי התקשורת תורמים להיווצרותה ולעצם קיומה של תרבות הנעורים‪,‬‬
‫אך באופן פרדוקסלי הם גם תורמים ליצירת דימויו של הנוער כ"בעיה"‬
‫המושגים "הנוער " ו"תת התרבות" שהוא יוצר‪ ,‬הם מקור מתמיד של סערות‪ ,‬דיון ציבורי‪-‬‬
‫מוסרי‪ ,‬פחדים ואולי גם קנאה מצד חברת המבוגרים‪ .‬מעת לעת התקשורת חושפת‪ ,‬בכותרות ענק‬
‫שערורייתיות‪ ,‬כתבות העוסקות בתופעה חברתית‪-‬תרבותית חדשה של הנוער‪ ,‬כשזו מלווה‬
‫בדאגה רבה (לדוגמה‪ ,‬פולחן השטן ומסיבות הטראנס והאסיד)‪.‬‬
‫נוער כ‪Fun‬‬
‫בניגוד להבניה של הנוער כבעיה וכאיום‪ ,‬התקשורת מבנה את הנוער במונחים של‪ fun,‬וניזונה‬
‫גם מההבניה ההיסטורית של הנוער כחסר דאגות לפני תקופת הלחץ של החיים הבוגרים‪ .‬מאז‬
‫אמצע שנות השישים של המאה ה‪ 02-‬דימוי זה נקשר גם לנושא של צריכת הנוער‪ ,‬והוא הוכנס‬
‫גם לתוך השיח ההגמוני באמצעות אופנה ופרסום‪.‬‬
‫ד‪ .‬יישום‪ :‬הייצוג שתואם את הנאמר בפתיח הוא הנוער מיוצג אחרת ממה‬
‫שבדרך כלל הוא מעורב לא אלים לא נמצא בבעיה ולא בקונפליקט הנוער‬
‫מוצג כאן מנוגד לייצוג האופייני‬
‫הסבר מהו ייצוג מפגינים בתקשורת‪ ,‬באילו אופנים מוצגות ההפגנות והשביתות בתקשורת‪ .‬האם המחאה‬
‫שבפתיח מתאימה לייצוגה בתקשורת? פרט שני אופנים לייצוג מחאה באמצעי התקשורת‪ .‬וציין תנאי‬
‫אחד המתאר כיצד מייצגת התקשורת מחאה‪ .‬האם ייצוג זה הולם את תיאור המחאה כפי שמופיע בפתיח?‬
‫ה‪ .‬הסבר מהו ייצוג מפגינים בתקשורת‪ ,‬באילו אופנים מוצגות ההפגנות והשביתות‬
‫בתקשורת‪ .‬האם המחאה שבפתיח מתאימה לייצוגה בתקשורת? [ ‪ 64‬נק']‬
‫התקשורת זקוקה למפגינים כיעד סיקור‪ ,‬היא מעוניינת בחדשות סנסציוניות‪ .‬קבוצות המחאה הן חסרות‬
‫אמצעים‪ ,‬ולכן זקוקות לתקשורת להעברת מסריהן‪ .‬כדי להשיג את תשומת הלב של התקשורת‪ ,‬שהיא‬
‫בדרך כלל פרו‪-‬ממסדית‪ ,‬קבוצות מחאה נוקטות באמצעים פוליטיים בלתי שגרתיים‪ :‬הפגנות ענק‪ ,‬שרפת‬
‫דגלי לאום‪ ,‬הצתת רכוש ממשלתי‪ ,‬חסימת עורקי תחבורה‪ ,‬ואפילו אלימות פיסית של ממש – עליהם‬
‫מדווחת התקשורת‪ .‬תנאי מוקדם לנכונות התקשורת להציג מחאה ולייצג אותה הוא עצם עמדותיהן של‬
‫קבוצות כוח בקרב המעמד השליט‪,‬‬
‫התקשו רת הינה מדיום ויזואלי‪ .‬היא משתמשת בתמונות כדי לתת לקהל את התחושה של "להיות שם"‪.‬‬
‫אמצעי תקשורת ההמונים גם משקפים וגם מבנים את השיח הציבורי סביב הנחות קונצסנזואליות‪ .‬מסגרות‬
‫אלו משקפות הנחות אודות המציאות החברתית‪ .‬ההפגנה מוצגת בתקשורת בדרך‪ -‬כלל כזירת קרב או‬
‫מלחמה‪" .‬מהומה"‪" ,‬התפרעות" אלימה‪ .‬להפגנה אין סיבות‪ ,‬רק תוצאות‪" .‬טובים" מול "רעים"‪ ,‬כאשר‬
‫כוחות הביטחון הם הטובים‪ ,‬והמפגינים הם פורעי החוק‪ ,‬ומפירי הסדר‪ .‬המפגינים‪ :‬כעוסים וזועמים‪ ,‬או‬
‫אנונימיים‪ :‬רעולי פנים‪ ,‬פניהם מטושטשות או חלק מהמון‪ .‬הפגנות של ערבים הן ב"שממה"‪ :‬מקומות לא‬
‫מזוהים‪ ,‬לא מוכרים‪ ,‬לא עירוניים‪.‬‬
‫ניתן לקבל גם את זה כתשובה‪ :‬הדיאלוג בין קבוצות מחאה לבין המדיה הוא תקשורת בין אידיאולוגיות ‪.‬‬
‫המרחק בין קבוצות מסוקרות ובין אנשי התקשורת נוצר על רקע הדמיון או השוני במאפייניהם‪ .‬כאשר לא‬
‫קיימים מאפיינים דומים על רקע דת‪ ,‬מין‪ ,‬סביבת מגורים‪ ,‬מעמד כלכלי‪-‬חברתי‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬גזע עדה‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪0‬‬
‫ממחקרו של אלי אברהם עולה כי המרחק האידיאולוגי התבטא בדפוסי הסיקור בכמה אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬חוסר היכרות עם יישובי הקבוצה‪ :‬העורכים מתבלבלים העורכים בין ערי הפיתוח השונות ובין‬
‫היישובים הערביים‬
‫‪.‬‬
‫‪ .0‬שימוש נרחב בסטריאוטיפים ובהכללות‪.‬‬
‫‪ . 3‬מדיניות ארגון התקשורת כלפי סיקור הקבוצות‪ :‬מוקצה מספר כתבים קטן‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לסקר את‬
‫הקבוצה‪ ,‬המרחק גם משפיע על הגדרת החדשות המגיעות מהקבוצות‪ ,‬שהיא מוגבלת ומתרכזת בעיקר‬
‫בפשע‪ ,‬אלימות‪ ,‬מצוקות חברתיות ואיום בטחוני‪.‬‬
‫‪ .4‬חוסר נכונות לאמץ את סדר‪-‬היום‪ ,‬ההגדרות‪ ,‬הערכים והטרמינולוגיה של הקבוצה החברתית‪:‬‬
‫יישום‪ :‬בכתבה שלפנינו ניתן לראות כי האופנים הללו ‪ -‬אינם באים לידי ביטוי באנסין‪.‬‬
‫אין ייצוג הפגנה טיפוסי כי אין אלימות וחסימת כבישים אין מחאה והפגנה אלימה אלא‬
‫יש אהדה מצד התקשורת יש מנהיגים כריזמטיים התקשורת מסקרת את מה שלדעתה‬
‫מייצג גם אותה מבחינת קירבה אידיאולוגית ולהיפך‪"...‬התקשורת המשודרת‪ ,‬הכתובה‬
‫והאינטרנט התגייסו לטובת המאבק החברתי ולקידומו –‪....‬המפגינים המוחים על יוקר‬
‫המחיה בישראל מוצגים ע"י התקשורת בצורה אוהדת וטענותיהם זוכות לסיקור נרחב‬
‫ובחשיפה גדולה ‪ -‬באופן שגורם לציבור הרחב להזדהות עם המאבק ומטרותיו‪.‬‬
‫ו‪ .‬תאר כיצד מיוצג העוני בתקשורת הישראלית והסבר שתי גישות להגדרת‬
‫העוני ולמדידתו‪ .‬איזו גישה באה לידי ביטוי בפתיח? נמק תשובתך‪ 64 [ .‬נק']‬
‫‪ 12 [ .‬נק']‬
‫כיצד התקשורת מסקרת עוני‪:‬‬
‫התקשורת תצלם את האישה שאוספת שיירי אוכל ליד פח זבל ותתאר את האדם שמתמוטט בכניסה לבית‬
‫התמחוי‪ ,‬אבל היא לא תספר על התהליך שבו אדם עם כבוד עצמי מתרסק והופך להיות חסר כול‪.‬‬
‫הטלוויזיה צריכה לספק ריגושים לאנשים‪ ,‬העוני הוא לא מרגש‪ .‬חייב להיות הסבר לרתיעה שלנו‬
‫מהחולשה ומהחלשים ומהאנשים שחיים בשוליים‪ ,‬לצד ההערצה שלנו לאנשים שיש להם הכול והם‬
‫חזקים ועשירים‪ .‬מסורת היא בתקשורת הישראלית‪ ,‬לנצל את הימים שלפני החגים‪ ,‬ובראשם את חגי‬
‫חשבון הנפש שבין כסה לעשור‪ ,‬כדי לדווח על מצב ה"עוני" ולהעניק חסות למבצעי תרומות מזון לחג‪.‬‬
‫סיקור העוני‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫איך נראים העניים ‪:‬‬
‫אם חד‪-‬הורית עם פנים מטושטשות פותחת מקרר ריק‪ ,‬אנשים מחטטים באשפה‪ ,‬קשישים‬
‫בבתי‪-‬תמחוי ‪.‬‬
‫מתי עוסקים בעוני ‪:‬‬
‫סביב אירועים מתוזמנים‪ :‬פרסום דוח העוני‪ ,‬נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לשכת‬
‫התעסוקה‪ ,‬משדרים יחצ"ניים מיוחדים" ‪:‬יום טוב"‪" ,‬לתת"‪" ,‬וראטיי" וכו ‪'.‬‬
‫השלכות של הסיקור‪:‬‬
‫יעלה שאלות בדבר אחריות האדם על מצבו הכלכלי (שיער צבוע‪ ,‬סיגריות‪ ,‬לא רוצה לעבוד) או‬
‫במילים אחרות‪ ,‬האשמת העני במצבו ‪.‬‬
‫אופן הטיפול של התקשורת בבעיה ‪:‬‬
‫מופעי צדקה ראוותניים או טיפול באדם אחד (לדוגמה‪ ,‬דודו טופז קונה מחשב לילד ‪).‬‬
‫סיקור על עוני לא יעסוק בתהליכים‪ ,‬בסיבות לעוני‪ ,‬באחריות הממשלה‪ ,‬באידיאולוגיה כלכלית‬
‫וכו'‪ ,‬אלא רק בסיפורים נקודתיים ו"מרגשים=( "רייטינג‪).‬‬
‫‪1‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫גישות למדידת עוני‪:‬‬
‫‪)1‬הגישה הסובייקטיבית‪-‬עני הוא מי שתופס את עצמו ככזה‪ ,‬וחש כי אינו יכול לחיות ברמת חיים סבירה‬
‫ביחס לסביבתו‪.‬‬
‫‪)2‬הגישה המוחלטת‪ -‬עני הוא מי שאין ביכולתו לרכוש סל מוצרים בסיסי שדרוש לו כתנאי לקיום‬
‫יומיומי מינימלי‪ .‬הגישה המוחלטת מודדת את אפשרות האדם לחיות ברמת חיים בסיסית‪ ,‬ללא קשר לרמת‬
‫החיים בחברה בה הוא חי‪.‬‬
‫‪)3‬הגישה היחסית‪ -‬עני הוא מי שחי ברמת חיים ירודה באופן משמעותי מרמת החיים האופיינית‬
‫לסביבתו‪.‬‬
‫יישום‪ :‬הגישה שבאה לידי ביטוי ‪ -‬הגישה הסובייקטיבית‪/‬יחסית שמדברות על כך‬
‫שאנשים לא מצליחים לחיות ברמת חיים סבירה בכל הנושא של דיור‪ ,‬גידול ילדים‪,‬‬
‫יוקר מחיה ועוד‪" ..‬חוסר היכולת שלנו להתקיים ברווחה נובע מכך שהממשלה‬
‫הנוכחית ואלה שקדמו לה הצליחו להפריט את שירותי הרווחה‪,‬ו נשים יותר מגברים‬
‫אחראיות לגידול הילדים ולכן הן תלויות בגברים המפרנסים‪ ,‬ולחילופין נשארות בעוניין‬
‫‪"...‬‬
‫(ניתן לקבל גם תשובה של הגישה המוחלטת האופן שלא ניתן לחיות כלכלית בארץ‬
‫שלא מאפשר קיום חיים רגילים‪ ,‬תלוי בנימוק של התלמיד‪ .‬כנ"ל לגבי הגישה היחסית‬
‫– תלוי בנימוק‪.‬‬
‫אין כאן ייצוג אופייני של העוני עוני מיוצג בדרך כלל באמצעות אשה מחפשת‬
‫בזבל מקרר ריק אנשים רזים ומרופטים‪ .‬וגם בדרך כלל דיונים בעוני ייעשו בימי‬
‫התרמה ולפני חגים כאן יש ייצוג אחר עניים הדורשים צדק חברתי‪.‬‬
‫ז‪ .‬הסבר את ייצוג הגבריות בתקשורת והשפעתו על הצופה‪ .‬האם דמות הגברים‬
‫שבפתיח‪ ,‬מתאימה לייצוג הגבר בתקשורת ? נמק תשובתך‪.‬‬
‫הגבריות בתקשורת בנויה מסטריאוטיפים קשיחים יותר מהסטריאוטיפים הנשיים‪ .‬ייצוגי הגברים בכל‬
‫אמצעי התקשורות מתמקדים בחוזק פיזי ואינטלקטואלי‪ ,‬בכוח‪ ,‬במבנה גוף‪ ,‬בעצמאות הן של‬
‫המחשבה והן של הפעולה‪ ,‬ובמשיכה מינית המבוססת על כל אלה‪.‬‬
‫ייצוג הגברים בתקשורת משפיע על תפיסת המציאות שלנו‪ ,‬לפי הגדרת התפקיד המופיע בתקשורת‬
