‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫לפני כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופ‬ ‫זוהר כה‬ ‫המבקשת‬ ‫ע"י באי כוחה עו"ד ישראל וולנרמ ועו"ד יהל בקר‬ ‫נגד‬ ‫‪ .1‬סינרו מדיקל בע"מ‬ ‫‪ .2‬אילומינאז' בע"מ )לשעבר‪ :‬סינרו ביוטי בע"מ(‬ ‫ע"י באי כוח עו"ד דרור סברנסקי ועו"ד מעיי אביטבול‬ ‫המשיבות‬ ‫החלטה‬ ‫כיצד נקבעת סמכות השיפוט המקומית בהלי של תובענה ייצוגית? הא היא נגזרת מעילת התביעה‬ ‫האישית של המבקש בלבד‪ ,‬ומוגבלת למחוז השיפוט בו יכול היה המבקש להגיש את תביעתו‬ ‫האישית‪ ,‬או שמא היא נגזרת ממאפייני הקבוצה שייצוגה מתבקש‪ ,‬ויכולה לכלול כל מחוז שיפוט‬ ‫אשר יש לו זיקות מספיקות להלי התובענה הייצוגית‪ ,‬ככל שיאושר ניהולו‪ .‬שאלה זו היא שהונחה‬ ‫לפתחי במסגרת בקשת המשיבות להעברת מקו הדיו אשר הוגשה בתיק שבכותרת‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫‪ .1‬ביו‬ ‫‪ 30.12.2013‬הגישה המבקשת תביעה אישית ולצידה בקשה לאישור התובענה כייצוגית‬ ‫)להל ‪" :‬התובענה" ו"הבקשה לאישור"‪ ,‬בהתאמה( כנגד המשיבות‪ .‬הבקשה לאישור הוגשה‬ ‫בש הקבוצה הבאה‪" :‬צרכני' של מוצר ששמו המסחרי הוא ‪ ME‬או ‪ MEMYELOS‬או ‪ME‬‬ ‫‪) TOUCH‬להל ‪ "ME" :‬או "המכשיר" או ה"מוצר"( המיוצר‪ ,‬המשווק והנמכר על ידי‬ ‫המשיבות או מי מה )להל ‪ ,‬ביחד ולחוד – "המשיבות"(‪ ,‬ואשר הוצג על ידי המשיבות כמכשיר‬ ‫ביתי המאפשר הסרה ו‪/‬או הורדה של שיער לצמיתות"‪ .‬בבקשה נטע כי המשיבות יצרו הטעיה‬ ‫צרכנית בקשר ע יכולות ויעילות המכשיר )להל ‪" :‬המכשיר" או "המוצר"( ובקשר ע אישור‬ ‫מטע ה& ‪ FDA‬אשר נית לו‪ .‬על פי הנטע בבקשה לאישור המכשיר נמכר בסניפי רשת "סופר&‬ ‫פאר " הפזורי ברחבי האר'‪.‬‬ ‫‪ .2‬כבר כעת יצוי כי תשובת המשיבות לבקשה לאישור טר הוגשה‪ ,‬שכ עוד לא חל( המועד‬ ‫הקבוע בדי להגשתה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 1‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫‪ .3‬ביו ‪ 2.3.2014‬הגישו המשיבות את הבקשה להורות על העברת התובענה והבקשה לאישור לבית‬ ‫המשפט המחוזי בנצרת‪ ,‬מחמת העדר סמכות מקומית‪ .‬לטענת המשיבות הסמכות המקומית‬ ‫מסורה לבית המשפט המחוזי בנצרת לפי החלופות הקבועות בסעיפי קטני )‪ (4) (1‬ו&)‪(5‬‬ ‫לתקנה ‪)3‬א( לתקנות סדר הדי האזרחי‪ ,‬התשמ"ד&‪) 1984‬להל ‪" :‬תקנות סדר הדי "(‪ ,‬וזאת‪,‬‬ ‫לאור הדברי הבאי ‪ :‬מקו מושב של המשיבות הוא בישוב יוקנע עילית המצוי בתחו‬ ‫שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת; המבקשת הצהירה בתצהיר אשר נלווה לתביעתה כי‬ ‫רכשה את המוצר נשוא הבקשה לאישור בצומת פוריה ליד העיר טבריה‪ ,‬הנמצאת א( היא‬ ‫בתחו שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת; למשיבות אי סניפי באזור המרכז ואילו רשת‬ ‫סופר&פאר אינה משיבה בהלי ; וכי המבקשת נמנעה מלפרט בתצהירה את העובדות המקנות‬ ‫סמכות מקומית לבית משפט זה‪ .‬לפיכ ‪ ,‬ובהתא להוראות תקנה ‪ 3‬לתקנות סדר הדי סבורות‬ ‫המשיבות כי הסמכות המקומית לדו בבקשה לאישור נתונה לבית המשפט המחוזי בנצרת‪.‬‬ ‫‪ .4‬תגובת המבקשת לבקשה להעברת מקו‬ ‫הדיו הוגשה ביו‬ ‫‪ .13.3.2014‬בתגובתה‪ ,‬טענה‬ ‫המבקשת כי סעי( ‪)5‬ב()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬תשס"ו – ‪ 2006‬קובע הסדר מיוחד לעניי‬ ‫הסמכות המקומית בתובענות ייצוגיות‪ .‬על פי הסדר זה הסמכות לדו בבקשה לאישור תובענה‬ ‫כייצוגית תידו לפי מאפייני כלל הקבוצה שייצוגה מתבקש‪ ,‬וזאת כפי שיהיה א תאושר‬ ‫התובענה כייצוגית‪ .