‫‪4.9.11‬‬
‫טרוםתזכיר חוק‬
‫שם החוק המוצע‬
‫א‪.‬‬
‫טרום תזכיר חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות )תיקון מס' ‪ ,(7‬התשע"א– ‪.2011‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מטרת החוק המוצע והצורך בו‬
‫‪1‬‬
‫בדברי ההסבר לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות‪ ,‬תשי"ח‪) 1957-‬להלן –החוק( ‪ ,‬נכתב לאמור‪:‬‬
‫"החוק המוצע בא להסדיר את בעיית הניקוז ומניעת שטפונות הסדר יסודי ומקיף‪ .‬אין לתאר חקלאות יעילה בלי‬
‫ניקוז טוב‪ .‬הדבר נכון בעיקר לגבי שטחי שלחין‪ ,‬אך במידה רבה גם לגבי שטחי בעל‪ .‬הנזקים הנגרמים לחקלאות‬
‫מחוסר ניקוז ומן השטפונות הפוקדים את המדינה שנה שנה הוכיחו בעליל את ההכרח בפתרון ממלכתי לבעיה זו‪,‬‬
‫שאין לפתרה על ידי פעולות ארעיות או מקומיות"‪.‬‬
‫מדברי ההסבר כאמור עולה כי בעת חקיקת החוק הסדרת הניקוז נדרשה בעיקרה לעניין שטחים חקלאיים‪,‬‬
‫ואולם מאז חקיקת חוק הניקוז בשנת ‪ ,1957‬חלו שינויים רבים בפני השטח‪ .‬השטח הבנוי למגורים‪ ,‬לתעשיה‬
‫ולתשתית פיזית )כבישים‪ ,‬שדות חניה וכד'( גדל על חשבון שטחים פתוחים וחקלאיים שבהם יכלו לחלחל מי הנגר‬
‫העילי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬גדלו מאד כמויות מי הנגר העילי שזורמות לנחלים וגדלה עוצמת הזרימה שלהם‪ .‬תהליך‬
‫העיור המואץ בעיקר במישור החוף‪ ,‬קירב לנחלים אזורים מאוכלסים בצפיפות רבה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫התפתחות זו מחזקת את הצורך בהסדרת הניקוז בראש ובראשונה לשם מניעת פגיעה ברכוש ובנפש‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬להסדרת הניקוז השלכה גם על היבטים רבים נוספים המשליכים על כלל הציבור‪ ,‬כגון מניעת מפגעים‬
‫בריאותיים וסביבתיים‪ ,‬שמירה על הטבע‪ ,‬ניצול מים לטובת משק המים לכלל השימושים ועוד היבטים הקשורים‬
‫לתחומי אחריות של משרדי ממשלה שונים‪.‬‬
‫נוסחו של החוק לא התעדכן בהתאם לשינויים שחלו במהלך השנים ולא נותן ביטוי לכל ההיבטים שיש לשקול‬
‫בהסדרת הניקוז‪.‬‬
‫לאור ההתפתחות בתפישה כיצד נכון וראוי לטפל במי הנגר‪ ,‬יש מקום לערוך שינוי במינוחים‪ ,‬ובמקום המילה‬
‫"ניקוז" להשתמש בביטוי "ניהול נגר"‪ .‬ביטוי זה מתאים יותר לראייה הנהוגה כיום‪ ,‬לפיה אין לראות במי הנגר‬
‫מטרד בלבד‪ ,‬שדרך הטיפול היחידה בו היא הרחקתו לים למניעת נזקים‪ ,‬אלא כמשאב שניתן לנצלו לצרכי משק‬
‫המים‪ ,‬לשמירה על הטבע ועוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חלוקת האחריות והסמכות להסדרת הניקוז בין הרשויות האגניות ובין רשויות מוניציפאליות‪ ,‬כפי שהיא‬
‫קבועה בחוק היום‪ ,‬לא ברורה דיה‪ ,‬בכל הנוגע לתוך תחומי יישובים‪ .‬אי בהירות זו גורמת לתקלות ומוצע להבהיר‬
‫את חלוקת האחריות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לאורך השנים לא הושקעו תקציבים מספקים כנדרש להסדרת תשתית הניקוז במדינה‪ .‬וכפי שכתב מבקר‬
‫‪3‬‬
‫המדינה ‪" :‬תשתית הניקוז במדינה הוזנחה זה שנים ולא הושקעו הסכומים הנדרשים בתכנונה‪ ,‬בהסדרתה‪,‬‬
‫‪1‬ה"ח תשי"ז‪ ,‬עמ' ‪.254‬‬
‫‪2‬מתוך דו"ח ביקורת של מבקר המדינה מ‪ 1993-‬על תשתיות הניקוז במדינה‪.‬‬
‫‪3‬שם‪.‬‬
‫בפיתוחה ובתחזוקתה"‪.‬‬
‫אחת הסיבות המרכזיות לבעיה זו‪ ,‬נעוצה בהסדר הקבוע בחוק למימון הוצאות של פעולות ניקוז המבוצעות על ידי‬
‫רשויות הניקוז‪ .‬לפי ההסדר הקבוע‪ ,‬רשות הניקוז‪ ,‬שבהתאם לחוק הקיים רוב חברי הנהלתה הם נציגי הרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬היא זו שמוסמכת להחליט מה יהיה גובה התשלום שבו יישאו הרשויות המקומיות שבתחומה‪,‬‬
‫לכיסוי הוצאות אלה‪ .‬בחלק מן המקרים הרשויות המקומיות אינן מעבירות תקציב מספק לרשות הניקוז האגנית‪.‬‬
‫לפיכך מוצע לתקן את החוק‪ ,‬כמפורט להלן‪ ,‬בעיקר ‪.5‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עיקרי החוק‬
‫עיקר ‪ – 1‬שינוי הרכב וסמכויות המועצה הארצית לניקוז‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 2‬לחוק‪ ,‬מונתה מועצה ארצית לענייני ניקוז שתפקידה לייעץ לשר החקלאות בדבר הכרזה על אזור‬
‫ניקוז‪ ,‬אישור תכניות ניקוז על ידי רשויות הניקוז וכל עניין אחר של מדיניות כללית הכרוך בביצוע החוק‪ .‬כפי‬
‫שקובע החוק‪ ,‬בהרכב המועצה יש ‪ 8‬נציגים של ארגונים חקלאיים יציגים‪ .‬ייתכן כי להרכב זה היה היגיון בעת‬
‫חקיקת החוק‪ ,‬שעה שהסדרת הניקוז נדרשה בעיקר להגנה על שטחים חקלאיים‪ .‬כיום‪ ,‬הרכב המועצה לא נותן‬
‫ביטוי הולם להיבטים שאותם נדרש לבחון בעת קבלת החלטות בענייני ניקוז‪ .‬נציגי ארגונים חקלאיים ונציגי‬
‫רשויות ניקוז ורשויות מקומיות‪ ,‬המכהנים כיום כחברים במועצה ולמעשה הינם רוב בה‪ ,‬מייצגים שיקולים‬
‫מקומיים או מגזריים שאינם מספקים לשם קבלת החלטות מיטביות בתחום הניקוז‪ ,‬תחום בעל היבטים ארציים‬
‫המשליכים‪ ,‬כאמור‪ ,‬על כלל הציבור‪ ,‬בתחומי חיים רבים‪.‬‬
‫לפיכך מוצע לתקן את הרכב המועצה כך שהרכב זה יכלול נציגים בכירים של משרדי הממשלה שאחראים על‬
