‫סקירות‬ ‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬ ‫התגוננות אישית מחרקים מוצצי דם ומקרציות‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫חרקים ופרוקי רגליים אחרים המוצצים דם עלולים להעביר מחלות‪ ,‬הנגרמות על ידי‬ ‫נגיפים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬חד תאיים ותולעים‪ .‬מניעת החשיפה למעביר חיונית בעיקר כאשר‬ ‫אין חיסון למחלות או טיפול מונע יעיל‪ .‬לעיתים קרובות התגוננות אישית היא האמצעי‬ ‫היחיד העומד לרשות המטייל‪ ,‬והבסיס להתגוננות אישית הוא מודעות לקיום הסיכון‬ ‫באזור‪ .‬נדבכים נוספים הם הכרת האמצעים הקיימים‪ ,‬דרכי ניצולם והצטיידות מראש‪.‬‬ ‫האמצעים המרכזיים להתגוננות אישית הם‪ :‬התנהגות מונעת‪ ,‬ביגוד מתאים‪ ,‬מריחת‬ ‫תכשירים דוחים על חלקי הגוף החשופים ופיזור דוחי חרקים בחלל‪ .‬אמצעים נוספים הם‬ ‫הספגת בגדים וציוד מחנאות בקוטלי חרקים‪ ,‬כגון אוהלים וכילות‪ .‬במקרים מיוחדים ניתן‬ ‫לרסס חומרי הדברה על פני משטחים‪ .‬החומרים הפעילים המומלצים ומאושרים למריחה‬ ‫או התזה על העור הם דיט ( ‪ ,)Deet‬פיקרידין (איקרידין)‪ PMD ,‬ו־‪ .IR3535‬פירתרינים‬ ‫נדיפים מיועדים לפיזור בחלל‪ ,‬ופירתרואידים מיועדים לריסוס משטחים שונים‪.‬‬ ‫מצויים בשוק תכשירים שונים המבוססים על חומרים אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מומלץ לרכוש אך‬ ‫ורק תכשירים הרשומים במדינת ישראל או במדינות מפותחות אחרות‪ ,‬אשר מפורטים‬ ‫בהם ריכוז החומר הפעיל‪ ,‬משך ההגנה והוריות המריחה או ההתזה‪.‬‬ ‫מילות מפתח‪:‬‬ ‫חרקים; קרציות; מוצצי דם; מעבירי מחלות לאדם; התגוננות אישית‪.‬‬ ‫‪:KEY WORDS‬‬ ‫‪.Insects; Ticks; Blood sucking arthropods; Disease transmission; Personal protection measures‬‬ ‫הקדמה‬ ‫‪592‬‬ ‫חרקים ופרוקי רגליים עלולים להשפיע על בריאות האדם בעקבות‬ ‫נשיכות‪ ,‬עקיצות‪ ,‬החדרת ארס‪ ,‬התפתחות טפילית ברקמות הגוף או‬ ‫העברת מחלות‪ .‬הווקטורים מוצצי הדם‪ ,‬המעבירים העיקריים של‬ ‫מחלות לאדם‪ ,‬נמנים על מספר קבוצות של חרקים ופרוקי רגליים‬ ‫אחרים ‪ -‬בעיקר היתושניים והקרציות‪ .‬וקטורים מעבירים פתוגנים‬ ‫מקבוצות הנגיפים‪ ,‬החיידקים‪ ,‬החד תאיים והתולעים‪ .‬הפתוגנים‬ ‫מועברים מפונדקאי אחד לשני במהלך ארוחת הדם‪ .‬בעלי חיים‬ ‫הם הפונדקאים של רוב גורמי המחלות המועברים על ידי וקטורים‬ ‫(מחלות זואונוטיות)‪ ,‬והדבקת האדם היא לרוב אקראית‪ .‬במספר‬ ‫מחלות‪ ,‬כגון מלריה‪ ,‬האדם הוא הפונדקאי היחיד [‪.]1‬‬ ‫מחלות אלו נפוצות בעיקר באזורים טרופיים וסב טרופיים‪.‬‬ ‫נהוג לייחס את התפשטות המחלות לאזורים נוספים בעולם בשנים‬ ‫האחרונות לניידות מוגברת של האדם בעולם‪ ,‬לסחר הבינלאומי‪,‬‬ ‫לשינויים אקולוגיים ודמוגרפיים‪ ,‬ולשינויי אקלים‪ .‬למרבית‬ ‫המחלות המועברות על ידי וקטורים לא פותח חיסון‪ ,‬והטיפול‬ ‫המונע בתרופות מוגבל‪ .‬לכן‪ ,‬הדגש הוא על מניעת חשיפה לווקטור‪.‬‬ ‫במקומות יישוב ובמגורי קבע מנסים להפחית את אוכלוסיות‬ ‫המזיקים באמצעי מניעה והדברה משולבים‪ .‬שילוב זה מתבסס על‬ ‫התערבות סביבתית‪ ,‬הכוללת סילוק בתי גידול התומכים בהתפתחות‬ ‫המזיקים‪ ,‬והדברה באמצעים ביולוגיים וכימיים‪ .‬אם פעולות אלה‬ ‫יעילות במידה מוגבלת‪ ,‬או אם התמודדות סביבתית עם מזיקים‬ ‫אינה מתבצעת‪ ,‬הכרחי לנקוט גם באמצעי התגוננות אישית‪.‬‬ ‫למטיילים הנוסעים למדינות אנדמיות (שבהן שכיחות מחלות‬ ‫המועברות על ידי וקטורים)‪ ,‬התגוננות אישית היא האמצעי הראשוני‬ ‫היכול למנוע פגיעת מזיקים מוצצי דם ומעבירי מחלות ‪ -‬הנושא‬ ‫הנידון בסקירה זו‪.‬‬ ‫הפגיעות הנגרמות על ידי חרקים ופרוקי רגלים טפילים‪ ,‬אשר‬ ‫מתפתחים על הגוף (‪ )Ectoparasites‬וניזונים מרקמותיו (כגון רימות‬ ‫לאור אורשן‬ ‫עמוס וילמובסקי‬ ‫חדוה פנר‬ ‫המעבדה לאנטומולוגיה‪ ,‬משרד‬ ‫הבריאות ירושלים‬ ‫זבובים הגורמות למיאזיס‪ ,‬פרעוש הטונגה ואקריות הגורמות‬ ‫לסקאביאס)‪ ,‬ועל ידי חרקים ופרוקי רגלים ארסיים (כגון צרעות‪,‬‬ ‫עכבישים ועקרבים)‪ ,‬לא יידונו במאמר זה‪ .‬עם זאת דרכי ההתמודדות‬ ‫המפורטות להלן רלבנטיות גם כנגד חלק מהמזיקים הללו‪.‬‬ ‫מזיקים מוצצי דם ‪ -‬מעבירי‬ ‫המחלות העיקריים (טבלה ‪)1‬‬ ‫מוצצי דם מאתרים פונדקאי מתאים על ידי תגובה התנהגותית‬ ‫למגוון גורמי משיכה המופרשים מגופו של הפונדקאי‪ .‬חלק‬ ‫מגורמים אלה הם כלליים‪ ,‬כגון הפרשת דו תחמוצת הפחמן בעת‬ ‫נשימה‪ ,‬לחות וחום הגוף‪ ,‬וחלקם ייחודיים לכל אדם‪ .‬מתצפיות‬ ‫עלה‪ ,‬כי מוצצי דם נמשכים לאנשים מסוימים יותר מאשר לאחרים‪.‬‬ ‫תערובת החומרים הייחודית שהגוף מנדף לסביבה ממלאת ככל‬ ‫הנראה תפקיד מרכזי במשיכה‪ .