רשות הטבע והגנים www

‫רשות הטבע והגנים‬
‫‪www.parks.org.il‬‬
‫חטיבת מדע‪ ,‬אגף אקולוגיה‬
‫דר' סיימון נמצוב‪ ,‬אקולוג חיות הבר‬
‫גרסה‪ 12 :‬ינואר ‪2211‬‬
‫סיכום תוצאות ניסוי בהדברת נמלת האש הקטנה בשטח‬
‫סיימון נמצוב‪ 1‬ויותם גנדלר‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1‬חטיבת המדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬רח' עם ועולמו ‪ ,3‬ירושלים ‪[email protected] 36453‬‬
‫‪ 2‬שיט"ה )שיווק‪ ,‬יעוץ‪ ,‬טיפול‪ ,‬הדרכה( למניעת נזקי בעלי חיים‪,‬‬
‫יסוד המעלה ת"ד ‪ ,431‬מיקוד ‪[email protected] 1212326‬‬
‫תקציר (תקציר באנגלית בעמוד ‪)Abstract in English on page 9‬‬
‫ערכנו ניסוי במשך שנה (מאוקטובר ‪ 2211‬עד ספטמבר ‪ )2212‬בהדברת נמלת האש הקטנה בשטח בבית‬
‫הקברות של קיבוץ דפנה‪ ,‬באמצעות ריסוס של ג'ל שהכנו על בסיס חומר ההדברה אוואנט (‪.)indoxacarb‬‬
‫בחודשים הראשונים (במהלך החורף) היתה ירידה משמעותית של רמת נגיעות הנמלים בשטח הניסוי‬
‫לעומת בשטח הביקורת‪ .‬אך במהלך שבועיים בחודש יוני‪ ,‬רמת הנגיעות בשטח הניסוי חזרה בפתאומיות‬
‫להיות זהה לזו בשטח הביקורת‪ .‬לא ברור לנו למה רמת הנגיעות חזרה כל כך מהר‪ ,‬ויתכן שזו היתה‬
‫כתוצאה מפעילות האדם (כגון העתקת צמחי נוי נגועים לשטח הניסוי)‪ ,‬אך לא הצלחנו לקבוע את הסיבה‬
‫בוודאות‪.‬‬
‫המסקנה שלנו היא שאכן קיימת השפעה של ריסוס ג'ל על בסיס ‪ indoxacarb‬על נמלת האש הקטנה בשטח‪,‬‬
‫אך יתכן שהחומר אינו יעיל לבדו להדברתן לחלוטין‪ .‬אנו ממליצים לבחון מחדש שימוש בחומר‬
‫‪ indoxacarb‬בשילוב עם חומרים אחרים‪.‬‬
‫‪ .1‬רקע‬
‫נמלת האש הקטנה (‪ )Wasmannia auropunctata‬הוא מין שמקורו בדרום אמריקה‪ ,‬אך התפשט במקומות‬
‫רבים בעולם (‪ )Foucaud et al. 2010; Wetterer & Porter 2003‬והגיע גם לישראל‪ .‬בכל מקום בו הוא‬
‫התבסס‪ ,‬מין זה מהווה מטרד חמור לבני אדם עקב העקיצה המכאיבה שלו‪ ,‬והוא פוגע בטבע ע"י כך שהוא‬
‫דוחה מינים אחרים של נמלים ופרוקי רגליים וגורם לתמותה של בעלי חיים מקבוצות שונות‪ ,‬כולל זוחלים‬
‫ויונקים‪ .‬הוא כנראה גם גורם למחלות עיניים חמורות אצל חיות בית‪ ,‬כגון כלבים‪ ,‬חתולים וארנבונים‬
‫(‪.)Theron 2005‬‬
‫יש חשיבות למצוא שיטה יעילה ובטוחה להדברת נמלת האש הקטנה בשטח ולא רק בתוך ישובים‪ ,‬עקב‬
‫רח' עם ועולמו ‪ ,3‬גבעת שאול‪ ,‬ירושלים ‪36453‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫החשש שהמין עלול לגרום נזק לטבע בישראל בכלל (‪ )Vonshak et al. 2010‬ולשמורות הטבע והגנים‬
‫הלאומיים‪ ,‬בפרט (נמצוב ‪ ,)2212‬כמו שתועד לפני שנים רבות גם במקומות אחרים בעולם (לדוגמה‪Lubin, :‬‬
‫‪.)1984‬‬
‫התפשטות נמלת האש הקטנה בישראל החלה כנראה באזור קיבוץ אפיקים בערך בשנת ‪ 1331‬והמין דוגם‬
‫בשטח שמורת הטבע מורדות הירדן הסמוכה‪ ,‬בערך בשנת ‪ .2226‬בניסיון למגר או להכחיד את המין‬