‫ההיבטים המרכזיים שיש לשקול בענייני הניקוז‪ ,‬וכן נציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום הניקוז ונציג של‬
‫הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה‪ ,‬שימנה השר בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה‪ .‬בנוסף‬
‫מוצע לכלול בהרכב המועצה שני נציגים של רשויות אגניות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 2‬לחוק‪ ,‬המועצה הארצית היא גוף מייעץ בלבד לשר החקלאות‪ .‬בהמשך לשינוי המוצע‬
‫בהרכב המועצה‪ ,‬כך שיכלול את הגורמים המומחים לבחינת כלל ההיבטים הרלוונטיים הקשורים בניקוז‪ ,‬מוצע‬
‫להעביר חלק מהסמכויות בתחום הניקוז אשר נתונות כיום לשר החקלאות‪ ,‬למועצה הארצית‪ .‬מדובר בסמכויות‬
‫מקצועיות‪ ,‬כגון הסמכות לאשר תכנית למפעל ניקוז‪ .‬העברת הסמכות לגורם מקצועי תייעל את הליכי האישור של‬
‫התכניות‪.‬‬
‫עיקר ‪ – 2‬הקמת רשות ארצית לניהול נגר במקום האגף לניקוז ולשימור קרקע במשרד החקלאות ומחיקת‬
‫סמכויות מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב מהחוק‬
‫בחוק ניתנו סמכויות רבות לשר החקלאות‪ ,‬שכפי שצוין לעיל‪ ,‬מוצע להעביר את חלקן‪ ,‬המתאפיינות בהיבטים‬
‫מקצועיים מובהקים‪ ,‬למועצה הארצית‪.‬‬
‫מלבד זאת‪ ,‬ניתנו בחוק סמכויות מסוימות גם למנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב כזרועו הארוכה של שר‬
‫החקלאות‪ .‬ביזור סמכויות זה בין גורמים ממשלתיים שונים מביא לחוסר בהירות בחלוקת התפקידים ומהווה‬
‫מקור לתקלות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהיות שר החקלאות הגורם האחראי ליישום החוק‪ ,‬מן הראוי שעובדי משרדו ישמשו‬
‫כזרועו הארוכה לעניין זה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬מוצע להקים במשרד החקלאות רשות ארצית לניהול נגר‪ ,‬על בסיס האגף לשימור קרקע ולניקוז‬
‫במשרד‪ .‬תפקידה המרכזי של הרשות יהיה לפעול כגורם המטה של המועצה ולפקח על פעולות הרשויות האגניות‪.‬‬
‫עיקר ‪ – 3‬הסדרת הניקוז בתחום יישובים‬
‫סעיף ‪ 9‬לחוק‪ ,‬שכותרתו "הוראות מיוחדות לתיעול עירוני"‪ ,‬קובע לאמור‪:‬‬
‫"פרק זה אינו חל לגבי עורקים שהותקנו או סודרו במיוחד על ידי עיריה או מועצה מקומית בתחומה לשם ניקוז‬
‫מי גשמים אלא במידה שקבע שר החקלאות‪ ,‬בהתייעצות עם שר הפנים‪ ,‬לגבי אותה עיריה או מועצה מקומית‪,‬‬
‫בהודעה שפורסמה ברשומות;‬
‫לענין זה‪" ,‬מועצה מקומית" – למעט מועצה אזורית שהוקמה תוך כדי שימוש בסמכויות לפי סעיף ‪(3)5‬‬
‫לפקודת המועצות המקומיות‪".1941 ,‬‬
‫אף שסעיף זה מחריג את הפרק השני לחוק בלבד‪ ,‬לעניין "עורקים שהותקנו או סודרו במיוחד על ידי עיריה או‬
‫מועצה מקומית בתחומה"‪ ,‬בפועל ההתנהלות היא כזו‪ ,‬שהרשויות האגניות אינן אחראיות לטיפול בעורקים בתוך‬
‫תחומי יישובים‪ .‬התנהלות זו קיבלה תמיכה מסוימת בפסקי דין שונים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בעת"מ ‪ 26267-09-09‬רשות ניקוז גליל מערבי נ' עירית נהריה ואח'‪ ,‬דרשה רשות הניקוז לחייב את‬
‫העיריה להסכים לביצוע עבודות להסדרת נחל הגעתון‪ ,‬בתחומה של העיר נהריה‪ ,‬באמצעות רשות הניקוז‪ .‬העיריה‬
‫סירבה לביצוע העבודות בתחומי העיר על ידי רשות הניקוז וביקשה לבצע את העבודות בעצמה‪.‬‬
‫בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי נקבע כדלקמן‪:‬‬
‫"רצונה של העירייה כי היא זו שתבצע את העבודות אינה בלתי סבירה‪ .‬מדובר בשטח שבבעלות העירייה‪ ,‬העבודות‬
‫צפויות להתבצע בציר עירוני מרכזי ויש לתאם את העבודות עם מחלקות העירייה השונות‪ .‬על העירייה מוטלת‬
‫חובה על פי דין לדאוג להסדרת הכבישים‪ ,‬הרחובות ותעלות הניקוז שבשטחה ועל כן היא בעלת אינטרס בביצוע‬
‫עבודות הניקוז )ראה סעיף ‪ 235‬לפקודת העיריות ]נוסח‪-‬חדש[("‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬דווקא במקרים כמו זה שנדון בפסק הדין הנ"ל‪ ,‬שעסק בהסדרה של נחל הגעתון שהנו עורק ניקוז מרכזי‬
‫המנקז מים משטחים רבים שמצויים מחוץ לשטחה של העיר נהריה‪ ,‬כל פעולה שמבוצעת בנחל בתוך תחומה של‬
‫הרשות המקומית משפיעה על הניקוז מחוץ לשטחה של הרשות‪.‬‬
‫לפיכך יש חשיבות רבה‪ ,‬במקרים מעין אלה‪ ,‬בתכנון עבודות הניקוז על ידי הגורם האזורי‪ ,‬שהוא הרשות האגנית‪,‬‬
‫שאחראית על אותו אגן התנקזות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בהתאם למדיניות הנוהגת‪ ,‬אף שככלל הרשויות האגניות אינן מנהלות את מי הנגר בתוך תחומי‬
‫היישובים‪ ,‬בשטח פתוח נרחב )מעל ‪ 1000‬דונמים( שמהווה אגן התנקזות מטפלת הרשות האגנית אף אם הוא מצוי‬
‫בתוך שטח היישוב‪.‬‬
‫חלוקת האחריות כאמור אינה ברורה דיה בנוסח הנוכחי של החוק‪ ,‬ולפיכך מוצע להבהירה בהצעה זו‪.‬‬
‫עיקר ‪ – 4‬שינוי הרכב רשויות הניקוז וצמצום כוחן של הרשויות המקומיות ביחס לרשויות הניקוז‬
‫בהתאם לסעיף ‪)11‬ב( לחוק‪ ,‬סמכותו של שר החקלאות להקים רשות ניקוז מותנית בהסכמתן של רוב הרשויות‬
