" קז מול תהילים פרק קו פרק תהילים " ,

‫‪ 3121121.13‬כח טבת תשעד‬
‫בס"ד‬
‫"תהילים פרק קו מול תהילים פרק קז "‬
‫מאת‪:‬זילברמן ראובן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כל מה שנכתב במאמר זה‪,‬הוא על דעתי בלבד‪2‬‬
‫כתיבת ההשוואה היא לא תוצאה אקראית של חיפוש‪ 2‬כיצד הגעתי לשני פרקים אלו קו' קז'‪2‬הוא משהו מעבר להבנתי‪2‬‬
‫משהו מלמעלה כוון אותי לשני הפרקים לערוך את ההשוואה‪2‬‬
‫בשבוע של קריאת פרשת שמות‪2‬קראתי גם את תהילים פרק קו' ופרק קז' אין כאן מיקריות‪2‬‬
‫שמתי לב שבתוך פרשת שמות ישנן מספר משפטים שבתוכן שזורות מילים שמופיעות גם בשני פרקי תהילים קו' קז'‪2‬‬
‫במילים האלו שנמצאות בשני הפרקים הביאו אותי להעמיק בפרקים לכן כתבתי את ההשוואה‪ 2‬המילים יופיע בהמשך המאמר ‪2‬‬
‫תהילים פרק קו‬
‫א הַ לְ לּו‪-‬יָּה‪ :‬הוֹדּו לַיהוָ ה כִּ י‪-‬טוֹב‪ --‬כִּ י לְ ע ֹולָם חַ ְסּד ֹו‪.‬‬
‫ב ִּמי‪--‬יְ מַ לֵּל‪ ,‬גְ בּורוֹת יְ הוָ ה; י ְַש ִּמיעַ ‪ ,‬כָל‪ְ -‬ת ִּהלָת ֹו‪.‬‬
‫ג אַ ְש ֵּרי‪ ,‬ש ְֹמ ֵּרי ִּמ ְשפָ ט; ע ֵֹּשה ְצ ָד ָקה בְ ָכל‪-‬עֵּ ת‪.‬‬
‫ד זָ כְ ֵּר ִּני יְ הוָ ה‪ ,‬בִּ ְרצוֹן עַ מֶּ ָך; פָ ְק ֵּדנִּ י‪ ,‬בִּ ישּועָ תֶּ ָך‪.‬‬
‫יריָך‪-‬לִּ ְשמֹחַ ‪ ,‬בְ ִּש ְמחַ ת ג ֹויֶָּך; לְ ִּה ְתהַ לֵּל‪,‬עִּ ם‪-‬נַחֲ לָתֶּ ָך‪.‬‬
‫ה לִּ ְראוֹת‪ְ ,‬בטוֹבַ ת בְ ִּח ֶּ‬
‫ו חָ טָ אנּו עִּ ם‪-‬אֲ בוֹתֵּ ינּו; הֶּ עֱוִּ ינּו ִּה ְר ָשעְ נּו‪.‬‬
‫ז אֲ בוֹתֵּ ינּו בְ ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ֹ,‬לא‪ִּ -‬ה ְשכִּ ילּו נִּפְ לְ או ֶֹּתיָך ֹלא זָכְ רּו‪,‬אֶ ת‪-‬רֹב חֲ ָס ֶדיָך; וַ י ְַמרּו עַ ל‪-‬יָם ְביַם‪-‬סּוף‪.‬‬
‫בּורתוֹ‪.‬‬
‫ח וַּיו ִֹׁשיעֵ ם‪ ,‬לְ מַ עַ ן ְשמוֹ‪ --‬לְ הו ִֹׁדיעַ ‪ ,‬אֶ ת‪-‬גְ ָ‬
‫ט וַ יִּ גְ עַ ר ְביַם‪-‬סּוף‪ ,‬וַ יֶּחֱ ָרב; וַ יוֹלִּ יכֵּ ם בַ ְתהֹמוֹת‪ ,‬כַ ִּמ ְדבָ ר‪.‬‬
‫י וַ יו ִֹּשיעֵּ ם‪ִּ ,‬מיַד ש ֹונֵּא; וַ יִּ גְ ָאלֵּם‪ִּ ,‬מיַד א ֹויֵּב‪.‬‬
‫יא וַ יְ כַּסּו‪-‬מַ יִּ ם צָ ֵּריהֶּ ם; אֶּ חָ ד ֵּמהֶּ ם‪ֹ ,‬לא נוֹתָ ר‪.‬‬
