‫הדרכה מתודית למורה‬ ‫יהדות ומסורת‬ ‫כיתה ח‬ ‫"דרכינו"‬ ‫מערך חינוכי‪ -‬מתודי‬ ‫מהדורה ניסויית‬ ‫חמ"ע‪ -‬בלטיקה‪ -‬ישראל‬ ‫‪ ,2102 -2102‬תשע"ג‬ ‫קרן לבייב לחינוך יהודי‬ ‫בסיוע קרן לבייב‪ ,‬והרשת החינוכית אור אבנר‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫שיעור ‪ .0‬מבוא‪ :‬העם היהודי‪7............................................................................... .......................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 2‬העם היהודי‪01............................................................................. .................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .2‬כיצד התקיימה ומתקיימת הקהילה היהודית?‪02..................................... .........................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 4‬יהודי אשכנז‪01.............................................................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .5‬ספרדים ויהדות ארצות המזרח‪22...................................... .............................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .6‬העם היהודי‪ :‬אחדות אל מול מחלוקת‪26....................................... ...................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 7‬תפילה‪ ,‬מבוא‪21...................................................... .....................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 1‬השכמת הבוקר וברכות השחר‪24.....................................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .9‬השכמת הבוקר וברכות השחר (המשך)‪21.........................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪" . 01‬שמע ישראל"‪42.........................................................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪" . 00‬שמע ישראל" (המשך)‪41.............................................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 02‬עמידה‪52....................................................................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 02‬עמידה (המשך)‪57........................................................................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .04‬פרקי תהילים כמרכיבי התפילה‪60.............................................................. ...................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 05‬ברכות הנהנין וברכת המזון‪66.............................................................. .........................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 06‬ברכת המזון (המשך)‪71............................................................ ....................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .09 -07‬רמב"ם‪ ,‬יג' עקרי אמונה‪75.............................................................. ........................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .21‬ראש ה שנה‪14............................................................ ..................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 20-22‬ספר יונה‪19............................................................ ................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .22‬סוכות‪92............................................................. .................................................................................... ...‬‬ ‫שיעור ‪ . 24‬קבלת שבת‪012........................................................... .................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .25‬חנוכה במקורות‪011............................................................ .........................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ . 26‬פורים‪004............................................................ .......................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .27‬פסח‪009........................................................... ................................................................................... .......‬‬ ‫שיעור ‪ . 21‬יום ירושלים‪025............................................................. .............................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .29‬שבועות‪021........................................................... ......................................................................................‬‬ ‫שיעור ‪ .21‬ספר איכה‪025........................................................... ..................................................................................‬‬ ‫תוכנית הלימודים בנושא 'יהדות ומסורת'‪ ,‬כיתה ‪8‬‬ ‫מס‪ .‬שיעור‬ ‫שם השיעור‬ ‫תוכן‬ ‫‪1.10‬‬ ‫מבוא‪ ,‬העם היהודי‬ ‫מי הוא העם היהודי? יהודים‬ ‫על אדמת ישראל ובגלות‪.‬‬ ‫תורה והמהלך ההיסטורי‬ ‫‪1.12‬‬ ‫העם היהודי‬ ‫שמות העם (ישראל‪,‬‬ ‫ישראלים‪ ,‬יהודים‪ ,‬בני ישראל‪,‬‬ ‫עברים)‪ .‬לידת העם היהודי‪,‬‬ ‫שבטי ישראל‪ ,‬מעבדות למתן‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫‪1.12‬‬ ‫חיי הקהילה היהודית בהווה‬ ‫ובעבר‬ ‫המאפיינים של חיי הקהילה‬ ‫היהודית‪ .‬האופי הייחודי של‬ ‫הקהילה היהודית‪ .‬המאבק על‬ ‫הקיום‪ .‬ההנהגה הפנים‪-‬‬ ‫קהילתית‪ .‬ארגון חיי הדת‬ ‫והחינוך‪ .‬אגודות‪.‬‬ ‫‪1.14‬‬ ‫יהודי אשכנז‬ ‫אשכנז‪ .‬משפחות של יהודי‬ ‫אשכנז‪ .‬יידיש‪ -‬שפת יהודי‬ ‫אשכנז‪ .‬ההברה האשכנזית‪.‬‬ ‫שטעטעל‪ -‬העיירה היהודית‪.‬‬ ‫הנמהגים של יהודי‬ ‫אשכנז‪.‬עולם התורה של יהדות‬ ‫אשכנז‪.‬‬ ‫‪1.15‬‬ ‫ספרדים ויהדות ארצות‬ ‫המזרח‬ ‫יהודים בארצות מוסלמיות‪.‬‬ ‫תרבות יהודי ספרד‪" .‬טור‬ ‫הזהב" של יהדות ספרד‪.‬‬ ‫ההברה הספרדית‪ .‬גורלה של‬ ‫יהדות ספרד‪ .‬שפת הלדינו‪.‬‬ ‫קהילות מזרחיות נוספות‪.‬‬ ‫תפילת יהודים ספרדים‪.‬‬ ‫מנהגים מיוחדים של יהודים‬ ‫ספרדים‪.‬‬ ‫‪1.16‬‬ ‫העם היהודי‪ :‬אחדות אל מול‬ ‫שוני ומחלוקת‬ ‫אחדות אין פירושה זהות‪,‬‬ ‫מחלוקת לשם שמים‪ :‬על‬ ‫אחדות ומחלוקות‪.‬‬ ‫‪1.17‬‬ ‫תפילה‪ .‬מבוא‬ ‫תפילה והתכוונות‪.‬‬ ‫ההיסטוריה של‬ ‫התפילה‪.‬נוסח‪ .‬סידור‪ .‬כוונה‪.‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫השכמת הבוקר וברכות השחר‬ ‫מודה אני‪ .‬נטילת ידיים‪.‬‬ ‫ברכות השחר ופעולות האדם‬ ‫‪1.19‬‬ ‫המשך הנושא‬ ‫"רוקע הארץ על המים"‪,‬‬ ‫"המכין מצעדי גבר"‪" ,‬העושה‬ ‫לי כל צרכי"‪" ,‬אוזר ישראל‬ ‫בגבורה"‪" ,‬עוטר ישראל‬ ‫בתפארה"‪" ,‬שלא עשני גוי‪..‬‬ ‫עבד‪ ..‬אשה"‪"" ,‬המעביר שינה‬ ‫מעיני"‪" ,‬הגומל חסים‬ ‫טובים"‪" ,‬נותן התורה"‬ ‫‪1.01‬‬ ‫"שמע ישראל"‬ ‫מצוות קריאת "שמע"‪ .‬מבנה‬ ‫"שמע"‪ .‬ברכה ראשונה‪.‬‬ ‫הקב"ה כאב וכמלך‪.‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫"שמע ישראל"‪ ,‬המשך‬ ‫ברכה שנייה של "שמע"‪ .‬ברכה‬ ‫שלישית של "שמע"‪.‬הלכות‬ ‫קריאת "שמע"‪ .‬שכר ועונש‪.‬‬ ‫‪1.02‬‬ ‫עמידה‬ ‫עמידה‪ -‬שמונה עשרה‪ .‬מבנה‬ ‫התפילה‪ .‬מבוא (ברכות ‪,)0-2‬‬ ‫החלק המרכזי של התפילה‬ ‫(ברכה ‪)4‬‬ ‫בבוקר‪" .‬להבחין בין יום ובין‬ ‫לילה"‪" ,‬פוקח עיוורים"‪,‬‬ ‫"מתיר אסורים"‪" ,‬זוקף‬ ‫כפופים"‪" ,‬מלביש ערומים"‪,‬‬ ‫"הנותן ליעף כח"‬ ‫החלק המרכזי של תפילת‬ ‫‪1.02‬‬ ‫עמידה‪ ,‬המשך‬ ‫‪1.04‬‬ ‫פרקי תהילים כמרכיבי‬ ‫התפילה‬ ‫סיפורו של ספר תהילים‪.‬‬ ‫פסוקי דזמרה‪ .‬אשרי‬ ‫‪1.05‬‬ ‫ברכות שונות וברכת המזון‬ ‫סוגים שונים של ברכות‪ .‬ברכה‬ ‫שלאחר הסעודה‪ -‬ברכת‬ ‫המזון‪ .‬מתוך הלכות ברכת‬ ‫המזון‬ ‫‪1.06‬‬ ‫המשך‬ ‫מבנה ברכת המזון‪ .‬החלק‬ ‫הראשון של ברכת המזון‪.‬‬ ‫החלק השני של ברכת המזון‪.‬‬ ‫החלק השלישי של ברכת‬ ‫המזון‪ .‬החלק הרביעי של‬ ‫ברכת המזון‪ .‬סיום ברכת‬ ‫המזון‪.‬‬ ‫‪1.07‬‬ ‫רמב"ם‪ ,‬יג' עיקרי אמונה‬ ‫עיקרים ‪0-2‬‬ ‫‪1.01‬‬ ‫רמב"ם‪ ,‬המשך‬ ‫עיקרים ‪4-01‬‬ ‫‪1.09‬‬ ‫רמב"ם‪ ,‬המשך‬ ‫רמב"ם על המשיח (עיקרים‬ ‫‪)00-02‬‬ ‫‪1.21‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫ראש השנה‪ -‬שמחה או יראה?‬ ‫יום הדין של העולם‪.‬ראש‬ ‫השנה בתקופת עזרא ונחמיה‪.‬‬ ‫שתי נוסחים של המדרש על‬ ‫בריאת העולם‬ ‫‪1.20‬‬ ‫ספר יונה‬ ‫פרק ‪0‬‬ ‫‪1.22‬‬ ‫ספר יונה‪ ,‬המשך‬ ‫פרק ‪( 2‬בקיצור)‪ .‬פרק ‪2‬‬ ‫‪1.22‬‬ ‫סוכות‬ ‫עמידה (ברכות ‪ ,)5-06‬סיום‬ ‫התפילה (ברכות ‪.)07-09‬‬ ‫הלכות תפילת עמידה‬ ‫(בקיצור)‪ .‬פרק ‪( 4‬בקיצור)‪ .‬מי‬ ‫עושה תשובה בספר יונה?‬ ‫חג השמחה‪.‬שמחת בית‬ ‫השואבה‪.‬‬ ‫פגישת המלכה‪ -‬השבת‪ .‬מבנה‬ ‫‪1.24‬‬ ‫קבלת שבת‬ ‫‪1.25‬‬ ‫חנוכה‬ ‫חנוכה במקורות‪ :‬ספר‬ ‫המכבים א'‪ .‬ספר המכבים‬ ‫ב'‪.‬תוספת בתפילה‪" :‬על‬ ‫הניסים"‪ ,‬התלמוד הבבלי‪.‬‬ ‫‪1.26‬‬ ‫פורים‬ ‫מרדכי והמן‪ :‬בנימין נגד‬ ‫‪1.27‬‬ ‫פסח‬ ‫המספר "‪ "4‬בהגדה‪ :‬ארבע‬ ‫כוסות‪ ,‬ארבע קושיות ("מה‬ ‫נשתנה")‪ ,‬ארבעה בנים‪ ,‬ארבע‬ ‫ברכות‪ .‬ארבע לשונות גאולה‪.‬‬ ‫ארבע או חמש?‬ ‫‪1.21‬‬ ‫יום ירושלים‬ ‫ירושלים‪ -‬לב העולם‪.‬פירוש‬ ‫שם העיר‪ .‬האבות וירושלים‪.‬‬ ‫ירושלים‪ -‬עיר דוד‪ .‬ירושלים‬ ‫של מעלה‪ ,‬ירושלים של מטה‪.‬‬ ‫‪1.29‬‬ ‫שבועות‬ ‫מתן תורה‪ :‬למי ובשביל מה?‬ ‫למה לא למלאכים? העם‬ ‫היהודי ושאר אומות העולם‪.‬‬ ‫‪1.21‬‬ ‫איכה‬ ‫סיפורו של ספר איכה‪.‬מבנה‬ ‫ספר איכה‪ .‬תקווה וגאולה‪.‬‬ ‫"קבלת שבת"‪ :‬שישה פרקי‬ ‫תהילים‪ ,‬בהקבלה לששת ימי‬ ‫השבוע‪ .‬הפיוט‪" :‬אנא בכח"‪.‬‬ ‫הפיוט "לכה דודי"‪ .‬שני פרקי‬ ‫תהילים מסכמים‪.‬‬ ‫עמלק‪ .‬שאול‪ ,‬הגג‬ ‫ושמואל‪".‬פרשת‬ ‫זכור"‪.‬המאבק הנצחי בעמלק‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .1‬מבוא‪ :‬העם היהודי‬ ‫מי הוא העם היהודי? יהודים על אדמת ישראל ובגלות‪ .‬תורה והמהלך ההיסטורי‪.‬‬ ‫יעדי השיעור‪:‬‬ ‫ להקנות את המושגים הבאים‪ :‬עם‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬המסורת היהודית‪.‬‬‫ לפתח את יכולת העבודה עם טקסטים יהודיים‪.‬‬‫מטרות השיעור‪:‬‬ ‫ לחזור על החומר הנלמד‪ ,‬והרחבת הידע בנושא 'הדרך ההיסטורית של העם היהודי'‪.‬‬‫ להבחין יחד עם התלמידים בייחודיותו של העם היהודי אל מול העמים האחרים‬‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫א‪ .‬מבוא לנושא השיעור‪:‬‬ ‫שאלו את התלמידים כיצד הם מגדירים את המושג 'מסורת יהודית'? שמעו את ההצעות שמעלים‬ ‫התלמידים (ניתן לרשום אותן על הלוח)‪ .‬במקרה הצורך ניתן להשלים‪:‬השקפה על ההיסטוריה‪ ,‬אורח‬ ‫חיים‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬נורמות מוסריות‪ ,‬לוח השנה‪ ,‬לבוש‪ ,‬מנהגים‪ ,‬הזדמנות מרתקת להיכנס לתהליך‬ ‫התקרבות ליהדות וכו'‪..‬כל אלו נכללים במושג 'מסורת יהודית'‪.‬‬ ‫'מבט על ההיסטוריה'‪ -‬עמים שונים מפרשים ומתייחסים באופן שונה לאותם האירועים ההיסטוריים‪,‬‬ ‫ולדמות מרכזיות בהיסטוריה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עבור היהודים עזרא הסופר הוא גיבור לאומי‪ ,‬ועבור השומרונים‬ ‫הוא אויב רשע‪ .‬בהיסטוריה הרומית נחשב טיטוס מנהיג דגול‪ ,‬ובמסורת היהודית‪ -‬רשע שגרם לחורבן‪.‬‬ ‫כדאי להסב את תשומת ליבם של התלמידים לכך‪ ,‬שהמושג 'מסורת' איננו זהה למושג 'דת'‪ .‬אנשים רבים‬ ‫שומרים את מסורת עמם‪ ,‬לא מתוך שיקולים דתיים (מאחר ורוצים לעשות את ציווי האל)‪ ,‬אלא מתוך‬ ‫שיקולים לאומיים או משפחתיים (כך היה נהוג במשפחתי‪ ,‬כך נהג העם שלי)‪ .‬עם זאת אסור לשכוח‬ ‫שהמסורת היהודית נוסחה מתוך השפעת התורה והמצוות‪ ,‬ובעצם איננה נפרדת מהם‪.‬‬ ‫משפט מקשר‪:‬‬ ‫באמרנו 'מסורת יהודית'‪ ,‬אנו מניחים את קיומו של עם כזה‪ -‬יהודים‪ ,‬והוא הנושא את המסורת הזו‪ .‬האם‬ ‫ניתן לכנות את היהודים עם?‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪:‬‬ ‫הציעו לתלמידים לנסח הגדרה למושג 'עם'‪ .‬כאשר ימסרו ‪ 2-2‬תשובות מהתלמידים‪ ,‬הציגו לפניהם את‬ ‫ההגדרה מתוך ספר הלימוד (כאשר באידיאל‪ ,‬ההגדרה תורכב מתשובות התלמידים)‪ .‬יחד עם התלמידים‪,‬‬ ‫מלאו את תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ ,2‬במחברת העבודה‪.‬‬ ‫הציעו לתלמידים לענות על השאלות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מדוע בהווה יהודים לא עונים על אף אחד מהקריטריונים הללו?(ניתן לחלק את הכתה לקבוצות‪ ,‬כל‬ ‫קבוצה תנתח את אחד הקריטריונים ותציג את המסקנות לאחר ‪ 2-2‬דקות של דיון עצמאי)‬ ‫האם אתם מסכימים עם דעתם של חלק מהחוקרים‪ ,‬הטוענים שלא ניתן לכנות את היהודים 'עם'?‬ ‫בקשו מהתלמידים לציין את מה שמשותף לכל היהודים בעולם‪ .‬דונו‪ ,‬מדוע המכנה המשותף הזה מאפשר‬ ‫לכנות את היהודים 'עם'‪.‬‬ ‫לאחר שהתקבלו מספר תשובות‪ ,‬רשמו את הנכונות על הלוח‪ ,‬והוסיפו את מה שלא אמרו התלמידים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫היסטוריה משותפת‪ ,‬עד חורבן בית ראשון‬ ‫‪-‬‬ ‫זיכרון היסטורי משותף (יהודי כל העולם מציינים את יציאת מצריים וניצחון האויבים‪ ,‬המנסים‬ ‫להשמיד את ישראל חומרית או רוחנית‪ ,‬ומבכים את חורבן הבית הראשון והשני)‬ ‫‪-‬‬ ‫תודעה לאומית משותפת‬ ‫‪-‬‬ ‫קשר עם ארץ ישראל‬ ‫‪-‬‬ ‫קשר עם התורה שבכתב‪ ,‬התורה שבע"פ והמצוות‬ ‫אם מישהו מהתלמידים מציע את התשובה 'דת'‪ ,‬ניתן להשיב שהמושג דת איננו מקושר ישירות למסורת‬ ‫היהודית מאחר ודתיותו של יהודי נמדדה על פי מידת שמירת המצוות‪ .‬אפילו המילה 'דת'‪ ,‬שמקורו‬ ‫בפרסית‪ ,‬שהיום משתמשים בו כמו דתיות‪ ,‬רילגזיוניות‪ ,‬הופיע בשפה העברית יחסית לא מזמן‪ ,‬ופירושו עד‬ ‫המאה ה‪ 09‬היה אמונה דתית‪ .‬בערך עד המאה ה‪ ,01‬אנשים שהתרחקו מקיום המצוות‪ ,‬במהרה התערבבו‬ ‫עם הסביבה הלא‪ -‬יהודית‪.‬‬ ‫בימינו יהודים רבים לא משתייכים לשום דת‪ ,‬או שייכים לקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות‪ ,‬שבהן‬ ‫האידיאולוגיה והפרקטיקה נבדלות משל הקהילה האורתודוקסית‪ .‬עם הילדים והנכדים של יהודים אלו‬ ‫בד"כ קורה אחד משתיים‪ :‬או שהם חוזרים לקשר חי עם התורה ושמירת מצוותיה‪ ,‬או שבהדרגה הם‬ ‫נטמעים בתוך העמים האחרים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬אותם הקריטריונים שהזכרנו לעיל‪ ,‬עמדו במבחן הזמן‪.‬‬ ‫משפט מקשר‪:‬‬ ‫הבה ניזכר בקצרה באירועים המרכזיים בהיסטוריה היהודית‪.‬‬ ‫היזכרו יחד עם התלמידים ברגעי מפנה משמעותיים בהיסטוריה היהודית המוקדמת‪ :‬האבות‪ ,‬יציאת‬ ‫מצרים‪ ,‬הכניסה והנחלה בארץ‪ ,‬ייסוד המלוכה ‪ ,‬חורבן בית ‪,0‬חזרה מבבל והקמת בית שני‪ ,‬חורבן בית שני‪,‬‬ ‫הגלות ותחילת שיבת ציון‪.‬‬ ‫בקצרה הזכירו לתלמידים מה היו הסיבות שהובילו לאירועים השונים בגורלו של עם ישראל‪ .‬ניתן להציע‬ ‫לתלמידים לענות ע תרגיל ‪ 2‬ו ‪ 2‬בעמ' ‪ 4‬במחברת העבודה‪.‬‬ ‫משפט מקשר‪:‬‬ ‫המיוחד בהיסטוריה של עם ישראל הוא‪ ,‬שהדרך שעברו לאורך הזמן מתואר כבר מלכתחילה בתורה‪ ,‬זמן‬ ‫רב לפני שהתממשו הדברים בפועל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫קראו עם התלמידים ציטוט מן התורה‪ ,‬המובא בספר הלימוד (מתוך דברים כח‪ -‬ל)‪ .‬בקשו מן התלמידים‬ ‫לענות על השאלות המוצעות בספר‪ ,‬בעמ' ‪ .1‬ניתן לחלק את הכיתה לחמש קבוצות‪ -‬כאשר כל קבוצה‬ ‫מכינה את התשובה לאחת מן השאלות (הקבוצה תצטרך לטעון ולהסביר את נקודת המבט שלה)‪ .‬ניתן גם‬ ‫לחלק את הכיתה לארבע‪ ,‬כאשר כל קבוצה מכינה את התשובות לארבעת השאלות הראשונות‪ ,‬ועל‬ ‫השאלה החמישית עונה כל תלמיד באופן עצמאי‪ .‬הציעו לתלמידים לענות על משימה ‪ 4‬בעמ' ‪ 5‬בחוברת‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬ ‫ניתן לכנות את היהודים עם‪ ,‬אך העם היהודי איננו דומה לעמים אחרים‪.‬‬ ‫בקשו מהתלמידים למנות את המאפיינים המבחינים בין עם ישראל לעמים אחרים‪ .‬ההבדלים המרכזיים‬ ‫מסתכמים בכך ש‪ .0 :‬ההיסטוריה של עם ישראל הייתה מנובאת בתורה ‪ .2‬העם הצליח להישמר ולשרוד‬ ‫למרות שיצא לגלות‬ ‫ה‪ .‬שיעורי בית‬ ‫בקשו מהתלמידים לענות בבית‪:‬‬ ‫א‪ .‬איך אתם מבינים את האמרה המצוטטת בעמוד ‪ 2‬בחוברת העבודה?‬ ‫ב‪ .‬למלא את המשימה בעמודים ‪ 5-6‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .2‬העם היהודי‬ ‫שמו של העם (עברים‪ ,‬ישראל‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬ישראלים‪ ,‬יהודים)‪ .‬הולדתו של העם היהודי‪ .‬שבטי ישראל‪.‬‬ ‫מעבדות לקבלת התורה‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫ללמוד את השמות שנתן ונותן עם ישראל לעצמו‬ ‫פיתוח יכולת העבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫חזרה על החומר שנלמד במסגרת שיעורי תורה‬ ‫להסביר לתלמידים את מהות השליחות המיוחדת של עם ישראל (מנקודת המבט של התורה)‬ ‫חומרי השיעור‬ ‫ספרי תורה‪ ,‬כך שתתאפשר עבודה עצמאית או בזוגות‪ .‬רצוי‪ -‬מפה של המלוכה בצפון ובדרום‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫‪http://jhist.org/maps/erez_old05.htm‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪.‬מבוא לנושא השיעור‪:‬‬ ‫שאלו את הלמידים אילו כינויים שעם ישראל מכנה את עצמו‪ ,‬מוכרים להם‪ .‬רשמו את ההצעות הנכונות‬ ‫על הלוח‪ ,‬ולאחר מכן הוסיפו את אלה שלא נאמרו‪.‬‬ ‫במקרה ומי מן התלמידים אומר בצחוק או ברצינות 'ז'ידי'‪ -‬הסבירו לילדים שמילה זו מהווה צורה‬ ‫מעוותת של המילה 'יהודי'‪ ,‬וכן ישנן מספר שפות (כגון פולנית‪ ,‬וכך גם רוסית של עד המאה ה‪ )09‬בהן מילה‬ ‫זו היא לגמרי נטרלית‪.‬‬ ‫הציעו לתלמידים לענות על משימה ‪ 0‬בעמ' ‪ 7‬בחוברת העבודה‪ .‬חשוב לשמוע את ההסבר שהוביל לתשובה‬ ‫שנבחרה‪ .‬לחיסכון בזמן‪ ,‬ניתן לחלק את הכתה לחמש‪ ,‬כאשר כל קבוצה פותרת חמישית מהתרגיל‪.‬‬ ‫משפט מקשר‪:‬‬ ‫נבחן כעת את המקור של כל אחד מן הכינויים ‪ ,‬שנתן לעצמו עם ישראל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪:‬‬ ‫שאלו את התלמידים האם ידוע להם היכן לראשונה ישנו שימוש בכל אחד מן השמות שנתן לעצמו העם‪.‬‬ ‫הציעו לתלמידים לעשות חיפוש עצמאי אחר הפעם הראשונה בה מופיעה בתורה המילה 'עברי'‪ .‬בקשו‬ ‫מהם להיזכר מי היו ישראל ויהודה‪.‬‬ ‫ספרו לתלמידים שהכינוי 'יהודים' מייצג את צאצאי כלל השבטים‪ ,‬והזכירו לתלמידים כי במגילת אסתר‬ ‫מכונה מרדכי 'היהודי'‪ ,‬למרות שהוא שייך לשבט בנימין‪" :‬איש יהודי היה בשושן הבירה‪ ,‬ושמו מרדכי בן‬ ‫יאיר‪ ,‬בן שמעי‪ ,‬בן קיש‪ ,‬איש ימיני" (אסתר‪ ,‬ב‪ ,‬ה)‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬האדם הראשון אותו מכנה התורה 'עברי'‪ ,‬הוא אברהם אבינו‪ .‬הבה נבחן את דמותו לעומק‪:‬‬ ‫בקשו מן התלמידים להיזכר מה היה דבר ה' לאברהם כאשר נגלה אליו לראשונה?‬ ‫בקשו מהתלמידים למצוא את הציטוט בתורה‬ ‫בדקו‪ -‬מה נאמר באותו הקטע לגבי ההיסטוריה העתידית של עם ישראל?‬ ‫כתבו את התשובות הנכונות על הלוח‪ ,‬והוסיפו מה שחסר‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫על פי דברי האל‪ ,‬אברהם אבינו עובר לגור בארץ כנען‪ .‬הקב"ה כורת עם אברהם ברית שבו מנובא עתידו‬ ‫של עם ישראל‪ ,‬ארבע מאות שנה קדימה‪.‬‬ ‫בקשו מן התלמידים להיזכר‪ ,‬מה הודיע הקב"ה לאברהם במהלך כריתת בית זו‪.‬‬ ‫בקשו מהם למצוא את הפסוקים הללו בתורה‪( ,‬במקרה הצורך ניתן לרמוז איפה לחפש‪ -‬בראשית טו‪ :‬יג‪-‬‬ ‫יח)‪.‬‬ ‫שאלו אותם‪ ,‬מה נאמר בקטע זה לגבי גורלו של עם ישראל‪ .‬כיתבו את התשובות על הלוח והוסיפו מה‬ ‫שחסר‪.‬‬ ‫משפט מקשר‪:‬‬ ‫הבה נבדוק כיצד התממשה נבואה זו‪.‬‬ ‫‪ .0‬גר יהיה זרעך בארץ לא להם‬ ‫בקשו מהתלמידים להיזכר (או הזכירו להם) באילו נסיבות הגיעו בני ישראל למצרים‪ .‬רגעי מפתח‪ :‬מכירת‬ ‫יוסף‪ ,‬יוסף הופך לשליט מצרים‪ ,‬הרעב‪ ,‬יוסף מזמין את אחיו לבוא למצרים‪.‬‬ ‫חשוב להזכיר לתלמידים כי יחד עם יעקב‪ -‬ישראל‪ ,‬הגיעו למצרים כל בניו‪ ,‬והוא הראשון מבין האבות שכל‬ ‫בניו נשארו נאמנים לבחירתו‪ ,‬בעוד ישמעאל נפרד מאברהם‪ ,‬ועשו מיצחק‪.‬‬ ‫ניתן להוסיף כי לפני מותו ברך יעקב את כל בניו‪ ,‬ונתן לכל אחד ברכה מיוחדת‪ .‬כמו כן הוא ראה ברוח‬ ‫הקודש כי בניו ישמרו על אחדות למרות השוני ביניהם‪.‬‬ ‫בתור דוגמא ניתן לראות את צמד האחים זבולון ויששכר‪ .‬על פי המסורת עסקו בני יששכר בלימוד תורה‪,‬‬ ‫בעוד בני זבולון עסקו במסחר ודאגו כלכלית לבני יששכר‪.‬‬ ‫ניתן להביא את דבריו של יוסף‪" :‬וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה‬ ‫גדולה" (בראשית מה‪ ,‬ז)‪ ,‬המדגישים שמה שעלול להראות כהשתלשלות אירועים מקרית היה בעצם‬ ‫מימוש דבר ההשגחה האלוקית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה‬ ‫בקשו מן התלמידים להיזכר איך הפכו היהודים לעבדים‪ ,‬וכיצד עינו אותם‪ .‬על מת להמחיש זאת‪ ,‬ניתן‬ ‫להקריא את הפסוקים הנוגעים לכך מן התורה ומהגדה של פסח‪.‬‬ ‫‪ .2‬וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי‪ ,‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‬ ‫בקשו מן התלמידים להיזכר כיצד זה התרחש‪ ,‬וכיצד התקיימה הנבואה על 'הרכוש'‪:‬‬ ‫"ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות‪ .‬וה' נתן את חן העם בעיני‬ ‫מצרים וישאלום ונצלו את מצרים" (בראשית יב‪ ,‬לה‪ -‬לו)‪.‬‬ ‫‪ .4‬ודור רביעי ישובו הנה (לארץ ישראל)‬ ‫כאן ניתן להזכיר לתלמידים שבגלל חטא המרגלים‪ ,‬נבואה זו התממשה ארבעים שנה מאוחר יותר‪.‬‬ ‫במקרה והזמן קצר‪ ,‬ניתן להסתפק באזכור העובדה שעם ישראל כבש את ארץ כנען בהנהגתו של יהושע בן‬ ‫נון‪ ,‬ממשיכו של משה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫הציעו לתלמידים לענות על תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 9‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫חיזרו שוב לברית שנכרתה בין הקב"ה לאברהם (בראשית טו‪ ,‬יג‪ -‬יח)‪ .‬שאלו את התלמידים איזה אירוע‬ ‫מרכזי של ראשית תולדות ישראל לא מוזכר בדברי הברית? תשובה‪ :‬מתן תורה‪ .‬חשוב להדגיש שהתורה‬ ‫איננה מהווה אוסף של חוקים בלבד‪ ,‬אלא מסמך המגדיר את מהות קיומו של עם ישראל‪" :‬ואתם תהיו לי‬ ‫ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫מסקנת השיעור‬ ‫ב‪.‬‬ ‫עם ישראל קיבל תפקיד וייעוד מיוחד‪ -‬לשמור ולקיים בעולם הזה את מצוות האל‪ ,‬לחיות על פי התורה‪,‬‬ ‫ולהפיץ את אורה לשאר העמים‪ .‬זוהי משימה ניצחית‪ ,‬והיא אקטואלית בכל הדורות‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 1‬בחוברת העבודה‪ ,‬וכן לענות על השאלות של תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 01‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .3‬חיי הקהילה היהודית בהווה ובעבר‬ ‫חיי הקהילה היהודית בהווה ובעבר‪ .‬המאפיינים של חיי הקהילה היהודית‪ ,‬האופי המיוחד של הקהילה היהודית‪.‬‬ ‫המאבק על הקיום‪ .‬ההנהגה הפנים‪ -‬קהילתית‪ .‬ארגון חיי הדת והחינוך‪ .‬אחווה‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫ להכיר לתלמידים את מבנה הקהילה היהודית המסורתית ומוסדותיה‪.‬‬‫ ניתוח מנגנון ההישרדות הלאומית בתנאי גלות‬‫מטרות השיעור‬ ‫‪-‬‬ ‫למידת מבנה ההנהגה הפנימית בקהילות בפולין ובאימפריה הרוסית‬ ‫‪-‬‬ ‫להראות כיצד סופקו צרכיהם החומריים של הקהילות בגלות בשילוב עם שמירה על אורח חיים‬ ‫מסורתי‪.‬‬ ‫חומרי עזר‬ ‫אמצעי המחשה של ה'שטעטל' המסורתי במאה ה‪ ,09 -01‬דמויות‪ ,‬רבנים‪ ,‬מלמד וכו'‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪.‬‬ ‫מבוא לנושא השיעור‪:‬‬ ‫בקשו מן התלמידים להיזכר מי היה הראשון שאמר שהיהודים אינם דומים לשאר העמים ואינם‬ ‫מתערבבים אתם? התשובה הנכונה היא‪ :‬בלעם שאמר‪" :‬הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר‬ ‫כ‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫כתבו משפט זה על הלוח‪ ,‬ושאלו את התלמידים האם נבואה זו התממשה‪ ,‬ומה מיוחד בנבואה זו?‬ ‫(התשובה הנכונה היא‪ :‬במשך שנים רבות שמר העם היהודי על ייחודיותו למרות תנאי הגלות‪ ,‬בקרב‬ ‫תרבויות ושפות זרות ‪ ,‬לעיתים אף בסביבה עוינת‪ .‬על מנת להסביר עד כמה זה לא מובן מאליו‪ ,‬ניתן‬ ‫להביא את הדוגמא של העם ה'ויקינגי'‪ ,‬שהגיעו לרוס‪ ,‬ולאחר שניים שלושה התערו לתרבות הרוסית‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים מה עזר ליהודים לא להתבולל בתוך עמי הסביבה? קרוב לוודאי‪ ,‬התשובה תהיה 'דת'‬ ‫(התורה)‪ .‬כאן יש להבהיר שתשובה זו נכונה‪ ,‬אך חלקית‪ ,‬מאחר ובדת היהודית ישנו צורך במוסדות (בית‬ ‫כנסת‪ ,‬בית ספר‪ ,‬מקווה‪ ,‬שחיטה כשרה ‪ ,‬בית קברות) שעל מנת לקיימם יש צורך במבנה‪ ,‬שיהיה אחראי על‬ ‫התקציב וההנהגה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪:‬‬ ‫קיימו דיון עם התלמידים‪ ,‬מדוע השלטון הלא יהודי הסכים לקיומה של הנהגה יהודית פנים‪ -‬קהילתית‪.‬‬ ‫כתבו את התשובות הנכונות על הלוח‪:‬‬ ‫ לחברה היה מבנה מדויק וקבוע של מעמדות‬‫‪ -‬לשלטון המקומי היה נח להטיל את האחריות לאיסוף המיסים מהיהודים על הקהילה עצמה‬ ‫יתכן ויהיה צורך להסביר לתלמידים מה פירוש 'מעמדות'‪" -‬קבוצות אנשים‪ ,‬שזכויותיהם וחובותיהם‬ ‫מוגדרות בחוק"‪ ,‬כך למשל האצילים היו רשאים לשאת נשק ולא הסתכנו בעונש‪ .‬ניתן להביא דוגמאות של‬ ‫הנהגה פנימית במעמדות השונים (בתי משפט מיוחדים לכנסיות‪ ,‬הדנים בענייני הכמרים ע"פ חוקי‬ ‫הכנסיה‪ ,‬ולא ע"פ החוק הכללי במדינה)‪ .‬יתכן וישנו צורך להסביר גם מדוע בתפיסת ימי הביניים ניתן‬ ‫לכנות את היהודים כ'מעמד'‪ :‬בכל מדינה היו חוקים שעסקו בזכויותיהם וחובותיהם של היהודים‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫המבנה של הקהילה היהודית היה שונה במדינות שונות ובתקופות שונות‪ .‬אנו נבחן את מבנה הקהילה‬ ‫בפולים ובאימפריה הרוסית החל מהמאה ה‪ 07‬ועד המחצית הראשונה של המאה ה‪.09‬‬ ‫הסבירו לתלמידים את ההבדלים בין המעמד החוקי של היהודים כיום לבין מעמדם של אבות אבותיהם‪,‬‬ ‫שהיו מחויבים להיות שייכים לקהילה יהודית‪ .‬ספרו על מבנה ההנהגה הפנימית בקהילה‪ .‬הסבו את‬ ‫תשומת ליבם של התלמידים לשמו של הארגון הנבחר‪ ,‬המנהיג את חיי הקהילה ('הקהל')‪ .‬בתחום‬ ‫האחריות של 'הקהל' היו נושאים תקציביים‪ ,‬השגחה על המסחר והעסקים‪ ,‬פטרונות‪ ,‬ביצוע של גזרי דין‪,‬‬ ‫יצירת הסכמים עם הרבנים‪.‬‬ ‫ניתן להזכיר לתלמידים שהביטוי 'קהל' נכנס לשפה הרוסית ‪ .‬הקהל היה הגוף הנבחר‪ .‬בבחירות הארגון‪,‬‬ ‫השתתפו רק משלמי המיסים‪ .‬מתוך כלל הנבחרים‪ ,‬היו ממנים ‪ 5-9‬אנשים‪ ,‬בדרך של הגרלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬היה‬ ‫מעגל של אנשים ( בד"כ אמידים במיוחד) שמתוכם אספו את הנבחרים‪.‬‬ ‫פירוט רחב יותר על הקהל ניתן למצוא בין השאר באנציקלופדיה‬ ‫‪. http://www.eleven.co.il/article/11902‬‬ ‫מאמר זה יכול לעזור למורה‪ ,‬אך בתור חומר קריאה נוסף לתלמידים החומר במאמר ארוך מדי ומורכב‪.‬‬ ‫לא כדאי להתעכב יותר מדי על האופן בו התבצעו המינויים בקהילה‪ ,‬מאחר ונושא השיעור הוא המבנה של‬ ‫הקהילה והקשר שלה למסורת היהודית‪.‬‬ ‫בטרם נעבור לדון בארגון חיי הקהילה‪ ,‬בקשו מן התלמידים למנות את הצרכים הספציפיים של הקהילה‬ ‫היהודית‪ .‬כתבו את תשובותיהם הנכונות בצורת טבלה‪ .‬בקשו מהתלמידים להעתיק אותה למחברת‪,‬‬ ‫ולמלא את המידע החסר תוך כדי השיעור‪ .‬ניתן לערוך טבלא כזו המקביל על הלוח‪ .‬לבסוף הטבלא צריכה‬ ‫להראות כך‪:‬‬ ‫הנהגה דתית‬ ‫רב‬ ‫דין על פי חוקי תורה‬ ‫בית דין‬ ‫בית הכנסת‬ ‫נר תמיד‪ ,‬בדק הבית‬ ‫חינוך דתי‬ ‫חדר‪ ,‬תלמוד תורה‬ ‫לימוד תורה‬ ‫ישיבות‪ ,‬אגודות לימוד‬ ‫בשר כשר‬ ‫שוחטים‬ ‫קבורה יהודית‬ ‫בית הקברות‪ ,‬ואגודות הקברנים‬ ‫בעניין בית הדין חשוב לציין‪ ,‬שהאפשרות לקיים דין בבית דין יהודי היוותה יתרון חשוב‪ ,‬מאחר והדיינים‬ ‫היהודים לא היו לוקחים שוחד‪ ,‬והכריעו בדין מהר‪ ,‬בעוד במשפט הרוסי (הרגיל) נמשכה לעיתים הכרעת‬ ‫הדין במשך שנים‪ ,‬השופטים ופקידים נוספים היו לוקחים שוחד‪ ,‬ומכריעים את הדין לטובת זה ששילם‬ ‫יותר‪ .‬ניתן להדגים זאת ע"י דבריו של השופט לפקין‪ -‬טפקין‪ ,‬בסיפורו של גוגל 'רביזורה' (המפקח)‪ ' :‬אני‬ ‫אומר לכולם באופן גלוי שאני לוקח שוחד'‪.‬‬ ‫כאשר עוסקים ברב‪ ,‬ניתן לשאול את התלמידים מדוע הרב נתן את דרשתו דווקא בערב פסח ובערב יום‬ ‫הכיפורים‪( .‬תשובה אפשרית‪ :‬לפני חג הפסח צריך להזכיר לאנשי הקהילה את כל פרטי ההלכות של החג‪-‬‬ ‫מה נחשב חמץ‪ ,‬איך מכשירים כלים שונים‪ ,‬איך להעביר את הסדר‪ ,‬ולפני יום כיפור היה הרב דורש על‬ ‫החשיבות של החזרה בתשובה והחרטה על חטאיו של אדם‪ ,‬ובעיקר לבקש מחילה מאלה שהאדם פגע‬ ‫בהם‪ ,‬אחרת חטאו לא ימחל לו)‪.‬‬ ‫לפני שנדון בנושא 'האגודות'‪ ,‬בקשו מהתלמידים לומר כיצד היום פועלת הקהילה היהודית למען‬ ‫הנזקקים‪ .‬ניתן למלא עם התלמידים את הטבלה הבאה‪:‬‬ ‫חולים‬ ‫בתי חולים‪ ,‬מרפאות‪ ,‬עזרה ראשונה‪ ,‬מרכזים‬ ‫לרפואה דחופה‬ ‫זקנים‬ ‫בתי אבות‪ ,‬קצבאות זקנה‬ ‫עניים‬ ‫קצבאות למובטלים‪ ,‬קצבאות לנזקקים (לא‬ ‫בכל הארצות)‬ ‫אנשים הנזקקים לסיוע כלכלי‬ ‫חינוך חינם‪ ,‬מילגות‪ ,‬קצבאות ילדים ונכים‬ ‫ילדים יתומים‬ ‫מזון וספרי לימוד חינם בבתי הספר‪ ,‬הנחות‬ ‫ומימון מחנות קיץ‬ ‫חשוב להדגיש שבימינו הפרויקטים הללו ממומנים חלקית לפחות על ידי השלטון המקומי‪ ,‬אך במאה ה‪-01‬‬ ‫‪ 09‬הקהילה היהודית נדרשה להתמודד עם משימות אלו באופן עצמאי‪.‬‬ ‫בתום הדיון מלאו עם התלמידים טבלה כזו עבור מוסדות הקהילה היהודית המסורתית‪ ,‬הכוללת את‬ ‫שמות האיגודים האחראים על כל תחום‪:‬‬ ‫חולים‬ ‫ביקור חולים‬ ‫זקנים‬ ‫בית תמחוי‬ ‫עניים‬ ‫מלביש ערומים‪ ,‬הכנסת כלה‬ ‫נזקקים לסיוע כלכלי‬ ‫גמילות חסדים‬ ‫יתומים‬ ‫תלמוד תורה‬ ‫השוואה בין הטבלאות תעזור לתלמידים להבין טוב יותר את מבנה הקהילה המסורתית‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על אגודת 'גמילות חסדים'‪ ,‬חשוב לציין את ההבדל בינן לבין מוסדות 'הקרדיט' של היום‪-‬‬ ‫העדר הריבית והאחוזים‪ .‬חשוב להזכיר שכלל זה התבסס על חוקי התורה האוסרים על אדם להלוות‬ ‫לחברו 'בריבית'‪ " :‬וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך‪ .‬אל תקח מאתו נשך‬ ‫ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך‪ .‬את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך‪ .‬אני ה אלהיכם‬ ‫אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים‪( ".‬ויקרא כה‪ ,‬לה‪ -‬לח)‪.‬‬ ‫במקרה ועולה השאלה‪ -‬מדוע אסור ליהודים להלוות בריבית אחד לשני‪ ,‬אך מותר לעמים אחרים‪ ,‬מומלץ‬ ‫לדחותה לשיעור הבא‪ ,‬שם היא תתאים לנושא השיעור‪ .‬במקרה והדיון בלתי נמנע ניתן להביר שלקיחת‬ ‫ריבית היא איננה פשע‪ ,‬או מעשה לא מוסרי‪ .‬זהו צעד עיסקי הגון‪ .‬אך‪ ,‬כפי שלמדנו בשיעורים האחרונים‪,‬‬ ‫עם ישראל הוא כמו משפחה גדולה‪ ,‬ובמשפחה לא לוקחים ריבית‪.‬‬ ‫הנחו את התלמידים לענות על תרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 02‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫הסבו את תשומת ליבם של התלמידים‪ -‬כמה משמות האגודות הם יכולים להכיר מסידור התפילה‪ .‬שאלו‬ ‫אותם‪ -‬מהיכן בתפילה זה מוכר להם? (תשובה‪ :‬ברכות השחר)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫דונו עם התלמידים בקצרה בתרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 00‬בחוברת‪.‬‬ ‫הנחו אותם לענות על תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 02‬בחוברת‪( .‬פירוש למונחים)‪.‬‬ ‫דונו עם התלמידים‪ -‬כיצד סייעה הקהילה היהודית המסורתית בשמירה על עם ישראל בזמן הגלות?‬ ‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬ ‫הקהילה היהודית דאגה לספק את הצרכים החומריים והרוחניים של היהודי‪ ,‬וכמו כן איפשרה לארגן את‬ ‫אורח החיים הקהילתי‪ ,‬על פי הזכויות המוגדרות של הקהילה‪ ,‬כמעט מבלי לפנות לשלטונות המקומיים‪.‬‬ ‫הודות לכך הפכה הקהילה על מוסדותיה‪ ,‬לאחד הגורמים העיקריים שאיפשרו את הישרדותו של העם‬ ‫במהלך ימי הגלות הרבים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 02‬בחוברת העבודה‪ ,‬וכן תרגיל ‪ 5‬בעמוד ‪.04‬‬ ‫שיעור ‪ .4‬יהודי אשכנז‬ ‫אשכנז‪ .‬משפחות של יהודי אשכנז‪ .‬יידיש‪ -‬שפת יהודי אשכנז‪ .‬ההברה האשכנזית‪ .‬שטעטל‪ -‬העיירה היהודית‪.‬‬ ‫המנהגים של יהודי אשכנז‪.‬עולם התורה של יהדות אשכנז‪.‬‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫להכיר לתלמידים את המקורות‪ ,‬המנהגים ומרכיבים תרבותיים של יהדות אשכנז‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫לתת לתלמידים עובדות תמציתיות על השפה‪ ,‬מנהגים‪ ,‬תרבות ודמויות בולטות ביהדות אשכנז‬ ‫לעורר בתלמידים עניין בחקר יהדות אשכנז וחיפוש השורשים של משפחותיהם‬ ‫חומרי עזר‬ ‫דיסק\ קלטת עם שירים באידיש‪ ,‬ציוד השמעה‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא לנושא השיעור‬ ‫בתחילת השיעור ניתן להשמיע שיר באידיש‪ ,‬לבקש מהתלמידים לומר באיזו שפה השיר ומה לדעתם נושא‬ ‫השיעור‪.‬‬ ‫במקרה ואין זמן‪ ,‬ניתן לפתוח את השיעור בציטוט מתוך הספר‪' :‬במשך שנות הגלות הארוכות התפזרו‬ ‫היהודים על פני ארצות רחוקות מהים האטלנטי ועד האוקיינוס השקט‪ .‬ולמרות שכל היהודים חיו על פי‬ ‫חוקי התורה‪ ,‬בחלוף הזמן נוצרו הבדלים במנהגים‪ ,‬באורחות החיים ואפילו בשפה‪ ,‬הבדלים שהביאו‬ ‫לשונות בין היהודים בארצות השונות'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬ ‫ספרו לתלמידים על מקור השם 'אשכנז'‪ .‬ניתן לומר שזה לא המקרה היחיד בו ניסו היהודים לקשר בין‬ ‫שמות של מקומות ועמים תנכיים לבין המציאות שמסביב‪ .‬זה עזר להם ליצור חיבור בין מנהגי הסביבה‬ ‫למנהגים המוכרים להם מהמסורת היהודית‪ .‬כך המציאות הייתה פחות חצויה ומפוצלת עבורם‪ .‬בתור‬ ‫דוגמא‪ -‬ניתן לספר‪ ,‬שכאשר העם 'רוס' כבש לראשונה את ביזנטיה‪ ,‬חשבו היוונים שהעם הניצב לפניהם‬ ‫הוא העם המיתולוגי 'ראש'‪ ,‬שהוזכר ע"י הנביא יחזקאל‪" :‬בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש‬ ‫משך ותבל" (לח‪ ,‬ב)‬ ‫כאשר מדברים על ההיסטוריה המוקדמת של יהודי גרמניה‪ ,‬ניתן להתעכב על הסיפור על הפיל‪ .‬היה יהודי‪,‬‬ ‫יצחק שמו‪ ,‬שיצא בתוך משלחת של הקיסר קרל הגדול‪ ,‬אל השליט הארון אל ראשיד‪ .‬בחזרתם אל אירופה‬ ‫הביאו עמם פיל‪ .‬הופעתו של הפיל עוררה פליאה כה גדולה בקרב האירופיים‪ ,‬וכל הכרוניקות של התקופה‬ ‫עוסקות בכך‪ .‬על פי אחת הכרוניקות‪" :‬באותה שנה בה מת הפיל ‪ ,‬מת גם מלך איטליה‪ ,‬פיפין"‪ .‬או במקור‬ ‫נוסף‪" :‬והמלך פיפין‪ ,‬בנו של הקיסר מת‪ ,‬והפיל המפורסם ששלח אהרון (אל ראשיד) מת גם הוא לפתע"‬ ‫(א‪ .