טרום תזכיר חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות
4.9.11
טרוםתזכיר חוק
שם החוק המוצע
א.
טרום תזכיר חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות )תיקון מס' ,(7התשע"א– .2011
ב.
מטרת החוק המוצע והצורך בו
1
בדברי ההסבר לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות ,תשי"ח) 1957-להלן –החוק( ,נכתב לאמור:
"החוק המוצע בא להסדיר את בעיית הניקוז ומניעת שטפונות הסדר יסודי ומקיף .אין לתאר חקלאות יעילה בלי
ניקוז טוב .הדבר נכון בעיקר לגבי שטחי שלחין ,אך במידה רבה גם לגבי שטחי בעל .הנזקים הנגרמים לחקלאות
מחוסר ניקוז ומן השטפונות הפוקדים את המדינה שנה שנה הוכיחו בעליל את ההכרח בפתרון ממלכתי לבעיה זו,
שאין לפתרה על ידי פעולות ארעיות או מקומיות".
מדברי ההסבר כאמור עולה כי בעת חקיקת החוק הסדרת הניקוז נדרשה בעיקרה לעניין שטחים חקלאיים,
ואולם מאז חקיקת חוק הניקוז בשנת ,1957חלו שינויים רבים בפני השטח .השטח הבנוי למגורים ,לתעשיה
ולתשתית פיזית )כבישים ,שדות חניה וכד'( גדל על חשבון שטחים פתוחים וחקלאיים שבהם יכלו לחלחל מי הנגר
העילי .כתוצאה מכך ,גדלו מאד כמויות מי הנגר העילי שזורמות לנחלים וגדלה עוצמת הזרימה שלהם .תהליך
העיור המואץ בעיקר במישור החוף ,קירב לנחלים אזורים מאוכלסים בצפיפות רבה.
2
התפתחות זו מחזקת את הצורך בהסדרת הניקוז בראש ובראשונה לשם מניעת פגיעה ברכוש ובנפש.
כמו כן ,להסדרת הניקוז השלכה גם על היבטים רבים נוספים המשליכים על כלל הציבור ,כגון מניעת מפגעים
בריאותיים וסביבתיים ,שמירה על הטבע ,ניצול מים לטובת משק המים לכלל השימושים ועוד היבטים הקשורים
לתחומי אחריות של משרדי ממשלה שונים.
נוסחו של החוק לא התעדכן בהתאם לשינויים שחלו במהלך השנים ולא נותן ביטוי לכל ההיבטים שיש לשקול
בהסדרת הניקוז.
לאור ההתפתחות בתפישה כיצד נכון וראוי לטפל במי הנגר ,יש מקום לערוך שינוי במינוחים ,ובמקום המילה
"ניקוז" להשתמש בביטוי "ניהול נגר" .ביטוי זה מתאים יותר לראייה הנהוגה כיום ,לפיה אין לראות במי הנגר
מטרד בלבד ,שדרך הטיפול היחידה בו היא הרחקתו לים למניעת נזקים ,אלא כמשאב שניתן לנצלו לצרכי משק
המים ,לשמירה על הטבע ועוד.
בנוסף ,חלוקת האחריות והסמכות להסדרת הניקוז בין הרשויות האגניות ובין רשויות מוניציפאליות ,כפי שהיא
קבועה בחוק היום ,לא ברורה דיה ,בכל הנוגע לתוך תחומי יישובים .אי בהירות זו גורמת לתקלות ומוצע להבהיר
את חלוקת האחריות.
כמו כן ,לאורך השנים לא הושקעו תקציבים מספקים כנדרש להסדרת תשתית הניקוז במדינה .וכפי שכתב מבקר
3
המדינה " :תשתית הניקוז במדינה הוזנחה זה שנים ולא הושקעו הסכומים הנדרשים בתכנונה ,בהסדרתה,
1ה"ח תשי"ז ,עמ' .254
2מתוך דו"ח ביקורת של מבקר המדינה מ 1993-על תשתיות הניקוז במדינה.
3שם.
בפיתוחה ובתחזוקתה".
אחת הסיבות המרכזיות לבעיה זו ,נעוצה בהסדר הקבוע בחוק למימון הוצאות של פעולות ניקוז המבוצעות על ידי
רשויות הניקוז .לפי ההסדר הקבוע ,רשות הניקוז ,שבהתאם לחוק הקיים רוב חברי הנהלתה הם נציגי הרשויות
המקומיות ,היא זו שמוסמכת להחליט מה יהיה גובה התשלום שבו יישאו הרשויות המקומיות שבתחומה,
לכיסוי הוצאות אלה .בחלק מן המקרים הרשויות המקומיות אינן מעבירות תקציב מספק לרשות הניקוז האגנית.
לפיכך מוצע לתקן את החוק ,כמפורט להלן ,בעיקר .5
ג.
עיקרי החוק
עיקר – 1שינוי הרכב וסמכויות המועצה הארצית לניקוז
בהתאם לסעיף 2לחוק ,מונתה מועצה ארצית לענייני ניקוז שתפקידה לייעץ לשר החקלאות בדבר הכרזה על אזור
ניקוז ,אישור תכניות ניקוז על ידי רשויות הניקוז וכל עניין אחר של מדיניות כללית הכרוך בביצוע החוק .כפי
שקובע החוק ,בהרכב המועצה יש 8נציגים של ארגונים חקלאיים יציגים .ייתכן כי להרכב זה היה היגיון בעת
חקיקת החוק ,שעה שהסדרת הניקוז נדרשה בעיקר להגנה על שטחים חקלאיים .כיום ,הרכב המועצה לא נותן
ביטוי הולם להיבטים שאותם נדרש לבחון בעת קבלת החלטות בענייני ניקוז .נציגי ארגונים חקלאיים ונציגי
רשויות ניקוז ורשויות מקומיות ,המכהנים כיום כחברים במועצה ולמעשה הינם רוב בה ,מייצגים שיקולים
מקומיים או מגזריים שאינם מספקים לשם קבלת החלטות מיטביות בתחום הניקוז ,תחום בעל היבטים ארציים
המשליכים ,כאמור ,על כלל הציבור ,בתחומי חיים רבים.
