מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות הסדר העירוני החדש קואליציות ממשל עירוניות שלמה חסון ירושלים1996 , 2 תוכן עניינים עמוד מבוא 1 פרק ראשון :החידושים הרעיוניים שביסוד קואליציות הממשל העירוניות צדק חברתי על בסיס גאוגרפי דמוקרטיה השתתפותית חברת רווחה יעילות כלכלית והצבר הון היגוי ושליטה עירונית 7 8 9 9 10 10 פרק שני :התמורות המבניות שהשפיעו על היווצרות החידושים הרעיוניים התמורות שביסוד החידוש של צדק חברתי על בסיס גאוגרפי התמורות שביסוד החידוש של דמוקרטיה השתתפותית התמורות שביסוד החידוש של חברת רווחה התמורות שביסוד החידוש של יעילות כלכלית והצבר הון התמורות שביסוד החידוש של שליטה והיגוי עירונית 12 12 12 15 16 18 פרק שלישי :אינטרסים וערכים שהשפיעו על היווצרות החידושים הרעיוניים 20 פרק רביעי :טיפוסים שונים של קואליציות ממשל עירוניות קואליציית ממשל של תחזוקה במתכונת סגורה :שלטון מקומי עם שלטון מרכזי קואליציית ממשל של תחזוקה במתכונת פתוחה :שלטון מקומי ומינהלות שכונתיות 24 26 29 קואליציות ממשל של תחזוקה במתכונת חוזית :שלטון מקומי ,שלטון מרכזי וקבלני שירות קואליציות ממשל של פיתוח עירוני :שלטון מקומי ושלטון מרכזי קואליציות ממשל של פיתוח כלכלי :שלטון מקומי ,שלטון מרכזי ויזמים פרטיים 32 33 36 קואליציות ממשל של רווחה שכונתית :שלטון מרכזי ,שלטון מקומי ,הסוכנות היהודית ותושבים קואליציות ממשל עם ארגונים שלא למטרות רווח :שלטון מקומי ,שלטון מרכזי וארגונים שלא למטרות רווח סיכום :טיפוסים שונים של קואליציות ממשל עירוניות 37 40 41 פרק חמישי :מערכת יחסי הכוחות בין השותפים בקואליציות הממשל העירוניות 43 פרק שישי :מערכת היחסים בין קואליציות הממשל הפועלות בעיר 47 פרק שביעי :המשמעות של קואליציות הממשל העירוניות התחום הכלכלי התחום הפוליטי התחום החברתי התחום המינהלי-תכנוני הסדר העירוני החדש 52 54 55 55 56 58 סיכום 60 רשימת לוחות עמוד לוח :1החידושים הרעיוניים לפי תחום החידוש לוח :2התמורות המבניות שביסוד החידושים הרעיוניים לוח :3האינטרסים והערכים המנחים את מקבלי ההחלטות ביצירת החידושים העירוניים לוח :4קואליציות ממשל עירוניות לפי סוגים ומאפיינים 7 13 20 25 3 לוח :5ההשפעות של הקואליציות העירוניות :סיכויים וסיכונים 52 רשימת איורים איור :1תמורות וחידושים בעיר והשפעתם על קואליציות ממשל עירוניות )מסגרת חשיבתית( איור :2מבנה קואליציות הממשל בערי ישראל 5 53 4 מבוא המערכת הפוליטית בעיר הישראלית ,כמו בערים אחרות בעולם ,עוברת תמורה מהותית .לצד קואליציית הממשל המסורתית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ,שעד זמן לא רב הייתה גורם בלעדי במערכת הפוליטית העירונית ,מופיעות קואליציות ממשל חדשות .קואליציות אלה מושתתות על שותפויות שונות בין השלטון המרכזי והמקומי לבין המגזר העסקי והמגזר ההתנדבותי .הן כוללות קבוצות שונות בשלטון ובחברה האזרחית :ביורוקרטים ופוליטיקאים לצד בעלי עסקים ,איגודים מקצועיים ,תנועות חברתיות, ארגונים שכונתיים וארגונים שלא למטרות רווח .קואליציות אלה יכולות לעסוק בפיתוח כלכלי מקומי, בפיתוח השירותים ,בהעלאת רמת הרווחה של שכבות חלשות או במניעת פיתוח מתוך שיקולים אקולוגיים. קואליציות הממשל העירוניות מתהוות על בסיס אינטרסים משותפים של מוסדות השלטון הפועלים בעיר )שלטון מרכזי ומקומי( ושל ארגוני החברה האזרחית )ארגונים וולונטריים ,ארגונים שכונתיים וקהילתיים וחוגי המגזר העסקי( .השלטון ,כפי שגורסת הגישה הניאו-קורפורטיסטית ,מעוניין לשתף את נציגי החברה האזרחית בעיצוב העיר ,ובתמורה להגדיל את היעילות הכלכלית ולהשיג לגיטימציה (Hasson and Ley, ) .1994: 325-334; Grant, 1985; Saunders, 1985המגזר העסקי יכול לסייע לשלטון על ידי אספקת משאבים ,העברת חידושים ניהוליים וטכנולוגיות עבודה חדשות .המגזר ההתנדבותי יכול לסייע לשלטון בשל קרבתו ללקוחות והכרתו הטובה את שדה הפעילות ובשל יכולתו לפתח גישות חדשניות בהתמודדות עם בעיות מקומיות .נציגי החברה האזרחית מעוניינים בשיתוף ,כיוון שהוא מקנה להם גישה למשאבי עצמה פוליטיים ולמשאבים כלכליים. דפוסי שיתוף הפעולה במסגרת הקואליציות מגוונים ,החל משיתוף בלתי פורמלי ,המעוגן בהסכם בלתי כתוב ,וכלה בשיתוף פורמלי המעוגן בהתקשרות חוזית .שיתוף הפעולה מתאפיין בחלוקת עבודה מוסכמת או בהשתתפות בקבלת החלטות ומתבסס על התחייבויות כלכליות או חברתיות של השותפים .יש קואליציית ממשל עירוניות המוקמות לשם פעולה לאורך זמן ,למשל ,לשם יצירת חברה עירונית משותפת לצורך הקמה ,הפעלה וניהול של מפעל כלכלי .קואליציות אחרות מוקמות לצורך פעולה חד-פעמית ,למשל, ביצוע חד-פעמי של עבודה עבור הרשות על ידי קבלן פרטי ,או שותפות זמנית עם ארגונים חברתיים המייצגים את התושבים .כל אלה הן שותפויות נקודתיות ובלתי ממוסדות .עם זאת ,יכולה להיות להן לעתים השפעה רבה על המתחולל בעיר .כך למשל שיתוף פעולה ,ולו גם זמני ,בין הרשות לארגונים השואפים למנוע גידול עירוני ,יכול להשפיע על דמות העיר למשך תקופה ארוכה. קואליציות הממשל העירוניות שונות ,כפי שטוען סטון ) ,(Stone, 1989מקואליציות אלקטוראליות. הקואליציה האלקטוראלית נוצרת בין נבחרי הציבור ובין נציגי קבוצות האוכלוסייה השונות ,ומטרתה להבטיח בחירת מועמדים מסוימים ,מתוך תקווה לגבות בבוא העת את המחיר הפוליטי-כלכלי .קואליציית הממשל ,לעומת זאת ,מתהווה לאחר הבחירות ,ושותפיה אינם בהכרח אלה שנבחרו בהליך דמוקרטי. קואליציות הממשל ,אף שהן בלתי נבחרות ,הן יציבות באופן יחסי ויש להן גישה למשאבים מוסדיים ,כמו: מנגנוני קבלת החלטות ,ידע מקצועי ומשאבים ציבוריים ,דבר המקנה להן עצמה פוליטית לא מבוטלת. 5 הדגש בקואליציות הממשל הוא על היכולת לפעול ולבצע ) .(Stone, 1989:4בניגוד לגישה האליטיסטית ) ,(Mills, 1956התיאוריה של קואליציות ממשל עירוניות אומרת כי לא ייתכן מצב שבו קבוצה אחת תשלוט שליטה מלאה על מערכת כה מורכבת ומסועפת .בשונה מהפלורליסטים ) ,(Dahl, 1975התיאוריה גורסת כי קואליציות הממשל אינן נענות לתביעות הציבור בהתאם לתוצאות הבחירות או בהתאם לעצמת הצרכים של הציבור ,אלא נוטות לשתף פעולה עם אלה היכולים לספק את המשאבים הדרושים לשם מימוש מטרות הקואליציה ).(Stone, 1991:9 הגישה הקואליציונית מתרכזת ביחסי הגומלין בין השותפים בקואליציה ,ובניגוד לגישה האליטיסטית והפלורליסטית ממעטת לעסוק ביחסים שבין השלטון לתושבים .הכוח המניע בגישה האליטיסטית הוא מניפולציה על הציבור ,בפלורליסטית הכוח המניע הוא קבלת לגיטימציה ,ואילו בגישת הקואליציות העירוניות הכוח המניע הוא הפוליטיקה הפנימית בין מרכיבי הקואליציה .כפי שמציינים סטוקר ומוסברגר" :המבחן של הכוח הפוליטי הוא ביכולת של הקואליציה להשיג את מטרותיה ,ואין זה כלל רלוונטי אם הציבור יודע מה נעשה או מסכים אתו" .Stoker and) (Mossberger, 1994:198על כן ,ייתכן מצב שבו הקואליציה העירונית הדומיננטית תדחה קבוצות מסוימות או תשתף אותן באופן סלקטיבי בקבלת החלטות. טיפוסי הקואליציות משתנים ממקום למקום .הטיפוס השכיח הוא של קואליציה בין השלטון המקומי למגזר העסקי ,כיוון שלרשות מגזר זה עומדת הכמות הגדולה ביותר של משאבים .קשה יותר ליצור קואליציה בנושאי רווחה עם קבוצות אתניות ועם ארגונים שכונתיים ,כיוון שהדבר דורש השקעה כלכלית וארגונית גבוהה מאוד ) .(Stone et al., 1991בקואליציות השולטות בערי ארצות הברית למשל בולט לרוב המגזר העסקי :אלה הן קואליציות הממשל העסקיות .לעתים מתהוות קואליציות אחרות ,כגון קואליציות ממשל חברתיות בין השלטון לתנועות ולארגונים חברתיים .קואליציית ממשל אחרת היא "הקואליציה המקצועית" ,המתהווה בין אנשי מקצוע במגזר הציבורי ,החברתי והפרטי .השותפים בקואליציה זו מפתחים לעתים חזית פנימית נגד הפוליטיקאים והמנהיגים החברתיים ,ושואפים להשתית את פיתוח העיר על בסיס תפיסות עולם אוניברסליות ,על קריטריונים מקצועיים ועל פרוצדורות עבודה תקינות .קואליציות הממשל הבולטות בעיר הישראלית הן ועדות היגוי במפעל שיקום השכונות; מינהלות שכונתיות; ארגונים שלא למטרות רווח הנתמכים על ידי המערכת השלטונית; ושותפויות בין חברות עירונית וחברות עירוניות- ממשלתיות לבין יזמים פרטיים לצורך אספקת שירותים ,פיתוח פיסי ופיתוח כלכלי מקומי .המאפיין את עבודת הקואליציות הוא יצירה משותפת של מוצרים ושל שירותים בתחומים חברתיים וכלכליים ,אגב חלוקת עבודה בין השלטון לגורמים החוץ שלטוניים או לחילופין פעילות משותפת בתחום קבלת ההחלטות והביצוע. המעבר ממערכת פוליטית ,הנשלטת באופן בלעדי על ידי השלטון המרכזי והמקומי ,למערכת שבה ממלאות קואליציות הממשל תפקיד מרכזי ,הוא תהליך איטי הכרוך בקשיים רבים .מצד אחד קיים מצב של אי- סימטרייה בחלוקת העצמה בין השלטון לחברה ,הנתמך על ידי נטייתם של פוליטיקאים ושל ביורוקרטים לשמר מבני כוח ודפוסי עבודה ותיקים .מצד שני המגזר הפרטי וארגונים וולונטריים )להלן החברה האזרחית( חסרים את המסורת של עבודה משותפת עם השלטון .התוצאה היא התפתחות הדרגתית תוך 6 ניסוי וטעייה ,והתקדמות הדרגתית ממערכת פוליטית ממורכזת ,שבמרכזה השלטון המרכזי והמקומי, למערכת מבוזרת יותר המושתתת על קואליציות ממשל אחדות. מול הגורמים המעכבים את הקמת קואליציות הממשל ,קיימים גורמים מספר התומכים בהיווצרותן .גורם אחד הוא תמורות מבניות בכלכלה ,בפוליטיקה ,בחברה ובתרבות .תמורות אלה יוצרות בעיות שאין השלטון יכול להתמודד אתן בלי גיבוי וסיוע חברתי וכלכלי מצד ארגונים וולונטריים וחוגים עסקיים .ניתן לצפות כי ככל שתפקיד השלטון המקומי ילך ויסתעף ,כן יגדל הצורך לשתף פעולה עם גורמים בחברה האזרחית .אספקה שגרתית של שירותים אינה מצריכה שיתוף פעולה רב ,אולם פיתוח כלכלי ,קידום הרווחה ושימור הסביבה דורשים שיתוף פעולה עם מספר רב של ארגונים שמחוץ לשלטון .כפי שציין סטון: "על מנת להיות אפקטיבי נדרש השלטון המקומי לשלב את יכולתו עם היכולות של גופים בלתי שלטוניים" ) .(Stone et al., 1991:7שילוב זה יכול להיעשות על ידי ביזור סמכויות או באמצעות שיתוף גורמים לא שלטוניים בקבלת החלטות. גורם שני התומך בהיווצרות קואליציות ממשל הוא האינטרסים המנחים את השלטון ואת הגופים הבלתי שלטוניים .באמצעות השיתוף יכולים החברים בקואליציות להשיג גישה למשאבים שלא היו זמינים קודם לכן ,להגדיל את אפקטיביות פעולתם ולהעצים את השפעתם ואת כוחם .כך למשל האינטרס של השלטון לקבל לגיטימציה על ידי שיתוף תושבים בקבלת החלטות עולה בקנה אחד עם האינטרס של ארגונים וולונטריים מסוימים לפעול יחד עם השלטון על מנת להשיג משאבים .מצד שני האינטרס של השלטון להגדיל את העושר העירוני על ידי שיתוף פעולה עם המגזר העסקי עולה בקנה אחד עם האינטרסים של המגזר העסקי ,התר אחר תמריצים ואחר סיוע כלכלי מצד השלטון .יצירת קואליציות עם גורמים בלתי שלטוניים היא דרך אלגנטית ,לדברי סטון ) ,(Stone, 1989לספק אינטרסים וצרכים סותרים :פיתוח כלכלי ולגיטימציה חברתית. ניתן לסכם ולומר ,כי היווצרות הקואליציות מושפעת מהמפגש בין תמורות מבניות לאינטרסים המנחים את נציגי השלטון ואת נציגי החברה האזרחית .התמורות המבניות יוצרות בעיות ,שאתן מתמודדים נציגי השלטון והחברה האזרחית בהתאם לאינטרסים ולערכים המנחים אותם .במהלך ההתמודדות נוצרים מענים חדשים באשר לדרך הרצויה של ארגון העיר מבחינה מרחבית ,חברתית ,כלכלית ופוליטית .מענים אלה הם ביסודו של דבר חידושים רעיוניים ,ובמרכזם גישות נורמטיביות חדשות בתחומים של צדק חברתי, דמוקרטיה השתתפותית ,יעילות כלכלית והיגוי עירוני .על בסיס חידושים אלה צומחות ומתגבשות קואליציות הממשל בעיר. בישראל טרם זכה הנושא לבדיקה מעמיקה .עד היום לא פותחה תפיסה כוללת המתארת ומסבירה את עלייתן ,את דפוסי פעולתן ואת השפעתן של קואליציות ממשל עירוניות ,וקיים מחסור בתיאוריות ובהסברים העוסקים בשותפויות בין המערכת השלטונית לבין המגזר העסקי וההתנדבותי .וזו בדיוק מטרת החיבור הנוכחי .באופן מפורט ארצה לבדוק את התהוותן של קואליציות הממשל ,את סוגיהן ,את מערכות היחסים בין המגזרים המרכיבים אותן ואת משמעותן הפוליטית והחברתית .המטרה היא לפתח מסגרת חשיבתית ראשונית להתמודדות עם סוגיות אלה ,אגב סקירת הספרות הרלוונטית והצגת דוגמאות מספר מהעיר הישראלית .המסגרת החשיבתית של החיבור מוצגת באיור 1ומסוכמת בטענות הבאות. 7 א .ביסוד הקואליציות העירוניות עומדים חידושים רעיוניים ,ובמרכזם גישות נורמטיביות שונות באשר לדמותה של העיר מבחינה פוליטית ,כלכלית ,חברתית ופיסית. ב .החידושים הרעיוניים נוצרים בעקבות ההתמודדות של האדם עם התמורות הכלכליות ,הטכנולוגיות, החברתיות והתרבותיות המתחוללות סביבו .החידושים הם בעצם מענים שנותן האדם לאתגרים ולבעיות שמציבות בפניו התמורות .המענים לבעיות המבניות משתנים בהתאם לתפיסות העולם של האדם ,כלומר בהתאם לאינטרסים ולערכים המנחים אותו .תפיסת העולם של האדם אומרת באילו בעיות כדאי להתמקד ומאילו יש להתעלם ,מה צריך ומוצדק לעשות ,עם מי רצוי וכדאי ליצור שותפויות ,וכיצד יש לפעול במסגרת השותפות. ג .על בסיס החידושים הרעיוניים נבנות קואליציות ממשל בין ארגוני השלטון ובין ארגוני החברה האזרחית, שתכליתן הגשמת תפיסה רעיונית משותפת ,מימוש אינטרסים משותפים ושונים וניצול יעיל יותר של המשאבים הפוליטיים ,הכלכליים והחברתיים בעיר .קואליציות אלה מתגבשות במסגרת דפוסים ארגוניים חדשים דוגמת שותפויות בין הון פרטי לציבורי ,מינהלות שכונתיות וועדות היגוי שכונתיות. ד .במסגרת הקואליציות המתהוות מפותחות שיטות עבודה חדשות בתחומים של התוויית מדיניות ושל תכנון וביצוע ,ובאורח זה מובנית מחדש הפוליטיקה העירונית ומעוצבת דמותה הכלכלית ,הפוליטית, החברתית והפיסית של המערכת העירונית. ה .בכל עיר יכולים להתקיים במקביל כמה קואליציות ממשל .היחסים ביניהן יכולים להיות מגוונים: השלמה הדדית ,הידמות או תחרות. הפרק הראשון של החיבור בוחן את החידושים הרעיוניים בעיר הישראלית שבעקבותיהם נוצרו קואליציות הממשל העירוניות .הפרק השני מנתח את התמורות המבניות שהשפיעו על היווצרות החידושים הרעיוניים. הפרק השלישי מזהה את האינטרסים ואת הערכים שהנחו את אימוץ החידושים הרעיוניים .הפרק הרביעי מתאר את הטיפוסים השונים של קואליציות ממשל עירוניות ,את תהליך התהוותן ואת השפעתן על העיר. הפרק החמישי בוחן את מערכת יחסי הכוחות בין השותפים בקואליציות הממשל .הפרק השישי בודק את היחסים בין קואליציות ממשל שונות הפועלות בעיר .הפרק השביעי דן במשמעויות של קואליציות הממשל העירוניות. 8 פרק ראשון :החידושים הרעיוניים שביסוד קואליציות הממשל העירוניות הפוליטיקה העירונית בארץ ובעולם הייתה עדה בשלושת העשורים האחרונים לעלייתם של כמה חידושים רעיוניים ,שהשפיעו השפעה ניכרת על היווצרותן ועל אופיין של קואליציות הממשל העירוניות )לוח .(1 לוח :1החידושים הרעיוניים לפי תחום החידוש תחום החידוש צדק חברתי על בסיס גאוגרפי כלכלי * חלוקה מחדש * ייעול וחיסכון *הפרדת המימון של המשאבים באספקת הציבורי השירותים על בסיס מאספקת גאוגרפי השירותים פוליטי-תרבותי * נגישות שווה של קבוצות מעוטות יכולת למוקדי קבלת החלטות תכנוני-ארגוני * ביזור מנגנוני הקצאה ומעורבות תושבים בקבלת החלטות דמוקרטיה השתתפותית * ייצוגיות * השתתפות בקבלת החלטות * השתתפות ביישום חברת רווחה *חלוקת אחריות באספקת שירותים בין הממשלה למגזר ההתנדבותי * ביזור והגברת * ארגונים ללא כוונת רווח האפקטיביות כגורם משלים של אספקת ואף מחליף את השירותים המדינה באספקת שירותים יעילות כלכלית והצבר הון היגוי ושליטה עירונית * ארגון פעולת הרשות על בסיס עסקי * פיתוח כלכלי * השגת משאבים כלכליים ויצירת מקורות תעסוקה * צמצום ההתערבות הממשלתית בפעילות הכלכלית * בחירה חופשית של היזם והצרכן * משיכת יזמים על ידי הסדרת הטבות * השבת כושר ההיגוי לידי הנבחרים העירוניים * התווית מדיניות כוללת ויצירת סדרי עדיפות * דרגולציה: הפרטה *ליברליזציה * יישום אסטרטגי: פיתוח יכולת ארגונית * תכנון אסטרטגי לטווח ארוך תוך גילוי חדשנות ,יזמות ותיאום * מנהיגות אסטרטגית 9 לוח 1מציג חמישה חידושים עיקריים: א .צדק חברתי על בסיס גאוגרפי .חידוש זה מצדד בחלוקה מחדש של המשאבים על בסיס קריטריונים גאוגרפיים )מגורים באזור מסוים( ,ולאו דווקא על בסיס קריטריונים חברתיים )סטטוס או מעמד( .אם כי במציאות הייתה חפיפה גדולה בין השניים. ב .דמוקרטיה השתתפותית .חידוש זה מצדד בחיזוק הדמוקרטיה העירונית על ידי השתתפות תושבים בקבלת החלטות. ג .חברת רווחה .חידוש זה מתבטא במעבר מאספקת שירותי רווחה באופן בלעדי על ידי המדינה למצב שבו חלק ניכר של שירותי הרווחה מסופק על ידי ארגונים שלא למטרות רווח הנתמכים על ידי המדינה. ד .יעילות כלכלית והצבר הון .חידוש זה מצדד בהשתתת ניהול העיר על בסיס עסקי ובפיתוח יזמות כלכלית. ה .היגוי ושליטה עירונית .חידוש זה מצדד בהגברת כושר השליטה של המערכת הפוליטית העירונית באמצעות פיתוח ראייה כוללת של מגוון הבעיות העירוניות ,איגום משאבים ,תיאום ותכנון לטווח ארוך. חידושים רעיוניים אלה לא נוסחו בדרך כלל במפורש .הפוליטיקאים ואנשי המקצוע העדיפו לנסח את מטרותיהם באופן פרגמטי ,תוך התייחסות לנושאים קונקרטיים .הדגש היה על מה שצריך לעשות ועל כיצד יש לעשות .השאלה מדוע יש לעשות נענתה בדרך כלל בתשובה אינסטרומנטלית-פונקציונלית ,אגב פנייה לצרכים ,לבעיות ,למשימות ולתפקידים .בעקבות כך נותרו בדרך כלל התשובות הערכיות-נורמטיביות מובלעות ובלתי מפורשות .בירור המשמעויות הנורמטיביות של החידושים מצריך על כן פנייה לרבדים ערכיים ומוסריים וחשיפת הכללים שהנחו את מקבלי ההחלטות. .1צדק חברתי על בסיס גאוגרפי מפעל שיקום השכונות בישראל ,כמו תכנית המלחמה בעוני בארצות הברית ותהליך השיקום בבריטניה ובקנדה ,שאף לשפר את התנאים החברתיים ואת תנאי המגורים של המתגוררים בשכונות שהוגדרו כטעונות התערבות .ביסוד המפעל עמדה גישה נורמטיבית ,אף שזו לא נוסחה במפורש ,של צדק חלוקתי. גישה זו שאפה לצמצם את ממדי העוני על ידי חלוקה מחדש של המשאבים בין אזורים גאוגרפיים ,תוך מתן עדיפות לאזורים פחות מבוססים בעיר ,על ידי הגדלת הנגישות של התושבים באזורים הבלתי מבוססים למוקדי הכוח הפוליטיים ועל ידי ביזור סמכויות מסוים לארגונים שקמו בשכונות המיועדות לשיקום. ההנחה הייתה שמרבית המתגוררים ביחידה הגאוגרפית שייכים לקבוצות חברתיות הראויות לתמיכה ולסיוע .בחירת האזורים שהיו זכאים לחלוקה מחדש הודרכה על ידי קריטריונים של צורך חברתי-כלכלי )קריטריונים חברתיים וכלכליים( ,אם כי בפועל היו לעתים התערבויות פוליטיות שגרמו לחריגות מהקריטריונים שנקבעו .האזורים שנבחרו היו זכאים לסיוע מוגבר בתחומים פיסיים וחברתיים ,ובעקבות כך חולקו מחדש המשאבים העירוניים .במפעל השיקום בארץ חולקו מחדש בשלב הראשון שירותים ציבוריים )בעיקר חינוך ,תרבות ,בריאות ורווחה( ,משאבי תשתית )דרכים ,קווי ביוב ,ניקוז ,תאורה 10 ומתקנים( ומשאבי דיור .בשלב השני חולקו מחדש משאבים בתחום הייצור והושם דגש על פיתוח כלכלי במטרה להעלות את רמת הרווחה. .2דמוקרטיה השתתפותית לצד מפעל השיקום החלו להתפתח בערי ישראל דגמים חדשים של מינהל מקומי )מינהלות שכונה ,מינהלים קהילתיים ,מינהלות רובע ,מועצות מתנ"סים( ,שבמרכזם תפיסה נורמטיבית המצדדת בביזור סמכויות ובמעורבות תושבים בקבלת החלטות בנוגע לאספקת השירותים ולעיצוב פני העיר .בהתאם לגישה זו נתפסה מעורבות התושבים כתכלית לכשעצמה ,היינו ,חיזוק הדמוקרטיה העירונית ,וכאמצעי לשיפור האפקטיביות והיעילות של אספקת השירותים ושל התכנון העירוני .בניגוד לגישה של צדק חלוקתי על בסיסי גאוגרפי, שאפה גישה זו לשתף את התושבים בכל אזורי העיר ,מבוססים ובלתי מבוססים ,בתהליכי קבלת ההחלטות הקשורים לאספקת שירותים מוניציפליים .הדמוקרטיה ההשתתפותית באה לידי ביטוי בשלושה מאפיינים: א .ייצוג -מתן ייצוג לקבוצות חברתיות שונות בקהילה ,ולאינטרסים שונים ,אגב קיום בחירות שכונתיות. ב .השתתפות בקבלת החלטות -השתתפות של נציגי הקהילה בתהליכי קבלת החלטות ברמה השכונתית והעירונית .בחלק מהנושאים ,בעיקר בנושאים חברתיים מקומיים ,תיתכן אף קבלת החלטות על ידי נציגי התושבים בלי מעורבות של הממסד. ג .השתתפות ביישום ההחלטות -מעקב ובקרה אחר יישום ההחלטות והשתתפות פעילה ביישום חלק מההחלטות )חסון.(1989 , הדגם של דמוקרטיה השתתפותית שונה מדגם ההשתתפות המתגונן והמרגיע )פריקת קיטור( ,שאפיין את מעורבות התושבים בישראל עד כה .בדגם המתגונן נעשה שיתוף התושבים בשלב מאוחר בתהליך קבלת ההחלטות ,לעתים לאחר שההחלטות והתכניות כבר גובשו )ורנסקי ואלתרמן .(1994 ,ההתגוננות התגלתה לעתים בקונפליקטים מקומיים ,שבאמצעותם ביטאו התושבים את מחאתם נגד החלטות הממסד .הדגם המרגיע נטה לרצות את דעת הקהל ,להתיר לציבור לפרוק קיטור באמצעות שיתוף ,דיונים ציבוריים, משאלים לא מחייבים ותערוכות .לעומת זאת ,בדגם של דמוקרטיה השתתפותית התושבים מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות באופן פעיל ,ולעתים הם אלה שיוזמים את ההחלטות. .3חברת רווחה מאמצע שנות השבעים התהדק שיתוף הפעולה בין השלטון לארגונים התנדבותיים הפועלים שלא למטרת רווח .בהדרגה נטלו עליהם ארגונים אלה משימות ותפקידים של אספקת שירותים ציבוריים אשר בעבר סופקו על ידי הממשלה .החידוש הרעיוני אינו בסוג הארגונים; אלה צמחו לצד מדינת הרווחה לאחר מלחמת העולם השנייה ,וקיימו פעולות של עזרה עצמית לאורך תקופה ארוכה .החידוש הרעיוני הוא בשימוש בארגונים אלה כגורם משלים ואף מחליף למדינת הרווחה על ידי יצירת חלוקת עבודה בין הממשלה לארגונים וולונטריים .ביסוד התפתחות זו ,כפי שמציין קרמר" ,מונח עיקרון מנחה במנהל ציבורי של הפרדת המימון מאספקת השירותים ,כפי שהדבר מתבטא במסירה בהסכם קבלני ,וזהו גם הבסיס לכמה מצורות ההפרטה" )קרמר.