‬התגובה לעקיצה אף היא שונה‬ ‫מאדם לאדם‪ .‬יש אנשים שיחושו היטב בעקיצה עד כדי תגובה‬ ‫אלרגית‪ ,‬ולעומתם אנשים אחרים לא יחושו בעקיצה כלל‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫כאשר שוהים באזורים אנדמיים שבהם ידועה העברה של מחלות‬ ‫על ידי וקטורים‪ ,‬חיוני לנקוט באמצעי התגוננות אישית ולמרוח‬ ‫תכשירים דוחי חרקים על הגוף ‪ -‬גם כאשר אין חשים בעקיצות‪.‬‬ ‫היתושניים נחשבים כמעבירי המחלות הנפוצים ביותר בעולם‪.‬‬ ‫במינים אלה רק הנקבה מוצצת דם‪.‬‬ ‫היתושים )‪ (Culicidae‬הם חרקים מוצצי דם אשר ההתפתחות‬ ‫של הדרגות הצעירות‪ ,‬מביצה ועד גולם‪ ,‬מתרחשת במים עומדים‬ ‫או זורמים לאט‪ .‬היתושים מעבירי המחלות העיקריים נמנים על‬ ‫הסוגים הבאים‪:‬‬ ‫יתושי אנופלס ) ‪ :( Anopheles‬מעבירים מיני פלסמודיום‬ ‫)‪ (Plasmodium‬הגורמים למלריה בבני אדם‪.‬‬ ‫יתושי קולקס (‪ :)Culex‬ידועים בעולם כמעבירי מחלות נגיפיות‪,‬‬ ‫כגון קדחת מערב הנילוס וקדחת השקע האפריקאי‪ .‬יתושי הקולקס‬ ‫סקירות‬ ‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬ ‫מעבירים בעולם גם תולעים נימיות )‪ ,(filariae‬הגורמות למחלת הפיל‬ ‫)‪ .(Lymphatic filariasis‬יתושי האנופלס והקולקס פעילים בעיקר‬ ‫בשעות בין הערביים והחשיכה‪.‬‬ ‫יתושי אדס ( ‪ :)Aedes‬פעילים בעיקר בשעות היום‪ ,‬מעבירים‬ ‫מחלות נגיפיות כגון קדחת הדנגה‪ ,‬קדחת צהובה וצ'יקונגוניה‬ ‫)‪.(Dengue fever, Yellow fever, Chikungunya‬‬ ‫זבובי החול ( ‪ :)Phlebotominae‬חרקים קטנים המתפתחים‬ ‫בקרקע ומאופיינים בתעופה ללא זמזום‪ .‬זבובי החול מעבירים טפילי‬ ‫לישמניה )‪ (Leishmania‬הגורמים לשלוש מחלות‪ :‬לישמניאזיס של‬ ‫העור‪ ,‬הנקראת בישראל גם חבורת יריחו )‪,(Cutaneous leishmaniasis‬‬ ‫לישמניאזיס של האברים הפנימיים ( ‪ )Visceral leishmaniasis‬הן‬ ‫בעולם החדש והן בעולם הישן; לישמניאזיס של הריריות (‪Mucosal‬‬ ‫‪ )leishmaniasis‬בעולם החדש‪.‬‬ ‫ישחורים ( ‪ :)Simulidae‬מעבירים את תולעת האונקוצרקה‬ ‫)‪ ,(Onchocerca‬הגורמת למחלת עיוורון הנהרות )‪(Onchocerciasis‬‬ ‫באפריקה‪ ,‬באמריקה הלטינית ובחצי האי ערב‪ .‬הדרגות הצעירות‬ ‫של חרקים אלה מתפתחות במים זורמים ומכאן נגזר שם המחלה‪.‬‬ ‫זבובאים‪ :‬מבין הזבובאים מוצצי הדם‪ ,‬זבובי הצה–צה )‪(Glossina‬‬ ‫מעבירים באפריקה דרומית לסהרה את הטריפנוזומות )‪,(Trypanosoma‬‬ ‫הגורמות למחלת השינה )‪ .(African trypanosomiasis‬זבובים אלו‬ ‫פעילים ביום ועקיצתם כואבת מאוד‪.‬‬ ‫פרעושים (‪ :)Siphonaptera‬הם חרקים קטנים ופחוסים‪ ,‬חסרי‬ ‫כנפיים ובעלי כושר ניתור‪ .‬הדרגות הצעירות מתפתחות בקרקע;‬ ‫הבוגרים‪ ,‬זכרים ונקבות‪ ,‬מוצצים דם‪ .‬פרעוש הדבר ( ‪Xenopsilla‬‬ ‫‪ ,)cheopis‬שתפוצתו עולמית‪ ,‬מעביר מחלות מגפתיות הנגרמות על‬ ‫ידי חיידקים‪ ,Yersinia pestis .‬הגורם לדבר ו–‪ ,Rickettsia typhi‬הגורם‬ ‫לטיפוס מוריני )‪.(Murine typhus‬‬ ‫פשפשים‪ :‬מינים ספורים בלבד של פשפשים הם מוצצי דם‪.‬‬ ‫מקבוצת הפשפשים מוצצי הדם‪ ,‬המוכרים ביותר הם פשפשי‬ ‫המיטה‪ ,‬הנפוצים בכל העולם‪ ,‬אך אינם מעבירים מחלות‪ .‬בדרום‬ ‫אמריקה מצויים פשפשים השייכים לקבוצת הפשפשים הטורפים‬ ‫)‪ ,Reduviidae‬בעיקר ‪ Rhodnius‬ו–‪ ,)Triatoma‬החיים בקרבת האדם‬ ‫ומעבירים מיני טריפנוזומות הגורמים למחלת הצ'גס ( ‪Chagas‬‬ ‫‪ .)disease‬פשפשים אלו מתחבאים במשך היום בסדקים ובחריצים‬ ‫שבבקתות‪ ,‬ויוצאים בלילה להשיג ארוחת דם מבני האדם‬ ‫הישנים‪.‬‬ ‫קרציות‪ :‬הקרציות הן קבוצה של פרוקי רגליים השייכת‬ ‫לסדרת העכבישניים )‪ .(Arachnida‬כל הדרגות מוצצות דם‪ .‬במהלך‬ ‫מציצת הדם נצמדת הקרצית לפונדקאי‪ .‬קרציות קשות )‪(Ixodidae‬‬ ‫וקטוררות על הפונדקאי תקופה ארוכה (ימים מספר ועד שבועיים)‪.‬‬ ‫קרציות רכות )‪ (Argasidae‬וקטוררות ‪ 30-20‬דקות‪ .‬קרציות רעבות‬ ‫ממתינות למעבר של פונדקאי מתאים בעשב‪ ,‬על קרקע היער או‬ ‫במערות‪ .‬מינים שונים של קרציות מעבירים מינים שונים של‬ ‫חיידקים‪ ,‬הגורמים למחלות כגון מחלת ליים )‪ ,(Lyme disease‬קדחת‬ ‫הכתמים )‪ ,(Spotted fever‬קדחות נשנות (קדחת המערות ‪Relapsing‬‬ ‫‪ ;)fever‬נגיפים הגורמים למחלות כגון קדחת המוח (‪Tick-borne‬‬ ‫‪ ,(meningoencephalitis‬קדחת קולוראדו )‪,(Colorado tick fever‬‬ ‫קדחת קרימיאן־קונגו דימומית ( ‪Crimean-Congo hemorrhagic‬‬ ‫‪ )fever‬וחד תאיים הגורמים למחלות‪ ,‬כגון הבבסיוזיס )‪.(Babesiosis‬‬ ‫קרציות קשות ממינים מסוימים עלולות להחדיר רעלן (טוקסין)‬ ‫הגורם לחולשה ולחום גבוה‪ ,‬אשר במקרים קשים מלווה בשיתוק‬ ‫הידוע בשם "שיתוק קרצית" )‪ .