התגוננות אישית מחרקים מוצצי דם ומקרציות

‫סקירות‬
‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬
‫התגוננות אישית מחרקים מוצצי דם ומקרציות‬
‫תקציר‪:‬‬
‫חרקים ופרוקי רגליים אחרים המוצצים דם עלולים להעביר מחלות‪ ,‬הנגרמות על ידי‬
‫נגיפים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬חד תאיים ותולעים‪ .‬מניעת החשיפה למעביר חיונית בעיקר כאשר‬
‫אין חיסון למחלות או טיפול מונע יעיל‪ .‬לעיתים קרובות התגוננות אישית היא האמצעי‬
‫היחיד העומד לרשות המטייל‪ ,‬והבסיס להתגוננות אישית הוא מודעות לקיום הסיכון‬
‫באזור‪ .‬נדבכים נוספים הם הכרת האמצעים הקיימים‪ ,‬דרכי ניצולם והצטיידות מראש‪.‬‬
‫האמצעים המרכזיים להתגוננות אישית הם‪ :‬התנהגות מונעת‪ ,‬ביגוד מתאים‪ ,‬מריחת‬
‫תכשירים דוחים על חלקי הגוף החשופים ופיזור דוחי חרקים בחלל‪ .‬אמצעים נוספים הם‬
‫הספגת בגדים וציוד מחנאות בקוטלי חרקים‪ ,‬כגון אוהלים וכילות‪ .‬במקרים מיוחדים ניתן‬
‫לרסס חומרי הדברה על פני משטחים‪ .‬החומרים הפעילים המומלצים ומאושרים למריחה‬
‫או התזה על העור הם דיט ( ‪ ,)Deet‬פיקרידין (איקרידין)‪ PMD ,‬ו־‪ .IR3535‬פירתרינים‬
‫נדיפים מיועדים לפיזור בחלל‪ ,‬ופירתרואידים מיועדים לריסוס משטחים שונים‪.‬‬
‫מצויים בשוק תכשירים שונים המבוססים על חומרים אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מומלץ לרכוש אך‬
‫ורק תכשירים הרשומים במדינת ישראל או במדינות מפותחות אחרות‪ ,‬אשר מפורטים‬
‫בהם ריכוז החומר הפעיל‪ ,‬משך ההגנה והוריות המריחה או ההתזה‪.‬‬
‫מילות מפתח‪:‬‬
‫חרקים; קרציות; מוצצי דם; מעבירי מחלות לאדם; התגוננות אישית‪.‬‬
‫‪:KEY WORDS‬‬
‫‪.Insects; Ticks; Blood sucking arthropods; Disease transmission; Personal protection measures‬‬
‫הקדמה‬
‫‪592‬‬
‫חרקים ופרוקי רגליים עלולים להשפיע על בריאות האדם בעקבות‬
‫נשיכות‪ ,‬עקיצות‪ ,‬החדרת ארס‪ ,‬התפתחות טפילית ברקמות הגוף או‬
‫העברת מחלות‪ .‬הווקטורים מוצצי הדם‪ ,‬המעבירים העיקריים של‬
‫מחלות לאדם‪ ,‬נמנים על מספר קבוצות של חרקים ופרוקי רגליים‬
‫אחרים ‪ -‬בעיקר היתושניים והקרציות‪ .‬וקטורים מעבירים פתוגנים‬
‫מקבוצות הנגיפים‪ ,‬החיידקים‪ ,‬החד תאיים והתולעים‪ .‬הפתוגנים‬
‫מועברים מפונדקאי אחד לשני במהלך ארוחת הדם‪ .‬בעלי חיים‬
‫הם הפונדקאים של רוב גורמי המחלות המועברים על ידי וקטורים‬
‫(מחלות זואונוטיות)‪ ,‬והדבקת האדם היא לרוב אקראית‪ .‬במספר‬
‫מחלות‪ ,‬כגון מלריה‪ ,‬האדם הוא הפונדקאי היחיד [‪.]1‬‬
‫מחלות אלו נפוצות בעיקר באזורים טרופיים וסב טרופיים‪.‬‬
‫נהוג לייחס את התפשטות המחלות לאזורים נוספים בעולם בשנים‬
‫האחרונות לניידות מוגברת של האדם בעולם‪ ,‬לסחר הבינלאומי‪,‬‬
‫לשינויים אקולוגיים ודמוגרפיים‪ ,‬ולשינויי אקלים‪ .‬למרבית‬
‫המחלות המועברות על ידי וקטורים לא פותח חיסון‪ ,‬והטיפול‬
‫המונע בתרופות מוגבל‪ .‬לכן‪ ,‬הדגש הוא על מניעת חשיפה לווקטור‪.‬‬
‫במקומות יישוב ובמגורי קבע מנסים להפחית את אוכלוסיות‬
‫המזיקים באמצעי מניעה והדברה משולבים‪ .‬שילוב זה מתבסס על‬
‫התערבות סביבתית‪ ,‬הכוללת סילוק בתי גידול התומכים בהתפתחות‬
‫המזיקים‪ ,‬והדברה באמצעים ביולוגיים וכימיים‪ .‬אם פעולות אלה‬
‫יעילות במידה מוגבלת‪ ,‬או אם התמודדות סביבתית עם מזיקים‬
‫אינה מתבצעת‪ ,‬הכרחי לנקוט גם באמצעי התגוננות אישית‪.‬‬
‫למטיילים הנוסעים למדינות אנדמיות (שבהן שכיחות מחלות‬
‫המועברות על ידי וקטורים)‪ ,‬התגוננות אישית היא האמצעי הראשוני‬
‫היכול למנוע פגיעת מזיקים מוצצי דם ומעבירי מחלות ‪ -‬הנושא‬
‫הנידון בסקירה זו‪.‬‬
‫הפגיעות הנגרמות על ידי חרקים ופרוקי רגלים טפילים‪ ,‬אשר‬
‫מתפתחים על הגוף (‪ )Ectoparasites‬וניזונים מרקמותיו (כגון רימות‬
‫לאור אורשן‬
‫עמוס וילמובסקי‬
‫חדוה פנר‬
‫המעבדה לאנטומולוגיה‪ ,‬משרד‬
‫הבריאות ירושלים‬
‫זבובים הגורמות למיאזיס‪ ,‬פרעוש הטונגה ואקריות הגורמות‬
‫לסקאביאס)‪ ,‬ועל ידי חרקים ופרוקי רגלים ארסיים (כגון צרעות‪,‬‬
‫עכבישים ועקרבים)‪ ,‬לא יידונו במאמר זה‪ .‬עם זאת דרכי ההתמודדות‬
‫המפורטות להלן רלבנטיות גם כנגד חלק מהמזיקים הללו‪.‬‬
‫מזיקים מוצצי דם ‪ -‬מעבירי‬
‫המחלות העיקריים (טבלה ‪)1‬‬
‫מוצצי דם מאתרים פונדקאי מתאים על ידי תגובה התנהגותית‬
‫למגוון גורמי משיכה המופרשים מגופו של הפונדקאי‪ .‬חלק‬
‫מגורמים אלה הם כלליים‪ ,‬כגון הפרשת דו תחמוצת הפחמן בעת‬
‫נשימה‪ ,‬לחות וחום הגוף‪ ,‬וחלקם ייחודיים לכל אדם‪ .‬מתצפיות‬
‫עלה‪ ,‬כי מוצצי דם נמשכים לאנשים מסוימים יותר מאשר לאחרים‪.‬‬