(13:1993 , 11 במדינות המערב מסמנת ההופעה של ארגונים אלה את המעבר לתקופה פוסט-ביורוקרטית ולעתים את המעבר ממדינת הרווחה לחברת הרווחה ) .(Offe and Preuss, 1991בישראל מעידה מגמה זו ,כפי שכותב קטן ,על יצירתה של "זירת רווחה מעורבת ומגוונת יותר ,שבה נוטלים חלק ,במידות שונות של עצמה ובתמהילים שונים של קשר הדדי ,מגזרים שונים :הממשלה ,ארגונים וולונטריים ,ארגונים פרטיים- עסקיים ,מקומות עבודה ומערכות לא פורמליות" )קטן.(1994 , .4יעילות כלכלית והצבר הון מאמצע שנות השבעים אימץ השלטון המקומי במערב את הגישה של יזמות כלכלית .בגישה זו נכללו שני מרכיבים :ארגון מחדש של פעילות השלטון המקומי על בסיס עסקי ומעבר מגישה המתרכזת באספקת שירותים לגישה העוסקת גם בפיתוח כלכלי ) .(Harvey, 1989בישראל החל המעבר להסתמן באמצע שנות השמונים )רזין .(1991 ,בשלב הראשון הדגש הושם על הניהול העסקי ,כלומר על 'העיר כעסק' ולאו דווקא כיזם )פלזנשטיין .(1994 ,בשלב השני ,שהחל בראשית שנות התשעים ,החלו להיווצר שותפויות בין השלטון המקומי והמגזר העסקי בתחום הפיתוח הפיסי והכלכלי )חסון וחזן ,עתיד לצאת( .בשונה מהגישות הקודמות ,המדגישות את נושאי הצדק החברתי והדמוקרטיה העירונית ,גישה זו מדגישה את ההיבטים של יעילות כלכלית ,חיסכון והצבר הון. פעילות חופשית של גורמי השוק היא על פי גישה זו תנאי הכרחי לצמיחת העיר ולהתפתחותה ,ולכן על השלטונות לסייע בידי בעלי עסקים .אחת הדרכים בסיוע היא הסרת מחסומים ומגבלות ביורוקרטיות- פוליטיות ,היוצרים קושי בפעולת השוק .דרך אחרת היא תמרוץ ישיר של בעלי עסקים באמצעות השתתפות בהשקעות ומתן פטור ממסים עירוניים .דרך נוספת היא מיתון המעורבות של השלטון בתחום הכלכלי והפרטת חברות ופעילויות של המגזר הציבורי .הבחירה החופשית של הפירמות והצרכנים מאפשרת יעילות מרבית בהתמקמות הפירמות על פני המרחב ,ומאפשרת לאזרח לבחור באופן חופשי בין ספקי שירותים על- פי טעמיו ועל-פי יכולתו הכלכלית .שיפור פעילות הרשות המקומית מחייב על פי גישה זו ללמוד מהמגזר העסקי ,לאמץ את שיטותיו ולארגן על פי עקרונותיו את אספקת השירותים וניהול הנכסים של הרשות המקומית. .5היגוי ושליטה עירונית על רקע המשברים הכלכליים ,החברתיים והאידיאולוגיים-פוליטיים שהתחוללו בעיר התגבשה ברשויות המקומיות במקומות שונים בעולם גישה חדשה המצדדת בהגברת כושר ההיגוי והשליטה של הדרג הפוליטי והמינהלי הבכיר .על פי גישה זו ,המכונה חשיבה ותכנון אסטרטגי ,תפקידה העיקרי של הרשות הוא ליזום את הפיתוח העירוני ולא להיגרר אחריו .במחקרו על יחידות התכנון האסטרטגיות בערי ישראל מונה ג'אנר- קלאוזנר ) (Janner-Klausner, 1944כמה תכונות יסוד :לימוד הסביבה ,חדשנות ,מקוריות ,יזמות, מנהיגות ,ראייה כוללת לטווח ארוך ולמידה מתמדת .לצד אלה מודגשים מרכיבים נוספים של ביזור סמכויות ודמוקרטיה עירונית. החשיבה האסטרטגית ,כפי שכותב סטיוארט ) ,(Stewart, 1986מתפרסת על פני רבדים מספר .ברובד הפוליטי פירוש הדבר בחירה אסטרטגית ) (strategic choiceבין אופציות שונות .פירושו של דבר הוא 12 שהפוליטיקאים ייצרו סדר עדיפויות בכל הנוגע לנושאים שבהם תעסוק הרשות בעתיד ,ויעמידו את המשאבים הפיננסיים והארגוניים הנחוצים למימושו .ברובד המינהלי פירוש הדבר הוא יישום אסטרטגי ) ,(strategic implementationכלומר פיתוח מבנה ארגוני ,יכולת ארגונית ותרבות ארגונית הדרושים למימוש הבחירה האסטרטגית .ברובד התכנוני פירוש הדבר הוא תכנון אסטרטגי ),(strategic planning שתכליתו קידום המטרות שנבחרו ,תוך התחשבות בצרכים ובהזדמנויות הקיימים בסביבה ושימוש מושכל במשאבים השונים של הארגון .פיתוח החשיבה האסטרטגית ברבדים השונים מחייב מנהיגות אסטרטגית ) (strategic leadershipשתוכל להעלות רעיונות חדשים ולהנחילם לכלל המערכת. הצורך בחשיבה אסטרטגית משקף תפיסה חדשה של תפקיד הרשות המקומית .במקום גורם העוסק באופן ישיר באספקת שירותים מייעדת התפיסה לרשות תפקיד של מאפשר .במסגרת חשיבה זו הרשות המקומית אמורה לפעול לא רק בתחומים המסורתיים שהוקצו לה במסגרת החוק ,אלא גם בתחומים שבהם לא עסקה בעבר ,אגב שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי בתחום הפיתוח הכלכלי ועם ארגוני מתנדבים בתחום הפיתוח החברתי ) .(Leach, 1991גישה זו מצביעה על דרך ביניים שבין בחירה חופשית של הפרט להכוונה מסוימת מצד השלטון .היא משקפת התפכחות מסוימת מהאידיאולוגיה של הימין החדש ,ששלטה בכיפה מאז סוף שנות השבעים ,ולפיה מנגנון השוק ובחירה חופשית של הציבור לצד התערבות מינימלית מצד הממשלה יוכלו להבטיח את הרווחה המרבית לחלקים גדולים של הציבור .יחד עם זאת היא מתנגדת למעורבות יתר של הממשלה בתחומים אזרחיים וכלכליים .גישה זו מציינת תרבות פוליטית חדשה: "תרבות של שירות לציבור" ,הדוגלת בביזור סמכויות ,בהפרטה ,בשותפות בין הון ציבורי לפרטי ,במחויבות ציבורית גבוהה יותר של פוליטיקאים לציבור ובמעורבות של הציבור בקבלת החלטות ;(Stewart, 1991 ).Clark and Stewart, 1993 פרק שני :התמורות המבניות שהשפיעו על היווצרות החידושים הרעיוניים החידושים הרעיוניים לא התהוו בחלל ריק .הם צמחו על רקע של תמורות מבניות שהתחוללו בחברה, בכלכלה ובפוליטיקה העירונית .תמורות אלה היו תנאי הכרחי אף כי לא מספיק לצמיחת חידושים של צדק חברתי על בסיס גאוגרפי ,דמוקרטיה השתתפותית ,חברת רווחה ,יעילות כלכלית והצבר הון והיגוי ושליטה עירונית .לוח 2מציג את השפעת התמורות המבניות על החידושים הרעיוניים השונים. .1התמורות שביסוד הגישה של צדק חברתי על בסיס גאוגרפי 13 הגישה של צדק חברתי על בסיסי גאוגרפי ,שהתהוותה בארץ ובמקומות אחרים בעולם ,צמחה על רקע של מספר תמורות מבניות שהתחוללו בעיר. א .תהליכים עירוניים מתמשכים של התבלות מבנים ישנים או נסיגה ברמה של מרקמים ומבנים קיימים בשל פיתוח מרקמים והקמת מבנים חדשים ומודרניים יותר. ב .גידול הפערים הכלכליים בין תושבי העיר בשל נגישות שונה לאמצעי הייצור ובשל תגמול שונה במערכת התעסוקה ובעקבותיהם היווצרות תהליכי היבדלות חברתית וקיטוב מרחבי. ג .מדיניות רווחה ,שבמרכזה עומדת מחויבות הממשלה לכלל אזרחיה ,ובמיוחד לקבוצות חלשות בחברה. ד .צמיחת גישות שתפניות בתחום התכנון והמינהל הציבורי. הגישה של קידום צדק חברתי באמצעות התערבות מרחבית למען קבוצות נזקקות בלטה בישראל עוד לפני הקמת המדינה .היא נמשכה בימי המדינה עם הקמת השיכונים הציבוריים בשנות החמישים והשישים עבור קבוצות מעוטות יכולת .כיוון שהשיכונים נבנו מלכתחילה בתקן נמוך עם תשתית בלתי מפותחת ואוכלסו לרוב על ידי אוכלוסיות חלשות ,היה צורך לשוב ולהתערב על מנת לספק לתושבים משאבים חברתיים ותנאי דיור נאותים .תהליכים מבניים אלה היו תנאי הכרחי אך לא מספיק לנקיטת מדיניות שיקום .מה שנדרש בנוסף היה מחויבות ערכית של השלטון להגביר את הצדק החברתי על ידי התערבות באזורים גאוגרפיים .מחויבות ערכית זו יכלה לנבוע מסיבות שונות :מערכת הערכים הבסיסיים של השלטון או מחויבות אלקטוראלית לציבור בוחרים .במפעל שיקום השכונות בישראל קיימת נטייה להדגיש את המחויבות של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין לציבור בוחריו בשכונות המצוקה ובעיירות הפיתוח ).(Alterman, 1992 .2התמורות שביסוד החידוש של דמוקרטיה השתתפותית מחקרים שנערכו במקומות שונים בעולם זיהו כמה תמורות מבניות שהשפיעו על אימוץ התפיסה של דמוקרטיה עירונית השתתפותית. א .גידול מתמשך של הערים וקושי גובר באספקת שירותים מהמרכז .התרחבות העיר לוותה בהשגות גוברות מצד הציבור על רמת השירותים ועל אופן אספקתם. לוח :2התמורות המבניות שביסוד החידושים הרעיוניים חברת רווחה יעילות כלכלית והצבר הון התמורות המבניות צדק חברתי על בסיס גאוגרפי דמוקרטיה השתתפותית תמורות דמוגרפיות, חברתיות וסביבתיות * היבדלות חברתית * הזדקנות מרקמים אורבניים והתבלות מבנים * גידול מתמשך * גידול מתמשך * גידול באבטלה ,פער של העיר וחוסר בביקוש לשירותי רווחה חברתי, יכולת לנהלה התבלות ומחסור מהמרכז מבנים ,צורך במשאבים * גידול בפיתוח עירוני ציבוריים ההתעניינות וכלכלי הציבורית בנושאים של שימושי קרקע, שירותים היגוי ושליטה עירונית * היווצרות בעיות ושינויים מהירים בצרכים ובטעמים המחייבים תשובה מהירה מצד הרשות 14 ציבוריים ואיכות הסביבה * הצבר גמיש * פער גדל בין * גידול הפערים * פער גדל בין תביעות הציבור תביעות הציבור וניידות בין קבוצות גאוגרפית לבין יכולת לבין יכולת האוכלוסייה גבוהה השלטון השלטון בעיר * מעבר המקומי לספקן המרכזי לכלכלה פוסט- -ניסיון לגייס והמקומילספקן --ניסיון תעשייתית תמיכה * הגדלת להעביר חלק פוליטית האחריות של מהנטל של וכלכלית של מדינת הרווחה הרשויות בלי הציבור הגדלה של לגורמים כמות וולונטריים המשאבים * התמעטות משאבי הרשות לצד גידול בתחומי פעילותה תמורות כלכליות תמורות אידיאולוגיות ופוליטיות * אימוץ מדיניות רווחה שבמרכזה מחויבות לקבוצות חלשות * היחלשות הלגיטימציה של השלטון ועליית גישות פופוליסטיות * אימוץ אידיאולוגיות ניאו-שמרניות המתנגדות למדינת הרווחה * אימוץ אידיאולוגיות ניאו-שמרניות )בחירה חופשית ונסיגה ממדיניות רווחה( * אימוץ אידיאולוגיות ליברליות המדגישות את תפקיד הרשות כגורם מאפשר הנזקק לשותפים תמורות מינהליות * עליית גישות שתפניות בתחום התכנון והמינהל הציבורי * עליית גישות שתפניות בתחום התכנון והמינהל הציבורי * אימוץ גישות של כלכלה מעורבת * אימוץ גישות הנהוגות במגזר הפרטי * אימוץ גישות הנהוגות במגזר הפרטי במקרים רבים התלוננו התושבים על תשלום מסים בלי לקבל תמורה נאותה בתחום השירותים .על רקע זה נוצרו משברים פוליטיים ,כלכליים ומינהליים בעיר ).(Dente and Regonini, 1980 ב .משבר פוליטי-כלכלי בעיר .המשבר הפוליטי-כלכלי בא לידי ביטוי בהיחלשות הלגיטימציה של השלטון בשל העדר המשאבים הנחוצים לסיפוק צורכיהם של התושבים .בישראל ,כמו במדינות מערביות אחרות, הועמק המשבר בשל הנסיגה המתמשכת של הממשלה מתכניות חברתיות )דורון וקרמר .(1992 ,על רקע זה הועלו לעתים קרובות טענות נגד פוליטיקאים שלא קיימו את הבטחותיהם לבוחרים )חסון.(1994 , ג .משבר ניהולי ותכנוני .המשבר הניהולי והתכנוני בא לידי ביטוי בחוסר היכולת של אנשי מינהל ותכנון עירוני לתפקד כראוי ,לחוש את צורכי התושבים ,לתכנן לפי צורכי הציבור ולספק את השירותים הדרושים. על רקע זה הועלו לעתים קרובות טענות נגד ביורוקרטים ומתכננים ,המנותקים מהציבור ואינם מודעים לצרכיו ).(Dente and Regonini, 1980 ד .תהליכים חברתיים .מאז שנות השישים והשבעים גדלה מעורבות הציבור בעניינים מקומיים ,ובמיוחד בנושאים הקשורים לאיכות החיים .ביטוי בולט למגמה הזו הוא המגוון הרחב של ארגונים מקומיים 15 שהופיעו בעיר בשנים האחרונות :ועדים שכונתיים ,קבוצות לחץ ,ארגוני אד הוק לפתרון בעיות מקומיות וועדי היגוי .אחת התופעות המרתקות היא ההופעה של מגוון רחב של תנועות וארגונים חברתיים הפועלים לצמצום פערים בין קבוצות חברתיות ובין המינים. ה .לצד הסיבות הכלליות נוספה בישראל סיבה מקומית :גידול בעצמאות התקציבית של הרשויות המקומיות .בשנים האחרונות גדלה ההסתמכות של הרשויות המקומיות בישראל על מקורות עצמיים מרמה של כ -30אחוזים בראשית שנות השמונים לרמה של 66אחוזים בסוף שנות השמונים .הסיבה העיקרית לשינוי הייתה העלאת דמי הארנונה למגורים .במקביל ירד משקלן של ההכנסות המועברות מהממשלה ושל דמי המענק הכללי מ -38אחוזים בראשית שנות השמונים ל -12אחוזים בסוף שנות השמונים )קלכהיים ;38:1987 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .(68 :1993 ,התוצאה הייתה נטייה לחפש מקורות מימון חדשים וחלופיים לאלה של השלטון המרכזי ,וליצור קואליציות חדשות עם הציבור על מנת למתן לחצים ולהגדיל את המשאבים .מגמות אלה לא התפרסו באופן אחיד על פני היישובים בשל השונות הרבה במידת העצמאות של הרשויות .לרשות הרשויות העצמאיות עומדים יותר משאבים לצורך פיתוח דגמים של מעורבות תושבים ,ולכן יכולתן להיענות לתביעות הציבור ולממש את תכלית השותפות גבוהה יותר מהרשויות הפחות מבוססות. התהליכים הכלכליים ,הפוליטיים והחברתיים יצרו תשתית להופעתן של קואליציות חדשות בין השלטון לציבור .הבעיה הניהולית המרכזית בערים הגדולות בישראל :ירושלים ,תל אביב ,ראשון לציון ונתניה ,היא כיצד לשרת את העיר שגדלה במהירות .בעיה ניהולית זו הוחרפה על רקע הריחוק הגובר בין נותני השירותים לתושבים ובשל תחושה של ניכור מצד הציבור כלפי השלטון העירוני .ראשי הערים מודעים כיום להתפשטות אווירה של חוסר אמון מצד הציבור במנהיגיו ,להעדר תקשורת כנה ולקושי הכרוך בשליטה בעיר הגדלה במהירות בלי שלשלטון יהיו האמצעים הנאותים לספק את צורכי הציבור .על רקע בעיות אלה גברה הנטייה של השלטון המקומי ליצור ארגונים חדשים שישמשו מוקדי תקשורת בין הציבור לשלטון, יאפשרו לתושבים להביע את דעתם ולהשתתף בקבלת החלטות ,ובה בעת יאפשרו לשלטון להתקרב לציבור, לדעת מה מתרחש ,לספק שירות מותאם יותר ולשלב את המנהיגות המקומית במערכת העירונית .במילים אחרות ,השלטון המקומי היה מוכן לאפשר לתושבים להשפיע ,וכך להבטיח את מימוש האינטרסים העירוניים .זו היא בתמציתה הגישה הניאו-קורפורטיסטית ,המשלבת בין עקרונות אינסטרומנטליים של שמירת שליטה לעקרונות חברתיים של קידום הדמוקרטיה העירונית )חסון.(1994 , מגמת הדמוקרטיזציה בעיר הישראלית מתנגשת במבנה הכוח הקיים ובמסורות הצנטרליסטיות המאפיינות את השלטון המרכזי והמקומי .חלק גדול מההחלטות מתקבלות במשרדי הממשלה ,והסמכויות והמשאבים של הרשות המקומית מוגבלים .גם הציבור נעדר מסורת של מעורבות פעילה .חלק גדול מהתושבים בא מארצות לא דמוקרטיות במזרח אירופה ובמזרח התיכון בלי ניסיון רב במערכות דמוקרטיות או בלי מודעות לזכויות ולחובות של האזרחים .על רקע זה נתקל מימוש התפיסה של דמוקרטיה עירונית במחסומים רבים. .3התמורות שביסוד החידוש של חברת רווחה 16 מאמצע שנות השבעים ניכרת מגמה של דעיכת המונופול של מדינת הרווחה על אספקת שירותים ,ומנגד מסתמנת עלייתם של גופים חוץ ממשלתיים הפעילים בנושא .ארגונים אלה הוכיחו רמה גבוהה של אפקטיביות במקומות שבהם התקשה המשטר לספק שירותים )חלק גדול ממדינות אפריקה( או במקומות שבהם נוצרו צרכים חדשים שהמשטר לא רצה או לא יכול היה לספקם )מדינות מפותחות במערב( .כמה סיבות חברו להעברת תפקידי רווחה מהמדינה לחברה האזרחית. א .גידול מתמשך בביקוש לשירותי רווחה ומחסור במשאבים ציבוריים. ב .פער גדל בין תביעות הציבור לבין יכולת השלטון המרכזי והמקומי לספקן .בעקבות זאת נעשה ניסיון להעביר חלק מהנטל של מדינת הרווחה לגורמים וולונטריים. ג .אימוץ אידיאולוגיות ניאו-שמרניות המתנגדות למדינת הרווחה ,ובעקבות זאת מאמץ מצד המדינה להשתחרר מתפקידים הקשורים בשירותי הרווחה. ד .אימוץ גישות של כלכלה מעורבת המצדדות בשיתוף פעולה בין השלטון לארגוני החברה האזרחית באספקת שירותים. בישראל ,בניגוד לרוב המדינות באירופה ובצפון אמריקה ,המגזר הוולונטרי היה קיים לפני שקמה מדינת ישראל .ארגונים וולונטריים מילאו תפקיד חשוב בבניין הארץ בשנים שקדמו להקמת המדינה ,והמדינה צמחה במידה רבה מתוכם .אולם עם הקמת המדינה הועברו אליה רוב התפקידים של הארגונים הוולונטריים .מאמצע שנות השבעים ניכרת מגמה של הישענות גוברת של המדינה על ארגונים וולונטריים. הדבר מתבטא בטיפוח ארגונים וולונטריים ,בהעברת פונקציות רווחה שסופקו בעבר על ידי השלטון לארגונים אלה ,ובמימון מסוים של הארגונים על ידי מוסדות השלטון .באופן זה הוקמו ארגונים ומוסדות מתמחים לטיפול במגזרים חלשים באוכלוסייה :ילדים מוכים ונפגעי ניצול מיני ,נשים מוכות ,קשישים הזקוקים לתמיכה ,מתמכרים לסמים ,חולים במחלות מסוימות .מוסדות אחרים הוקמו על מנת לקדם נושאים ושירותים המכוונים לכלל האוכלוסייה .על אלה ניתן למנות את המתנ"סים ומרכזים קהילתיים אחרים העוסקים בשירותי חינוך בלתי פורמליים ומשתתפים במשימות כמו קליטת עלייה. .4הגורמים שביסוד החידוש של יעילות כלכלית והצבר הון גישה זו הושפעה מסדרה של תמורות כלכליות ,אידיאולוגיות ופוליטיות. א .המעבר בכלכלה העולמית להצבר הון גמיש .הכלכלה העולמית מתאפיינת בשלב הנוכחי בדגם ייצור חדש ,המכונה הצבר הון גמיש ) .(Harvey, 1989; Storper and Scott, 1989הגמישות מתבטאת במפעלים כלכליים המסוגלים להתאים את עצמם במהירות לביקושים ולמצבים משתנים .המפעלים הכלכליים החדשים הם קטנים ,מתוחכמים ,מבוססים על טכנולוגיות ייצור ושירות גמישות ועל ארגון לא היררכי של העבודה .הם מייחסים חשיבות רבה לקשר הדוק עם השוק ולאופי המקום :רמת השירותים ,התמיכה הפוליטית-כלכלית והרכב שוק העבודה .תכונות אלה מאפשרות ,ולעתים אף מחייבות ,מידה גבוהה של ניידות גאוגרפית על מנת לנצל הזדמנויות חדשות שנפתחות .גורם נוסף המסייע בניידות הגאוגרפית היא הירידה בהוצאות ההובלה .המשמעות של ניידות גאוגרפית גבוהה היא שהבדלים קטנים יחסית בין מקומות ,כגון :היצע עובדים ,תשתית פיסית או כלכלית ,משאבים ,סובסידיות והתערבות השלטון ,כל אלה עשויים להשפיע במידה רבה על החלטות המיקום של הפירמה .הסכמי הסחר והסרת המכסים עתידים 17 להגביר את ניידות ההון ובעקבות זאת להחריף את התחרות בין יישובים .לכן יישובים שמעוניינים למשוך משקיעים וצרכנים צריכים להיערך מחדש בתחום הארגוני ובתחום הפיתוח העירוני. ב .המעבר מכלכלה תעשייתית לכלכלה פוסט-תעשייתית .התחרות על משיכת יזמים ועסקים החריפה בשל השפל הכלכלי שאליו נקלעה הכלכלה העולמית מאמצע שנות השבעים .היציאה מהשפל ,שהחלה באמצע שנות השמונים ,לוותה בשינוי המבנה התעסוקתי שעיקרו מעבר מתעסוקה בתעשייה לתעסוקה בשירותים, בעיקר בשירותים פיננסיים ,בשירותי מידע ובנכסי דלא ניידי .המעבר לווה באבדן מקומות עבודה ובאבטלה גבוהה בעיר ,והעלה את הצורך בהיערכות מחדש מבחינה כלכלית וארגונית .בעקבות המעבר גדלה חשיבותן של פירמות היכולות לספק מקומות עבודה חדשים ,בעיקר בתחומי השירותים העסקיים ושירותי התקשורת ,במקום אלה שאבדו בתחום הייצור התעשייתי .בתנאים אלה אין הרשויות המקומיות יכולות להיות בררניות יתר על המידה במשיכת השקעות הון ,כוח המיקוח העירוני ביחס ליזמים הכלכליים נחלש, והחלה תחרות עזה בין ערים על משיכת עסקים ויזמים. ג .תמורות אידיאולוגיות ופוליטיות .בד בבד עם התמורות הכלכליות התחוללו תמורות אידיאולוגיות ופוליטיות רחבות היקף .ממשלות רבות אימצו מאז שנות השמונים אידיאולוגיות ניאו-שמרניות ,שהדגישו את עליונות הבחירה החופשית ופעילות השוק החופשי על פני הכוונה והתערבות של הממשלה .הביטוי המוחשי לתמורה זו היה צמצום ההכוונה מצד הממשלה ,הפרטה של תאגידים ממשלתיים ,נסיגה ממדיניות רווחה ,הגבלת ההוצאה החברתית ותמיכה בלתי מוסתרת במגזר הפרטי. במקומות רבים עודד השלטון המרכזי את השלטון המקומי ליצור קואליציות עם יזמים פרטיים .אולם אופן העידוד השתנה ממקום למקום בהתאם לתרבות הפוליטית ולתנאים הכלכליים .המשטר של הנשיא רייגן בארצות הברית ,למשל ,תמך ביזמה פרטית באמצעות נסיגה ממעורבות פדרלית בפיתוח עירוני. לעומת זאת ,המשטר של ראש הממשלה תאצ'ר בבריטניה בחר לתמוך ביזמה הפרטית על ידי התערבות ממשלתית במערכת העירונית ויצירת שותפות בין השלטון המרכזי למגזר הפרטי בתחום הפיתוח העירוני. לעתים קרובות כוננו בבריטניה קואליציות בין משרדי הממשלה לחוגי העסקים אגב עקיפת הרשות המקומית .ההבדלים בין דרך הפעולה של השלטון הפדרלי בארצות הברית ובין השלטון המרכזי בבריטניה בנעשה בעיר משקפים במידה רבה את התרבות הפוליטית והכלכלית בשתי המדינות ואת מערכת היחסים בין הרמות הגבוהות של השלטון לבין השלטון המקומי. לסיבות הכלליות נוספו בישראל מספר סיבות ייחודיות. ד .הגדלת האחריות של הרשויות בתחומי השירותים המקומיים בלא הגדלה מקבילה של כמות המשאבים העומדים לרשותן .על רקע המצוקה התקציבית שנוצרה חלה תפנית בתפיסת ראשי השלטון המקומי, שעיקרה נטייה להשתית את ניהול העיר על עקרונות עסקיים ועל הרחבת הפעילות של הרשות ,מתחום אספקת השירותים לתחום הפיתוח הכלכלי .מגמה זו קיבלה תאוצה בשל הצטמצמות התלות של הרשויות המקומיות בשלטון המרכזי ובשל עלייתם של ראשי ערים חדשים שסיגלו גישה עסקית-כלכלית לניהול העיר. 18 ה .מגבלות ארגוניות ,וניהוליות חייבו את הרשויות בישראל ,כמו במקומות אחרים ,לפתח גישות חדשות בניהול עירוני .גישות אלה מושתתות על מעבר מביצוע עצמי לביצוע באמצעות גורמי חוץ ,בעיקר קבלני שירותים .בדרך זו ניתן היה לעקוף מחסומים ביורוקרטים ברשות ,שמנעו תפעול יעיל ,גמיש ואפקטיבי של מערכות השירותים ,ולחסוך בהוצאות על ידי העברת ביצוע השירותים לגופים פרטיים בעלי מומחיות בתחום. על אף שינויים אלה המצב ברשויות המקומיות בישראל דומה לזה הקיים בבריטניה ובארצות אירופה יותר מזה הקיים בארצות הברית .הדגש המרכזי הוא יותר על ניהול העיר על פי קריטריונים עסקיים ופחות על יזמות ועל פיתוח כלכלי משותף עם ההון הפרטי .ההון הפרטי עדיין אינו גורם חשוב בפעילות המקומית, וישראל טרם הפכה לאבן שואבת להון הבינלאומי .מעורבות יתר של הממשלה ,מחסומים ביורוקרטים והיעדר תרבות של יזמות משמשים עד היום גורם מעכב במשיכת משקיעים פרטיים )אהרוני .(1991 ,יתר על כן ,השלטון המרכזי ,על אף הצמצום במעורבותו ,עדיין מהווה גורם בעל עצמה רבה .הוא משפיע על הנעשה ברשויות דרך מענקי האיזון ודרך העברות בתקציב הבלתי רגיל של הרשויות ,ומעורב בנעשה בעיר באמצעות תאגידים ממשלתיים ועירוניים-ממשלתיים .הדברים בולטים בעיקר בעיירות הפיתוח ,שחלק גדול מהן עדיין סמוך על שולחן הממשלה. יחד עם זאת ,מראשית שנות התשעים מסתמנת בערי ישראל ,במיוחד באלה שבמרחב המטרופוליני של תל אביב ,מגמה של יצירת שותפויות בין הון ציבורי להון פרטי .שותפויות אלה עוסקות בפיתוח מרכזי ערים, אזורי משרדים ,פרקים לתעשייה ,בתי מלון ומרינות ,אתרי נופש ובפיתוח מתקני טיהור שפכים. .5התמורות שביסוד החידוש של שליטה והיגוי עירונית הגישה של חשיבה ותכנון אסטרטגי התפתחה על רקע מספר תמורות ושינויים שחלו בעיר. א .