‫המקומיות שבתחום שיפוטן נמצא רוב השטח העומד להיכלל בתחום רשות הניקוז‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪)11‬ג( לחוק‪ ,‬בהרכב רשות הניקוז יהיה רוב של נציגי הרשויות המקומיות שבתחום רשות‬
‫הניקוז‪.‬‬
‫כפי שצוין בעיקר ‪ 3‬לעיל‪ ,‬בהתאם למצב הנוהג‪ ,‬הסדרת הניקוז בתוך תחומי הרשות המקומית היא באחריות‬
‫הרשות המקומית‪ .‬כפי שצוין שם‪ ,‬מוצע ככלל להשאיר חלוקת אחריות זו‪ ,‬מלבד לעניין עורקים מרכזיים שעוברים‬
‫בתחום הרשות המקומית‪.‬‬
‫פעולות הניקוז שבתחום אחריות רשות הניקוז‪ ,‬שבמרבית המקרים ימשיכו להיות מחוץ לתחומי הרשות‬
‫המקומית גם לפי התיקון המוצע‪ ,‬ממומנות בחלקן הגדול מתקציבן השוטף של הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫נציגי הרשויות המקומיות‪ ,‬שמהווים כיום רוב בין חברי הנהלת רשות הניקוז‪ ,‬מצויים לכאורה בניגוד אינטרסים‬
‫– האינטרס לגבות היטל שיספיק לביצוע פעולות ניקוז מיטביות אל מול האינטרס להפחית את הנטל על תקציב‬
‫הרשות המקומית‪ .‬ניגוד אינטרסים זה מתחדד לאור העובדה שככלל‪ ,‬פעולות הניקוז שמבוצעות על ידי רשות‬
‫הניקוז אינן מבוצעות בתחומה של הרשות המקומית‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬בהתאם לנתונים בפועל‪ ,‬בחלק מרשויות הניקוז מחויבות הרשויות המקומיות שבתחומן במכסות ניקוז‬
‫נמוכות ביותר‪ ,‬מכסות שאינן מספיקות להסדרה סבירה של עורקי הניקוז באזור שעליו אמונה רשות הניקוז‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬מוצע לבטל את הדרישה הקבועה בסעיף ‪ 11‬לחוק לפיה‪ ,‬בהרכב רשות הניקוז יהיה רוב של נציגי‬
‫הרשויות המקומיות‪ ,‬וכן לבטל את הדרישה‪ ,‬כי הקמת רשות ניקוז תותנה בהסכמת הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫עיקר ‪ – 5‬כיסוי הוצאות פעולות ניקוז תוך הבחנה בין עורקי ניקוז ארציים לשאר העורקים‬
‫בחוק ניתנו סמכויות לרשויות הניקוז לגבות את הוצאות פעולות הניקוז בשתי דרכים‪ .‬האחת‪ ,‬הטלת ארנונות‬
‫ניקוז על בעלי מקרקעין‪ ,‬לפי סעיף ‪ 36‬לחוק‪ .‬והשנייה‪ ,‬הטלת מכסות ניקוז לפי סעיף ‪43‬א לחוק‪ .‬בדרך של הטלת‬
‫ארנונות ניקוז מעולם לא נעשה שימוש‪ ,‬זאת בשל ההליך המורכב הכרוך בהפעלתה‪ .‬לפיכך הדרך שנבחרה היא‬
‫הטלת מכסות ניקוז‪ .‬מידי שנה‪ ,‬הגישו רשויות הניקוז לאישור שר החקלאות‪ ,‬שר האוצר ושר הפנים‪ ,‬הצעה‬
‫לגביית מכסות ניקוז מהרשויות המקומיות שבתחומן וממינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬לפי סעיף ‪43‬א לחוק‪.‬‬
‫ואולם הגם שלכאורה נבחר מסלול הגביה של מכסות ניקוז לפי סעיף ‪43‬א לחוק‪ ,‬הוראות הסעיף לא יושמו‬
‫במלואן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בסיפה של סעיף ‪43‬א נקבע כי מכסות הניקוז יוטלו גם על בעלי השטחים שאינם נכללים בתחום‬
‫רשות מקומית‪ .‬על אף הוראה זו‪ ,‬לעניין השטחים שמחוץ לתחומי הרשויות המקומיות‪ ,‬רשויות הניקוז הטילו‬
‫מכסות ניקוז רק על מינהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בסעיף ‪43‬א)ג( לחוק נקבע‪ ,‬כי חלוקת נטל ההוצאות לפי מכסות תיעשה‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬בשים לב למידת‬
‫ההנאה והתועלת שישנן לכל רשות מקומית ולבעלי השטחים כאמור בפעולת הניקוז ולמידה שבה נגרם הצורך‬
‫בפעולת הניקוז על ידי מפעלים‪ ,‬מיתקנים ומבנים הנמצאים בתחומם‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בשל הקושי ביישום ההוראה‪ ,‬רשויות הניקוז לא ערכו בדיקה של מידת ההנאה והתועלת‪.‬‬
‫חלוקת המכסות בין הרשויות המקומיות למינהל מקרקעי ישראל בוצעה במהלך השנים בהתחשב בהנחיות‬
‫וסיכומים שיצאו מעת לעת ממשרדי האוצר והחקלאות‪ ,‬שלא בהכרח תאמו את הוראות החוק לעניין זה‪.‬‬
‫בשל מורכבותה של שיטת ארנונות הניקוז‪ ,‬בשים לב למנגנון המורכב שנדרש ליישומה ולסכומים הנמוכים יחסית‬
‫הדרושים לפעולות הניקוז‪ ,‬ולאור העובדה שדרך גבייה זו לא בוצעה מעולם‪ ,‬מוצע לבטלה‪.‬‬
‫מוצע להותיר את הסמכות הנתונה לרשויות הניקוז לגבות מכסות ניקוז מהרשויות המקומיות‪ ,‬אולם תוך קביעת‬
‫מנגנון פשוט יותר מזה הקבוע כיום בסעיף ‪43‬א)ג( לחלוקת הנטל בין הרשויות‪ .‬היות שפעולות הניקוז נועדות‬
‫בעיקרן להגנה על התושבים ועל רכושם‪ ,‬מוצע לקבוע כי המכסה שתוטל על רשות מקומית תקבע בשים לב למספר‬
‫התושבים שבאותה רשות‪.‬‬
‫בנוגע לשטחים שמחוץ לתחומן של הרשויות המקומיות‪ ,‬מוצע להותיר את הסמכות הנתונה לרשויות הניקוז‬
‫לחייב את בעלי הקרקעות או המחזיקים בהן בהיטל ניקוז‪ ,‬שייקבע בשים לב לגודל השטח ופרמטרים נוספים כפי‬
‫שתקבע המועצה הארצית‪.‬‬
‫מוצע להשאיר את הסמכות לקבוע את ההוראות המפורטות בנושא זה למועצה הארצית‪ ,‬בכללים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מוצע לקבוע הסדר מיוחד לעניין כיסוי הוצאות של פעולות ניקוז הדרושות להסדרת עורקים ארציים‪ .‬כפי‬
‫שמוצע בהצעת החוק‪ ,‬המועצה הארצית תקבע רשימהשל עורקים ארציים‪ ,‬בשים לב לחשיבות הסדרתם‪ ,‬בין‬
‫היתר מבחינת הספיקה וגודל הסיכון הנובע מהם‪ .‬עורקים אלה מנקזים מים עיליים רבים‪ ,‬וככלל להסדרתם‬
