‫היבטים משפטיים – מנמר"ים‬
‫‪1‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫היבטים משפטיים בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ עקרונות בדיני חוזים‬
‫ עקרונות בפרשנות חוזים‬
‫ חוזים אחידים‬
‫ עקרונות בדיני מכרזים‬
‫‪2‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫עקרונות בדיני חוזים‬
‫‪3‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫"חוזה" – מהו?‬
‫אין הגדרה בחוק‪.‬‬
‫"חוזה" – הסכם אכיף‪ /‬קשר משפטי מחייב‬
‫)"חוק אישי" בין הצדדים(‪.‬‬
‫בנסיבות של הפרת חוזה‪ ,‬הצד הנפגע זכאי לתרופות‬
‫משפטיות מאת הצד המפר )"קדושת החוזה"(‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫לא כל חוזה ייבחן במסגרת דיני החוזים‬
‫לדוגמא – "הסכם חברתי"‬
‫"הסכם חברתי" )ג'נטלמני(‬
‫סיכום המושתת בעיקרו על קשר חברתי‪ ,‬משפחתי‬
‫או פוליטי ואשר נעדר מעמד משפטי מחייב‪.‬‬
‫ההשלכות – לא ניתן להפר הסכם חברתי‪ ,‬אולם אי‬
‫קיומו אינו מצמיח עילת תביעה חוזית ו‪/‬או תרופות‬
‫משפטיות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫מרכיבי חוק החוזים‬
‫המערך הבסיסי הכללי של דיני החוזים מעוצב‬
‫ע"פ‪ ,‬חוקי החוזים הכלליים‪:‬‬
‫ חוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬התשל"ג‪1973 -‬‬
‫ חוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(‪,‬‬
‫התשל"א – ‪1970‬‬
‫ חוזים אחידים‬
‫‪6‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫הגדרת חוזה‬
‫שישה יסודות מצטברים לקיום חוזה תקף‪:‬‬
‫מפגש רצונות‬
‫חופשי‬
‫בין שני צדדים או יותר‬
‫כוונה ליצירת קשר משפטי מחייב‬
‫מסוימות ‪ -‬גרעין העסקה‪ ,‬אם אין בהצעה פרטים‬
‫מהותיים ולא ניתן להשלימם אין מסוימות‬
‫גמירת דעת ‪ -‬רצון להתקשר בעסקה והחלטיות‪ ,‬מבחן‬
‫האדם הסביר‬
‫‪7‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫עקרון חופש החוזים‬
‫סעיף ‪ 24‬לחוק החוזים קובע‪:‬‬
‫"תוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו‬
‫הצדדים"‪....‬‬
‫אלא אם חל‬
‫החריג‬
‫סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים‪:‬‬
‫"חוזה שכריתתו‪ ,‬תוכנו‪ ,‬או מטרתו הם בלתי חוקיים‪,‬‬
‫בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫עקרון חופש החוזים‬
‫חופש עיצוב‪:‬‬
‫הכלל ‪ -‬חוזה יכול שייעשה בע"פ‪ ,‬בכתב או‬
‫בכל צורה‬
‫חוקית אחרת )"מזל וברכה" אצל יהלומנים(‪.‬‬
‫יוצא מן הכלל – אלא אם קבוע אחרת‬
‫)למשל דרישת הכתב המהותית במקרקעין(‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫קדושת החוזה‬
‫חוזים יש לכבד‬
‫ כיבוד חוזים מלמד על השקפה ומטרות חברתית‬
‫ התחייבות שנטל על עצמו אדם מרצונו החופשי ראוי‬
‫שתכובד על ידו‬
‫ אי קיום חוזים משבשים את‪:‬‬
‫ חיי הכלכלה ומסחר‬
‫ מנועים עסקיים‬
‫ לכידות חברתית‬