היווצרותן של סוגיות קריטיות ברשויות המקומיות ,שדרשו קבלת החלטות מהירה ,תוך זיהוי המשאבים הזמינים ורתימתם לקידום מטרות הרשות .הרשות המקומית מצאה את עצמה בלתי ערוכה לטפל בסוגיות אלה ,כיוון שהן אינן תואמות את החלוקות המגזריות לאגפים מתמחים שעל פיהן בנויה הרשות )בן-אליא .(1987 ,גם התכנון האסטרטגי במתכונתו הרציונלית-כוללנית אכזב בשל חוסר יכולתו להסתגל במהירות לתמורות ,להתמודד עם מצבים של חוסר ודאות ולספק תשובות בזמן סביר .התוצאה הייתה היגררות אחר אירועים ,חוסר יזמה וחדשנות ,העדר חשיבה כוללת והעדר יכולת לתאם בין אגפים לפעילויות ולהתוות מדיניות כוללת .על רקע זה נוצר צורך בגורם מתאם בין אגפי הרשות ,המסוגל להתגבר על הפיצול ולהתוות מדיניות כוללת .החידוש של תכנון אסטרטגי ברשות המקומית נולד על רקע בעיות אלה. ב .התמעטות משאבי הרשות לצד גידול בתחומי פעילותה .בעיה זו חייבה את הרשות לחרוג מתחומי פעילותה הוותיקים ולאמץ אידיאולוגיות ליברליות המדגישות את תפקיד הרשות כגורם מאפשר הנזקק לשותפים. ג .אימוץ גישות הנהוגות במגזר הפרטי במטרה לייעל את פעילות הרשות. 19 בבריטניה ,שבה הונחו היסודות לגישה זו ,הייתה השאיפה להחזיר את השליטה בעיר לידי העירייה, ובמיוחד לידי הפוליטיקאים המקומיים .צורך זה עלה בשל פעולות השלטון המרכזי בתקופתה של תאצ'ר, שבעקבותיהן הוצאו סמכויות רבות מידי השלטון המקומי ,הופרטו חלק מהשירותים המוניציפליים ונמכרו חלק גדול מהשיכונים המוניציפליים לדייריהם או הועברו לבעלים פרטיים .החשיבה האסטרטגית החדשה נתפסה בהקשר זה כחלק מהמאבק לשמירת כוחו של השלטון המקומי. בישראל ,בניגוד לבריטניה ,פותחה הגישה של חשיבה אסטרטגית על רקע התחזקותו של השלטון המקומי. מי שהתחזק במיוחד בשלטון המקומי בישראל היה הרובד הביורוקרטי והמקצועי ,ואילו מעמד הנבחרים העירוניים נחלש .הביורוקרטיה והרובד המקצועי ברשויות המקומיות בישראל אימצו מהגישה הבריטית אותם מרכיבים שתאמו את תפיסותיהם ואת צורכיהם .במקום לקדם את תפקיד נבחרי הציבור ולהדק את הקשר עם הציבור ,הדגישו הביורוקרטים ואנשי המקצוע ברשויות המקומיות בישראל את תהליך התכנון והפיתוח .התוצאה הייתה היווצרות עילית ביורוקרטית ופרופסיונלית המעורבת בהיבטים שונים של התכנון הפיסי ,החברתי והכלכלי ברשות המקומית ודחיקת הנבחרים ,שלחיזוקם כוונה הגישה במקורה, לשוליים .נראה שבדרך זו חיזקו הרשויות המקומיות בישראל את כושר ההיגוי ,אך ההגה נמסר לידי הביורוקרטים ולידי אנשי המקצוע ברשויות. לוח 2מסכם את השפעת התמורות המבניות על החידושים הרעיוניים השונים .ניתן לזהות בבירור את השתנות האידיאולוגיה הפוליטית ואת השפעתה על החידושים .צדק חברתי על בסיס גאוגרפי מעוגן באידיאולוגיה של רווחה בעלת אוריינטציה לקבוצות חלשות .דמוקרטיה השתתפותית קשורה באידיאולוגיה פופוליסטית ,ואילו החידושים של חברת רווחה ,יעילות כלכלית והצבר הון והיגוי ושליטה עירונית קשורים באידיאולוגיות ניאו-שמרניות .כל החידושים ,חוץ מצדק חברתי על בסיס גאוגרפי ,הם בגדר תגובה לבעיה הכלכלית של גידול בצורכי הציבור לעומת התמעטות המשאבים הציבוריים ,והם גם מהווים מענה לסרבול הביורוקרטי המאפיין את הרשויות. 20 פרק שלישי :אינטרסים וערכים שהשפיעו על היווצרות החידושים הרעיוניים התמורות המבניות בתחומי הכלכלה ,הפוליטיקה ,החברה והתרבות הציבו בפני מקבלי ההחלטות אתגרים ובעיות שחייבו מענה .אופי המענה עוצב במידה רבה על ידי האינטרסים והערכים של הגורמים השונים הפועלים בעיר .המפגש בין השניים -הבעיות המבניות מצד אחד ותפיסות העולם והמענים של האדם מצד שני -יצר את החידושים הרעיוניים שפורטו לעיל :צדק חברתי על בסיס גאוגרפי ,דמוקרטיה השתתפותית, חברת רווחה ,יעילות כלכלית והצבר הון והיגוי ושליטה עירונית. כל אחד מהחידושים הרעיוניים האלה משקף מגוון רחב של אינטרסים ושל ערכים המוצגים בלוח .3 לוח :3האינטרסים והערכים המנחים את מקבלי ההחלטות ביצירת החידושים העירוניים אינטרסים וערכים צדק חברתי על בסיס גאוגרפי דמוקרטיה השתתפותית חברת רווחה יעילות כלכלית והצבר הון היגוי ושליטה עירונית פוליטיים שליטה X X X לגיטימציה X X X X X גיוס משאבים X X X מינהליים יעילות X X X X אפקטיביות X X X X כלכליים חיסכון השקעה וצמיחה X X X ליברליזציה חברתיים דמוקרטיזציה X X X פיתוח חברתי X X X רווחתיים צמצום פערים X X X X X X X X 21 שוויון הזדמנויות הגדלת העושר X X X X אפשר למיין את מגוון האינטרסים והערכים ,העומדים ביסוד החידושים הרעיוניים ,בחמש קבוצות עיקריות. א .אינטרסים וערכים פוליטיים ,המדריכים בעיקר את השלטון המקומי והמרכזי. (1שליטה -הגברת המעורבות של הדרג הפוליטי בהתוויית מדיניות ,קבלת החלטות ,תכנון וביצוע. (2לגיטימציה והשגת שקט תעשייתי -רכישת אמון הציבור והקטנת החיכוכים בין הקבוצות השונות על מנת להוסיף ולשלוט. (3גיוס משאבים -גיוס משאבים כלכליים על מנת לקנות יריבים ,להבטיח קולות ולזכות באהדה. ב .אינטרסים וערכים מינהליים ,המדריכים בעיקר את השלטון המקומי והמרכזי ואת הארגונים החברתיים בשכונות ובקהילות. (4יעילות אדמיניסטרטיבית -הגברת היעילות בתחום קבלת החלטות ,תיאום ותכנון באמצעות תיאום וביזור. (5אפקטיביות באספקת שירותים -הגברת היעילות ,האפקטיביות והרגישות לצורכי הציבור באספקת השירותים באמצעות קירוב השירות ללקוח. ג .אינטרסים וערכים כלכליים ,המדריכים את השלטון המקומי ואת השלטון המרכזי ,את בעלי העסקים ואת האיגודים המקצועיים. (6יעילות כלכלית -הגברת החיסכון הכלכלי בדרך של ניהול עסקי ,ייעול אספקת השירותים ,הפרטה וביזור. (7השקעות וצמיחה כלכלית -בדרך ישירה על ידי השקעות במפעלים משותפים עם הסקטור הפרטי, ובעקבות זאת הגדלת מקומות העבודה והגדלת ההכנסה ממסים ובדרך עקיפה על ידי פיתוח תשתיות ויצירת תנאים למשיכת יזמים. (8ליברליזציה כלכלית -ליברליזציה של שוק ההון )הסרת מחסומים ביורוקרטיים וכלכליים( ,ובעקבותיה הגדלת חירות הפרט בתחום היזמה והפעילות הכלכלית. ד .אינטרסים וערכים חברתיים ,המדריכים חלק מהפוליטיקאים והביורוקרטים בשלטון המקומי והמרכזי וארגונים חברתיים בשכונות ובקהילות. (9דמוקרטיזציה חברתית -הגברת חובת האחריות והדיווח של השלטון לציבור ,הגדלת מעורבות הציבור המאורגן בקבלת החלטות ,האדרת כוח הציבור על ידי העברת סמכויות לידי הציבור ופיתוח מנגנוני שירותים חלופיים לצד אלה המופעלים על ידי הממסד. (10פיתוח חברתי -צמצום הניכור ,הגברת הסולידריות הקהילתית ,יצירת זהות מקומית ,העברת סמכויות מהרשות לקהילה ויצירת מקור סמכות מקומי ,עזרה הדדית ,סוציאליזציה ופיתוח מנהיגות מקומית. ה .אינטרסים וערכים רווחתיים ,המדריכים את השלטון המרכזי והמקומי ,את התושבים בשכונות מצוקה ואת ארגוני הרווחה בחברה האזרחית. 22 (11צמצום פערים חברתיים -על ידי חלוקה מחדש של הנכסים ,כלומר העברת הון מקבוצות חזקות לחלשות ,ועל ידי חקיקה המקדמת את הזכויות החברתיות של האזרחים )זכות לתעסוקה בתנאים הוגנים וגישה אוניברסלית לשירותי חינוך ,בריאות ורווחה(. (12שוויון הזדמנויות -נגישות שוויונית ואף מועדפת של קבוצות חלשות למשאבים פוליטיים וכלכליים. השקעות בחינוך ,הכשרה ונגישות להזדמנויות תעסוקה. (13הגדלת העושר המקומי -אינטרס זה שואף לשפר את רמת הרווחה על ידי יצירת הזדמנויות תעסוקה ועל ידי הגדלת בסיס המס המקומי .בדרך זו ניתן להגדיל את הכנסות התושבים ואת הכנסות הרשות ולאפשר לרשות לספק שירותים טובים יותר לפרט ולקבוצות חלשות ביישוב. בכל החידושים הרעיוניים ,חוץ מצדק חברתי על בסיס גאוגרפי ,קיים אינטרס של ניהול הרשות על בסיס עסקי ,אגב הגברת היעילות והאפקטיביות של פעולת הרשות .זו היא עדות לניסיון להשתית את כל דפוסי הפעולה של הרשות בתחום הכלכלי ,הפוליטי ,החברתי והרווחתי על יסודות כלכליים .בכל החידושים קיים מרכיב של ביזור הביצוע לגופים הפועלים ברמת השדה .גם האינטרסים של קידום הדמוקרטיה ,שליטה פוליטית והגדלת הרווחה מיוצגים בכל אחד מהחידושים הרעיוניים ,אולם הגוונים שונים .קידום הדמוקרטיה ,על פי הגישה של יעילות כלכלית והצבר הון ,משמעותו ליברליזציה של המערכת הכלכלית ומתן אפשרות ליזם לפעול באופן חופשי .קידום הדמוקרטיה ,על פי הגישות של דמוקרטיה השתתפותית וחברת רווחה ,פירושו הגדלת הפתיחות של המערכת הפוליטית ומתן אפשרות לקהילה )הטריטוריאלית או הפונקציונלית( להשתתף בקבלת החלטות .אינטרסים אלה מבטאים השקפות שונות באשר לגורמים המקדמים את הדמוקרטיה :הפרט לעומת הקהילה .הם גם מבטאים שוני בתפיסה בכל הקשור לתחום שבו יש לפעול על מנת לקדם את הדמוקרטיה :המערכת הכלכלית מזה והמערכת הפוליטית מזה. בכל הגישות קיים מרכיב של שליטה פוליטית ,אולם הדגש משתנה :לגיטימציה מזה וגיוס משאבים מזה. האינטרס של הגדלת הרווחה קיים ברוב הגישות ,אולם קיים שוני באופן שבו שואפים להגיע לרווחה: חלוקה מחדש של המשאבים בחידוש של צדק חברתי על בסיס גאוגרפי ,נגישות שוויונית לשירותים בלי חלוקה מחדש בחידוש של דמוקרטיה השתתפותית ,שיתוף פעולה עם ארגונים התנדבותיים בחידוש של חברת הרווחה ,והגדלת העושר העירוני ובעקבותיו הגדלת היכולת לספק שירותים בחידוש של יעילות כלכלית והצבר הון .ניתן לסכם ולומר ,כי כל אחד מהחידושים הרעיוניים נוצר בעקבות שילוב בין מגוון רחב של תמורות מבניות למגוון רחב של אינטרסים. בתוך כל חידוש קיימים ניגודים בין אינטרסים שונים .בחידושים של דמוקרטיה השתתפותית ויעילות כלכלית והצבר הון קיימת התנגשות בין האינטרס של השגת שליטה פוליטית לבין האינטרס של קידום הדמוקרטיה .התנגשויות אלה עשויות להשפיע על מערכת היחסים בין השותפים בקואליציה .הניגוד העיקרי ,כפי שניתן לראות בלוח ,3הוא בין 'החידושים החברתיים' :צדק חברתי על בסיס גאוגרפי, דמוקרטיה השתתפותית וחברת רווחה לבין 'החידושים הכלכליים' :יעילות כלכלית והצבר הון והיגוי ושליטה עירונית .בחידושים החברתיים יש כצפוי דגש חזק על אינטרסים ועל ערכים חברתיים ורווחתיים, ואילו החידושים הכלכליים מפחיתים בחשיבותם של גורמים אלה .הניגוד בין החידושים מרמז על קונפליקטים צפויים בין קואליציות ממשל חברתיות לקואליציות ממשל כלכליות. 23 ניתן לסכם ולומר ,כי במהלך ההתמודדות עם הבעיות המבניות מתקבצות יחד קבוצות בעלות אינטרסים משותפים או משלימים )למשל :פוליטיקאים ,אנשי מינהל ,אנשי עסקים וקבוצות וארגונים וולונטריים( ויוצרות מענים רעיוניים חדשים .החידוש הרעיוני משמש באורח זה מסד לבניית קואליציות בין קבוצות שונות ,ובמסגרתו מגובשים הערכים ,הסמלים והמטרות המשותפות .במסגרת החידוש הרעיוני יזוהו הקבוצות בעלות הברית והמקצועות שאפשר להיעזר בהם לצורך התוויית כיווני הפיתוח של הקואליציה )גאוגרפיה עירונית ,תכנון חברתי ,סוציולוגיה פוליטית ,עבודה קהילתית ,מינהל ציבורי וכלכלה( ,ובהמשך יוגדרו סדר היום של הקואליציה וסדר העדיפויות בהקצאת משאבים ובגיוסם .עצם ההתלכדות סביב חידוש רעיוני מסייעת בידי הקבוצות להדחיק את הניגודים שביניהן וללכד כוחות סביב רעיון-על משותף. כך למשל הניגוד בין האינטרס של הפוליטיקאים להשיג שליטה לבין האינטרס של התושבים להשתתף בקבלת החלטות מוקהה על ידי אימוץ הרעיון המלכד של דמוקרטיה השתתפותית .עם זאת ,האינטרסים המנוגדים עתידים לצוף בהמשך הדרך ולהשפיע על הפרשנות שיתן כל צד למושג דמוקרטיה השתתפותית. סביב החידוש הרעיוני ייעשה בהמשך ניסיון לא רק לבנות קואליציות ארגוניות ,אלא גם לגבש תיאוריות ותכנים מדעיים ונורמטיביים ,המנתחים את התהליכים מצד אחד ובונים סביבם מיתוסים וסמלים מצד שני .באורח זה יש לבחון את המחקרים ואת החיבורים בתחום של יחידות תכנון מוניציפלי ,יזמות כלכלית ומינהלות שכונתיות .לעתים קרובות קשה להפריד בין המצוי לרצוי ,בין העובדה לערך .התוצאה היא התפתחות הומולוגית של קואליציות ממשל וקהילות נורמטיביות-מדעיות ,המתגבשות סביב חידוש רעיוני משותף .בין קואליציות הממשל לקהילות הנורמטיביות-מדעיות מתקיימת הזנה הדדית ולעתים גם מאבק, שמתבטאים בזרימה דו-סטרית של מושגים ,נתונים ,שיטות ,סמלים ,מיתוסים וביקורת .אחד הביטויים החברתיים של תהליך זה הוא היווצרות שכבה של "מומחים בתחום" ,שחבריה עוברים בקלות יחסית מתחום המעשה לתחום העיוני ולהפך .באופן זה מבוטלת הדיכוטומיה בין תיאוריה למעשה ,ומתגבש פרקסיס )איחוד התיאוריה והמעשה( שיש בו משום הפריה הדדית. פרק רביעי :טיפוסים שונים של קואליציות ממשל עירוניות על בסיס החידושים הרעיוניים מתגבשות קואליציות פוליטיות ונבנים ארגונים חדשים .הספרות מאבחנת טיפוסים שונים של קואליציות ממשל עירוניות .במחקר שנערך בבריטניה זיהו דיג'טאנו וקלמנסקי ) (DiGaetano and Klemanski, 1993חמישה טיפוסים של קואליציות כאלה: 24 א .תחזוקה .טיפוס העוסק באספקה שגרתית של שירותים ונמנע מפעילות כלכלית, ב .צמיחה בהובלת השוק .טיפוס העוסק בקידום הפיתוח של תשתית עירונית וכלכלה עירונית ,אגב הפחתת המעורבות של הממשלה, ג .צמיחה בהובלת הממשלה .טיפוס העוסק בייזום הפיתוח ,תוך מתן סובסידיות ציבוריות ותמריצים אחרים לבעלי עסקים, ד .הגבלת הגידול .טיפוס העוסק בהכוונה של הגידול ,תוך השענות על תכנון, ה .רפורמה חברתית .טיפוס העוסק בתמיכה בקבוצות חלשות ,אגב העברות מהמגזר הציבורי לשכבות החלשות וגביית תשלומים חברתיים עבור השכבות החלשות מהמגזר הפרטי. סטוקר ומוסברגר ) (Stoker and Mossberger, 1994קיבצו את קואליציות הממשל השונות בערי ארצות הברית ,בריטניה וצרפת לשלוש קבוצות עיקריות :קואליציות אורגניות ,המשמרות את הסטטוס קוו; קואליציות אינסטרומנטליות ,הפועלות לפיתוח פרוייקטים כלכליים וחברתיים; קואליציות סימבוליות, החותרות לשינוי כלכלי או חברתי בעיר. מחקרים משווים מלמדים כי ההגדרה האמריקאית של קואליציות ממשל מוגבלת בתחולתה בשל הדומיננטיות של המגזר הפרטי בפוליטיקה העירונית בארצות הברית .בבריטניה ,כפי שמציינים דיג'טאנו וקלמנסקי ) ,(DiGaetano and Klemanski, 1993המגזר הציבורי פעיל ומעורב יותר מבעיר האמריקאית. לכן מציעים החוקרים לאמץ הגדרה שונה של קואליציות ממשל במדינות שקיימת בהן מעורבות ציבורית גבוהה בחיים העירוניים .הגדרה זו צריכה לכלול לא רק שותפויות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי ,אלא גם שותפויות בין המרכיבים של המגזר הציבורי ,כלומר שותפויות בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. בהשראת הטיפולוגיות השונות ניתן לחלק את קואליציות הממשל בישראל לטיפוסים מספר :תחזוקה במתכונת סגורה ,תחזוקה במתכונת פתוחה ,תחזוקה במתכונת חוזית ,פיתוח עירוני ,פיתוח כלכלי ,רווחה שכונתית ,רווחה עם ארגונים שלא למטרות רווח )ראה לוח .(4 במוקד של כל אחת מהקואליציות ,חוץ מהקואליציה של תחזוקה במתכונת סגורה ,עומד חידוש רעיוני שונה :דמוקרטיה השתתפותית ביסוד הקואליציה של תחזוקה במתכונת פתוחה ,יעילות כלכלית והצבר הון ביסוד הקואליציות של תחזוקה במתכונת חוזית ,פיתוח עירוני ופיתוח כלכלי ,צדק חברתי על בסיס גאוגרפי ביסוד הקואליציה של רווחה שכונתית וחברת רווחה ביסוד הקואליציה של רווחה עם ארגונים שלא למטרות רווח .החידוש של היגוי ושליטה עירונית יוצר תת-קואליציה של אנשי מקצוע היכולה לחצות את כל הקואליציות הנוצרות ,כיוון שביכולתה לוח :4קואליציות ממשל עירוניות ,לפי סוגים ומאפיינים קואליציית הממשל החידוש הרעיוני הביטוי הארגוני האוריינטציה הפוליטית אסטרטגיית הפעולה השותפים תחזוקה במתכונת סגורה אין חידוש עירייה מכונסת אספקה שגרתית של שירותים ותחזוקת הקיים התכנסות פנימה מידה גבוהה של מרכוז ופטרנליזם שלטון מקומי ושלטון מרכזי 25 תחזוקה במתכונת פתוחה דמוקרטיה השתתפותית מינהלות ומינהלים קהילתיים תחזוקה במתכונת חוזית יעילות כלכלית הפרטה אספקת שירותים תוך חדשנות ומעורבות הציבור אספקת שירותים על בסיס עסקי פיתוח עירוני יעילות כלכלית והצבר הון חברות עירוניות ועירוניות- ממשלתיות, איגודי רשויות ניהול נכסים, פיתוח תשתית ומתקנים ניהול העיר על בסיס עסקי פיתוח כלכלי יעילות כלכלית והצבר הון חברות בת של חברות עירוניות, עסקות קומבינציה יצירת מקורות תעסוקה והגדלת בסיס המס מתן תמריצים ליזמים ולקבוצות אוכלוסייה מבוססות שלטון מרכזי, שלטון מקומי, יזמים פרטיים ומוסדות פיננסיים ועדות היגוי של מפעל השיקום צמצום פערים בין אזוריים ויצירת שוויון הזדמנויות חלוקה מחדש של המשאבים הפיסיים והחברתיים, דמוקרטיזציה ממשלה, סוכנות ,שלטון מקומי ,תושבי שכונות מצוקה קואליציות בין ארגונים שלא למטרות רווח ובין השלטון צמצום פערים בין מגזרים וקידום שוויון הזדמנויות עזרה עצמית, האדרה ,סנגור ארגוני שירות, ממשלה ,קרנות שונות וארגונים פילנתרופיים רווחה שכונתית צדק חברתי על בסיס גאוגרפי רווחה עם ארגונים שלא למטרות רווח חברת רווחה ביזור אדמי- ניסטרטיבי ודמוקרטי- זציה שלטון מקומי, תושבים וארגונים מקומיים הפרדת המימון מהביצוע, התקשרות חוזית לצורך אספקת השירותים שלטון מקומי, קבלנים פרטיים וגופים ציבוריים שלטון מקומי ומרכזי ליצור חידושים בתחומי אספקת השירותים ,שיתוף הציבור ,רווחה וכלכלה .עד כמה יכולת זו ממומשת היא שאלה נפרדת הטעונה ליבון ובדיקה אמפירית .עדויות ראשונות מרמזות כי עיקר מעייניה של התת- קואליציה המקצועית נתונים לתחום הכלכלי .יוצאת דופן היא הקואליציה הוותיקה של תחזוקה במתכונת סגורה ,המבוססת על שיתוף פעולה בין השלטון המקומי למרכזי ,ובמהותה היא מתמקדת במערכת השירותים הקיימת אגב פיתוח הדרגתי. .1קואליציית ממשל של תחזוקה במתכונת סגורה :שלטון מקומי עם שלטון מרכזי הקואליציה של תחזוקה במתכונת סגורה עוסקת בתחזוקה ובשגרה שוטפת של שירותים בעיר ,אגב נטייה להסתגרות ולשמירה על הקיים .אספקת השירותים נעשית על ידי השלטון המקומי בשיתוף פעולה עם רמות שלטון גבוהות יותר )הממשלה המרכזית במערכות אוניטריות; שלטון המדינה province ,או ,state והשלטון הפדרלי במערכות פדרליות( .ממד חשוב ומרכזי בקואליציה של תחזוקה במתכונת סגורה הוא אופי היחסים בין השלטון המקומי לרמות השלטון הגבוהות .בארצות הברית ובקנדה למשל לשלטון 26 המקומי יש תפקידים מועטים ומידה גבוהה של חירות בקבלת החלטות .הדגם האמריקאי ,לפי וולמן וגולדשמידט ) ,(Wolman and Goldsmith, 1992מתאפיין במערכת ערכים הדוגלת בבחירה חופשית, ביזמות ובשמירה על זכויות הפרט .התוצאה הפוליטית היא שלטון מקומי בהיקף מוגבל ,שאינו מתערב במידה רבה בחיי האזרחים ונמנע מפעילות בתחום הרווחה .באורח דומה הממשלה הפדרלית וממשלת המדינה מעדיפות להימנע ממעורבות רבה בענייני השלטון המקומי ומתירות לו מידה גבוהה של חופש בקבלת החלטות .הרשויות המקומיות בבריטניה ובדנמרק ,לעומת זאת ,מעורבות בתחומים רבים ונתונות למידה גבוהה של שליטה על ידי השלטון המרכזי .מערכת הערכים הבסיסית גורסת ,כי מחובתו של השלטון המרכזי לספק שירותים לתושבי העיר ואף לצמצם פערים .התוצאה היא מידה גדולה של התערבות מצד דרג שלטוני זה באספקת שירותים. מערכת היחסים שבין השלטון המקומי למרכזי משפיעה על הצורך בבניית קואליציות עם גורמים בלתי ממשלתיים .בשל המעורבות הנמוכה של רמות השלטון הבכירות בארצות הברית בענייני השלטון המקומי נאלצות הרשויות המקומיות לגייס מקורות מימון מהמגזר הפרטי ,ואגב כך ליצור אתו קואליציות .המצב שונה בערי בריטניה וצרפת ,שבהן התמיכה של השלטון המרכזי בשלטון המקומי מחלישה את הצורך בהתקשרות עם גורמים פרטיים. בישראל ,בדומה למצב בבריטניה ,השלטון המרכזי היה מעורב לאורך תקופה ארוכה באספקת שירותים לתושבי העיר .הרשויות המקומיות ,שנסמכו על העברות ועל מענקים מצד הממשלה ,עסקו במשך תקופה ארוכה בעיקר בפעילויות שגרתיות של אספקת שירותים מקומיים וממלכתיים .השירותים המקומיים כוללים את המרכיבים האלה :שירותי ניקיון ותברואה; תכנון ובניין עיר לרבות סלילת רחובות ואחזקתם ופיקוח על הבנייה; אחזקה של נכסים עירוניים ,כגון מבני ציבור ,כבישים וגנים; בנייה ותחזוקה של מפעלי מים; הסדרת שווקים; רישוי עסקים וכיבוי שרפות .הרשות מספקת שירותים ממלכתיים ,שהם למעשה שירותים חברתיים ,בשיתוף פעולה עם השלטון המרכזי בתחומים שונים :חינוך ,רווחה ,בריאות ודת. הרשות המקומית עוסקת גם בפעילות פיתוח :הקמת מבני חינוך ,סלילת כבישים הקמת מפעלי מים וביוב. חלקם של השירותים הממלכתיים הוא כמחצית מכלל הוצאות הרשויות בישראל .עם זאת ,קיימת שונות רבה בין הרשויות מבחינת ההוצאה על שירותים ממלכתיים .במחקר שהקיף את אחת-עשרה הערים הגדולות בארץ נמצא כי ברוב העיריות הייתה ההוצאה לנפש כ -700שקלים )במחירי .(1991החריגות הגבוהות היו בתל אביב כלפי מעלה עם 1,200שקלים ובירושלים ובבת ים עם ,476ו -490שקלים בלבד, בהתאמה )קופ ,בלנקט ושרון.(1993 , השירותים הממלכתיים והתכנון העירוני הם הנושאים העיקריים ,שסביבם מתקיים מגע בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי )ראובני ;1987 ,הכט ;1987 ,קלכהיים .(1987 ,השלטון המרכזי משתתף במימון השירותים הממלכתיים ,חינוך ורווחה ,שאותם למעשה מבצע השלטון המקומי עבור הממשלה .הממשלה קובעת את רמת השירותים הניתנים בתחומים אלה ,מפקחת עליה ,מסדירה את היחסים בין הרשות המקומית למקבל השירות ומשתתפת במימון השירות על ידי העברת תקציבים ייעודיים .במילים אחרות, השירותים הממלכתיים מפותחים על קו התפר בין השלטון המרכזי למקומי ,ולשלטון המרכזי יש תפקיד עיקרי בעיצובם .במחקר על שירותי הרווחה ברשויות המקומיות מציין דורון ,כי "שירותי הרווחה האישיים 27 המקומיים נקבעים רובם על ידי הממשלה המרכזית .שליטת הרשויות המקומיות בתקציבי הרווחה של עצמן היא מוגבלת ...השלטון המקומי הוא רק שותף זוטר המקבל ללא עוררין את מרותו של השלטון המרכזי" )דורון.(10-9 :1994 , בנוסף לכך ,השלטון המרכזי מממן עבודות פיתוח המבוצעות על ידי הרשויות המקומיות באמצעות העברת מענקים ואישור הלוואות ,ומממן את ההפרש בין ההוצאות המוכרות להכנסות המוכרות באמצעות מענקי איזון .