‫חשיבות רבה לציבור רחב‪ ,‬לרבות לאוכלוסייה שאינה מתגוררת בסמוך לו‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההוצאות הכרוכות בהסדרת‬
‫עורקים ארציים הן‪ ,‬ככלל‪ ,‬גדולות ביותר‪.‬‬
‫לפיכך יש מקום לאפשר חיובם של תושבים מחוץ לתחום הרשות האגנית שבה עובר עורק ארצי בהוצאות אלה‪.‬‬
‫לאור זאת מוצע להסמיך את המועצה הארצית לקבוע בכללים הוראות מיוחדות לעניין חיוב בכיסוי הוצאות‬
‫הטיפול בעורקים ארציים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫השפעת החוק המוצע על החוק הקיים‬
‫בהתאם לתיקון המוצע‪ ,‬יתוקן שם החוק‪ ,‬יתוקנו סעיפים ‪ 1‬עד ‪ 25 ,23 ,22 ,20 ,19 ,17‬עד ‪43 ,35 ,34‬ב‪ 44 ,‬עד ‪,50‬‬
‫‪ 58 ,53 ,52‬ו‪.59-‬‬
‫יימחקו סעיפים ‪ 36 ,21 ,9‬עד ‪43‬א‪43 ,‬ג ו‪.51-‬‬
‫יתווספו סעיפים ‪3‬א‪9 ,‬א‪9 ,‬ב‪9 ,‬ג‪43 ,‬א‪ 1‬ו‪43 -‬א‪.2‬‬
‫ה‪.‬‬
‫השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המנהלי‬
‫ההתנהלות של רשויות הניקוז והמדינה כפי שהייתה ב‪ 15-‬השנים האחרונות בהן עבדו רשויות הניקוז במתכונת‬
‫האגנית‪ ,‬ומאז הרפורמה הקודמת במבנה הרשויות האגניות הייתה במתכונת הבאה‪ :‬מכסות הניקוז אותן גבו‬
‫רשויות הניקוז הן מהרשויות המקומיות והן ממינהל מקרקעי ישראל שימשו לצורך תקורה ותפעול )של רשות‬
‫הניקוז(‪ ,‬תחזוקה )של מפעלי ניקוז( והסדרת תעלות ניקוז אזוריות‪ .‬על בסיס צרכים אלו העריכה כל רשות ניקוז‬
‫מהו היקף התקציב הנדרש לביצוע פעולות אלו‪ ,‬ועל פי נפח נדרש זה קבעו את גובה המכסות וחלוקתן לפי בתי אב‬
‫ושטח‪.‬‬
‫התקציב הנדרש לביצוע מפעלי ניקוז בנחלים ארציים כהגדרתם "עורק ארצי" בתזכיר לשינוי חוק ניהול נגר‪ ,‬ניתן‬
‫בדרך כלל מתקציב ייעודי בספר התקציב ועל פי נוהל תמיכות קיים‪ .‬התקציב לא הספיק לביצוע מפעלים אלו‪ ,‬כפי‬
‫שהגדיר מבקר המדינה בדו"ח שלו "תשתיות הניקוז במדינה הוזנחו זה שנים ולא הושקעו הכספים הנדרשים"‪.‬‬
‫קיים סיכום חתום בין משרדי החקלאות והאוצר על מתן תקציב בסך ‪ 550‬מלש"ח לביצוע מפעלי ניקוז לתקופה‬
‫של ‪ 10‬שנים‪ 55-‬מלש"ח מדי שנה‪ .‬סיכום זה יכנס לתוקף עם אישור השינוי המוצע בחוק הניקוז‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫להלן נוסח החוק המוצע‬
‫תיקון שם החוק‬
‫‪.1‬‬
‫חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות‪ ,‬תשי"ח – ‪) 1957‬להלן – החוק העיקרי(‪,‬‬
‫ייקרא "חוק ניהול הנגר‪ ,‬תשי"ח – ‪."1957‬‬
‫תיקון סעיף ‪1‬‬
‫‪.2‬‬
‫בסעיף ‪ 1‬לחוק העיקרי –‬
‫)‪(1‬‬
‫לפני ההגדרה "ניקוז" יבוא‪:‬‬
‫""אגן התנקזות" – תא שטח יבשתי‪ ,‬התחום טופוגרפית בקווי פרשת‬
‫מים‪ ,‬ממנו נקווים מים עיליים אל מוצא יחיד במקום הנמוך‬
‫שבהיקפו;";‬
‫"""בעל מקרקעין" – לרבות כל אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה‬
‫מהמקרקעין או שהיה מקבלה אילו המקרקעין היו נותנים‬
‫הכנסה‪ ,‬בין בזכותו הוא‪ ,‬בין כסוכן‪ ,‬כנאמן או כבא‪-‬כוח‪ ,‬בין‬
‫שהוא הבעל הרשום ובין שאיננו הבעל הרשום‪ ,‬וכן שוכר או שוכר‬
‫משנה ששכר את המקרקעין לתקופה שלמעלה מארבע שנים‪,‬‬
‫ובמקרקעין התפוסים על ידי מפעל תעשייתי – מי שבידו‬
‫השליטה על המפעל; וכל חיוב בתשלום המוטל לפי חוק זה על‬
‫בעל מקרקעין יהא מוטל על כל אלה ביחד ולחוד;";‬
‫""ישוב" ו"תחום ישוב" – כהגדרתם בצו המועצות המקומיות )מועצות‬
‫אזוריות( – תשי"ח‪;";1958-‬‬
‫""מועצה מקומית" ו"תחום מועצה מקומית" – כמשמעותם בצו‬
‫המועצות המקומיות )א(‪ ,‬תשי"א‪ 1950-‬וצו המועצות המקומיות‬
‫)ב(‪ ,‬תשי"ג‪;";1953-‬‬
‫)‪(2‬‬
‫בכל מקום‪ ,‬במקום המילה "ניקוז" יבוא "ניהול נגר";‬
‫)‪(3‬‬
‫אחרי ההגדרה "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא‪:‬‬
‫"עורק ארצי" – עורק שקבעה המועצה כעורק ארצי לפי סעיף ‪)2‬ב()‪;(3‬‬
‫"עיריה" ו"תחום עיריה" – כמשמעותם בפקודת העיריות ]נוסח חדש[;‬
‫"רשות אגנית" – רשות ניהול נגר שהוקמה בצו לפי סעיף ‪)11‬א(;‬
‫"הרשות הארצית" – הרשות הארצית לניהול נגר שהוקמה לפי סעיף‬
‫‪3‬א;‬
‫"שטח פתוח" – שטח שאינו מבונה ושאינו מיועד לבניה לפי תכנית בנין‬
‫עיר בתוקף;‬
‫"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר;‬
‫"השרים" – שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר;‬
‫החלפת סעיף ‪2‬‬
‫‪.3‬‬
‫במקום סעיף ‪ 2‬לחוק העיקרי יבוא‪:‬‬
‫"מועצה ארצית‬
‫לניהול נגר‬
‫‪.2‬‬
‫)א(‬
‫לענין חוק זה תהיה מועצה ארצית לעניני‬
‫ניהול נגר )להלן – המועצה( המורכבת‬
‫מעשרהחברים כדלקמן –‬
‫)‪ (1‬מנהל הרשות הארצית והוא יהיה‬
‫יושב הראש;‬
‫)‪ (2‬מנהל הרשות הממשלתית למים‬
‫ולביוב או נציג בכיר מטעמו;‬
‫)‪(3‬‬
‫הסביבה או נציג בכיר מטעמו;‬
‫המנהל הכללי של המשרד להגנת‬
‫)‪ (4‬המנהל הכללי של משרד הפנים או‬
‫נציג בכיר מטעמו;‬
‫)‪ (5‬המנהל הכללי של משרד התשתיות‬
‫הלאומיות או נציג בכיר מטעמו;‬
‫)‪ (6‬הממונה על התקציבים במשרד‬
‫האוצר או נציג בכיר מטעמו;‬
‫)‪(7‬‬
‫השר;‬
‫שני נציגים של רשויות אגניות שימנה‬
‫)‪ (8‬נציג ציבור‪ ,‬שאינו עובד רשות אגנית‪,‬‬