(Tick paralysis‬החלמה תיתכן‬ ‫עם סילוק הקרצית‪ .‬הסיכון להדבקה מקרציות קיים גם באזורים‬ ‫ממוזגים וקרירים‪ ,‬ובכלל זה באמריקה הצפונית‪ ,‬באירופה ובאסיה‬ ‫‪ -‬בעיקר כאשר שוהים ביערות‪ ,‬בשדות‪ ,‬בשדות מרעה ובמערות‪.‬‬ ‫אמצעי התגוננות אישית‬ ‫טיפול בחומרים דוחים כנגד פרוקי רגלים עוקצים ומוצצי דם‪,‬‬ ‫התפתח ככל הנראה לפני אלפי שנים‪ .‬קופי אדם ומספר מינים‬ ‫של ציפורים נצפו משפשפים את גופם על צמחים או בעלי חיים‪,‬‬ ‫המכילים או מפרישים חומרים דוחים‪ .‬בכתבים עתיקים נמצאו‬ ‫עדויות לנקיטת אמצעי דחייה והתגוננות מפני מזיקים‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫עשן הבעירה של צמחים ותמציות הנמרחות על העור [‪.]2‬‬ ‫הבסיס להתגוננות אישית הוא מודעות לקיום הסיכון באזור‪.‬‬ ‫נדבכים נוספים הם הכרת האמצעים הקיימים‪ ,‬דרכי ניצולם והצטיידות‬ ‫מראש‪ .‬האמצעים להקטנת הסיכון לחשיפה הם כדלקמן‪:‬‬ ‫‪1 .1‬הקטנת הסיכון לחשיפה באמצעות התנהגות מונעת‪:‬‬ ‫ •ערנות לנוכחות וקטורים ‪ -‬יש לברר המצאות וקטורים והעברת‬ ‫מחלות באזור טרם ההגעה ליעד‪ .‬מידע נגיש נמצא בלשכות‬ ‫הבריאות של משרד הבריאות‪ ,‬במרפאות מטיילים‪ ,‬וכן באתרי‬ ‫אינטרנט של המרכזים למחלות זיהומיות בארה"ב ובמדינות‬ ‫אחרות‪ .‬עם ההגעה ליעד‪ ,‬רצוי לתשאל את האוכלוסייה‬ ‫המקומית ולגלות ערנות לסימנים המעידים על פעילות מזיקים‬ ‫ הן בסביבה והן על הגוף‪.‬‬‫ •בדיקת אזור השהייה ‪ -‬רצוי לבדוק כל מקום בו מתכוונים‬ ‫לשהות לצורך אכילה‪ ,‬מנוחה או לינה‪ ,‬לנוכחות מוצצי דם מעבירי‬ ‫מחלות כגון קרציות‪ .‬יש להימנע משהייה במקום שנמצא נגוע‬ ‫או באזורים המועדים לפעילות של וקטורים‪ .‬חשש להימצאות‬ ‫קרצית מערות קיים במערות ובחורבות‪ .‬מיני קרציות אחרים‬ ‫מצויים לעיתים קרובות באזורי מרעה‪ .‬בדרום אמריקה יש‬ ‫להימנע מלינה בבקתות‪ ,‬מאחר שקיים חשש לנוכחות פשפשים‬ ‫מעבירי מחלות (‪.)Chagas‬‬ ‫‬‫פעילות‬ ‫ •התאמת שעות‬ ‫ˆ ˆמטיילים חשופים להעברת‬ ‫של‬ ‫הפעילות‬ ‫כאשר שעות‬ ‫מחלות בעקבות עקיצות‬ ‫בין‬ ‫לשעות‬ ‫מוגבלות‬ ‫וקטור‬ ‫חרקים מוצצי דם וקרציות‪,‬‬ ‫החשיכה‪,‬‬ ‫ושעות‬ ‫הערביים‬ ‫ונדרשת מודעות לסיכונים‬ ‫רצוי להישאר בשעות אלה‬ ‫אלה באזורים השונים בעולם‪.‬‬ ‫במקומות מוגנים‪.‬‬ ‫ •בדיקת כל חלקי הגוף לנוכחות ˆ ˆדרושה מודעות לסיכונים‪,‬‬ ‫קרציות ‪ -‬כולל אזורים‬ ‫לאמצעי המניעה וההתגוננות‬ ‫נסתרים‪ ,‬מאחורי האוזניים‪,‬‬ ‫הנדרשים‪ ,‬ולתכשירים הקיימים‪.‬‬ ‫הגב והעורף (רצוי להיעזר‬ ‫באדם נוסף)‪ .‬במקרה של ˆ ˆחשוב להצטייד בתכשירים‬ ‫המתאימים‪ ,‬בהתאם לסיכונים‬ ‫קרצית על העור‪ ,‬יש לסלקה‬ ‫הצפויים‪ ,‬ולהקפיד למלא‬ ‫באמצעות פינצטה‪ ,‬לשטוף‬ ‫את המקום ולחטאו‪ .‬אם תוך‬ ‫אחר ההוריות והאזהרות‬ ‫מספר ימים מופיעים במקום‬ ‫הרשומות על כל תכשיר‪.‬‬ ‫תפרחת‪ ,‬מוגלה או סימנים‬ ‫קליניים אחרים‪ ,‬יש לפנות מיד לרופא ולציין כי נמצאו קרציות‬ ‫על הגוף‪.‬‬ ‫‪2 .2‬ביגוד מתאים‪:‬‬ ‫יש להקפיד במידת האפשר על כיסוי מרבי של הגוף בביגוד ארוך‬ ‫ובנעליים גבוהות‪ ,‬המונעות גם חדירה של פרעוש הטונגה לכף‬ ‫הרגל‪ .‬כדי למנוע חדירה של פרעושים וקרציות אל מתחת לבגדים‪,‬‬ ‫חשוב להכניס את שולי המכנסיים לגרב ולנעל‪ ,‬ואת דשי החולצה‬ ‫למכנסיים‪ .‬ניתן להוסיף תכשירים דוחי חרקים ליישום על הבגד (ר'‬ ‫להלן דוחי חרקים ליישום על ביגוד)‪.‬‬ ‫‪3 .3‬מריחת תכשירים דוחים או קוטלים‪:‬‬ ‫מריחת חומרים דוחים מונעים מחרק ומפרוק רגלים להגיע‬ ‫לפונדקאי‪ .‬חלק מהחומרים הדוחים גורמים בריכוזים גבוהים גם‬ ‫‪593‬‬ ‫סקירות‬ ‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬ ‫טבלה ‪:1‬‬ ‫מיני פרוקי הרגלים מוצצי הדם מעבירי מחלות לאדם‬ ‫המעביר‬ ‫זמני פעילות‬ ‫המחלות השכיחות‬ ‫שמועברות על ידי הקבוצה‬ ‫יתושי אנופלס‬ ‫בין ערביים ולילה‬ ‫‪Malaria‬‬ ‫יתושי קולקס‬ ‫בין ערביים ולילה‬ ‫‪West Nile fever, Rift Valley fever,‬‬ ‫‪lymphatic filariasis‬‬ ‫יתושי אדס‬ ‫בעיקר ביום‬ ‫‪,Dengue fever, Yellow fever‬‬ ‫‪Chikungunya‬‬ ‫זבובי חול‬ ‫בין ערביים ולילה‬ ‫‪Leishmaniasis (cutaneous,‬‬ ‫‪)mucosal, visceral‬‬ ‫ישחורים‬ ‫בין ערביים ולילה‬ ‫‪River blindness‬‬ ‫זבובי הצה–צה‬ ‫יום‬ ‫‪Sleeping sickness‬‬ ‫פרעושים‬ ‫כל שעות היממה‬ ‫‪Plague, murine typhus‬‬ ‫פשפשים מוצצי‬ ‫דם בדרום אמריקה‬ ‫לילה‬ ‫‪Chagas disease‬‬ ‫קרציות קשות‬ ‫כל שעות היממה‬ ‫‪,Lyme disease, Spotted fever‬‬ ‫‪Colorado tick fever, Crimean‬‬‫‪congo hemorrhagic fever,‬‬ ‫‪Babesiosis, Tick paralysis‬‬ ‫קרציות רכות‬ ‫כל שעות היממה‬ ‫‪relapsing fever‬‬ ‫לקטילת המזיק‪ .