סוגיות ברישום המקרקעין בחברה הערבית - עמותת סיכוי

‫סוגיות ברישום המקרקעין בחברה הערבית בישראל‬
‫המלצות לפעולה‬
‫עמותת סיכוי‪ ,‬ירושלים‪-‬חיפה‪ ,‬יוני ‪2010‬‬
‫מחקר וכתיבה‪ :‬עו"ד רות שר שלום‬
‫עריכה לשונית‪ :‬יסמין הלוי‬
‫‪1‬‬
‫סוגיות ברישום המקרקעין בחברה הערבית בישראל‬
‫המלצות לפעולה‬
‫מוגש בזה מסמך העוסק בסוגיית רישום המקרקעין בחברה הערבית‪ .‬מטרות המסמך הן‬
‫לתאר את המצב הנוכחי של רישום המקרקעין‪ ,‬כולל התפתחויות של התקופה האחרונה‪,‬‬
‫וכן לשרטט המלצות מדיניות לקידום נושא רישום המקרקעין‪ ,‬בפרט המלצות הקשורות‬
‫ליישום החלטת הממשלה בעניין "תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של החברה הערבית"‪.‬‬
‫עמותת סיכוי היא ארגון משותף ליהודים וערבים אזרחי המדינה‪ ,‬המבקשים להביא לשוויון‬
‫אזרחי מלא ביניהם‪ .‬העמותה עוסקת זה כשנתיים בתהליך של מיפוי חסמים בהנגשת‬
‫משאבי המדינה לאזרחים הערבים בתחומים שונים‪ ,‬ביניהם תחום הבינוי והשיכון‪ .‬כחלק‬
‫מתהליך המיפוי י זמה עמותת סיכוי סדרת מפגשי עבודה לנציגי רשויות מקומיות ערביות‬
‫עם נציגי משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל‪ .‬סוגיית רישום‬
‫הקרקעות חזרה ועלתה במפגשים כבעיה המשותפת לנציגי השלטון המקומי והמרכזי‬
‫כאחד‪.‬‬
‫מסמך זה נכתב במסגרת המחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי‪ ,‬לאחר מחקר מעמיק‬
‫וראיונות רבים‪ .‬המסמך מוגש‪ ,‬בשלב הראשון‪ ,‬למשרד ראש הממשלה – הרשות לפיתוח‬
‫כלכלי במגזר המיעוטים‪ ,‬במסגרת פרויקט המעורבות והמעקב של עמותת סיכוי ב"תוכנית‬
‫החומש לפיתוח כלכלי של החברה הערבית"‪ ,‬שמטרתו להגביר ככל האפשר את סיכויי‬
‫ההצלחה של התוכנית לטובת קידום השוויון בין יהודים לערבים בישראל‪.‬‬
‫שלמי תודה לכל בעלי התפקידים ואנשי המקצוע שהקדישו מזמנם והביעו נכונות ורצון‬
‫לתרום מידיעותיהם ומניסיונם כדי להביא לשיפור המצב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫תקציר‬
‫‪4‬‬
‫הקדמה‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫מרשם המקרקעין – רקע כללי‬
‫‪10‬‬
‫‪1.1‬‬
‫התקופה העותמאנית‬
‫‪10‬‬
‫‪1.2‬‬
‫התקופה הבריטית‬
‫‪10‬‬
‫‪1.3‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫‪12‬‬
‫‪1.4‬‬
‫גבולות המסמך‬
‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫מקרקעין מוסדרים ושאינם מוסדרים‬
‫‪15‬‬
‫‪2.1‬‬
‫"מקרקעין מוסדרים"‬
‫‪15‬‬
‫‪2.1.1‬‬
‫יתרונות הרישום וחסרונותיו‬
‫‪16‬‬
‫‪2.2‬‬
‫"מקרקעין שאינם מוסדרים"‬
‫‪16‬‬
‫‪2.3‬‬
‫"מקרקעין שאינם רשומים"‬
‫‪17‬‬
‫‪2.3.1‬‬
‫חוק רישום שיכונים ציבוריים‬
‫‪17‬‬
‫‪2.4‬‬
‫הליכי רישום והסדר מקרקעין – תמונת מצב‬
‫‪19‬‬
‫‪3‬‬
‫שלבים עיקריים בפעולות ההסדר‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫קרקעות רשומות שבהן החזקה בפועל אינה מוסדרת ואינה‬
‫מעודכנת בלשכת הרישום‬
‫‪22‬‬
‫‪5‬‬
‫מכשולים בפני רישום הזכויות במקרקעין‬
‫‪23‬‬
‫‪5.1‬‬
‫מודעות ועלות ההליך‬
‫‪23‬‬
‫‪5.2‬‬
‫מס רכוש‬
‫‪23‬‬
‫‪5.3‬‬
‫מיסוי בגין עיסקות מקרקעין‬
‫‪24‬‬
‫‪5.4‬‬
‫סיבות פוליטיות‪-‬ערכיות‬
‫‪24‬‬
‫‪5.5‬‬
‫חסמים "מקצועיים"‬
‫‪25‬‬
‫‪5.6‬‬
‫הצלחה מקומית‬
‫‪26‬‬
‫‪6‬‬
‫החלטות ועדת הערר במחוז צפון‬
‫‪27‬‬
‫‪6.1‬‬
‫השפעת ההחלטות‬
‫‪28‬‬
‫‪7‬‬
‫המלצות‬
‫‪29‬‬
‫‪7.1‬‬
‫המלצות מבניות וכלליות‬
‫‪29‬‬
‫‪7.2‬‬
‫המלצות תוכניות‬
‫‪31‬‬
‫‪8‬‬
‫סיכום‬
‫‪33‬‬
‫‪9‬‬
‫נספחים‬
‫‪34‬‬
‫‪3‬‬
‫סוגיות ברישום המקרקעין בחברה הערבית בישראל – תקציר‬
‫סוגיית הסדר רישום הבעלות על הקרקע היא סוגיית מפתח בקידום הפיתוח הפיזי‪ ,‬בניה למגורים‬
‫ויישום תכניות מתאר ומפורטות בקרב האזרחים הערביים‪.‬‬
‫רישום מוסדר מעגן את הזיקה של האדם לאדמתו‪ ,‬מאפשר משכון ומכירת מקרקעין‪ ,‬מזרז תהליכי תכנון‬
‫יישוביים והוצאת היתרי בנייה פרטיים ומאפשר פיתוח פיזי מושכל תוך מתן מענה הולם לצרכי ציבור ‪.‬‬
‫רוב האזרחים בחברה הערבית בישראל מתגוררים במקרקעין שאינם רשומים על שמם‪ ,‬ולכך השלכות‬
‫חמורות ברמת הפרט והיישוב‪.‬‬
‫מטרת המסמך היא להגיש למקבלי ההחלטות ריכוז מידע מפורט והמלצות לקידום רישום מקרקעין‬
‫ביישובים הערבים‪ ,‬בין היתר בהקשר לביצועה של תכנית החומש לפיתוח כלכלי בקרב אוכלוסיית‬
‫המיעוטים‪.‬‬
‫רקע‪ :‬מקרקעין הרשומים ב"לשכה לרישום מקרקעין" (טאבו) המנוהל על ידי משרד המשפטים‪,‬‬
‫מחולקים לשני סוגים‪ :‬מקרקעין מוסדרים ומקרקעין שאינם מוסדרים‪ .‬הסוג השלישי של מקרקעין ‪-‬‬
‫מקרקעין שאינם רשומים כלל‪ .‬הסוגיה של העדר רישום ראשון נפוצה במרכזי הערים הגדולות ובמרכזי‬
‫הכפרים הערבים ‪ .‬המסמך עוסק בשלושת הסוגים של המקרקעין‪.‬‬
‫מדוע לא נרשמות או מוסדרות הזכויות במקרקעין? בעבר היה מדובר בחסמים אידיאולוגיים‪ ,‬כיום זהו‬
‫עירוב חסמים שהם בחלקם כלכליים‪ ,‬בחלקם תרבותיים – משפחתיים ואחרים‪ .‬ראשית‪ ,‬ההכרה‬
‫בחשיבות הרישום אינה נחלת הכלל‪ .‬החשש מגובה החובות למס רכוש‪ ,‬רצון להימנע ממיסוי בגין‬
‫עיסקות מקרקעין‪ ,‬חסמים "מקצועיים" –אנשי מקצוע בולטים אינם מכירים את הפרקטיקות ואת‬
‫החידושים לגביהן‪ .‬מקום של כבוד שמור לנימוק הפוליטי – ערכי‪ :‬במתחמי "מושעא" נרחבים‪ ,‬בהם יש‬
‫למינהל מקרקעי ישראל שותפות כמנהל עבור רשות הפיתוח‪ ,‬הבעלים והמחזיקים לעיתים לא מוכנים‬
‫לקדם פתרון שמשמעותו מבחינתם קבלת הרציונל של חוק נכסי נפקדים והכרה בזכותה של רשות‬
‫הפיתוח על מקרקעין שהיו של בני משפחתם‪ ,‬שעזבו את שטח המדינה בשנת ‪.1948‬‬
‫למה זה מעניין? על מנת להוציא היתר בניה‪ ,‬בקרקע לא רשומה מסתפקת הועדה המקומית באישור ממס‬
‫רכוש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקרקע רשומה‪ ,‬בישובים שבהם הונהג הסדר מקרקעין בתקופת המנדט הבריטי‪,‬‬
‫המחזיקים במקרקעין הם כבר דור רביעי‪ .‬נוצר ריבוי של בעלים שאינם רשומים‪ ,‬לעיתים מאות רבות ואף‬
‫אלפים בגוש‪ .‬בקרקע כזו יש לספק הוכחות בעלות על פי חוק – היינו נסח טאבו‪ ,‬בו מצוין מבקש‬
‫ההיתר כבעלים‪ .‬לאחרונה הועדות המקומיות החלו להקפיד על כך‪ .‬מכך עולה שבאופן מפתיע‪ ,‬בהקשר‬
‫של הוצאת היתר בניה‪ ,‬מצבו של בעלים שאינו רשום כלל‪ ,‬הוא טוב יותר‪ .‬מאידך ‪ ,‬ההבדל והיתרון‬
‫הגדול של מקרקעין שהוסדרו‪ ,‬ואפילו קיימים אלפי מחזיקים בגוש‪ ,‬כי לגביהם ניתן לערוך תוכניות‬
‫איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים‪ ,‬מבלי להיזקק לפקידי הסדר‪ .‬לאחרונה שונו התקנות כך שאין חובה‬
‫בהודעה אישית לבעלי המקרקעין‪ ,‬שינוי שעשוי להקל מאד על התקדמות התוכניות ורישום המקרקעין‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מי אחראי להסדר ולרישום? על פי החוק‪ ,‬משרד המשפטים‪ .‬בפועל‪ ,‬קיימת ועדה בינמשרדית‪ ,‬הועדה‬
‫להאצת הרישום‪ ,‬בראשות משרד האוצר‪ ,‬בה חברים כל הגורמים הנוגעים ברישום‪ ,‬והיא שקובעת את‬
‫תוכניות העבודה בעניין‪ .‬בעלי קרקע פרטיים לא מיוצגים בה ויש בה טון מאד מורגש של מינהל מקרקעי‬
‫ישראל ומשרד השיכון כצרכנים של הסדרי מקרקעין‪.‬‬
‫המלצות‪:‬‬
‫במסמך מספר המלצות תוכניות‪ -‬מקצועיות‪ ,‬וכן מספר המלצות מבניות וכלליות שחלקן להלן‪:‬‬
‫שינוי תודעתי בקרב הדרג המבצע ‪ -‬יש ליזום בהקדם ישיבה ראשונה משותפת של ראשי רשויות יחד‬
‫ונציגי ארגוני החברה האזרחית הערבית הפועלים בתחום הדיור עם הועדה להאצת הרישום‪ ,‬ולהציב את‬
‫הנושא על סדר יומה ותחת אחריותה כמשימה המוטלת מטעם משרד ראש הממשלה‪ .‬יש להבהיר לבעלי‬
‫הת פקידים כי קידום ההסדר ורישום קרקעות על שם בעליהן הערבים הוא אינטרס מיידי וישיר של‬
‫המדינה‪ .‬אנו ממליצים כי לועדה להאצת הרישום יצורף נציג רשות המיסים כחבר נוסף‪ ,‬בעיקר לענייני‬
‫מורטוריום מיסוי‪ .‬הועדה תשמש כפלטפורמה בינמשרדית להחלפת מידע‪ ,‬שיתוף פעולה ולימוד משותף‬
‫של הנתונים והסוגיות שעומדות על פרק מבחינת הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה‪.‬‬
‫תנופת השתלמויות ‪ -‬יש ליזום השתלמויות מקצועיות בנושאי חשיבות ויתרונות הרישום והדרכים‬
‫לבצעו‪ ,‬איחוד וחלוקה שלא בהסכמה וכיוצב'‪ ,‬לאנשי מקצוע ערבים‪( ,‬אדריכלים‪ ,‬מתכנני ערים‪,‬‬
‫מהנדסים‪ ,‬מודדים ועורכי דין)‪ ,‬לעובדי רשויות מקומיות והנהגות הישובים‪ .‬יש ליזום השתלמות בשיתוף‬
‫המכון להשתלמויות שופטים בדבר השפעות אי רישום המקרקעין על מכלול החיים במגזר הערבי‬
‫במטרה לעודד הכרעות ברורות‪ ,‬מפורטות‪ ,‬ישימות ומהירות בסכסוכי מקרקעין‪.‬‬
‫הסברה בקהילה ‪ -‬יש ליזום ולמ מן קמפיינים שיובילו הרשויות המקומיות הערביות המסביר את חשיבות‬
‫הרישום ואת המהלכים שיש לנקוט על מנת לקדמו‪.‬‬
‫תרש"צ ‪ -‬יש לבחון הגשת הערות להצעת החוק החדשה בעניין שיכונים ציבוריים כך שתכלול יותר‬
‫יחידות דיור במגזר הערבי‪.‬‬
‫שיתוף אנשי מקצוע ומנהיגים ערבים ‪ -‬כדי לפוג ג את החשדות ולקדם את הרישום‪ ,‬הכרחי לשתף אנשי‬
‫מקצוע ומנהיגים ערבים‪.‬‬
‫סוגיית הקרקעות היא הסוגיה הטעונה ביותר בסכסוך הלאומי בין יהודים לערבים‪ .‬לעומתה‪ ,‬הסדרת‬
‫המקרקעין ורישומם הם סוגית משנה שבה יש למדינה ולמיעוט הערבי אינטרס משותף מובהק‪ ,‬המוכר‬
‫הן על ידי מנהיגי הציבור הערבי והן על ידי השלטון‪ .‬זהו מקרה נדיר של הסכמה וזהות אינטרסים‬
‫בסוגיה השרויה בלב לבו של נושא טעון ושנוי במחלוקת‪.‬‬
‫רתימת הדרג המבצע לפעולה נמרצת ומשותפת היא אינטרס עליון של יהודים ושל ערבים‪ ,‬של המדינה‬
‫ושל האזרחים‪ .‬פתרון סוגיית המקרקעין גם יקדם באופן מ שמעותי פיתוח כלכלי ופיזי ביישובים‬
‫הערביים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הקדמה‬
‫רישום ה בעלות על הקרקע מבטא ומעגן את הזיקה של האדם לאדמתו כלפי כולי עלמא ובכך חשיבותו‬
‫הרבה‪ .‬הרישום המדויק‪ ,‬המאפיין קרקע מוסדרת‪ ,‬מאפשר את מישכון המקרקעין ומגביר את הפעילות‬
‫הכלכלית‪ ,‬מזרז תהליכי תכנון ומאפשר פיתוח פיזי מושכל תוך מתן מענה הולם לצרכי ציבור ‪.‬‬
‫הבעיות ברישום הן נגזרת של התפתחויות ותמורות שחלו במשטר הבעלות על המקרקעין בארץ‪ .‬הסדרת‬
‫רישום הבעלות על הקרקע היא סוגיית מפתח בקידום הפיתוח הפיזי‪ ,‬הבנייה למגורים ויישומן של‬
‫תוכניות מתאר מפורטות ביישובים הערביים‪.‬‬
‫לדיני המקרקעין המסובכים של מדינת ישראל הקשרים ורבדים היסטוריים ותרבותיים‪ ,‬וכדי להבין את‬
‫הסוגיות העומדות היום על הפרק הכרחי להכירם‪ .‬על כן מסמך זה כולל פרק ארוך מהרגיל הדן‬
‫בהיסטוריה של משטר המקרקעין‪.‬‬
‫מסמך זה אינו מתיימר להציג את סוגיית הבעלות על המקרקעין בחברה הערבית – סוגיה נכבדה‪ ,‬טעונה‪,‬‬
‫ופוליטית מאין כמוה‪ .‬המסמך הנוכחי מתמקד בבעיות הרישום במקומות שבהם המדינה אינה מתכחשת‬
‫לתביעת הבעלות של אזרחים על הקרקע‪ .‬המסמך ממפה לראשונה את שדה הדיון ומבחין בין מצבים‬
‫שונים הנובעים מהיותה של הקרקע בבעלות פרטית‪ ,‬בניהול מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י)‪ ,‬או בבעלות‬
‫מעורבת של אזרחים ומינהל מקרקעי ישראל גם יחד‪.‬‬
‫הסדרת הרישום היא נושא בעל חשיבות עליונה לקידום מצב הדיור של החברה הערבית‪ .‬רוב הקרקע‬
‫ביישובים הערביים היא קרקע פרטית‪ ,‬עובדה שהשלכותיה יבוארו בהמשך‪ ,‬ולפיכך הרישום הוא מרכיב‬
‫דומיננטי בחברה הערבית (הרבה יותר מאשר בחברה היהודית)‪ .‬העובדה שרובה הגדול לא מוסדר‬
‫מונעת פיתוח פיזי מושכל של רוב היישובים הערביים‪.‬‬
‫ בפרסומים רשמיים – הדוחות השנתיים של ממ"י‪ ,‬אתר המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) וכיו"ב – לא‬‫מצאנו נתונים מספריים לגבי שיעורי הבעלות של אזרחים ערבים על קרקעות בתחום מדינת ישראל‪.‬‬
‫מניתוח מסמך של מינהל מקרקעי ישראל הנושא את הכותרת " נתוני השיווק במגזר הערבי"‪ 1,‬ניתן‬
‫להסיק ולשרטט את התרשימים הבאים‪:‬‬
‫‪ 1‬הנתונים‪ ,‬שפורסמו על ידי מינהל מקרקעי ישראל בשנת ‪ 2005‬בהקשר של דוח ועדת אור‪ ,‬נותחו והוצגו על ידי מנהלת‬
‫שותפה של מחלקת המחקר בעמותת סיכוי‪ ,‬המתכננת מיכל בליקוף‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫קרקע פרטית בבעלות ערבים‬
‫סה"כ כ‪ 730-‬אלף דונם‬
‫קרקע פרטית ערבית‬
‫מחוץ לי שובים‬
‫הערבים‪,‬‬
‫‪ 314,325‬דונם‪,‬‬
‫‪43%‬‬
‫קרקע פרטית בתחום‬
‫שטח ה שיפוט של‬
‫י שובים ערבים‪,‬‬
‫‪ 291,909‬דונם‪,‬‬
‫‪40%‬‬
‫ממ"י ואחרים בתחום‬
‫שטח ה שיפוט של‬
‫הי שובים הערבים‬
‫(מו שע)‪,‬‬
‫‪ 123,766‬דונם‪,‬‬
‫‪17%‬‬
‫כאמור‪ ,‬שטחים אלה אינם כוללים את תביעו ת הבעלות של האוכלוסייה הערבית על הקרקע‪ ,‬ובכלל זה‬
‫הקרקעות של האוכלוסייה הערבית הבדווית בדרום‪ ,‬אלא רק את השטחים שאין מחלוקת על הבעלות‬
‫בהם‪.‬‬
‫במסמך המסכם בדבר תכנון ובנייה במגזר הערבי‪ ,‬שהוכן על ידי המרכז למחקר ומידע של הכנסת‬
‫בשביל ועדת הפנים ואיכות הסביבה‪ ,‬הנושא מופיע בעדיפות גבוהה‪ .‬המסמך נערך בידי האדריכל אדיב‬
‫דאוד‪ ,‬ומדגיש את חשיבותו של מאמץ מרוכז בנוגע לרישום המקרקעין כתנאי להתפתחות יישובית‬
‫‪7‬‬
‫תקינה‪ .‬גם במסמך מעודכן יותר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪" 2,‬תכנון מקומי במגזר הערבי"‪,‬‬
‫הודגש כי רישום הבעלות הוא גורם חשוב‪.‬‬
‫פרסומים אקדמיים רבים העוסקים בתחומים משיקים‪ ,‬בעיקר בתחום התכנון המרחבי‪ ,‬הצביעו על‬
‫חשיבות הנושא‪ .‬כך למשל‪ ,‬במסמך החשוב " בין מנהגים לחוקים – תכנון וניהול הקרקע ביישובים‬
‫הערביים בישראל"‪ ,‬קובע פרופ' ראסם ח'מאיסי כי " תנאי ראשון לניצול יעיל של המקרקעין הוא קביעה‬
‫‪3‬‬
‫ברורה של בעלי הזכויות במקרקעין‪".‬‬
‫כאמור‪ ,‬הסדרת הרישום והבעלות על הקרקעות עמדה במקום הראשון במשאל דחיפות בטיפול בבעיות‬
‫שונות שערכה עמותת סיכוי בקרב שבע רשויות מקומיות ערביות‪ .‬על רקע ריבוי הבעיות הבוערות‬
‫במגזר הערבי‪ ,‬מדובר בתוצאה מפתיעה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬לפנינו סוגיה קבועה וחשובה ביותר לחברה הערבית ולפיתוחה הכלכלי‪ ,‬וזכתה לאחרונה לעיסוק‬
‫ציבורי רב יחסית‪ .‬הסיבה לכך היא להערכתנו שורת החלטות שהתקבלו משנת ‪ 2008‬בוועדת הערר‬
‫במחוז צפון‪ ,‬אשר עשויות להביא לשינוי מהותי במודעות הציבורית לנושא רישום המקרקעין‪.‬‬
‫ההחלטות שמות קץ למצב עניינים נפוץ שנגד את הדין‪ :‬מבקשי היתרים עשו שימוש במסמכים שונים‬
‫(שאינם העתק מנסח רישום) כדי "להוכיח" את בעלותם על הקרקע ולקבל היתר בנייה‪ .‬העובדה שבחלק‬
‫מן הוועדות לא ניתן להמשיך לקבל היתרי בנייה ללא הוכחת בעלות על פי חוק גרמה לכך שמאות רבות‬
‫של היתרי בנייה נתקעו בוועדות המקומיות‪ ,‬ומבקשיהם נותרים במעמד של "עברייני בנייה"‪ .‬החלטות‬
‫ועדת הערר הן נדבך אחד בהבנת התמונה הכוללת‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו מניחים שלא ירחק היום שבו משרד‬
‫המשפטים ומשרד הפנים ינחו את היועצים המשפטיים של כל הוועדות המקומיות בארץ להקפיד על‬
‫מילוי הוראות החוק בעניין‪ ,‬ו אז יבעבע הלחץ ברמה הארצית ויהיה עצום ורב‪.‬‬
‫החלטות אלה של ועדת הערר משקפות פן ספציפי של בעיה‪ ,‬משפטית לכאורה‪ ,‬אולם הן תוצאה של‬
‫מצב עניינים שנובע מגורמים פוליטיים‪ ,‬תרבותיים ואחרים‪ ,‬ושל הידרדרות עקב שנים ארוכות של הזנחת‬
‫הנושא מצד השלטון המרכזי‪ ,‬השלטון המקומי והתושבים‪.‬‬
‫במסמך זה ננסה למפות את שלל הסוגיות באופן שטרם הועלה על הכתב‪ .‬על מנת להדריך את הקורא‬
‫בסבך המושגים שרטטנו תרשים זרימה (ראו נספח א')‪ ,‬ולהלן נסביר את כולם‪ .‬ביאורי המונחים‬
‫המופיעים בטבלה מלווים ב{סוגריים מסולסלים} שבהם מצוין מספר התיבה בתרשים‪ .‬מובן שיש גם‬
‫ביאורים שיתאימו לכמה תיבות‪.‬‬
‫מסמך זה מתבסס גם על שיחות רקע רבות עם אנשי מקצוע‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬מהנדסים ברשויות מקומיות‬
‫ופקידי ממשלה (לרשימת המרואיינים ראו נספח ב')‪ .‬בשיחות אלו ציינו מרבית המרואיינים כי מדובר‬
‫בנושא חשוב מאין כמותו שלא זכה עד כה להתייחסות מספקת‪ ,‬וכי יש לרכז מאמץ כדי לקדם את פתרון‬
‫הסוגיה‪.‬‬
‫‪ http://cbl212-235-5-230.bb.netvision.net.il/mmm/data/pdf/m02458.pdf 2‬מסמך מאת אורי טל מ‪ 8-‬בפברואר‬
‫‪ .2010‬ראו סעיף ‪.3.1‬‬
‫‪ 3‬ראסם ח'מאיסי (‪ ,)2007‬בין מנהגים לחוקים – תכנון וניהול הקרקע ביישובים הערביים בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בהחלטת הממשלה על תוכנית החומש לפיתוח כלכלי בקרב אוכלוסיית המיעוטים ‪ 4‬ישנם שלושה‬
‫סעיפים שהאחראים לביצועם עשויים להפיק תועלת מלימוד מסמך זה‪:‬‬
‫‪ .1‬הוחלט כי מנהל רשות המסים יקים צוות בין‪-‬משרדי לגיבוש המלצות לעידוד רישום זכויות‬
‫במקרקעין במגזר המיעוטים‪ ,‬שיוגשו לעיון ועדת ההיגוי בתוך שמונה חודשים מיום אישור החלטת‬
‫הממשלה‪ .‬ועדת ההיגוי תחליט בדבר אופן יישום ההמלצות‪.‬‬
‫‪ .2‬הוחלט כי החשב הכללי במשרד האוצר יקים צוות בין‪-‬משרדי לגיבוש המלצות בתחום האשראי‬
‫והליווי הפיננ סי לפרויקטים נדל"ניים ביישובי מגזר המיעוטים‪.‬‬
‫‪ .3‬כן הוחלט להקצות תקציב לקידום תכנון מפורט על קרקע פרטית‪ .‬משרד הבינוי והשיכון ומשרד‬
‫הפנים‪ ,‬בשיתוף ובתיאום עם הרשות המקומית‪ ,‬יקדמו וישלימו תוכניות מפורטות בקרקע פרטית‪ ,‬לרבות‬
‫איחוד וחלוקה‪ ,‬לבניית כ‪ 5,700-‬יחידות דיור‪ .‬לכך הוקצה תקציב תוספתי בסך של ‪ 39.9‬מיליון ‪ .₪‬כפי‬
‫שיפורט בהמשך‪ ,‬תכנון מפורט בקרקע פרטית לא יתממש אם לא תוסדר סוגיית רישום הבעלות‬
‫במקרקעין‪.‬‬
‫נוצר אפוא חלון הזדמנויות נדיר‪ :‬קיימת מודעות לצורך בתוכניות מפורטות (לשם מתן היתרי בנייה‬
‫ברמה הפרטנית וביצוע תוכניות פיתוח ברמה היישובית)‪ .‬כדי שניתן יהיה לבצע תכנון מפורט‪ ,‬יש צורך‬
‫במהלכים של הסדרה ורישום קרקע‪ ,‬ובמקרים רבים באיחוד וחלוקה כחלק מן ההסדרה והרישום‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬בניגוד למה שהתרחש עד כה‪ ,‬כאשר נושא התכנון המפורט הונח לפתחי הרשויות המקומיות‬
‫הערביות שלא יכלו להתמודד אתו בגלל מצבן הכלכלי‪ ,‬יש עתה תקציב ממשלתי המיועד לכך‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫שני המרכיבים הללו מחייבים את הממשלה לנצח ביעילות על מקהלת העשייה‪.‬‬
‫מסמך זה מבקש להגיש למקבלי ההחלטות מידע מרוכז ומפורט הכולל ממצאים חדשים‪ ,‬וכן המלצות‬
‫מדיניות הנוגעות לביצועה של תוכנית החומש לפיתוח כלכלי בקרב אוכלוסיית המיעוטים‪ .‬יישום‬
‫ההמלצות שנביא להלן עשוי להביא למהפכה של ממש במצב רישום הקרקעות בחברה הערבית‬
‫ולאפשר ביצוע יעיל ומיטבי של החלטות ממשלה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1539‬‬
‫מס'‬
‫ממשלה‬
‫החלטת‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2010/03/des1539.htm‬‬
‫‪9‬‬
‫מיום‬
‫‪:21.03.2010‬‬
‫‪ .1‬מרשם המקרקעין – רקע כללי {‪}1‬‬
‫פרק זה מתאר את הרקע ההיסטורי של משטר הקרקעות בפלסטינה ‪-‬ארץ ישראל‪ .‬הבנת הרקע חשובה‬
‫כיוון שהשכבות ההיסטוריות הן חלק בלתי נפרד ממבנה הבעלות על הקרקע כיום‪ ,‬ומכיוון שמושגים‬
‫עותמאניים ובריטיים משמשים בשפה המקצועית עד היום‪.‬‬
‫‪ 1.1‬התקופה העותמאנית‬
‫בתקופה העותמאנית התבסס משטר הקרקעות בפלסטינה‪-‬א"י על הדת המוסלמית‪ .‬חוק המג'לה‪ 5‬חילק‬
‫את הקרקעות לחמישה סוגים‪ 6.‬בארץ לא נעשו כמעט שום עיסקות מקרקעין‪ ,‬ומאחר שלא היה רישום‬
‫מרכזי‪ ,‬חלק מעיסקות המקרקעין (של מוסלמים ושל אחרים) נרשמו בבתי הדין השרעיים‪ ,‬ואולם כדי‬
‫לאתר את הרישום צריך המבקש לדעת את תאריך הדיון‪.‬‬
‫לקראת המאה ה‪ 19-‬החלה אירופה להתעניין בפלסטינה‪-‬א"י‪ .‬בשנת ‪ 1860‬נחקק באימפריה העותמאנית‬
‫חוק שציווה על בעלי הזכויות לרשום את זכותם‪ ,‬ולא – יאבדו אותן‪ .‬רבים נמנעו מלהצהיר על נכסיהם‬
‫בשל החשש מתשלום מסים וגיוס לצבא‪ ,‬אך למרות זאת החל תהליך של מפקד (‪ )Census‬שסקר את‬
‫מצב הקרקעות בפלסטינה‪-‬א"י‪ ,‬והניב כמה שינויים בפנקס המקרקעין העותמאני‪ .‬פנקסים אלה‪ ,‬הקיימים‬
‫עד היום‪ ,‬מתעדים את תחילת הרישום של קרקעות בארץ‪ 7.‬הפנקסים העותמאניים מייצגים רישום‬
‫‪8‬‬
‫מינימלי של כ‪ 5-‬אחוזים ממקרקעי ארץ ישראל‪ ,‬ולפיכך רלבנטיים רק לכמה יישובים ותיקים‪.‬‬
‫‪ 1.2‬תקופת המנדט הבריטי‬
‫הבעייתיות בשיטת מרשם הזכויות העותמאנית הביאה לשילובה עם פנקס שטרות (‪ )Register Deed‬על‬
‫פי שיטת טורנס עם כניסתו של השלטון הבריטי לפלסטינה‪-‬א"י‪ .‬פנקס השטרות רלבנטי לשטחים רבים‬
‫יותר מאלה של הפנקסים העותמאניים‪ ,‬למרות החפיפה הגיאוגרפית ביניהם‪ .‬אחד החידושים של פנקס‬
‫‪ 5‬חוק המקרקעין שנחקק בשנת ‪ 1969‬ביטל את חוק המג'לה‪ ,‬אך בענייני מקרקעין המושגים שטבעה המג'לה נהוגים עד‬
‫היום‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אדמת מירי – קרקע בבעלות המדינה‪ ,‬ומי שחי בתחומיה אינו יכול לבצע בה שום שינוי‪ .‬אסור לבנות ואסור לנטוע‬
‫גידולים חקלאיים‪ ,‬אך אפשר ליהנות מן היבול החקלאי ולהשתמש בו; אדמת מּולק – קרקע בבעלות פרטית‪ ,‬נמצאת‬
‫באזורים שמיושבים בצפיפות באופן יחסי‪ .‬על הבעלות בקרקע כמעט אין מגבלות‪ ,‬והאדם שהחזיק בה מסוג זה יכול‬
‫לנטוע‪ ,‬לבנות ולמכור; אדמת וקף – קרקע שמשמשת לצורכי דת (כל הדתות)‪ .‬אינה ניתנת להעברה ונמצאת בשליטת‬
‫הרשות המקומית; קרקע מסוג ַמתרּוּכה – קרקע בבעלות המדינה המשמשת לצורכי ציבור‪ ,‬כמו דרכים‪ ,‬נהרות‪ ,‬גשרים‪,‬‬
‫מבני ציבור ועוד; אדמת מוואת – אינה ניתנת לעיבוד חקלאי או נמצאת באזורים מרוחקים‪ ,‬ולכן הוגדרה כשוממת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫בשלהי התקופה העותמאנית נדרשו הצדדים להביא ללשכת הרישום אף מפות ואישורי מוכתאר על הבעלויות‪ ,‬אך‬
‫מסמכים אלה לא נותרו בלשכות רישום המקרקעין‪ .‬חשוב לציין גם כי בתקופה העותמאנית אפשר היה לחלק רישום של‬
‫קרקע מסוימת לכמה רישומים‪ .‬כך ניתן לרשום את פירות הקרקע בנפרד מרישום החלקה‪ ,‬או לרשום קומה שנייה במבנה‬
‫בנפרד מהקומה הראשונה בו (אינשאט)‪ .‬בתקופת המנדט נשללה אפשרות זו‪ ,‬ובעלי מקרקעין נחשבו לבעלי כל‬
‫המחוברים שעליהם‪ .‬בציבור הערבי (בעיקר) עדיין ישנם נסחים המשקפים את צורת הבעלות הייחודית הזאת‪.‬‬
‫לדברי רשם המקרקעין במשרד המשפטים במחוז צפון‪ ,‬מר אסף קוריס‪ ,‬רישום כזה מהווה כעת בעיה בעת שנעשות‬
‫עיסקאות על חלק מן המקרקעין‪ ,‬ועל כן הוא מעוכב היום תדיר‪ .‬מפאת נדירותם היחסית של המקרים הללו לא אדון בכך‬
‫במסמך זה‪ .‬כיום‪ ,‬לגבי מקרקעין מוסדרים ושאינם מוסדרים‪ ,‬יש אפשרות לרשום "בתים משותפים"‪ ,‬שמשמעותם הסכם‬
‫המחלק את הדירות שעל חלקה אחת לכמה רישומים עצמאיים‪ .‬בחברה הערבית לא נעשה כמעט שום שימוש באפשרות‬
‫זו‪ ,‬ועל כך בהמשך‪.‬‬
‫‪ 8‬הרישומים המחייבים המרכזיים נרשמו באיסטנבול‪ ,‬בעוד שבכל לשכת רישום מחוזית התנהלו רישומים זמניים‪ .‬בעת‬