‫במורדות הירדן‪ ,‬נעשה פיזור מהאוויר של גרגירי סייג'‪-‬פרו בשמורת הטבע החל בשנת ‪( 2222‬אורטל ‪)2222‬‬
‫והמשיך פעם‪-‬פעמיים בשנה עד סוף ‪ .2211‬המין לא נכחד בשמורה‪ ,‬כנראה כתוצאה משתי בעיות עיקריות‬
‫בפיזור פיתיונות גרגיריות של סייג'‪-‬פרו מהאוויר‪ :‬כנראה שהגרגירים של סייג'‪-‬פרו גדולים מאוד ולא‬
‫מתאימים למין זה של נמלה (כי החומר פותח בעיקר להדברת נמלים גדולות יותר‪ ,‬כגון אלה מהסוג‬
‫‪ ;)Solenopsis‬וגם נראה שהנמלים הנמצאות בעצים אינן מגיעות לגרגירים מאחר שמאת נשארים בעצים‬
‫וכמעט כולם נופלים לקרקע (איתי לחמי‪ ,‬בעל פה)‪ .‬ניטור של הנמלים לאחר הפיזור הראה שהפעולה‬
‫הפחיתה את רמת הנגיעות בשטח‪ ,‬אך לא הדבירה את המין לחלוטין‪ .‬גם לא נעשה הערכה על השפעת‬
‫הפיזור על מינים אחרים בשמורת הטבע או בנהר הירדן‪.‬‬
‫לפני כעשור החלה ועדה המדעית הבין‪-‬משרדית לחפש בעולם חומרי הדברה יעילים להדברת מין זה‪ .‬נעשו‬
‫בארץ ניסויים על חומרים שונים ובשיטות שונות‪ ,‬אך עד לשנת ‪ 2212‬אושר לשימוש בישראל רק מוצר אחד‪,‬‬
‫סייג'‪-‬פרו (‪ )Siege-Pro‬בצורת גרגירים שהוא על בסיס החומר הפעיל ‪ hydramethylnon‬מתוצרת חברת‬
‫‪ .BASF‬חומר זה נמכר בעולם להדברת נמלים ממינים שונים‪ .‬אסור שימוש בו ליד גופי מים עקב כך שהוא‬
‫רעיל ליצורים שוכני מים (כולל דגים)‪.‬‬
‫חיפשנו חומר מתאים יותר להדברת נמלת האש הקטנה בשטח‪ ,‬והחלטנו לעשות ניסוי עם חומר הפעיל‬
‫‪ .indoxacarb‬בחרנו אותו כי היתה הצלחה עם חומר זה במקומות אחרים בעולם נגד נמלת האש הקטנה‬
‫(‪ .)Vanderwoude et al., 2010‬יתר על כן‪ ,‬החומר נחשב לבעל סיכון נמוך לסביבה (ראה נספח ‪ .)1‬גם ניסוי‬
‫קודם עם החומר בארץ (בן‪-‬דוד ‪ )2223‬הראה תוצאות טובות בתנאי מעבדה‪.‬‬
‫הוחלט לנסות שיטת ריסוס החומר בשטח בצורת ג'ל כדי להגיע גם לנמלים בעצים וגם כדי לפזר את‬
‫החומר בצורת טיפות רכות רבות במקום גרגירים גדולים בודדים‪ .‬שיטה זו מבוססת על זו שהצליחה‬
‫להדביר לחלוטין את המין מאי אחד במדינת הוואי בארה"ב (‪ .)Vanderwoude et al., 2010‬באמצעות‬
‫תכתובת עם המחבר הראשי עצמו‪ ,‬קבלנו המלצות וטיפים נוספים לביצוע הניסוי בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬שיטות הניסוי‬
‫א‪ .‬מקום הניסוי‬
‫הניסוי נעשה בצפון הגליל‪ ,‬בבית הקברות של קיבוץ דפנה הנמצא דרומה מהקיבוץ (מעבר לכביש מס' ‪)33‬‬
‫וסמוך לאנדרטה לזכר אסון המסוקים (ראה תצלום אוויר‪ ,‬בעמוד הבא)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫השתמשנו בשני האגפים של בית הקברות לצורך הניסוי‪ ,‬כאשר הצפוני שימש כשטח הביקורת והדרומי‬
‫היה שטח הניסוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאריכים‬
‫הניסוי נמשך כשנה‪ ,‬מאוקטובר ‪2211‬‬
‫עד ספטמבר ‪ 2212‬כאשר בחודש‬
‫הראשון נעשו סיורים לבחור מקום‬