‫אנחנו "מחברתים" את חברי הקבוצה לתפקידי המין‪ .‬ולכן‪ ,‬נשים יופנו לתפקידי שירות וטיפול בילדים‬
‫ובבית ואילו הגבר יתפוס את מקומו כ"מפרנס הראשי" – ומכאן הדרך קצרה מאוד למעגל העוני של‬
‫נשים)‪.‬‬
‫מגדר הוא הקטגוריה הבסיסית שבה אנו משתמשים כדי למיין בני אדם‪ .‬המגדר הוא אחד מהחלקים‬
‫המהותיים בזהות האישית שלנו‪ :‬מה זה אומר להיות "בן" או להיות "בת"? מגדר הוא גם אחד המרכיבים‬
‫המרכזיים בדיון על ייצוגים ‪.‬‬
‫אובייקטים רבים‪ ,‬שאינם אנושיים‪ ,‬מיוצגים בתקשורת כ"גבריים" או "נשיים"‪ ,‬בעיקר בסרטים‬
‫ובפרסומות‪ .‬כך למשל ‪ :‬בסרט "היפה והחיה" של וולט דיסני‪ ,‬שעוני (שעון) רב‪-‬המשרתים הוא "גבר"‪,‬‬
‫וגב' תיון( קומקום) היא "אישה"‪ .‬ב"נחשון כל יכול" ויקטור (הטלפון) הוא "גבר" וחבובה (הפרח )היא‬
‫"אישה"‪ .‬וכך אנו גדלים עם המודעות לתכונות המצופות מכל מגדר( ‪.‬מקור‪).‬‬
‫באמצעות התקשורת מתרחש תהליך הנקרא "חיברות לתפקידי מגדר"‪ .‬תהליך זה מתחיל מרגע שהפרט‬
‫נולד‪ ,‬באמצעות בגדים‪ ,‬צעצועים‪ ,‬לימוד השפה והתקשורת‪ .‬הפרט לומד ומפנים את ההתנהגות‬
‫הנורמטיבית למגדרו מתוך צפייה בהתנהגות הוריו‪ ,‬מחנכיו ובני גילו‪ ,‬ומתוך תגובותיהם להתנהגותו שלו‪.‬‬
‫כל סטייה מהתנהגות לגיטימית למגדר יכולה להיתפס כהפרה של דפוסי התנהגות חברתיים( ‪.‬מקור)‬
‫‪7‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫הגברים המיוצגים‪ :‬איציק שמולי ויוסי שלום‪ -‬מאפיינים ולא מאפיינים את הייצוג‬
‫של הגברים בתקשורת‪ .‬מצד אחד ‪ -‬הם לא דמות קלאסית של מאצ'ו ומצד שני ‪ -‬כן‬
‫יש בהם עצמאות בחשיבה ובדרך הפעולה‪.‬‬
‫ח‪ .‬הסבר את ממצאי המחקר של אלג'מאל (‪ .)6441‬האם השתתפותם של ערביי‬
‫ישראל במחאה החברתית בעקבות צריכת תקשורת ישראלית‪ ,‬סותרת או‬
‫מחזקת את ממצאי המחקר ? נמק והסבר‪ 64 [.‬נק']‬
‫‪( ..‬אני מציעה לידע ‪ 6‬נק' (כל ממצא ‪ .‬נק')‪ ,‬ו‪ 1 -‬נקודות ליישום)‬
‫ממצאי המחקר של ד"ר אמל אלג'מאל לגבי צריכת תקשורת בקרב ערביי ישראל הם‪:‬‬
‫‪ .1‬העיתונות הערבית ‪ :‬במקום הראשון " כל אל‪-‬ערב" (‪) , 0..2%‬במקום השני "אל‪-‬סנארה"‬
‫(‪ ,)0..1%‬במקום השלישי העיתון המפלגתי "אל‪-‬אתחאד" (‪), 12..%‬במקום הרביעי "פאנורמה"‬
‫(‪ )13.2%‬ובמקום החמישי העיתון המפלגתי "צאות אל‪-‬חק ואל‪-‬חורייה" (‪.)4..%‬‬
‫‪ .0‬ערוצי הטלוויזיה ‪:‬במקום הראשון תחנת" אלג'זירה" שמשדרת מקטאר(‪ ,)0...%‬במקום השני‬
‫"ערוץ ‪ 0‬הישראלי" (‪ ,)10.2%‬ובמקום השלישי הערוץ הערבי בלווין שמשדר מלבנון "‪"mbc‬‬
‫‪(10.2%).‬‬
‫‪ .3‬שידורי רדיו ‪ :‬במקום הראשון "קול ישראל בערבית" (‪ ,)04.2%‬במקום השני "רדיו אל‪-‬שמס"‬
‫(‪ ,)1...%‬ובמקום השלישי "רשת ב" (‪.)12%‬‬
‫יישום‪ :‬משתמע מהממצאים שערביי ישראל לא צורכים אמצעי תקשורת בישראל‬
‫אלא נחשפים לערוצי הלוויין ממדינות ערב‪.‬‬
‫מצד אחד ‪ -‬השתתפותם של ערביי ישראל במחאה החברתית סותרת את ממצאי‬
‫המחקר הטוען שסה"כ כ‪ 11%-‬צופים בערוץ ‪ ,2‬היות השתתפותם של ערביי ישראל‬
‫במחאה החברתית הייתה גדולה יותר מנתון זה‪ ,‬מראה שהם צורכים תקשורת‬
‫ישראלית באחוז גדול יותר ממה שהצהירו במחקר‪.‬‬
‫פרק שני בחירה [‪ 69‬נקודות‪ [:‬חלוקה על פי מבניות‬
‫על התלמיד לבחור שתי מבניות‪ .‬בכל מבנית יענה על ‪ .‬שאלות בלבד (סה"כ יש‬
‫לענות על ‪ 1‬שאלות ‪ -‬שתיים מכל מבנית)‪.‬‬
‫מבנית‪ :‬תקשורת ויהדות‪.‬‬
‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:).-1‬‬
‫שאלה ‪.‬‬
‫הסדרה "אורים ותומים"‪ ,‬שמשודרת ב ‪ ,yes-‬היא סדרת מתח אפלה ומסתורית‬
‫הסוחפת אותנו לנבכי סודותיה של הישיבה התיכונית הפיקטיבית 'הר צור'‪ ,‬ישיבה‬
‫אליטיסטית ששמה לעצמה למטרה לגדל את הדור הבא של תלמידי החכמים‬
‫בציונות הדתית‪ .‬גם הבמאי ויוצרי הסדרה – הם בעצמם בוגרי ישיבות תיכוניות‬
‫שמגיעים אל הדרמה מתוך כאב אישי והתחשבנות אך – בלי לסתור את אלו – גם‬
‫מתוך אהבה‪( .‬מעובד על פי לילך וולך‪ ,61.5.66 ,‬וואלה תרבות)‬
‫א‪ .‬הסבר את מודל המיעוט‪ .‬איזה חלק של המודל מתאים להפקת הסדרה "אורים‬
‫ותומים" כפי שבא לידי ביטוי בפתיח‪ .‬נמק תשובתך ‪ 2( .‬נק')‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪8‬‬
‫הסבר למרכיבי המודל בקבוצה א' נמצא עיתונאי מקבוצת המיעוט‪ ,‬שכותב בעיתון המיועד לאותה‬
‫קבוצה בלבד‪ .‬בערוץ תקשורת כזה הנושאים‪ ,‬השפה וההתמקדות יהיו רק בתוך אותה קבוצת מיעוט‪,‬‬
‫במעין אקט של הסתגרות‪ .‬בקבוצה ב' נמצא‪ ,‬למשל‪ ,‬במאי קולנוע העושה סרט על קבוצת המיעוט‪ ,‬אבל‬
‫הסרט מיועד לקהל הרחב (כגון "אושפיזין"‪ ,‬או "סרוגים")‪ .‬כאן נמצא תמונה ייצוגית ומרוככת (לא‬
‫קיצונית או סטריאוטיפית) של אותה קבוצת מיעוט‪ ,‬המציגה את הקבוצה הזאת בפני הציבור הרחב‪.‬‬
‫בקבוצה ג' נמצא סרט מציצני‪ ,‬כלומר סדרות כמו "במרחק נגיעה" או "לגעת בשמים"‪ ,‬שבהן במאי חילוני‬
‫מציג לציבור הרחב תמונה של החברה החרדית‪.‬‬
‫יישום‪ :‬יוצרי הסדרה משתייכים לשלב ב' של המודל – נציג המיעוט שיוצר יצירה‬
‫המיועדת לכלל הציבור‪ 2( ,‬נק') יש לפרט ציטוט מתוך הפתיח‪ 1( .‬נק')‪.‬‬
‫ב‪ .‬בציבור הדתי‪-‬לאומי קיימות שתי עמדות מתווכות סותרות בנוגע לדרך הנכונה‬
‫להתמודד עם איום הטלוויזיה והאינטרנט‪ .‬תאר את שתי העמדות‪ ,‬איזו עמדה‬
‫מתוארת בפתיח? נמק את תשובתך‪ . ( .‬נק'‬
‫עמדת מס' ‪ :1‬ההתגוננות ‪ -‬הדגשת הסכנות התרבותיות הקיימת בחשיפה לתכנים בטלוויזיה על פי‬
‫עמדה זו‪ ,‬ההתמודדות הטובה ביותר היא להיחשף כמה שפחות לאמצעי תקשורת אלו‪.‬‬
‫עמדה מס' ‪ :2‬התמודדות בגלל אחת משתי הסיבות הבאות‪ :‬א‪ .‬הטלוויזיה והאינטרנט נמצאים בכל מקום‪.‬‬
‫זוהי ציפייה לא ריאלית להימנע מהשימוש בהם‪ .‬עדיף להקנות עקרונות של צפייה ביקורתית‪ .‬ב‪.‬‬
‫ההתמודדות עדיפה על בריחה‪ .‬לכן צריך לחנך להבחנה ביו טוב ורע כדי שניתן יהיה להתמודד עם‬
‫התכנים שנחשפים אליהם‪.‬‬
‫יישום‪ :‬הדרך המתאימה היא התמודדות‪ ,‬ניתן לקבל כל נימוק מתוך גישה זו‪ 3 .‬נק'‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫צח יוקד‪ ,‬ניו‪-‬יורק | ‪.9:32 19/2/.911‬‬
‫בזמן שבארה"ב עסקו בניתוחים ופרשנויות של התמונה שהתפרסמה בתקשורת‬
‫האמריקאית מחדר המצב‪ ,‬בה נראית שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון‬
‫כשהיא עוקבת במבט מבועת אחר פעילות כוחות הקומנדו שפשטו על המתחם בו‬
‫הסתתר בן לאדן‪ ,‬בחר עיתון חרדי בניו‪-‬יורק לערוך את התמונה כך שדמותה של‬
‫שרת החוץ קלינטון לא מופיעה בה‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מה תפקידה של וועדת הצנזורה (הוועדה הרוחנית)‪ .‬ומדוע הוקמו וועדות‬
‫אלו‪ .‬תאר כיצד תפקיד הוועדה בא לידי ביטוי בפתיח לשאלה? ( ‪ 2‬נק')‬
‫וועדת הצנזורה (וועדה רוחנית) תפקידה‪ :‬ועדת צנזורה פנימית‪ ,‬האחראית על אישור או מניעת‬
‫פרסום אשר אינו עומד בסטנדרט הרוחני‪-‬חינוכי שהציבו מנהיגי הציבור‪ .‬הוועדות הרוחניות"‬
‫ו"המבקר" ‪ -‬גופי הפיקוח והצנזורה‪ ,‬המעניקים את "תעודת ההכשר "לידיעות שיפורסמו ופוסלים‬
‫ידיעות או כתבות‪ ,‬בשלמותן או בחלקן‪ ,‬שאסור שיגיעו לקהל הקוראים‬
‫מדוע הוקמו הוועדות‪ :‬כדי להשיג פיקוח והסכמה כללית על תכני העיתונות‪ ,‬הסכימו כל העיתונים‬
‫החרדים – גם המפלגתיים וגם המסחריים – למנות ועדת צנזורה פנימית‪ ,‬האחראית על אישור או‬
‫מניעת פרסום אשר אינו עומד בסטנדרט הרוחני‪-‬חינוכי שהציבו מנהיגי הציבור‪.‬‬
‫הנושא של ועדות הצנזורה החל לצבור תאוצה בעיקר בשל שינוי משמעותי שחל במפת העיתונות‬
‫החרדית בשנים האחרונות‪ :‬הופעתם של השבועונים‪/‬‬
‫יישום‪ :‬תפקיד הוועדה בא לידי ביטוי בכך שהמבקר הורה למחוק את דמותה של‬
‫הילארי קלינטון מהתמונה כדי שקוראי העיתון לא יראו תמונה של אישה‪ 3 .‬נק'‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר שלושה הבדלים בין השבועונים החרדיים לעיתונים המפלגתיים‬
‫החרדיים‪ .‬האם גם בשבועונים פועלת ועדה רוחנית כמו זו המתוארת‬
‫בפתיח? הסבר‪ 8 ( .‬נק')‬
‫* עיתונאות מפלגתית‪:‬‬
‫‪ ‬שמירה קפדנית על הקו הפוליטי של העיתון‪.‬‬
‫‪ ‬העיתונים המפלגתיים לא יפרסמו לעולם ידיעות‪ ,‬כתבות או מאמרים שמבצבצת מהם חלילה‬
‫אהדה וחיוב למפלגות המתחרות‪.‬‬
‫‪ ‬מראה מיושן של שחור‪-‬לבן ועריכה גרפית מיושנת‪.‬‬
‫שבועונים חרדיים‪:‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪65‬‬
‫* השבועונים הם מסחריים ואינם תלויים באף מפלגה‬
‫* הם נחשבים לליברליים יותר יחסית‪.‬‬
‫* יאפשרו לקוראים החרדיים להציץ אל מאחורי הקלעים של דיוני מועצת גדולי התורה‬
‫* פוליטיקאים חילונים יכלו להתראיין בהם בחופשיות‬
‫והטלוויזיה‪.‬‬
‫הרדיו‬
‫בתכניות‬
‫קבועים‬