‬הפעלת מאווררים יכולה לספק הגנה טובה מפני‬ ‫מוצצי דם מעופפים‪ ,‬כגון יתושים וזבובי חול‪ .‬בעולם נעשה מאמץ‬ ‫אדיר לגלות חומרים נוספים להגנה מפני מזיקים ולפתח תכשירים‬ ‫חדשים בעלי רעילות נמוכה לאדם ‪ -‬תכשירים שיספקו הגנה‬ ‫לאורך זמן ויהיו בעלי תכונות קוסמטיות טובות‪.‬‬ ‫יעילות התכשיר‬ ‫‪594‬‬ ‫יעילות הדחייה מותנית במרכיבים הנדיפים של החומר הדוחה‪.‬‬ ‫גורמים רבים משפיעים במשולב על היעילות ומשך ההגנה‪:‬‬ ‫ •תכונות החומר הפעיל ותכונות המרכיבים הבלתי פעילים של‬ ‫התוארית (‪ ,)Formulation‬המכתיבים את קצב השחרור של‬ ‫החומר הפעיל‪.‬‬ ‫ •תנאי סביבה כגון טמפרטורה רוח‪ ,‬לחות וקרינה‪.‬‬ ‫ •המין המזיק‪ ,‬צפיפות אוכלוסיותיו ומצבו הפיזיולוגי‪.‬‬ ‫ •התכונות הפיזיולוגיות של האדם ומידת האטרקטיביות שלו‬ ‫למזיק‪.‬‬ ‫ •אופן היישום של התכשיר‪.‬‬ ‫יעילות הקטילה של תכשיר הדברה‪ ,‬המרוסס על משטחים‪ ,‬תלויה‬ ‫גם בסוג המשטח המטופל ובמשך המגע של המזיק עם המשטח‪.‬‬ ‫בתהליך רישום תכשירים‪ ,‬הקיים במדינת ישראל ובמדינות אחרות‪,‬‬ ‫נבחנים ההרכב המדויק של תוארית התכשיר‪ ,‬אופן הייצור‪ ,‬ניקיון‬ ‫המרכיבים הפעילים והבלתי פעילים‪ ,‬הטוקסיקולוגיה‪ ,‬היעילות‬ ‫ומשך היעילות‪ .‬בעולם משווקים תכשירים רבים לדחיית חרקים‬ ‫שלא עברו תהליך רישום‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים "מרשמים" לכאורה‬ ‫להכנה עצמית של תערובות בעלות פעילות דחייה‪ ,‬המבוססות‬ ‫בעיקר על חומרים טבעיים‪ .‬יתכן שחלק מהתערובות הללו יעילות‬ ‫במידה מסוימת‪ ,‬לרוב לטווח קצר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפרמטרים שהוזכרו‬ ‫לעיל לא הוחלו על תערובות אלו‪ ,‬וקיימת אפשרות שייצורן אינו‬ ‫עומד בתנאי האיכות‪ .‬ייתכנו הבדלים בהרכב בין אצוות ייצור‪,‬‬ ‫וניקיון התערובת מחומרים מזיקים אינו מובטח‪.‬‬ ‫מכשירים אלקטרוניים המשחררים קולות על–שמע (סופר־‬ ‫סוניים) וקטלני חרקים המבוססים על משיכה למקור אור‪ ,‬אינם‬ ‫מספקים הגנה מפני יתושים‪.‬‬ ‫דוחי חרקים למריחה על הגוף (טבלה ‪)2‬‬ ‫כללי‪:‬‬ ‫מריחת תכשירים דוחי חרקים ופרוקי רגליים אחרים על הגוף היא‬ ‫שיטה קלה וגמישה להשגת הגנה מפני מוצצי דם‪ ,‬ועלותה סבירה‪.‬‬ ‫כדי שתכשיר יהיה מוצלח למטרה זו‪ ,‬עליו למלא אחר שלושה‬ ‫תנאים‪ :‬הוא צריך לספק הגנה למשך הזמן שבו נדרשת הגנה כזו;‬ ‫להיות בטוח מבחינה טוקסיקולוגית במינון המיושם; וחשוב שיהיה‬ ‫קל ונוח למריחה על העור‪.‬‬ ‫בישראל רשומים תכשירים במגוון ריכוזים ותואריות (טבלה‬ ‫‪ ,)2‬המכילים אחד מהחומרים הפעילים הבאים‪ :‬דיט ( ‪)Deet‬‬ ‫ופיקרידין (‪ ,)Picaridine‬שהם חומרים סינתטיים; ‪ PMD‬ו–‪,IR3535‬‬ ‫שהם חומרים ממקור טבעי‪ .‬נאספו על חומרים אלו נתונים רבים‪,‬‬ ‫המעידים על יעילות טובה כנגד מגוון פרוקי הרגליים מעבירי מחלות‪,‬‬ ‫וגם בטיחותם נבדקה ואושרה ‪ -‬ארבעת החומרים מאושרים על‬ ‫ידי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (‪The US Environmental‬‬ ‫‪ .)Protection Agency - EPA‬החומרים מומלצים לטיפול על ידי‬ ‫המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (‪US Center for Disease Control‬‬ ‫‪.)and Preventions - CDC‬‬ ‫רשימה מעודכנת של כל התכשירים הרשומים בישראל ניתן‬ ‫למצוא באתר משרד הבריאות [‪ .]3‬הרשימה כוללת את השמות‬ ‫המסחריים של התכשירים‪ ,‬שם החברה האחראית לרישום‪ ,‬החומר‬ ‫הפעיל וריכוזו‪ .‬רשימה מעודכנת של התכשירים הרשומים בארה"ב‬ ‫ניתן למצוא באתר של ה–‪EPA‬נ[‪.]4‬‬ ‫חומרים פעילים‪:‬‬ ‫להלן פירוט של ארבעת החומרים הפעילים המצויים בתכשירים‬ ‫המאושרים בישראל והמומלצים על ידי ה–‪:CDC‬‬ ‫ •דיט‪N,N-diethyl-m-toluamide or N,N-diethly-3- :‬‬ ‫‪methyl-benzamide‬נ(‪)DEET‬‬ ‫לחומר יעילות טובה כנגד מגוון חרקים ופרוקי רגלים מוצצים‬ ‫וטורדניים‪ .‬החומר הכימי סונתז על ידי משרד החקלאות האמריקאי‬ ‫(‪ )USDA‬במהלך חיפוש של הצבא אחר חומרים דוחים‪ .‬הוא נמצא‬ ‫ביישום נרחב משנת ‪ .1957‬ההערכה היא‪ ,‬כי מעל ‪ 200‬מיליון בני‬ ‫אדם רוכשים את החומר מדי שנה‪ .‬החומר נחשב בטוח לטיפול‪ .‬ידוע‬ ‫על מקרים ספורים בלבד של השפעות לוואי בעקבות מריחת החומר‪,‬‬ ‫וגם אלו מיוחסים לגורמים כמו טיפול בניגוד להוריות‪ ,‬חשיפה‬ ‫לכמויות גדולות מאוד‪ ,‬ובליעה או מריחה על אזורי גוף מכוסים‪.‬‬ ‫תכשירים המכילים ריכוזים נמוכים (‪ )15%-10%‬מעניקים הגנה‬ ‫למשך שעה עד שעתיים‪ .‬תכשירים המכילים ריכוזים גבוהים (מעל‬ ‫‪ )30%‬מעניקים הגנה של עד שמונה שעות‪ .‬עלייה בריכוז החומר‬ ‫הפעיל מעל ‪ 50%‬אינה משפרת את משך ההגנה או את יעילותה‪.