‫בעל ידע ומומחיות בתחום ניהול הנגר‬
‫ובתכנון שטחים פתוחים‪ ,‬שימנה השר;‬
‫)‪ (9‬נציג של הגופים הציבוריים שעניינם‬
‫בשמירת איכות הסביבה‪ ,‬שימנה השר‬
‫בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה‪ ,‬מתוך‬
‫רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה;‬
‫לענין זה‪" ,‬הגופים הציבוריים שענינם‬
‫בשמירת איכות הסביבה" – הגופים‬
‫המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים‬
‫ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה‬
‫)תיקוני חקיקה(‪ ,‬התשס"ג‪.2002-‬‬
‫)ב(‬
‫תפקידי המועצה וסמכויותיה יהיו כדלקמן‪:‬‬
‫)‪ (1) (1‬קביעת כללים להכנת תכנית‬
‫אב על ידי הרשויות האגניות לביצוע מפעלי‬
‫ניהול נגר ואישור תכניות האב האגניות;‬
‫תכניות האב יוכנו בראיה כוללת של צרכי‬
‫ניהול הנגר‪ ,‬תוך התאמה לתכניות המתאר‬
‫הרלוונטיות‪ ,‬ולשם ניצול יעיל של מי הנגר‬
‫לשימוש משק המים‪ ,‬הקטנת מפגעי ניקוז‬
‫ושמירה על ערכי הטבע והנוף של עורקים‬
‫וסביבתם;‬
‫)‪ (2‬אישור תכניות עבודה שנתיות לביצוע‬
‫מפעלי ניהול נגר שהכינו הרשויות האגניות‪,‬‬
‫ורשאית המועצה להורות לרשות האגנית‬
‫לשנותה כפי שתורה;‬
‫)‪ (3‬קביעת רשימת העורקים הארציים‪,‬‬
‫בשים לב לחשיבות הסדרתם‪ ,‬בין היתר‬
‫מבחינת הספיקה וגודל הסיכון הנובע מהם;‬
‫)‪ (4‬קביעת כללים וביצוע פעולות נוספות‬
‫כמפורט בחוק זה‪.".‬‬
‫תיקון סעיף ‪3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הוספת סעיף ‪3‬א‬
‫‪.5‬‬
‫בסעיף ‪ 3‬לחוק העיקרי –‬
‫)‪(1‬‬
‫בסעיף קטן )ב(‪ ,‬במקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר";‬
‫)‪(2‬‬
‫בסעיף קטן )ד(‪ ,‬במקום "שר החקלאות" יבוא "השר";‬
‫אחרי סעיף ‪ 3‬לחוק העיקרי יבוא‪:‬‬
‫"רשות ארצית‬
‫לניהול נגר‬
‫‪3‬א‪.‬‬
‫)א(‬
‫מוקמת בזה רשות ארצית לניהול נגר‬
‫במשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬
‫)ב(‬
‫תקציב הרשות הארצית ייקבע בחוק‬
‫התקציב השנתי‪ ,‬בסעיף תקציב נפרד‪,‬‬
‫התקציב‪,‬‬
‫יסודות‬
‫בחוק‬
‫כמשמעותם‬
‫התשמ"ה‪ ;1985-‬הממונה על סעיף תקציב זה‪,‬‬
‫לענין החוק האמור‪ ,‬יהיה המנהל הכללי של‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬
‫)ג(‬
‫המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח‬
‫הכפר מורשה‪ ,‬יחד עם חשב משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר‪ ,‬לייצג את הממשלה בעסקאות‬
‫כאמור בסעיפים ‪ 4‬ו‪ 5-‬לחוק נכסי המדינה‪,‬‬
‫התשי"א‪ ,1951-‬למעט עסקאות במקרקעין‪,‬‬
‫ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים‬
‫לעסקאות כאמור‪.‬‬
‫)ד(‬
‫עובדי הרשות הארצית יהיו עובדי המדינה‪,‬‬
‫והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הארצית‬
‫ובפיקוחו‪.‬‬
‫)ה(‬
‫תפקידי הרשות הארצית וסמכויותיה יהיו‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫לפעול כגורם המטה של המועצה;‬
‫)‪ (2‬לפקח כי פעילות רשויות ניהול הנגר‬
‫נעשית בהתאם להוראות המועצה ולתכניות‬
‫העבודה שקבעה;‬
‫)‪ (3‬ביצוע כל פעולה אחרת שמוטלת‬
‫עליה בחוק זה ולפי כל דין‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪4‬‬
‫‪.6‬‬
‫בסעיף ‪ 4‬לחוק העיקרי‪ ,‬בכל מקום במקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר" ובמקום‬
‫"הממשלתית" יבוא "האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪5‬‬
‫‪.7‬‬
‫בסעיף ‪ 5‬לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "הממשלתית" יבוא "האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪6‬‬
‫‪.8‬‬
‫בסעיף ‪ 6‬לחוק העיקרי– בכל מקום במקום‬
‫תיקון סעיף ‪7‬‬
‫‪.9‬‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א(‪ ,‬במקום "רשאי שר החקלאות"‪ ,‬פעמיים‪ ,‬יבוא‬
‫"רשאית המועצה";‬
‫)‪(2‬‬
‫בסעיף קטן )ב(‪ ,‬במקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה";‬
‫)‪(3‬‬
‫בסעיף קטן )ג(‪ ,‬במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית"‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬לחוק העיקרי –‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א(‪ ,‬במקום "רשאי מנהל הרשות הממשלתית אם‬
‫ראה" יבוא "רשאית רשות אגנית שבתחומה בוצעו פעולות כאמור‪ ,‬אם‬
‫ראתה"‪ ,‬במקום "שיקבע" יבוא "שתקבע" ובמקום "רשאי מנהל‬
‫הרשות הממשלתית לעשות" יבוא "רשאית הרשות האגנית לעשות";‬
‫)‪ (2‬בסעיף קטן )ב(‪ ,‬במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא‬
‫"הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪8‬‬
‫‪.10‬‬
‫בסעיף ‪ 8‬לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית"‪.‬‬
‫מחיקת סעיף ‪9‬‬
‫‪.11‬‬
‫סעיף ‪ 9‬לחוק העיקרי – יימחק‪.‬‬
‫הוספת סעיפים ‪9‬א ‪.12‬‬
‫עד ‪9‬ג‬
‫אחרי סעיף ‪ 9‬יבוא‪:‬‬
‫"ניהול נגר בתחום ‪9‬א‪.‬‬
‫יישוב‬
‫חוק זה אינו חל לעניין ניהול הנגר בתחום עיריה‪,‬‬
‫מועצה מקומית או ישוב‪ ,‬ורשות אגנית לא תהיה‬
‫אחראית לעניין זה‪.‬‬
‫טיפול בעורק ארצי ‪9‬ב‪.‬‬