‫ביצוע רישום עיסקה ניתן לקונים שטר המעיד על זכויותיהם במקרקעין‪ ,‬הוא ה"קושאן" (השטר)‪ .‬נוכח העובדה כי לא‬
‫נרשמו בו מספרי זיהוי אלא רק שמות הצדדים‪ ,‬החזקת הקושאן עצמו היתה בגדר הוכחה כי מחזיקו הוא בעלי הקרקע‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫השטרות הבריטי היה צירוף מפה לשטר הנרשם‪ ,‬וכן צירוף "מפת שכנים"‪ ,‬המהווים ראיה לכאורה‬
‫לנכונותם‪ .‬העתק הרישום המקורי לעיל‪ ,‬הנקרא נסח‪ ,‬מציג את בעלי הזכויות ואת סימון המקום בפנקס‬
‫השטרות שבו מתוארת עיסקת ההעברה של הנכס‪.‬‬
‫לרישומים בפנקס השטרות ערך ראייתי בלבד‪ .‬על כן יכול אדם לטעון כי אף שקיים רישום יחיד בלשכת‬
‫רישום המקרקעין‪ ,‬מקורו במכירה שמכר אדם שלא היה בעל הזכויות המקורי במקרקעין‪.‬‬
‫הסדר זכויות הקניין {‪}2‬בפלסטינה‪-‬א"י החל בשנת ‪ ,1928‬על פי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין)‪,‬‬
‫ומבוסס על שיטת טורֶנס – יחידת רישום המהווה חלקה בגוש רישום הכוללת את כל זכויות הקניין‪,‬‬
‫מבוססת על מדידה מדויקת הקשורה לרשת ארצית וניתנת לזיהוי ושחזור המדידה בכל עת‪ .‬בגוש רישום‬
‫יכולה להיות חלקה אחת או יותר‪ 9.‬שיטה זו הופכת את פעולת הרישום לזירה שבה הקניין עובר מיד ליד‪.‬‬
‫המרשם אינו עוד מאגר מידע סטטי‪ ,‬אלא מחליפו של החוזה בפעולת העברת הזכות בקניין‪ .‬תפיסה זו‬
‫מייתרת את חקירת ההיסטוריה‪ ,‬וממקדת את העברת הזכויות בתוכן הרשום‪ 10.‬מידע שאינו מופיע‬
‫במרשם מאבד את הרלבנטיות שלו‪.‬‬
‫בתקופת המנדט הוכנו מפות לקראת הסדר מקרקעין על מרבית השטח של פלסטינה‪-‬א"י‪ ,‬והקרקעות‬
‫חולקו לגושים וחלקות‪ ,‬בדרך כלל על פי הגבולות של חלקות המקרקעין בפועל‪ .‬בעקבות זאת נעשה‬
‫מאמץ מרוכז מטעם המודד המחוזי להתאים את הרישומים בלשכות רישום המקרקעין לשטחי החלקות‬
‫במפות שהוכנו‪ .‬המודד המחוזי תיאר את מיקומי החלקות כגושים וכחלקות על הרישומים בפנקסי‬
‫המקרקעין‪ .‬עם זאת‪ ,‬רישום המיקום האמור אינו מחייב ואין לו שום מעמד חוקי‪ .‬מתברר כי קרקעות‬
‫רבות רשומות פעמיים בלשכות רישום המקרקעין‪ ,‬ויש קרקעות שגבולותיהן האמיתיים אינם מתאימים‬
‫לגושים ולחלקות שנקבעו‪.‬‬
‫יש לציין כי המנדט הבריטי לא נטה למדוד קרקעות באזורים מאוכלסים בצפיפות‪ .‬לכן בעת שהוקמה‬
‫מדינת ישראל לא היו מפות הסדר של רוב מרכזי הערים הגדולות (כמו ירושלים‪ ,‬תל אביב וחיפה)‪ ,‬ולא‬
‫של כפרים ותיקים בעלי מרכז צפוף‪ ,‬כמו רוב הכפרים הערביים‪}3{.‬‬
‫המונח "‪ "Arab area‬שמופיע במפות מדידה בריטיות משמעו שאין חומרי רקע קדסטריאליים – כלומר‬
‫חומרים כמו גיליונות רקע‪ ,‬שרטוטים של מיקומי סימונים בשטח‪ ,‬ברזלי זווית המציינים את נקודות‬
‫המפנה בחלקות‪ ,‬מפות ונתונים נוספים כגון תיעוד עבודת השדה‪ ,‬פנקסי מודד‪ ,‬חישובים וכו'‪ .‬המודדים‬
‫מתמודדים עם השלכותיו של מצב זה עד היום‪.‬‬
‫במקביל החל תהליך הסדר מקרקעין‪ ,‬ובמסגרתו האחראי על הסדר המקרקעין מפרסם הודעה הקוראת‬
‫לכל בעלי המקרקעין באזור מסוים לתבוע את רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין על בסיס מפת‬
‫גוש שהוא מציע‪ .‬בהמשך מוגשות תביעות בעלּות‪ ,‬והאחראי על הסדר המקרקעין קובע סופית את‬
‫הבעלות על כל חלקת מקרקעין‪ .‬פנקס הזכויות משרת את הקרקעות המוסדרות‪ .‬תיאור הקרקעות בפנקס‬
‫‪ 9‬שיטת רישום זכויות (‪ )Title registration‬במקרקעין הנקראת על שמו של רוברט טורנס (‪ ,)Robert Torrens‬מושל‬
‫מדינת אוסטרליה הדרומית‪ ,‬שהגה אותה והחל ליישמה באוסטרליה בשנת ‪.1858‬השיטה מבוססת על שלושה עקרונות‪:‬‬
‫‪ )1‬המדינה ערבה לגבולות ולשטח הקרקע‪ ,‬ובכל קרקע מתבצעת מדידה שמבוססת על מערכת קואורדינאטות בהתאם‬
‫לתקנות המודדים; ‪ )2‬הסמכויות מחולקות בין הגוף המודד ובין תהליך הרישום כדי למנוע שחיתות; ‪ )3‬כל אזרח יכול‬
‫להגיש ערעורים והסתייגויות לגבי קביעת גבולותיו על ידי המודד ‪.‬‬
‫‪ 10‬בהמשך יכול היה כל אדם שביקש לבצע הסכם מכר לבצע רישום של העסקה בלשכת רישום המקרקעין‪ .‬הרישום‬
‫התבצע לפי סדר רציף של העיסקאות (לכל חודש נפתח דף בלשכת רישום המקרקעין‪ ,‬והצדדים היו מתייצבים בלשכת‬
‫רישום המקרקעין ומציינים את האזור הכללי שבו נערכה העיסקה (לדוגמה‪ ,‬רוב ירושלים החדשה מכונה "באב אלעמוד")‪,‬‬
‫שטח המקרקעין‪ ,‬גבולות המקרקעין‪ ,‬החלק הנמכר והתמורה שהתקבלה בגינו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בפנקסים העותמאניים אף‬
‫היה מעקב אחר העברת הרישום לפנקסים חדשים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הזכויות מדויק‪ ,‬וכולל מפות המהוות חלק בלתי נפרד מהמרשם‪ .‬הקרקע מחולקת לגושים וחלקות –‬
‫חלוקה היוצרת שם מוגדר לכל חלקה רשומה‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫הקמת מדינת ישראל הוסיפה רובד שלישי לדפוס הבעלות‪ .‬אין מטרתנו לתאר כאן את השינוי בדפוסי‬
‫הבעלות על הקרקע עם הקמת מדינת ישראל‪ .‬יש להפריד בין סוגיות של הקניית בעלות ונטילתה או‬
‫הפקעתה‪ ,‬ובין סוגיות של רישום הבעלות לאחר הקנייתה – מצב שבו אין מחלוקת לגבי הבעלות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬עקב החשיבות שבהבנת ההקשר‪ ,‬נתאר זאת בקצרה‪ .‬חיבורים רבים תיארו אובדן מסיבי של אדמות‬
‫בבעלות ערבית כתוצ אה מפרשנות משפטית ישראלית שביטלה את זכויות הקניין הערביות כמעט בכל‬
‫סוגי הבעלות הקולקטיבית הערבית‪ .‬כפי שתואר לעיל‪ ,‬סוגים שונים של קרקע נועדו לשימושים‬
‫ציבוריים או לשימוש ברוטציה (בעיקר באדמות חקלאיות)‪ .‬מדינת ישראל לא הכירה בבעלות‬
‫קולקטיבית‪ ,‬וכך אבדו מרבית האדמות של הכפרים הערביים‪ .‬הקרקעות שבהן עוסק מסמך זה הן חלק‬
‫קטן מן הקרקע שעמדה לרשות החברה הערבית לפני ‪ .1948‬על פי הערכות שונות‪ ,‬בין ‪ 4.2‬ל‪ 5.7-‬מיליון‬
‫דונם מהן הופקעו עם הקמת המדינה‪ ,‬עקב הגדרת בעליהן כ"נפקדים"‪.‬‬
‫הבריטים רשמו בטאבו את הקרקעות שסווגו כ"מּולק" לפי השיטה העותמאנית כקרקע פרטית‪ .‬ממשלת‬
‫ישראל כיבדה רישום זה לגבי אזרחים ערבים שלא הוגדרו כפליטים או כנוכחים‪-‬נפקדים‪ ,‬אך בהמשך‬
‫הופקעו כמחצית מן האדמות שהיו בבעלותם של ערבים פלסטינים שנותרו בתחומי ישראל והפכו‬
‫לאזרחי המדינה‪ .‬מסמך זה עוסק למעשה ברישומן של אותן שאריות שנותרו בבעלות אזרחים ערבים‪,‬‬
‫בעקבות מדיניות ייהוד המרחב באמצעות משטר הקרקעות שיצרה מדינת ישראל‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל מממלא כאן תפקיד חשוב‪ .‬זהו הגוף המנהל על פי חוק‪ ,‬משנת ‪,1960‬‬
‫קרקעות המהוות כ‪ 93-‬אחוז משטח מדינת ישראל (כ‪ 22-‬מיליון דונם)‪ ,‬בהתאם למדיניות הנקבעת על‬
‫ידי מועצת מקרקעי ישראל‪ .‬עד להקמת מינהל מקרקעי ישראל נוהלו המקרקעין על ידי כמה גופים‪:‬‬
‫ הקרן הקיימת לישראל ניהלה את הקרקעות שרכשה מראשית תקופת ההתיישבות הציונית‪.‬‬‫ רשות הפיתוח‪ ,‬הגוף שהוקם על פי חוק רשות הפיתוח (העברת נכסים) תש"י‪ ,1950-‬ניהלה את‬‫האדמות שהופקדו בידי האפוטרופוס על נכסי נפקדים אחרי ‪ ,1948‬וכן קרקעות שהופקעו על פי חוק‬
‫רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים) תשי"ג‪( 1953-‬קרי בעיקר אדמות פלסטיניות)‪.‬‬
‫ מדינת ישראל‪ ,‬כמי שבאה במקום המנדט הבריטי‪ ,‬ניהלה את כל הקרקעות שהיו רשומות עד הקמת‬‫המדינה על שם הנציב העליון‪.‬‬
‫ראוי לציין כי התפיסה של ניהול הקרקעות בארץ איננה אזרחית אלא לאומית‪ .‬באתר ממ"י‪ 11‬מופיע‬
‫המשפט "בשל הצורך לרכז את ניהול המקרקעין של הלאום בידי מוסד ממלכתי אחד‪ ,‬יזם המחוקק את‬
‫החוקים המהווים את הבסיס המשפטי‪-‬חוקי לעבודת המינהל‪ :‬חוק יסוד‪ :‬מקרקעי ישראל‪ ,‬חוק מקרקעי‬
‫ישראל וחוק מינהל מקרקעי ישראל"‪ .‬לא ניתן להתעלם מהשפעתה של תפיסה זו על מבצעי המדיניות –‬
‫פקידי המינהל‪ ,‬המרכז למיפוי ישראל וכיו"ב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬שונתה הפקודה הבריטית ופורסמה בנוסח חדש – פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח‬
‫חדש)‪ ,‬התשכ"ט‪ .1969-‬הפקודה נכנסה לתוקף ב‪ 1-‬בינואר ‪ .1970‬כך הונהגה לכאורה מערכת חוקים‬
‫‪11‬‬
‫‪http://www.mmi.gov.il/static/p3.asp‬‬
‫‪12‬‬
‫מודרנית לרישום המקרקעין במדינת ישראל‪ .‬ואולם‪ ,‬חלק ניכר מהקרקעות שממ"י מחכיר לאזרחים‬
‫בחכירה לדורות‪ ,‬מוחכרות לקבלנים על פי מפות שאינן קשורות לרישומי המקרקעין‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫מקיים ממ"י מערכת רישום מקבילה ללשכת רישום המקרקעין‪ ,‬שחלק מרישומי המקרקעין מתנהלים‬
‫בה‪ ,‬במקביל לרישומים המתנהלים בחברות הבונות נכסים‪ .‬בעקבות דוח מבקר המדינה בעניין זה בשנת‬
‫‪ 1992‬פתח המינהל במבצע להגברת הרישום‪ .‬הביקורת הביאה להקמת המרכז לרישום עירוני (מל"ע)‬
‫העוקב אחר התקדמות הרישום‪ ,‬מסייע לפי הצורך‪ ,‬מזרז את ההליכים במוסדות השונים ומתקצב את‬
‫הזמנת המפות‪ .‬נחזור ונדון בגוף חשוב זה בהמשך‪.‬‬
‫הקרקעות ששיווק ממ"י במגזר הערבי לא תופסות חלק משמעותי מפעילותו‪ ,‬ועל כן גם הרישום בחברה‬
‫הערבית על ידי ממ"י היה חלקי ומועט‪ .‬ב‪ ,2009-‬במבצע האחרון של מחוז הצפון לרישום זכויות של‬
‫משתכנים ישירות על שמם בלשכות רישום המקרקעין‪ ,‬השתתפו גם חוכרים מהיישובים אום אלע'נם‪,‬‬
‫שעב‪ ,‬משהד‪ ,‬חמאם (נחל ארבל)‪ ,‬אכסאל‪ ,‬ג'דידה‪-‬מכר טובא‪-‬זנגריה‪ ,‬מנשייה‪ ,‬זבדה‪ ,‬ירכא‪ ,‬שפרעם‬
‫ונחף‪ 12.‬יצוין כי רוב המרואיינים שפגשנו ציינו לטובה את העובדה שכאשר ממ"י משווק קרקעות‬
‫ביישובים הערביים כיום‪ ,‬רובם הגדול של המגרשים מוסדרים ונרשמים על שם החוכרים‪ .‬ביישובים‬
‫שמנינו לעיל שווקו המגרשים לפני שנים רבות‪.‬‬
‫בהקשר של ממ"י‪ ,‬עיקר הבעיה הנוגעת לרישום בחברה הערבית נובעת מקרקעות שבהן ממ"י מנהל את‬
‫מקרקעי רשות הפיתוח (קרקעות שהופקעו והועברו מכוח חוק נכסי נפקדים)‪ ,‬במושעא‪ ,‬בבעלות‬
‫משותפת עם בעלי מקרקעין פרטיים שהם ברובם הגדול בני משפחה‪ ,‬בדרך כלל מדרגה ראשונה‪ ,‬של‬
‫אותם נפקדים שגורשו או ברחו מתחומי מדינת ישראל בשנת ‪ .1948‬עוד בעניין רגיש זה ראו בהמשך‪.‬‬
‫{‪.}13, 8‬‬
‫‪ 1.4‬גבולות המסמך‬
‫לאחר לימוד ומיפוי של תתי‪-‬הסוגיות‪ ,‬הבנו שמסמך זה לא יכול להקיף את כל הבעיות הקשורות‬
‫לרישום המקרקעין בחברה הערבית‪ .‬בחרנו להתרכז בנושאים שטרם נידונו בהרחבה ולהתמקד בשדות‬
‫שבהם הפעולה עשויה להיות אפקטיבית‪ ,‬ועל כן לא התייחסנו כאן למצב בירושלים ובנגב‪ ,‬ואף לא‬
‫לקרקעות בבעלות גורמים דתיים‪.‬‬
‫ירושלים‪ .‬כמו במשא ומתן על הסדר הקבע‪ ,‬רבים סבורים כי בעיות רישום המקרקעין בירושלים עמוקות‬
‫כל כך עד כי אין להן פתרון בעתיד הנראה לעין‪ ,‬ולכן לא מצאנו לנכון לדון בהן כאן‪ .‬הסוגיות הקרקעיות‬
‫במזרח ירושלים הן ברובן סבוכות מאוד מבחינה עובדתית‪ ,‬ובמרכ זן סכסוך בין טוענים שונים לחזקה‬
‫ההיסטורית על הקרקע‪ .‬פסקי דין המתארים הליכים‪ 13‬של הסדר מקרקעין מטעם השלטון הירדני הם‬
‫‪14‬‬
‫שכיחים‪ ,‬וכמוהם קונפליקטים מרים בעלי אופי לאומי מובהק‪ ,‬כמו המאבק על מתחם שמעון הצדיק‪.‬‬
‫המורכבות הגיאוגרפית וההיסטורית המעורבת במאבק לאומי הופכת את הדיון ברישום מתחמים אלה‬
‫לסוגיה שהיא בראש ובראשונה פוליטית‪-‬מדינית‪ 15.‬מסמך זה אינו מתיימר לצלול למים העמוקים של‬
‫הכרעות ערכיות‪ ,‬אלא מבקש לדבוק בהיבט המקצועי של הגברת קצב הרישום‪ ,‬שאינו מערב סוגיות של‬
‫טענות בעלּות סותרות בעלות אופי לאומי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אין בידי מידע כמה מתוך אלף הנכסים שנרשמו היו במגזר הערבי‪.‬‬
‫‪ 13‬הפ (י‪-‬ם) ‪ -- 4003/06‬עבד אלמוחסן פכרי אלחוסייני נ' פקיד הסדר המקרקעין למחוז ירושלים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫עא ‪ 4126/05‬סולימאן דרויש חג'אזי נ' ועד עדת הספרדים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בג"ץ ‪ 6358/08‬מוחמד כאמל אלקורד נ' לשכת הסדר מקרקעין (ההסדר בשיח' ג'ראח)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הנגב‪ .‬הגדרת הבעלות הבדווית על קרקעות בנגב חורגת אף היא מגבולותיו של מסמך זה‪ .‬ראשיתה של‬
‫סוגיה זו היא רישומית "טכנית" – הכרזת השלטון העותמאני על רוב הנגב כקרקע מסוג מוואת וניתובה‬
‫לבעלות המדינה‪ 16.‬הכרזה זו הובילה להתעלמות רשמית מזכויותיהם של הבדואים על הקרקע‪ .‬אולם‬
‫סכסוך הקרקעות הגדול בנגב הוא סוגיה בעלת מאפיינים ייחודיים‪ ,‬הראויה להתייחסות נפרדת‪ 17.‬אף כי‬
‫בתוכנית החומש נכללים יישובים בדוויים בנגב‪ ,‬בחרנו שלא לעסוק בכך כאן‪.‬‬
‫נושא נוסף שלא התייחסנו אליו הוא נכסים שרשומים על שם גופים דתיים (כולל אדמות הווקף)‪ .‬אין זו‬
‫בעיה זניחה‪ ,‬כיוון שמ דובר בעיסקאות רבות מדי שנה ובמתחמי מקרקעין מרכזיים וחשובים‪ .‬הבעיה היא‬
‫שהגופים הדתיים (בעיקר של העדות הנוצריות) המחזיקים בקרקעות אינם רשומים על פי חוקי המדינה‬
‫כאישיות משפטית וזכויות החתימה בשמם לא ברורות‪ 18.‬הנוהל שגיבש משרד המשפטים לעניין‬
‫עיסקאות במקרקעי גורמי דת (בעיקר נוצריים‪ ,‬מוסלמיים ודרוזיים) מעכב מאוד את רישומן‪ .‬גם בעיה‬
‫ספציפית זו דורשת דיון נפרד‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אורן יפתחאל (‪ )2000‬קרקעות‪ ,‬תכנון ואי‪-‬שוויון‪.‬‬
‫‪ 17‬הטיפול בסוגיה נמשך כבר שנים רבות‪ .‬ראו תיאור מעציב בדוח גולדברג‪ :‬תיאור הוועדות השונות שדנו בסוגיה‪,‬‬
‫מינהלת הבדווים‪ ,‬והביקורת על העדר העשייה (‪ .)http://www.ilbiz.co.il/work/doch.pdf‬במסגרת ה"טיפול" הנפרד‬
‫וכדי לקדם את ההכרעה בתביעות הבעלות של הבדווים הוספו תקנים בפרקליטות מחוז דרום‪ ,‬אך ללא החלטה בעלת‬
‫מאפיינים פוליטיים‪ ,‬כפי שהומלץ בדוח‪ ,‬לא תיתכן התקדמות ממשית‪ .‬תובנות אלו הן נחלתה של אקדמיה ביקורתית‪ .‬ראו‬
‫הרצאתו של אורי מינצקר‪" :‬הבעלות על הקרקע ככלי להסדרה חברתית"‪ 29 ,‬באוקטובר ‪ ,2009‬יום עיון באוניברסיטת‬
‫באר שבע; ומאמרו של אורן יפתחאל (‪" ,)2009‬לקראת הכרה בכפרי הבדווים? תכנון מטרופולין באר שבע מול ועדת‬
‫גולדברג"‪ .‬תכנון‪ ,‬כרך ‪ .165-184 )1( 6‬כפי שתיאר מנהל מחלקת ההנדסה של עיריית רהט‪ ,‬אברהים אבו סהיבאן‪,‬‬
‫בפגישה עם עמותת סיכוי ב‪ 30-‬ביוני ‪ ,2009‬תביעות הבעלות מעכבות פיתוח ואכלוס של שכונות גם ביישובים המוכרים ‪,‬‬
‫ואינן נחלתם של יישובי "הפזורה" בלבד‪.‬‬
‫‪ 18‬ראו למשל הסכסוך המתואר בפסק הדין מ‪ 1997-‬בהליך ע"א ‪ ,5444/95‬עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף‬
‫מקסימוס סלום והמוטרנות היוונית הקתולית לעכו‪ ,‬חיפה‪ ,‬נצרת ושאר הגליל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .2‬מקרקעין מוסדרים ושאינם מוסדרים‬
‫בפרק זה נתאר את שלושת הסיווגים של המקרקעין בישראל‪ :‬רשומים מוסדרים‪ ,‬רשומים לא מוסדרים‪,‬‬
‫ולא רשומים‪ 19.‬מטרת הפרק להבהיר את שלושת הסיווגים ולתאר את מאפייני המקרקעין והזכויות‬
‫הנובעות מהם‪ .‬לסיווג הקרקע משמעות רבה‪ ,‬וההבחנה בין הסוגים השונים משליכה על זכויותיהם של‬
‫המחזיקים והבעלים‪.‬‬
‫מקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין של המדינה‪" ,‬הלשכה לרישום מקרקעין" (טאבו) המנוהל על ידי‬
‫משרד המשפטים‪ ,‬מחולקים לשני סוגים‪" :‬מוסדרים" ו"שאינם מוסדרים"‪.‬‬
‫‪" 2.1‬מקרקעין מוסדרים" {‪ }5‬הם מקרקעין שנרשמו על שם בעליהם במרשם המקרקעין לאחר‬
‫תהליך "הסדר" שנועד לקבוע בהתאם לגבולות ברורים ומדויקים את הבעלות על המקרקעין בהליך‬
‫מוגדר‪ .‬ההסדר מכניס סדר במרשם הישן (העותמאני או הבריטי) באמצעות בדיקת תוקפן של הזכויות‬
‫הרשומות בו וניפוי הרישומים הלא‪-‬מדויקים שהשתרבבו אליו עם השנים‪ .‬תהליך ההסדר יתואר‬
‫בהמשך‪ .‬סעיף ‪ 10‬לחוק המקרקעין מאשר הסתמכות משפטית על רישום של מקרקעין מוסדרים‪ ,‬כלומר‬
‫גישת רישום זכויות‪.‬‬
‫במדינת ישראל (לא כולל הגדה המערבית ורצועת עזה) ‪ 19,480,000‬דונם קרקע מוסדרת בניהול ממ"י‪,‬‬
‫ו‪ 1,394,335-‬דונם קרקע מוסדרת בבעלות פרטית‪ .‬מקרקעין לא מוסדרים – רשומים ולא רשומים –‬
‫יתוארו בנפרד‪.‬‬
‫הנתונים בנוגע להיקף המקרקעין המוסדרים ואלה שעוברים הסדר באים מכמה מקורות‪ :‬הנתונים באתר‬
‫ממ"י‪ 20‬שונים מאלו שבאתר המרכז למיפוי ישראל (מפ"י)‪ ,‬ושונים גם מנתונים מעודכנים יותר שנמסרו‬
‫לנו בפגישה במפ"י במרץ ‪ 21.2009‬המספרים משתנים כל העת בעקבות פעולות הסדר‪ .‬לא בכל מקום‬
‫מכלילים את הגושים והחלקות שבכנרת‪ ,‬בים או במפרץ אילת‪ .‬לעיתים הנתונים כוללים את מזרח‬
‫ירושלים ולעיתים הם כוללים את רמת הגולן‪.‬‬
‫מדובר בתמונה כללית‪ ,‬הכוללת את רמת הגולן (לא כולל הגדה המערבית ורצועת עזה)‪ ,‬על ‪95.02‬‬
‫אחוזים של שטח מוסדר‪ 2.08 ,‬אחוזים של שטח שמתקיימים לגביו תהליכי הסדר‪ ,‬ו‪ 2.90-‬אחוזים של‬
‫שטח שאינו מוסדר‪ .‬לא הצלחנו להגיע לנתונים שאפשר להסיק מהם כמה מתוך חמשת האחוזים‬
‫ה"מעניינים" נמצאים בקרבת יישובים ערביים או בתוכם‪ ,‬דבר שיכול לתת אינדיקציה טובה לבעלות‬
‫ערבית עליהם‪.‬‬
‫‪ 19‬מומלץ לקרוא את הפרק תוך כדי עיון בתרשים הזרימה שבנספח א'‪.‬‬
‫‪ 20‬מצגת אגף רכישות‪ ,‬בעלות ורישום‪ .‬הנתונים כנראה משנת ‪.1993‬‬
‫=‪http://www.mmi.gov.il/Osh/Aspx/DownloadTofes.aspx?Maarechet=71&TofesId=41&UserId‬‬‫‪1&RO=true‬‬
‫‪21‬‬
‫פגישה עם מר יצחק פבריקנט‪ ,‬סמנכ"ל לקדסטר במפ"י‪ .‬ראו נתונים מעודכנים בנספח ג'‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 2.1.1‬יתרונות הרישום וחסרונותיו‬
‫‪ ‬הרישום המדויק‪ ,‬המאפיין קרקע מוסדרת‪ ,‬מקטין באופן משמעותי סכסוכים על גבולות הקרקע ועל‬
‫תוצאות פעילות חיצונית לבעל המקרקעין‪ ,‬כמו הפקעה או קביעת ייעודי קרקע ומשמעותם‪.‬‬
‫‪ ‬הרישום וההסדרה מאפשרים את משכון המקרקעין ומגבירים את הפעילות הכלכלית‪ .‬בחברה‬
‫הערבית אין כמעט מימון בנקאי לפעילות נדל"נית‪ 22,‬תופעה שמכבידה מאוד על ההתפתחות הפיזית‬
‫והכלכלית של היישובים‪ .‬בסוגיה הספציפית של מצוקת הדיור‪ ,‬העדר הרישום הוא חסם מרכזי המונע‬
‫ממשקי בית רבים את האפשרות לקחת משכנתא‪ ,‬ומוריד את ערכה הכלכלי של הקרקע‪ .‬ברמה היישובית‪,‬‬
‫חוסר היכולת של בנק לרשום הערת אזהרה לטובתו מונעת באופן חד‪-‬משמעי הקמת פרויקטים למגורים‬
‫בבנייה קבלנית‪ ,‬שכמעט תמיד ממומנים על ידי גורם פיננסי‪.‬‬
‫‪ ‬הרישום והוודאות הקניינית מזרזים תהליכי תכנון ומאפשרים פיתוח פיזי מושכל ומסודר ביישובים‬
‫תוך מתן מענה הולם לצורכי הציבור‪ .‬תקציבי תכנון רבים יורדים לטמיון בהעדר יכולת לממשם‪ ,‬בשל‬
‫יחס לא הולם לסוגיות קנייניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרישום מבטיח את זכות בעליו גם אם אינו מעבד את הקרקע או גר עליה‪.‬‬
‫‪ ‬שיטת הרישום מבוססת כך שהזכויות על המקרקעין יכולות להיות שייכות לבעלים אחד או לכמה‬
‫בעלים‪.‬‬
‫‪ ‬רק לבעלי הקרקע יש זכות להעביר את זכויותיהם במקרקעין‪ .‬תנאי זה מקשה על מעשי מרמה‬
‫ומגביר את הוודאות העסקית‪.‬‬
‫‪ ‬קל להוכיח זיקה לקרקע בתביעות נזיקין (ב תביעות של נזקי טבע או תביעות בהליך מול מועצת‬
‫הזית‪ ,‬למשל‪ ,‬הסתפקו בעבר בתצהיר‪ ,‬ואילו היום דורשים נסח כהוכחת בעלות‪.)23‬‬
‫חסרונות הרישום‬
‫הרישום אינו מתיימר לפעול כראי המשקף את מלוא הזכויות השונות שבמקרקעין רשומים‪ .‬בדרך כלל‬
‫הוא מוגבל לרישום עיסקאות בזכויות קניין‪ .‬כך למשל‪ ,‬שינויים בזכויות קניין פרי החוק‪ ,‬כמו שינויים‬
‫עקב ירושה‪ ,‬זכות קדימה בין בני זוג או יורשים‪ ,‬או ביטול חוזה שעל יסודו נרשמה זכות במקרקעין‪ ,‬לא‬
‫נרשמים באופן אוטומטי ויש לרושמם באופן אקטיבי‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫"מקרקעין שאינם מוסדרים" {‪}4‬‬
‫חלק מן המקרקעין שאינם מוסדרים רשומ ים במרשם המקרקעין הנקרא רישום ישן או בספר השטרות‪,‬‬
‫אלא שמרשם זה טרם עבר את תהליך ההסדר (כפי שיוסבר בהמשך) ועל כן אינו מדויק דיו‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות מדובר במקרקעין שנרשמו בראשית תקופת המנדט‪ .‬ההבדל העיקרי בינם ובין המקרקעין‬
‫המוסדרים בא לידי ביטוי בסעיף ‪ 125‬לחוק המקרקעין‪ ,‬תשכ"ט‪:1969-‬‬
‫"(א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו [‪]...‬‬
‫(ב) רישום לגבי מקרקעין לא מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתוכנו"‪.‬‬
‫‪ 22‬דותן לוי‪" ,‬מימון לנדל"ן במגזר הערבי‪ :‬מי מפחד לתת אשראי?" כלכליסט‪.28.4.2010 ,‬‬
‫‪ 23‬כך לפי מר רג'א ח'טיב‪ ,‬ראש המועצה המקומית דיר חנא‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2.3‬‬
‫"מקרקעין שאינם רשומים" {‪}3‬‬
‫מקרקעין שאינם רשומים אינם מופיעים כלל בלשכה לרישום מקרקעין‪ ,‬וודאי שאינם מוסדרים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬העדר רישום נפוץ במרכזי הערים הגדולות‪ ,‬ערביות כיהודיות‪ ,‬ובמרכזי הכפרים (מה שנקרא‬
‫בחלק מהמפות של גושים וחלקות "שטח בנוי")‪ .‬גם ביפו מתמודדים התושבים עם סוגיות של רישום‬
‫ראשון ‪ – 24‬תהליך מתיש וארוך‪ ,‬בעיקר בגלל קצב העבודה של פקידי ההסדר המתמודדים עם עומס רב‪.‬‬
‫כמה גורמים המטפלים בנושא מסרו לנו כי קורה שמפות מוקדמות מעוכבות אצל פקידי ההסדר יותר‬
‫מעשר שנים‪ .‬במצב כזה‪ ,‬כל נתוני הבסיס של המדידה המצויים בשטח נהרסים ונמחקים‪ ,‬ויש למדוד‬
‫אותו מחדש‪.‬‬
‫לתופעת המקרקעין הבלתי רשומים השלכות שליליות המתבטאות בכל אותם היבטים שבגללם נקבעה‬
‫שיטת מרשם למקרקעין (מסים ורכישת זכויות‪ ,‬משכנתא להבטחת חיובים‪ ,‬פומביות העיון וכד')‪ .‬יש‬
‫הטוענים כי למקרקעין שאינם רשומים יש שני מובנים‪:‬‬
‫א‪ .‬מקרקעין שאינם מופיעים כלל בפנקסי המקרקעין (נזכר בסעיף ‪ 134‬לחוק המקרקעין)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקרקעין שהגוש שלהם רשום‪ ,‬אך החלקה‪/‬החלקות לא (נזכר בפרק ו' ‪ 1‬לחוק המקרקעין)‪ .‬סוג זה‬
‫של מקרקעין לא נכלל בסטטיסטיקה של מפ"י כמקרקעין שאינם רשומים‪.‬‬
‫המקרקעין מן הסוג הראשון מעטים‪ ,‬אך המקרקעין מן הסוג השני נפוצים מאוד; מדובר באלפי דירות‬
‫שטרם נרשמו במרשם המקרקעין‪ ,‬ובהן יחידות רבות במגזר הערבי‪ .‬ההבדל והיתרון הגדול של מקרקעין‬
‫מוסדרים על פני אלו שאינם מוסדרים הוא שבמקרקעין שהוסדרו בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬ואפילו אם‬
‫יש אלפי מחזיקים בגוש‪ ,‬אפשר לערוך תוכניות איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים ובלי להיזקק‬
‫לפקידי ההסדר‪ ,‬ולפיכך החוליות העיקריות בשרשרת הן מפ"י וועדות התכנון בלבד‪.‬‬
‫‪ 2.3.1‬חוק רישום שיכונים ציבוריים‬
‫החוק‪ ,‬שנחקק בשנת ‪ ,1964‬ניסה להתגבר על התופעה של מקרקעין שלא הוסדרו‪ ,‬כדי למנוע בניית‬
‫מגורים ללא הכנת תוכניות מפורטות של רשויות התכנון – בנייה המונעת רישום – והעדר תשלומי‬