‫ ועוד‬
‫‪10‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫"זיכרון דברים"‬
‫שלב במו"מ לקראת כריתת חוזה או חוזה מחייב לכל דבר?‬
‫"זיכרון דברים" – סיכום ביניים שמתקיימת לגביו כוונה‬
‫ליצירת יחסים משפטיים חוזיים ואשר אינו אמור להוות‬
‫חוליה חוזית סופית‪.‬‬
‫מעמדו החוזי הינו בבחינת "הכל או לא כלום"‪ :‬חוזה תקף או‬
‫משא ומתן מתקדם )ללא חיוב חוזי(‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫סימני עזר לבחינת מעמד ז"ד‬
‫הפסיקה קבעה סימני עזר לבחינת המעמד החוזי של‬
‫הסכם מקדמי כחוזה מחייב או כשלב מקדמי בדרך לחוזה‪:‬‬
‫ כותרת המסמך‬
‫ התנהגות הצדדים‬
‫ חתימות הצדדים‬
‫ שפת מסחר‬
‫ פיצוי מוסכם‬
‫ תחילת ביצוע‬
‫ "כפוף" או "מותנה"‬
‫ המחיר ייקבע בעתיד‬
‫ מסוימות מפורשת מינימלית‬
‫‪12‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫כריתת חוזה‬
‫ הצעה ‪ +‬קיבול = חוזה‬
‫ )מציע( ‪) +‬ניצע(‬
‫ המציע ‪ -‬קובע את פרטי העסקה המרכזיים‬
‫)כח עיצוב(‪.‬‬
‫ הניצע ‪ -‬על הניצע לקבל את הצעת המציע כדי‬
‫שייכרת חוזה מחייב )כח קיבול(‪.‬‬
‫כח הקיבול מעניק יתרון טאקטי לניצע‬
‫‪13‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫היסודות הנדרשים לביצוע קיבול‬
‫ מסירת הודעת הניצע למציע‬
‫ גמירות דעת‬
‫ חפיפה להצעה‬
‫‪14‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫)סעיף ‪(5‬‬
‫חזרה מהצעה )סע' ‪(3‬‬
‫ הצעה שאינה מוגבלת – זכות חזרה קיימת כל עוד לא‬
‫נמסרה הודעת קיבול‬
‫ הצעה מוגבלת – אין זכות חזרה וההצעה תפקע לאחר‬
‫תום התקופה‬
‫‪15‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫עקרון תום הלב‬
‫סעיף ‪12‬‬
‫סעיף ‪39‬‬
‫"אדם לאדם – אדם"‬
‫מבחן האדם הסביר – תכונותיו של האדם‬
‫הסביר‪ ,‬מוכתבות על פי הסטנדרטים שבית‬
‫משפט רוצה לאכוף‬
‫‪16‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫עילה לביטול חוזה – השבה הדדית‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪17‬‬
‫חוזה למראית עין‬
‫טעות‬
‫הטעיה‬
‫כפיה‬
‫עושק‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫דיני חוזים – פרשנות חוזים‬
‫עקרונות‬
‫בפרשנות‬
‫חוזה‬
‫‪18‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫פרשנות חוזה‬
‫ סעיף ‪)25‬א( )"פירוש של חוזה"(‬
‫ חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים‪ ,‬כפי שהוא משתמע‬
‫מתוך החוזה‪ ,‬ובמידה שאינה משתמעת ממנו ‪ -‬מתוך הנסיבות‪".‬‬
‫‪19‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫פרשנות חוזה‬
‫סעיף ‪") 26‬השלמת פרטים"(‬
‫"פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג‬
‫הקיים בין הצדדים‪ ,‬ובאין נוהג כזה ‪ -‬לפי הנוהג המקובל‬
‫בחוזים מאותו סוג‪ ,‬ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים‪".‬‬