‬זאת‪ ,‬לומדת המבקשת מהתיבה "א' תאושר" המופיעה בסעי( ‪)5‬ב()‪ (1‬לחוק‬ ‫תובענות ייצוגיות וכ מדברי ההסבר לחוק‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬סבורה המבקשת כי יש לבחו את הוראות תקנה ‪ 3‬לתקנות סדר הדי בשי לב‬ ‫למאפייני כלל הקבוצה באופ הבא‪ :‬בכל הקשור ל"מקו' המעשה או המחדל שבשלו תובעי'"‬ ‫)תקנה ‪)3‬א()‪ (5‬לתקנות סדר הדי ( ביקשה המבקשת להצביע על הענייני הבאי ‪ :‬המשיבות‬ ‫פרסמו את המוצר באמצעות שלטי חוצות באזור מרכז; המשיבות פרסמו פרסומות בטלוויזיה‬ ‫הארצית ובמגזיני בתפוצה ארצית; המשיבות הקימו אתר אינטרנט וד( פייסבוק הנגיש לכלל‬ ‫הציבור; המשיבות חילקו עלוני פרסו ברשת סופר&פאר ודבר זה נעשה בעיקר באזור המרכז‪.‬‬ ‫כ ציינה המבקשת כי המשיבות מפרסמות באתר האינטרנט שלה את פריסת סניפי סופר&פאר‬ ‫ברחבי האר'‪ .‬בכל הקשור ל"מקו' המסירה של הנכס" )תקנה ‪)3‬א()‪ (4‬לתקנות סדר הדי (‬ ‫הצביעה המבקשת על כ שהמשיבות מוכרות את מוצריה בסניפי סופר&פאר ‪ ,‬שמרבית‬ ‫מצויי כאמור במרכז האר' ועל כ שהמשיבות מחזיקות אתר אינטרנט במסגרתו מתבצעות‬ ‫מכירות ישירות של מוצרי לצרכני ‪ ,‬בכל רחבי האר'‪ .‬לבסו( הצביעה המבקשת על כ‬ ‫שהמשיבות לא הגישו כל תצהיר לתמו בבקשת ‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫‪ .5‬בתשובת מיו ‪ 24.3.2014‬חלקו המשיבות על עמדת המבקשת‪ .‬לשיטת ‪ ,‬סעי( ‪)5‬ב()‪ (1‬לחוק‬ ‫תובענות ייצוגיות מחייב את המסקנה כי הסמכות המקומית נקבעת על פי עניינ ונסיבותיה‬ ‫של המבקשת‪ ,‬המשיבות‪ ,‬וההתרחשות שביניה בלבד‪ ,‬ולא על פי נסיבות הרלוונטיות לחברי‬ ‫הקבוצה האחרי ‪ .‬זאת לומדות המשיבות מהתייחסותו האחידה של סעי( ‪)5‬ב()‪ (1‬לשאלות‬ ‫הסמכות העניינית והסמכות המקומית המופיעה בתחילת הסעי(‪ ,‬כאשר בהמשכו מופיעה‬ ‫התייחסות א ורק לסמכות העניינית‪ .‬מכא ‪ ,‬ובהתא לכלל לפיו "מה נשמע לאו" סבורות‬ ‫המשיבות כי בעוד לעניי הסמכות העניינית נקבע שיש לבחו את מאפייני הקבוצה בכללותה‪,‬‬ ‫הרי שלעניי הסמכות המקומית ההסדר הוא שלילי‪ .‬כ סבורות המשיבות כי הוספת הקביעה כי‬ ‫יש להתחשב במאפייני הקבוצה בכל הקשור לסמכות העניינית מלמד כי בלעדי קביעה זו היתה‬ ‫המסקנה הפוכה‪ ,‬היינו‪ ,‬שיש להתחשב רק במאפייני המבקש‪ ,‬וזאת ביחס לשני סוגי הסמכויות‪.‬‬ ‫עוד ביקשו המשיבות להצביע על כ שחוק תובענות ייצוגיות מביא בחשבו את מאפייניו‬ ‫האישי של המבקש‪ ,‬ה בשלב הבקשה וה בשלב ניהול התובענה הייצוגית‪ ,‬וכי המשמעות‬ ‫המעשית של גישת המבקשת היא שבתובענות ייצוגיות לא יהיה כל עניי של סמכות מקומית‪,‬‬ ‫מפני שתמיד יהיה נית לאתר חברי קבוצה פוטנציאלי המקימי סמכות מקומית לכל בית‬ ‫משפט באר'‪ .‬בהקשר זה ביקשו המשיבות להצביע על תכלית תקנה ‪ 3‬לתקנות סדר הדי לפיה‬ ‫קיימת זיקה בי התובענה לבי בית המשפט בעל הסמכות המקומית‪ .‬לבסו(‪ ,‬התייחסו‬ ‫המשיבות לדברי ההסבר להצעת החוק וטענו כי דברי הסבר אלו תומכי דווקא בעמדת ולא‬ ‫בעמדת המבקשת‪.‬‬ ‫דיו והכרעה‬ ‫‪ .6‬המקרה שלפני מעורר בצורה חדה את הקושיה הא סמכות השיפוט המקומית נקבעת בהלי‬ ‫של תובענה ייצוגית לפי הזיקות שיש לעילת התביעה האישית של המבקש או לפי הזיקות שיהיו‬ ‫לעילת התביעה הקבוצתית‪ ,‬במידה ותאושר‪ .