‫תערובת החומרים הייחודית שהגוף מנדף לסביבה ממלאת ככל‬
‫הנראה תפקיד מרכזי במשיכה‪ .‬התגובה לעקיצה אף היא שונה‬
‫מאדם לאדם‪ .‬יש אנשים שיחושו היטב בעקיצה עד כדי תגובה‬
‫אלרגית‪ ,‬ולעומתם אנשים אחרים לא יחושו בעקיצה כלל‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כאשר שוהים באזורים אנדמיים שבהם ידועה העברה של מחלות‬
‫על ידי וקטורים‪ ,‬חיוני לנקוט באמצעי התגוננות אישית ולמרוח‬
‫תכשירים דוחי חרקים על הגוף ‪ -‬גם כאשר אין חשים בעקיצות‪.‬‬
‫היתושניים נחשבים כמעבירי המחלות הנפוצים ביותר בעולם‪.‬‬
‫במינים אלה רק הנקבה מוצצת דם‪.‬‬
‫היתושים )‪ (Culicidae‬הם חרקים מוצצי דם אשר ההתפתחות‬
‫של הדרגות הצעירות‪ ,‬מביצה ועד גולם‪ ,‬מתרחשת במים עומדים‬
‫או זורמים לאט‪ .‬היתושים מעבירי המחלות העיקריים נמנים על‬
‫הסוגים הבאים‪:‬‬
‫יתושי אנופלס ) ‪ :( Anopheles‬מעבירים מיני פלסמודיום‬
‫)‪ (Plasmodium‬הגורמים למלריה בבני אדם‪.‬‬
‫יתושי קולקס (‪ :)Culex‬ידועים בעולם כמעבירי מחלות נגיפיות‪,‬‬
‫כגון קדחת מערב הנילוס וקדחת השקע האפריקאי‪ .‬יתושי הקולקס‬
‫סקירות‬
‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬
‫מעבירים בעולם גם תולעים נימיות )‪ ,(filariae‬הגורמות למחלת הפיל‬
‫)‪ .(Lymphatic filariasis‬יתושי האנופלס והקולקס פעילים בעיקר‬
‫בשעות בין הערביים והחשיכה‪.‬‬
‫יתושי אדס ( ‪ :)Aedes‬פעילים בעיקר בשעות היום‪ ,‬מעבירים‬
‫מחלות נגיפיות כגון קדחת הדנגה‪ ,‬קדחת צהובה וצ'יקונגוניה‬
‫)‪.(Dengue fever, Yellow fever, Chikungunya‬‬
‫זבובי החול ( ‪ :)Phlebotominae‬חרקים קטנים המתפתחים‬
‫בקרקע ומאופיינים בתעופה ללא זמזום‪ .‬זבובי החול מעבירים טפילי‬
‫לישמניה )‪ (Leishmania‬הגורמים לשלוש מחלות‪ :‬לישמניאזיס של‬
‫העור‪ ,‬הנקראת בישראל גם חבורת יריחו )‪,(Cutaneous leishmaniasis‬‬
‫לישמניאזיס של האברים הפנימיים ( ‪ )Visceral leishmaniasis‬הן‬
‫בעולם החדש והן בעולם הישן; לישמניאזיס של הריריות (‪Mucosal‬‬
‫‪ )leishmaniasis‬בעולם החדש‪.‬‬
‫ישחורים ( ‪ :)Simulidae‬מעבירים את תולעת האונקוצרקה‬
‫)‪ ,(Onchocerca‬הגורמת למחלת עיוורון הנהרות )‪(Onchocerciasis‬‬
‫באפריקה‪ ,‬באמריקה הלטינית ובחצי האי ערב‪ .‬הדרגות הצעירות‬
‫של חרקים אלה מתפתחות במים זורמים ומכאן נגזר שם המחלה‪.‬‬
‫זבובאים‪ :‬מבין הזבובאים מוצצי הדם‪ ,‬זבובי הצה–צה )‪(Glossina‬‬
‫מעבירים באפריקה דרומית לסהרה את הטריפנוזומות )‪,(Trypanosoma‬‬
‫הגורמות למחלת השינה )‪ .(African trypanosomiasis‬זבובים אלו‬
‫פעילים ביום ועקיצתם כואבת מאוד‪.‬‬
‫פרעושים (‪ :)Siphonaptera‬הם חרקים קטנים ופחוסים‪ ,‬חסרי‬
‫כנפיים ובעלי כושר ניתור‪ .‬הדרגות הצעירות מתפתחות בקרקע;‬
‫הבוגרים‪ ,‬זכרים ונקבות‪ ,‬מוצצים דם‪ .‬פרעוש הדבר ( ‪Xenopsilla‬‬
‫‪ ,)cheopis‬שתפוצתו עולמית‪ ,‬מעביר מחלות מגפתיות הנגרמות על‬
‫ידי חיידקים‪ ,Yersinia pestis .‬הגורם לדבר ו–‪ ,Rickettsia typhi‬הגורם‬
‫לטיפוס מוריני )‪.(Murine typhus‬‬
‫פשפשים‪ :‬מינים ספורים בלבד של פשפשים הם מוצצי דם‪.‬‬
‫מקבוצת הפשפשים מוצצי הדם‪ ,‬המוכרים ביותר הם פשפשי‬
‫המיטה‪ ,‬הנפוצים בכל העולם‪ ,‬אך אינם מעבירים מחלות‪ .‬בדרום‬
‫אמריקה מצויים פשפשים השייכים לקבוצת הפשפשים הטורפים‬
‫)‪ ,Reduviidae‬בעיקר ‪ Rhodnius‬ו–‪ ,)Triatoma‬החיים בקרבת האדם‬
‫ומעבירים מיני טריפנוזומות הגורמים למחלת הצ'גס ( ‪Chagas‬‬
‫‪ .)disease‬פשפשים אלו מתחבאים במשך היום בסדקים ובחריצים‬
‫שבבקתות‪ ,‬ויוצאים בלילה להשיג ארוחת דם מבני האדם‬
‫הישנים‪.‬‬
‫קרציות‪ :‬הקרציות הן קבוצה של פרוקי רגליים השייכת‬
‫לסדרת העכבישניים )‪ .(Arachnida‬כל הדרגות מוצצות דם‪ .‬במהלך‬
‫מציצת הדם נצמדת הקרצית לפונדקאי‪ .‬קרציות קשות )‪(Ixodidae‬‬
‫וקטוררות על הפונדקאי תקופה ארוכה (ימים מספר ועד שבועיים)‪.‬‬
‫קרציות רכות )‪ (Argasidae‬וקטוררות ‪ 30-20‬דקות‪ .‬קרציות רעבות‬
‫ממתינות למעבר של פונדקאי מתאים בעשב‪ ,‬על קרקע היער או‬
‫במערות‪ .‬מינים שונים של קרציות מעבירים מינים שונים של‬
‫חיידקים‪ ,‬הגורמים למחלות כגון מחלת ליים )‪ ,(Lyme disease‬קדחת‬
‫הכתמים )‪ ,(Spotted fever‬קדחות נשנות (קדחת המערות ‪Relapsing‬‬
‫‪ ;)fever‬נגיפים הגורמים למחלות כגון קדחת המוח (‪Tick-borne‬‬
‫‪ ,(meningoencephalitis‬קדחת קולוראדו )‪,(Colorado tick fever‬‬
‫קדחת קרימיאן־קונגו דימומית ( ‪Crimean-Congo hemorrhagic‬‬
‫‪ )fever‬וחד תאיים הגורמים למחלות‪ ,‬כגון הבבסיוזיס )‪.(Babesiosis‬‬