‬‬ ‫בין החסרונות הבולטים של תכשירים מכילי דיט הם התחושה‬ ‫השמנונית והלא נעימה שהם מותירים על פני העור וריח בולט [‪.]5‬‬ ‫בתקופה האחרונה החלו לרשום בארה"ב תואריות דיט (ליפודיט‪,‬‬ ‫‪ )Lipodeet‬אשר החומר הפעיל בהם נישא על ידי ליזוזומים‪.‬‬ ‫נוסחאות ייחודיות אלו מונעות ספיגה של החומר הפעיל דרך העור‪,‬‬ ‫מקטינות את הסיכון להשפעות לוואי ומשמרות את יעילותו לאורך‬ ‫זמן‪ .‬מעבר להיותן נעימות יותר למריחה‪ ,‬הן עמידות יחסית כנגד‬ ‫שטיפה‪ .‬לכן הועלתה האפשרות כי הן יכולות להועיל גם לצורך הגנה‬ ‫מפני הדבקה בטפילים כגון סכיסטוסומה (‪ ,)Schistosoma‬הגורמים‬ ‫למחלת הבילהרציה בעקבות רחצה במקווי מים [‪.]6‬‬ ‫סקירות‬ ‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬ ‫ •פיקרידין ‪( Picaridin‬איקרידין ‪Icaridin‬נ‪:)KBR 3023‬‬ ‫‪2 - )2 - hydroxyethyl ) - 1 - piperidinecarboxylic acid‬‬ ‫‪1-methylpropyl ester‬‬ ‫דוחה החרקים פיקרידין פותח על ידי חברת באייר (‪)Bayer AG‬‬ ‫בשנות ה–‪ .90‬החומר חסר הצבע וכמעט חסר הריח רשום כיום ביותר‬ ‫מ–‪ 50‬מדינות‪ .‬יעילות החומר כנגד מגוון רחב של מזיקים דומה לדיט‪.‬‬ ‫לחומר פרופיל טוקסיקולוגי ותכונות קוסמטיות טובים [‪.]7‬‬ ‫ •‪PMD :(Oil of lemon eucalyptus) :Para-Menthane-3,8-Diol‬‬ ‫המיצוי הטבעי של עלי וענפי עץ האיקליפטוס‪Oil of lemon ,‬‬ ‫‪ ,eucalyptus‬מכיל את החומר הפעיל ‪ .PMD‬החומר אושר לשיווק‬ ‫בארה"ב בשנות ה–‪ ,2000‬לאחר שהיה מאושר לטיפול באירופה‬ ‫שנים קודם לכן‪ .‬דחיפה לטיפול נרחב בחומר ניתנה על ידי ה–‪CDC‬‬ ‫האמריקאי; זה הכריז בשנת ‪ ,2005‬כי לחומר יעילות דומה לזו של דיט‬ ‫ופיקרידין בהגנה מפני יתושים מעבירי נגיף קדחת מערב הנילוס [‪.]8‬‬ ‫ •‪IR3535: Ethyl butylacetylamiopropionate‬‬ ‫החומר הוא מולקולה סינתטית‪ ,‬נגזרת של החומצה האמינית‬ ‫בתא אלנין (‪ .)β-alanine‬המולקולה אותרה כדוחה חרקים על סמך‬ ‫המבנה המולקולתי שלה‪ .‬החומר נחשב בטוח מבחינה טוקסיקולוגית‬ ‫ובעל תכונות קוסמטיות טובות מאוד [‪.]9‬‬ ‫ •חומרים טבעיים אחרים‪:‬‬ ‫שמנים טבעיים )‪ :(Essential oils‬בשוק תכשירים מסחריים רבים‬ ‫המבוססים על שמנים טבעיים‪ ,‬המופקים בתהליך זיקוק באדים‬ ‫מצמחים‪ .‬ציטרונלה )‪ (Citronella‬הוא המוכר והנפוץ ביניהם‪ .‬היעילות‬ ‫של תכשירים אלה נופלת מזו של תכשירי דיט ומשך ההגנה הוא בין‬ ‫דקות לשעתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין זה מומלץ למרוח אותם או לרסס וכדו'‬ ‫כאשר קיים סיכון להעברת מחלות‪ .‬כאשר הסיכון נמוך ועיקר הבעיה‬ ‫היא התגוננות בפני עקיצות‪ ,‬ניתן להתגבר על משך ההגנה הקצר על‬ ‫ידי מריחה‪ ,‬ריסוס וכדו' של החומר באופן תדיר [‪.]10‬‬ ‫שום‪ :‬למרות שהשום מכיל חומרים שונים ולמרות פרסומים‬ ‫בנושא‪ ,‬נמצא כי אכילת שום אינה מגינה מפני חרקים ופרוקי רגלים‬ ‫מוצצי דם [‪.]10‬‬ ‫פיזור תכשירים דוחים בחלל )‪:(Space/area repellents‬‬ ‫ניתן לנקוט בשיטות שונות‪ ,‬כמו לאייד או לנדף חומרים דוחי חרקים‬ ‫לחלל‪ ,‬במטרה למנוע חדירת מוצצי דם למרחב שעליו רוצים להגן‪.‬‬ ‫השפעה על החרק בהתאם לריכוז החומר יכולה להיות‪ :‬דחייה‪ ,‬הפלה‬ ‫)‪ (Knock down‬או קטילה‪ .‬רוח ותנועת אוויר משפיעים מאוד על‬ ‫היעילות ועל טווח ההגנה המושג‪ .‬החומרים הפעילים העיקריים‬ ‫המספקים יעילות טובה הם פירתרינים )‪ (Pyrethrins‬נדיפים‪ ,‬כגון‬ ‫אלתרין‪ ,‬ביואלתרין ופרלתרין )‪.(Allethrin, Bioallethrin, Prallethrin‬‬ ‫היעילות של ציטרונלה מוגבלת ביותר‪ ,‬וחומר זה אינו מומלץ‬ ‫כאשר קיים סיכון להעברת מחלות [‪ .]11‬לאחרונה מוכנס לטיפול‬ ‫פירתרואיד חדש יחסית ‪ -‬מטופלותרין )‪ ,(Metofluthrin‬הנדיף פי‬ ‫שניים מאלתרין ופי ‪ 100‬מפרמתרין [‪ .]11‬מידע על התכשירים‬ ‫הרשומים בישראל מצוי באתר המשרד להגנת הסביבה [‪.]12‬‬ ‫השיטות העיקריות הן‪:‬‬ ‫ •בעירה‪ :‬בתהליך בעירה איטי של סלילים‪ ,‬מקלות‪ ,‬נרות או לפידים‬ ‫המכילים חומר דומה חרקים‪ ,‬נוצר חום הגורם לשחרור החומר‬ ‫הפעיל‪ .‬כדי להשיג הגנה טובה‪ ,‬יש לפזר בדרך כלל מספר עמדות‬ ‫סביב האזור שבו מצויים האנשים‪ .‬פשטות השימוש והיעדר‬ ‫התלות במקור אנרגיה חיצוני‪ ,‬מהווים יתרון גדול בתנאי טיול‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בעירה לדחיית חרקים מוגבלת לאזורים פתוחים‪.‬‬ ‫ •נוזלים וטבליות‪ :‬חימום טבלית או נוזל המכילים חומר הדברה‬ ‫על ידי חיבור מכשיר הנידוף לחשמל‪ ,‬מאפשר שחרור מבוקר‬ ‫של החומר הפעיל לחלל‪ .