לפיכך מוצע לתקן את הרכב המועצה כך שהרכב זה יכלול נציגים בכירים של משרדי הממשלה שאחראים על
ההיבטים המרכזיים שיש לשקול בענייני הניקוז ,וכן נציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום הניקוז ונציג של
הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה ,שימנה השר בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה .בנוסף
מוצע לכלול בהרכב המועצה שני נציגים של רשויות אגניות.
בנוסף ,בהתאם לסעיף 2לחוק ,המועצה הארצית היא גוף מייעץ בלבד לשר החקלאות .בהמשך לשינוי המוצע
בהרכב המועצה ,כך שיכלול את הגורמים המומחים לבחינת כלל ההיבטים הרלוונטיים הקשורים בניקוז ,מוצע
להעביר חלק מהסמכויות בתחום הניקוז אשר נתונות כיום לשר החקלאות ,למועצה הארצית .מדובר בסמכויות
מקצועיות ,כגון הסמכות לאשר תכנית למפעל ניקוז .העברת הסמכות לגורם מקצועי תייעל את הליכי האישור של
התכניות.
עיקר – 2הקמת רשות ארצית לניהול נגר במקום האגף לניקוז ולשימור קרקע במשרד החקלאות ומחיקת
סמכויות מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב מהחוק
בחוק ניתנו סמכויות רבות לשר החקלאות ,שכפי שצוין לעיל ,מוצע להעביר את חלקן ,המתאפיינות בהיבטים
מקצועיים מובהקים ,למועצה הארצית.
מלבד זאת ,ניתנו בחוק סמכויות מסוימות גם למנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב כזרועו הארוכה של שר
החקלאות .ביזור סמכויות זה בין גורמים ממשלתיים שונים מביא לחוסר בהירות בחלוקת התפקידים ומהווה
מקור לתקלות .כמו כן ,בהיות שר החקלאות הגורם האחראי ליישום החוק ,מן הראוי שעובדי משרדו ישמשו
כזרועו הארוכה לעניין זה.
בהתאם לכך ,מוצע להקים במשרד החקלאות רשות ארצית לניהול נגר ,על בסיס האגף לשימור קרקע ולניקוז
במשרד .תפקידה המרכזי של הרשות יהיה לפעול כגורם המטה של המועצה ולפקח על פעולות הרשויות האגניות.
עיקר – 3הסדרת הניקוז בתחום יישובים
סעיף 9לחוק ,שכותרתו "הוראות מיוחדות לתיעול עירוני" ,קובע לאמור:
"פרק זה אינו חל לגבי עורקים שהותקנו או סודרו במיוחד על ידי עיריה או מועצה מקומית בתחומה לשם ניקוז
מי גשמים אלא במידה שקבע שר החקלאות ,בהתייעצות עם שר הפנים ,לגבי אותה עיריה או מועצה מקומית,
בהודעה שפורסמה ברשומות;
לענין זה" ,מועצה מקומית" – למעט מועצה אזורית שהוקמה תוך כדי שימוש בסמכויות לפי סעיף (3)5
לפקודת המועצות המקומיות".1941 ,
אף שסעיף זה מחריג את הפרק השני לחוק בלבד ,לעניין "עורקים שהותקנו או סודרו במיוחד על ידי עיריה או
מועצה מקומית בתחומה" ,בפועל ההתנהלות היא כזו ,שהרשויות האגניות אינן אחראיות לטיפול בעורקים בתוך
תחומי יישובים .התנהלות זו קיבלה תמיכה מסוימת בפסקי דין שונים.
לדוגמא ,בעת"מ 26267-09-09רשות ניקוז גליל מערבי נ' עירית נהריה ואח' ,דרשה רשות הניקוז לחייב את
העיריה להסכים לביצוע עבודות להסדרת נחל הגעתון ,בתחומה של העיר נהריה ,באמצעות רשות הניקוז .העיריה
סירבה לביצוע העבודות בתחומי העיר על ידי רשות הניקוז וביקשה לבצע את העבודות בעצמה.
בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי נקבע כדלקמן:
"רצונה של העירייה כי היא זו שתבצע את העבודות אינה בלתי סבירה .מדובר בשטח שבבעלות העירייה ,העבודות
צפויות להתבצע בציר עירוני מרכזי ויש לתאם את העבודות עם מחלקות העירייה השונות .על העירייה מוטלת
חובה על פי דין לדאוג להסדרת הכבישים ,הרחובות ותעלות הניקוז שבשטחה ועל כן היא בעלת אינטרס בביצוע
עבודות הניקוז )ראה סעיף 235לפקודת העיריות ]נוסח-חדש[(".
עם זאת ,דווקא במקרים כמו זה שנדון בפסק הדין הנ"ל ,שעסק בהסדרה של נחל הגעתון שהנו עורק ניקוז מרכזי
המנקז מים משטחים רבים שמצויים מחוץ לשטחה של העיר נהריה ,כל פעולה שמבוצעת בנחל בתוך תחומה של
הרשות המקומית משפיעה על הניקוז מחוץ לשטחה של הרשות.
לפיכך יש חשיבות רבה ,במקרים מעין אלה ,בתכנון עבודות הניקוז על ידי הגורם האזורי ,שהוא הרשות האגנית,
שאחראית על אותו אגן התנקזות.