‫קרציות קשות ממינים מסוימים עלולות להחדיר רעלן (טוקסין)‬
‫הגורם לחולשה ולחום גבוה‪ ,‬אשר במקרים קשים מלווה בשיתוק‬
‫הידוע בשם "שיתוק קרצית" )‪ .(Tick paralysis‬החלמה תיתכן‬
‫עם סילוק הקרצית‪ .‬הסיכון להדבקה מקרציות קיים גם באזורים‬
‫ממוזגים וקרירים‪ ,‬ובכלל זה באמריקה הצפונית‪ ,‬באירופה ובאסיה‬
‫‪ -‬בעיקר כאשר שוהים ביערות‪ ,‬בשדות‪ ,‬בשדות מרעה ובמערות‪.‬‬
‫אמצעי התגוננות אישית‬
‫טיפול בחומרים דוחים כנגד פרוקי רגלים עוקצים ומוצצי דם‪,‬‬
‫התפתח ככל הנראה לפני אלפי שנים‪ .‬קופי אדם ומספר מינים‬
‫של ציפורים נצפו משפשפים את גופם על צמחים או בעלי חיים‪,‬‬
‫המכילים או מפרישים חומרים דוחים‪ .‬בכתבים עתיקים נמצאו‬
‫עדויות לנקיטת אמצעי דחייה והתגוננות מפני מזיקים‪ ,‬ובכלל זה‬
‫עשן הבעירה של צמחים ותמציות הנמרחות על העור [‪.]2‬‬
‫הבסיס להתגוננות אישית הוא מודעות לקיום הסיכון באזור‪.‬‬
‫נדבכים נוספים הם הכרת האמצעים הקיימים‪ ,‬דרכי ניצולם והצטיידות‬
‫מראש‪ .‬האמצעים להקטנת הסיכון לחשיפה הם כדלקמן‪:‬‬
‫‪1 .1‬הקטנת הסיכון לחשיפה באמצעות התנהגות מונעת‪:‬‬
‫ •ערנות לנוכחות וקטורים ‪ -‬יש לברר המצאות וקטורים והעברת‬
‫מחלות באזור טרם ההגעה ליעד‪ .‬מידע נגיש נמצא בלשכות‬
‫הבריאות של משרד הבריאות‪ ,‬במרפאות מטיילים‪ ,‬וכן באתרי‬
‫אינטרנט של המרכזים למחלות זיהומיות בארה"ב ובמדינות‬
‫אחרות‪ .‬עם ההגעה ליעד‪ ,‬רצוי לתשאל את האוכלוסייה‬
‫המקומית ולגלות ערנות לסימנים המעידים על פעילות מזיקים‬
‫ הן בסביבה והן על הגוף‪.‬‬‫ •בדיקת אזור השהייה ‪ -‬רצוי לבדוק כל מקום בו מתכוונים‬
‫לשהות לצורך אכילה‪ ,‬מנוחה או לינה‪ ,‬לנוכחות מוצצי דם מעבירי‬
‫מחלות כגון קרציות‪ .‬יש להימנע משהייה במקום שנמצא נגוע‬
‫או באזורים המועדים לפעילות של וקטורים‪ .‬חשש להימצאות‬
‫קרצית מערות קיים במערות ובחורבות‪ .‬מיני קרציות אחרים‬
‫מצויים לעיתים קרובות באזורי מרעה‪ .‬בדרום אמריקה יש‬
‫להימנע מלינה בבקתות‪ ,‬מאחר שקיים חשש לנוכחות פשפשים‬
‫מעבירי מחלות (‪.)Chagas‬‬
‫‬‫פעילות‬
‫ •התאמת שעות‬
‫ˆ ˆמטיילים חשופים להעברת‬
‫של‬
‫הפעילות‬
‫כאשר שעות‬
‫מחלות בעקבות עקיצות‬
‫בין‬
‫לשעות‬
‫מוגבלות‬
‫וקטור‬
‫חרקים מוצצי דם וקרציות‪,‬‬
‫החשיכה‪,‬‬
‫ושעות‬
‫הערביים‬
‫ונדרשת מודעות לסיכונים‬
‫רצוי להישאר בשעות אלה‬
‫אלה באזורים השונים בעולם‪.‬‬
‫במקומות מוגנים‪.‬‬
‫ •בדיקת כל חלקי הגוף לנוכחות ˆ ˆדרושה מודעות לסיכונים‪,‬‬
‫קרציות ‪ -‬כולל אזורים‬
‫לאמצעי המניעה וההתגוננות‬
‫נסתרים‪ ,‬מאחורי האוזניים‪,‬‬
‫הנדרשים‪ ,‬ולתכשירים הקיימים‪.‬‬
‫הגב והעורף (רצוי להיעזר‬
‫באדם נוסף)‪ .‬במקרה של ˆ ˆחשוב להצטייד בתכשירים‬
‫המתאימים‪ ,‬בהתאם לסיכונים‬
‫קרצית על העור‪ ,‬יש לסלקה‬
‫הצפויים‪ ,‬ולהקפיד למלא‬
‫באמצעות פינצטה‪ ,‬לשטוף‬
‫את המקום ולחטאו‪ .‬אם תוך‬
‫אחר ההוריות והאזהרות‬
‫מספר ימים מופיעים במקום‬
‫הרשומות על כל תכשיר‪.‬‬
‫תפרחת‪ ,‬מוגלה או סימנים‬
‫קליניים אחרים‪ ,‬יש לפנות מיד לרופא ולציין כי נמצאו קרציות‬
‫על הגוף‪.‬‬
‫‪2 .2‬ביגוד מתאים‪:‬‬
‫יש להקפיד במידת האפשר על כיסוי מרבי של הגוף בביגוד ארוך‬
‫ובנעליים גבוהות‪ ,‬המונעות גם חדירה של פרעוש הטונגה לכף‬
‫הרגל‪ .‬כדי למנוע חדירה של פרעושים וקרציות אל מתחת לבגדים‪,‬‬
‫חשוב להכניס את שולי המכנסיים לגרב ולנעל‪ ,‬ואת דשי החולצה‬
‫למכנסיים‪ .‬ניתן להוסיף תכשירים דוחי חרקים ליישום על הבגד (ר'‬
‫להלן דוחי חרקים ליישום על ביגוד)‪.‬‬
‫‪3 .3‬מריחת תכשירים דוחים או קוטלים‪:‬‬
‫מריחת חומרים דוחים מונעים מחרק ומפרוק רגלים להגיע‬
‫לפונדקאי‪ .‬חלק מהחומרים הדוחים גורמים בריכוזים גבוהים גם‬
‫‪593‬‬
‫סקירות‬
‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬
‫טבלה ‪:1‬‬
‫מיני פרוקי הרגלים מוצצי הדם מעבירי מחלות לאדם‬
‫המעביר‬
‫זמני פעילות‬
‫המחלות השכיחות‬
‫שמועברות על ידי הקבוצה‬
‫יתושי אנופלס‬
‫בין ערביים ולילה‬
‫‪Malaria‬‬
‫יתושי קולקס‬
‫בין ערביים ולילה‬
‫‪West Nile fever, Rift Valley fever,‬‬
‫‪lymphatic filariasis‬‬
‫יתושי אדס‬
‫בעיקר ביום‬
‫‪,Dengue fever, Yellow fever‬‬
‫‪Chikungunya‬‬
‫זבובי חול‬
‫בין ערביים ולילה‬
‫‪Leishmaniasis (cutaneous,‬‬
‫‪)mucosal, visceral‬‬
‫ישחורים‬
‫בין ערביים ולילה‬
‫‪River blindness‬‬
‫זבובי הצה–צה‬
‫יום‬
‫‪Sleeping sickness‬‬
‫פרעושים‬
‫כל שעות היממה‬
‫‪Plague, murine typhus‬‬
‫פשפשים מוצצי‬
‫דם בדרום אמריקה‬
‫לילה‬
‫‪Chagas disease‬‬
‫קרציות קשות‬
‫כל שעות היממה‬
‫‪,Lyme disease, Spotted fever‬‬