‫למרואיינים‬
‫הפכו‬
‫מכתביהם‬
‫*כמה‬
‫* יעסקו בבעיות החברה החרדית‪,‬‬
‫* תמונות צבע ועמודי כרומו ‪,‬‬
‫* מוספים לנשים (תחת הכותרת "מוספים למשפחה") ולילדים‪ ,‬ומדורים מורחבים של צילומים מחתונות‬
‫ומאירועים אחרים בחצרות הרבנים‪.,‬‬
‫* גם רבנים שהם יריבים מושבעים יכולים להופיע עמוד אחד ליד השני‪ ,‬ושניהם יזכו לאותם תארים‪.‬‬
‫יישום‪ :‬גם בשבועונים החרדיים יש וועדה רוחנית כמו זו המתוארת בפתיח‪ ,‬זהו‬
‫התנאי להמשך הופעתם של העיתונים הללו בציבור החרדי‪ 3 .‬נק'‪.‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫"סערה לקראת חג הפורים‪ :‬פרסומת של רשת למכירת צעצועים שהתפרסמה‬
‫במקומונים חרדים בירושלים מופצת בפייסבוק וצוברת עשרות תגובות נזעמות‪.‬‬
‫הסיבה‪ :‬בפרסומת נראים עשרות ילדים מחופשים כאשר פני הבנות שמופיעות‬
‫בפרסומות – מטושטשות"‪.‬‬
‫"פורים לא חג לילדות"‪ ,‬מערכת ‪)61.6.6466 ,the marker‬‬
‫א‪ .‬הסבר שלושה מאפיינים‪/‬תפקידים של תקשורת מגזרית‪ .‬הדגם מאפיין‪/‬תפקיד‬
‫אחד שבא לידי ביטוי בפרסומת מהפתיח‪ .( .‬נק')‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מערך של ערוצי תקשורת המשותפים לקבוצת מיעוט כאשר השותפים בקבוצה זו חשים‬
‫שהדימוי או הייצוג שלהם בתקשורת הכללית ("במרחב הציבורי") הוא לא מחמיא‪ ,‬לא מדויק‬
‫או לא מספק‪.‬‬
‫תכנים ייחודיים‪ ,‬שונים מאלה המופיעים בכלי התקשורת הכללית‪ .‬אלו מכילים טקסטים‬
‫המיועדים לאותן קבוצות‪ ,‬וכן מכילים מוטיבים וסמלים הרלוונטיים לקהילה‪.‬‬
‫"מידע תרבות" אמצעי התקשורת מתפקדים כצינור המעביר מידע על התרחשויות הרלוונטיות‬
‫לקהילה ‪.‬המיוחד בתפקיד זה הוא בהעברת אינפורמציה העוסקת בקהילה ולא בנושאים‬
‫חיצוניים לה‪.‬‬
‫פועלת כ"רדאר" מעין שומר קהילתי המאתר סכנות ואיומים האורבים לקהילה‪ .‬כך התקשורת‬
‫הסקטוריאלית מגינה על האינטרסים של הקהילה‬
‫"מעודד חברתי" מציגה את המיעוט באור חיובי‪ ,‬ומצניעה או אף מעלימה את צדדיו השליליים‪.‬‬
‫תפקיד זה יכול לשמש בשני אופנים‪ :‬כלפי פנים – להעלות את ההערכה העצמית של חברי‬
‫הקהילה‪ ,‬וכלפי חוץ – לטפח את הדימוי הציבורי של הקהילה בעיני החברה החיצונית‪.‬‬
‫כלי להבניית הקהילה והזהות הקבוצתית‪ ,‬גם בהדרכות מטעם המנהיגים בקהילה‪ ,‬וגם דרך‬
‫שימוש התקשורת כבמה לשיח פנימי בין חברי הקהילה‪.‬‬
‫מאפשרת מעין "ה יכרות מדומיינת" של חברי הקהילה בינם לבין עצמם‪ .‬התקשורת משמשת‬
‫כבמה לחברי קהילת המיעוט‪ ,‬מאפשרת הצצה אל עולמם‪ ,‬לרבות הצגת תצלומים שלהם או‬
‫פרטים מזהים אחרים‪.‬‬
‫יישום‪ :‬ניתן לקבל אחת משתי התשובות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬תכנים ייחודיים‪ ,‬שונים מאלה המופיעים בכלי התקשורת הכללית‪ .‬אלו מכילים‬
‫טקסטים המיועדים לאותן קבוצות‪ ,‬וכן מכילים מוטיבים וסמלים הרלוונטיים‬
‫לקהילה‪.‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪66‬‬
‫‪ ‬פועלת כ"רדאר" מעין שומר קהילתי המאתר סכנות ואיומים האורבים לקהילה‪.‬‬
‫כך התקשורת הסקטוריאלית מגינה על האינטרסים של הקהילה‪.‬‬
‫הפרסומת הותאמה לקודים ולמוטיבים האופיינים לחרדים‪ .‬משום כך לא ניתן לראות‬
‫בפרסומת תמונה של בנות‪ .‬ניתן לבחור גם באפשרות 'רדאר' שמירה על סכנות‬
‫ואיומים – השמירה על עקרונות הקהילה כוללת גם הקפדה על מה שנראה בעיתון או‬
‫בפרסומת‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מהם עקרונות הפרסום החרדי‪ .‬האם הפרסומת המתוארת בפתיח שונתה‬
‫כך שתתאים לעקרונות אלו? נמק‪ 2 ( .‬נק')‪.‬‬
‫ניקוד‪ :‬פירוט שלושה עקרונות של פרסום חרדי‪:‬‬
‫הפרסום החרדי יפעל בהתאם למגבלות המוטלות על העיתונות החרדית‪ .‬גם הפרסומת חייבת לעבור‬
‫ביקורת של וועדה רוחנית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא יפרסמו פרסומת שנוגדת את עקרונות הדת‬
‫לא יראו אישה או ילדה בפרסומת‬
‫עיצוב חזותי מאופק‪ ,‬דגש על ניסוחים מילוליים‪.‬‬
‫שימוש רב במלל המפרט את המוצר ויתרונותיו‪.‬‬
‫שימוש בתחכום מילולי וברמיזות רבות מעולם היהדות והמסורת‪ ,‬אשר לעתים מובנות רק‬
‫לחברי החוג הפנימי של הציבור החרדי‪.‬‬
‫יישום‪ :‬בפרסומת זו טשטשו את פניה של הילדה כדי לפעול בהתאם לאיסור‬
‫להראות פנים של אישה או ילדה בפרסומת‪ 3 .‬נק'‪.‬‬
‫מבנית‪ :‬מהסיפור למיזנסצנה‪.‬‬
‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:)2-7‬‬
‫שימו לב‪ :‬בכל תשובה לשאלה ‪ -‬יש להדגים מתוך סרט שונה !‬
‫לגבי המחוון‪ :‬בחלק מהתשובות ישנן דוגמאות מסרטים שנלמדו אך היריעה רחבה‬
‫ותלמיד יוכל להשתמש בכל מה שלמד כל עוד ההדגמה מנומקת ומוסברת על פי החומר‬
‫הנלמד בכיתה‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫א‪ .‬הסבר את המונח הקולנועי מיזנסצנה ‪,‬הבא לפחות שתי דוגמאות‬
‫להסבר מתוך הסרטים שצפית בהם במסגרת הלימודים‪,‬ופרט‬
‫בדוגמאות אלו את המרכיבים העיקריים של המיזנסצנה‪ 8( .‬נק')‬
‫המיזנסצנה – מושג מתחום התיאטרון‪,‬בשפה הצרפתית פירושו המילולי; 'מה שמוצב בסצנה'‪ .‬והמשמעות‬
‫המורחבת של מושג זה (מתחום הבימוי) הוא כל אותם מרכיבים חזותיים (ארט‪ ,‬צבעים‪ ,‬דמויות‪ ,‬בגדים‪,‬‬
‫אביזרים‪ ,‬אור) הנמצאים בסצנה ופועלים באינטראקציה הדדית‪,‬ובכלל זה גם השימוש במצלמה‪/‬צילום‬
‫ביחס אליהם (גודל‪ ,‬תנועה‪ ,‬עומק)‪" .‬הפריים הקולנועי"‪ .‬כל מה שקיים בפריים שייך למיזנסצינה‬
‫הקולנועית‪ ,‬החל מגודל הפריים דרך הצבע‪ ,‬האביזרים‪ ,‬התאורה‪ ,‬עיצוב התפאורה‪ ,‬העמדת השחקנים ועד‬
‫לפס בקול הנשמע‪.‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪61‬‬
‫הפריים עצמו מחולק לקדמת הפריים ולעומק הפריים‪ .‬לעיתים קרובות בעומק הפריים מתרחשת פעולה‬
‫שאינה פחות חשובה מזו בקדמת הפריים‪ ,‬אשר בדרך‪-‬כלל המבט מתמקד בו‪.‬‬
‫כל מה שקיים בפריים שייך למיזנסצנה הקולנועית‪ ,‬החל מגודל הפריים דרך הצבע‪ ,‬האביזרים‪,‬‬
‫התאורה‪ ,‬עיצוב התפאורה‪ ,‬העמדת השחקנים ועד לפס בקול הנשמע‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬המיזנסצנה ב "סיקוונס המימייה"‪,‬מתוך הסרט‪" :‬אני והחבר'ה" מצביעה על מערכת היחסים בין‬
‫הדמויות המתוארות בסצנה‪ :‬גורדי הבן‪,‬אימו‪,‬ואביו‪ .‬ההורים שבורים ועצובים‪,‬בעקבות מות בנם‬
‫האהוב‪,‬והם אינם נותנים את ליבם לבנם הקטן גורדי‪ .‬גורדי הוא הדומיננטה בסצנה זו‪,‬אך הוא מוצב כקטן‬
‫בסצנה ("רואה ואינו נראה")‪ ,‬האם הניצבת בפור גראונד‪,‬עם הפנים למצלמה‪,‬היא כבויה‪,‬ובעצם מפנה גב‬
‫לבנה‪,‬האב במיד‪ -‬גראונד‪ ,‬נמצא כשפניו לכיוון שמחוץ לפריים‪,‬ולכן הוא מנותק משניהם‪ .‬כל הסצנה‬
‫משדרת קרירות‪,‬ריחוק וחוסר התייחסות לזולת‪ .‬הצבע כאמצעי ביטוי נוסף‪ :‬שימוש בצבעים קרים‬
‫(כחול‪,‬לבן‪,‬אפור)‬
‫א‪ .‬קונפליקט‪ -‬הגדר את המושג‪ .‬ציין שלושה סוגי קונפליקטים‪ ,‬הדגם אותם‬
‫מתוך שתי סצנות שונות שלמדת‪ 7( .‬נק')‬
‫קונפליקט הוא אירוע שמשנה באחת את שיגרת חייה של הדמות מציב בפניה מכשולים או לחילופין‬
‫אתגרים‪ ,‬ובכל מקרה הדמות שאמורה להתמודד ולפתור אותו תשלם על כך במחיר כבד‪ .‬ישנם שלושה‬
‫סוגי קונפליקטים בולטים‪ :‬קונפליקט חיצוני (חברתי‪ ,‬מוסרי‪ ,‬וכו) וקונפליקט פנימי (מול תכונה עצמית‪,‬‬
‫הרס עצמי) או מול האל או העל טבעי (התמודדות שונה לחלוטין)‪ .‬דוגמא מובהקת לחיצוני היא אתגר פיזי‬
‫כמו כיבוש פסגת הר‪ .‬שבירת שיא אולימפי‪ .‬התמודדות כמו התגברות על נכות פיזית‪.‬‬
‫בסרט "אני והחבר'ה"‪ -‬חציית גשר הרכבת הוא ק' כזה‪ .‬ישנו קונפליקט חברתי‪ :‬ג'ון בוק בסרט "העד"‬
‫צריך להחליט האם הוא "מצטרף" אל השחיתות שפשטה במחלק שלו או לא‪ .‬וישנו גם קונפליקט פנימי‬
‫‪,‬שהוא תמיד תולדה של אחד מהקודמים שתיארנו‪ .‬האם לבגוד בערכים המוסריים שלך או לא? בסרט‬
‫"העד"‪ .‬או בהמשך האם לשכב עם רייצ'ל‪,‬שהוא מתאהב בה‪,‬ולגרום לנידוי שלה ‪,‬או שהוא כובש את יצרו‪.‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫א‪ .‬מהי אקספוזיציה ומהו תפקידה במבנה הסרט‪ .‬הדגם את האקספוזיציה‬
‫בסרט אחד בו צפית וכתוב כיצד הפרטים הנמסרים באקספוזיציה‬
‫מתפתחים במהלך הסרט‪ 7( .‬נק')‪.‬‬
‫אקספוזיציה‪ -‬סצינת או סיקוונס הפתיחה של כל סרט‪ .‬אורכת לרוב כ‪ 2-12-‬דק' וכמו בכל פתיחה‪ ,‬היא‬
‫מגדירה ז'אנר‪ ,‬את הזמן והמיקום בו מתרחש הסרט‪ ,‬עורכת לנו הכרות מקדימה עם הדמויות המרכזיות‬
‫בסרט ואף מרמזת לעיתים על האירוע המחולל שעתיד להתרחש (בדר"כ אירוע זה מתרחש מיד עם סיום‬
‫האקספוזיציה)‬
‫על פי סצינת הפתיחה אנו "מריחים" את הלך הסרט ואת ההירארכיה בין הדמויות ובעצם מפתחים ציפיה‬
‫לגבי המשך מה שנראה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיימים שלושה סוגים של סרטי עלילה‪ :‬הסבר מה הוא המבנה של כל אחד‬