מדי פעם מאפשר השלטון המרכזי לנציגי השלטון המקומי לפרוס את חובותיהם באמצעות הסדרים כספיים מיוחדים .בעקבות המעורבות הגבוהה של השלטון המרכזי במימון פעילות הרשויות הפכה אספקת השירותים לעניין שבין שתי רמות השלטון .במשך תקופה ארוכה לא נעשו ניסיונות של ממש לצאת החוצה, לגייס משאבים נוספים ולערב את התושבים ואת המגזר העסקי בפעילות הרשות .בדרך זו התפתח דגם ביורוקרטי של קואליציה עירונית ,שבו אנשי מינהל ומקצוע ,בשיתוף עם פוליטיקאים בעלי תפקיד ביצועי, עיצבו דגם של אספקת שירותים שיש בו מעורבות מינימלית מצד הציבור ,ואין בו חובת אחריות כלפי הציבור .הדמוקרטיה העירונית הוגבלה בדגם זה לבחירה של נציגים ,שלאחר היבחרם מיעטו להיפגש עם ציבור הבוחרים ולא מסרו לו דין וחשבון על פעולתם. הפטרנליזם המאפיין את הקואליציה של תחזוקה במתכונת סגורה מתבטא גם בפיקוח מרחיק לכת של השלטון המרכזי על פעילות הרשות המקומית .שר הפנים מכריז על אזור מסוים כעל עירייה וקובע את תחום השיפוט של הרשות .השר רשאי לבקר את פעילות הרשות באמצעות הצורך לקבל אישור לפעולות כלכליות ,כגון :קבלת הלוואות ,מכירת מקרקעין ,מתן זיכיונות והקמת תאגידים .השר גם רשאי לדרוש פיטורי עובדים מעל לשיא כוח האדם ,להפסיק עבודות שלא אושרו בתקציב ולהתערב בשיעור גביית הארנונות )סוארי ואחרים.(1993 , לצד הפטרנליזם של השלטון המרכזי התפתח פטרנליזם נוסף של השלטון המקומי כלפי ציבור התושבים. פטרנליזם זה הושתת על עבודה עם ועדים "מטעם" או עם "בוסים" שכונתיים .אלה העבירו משוב לעירייה על הצרכים המקומיים כפי שנתפסו על ידם ועל ידי הוועדים מטעם )חסון .(1987 ,דגם זה רווח בעיריית ירושלים עד שנות השבעים ,בעיריית תל אביב-יפו עד שנות התשעים .בעיריית חיפה מילאו חברי הנהלת העירייה תפקיד מרכזי בוועדים השכונתיים במטרה להבטיח את שליטת הרשות בשכונות .הדגם הפטרנליסטי מאפיין חלק גדול מעיירות הפיתוח .בעיר באר שבע ,למשל ,בנה לעצמו סגן ראש העירייה לשעבר בסיסי כוח בשכונות הגדולות )ד' וג' על חלקיהן השונים( ,והציב בראש הוועדים המקומיים את נאמניו. דגם נוסף של פטרנליזם בניהול המערכת העירונית הוא פעולה באמצעות יועצים ומנהלים המופקדים על ענייני השכונות או על מגזרי אוכלוסייה מסוימים .בירושלים ,למשל ,פעלו בזמן שלטונו הממושך של טדי קולק שני יועצים ,האחד לענייני שכונות והשני לענייני ערבים במזרח ירושלים .היועצים סייעו לשכונות בנושאים שונים ,קיימו קשר שוטף עם הנעשה בשטח ופעלו לשימור האינטרסים של הממסד ולטיפוח נאמניו המקומיים .בתל-אביב-יפו פועלים בחלק מהשכונות מנהלים שכונתיים ,המועסקים על ידי מחלקת יפו והשכונות שבעירייה .מחלקה זו ,כפי שהסביר סגן ראש עיריית תל אביב לשעבר ,בריאיון שערכתי אתו, פותחה על ידי עסקני מפא"י מתוך מגמה לשלוט בתושבים הערבים של יפו ובעולים מארצות המזרח 28 שהתיישבו בשנות החמישים בעיקר בשכונות הדרום .הדגם הועמק ושוכלל על ידי סגן ראש עיריית תל אביב-יפו לשעבר ,שדאג להנצחתו ופעל ככל שיכול היה להחליש דגמים חדשים של מעורבות תושבים )חסון, .(1994ההקפאות התדירות של מפעל המינהלות בתל אביב-יפו מלמדות על הקושי שיש לעירייה להסתגל לרעיון של תחזוקה במתכונת פתוחה ,שבו התושבים שותפים להתוויית מדיניות ולקבלת החלטות. השליטה מרחיקת-הלכת של השלטון ,המאפיינת את הקואליציה של תחזוקה במתכונת סגורה ,התקבלה על ידי הציבור בדרך כלל באדישות .המחאות הבודדות לא כוונו נגד הדגם הקואליציוני ,אלא התמקדו בהחלטות ספציפיות של השלטונות .המחאה הייתה מוגבלת בדרך כלל בזמן ובמקום .הדגם השכיח היה התארגנות נגד הקמת מבני מגורים בשכונות ותיקות ,נגד פיתוח מתקן חדש ,נגד סלילת כביש חדש או הרחבת כביש קיים ,או התארגנות לשם שינוי או שיפור של תכנית לימודים ,לשם הקצאת כיתות לבית- ספר ,או לשם הסרת מטרד או מפגע מקומי .המחאה הסתיימה בדרך כלל במשא ומתן בין הרשות לנציגי התושבים .בדרך זו של השתתפות ספורדית ולא מקובעת בדפוסים פורמליים השפיעו התושבים במידה מסוימת על קבלת החלטות ועל עיצוב העיר .כך לדוגמה הצליחו תושבים באזור טלבייה בירושלים למנוע הקמת מלון רב קומות במקום בית-הספר "בית הילד" ולגרום להקמת גן הפעמון .תושבי שכונת "צמרת הבירה" בירושלים הצליחו להקטין את מטרד הרעש של כביש ירושלים-מעלה אדומים על ידי העמקת תוואי הכביש והקמת חומת מגן .החברה להגנת הטבע הצליחה במאבק ציבורי להקטין את הגובה של מלון הייאט ,שאיים לגמד את אגן העיר העתיקה. המחאה על אופן אספקת השירותים מציינת שלב מעבר מקואליציה של תחזוקה במתכונת סגורה ,שבה החלטות מתקבלות על ידי קבוצה מצומצמת של אנשי מקצוע ופוליטיקאים ,לקואליציה של תחזוקה במתכונת פתוחה ,שבה הציבור מעורב באופן קבוע בתהליכים של קבלת החלטות .מגמות אלה רווחות בערים המבוססות שבמרכז ,הנהנות מהכנסה עצמית גבוהה ואינן מקבלות מענק איזון ממשרד הפנים. ערים אלה מנהיגות במידה רבה את מערכת אספקת השירותים ,תוך שהן בוחרות להן שותפים הנראים מתאימים .מגמות ההשתחררות מפטרנליזם ניכרות פחות ביישובים היהודיים שבאזורי השוליים ובשולי המטרופולין וכן ביישובים הערביים ,הסמוכים על שולחנם של משרדי הממשלה ובמיוחד על מענק האיזון ממשרד הפנים. .2קואליציות ממשל של תחזוקה במתכונת פתוחה :שלטון מקומי ומינהלות שכונתיות קואליציה זו עוסקת באותם תחומים שבהם מטפלת הקואליציה של תחזוקה במתכונת סגורה .השוני העיקרי בין שתי הקואליציות מתבטא במעורבות מתמשכת וממוסדת למחצה של הציבור בהתוויית מדיניות שכונתית ובקבלת החלטות וכן בקשר מתמשך בין נבחרי הציבור ,הפקידות ואנשי המקצוע ברשות עם התושבים .אחד הביטויים הארגוניים הבולטים של קואליציה זו הוא המינהלות השכונתיות ,שבהן משתתפים ועובדים ביחד נציגי התושבים ונציגי השלטון המקומי. מינהלות שכונתיות הוקמו בערים שונות בארצות הברית ,בקנדה ,באיטליה ,בהולנד ,בבלגיה באנגליה ובסקוטלנד .באיטליה התקבל ב -1978חוק בדבר הקמת ממשל שכונתי בערים ,ובהולנד הוקמו בערים מספר עיריות-משנה .הספרות התיאורטית והאמפירית עוסקת בעיקר בדפוסי העבודה המשותפים שהתפתחו בין המינהלות לבין השלטון המקומי ) .(Percy, 1984העבודה המשותפת מתמקדת ,לפי ג'יקובס 29 ) ,(Jacobs, 1992בנושאים פרגמטיים )איכות השירותים ואיכות הסביבה( ,בנושאים לגליסטיים-אתיים )זכויות האזרח בעיר( ובנושאים פוליטיים )עצמת השלטון( .העיסוק בתחומים אלה מבטא התרחקות רעיונית ופוליטית מנושאי המחאה החברתית .את מקום בעיות העוני ,הצדק החברתי והחלוקה מחדש של המשאבים ,שעומדים במרכז הקואליציה של רווחה חברתית )ראה להלן( ,תופסות כאן סוגיות עירוניות של אספקת שירותים הנוגעות לכלל הציבור .סוגיות אלה נוגעות לאיכות שירותי החינוך ,החברה והתשתית, והן מעניינות את כלל האוכלוסייה העירונית .בד בבד הועלו ערעורים באשר למקומה של המדינה בתחום התכנון הפיסי והחברתי ,והודגשה זכותם של האזרחים להביע את דעתם בנושאים עירוניים ,להתארגן ולהשתתף בקביעת מדיניות הנוגעת לסביבתם. בישראל הוקמו עד היום 35מינהלות בחמש ערים .בירושלים ,שבה הוחל בהקמת מינהלות ב ,1980 -פועלים 14מינהלות ומינהלים קהילתיים .המינהלות מייצגות את דרישות הציבור בנושאים מוניציפליים ,אך הן אינן מעורבות באספקת שירותים בפועל .לעומת זאת ,המינהלים הקהילתיים משלבים תפקידים מוניציפליים של מינהלות עם מתן שירותים בתחומי החברה ,הנוער ,הספורט והחינוך הבלתי פורמלי. המינהלים הקהילתיים רווחים בעיקר בירושלים ובלוד .בשנת 1989הוחל בהקמת מינהלות בלוד וברמלה. ברמלה פועלות שש מינהלות שכונתיות ובלוד שבעה מינהלים קהילתיים .בתל אביב-יפו הוחל בהקמת מינהלות ב ,-1990וכיום פועלות שם שלוש מינהלות רובע ,המאגדות בתוכן שכונות אחדות .בראשון לציון, שבה החלה הקמת המינהלות ב ,-1992הוקמו ארבע מינהלות רובע ומינהלת אזור קרוואנים .בשנת 1994 הוחל בהקמת מינהלות בשתי ערים נוספות :נתניה ואילת .דגמים דומים לאלה של המינהלות פועלים גם ברמת השרון ובאשקלון .המינהלות משרתות בין 3,000ל -4,000תושבים בערים כמו לוד ורמלה ,ובין 30,000ל -40,000תושבים בירושלים ובתל אביב )חסון.(1994 , המינהלות נבדלות מוועדים שכונתיים או מארגוני מחאה בכך שפעילותן מושתתת על עבודה משותפת בין השלטון לתושבים .מחד ,המינהלות הן שלוחה קדמית של הרשות .הן פועלות באישור הרשות ובמימונה וכל הצוות המקצועי ממומן על ידי הרשות המקומית ומועסק על ידה .מאידך ,המינהלות הן שלוחה של הציבור, והן שואבות את כוחן מהלגיטימציה ומהמעורבות של הציבור .מול המשאבים והצוות המקצועי שמעמיד השלטון לרשות המינהלות ,עומדות הבחירות של יושבי ראש הוועדות והבחירות לוועד המנהל .המשאבים משקפים את השפעתו של השלטון ,ואילו הבחירות של הנהלת המינהלת -שהשתרשו בתרבות הפוליטית בירושלים ,אך טרם קנו אחיזה בערים אחרות -הן ביטוי מהותי לקבלת לגיטימציה מהציבור ולמעמדו המוכר של הציבור כגורם מוביל במינהלת. מידת הביזור של סמכויות למינהלות נמוכה יחסית :התקציבים שמעמידה הרשות מיועדים בעיקר למימון הצוות המקצועי ,ולעתים מועמד לרשות המינהלת תקציב קטן למימון מפעלים חברתיים .התקציבים למימון שירותים מושגים במהלך העבודה המשותפת עם האגפים השונים ברשות .באופן פורמלי גם לא בוזרו סמכויות למינהלות בתחומי קבלת ההחלטות והביצוע .בד בבד ,השיגו המינהלות באופן בלתי פורמלי מידה לא מבוטלת של סמכויות בתחומים אלה על ידי פעילותן היומיומית עם התושבים ועם אגפי הרשות. באמצעות העבודה המשותפת עם הרשות הצליחו המינהלות למסד ולפתח ראייה רחבה של מכלול הצרכים בשכונה ,לתכנן לטווח ארוך וליצור דיאלוג מקצועי ממושך עם הרשות .המחיר הוא היספגות במערכת 30 העירונית ,קבלת כללי המשחק העירוניים ,ומכאן היחשפות למניפולציה וקואופטציה .לדעת ריץ' (Rich, ) 1989תרמו המינהלות בערי ארצות הברית להגברת האפקטיביות של פעילויות השלטון המקומי ,להגברת יעילותן ולהגדלת השוויוניות בעיר .לאמיתו של דבר ,פעילות המינהלות מסועפת יותר וניכרת בתחום הפוליטי והמינהלי ,בתחום השירותים ובחיי היומיום. ביטויים פוליטיים של פעולת המינהלות .הקמת המינהלות הוליכה לשינויים ניכרים בכללי השיח בין השלטון המקומי לציבור .בעוד שבעבר המגע בין השלטון לנציגי ארגונים קהילתיים היה נקודתי ,שטחי וקצר טווח ,נוצר עתה מפגש רחב ועמוק יותר .בניגוד לעבר ,שולב עתה הציבור בתהליכי קבלת החלטות בתחומים רחבים ,החל בטיפול בנושאים שוטפים וכלה בהשתתפות בתכנון ובפיתוח לטווח הארוך .העבודה המשותפת בין נציגי התושבים לנציגי הרשות תרמה תרומה חשובה לחיזוק הדמוקרטיה העירונית ,כיוון שהיא הבהירה כי דמוקרטיה עירונית אינה מתבטאת רק בהצבעה בבחירות ,אלא גם בשיח שוטף בין השלטון לציבור לאחר הבחירות .באופן זה הוכרה זכותו של הציבור לעצב את סביבתו לא רק באמצעות הצבעה אחת לחמש שנים ,אלא גם באמצעות מעורבות רחבה ומתמשכת בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לגורלו .זו היא תפיסה חדשה של דמוקרטיה עירונית המשלבת היבטים ייצוגיים והיבטים השתתפותיים. המפגש עם השלטון אפשר לנציגי התושבים להיחשף לבעיות העירוניות ולהתנסות בתהליכי קבלת החלטות. אולם המפגש גם חידד קונפליקטים ישנים .על סדר היום הועלתה בכל חריפותה שאלת הסמכויות של נציגויות התושבים .ההתרסות הרווחות אומרות ,כי המינהלת קיבלה "אחריות ללא סמכות" ,ואין היא אלא "גוף ללא שיניים ,כוח עזר ,רשות חסות ,זרוע ארוכה של הממסד" )חסון .(1989 ,בתגובה לכך טענו ראשי ערים ,כי מגבלות השלטון המקומי בישראל אינן מאפשרות ביזור רחב של סמכויות מהרשות לשכונות. ביטויים מינהליים של פעולת המינהלות .פעילות המינהלות אפשרה להשיג מספר תועלות מינהליות. א .מתן שירות אפקטיבי )רגיש ומותאם( יותר לצורכי התושב ,בעקבות קבלת משוב מדויק על צורכי התושבים .השירות האפקטיבי התבטא גם בקיצור תהליכים ובהיענות מהירה יותר לתביעות התושבים. ב .גיוס משאבים נוספים באמצעות שיתוף פעילים בהכנת תכניות ובאמצעות קליטת חידושים שצמחו מלמטה .הביטויים הם רבים :חיסכון בהכנת תכניות בעקבות שיתוף תושבים בתכנון ומיסוי פנימי בעקבות מימון חלקי של תכניות באמצעות התושבים .ברמלה ,לדוגמה ,מומנו כ -75אחוזים מהפעילויות החברתיות של המינהלות באמצעות התושבים. ג .תיאום בין נותני שירותים מקומיים סביב תכניות שונות. ד .הרחבת ההבנה של הציבור לאילוצים של הממסד והקהיית קונפליקטים. ביטויים בתחום אספקת השירותים של פעולת המינהלות .השיח החדש אפשר לפעילי המינהלות להשיג מספר הישגים חשובים. א .השגת מקורות ומשאבים שבעבר לא עמדו לרשות התושבים .הביטויים העיקריים הם שניים :מימון ישיר של פעילות המינהלות באמצעות העסקת כוח אדם ,החזקת המשרדים ומימון פעילויות חברתיות; מימון עקיף מתקציבי הרשות של מפעלים חברתיים ופיסיים שהמינהלות והמחלקות יזמו במשותף. 31 ב .שיפורים בתחום הפיסי .סקר שנערך בקרב המינהלות בכל הארץ במרץ 1993הראה ,כי בתחום הפיסי השיגו המינהלות משאבים רבים בתחום פיתוח הכבישים ,המדרכות והתאורה ,שיפור הניקיון ,טיפול במפגעים סביבתיים ,טיפוח שטחים פתוחים ,פיתוח גנים ציבוריים וריבוד שבילים )חסון .(1994 ,לעתים קרובות היו המינהלות מעורבות בקונפליקטים ובהתנגדויות לתכניות עירוניות ,למשל התנגדות להרחבת רחוב לה-גרדיה בתל-אביב-יפו או להרחבת רחוב בצלאל בירושלים .במקומות מסוימים הגיעו המינהלות לדרגה גבוהה של השתתפות בפיתוח הסביבה ,כמו הכנת תכנית מתאר מקומית ותכנון מערכת התחבורה בשכונת בקעה בירושלים ,התוויית כבישים במינהלת צפון מזרח בתל אביב ,אחריות לריבוד שבילים ברמת ישראל שבמינהלת דרום-מזרח בתל אביב. ג .שיפורים בתחום החברתי-חינוכי .בתחום החברתי-חינוכי קוימו מספר רב של אירועים חברתיים ,פותחו מרכזי למידה ותכניות העשרה ,נערכו פגישות עם מחלקות החינוך לתיאום תכניות הלימודים ולשיבוץ ורישום תלמידים בבתי-ספר ,הוקמו תנועות נוער מקומיות ומרכזי חוגים ,נערכו חוגים למנהיגות נשים, שולבו נשים ערביות בפעילות המינהלות הערביות ברמלה ,פותח הנושא של דו-קיום יהודים-ערבים ברמלה והוצאו לאור עיתונים מקומיים. ביטויים חברתיים של פעולת המינהלות .הפעילות במינהלות אפשרה מספר לא מבוטל של הישגים בתחום החברתי. א .במהלך הפעילות במינהלות צמחה מנהיגות רחבה ,הניכרת במספר גדול של בעלי תפקידים וראשי ועדות. הבעיה המרכזית היא שמנהיגות זו צריכה להוכיח באופן מתמיד את עצמה ,והיא עלולה לאבד את אמון הציבור בשל אי-עמידת השלטון בהתחייבויותיו לספק את השירותים. ב .פיתוח מיומנויות ורכישת כלים מקצועיים .נציגי הארגונים רכשו ניסיון וידע רב ,וקנו מיומנויות וכלים בהכשרות ובהשתלמויות .בעקבות זאת גדל כוחם של התושבים במגע עם הרשויות .בבקעה ,למשל ,כפי שהראתה שחורי ) ,(1992השתתפו נציגי המינהלת בהתוויית תכניות פיסיות רבות ונטלו חלק פעיל בפיתוח חברתי-חינוכי .ברמלה ,לדוגמה ,עברו הפעילים בשנת 1992שורה של השתלמויות :טלוויזיה קהילתית, תקשורת והפקת עיתון ,תיאטרון קהילתי והדרכות מיוחדות ליושבי ראש ,לפעילים ולמנהלי מינהלות בתחום המינהל והארגון. .3קואליציות ממשל של תחזוקה במתכונת חוזית :שלטון מקומי ,שלטון מרכזי וקבלני שירות בשנים האחרונות החלו רשויות מקומיות רבות להתקשר בחוזים עם קבלני חוץ לצורך אספקת השירותים. ביסוד תהליך זה ,המכונה הפרטת שירותים ,עומדים שיקולים של הגברת היעילות הכלכלית והשגת חיסכון על ידי הפרדת המימון של אספקת השירותים מהביצוע .השיקול המנחה הוא שיתוף המגזר הפרטי כקבלן מבצע באספקת השירותים על מנת לייעל את אספקת השירות ולהוזיל את עלותו. אף שהתהליך מכונה הפרטה אין בו הפרטה של ממש ,כיוון שאין בו משום העברה מלאה של אספקת השירותים לגורם פרטי .במסגרת הוראות החוק מוטלת על הרשות החובה לספק את השירותים ,ואין היא יכולה להאציל את סמכותה לגורם אחר .פירוש הדבר הוא כי הפרטת השירותים אינה מלאה והיא מוגבלת לתחום הביצוע בלבד ,ואין בצידה אחריות של המבצע כלפי התושבים .התוצאה היא קואליציה עירונית של אספקת שירותים שמבוססת על סימביוזה עמומה בין הרשות למגזר הציבורי או הפרטי. 32 על פי ניתוח של 28עיריות ,שערך בן-אליא ) ,(1990נמצא שבממוצע היקף הפרטת השירותים בשנת 1989/90 היה כ -13אחוזים מהתקציב הרגיל ו -100אחוזים מתקציב הפיתוח .במחקר נמצאה שונות רבה בין הרשויות מבחינת היקף ההפרטה ,שנעה מ -22אחוזים באור יהודה עד 8אחוזים בלוד .שני תחומי ההפרטה העיקריים שנמצאו היו :שירותי תחזוקה )כבישים ,ביוב ,מים ,גינון ,מאור וכד'( ושירותי תברואה )פינוי אשפה בעיקר( .לעתים הפרטת השירותים היא לגוף ציבורי .בירושלים למשל הופרטו חלק משירותי הניקיון למינהלות השכונתיות. .4קואליציות ממשל של פיתוח עירוני :שלטון מקומי ושלטון מרכזי קואליציה זו מתאפיינת בפעילות יוזמת ,שמתבטאת בפיתוח המערכת הפיסית ומערכות שירותי החינוך והתרבות בעיר .היעדים לפיתוח הם מערכות תחבורה ,תשתית ציבורית ,אזורי תעשייה ,בתי מלון ,מרכזי התכנסות ,מרכזי תרבות וחינוך .הקואליציות הנוצרות במסגרת זו משתנות ממדינה למדינה בהתאם לתרבות הפוליטית .בארצות הברית ניתן עידוד רב לשיתוף פעולה בין הון ציבורי לפרטי ,והוא מתבטא במתן הטבות ותמריצים לבעלי עסקים במטרה לעודד השקעות בפיתוח התשתית ובמתקנים עירוניים .לוגן ומולוטש ) (Logan and Molotch, 1987מכנים קואליציות אלה בשם "מנגנוני צמיחה" ("growth )" ,machinesוכוללים בהן :בעלי הון בתחום הפיתוח העירוני ונכסי דלא ניידי ,מוסדות פיננסים ,בעלי עסקים בעיקר במרכזי הערים ,בעלי הוצאות עיתונים וגורמים נוספים שיש להם עניין במקרקעין שבמרכז העיר .בידי חוגים אלה מצויים המשאבים הדרושים כדי ליצור אווירה פוליטית תומכת באינטרסים העסקיים .לעתים הקואליציה מתרכזת סביב דמות מרכזית כמו רוברט מוזס או דויד רוקפלר בניו-יורק ,בן עמי בנתניה ובאשדוד ואלי לנדאו בהרצליה .בבריטניה נציגי ההון הפרטי נוטים פחות ליצור שותפויות עם ההון הציבורי ,ופיתוח התשתית נעשה בעיקר על ידי ההון הציבורי .הדגם הנפוץ לפיתוח תשתיות עירוניות בבריטניה הוא של תאגידים לפיתוח עירוני .Urban Development) (Corporationsבניגוד לדגם האמריקאי ,תאגידים אלה ממומנים על ידי הון ציבורי ,ומנהליהם מתמנים לתפקידם על ידי השלטון המרכזי ) .(Coulson, 1993עם זאת ,המגזר הפרטי משתתף בחלק מהתאגידים ,השותפות הבולטת היא בתאגיד לפיתוח אזור המזחים בלונדון ,שבו השקיע המגזר הפרטי כ -8.4מיליארד ליש"ט בין השנים 1981ל .(Brownill, 1993) -1991 בערי ישראל ,בדומה למצב בבריטניה ,פיתוח התשתית נעשה בעיקר על ידי ההון הציבורי .הדגם הנפוץ הוא שותפות בין השלטון המרכזי למקומי .הפרויקטים השכיחים בשותפות זו הם פיתוח רשתות מים ,רשתות ביוב ,הקמת בתי ספר וקריות חינוך ,פיתוח אזור תעשייה או הקמת שכונות מגורים .כך למשל במהלך שותפות מעין זו הקימה המועצה דאלית אל-כרמל אזור תעשייה ,באקה אל-גרבייה פיתחה את פרויקט הביוב .פיתוח תשתית נעשה לעתים על ידי שותפות בין מספר רשויות סמוכות .אחד הביטויים המובהקים של השיתוף הוא איגודי ערים לצורך טיפול בנושאים מרחביים כמו ביוב וניקוז .שיתוף הפעולה בין רשויות סמוכות מתרחב לעתים מעבר לנושאי התשתית .כך למשל היישובים באקה אל-גרבייה וקיבוץ מצר יצרו שותפות לפיתוח אזור תעשייה .במסגרת זו אוחדו קרקעות פרטיות בבאקה אל-גרבייה עם קרקעות המינהל בקיבוץ מצר ,והוקמה מינהלת משותפת לצורך הקמת אזור התעשייה. 33 מיסוד הפעילויות והשותפויות בארגונים ממוסדים כמו תאגידים ומינהלות הוא הצעד המבחין בין שותפויות ,שפעילותן מוגבלת לפרויקט מסוים ,לבין קואליציות ממשל ,המתאפיינות בראייה ארוכת טווח ובפעילות מתמשכת .בבחינה של אופי השותפות ב -13רשויות קטנות )מ -2,000עד 15,000תושבים( התברר כי בחמישה יישובים מוסד השיתוף בארגון ,כמו חברה כלכלית או מינהלת משותפת ,ואילו ביתר היישובים לא מוסדה השותפות בארגון) .הממצאים מבוססים על שאלון שהועבר בפגישה עם פורום המאה ה -21של ראשי רשויות מקומיות ,6.5.1995 ,להלן פורום המאה ה .(-21המיסוד של השותפות בתאגידים לפיתוח עירוני הוא דבר חדש יחסית שהחל לצבור תנופה רק בשנות השמונים .העיר תל אביב הייתה החלוצה בתחום .כבר בשנות השלושים הוקמו התאגידים הראשונים .עם אלה ניתן למנות את "החברה לפיתוח תל אביב" ,שהוקמה ב -1932כדי לפתח את האזור שמדרום לשפך הירקון ואת "חברת עזרה וביצרון" ,שהוקמה לשם ייזום פרויקטים של בינוי ופיתוח עירוניים .בשנות השישים הוקמו תאגידים מספר בהון ממשלתי ועירוני לפיתוח פרויקטים שונים .עם אלה ניתן למנות את "חברת אחוזות החוף" ,שהוקמה על מנת לפתח את פרויקט הסיטי של תל אביב במנשייה ,ו"החברה לפיתוח יפו העתיקה" ,שהקימה בתל יפו מרכז אמנויות ובידור )עיריית תל-אביב-יפו.(1993 , מאמצע שנות השמונים החלה מגמה של מיסוד קואליציות הפיתוח בתחום העירוני באמצעות הקמתן של חברות עירוניות ,הנמצאות ברובן בבעלות השלטון המקומי ,ושל חברות עירוניות-ממשלתיות ,הנמצאות בבעלות משותפת של השלטון המרכזי והמקומי .חברות אלה קיימות בעיר הישראלית זה זמן רב ,אולם מאמצע שנות השמונים גבר קצב הקמתן ,והן זכו לפריחה חסרת תקדים בשנות התשעים .בשנת 1990נמנו בישראל כ -150חברות עירוניות ,וכיום נאמד מספרן בכ .-300בניגוד לשיתוף הפעולה בין הון פרטי לציבורי שנוצר בערי צפון אמריקה ,הקואליציות שנוצרו בארץ לא משכו עד לאחרונה יזמים פרטיים ולא הצליחו לעניין את מערכת הבנקאות וגופים כלכליים מקומיים )ראה הקדמת קהת אצל וייל .(1990 ,עם זאת ,מאז ראשית שנות התשעים החלו להיווצר שותפויות בין הון פרטי לציבורי בעיקר בערים הגדולות ובערים בעלות פוטנציאל של תיירות ונופש )ראה חסון וחזן ,עתיד לצאת(. הקואליציה הנפוצה בארץ בתחום הפיתוח העירוני היא בין הון מוניציפלי להון ממשלתי ,ובאה לידי ביטוי בהקמת חברות עירוניות-ממשלתיות .כך למשל חמש מתוך שבע החברות הפועלות בירושלים הן חברות משותפות לרשות המקומית ולשלטון המרכזי .