‫‪Colorado tick fever, Crimean‬‬‫‪congo hemorrhagic fever,‬‬
‫‪Babesiosis, Tick paralysis‬‬
‫קרציות רכות‬
‫כל שעות היממה‬
‫‪relapsing fever‬‬
‫לקטילת המזיק‪ .‬הפעלת מאווררים יכולה לספק הגנה טובה מפני‬
‫מוצצי דם מעופפים‪ ,‬כגון יתושים וזבובי חול‪ .‬בעולם נעשה מאמץ‬
‫אדיר לגלות חומרים נוספים להגנה מפני מזיקים ולפתח תכשירים‬
‫חדשים בעלי רעילות נמוכה לאדם ‪ -‬תכשירים שיספקו הגנה‬
‫לאורך זמן ויהיו בעלי תכונות קוסמטיות טובות‪.‬‬
‫יעילות התכשיר‬
‫‪594‬‬
‫יעילות הדחייה מותנית במרכיבים הנדיפים של החומר הדוחה‪.‬‬
‫גורמים רבים משפיעים במשולב על היעילות ומשך ההגנה‪:‬‬
‫ •תכונות החומר הפעיל ותכונות המרכיבים הבלתי פעילים של‬
‫התוארית (‪ ,)Formulation‬המכתיבים את קצב השחרור של‬
‫החומר הפעיל‪.‬‬
‫ •תנאי סביבה כגון טמפרטורה רוח‪ ,‬לחות וקרינה‪.‬‬
‫ •המין המזיק‪ ,‬צפיפות אוכלוסיותיו ומצבו הפיזיולוגי‪.‬‬
‫ •התכונות הפיזיולוגיות של האדם ומידת האטרקטיביות שלו‬
‫למזיק‪.‬‬
‫ •אופן היישום של התכשיר‪.‬‬
‫יעילות הקטילה של תכשיר הדברה‪ ,‬המרוסס על משטחים‪ ,‬תלויה‬
‫גם בסוג המשטח המטופל ובמשך המגע של המזיק עם המשטח‪.‬‬
‫בתהליך רישום תכשירים‪ ,‬הקיים במדינת ישראל ובמדינות אחרות‪,‬‬
‫נבחנים ההרכב המדויק של תוארית התכשיר‪ ,‬אופן הייצור‪ ,‬ניקיון‬
‫המרכיבים הפעילים והבלתי פעילים‪ ,‬הטוקסיקולוגיה‪ ,‬היעילות‬
‫ומשך היעילות‪ .‬בעולם משווקים תכשירים רבים לדחיית חרקים‬
‫שלא עברו תהליך רישום‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים "מרשמים" לכאורה‬
‫להכנה עצמית של תערובות בעלות פעילות דחייה‪ ,‬המבוססות‬
‫בעיקר על חומרים טבעיים‪ .‬יתכן שחלק מהתערובות הללו יעילות‬
‫במידה מסוימת‪ ,‬לרוב לטווח קצר‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפרמטרים שהוזכרו‬
‫לעיל לא הוחלו על תערובות אלו‪ ,‬וקיימת אפשרות שייצורן אינו‬
‫עומד בתנאי האיכות‪ .‬ייתכנו הבדלים בהרכב בין אצוות ייצור‪,‬‬
‫וניקיון התערובת מחומרים מזיקים אינו מובטח‪.‬‬
‫מכשירים אלקטרוניים המשחררים קולות על–שמע (סופר־‬
‫סוניים) וקטלני חרקים המבוססים על משיכה למקור אור‪ ,‬אינם‬
‫מספקים הגנה מפני יתושים‪.‬‬
‫דוחי חרקים למריחה על הגוף (טבלה ‪)2‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫מריחת תכשירים דוחי חרקים ופרוקי רגליים אחרים על הגוף היא‬
‫שיטה קלה וגמישה להשגת הגנה מפני מוצצי דם‪ ,‬ועלותה סבירה‪.‬‬
‫כדי שתכשיר יהיה מוצלח למטרה זו‪ ,‬עליו למלא אחר שלושה‬
‫תנאים‪ :‬הוא צריך לספק הגנה למשך הזמן שבו נדרשת הגנה כזו;‬
‫להיות בטוח מבחינה טוקסיקולוגית במינון המיושם; וחשוב שיהיה‬
‫קל ונוח למריחה על העור‪.‬‬
‫בישראל רשומים תכשירים במגוון ריכוזים ותואריות (טבלה‬
‫‪ ,)2‬המכילים אחד מהחומרים הפעילים הבאים‪ :‬דיט ( ‪)Deet‬‬
‫ופיקרידין (‪ ,)Picaridine‬שהם חומרים סינתטיים; ‪ PMD‬ו–‪,IR3535‬‬
‫שהם חומרים ממקור טבעי‪ .‬נאספו על חומרים אלו נתונים רבים‪,‬‬
‫המעידים על יעילות טובה כנגד מגוון פרוקי הרגליים מעבירי מחלות‪,‬‬
‫וגם בטיחותם נבדקה ואושרה ‪ -‬ארבעת החומרים מאושרים על‬
‫ידי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (‪The US Environmental‬‬
‫‪ .)Protection Agency - EPA‬החומרים מומלצים לטיפול על ידי‬
‫המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (‪US Center for Disease Control‬‬
‫‪.)and Preventions - CDC‬‬
‫רשימה מעודכנת של כל התכשירים הרשומים בישראל ניתן‬
‫למצוא באתר משרד הבריאות [‪ .]3‬הרשימה כוללת את השמות‬
‫המסחריים של התכשירים‪ ,‬שם החברה האחראית לרישום‪ ,‬החומר‬
‫הפעיל וריכוזו‪ .‬רשימה מעודכנת של התכשירים הרשומים בארה"ב‬
‫ניתן למצוא באתר של ה–‪EPA‬נ[‪.]4‬‬
‫חומרים פעילים‪:‬‬
‫להלן פירוט של ארבעת החומרים הפעילים המצויים בתכשירים‬
‫המאושרים בישראל והמומלצים על ידי ה–‪:CDC‬‬
‫ •דיט‪N,N-diethyl-m-toluamide or N,N-diethly-3- :‬‬
‫‪methyl-benzamide‬נ(‪)DEET‬‬
‫לחומר יעילות טובה כנגד מגוון חרקים ופרוקי רגלים מוצצים‬
‫וטורדניים‪ .‬החומר הכימי סונתז על ידי משרד החקלאות האמריקאי‬
‫(‪ )USDA‬במהלך חיפוש של הצבא אחר חומרים דוחים‪ .‬הוא נמצא‬
‫ביישום נרחב משנת ‪ .1957‬ההערכה היא‪ ,‬כי מעל ‪ 200‬מיליון בני‬
‫אדם רוכשים את החומר מדי שנה‪ .‬החומר נחשב בטוח לטיפול‪ .‬ידוע‬
‫על מקרים ספורים בלבד של השפעות לוואי בעקבות מריחת החומר‪,‬‬
‫וגם אלו מיוחסים לגורמים כמו טיפול בניגוד להוריות‪ ,‬חשיפה‬
‫לכמויות גדולות מאוד‪ ,‬ובליעה או מריחה על אזורי גוף מכוסים‪.‬‬