‫מה סוגים‪,‬באמצעות הבאת דוגמה אחת לפחות לכל סוג מהסרטים שלמדת‬
‫וצפית בהם ‪ 8 ( .‬נק')‬
‫מבנה קלאסי של הסיפור המיתולוגי‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪63‬‬
‫ב‪ .‬לסיפור הקלאסי מבנה מעגלי‬
‫ג‪ .‬גיבור יוצא למסע מנקודה אחת‪ ,‬עובר דרך נקודות רבות אחרות וחוזר לנקודה שממנה הוא החל‬
‫את המסע‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהלך המסע מכיל בתוכו תהליך למידה‪ ,‬שהגיבור חוזר ממנו עם מסקנות‪.‬‬
‫ה‪ .‬בסגנון זה רצונותיו של הגיבור מושפעים ע''י ה''גורל'' והוא מוכתב וידוע מראש‪.‬‬
‫מבנה סיפור האגדה‬
‫ו‪ .‬מושתת על זמן עבר והוא אינו מתרחש לעולם בהווה‪.‬‬
‫ז‪ .‬לסיפור האגדה מדנה ליניארי וממוקד‪,‬‬
‫ח‪ .‬לגיבורים אין רצונות מוגדרים‬
‫ט‪ .‬והמציאות שהם חיים בה נכפית עליהם‪ ,‬עד שמגיע גיבור נוסף שמשנה לטוב או לרע מציאות זו‪.‬‬
‫י‪ .‬לגיבורים בדרך כלל אין קונפליקט מודע וברור‪.‬‬
‫יא‪ .‬מבנה הסיפור העכשווי‬
‫יב‪ .‬מבנה הסיפור נע בין עלילה ליניארית המתרחשת הפרק זמן רציף וברור לבין עלילה המערבת‬
‫בין זמני העבר‪ ,‬ההווה‪ ,‬ולעיתים גם העתיד‪.‬‬
‫יג‪ .‬גיבורים אינם מאופיינים או מוגדרים בצורה חד משמעית ומסעם האישי יכול להיות להגדרת‬
‫זהותם הפנימית‪ -‬פרטית‪ ,‬הלאומית או המינית‪.‬‬
‫יד‪ .‬ההבחנה בין טוב לרע מטושטשת‪,‬המציאות רב גונית ורב שכבתית‪ ,‬לכן לא פעם ההקשרים הן‬
‫אסוציאטיביים‪.‬‬
‫טו‪ .‬הקונפליקט חבוי או גלוי והתרתו אינה מייצגת ערכים מוחלטים של מוסר‪.‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫הדמות מתפתחת דרך התייחסותה לדמויות אחרות‪ ,‬והיא נחשפת לצופה דרך‬
‫החלטותיה‪ ,‬פעולותיה ותגובותיה‪.‬‬
‫בחר בדמות המרכזית מתוך שני סרטים שנצפו בכיתה‪ .‬תאר כיצד היא‬
‫מתפתחת במהלך הסרט‪ ,‬אילו שינויים היא עוברת‪ ,‬קונפליקטים עמם היא‬
‫מתמודדת והפתרונות שהיא בוחרת עבורה ועבור הסובבים אותה‪ .‬הצג שני‬
‫גיבורים שונים‪ 65( .‬נק')‬
‫תשובה מפורטת של התלמיד על פי החומר הנלמד בכיתה‪ .‬תשובה תכלול‪ -‬תיאור חיצוני והתנהגותי‬
‫של הדמות‪ ,‬מערכות היחסים שלה (חייבת להיות דמות עגולה ומתפתחת)‪ ,‬לתאר לפחות שינוי אחד‬
‫שהיא עוברת וקונפליקט אחד ולהסביר בחירה אחת לפחות של הדמות‪.‬‬
‫יש להציג ‪ 2‬סרטים ו‪ 2-‬גיבורים שונים‪ ,‬אין סעיף ב‪.‬‬
‫מבנית‪ :‬דוברות והסברה‬
‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:)8-19‬‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫מלאני פיליפס‪ ,‬עיתונאית וסופרת בריטית‪ ,‬מספרת בראיון לכתב יעקב אחימאיר‬
‫בערוץ ‪ 6‬כי‪" :‬ההסברה הישראלית בעולם היא בדיחה" ומפנה אצבע מאשימה‬
‫לממשלות ישראל שהתעלמו במשך שנים משדה הקרב המרכזי מול הפלסטינים‪:‬‬
‫התקשורת העולמית ‪" .‬ישראל לא השקיעה באירופה‪ ,‬לא בעולם האינטלקטואלים‪,‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪64‬‬
‫ולא בזירת ההסברה הבינלאומית"‪ .‬לדעת‪ ,‬פיליפס ‪,‬הפלסטינים עושים לישראלים‬
‫"בית ספר לתקשורת" ‪( .‬אתר "סרוגים"‪ ,‬ישי פרידמן‪)60.6.66 ,‬‬
‫א‪ .‬הסבר שלוש מטרות של ההסברה הישראלית‪ .‬בחר ותאר שתי מטרות‬
‫באמצעותן תוכל להסביר את טענתה של פיליפס‪ 8( .‬נק')‬
‫המטרות‪:‬‬
‫חיזוק ויצירת קשרי ‪-‬תרבות עם מדינות זרות‬
‫חיזוק ויצירת קשרים כלכליים ‪-‬מסחריים עם מדינות זרות‬
‫עידוד התיירות לישראל‬
‫מאבק באנטישמיות‬
‫עידוד העלייה לישראל‬
‫השגת תמיכה בעמדות ישראל בזירה הבינלאומית‬
‫מיצוב ירושלים כבירת ישראל‬
‫הסברה לעולם הערבי‪.‬‬
‫יישום על טענת פיליפס‪ :‬השגת תמיכה בעמדות ישראל בזירה הבינלאומית ‪ /‬חיזוק‬
‫ויצירת קשרי ‪-‬תרבות עם מדינות זרות ‪ /‬פנייה לעולם האינטלקטואלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר שניים מהקשיים עמם מתמודדת ההסברה הישראלית‪ .‬האם הקשיים‬
‫שציינת מתארים את בפתיח ? נמק תשובתך‪ 7( .‬נק')‬
‫הקשיים‪:‬‬
‫סגירת שטחים לכניסת עיתונאים מטעמי ביטחון‬
‫חוסר מידע אצל המסבירים על הנעשה בשטח‬
‫תקריות שבהן נפגעו עיתונאים מירי של צה"ל‬
‫חשש של העיתונאים מפני פיגועים‬
‫דעה קודמת עוינת של עיתונאים‬
‫הסברת‪-‬נגד של הפלשתינים‬
‫בעיית אמינות של הדוברים הישראלים‪ ,‬בעקבות מקרים של מסירת מידע שהתברר כלא נכון‪.‬‬
‫יישום‪ :‬הקשיים עם הסברת הנגד הפלשתינית ‪ /‬בעיית אמינות הדוברים‪.‬‬
‫שאלה ‪0‬‬
‫"בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של ניסיונות ליצור חרמות ודה‪-‬‬
‫לגיטימציה נגד ישראל‪ .‬אחת מגולות הכותרת של התנועות הללו הוא "שבוע‬
‫אפרטהייד הישראלי"‪ .‬אירוע שהחל בשנת ‪ 6445‬באוניברסיטת "טורונטו" בקנדה‪,‬‬
‫במסגרתו מתקיימים בעיקר כנסים ואירועים נגד ישראל‪.‬מאז מדי שנה בחודש מרץ‪,‬‬
‫אוניברסיטאות נוספות בקנדה ‪,‬ארה"ב ובריטניה מצטרפות ליוזמה‪.‬‬
‫ההשוואה בין משטר האפרטהייד בדרום אפריקה לשלטון הישראלי‪ ,‬שמה לה‬
‫למטרה לבודד את מדינת ישראל בזירה הבין‪-‬לאומית ולהפוך אותה למדינה מנודה‪,‬‬
‫כפי שנעשה למשטר האפרטהייד‪.‬‬
‫השנה לראשונה (במרץ ‪ ,)6466‬משרד ההסברה הישראלי הוציא משלחת סטודנטים‪-‬‬
‫צעירים שמנסה להתמודד עם ההפגנות וגם לעודד את הקהילה התומכת בישראל‪.‬‬
‫(מעובד מתוך‪ :‬אתר חדשות ‪ 6‬באינטרנט‪ ,‬אתר קפה דהמרקר‪ ,‬אתר לגיוס סטודנטים למשלחת‬
‫ישראלית‪)ynet ,‬‬
‫א‪ .‬מהי הסברת חוץ ? הסבר מהן שתי דרכיה בהתייחס ל"שבוע אפרטהייד‬
‫הישראלי" ? באיזו דרך בחר משרד החוץ ? נמק תשובתך‪ 2( .‬נק')‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪60‬‬
‫הסברת חוץ‪-‬הסברת חוץ היא הסברה המיועדת לקדם את האינטרסים של המדינה במדינות זרות והיא‬
‫נעשית בשתי דרכים‪ :‬דיפלומטיה ודיפלומטיה ציבורית‪.‬‬
‫דיפלומטיה היא ניהול יחסים בין נציגים של קבוצות או מדינות‪ .‬בעוד הדיפלומטיה עוסקת בדרכים‬
‫שבהן מנהיגי ממשל מתקשרים זה עם זה בדרגים הגבוהים‪,‬‬
‫הדיפלומטיה הציבורית מתמקדת בדרכים שבהן מדינה (או ארגון בינלאומי‪ ,‬כמו האו"ם) מתקשרת עם‬
‫אזרחים בחברות אחרות‪ .‬תקשורת זו יכולה להתבצע במכוון או שלא במכוון‪ ,‬הן בידי גורמים רשמיים‬
‫והן בידי יחידים או מוסדות פרטיים‪.‬‬
‫דיפלומטיה ציבורית היא תהליך ממשלתי של תקשורת עם ציבורים זרים בניסיון ליצור הבנה עם‬
‫הרעיונות והאידיאלים של המדינה‪ ,‬מוסדותיה ותרבותה‪ ,‬כמו גם עם מטרותיה הלאומיות ומדיניותה‪.‬‬
‫ההגדרה המסורתית של דיפלומטיה ציבורית כוללת תכניות תרבותיות‪ ,‬חינוכיות ואינפורמטיביות‬
‫שהממשל תומך בהן‪ ,‬חילופי אזרחים‪ ,‬ושידורים שנועדו לקדם את האינטרס הלאומי של מדינה באמצעות‬
‫הבנה‪ ,‬יידוע והשפעה על קהלים זרים‪ .‬את המונח "דיפלומטיה ציבורית" טבעו האמריקנים בראשית‬
‫שנות השישים של המאה ה‪ ,02-‬לתיאור כלל פעולות התעמולה שלהם במסגרת המלחמה הקרה‪.‬‬
‫היישום‪ :‬על פי הפתיח יש שימוש בדיפלומטיה ציבורית – שליחת משלחת ישראלית‬
‫המתמודדת עם ההפגנות ומנסה לעודד תמיכה בישראל – כלומר משרד ההסברה גוף‬
‫ממשלתי פונה לציבור באמצעות משלחת של סטודנטים (ולא עובדי‬
‫ציבור‪/‬דיפלומטים) למטרה חינוכית הסברתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר שלושה סוגי השפעה על קהל היעד‪ .‬לאיזה סוג השפעה מצפה משרד‬
‫ההסברה הישראלי ממשלחת הסטודנטים הצעירים? פרט תשובתך‪ .( .‬נק')‬
‫שלושה סוגי השפעה על קהל יעד‪:‬‬
‫‪.1‬עיצוב דעה‪ :‬מתרחש כאשר לנמען (קהל היעד) אין דעה קודמת או אין מספיק מידע על נושא מסוים‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬פעילות ההסברה תהיה הפעם הראשונה שבה הנמען נחשף לנושא‪ ,‬ולכן המסביר נהנה מיתרון‬
‫– הוא אינו צריך להתמודד עם עמדות מנוגדות או דעות קדומות‪.‬‬
‫‪.2‬חיזוק (גיוס)‪ :‬תפקיד ההסברה אינו מסתיים ברגע שהנמען משוכנע בעמדותיי‪ .‬הסברה שמטרתה חיזוק‬
‫תתבצע בקרב קהלי יעד שכבר תומכים בעמדות המסביר‪ .‬מטרת המסביר במקרה זה תהיה‪ :‬א) לשמר את‬
‫התמיכה‪ .‬ב) לגייס את שומעיו לפעילות אקטיבית יותר – לסייע בשכנוע אנשים נוספים‪ ,‬לתרום כספים‬
‫וכדומה‪ .‬ניקח לדוגמה פגישה של שגריר ישראלי במדינה מסוימת עם אנשי הקהילה היהודית באותה‬
‫מדינה‪ .‬ברוב המקרים לא יהיה צורך לשכנע את אנשי הקהילה בעמדותיה של ישראל משום שהם תומכים‬
‫בהן מראש‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנשים אלה יכולים לסייע מאוד בהסברה בקרב האוכלוסייה המקומית‪ ,‬בארגון‬
‫הפגנות למען ישראל ובתרומות למטרות שונות‪ .‬כדי להשיג מטרות אלה יש צורך במאמץ הסברתי גדול‪,‬‬
‫על אף שהוא פונה‪ ,‬כביכול‪ ,‬לקהל יעד של "משוכנעים"‪.‬‬
‫‪.3‬המרת דעה‪ :‬המרה היא או לי היעד הקשה ביותר להשגה בפעילות הסברתית‪ .‬משמעותה שכנוע אנשים‬