‫‪20‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫פרשנות חוזה‬
‫ פרשנות פורמאלית – היצמדות לטקסט‪ .‬שיטה שמבוססת‬
‫על צורה ולא על מהות‬
‫ פרשנות תכליתית – עוסקים במהות וברציונאליים‬
‫ המגמה כיום‪:‬‬
‫ מעבר מכללי פרשנות "פורמאליים" )כגון‪ :‬כלל "הפרשנות‬
‫כנגד המנסח"( לכללי פרשנות "מהותיים" )כגון‪ :‬כלל‬
‫"הפרשנות לפי ההיגיון המסחרי‪/‬כלכלי"(‬
‫‪21‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫פרשנות חוזה‬
‫תורת שני השלבים‬
‫ שלב ראשון – לשון החוזה‪ ,‬האם הטקסט בכלל טעון‬
‫פרשנות או שמא הוא חד משמעי‬
‫ שלב שני – רק במידה והטקסט טעון פרשנות עוברים‬
‫לשלב בדיקת הנסיבות‬
‫‪22‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫פרשנות חוזים‬
‫פס"ד אפרופים ‪ -‬המהפך‬
‫ תורת ההאחדה ‪" -‬תנועת מטוטלת מהלשון‬
‫לנסיבות‪ ,‬מהנסיבות ללשון"‬
‫ לשון ההסכם כנקודת מוצא בלבד לפעילות‬
‫הפרשנית‪....‬‬
‫‪23‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫ביקורת על הילכת אפרופים‬
‫אנשי אקדמיה ופרופסור דניאל פרידמן ביניהם‬
‫טענו נגד הילכת אפרופים‪:‬‬
‫ סכנה ופגיעה באוטונומית הצדדים‬
‫ פגיעה בחופש החוזים‬
‫ יוצר אווירה שאף חוזה לא ברור‬
‫ בית משפט קובע את תוכן החוזה ולא הצדדים‬
‫ הילכת אפרופים יכולה להרתיע אנשים להגיע‬
‫לבית משפט בגלל חוסר וודאות וסרבול‬
‫‪24‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫ביטול הילכת אפרופים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪25‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬יש שני פסקי דין שמצמצמים את הלכת‬
‫אפרופים‪ :‬לוי נ נורקייט‪ ,‬בלום נ אנגלו סכסון‬
‫שני פסקי הדין הן החלטת השופט יורם דנציגר שקבע‪,‬‬
‫כי יש לתת בכורה ללשון החוזה‬
‫פסקי דין אלו יצרו עימות חזיתי מתוקשר מחוץ לבית‬
‫משפט‪ ,‬דנציגר זכה לביקורת קשה‬
‫דנציגר מונה לשופט בעליון ע"י השר פרידמן‬
‫דנציגר לא צמח מתוך מערכת המשפט‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫פרשנות חוזים‬
‫ציטוט מדברי נשיא בדימוס של בית משפט העליון אהרון ברק‪:‬‬
‫"חוק הוא כמו שיר שהוציא המחוקק תחת ידו‪,‬‬
‫הקורא את השיר רשאי לפרשו"‬
‫פורסם שוב בביטאון לשכת עורכי הדין ‪.12.2010‬‬
‫‪26‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫אבולוציית גישות – בעליון‬
‫חוק החוזים תרופות‬
‫)בשל הפרת חוזה‪ ,‬התשל"א ‪(1970 -‬‬
‫‪27‬‬
‫חוזים‬
‫תרופות בשל הפרת חוזה‬
‫חוק החוזים‬
‫)תרופות בשל הפרת חוזה‪ ,‬התשל"א ‪(1970 -‬‬
‫‪28‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫תרופות בחוזים‬
‫בעת הפרת חוזה נתונה לצד המקיים הזכות לבחור את‬
‫"התרופה" אותה יבקש‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪29‬‬
‫אכיפה )קיום החוזה(‬
‫ביטול החוזה‬
‫פיצויים‬