‬לבנדובסקי‪' ,‬קרל הגדול')‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬שסיפור הפיל הוא הזדמנות עבור המורה לספר לתלמידים שפעמים רבות היו היהודים‬ ‫דווקא‪ ,‬מקבלים תפקידים במשלחות דיפלומטיות והיו משמשים כמתורגמנים‪ ,‬מאחר וידעו שפות שונות‬ ‫והיו להם קשרים עם אנשים במקומות שונים‪.‬‬ ‫יתכן ומי מן התלמידים שמע על 'כוזר' כמקום מוצאם של היהודים ולא על גרמניה ומזרח אירופה‪ .‬באם‬ ‫יתפתח דיון על כך‪ ,‬יש לציין שאין לכך תימוכין עובדתיים‪ -‬מסמכים או ארכיאולוגיה‪ ,‬לעומת תיעוד קיים‬ ‫של בריחת יהודים מגרמניה וצ'כיה לפולין‪ .‬בתור דוגמא ניתן לצטט מכרוניקת "תולדות קוזמה מפראג"‪:‬‬ ‫בקיץ (שנת ‪ 0191‬לספירה) הלשינו למלך ברטיסלב‪ ,‬שישנם יהודים שבורחים‪ ,‬וישנם שמעבירים את רכושם‬ ‫לפולין ולהונגריה‪ .‬המלך כעס על כך נורא ושלח אל היהודים שנותרו את שליחו עם מספר חיילים וציווה‬ ‫עליהם לקחת לאותם יהודים הכל‪ -‬מכף רגל ועד ראש"‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על המקצועות של היהודים‪ ,‬ש לציין שהיהודים לא עסקו בהלוואה בריבית מתוך אהבת‬ ‫הממון‪ :‬הכנסייה הנוצרית אסרה לקיחת משכונים‪ ,‬אך האוכלוסיה לא יכלה לעמוד בכך‪ .‬לכן‪ ,‬כדי לא‬ ‫לעבור על דבר הכנסייה ובכל"ז לקיים מסחר ב'קרדיט'‪ ,‬עסקו בכך היהודים‪ ,‬שפעמים רבות לא הורשו‬ ‫לעסוק במשלח יד אחר‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬אם עולה לדיון השאלה מדוע ליהודים אסור להלוות בריבית אחד לשני‪ ,‬אך מתר לגויים‪ -‬ניתן‬ ‫להסביר שהמעשה עצמו איננו לא מוסרי‪ ,‬אך מאחר ועם ישראל הוא כמו משפחת אחת גדולה‪ -‬בתוך‬ ‫משפחה לא נהוג לקחת ריביות‪.‬‬ ‫יידיש‪ -‬שפת יהודי אשכנז‬ ‫אם עולה מהתלמידים השאלה מדוע דיברו היהודים כמעט את השפה המקומית‪ ,‬ניתן להסביר שהעברית‬ ‫פסקה מלהיות שפה מדוברת כבר בתחילת תקופת בית שני‪ ,‬והיהודים דיברו בשפות המקומיות שבהן‬ ‫נמצאו‪ -‬ארמית‪ ,‬יוונית וכו'‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על הברה אשכנזית‪ ,‬רצוי להשמיע לתלמידים הקלטה‪ ,‬אם יש אפשרות כזו‪:‬‬ ‫‪ http://www.youtube.com/watch?v=5qY_Zd1CXVE‬הברה ספרדית‬ ‫‪ http://www.youtube.com/watch?v=Oq4niagVL24‬הברה אשכנזית‬ ‫בצעו את תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 06‬בחוברת העבודה‪ ,‬ניתן לעשות בע"פ‪.‬‬ ‫אם ישאלו התלמידים‪ ,‬מדוע דווקא ההברה הספרדית נבחרה לשפה העברית המתחדשת‪ ,‬הסבירו‬ ‫שאליעזר בן יהודה השתייך לאסכולה שסברה שזוהי ההברה הקרובה יותר ליברית האותנטית‪ ,‬הקדומה‪.‬‬ ‫בצעו את תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 05‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לחלק את הכיתה לחמש קבוצות‪ ,‬כל קבוצה תענה על‬ ‫סעיף אחד (נכון\ לא נכון) ותצטרך להסביר את תשובתה לשאר הכיתה‪.‬‬ ‫כאשר דנים ב'סידורי התפילה נוסח אשכנז' ניתן להדגים מקומות בתפילה בהם יש הבדלים בין הנוסחים‪:‬‬ ‫נוסח אשכנז‬ ‫נוסח ספרד‬ ‫קדושה‬ ‫'נקדש את שמך בעולם‪,‬‬ ‫כשם שמקדישים אותו‬ ‫בשמי מרום'‬ ‫'נקדישך ונעריצך‪ ,‬כנעם‬ ‫שיח סוד שרפי קודש‪,‬‬ ‫המשלשים לך קדושה'‬ ‫תפילת ערבית‪ ,‬ברכות‬ ‫אחרונות של העמידה‬ ‫'שלום רב על ישראל עמך‬ ‫תשים לעולם'‬ ‫'שים שלום‪ ,‬טובה וברכה‪,‬‬ ‫חיים חן וחסד ורחמים‪,‬‬ ‫עלינו ועל כל ישראל עמך'‬ ‫חשוב לציין שהנוסחים השונים נשארו דומים במידה רבה‪ ,‬כך שאדם שרגיל בנוסח מסויים לא ירגיש‬ ‫'מחוץ לעניינים' בבית כנסת עם נוסח תפילה אחר‪.‬‬ ‫מנהג יהודי אשכנז‪ :‬שאלו את התלמידים אילו מנהגים אשכנזיים הם מכירים‪ .‬רשמו את תשובותיהם על‬ ‫הלוח‪ ,‬והשלימו את התשובות החסרות לקראת סוף הדיון במנהגים‪ ,‬כדאי לגעת גם במטבח האשכנזי‪,‬‬ ‫ובמנת הדגל שלו‪' -‬הגפילטע פיש'‪.‬‬ ‫ניתן לקרוא לתלמידים קטע מתוך ספרו של שאול טשרניחובסקי‪' ,‬חתונתה של אלקה'‪( .‬בחומר העזר‬ ‫למורה מופיע הקטע מתורגם לרוסית‪ ,‬ובו תאור של המנות השונות שהוגשו בסעודה‪ ,‬ובעיקר הדג‪)..‬‬ ‫ד‪ .‬סיכום‬ ‫עולם התורה של יהודי אשכנז‪ :‬בקשו מן התלמידים למנות שמות של חכמים ורבנים המוכרים להם‪,‬‬ ‫והוסיפו משלכם‪.‬‬ ‫בצעו את תרגיל ‪ 5‬בעמוד ‪ 01‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש לתלמידים‪ ,‬שבקרב יהדות אשכנז דווקא הופיעו זרמים חשובים ביהדות‪ :‬חסידות‪ ,‬ישיבות‬ ‫ליטאיות‪ ,‬תנועת המוסר ועוד‬ ‫ה‪ .‬מסקנות השיעור‬ ‫הודות לשפה המיוחדת ולמנהגים‪ ,‬הצליחה יהדות אשכנז ליצור תרבות יוצאת דופן‪ ,‬שהלכה והתפתחה עד‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בה הושמדו הקהילות היהודיות המסורתיות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬התרבות היהודית‪-‬‬ ‫אשכנזית המסורתית‪ ,‬נותרה בעבר‪.‬‬ ‫ו‪ .‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 06‬ותרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 07‬בחוברת העבודה‬ ‫שיעור ‪ .5‬ספרדים ויהודי ארצות המזרח‬ ‫יהודים בארצות מוסלמיות‪ .‬תרבות יהודי ספרד‪" .‬טור הזהב" של יהדות ספרד‪ .‬ההברה הספרדית‪ .‬גורלה‬ ‫של יהדות ספרד‪ .‬שפת הלדינו‪ .‬קהילות מזרחיות נוספות‪ .‬תפילת יהודים ספרדים‪ .‬מנהגים מיוחדים של‬ ‫יהודים ספרדים‪.‬‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫להכיר לתלמידים את המאורעות‪ ,‬מנהגים ומרכיבי התרבות של יהודי ספרד וארצות המזרח‪.‬‬ ‫מטרת השיעור‬ ‫לתת לתלמידים עובדות תמציתיות‪ ,‬בנושא השפה המנהגים‪ ,‬התרבות והכרות עם דמויות מרכזיות בקרב‬ ‫היהודים הספרדים וארצות המזרח‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫מבוא לנושא‬ ‫א‪.‬‬ ‫בקשו מהתלמידים להיזכר בנושא שדובר בשיעור הקודם‬ ‫משפט מקשר‪:‬‬ ‫בשיעור שעבר דיברנו על מקורם של יהודי אשכנז‪ .‬היום נדבר על המקורות של הקהילות הספרדיות‪,‬‬ ‫וקהילות ארצות המזרח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פיתוח נושא השיעור‪:‬‬ ‫בקשו מן התלמידים להיזכר במקור המילה 'אשכנז'‪ ,‬שבימי הביניים קראו כך היהודים לגרמניה‪ .‬ספרו‬ ‫לתלמידים שכך גם קרה עם המילה 'ספרד'‪.‬‬ ‫דונו עם התלמידים‪ ,‬מדוע דווקא ספרד המוסלמית‪ ,‬הפכה למרכז התרבותי של יהדות ימי הביניים‪ .‬חשוב‬ ‫לציין את המרכיבים הללו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רוב השליטים המוסלמים התאפיינו בטולרנטיות‪ ,‬וסובלנות דתית‬ ‫‪-‬‬ ‫קשרים חופשיים עם נציגי האליטה האינטלקטואלית הלא‪ -‬יהודית‬ ‫‪-‬‬ ‫יהודי ספרד‪ ,‬דיברו כתבו וקראו ערבית‪ ,‬מה שאפשר להם גישה קלה וחופשית לתחומי הידע והתרבות‬ ‫של העולם הערבי (פילוסופיה‪ ,‬מדע‪ ,‬שירה ועוד)‪.‬‬ ‫בקשו מן התלמידים למנות את שמות יהודי ספרד המפורסמים‪ ,‬המוכרים להם‪ ,‬והוסיפו לרשימה שמות‬ ‫משלכם‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על חסדאי אבן‪ -‬שאפרוט (מאה עשירית) ניתן להזכיר‪ ,‬שהוא התכתב עם מלך כוזר‪ -‬יוסף‪.‬‬ ‫התכתבות זו היא אחד המקורות החשובים ביותר בהיסטוריית כוזר‪ ,‬העם הנקשר ביהדות‪.‬‬ ‫ניתן לצטט מתוך מכתב של חסדאי למלך כוזר‪:‬‬ ‫במכתב מסופר הכותב‪ -‬כי שם המדינה בה הוא מתגורר בפי היהודים הוא ספרד ואילו בפי המקומיים‬ ‫נקראת אנדלוסיה‪ .‬בירת העיר נקראת קרודובה‪ .‬כמו כן הוא מספר‪ ,‬שלמרות המרחק הרבה שבינו לבין‬ ‫המלך‪ ,‬הוא שמע על המלכתו והתמלא שמחה‪ .‬הוא מזכיר במכתב שמות של שני יהודים הנמצאים‬ ‫בממלכת וכוזר‪ ,‬ומציין כמה הם מאושרים שזוכים לראות את חצרו של המלך בתפארתה‪ .‬כך גם הוא היה‬ ‫שמח לבוא ולהיות אורחו של המלך‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על השירה העברית בתקופת 'תור הזהב' בספרד‪ ,‬חשוב להדגיש‪ ,‬שהיא התפתחה תחת‬ ‫השפעה של השירה הערבית‪ .‬כמו כן כדאי לציין בפני התלמידים שחלק מן השירים הדתיים‪ -‬הפיוטים‪ ,‬של‬ ‫משוררי ספרד‪ ,‬נכנסו לתוך סידור התפילה והמסורת‪.‬‬ ‫כאשר מדברים על רבי יהודה הלוי והרמב"ם‪ ,‬חשוב מאד לציין‪ ,‬שהידע הכללי היוצא דופן שלהם התמזג‬ ‫עם אמונה רוחנית עמוקה‪ ,‬הכרות מעמיקה עם עולם ההלכה היהודית‪ ,‬ומחויבות לתרבותו של עם ישראל‪.‬‬ ‫במהלך הדיון ב'תור הזהב' של יהדות ספרד‪ ,‬והדמויות המרכזיות בו‪ ,‬ענו בכתה על תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪21‬‬ ‫בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫שאלו את התלמידים‪ ,‬האם ידוע להם‪ ,‬איך ומתי הסתיים הפרק של יהדות ספרד?‬ ‫ספרו להם בקצרה על גירוש ספרד (רגעים מרכזיים‪ :‬הנוצרים דוחקים בהדרגה את הערבים מהפרינאים‪,‬‬ ‫וכובשים את האדמות (רקונקיסטה)‪ ,‬בתחילה התייחסו המלכים הנוצרים ליהודים באופן נסבל‪ ,‬נפילת‬ ‫גרנדה‪ ,‬וסיום הרקונקיסטה (‪ ,)0492‬הציווי של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה לגבי גירוש היהודים‪ ,‬רוב‬ ‫היהודים מעדיפים את הגירוש על פני התנצרות‪).‬‬ ‫ניתן לקרוא לתלמידים ציטוט מתוך ‪:Edicto de Granada‬‬ ‫בקטע מתור שלאחר התייעצות גדולה שנערכה בקרב בישופים‪ ,‬אצילים ואבירים‪ ,‬יועצים‪ ,‬שרים ומלכים‪,‬‬ ‫'ולאחר חשיבה מרובה הוחלט כי על היהודים והיהודיות לעזוב את הממלכה‪ ,‬ולעולם לא לחזור אל שום‬ ‫חלק ממנה‪ .‬על כן אנו כותבים את המכתב הזה‪ ,‬ופונים אל כל מי שמתגורר בכל חלקי הממלכות שצוינו‪,‬‬ ‫גם אלה שנולדו במקום וגם כאלה שמסיבה כזאת או אחרת הגיעו למקום‪ ,‬נשארו בו ונמצאים בו כעת‪,‬‬ ‫שיעזבו עד סוף חודש יולי של השנה הזאת‪ ,‬את כל המקומות המדוברים‪'...‬‬ ‫ניתן לספר לתלמידים שהיהודי האחרון היה אמור לעזוב את אדמת ספרד בתשעה באב‪ ,‬לכן בזכרון‬ ‫ההיסטורי הטרגדיה הזו נקשרת גם היא בתשעה באב‪ ,‬יום חורבן הבית וצרות נוספות שפקדו אתעם‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בקשו מהתלמידים לכתוב במחברת העבודה את התשובה לשאלה‪' -‬מתי ולמה מצאו עצמם יהודי ספרד‬ ‫מחוץ לגבולותיה?' (עמ' ‪)21‬‬ ‫בנוע לשפה של 'הספרדים'‪ ,‬חשוב לציין שהשפה הראשונית היתה ערבית‪ ,‬אך כאשר רוב היהודים‬ ‫האיבריים מצאו את עצמם תחת שליטת המלכים הנוצרים‪ ,‬הפכה שפתם ל'רומינית' וכן השפה הלדינו‪.‬‬ ‫מאחר ורוב התלמידים ודאי אף פעם לא שמעו את שפת הלדינו‪ ,‬רמוי לתת להם הזדמנות לשמוע הקלטה‬ ‫או שיר בשפה זו‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=FYOrtCwECgw‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=duLileO_7tl&feature=relmfu‬‬ ‫תרגיל עמוד ‪ 09‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לחלק את הכיתה ל‪ 7‬קבוצות‪ -‬כל אחת נותנת טיעונים והסבר לאחת‬ ‫השאלות‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫בימינו‪ ,‬כאשר אומרים 'ספרדים' אין הכוונה רק ליוצאי ספרד ממש‪ ,‬אלא גם לבנים מקבילות מזרחיות‬ ‫אחרות‪ .‬נדבר כעת על מנהגי הקהילות הללו‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים אלו מנהגים של יהודי ארצות המזרח מוכרים להם? בתור עזרה‪ ,‬ניתן להציע‬ ‫לתלמידים להיזכר במנהגי אשכנז שמנינו בשיעור שעבר‪ ,‬בהשוואה למנהגים ספרדיים‪.‬‬ ‫כתבו את התשובות הנכונות על הלוח‪ ,‬והוסיפו מה שחסר‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תפילות מיוחדות‬ ‫‪-‬‬ ‫קטניות‬ ‫‪-‬‬ ‫סליחות‬ ‫‪-‬‬ ‫לא לצום לפני חתונה‬ ‫‪-‬‬ ‫מימונה‬ ‫כאשר דנים במנהגי ארצות אלו‪ ,‬בצעו עם התלמידים את התרגיל בעמוד ‪ 20‬בחוברת העבודה ('בתי כנסת‬ ‫ספרדיים ואשכנזיים') ‪ ,‬וכן תרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ -22‬מסורות ספרדיות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫חשוב להדגיש שלמרות ההבדלים במנהגים ובמנטאליות‪ ,‬ואף חילוקי דעות חריפים (כך למשל‪,‬‬ ‫באמסטרדם במאה ה‪ ,07‬אסרו הספרדים על נישואין מעורבים בין אשכנזים לספרדים)‪ ,‬לאורך כל‬ ‫ההיסטוריה ראו עצמם יהודי ספרד ואשכנז כבני עם אחד‪ ,‬כשייכים לדת אחת ( הכירו בסמכותם‬ ‫ההלכתית של רבנים אשכנזים וספרדיים‪).‬‬ ‫ניתן לתת כמה דוגמאות של סולידריות בין הקהילות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לאחר פרעות חמלניצקי‪ ,‬יהודים רבים בפולין ואוקרינה נמכרו לעבדים‪ ,‬ויהודי ספרדים באירופה‬ ‫אספו כספים בשביל פדיון שבויים‬ ‫‪-‬‬ ‫היהודי הספרדי מאנגליה‪ ,‬השר משה מונטיפיורי‪ ,‬פנה למלך ניקולאי הראשון‪ ,‬למען יהודי רוסיה‬ ‫האשכנזים‬ ‫‪-‬‬ ‫בימינו‪ ,‬במדינות חמ"ע שליחי חב"ד וכן שליחים של ארגונים יהודיים בינלאומיים אחרים מסייעים‬ ‫ליהודים אשכנזים וספרדים כאחד‬ ‫מסקנת השיעור‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כל קהילה שואפת לשמור על אופייה ומסורותיה הייחודיות‪ ,‬אך עם זאת אשכנזים וספרדים הם שני ענפים‬ ‫של אותו אילן‪ -‬העם היהודי‪ .‬לשתי הקהילות אותה התורה ואותן המצוות‪ .‬בישראל גם אשכנזים וגם‬ ‫ספרדים מדברים עברית‪ ,‬בניהם לומדים לרוב באותם בתי ספר ומשרתים יחד בצבא‪ .‬בתפוצות‪ ,‬הם‬ ‫משתדלים לעמוד יחד נגד האנטישמיות וההתבוללות‪ .‬השוני במנהגים ואפילו בשפה לא מפר את האחידות‬ ‫הלאומית והדתית‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 20‬בחוברת העבודה‬ ‫שיעור ‪ .6‬עם ישראל‪ :‬אחדות מול מחלוקת‬ ‫אחדות אין פירושה זהות‪ .‬מחלוקת לשם שמיים‪ :‬על אחדות ומחלוקות‬ ‫יעדי השיעור‪:‬‬ ‫דיון במונחים‪' :‬אחדות'‪' ,‬אחידות'‪' ,‬גיוון'‪ ,‬בהקשר לנושא‪ -‬עם ישראל‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫להסביר לתלמידים מדוע הרב גוניות של העולם היהודי איננה סותרת את האחדות הלאומית‪.‬‬ ‫להסביר לתלמידים את כוונת המשנה באומרה 'מחלוקת לשם שמים'‬ ‫חומרי עזר‬ ‫אמצעי להשמעת מוסיקה‪ ,‬תמונות או תצלומים של יהודים שונים (חסידים‪ ,‬מתנגדים‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬ספרדים‪,‬‬ ‫תימנים‪ ,‬יהודים מאתיופיה‪ -‬לנסות ליצור אוסף תמונות כמה שאפשר מגוון)‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫השמיעו לתלמידים יצירה מוזיקלית כלשהיא למשך מספר דקות‪ .‬עדיף להראות צילום וידאו כדי‬ ‫שהתלמידים יוכלו לראות את הכלים השונים המשתתפים ביצירה‪.‬‬ ‫אם ברצונכם להשמיע יצירה הקשורה ליהדות‪ ,‬תוכלו להשמיע קטע מתוך הסימפוניה הראשונה של גוסטב‬ ‫מאהלר‪ ,‬בה מושמעים צלילים יהודיים מסורתיים‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=yhAqZlsfvCw‬‬ ‫הסבו את תשומת ליבם של התלמידים שלכידותה של היצירה המוסיקלית מתאפשרת הודות להשתתפות‬ ‫של הכלים השונים ביצירה‪ :‬כלי מיתר‪ ,‬כלי נשיפה‪ ,‬תופים ועוד‪ .‬הדגישו‪ ,‬שהכלים לא רק שונים זה משזה‬ ‫מבחינה חיצונית אלא לכל אחד סגנון צליל שונה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬ישנם כלים המנגנים מתחילת היצירה ועד‬ ‫סופה‪ ,‬ויש כאלו המצטרפים רק אחת לכמה מקטעים‪ ,‬וכו‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי בהעדרו של אחד מן הכלים‪ ,‬אפילו כלי שלכאורה נראה לא מרכזי ומשמעותי‪( ,‬לדוגמא‪-‬‬ ‫המשולש)‪ ,‬היצירה המוסיקלית לא יכולה להתבצע מאחר והוא הכרחי להשלמתה של התזמורת‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫כפי שראינו ריבוי וגיוון הכלים והקולות בתזמורות‪ ,‬לא רק שאינו סותר את אחדותה‪ ,‬אלא להיפך‪ -‬מהווה‬ ‫תנאי הכרחי להצלחתה‪ .‬כאשר מבינים זאת קל יותר להבין מדוע ריבוי הזרמים ביהדות איננו סותר את‬ ‫אחדותו של העם‪ .‬דונו יחד עם התלמידים בציטוט מספרו של הרבי‪' :‬מה זאת אחדות'? (עמוד ‪ 26‬בספר)‪,‬‬ ‫וענו על תרגיל אחד של שאלה ‪ ,2‬עמוד ‪ 24‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫פיתוח נושא השיעור‬ ‫ב‪.‬‬ ‫בהמשך לדוגמת התזמורת‪ ,‬דונו עם התלמידים ביתרונות שיש בגיוון‪ .‬רשמו את התשובות המתאימות על‬ ‫הלוח‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫הגיוון מאפשר בו זמנית 'נגינה על כלים שונים'‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬מאפשר לעשות בו זמנית הרבה דברים‬ ‫‪.0‬‬ ‫לטובת הכלל‪.‬‬ ‫הגיוון מאפשר לכל אחד 'לבחור את הכלי שלו'‪ ,‬זאת אומרת לפעול בהתאם לכוחותיו ותחומי העניין‬ ‫‪.2‬‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫בקשו מן התלמידים להציע דוגמאות נוספות של 'ריבוי וגיוון' המשרתים את האחדות (קבוצות כדורגל‪,‬‬ ‫כאשר ישנם שחקנים בתפקידים שונים‪ ,‬צבא‪ -‬כאשר ישנם חילות שונים‪ ,‬ממשלה‪ -‬הכוללת שרים שונים‬ ‫וכו'‪).‬‬ ‫אם אחד התלמידים יציע את גוף האדם‪ -‬פתחו יחד עם התלמידים את הרעיון הזה‪ -‬או הציעו אותו‬ ‫מעצמכם בהמשך הדיון‪ :‬בקשו מן התלמידים לומר את התפקידים של האברים השונים בגוף‪ ,‬וכן מקרים‬ ‫של חולי או חוסר תפקוד שיכולים להיגרם בהעדרם של איברים אלו‪.‬‬ ‫ניתן להסביר לתלמידים‪ ,‬שההשוואה של עם ישראל לגוף אחד מתאימה לתפיסה היהודית המסורתית‪.‬‬ ‫כדוגמא‪ ,‬וכן בתור קטע מקשר‪ ,‬ניתן להביא את דבריו של הרב ביגון‪' :‬העם היהודי מייצג את הגוף השלם‪,‬‬ ‫והאברים הרבים שבו ממלאים פונקציות חיים הכרחיות‪ ,‬אך הם כולם נתונים למרות אחת משותפת‪ .‬זהו‬ ‫כוחו של עמנו לנצח‪ ,‬והכוח המחייה אותו‪ ,‬הפועל ללא הרף'‪(....‬עיבוד מתוך דברי הרב ביגון)‪.‬‬ ‫להשלים קטע חסר‬ ‫לא לשם שמיים‬ ‫לשם שמיים‬ ‫דוגמא‬ ‫בית הלל ובית שמאי*‬ ‫מחלוקות של חכמי‬ ‫התלמוד‪ -‬כגון אביי ורבא‪,‬‬ ‫מחלוקת הנצרות בראשיתה‬ ‫נגד היהדות‬ ‫או ר' יוחנן ורייש לקיש‬ ‫חסידים ומתנגדים‬ ‫מחלוקות על דרכי עבודת‬ ‫השם‬ ‫בין השאר מחלוקת בנושא‬ ‫היחס ל'צדיק' ולרב‬ ‫סיבה‬ ‫החל מימי השליח פאבל‪,‬‬ ‫הנוצרים לא חשבו שהכרחי‬ ‫לקיים חלק רב מן המצוות‬ ‫(כגון שבת‪ ,‬ברית מילה‪,‬‬ ‫כשרות‪)..‬‬ ‫הקראים נגד הסמכות‬ ‫הרבנית היהודית‬ ‫הקראים לא הכירו בתורה‬ ‫שבעל פה‬ ‫רמב"ם ורמב"ן **שנחלקו‬ ‫במשמעות העמוקה‬ ‫ובטעמים של מצוות רבות‬ ‫*לדוגמא‪ :‬אדם שראשו ורוב גופו בתוך הסוכה ואילו השולחן שלו נמצא בתוך הבית‪ -‬לפי דעת בית שמאי‬ ‫לא יצא ידי חובת מצוות ישיבה בסוכה ולפי בית הלל יצא‪( .‬סוכה ב‪ ,‬ז)‬ ‫** לדוגמא‪ :‬למרות שהרמב"ם היה מורה וסמכות חד משמעית עבור הרמב"ן‪ ,‬זה לא מנע מהרמב"ן לחלוק‬ ‫על דברי הרמב"ם כאשר לא הסכים עמו‪ .‬כך למשל‪ ,‬לדעת הרמב"ם תפילה היא מצווה מן התורה‪ ,‬ואילו‬ ‫לדברי הרמב"ן תפילה מן התורה נוגעת רק למצבי חרום ומלחמה‪ -‬כגון כאשר אויבים צרים על עיר‪ ,‬אך‬ ‫התפילה שמתפללים שלוש פעמים ביום לדעת הרמב"ן היא תקנת חכמים‪.‬‬ ‫ד‪.‬מסקנת השיעור‬ ‫כפי שנוכחנו לראות‪ ,‬היהדות מאפשרת את הגיוון הבריא ההכרחי לקיום לאומי נכון‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ומצד שני‪,‬‬ ‫מגדירה את הגבולות בתוכם יכולים להתקיים הדיונים והמחלוקות‪ .‬בזכות זאת‪ ,‬הצליח העם היהודי‬ ‫לשמר את אחדותו לאורך דורות רבים‪ ,‬אל מול המחלוקות וריבוי הדעות‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪ 22‬בחוברת העבודה‪ ,‬וכן שאלה ‪ 2‬בתרגיל ‪ ,2‬עמ' ‪ 24‬בחוברת‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .7‬תפילה‪ -‬מבוא‬ ‫תפילה והתכוונות‪ .‬ההיסטוריה של התפילה‪.‬נוסח‪ .‬סידור‪ .‬כוונה‪.‬‬ ‫יעדי השיעור‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫להעמיק את הידע של התלמידים לגבי המקורות לתפילה היהודית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ליצור לתלמידים הכרות עם התפילה המרכזית‪ -‬תפילת העמידה‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫להכיר את המבנה ואת המשמעות של תפילות מרכזיות המרכיבות את הסידור (ספר התפילה)‬ ‫‪-‬‬ ‫לעזור לתלמידים להבין את המשמעות של התפילות היהודיות המרכזיות‬ ‫חומרי עזר‪:‬‬ ‫סידור תפילה‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא‬ ‫אם ישנה אפשרות כזו‪ ,‬כדאי להשמיע לתלמידים הקלטה של אחת התפילות המרכזיות בביצוע של חזן‬ ‫מוכר (ישנה גישה לעשרות הקלטות מסוג זה ב ‪ ) YOUTUBE‬ולאחר מכן לשאול את התלמידים מה‬ ‫לדעתם נושא השיעור‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים למה לדעתם צריך תפילה?‬ ‫כתבו את תשובותיהם על הלוח‪:‬‬ ‫‪ .0‬לשבח את הבורא‬ ‫‪ .2‬לבקש עזרה‬ ‫‪ .2‬להודות לא‪-‬ל‬ ‫‪ .4‬להביע חרטה ולבקש סליחה‬ ‫‪ .5‬ניסיון להתקרב לאל‬ ‫הזכירו לתלמידים‪ ,‬כי על פי המסורת היהודית ישנו חיוב של תפילה בכל יום‪ ,‬על פי נוסח קבוע‪ .‬בקשו מהם‬ ‫לחשוב על יתרונות וחסרונות שיש לכך‪ .‬במקרה הצורך עזרו לתלמידים‪ ,‬בכדי להגיע לטבלה הזו‪:‬‬ ‫(דרך מניין היתרונות יגיעו התלמידים לראות ולהבין את יתרונותיה של גישה זו)‬ ‫יתרונות‬ ‫‪ .0‬כולם יכולים להתפלל (הרי לא כל אדם יכול‬ ‫להמציא בעצמו תפילות)‬ ‫‪ .2‬אין חשש שהמתפלל ישכח נושא חשוב (כגון‬ ‫חסרונות‬ ‫התפילה יכולה להפוך לשגורה (שגרתית‪,‬‬ ‫מונוטונית)‬ ‫להודות‪ ,‬או להביע חרטה ותשובה)‬ ‫‪.2‬אחדות לאומית ודתית (כל היהודים‬ ‫מתפללים פחות או יותר את אותן התפילות‪,‬‬ ‫על אותם הנושאים וכו')‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫התמודדות עם השגרתיות שבתפילה היא משימה קשה‪ -‬שכל אחד מתמודד עמה אחרת‪ .‬בכל אופן‪ ,‬כדי‬ ‫להתמודד עם בעיה זו‪ ,‬חשוב להבין ולהכיר את מבנה התפילה ומשמעות חלקיה‪ .‬בכך נעסוק בשיעורים‬ ‫הקרובים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪.‬‬ ‫ספרו לתלמידים בקצרה על הדעות השונות בנוגע למקור המצווה להתפלל בכל יום (רמב"ם‪ -‬מדאורייתא‪,‬‬ ‫רמב"ן‪ -‬דרבנן)‪ .‬חשוב להדגיש שמבחינה הלכתית ישנו חיוב להתפלל‪ ,‬בין אם מדובר במצווה דאורייתא או‬ ‫דרבנן‪.‬‬ ‫חזרה על החומר‪ :‬בקשו מן התלמידים לומר כמה תפילות יש ביום חול ובחגים? (‪)5\4\2‬‬ ‫בקשו מהם להיזכר בשמות התפילות הללו‪.‬‬ ‫ספרו לתלמידים את שתי הגרסאות המסורתיות לגבי מקורן של שלושת התפילות של יום חול‪ :‬האבות‬ ‫תיקנו את התפילות‪ .2 .‬חכמים תיקנו את התפילות לאחר שחרבו שני בתי המקדש‪ ,‬במקום קורבנות‪.‬‬ ‫בצעו בכיתה את החלק הראשון של תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 26‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫שאלו את התלמידים מי הוא היהודי שעליו ידוע לנו בוודאות שהיה מתפלל שלוש פעמים ביום?‬ ‫ספרו לתלמידים בקצרה את סיפורו של הנביא דניאל ושל מלך פרס‪ -‬דריווש‪.‬‬ ‫מאחר והסיפור של דניאל בגוב האריות תואר פעמים רבות באומנות היהודית והכללית‪ ,‬ניתן להמחיש‬ ‫לתלמידים אירוע זה מהאינטרנט‪ ,‬למשל בעבודתו של טיסו‪:‬‬ ‫‪http://www.barewalls.com/i/c/550018_Daniel-in-the-Lions-Den.jpg‬‬ ‫הזכירו לתלמידים‪ ,‬שלמרות שעל פי ההלכה ניתן להתפלל ביחידות או במניין‪ ,‬האפשרות של מניין היא‬ ‫המועדפת והנכונה‪ .‬דונו עם התלמידים במשמעות של תפילה במניין‪ .‬ניתן להוסיף את הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫התפילה המשותפת מחזקת את הקשרים בין האנשים‬ ‫‪-‬‬ ‫יש פחות סיכוי לשכוח או לפספס תוספת מיוחדת בתפילה‪ ,‬למשל בימים מיוחדים‪ -‬צום‪ ,‬חג‬ ‫‪-‬‬ ‫ישנן תפילות חשובות במיוחד‪ ,‬אותן ניתן לומר רק במניין‪ ,‬כגון קדיש וקדושה‬ ‫‪-‬‬ ‫במשך תקופות ארוכות התפללו בע"פ‪ ,‬מה שלא היה אפשרי לכולם‪ .‬התפילה התקיימה כך‪ :‬מי שהבין‬ ‫את השפה והמילים היה מקריא את התפילות ושאר המתפללים היו עונים 'אמן'‪ .‬לכן‪ ,‬עבור רבים שלא‬ ‫ידעו להתפלל בעצמם‪ ,‬הייתה התפילה במניין האפשרות היחידה להתפלל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫והטיעון החשוב ביותר הוא שהתפילה בציבור היא יעילה הרבה יותר מאחר והיא הרצויה לאל‪.‬‬ ‫ניתן לחלק את הכיתה לשתי קבוצות‪ ,‬וכל קבוצה צריכה לנסות לטעון ולהוכיח את דבריה‪ .‬קבוצה אחת‬ ‫תטען שתפילת יחיד היא הנכונה וטובה יותר‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫בקשו מהתלמידים לומר את שמות התפילה המרכזית ביותר ביהדות‪( .‬עמידה\ שמונה עשרה)‬ ‫אם מי מן התלמידים יאמר 'שמע'‪ ,‬ניתן להסביר ש'שמע' לא נחשבת לתפילה בפני עצמה‪ ,‬אלא היא הבעה‬ ‫הצהרה של אמונה‪ .‬ניתן לבסס זאת על הנאמר ב'ספר המצוות' לרמב"ם‪ ,‬בה נאמר במפורש שעמידה‬ ‫וקריאת שמע הן שתי מצוות נפרדות‪:‬‬ ‫המצווה החמישית‪" -‬היא הציווי שנצטווינו לעובדו יתעלה"‪( ..‬תפילה)‬ ‫המצווה העשירית‪" -‬הציווי שנצטווינו לקרוא קריאת שמע בכל יום שחרית וערבית" (שמע)‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬כדאי לוודא‪ ,‬שאין מי מהתלמידים שטועה וחושב שעשרת הדיברות הן זהות למניין המצוות‬ ‫שערך הרמב"ם‪.‬‬ ‫המושג 'דקלוג' (בהקבלה לעשרת הדיברות) לקוח מהעולם הנוצרי‪ ,‬ושם יש הרכב מצוות אחר‪ -‬למשל שבת‬ ‫לא מופיעה שם‪.‬‬ ‫ניתן להסביר לתלמידים את מקור השמות 'עמידה' (מאחר וזו תפילה שנאמרת כולה בעמידה רצופה) וכן‬ ‫'שמונה עשרה' על שם שהתפילה הורכבה מלכתחילה משמונה עשרה ברכות‪.‬‬ ‫למי מהתלמידים שיודע עברית‪ -‬ניתן לציין שנכון לומר שמונה עשרה (בסגול) ולא שמונה עשרה (בפתח)‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים בקצרה את מבנה תפילת 'עמידה'‪ .‬למען הבהירות של העניין‪ ,‬ניתן להדגים ברכה אחת‬ ‫המתאימה לכל אחת משלושת הקטגוריות‪:‬‬ ‫שבח לבורא‬ ‫'אתה קדוש ומך קדוש וקדושים בכל יום‬ ‫יהללוך סלה‪ .‬ברוך אתה השם הא‪-‬ל הקדוש'‬ ‫בקשות אישיות‬ ‫'רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה‪ ,‬כי תהלתנו‬ ‫אתה‪ ,‬והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו כי‬ ‫אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה‪ .‬ברוך אתה‬ ‫ה' רופא חולי עמו ישראל'‬ ‫הודיה לבורא‬ ‫'וכל החיים יודוך סלה‪ ,‬ויהללו את שמך במת‪,‬‬ ‫האל ישועתנו ועזרתנו סלה‪ .‬ברוך אתה ה'‬ ‫הטוב שמך ולך נאה להודות'‬ ‫הסבו את תשומת ליבם של התלמידים לכך שהברכות מנוסחות בלשון רבים‪ :‬מודים אנחנו לך‪ ,‬מצפים‪,‬‬ ‫מקווים ועוד‪ .‬שאלו את התלמידים מה היא הסיבה לכך‪ .‬התשובה המרכזית היא שהתפילות נאמרות בשם‬ ‫כל העם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫תרגילים ‪ 5 ,4‬בעמוד ‪ 29‬בחוברת העבודה‪ .‬הסבירו לתלמידים את המילה 'סידור' ואת הקשר שלה למילה‬ ‫'סדר'‪.‬‬ ‫ד‪ .‬עריכת הסידור‪ ,‬איסוף התפילה לידי ניסוח משותף וסדר אחיד לכולם‪ ,‬תרמה רבות לשמירה על אחדותו‬ ‫של עם ישראל בתנאי גלות ופיזור‪.‬‬ ‫כדאי לסיים את השיעור בהשמעה של הקלטה נוספת של תפילה‪ ,‬בביצוע חזנות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיעורי בית‬ ‫החלק השני של תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ ,27‬ותרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 21‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .8‬השכמת הבוקר וברכות השחר‬ ‫מודה אני‪ .‬נטילת ידיים‪ .‬ברכות השחר ופעולות האדם בבוקר‪" .‬להבחין בין יום ובין לילה"‪" ,‬פוקח‬ ‫עיוורים"‪" ,‬מתיר אסורים"‪" ,‬זוקף כפופים"‪" ,‬מלביש ערומים"‪" ,‬הנותן ליעף כח"‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫להכיר לתלמידים לעומק כמה מברכות השחר‬ ‫לפתח את היכולת להתמצא בסידור ובשאר הטקסטים ה'קלאסיים'‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫ להכיר לתלמידים את התוכן והמבנה של ברכות השחר‬‫ להכיר לתלמידים את האספקטים הטכניים כמו גם הרוחניים של השכמת הבוקר‪ ,‬והקימה משנת‬‫הלילה‪.‬‬ ‫חומרי עזר‪:‬‬ ‫סידור‪ ,‬נטלה‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא‬ ‫במקרה ומדובר בכתה ממושמעת‪ ,‬כזו שתוכל לחזור וללמוד לאחר פתיחה קומית‪ ,‬ניתן להשמיע להם את‬ ‫השיר של ויסוצקי 'התעמלות בוקר'‪ ,‬שניתן למצוא בלינק הבא‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Z2mt6_50lxM‬‬ ‫שאלו את התלמידים כיצד אנשים פותחים את הבוקר שלהם (תהליכים היגייניים‪ ,‬התעמלות) ומה‬ ‫המטרה של פעולות אילו‪( .‬התכוננות ליום חדש‪ ,‬מעבר משינה לערות‪ ,‬הכנת הגוף ליום של פעילות ועוד‪.‬‬ ‫כמו כן יכולה להופיע ההצעה‪' -‬אני מדליק את המחשב מיד בבוקר'‪ ,‬גם זו סוג של 'טעינה' ליום החדש)‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫לעם היהודי‪ ,‬ישנה התעמלות הבוקר הרוחנית שלו‪ ,‬שמכינה את הנפש היהודית ליום חדש של עבודה‬ ‫לבורא‪ .‬ההתעמלות הזו‪ -‬היא ברכות השחר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאלו את התלמידים האם הם יודעים מה קורה עם האדם ועם הנשמה בזמן השינה‪ .‬הסבירו להם‪ ,‬שאת‬ ‫התשובה על כך בוודאות לא רק הם לא יודעים‪ ,‬אלא גם מלומדים רבים‪ ,‬ושעצם ההתעוררות בבוקר‪ -‬היא‬ ‫כשלעצמה כבר בגדר נס‪.‬‬ ‫בקשו מן התלמידים למצוא בסידור את תפילת ההודיה 'שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'‪ .‬בקשו‬ ‫מהם להסביר את המילים 'שהחזרת בי נשמתי'‪ .‬הסבירו להם את הדברים על פי המסורת היהודית‪' :‬בזמן‬ ‫השינה‪ ,‬חוזרת הנשמה למקום ממנה נחצבה‪ ,‬למקור שלה‪ .‬הקב"ה 'שומר' על הנשמה במהלך הלילה ואחר‬ ‫כך מחזיר אותה חזרה לאדם'‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים האם קל להם לקום בבוקר? ה עוזר להם לצאת מהמיטה? אמרו להם שבעיה זו‬ ‫הייתה ידוע ומוכרת גם לחכמים שנתנו למתעוררים את העצה הבאה‪:‬‬ ‫" יהודה בן תימא אומר‪ :‬הוי עז כנמר וקל כנשר‪ ,‬רץ כצבי וגבור כארי‪ ,‬לעשות רצון אביך שבשמים‪ ...‬לכן‬ ‫צריך האדם להתגבר כארי‪ ,‬ומיד כשיעור משנתו (ואמר מודה אני וכו') יקום בזריזות לעבודת הבורא‬ ‫יתברך ויתעלה‪ ,‬קודם שיתגבר עליו היצר הרע בטענות ותואנות לבל יקום‪ .‬ויתחכם עליו להשיאו בחורף‪:‬‬ ‫איך תקום עתה בבוקר השכם והקור גדול‪ ,‬ובקיץ ישיאנו‪ :‬איך תקום ממטתך‪ ,‬ועדיין לא שבעת משנתך‪ ,‬או‬ ‫בטענות אחרות וכדומה‪ .‬כי היצר הרע הוא יודע היטב‪ ,‬לצוד בני אדם במהמורות בל יקום‪ .‬ולכן כל בעל‬ ‫נפש הירא וחרד לדבר יי‪ ,‬צריך להתגבר עליו ולא ישמע לו‪ .‬ואף אם יכבד עליו הדבר‪ ,‬מפני כבדות הגוף‬ ‫ועצלותו‪ ,‬ישים מגמתו רצון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ .‬וישים אל לבו‪ ,‬כי אם היה קורא אותו‬ ‫איזה אדם‪ ,‬לאיזה עסק שירויח בו ממון או לגבות חובו‪ ,‬או שהיה קורא אותו‪ ,‬שיציל את ממונו מן‬ ‫ההפסד‪ ,‬כגון אם נפל דליקה בעיר וכדומה‪ ,‬בודאי היה זריז לקום מיד‪ ,‬מפני אהבת ממונו ולא התרשל‪ .‬וכן‬ ‫אם היה צ ריך ללכת לעבודת המלך‪ ,‬היה קם בזריזות ולא היה מתרשל פן יעלילו עליו‪ ,‬או כדי למצוא חן‬ ‫בעיני המלך‪ .‬על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שיש לו להזהר לקום‬ ‫במהירות ובזריזות‪ .‬והמרגיל את עצמו בדרך הזה‪ ,‬ארבע או חמש פעמים‪ ,‬לא יכבד עליו אחר כך‪ .‬והבא‬ ‫לטהר מסייעין לו‪( ".‬קיצור שולחן ערוך‪ ,‬א‪ ,‬ג‪-‬ד)‪.‬‬ ‫נטילת ידיים‪ :‬הסבירו לתלמידים מדוע מתחילים היהודים את סדר יומם עם נטילת ידיים‪ .‬ניתן להביא‬ ‫את ההסבר של רבי שלמה גנצפריד‪ ,‬מקיצור שולחן ערוך‪ :‬בכל יום‪ ,‬האדם כאילו 'נברא מחדש' כדי לעבוד‬ ‫את השם‪ ,‬ולפני הכל הוא צריך לקדש את עצמו‪ ,‬על ידי נטילת ידיים מכלי מיוחד‪ ,‬כמו שהיו עושים‬ ‫הכהנים בבית המקדש כשהיו נוטלים ידייהם מכלי מיוחד‪ ,‬ומטהרים עצמם לעבודת אותו היום‪.‬‬ ‫דונו עם התלמידים במשמעותה של פעולה זו‪ .‬הזכירו להם את המילים ששמעו העם מפי ה' לפני מתן‬ ‫תורה‪" :‬והיה אם שמוע תשמעו בקו לי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ‪.‬‬ ‫ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"‪( ...‬שמות יט‪ ,‬ה‪-‬ו)‬ ‫במילים אחרות ניתן לומר‪ ,‬שנטילת הידיים משמשת גם כתזכורת לכל יהודי‪ ,‬שהוא כמו הכהן‪ ,‬מקודש כדי‬ ‫לעבוד את בוראו‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫לאחר שאדם נטל את ידיו‪ ,‬שטף פנים‪ ,‬ארגן את עצמו קצת‪ ,‬מגיע השלב של ברכות השחר‪ .‬בקשו‬ ‫מהתלמידים למצוא את ברכות השחר בסידור‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ..‬אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה"‬ ‫דונו עם התלמידים במשמעותה של ברכה זו‪ .‬הזכירו להם כי בעולם העתיק שימש השכוי (התרנגול) לשעון‬ ‫מעורר חי‪ .‬בתצפיות מעמיקות וארוכות שונים בתרנגולים נמצא כי הם 'קוראים' שלוש פעמים במהלך‬ ‫הלילה‪ .‬הראשונים‪ -‬קוראים בחצות‪ ,‬שניים‪ -‬לפני הזריחה‪ ,‬והאחרונים‪ -‬עם הזריחה‪ .‬ישנו גם ביטוי שאומר‬ ‫'עד התרנגולים השלישיים' שפירושו‪ -‬עד הזריחה‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים‪ -‬מדוע היום ממשיכים ואומרים ברכה זו‪ ,‬כאשר רוב רובם של היהודים גרים בערים‪,‬‬ ‫ומשתמשים בשעון? התשובה קשורה לכך שלמילה 'שכוי' ישנו פירוש נוסף‪ .‬מלבד תרנגול‪ ,‬פירושו גם לב‪,‬‬ ‫ועל פי פירוש זה הכוונה היא לברך ולהודות לבורא על שנתן לנו את היכולת להבחין בין יום ללילה‪ ,‬בין‬ ‫טוב לרע אמת לשקר וכו'‪.‬‬ ‫"ברוך את השם‪ ..‬פוקח עיוורים"‬ ‫דונו עם התלמידים במשמעות של ברכה זו‪ .‬חשוב להדגיש שעיוורון‪ -‬אין הכוונה רק לעיוורון פיזי‪ .‬ישנו גם‬ ‫עיוורון רוחני‪ ,‬כאשר אדם לא רואה את ההבדל בין טוב לרע ובין אמת לשקר‪ .‬חשוב שהתלמידים יבינו‬ ‫שהברכה כוללת בתוכו גם את האספקט הפיזי‪ -‬של פקיחת העיניים וגם את המובן הרוחני‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ..‬מתיר אסורים"‬ ‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ .‬גם כאן ניתן להסביר לתלמידים את המשמעות הרוחנית האפשרית של‬ ‫'מתיר אסורים'‪ -‬הקב"ה עוזר לאדם להשתחרר מההרגלים הרעים שלו‪ ,‬שמפריעים לו לעבוד את השם וכן‬ ‫מפריעים לו לעשות טוב בעולם‪ .‬ניתן להדגים זאת בעזרת הפסוק מתהילים‪" :‬אלוהים מושיב יחידים‬ ‫ביתה‪ ,‬מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה" (תהילים סח‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ..‬זוקף כפופים"‬ ‫דונו עם התלמידים בברכה ו‪ .‬הזכירו לתלמידים כי ההליכה הזקופה של האדם היא המבחינה בינו ובין‬ ‫בעלי החיים‪ .‬העמידה הזקופה משאירה את הידיים פנויות‪ ,‬וכך יכול האדם לעסוק במלאכות רבות‬ ‫המקדמות ומשפרות את העולם‪ .‬על כן‪ ,‬בברכה זו אנו גם מודים לקב"ה על שעשה אותנו בני אדם ולא בעלי‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ...‬מלביש ערומים"‬ ‫דונו עם התלמידים במשמעותה של ברכה זו‪ .‬חשוב שהם יבינו את שלושת המשמעויות המקופלות בתוכה‪:‬‬ ‫‪ .0‬בעבר‪ ,‬אפילו עד לפני מאה שנה לערך‪ ,‬הבגדים היו הרבה יותר קשים להשגה מאשר היום‬ ‫‪ .2‬לבישת בגדים רלבנטית רק לבני אדם‪ ,‬ולכן בברכה זו מודים אנו שוב על כך שה' עשה אותנו בני אדם ולא‬ ‫בעלי חיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬גם הנשמה‪ ,‬כמו הגוף זקוקה ללבושים‪ ,‬לבגדים‪ -‬בצורה של מעשים טובים ומצוות השומרות על הנשמה‬ ‫ומגנות עליה‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ..‬הנותן לייעף כח"‬ ‫דונו עם התלמידים במשמעותה של ברכה זו‪ .‬הזכירו להם את מקורותיה המקראיים‪ .‬גם כאן ניתן לדבר‬ ‫על עייפות בשני מישורים‪ -‬המישור הפיזי‪ ,‬אך גם המישור הרוחני‪ ,‬הפסיכולוגי‪ .‬לכן‪ ,‬לא פעם לאחר‬ ‫התפילה מרגיש האדם שכמו נוסף לו כח‪ ,‬נשמה יתרה‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪ 21‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לבצע באופן פרטני או בקבוצות‪ ,‬וכן במדידת זמן‪ .‬אמרו‬ ‫לתלמידים כי בשיעור הבא נמשיך לדון בברכות השחר‬ ‫ד‪ .‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪'( 21‬ענה על השאלות') בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .9‬סדר השכמת הבוקר וברכות השחר (המשך)‬ ‫"רוקע הארץ על המים"‪" ,‬המכין מצעדי גבר"‪" ,‬העושה לי כל צרכי"‪" ,‬אוזר ישראל בגבורה"‪" ,‬עוטר‬ ‫ישראל בתפארה"‪" ,‬שלא עשני גוי‪ ..‬עבד‪ ..‬אשה"‪"" ,‬המעביר שינה מעיני"‪" ,‬הגומל חסים טובים"‪" ,‬נותן‬ ‫התורה"‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫להעמיק ולהכיר לתלמידים את ברכות השחר‬ ‫לשכלל את היכולת לעבוד עם טקסטים יהודיים קלאסיים‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫ להכיר לתלמידים את התוכן והמבנה של ברכות השחר‬‫ להכיר לתלמידים את האספקטים הטכניים כמו גם הרוחניים של השכמת הבוקר‪ ,‬והקימה משנת‬‫הלילה‪.‬‬ ‫חומרי עזר‬ ‫סידור‪ ,‬חומש‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא‬ ‫חזרה על החומר של שיעור שעבר‪ .‬הזכירו לתלמידים כי לכל אחת מברכות השחר‪ ,‬כפי שראינו עד כה‪ ,‬יש‬ ‫שתי משמעויות‪ ,‬שני רבדים‪ ,‬אחד נוגע להתעוררות הפיזית של הגוף לקראת יום חדש‪ ,‬ומשמעות אחת‬ ‫רוחנית‪.‬‬ ‫משפט מקשר‪:‬‬ ‫היום נדבר על שאר ברכות השחר‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ..‬רוקע הארץ על המים"‬ ‫שאלו את התלמידים על מה מדובר בברכה זו? קראו יחד אתם את הפסוקים הרלבנטיים מספר בראשית‪:‬‬ ‫"ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן ‪ .‬ויקרא אלהים ליבשה‬ ‫ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב" (בראשית‪ ,‬א‪ ,‬ט‪-‬י)‪.‬‬ ‫בהקשר לרובד הרוחני שישנו בברכה זו יש המפרשים ש'רוקע הארץ' הכוונה היא לקרקע הבטוחה‪,‬‬ ‫לדברים הבטוחים בחייו של אדם המאפשרים לו לקבל החלטות ולפעול בחייו‪ .‬עבור האדם היהודי‬ ‫'הקרקע' היא התורה וההלכה‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ...‬המכין מצעדי גבר"‬ ‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ ,‬בקשו מהם לגלות את הרובד הרוחני של הברכה‪( .‬התורה וההלכה‪ ,‬מכוונות‬ ‫את צעדיו של אדם ומאפשרות לו לבחור באופן נכון‪ ).‬ניתן להדגים את המטאפורה של 'מצעדי גבר' מתוך‬ ‫התנ"ך‪ ,‬בספר תהילים‪:‬‬ ‫"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים‪ ,‬ובדרך חטאים לא עמד‪ .‬ובמושב ליצים לא ישב" (תהילים‪ ,‬א‪,‬‬ ‫א)‪ .‬וכן‪" :‬מאדני מצעדי כוננו ודרכו יחפץ" (שם‪ ,‬לז‪ ,‬כג)‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ..‬שעשה לי כל צרכי"‬ ‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ ,‬כיצד הם מבינים זאת‪ -‬הרי מעטים האנשים בעולם האומרים על עצמם‬ ‫שיש להם כל מה שהיו רוצים?!‬ ‫תשובה אפשרית‪ :‬שהשם ברא בעולם את כל מה שצריכים בני האנוש כדי להתקיים‪ -‬שמש‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר‪,‬‬ ‫אוכל‪.‬‬ ‫כמו כן ניתן לומר שלעיתים ישנו בלבול אצל אנשים בין מה שהאדם באמת צריך‪ ,‬לבין מה שהוא חושב‬ ‫שהוא צריך‪ ,‬או שהיה רוצה שיהיה לו‪ .‬האדם שיודע להבחין בין השניים‪ ,‬לא מרגיש בחיסרון‪ ,‬אפילו אם‬ ‫יש לו מעט‪ .‬כפי שכתוב במסכת אבות‪" :‬איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות‪ ,‬ד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ..‬אוזר ישראל בגבורה"‬ ‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ .‬חשוב לשים לב לשלוש משמעויות שיש בברכה זו‪:‬‬ ‫‪ .0‬הקשר של הברכה לחגורה‪ -‬בעולם העתיק נקשרה החגורה בכח‪ ,‬מאחר ועל החגורה לבשו את הנשק ואת‬ ‫הארנק‪ -‬אותם הכלים שהעניקו לאדם את הכוח והעליונות על אחרים‪ .‬גם בשפה הרוסית ישנו ביטוי‬ ‫הממחיש את הקשר בין החגורה והכח‬ ‫להמחשה נוספת ניתן להדגים גם מספר מלאכים‪:‬‬ ‫" ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חוגר כמפתח" (מלכים א‪ ,‬כ‪ ,‬יא)‬ ‫שפירושו‪ -‬שאין לאדם להתפאר בדבר שעדיין לא עשה אותו‪ .‬שלא דומה מי שרק חבש עליו את הנשק‬ ‫(חוגר) ועוד לא יצא לקרב‪ ,‬לזה ששב בחיים משדה הקרב‪.‬‬ ‫‪ .2‬בברכה זו היהודי מודה לאלוקים על שהוא עוזר לאדם להבדיל בין החלק העליון והתחתון של הגוף‪ ,‬זאת‬ ‫אומרת נותן לאדם את האפשרות לכפוף את היצר שלו למרות השכל‪ ,‬ולשלוט בתאוותיו והנהגותיו‪ .‬דוגמא‬ ‫לאדם ששלט ביצרו הוא יוסף‪ ,‬שעמד בפיתוי של אשת פוטיפר שניסתה למשוך אותו למיטתה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בברכה זו היהודי מבטא את ההכרה שלו בכך שהבורא‪ ,‬הוא שנותן לעם ישראל את כוחו‪ .‬כדי להמחיש‬ ‫זאת ניתן לצטט את דבריו של זכריה על זרובבל (המנהיג של הקבוצה הראשונה ששבה ארצה מגלות בבל)‬ ‫שהתלבט האם יעמוד לו כוחו במשימה של שיבת עם ישראל לאדמתו מחדש‪ " .‬ויען ויאמר אלי לאמר זה‬ ‫דבר אדני אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר אדני צבאות" (זכריה ד‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ...‬עוטר ישראל בתפארה"‬ ‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ .‬חשוב להזכיר שברכה זו נקשרת בחיוב כיסוי ראש‪ ,‬המסמן את קבלת העול‬ ‫של הקב"ה אצל יהודי החובש ראשו‪ .‬באמירת ברכה זו מבטא האדם שיראת האלוקים היא היופי הפנימי‬ ‫של היהודי‪ .‬ניתן להמחיש זאת מהפסוק הנודע במשלי‪" :‬שקר החן והבל היופי‪ ,‬אשה יראת השם היא‬ ‫תתהלל" (משלי לא‪ ,‬ל)‬ ‫"ברוך אתה השם‪ ..‬שלא עשני גוי\ עבד\ אשה"‬ ‫מאחר ומדובר בברכה עם רגישות גדולה‪ ,‬מומלץ להשאיר מספיק זמן כדי לדון בברכה זו‪ .‬מומלץ לגשת‬ ‫לשלושת הברכות יחד‪ ,‬כיחידה אחת‪ .‬כדאי להימנע מגישה אפולוגטית‪ ,‬מתנצלת‪.‬‬ ‫יש להתייחס באופן חד משמעי אל הטענה שאפשר ללמוד מברכה זו שלא יהודי זה פחות טוב מיהודי‬ ‫ואשה זה פחות טוב מגבר‪ .‬ידוע‪ ,‬כי ביהדות ישנו יחס מכובד ומיוחד לאשה ולמקומה במשפחה ובכלל‪.‬‬ ‫כמו כן היהדות מתייחסת בכבוד גדול ל'חסידי אומות העולם'‪ ,‬ומצווה להתייחס בהתאם לעניים שאינם‬ ‫יהודים‪:‬‬ ‫מובא ציטוט ממסכת גיטין ובו נאמר שיש להתייחס לעניים שלא יהודים בשווה לעניים יהודים‪ ,‬כך גם‬ ‫לבקר חולים שאינם יהודים‪ ,‬לקבור מתים שאינם יהודים‪ ,‬בשווה ליחס שנותנים ליהודים‪ ,‬כדי לשמור על‬ ‫יחסים של הסכמה‪( .‬גיטין סא‪ ,‬א)‬ ‫מובא גם ציטוט מספר חסידים ובו נאמר שעם אדם שאינו יהודי השומר את שבע מצוות בני נח‪ ,‬עליך‬ ‫לנהוג בהגינות‪ ,‬לא לנצל את טעותו‪ ,‬להשיב לו את אבדתו‪ .‬לא לפגוע בו‪ ,‬להיפך‪ ,‬עליך לכבד אותו יותר‬ ‫מאשר אדם יהודי שאינו עוסק בתורה (ספר חסידים‪.)251 ,‬‬ ‫הסבו את תשומת ליבם של התלמידים לכך‪ ,‬שלעומת שאר ברכות השחר שלמדנו קודם‪ ,‬הברכות הללו‬ ‫מנוסחות על דרך השלילה‪ -‬שלא עשני‪...‬‬ ‫ניצן לדון בכך עם התלמידים‪ ,‬ובמשמעות שהייתה מתקבלת מניסוח הברכה על דרך החיוב‪ -‬שעשני ישראל‪,‬‬ ‫גבר‪ ,‬בן חורין‪...‬‬ ‫נושא זה יכול לעורר בכיתה דיון חי ותוסס והמורה צריך להיות מוכן לכך‪ ,‬ולדלות מדברי התלמידים את‬ ‫הדברים בעלי הערך‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להביא את התלמידים לראייה והבנה שללא הנוסח השולל‪ ,‬היה נעדר מן‬ ‫הברכות הללו אספקט חשוב שטמון דווקא ברצף שלהם‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫על מה בכלל מודה האדם לאל? על האפשרויות שניתנו לו לחיות חיים של משמעות ערך ויצירה‪ .‬לצורך כך‬ ‫האדם לא יכול להסתפק רק בסיפוק צרכיו‪ ,‬כי אם הוא צריך גם לדעת את ערך עצמו‪( .‬מובא ציטוט מתוך‬ ‫הספר 'ניסויים' של מונטן‪ ,‬ובו נשאל ראש השבט איזו תועלת יש לו ממעמדו‪ .‬הוא ענה 'לצאת בראש השבט‬ ‫למלחמה'‪ .‬מתוך כך ניתן לראות שמטבעו של אדם ישנה משמעות גדולה עבורה באחריות שיש לו‪ ,‬אפילו‬ ‫אם מדובר בסכנה וקושי)‪.‬‬ ‫בברכות הקודמות ישנה הבעה של תודה לבורא על הכישורים והתנאים שניתנו לאדם בחייו‪.‬‬ ‫שאלה לכתה‪ :‬במה שונות שלושת הברכות האחרונות מהשאר?‬ ‫תשובה‪ -‬בכך ששלושת המוזכרים בברכות אלו שונים במידת החיוב והאחריות שלהם‪ -‬אשה‪ ,‬עבד‪ ,‬ולא‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫לא יהודי מחויב רק בשבע מצות בני נח‪ .‬מנו אתם יחד עם התלמידים על הלוח‪:‬‬ ‫‪ .0‬איסור אבודת אלילים‬ ‫‪ .2‬איסור קללת שם השם‬ ‫‪ .2‬איסור רצח‬ ‫‪ .4‬איסור גילוי עריות‬ ‫‪ .5‬איסור גזל‬ ‫‪ .6‬איסור אכילת אבר מן החי‬ ‫‪ .7‬החיוב להקמת מערכת משפט מוסרית‬ ‫עבד‪ ,‬המכונה בהלכה עבד כנעני‪ ,‬מחויב לשמור הרבה יותר מצוות משבע המצוות הללו‪ ,‬אך גם הוא כמו‬ ‫האשה היהודית‪ ,‬פטור ממצוות רבות‪ .‬שאלו את התלמידים‪ -‬מאילו מצוות האשה פטורה? (לדוגמא‪-‬‬ ‫ציצית‪ ,‬לימוד תורה‪ ,‬תפילין‪ ,‬קריאת שמע‪ .‬מה משותף להן? אלו מצוות שניתן לקיים אותן בתוך תחום‬ ‫קבוע ומוגדר של זמן‪ ).‬על פי כמות המצות המוטלות על כתפיו של העבד הכנעני‪ ,‬ניתן לראות שאחריותו‬ ‫גדולה בהרבה משל האדם המחויב רק בשבע מצוות בני נח‪ .‬אך מזווית אחרת ניתן לראות שמצבו ומעמדו‬ ‫של העבד הוא נמוך יותר‪ -‬אין לו משפחה‪ ,‬והוא שייך לבעליו‪ .‬לעומתו‪ ,‬האשה היהודית‪ ,‬אפילו שהיא‬ ‫מקיימת את אותן המצוות כמו עבד כנעני‪ ,‬היא חופשיה‪ ,‬ואיננה רכושו של אף אחד‪.‬‬ ‫מכאן אנו רואים שאותן שלוש ברכות מדוברות‪ ,‬מבטאות את ההודיה של הגבר היהודי‪ ,‬וההכרה שלו בכך‬ ‫שעליו מוטלת כל האחריות השלמה של להיות שייך לעם ישראל ולתקן עולם‪ -‬דרך קיום המצוות במלואן‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים האם כעת יותר מובנת להם השאלה‪ -‬מדוע לא נוסחו הברכות הללו על דרך החיוב?‬ ‫תשובה‪ :‬א‪ .‬באמירה של הברכות על דרך החיוב לא הייתה ניתנת הדגשה למידת האחריות הגדולה‬ ‫שמוטלת על האדם‪ .‬ב‪ .‬הקב"ה הטיל על האדם היהודי את מידת האחריות הגדולה של קיום המצוות‪ .‬אך‬ ‫הוא לא יכול לעשות את האדם שומר את המצוות‪ ,‬מאחר והוא נתן לאדם חופש בחירה‪ .‬האדם הוא זה‬ ‫שיקבע האם יהיה שומר מצוות או לא‪.‬‬ ‫חשוב לציין שאשה מברכת רק על שתי ברכות בדרך השלילה‪ ,‬ואילו בברכה השלישית היא אומרת "ברוך‬ ‫אתה השם‪ ..‬שעשני כרצונו"‪ .‬תפקידה וייעודה של האשה במשפחה ובקהילה שונה משל תפקידו של הגבר‪.‬‬ ‫האשה פחות נראית‪ ,‬נמצאת פחות בחזית‪ .‬היא מכוונת ומנהלת את הדברים‪ ,‬מתוך הבית‪ ,‬מתוך האוהל‪.‬‬ ‫כפי שנאמר בתהילים‪" :‬כל כבודה בת מלך פנימה" (תהילים מה‪ ,‬יד)‪ .‬לא ניתן לומר שתפקידה של האשה‬ ‫פחות חשוב‪ ,‬אך היא נמצאת במקום פחות נראה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬כדאי להסביר מדוע האשה מחויבת בפחות מצוות‪ :‬האשה נחשבת קרובה יותר במציאות‬ ‫הרוחנית שלה לקב"ה‪ ,‬ועל כן היא נזקקת לפחות מעשים כדי לתקן את עצמה (האדם נוצר 'עפר מן‬ ‫האדמה' ואילו האשה נבראה כבר מחומר יותר עדין)‪.‬‬ ‫ג‪.‬סיכום‬ ‫מלאו את הטבלא שבתרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 22-22‬בחוברת העבודה‪ .‬אמרו לתלמידים שכעת סיימנו את נושא‬ ‫ברכות השחר‪ .‬שאלו אותם האם כעת ברכות אלו יותר מובנות להם? איזה מידע חדש נודע להם? אילו‬ ‫תובנות התעוררו בהם? נסו לאסוף כמה תשובות‬ ‫מסקנת השיעור‬ ‫אדם שמכוון בברכות אלו ומתעמק בהן‪ ,‬יגיע מוכן להתחיל את יומו בגישה החיובית הנכונה‪.‬‬ ‫שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪ 20‬בחוברת העבודה‬ ‫שיעור ‪" .11‬שמע ישראל"‬ ‫מצוות קריאת "שמע"‪ .‬מבנה "שמע"‪ .‬ברכה ראשונה‪ .‬הקב"ה כאב וכמלך‪.‬‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫להכיר לתלמידים את מבנה תפילת 'שמע'‬ ‫להמשיך ולפתח את יכולת התלמידים להתמצא בסידור ובשאר הטקסטים המרכזיים‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫להכיר לתלמידים את התוכן והמשמעות של ברכות 'שמע'‪.‬‬ ‫להכיר לתלמידים את העקרונות היהודיים המהותיים עליהם מבוססת תפילת 'שמע'‬ ‫חומרי עזר‬ ‫סידור‬ ‫מהל השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא‬ ‫מילות ברכת 'שמע' מלוות את האדם במשך כל חייו‪ .‬בברית המילה‪ ,‬כאשר התינור רק בן שמונה ימים‬ ‫אומר האב 'שמע ישראל'‪ .‬בכל יום ויום אומרים אנשים את 'שמע' בתפילה‪ .‬בערב יום בר המצווה‪ ,‬כאשר‬ ‫הנער בן השלוש‪ -‬עשרה אומר שמע הוא לראשונה מקיים במלואה את מצוות קריאת שמע‪ .‬המזוזה‪,‬‬ ‫הנמצאת בפתח הבית ומסמנת את הבית היהודי‪ ,‬מכילה בתוכה קלף ובו כתובות ברכות שמע‪ .‬כך גם‬ ‫התפילין‪ ,‬אותן חובש גבר יהודי בכל בוקר של יום חול‪ .‬לפני השינה‪ ,‬וכך גם ברגע של פחד או סכנה‪ ,‬וברגעי‬ ‫החיים האחרונים של האדם‪ -‬בכל המקרים הללו מבטאים יהודים את מילות 'שמע ישראל'‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫במשך דורות ארוכים קיבלו מילות שמע אופי של סמל וביטוי למהותו של העם היהודי‪ .‬באמרם מילים אלו‬ ‫הלכו אנשים אל מותם גם בעת העתיקה‪ ,‬גם בימי הביניים וגם בימי השואה הנוראים‪ .‬מדוע אם כן קיבלו‬ ‫דווקא מילים אלו משמעות כה חזקה במסורת היהודית?‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬ ‫קראו עם התלמידים יחד את דברי התורה שבעל פה בנוגע למקורה של תפילת שמע‪:‬‬ ‫יעקב אבינו רצה לגלות לבניו את הקץ‪ ,‬את ימי המשיח‪ ,‬אך נסתתרה שכינה ממנו‪ .‬הוא שאל את בניו האם‬ ‫יש מי מביניהם שמפקפק באמונתו‪ .‬אנו לו כולם‪" :‬שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"‪ .‬ובכך הביעו את‬ ‫אמונתם המוחלטת‪ ,‬ואת קבלת עול המלכות עליהם‪ .‬ואז לחש יעקב‪ :‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪.‬‬ ‫(מתוך פסחנים נו‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫הזכירו לתלמידים שקריאת שמע הנה מצווה בפני עצמה‪ .‬ניתן לקרוא זאת גם מתוך דברי הרמב"ם בספר‬ ‫המצוות‪" :‬המצווה העשירית‪ ,‬הציווי שנצטווינו לקרא קריאת שמע בכל יום ‪ -‬ערבית ושחרית ‪ -‬והוא אמרו‬ ‫יתעלה‪" :‬ודברת בם בשבתך בביתך" (דברים ו‪ ,‬ב)‪ .‬כבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת ברכות‪ ,‬ושם נתבאר‬ ‫שקריאת שמע דאורייתא ‪".‬‬ ‫חיזרו עם התלמידים בקצרה על מה שכבר ידוע להם‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כמה פעמים ביום קוראים את 'שמע'?‬ ‫‪-‬‬ ‫מי מחוייב במצוות קריאת שמע? (רק גברים‪ ,‬על כך נלמד בשיעור הנוגע לברכות השחר)‬ ‫בקשו מהתלמידים לענות על שתי השאלות הראשונות של תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 24‬בחוברת העבודה‪ .‬בקשו‬ ‫מהתלמידים למצוא את ברכות שמע בסידור‪ .‬מכמה מקטעים מורכבת תפילה זו?‬ ‫קטע מעבר‪:‬‬ ‫ננסה לבחון יחד את חלקי תפילת 'שמע' ומרכיביו של כל חלק‪.‬‬ ‫הרעיונות המרכזיים של כל אחד מחלקי תפילת 'שמע'‬ ‫דברים ו‪ ,‬ד‪-‬ט‬ ‫הכרזה על אחדות האל‬ ‫הציווי של 'ואהבת' ביחס לקב"ה‬ ‫הציווי ללמד זאת לבניך‬ ‫ציווי תפילין ומזוזה‬ ‫דברים יא‪ ,‬יג‪ -‬כא‬ ‫ההבטחה על שכר ועונש במקרה של שמירה‬ ‫או אי שמירה של המצוות‬ ‫הציווי ללמד זאת לבניך‬ ‫ציווי תפילין ומזוזה‬ ‫דברים טו‪ ,‬לז‪ -‬מא‬ ‫הציווי על הציצית‬ ‫הקב"ה הוציא את ישראל ממצרים ובחר‬ ‫אותם להיות העם שלו‬ ‫קראו לתלמידים את המשפט הראשון של שמע‪ ,‬ובקשו מהם לומר מה הם שני העניינים המרכזיים במשפט‬ ‫זה?‬ ‫‪ .0‬ה'‪ -‬אלוקינו‬ ‫הסבירו לתלמידים מה פירוש הדברים והביאו דוגמאות לכך‪ :‬הוציא את העם ממצרים‪ ,‬נתן להם את‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬שלח להם נביאים‪ ,‬כרת אתם ברית‪..‬‬ ‫‪ .2‬ה'‪ -‬אחד‬ ‫הסבירו לתלמידים את פירוש הדבר‪ -‬אין בעולם אלים נוספים מלבד ה'‪ ,‬הוא ברא את העולם‪ ,‬והוא שולט‬ ‫בכל העולם‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים מדוע באותם ימים הצהרה זו נשמעה מהפכנית‪ .‬על פי התפיסה הפגנית‪ ,‬העולם מונהג‬ ‫ע"י פנטאון שלם של אלים‪ ,‬שכל אחד מהם אחראי על תחום או על אזור מסויים‪.‬‬ ‫במקרה והתלמידים למדו בשיעורי היסטוריה על המיתולוגיה היוונית‪ ,‬ניתן להדגים להם‪ :‬זאוס‪ -‬אל‬ ‫השמים והרעם‪ ,‬פוסידון‪ -‬אל הים‪ ,‬ויש גם האל של מה שמתחת למים‪ ,‬של הארץ וכו'‪ ,‬וכך גם במצרים‬ ‫הקדומה‪ :‬רע‪ -‬אל השמש‪ ,‬אוסיריס‪ -‬אל האדמה‪..‬‬ ‫בקשו מהתלמידים לכתוב את הרעיונות המהותיים המופיעים במשפט הראשון של 'שמע' (תרגיל ‪ 0‬עמוד‬ ‫‪.)24‬‬ ‫שאלו את התלמידים כיצד הם מבינים את השורש 'שמע'‪ ,‬שעמו מתחיל בעצם המשפט המרכזי של הצהרת‬ ‫האמונה היהודית‪ .‬ככל הנראה התלמידים מכירים את אחת המשמעויות של שורש זה‪ -‬לשמוע‪ ,‬להקשיב‪.‬‬ ‫אמרו לתלמידים שהשערה זו היא נכונה‪ ,‬ואף מקבלת ביטוי בהלכה‪ :‬כאשר קוראים את 'שמע' יש לקרוא‬ ‫אותה בקול (לא בלחש) כך שתשמע‪ .‬ניתן לקרוא לתלמידים את הדברים מתוך קיצור שולחן ערוך‪:‬‬ ‫"קודם שיתחיל‪ ,‬יכוין לצאת מצות קריאת שמע שצונו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ובאמרו שמע ישראל יכוין את‬ ‫הפירוש‪ :‬שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו‪ ,‬הוא ה' אחד‪ ,‬יחיד ומיוחד בשמים ובארץ‪ .‬ויאריך "בחי"ת" של‬ ‫אחד‪ ,‬כדי שימליך הקדוש ברוך הוא בשמים ובארץ‪" ,‬ובדלי"ת" יאריך קצת גם כן שיעור‪ ,‬שיחשוב‬ ‫שהקדוש ברוך הוא‪ ,‬הוא יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם‪ ,‬ולא יאריך יותר משיעור זה‪ .‬וידקדק שלא‬ ‫יקלקל קריאת התיבה אחד על ידי מה שמאריך בו קצת‪ ,‬כי קצת מהמון עם מקלקלין‪ ,‬יש אומרים‬ ‫"אחאד"‪ ,‬ויש אומרים "אחד ‪ -‬ע" ומוטב שלא להאריך מלהאריך ולקלקל‪ .‬נוהגין לומר "שמע ישראל"‬ ‫בקול רם לעורר הכוונה‪ ,‬ומשימין יד ימין על העינים‪ .‬לאחר שאומרים אחד‪ ,‬שוהין קצת ואומרים ברוך שם‬ ‫כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש (חוץ מיום הכפורים)‪ ,‬וצריכין לכוין בו גם כן פירוש המלות"‪( .‬קיצור שולחן‬ ‫ערוך‪ ,‬יז‪ ,‬ג)‬ ‫הפנו את תשומת ליבם של התלמידים לכך שבספר התורה ישנה הדגשה של האות 'ע' במילה 'שמע' ושל‬ ‫האות 'ד' במילה 'אחד'‪ .‬יחד יוצרות שתי האותיות המודגשות את המילה 'עד'‪ .‬המפרשים מסבירים שכל‬ ‫יהודי שקורא את שמע הוא בעצם עד כלפי העולם‪ ,‬המוסר עדות על אחדותו של הקב"ה‪ .‬מבחינה‬ ‫היסטורית‪ ,‬בעקבות התלאות והגירושים שעבר עם ישראל הוא כבר היה 'אמור' מזמן להעלם מעל פני‬ ‫האדמה‪ ,‬אך הנצחיות של הקב"ה היא המקיימת את עם ישראל לנצח‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים שלשורש ש‪.‬מ‪.‬ע בעברית ישנם פירושים נוספים והם‪ -‬להבין‪ ,‬להפנים‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫היהודי לא רק אומר שהאל הוא אחד ויחיד‪ ,‬אלא צריך גם להפנים זאת ולהכיר בכך‪ .‬ניתן לקרוא את דברי‬ ‫הרמב"ם במשנה תורה‪ ,‬בהדגשה על המילה ידיעה‪ " :‬יסוד היסודות ועמוד החכמות‪ ,‬לידע שיש שם מצוי‬ ‫ראשון‪ .‬והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם‪ ,‬לא נמצאו אלא מאמיתת‬ ‫הימצאו‪( "..‬הלכות יסודי התורה‪ ,‬פרק א‪ ,‬א)‬ ‫קראו לתלמידים את המילים של תחילת שמע‪" :‬ואהבת את ה' אלהיך‪ ,‬בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים שמצוות אהבת השם היא אחת מ‪ 602‬מצוות התורה‪:‬‬ ‫"והמצווה השלישית‪ -‬שנצטוינו לאהוב את המקום ברוך הוא" (רמב"ם‪ ,‬ספר המצוות א)‪.‬‬ ‫דונו עם התלמידים‪ ,‬אילו בעיות אלו להיווצר בהקשר של מצווה זו‪ ,‬היזכרו בנושא עליו דיברנו בשיעור‬ ‫הראשון‪:‬‬ ‫‪ .0‬כיצד ניתן לצוות על רגש כגון אהבה?‬ ‫‪ .2‬כיצד ניתן לאהוב מישהו שאף פעם לא ראית?‬ ‫תשובות אפשריות‪:‬‬ ‫‪ .0‬אהבה‪ ,‬יותר משהיא רגש ניתן לומר שהיא פעולה‪ :‬המוכנות לפעול על פי רצונו של האהוב‪ ,‬ובמקרה שיש‬ ‫צורך למסור בשבילו את הכל‪ ,‬אפילו את הנפש‪ .‬נובע מכך‪ ,‬שאהבת האל מחייבת את שמירת מצוותיו‪ ,‬וגם‪,‬‬ ‫כשאין ברירה למסור עליו את הנפש‪ ,‬כפי שעשה רבי עקיבא (וודאו שהתלמידים מכירים את סיפור מותו‬ ‫של רבי עקביא על קידוש השם‪ -‬אך בקצרה)‪ .‬ניתן להביא את פירושו של רש"י על ספר דברים‪" " :‬ובכל‬ ‫נפשך ‪" -‬אפילו הוא נוטל את נפשך"‪( .‬רשי‪ ,‬דברים ו‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫כמו כן ניתן להביא את דברי הרמב"ם‪ ,‬שלדבריו 'אהבת השם' מתבטאת בקירוב של אנשים אליו‪:‬‬ ‫למדנו מחז"ל‪ ,‬שאהבת ה' היא קירוב כל האנשים לשמירת מצוותיו‪ ,‬ולאמונה בו‪ .‬כמו שאדם שאוהב‬ ‫מישהו‪ ,‬חושב עליו כל הזמן‪ ,‬משבח אותו‪ ,‬ורוצה שכולם יאהבו אותו גם‪ .‬כך כם כאשר אדם אוהב את‬ ‫האל‪ ,‬ורואה את אמיתותו‪ ,‬הוא פועל ומתאמץ‪ ,‬שגם מי שרחוק ולא מכיר את האל יתקרב אליו‪.‬‬ ‫(עיבוד מתוך דברי הרמב"ם‪ ,‬בספר המצוות)‬ ‫שאלו את התלמידים‪ -‬מהי לדעתם הדרך הטובה ביותר 'לקרב רחוקים' אל הקב"ה‪ .‬אספו מהתלמידים‬ ‫מספר תשובות‪ .‬מבין הדברים ישנו רעיון שחשוב שישמע‪ :‬הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא 'בערוץ‬ ‫ישיר' ז"א‪ ,‬שאנשים יראו את התנהגותם ואורח חייהם הראוי של המאמינים וירצו גם הם להיות כמוהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬קראו לתלמידים את הקטע מתוך 'משנה תורה' לרמב"ם בו הוא כותב כיצד ניתן ללמוד לאהוב את האל‪:‬‬ ‫"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו‪ :‬בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים‪ ,‬ויראה‬ ‫מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ ‪ -‬מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם‬ ‫הגדול‪ ,‬כמו שאמר דוד" צמאה נפשי לאלוהים לאל חי"(תהילים מב‪ ,‬ג)‬ ‫(הלכות יסודי תורה‪ ,‬ב‪,‬ב)‪.‬‬ ‫בקשו מהתלמידים לכתוב בחוברת העבודה‪ ,‬מה הם העניינים העיקריים בהם עוסקת הפרשה הראשונה‬ ‫של 'שמע'‪ ,‬החל במילים 'ואהבת'‪ .‬תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪.25‬‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪ 25‬בחוברת העבודה‪ ,‬להסביר את התשובות שהם בחרו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬ ‫לעיתים קרובות נאמר לכם התלמידים‪ ,‬כמה חשוב ללמוד היטב‪ ,‬להתנהג טוב‪ .‬היום למדנו את אחד‬ ‫הטעמים העמוקים לכך‪ -‬על ידי התנהגות טובה אנו משפיעים על מי שמתבונן בנו‪ ,‬ובכך מקיימים את אחת‬ ‫המצוות החשובות‪ -‬אהבת השם‪.‬‬ ‫הזכירו לתלמידים כי בשיעור הבא נמשיך לדון בתפילת שמע‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיעורי בית‬ ‫בקשו מהתלמידים לעשות את השאלות הנוגעות למותו של רבי עקיבא‪ ,‬מובא קטע מהתלמוד‪ ,‬עמוד ‪26-27‬‬ ‫בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .11‬המשך 'שמע'‬ ‫ברכה שנייה של "שמע"‪ .‬ברכה שלישית של "שמע"‪.‬הלכות קריאת "שמע"‪ .‬שכר ועונש‪.‬‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫להכיר את ברכת 'שמע' השנייה והשלישית‬ ‫ללמוד כמה מהלכות קריאת 'שמע'‬ ‫מטרת השיעור‬ ‫להסביר לתלמידים את ההבדל שבין קיום מצווה 'לשמה' לבין קיום המצווה למען שכרה‪.‬‬ ‫להסביר לתלמידים את טעם מצוות ציצית‬ ‫להכיר לתלמידים חלק מן ההלכות הקשורות בקיום מצוות 'שמע'‬ ‫חומרי עזר‬ ‫סידור עם תרגום לרוסית‪ ,‬טלית גדול‪ ,‬טלית קטן‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא‬ ‫חיזרו עם התלמידים על הנושאים המרכזיים הנוגעים למצוות 'שמע'‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כמה פעמים ביום קוראים שמע? (פעמיים‪ ,‬בוקר וערב)‬ ‫‪-‬‬ ‫מכמה חלקים מורכב 'שמע' (שלוש)‬ ‫‪-‬‬ ‫אילו מצוות נלמדות מתוך הקטע הראשון של 'שמע'? (אהבת השם‪ ,‬תפילין‪ ,‬מזוזה‪ ,‬המצווה ללמד את‬ ‫הבנים תורה)‬ ‫היזכרו יחד עם התלמידים בנושאים המוזכרים בקטע הראשון של 'שמע'‪ .‬ניתן לעיין בתרגיל שביצעו‬ ‫בשיעור הקודם‪ ,‬תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪ 24‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫הסבירו לתלמידים כי בשיעור הקודם עסקנו בקטע הראשון של 'שמע'‪ ,‬והיום נלמד את הקטע השני‬ ‫והשלישי‪ ,‬וכן כמה מהלכות שמע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬ ‫התחילו בלמידת הקטע השני של 'שמע'‪ .‬קראו עם התלמידים לאט ובעיון את הקטע הראשון ואחריו את‬ ‫הקטע השני‪ .‬הדגישו את הדומה שבין שני הקטעים וגם את השונה (תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪ 29‬בחוברת העבודה)‪.‬‬ ‫ניתן גם לחלק את הכתה לשתי קבוצות‪ :‬קבוצה אחת תחפש את הדומה שבין הקטעים‪ ,‬והקבוצה השנייה‬ ‫את השונה‪ .‬בקשו מכל קבוצה לבחור נציג שיספר לכיתה על מה שמצאו‪ ,‬בהתאם לזמן‪.‬‬ ‫כתבו על הלוח את התשובות הנכונות‪ ,‬והוסיפו מה שחסר‪ .‬בקשו מהתלמידים לכתוב את התשובות‪ ,‬בעמוד‬ ‫‪ 29‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫משותף‬ ‫גם בקטע הראשון וגם בקטע השני מוזכרות‬ ‫המצוות‪ :‬אהבת השם‪ ,‬תפילין‪ ,‬מזוזה‪ ,‬לימוד‬ ‫תורה לבנים‬ ‫שונה‬ ‫‪ .0‬בקטע השני מדובר על השכר שבצד שמירת‬ ‫המצוות ועל העונש אם לא ישמרו‬ ‫‪ .2‬בקטע הראשון הפניה היא בלשון יחיד ואילו‬ ‫בקטע השני פונה הקב"ה גם ברבים וגם‬ ‫ביחיד‬ ‫‪ .2‬בקטע השני מוזכר הקשר לארץ ישראל‬ ‫שאלו את התלמידים‪ -‬מה לדעתם הסיבה להבדלים הללו‪ .‬קחו חלק פעיל בדיון‪ ,‬וכוונו את הטיעונים כך‬ ‫שתושמע האמירה הבאה‪ -‬בקטע הראשון פונה הקב"ה אל הפרט‪ ,‬ואילו בקטע השני הפנייה היא אל כל עם‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים את המהות שבהבדלים הללו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫האחריות על שמירת המצוות מוטלת לא רק על כתפיו של כל יהודי‪ ,‬אלא על כתפי העם היהודי‬ ‫בכללותו‪( .‬כאן ניתן להזכיר את מאמר התלמוד 'כל ישראל ערבים זה לזה'‪ ,‬מעשיו של אדם אחד משפיעים‬ ‫על גורלו של העם היהודי בכללותו)‬ ‫‪-‬‬ ‫האדם היהודי יכול לחיות ולעבוד את השם מכל מקום‪ ,‬אך גורלו של העם היהודי קשור בקשר בל‬ ‫ינתק לארץ ישראל‪ .‬לכן דווקא בפניית הקב"ה לעם כציבור‪ ,‬ישנו אזכור של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬האדם אמור לקיים את המצוות ללא קשר לשכר או עונש‪ ,‬פשוט מאחר וכך ציווה אותו‬ ‫הבורא‪ ,‬והוא שיודע יותר טוב מאתנו מה נכון וטוב בשבילנו‪ .‬אך‪ ,‬מעלה זו שמורה לצדיקים ואיננה‬ ‫אפשרית לכל אדם‪ .‬רוב בני האדם לא יכולים להגיע לדרגה רוחנית גבוהה כזו‪ ,‬ולכן בפנייה של הקב"ה אל‬ ‫כלל העם (בקטע השני) מוזכר עניין שכר ועונש‪ ,‬כדרך שכנוע מובנת יותר‪.‬‬ ‫ניתן לומר לתלמידים שכך גם המליצו חכמים ביחס לחינוך ילדים‪ ,‬כאשר למשל רוצים לגרום לילד לעשות‬ ‫דבר מה טוב‪ -‬לסדר את החדר‪ ,‬לצחצח שיניים וכו'‪ -‬ניתן להניעו לעשות זאת על ידי חיזוק פנימי בצורת‬ ‫מחמאה או פרס כמו טיול משותף או משחק‪ .‬כאשר יגדל הילד הוא יבין שאותן הפעולות חשובות בשבילו‬ ‫עצמו‪ ,‬ולא בשביל השכר שקיבל עבורן‪.‬‬ ‫כדי להמחיש שיטת חינוך זה ניתן לקרוא לתלמידים את דברי הרמב"ם בפירושו על המשנה‪:‬‬ ‫" שים בדעתך כי נער קטן הביאוהו אצל המלמד ללמדו תורה‪ .‬וזהו הטוב הגדול לו לעניין מה שישיג‬ ‫מן השלמות‪ .‬אלא שהוא‪ ,‬למיעוט שנותיו וחולשת שכלו‪ ,‬אינו מבין מעלת אותו הטוב‪ ,‬ואל מה שיגיעהו‬ ‫בשבילו מן השלמות‪ .‬ולפיכך בהכרח יצטרך המלמד‪ ,‬שהוא יותר שלם ממנו‪ ,‬שיזרז אותו על הלמוד‬ ‫בדברים שהם אהובים אצלו לקטנות שנותיו‪ .‬ויאמר לו‪" :‬קרא ואתן לך אגוזים או תאנים‪ ,‬ואתן לך מעט‬ ‫דבש"‪ .‬ובזה הוא קורא ומשתדל‪ .‬לא לעצם הקריאה‪ ,‬לפי שאינו יודע מעלתה‪ ,‬אלא כדי שיתנו לו אותו‬ ‫המאכל‪ .‬ואכילת אותן המגדים אצלו יקר בעיניו מן הקריאה‪ ,‬וטובה הרבה בלא ספק‪ .‬ולפיכך חושב‬ ‫הלימוד עמל ויגיעה‪ ,‬והוא עמל בו כדי שיגיע לו באותו עמל התכלית האהוב אצלו‪ ,‬והוא אגוז אחד או‬ ‫חתיכה דבש"‪( .‬הקדמת הרמב"ם לפרק חלק‪ ,‬סנהדרין)‬ ‫באם הרמה של הכיתה מאפשרת זאת‪ ,‬ניתן להעמיק עוד קצת את ההשוואה בין שני הקטעים הראשונים‬ ‫של 'שמע'‪ .‬ישנו הבדל נוסף‪ ,‬עדין יותר‪ :‬בקטע הראשון כתוה 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך‬ ‫ובכל מאדך'‪ .‬ואילו בקטע השני כתוב 'לאהבת את ה' אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם'‪ .‬בכל מאודך‪-‬‬ ‫פירושו בממונך‪ .‬כאשר הפנייה היא לכלל העם‪ ,‬אין התייחסות לרכוש מאחר והעם לא צריך להיות עני‪,‬‬ ‫ו'רכושו' של העם אלו כוחות החיים שלו‪ -‬הנפש!‬ ‫קטע מעבר‪:‬‬ ‫כעת נדבר על הקטע השלישי של 'שמע'‪ .‬בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הקטע השלישי‪ ,‬בספר במדבר‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים על איזו מצווה מדובר כאן? שאלו את התלמידים מה ידוע להם על מצוות ציצית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מי מחויב במצווה זו? (גברים)‬ ‫‪-‬‬ ‫איזה בגד מחויב בציצית? (בגד של גבר ליום יום‪ ,‬שיש לו לפחות ארבע כנפות‪ -‬קצוות)‬ ‫‪-‬‬ ‫מהו ההבדל בין טלית גדול לטלית קטן? (בטלית גדול מתעטפים בזמן התפילה‪ ,‬ואילו טלית קטן‬ ‫לובשים מתחת לבגד למשך כל היום)‬ ‫שאלו את התלמידים מדוע דווקא בתפילת 'שמע' נכלל הציווי על מצווה זו?‬ ‫תשובה אפשרית‪ :‬בהמשך למצוות שנמנו קודם‪ -‬תפילין‪ ,‬מזוזה‪ -‬משמשת הציצית תזכורת לאדם לגבי‬ ‫הקב"ה ומצוותיו‪ ,‬שהשכר על קיומן (והעונש על אי קיומן) הוזכר זה עתה‪.‬‬ ‫ניתן לספר לתלמידים את הסיפור התלמודי (בתנאי שלא יעורר בלגן מיותר)‪:‬‬ ‫"מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ד' מאות זהובים בשכרה‬ ‫שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן כשהגיע זמנו בא וישב על הפתח נכנסה שפחתה ואמרה לה‬ ‫אותו אדם ששיגר לך ד' מאות זהובים בא וישב על הפתח אמרה היא יכנס נכנס הציעה לו ז' מטות שש של‬ ‫כסף ואחת של זהב ובין כל אחת ואחת סולם של כסף ועליונה של זהב עלתה וישבה על גבי עליונה כשהיא‬ ‫ערומה ואף הוא עלה לישב ערום כנגדה באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו נשמט וישב לו ע"ג קרקע ואף‬ ‫היא נשמטה וישבה ע"ג קרקע אמרה לו גפה של רומי שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי אמר‬ ‫לה העבודה שלא ראיתי אשה יפה כמותך אלא מצוה אחת ציונו ה' אלהינו וציצית שמה וכתיב בה (במדבר‬ ‫טו‪ ,‬מא) אני ה' אלהיכם שתי פעמים אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר עכשיו נדמו עלי‬ ‫כד' עדים אמרה לו איני מניחך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה‬ ‫למד בו תורה כתב ונתן בידה עמדה וחילקה כל נכסיה שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידה חוץ‬ ‫מאותן מצעות ובאת לבית מדרשו של ר' חייא אמרה לו רבי צוה עלי ויעשוני גיורת אמר לה בתי שמא עיניך‬ ‫נתת באחד מן התלמידים הוציאה כתב מידה ונתנה לו אמר לה לכי זכי במקחך אותן מצעות שהציעה לו‬ ‫באיסור הציעה לו בהיתר זה מתן שכרו בעה"ז ולעה"ב איני יודע כמה" (מסכת מנחות מד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫אם מי מהתלמידים ישאל לגבי פתיל תכלת‪ ,‬ניתן לספר שהדרך הסודית שבה הפיקו את צבע התכלת איננה‬ ‫ידועה מאחר והיא אבדה עם חורבן הבית‪ .‬למרות שחכמים ורבנים רבים ניסו לשחזר ולהפיק את התכלת‬ ‫במאתיים השנים ה‬ ‫אחרונות‪ ,‬עדיין לא נוטים לראות בכך את התוצאה הרצויה‪ .‬לפיכך רבים מן היהודים אינם שוזרים‬ ‫בציצית את פתיל התכלת‪ ,‬שהופק על פי אחת מהשיטות הנ"ל‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫נדון כעת בכמה מהלכות קריאת שמע‪.‬‬ ‫ספרו לתלמידים את הלכות קריאת שמע המובאות בספר‪ .‬ניתן לומר לתלמידים שעל פי ההלכה אפשר‬ ‫לקרוא את שמע בכל שפה המובנת לאדם‪ ,‬אך עדיף לקרוא בעברית‪.‬‬ ‫נדבר גם על כך שאת 'שמע' ניתן לקרוא בכל מצב‪ -‬אדם שרוכב יקרא על גבי חמורו‪ ,‬אדם שעובד אפילו על‬ ‫העץ או על הסולם‪ ,‬בכך מתבטא העיקרון שמופיע כבר בתורה‪ ,‬שהתורה היא תורת חיים‪ .‬כאשר חכמים‬ ‫תיקנו את מצוות שמע והלכותיה הם דאגו לכך שלא יקשו מדי על האנשים‪ ,‬כך למשל העובד שיצטרך‬ ‫לרדת מהעץ כדי לקרוא שם יבזבז על כך זמן עבודה וכך גם משכורת‪ ,‬וכן הרוכב שירד מעל גבי חמורו‬ ‫יסתכן בכך שיפגשו בו שודדים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫לסיכום החומר הנלמד ניתן לעשות את תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ ,40‬ותרגיל ‪ 5‬בעמוד ‪ 40‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬ ‫ראינו כי ברכות 'שמע' כוללות בתוכן עקרונות מהותיים ביותר ביהדות (אחדותו ויחידאותו של האל)‪ ,‬וכן‬ ‫מצוות מרכזיות (אהבת השם‪ ,‬תפילין‪ ,‬ציצית‪ ,‬מזוזה‪ ,‬והמצווה ללמד לבניך תורה) הקשר הבלתי נפרד בין‬ ‫עם ישראל לארץ ישראל וכן איזכור האירוע המרכזי של יציאת מצרים‪ .‬אם כן‪ ,‬מובן מדוע הפכה עם הזמן‬ ‫תפילת 'שמע' למסמלת את היהדות ואת האמונה‪ ,‬והפכה מרכזית כל כך‪.‬‬ ‫ניתן להציע לתלמידים לומר יחד את הפסוק הראשון של 'שמע'‪ ,‬באם זה מתאים לרוח בית הספר‬ ‫והתלמידים הם יהודים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪ 21‬וכן תרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 41‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .12‬עמידה‬ ‫עמידה‪ -‬שמונה עשרה‪ .‬מבנה התפילה‪ .‬מבוא (ברכות ‪ ,)0-2‬החלק המרכזי של התפילה (ברכה רביעית)‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫לדון במקומה של התפילה בחיי האדם והעם‬ ‫למידת התפילה היהודית המרכזית‪ -‬העמידה‬ ‫מטרת השיעור‬ ‫להכיר עם התלמידים את ארבעת הברכות הראשונות של תפילת העמידה‬ ‫להכיר לתלמידים את סיפור היווצרותה וניסוחה של תפילת העמידה‬ ‫חומרי עזר‬ ‫סדור עם תרגום לרוסית‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא‬ ‫כדאי להתחיל את השיעור בשמיעה של הקלטה של חזנות טובה של תפילת עמידה (למשל של ר' שלמה‬ ‫קרליבך)‪ .‬שאלו את התלמידים‪ -‬מה זה הקטע ששמענו? (תשובה‪ -‬מן התפילה‪ ).‬וכך כדאי לפתוח את הדיון‪-‬‬ ‫מה היא התפילה ומדוע היא חשובה? (אדם מבקש מאלוקים‪)..‬‬ ‫שאלו את התלמידים את השאלה המסובכת הבאה‪ :‬אם הקב"ה יודע הכל כבר מראש‪ ,‬ויכול הכל‪ ,‬אז‬ ‫בשביל מה לבקש ממנו בכלל? הוא יודע יותר טוב ממני מה אני צריך‪ ,‬ואם ירצה לעשות משהו‪ ,‬הוא יעשה‬ ‫זאת בכל מקרה‪.‬‬ ‫תשובה אפשרית‪ :‬הפנייה של האדם בתפילה‪ ,‬כאשר הוא מנסח את מה שחשוב לו לבקש מהקב"ה‪ ,‬היא‬ ‫מעשה החשוב לתהליך השלמתו של האדם‪ ,‬בעבודתו על עצמו וחיפוש מקומו בעולם‪ .‬פנייתו של האדם‬ ‫לאלוקיו מבטאת את הפעולה האנושית הנשגבת ביותר‪ .‬אך‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אין בידו של כל אחד לנסח עבור‬ ‫עצמו את התפילה‪ .‬לכן החכמים והנביאים מסרו לנו את הבסיס שעליו צריכה להיבנות התפילה‪,‬‬ ‫שבאמצעותה יפנה היהודי לאלוקיו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬ ‫חזרה על מה שכבר למדנו‪:‬‬ ‫שאלו את התלמידים מה הם זוכרים שלמדנו על תפילת עמידה? כדי לחסוך בזמן‪ ,‬עשו זאת בצורת‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כמה פעמים ביום נאמרת עמידה? (ביום חול ‪ ,2‬בשבת וחג‪ ,4 -‬ביום כיפור‪)5 -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אילו שמות יש לתפילה זו ומה משמעותם? (עמידה‪ -‬נאמרת בעמידה‪ ,‬שמונה עשרה‪ 01 -‬ברכות)‬ ‫שאלו את התלמידים כמה ברכות יש בגרסה הנוכחית של עמידה? (ניתן להציע להם לבדוק זאת בסידור)‬ ‫מדוע אם כן נקראת התפילה שמונה עשרה אם יש בה תשע עשרה ברכות?‬ ‫ספרו לתלמידים כיצד נוספה הברכה ה‪ ,09‬בנסיבות בהן היו בארץ לא מעט יהודים שכפרו בעיקרי התורה‪.‬‬ ‫אין צורך להרחיב ולפרט‪ ,‬אך הכוונה היא ליהודים‪ -‬נוצרים‪ .