‫מתיל ברומיד והדברה בחקלאות‬
‫למתיל ברומיד מספר יתרונות שהופכים אותו למוצר יעיל בשירות החקלאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בעל טמפרטורת רתיחה נמוכה מאוד ולפיכך פעיל כגז גם בטמפרטורות נמוכות‬
‫יחסית ומסוגל להתפשט בעצמו בתוך תלכידי הקרקע‪ ,‬ואף לחדור לקרקע לעומקים‬
‫ניכרים הנדרשים בחיטוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫למתיל ברומיד יכולת סגולית לחדור לתוך תלכידי הקרקע‪ ,‬לחדור לתוך שורשים‬
‫וחלקי צמחים שבתוך התלכידים‪ ,‬לחדור צורות של מבני קיימא של פגעי הקרקע‬
‫הנמצאים בתוך חלקי הצמחים‪ ,‬ואף לחדור את צורות מבני הקיימא של הפגעים‪-‬‬
‫ולקטול אותם‪ .‬יכולת זו‪ ,‬כאמור הינה סגולית למתיל ברומיד‪ ,‬והוא ייחודי גם בהיבט‬
‫זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המתיל ברומיד מתנדף מהר מהקרקע ותוצרת חקלאית מאויידת‪ ,‬ובכך מאפשר‬
‫שתילה בקרקע בטווחי זמן קצרים ממועד החיטוי‪ ,‬וכן שימוש מהיר מאוד יחסית‬
‫בטובין שעברו איוד‪ .‬זוהי תוכנה ייחודית למתיל ברומיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המתיל ברומיד נותן תוצאות מעולות בחיטוי הקרקע‪ ,‬גם כאשר היישום לא היה‬
‫מוקפד‪ ,‬והכנת הקרקע לא הייתה מיטבית‪ .‬זאת להבדיל מיתר חומרי איוד הקרקע‪,‬‬
‫אשר סטייה מהוראות היישום עלולה להוביל לכישלון החיטוי ולנזקים כלכליים גדולים‬
‫לחקלאי בהמשך עונת הגידול מבלי כל יכולת לתקן או לצמצם את הנזק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עקב יעילותו הייחודית‪ ,‬נתפס המתיל ברומיד אצל החקלאים כחומר המבטיח גידול‬
‫של גידולים חקלאיים ביבולים גבוהים מאוד ובאיכות גבוהה ביותר‪ .‬הבטחה זו הפכה‬
‫את התכשיר למעין פוליסת ביטוח לחקלאי‪ ,‬על מנת להבטיח יבולי שיא באיכויות‬
‫גבוהות ביותר‪ ,‬תוך הקטנת אי הוודאות בעניין למינימום אפשרי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתיל ברומיד מגיב עם חלבונים‪ ,‬בעיקר עם קבוצת‬
‫‪ S-H‬שבמולקולת הציסטאין‪.‬‬
‫קבוצת המתיל מתקשרת לאטום הגפרית (תגובת מתילציה) תוך כדי שחרור מימן‬
‫ברומי‪ .‬כתוצאה מכך חל שיבוש בפעילות החלבונים‪ ,‬ובמיוחד חלות הפרעות בתהליך‬
‫הכפלת ה‪ .DNA-‬תכונה זו מקנה לחומר כושר קטילה רחב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עקב מנגנון הפעילות של החומר‪ ,‬הנחשב מנגנון פעולה רחב ולא ספציפי‪ ,‬ואשר‬
‫באמצעותו ישנה פגיעה ישירה ומלאה בתהליך התרבות הנגעים‪ ,‬לא מתפתחים‬
‫גזעים עמידים של הפגעים הנקטלים על ידו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המימן הברומי שנוצר הוא גז בעל מסיסות גבוהה במים ומגיב עם בסיסים בקרקע‪.‬‬
‫יוני הברום המתקבלים אינה מהווים בעיה עבור מרבית הגידולים החקלאיים‪,‬‬
‫ובמקרים בודדים בהם קיימת רגישות מיוחדת של הגידולים לברומידים‪ ,‬שוטפים את‬
‫הקרקע לפני השתילה‪ .‬גם ריכוז יוני הברום בתוצרת החקלאית לסוגיה אינו עולה על‬
‫המותר על פי התקנים המקובלים של שירותי הבריאות‪.‬‬
‫עקב יתרונותיו אלה‪ ,‬התרחב השימוש במתיל ברומיד והוא הפך לחומר העיקרי בו‬
‫משתמשים להדברת נגעים בקרקע ובתוצרים חקלאיים‪ .‬יתרונו הברור הוא ביעילותו הגבוהה‬
‫גם בטמפרטורות נמוכות‪ .‬על אף התקדמות בידע החקלאי בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬ובהן‬
‫ניסיונות רבים לפתח לו חלופות נאותות‪ ,‬עדיין לא נמצא לו תחליף בעל אותה מידת‬
‫אפקטיביות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כיום‪ ,‬משלבים כשניים‪-‬שלושה חומרי איוד שונים על מנת לקבל‬
‫אפקט המתקרב ביעילותו לזה שהמתיל ברומיד נותן לבדו‪.‬‬
‫חברת הברום החלה לייצר מתיל ברומיד בתחילת שנות השישים כשהוקם מפעל "תרכובות‬