רק "חברת מוריה" ו"חברת תיאטרון ירושלים" הן בבעלות מלאה של העירייה .ביתר החברות הממשלה ממלאת תפקיד דומיננטי ,וחלקה של העירייה בהון ,ברווחים ובהנהלה נמוך 26 :אחוזים ב"חברת קרתא" ו"ברשות לפיתוח ירושלים"; 28.6אחוזים ב"חברת פרזות"; 33אחוזים ב"חברה לפיתוח מזרח ירושלים" ו -50אחוזים ב"חברה הירושלמית למתנ"סים" )עיריית ירושלים .(1993 ,פירוש הדבר הוא שהשלטון המרכזי הוא זה ששולט בדירקטוריון של חלק גדול מהחברות, ולכן מבחינה פורמלית הוא זה שמקבל החלטות בכל הקשור למהות הפיתוח ולהתקשרויות עסקיות ,ובכך מעצב במידה רבה את דמותה של העיר .דוגמה בולטת לכך הוא אתר ממילא ,שבו "חברת קרתא" ,המצויה ברובה בבעלות ממשלתית ,יזמה את ההתקשרות עם היזמים ,שינתה חלק מהוראות התכנון ,תוך חריגה מכללי מינהל תקינים ,וקבעה באופן זה את אופיו של אחד האתרים הרגישים בעיר. הקואליציות הפועלות בתחום הפיתוח העירוני בישראל עוסקות בשני נושאים עיקריים: א .אספקת שירותים ,תוך הישענות על שיקולים כלכליים של יעילות ושל חיסכון תקציבי; 34 ב .פיתוח עירוני ,הכולל פיתוח תשתית וניהול נכסים. כמחצית מהחברות העירוניות והעירוניות-מממשלתיות בערי ישראל פועלות בתחום הפיתוח העירוני )פיתוח תשתיות עירוניות ,משיכת יזמים ויצירת מקומות תעסוקה( ,והמחצית השנייה עוסקת באספקת שירותים ציבוריים ובניהול נכסים ציבוריים .המטרות הן ייעול ושיפור של אספקת השירותים אגב נקיטת גישה עסקית ,הגדלת הרווחיות של הרשות ,חיסכון בהוצאות ויצירת תנאים למשיכת יזמים ואוכלוסייה מבוססת. הקמתן של חברות עירוניות נועדה להשיג מספר יתרונות: א .יכולת התמקדות בנושא מוגדר מפרספקטיבה כלכלית ,דבר שהעירייה מתקשה לעמוד בו .הגישה של העירייה היא לרוב גישה של משרת ציבור ,העוסק באספקת שירותים .ולכן מערכת השיקולים ,המיומנויות ופרוצדורות העבודה אינה תואמת את הגישה הכלכלית המאפיינת את המגזר הפרטי .הקמת חברה עירונית ,המתנהלת על בסיס של שיקולים כלכליים ,נועדה להתמודד עם בעיה זו. ב .גמישות תפעולית וכספית המתבטאת ביכולת גיוס הון ויצירת שותפויות עם יזמים. ג .קרבה למוקדי החלטות המאפשרת לחברה יתרון על יזמים פרטיים בהקצאת שטחים ,בתכנון ובפיתוח תשתיות. ד .שחרור ממגבלות ביורוקרטיות ופוליטיות בתחום גיוס כוח אדם ויצירת התקשרויות עסקיות. על אף היתרונות הרבים רוב החברות ממלאות "תפקיד טקטי בפיתוח הכלכלי דרך ניהול נכסים עירוניים ואספקת שירותים ,יותר מאשר תפקיד אסטרטגי דרך מעורבות בתכניות לפיתוח כלכלי לטווח ארוך" )פלזנשטיין .(32 :1994 ,סקר של חברות עירוניות משנת 1990מלמד כי אף ש"רווחיות ויוזמה הן גולת הכותרת של פעילות בחברה עירונית ...רוב החברות אינן רווחיות ,חלק גדול מהן מתוקצבות על ידי בעליהן ורק חלקן יזמתיות ממש" )וייל .(94 :1990 ,סיווגן של החברות העירוניות לפי מידת ההצלחה העלה שהחברות המצליחות הן בדרך כלל אלה העוסקות בפיתוח עירוני ,החברות המצליחות במידה בינונית הן בדרך כלל אלה העוסקות בניהול נכסי הרשות ובמתן שירותים חברתיים ,ואילו החברות העוסקות בפיתוח כלכלי מתאפיינות ברמת הצלחה נמוכה )וייל .(83 :1990 ,עם זאת ,טרם נבדק עד כמה פעולת החברה מייעלת ומוזילה את אספקת השירותים ואת פעולות הפיתוח בהשוואה להפעלה על ידי העירייה .שאלה זו עדיין טעונה מחקר ובירור. .5קואליציות ממשל של פיתוח כלכלי :שלטון מקומי ,שלטון מרכזי ויזמים פרטיים קואליציית הממשל של פיתוח כלכלי קשורה קשר הדוק עם קואליציית הממשל של פיתוח עירוני .השוני העיקרי הוא בהעתקת הדגש מאספקת שירותים ופיתוח תשתיות ומתקנים ,האופייני לקואליציה של פיתוח עירוני ,ליצירת מקורות תעסוקה ולהגדלת בסיס המס העירוני .הבדל נוסף הוא הרכב הקואליציה ,שבה משתתפים לצד השלטון המרכזי והמקומי גם יזמים פרטיים .בעבר מילאו ראשי ערים תפקיד מרכזי במשיכת השקעות או משתכנים חזקים .ראש עיריית יבנה למשל מילא תפקיד מרכזי במשיכת אוכלוסייה מבוססת ליישוב ,ואילו ראש עיריית מגדל העמק פעל רבות למשיכת מפעלי תעשייה עתירי טכנולוגיה ליישובו. 35 בשנים האחרונות נעשה מאמץ לחזק את הקואליציות בין ההון הציבורי לפרטי ולהשתיתן על יסודות ארגוניים יציבים שמעבר לכריזמה ולתושייה של מנהיג זה או אחר .בערים שונות נעשים ניסיונות לפתח אקלים אוהד לבעלי עסקים באמצעות פיתוח חממות טכנולוגיות ,הקמת קרנות הון ומתן ייעוץ והדרכה לבעלי עסקים קטנים )פלזנשטיין .(1994 ,כך למשל הקימה המועצה האזורית גוש עציון חממה עסקית, המושתתת על שותפות בין הון פרטי להון ממשלתי והון ציבורי שגויס באמצעות ההסתדרות הציונית. אחת הדרכים ליצירת קואליציות בין הון ציבורי לפרטי היא הקמת חברת בת של חברה עירונית שבה רוב המניות מוחזק בידי היזמים הפרטיים ,ורוב חברי הדירקטוריון הם אנשי המגזר הפרטי .החברה העירונית שבבעלות הרשות יוזמת את התכניות ,מכינה את כל האישורים הדרושים ,מכשירה ומפתחת את השטח ומסייעת למשקיע הפרטי בהשגת הלוואות .בתמורה מקבלת הרשות חלק מהכנסות המפעל .חברות הבת עוסקות בפיתוח אזורי משרדים ומסחר ,בפיתוח תשתית ושכונות מגורים בתקן גבוה כדי למשוך אוכלוסייה חזקה ,בפיתוח אזורי תעשייה ובפיתוח אתרים מיוחדים :תיירות וקיט ,מלונאות ונופש פעיל. המועצה האזורית משגב הקימה חברת בת לשם פיתוח אזור תעשייה .החברה העירונית לפיתוח אילת הקימה חברת בת לצורך פיתוח מפעל תעשייה .המועצה האזורית תמר הקימה חברת שיט בשותפות עם יזמים פרטיים .הסייג היחידי לפעולתה של חברת הבת בקואליציות אלה הוא השיקול של איכות הסביבה. הרשות המקומית מחזיקה במניית זהב ,שמקנה לה זכות וטו בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה. דרך נוספת של שיתוף פעולה בין הון ציבורי לפרטי היא עסקות קומבינציה .הרשות המקומית סוחרת בקרקע ומקנה ליזם זכויות מסוימות ,כמו בעלות על חלק מהנכסים הנבנים או זיכיון על חניונים לפרק זמן קצוב ,בתמורה להשקעה מצדו .כך למשל נחתמה עסקה לפיתוח פרוייקט זד"ל בראשון לציון ,ובמסגרתה יקים יזם פרטי את בית העירייה ,ישקם את בית העם הישן ,יפתח מדרחוב במרכז העיר וישלם לעירייה כ -5.8מיליון דולר .בתמורה יבנה היזם לעצמו על שטח הרשות שני בתי מגורים ומגדל משרדים ויקבל זיכיון להפעיל את חניון העירייה לפרק זמן קצוב. מידת המשיכה של הרשויות המקומיות את המגזר העסקי משתנה על פני המרחב בהתאם לתכונות הכלכליות והגאוגרפיות של היישוב )הרכב שוק העבודה ,תשתית פיסית ,הימצאותם של שירותים עסקיים, ציבוריים ופרטיים ,העצמה הכלכלית של הרשות וקרבה למרכזי מחקר ופיתוח( .להבדלים אלה יש השפעה על אופי הקואליציות העירוניות .כפי שציין סגן ראש עיריית כרמיאל" :הרשויות המקומיות שונות זו מזו, ובהתאם לכך מוקמות חברות עירוניות הנבדלות במטרותיהן ובדרכי פעולתן .ההבחנה המרכזית היא בין יישובים עירוניים גדולים ומבוססים לבין יישובי פריפריה :ערי שדה וערי פיתוח .ערים גדולות מעצם טבען מהוות גורם משיכה ליזמים ולעסקים פרטיים .החברות העירוניות ביישובים אלו עוסקות בדרך כלל בניהול נכסי העירייה ולא בעידוד יזמות .ואולם ערי השדה נזקקות לחברות עירוניות בעיקר לפיתוח יזמות .היעד המרכזי של חברות עירוניות בעיר השדה הוא האצת הפיתוח הכלכלי והכשרת הקרקע לכניסתם של יזמים פרטיים" )רוזנטל.(74 :1992 , אם אכן הבחנה זו נכונה ,פירוש הדבר הוא שערי השוליים מוכנות לשלם מחיר גבוה מערי המרכז על מנת למשוך אליהן את ההון הפרטי והציבורי .השאלה הנשאלת היא מהו המחיר החברתי והאקולוגי שנאלצות לשלם ערי השוליים על מנת לזכות בנתח של ההון הפרטי והציבורי הזמין להשקעות .נראה שבעיות של 36 אבטלה בערים ובעיירות שבשוליים יוצרות קושי של התארגנות בתחומים אקולוגיים .גם מפעל המזיק לבריאות הציבור עשוי להתקבל על ידי השלטון המקומי והתושבים בלית-ברירה ,כיוון שהוא מהווה מקור הכנסה .לעומת זאת ,האבטלה הנמוכה בערי המרכז והימצאות רובד של אוכלוסייה מבוססת מאפשרים התארגנות בקלות יחסית נגד מפעלים העלולים לפגוע באיכות החיים של התושבים. ההבחנה בין מרכז לשוליים היא בסיסית אך לוקה בחסר .המגזר הפרטי ,כפי שמורות עדויות ראשוניות ,ער להבדלים בין הערים בשוליים מבחינת האופי של תכונות האתר .כך ,לדוגמה ,הימצאותם של אתרי נופש ותיירות באילת שימשה בידי הרשות המקומית אמצעי למשיכת יזמים ואזרחים שהשקיעו בבתי מלון ובבתי דירות .באשקלון הוליכו תכונות האתר להקמת מרינה ,ובתחום המועצה האזורית תמר להקמת חברת שיט על ים המלח. .6קואליציות ממשל של רווחה שכונתית :שלטון מרכזי ,שלטון מקומי ,הסוכנות היהודית ותושבים קואליציה זו עוסקת בחלוקה מחדש של המשאבים ובהרחבת ההזדמנויות של הקבוצות הפחות מבוססות בחברה ,תוך התמקדות באזורי המגורים .הרחבת ההזדמנויות נעשית על ידי הגדלת ההון האנושי באמצעות חינוך והכשרה .בעקבות זאת גדלות הזדמנויות התעסוקה ועולה רמת הרווחה של כלל הקהילה. הקואליציה של רווחה שכונתית דורשת חריגה מהשגרה של מתן שירותים המאפיינת את הקואליציה של תחזוקה במתכונת סגורה ופתוחה כאחד .תכניות החינוך למשל בקואליציה של רווחה שכונתית מכילות מרכיבים של תכניות העשרה ,תכניות לגיל הרך ,פרויקטים של הכשרה וחונכות ,הנעדרים מתכניות החינוך השגרתיות של הקואליציות של תחזוקה לגווניהן השונים .תכניות הפיתוח העירוני כוללות השקעות רחבות היקף בדיור ובתשתית באזורי המגורים של המעמד הנמוך ,לעתים תוך הסטת מקורות מפיתוח כלכלי לפיתוח חברתי. קואליציה זו מחייבת מעורבות ממשלתית מתמשכת ,כיוון שהיא כרוכה בהעברת משאבים מקבוצות חזקות לחלשות ובהשקעה מתמשכת בתחום הפיסי והחברתי .הבעיה העיקרית היא גיוס תמיכה פוליטית לקואליציה זו .הקבוצות החזקות מתנגדות לה והקבוצות החלשות חסרות את המשאבים הפוליטיים על מנת להעניק לה תמיכה מתמשכת .גיוס התמיכה של התושבים באזורי המצוקה אינו מובטח גם כאשר יש השקעה במקום ,כיוון שהתושבים הם לרוב חסרי מוטיבציה להתארגנות ולפעילות ,וגיוסם לפעילות דורש מאמץ ניכר ).(Stone et al., 1991 החל משנות החמישים התפתחו בערי ישראל קואליציות של רווחה שכונתית בלי מעורבותם של התושבים. קליטת העלייה ההמונית ,בעיות של עוני וקשיים באספקת שירותים הובילו ליצירת קואליציות בין השלטון המקומי למרכזי על מנת לשפר את רמת הרווחה של התושבים ,ובעיקר של תושבים מעוטי יכולת .השלטון המרכזי )בשיתוף עם גורם ארצי נוסף ,הסוכנות היהודית( פיתח את הקואליציה של רווחה שכונתית בנטלו על עצמו את האחריות הישירה לקליטת העלייה בעיר .הוא זה שהקים את השיכונים הציבוריים ,פיתח את התשתית ,סיפק שירותים לעולים ,ובאופן זה עיצב במידה רבה את אזורי המגורים בעיר .בשנות השישים הוקמה "הרשות לפינוי ובינוי אזורי שיקום" ,כדי לפנות משכנות עוני ולבנותם מחדש .שיטת הפעולה דמתה לזו שרווחה בארצות הברית בשנות החמישים :הריסת שכונות ישנות ופינוי דייריהן בלי מעורבות תושבים 37 בקבלת החלטות .זה היה גורלה של שכונת ואדי סאליב בחיפה ,של השכונות הצפוניות במגדל אשקלון ושל חלקים משכונות מוסררה ועין כרם בירושלים )חזני ואילן .(68-69 :1972 ,השלטון המרכזי גם סייע לעתים לקבוצות מבוססות יותר להתיישב במקום אלה שפונו )למשל ברחוב הע"ח במוסררה או בשכונת ימין משה בירושלים( .במקביל הוקמו בערים הגדולות חברות ממשלתיות-עירוניות ,בבעלות השלטון המרכזי והעירוני ,שנועדו להתמודד עם בעיית אזורי העוני .במסגרת זו הוקמו חברות הדיור "פרזות" בירושלים, "חלמיש" בתל אביב ו"שקמונה" בחיפה .חברות אלה ,הפועלות עד היום בערים הגדולות ,עוסקות במציאת פתרונות לחסרי דיור ,בסיוע בשכר דירה ובעבודה קהילתית .במסגרת מפעל השיקום השתלבו חברות אלה בביצוע השיקום הפיסי והחברתי וסייעו בתחום העבודה הקהילתית. עד ראשית שנות השבעים נעשה השיקום בלי לשתף את התושבים .במחקר שנערך בשלהי שנות השישים נמצא שהתושבים נותרו לרוב אדישים גם כאשר הממסד פינה את השכונות מתושביהן המקוריים" .בשום אתר לא גילו התושבים יזמה משלהם לשיפור שירותי השכונה ...ובמידה שציבור התושבים משפיע על רמת השירותים בשכונתו -הרי זה בעקבות לחצים פוליטיים על הגופים המוניציפליים ,ולא בדרך ההתארגנות של הציבור עצמו" )חזני ואילן .(70 :1972 ,מהפך במעורבות התושבים החל להתרחש בראשית שנות השבעים ,עם עלייתן של תנועות המחאה שצמחו בשכונות המצוקה .תנועת הפנתרים השחורים והאוהלים בירושלים ,ותנועת אל"ה בשכונת התקווה בתל אביב העלו את בעיית העוני על סדר היום הציבורי ,והרחיבו את המאבק המקומי מתחום השירותים המוניציפליים לתחומים רחבים של דיור ,תעסוקה ,חלוקת ההכנסה וביטוי תרבותן של עדות המזרח .המחאה והעבודה המשותפת בין מנהיגי המחאה לממסד התוו את הקווים הכלליים לקואליציית ממשל עירונית בתחום הרווחה השכונתית ,שבה נוטלים חלק גופים ממשלתיים ,גופים מוניציפליים וגופים המייצגים את התושבים המקומיים .כך למשל בעקבות פעילות הפנתרים חל שידוד מערכות בתחום הטיפול בנוער במצוקה .לאוהלים הייתה השפעה רבה על מדיניות הדיור ברמה העירונית ואף הלאומית .בעקבות פעילות האוהלים הועלתה על סדר היום בעיית הדיור של זוגות צעירים בשכונות מצוקה ,נערכו דיונים בכנסת בנושא ,והוקצו דירות לזוגות צעירים בשכונות המצוקה בירושלים .יתר על כן ,בעקבות הפלישה של חברי תנועת האוהלים לשיכוני פת בשנת 1976נערכה פגישה בין הפולשים לבין מנהיג האופוזיציה מנחם בגין .אחת הפעולות הראשונות של בגין עם עלייתו לשלטון ב -1977הייתה גינוי תנאי הדיור הקשים בשכונות המצוקה והכרזה על מפעל שיקום השכונות ).(Hasson, 1993 רק בשלהי שנות השבעים ,עם ההכרזה על מפעל שיקום השכונות ,אומץ הרעיון של מעורבות תושבים בפעולות השיקום .הסיבה העיקרית לאימוץ רעיון השיתוף היה לחצן של הקהילות היהודיות המאמצות, שהתוודעו לנושא במהלך תהליכי השיקום בצפון אמריקה ,ונושא השיתוף והעבודה עם הקבוצות החלשות היה חלק ממסורת דמוקרטית ממושכת שאפיינה את פעילותן .השתתפות התושבים בקואליציית הממשל של רווחה שכונתית מתקיימת במסגרת ועדות היגוי שכונתיות וועדות תחום ,שבהן שותפים השלטון המרכזי ,השלטון המקומי ונציגי התושבים .תקנון לוועדות היגוי שהוכן על ידי נציגי הממשלה והסוכנות קובע ,כי "נציגי התושבים יהוו מחצית ממספרם של החברים בצוות ההיגוי" .ככלל נקבע כי ועדת ההיגוי תמנה 22חברים ,לפי הפירוט הבא 5 :נציגי רשות מקומית 6 ,נציגי משרדי ממשלה והסוכנות היהודית ו-11 נציגי תושבים )משרד הבינוי והשיכון והסוכנות היהודית .(1984 ,תפקידי ועדת ההיגוי השכונתית כוללים: אישור תכניות לטווח קצר וארוך ,קביעת סדרי עדיפויות בפיתוח ,מעקב אחר ביצוע התכניות ,תיאום בין 38 נותני שירותים ,קיום קשר עם האוכלוסייה המקומית ועדכונה וקיום קשר עם הקהילות המאמצות בחו"ל )משרד הבינוי והשיכון והסוכנות היהודית.(1984 , על פי עקרונות המפעל אמורים תושבי השכונות להשתתף באופן פעיל בתהליכי קבלת החלטות ,ואילו הרשות המקומית אמורה להיות מעורבת גם בביצוע .בפועל ,נרשמה שונות רבה בהרכב הוועדות ובדרכי פעולתן בהתאם לכוחם של התושבים ,לתרבות הפוליטית והארגונית הרווחת ברשות ,למנהיגות של ראש הרשות ולמידת התעניינותו בנושא .ואכן נמצא שוני רב במידת המעורבות של הרשויות בתהליך שיקום השכונות .כך לדוגמה גילה ראש עיריית יבנה מעורבות גדולה במפעל ,בעוד שראש עיריית באר שבע מיעט להתערב בנושא .בתל אביב צומצם תפקיד התושבים על ידי סגן ראש העירייה ,שמינה את עצמו למשרת יושב ראש כל ועדות ההיגוי בשכונות .בירושלים ,לעומת זאת ,הועמדו בראש ועדי ההיגוי תושבי שכונה )לזין.(1988 , החוקרים חלוקים באשר למידת ההשפעה של התושבים ,בני הקהילה המשוקמת ,על הקואליציה שהתגבשה במהלך מפעל השיקום .חוקרים אחדים טוענים כי התושבים היו חסרי השפעה של ממש ושימשו חותמת גומי להחלטות שהתקבלו במקום אחר .עמדה רכה יותר אומרת שהתושבים השפיעו על התוויית המדיניות, אך היו חסרי סמכויות בתחום הביצוע ) ;Alterman, 1992שפירו ,רייכמן ואחרים ;1991 ,חסון .(1988 ,בלי להכריע בוויכוח אין כל ספק שוועדות ההיגוי של מפעל השיקום סימנו ניסיון פוליטי חדש בעיר הישראלית. לראשונה נוצרה קואליציה עירונית שפעלה בתחום הרווחה השכונתית ,תוך ניסיון לערב תושבים בקבלת החלטות בכל הנוגע לפיתוח פיסי וחברתי. בניגוד לרושם המקובל ,בעקבות ההתבטאויות על סיום מפעל השיקום ויציאתו מהשכונות ,המפעל נמצא בעת כתיבת החיבור באחת מתקופות השיא של פעילותו .הוא הקיף ב 132 -1995שכונות ,מהן 35שכונות חיזוק שבהן מטופלת בעיה מרכזית ,והיתר שכונות שיקום שבהן מטופלות מכלול הבעיות .המפעל המשיך לפעול לשיפור הרווחה החברתית ולהעלאת האיכות הפיסית של אזורי המגורים בשכונות וביישובים שנמצאו ראויים לשיקום .המפעל המשיך לפעול בתחומים של תעסוקה )הכשרה תעסוקתית( ,דיור )שיפור תנאי הדיור( ,חינוך )תכניות רווחה חינוכית ותכניות העשרה( ,בריאות ,רווחה ,שירותים חברתיים שוטפים ופיתוח פיסי של התשתית המקומית )סלילת כבישים ,מדרכות ,התקנת רשת ביוב ,תאורה(. בסקר של שכונות שיקום שנערך ב -1988ובדק את תחושת השיפור לגבי שירותים שונים התברר ,כי בין 35ל -48אחוזים מהמרואיינים סברו שחל שיפור בשירותי הדת ,החינוך ,התרבות והבריאות )חובב ובן יצחק, .(1988ממצא זה מעיד כי אין תמימות דעים בשכונות באשר להישגים של שיקום השכונות בתחום שיפור השירותים ,וכי חלק גדול מהמרואיינים בשכונות השיקום לא סברו שחל שיפור ניכר ברמת השירותים. לעומת זאת ,פעילי השכונות נטו להדגיש יותר את השינוי החיובי ,ולמעלה ממחציתם ציינו שחל שיפור בשירותים השונים .ייתכן שהפעילים בקיאים יותר במתרחש בשכונה ,ועל כן הערכתם מדויקת יותר )חובב ובן יצחק.(1988 , .7קואליציות ממשל עם ארגונים שלא למטרות רווח :שלטון מקומי ,שלטון מרכזי וארגונים שלא למטרות רווח 39 לצד מפעל השיקום התפתח בשנים האחרונות דגם נוסף של קואליציות ממשל בתחום הרווחה ,ובו שותפים ארגונים שלא למטרות רווח ,ארגונים ממשלתיים וארגונים מקומיים .קואליציות אלה נבדלות מהקואליציות של רווחה שכונתית בכך שהן אינן מוגבלות לטריטוריה מסוימת .הן עוסקות בקידום הרווחה של מגזרים שונים באוכלוסייה ,כמו :נשים ,ילדים ,קשישים ,חולים ,נכים ,עולים חדשים ,ערבים ומזרחים, באמצעות התערבות בתחומי החינוך והתרבות ,הבריאות ,הרווחה ואיכות הסביבה .ארגונים אלה כוללים קבוצות לעזרה עצמית ,המספקות שירותים לחבריהן ,שירותים שהרשויות אינן יכולות או אינן רוצות לספק .לעתים קרובות הם עוסקים גם בפעולות סנגור על מנת לקדם שינוי חברתי בנושאים הקרובים לציבור לקוחותיהם. בארצות אירופה וצפון אמריקה הגיעו ארגונים אלה לשיתוף פעולה הדוק עם המדינה .בהולנד ,כפי שמצא קרמר" ,כל השירותים הסוציאליים ניתנים על ידי יותר מ -4,000מלכ"רים הממומנים במלואם על ידי הממשלה המרכזית והמהווים מעין מדינה" )קרמר .(17 :1993 ,בארץ שיתוף הפעולה בין הארגונים למדינה פחות ממוסד .לדברי קרמר" :היחסים הדומיננטיים בין הממשלה לבין המלכ"רים בישראל משקפים באופן טיפוסי הן את שיתוף הפעולה והן את התחרותיות ,האהבה והשנאה ,וניתן לתאר אותם כ'תלות תחרותית' או כ'שיתוף עוין' .יש בהם גם דפוסים טיפוסיים למלכ"רים הישראליים ,שיוצרים עובדות בשטח ואחר כך מצפים מן הממשלה להוציא אותם מן הבוץ" )קרמר.(16 :1993 , חלק מהארגונים בישראל פועלים ברמה הלאומית ,וביניהם ניתן למנות את אקי"ם ,יד שרה ,אנוש ,מט"ב. חלק מהארגונים פועלים ברמה המקומית ,העירונית או הכפרית ,למשל קבוצות מקומיות לעזרה עצמית המנסות לשפר את רמת הרווחה של התושבים המקומיים )קרמר .(1993 ,בתחום זה ניכרת בשנים האחרונות התפתחות ערה ביישובים הערביים ,שבהם הוקמו מספר רב של קבוצות לעזרה עצמית. התארגנות פחות מרשימה נרשמה גם בקרב המזרחים ,בעיקר בתחומי החינוך והרווחה .ארגון "קדמה", לדוגמה ,פועל בשכונות המצוקה בתל אביב ובירושלים וכן בעיירות פיתוח במטרה להעלות את רמת החינוך במקום. .8סיכום :טיפוסים שונים של קואליציות ממשל עירוניות במערכת הפוליטית העירונית בישראל הופיעו בשנים האחרונות טיפוסים מגוונים של קואליציות עירוניות. קואליציות אלה ,שהתפתחו על בסיס של חידושים רעיוניים שונים ,מוסדו במבנים ארגוניים חדשניים: מינהלות ,ועדות היגוי ,הפרטה ,חברות עירוניות ועירוניות-ממשלתיות וחברות בת של חברות עירוניות. הארגונים שנוצרו מתאפיינים באוריינטציות פוליטיות ובאסטרטגיות מגוונות ,באספקה שגרתית של שירותים ,באספקה של שירותים בשיתוף תושבים ,בהפרטת שירותים ,בצמצום פערים בין אזורים ובין מגזרים ,בפיתוח פיסי ובפיתוח כלכלי .רוב הארגונים מושתתים על קואליציות בין מוסדות השלטון לארגונים בחברה האזרחית :המגזר הפרטי והמגזר ההתנדבותי .באופן כללי ניתן לקבץ את הקואליציות לשלוש קטגוריות עיקריות :תחזוקת שירותים ,קידום הרווחה של התושבים ופיתוח כלכלי .התחזוקה מתבטאת באספקת שירותים מוניציפליים ,קידום הרווחה מתבטא בצמצום פערים בין אזורים ובהיענות למגזרים חלשים בחברה .הפיתוח הכלכלי מתבטא באימוץ עקרונות עסקיים באספקת השירותים המוניציפליים ובניהול הנכסים ,בפיתוח תשתית כאמצעי למשיכת יזמים ובפיתוח מפעלים כלכליים ביזמה משותפת פרטית וציבורית. 40 אחת השאלות המסקרנות היא מה הן הקואליציות הבולטות ביישובים בישראל .אף שטרם נערך מחקר מקיף בנושא ,ניתן לשער ,כי רוב הרשויות מתאפיינות בקואליציה של תחזוקה ,אגב נטייה לעבור מתחזוקה במתכונת סגורה לתחזוקה במתכונת חוזית .הדבר משקף את הגדרת התפקיד המסורתית של הרשויות כספקות שירותים )פיסיים וחברתיים( ואת התלות הגבוהה של הרשויות בתקציבים ובאישורים מצד הממשלה .פיתוח תשתיות פיסיות והקמת מתקנים בתחום החינוך והחברה דורשים השקעות רבות שהממשלה היא הגורם המרכזי במימונן .הקואליציות האחרות משקפות למעשה את התוספת שמעבר לפעילות השגרתית של הרשות המקומית .השאלה המעודנת יותר היא על כן אילו יישובים עוסקים ביצירת קואליציות ממשל אשר מספקות תוספות מעבר לאספקה השגרתית של שירותים ,כלומר אילו יישובים מפתחים קואליציות ממשל היוצרות תוספות בתחום החברתי והכלכלי .