‬לחיזוק הדברים ניתן גם לקרוא לתלמידים‬ ‫קטע מן התלמוד במסכת ברכות‪ ,‬בו מסופר כי רבן גמליאל שאל את החכמים מי יוכל למצוא או לנסח‬ ‫ברכה כנגד היהודים המומרים? תיקן שמואל הקטן את הברכה‪ ,‬והוא זה שנתקבל‪( .‬ברכות כח‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫בצעו עם התלמידים את תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪ ( 42‬חוץ מהשאלה האחרונה‪ ,‬על חלוקת התפילה)‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫כעת נביט יותר לעומק בברכות שבתפילת עמידה‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא את הברכות של עמידה בסידור‪ ,‬ולחלק אותם לקבוצות על פי נושאים‬ ‫משותפים‪ .‬שמעו הצעות ממספר תלמידים‪ .‬בקשו מהם להסביר מה היה העקרון על פיו חילקו‪ .‬הכירו‬ ‫לתלמידים את החלוקה המקובלת לשלוש‪ ,‬המובאת בספר הלימוד‪.‬‬ ‫כעת בקשו מהם לענות על השאלה האחרונה‪ ,‬תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪.42‬‬ ‫הברכה הראשונה‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא ברכה זו בעיון‪.‬‬ ‫היכן מכונה הקב"ה לראשונה 'מגן אברהם'? (לאחר מלחמת המלכים אומר הקב"ה לאברהם‪"' :‬אחר‬ ‫הדברים האלה היה דבר השם אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד"‪.‬‬ ‫(בראשית טו‪ ,‬א)‬ ‫דונו עם התלמידים במטאפורת המגן‪ -‬כשם שהוא מגן על גופו של הנלחם‪ ,‬כך הקב"ה מגן על עם ישראל‪.‬‬ ‫בהקשר זה אומר הפסוק בתהילים "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (תהילים‪ ,‬קכא‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫מדוע מזכירים היהודים‪ 1‬בברכה הראשונה של התפילה את אברהם?‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אברהם הוא שתיקן את התפילה (על פי חז"ל אברהם תיקן את תפילת שחרית דווקא)‬ ‫אברהם היה הראשון שקיים דו שיח עם אלוקים‪ ,‬אפילו התוכח איתו‪ ,‬בתור דוגמא ניתן לראות את‬ ‫סיפור ההתמקחות של אברהם על הצדיקים בסדום‪" :‬ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע‪ .‬אולי‬ ‫יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה‪ .‬חללה‬ ‫לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט‪.‬‬ ‫ויאמר השם אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם " (בראשית יח‪,‬‬ ‫כג‪ -‬כו)‬ ‫אנו נשענים על זכות אבות (ואכן בהמשך הברכה מוזכרים גם שאר האבות)‬ ‫‪ 1‬החוברת מנוסחת לעיתים בלשון "אנו מזכירים" ולעיתים "היהודים מזכירים" והבחירה היא על פי שיקול‬ ‫דעתו של המורה ובהתאם לרוח בית הספר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫וסיבה עיקרית‪ -‬הבקשה המרכזית של התפילה‪ ,‬היא תכונתו המרכזית של אברהם‪ ,‬חסד!‬ ‫הברכה השנייה‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה השנייה‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים על מה מדובר? תשובה אפשרית‪ :‬תחיית המתים היא תופעה שבהחלט לא מסתדרת‬ ‫עם ההיגיון של חוקי הטבע והמדע‪ .‬אנו מכירים את תחיית המתים כביתוי ליכולתו חסרת ההגבלות‬ ‫והחוקים של האל‪ ,‬ובכך באומרנו שה' מחייה מתים אנו מביעים שאין שום דבר שהוא בלתי אפשרי‬ ‫בשבילו‪ ,‬כך שאפילו בסיטואציה 'חסרת סיכוי' לכאורה יש טעם לבקש את עזרתו‪.‬‬ ‫בהתייחסות לשאלה‪ -‬מאין לנו שהקב"ה אכן מחייה מתים‪ ,‬ניתן להביא את הסיפור של אלישע‪ ,‬ובנה של‬ ‫האשה השונמית‪:‬‬ ‫ֹאשי; וַ יֹאמֶ ר‪ֶ ,‬אל‪-‬‬ ‫ֹאשי ר ִּ‬ ‫" ח וַ יִּ גְ ַדל‪ ,‬הַ ָּילֶד; וַ יְ ִּהי הַ יוֹם‪ ,‬וַ יֵּצֵּ א אֶ ל‪ָ-‬אבִּ יו אֶ ל‪-‬הַ ק ְֹצ ִּרים ‪.‬יט וַ יֹאמֶ ר אֶ ל‪ָ-‬אבִּ יו‪ ,‬ר ִּ‬ ‫הַ נַעַ ר‪ ,‬שָּ אֵּ הּו‪ ,‬אֶ ל‪ִּ -‬אּמ ֹו ‪.‬כ וַ יִּ שָּ אֵּ הּו‪--‬וַ יְ בִּ יאֵּ הּו‪ ,‬אֶ ל‪ִּ -‬אּמוֹ; וַ יֵּשֶ ב עַ ל‪-‬בִּ ְרכֶיהָּ עַ ד‪-‬הַ צָּ הֳ ַריִּ ם‪ ,‬וַ ָּימֹת ‪.‬כא וַ ַתעַ ל‪,‬‬ ‫ֹאמר ִּשלְ חָּ ה נָּא לִּ י אֶ חָּ ד‬ ‫ישּה‪ ,‬וַ ת ֶ‬ ‫ֹלהים; וַ ִּת ְסגֹר בַ עֲדוֹ‪ ,‬וַ ֵּתצֵּ א ‪.‬כב וַ ִּת ְק ָּרא‪ ,‬אֶ ל‪ִּ -‬א ָּ‬ ‫וַ ַת ְשכִּ בֵּ הּו‪ ,‬עַ ל‪ִּ -‬מטַ ת‪ִּ ,‬איש הָּ אֱ ִּ‬ ‫ישע‪ ,‬הַ בָּ יְ תָּ ה; וְ ִּהנֵּה הַ נַעַ ר‬ ‫ֹלהים‪ ,‬וְ אָּ שּובָּ ה ‪ ....‬לב וַ ָּיבֹא אֱ לִּ ָּ‬ ‫ִּמן‪-‬הַ נְעָּ ִּרים‪ ,‬וְ ַאחַ ת הָּ אֲ ֹתנוֹת; וְ ָארּוצָּ ה עַ ד‪ִּ -‬איש הָּ אֱ ִּ‬ ‫מֵּ ת‪ ,‬מֻ ְשכָּב עַ ל‪ִּ -‬מטָּ ת ֹו ‪.‬לג וַ ָּיבֹא‪ ,‬וַ יִּ ְסגֹר הַ ֶדלֶת בְ עַ ד ְשנֵּיהֶ ם; וַ יִּ ְתפַ לֵּל‪ ,‬אֶ ל‪-‬יְ הוָּ ה ‪.‬לד וַ יַעַ ל וַ יִּ ְשכַב עַ ל‪-‬הַ ֶילֶד‪,‬‬ ‫וַ יָּשֶ ם פִּ יו עַ ל‪-‬פִּ יו וְ עֵּ ינָּיו עַ ל‪-‬עֵּ ינָּיו וְ ַכפָּ יו עַ ל‪-‬כַפָּ ו‪ ,‬וַ יִּ גְ הַ ר‪ ,‬עָּ לָּיו; וַ יָּחָּ ם‪ ,‬בְ ַשר הַ ָּילֶד ‪.‬לה וַ י ָָּּשב וַ ֵּילְֶך בַ בַ יִּ ת‪ַ ,‬אחַ ת‬ ‫הֵּ נָּה וְ ַאחַ ת הֵּ נָּה‪ ,‬וַ יַעַ ל‪ ,‬וַ יִּ גְ הַ ר עָּ לָּיו; וַ יְ זו ֵֹּרר הַ נַעַ ר עַ ד‪-‬שֶ בַ ע פְ עָּ ִּמים‪ ,‬וַ יִּ פְ ַקח הַ נַעַ ר אֶ ת‪-‬עֵּ ינָּיו ‪.‬לו וַ יִּ ְק ָּרא ֶאל‪-‬‬ ‫גֵּיחֲ זִּ י‪ ,‬וַ יֹאמֶ ר ְק ָּרא אֶ ל‪-‬הַ שֻ נ ִַּּמית הַ זֹאת‪ ,‬וַ יִּ ְק ָּראֶ הָּ ‪ ,‬וַ ָּתבֹא אֵּ לָּיו; וַ יֹאמֶ ר‪ְ ,‬ש ִּאי ְבנְֵּך ‪.‬לז וַ ָּתבֹא וַ ִּתפֹל עַ ל‪ַ -‬רגְ לָּיו‪,‬‬ ‫וַ ִּת ְש ַתחּו ָא ְרצָּ ה; וַ ִּתשָּ א אֶ ת‪-‬בְ נָּּה‪ ,‬וַ ֵּתצֵּ א‪( ".‬מלכים ב‪ ,‬ד)‬ ‫הברכה השלישית‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא את הברכה בעיון‪.‬‬ ‫שאלו אותם כיצד הם מבינים אותה‪ .‬בנוסף להסבר המובא בספר הלימוד‪ ,‬ניתן לדון אתם גם בנקודות‬ ‫הבאות‪ :‬בעברית המילה 'קדוש' פירושה גם נפרד‪ ,‬נבדל‪ .‬הקב"ה הוא נבדל מן העולם‪ ,‬הוא איננו כפוף‬ ‫לחוקי העולם הזה‪ -‬לכן גם יש טעם להמשיך ולבקש ממנו גם בסיטואציה 'האבודה' ביותר‪ .‬במובן זה‬ ‫מהווה ברכה זו המשך והסבר לברכה הקודמת‪ ,‬בגלל קדושתו של הקב"ה הוא יכול גם להחיות מתים‪.‬‬ ‫מלאו בכיתה את הטבלה שבתרגיל ‪ ,2‬עמוד ‪ ,42‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שאלו את התלמידים‪ -‬לשם מה יש צורך בחלק של מבוא לתפילה?‬ ‫הברכה הרביעית‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה הרביעית‬ ‫שאלו את התלמידים מדוע בברכה הראשונה הנוגעת לבקשה אנו מבקשים מהשם דווקא על החכמה?‬ ‫תשובות אפשריות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אם יעניק לנו הקב"ה חכמה‪ ,‬נוכל להיפתר מכמה מהבעיות עליהן אנו עומדים לבקש בברכות הבאות‬ ‫‪-‬‬ ‫על פי הוגים יהודיים‪ ,‬החכמה והשכל הם דווקא מה שעושים את האדם לאדם‪ ,‬בהיותו שונה מבעלי‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫ניתן לספר לתלמידים שכאשר אפשר הקב"ה לשלמה המלך לבקש ממנו כל דבר שירצה‪ ,‬ביקש שלמה‬ ‫דווקא על החכמה‪:‬‬ ‫ֹלהים‪ְ ,‬שַאל מָּ ה אֶ ֶתן‪-‬לְָּך ‪.‬ו וַ יֹאמֶ ר ְשֹלמֹה‪ ,‬אַ ָּתה‬ ‫"ה בְ גִּ בְ עוֹן‪ ,‬נ ְִּרָאה יְ הוָּ ה אֶ ל‪ְ -‬שֹלמֹה‪--‬בַ חֲ לוֹם הַ לָּיְ לָּה; וַ יֹאמֶ ר אֱ ִּ‬ ‫עָּ ִּשיתָּ עִּ ם‪ -‬עַ בְ ְדָך ָּדוִּ ד ָאבִּ י חֶ סֶ ד גָּדוֹל‪ ,‬כַאֲ שֶ ר הָּ לְַך לְ פָּ נֶיָך בֶ אֱ מֶ ת ּובִּ ְצ ָּד ָּקה ּובְ יִּ ְש ַרת לֵּבָּ ב‪ ,‬עִּ ּמָּ ְך; וַ ִּת ְשמָּ ר‪-‬ל ֹו‪ ,‬אֶ ת‪-‬‬ ‫הַ חֶ סֶ ד הַ גָּדוֹל הַ זֶ ה‪ ,‬וַ ִּת ֶתן‪-‬ל ֹו בֵּ ן יֹשֵּ ב עַ ל‪-‬כִּ ְסאוֹ‪ ,‬כַיוֹם הַ זֶ ה ‪.‬ז וְ עַ ָּתה‪ ,‬יְ הוָּ ה אֱ ֹלהָּ י‪ ,‬אַ ָּתה ִּה ְמלַכְ ָּת אֶ ת‪-‬עַ בְ ְדָך‪,‬‬ ‫ַתחַ ת ָּדוִּ ד ָאבִּ י; וְ ָאנֹכִּ י נַעַ ר ָּקטֹן‪ֹ ,‬לא אֵּ ַדע צֵּ את וָּ בֹא ‪.‬ח וְ עַ בְ ְדָך‪--‬בְ תוְֹך עַ ְּמָך‪ ,‬אֲ ֶשר בָּ חָּ ְר ָּת‪ :‬עַ ם‪ָּ -‬רב‪ ,‬אֲ ֶשר ֹלא‪-‬‬ ‫יִּ ּמָּ נֶה וְ ֹלא יִּ סָּ פֵּ ר מֵּ רֹב ‪.‬ט וְ נָּתַ ָּת לְ עַ בְ ְדָך לֵּב שֹמֵּ עַ ‪ ,‬לִּ ְשפֹט אֶ ת‪-‬עַ ְּמָך‪ ,‬לְ הָּ ִּבין‪ ,‬בֵּ ין‪-‬טוֹב לְ ָּרע‪ :‬כִּ י ִּמי יּוכַ ל לִּ ְשפֹט‪,‬‬ ‫אֶ ת‪-‬עַ ְּמָך הַ כָּבֵּ ד הַ זֶ ה ‪.‬י וַ יִּ יטַ ב הַ ָּדבָּ ר‪ ,‬בְ עֵּ ינֵּי אֲ ֹדנָּי‪ :‬כִּ י שָּ ַאל ְשֹלמֹה‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַ ָּדבָּ ר הַ זֶ ה" (מלכים א‪ ,‬ג)‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫דונו עם התלמידים בשאלות שבתרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 44‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לערוך 'סיעור מוחות ' קטן‪ ,‬עם‬ ‫הצעות לשאלה‪ -‬כיצד ניתן להתרכז בתפילה טוב יותר‪ .‬הזכירו לתלמידים כי הדיון בתפילת עמידה ימשך‬ ‫גם בשיעור הבא‪.‬‬ ‫ד‪ .‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 45 -44‬בחוברת העבוד‬ ‫שיעור ‪ -13‬עמידה (המשך)‬ ‫החלק המרכזי של תפילת עמידה (ברכות ‪ ,)5-06‬סיום התפילה (ברכות ‪ .)07-09‬הלכות תפילת עמידה‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫למידת התפילה המרכזית ביהדות‪ -‬עמידה‬ ‫הכרות עם הלכות תפילת עמידה‬ ‫מטרת השיעור‬ ‫להמשיך ולהכיר את הברכות בתפילת עמידה‬ ‫לדון עם התלמידים ברעיונות שביסודן של ברכות אלו‬ ‫חומרי עזר‬ ‫סידור עם תרגום לרוסית‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא‪ :‬חזרה על החומר שנלמד‬ ‫הזכירו לתלמידים בקצרה את מה שנלמד כבר בשיעור שעבר‪ .‬בקשו מהם להיזכר באיזו ברכה עצרנו‪,‬‬ ‫ולמצוא ברכה זו בסידור‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫נמשיך את הדיון בברכות תפילת עמידה‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬ ‫במהלך הדיבור על הנושא‪ ,‬מלאו עם התלמידים את תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 46-47‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫הברכה החמישית השישית והשביעית של תפילת עמידה‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה החמישית‪.‬‬ ‫שאלו אותם‪ -‬מדוע הברכה החמישית מופיעה מיד לאחר הברכה בה מבקשים המתפללים על החכמה‪.‬‬ ‫תשובות אפשריות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כאשר האדם משיג את החכמה‪ ,‬הוא מכיר בקטנותו‪ ,‬ומרגיש רצון לחזור בתשובה ולתקן את מעשיו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רבים מהמעשים הדורשים תיקון ומעוררים חרטה‪ ,‬הם מעשים שנעשו ללא מחשבה והבנה של‬ ‫תוצאותיהם‪ ,‬מתוך חוסר היכולת של אנשים לחשוב צעד אחד קדימה‬ ‫דונו עם התלמידים בפרשנות היהודית למילה 'תשובה'‪ .‬ניתן לקרוא את דברי הרמב"ם‪ .‬כדאי להבחין בין‬ ‫השלבים בתהליך התשובה‪:‬‬ ‫"ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר‬ ‫יעזוב רשע דרכו וגו'‪ .‬וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי‪ .‬ויעיד עליו יודע תעלומות שלא‬ ‫ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו'‪ .‬וצריך להתודות בשפתיו ולומר‬ ‫עניינות אלו שגמר בלבו‪...‬‬ ‫אי זו היא תשובה גמורה‪ .‬זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה‪.‬‬ ‫לא מיראה ולא מכשלון כח‪( ".‬הלכות תשובה לרמב"ם)‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה השישית‪.‬‬ ‫דונו עם התלמידים בהבדל בין תשובה לסליחה‪( .‬תשובה‪ -‬מעשה של האדם‪ ,‬סליחה‪ -‬חסד מצד הקב"ה‪.‬‬ ‫התשובה היא תנאי הכרחי לסליחה‪ -‬הקב"ה סולח למי שמתחרט ומצטער על חטאיו ומעשיו ורוצה‬ ‫לתקנם)‪.‬‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה השביעית‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים את הקשר בין סליחה לגאולה‪( .‬העם היהודי נשלח לגלות כתוצאה מחטאיו‪ ,‬הגאולה‬ ‫שתתבטא בחזרתו של העם היהודי לארצו ובנייתו של בית המקדש‪ ,‬תהווה עדות לכך שהקב"ה סלח לעם‬ ‫ישראל על חטאיו)‪.‬‬ ‫הברכה השמינית‬ ‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה השמינית ודונו בה עם התלמידים‪ .‬הסבירו להם מה הם‬ ‫הגורמים שיאפשרו לחולה להבריא ממחלתו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫פיתוח של מדע הרפואה והפרמקולוגיה‪ ,‬שיאפשו לאבחן את המחלה נכון ולטפל בה באופן הטוב ביותר‬ ‫‪-‬‬ ‫יכולתיו וכשרונו של הרופא המטפל‬ ‫‪-‬‬ ‫הכוחות הפנימיים של החולה‬ ‫בברכה זו אנו לא רק מבקשים עזרה מהקב"ה בשלושת התחומים הנ"ל‪ .‬אנו מבטאים רעיון מהפכני‬ ‫בהרבה‪ :‬הוא נקרא 'עילת העילות'‪ ,‬זאת אומרת שהוא הנותן מרפא‪ ,‬וכל השאר‪ ,‬הרופאים‪ ,‬המטופל‬ ‫והתרופות הם שותפים במעשה הריפוי כשליחים בלבד!!‬ ‫כאשר לומדים על התוספת בברכת רפאנו בה מבקשים על חולה ספציפי‪ ,‬יכולה לעלות מצד התלמידים‬ ‫שאלה הגיונית‪ -‬האם מותר לבקש בברכה זו גם על אדם שאיננו יהודי? מאחר ומדובר בשאלה שהתשובה‬ ‫ההלכתית עליה סבוכה‪ ,‬מאחר והניסוח של הברכה הוא‪' :‬בתוך שאר חולי עמך ישראל'‪ ,‬כדאי להשיב כך‪:‬‬ ‫מותר ואף רצוי כמובן להתפלל לשלומו ורפואתו של כל אדם‪ ,‬במיוחד אם מדובר באדם קרוב‪ .‬רבנים‬ ‫וצדיקים רבים‪ ,‬ובתוכם גם הרבי מילובאוויטש‪ ,‬התפללו על חולים שאינם יהודים‪ .‬עם זאת לא ברור האם‬ ‫כדאי לעשות זאת דווקא במסגרת הברכה השמינית של עמידה‪ ,‬בה מדובר על חולים מעם ישראל‪ .‬ניתן‬ ‫להתייעץ עם רב כיצד ומתי נכון לעשות זאת‪ .‬בקשה על רפואתו של חולה לא יהודי‪ ,‬ניתן להוסיף למשל‬ ‫בברכה השש‪ -‬עשרה‪' ,‬שמע קולנו'‪.‬‬ ‫הברכה התשיעית‬ ‫שאלו את התלמידים מדוע מבקשים בברכה זו דווקא על המים?‬ ‫תשובה‪ :‬במדינת ישראל ישנה סכנת בצורת תמידית‪ ,‬שעלולה לפגוע בגידולים החקלאיים‪.‬‬ ‫הברכה העשירית‬ ‫מאחר וכנראה לא כל התלמידים בקיאים היטב בסיפורי התנ"ך‪( ,‬ולאו דווקא מכירים את תפילת מוסף‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬בה מופיעים הפסוקים שעליהם מדובר בברכה זו)‪ ,‬כדאי לקרוא להם את הציטוט מספר‬ ‫ישעיה‪ ,‬המסביר את הקשר בין התקיעה בשופר וקיבוץ גלויות‪:‬‬ ‫"יב וְ הָּ יָּה בַ יוֹם הַ הּוא‪ ,‬י ְַחבֹט יְ הוָּ ה ִּמ ִּש ֹבלֶת הַ נָּהָּ ר עַ ד‪-‬נַחַ ל ִּמ ְצ ָּריִּ ם; וְ אַ ֶתם ְתל ְֻקטּו לְ ַאחַ ד אֶ חָּ ד‪ ,‬בְ נֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל‬ ‫ארץ ִּמ ְצ ָּריִּ ם; וְ ִּה ְש ַתחֲ וּו‬ ‫יג וְ הָּ יָּה בַ יוֹם הַ הּוא‪ ,‬יִּ ָּת ַקע בְ שוֹפָּ ר גָּדוֹל‪ּ ,‬ובָּ אּו הָּ אֹבְ ִּדים בְ אֶ ֶרץ אַ שּור‪ ,‬וְ הַ נ ִָּּד ִּחים בְ ֶ‬ ‫לַיהוָּ ה בְ הַ ר הַ ק ֶֹדש‪ ,‬בִּ ירּושָּ ִּ ָּלם‪( ".‬ישעיהו כז)‬ ‫הברכה האחת עשרה‬ ‫חשוב להסביר שבברכה זו מבקשים על חזרתו של הסנהדרין‪ -‬בית הדין העליון לחוקי התורה וההלכה‪,‬‬ ‫שניחן בתכונות מיוחדות שאין לשופטים ובתי משפט אחרים‪.‬‬ ‫"אמר רבי יוסי מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד יושבין בלשכת‬ ‫הגזית ושני בתי דינין של עשרים ושלשה אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה ושאר בתי‬ ‫דינין של עשרים ושלשה יושבין בכל עיירות ישראל הוצרך הדבר לשאול שואלין מבית דין שבעירן אם‬ ‫שמעו אמרו להן ואם לאו באין לזה שסמוך לעירן אם שמעו אמרו להם ואם לאו באין לזה שעל פתח הר‬ ‫הבית אם שמעו אמרו להם ואם לאו באין לזה שעל פתח העזרה ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך‬ ‫למדתי וכך למדו חבירי אם שמעו אמרו להם ואם לאו אלו ואלו באין ללשכת הגזית ששם יושבין מתמיד‬ ‫של שחר עד תמיד של בין הערבים ובשבתות ובימים טובים יושבין בחיל נשאלה שאלה בפניהם אם שמעו‬ ‫אמרו להם ואם לאו עומדין למנין רבו המטמאים טמאו רבו המטהרין טהרו" (סנהדרין פח‪ ,‬ב)‬ ‫הברכה השלוש עשרה‬ ‫חשוב להסביר שבברכה זו מדובר על הגרים‪ -‬אנשים לא יהודים‪ ,‬שקיבלו על עצמם את היהדות והצטרפו‬ ‫לעם היהודי‪ .‬חשוב להזכיר שדמויות בולטות רבות‪ -‬כגון רות סבתו של דוד‪ ,‬וכן שמעיה ‪ ,‬אבטליון‪ ,‬רבי‬ ‫עקיבא וחכמים נוספים – היו גם הם גרים או צאצאים לגרים‪.‬‬ ‫הברכה הארבע עשרה והברכה החמש עשרה‬ ‫חשוב להסביר שכאשר מדובר על בניין ירושלים אין הכוונה רק לתקומתה של העיר‪ ,‬אלא קודם כל הכוונה‬ ‫היא לבניין בית המקדש‪ .‬כדאי להביא את דברין של הרמב"ם‪ ,‬האומר שבעתיד לבוא‪ ,‬יגיע מלך המשיח‬ ‫ויחדש את מלכות בית דוד‪ ,‬יבנה את בית המקדש‪ ,‬ויקבץ את עם ישראל‪( .‬הלכות מלכים‪ ,‬יא‪:‬ד)‬ ‫הברכה התשע עשרה‬ ‫שאלו את התלמידים מדוע תפילת עמידה מסתיימת דווקא בברכה זו‪ .‬הסבירו לתלמידים שעל פי המסורת‬ ‫היהודית 'השלום'‪ ,‬ובמיוחד השלום בתוך העם היהודי הינו בעל ערך ומשקל עצום‪ ,‬וקיומו של השלום היא‬ ‫תנאי לקבלתן של הברכות האחרות‪.‬‬ ‫ניתן להביא את דברי המשנה‪:‬‬ ‫"אמר רבי שמעון בן חלפתא‪ ,‬לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום‪ ,‬שנאמר‬ ‫(תהלים כט)‪ ,‬יי עז לעמו יתן יי יברך את עמו בשלום " (מתוך עוקצין‪ ,‬ג‪ ,‬יב)‬ ‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 49 -41‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לחלק את הכתה לשמונה קבוצות‬ ‫וכל קבוצה תענה על שאלה אחת מהתרגיל‪.‬‬ ‫קטע מעבר‪:‬‬ ‫נדבר כעת על כמה מהלכות תפילת עמידה‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫דונו בקצרה עם התלמידים בהלכות תפילת עמידה‪ ,‬המובאות בספר הלימוד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מסקנות השיעור‬ ‫‪2‬‬ ‫כאשר עוסקים בתפילת עמידה חשוב מאד להבין את הדברים הבאים ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עדיף להתפלל במניין‪ ,‬אך אפשר גם ביחיד‬ ‫‪-‬‬ ‫עדיף להתפלל בעברית‪ ,‬אך ניתן להתפלל בכל שפה מובנת‬ ‫‪-‬‬ ‫והחשוב ביותר‪ -‬עדיף להתפלל מאשר לא להתפלל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 49‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫‪ 2‬או בניסוח אחר‪' :‬במסורת היהודית מקובלת גישה כזו וכזו לתפילת העמידה'‪ ,‬בהתאם לרוח‬ ‫בית הספר‬ ‫פרק ‪ .14‬תהילים כחלק מהתפילה‬ ‫סיפורו של ספר תהילים‪ .‬פסוקי דזמרה‪ .‬אשרי‬ ‫יעדי השיעור‬ ‫להמשיך ולהכיר את הטקסטים הכלולים בליטורגיה היהודית‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫להכיר לתלמידים כמה מפרקי התהילים‪ ,‬שנכנסו לתפילה והפכו חלק ממנה‬ ‫להכיר לתלמידים פרקים מחייו של דוד המלך‪ ,‬מחבר ספר תהילים על פי המסורת‪.‬‬ ‫חומרי עזר‬ ‫סידור עם תרגום לרוסית‪ ,‬מערכת שמע‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫א‪ .‬מבוא לנושא השיעור‬ ‫בתחילת השיעור כדאי לתת לתלמידים להאזין לביצוע חזנות של כמה פרקי תהילים‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Pk319mV-F-o‬‬ ‫החזן משה שטרן‪ ,‬בלחן חסידי‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=WQ8dYrbAIZA‬‬ ‫החזן יוסלה רוזנבלט‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=99Y1JuqL4z8&feature=related‬‬ ‫החזן ג'וני טרגלד‬ ‫שאלו את התלמידים מהיכן לקוחות המילים בשירים הללו? ספרו לתלמידים שספר התהילים מהווה חלק‬ ‫מרכזי בתרבות הכלל‪ -‬עולמית‪ .‬יוצרים רבים ומפורסמים כתבו לחנים לפסוקי התהילים (הנדל‪ ,‬באך‪,‬‬ ‫שוברט‪ ,‬מנדלסון‪ ,‬בראמס‪ ,‬רחמנינוב‪ ,‬סטראבינסקי‪ )...‬וכן זמרים ידועים תרגמו לשפות שונות מילים‬ ‫מספר תהילים או שאבו משם השראה לשירים שלהם עצמם‪( .‬למשל‪ :‬ג'ורג ביירון‪ -‬באנגלית‪ ,‬הנריך היינה‪-‬‬ ‫בגרמנית‪ ,‬לומנסוב‪ ,‬סומרקוב‪ ,‬יזיקוב ועוד‪ -‬ברוסית‪ ).‬ניתן לקרוא לתלמידים בכיתה אחד מהשירים הללו‬ ‫ברוסית‪.‬‬ ‫בספר ברוסית מובאים ציטוטים של שירים לדוגמא‪ ,‬על פי פרק א' בתהילים‪ ,‬וכן פרק קכא‪.‬‬ ‫בעם הרוסי הקדום‪ ,‬וכן בעמים נוספים אחרים שימש ספר תהילים כספר לימוד אותיות ושפה הקדום‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫לפני שאר המטרות‪ ,‬שימשו פסוקי התהילים קודם כל כדרך של האדם לפנות בתפילה לאלוהיו‪ ,‬עוד בימי‬ ‫קדם‪ .‬לכן היום נעסוק במקומם של פרקי תהילים בתפילה היהודית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪:‬‬ ‫שאלו את התלמידים מי נחשב למחבר של רוב פרקי התהילים?‬ ‫הזכירו להם בקצרה את תולדות חייו של דוד (עיקרי הדברים‪ -‬כל ימיו של דוד היו מלאי תלאות וקשיים‪,‬‬ ‫שאול המלך שאצלו עבד ועם בתו התחתן ניסה להרוג אותו‪ .‬דוד ברח והסתתר אצל עם אויב‪ .‬חברו הטוב‬ ‫ביותר יונתן מת בקרב‪ .‬דוד אהב אשה נשואה ושלח את בעלה – אוריה‪ -‬לשדה הקרב שם מת ודוד נשא‬ ‫באחריות ובחרטה על מעשה זה כל ימיו‪ .‬אחד מבניו מת בילדותו‪ .‬בן אחר של דוד‪ ,‬אמנון‪ ,‬אנס את אחותו‬ ‫– תמר‪ -‬ונהרג על ידי אבשלום אחיו‪ .‬אבשלום מרד באביו המלך דוד‪ ,‬דוד גורש מירושלים ומת במהלך‬ ‫מרידה זו)‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫למרות כל התלאות שעבר דוד המלך הוא מעולם לא איבד אמונה בקב"ה‪ .‬אמונה זו התבטאה בשירתו‪-‬‬ ‫פרקי התהילים‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים שפרקי התהילים כוללים את כל המאפיינים של תפילה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שבח לקב"ה‬ ‫‪-‬‬ ‫הודיה לקב"ה‬ ‫‪-‬‬ ‫בקשה‪ ,‬פנייה לקב"ה (בעניין פרטי כמו גם בעניין הנוגע לכלל ישראל)‬ ‫‪-‬‬ ‫ביטוי של אמונה ובטחון בקב"ה‬ ‫כעת יותר מובן איך הפכו פרקי תהילים רבים לחלק מן התפילה‪.‬‬ ‫דוד המלך שר את פסוקי האמונה הללו בליווי נגינה על כינור‪( .‬ברוסית כלי זה נקרא 'פסלטי'‪ ,‬וכך גם נקרא‬ ‫כל אחד מפרקי התהילים 'פסלטיר')‬ ‫ניתן להראות לתלמידים ציור או מיצג כלשהו של דוד בליווי כלי הנגינה (הנבל או הכינור)‬ ‫למשל‪:‬‬ ‫‪http://apologus.files.wordpress.com/2008/01/tissot-david-singing427x620.jpg‬‬ ‫ג'יימס טיסו‬ ‫‪http://uploads7.wikipaintings.org/images/marc-chagall/david-with-his-harp-1956.jpg‬‬ ‫מארק שאגל‬ ‫קטע מקשר‪:‬‬ ‫נדון כעת בכמה פרקי תהילים שנכנסו לסדר התפילה‬ ‫פסוקי דזמרה‪:‬‬ ‫בקשו מהתלמידים למצוא את פרקי התהילים הללו בסידור‪.‬‬ ‫בקשו מכמה תלמידים להקריא אותם לשאר הכיתה‪ ,‬כל אחד פרק‪.‬‬ ‫דונו עם התלמידים ברעיון שמאחורי פרקים קמו‪ -‬קנ (תשובה‪ :‬שבח לקב"ה)‪.‬‬ ‫בקשו מן התלמידים לחפש בתוך פרקי התהילים שבתפילה פסוקים המבטאים שבח לקב"ה‪.‬‬ ‫בצעו יחד עם התלמידים את תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 52 -50‬בחוברת העבודה‪ .‬בקשו מהתלמידים להסביר את‬ ‫תשובתם לשאלה האחרונה של התרגיל‪.‬‬ ‫אשרי‬ ‫בקשו מן התלמידים לעיין היטב בפרק תהילים זה‪ ,‬גם ברוסית וגם בעברית‪ .‬שאלו אותם מה מיוחד בפרק‬ ‫זה? (תשובה‪ :‬הוא מסודר באקרוסטיכון‪ ,‬ז"א כל אחד מהמשפטים מתחיל באות לפי סדר הא‪-‬ב‪).‬‬ ‫שאלו אותם איזה אות חסרה בסדר האותיות? (נון)‪ .‬כאשר מסבירים לתלמידים מדוע‪ ,‬ניתן לצרף גם‬ ‫דברים מתוך ספרו של רבי ניסן מינדל 'ואני תפילתי'‪ :‬הוא מסביר כי זוהי האות שבה מתחילה המילה‬ ‫'נפילה'‪ ,‬אך דוד המלך לא שכח את האות הזו‪ ,‬ובפסוק הבא שמתחיל באות 'ס' הוא מבקש על 'סומך‬ ‫נופלים'‪.‬‬ ‫פרק זה מתחיל במהילה 'תהילה' (שבח)‪ ,‬הדומה לשמו של הספר 'תהילים'‪( .‬שני הפסוקים הראשונים של‬ ‫'אשרי' לקוחים מתוך פרקי תהילים אחרים‪' :‬אשרי יושבי ביתך‪ ,‬עוד יהללוך סלה' מתוך תהילים פד‪,‬ה‪.‬‬ ‫וכן‪' ,‬אשרי העם שככה לו‪ ,‬אשרי העם שה' אלהיו'‪ ,‬מתוך תהילים קמד‪ ,‬טו‪).‬‬ ‫שאלו את התלמידים מהו הרעיון המרכזי המובע בפרק זה‪ ,‬וכיצד הוא נקשר לתפילה? (הקב"ה דואג לכל‬ ‫ברואיו‪ ,‬ורחמיו 'על כל מעשיו'‪ ,‬ולא רק על אלו שמקיימים מצוותיו‪ .‬רעיון זה הוא המאפשר לבני האדם‬ ‫לפנות אליו בתפילה ולבקש את עזרתו‪ ,‬גם אם הם רחוקים ממנו‪).‬‬ ‫בצעו יחד עם התלמידים את תרגיל ‪ ,2‬בעמוד ‪ 52‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סיכום‬ ‫ספרו לתלמידים כי בעם ישראל מקובל לקרוא את פרקי התהילים לא רק במסגרת התפילה‪ ,‬אלא גם‬ ‫במקרים נוספים‪ -‬כגון לרפואת חולה‪ ,‬להצלחת יולדת‪ ,‬או בשעת צרה‪ .‬ישנן קהילות בהן מקובל לקרוא‬ ‫פרקי תהילים מסוימים‪ ,‬קבועים מראש‪ ,‬לאירועים ספציפיים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫פרק ב‪ -‬בשעת סערה‬ ‫פרק ג‪ -‬לכאבי ראש וכתפיים‬ ‫פרק ז‪ -‬להינצל מאויבים‬ ‫פרק ח‪ -‬להשאיר רושם טוב‬ ‫פרק ט‪ -‬להחלמת תינוק‬ ‫פרק י‪ -‬לנצח את האויבים‬ ‫פרק יג‪ -‬להינצל מצרה‬ ‫פרק יד‪ -‬בשעת פחד‬ ‫(המקור ‪ :‬רבי ברל נובוטובסקי ‪)http://toldot.ru/urava/ask/urava_6832.html‬‬ ‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬ ‫חשוב שהתלמידים יבינו שספר התהילים הוא מקור תמידי של כח רוחני עבור עם ישראל‪ .‬הוא מבטא את‬ ‫התקווה וההישענות על הקב"ה‪ ,‬ואת האמונה בו בכל המצבים‪.‬‬ ‫ניתן לסיים את השיעור בביצוע של פרק תהילים בשפה הרוסית‪ ,‬למשל של יולי קים‪ .‬ניתן למצוא בלינקים‬ ‫הבאים בביצועים שונים‪:‬‬ ‫=‪http://www.youtube.com/watch?v‬‬‫‪I7i1gEyMmU&feature=results_video&playnext=1&list=PLBFF18FA6ACBDA100‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=MhpVzY_x-n8&feature=related‬‬ ‫ה‪ .‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 50 -51‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .15‬ברכת המזון וברכות שונות‬ ‫סיווג הברכות‪ .‬ברכת המזון‪.‬‬ ‫מספר הלכות הקשורות בברכת המזון‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד ברכות שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬לימוד הברכה שלאחר האכילה – "ברכת המזון"‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את הסיווג המסורתי של הברכות היהודיות‪.‬‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים ברכות שונות ואת המעמד ההלכתי שלהן‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫סידור בתרגום לרוסית‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא השיעור‬ ‫התחל את שיעור בכך שתקריא בקול את הקטע הבא מהתלמוד‪:‬‬ ‫תניא‪ ,‬היה רבי מאיר אומר‪ :‬חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום‪ ,‬שנאמר (דברים י)‪" :‬ועתה ישראל מה ה'‬ ‫אלהיך שואל מעמך" (מנחות מ"ג ע"ב)‪.‬‬ ‫(הסבר כי הפרשנות שמציע רבי מאיר היא לקרוא את המילה "מה" כ"מאה"‪" :‬ועתה ישראל מאה ה' אלהיך‬ ‫שואל מעמך"‪).‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ :‬האם ניתן למלא דרישה זו על ידי שלוש התפילות אותן מחויב היהודי לקרוא ביום?‬ ‫(חשבו‪ :‬תפילת עמידה שלוש פעמים ביום‪ 2 ;3×19=57 -‬הברכות שלפני ואחרי קריאת שמע של בוקר‪ ,‬ו‪ 4-‬של‬ ‫ערב = ‪ 02 ,7‬ברכות השחר‪ ...‬סך הכל יוצא פחות ממאה‪ .‬אם התלמידים מתקשים בחישוב‪ ,‬עזור להם‪).‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ :‬באיזה אופן יכול היהודי "להשלים את החסר"? (באמצעות הברכות שתיקנו חכמים‪).‬‬ ‫אם התלמידים מתקשים‪ ,‬ספר להם את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫ברכות אלה בדיוק – הן נושא השיעור היום‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה של הנושא‬ ‫שאל את התלמידים‪ :‬מדוע מכונות אמירות אלו "ברכות"? (מכיוון שהן מתחילות במילים "ברוך אתה"‪).‬‬ ‫בקש מהתלמידים לציין ברכות המוכרות להם‪ .‬הצע להם להיזכר בסיווג של הברכות האלו‪ .‬עזור להם אם הם‬ ‫מתקשים בכך‪ .‬את הסיווג ניתן למצוא בכל סידור‪ ,‬תחת הכותרת "ברכות [שונות]"‪ .‬הכר להם את הסיווג‬ ‫המקובל במסורת היהודית‪.‬‬ ‫מלאו יחד את תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 54‬בחוברת העבודה‪ .‬את התרגיל ניתן לעשות באופן אינדיווידואלי או בקבוצות‪.‬‬ ‫בזמן עשיית התרגיל בקש מהתלמידים לנמק את בחירתם בתשובה זו או אחרת‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫כל הברכות הללו נתקנו על ידי חכמים‪ .‬יוצאות דופן מכלל זה הן שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון –‬ ‫הברכה שמברכים לאחר ארוחה שכללה לחם‪.‬‬ ‫ייתכן שכדאי להסביר כיצד הבדל זה במקור הברכות משפיע על הפרקטיקה הדתית‪ :‬אם אדם אינו בטוח אם‬ ‫אמר את הברכה הנדרשת‪ ,‬הרי שבכל המקרים‪ ,‬למעט ברכת המזון‪ ,‬אין צורך לחזור ולומר את הברכה‪ .‬אך אם‬ ‫אכל לחם ושבע‪ ,‬ואינו בטוח אם בירך את ברכת המזון‪ ,‬עליו לומר את שלוש הברכות הראשונות של ברכת‬ ‫המזון‪ ,‬מאחר והן חובה מהתורה‪.‬‬ ‫ברכת המזון‬ ‫בקש מהתלמידים למצוא את ברכת המזון בסידור‪.‬‬ ‫שאל אותם‪ :‬מכמה חלקים מורכבת ברכה זו?‬ ‫תאר להם כיצד נבנה בהדרגה טקסט הברכה‪ ,‬כמקובל לפי המסורת‪:‬‬ ‫קטע ‪0‬‬ ‫משה‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫יהושע בן נון‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫דוד ושלמה‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫חכמי יבנה‬ ‫במהלך הדיון עשו בכיתה את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪.56‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫כעת נדבר על מספר הלכות הקשורות באמירת ברכת המזון‪.‬‬ ‫הקרא לתלמידים את הפסוק בתורה ממנו למדו חכמים שיש לומר ברכה לאחר האכילה‪ " :‬וְ ָאכַלְ ָּת‪ ,‬וְ ָּשבָּ עְ ָּת‪--‬‬ ‫ּובֵּ ַרכְ ָּת אֶ ת‪-‬יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך" (דברים ח'‪ :‬י)‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ ,‬כיצד הסיקו חז"ל ממילים אלה כי ברכת המזון נאמרת רק לאחר אכילת לחם? (לפי‬ ‫גישת המסורת היהודית‪ ,‬הלחם הוא הבסיס בתזונה האנושית‪ .‬לכן בתורה כל סעודה נקראת "לאכול לחם"‪).‬‬ ‫אם מסגרת הזמן מאפשרת והתלמידים מתעניינים בהיסטוריה‪ ,‬ניתן לערוך שיחה קצרה על תפקידו של הלחם‬ ‫בתזונת בני האדם בעידנים שונים‪.‬‬ ‫הסבר לתלמידים כי ברכת המזון נאמרת במקום האכילה‪ ,‬ושרצוי אף לחזור למקום בו ישבת ממש‪ .‬אפשר‬ ‫לקרוא לתלמידים את הקטע הבא מהתלמוד‪:‬‬ ‫מי שאכל ושכח ולא בירך‪ ,‬בית שמאי אומרים‪ :‬יחזור למקומו ויברך‪ .‬ובית הלל אומרים‪ :‬יברך במקום שנזכר‪.‬‬ ‫ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו‪... .‬אמרו להם בית הלל לבית שמאי‪ :‬לדבריכם‪ ,‬מי שאכל בראש‬ ‫הבירה (=המגדל) ושכח וירד ולא ברך‪ ,‬יחזור לראש הבירה ויברך?! אמרו להן בית שמאי לבית הלל‪ ,‬לדבריכם‪,‬‬ ‫מי ששכח ארנקי בראש הבירה‪ -‬לא יעלה ויטלנה? לכבוד עצמו הוא עולה‪ ,‬לכבוד שמים לא כל שכן! (ברכות נ"ג‬ ‫ע"ב)‪.‬‬ ‫השלימו את התרגיל בעמ' ‪ 56‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיום‬ ‫ספר לתלמידים על המנהג לסלק את הסכינים והמזלגות לפני ברכת המזון‪ .‬הסבר כי זה נעשה על מנת לדמות‬ ‫את שולחן האוכל למזבח‪ ,‬ואילו במזבח אסור שייגע ברזל‪ .‬אפשר לקרוא לתלמידים את פירוש רש"י לשמות‬ ‫כ'‪:‬כא‪ ,‬בו יש הסבר לקשר זה‪:‬‬ ‫"ותחללה" – הא למדת שאם הנפת עליה ברזל חללת (פ"ג דמדות)‪ .‬שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם‬ ‫והברזל נברא לקצר ימיו של אדם‪ .‬אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך‪ .‬ועוד‪ :‬שהמזבח מטיל שלום בין‬ ‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל‪ ,‬והרי דברים קל וחומר‪ :‬ומה אבנים שאינם רואות‬ ‫ולא שומעות ולא מדברות ‪ -‬ע"י שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל‪ ,‬המטיל שלום בין איש‬ ‫לאשתו‪ ,‬בין משפחה למשפחה‪ ,‬בין אדם לחבירו ‪ -‬על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות (מכילתא)‪.‬‬ ‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬ ‫הסבר לתלמידים כי הרעיון להתחיל ולסיים את הסעודה בברכה משמש את אותה המטרה – לדמות את‬ ‫השולחן היהודי למזבח‪ ,‬ובכך להפוך את תהליך ספיגת המזון לצורה של עבודת השם‪.‬‬ ‫אם מסגרת הזמן מאפשרת זאת‪ ,‬הצע לתלמידים לבצע את תרגיל ‪ 6‬בעמ' ‪ 57‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לחלק את‬ ‫הכיתה לקבוצות – האחת תרכיב תפריט לסעודה בשרית והשנייה לסעודה חלבית (והשלישית – פרווה)‪.‬‬ ‫‪ .5‬שיעורי בית‬ ‫חוברת עבודה‪ ,‬תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 52‬ותרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪.55‬‬ ‫דוגמא לתשובות לתרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪:55‬‬ ‫ברכות הנהנין‬ ‫ברכות על מצוות‬ ‫ברכות הודיה‬ ‫לפני טעימת מזון ואחרי‬ ‫האוכל‪,‬‬ ‫ברכות על ריחות נעימים‬ ‫על הנחת תפילין‪ ,‬ציצית‪,‬‬ ‫הדלקת נרות שבת ונרות‬ ‫חנוכה‬ ‫שהחיינו‪,‬‬ ‫ברכות על תופעות טבע‬ ‫שיעור ‪ .16‬ברכת המזון (המשך)‬ ‫מבנה ברכת המזון‪ .‬החלק הראשון של ברכת המזון‪.‬‬ ‫החלק השני של ברכת המזון‪.‬‬ ‫החלק השלישי של ברכת המזון‪ .‬סיום ברכת המזון‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד "ברכת המזון" – הברכה שלאחר האכילה‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את מבנה ברכת המזון‪.‬‬ ‫‪ ‬להסביר לתלמידים את הקשר בין תוכנו של כל קטע בברכת המזון ובין המחבר המשוער שלו‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫סידור בתרגום לרוסית‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫התחל בחזרה קצרה על החומר של השיעור הקודם‪ .‬חשוב שהתלמידים ייזכרו שהחלק המחייב של ברכת‬ ‫המזון מורכב מארבעה קטעים וכי המסורת (חז"ל) מייחסת אותם למשה‪ ,‬יהושע בן נון‪ ,‬דוד ושלמה ולחכמי‬ ‫יבנה‪ ,‬בהתאמה‪ .‬שאל את התלמידים‪ :‬כיצד הגיעו חז"ל למסקנה זו? (על בסיס תוכנם של הקטעים‪).‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫הבה ונבחן בתשומת לב כל קטע‪ ,‬וננסה להבין על בסיס מה יכלו חכמינו להסיק מי המחבר שלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫שרטט על הלוח את הטבלה הבאה‪ ,‬והצע לתלמידים להעתיק אותה אל המחברות שלהם‪:‬‬ ‫הקטע‬ ‫המחבר‬ ‫קטע ‪0‬‬ ‫משה‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫יהושע בן נון‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫דוד ושלמה‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫חכמי המאה השנייה לספירה‬ ‫הבסיס להסקת זהות המחבר‬ ‫במהלך לימוד החומר‪ ,‬מלאו את הטבלה יחד עם התלמידים כך שבסוף השיעור היא תהיה מלאה‪.‬‬ ‫הקטע הראשון‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא בתשומת לב את הקטע‪ .‬שאל אותם‪ ,‬מה בקטע יכול לשמש עדות לכך כי משה הוא‬ ‫המחבר (על תשובות התלמידים להיות מנומקות)‪.‬‬ ‫הפנה את תשומת ליבם למילים הבאות‪" :‬הזן את העולם כולו בטובו בחן‪ ,‬בחסד וברחמים"‪ .‬הצג בפניהם את‬ ‫המסורת התלמודית‪ ,‬לפיה משה כתב ברכה זו לאחר שעם ישראל זכה לראשונה לקבל מן‪ .‬הקב"ה העניק לעם‬ ‫ישראל מן כל ארבעים שנות נדודיהם במדבר (ייתכן ויהיה צורך להזכיר לתלמידים מהו מן)‪ .‬הדגש כי את המן‬ ‫קיבלו כל בני ישראל‪ :‬זקנים וצעירים‪ ,‬צדיקים ורשעים‪ ,‬במובן מסוים "העולם כולו"‪.‬‬ ‫חשוב להסביר לתלמידים שהקב"ה זן את "העולם כולו" גם במובן הפשוט של מילים אלו‪ :‬העולם שברא הוא‬ ‫כזה בו כל מיני בעלי החיים הקיימים מוצאים בו את מזונם ואת מרחב המחייה שלהם‪.‬‬ ‫בסוף הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬ ‫קטע ‪0‬‬ ‫משה‬ ‫משה חיבר ברכה זו לאחר שעם ישראל זכה לראשונה‬ ‫לקבל מן‪ ,‬אותו קיבלו בני ישראל מהקב"ה במשך כל‬ ‫ארבעים שנות נדודיהם במדבר‪.