‫לתמוך בעמדה מסוימת‪ ,‬לאחר שהם כבר תומכים בעמדה המנוגדת‪.‬‬
‫יישום‪ :‬ההשפעה המתאימה היא המרת דעה – יעד קשה‪ ,‬תפקיד ההסברה של‬
‫הסטודנטים‪ :‬לנסות ולהתמודד עם ההפגנות המנסות לבודד את מדינת ישראל‬
‫בזירה הבין‪-‬לאומית ולהפוך אותה למדינה מנודה‪ ,‬כפי שנעשה למשטר האפרטהייד‬
‫וגם לעודד את הקהילה התומכת בישראל‪ .‬המטרה‪ :‬לשכנוע אנשים לשנות דעה‬
‫קיימת‪.‬‬
‫שאלה ‪19‬‬
‫‪61‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫"חייל המודיעין האמריקאי החשוד כי העביר מסמכים מסווגים לאתר‬
‫האינטרנט "ויקיליקס"‪ ,‬ברדלי מאנינג‪ ,‬יעמוד למשפט צבאי מלא‪ .‬מאנינג‪ ,‬בן ‪,60‬‬
‫עומד בפני ‪ 66‬אישומים בגין השתתפות בדליפת המידע הגדולה ביותר בהיסטוריה‬
‫האמריקאית‪ ,‬סיוע לאויב‪ ,‬שמשמעותו‪ :‬העברת דברי מודיעין לפרסום באינטרנט‬
‫וגניבה של רכוש הציבור"‪( .‬אתר מעריב‪,‬סוכנויות הידיעות‪)0.6.66 ,‬‬
‫א‪ .‬הסבר מהי הדלפה‪ .‬פרט שלושה אינטרסים העומדים מאחורי כל הדלפה‪.‬‬
‫על פי איזה אינטרס פעל מאנינג על מנת להדליף מידע מסווג לאתר‬
‫האינטרנט "וויקיליקס"?‪ .‬נמק תשובתך ( ‪ 8‬נק'‬
‫הדלפה – מסירת מידע באמצעים לא פורמליים‬
‫הודעות לעיתונות‪ ,‬כמו גם מסיבות עיתונאים‪ ,‬נאומים וראיונות – הן כולן דרכים גלויות ורשמיות לקשר‬
‫בין גורמי הסברה ושלטון לבין העיתונות‪ .‬לצידן‪ ,‬מתקיימת העברת מידע בצינורות לא רשמיים‪.‬‬
‫"הדלפה" היא כינוי להעברת מידע שכזו‪ .‬אנו רגילים לשמוע על הדלפות שהתבצעו על‪-‬ידי אדם בודד‬
‫החושף מידע שארגון מסוים מנסה להסתיר אבל בפועל‪ ,‬ההדלפות‪ ,‬כמו הודעות לעיתונות‪ ,‬הן חלק‬
‫ממדיניות המידע של כל ארגון העוסק בהסברה‪.‬‬
‫מאחורי כל הדלפה עומד מקור שיש לו אינטרס מסוים‪ .‬אינטרס כזה יכול להיות‪:‬‬
‫בלון ניסוי ‪",‬שהוא אמצעי שמשתמשים בו בעיקר גורמים פוליטיים כדי לעמוד (באמצעות הדלפה) על‬
‫תגובות הציבור לתכניותיהם העתידיות‪ ,‬לפני שהם מתחייבים פומבית לתכניות אלה‪ .‬לדוגמה‪ :‬ראש‬
‫הממשלה מעוניין לצאת בתכנית מדינית חדשה‪ .‬לפני שיתחייב עליה באופן רשמי יוצאת הדלפה על‬
‫התכנית מפי "גורם בכיר בלשכת ראש הממשלה"‪ ,‬ובימים שלאחר מכן מתנהל דיון ציבורי על התכנית‪.‬‬
‫אם ראש הממשלה ייווכח שבציבור קיימת התנגדות רבה לתכנית‪ ,‬הוא יכול להתכחש לה או לתקן אותה‪.‬‬
‫סיוע לקידומו האישי של המקור ‪,‬של ארגונו או של אדם או ארגון אחר‪ .‬המקור יכול "להשוויץ"‬
‫בהישגיו מבלי שהדבר ייתפׂש באופן שלילי‪.‬‬
‫הכשלת (או קידום המהלך ‪ -‬מהלך מתוכנן של אדם או ארגון כלשהו ‪.‬‬
‫אזרחות טובה ‪ -‬המקור מבקש לחשוף שחיתויות ו‪/‬או לתקן ליקויים ‪.‬‬
‫טובת הנאה שמקבל המקור מהעיתונאי או אמצעי התקשורת שאליו הוא הדליף את המידע ‪.‬‬
‫להדלפות יש גם תפקיד מרכזי ביצירת "ספין" תקשורתי‪ .‬על‪-‬ידי מסירת פרטים חדשים ניתן להעלות‬
‫נושאים על סדר היום התקשורתי או לשנות את התייחסות התקשורת ואת המסגור‪.‬‬
‫יישום‪ :‬האינטרסים על פיהם פעל מאניניג יכולים להיות שלושה‪ :‬סיוע לקידומו‬
‫האישי של המקור – וויקיליקס‪ ,‬או הכשלת או קידום המהלך‪ ,‬או אזרחות טובה לדעתו‪.‬‬
‫טובות הנאה? בתנאי שהכל ינומק היטב מתוך הפתיח‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מהי לוחמה פסיכולוגית פרט שני אמצעים המשמשים ללוחמה‬
‫פסיכולוגית‪ .‬האם אתר "ויקיליקס" פועל על פי האמצעים שציינת? נמק‬
‫תשובתך‪ 7( .‬נק')‬
‫לוחמה הפסיכולוגית דורשת מקוריות והמצאה מתמדת‪ .‬מלחמה פסיכולוגית היא כינוי כולל לשימוש‪-‬‬
‫במהלך מלחמה – באמצעים שכנועיים לקידום יעדי המלחמה‪ .‬במילון משרד ההגנה האמריקני מוגדרת‬
‫מלחמה פסיכולוגית" ‪ :‬השימוש המתוכנן בתעמולה ובאמצעים פיזיים ולוגיים במטרה להשפיע על דעות ‪,‬‬
‫רגשות‪ ,‬גישות והתנהגות של קבוצות זרות עוינות בצורה שתתמוך בהישגים ובמטרות הלאומיות‪.‬‬
‫אמצעים המשמשים ללוחמה פסיכולוגית‪:‬‬
‫‪ .1‬הפחדה – יצירת אימה אצל האויב יכולה להיעשות באמצעים צבאיים (הפגזות‪ ,‬הרעשה ו"פירוטכניקה")‬
‫וגם באמצעות כלי התקשורת (הקרנת תמונות של חללי האויב‪ ,‬הרס וכדומה)‪.‬‬
‫‪ .0‬אינטרנט – האינטרנט הוא זירה חדשה יחסית של ל"פ‪ ,‬שמושקעים בה מאמצים רבים‪ .‬לאינטרנט יש‬
‫חשיבות רבה במאבק על ליבם של הגורמים הניטרליים בזמן מלחמה‪ .‬חלק מהמאבק מתנהל גם בזירת‬
‫ה"האקרים" כאשר כל צד מנסה לפגוע באתרים של האויב‪.‬‬
‫‪ .3‬תחנות שידור – מדינות נוהגות להפעיל תחנות רדיו וטלוויזיה המשדרות לאזרחי האויב‪ ,‬בניסיון להביא‬
‫להם את "הצד השני‪".‬‬
‫‪67‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫יישום‪ :‬האתר בהחלט פועל על פי ‪ 2‬אמצעים בעיקר‪ :‬הפחדה ושימוש באינטרנט‪.‬‬
‫מבנית‪ :‬חופש הביטוי‬
‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:)11-13‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫שרה נתניהו מגבשת טיוטה לתביעה נגד ליליאן פרץ מי שהייתה מנהלת משק‬
‫הבית של בני הזוג נתניהו‪ ,‬בגין הפרת סודיות (בין פרץ לבין משפחת נתניהו נחתם‬
‫הסכם סודיות) פגיעה בפרטיות של בני הזוג נתניהו ולשון הרע‪ .‬לטענתה "‪...‬איש‬
‫מעיתון "ידיעות אחרונות" לא פנה אליהם לקבל תגובה‪" ,‬יש כאן קמפיין‬
‫תקשורתי מגמתי נעדר כל אתיקה עיתונאית‪ ,‬התביעה שהגישה העוזרת ליליאן‬
‫פרץ נגד שרה נתניהו שקרית ורצופה בהשמצות ובדיות‪( .‬חדשות ערוץ ‪ ,.‬יום שני ‪,‬‬
‫‪ )10....91.‬תחילת הפרשה בינואר ‪ ,.919‬כאשר ליליאן פרץ מנהלת המשק‬
‫הגישה כתב תביעה נגד הזוג נתניהו בגין הלנת שכר ופיצויי פיטורים‪ .‬עיתון‬
‫"ידיעות אחרונות" פרסם בעמודים הראשיים חלק מכתב התביעה שבו נטען כי‬
‫"בכל פעם שליליאן העזה לטעות ולא לקיים את אחד מהסטנדרטים של שרה‬
‫נתניהו‪ ,‬הייתה זו נצמדת לפניה‪ ,‬חורקת שיניים‪ ,‬נושכת שפתיה ופוערת זוג עיניים‬
‫לרווחה‪....‬שרה נתניהו צעקה‪ :‬זה הבית היפה שלי ואני האמא של מדינת ישראל"‬
‫(עופרה אידלמן‪ ,‬הארץ‪.)17.1..919 ,‬‬
‫א‪ .‬הסבר מהו "חוק הגנת הפרטיות" בישראל‪ .‬ציין מתי מתיר החוק לעיתונאי‬
‫פגיעה בפרטיותו של אדם‪ .‬נתח על פי החוק האם יש בסיס למשפחת נתניהו‬
‫בתביעתה את העיתון ואת הגברת ליליאן פרץ? נמק תשובתך‪ 8( .‬נק')‪.‬‬
‫חוק הגנת הפרטיות בחוק זה‪ ,‬שנחקק בשנת ‪ ,1..1‬נקבעה רשימה של פגיעות בפרטיות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫א‪ .‬בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציתות לשיחה או הקלטתה ללא ידיעת משתתפיה (אם צד אחד יודע‪ ,‬כגון אם העיתונאי הוא צד אחד‬
‫בשיחה‪ ,‬ההקלטה מותרת‪).‬‬
‫ג‪ .‬צילום אדם ברשות היחיד‪ ,‬גם אם לא מפרסמים את התמונה‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרסום תמונת אדם שצולם ברשות הרבים‪ ,‬אם תמונה זו עלולה להשפילו (למשל‪ ,‬אדם מחטט באף‪).‬‬
‫ה‪ .‬פרסום על התנהגות אדם ברשות היחיד‪.‬‬
‫ו‪ .‬פרסום של עניין הנוגע לצנעת חייו של אדם‪.‬‬
‫רשימה זו היא חלקית‪ ,‬וכוללת היבטים מסוימים בפרטיותו של אדם‪ .‬ואכן ‪,‬ועדת השופט כהן‪ ,‬שדנה‬
‫בניסוח החוק‪ ,‬הודתה שאין דרך להגדיר באורח מדויק מהי פרטיות ‪,‬וממילא גם לא ניתן לקבוע רשימה‬
‫סגורה של פגיעות אסורות בפרטיות‪ .‬הרשימה שהוצגה לעיל איננה אלא דוגמאות מתוך ההגדרות‬
‫הכלליות שחותמות את הרשימה בסעיף החוק‪" :‬פרסום כל עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם‪,‬‬
‫ושימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים‪".‬‬
‫מתי פגיעה בפרטיות מותרת בחוק לעיתונאי?‬
‫האיזון‪ :‬מתי מותר לעיתונאי‪ ,‬ואולי הוא אפילו חייב‪ ,‬לפלוש לפרטיותו של אדם כדי לקיים את הערך‬
‫הנגדי של זכות הציבור לדעת ?שר המשפטים שכיהן בתקופה שבה נחקק חוק הפרטיות הרגיע את‬
‫העיתונאים ואמר‪" :‬כל המאבק על טוהר המידות וכל בירור על פעולותיהם הציבוריות של אנשי הציבור –‬
‫כל אלה יישארו חשופים לחלוטין בפני עינם הפקוחה של אמצעי התקשורת‪".‬‬
‫ואכן‪ ,‬החוק מתיר פגיעה בפרטיותו של אדם‪ ,‬כאשר מתמלא אחד מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫א ‪.‬כאשר יש הסכמה לפרסום הידיעה מצדו של הנפגע‪.‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪68‬‬
‫סעיף זה נראה לכאורה ברור מאליו‪ ,‬אבל החוק מתיר פרסום גם כאשר ההסכמה איננה מפורשת‪ .‬ולכן‪ ,‬יש‬
‫הטוענים כי כל איש ציבור או סלבריטאי‪ ,‬ברגע שבחר בדרך חיים כזו‪ ,‬הביע את הסכמתו לכך שיפלשו‬
‫לצנעת חייו‪.‬‬
‫ב ‪.‬גם כאשר אין הסכמה מצד הנפגע מותר לפרסם‪ ,‬בתנאי שהפרסום הוא אמת‪ ,‬ויש בו עניין ציבורי‬
‫המצדיק את הפרסום‪.‬‬
‫כאן צריכים להתקיים שני תנאים‪:‬‬
‫התנאי הראשון הוא שיש עניין ציבורי‪ .‬בכך דומה הדבר לחוק לשון הרע‪ ,‬שבו העניין הציבורי תלוי‬