תוספות אלה חשובות כיוון שהן אלה אשר מקנות לרשות את הצמיחה הכלכלית או החברתית שאין בכוחה של תמיכה ממשלתית שגרתית להעניק. בדיקה שנערכה בקרב רשויות קטנות )דוגמת גבעת שמואל ,בנימינה ,גבעת עדה ,אורנים ,כאוכב( הראתה, כי רובן אינן עוסקות ביצירת תוספות מעבר למה שמקנה להן שיתוף הפעולה עם הממשלה .השותפויות מתמקדות בתחום השגרתי של פיתוח תשתית של דרכים ,מים וביוב ,הקמת מוסדות חינוך וספורט ובניית שכונות חדשות .יחד עם זאת ,מספר יישובים קטנים יצרו קואליציות חדשות ,ובמסגרתן הקימו אזורי תעשייה ,הוסיפו מקומות תעסוקה ופיתחו מפעלי תיירות .כך למשל הקימה מועצת דאליית אל-כרמל חברה כלכלית בשותפות עם הממשלה להקמת אזור תעשייה .באקה אל-גרבייה הקימה חברה כלכלית בשיתוף עם חברת מקורות לפיתוח תשתית .כמו כן הקימה המועצה מינהלה משותפת עם קיבוץ מצר לפיתוח אזור תעשייה משותף .בניימינה וראש פינה עוסקות בשיתוף עם יזמים פרטיים בפיתוח אזורי תיירות .ייתכן ששותפויות אלה מעידות על חולשתן של רשויות קטנות במשיכת יזמים פרטיים ועל המשך התלות בשלטון המרכזי. הרשויות הקטנות גם אינן מתאפיינות בקואליציות עם המגזר ההתנדבותי .נראה שהרשויות הקטנות אינן זקוקות לדגמים ממוסדים של מעורבות תושבים דוגמת המינהלות ,כיוון שגודל היישוב מאפשר מגע הדוק עם הציבור .השותפויות המוקמות מדי פעם עם התושבים הן בעלות אופי ספורדי :שיתוף תושבים בהקמת בתי-ספר או פיתוח גנים )גבעת שמואל ,אורנית( .הדגמים של השותפות מושתתים ביישובים אלה על שתדלנות במשרדי ממשלה ועל עבודה אד-הוק עם התושבים. הקואליציות הכלכליות הן נחלתן של ערים גדולות במרכז ושל יישובים בשוליים הנהנים מתכונות אתר מיוחדות ,דוגמת חוף ים המלח או חוף הים התיכון .בערים הגדולות שבמרכז הארץ נוצרו קואליציות בין הון ציבורי להון פרטי כדי לפתח מרכזי משרדים ומסחר .בשולי המטרופולין הוקמו קואליציות כאלה על מנת לפתח אזורי תעשייה .ביישובים הנהנים מתכונות אתר מיוחדות הוקמו שותפויות בין הון פרטי לציבורי לצורך פיתוח מפעלי תיירות ,קייט ונופש) .דיון מפורט בתפרוסת המרחבית של השותפויות בין הון פרטי לציבורי מופיע אצל חסון וחזן ,עתיד לצאת (.גם הקואליציות החברתיות ,ובעיקר הקואליציה של תחזוקה במתכונת פתוחה ,שביסודן עומד הרעיון של דמוקרטיה השתתפותית ,הוגבלו למרכז הארץ .רוב המינהלות מצויות בערים הבאות :ירושלים ,תל אביב-יפו ,ראשון לציון ,נתניה ,לוד ורמלה .הקושי בקליטת 41 הרעיון של דמוקרטיה השתתפותית ביישובי השוליים והעדויות על דגמי פטרנליזם המאפיינים יישובים אלה מחייבים בדיקה נפרדת. פרק חמישי :מערכת יחסי הכוחות בין השותפים בקואליציות הממשל העירוניות העיר הפוסט-מודרנית ,לדברי סויץ' ,מנווטת על ידי קואליציות פוליטיות ,הכוללות בעלי עסקים ,תושבים, ביורוקרטים ופוליטיקאים ,וקואליציות אלה הן אשר מעצבות את דמותה הפיסית והחברתית .(Savitch, ) 1988בניגוד לתיאוריה המרקסיסטית ,שרואה בשלטון גורם שולי בעיצוב העיר בהשוואה לכוחות הכלכליים ,מציג סויץ' גישה הפוכה .לדבריו הגורם המרכזי המנווט את הקואליציות הוא השלטון המקומי או המרכזי .אולם דגם היחסים בין השלטון לגופים הבלתי ממשלתיים משתנה ממקום למקום .בניו יורק יצר השלטון קואליציות עם בעלי עסקים ,עם איגודים מקצועיים ועם ארגונים שכונתיים ,תוך שהוא מנסה לקדם במקביל פיתוח כלכלי ורווחה חברתית .בלונדון פיתחו רמות השלטון השונות קואליציות מגוונות. השלטון המרכזי ,ששאף לפתח את העיר מבחינה כלכלית ,יצר קואליציות עם בעלי עסקים .המקרה הבולט ביותר הוא פיתוח אזור המזחים של לונדון והפיכתו לאזור משרדים ומגורים ברמה גבוהה .השלטון המקומי שם את עצמו כמייצג המגזר החברתי ,ולעתים קרובות יצא למאבקים נגד פיתוח כלכלי במטרה להגן על איכות החיים של התושבים או על מנת להשיג טובות הנאה לתושבים .השלטון המטרופוליני גילה חוסר עקביות בבחירת שותפיו בקואליציות .המקרה הבולט היה ההתנגשות בין ארגון תושבי קוונט גרדנס ) ,(Covent Gardensששאפו לשמר את אופי שכונתם לנוכח תכניות פיתוח של מרכז העיר ,ובין הממשל המטרופוליני שצידד בבעלי העסקים .התושבים הצליחו בסופו של דבר במאבק בשל התמיכה שניתנה להם על ידי השלטון המרכזי השמרני שתמך בשימור אופי האזור .מקרה זה אופייני לאופי המקוטע של הקואליציות בלונדון .אלה הן קואליציות שבמרכזן גורמים שונים :השלטון המרכזי ,השלטון המקומי ובעבר הממשל המטרופוליני ,והן מתאפיינות בחוסר תיאום .דווקא חוסר התיאום איפשר לארגונים מקומיים ,שנאבקו בתכניות פיתוח ,ליצור קואליציות עם בעלי ברית ברמות שונות של השלטון ולמנוע פיתוח שנתפס בעיניהם כבלתי רצוי. בפריז מבנה הקואליציות הוא היררכי ,ובניגוד ללונדון הוא מתאפיין במידה גבוהה של תיאום .בראש ההיררכיה עומדים הביורוקרטים של השלטון המרכזי ,והקואליציות האחרות של פוליטיקאים וטכנוקרטים ברמות השלטון השונות מתואמות אתם .התערבות התושבים היא מינימלית ,והשיתוף של המגזר הפרטי ,הזוכה להעדפה מצד הביורוקרטיה ,הוא פטרוני .אחת הסיבות לגיבוש הגבוה של המערכת הפוליטית בפריז היא הרקע החברתי והאינטלקטואלי של הביורוקרטים והפוליטיקאים .רובם בוגרי המכללה היוקרתית של ה .Ecole National d'Administration (ENA)-בוגרי המכללה ,המכונים אנרקס, על שם המוסד שבו למדו ,מאיישים עמדות מפתח בפוליטיקה ובשלטון ,ונוטים לשמור על קשרים אישיים שפיתחו במהלך לימודיהם .הביורוקרטים ,שהם לעתים קרובות הבוגרים המצטיינים של המוסד ,נהנים מגישה ישירה לחבריהם הפוליטיקאים וזוכים להערכה ולאמון רב .לכל אלה משותפת גם תחושה של שליחות ובמרכזה -פיתוח פריז כמרכז עולמי של תרבות וכלכלה .המבנה האריסטוקרטי ותחושת השליחות המשותפת לפוליטיקאים ולביורוקרטים מסבירים את הצנטרליזם והפטרנליזם המאפיינים את המערכת 42 הקואליציונית בפריז ואת היעילות הגדולה של הביורוקרטים בפיתוח הפרויקטים הגדולים של העיר ,דוגמת לה-האל ) (Les Hallesולה-דפנס ).(La Defense השלטון ממלא תפקיד חשוב בכל אחת משלוש הערים ,אולם אופי שיתוף הפעולה בין המערכת השלטונית למגזר העסקי וההתנדבותי משתנה ,כפי שמראה סויץ' ,מדגם של שיתוף בעל אופי פתוח בניו יורק ,לדגם מקוטע בלונדון ולדגם פירמידלי בפריז. קואליציות הממשל בעיר הישראלית טרם נבחנו באופן שיטתי ,ואין עדיין בדיקה גאוגרפית-אמפירית של דגמי השיתוף השונים )מן הראוי לייחד לנושא מחקר נפרד( .בחינה היסטורית ועיונית של המצב בארץ מעידה כי השלטון המרכזי והשלטון המקומי הם הגורמים המרכזיים בקואליציות השונות .השלטון המרכזי בישראל גיבש את התפיסות הרעיוניות העומדות ביסוד ממשל הרווחה ,הקציב משאבים ודאג למעורבות תושבים .השלטון המרכזי והשלטון המקומי מעורבים באספקת שירותים ,כאשר חלק גדול מהרשויות עדיין תלויות במענקים מהשלטון המרכזי ,וכל הרשויות נזקקות מדי פעם להסדרים עם השלטון המרכזי לשם כיסוי גירעונות .השלטון המרכזי והשלטון המקומי הם אלה המובילים את רוב החברות לפיתוח עירוני ,ובחלק מהערים עדיין השלטון המרכזי פועל כגורם מוביל .עם זאת ,בכל קואליציות הממשל שהתפתחו בישראל בשנים האחרונות מילאו הרשויות המקומיות תפקיד מרכזי .היו אלה ראשי הרשויות ואנשי המינהל הבכירים שאימצו את התפיסה של יזמות כלכלית ומעורבות תושבים באספקת שירותים .הם אלה שיצרו את השותפויות עם המגזר ההתנדבותי והעסקי והקצו ליזמות אלה את המשאבים הדרושים. הניסיון של הרשות המקומית למתן את השליטה הממסדית ולבזר סמכויות אל השותפים הבלתי ממשלתיים נתקל בערי ישראל בתנאים מבניים התומכים במרכוז השלטון .השלטון המרכזי עדיין מעורב במידה ניכרת בפעילות החברתית והכלכלית בעיר .כל שותפות כלכלית בין רשויות ליזמים מחייבת תיאום עם משרדי ממשלה ואישור של שר הפנים .ההפרטה מוגבלת על ידי החוק ,והתוצאה היא התקשרות חוזית עם קבלנים לצורך ביצוע שירותים מוגדרים .גם העברת סמכויות למינהלות מוגבלת בתוקף החוק הקיים ובשל הסמכויות המוגבלות המסורות בידי השלטון המקומי .הכרזה על אזור כעל רובע עירוני ,שיש לו סמכויות מסוימות בתחום הניהול והכספים ,היא בתחום הזכות הבלעדית של שר הפנים .גם בתחום הרווחה מוגבלת סמכות הרשות ,כיוון שהתקציבים הדרושים לשיקום מצויים בידי השלטון המרכזי .כל פעולה בתחום הקצאת קרקעות ופיתוח לצרכים חברתיים או כלכליים טעונה אישור של השלטון המרכזי, החולש על חלק גדול מהקרקעות ,ושמורה לו המילה האחרונה בתחום התכנון וייעוד הקרקעות .ולבסוף, החולשה היחסית של השותפים שמחוץ לממשלה -תושבים חסרי ידע מקצועי וניסיון בקבלת החלטות התלויים במשאבי הממסד ,ונציגים של המגזר הפרטי שנוטים להימנע מהשקעות גדולות במפעלים משותפים -העמיקה את התלות בשלטון המרכזי. בהקשר זה מעניין לבחון את ההשפעה של יחידות התכנון המוניציפליות על מערכת היחסים בין השלטון לציבור בערי ישראל .ברמה האידיאולוגית נועדו היחידות לחזק את כושר ההיגוי של השלטון המקומי מצד אחד ,ולקדם את הביזור על ידי הפיכת הרשות המקומית לגורם מאפשר מצד שני .עדויות ראשוניות מורות, כי היחידות חיזקו את הרובד של אנשי המקצוע ברשות .אנשי המקצוע ביחידה לתכנון מוניציפלי עוסקים באיסוף נתונים ,בהכנת תכניות מגזריות בתחום השירותים החברתיים והפיסיים ובפיתוח מפעלים 43 )פרויקטים( פיסיים וכלכליים .פעילויות אלה מתפרסות על פני תחומים של אספקת שירותים ,רווחה, פיתוח עירוני )פיתוח תשתיות( ופיתוח כלכלי .אנשי היחידות נוטים להדגיש את הצד התכנוני והפיסי המושתת על שיקולים כלכליים מובהקים ואת הצד של פיתוח כלכלי .לפיכך הקואליציות המועדפות הן בין אנשי מקצוע בשלטון המקומי והמרכזי ובין הרשות המקומית ליזמים פרטיים .קואליציות אלה יכולות לתרום לפיתוח כלכלי של העיר ,להגדלת היעילות בניהול העיר ולהגדלת העושר המקומי .אולם הדגש על הצד המקצועי והכלכלי והנטייה להתמקד ברמה הגבוהה של מקבלי החלטות יוצרים נתק בין היחידות לבין הציבור .היחידות אינן פועלות להגדלת מעורבות התושבים בקבלת החלטות ואינן מעורבות באופן בולט במפעלים של רווחה חברתית )נתונים על מפעלים של היחידות לתכנון מוניציפלי שנמסרו על ידי ג'וינט ישראל; ריאיונות עם אנשי מטה בג'וינט; חסון ,ליפשיץ וקמחי.(1993 , הקואליציות המאפיינות את העיר הישראלית מובלות במידה רבה על ידי פוליטיקאים וביורוקרטים של השלטון המקומי והמרכזי .אף שכוחו של השלטון המקומי עולה בהדרגה ,עדיין ממלאים הביורוקרטים הקשורים בשלטון המרכזי תפקיד חשוב בקואליציות העירוניות .השלטון המרכזי מעורב מאוד בנעשה בעיר הישראלית .הוא אמנם נסוג מהמעורבות הרבה בקואליציות של תחזוקה לגווניהן ,אך מנהיג את הקואליציות של רווחה ופיתוח כלכלי ביד רמה .המדיניות של התערבות ישירה בעיר ,הננקטת לאחרונה על ידי מינהל מקרקעי ישראל בתוקף שליטתו על רוב הקרקע ,מעידה עד כמה יכול השלטון המרכזי ,אם ירצה בכך ,לעצב את דמותה של העיר .כך לדוגמה החליט מינהל מקרקעי ישראל לקדם בעצמו את פרויקט שיקום יפו .מנכ"ל מקרקעי ישראל מינה עצמו לראש צוות היגוי לקידום הפרויקט ,וביצועו נמסר לחברה פרטית )"הארץ" .(13.12.1994 ,גם בתחום הפיתוח העירוני בירושלים יש עדויות לכך שמינהל מקרקעי ישראל שואף ליצור פרויקטים משלו ,ולבחור באמצעות מכרזים מנהלים שינהלו את הפרויקטים מטעמו .התערבות זו הביאה לקיפאון מסוים בפעילות הרשות לפיתוח ירושלים ,שבעבר התאפיינה בדינמיות רבה. על אף התנאים המבניים התומכים בהמשך ההגמוניה של מוסדות השלטון ,מסתמנות בשנים האחרונות מגמות הפוכות ,שעיקרן ביזור סמכויות ,הפרטה ,דמוקרטיזציה חברתית ,ליברליזציה של השוק ,עידוד היזמות ושיתוף פעולה בין הון ציבורי לפרטי .הממשלה מנסה בשנים האחרונות להקטין את מעורבותה ברשויות המקומיות על ידי העברת האחריות הפיננסית והתפעולית אל הרשות המקומית ותושביה .בדוח שפורסם לאחרונה על ידי הוועדה לקביעת קריטריונים להקצאת 'מענק האיזון' לרשויות המקומיות נאמר כי "גישה זו תואמת את תהליך ההפרטה והפחתת המעורבות הממשלתית במשק ,שנועד להרחיב את חופש הפעולה של יחידות עסקיות לרבות רשויות מקומיות )סוארי ואחרים .(1993 ,לפי המלצות הוועדה "השלטון המרכזי אמור לעסוק בקביעת מסגרות פעולה ובקביעת הסדרי פיקוח למניעת חריגות ברמה הכוללת ולא להתערב בפעילות היום יומית של הגוף המפוקח" )סוארי ואחרים.(1993 , המגזר העסקי והמגזר ההתנדבותי ,המגדירים את החברה האזרחית ,פועלים גם הם להקטנת מעורבות הממשלה בחיי היומיום .ככל שמתקבעים דפוסי העבודה צוברים נציגי החברה האזרחית ידע וניסיון, ומתחילים לשנות באופן הדרגתי את מערכת היחסים עם השלטון .בדרך כלל נעשה הדבר תוך פנייה לתפיסת העולם שעמדה ביסוד יצירת הקואליציה .כך למשל פנו פעילי המינהלות אל התפיסה של דמוקרטיה השתתפותית והסתמכו עליה על מנת לתבוע מהשלטון להגביר את מעורבות התושבים בקבלת החלטות ולבזר סמכויות לקהילות .תושבי שכונות המצוקה ביססו את תביעתם להמשך מפעל השיקום ומעורבות 44 התושבים בו על התפיסה של צדק חברתי .ואילו פוליטיקאים ואנשי מקצוע ברשות פונים לעיקרון של יעילות כלכלית על מנת להרחיב את ההפרטה ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם המגזר הפרטי .המגמה המסתמנת היא שיתוף פעולה ציבורי-פרטי בתחום השירותים ,הרווחה והפיתוח הפיסי והכלכלי ,אגב התחזקות כוחם של נציגי החברה האזרחית. פרק שישי :מערכת היחסים בין קואליציות הממשל הפועלות בעיר ההתפתחות של קואליציות ממשל שונות בעיר מאפשרת לקבוצות שונות לממש תפיסות עולם שונות ,להציע דרכים שונות באשר לארגון החברה והמרחב ולהשפיע על עיצוב העיר לפי תפיסותיהן .מחקרים שנערכו בערים שונות בארצות הברית מלמדים שבעיר יכולות להתקיים בו זמנית קואליציות ממשל שונות, המשקפות תפיסות עולם ותרבויות פוליטיות שונות .אלעזר ,למשל ,הצביע על קיומן של שתי תרבויות פוליטיות בעיר האמריקאית :התרבות האינדיווידואלית והתרבות הקומוניטרית .התרבות הפוליטית האינדיווידואלית שואפת להשתית את הפוליטיקה העירונית על יזמות כלכלית ויעילות ,ולהקטין את ההשפעה של פוליטיקאים על הממשל העירוני .השלטון העירוני על פי השקפה זו צריך להתנהל על פי אתיקה עסקית ,חופשי ממעורבות פוליטית וציבורית העלולה לעוות את השיקול הכלכלי בשל שיקולים חברתיים .לעומת זאת ,התרבות הפוליטית הקומוניטרית מצדדת במעורבות ציבורית רבה ,בחיזוק המעורבות הפוליטית בניהול העיר ובמתן ביטוי לצרכים החברתיים במדיניות ובתכנון העירוני .ניהול העיר על פי גישה זו אינו מושתת על עקרונות עסקיים ,אלא על עקרונות מוסריים של דמוקרטיה ועל זכות הציבור 45 לקבל דיווח מנבחריו ולהשתתף בקבלת החלטות .על פי גישה זו הנהגת העיר צריכה להיות מסורה בידי מי שהוסמך לעשות זאת בבחירות דמוקרטיות ).(Elazar, 1970: 302-303 הגישה הקומוניטרית לא נעלמה מהתרבות הפוליטית האמריקאית .היא מתבטאת בקואליציות שבהן בולטות קבוצות אתניות וקבוצות אינטרס .כפי שכותב גץ" :הקואליציות המצדדות בצמיחה כלכלית, שאפיינו את השלטון המקומי בערי ארצות הברית ,מגלות סימני היחלשות בשנים האחרונות .הדבר ניכר במיוחד בעלייה של קבוצות אופוזיציה רבות השפעה כמו למשל ארגונים שכונתיים וארגונים המצדדים בהגבלת הצמיחה בערי ארצות הברית ...בשיקגו ,בסן פרנסיסקו ובערים אחרות עוצבה המדיניות החדשה על ידי פעילים ורק לאחר מכן אומצה על ידי השלטון העירוני ...בתחום הדיור ,למשל ,פעלו תנועות מקומיות באפקטיביות ליצירת מדיניות דיור מתקדמת יותר ברמת המדינה והעיר" (Goetz, 1994: ) .85,103עם זאת ,אין פירוש הדבר כי הקואליציות של הגבלת צמיחה הן בהכרח פרוגרסיביות .לעתים קרובות אלה הן קואליציות החותרות להגביל את הקמתם של שכונות ושיכונים לקבוצות אתניות ומעוטות יכולת במסווה של שמירה על צביון היישוב ) .(Caves, 1992קבוצות אלה ,שמתנגדות בחריפות לבנייה עבור קבוצות אתניות בנימוק של שמירת הצביון המקומי ,תומכות בפיתוח כלכלי של המקום )ריאיון אישי עם .(Caves ממצאים אלה חשובים כיוון שהם מזהירים מפני פשטנות יתר בניתוח הפוליטיקה העירונית ,ומדגישים את העובדה כי בתוך אותה עיר יכולות להתקיים קואליציות שונות בין השלטון ובין החברה האזרחית .בעולם שבו משאבי העצמה והמשאבים הכלכליים מוגבלים ואינם מפוזרים באופן שוויוני בין הקבוצות השונות ניתן לצפות לתחרות בין קואליציות ולשוני בין ערים מבחינת הקואליציה הדומיננטית בעיר .השאלות הנשאלות ,על כן ,הן :מהי מערכת היחסים בין הקואליציות בעיר ,ומי היא הקואליציה הדומיננטית? סטון טוען כי התנאים המבניים בעיר האמריקאית מסייעים להתפתחות קואליציות בעלות אוריינטציה של צמיחה כלכלית ופועלים נגד קואליציות של רווחה חברתית .פיתוח קואליציות בעלות אוריינטציה כלכלית נתמך על ידי המשאבים והמוטיבציה של חוגי העסקים ושל פוליטיקאים .מנגד ,הפיתוח של קואליציות רווחה ,התומכות בקבוצות אתניות ,בשכונות מצוקה ,בקהילות המאוימות על ידי פיתוח עירוני ,במשפחות חד-הוריות ובקשישים ,נתקל בקשיים רבים .קבוצות אלה חסרות לרוב את המשאבים הדרושים ,רמת המוטיבציה שלהן להתארגן ולפעול נמוכה ,וההשקעה האנושית הנדרשת לשם ארגון קבוצות אלה היא עצומה .גם כאשר פוליטיקאים ועובדים קהילתיים פועלים לטובתן ,נוטות קבוצות אלה להישאר אדישות ומסויגות כלפי התומכים בהן .מסיבות אלה היווצרות של קואליציות רווחה בערים היא נדירה ,ומימושה כרוך בהשקעות מסיביות מצד השלטון .אחד התנאים המסייעים להיווצרות קואליציות רווחה הוא בחירתם של ראשי ערים בעלי אוריינטציה חברתית ,כמו הרולד וושינגטון בשיקגו או עליית הקבוצה הליברלית של (The Electors' Action Movement) TEAMבוונקובר .ראשי הערים הליברלים הביאו אתם רעיונות חדשים של שיתוף הציבור ופעלו יחד עם נציגי המגזר ההתנדבותי למימושם (Hasson and ).Ley, 1994 46 ממצאיו של סטון אינם מתיישבים בהכרח עם ממצאים ממדינות אחרות ,ובמיוחד לא כשמדובר בעיר הישראלית ,שבה יש מסורות ממושכות של מעורבות ציבורית ודאגה לרווחת התושבים .על מנת לברר מי היא הקואליציה הדומיננטית בעיר הישראלית יש להציב קריטריונים להערכה של דומיננטיות ,כמו למשל: א .השקעה כלכלית :היקף ההשקעה התקציבית בקואליציה של הגורמים המעורבים בפרק זמן נתון. ב .השקעה פוליטית :מידת ההתעניינות של הפוליטיקאים בשלטון המקומי והמרכזי בנושא המיוצג על ידי הקואליציה ונכונותם לפעול לקידומו. ג .השקעה אדמיניסטרטיבית :מידת ההתעניינות של המינהל הבכיר בשלטון המקומי בנושא המיוצג על ידי הקואליציה ונכונותו לפעול לקידומו. ד .השקעה חברתית :מידת ההתעניינות של אזרחים ושל גורמים בשלטון בנושא המיוצג על ידי הקואליציה ונכונותם לפעול לקידומו. כיוון שעד היום לא נבדקו באופן אמפירי ההשקעות השונות בקואליציות העירוניות בישראל ,קשה להצביע על הקואליציה הדומיננטית ולזהות אותה .נראה כי מבחינה תקציבית הקואליציה הדומיננטית היא עדיין תחזוקה בגרסאותיה השונות .הקואליציה שנמצאת במוקד ההתעניינות של ראשי ערים ופוליטיקאים בכירים היא פיתוח עירוני וכלכלי .משרד השיכון בשיתוף עם משרד החינוך הם המקדמים העיקריים של הקואליציה של רווחה שכונתית .משרדי הרווחה ,הבריאות ,החינוך והשיכון הם המקדמים העיקריים של קואליציות רווחה עם ארגונים שלא למטרות רווח .ראשי הערים ,אנשי מינהל ומנהיגי הקהילות המקומיות בכמה יישובים מגלים התעניינות בפיתוח הקואליציה של תחזוקה במתכונת פתוחה ומפנים לצורך זה משאבי זמן והון .ההתעניינות הרבה בפיתוח עירוני וכלכלי עשויה בעתיד להפנות משאבים מתחומי התחזוקה אל תחומי הפיתוח העירוני והכלכלי .נראה כי מה שקובע את הקצאת המשאבים בין הקואליציות השונות הם האילוצים הכלכליים ,התרבות הפוליטית הרווחת בעיר ומערכת יחסי הכוח בין הקואליציות השונות .לפיכך ניתן לצפות לשונות גדולה בין הערים מבחינת הקואליציה הדומיננטית .יהיו ערים שבהן תוענק תשומת לב רבה לאספקת שירותים ולאיכות חיים ,ואילו בערים אחרות תוענק תשומת לב רבה יותר לנושאים פיתוח עירוני מואץ ופיתוח כלכלי גם אם הדבר יבוא על חשבון איכות החיים. אף שטרם ברור מי היא הקואליציה הדומיננטית בעיר הישראלית ניתן להתחיל ולאתר דגמים שונים של מערכות יחסים בין קואליציות הממשל השונות .בשלב זה ניתן להצביע באופן ראשוני )נדרשת כמובן בדיקה יסודית של התחום( על שלושה סוגים של יחסים בין הקואליציות השונות :השלמה הדדית ,למידה הדדית ותחרות. א .השלמה הדדית .מצב זה מייצג מערכת פוליטית-עירונית ,שבה הקואליציות השונות הפועלות בעיר משלימות זו את זו .כך למשל קואליציות של רווחה עשויות לתגבר את השירותים המסופקים על ידי הקואליציות של תחזוקה ולתמוך בקואליציה של פיתוח כלכלי על ידי השקעה בהון האנושי המקומי. קואליציה של פיתוח כלכלי עשויה בתנאים מסוימים להעמיד משאבים לרשות הקואליציות של תחזוקה ורווחה .כך נוהגת עיריית אמסטרדם לגבות מסים מיזמים המבקשים לפתח מפעלים בעיר ולהשתמש בהם לצורך הקמת שיכונים ציבוריים ולצורך השקעות בחינוך .ראש עיריית ניו יורק ,אד קוץ' ,גבה תשלומים חברתיים מהמפתחים בכיכר טיימס ,והשתמש בהם לפיתוח מרכז קהילתי במקום ולמימון פעילויות 47 חברתיות .באופן זה יכולים להיווצר מכפילים חברתיים-כלכליים ,כלומר להשקעה בקואליציה אחת יש השפעה על קואליציה אחרת. ב .למידה הדדית .הקואליציות השונות יכולות ללמוד זו מזו .קואליציות של רווחה ,לדוגמה ,אימצו גישות כלכליות הנהוגות בקואליציה של פיתוח כלכלי והחלו לפתח מפעלים כלכליים קהילתיים (Community ) .Development Corporationsלעתים קרובות נתמכו מגמות אלה על ידי בעלי עסקים ובנקים השוכנים בקרבת הקהילות העניות ,מתוך מגמה להקטין עבריינות ולהגדיל את הביטחון באזור פעולתם .מגמה זו רווחת בערים שונות בצפון אמריקה ,ומתחילה להסתמן כיום במפעל שיקום השכונות בארץ .ביישובים מספר הוקמו על ידי הסוכנות היהודית יחידות לפיתוח כלכלי ,שתכליתן שילוב ממד כלכלי בפיתוח החברתי .בתחום השיקום הפיסי אומצה בכמה יישובים גישה של שיקום כלכלי ,המתבססת על פינוי ובינוי בשיתוף עם יזמים פרטיים .