‬עמדת המשיבות היא ששאלת הסמכות המקומית‬ ‫)להבדיל משאלת הסמכות העניינית( נקבעת א ורק תו התייחסות לעילת התביעה של המבקש‬ ‫לשמש כתובע מייצג‪ ,‬ולפיכ כאשר הערכאה אליה הוגשה התובענה לא הייתה מוסמכת לדו‬ ‫בעילת התביעה האישית‪ ,‬ממילא אי היא מוסמכת לדו בבקשתו להכיר בתובענה שהגיש‬ ‫כייצוגית )להל ‪" :‬גישת העילה האישית"(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עמדת המבקשת היא כי נושא הסמכות‬ ‫בכלל‪ ,‬והסמכות המקומית בפרט‪ ,‬נקבע בהליכי של תובענה ייצוגית יכול להיקבע ג בהתא‬ ‫לאינטרסי של הקבוצה שייצוגה מתבקש‪ ,‬ולפיכ אי המבקש מחויב להגיש את תביעתו במחוז‬ ‫השיפוט בו היה עליו להגיש את תביעתו האישית‪ ,‬אלא באפשרותו להגישה בכל מחוז שיפוט‬ ‫שיש לו זיקות מספיקות לתובענה הייצוגית‪ ,‬ככל שתאושר )להל ‪" :‬גישת העילה הקבוצתית"(‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫‪ .7‬על מנת להכריע בי הגישות השונות נבח תחילה את לשו הוראת החוק הדנה בסוגיית הסמכות‬ ‫ביחס להליכי תובענה ייצוגית‪ ,‬ולאחר מכ נבח הא המשמעות העולה מלשו החוק מתיישבת‬ ‫ע תכליות החוק ביחס לסמכות מקומית מזה‪ ,‬ולהליכי תובענה ייצוגית מזה‪.‬‬ ‫לשו החוק‬ ‫‪ .8‬סעי( ‪)5‬ב()‪ (1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלהל ‪:‬‬ ‫בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות העניינית והמקומית‬ ‫לדו בתובענה הייצוגית א' תאושר‪ ,‬ולעניי הסמכות העניינית‪ ,‬יראו את‬ ‫סכו' התביעה או שווי נושאה כסכו' או כשווי המצטבר של תביעותיה' של‬ ‫כל הנמני' ע' הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור" )ההדגשה הוספה(‪.‬‬ ‫‪ .9‬מעיו בנוסח החוק עולות בצורה ברורה המסקנות הבאות‪ :‬ראשית‪ ,‬המבח אותו הציב המחוקק‬ ‫לקביעת הסמכות המקומית והסמכות העניינית הוא מבח אחד; שנית‪ ,‬על פי המבח שקבע‬ ‫המחוקק בית משפט רוכש סמכות מקומית ועניינית לדו בהלי של תובענה ייצוגית )ובכלל זה‬ ‫בבקשה לאישור תובענה כייצוגית( א עומדת לו הסמכות "לדו בתובענה הייצוגית א'‬ ‫תאושר"; שלישית‪ ,‬המחוקק דחה את הגישה לפיה הסמכות לדו בתובענה ייצוגית נקבעת על‬ ‫פי עילת התביעה האישית בלבד )אחרת היה הסעי( מנוסח כ ‪" :‬בקשה לאישור תוגש לבית‬ ‫המשפט אשר לו הסמכות העניינית והמקומית לדו בתביעה האישית של המבקש"(; רביעית‪,‬‬ ‫לעניי הסמכות העניינית מצא המחוקק צור להבהיר במפורש כי היא איננה נקבעת לפי סכו‬ ‫התביעה האישית אלא לפי השווי המצטבר של עילות התביעה של חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫‪ .10‬הנקודות שצוינו לעיל עולות באופ ברור מלשו החוק‪ ,‬ודומני שקשה לחלוק עליה ‪ .‬ואול ‪,‬‬ ‫כשלעצמי‪ ,‬נוסח החוק הול צעד נוס(‪ ,‬ולמעשה מלמדנו על אימו' גישת העילה הקבוצתית ה‬ ‫לעניי קביעת הסמכות העניינית וה לעניי הסמכות המקומית‪ .‬הטע לכ פשוט‪ :‬משנדחתה‬ ‫גישת העילה האישית‪ ,‬ומשנאמר במפורש כי ה שאלת הסמכות העניינית וה שאלת הסמכות‬ ‫המקומית נקבעות על פי מצב הדברי שייווצר א התובענה הייצוגית תאושר‪ ,‬על כורח אתה‬ ‫אומר שסוגיות הסמכות העניינית והמקומית נקבעות על פי העילה הקבוצתית ולא על פי העילה‬ ‫האישית‪ .‬כ ביחס לסמכות העניינית )עניי שהמחוקק הבהירו במפורש בסיפא של הסעי(( וכ‬ ‫ג ביחס לסמכות המקומית‪ .‬א לא תאמר כ ‪ ,‬אי זה ברור מדוע נקבע מבח אחד לשתי סוגיות‬ ‫הסמכות‪ ,‬וא( אי זה ברור מדוע את שאלת הסמכות המקומית יש לבחו לפי מצב הדברי‬ ‫שייווצר "א' תאושר" התובענה‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 4‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫‪ .11‬בבקש להימנע מהמסקנה שהוצגה לעיל‪ ,‬שמות המשיבות את יהב על הסיפא של הסעי(‬ ‫והמשמעויות הפרשניות הנלמדות ממנו‪ .‬לשיטת מהעובדה שהמחוקק ראה צור לקבוע‬ ‫במפורש כי הסמכות העניינית נקבעת על פי סכו התביעות המצטבר‪ ,‬משתמע שלעניי הסמכות‬ ‫המקומית הוא בחר בגישה המתמקדת בעילת התביעה האישית של המבקש‪ ,‬בבחינת מכלל הה‬ ‫נלמד הלאו‪ .