כמו כן ,בהתאם למדיניות הנוהגת ,אף שככלל הרשויות האגניות אינן מנהלות את מי הנגר בתוך תחומי
היישובים ,בשטח פתוח נרחב )מעל 1000דונמים( שמהווה אגן התנקזות מטפלת הרשות האגנית אף אם הוא מצוי
בתוך שטח היישוב.
חלוקת האחריות כאמור אינה ברורה דיה בנוסח הנוכחי של החוק ,ולפיכך מוצע להבהירה בהצעה זו.
עיקר – 4שינוי הרכב רשויות הניקוז וצמצום כוחן של הרשויות המקומיות ביחס לרשויות הניקוז
בהתאם לסעיף )11ב( לחוק ,סמכותו של שר החקלאות להקים רשות ניקוז מותנית בהסכמתן של רוב הרשויות
המקומיות שבתחום שיפוטן נמצא רוב השטח העומד להיכלל בתחום רשות הניקוז.
כמו כן ,בהתאם לסעיף )11ג( לחוק ,בהרכב רשות הניקוז יהיה רוב של נציגי הרשויות המקומיות שבתחום רשות
הניקוז.
כפי שצוין בעיקר 3לעיל ,בהתאם למצב הנוהג ,הסדרת הניקוז בתוך תחומי הרשות המקומית היא באחריות
הרשות המקומית .כפי שצוין שם ,מוצע ככלל להשאיר חלוקת אחריות זו ,מלבד לעניין עורקים מרכזיים שעוברים
בתחום הרשות המקומית.
פעולות הניקוז שבתחום אחריות רשות הניקוז ,שבמרבית המקרים ימשיכו להיות מחוץ לתחומי הרשות
המקומית גם לפי התיקון המוצע ,ממומנות בחלקן הגדול מתקציבן השוטף של הרשויות המקומיות.
נציגי הרשויות המקומיות ,שמהווים כיום רוב בין חברי הנהלת רשות הניקוז ,מצויים לכאורה בניגוד אינטרסים
– האינטרס לגבות היטל שיספיק לביצוע פעולות ניקוז מיטביות אל מול האינטרס להפחית את הנטל על תקציב
הרשות המקומית .ניגוד אינטרסים זה מתחדד לאור העובדה שככלל ,פעולות הניקוז שמבוצעות על ידי רשות
הניקוז אינן מבוצעות בתחומה של הרשות המקומית.
אכן ,בהתאם לנתונים בפועל ,בחלק מרשויות הניקוז מחויבות הרשויות המקומיות שבתחומן במכסות ניקוז
נמוכות ביותר ,מכסות שאינן מספיקות להסדרה סבירה של עורקי הניקוז באזור שעליו אמונה רשות הניקוז.
לאור האמור ,מוצע לבטל את הדרישה הקבועה בסעיף 11לחוק לפיה ,בהרכב רשות הניקוז יהיה רוב של נציגי
הרשויות המקומיות ,וכן לבטל את הדרישה ,כי הקמת רשות ניקוז תותנה בהסכמת הרשויות המקומיות.
עיקר – 5כיסוי הוצאות פעולות ניקוז תוך הבחנה בין עורקי ניקוז ארציים לשאר העורקים
בחוק ניתנו סמכויות לרשויות הניקוז לגבות את הוצאות פעולות הניקוז בשתי דרכים .האחת ,הטלת ארנונות
ניקוז על בעלי מקרקעין ,לפי סעיף 36לחוק .והשנייה ,הטלת מכסות ניקוז לפי סעיף 43א לחוק .בדרך של הטלת
ארנונות ניקוז מעולם לא נעשה שימוש ,זאת בשל ההליך המורכב הכרוך בהפעלתה .לפיכך הדרך שנבחרה היא
הטלת מכסות ניקוז .מידי שנה ,הגישו רשויות הניקוז לאישור שר החקלאות ,שר האוצר ושר הפנים ,הצעה
לגביית מכסות ניקוז מהרשויות המקומיות שבתחומן וממינהל מקרקעי ישראל ,לפי סעיף 43א לחוק.
ואולם הגם שלכאורה נבחר מסלול הגביה של מכסות ניקוז לפי סעיף 43א לחוק ,הוראות הסעיף לא יושמו
במלואן .לדוגמא ,בסיפה של סעיף 43א נקבע כי מכסות הניקוז יוטלו גם על בעלי השטחים שאינם נכללים בתחום
רשות מקומית .על אף הוראה זו ,לעניין השטחים שמחוץ לתחומי הרשויות המקומיות ,רשויות הניקוז הטילו
מכסות ניקוז רק על מינהל מקרקעי ישראל.
כמו כן ,בסעיף 43א)ג( לחוק נקבע ,כי חלוקת נטל ההוצאות לפי מכסות תיעשה ,ככל האפשר ,בשים לב למידת
ההנאה והתועלת שישנן לכל רשות מקומית ולבעלי השטחים כאמור בפעולת הניקוז ולמידה שבה נגרם הצורך
בפעולת הניקוז על ידי מפעלים ,מיתקנים ומבנים הנמצאים בתחומם.
יחד עם זאת ,בשל הקושי ביישום ההוראה ,רשויות הניקוז לא ערכו בדיקה של מידת ההנאה והתועלת.
חלוקת המכסות בין הרשויות המקומיות למינהל מקרקעי ישראל בוצעה במהלך השנים בהתחשב בהנחיות
וסיכומים שיצאו מעת לעת ממשרדי האוצר והחקלאות ,שלא בהכרח תאמו את הוראות החוק לעניין זה.
בשל מורכבותה של שיטת ארנונות הניקוז ,בשים לב למנגנון המורכב שנדרש ליישומה ולסכומים הנמוכים יחסית
הדרושים לפעולות הניקוז ,ולאור העובדה שדרך גבייה זו לא בוצעה מעולם ,מוצע לבטלה.