‫בתחום יישוב‬
‫)א(‬
‫על אף האמור בסעיף ‪9‬א‪ ,‬עבר עורק ארצי‬
‫בתחום עיריה‪ ,‬תחום מועצה מקומית או תחום‬
‫ישוב‪ ,‬המצויים בתחומה של רשות אגנית‪ ,‬תהא‬
‫הרשות האגנית אחראית לתכנון מפעל ניהול‬
‫נגר בחלק העורק הארצי העובר בתחומים‬
‫כאמור‪ ,‬בהתייעצות עם העיריה‪ ,‬המועצה‬
‫המקומית או עם הישוב‪ ,‬לפי הענין‪.‬‬
‫)ב(‬
‫במקרה כאמור בסעיף קטן )א( יבוצעו‬
‫העבודות על ידי העיריה‪ ,‬המועצה המקומית או‬
‫הישוב‪ ,‬לפי העניין; לא ביצעו העיריה‪ ,‬המועצה‬
‫המקומית או הישוב‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬את העבודות‬
‫להנחת דעתה של הרשות האגנית‪ ,‬רשאית‬
‫הרשות האגנית לבצע את העבודות במקומם‪.‬‬
‫)ג(‬
‫על אף האמור בסעיף ‪9‬א‪ ,‬רשות אגנית תהיה‬
‫אחראית לניהול הנגר בשטח פתוח שהוא אגן‬
‫התנקזות‪ ,‬אף אם הוא בתחום עיריה‪ ,‬מועצה‬
‫מקומית או תחום ישוב ובלבד שהיקפו עולה‬
‫על ‪ 1,000‬דונמים‪.‬‬
‫ניהול הנגר באגן‬
‫התנקזות‬
‫‪9‬ג‪.‬‬
‫תיקון כותרת הפרק ‪.13‬‬
‫השלישי‬
‫בכותרת הפרק השלישי לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "ניקוז" פעמיים יבוא "ניהול‬
‫נגר"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪10‬‬
‫‪.14‬‬
‫בסעיף ‪ 10‬לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "לאחר התייעצות במועצה" יבוא "לפי‬
‫המלצת המועצה " ובמקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪11‬‬
‫‪.15‬‬
‫בסעיף ‪ 11‬לחוק העיקרי –‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א(‪ ,‬במקום "שר החקלאות רשאי‪ ,‬בצו ברשומות‬
‫ולאחר התייעצות עם שר הפנים" יבוא " השר רשאי‪ ,‬בצו‪ ,‬לפי המלצת‬
‫המועצה‪ ,‬להקים רשות ניהול נגר" ובכל מקום במקום "ניקוז" יבוא‬
‫"ניהול נגר";‬
‫)‪(2‬‬
‫סעיפים קטנים )ב( עד )ד( – יימחקו;‬
‫)‪ (3‬בסעיף קטן )ה( במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "השר‬
‫רשאי‪ ,‬לפי המלצת המועצה"‪ ,‬ואחרי "הרשות" יבוא "האגנית";‬
‫)‪(4‬‬
‫בסעיף קטן )ו( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 12‬לחוק העיקרי‪ ,‬האמור בו יהיה סעיף קטן )א(‪ ,‬במקום "רשות‬
‫הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪ ,‬במקום "לניקוז" יבוא "לניהול נגר"‪ ,‬במקום‬
‫"ניקוז" יבוא "ניהול נגר" ואחריו יבוא‪:‬‬
‫תיקון סעיף ‪12‬‬
‫‪.16‬‬
‫תיקון סעיף ‪13‬‬
‫‪.17‬‬
‫בסעיף ‪ 13‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪14‬‬
‫‪.18‬‬
‫בסעיף ‪ 14‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪15‬‬
‫‪.19‬‬
‫בסעיף ‪ 15‬לחוק העיקרי –‬
‫תיקון סעיף ‪16‬‬
‫‪.20‬‬
‫")ב( הרשות האגנית תכין תכנית אב‪ ,‬בהתאם לכללים שקבעה המועצה‬
‫לפי סעיף ‪)2‬ב()‪ ,(1‬ותגישה לאישור המועצה‪.‬‬
‫)ג( הרשות האגנית תגיש לאישור המועצה‪ ,‬בכל שנה‪ ,‬עד לסוף חודש‬
‫ספטמבר של אותה שנה‪ ,‬הצעה לתכנית עבודה שנתית לשנה העוקבת;‬
‫תכנית העבודה השנתית לא תסתור את תכנית האב שאושרה על ידי‬
‫המועצה לפי סעיף קטן )ב(‪".‬‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א( במקום "שר החקלאות רשאי‪ ,‬בצו ברשומות"‬
‫יבוא "‪,‬השר רשאי‪ ,‬בצו‪ ,‬לפי המלצת המועצה"‪ ,‬במקום "רשות הניקוז"‬
‫יבוא "הרשות האגנית" ובמקום "רשויות ניקוז" יבוא רשויות אגניות";‬
‫)‪(2‬‬
‫תיקון כותרת הפרק ‪.21‬‬
‫הרביעי‬
‫בסעיף קטן )ב( במקום "ניקוז" יבוא "אגנית"‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 16‬לחוק העיקרי במקום "רשאי שר החקלאות"‪ ,‬פעמיים‪ ,‬יבוא "רשאי‬
‫השר לפי המלצת המועצה" במקום "הניקוז" יבוא "האגנית"‪ ,‬במקום‬
‫"בניקוז" יבוא "בניהול נגר"‪ ,‬המילים מ"לרבות רכושה" ועד "למטרות ניקוז‬
‫בלבד" – יימחקו‪ ,‬במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית" ובמקום‬
‫"ניקוז" יבוא "ניהול נגר"‪.‬‬
‫בכותרת הפרק הרביעי לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪17‬‬
‫‪.22‬‬
‫בסעיף ‪ 17‬לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית" ובמקום‬
‫"מפעל ניקוז" יבוא "מפעל ניהול נגר"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪19‬‬
‫‪.23‬‬
‫בסעיף ‪ 19‬לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "רשות הניקוז"‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬יבוא "הרשות‬
‫האגנית" ובמקום "הרשות הממשלתית" יבוא "הרשות הארצית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪20‬‬
‫‪.24‬‬
‫בסעיף ‪ 20‬לחוק העיקרי‪ ,‬האמור בו יהיה סעיף קטן )א(‪ ,‬במקום "הניקוז" יבוא‬
‫"האגנית" ואחריו יבוא‪:‬‬
‫מחיקת סעיף ‪21‬‬
‫‪.25‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לחוק העיקרי – יימחק‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪22‬‬
‫‪.26‬‬
‫בסעיף ‪ 22‬לחוק העיקרי‪ ,‬בכל מקום במקום "לא יאשר אותה שר החקלאות"‬
‫יבוא "לא תאשר אותה המועצה"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪23‬‬
‫‪.27‬‬
‫בסעיף ‪)23‬א( לחוק העיקרי‪ ,‬במקום "לא יאשר שר החקלאות" יבוא "לא‬