‫תכשירים המכילים ריכוזים נמוכים (‪ )15%-10%‬מעניקים הגנה‬
‫למשך שעה עד שעתיים‪ .‬תכשירים המכילים ריכוזים גבוהים (מעל‬
‫‪ )30%‬מעניקים הגנה של עד שמונה שעות‪ .‬עלייה בריכוז החומר‬
‫הפעיל מעל ‪ 50%‬אינה משפרת את משך ההגנה או את יעילותה‪.‬‬
‫בין החסרונות הבולטים של תכשירים מכילי דיט הם התחושה‬
‫השמנונית והלא נעימה שהם מותירים על פני העור וריח בולט [‪.]5‬‬
‫בתקופה האחרונה החלו לרשום בארה"ב תואריות דיט (ליפודיט‪,‬‬
‫‪ )Lipodeet‬אשר החומר הפעיל בהם נישא על ידי ליזוזומים‪.‬‬
‫נוסחאות ייחודיות אלו מונעות ספיגה של החומר הפעיל דרך העור‪,‬‬
‫מקטינות את הסיכון להשפעות לוואי ומשמרות את יעילותו לאורך‬
‫זמן‪ .‬מעבר להיותן נעימות יותר למריחה‪ ,‬הן עמידות יחסית כנגד‬
‫שטיפה‪ .‬לכן הועלתה האפשרות כי הן יכולות להועיל גם לצורך הגנה‬
‫מפני הדבקה בטפילים כגון סכיסטוסומה (‪ ,)Schistosoma‬הגורמים‬
‫למחלת הבילהרציה בעקבות רחצה במקווי מים [‪.]6‬‬
‫סקירות‬
‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬
‫ •פיקרידין ‪( Picaridin‬איקרידין ‪Icaridin‬נ‪:)KBR 3023‬‬
‫‪2 - )2 - hydroxyethyl ) - 1 - piperidinecarboxylic acid‬‬
‫‪1-methylpropyl ester‬‬
‫דוחה החרקים פיקרידין פותח על ידי חברת באייר (‪)Bayer AG‬‬
‫בשנות ה–‪ .90‬החומר חסר הצבע וכמעט חסר הריח רשום כיום ביותר‬
‫מ–‪ 50‬מדינות‪ .‬יעילות החומר כנגד מגוון רחב של מזיקים דומה לדיט‪.‬‬
‫לחומר פרופיל טוקסיקולוגי ותכונות קוסמטיות טובים [‪.]7‬‬
‫ •‪PMD :(Oil of lemon eucalyptus) :Para-Menthane-3,8-Diol‬‬
‫המיצוי הטבעי של עלי וענפי עץ האיקליפטוס‪Oil of lemon ,‬‬
‫‪ ,eucalyptus‬מכיל את החומר הפעיל ‪ .PMD‬החומר אושר לשיווק‬
‫בארה"ב בשנות ה–‪ ,2000‬לאחר שהיה מאושר לטיפול באירופה‬
‫שנים קודם לכן‪ .‬דחיפה לטיפול נרחב בחומר ניתנה על ידי ה–‪CDC‬‬
‫האמריקאי; זה הכריז בשנת ‪ ,2005‬כי לחומר יעילות דומה לזו של דיט‬
‫ופיקרידין בהגנה מפני יתושים מעבירי נגיף קדחת מערב הנילוס [‪.]8‬‬
‫ •‪IR3535: Ethyl butylacetylamiopropionate‬‬
‫החומר הוא מולקולה סינתטית‪ ,‬נגזרת של החומצה האמינית‬
‫בתא אלנין (‪ .)β-alanine‬המולקולה אותרה כדוחה חרקים על סמך‬
‫המבנה המולקולתי שלה‪ .‬החומר נחשב בטוח מבחינה טוקסיקולוגית‬
‫ובעל תכונות קוסמטיות טובות מאוד [‪.]9‬‬
‫ •חומרים טבעיים אחרים‪:‬‬
‫שמנים טבעיים )‪ :(Essential oils‬בשוק תכשירים מסחריים רבים‬
‫המבוססים על שמנים טבעיים‪ ,‬המופקים בתהליך זיקוק באדים‬
‫מצמחים‪ .‬ציטרונלה )‪ (Citronella‬הוא המוכר והנפוץ ביניהם‪ .‬היעילות‬
‫של תכשירים אלה נופלת מזו של תכשירי דיט ומשך ההגנה הוא בין‬
‫דקות לשעתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין זה מומלץ למרוח אותם או לרסס וכדו'‬
‫כאשר קיים סיכון להעברת מחלות‪ .‬כאשר הסיכון נמוך ועיקר הבעיה‬
‫היא התגוננות בפני עקיצות‪ ,‬ניתן להתגבר על משך ההגנה הקצר על‬
‫ידי מריחה‪ ,‬ריסוס וכדו' של החומר באופן תדיר [‪.]10‬‬
‫שום‪ :‬למרות שהשום מכיל חומרים שונים ולמרות פרסומים‬
‫בנושא‪ ,‬נמצא כי אכילת שום אינה מגינה מפני חרקים ופרוקי רגלים‬
‫מוצצי דם [‪.]10‬‬
‫פיזור תכשירים דוחים בחלל )‪:(Space/area repellents‬‬
‫ניתן לנקוט בשיטות שונות‪ ,‬כמו לאייד או לנדף חומרים דוחי חרקים‬
‫לחלל‪ ,‬במטרה למנוע חדירת מוצצי דם למרחב שעליו רוצים להגן‪.‬‬
‫השפעה על החרק בהתאם לריכוז החומר יכולה להיות‪ :‬דחייה‪ ,‬הפלה‬
‫)‪ (Knock down‬או קטילה‪ .‬רוח ותנועת אוויר משפיעים מאוד על‬
‫היעילות ועל טווח ההגנה המושג‪ .‬החומרים הפעילים העיקריים‬
‫המספקים יעילות טובה הם פירתרינים )‪ (Pyrethrins‬נדיפים‪ ,‬כגון‬
‫אלתרין‪ ,‬ביואלתרין ופרלתרין )‪.(Allethrin, Bioallethrin, Prallethrin‬‬
‫היעילות של ציטרונלה מוגבלת ביותר‪ ,‬וחומר זה אינו מומלץ‬
‫כאשר קיים סיכון להעברת מחלות [‪ .]11‬לאחרונה מוכנס לטיפול‬
‫פירתרואיד חדש יחסית ‪ -‬מטופלותרין )‪ ,(Metofluthrin‬הנדיף פי‬
‫שניים מאלתרין ופי ‪ 100‬מפרמתרין [‪ .]11‬מידע על התכשירים‬
‫הרשומים בישראל מצוי באתר המשרד להגנת הסביבה [‪.]12‬‬
‫השיטות העיקריות הן‪:‬‬
‫ •בעירה‪ :‬בתהליך בעירה איטי של סלילים‪ ,‬מקלות‪ ,‬נרות או לפידים‬
‫המכילים חומר דומה חרקים‪ ,‬נוצר חום הגורם לשחרור החומר‬
‫הפעיל‪ .‬כדי להשיג הגנה טובה‪ ,‬יש לפזר בדרך כלל מספר עמדות‬
‫סביב האזור שבו מצויים האנשים‪ .‬פשטות השימוש והיעדר‬
‫התלות במקור אנרגיה חיצוני‪ ,‬מהווים יתרון גדול בתנאי טיול‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בעירה לדחיית חרקים מוגבלת לאזורים פתוחים‪.‬‬