‬‬ ‫ענו על שאלות נבחרות מתוך תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 51‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫הקטע השני‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא קטע זה בשימת לב‪.‬‬ ‫שאל אותם‪ ,‬מה בקטע יכול להצביע על כך שיהושע חיבר אותו (על תשובות התלמידים להיות מנומקות)‪.‬‬ ‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים למילים הבאות‪:‬‬ ‫"נודה לך ה' א‪-‬לוהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה‪ ,‬ועל שהוצאתנו ה' א‪-‬להינו מארץ‬ ‫מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך שחתמת בבשרנו"‬ ‫שאל את התלמידים‪ :‬כיצד קשור תוכנם של משפטים אלה ליהושע בן נון?‬ ‫‪ ‬יציאת מצרים ("‪...‬ועל שהוצאתנו ה' א‪-‬להינו מארץ מצרים‪ :)"...‬יהושע היה אחד משני האנשים‬ ‫שהשתתפו ביציאת מצרים וזכו לראות את כיבוש אדמת ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬ארץ ישראל ("ארץ חמדה טובה ורחבה")‪ :‬יהושע פיקד על כיבוש הארץ‪.‬‬ ‫‪ ‬ברית מילה ("בריתך שחתמת בבשרנו")‪ :‬מיד לאחר כניסת בני ישראל לארץ המובטחת ציווה הקב"ה‬ ‫את יהושע למול את כל הזכרים שבבני ישראל‪.‬‬ ‫ב בָּ עֵּ ת הַ ִּהיא‪ָ ,‬אמַ ר יְ הוָּ ה אֶ ל‪-‬יְ הוֹשֻ עַ ‪ ,‬עֲשֵּ ה לְ ָך‪ ,‬חַ ְרבוֹת צ ִֻּרים; וְ שּוב מֹל אֶ ת‪-‬בְ נֵּי‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ֵּ ,‬שנִּית ‪.‬ג וַ יַעַ ש‪-‬ל ֹו יְ הוֹשֻ עַ ‪,‬‬ ‫חַ ְרבוֹת צ ִֻּרים; וַ יָּמָּ ל אֶ ת‪-‬בְ נֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬אֶ ל‪-‬גִּ בְ עַ ת הָּ ע ֲָּרלוֹת ‪.‬ד וְ זֶ ה הַ ָּדבָּ ר‪ ,‬אֲ ֶשר‪-‬מָּ ל יְ הוֹשֻ עַ ‪ :‬כָּל‪-‬הָּ עָּ ם הַ יֹצֵּ א ִּמ ִּּמ ְצ ַריִּ ם‬ ‫כָּרים כֹל ַא ְנ ֵּשי הַ ִּּמלְ חָּ מָּ ה‪ ,‬מֵּ תּו בַ ִּּמ ְדבָּ ר בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬בְ צֵּ אתָּ ם‪ִּ ,‬מ ִּּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬ה כִּ י‪-‬מֻ לִּ ים הָּ יּו‪ָּ ,‬כל‪-‬הָּ עָּ ם הַ י ְֹצ ִּאים; וְ כָּ ל‪-‬‬ ‫הַ זְ ִּ‬ ‫ַארבָּ עִּ ים ָּשנָּה‪ ,‬הָּ לְ כּו בְ נֵּי‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל בַ ִּּמ ְדבָּ ר‪ ,‬עַ ד‪-‬תֹם‬ ‫ֹּלדים בַ ִּּמ ְדבָּ ר בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬בְ צֵּ אתָּ ם ִּמ ִּּמ ְצ ַריִּ ם‪ֹ--‬לא‪-‬מָּ לּו ‪.‬ו כִּ י ְ‬ ‫הָּ עָּ ם הַ יִּ ִּ‬ ‫כָּל‪-‬הַ גוֹי ַא ְנ ֵּשי הַ ִּּמלְ חָּ מָּ ה הַ י ְֹצ ִּאים ִּמ ִּּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬שָּ ְמעּו בְ קוֹל יְ הוָּ ה‪ :‬אֲ ֶשר נ ְִּשבַ ע יְ הוָּ ה‪ ,‬לָּהֶ ם‪ ,‬לְ בִּ לְ ִּתי הַ ְראוֹתָּ ם‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע יְ הוָּ ה לַאֲ בוֹתָּ ם לָּתֶ ת לָּנּו‪ ,‬אֶ ֶרץ זָּ בַ ת חָּ לָּב ְּודבָּ ש ‪.‬ז וְ אֶ ת‪-‬בְ נֵּיהֶ ם הֵּ ִּקים ַת ְח ָּתם‪ ,‬אֹתָּ ם מָּ ל‬ ‫אֶ ת‪-‬הָּ ֶ‬ ‫יְ הוֹשֻ עַ ‪ :‬כִּ י‪-‬ע ֲֵּרלִּ ים הָּ יּו‪ ,‬כִּ י ֹלא‪-‬מָּ לּו אוֹתָּ ם בַ ָּד ֶרְך‪.‬‬ ‫(יהושע‪ ,‬פרק ה')‬ ‫הפנה את תשומת לב התלמידים כי קטע זה מונה את הנכסים החשובים ביותר של עם ישראל‪ :‬תורה‪ ,‬מצוות‬ ‫וארץ ישראל‪.‬‬ ‫בסוף הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬ ‫יהושע יהושע היה אחד משני האנשים שהשתתפו ביציאת‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫בן נון‬ ‫מצרים וזכו לראות את כיבוש אדמת ארץ ישראל‪ .‬הוא‬ ‫פיקד על כיבוש זה‪ .‬לאחר הכניסה לארץ הורה לכל‬ ‫הזכרים שבין בני ישראל לעשות ברית מילה‪.‬‬ ‫בחר מספר שאלות מתוך תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 59‬בחוברת העבודה‪ ,‬בהן ניתן לדון ולענות בכיתה‪.‬‬ ‫הקטע השלישי‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא בתשומת לב קטע זה‪ .‬שאל אותם‪ ,‬מה בקטע יכול ללמד על כך שמחבריו היו דוד‬ ‫ושלמה (כאן הכל פשוט יותר‪ ,‬לכן השתדל לגרום לתלמידים לענות בעצמם)‪.‬‬ ‫"רחם נא ה' אלהינו על ישראל עמך‪ .‬ועל ירושלים עירך‪ .‬ועל ציון משכן כבודך"‪.‬‬ ‫דוד כבש את ירושלים‪ ,‬ואילו שלמה בנה בה את בית המקדש ("משכן כבודך")‪.‬‬ ‫"ועל מלכות בית דוד משיחך" – זוהי בקשה על ביאת המשיח במהרה‪ ,‬שלפי המסורת יהיה מצאצאי דוד‬ ‫ושלמה‪.‬‬ ‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים לכך שהברכה השלישית מסתיימת במילה "אמן"‪ ,‬אותה מבטאים גם‬ ‫כאשר מברכים לבד‪ .‬הסבר להם במה זה קשור (מילה זו חוצצת בין הקטעים המצווים על ידי התורה ובין‬ ‫קטעים מאוחרים יותר‪ ,‬שנוספו על ידי חכמים)‪.‬‬ ‫בסוף הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬ ‫דוד כבש את ירושלים‪ ,‬שלמה הקים בה את בית‬ ‫דוד‬ ‫ושלמה המקדש‪ .‬המשיח יהיה מצאצאי דוד ושלמה‪.‬‬ ‫קטע ‪2‬‬ ‫בחר מספר שאלות מתוך תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 61‬בחוברת העבודה‪ ,‬ניתן לענות עליהן ישר בכיתה‪.‬‬ ‫הקטע הרביעי‬ ‫ספר לתלמידים כי לפי המסורת קטע זה חובר אחרי שהשלטון הרומי התיר לקבור את היהודים שנספו בביתר‪.‬‬ ‫ייתכן ויהיה צורך להזכיר כי מבצר ביתר היה למרכז המרד ברומאים בהנהגת בר כוכבא בשנים ‪.022-025‬‬ ‫על מנת שהתלמידים יוכלו להעריך את גודל הפורענות‪ ,‬ניתן להביא בפניהם את המדרש הבא (יש להדגיש כי‬ ‫אין להבין אותו מילולית)‪:‬‬ ‫"נכנסו שמונים אלף קרני מלחמה לכרך ביתר והיו הורגים בה אנשים ונשים וטף‪ ,‬עד שיצא דמם‬ ‫מן הפתחים ומן הסבכות ומן הצינורות‪ ,‬והיה הסוס שוקע בדם עד חוטמו‪ ,‬והיה הדם מגלגל‬ ‫אבנים של ארבעים סאה‪ ,‬והולך בים ארבעה מילין‪ .‬שמא תאמר שקרובה ‪ -‬רחוקה הייתה מן הים‬ ‫מיל‪ .‬וכרם גדול היה לו לאדריאנוס שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל‪ ,‬כמין טבריה לציפורי‪,‬‬ ‫והקיפו גדר מהרוגי ביתר במלוא קומה ובפישוט ידיים‪ ,‬וגזר עליהם שלא ייקברו‪ ,‬עד שעמד מלך‬ ‫אחר וגזר עליהם וקברום‪ ...‬שנו‪ :‬שבע שנים בצרו אומות העולם את כרמיהן מדמם של ישראל‬ ‫בלא זבל‪" ...‬‬ ‫ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי‪ ,‬ספר האגדה‪.‬‬ ‫הסבר לתלמידים כי הבאה לקבורה היא מצווה חשובה מאוד ביהדות‪ ,‬אשר נחשבת לחסד של אמת‪ ,‬ומי‬ ‫שאוסר על הבאה לקבורה לועג למתים ולבני משפחותיהם‪.‬‬ ‫בסוף הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬ ‫קטע ‪4‬‬ ‫חכמי‬ ‫המאה‬ ‫השנייה‬ ‫לספירה‬ ‫קטע זה חובר אחרי שהשלטון הרומי התיר לקבור את‬ ‫היהודים שנספו בביתר‪ .‬הבאה לקבורה נחשבת ביהדות‬ ‫לחסד של אמת‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיום‬ ‫קראו יחד עם התלמידים את הבקשות החותמות את החלק של הברכות (המתחילות במילה "הרחמן")‪.‬‬ ‫עשו את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 60‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬ ‫על מנת לסכם את השיעור התחל לפתור יחד עם התלמידים את תרגיל ‪ 5‬בעמ' ‪ 62‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫‪ .5‬שיעורי בית‬ ‫לסיים את התרגיל שהתחלתם בכיתה‪.‬‬ ‫שיעורים ‪ .17-19‬רמב"ם‪ ,‬י"ג עיקרי אמונה‬ ‫מאחר ולנושא זה מוקדשים שלושה שיעורים רצופים‪ ,‬יש להם מערך שיעור אחד‬ ‫משותף‪ .‬המורה יחלק את החומר בין השיעורים כראות עיניו‪.‬‬ ‫מטרות השיעורים‬ ‫‪ ‬לימוד י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות עבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‪.‬‬ ‫משימות השיעורים‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪ ‬להסביר לתלמידים את משמעות המושג "עיקר אמונה"‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫סידור בתרגום לרוסית‪.‬‬ ‫דיוקן של הרמב"ם ‪http://pmj.bmj.com/content/83/979/352/F1.large.jpg -‬‬ ‫האנדרטה בקורדובה ‪-‬‬ ‫‪http://southjerusalem.com/wp-content/uploads/2008/12/rambam1.jpg‬‬ ‫יש לזכור כי מדובר בחומר מורכב‪ ,‬שייתכן ותלמידי כיתה ח' אינם מורגלים בסוגו‪ .‬לכן יש לבחון תכופות את‬ ‫המצב בכיתה ולפקח שהדיון לא נכנס עמוק מידי לעולם של בעיות פילוסופיות מורכבות בהם מתחבטים טובי‬ ‫המוחות של האנושות זה מאות בשנים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫הצע לתלמידים לנסח את העקרונות המרכזיים של השקפת העולם היהודית‪ .‬ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות‪,‬‬ ‫כך שכל קבוצה תנסח את הרעיונות שלה ל"עיקרי אמונה" (ניתן לכתוב את התשובות בחוברת העבודה בעמ'‬ ‫‪ 62‬ולהקריא בקול לכל הכיתה)‪.‬‬ ‫דון עם התלמידים‪ ,‬מדוע למשך זמן ארוך העדיפו היהודים להסתדר בלא "עיקרי אמונה"? (הסכנה שבבידוד‬ ‫מספר "עקרונות מרכזיים" והפיכתם ל"עיקרי אמונה" היא בכך שהדבר מזמין פיתוי להכריז על היתר כ"לא‬ ‫חשוב"‪ ,‬דברים שאפשר לזלזל בהם; ומכאן – קצרה הדרך לרפורמיות והביטול שלה מצוות "לא חיוניות"‪).‬‬ ‫ספר לתלמידים כי היהודים נאלצו לחשוב באופן רציני על ניסוח "עיקרי אמונה" משלהם רק בימי הביניים‪,‬‬ ‫בהם היהדות היתה נתונה במצב של מחלוקת תמידית‪ ,‬גלויה או סמויה‪ ,‬עם הנצרות והאיסלאם‪ ,‬שתי דתות‬ ‫להן "עיקר אמונה" מנוסח היטב (אצל המוסלמים – השהאדה ואילו אצל הנוצרים – הקרדו הניקיאני‪.‬‬ ‫בהתאם לרמת הכיתה המורה צריך להחליט עד כמה לפרט לגבי טקסטים אלה והאם להזכיר אותם בכלל‪).‬‬ ‫כאשר יש ליהודי "עיקר אמונה" משלו‪ ,‬הוא יכול לענות בבהירות ובמהירות מה משותף לדתו שלו – היהדות –‬ ‫ולדת זו או אחרת‪ ,‬ובמה השקפת העולם היהודית נבדלת ממנה עקרונית‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫במשך ההיסטוריה היהודית היו מספר ניסיונות לנסח "עיקר אמונה" יהודי‪ .‬היום נעסוק בטקסט המוכר‬ ‫ביותר מבין אלה‪ ,‬י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫סיעור מוחות‪ :‬בקש מהתלמידים להיזכר במה שידוע להם אודות הרמב"ם (עובדות מרכזיות‪ :‬נולד בספרד‬ ‫המוסלמית‪ ,‬גדול בתורה ובהלכה‪ ,‬פילוסוף דגול ורופא בר סמכא שעבד בשרות הסולטאן המצרי‪ ,‬מומחה‬ ‫באסטרונומיה ובפילוסופיה ערבית בת זמנו‪ ,‬באמצעותה נחשף לרעיונות העיקריים ושיטות ההיסק של‬ ‫הפילוסופים היווניים הגדולים‪ ,‬ובייחוד אפלטון ואריסטו)‪.‬‬ ‫הסבר לתלמידים כי הרמב"ם ניסח את העיקרים שלו בהקשר של הויכוחים עם מספר תורות עתיקות בנות‬ ‫זמנו‪ :‬אסלאם‪ ,‬נצרות‪ ,‬עבודת אלילים‪ ,‬קראות (קראים – כת יהודית המכירה בתורה שבכתב אך כופרת בתורה‬ ‫שבעל פה)‪.‬‬ ‫העיקר הראשון‬ ‫בזמן לימוד עיקר זה או אחר‪ ,‬הצע לתלמידים לכתוב את התשובות לשאלות בחוברת העבודה‪ .‬עבור העיקר‬ ‫הראשון – השאלות שבעמ' ‪.64‬‬ ‫"אני מאמין באמונה שלמה" ‪ -‬חשוב להסביר לתלמידים כי ניסוח זה הוא תוצאה של תרגום מוטה מערבית‪,‬‬ ‫השפה בה כתב הרמב"ם‪ .‬תרגום זה מתייחס ל"עיקר האמונה" הנוצרי (לו מתנגדים עיקרי האמונה של‬ ‫הרמב"ם!) ולכן חזר על מילותיו הראשונות (על מנת שהפתיחה הזהה תבליט את ההבדל)‪ .‬תרגום מדויק יותר‬ ‫יהיה "אני יודע"‪ .‬על "ידיעה" זו דיבר הרמב"ם בחיבורו "משנה תורה"‪ ,‬שנכתב בעברית‪:‬‬ ‫"יסוד היסודות ועמוד החכמות‪ ,‬לידע שיש שם מצוי ראשון‪ .‬והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן‬ ‫שמיים וארץ ומה ביניהם‪ ,‬לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו‪".‬‬ ‫משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה א'‪ :‬א‪.‬‬ ‫מכאן נובע‪ ,‬כי לא די להאמין בעיקרים של הרמב"ם‪ .‬בעניין זה אסור פשוט להסתמך על דבריהם של הורים‪,‬‬ ‫מורים או רבנים האומרים כי האמת בידיהם‪ .‬יש לחשוב ולהרהר ברצינות ובאופן עצמאי על כל אחד ואחד‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫דונו ביחד עם התלמידים‪ :‬נגד מי מכוון העיקר הראשון? (נגד האתיאיסטים‪ ,‬הכופרים בקיום האל‪ .‬אנשים‬ ‫מסוג זה‪ ,‬גם אם לא רבים‪ ,‬היו קיימים גם בזמן העתיק‪ ,‬ועל כך מעידים דברי המשורר בתהלים "ָאמַ ר נָּבָּ ל‬ ‫ֹלהים" (תהלים י"ד‪ :‬א)‪).‬‬ ‫בְ לִּ ב ֹו‪ ,‬אֵּ ין אֱ ִּ‬ ‫הערה למורה‪ :‬התרגום המוצע בספר הלימוד עבור הלכה זו מהמשנה תורה מהווה הפשטה של המקור‪ .‬כוונת‬ ‫הרמב"ם היא שהקב"ה הוא הסיבה לקיומו של העולם‪ ,‬כלומר שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיו‪ .‬בנוגע‬ ‫לבריאת העולם‪ ,‬בעבודתו הפילוסופית העיקרית "מורה נבוכים" מבהיר הרמב"ם כי לא ניתן להוכיח את‬ ‫בריאת העולם באופן לוגי‪ ,‬וקיומה נודע לנו רק מתוך ההתגלות האלוהית‪.‬‬ ‫העיקר השני‬ ‫עיקרון זה מכוון בראש ובראשונה כנגד עובדי האלילים‪ ,‬הטוענים כי ישנם אלים רבים‪ ,‬וגם כנגד הנצרות‬ ‫המלמדת כי האל הינו "איחוד של שלושה פנים"‪.‬‬ ‫במהלך הדיון‪ ,‬כתבו את התשובות לשאלות בעמ' ‪ 66‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫העיקר השלישי‬ ‫למרבה הפליאה‪ ,‬עיקר זה היה מכוון בראש ובראשונה כלפי יהודים אדוקים רבים באותו הזמן‪ ,‬שהאמינו כי‬ ‫לאל יש גוף‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים כיצד היתה יכולה להתגבש דעה כה שגויה‪( .‬בתנ"ך‪ ,‬במשנה ובתלמוד לעתים קרובות‬ ‫הקב"ה מתואר באופן אנתרופומורפי‪ ,‬כלומר בעזרת דימויים והשוואות הלקוחות מעולם בני האדם ועושים‬ ‫לקב"ה "האנשה"‪" :‬יד ה'" "וירא א‪-‬להים" וכן הלאה‪ .‬בימי הביניים נראו ביטויים כאלה ליהודים אדוקים‬ ‫רבים כעדויות ל"גופניותו" של האל‪).‬‬ ‫הסבר לתלמידים כי לפי הרמב"ם אין להבין באופן מילולי ביטויים כגון אלה בתורה‪:‬‬ ‫ט אם כן מה הוא זה שנאמר בתורה "ותחת רגליו" (שמות כד‪,‬י) " כתובים באצבע אלוהים) "שמות‬ ‫לא‪,‬יח ;דברים ט‪,‬י(‪" ,‬יד ה" ) שמות ט‪,‬ג; במדבר יא‪,‬כג ;דברים ב‪,‬טו) "עיני ה" (דברים יא‪,‬יב ) "אוזני ה "‬ ‫(במדבר יא‪,‬א ;במדבר יא‪,‬יח) וכיוצא בדברים הללו‪--‬הכול לפי דעתן של בני אדם הוא‪ ,‬שאינן מכירין אלא‬ ‫הגופות; ודיברה תורה כלשון בני אדם‪ .‬והכול כינויים הם‪ ,‬כמו שנאמר "אם שנותי ברק חרבי ( דברים לב‪,‬מא‬ ‫(‪,‬וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג; אלא משל‪ ,‬והכול משל‪.‬‬ ‫משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה א‪ :‬ט‪.‬‬ ‫ניתן להביא קטע נוסף מאותו המקור‪ ,‬המבהיר כיצד מסיק הרמב"ם מהתורה כי לאל אין גוף‪:‬‬ ‫ח הרי מפורש בתורה ובנביא‪ ,‬שאין הקדוש ברוך הוא גוף וגווייה‪ :‬שנאמר "כי ה' אלוהיכם‪ ,‬הוא האלוהים‬ ‫בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת" (ראה דברים ד‪,‬לט ;יהושוע ב‪,‬יא ( והגוף לא יהיה בשני מקומות‪ .‬ונאמר "כי‬ ‫לא ראיתם‪ ,‬כל תמונה" (דברים ד‪,‬טו( ‪,‬ונאמר "ואל מי תדמיוני‪ ,‬ואשווה" (ישעיהו מ‪,‬כה (; ואילו היה גוף‪ ,‬היה‬ ‫דומה לשאר גופים‪.‬‬ ‫משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה א‪ :‬ח‬ ‫הסבר לתלמידים מדוע שאלת אי‪-‬גשמיותו של האל עקרונית כל כך (כל גוף הוא סופי ומוגבל‪ ,‬ולכן אל גשמי‬ ‫אינו כל יכול)‪.‬‬ ‫במהלך הדיון כתבו את התשובות לשאלות בעמ' ‪ 66‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫העיקר הרביעי‬ ‫עיקר זה מכוון נגד מיתולוגיות אליליות המניחות כי לאלים הנוכחיים קדמו אלים אחרים או מהויות כלשהן‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית היו דור שלישי ואף רביעי של אלים‪ ,‬כאשר כל דור אלים‬ ‫הפיל את קודמיו‪.‬‬ ‫במהלך הדיון כתבו את התשובות לשאלות של תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 67‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫העיקר החמישי‬ ‫עיקר זה מכוון כנגד עובדי האלילים‪ ,‬המתפללים לאלים רבים‪ ,‬ונגד הנוצרים ‪ -‬הפונים בתפילותיהם לקדושים‬ ‫או למריה הבתולה‪.‬‬ ‫כדוגמא לתפילה כזאת‪ ,‬האסורה על היהודים‪ ,‬יכולה לשמש "‪"( "Песенка Кет‬השיר של קט") מתוך הסרט‬ ‫"‪( "Три мушкетера‬שלושת המוסקיטרים) (מילים‪ :‬י‪ .‬ריאשנצב)‪.‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=c3nXXrAh5Rs‬‬ ‫טרם ההאזנה‪ ,‬יש להזכיר לתלמידים כי המחבר מתייחס לתפילה שכזאת באופן אירוני‪.‬‬ ‫בהתחשב בה לכי הרוח של זמננו‪ ,‬יש להדגיש כי היהדות אוסרת גם להאמין באמונות טפלות‪ ,‬כגון חתול שחור‬ ‫או מלח שנשפך‪.‬‬ ‫העיקרון השישי‬ ‫חשוב להסביר לתלמידים כי במסורת היהודית הנביא אינו חוזה את הבאות אלא אדם שמספר לאנשים את‬ ‫רצון האל‪ ,‬העשוי לנגוע לעניינים עכשוויים או נצחיים‪ .‬בתור דוגמא לנבואה ניתן להביא את דברי הנביא‬ ‫ישעיהו‪ ,‬המצוטטים תכופות‪:‬‬ ‫יב כִּ י תָּ בֹאּו‪ ,‬ל ֵָּּראוֹת פָּ נָּי‪ִּ --‬מי‪-‬בִּ ֵּקש זֹאת ִּמי ְֶד ֶכם‪ְ ,‬רמֹס חֲ צֵּ ָּרי ‪.‬יג ֹלא תו ִֹּסיפּו‪ ,‬הָּ ִּביא ִּמנְחַ ת‪ָּ -‬שוְ א‪ְ --‬קט ֶֹרת תוֹעֵּ בָּ ה‬ ‫ִּהיא‪ ,‬לִּ י; ח ֶֹדש וְ שַ בָּ ת ְקרֹא ִּמ ְק ָּרא‪ֹ ,‬לא‪-‬אּוכַל ָאוֶ ן וַ עֲצָּ ָּרה ‪.‬יד חָּ ְדשֵּ יכֶם ּומ ֹוע ֲֵּדיכֶם ָּשנְ ָאה נַפְ ִּשי‪ ,‬הָּ יּו עָּ לַי ָּלט ַֹרח;‬ ‫יתי‪ְ ,‬נשֹא ‪.‬טו ּובְ פָּ ִּר ְש ֶכם כַפֵּ י ֶכם‪ַ ,‬אעְ לִּ ים עֵּ ינַי ִּמ ֶכם‪--‬גַם כִּ י‪-‬תַ ְרבּו ְתפִּ לָּה‪ֵּ ,‬אינֶנִּ י שֹמֵּ עַ ‪ :‬יְ ֵּדיכֶ ם‪ָּ ,‬ד ִּמים‬ ‫נִּלְ אֵּ ִּ‬ ‫מָּ לֵּאּו ‪.‬טז ַרחֲ צּו‪ִּ ,‬הזַ כּו‪--‬הָּ ִּסירּו רֹעַ מַ עַ לְ לֵּי ֶכם‪ִּ ,‬מ ֶנגֶד עֵּ ינָּי‪ִּ :‬ח ְדלּו‪ ,‬הָּ ֵּרעַ ‪.‬יז לִּ ְמדּו הֵּ יטֵּ ב ִּד ְרשּו ִּמ ְשפָּ ט‪ ,‬אַ ְשרּו חָּ מוֹץ;‬ ‫ִּשפְ טּו יָּתוֹם‪ִּ ,‬ריבּו ַאלְ מָּ נָּה‪.‬‬ ‫ישעיהו א'‪.‬‬ ‫עקרון זה היה מכוון נגד הפילוסופים‪ ,‬שהיו לא רבים אך משפיעים בקרב האליטה האינטלקטואלית‪ ,‬המניחים‬ ‫כי האל הוא כה רם ונישא עד שאינו מתעניין במעשי אנשים פרטיים ולכן לעולם ובשום אופן אינו פונה אליהם‪.‬‬ ‫את רעיונותיהם של פילוסופים אלה תיאר בספר "הכוזרי" המשורר וההוגה המהולל רבי יהודה הלוי (ניתן‬ ‫לקרוא לתלמידים קטע זה‪ ,‬עם זאת חשוב שהתלמידים יבינו כי ריה"ל מציג עמדה שאינה שלו‪ ,‬אלא את דעתם‬ ‫של הפילוסופים בני זמנו‪ ,‬שעימם הוא אינו מסכים)‪.‬‬ ‫ּומכָּל הַ כַּוָּ נוֹת‪ ,‬כִּ י הַ כַ ּוָּ נָּה‬ ‫וְ ָאמַ ר ל ֹו הַ פִּ ילוֹסוֹף‪ :‬אֵּ ין אֵּ צֶ ל הַ בו ֵֹּרא ֹלא ָּרצוֹן וְ ֹלא ִּש ְנָאה כִּ י הּוא ַנ ֲעלֶה ִּמכָּל הַ חֲ פָּ ִּצים ִּ‬ ‫מו ָֹּרה עַ ל חֶ ְסרוֹן הַ ְמכַ ּוֵּ ן וְ כִּ י הַ ְשלָּמַ ת כַּוָּ נָּת ֹו ְשלֵּמּות ל ֹו ּובְ עוֹד שֶ ֹּלא ִּת ְשלַם הּוא חָּ סֵּ ר‪ ,‬וְ כֵּן הּוא ַנ ֲעלֶה אֵּ צֶ ל‬ ‫הַ פִּ ילוֹסוֹפִּ ים ִּמ ִּידיעַ ת חֶ לְ ֵּקי הַ ְדבָּ ִּרים ִּמפְ נֵּי שֶ הֵּ ם ִּמ ְש ַתנִּ ים עִּ ם הָּ עִּ ִּתים וְ אֵּ ין בִּ ִּידיעַ ת הַ בו ֵֹּרא ִּשנּוי ‪.‬וְ הּוא אֵּ ינ ֹו יו ֵֹּדעַ‬ ‫או ְֹתָך כָּל שֶ כֵּ ן שֶ י ֵַּדע כַ ּוָּ נ ְָּתָך ּומַ עֲשֶ יָך וְ ָּכל שֶ כֵּן שֶ יִּ ְשמַ ע ְתפִּ יָּלְ תָּ ך וְ יִּ ְראֶ ה ְתנּועו ֶֹתיָך‪,‬‬ ‫ריה"ל‪ ,‬הכוזרי‪ ,‬מאמר ראשון‬ ‫אם הציטוט מספר הכוזרי נראה לך מורכב מידי‪ ,‬ניתן לקרוא את השורות מתוך הפואמה "דמון" מאת מיכאיל‬ ‫לרמונטוב (בתרגום חופשי)‪:‬‬ ‫נזירה‪ :‬אלי?‬ ‫דמון (=שד)‪ :‬בנו לא יביט‪ ,‬עִּ סקו שמים ולא ארץ‪.‬‬ ‫יחד עם התלמידים‪ ,‬ענו על השאלות בתרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 67‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫העיקר השביעי‬ ‫עיקרון זה מופנה כנגד המוסלמים‪ ,‬הטוענים כי גדול הנביאים אינו משה כי אם מוחמד‪ ,‬מייסד האסלאם‪.‬‬ ‫ניתן לצטט לתלמידים את דברי התורה על כך שמשה היה נביא מדרגה אחרת‪ ,‬שונה עקרונית מכל נביא אחר‪:‬‬ ‫ו וַ יֹאמֶ ר‪ִּ ,‬ש ְמעּו‪-‬נָּא ְדבָּ ָּרי; ִּאם‪-‬יִּ ְהיֶה‪ ,‬נְבִּ יאֲ ֶכם‪--‬יְ הוָּ ה בַ ּמַ ְרָאה אֵּ לָּיו אֶ ְתוַ ָּדע‪ ,‬בַ חֲ לוֹם אֲ ַדבֶ ר‪-‬ב ֹו ‪.‬ז ֹלא‪-‬כֵּן‪ ,‬עַ בְ ִּדי‬ ‫ּותמֻ נַת יְ הוָּ ה‪ ,‬יַבִּ יט; ּומַ דּועַ ֹלא‬ ‫יתי‪ ,‬נֶאֱ מָּ ן הּוא ‪.‬ח פֶ ה אֶ ל‪-‬פֶ ה אֲ ַדבֶ ר‪-‬בוֹ‪ּ ,‬ומַ ְראֶ ה וְ ֹלא בְ ִּחידֹת‪ְ ,‬‬ ‫מֹשֶ ה‪ :‬בְ ָּכל‪-‬בֵּ ִּ‬ ‫יְ ֵּראתֶ ם‪ ,‬לְ ַדבֵּ ר בְ עַ בְ ִּדי בְ מֹשֶ ה‪.‬‬ ‫במדבר י"ב‪.‬‬ ‫וְ ֹלא‪ָּ -‬קם נָּבִּ יא עוֹד בְ יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬כְ מֹשֶ ה‪ ,‬אֲ שֶ ר יְ ָּדע ֹו יְ הוָּ ה‪ ,‬פָּ נִּים אֶ ל‪-‬פָּ נִּים‪.‬‬ ‫דברים ל"ד‪ :‬י‪.‬‬ ‫העיקר השמיני‬ ‫עיקרון זה מכוון כנגד המוסלמים‪ ,‬הטוענים כי היהודים עיוותו את טקסט התורה‪ ,‬על מנת להסתיר לכאורה‬ ‫את הנבואות שהיו בה אודות מוחמד‪ .‬האשמה זו נמצאת בקוראן‪:‬‬ ‫לא אבו שמוע את משא דבר ד' מקנאה‪ ,‬יען גלה סודו ברוב רחמיו לנביאים אשר כנפשו‪...‬‬ ‫אם נשמיט פסוקים מהספר הזה או נשכחם‪ ,‬נשימה טובים מהם או טובים כמוהם תחתיהם;"‬ ‫הקוראן‪ ,‬סורה ‪ ,2‬בתרגום צ' ח' רקנדורף (‪)0157‬‬ ‫ניתן להקריא לתלמידים את הציטוט מהסורה‪.‬‬ ‫העיקר התשיעי‬ ‫עיקרון זה מכוון כנגד הנוצרים‪ ,‬הסוברים שלתורה יש "המשך" הידוע בשמו "הברית החדשה"‪ ,‬וכי מצוות רבות‬ ‫מהתורה – ברית מילה‪ ,‬שבת‪ ,‬כשרות וכן הלאה – בוטלו ואינן תקפות בימינו‪.‬‬ ‫עשו את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 61-69‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫העיקר העשירי והעיקר האחד ‪-‬עשר‬ ‫שני עקרונות אלה מכוונים כנגד הפילוסופים שהוזכרו לעיל‪ ,‬הטוענים כי האל אינו מתעניין במעשיהם‬ ‫וענייניהם של בני האדם (כך שהוא אינו נותן עונש לרשעים ולא גמול לצדיקים)‪.‬‬ ‫אפשר לבקש מהתלמידים להביא דוגמאות ידועות מהתנ"ך‪ ,‬כשהקב"ה העניש רשעים (המבול‪ ,‬עשר המכות‪,‬‬ ‫מות המצרים בים סוף‪ ,‬וכו')‪ ,‬או העניק גמול לצדיקים (הצלת נוח ומשפחתו‪ ,‬לידה בנס של בן לאברהם ושרה‬ ‫וכו')‪.‬‬ ‫מומלץ להסביר לתלמידים כי לא קל להאמין בעיקר זה‪ .‬הקב"ה מעניש או גומל שכר לעיתים רחוקות מאוד‬ ‫בחייהם של בני אדם‪ ,‬כלומר בעולם הזה‪ .‬השכר והעונש מוכנים לאדם בעולם הבא‪ ,‬כנאמר מפורשות בתלמוד‪:‬‬ ‫רבא אמר‪ :‬הא מני רבי יעקב היא‪ ,‬דאמר‪ :‬שכר מצוה בהאי עלמא – ליכא‪ .‬דתניא‪ ,‬רבי יעקב אומר‪ :‬אין לך כל‬ ‫מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה‪ .‬בכיבוד אב ואם כתיב (דברים‬ ‫ה)‪" :‬למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך"‪ ,‬בשילוח הקן כתיב (דברים כב)‪" :‬למען ייטב לך והארכת ימים"‪ .‬הרי‬ ‫שאמר לו אביו‪ :‬עלה לבירה והבא לי גוזלות‪ ,‬ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים‪ ,‬ובחזירתו נפל ומת‪.‬‬ ‫היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה? אלא‪" ,‬למען ייטב לך" ‪ -‬לעולם שכולו טוב‪ ,‬ו"למען יאריכון‬ ‫ימיך" ‪ -‬לעולם שכולו ארוך‪.‬‬ ‫קידושין‪ ,‬ל"ט ע"ב‪.‬‬ ‫אין זה מפתיע שלעתים קרובות עולה תחושה של אי צדק בעולם‪ :‬צדיק ורע לו‪ ,‬רשע וטוב לו‪.‬‬ ‫העיקר השניים‪-‬עשר‬ ‫עיקרון זה מכוון כנגד הנוצרים‪ ,‬הסוברים כי המשיח כבר הגיע והוא ישו הנוצרי (מנצרת)‪.‬‬ ‫קראו יחד את התיאור של הרמב"ם לביאת המשיח‪ .‬הפנה את תשומת ליבם לכך שלפי הרמב"ם‪ ,‬הטוען לכיסא‬ ‫דוד צריך להוכיח את זכאותו בכוחות עצמו‪ ,‬ללא התערבות ניסית‪.‬‬ ‫אפשר להציע לתלמידים לדמיין איך יכולה להתרחש "ביאת המשיח לפי הרמב"ם" בימינו אנו‪.‬‬ ‫העיקר השלושה עשר‬ ‫נושא זה מורכב מאוד‪ ,‬לכן עדיף לא לגשת אליו כשממהרים‪ ,‬ועוד בסוף השיעור‪ ,‬כשהתלמידים עייפים‪ .‬לכן‬ ‫פשוט ספר להם בקצרה את הפסקאות התואמות בספר הלימוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיום‬ ‫הצע לתלמידים להסתכל ברשימת היריבים האידיאולוגיים כלפיהם מכוונים עיקרי האמונה של הרמב"ם‬ ‫(אתיאיסטים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬עובדי אלילים‪ ,‬קראים‪ ,‬פילוסופים יהודיים ולא יהודיים)‪.‬‬ ‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬ ‫עיקרי האמונה של הרמב"ם מהווים מערכת טיעונים דתית‪ ,‬שבכוחה לעמוד מול כל דת או אידיאולוגיה‬ ‫המתיימרת להיות אמיתית‪.‬‬ ‫לחיזוק החומר הנלמד ניתן לעשות את תרגיל ‪ 5‬מעמ' ‪ 71‬בחוברת העבודה ותרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 72‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫בסיכום אמור לתלמידים כי בשנת ‪ ,0414‬ברומא‪ ,‬הרב והמשורר העברי דניאל בן יהודה דיין חיבר את י"ג‬ ‫עיקרי האמונה של ה רמב"ם לשיר‪ .‬המנון דתי זה קיבל את שמו על שם המילה שמתחילה אותו – "יגדל"‪.‬‬ ‫שרים אותו בשבתות וחגים בבתי כנסת רבים‪ .‬צלילי המנון זה ישמשו כסיום הולם לנושא‪.‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=0fsymbbXogM&feature=related‬‬ ‫)ביצוע בסגנון מסורתי(‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=LkWi1H3tN7k&feature=related‬‬ ‫(ביצוע בסגנון ספרדי בליווי תזמורת)‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=-VLFpLLmdQA&feature=related‬‬ ‫(ביצוע בסגנון אופרה בליווי תזמורת)‬ ‫‪ .5‬שיעורי בית‬ ‫בתור שיעורי בית אנו ממליצים לעשות את תרגילים ‪ 2-2‬בעמ' ‪ ,64-65‬תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ ,61‬תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪72‬‬ ‫ותרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 74-75‬בחוברת עבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .21‬ראש השנה‬ ‫ראש השנה – שמחה או יראה? העולם עומד למשפט‪.‬‬ ‫ראש השנה בימי עזרא ונחמיה‪ .‬שתי גרסאות המדרש על בריאת העולם‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד המהות הפילוסופית של ראש השנה‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬לחזור על ההלכות והמנהגים של ראש השנה‪,‬‬ ‫‪ ‬להסביר את המהות של ראש השנה כיום דין ויום רחמים‪,‬‬ ‫‪ ‬לערוך הכרות עם מקורות המדגישים את המהות הכפולה של יום זה‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫סידור בתרגום לרוסית‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫חזרה‪ :‬בקצרה ותוך שימוש בשאלות ותשובות‪ ,‬עזור לתלמידים להיזכר במה שידוע להם על ראש השנה‪:‬‬ ‫‪ ‬מתי חוגגים את ראש השנה? (א'‪-‬ב' בתשרי)‬ ‫‪ ‬מה משמעות שמו של החג "ראש השנה"?‬ ‫‪ ‬במה שונה חג זה מיתר החגים? (חוגגים אותו יומיים לא רק בגלות‪ ,‬אלא גם בישראל‪).‬‬ ‫‪ ‬מהי המצווה העיקרית בחג זה? (תקיעת שופר)‪.‬‬ ‫ראה גם תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 76‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫היום נדבר על אוסף השקפות ורעיונות הקשורים בחג זה‪ ,‬על טבעו הכפול והייחודי‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫דון עם התלמידים‪ ,‬מדוע ראש השנה מהווה בו זמנית יום שמחה ורעדה‪ .‬למען הבהירות‪ ,‬ניתן למלא יחד עם‬ ‫התלמידים את הטבלה‪:‬‬ ‫סיבות לשמחה‬ ‫סיבות ליראה‬ ‫זהו חג‪ ,‬באופן עקרוני בחגים אמורים לשמוח *‬ ‫ראש השנה – יום הדין‬ ‫ראש השנה – יום הולדת לאנושות‬ ‫ראש השנה – יום "הכתרת הקב"ה"**‬ ‫*ניתן להזכיר לתלמידים את הציווי המתאים בתורה‪" :‬ושמחת בחגך" (דברים ט"ז‪ :‬יד)‪.‬‬ ‫**מכיוון שאף אחד מהתלמידים לא חי מעולם במדינה עם הנהגה מונארכית‪ ,‬ייתכן שיהיה צורך להסביר להם‬ ‫כי בכל הארצות ובכל התקופות ההכתרה היתה עילה לשמחה וחגיגה‪ ,‬ואם כך למלך בשר ודם – קל וחומר‬ ‫למלך מלכי המלכים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫ספר לתלמידים כי שניות זו (גיל ורעדה בו זמנית) היא תכונה מהותית של ראש השנה‪ ,‬היא מהות החג הזה‪,‬‬ ‫שבאה לידי ביטוי עוד בימי קדם‪ ,‬ומעידים על כך תיאורים עתיקים מימי עזרא ונחמיה‪.‬‬ ‫ייתכן ויהיה לתלמידים צורך ברקע היסטורי קצר על תקופה זו‪( .‬אחרי חורבן בית ראשון ושבעים שנות גלות‬ ‫בבל‪ ,‬המלך הפרסי כורש הרשה ליהודים לחזור ליהודה ולבנות את בית המקדש‪ .‬שיבת היהודים התרחשה‬ ‫בשני גלים‪ :‬מיד אחרי הצהרת כורש‪ ,‬ושנים רבות מאוחר יותר‪ ,‬בסביבות המאה החמישית לפנה"ס‪ .‬ברם‪ ,‬מצב‬ ‫הרמה הרוחנית של ה"עולים" בגל השני היה בכי רע‪ :‬התורה השתכחה עד כדי כך שעזרא ועמיתיו נאלצו‬ ‫לשחזר את הטקסט על בסיס שלושה כתבי יד שהשתמרו הכי טוב‪ .‬יהודים רבים ביהודה‪ ,‬כוהנים בכללם‪,‬‬ ‫נישאו נישואי תערובת עם שבויים מעמים אחרים‪ ,‬עובדי אלילים)‪.‬‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא את הקטע מספר נחמיה‪ ,‬המובא בספר הלימוד‪ .‬דון עם התלמידים‪ ,‬מדוע העם בכה‬ ‫בשמעו את דברי התורה (היהודים שכחו ולא שמרו את חוקיה‪ ,‬ולכן חשו עצמם חוטאים)‪ ,‬ומדוע הורה להם‬ ‫עזרא לשמוח ולערוך משתה (חוטא שחזר בתשובה יכול וצריך להחשיב את הקב"ה כמבטח ומשען‪ ,‬שיסלח לו‬ ‫על חטאיו)‪.‬‬ ‫הסבר לתלמידים כי בדיוק בכך קשורה הכפילות של ראש השנה – אנו חשים עצמנו בלתי ראויים אך בו בזמן‬ ‫מייחלים למחילה‪ ,‬ומכאן השילוב של גיל ורעדה‪.‬‬ ‫עשו בכיתה את תרגיל ‪ 2‬מעמ' ‪ 71‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‬ ‫המהות הכפולה של ראש השנה משתקפת גם במדרש על בריאת האדם‪.‬‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא ולהשוות בין שני מדרשים על בריאת האדם‪ .‬בקש מהם לבודד את שני ההבדלים‬ ‫העיקריים בין הגרסא שמספקים חכמי ארץ ישראל לעומת זאת של מקביליהם הבבליים‪:‬‬ ‫‪ .0‬התייעצות עם המלאכים‬ ‫ייתכן ויהיה צורך להבהיר למה הכוונה‪ .‬במקרה כזה הקרא או ספר להם את המדרש הבא‪:‬‬ ‫בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון‪ ,‬נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים‪,‬‬ ‫וחבורות חבורות‪.‬‬ ‫מהם אומרים אל יברא‪ ,‬ומהם אומרים יברא‪ ,‬הדא הוא דכתיב (זה מה שכתוב)‪:‬‬ ‫(תהלים פה) "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו"‪.‬‬ ‫חסד אומר‪ :‬יברא‪ ,‬שהוא גומל חסדים‪ ,‬ואמת אומר‪ :‬אל יברא‪ ,‬שכולו שקרים‪ ,‬צדק‬ ‫אומר‪ :‬יברא‪ ,‬שהוא עושה צדקות‪ ,‬שלום אומר‪ :‬אל יברא‪ ,‬דכוליה קטטה‪ .‬מה עשה‬ ‫הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ‪ .‬הה"ד (דניאל ח)‪" :‬ותשלך אמת ארצה"‪.‬‬ ‫אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה‪" :‬רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה‬ ‫(חותם) שלך?!‪ ,‬תעלה אמת מן הארץ‪ ,‬הדא הוא דכתיב‪( :‬תהלים פה) "אמת מארץ‬ ‫תצמח"‪.‬‬ ‫בראשית רבה‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫‪ .2‬במדרש הבבלי האדם הרבה יותר עצמאי (למען הבהירות אפשר להראות לתלמידים שבמדרש הבבלי‬ ‫הפעלים מתייחסים לאדם‪ ,‬ואילו במדרש מארץ ישראל – לקב"ה‪.‬‬ ‫המדרש הבבלי‬ ‫המדרש הארצישראלי‬ ‫פעולות של אדם‬ ‫פעולות של הבורא‬ ‫קם‬ ‫נפח נשמה באפו‬ ‫נתן שמות‬ ‫העמיד על רגליו‬ ‫הוליד ילדים‬ ‫הכניס לגן עדן‬ ‫‪ .2‬אדם קיבל חנינה‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ :‬למה אדם היה צריך חנינה?‬ ‫ָאדם לֵּאמֹר‪ִּ :‬מכֹל עֵּ ץ‪-‬הַ גָּן‪ָ ,‬אכֹל תֹא ֵּכל ‪.‬יז ּומֵּ עֵּ ץ‪ ,‬הַ ַדעַ ת טוֹב וָּ ָּרע‪ֹ--‬לא תֹאכַ ל‪ִּ ,‬מּמֶ נּו‪:‬‬ ‫ֹלהים‪ ,‬עַ ל‪-‬הָּ ָּ‬ ‫טז וַ יְ צַ ו יְ הוָּ ה אֱ ִּ‬ ‫כִּ י‪ ,‬בְ יוֹם אֲ כָּ לְ ָך ִּמּמֶ נּו‪--‬מוֹת ָּתמּות‪.‬‬ ‫בראשית ב'‪ ,‬טז‪-‬יז‪.‬‬ ‫מכאן נובע‪ ,‬כי אם להבין את דברי הקב"ה באופן מלולי‪ ,‬אדם היה אמור למות באותו היום בו חטא‪.‬‬ ‫‪ .4‬ראש השנה יהיה ליום סליחה ומחילה לדורות הבאים‪.‬‬ ‫עשו בכיתה את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 71‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיום‬ ‫הפנה את תשומת לב התלמידים לסעיף שתיים‪ .‬הסבר להם‪ ,‬כי ההבדלים המצוינים בו תואמים את שני אופני‬ ‫ההתייחסות של הבורא לאדם‪" :‬אדון‪ -‬עבד" ו"אב – בן"‪.‬‬ ‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬ ‫ראש השנה מגלם בתוכו שני אופני התייחסות אלה‪ ,‬ומכאן הכפילות הייחודית של חג זה‪ :‬יראה ופחד בפני‬ ‫הקב"ה ושמחה מהציפייה להפגנת אהבה וחמלה מצדו‪.‬‬ ‫היבט נוסף‪ .‬ראש השנה מוכיח את מעמדו הגבוה של האדם בעולם (שהרי זה האדם‪ ,‬ולא המלאכים‪ ,‬בו תלויה‬ ‫המלכת הבורא!)‪ .‬הכרת חשיבותו ומעמדו הרם של האדם‪ ,‬וגדולת משימתו משמחת אותנו‪ .‬אך ההבנה כי זה‬ ‫מטיל עלינו אחריות כה גדולה – מפחידה!‬ ‫השתדל שהתלמידים יפנימו רעיונות אלו בשכלם ובלבם‪.‬‬ ‫בהקשר של הכרזת הקב"ה כמלך היקום‪ ,‬אפשר במקום (או יחד עם) הדוגמה של המלכת מלך במונרכיה‪,‬‬ ‫אפשר לדבר על מעמד הכניסה לתפקיד של המנהיג העליון בממשלות של ימינו‪ .‬ילדיו של פעיל פוליטי זה‬ ‫שמחים וגאים באביהם‪ ,‬ומארגני הטקס הכפופים לו דואגים‪ ,‬בהכירם באחריות המוטלת עליהם‪ .‬וכעת‪ ,‬תארו‬ ‫לעצמכם שבני ישראל מופיעים גם בתפקיד הבנים וגם בתפקיד הכפופים‪ ,‬בו זמנית!‬ ‫ניתן לסיים את השיעור בהקשבה לתפילת "אבינו מלכנו"‪ :‬תפילה זו שרים בראש השנה‪ ,‬ומילותיה מבטאות‬ ‫את יחסינו לקב"ה הן כאל אב והן כאל מלך‪.‬‬ http://www.youtube.com/watch?v=qAgTq-KUFMo&feature=related )‫(ביצוע תזמורתי‬ http://www.youtube.com/watch?v=wqNJgL3fle0&feature=related )‫(ביצוע מסורתי‬ ‫ שיעורי בית‬.5 .‫ בחוברת העבודה‬79 '‫ בעמ‬5 ‫ בחוברת העבודה ותרגיל‬77 '‫ בעמ‬2 ‫תרגיל‬ ‫שיעור ‪ .21-22‬ספר יונה‬ ‫שני השיעורים הבאים יוקדשו לספר יונה וההקשר שלו במסורת היהודית‪.‬לפיכך‪,‬‬ ‫חשבנו לנכון לחבר עבורם מערך שיעור משותף‪ ,‬שיאפשר למורים חופש בהחלטה‬ ‫כיצד לחלק את החומר בין השיעורים‪.‬‬ ‫מטרות השיעורים‬ ‫‪ ‬ללמוד את העלילה והרעיונות הפילוסופיים של ספר יונה‪.‬‬ ‫‪ ‬להבין את מפתח העלילה – מדוע יונה כל כך לא רצה ללכת אל נינווה‪.‬‬ ‫‪ ‬להבין את הקשר בין ספר יונה ובין יום כיפור‪.‬‬ ‫משימות השיעורים‬ ‫‪ ‬הכרות עם העלילה והרעיונות הנלמדים מספר יונה‪.‬‬ ‫‪ ‬לימוד המושג "תשובה" על בסיס החומר מספר יונה‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות העבודה עם ספרי התנ"ך‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרות עם שיטת "קריאה בהפסקות"‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫ספר יונה עם תרגום לרוסית‪ ,‬מפה של המזרח התיכון‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫במהלך השיעור הראשון היזכרו במושגים המרכזיים הקשורים ביום כיפור (ראה תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 11-10‬בחוברת‬ ‫העבודה)‪.‬‬ ‫הזכר לתלמידים כי חגים יהודיים רבים קשורים בקריאה של ספרים או קטעים מסוימים‪ .‬ציין מספר חגים‬ ‫ומועדים מלוח השנה היהודי והזמן את התלמידים לנקוב בשמות הספרים המתאימים להם‪:‬‬ ‫פורים – מגילת אסתר‪,‬‬ ‫פסח – שיר השירים‪,‬‬ ‫שביעי של פסח – "שירת הים" (שמות ט"ו)‪,‬‬ ‫שבועות – מגילת רות‪,‬‬ ‫ט' באב – מגילת איכה‪,‬‬ ‫ראש השנה – "עקדת יצחק" (בראשית כ"ב)‪,‬‬ ‫סוכות – מגילת קהלת‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫גם ליום כיפור קשור אחד מספרי התנ"ך – ספר יונה‪ .‬היום ובשיעור הבא נדון על ספר זה‪ ,‬וננסה להבין את‬ ‫הקשר שלו לרעיון המרכזי של יום הכיפורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫"קריאה בהפסקות"‪ :‬המורה והתלמידים קוראים יחד קטע קטן‪ ,‬עושים הפסקה על מנת לדון בנקרא‪ ,‬כלומר –‬ ‫מחפשים את מניע י הגיבורים והרעיונות העיקריים‪ ,‬ולעיתים משערים את התפתחות העניינים העתידיים‪ .‬גם‬ ‫במקרה שהעלילה כבר מוכרת לנו עוד לפני הקריאה בכיתה‪ ,‬כל המסקנות מוסקות רק על בסיס הקטע שנקרא‬ ‫מתוך הספר עד עכשיו (למשל‪ ,‬אנחנו לא יודעים דבר על תוכן נבואת יונה עד שנגיע לפרק ג')‪ .