‫יב וַ יַאֲ ִּמינּו ִּב ְדבָ ָריו; י ִָּשירּו‪ְ ,‬ת ִּהלָת ֹו‪.‬‬
‫ֲשיו; ֹלא‪ִּ -‬חכּו‪ַ ,‬לעֲצָ ת ֹו‪.‬‬
‫יג ִּמהֲ רּו‪ָ ,‬שכְ חּו מַ ע ָ‬
‫ישימוֹן‪.‬‬
‫יד וַ יִּ ְתאַ ּוּו ַתאֲ וָ ה‪ ,‬בַ ִּמ ְדבָ ר; וַ יְ נַּסּו‪-‬אֵּ ל‪ ,‬בִּ ִּ‬
‫טו וַ יִּ ֵּתן לָהֶּ ם‪ֶּ ,‬שאֱ לָתָ ם; וַ יְ ַשלַח ָרזוֹן ְבנַפְ ָשם‪.‬‬
‫טז וַיְ ַקנְ אּו לְ מ ֶֹשה‪ ,‬בַ ַמחֲ נֶּה; לְ ַאהֲ רֹן‪ְ ,‬קדוֹש יְ הוָ ה‪.‬‬
‫ירם‪.‬‬
‫יז ִּתפְ ַתח‪-‬אֶּ ֶּרץ‪ ,‬וַ ִּתבְ לַע ָּדתָ ן; וַ ְתכַ ס‪ ,‬עַ ל‪-‬ע ֲַדת אֲ בִּ ָ‬
‫יח וַ ִּתבְ עַ ר‪-‬אֵּ ש בַ ע ֲָדתָ ם; לֶּהָ בָ ה‪ְ ,‬תלַהֵּ ט ְר ָשעִּ ים‪.‬‬
‫יט ַיעֲשּו‪-‬עֵ גֶל בְ ח ֵֹּרב; וַ יִּ ְש ַתחֲ וּו‪ ,‬לְ מַ ּסֵּ ָכה‪.‬‬
‫אכֵּל עֵּ ֶּשב‪.‬‬
‫כ וַ י ִָּמירּו אֶּ ת‪-‬כְ בו ָֹדם; בְ תַ ְבנִּית שוֹר‪ֹ ,‬‬
‫כא ָשכְ חּו‪ ,‬אֵ ל מו ִֹׁשיעָ ם‪ --‬ע ֶֹּשה גְ דֹלוֹת ְב ִּמ ְצ ָריִּ ם‪.‬‬
‫כב נִּפְ לָאוֹת‪ ,‬בְ ֶּא ֶּרץ חָ ם; נו ָֹראוֹת‪ ,‬עַ ל‪-‬יַם‪-‬סּוף‪.‬‬
‫ֹשה ְב ִּחיר ֹו‪-‬עָ ַמד בַ פֶּ ֶּרץ לְ פָ נָיו; לְ הָ ִּשיב חֲ ָמת ֹו‪ֵּ ,‬מהַ ְש ִּחית‪.‬‬
‫כג וַ יֹאמֶּ ר‪,‬לְ הַ ְש ִּמ ָידם‪:‬לּולֵּי‪ ,‬מ ֶ‬
‫כד וַּיִׁ ְמאֲ סּו‪ ,‬בְ אֶּ ֶּרץ חֶּ ְמ ָּדה; ֹלא‪-‬הֶּ אֱ ִּמינּו‪ ,‬לִּ ְדבָ ר ֹו‪.‬‬
‫כה וַּיֵ ָרגְ נּו בְ ָאהֳ לֵּיהֶּ ם; ֹלא ָש ְמעּו‪ ,‬בְ קוֹל יְ הוָ ה‪.‬‬
‫כו וַ יִּ ָשא יָד ֹו לָהֶּ ם‪ --‬לְ הַ פִּ יל אוֹתָ ם‪ ,‬בַ ִּמ ְדבָ ר‪.‬‬
‫כז ּולְ הַ פִּ יל זַ ְרעָ ם‪ ,‬בַ גוֹיִּ ם; ּולְ זָ רוֹתָ ם‪ ,‬בָ אֲ ָרצוֹת‪.‬‬
‫כח וַּיִׁ צָ ְמדּו‪ ,‬לְ בַ עַ ל ְפעוֹר; וַ יֹאכְ לּו‪ ,‬זִּ בְ חֵּ י מֵּ ִּתים‪.‬‬
‫כט וַ יַכְ עִּ יסּו‪ ,‬בְ מַ עַ לְ לֵּיהֶּ ם; וַ ִּתפְ ָרץ‪-‬בָ ם‪ ,‬מַ גֵּפָ ה‪.‬‬
‫ל וַ ַי ֲעמֹד ִׁפינְ חָ ס‪ ,‬וַ יְ פַ לֵּל; וַ ֵּתעָ צַ ר‪ ,‬הַ מַ גֵּפָ ה‪.‬‬
‫לא וַ ֵּתחָ ֶּשב ל ֹו‪ ,‬לִּ ְצ ָד ָקה; לְ דֹר וָ דֹר‪ ,‬עַ ד‪-‬ע ֹולָם‪.‬‬
‫ֲבּורם‪.‬‬
‫לב וַ י ְַק ִּציפּו‪ ,‬עַ ל‪-‬מֵּ י ְמ ִּריבָ ה; וַ י ֵַּרע לְ מ ֶֹשה‪ ,‬בַ ע ָ‬