‬לא נית לקבל גישה פרשנית זו‪ ,‬משלושה טעמי מרכזיי ‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬פרשנות המשיבות מתעלמת מהרישא של הסעי( ומהעובדה שנקבע בו במפורש מבח‬ ‫אחד לסמכות המקומית והעניינית‪ ,‬ומבח זה מתייחס לסמכות לדו בתובענה הייצוגית‪ ,‬א‬ ‫תאושר‪ .‬במילי אחרות‪ ,‬גישת המשיבות מעדיפה משמעות משתמעת )מתו הסיפא של סעי( ‪(5‬‬ ‫הנוגדת משמעות מפורשת )רישא של סעי( ‪ .(5‬מהל שכזה איננו מהל פרשני לגיטימי )השוו‬ ‫אהר ברק פרשנות במשפט כר שני – פרשנות החקיקה ‪ ,(1993) 112‬להל ‪" :‬ברק‪ ,‬פרשנות‬ ‫החקיקה"(‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬כידוע‪" ,‬לא תמיד מכלל ה אתה שומע לאו‪ .‬המסקנה מותנית בכ‪ +‬שכוונה תחיקתית‬ ‫להגביל ולצמצ' משתמעת‪ ,‬לפי שורת ההיגיו מ ההקשר" )השופט זוסמ בע"פ ‪ 476/69‬שטר‬ ‫נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד כד )‪ .((1970) 21 ,17 (1‬כפי שהבהיר פרופ' אהרו ברק‪" ,‬כש' שלא כל‬ ‫הוראה מפורשת גוררת אחריה הוראה משתמעת‪ ,‬כ‪ +‬לא כל הוראה מפורשת חיובית גוררת‬ ‫אחריה הוראה משתמעת שלילית‪ .‬כ‪ ,+‬למשל‪ ,‬ייתכ וההוראה המפורשת לא באה אלא לש'‬ ‫הזהירות )‪ (ex abundanti cautela‬ולש' הסרת כל ספק; ייתכ וההוראה החיובית נוסחה‬ ‫שלא בזהירות בלא שהמחוקק ביקש להסיק השתמעות שלילי; ייתכ ומתו‪ +‬תכלית החקיקה‬ ‫עולה בבירור כי היסק כזה אינו אפשרי‪) ."...‬ברק‪ ,‬פרשנות החקיקה‪ ,‬בעמוד ‪ .(114‬ואכ ‪,‬‬ ‫בענייננו נראה שהסיפא של הסעי( באה להבהיר ולהסיר ספק‪ ,‬ולא לסייג ולשנות את הפרשנות‬ ‫הפשוטה של הרישא‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬הצור בהבהרה שבסיפא הוא ייחודי לעניי הסמכות העניינית‪ ,‬ואינו מתקיי ביחס‬ ‫לסוגיית הסמכות המקומית )שכ השאלה א יש לצבור את סכומי התביעות אינה רלוואנטית‬ ‫לנושא הסמכות המקומית(‪ .‬כ ‪ ,‬במיוחד‪ ,‬כאשר קיומה של סמכות עניינית מקבילה לערכאות‬ ‫שונות נתפסת כתוצאה נדירה יחסית ובלתי רצויה‪ ,‬בעוד שהאפשרות שתינת סמכות מקבילה‬ ‫למחוזות שיפוט שוני הוא עניי נפו' שאינו מעורר קושי מיוחד‪.‬‬ ‫‪ .12‬לשו סעי( ‪)5‬ב()‪ (1‬תומכת איפוא בגישת העילה הקבוצתית‪ .‬ואול ‪ ,‬כידוע‪ ,‬לשו החוק היא רק‬ ‫נקודת המוצא לבחינה פרשנית של דבר חקיקה‪ .‬בפירוש ההקשר הלשוני הפנימי אי די ועל מנת‬ ‫להבי את משמעותו המשפטית של דיבור‪ ,‬אלא יש לפנות ה להקשר הטקסטואלי ה להקשר‬ ‫עמוד ‪ 5‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫הלבר&טקסטואלי‪ :‬תכלית החקיקה )ראו‪ :‬ברק‪ ,‬פרשנות החקיקה‪ ,‬בעמוד ‪ .(115‬יוצא איפוא כי‬ ‫על מנת להכריע בי הפרשנויות השונות יש להידרש לתכלית המונחת בבסיס של כללי הסמכות‬ ‫המקומית מזה ועל עקרונות מנגנו התובענה הייצוגית מזה‪ .‬אפתח בראשו ‪.‬‬ ‫התכלית שבבסיס כללי הסמכות המקומית‬ ‫‪ .13‬כללי הסמכות המקומית נשעני על התפיסה ההיסטורית לפיה על הנתבע להישפט על ידי בני‬ ‫הקהילה אליה הוא משתיי ‪ .‬אול ‪ ,‬משעה שתכלית זו נותרה "שריד ממציאות נורמטיבית‬ ‫שאינה תקפה עוד או שאי נוהגי' על פיה בשיטתנו" )בג' ‪ 7067/07‬נתנאל נ' שר המשפטי'‬ ‫)נית ב& ‪ ((30.8.2007‬מתייחסת פסיקת בית המשפט העליו לשתי התכליות הבאות שבבסיס‬ ‫כללי הסמכות המקומית‪ :‬האחת‪ ,‬חלוקה יעילה של עומס התיקי בי בתי המשפט השוני ;‬ ‫השניה‪ ,‬קידו נוחות הדיו )"הבטחת נגישות נוחה של בעלי הדי לבתי המשפט"(‪ ,‬כאשר‬ ‫הדגש לעניי זהו הוא קידו נוחות הדיו של הנתבע )ראו‪ :‬רע"א ‪ 188/02‬מפעל הפיס נ' כה ‪,‬‬ ‫פ"ד נז)‪ ,(2003) 477 ,473 (4‬להל ‪" :‬עניי מפעל הפיס"; יואל זוסמ סדרי הדי האזרחי ‪78‬‬ ‫)מהדורה שביעית‪ ,‬שלמה לוי עור ‪.