‬כפי שמראה‬ ‫הניסיון המעשי‪ ,‬שיטה זו מאפשרת הסתכלות מחודשת גם על היצירות המוכרות ביותר‪.‬‬ ‫לפני תחילת העבודה עם ספר יונה‪ ,‬הסבר לתלמידים את עקרונות השיטה ובדוק האם הם הבינו אותה נכונה‪.‬‬ ‫בקש מהתלמידים לקבל את "חוקי המשחק" (בייחוד אם מי מהתלמידים מבטא חובר שביעות רצון ברוח‬ ‫"כבר למדנו את זה!") ולבחון את התוצאה בתום המהלך‪ .‬במהלך הדיון יש להשגיח שהתלמידים נצמדים‬ ‫בחומרה לחוקי השיטה‪.‬‬ ‫פרק א'‬ ‫ּוק ָּרא עָּ לֶיהָּ ‪ :‬כִּ י‪-‬עָּ לְ ָּתה‬ ‫א וַ יְ ִּהי‪ְ ,‬דבַ ר‪-‬יְ הוָּ ה‪ ,‬אֶ ל‪-‬י ֹונָּה בֶ ן‪-‬אֲ ִּמ ַתי‪ ,‬לֵּאמֹר ‪.‬ב קּום לְֵּך אֶ ל‪-‬נִּי ְנוֵּ ה‪ ,‬הָּ עִּ יר הַ גְ ד ֹולָּה‪ְ --‬‬ ‫ָּרעָּ תָּ ם‪ ,‬לְ פָּ נָּי‪.‬‬ ‫דון עם התלמידים באיזה עיר‪ ,‬באיזו תקופה ועל איזה מעשים רעים מדובר‪( .‬הנביא יונה חי במאה השמינית‬ ‫לפנה"ס‪ ,‬בימי בית ראשון‪ .‬העיר נינוה (ברוסית ‪ ,Ниневия -‬נינֶוִּ יָּה‪ ).‬היתה בירת אשור – אימפריה חזקה‪,‬‬ ‫אשר כבשה מדינות רבות במזרח התיכון‪ .‬מספר עשורים (ואולי שנים) אחרי האירועים המתוארים בספר יונה‪,‬‬ ‫תקף המלך האשורי סנחריב את הממלכה הצפונית של בני ישראל (ממלכת ישראל)‪ ,‬החריב אותה והגלה‬ ‫בכפייה את עשרת שבטי ישראל למדינות זרות)‪.‬‬ ‫מפת אשור‪http://www.mapsmaps.ru/wp-content/uploads/2011/01/01assiria726.gif :‬‬ ‫חשוב לומר לתלמידים כי כיבושי אשור לוו באכזריות עצומה‪ ,‬גם בקנה מידה של הימים ההם‪:‬‬ ‫"כל מקום בו דרכה כף רגלו של חייל אשורי היתה למחזה נורא‪ .‬הבתים הרוסים ושרופים‪ ,‬השדות רמוסים‪,‬‬ ‫הגנים והכרמים עקורים‪ ...‬הנה הנוסחה הרגילה מקורות מלכי אשור‪" :‬צרתי‪ ,‬כבשתי‪ ,‬מחצתי‪ ,‬הרסתי‪ ,‬העליתי‬ ‫באש והפכתי לחורבן ושממה"‪ .‬לא היה זה משפט ריק‪ .‬ידוע‪ ,‬למשל‪ ,‬שאחד מאבותיו הקדמונים של תגלת‬ ‫פלאסר השלישי‪ ,‬למנאסר השני‪ ,‬מחק מעל פני האדמה מעל לתשע מאות ישובים‪ ,‬וזאת רק במהלך שבע השנים‬ ‫הראשונות למלכותו! חורבנות כאלה נעשו לא על אדמת אויב‪ ,‬אלא על שטחים שסופחו לאשור‪ .‬כמובן שעל‬ ‫שטחי מדינות אויב היו מימדי החורבן גדולים יותר"‪.‬‬ ‫ל' ליפין וא' בלוב‪ ,‬מגילות חימר‪ .0952 ,‬עמ' ‪( .061‬בתרגום חופשי)‬ ‫ג וַ י ָָּּקם י ֹונָּה לִּ בְ רֹחַ ַת ְר ִּשישָּ ה‪ִּ ,‬מלִּ פְ נֵּי יְ הוָּ ה; וַ י ֵֶּרד יָּפ ֹו וַ יִּ ְמצָּ א אֳ ִּניָּה בָּ ָאה תַ ְר ִּשיש‪ ,‬וַ יִּ ֵּתן ְש ָּכ ָּרּה וַ י ֵֶּרד בָּ ּה‪.‬‬ ‫יש להסביר לתלמידים מה זה תרשיש‪ .‬בעניין זה נחלקו הדעות‪ :‬עיר באסיה הקטנה או בפירנאים‪ ,‬או בצפון‬ ‫אפריקה‪ ,‬ויש אומרים אפילו שתרשיש היא האי סרדיניה‪ .‬בלא קשר לאיזה מהדעות היא הנכונה‪ ,‬מה שחשוב‬ ‫פה (הראה זאת לתלמידים במפה) זה שיונה שם פעמיו לא לעבר אשור‪ ,‬לאן ששלח אותו הקב"ה‪ ,‬אלא לכיוון‬ ‫ההפוך‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יונה המרה את פי ה'‪.‬‬ ‫הצע לתלמידים לשער‪ ,‬ללא שימוש בספר יונה‪ ,‬במה היה קשור המרד של הנביא‪ .‬נסה לקבל מהתלמידים‬ ‫מספר תשובות מנומקות‪ .‬בלא שתפרש את תשובותיהם‪ ,‬הזמן את התלמידים לזכור אותן (ניתן לכתוב על‬ ‫הלוח) והבטח לחזור אליהן בזמן המתאים‪.‬‬ ‫ד וַ יהוָּ ה‪ ,‬הֵּ ִּטיל רּוחַ ‪-‬גְ ד ֹולָּה אֶ ל‪-‬הַ יָּם‪ ,‬וַ יְ ִּהי סַ עַ ר‪-‬גָּדוֹל‪ ,‬בַ יָּם; וְ הָּ אֳ ִּניָּה‪ִּ ,‬ח ְשבָּ ה לְ ִּה ָּשבֵּ ר ‪.‬ה ‪ ...‬וְ י ֹונָּה‪ ,‬י ַָּרד אֶ ל‪-‬י ְַרכְ תֵּ י‬ ‫הַ ְספִּ ינָּה‪ ,‬וַ יִּ ְשכַב‪ ,‬וַ י ֵָּּר ַדם ‪.‬‬ ‫דונו יחד‪ ,‬במה קשור הרוגע של יונה? תשובות אפשריות‪:‬‬ ‫ הוא בטוח לחלוטין שנהג כשורה (כיצד זה ייתכן אם המרה את פי ה'? יש להשמיע שאלה זו‪ ,‬אך זמנית‬‫להשאיר אותה בלא מענה) – ולכן ישן שנת ישרים‪.‬‬ ‫ הוא היה כל כך מותש ממלחמה פנימית‪ ,‬שפשוט לא נשאר בו עוד כוח לכלום‪.‬‬‫ו וַ יִּ ְק ַרב אֵּ לָּיו ַרב הַ חֹבֵּ ל‪ ,‬וַ יֹאמֶ ר ל ֹו מַ ה‪-‬לְ ָך נ ְִּר ָּדם; קּום‪ְ ,‬ק ָּרא אֶ ל‪-‬אֱ ֹלהֶ יָך‪...‬‬ ‫דונו יחד‪ ,‬מדוע יונה לא התפלל? (בניגוד לנוסעים האחרים יונה ידע מדוע החלה הסערה‪ ,‬והבין כי תפילתו לא‬ ‫תתקבל‪ :‬שהרי על מנת שהסערה תשכך היה עליו לחזור‪ ,‬ובזאת לא רצה‪)...‬‬ ‫ֹאמרּו ִּאיש אֶ ל‪ֵּ -‬רעֵּ הּו‪ ,‬לְ כּו וְ נַפִּ ילָּה גו ָֹּרלוֹת‪ ,‬וְ נ ְֵּדעָּ ה‪ ,‬בְ ֶשלְ ִּמי הָּ ָּרעָּ ה הַ זֹאת לָּנּו; וַ יַפִּ לּו‪ ,‬גו ָֹּרלוֹת‪ ,‬וַ יִּ פֹל הַ ג ֹו ָּרל‪ ,‬עַ ל‪-‬‬ ‫ז וַ י ְ‬ ‫ַארצֶ ָך‪,‬‬ ‫ידה‪-‬נָּא לָּנּו‪ ,‬בַ אֲ שֶ ר לְ ִּמי‪-‬הָּ ָּרעָּ ה הַ זֹאת לָּנּו‪ :‬מַ ה‪ְּ -‬מלַאכְ ְתָך‪ּ ,‬ומֵּ ַאיִּ ן ָּתבוֹא‪--‬מָּ ה ְ‬ ‫ֹאמרּו אֵּ לָּיו‪--‬הַ גִּ ָּ‬ ‫י ֹונָּה ‪.‬ח וַ י ְ‬ ‫ֹאמרּו אֵּ לָּיו ַמה‪ַ -‬נע ֲֶשה לְָּך‪ ,‬וְ יִּ ְשתֹק הַ יָּם מֵּ עָּ לֵּינּו‪ :‬כִּ י‬ ‫וְ אֵּ י‪ִּ -‬מזֶ ה עַ ם אָּ ָּתה ‪.‬ט וַ יֹאמֶ ר אֲ לֵּיהֶ ם‪ ,‬עִּ בְ ִּרי ָאנֹכִּ י ‪ ...‬יא וַ י ְ‬ ‫הַ יָּם‪ ,‬ה ֹולְֵּך וְ סֹעֵּ ר ‪.‬יב וַ יֹאמֶ ר אֲ לֵּיהֶ ם‪ ,‬שָּ אּונִּי וַ הֲ ִּטי ֻל ִּני אֶ ל‪-‬הַ יָּם‪ ,‬וְ יִּ ְשתֹק הַ יָּם‪ ,‬מֵּ ֲעלֵּי ֶכם‪ :‬כִּ י‪ ,‬יו ֵֹּדעַ ָאנִּי‪ ,‬כִּ י בְ ֶשלִּ י‪,‬‬ ‫הַ סַ עַ ר הַ גָּדוֹל הַ זֶ ה ֲעלֵּיכֶם ‪.‬יג וַ י ְַח ְתרּו הָּ אֲ נ ִָּּשים‪ ,‬לְ הָּ ִּשיב אֶ ל‪-‬הַ יַבָּ ָּשה‪--‬וְ ֹלא ָּיכֹלּו‪ :‬כִּ י הַ יָּם‪ ,‬ה ֹולְֵּך וְ סֹעֵּ ר‬ ‫ֹאמרּו‪ ,‬אָּ נָּה יְ הוָּ ה ַאל‪-‬נָּא נֹאבְ ָּדה בְ נֶפֶ ש הָּ ִּאיש הַ זֶ ה‪ ,‬וְ ַאל‪ִּ -‬ת ֵּתן עָּ לֵּינּו‪ָּ ,‬דם נ ִָּּקיא‪ :‬כִּ י‪-‬‬ ‫ֲעלֵּיהֶ ם ‪.‬יד וַ יִּ ְק ְראּו אֶ ל‪-‬יְ הוָּ ה וַ י ְ‬ ‫אַ ָּתה יְ הוָּ ה‪ ,‬כַאֲ שֶ ר חָּ פַ ְצ ָּת עָּ ִּשיתָּ "‪.‬‬ ‫כאן יש להפנות את תשומת לב התלמידים לשתי נקודות‪:‬‬ ‫‪ .0‬התנהגות הימאים‪ .‬הימאים עושים כל שביכולתם על מנת להציל את הנוסע‪ ,‬זאת בידעם כי אל כביר‬ ‫קוצף עליו (בהיותם עובדי אלילים הם אינם מאמינים באל יחיד)‪ ,‬ושבעטיו של נוסע זה אורב המוות‬ ‫לכולם‪ .‬קטע זה מלמד אותנו שלפי התורה כל אדם‪ ,‬בלי כל קשר לדת או לאום‪ ,‬יכול לנהוג באופן‬ ‫מוסרי ומכובד‪ .‬לכן יש לדון אדם לפי מעשיו‪ ,‬ולא לפי מוצאו‪.‬‬ ‫‪ .2‬התנהגות יונה‪ .‬הוא מעדיף למות‪ ,‬ולא לקיים את ציווי האל וללכת לנינוה‪( .‬את הרעיון שיונה מעדיף‬ ‫הכל על פני ההליכה אל נינוה יש להדגיש לאורך כל הדרך‪).‬‬ ‫מצב הדומה לזה בו נתון יונה‪ ,‬משתקפת בהלכה היהודית‪:‬‬ ‫"וכן נביא שעבר על דברי עצמו‪ ,‬והכובש נבואתו‪--‬חייב מיתה בידי שמיים"‬ ‫רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה ט‪ :‬ד‪.‬‬ ‫בהיותו מתחמק ביודעין מלמסור את מה שצווה עליו האל‪ ,‬יונה מוכן לקבל ללא עוררין עונש מוות בידי שמים‪.‬‬ ‫טו וַ יִּ ְשאּו‪ ,‬אֶ ת‪-‬י ֹונָּה‪ ,‬וַ יְ ִּטלֻהּו‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ יָּם‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים מה היה אמור לקרות לאדם שהושלך אל הים הפתוח‪( .‬מוות בלתי נמנע‪).‬‬ ‫בראותו את האוניה המתרחקת יונה יכול היה לחשוב ש"ניצח" ולא יהיה עליו לנבא לנינוה‪.‬‬ ‫במהלך הדיון בפרק א' ניתן למלא את הטבלה (תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 12‬בחוברת העבודה)‪.‬‬ ‫אם חילקת את החומר בהתאם לפרקים בספר הלימוד (שיעור ראשון – פרק ‪ ,0‬שיעור שני – פרקים ‪ )2-4‬מילוי‬ ‫הטבלה צריך להיות "אקורד הסיום" של השיעור‪.‬‬ ‫בתור שיעורי בית ניתן להשתמש בתרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 10‬ותרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 12‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫פרקים ב‪-‬ד‬ ‫במהלך הדיון בפרקים ב' ו‪-‬ג' של ספר יונה‪ ,‬ניתן לענות בכתב על השאלות מתרגילים ‪ 0‬ו‪ 2-‬בחוברת העבודה‬ ‫(עמ' ‪.)14-15‬‬ ‫ֹלשה לֵּילוֹת ‪.‬‬ ‫ּוש ָּ‬ ‫א וַ יְ מַ ן יְ הוָּ ה ָּדג גָּדוֹל‪ ,‬לִּ בְ ֹלעַ אֶ ת‪-‬י ֹונָּה; וַ יְ ִּהי י ֹונָּה בִּ ְמעֵּ י הַ ָּדג‪ְ ,‬שֹלשָּ ה י ִָּּמים ְ‬ ‫בשום אופן אל תנסה להסביר סיפור זה מנקודת מבט של האנטומיה של לוע הלוויתן או הפיזיולוגיה של קיבת‬ ‫הכריש‪ .‬מספיק לומר שהקב"ה עשה נס‪ ,‬על מנת להציל את יונה ממוות‪ ,‬כך שבמקום דג אפשר לדמיין אפילו‬ ‫את הצוללת "נאוטילוס" בראשות קפטן נמו‪.‬‬ ‫אתי ִּמצָּ ָּרה לִּ י אֶ ל‪-‬יְ הוָּ ה‪--‬וַ ַי ֲע ֵּננִּי; ִּמבֶ טֶ ן ְשאוֹל ִּשּוַ עְ ִּתי‪,‬‬ ‫ב וַ יִּ ְתפַ לֵּל י ֹונָּה‪ ,‬אֶ ל‪-‬יְ הוָּ ה אֱ ֹלהָּ יו‪ִּ ,‬מ ְּמעֵּ י‪ ,‬הַ ָּדגָּה ‪.‬ג וַ יֹאמֶ ר‪ָּ ,‬ק ָּר ִּ‬ ‫שָּ מַ עְ ָּת קוֹלִּ י ‪ ...‬י וַ אֲ נִּי‪ ,‬בְ קוֹל תו ָֹּדה אֶ זְ בְ חָּ ה‪-‬לְָּך‪ ,‬אֲ שֶ ר נ ַָּד ְר ִּתי‪ ,‬אֲ שַ לֵּמָּ ה‪:‬‬ ‫דון עם התלמידים במשמעות תפילה זו (יונה "נכנע"‪ :‬עכשיו הוא מוכן ללכת לנינוה)‪ .‬דונו יחדיו‪ ,‬מדוע דווקא‬ ‫בנקודה זו החליט יונה לסגת‪.‬‬ ‫תשובות אפשריות‪:‬‬ ‫‪ ‬הוא מלא הכרת תודה לקב"ה על הצלתו ולכן מוכן כעת למלא את רצונו‪,‬‬ ‫‪ ‬ההחלטה למות גבתה מיונה את כל כוחות הנפש שלו‪ ,‬ופשוט לא נותר בו כוח להתנגד יותר‪,‬‬ ‫‪ ‬הרצון לחיות ניצח בסופו של דבר‪ ,‬והוא הרגיש מוכן לעבוד את הקב"ה‪.‬‬ ‫ַארבָּ עִּ ים יוֹם‪ ,‬וְ נִּ ינְ וֵּ ה נ ְֶהפָּ כֶת‬ ‫ד וַ יָּחֶ ל י ֹונָּה לָּבוֹא בָּ עִּ יר‪ ,‬מַ הֲ לְַך יוֹם אֶ חָּ ד; וַ יִּ ְק ָּרא‪ ,‬וַ יֹאמַ ר‪ ,‬עוֹד ְ‬ ‫וכך‪ ,‬סוף סוף אנחנו מתוודעים לשם מה שלח הקב"ה את יונה לנינוה – על מנת לבשר שבעוד ‪ 41‬יום העיר‬ ‫תחרב (ככל הנראה בשל מעשיהם הרשעים של האשורים)‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים מה חשב הנביא אודות האבדון המצפה לבירה האשורית‪ .‬קרוב לוודאי שזה היה אמור‬ ‫לשמח אותו‪ ,‬ויש לכך לפחות שתי סיבות‪:‬‬ ‫‪ .0‬כאדם מוסרי‪ ,‬יונה לא יכול היה להשלים עם האכזריות הלא אנושית של האימפריה האשורית כלפי‬ ‫העמים המשועבדים לה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כעברי ופטריוט יונה לא יכול היה שלא לראות באשור את האויב הכי חזק ומסוכן עבור ממלכות‬ ‫ישראל ויהודה‪ ,‬אותן שואפת האימפריה לכבוש ולחסל‪.‬‬ ‫אֹלהים; וַ יִּ ְק ְראּו‪-‬צוֹם וַ יִּ לְ בְ שּו שַ ִּקים‪ִּ ,‬מגְ ד ֹולָּם וְ עַ ד‪ְ -‬קטַ נָּם ‪.‬ווַ יִּ גַע הַ ָּדבָּ ר‪ ,‬אֶ ל‪-‬מֶ לְֶך נִּ ינְ וֵּ ה‪,‬‬ ‫‪.‬ה וַ יַאֲ ִּמינּו ַא ְנ ֵּשי נִּ ינְ וֵּ ה‪ ,‬בֵּ ִּ‬ ‫וַ י ָָּּקם ִּמכִּ ְסאוֹ‪ ,‬וַ ַיעֲבֵּ ר אַ ַד ְרת ֹו מֵּ עָּ לָּיו; וַ יְ כַס שַ ק‪ ,‬וַ יֵּשֶ ב עַ ל‪-‬הָּ אֵּ פֶ ר‪ .‬ז וַ יַזְ עֵּ ק‪ ,‬וַ יֹאמֶ ר בְ נִּ ינְ וֵּ ה‪ִּ ,‬מטַ עַ ם הַ ּמֶ לְֶך ּוגְ ֹדלָּיו‪,‬‬ ‫ָאדם‬ ‫ּומיִּ ם ַאל‪-‬יִּ ְשתּו ‪.‬ח וְ יִּ ְתכַסּו ַש ִּקים‪ ,‬הָּ ָּ‬ ‫ָאדם וְ הַ בְ הֵּ מָּ ה הַ בָּ ָּקר וְ הַ צֹאן‪ַ ,‬אל‪-‬יִּ ְטעֲמּו ְמאּומָּ ה‪ַ--‬אל‪-‬יִּ ְרעּו‪ַ ,‬‬ ‫לֵּאמֹר‪ :‬הָּ ָּ‬ ‫ּומן‪-‬הֶ חָ מָ ס‪ ,‬אֲ ֶשר בְ כַּ פֵּ יהֶ ם‪.‬‬ ‫ֹלהים‪ ,‬בְ חָּ זְ ָּקה; וְ יָשֻׁ בּו‪ִ ,‬איש ִמדַּ ְרּכוֹ הָ ָרעָ ה‪ִ ,‬‬ ‫וְ הַ בְ הֵּ מָּ ה‪ ,‬וְ יִּ ְק ְראּו אֶ ל‪-‬אֱ ִּ‬ ‫יונה ג'‪.‬‬ ‫בקש מהתלמידים לכנות במילה אחת את מה שעשו האשורים (תשובה)‪.‬‬ ‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים לכך שלמשך שלושה ימים האשורים קיבלו על עצמם את המצוות של‬ ‫יום כיפור (לא אכלו‪ ,‬לא שתו והתפללו לקב"ה) – יום החזרה בתשובה‪ .‬דונו יחד בשאלת כנות תשובתם של‬ ‫האשורים‪ .‬הפנה את תשומת לבם למילים המודגשות‪ :‬מלך אשור הבין שמהות התשובה איננה רק צום ולבוש‬ ‫שק‪ ,‬כי אם החלטה נחושה לסור מכל התנהגות רעה‪ ,‬והיחס בין אדם לחברו ‪ -‬בראש ובראשונה‪.‬‬ ‫הזכר לתלמידים‪ ,‬כי בדיוק לתשובה כזו קראו נביאי ישראל‪:‬‬ ‫יב כִּ י תָּ בֹאּו‪ ,‬ל ֵָּּראוֹת פָּ נָּי‪ִּ --‬מי‪-‬בִּ ֵּקש זֹאת ִּמי ְֶד ֶכם‪ְ ,‬רמֹס חֲ צֵּ ָּרי‪ ...‬טז ַרחֲ צּו‪ִּ ,‬הזַ כּו‪--‬הָּ ִּסירּו רֹעַ מַ עַ לְ לֵּיכֶם‪ִּ ,‬מ ֶנגֶד עֵּ ינָּי‪:‬‬ ‫ִּח ְדלּו‪ ,‬הָּ ֵּרעַ ‪.‬יז לִּ ְמדּו הֵּ יטֵּ ב ִּד ְרשּו ִּמ ְשפָּ ט‪ ,‬אַ ְשרּו חָּ מוֹץ; ִּשפְ טּו יָּתוֹם‪ִּ ,‬ריבּו ַאלְ מָּ נָּה‪.‬‬ ‫ישעיהו א‬ ‫הערה למורה‪ :‬חלק מהפרשנים סוברים כי תשובתם של יושבי נינוה היתה פורמלית בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬רד"ק (רבי‬ ‫דוד קמחי) סבור אחרת‪:‬‬ ‫"וירא‪ ...‬מדרכם הרעה (יונה ג‪ :‬י) ‪ -‬כלל כל הרעות‪ .‬ומן החמס שבו בתשובה שלמה"‪.‬‬ ‫אפשר לדון עם התלמידים במחלוקת פרשנים זו‪ ,‬ובשאלה האם היא בלתי ניתנת לפתרון‪ .‬פשרה אפשרית היא‬ ‫לומר כי חלק מיושבי העיר עשו תשובה שלמה‪ ,‬והחלק האחר – תשובה פורמלית בלבד‪.‬‬ ‫ֹלהים‪ ,‬עַ ל‪-‬הָּ ָּרעָּ ה אֲ ֶשר‪ִּ -‬דבֶ ר ַלעֲשוֹת‪-‬לָּהֶ ם‪--‬‬ ‫ֹלהים אֶ ת‪-‬מַ עֲשֵּ יהֶ ם‪ ,‬כִּ י‪-‬שָּ בּו ִּמ ַד ְרכָּם הָּ ָּרעָּ ה; וַ יִּ נָּחֶ ם הָּ אֱ ִּ‬ ‫ג‪,‬י וַ י ְַרא הָּ אֱ ִּ‬ ‫וְ ֹלא עָּ שָּ ה ‪.‬ד‪,‬א וַ י ֵַּרע אֶ ל‪-‬י ֹונָּה‪ָּ ,‬רעָּ ה גְ ד ֹולָּה; וַ יִּ חַ ר‪ ,‬ל ֹו ‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ :‬מה כל כך ציער את יונה? (אשור לא הושמדה‪ ,‬וכמקודם איימה על ישראל)‪.‬‬ ‫כעת י ש בידינו מספיק נתונים על מנת לשחזר את הלך המחשבה שהוביל למעשיו של יונה (ראה תרגיל ‪ 2‬בעמ'‬ ‫‪ 15‬בחוברת העבודה)‪:‬‬ ‫יונה ידע או ניחש מה יהיה עליו לנבא בנינוה‪ .‬הוא הבין שאם האשורים יחזרו בתשובה שלמה בשמעם את‬ ‫אזהרותיו‪ ,‬הקב"ה יחון אותם‪ ,‬וכך אשור תמשיך להוות איום על ממלכות יהודה וישראל‪ .‬לכן החליט כי לא‬ ‫ילך לנבא על נינוה ‪ -‬על מנת לשלול מהאשורים את האפשרות לחזור בתשובה‪ ,‬מה שהבטיח את השמדתם‬ ‫ובכך יציל את עם ישראל‪ .‬על מנת להציל את עמו הוא היה מוכן אפילו להמרות את פי ה' ולהקריב את חייו!‬ ‫הצע לתלמידים לענות על השאלה הבאה‪ :‬מה היתה הטעות של יונה?‬ ‫להלן ההסבר הנכון‪" :‬האיום האשורי" אינו רק תוצאה של מצב גיאופוליטי לא רצוי עבור עם ישראל‪ ,‬אלא‬ ‫בראש ובראשונה – עונש עבור החטאים שלהם עצמם‪ .‬ניתן להזכיר לתלמידים כי על הבנה כזאת את‬ ‫ההיסטוריה מלמדת אותנו התורה‪:‬‬ ‫טו וְ הָּ יָּה‪ִּ ,‬אם‪ֹ-‬לא ִּת ְשמַ ע בְ קוֹל יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך‪ ,‬לִּ ְשמֹר ַלעֲשוֹת אֶ ת‪-‬כָּל‪ִּ -‬מ ְצוֹתָּ יו וְ חֻ ק ָֹּתיו‪ ,‬אֲ ֶשר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יוֹם‪ּ--‬ובָּ אּו‬ ‫עָּ לֶיָך ָּכל‪-‬הַ ְקלָּלוֹת הָּ אֵּ לֶה‪ ,‬וְ ִּה ִּשיגּוָך‪ ...‬מח וְ עָּ בַ ְד ָּת אֶ ת‪-‬אֹיְ בֶ יָך‪ ,‬אֲ שֶ ר יְ ַשלְ חֶ נּו יְ הוָּ ה בָּ ְך‪ ,‬בְ ָּרעָּ ב ּובְ צָּ מָּ א ּובְ עֵּ ירֹם‪,‬‬ ‫ָארץ‪ ,‬כַאֲ ֶשר‬ ‫ארָך‪ ,‬עַ ד ִּה ְש ִּמידוֹ‪ ,‬אֹתָּ ְך ‪.‬מט יִּ שָּ א יְ הוָּ ה עָּ לֶיָך גוֹי מֵּ ָּרחֹק ִּמ ְקצֵּ ה הָּ ֶ‬ ‫ּובְ חֹסֶ ר כֹל; וְ נָּתַ ן עֹל בַ ְרזֶ ל‪ ,‬עַ ל‪-‬צַ ּוָּ ֶ‬ ‫יִּ ְדאֶ ה הַ נָּשֶ ר‪ :‬גוֹי‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪ִּ -‬ת ְשמַ ע לְ שֹנ ֹו ‪.‬נ גוֹי‪ ,‬עַ ז פָּ נִּים‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬יִּ ָּשא פָּ נִּים לְ זָּ ֵּקן‪ ,‬וְ נַעַ ר ֹלא ָּיחֹן ‪.‬נא וְ ָאכַל פְ ִּרי‬ ‫ַאדמָּ ְתָך‪ ,‬עַ ד ִּהשָּ ְמ ָּדְך‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬י ְַש ִּאיר לְ ָך ָּדגָּן ִּתירוֹש וְ יִּ ְצהָּ ר‪ְ ,‬שגַר אֲ לָּפֶ יָך וְ עַ ְש ְתרֹת צֹאנֶָך‪--‬עַ ד‬ ‫בְ הֶ ְמ ְתָך ּופְ ִּרי‪ְ -‬‬ ‫ַארצֶ ָך;‬ ‫הַ אֲ בִּ ידוֹ‪ ,‬אֹתָּ ְך ‪.‬נב וְ הֵּ צַ ר לְ ָך בְ כָּל‪ְ -‬שעָּ ֶריָך‪ ,‬עַ ד ֶר ֶדת ֹחמֹתֶ יָך הַ גְ ֹבהֹת וְ הַ בְ צֻרוֹת‪ ,‬אֲ ֶשר אַ ָּתה בֹטֵּ חַ בָּ הֵּ ן‪ ,‬בְ כָּ ל‪ְ -‬‬ ‫ַאר ְצָך‪ ,‬אֲ שֶ ר נָּתַ ן יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך לְָּך"‬ ‫וְ הֵּ צַ ר לְ ָך‪ ,‬בְ ָּכל‪ְ -‬שעָּ ֶריָך‪ ,‬בְ ָּכל‪ְ -‬‬ ‫דברים כ"ח‬ ‫מכאן עולה כי על מנת להסיר את איום הפלישה האשורית על בני ישראל לחזור בתשובה שלמה באופן מיידי‪.‬‬ ‫הצלת נינוה היתה צריכה לשמש עבורם דוגמא והוכחה לכך שבכוחה של חרטה כנה לבטל גזר דין‪ ,‬ואפילו‬ ‫לאחר שההחלטה נפלה‪.‬‬ ‫יונה לא הבין זאת‪ .‬גם בני ישראל לא הבינו זאת‪ ,‬וכפי שכבר אמרנו ‪ -‬כעבור זמן מה הממלכה הצפונית אכן‬ ‫הושמדה על ידי אשור‪.‬‬ ‫יקיוֹן‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬עָּ מַ לְ ָּת ב ֹו וְ ֹלא גִּ ַדלְ תוֹ‪ֶ :‬שבִּ ן‪-‬לַיְ לָּה הָּ יָּה‪ּ ,‬ובִּ ן‪-‬לַיְ לָּה ָאבָּ ד ‪.‬יא וַ אֲ נִּ י‬ ‫י וַ יֹאמֶ ר יְ הוָּ ה‪--‬אַ ָּתה חַ ְס ָּת עַ ל‪-‬הַ ִּק ָּ‬ ‫ָאדם‪ ,‬אֲ ֶשר ֹלא‪-‬י ַָּדע בֵּ ין‪-‬יְ ִמינוֹ‬ ‫ֹלא ָאחּוס‪ ,‬עַ ל‪-‬נִּי ְנוֵּ ה הָּ עִּ יר הַ גְ ד ֹולָּה‪--‬אֲ שֶ ר יֶש‪-‬בָּ ּה הַ ְרבֵּ ה ִּמ ְש ֵּתים‪-‬עֶ ְש ֵּרה ִּרב ֹו ָּ‬ ‫לִ ְשמֹאלוֹ‪ּ ,‬ובְ הֵּ מָ ה‪ַּ ,‬רבָ ה‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים כיצד הם מבינים את המילים המודגשות‪ .‬הצג להם שתי פרשנויות קלאסיות לפסוק זה‪:‬‬ ‫רש"י‪:‬‬ ‫אשר לא ידע וגו' – קטנים‪.‬‬ ‫ובהמה רבה – בני אדם גדולים‪ ,‬ודעתן כבהמה‪ ,‬שאינם מכירים מי בראם‪.‬‬ ‫רד"ק‪:‬‬ ‫אשר לא ידע – שהם קטנים‪ ,‬ולא ידעו בין ימינם לשמאלם‪ ,‬ואין בהם חטא‪ ,‬ואין להם עונש אלא בעבור‬ ‫האבות‪ ,‬וכיון שהאבות שבו‪ ,‬הנה הם בלא עונש‪ .‬וכן בהמה רבה שיש בעיר‪ ,‬והבהמה אין לה עונש וזכות‪ ,‬ועל כל‬ ‫אלה ראוי לחוס ולחמול‪ ,‬וכל שכן על רבים‪.‬‬ ‫דון עם התלמידים מדוע בדברו על רחמיו‪ ,‬הקב"ה מזכיר בו זמנית ילדים וחסרי בינה‪ ,‬וכן בהמות‪ .‬תשובה‬ ‫אפשרית‪ :‬הקב"ה יודע שכסיבה למעשים רבים משמשות טיפשות‪ ,‬חוסר הבנה ואי יכולת לשלוט‬ ‫באינסטינקטים החייתיים‪ .‬בדיוק בגלל זה הקב"ה מוכן לסלוח לחוטאים‪ ,‬אם הם הכירו לעומק בחטאיהם‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬ ‫הרעיון המרכזי של ספר יונה‪ :‬גם הרשע הגדול ביותר ראוי למחילה‪ ,‬אם חזר בתשובה שלמה ממעשיו הרעים‪.‬‬ ‫בדיוק מהסיבה הזאת קוראים את ספר יונה ביום כיפור – היום בו עם ישראל מקווה למחילה‪.‬‬ ‫‪ .5‬שיעורי בית‬ ‫תרגילים ‪ 4‬ו‪ 5-‬בעמ' ‪ 16-17‬בחוברת עבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .23‬סוכות‬ ‫סוכות – חג השמחה‪ .‬שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫מטרת השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד התפיסה הפילוסופית של חג הסוכות‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬לחזור על הלכות חג הסוכות‬ ‫‪ ‬לספר לתלמידים על שמחת בית השואבה‪.‬‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את ההבנה היהודית של השמחה ולספר להם איך זה קשור לחג הסוכות‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫היזכרו בקצרה בהלכות המרכזיות של חג הסוכות (ניתן להשתמש בתרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 11‬בחוברת העבודה)‪ .‬הזכר‬ ‫להם שעבור כל חג יהודי ניתן למצוא בסידור שם המבטא את הרעיון שלו‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫פסח – חג חירותנו‬ ‫שבועות – חג מתן תורה‬ ‫ראש השנה – יום תרועה‬ ‫יום כיפור – יום סליחה‪ ,‬מחילה וכפרה‪,‬‬ ‫סוכות – זמן שמחתנו‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ ,‬מה מוזר בהגדרה של חג הסוכות? (לפי התורה יש לשמוח בכל החגים; אפשר להזכיר‬ ‫לתלמידים את ציווי התורה‪" :‬וְ שָּ מַ ְח ָּת בְ חַ גֶָך" (דברים ט"ז‪ :‬יד)‪ .‬הצע לתלמידים לחשוב‪ :‬מדוע מכל החגים‬ ‫דווקא סוכות זכה בכינוי "זמן שמחתנו"?‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫על מנת להבין‪ ,‬מדוע מכל החגים דווקא סוכות זכה בכינוי "זמן שמחתנו"‪ ,‬יש להבין קודם כל איך מבינה‬ ‫המסורת היהודית את המילה "שמחה"‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫בקש מהתלמידים למנות סיבות לשמחה‪ ,‬ושאל אותם באילו מצבים טיפוסיים אנו חווים שמחה‪.‬‬ ‫כתוב על הלוח את הסיטואציות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬סיום מוצלח של עניין כלשהו (ניתן לשייך לכאן גם ניצחון מלחמתי)‬ ‫‪ ‬חגיגה אישית‪ ,‬משפחתית או לאומית‬ ‫‪ ‬שמחה של מילוי חוב (עבודת האל בכלל זה)‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫חג הסוכות מאחד בתוכו את כל סוגי השמחה הללו‪.‬‬ ‫‪ .0‬סוכות – חג האסיף (סיום עמלם של עובדי האדמה)‪ .‬דון עם התלמידים מדוע אסיף היבול נחשב סיבה‬ ‫לחגיגה‪.‬‬ ‫‪ ‬בתנאים של משק הבית הטבעי והחצי‪-‬טבעי היבול שנאסף הוא הערובה היחידה לכך שבחודשים‬ ‫הקרובים לא אורבת לאנשים סכנת רעב; ניתן לצטט לתלמידים את האמרה הרוסית ‪«осенью‬‬ ‫»‪"( хоть и холодно, да не голодно‬נכון שקר בסתיו‪ ,‬אך לפחות אין רעב")‪.‬‬ ‫‪ ‬כל עוד היבול לא נאסף‪ ,‬הוא מצוי בסכנה תמידית‪ :‬בצורת‪ ,‬גשם‪ ,‬מזיקים‪ ,‬מחלות‪ ,‬ובימים עברו –‬ ‫גם פשיטות של אויבים‪ .‬כאשר היבול נאסף – סוף לדאגות‪ ,‬וזוהי סיבה לשמחה‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר איסוף היבול מתחילה מנוחה בחיי האיכר מעמלו הקשה‪.‬‬ ‫אפשר לספר לתלמידים כי סיום עבודות השדה של הסתיו היה חג לא רק ליהודים אלא גם לעמים אחרים‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ולהביא לכך דוגמאות מתאימות‪:‬‬ ‫(בר ְט ִּצ'ינַה) ‪ -‬חגיגה משותפת לציון איסוף היבול‪.‬‬ ‫‪ ‬בכפרים הרוסיים היה נהוג לערוך "‪ָּ "Братчина‬‬ ‫כל מה שהיה בשדות – הופיע על השולחנות‪ ,‬כאשר הלחם הוא "ראש לכל"‪.‬‬ ‫‪ ‬באי השבדי אלנד‪ ,‬בימים האחרונים של ספטמבר עורכים את חג האסיף הגדול ביותר בשבדיה‪ .‬לסמל‬ ‫החג נחשבת דלעת כתומה וגדולה‪ .‬כאשר מניפים את הדלעת גבוה מעל ערמת חציר‪ ,‬אז יודעים‬ ‫החוואים המקומיים שהגיע הזמן להוביל למכירה את פרי האדמה‪ .‬בכל האי מתקיימות פעילויות‬ ‫שונות ומגוונות‪ :‬הופעות פולקלור‪ ,‬תחרויות בישול‪ ,‬תחרויות ספורט‪ ,‬תערוכות‪ ,‬קונצרטים‪ ,‬זיקוקים‪.‬‬ ‫מצפים לאורחים לא רק בעיר המרכזית בורגהולם – אלא בכל הערים והכפרים באלנד‪.‬‬ ‫‪ .2‬סוכות קשור היסטורית ביציאת מצרים (חגיגה לאומית)‪ :‬כתזכורת לסוכות בהן התגוררו בני ישראל‬ ‫במדבר‪.‬‬ ‫‪ .2‬בסוכות אנו יכולים לחוות את שמחת עבודת הקדוש ברוך הוא‪ .‬בקש מהתלמידים להיזכר במצוות‬ ‫החג (סוכה‪ ,‬ארבעת המינים)‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫ובימים בהם בית המקדש היה קיים ‪ -‬היו עורכים בסוכות את אחד הטקסים החגיגיים ביותר ‪ -‬שמחת בית‬ ‫השואבה‪.‬‬ ‫תאר לתלמידים טקס זה‪ .‬בנוסף למה שמסופר בספר הלימוד‪ ,‬ניתן להיעזר במקורות נוספים‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫ומנורות של זהב היו שם‪ ,‬וארבעה ספלים של זהב היו שם בראשיהם‪ ,‬וארבעה סולמות על כל מנורה ומנורה;‬ ‫וארבעה ילדים מפרחי כהונה‪ ,‬ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג‪ ,‬והם מטילין לתוך כל ספל וספל‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬מסכת סוכה ה'‪ :‬ב‪.‬‬ ‫בספרך שבחגיגה זו השתתפו החכמים והמנהיגים של העם‪ ,‬ניתן להביא עדות מהתלמוד‪:‬‬ ‫"תניא אמרו ע ליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן‬ ‫מי כאן הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך אם‬ ‫‪ 3‬עם זאת‪ ,‬לא כדאי להיכנס לפרטים‪ .‬ראשית‪ ,‬הטענה כי לעמים רבים יש חג אסיף לא דורשת הוכחות רבות‪ .‬שנית‪ ,‬בתיאור של חג לא יהודי‬ ‫עלולים להיות תיאורים צבעוניים של מאכלים לא כשרים‪ ,‬מה שיסיט את הדיון מהנושא לערוצים לא רצויים‪.‬‬ ‫אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך שנאמר (שמות כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך‬ ‫וברכתיך‪".‬‬ ‫" אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמנה אבוקות של אור‬ ‫וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו"‬ ‫" אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה‬ ‫תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה‬ ‫ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה"‬ ‫סוכה‪ ,‬דף נ"ג ע"א‬ ‫הקטע האחרון הוא החשוב ביותר‪ ,‬מאחר והוא קושר ישירות בין שמחת בית השואבה ועבודת ה'‪ .‬לכן אם‬ ‫המורה בוחר להקריא את הקטע במהלך השיעור – חשוב להפנות לכך את תשומת לבם של התלמידים‪.‬‬ ‫קראו יחד עם התלמידים את הקטע מהתוספתא המובא בספר הלימוד‪.‬‬ ‫דונו יחד בשאלה‪ ,‬מדוע הרוקדים בחצר בית המקדש היו אומרים מילים שאינן קשורות בשום אופן לא למים‬ ‫ולא לגשם‪ ,‬אלא שירי מעלות ודברי תשבחות? את התשובה ניתן לכתוב בחוברת העבודה (תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪.)91‬‬ ‫אם הרעיון המובא בספר הלימוד נראה לך מורכב מידי‪ ,‬אפשר לתאר אותו באופן פשוט יותר‪:‬‬ ‫בסוכות בני ישראל מתחילים להתפלל לגשם; שמחת בית השואבה מהווה מעין "התגלמות תיאטרלית" של‬ ‫תפילה זו‪.‬‬ ‫בתורה נאמר לא פעם‪ ,‬כי הקב"ה ממטיר על אדמת ישראל גשם או מונע גשם ‪ -‬כתלות במצב הרוחני‬ ‫ובהתנהגות של בני ישראל‪ .‬אפשר לבקש מהתלמידים להיזכר בקטע המתאים (אם הם מתקשים בכך‪ ,‬רמוז‬ ‫להם שאנו קוראים על זה ב"שמע ישראל")‪:‬‬ ‫יג וְ הָּ יָּה‪ִּ ,‬אם‪-‬שָּ מֹעַ ִּת ְש ְמעּו אֶ ל‪ִּ -‬מ ְצוֹתַ י‪ ,‬אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוֶ ה אֶ ְתכֶם‪ ,‬הַ יוֹם‪--‬לְ ַאהֲ בָּ ה ֶאת‪-‬יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֵּ יכֶ ם‪ּ ,‬ולְ עָּ בְ ד ֹו‪,‬‬ ‫ּומלְ קוֹש; וְ ָאסַ פְ ָּת ְד ָּגנֶָך‪ ,‬וְ ִּתיר ְֹשָך‬ ‫ַ‬ ‫ַאר ְצכֶם בְ עִּ תוֹ‪ ,‬יו ֶֹרה‬ ‫בְ כָּל‪-‬לְ בַ בְ כֶם‪ּ ,‬ובְ ָּכל‪-‬נַפְ ְש ֶכם ‪.‬ידוְ נָּתַ ִּתי ְמטַ ר‪ְ -‬‬ ‫וְ יִּ ְצהָּ ֶרָך ‪.‬טו וְ נָּתַ ִּתי עֵּ שֶ ב בְ שָּ ְדָך‪ ,‬לִּ בְ הֶ ְמ ֶתָך; וְ ָאכַלְ ָּת‪ ,‬וְ שָּ בָּ עְ ָּת ‪.‬טז ִּהשָּ ְמרּו ָּל ֶכם‪ ,‬פֶ ן יִּ פְ ֶתה לְ בַ בְ ֶכם; וְ סַ ְר ֶתם‪ ,‬וַ עֲבַ ְד ֶתם‬ ‫ֹלהים אֲ חֵּ ִּרים‪ ,‬וְ ִּה ְש ַתחֲ וִּ יתֶ ם‪ ,‬לָּהֶ ם ‪.‬יז וְ חָּ ָּרה ַאף‪-‬יְ הוָּ ה בָּ ֶכם‪ ,‬וְ עָּ צַ ר אֶ ת‪-‬הַ ָּשמַ יִּ ם וְ ֹלא‪-‬יִּ ְהיֶה מָּ טָּ ר‪ ,‬וְ הָּ אֲ ָּד ָּמה‪ֹ ,‬לא‬ ‫אֱ ִּ‬ ‫ָארץ הַ טֹבָּ ה‪ ,‬אֲ ֶשר יְ הוָּ ה‪ ,‬נֹתֵּ ן ָּלכֶם‪.‬‬ ‫ִּת ֵּתן אֶ ת‪-‬יְ בּולָּּה; וַ אֲ בַ ְד ֶתם ְמהֵּ ָּרה‪ ,‬מֵּ עַ ל הָּ ֶ‬ ‫דברים יא‬ ‫אין זה מפתיע כי במהלך טקס המסמל בקשת מים‪ ,‬בני נזכרים בתשובה ובמעשים טובים‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיום‬ ‫על מנת לחזק את השליטה בחומר השתמשו בתרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 19‬בחוברת העבודה‪ .‬את התרגיל ניתן לעשות‬ ‫בקבוצות ובצורת תחרות – איזה קבוצה תיתן הכי הרבה תשובות נכונות בזמן הקצר ביותר‪.‬‬ ‫בימינו‪ ,‬כשאין בית מקדש‪ ,‬אין גם שמחת בית השואבה‪ .‬עם זאת נשאר חג המסמל את השמחה שבעבודת ה' –‬ ‫שמחת תורה‪ ,‬כשהיהודים שרים ורוקדים עם ספרי תורה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬ ‫שמחת בית השואבה היתה לביטוי הגבוה והמלא ביותר של הרעיון הראשי של חג הסוכות – עבודת ה' בשמחה‪.‬‬ ‫‪ .5‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 90‬בחוברת עבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .24‬קבלת שבת המלכה‬ ‫"קבלת שבת" – קבלת פני שבת המלכה‪ .‬מבנה הטקסט של קבלת השבת; ששה‬ ‫מזמורי תהלים כנגד ששת ימות השבוע; הפיוטים "אנא בכוח" ו"לכה דודי"; שני‬ ‫מזמורי הסיום‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד קבלת שבת המסורתית‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרות עם הרקע הרעיוני של קבלת השבת‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את המנהגים של קבלת השבת‪.‬‬ ‫‪ ‬להסביר לתלמידים מדוע רוב הטקסטים של תפילה זו זה מדברים על ימות המשיח‪.‬‬ ‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסטים תנ"כיים וליטורגיים‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫סידור בתרגום לרוסית‪ ,‬חפצים הקשורים לשמירת השבת‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫לפני תחילת השיעור‪ ,‬סדר על השולחן חפצים שקשורי ם לשבת‪ :‬שתי חלות עם כיסוי מיוחד של שבת‪ ,‬גביע‬ ‫קידוש‪ ,‬זמירון שבת‪ ,‬פמוטים וכו'‪.‬‬ ‫הצע לתלמידים "לנחש" את נושא השיעור (סביר להניח שכולם יענו ביחד‪.)...‬‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר במה שידוע להם על השבת (שני הציוויים "שמור ו"זכור"‪ ,‬איסור מלאכה‪ ,‬קידוש‪,‬‬ ‫מזמורי וזמירות שבת וכן הלאה‪ ,‬וכל המרבה הרי זה משובח‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫על יום השבת אפשר לדבר הרבה מאוד‪ ,‬היום נעסוק רק בקבלת השבת‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫הזכר לתלמידים כי קבלת שבת המסורתית התפתחה בהדרגה במהלך השנים‪ ,‬עד שהתגבשה לצורה בה אנו‬ ‫מכירים אותה היום‪ ,‬בסביבות המאות ה‪.06-07-‬‬ ‫ה קרא להם את הקטע מהתלמוד המובא בספר הלימוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להביא בפניהם את דברי הרמב"ם‪,‬‬ ‫המסבירים את משמעות מצוות "זכור את יום השבת"‪:‬‬ ‫ב איזה הוא כיבוד‪--‬זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת‪ ,‬מפני כבוד‬ ‫השבת‪ .‬ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש‪ ,‬מייחל להקבלת פני השבת‪ ,‬כמו שהוא יוצא לקראת המלך‪.‬‬ ‫וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת‪ ,‬ומתעטפים; ואומרים‪ ,‬בואו ונצא לקראת שבת המלך*‪.‬‬ ‫משנה תורה‪ ,‬הלכות שבת‪ ,‬ל‪ :‬ב‪.‬‬ ‫*שים לב שכתוב דווקא "המלך" ולא "המלכה"‪.‬‬ ‫אם מישהו מהתלמידים הולך לבית הכנסת בערבי שבת‪ ,‬בקש ממנו שיספר כיצד מתנהלת קבלת השבת בימינו‪.‬‬ ‫אם אין תלמיד כזה – ספר בעצמך‪.‬‬ ‫לא משנה מי מספר בסופו של דבר‪ ,‬דאג שבמהלך או בסוף הדברים יאמר שלטקס זה יש ארבעה שלבים (למען‬ ‫הבהירות ניתן לכתוב על הלוח)‪:‬‬ ‫‪ .1‬ששה מזמורי תהילים (צ"ה‪-‬צ"ט‪ ,‬כ"ט)‪ .‬שים לב שבספר הלימוד ישנה טעות דפוס‪ ,‬וכתוב "‪"28‬‬ ‫במקום "‪."29‬‬ ‫‪ .2‬הפיוט "אנא בכוח"‬ ‫‪ .2‬הפיוט "לכה דודי"‬ ‫‪ .4‬תהלים צ"ב‪"( ,‬מזמור שיר ליום השבת") ותהלים צ"ג ("ה' מלך גאות לבש")‪.‬‬ ‫אם מישהו מהתלמידים נזכר באלמנטים נוספים‪ ,‬הנהוגים בקהילות מסוימות – למשל‪ ,‬לקרוא טרם כניסת‬ ‫השבת את "שיר השירים"‪ ,‬לשיר את הפיוט "ידיד נפש"‪ ,‬לשמוע דרשה מפי הרב וכן הלאה – אמור כי כל אחד‬ ‫מאלמנטים נוספים אלה חשוב מאוד‪ ,‬ושעל כל קהילה לשמור את המנהגים שלה‪ ,‬אך היום נדבר רק על‬ ‫אלמנטים המשותפים לרוב הקהילות‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫נבחן לעומק כל שלב בקבלת השבת‪.‬‬ ‫ששת מזמורי התהלים‬ ‫אפשר להציע לתלמידים להתחלק לשש קבוצות‪ ,‬לתת לכל קבוצה פרק תהלים ולהציע להם‪ ,‬לאחר דיון‬ ‫משותף‪ ,‬לתאר בקצרה את הרעיון המרכזי של הפרק‪.‬‬ ‫אחרי שכל קבוצה הציגה‪ ,‬דונו יחד ברעיון המשותף לכל המזמורים הללו‪ ,‬החל מפרק צ"ו‪ :‬יהללו את הקב"ה‬ ‫לא רק בני ישראל‪ ,‬אלא כל העמים‪ ,‬תבל כולה‪ ,‬עולם החי וכן הטבע הדומם‪:‬‬ ‫כחיזוק לטענה זו אפשר לצטט בפני התלמידים פסוקים נבחרים מתוך כל המזמורים‪:‬‬ ‫צ"ו‬ ‫ז הָּ בּו לַיהוָּ ה‪ִ ,‬מ ְש ְפחוֹת עַּ ִמים; הָּ בּו לַיהוָּ ה‪ ,‬כָּבוֹד וָּ עֹז‪.‬‬ ‫ח הָּ בּו לַיהוָּ ה‪ ,‬כְ בוֹד ְשמוֹ; ְשאּו‪ִּ -‬מנְחָּ ה‪ּ ,‬ובֹאּו לְ חַ ְצרוֹתָּ יו‪.‬‬ ‫ָארץ‪.‬‬ ‫ט ִּה ְש ַתחֲ וּו לַיהוָּ ה‪ ,‬בְ הַ ְד ַרת‪-‬ק ֶֹדש; ִּחילּו ִּמפָּ נָּיו‪ָּ ,‬כל‪-‬הָּ ֶ‬ ‫י ִּא ְמרּו בַ גוֹיִּ ם‪ ,‬יְ הוָּ ה מָּ לְָּך‪ַ --‬אף‪ִּ -‬תכוֹן ֵּתבֵּ ל‪ ,‬בַ ל‪ִּ -‬תּמוֹט;‬ ‫צ"ז‬ ‫ָארץ; יִּ ְש ְמחּו‪ִ ,‬איִ ים ַּרבִ ים‪.‬‬ ‫יְ הוָּ ה מָּ לְָּך‪ָּ ,‬תגֵּל הָּ ֶ‬ ‫צ"ח ב הו ִֹּדיעַ יְ הוָּ ה‪ ,‬יְ שּועָּ תוֹ; לְ עֵּ ינֵּי הַ גוֹיִּ ם‪ ,‬גִּ לָּה ִּצ ְד ָּקת ֹו‪.‬‬ ‫ָארץ‪ --‬אֵּ ת‪ ,‬יְ שּועַ ת אֱ ֹלהֵּ ינּו‪.‬‬ ‫ַאפסֵּ י‪ֶ -‬‬ ‫ג ‪ָ ...‬ראּו כָל‪ְ -‬‬ ‫ָארץ‪.‬‬ ‫צ"ט א יְ הוָּ ה מָּ לְָּך‪ ,‬יִּ ְרגְ זּו עַ ִּּמים; יֹשֵּ ב כְ רּובִּ ים‪ָּ ,‬תנּוט הָּ ֶ‬ ‫ב יְ הוָּ ה‪ ,‬בְ ִּציוֹן גָּדוֹל; וְ ָּרם הּוא‪ ,‬עַּ ל‪ָּ -‬כל‪-‬הָ עַּ ִמים‪.‬‬ ‫כ"ט‬ ‫וַ יֵּשֶ ב יְ הוָּ ה‪ ,‬מֶ לְֶך לְ ע ֹולָּם‪.‬‬ ‫הצע לתלמידים לעשות את תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 92‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ :‬האם ניתן לומר שמזמורים אלו מדברים על העולם של היום? בוודאי שלא‪ ,‬העולם של‬ ‫היום רחוק ממצב בו רוב העמים מכירים במלכותו של הקב"ה‪ .‬מכאן נובע שהמזמורים מדברים לא על המצב‬ ‫הקיים כי אם על העתיד לבוא – ימות המשיח‪ ,‬בהם "והיה ה' למלך על כל הארץ‪ ,‬ביום ההוא יהיה ה' אחד‬ ‫ושמו אחד" (סוף "עלינו לשבח")‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫רעיון זו מתפתח בפיוט "לכה דודי" המהווה נקודת שיא בקבלת השבת‪.‬‬ ‫בנוגע לפיוט "אנא בכוח"‪ ,‬נושא מורכב כמו שמות הקב"ה ראוי לתשומת לב מיוחד ולא להיות נידון "על רגל‬ ‫אחת"‪ .‬לכן‪ ,‬אם אף תלמיד לא מזכיר זאת – אפשר להשאיר פסקה זו ללימוד עצמי‪.‬‬ ‫ספר לתלמידים בקצרה על הרקע ההיסטורי של כתיבת "לכה דודי" (המחבר‪ :‬שלמה הלוי אלקבץ‪ ,‬יליד‬ ‫סלוניקי‪ ,‬מקובל ידוע מצפת‪ .‬האותיות הראשונות בשמונה השורות הפותחות מהוות אקרוסטיכון ויוצרות את‬ ‫שמו של המחבר – שלמה הלוי‪ .‬אם התלמידים יודעים עברית היטב – הצע להם לפענח בעצמם את‬ ‫האקרוסטיכון)‪ .‬אם המורה לא בקיא מספיק בקבלה‪ ,‬עדיף להימנע מלהזכיר את המונח "ספירות"‬ ‫וטרמינולוגיה קבלית אחרת – התלמידים יתחילו לשאול‪ ,‬המורה לא ידע להשיב כמו שצריך‪ ,‬יתבלבל ויבלבל‬ ‫את הכיתה – מה שיגרום רק נזק‪.‬‬ ‫אפשר להציע לתלמידים לשמוע קטעים מתוך "לכה דודי" במנגינות שונות‪:‬‬ ‫)שלמה קרליבך( ‪http://www.youtube.com/watch?v=ZpZDZSfa5Lk‬‬ ‫)ר' שי שכט( ‪http://www.youtube.com/watch?v=Pb1SxxgGGBA‬‬ ‫(מקהלת גברים) ‪http://www.youtube.com/watch?v=a6hVa0LZuY8&feature=related‬‬ ‫הפנה את תשומת לב התלמידים לשורות הראשונות של הפיוט‪:‬‬ ‫"לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה"‪.‬‬ ‫בקש מהם להיזכר במקור של דימוי זה‪( .‬דברי חכמי התלמוד‪ ,‬המובאים בראש הפרק)‪.‬‬ ‫שאל אותם‪ ,‬למי התכוו ן המשורר במילים "דודי" ו"כלה"‪ .‬הקשב להשערותיהם‪ ,‬ולאחר מכן אמור להם כי‬ ‫במסורת היהודית ישנן שתי פרשנויות לדימויים הללו‪:‬‬ ‫"דוד" (חתן)‬ ‫כלה‬ ‫עם ישראל‬ ‫השבת‬ ‫הקדוש ברוך הוא‬ ‫עם ישראל‬ ‫נתח יחד עם התלמידים את הפיוט "לכה דודי"‪ .‬מלאו בטבלה את הרעיון המרכזי שבכל בית‪:‬‬ ‫בית‬ ‫הרעיון המרכזי‬ ‫‪.0‬‬ ‫שני הציוויים‪" :‬שמור" ו"זכור" את יום השבת‬ ‫‪.2‬‬ ‫שבת – מקור כל הברכות‬ ‫אפשר לדון עם התלמידים‪ :‬איך אתם מבינים טענה זו? למשל‪ ,‬שבשבת אנו אוגרים כוחות‬ ‫רוחניים לכל השבוע‪.‬‬ ‫‪ 2-01‬ימות המשיח‪ ,‬ישועה בעתיד לבוא‪.