‫מתאים לביצוע הניסוי בשטח‪ .‬לפני‬
‫הריסוס הראשון נדגמו שני האגפים‬
‫(ניסוי וביקורת) ב‪ 1.11.2211-‬לבחון‬
‫רמת הנגיעות (ראה בהמשך)‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן‪ ,‬באותו יום‪ ,‬התבצע הריסוס‬
‫הראשון בשטח‪ .‬נעשו ‪ 21‬ריסוסים‬
‫במהלך השנה‪ ,‬בהפרש של מעל‬
‫שבועיים ביניהם (בממוצע ‪ 15.2‬ימים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬חומר הדברה‬
‫הג'ל לריסוס הוכן לפי המלצות וטיפים מאת ‪ Vanderwoude‬בהוואי‪ .‬חומר הפעיל היה אוואנט (‪)Avaunt‬‬
‫עם תוספת של שמן סויה‪ ,‬דבש וקסנטן גאם (‪( )xanthan gum‬ראה פרוטוקול למטה)‪ .‬האחרון הוא חומר‬
‫הנמצא בשימוש בתעשיית המזון לצורך מיזוג (‪ )homogenization‬של שמנים עם נוזלים מימיים‪ ,‬תוך כדי‬
‫הבאתם למרקם הומוגני וחלק של ג'ל‪.‬‬
‫הפרוטוקול להכנת ‪ 2‬ליטר חומר‪:‬‬
‫חומרים (ראה תמונה משאל)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬ליטר שמן סויה‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬ליטר מים‬
‫‪‬‬
‫‪ 2‬כפיות קסנטן גאם‬
‫‪‬‬
‫‪ 100‬גרם דבש‬
‫‪‬‬
‫‪ 20‬מ"ל אוואנט (‪)Avaunt‬‬
‫שיטה‪ :‬לערבב את השמן והמים ולהוסיף בהדרגה את הקסנטן גאם תוך ערבוב‪ ,‬עד שמגיעים למרקם‬
‫הרצוי (נוזלי אך סמיך‪ ,‬כמו יוגורט או גבינה לבנה)‪ .‬להוסיף את הדבש ולבסוף את האוואנט – ולערבב‬
‫היטב‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיטת הריסוס‬
‫הריסוסים נעשו באמצעות מרסס גב סטנדרטי‪ ,‬עם פיה פתוחה כך שהחומר ייצא בזרם נוזלי והשאיר‬
‫‪3‬‬
‫טיפות גדולות בודדות (‪ )blobs‬בקוטר של עד כס"מ אחד‪ .‬החומר רוסס מסביב למצבות‪ ,‬ועל כל הצמחייה‬
‫והדשא מסביב לקברות‪ .‬החומר לא רוסס על החלק העליון של המצבות עצמן מתאמי אסתטיקה וכבוד‪.‬‬
‫לא נעשה ריסוס בכלל בשטח הביקורת‪.‬‬
‫ה‪ .‬דיגום הנמלים‬
‫לפני כל ריסוס (ראה "תאריכים" לעיל) נעשה דיגום של שני האגפים‪ .‬בכל אגף הונחו ‪ 12‬מקלות עץ עם‬
‫חמאת בוטנים עליהם (חומר המושך ומחזיק את הנמלים)‪ .‬לאחר שעה‪ ,‬נבדקו כל תחנות הדיגום כדי לברר‬
‫את רמת הנגיעות‪ ,‬שקבלה ציון בין ‪ 2‬ל‪ ,4-‬כדלקמן‪:‬‬
‫טבלת הערכת נגיעות נמלים על המקל ופעילות סמוכה‬
‫רמה‬
‫קריטריון‬
‫הגדרה‬
‫‪2‬‬
‫אין נמלים‬
‫אין נגיעות‬
‫‪1‬‬
‫נמלים בודדות עד ‪ 6‬נמלים‬
‫נגיעות נמוכה ביותר‬
‫‪2‬‬
‫בין ‪ 6‬ל‪ 16 -‬נמלים‬
‫נגיעות נמוכה‬
‫‪3‬‬
‫עד ‪ 62‬נמלים‬
‫נגיעות בינונית‬
‫‪4‬‬
‫גושי נמלים רבות ותנועה מסביב‬
‫נגיעות גבוהה‬
‫‪ .3‬תוצאות‬
‫שני האגפים של בית העלמין (שטח הביקורת ושטח הניסוי) היו בעלות אותה רמה בממוצע של נגיעות ביום‬
‫התחלת הניסוי (‪ .)111112212‬במהלך החודשים הראשונים (בחורף) ירדה לכמעט אפס רמת הנגידות בשטח‬
‫הניסוי אך בשטח הביקורת היתה גם ירידה קלה אך נע בין רמה ‪ 1‬ל‪ .2-‬למרות שרמת הנגיעות בשטח‬