(1995 ,‬‬ ‫‪ .14‬בית המשפט העליו הביע דעתו לא אחת על החשיבות הנמוכה אותה הוא מייחס לשאלת‬ ‫הסמכות המקומית‪ ,‬בפרט בכל הקשור לתכלית קידו נוחות הדיו ‪ .‬דבריו של השופט שלמה‬ ‫לוי ברע"א ‪ 6920/94‬לוי נ' פולג‪ ,‬פ"ד מט)‪ (1995) 734 ,731 (2‬משקפי גישה זו‪" :‬במדינה קטנה‬ ‫כמדינתנו ממילא אי לייחס משמעות מופרזת לשאלה א' תובענה פלונית מוגשת בתחו'‬ ‫סמכותו המקומית של בית‪-‬משפט זה או אחר; ואי עניי זה ראוי‪ ,‬בנסיבות רגילות‪ ,‬לשמש‬ ‫נושא להעלאת טענות טרומיות"‪ .‬וכ הקביעה המוכרת לפיה "בניגוד לסמכות העניינית‪ ,‬אי‬ ‫הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה" )השופט ריבלי בעניי מפעל‬ ‫הפיס‪ ,‬בעמוד ‪ .(477‬והשוו ג הצעתו של פרופ' גינוסר לפיה על המערכת השיפוטית לערו‬ ‫רגולציה פנימית של תיקי ובכ למנוע דיוני בשאלת הסמכות )בכפו( לכללי שיקבעו מראש(‬ ‫– שלו גינוסר "עיכוב הדיו " הפרקליט ל"א ‪ .(1978) 29‬גישה זו אומצה ג על ידי ד"ר שלמה לוי‬ ‫בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד ‪) 126‬מהדורה שניה‪.(2008 ,‬‬ ‫‪ .15‬הביקורת על גישה ליברלית זו‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בספרות )ראו אס( טבקה ועדו באו‬ ‫"'להחזיר עטרה ליושנה'‪ :‬מקומה הראוי של הסמכות המקומית בסדר הדי האזרחי" עלי‬ ‫משפט ט ‪) 174‬תשע"א((‪ ,‬מתייחסת לתפקיד של כללי הסמכות המקומית ככאלו המבטיחי‬ ‫את עצ הנגישות של כל אזרח למערכת בתי המשפט )להבדיל מנגישות נוחה(‪ .‬אול ‪ ,‬ג כותבי‬ ‫אלו מכירי בכ שככל שבעלי הדי מבוססי יותר כ פוחת החשש מפני העוול העלול להיגר‬ ‫עמוד ‪ 6‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫לבעלי די מחוסר האיזו הדיוני שהוא התוצאה המסתברת‪ ,‬לגישת של אות כותבי ‪ ,‬מזניחת‬ ‫כללי הסמכות המקומית‪ .‬בהמש אתייחס לנקודה זו לאור מאפייניה הייחודי של התובענה‬ ‫הייצוגית‪.‬‬ ‫התכליות שבבסיס מנגנו התובענה הייצוגית‬ ‫‪ .16‬על חשיבותה ומטרותיה של התובענה הייצוגית עמד בית המשפט העליו בשורה של פסקי די ‪,‬‬ ‫לפני ואחרי חקיקת חוק תובענות ייצוגיות‪ .‬בתמצית‪ ,‬יתרונותיה של התובענה הייצוגית ה‬ ‫שניי ‪ :‬ראשית‪ ,‬בכ שהיא מאפשרת מת הגנה על האינטרסי של חברי הקבוצה‪ ,‬מקו בו‬ ‫טמו חוסר כדאיות מצד כל אחד מיחידיה בהגשת תביעה פרטנית )ולעיתי חוסר יכולת‬ ‫להגישה(; שנית‪ ,‬קידו האינטרס הציבורי באמצעות אכיפה יעילה של החוק ויצירת הרתעה‬ ‫מפני הפרתו‪ ,‬מקו בו קיימת אכיפת חסר‪ .‬אינטרס ציבורי נוס( הנזכר בפסיקה קשור למניעת‬ ‫ריבוי תביעות בענייני דומי באופ המביא לחיסכו במשאבי שיפוטיי ויצירת אחידות‬ ‫בהחלטות בית המשפט‪ .‬ראו‪ :‬סעי( ‪ 1‬לחוק תובענות ייצוגיות; דברי ההסבר להצעת חוק‬ ‫תובענות ייצוגיות‪ ,‬התשס"ה – ‪ ,2005‬ה"ח ‪ ;232‬רע"א ‪ 4474/97‬טצת נ' זילברש‪ ,.‬פ"ד מט)‪(5‬‬ ‫‪ ;(1996) 785&783 ,774‬ע"א ‪ 8430/99‬אנליסט אי‪.‬אמ‪.‬אס‪ .‬ניהול קרנות בנאמנות )‪ (1986‬בע"מ נ'‬ ‫ערד השקעות ופתוח תעשיה בע"מ‪ ,‬פ"ד נו)‪ ;(2001) 256 ,247 (2‬ע"א ‪ 345/03‬רייכרט נ יורשי‬ ‫המנוח משה שמש ז"ל‪ ,‬סעיפי ‪ 9&8‬לפסק דינה של הנשיאה ביניש )נית ביו ‪.(7.6.2007‬‬ ‫‪ .17‬מרכז הכובד בהלי התובענה הייצוגית‪ ,‬כפי שעוצב בחוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬נית לאינטרס של‬ ‫חברי הקבוצה בהגנה על זכויותיה ‪ ,‬וזאת תו העדפתו על פני האינטרס האישי של המבקש‪,‬‬ ‫יוז ההלי ‪ .‬לכ נית ביטוי בשורה של הסדרי בחוק תובענות ייצוגיות‪ .