‬‬ ‫להלן מספר ציטוטים המחזקים טענה זו‪:‬‬ ‫מקדש מלך עיר מלוכה ‪,‬‬ ‫קומי צאי מתוך ההפכה ‪,‬‬ ‫על יד בן ישי בית הלחמי ( הכוונה היא למשיח בן דוד‪ ,‬שהיה בנו של ישי =בן ישי בית‬ ‫הלחמי (‬ ‫לא תבושי (ירושלים) ולא תכלמי ‪,‬‬ ‫למשסה שסיך ‪,‬‬ ‫ִּ‬ ‫והיו‬ ‫ורחקו כל מבלעייך ‪,‬‬ ‫וכן הלאה‪...‬‬ ‫אפשר לעשות בכיתה את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪.94‬‬ ‫מזמורי הסיום‬ ‫קראו יחד את תהילים צ"ב וצ"ג‪.‬‬ ‫הסבר כי גם במזמורים אלה מדובר על הגאולה העתידה לבוא‪ .‬כל עוד ימי המשיח טרם הגיעו‪ ,‬הרשעים יכולים‬ ‫לפרוח ‪ -‬אך מצב זה הינו זמני בלבד‪ .‬עם בוא "שבת קץ הימין" האמת והצדק ישלטו‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬ ‫על מנת לחזק את השליטה בחומר הנלמד ניתן להשתמש בתרגילים ‪ 0‬ו‪ 2-‬בעמ' ‪ 92-92‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ ,‬מדוע בזמן קבלת השבת אנחנו כל הזמן נזכרים בימות המשיח?‬ ‫הקרא להם את שתי הציטטות התלמודיות המובאות בספר הלימוד ודונו במשמעותן‪:‬‬ ‫‪ .0‬בשבת‪ ,‬בזמן בו אנו מתענגים על השלום והשלווה‪ ,‬אנו יכולים לחוש איך יהיו החיים לאחר בוא‬ ‫המשיח‪ ,‬כשלא יהיו יותר מלחמות או אסונות אחרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬המחשבה על כך ששמירת השבת מקרבת את ביאת המשיח‪ ,‬יוצרת מוטיבציה נוספת לשמור את‬ ‫איסורי השבת‪ ,‬גם כאשר זה נראה לנו קשה מאוד‪.‬‬ ‫מחשבות אלה צריכות להוות את השיא והמסקנות של השיעור‪.‬‬ ‫‪ .5‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 5‬בעמ' ‪ 95‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .25‬חנוכה במקורות‬ ‫חנוכה במקורות‪ :‬ספר מכבים א'‪ ,‬ספר מכבים ב'‪,‬‬ ‫התוספת "על הניסים" בתפילה‪ ,‬התלמוד הבבלי‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד חג החנוכה מנקודת המבט שמספקים המקורות‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרות עם שיטת הלימוד ההשוואתי של מקורות‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את המקורות בהם מתואר ניצחון המכבים על היוונים וטיהור בית המקדש‪.‬‬ ‫‪ ‬להסביר‪ ,‬מדוע בתור המהות העיקרית של החג בחרו חכמי התלמוד דווקא את נס פך השמן‪.‬‬ ‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם מקורות ועם טקסטים ליטורגיים ותלמודיים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫מאחר ובכל הקורסים הבית ספריים בהיסטוריה מצוין מאיפה ידוע לנו אודות אירוע זה או אחר‪ ,‬יש טעם‬ ‫לפתוח את השיעור דווקא בזה‪ :‬להזכיר לתלמידים כי על העבר שלנו ידוע לנו בעיקר הודות למקורות שבכתב‪:‬‬ ‫מסמכים שהשתמרו‪ ,‬כרוניקות‪ ,‬ספרים‪ ,‬כתבי זיכרונות של המשתתפים באירועים ושל צאצאיהם‪...‬‬ ‫למשל‪ ,‬על המלחמות בין היוונים לפרסים ידוע לנו בעיקר הודות להיסטוריון היווני הרודוטוס‪ ,‬על המלחמה‬ ‫הפלופונסית בין אתונה לספרטה ‪ -‬הודות להיסטוריונים היווניים תוקידידס וקסנופון‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫היום נדבר על מקורות בהם מסופר מדוע אנו חוגגים את חג החנוכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר במה שידוע להם על חג החנוכה‪.‬‬ ‫חשוב שיושמעו לפחות שני הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .0‬ניצחון על היוונים‬ ‫‪ .2‬נס פך השמן‪ ,‬שנמשך שמונה ימים‪.‬‬ ‫לאחר מכן שאל את התלמידים‪ :‬מהיכן ידוע לנו על אירועים אלה? באילו מקורות הם מוזכרים?‬ ‫קרוב לוודאי שהתלמידים ייזכרו או ינחשו את התלמוד ואת ספר המכבים‪ .‬הקשב לדבריהם ואז כתוב על‬ ‫הלוח את המקורות שציינו וגם את כל היתר‪:‬‬ ‫‪ .0‬ספר המכבים א'‬ ‫‪ .2‬ספר המכבים ב'‬ ‫‪ .2‬כתבי יוסף בן מתתיהו‬ ‫‪ .4‬תפילת "על הניסים"‬ ‫‪ .5‬תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת שבת‪.‬‬ ‫הבא בפני התלמידים סקירה היסטורית על ספרי המכבים (ספר המכבים א' נכתב בשפה העברית‪ ,‬אך המקור‬ ‫לא השתמר‪ ,‬ולידינו הגיע רק התרגום היווני‪ .‬רוב הסיכויים כי ספר זה נכתב על ידי עד ראייה (ואולי אף‬ ‫משתתף) של האירועים‪ ,‬אחד מתומכי יהודה המכבי; ספר המכבים ב' נכתב מעט יותר מאוחר מהראשון‬ ‫ומהווה תוספת אליו)‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫בואו ו נראה מה נאמר על חנוכה בכל אחד ממקורות אלה‪ .‬משימתנו העיקרית‪ :‬למצוא תשובה לשתי שאלות‪:‬‬ ‫לזכרם של אילו אירועים תוקן חג זה? מדוע חוגגים היהודים את החג במשך שמונה ימים?‬ ‫לשם הבהירות‪ ,‬ניתן לשרטט על הלוח טבלה‪ ,‬ולמלא אותה במהלך הלימוד‪.‬‬ ‫מקור‬ ‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬ ‫החנוכה שמונה ימים?‬ ‫החנוכה?‬ ‫ספר המכבים א'‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא את הטקסט המובא בספר הלימוד‪ ,‬וביחד ענו על השאלות המובאות בטבלה‪.‬‬ ‫לאחר הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬ ‫מקור‬ ‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬ ‫החנוכה שמונה ימים?‬ ‫החנוכה?‬ ‫ספר המכבים א'‬ ‫לזכר טיהור והקדשת בית לא נאמר בדיוק*‬ ‫המקדש‬ ‫* כאן ניתן לומר לתלמידים שלפי דעת כותב הספר‪ ,‬ייתכן והחשמונאים חיקו את המלך שלמה‪ ,‬שחגג את‬ ‫הקדשת בית המקדש הראשון במשך שמונה ימים‪.‬‬ ‫אפשר לצטט בפני התלמידים את העדות התנ"כית המתאימה‪:‬‬ ‫ּושנַיִּ ם אֶ לֶף‪ ,‬וְ צֹאן ֵּמָאה וְ עֶ ְש ִּרים ָאלֶף; וַ י ְַחנְ כּו‬ ‫"סג וַ יִּ זְ בַ ח ְשֹלמֹה‪ ,‬אֵּ ת זֶ בַ ח הַ ְשל ִָּּמים אֲ שֶ ר זָּ בַ ח לַיהוָּ ה‪ ,‬בָּ ָּקר עֶ ְש ִּרים ְ‬ ‫אֶ ת‪-‬בֵּ ית יְ הוָּ ה‪ ,‬הַ ּמֶ לְֶך וְ כָּ ל‪-‬בְ נֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל ‪.‬סד בַ יוֹם הַ הּוא‪ִּ ,‬ק ַדש הַ ּמֶ לְֶך אֶ ת‪-‬תוְֹך הֶ חָּ צֵּ ר אֲ ֶשר לִּ פְ נֵּי בֵּ ית‪-‬יְ הוָּ ה‪--‬כִּ י‪-‬‬ ‫עָּ שָּ ה שָּ ם אֶ ת‪-‬הָּ ֹעלָּה וְ אֶ ת‪-‬הַ ִּּמנְחָּ ה‪ ,‬וְ אֵּ ת חֶ לְ בֵּ י הַ ְשל ִָּּמים‪ :‬כִּ י‪ִּ -‬מזְ בַ ח הַ נְ ח ֶֹשת‪ ,‬אֲ ֶשר לִּ פְ נֵּי יְ הוָּ ה‪ָּ ,‬קטֹן מֵּ הָּ כִּ יל אֶ ת‪-‬‬ ‫הָּ ֹעלָּה וְ אֶ ת‪-‬הַ ִּּמנְ חָּ ה‪ ,‬וְ אֵּ ת חֶ לְ בֵּ י הַ ְשל ִָּּמים ‪.‬סה וַ יַעַ ש ְשֹלמֹה בָּ עֵּ ת‪-‬הַ ִּהיא אֶ ת‪-‬הֶ חָּ ג וְ כָּ ל‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל עִּ ּמ ֹו ָּקהָּ ל גָּדוֹל‬ ‫ַארבָּ עָּ ה עָּ ָּשר‪ ,‬יוֹם ‪.‬סו בַ יוֹם‬ ‫ִּמלְ בוֹא חֲ מָּ ת עַ ד‪-‬נַחַ ל ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬לִּ פְ נֵּי יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֵּ ינּו‪ִּ ,‬שבְ עַ ת י ִָּּמים‪ ,‬וְ ִּשבְ עַ ת י ִָּּמים‪ְ --‬‬ ‫הַ ְש ִּמינִּ י ִּשלַח אֶ ת‪-‬הָּ עָּ ם‪"...‬‬ ‫מלכים א'‪ ,‬פרק ח'‪.‬‬ ‫ספר מכבים ב'‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא את הטקסט המובא בספר הלימוד‪ ,‬וביחד ענו על השאלות שבטבלה‪.‬‬ ‫לאחר הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬ ‫מקור‬ ‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬ ‫החנוכה?‬ ‫ספר המכבים ב'‬ ‫החנוכה שמונה ימים?‬ ‫לזכר טיהור והקדשת בית כ"פיצוי" על שמונת ימי חג‬ ‫הסוכות‬ ‫המקדש‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫בדברו על מרד החשמונאים‪ ,‬יוסף בן מתתיהו השתמש בספר המכבים כמקור‪ ,‬לכן כתביו לא מחדשים לנו דבר‬ ‫בשאלה המעניינת אותנו‪.‬‬ ‫על הנסים‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר מתי אומרים את התוספת הזו (בתפילת העמידה ובברכת המזון)‪.‬‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא את הטקסט המובא בספר הלימוד‪ ,‬וביחד ענו על השאלות שבטבלה‪.‬‬ ‫לאחר הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬ ‫מקור‬ ‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬ ‫החנוכה שמונה ימים?‬ ‫החנוכה?‬ ‫על הנסים‬ ‫לזכר הניצחון המלחמתי על לא נאמר בדיוק‬ ‫אויב גדול יותר מספרית‪,‬‬ ‫והקדשת בית המקדש‬ ‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת שבת‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא את הטקסט המובא בספר הלימוד‪ ,‬וביחד ענו על השאלות שבטבלה‪.‬‬ ‫לאחר הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬ ‫מקור‬ ‫בבלי‪ ,‬מסכת שבת‬ ‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬ ‫החנוכה שמונה ימים?‬ ‫החנוכה?‬ ‫לזכר נס פך השמן‬ ‫הנס נמשך שמונה ימים‬ ‫אפשר לעשות את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 91‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫הזכר לתלמידים שהמקור האחרון הוא המאוחר ביותר‪ .‬שאל אותם‪ ,‬מדוע אף אחד מהמקורות המוקדמים‬ ‫יותר לא מזכיר את הנס הזה‪.‬‬ ‫אם מי מהתלמידים יאמר‪ :‬בגלל שלא היה שום נס כזה‪ ,‬המציאו את זה בחלוף מאה שנה – ענה שאף על פי‬ ‫שתשובה מסוג זה אינה מתקבלת על הדעת של יהודי מסורתי‪ ,‬נניח שזה נכון ‪ -‬אבל למה אף אחד לא המציא‬ ‫את הנס הזה לפני כן? במילים אחרות‪ ,‬גרסה זו לא מסבירה דבר למעשה‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫על מנת לענות על שאלה זו‪ ,‬הבה ונחשוב מה היו התוצאות של ניצחון המכבים?‬ ‫בקש מהתלמידים לנקוב התוצאות הללו‪ .‬כתוב על הלוח את התשובות הנכונות‪:‬‬ ‫‪ ‬רכישת עצמאות לאומית‬ ‫‪ ‬טיהור בית המקדש‬ ‫‪ ‬ניצחון על תרבות יוון‬ ‫הסבר לתלמידים שכל ההישגים הללו אבדו במהרה‪ :‬במחצית המאה הראשונה לפנה"ס איבדה יהודה את‬ ‫עצמאותה; במאה הראשונה לספירה נחרב בית המקדש; המנהיגים האחרונים לבית חשמונאי נפלו בעצמם‬ ‫להשפעת תרבות יוון‪.‬‬ ‫חשוב שהתלמידים יבינו‪ :‬עד לתקופת התלמוד כבר לא נותרו שום סיבות "ארציות" לחגוג את חנוכה‪ .‬לכן היה‬ ‫צריך או בכלל לבטל את החג‪ ,‬או ליצוק בו תוכן חדש‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫הבה נחשוב מה מסמל נס פך השמן‪.‬‬ ‫הנח לתלמידים להביע את השערותיהם‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫‪ ‬תמיד נשאר בעם ישראל "פך שמן טהור" – אנשים ששמרו אמונים לתורה בכל הנסיבות‪.‬‬ ‫‪ ‬נרות חנוכה מסמלים את אור התורה שבאורח פלא ממשיך להאיר בעולם על אף כל הניסיונות‬ ‫ההיסטוריים הנופלים בחלקם של היהודים‪.‬‬ ‫ניתן לצטט לתלמידים הוגים יהודיים בני זמננו העוסקים בנושא זה‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫"כשנכנסו יונים בהיכל טמאו כל השמנים" – הווה אומר‪ ,‬היוונים העכירו את המוח והלב של רבים מישראל‪,‬‬ ‫ויהודים רבים החלו לנטות ל"חוכמות" היוונים‪" .‬וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום‪ ,‬בדקו ולא מצאו‬ ‫אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול‪ ,‬ולא היה בו אלא להדליק יום אחד" – המשמעות היא‬ ‫שבראש היהודים נותרה רק מחשבה טהורה אחת‪ :‬הזיכרון על כך שהם עם קדוש‪ ,‬הנבחר מכל העמים להאיר‬ ‫את העולם באור אלוהי‪ ,‬ושעל כל העמים ללכת לאורו של אור זה‪ .‬אך במחשבה אחרונה זו לא היה מספיק כוח‬ ‫על מנת להדליק את "אש התמיד" בבית המקדש‪" .‬נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" – כלומר משמים‬ ‫עזרו ליהודים‪ ,‬ונסכו בהם כוחות שלא לשקוע בטומאת יוון ולבעור בטיפות הקדושה המעטות שנותרו‬ ‫בלבבותיהם‪.‬‬ ‫פנחס פולונסקי "חנוכה" (בתרגום חופשי)‪.‬‬ ‫כמה חביבים הם נרות חנוכה‪ ,‬שהם זכר ודוגמא למנורה שהיתה במקדש‪( ,‬ולא מצינו דוגמא כזו לשום עבודה‬ ‫אחרת שהיתה במקדש)‪ .‬וכמה חביבה המנורה שהיתה במקדש שהעלאת נרותיה שקולה ככל הקרבנות‪ .‬ומה‬ ‫היא גדולתם של הנרות האלה‪ ,‬נרות חנוכה ונר המקדש? שהם עדות לישראל שכל אורה ושמחה שיש להם‬ ‫בעולמם‪ ,‬אינה אלא ממה שמאיר להם הקדוש ברוך הוא‪ .‬ואפילו קטן הוא האור הזה‪ ,‬והאור שאומות העולם‬ ‫נהנים ממנו הוא גדול מאד ‪ -‬אין הם חפצים אלא באור הזה שהקב"ה מאיר להם ולא באור אחר‪ :‬כל עיני‬ ‫ישראל נשואות לבית המקדש ורק משם האור יוצא להם ומאיר את כל עולמם‪.‬‬ ‫וכשבנה שלמה את בית המקדש כתיב (מלכים ‪ -‬א ו)‪ :‬ויעש לבית חלוני שקפים אטמים ‪ -‬שקופים כלומר‪,‬‬ ‫רחבים מבפנים‪ .‬ואטומים כלומר‪ ,‬צרים מבחוץ‪ ,‬כדי שיהא האור יוצא משם לחוץ ולא מן החוץ לשם‪ .‬ללמדך‬ ‫שאין בית המקדש צריך לאור הבא מן החוץ‪ ,‬אלא כל העולם כולו ניזון מן האור היוצא מתוכו לחוץ‪ .‬ואף‬ ‫המנורה שהכהן הגדול מעלה נרותיה בכל ערב‪ ,‬לא להאיר לבית המקדש הוא צריך‪ ,‬אלא שיהא אורו יוצא‬ ‫ומאיר בכל בתי ישראל ובכל נפשותיהם מאור המקדש וקדשיו‪.‬‬ ‫ספר התודעה‪ ,‬ר' אליהו כי טוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬ ‫בכך שמיקמו את "נס פך השמן" במרכז של סיפור חג החנוכה‪ ,‬הפכו חכמינו את חנוכה מ"יום הניצחון" לחג‬ ‫של ניצחון דתי ותרבותי‪ .‬הודות לכך‪ ,‬חג החנוכה החל להיתפס כחג שתוקן לזכר הצלחתם של היהודים לשמר‬ ‫את עצמיותם הדתית בהתנגשות עם תרבות יוון – אחת התרבויות הדגולות בכל הזמנים ובכל העמים‪.‬‬ ‫באלפיים שנה האחרונות‪ ,‬העמידה כנגד תרבות זרה ולעתים אף עוינת היתה לבעיה של כל קהילה יהודית‪.‬‬ ‫לעיתים מזומנות נאלצו יהודים לעמוד על זכותם לעצמאות דתית בפני נציגי הנצרות‪ ,‬איסלם‪ ,‬מרקסיזם‪-‬‬ ‫לניניזם‪ ...‬הסמליות של "נס פך השמן" היתה מובנת ואקטואלית לכל יהודי באשר הוא‪ .‬לפיכך‪ ,‬נותר חג‬ ‫החנוכה כחג חשוב ומשמעותי עבורו‪.‬‬ ‫לחיזוק הידע הנלמד ניתן להשתמש בתרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 96‬בחוברת העבודה (ניתן לעשות באפון עצמאי או‬ ‫בקבוצות)‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיעורי בית‬ ‫תרגילים ‪ 5-6‬בעמ' ‪ 99‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .26‬פורים‬ ‫מרדכי והמן‪ :‬בנימין נגד עמלק‪ .‬שאול‪ ,‬אגג ושמואל‪.‬‬ ‫"פרשת זכור"‪ .‬הלוחמה התמידית בעמלק‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד אירועי פורים בהקשר של העימות "ישראל‪-‬עמלק"‪.‬‬ ‫‪ ‬הסבר המצווה למחות את זכר עמלק‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את מצוות "מחיית זכר עמלק"; על בסיס טקסט התורה להסביר לתלמידים‪ ,‬כיתד‬ ‫הפך עמלק לסמל כל שנאת ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬לנתח לעומק את סיפור מלחמת שאול באגג‪.‬‬ ‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסט תנ"כי‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫תנ"ך בתרגום לרוסית‪.‬‬ ‫בשיעור זה נעסוק בסוגיה מאוד רצינית ומורכבת‪ ,‬שעיסוק שטחי בה עלול להוביל‪ ,‬כפי‬ ‫שראינו בפועל‪ ,‬להשלכות בלתי רצויות ומסוכנות בעליל‪ :‬דיבורים על כך שהקב"ה הורה‬ ‫להשמיד עם שלם והעניש את מי שלא עשה זאת בהתמדה מספקת‪ ,‬מעוררים לעיתים‬ ‫קרובות אצל התלמידים (ובעיקר בטובים החושבים והמוסריים שבהם) הקבלה עם שואת‬ ‫יהודי אירופה‪ ,‬ודחייה מוסרית חריפה עד כדי דחייה חזקה מכל מה שקשור ביהדות‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫יש עניין להקדיש את כל השיעור לניתוח רציני של הבעיה‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫בקש מהלמידים להיזכר בקצרה באירועי פורים‪( .‬המן‪ ,‬משרי אחשוורוש‪ ,‬זמם להשמיד את העם היהודי‪,‬‬ ‫אסתר ומרדכי הצליחו לשבש מהלך זה‪ ,‬המן ותומכיו הוצאו להורג) ולהרכיב רשימה של הדמויות הפועלות‬ ‫המרכזיות (אפשר לכתוב אותה על הלוח)‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אחשוורוש‬ ‫‪-‬‬ ‫מרדכי‬ ‫‪-‬‬ ‫אסתר‬ ‫‪-‬‬ ‫המן‬ ‫‪-‬‬ ‫זרש‬ ‫‪-‬‬ ‫חרבונה‬ ‫‪-‬‬ ‫ושתי‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫מעניין לציין כי בעת הצגת הדמויות הפועלות‪ ,‬מגילת אסתר מספקת מידע על הייחוס המשפחתי של שתי‬ ‫דמויות בלבד‪ :‬המן ומרדכי‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫בקש מהתלמידים למצוא במגילת אסתר עדויות גנאלוגיות אודות המן ומרדכי (על מנת לזרז את התהליך ניתן‬ ‫לגלות להם באילו פרקים לחפש)‪:‬‬ ‫מרדכי‬ ‫המן‬ ‫ּושמ ֹו מָּ ְרדֳ כַי‪ַ ,‬אחַ ר הַ ְדבָּ ִּרים הָּ אֵּ לֶה‪ ,‬גִּ ַדל הַ ּמֶ לְֶך אֲ חַ ְשוֵּ רוֹש אֶ ת‪-‬‬ ‫ירה; ְ‬ ‫שּושן הַ בִּ ָּ‬ ‫ַ‬ ‫הּודי‪ ,‬הָּ יָּה בְ‬ ‫ִּאיש יְ ִּ‬ ‫בֶ ן י ִָּּאיר בֶ ן‪ִּ -‬ש ְמעִּ י בֶ ן‪ִּ -‬קיש‪ִּ --‬איש יְ ִּמי ִּני‪( .‬אסתר הָּ מָּ ן בֶ ן‪-‬הַ ְּמ ָּדתָּ א הָּ אֲ גָּגִּ י‪( ...‬אסתר ג'‪ :‬א)‬ ‫ב'‪ :‬ה)‬ ‫הסבר לתלמידים כי אגג היה מלך העמלקים‪ ,‬שונאי היהודים‪ ,‬וכי המלך שאול בן קיש היה בן לשבט בנימין‪.‬‬ ‫ּושמ ֹו ִּקיש בֶ ן‪-‬אֲ בִּ יאֵּ ל בֶ ן‪ְ -‬צרוֹר בֶ ן‪-‬בְ כו ַֹרת בֶ ן‪-‬אֲ פִּ יחַ ‪--‬בֶ ן‪ִּ -‬איש יְ ִּמינִּ י‪ :‬גִּ בוֹר‪,‬‬ ‫(מבִּ ְני ִָּּמין)‪ְ ,‬‬ ‫א וַ יְ ִּהי‪ִּ -‬איש מבן ימין ִּ‬ ‫ּושמ ֹו שָּ אּול‪ ,‬בָּ חּור וָּ טוֹב‪ ,‬וְ אֵּ ין ִּאיש ִּמבְ נֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬טוֹב ִּמ ֶּמנּו; ִּמ ִּשכְ מ ֹו וָּ מַ עְ לָּה‪ָּ ,‬גבֹּהַ ִּמכָּ ל‪-‬הָּ עָּ ם‪.‬‬ ‫חָּ יִּ ל ‪.‬ב וְ ל ֹו‪ -‬הָּ יָּה בֵּ ן ְ‬ ‫שמואל א'‪ ,‬ט'‪ :‬א‪-‬ב‪.‬‬ ‫ניתן לעשות בכיתה את תרגיל ‪( 2‬להרכיב אילן יוחסין) בעמ' ‪ 010‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫דון עם התלמידים‪ ,‬מדוע התנ"ך מספק לנו עדויות גנאלוגיות אלו? (על מנת לומר שהקונפליקט של המן ומרדכי‬ ‫הוא למעשה המשך של קונפליקט קדום יותר)‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫על מנת להבין את סיפור הרקע לחג הפורים‪ ,‬עלינו להיזכר‪ ,‬קודם כל‪ ,‬בסיפור הקונפליקט בין ישראל לעמלק‪.‬‬ ‫ספר בקצרה לתלמידים על מוצא העם העמלקי‪ .‬עמלק היה נכדו של עשיו‪ ,‬אחי יעקב‪ .‬עשיו לא רצה להמשיך‬ ‫את העניין שאליו הקדישו את עצמם סבו אברהם ואביו יצחק – לא רצה לקחת על עצמו את המשימה הקשה‬ ‫לתקן עולם במלכות שדי‪ .‬משימה זו לקח יעקב על עצמו ועל צאצאיו‪ .‬עשיו שנא אותו על כך‪ ,‬והוריש את‬ ‫שנאתו לישראל לנכדו עמלק‪ .‬ממנו יצא עם עמלק‪ ,‬שחי בקצה הדרום‪-‬מזרחי של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר‪ ,‬או הזכר להם את ההיתקלות הראשונה של עם ישראל עם עמלק‪:‬‬ ‫ח וַ ָּיבֹא‪ ,‬עֲמָּ לֵּק; וַ יִּ לָּחֶ ם עִּ ם‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬בִּ ְרפִּ ִּידם ‪.‬ט וַ יֹאמֶ ר מֹשֶ ה אֶ ל‪-‬יְ הוֹשֻ עַ בְ חַ ר‪-‬לָּנּו אֲ נ ִָּּשים‪ ,‬וְ צֵּ א ִּהלָּחֵּ ם בַ עֲמָּ לֵּק;‬ ‫ֹלהים‪ ,‬בְ י ִָּּדי ‪.‬י וַ יַעַ ש יְ הוֹשֻ עַ ‪ ,‬כַאֲ ֶשר ָאמַ ר‪-‬ל ֹו מ ֶֹשה‪--‬לְ ִּהלָּחֵּ ם‪ ,‬בַ ע ֲָּמלֵּק;‬ ‫מָּ חָּ ר‪ָ ,‬אנֹכִּ י ִּנצָּ ב עַ ל‪-‬רֹאש הַ גִּ בְ עָּ ה‪ּ ,‬ומַ טֵּ ה הָּ אֱ ִּ‬ ‫ּומֹשֶ ה ַאהֲ רֹן וְ חּור‪ ,‬עָּ לּו רֹאש הַ גִּ בְ עָּ ה ‪.‬יא וְ הָּ יָּה‪ ,‬כַאֲ שֶ ר י ִָּּרים מֹשֶ ה יָּד ֹו‪--‬וְ גָּבַ ר יִּ ְש ָּראֵּ ל; וְ כַאֲ ֶשר יָּנִּ יחַ יָּדוֹ‪ ,‬וְ גָּבַ ר‬ ‫ּומזֶ ה‬ ‫ידי מֹשֶ ה כְ בֵּ ִּדים‪ ,‬וַ יִּ ְקחּו‪-‬אֶ בֶ ן וַ י ִָּּשימּו תַ ְח ָּתיו וַ יֵּשֶ ב עָּ לֶיהָּ ; וְ ַאהֲ רֹן וְ חּור ָּת ְמכּו בְ י ָָּּדיו‪ִּ ,‬מזֶ ה אֶ חָּ ד ִּ‬ ‫עֲמָּ לֵּק ‪.‬יב וִּ ֵּ‬ ‫אֶ חָּ ד‪ ,‬וַ יְ ִּהי י ָָּּדיו אֱ מּונָּה‪ ,‬עַ ד‪-‬בֹא הַ שָּ מֶ ש ‪.‬יג וַ יַחֲ ֹלש יְ הוֹשֻ עַ אֶ ת‪-‬עֲמָּ לֵּק וְ אֶ ת‪-‬עַ ּמוֹ‪ ,‬לְ פִּ י‪-‬חָּ ֶרב‪ .‬יד וַ יֹאמֶ ר יְ הוָּ ה אֶ ל‪-‬‬ ‫מֹשֶ ה‪ ,‬כְ תֹב זֹאת זִּ ָּכרוֹן בַ סֵּ פֶ ר‪ ,‬וְ ִּשים‪ ,‬בְ ָאזְ נֵּי יְ הוֹשֻ עַ ‪ :‬כִּ י‪-‬מָּ חֹה אֶ ְמחֶ ה אֶ ת‪-‬זֵּ כֶר עֲמָּ לֵּק‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת הַ ָּש ָּמיִּ ם ‪.‬טו וַ יִּ בֶ ן‬ ‫מֹשֶ ה‪ִּ ,‬מזְ בֵּ חַ ; וַ יִּ ְק ָּרא ְשמוֹ‪ ,‬יְ הוָּ ה ִּנ ִּסי ‪.‬טז וַ יֹאמֶ ר‪ ,‬כִּ י‪-‬יָּד עַ ל‪-‬כֵּס יָּּה‪ִּ ,‬מלְ חָּ מָּ ה לַיהוָּ ה‪ ,‬בַ ע ֲָּמלֵּק‪ִּ --‬מדֹר‪ ,‬דֹר‪.‬‬ ‫שמות י"ז‬ ‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים לכך שבני ישראל לא היוו שום איום על העמלקים‪ ,‬ונמצאו הרחק‬ ‫מאדמותיהם ורכושם‪ .‬כך‪ ,‬העמלקים אירגנו משלחת מיוחדת על מנת לתקוף את בני ישראל ללא כל סיבה‪.‬‬ ‫בדיוק בשל כך הפך עמלק במסורת היהודית לסמל הרוע ושנאת חינם לבני ישראל‪ .‬הצבע על ההקבלה המובנת‬ ‫הּודים אֲ ֶשר‬ ‫מאליה לפורים‪ :‬המן העמלקי רצה להשמיד את כל עם ישראל‪" :‬וַ יְ בַ ֵּקש הָּ מָּ ן‪ ,‬לְ הַ ְש ִּמיד אֶ ת‪ָּ -‬כל‪-‬הַ יְ ִּ‬ ‫בְ כָּל‪-‬מַ לְ כּות אֲ חַ ְשוֵּ רוֹש‪--‬עַ ם מָּ ְרדֳ כָּי‪ִּ ...‬מנַעַ ר וְ עַ ד‪-‬זָּ ֵּקן טַ ף וְ נ ִָּּשים" (אסתר‪ ,‬ג'‪ :‬ו‪ ,‬יג)‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים כיצד הם מבינים את הביטוי "כִּ י‪-‬יָּד עַ ל‪-‬כֵּס יָּּה" (הקב"ה נשבע)‪ .‬שאל את התלמידים‪ :‬מה‬ ‫תוכן שבועתו? (שבועה על קיומה של מלחמה בעמלק בכל דור ודור)‪ .‬כיצד ניתן להבין את זה שלקב"ה עצמו יש‬ ‫מלחמה במי מהברואים? הקב"ה מציב משימה בפני האנושות ונותן לכל אחד חופש בחירה‪ .‬עמלק רוצה‬ ‫להפריע בתיקון העולם‪ ,‬ועל כן הוא אויבו של הקב"ה עצמו ושל העם הנבחר לצורך מילוי המשימה שהציב‬ ‫הקב"ה‪ .‬כעת מובן‪ ,‬מדוע הקב"ה נשבע כי ימחה את זכר עמלק מתחת השמים‪.‬‬ ‫כעת נקרא על מה שנצטוו בני ישראל‪ִּ " :‬ת ְמחֶ ה אֶ ת‪-‬זֵּ כֶר עֲמָּ לֵּק" (דברים כ"ה‪ :‬יט)‪:‬‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר יְ הוָּ ה‪-‬אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵּ ן לְ ָך נַחֲ לָּה לְ ִּר ְש ָּתּה‪ִּ --‬ת ְמחֶ ה‬ ‫יט וְ הָּ יָּה בְ הָּ ִּניחַ יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך לְ ָך ִּמ ָּכל‪-‬אֹיְ בֶ יָך ִּמסָּ בִּ יב‪ ,‬בָּ ֶ‬ ‫אֶ ת‪-‬זֵּ כֶר עֲמָּ לֵּק‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת הַ שָּ מָּ יִּ ם; ֹלא‪ִּ ,‬ת ְש ָּכח‪".‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ ,‬למה מצווה על בני ישראל לעשות זאת אם הקב"ה כבר נשבע כי יעשה זאת? (האדם –‬ ‫משתתף פעיל בבריאה)‪.‬‬ ‫הסבר לתלמיד ים כי מצווה זו לא מוטלת על יהודים בודדים כי אם על העם כולו‪ ,‬כיחידה שלמה‪ ,‬ויותר נכון –‬ ‫על מלך ישראל‪" :‬מינוי מלך קודם למלחמת עמלק" (רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות מלכים ומלחמות א'‪:‬ב)‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫לכן רק אחרי שלעם ישראל היה מלך‪ ,‬הוא צווה להתחיל את המלחמה בעמלק‪.‬‬ ‫בקצרה הזכר לתלמידים את סיפור מלחמת שאול בעמלק‪:‬‬ ‫א וַ יֹאמֶ ר ְשמּואֵּ ל‪ ,‬אֶ ל‪-‬שָּ אּול‪ ,‬א ִֹּתי שָּ לַח יְ הוָּ ה לִּ ְמ ָּשחֳ ָך לְ מֶ לְֶך‪ ,‬עַ ל‪-‬עַ ּמ ֹו עַ ל‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל; וְ עַ ָּתה ְשמַ ע‪ ,‬לְ קוֹל ִּדבְ ֵּרי יְ הוָּ ה‪.‬‬ ‫{ס }ב כֹה ָאמַ ר‪ ,‬יְ הוָּ ה ְצבָּ אוֹת‪ ,‬פָּ ַק ְד ִּתי‪ ,‬אֵּ ת אֲ שֶ ר‪-‬עָּ שָּ ה עֲמָּ לֵּק לְ יִּ ְש ָּר ֵּאל‪--‬אֲ ֶשר‪ָּ -‬שם ל ֹו בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬בַ עֲֹלת ֹו‬ ‫ִּמ ִּּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬ג עַ ָּתה לְֵּך וְ ִּהכִּ יתָּ ה אֶ ת‪-‬עֲמָּ לֵּק‪ ,‬וְ הַ חֲ ַר ְמ ֶתם אֶ ת‪-‬כָּל‪-‬אֲ שֶ ר‪-‬לוֹ‪ ,‬וְ ֹלא תַ ְחמֹל‪ ,‬עָּ לָּיו; וְ הֵּ מַ ָּתה מֵּ ִּאיש עַ ד‪ִּ -‬א ָּשה‪,‬‬ ‫מֵּ ֹעלֵּל וְ עַ ד‪-‬י ֹונֵּק‪ִּ ,‬משוֹר וְ עַ ד‪-‬שֶ ה‪ִּ ,‬מגָּמָּ ל וְ עַ ד‪-‬חֲ מוֹר‪ ...‬וַ יְַך שָּ אּול‪ ,‬אֶ ת‪-‬עֲמָּ לֵּק‪ ,‬מֵּ חֲ וִּ ילָּה בוֹאֲ ָך שּור‪ ,‬אֲ ֶשר עַ ל‪-‬פְ נֵּי‬ ‫ִּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬ח וַ יִּ ְתפֹש אֶ ת‪-‬אֲ גַג מֶ לְֶך‪-‬עֲמָּ לֵּק‪ ,‬חָּ י; וְ אֶ ת‪-‬כָּל‪-‬הָּ עָּ ם‪ ,‬הֶ חֱ ִּרים לְ פִּ י‪-‬חָּ ֶרב ‪.‬ט וַ י ְַחמֹל ָּשאּול וְ הָּ עָּ ם עַ ל‪-‬אֲ גָּג‪,‬‬ ‫וְ עַ ל‪-‬מֵּ יטַ ב הַ צֹאן וְ הַ בָּ ָּקר וְ הַ ִּּמ ְשנִּים וְ עַ ל‪-‬הַ כ ִָּּרים וְ עַ ל‪-‬כָּל‪-‬הַ טוֹב‪ ,‬וְ ֹלא ָאבּו‪ ,‬הַ חֲ ִּרימָּ ם;‬ ‫שמואל א'‪ ,‬ט"ו‪ :‬א‪-‬ג‪ ,‬ח‪-‬ט‪.‬‬ ‫בשמעו על מה שקרה‪ ,‬הופיע שמואל במחנה שאול‪ ,‬בעצמו שיסף את אגג בחרב‪ ,‬ואמר לשאול‪:‬‬ ‫ָאסָך יְ הוָּ ה‪ִּ ,‬מ ְהי ֹות מֶ לְֶך עַ ל‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪.‬‬ ‫ַאס ָּתה‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬דבַ ר יְ הוָּ ה‪ ,‬וַ יִּ ְמ ְ‬ ‫כִּ י מָּ ְ‬ ‫שם‪ ,‬ט"ו‪ :‬כו‪.‬‬ ‫שאול הפגין רחמנות בלתי נסלחת ביחסו לאויב המר ביותר‪ ,‬בכך שהשאיר אותו בחיים במשך לילה אחד‪ .‬לפי‬ ‫המדרש‪ ,‬מזרעו יצא המן‪ ,‬שחישב להשמיד את כל עם ישראל‪.‬‬ ‫בניגוד לכך‪ ,‬המלך דוד הפגין מידת רחמים בלתי רגילה בכך שלא הרג את שמעי בן גרא‪ ,‬קרוב משפחה של‬ ‫שאול‪ ,‬שקילל את דוד‪ ,‬ומזרעו יצא מרדכי‪ .‬כך התנגשו צאצאי שני גילויי הרחמים – הרצויים והלא רצויים!‬ ‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬ ‫כיום לא ידוע לנו האם קיים עם עמלק בשר ודם או שהושמד מזמן‪ .‬אך הכוח הרוחני‪ ,‬הפועל כנגד מלכות‬ ‫הקב"ה בעולם‪ ,‬עדיין קיים בעוז בכל עם ובכל אדם‪ ,‬ובא לידי ביטוי בזמנים שונים ונסיבות שונות‪,‬‬ ‫בהתפרצויות של שנאה לעם ישראל ולמשימתו בעולם‪.‬‬ ‫אפשר גם לספר ללומדים את הרעיון על מהות עמלק בחסידות‪ ,‬עליו מדבר הרבי מלובביטש‪ .‬עמלק חי בתוך‬ ‫כל אחד מאיתנו‪ .‬התכונה המהותית שלו – הניסיון לצנן את הלהט של היהודי לשמירת מצוות ולשאיפתו‬ ‫לקדושה ולמעשים טובים‪ .‬עמלק‪ ,‬בהיותו ביטוי מסוגו להתחלה רעה‪ ,‬מעודד בנפש היהודי את האדישות לכל‬ ‫מה שקשור לקיום מצוות ועבודת ה'‪ .‬עמלק כאילו מספק ליהודי טיעונים‪" :‬כל הצלחתך תלויה בך ובמאמצים‬ ‫שלך‪ .‬שכח מהקב"ה‪ .‬תאמין בעצמך ואל תחשוב על השגחה עליונה"‪ .‬לכן מזהירה התורה‪" :‬זָּ כוֹר‬ ‫אֵּ ת אֲ שֶ ר עָּ שָּ ה לְ ָך עֲמָּ לֵּק" זהו אותו עמלק‪ ,‬אשר עמד בין בני ישראל ובין והר סיני‪ ,‬ולאחר מכן רצה להשמיד‬ ‫פיזית את כל בני ישראל‪ ,‬כעת הוא רוצה להשמיד את המהות הפנימית שבכל יהודי‪ .‬אפשר לנצח את עמלק‬ ‫הפנימי על ידי אי נפילה לשכנועים והטיעונים שלו‪ ,‬ובהתמדה באורח החיים היהודי ובעבודת ה' בדבקות‬ ‫ובהתלהבות‪.‬‬ ‫על מחשבה זו להיות השיא והמסקנה של השיעור‪.‬‬ ‫אם נשאר זמן (אופציונאלי) אפשר להציע לתלמידים למלא את תרגילים ‪ 0-2‬בחוברת העבודה (עמ' ‪- )011-010‬‬ ‫לשם חזרה על החומר הנלמד בכיתות קודמות‪.‬‬ ‫‪ .5‬שיעורי בית‬ ‫תרגילים ‪ 4‬ו‪ 5-‬בעמ' ‪ 012-012‬בחוברת עבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .27‬פסח‬ ‫המספר "‪ "4‬בהגדה‪ :‬ארבע כוסות‪ ,‬ארבע קושיות ("מה נשתנה")‬ ‫ארבעה בנים‪ ,‬ארבע ברכות‪,‬‬ ‫יציאת מצרים וארבע לשונות הגאולה‪ ,‬ארבע או חמש?‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד מהלך ליל הסדר‪.‬‬ ‫‪ ‬הכרות עם הרעיונות העיקריים של ליל הסדר‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להזכיר לתלמידים מספר אלמנטים חשובים של ליל הסדר‪.‬‬ ‫‪ ‬לדון בקשר של אלמנטים אלה לרעיון המרכזי של ליל הסדר‪.‬‬ ‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫הגדה של פסח עם תרגום לרוסית‪ ,‬תורה עם תרגום לרוסית‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫בתור פתיחה אפשר לשים לתלמידים את השיר "אחד מי יודע"‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=tT9MhW3wS70‬‬ ‫בהגדות רבות יש תרגום לרוסית של השיר‪:‬‬ ‫‪Одного кто знает? Одного я знаю. Один у нас Бог на небе и земле.‬‬ ‫‪Двоих кто знает? Двоих я знаю. Две скрижали завета, один у нас Бог на небе‬‬ ‫‪и земле.‬‬ ‫‪Троих кто знает? Троих я знаю. Три патриарха, две скрижали завета, один у‬‬ ‫‪нас Бог на небе и земле.‬‬ ‫‪Четырех — кто знает? Четырех я знаю. Четыре праматери, Три патриарха,‬‬ ‫‪две скрижали завета, один у нас Бог на небе и земле.‬‬ ‫‪Пятерых — кто знает? Пятерых я знаю. Пять книг Торы, четыре праматери,‬‬ ‫‪три патриарха, две скрижали завета, один у нас Бог на небе и земле.‬‬ ‫‪Шестерых — кто знает? Шестерых я знаю. Шесть разделов Мишны, пять книг Торы,‬‬ ‫‪четыре праматери, три патриарха, две скрижали завета, один у нас Бог на небе и зем‬‬‫…‪ле‬‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫הצע לתלמידים לנחש את נושא השיעור (ליל הסדר והמספרים הקשורים לחג הפסח)‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫ניתן למנות מספר מספרים הקשורים בדרך זו או אחרת לליל הסדר‪ ,‬למשל – שלוש (שלוש מצות על קערת ליל‬ ‫הסדר)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקריאה דקדקנית של ההגדה ניתן להבחין כי היא בנויה סביב המספר ארבע‪:‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר‪ ,‬אילו אלמנטים בליל הסדר בנויים סביב המספר ‪ .4‬כתוב את התשובות הנכונות על‬ ‫הלוח‪ ,‬והשלם את החסרות‪:‬‬ ‫ ארבע כוסות‬‫ ארבע קושיות (מה נשתנה)‬‫ ארבעה בנים‬‫ ארבעה לשונות גאולה‬‫אפשר לעשות את תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪.016‬‬ ‫דון עם התלמידים במשמעות המספר ‪ :4‬המספר הזה מבטא את שלמות העולם הזה (ארבע רוחות השמים)‪.‬‬ ‫ארבעת הבנים מגלמים את אחדות עם ישראל‪ ,‬הנאספים סביב שולחן הסדר‪.‬‬ ‫כדאי להוסיף‪ ,‬כי ארבעת הבנים זו החלוקה הקלאסית‪ .‬בימינו מתווסף אליהם‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬הבן החמישי‪:‬‬ ‫זה שבכלל לא בא לליל הסדר‪ .‬המשימה החשובה של היהדות בת זמננו היא לקרב "בן חמישי" זה‪ ,‬שלא רצה‬ ‫לבוא או אף לא ידע כלל על קיומו של ליל הסדר‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אין זו המשמעות היחידה של המספר ‪ 4‬בהגדה‪ .‬כעת נבחן אילו משמעויות מקפלת המסורת היהודית‬ ‫אל תוך ארבע הכוסות‪ ,‬המתוות את המבנה של ליל הסדר‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים האם הם יודעים מדוע במהלך הסדר שותים דווקא ‪ 4‬כוסות‪.‬‬ ‫הצע להם לקרוא את הקטע המתאים מספר שמות (ו'‪ :‬ו‪-‬ז)‪:‬‬ ‫אתי אֶ ְת ֶכם ִּמ ַתחַ ת ִּסבְ ֹלת ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬וְ ִּהצַ לְ ִּתי אֶ ְתכֶם מֵּ ֲעב ָֹּדתָּ ם; וְ גַָּאלְ ִּתי‬ ‫ו לָּכֵּן אֱ מֹר לִּ בְ נֵּי‪ -‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬אֲ נִּ י יְ הוָּ ה‪ ,‬וְ הוֹצֵּ ִּ‬ ‫ידעְ ֶתם‪ ,‬כִּ י אֲ נִּי יְ הוָּ ה‬ ‫ֵּאֹלהים; וִּ ַ‬ ‫יתי ָּלכֶם ל ִּ‬ ‫אֶ ְתכֶ ם בִּ זְ רוֹעַ נְטּויָּה‪ּ ,‬ובִּ ְשפָּ ִּטים גְ דֹלִּ ים ‪.‬ז וְ ל ַָּק ְח ִּת י אֶ ְתכֶם לִּ י לְ עָּ ם‪ ,‬וְ הָּ יִּ ִּ‬ ‫אֱ ֹלהֵּ יכֶם‪ ,‬הַ ּמו ִֹּציא אֶ ְתכֶם‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת ִּסבְ לוֹת ִּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬‬ ‫הצע להם לאתר בקטע הנתון את הפעלים המתייחסים לקב"ה‪:‬‬ ‫‪ ‬והוצאתי‬ ‫‪ ‬והצלתי‬ ‫‪ ‬וגאלתי‬ ‫‪ ‬ולקחתי‬ ‫הסבר לתלמידים שלפי המסורת כל אחד מפעלים אלה מסמל את אחד משלבי הגאולה (ולכל אחד מהם‬ ‫מקבילה אחת מארבע הכוסות)‪.‬‬ ‫אתי אֶ ְתכֶם ִמ ַּתחַּ ת ִסבְ ֹלת ִמצְ ַּריִ ם‬ ‫וְ הוֹצֵּ ִ‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר תחת אילו "סבלות" היו נתונים בני ישראל במצרים (עבדו בבניין "ערי מסכנות" =‬ ‫ערי אוצרות‪ ,‬מאגורות‪ ,‬המורכבות ממספר לבנים קבוע מראש)‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬מדובר על הצלה מסבל פיזי – השלב הראשון בגאולה‪.‬‬ ‫וְ ִהצַּ לְ ִתי אֶ ְתכֶם מֵּ ֲעבֹדָ תָ ם‬ ‫דון עם התלמידים‪ ,‬מה זה אומר‪ .‬הסבר להם כי ל"הצלה" זו שני אספקטים‪:‬‬ ‫‪ ‬יציאת מצרים עצמה‬ ‫‪ ‬שחרור מהאידיאולוגיה המצרית הזרה‬ ‫אפשר להזכיר לתלמידים‪ ,‬שלסמל שחרור זה היה קרבן הפסח‪ ,‬אותו הביאו בני ישראל כבר במצרים‪ .‬הכבש‬ ‫נחשב במצרים לחיה מקודשת‪ ,‬כך שהבאתו כקרבן לאל שלהם היוותה מחווה הפגנתית הממחישה שיותר אין‬ ‫בהם לא אמונה ולא יראה מפני האלים המצריים‪.‬‬ ‫וְ גַָאלְ ִתי אֶ ְתכֶם‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר על איזה חלק מיציאת מצרים ניתן לומר שהקב"ה הציל את בני ישראל (קריעת ים‬ ‫סוף ומעבר בני ישראל ביבשה)‪.‬‬ ‫הזכר להם‪ ,‬כי רק ברגע זה הבינו בני ישראל‪ ,‬שגאולתם היא סופית ובלתי הפיכה‪ .‬כהוכחה אפשר לצטט את‬ ‫דברי התורה על כך‪:‬‬ ‫ל וַ יו ַֹשע יְ הוָּ ה בַ יוֹם הַ הּוא‪ ,‬אֶ ת‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ִּ --‬מיַד ִּמ ְצ ָּריִּ ם; וַ ַי ְרא יִּ ְש ָּראֵּ ל אֶ ת‪ִּ -‬מ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬מֵּ ת עַ ל‪ְ -‬שפַ ת הַ יָּם ‪.‬לא וַ י ְַרא‬ ‫יִּ ְש ָּראֵּ ל אֶ ת‪-‬הַ יָּד הַ גְ ֹדלָּה‪ ,‬אֲ שֶ ר עָּ שָּ ה יְ הוָּ ה בְ ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬וַ יִּ ְיראּו הָּ עָּ ם‪ ,‬אֶ ת‪-‬יְ הוָּ ה; וַ יַאֲ ִּמינּו‪ ,‬בַ יהוָּ ה‪ּ ,‬ובְ מ ֶֹשה‪ ,‬עַ בְ ד ֹו ‪.‬‬ ‫שמות י"ד‬ ‫וְ ל ַָּק ְח ִתי אֶ ְתכֶם לִ י לְ עָ ם‬ ‫הסבר לתלמידים כי מדובר על מתן תורה‪ ,‬שלמענה הוציא הקב"ה את בני ישראל ממצרים‪.‬‬ ‫לחיזוק טענה זו ניתן לצטט לתלמידים את הדיאלוג הראשון בין משה לקב"ה‪:‬‬ ‫"אהיה עמך ‪ -‬וזה שתצליח בשליחותך לך האות על הבטחה אחרת שאני מבטיחך שכשתוציאם ממצרים‬ ‫תעבדון אותי על ההר הזה שתקבלו התורה עליו והיא הזכות העומדת לישראל"‬ ‫רש"י על שמות ג'‪ :‬יב‪.‬‬ ‫אפשר לארגן את כל האמור לעיל בצורת טבלה‪:‬‬ ‫שלב ‪0‬‬ ‫הצלה מעבודה קשה‬ ‫שלב ‪2‬‬ ‫יציאת מצרים‪ ,‬גשמית ורוחנית‬ ‫שלב ‪2‬‬ ‫הצלה על ים סוף; בני ישראל מבינים שהגאולה היא סופית‬ ‫שלב ‪4‬‬ ‫מתן תורה‬ ‫כתבו בקצרה את התשובות לתרגיל ‪ 2‬מעמ' ‪ 016‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫מה הקשר בין ישועה ויין?‬ ‫קראו יחד את הקטע על שר המשקים‪ ,‬המובא בספר הלימוד‪.‬‬ ‫הצע להם לספר כמה פעמים מופיע המילה "כוס" בטקסט הזה‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬מכאן אנו למדים‪ ,‬כי ישנו קשר בין גאולה ובין כוסות יין‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫ישנה סיבה נוספת לכך שבמהלך ליל הסדר עלינו להודות לאל ארבע פעמים‪.‬‬ ‫קרא עם התלמידים את הקטע מהתלמוד המובא בספר הלימוד‪.‬‬ ‫דון עם התלמידים‪ ,‬כיצד מתייחס האמור לדור יציאת מצרים‪:‬‬ ‫הם היו חולים פיזית ורוחנית (מרוב מצוקות העבדות) יצאו מה"חושך"‪ ,‬כלומר מעבדות‪ ,‬חצו את ים סוף‪ ,‬ואז‬ ‫הלכו במדבר עד סיני‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיום ומסקנות‬ ‫הפנה את תשומת לב התלמידים שנית לקטע מתוך פרק ו' בספר שמות‪.‬‬ ‫הראה להם‪ ,‬שקודם קטענו אותו באמצע‪ ,‬ולמעשה יש המשך עם עוד פועל אחד‪:‬‬ ‫אתי אֶ ְתכֶם ִּמ ַתחַ ת ִּסבְ ֹלת ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬וְ ִהצַּ לְ ִתי אֶ ְתכֶם מֵּ ֲעב ָֹּדתָּ ם; וְ גַָאלְ ִתי‬ ‫ו לָּכֵּן אֱ מֹר לִּ בְ נֵּי‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬אֲ נִּ י יְ הוָּ ה‪ ,‬וְ הוֹצֵּ ִ‬ ‫ידעְ ֶתם‪ ,‬כִּ י אֲ נִּי יְ הוָּ ה‬ ‫ֵּאֹלהים; וִּ ַ‬ ‫יתי ָּלכֶם ל ִּ‬ ‫אֶ ְתכֶ ם בִּ זְ רוֹעַ נְטּויָּה‪ּ ,‬ובִּ ְשפָּ ִּטים גְ דֹלִּ ים ‪.