‫באירוע‪ :‬שידור סרט ממצלמה נסתרת בחדר פרטי של אדם רגיל‪ ,‬אשר מצלמת אותו מתלבש בבוקר איננו‬
‫נכלל בגדר עניין ציבורי‪ .‬אבל אותה מצלמה בביתו של פוליטיקאי‪ ,‬המציגה אותו נפגש בחשאי עם‬
‫הרמטכ"ל כדי לשכנע אותו להצטרף למפלגתו‪ ,‬בכך יש עניין ציבורי‪.‬‬
‫יישום‪ :‬למשפ נתניה יש בסיס לתבוע את גב פרץ בטענה של הפרת הסכם סודיות‪,‬‬
‫ובכך פגיעה בפרטיות של הזוג נתניהו‪ .‬את העיתון ידיעות אחרונות ‪ -‬אין איזון‪,‬‬
‫נקיטת עמדה של צד אחד‪ ,‬העיתון לא פנה למש נתניהו על מנת שיציג את הצד שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מהי אתיקה עיתונאית‪ .‬ציין מהם הגורמים לביצוע עבירות אתיקה‬
‫רבות בעיתונות הישראלית?‪ .‬האם עיתון "ידיעות אחרונות" ביצע עבירה‬
‫על תקנון האתיקה כפי שטוענת הגב' נתניהו‪ ,‬נמק תשובתך‪ 7( .‬נק')‬
‫במילון אבן‪-‬שושן מוגדר המושג אתיקה‪" :‬מוסר‪ ,‬תורת המידות‪ .‬התורה המתארת את הטוב שיבחר‬
‫לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו‪".‬‬
‫האתיקה היא התורה המנסה להתחקות אחר מהותם של הערכים החיוביים והמוסריים ולהוכיח את‬
‫תקפותם‪ .‬מושגי האתיקה מתארים את המעשה הנכון‪ :‬טוב‪ ,‬רע‪ ,‬ראוי‪ ,‬לא ראוי‪ ,‬חובה‪ ,‬אסור ‪..‬כללי‬
‫האתיקה נוגעים למוסכמות ולהבנות‪ ,‬חלקם כתובים בתקנונים ברורים‪ ,‬אבל חלקם הגדול אינם כתובים‪,‬‬
‫אלא מוסכם שכך ראוי לצפות מעיתונאי לנהוג‪.‬‬
‫יש להתייחס לנושא "עובדות ודעות" (עפ"י מסמך נקדי) ‪ -‬תפקידם העיקרי של העיתונאים הוא לספק‬
‫למאזינים ולצופים מידע מהימן‪ ,‬בדוק ושלם כמה שאפשר ולהניח להם להגיע למסקנה מעצמם ולא להביא‬
‫עובדות עם מסקנות מוכנות בצדן‪.‬‬
‫המצב כיום בתחום האתיקה העיתונאית איננו מזהיר‪ .‬בעיתונות הישראלית מדי יום מתבצעות עבירות‬
‫אתיקה רבות‪ .‬מהם הגורמים לתופעה זו?‬
‫לעתים עיתונאים ישרים עוברים עבירות אתיקה שכן הם אינם מבינים כי במעשיהם יש סטייה מן הנורמה ‪.‬‬
‫עיתונאים אחרים סוברים שכיום המצב כל כך ירוד‪ ,‬וכדברי עיתונאי ישראלי‪" :‬אתיקה עיתונאית זה דבר‬
‫שחלף מן העולם‪ .‬היום השיקול המסחרי הוא המלך בישראל‪ ,‬ואיש הישר בעיניו יעשה"‪ .‬בעיה אחרת היא‬
‫היעדר ההרתעה‪ .‬עיתונאים רבים המתחבטים בבעיות אתיקה שואלים את עצמם שוב ושוב‪" :‬מה יעשו לי‬
‫אם אפר את כללי האתיקה? יכניסו אותי לבית סוהר?"‬
‫יישום‪ :‬היות והעיתון לא איזן מקורות‪ ,‬חשף רק צד אחד של גב פרץ‪ ,‬הוא לא פעל על‬
‫פי כללי האתיקה‪ ,‬הנטייה לעסוק במה שמתנהל בתוך המשפחה במעניין ולא בעניין‪,‬‬
‫הוא לא מאוזן‪ ,‬לא ראוי ולא מוסרי וגובל ברכילות‪.‬‬
‫שאלה ‪1.‬‬
‫רמת ריכוזיות גבוהה מדי בשוק התקשורת ובעלויות צולבות בכלי תקשורת עשויים‬
‫להביא לפגיעה בחופש הביטוי ולעיוות אופן סיקור החדשות" ‪ -‬כך מזהירים‬
‫הכלכלן תמיר אגמון‪ ,‬וראש המחלקה לפיתוח תקציבי עמי צדיק‪ ,‬ממרכז המחקר‬
‫והמידע של הכנסת‪ .‬כוחה של העיתונות לממש את חופש הביטוי בתוך חברה‬
‫דמוקרטית נובע מהמגוון הגדול של אמצעי התקשורת השונים‪ ( .‬אתר עצמאות)‬
‫‪69‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫א‪ .‬הסבר את המושג בעלות צולבת‪ .‬פרט את הסכנות הנובעות מריכוזיות‬
‫בשליטה באמצעי התקשורת‪ .‬איזו סכנה באה לידי ביטוי בפתיח? נמק‬
‫תשובתך‪ 8( .‬נק')‬
‫בעלות צולבת היא מצב שבו שוק התקשורת נשלט בידי מספר מצומצם של תאגידים ואנשי עסקים‪ ,‬ויש‬
‫סכנה גדולה למימוש חופש הביטוי‪.‬‬
‫סכנות ‪ :‬חוקרי תקשורת ועיתונאים מעלים מספר חששות בנוגע למצב שבו שוק התקשורת נשלט בידי‬
‫מספר מצומצם של תאגידים ואנשי עסקים‪ ,‬ויש סכנה גדולה למימוש חופש הביטוי‪:‬‬
‫א‪ .‬אינטרסים כלכליים הם הדוחפים תאגידי תקשורת‪ .‬בשל כך‪ ,‬כאשר עמדה מסוימת אינה מתאימה‬
‫לאינטרס הכלכלי של תאגיד גדול לא נשמע עליה ברוב כלי התקשורת‪.‬‬
‫ב‪ .‬האינטרסים הכלכליים גורמים לתאגידים לחפש מקסימום רווחים‪ .‬הדרך לכך היא לייצג תכנים‬
‫רדודים המושכים רייטינג גבוה‪ ,‬תוך התעלמות מסוגיות חברתיות ופוליטיות חשובות‪ .‬כך נפגע חופש‬
‫הביטוי‪ ,‬שכן אמצעי התקשורת לא ישמיעו נושאים רבים במרחב הציבורי ‪.‬‬
‫ג‪ .‬לרוב אנשי העסקים יש קשרים עם פוליטיקאים (קשרים בין הון לשלטון)‪ .‬קיים חשש שהעמדות‬
‫הפוליטיות והפוליטיקאים המקורבים לבעלי התאגידים יקודמו באופן בולט‪ ,‬תוך השתקת העמדות‬
‫הסותרות‪ .‬כיוון שרוב ערוצי התקשורת נשלטים בידי התאגיד‪ ,‬יכול להיווצר מצב שבו עמדות שונות לא‬
‫יוכלו להישמע‪.‬‬
‫יישום‪ :‬למעשה כל אחת מהסכנות רלוונטית לפתיח‪ ,‬תלוי בנימוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מהו חופש הביטוי ופרט את ארבע ההצדקות לקיומו‪ .‬נמק איזו מן‬
‫ההצדקות עלולה להיפגע בשל הבעלות הצולבת המתוארת בפתיח‪ 7( .‬נק')‬
‫חופש הביטוי ‪ -‬במדינה דמוקרטית המשטר הרצוי איננו יכול להתקיים ללא אחד מהעקרונות הבסיסיים‬
‫של הדמוקרטיה‪ :‬הזכות לחופש ביטוי‪.‬‬
‫חופש הביטוי משמעותו הזכות של כל אדם לומר ולפרסם את אשר על לבו ‪.‬זכות זו קשורה לכמה זכויות‬
‫נוספות‪ :‬הזכות להפגין‪ ,‬זכות הציבור לדעת (שהרי לא ניתן לגבש דעה ללא קבלת המידע הרלוונטי) ועוד‪.‬‬
‫מהי החשיבות של זכות זו לביטוי אישי של דעה? מדוע דמוקרטיה לא יכולה להתקיים ללא חופש הביטוי?‬
‫יש ארבע שיטות שונות המגדירות את הטיעון המוסרי בזכות חופש הביטוי כחלק‬
‫מהשלטון הדמוקרטי‪:‬‬
‫)‪(1‬כאמצעי לגילוי האמת; (‪ )2‬כאמצעי למיצוי עצמי; (‪ )3‬כאמצעי לתפקוד‬
‫ולהעמקת הדמוקרטיה; (‪ )4‬כאמצעי ליציבות חברתית‪ .‬התלמיד ירחיב את כל ‪4‬‬
‫הסעיפים‪.‬‬
‫יישום‪ :‬כל אחת מההצדקות עלולה להיפגע בשל הבעלות הצולבת‪.‬‬
‫שאלה ‪13‬‬
‫בפסק דין שמרחיב את גבולות חופש העיתונות‪ ,‬קיבל בית המשפט העליון את‬
‫ערעורם של אילנה דיין והתוכנית "עובדה"‪ ,‬וקבע כי הם לא הוציאו את דיבתו של‬
‫סרן ר'‪.‬‬
‫תחילת הפרשה לפני כשמונה שנים‪ ,‬בשנת ‪ ,6440‬כשפלוגה של "גבעתי" תחת פיקודו‬
‫של סרן ר' פגעה בילדה פלסטינית בת ‪ 60‬והרגה אותה‪ .‬בעקבות כתבה ששודרה‬
‫בתוכנית "עובדה"‪ ,‬הגיש ר' תביעת לשון הרע‪ .‬שופט בית המשפט המחוזי קיבל את‬
‫התביעה ופסק לר' ‪ 044‬אלף שקל פיצויים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫וקבע כי "ניתן להצביע על ליקויים וטעויות בכתבה‪ ,‬אולם לא רק שאין לייחס‬
‫למערכת עובדה ואילנה דיין כוונת זדון‪ ,‬אלא שהכתבה הייתה מאוזנת‪.".....‬‬
‫דיין ו"עובדה" ערערו לעליון‪ ,‬כאמור קיבל בית‪ -‬המשפט העליון את הערעור והפך‬
‫את פסק הדין של המחוזי‪ .‬שופטי בית המשפט העליון קבעו בין יתר נימוקיהם כי יש‬
‫להבחין בין חופש הביטוי של עיתונאי ובין זה של הציבור הרחב‪ ,‬וראוי להרחיב את‬
‫חופש הביטוי של איש התקשורת‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר מהו חוק איסור לשון הרע‪ .‬פרט שתי הגנות בפני תביעת לשון הרע‬
‫שהחוק בישראל מאפשר לעיתונאי‪ .‬על פי איזה הגנה התקבל הערעור של‬
‫"עובדה" נמק תשובתך‪ 7( .‬נק')‪.‬‬
‫"חוק איסור לשון הרע"‪ ,‬מגדיר לשון הרע באופן זה ‪:‬לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול‪:‬‬
‫‪ ‬להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה‪ ,‬לבוז או ללעג מצדם‪.‬‬
‫‪ ‬לבזות אדם בשל מעשים‪ ,‬התנהגות או תכונות המיוחסים לו‪.‬‬
‫‪ ‬לפגוע באדם במשרתו‪ ,‬אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת‪ ,‬בעסקו‪ ,‬במשלח ידו או במקצועו‪.‬‬
‫‪ ‬לבזות אדם בשל מוצאו או דתו‪.‬‬
‫המשמעות של חוק זה היא שפרסום מסוים ייחשב כלשון הרע גם אם הפגיעה נגרמה כלפי פרנסתו של‬
‫האדם (פרסום על רופא שחולה במחלה) או אם הפגיעה בכבודו של האדם‪.‬‬
‫החוק בישראל מאפשר לעיתונאי מספר הגנות בפני תביעת לשון הרע‪ .‬כאשר תנאים אלה מתמלאים‬
‫הדברים אינם נחשבים בגדר לשון הרע‪ :‬אמת דיברתי! עניין ציבורי !‬
‫‪1.‬אמת דיברתי ‪:‬כאשר העובדות שהעיתונאי מפרסם הן אמת‪.‬‬
‫לרוב בית המשפט פוסק כי בתביעת דיבה כנגד עיתונאי‪ ,‬שהיא בגדר לשון הרע‪ ,‬הוא חייב להוכיח כי‬
‫העובדות שהוא פרסם הן אמת מוחלטת‪ ,‬אפילו שמדובר בהוכחה קשה‪ .‬זוהי עמדתם של רוב שופטי בג"צ‪,‬‬
‫המחייבים הוכחה מוחלטת‪ .‬השופט מאיר שמגר היה מהיחידים שטען שמספיק שהעיתונאי חשב לתומו‬
‫בעת שכתב את הדברים שמדובר באמת‪ ,‬וערך את מלוא הבדיקות שהיו ביכולתו‪ ,‬גם אם בסוף התברר‬
‫שאין בדברים אמת‪ .‬ואולם‪ ,‬לרוב דעתו נותרה כדעת מיעוט‪ ,‬ולא התקבלה‪.‬‬
‫התנאי של אמת דיברתי אינו מספיק‪ .‬יחד איתו חייב להתמלא התנאי הנוסף של עניין לציבור‪.‬‬
‫‪2.‬עניין לציבור ‪:‬גם אם הפרסום הוא אמת‪ ,‬מוכרחה להיות חשיבות ציבורית בידיעה המתפרסמת‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬ידיעה על אדם פרטי שלא היה נאמן לאשתו – אין בה עניין לציבור‪ ,‬ואם שמו של האדם יפורסם‬