‬להל דוגמאות‬ ‫מרכזיות למגמה זו של המחוקק‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫סעי( ‪)8‬א( לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי תנאי לאישור תובענה ייצוגית ה ש"קיי'‬ ‫יסוד סביר להניח כי עניינ' של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדר‪ +‬הולמת" ו"בתו'‬ ‫לב" )סעיפי ‪)8‬א()‪ (3‬ו& )‪ (4‬לחוק(‪ .‬כאשר בית המשפט סבור כי לא מתקיימי תנאי‬ ‫אלו רשאי בית המשפט לאשר את הבקשה "א' מצא כי נית להבטיח את קיומ' של‬ ‫תנאי' אלה בדר‪ +‬של צירו תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפת'‪ ,‬או בדר‪+‬‬ ‫אחרת" )סעי( ‪)8‬ג( לחוק(‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫סעי( ‪ 17‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "במילוי תפקידיו‪ ,‬יפעל בא כוח מייצג‬ ‫בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור או הקבוצה‬ ‫עמוד ‪ 7‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית‪ ,‬לפי העני ‪ ,‬כאילו היתה שולחתו‪ ,‬בשינויי'‬ ‫המחויבי' מכ‪ +‬שההלי‪ +‬הוא הלי‪ +‬ייצוגי"‪ .‬מהוראה זו משתמע שחובתו הראשונה של‬ ‫עור הדי המנהל את ההלי היא לקבוצה אותה הוא מייצג‪ ,‬ולא למבקש‪/‬התובע‬ ‫המייצג ששכר את שירותיו )והשוו להחלטתי בת"צ )מרכז( ‪ 4263&03&11‬אשל היאור‬ ‫בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ מיו ‪ ,5.4.2012‬בה נקבע כי החלפת בא כוח‬ ‫מייצג צריכה להתבצע מכוח החלטה של בית המשפט‪ ,‬ובהתא לאינטרס הקבוצה‪ ,‬ולא‬ ‫על פי שיקול דעתו הבלעדי של המבקש‪/‬התובע המייצג(‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫סעיפי‬ ‫‪ 16‬ו& ‪ 19 – 18‬לחוק תובענות ייצוגיות מגבילי‬ ‫את האפשרות של‬ ‫המבקש‪/‬התובע המייצג להביא את התביעה לידי סיו על דר של הסתלקות ממנה או‬ ‫פשרה ע המשיב‪/‬הנתבע‪ .‬בבואו לבחו הא לאשר למבקש‪/‬התובע המייצג לסיי את‬ ‫התובענה על דר של הסתלקות או פשרה נדרש בית המשפט לבחו את אינטרס‬ ‫הקבוצה‪ ,‬ולקבוע הסדרי שמיועדי להג עליו )ראו‪ ,‬במיוחד‪ ,‬את הוראת סעי( ‪)19‬א(‬ ‫לחוק הקובעת‪ ,‬לעניי הסדר פשרה‪" :‬בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא א' כ‬ ‫מצא כי ההסדר ראוי‪ ,‬הוג וסביר בהתחשב בעניינ' של חברי הקבוצה"‪ .‬כ השוו‪,‬‬ ‫לעניי הסתלקות‪ ,‬להוראות סעיפי ‪)16‬א( ו& )ד( לחוק(‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כאשר מוגשות מספר תובענות ייצוגיות באותו עניי או בענייני קרובי קבע המחוקק‬ ‫מנגנו להעברת לדיו לפני אותו מותב )ראו סעי( ‪)7‬א( לחוק תובענות ייצוגיות(‪ .‬סעי(‬ ‫‪)7‬ב( לחוק מסמי את בית המשפט אליו הועבר הדיו להורות על צירו( או החלפה של‬ ‫המבקש או של בא הכוח המייצג‪ ,‬כשהמבח שנקבע להפעלת סמכות זו הוא כדלהל ‪:‬‬ ‫"והכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדר‪ +‬הטובה והיעילה ביותר"‪.‬‬ ‫]הערה‪ :‬בהצעת חוק תובענות ייצוגיות‪ ,‬תשס"ה – ‪ 2005‬נקבע הסדר מיוחד לפיו בית‬ ‫משפט שאליו הועברה בקשת אישור מאוחרת רשאי להעביר את הדיו בבקשות לבית‬ ‫משפט אחר "א' ראה שהדבר יהיה הוג ויעיל על פי מירב הזיקות ובהתחשב בשלב‬ ‫שאליו הגיע הדיו " )סעי( ‪)5‬א( להצעת החוק‪ ,‬וראו ג דברי ההסבר להסדר זה(‪ .‬הצעה‬ ‫זו לא אומצה בסופו של דבר בחוק תובענות ייצוגיות[‪.‬‬ ‫‪ .18‬המסקנה המתבקשת היא כי לכל אור הלי התובענה הייצוגית נית מעמד הבכורה לאינטרס‬ ‫הקבוצה בכלולתה‪ ,‬וזאת א( במצבי בה נוצרת התנגשות בי אינטרס הקבוצה לבי האינטרס‬ ‫של המבקש ‪ /‬התובע המייצג‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 8‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫הפרשנות במבח התכליות‬ ‫‪ .19‬השילוב שבי המגמה שלא לדקדק במבחני לקביעת סמכות מקומית‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬ולהעדי( את‬ ‫אינטרס הקבוצה בהלי של תובענה ייצוגית‪ ,‬מאיד גיסא‪ ,‬מוביל למסקנה כי ג‬ ‫בחינה‬ ‫תכליתית של הסוגיה בה עסקינ תעדי( פרשנות ליברלית‪ ,‬המאפשרת הגשת תובענה ייצוגית‬ ‫בכל מקו בו קיימות זיקות מספיקות לחלק מחברי הקבוצה‪ ,‬על פני גישה שמרנית‪ ,‬המצמצמת‬ ‫את הסמכות המקומית לבתי המשפט המצויי במחוז בו רשאי היה המבקש להגיש את תביעתו‬ ‫האישית‪ .