‫תאשר המועצה"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪25‬‬
‫‪.28‬‬
‫בסעיף ‪ 25‬לחוק העיקרי –‬
‫תיקון סעיף ‪26‬‬
‫‪.29‬‬
‫בסעיף ‪ 26‬לחוק העיקרי במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪27‬‬
‫‪.30‬‬
‫בסעיף ‪ 27‬לחוק העיקרי בכל מקום במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות‬
‫האגנית" ובמקום "מפעל הניקוז" יבוא "מפעל ניהול הנגר"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪28‬‬
‫‪.31‬‬
‫בסעיף ‪ 28‬לחוק העיקרי במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות‬
‫הארצית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪29‬‬
‫‪.32‬‬
‫בסעיף ‪ 29‬לחוק העיקרי במקום "מפעל הניקוז" יבוא "מפעל ניהול הנגר"‬
‫ובמקום "רשות הניקוז" בכל מקום יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪30‬‬
‫‪.33‬‬
‫בסעיף ‪ 30‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" פעמיים יבוא "הרשות‬
‫האגנית" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה"‪.‬‬
‫")ב( בתום המועד להגשת התנגדויות תעביר הרשות האגנית את‬
‫התכנית וההתנגדויות שהוגשו‪ ,‬בצירוף ההערות שלה‪ ,‬לאישור המועצה‪.‬‬
‫)ג( המועצה רשאית לאשר את התכנית בשינויים או בלי שינויים או‬
‫להסירה‪.‬‬
‫)ד( המועצה לא תדחה התנגדות אלא לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות‬
‫להשמיע טענותיו לפניה או לפני מי שמינתה לכך‪.".‬‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‬
‫ובמקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר";‬
‫)‪(2‬‬
‫בסעיף קטן )ב( במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪30‬א‬
‫‪.34‬‬
‫בסעיף ‪30‬א לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" בכל מקום יבוא "הרשות‬
‫האגנית" ובמקום "שר החקלאות"‪ ,‬פעמיים‪ ,‬יבוא "המועצה"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪30‬ב‬
‫‪.35‬‬
‫בסעיף ‪30‬ב לחוק העיקרי במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית" ובמקום‬
‫"שר החקלאות" יבוא "המועצה"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪30‬ג‬
‫‪.36‬‬
‫בסעיף ‪30‬ג לחוק העיקרי במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית" ובמקום‬
‫"רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪30‬ד‬
‫‪.37‬‬
‫בסעיף ‪30‬ד לחוק העיקרי במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית"‪ ,‬במקום‬
‫"רשות הניקוז"‪ ,‬פעמיים‪ ,‬יבוא "הרשות האגנית" ובמקום "שרשות הניקוז"‬
‫יבוא "שהרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪31‬‬
‫‪.38‬‬
‫בסעיף ‪ 31‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‬
‫ובמקום "מפעל ניקוז" יבוא "מפעל ניהול נגר"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪32‬‬
‫‪.39‬‬
‫בסעיף ‪ 32‬לחוק העיקרי –‬
‫תיקון סעיף ‪33‬‬
‫‪.40‬‬
‫בסעיף ‪)33‬א( לחוק העיקרי במקום "מפעל ניקוז" יבוא "מפעל ניהול נגר"‬
‫ובמקום "מרשות הניקוז" יבוא "מהרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪34‬‬
‫‪.41‬‬
‫בסעיף ‪ 34‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪35‬‬
‫‪.42‬‬
‫בסעיף ‪ 35‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫)‪(1‬‬
‫בסעיף קטן )א(‪ ,‬במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית";‬
‫)‪ (2‬בסעיף קטן )ב(‪ ,‬במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪,‬‬
‫במקום "ברשות הניקוז" יבוא "ברשות האגנית" ובמקום "מרשות‬
‫הניקוז" יבוא "מהרשות האגנית"‪.‬‬
‫מחיקת סעיפים ‪.43 36‬‬
‫עד ‪43‬א‬
‫סעיפים ‪ 36‬עד ‪43‬א לחוק העיקרי – יימחקו‪.‬‬
‫הוספת סעיף ‪43‬א‪.44 1‬‬
‫אחרי סעיף ‪43‬א לחוק העיקרי יבוא‪:‬‬
‫"כיסויהוצאות‬
‫פעולות ניהול נגר‬
‫בעורקים לא‬
‫ארציים‬
‫הוספת סעיף ‪43‬א‪.45 2‬‬
‫‪43‬א‪.1‬‬
‫)א(‬
‫המועצה‪ ,‬באישור השרים‪ ,‬תקבע‪ ,‬בכללים‪,‬‬
‫הוראות לעניין כיסוי הוצאות רשות אגנית‬
‫להקמת מפעל ניהול נגר שאינו בעורק ארצי‪,‬‬
‫לשינויו או להחזקתו )להלן– פעולות ניהול נגר(‬
‫או ההוצאות המשוערות מראש לפעולות‬
‫כאמור‪ ,‬כולן או חלקן‪ ,‬על ידי הרשויות‬
‫המקומיות שבתחום הרשות האגנית ועל ידי‬
‫בעלי מקרקעין שבתחום הרשות האגנית‪,‬‬
‫שאינם נכללים בתחום רשות מקומית )להלן –‬
‫מכסות ניהול נגר(‪.‬‬
‫)ב(‬
‫גובה מכסת ניהול הנגר שתוטל על רשות‬
‫מקומית ייקבע בשים לב למספר התושבים‬
‫שבאותה רשות‪.‬‬
‫)ג(‬
‫גובה מכסתניהול הנגר שתוטל על בעל‬
‫מקרקעין שאינונכלל בתחום רשות מקומית‬
‫ייקבע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בשים לב לגודל השטח‬
‫שברשותו‪.‬‬
‫אחרי סעיף ‪43‬א‪ 1‬לחוק העיקרי יבוא‪:‬‬
‫"כיסוי הוצאות‬
‫מפעל ניהול נגר‬
‫בעורקים ארציים‬
‫‪43‬א‪.2‬‬
‫)א( המועצה‪ ,‬באישור השרים‪ ,‬תקבע‪ ,‬בכללים‪,‬‬
‫הוראות לעניין חיוב רשויות מקומיות‬
‫ובעלי מקרקעין שאינם נכללים בתחום‬
‫רשות מקומית‪ ,‬בכיסוי ההוצאות להקמת‬