מוצע להותיר את הסמכות הנתונה לרשויות הניקוז לגבות מכסות ניקוז מהרשויות המקומיות ,אולם תוך קביעת
מנגנון פשוט יותר מזה הקבוע כיום בסעיף 43א)ג( לחלוקת הנטל בין הרשויות .היות שפעולות הניקוז נועדות
בעיקרן להגנה על התושבים ועל רכושם ,מוצע לקבוע כי המכסה שתוטל על רשות מקומית תקבע בשים לב למספר
התושבים שבאותה רשות.
בנוגע לשטחים שמחוץ לתחומן של הרשויות המקומיות ,מוצע להותיר את הסמכות הנתונה לרשויות הניקוז
לחייב את בעלי הקרקעות או המחזיקים בהן בהיטל ניקוז ,שייקבע בשים לב לגודל השטח ופרמטרים נוספים כפי
שתקבע המועצה הארצית.
מוצע להשאיר את הסמכות לקבוע את ההוראות המפורטות בנושא זה למועצה הארצית ,בכללים.
כמו כן ,מוצע לקבוע הסדר מיוחד לעניין כיסוי הוצאות של פעולות ניקוז הדרושות להסדרת עורקים ארציים .כפי
שמוצע בהצעת החוק ,המועצה הארצית תקבע רשימהשל עורקים ארציים ,בשים לב לחשיבות הסדרתם ,בין
היתר מבחינת הספיקה וגודל הסיכון הנובע מהם .עורקים אלה מנקזים מים עיליים רבים ,וככלל להסדרתם
חשיבות רבה לציבור רחב ,לרבות לאוכלוסייה שאינה מתגוררת בסמוך לו .כמו כן ,ההוצאות הכרוכות בהסדרת
עורקים ארציים הן ,ככלל ,גדולות ביותר.
לפיכך יש מקום לאפשר חיובם של תושבים מחוץ לתחום הרשות האגנית שבה עובר עורק ארצי בהוצאות אלה.
לאור זאת מוצע להסמיך את המועצה הארצית לקבוע בכללים הוראות מיוחדות לעניין חיוב בכיסוי הוצאות
הטיפול בעורקים ארציים.
ד.
השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
בהתאם לתיקון המוצע ,יתוקן שם החוק ,יתוקנו סעיפים 1עד 25 ,23 ,22 ,20 ,19 ,17עד 43 ,35 ,34ב 44 ,עד ,50
58 ,53 ,52ו.59-
יימחקו סעיפים 36 ,21 ,9עד 43א43 ,ג ו.51-
יתווספו סעיפים 3א9 ,א9 ,ב9 ,ג43 ,א 1ו43 -א.2
ה.
השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המנהלי
ההתנהלות של רשויות הניקוז והמדינה כפי שהייתה ב 15-השנים האחרונות בהן עבדו רשויות הניקוז במתכונת
האגנית ,ומאז הרפורמה הקודמת במבנה הרשויות האגניות הייתה במתכונת הבאה :מכסות הניקוז אותן גבו
רשויות הניקוז הן מהרשויות המקומיות והן ממינהל מקרקעי ישראל שימשו לצורך תקורה ותפעול )של רשות
הניקוז( ,תחזוקה )של מפעלי ניקוז( והסדרת תעלות ניקוז אזוריות .על בסיס צרכים אלו העריכה כל רשות ניקוז
מהו היקף התקציב הנדרש לביצוע פעולות אלו ,ועל פי נפח נדרש זה קבעו את גובה המכסות וחלוקתן לפי בתי אב
ושטח.
התקציב הנדרש לביצוע מפעלי ניקוז בנחלים ארציים כהגדרתם "עורק ארצי" בתזכיר לשינוי חוק ניהול נגר ,ניתן
בדרך כלל מתקציב ייעודי בספר התקציב ועל פי נוהל תמיכות קיים .התקציב לא הספיק לביצוע מפעלים אלו ,כפי
שהגדיר מבקר המדינה בדו"ח שלו "תשתיות הניקוז במדינה הוזנחו זה שנים ולא הושקעו הכספים הנדרשים".
קיים סיכום חתום בין משרדי החקלאות והאוצר על מתן תקציב בסך 550מלש"ח לביצוע מפעלי ניקוז לתקופה
של 10שנים 55-מלש"ח מדי שנה .סיכום זה יכנס לתוקף עם אישור השינוי המוצע בחוק הניקוז.
ו.