‫הביקורת גם ירדה קצת במהלך החורף‪ ,‬הירידה היתה גדולה בהרבה בשטח הניסוי‪.‬‬
‫רמת נגיעות (‪ )SE+‬של נמלת האש הקטנה‬
‫‪4.0‬‬
‫ניסוי עם רעל‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪9/1/2012‬‬
‫‪7/2/2012‬‬
‫‪3/2/2012‬‬
‫‪5/2/2012‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1/1/2012‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪11/1/2011‬‬
‫רמת נגיעות (סקלה בין ‪ 0‬ל‪)4-‬‬
‫ביקורת‬
‫ביוני ‪ 2212‬החלה פתאום עליה דרמתית של רמת הנגיעות‪ ,‬בעיקר בשטח הניסוי‪ ,‬גם באופן מתון יותר‬
‫בשטח הביקורת ‪ .‬העליה בשטח הניסוי היתה בעיקר לאחר הדיגום של ‪( 161512212‬בו רמת הנגידות בשטח‬
‫הניסוי היתה ממוצע של ‪ )2.12‬ועלתה אחרי שבועיים בבדיקה של ‪ 321512212‬לרמה של ‪ 1.62‬בממוצע‪ .‬היא‬
‫נשארה בערך ברמה זו עד לקפיצה דרמתית שנייה שהיתה בין הבדיקה של ‪( 161112212‬רמה ‪ )1.61‬לזאת של‬
‫‪( 11312212‬רמה ‪.)3.26‬‬
‫בשטח הביקורת רמת הנגיעות היתה פחות מ‪ 2.2-‬לאורך כל החורף אך גם החלה לעלות באופן פתאומי‬
‫ביוני ושוב באוגוסט‪.‬‬
‫‪ .1‬מסקנות ודיון‬
‫אם היינו מסיימים את הניסוי לפני יוני ‪ ,2212‬הינו מגיעים למסקנה ברורה שהניסוי הצליח מאחר שהיתה‬
‫ירידה עד אז של כ‪ 32%-‬בפעילות הנמלים בשטח הניסוי לעומת פחות מ‪ 12%-‬בשטח הביקורת‪ .‬אך העליה‬
‫הפתאומית ביוני ‪ 2212‬שינתה את התמונה ואת מסקנות הניסוי‪.‬‬
‫אין לנו הסבר בוודאות לקפיצות האלה בשטח הניסוי‪ ,‬אך אנו מציעים מספר השערות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫השערה אחת היא שעם בא האביב אנשים הביאו צמחי נוי חדשים לבית הקברות ואלו היו נגועים בנמלים‪.‬‬
‫מכיוון שיש הרבה צמחיה מסביב לקברים לא הצלחנו לברר את התיאוריה הזאת‪ .‬הגנן של בית העלמין אמר‬
‫שלא הביא צמחיה חדשה אך לא יכולנו לברר אם זה גם היה נכון לגבי המבקרים האחרים בבית העלמין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השערה שנייה היא‪ ,‬שבקיץ יש לנמלים מזון זמין אחר ולפיכך לא לוקחות את הפיתיון המורעל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השערה שלישית היא שהטמפרטורה בקיץ מייבשת את הפיתיון לפני שהנמלים מגיעות לקחת אותו‪.‬‬
‫מסקנות ונקודות נוספות שנלמדו מהניסוי מהשטח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גם בזמן החורף ובימים קרים יש פעילות של הנמלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדיגום עם חמאת הבוטנים יעיל והפיתיון מושך את הנמלים – גם כאשר לא נראית פעילות בעין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"התפרצויות" קיני הנמלים בחלקה הניסוי אינן צפויות והיו רצופות וגבוהות יותר בזמן אירועי החורף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על פניו נראה שהפעילות של פרוקי רגלים וחרקים נוספים (טחביות‪ ,‬חשופיות ‪,‬אקריות‪ ,‬קוצרים ‪,‬חלזונות‬