‫מפעל ניהול נגר בעורק ארצי‪ ,‬לשינויו או‬
‫להחזקתו או ההוצאות המשוערות מראש‬
‫לפעולות כאמור‪.‬‬
‫)ב(‬
‫תוקם קרן מרכזית למימון פעולות ניהול‬
‫נגר בעורקים ארציים; רשות אגנית תגבה‬
‫את הסכומים שבהם יחובו הרשויות‬
‫המקומיות ובעלי המקרקעין שבתחומה‪,‬‬
‫בהתאם לכללים לפי סעיף קטן )א(‪,‬‬
‫ותעבירם לקרן המרכזית‪.‬‬
‫)ג(‬
‫המועצה‪ ,‬באישור השרים‪ ,‬תקבע בכללים‬
‫כאמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬הוראות לעניין‬
‫חלוקת כספי הקרן המרכזית לכיסוי‬
‫הוצאות פעולות ניהול נגר בעורקים‬
‫הארציים‪.‬‬
‫בסעיף ‪43‬ב לחוק העיקרי –‬
‫תיקון סעיף ‪43‬ב‬
‫‪.46‬‬
‫מחיקת סעיף ‪43‬ג‬
‫‪.47‬‬
‫סעיף ‪43‬ג לחוק העיקרי – יימחק‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪44‬‬
‫‪.48‬‬
‫בסעיף ‪ 44‬לחוק העיקרי –‬
‫תיקון סעיף ‪45‬‬
‫‪.49‬‬
‫בסעיף ‪ 45‬לחוק העיקרי במקום "בארנונות" יבוא "במכסות ניהול נגר"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪46‬‬
‫‪.50‬‬
‫בסעיף ‪ 46‬לחוק העיקרי –‬
‫)‪(1‬‬
‫במקום סעיף קטן )א( יבוא‪:‬‬
‫")א( רשות מקומית שחויבה בתשלום מכסת ניהול נגר לפי‬
‫כללים כאמור בסעיף ‪43‬א‪ ,‬רשאית להטיל‪ ,‬לכיסוי ההוצאות‬
‫האמורות‪ ,‬היטל על בעלי המקרקעין שבתחום הרשות המקומית‬
‫)להלן – היטל ניקוז(‪;".‬‬
‫)‪ (2‬בסעיף קטן )ב( במקום "אישורו של שר החקלאות" יבוא "אישור‬
‫השר לאחר שהתייעץ עם המועצה";‬
‫)‪(3‬‬
‫סעיפים קטנים )ג( ו‪)-‬ו( – יימחקו;‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‬
‫ובמקום "שר החקלאות" יבוא "השר לאחר שהתייעץ עם המועצה";‬
‫)‪ (2‬בסעיף קטן )א( בפסקה )‪ (1‬במקום "מפעל ניקוז" יבוא "מפעל‬
‫ניהול נגר";‬
‫)‪(3‬‬
‫בסעיף קטן )ב( במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית"‪.‬‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪,‬‬
‫במקום "שייקבעו בתקנות" יבוא "שתקבע המועצה בכללים‪ ,‬באישור‬
‫השר‪ ",‬ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה";‬
‫)‪ (2‬בסעיף קטן )ב( בכל מקום במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות‬
‫האגנית" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה";‬
‫)‪(3‬‬
‫בסעיף קטן )ג( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪47‬‬
‫‪.51‬‬
‫בסעיף ‪ 47‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז חייבת להגיש" יבוא "הרשות‬
‫האגנית תגיש"‪ ,‬במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית"‪ ,‬במקום "ולכלול בו"‬
‫יבוא "בו ייכללו"‪ ,‬במקום "שייקבע בתקנות" יבוא "שתקבע המועצה בכללים‪,‬‬
‫באישור השר‪ ",‬ובמקום "ולספק" יבוא "ותספק"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪48‬‬
‫‪.52‬‬
‫בסעיף ‪ 48‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪49‬‬
‫‪.53‬‬
‫בסעיף ‪ 49‬לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז"‪ ,‬פעמיים‪ ,‬יבוא "הרשות‬
‫האגנית"‪ ,‬במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הארצית"‪ ,‬במקום "שר‬
‫החקלאות להטיל את קיומו על מנהל הרשות הממשלתית" יבוא "מנהל‬
‫הרשות הארצית לבצע את התפקיד במקומה" ובמקום "מרשות הניקוז" יבוא‬
‫"מהרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪50‬‬
‫‪.54‬‬
‫בסעיף ‪ 50‬לחוק העיקרי –‬
‫מחיקת סעיף ‪51‬‬
‫‪.55‬‬
‫סעיף ‪ 51‬לחוק העיקרי – יימחק‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪52‬‬
‫‪.56‬‬
‫בסעיף ‪)52‬א( לחוק העיקרי במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית" ובמקום‬
‫"רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪53‬‬
‫‪.57‬‬
‫בסעיף ‪ 53‬לחוק העיקרי –‬
‫תיקון סעיף ‪58‬‬
‫‪.58‬‬
‫בסעיף ‪ 58‬לחוק העיקרי אחרי "על הוראת תקנות" יבוא "או כללים"‪ ,‬במקום‬
‫"הממשלתית" יבוא "הארצית" ובמקום "לרשות הניקוז" יבוא "לרשות‬
‫האגנית"‪.‬‬
‫תיקון סעיף ‪59‬‬
‫‪.59‬‬
‫בסעיף ‪ 59‬לחוק העיקרי במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית"‪ ,‬במקום‬
‫"רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית" ובמקום "התקנות" יבוא "תקנות או‬
‫כללים"‪.‬‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א( במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית"‪,‬‬
‫במקום "לאזור ניקוז" יבוא "לאזור ניהול נגר" ובמקום "מפעלי ניקוז"‬
‫יבוא "מפעלי ניהול נגר";‬
‫)‪ (2‬בסעיף קטן )ב( במקום "הממשלתית"‪ ,‬פעמיים‪ ,‬יבוא‬
‫"הארצית"‪ ,‬המילים "והטלת ארנונות" יימחקו‪ ,‬במקום "רשות ניקוז"‬
‫יבוא "רשות אגנית" ובמקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"‪.‬‬
‫)‪ (1‬בסעיף קטן )א( במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "המועצה‪,‬‬
‫באישור השר‪ ,‬רשאית" ובמקום "ראה" יבוא "ראתה";‬
‫)‪ (2‬בסעיף קטן )א( בפסקה )‪ (2‬במקום "הממשלתית" יבוא‬
‫"הארצית";‬
‫)‪(3‬‬
‫בסעיף קטן )ג( במקום "הממשלתית"‪ ,‬פעמיים‪ ,‬יבוא "הארצית"‪.‬‬