‬משך זמן ההגנה רשום על תוויות‬ ‫טבלה ‪:2‬‬ ‫תכשירים דוחי חרקים למריחה על הגוף‬ ‫החומר‬ ‫הפעיל‬ ‫‪1‬‬ ‫ריכוז‬ ‫משך‬ ‫הגנה‬ ‫שעות‬ ‫‪2‬‬ ‫תכשירים‬ ‫בישראל‬ ‫תואריות‬ ‫(‪)Formulations‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הערות‬ ‫בישראל‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Deet‬‬ ‫‪50%1‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪10%1‬‬ ‫‪8-10‬‬ ‫‪6-8‬‬ ‫‪4-6‬‬ ‫‪2-4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ואפה‬ ‫טוש אוף‬ ‫סופרפיקס‬ ‫סנו די‬ ‫ספירה‬ ‫רול און‬ ‫ספרי התזה‬ ‫מגבונים‬ ‫אין נתונים‬ ‫טוקסיקולוגיים‬ ‫מקיפים ממחקרים‪.‬‬ ‫נחשב בטוח לתינוקות‬ ‫מגיל חודשיים‪,‬‬ ‫ולנשים הרות‬ ‫ומיניקות‪.‬‬ ‫‪Picaridine‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אוטאן‬ ‫גארד‬ ‫ספרי התזה‬ ‫מקלון‬ ‫אין מחקרים‬ ‫טוקסיקולוגיים‪.‬‬ ‫נחשב בטוח כמו דיט‪.‬‬ ‫‪PMD‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מוסיגרד‬ ‫רול און‬ ‫ספרי התזה‬ ‫קרם‬ ‫יש להימנע ממריחה‪,‬‬ ‫התזה וכדו' על‬ ‫פעוטות מתחת‬ ‫לגיל ‪.3‬‬ ‫‪IR3535‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪12.5%‬‬ ‫‪7.5%1‬‬ ‫‪8-10‬‬ ‫‪4-6‬‬ ‫‪2-4‬‬ ‫איתוש‬ ‫בייתוש‬ ‫סנומט‬ ‫רול און‬ ‫תחליב‬ ‫מקלון‬ ‫נחשב בטוח‬ ‫‪1‬ריכוז שלא נמצא בתכשיר רשום בישראל‪.‬‬ ‫‪2‬בנוסף לסוג החומר הפעיל‪ ,‬ריכוזו ותכונות התוארית‪ ,‬משך ההגנה תלוי בתנאים סביבתיים כגון‬ ‫טמפרטורה רוח‪ ,‬לחות וקרינה; מין המזיק‪ ,‬צפיפות אוכלוסיותיו ומצבו הפיזיולוגי; התכונות‬ ‫הפיזיולוגיות של האדם ומידת האטרקטיביות שלו למזיק; אופן היישום של התכשיר‪.‬‬ ‫‪3‬צמידים‪ ,‬מדבקות שרשראות וכד'‪ ,‬המוספגים בחומרים דוחי חרקים‪ ,‬יכולים לפעול רק באופן מקומי‬ ‫ולכן אינם מקנים את ההגנה הנדרשת‪.‬‬ ‫‪4‬לפי [‪ ]14‬והמלצות ה–‪ ,US Department of Health & Human Services‬בהסתמך על ה–‪American‬‬ ‫‪Academy of Pediatrics‬נ[‪.]15‬‬ ‫התכשירים‪ .‬תכשירים אלו מספקים הגנה טובה בחדרים‪ ,‬שם‬ ‫ריכוז החומר הפעיל יכול להגיע לרמות גבוהות מספיק ‪ -‬רמות‬ ‫הנדרשות על מנת למנוע כניסת חרקים‪ ,‬להפילם או לקטול‬ ‫אותם טרם יספיקו למצוץ דם‪ .‬חשוב להקפיד על הוראות התווית‬ ‫בדבר השארת חלון פתוח ושמירה על המרחק הנדרש מנקודת‬ ‫השחרור‪.‬‬ ‫ •שחרור סביל (פאסיבי)‪ :‬פסי נייר רבי שכבות המוספגים‬ ‫במטופלותרין רשומים כיום על ידי ה–‪ EPA‬לדחיית יתושים‪.‬‬ ‫הפסים נמכרים באריזות אטומות‪ .‬דחייה מושגת כאשר מוציאים‬ ‫את פסי הנייר המוספג‪ .‬אין צורך בחימום לנידוף החומר‪.‬‬ ‫דוחי חרקים ליישום על ביגוד וכילות‪:‬‬ ‫ביגוד‪ ,‬כילות‪ ,‬אוהלים שרוססו בחומר דוחה וקוטל חרקים‪ ,‬הם‬ ‫אמצעי נוסף להתגוננות מפני העברת מחלות על ידי וקטורים‪.‬‬ ‫חומרים מקבוצת הפירתרואידים )‪ ,(Pyrethroids‬ובעיקר פרמתרין‬ ‫)‪ ,(Permethrin‬ממלאים מטרה זו‪ .‬ניתן לרכוש פריטי ביגוד ומחנאות‬ ‫שטופלו בחומר דוחה חרקים בתהליך הייצור )‪(factory pretreatment‬‬ ‫או לבצע את הטיפול באופן עצמאי‪ .‬החל משנת ‪ 2003‬ה–‪ EPA‬רושם‬ ‫פרטי ביגוד וציוד‪ ,‬כולל בגדי ילדים‪ ,‬שטופלו בפרתמרין בתהליך‬ ‫הייצור‪ .‬טיפול עצמאי יכול להתבצע בתכשירים המיועדים לכך‪,‬‬ ‫באחת ממספר שיטות‪ .‬השיטות המקובלות הן‪ :‬מריחת תכשיר על‬ ‫הבגד בעזרת יד מוגנת בכפפה‪ ,‬ריסוס או הספגה‪ .‬בשתי השיטות‬ ‫הראשונות‪ ,‬מומלץ למרוח או לרסס את התכשיר בעיקר על‬ ‫הגרביים‪ ,‬הנעליים ובאזורי הפתחים‪ ,‬כגון הצווארון‪ ,‬ודשי החולצות‬ ‫והמכנסיים‪ .‬בשיטת ההספגה‪ ,‬טובלים את הבגד למספר שעות‬ ‫בתמיסה שהוכנה קודם לכן ותולים לייבוש‪ .‬בישראל לא רשומים‬ ‫‪595‬‬ ‫סקירות‬ ‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬ ‫טבלה ‪:3‬‬ ‫הוריות ואזהרות כלליות לטיפול בתכשירים דוחי חרקים‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•יש לבחור תכשיר שמשך פעולתו מתאים לזמן החשיפה הצפוי‪ ,‬בהתאם‬ ‫למפורט ברשימות התכשירים‪.‬‬ ‫•יש לקרוא את התווית במלואה ולהקפיד על הוריות התווית והאזהרות‬ ‫המפורטות עליה‪.‬‬ ‫•יש למרוח תכשירים דוחי חרקים‪ ,‬אך ורק על חלקי גוף חשופים‪ .‬אסור‬ ‫למרוח תכשירים דוחי חרקים‪ ,‬על חלקי גוף המכוסים בבגדים‪.‬‬ ‫•אין למרוח דוחי חרקים על פצעים‪ ,‬חתכים או כאשר העור מגורה‪.‬‬ ‫•אין למרוח תכשירים דוחי חרקים על העיניים או הפה‪ ,‬ויש לנקוט במשנה‬ ‫זהירות באזור האוזניים‪ .‬בתכשירי ריסוס‪ ,‬אין לרסס ישירות על הפנים‪ ,‬אלא‬ ‫על הידיים ואז למרוח על הפנים‪ .‬יש להקפיד על שטיפת כפות הידיים‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע חשיפה בלתי מכוונת של העיניים‪.‬‬ ‫•יש להימנע משאיפה של תרסיסים ולרסס רק במקומות מאווררים‪.