‫מסים – דבר המעכב את הרישום‪ .‬החוק קובע כי ניתן לרשום גם אם אין התאמה לדרישות התכנון‪ ,‬ואף‬
‫אם לא שולמו המיסים בגין הקרקע‪ 25.‬תחולתו של החוק היתה לבניינים שנבנו עד שנת ‪ ,1964‬והוא‬
‫‪26‬‬
‫הוארך שוב ושוב גם לאחר מכן‪ .‬כעת שוב פועלים להאריכו‪.‬‬
‫על פי החוק‪ ,‬שיכון ציבורי יכול להיות מוכרז בתנאים מסוימים‪ ,‬שרוב הבנייה במגזר הערבי אינה עונה‬
‫עליהם‪" :‬מקרקעין שהוקמו עליהם בניינים בידי המדינה או מטעמה או ביוזמתה או שהמדינה רכשה‬
‫בניינים שעליהם"‪ .‬מדובר אם כן באפליה כפולה‪ :‬ראשית‪ ,‬לא נבנו שיכונים ציבוריים לחברה הערבית‪,‬‬
‫וכעת רק שיכונים אלה זוכים לסיוע בהליכי הרישום‪ ,‬ביוזמת המדינה ועל חשבונה‪.‬‬
‫‪ 24‬עו"ד אמיר בדראן מיפו‪ ,‬המתמחה במקרקעין‪ ,‬סיפר לנו על שלושה ניסיונות מתישים להביא לרישום ראשון של‬
‫קרקעות ביפו‪.‬‬
‫‪ 25‬ראו סעיף ס' ‪(5 ,6 ,2‬ד) לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה)‪ ,‬תשכ"ד‪.1964 -‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2009‬‬
‫בנובמבר‬
‫‪30‬‬
‫הכלכלה‪,‬‬
‫ועדת‬
‫מישיבת‬
‫פרוטוקול‬
‫ראו‬
‫‪ .www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/kalkala/2009-11-30-02.rtf‬ודיון המשך מיום ‪ 9.2.2010‬שחלק נכבד‬
‫‪http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2010-02‬‬‫ממנו עסק בנושא המיסוי‪:‬‬
‫‪09-01.html‬‬
‫‪17‬‬
‫בהחלטה מס' ‪ 151‬של הממשלה מ‪ 12-‬במאי ‪" ,2009‬האצת רישום מקרקעין"‪ ,‬הוחלט להאיץ את פעילות‬
‫הרישום‪ 27.‬בין היתר החליטה הממשלה לבטל את חוק רישום שיכונים ציבוריים‪ ,‬אך לשמור על הגדרת‬
‫"שיכון ציבורי" ולא להחיל את מאמצי הרישום על כל הקרקעות שאינן רשומות (ראו ס' ‪ 7‬להחלטה)‪ .‬כן‬
‫הוחלט לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שתוקם מכוחו ועדת משנה סטטוטורית לוועדה המחוזית‬
‫לעניין רישום מקרקעין‪ ,‬אשר תוסמך לאשר תו כניות ותשריטים לצורכי רישום מקרקעין שהוכרזו על ידי‬
‫שר הבינוי והשיכון כשיכון ציבורי‪ .‬לוועדה לרישום מקרקעין יוקנו הסמכויות של הוועדה המקומית‬
‫והוועדה המחוזית‪.‬‬
‫הו ראות לעניין אישור מקרקעין כשיכון ציבורי‪ ,‬וכן לעניין אי‪-‬מניעת פעולת רישום בשיכון ציבורי בשל‬
‫אי‪-‬תשלום מסים‪ ,‬ארנונות‪ ,‬היטלים ותשלומי חובה אחרים‪ ,‬ייקבעו בחקיקת קבע‪ .‬במסגרת חקיקה זו‬
‫ייקבע כי שר הבינוי והשיכון יהיה רשאי לאשר כשיכון ציבורי מקרקעין שהוקמו עליהם בניינים בידי‬
‫המדינה או ביוזמתה או מטעמה או שהמדינה רכשה בניינים שעליהם ושנכללו בתוכנית שאושרה‬
‫בהתאם לחוק התכנון והבנייה עד ליום ‪ 15‬ביולי ‪ ,2009‬ושהבנייה בהם החלה עד ליום ‪ 15‬ביולי ‪.2011‬‬
‫חשיבותו של החוק נעוצה בעיקר בהצהרה של המדינה כי היא מעדיפה לקדם את הרישום על פני מטרות‬
‫וערכים אחרים‪ ,‬כגון התאמה לתוכניות קיימות וגביית מסים‪ .‬לענייננו‪ ,‬המשמעות המעשית של הגדרת‬
‫"שיכון ציבורי" היא הדרה ניכרת של המגזר הערבי מהיתרונות שהוא מעניק‪ ,‬ולמעשה קביעה שהעדפה‬
‫זו של המדינה לטובת הרישום לא חלה על מרבית הבנייה במגזר הערבי‪}20{ 28.‬‬
‫יצוין כי בהצעת "המחליטים" של משרד ראש הממשלה לרפורמה הכוללת בחוק התכנון והבניה‪ 29‬ניתן‬
‫למצוא גם את הוועדה לרישום מקרקעין‪ ,‬המעידה על רצונה של הממשלה להמשיך לקדם את השינוי‬
‫בהליכי הרישום גם במסגרת הרפורמה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬רישום תמורות והסדר קרקעות יכול להיעשות באחד מהמקרים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫הסדר קרקעות ראשוני‬
‫‪.2‬‬
‫תמורה בשטח מוסדר על סמך על תב"ע‬
‫‪.3‬‬
‫שטח מוסדר – רישום לפי תוכנית רישום שיכון ציבורי (תרש"צ)‬
‫‪.4‬‬
‫שטח לא מוסדר – רישום ראשון‬
‫‪.5‬‬
‫שטח לא מוסדר – רישום על סמך תב"ע‬
‫‪.6‬‬
‫שטח לא מוסדר – רישום לפי תרש"צ‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2009/05/des151.htm 27‬‬
‫‪ 28‬לעיתים גם מבנים במגזר הערבי זוכים לחסות החוק‪ ,‬כמו למשל באיכסאל‪ ,‬ביר אלמכסור‪ ,‬שיבלי‪ ,‬כבול‪ ,‬ג'דידה‪-‬מכר ‪,‬‬
‫עין אלאסד‪ ,‬דיר חנא ונחף (רשימה שמסר לי יואב קולר מממ"י)‪.‬‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2010/01/des1295.htm 29‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 2.4‬הליכי רישום והסדר מקרקעין – תמונת מצב‬
‫כאמור‪ ,‬במרבית מרכזי הכפרים לא קיים הסדר‪ ,‬בין אם הקרקע רשומה ברישום ראשון ובין אם לאו‪ .‬לא‬
‫הצלחנו לקבל נתונים על הפילוח המדויק של מרכזי הכפרים‪ 30,‬אך ברור כי הבעיה מקיפה את רובם‪.‬‬
‫{‪}6{}19‬‬
‫לפי הידוע לנו מנתוני מפ"י‪ ,‬כיום מתבצע הסדר מקרקעין ב ‪ 57-‬יישובים ערביים‪ .‬הרשויות המקומיות‬
‫המובילות מבחינת מספר הגושים שבהם מתבצע הסדר הן אום אלפחם (שבה מסדירים ‪ 28‬גושים)‪,‬‬
‫בטייבה (‪ 17‬גושים)‪ ,‬כסייפה (‪ 68‬גושים)‪ ,‬תל שבע (‪ 21‬גושים) ורהט (‪ 22‬גושים)‪ ,‬ובסך הכול ‪ 467‬גושים‬
‫בכל הרשויות הערביות (או ‪ 339‬גושים‪ ,‬ללא ‪ 4‬העיירות הבדוויות)‪ .‬איננו יודעים בכמה דונמים מדובר‪,‬‬
‫וגם לא באיזה שלב מצוי ההסדר או מה מעכב את השלמתו‪ .‬ממ"י מסר לנו נתונים שונים המתמקדים‬
‫בגושים אחרים בהליכי הסדר (ראו נספח ד' )‪.‬‬
‫מקור הפער בעובדה שאף כי להלכה‪ ,‬משרד המשפטים הוא לכאורה האחראי על הסדר המקרקעין‪,‬‬
‫בפועל‪ ,‬בשל ריבוי השחקנים והעדר הובלה ברורה של משרד המשפטים‪ ,‬אין אחראי אחד לכל פעולות‬
‫ההסדר שנעשות בארץ‪ ,‬וממ" י פועל להסדר במגזר הערבי רק באזורים שבו הוא בעלים או בעלים‬
‫משותף‪ ,‬ובאופן חלקי מאוד‪ .‬להבנתנו‪ ,‬ההבדל המעשי והמשמעותי ביותר בין קרקע שלא קיים לגביה‬
‫רישום ראשון (ראו הסבר בפרק ‪ )2‬ובין קרקע שרשומה בגושים ישנים הוא בעיקר לעניין הוצאת ההיתר‪.‬‬
‫בקרקע לא רשומה מסתפקת הוועדה המקומית באישור מס רכוש‪ ,‬ואילו בקרקע רשומה ברישום ישן יש‬
‫לספק הוכחות בעלות על פי חוק – נסח טאבו שמצוין בו מבקש ההיתר כבעלים‪ .‬מכך עולה באופן‬
‫מפתיע כי בהקשר של הוצאת היתר בנייה‪ ,‬מצבו של בעלים בקרקע שאינה רשומה כלל הוא טוב יותר‪.‬‬
‫לגבי שאר הסוגיות – אין נפקות לשאלת קיומו של הרישום הראשון‪ .‬בשל ריבוי המחזיקים בקרקע‬
‫כתוצאה מירושות ועיסקאות מכר‪ ,‬המצב הוא אחיד הן בהינתן רישום ראשון והן בהעדרו – חוסר יכולת‬
‫למשכן‪ ,‬סכסוכי בעלויות‪ ,‬מושעאות (בעלות משותפת‪ ,‬בדרך כלל עם רשות הפיתוח) שמעכבות ניצול‬
‫יעיל ורציונלי‪ ,‬חוסר ודאות וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ 30‬במינהל ובמפ"י אין קבצים מוכנים לעניין זה‪ ,‬אבל אפשר להכינם במאמץ לא גדול אם תתקבל החלטה מתאימה‬
‫והנחיה מגבוה‪ ,‬למשל מהוועדה להאצת הרישום‪ .‬לחלופין ניתן להיעזר בחברות המתמחות בכך‪ ,‬כגון חברת גאודע‬
‫‪http://www.geo-da.co.il/ActivitySingle.aspx?ID=52&tid=2‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .3‬שלבים עיקריים בפעולות ההסדר {‪}6 ,19‬‬
‫פעולת ההסדר נוגעת למרבית מרכזי הכפרים הערביים‪ ,‬והבנת התהליך הכרחית לניתוח החסמים‬
‫האורבים בדרך‪ .‬התהליך הוא ארוך‪ ,‬מורכב ורב‪-‬משתתפים‪ ,‬ולכן הוא מועד להיתקע ואף נתקע לא מעט‬
‫בשלבים שונים‪ .‬כיוון שמטרתנו היא לשרטט כאן המלצות להסרת החסמים ברישום‪ ,‬נתאר את התהליך‬
‫בפרוטרוט כדי להבין היכן בדיוק מצויים חסמים אלו בתהליך הרישום‪:‬‬
‫א‪ .‬תחילה מתפרסמות הוד עות הסדר שונות המצביעות על אזור ההסדר ומיקומו לצורך נוכחות‬
‫הטוענים לבעלות או זכויות אחרות הנוגעות לחלקה בעת סימון גבולות החלקות והגוש על ידי המודדים‬
‫מטעם פקיד ההסדר‪]10 ,9{.‬‬
‫ב‪ .‬חשיבות רבה ניתנת לנוכחות הטוענים לזכויות בעת עריכת בדיקת הגבולות ותיחום החלקות‪.‬‬
‫ג‪ .‬להוכחת הזכויות‪ ,‬כל בעל זכות נדרש להגיש תזכיר תביעה ולפרט את אופן הרכישה בצירוף‬
‫מסמכים מקוריים המוכיחים את הבעלות‪}10{.‬‬
‫ד‪ .‬לאחר קבלת רוב התביעות מהבעלים הטוענים לזכויות בקרקע מתפרסם לוח התביעות‪ ,‬המשקף את‬
‫תוכן תזכירי התביעה‪}10 ,9,{.‬‬
‫ה‪ 15 .‬יום אחרי פרסום לוח התביעות ניתן לערוך בירור תביעות (על פי הודעה המתפרסמת מראש)‬
‫ולקבוע את הזכויות שייכללו בלוח הזכויות‪}10{.‬‬
‫ו‪ .‬תביעות סותרות מועברות לבירור והחלטה של שופט בית משפט מחוזי באזור ההסדר‪}11{ .‬‬
‫ז‪ .‬לאחר קביעת הזכויות‪ ,‬פקיד ההסדר מזמן את בעלי הזכויות להיות נוכחים בעת הקראת לוח‬
‫הזכויות ולאחר מכן חותם על הלוח ומאשר את המפה הסופית‪}10,9{ .‬‬
‫ח‪ .‬לוח הזכויות מתפרסם לתקופה של ‪ 30‬יום בשלושה אתרים מרכזיים‪}10{ .‬‬
‫ט‪ .‬ערעור על החלטת פקיד ההסדר שנרשמה בלוח הזכויות או בקשה לתיקון הלוח תוגש לבית‬
‫המשפט המחוזי שבאזור ההסדר‪}11{.‬‬
‫פעולות ההסדר מתנהלות בפומבי והציבור רשאי לעיין בתיקי ההסדר‪ .‬הגופים המעורבים בהסדר‪:‬‬
‫שבעה אגפים במפ"י (שבו כל אגף מסתמך על עבודת קודמו)‪ ,‬מודדים פרטיים‪ ,‬ועדות התכנון‪ ,‬עיריות‪,‬‬
‫מועצות מקומיות ואזוריות‪ ,‬פקיד ההסדר‪ ,‬רשם המקרקעין‪ ,‬ועדת תיאום (לאישור תש"צ ותרש"צ) ובית‬
‫המשפט המחוזי (בירור תביעות סותרות)‪.‬‬
‫תהליך ההסדר דורש הכנת כמה מפות‪ .‬המפה המוקדמת היא למעשה הצעה לחלוקה‪ .‬לאחר שמפה זו‬
‫עוברת ביקורת היא מתפרסמת‪ ,‬ולאחר קבלת הערות מתפרסמת מפה מוקדמת מעודכנת‪ ,‬ואחריה מפה‬
‫ארעית‪ .‬אחרי ההערות למפה הארעית מתפרסם לוח התביעות‪ .‬בעקבות הערות והכרעות בתביעות‬
‫שמתעוררות מכינים מפה טרום‪-‬סופית‪ ,‬ואז מתפרסמת מפה סופית‪ .‬הקרקע נחשבת למוסדרת רק אחרי‬
‫רישום המפה הסופית בספרי המקרקעין {‪ }16‬וקביעת המספרים הסופיים של החלקות בגוש‪.‬‬
‫חשוב לציין כי האחריות להסדר מקרקעין היא של המדינה ולא של בעל המקרקעין‪ .‬המדינה יוזמת את‬
‫ההסדר וקידומו תלוי בה במידה רבה‪ ,‬ולכן לעובדה שמינהל מקרקעי ישראל מנהל את רוב הקרקעות‬
‫במדינה לא צריכה לכאורה להיות נפקות לקידום ההסדר‪ ,‬כי האחריות לביצועו חלה על המדינה ולא על‬
‫הבעלים (פרטי או ממ"י)‪ .‬בפועל‪ ,‬המינהל יוזם הסדרים על קרקעות שבניהולו‪ ,‬בין היתר באמצעות‬
‫השפעה על סדר היום של מפ"י‪ .‬כך נדחק מסדר היום הטיפול בהסדר קרקעות בבעלות פרטית ובעיקר‬
‫רישום ביישובים הערביים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בוועדה להאצת הרישום‪ ,‬ועדה בין‪-‬משרדית בראשות משרד האוצר‪ ,‬חברים מרבית הגורמים הנוגעים‬
‫ברישום‪ 31,‬והיא שקובעת במידה רבה את תוכניות העבודה של מפ"י‪ .‬בעלי קרקע פר טיים אינם מיוצגים‬
‫בה‪ ,‬ודאי לא נציגות של בעלי קרקע ערביים‪ ,‬והטון הדומיננטי בה הוא של ממ"י ומשרד השיכון‬
‫‪32‬‬
‫כצרכנים של הסדרי מקרקעין‪ .‬התקציב של מפ"י מוגבל ומספיק לרישום של כ‪ 40-‬גושים בשנה בלבד‪.‬‬
‫נמסר לנו כי כ‪ 3,000-‬גושים טרם נרשמו (לא כולל גושי תביעות הבעלות של הבדווים)‪ .‬תקציב מפ"י‬
‫מנוצל על פי החלטות של הוועדה להאצת הרישום‪ ,‬ולטענת סמנכ"ל במפ"י‪ ,‬חלק גדול מן התקציב‬
‫להסדר גושים מנוצל להסדר במרכזי הכפרים הערביים‪ .‬להערכתנו‪ ,‬בקצב הזה יסתיים הרישום במדינה‬
‫(שרובו חסר כאמור בחברה הערבית) בתוך ‪ 75‬שנה – דבר בלתי סביר בכל קנה מידה‪.‬‬
‫גם עבודת פקידי ההסדר מתבצעת במידה רבה על פי סדר העדיפויות שקובעת הוועדה להאצת הרישום‪.‬‬
‫פקידי ההסדר לא מסוגלים להתמודד עם כל החומר שמוזרם אליהם ומוטל עליהם עומס עבודה אדיר‪.‬‬
‫ההחלטה מה יטופל ראשון גוזרת על בעלי מקרקעין‪ ,‬בעיקר פרטיים‪ ,‬בעיקר ערבים‪ ,‬המתנה ארוכת‬
‫שנים‪ 33.‬לעיתים מזומנות‪ ,‬עקב חלוף הזמן יש למדוד מחדש את כל האזורים שבהסדר‪ ,‬מה שמייקר מאוד‬
‫‪34‬‬
‫את התהליך ושוב מעכב את תהליכי הרישום‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫‪ 3.1‬ביקורת על מערכת המשפט {‪}11‬‬
‫מרואיינים רבים מתחו ביקורת על התנהלות מערכת המשפט בענייני מקרקעין‪ .‬לדבריהם‪ ,‬כאשר מגיעה‬
‫תביעה במקרקעין‪ ,‬השופטים חוששים מהכרעה ולעיתים הם מושכים את הדיון בתיק עשרות שנים‪.‬‬
‫פרקליט העוסק בכך תדיר סיפר לנו כי בבית המשפט המחוזי בנצרת לבדו תלויים ועומדים מאות תיקים‬
‫של הסדר במקרקעין‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫כמה מרואיינים קראו להקים בית משפט נפרד לענייני מקרקעין‪ ,‬בשל העדר הבנה של שופטים רבים‬
‫בסוגיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם כשניתן פסק דין הוא אינו חד‪-‬משמעי ולא ניתן לרשום מכוחו בלשכת המקרקעין‪,‬‬
‫אלא יש לקיים הליכים נוספים שדורשים את הסכמת הצדדים‪ ,‬כמו הכנת מפת מדידה ערוכה על פי‬
‫התקנות‪ ,‬במקום שזו תהיה חלק מפסק הדין ותוגש בידי מודד מומחה של בית המשפט‪.‬‬
‫פסקי דין של פירוק שיתוף שאינם מלווים בהליכים המתאימים במוסדות התכנון אינם ישימים ואי אפשר‬
‫לפעול על פיהם‪ .‬תמוהה בעינינו העובדה שבתי המשפט לא מבהירים לצדדים (שלא פעם גם עורכי דינם‬
‫אינם מכירים את הדין במידה מספקת) כי עליהם לערוך תוכנית על פ י תקנות התכנון והבנייה ולפרק את‬
‫השיתוף על פיה‪ ,‬אחרת לא ניתן יהיה להוציא את הפירוק אל הפועל והליך משפטי של שנים יירד‬
‫לטמיון‪.‬‬
‫דרך נוספת להתגבר על הסחבת בבתי המשפט‪ ,‬שהיא לעיתים קרובות תוצאה של מאמצים מכוונים מצד‬
‫אחד הצדדים שאינו מעוניין בתוצאות פסק הדין‪ ,‬היא לייצר "איים"‪ .‬הכוונה היא לא לציית עוד לנוהג‬
‫ש"גוש רושמים בשלמותו"‪ ,‬אלא לרשום את כל החלקות בגוש שאין לגביהן סכסוך‪ ,‬ולהשאיר את‬
‫‪31‬‬
‫מפ"י‪ ,‬פקידי הסדר של משרד המשפטים‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל‪ .‬יו"ר הוועדה כיום הוא מר‬
‫ראובן קוגן מאגף התקציבים במשרד האוצר‪.‬‬
‫‪ 32‬לשם השוואה‪ ,‬לא ידוע לנו מהו תקציב המרכז לרישום משבצות חקלאיות‪ ,‬הפועל לרווחת המגזר החקלאי היהודי‪.‬‬
‫‪ 33‬מר טאהר נאטור‪ ,‬מנהל מרחב הגליל במפ"י‪ ,‬סיפר לנו בראיון טלפוני על עשרות יישובים שבהם ההסדר לא מתקדם כי‬
‫פקידי ההסדר לא מחזירים את המפות שנמסרו להם בזמן סביר‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫עוד על סוגיית לוחות הזמנים ראו משה רז כהן (‪ ,)2008‬איחוד וחלוקה‪ .‬בורסי הוצאה לאור‪ ,‬פרק ‪ ,48‬עמ' ‪.329‬‬
‫‪35‬‬
‫צוין לטובה בית המשפט בנצרת שאינו מפחד מהכרעות‪ ,‬ובמיוחד השופט כתילי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫הסכסוך כ"אי" לא רשום בתוך הגוש שיירשם‪ .‬רבים אינם יודעים כי התקנות מתירות את האפשרות‬
‫הזאת‪ .‬כך יוכלו רוב הבעלים בגוש ליהנות מיתרונות הרישום בלי להיות בני ערובה בידיהם של סרבני‬
‫הסדר‪ .‬הדבר גם יקטין את כוח המיקוח של אותם סרבנים‪.‬‬
‫‪ .4‬קרקעות רשומות שבהן החזקה בפועל אינה מוסדרת ואינה מעודכנת‬
‫בלשכת הרישום {‪}8‬‬
‫ביישובים שבהם הונהג הסדר רישום המקרקעין כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים‪ ,‬הבעלים‬
‫המחזיקים במקרקעין הם כבר דור רביעי‪ .‬נוצר ריבוי של בעלים‪ ,‬לעיתים מאות רבות ואף אלפים בגוש‬
‫אחד‪ .‬חלקו של כל בעלים‪ ,‬מחזיק בפועל או מחזיק פוטנציאלי קטן‪ ,‬ואין כל הסדר מיקום ותיחום‬
‫בעלות‪ .‬במקרים רבים יצר המצב הזה סכסוכים (לעיתים סכסוכי דמים) בין בני משפחה או שכנים‪,‬‬
‫בעיקר במצבים של התערבות חיצונית כמו ויכוחים על חלקו של כל מחזיק בהפקעות‪ ,‬עיסקאות נטו או‬
‫ברוטו‪ ,‬תכנון שלא מתחשב בהסדרי הקניין ועוד‪ .‬במקרים רבים נדמה שהמצב לא ייפתר ללא כפייה‬
‫חיצונית של הסדר‪ .‬בשיחות שנערכו לקראת הכנת מסמך זה הוברר שהרישום לא התבצע מסיבות שונות‪,‬‬
‫שהשתנו לאורך השנים‪:‬‬
‫עם הקמת המדינה ובשנים שלאחר מכן‪ ,‬הציבור הערבי לא רצה לשתף פעולה עם השלטון‪ ,‬בין היתר כי‬
‫ראה בו גורם זמני וחולף‪ .‬תפיסה זו תוארה אצל ח'מאיסי כתפיסת הארעיות וההמתנה‪ 36.‬הקרקע נתפסה‬
‫כדבר כמעט מקודש‪ ,‬ואיש לא רצה לפגוע בחזקה עליה כתוצאה ממגע עם השלטון‪ .‬מאוחר יותר הוחלף‬
‫הזלזול בחשדנות וברצון להסתגר ולא לעורר שדים מרבצם‪ ,‬בבחינת "לא אפנה לשלטונות לרישום‬
‫מקרקעין בבעלותי‪ ,‬וכך אני עשוי להימנע מתשלום מסים‪ ,‬ממפקדי אוכלוסין ושאר מרעין בישין שמזמן‬
‫שלטון מרכזי‪ ,‬הנתפס כעוין ובעל פוטנציאל גדול לשלילת זכויותי"‪ .‬בהמשך החלו זרמים תת‪-‬קרקעיים‬
‫לערער את ההסתגרות‪ :‬התערערות ההסדרים הבלתי פורמליים של החזקה בקרקע‪ ,‬המחסור הגובר‬
‫בקרקע‪ ,‬עליית ערך הקרקע‪ ,‬פיצול המשפחה המורחבת למשפחות גרעיניות ושינוי בגישתן של הנשים‬
‫( בעבר ויתרו כמעט כל הנשים לאחיהן על הזכות לרשת את הקרקע‪ ,‬אך היום לא כולם עושות זאת‪ ,‬ויש‬
‫לכך השלכות על תהליכי רישום צווי ירושה)‪.‬‬
‫העיור המואץ ועוד גורמים סביבתיים הובילו לתחילת השינוי ביחס לקרקע‪ .‬גם השתכללות המערכת‬
‫הכלכלית והרצון (והצורך) לקחת משכנתאות האיץ את הצורך ברישום בעלות מדויקת‪ .‬דוברים רבים‬
‫מציינים את השינוי התפיסתי שמתחולל במגזר הערבי‪ ,‬המתבטא בין היתר גם בסוגיית הרישום‪ :‬בעשור‬
‫האחרון ואולי מעט לפני כן‪ ,‬עם התעוררות שיח הזכויות והמשפטיזציה שלו בחברה הערבית‪ ,‬גוברת‬
‫ההבנה כי הדרך לנהוג במקרקעין היא הפוכה מזו שננקטה עד כה‪ .‬כחלק מהחתירה לשוויון‪ ,‬יש לרשום‬
‫את הזכוי ות הקרקעיות על שם בעליהן בלשכות רישום המקרקעין של המדינה ולעגן את הקשר העמוק‬
‫לאדמה גם במסמך משפטי התקף כלפי כולי עלמא‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫ראסם ח'מאיסי (‪ ,)2004‬חסמים בתכנון יישובים ערביים בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .5‬מכשולים בפני רישום הזכויות במקרקעין‬
‫למרות השינוי בתפיסת הקרקע וההבנה הגוברת בצורך בהסדרתה וברישומה‪ ,‬אזרחי ישראל הערבים‬
‫עדיין לא פתחו במהלך מסיבי של הסדרה ורישום בעלות‪ .‬כאן נכנסים לתמונה חסמים מגוונים‪ ,‬חלקם‬
‫בעלי אופי אידיאולוגי‪ ,‬חלקם כלכליים‪ ,‬חלקם תרבותיים‪-‬משפחתיים ועוד‪ .‬בפרק זה נתאר ביתר פירוט‬
‫את החסמים המונעים את רישום המקרקעין על שם בעליהם‪.‬‬
‫‪ 5.1‬מודעות ועלות ההליך‬
‫ראשית‪ ,‬ההכרה אינה נחלת הכלל‪ .‬לדעתנו‪ ,‬האחריות לשינוי התודעה היא בראש ובראשונה של המדינה‪.‬‬
‫תחושת המצור הקרקעי של האזרחים הערבים נובעים מהליכי הפקעה מסיביים שבוצעו לאורך השנים‪,‬‬
‫וגרמו לחוסר אמון קשה ולאי‪-‬רצון לשתף פעולה עם הסדרי המקרקעין של המדינה (עוד על סוגיה זו‬
‫ראו בפרק ההמלצות)‪ .‬יש המאשימים את פרנסי היישובים שהם מודעים היטב למרכזיות הסוגיה‬
‫ולחשיבות פתרונה‪ ,‬אך אינם מתאמצים מספיק כדי להנחיל מודעות זו לאזרח הקטן ולגרום לו לנקוט‬
‫צעדים מעשיים‪ .‬רבים מהמרואיינים סברו כי המכשול הראשון והעיקרי בדרך להסדר הוא חוסר המוכנות‬
‫של המחזיקים בקרקע לשלם שכר הוגן לשמאי‪ ,‬עורך דין או מודד שיכין את המסמכים כראוי‪ .‬הכנת‬
‫תוכנית הראויה להירשם בלשכת המקרקעין יקרה בהרבה מאשר הכנת תשריט חלוקה שלא על פי‬
‫התקנות‪ 37,‬והבדלי העלות מהווים חסם משמעותי‪ .‬הכנת טבלת איזון במקום שיש בו מאות יורשים אינה‬
‫דבר של מה בכך‪ ,‬והמשימה רק הולכת ומסתבכת ככל שהזמן עובר‪.‬‬
‫באספקט אחד בלבד יש לחלוף הזמן משמעות חיובית‪ :‬משיושלם הקדסטר הספרתי צפויות עלויות‬
‫הרישום לרדת‪ ,‬בשל נתוני רקע זמינים ומדויקים שיעמדו לרשות המודדים‪ 38.‬מאז ‪ ,1998‬כל תוכנית‬
‫‪39‬‬
‫לצורכי רישום היא חלק מהקדסטר האנליטי‪.‬‬
‫‪ 5.2‬מס רכוש‬
‫בראש החסמים הכלכליים עומד החשש מגובה החובות למס רכוש‪ ,‬שלא ניתן לעמוד בהם‪ .‬בעקבות‬
‫מאבק שניהלו עמותות‪ 40,‬בתחילת שנת ‪ 2000‬הועמד שיעור המס על ‪ ,0%‬ולפיכך אין מחייבים עוד‬
‫‪41‬‬
‫נישומים במס רכוש‪ ,‬אולם נותרו חובות עבר רבים‪ ,‬רובם כנראה במגזר הערבי‪.‬‬
‫מס רכוש הוא מס המוטל על קרקע פנויה שאינה קרקע חקלאית‪ .‬סוגי הקרקע שבעליהם חייבים בתשלום‬
‫מס רכוש הם קרקע פנויה שאינה קרקע חקלאית‪ ,‬אף אם טרם הותרה לבנייה; קרקע פנויה שעומד עליה‬
‫מבנה ארעי; קרקע שבנוי עליה בניין קבע‪ ,‬ששטחו פחות מ‪ 30-‬אחוזים מהשטח שמותר היה לבנות בעת‬
‫הבנייה‪ ,‬או בעת שהחייב במס נעשה לבעל הקרקע ( למעט בדרך של ירושה או מתנה מקרובים)‪ ,‬לפי‬
‫‪37‬‬
‫ההבדל הכספי עשוי להגיע לעיתים ליחס של ‪.1:5‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ http://www.mapi.gov.il/page.php?id=cadastre/forum/cadastre_db‬להרחבה בנושא בניית הקדסטר‪:‬‬
‫‪ 39‬לחשיבות הכנת הקדסטר למשק ראו ניתוח כלכלי מפורט של הכלכלן מאיר אמיר‪" :‬עלות ותועלת למשק בהכנת‬
‫קדסטר אנליטי ותלת‪-‬ממד"‪www.mapi.gov.il/cadastre/forum/protocol05/costbenefit.ppt .‬‬
‫‪ 40‬מאבק שהובילו שבתאי עזריאל וג'אבר עסאקלה‪.‬‬
‫‪http://azriel.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=113‬‬
‫‪ 41‬ראו לעניין זה מאמרה של פרופ' נטע זיו (‪" ,)2003‬מיסוי המיעוט – המאבק לביטול מס רכוש כהכרה בשונות‬
‫התרבותית של פלסטינים בישראל"‪ .‬עיוני משפט כ"ו‪ ,‬עמ' ‪.197‬‬
‫‪23‬‬
‫המועד המאוחר – תחויב בתשלום מס רכוש על קרקע רק בחלקה; קרקע חקלאית היא קרקע המיועדת‬
‫לחקלאות על פי תוכנית בניין ערים‪ ,‬והיא אינה חייבת במס רכוש‪ .‬לאחר מאבק של ועד הפעולה לענייני‬
‫מס רכוש בראשות מר ג'אבר עסאקלה‪ ,‬נקבע כי אין צורך בהוכחה כי הקרקע משמשת בפועל לחקלאות‪.‬‬
‫גם קרקע שאינה מיועדת לחקלאות (על‪-‬פי תוכנית בניין ערים) אך משמשת לחקלאות במשק החקלאי‬
‫של בעליה‪ ,‬שעיקר הכנסתו מחקלאות‪ ,‬מוגדרת כקרקע חקלאית‪.‬‬
‫החוק קובע כי רישום קרקע בלשכת רישום המקרקעין יתאפשר רק לאחר שבעל הקרקע ימציא לרשם‬
‫המקרקעין אישור על תשלום חובו למס רכוש עבור הנכס האמור‪ ,‬וכן על כל יתר המקרקעין שזמן‬
‫תשלום המס עליהם הגיע‪ .‬ברשות המיסים לא הצלחנו לברר לאילו סכומים מגיעים חובות העבר ומה‬
‫יהיה היקפו של ויתור מצד המדינה‪ ,‬אם בכלל‪ 42.‬אנו סבורים כי מורטוריום מסים אינו רעיון פרוע כפי‬
‫שהוא נשמע‪ ,‬הן מהטעם הפשוט שהחוב אינו בר‪-‬גבייה ואיש לא מנסה לגבותו או מביא בחשבון כי יגיע‬
‫אי פעם לקופת האוצר‪ ,‬והן מהטעם שהחוק לרישום שיכונים ציבוריים מנהיג (לגבי הרישום הראשון)‬
‫למעשה מורטוריום נרחב אף יותר מבחינת תחולתו והיקפו‪ .‬הטיעון הפרקטי (אי אפשר לגבות) וטיעון‬
‫השוויון והצדק (השוואה לתרש"צים) מחייבים שניהם את רשות המסים לדעתנו‪ ,‬במסגרת התפקיד‬
‫שהוטל עליה בהתאם להחלטת הממשלה בעניין תוכנית החומש לפיתוח כלכלי בקרב אוכלוסיית‬
‫המיעוטים לפתור סוגיה מרכזית זו‪ ,‬העשויה להוות מנוף חיובי לשינויים גם בתחומים המשיקים לה‪.‬‬
‫יש לזכור שעד שנות השמונים היה בארץ מס עיזבון‪ ,‬וייתכנו חובות עבר שצברו ריביות וקנסות גם בגין‬
‫מס זה‪.‬‬
‫‪ 5.3‬מיסוי בגין עיסקות מקרקעין‬
‫על כל עיסקת מקרקעין חלים מסים שונים‪ ,‬למדינה או לרשות המוניציפלית‪ :‬מס שבח‪ ,‬מס רכישה‪ ,‬מס‬
‫מכירה‪ ,‬היטל השבחה‪ ,‬אגרות והיטלים שונים לרשות המקומית‪ .‬האנשים שעימם שוחחנו הביעו דעות‬