להלן נוסח החוק המוצע
תיקון שם החוק
.1
חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות ,תשי"ח – ) 1957להלן – החוק העיקרי(,
ייקרא "חוק ניהול הנגר ,תשי"ח – ."1957
תיקון סעיף 1
.2
בסעיף 1לחוק העיקרי –
)(1
לפני ההגדרה "ניקוז" יבוא:
""אגן התנקזות" – תא שטח יבשתי ,התחום טופוגרפית בקווי פרשת
מים ,ממנו נקווים מים עיליים אל מוצא יחיד במקום הנמוך
שבהיקפו;";
"""בעל מקרקעין" – לרבות כל אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה
מהמקרקעין או שהיה מקבלה אילו המקרקעין היו נותנים
הכנסה ,בין בזכותו הוא ,בין כסוכן ,כנאמן או כבא-כוח ,בין
שהוא הבעל הרשום ובין שאיננו הבעל הרשום ,וכן שוכר או שוכר
משנה ששכר את המקרקעין לתקופה שלמעלה מארבע שנים,
ובמקרקעין התפוסים על ידי מפעל תעשייתי – מי שבידו
השליטה על המפעל; וכל חיוב בתשלום המוטל לפי חוק זה על
בעל מקרקעין יהא מוטל על כל אלה ביחד ולחוד;";
""ישוב" ו"תחום ישוב" – כהגדרתם בצו המועצות המקומיות )מועצות
אזוריות( – תשי"ח;";1958-
""מועצה מקומית" ו"תחום מועצה מקומית" – כמשמעותם בצו
המועצות המקומיות )א( ,תשי"א 1950-וצו המועצות המקומיות
)ב( ,תשי"ג;";1953-
)(2
בכל מקום ,במקום המילה "ניקוז" יבוא "ניהול נגר";
)(3
אחרי ההגדרה "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא:
"עורק ארצי" – עורק שקבעה המועצה כעורק ארצי לפי סעיף )2ב();(3
"עיריה" ו"תחום עיריה" – כמשמעותם בפקודת העיריות ]נוסח חדש[;
"רשות אגנית" – רשות ניהול נגר שהוקמה בצו לפי סעיף )11א(;
"הרשות הארצית" – הרשות הארצית לניהול נגר שהוקמה לפי סעיף
3א;
"שטח פתוח" – שטח שאינו מבונה ושאינו מיועד לבניה לפי תכנית בנין
עיר בתוקף;
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר;
"השרים" – שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר;
החלפת סעיף 2
.3
במקום סעיף 2לחוק העיקרי יבוא:
"מועצה ארצית
לניהול נגר
.2
)א(
לענין חוק זה תהיה מועצה ארצית לעניני
ניהול נגר )להלן – המועצה( המורכבת
מעשרהחברים כדלקמן –
) (1מנהל הרשות הארצית והוא יהיה
יושב הראש;
) (2מנהל הרשות הממשלתית למים
ולביוב או נציג בכיר מטעמו;
)(3
הסביבה או נציג בכיר מטעמו;
המנהל הכללי של המשרד להגנת
) (4המנהל הכללי של משרד הפנים או
נציג בכיר מטעמו;
) (5המנהל הכללי של משרד התשתיות
הלאומיות או נציג בכיר מטעמו;
) (6הממונה על התקציבים במשרד
האוצר או נציג בכיר מטעמו;
)(7
השר;
שני נציגים של רשויות אגניות שימנה
) (8נציג ציבור ,שאינו עובד רשות אגנית,
בעל ידע ומומחיות בתחום ניהול הנגר
ובתכנון שטחים פתוחים ,שימנה השר;
) (9נציג של הגופים הציבוריים שעניינם
בשמירת איכות הסביבה ,שימנה השר
בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ,מתוך
רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה;
לענין זה" ,הגופים הציבוריים שענינם
בשמירת איכות הסביבה" – הגופים
המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים
ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה
)תיקוני חקיקה( ,התשס"ג.2002-
)ב(
תפקידי המועצה וסמכויותיה יהיו כדלקמן:
) (1) (1קביעת כללים להכנת תכנית
אב על ידי הרשויות האגניות לביצוע מפעלי
ניהול נגר ואישור תכניות האב האגניות;
תכניות האב יוכנו בראיה כוללת של צרכי
ניהול הנגר ,תוך התאמה לתכניות המתאר
הרלוונטיות ,ולשם ניצול יעיל של מי הנגר
לשימוש משק המים ,הקטנת מפגעי ניקוז
ושמירה על ערכי הטבע והנוף של עורקים
וסביבתם;
) (2אישור תכניות עבודה שנתיות לביצוע
מפעלי ניהול נגר שהכינו הרשויות האגניות,
ורשאית המועצה להורות לרשות האגנית
לשנותה כפי שתורה;
) (3קביעת רשימת העורקים הארציים,
בשים לב לחשיבות הסדרתם ,בין היתר
מבחינת הספיקה וגודל הסיכון הנובע מהם;
) (4קביעת כללים וביצוע פעולות נוספות
כמפורט בחוק זה.".
תיקון סעיף 3
.4
הוספת סעיף 3א
.5
בסעיף 3לחוק העיקרי –
)(1
בסעיף קטן )ב( ,במקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר";
)(2
בסעיף קטן )ד( ,במקום "שר החקלאות" יבוא "השר";
אחרי סעיף 3לחוק העיקרי יבוא:
"רשות ארצית
לניהול נגר
3א.
)א(
מוקמת בזה רשות ארצית לניהול נגר
במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
)ב(
תקציב הרשות הארצית ייקבע בחוק
התקציב השנתי ,בסעיף תקציב נפרד,
התקציב,
יסודות
בחוק
כמשמעותם
התשמ"ה ;1985-הממונה על סעיף תקציב זה,
לענין החוק האמור ,יהיה המנהל הכללי של
משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
)ג(
המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח
הכפר מורשה ,יחד עם חשב משרד החקלאות
ופיתוח הכפר ,לייצג את הממשלה בעסקאות
כאמור בסעיפים 4ו 5-לחוק נכסי המדינה,
התשי"א ,1951-למעט עסקאות במקרקעין,
ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים
לעסקאות כאמור.
)ד(
עובדי הרשות הארצית יהיו עובדי המדינה,
והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הארצית
ובפיקוחו.
)ה(
תפקידי הרשות הארצית וסמכויותיה יהיו
כדלקמן:
)(1
לפעול כגורם המטה של המועצה;
) (2לפקח כי פעילות רשויות ניהול הנגר
נעשית בהתאם להוראות המועצה ולתכניות
העבודה שקבעה;
) (3ביצוע כל פעולה אחרת שמוטלת
עליה בחוק זה ולפי כל דין.
תיקון סעיף 4
.6
בסעיף 4לחוק העיקרי ,בכל מקום במקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר" ובמקום
"הממשלתית" יבוא "האגנית".
תיקון סעיף 5
.7
בסעיף 5לחוק העיקרי ,במקום "הממשלתית" יבוא "האגנית".