‫ •נוזלים וטבליות‪ :‬חימום טבלית או נוזל המכילים חומר הדברה‬
‫על ידי חיבור מכשיר הנידוף לחשמל‪ ,‬מאפשר שחרור מבוקר‬
‫של החומר הפעיל לחלל‪ .‬משך זמן ההגנה רשום על תוויות‬
‫טבלה ‪:2‬‬
‫תכשירים דוחי חרקים למריחה על הגוף‬
‫החומר‬
‫הפעיל‬
‫‪1‬‬
‫ריכוז‬
‫משך‬
‫הגנה‬
‫שעות‬
‫‪2‬‬
‫תכשירים‬
‫בישראל‬
‫תואריות‬
‫(‪)Formulations‬‬
‫‪3‬‬
‫הערות‬
‫בישראל‬
‫‪4‬‬
‫‪Deet‬‬
‫‪50%1‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%1‬‬
‫‪8-10‬‬
‫‪6-8‬‬
‫‪4-6‬‬
‫‪2-4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ואפה‬
‫טוש אוף‬
‫סופרפיקס‬
‫סנו די‬
‫ספירה‬
‫רול און‬
‫ספרי התזה‬
‫מגבונים‬
‫אין נתונים‬
‫טוקסיקולוגיים‬
‫מקיפים ממחקרים‪.‬‬
‫נחשב בטוח לתינוקות‬
‫מגיל חודשיים‪,‬‬
‫ולנשים הרות‬
‫ומיניקות‪.‬‬
‫‪Picaridine‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫אוטאן‬
‫גארד‬
‫ספרי התזה‬
‫מקלון‬
‫אין מחקרים‬
‫טוקסיקולוגיים‪.‬‬
‫נחשב בטוח כמו דיט‪.‬‬
‫‪PMD‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪102‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫מוסיגרד‬
‫רול און‬
‫ספרי התזה‬
‫קרם‬
‫יש להימנע ממריחה‪,‬‬
‫התזה וכדו' על‬
‫פעוטות מתחת‬
‫לגיל ‪.3‬‬
‫‪IR3535‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪12.5%‬‬
‫‪7.5%1‬‬
‫‪8-10‬‬
‫‪4-6‬‬
‫‪2-4‬‬
‫איתוש‬
‫בייתוש‬
‫סנומט‬
‫רול און‬
‫תחליב‬
‫מקלון‬
‫נחשב בטוח‬
‫‪1‬ריכוז שלא נמצא בתכשיר רשום בישראל‪.‬‬
‫‪2‬בנוסף לסוג החומר הפעיל‪ ,‬ריכוזו ותכונות התוארית‪ ,‬משך ההגנה תלוי בתנאים סביבתיים כגון‬
‫טמפרטורה רוח‪ ,‬לחות וקרינה; מין המזיק‪ ,‬צפיפות אוכלוסיותיו ומצבו הפיזיולוגי; התכונות‬
‫הפיזיולוגיות של האדם ומידת האטרקטיביות שלו למזיק; אופן היישום של התכשיר‪.‬‬
‫‪3‬צמידים‪ ,‬מדבקות שרשראות וכד'‪ ,‬המוספגים בחומרים דוחי חרקים‪ ,‬יכולים לפעול רק באופן מקומי‬
‫ולכן אינם מקנים את ההגנה הנדרשת‪.‬‬
‫‪4‬לפי [‪ ]14‬והמלצות ה–‪ ,US Department of Health & Human Services‬בהסתמך על ה–‪American‬‬
‫‪Academy of Pediatrics‬נ[‪.]15‬‬
‫התכשירים‪ .‬תכשירים אלו מספקים הגנה טובה בחדרים‪ ,‬שם‬
‫ריכוז החומר הפעיל יכול להגיע לרמות גבוהות מספיק ‪ -‬רמות‬
‫הנדרשות על מנת למנוע כניסת חרקים‪ ,‬להפילם או לקטול‬
‫אותם טרם יספיקו למצוץ דם‪ .‬חשוב להקפיד על הוראות התווית‬
‫בדבר השארת חלון פתוח ושמירה על המרחק הנדרש מנקודת‬
‫השחרור‪.‬‬
‫ •שחרור סביל (פאסיבי)‪ :‬פסי נייר רבי שכבות המוספגים‬
‫במטופלותרין רשומים כיום על ידי ה–‪ EPA‬לדחיית יתושים‪.‬‬
‫הפסים נמכרים באריזות אטומות‪ .‬דחייה מושגת כאשר מוציאים‬
‫את פסי הנייר המוספג‪ .‬אין צורך בחימום לנידוף החומר‪.‬‬
‫דוחי חרקים ליישום על ביגוד וכילות‪:‬‬
‫ביגוד‪ ,‬כילות‪ ,‬אוהלים שרוססו בחומר דוחה וקוטל חרקים‪ ,‬הם‬
‫אמצעי נוסף להתגוננות מפני העברת מחלות על ידי וקטורים‪.‬‬
‫חומרים מקבוצת הפירתרואידים )‪ ,(Pyrethroids‬ובעיקר פרמתרין‬
‫)‪ ,(Permethrin‬ממלאים מטרה זו‪ .‬ניתן לרכוש פריטי ביגוד ומחנאות‬
‫שטופלו בחומר דוחה חרקים בתהליך הייצור )‪(factory pretreatment‬‬
‫או לבצע את הטיפול באופן עצמאי‪ .‬החל משנת ‪ 2003‬ה–‪ EPA‬רושם‬
‫פרטי ביגוד וציוד‪ ,‬כולל בגדי ילדים‪ ,‬שטופלו בפרתמרין בתהליך‬
‫הייצור‪ .‬טיפול עצמאי יכול להתבצע בתכשירים המיועדים לכך‪,‬‬
‫באחת ממספר שיטות‪ .‬השיטות המקובלות הן‪ :‬מריחת תכשיר על‬
‫הבגד בעזרת יד מוגנת בכפפה‪ ,‬ריסוס או הספגה‪ .‬בשתי השיטות‬
‫הראשונות‪ ,‬מומלץ למרוח או לרסס את התכשיר בעיקר על‬
‫הגרביים‪ ,‬הנעליים ובאזורי הפתחים‪ ,‬כגון הצווארון‪ ,‬ודשי החולצות‬
‫והמכנסיים‪ .‬בשיטת ההספגה‪ ,‬טובלים את הבגד למספר שעות‬
‫בתמיסה שהוכנה קודם לכן ותולים לייבוש‪ .‬בישראל לא רשומים‬
‫‪595‬‬
‫סקירות‬
‫הרפואה • כרך ‪ • 149‬חוב' ‪ • 9‬ספטמבר ‪2010‬‬
‫טבלה ‪:3‬‬
‫הוריות ואזהרות כלליות לטיפול בתכשירים דוחי חרקים‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•יש לבחור תכשיר שמשך פעולתו מתאים לזמן החשיפה הצפוי‪ ,‬בהתאם‬
‫למפורט ברשימות התכשירים‪.‬‬
‫•יש לקרוא את התווית במלואה ולהקפיד על הוריות התווית והאזהרות‬
‫המפורטות עליה‪.‬‬
‫•יש למרוח תכשירים דוחי חרקים‪ ,‬אך ורק על חלקי גוף חשופים‪ .‬אסור‬
‫למרוח תכשירים דוחי חרקים‪ ,‬על חלקי גוף המכוסים בבגדים‪.‬‬
‫•אין למרוח דוחי חרקים על פצעים‪ ,‬חתכים או כאשר העור מגורה‪.‬‬
‫•אין למרוח תכשירים דוחי חרקים על העיניים או הפה‪ ,‬ויש לנקוט במשנה‬