‬ז וְ ל ַָּק ְח ִתי אֶ ְתכֶם לִּ י לְ עָּ ם‪ ,‬וְ הָּ יִּ ִּ‬ ‫אתי אֶ ת‪-‬י ִָּּדי‪ ,‬לָּתֵּ ת אֹתָּ ּה‬ ‫ָארץ‪ ,‬אֲ ֶשר נ ָָּּש ִּ‬ ‫אתי אֶ ְת ֶכם‪ ,‬אֶ ל‪-‬הָּ ֶ‬ ‫אֱ ֹלהֵּ י ֶכם‪ ,‬הַ ּמו ִֹּציא אֶ ְת ֶכם‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת ִּסבְ לוֹת ִּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬ח וְ הֵּ בֵּ ִ‬ ‫לְ ַאבְ ָּרהָּ ם לְ יִּ ְצחָּ ק ּולְ ַי ֲעקֹב; וְ נָּתַ ִּתי אֹתָּ ּה ָּלכֶם מו ָֹּר ָּשה‪ ,‬אֲ נִּ י יְ הוָּ ה‪.‬‬ ‫שאל את התלמידים‪ :‬אם כך‪ ,‬מדוע שותים ארבע כוסות ולא חמש?‬ ‫הסבר להם כי חג הפסח מוקדש לחגיגת קיום ההבטחות של הקב"ה‪ ,‬ואילו הגשמה סופית של ההבטחה‬ ‫החמישית היא עניין שלעתיד לבוא‪ :‬גם היום חלקים נרחבים של אדמת ארץ ישראל לא שייכים לבני ישראל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הבטחה זו אינה נשכחת‪ .‬אנו מניחים על שולחן הסדר כוס נוספת לזכרה – כוסו של אליהו הנביא‪,‬‬ ‫אשר לפי המסורת יהיה מבשר הגאולה העתידה לבוא‪:‬‬ ‫שלֵּחַ ָּלכֶם‪ ,‬אֵּ ת אֵּ לִּ יָּה הַ נָּבִּ יא‪--‬לִּ פְ נֵּי‪ ,‬בוֹא יוֹם יְ הוָּ ה‪ ,‬הַ גָּדוֹל‪ ,‬וְ הַ נו ָֹּרא‪.‬‬ ‫ִּהנֵּה ָאנֹכִּ י ֹ‬ ‫מלאכי ג'‪ :‬כ"ג‪.‬‬ ‫בכך אנו מפגינים את אמונתנו שגם הבטחה זו מפי הקב"ה תתגשם‪ ,‬ואנו נשתה כוס חמישית זו יחד עם ארבע‬ ‫האחרות‪.‬‬ ‫אפשר לסיים את השיעור לצלילי התפילה המגלמת אמונה זו‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=LQy2W659fwQ&feature=related‬‬ ‫("שייבנה בית המקדש")‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=1v4zQMl8yZY&feature=fvwrel‬‬ ‫)"אני מאמין")‬ ‫בזמן הנותר של השיעור או כתרגיל רשות‪ ,‬אפשר לעשות את תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 014-015‬בחוברת העבודה – לחזרה‬ ‫על מבנה ליל הסדר‪ ,‬עליו למדנו בכיתות קודמות‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪.017‬‬ ‫שיעור ‪ .28‬יום ירושלים‬ ‫ירושלים‪ -‬לב העולם‪ .‬פירוש שם העיר‪.‬‬ ‫ירושלים עיר האבות‪ .‬ירושלים – עיר דוד‪.‬‬ ‫ירושלים של מטה וירושלים של מעלה‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד טקסטים תנ"כיים שהמסורת קושרת עם ירושלים‪.‬‬ ‫‪ ‬הסבר התפקיד של ירושלים כמרכז הרוחני של עם ישראל ושל האנושות‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להזכיר לתלמידים כיצד הפכה ירושלים לעיר המרכזית של עם ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬לדון בסיבה מדוע דווקא בחלקה של עיר זו נפל כבוד שכזה‪.‬‬ ‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫תנ"ך בתרגום לרוסית‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫כדאי להתחיל את השיעור בבירור התשובות לשאלות שבעמ' ‪ 027‬בספר הלימוד‪ .‬המורה יכול להציג את שתי‬ ‫השאלות הראשונות‪ ,‬ובהתאם לתוצאות להציע לעשות את תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 011‬בחוברת העבודה‪ ,‬או להשמיט‬ ‫את השתיים הראשונות ולהתחיל ישר בדיון סביב השאלה השלישית‪ ,‬לפי החלטתו‪.‬‬ ‫רצוי להשיג את התשובות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬ירושלים שימשה במשך דורות רבים כמרכז החיים היהודיים וכבירת השלטון‪,‬‬ ‫‪ ‬בירושלים שכן בית המקדש‪ ,‬שהיווה את המוקד של החיים הרוחניים‬ ‫‪ ‬ירושלים מהווה את אחד הנכסים המובילים של עם ישראל‪ ,‬מאחר והיא מוזכרת בכל הטקסטים‬ ‫היותר נלמדים במסורת היהודית‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫היום נדבר על איך הפכה ירושלים לעיר הראשית של עם ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫הזכר לתלמידים בקצרה את השלבים העיקריים בהפיכתה של ירושלים לעיר הקודש‪.‬‬ ‫רּוש ִּ ַלם‪,‬‬ ‫בּוסי י ֵֹּשב יְ ָּ‬ ‫‪ .0‬בימי יהושע‪ ,‬ירושלים (אז – יבוס)‪ ,‬שהיתה עיר מבצר חזקה‪ ,‬לא נכבשה‪ " :‬וְ אֶ ת‪-‬הַ יְ ִּ‬ ‫ֹלא הו ִֹּרישּו בְ נֵּי בִּ נְ י ִָּּמן" (שופטים א'‪ :‬כא)‪ .‬המשכן היה בשילה‪ ,‬ולעם ישראל לא היתה עיר בירה אחת‬ ‫קבועה‪.‬‬ ‫‪ .2‬דוד כובש את ירושלים ומעביר אליה את מרכז שלטונו‪.‬‬ ‫ָארץ; וַ יֹאמֶ ר לְ ָּדוִּ ד לֵּאמֹר‪ֹ ,‬לא‪-‬תָּ בוֹא הֵּ נָּה‪ ,‬כִּ י ִּאם‪-‬הֱ ִּס ְירָך‬ ‫רּוש ִּ ַלם‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ יְ ב ִֻּסי יוֹשֵּ ב הָּ ֶ‬ ‫ו וַ ֵּילְֶך הַ ּמֶ לְֶך וַ אֲ נָּשָּ יו יְ ָּ‬ ‫הַ עִּ וְ ִּרים וְ הַ פִּ ְס ִּחים לֵּאמֹר‪ֹ ,‬לא‪-‬יָּבוֹא ָּדוִּ ד הֵּ נָּה ‪.‬ז וַ יִּ לְ כֹד ָּדוִּ ד‪ ,‬אֵּ ת ְמצ ַֻדת ִּציוֹן‪ִּ --‬היא‪ ,‬עִּ יר ָּדוִּ ד ‪.‬ח וַ יֹאמֶ ר ָּדוִּ ד בַ יוֹם‬ ‫ֹאמרּו‪ ,‬עִּ ּוֵּ ר ּופִּ סֵּ חַ ‪,‬‬ ‫נּואי) נֶפֶ ש ָּדוִּ ד; עַ ל‪-‬כֵּן‪ ,‬י ְ‬ ‫(ש ֵּ‬ ‫הַ הּוא‪ ,‬כָּ ל‪-‬מַ כֵּה יְ ב ִֻּסי וְ יִּ גַע בַ ִּצנוֹר‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ פִּ ְס ִּחים וְ אֶ ת‪-‬הַ עִּ וְ ִּרים‪ ,‬שנאו ְ‬ ‫ֹלא יָּבוֹא אֶ ל‪-‬הַ בָּ יִּ ת‪.‬‬ ‫שמואל ב'‪ ,‬כ'‪ :‬ו‪-‬ח‪.‬‬ ‫מאוחר יותר מצווה דוד להעביר לירושלים את ארון הברית‪:‬‬ ‫ֹלהים‪ ,‬אֲ ֶשר‪-‬נ ְִּק ָּרא ֵּשם ֵּשם‬ ‫הּודה‪--‬לְ הַ עֲלוֹת ִּמ ָּשם‪ֵּ ,‬את אֲ רוֹן הָּ אֱ ִּ‬ ‫ב וַ י ָָּּקם וַ ֵּילְֶך ָּדוִּ ד‪ ,‬וְ כָּ ל‪-‬הָּ עָּ ם אֲ שֶ ר ִּאתוֹ‪ִּ ,‬מבַ ֲעלֵּי‪ ,‬יְ ָּ‬ ‫ֹלהים‪ ,‬אֶ ל‪ֲ -‬ע ָּגלָּה חֲ ָּד ָּשה‪ ,‬וַ יִּ ָּשאֻ הּו‪ִּ ,‬מבֵּ ית אֲ ִּבינ ָָּּדב אֲ ֶשר‬ ‫יְ הוָּ ה ְצבָּ אוֹת יֹשֵּ ב הַ כְ רֻ בִּ ים‪ ,‬עָּ לָּיו ‪.‬ג וַ י ְַרכִּ בּו אֶ ת‪-‬אֲ רוֹן הָּ אֱ ִּ‬ ‫ַאחיוֹ‪ ,‬בְ נֵּי אֲ בִּ ינ ָָּּדב‪ ,‬נֹהֲ גִּ ים‪ ,‬אֶ ת‪-‬הָּ ֲע ָּגלָּה חֲ ָּדשָּ ה ‪.‬ד וַ יִּ ָּשאֻ הּו‪ִּ ,‬מבֵּ ית אֲ בִּ ינ ָָּּדב אֲ ֶשר בַ גִּ בְ עָּ ה‪ ,‬עִּ ם‪ ,‬אֲ רוֹן‬ ‫בַ גִּ בְ עָּ ה; וְ עֻזָּ א וְ ְ‬ ‫הלְֵּך לִּ פְ נֵּי הָּ ָארוֹן ‪.‬ה וְ ָּדוִּ ד וְ ָּכל‪-‬בֵּ ית יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ְ ,‬משַ חֲ ִּקים לִּ פְ נֵּי יְ הוָּ ה‪ְ ,‬בכֹל‪ ,‬עֲצֵּ י בְ רו ִֹּשים; ּובְ כִּ נֹרוֹת‬ ‫ַאחיוֹ‪ֹ ,‬‬ ‫ֹלהים; וְ ְ‬ ‫הָּ אֱ ִּ‬ ‫ּובִּ נְבָּ לִּ ים ּובְ תֻ פִּ ים‪ּ ,‬ובִּ ְמנַעַ נְעִּ ים ּובְ צֶ לְ צֱלִּ ים‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ו‪ :‬ב‪-‬ה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שלמה‪ ,‬יורשו וממשיך דרכו של דוד בונה בירושלים את בית המקדש‪.‬‬ ‫דון עם התלמידים‪ ,‬למה בחר דוד את ירושלים‪ ,‬שנכבשה רק לאחרונה‪ ,‬להיות לעיר הבירה שלו‪.‬‬ ‫אין ספק שהיו לכך מנ יעים פוליטיים‪ :‬העיר ממוקמת בנקודת מפגש בין הנחלות של שבט בנימין ושבט יהודה‪,‬‬ ‫ולכן היתה אידיאלית בתור בירת הממלכה המאוחדת‪ ,‬המאחדת את צאצאי רחל ולאה‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫בצד המניעים הפוליטיים היו בהחלטה זו גם שיקולים רוחניים‪ .‬על מנת להבין אותם‪ ,‬יהא עלינו לפנות‬ ‫לטקסטים התורניים העוסקים‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬בעיר זו‪.‬‬ ‫הצע לתלמידים לקרוא את המדרש המובא בספר הלימוד‪.‬‬ ‫שאל אותם‪ ,‬האם הם יודעים מיהו המלך מלכי‪-‬צדק‪ ,‬מדוע המדרש מזהה אותו עם שם‪ ,‬ובאילו נסיבות הוא‬ ‫הותיר את רישומו בהיסטוריה היהודית‪.‬‬ ‫מלכי‪-‬צדק‬ ‫קראו יחד את הסיפור על פגישת אברהם עם מלכי‪-‬צדק (ייתכן ויהיה צורך להזכיר לתלמידים כי מפגש זה‬ ‫התקיים אחרי נצחונו של אברהם על המלכים המסופוטמיים‪ ,‬שלקחו בשבי את בן אחיו‪ ,‬לוט)‪.‬‬ ‫יח ּומַ לְ כִּ י‪-‬צֶ ֶדק מֶ לְֶך שָּ לֵּם‪ ,‬הו ִֹּציא לֶחֶ ם וָּ יָּיִּ ן; וְ הּוא כֹהֵּ ן‪ ,‬לְ אֵּ ל עֶ לְ יוֹן ‪.‬יט וַ יְ בָּ ְרכֵּהּו‪ ,‬וַ יֹאמַ ר‪ :‬בָּ רּוְך ַאבְ ָּרם לְ ֵּאל‬ ‫ָארץ ‪.‬כ ּובָּ רּוְך אֵּ ל עֶ לְ יוֹן‪ ,‬אֲ שֶ ר‪ִּ -‬מגֵּן צָּ ֶריָך בְ י ֶָּדָך; וַ יִּ ֶתן‪-‬ל ֹו מַ ע ֲֵּשר‪ִּ ,‬מכֹל‪.‬‬ ‫קנֵּה שָּ מַ יִּ ם וָּ ֶ‬ ‫עֶ לְ יוֹן‪ֹ ,‬‬ ‫בראשית‪ ,‬פרק י"ד‪.‬‬ ‫הסבר לתלמידים כי לפי התלמוד (נדרים ל"ב ע"ב)‪ ,‬מלכי‪-‬צדק אינו שם אלא תואר הניתן למנהיג העיר‪ ,‬שהיה‬ ‫באותו הזמן שם‪ ,‬בנו הצדיק של נוח וצאצא של אברהם‪.‬‬ ‫הפנה את תשומת לב התלמידים למילים המודגשות‪.‬‬ ‫אם מישהו מהתלמידים מתפלא על כך שהמלך היה כהן‪ ,‬ניתן יהיה להסביר להם שבימים ההם היה זה מנהג‬ ‫נפוץ‪.‬‬ ‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים לכך שבניגוד לכל המנהיגים עובדי האלילים‪ ,‬מלכי‪-‬צדק היה "כהן לאל‬ ‫עליון"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כבר בזמן העתיק היתה ירושלים בירת המונותיאיזם והסגידה לאל היחיד‪.‬‬ ‫"ה' יראה"‬ ‫שאל‪ :‬איפה ומתי הושמעו המילים "ה' יראה"‪.‬‬ ‫וודא שהתלמידים זוכרים את מעשה העקידה‪ .‬אם יש צורך‪ ,‬הזכר להם אותו בקצרה‪.‬‬ ‫ַאב ָּרהָּ ם ֵּשם‪-‬הַ ּמָּ קוֹם הַ הּוא‪,‬‬ ‫בקש מהם למצוא איפה בסיפור מופיעות מילים אלו (בראשית‪ ,‬כ"ב‪ :‬יד‪" :‬וַ יִּ ְק ָּרא ְ‬ ‫יְ הוָּ ה יִּ ְראֶ ה‪ ,‬אֲ שֶ ר יֵָּאמֵּ ר הַ יוֹם‪ ,‬בְ הַ ר יְ הוָּ ה י ֵָּּראֶ ה") ‪.‬‬ ‫הסבר להם שאת המילה "יראה" אפשר להבין גם במובן של 'התגלה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההר‪ ,‬שבו אברהם מצטווה‬ ‫להעלות את יצחק לעולה – הוא המקום בו מתגלה א‪-‬לוהים לבני האדם‪.‬‬ ‫הסבר לתלמידים כיצד הגיעו חכמינו למסקנה שאירוע זה התרחש במקום בו תבנה בעתיד ירושלים‪..." :‬וְ לְֶך‪-‬‬ ‫לְ ָך‪ ,‬אֶ ל‪ -‬אֶ ֶרץ הַ ּמ ִֹּריָּה; וְ הַ ֲעלֵּהּו שָּ ם‪ ,‬לְ ֹעלָּה‪ ,‬עַ ל ַאחַ ד הֶ הָּ ִּרים‪ ,‬אֲ שֶ ר אֹמַ ר אֵּ לֶיָך" ופירש רש"י‪" :‬ארץ המוריה ‪-‬‬ ‫ירושלים וכן בדברי הימים (ב ג) לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה"‪.‬‬ ‫יכול להיות שתתעורר בקרב התלמידים השאלה‪ :‬הרי בימי אברהם ירושלים כבר היתה קיימת‪ ,‬ומלך בה‬ ‫מלכי‪-‬צדק‪ ,‬ואילו לפי דברי התורה אברהם הצטווה להעלות את בנו לעולה על הר לא מיושב?‬ ‫העניין הוא בכך‪ ,‬שלפי המסורת עקידת יצחק היתה אמורה להתקיים בהר הבית‪ ,‬ואילו ירושלים הקדומה –‬ ‫יבוס ‪ -‬שכנה אז מעט מערבית יותר‪ ,‬על הר ציון‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬בימי אברהם הר הבית היה מדבר לא מיושב‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫כבר שנים רבות לפני דוד‪ ,‬ירושלים היתה מקום בו משתחווים לאל יחיד‪ ,‬והאל התגלה לבני האדם‪ .‬לכן אין זה‬ ‫מפתיע שדוד בחר בעיר זו להיות לבירתו‪ ,‬ושם נאמר לו לבנות בעיר זו את המזבח‪ ,‬ובנו שלמה בנה בה את בית‬ ‫המקדש‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬ ‫לחיזוק החומר הנלמד ניתן לעשות את תרגילים ‪ 2‬ו‪ 4-‬בעמ' ‪ 001‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שימו לב‪ ,‬שבעברית המילה ירושלים היא צורת רבים‪ .‬הסבר לתלמידים כי המסורת מספרת שזה קשור בכך‬ ‫שלירושלים של מטה מקבילה ירושלים של מעלה – מחזה אידיאלי שייגלה לנו בעתיד לבוא‪.‬‬ ‫יהיה מתאים לקרוא כאן את תהלים קכ"ב‪.‬‬ ‫בתור אקורד הסיום‪ ,‬ניתן להקריא לתלמידים את הפסקה האחרונה בטקסט של השיעור בספר הלימוד‪,‬‬ ‫הכתוב בשפה כה פיוטית‪ ,‬שהוא בהחלט מתאים להוות את פסגת השיעור‪.‬‬ ‫אם נשאר זמן‪ ,‬אפשר לסיים את השיעור בשירו של בוריס גרבנשיקוב "עיר זהובה" המבטא באופן הטוב ביותר‬ ‫את החלום על "ירושלים של מעלה"‪:‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Us4DnlB9xeU‬‬ ‫‪ .4‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ ,019‬תרגיל ‪ 5‬בעמ' ‪ 000‬ותרגיל ‪ 6‬בעמ' ‪ 002‬בחוברת העבודה (תרגילים ‪ 5‬ו‪ 6-‬הם תרגילי רשות)‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .29‬שבועות‬ ‫מתן תורה‪ :‬למי ולמה? למה לא למלאכים?‬ ‫עם ישראל ואומות העולם‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד המדרשים הקשורים למתן תורה‪.‬‬ ‫‪ ‬דיון בחשיבות מתן התורה‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את המדרשים הקשורים במתן תורה‪.‬‬ ‫‪ ‬לדון ברעיונות העיקריים של מדרשים אלה‪.‬‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את ההשקפה היהודית אודות המלאכים‪.‬‬ ‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר בכל מה שידוע להם אודות חג השבועות (חג מתן תורה‪ ,‬בבתי הכנסת קוראים את‬ ‫עשרת הדיברות ואת מגילת רות; נוהגים ללמוד תורה כל הלילה; נוהגים לאכול מאכלי חלב וכן הלאה‪ .‬במידת‬ ‫הצורך אפשר לגרות את ההיזכרות באמצעות שאלות)‪.‬‬ ‫אפשר לעשות את תרגילים ‪ 0‬ו‪ 2-‬בעמ' ‪ 002-004‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫יהיה נכון להקדיש זמן מה לעיסוק בצד האחר של חג השבועות – הצד החקלאי‪ .‬חג זה קשור בתחילת קציר‬ ‫החיטים והבשלת הפירות‪ .‬לכן בשבועות מביאים לבית המקדש שני כיכרות לחם חיטה ומתחילה תקופת‬ ‫הבאת הביכורים‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫ישנן סוגיות רבות בהן ניתן לדון בהקשר של חג השבועות‪ .‬היום נסתפק בדיון בחג השבועות כחג מתן תורה‬ ‫ונעסוק בשתי שאלות‪:‬‬ ‫‪ .0‬למה בכלל ניתנה תורה לבני אדם?‬ ‫‪ .2‬למה ניתנה תורה דווקא לעם ישראל?‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫למה בכלל ניתנה תורה לבני אדם?‬ ‫קרא עם התלמידים את המדרש ממסכת שבת‪ ,‬המובא בספר הלימוד‪.‬‬ ‫אמור להם‪ ,‬שעל מנת להבין מדרש זה‪ ,‬יש להיזכר תחילה במשמעות המושג "מלאך"‪.‬‬ ‫בקש מהלמידים להיזכר‪ ,‬היכן בתנ"ך מופיעים מלאכים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בריחת הגר (בראשית ט"ז)‪:‬‬ ‫ו וַ יֹאמֶ ר ַאבְ ָּרם אֶ ל‪-‬שָּ ַרי‪ִּ ,‬הנֵּה ִּשפְ חָּ תֵּ ְך בְ י ֵָּּדְך‪--‬ע ֲִּשי‪-‬לָּּה‪ ,‬הַ טוֹב בְ עֵּ ינָּיִּ ְך; וַ ְתעַ נֶהָּ ָּש ַרי‪ ,‬וַ ִּתבְ ַרח ִּמפָּ נֶיהָּ ‪.‬ז וַ יִּ ְמצָּ ָּאּה‬ ‫מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬עַ ל‪-‬עֵּ ין הַ ּמַ יִּ ם‪--‬בַ ִּּמ ְדבָּ ר‪ :‬עַ ל‪-‬הָּ עַ יִּ ן‪ ,‬בְ ֶד ֶרְך שּור ‪.‬ח וַ יֹאמַ ר‪ ,‬הָּ גָּר ִּשפְ חַ ת ָּש ַרי אֵּ י‪ִּ -‬מזֶ ה בָּ את‪--‬וְ ָאנָּה‬ ‫שּובי ֶאל‪-‬גְ בִּ ְר ֵּתְך‪ ,‬וְ ִּה ְתעַ נִּ י‪ַ ,‬תחַ ת‬ ‫ִּ‬ ‫תֵּ לֵּכִּ י; וַ תֹאמֶ ר‪ִּ --‬מפְ נֵּי שָּ ַרי גְ בִּ ְר ִּתי‪ָ ,‬אנֹכִּ י ב ַֹרחַ ת ‪.‬ט וַ יֹאמֶ ר לָּּה מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪,‬‬ ‫ַארבֶ ה אֶ ת‪-‬זַ ְרעֵּ ְך‪ ,‬וְ ֹלא יִּ סָּ פֵּ ר‪ ,‬מֵּ רֹב ‪.‬יא וַ יֹאמֶ ר לָּּה מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ִּ ,‬הנְָּך הָּ ָּרה‬ ‫י ֶָּדיהָּ ‪.‬י וַ יֹאמֶ ר לָּּה מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬הַ ְרבָּ ה ְ‬ ‫ָאדם‪--‬יָּד ֹו בַ כֹל‪ ,‬וְ יַד כֹל בוֹ; וְ עַ ל‪-‬פְ נֵּי‬ ‫וְ ֹיל ְַד ְת בֵּ ן‪ ,‬וְ ָּק ָּראת ְשמ ֹו יִּ ְשמָּ עֵּ אל‪ ,‬כִּ י‪-‬שָּ מַ ע יְ הוָּ ה אֶ ל‪-‬עָּ ְניְֵּך ‪.‬יב וְ הּוא יִּ ְהיֶה‪ ,‬פֶ ֶרא ָּ‬ ‫כָּל‪-‬אֶ חָּ יו‪ ,‬יִּ ְשכֹן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עקדת יצחק (בראשית כ"ב)‬ ‫יא וַ יִּ ְק ָּרא אֵּ לָּיו מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ שָּ מַ יִּ ם‪ ,‬וַ יֹאמֶ ר‪ַ ,‬אבְ ָּרהָּ ם ַאבְ ָּרהָּ ם; וַ יֹאמֶ ר‪ִּ ,‬הנֵּנִּ י ‪.‬יב וַ יֹאמֶ ר‪ַ ,‬אל‪ִּ -‬ת ְשלַח י ְָּדָך ֶאל‪-‬‬ ‫ֹלהים אַ ָּתה‪ ,‬וְ ֹלא חָּ ַשכְ ָּת אֶ ת‪-‬בִּ נְָך אֶ ת‪-‬יְ ִּח ְידָך‪,‬‬ ‫הַ נַעַ ר‪ ,‬וְ ַאל‪ַ -‬תעַ ש לוֹ‪ְ ,‬מאּומָּ ה‪ :‬כִּ י עַ ָּתה י ַָּדעְ ִּתי‪ ,‬כִּ י‪-‬יְ ֵּרא אֱ ִּ‬ ‫ִּמּמֶ נִּ י ‪.‬יג וַ יִּ שָּ א ַאבְ ָּרהָּ ם אֶ ת‪-‬עֵּ ינָּיו‪ ,‬וַ י ְַרא וְ ִּה ֵּנה‪ַ-‬איִּ ל‪ַ ,‬אחַ ר‪ ,‬נֶאֱ חַ ז בַ ְסבַ ְך ְב ַק ְרנָּיו; וַ ֵּילְֶך ַאבְ ָּרהָּ ם וַ יִּ ַקח אֶ ת‪-‬הָּ ַאיִּ ל‪,‬‬ ‫וַ ַי ֲעלֵּהּו לְ ֹעלָּה ַתחַ ת בְ נ ֹו ‪.‬יד וַ יִּ ְק ָּרא ַאבְ ָּרהָּ ם שֵּ ם‪-‬הַ ּמָּ קוֹם הַ הּוא‪ ,‬יְ הוָּ ה יִּ ְראֶ ה‪ ,‬אֲ ֶשר יֵָּאמֵּ ר הַ יוֹם‪ ,‬בְ הַ ר יְ הוָּ ה‬ ‫י ֵָּּראֶ ה ‪.‬טו וַ יִּ ְק ָּרא מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬אֶ ל‪ַ-‬אבְ ָּרהָּ ם‪ ,‬שֵּ נִּ ית‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ שָּ מָּ יִּ ם ‪.‬טז וַ יֹאמֶ ר‪ ,‬בִּ י נ ְִּשבַ עְ ִּתי נְ אֻ ם‪-‬יְ הוָּ ה‪ :‬כִּ י‪ ,‬יַעַ ן אֲ ֶשר‬ ‫ַארבֶ ה אֶ ת‪-‬זַ ְר ֲעָך כְ כוֹכְ בֵּ י‬ ‫ידָך ‪.‬יז כִּ י‪-‬בָּ ֵּרְך אֲ בָּ ֶרכְ ָך‪ ,‬וְ הַ ְרבָּ ה ְ‬ ‫עָּ ִּשיתָּ אֶ ת‪-‬הַ ָּדבָּ ר הַ זֶ ה‪ ,‬וְ ֹלא חָּ שַ כְ ָּת‪ ,‬אֶ ת‪-‬בִּ נְָך אֶ ת‪-‬יְ ִּח ֶ‬ ‫הַ שָּ מַ יִּ ם‪ ,‬וְ ַכחוֹל‪ ,‬אֲ שֶ ר עַ ל‪ְ -‬שפַ ת הַ יָּם; וְ יִּ ַרש זַ ְרעֲָך‪ ,‬אֵּ ת שַ עַ ר אֹיְ בָּ יו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סיפור בלעם והאתון (במדבר כ"ב)‬ ‫ֹלהים‪ ,‬כִּ י‪-‬ה ֹולְֵּך הּוא‪ ,‬וַ יִּ ְתיַצֵּ ב‬ ‫כא וַ י ָָּּקם בִּ לְ עָּ ם בַ ב ֶֹקר‪ ,‬וַ יַחֲ בֹש אֶ ת‪-‬אֲ תֹנוֹ; וַ ֵּילְֶך‪ ,‬עִּ ם‪-‬שָּ ֵּרי מוָֹאב ‪.‬כב וַ יִּ חַ ר‪ַ-‬אף אֱ ִּ‬ ‫ּושנֵּי ְנעָּ ָּריו עִּ ּמ ֹו ‪.‬כג וַ ֵּת ֶרא הָּ ָאתוֹן ֶאת‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה נִּ צָּ ב בַ ֶד ֶרְך‪,‬‬ ‫מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬לְ שָּ טָּ ן לוֹ; וְ הּוא ֹרכֵּב עַ ל‪-‬אֲ תֹנוֹ‪ְ ,‬‬ ‫וְ חַ ְרב ֹו ְשלּופָּ ה בְ יָּדוֹ‪ ,‬וַ ֵּתט הָּ ָאתוֹן ִּמן‪-‬הַ ֶד ֶרְך‪ ,‬וַ ֵּתלְֶך בַ שָּ ֶדה; וַ יְַך בִּ לְ עָּ ם אֶ ת‪-‬הָּ ָאתוֹן‪ ,‬לְ הַ ט ָֹּתּה הַ ָּד ֶרְך ‪.‬כד וַ ַי ֲעמֹד מַ לְ אַ ְך‬ ‫יְ הוָּ ה‪ ,‬בְ ִּמ ְשעוֹל הַ כְ ָּר ִּמים‪--‬ג ֵָּּדר ִּמזֶ ה‪ ,‬וְ ג ֵָּּדר ִּמזֶ ה ‪.‬כה וַ ֵּת ֶרא הָּ ָאתוֹן אֶ ת‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬וַ ִּתלָּחֵּ ץ אֶ ל‪-‬הַ ִּקיר‪ ,‬וַ ִּתלְ חַ ץ אֶ ת‪-‬‬ ‫ֶרגֶל בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ ִּקיר; וַ יֹסֶ ף‪ ,‬לְ הַ כֹתָּ ּה ‪.‬כו וַ יוֹסֶ ף מַ לְ אַ ְך‪-‬יְ הוָּ ה‪ ,‬עֲבוֹר; וַ ַי ֲעמֹד בְ מָּ קוֹם צָּ ר‪ ,‬אֲ ֶשר אֵּ ין‪ֶ -‬ד ֶרְך לִּ נְטוֹת י ִָּּמין‬ ‫ּושמֹאול ‪.‬כז וַ ֵּת ֶרא הָּ ָאתוֹן אֶ ת‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬וַ ִּת ְרבַ ץ ַתחַ ת בִּ לְ עָּ ם; וַ יִּ חַ ר‪ַ-‬אף בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬וַ יְַך אֶ ת‪-‬הָּ ָאתוֹן‬ ‫ְ‬ ‫יתי לְ ָך‪ ,‬כִּ י ִּהכִּ יתַ נִּ י‪ ,‬זֶ ה ָּשֹלש ְרגָּלִּ ים ‪.‬כט וַ יֹאמֶ ר‬ ‫בַ ּמַ ֵּקל ‪.‬כח וַ יִּ פְ ַתח יְ הוָּ ה‪ ,‬אֶ ת‪-‬פִּ י הָּ ָאתוֹן; וַ תֹאמֶ ר לְ בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬מֶ ה‪-‬עָּ ִּש ִּ‬ ‫בִּ לְ עָּ ם לָָּאתוֹן‪ ,‬כִּ י ִּה ְתעַ לַלְ ְת בִּ י; לּו יֶש‪-‬חֶ ֶרב בְ י ִָּּדי‪ ,‬כִּ י עַ ָּתה הֲ ַרגְ ִּתיְך ‪.‬ל וַ ֹתאמֶ ר הָּ ָאתוֹן ֶאל‪-‬בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬הֲ לוֹא ָאנֹכִּ י אֲ תֹנְָך‬ ‫אֲ שֶ ר‪ָּ -‬רכַבְ ָּת עָּ לַי מֵּ עו ְֹדָך עַ ד‪-‬הַ יוֹם הַ זֶ ה‪--‬הַ הַ ְסכֵּן ִּה ְס ַכ ְנ ִּתי‪ַ ,‬לעֲשוֹת לְ ָך כֹה; וַ יֹאמֶ ר‪ֹ ,‬לא ‪.‬לא וַ יְ גַל יְ הוָּ ה‪ ,‬אֶ ת‪-‬עֵּ ינֵּי‬ ‫בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬וַ י ְַרא אֶ ת‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה ִּנצָּ ב בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬וְ חַ ְרב ֹו ְשלֻפָּ ה בְ יָּדוֹ; וַ יִּ קֹד וַ יִּ ְש ַתחּו‪ ,‬לְ אַ פָּ יו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הולדת שמשון (שופטים י"ג)‬ ‫טו וַ יֹאמֶ ר מָּ נוֹחַ ‪ ,‬אֶ ל‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ :‬נַעְ ְצ ָּרה‪-‬נָּא אוֹתָּ ְך‪ ,‬וְ ַנעֲשֶ ה לְ פָּ נֶיָך גְ ִּדי עִּ זִּ ים ‪.‬טז וַ יֹאמֶ ר מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה אֶ ל‪-‬מָּ נוֹחַ ‪,‬‬ ‫אכַל בְ ל ְַחמֶ ָך‪ ,‬וְ ִּאם‪ַ -‬תעֲשֶ ה ֹעלָּה‪ ,‬לַיהוָּ ה ַת ֲע ֶלנָּה‪ :‬כִּ י ֹלא‪-‬י ַָּדע ָּמנוֹחַ ‪ ,‬כִּ י‪ַ -‬מלְ אַ ְך יְ הוָּ ה הּוא ‪.‬יזוַ יֹאמֶ ר‬ ‫ִּאם‪ַ -‬תעְ ְצ ֵּר ִּני ֹלא‪ֹ -‬‬ ‫מָּ נוֹחַ אֶ ל‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ִּ ,‬מי ְשמֶ ָך‪ :‬כִּ י‪ָּ -‬יבֹא דבריך ְ(דבָּ ְרָך)‪ ,‬וְ כִּ בַ ְדנּוָך ‪.‬יח וַ יֹאמֶ ר ל ֹו ַמלְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬לָּּמָּ ה זֶ ה ִּת ְשַאל‬ ‫לִּ ְש ִּמי‪--‬וְ הּוא‪-‬פֶ לִּ אי‪.‬‬ ‫ּומנוֹחַ וְ ִּא ְשת ֹו ר ִֹּאים ‪.‬כ וַ יְ ִּהי‬ ‫ּומפְ לִּ א ַלעֲשוֹת‪ָּ ,‬‬ ‫יט וַ יִּ ַקח מָּ נוֹחַ אֶ ת‪-‬גְ ִּדי הָּ עִּ זִּ ים‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ ִּּמ ְנחָּ ה‪ ,‬וַ יַעַ ל עַ ל‪-‬הַ צּור‪ ,‬לַיהוָּ ה; ַ‬ ‫בַ עֲלוֹת הַ לַהַ ב מֵּ עַ ל הַ ִּּמזְ בֵּ חַ ‪ ,‬הַ שָּ מַ יְ מָּ ה‪ ,‬וַ יַעַ ל מַ לְ אַ ְך‪-‬יְ הוָּ ה‪ ,‬בְ לַהַ ב הַ ִּּמזְ בֵּ חַ ; ּומָּ נוֹחַ וְ ִּא ְשת ֹו ר ִֹּאים‪ ,‬וַ יִּ פְ לּו עַ ל‪-‬פְ נֵּיהֶ ם‬ ‫ָארצָּ ה ‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ניתן להקריא לתמידים אחד‪-‬שניים מסיפורים אלה‪.‬‬ ‫הסבר לתלמידים כי במקורות רבים מתוארים המלאכים כיצורים בשר – ודם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפי המסורת‬ ‫היהודית‪ ,‬מדובר בדימויים בלבד‪ ,‬אותם ראו בני האדם בחזונותיהם הנבואיים‪ .‬למעשה המלאכים הינם‬ ‫ישויות רוחניות‪ ,‬חסרות גוף‪.‬‬ ‫ניתן לצטט להם את דברי הרמב"ם‪:‬‬ ‫ד כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו‪ ,‬נחלק לשלושה חלקים‪ :‬מהם ברואים שהם מחוברים מגולם וצורה‪-‬‬ ‫והם נהווים ונפסדים תמיד‪ ,‬כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות‪ .‬ומהם ברואים שהם מחוברים‬‫מגולם וצורה‪ ,‬אבל אינם משתנים מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים‪ ,‬אלא צורתם קבועה בגולמם‬ ‫לעולם‪ ,‬ואינם משתנים כמו אלו‪--‬והם הגלגלים והכוכבים שבהן‪ ,‬ואין גולמם כשאר גלמים ולא צורתם כשאר‬ ‫צורות‪.‬‬ ‫ה ומהם ברואים צורה בלא גולם כלל‪--‬והם המלאכים‪ ,‬שהמלאכים אינם גוף וגווייה‪ ,‬אלא צורות נפרדות זו‬ ‫מזו‪[ .‬ד] ומה הוא זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפיים‪--‬הכול במראה הנבואה ודרך חידה‪,‬‬ ‫לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים‪ ,‬כמו שנאמר "כי ה' אלוהיך‪ ,‬אש אוכלה הוא" (דברים ד'‪ ,‬כד) ואינו‬ ‫אש אלא משל‪ .‬וכמו שנאמר "עושה מלאכיו‪ ,‬רוחות" (תהלים ק"ד‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה ב‪ :‬ג‪-‬ד‪.‬‬ ‫דון עם התלמידים בקשר שבין בעלות על גוף חומרי ובין קיום מצוות‪.‬‬ ‫הראה להם‪ ,‬בעזרת דוגמאות קונקרטיות‪ ,‬שמרבית החטאים קשורה בשאיפה לספק בכל מחיר את הצרכים‬ ‫הגופניים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אדם גונב‪ ,‬כי הוא רוצה הרבה מאכלים‪ ,‬בגדים ופריטי מותרות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נואף כי בגופו טבועים דחפים חייתיים‪,‬‬ ‫ ומרמה על מנת להשיג משאבים נוספים‪ ,‬וכו'‬‫הסבר לתלמידים כי לאדם אין מנגנונים מולדים המאפשרים לכבוש את הדחפים החייתיים שבו‪ .‬על מנת‬ ‫ללמוד לשלוט בגופו‪ ,‬יש לו צורך בחוקים והגבלות חיצוניים‪ .‬בתור חוקים אלה משמשות מצוות התורה‪.‬‬ ‫למלאכים אין גוף – ולכן אין גם דחפים חייתיים – ולכן אין להם צורך בתורה על מנת לשלוט באלה על מנת‬ ‫להיות טובים יותר‪.‬‬ ‫להסבר בהיר יותר‪ ,‬אפשר להשתמש בדימוי רפואי‪ :‬תרופות ורופאים נחוצים לבריאים ולא לחולים‪.‬‬ ‫עם ישראל ואומות העולם‬ ‫הנושא נידון בספר הלימוד בהרחבה‪ ,‬לכן מספיק פשוט לספר את הפסקאות המתאימות מספר הלימוד‪.‬‬ ‫עלולה להתעורר בקרב התלמידים השאלה‪ :‬אם‪ ,‬כפי שלומדים מהמדרש הראשון‪ ,‬התורה נחוצה לכל בני‬ ‫האדם (מאחר ולכל אדם יש גוף)‪ ,‬מדוע הקב"ה נתן אותה רק לבני ישראל?‬ ‫על זה יש לענות כי לפי המסורת היהודית‪ ,‬הקב"ה נתן לכל בני האדם איזשהו מינימום של חוקים הנחוצים‬ ‫לריסון היצרים החייתיים ולניהול אורח חיים מוסרי‪ .‬חוקים אלה קיבלו את השם "מצוות בני נח"‪.‬‬ ‫אם יש זמן‪ ,‬אפשר למנות חוקים אלה (או לבקש מהתלמידים להיזכר בהם)‪:‬‬ ‫‪ .0‬איסור עבודה זרה‬ ‫‪ .2‬איסור לגדף את שם ה' – הגבלת הדיבור‬ ‫‪ .2‬איסור שפיכות דמים – ערך חיי אדם‬ ‫‪ .4‬איסור גילוי עריות – ערכי המשפחה‬ ‫‪ .5‬איסור גזל – ערך רכושו של האחר‬ ‫‪ .6‬איסור אבר מן החי – כבוד כלפי יצורים חיים‬ ‫‪ .7‬חיוב ליצור מערכת משפט צדק‪ ,‬שתפקח על קיום האיסורים שנמנו לעיל‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬ ‫בני ישראל מקיימים את התורה בגלל שצוו כך על ידי הקב"ה ולא בגלל שיש בה דברים חכמים או מועילים‪.‬‬ ‫עובדה זו מצביעה על כן שהם ‪ -‬ורק הם – מסוגלים להיות שומרי התורה בעולם הזה‪.‬‬ ‫לחיזוק הידע הנלמד ניתן להשתמש בתרגילים ‪ 4‬ו‪ 5-‬בעמ' ‪ 005‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 004‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ .31‬ספר איכה‬ ‫ספר איכה – רקע היסטורי‪ .‬המבנה של ספר איכה‪.‬‬ ‫התקווה לגאולה‪.‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫‪ ‬לימוד ספר איכה‬ ‫‪ ‬ניתוח סיבות חורבן ט' באב‪.‬‬ ‫משימות השיעור‬ ‫‪ ‬להזכיר לתלמידים את האירועים ההיסטוריים שקדמו לחורבן הבית‪.‬‬ ‫‪ ‬להכיר לתלמידים את המבנה והרעיונות העיקריים של ספר איכה‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות העבודה עם טקסטים תנ"כיים‪.‬‬ ‫עזרים נדרשים‬ ‫ספר איכה בתרגום לרוסית‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬מבוא לנושא‬ ‫בקש מהתלמידים להיזכר במה שידוע להם אודות ט' באב‪:‬‬ ‫‪ ‬אבלות לזכר חורבן בית ראשון ושני‪.‬‬ ‫‪ ‬איסורי היום (אכילה‪ ,‬שתיה‪ ,‬נעילה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬תשמיש המיטה)‪.‬‬ ‫‪ ‬מנהגי אבלות נוספים‪ :‬יושבים על הרצפה‪ ,‬לא לומדים תורה‪ ,‬בשחרית – מתפללים בלא טלית ותפילין‪.‬‬ ‫‪ ‬לימוד קינות וכו'‪.‬‬ ‫חשוב שהתלמידים ייזכרו שבערב קוראים בבתי הכנסת את מגילת איכה; אם הם לא נזכרים בזה לבד‪,‬‬ ‫הזכר להם בעצמך‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫נושא השיעור הנוכחי‪ :‬המבנה והרעיונות המרכזיים של ספר איכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬ ‫הזכר לתלמידים כי למחבר של מגילת איכה נחשב הנביא ירמיהו‪ ,‬שחי בסוף תקופת בית ראשון‪ ,‬והיה לעד‬ ‫לטרגדיה הלאומית‪.‬‬ ‫בקצרה הזכר לתלמידים את סיפור ימיה האחרונים של ממלכת יהודה‪:‬‬ ‫מלך יהודה האחרון‪ ,‬צדקיהו‪ ,‬היה שליט "בובה" הסר למרותו של נבוכדנצר מלך בבל (האימפריה הבבלית‬ ‫קמה ועלתה מתוך הריסות האימפריה האשורית‪ ,‬עליה דיברנו בשיעור שהוקדש לספר יונה)‪ .‬באותם ימים‬ ‫היתה ביהודה מפלגה של "פטריוטים" שהסיתה את צדקיהו למרוד כנגד בבל לשם השגת עצמאות מוחלטת‬ ‫(מאחורי מפלגה זו עמדה מצרים‪ ,‬אויבתה הגיאופוליטית הראשית של בבל באותם הזמנים)‪.‬‬ ‫ירמיהו הנביא ניסה לשכנע את צדקיהו לשמור אמונים לבבל‪ ,‬בהזהירו שלבגידה כזו יהיו השלכות טראגיות‪.‬‬ ‫אֹלהים" (דברי הימים ב'‪ ,‬ל"ו‪:‬יג)‪ .‬צדקיהו‬ ‫עם זאת‪ ,‬המלך לא הקשיב ו"בַ ּמֶ לְֶך נְבּו ַכ ְדנֶאצַ ר מָּ ָּרד‪ ,‬אֲ ֶשר ִּה ְשבִּ יע ֹו בֵּ ִּ‬ ‫בנה על עזרה ממצרים‪ ,‬אך התבדה‪ .‬יהודה נותרה לבדה אל מול אימפריה חזקה מאוד‪:‬‬ ‫א וַ יְ ִּהי בִּ ְשנַת הַ ְת ִּשיעִּ ית לְ מָּ לְ כוֹ‪ ,‬בַ ח ֶֹדש הָּ ע ֲִּש ִּירי בֶ עָּ שוֹר ַלח ֶֹדש‪ ,‬בָּ א ְנ ֻבכ ְַדנֶאצַ ר מֶ לְֶך‪-‬בָּ בֶ ל הּוא וְ כָּ ל‪-‬חֵּ יל ֹו עַ ל‪-‬‬ ‫ישי‪ ,‬בְ ִּשבְ עָּ ה ַלח ֶֹדש‪ִּ --‬היא ְשנַת ְת ַשע‪-‬עֶ ְש ֵּרה ָּשנָּה‪,‬‬ ‫יְ רּושָּ ִּ ַלם‪ ,‬וַ יִּ חַ ן עָּ לֶיהָּ ; וַ יִּ בְ נּו עָּ לֶיהָּ ָּדיֵּק‪ ,‬סָּ בִּ יב‪ ...‬ח ּובַ ח ֶֹדש הַ חֲ ִּמ ִּ‬ ‫רּוש ִּ ָּלם ‪.‬ט וַ יִּ ְשרֹף אֶ ת‪-‬בֵּ ית‪-‬יְ הוָּ ה‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬‬ ‫לַּמֶ לְֶך ְנ ֻבכ ְַדנֶאצַ ר מֶ לְֶך‪-‬בָּ בֶ ל‪ :‬בָּ א נְבּוזַ ְראֲ ָּדן ַרב‪-‬טַ בָּ ִּחים‪ ,‬עֶ בֶ ד מֶ לְֶך‪-‬בָּ בֶ ל‪--‬יְ ָּ‬ ‫רּוש ִּ ַלם‪ ,‬סָּ בִּ יב‪--‬נ ְָּתצּו כָּ ל‪-‬חֵּ יל‬ ‫בֵּ ית הַ ּמֶ לְֶך; וְ אֵּ ת כָּ ל‪-‬בָּ ֵּתי יְ רּושָּ ִּ ַלם וְ אֶ ת‪-‬כָּל‪-‬בֵּ ית גָּדוֹל‪ָּ ,‬ש ַרף בָּ אֵּ ש ‪.‬י וְ אֶ ת‪-‬ח ֹומֹת יְ ָּ‬ ‫כַ ְש ִּדים‪ ,‬אֲ שֶ ר ַרב‪-‬טַ בָּ ִּחים‪.‬‬ ‫מלכים ב'‪ ,‬כ"ה‪ :‬א'‪ :‬ח‪-‬י‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫מנקודת השקפתו של ההיסטוריון‪ ,‬סיבת חורבן בית המקדש היתה קוצר‪-‬הרואי ושיקול הדעת המוטעה של‬ ‫הנהגת יהודה‪ .‬כעת נראה מה חשב מחבר מגילת איכה כסיבה לאסון זה‪.‬‬ ‫בקש מהתלמידים לפתוח את מגילת איכה‪ .‬הפנה את תשומת לבם לכך שארבעת הפרקים הראשונים כתובים‬ ‫כאקרוסטיכון (בפרק ג'‪ -‬לכל אחת מאותיות הא'‪-‬ב' שלושה פסוקים‪ ,‬לכן יש ‪ 66‬פסוקים)‪ .‬אפשר לבקש‬ ‫מהתלמידים להיזכר בטקסטים תנ"כיים נוספים הידועים להם‪ ,‬הכתובים בצורת אקרוסטיכון (המזמור‬ ‫"אשרי יושבי ביתך"‪ ,‬בו עסקנו בשיעור המוקדש לתהלים)‪.‬‬ ‫נוסחת מעבר‪:‬‬ ‫במבט ראשון‪ ,‬הפרקים של ספר איכה קשורים זה לזה רק בנושא הכללי (קינה על חורבן ירושלים)‪ ,‬אך בלא‬ ‫עלילה משותפת‪ .‬אולם למעשה‪ ,‬בחלוקה לפרקים ניתן לראות הגיון מסוים והתפתחות של רעיון יחיד‪ .‬בחנו כל‬ ‫אחד מחמשת הפרקים במגילה בזה אחר זה ‪ .‬הצבע לתלמידים על הרעיון המרכזי של כל פרק‪ ,‬ועל הפסוקים‬ ‫המבטאים רעיון זה‪:‬‬ ‫פרק א'‬ ‫אימת זוועות האסון‪ ,‬ייאוש‪ ,‬חוסר אונים‪.‬‬ ‫א אֵּ יכָּה י ְָּשבָּ ה בָּ ָּדד‪ ,‬הָּ עִּ יר ַרבָּ ִּתי‬ ‫עָּ ם‪--‬הָּ יְ תָּ ה‪ ,‬כְ ַאלְ מָּ נָּה; ַרבָּ ִּתי‬ ‫בַ גוֹיִּ ם‪ָּ ,‬ש ָּר ִּתי בַ ְּמ ִּדינוֹת‪--‬הָּ יְ ָּתה‪,‬‬ ‫לָּמַ ס‪.‬‬ ‫ב בָּ כ ֹו ִּתבְ כֶה בַ לַיְ לָּה‪,‬‬ ‫וְ ִּד ְמעָּ תָּ ּה‬ ‫עַ ל‬ ‫לֶחֱ יָּּה‪--‬אֵּ ין‪-‬לָּּה‬ ‫ְמנַחֵּ ם‪ִּ ,‬מכָּ ל‪-‬אֹהֲ בֶ יהָּ ‪ָּ :‬כל‪ֵּ -‬רעֶ יהָּ‬ ‫בָּ גְ דּו בָּ ּה‪ ,‬הָּ יּו לָּּה לְ אֹיְ ִּבים‪.‬‬ ‫ּומרֹב‬ ‫ֵּ‬ ‫הּודה מֵּ ֹענִּי‪,‬‬ ‫ג גָּלְ תָּ ה יְ ָּ‬ ‫ֲעב ָֹּדה‪ִּ --‬היא י ְָּשבָּ ה בַ גוֹיִּ ם‪ֹ ,‬לא‬ ‫כָּ ל‪-‬ר ְֹדפֶ יהָּ‬ ‫מָּ נוֹחַ ;‬ ‫מָּ ְצָאה‬ ‫ִּה ִּשיגּוהָּ ‪ ,‬בֵּ ין הַ ְּמצָּ ִּרים‬ ‫פרק ב'‬ ‫זיכרונות האסון‪ :‬הרעב בזמן המצור‪ ,‬בגידת בנות‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫ִּק ְריָּה‪.‬‬ ‫בֵּ עָּ טֵּ ף ע ֹולֵּל וְ י ֹונֵּק‪ ,‬בִּ ְרחֹבוֹת‬ ‫ֹאמרּו‪,‬‬ ‫יב לְ ִּאּמֹתָּ ם‪ ,‬י ְ‬ ‫אַ יֵּה‪ָּ ,‬דגָּן וָּ יָּיִּ ן‪ :‬בְ ִּה ְתעַ ְטפָּ ם‬ ‫כֶחָּ לָּל‪ ,‬בִּ ְרחֹבוֹת עִּ יר‪--‬בְ ִּה ְש ַתפֵּ ְך‬ ‫ִּאּמ ָֹּתם‪.‬‬ ‫אֶ ל‪-‬חֵּ יק‬ ‫נַפְ ָּשם‪,‬‬ ‫תֹאכַלְ נָּה נ ִָּּשים פִּ ְריָּם עֹלְ לֵּי‬ ‫ִּטפ ִֻּחים‪ִּ ,‬אם‪-‬יֵּהָּ ֵּרג בְ ִּמ ְק ַדש‬ ‫אֲ ֹדנָּי כֹהֵּ ן וְ נָּבִּ יא‪.‬‬ ‫כא ָּשכְ בּו‬ ‫ָָּארץ חּוצוֹת נַעַ ר וְ זָּ ֵּקן‪ְ ,‬בתּוֹלתַ י‬ ‫ל ֶ‬ ‫חּורי נָּפְ לּו בֶ חָּ ֶרב;‬ ‫ּובַ ַ‬ ‫פרק ג'‬ ‫מעבר מייאוש לתקווה‬ ‫פרק ד'‬ ‫שוב תיאור זוועות המצור והחורבן‪ ,‬אולם בסוף יש טוֹבִּ ים הָּ יּו חַ לְ לֵּי‪-‬חֶ ֶרב‪ ,‬מֵּ חַ לְ לֵּי‬ ‫ָּרעָּ ב‪ֶ :‬שהֵּ ם ָּיזֻבּו ְמדֻ ָּק ִּרים‪,‬‬ ‫תקווה‪.‬‬ ‫כא זֹאת אָּ ִּשיב אֶ ל‪-‬לִּ בִּ י‪ ,‬עַ ל‪ֵּ -‬כן‬ ‫או ִֹּחיל‪ .‬כב חַ ְס ֵּדי יְ הוָּ ה כִּ י ֹלא‪-‬‬ ‫תָּ ְמנּו‪,‬‬ ‫ֹלא‪-‬כָּלּו‬ ‫כִּ י‬ ‫יְ הוָּ ה‬ ‫ַרחֲ מָּ יו‪ . ...‬כד חֶ לְ ִּקי‬ ‫ָאמ ָּרה נַפְ ִּשי‪ ,‬עַ ל‪-‬כֵּן או ִֹּחיל‬ ‫ְ‬ ‫ל ֹו ‪.‬כִּ י‬ ‫ֹלא‬ ‫יִּ זְ נַח‬ ‫לְ ע ֹולָּם‪,‬‬ ‫אֲ ֹדנָּי ‪.‬לב כִּ י ִּאם‪-‬ה ֹוגָּה‪ ,‬וְ ִּרחַ ם‬ ‫כְ רֹב חֲ סָּ ָּדיו‪.‬‬ ‫ִּמ ְתנּובֹת ָּש ָּדי‪ .‬י יְ ֵּדי‪ ,‬נ ִָּּשים‬ ‫ַרחֲ מָּ ִּניוֹת‪--‬בִּ ְשלּו‪ ,‬יַלְ ֵּדיהֶ ן; הָּ יּו‬ ‫לְ בָּ רוֹת לָּמוֹ‪ ,‬בְ ֶשבֶ ר בַ ת‪-‬עַ ִּּמי‪.‬‬ ‫ַתם‪-‬עֲוֹנְֵּך‪ ,‬בַ ת‪ִּ -‬ציוֹן‪ֹ--‬לא יו ִֹּסיף‪,‬‬ ‫לְ הַ גְ לוֹתֵּ ְך; פָּ ַקד עֲוֹנְֵּך בַ ת‪-‬אֱ דוֹם‪,‬‬ ‫גִּ לָּה עַ ל‪-‬חַ טֹאתָּ יִּ ְך ‪.‬‬ ‫פרק ה'‬ ‫תפילה קולקטיבית למחילה וגאולה‪.‬‬ ‫הֲ ִּשיבֵּ נּו יְ הוָּ ה אֵּ לֶיָך ונשוב‬ ‫(וְ נָּשּובָּ ה)‪ ,‬חַ ֵּדש י ֵָּּמינּו כְ ֶק ֶדם‬ ‫הצע לתלמידים לעשות את תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 001‬של חוברת העבודה במהלך הדיון‪.‬‬ ‫אחרי ניתוח קצר של חמשת הפרקים‪ ,‬שאל את התלמידים‪ ,‬מה לדעתם היתה סיבת האסון שפקד את בני‬ ‫ישראל‪ .‬בקש מהם לבסס את תשובותיהם על דברי התנ"ך‪.‬‬ ‫התשובה הנכונה‪ :‬חורבן הבית – עונש שהביא הקב"ה על חטאי העם‪:‬‬ ‫ִּידה הָּ יָּתָּ ה; ָּכל‪ְ -‬מכַבְ ֶדיהָּ ִּהזִּ ילּוהָּ כִּ י‪ָּ -‬ראּו עֶ ְרוָּ תָּ ּה‪ ,‬גַם‪ִּ -‬היא נ ֶֶאנְחָּ ה וַ ָּת ָּשב ָאחוֹר‪.‬‬ ‫רּוש ִּ ַלם‪ ,‬עַ ל‪-‬כֵּן לְ נ ָּ‬ ‫חֵּ ְטא חָ ְטָאה יְ ָּ‬ ‫ט טֻ ְמָאתָּ ּה בְ שּולֶיהָּ ‪ֹ ,‬לא זָכְ ָרה ַאחֲ ִריתָ ּה‪ ,‬וַ ֵּת ֶרד פְ ל ִָּּאים‪.‬‬ ‫ידי ֹלא‪-‬אּוכַ ל קּום‪.‬‬ ‫ארי‪ִּ --‬הכְ ִּשיל כ ִֹּחי; ְנתָּ ַנ ִּני אֲ ֹדנָּי‪ ,‬בִּ ֵּ‬ ‫יד נִּ ְש ַקד עֹל ְפ ָשעַּ י בְ יָּדוֹ‪ ,‬יִּ ְש ָּת ְרגּו עָּ לּו עַ ל‪-‬צַ ּוָּ ִּ‬ ‫ָָּארץ; ִּחלֵּל מַ ְמלָּכָּה‪ ,‬וְ ָּש ֶריהָּ ‪.‬‬ ‫הּודה‪ִּ ,‬הגִּ יעַ ל ֶ‬ ‫בִּ ַלע אֲ ֹדנָּי לא (וְ ֹלא) חָּ מַ ל‪ ,‬אֵּ ת כָּל‪-‬נְאוֹת ַי ֲעקֹב‪--‬הָּ ַרס בְ עֶ בְ ָּרת ֹו ִּמבְ ְצ ֵּרי בַ ת‪-‬יְ ָּ‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬ ‫לצורך חיזוק החומר הנלמד אפשר להשתמש בתרגילים ‪ 0‬ו‪ 2-‬בעמ' ‪ 006-007‬בחוברת העבודה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אמור לתלמידים שמגילת איכה מלמדת אותנו שני דברים חשובים‪:‬‬ ‫‪ .0‬גם בנקודת השפל הנמוכה ביותר עוד נשאר מקום לתקווה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאחר והאסון שפקד את ישראל היה עונש על חטאים‪ ,‬על מנת לתקן את המצב יש קודם כל לחזור‬ ‫בתשובה ולתקן את עצמנו‪.‬‬ ‫אמור לתלמידים כי זה נוגע לא רק לט' באב‪ ,‬אלא גם למצבים אחרים בחיים‪.‬‬ ‫אם נשאר זמן‪ ,‬אפשר להזכיר לתלמידים את האגדה המפורסמת על נפוליאון‪:‬‬ ‫מספרים‪ ,‬כי כשנכנס נפוליאון לארץ ישראל במהלך סיור המשלחת שלו למזרח התיכון‪ ,‬הוא ביקר קהילה‬ ‫יהודית קטנה בסביבות עכו‪ .‬היה זה יום קיץ חם‪ ,‬אך בני הקהילה ישבו על הארץ‪ ,‬לבושים בגדי אבלות‪,‬‬ ‫עצובים‪ ,‬בראש מורד‪ ,‬ושרו במנגינה עצובה‪.‬‬ ‫ מה הם עושים? – שאל נפוליאון‪.‬‬‫ יש להם היום יום אבל‪ - ,‬ענו לו‪.‬‬‫ איזה אסון פקד אותם?‬‫ לא‪ ,‬להם לא קרה שום דבר‪ ,‬אלא שהם מקיימים את יום האבל על בית מקדש‪ ,‬שנחרב ביום הזה לפני קרוב‬‫לאלפיים שנה‪.‬‬ ‫ עם שלוקח כל כך קרוב ללב טרגדיה מימים עברו – אמר נפוליאון‪ - ,‬זכאי יותר מכולם לזמנים שמחים‬‫ומאושרים‪ ,‬ובוודאי שעוד יזכה להם‪.‬‬ ‫סיפר זה ישמש כסיום חזק וחי לא רק לשיעור הזה‪ ,‬אלא לקורס כולו‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיעורי בית‬ ‫תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 009‬בחוברת העבודה‪.‬‬