תיקון סעיף 6
.8
בסעיף 6לחוק העיקרי– בכל מקום במקום
תיקון סעיף 7
.9
) (1בסעיף קטן )א( ,במקום "רשאי שר החקלאות" ,פעמיים ,יבוא
"רשאית המועצה";
)(2
בסעיף קטן )ב( ,במקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה";
)(3
בסעיף קטן )ג( ,במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית".
בסעיף 7לחוק העיקרי –
) (1בסעיף קטן )א( ,במקום "רשאי מנהל הרשות הממשלתית אם
ראה" יבוא "רשאית רשות אגנית שבתחומה בוצעו פעולות כאמור ,אם
ראתה" ,במקום "שיקבע" יבוא "שתקבע" ובמקום "רשאי מנהל
הרשות הממשלתית לעשות" יבוא "רשאית הרשות האגנית לעשות";
) (2בסעיף קטן )ב( ,במקום "מנהל הרשות הממשלתית" יבוא
"הרשות האגנית".
תיקון סעיף 8
.10
בסעיף 8לחוק העיקרי ,במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית".
מחיקת סעיף 9
.11
סעיף 9לחוק העיקרי – יימחק.
הוספת סעיפים 9א .12
עד 9ג
אחרי סעיף 9יבוא:
"ניהול נגר בתחום 9א.
יישוב
חוק זה אינו חל לעניין ניהול הנגר בתחום עיריה,
מועצה מקומית או ישוב ,ורשות אגנית לא תהיה
אחראית לעניין זה.
טיפול בעורק ארצי 9ב.
בתחום יישוב
)א(
על אף האמור בסעיף 9א ,עבר עורק ארצי
בתחום עיריה ,תחום מועצה מקומית או תחום
ישוב ,המצויים בתחומה של רשות אגנית ,תהא
הרשות האגנית אחראית לתכנון מפעל ניהול
נגר בחלק העורק הארצי העובר בתחומים
כאמור ,בהתייעצות עם העיריה ,המועצה
המקומית או עם הישוב ,לפי הענין.
)ב(
במקרה כאמור בסעיף קטן )א( יבוצעו
העבודות על ידי העיריה ,המועצה המקומית או
הישוב ,לפי העניין; לא ביצעו העיריה ,המועצה
המקומית או הישוב ,לפי העניין ,את העבודות
להנחת דעתה של הרשות האגנית ,רשאית
הרשות האגנית לבצע את העבודות במקומם.
)ג(
על אף האמור בסעיף 9א ,רשות אגנית תהיה
אחראית לניהול הנגר בשטח פתוח שהוא אגן
התנקזות ,אף אם הוא בתחום עיריה ,מועצה
מקומית או תחום ישוב ובלבד שהיקפו עולה
על 1,000דונמים.
ניהול הנגר באגן
התנקזות
9ג.
תיקון כותרת הפרק .13
השלישי
בכותרת הפרק השלישי לחוק העיקרי ,במקום "ניקוז" פעמיים יבוא "ניהול
נגר".
תיקון סעיף 10
.14
בסעיף 10לחוק העיקרי ,במקום "לאחר התייעצות במועצה" יבוא "לפי
המלצת המועצה " ובמקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר".
תיקון סעיף 11
.15
בסעיף 11לחוק העיקרי –
) (1בסעיף קטן )א( ,במקום "שר החקלאות רשאי ,בצו ברשומות
ולאחר התייעצות עם שר הפנים" יבוא " השר רשאי ,בצו ,לפי המלצת
המועצה ,להקים רשות ניהול נגר" ובכל מקום במקום "ניקוז" יבוא
"ניהול נגר";
)(2
סעיפים קטנים )ב( עד )ד( – יימחקו;
) (3בסעיף קטן )ה( במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "השר
רשאי ,לפי המלצת המועצה" ,ואחרי "הרשות" יבוא "האגנית";
)(4
בסעיף קטן )ו( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
בסעיף 12לחוק העיקרי ,האמור בו יהיה סעיף קטן )א( ,במקום "רשות
הניקוז" יבוא "הרשות האגנית" ,במקום "לניקוז" יבוא "לניהול נגר" ,במקום
"ניקוז" יבוא "ניהול נגר" ואחריו יבוא:
תיקון סעיף 12
.16
תיקון סעיף 13
.17
בסעיף 13לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
תיקון סעיף 14
.18
בסעיף 14לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
תיקון סעיף 15
.19
בסעיף 15לחוק העיקרי –
תיקון סעיף 16
.20
")ב( הרשות האגנית תכין תכנית אב ,בהתאם לכללים שקבעה המועצה
לפי סעיף )2ב() ,(1ותגישה לאישור המועצה.
)ג( הרשות האגנית תגיש לאישור המועצה ,בכל שנה ,עד לסוף חודש
ספטמבר של אותה שנה ,הצעה לתכנית עבודה שנתית לשנה העוקבת;
תכנית העבודה השנתית לא תסתור את תכנית האב שאושרה על ידי
המועצה לפי סעיף קטן )ב(".
) (1בסעיף קטן )א( במקום "שר החקלאות רשאי ,בצו ברשומות"
יבוא ",השר רשאי ,בצו ,לפי המלצת המועצה" ,במקום "רשות הניקוז"
יבוא "הרשות האגנית" ובמקום "רשויות ניקוז" יבוא רשויות אגניות";
)(2
תיקון כותרת הפרק .21
הרביעי
בסעיף קטן )ב( במקום "ניקוז" יבוא "אגנית".
בסעיף 16לחוק העיקרי במקום "רשאי שר החקלאות" ,פעמיים ,יבוא "רשאי
השר לפי המלצת המועצה" במקום "הניקוז" יבוא "האגנית" ,במקום
"בניקוז" יבוא "בניהול נגר" ,המילים מ"לרבות רכושה" ועד "למטרות ניקוז
בלבד" – יימחקו ,במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית" ובמקום
"ניקוז" יבוא "ניהול נגר".