‫אכיפה ‪ +‬פיצויים‬
‫ביטול ‪ +‬פיצויים‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫אכיפה – סעיף ‪3‬‬
‫למעט במקרים הבאים‪:‬‬
‫ החוזה אינו בר ביצוע‬
‫ אכיפת החוזה היא כפיה לעבודה אישית‬
‫ נדרש פיקוח לא סביר מצד בית המשפט או לשכת‬
‫הוצל"פ‬
‫ אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין‬
‫‪30‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫ביטול – סעיף ‪7‬‬
‫ הפרה יסודית )כאמור בסעיף ‪ – (6‬ביטול מיידי‬
‫ הפרה לא יסודית – רק לאחר מתן ארכה לתיקון‬
‫ההפרה )קיום החוזה( תוך זמן סביר‬
‫ לאחר הביטול ‪ -‬חובת השבה‬
‫‪31‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫פיצויים – סעיפים ‪16 - 10‬‬
‫ פיצוי יכול להתווסף על סעד של קיום או על‬
‫סעד של ביטול ויכול להינתן כסעד עצמאי‬
‫סוגי פיצויים‪:‬‬
‫ פיצויי בגין נזק‪.‬‬
‫ פיצוי ללא הוכחת נזק‪.‬‬
‫ פיצוי בעד נזק שאינו ממוני‪.‬‬
‫ פיצוי מוסכם‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫חובת הקטנת נזק‬
‫ על הנפגע חלה החובה להקטין את הנזק‬
‫ השבה של הוצאות סבירות שהוצאו‪ ,‬לשם‬
‫הקטנת הנזק‬
‫‪33‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫הפרה צפויה מול "כח עליון"‬
‫)סע' ‪ 17‬ו‪(18 -‬‬
‫ צד לחוזה זכאי לסעד גם לפני הפרת ההסכם אם‬
‫ברור כי ההסכם לא יקוים על ידי האחר‬
‫ ברם‪ ...‬אי קיום בשל כח עליון לא יחשב להפרה‪...‬‬
‫‪34‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫עקרון תום הלב‬
‫סעיף ‪12‬‬
‫סעיף ‪39‬‬
‫"אדם לאדם – אדם"‬
‫מבחן האדם הסביר – תכונותיו של האדם‬
‫הסביר‪ ,‬מוכתבות על פי הסטנדרטים שבית‬
‫משפט רוצה לאכוף‬
‫‪35‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫מקורות לגמישות בפרשנות‬
‫ מאחורי פרשנות עומדת תפיסה חברתית‪ ,‬מעמד מערכת המשפט‪,‬‬
‫מעמד מחוקק‪ ,‬אקטיביזם‪ ,‬גישות‪ ,‬חוסן‪ ,‬גמישות ועוד‬
‫ בחוקים ישנים‪ ,‬ההנחה אומרת שהפרשנות תהיה על פי מה שהתכוון‬
‫המחוקק היום ולא בעת שחוקק החוק‪ ,‬רלבנטיות הפרשנות‬
‫ למשה בהר סיני ניתנה תורה שבכתב ותורה שבע"פ‪ ,‬תורה שבע"פ‬
‫לא הייתה טקסט‪ ,‬אלא סמכות לפרשנות ולקביעת הלכות ונורמות‬
‫שמתאימות לחברה )סימוכין‪ :‬משנה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬רמב"ם‪ ,‬הגר"א(‬
‫ הסמכות הועברה ממשה ליהושע‪ ,‬לזקנים‪ ,‬לנביאים ולחכמים‬
‫ מכאן‪ ,‬שמאז שנחתמה התורה שבע"פ יש פחות גמישות‬
‫הגר"א )הגאון מווילנה(‪ ,‬הלכה גוברת על מקרא‪ ,‬דהיינו‪ ,‬פרשנות חזקה יותר מחוק‬
‫‪36‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬
‫מקורות לגמישות בפרשנות‬
‫על מה חרבה ירושלים‪ ,‬ציטוט מהתלמוד הבבלי‪,‬‬
‫"שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו‬
‫לפנים משורת הדין"‪.‬‬
‫הסבר‬
‫ירושלים חרבה משום שהפוסקים הקפידו לפסוק‬