‫ברום"‪ .‬הידע להפקתו נרכש ממפעל "אגן" דאז‪ ,‬והוא הופק בעיקר למטרת שימושים‬
‫חקלאיים‪ .‬עם הזמן התפתחו השימושים החקלאיים שלו‪ ,‬והביקוש והצריכה לחומר גדלו מאוד‬
‫במדינות המתפתחות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1962‬הוקמה ב"תרכובות ברום" מחלקה מיוחדת שתהיה אחראית על יישומו‬
‫האופטימאלי בשטח‪ .‬מטרותיה היו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הרחבת הידע ודרכים להפעלת החומר בשטח (צורות יישום‪ ,‬מכשירי יישום‪ ,‬זמני‬
‫טיפול‪ ,‬התאמת כמויות‪ ,‬צורת פיזור וכד') וכן תמיכה לחקלאים המשתמשים בו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בניית מערכת ידע המבוססת על הניסיון החקלאי בארץ במטרה לייצא את החומר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן עזרה לשיווק וקידום מכירות המוצר בחו"ל על ידי צוות אגרונומים מיומן‪.‬‬
‫דרכי שימוש‬
‫מתיל ברומיד הינו גז חסר צבע וריח ובעל רעילות גבוהה לבני אדם‪ .‬בגלל נדיפותו הגבוהה‬
‫מחדירים את המתיל ברומיד לקרקע מתחת ליריעות פלסטיק‪ ,‬לאחר הכנה מוקפדת של‬
‫הקרקע לפני חיטויה‪ ,‬כולל הרטבה מתאימה ותיחוחה‪ .‬בעת "איוד" חממות יש לדאוג לאטימה‬
‫טובה של כל הפתחים כדי למנוע סכנת הרעלה בסביבה‪.‬‬
‫על מנת שפעולת הגז תהיה מיטבית‪ ,‬משאירים את הגז בקרקע מתחת לפלסטיק כיומיים‬
‫שלושה‪ ,‬וזהו פרק הזמן הקצר ביותר שקיים היום מבין החלופות לחיטוי קרקע הדורשות כ‪-‬‬
‫‪ 14-21‬ימים טרם שתילה בקרקעות המחוטאות‪ .‬לאחר מכן מסירים את יריעות הפלסטיק‬
‫(באיוד בשדה) או פותחים את החממה ומאווררים במשך מספר ימים‪ .‬בשלב זה אין סכנה‬
‫לסביבה כיוון שרוב החומר הגיב והתפרק‪ .‬כאשר הגידולים רגישים לשאריות החומר‪ ,‬שוטפים‬
‫את הקרקע במים לאחר הסרת יריעות הפלסטיק‪ .‬בלא מעט גידולי שדה משאירים את יריעות‬
‫המגן ושותלים דרכם את השתילים‪ ,‬על מנת למנוע אילוח מחודש של הקרקע המחוטאת‪,‬‬
‫לדוגמה ‪ -‬ערוגות של תות שדה‪.‬‬
‫מתיל ברומיד ואיכות הסביבה‬
‫ב‪ 1991-‬החל להתעורר חשד כי מתיל ברומיד עלול לגרום לפגיעה בשכבת האוזון‬
‫הסטרטוספרית‪ .‬עובדה זו גרמה לסערה פוליטית ומדעית הנמשכת עד ימינו‪ .‬הוקמו ועדות‬
‫מומחים מטעם האו"ם לבחינת היבטים שונים של השימוש בחומר‪ ,‬כולל סכנות צפויות‬
‫ומציאת חלופות‪.‬‬
‫מאז שנות התשעים מעריכים שחלק גדול מהמתיל ברומיד המגיע לסטרטוספרה מקורו‬
‫בתהליכים המתרחשים בטבע‪ ,‬בעיקר בתהליכי חילוף חומרים של מיקרואורגניזמים המצויים‬
‫באוקיאנוסים‪ .‬שאר המתיל ברומיד המגיע לאטמוספירה נובע משימושים מעשי ידי אדם‪,‬‬
‫בעיקר משימושים חקלאיים שונים‪ ,‬ומשריפת דלק המכיל עופרת‪ .‬על אף זאת‪ ,‬קיימת אי‬
‫ודאות בנוגע למאזן הכמויות של המתיל ברומיד בסטרטוספרה והגורמים המשפיעים עליו‪.‬‬
‫כיום לא קיים תחליף מוצלח למתיל ברומיד ולא ידוע על שיטת הדברה אחרת שתחליף את‬
‫כלל השימושים בו‪ .‬גם תחליפים אפשריים הינם חומרים רעילים אשר יכולים להיות בעלי‬
‫השלכות סביבתיות לא רצויות בעצמם‪ .‬ב‪ 1997 -‬הוחלט בועידת מונטריאול לצמצם בהדרגה‬
‫את הייצור והשימוש של המתיל ברומיד בעולם בשימושים חקלאיים עד שנת‬
‫‪ 2015‬בה‬
‫יופסק כמעט לחלוטין השימוש בו‪.‬‬
‫המשך השימוש במתיל ברומיד מחייב מציאת פתרונות שיצמצמו באופן מרבי את הסכנות‬
‫לסביבה ובו בזמן יבטיחו הדברה יעילה של הנגעים‪ .‬השיפור יעשה על ידי מציאת שיטות‬
‫למזעור כמות המתיל ברומיד הנפלטת לאוויר מצד אחד‪ ,‬ועל ידי הקניית יעילות מרבית‬
‫לטיפול מצד שני‪ .‬במקביל פותחו שיטות חלופיות להדברה כגון קיטור (באירופה והולנד)‪,‬‬
‫שימוש בגזים אוזון ופחמן דו חמצני ועוד‪ ,‬ואולם לשיטות הללו חסרונות גדולים המקשים על‬
‫יישומן בקנה מידה רחב יותר‪.‬‬