בכותרת הפרק הרביעי לחוק העיקרי ,במקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר".
תיקון סעיף 17
.22
בסעיף 17לחוק העיקרי ,במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית" ובמקום
"מפעל ניקוז" יבוא "מפעל ניהול נגר".
תיקון סעיף 19
.23
בסעיף 19לחוק העיקרי ,במקום "רשות הניקוז" ,בכל מקום ,יבוא "הרשות
האגנית" ובמקום "הרשות הממשלתית" יבוא "הרשות הארצית".
תיקון סעיף 20
.24
בסעיף 20לחוק העיקרי ,האמור בו יהיה סעיף קטן )א( ,במקום "הניקוז" יבוא
"האגנית" ואחריו יבוא:
מחיקת סעיף 21
.25
סעיף 21לחוק העיקרי – יימחק.
תיקון סעיף 22
.26
בסעיף 22לחוק העיקרי ,בכל מקום במקום "לא יאשר אותה שר החקלאות"
יבוא "לא תאשר אותה המועצה".
תיקון סעיף 23
.27
בסעיף )23א( לחוק העיקרי ,במקום "לא יאשר שר החקלאות" יבוא "לא
תאשר המועצה".
תיקון סעיף 25
.28
בסעיף 25לחוק העיקרי –
תיקון סעיף 26
.29
בסעיף 26לחוק העיקרי במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית".
תיקון סעיף 27
.30
בסעיף 27לחוק העיקרי בכל מקום במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות
האגנית" ובמקום "מפעל הניקוז" יבוא "מפעל ניהול הנגר".
תיקון סעיף 28
.31
בסעיף 28לחוק העיקרי במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות
הארצית".
תיקון סעיף 29
.32
בסעיף 29לחוק העיקרי במקום "מפעל הניקוז" יבוא "מפעל ניהול הנגר"
ובמקום "רשות הניקוז" בכל מקום יבוא "הרשות האגנית".
תיקון סעיף 30
.33
בסעיף 30לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" פעמיים יבוא "הרשות
האגנית" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה".
")ב( בתום המועד להגשת התנגדויות תעביר הרשות האגנית את
התכנית וההתנגדויות שהוגשו ,בצירוף ההערות שלה ,לאישור המועצה.
)ג( המועצה רשאית לאשר את התכנית בשינויים או בלי שינויים או
להסירה.
)ד( המועצה לא תדחה התנגדות אלא לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות
להשמיע טענותיו לפניה או לפני מי שמינתה לכך.".
) (1בסעיף קטן )א( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"
ובמקום "ניקוז" יבוא "ניהול נגר";
)(2
בסעיף קטן )ב( במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית".
תיקון סעיף 30א
.34
בסעיף 30א לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" בכל מקום יבוא "הרשות
האגנית" ובמקום "שר החקלאות" ,פעמיים ,יבוא "המועצה".
תיקון סעיף 30ב
.35
בסעיף 30ב לחוק העיקרי במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית" ובמקום
"שר החקלאות" יבוא "המועצה".
תיקון סעיף 30ג
.36
בסעיף 30ג לחוק העיקרי במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית" ובמקום
"רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
תיקון סעיף 30ד
.37
בסעיף 30ד לחוק העיקרי במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית" ,במקום
"רשות הניקוז" ,פעמיים ,יבוא "הרשות האגנית" ובמקום "שרשות הניקוז"
יבוא "שהרשות האגנית".
תיקון סעיף 31
.38
בסעיף 31לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"
ובמקום "מפעל ניקוז" יבוא "מפעל ניהול נגר".
תיקון סעיף 32
.39
בסעיף 32לחוק העיקרי –
תיקון סעיף 33
.40
בסעיף )33א( לחוק העיקרי במקום "מפעל ניקוז" יבוא "מפעל ניהול נגר"
ובמקום "מרשות הניקוז" יבוא "מהרשות האגנית".
תיקון סעיף 34
.41
בסעיף 34לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
תיקון סעיף 35
.42
בסעיף 35לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
)(1
בסעיף קטן )א( ,במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית";
) (2בסעיף קטן )ב( ,במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית",
במקום "ברשות הניקוז" יבוא "ברשות האגנית" ובמקום "מרשות
הניקוז" יבוא "מהרשות האגנית".
מחיקת סעיפים .43 36
עד 43א
סעיפים 36עד 43א לחוק העיקרי – יימחקו.
הוספת סעיף 43א.44 1
אחרי סעיף 43א לחוק העיקרי יבוא:
"כיסויהוצאות
פעולות ניהול נגר
בעורקים לא
ארציים
הוספת סעיף 43א.45 2
43א.1
)א(
המועצה ,באישור השרים ,תקבע ,בכללים,
הוראות לעניין כיסוי הוצאות רשות אגנית
להקמת מפעל ניהול נגר שאינו בעורק ארצי,
לשינויו או להחזקתו )להלן– פעולות ניהול נגר(
או ההוצאות המשוערות מראש לפעולות
כאמור ,כולן או חלקן ,על ידי הרשויות
המקומיות שבתחום הרשות האגנית ועל ידי
בעלי מקרקעין שבתחום הרשות האגנית,
שאינם נכללים בתחום רשות מקומית )להלן –
מכסות ניהול נגר(.
)ב(
גובה מכסת ניהול הנגר שתוטל על רשות
מקומית ייקבע בשים לב למספר התושבים
שבאותה רשות.
)ג(
גובה מכסתניהול הנגר שתוטל על בעל
מקרקעין שאינונכלל בתחום רשות מקומית
ייקבע ,בין השאר ,בשים לב לגודל השטח
שברשותו.