‫זהירות באזור האוזניים‪ .‬בתכשירי ריסוס‪ ,‬אין לרסס ישירות על הפנים‪ ,‬אלא‬
‫על הידיים ואז למרוח על הפנים‪ .‬יש להקפיד על שטיפת כפות הידיים‪ ,‬כדי‬
‫למנוע חשיפה בלתי מכוונת של העיניים‪.‬‬
‫•יש להימנע משאיפה של תרסיסים ולרסס רק במקומות מאווררים‪.‬‬
‫•טיפול בילדים יתבצע אך ורק על ידי מבוגר‪ ,‬אשר ימרח את ידיו בחומר ואז‬
‫על הילד‪ .‬חשוב לא למרוח תכשירים כאלה על כפות הידיים של ילדים‪.‬‬
‫•אם מתעורר חשד לתגובה תכשיר‪ ,‬יש להפסיק את הטיפול באופן מיידי‬
‫ולפנות לרופא‪.‬‬
‫•אם מתעורר חשש לתגובה אלרגית לתכשיר‪ ,‬יש לנסותו על אזור מוגבל‬
‫ולעקוב אחר תגובה אפשרית במשך ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫•ניתן לטפל ברוב התכשירים להגנת ילדים מעל גיל חודשיים‪ .‬תכשירים‬
‫המכילים ‪ PMD‬מוגבלים לילדים מעל גיל שלוש‪.‬‬
‫•כאשר נדרשת בו זמנית הגנה מפני קרינת השמש והגנה מפני חרקים‪ ,‬ניתן‬
‫למרוח בו זמנית שני תכשירים‪ .‬מומלץ למרוח קודם את תכשיר ההגנה מפני‬
‫קרינה ורק אחר כך את התכשיר לדחיית חרקים‪.‬‬
‫•צמידים‪ ,‬מדבקות שרשראות וכדומיהם‪ ,‬המוספגים בחומרים דוחי חרקים‪,‬‬
‫יכולים לפעול רק באופן מקומי‪ ,‬ולכן אינם מקנים את ההגנה הנדרשת‪.‬‬
‫כיום תכשירים המיועדים לטיפול בפרטי ביגוד‪ .‬תכשירים כאלה‬
‫רשומים במקומות אחרים בעולם ובפרט בארה"ב‪.‬‬
‫ •כילות‪ :‬כילות יכולות לספק הגנה טובה מפני מוצצי דם בעת‬
‫השינה‪ .‬למניעת חדירה של מוצצי דם‪ ,‬יש להקפיד על סגירה טובה‬
‫של הכילה ועל הידוק השוליים אל מתחת למזרן‪ .‬יש לשמור על‬
‫מרווח מספיק בין הכילה לבין הגוף כדי למנוע עקיצות דרך הכילה‪.‬‬
‫לשיפור היעילות מומלצות במיוחד כילות המטופלות בפרמתרין‪.‬‬
‫כילות רגילות אינן מספקות הגנה מפני חרקים קטנים‪ ,‬כמו זבובי‬
‫חול המסוגלים לעבור דרך החורים‪ .‬כילות מטופלות העשויות‬
‫רשתות צפופות במיוחד מעניקות הגנה סבירה מפני זבובי חול‪.‬‬
‫החיסרון העיקרי של הרשת צפופה ‪ -‬בעיקר באזורים חמים‬
‫ולחים ‪ -‬הוא העובדה שהיא חוסמת תנועת אוויר ורוח‪.‬‬
‫ •ריסוס‪ :‬ריסוס חומרי הדברה על משטחים בסביבת האדם‬
‫גורם לקטילת החרקים העומדים על המשטחים הללו זמן ארוך‬
‫דיו‪ .‬יעילות שיטה זו כנגד חרקים מעופפים מוגבלת‪ ,‬מאחר‬
‫שבמקרים מסוימים אין כלל נחיתה על המשטחים המרוססים‪.‬‬
‫שיטה זו יעילה כנגד פרוקי רגליים זוחלים ומוצצי דם ‪ -‬בעיקר‬
‫נגד קרציות‪ .‬כשאין אפשרות להימנע ממנוחה ולינה באזורים‬
‫נגועים בקרציות‪ ,‬יש לרסס את הקרקע באזור המיועד למנוחה‬
‫וללינה לפני הכניסה‪ .‬אם מתוכננת שהייה או ישיבה במערה‬
‫לזמן ארוך‪ ,‬יש לרסס את קרקעית המערה עד הספגה‪ .‬למטרה זו‬
‫מומלץ לרסס בחומרים מקבוצת הפירתרואידים‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫מבדיקת התחלואה של מטיילים החוזרים לישראל‪ ,‬ברור כי‬
‫מחלות המועברות על ידי וקטורים הן מהמחלות השכיחות‬
‫ביותר‪ ,‬המביאות לעיתים קרובות לאשפוז [‪ .]13‬לכן‪ ,‬חשוב‬
‫לנקוט באמצעי התגוננות אישית‪ ,‬כאמור לעיל‪ .‬בנוסף לאימוץ‬
‫כללי התנהגות מונעת‪ ,‬יש להצטייד בתכשירים דוחי חרקים‬
‫הרשומים בישראל או באחת המדינות המפותחות‪ ,‬ולהקפיד על‬
‫יישום ההוריות הרשומות על התווית‪ ,‬בשימת דגש על ההוריות‬
‫והאזהרות המפורטות בטבלה ‪.3‬‬
‫ניתן למרוח את רוב התכשירים להגנת ילדים מעל גיל חודשיים‪.‬‬
‫תכשירים המכילים ‪ PMD‬מוגבלים לילדים מעל גיל שלוש‬
‫[‪.]15 ,14‬‬
‫כאשר נדרשת בו זמנית הגנה מפני קרינת השמש והגנה מפני‬
‫חרקים‪ ,‬ניתן למרוח שני תכשירים בו זמנית‪ .‬מומלץ למרוח קודם‬
‫את תכשיר ההגנה מפני קרינה ורק אחר כך את התכשיר לדחיית‬
‫חרקים‪ .‬למרות שבארה"ב רשומים תכשירים משולבים‪ ,‬אלו‬
‫מומלצים רק כאשר תדירות המריחה הנדרשת להגנה מפני קרינה‬
‫דומה לזו הנדרשת להגנה מפני חרקים‪.‬‬
‫צמידים‪ ,‬מדבקות שרשראות וכדומה‪ ,‬המוספגים בחומרים דוחי‬
‫חרקים‪ ,‬יכולים לפעול רק באופן מקומי ולכן אינם מקנים את ההגנה‬
‫הנדרשת‪ .‬עקב רגישות משתנה של חרקים באזורים שונים בעולם‬
‫לתכשירים דוחי יתושים‪ ,‬מומלץ להצטייד בתכשירים משתי קבוצות‬
‫שונות של חומרים פעילים; כך‪ ,‬במקרה שתכשיר אינו מועיל‪ ,‬ניתן‬
‫לעבור לתכשיר האחר‪.‬‬
‫•‬
‫מחברת מכותבת‪ :‬לאור אורשן‬
‫המעבדה לאנטומולוגיה משרד הבריאות‬
‫רח' יעקב אליאב ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪34410 .‬‬
‫ירושלים ‪91342‬‬
‫טלפון‪02-6551851 :‬‬
‫פקס‪02-6551852 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Repellents: Principles,‬‬