‫את הדין בדיוק לפי ההלכה ולא גילו שום גמישות‪,‬‬
‫דהיינו לא נתנו משקל לפרשנות‪ ,‬להתאימה לצרכים‬
‫של הקהילה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫חוזים‬
‫חוזים‬
‫אחידים‬
‫‪38‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫חוזה אחיד‬
‫חוזים אחידים‪,‬‬
‫מלווים את חיי היום יום של‬
‫כולנו‪,‬‬
‫באופן קבוע‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫חוזה אחיד ‪ -‬הגדרה‬
‫ נוסח של חוזה שתנאיו‪ ,‬כולם או מקצתם‪,‬‬
‫נקבעו מראש בידי צד אחד‬
‫ כדי שישמשו תנאים‪ ,‬לחוזים רבים‪ ,‬בינו‬
‫לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או‬
‫בזהותם‬
‫‪40‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫חוק חוזה אחיד‬
‫ החוק חל על מגוון רב של חוזים‬
‫ בא לטפל בתופעה של חוזה ש תנאיו נקבעים מראש בידי ספק‬
‫כאשר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬קיים בינו לבין לקוח פער מבחינת המיומנות‪,‬‬
‫המידע וכושר המיקוח‪ ,‬דבר היוצר חוסר איזון משמעותי ביחסים בין‬
‫הצדדים‬
‫ חוזה אחיד הוא חוזה המוכתב על ידי צד אחד לאחר המעוניין‬
‫להתקשר עימו בעסקה‪ ,‬ללא אפשרות לנהל משא ומתן על תנאי‬
‫החוזה או לשנותם‬
‫ ללקוח המעוניין לקשור את העסקה‪ ,‬עומדת הברירה לקבל את‬
‫ההצעה כמות שהיא או לדחותה‪ ,‬בבחינת ‪take it or leave it‬‬
‫‪41‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫מטרת החוק‬
‫חוק החוזים האחידים‬
‫נועד להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים‬
‫בחוזים אחידים‪,‬‬
‫נועד לסייע לציבור הלקוחות הנזקק לחוזים‬
‫אחידים ולהגן עליו מפני תנאים מקפחים‪,‬‬
‫שעלולים להימצא בחוזה האחיד‪.‬‬
‫התשמ"ג – ‪1982‬‬
‫‪42‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫תנאים מקפחים‬
‫סעיף ‪ 3‬לחוק קובע‪:‬‬
‫ מבחן קיפוח על פיו "תנאי בחוזה אחיד שיש בו ‪ -‬בשים לב למכלול‬
‫תנאי החוזה ולנסיבות אחרות ‪ -‬משום קיפוח לקוחות‬
‫ או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח‬
‫לקוחות" ‪ -‬הינו תנאי מקפח ובית המשפט ובית הדין לחוזים אחידים‬
‫יבטלו או ישנו אותו בהתאם להוראות החוק‬
‫ בנוסף למבחן הקיפוח הכללי‪ ,‬קובע סעיף ‪ 4‬לחוק מספר תנאים‬
‫אשר אם הם מצויים בחוזה אחיד‪ ,‬חזקה עליהם שהם מקפחים‪,‬‬
‫כלומר‪.....‬‬
‫הנטל עובר לספק שניסח את החוזה ועליו להוכיח כי התניה איננה‬
‫מקפחת והיא סבירה בנסיבות העניין‬
‫‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫הליכים בהם נטענת טענת קיפוח‬
‫טענת הקיפוח יכולה להיטען בשני מקרים‪:‬‬
‫ במסגרת הליך בבית הדין לחוזים אחידים לאישורו או‬
‫לביטולו של חוזה אחיד‪ ,‬הליך זה מתנהל בין הספק‬
‫המנסח את החוזה לבין הגופים הבאים‪ :‬היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬המועצה הישראלית לצרכנות‪ ,‬רשות הצרכן‬