היזמים קיבלו תמריץ כלכלי על ידי העלאת אחוזי הבנייה ,ובתמורה פינו את הדיירים ממגוריהם הקודמים ,דאגו לשכירת דירות עבור הדיירים המפונים למשך תקופת הבנייה ,שיכנו את הדיירים בדירות טובות יותר והותירו בידיהם רווח לא מבוטל .שיקום כלכלי מעין זה התנהל בשכונת רמת השקמה ברמת גן ,באזור הכפר הערבי ביהוד ,בקרית ויז'ניץ בבני ברק ובשיכון יוספטל בכפר סבא. אחד המקרים המרתקים של אימוץ עקרונות היזמות הכלכלית לתחום הרווחה הוא השיקום של גבעת עמל א' בתל אביב .המשפחות המתגוררות בשכונת עוני זו התארגנו והתקשרו עם יזם פרטי )אלפרד אקירוב( לצורך פינוי ובינוי של האזור .עיריית תל אביב התקשרה בחוזה מיוחד עם היזם .היא קיבלה תשלום נכבד עבור השטח ,ובתמורה התחייבה לאפשר ליזם לבנות במקום 350יחידות דיור .כך נסללה הדרך לחבר בין רווחה חברתית ליזמות כלכלית. ג .תחרות .כיוון שכמות המשאבים מוגבלת ,ההשקעה הציבורית בקואליציה אחת היא תמיד על חשבון ההשקעה בקואליציה אחרת .כך למשל ייעול אספקת השירותים והגדלת הרווחה של האוכלוסייה עשויים להתנגש עם המטרות של צמיחה כלכלית .אף שהבחנה זו נכונה ברמה המאקרו-כלכלית נראה שאין היא תופסת ברמה המיקרו-כלכלית שבה פועלות רוב הקואליציות העירוניות .נראה כי ברמה העירונית קיימת הפרדה תפיסתית בין שלוש קופות :ממשלתית ,העוסקת במימון רווחה; מוניציפלית-ממשלתית ,התומכת בקואליציות העירוניות שעניינן אספקת שירותים; מוניציפלית-ממשלתית-פרטית ,התומכת בקואליציות של פיתוח עירוני וכלכלי .הפרדה תפיסתית זו היא כמובן מוטעית לנוכח המעורבות של הממשלה ושל השלטון המקומי בכל הקואליציות .המשמעות של מעורבות זו היא כי העדפה של קואליציה מסוימת היא בהכרח ,לפחות בטווח הקצר ,על חשבון קואליציה אחרת .ההעדפה האידיאולוגית של קואליציות עם בעלי עסקים פירושה בטווח הקצר מתן עדיפות לפיתוח כלכלי על פני פיתוח חברתי. כיוון שהקואליציות מצויות עדיין בשלביהן הראשונים ,טרם התעוררה תחרות ביניהן על תקציבים .אולם התחרות והמאבקים כבר מסתמנים בתחום הייעוד של קרקעות .מקרה מובהק לחיכוך מעין זה הוא הקונפליקט המתחיל להתפתח בערים שונות בין פיתוח עירוני לשמירת איכות חיים .העימות בקונפליקט זה הוא בין שתי קואליציות :גורמים במוסדות השלטון ויזמים כלכליים מצד אחד לעומת גורמים במוסדות השלטון ותושבים מנגד .בירושלים למשל מסתמן קונפליקט רחב בין קואליציות עירוניות ,השואפות למנוע פיתוח שיפגע באיכות החיים של התושבים ובנוף ,לבין קואליציות התומכות בפיתוח עירוני וכלכלי. 48 הקונפליקט הוא על סלילת כבישים בסמוך לאזורי מגורים ,על תוכניות להרחבת מפעלים קיימים ועל תוכניות פיתוח באזורי העמקים של ירושלים ,אשר על פי עקרונות התכנון המקובלים הושארו עד כה כריאות ירוקות .בבית הכרם נוצר קונפליקט בין התושבים לבין העירייה והרשות לפיתוח ירושלים על סלילת כביש מספר ,4העתיד לקשר את הקניון ופרק התעשייה באזור מנחת עם היציאה מהעיר .בצפון מערב ירושלים התפתח קונפליקט בשל השאיפה של מפעל אינטל להרחיב את שטחו .מול הרצון של בעלי המפעל לצמוח מבחינה כלכלית ורצון העירייה להבטיח מקומות עבודה נוספים לתושבי העיר התייצבה קואליציה שצידדה בשמירת איכות הסביבה ,ועליה נמנו תושבים משכונות צפון העיר ,חילוניים וחרדים כאחד ,נציגי החברה להגנת הטבע וכן גורמים בשלטון המרכזי. קונפליקט בין המצדדים באיכות חיים לבין התומכים בפיתוח עירוני התפתח סביב תוכנית הבינוי של מתחם תע"ש בצפון מזרח תל אביב .עיריית תל אביב-יפו יצרה שותפות עם יזם פרטי לצורך בנייה של משרדים ושל מגורים באזור תעשייה )מתחם תע"ש( הסמוך לאזורי מגורים .התושבים באזורים הסמוכים למתחם )שיכון דן ורביבים( ,שהבינו שהעירייה מתכוונת לאפשר ליזם לבנות קרוב ל -400יחידות דיור, הרבה יותר ממה שתכנית בניין עיר מאפשרת ,פנו לראש העיר הקודם וביקשו ממנו לשנות את התכנית לאזור תעשייה .ראש העיר הנוכחי החליט לקיים משאל תושבים בנושא .מינהלת הרובע ,שבתחומה נמצא האתר המיועד לפיתוח ,ביקשה להשתתף באופן פעיל במשאל ,אך בקשתה ,שנתמכה על ידי תושבי השכונות, נדחתה על ידי העירייה .במשאל התושבים ,שכלל את הדיירים שמסביב למתחם ,נבחרה תכנית מגורים קטנה של 325יחידות דיור ושל 10,000מ"ר משרדים .בנוסף לכך הובטח כי היזם יקים מתנ"ס עבור תושבי אפקה ב' ,וכי העירייה תפתח שתי גינות באזור המינהלת .בסופו של דבר דחתה הוועדה המחוזית את תכנית העירייה שזכתה לאישור התושבים. קונפליקטים אלה בין קואליציות ממשל מאפיינים את הפוליטיקה המקומית בערים רבות במערב .הרשות המטרופולינית של אזור ונקובר ) (Greater Vancouver Regional Districtהעבירה ב -1995חקיקה שנועדה לצמצם את הזחילה העירונית באמצעות הגברת הצפיפות בערים הקיימות .פירוש החקיקה הוא הגברת הצפיפות בעיר וונקובר ,עיר שבה רוב התושבים תומכים ברעיון של עיר גנים כפרית .בתגובה לחקיקה התארגנו תושבי אזורים שונים בוונקובר כדי למנוע את הציפוף וקיבלו תמיכה מהרשות המקומית .מספר נבחרים בממשלת בריטיש קולומביה המתגוררים בוונקובר פועלים יחד עם ארגוני התושבים בעיר על מנת לצמצם את הפגיעה באיכות החיים ולערב תושבים בעיצוב הסביבה .בעקבות תהליכים אלה נוצר צורך במנגנון בוררות המפשר בין הקואליציות השונות .אחת הדרכים שננקטה בערים מספר למציאת פשרה בקונפליקטים דומים היא עריכת משאל בין התושבים .משאל מעין זה נערך כאמור בצפון מזרח תל אביב. מבחינה פוליטית מסמנים המשאלים ניסיון חדש בהתוויית מדיניות עירונית .החידוש הוא בנכונות של השלטון לשתף תושבים בקבלת החלטות באשר לאופי שימושי הקרקע ,ולמצוא פשרה בין פיתוח כלכלי לשמירה על איכות חיים ועל ערכם של נכסי המגורים. שיתוף הפעולה והמאבק בין קואליציות אלה ,שבהן נוטלים חלק תושבים וארגונים ציבוריים מצד אחד, ופוליטיקאים ,ביורוקרטים ומפתחים מצד שני ,עתיד לדעתי לעמוד במרכז החיים הפוליטיים העירוניים ולהטביע חותם עמוק על אופייה של העיר. 49 פרק שביעי :המשמעות של קואליציות הממשל העירוניות העיר הישראלית עדיין מתאפיינת במידה גבוהה של צנטרליזם שלטוני ,אולם מגבלותיו וגבולותיו של השלטון מתחילים להסתמן בבהירות .גידול הצרכים והתביעות של אזרחי העיר ,מיעוט המשאבים העומדים לרשות הרשויות ,נסיגת השלטון המרכזי מתחום הרווחה והתחרות הגוברת בין רשויות על מקורות תעסוקה ועל משיכת משתכנים בסטטוס גבוה -כל אלה יוצרים תמריצים חזקים לשיתוף פוליטי וליצירת מרחב פוליטי-ציבורי חדש ,הממוקם בין המדינה )שלטון מרכזי ומקומי( לחברה האזרחית )המגזר הפרטי והמגזר ההתנדבותי( .הקואליציות של תחזוקה במתכונת סגורה ופיתוח העירוני התפתחו בתחום המדינה על קו התפר שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי .לעומת זאת ,קואליציות הממשל ,שהתהוו מאז שנות השבעים ,התפתחו על קו התפר שבין המדינה לחברה האזרחית )ראה איור .(2במצב זה מיטשטשת ההפרדה הברורה בין מדינה לחברה ונוצר מצב חדש שטומן בחובו ,כפי שמראה לוח ,5סיכויים רבים אך גם סיכונים לא מבוטלים. לוח :5ההשפעות של הקואליציות העירוניות :סיכויים וסיכונים תחום ההשפעה סיכויים סיכונים כלכלי * אימוץ שיטות ניהול עסקיות חדשניות על ידי הרשות המקומית * משיכת השקעות ,יצירת מקומות עבודה והגדלת בסיס המס :הגדלת הרווחה ואיכות החיים * הטבות כלכליות למגזר העסקי וההתנדבותי * מחירים כלכליים :אי-יעילות בשל עיוות מנגנון השוק * מחירים חברתיים :פגיעה באיכות הסביבה ובאיכות החיים פוליטי * חיזוק הדמוקרטיה ההשתתפותית: מעורבות של נציגי החברה האזרחית בעיצוב העיר וגיוון מוקדי הכוח העירוניים * שחיקת הדמוקרטיה הייצוגית :עקיפת הגופים הנבחרים על ידי גופים שלא נבחרו לתפקידם * פוליטיזציה של מערכות חברתיות וכלכליות וסכנת שחיתות פוליטית חברתי * חיזוק הקשרים בין השלטון והחברה האזרחית :צמצום הניכור ,מעורבות חברתית ,מענות )(accountability לציבור המאורגן * קולוניזציה של החיים החברתיים: התמעטות האוטונומיה החברתית, שיתוק מאבקים החברתיים ודלגיטימציה של המנהיגים החברתיים מינהלי-תכנוני * הגברת האפקטיביות והיעילות בתחום הגשת השירותים * גמישות והסתגלות לתנאים חדשים תוך גילוי חדשנות ויצירתיות * רציונליזציה גבוהה יותר בתחומי * הגברת העמימות סביב האחריות לפיתוח עירוני ,חוסר בהירות לגבי מעמדם המשפטי של ארגוני הקואליציות * ראייה צרה ונטייה לפרטיקולריות: פיתוח פרגמנטים עירוניים במקום תכנון 50 פעילותן של הקואליציות * הגברת כושר ההיגוי העירוני * ניהול קונפליקטים והשגת שקט תעשייתי בראייה כוללת * העברת פיצולים ומאבקים מהחברה לשלטון 51 .1התחום הכלכלי השותפות מאפשרת לשלטון המקומי לאמץ שיטות ניהול יעילות הנהוגות במגזר העסקי ,ובאופן זה לשפר את אופן פעילותו ולחסוך בהוצאות .מבחינה כלכלית יכולות הקואליציות בין השלטון המקומי למגזר הפרטי למשוך לעיר השקעות ,לתרום ליצירת מקומות עבודה ולהגדיל את בסיס המס העירוני .בדרך זו יכולה הרשות לשפר את איכות החיים המקומית ,לספק שירותים טובים ולהגדיל את הרווחה המקומית. המעורבות הפוליטית במשיכת השקעות חיונית במיוחד בתחילת תהליך הפיתוח ,בשלב שבו היזמים טרם גילו את ההזדמנויות הקיימות ביישוב .באמצעות השותפות וההשקעה הציבורית ניתן להבליט הזדמנויות ולמשוך את המגזר העסקי ליישוב .נציגי המגזר העסקי והמגזר ההתנדבותי יכולים להשיג באמצעות השתתפותם בקואליציות גישה למוקדי כוח ולמשאבים כלכליים מגוונים .בדרך זו הם יכולים לקדם את מטרותיהם בקלות יחסית ולחסוך במשאבים כלכליים ובאנרגיות חברתיות. אולם הקואליציות יכולות גם לגבות מחירים .המעורבות הכלכלית של הרשויות עלולה לסבכן בתחום פעילות לא מוכר שבו יפסידו נכסים ומשאבים .כניסתם של נציגי השלטון לקואליציות כלכליות עלולה לעוות את השיקול העסקי ולעתים אף להכפיפו לשיקול הפוליטי .אין כל ביטחון כי נציגי מועצת העיר, היושבים בחבר הדירקטורים של חברה עירונית-כלכלית ,פועלים לפי מיטב השיקולים הכלכליים בלי לחשב את טובות ההנאה הפוליטיות היכולות לצמוח להם .יתר על כן ,גם אם תימצא דרך להפריד בין השיקול הכלכלי לפוליטי אין זה ודאי כי חברי המועצה ,הממונים כדירקטורים ,יכולים לתרום באופן מהותי לפיתוח החברה .ביסודו של דבר חלק מהם נשלח על פי שיקולים קואליציוניים ולא על פי כישורים כלכליים. השיקולים הפוליטיים יכולים להתבטא גם בחוסר יעילות ובמשוא פנים בהוצאת מכרזים .כך למשל ההקלות בהתקשרויות ,המאפיינות את פעולת החברות העירוניות ,יכולות להביא למצב שבו יעדיפו משרדים ויזמים מסוימים על פני אחרים בלי שתהיה לכך הצדקה כלכלית .הפוליטיזציה של התחום הכלכלי עלולה להסב נזקים כבדים לכלל הציבור ,לגרום לחוסר יעילות ואף לשחיתות ,כמו חלוקת טובות הנאה ,התקשרויות עסקיות בלתי סבירות מבחינה כלכלית ,ולבסוף לבזבוז של כספי הציבור ולחוסר יעילות )ראה למשל דוח מבקר המדינה לגבי חברת קרתא .(1992 ,מסיבות אלה נמנע משרד הפנים במשך תקופה ארוכה לאשר את הקמתם של תאגידים עירוניים. סכנת השחיתות גוברת על רקע האפשרות שפרטים ,שלא נבחרו בבחירות יוצבו בעמדות מפתח כלכליות וחברתיות ויקבלו החלטות בלא כל בקרה על מעשיהם .בסיטואציות כאלה ,שבהן הפיקוח הציבורי רופף, קיימת סכנה של שימוש בעוצמה הכלכלית-פוליטית לצורך השגת טובות הנאה אישיות. 52 סיכון נוסף שיש להביא בחשבון הוא מתן העדפה לפיתוח כלכלי על חשבון פיתוח חברתי ושמירה על איכות הסביבה .הרצון למשוך יזמים והשקעות עשוי להביא להסטת משאבים מתחומים חברתיים לתחומים כלכליים .השיקול הכלכלי עלול להביא להסבת שטחים ציבוריים לשטחי מסחר ,שירותים ותעשייה, ובעקבות אלה להידרדרות באיכות הסביבה ולפגיעה באיכות החיים של תושבי העיר. .2התחום הפוליטי המעורבות של נציגי החברה האזרחית במערכת הפוליטית יכולה לתרום ליצירת דגם חדש של דמוקרטיה עירונית המבוסס על מעורבות מתמשכת של נציגי המגזר העסקי וההתנדבותי בתהליכי קבלת החלטות. התפתחות זו מעתיקה את מרכז הכובד הפוליטי מהמועצה הנבחרת לעבר אליטות עסקיות ,ביורוקרטיות והתנדבותיות .התוצאות הן :גיוון מוקדי הכוח ,השטחה של ההיררכיה הפוליטית וירידת חשיבותן של הבחירות ושל קואליציות אלקטוראליות בקביעת צביונה של העיר .עיקרון הייצוג ,שעליו מושתתת התפיסה המודרנית של הדמוקרטיה ,מאבד בתנאים אלה מחשיבותו .במקומו עולה החשיבות של עיקרון ההשתתפות .מי שמשתתף בקואליציות טובים סיכוייו להשפיע על אופי החיים בעיר ולעצב אותם. הסיכון הוא שמצב זה עלול להביא לשחיקת הדמוקרטיה הייצוגית .אחת הטענות המושמעות תדיר נגד החברות העירוניות ונגד המינהלות בארץ ובמקומות אחרים היא כי הן רוקנו את תפקיד מועצת הרשות המקומית מתוכן ,ובכך שחקו את מהות הדמוקרטיה הייצוגית .הסמכות ,כך נטען בשורה של פרסומים ובהתבטאויות בעל פה של נבחרים ,הועתקה לידי גופים בלתי נבחרים -גופים שאינם חייבים למסור דין וחשבון לציבור הבוחרים )ראה תלונות של נבחרים אצל חסון .(1994 ,בבריטניה מושמעת טענה זו בחריפות רבה ,ונבחרים ברשויות המקומיות מצביעים על עקיפת הרשות המקומית ועל התגברות כוחו של המגזר הפרטי בפיתוח העיר ,אגב הסתייעות בשלטון המרכזי .ייתכן ,כי מה שמחליף את הדמוקרטיה הייצוגית אינה בהכרח תפיסה חדשה של דמוקרטיה השתתפותית ,אלא מודל של שיתוף אליטות בהתוויית מדיניות ובניהול העיר .במודל החדש מי שקובע את אופי העיר אינו כלל הציבור וגם לא נציגיו ,אלא אנשי קבוצות חזקות במגזר הפוליטי ,הביורוקרטי ,העסקי וההתנדבותי .אם אכן אלה הם פני הדברים עלולות קואליציות אלה לאיים על מבנה הכוח הפוליטי הקיים ,ולדחוק את נבחרי הציבור לעמדות שוליות בקביעת מדיניות ובניהול העיר. ייתכן שזוהי הסיבה לניסיון של הרשויות להגביר את שליטתן בנעשה בעיר .דוגמה מובהקת לכך היא פעולותיהם של ראשי עיריית ירושלים בעבר ובהווה להקטנת עצמתן של המינהלות .נראה שלשלטון נוח לקיים שותפויות כל עוד הן מתנהלות במתכונת המעניקה לו שליטה מרכזית ,והוא נוטה לצמצם את ממדי השותפות כאשר הוא חש מאוים .נטייה זו מעלה סימני שאלה באשר לאפשרויות של קיום שותפויות לאורך זמן בין המדינה לחברה האזרחית. .3התחום החברתי בעקבות היווצרותן של קואליציות הממשל התארכה הזרוע המינהלית ,החברתית והכלכלית של המדינה. כיום מוסדות השלטון מעורבים יותר בחיים החברתיים והכלכליים .מצד שני קבוצות שונות בחברה האזרחית הגבירו את עצמתן ואת השפעתן על השלטון והצליחו לחדור במידה רבה לתוכו .קבוצות אלה 53 נהנות מגישה למקורות ולמשאבים פוליטיים שלא היו להן בעבר ,ומשתתפות באופן פעיל יותר בעיצוב החברתי ,הכלכלי והמרחבי של העיר .ועדות ההיגוי של מפעל השיקום ,ארגוני המינהלות ,החברות העירוניות וחברות הבת שלהן הם 'מרחבים ציבוריים' חדשים ,ובמסגרתם נפגשים האזרחים המאורגנים, בעלי עסקים וקבוצות אינטרס עם נציגי השלטון המקומי והמרכזי .בכל אחד מהמרחבים יש ייצוג לשלטון ולחברה .מנהל המינהלת לדוגמה מועסק על ידי הרשות ,אך הנהלת המינהלת נבחרת ברובה על ידי התושבים .החברות העירוניות לפיתוח עירוני כוללות נציגים מהשלטון ומהציבור .חברות הבת של החברות העירוניות לפיתוח כלכלי מקומי כוללות נציגים של השלטון ושל המגזר הפרטי. הסיכונים החברתיים הגלומים בשותפויות המתרקמות בין השלטון לנציגי החברה האזרחית אינם מבוטלים .ההשתתפות בקואליציות עלולה לשתק את המאבקים החברתיים .הברמס ),(Habermas, 1989 המבקר את התפשטות המדינה לעבר החברה ,רואה בתהליך זה ביטוי לקולוניזציה של חיי היומיום. המדינה ,לטענתו ,מפקיעה נושאים שהיו עד עתה מחוץ להישג ידה בתחומי המשפחה ,התרבות ,השכונה והכלכלה .התוצאה היא התמעטות האוטונומיה החברתית ומניפולציה גוברת של חיי היומיום .שיתוף הפעולה בין המגזר ההתנדבותי למוסדות השלטון עלול על כן לחסל את הפעילות לשינוי חברתי .נציגי השלטון יכולים להשתמש במשאבים המוענקים לארגון כשוט מאיים ולהתנות את המשך המענקים בהתיישרות הארגון לפי כללי המשחק של השלטון .בדרך זו עלולות הקואליציות להפוך למכשיר בידי השלטון לשימור הסטטוס קוו. השותפות עלולה גם להביא לדלגיטימציה של המנהיגים החברתיים .המנהיגים של השכונות ושל הארגונים ההתנדבותיים עלולים להימצא במצבים שבהם מוגבל חופש פעולתם כשהם נתונים בין הפטיש לסדן .מצד אחד הם מנסים לרצות את התושבים ומצד שני הם מנסים שלא להקצין את היחסים עם הממסד .התוצאה היא שהם מוצאים את עצמם לעתים קרובות טרודים בפעילות המנסה לפשר בין האינטרסים של השלטון והחברה במקום לייצג את האינטרסים של קהילתם במלואם .בדרך זו הם עלולים לאבד את אמון הציבור או את אמון הממסד. .4התחום המינהלי-תכנוני באמצעות הקואליציות יכול השלטון המקומי להיענות באופן טוב יותר לצרכים מקומיים .הוא יכול להכיר טוב יותר את הצרכים של השותפים ,מסוגל להגמיש את עמדותיו ,להסתגל טוב יותר לנסיבות החדשות ולצרכים של השותפים ,למתן את הדפוסים הפורמליים והביורוקרטיים ולהגיב באופן גמיש וחדשני לנסיבות משתנות. ההשתתפות בקואליציות מאפשרת לשותפים להשיג הישגים פוליטיים ומינהליים לא מבוטלים .הרשות יכולה להשיג מידה גבוהה של מעורבות במערכת האזרחית ,החברתית והכלכלית ,ובאופן זה להגדיל את כושר ההיגוי העירוני .השותפות בין נציגי השלטון ,המגזר העסקי וההתנדבותי מאפשרת פתרון קונפליקטים בדרך של הדיינות מסודרת בין השותפים .בדרך זו ניתן לקדם מפעלים משותפים ,לאתר נקודות מחלוקת ולהציע פתרונות מבעוד מועד .נציגי החברה האזרחית יכולים לקדם את האינטרסים של קבוצותיהם בשל קרבתם למוקדי כוח .השותפות מאפשרת לחברים בקואליציות לפעול באופן רציונלי יותר על ידי איגום המשאבים החברתיים ,הכלכליים והמינהליים בעיר ועל ידי יצירת התאמה טובה יותר בין 54 האמצעים למטרות .בדרך זו ניתן להגדיל את המשאבים העומדים לרשות מוסדות השלטון והחברה העירונית. אולם הקואליציות מעוררות מספר בעיות מהותיות בתחום המינהלי .מבחינה משפטית ,השאלה הנשאלת תדיר היא למי בעצם שייכים הארגונים :האם הם זרוע ארוכה של המדינה או ישות נפרדת? אילו אינטרסים שולטים בארגון ,אלה של השלטון או אלה של השותפים שמחוץ לשלטון? מי אחראי לפיתוח העיר בתחומים המופקדים בידי הארגון ,האם זהו השלטון או השותפים לו? לשאלות אלה אין תשובות פורמליות מניחות את הדעת .התוצאה הגברת העמימות סביב האחריות העירונית לפיתוח חברתי וכלכלי .כיום ברור פחות מי אחראי לפיתוח השכונה ,לאספקת השירותים ולפיתוח כלכלי .האם העירייה אחראית או שמא הארגונים החדשים? לא ברור מהי נקודת האיזון שבין שיקול כלכלי לחברתי .לא ברור מהו תפקיד העירייה .האם היא יצרן שירותים ,מתווך או יזם .לא ברורה הכתובת לטיפול בבעיות :בעבר הייתה כתובת אחת ברורה בתחום הניהול והפיתוח העירוני ,ואילו היום תחומים אלה מופעלים על ידי קואליציות פורמליות ובלתי פורמליות, שבהם ממלאים הארגונים תפקיד חשוב .יש מידה גבוהה של צדק בדברי קהת ,האומר כי "הממשלות איבדו מכוחן למשול ולהנהיג את אזרחיהן" )קהת אצל וייל .(1990 ,אבל עדיין ,כך נדמה ,אין תשובה טובה באשר למהות הגוף שיירש אותן .על רקע זה ניתן להבין את מנהל הלשכה לחברות ולפרויקטים כלכליים בתל אביב השואל" :של מי החברות האלה בעצם?" והוא מודה" :בחברה העירונית המצב קצת מעורפל' .הבעלים' לא יצרו גוף מפקח ומתאם לקבוצת החברות ברמת המועצה ...למרות החלטת מועצת העירייה מלפני למעלה מ -12שנה ,לא קמה עדיין ועדת מועצה לנושא החברות" )עיריית תל-אביב-יפו .(7 :1993 ,חוסר הבהירות משתקף במעמד המשפטי של הארגונים .מצד אחד הם מהווים ישות משפטית עצמאית ,כגון עמותת מינהלת או חברה עירונית ,ומצד שני הם גוף עצמאי העוסק בניהול של נכסי המדינה או משתמש בנכסים אלה לצורך פעילותו .התוצאה היא קושי בהגדרה של מהות הארגון וסתירות בסיסיות בדרך הפעלתו. התפצלות השלטון העירוני לקואליציות המתמחות בתחומים מוגדרים עלולה גם לטפח ראייה צרה ,כיוון שלשותפים במגזר ההתנדבותי או העסקי חסרה ראייה כוללת .אחת התוצאות שכבר מסתמנת היא החלפת הראייה הכוללת בתחום הפיתוח והתכנון העירוני בגישה המתייחסת לפיתוח קטעים עירוניים :פרוייקטים של משרדים ,מסחר ושירותים שבפיתוחם שותפים הרשות ,הקבלן והמעצב העירוני .בתנאים אלה עלולה להפוך העיר למקבץ של קטעים שאינם קשורים זה בזה ,כאשר כל קטע מפותח באופן נפרד בהתאם לאינטרסים הכלכליים של היזם הפרטי ,החותר להשיג רווח ,בהתאם לאינטרסים הכלכליים-פוליטיים של הפוליטיקאי השואף למשוך השקעות לעיר ובהתאם לתפיסה העיצובית של המעצב העירוני. ההתפתחות של קואליציות ממשל שונות ,שבהן שותף השלטון ,עלולה גם לנתב את הפיצולים ואת הקונפליקטים הקיימים בחברה לתוך המדינה .לכל קואליציה ייווצרו תומכים ומתנגדים בממסד ,ובין אלו עלול להתפתח מאבק על השגת הטבות לקואליציה הנתמכת .פיצולים מעין אלה אותרו במחקרים מספר בלא כל קשר להיווצרותן של קואליציות ממשל .פיתוח הקואליציות ומיסודן עלולים להעמיק את הקונפליקטים בתוך הרשות ,כיוון שלאגפים ולמשרדים השונים בשלטון יהיו מעתה מחויבויות עמוקות יותר כלפי שותפיהם בחברה האזרחית. .5הסדר העירוני החדש 55 הקואליציות בין מוסדות השלטון לבין המגזר העסקי וההתנדבותי אינן דבר חדש .השותפות בין הממשלה, המגזר העסקי והאיגודים המקצועיים אפיינה את ההסדרים הפוליטיים-כלכליים שגובשו בתום מלחמת העולם השנייה .באמצעות הסדרים אלה ניתן היה להבטיח את פעולת השוק החופשי ואת הצמיחה הכלכלית של המשק ,ובה בעת להגן על ציבור העובדים מפני תוצאות פעולת השוק )ניצול ,אי-שוויון ,פגיעה בציבור העובדים( .באופן זה נוצר מנגנון רגולציה )הסדרה( ,שבו היו שותפים המדינה ,המעסיקים והאיגודים המקצועיים ,והוא הבטיח צמיחה כלכלית ורווחה חברתית. מנגנון זה ממשיך להתקיים וביטויו המרכזי הוא במדינת הרווחה .בידי המדינה נותרו כלים רבי עוצמה - מדיניות פיסקלית ומוניטרית ומדיניות רווחה -שבאמצעותם היא יכולה להשפיע על פעילות ההון ועל רמת הרווחה .מה שהשתנה הוא הניידות הגלובלית של ההון והמעורבות הגוברת של הציבור בחיים העירוניים. הניידות הגלובלית של ההון מקשה על המדינה לכוון את ההון .