‫שונות באשר לקשר בין הרצון להימנע מתשלום מסים ובין העובדה שעיסקות מקרקעין לא מדווחות‬
‫‪43‬‬
‫לרשויות ולפיכך לא נרשמות‪ .‬הדיון בענייני מיסוי רלבנטי גם למקרים של איחוד וחלוקה‪.‬‬
‫‪ 5.4‬סיבות פוליטיות‪-‬ערכיות‬
‫קרקעות רבות שאינן נרשמות על שם המחזיקים בהן הן מתחמי "מושעא" נרחבים – אדמות שבהן יש‬
‫למינהל מקרקעי ישראל דריסת רגל כמנהל עבור רשות הפיתוח‪ .‬הבעלים והמחזיקים לא מוכנים לקדם‬
‫הסדר מקרקעין או הסדר איחוד וחלוקה ולהסכים לפירוק השיתוף‪ ,‬שמשמעותו מבחינתם קבלת הרציונל‬
‫של חוק נכסי נפקדים והכרה דה פקטו ודה יורה בזכותה של רשות הפיתוח על מקרקעין שהיו של בני‬
‫משפחתם‪ ,‬לרוב מדרגה ראשונה‪ ,‬שגורשו או עזבו את שטח המדינה בשנת ‪ .1948‬מינהל מקרקעי ישראל‬
‫משווק את הקרקעות שהתקבלו בעקבות פירוקי השיתוף במושעא‪ ,‬ובעלי הזכויות החדשים הם לעיתים‬
‫קרובות חסרי האדמות ביישוב‪ ,‬חלקם "פליטי פנים"‪ 44.‬זו סוגיה רגישה שיש לתת את הדעת על פתרונה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫האחראי על הנושא הוא ככל הנראה מר אהרן אליהו מרשות המיסים‪.‬‬
‫‪ 43‬ראו רז כהן לעיל‪.329-334 ,‬‬
‫‪ 44‬על העקורים הפלסטינים בישראל ראו דף מידע של מרכז מדה אלכרמל‪:‬‬
‫‪research.org/?LanguageId=3&System=Item&VolumeId=14&MenuId=16&ItemId=126‬‬
‫‪24‬‬
‫‪http://jadal.mada-‬‬
‫מר יואב קולר‪ ,‬מנהל המרכז לרישום עירוני והאחראי על תחום רישום והסדר הקרקעות בממ"י‪ 45,‬אמר‬
‫כי המינהל מוכן לקדם על חשבונו את פירוקי השיתוף ואת רישום הזכויות על שם המחזיקים השונים‪.‬‬
‫מדובר באלפי דונמים שהטיפול בהם על חשבון המינהל יכול הן לפתור את חוסר היכולת להוציא היתר‬
‫למחזיקים במאות יחידות דיור קיימות‪ ,‬והן להגדיל מאוד את הצע המגרשים החדשים לשיווק ביישובים‪.‬‬
‫גם באזורים שאינם כרוכים במושעא עם ממ"י נתקלים בהתנגדות בעלת אופי לאומי לרישום‪ .‬אמנם‬
‫מנהל המרחב של מפ" י בנצרת וכל המודדים המועסקים במפ"י ביישובים ערביים הם ערבים‪ ,‬אבל‬
‫כניסתם למדידות במרכזי כפרים ערביים נתקלת לא פעם בהתנגדות אלימה‪ .‬כך למשל מתעכבות פעולות‬
‫ההסדר בפוריידיס ובטייבה‪ .‬בנספח ה' מובאת תוכנית עבודה של ממ"י לשנת ‪ ,2010‬שבה הודגשו‬
‫הפרצלציות שעל פי זיהוין בטבלה הסקנו כי הן מיועדות להסדרת קרקעות בבעלות ערבית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כאשר הקרקע לא רשומה על שם בעליה אי אפשר לעקל אותה (הן המדינה כבעלת חוב והן זוכה‬
‫בהליך הוצאה לפועל)‪ ,‬וגם קצבאות סעד ורווחה נשללות לעיתים‪ 46‬ממי שהוא בעלים של מקרקעין‪.‬‬
‫‪ 5.5‬חסמים "מקצועיים"‬
‫עורכי דין רבים הפועלים בחברה הערבית ומנהיגי יישובים (ראשי מועצות ועיריות‪ ,‬מהנדסים ומתכנני‬
‫ערים) לא תמיד מכירים את הנושא ואת הכלים המקצועיים לקידומו‪ ,‬ובראשם את תוכניות האיחוד‬
‫והחלוקה‪ .‬להפתעתנו‪ ,‬התחקיר של עמותת סיכוי העל ה כי גם אנשי מקצוע בולטים עדיין סבורים שכדי‬
‫להכין תוכנית איחוד וחלוקה יש להודיע לכל הבעלים‪ ,‬והדבר בלתי אפשרי היות שכמעט אף פעם אי‬
‫אפשר למצוא את כולם‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬במרץ ‪ 2009‬אושרו תקנות חדשות‪ 47‬המאפשרות להודיע‬
‫לבעלים באמצעות פרסום בעיתונות‪ 48,‬ובכך משחררות חסם שאכן היה משמעותי בעבר‪ ,‬אך אינו קיים‬
‫עוד‪ .‬גם האפשרות למנות בורר בדבר זכויות בעלי המגרשים שופרה ושוכללה‪ ,‬אך אינה מוכרת לרוב‬
‫‪49‬‬
‫אנשי המקצוע שעימם שוחחתי‪ .‬יש לציין כי הוועדות עושות שימוש מועט במינוי בוררים‪.‬‬
‫חוסר אמון באנשי מקצוע אינו נדיר‪ .‬הן מודדים והן עורכי דין נתפסו בעבר בזיופים‪ ,‬תופעה שמובילה‬
‫לפגיעה קשה בזכויות של הצד היריב וגורמת לחשדנות‪ .‬על הממסד מוטלת חובה לטפל באתיקה‬
‫וביושרה של אנשי המקצוע ביתר נחישות‪ ,‬כדי להחזיר את האמון במערכת ולעודד פנייה לאנשי מקצוע‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫בפגישה אישית‪ ,‬לציטוט‪.‬‬
‫‪ 46‬הביטוח הלאומי מנהל מאות רבות של הליכים מינהליים ומשפטיים הנוגעים לבעלות של אזרחים על קרקע בהקשר של‬
‫זכאות לקיצבה (בעיקר הבטחת הכנסה)‪ ,‬והדבר יוצר עומס אדיר על המערכת‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫תקנות התכנון והבנייה (תוכנית איחוד וחלוקה) תשס"ט‪ ,2009-‬סעיף ‪ – 10‬שליחת הודעות לבעלים‪.‬‬
‫‪( 48‬א) "פרסום בעיתון" לעניין חוק זה‪ )1( :‬פרסום בשני עיתונים יומיים בשפה העברית‪ ,‬שלפחות אחד מהם הוא עיתון‬
‫נפוץ כאמור בסעיף קטן (ב)‪ ,‬ובמקום שבו מופיע עיתון מקומי לפחות אחת לשבוע – פרסום נוסף בעיתון המקומי; (‪)2‬‬
‫במרחב תכנון מקומי שבו האוכלוסייה הדוברת ערבית מהווה לפחות ‪ 10‬אחוזים מכלל האוכלוסייה‪ ,‬פרסום אחד בעיתון‬
‫המתפרסם בשפה הערבית‪ ,‬אחד בעיתון נפוץ בעברית ואחד בעיתון מקומי כאמור; (‪ )3‬במרחב תכנון מקומי שבו‪ ,‬לדעת‬
‫יושב ראש הוועדה המחוזית‪ ,‬קיים שיעור ניכר של ציבור שאינו קורא אף אחד משלושת העיתונים הנפוצים כמשמעותם בסעיף‬
‫קטן (ב)‪ ,‬פרסום אחד בעיתון מתוך רשימה שיקבע שר הפנים לאותו מרחב תכנון מקומי‪ ,‬אחד בעיתון נפוץ בעברית ואחד‬
‫בעיתון מקומי כאמור‪.‬‬
‫‪ 49‬רז כהן לעיל‪ ,‬עמ' ‪.464‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 5.6‬הצלחה מקומית‬
‫ראויה לציון פעולת הוועדה המקו מית לתכנון ובנייה לב הגליל‪ ,‬שמימנה מקופתה‪ ,‬ללא השתתפות או‬
‫סיוע של משרד הפנים או משרד המשפטים‪ ,‬הכנה ואישור של כמה תוכניות איחוד וחלוקה לצורכי‬
‫רישום‪ .‬התוכניות בסח'נין היו פועל יוצא של עבודת שיתוף ציבור גדולה ומוצלחת‪ ,‬הובלה של מנהיגות‬
‫מקומית חזקה ונחושה וקאדר מקצועי מסור מהוועדה ומהאזור‪ 50.‬התוכניות נרשמות בימים אלה בלשכת‬
‫רישום המקרקעין‪ ,‬ויש בכך להוות דוגמה חיובית להצלחה של יוזמה מבורכת וביצוע נחוש תוך שיתוף‬
‫פעולה של כל הגורמים‪ .‬מתכנן המחוז‪ ,‬מר אלכס שפול‪ ,‬תמך בתהליך תוך כדי הגנה על הוועדה‬
‫מביקורת שהוטחה בה בשל החלטתה להפריש "רק" ‪ 28‬אחוזים לצורכי ציבור‪ 51‬כדי לסלול את הדרך‬
‫לשיתוף פעולה של האוכלוסייה עם התהליך‪.‬‬
‫הצלחה זו מלמדת לדעתנו שתוכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים היא כלי מיטבי לפעולה‬
‫בקרקעות רשומות שבהן החזקה בפועל אינה מוסדרת‪ ,‬וכי על מנת לנצל את היתרונות שהוא מעניק‬
‫(בעיקר החופש מפקידי הסדר‪ )...‬יש לפעול בשיתוף פעולה הדוק בין ראשי היישוב ותושביו ובין‬
‫הגופים השלטוניים הנוגעים באישור‪ ,‬כמתואר לעיל‪.‬‬
‫תהליך ההסדרה באום אלפחם הוא דוגמה מוצלחת פחות‪ ,‬אך ראוי לספר גם עליה‪ .‬שם מדובר בהסדר‬
‫ראשוני‪ ,‬שאינו חלק מהליך תכנוני ולא תוכנית איחוד וחלוקה‪ .‬ההסדר עבר בהצלחה את השלב הראשון‬
‫(מדידות בשטח‪ ,‬כניסה לחצרות הבתים ועוד)‪ .‬כאמור‪ ,‬זהו שלב בעייתי שמעורר חשדנות וכרוך בקושי‬
‫מול תושבים‪ ,‬ובמקרים מסוימים התהליך נעצר כבר בו‪ .‬העירייה השכילה ללוות זאת בתהליך הסברה‬
‫מקיף‪ ,‬המודדים לוו בנציג שנתפס כאמין מצד הרשות המקומית‪ ,‬ובכך אפשרו את השלמת השלב‬
‫הראשון‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬במרבית היישובים הערביים יש להסדיר את מרכזי היישובים (הסבוכים מאוד פיזית‬
‫ומאופיינים בריבוי חסמים תרבותיים וערכיים)‪ ,‬ועל כן נדרשת עבודה פרטנית מול בעלי הקרקע בסיוע‬
‫סוכנים קהילתיים‪ ,‬אנשי מקצוע מקומיים וכל גורם שעשוי להגביר את האמון‪ .‬אולם למרות שיתוף‬
‫הפעולה המוחלט בין התושבים והרשות המקומית המהלך נעצר‪ ,‬כנראה עקב בעיות בפעולתם של פקידי‬
‫ההסדר‪ ,‬אף כי לא הצלחנו לברר בוודאות מהי מהות העיכוב‪.‬‬
‫‪ 50‬רבים ציינו לטובה את אדר' דסמונד קפלן‪ ,‬אשר הכין את התוכניות‪.‬‬
‫‪51‬לעומת הפרשות במגזר היהודי‪ ,‬שכמעט תמיד עולות על ‪ 40‬אחוז וכרוכות בפיצוי כספי בשל כך‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .6‬החלטת ועדת הערר במחוז צפון‬
‫פרק זה דן בקבלת היתרי בנייה בקרקע רשומה ולעיתים אף מוסדרת‪ ,‬אולם מרובת מחזיקים שאינם‬
‫רשומים כבעליה (בדרך כלל כתוצאה מאי‪-‬רישום ירושה במשך דורות)‪ .‬זו סוגיה נפוצה‪ ,‬נפיצה וחדשה‪,‬‬
‫ולכן בחרנו להקדיש לה פרק נפרד‪.‬‬
‫שורה של החלטות שהתקבלו משנת ‪ 2008‬שמו קץ למצב שנגד את הדין‪ ,‬שבו מבקשי היתרים השתמשו‬
‫במסמכים שונים ( שאינם העתק מנסח רישום) להוכחת בעלות על הקרקע כדי לקבל היתר בנייה‪.‬‬
‫אחת ההחלטות המפורטות היא החלטה בערר ‪ ,179/08‬עלי קאסם גנאים נ' ועדה מקומית לתכנון‬
‫ולבנייה לב הגליל ופואד קאסם עבדאללה גנאים‪ ,‬מ‪ 6-‬בינואר ‪ .2009‬בהחלטה זו שבה ועדת הערר‬
‫וקבעה כי "אין לקבל פתרון מסוג זה‪ .‬משקבע המחוקק את הדרך להוכיח זכויות בקרקע‪ ,‬יש לכבדה ולא‬
‫להמציא פתרונות חסרי בסיס מבחינת הדין הקיים‪ 52".‬מפאת חשיבותן‪ ,‬נביא קטע רלבנטי מאחת‬
‫ההחלטות‪ ,‬אשר דנה באדם שביקש להוכיח את בעלותו באמצעות פסק דין של בית משפט‪ .‬הוועדה‬
‫‪53‬‬
‫המקומית דחתה את בקשתו לדון בהיתר‪ ,‬ומכאן הערר‪.‬‬
‫‪ ."10‬תקנות התכנון קובעות כי על מגיש בקשה להיתר להגישה כשהיא חתומה על בעל זכות בנכס‪]...[ .‬‬
‫בנכס הרשום במרשם המקרקעין הבעל הרשום או חוכרו; ‪ ...‬בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין – מי‬
‫שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן‬
‫פיצויים‪ ,‬התשכ"א‪.1961-‬‬
‫‪ .15‬הרישום בלשכת רישום המקרקעין אינו דקלרטיבי בלבד‪ .‬הוא קונסטיטוטיבי‪ ,‬ובהעדר רישום שכזה‪,‬‬
‫אין לאביו של העורר כל זכות בקרקע‪ .‬הוא אמנם זכאי להירשם ככזה‪ ,‬אולם כל עוד הוא לא עשה כן‪ ,‬אין‬
‫הוא עומד בדרישה הקבועה בתקנה ‪2‬א(‪ )1‬לתקנות‪ ,‬ואין הוא "הבעלים הרשום" של הקרקע‪ .‬עמד על כך‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬ע"א ‪ 288/95‬ג'ורג'ט נקולא סארגי לחאם ואח' נ' נימר סלים אל‪-‬זארובי ואח'‪ ,‬פ"ד‬
‫נד(‪( 618-619 ,598 )2‬ההדגשות הוספו על ידי ועדת הערר)‪:‬‬
‫עניינו של פסק הדין בפשרה הוא מ תן תוקף להסכם פשרה שבעקבותיו הוטל חיוב אישי על לחאם להעביר‬
‫את המקרקעין הרשומים על שמם לזארובי‪ .‬ההסכם הושג בתביעה שהוגשה על ידי זארובי נגד לחאם‪ ,‬על‬
‫פי חוזה מכר מקרקעין שנכרת ביניהם בשנת ‪ .1942‬החוזה הוא התחייבות אובליגטורית להעביר בעלות‬
‫במקרקעין‪ ,‬ופסק הדין בפשרה הנותן לו תוקף איננו משנה מאופיו האובליגטורי‪ .‬זהו פסק דין לאכיפת‬
‫הסכם מכר שהינו פסק‪-‬דין גברא (‪ )In Personam‬המחייב את הצדדים הישירים להתדיינות ואת‬
‫חליפיהם‪ .‬הוא איננו מתיימר לקבוע דבר‪-‬מה ביחס לצדדים שלישיים כל עוד לא נרשמו המקרקעין על שם‬
‫זארובי‪ ]...[ .‬רישום המקרקעין הוא המקנה זכות בעלות בקרקע‪ ,‬באשר הרישום הוא קונסטיטוטיבי‬
‫ובלעדיו אין עוברת זכות הקניין במקרקעין (סעיף ‪(7‬ב) לחוק המקרקעין;‬
‫‪ .4‬זאת ועוד‪ ,‬בדומה להוצאתו לפועל של פסק דין‪ ,‬הרישום איננו פעולה אוטומטית המתבצעת על ידי‬
‫הרשם בהינתן פסק הדין‪ .‬אף שהרשם חייב לרשום את פסק הדין [‪ ,]...‬על הזוכה להניע את גלגלי המרשם‬
‫כשבידו פסק הדין לטובתו ולעמוד בתנאים הנדרשים לצורך ביצוע הרישום‪ ,‬וביניהם החובה להוכיח כי‬
‫‪ 52‬ציטוט מתוך ההחלטה נוספת בערר ‪ ,239/08‬עלי דיאב טרביה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה לב הגליל ועותמאן‬
‫איברהים אבו יונס‪ ,‬מיום ‪ 23‬בנובמבר ‪ ,2008‬ראו נספח ו')‪.‬‬
‫‪ 53‬ערר ‪ ,63/09‬מקום הבנייה‪ :‬עראבה‪ ,‬כסרא דראושה נ' ועדה מקומית לתכנון ולבנייה לב הגליל (ראו נספח ז')‬
‫‪27‬‬
‫שולמו המסים החלים על המקרקעין ועל העברתם‪ ,‬כגון מסים לרשויות המקומיות‪ ,‬מס שבח מקרקעין‬
‫ומס רכישה‪[ .‬סעיף ‪]4‬‬
‫‪ .17‬שמענו גם כי הסיבה שבעטיה לא מתבצע הרישום בלשכת רישום המקרקעין היא קיומם של חובות‬
‫לשלטונות המס‪ .‬אנו סבורים כי זוהי סיבה טובה מדוע לא להקנות מעמד למי שלא ביצע רישום עקב סיבה‬
‫זו‪ ,‬וזאת אפילו הדבר לא היה מוצא את ביטויו בפסק הדין ההצהרתי‪ ,‬קל וחומר כאשר דברים אלו נאמרו‬
‫מפורשות ונקבעו כתנאי לביצוע הרישום של אבי העורר כבעלים‪ .‬בספר החוקים קיימות הוראות‪ ,‬אשר‬
‫נועדו לסייע לשלטונות המס לגבות חובות‪ ,‬על ידי מניעת ביצוע הרישום‪ ]...[ .‬אי‪-‬עמידה על ביצוע הרישום‬
‫מהווה תמריץ לאי‪-‬ביצוע התשלומים המגיעים למדינה‪ .‬אנו מוצאים כי אין זה ראוי כי אורגן סטטוטורי‪,‬‬
‫כגון הוועדה המקומית‪ ,‬יסייע‪ ,‬גם אם בעקיפין‪ ,‬להשתמטות ממסים‪ .‬על כן‪ ,‬גם מסיבה זו‪ ,‬אנו סבורים כי‬
‫ניתן לקבוע שאין לראות במי שזכויותיו אינן רשומות כבעל זכות בנכס מכוח תקנה ‪2‬א לתקנות "‬
‫(ההדגשות במקור)‪.‬‬
‫‪ 6.1‬השפעת ההחלטות‬
‫בעקבות שורת ההחלטות שונתה המדיניות בחלק מן הוועדות המקומיות‪ ,‬ותושבים נתקלו בסירוב גורף‬
‫של חלק מן הוועדות המקומיות לדון בהיתרי הבנייה שהוגשו להן בהעדר חתימת בעלים רשום‪ .‬הדבר‬
‫יצר כעס ומרמור בקרב מי שרצה להסדיר את המעמד החוקי של מגוריו‪ .‬על פי מה שנמסר לנו‪ ,‬רוב‬
‫רובן של הבקש ות להיתר שמוגשות לוועדות המקומיות (לפחות במחוז הצפון) עניינן בהסדרת בנייה‬
‫‪54‬‬
‫קיימת‪ ,‬לרוב בעקבות פעולות פיקוח והתראות של הוועדות המקומיות‪.‬‬
‫בוועדה מקומית לב הגליל‪ ,‬למשל‪ ,‬התקיימו דיונים לא מעטים בעניין עקב התסיסה הציבורית‪ .‬בלשכתו‬
‫של יו"ר הוועדה עו"ד מנחם עירון התקיים ביוני ‪ 2009‬דיון רב‪-‬משתתפים בנושא‪ .‬היועצת המשפטית‬
‫עו"ד חנין מויס סמעאן חיוותה את דעתה בצורה מפורטת‪ .‬ההחלטה היתה לפנות לשר כדי לשנות את‬
‫החוק ולפרט כמה אמצעים חלופיים שיספקו את הוועדות לתכנון ולבנייה‪ ,‬אולם לא ידוע לנו על‬
‫תשובתו בעניין‪ .‬בנובמבר ‪ 2009‬דנה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב הגליל בעניין‪ .‬הדיון וההחלטה‬
‫(ראו שניהם בנספח ח') שיקפה התנגשות חזיתית בין גורמי המקצוע בוועדה ובין נבחרי הציבור‪.‬‬
‫אציין כי אנשי ציבור ואנשי מקצוע ערבים שעימם שוחחנו (מודדים‪ ,‬מהנדסים ועורכי דין) אמרו לנו‬
‫בשיחות שלא לציטוט כי אם ישונה החוק יימשך הכאוס השורר בענייני הרישום לנצח ואף יחמיר‪ .‬הקלה‬
‫או ויתורים משמעותם שלעולם לא יהיה רישום מקרקעין מסודר במגזר הערבי‪.‬‬
‫על פי מהנדס הוועדה המקומית לב הגליל‪ ,‬רשם המקרקעין במחוז צפון ויו"ר ועדת ערר בצפון‪,‬‬
‫ההחלטה הביאה להאצה משמעותית ברישום המקרקעין במגזר הערבי בצפון‪ ,‬שכמוה לא נראתה מאז‬
‫קום המדינה‪ .‬תנופה דומה לא נרשמת במחוזות אחרים‪ ,‬שבהם הוועדות לתכנון ובנייה לא מקפידות‬
‫ליישם את הוראות החוק‪ .‬אנו ממליצים לבחון בצורה השוואתית ומדויקת אם יש ממש בהתרשמות זו‬
‫של בעלי התפקידים‪ .‬הבדיקה תיעשה תוך השוואה בין נתונים בדבר רישום תוכניות איחוד וחלוקה‬
‫ואישורן בתחומן של ועדות המיישמות את הדין בנוגע להוכחת בעלות‪ ,‬ובין הוועדות שאינן מקפידות‬
‫על כך‪.‬‬
‫‪ 54‬יצוין כי חלק מפעולות הפיקוח של הועדות הן פועל יוצא של הלשנות (ברובן אנונימיות) של תושבי המקום‪ ,‬חלקם בעלי‬
‫מקצוע בתחום הבנייה והרישוי וחלקן תוצאה של סכסוכי בעלות‪ ,‬ולאו דווקא יוזמות של הוועדות עצמן‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪.7‬‬
‫המלצות‬
‫פרק זה מבקש לרכז את התובנות העולות מניתוח המצב הקיים ולתרגמן להמלצות מתודולוגיות‪,‬‬
‫תוכניות ואופרטיביות העשויות להביא לשינוי משמעותי במצב רישום המקרקעין והסדרתם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬פרסם פרופ' ראסם ח' מאיסי כמה המלצות מדיניות לקידום רישום מקרקעין‪ ,‬שכוחן יפה גם‬
‫היום‪ .‬נביא את המלצותיו גם להלן ונציע המלצות מדיניות העולות מתחקיר חדשני זה‪.‬‬
‫לדעת ח'מאיסי‪ ,‬יש כמה צעדים העשויים להניע תהליך של הגברת רישום המקרקעין בחברה הערבית‪:‬‬
‫‪ ‬הסדרת רישום הבעלות ותיחומה באמצעות שימוש בפקודת הסדר המקרקעין‬
‫‪ ‬הגברת מודעות הציבור להליך רישום המקרקעין‬
‫‪ ‬פישוט וקיצור של התהליך והפחתת עליות הרישום‬
‫‪ ‬הכנת תשריטי חלוקה על פי סעיף ‪ 137‬לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬ואיחוד וחלוקה מחדש על פי פרק‬
‫ג' סימן ז' לחוק‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫‪55‬‬
‫לגבי רה‪-‬פרצלציה מציב ח'מאיסי עקרונות המבטאים התחשבות במנהגים הקיימים בחברה הערבית‪,‬‬
‫וממליץ על הקמת שלושה גופים‪:‬‬
‫‪ ‬גיבוש צוות מקצועי רב ‪-‬תחומי‪ ,‬שבו ישתתפו מתכננים‪ ,‬שמאים‪ ,‬משפטנים ומודדים‪ .‬צוות זה‬
‫יפיק לקחים מפרויקטים קיימים ויכין מודל מערכתי פשוט וברור להפעלת מנגנון איחוד וחלוקה על פי‬
‫הכלים הזמינים‪ .‬אם יידרשו עוד כלים באופן שמחייב תיקוני חוקים או תקנות‪ ,‬הצוות יציע את השינוי‪.‬‬
‫‪ ‬מינהלת ביצוע‪ ,‬המורכבת מנציגי המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר והרשויות המקומיות‪.‬‬
‫תפקידה יהיה לנהל את תהליך האיחוד והחלוקה כפרויקט ייעודי בעל משימות תחומות בזמן‪.‬‬
‫‪ ‬קרן פיתוח ממשלתית‪ ,‬אשר תממן את פעולות האיחוד והחלוקה באמצעות תקצוב הוועדות‬
‫המקומיות‪ .‬הקרן תמומן מתקציב המדינה ותקצה מימון ביניים לוועדות המקומיות או למינהלת הביצוע‪.‬‬
‫יש לקוות כי המנדט המהותי של הגופים שתיאר ח' מאיסי יקרום עור וגידים תחת הגופים המוקמים‬
‫בימים אלה מכוחה של החלטת הממשלה בעניין תוכנית החומש‪.‬‬
‫בהתבסס על התחקיר שלנו‪ ,‬להלן המלצותינו לקידום רישום מקרקעין בחברה הערבית‪.‬‬
‫‪ 7.1‬המלצות מבניות וכלליות‬
‫א‪ .‬פעולת הצוות הבין ‪-‬משרדי שהוקם מכוח החלטת הממשלה על תוכנית החומש‪ .‬אנו ממליצים ליישם‬
‫את החלטת הממשלה שהטילה על מנהל רשות המסים את הקמתו של צוות בין‪-‬משרדי לגיבוש המלצות‬
‫לעידוד רישום זכויות במקרקעין במגזר המיעוטים‪ ,‬באופן שיטיל על הוועדה להאצת הרישום המוזכרת‬
‫כאן את האחריות לגיבוש ההמלצות‪ .‬כמו כן אנו מציעים לצרף את נציג רשות המסים כחבר בוועדה‪,‬‬
‫בעיקר לענייני מורטוריום מסים‪ .‬הוועדה תשמש כפלטפורמה בין‪-‬משרדית להחלפת מידע‪ ,‬שיתוף‬
‫פעולה ולימוד של הנתונים והסוגיות שעומדות על הפרק מבחינת הרשויות המקומיות ומשרדי‬
‫הממשלה‪ .‬הוועדה תהיה אחראית לטיפול ברישום במגזר הערבי ולקידומו‪ ,‬בעיקר בקרקעות פרטיות‪.‬‬
‫‪ 55‬ח'מאיסי ממליץ על מעבר ממשטר התנהגותי קנייני‪ ,‬מסורתי ומסתגר‪ ,‬למצב שבו ניתן לזהות את האינטרסים ולממש‬
‫אותם על ידי אימוץ עקרון ההתמרה (‪ )trade off‬והניוד (‪ )mobility‬ופתיחות רבה יותר לשינויים‪.‬‬
‫‪ 56‬ראו שם (עמ' ‪ )56‬להרחבה בעניין ששת העקרונות שיש לאמץ כדי להצליח במעבר‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫חשוב מאוד לקדם חברות ומחויבות של נציגות בכירה ממשרד המשפטים בוועדה (באמצעות צירופם‬
‫של מנכ"ל המשרד ו‪/‬או של מנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין‪ ,‬ולא רק של פקידי ההסדר)‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעולה ל שינוי תודעתי בקרב הדרג המבצע‪ .‬יש ליזום בהקדם ישיבה ראשונה משותפת של נציגי‬
‫ארגוני החברה האזרחית הערביים הפועלים בתחום הדיור עם הוועדה להאצת הרישום‪ ,‬ולהציב את‬
‫הנושא על סדר יומה ותחת אחריותה כמשימה המוטלת מטעם משרד ראש הממשלה‪ .‬גיוס בעלי‬
‫התפקידים והמוסדות המיוצגים בוועדה למשימה חשובה זו בלב חפץ היא המטלה הראשונה המוטלת‬
‫על הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫נאמר בזהירות כי לעיתים נוצר הרושם שחלק מבעלי התפקידים היהודים בדרג המבצע סבורים כי עיכוב‬
‫ברישום הקרקעות על שם בעליהם הערבים מסייע לאינטרס של המדינה‪ .‬יודגש כי איננו סבורים כי כיום‬
‫מועבר מגבוה מסר כזה‪ ,‬סמוי או גלוי‪ ,‬ואולם יש להבהיר לבעלי התפקידים כי קידום ההסדר ורישום‬
‫קרקעות על שם בעליהן הערבים הוא אינטרס מיידי וישיר של המדינה‪.‬‬
‫ההחלטה להקצות תקציב גדול לקידום תכנון מפורט בקרקע פרטית‪ ,‬לרבות איחוד וחלוקה‪ ,‬לא יכולה‬
‫להתממש ללא הטמעת ההמלצות בעניין השינוי החברתי שיש לחולל בהבנה של חשיבות רישום‬
‫הזכויות בקרקע‪ ,‬והיא קשורה קשר בל יינתק עם עבודת הוועדה להאצת הרישום‪ .‬מדובר ב"שינוי‬
‫דיסקט" הכרחי לשינוי המציאות בתחום זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שיתוף אנשי מקצוע ומנהיגים ערבים‪ .‬כאמור‪ ,‬בחברה הערבית יש חשדנות לגבי תהליכי רישום‬
‫הקרקעות‪ .‬כדי לפוגג את החשדות ולקדם את הרישום‪ ,‬הכרחי לשתף אנשי מקצוע (מתכננים בולטים‪,‬‬
‫מודדים‪ ,‬עורכי דין ומהנדסים) ומנהיגים ערבים (כמו ראשי הרשויות המקומיות)‪ .‬כך גם לגבי שיתוף‬
‫אנשי מקצוע ערבים ממשרדי הממשלה בצוות הבין‪-‬משרדי שהומלץ על הקמתו ובוועדה להאצת‬
‫הרישום‪ .‬החשיבות של נוכחות אנשי מקצוע ערבים בכל אחד ואחד ממנגנוני קבלת ההחלטות וביצוע‬
‫הרישום כפי שתואר בפרק ‪ 3‬היא רבה‪ .‬יש אנשי מקצוע ערבים רבים בתחומים הרלבנטיים‪ ,‬חלקם בעלי‬
‫תפקידים בכירים בגופים הרלבנטיים (בעיקר במפ"י)‪ .‬יש לשקול להציב את אנשי המקצוע הערבים‬
‫בממ"י‪ ,‬במפ"י‪ ,‬במשרד המשפטים וכו' כנציגי משרדם בפורומים ובוועדות העוסקות בנושא‪.‬‬
‫נדגיש כי לדעתנו‪ ,‬ללא יישום המלצה זו הרישום לא יוכל להתקדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬איסוף נתונים‪ ,‬בעיקר מפקידי ההסדר‪ .‬כרקע לפגישות עם הוועדה להאצת הרישום יש להיפגש עם כל‬
‫אחד מהמוסדות החברים בה‪ ,‬ובעיקר עם הממונה על ההסדר במשרד המשפטים‪ ,‬בין היתר כדי לקבל‬
‫נתונים בדבר עבודת פקידי ההסדר‪ .‬על רקע בעיות פרסונליות באיוש תפקיד פקיד ההסדר בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬ולאור התלונות המרובות מצד המרואיינים בדבר תפקודם של חלק מפקידי ההסדר‪ ,‬יש‬
‫לבחון אם העומס המוטל עליהם הוא שמונע טיפול בזמן אמת בתוכניות המוזרמות אליהם ממפ"י‪ ,‬או‬
‫שמא מדובר בסדרי עבודה לקויים או אפליה בטיפול בתיקים הקשורים ליישובים ערביים‪ .‬כרגע אין שום‬
‫מידע פומבי בדבר מצב הרישום אצל פקידי ההסדר‪ ,‬לפי פילוח יישובי או בכלל‪ ,‬או רשימה של מפות‬
‫סופיות שהועברו לאישור של פקיד הסדר ונתקעו (ומובן שאיננו יודעים למה) וכיוצא באלה נתונים‬
‫חשובים להבנת המצב‪ .‬חשוב להציג את חומרת הבעיה לפי הפרישה המרחבית והיקף הביקוש לפיתוח‪.‬‬
‫ה‪ .‬תנופת השתלמויות מקצועיות‪ .‬אנו ממליצים שהוועדה להאצת הרישום תיזום השתלמויות מקצועיות‬
‫שיעסקו בחשיבות הרישום‪ ,‬יתרונותיו והדרכים לבצעו‪ ,‬באיחוד וחלוקה שלא בהסכמה וכיו"ב‪ ,‬ובפילוח‬
‫תוכני לפי קהל היעד‪ :‬אנשי מקצוע ערבים (אדריכלים‪ ,‬מתכנני ערים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬מודדים ועורכי דין)‪.‬‬
‫אנשי המקצוע הערבים הרבים בענף הם סוכני שינוי מצוינים‪ ,‬כיוון שיש להם אינטרס כלכלי ישיר‬
‫במהלך‪ ,‬המוסיף למוטיבציה לשינוי חברתי יסודי‪ .‬על הוועדה להאצת הרישום‪ ,‬בשיתוף עם משרד‬
‫הפנים‪ ,‬ועד ראשי הרשויות הערביות וארגוני החברה האזרחית ליזום השתלמויות לעובדי רשויות‬