‫בעיתון‪ ,‬אפשר לתבוע את העיתונאי בתביעת דיבה‪ ,‬גם אם מדובר בידיעה שהיא אמת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ידיעה‬
‫כזו על איש ציבור‪ ,‬שמפלגתו חורטת על דגלה את ערכי היושר והמשפחה‪ ,‬ממלאת ללא ספק את התנאי‬
‫של עניין לציבור‪ .‬ולכן אם ידיעה זו אמיתית – אין בה לשון הרע‪.‬‬
‫יישום‪ :‬השופט קבע שהכתבה הייתה מאוזנת‪ ,‬למרות ליקויים בה אין לראות בכתבה‬
‫כוונת זדון‪ ,‬לכן הערעור התקבל בשל ההגנה‪ :‬אמת דיברתי וזכות הציבור לדעת‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והסבר שני דגמי פיקוח המתארים את מערכת היחסים בין השלטון‬
‫לבין התקשורת‪ .‬איזה מבין הדגמים מאפשר שידור תחקיר מסוג זה? נמק‬
‫מדוע‪ 8( .‬נק')‬
‫הדגם הראשון‪ :‬תקשורת במדינות דיקטטוריות ‪:‬הדגם האוטוריטרי‪/‬הסובייטי‬
‫דגם זה קיים בעיקר במדינות דיקטטוריות ובשלטון שאיננו פועל באופן דמוקרטי‪ .‬מערכת‬
‫היחסים בין התקשורת לבין השלטון כוללת פיקוח הדוק‪ :‬לתקשורת אסור להעביר ביקורת על‬
‫הממשל או על ראשי השלטון ‪.‬לעתים התקשורת נמצאת בבעלות הממשלה (כמו בשלטון‬
‫הקומוניסטי‪ ,‬שבו השתייכה העיתונות כולה למפלגה השלטת) ומהווה שופר לביטוי עמדותיה‪.‬‬
‫לעתים התקשורת נמצאת אמנם בבעלות פרטית‪ ,‬אבל הבעלים מקורבים אידיאולוגית לשלטון‬
‫ועומדים תחת משטר חמור של צנזורה( למשל בשלטון הנאצי)‪ .‬בדגם זה של אמצעי תקשורת‬
‫המושג חופש הביטוי העיתונאי מצטמצם לתחומים שאינם יכולים לסכן את השלטונות או את‬
‫תפיסת העולם השלטת במדינה זו או לקרוא עליהם תיגר‪.‬‬
‫הדוגמאות הקלאסיות לדגם זה הן הדיקטטורות הגדולות של המאה ה‪: 64-‬גרמניה הנאצית וברית‬
‫המועצות‪ ,‬אבל גם כיום יש מדינות מסוימות המפקחות על התקשורת באופן דומה‪ ,‬כמו איראן‬
‫וסוריה ‪.‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪16‬‬
‫הדגם השני‪ :‬תקשורת דמוקרטית‪ :‬דגם האחריות החברתית‬
‫במדינות הליברליות מערכת היחסים בין השלטון לבין התקשורת שונה לחלוטין‪ .‬התקשורת‬
‫נמצאת בבעלות פרטית‪ ,‬וזוכה לעצמאות רבה‪ .‬התפיסה הדמוקרטית רואה בתקשורת את הגורם‬
‫החשוב ביותר למימוש ערך חופש הביטוי ולשמירה על עקרונות הדמוקרטיה‪ .‬בשל כך התקשורת‬
‫זוכה לחופש פעולה נרחב ללא התערבות המשטר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם בשלטון דמוקרטי יש צורך‬
‫באיזון ובהגבלה של חופש הביטוי על ידי התערבות של רשויות המדינה‪ .‬לעתים חופש הביטוי נסוג‬
‫בפני אינטרסים אחרים‪ ,‬כאשר הבולט בהם הוא האינטרס הביטחוני והאינטרס של סיכון שלום‬
‫הציבור‪.‬‬
‫האינטרס של ביטחון הציבור מחייב לעתים את המדינה להתערב בתפקודה השגרתי של‬
‫התקשורת‪ ,‬ולפגוע בחופש הביטוי על אף חשיבותה של זכות זו‪ .‬בידי הממשלה בישראל יש שני‬
‫אמצעים חוקיים לפיקוח ביטחוני על תפקיד תקשורת‪ :‬הטלת איסור על הופעת עיתון‪ ,‬ושימוש‬
‫בצנזורה הצבאית‪.‬‬
‫יישום‪ :‬דגם האחריות החברתית מאפשר תחקיר כדוגמת התחקיר של עובדה‪,‬‬
‫לתקשורת יש חופש פעולה‪ ,‬באופן מאוזן ובהתחשבות באינטרס הביטחוני‪ .‬ניתן‬
‫לשער כי הכתבה פורסמה באישור דובר צה"ל ועסקה בביקורת בנושא המוסרי‪-‬‬
‫צבאי בחופש עיתונאי‪ .‬הוכחה אף בתחילה נתבעה המערכת בתביעת לשון הרע ‪.‬‬
‫מבנית‪ :‬פוליטיקה בעידן תקשורת‬
‫ענה על ‪ .‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות (‪:)11-16‬‬
‫שאלה ‪11‬‬
‫ציפי לבני נמצאת בשעתה הפוליטית הקשה ביותר ‪ -‬הסקרים מרסקים את קדימה‪,‬‬
‫יאיר לפיד נוגס לה במנדטים‪ ,‬וכעת היא עלולה לאבד את מפלגתה ליריבה שאול‬
‫מופז‪ .‬בראיון מיוחד היא מספרת על הזוגיות שלה ‪,‬על מחוות רומנטיות‪ ,‬על מה‬
‫חושבים הבנים שלה על הקריירה שלה‪ ,‬ומה היא מחביאה במגירה העליונה במשרד‪.‬‬
‫מי שכן חבר אליה בשבוע האחרון הוא עמרי שרון שהרשע בעברות רישום כוזב ומתן‬
‫עדות שקר ונידון לשבעה חודשי מאסר‪ .‬גם צחי הנגבי וחיים רמון שייכים למחנה‬
‫שלה אבל לבני הוסיפה שהיא לא חוששת לתדמיתה‪.‬‬
‫ציפי לבני בקרב על "קדימה" ענת גורן | אנשים | פורסם ‪45/46/66‬‬
‫א‪ .‬הסבר מהי "פוליטיקת האריזה"‪ .‬פרט את יתרונותיה והשלכותיה על‬
‫פוליטיקאים‪ .‬כיצד פוליטיקת האריזה באה לידי בפתיח‪ 8( .‬נק')‬
‫הפוליטיקה החדשה מתייחסת לפול יטיקה בעידן הטלוויזיה ובעידן הניו מדיה‪ ,‬שבו השיח לובש צורה של‬
‫בידור‪ ,‬ויש להתבסס על שואו טלוויזיוני‪ .‬מתרחשת פרסונליזציה לפוליטיקאים‪ .‬חשיפת החיים הפרטיים‬
‫של הפוליטיקאים‪ ,‬יצירת תדמית אוהדת לפוליטיקא באמצעות חשיפת התחום האחורי‪ .‬הכיסויים האלה‬
‫הם יקרי ערך לפוליט יקאים‪ ,‬אבל יכולים להפריע‪ .‬כל דבר שעלול להיתפס כפגם באישיות המועמד או‬
‫בעברו‪ ,‬יחשף ללא רחמים‪ .‬הצהובונים הולכים בגישה של ה"כל הולך"‪.‬‬
‫היתרונות של הפוליטיקה הארוזה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מרחיבה את קשת האינפורמציה הנמסרת לאזרח‪.‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪11‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אפקטיביות בהעברת המסר‪.‬‬
‫פוטנציאל להגדלת מעורבות האזרחים בדיון הפוליטי‪.‬‬
‫מעניקה רובד נוסף לשיח הדמוקרטי ועשויה לסייע גם לאיכויות השלטון באמצעות אופייה‬
‫החודרני של התקשורת החדשה‪.‬‬
‫ההשלכות של הפוליטיקה הארוזה ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"האריזה" הופכת חשובה מן המהות‬
‫הופכת את הפוליטיקה לפשטנית ורדודה ומונעת דיון פילוסופי ומעמיק‬
‫מייצרת ויכוח פוליטי בעל אופי נגטיווי‪ ,‬ציני‪.‬‬
‫מובילה את הפוליטיקה להתמקדות באיש ולא באידיאולוגיה – הפרסונליזציה של‬
‫הפוליטיקה‬
‫מנציחה ומעצימה את תרבות חמש עשרה השניות ‪ -‬ה‪sound bites-‬‬
‫הופכת את הפוליטיקה לכזו השמה דגש על הצד הוויזואלי ‪ -‬תמונות במקום מלים‪.‬‬
‫מאפשרת למנהיג הפוליטי לקבוע בעצמו את סדר היום הציבורי‪.‬‬
‫יישום‪ :‬המועמדת ליו"ר המפלגה כאשר היא מספרת על הזוגיות שלה ‪,‬על מחוות‬
‫רומנטיות‪ ,‬על מה חושבים הבנים שלה על הקריירה שלה‪ ,‬ומה היא מחביאה במגירה‬
‫העליונה במשרד מציגה יותר את ההשלכות של "האריזה" – מציגה סיפור אחורי‬
‫במקום מהות המפלגה‪ ,‬השיח לובש צורה של בידור‪ ,‬ו מתרחשת פרסונליזציה‪.‬‬
‫עצם העניין שהיא חוברת עם אנשים שבעברם בית המשפט מצא אותם אשמים‬
‫במעשים פליליים‪ ,‬וגם אם שילמו חובם לחברה – היא מתמקדת באנשים ולא‬
‫באידיאולוגיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר את השפעת הניו מדיה על פוליטיקאים ועל אופן סיקורם בתקשורת‪.‬‬
‫ציין שתי השפעות שונות של המדיה על הפוליטיקה והסבר כיצד הן באות‬
‫לידי ביטוי בפתיח‪ 7( .‬נק')‬
‫השפעות הניו מדיה על הפוליטיקאים ואופן סיקורם בתקשורת‪ :‬המעורבות של המדיה החדשה‬
‫בפוליטיקה גורמת לכך שהפוליטיקאי משווק בצורה קלילה ובידורית יותר במטרה לצבור את אהדת הקהל‬
‫ולא דרך הצגת עמדותיו או השקפת עולמו‪ ,‬ע"י עבודה עיתונאית מסורתית‪ ,‬הכוללת דיווחים על הרעיונות‬
‫שיש לאותו אדם להציע‪ .‬המדיה מספקת דוכן נאומים מאולתר בתקופה בה מספר מועט של אנשים‬
‫קוראים עיתונים ומסע הבחירות מצטמצם לקרנבל פוסטמודרני‪ .‬הטלוויזיה המסחרית רואה בפוליטיקה‬
‫אפשרות להביא רייטינג ובכך להגברת רווחיה הכלכליים‪ .‬בעידן הניו‪ -‬מדיה הפוליטיקה מופקדת בידיהם‬
‫של סוקרים‪ ,‬יועצים ויחצ"נים‪ ,‬שמטרתם לשווק את הפוליטיקאי באמצעות "באז" (רעש) תקשורתי‬
‫הכולל הופעה חיצונית‪ ,‬דימוי פופוליסטי וחשיפת "התחום האחורי"‪ ,‬במטרה לרכוש את אהדת הקהל‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה בין המטרות הכלכליות של המדיה והיחצ"נים שמרוויחים מכך גם‪ ,‬הופך את הפוליטיקה‬
‫לבידור‪.‬‬
‫השפעות שונות של המדיה על הפוליטיקה‪:‬‬
‫‪ .1‬האחראים לשינוי הזה הם אמצעי תקשורת ההמונים אשר הפכו למתווכים העיקריים בין‬
‫הזירה הפוליטית ובין הציבור‪ .‬זהו עידן המדיה‪-‬פוליטיקה‪ ,‬שבו הפוליטיקה ברובה‬
‫מתרחשת בתוך זירת התקשורת והאירועים הפוליטיים נתפסים כאירועי מדיה ‪.‬‬
‫‪ .2‬בעידן הזה קשה לעשות את ההבחנה שבין מידע אמיתי לבין בידור טלוויזיוני‬
‫מאחר והפוליטיקאים נעזרים ‪ -‬בעיקר בתקופת הבחירות – בערוצי התקשורת‬
‫הבידוריים‪-‬מסחריים על מנת להעביר את המסר שלהם ‪,‬או בעצם להתחבב על‬
‫הצופים‪.‬‬
‫‪ .3‬הרעיון המרכזי של העידן הזה הוא שהפוליטיקאי משווק בצורה קלילה ובידורית‬
‫יותר במטרה לצבור את אהדת הקהל‪ ,‬ולא דרך עבודה עיתונאית מסורתית‪ ,‬הכוללת‬
‫דיווחים על רעיונות מרכזיים שיש לאותו אדם להציע ‪.‬כך מספקת המדיה‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪13‬‬