‫למיניהם) בולטת יותר בחלקה המודברת ‪.‬‬
‫‪ .5‬המשך‬
‫המלצות של קבוצת המומחים על מינים פולשים (‪ )Invasive Species Specialist Group‬של ארגון ‪IUCN‬‬
‫להדברת מין זה כללו שילוב של חומרים הפועלים בדרכים שונות‪ ,‬כגון לשלב את ‪( indoxacarb‬שהוא‬
‫‪6‬‬
‫מקבוצת החומרים ההורגים ‪ metabolic inhibitors -‬וגם סייג'‪-‬פרו מוגדר כך) ביחד עם חומרים הפועלים‬
‫בדרכים אחרות ‪ ,‬למשל אלה המוגדרים כמונעי התפתחות (‪ .)Insect Growth Regulators (IGRs‬יש כיום‬
‫מוצרים חדשים בשוק עם שילובים כאלה‪ ,‬שאחד מהם הוא ‪ Extinguish Plus‬שיש בו שילוב של חומר הורג‬
‫(‪ )hydramethylnon‬ביחד עם מונע התפתחות (‪ .)methoprene‬שילוב כזה אמור להרוג מיד את רוב‬
‫הנמלים ולהביא להדברה טוטלית של הנמלים הנותרות לאורך זמן‪ .‬מן הראוי לבדוק גם חומרים משולבים‬
‫כאלה או להכין ניסוי לכלול חומר על בסיס ‪ indoxacarb‬ביחד עם מונע התפתחות‪.‬‬
‫יש לציין שמאז עריכת הניסוי הזה בשטח אושר לשימוש ביתי בישראל ג'ל על בסיס ‪ indoxacarb‬שנמכר‬
‫בצורת מזרק שאיתו בעל הבית מפזר את החומר בבית ובחצר‪.‬‬
‫בסיכום‪ ,‬החומר ‪ indoxacarb‬הצליח בניסוי להפחית את רמת הפעילות של הנמלים ונראה שזה גם עזר‬
‫לפרוקי רגליים אחרים בשטח לחזור‪ .‬אך לא ברור לנו למה ההצלחה לא החזיקה מעמד לאורך השנה ויתכן‬
‫שזה קרה בגלל פעילות האדם‪.‬‬
‫אנו ממליצים לא לשלול לגמרי את החומר הזה‪ ,‬אלא לחפש דרכים אחרות לשלב אותו בבקרה על נמלת‬
‫האש הקטנה בשטח‪.‬‬
‫‪ .6‬תודות‬
‫תודה לחברי קיבוץ דפנה ‪ ,‬על כך שנתנו לנו לעבוד בשטח שלהם ובמיוחד ליאיר דפנאי שסייע לנו במהלך‬
‫הניסוי‪ .‬תודה לחברת מרחב אגרו – גדות‪ ,‬שתרמה את חומר האוואנט לצורך ביצוע הניסוי ובמיוחד לשוקי‬
‫שונבויים ושלמה גלידאד‪ ,‬שתרמו לנו מהידע המקצועי שלהם‪.‬‬
‫תודה לנעם לידר ויהושע שקדי (רשות הטבע והגנים) על מימון המחקר על ידי אגף אקולוגיה של חטיבת‬
‫המדע‪.‬‬
‫תודה ל‪ Cas Vanderwoude -‬מהוואי על העצות והטיפים להכנת הג'ל‪.‬‬
‫‪ .7‬ספרות‬
‫אורטל‪ ,‬ר‪ .)2222( .‬סיכום סבב ראשון של פיזור במסוק של תכשיר להדברת נמלת האש במורד הירדן –‬
‫גזרת בית זרע ‪ .1.5.22 -‬מסמך של רשות הטבע והגנים‪.12.5.22 ,‬‬
‫בן‪-‬דוד‪ ,‬צ‪ .)2223( .‬בחינת התכשיר אדביון להדברת נמלת האש הקטנה ‪ Wasmannia auropunctata‬בבני‬
‫ציון‪ .‬מסמך של השירותים להגנת הצומח ולביקורת‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ 12 ,‬בדצמבר‬
‫‪.2223‬‬
‫‪5‬‬
‫ תמונת מצב והמלצות‬:‫ איום נמלת האש הקטנה על שמורות טבע וגנים לאומיים‬.)2211( .‫ ס‬,‫נמצוב‬
.2212 ‫ נובמבר‬.‫ מסמך של רשות הטבע והגנים‬.‫לפעולה‬
Foucaud, J. & 14 more authors (2010). Worldwide invasion by the little fire ant: routes of
introduction and eco-evolutionary pathways. Evolutionary Applications 3: 363–374.