‫בהסתדרות ובנק ישראל‬
‫ יכול כל לקוח‪ ,‬שחתם על נוסח חוזה אחיד‪ ,‬לטעון טענת‬
‫קיפוח בפני בית המשפט בהליך המתנהל בין הצדדים‬
‫)סעיף ‪ 19‬לחוק(‪ .‬לפי סעיף ‪ 20‬לחוק‪ ,‬ב"מ‪ ,‬בפניו נטענה טענת תנאי‬
‫מקפח בחוזה שנכרת לפי חוזה אחיד‪ ,‬להודיע על כך‬
‫‪ 44‬ליועמ"ש לממשלה‬
‫חוזה אחיד‬
‫דוגמא לתנאים מקפחים‬
‫ תנאי אשר מסיר מהספק כל אחריות‪ ,‬או מטיל עליו‬
‫אחריות בלתי מספקת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תנאי המתיר לחברת‬
‫שליחויות לאבד את המשלוח ללא כל אחריות‬
‫ תנאי המקנה לספק אפשרות בלתי סבירה לדחות‪ ,‬לבטל‬
‫או לשנות את התחייבויותיו באופן חד צדדי‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫חברת שליחויות המחליטה לדחות ביצוע משלוח‬
‫ תנאי המאפשר לספק להעביר את ביצוע התחייבויותיו‬
‫לצד שלישי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חברת שליחויות אשר מעבירה את‬
‫ביצוע המשלוח לחברה אחרת‬
‫‪45‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫דוגמא לתנאים מקפחים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪46‬‬
‫תנאי המתיר לספק לשנות באופן חד צדדי מחיר או‬
‫חיובים מהותיים אחרים על הלקוח‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חברת‬
‫שליחויות המעלה מחיר לאחר שהמשלוח כבר נשלח‬
‫תנאי המחייב את הלקוח להתקשר עם צד שלישי או אוסר‬
‫עליו להתקשר עם צד שלישי כלשהו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חברת‬
‫שליחויות אשר מחייבת לקוח לעבוד רק איתה‬
‫תנאי אשר מגביל באופן כלשהו את הלקוח מלקבל תרופה‬
‫)פיצוי כלשהו( אשר הייתה מגיעה לו ללא התנאי הזה‬
‫תנאי המעביר את נטל ההוכחה ללקוח‪ ,‬על דבר שבאופן‬
‫רגיל היה על הספק להוכיח‪ ,‬ללא תנאי זה‬
‫חוזה אחיד‬
‫דוגמא לתנאים מקפחים‬
‫ תנאי אשר שולל פניה לערכאות משפטיות )למעט תנאי‬
‫אשר מכתיב הסכם בוררות מקובל(‬
‫ תנאי המכתיב מקום שיפוט בלתי סביר‪ ,‬או אשר נותן‬
‫לספק להכתיב את מקום השיפוט‪ .‬למשל‪ ,‬חברת שליחויות‬
‫אשר עובדת בחיפה מכתיבה את מקום השיפוט באילת‬
‫ תנאי המכתיב העברה לבוררות‪ ,‬כאשר לספק יש יתרון‬
‫כלשהו בנושא הבוררות )קביעת הבורר או המקום(‪ .‬למשל‬
‫חברה המכתיבה כי הבורר יהיה תמיד עורך הדין מטעמה‬
‫‪47‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫בית הדין לחוזים אחידים‬
‫חוק החוזים האחידים קובע את הקמתו של בית הדין לחוזים‬
‫אחידים‪ .‬בית דין זה אחראי על כל ההכרעות בנושא חוזים‬
‫אחידים‪ ,‬קיימים שני מקרים בהם פונים לבית הדין‪:‬‬
‫ ספק אשר רוצה לקבל אישור לחוזה אחיד‪ .‬ההליך מתקיים בין‬
‫הספק‪ ,‬מנסח החוזה‪ ,‬לבין הגופים הבאים‪ :‬היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬המועצה הישראלית לצרכנות‪ ,‬רשות הצרכן בהסתדרות‬
‫ובנק ישראל‬