‫לג כִּ י‪ִּ -‬ה ְמרּו ֶּאת‪-‬רּוח ֹו; וַ יְ בַ טֵּ א‪ִּ ,‬ב ְשפָ תָ יו‪.‬‬
‫לד ֹלא‪ִּ -‬ה ְש ִּמידּו‪ֶּ ,‬את‪-‬הָ עַ ִּמים‪ --‬אֲ ֶּשר ָאמַ ר יְ הוָ ה לָהֶּ ם‪.‬‬
‫לה וַּיִׁ ְתעָ ְרבּו בַ גוֹיִׁ ם; וַ יִּ לְ ְמדּו‪ ,‬מַ ע ֲֵּשיהֶּ ם‪.‬‬
‫לו וַ יַעַ בְ דּו אֶּ ת‪-‬עֲצַ בֵּ יהֶּ ם; וַ יִּ ְהיּו לָהֶּ ם לְ מו ֵֹּקש‪.‬‬
‫לז וַּיִׁ זְ בְ חּו אֶ ת‪-‬בְ נֵיהֶ ם‪ ,‬וְ אֶּ ת‪-‬בְ נוֹתֵּ יהֶּ ם‪ --‬ל ֵַּש ִּדים‪.‬‬
‫ָארץ‪,‬בַ ָּד ִּמים‪.‬‬
‫ּובנו ֵֹּתיהֶּ ם‪-‬אֲ ֶּשר זִּ ְבחּו‪ַ ,‬לעֲצַ בֵּ י כְ נָעַ ן; וַ ֶּתחֱ נַף הָ ֶּ‬
‫לח וַ יִּ ְשפְ כּו ָדם נ ִָּקי‪ַּ ,‬דם‪ְ -‬בנֵּיהֶּ ם ְ‬
‫לט וַ יִּ ְט ְמאּו בְ מַ ע ֲֵּשיהֶּ ם; וַ יִּ זְ נּו‪ ,‬בְ ַמעַ לְ לֵּיהֶּ ם‪.‬‬
‫מ וַ יִּ חַ ר‪ַ-‬אף יְ הוָ ה בְ עַ מ ֹו; וַ יְ תָ עֵּ ב‪ ,‬אֶּ ת‪-‬נַחֲ לָת ֹו‪.‬‬
‫מא וַ יִּ ְתנֵּם בְ יַד‪-‬גוֹיִּ ם; וַ יִּ ְמ ְשלּו בָ הֶּ ם‪ ,‬שֹנְאֵּ יהֶּ ם‪.‬‬
‫מב וַ יִּ לְ חָ צּום אוֹיְ בֵּ יהֶּ ם; וַ יִּ ָכ ְנעּו‪ַ ,‬תחַ ת י ָָדם‪.‬‬
‫מג פְ עָ ִּמים ַרבוֹת‪,‬י ִַּצילֵּם‪ :‬וְ הֵּ ָמה‪,‬י ְַמרּו בַ עֲצָ תָ ם;וַ ָימֹכּו‪ ,‬בַ ע ֲֹו‍נָם‪.‬‬
‫ש ְמעוֹ‪ ,‬אֶּ ת‪ִּ -‬רנָתָ ם‪.‬‬
‫מד וַּיַ ְרא‪ ,‬בַ צַ ר לָהֶ ם‪ --‬בְ ָ‬
‫מה וַּיִׁ זְ כֹר לָהֶ ם ְב ִׁריתוֹ; וַּיִׁ נָחֵ ם‪ ,‬כְ רֹב חֲ סָ ָדו‪.‬‬
‫מו וַ יִּ ֵּתן אוֹתָ ם לְ ַרחֲ ִּמים‪ --‬לִּ פְ נֵּי‪ ,‬כָ ל‪-‬שוֹבֵּ יהֶּ ם‪.‬‬
‫ֹשיעֵּ נּו‪,‬יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵּ ינּו‪,‬וְ ַק ְבצֵּ נּו‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ גוֹיִּ ם‪ :‬לְ הֹדוֹת‪,‬לְ ֵּשם ָק ְד ֶּשָך;לְ ִּה ְש ַתבֵּ חַ ‪ ,‬בִּ ְת ִּהלָתֶּ ָך‬
‫מז הו ִּ‬
‫מח בָ רּוְך יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵּ י יִּ ְש ָראֵּ ל‪ִּ ,‬מן‪-‬הָ ע ֹולָם וְ עַ ד הָ ע ֹולָם‪ -‬וְ ָאמַ ר כָל‪-‬הָ עָ ם ָאמֵּ ן‪:‬‬
‫הַ לְ לּו‪-‬יָּה‪.‬‬
‫תהילים פרק קז‬
‫א הֹדּו לַיהוָ ה כִּ י‪-‬טוֹב‪ :‬כִּ י לְ ע ֹולָם חַ ְסּד ֹו‪.‬‬