‬‬ ‫•טיפול בילדים יתבצע אך ורק על ידי מבוגר‪ ,‬אשר ימרח את ידיו בחומר ואז‬ ‫על הילד‪ .‬חשוב לא למרוח תכשירים כאלה על כפות הידיים של ילדים‪.‬‬ ‫•אם מתעורר חשד לתגובה תכשיר‪ ,‬יש להפסיק את הטיפול באופן מיידי‬ ‫ולפנות לרופא‪.‬‬ ‫•אם מתעורר חשש לתגובה אלרגית לתכשיר‪ ,‬יש לנסותו על אזור מוגבל‬ ‫ולעקוב אחר תגובה אפשרית במשך ‪ 24‬שעות‪.‬‬ ‫•ניתן לטפל ברוב התכשירים להגנת ילדים מעל גיל חודשיים‪ .‬תכשירים‬ ‫המכילים ‪ PMD‬מוגבלים לילדים מעל גיל שלוש‪.‬‬ ‫•כאשר נדרשת בו זמנית הגנה מפני קרינת השמש והגנה מפני חרקים‪ ,‬ניתן‬ ‫למרוח בו זמנית שני תכשירים‪ .‬מומלץ למרוח קודם את תכשיר ההגנה מפני‬ ‫קרינה ורק אחר כך את התכשיר לדחיית חרקים‪.‬‬ ‫•צמידים‪ ,‬מדבקות שרשראות וכדומיהם‪ ,‬המוספגים בחומרים דוחי חרקים‪,‬‬ ‫יכולים לפעול רק באופן מקומי‪ ,‬ולכן אינם מקנים את ההגנה הנדרשת‪.‬‬ ‫כיום תכשירים המיועדים לטיפול בפרטי ביגוד‪ .‬תכשירים כאלה‬ ‫רשומים במקומות אחרים בעולם ובפרט בארה"ב‪.‬‬ ‫ •כילות‪ :‬כילות יכולות לספק הגנה טובה מפני מוצצי דם בעת‬ ‫השינה‪ .‬למניעת חדירה של מוצצי דם‪ ,‬יש להקפיד על סגירה טובה‬ ‫של הכילה ועל הידוק השוליים אל מתחת למזרן‪ .‬יש לשמור על‬ ‫מרווח מספיק בין הכילה לבין הגוף כדי למנוע עקיצות דרך הכילה‪.‬‬ ‫לשיפור היעילות מומלצות במיוחד כילות המטופלות בפרמתרין‪.‬‬ ‫כילות רגילות אינן מספקות הגנה מפני חרקים קטנים‪ ,‬כמו זבובי‬ ‫חול המסוגלים לעבור דרך החורים‪ .‬כילות מטופלות העשויות‬ ‫רשתות צפופות במיוחד מעניקות הגנה סבירה מפני זבובי חול‪.‬‬ ‫החיסרון העיקרי של הרשת צפופה ‪ -‬בעיקר באזורים חמים‬ ‫ולחים ‪ -‬הוא העובדה שהיא חוסמת תנועת אוויר ורוח‪.‬‬ ‫ •ריסוס‪ :‬ריסוס חומרי הדברה על משטחים בסביבת האדם‬ ‫גורם לקטילת החרקים העומדים על המשטחים הללו זמן ארוך‬ ‫דיו‪ .‬יעילות שיטה זו כנגד חרקים מעופפים מוגבלת‪ ,‬מאחר‬ ‫שבמקרים מסוימים אין כלל נחיתה על המשטחים המרוססים‪.‬‬ ‫שיטה זו יעילה כנגד פרוקי רגליים זוחלים ומוצצי דם ‪ -‬בעיקר‬ ‫נגד קרציות‪ .‬כשאין אפשרות להימנע ממנוחה ולינה באזורים‬ ‫נגועים בקרציות‪ ,‬יש לרסס את הקרקע באזור המיועד למנוחה‬ ‫וללינה לפני הכניסה‪ .‬אם מתוכננת שהייה או ישיבה במערה‬ ‫לזמן ארוך‪ ,‬יש לרסס את קרקעית המערה עד הספגה‪ .‬למטרה זו‬ ‫מומלץ לרסס בחומרים מקבוצת הפירתרואידים‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫מבדיקת התחלואה של מטיילים החוזרים לישראל‪ ,‬ברור כי‬ ‫מחלות המועברות על ידי וקטורים הן מהמחלות השכיחות‬ ‫ביותר‪ ,‬המביאות לעיתים קרובות לאשפוז [‪ .]13‬לכן‪ ,‬חשוב‬ ‫לנקוט באמצעי התגוננות אישית‪ ,‬כאמור לעיל‪ .‬בנוסף לאימוץ‬ ‫כללי התנהגות מונעת‪ ,‬יש להצטייד בתכשירים דוחי חרקים‬ ‫הרשומים בישראל או באחת המדינות המפותחות‪ ,‬ולהקפיד על‬ ‫יישום ההוריות הרשומות על התווית‪ ,‬בשימת דגש על ההוריות‬ ‫והאזהרות המפורטות בטבלה ‪.3‬‬ ‫ניתן למרוח את רוב התכשירים להגנת ילדים מעל גיל חודשיים‪.‬‬ ‫תכשירים המכילים ‪ PMD‬מוגבלים לילדים מעל גיל שלוש‬ ‫[‪.]15 ,14‬‬ ‫כאשר נדרשת בו זמנית הגנה מפני קרינת השמש והגנה מפני‬ ‫חרקים‪ ,‬ניתן למרוח שני תכשירים בו זמנית‪ .‬מומלץ למרוח קודם‬ ‫את תכשיר ההגנה מפני קרינה ורק אחר כך את התכשיר לדחיית‬ ‫חרקים‪ .‬למרות שבארה"ב רשומים תכשירים משולבים‪ ,‬אלו‬ ‫מומלצים רק כאשר תדירות המריחה הנדרשת להגנה מפני קרינה‬ ‫דומה לזו הנדרשת להגנה מפני חרקים‪.‬‬ ‫צמידים‪ ,‬מדבקות שרשראות וכדומה‪ ,‬המוספגים בחומרים דוחי‬ ‫חרקים‪ ,‬יכולים לפעול רק באופן מקומי ולכן אינם מקנים את ההגנה‬ ‫הנדרשת‪ .‬עקב רגישות משתנה של חרקים באזורים שונים בעולם‬ ‫לתכשירים דוחי יתושים‪ ,‬מומלץ להצטייד בתכשירים משתי קבוצות‬ ‫שונות של חומרים פעילים; כך‪ ,‬במקרה שתכשיר אינו מועיל‪ ,‬ניתן‬ ‫לעבור לתכשיר האחר‪.‬‬ ‫•‬ ‫מחברת מכותבת‪ :‬לאור אורשן‬ ‫המעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות‬ ‫רח' יעקב אליאב ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪34410 .‬‬ ‫ירושלים ‪91342‬‬ ‫טלפון‪02-6551851 :‬‬ ‫פקס‪02-6551852 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪Repellents: Principles,‬‬ ‫‪Methods, and Uses, US,‬‬ ‫‪Taylor & Francis Group,‬‬ ‫‪2007, pp 311-325.‬‬ ‫‪596‬‬ ‫‪6. Salafsky B, Shibuya T, He‬‬ ‫‪Y-X & al, Lipodeet: an‬‬ ‫‪improved formulation‬‬ ‫‪for a safe, long-lasting‬‬ ‫‪repellent. In: Debboun M,‬‬ ‫‪4. http://www.epa.gov/‬‬ ‫‪pesticides/health/‬‬ ‫‪mosquitoes/insectrp.