‫ לקוח הרואה עצמו נפגע מחוזה אחיד‪ ,‬והמבקש לבטל סעיפים אשר‬
‫נראים לו כסעיפים מקפחים‪ .‬גם במקרה הזה רשאי היועץ המשפטי‬
‫לממשלה להשתתף בהליך‪ ,‬אם ראה לנכון שיש עניין ציבורי בנושא‬
‫‪48‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫אישור חוזה אחיד‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪49‬‬
‫קיימת בידי חברות אשר משתמשות בחוזים אחידים‪ ,‬אופציית הגנה‬
‫אשר יכולה לסכל תביעות כנגד תניות מקפחות‬
‫אם החברה מבצעת שימוש בחוזה אחיד חדשות לבקרים‪ ,‬יכולה‬
‫היא לפנות לבית הדין לחוזים אחידים על מנת לקבל אישור אשר‬
‫תוקפו הינו לחמש שנים‬
‫האישור יסכל תביעות עתידיות בעניינו של חוזה זה‪ ,‬באם אושר‪,‬‬
‫בפועל‬
‫אין טקטיקה זו נהוגה על ידי המשתמשים בחוזים אלו עקב החשש‬
‫מביטול התניות המקפחות ולכן מסתכנות החברות בתביעה‬
‫משפטית ולרוב אין הן מבקשות את אישורו של בית הדין לחוזים‬
‫אחידים‬
‫חוזה אחיד‬
‫כלל הפרשנות כנגד המנסח‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪50‬‬
‫כלל זה מטרתו לשפוט בין סעיף אשר קיימת לו יותר מפרשנות‬
‫אחת‬
‫מטרת הכלל היא לפסוק כנגד מנסח החוזה וכותבו באם ישנה‬
‫מחלוקת כאמור‬
‫ההיגיון אשר עומד מאחורי כלל פטרנליסטי זה הינו כי אין המנסח‬
‫יכול לתפוס מקום בצד אשר מתאים לו יותר מבחינה משפטית ואם‬
‫הוא ניסח החוזה או כתבו‪ ,‬יסתכן הוא בפרשנות כנגדו‬
‫רואים אנו כי מטרת החוק הינה לגשר על הפערים הקיימים בין‬
‫מנסחי החוזה וכותביו לבין האזרח הקטן אשר כוחו מוגבל‬
‫חוזה אחיד‬
‫גופים שנדונו בחוזים אחידים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪51‬‬
‫בנקים‬
‫חברות ביטוח‬
‫בתי אבות‬
‫מוסדות אקדמיים‬
‫תיירות‬
‫חברות משלוח בינלאומיים‬
‫שרותי חרום ומצבי מצוקה‬
‫ניקוי יבש‬
‫שירותי וידאו‬
‫משלוחים ומוניות‬
‫ועוד‬
‫חוזה אחיד‬
‫האותיות הקטנות בחוזה אחיד‬
‫ "האותיות הקטנות" – החוק מחייב כי גודל‬
‫האותיות בחוזה האחיד הצרכני יהיה מעל ‪2‬‬
‫מ"מ‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬החוזה עלול להתבטל‬
‫ולהיחשב הטעיה‬
‫ זאת לפני הדרישה שפרסום לא יכלול אותיות‬
‫קטנות‬
‫‪52‬‬
‫חוזה אחיד‬
‫חוק אותיות קטנות‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪53‬‬
‫מ‪ 1-‬לינואר ‪2012‬‬
‫סוף לשימוש באותיות קטנות‬
‫אותיות קטנות = מוקשים גדולים‬
‫איסור בשימוש באותיות קטנות בכל מידע פרסומי‪ ,‬שבא‬
‫להגביל‪ ,‬לסייג או להתנות את האמור בפרסום יהווה‬
‫עבירה על חוק הגנת הצרכן ‪,‬התשמ"א‪1981 -‬‬
‫התיקון יאפשר לצרכן לקבל תמונה אמיתית של המוצר‬
‫או השירות המוצע לו ולהחליט על כדאיות הרכישה‬
‫כאשר כל המידע והסייגים מצויים בידיו‬
‫חוזה אחיד‬
‫נעמי דדון ‪ -‬עו"ד ומגשרת‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪54‬‬
‫היבטים משפטיים ‪ -‬מנמר"ים‬