‫ֹאמרּו‪ ,‬גְ אּולֵּי יְ הוָ ה‪ --‬אֲ ֶּשר גְ ָאלָם‪ִּ ,‬מיַד‪-‬צָ ר‪.‬‬
‫ב י ְ‬
‫ּומיָם‪.‬‬
‫ּוממַ ע ֲָרב; ִּמצָ פוֹן ִּ‬
‫ג ּומֵּ אֲ ָרצוֹת‪ִּ ,‬ק ְבצָ ם‪ִּ :‬מ ִּמזְ ָרח ִּ‬
‫ישימוֹן ָּד ֶּרְך; עִּ יר מו ָֹשב‪ֹ ,‬לא מָ צָ אּו‪.‬‬
‫ד ָתעּו בַ ִּמ ְדבָ ר‪ ,‬בִּ ִּ‬
‫ה ְרעֵּ בִּ ים גַם‪ְ -‬צמֵּ ִּאים‪ --‬נַפְ ָשם‪ ,‬בָ הֶּ ם ִּת ְתעַ ָטף‪.‬‬
‫ו וַּיִׁ צְ עֲקּו אֶ ל‪-‬יְ הוָה‪ ,‬בַ צַ ר לָהֶ ם; ִׁמ ְמצּוקוֹתֵ יהֶ ם‪ ,‬יַצִׁ ילֵם‪.‬‬
‫ז וַ י ְַד ִּרי ֵּכם‪ ,‬בְ ֶּד ֶּרְך יְ ָש ָרה‪ָ --‬ל ֶּלכֶּת‪ ,‬אֶּ ל‪-‬עִּ יר מו ָֹשב‪.‬‬
‫ָאדם‪.‬‬
‫ח יוֹדּו לַיהוָ ה חַ ְסּד ֹו; וְ נִּפְ לְ אוֹתָ יו‪ ,‬לִּ בְ נֵּי ָ‬
‫ט כִּ י‪ִּ -‬ה ְשבִּ יעַ ‪ ,‬נֶּפֶּ ש ש ֵֹּק ָקה; וְ נֶּפֶּ ש ְרעֵּ בָ ה‪ִּ ,‬מלֵּא‪-‬טוֹב‪.‬‬
‫ירי עֳנִּ י ּובַ ְרזֶּ ל‪.‬‬
‫י י ְֹשבֵּ י‪ ,‬ח ֶֹּשְך וְ צַ לְ מָ וֶּ ת; אֲ ִּס ֵּ‬
‫יא כִׁ י‪ִׁ -‬ה ְמרּו ִׁא ְמ ֵרי‪-‬אֵ ל; ַועֲצַ ת עֶ לְ יוֹן נָָאצּו‪.‬‬
‫יב וַ יַכְ נַע בֶּ עָ מָ ל לִּ בָ ם; ָכ ְשלּו‪ ,‬וְ אֵּ ין עֹזֵּ ר‪.‬‬
‫ָהם; ִׁמ ְמצֻקוֹתֵ יהֶ ם‪ ,‬יו ִֹׁשיעֵ ם‪.‬‬
‫יג וַּיִׁ זְ עֲקּו אֶ ל‪-‬יְ הוָה‪ ,‬בַ צַ ר ל ֶ‬
‫יד יו ִֹּציאֵּ ם‪ ,‬מֵּ ח ֶֹּשְך וְ צַ לְ מָ וֶּ ת; ּומו ְֹסרו ֵֹּתיהֶּ ם יְ נ ֵַּתק‪.‬‬
‫ָאדם‪.‬‬
‫טו יוֹדּו לַיהוָ ה חַ ְסּד ֹו; וְ נִּפְ לְ או ָֹתיו‪ ,‬לִּ בְ נֵּי ָ‬
‫טז כִּ י‪ִּ -‬שבַ ר‪ַּ ,‬דלְ תוֹת ְנח ֶֹּשת; ּובְ ִּריחֵּ י בַ ְרזֶּ ל גִּ ֵּּדעַ ‪.‬‬
‫יז אֱ וִּ לִּ ים‪ִּ ,‬מ ֶּּד ֶּרְך פִּ ְשעָ ם; ּומֵּ עֲו‍ֹנ ֵֹּתיהֶּ ם‪ ,‬יִּ ְתעַ נּו‪.‬‬
‫אכֶּל‪ְ ,‬תתַ עֵּ ב נַפְ ָשם; וַ יַגִּ יעּו‪ ,‬עַ ד‪ַ -‬שע ֲֵּרי מָ וֶּ ת‪.‬‬
‫יח ָכל‪ֹ -‬‬
‫ָהם; ִׁמ ְמצֻקוֹתֵ יהֶ ם יו ִֹׁשיעֵ ם‪.‬‬
‫יט וַּיִׁ זְ עֲקּו אֶ ל‪-‬יְ הוָה‪ ,‬בַ צַ ר ל ֶ‬
‫כ יִּ ְשלַח ְּדבָ ר ֹו‪ ,‬וְ יִּ ְרפָ אֵּ ם; וִּ ימַ לֵּט‪ִּ ,‬מ ְש ִּחיתוֹתָ ם‪.‬‬
‫ָאדם‪.‬‬
‫כא יוֹדּו לַיהוָ ה חַ ְסּד ֹו; וְ נִּפְ לְ אוֹתָ יו‪ ,‬לִּ בְ נֵּי ָ‬