אחרי סעיף 43א 1לחוק העיקרי יבוא:
"כיסוי הוצאות
מפעל ניהול נגר
בעורקים ארציים
43א.2
)א( המועצה ,באישור השרים ,תקבע ,בכללים,
הוראות לעניין חיוב רשויות מקומיות
ובעלי מקרקעין שאינם נכללים בתחום
רשות מקומית ,בכיסוי ההוצאות להקמת
מפעל ניהול נגר בעורק ארצי ,לשינויו או
להחזקתו או ההוצאות המשוערות מראש
לפעולות כאמור.
)ב(
תוקם קרן מרכזית למימון פעולות ניהול
נגר בעורקים ארציים; רשות אגנית תגבה
את הסכומים שבהם יחובו הרשויות
המקומיות ובעלי המקרקעין שבתחומה,
בהתאם לכללים לפי סעיף קטן )א(,
ותעבירם לקרן המרכזית.
)ג(
המועצה ,באישור השרים ,תקבע בכללים
כאמור בסעיף קטן )א( ,הוראות לעניין
חלוקת כספי הקרן המרכזית לכיסוי
הוצאות פעולות ניהול נגר בעורקים
הארציים.
בסעיף 43ב לחוק העיקרי –
תיקון סעיף 43ב
.46
מחיקת סעיף 43ג
.47
סעיף 43ג לחוק העיקרי – יימחק.
תיקון סעיף 44
.48
בסעיף 44לחוק העיקרי –
תיקון סעיף 45
.49
בסעיף 45לחוק העיקרי במקום "בארנונות" יבוא "במכסות ניהול נגר".
תיקון סעיף 46
.50
בסעיף 46לחוק העיקרי –
)(1
במקום סעיף קטן )א( יבוא:
")א( רשות מקומית שחויבה בתשלום מכסת ניהול נגר לפי
כללים כאמור בסעיף 43א ,רשאית להטיל ,לכיסוי ההוצאות
האמורות ,היטל על בעלי המקרקעין שבתחום הרשות המקומית
)להלן – היטל ניקוז(;".
) (2בסעיף קטן )ב( במקום "אישורו של שר החקלאות" יבוא "אישור
השר לאחר שהתייעץ עם המועצה";
)(3
סעיפים קטנים )ג( ו)-ו( – יימחקו;
) (1בסעיף קטן )א( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית"
ובמקום "שר החקלאות" יבוא "השר לאחר שהתייעץ עם המועצה";
) (2בסעיף קטן )א( בפסקה ) (1במקום "מפעל ניקוז" יבוא "מפעל
ניהול נגר";
)(3
בסעיף קטן )ב( במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית".
) (1בסעיף קטן )א( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית",
במקום "שייקבעו בתקנות" יבוא "שתקבע המועצה בכללים ,באישור
השר ",ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה";
) (2בסעיף קטן )ב( בכל מקום במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות
האגנית" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה";
)(3
בסעיף קטן )ג( במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
תיקון סעיף 47
.51
בסעיף 47לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז חייבת להגיש" יבוא "הרשות
האגנית תגיש" ,במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית" ,במקום "ולכלול בו"
יבוא "בו ייכללו" ,במקום "שייקבע בתקנות" יבוא "שתקבע המועצה בכללים,
באישור השר ",ובמקום "ולספק" יבוא "ותספק".
תיקון סעיף 48
.52
בסעיף 48לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
תיקון סעיף 49
.53
בסעיף 49לחוק העיקרי במקום "רשות הניקוז" ,פעמיים ,יבוא "הרשות
האגנית" ,במקום "שר החקלאות" יבוא "מנהל הרשות הארצית" ,במקום "שר
החקלאות להטיל את קיומו על מנהל הרשות הממשלתית" יבוא "מנהל
הרשות הארצית לבצע את התפקיד במקומה" ובמקום "מרשות הניקוז" יבוא
"מהרשות האגנית".
תיקון סעיף 50
.54
בסעיף 50לחוק העיקרי –
מחיקת סעיף 51
.55
סעיף 51לחוק העיקרי – יימחק.
תיקון סעיף 52
.56
בסעיף )52א( לחוק העיקרי במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית" ובמקום
"רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
תיקון סעיף 53
.57
בסעיף 53לחוק העיקרי –
תיקון סעיף 58
.58
בסעיף 58לחוק העיקרי אחרי "על הוראת תקנות" יבוא "או כללים" ,במקום
"הממשלתית" יבוא "הארצית" ובמקום "לרשות הניקוז" יבוא "לרשות
האגנית".
תיקון סעיף 59
.59
בסעיף 59לחוק העיקרי במקום "הממשלתית" יבוא "הארצית" ,במקום
"רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית" ובמקום "התקנות" יבוא "תקנות או
כללים".
) (1בסעיף קטן )א( במקום "רשות ניקוז" יבוא "רשות אגנית",
במקום "לאזור ניקוז" יבוא "לאזור ניהול נגר" ובמקום "מפעלי ניקוז"
יבוא "מפעלי ניהול נגר";
) (2בסעיף קטן )ב( במקום "הממשלתית" ,פעמיים ,יבוא
"הארצית" ,המילים "והטלת ארנונות" יימחקו ,במקום "רשות ניקוז"
יבוא "רשות אגנית" ובמקום "רשות הניקוז" יבוא "הרשות האגנית".
) (1בסעיף קטן )א( במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "המועצה,
באישור השר ,רשאית" ובמקום "ראה" יבוא "ראתה";
) (2בסעיף קטן )א( בפסקה ) (2במקום "הממשלתית" יבוא
"הארצית";
)(3
בסעיף קטן )ג( במקום "הממשלתית" ,פעמיים ,יבוא "הארצית".
© Copyright 2024