‫‪30‬‬
‫מקומיות והנהגות היישובים‪ ,‬דוגמת ההשתלמות ברשויות המקומיות של מערכת המפע"ם‪ 57,‬בנושא‬
‫חשיבות הרישום וכלים מעשיים לביצועו‪.‬‬
‫מומלץ כי הוועדה‪ ,‬יחד עם משרד המשפטים ומינהל התכנון במשרד הפנים‪ ,‬תיזום השתלמות קצרה‬
‫בשיתוף המכון להשתלמויות שופטים על השפעות אי‪-‬רישום המקרקעין על מכלול החיים במגזר הערבי‬
‫במטרה לעודד הכרעות ברורות‪ ,‬מפורטות‪ ,‬ישימות ומהירות בסכסוכי מקרקעין‪.‬‬
‫ו‪ .‬הסברה בקהילה‪ .‬רצוי כי הוועדה להאצת הרישום‪ ,‬יחד עם משרד הפנים וארגוני חברה אזרחית‪ ,‬יכינו‬
‫ויממנו חומרים למסעי הסברה של הרשויות המקומיות הערביות‪ ,‬שיעודדו את הרישום ואת המהלכים‬
‫שיש לנקוט כדי לקדמו‪ .‬קיימים חומרים רבים בעברית‪ 58,‬אך יש להתאימם למאפייני החברה הערבית‬
‫ובעיותיה ולא להסתפק בתרגומם לערבית‪.‬‬
‫‪ 7.2‬המלצות תוכניות‬
‫להלן כמה דוגמאות להמלצות אופרטיביות‪ ,‬ספציפיות‪ ,‬העולות מן התחקיר‪ ,‬רובן בעלות אופי מקצועי‪-‬‬
‫טכני‪ ,‬אולם הן עשויות להביא לשינוי מהותי‪ .‬אנו ממליצים כי הן ייכללו בסדר היום של המתדיינים‬
‫בוועדות שהזכרנו לעיל‪ ,‬ויתווספו לתוכנית המקצועית של ההשתלמויות השונות שמנינו‪.‬‬
‫א‪ .‬הודעה לבעלים‪ .‬יש להטמיע בתודעה ובפרקטיקה את החידוש החשוב בתקנות‪ ,‬הקובע כי אפשר‬
‫להסתפק בהודעה לבעלים באמצעות פרסום בעיתונות כדי לערוך תוכנית איחוד וחלוקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רישום גושים בלי להמתין להסדרתם הכוללת‪ .‬אין הכרח לציית עוד לנוהג ש"גוש רושמים‬
‫בשלמותו"‪ ,‬אלא לרשום את כל החלקות בגוש שאין לגביהן סכסוך‪ ,‬ולהשאיר את הסכסוך כ"אי" לא‬
‫רשום בתוך הגוש שיירשם‪ .‬התקנות מתירות את האפשרות הזאת‪ ,‬אך רבים אינם מודעים לכך‪.‬‬
‫ג‪ .‬פסקי דין ישימים‪ .‬יש לדאוג שבתי המשפט ידריכו את הצדדים ואת עורכי דינם שעליהם לערוך‬
‫תוכנית על פי תקנות התכנון והבנייה‪ ,‬ולפרק את השיתוף בהתאמה ועל סמך תוכנית בניין עיר בתוקף‪,‬‬
‫אחרת לא ניתן יהיה להוציא את הפירוק אל הפועל והליך משפטי של שנים יירד לטמיון‪.‬‬
‫ד‪ .‬מינוי בורר‪ .‬יש להטמיע את השימוש בבורר‪ ,‬ששופר ושוכלל בתקנות החדשות‪ ,‬כדי להכריע בדבר‬
‫זכויות בעלי המגרשים‪.‬‬
‫ה‪ .‬רשות המסים‪ .‬יש לברר באילו סכומים מדובר כאשר מדברים על חובות מס מן העבר ולבנות הצעה‬
‫למורטוריום מסים‪.‬‬
‫ו‪ .‬לשכת המודדים ולשכת עורכי הדין‪ .‬על הממסד והאיגודים המקצועיים מוטלת החובה לטפל באתיקה‬
‫וביושרה של אנשי המקצוע ביתר נחישות‪ ,‬כדי להחזיר את האמון במערכת ולעודד פנייה לאנשי מקצוע‪.‬‬
‫ז‪ .‬בקרה ומעקב‪ .‬יש לבחון כל העת את השגת יעדי הרישום‪ .‬בין היתר מוצע לבחון בצורה השוואתית אם‬
‫קיימת האצה משמעותית ברישום המקרקעין על שם בעליהם באזורים שבהם הוועדות לתכנון ובנייה‬
‫מקפידות ליישם את הוראות החוק לעניין הוכחת הבעלות‪ .‬הבדיקה תשווה בין הנתונים בדבר הכנת‬
‫‪ 57‬מערכת המפע"מים (מערכת מרכזי הדרכה ופיתוח בשלטון המקומי) כוללת שמונה מרכזים הפרושים ברחבי הארץ‪,‬‬
‫ועוסקת בשיפור ביצועי הרשות המקומית ועובדיה באמצעות פיתוח ארגוני‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ניהול שותפויות וניהול ידע‪ .‬המערכת‬
‫היא שותפות של משרד הפנים והרשויות המקומיות וזרוע אסטרטגית של משרד הפנים ליישום מדיניותו ברשויות‬
‫המקומיות‪ .‬האגף למינהל מוניציפלי במשרד הפנים מנחה את המערכת מבחינה מקצועית‪.‬‬
‫‪ 58‬ראו למשל תדריך באתר משרד השיכון‪http://www.al-harishum.moch.gov.il/Alon.aspx :‬‬
‫‪31‬‬
‫תוכניות איחוד וחלוקה ורישום בתחומי ועדות המיישמות את הדין בנוגע להוכחת בעלות‪ ,‬ובין הנתונים‬
‫בוועדות שאינן מקפידות על כך‪.‬‬
‫ח‪ .‬שינוי חקיקה‪ .‬על הוועדה ל האצת הרישום לקיים דיון בשיתוף משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין‬
‫להגשת הערות להצעת החוק החדשה בעניין שיכונים ציבוריים‪ ,‬כך שתכלול יותר יחידות דיור בקרקע‬
‫פרטית בכלל ובחברה הערבית בפרט‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ .8‬סיכום‬
‫סוגיית הקרקעות היא הסוגיה הטעונה ביותר בסכסוך הלאומי בין יהודים לערבים‪ .‬לצערנו‪ ,‬סוגיית‬
‫הבעלות על הקרקע עדיין רחוקה מפתרון‪ ,‬ונמצאת במחלוקת העמוקה ביותר בין המיעוט הערבי ובין‬
‫מוסדות השלטון‪ .‬בה בעת‪ ,‬הסדרת המקרקעין ורישומם הם סוגיה שבה יש למדינה ולמיעוט הערבי‬
‫אינטרס משותף מובהק‪ ,‬שהן מנהיגי הציבור הערבי והן השלטון מכירים בו‪ .‬זהו מקרה נדיר של הסכמה‬
‫וזהות אינטרסים בסוגיה השרויה בלב לבו של נושא טעון ושנוי במחלוקת (תחום הקרקעות)‪.‬‬
‫רתימת הדרג המבצע לפעולה נמרצת ומשותפת היא אינטרס עליון של יהודים ושל ערבים‪ ,‬של המדינה‬
‫ושל האזרחים‪ .‬פתרון סוגיית המקרקעין גם יקדם באופן משמעותי פיתוח כלכלי ופיזי ביישובים‬
‫הערביים‪.‬‬
‫נראה אם כן כי הגיעה העת שכל הגורמים המעורבים‪ ,‬במוסדות השלטון המרכזי ובחברה הערבית‪,‬‬
‫יירתמו למאמץ מרוכז לקידום רישום המקרקעין‪ .‬אנו מקווים שהמלצות המדיניות במסמך זה יהיו לעזר‬
‫לכל העושים במלאכה‪ .‬עמותת סיכוי תמשיך לסייע בעניין כמיטב יכולתה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫נספח א'‬
‫תרשים זרימה‬
‫‪34‬‬
‫נספח ב'‬
‫רשימת האישים שעימם קיימנו פגישות ושיחות רקע בנוגע לסוגיית רישום המקרקעין במגזר‬
‫הערבי‬
‫עו"ד דרור לביא אפרת‪ ,‬יו"ר ועדת ערר מחוז צפון‪.‬‬
‫עו"ד אמיר בדראן‪ ,‬עו"ד פרטי‪ ,‬עוסק במקרקעין וחבר מרכזי בראביטה‪ ,‬האגודה למען ערביי יפו‪.‬‬
‫אדר' אדיב דאוד‪ ,‬מתכנן פרטי ויועץ לכנסת לענייני תכנון במגזר הערבי‪.‬‬
‫פרופ' רחל אלתרמן‪ ,‬ראש המרכז לחקר עיר ואזור‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫גבי ויסמן‪ ,‬מנהל מחוז צפון‪ ,‬מוותיקי מינהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫תמיר ברקין‪ ,‬סגן מנהל מחוז צפון‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫ד"ר ג'אד ג'ארוש‪ ,‬דוקטור לגי אודזיה בטכניון‪ ,‬מומחה לרישום ובעל משרד מדידות פרטי‬
‫אסף קוריס‪ ,‬רשם המקרקעין מחוז צפון‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬לשעבר איש מינהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫עו"ד גילי קירשנר‪ ,‬היועצת המשפטית של המרכז למיפוי ישראל‪.‬‬
‫רג'א חטיב‪ ,‬ראש המועצה המקומית דיר חנא‪ ,‬לשעבר חבר ועדת ערר מחוז צפון‪.‬‬
‫דורין פיינרו‪ ,‬מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב הגליל (סח'נין‪ ,‬דיר חנא ועראבה)‪.‬‬
‫עו"ד רים נדאף‪ ,‬שופטת בית משפט השלום בטבריה‪ ,‬מתגוררת בנצרת‪.‬‬
‫עו"ד לובנא תלחמי‪ ,‬ביטוח לאומי סניף נצרת‪.‬‬
‫דגים ג'מאל‪ ,‬מודד פרטי‪ ,‬סח'נין‬
‫עו"ד ארן לוסטיגמן‪ ,‬עו"ד פרטי‪ ,‬עוסק במקרקעין ומיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫רסמי דקה‪ ,‬יועץ משפטי של ועדה מקומית לתכנון ובנייה עירון‬
‫משה גילאי‪ ,‬מנהל אגף בעלות ורישום‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‬
‫פרופ' אורן יפתחאל‪ ,‬גיאוגרף‬
‫סלימאן מחאמיד‪ ,‬מהנדס העיר אום אלפחם‬
‫ד"ר מוחמד שיבל‪ ,‬מהנדס העיר‪ ,‬מתכנן ראשי ג'דידה‪-‬מכר‬
‫טאהר נאטור‪ ,‬מנהל מרחב הגליל‪ ,‬המרכז למיפוי ישראל‬
‫אורי מינצקר‪ ,‬דוקטורנט לגיאוגרפיה‬
‫טובי אלפנדרי‪ ,‬מתכנן‪ ,‬עמותת שכנים‬
‫עו"ד סוהאד בשארה‪ ,‬מנהלת מחלקת הקרקעות בעדאלה‬
‫חגית נעלי יוסף‪ ,‬מתכננת‬
‫סוהיל זידאן‪ ,‬מודד פרטי‪ ,‬עובד בעיקר בשביל המדינה‬
‫‪35‬‬
‫ד"ר עופר גוט‪ ,‬עו"ד בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)‪ ,‬מייצג את המדינה בתיקי מקרקעין‬
‫יואב קולר‪ ,‬מ"מ מנהל תחום ארצי מיפוי ומדידות ומנהל המרכז לרישום עירוני‬
‫ראובן קוגן‪ ,‬רכז שיכון ובינוי‪ ,‬אגף תקציבים‪ ,‬משרד האוצר‬
‫‪36‬‬
‫נספח ג'‪ :‬נתונים מעודכנים של המרכז למיפוי ישראל‬
‫מצב ההסדר‬
‫נכון ל‪22/03/2009-‬‬
‫שטח מדינת ישראל כולל רמת הגולן‬
‫(כולל כינרת‪ ,‬ים המלח‪ ,‬רמת הגולן ולא כולל גושי אילת בים)‬
‫‪ 22,069,324‬דונם‬
‫שטח רמת הגולן‬
‫‪1,162,266‬‬
‫דונם‬
‫סה"כ שטח מוסדר ברמת הגולן‬
‫‪1,089,027‬‬
‫דונם‬
‫סה"כ שטח לא מוסדר ברמת הגולן‬
‫‪73,239‬‬
‫דונם‬
‫סה"כ שטח מוסדר כולל רמת הגולן‬
‫‪ 20,969,169‬דונם‬
‫סה"כ שטח לא מוסדר כולל רמת הגולן‬
‫‪640.813‬‬
‫דונם‬
‫סה"כ שטח בהסדר‬
‫‪459,342‬‬
‫דונם‬
‫כולל רמת הגולן‬
‫שטח מוסדר‬
‫שטח בהסדר‬
‫שטח לא מוסדר‬
‫‪95.02%‬‬
‫‪2.08%‬‬
‫‪2.90%‬‬
‫סה"כ שטח‬
‫‪100.00%‬‬
‫מצב הסדר – מדינת ישראל לא כולל רמת הגולן‬
‫שטח מדינת ישראל‬
‫‪ 20,907,158‬דונם‬
‫שטח מוסדר‬
‫‪ 19,880,142‬דונם‬
‫סה"כ שטח בהסדר‬
‫‪459,342‬‬
‫דונם‬
‫סה"כ שטח לא מוסדר‬
‫‪567,574‬‬
‫דונם‬
‫שטח מוסדר לא כולל רמת הגולן‬
‫שטח בהסדר‬
‫שטח לא מוסדר‬
‫‪95.08%‬‬
‫‪2.20%‬‬
‫‪2.72%‬‬
‫סה"כ שטח‬
‫‪100.00%‬‬
‫‪37‬‬
‫נספח ד'‪ :‬תוכנית העבודה של מינהל מקרקעי ישראל – ‪2010‬‬
‫גוש‬
‫אתר‬
‫יח"ד‬
‫מצב נוכחי‬
‫מחוז‬
‫‪ 38439‬דרום‬
‫באר שבע‬
‫מסחרי‬
‫מפה‬
‫אושרה‬
‫בתאריך‬
‫תביעות‬
‫ארעית ‪18/06/2009‬‬
‫צפי‬
‫סיום‬
‫‪ 38441‬דרום‬
‫נווה זאב‬
‫‪ 120‬מוקדמת אושרה‬
‫‪ 21/06/2009‬כן ‪ 25/02/09‬סיום‬
‫‪ 38442‬דרום‬
‫נווה זאב‬
‫‪ 100‬מוקדמת אושרה‬
‫‪ 18/06/2009‬כן ‪ 25/02/09‬סיום‬
‫‪ 38443‬דרום‬
‫נווה זאב‬
‫‪ 100‬מוקדמת אושרה‬
‫‪ 18/06/2009‬כן ‪ 25/02/09‬סיום‬
‫‪ 38444‬דרום‬
‫נווה זאב‬
‫‪ 106‬מוקדמת אושרה‬
‫‪18/06/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 38445‬דרום‬
‫נווה זאב‬
‫‪ 100‬מוקדמת אושרה‬
‫‪21/06/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100805‬דרום‬
‫תלמי בילו‬
‫‪ 180‬ארעית אושרה‬
‫‪ 01/08/2009‬כן‪/‬‬
‫‪10/05/2009‬‬
‫‪ 100806‬דרום‬
‫פטיש‬
‫‪ 170‬ארעית אושרה‬
‫‪ 01/08/2009‬כן‪ 25/05/09/‬סיום‬
‫‪ 100812‬דרום‬
‫גבעולים‬
‫‪ 180‬מפה ארעית לאישור ‪ 18/06/2009‬כן‪/‬‬
‫‪10/05/2009‬‬
‫פ"ה‬
‫‪ 38449‬דרום‬
‫באר שבע‬
‫‪ 50‬מפה‬
‫אושרה‬
‫סיום‬
‫סיום‬
‫ארעית ‪ 14/05/2009‬כן‪ 14/12/08-‬סיום‬
‫‪ 100571‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪ 08/09/2009‬כן ‪ 7/5/2009‬סיום‬
‫‪ 100573‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪ 09/08/2009‬כן ‪ 7/5/2009‬סיום‬
‫‪ 100661‬דרום‬
‫מלילות‬
‫‪ 66‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 27/05/2009‬כן ‪31/8/8 -‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100662‬דרום‬
‫מלילות‬
‫‪ 62‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 27/05/2009‬כן ‪31/8/8 -‬‬
‫סיום‬
‫‪ 40137‬דרום‬
‫אילת‬
‫‪ 10‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 30/03/2009‬כן‪2/12/08-‬‬
‫סיום‬
‫‪ 38140‬דרום‬
‫באר שבע שיכון‬
‫ד‬
‫סופית‬
‫‪20‬‬
‫במפ"י‬
‫‪38‬‬
‫בביקורת‬
‫‪ 22/04/2009‬כן ‪3/7/8‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100342‬דרום‬
‫בית הגדי‬
‫‪ 160‬מפה‬
‫אושרה‬
‫מוקדמת ‪ 21/06/2009‬כן‪15/1/7-‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100343‬דרום‬
‫בית הגדי‬
‫‪ 130‬מפה‬
‫אושרה‬
‫מוקדמת ‪ 21/06/2009‬כן‪15/1/7-‬‬
‫סיום‬
‫‪ 38330‬דרום‬
‫רמות באר שבע‬
‫‪ 18‬מפה ארעית אושרה ‪ 14/05/2009‬כן‪ 15/12/08-‬סיום‬
‫‪ 38334‬דרום‬
‫רמות באר שבע‬
‫‪ 24‬מפה סופית לאישור ‪ 04/11/2009‬כן ‪5/1/9 -‬‬
‫פ"ה‬
‫‪ 38336‬דרום‬
‫רמות באר שבע‬
‫‪ 26‬מפה סופית לאישור ‪ 05/11/2009‬כן‪ 14/12/08-‬סיום‬
‫פ"ה‬
‫‪ 38340‬דרום‬
‫רמות באר שבע‬
‫סיום‬
‫‪ 38421‬דרום‬
‫רמות באר שבע‬
‫‪ 526‬מפה‬
‫בביקורת מפ"י‬
‫‪ 38422‬דרום‬
‫רמות באר שבע‬
‫‪ 157‬מפה סופית לאישור ‪ 05/11/2009‬כן‪25/12/7 -‬‬
‫פ"ה‬
‫‪ 100592‬דרום‬
‫רהט‬
‫‪ 37‬ארעית אושרה‬
‫‪ 01/08/2009‬כן‪28/1/09‬‬
‫סיום‬
‫סופית ‪ 23/04/2009‬הוגש ‪ 23/7/8‬סיום‬
‫‪ 20‬ארעית אושרה‬
‫סיום‬
‫‪ 12/10/2008‬כן‬
‫סיום‬
‫‪ 39125‬דרום‬
‫אילות‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫לאישור פ"ה‬
‫ארעית‬
‫‪ 02/08/2009‬כן‪23/2/09/‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39126‬דרום‬
‫אילות‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫לאישור פ"ה‬
‫ארעית‬
‫‪ 02/08/2009‬כן‪23/2/09/‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39127‬דרום‬
‫אילות‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫לאישור פ"ה‬
‫ארעית‬
‫‪ 02/08/2009‬כן‪23/2/09/‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39128‬דרום‬
‫אילות‬
‫‪ 40‬מפה‬
‫לאישור פ"ה‬
‫ארעית ‪ 02/08/2009‬כן ‪ 23/02/09‬סיום‬
‫‪ 38246‬דרום‬
‫רמות‬
‫שבע‬
‫באר‬
‫‪ 240‬מפה טרום סופית ‪ 27/10/2009‬כן ‪30/10/8‬‬
‫אושרה‬
‫סיום‬
‫‪ 38247‬דרום‬
‫רמות‬
‫שבע‬
‫באר‬
‫‪ 326‬מפה טרום סופית ‪ 27/10/2009‬כן ‪30/10/8‬‬
‫אושרה‬
‫סיום‬
‫‪ 38197‬דרום‬
‫רמות‬
‫שבע‬
‫באר‬
‫‪ 300‬מפה ארעת אושרה ‪ 30/03/2009‬כן ‪7/7/8‬‬
‫סיום‬
‫‪ 38198‬דרום‬
‫רמות‬
‫שבע‬
‫באר‬
‫‪ 318‬מפה ארעית אושרה ‪ 30/03/2009‬כן ‪7/7/8‬‬
‫סיום‬
‫‪ 38412‬דרום‬
‫שד' רגר ב"ש‬
‫‪ 100604‬דרום‬
‫רהט‬
‫‪ 203‬ארעית אושרה‬
‫‪ 70‬מפה‬
‫אושרה‬
‫‪39‬‬
‫‪ 28/07/2009‬הוגש ‪ 31/7/8‬סיום‬
‫ארעית ‪22/06/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100608‬דרום‬
‫רהט‬
‫מפה ארעית אצל ‪16/08/2009‬‬
‫פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 100648‬דרום‬
‫רהט‬
‫מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪22/10/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 400347‬דרום‬
‫נגב‬
‫מפה סופית נשלחה‬
‫לאישור פ"ה‬
‫‪04/03/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 400666‬דרום‬
‫נגב ערערה‬
‫מפה סופית נשלחה ‪28/04/2009‬‬
‫לפ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 39174‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫מוקדמת ‪30/04/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39175‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫מוקדמת ‪30/04/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39176‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫מוקדמת ‪30/04/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39177‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪30/04/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39178‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪30/04/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39179‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬סופית נשלחה לפ"ה ‪05/11/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39182‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪16/06/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39183‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪14/07/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39184‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪16/06/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39185‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪20/07/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 39186‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪20/07/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 39187‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪20/07/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 39188‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪20/07/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 39189‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪20/07/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 39190‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪09/08/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪40‬‬
‫‪ 39191‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫‪ 39192‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪ 39193‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫‪ 39194‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪09/08/2009‬‬
‫‪ 39195‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬ארעית אושרה‬
‫‪22/10/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 39196‬דרום‬
‫ים המלח‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪21/06/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100564‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬הוגשו תביעות לפי‬
‫מפה מוקדמת‬
‫‪07/05/2009‬‬
‫‪ ########‬קדום‬
‫‪ 100565‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬הוגשו תביעות לפי ‪07/05/2009‬‬
‫מפה מוקדמת‬
‫‪ ########‬קדום‬
‫‪ 100566‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫הוגשו תביעות לפי‬
‫‪0‬‬
‫מפה מוקדמת‬
‫‪07/05/2009‬‬
‫‪ ########‬קדום‬
‫‪ 100567‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬הוגשו תביעות לפי ‪07/05/2009‬‬
‫מפה מוקדמת‬
‫‪ ########‬קדום‬
‫‪ 100568‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬הוגשו תביעות לפי ‪07/05/2009‬‬
‫מפה מוקדמת‬
‫‪ ########‬קדום‬
‫‪ 100569‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬הוגשו תביעות לפי ‪07/05/2009‬‬
‫מפה מוקדמת‬
‫‪ ########‬קדום‬
‫‪ 100572‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬הוגשו תביעות לפי ‪07/05/2009‬‬
‫מפה מוקדמת‬
‫‪ ########‬קדום‬
‫‪ 100574‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪09/08/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100582‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪10/08/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100584‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪21/06/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100585‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪21/06/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100586‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪21/06/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100587‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪09/08/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪41‬‬
‫ארעית ‪20/07/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪09/08/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫ארעית ‪20/07/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫סיום‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100723‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪20/06/2008‬‬
‫‪ 100724‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪ 20/06/2008‬גוש השלום‬
‫סיום‬
‫‪ 39237‬דרום‬
‫גבול מצרים‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 08/07/2009‬כן‪ 28/1/2009/‬סיום‬
‫‪ 39238‬דרום‬
‫גבול מצרים‬
‫‪ 0‬מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 08/07/2009‬כן‪ 28/1/2009/‬סיום‬
‫ארעית ‪27/05/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 38278‬דרום‬
‫באר שבע‬
‫‪ 126‬מפה‬
‫לאישור פ"ה‬
‫ארעית ‪ 04/06/2009‬כן ‪1/12/08-‬‬
‫סיום‬
‫‪ 38279‬דרום‬
‫באר שבע‬
‫‪ 70‬מפה‬
‫לאישור פ"ה‬
‫ארעית ‪ 04/06/2009‬כן ‪1/12/08-‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100359‬דרום‬
‫‪ 67‬מפה‬
‫אושרה‬
‫מלילות‬
‫‪ 100698‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪13/10/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100699‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪13/10/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100719‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪13/10/2009‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 100720‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪13/10/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100721‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪13/10/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100722‬דרום‬
‫כסייפה‬
‫‪ 0‬מוקדמת אושרה‬
‫‪13/10/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 100813‬דרום‬
‫זרועה‬
‫‪40131‬‬
‫דרום‬
‫אילת‬
‫ארעית ‪ 01/09/2009‬כן‪/‬‬
‫‪ 230‬מפה‬
‫‪25/05/2009‬‬
‫לאישור פ"ה‬
‫‪250‬‬
‫מוקדמת אושרה‬
‫סיום‬
‫‪18/06/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 12476‬חיפה‬
‫ואדי סאליב‬
‫‪ 102‬מפה סופית נשלחה ‪21/05/2006‬‬
‫לאישור פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 12470‬חיפה‬
‫ואדי סאליב‬
‫‪ 258‬ארעית אושרה‬
‫‪27/11/2008‬‬
‫‪ ########‬סיום‬
‫‪ 12471‬חיפה‬
‫ואדי סאליב‬
‫‪ 151‬מפה טרום סופית ‪ 27/11/2008‬כן‪2007 -‬‬
‫אושרה‬
‫סיום‬
‫‪ 12472‬חיפה‬
‫ואדי סאליב‬
‫‪ 153‬ארעית‬
‫שניה ‪ 21/02/2008‬כן‪2007 -‬‬
‫לאישור פ"ה (ניסן)‬
‫סיום‬
‫‪42‬‬
‫‪ 12473‬חיפה‬
‫ואדי סאליב‬
‫‪ 89‬ארעית אושרה‬
‫‪ 12475‬חיפה‬
‫חליסה‬
‫‪ 52‬ארעית לאישור פ"ה ‪ 14/08/2001‬כן ‪27/5/8‬‬
‫סיום‬
‫‪ 12503‬חיפה‬
‫ואדי סאליב‬
‫‪ 71‬מפה סופית לאישור ‪ 09/06/2009‬כן ‪9/07/08‬‬
‫פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 12329‬חיפה‬
‫חיפה‬
‫‪ 12451‬חיפה‬
‫חיפה‬
‫‪ 12338‬חיפה‬
‫חיפה‬
‫‪ 12460‬חיפה‬
‫חיפה‬
‫‪ 12222‬חיפה‬
‫חיפה‬
‫‪ 1‬ארעית אושרה‬
‫סיום‬
‫‪13/11/2008‬‬
‫‪30/07/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 470‬מפה סופית נשלחה ‪12/07/2009‬‬
‫לאישור פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 52‬מפה סופית נשלחה ‪ 04/03/2009‬כן‬
‫לאישור פ"ה‬
‫‪ 143‬מפה סופית לאישור ‪09/06/2009‬‬
‫פ"ה‬
‫מפה סופית לאישור‬
‫פ"ה‬
‫‪31317‬‬
‫(‪)30078‬‬
‫ירושלים‬
‫מחנה שנלר‬
‫‪448‬‬
‫ארעית אושרה‬
‫סיום‬
‫סיום‬
‫כן‪ 17/09/08/‬סיום‬
‫‪ 03/08/2009‬כן ‪22/7/8 -‬‬
‫סיום‬
‫‪30387‬‬
‫ירושלים‬
‫בית זית‬
‫‪12‬‬
‫מפה‬
‫נשלחה לפ"ה‬
‫ארעית ‪ 03/02/2009‬כן ‪12/2/8‬‬
‫סיום‬
‫‪30740‬‬
‫ירושלים‬
‫מתחם עומריה‬
‫‪180‬‬
‫מפה ארעית נשלחה ‪ 11/02/2009‬כן ‪10/6/8‬‬
‫לאישור פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪31285‬‬
‫ירושלים‬
‫מתחם עומריה‬
‫‪270‬‬
‫מפה ארעית נשלחה ‪ 11/02/2009‬כן‬