‫כב וְ יִּ זְ בְ חּו‪ ,‬זִּ בְ חֵּ י תו ָֹדה; וִּ יסַ פְ רּו מַ ע ֲָשיו ְב ִּרנָה‪.‬‬
‫כג יו ְֹר ֵּדי הַ יָם‪ ,‬בָ אֳ נִּ יוֹת; ע ֵֹּשי ְמלָאכָה‪ ,‬בְ מַ יִּ ם ַרבִּ ים‪.‬‬
‫כד הֵּ מָ ה ָראּו‪ ,‬מַ ע ֲֵּשי יְ הוָ ה; וְ נִּפְ לְ או ָֹתיו‪ִּ ,‬ב ְמצּולָה‪.‬‬
‫כה וַ יֹאמֶּ ר‪--‬וַ ַיע ֲֵּמד‪ ,‬רּוחַ ְסעָ ָרה; וַ ְתרוֹמֵּ ם ַגלָיו‪.‬‬
‫כו ַיעֲלּו ָשמַ יִּ ם‪ ,‬י ְֵּרדּו ְתהוֹמוֹת; נַפְ ָשם‪ ,‬בְ ָרעָ ה ִּת ְתמ ֹוגָג‪.‬‬
‫כז יָחוֹגּו וְ יָנּועּו‪ַ ,‬כ ִּשכוֹר; וְ ָכל‪-‬חָ כְ מָ תָ ם‪ִּ ,‬ת ְתבַ לָע‪.‬‬
‫ּומ ְמצּוקֹתֵ יהֶ ם‪ ,‬יוֹצִׁ יאֵ ם‪.‬‬
‫ִׁ‬
‫כח וַּיִׁ צְ עֲקּו אֶ ל‪-‬יְ הוָה‪ ,‬בַ צַ ר לָהֶ ם;‬
‫כט י ֵָּקם ְסעָ ָרה‪ ,‬לִּ ְדמָ מָ ה; וַ יֶּחֱ שּו‪ַ ,‬גלֵּיהֶּ ם‪.‬‬
‫ל וַ יִּ ְש ְמחּו כִּ י‪-‬יִּ ְשתֹקּו; וַ ַינְחֵּ ם‪ ,‬אֶּ ל‪ְ -‬מחוֹז חֶּ פְ צָ ם‪.‬‬
‫ָאדם‪.‬‬
‫לא יוֹדּו לַיהוָ ה חַ ְסּד ֹו; וְ נִּפְ לְ או ָֹתיו‪ ,‬לִּ בְ נֵּי ָ‬
‫ּובמו ַֹשב זְ ֵּקנִּים יְ הַ לְ לּוהּו‪.‬‬
‫לב וִּ ירו ְֹממּוהּו‪ ,‬בִּ ְקהַ ל‪-‬עָ ם; ְ‬
‫לג י ֵָּשם נְהָ רוֹת לְ ִּמ ְדבָ ר; ּומֹצָ ֵּאי ַמיִּ ם‪ ,‬לְ ִּצ ָמאוֹן‪.‬‬
‫לד אֶּ ֶּרץ פְ ִּרי‪ ,‬לִּ ְמלֵּחָ ה; מֵּ ָרעַ ת‪ ,‬יו ְֹשבֵּ י בָ ּה‪.‬‬
‫לה י ֵָּשם ִּמ ְדבָ ר‪ ,‬לַאֲ גַם‪-‬מַ יִּ ם; וְ אֶּ ֶּרץ ִּציָה‪ ,‬לְ מֹצָ אֵּ י מָ יִּ ם‪.‬‬
‫לו וַ יו ֶֹּשב ָשם ְרעֵּ ִּבים; וַ יְ כ ֹו ְננּו‪ ,‬עִּ יר מו ָֹשב‪.‬‬
‫לז וַ יִּ זְ ְרעּו ָשדוֹת‪ ,‬וַ יִּ ְטעּו כְ ָר ִּמים; וַ ַיעֲשּו‪ ,‬פְ ִּרי ְתבּוָאה‪.‬‬
‫לח וַ יְ בָ ְר ֵּכם וַ יִּ ְרבּו ְמאֹד; ּובְ הֶּ ְמ ָתם‪ֹ ,‬לא י ְַמעִּ יט‪.‬‬
‫לט וַ יִּ ְמעֲטּו וַ ָישֹחּו‪ --‬מֵּ עֹצֶּ ר ָרעָ ה וְ יָגוֹן‪.‬‬
‫יבים; וַ י ְַתעֵּ ם‪ ,‬בְ ֹתהּו ֹלא‪ָ -‬ד ֶּרְך‪.‬‬
‫מ שֹפֵּ ְך בּוז‪ ,‬עַ ל‪-‬נ ְִּד ִּ‬
‫מא וַ יְ ַשגֵּב ֶּאבְ יוֹן מֵּ ע ֹו ִּני; וַ י ֶָּשם כַ צֹאן‪ִּ ,‬מ ְשפָ חוֹת‪.‬‬
‫מב יִּ ְראּו יְ ָש ִּרים וְ יִּ ְשמָ חּו; וְ ָכל‪-‬עַ וְ לָה‪ָ ,‬קפְ צָ ה פִּ יהָ ‪.‬‬