Lubin, Y. D. (1984). Changes in the native fauna of the Galápagos Islands following invasion
by the little red fire ant, Wasmannia auropunctata. Biological Journal of the Linnean
Society 21: 229-242.
Theron, L. (2005). Hypothese de la keratopathie liée a Wasmannia auropunctata - le modele
Polynesien. Doctorate in Veterinary Medicine Master. [in French] hdl:2268/652
Vanderwoude, C., K. Onuma & N. Reimer (2010). Eradicating Wasmannia auropunctata
(Hymenoptera: Formicidae) from Maui, Hawaii: The use of combination treatments to control
an arboreal invasive ant. Proceedings of the Hawaiian Entomological Society 42: 23–31.
Vonshak, M., T. Dayan, A. Ionescu-Hirsh, A. Freidberg, & A. Hefetz (2212). The little fire ant
Wasmannia auropunctata: a new invasive species in the Middle East and its impact on the
local arthropod fauna. Biological Invasions 12: 1825-1837.
7
.1 ‫נספח‬
‫ ממקורות שונים‬, Indoxacarb ‫קלט של מידע באנגלית על הרעל‬
Indoxacarb (chemical name: oxadiazine), is a fairly new insecticide invented by
DuPont and first registered in the USA in 2000 as a spray for control of sap-sucking
insects on food crops.
DuPont manufactures indoxacarb baits for insect control under the brand names
Advion, Avaunt and Steward.
Indoxacarb is designated by the EPA to be a “reduced-risk” pesticide: it has low
toxicity to most non-target organisms and the environmental-fate profile indicates no
major issues of soil persistence, mobility, and fish bioaccumulation. It is moderately to
very highly toxic to freshwater and estuarine/marine fish and invertebrates and should
not be used over water bodies.
Indoxacarb affects insects by direct exposure, but primarily through ingestion. Once
indoxacarb is absorbed or ingested, feeding stops almost immediately. It kills by
blocking the sodium channels in the insect nervous system.
Indoxacard has a unique mode of action whereby the worker ants carry the bait back to
the nest and indoxacarb is metabolically activated by the larvae when combined with
oil that is also ingested. The bio-activated product is regurgitated by the larvae in the
nest. The workers then further distribute the bio-activated bait around the colony,
including to the queen.
8
Summary of an experiment to eradicate the little fire ant in the field
Simon C. Nemtzov and Yotam Ghendler
Abstract
We conducted a field experiment to attempt eradication of the little fire ant Wasmannia auropunctata
for a year (October 2011 to September 2012) in the cemetery of Kibbutz Dafna, by spraying a gel that
we made based on the insecticide Avaunt (active ingredient: indoxacarb).
In the first few months (in the winter) there was a significant decrease of infestation of the ants in
the experimental area vs. the untreated area. But during two weeks in June, the level of infestation
in the treated area suddenly increased to the level of infestation of the untreated area. It is not clear
why the infestation rose so quickly, but we suppose it may have been as a result of human activity
(such as the introduction of infected ornamental plants into the experimental area), but we haven't
been able to determine why for certain.
Our conclusion is that applying indoxacarb-based gel can be effective for controlling little fire ants in
the field, but it might not be effective by itself for total eradication. We recommend further testing
of substances containing indoxacarb in combination with other materials.
3