‬הפרשנות הליברלית לנושא הסמכות המקומית‪ ,‬התואמת כאמור ג את לשו החוק‪,‬‬ ‫נתמכת בשיקולי הבאי ‪:‬‬ ‫ראשית‪ ,‬תובענה ייצוגית היא מקרה יוצא דופ בו הזיקות המקומיות של המבקש‪/‬התובע‬ ‫המייצג ה ‪ ,‬במקרי רבי ‪ ,‬שרירותיות‪ .‬כש שזיקותיו של תובע מייצג אלמוני קשורות לאזור‬ ‫גאוגרפי אחד‪ ,‬כ יכול היה תובע מייצג פוטנציאלי פלוני להיות קשור לאזור גאוגרפי אחר‪ .‬כ ‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬בענייננו‪ ,‬כש שהמוצר נרכש על ידי המבקשת בצומת פורייה‪ ,‬יכול היה להירכש על ידי‬ ‫מבקש פוטנציאלי אחר בעכו‪ ,‬בהרצליה‪ ,‬בירושלי ‪ ,‬ברמלה או באילת‪ .‬זיקות אלו לא קשורות‬ ‫בהכרח לעילת התביעה‪ ,‬להגדרת הקבוצה או לטיב הייצוג שלה על ידי התובע‪ ,‬וקשה לראות‬ ‫טע בגינו יש לתת משקל למאפיי שרירותי זה‪ .‬בהקשר זה ראוי לציי את הכלל לפיו א ניתנה‬ ‫סמכות שיפוט מקומית ליותר מאשר בית משפט אחד‪ ,‬הברירה היא בידי התובע לאיזה בית‬ ‫משפט להיזקק ולנתבע לא תהיה טענה כי ג לבית משפט אחר ישנה סמכות‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬באות מקרי בה הזיקה המקומית אינה מאפיי שרירותי של מבקש‪/‬תובע מייצג‬ ‫מסוי ‪ ,‬אלא מאפיינות את כלל חברי הקבוצה‪ ,‬ממילא תוגש התובענה במחוז שיפוט זה‪ ,‬וזאת‬ ‫בהתא לגישת העילה הקבוצתית‪ .‬כ ‪ ,‬למשל‪ ,‬א עסקינ בשירות שנית רק בתחומי העיר‬ ‫טבריה‪ ,‬או במוצר הנמכר על ידי עסק מקומי הפועל רק בעיר עפולה‪ ,‬ממילא תהיה הסמכות‬ ‫המקומית לדו בו נתונה ג לפי גישת העילה הקבוצתית רק לבתי המשפט שבמחוז צפו ‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬גישת העילה הקבוצתית מאפשרת לבא הכוח המייצג לבחור את מקו השיפוט הרצוי‬ ‫להבנתו מבחינת אינטרס הקבוצה‪ .‬ודוק‪ ,‬בחירה זו עשויה להיות מונחית משיקולי יעילות דיונית‬ ‫)כגו בחירה במחוז בו בירור התובענה צפוי להיות מהיר(‪ ,‬שיקולי מהותיי )כגו בחירה בבית‬ ‫משפט בו נידונו סוגיות קרובות או בבית משפט המתמחה בדיו בנושאי מסוימי ‪ ,‬לדוגמא‬ ‫בית משפט בו קיימת מחלקה כלכלית( או שיקולי נוחות )כגו בחירה במחוז בו מצויי מרבית‬ ‫חברי הקבוצה(‪ .‬יהא השיקול אשר יהיה‪ ,‬אי סיבה להגביל את חופש הבחירה באופ שימנע מבא‬ ‫הכוח המייצג מלבחור בבית המשפט הטוב ביותר בעיניו‪ ,‬בשי לב לאינטרס הקבוצה אותה עליו‬ ‫עמוד ‪ 9‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫לייצג "בנאמנות ובמסירות"‪ ,‬רק מהטע שהעילה האישית של המייצג אמורה הייתה להתברר‬ ‫במחוז שיפוט זה או אחר‪.‬‬ ‫רביעית‪ ,‬המשיבי בתובענות ייצוגיות ה ‪ ,‬ברוב המכריע של המקרי ‪ ,‬גופי מסחריי בעלי‬ ‫איתנות פיננסית המיוצגי על ידי משרדי עורכי די מנוסי ועתירי משאבי ‪ .‬כאשר מדובר‬ ‫בגופי מסוג זה‪ ,‬טענות בדבר פגיעה בנוחות הדיו בשל התדיינות בבית משפט הממוק באזור‬ ‫גיאוגרפי זה או אחר‪ ,‬נחלשי במידה רבה‪ .‬כאמור‪ ,‬המבקרי את הפיחות שבוצע במעמדה של‬ ‫שאלת הסמכות המקומית טועני כי בעשות כ בתי המשפט אינ נותני דגש מספיק לאחת‬ ‫ההצדקות לקיומה של הסמכות המקומית‪ ,‬והיא הבטחת הנגישות של האזרח לערכאות )ראו‬ ‫פסקה ‪ 15‬לעיל(‪ .