בעלי ההון מייחסים כיום יותר חשיבות לתכונות המקום )הרכב כוח העבודה ,תשתיות ,תמריצים מוניציפליים( ופחות לכלים שבידי המדינה. הציבור המתעורר לפעילות חברתית בעיר מושפע פחות מההסדרים הלאומיים בתחום הרווחה .הוא נהנה מהטבות שנקבעו בחוק על פי מדיניות הרווחה בתחומי הבריאות ,הפנסיה ,התעסוקה ומקבלן כמובן מאליו, ומעלה תביעות חדשות בתחום החינוך ,הרווחה ,איכות החיים ואיכות הסביבה בעיר. על השלטון המקומי מוטל תפקיד לא פשוט של יצירת הסדרים בין קואליציות בעלות אינטרסים מנוגדים. הקואליציות העסקיות ,המדגישות את עקרון היזמות והבחירה החופשית ,מפעילות לחצים על הרשות לשם הקצאת משאבים ושטחים לפיתוח תשתיות ולפיתוח כלכלי .הקואליציות החברתיות ,המדגישות את עקרון הצדק החברתי ואיכות החיים של התושבים ,מפעילות לחצים להעלאת רמת הרווחה ולצמצום הפיתוח מתוך מטרה להגן על איכות החיים ועל איכות הסביבה. בעקבות תהליכים אלה נוצר באופן בלתי מתוכנן מנגנון רגולציה חדש ברמה העירונית ,שביסודו עומדת נטייה ליצור הסדרים בין הפיתוח הכלכלי לפיתוח החברתי .מנגנון זה אינו מחליף את מנגנון הרגולציה הלאומי ,אלא משלים אותו בתחומים שאליהם אין המנגנון הלאומי מגיע ,כלומר פיתוח כלכלי וחברתי ברמה העירונית .במנגנון העירוני משתתפים הרשות המקומית ,נציגי המגזר העסקי ונציגים של ארגונים התנדבותיים הפועלים בעיר. השאלה היא עד כמה יצליח המנגנון העירוני ליצור הסדרים בין הפיתוח הכלכלי לבין הפיתוח החברתי .עד עתה נוצרו ההסדרים באמצעות התחרות בין הקואליציות של המגזר העסקי והעירייה מחד לבין אלה של המגזר ההתנדבותי והעירייה מאידך .אופי ההסדר שיקף את יחסי הכוחות בין הקואליציות השונות ,את התכונות הדמוגרפיות-חברתיות המקומיות ,את סוג המנהיגות המקומית ואת המסורות המקומיות. השלטון המקומי לא טרח לנסח במפורש את אופי המדיניות כלפי הקואליציות השונות והכרעותיו נעשו על סמך שיקולים קצרי טווח. עם התחזקות קואליציות הממשל העירוניות והפיכתן לתופעה של קבע בחיים העירוניים נדרש השלטון המקומי לבחון את יחסו אליהן ולפתח מדיניות שתנחה את קשריו עמן .נראה כי אחד התפקידים המרכזיים של השלטון המקומי בעתיד יהיה לתאם ולפשר בין הקואליציות השונות .השלטון המקומי יצטרך לתמרן 56 בין הרצון למשוך השקעות לבין הרצון להיבחר כשמולו עומדות קואליציות המושכות בכיוונים מנוגדים. במצב זה גלומים סיכויים וסיכונים לשלטון המקומי .מחד הוא יכול להפוך לכלי משחק בידי השותפים לקואליציות ,ומאידך הוא יכול להפוך לגורם מרכזי המתווה מדיניות ,מתאם ומסדיר בין משימות מתנגשות .עד כמה ישכיל השלטון המקומי לנצל את האפשרויות החדשות ולהפוך לגורם מוביל בקביעת מדיניות היא שאלה הפתוחה למחקר אמפירי. סיכום המערכת הפוליטית בעיר הישראלית ,שהתאפיינה בעבר במידה גבוהה של סגירות ,החלה להיפתח מאז שנות השבעים .תמורות מבניות בחברה ,בכלכלה ובפוליטיקה חייבו את השלטון המרכזי ואת השלטון המקומי לגייס שותפים וליצור קואליציות עם המגזר העסקי )הפועל למטרות רווח( ועם המגזר ההתנדבותי )הפועל שלא למטרות רווח( .באמצעות הקואליציות פעל השלטון הן כדי לשרת את העיר והן כדי לממש את האינטרסים של השלטון ,בעיקר על ידי קבלת לגיטימציה והצבר הון .שיתוף הפעולה נתמך על ידי המגזר העסקי והחברתי בשל רצונם להשיג משאבים שונים ,שהשלטון יכול להעניק או להקצות בתנאים נוחים. בדרך זו התהוו קואליציות ממשל מגוונות העוסקות בתחומים שונים של החיים העירוניים. 57 ביסוד כל קואליציה עומד חידוש רעיוני ,כלומר תפיסת עולם אודות מהות החיים העירוניים ותכליתם. מבחינה אידיאולוגית ,תפיסת העולם מהווה את הציר המרכזי שסביבו מגובשת הקואליציה .היא מספקת את ההצדקות המוסריות ,ואת הסמלים והמיתוסים באשר לאופי הקואליציה הרצויה .מבחינה מעשית, תפיסת העולם מפרטת במה יש לעסוק ,מי הם הגורמים שאתם יש לפעול ,וכיצד יש לפעול על מנת להשיג את המטרות המבוקשות .מאז שנות השבעים התגבשו בערי ישראל חמש תפיסות עולם חדשות ,שהנחו את כינון הקואליציות השונות :צדק חברתי על בסיס גאוגרפי ,דמוקרטיה השתתפותית ,מעבר ממדינת רווחה לחברת רווחה ,פיתוח עירוני וכלכלי והיגוי ושליטה עירונית. תפיסות אלה התהוו בעקבות תמורות מבניות בכל תחומי החיים ועל רקע האינטרסים של השלטון ,של המגזר ההתנדבותי ושל המגזר העסקי .התמורות המבניות ניכרו בתחומי הכלכלה ,באידיאולוגיות הפוליטיות ,במבנה הפיסי והחברתי של העיר ,בתרבות של האוכלוסייה העירונית ובמערכת היחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי .ההתמודדות עם הבעיות שנוצרו בעקבות התמורות המבניות שיקפה את האינטרסים ואת הערכים של השלטון .אינטרסים פוליטיים ,מינהליים וכלכליים מילאו תפקיד חשוב ביצירת התפיסות החדשות של יעילות כלכלית ושליטה עירונית .לעומת זאת ,אינטרסים ושיקולים חברתיים ושיקולים רווחתיים מילאו תפקיד חשוב בגיבוש התפיסות החדשות של צדק חברתי ושל דמוקרטיה השתתפותית. התפיסות החדשות שהתהוו בעקבות המפגש בין התמורות המבניות והאינטרסים של השלטון ,של המגזר העסקי ושל ארגונים חברתיים היוו את המסד ליצירת קואליציות חדשות .לצד קואליציית הממשל הוותיקה ,העוסקת באספקה שגרתית של שירותים תוך שותפות בין השלטון המקומי למרכזי ,התפתחו קואליציות עירוניות חדשות (1 :תחזוקה במתכונת סגורה; (2תחזוקה במתכונת פתוחה ,העוסקת באספקת שירותים תוך מעורבות ושיתוף הציבור; (3תחזוקה במתכונת חוזית ,העוסקת באספקת שירותים על בסיס עסקי; (4פיתוח עירוני ,העוסק בפיתוח תשתיות החיוניות לפיתוח כלכלי; (5פיתוח כלכלי ,העוסק במשיכת יזמים ואוכלוסייה ברמה גבוהה ,ביצירת מקומות עבודה ובהגדלת בסיס המס של הרשות; (6רווחה שכונתית ,העוסקת בחלוקה מחדש של משאבים בשיתוף התושבים שבשכונות המצוקה; (7רווחה עם ארגונים שלא למטרות רווח ,העוסקת בקידום הרווחה של קבוצות שונות בחברה ,בעיקר של קבוצות חלשות. הקואליציות מגובשות במבנים ארגוניים שונים :ועדי היגוי שכונתיים ,מינהלות שכונתיות ,ארגונים שלא למטרות רווח וחברות עירוניות וכלכליות .יחידות התכנון המוניציפליות מהוות תת-קואליציה החוצה את הקואליציות השונות .במסגרות הארגוניות שנוצרו פיתחו קואליציות הממשל טכנולוגיות עבודה שונות - שיתוף תושבים בקבלת החלטות ,הפרטה באמצעות חוזה ,קבלת החלטות בדרך של שותפות בין המגזר העסקי לפוליטי -ובאמצעותן מעוצבת דמותה הפיסית והחברתית של העיר. קואליציות הממשל מתהוות על קו התפר שבין המדינה לחברה האזרחית .נראה כי בישראל ,כמו במקומות אחרים בעולם ,המדינה והחברה האזרחית נוטים להסתייע זה בזה ולפתח שותפויות שונות .השותפות מאפשרת לשני הצדדים להשיג הטבות ניכרות ,אך היא גם כרוכה במחירים לא מבוטלים .מבחינה ערכית, הקואליציות מעוררות שאלות אתיות ופוליטיות באשר למידת החופש של מוסדות השלטון ומוסדות 58 החברה ,שמן הראוי לייחד להן דיון נפרד .באופן כללי נראה שקיימת הצדקה לקואליציה כל עוד נשמר האיזון בין החברה האזרחית לשלטון ,ומתאפשרת שמירה על האוטונומיה של כל אחד מהמרכיבים .פירוש הדבר הוא שמוסדות השלטון ימשיכו למלא את מחויבותם כלפי החברה ,ומוסדות החברה האזרחית ימשיכו ולפעול לקידום חירויות הפרט בין במישור הכלכלי ובין במישור החברתי .הפרת האיזון עלולה לסכן את ההישגים ,ולהעמיד את הקואליציות בפני בעיות לא פשוטות .הפעלת עצמה רבה מצד מוסדות השלטון יכולה ליצור משטר אטטיסטי ,שבו המדינה פולשת לכל תחומי החיים ומבטלת את ההפרדה החיונית להתפתחות חופשית של החברה .מנגד ,חיזוק המרכיב החברתי יכול להביא ל"התמעטות" המדינה, ובעקבותיה להעדר מרכיב מייצב ,מפשר ומתווך בין מגמות סותרות. ניתן לצפות כי בעתיד תתחדד הסוגיה העוסקת במערכת היחסים בין קואליציות הממשל בעיר הישראלית. השאלות הנשאלות הן :מהו התפקיד של השלטון המקומי מבחינת הרציונל העומד ביסוד קיומו ומבחינת החוק הקיים? מה צריך להיות סדר העדיפויות של השלטון המקומי מבחינת ההשקעות בקואליציות השונות? האם יש מקום למעורבות השלטון המקומי בפיתוח כלכלי ,לתמיכה ביזמים ולשותפות איתם? על חשבון אילו קואליציות ומגזרים אחרים באה התמיכה בקואליציה של פיתוח כלכלי? מהו תפקיד השלטון המקומי בתחום הרווחה? בהתמודדות עם שאלות אלה יש לפתוח מחדש את שאלת התחרות בין ערכים של צדק חברתי לבין פיתוח כלכלי ,קהילתיות ואינדיווידואליזם ,שיתוף הציבור ואליטיזם ,ולבדוק מהם התנאים המסייעים להתפתחותן של קואליציות ממשל שונות או בולמים אותן .ברמה הפוליטית העירונית נשאלת השאלה מה יהיה טיבו של הסדר העירוני החדש ,באיזו מידה יושג איזון בין נטיות סותרות :צמיחה כלכלית ופיתוח חברתי ,ומה יהיה מקומו של השלטון המקומי בסדר החדש. שאלות אחרות ,שמוצע לתת עליהן את הדעת ,נוגעות באיכויות הפוליטיות והניהוליות הדרושות על מנת לפתח את הקואליציות השונות וליצור תיאום ביניהן .בתחום זה ניתן להעלות מספר הצעות ראשוניות. התמורות המבניות המתחוללות בכלכלה העולמית ,באופי החברה ובמרקמים העירוניים מחייבים יכולת סריקה גבוהה מצד המערכת הפוליטית וניתוח והבנה של הדרך שבה עשויות תמורות אלה להשפיע על העיר. הצורך בהתמודדות עם הבעיות הנוצרות בעקבות תהליכים אלה מחייב חשיבה מקורית וחדשנית היכולה לספק פתרונות יצירתיים בתחום של התוויית המדיניות העירונית ,הניהול והתכנון .הגשמת הפתרונות דורשת יכולת פוליטית ,כלכלית וחברתית בגיוס שותפים ומשאבים ,נוסף על אלה הזמינים לרשות ממקורותיה הרגילים .מיסוד השותפות דורש יכולת ארגונית וניהולית גבוהה ,היכולה לשלב בין אינטרסים מנוגדים .הפעלת השותפות מחייבת פיתוח טכנולוגיות עבודה חדשות .יצירת מנגנוני הסדר ותיאום בין קואליציות שונות מחייב ראיית על והבנה של הצרכים הסותרים והמשלימים של העיר. כל אלה מחייבים מנהיגות אסטרטגית המסוגלת ללמוד ,להגדיר בעיות ,לספק פתרונות ולהתוות מדיניות, לממש את הפתרונות על ידי יצירת שותפויות וגיוס משאבים ולהפעיל את השותפויות באופן מושכל .כיוון שהקואליציות השונות בעיר הישראלית נמצאות בשלבים ראשונים של התגבשות ,טרם עלו סוגיות אלה על סדר היום באופן מלא .אולם מן הראוי ,לדעתי ,להיערך לקראתן בשלוש דרכים (1 :לגבש מערכת תיאורטית ומושגית בתחום הפוליטי-עירוני ,המתמודדת עם הסוגיות הפוליטיות ,החברתיות והמשפטיות שמציבות הקואליציות; (2לפתח מערכת חשיבה ופעילות בתחום המינהל הציבורי והתכנון העירוני בכל הנוגע להמשך הפיתוח של קואליציות הממשל בערי ישראל; (3לגבש כלים בתחום החינוך וההכשרה ,שבאמצעותם ניתן יהיה ליצור את האיכויות הדרושות להקמת הקואליציות ולהנהגתן. 59 חיבור זה עסק בהתוויית מסגרת חשיבה תיאורטית ומושגית לחקר קואליציות הממשל העירוניות בישראל. מן הראוי להמשיך ולפתח מסגרת זו מבחינה תיאורטית ואמפירית .לשם כך מוצע לערוך מחקר במספר יישובים בישראל ,המתחקה אחר ההבדלים בין הרשויות מבחינת טיפוסי הקואליציות הקיימים בהם .מוצע לערוך את המחקר בתוך חתך המייצג טיפוסים שונים של רשויות ושל יישובים .ביישובים אלה מוצע לתאר את טיפוסי הקואליציות ,את מרכיביהן ואת היחסים ביניהן .בעקבות התיאור מוצע להמשיך ולברר את הגורמים המעצבים את טיפוסי הקואליציות השונות .בחקירה זו יש לשים לב לבעיות ,לצרכים ולאילוצים המאפיינים את היישוב ואת פעילות הרשות ,וכן לערכים ולאינטרסים של הגורמים הפעילים :פוליטיקאים, תושבים ונציגי המגזר העסקי .בנוסף לכך יש לבדוק את הכישורים ואת היכולות של הגורמים השונים, ומתוך כך לעמוד על מגוון הגורמים המעצבים את אופי הקואליציות ביישוב ואת מערכת היחסים ביניהן. על רקע בירור זה מוצע לבדוק את השפעת הקואליציות ביישובים השונים על הפוליטיקה ,על הכלכלה ,על החברה ועל המרקם המרחבי של העיר. 60 ביבליוגרפיה אהרוני ,י .1991 .הכלכלה הפוליטית בישראל .תל אביב :עם עובד ומכון לוי אשכול. בן-אליא ,נ" .1987 .חברות עירוניות כמכשיר לפיתוח כלכלי מקומי" .אצל :קלוזנר ,ד .ושמיר-שאנן ,ל. התארגנות מקומית לפיתוח כלכלי .ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל. בן-אליא ,נ .1990 .הפרטת שירותים במגזר המוניציפאלי .רחובות. דורון ,א .1994 .שירותי רווחה אישיים בתפר שבין השלטון המרכזי ובין הרשויות המקומיות .ירושלים :מכון פלורסהיימר לחקר מדיניות. דורון ,א .וקרמר ,ר.מ .1992 .מדינת הרווחה בישראל .תל אביב :עם עובד ומכון לוי אשכול. הכט ,א" .1987 .מימון הרשויות המקומיות" .אצל :אלעזר ,ד .וקלכהיים ,ח) .עורכים( .1987 .השלטון המקומי בישראל .ירושלים :המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה .עמ' .177-248 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .1993 .הרשויות המקומיות בישראל 1989/90נתונים כספיים .ירושלים. וייל ,מ .1990 .סקר חברות עירוניות .ירושלים. ורנסקי ,א .ואלתרמן ,ר" .1994 .מי לא מפחד משיתוף הציבור" .עיר ואזור .חוברת .23עמ' .150-123 חובב ,ח .ובן יצחק ,י .1988 .השכונה והשירותים בה בעיני תושבי שכונות השיקום .ירושלים :משרד הבינוי והשיכון. חזני ,מ ואילן ,י .1972 .שיקום משכנות עוני בישראל :רמת השירותים לפני השיקום ואחריו .חיפה :הטכניון מכון טכנולוגי בישראל.חסון ,ש .1987 .מחאת הדור השני .ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל. חסון ,ש" .1988 .הצופן הכפול של מפעל שיקום השכונות ומשמעותו" .עיר ואזור .18 ,עמ' .112-115 חסון ,ש .1989 .מינהלות שכונתיות בירושלים .ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל. חסון ,ש" .1993 .דמוקרטיה עירונית בירושלים" .אצל :כ"ה שנה לאיחוד העיר :פרקים בגאוגרפיה עירונית של ירושלים .ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל. חסון ,ש" .1994 .התפתחות המינהלות בערי ישראל" .מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל .י"ד .ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה והמחלקה לגאוגרפיה ,האוניברסיטה העברית .עמ' .206-226 חסון ,ש .חזן ,א .עתיד לצאת .שותפויות בין הון פרטי לציבורי בערי ישראל .ירושלים :מכון פלורסהיימר לחקר ישראל. חסון ,ש .ליפשיץ ,ג .וקמחי ,י .1993 .מתודולוגיה להערכת היחידות לתכנון אסטרטגי ברשויות המקומיות. ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל. לזין ,פ .1988 .רשויות עירוניות בישראל והשפעתן על מדיניות רווחה לאומית :פרוייקט שיקום השכונות. ירושלים :מכון ירושלים לחקר ישראל. מכון ירושלים לחקר ישראל .1994 .שנתון סטטיסטי לירושלים .ירושלים. משרד הבינוי והשיכון והסוכנות היהודית .1984 .תקנון לצוות היגוי בשכונה .ירושלים. 61 סוארי ואחרים .1993 .המלצות הוועדה לקביעת קריטריונים להקצאת מענק איזון לרשויות המקומיות .תל אביב. עיריית ירושלים .1993 .דו"ח על תאגידי העירייה לשנת הכספים .1992ירושלים. עיריית תל אביב-יפו .1993 .דו"ח על תאגידי העירייה לשנת .1992תל אביב. עיריית תל אביב-יפו .1993 .שנתון סטטיסטי .1992תל אביב. פלזנשטיין ,ד .1994 .העיר כיזם :קידום הפיתוח הכלכלי המקומי .ירושלים :מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. קופ ,י .בלנקט ,י .שרון ,ד" .1993 .מאפייני רווחה בערים הגדולות" .אצל :קופ ,י) .עורך( .הקצאת משאבים לשירותים החברתיים .93-1992ירושלים :המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל. קטן ,י' " .1994 .מדינת הרווחה' -המשכיות ,שינוי או קריסה" .בטחון סוציאלי .42 ,עמ' .17-33 קלכהיים ,ח" .1987 .השלטון המקומי ומשרדי הממשלה :חלוקת תפקידים ויחסי גומלין" .אצל :אלעזר ,ד. וקלכהיים ,ח) .עורכים( .1987 .השלטון המקומי בישראל .ירושלים :המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. עמ' .27-54 קרמר ,ר.מ .1993 .על המיגזר ההתנדבותי ,שלא למטרת רווח בישראל :פרספקטיבה בינלאומית .ירושלים: בית-הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד. ראובני ,י" .1987 .סוגיות מינהליות בשלטון המקומי" .אצל :אלעזר ,ד .וקלכהיים ,ח) .עורכים( .השלטון המקומי בישראל .ירושלים :המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה .עמ' .131-176 רוזנטל ,ג" .1992 .דרכים לניהול חברות" .אצל :משרד הפנים -המינהל לשלטון מקומי .חברות עירוניות. נספחים .ירושלים .עמ' .74-75 רזין ,ע .1991 .יזמות מקומית כמנוף לצמיחה עירונית :מגמות בהתפתחות מערכת ערים במישור החוף הדרומי של ישראל .פרסום מס' .27המכון ללימודים עירוניים ואזוריים ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים. שפירו ,ש .רייכמן ,ש .שטרן ,ס .פ .חושן ,מ" .1991 .ביזור סמכויות ושיתוף הציבור בתכנית שיקום השכונות" .אצל :שפירו ,ש .ורייכמן .ש) .עורכים( .סוגיות נבחרות בשיקום שכונות מצוקה .אוניברסיטת תל אביב ומשרד הבינוי והשיקום. שחורי ,נ .1992 .מינהלת בקעה :התפתחות ארגון שכונתי על פני זמן ומרחב .עבודת גמר לתואר מוסמך. המחלקה לגאוגרפיה ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים. Alterman, R. 1992. "Planning and implementation of Israel's project renewal: a retrospective view". In: Alterman, R. Cars, G. (Eds.). Neighbourhood regeneration. London: Mansell. pp. 147-169. Brownill, S. 1993. "The docklands experience: locality and community in London". In: Imrie, R. Thomas, H. (Eds.). British urban policy and the urban development corporations. London: Paul Chapman. Caves, R. W. 1992. Land use planning: the ballot box revolution. Newbury Park: Sage Publications. 62 Clarke, M. and Stewart, J. 1993. "From traditional management to the new management in British local government". Policy Studies Journal, Vol. 21. No. 1. pp. 82-93. Coulson, A. 1993. "Urban development corporations, local authorities and patronage in urban policy". In: Imrie, R. Thomas, H. (Eds.). British urban policy and the urban development corporations. London: Paul Chapman. Dente, B. and Regonini, G. 1980. "Urban policy and political legitimation - the case of Italian neighborhood councils, recent changes in urban politics". International Political Science Review. Vol. 1. No. 2. pp. 187-202. DiGaetano, A. Klemanski, J.S. 1993. "Urban regimes in comparative perspective: the politics of urban development in Britain". Urban Affairs Quarterly. Vol. 29. No. 1. pp. 54-83. Elazar, D.J. 1970. Cities of the prairie: the metropolitan frontier and American politics. New York: Basic books. Goetz, E.G. 1994. "Expanding possibilities in local development policy: an examination of U.S. cities". Political Research Quarterly, Vol. 47. No. 1. pp. 85-109. Grant, W. 1985. "Introduction". In: Grant, W. (Ed.). The political economy of corporatism. London: Macmillan. pp. 1-31. Habermas, J. 1989. The structural transformation of the public sphere. Cambridge, MA: MIT Press. Harvey, D. 1989. "From managerialism to entrepreneurialism: the transformation of urban governance in late capitalism". Geografiska Annaler, Vol. 71B. pp. 3-17. Hasson, S. 1993. Urban Social movements in Jerusalem. SUNY Press: New York. Hasson, S. and Ley, D. 1994. Neighbourhood organizations and the welfare state. Toronto: University of Toronto Press. Jacobs, B. D. 1992. Fractured cities. London: Routledge. Janner-Klausner, D. 1994. "Municipal strategic planning: the reshaping of Israeli local government". Progress in Planning, 41, pp. 208-306. Leach, S. 1991. "Strategic Management in Local Government". INLOGOV. Unpublished Paper. Logan, J.R. and Molotch, H.L. 1987. Urban fortunes: the political economy of place. Berkeley, University of California Press. Mills, C. W. 1956. The power elite. New York: Oxford University Press. Offe, C. and Preuss, U.K. 1991. “Democratic institutions and moral resources”. In: Held, D. (Ed.). Political theory today. Cambridge: Polity Press. 63 Percy, S.L. 1984. “Citizen participation in the coproduction of urban services”. Urban Affairs Quarterly, 19 (4) pp. 431-446. Rich, R. 1989. "Neighborhood-based participation in the planning process: promise and reality". In: Taylor, R. B. (Ed.). Urban neighborhoods, research and policy. New York: Praeger. Saunders, P. 1985. "Corporation and urban service provision." In: Grant, W. (Ed.). The political economy of corporatism. London: Macmillan. pp. 148-173. Savitch, H. V. 1988. Post-industrial cities: politics and planning in New York, Paris and London. Princeton, N.J.: Princeton University Press. Stewart, J. D. 1986. The new management of local government. London: Allen and Unwin. Stewart, J. D. 1991. "A Perspective for councilors". Local Government Management Board. Stoker, M. Mossberger, K. 1994. "Urban regime theory in comparative perspective". Environment and Planning C: Government and Policy, Vol. 12. No. 2. pp. 195-212. Stone, C. 1989. Regime politics. Lawrence, KA: University Press of Kansas. Stone, C., Orr. M. Imbroscio, D. 1991. "The reshaping of urban leadership in U.S. cities: a regime analysis". In: Gottdiener, M. and Pickvance, C.G. (Eds.). Urban life in transition. London: Sage Publications Storper, M. Scott, A.J. 1989. "The geographical foundations and social regulation of flexible production complexes" In: Wolch, J. Dear, M. (Eds.). The power of geography. Boston: Unwin Hyman. pp. 19-40. Wolman, H. and Goldsmith, M. 1992. Urban politics and policy: a comparative approach. Cambridge, Mass: Blackwell.
© Copyright 2024