‬‬ ‫‪htm#protection‬‬ ‫‪5. Frances SP, Efficacy‬‬ ‫‪and safety of repellents‬‬ ‫‪containing Deet. In:‬‬ ‫& ‪Debboun M, Frances SP‬‬ ‫‪Strickman D (Eds), Insect‬‬ ‫‪Repellents: Principles,‬‬ ‫‪Methods, and Uses, US,‬‬ ‫‪Taylor & Francis Group,‬‬ ‫‪2007, pp 3-29.‬‬ ‫‪3. http://www.health.gov‬‬ ‫?‪.il/pages/default.asp‬‬ ‫=‪maincat=11&catid‬‬ ‫‪38&pageid=2482.‬‬ ‫‪1. Eldridge BF & Edman‬‬ ‫‪JD, (Eds). Medical‬‬ ‫‪Entomology, 2004, Kluwer‬‬ ‫‪Academic Publishers‬‬ ‫‪Dordrecht/Boston/London‬‬ ‫‪2. Moore SJ & Debboun M,‬‬ ‫‪History of insect repellents.‬‬ ‫‪In: Debboun M, Frances SP‬‬ ‫‪&Strickman D, (Eds).Insect‬‬ ‫סקירות‬ 2010 ‫ • ספטמבר‬9 '‫ • חוב‬149 ‫הרפואה • כרך‬ Frances SP & Strickman D, (Eds). Insect Repellents: Principles, Methods, and Uses, US, Taylor & Francis Group, 2007, pp 327-336. 7. Frances SP, Picaridin. In: Debboun M, Frances SP &Strickman D, (Eds). Insect Repellents: Principles, Methods, and Uses, US, Taylor & Francis Group, 2007, pp 337-340. 8. Strickman D, PMD (p-menthane-3,8-diol) and quwenling. In: Debboun M, Frances SP &Strickman D, (Eds). Insect Repellents: Principles, Methods, and Uses, US, Taylor & Francis Group, 2007, pp 347-352. 9. Puccetti G, IR3535 (ethyl butylacetylaminopropionate). In: Debboun M, Frances SP & Strickman D, (Eds). Insect Repellents: Principles, Methods, and Uses, US, Taylor & Francis Group, 2007, pp 353-360. 10.Moore SJ, Lenglet A & Hill N, Plant-based insect repellents. In: Debboun M, Frances SP & Strickman D, (Eds). Insect Repellents: Principles, Methods, and Uses, US, Taylor & Francis Group, 2007, pp 275-303. 11.Strickman D, Area repellent products. In: Debboun M, Frances SP, and Strickman D, (Eds). Insect Repellents: Principles, Methods, and Uses, US, Taylor & Francis Group, 2007, pp 385-393. 12.http://www1.sviva.gov .il/heterim/html/ hip_tacshir.asp?search_ type=hip_tacshir.asp 13.Stienlauf S, Segal G, Sidi Y & Schwartz E, Epidemiology of travel-related hospitalization. J Travel Med, 2005; 12: 136-41. 14.Koren G, Matsui D & Bailey B, DEET-based insect repellents: safety implications for children and pregnant and lactating women. Can Med Assoc, 2003; 169. 15.http://www.fda.gov/Drugs/ EmergencyPreparedness/ ucm085277.htm ‫תמונות ברפואה‬ ‫סיבה לא שכיחה לדמם מהאף לאחר טיול בווייטנאם‬ ‫ העלוקה שהוצאה מנחיר שמאל של החולה באמצעות‬:‫תמונה‬ ‫ לאחר בדיקה אנדוסקופית של האף‬,)Suction( ‫מכשיר שאיבה‬ .‫באמצעות סיב אופטי‬ ‫ התקבל בשל דימום לסירוגין מנחיר‬,‫ בריא בדרך כלל‬,26 ‫צעיר בן‬ ‫ חודש טרם התקבלותו‬.‫שמאל וחסימה באף מזה חודש ימים‬ ‫ ותלונותיו החלו מאז‬,‫שב מטיול של שלושה חודשים בווייטנאם‬ ‫ אך בבדיקה של האף‬,‫ בבדיקתו היה במצב כללי טוב‬.‫חזרתו ארצה‬ .‫נמצאה התעבות ניכרת של ריריות המחיצה משמאל‬ ‫בבדיקה אנדוסקופית של האף באמצעות סיב אופטי נראה‬ ‫ ועלה חשד שבעל חיים מסתובב בתוך‬,‫גוף זר שזז בתוך הנחיר‬ ‫ אך לבסוף‬,‫ ניסיון להוציאו באמצעות מלקחיים לא צלח‬.‫האף‬ ‫ שהתגלה‬,‫הוצא באמצעות מכשיר יניקה גוף זר מנחיר שמאל‬ .)1 ‫כעלוקה (תמונה‬ ‫ וריריות האף נראו‬,‫בוצעו מספר שטיפות של חלל האף‬ ‫ הוחל במתן טיפול‬.‫חיוורות מאוד עם פצעים מרובים על פניהן‬ ‫) למניעת זיהום‬Ciprofloxacin ) ‫אנטיביוטי בציפרופלוקסצין‬ ‫ בעקבות‬.)‫ (אירומונס הידרופילה‬Aeromonas hydrophila ‫ב־‬ ‫ בבדיקה‬.‫הטיפול חלה הקלה מיידית בתלונותיו של המטופל‬ ‫נשנית של האף לא הייתה עדות לגוף זר בשני הנחיריים עד הלוע־‬ .)‫אף (הנזופרינקס‬ ‫נדאל מוהנא‬ ‫ ירושלים‬,‫ מרכז רפואי שערי צדק‬,‫מחלקת אף אוזן גרון‬ American–‫הודעה על טקס ה‬ )APF(‫ו‬Physicians Fellowship ‫הרופאים המתעתדים להגיע מתבקשים ליצור קשר‬ ‫ בית‬,‫ ד"ר בועז תדמור‬,‫עם יו"ר ועדת ארגון הטקס‬ ‫ או‬[email protected] :‫ בדוא"ל‬,‫חולים בילינסון‬ ,‫ כתובת‬,‫ יש לכתוב שם מלא‬[email protected] .‫מקום עבודה ואמצעי התקשרות‬ .)‫ (לבקש את דינה‬03-9376014 :‫טלפון במשרד‬ 597 ,‫רופאים נכבדים‬ ‫) חוגג‬APF(‫נ‬American Physicians Fellowship‫ארגון ה־‬ 10.11.2010‫ שנה להיווסדו בטקס שייערך ביום ה־‬60 .‫ בבית החולים בילינסון – מרכז פלזנשטיין‬,‫בערב‬ ‫כל הרופאים מקבלי מלגות ההשתלמות מהארגון‬ .‫ מוזמנים לקחת חלק באירוע‬,‫במשך שנות קיומו‬