‫לאישור פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪30831‬‬
‫ירושלים‬
‫ממילא‬
‫‪79‬‬
‫מפה סופית נשלחה ‪ 05/05/2009‬כן ‪27/8/7 -‬‬
‫לאישור פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪30840‬‬
‫ירושלים‬
‫עין כרם‬
‫‪126‬‬
‫מפה ארעית אושרה ‪03/02/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪30841‬‬
‫ירושלים‬
‫עין כרם‬
‫‪108‬‬
‫מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪03/02/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪30862‬‬
‫ירושלים‬
‫עין כרם‬
‫‪70‬‬
‫מפה ארעית אושרה ‪03/02/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪31298‬‬
‫ירושלים‬
‫א‪ .‬ת ‪.‬‬
‫קלנדיה‬
‫עטרות‪138 -‬‬
‫מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 02/06/2009‬כן‪13/11/7 -‬‬
‫סיום‬
‫‪31299‬‬
‫ירושלים‬
‫א‪ .‬ת ‪.‬‬
‫קלנדיה‬
‫עטרות‪131 -‬‬
‫מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 02/06/2009‬כן‪13/11/7 -‬‬
‫סיום‬
‫‪31300‬‬
‫ירושלים‬
‫א‪ .‬ת ‪.‬‬
‫קלנדיה‬
‫עטרות‪129 -‬‬
‫מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 02/06/2009‬כן‪13/11/7 -‬‬
‫סיום‬
‫‪43‬‬
‫‪31301‬‬
‫ירושלים‬
‫א‪ .‬ת ‪.‬‬
‫קלנדיה‬
‫עטרות‪141 -‬‬
‫מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 02/06/2009‬כן‪13/11/7 -‬‬
‫סיום‬
‫‪31302‬‬
‫ירושלים‬
‫א‪ .‬ת ‪.‬‬
‫קלנדיה‬
‫עטרות‪136 -‬‬
‫מפה‬
‫אושרה‬
‫ארעית ‪ 02/06/2009‬כן‪13/11/7 -‬‬
‫סיום‬
‫‪30031‬‬
‫ירושלים‬
‫‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫התקבלה‬
‫טרום סופית‬
‫מפה ‪08/07/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪5612‬‬
‫מרכז‬
‫רמלה‬
‫‪90‬‬
‫ארעית אושרה‬
‫‪ 24/08/2009‬כן‬
‫סיום‬
‫‪5852‬‬
‫מרכז‬
‫רמלה‬
‫‪20‬‬
‫ארעית לאישור פ"ה ‪ 02/06/2005‬כן‬
‫סיום‬
‫‪5853‬‬
‫מרכז‬
‫רמלה‬
‫‪20‬‬
‫ארעית לאישור פ"ה ‪ 02/06/2005‬כן‬
‫סיום‬
‫‪5854‬‬
‫מרכז‬
‫רמלה‬
‫‪35‬‬
‫ארעית לאישור פ"ה ‪ 30/11/2005‬כן‬
‫סיום‬
‫‪5855‬‬
‫מרכז‬
‫רמלה‬
‫‪28‬‬
‫ארעית לאישור פ"ה ‪ 08/02/2005‬כן‬
‫סיום‬
‫‪5856‬‬
‫מרכז‬
‫רמלה‬
‫‪20‬‬
‫ארעית אושרה‬
‫‪ 01/10/2009‬כן‪25/9/7-‬‬
‫סיום‬
‫‪5857‬‬
‫מרכז‬
‫רמלה‬
‫‪50‬‬
‫ארעית אושרה‬
‫‪ 01/10/2009‬כן‪25/9/7-‬‬
‫סיום‬
‫‪5858‬‬
‫מרכז‬
‫רמלה‬
‫‪60‬‬
‫ארעית אושרה‬
‫‪ 01/10/2009‬כן‪25/9/7-‬‬
‫סיום‬
‫‪ 5729‬מרכז‬
‫רמלה‬
‫תעשיה‬
‫ומלאכה‬
‫ארעית אושרה‬
‫‪29/06/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 7235‬מרכז‬
‫יהוד‬
‫מגורים‬
‫חלוקה‬
‫אין הוגשו תביעות‬
‫‪ 25/03/2007‬כן‬
‫סיום‬
‫‪ 7236‬מרכז‬
‫יהוד‬
‫מגורים‬
‫חלוקה‬
‫אין הוגשו תביעות‬
‫‪ 25/03/2007‬כן‬
‫סיום‬
‫‪ 7237‬מרכז‬
‫יהוד‬
‫מגורים‬
‫חלוקה‬
‫אין הוגשו תביעות‬
‫‪ 25/03/2007‬כן‬
‫סיום‬
‫‪ 7238‬מרכז‬
‫יהוד‬
‫מגורים‬
‫חלוקה‬
‫אין הוגשו תביעות‬
‫‪ 25/03/2007‬כן‬
‫סיום‬
‫‪14671‬‬
‫צפון‬
‫צפת‬
‫‪117‬‬
‫ארעית לאישור פ"ה ‪ 17/11/2008‬הוגשו‬
‫‪2008‬‬
‫ב‬
‫‪ -‬סיום‬
‫‪14672‬‬
‫צפון‬
‫צפת‬
‫‪63‬‬
‫ארעית לאישור פ"ה ‪ 17/11/2008‬הוגשו‬
‫‪2008‬‬
‫ב‬
‫‪ -‬סיום‬
‫‪ 18‬מפה ארעית אושרה ‪ 01/02/2009‬כן ‪11/8/8‬‬
‫סיום‬
‫‪ 18487‬צפון‬
‫מעלות‬
‫‪44‬‬
‫‪ 18733‬צפון‬
‫מעלות‬
‫‪ 13‬מפה ארעית אושרה ‪ 01/02/2009‬כן ‪11/8/8‬‬
‫סיום‬
‫‪18801‬‬
‫צפון‬
‫מעלות‬
‫‪26‬‬
‫מפה סופית טרם ‪09/09/2009‬‬
‫אושרה‬
‫סיום‬
‫‪18802‬‬
‫צפון‬
‫מעלות‬
‫‪50‬‬
‫מפה סופית נשלחה ‪06/08/2009‬‬
‫לפ"ה‬
‫סיום‬
‫‪18803‬‬
‫צפון‬
‫מעלות‬
‫‪40‬‬
‫מפה סופית נשלחה ‪06/08/2009‬‬
‫לפ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 15133‬גוש צפון‬
‫שומה‬
‫(‪)15011‬‬
‫צפון‬
‫‪19583‬‬
‫טבריה‬
‫‪23‬‬
‫ארעית‬
‫אצל פ"ה‬
‫התקבלה ‪ 15/04/2007‬כן‬
‫סיום‬
‫טמרה‬
‫‪80‬‬
‫מפה סופית טרם ‪ 09/09/2009‬כן‬
‫אושרה‬
‫סיום‬
‫‪19586‬‬
‫צפון‬
‫טמרה‬
‫‪101‬‬
‫‪ 13/08/2008‬כן‬
‫סיום‬
‫‪19587‬‬
‫צפון‬
‫טמרה‬
‫‪113‬‬
‫סופית ‪ 13/10/2009‬כן‬
‫סיום‬
‫‪19589‬‬
‫צפון‬
‫טמרה‬
‫‪77‬‬
‫סופית ‪ 21/10/2009‬כן‬
‫הועברה‬
‫‪19793‬‬
‫צפון‬
‫מעיליא‬
‫‪18‬‬
‫מפה‬
‫מתוקנת‬
‫לפ"ה‬
‫ארעית‬
‫נשלחה ‪ 03/06/2008‬כן‬
‫ממפ"י לפ"ה‬
‫סיום‬
‫‪19794‬‬
‫צפון‬
‫מעיליא‬
‫‪25‬‬
‫ארעית‬
‫ממפ"י לפ"ה‬
‫נשלחה ‪ 03/06/2008‬כן‬
‫סיום‬
‫‪19795‬‬
‫צפון‬
‫מעיליא‬
‫‪15‬‬
‫ארעית‬
‫ממפ"י לפ"ה‬
‫נשלחה ‪ 03/06/2008‬כן‬
‫סיום‬
‫‪19487‬‬
‫צפון‬
‫חורפיש‬
‫‪50‬‬
‫מפה סופית טרם ‪ 09/09/2009‬כן‬
‫אושרה‬
‫סיום‬
‫‪19488‬‬
‫צפון‬
‫חורפיש‬
‫‪39‬‬
‫מפה סופית טרם ‪ 09/09/2009‬כן‬
‫אושרה‬
‫סיום‬
‫‪19489‬‬
‫צפון‬
‫חורפיש‬
‫‪60‬‬
‫מפה‬
‫בתיקונים‬
‫סופית ‪ 01/11/2008‬כן‬
‫סיום‬
‫‪19490‬‬
‫צפון‬
‫חורפיש‬
‫‪21‬‬
‫מפה‬
‫בתיקונים‬
‫סופית ‪ 01/11/2008‬כן‬
‫סיום‬
‫ארעית אושרה‬
‫מפה‬
‫הועברה לפ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 21091‬צפון‬
‫מעלות‬
‫מפה ארעית לאישור ‪02/09/2009‬‬
‫פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 21092‬צפון‬
‫מעלות‬
‫מפה ארעית לאישור ‪02/09/2009‬‬
‫פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 21119‬צפון‬
‫מעלות‬
‫מפה ארעית לאישור ‪02/09/2009‬‬
‫פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪45‬‬
‫‪18488‬‬
‫צפון‬
‫מעלות‬
‫ארעית אושרה‬
‫‪13/07/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪19112‬‬
‫צפון‬
‫מעלות‬
‫ארעית אושרה‬
‫‪13/07/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪19934‬‬
‫צפון‬
‫מעלות‬
‫ארעית אושרה‬
‫‪13/07/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 9015‬תל אביב‬
‫יפו עג'מי‬
‫‪ 158‬מפה סופית‬
‫מודד למפ"י‬
‫בין ‪01/10/2008‬‬
‫סיום‬
‫‪ 9014‬תל אביב‬
‫יפו עג'מי‬
‫‪ 108‬מפה סופית‬
‫מודד למפ"י‬
‫בין ‪01/10/2008‬‬
‫סיום‬
‫‪ 9000‬תל אביב‬
‫יפו עג'מי‬
‫‪ 192‬ארעית אושרה‬
‫‪24/09/2009‬‬
‫סיום‬
‫‪ 9017‬תל אביב‬
‫יפו עג'מי‬
‫‪ 81‬מפה סופית‬
‫מודד למפ"י‬
‫בין ‪06/04/2008‬‬
‫סיום‬
‫‪ 9018‬תל אביב‬
‫יפו עג'מי‬
‫‪ 82‬מפה סופית‬
‫מודד למפ"י‬
‫בין ‪28/05/2008‬‬
‫סיום‬
‫‪ 8992‬תל אביב‬
‫יפו עג'מי‬
‫‪ 9003‬תל אביב‬
‫יפו עג'מי‬
‫‪ 78‬בירור תביעות אצל ‪29/01/2007‬‬
‫פ"ה ‪29/01/2007‬‬
‫לאישור‬
‫‪.‬ארעית‬
‫‪ 100‬ארעית‬
‫לאישור ‪10/12/2006‬‬
‫פ"ה‬
‫פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 9016‬תל אביב‬
‫יפו עג'מי‬
‫מפה סופית‬
‫‪92‬‬
‫מודד למפ"י‬
‫בין‬
‫סיום‬
‫‪15/04/2008‬‬
‫סיום‬
‫ארעית לאישור פ"ה ‪20/04/2005‬‬
‫סיום‬
‫‪ 12634‬חיפה‬
‫דלית אל כרמל‬
‫מפה ארעית לאישור ‪12/10/2009‬‬
‫פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 12635‬חיפה‬
‫דלית אל כרמל‬
‫מפה ארעית לאישור ‪12/10/2009‬‬
‫פ"ה‬
‫סיום‬
‫‪ 12180‬חיפה‬
‫חיפה‬
‫‪ 198‬פ"ה לאישור ארעית ‪31/12/2007‬‬
‫סיום‬
‫‪ 11680‬חיפה‬
‫ואדי ניסנאס‬
‫‪ 56‬נתקבלה‬
‫ארעית‬
‫מפה ‪10/05/2003‬‬
‫סיום‬
‫‪ 11692‬חיפה‬
‫ואדי ניסנאס‬
‫‪ 57‬נתקבלה‬
‫ארעית‬
‫מפה ‪28/01/2001‬‬
‫סיום‬
‫‪ 11695‬חיפה‬
‫ואדי ניסנאס‬
‫‪ 65‬נתקבלה‬
‫ארעית‬
‫מפה ‪28/01/2001‬‬
‫סיום‬
‫‪ 12178‬חיפה‬
‫העיר התחתית‬
‫נתקבלה‬
‫ארעית‬
‫מפה ‪28/03/2000‬‬
‫סיום‬
‫‪19979‬‬
‫חיפה‬
‫עכו העתיקה‬
‫‪80‬‬
‫‪46‬‬
‫‪ 12451‬חיפה‬
‫נתקבלה מפה טרום ‪30/03/2008‬‬
‫סופית‬
‫חיפה‬
‫סך הכל‬
‫‪ 10781‬יח"ד לסיום‬
‫ורישום‬
‫סך הכל‬
‫‪ 162‬גושים לסיום‬
‫‪47‬‬
‫סיום‬
‫נספח ה'‪ :‬פרצלציות בביצוע מינהל מקרקעי ישראל‬
‫מודד‬
‫מס' מל"ע ישוב ‪/‬אתר‬
‫יהודה‬
‫‪ 1000017‬אשדוד ‪ /‬רובע ט‬
‫שפירא‬
‫סה"כ‬
‫אחראי בנייה‬
‫רישום רוויה‬
‫סה"כ‬
‫סה"כ‬
‫בנייה צ"ק יח"ד‬
‫מל"ע‬
‫‪1304‬‬
‫‪639‬‬
‫מיקי סולם מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪156‬‬
‫דטהמפ‬
‫מערכות‬
‫ירושלים ‪ /‬פסגת‬
‫מל"ע‬
‫‪1000179‬‬
‫מידע‬
‫זאב‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪180‬‬
‫‪/‬‬
‫שתולים‬
‫‪1000036‬‬
‫שתולים הרחבה‬
‫יאיר‬
‫איזבוצקי‬
‫מדידות‬
‫נס הרים ‪ /‬נס‬
‫‪1000218‬‬
‫איתור‬
‫הרים‬
‫ורישום‬
‫מקרקעין‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫דטהמפ‬
‫ירושלים ‪ /‬בנה מערכות‬
‫מל"ע‪-‬‬
‫‪ 1000279‬ביתך ‪ -‬פסגת מידע‬
‫ערים‬
‫זאב‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫שיאון‬
‫מרכז שפירא ‪/‬‬
‫‪1000285‬‬
‫משרד‬
‫מרכז שפירא‬
‫למדידות‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫מדבא‪-‬‬
‫אשקלון ‪ /‬שכונת מדידות‬
‫‪1000289‬‬
‫לוטן‪-‬שמשון‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫בית שמש‬
‫‪1000457‬‬
‫בריכת המים‬
‫‪ /‬פוטוקאד‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪102‬‬
‫‪95‬‬
‫‪98‬‬
‫מש"בש‬
‫‪468‬‬
‫‪170‬‬
‫משב"ש‬
‫י‪-‬ם דינה‬
‫‪45‬‬
‫‪0‬‬
‫דטהמפ‬
‫מערכות‬
‫שחר ‪ /‬הרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪1000480‬‬
‫מידע‬
‫בשחר‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪110‬‬
‫‪0‬‬
‫‪48‬‬
‫תב"ע ‪/‬תש"צ‬
‫‪3/65/36‬‬
‫‪1943‬‬
‫תש"צ‬
‫שלב‬
‫אחרון‬
‫טיפול‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪22/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪4/123/03/8 156‬‬
‫מפ"י‬
‫‪5/53/10‬‬
‫‪180‬‬
‫תש"צ‬
‫‪ 102‬מי‪/‬במ‪845/‬‬
‫תאריך יעד‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪ 5/54/1 95‬תש"צ‬
‫מפ"י‬
‫‪13/09/2009‬‬
‫‪03/08/2009‬‬
‫‪25/09/2008‬‬
‫‪02/08/2009‬‬
‫‪ 64/1098/1‬תצ"ר בביקורת‬
‫‪15/03/2009‬‬
‫‪98‬‬
‫מפ"י‬
‫תש"צ‬
‫‪/4 638‬במ‪102/‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪30/10/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫פרצלציה‬
‫‪ 45‬בש‪/‬במ‪ 138/‬נמסרה לרישום ‪07/12/2004‬‬
‫עו"ד‬
‫תצ"ר‬
‫‪4/204/03/6 110‬‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪22/12/2009‬‬
‫אריה רותם מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪111‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪3/138/03/6 111‬‬
‫מפ"י‬
‫‪25/12/2008‬‬
‫משען ‪ /‬משען‪-‬‬
‫‪1000485‬‬
‫הרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪130‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪06/09/2009‬‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫מבוא ביתר ‪/‬‬
‫פלוס‬
‫מל"ע‬
‫ביתר‬
‫‪ 1000492‬מבוא‬
‫מדידות‬
‫הרחבה‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫‪0‬‬
‫לרר דניאל‬
‫אשדוד ‪ /‬אשדוד מודד‬
‫מל"ע‬
‫‪1000500‬‬
‫אזה"ת צפוני‬
‫מוסמך‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪ /‬מדבא‪-‬‬
‫ירושלים‬
‫מדידות‬
‫שכונת‬
‫‪1000503‬‬
‫תלפיות(הזמנה והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫של אבי חליו‬
‫שיאון‬
‫אבן שמואל ‪/‬‬
‫‪1000488‬‬
‫משרד‬
‫אבן שמואל‬
‫למדידות‬
‫‪241‬‬
‫‪0‬‬
‫‪64/400/1‬‬
‫‪130‬‬
‫תש"צ‬
‫‪ 241‬מי‪/‬במ‪818/‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫‪11/115/03/‬‬
‫ללשכת רישום ‪31/05/2009‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫מקרקעין‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫‪ 4058‬ללשכת רישום ‪09/02/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫קרית מלאכי ‪/‬‬
‫בגוש ביטל מאפ מל"ע‬
‫‪ 1000505‬תיקון‬
‫‪ 2471‬חלקה ‪88‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5/35/35‬‬
‫‪5‬‬
‫תש"צ‬
‫חברת‬
‫קרית מלאכי ‪ /‬הלפרין‪-‬‬
‫מלאכי‪ -‬פלוס‬
‫קרית‬
‫מל"ע‬
‫‪1000507‬‬
‫‪ 2407‬מדידות‬
‫גוש‬
‫ח''‪15‬‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫נהורה ‪ /‬תיקון‬
‫‪1000514‬‬
‫בנהורה‬
‫מ‪.‬פלוס‬
‫קרית מלאכי ‪ /‬חברת ד‪.‬בן אור‬
‫‪1100002‬‬
‫נתן מדידות בע"מ‬
‫אורות‬
‫הד‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5/35/36‬‬
‫‪0‬‬
‫תש"צ‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪64/309/2‬‬
‫‪2‬‬
‫תש"צ‬
‫‪144‬‬
‫‪221‬‬
‫דטהמפ‬
‫מקיף‬
‫מערכות‬
‫אבן שמואל ‪/‬‬
‫‪1100010‬‬
‫פתוח‬
‫מידע‬
‫אבן שמואל‬
‫גיאוגרפיות ותשתית‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪282‬‬
‫שיאון‬
‫ורדון ‪ /‬מרכז‬
‫‪1500006‬‬
‫משרד‬
‫מנס ‪ -‬ביקורת‬
‫למדידות‬
‫‪0‬‬
‫‪18‬‬
‫‪2158‬‬
‫‪100‬‬
‫בית שמש ‪ /‬יאיר‬
‫‪1700081‬‬
‫השחר ג‪ 1‬רוויה גרינוולד‬
‫משב"ש‬
‫י‪-‬ם דינה‬
‫‪49‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪22/12/2009‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫בועדת‬
‫נדון‬
‫תאום מועד ‪1‬‬
‫הכנת‬
‫לביקורת‬
‫תצ"ר‬
‫‪163/02/18 365‬‬
‫לרישום‬
‫התיק‬
‫כשר‬
‫‪03/03/2009‬‬
‫‪15/12/2009‬‬
‫‪22/12/2009‬‬
‫‪29/10/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫‪11/224/02/‬‬
‫נמסרה לרישום ‪02/12/2009‬‬
‫‪282‬‬
‫‪6‬‬
‫בטאבו‬
‫הכנת‬
‫‪2/180/03/6 18‬‬
‫לביקורת‬
‫‪ 2258‬בש‪158/‬‬
‫התיק‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪23/08/2009‬‬
‫‪01/11/2009‬‬
‫דטהמפ‬
‫הרשות‬
‫מערכות‬
‫‪/‬‬
‫לפתוח י‪-‬‬
‫מידע‬
‫גיאוגרפיות ם‬
‫בע"מ‬
‫‪400‬‬
‫מימד‬
‫פוטוגרמטר הרשות‬
‫ירושלים ‪ /‬רמות‬
‫‪1700260‬‬
‫יה מדידות לפתוח י‪-‬‬
‫‪ - 01‬קאנטרי‬
‫ם‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫‪745‬‬
‫‪0‬‬
‫מש"בש‬
‫‪76‬‬
‫‪0‬‬
‫מימד‬
‫קרית גת ‪ /‬קרית‬
‫פוטוגרמטר‬
‫מש"בש‬
‫‪ 1700319‬גת ‪ -‬רובע‬
‫יה מדידות‬
‫השופטים‬
‫והנדסה‬
‫‪219‬‬
‫ירושלים‬
‫‪1700259‬‬
‫קוסטה ריקה‬
‫‪/‬‬
‫ירושלים‬
‫יהודה‬
‫‪ 1700318‬ירושלים ‪ -‬קרית‬
‫שפירא‬
‫מנחם‬
‫מודדי‬
‫טבעון‬
‫תל תאומים ‪/‬‬
‫‪2000021‬‬
‫שרותי‬
‫תל תאומים‬
‫הנדסה‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫לבנברג‬
‫מגדל העמק ‪ /‬ובניו‬
‫‪2000038‬‬
‫מגדל העמק‬
‫(‪)1997‬‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫חץ‬
‫מגדל העמק ‪ /‬גן מיפוי‬
‫‪2000170‬‬
‫ישראל‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪161‬‬
‫‪0‬‬
‫‪140‬‬
‫‪0‬‬
‫‪400‬‬
‫‪745‬‬
‫הכנת‬
‫‪5350‬‬
‫לביקורת‬
‫התיק‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪6576‬‬
‫מפ"י‬
‫‪ 5/09/9 76‬תש"צ פורסם בי'‪.‬פ‪.‬‬
‫‪28/10/2009‬‬
‫‪01/10/2009‬‬
‫‪27/05/2008‬‬
‫בועדת‬
‫אושר‬
‫‪30/03/2009‬‬
‫‪ 5/42/9 219‬תש"צ‬
‫תאום מועד ‪2‬‬
‫כשר‬
‫‪ 161‬ג‪/‬במ‪23/‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫‪1/15/32‬‬
‫‪140‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪13/10/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫‪02/12/2009‬‬
‫הצפון‬
‫מש"בש‬
‫‪155‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1/15/30‬‬
‫‪155‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫עמידר‬
‫‪236‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1/06/12‬‬
‫‪236‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫מיקי סולם עמידר‬
‫‪1065‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1/08/17‬‬
‫‪1065‬‬
‫תש"צ‬
‫זיבק‬
‫חצור הגלילית ‪/‬‬
‫‪2000246‬‬
‫סבאג‬
‫חצור הגלילית‬
‫בע"מ‬
‫צפת ‪ /‬צפת‬
‫‪2000273‬‬
‫יוספטל כנען‬
‫את‬
‫מ‪.‬פוגל‬
‫עין העמק ‪ /‬עין מדידות‬
‫‪2000300‬‬
‫העמק‬
‫הנדסיות‬
‫בע"מ‬
‫דטהמפ‬
‫‪ 2000309‬ראש פנה ‪ /‬מערכות‬
‫שכונה דרומית‬
‫מידע‬
‫גיאוגרפיות‬
‫‪01/09/2009‬‬
‫תצ"ר בתיקונים ‪01/01/2005‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪01/11/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪144‬‬
‫‪ 144‬ג‪/‬במ‪229/‬‬
‫אהוד‬
‫תייר‬
‫‪0‬‬
‫‪528‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪ 1/07/5 528‬תש"צ‬
‫מפ"י‬
‫‪50‬‬
‫‪11/08/2008‬‬
‫‪01/05/2008‬‬
‫בע"מ‬
‫שלסינגר‬
‫אבו סנאן ‪ /‬אבו‬
‫מדידות‬
‫ח‪.‬פ‪.‬ת‬
‫‪ 2000311‬סנאן‪-‬שכונה‬
‫ומערכות‬
‫חדשה‬
‫מידע בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫ר‪.‬ג‪.‬מ‪.‬‬
‫גיאודזיה‬
‫‪ 2000411‬עפולה ‪ /‬עפולה‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪230‬‬
‫‪4‬‬
‫זיבק‬
‫שלומי ‪ /‬שלומי‬
‫‪2000422‬‬
‫סבאג‬
‫תיקון‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫מכמנים ‪ /‬מצפה פאהום‬
‫‪2000434‬‬
‫באשר‬
‫מכמנים‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫זידאן‬
‫‪/‬‬
‫סוהייל‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫כפר מנדא‬
‫‪2000438‬‬
‫כפר מנדא‬
‫את‬
‫חץ‬
‫כאוכב אל הג'ה‬
‫מיפוי‬
‫‪ / 2000480‬שכונה דרום‬
‫והנדסה‬
‫מערבית‬
‫בע"מ‬
‫‪160‬‬
‫‪0‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫גר‪/‬מק‪/‬‬
‫‪230‬‬
‫‪ 1/97/6770‬מפ"י‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫‪ 4‬ג‪6029/‬‬
‫כשר‬
‫‪13/07/2008‬‬
‫‪01/12/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫‪ 2/52/9 4‬תש"צ נמסרה לרישום ‪29/11/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫הכנת‬
‫לביקורת‬
‫‪ 40‬ג‪4390/‬‬
‫‪ 160‬ג‪/‬במ‪261/‬‬
‫התיק‬
‫‪02/08/2009‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪02/11/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫הצפון‬
‫ח‪.‬פ‪.‬ת‬
‫רותם‪-‬שבח‬
‫משב"ש‬
‫חברה‬
‫‪ 2000491‬עפולה ‪ /‬בן צבי למדידות מחוז‬
‫תכנון ויזום גליל‬
‫בניה בע"מ‬
‫צוריאל‬
‫עין מאהל ‪ /‬עין מודדים‬
‫‪2000527‬‬
‫מאהל‬
‫מוסמכים‬
‫בעמ‬
‫נחף ‪/‬‬
‫‪2000553‬‬
‫(טלדור)‬
‫זידאן‬
‫נחף‬
‫סוהייל‬
‫בע"מ‬
‫‪208‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪21‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪29/06/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫‪ 208‬ג‪9779/‬‬
‫פרצלציה‬
‫הוזמנה‬
‫‪ 21‬ג‪6999/‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪139‬‬
‫‪1/532/2‬‬
‫‪139‬‬
‫תש"צ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪86‬‬
‫‪ 86‬ג‪6537/‬‬
‫עזמי‬
‫חנא‬
‫מל"ע‬
‫‪ 2000556‬תמרת ‪ /‬תמרת‬
‫מ‪.‬מוסמכים‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪63‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪178‬‬
‫טרם‬
‫‪01/01/2001‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪19/06/2008‬‬
‫מפ"י‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪19/01/2009‬‬
‫אבו‬
‫עין אל אסד ‪ /‬עין‬
‫אוסמה‬
‫אסד‬
‫‪ 2000557‬אל‬
‫אליאס‬
‫(טלדור)‬
‫‪2000559‬‬
‫ביר אל מכסור ‪ /‬מוחמד‬
‫‪51‬‬
‫תצ"ר‬
‫‪3377‬‬
‫לרישום‬
‫‪1‬‬
‫‪ 63‬ג‪5957/‬‬
‫‪178‬‬
‫‪1/998/1‬‬
‫כשר‬
‫‪03/12/2008‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪03/07/2009‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪26/08/2009‬‬
‫תש"צ‬
‫מקמאן (טלדור) יוסף‬
‫פאהום‬
‫באשר‬
‫‪ 2000572‬סאגור ‪ /‬סגור‬
‫זיבק‬
‫פקיעין(בקיעה) ‪/‬‬
‫‪2000576‬‬
‫סבאג‬
‫פקיעין (טלדור)‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪22‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪138‬‬
‫‪2/525/1‬‬
‫‪22‬‬
‫תש"צ‬
‫את‬
‫חץ‬
‫מיפוי‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫‪ 138‬ג‪5643/‬‬
‫מפ"י‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪15/07/2008‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪07/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫הצפון‬
‫‪ 2000580‬כלנית ‪ /‬כלנית‬
‫רמת צבי ‪ /‬זיבק‬
‫רמת סבאג‬
‫‪ 2000602‬הרחבה‬
‫בע"מ‬
‫צבי‬
‫מל"ע‬
‫‪149‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 149‬ג‪7103/‬‬
‫את‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪ 100‬ג‪/‬במ‪295/‬‬
‫רוני שניידר מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪31‬‬
‫‪2/1226/4‬‬
‫‪31‬‬
‫תש"צ‬
‫דטהמפ‬
‫מערכות‬
‫מולדת ‪ /‬מולדת‬
‫מל"ע‬
‫‪2000624‬‬
‫מידע‬
‫(טלדור)‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫יובלים ‪ /‬יובלים‬
‫‪2000607‬‬
‫מזרח‬
‫יפה‬
‫ניר‬
‫‪2000626‬‬
‫הרחבה‬
‫כרמיאל‬
‫‪2000651‬‬
‫כרמיאל ‪ -‬תיקון‬
‫מגן שאול‬
‫‪2000658‬‬
‫הרחבה‬
‫‪369‬‬
‫‪ 369‬ג‪13308/‬‬
‫רותם‪-‬שבח‬
‫חברה‬
‫‪/‬‬
‫למדידות מל"ע‬
‫תכנון ויזום‬
‫בניה בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ 72‬ג‪11285/‬‬
‫מל"ע‬
‫‪16‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1/18/45‬‬
‫‪16‬‬
‫תש"צ‬
‫רותם‪-‬שבח‬
‫חברה‬
‫‪/‬‬
‫למדידות מל"ע‬
‫תכנון ויזום‬
‫בניה בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪/‬‬
‫חלוא‬
‫‪93‬‬
‫חץ‬
‫אשרת ‪ /‬אשרת מיפוי‬
‫‪2000671‬‬
‫ הרחבה‬‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪79‬‬
‫שדה נחום ‪/‬‬
‫סטרולוביץ‬
‫‪ 2000673‬הרחבת ‪ -‬שדה‬
‫יובל‬
‫נחום‬
‫‪ 93‬ג‪12553/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪18/03/2009‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪14/08/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫הכנת‬
‫לביקורת‬
‫התיק‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪25/11/2008‬‬
‫‪18/08/2009‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪29/11/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪04/11/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪27/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫הצפון‬
‫ג'דידה מכר ‪ /‬ג‪.‬דאהר‬
‫‪2000678‬‬
‫מדידות‬
‫ג'דידה‬
‫הנדסה‬
‫‪ 79‬ג‪11166/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪250‬‬
‫‪ 250‬ג‪9266/‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 28‬ג‪3912/‬‬
‫הכנת‬
‫לביקורת‬
‫התיק‬
‫‪52‬‬
‫‪02/11/2008‬‬
‫‪20/12/2009‬‬
‫‪26/08/2009‬‬
‫ובנייה‬
‫בע"מ‬
‫ג‪.‬דאהר‬
‫מדידות‬
‫פורייה‪-‬כפר‬
‫‪ 2000679‬עבודה ‪ /‬פוריה הנדסה‬
‫כפר עבודה‬
‫ובנייה‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫ר‪.‬ג‪.‬מ‪.‬‬
‫גיאודזיה‬
‫‪ 2000683‬ארבל ‪ /‬הרחבה‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪ 2000720‬נין ‪ /‬נין‬
‫‪ 2000727‬מנוף ‪ /‬מנוף‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪70‬‬
‫‪0‬‬
‫חליל‬
‫פאהום‬
‫‪2004‬‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪115‬‬
‫ישראל‬
‫פומרניץ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫מק‪/‬עה‪/‬‬
‫‪4‬‬
‫‪001/4668‬‬
‫‪ 70‬ג‪9481/‬‬
‫‪ 115‬ג‪8991/‬‬
‫‪ 30‬ג‪14402/‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪01/11/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫הכנת‬
‫לביקורת‬
‫התיק‬
‫‪01/10/2009‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪01/10/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪20/08/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫עזמי‬
‫מגדל העמק ‪/‬‬
‫חנא‬
‫מל"ע‬
‫‪ 2000737‬מגדל העמק ‪-‬‬
‫מ‪.‬מוסמכים‬
‫תיקון‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1/15/31‬‬
‫‪2‬‬
‫תש"צ‬
‫הכנת‬
‫לביקורת‬
‫אבו‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1/478/6‬‬
‫‪2‬‬
‫תש"צ‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪15/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫לרר דניאל‬
‫אומן ‪ /‬אומן ‪ -‬מודד‬
‫מל"ע‬
‫‪2000752‬‬
‫תיקון‬
‫מוסמך‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2/1108/3‬‬
‫‪1‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪23/12/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1/368/2‬‬
‫‪2‬‬
‫תש"צ‬
‫זידאן‬
‫אכסאל ‪ /‬אכסל ‪-‬‬
‫‪2000743‬‬
‫סוהייל‬
‫תיקון‬
‫בע"מ‬
‫רמזי‬
‫ביריה ‪ /‬ביריה ‪-‬‬
‫‪2000753‬‬
‫קעואר‬
‫תיקון‬
‫בע"מ‬
‫נמסרה‬
‫‪12/10/2009‬‬
‫‪23/03/2009‬‬
‫הצפון‬
‫רמת ישי‬
‫‪2100000‬‬
‫פרדס חסכון‬
‫חץ‬
‫‪ /‬מיפוי‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫תש"צ‬
‫להכנה‬
‫התיק‬
‫טכנומד‬
‫מדידות‬
‫זרזיר ‪ /‬מזאריב‬
‫‪2100028‬‬
‫תכנון‬
‫ועידאת‬
‫ושרותים‬
‫הנדסיים‬
‫כפר תבור ‪ /‬כפר‬
‫‪2700146‬‬
‫נופש‬
‫חץ‬
‫מיפוי‬
‫ח‪.‬פ‪.‬ת‬
‫מקיף‬
‫פתוח‬
‫ותשתית‬
‫הצפון ח‪.‬פ‪.‬ת‬
‫‪0‬‬
‫‪200‬‬
‫‪ 200‬ג‪10177/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪18/10/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫‪0‬‬
‫‪445‬‬
‫‪ 445‬ג‪12938/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪14/09/2009‬‬
‫‪0‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 13‬ג‪10154/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪29/06/2009‬‬
‫‪53‬‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫ת‪.‬ה‪.‬ל‪-‬‬
‫טבריה ‪ /‬מתחם פלוס‬
‫‪2700154‬‬
‫לייטרסדו‬
‫יער צבי‬
‫מדידות‬
‫רף‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫סבאג‬
‫ראש פנה ‪ /‬ראש‬
‫‪2700173‬‬
‫מהנדסים‬
‫פינה‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫צוריאל‬
‫‪/‬‬
‫כרמיאל‬
‫מודדים‬
‫‪ 2700176‬כרמיאל ‪ -‬בניני‬
‫מוסמכים‬
‫הכוכב‬
‫בעמ‬
‫מש"בש‬
‫טכנומד‬
‫מדידות‬
‫קרית שמונה ‪/‬‬
‫‪2700177‬‬
‫תכנון‬
‫קרית שמונה‬
‫ושרותים‬
‫הנדסיים‬
‫מש"בש‬
‫בנימינה‪-‬ג‪.‬עדה ‪/‬‬
‫משבצות‬
‫עדה‬
‫גבעת‬
‫אורי חן ציון‬
‫‪3000042‬‬
‫חקלאיות‬
‫(משבצת‬
‫והרחבה)‬
‫צ‪.‬ע‪.‬מ‪.‬ש‪.‬ב‬
‫פרדיס ‪ /‬פרדיס מיפוי‬
‫מל"ע‬
‫‪3000260‬‬
‫ הגבעה‬‫ושרותי‬
‫ביצוע בע"מ‬
‫קציר‪-‬חריש‬
‫‪ 3000382‬קציר‪-‬אונה‬
‫מרכזית‬
‫‪0‬‬
‫‪174‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪54‬‬
‫‪0‬‬
‫‪31‬‬
‫‪70‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 174‬ג‪15112/‬‬
‫אג‪/‬מק‪/‬‬
‫‪1‬‬
‫‪069/7447‬‬
‫‪1/18/46‬‬
‫‪54‬‬
‫תש"צ‬
‫‪1/05/39‬‬
‫‪31‬‬
‫תש"צ‬
‫‪ 70‬ש‪108/‬א‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪27/07/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪05/11/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫בועדת‬
‫אושר‬
‫‪30/03/2009‬‬
‫תאום מועד ‪2‬‬
‫פורסם בי'‪.‬פ‪.‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪05/08/2008‬‬
‫‪17/06/2009‬‬
‫‪166‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 166‬ש‪/‬במ‪558/‬‬
‫אורי חן ציון מש"בש‬
‫‪388‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 2/72/1 388‬תש"צ תצ"ר בתיקונים ‪01/07/2002‬‬
‫משה"ב‪-‬‬
‫חב'‬
‫לשיכון‬
‫‪0‬‬
‫‪102‬‬
‫‪29/10/2009‬‬
‫‪/‬‬
‫חדרה ‪ /‬חדרה ‪ -‬ראובן‬
‫‪3000384‬‬
‫לאופר‬
‫שכונת יצחק‬
‫‪ 3000389‬נשר ‪ /‬נשר‬
‫חליל‬
‫פאהום‬
‫‪2004‬‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪ 3000390‬נשר ‪ /‬נשר‬
‫חליל‬
‫פאהום‬
‫‪2004‬‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪31‬‬
‫‪0‬‬
‫‪54‬‬
‫‪2/30/32‬‬
‫‪102‬‬
‫תש"צ‬
‫‪2/10/37‬‬
‫‪1‬‬
‫תש"צ‬
‫‪2/10/38‬‬
‫‪31‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫פרצלציה‬
‫הוזמנה‬
‫פרצלציה‬
‫הוזמנה‬
‫‪01/05/2008‬‬
‫‪18/01/2001‬‬
‫‪06/09/2009‬‬
‫‪ 3000404‬חיפה ‪ /‬ויזניץ‬
‫צ‪.‬ע‪.‬מ‪.‬ש‪.‬ב‬
‫מיפוי‬
‫ושרותי‬
‫ביצוע בע"מ‬
‫עתלית ‪ /‬עתלית‬
‫‪3000411‬‬
‫הרחבה‬
‫בני שפירא מל"ע‬
‫עתלית ‪ /‬יפה שריר‬
‫‪3000440‬‬
‫מודדים‬
‫נוף‬
‫דותן‬
‫פרדס חנה כרכו קופרמן‬
‫‪3000442‬‬
‫‪ /‬שכונת יפה נוף מודדים‬
‫מוסמכים‬
‫משב"ש‬
‫חיפה‬
‫‪ 362‬חפ‪1811/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪01/11/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫‪362‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ 34‬ג‪415/‬‬
‫מבני‬
‫תעשיה‬
‫‪0‬‬
‫‪226‬‬
‫‪ 226‬מכ‪325/‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪04/06/2008‬‬
‫עו"ד‬
‫מבני‬
‫תעשיה‬
‫‪0‬‬
‫‪2/27/26‬‬
‫‪226‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪14/10/2009‬‬
‫מפ"י‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪22/12/2009‬‬
‫את‬
‫‪226‬‬
‫צ‪.‬ע‪.‬מ‪.‬ש‪.‬ב‬
‫מיפוי‬
‫מל"ע‬
‫‪ 3000443‬פרדיס ‪ /‬פרדיס‬
‫ושרותי‬
‫ביצוע בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 5‬ש‪/‬מק‪894/‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬ש‪33/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫צ‪.‬ע‪.‬מ‪.‬ש‪.‬ב‬
‫מיפוי‬
‫מל"ע‬
‫‪ 3000448‬חדרה ‪ /‬ספורטן‬
‫ושרותי‬
‫ביצוע בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫בני שפירא מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪70‬‬
‫פרדס חנה כרכו מחאמיד‬
‫‪3000446‬‬
‫מנסור‬
‫‪ /‬פרדס חנה‬
‫עין הוד ‪ /‬עין‬
‫‪3000451‬‬
‫הוד‪ -‬טלדור‬
‫לבנברג‬
‫עין הוד ‪ /‬עין ובניו‬
‫‪3000452‬‬
‫הוד‪ -‬טלדור‬
‫(‪)1997‬‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪54‬‬
‫עין הוד ‪ /‬עין בנימין‬
‫‪3000453‬‬
‫ברמן‬
‫הוד‪ -‬טלדור‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪44‬‬
‫מודדי‬
‫בנימינה‪-‬ג‪.‬עדה ‪/‬‬
‫‪3000458‬‬
‫חדרה‬
‫שכ' הגורן‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪32‬‬
‫פרדס חנה כרכו מחאמיד‬
‫‪3000470‬‬
‫‪ /‬וסרמן חזנוב מנסור‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫חליל‬
‫בסמ"ה ‪ /‬עין א‪ -‬פאהום‬
‫‪3000473‬‬
‫סהלה‬
‫‪2004‬‬
‫בע"מ‬
‫‪3000476‬‬
‫חדרה‬
‫‪/‬‬
‫מודדי‬
‫בית‬
‫חדרה‬
‫‪ 0‬חד‪813/‬‬
‫‪29/09/2009‬‬
‫‪22/12/2009‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪10/03/2008‬‬
‫מפ"י‬
‫פרצלציה‬
‫‪ 2/74/1 70‬תש"צ‬
‫הוזמנה‬
‫‪02/08/2007‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪12/10/2009‬‬
‫‪ 2/74/2 54‬תש"צ‬
‫מפ"י‬
‫הצעת‬
‫‪ 2/74/3 44‬תש"צ‬
‫התקבלה‬
‫חלוקה‬
‫‪11/03/2008‬‬
‫בועדת‬
‫אושר‬
‫‪29/10/2009‬‬
‫‪ 2/26/9 32‬תש"צ‬
‫תאום מועד ‪2‬‬
‫‪ 0‬ש‪33/‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ 51‬ג‪1050/‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 8‬חד‪813/‬‬
‫‪55‬‬
‫כשר‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪22/12/2009‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪20/10/2009‬‬
‫לועדה‬
‫‪20/03/2009‬‬
‫נשלח‬
‫אליעזר‬
‫מקומית‬
‫בע"מ‬
‫פרדס חנה כרכו לבנברג‬
‫‪ /‬אזור מלאכה ובניו‬
‫‪3000478‬‬
‫פרדס (‪)1997‬‬
‫בצפון‬
‫בע"מ‬
‫חנה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫אפשטיין‬
‫יורי‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪18‬‬
‫בנימינה‪-‬ג‪.‬עדה ‪/‬‬
‫‪ 3000486‬שכונת‬
‫האצבעות‬
‫חליל‬
‫קרית אתא ‪/‬‬
‫פאהום‬
‫‪ 12760 3000492‬חלקה‬
‫‪2004‬‬
‫‪14‬‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫אהוד‬
‫‪ /‬פלוס‬
‫נהריה‬
‫‪3100011‬‬
‫תייר‬
‫אינפילים‪-‬כפרי מדידות‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫עראבה ‪ /‬שכונת ח‪.‬פאהום‬
‫‪3100012‬‬
‫זעתר ‪-‬עראבה ושות‬
‫נשר‬
‫‪3100013‬‬
‫נשר‬
‫‪/‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 0‬ש‪/‬בת‪502/‬‬
‫‪2/26/10‬‬
‫‪18‬‬
‫תש"צ‬
‫‪ 8‬כ‪/246/‬במ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪22/12/2009‬‬
‫ועדת‬
‫אושר‬
‫תאום מועד ‪1‬‬
‫‪15/12/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫הוזמנה‬
‫‪15/12/2009‬‬
‫‪3261‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 3261‬ג‪12877/‬‬
‫נשלח‬
‫מקומית‬
‫לועדה‬
‫אולניק‬
‫גור‬
‫‪215‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 215‬ג‪10326/‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪01/10/2009‬‬
‫‪14/12/2008‬‬
‫אולניק‬
‫גבעת‬
‫כמאל זועבי‬
‫גור‬
‫‪0‬‬
‫‪92‬‬
‫‪ 92‬מכ‪632/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪20/08/2008‬‬
‫אולניק‬
‫פרדס חנה כרכו‬
‫דורון כנען‬
‫‪3100014‬‬
‫גור‬
‫‪ /‬החשמונאים‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 500‬ש‪1028/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪28/10/2008‬‬
‫עזמי אבו‬
‫מחוז‬
‫בנימינה‪-‬ג‪.‬עדה ‪ /‬חנא‬
‫‪3500005‬‬
‫מ‪.‬מוסמכים חיפה‬
‫גבעת עדה‬
‫בע"מ‬
‫בנימינה‪-‬ג‪.‬עדה ‪/‬‬
‫‪3700079‬‬
‫גבעת עדה‬
‫מיקי סולם מש"בש‬
‫ג‪.‬דאהר‬
‫מדידות‬
‫רכסים ‪ /‬גבעת‬
‫‪3700081‬‬
‫הנדסה‬
‫חרובים‬
‫ובנייה‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ 45‬ש‪1074/‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪2/25/11‬‬
‫‪30‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫מש"בש‬
‫‪0‬‬
‫דטהמפ‬
‫מערכות‬
‫מבני‬
‫עיר הכרמל ‪/‬‬
‫‪3700100‬‬
‫מידע‬
‫תעשיה‬
‫עיר הכרמל‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪ 4000001‬יבנה‬
‫ויצמן‬
‫‪/‬‬
‫רמות רונן‬
‫מודד‬
‫רגב מל"ע‬
‫‪135‬‬
‫בועדת‬
‫אושר‬
‫‪ 2/12/8 135‬תש"צ‬
‫תאום מועד ‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪703‬‬
‫‪ 703‬עד‪245/‬‬
‫‪0‬‬
‫‪121‬‬
‫‪3/62/42‬‬
‫‪121‬‬
‫תש"צ‬
‫‪56‬‬
‫‪13/03/2008‬‬
‫‪07/08/2008‬‬
‫‪23/10/2006‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪30/08/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום‬
‫‪06/12/2009‬‬
‫סלומון‪+‬מנרב‬
‫מוסמך‬
‫כפר בילו ‪ /‬כפר אפשטיין‬
‫‪4000030‬‬
‫יורי‬
‫בילו‪-‬הרחבה‬
‫בטאבו‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫לרר דניאל‬
‫לוד ‪ /‬מתחם מודד‬
‫מל"ע‬
‫‪4000051‬‬
‫חב"ד ‪ -‬לוד‬
‫מוסמך‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫דטהמפ‬
‫ערים‪-‬חב‬
‫מערכות‬
‫נס ציונה ‪ /‬טירת‬
‫‪4000144‬‬
‫לפיתוח‬
‫מידע‬
‫שלום‬
‫גיאוגרפיות ע‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪206‬‬
‫‪228‬‬
‫דטהמפ‬
‫רמלה ‪ /‬נוה מערכות‬
‫יזמים‬
‫מידע‬
‫‪ 4000149‬הדרים‪-‬נצר‬
‫שונים‬
‫סירני ב‪.‬ק‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪462‬‬
‫‪0‬‬
‫מזכרת בתיה ‪ /‬אפשטיין‬
‫‪4000202‬‬
‫הסכם חליפין יורי‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫נוה ירק ‪ /‬נוה אפשטיין‬
‫‪4000412‬‬
‫יורי‬
‫ירק‪-‬הרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪115‬‬
‫‪3/177/1‬‬
‫‪100‬‬
‫תש"צ‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪20/12/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫פרצלציה‬
‫‪ 206‬לד‪/‬במ‪ 1/633/‬נמסרה לרישום ‪14/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫‪ 228‬נס‪/105/‬א‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫לה‪/‬במ‪/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪/3/17/1000 462‬‬
‫מפ"י‬
‫א‬
‫‪ 0‬ז‪R/6/‬‬
‫‪3/858/1‬‬
‫‪115‬‬
‫תש"צ‬
‫נשלח‬
‫מקומית‬
‫לועדה‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪01/10/2008‬‬
‫‪01/09/2009‬‬
‫‪14/10/2009‬‬
‫‪01/04/2009‬‬
‫גנתון ‪ /‬גנתון‪-‬‬
‫‪4000444‬‬
‫הרחבה‬
‫יהודה גפן מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪72‬‬
‫‪63/863/1‬‬
‫‪72‬‬
‫תש"צ‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪15/11/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫נטעים ‪ /‬נטעים‬
‫‪4000445‬‬
‫הרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪80‬‬
‫‪3/174/1‬‬
‫‪80‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫לרר דניאל‬
‫בן זכאי ‪ /‬בן מודד‬
‫מל"ע‬
‫‪4000449‬‬
‫זכאי‪-‬הרחבה מוסמך‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪107‬‬
‫מודדי‬
‫אמץ ‪ /‬אמץ‪-‬‬
‫‪4000467‬‬
‫חדרה‬
‫הרחבה ב‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪68‬‬
‫חגי כספי‬
‫דיאמנט‬
‫כפר הס ‪ /‬כפר ליברמן‬
‫‪4000474‬‬
‫הס‪-‬הרחבה‬
‫מדידות‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪110‬‬
‫בני דרור ‪ /‬בני‬
‫אברהם‬
‫‪ 4000476‬דרור‪-‬הישוב ‪+‬‬
‫דיאמנט‬
‫ההרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪400‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ 107‬בר‪223/‬‬
‫‪ 68‬עח‪5/19/‬‬
‫‪01/08/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪01/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪01/01/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫‪ 110‬צש‪ 25/21-4/‬נמסרה לרישום ‪01/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫צש‪/‬במ‪/‬‬
‫‪400‬‬
‫‪9/21/1‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪15/05/2009‬‬
‫‪/‬‬
‫עזריאל‬
‫‪4000479‬‬
‫עזריאל‪-‬הרחבה‬
‫זאב שקד מל"ע‬
‫‪92‬‬
‫‪0‬‬
‫דיאמנט‬
‫‪ /‬ליברמן‬
‫תנובות‬
‫‪4000481‬‬
‫תנובות‪-‬הרחבה מדידות‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪70‬‬
‫ירחיב ‪ /‬ירחיב‪ -‬שריר‬
‫‪4000492‬‬
‫מודדים‬
‫הרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪250‬‬
‫צש‪/‬במ‪/‬‬
‫‪92‬‬
‫‪51/2/0‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫צש‪/‬במ‪/‬‬
‫‪70‬‬
‫‪54/2/0‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪14/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫שד‪/8/104/‬א‪ /‬פרצלציה‬
‫‪250‬‬
‫הוזמנה‬
‫‪2‬‬
‫‪20/02/2009‬‬
‫‪20/04/2009‬‬
‫דטהמפ‬
‫נס ציונה ‪ /‬נס מערכות‬
‫מל"ע‬
‫‪ 4000532‬ציונה ‪ -‬א‪ .‬דורי מידע‬
‫לב המושבה‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪570‬‬
‫‪130‬‬
‫‪ 700‬נס‪/‬מק‪118/‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪16/12/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪140‬‬
‫‪3/15/14‬‬
‫‪140‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪22/04/2009‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 10‬עח‪17/1/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪12/05/2009‬‬
‫בן יזמים‬
‫שונים‬
‫‪900‬‬
‫‪0‬‬
‫בן‬
‫יצחק‬
‫‪ 4000545‬כפר יונה ‪ /‬אנגל‬
‫אבי‬
‫‪ /‬וינברג‬
‫חופית‬
‫‪4000572‬‬
‫השלמות רישום משה‬
‫באר יעקב ‪/‬‬
‫דרור‬
‫‪ 4000591‬מקב"ת תלמי‬
‫נתן‬
‫מנשה‬
‫לזר‬
‫מדידות‬
‫הנדסיות‬
‫בע"מ‬
‫ממ‪/‬מק‪/‬‬
‫‪900‬‬
‫‪1/1518‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪11/06/2009‬‬
‫עו"ד‬
‫ב‪.‬י‪.‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ 63/1044/1‬תצ"ר בביקורת‬
‫‪23/01/2009‬‬
‫‪80‬‬
‫מפ"י‬
‫תש"צ‬
‫יהוד‪-‬נוה אפרי ‪ /‬ראובן‬
‫‪4000600‬‬
‫שיכון עובדים לאופר‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪35‬‬
‫‪3/42/17‬‬
‫‪35‬‬
‫תש"צ‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪21/03/2008‬‬
‫מקרקעין‬
‫כפר נטר ‪ /‬כפר יצחק בן ‪-‬‬
‫‪4000601‬‬
‫נטר ‪ -‬הרחבה אבי‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪83‬‬
‫‪ 83‬חש‪16/21/‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪29/01/2008‬‬
‫מקרקעין‬
‫מל"ע‬
‫‪150‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 4000595‬יעף ‪ /‬יעף‬
‫פתח תקוה ‪/‬‬
‫‪4000610‬‬
‫עמישב‪ -‬צפון‬
‫נתן וקס‬
‫עזמי‬
‫כפר ברא ‪ /‬ק‪ /‬חנא‬
‫מל"ע‬
‫‪4000611‬‬
‫‪1001‬‬
‫מ‪.‬מוסמכים‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪65‬‬
‫‪3/33/14‬‬
‫‪150‬‬
‫תש"צ‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪29/09/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫אבו‬
‫חופית‬
‫‪4000613‬‬
‫עח‪10/1/‬‬
‫‪ /‬וינברג‬
‫משה‬
‫‪ 4000620‬עזריה ‪ /‬הרחבה מזור‬
‫עזריה‬
‫מדידות בע‬
‫‪58‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪06/06/2009‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪ 3/16/5 3‬תש"צ‬
‫מפ"י‬
‫‪01/08/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום‬
‫‪01/11/2009‬‬
‫‪ 100‬ק‪1001/‬‬
‫‪63/711/1‬‬
‫‪65‬‬
‫תש"צ‬
‫בטאבו‬
‫מ‬
‫ע‪.‬ד‪.‬י‬
‫מדידות‬
‫זיתן ‪ /‬הרחבת‬
‫‪4000622‬‬
‫והנדסה‬
‫זיתן‬
‫(תש"נ)‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫דטהמפ‬
‫כפר קאסם ‪ /‬מערכות‬
‫מל"ע‬
‫‪ 4000628‬כפר קאסם ‪ -‬מידע‬
‫מבנן ‪7‬‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪982‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪80‬‬
‫גן הדרום‬
‫‪4000635‬‬
‫הרחבה‬
‫‪ /‬יצחק‬
‫אבי‬
‫בן‬
‫‪94‬‬
‫יאיר‬
‫איזבוצקי‬
‫מדידות‬
‫‪ 4000637‬שילת ‪ /‬הרחבה איתור‬
‫ורישום‬
‫מקרקעין‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪98‬‬
‫ראשון לציון ‪ /‬חברת ד‪.‬בן‬
‫‪4000650‬‬
‫שיכון המזרח נתן מדידות‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫דטהמפ‬
‫בית חלקיה ‪ /‬מערכות‬
‫מל"ע‬
‫‪ 4000656‬בית חלקיה ‪ -‬מידע‬
‫הרחבה‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫י‪.‬דוידובסקי‬
‫הוד השרון ‪ /‬הוד‬
‫‪4000658‬‬
‫אחזקות‬
‫השרון‬
‫בע"מ‬
‫‪ 94‬גז‪14/392/‬‬
‫‪ 982‬ק‪1/7/‬‬
‫‪ 80‬בר‪4/166/‬‬
‫נשלח‬
‫מקומית‬
‫לועדה‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪30/09/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪27/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪ 98‬גז‪/‬מק‪9/159/‬‬
‫מפ"י‬
‫‪3/55/45‬‬
‫‪60‬‬
‫תש"צ‬
‫‪ 100‬בר‪1/138/‬‬
‫‪04/06/2009‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪20/12/2009‬‬
‫‪28/10/2009‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪16/12/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫הר‪/‬מק‪/‬‬
‫‪40‬‬
‫‪/5/600‬א‪8/‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪03/05/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫י‪.‬דוידובסקי‬
‫הוד השרון ‪ /‬הוד‬
‫אחזקות מל"ע‬
‫‪4000660‬‬
‫השרון‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫הר‪/‬מק‪/‬‬
‫‪20‬‬
‫‪/5/600‬א‪8/‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪03/05/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 12‬רע‪322/1/‬‬
‫נשלח‬
‫מקומית‬
‫לועדה‬
‫רעננה ‪ /‬רעננה ראובן‬
‫‪4000662‬‬
‫לאופר‬
‫חלקה ‪330‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪80‬‬
‫נשלח‬
‫‪ 80‬לה‪32/1000/‬‬
‫מקומית‬
‫לועדה‬
‫מעש ‪ /‬כפר‬
‫‪ 4000665‬מעש שכונת אל אורי חן ציון מל"ע‬
‫גבול‬
‫‪0‬‬
‫רמלה ‪ /‬רמלה דרור‬
‫‪4000663‬‬
‫נתן‬
‫נוה בניין‬
‫בן‬
‫‪40‬‬
‫‪59‬‬
‫‪3/25/10‬‬
‫‪40‬‬
‫תש"צ‬
‫‪26/04/2009‬‬
‫‪25/05/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪14/12/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫הוד השרון ‪ /‬גוש י‪.‬דוידובסקי‬
‫‪ 6454 4000675‬חלקות אחזקות‬
‫בע"מ‬
‫‪31,33‬‬
‫‪0‬‬
‫הוד השרון ‪ /‬י‪.‬דוידובסקי‬
‫‪ 4000676‬חלקות ‪ 36-39‬אחזקות מל"ע‬
‫בע"מ‬
‫גוש ‪6454‬‬
‫‪0‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫הר‪/‬במ‪/‬‬
‫‪40‬‬
‫‪/5/600‬א‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪03/05/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫הר‪/‬מק‪/‬‬
‫‪50‬‬
‫‪/5/600‬א‪8/‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪03/05/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫בצרה ‪ /‬תיקון‬
‫‪4000690‬‬
‫בהרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3/389/2‬‬
‫‪5‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪20/10/2009‬‬
‫פתח תקוה ‪/‬‬
‫‪4000694‬‬
‫תיקון ‪ -‬מש' חי‬
‫י‪.‬אפשטיין מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3/33/37‬‬
‫‪6‬‬
‫תש"צ‬
‫אושרה‬
‫תצ"ר‬
‫ע"י ועדת תאום‬
‫‪29/10/2009‬‬
‫לרר דניאל‬
‫יהוד‪-‬נוה אפרי ‪ /‬מודד‬
‫מל"ע‬
‫‪4000699‬‬
‫יהוד‪ -‬ויקטור‬
‫מוסמך‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 30‬ממ‪1170/‬‬
‫‪ 4000714‬נוה ימין ‪ /‬תיקון אורי חן ציון מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫שד‪/‬במ‪ 7/86/‬בקשה‬
‫‪20‬‬
‫תצ"ר‬
‫תש"צ‬
‫להכנת‬
‫בקשה‬
‫תצ"ר‬
‫להכנת‬
‫לזר‬
‫חרות ‪ /‬הרחבת מדידות‬
‫‪4000718‬‬
‫המושב‬
‫הנדסיות‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫יאיר‬
‫איזבוצקי‬
‫מדידות‬
‫גדרה ‪ /‬גדרה‬
‫‪4100015‬‬
‫איתור‬
‫‪580‬‬
‫ורישום‬
‫מקרקעין‬
‫בע"מ‬
‫מל"ע‬
‫פתח תקוה ‪/‬‬
‫‪ 4700072‬פתח תקווה ‪-‬‬
‫מרכז מסחרי‬
‫עמידר‬
‫‪0‬‬
‫דיאמנט‬
‫ראשון לציון ‪/‬‬
‫ליברמן‬
‫יהודה‬
‫‪ 4700147‬נחלת‬
‫מדידות‬
‫דרומית‬
‫בע"מ‬
‫ח‪.‬כ‪.‬‬
‫לראשון‬
‫לציו‬
‫‪0‬‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫חברה‬
‫עיר פלוס‬
‫לפיתוח‬
‫מדידות‬
‫נתני‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ח‪.‬כ‪.‬‬
‫מזור‬
‫ראשון לציון ‪/‬‬
‫‪4700261‬‬
‫מדידות בע לראשון‬
‫בית עלמין‬
‫לציו‬
‫מ‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫נשלח‬
‫מקומית‬
‫לועדה‬
‫‪20/08/2009‬‬
‫‪04/11/2009‬‬
‫ב‪.‬י‪.‬‬
‫נתניה‬
‫‪4700260‬‬
‫ימים‬
‫‪/‬‬
‫‪105‬‬
‫‪0‬‬
‫‪254‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪293‬‬
‫‪60‬‬
‫‪62/887/1‬‬
‫‪105‬‬
‫תש"צ‬
‫‪ 254‬זמ‪1/580/‬‬
‫‪3/34/13‬‬
‫‪3‬‬
‫תש"צ‬
‫‪06/07/2009‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪15/08/2008‬‬
‫מקרקעין‬
‫בקשה‬
‫תצ"ר‬
‫להכנת‬