‫מג ִּמי‪-‬חָ ָכם וְ יִּ ְשמָ ר‪-‬אֵּ לֶּה; וְ יִּ ְתבוֹנְ נּו‪ ,‬חַ ְס ֵּדי יְ הוָ ה‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫להלן ציטטות של אנשים וחז"ל שכתבו על תהילים ופרקים קו' קז'‪2‬‬
‫ציטטה "דוד המלך ועוצמת התהילים מאת הרבנית שלומית גד זצ''ל‬
‫דוד המלך חיבר ואמר את התהלים בעתות ייסורים וכאשר היה נרדף‪ ,‬וגם בימיו הטובים יותר ובמשך כל שנות חייו‪ 2‬דוד המלך כתב את‬
‫כל מזמורי התהלים ברוח הקודש ובלשון יחיד‪ ,‬והיה כשליח ציבור של כל העם היהודי לכל הדורות‪ 2‬דוד המלך אף פעם לא התייאש‬
‫ותמיד ביקש על כל עם ישראל לדורותיו את כל מה שביקש לעצמו בתמימותו‪ ,‬צדקתו‪ ,‬סבלו‪ ,‬תקוותו ואמונתו העצומה בקב''ה‪222222222222‬‬
‫דוד המלך התפלל בתהלים על כל המאורעות אשר יעברו על ישראל בגלות‪ ,‬שיהא לישראל קיום ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ושכל אדם מישראל‬
‫האומר תהלים יהיה כאילו יצא מפי דוד המלך בעצמו‪ 2‬דוד המלך התפלל שכאשר ישראל יאמרו תהלים‪ ,‬יהיו שפתותיו דובבות בקבר ‪.‬‬
‫ואמרו חז"ל‪ :‬דוד המלך אמר את המזמורים וכתב את ספר התהלים ועל שמו נקרא ספר התהלים‪ ,‬למרות שחלק מהמזמורים בתהלים‬
‫נאמרו על ידי עשרה צדיקים‪"2‬‬
‫המאמר‬
‫ציטטה "אוצרות ספר תהילים מאת יצחק אהרון ראש מרכז חכמה‬
‫ישנם הסוברים כי כנראה חז"ל ראו במזמורים א‪-‬ב ‪ ,‬ט‪-‬י‪ ,‬קו'‪ -‬קז' ‪ -‬מזמור אחד‪".‬‬
‫אכן יש צדק חלקי ברעיון המרכזי של פרקים קו' קז' הם מזמור אחד‪2‬בשני הפרקים‪2‬‬
‫אלוהים מציל ומושיע את עם ישראל בכל מצב‪2‬‬
‫במעמד הר סיני לאחר מעשה העגל ושבירת לוחות הברית נאמר‬
‫"יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטא ונקה‪..‬וסלחת לעונינו ולחטאינו ונחלתנו‪".‬‬
‫זהו הרעיון המרכזי בשני הפרקים‪2‬‬
‫ישנו הבדל מהותי בין שני הפרקים ועל כך המאמר‪2‬‬
‫פרק קז'‪:‬אלוהים נענה לזעקת עם ישראל‪2‬‬
‫פרק קו'‪:‬אלוהים הוא היוזם‪2‬‬
‫פרק קו‪:‬כולו מספר שאלוהים הוא היוזם והפועל לעזרת עם ישראל‪2‬וכן משה אהרון ופנחס מבקשים ומתחננים ‪2‬‬