‬אלא‪ ,‬שביקורת זו‪ ,‬א( שבדר כלל תביא להקפדה על כללי הסמכות המקומית‪,‬‬ ‫עשויה להביא לאי הקפדה על סמכות מקומית כאשר מדובר בתובענות ייצוגיות‪ .‬הטע לכ הוא‬ ‫שבתובענות ייצוגיות המבקש‪ ,‬שהוא האזרח שאת נגישותו מבקשי להבטיח‪ ,‬יהיה תמיד יוז‬ ‫ההלי ‪ ,‬ועל כ הגור אשר "מחליט" בתחומו של איזה בית משפט להגיש את התובענה‪.‬‬ ‫‪ .20‬לאור כל האמור‪ ,‬יש להעדי( את הגישה הליברלית‪ ,‬גישת העילה הקבוצתית‪ ,‬בכל הקשור‬ ‫לשאלת הסמכות המקומית ביחס לתובענות ייצוגיות‪ .‬משמעותה של גישה זו היא כי יש לאפשר‬ ‫את הגשת התובענה לא רק במחוז השיפוט בו נית היה להגיש את התביעה האישית של המבקש‪,‬‬ ‫אלא בכל מחוז שיפוט שיש לו זיקות מספיקות לתובענה הייצוגית‪ ,‬א תאושר‪.‬‬ ‫גישת העילה הקבוצתית לשאלת הסמכות – הלכה למעשה‬ ‫‪ .21‬כיצד יש לייש‬ ‫בפועל את גישת העילה הקבוצתית? אי חולק כי מקו‬ ‫בו בקשת האישור‬ ‫הוגשה במחוז שיפוט בו רשאי היה המבקש להגיש את תביעתו האישית די בכ על מנת ליצור‬ ‫סמכות מקומית לדו בבקשה‪ .‬ואול גישת העילה הקבוצתית מרחיבה את קשת האפשרויות‪,‬‬ ‫ומאפשרת למבקש ולבא הכוח המייצג להגיש את בקשת האישור ג במחוזות בה לא יכול היה‬ ‫המבקש להגיש תביעה אישית‪ .‬מה גבולותיה של הרחבה זו? מה אות זיקות מספיקות‬ ‫לתובענה הייצוגית המקנות סמכות שיפוט מקומית?‬ ‫‪ .22‬מבלי להתיימר למצות את הסוגיה‪ ,‬סבורני כי בכל מקרה בו חלק לא זניח של חברי הקבוצה‬ ‫יכול היה להגיש תביעה אישית במחוז שיפוט מסוי ‪ ,‬די בכ על מנת להקנות סמכות לבתי‬ ‫המשפט הפועלי באותו מחוז לדו בהלי התובענה הייצוגית‪ .‬כ ‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר מדובר במוצר‬ ‫אשר שווק ה במחוז צפו וה במחוז המרכז‪ ,‬הרי שיש לאפשר את הגשת התביעה בשני‬ ‫המחוזות‪ ,‬לפי בחירת המבקש ובא הכוח המייצג‪ ,‬וזאת ללא קשר לשאלה מהו מחוז השיפוט בו‬ ‫נרכש המוצר על ידי המבקש‪.‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬מתו ‪11‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬ ‫ת"צ ‪ 57574 12 13‬כה נ' סינרו מדיקל בע"מ ואח'‬ ‫‪ .23‬אי חולק כי המוצר בו עסקינ שווק בכל רחבי האר'‪ ,‬ובכלל זה באזור המרכז‪ .‬לפיכ ‪ ,‬אי ספק‬ ‫כי קיימי לקוחות רבי אשר רכשו את המוצר באזור המרכז‪ ,‬ולפיכ יכלו להגיש את תביעת‬ ‫האישית כנגד המשיבות במחוז מרכז‪ ,‬וזאת מכוח תקנות ‪)3‬א()‪)3 ,(2‬א()‪ (4‬ו& ‪)3‬א()‪ (5‬לתקנות סדר‬ ‫הדי האזרחי‪ .‬כאמור‪ ,‬בכ די‪ ,‬בהתא לגישת העילה הקבוצתית‪ ,‬על מנת להקנות סמכות לבית‬ ‫משפט זה לדו בהלי של תובענה ייצוגית‪ ,‬וזאת ג א נניח כי המבקשת עצמה לא יכולה‬ ‫הייתה להגיש את תביעתה האישית בבית משפט זה‪.‬‬ ‫‪ .24‬לאור מסקנתי זו אינני נדרש לשאלה א יש מקו להרחיב את כללי הסמכות המקומית באופ‬ ‫שהיה מאפשר למבקשת להגיש את תביעתה האישית במחוז מרכז‪ .‬יתכ והרחבה זו אפשרית‬ ‫)למשל‪ ,‬מכוח הרחבה של הפרשנות הניתנת לתקנה ‪)3‬א()‪ (1‬לתקנות סדר הדי האזרחי )השוו‬ ‫בר"ע ‪ 501/84‬הסנה חברה ישראלית לביטוח נ' רוטב ‪ ,‬פ"ד לט)‪ ;(1985) 26 (1‬רע"א ‪11556/05‬‬ ‫קמור רכב בע"מ נ' חימו )נית ב& ‪ ,((17.2.2006‬או מכוח תקנה ‪)3‬א()‪ (5‬לתקנות סדר הדי‬ ‫האזרחי )השוו רע"א ‪ 530/12‬יעקובובי‪ .‬נ' זיאס )נית ב& ‪ ,((28.3.2012‬ואול לאור התוצאה‬ ‫אליה הגעתי נית להניח עניי זה בצרי עיו ‪.‬‬ ‫סו דבר‬ ‫‪ .25‬לנוכח כל האמור לעיל הבקשה להעברת הדיו בתובענה לבית המשפט המחוזי בנצרת נדחית‪.‬‬ ‫‪ .26‬בשי לב לכ שמדובר בסוגיה שטר לובנה בפסיקה‪ ,‬אינני עושה צו להוצאות‪.‬‬ ‫ניתנה היו'‪ ,‬כ"ד ניס תשע"ד‪ 24 ,‬אפריל ‪ ,2014‬בהעדר הצדדי'‪.‬‬ ‫פרופ' עופר גרוסקופ ‪,‬‬ ‫שופט‬ ‫עמוד ‪ 11‬מתו ‪11‬‬