‫‪17/02/2005‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪11/05/2009‬‬
‫‪ 293‬רצ‪53/50/1/‬‬
‫מפ"י‬
‫תצ"ר‬
‫נת‪/‬מק‪/‬‬
‫‪0‬‬
‫‪/20/401‬א‪ 1/‬לרישום‬
‫הכנת‬
‫‪ 200‬רצ‪42/22/1/‬‬
‫לביקורת‬
‫כשר‬
‫התיק‬
‫‪17/06/2009‬‬
‫‪01/04/2009‬‬
‫רשות‬
‫כפר סבא ‪ /‬צפון יאיר‬
‫‪4700286‬‬
‫דוידובסקי מקומית‬
‫מערב‬
‫‪0‬‬
‫‪300‬‬
‫‪ 300‬כס‪/60/1/‬א‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪20/09/2009‬‬
‫עו"ד‬
‫דטהמפ‬
‫יד בנימין ‪ /‬יד מערכות‬
‫אהוד‬
‫‪ 4700295‬בנימין‪-‬הרחבה מידע‬
‫תייר‬
‫ב‬
‫גיאוגרפיות‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪93‬‬
‫‪ 93‬בר‪7/256/‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫יהודה גפן לור"ם‬
‫‪65‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3/56/32‬‬
‫‪65‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪ 4700297‬לוד ‪ /‬לוד ‪ -‬מער יהודה גפן לור"ם‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3/56/33‬‬
‫‪40‬‬
‫תש"צ‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫ללשכת רישום ‪29/11/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫‪ 4700296‬לוד ‪ /‬לוד‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫תל אביב יפו ‪/‬‬
‫פלוס‬
‫אביב‬
‫‪ 5000352‬תל‬
‫מדידות‬
‫אליפלט‪-‬אילת‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫‪130‬‬
‫אור יהודה ‪ /‬אור‬
‫חאן‬
‫יהודה‬
‫י‪.‬גדסי‬
‫‪5000356‬‬
‫ושכון‬
‫הדקל‬
‫הראשו‬
‫ע‪.‬ד‪.‬י‬
‫מדידות‬
‫תל אביב יפו ‪/‬‬
‫‪5000385‬‬
‫והנדסה‬
‫לה גרדיה‬
‫(תש"נ)‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מל"ע‬
‫‪750‬‬
‫‪102‬‬
‫‪0‬‬
‫כשר‬
‫‪ 130‬תא‪2797/‬‬
‫הכנת‬
‫לביקורת‬
‫התיק‬
‫‪3/55/36‬‬
‫‪102‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪ 750‬תא‪1767/‬ג‬
‫החוזים נשלחו‬
‫למודד לחתימה‬
‫תל אביב יפו ‪/‬‬
‫מתחם‬
‫ת" א‬
‫אורי חן ציון מל"ע‬
‫‪5000413‬‬
‫על‬
‫תע"ש‬
‫פרשת דרכים‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 0‬תא‪2653/‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫מל"ע‬
‫‪80‬‬
‫‪0‬‬
‫תא‪/‬במ‪/‬‬
‫‪80‬‬
‫‪2551/41‬‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫‪/‬‬
‫גבעתים‬
‫‪ 5000425‬גבעתיים מרכז פוקס אורן מל"ע‬
‫עסקים‬
‫‪818‬‬
‫‪0‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 4‬ח‪486/‬‬
‫תל אביב יפו ‪ /‬אירז בע"מ‬
‫‪5000420‬‬
‫המשולש המרוני ‪ -‬מדידות‬
‫‪15/01/2009‬‬
‫‪02/08/2009‬‬
‫‪01/09/2006‬‬
‫‪09/09/2009‬‬
‫‪09/02/2005‬‬
‫‪23/10/2008‬‬
‫פרצלציה‬
‫נמסרה לרישום ‪21/06/2009‬‬
‫בטאבו‬
‫מסמכי‬
‫תל אביב יפו ‪/‬‬
‫‪ 5000435‬נוה שרת‪-‬בית‬
‫כנסת עולי בבל‬
‫חולון ‪ /‬שכונת גן‬
‫‪5000438‬‬
‫דובנוב‪ -‬חולון‬
‫‪ 818‬גב‪380/‬א‬
‫‪13/10/2009‬‬
‫רמזי‬
‫קעואר‬
‫‪61‬‬
‫נשלחו‬
‫המכרז‬
‫‪2102‬‬
‫למשתתפים‬
‫במכרז‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪10/06/2007‬‬
‫‪03/05/2009‬‬
‫בע"מ‬
‫‪ 5000442‬אזור ‪ /‬אזור‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫פלוס‬
‫מל"ע‬
‫מדידות‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫מל"ע‬
‫‪510‬‬
‫‪0‬‬
‫תל אביב יפו ‪ /‬גטניון‬
‫‪5000444‬‬
‫ושות'‬
‫נמל יפו‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫יעדים‬
‫תל אביב יפו ‪ /‬פלוס‬
‫‪5100003‬‬
‫ניהול ויזו‬
‫שכונת עזרא‬
‫מדידות‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫‪410‬‬
‫עירית‬
‫תל אביב‬
‫‪650‬‬
‫מדבא‪-‬‬
‫תל אביב יפו ‪ /‬מדידות‬
‫‪5100006‬‬
‫דרום הקריה‬
‫והנדסה‬
‫בע"מ‬
‫ברק‬
‫בני‬
‫‪5700066‬‬
‫מתחם ציפור‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫אהוד‬
‫‪ /‬פלוס‬
‫תייר‬
‫מדידות‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫רמת אפעל ‪/‬‬
‫פלוס‬
‫ח‪.‬פ‪.‬ת‬
‫‪ 5700071‬מתחם סקיה ‪-‬‬
‫מדידות‬
‫שוק סיטונאי‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪96‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מיקי סולם מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪18‬‬
‫כפר מימון ‪ /‬כפר אפשטיין‬
‫‪6000452‬‬
‫מימון‪-‬הרחבה יורי‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪120‬‬
‫נתיבות‬
‫‪6000339‬‬
‫נתיבות‬
‫‪/‬‬
‫אושר‬
‫‪ 3‬מאא‪/‬במ‪26/‬‬
‫מקומית‬
‫‪ 510‬תא‪2378/‬א‬
‫בועדה‬
‫החוזים נשלחו‬
‫למודד לחתימה‬
‫‪30/09/2009‬‬
‫‪25/10/2009‬‬
‫פרצלציה‬
‫‪ 410‬תא‪/‬מק‪ 3328/‬נמסרה לרישום ‪01/04/2009‬‬
‫עו"ד‬
‫‪ 650‬תא‪3000/‬‬
‫‪ 96‬בב‪708/‬‬
‫‪ 0‬תממ‪320/‬‬
‫‪4/13/12‬‬
‫‪18‬‬
‫תש"צ‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫נשלח‬
‫‪5/164/03/7 120‬‬
‫מקומית‬
‫לועדה‬
‫‪18/03/2009‬‬
‫‪12/08/2009‬‬
‫‪02/12/2009‬‬
‫‪15/12/1999‬‬
‫‪08/02/2009‬‬
‫קלחים ‪ /‬קלחים‪ -‬חי הנדסה‬
‫‪6000461‬‬
‫גיאודטית‬
‫הרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪66‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪4/226/03/7 66‬‬
‫מפ"י‬
‫‪03/05/2009‬‬
‫פדויים ‪ /‬פדויים‪ -‬ספיר‬
‫‪6000463‬‬
‫מרדכי‬
‫הרחבה‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪35‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪4/122/03/7 35‬‬
‫מפ"י‬
‫‪07/07/2009‬‬
‫באר שבע ‪ /‬גוש‬
‫א‪.‬א‪.‬ג‪.‬‬
‫‪( 38053 6000493‬בקשה‬
‫אזוט בע"מ‬
‫של חגין)‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪56‬‬
‫‪ 13/134/03/‬תצ"ר בביקורת‬
‫‪56‬‬
‫‪ 5‬מפ"י‬
‫‪05/02/2008‬‬
‫‪62‬‬
‫עמר ‪ /‬עומר גוש שריר‬
‫‪6000497‬‬
‫‪ 38558‬ח''‪ 48‬מודדים‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫ת‪.‬ה‪.‬ן‪-.‬‬
‫שגב שלום ‪ /‬תכנון‬
‫מל"ע‬
‫‪ 6000498‬שגב שלום ‪-‬שכ' הנדסי(‬
‫‪7‬‬
‫‪)1985‬בע"‬
‫מ‬
‫‪0‬‬
‫שגב שלום ‪/‬‬
‫‪ 6000501‬שגב שלום ‪-‬שכ' מהוד בע"מ מל"ע‬
‫ה'‬
‫‪0‬‬
‫‪55‬‬
‫‪264‬‬
‫‪318‬‬
‫ועדת‬
‫אושר‬
‫‪ 4/47/4 55‬תש"צ‬
‫תאום מועד ‪1‬‬
‫‪/7 264‬במ‪193/‬‬
‫‪/7 318‬במ‪20/‬‬
‫הכנת‬
‫לביקורת‬
‫התיק‬
‫נשלח‬
‫מקומית‬
‫לועדה‬
‫תצ"ר‬
‫לרישום‬
‫כשר‬
‫עזמי‬
‫שגב שלום ‪/‬‬
‫חנא‬
‫מל"ע‬
‫‪ 6000502‬שגב שלום‪ -‬שכ'‬
‫מ‪.‬מוסמכים‬
‫‪8‬‬
‫בע"מ‬
‫‪0‬‬
‫‪200‬‬
‫ערערה בנגב ‪/‬‬
‫‪6000507‬‬
‫ערוער שכ' א‪4/‬‬
‫קורל עופר מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫ערערה בנגב ‪/‬‬
‫‪6000509‬‬
‫ערוער שכ' ‪7‬‬
‫מהוד בע"מ מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪78‬‬
‫‪78‬‬
‫ערערה בנגב ‪/‬‬
‫‪6000511‬‬
‫ערוער שכ' א‪5-‬‬
‫קורל עופר מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫‪23‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪1/318/03/7 23‬‬
‫מפ"י‬
‫‪14/07/2009‬‬
‫‪13/12/2009‬‬
‫‪08/02/2009‬‬
‫אבו‬
‫נתיבות ‪ /‬תיקון‬
‫גוש‬‫גבול‬
‫‪6000513‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪39626‬‬
‫‪39579‬‬
‫מש"בש‬
‫באר שבע ‪ /‬ב"ש‬
‫א‪.‬א‪.‬ג‪.‬‬
‫‪38029‬‬
‫‪ 6000515‬גוש‬
‫אזוט בע"מ‬
‫ח'‪127‬‬
‫מל"ע‬
‫‪0‬‬
‫מבועים ‪ /‬גוש‬
‫א‪.‬א‪.‬ג‪.‬‬
‫‪100246/1‬‬
‫מל"ע‬
‫‪6000517‬‬
‫‪ -107‬אזוט בע"מ‬
‫חלקה‬
‫תיקון‬
‫‪0‬‬
‫‪103‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪/7 200‬במ‪194/‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪326/03/7‬‬
‫מפ"י‬
‫נשלח‬
‫‪374/03/7‬‬
‫מקומית‬
‫‪4/13/25‬‬
‫‪103‬‬
‫תש"צ‬
‫לועדה‬
‫‪04/11/2009‬‬
‫‪08/02/2009‬‬
‫‪04/11/2009‬‬
‫מסמכי‬
‫‪20/12/2009‬‬
‫הפרצלציה‬
‫נחתמו ע"י ממ"י‬
‫‪ 101/108/03‬תצ"ר בביקורת‬
‫‪2‬‬
‫‪ /5‬מפ"י‬
‫‪4/1080/2‬‬
‫‪2‬‬
‫תש"צ‬
‫‪23/11/2009‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫מפ"י‬
‫‪02/03/2009‬‬
‫‪02/03/2009‬‬
‫חברת‬
‫הלפרין‪-‬‬
‫ערד ‪ /‬שכונת‬
‫יעדים‬
‫פלוס‬
‫‪ 6100014‬ראשונים‪-‬‬
‫ניהול ויזו‬
‫מדידות‬
‫הוסדר‬
‫ופוטוגרמט‬
‫ריה‬
‫‪506‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 3/130/03/2‬תצ"ר בביקורת‬
‫‪506‬‬
‫‪ 4‬מפ"י‬
‫‪20/10/2008‬‬
‫ערים‪-‬חב‬
‫מבוא‬
‫מהוד בע"מ לפיתוח‬
‫ע‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫תצ"ר בביקורת‬
‫‪ 4/47/3 10‬תש"צ‬
‫מפ"י‬
‫‪24/04/2008‬‬
‫‪0‬‬
‫‪382‬‬
‫בועדת‬
‫נדון‬
‫תאום מועד ‪1‬‬
‫‪29/01/2007‬‬
‫עמר‬
‫‪6100015‬‬
‫שיטה‬
‫‪/‬‬
‫נתיבות ‪ /‬קרית‬
‫‪6700095‬‬
‫מנחם‬
‫מהוד בע"מ מש"בש‬
‫‪63‬‬
‫‪4/13/22‬‬
‫‪382‬‬
‫תש"צ‬
‫חצב‬
‫באר הדאג' ‪/‬‬
‫הנדסה‬
‫חייל‬
‫‪ 6700122‬באר‬
‫ומדידות‬
‫תעסוקה‬
‫בע"מ‬
‫אהוד‬
‫תייר‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪64‬‬
‫בהכנה‬
‫תיק‬
‫‪ 306/03/28 0‬ללשכת רישום ‪08/07/2009‬‬
‫מקרקעין‬
‫נספח ו'‪ :‬החלטת ועדת הערר בעניין עלי דיאב טרביה‬
‫נספח ז'‪ :‬החלטת ועדת הערר בעניין כסרא דראושה‬
‫ערר מס'‪63/09 :‬‬
‫סימוכין ועדה מקומית‪20070587 :‬‬
‫מקום הבניה‪ :‬עראבה‬
‫כסרא דראושה‪ ,‬עו"ד‬
‫העורר‬
‫ נגד ‪-‬‬‫ועדה מקומית לתכנון ולבניה לב הגליל‬
‫המשיבה‬
‫החלטה‬
‫‪.1‬‬
‫הערר שבפנינו הוגש לאחר שהוועדה המקומית החליטה כי אין בבקשה שבפניה חתימת בעלים‪ ,‬ועל‬
‫כן אין ביכולתה להתיר את הבנייה המבוקשת על ידו בגוש ‪ 19391‬חלקה ‪( 12‬להלן‪" :‬החלקה")‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫העורר הוא בנו של אדם בשם סעיד סלאח דראושה‪ ,‬אשר לטענתו רכש את הקרקע מאדם אחר‬
‫ששמו מוחמד מחמוד אחמד גרבוני נסאר ז"ל בשנת ‪ .1977‬על אף שהחלקה רשומה בלשכת רישום‬
‫המקרקעין‪ ,‬עד היום‪ ,‬למעלה מ‪ 31-‬שנה לאחר מכן‪ ,‬טרם נרשמו זכויות אביו של העורר בחלקה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬פנה אביו של העורר לבית המשפט‪ ,‬בתביעה כנגד "עזבון המנוח מוחמד מחמוד אחמד‬
‫גרבוני נסאר באמצעות יורשו היחיד על פי דין הוא קאסם מוחמד נסאר"‪ ,‬וביקש פסק דין הצהרתי‬
‫וצו עשה כנגד רשם המקרקעין בנצרת‪ ,‬הקובע כי הוא הבעלים הזכאי להירשם בחלקה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לכתב התביעה לא צורפה המשיבה‪ .‬המנוח לא הגיש כתב הגנה‪ ,‬ועל כן ניתן ביום ‪ 29.9.1996‬פסק דין‬
‫בזו הלשון ע"י כב' השופט אמינוף (ההדגשה הוספה ‪ -‬ו‪.‬ע‪.‬צ‪:).‬‬
‫"הנני מקבל את התביעה ומצהיר כי התובע רכש בשנת ‪ 1977‬את כל זכויותיו של הנתבע מס' ‪1‬‬
‫בחלקה ‪ 12‬גוש ‪ 19391‬מאדמות כפר עראבה והמהוים ‪ 2/4‬חלקים מהחלקה הנ"ל‪.‬‬
‫הנני מורה לנתבע מס' ‪( 2‬רשם המקרקעין ‪ -‬ו‪.‬ע‪.‬צ‪ ).‬למחוק מספריו את שמו של הנתבע מס' ‪ 1‬כבעלים‬
‫של אותם חלקים בחלקה הנ"ל ולרשום במקומו את התובע כבעלים של אותם חלקים‪ ,‬כפוף להמצאת‬
‫‪65‬‬
‫המסמכים הדרושים על פי דין ולתשלום המיסים ההיטלים והאגרות ותשלומי החובה המתחייבים על‬
‫פי דין"‬
‫‪.5‬‬
‫חרף פסק הדין‪ ,‬עד היום‪ ,‬למעלה מ‪ 12-‬שנה לאחר פסק הדין‪ ,‬טרם שולמו כל האגרות והמיסים‬
‫הנדרשים‪ ,‬והבעלות נותרה‪ ,‬כאמור‪ ,‬על שמו של הבעלים הקודם‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫העורר הגיש את בקשת הבנייה‪ ,‬על אף שלא הייתה לו כל זכות בקרקע‪ .‬לאחר שנדחה בשל חדירת‬
‫קיר קיים לתחום הכביש‪ ,‬הגיש הוא ערר אלינו (ערר ‪ .)156/08‬הערר התקבל באופן חלקי‪ ,‬והחלטת‬
‫המשיבה בוטלה‪ .‬קבענו כי על הוועדה המקומית לבחון את הבקשה מבחינה תכנונית‪ ,‬ולבצע את‬
‫הבדיקות הנדרשות להוצאת היתר הבנייה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫לאחר שהבקשה נדונה פעם נוספת‪ ,‬התברר כי לעורר אין זכויות רשומות על הקרקע‪ ,‬ועל כן החליטה‬
‫הוועדה המקומית‪ ,‬על בסיס החלטה שניתנה על ידנו ביום ‪ 6.1.2009‬בערר ‪( 179/08‬החלטה מאוחרת‬
‫להחלטה בערר ‪ ,)156/08‬כי לא ניתן להוציא היתרי בנייה‪ ,‬כאשר זכותו של בעל הקרקע אינה רשומה‬
‫בלשכת רישום המקרקעין‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫העורר טוען כי בכך טעתה הוועדה המקומית‪ .‬הוא סבור כי משהוצג בפניה פסק הדין של בית‬
‫המשפט המחוזי‪ ,‬אין עוד מחלוקת לגבי זכותו בקרקע‪ ,‬והיה על המשיבה לשקול אך ורק שיקולים‬
‫תכנוניים‪ ,‬ולא לדון כלל בסוגיית הבעלות על הקרקע‪.‬‬
‫דין הערר דחייה‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫תקנה ‪(2‬ג) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר‪ ,‬תנאיו ואגרות)‪ ,‬תש"ל‪( 1970-‬להלן‪" :‬התקנות")‪,‬‬
‫קובעת כי על מגיש בקשה להיתר להגישה כשהיא חתומה על ידי המבקש‪ ,‬עורך הבקשה‪ ,‬מתכנן שלד‬
‫הבניין‪ ,‬האחראי לביצוע שלד‪ ,‬בעל זכות בנכס כמפורט בתקנה ‪2‬א לתקנות‪ ,‬והאחראי או האחראיים‬
‫לביקורת‪ .‬חתימות האחראי לביצוע שלד והאחראיים לביקורת‪ ,‬יכולה להיות מוגשת מאוחר יותר‪,‬‬
‫אולם יתר החתימות נדרשות בעת הגשת הבקשה להיתר‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫מיהו בעל זכות בנכס שחתימתו נדרשת? תקנה ‪2‬א לתקנות קובעת מפורשות את האפשרויות‬
‫להיחשב כבעלים (ההדגשה הוספה ‪ -‬ו‪.‬ע‪.‬צ‪:).‬‬
‫‪.9‬‬
‫"בעל הזכות בנכס שחתימתו על הבקשה להיתר דרושה לענין תקנה ‪ 2‬הוא‪:‬‬
‫(‪ )1‬בנכס הרשום במ רשם המקרקעין ושאינו בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין‪ ,‬התשכ"ט‪-‬‬
‫‪( 1969‬להלן ‪ -‬בית משותף) ‪ -‬הבעל הרשום או חוכרו;‬
‫בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף והוא בבעלות משותפת או חכור למספר‬
‫(‪)2‬‬
‫חוכרים במשותף ‪ -‬בעל רשום או חוכר;‬
‫(‪( )3‬בוטלה);‬
‫(‪ )4‬בבית משותף‪ ,‬כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף;‬
‫(‪ )5‬בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין ‪ -‬מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי‬
‫הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים‪ ,‬התשכ"א‪ ,1961-‬או מי שהיה חייב‬
‫במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק;‬
‫(‪ )6‬על אף האמור בפסקאות (‪ )1‬עד (‪ ,)5‬בנכס שהוא מקרקעי ישראל‪ ,‬בין אם הוא רשום במרשם‬
‫המקרקעין ובין אם לאו ‪ -‬מי שמוסמך לכך מטעם מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬בכפוף להוראות אלה‪:‬‬
‫(א) לענין תקנה זו יראו את הודעת מינהל מקרקעי ישראל בכתב על אי‪-‬התנגדותו לבקשה‬
‫להיתר כחתימתו על הבקשה;‬
‫(ב) אין בהודעה על אי‪-‬התנגדות כאמור כדי לפטור חוכר שהגיש את הבקשה ממתן הודעה‬
‫ליתר החוכרים של אותו נכס כאמור בתקנה ‪2‬ב‪ ,‬אם אלה לא חתמו יחד אתו על הבקשה;‬
‫האמור ברישה לפסקה זו לא יחול בבקשה להיתר שלא מבוקשים בה תוספת שטח רצפה‬
‫(ג)‬
‫א ו שינוי ייעוד שנקבע בהיתר קודם שניתן ביחס לנכס נשוא הבקשה או גם זה וגם זה;‬
‫בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף ‪(37‬א) לחוק‬
‫(‪)7‬‬
‫הגנת הדייר [נוסח משולב]‪ ,‬התשל"ב‪ - 1972-‬גם הדייר‪ ,‬כמשמעותו בחוק האמור‪ ,‬ובלבד‬
‫שבמקרה זה ‪"...-‬‬
‫במאמר מוסגר נציין כי תקנה זו הותקנה במיוחד לצורך הבהרת תקנה ‪(2‬ג) לתקנות‪ ,‬כאשר לא ברור‬
‫היה‪ ,‬בטרם התקנתה‪ ,‬מי ייחשב כבעלים‪ .‬על מנת לפתור את הוועדות המקומיות מההתלבטות מתי‬
‫לקבל בקשה ומתי לא‪ ,‬הוחלט לקבוע כללים ברורים ואחידים בעניין זה‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪.12‬‬
‫התקנה נוקטת בלשון ברורה ‪ -‬חתימתו של בעל הנכס דרושה‪ .‬דהיינו‪ ,‬לא ניתן לדון כלל בבקשה‬
‫להיתר‪ ,‬כאשר אחד הבעלים בנכס‪ ,‬כהגדרתו בתקנה ‪2‬א‪ ,‬אינו חתום‪ .‬כך נפסק בעת"מ (ת"א)‬
‫‪ 1662/07‬מנהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז נ' ועדת הערר מחוז מרכז ואח'‪ ,‬פורסם במאגר נבו‪:‬‬
‫"תקנה ‪ 2‬א' לתקנות הנ"ל מפרטת מי הוא "בעל הזכות בנכס שחתימתו (על הבקשה להיתר) דרושה"‪,‬‬
‫כאמור בתקנה ‪(2‬ג)(‪ ,)5‬בכל אחד מסוגי הנכסים המפורטים בה‪.‬‬
‫דרישת מחוקק המשנה היא‪ ,‬אם כך‪ ,‬שהבעלים או החוכר של הנכס יחתום על בקשה מעין זו (ראה‬
‫תקנה ‪2‬א' ‪.)1-5‬‬
‫ללמדך‪ :‬מחוקק המשנה הסתפק‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בחתימת בעלי זכות חכירה בנכסים שונים לסוגיהם שאינם‬
‫מקרקעי ישראל (כמפורט בתקנה ‪ 2‬א' ‪ )1-5‬ולא עמד על הדרישה כי הבעלים של הנכס‪ ,‬והוא בלבד‪,‬‬
‫יחתום על בקשה כזו‪ ,‬כאשר הנכס מוחכר‪ ,‬כתנאי מוקדם לקיום דיון בה ע"י הועדה המקומית‪".‬‬
‫‪.13‬‬
‫אמור מעתה‪ ,‬תנאי לקבלת היתר לדיון‪ ,‬הוא חתימת בעלים או חוכר של נכס‪ .‬עם זאת‪ ,‬המדובר‬
‫בבעלים או חוכר רשום (אלא אם הנכס אינו רשום בלשכת רישום המקרקעין‪ ,‬דבר שאינו צריך‬
‫לענייננו)‪ .‬במקרה של זכויות חלשות יותר‪ ,‬יש צורך בחתימת בעל הזכויות‪ ,‬ומחזיק‪ ,‬לבדו‪ ,‬אינו יכול‬
‫להגיש בקשה ללא הסכמת בעל הזכויות (דברים אלו עולים‪ ,‬אגב‪ ,‬גם מההחלטה אותה שלח אלינו‬
‫העורר לאחר הדיון‪ ,‬בה נקבע מפורשות כי על המבקש להוכיח זכות בנכס כתנאי לדיון בבקשה)‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫טוען העורר כי היה על הוועדה המקומית להתייחס אליו כבעלים‪ ,‬וזאת מאחר וקיים לטובתו פסק‬
‫דין‪ ,‬הקובע כי אביו הוא בעל הזכויות בחלקה‪ .‬דא עקא‪ ,‬המדובר בפסק דין שבו לא הייתה מעורבת‬
‫הוועדה המקומית‪ ,‬ופסק הדין אף קבע תנאים מסויימים לרישומו של אבי העורר כבעלים‪ .‬אין חולק‬
‫על כך כי תנאים אלו לא מולאו‪.‬‬
‫הרישום בלשכת רישום המקרקעין אינו דקלרטיבי בלבד‪ .‬הוא קונסטיטוטיבי‪ ,‬ובהעדר רישום‬
‫שכזה‪ ,‬אין לאביו של העורר כל זכות בקרקע‪ .‬הוא אמנם זכאי להירשם ככזה‪ ,‬אולם כל עוד הוא לא‬
‫עשה כן‪ ,‬אין הוא עומד בדרישה הקבועה בתקנה ‪2‬א(‪ )1‬לתקנות‪ ,‬ואין הוא "הבעלים הרשום" של‬
‫הקרקע‪ .‬עמד על כך בית המשפט העליון‪ ,‬ע"א ‪ 288/95‬ג'ורג'ט נקולא סארגי לחאם ואח' נ' נימר‬
‫סלים אל‪-‬זארובי ואח'‪ ,‬פ"ד נד(‪( 618-619 ,598 )2‬ההדגשות הוספו ‪ -‬ו‪.‬ע‪.‬צ‪:).‬‬
‫‪.15‬‬
‫"עניינו של פסק‪-‬הדין בפשרה הוא מתן תוקף להסכם פשרה שבעקבותיו הוטל חיוב אישי על לחאם‬
‫להעביר את המקרקעין הרשומים על שמם לזארובי‪ .‬ההסכם הושג בתביעה שהוגשה על‪-‬ידי זארובי‬
‫נגד לחאם‪ ,‬על‪-‬פי חוזה מכר מקרקעין שנכרת ביניהם בשנת ‪ .1942‬החוזה הוא התחייבות אובליגטורית‬
‫להעביר בעלות במקרקעין‪ ,‬ופסק‪-‬הדין בפשרה הנותן לו תוקף איננו משנה מאופיו האובליגטורי‪ .‬זהו‬
‫פסק‪-‬דין לאכיפת הסכם מכר שהינו פסק‪-‬דין גברא (‪ )IN PERSONAM‬המחייב את הצדדים הישירים‬
‫להתדיינות ואת חליפיהם‪ .‬הוא איננו מתיימר לקבוע דבר‪-‬מה ביחס לצדדים שלישיים כל עוד לא‬
‫נרשמו המקרקעין על שם זארובי (ראה‪ :‬ע"א ‪ 143/51‬עירית רמת‪-‬גן נ' פרדס ינאי בע"מ [‪ ,]15‬בעמ'‬
‫‪ ;1815‬רע"א ‪ 340/94‬חברת חלקה ‪ 41‬בגוש ‪ 6415‬נ' בסן [‪ ,]16‬בעמ' ‪ 649‬מול אות השוליים ג)‪ .‬רישום‬
‫המקרקעין‪ ,‬הוא המקנה זכות בעלות בקרקע‪ ,‬באשר הרישום הוא קונסטיטוטיבי ובלעדיו אין עוברת‬
‫זכות הקניין במקרקעין (סעיף ‪(7‬ב) לחוק המקרקעין; י' ויסמן דיני קניין ‪ -‬חלק כללי [‪ ,]26‬בעמ' ‪292-‬‬
‫‪ :293‬א' אייזנשטיין יסודות והלכות בדיני מקרקעין (כרך א) [‪ ,]27‬בעמ' ‪.)36-37‬‬
‫‪ .4‬זאת ועוד‪ ,‬בדומה להוצאתו לפועל של פסק‪-‬דין‪ ,‬הרישום איננו פעולה אוטומטית המתבצעת על‪-‬ידי‬
‫הרשם בהינתן פסק‪-‬הדין‪ .‬אף שהרשם חייב לרשום את פסק‪-‬הדין (תקנה ‪ 31‬לתקנות המקרקעין (ניהול‬
‫ורישום))‪ ,‬על הזוכה להניע את גלגלי המרשם כשבידו פסק‪-‬הדין לטובתו ולעמוד בתנאים הנדרשים‬
‫לצורך ביצוע הרישום‪ ,‬וביניהם החובה להוכיח כי שולמו המסים החלים על המקרקעין ועל העברתם‪,‬‬
‫כגון מסים לרשויות המקומיות‪ ,‬מס שבח מקרקעין ומס רכישה (אייזנשטיין בספרו הנ"ל (כרך א) [‪,]27‬‬
‫בעמ' ‪ ;50-51‬בג"ץ ‪ 114/52‬פרולוב נ' רושמת הקרקעות ת"א [‪ ,]17‬בעמ' ‪".)944‬‬
‫‪.16‬‬
‫דברים אלו מתאימים להפליא למקרה שבפנינו‪ .‬גם כאן‪ ,‬פסק הדין הוא לאכיפת הסכם מכר‪ ,‬והוא‬
‫אינו מחייב צדדים שלישיים‪ ,‬כל עוד זכויות הבעלים לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין‪ .‬כך‪ ,‬גם‬
‫הוועדה המקומית אינה יכולה להסתמך עליו‪ ,‬שכן על הבעלים להשלים את הרישום‪ ,‬על מנת שניתן‬
‫יהיה לראותו כבעל הזכויות בקרקע‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫שמענו גם כי הסיבה בעטיה לא מתבצע הרישום בלשכת רישום המקרקעין‪ ,‬היא קיומם של חובות‬
‫לשלטונות המס‪ .‬אנו סבורים כי זוהי סיבה טובה מדוע לא להקנות מעמד למי שלא ביצע רישום עקב‬
‫סיבה זו‪ ,‬וזאת אפילו הדבר לא היה מוצא את ביטויו בפסק הדין ההצהרתי‪ ,‬קל וחומר כאשר דברים‬
‫‪67‬‬
‫אלו נאמרו מפורשות ונקבעו כתנאי לביצוע הרישום של אבי העורר כבעלים‪ .‬בספר החוקים קיימות‬
‫הוראות‪ ,‬אשר נועדו לסייע לשלטונות המס לגבות חובות‪ ,‬על ידי מניעת ביצוע הרישום (ר' לדוגמה‬
‫סעיף ‪ 54‬לחוק מס רכוש וקרן פיצויים‪ ,‬תשכ"א‪ ,1961-‬תקנה ‪(9‬ב)(‪ )4‬לתקנות המקרקעין (ניהול‬
‫ורישום)‪ ,‬תשכ"ט‪ ,1969-‬ועוד)‪ .‬אי עמידה על ביצוע הרישום‪ ,‬מהווה תמריץ לאי ביצוע התשלומים‬
‫המגיעים למדינה‪ .‬אנו מוצאים כי אין זה ראוי כי אורגן סטטוטורי‪ ,‬כגון הוועדה המקומית‪ ,‬יסייע‪,‬‬
‫גם אם בעקיפין‪ ,‬להשתמטות ממיסים‪ .‬על כן‪ ,‬גם מסיבה זו‪ ,‬אנו סבורים כי ניתן לקבוע שאין לראות‬
‫במי שזכויותיו אינן רשומות‪ ,‬כבעל זכות בנכס מכוח תקנה ‪2‬א לתקנות‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬אנו סבורים כי לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה המקומית‪ .‬זו ראתה כי‬
‫הבקשה אינה חתומה על ידי בעל זכויות בקרקע‪ ,‬ודי היה בכך בכדי לדחות את בקשתו‪ .‬חרף זאת‪,‬‬
‫רשמנו בפנינו את הצהרתה של הוועדה המקומית‪ ,‬כי לכאורה אין מניעה להוציא היתר בנייה על‬
‫הקרקע‪ ,‬וזאת בכפוף לכך כי העורר או אביו‪ ,‬ירשמו כבעלי הקרקע כדין‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫על כן‪ ,‬אנו דוחים את הערר‪.‬‬
‫ניתנה ביום ‪ ,26.5.2009‬פה אחד‪ ,‬ע"י יו"ר הועדה מר דרור לביא‪-‬אפרת והחברים‪/‬ות‪:‬‬
‫מר מנדי בראון וגב' רונית שרמייסטר‪.‬‬
‫_________________‬
‫עו"ד דרור לביא‪-‬אפרת‬
‫יו"ר ועדת הערר‬
‫_________________‬
‫הלית גונן‬
‫מזכירת ועדת הערר‬
‫הנני להביא לידיעתך כי ההחלטה תהיה פתוחה לעיון הציבור‪ ,‬אלא אם כן תוגש בקשה מנומקת למנוע‬
‫מתן אפשרות לעיון בה‪ ,‬בתוך ‪ 7‬ימים מתאריך מתן החלטה זו‪.‬‬
‫ועדת ערר מחוז הצפון ‪ -‬בניין לב העסקים‪ ,‬רח' המלאכה ‪ ,3‬ת‪.‬ד‪ ,1221.‬נצרת עילית ‪17110‬‬
‫טלפון‪ 04-6453392 :‬פקס‪04-6453393 :‬‬
‫קבלת קהל‪ :‬ימים א'‪ ,‬ב‪ ,‬ג'‪ ,‬ה'‪ ,08:00-14:00 ,‬יום ד'‪08:00-16:00 ,‬‬
‫‪68‬‬
‫נספח ח' ‪ :‬שני פרוטוקולים של דיוני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לב הגליל בעניין תנאי הוכחת בעלות‪.‬‬