‫עם ישראל חוטא לכל אורך יציאתו ממצרים‪2‬אלוהים אינו מתיחס לחטאים‪2‬‬
‫בּורתוֹ"‪ִׁ " :‬מי‪-‬חָ ָכם וְ יִׁ ְשמָ ר‪-‬אֵ לֶה; וְ יִׁ ְתבוֹנְ נּו‪ ,‬חַ ְס ֵדי יְ הוָה‪".‬‬
‫"וַּיו ִֹׁשיעֵ ם‪ ,‬לְ מַ עַ ן ְשמוֹ‪ -‬לְ הו ִֹׁדיעַ ‪ ,‬אֶ ת‪-‬גְ ָ‬
‫בתחילת הפרק דוד כותב באופן אישי בלשון גוף ראשון ‪" 2‬זָ כְ ֵּרנִּי יְ הוָ ה‪ ,‬בִּ ְרצוֹן עַ מֶּ ָך; פָ ְק ֵּדנִּי‪ִּ ,‬בישּועָ תֶּ ָך"‪2‬‬
‫עובר לשפת רבים " חָ טָ אנּו עִּ ם‪-‬אֲ בוֹתֵּ ינּו;הֶּ עֱוִּ ינּו ִּה ְרשָ עְ נּו‪".‬‬
‫וממשיך את כל הפרק בגוף שלישי וכותב על חטאי עם ישראל‪2‬‬
‫להלן מילים להוכחה‪2‬‬
‫ֲשיו‪ ...‬וַיְ ַקנְ אּו לְ מ ֶֹשה‪ַ ...‬יעֲשּו‪-‬עֵ גֶל‪ָ .....‬שכְ חּו‪ ,‬אֵ ל מו ִֹׁשיעָ ם‪......‬‬
‫"ֹלא זָכְ רּו‪,‬אֶ ת‪-‬רֹב חֲ סָ דֶ יָך‪ָ ....‬שכְ חּו מַ ע ָ‬
‫וַּיִׁ ְמאֲ סּו‪ ,‬בְ אֶ ֶרץ חֶ ְמדָ ה‪ .....‬וַּיֵ ָרגְ נּו בְ ָאהֳ לֵיהֶ ם‪ ...‬וַּיִׁ ְתעָ ְרבּו בַ גוֹיִׁ ם‪ .....‬וַּיִׁ זְ בְ חּו אֶ ת‪-‬בְ נֵיהֶ ם‪".‬‬
‫סיום הפרק כתוב‪.‬‬
‫"פְ עָ ִּמים ַרבוֹת‪,‬יַצִׁ ילֵם‪ :‬וְ הֵּ מָ ה‪,‬י ְַמרּו בַ עֲצָ תָ ם;וַ ָימֹכּו‪ ,‬בַ עֲו‍ֹנָם ‪.‬וַּיַ ְרא‪ ,‬בַ צַ ר לָהֶּ ם‪ -‬ב ְָש ְמעוֹ‪ ,‬אֶּ ת‪ִּ -‬רנָתָ ם ‪.‬וַּיִׁ זְ כֹר לָהֶּ ם בְ ִּרית ֹו; וַ יִּ נָחֵּ ם‪ ,‬כְ רֹב חֲ סָ ָדו ‪.‬‬
‫וַּיִׁ ֵתן אוֹתָ ם לְ ַרחֲ ִּמים‪ -‬לִּ פְ נֵּי‪ ,‬כָל‪-‬שוֹבֵּ יהֶּ ם"‪2‬‬
‫המילים המודגשות מוכיחות שזו יוזמה אלוהית להצלה‪2‬אף אחד לא פונה לעזרה‪2‬‬
‫פרק קז‪:‬פרק תהילה ותפארת למעשי אלוהים‪2‬אלוהים נענה לזעקת עם ישראל‪2‬‬
‫ּומּיָ ם‪".‬‬
‫ּומ ַמע ֲָרב; ִׁמצָ פוֹן ִׁ‬
‫ֹאמרּו‪ ,‬גְ אּולֵי יְ הוָה‪ --‬אֲ ֶשר גְ ָאלָם‪ִׁ ,‬מּיַ ד‪-‬צָ ר‪ּ .‬ומֵ אֲ ָרצוֹת‪ִׁ ,‬קבְ צָ ם‪ִׁ :‬מ ִׁמזְ ָרח ִׁ‬
‫"הֹדּו לַיהוָה כִׁ י‪-‬טוֹב‪ :‬כִׁ י לְ עוֹלָם חַ ְסדוֹ‪ .‬י ְ‬
‫עם ישראל חוטא לכל אורך זמן קיומו" כִׁ י‪ִׁ -‬ה ְמרּו ִׁא ְמ ֵרי‪-‬אֵ ל; ַועֲצַ ת עֶ לְ יוֹן נָָאצּו"‪2‬כתוצאה מחטאים הם מאבדים את דרכם הרוחנית‬