‫הפופוליסטית דוכן נאומים מאולתר בתקופה שבה מספר מועט של אנשים קוראים‬
‫עיתונים ומסע הבחירות מצטמצם לקרנבל פוסט מודרני‪/‬‬
‫‪ .4‬המסרים שעליהם רובנו נשענים קצרים הרבה יותר מבעבר‪ .‬נאום בחירות של שעה או‬
‫שעתיים שאפיין את השיח הפוליטי של המאה ה‪ 1.-‬פינה את מקומו לטובת תשדיר של‬
‫‪ 32‬שניות ולסאונד בייט של ‪ 12‬שניות בתקשורת המשודרת‪ .‬באופן גדל והולך הקהל‬
‫לנאומים אינו זה העומד מול הפוליטיקאי אלא הצופה המתבונן ושומע קטע קצרצר של‬
‫הנאום בחדשות ‪.‬‬
‫‪ .2‬הטלוויזיה ממעיטה בחשיבות תפקידו של האזרח בתהליך התקשורת הפוליטית‬
‫ומאפשרת למשחק הפוליטי להתנהל עם השחקנים הקבועים שלו‪ .‬במובנים רבים‪ ,‬לפי‬
‫חוקרת התקשורת‪ ,‬פיפה נוריס‪ ,‬הפוליטיקה מצויה כיום למעשה בחשיפת יתר‪:‬‬
‫האזרחים יודעים יותר מדי בנוגע לפוליטיקה‪ ,‬ויחד עם זאת‪ ,‬אינם יודעים די בכדי‬
‫להשפיע באופן יעיל על הפוליטיקה‪.‬‬
‫יישום‪ :‬סעיפים ‪ 233‬מתאימים למתואר בפתיח התלמיד ינמק‪.‬‬
‫שאלה ‪12‬‬
‫איש התקשורת יאיר לפיד הודיע לפני מספר חודשים למנהליו בחברת החדשות‬
‫בערוץ ‪ ,6‬על סיום עבודתו בערוץ‪ ,‬בשל רצונו להקים מפלגה שתתמודד במערכת‬
‫הבחירות הקרובה לכנסת‪.‬‬
‫לפיד‪ ,‬שהגיש את התוכנית "אולפן שישי" בערוץ ‪ 6‬והיה בעל טור בעיתון "ידיעות‬
‫אחרונות"‪ ,‬הודיע בחגיגיות‪" :‬אני יוצא לדרך חדשה"‪ ....‬פרש מערוץ ‪ 6‬ומפרסם את‬
‫משנתו בפייסבוק בלבד‪.‬‬
‫יו"ר מפלגת העבודה‪ ,‬שלי יחימוביץ‪ ,‬בירכה על כניסתו של לפיד לזירה הפוליטית‪:‬‬
‫"הוא אדם איכותי שיביא יכולות אישיות לזירה הציבורית‪ .‬גם אם אינני מסכימה‬
‫לעמדותיו‪ ,‬כניסה לפוליטיקה של אנשים רעננים ממגזרים שונים תתרום לכנסת‬
‫ולעולם הפוליטי"‪( .‬דה‪ -‬מרקר‪ ,‬נתי טוקר‪)8/6/6466 ,‬‬
‫א‪ .‬הסבר‪:‬מהו פוליטיקאי סלבריטאי‪ .‬פרט שני סוגים של פוליטיקאי‬
‫סלבריטאי ונמק לאיזה סוג פוליטיקאי ניתן לשייך את יאיר לפיד ‪ 8( .‬נק')‬
‫פוליטיקאים סלבריטאים‪ :‬מנהיג פוליטי בשלהי המאה ה‪ 02-‬ותחילת המאה ה‪ 01-‬צריך להיות ידוען כי הוא חייב‬
‫לעבור בהצלחה את משוכת הסקרים‪ .‬אם הוא אינו כוכב תקשורת בכל תחום שהוא‪ :‬בין אם פוליטי ‪,‬כלכלי‪,‬‬
‫אינטלקטואלי‪ ,‬אמנותי‪ ,‬בידורי או אחר‪ ,‬נמוכים סיכויו להיבחר כמועמד פוליטי ‪.‬ולכן‪ ,‬מפורסמי תקשורת – כמו‬
‫כוכבי קולנוע (רונלד ריגן‪ ,‬ארנולד שוורצנגר‪ ,‬וורן ביטי ‪,‬קלינט איסטווד)‪ ,‬כוכבי טלוויזיה‪ ,‬דמויות ספורטיוויות‪ ,‬או‬
‫אסטרונאוטים‪ ,‬כמו ג'ון גלן‪ ,‬באים בחשבון כמנהיגים פוליטיים‪ ,‬למרות שהם חסרי ניסיון פוליטי‪ .‬הם נלקחים‬
‫ברצינות בגלל שיש להם את תכונת הידוענות ‪ -‬או את משאב הפופולריות המייצר להם הבלטה בתקשורת ‪.‬‬
‫ידוען‪-‬פוליטיקאי מדובר בפוליטיקאי נבחר בעל רקע בבידור‪ ,‬שואו ביזנס או ספורט‪ ,‬המשתמש במרכיבים מעברו‬
‫על מנת להיבחר‬
‫פוליטיקאי‪-‬ידוען מדובר בפוליטיקאי נבחר או מועמד המשתמש בצורות ובהקשרים הסלבריטאים כדי להעצים את‬
‫תדמיתו ולהעביר את המסר‪ .‬טכניקות כאלו כוללות שימוש בתצלומים עם כוכבים כדי ליצור את ההקשר בין‬
‫הפוליטיקאי לבידור‪ .‬גרסא מסוימת לכך היא השתתפות של פוליטיקאים במסיבות יחסי ציבור פרסומיות‪ .‬טכניקה‬
‫נוספת היא שימוש בבמות לא‪-‬מסורתיות לקידום הפוליטיקאי‪..‬‬
‫יישום‪ :‬יאיר לפיד ידוען‪-‬פוליטקאי מועמד שבעברו הקרוב היה מגיש חדשות אולפן‬
‫שישי‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫‪14‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את מודל מדרג ההשפעות בשטח הפרסום הפוליטי‪ .‬באיזה שלב‬
‫במדרג ההשפעות נמצא יאיר לפיד? נמק תשובתך‪ 7( .‬נק')‬
‫מודל מדרג ההשפעות בשטח הפרסום הפוליטי‪:‬‬
‫שלב החשיפה ‪ -‬באמצעות כלי התקשורת הציבור עורך היכרות עם הפוליטיקאי (בעיקר באמצעות‬
‫הטלוויזיה) שלב הידיעה ‪ -‬הציבור בוחן את תכונות הפוליטיקאי‪ ,‬את כישוריו‪ ,‬את עמדותיו‪ ,‬ואת‬
‫השתייכותו המפלגתית‬
‫שלב האהדה ‪ -‬כאן נוצרת האהדה כלפי הפוליטיקאי מצדו של קהל היעד‪ .‬אחת הדרכים – יצירת הזדהות‬
‫ותחושת קירבה‬
‫שלב ההעדפה ‪ -‬דרך האהדה נוצרת ההעדפה של הבוחרים כלפי פוליטיקאי אחד על פני פוליטיקאי אחר‬
‫שלב כוונת הרכישה ‪ -‬במקרה של פרסום פוליטי‪ ,‬קהל היעד ישתכנע בשלב הזה‪ ,‬ויביע זאת באמצעות‬
‫כוונתו להצביע בעבור הפוליטיקאי‬
‫שלב הקנייה ‪-‬בשלב הזה תגובת הקנייה תבוא לידי ביטוי בהצבעה בקלפי‬
‫שלב הנאמנות ‪ -‬יתבטא בהצבעה חוזרת‬
‫יישום‪ :‬עפי הפתיח ‪ :‬יאיר לפיד הוא בשלב החשיפה ‪ ....‬לפי ידע של התלמידים ניתן‬
‫לקבל גם ידיעה או אהדה "הודיע על סיום עבודה ‪....‬בשל רצונו להקים מפלגה‪"...‬‬
‫זה שלב שבן הוא חושף את כוונותיו להיות איש פוליטי‪ .‬בנוסף ציטוט מדברי שלי‬
‫יחימוביץ‪ " :‬כניסה לפוליטיקה של אנשים רעננים‪ "...‬מעידה על שלב החשיפה‪.‬‬
‫שאלה ‪16‬‬
‫עמיר פרץ נגד שלי יחימוביץ בתוכנית הרדיו הכל דיבורים‪" :‬ראש הממשלה התגייס‬
‫לטובתה !" עמיר פרץ בראיון לתכנית הרדיו‪ ,‬יוצא במילים נחרצות נגד התנהלותה‬
‫של חברת הכנסת שלי יחימוביץ במהלך עבודתה בכנסת ובמהלך הקמפיין לראשות‬
‫המפלגה‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרים נוספים בליכוד התגייסו כדי לסייע‬
‫לחברת הכנסת יחימוביץ במרוץ שלה לראשות מפלגת העבודה‪ .‬פרץ בטוח כי "רק‬
‫הוא יוכל לאחד את המפלגה תחת ניהולו" ומאשים את יחימוביץ' בניהול קמפיין לא‬
‫הגון‪( .‬מתוך שידורי רשת ב' ‪) 60.1.66‬‬
‫א‪ .‬הסבר את ההבדל בין קמפיין חיובי וקמפיין שלילי‪ .‬איזה מהם בא לידי‬
‫ביטוי בפתיח‪ ,‬פרט את מאפייניו ונמק‪.‬‬
‫קמפיין חיובי הינו‪ -‬שימוש בטכניקות של פרסום חיובי – הכוונה היא לקידום ההיכרות עם המועמד‬
‫והבלטת התכונות האידיאליות שלו‪.‬‬
‫קמפיין שלילי הינו פרסום שלילי ותגובת נגד – אשר נועד להטיל ספק בהתאמה של היריב‪ .‬מדובר על‬
‫מועמד פוליטי המנהל מתקפה נגד יריבו במטרה לחשוף את חולשותיו של היריב ולהציגו באור שלילי‪.‬‬
‫התוצאה שמבקשים להגיע אליה כאשר משתמשים באסטרטגיית הקמפיין השלילי היא הפחתת הסיכוי‬
‫שיבחרו ביריב ‪,‬והגדלת סיכוייו של המועמד התוקף שיבחרו בו‪.‬‬
‫מאפיינים של הקמפיין השלילי‬
‫‪ ‬ממעט לנתח ניתוחי עומק‪ ,‬ומייצג יותר את "הבידור פוליטי" "אינפוטיינמנט"‬
‫‪ ‬מתמקד באישיותם של המועמדים‪ ,‬ולא בהיבטים הרעיוניים של פעילותם ‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬
‫יישום‪ :‬על פי הפתיח פרץ פועל על פי עקרונות הקמפיין השלילי‪ ,‬פרץ מטיל ספק‬
‫בדרך ניהולה של יחימומיץ וטוען לניהול לא הוגן של המרוץ‪ ,‬מנסה לחשוף את‬
‫חולשותיה ולהבליט את היכולת שלו ומציין שרק הוא יכול להוביל‪....‬‬
‫א‪ .‬הסבר מהו סאונד בייטס‪ .‬מהם העקרונות לניסוחו‪ ,‬הדגם סאונד בייטס‬
‫מתוך הפתיח ‪ 8( .‬נק')‬
‫הסאונד בייטס‪ :‬בעידן התקשורת החדשה חייב הפוליטיקאי לתמצת את נאומיו למשפטים שיתאימו‬
‫לפיסות מידע קצרות וקצובות של מהדורות החדשות‪ .‬הפוליטיקאי נדרש לספק לתקשורת משפטים מושכי‬
‫תשומת לב ובעלי מסר מעניין המשקף את מסע הבחירות שלו‪ .‬זהו מושג המזוהה ביותר עם תופעת‬
‫הפשטת המסרים‪ .‬תופעה זו מתקשרת לפוליטיקה בעידן הניו מדיה כי כיום הציבור לא זוכר לטווח רחוק‬
‫ואינו מעוניין לקלוט מידע רב‪ ,‬או שאינו מסוגל‪ .‬פוליטיקאי שמשכיל להעביר את מסריו בצורה מתומצתת‬
‫ועניינית יישאר בתודעת בוחריו ויש לו סיכויים טובים ‪ .‬משפט קצר וטוב יישאר בזיכרון וייחרט לעד‬
‫כדוגמת המשפט של ביל קלינטון " שלום חבר"‪.‬‬
‫תרומתם של הסאונד בייטס לפוליטיקאים בעת העברת מסרים היא רבה‪ .‬העברת מסר במשפט קצר וקולע‬
‫כדוגמת "שלום חבר" הצלחת להישאר בתודעה‪ .‬לא עשית זאת‪ ,‬הסיכויים קלושים‪ .‬מול מבול המסרים של‬
‫פוליטיקאים בזמן בחירות שנופל על הבוחר‪ ,‬חייב פוליטיקאי לוודא שהמסר שלו קליט‪ .‬אורך הזמן של‬
‫הסאונד בייטס‪ ,‬הזמן הולך ומתקצר‪ .‬תבנית מאד בנאלית ופשוטה ולכן המסר הרבה יותר מובן‪.‬‬
‫יישום‪ :‬פרץ עשה שימוש בקמפיין שלו באמצעות הסיסמא "רק הוא יוכל לאחד את‬
‫המפלגה תחת ניהולו" הממחישה את עקרונות הסאונד בייטס מסר ‪ 3‬סיסמא‪ .‬תקוותו‬
‫שסיסמא זו תחרט בזיכרונם של הבוחרים‪.‬‬
‫בהצלחה‬
‫חלוקת הניקוד לשאלון מותאם בלבד ‪:‬‬
‫עונה התלמיד על כל ארבעת הסעיפים‪.‬‬
‫פרק א –‬
‫הניקוד‪ 22 :‬נקודות (‪ 61‬לסעיף א‪ 60 ,‬נק לכל סעיף ‪ 01 = 0 X‬נקודות)‪.‬‬
‫עונה התלמיד על שתי מבניות – שאלה אחת מכל מבנית‪12 .‬‬
‫פרק ב –‬
‫הניקוד לשאלה = ‪ .X ...2‬שאלות = ‪ 12‬נקודות‪.‬‬
‫סה"כ עונה התלמיד על שלוש שאלות‪.‬‬
‫ה‪ .‬חומר עזר מותר לשימוש ‪ :‬אין‬
‫‪11‬‬
‫שאלון מפמ"ר‪ ,‬ומחוון‪ -‬תקשורת וחברה ג‪ ,‬כ"ד באייר תשע"ב‪61.50.61 .‬‬