‫והגשמית וישנה מצוקה‪2‬אין בפרק שום הפניה או הדגשה לפרק זמן בהיסטוריה של בני ישראל‪,‬פרק כללי‪2‬‬
‫לעומת פרק קו יש בו נקודות זמן בהסטוריה של בני ישראל‪2‬‬
‫פרק קז בכל פעם שיוצאת זעקת עזרה לאלוהים הוא מצילם‪2‬‬
‫המשפט‪"2‬וַּיִׁ צְ עֲקּו אֶ ל‪-‬יְ הוָה‪ ,‬בַ צַ ר לָהֶ ם; ִׁמ ְמצּוקוֹתֵ יהֶ ם‪ ,‬יַצִׁ ילֵם‪".‬מופיע ‪ 4‬פעמים‪2‬‬
‫הפרק מסיים‪2‬‬
‫יה‪ִׁ .‬מי‪-‬חָ כָ ם וְ יִׁ ְשמָ ר‪-‬אֵ לֶה; וְ יִׁ ְתבוֹנְ נּו‪ ,‬חַ ְס ֵדי יְ הוָה "‬
‫" יִׁ ְראּו יְ ָש ִׁרים וְ יִׁ ְשמָ חּו; וְ כָ ל‪-‬עַ וְ לָה‪ָ ,‬ק ְפצָ ה ִׁפ ָ‬
‫סיכום‪:‬אם נפתח את שני הפרקים ונכנס יותר לעומק‪,‬נשים לב שישנם מילים מיוחדות שאני קורא להם "שפת אלוהים"‪2‬‬
‫אלו מילים שאנו מבינים את משמעות המילים‪2‬אך לא מסוגלים להבין את מהות המילה וכיצד היא פועלת זו מילה אלוהית‪2‬‬
‫דוד השתמש במילים אלו מהתורה ויצק להם תוכן בשני הפרקים הנפלאים‪2‬‬
‫ש ְמעוֹ‪ ,‬אֶּ ת‪ִּ -‬רנָתָ ם‪ .‬וַּיִׁ זְ כֹר לָהֶ ם בְ ִׁריתוֹ; וַּיִׁ נָחֵ ם‪ ,‬כְ רֹב חֲ סָ ָדו ‪.‬‬
‫המילים‪ :‬פרק קו " וַּיַ ְרא‪ ,‬בַ צַ ר לָהֶּ ם‪ --‬בְ ָ‬
‫פרק קז " וַּיִׁ זְ עֲקּו אֶ ל‪-‬יְ הוָה‪ ,‬בַ צַ ר לָהֶ ם" השאלה איך נראת או נשמעת זעקה כזו?‬
‫מקור המילים בתורה‪2‬‬
‫ֹלהים‪ִּ ,‬מן‪-‬הָ ֲעב ָֹדה ‪.‬וַּיִׁ ְשמַ ע‬
‫"וַ יְ ִּהי בַ י ִָּמים הָ ַרבִּ ים הָ הֵּ ם‪ ,‬וַ יָמָ ת מֶּ לְֶּך ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬וַ יֵָּא ְנחּו בְ נֵּי‪-‬יִּ ְש ָראֵּ ל ִּמן‪-‬הָ ֲעב ָֹדה‪ ,‬וַּיִׁ זְ עָ קּו; וַ ַתעַ ל ַשוְ עָ תָ ם ֶּאל‪-‬הָ אֱ ִּ‬
‫ֹלהים"ספר שמות‬
‫ֹלהים‪ ,‬אֶּ ת‪-‬בְ נֵּי יִּ ְש ָראֵּ ל; וַּיֵ ַדע‪ ,‬אֱ ִׁ‬
‫ֹלהים אֶּ ת‪-‬בְ ִּרית ֹו‪ ,‬אֶּ ת‪ַ-‬אבְ ָרהָ ם אֶּ ת‪-‬יִּ ְצחָ ק וְ אֶּ ת‪ַ -‬י ֲעקֹב ‪.‬וַּיַ ְרא אֱ ִׁ‬
‫ֹלהים‪ ,‬אֶּ ת‪-‬נַאֲ ָקתָ ם; וַּיִׁ זְ כֹר אֱ ִּ‬
‫אֱ ִּ‬
‫ָארץ וַ יִּ ְתעַ צֵּ ב אֶּ ל לִּ ב ֹו"‪.‬בראשית ו'‬
‫ָאדם בָ ֶּ‬
‫"וַּיִׁ נָחֶ ם יְ הוָה כִּ י עָ שָ ה אֶּ ת הָ ָ‬
‫תגובות למאמר לשלוח לדואר אלקטרוני‪[email protected]:‬‬