‫‪Methods, and Uses, US,‬‬
‫‪Taylor & Francis Group,‬‬
‫‪2007, pp 311-325.‬‬
‫‪596‬‬
‫‪6. Salafsky B, Shibuya T, He‬‬
‫‪Y-X & al, Lipodeet: an‬‬
‫‪improved formulation‬‬
‫‪for a safe, long-lasting‬‬
‫‪repellent. In: Debboun M,‬‬
‫‪4. http://www.epa.gov/‬‬
‫‪pesticides/health/‬‬
‫‪mosquitoes/insectrp.‬‬
‫‪htm#protection‬‬
‫‪5. Frances SP, Efficacy‬‬
‫‪and safety of repellents‬‬
‫‪containing Deet. In:‬‬
‫& ‪Debboun M, Frances SP‬‬
‫‪Strickman D (Eds), Insect‬‬
‫‪Repellents: Principles,‬‬
‫‪Methods, and Uses, US,‬‬
‫‪Taylor & Francis Group,‬‬
‫‪2007, pp 3-29.‬‬
‫‪3. http://www.health.gov‬‬
‫?‪.il/pages/default.asp‬‬
‫=‪maincat=11&catid‬‬
‫‪38&pageid=2482.‬‬
‫‪1. Eldridge BF & Edman‬‬
‫‪JD, (Eds). Medical‬‬
‫‪Entomology, 2004, Kluwer‬‬
‫‪Academic Publishers‬‬
‫‪Dordrecht/Boston/London‬‬
‫‪2. Moore SJ & Debboun M,‬‬
‫‪History of insect repellents.‬‬
‫‪In: Debboun M, Frances SP‬‬
‫‪&Strickman D, (Eds).Insect‬‬
‫סקירות‬
2010 ‫ • ספטמבר‬9 '‫ • חוב‬149 ‫הרפואה • כרך‬
Frances SP & Strickman D,
(Eds). Insect Repellents:
Principles, Methods, and
Uses, US, Taylor & Francis
Group, 2007, pp 327-336.
7. Frances SP, Picaridin. In:
Debboun M, Frances SP
&Strickman D, (Eds). Insect
Repellents: Principles,
Methods, and Uses, US,
Taylor & Francis Group,
2007, pp 337-340.
8. Strickman D, PMD
(p-menthane-3,8-diol) and
quwenling. In: Debboun M,
Frances SP &Strickman D,
(Eds). Insect Repellents:
Principles, Methods, and
Uses, US, Taylor & Francis
Group, 2007, pp 347-352.
9. Puccetti G, IR3535
(ethyl butylacetylaminopropionate). In:
Debboun M, Frances SP &
Strickman D, (Eds). Insect
Repellents: Principles,
Methods, and Uses, US,
Taylor & Francis Group,
2007, pp 353-360.
10.Moore SJ, Lenglet A & Hill
N, Plant-based insect
repellents. In: Debboun M,
Frances SP & Strickman D,
(Eds). Insect Repellents:
Principles, Methods, and
Uses, US, Taylor & Francis
Group, 2007, pp 275-303.
11.Strickman D, Area repellent
products. In: Debboun M,
Frances SP, and Strickman
D, (Eds). Insect Repellents:
Principles, Methods, and
Uses, US, Taylor & Francis
Group, 2007, pp 385-393.
12.http://www1.sviva.gov
.il/heterim/html/
hip_tacshir.asp?search_
type=hip_tacshir.asp
13.Stienlauf S, Segal G, Sidi Y &
Schwartz E, Epidemiology
of travel-related
hospitalization. J Travel
Med, 2005; 12: 136-41.
14.Koren G, Matsui D &
Bailey B, DEET-based
insect repellents: safety
implications for children
and pregnant and
lactating women. Can
Med Assoc, 2003; 169.
15.http://www.fda.gov/Drugs/
EmergencyPreparedness/
ucm085277.htm
‫תמונות ברפואה‬
‫סיבה לא שכיחה לדמם מהאף לאחר טיול בווייטנאם‬
‫ העלוקה שהוצאה מנחיר שמאל של החולה באמצעות‬:‫תמונה‬
‫ לאחר בדיקה אנדוסקופית של האף‬,)Suction( ‫מכשיר שאיבה‬
.‫באמצעות סיב אופטי‬
‫ התקבל בשל דימום לסירוגין מנחיר‬,‫ בריא בדרך כלל‬,26 ‫צעיר בן‬
‫ חודש טרם התקבלותו‬.‫שמאל וחסימה באף מזה חודש ימים‬
‫ ותלונותיו החלו מאז‬,‫שב מטיול של שלושה חודשים בווייטנאם‬
‫ אך בבדיקה של האף‬,‫ בבדיקתו היה במצב כללי טוב‬.‫חזרתו ארצה‬
.‫נמצאה התעבות ניכרת של ריריות המחיצה משמאל‬
‫בבדיקה אנדוסקופית של האף באמצעות סיב אופטי נראה‬
‫ ועלה חשד שבעל חיים מסתובב בתוך‬,‫גוף זר שזז בתוך הנחיר‬
‫ אך לבסוף‬,‫ ניסיון להוציאו באמצעות מלקחיים לא צלח‬.‫האף‬
‫ שהתגלה‬,‫הוצא באמצעות מכשיר יניקה גוף זר מנחיר שמאל‬
.)1 ‫כעלוקה (תמונה‬
‫ וריריות האף נראו‬,‫בוצעו מספר שטיפות של חלל האף‬
‫ הוחל במתן טיפול‬.‫חיוורות מאוד עם פצעים מרובים על פניהן‬
‫) למניעת זיהום‬Ciprofloxacin ) ‫אנטיביוטי בציפרופלוקסצין‬
‫ בעקבות‬.)‫ (אירומונס הידרופילה‬Aeromonas hydrophila ‫ב־‬
‫ בבדיקה‬.‫הטיפול חלה הקלה מיידית בתלונותיו של המטופל‬
‫נשנית של האף לא הייתה עדות לגוף זר בשני הנחיריים עד הלוע־‬
.)‫אף (הנזופרינקס‬
‫נדאל מוהנא‬
‫ ירושלים‬,‫ מרכז רפואי שערי צדק‬,‫מחלקת אף אוזן גרון‬
American–‫הודעה על טקס ה‬
)APF(‫ו‬Physicians Fellowship
‫הרופאים המתעתדים להגיע מתבקשים ליצור קשר‬
‫ בית‬,‫ ד"ר בועז תדמור‬,‫עם יו"ר ועדת ארגון הטקס‬
‫ או‬[email protected] :‫ בדוא"ל‬,‫חולים בילינסון‬
,‫ כתובת‬,‫ יש לכתוב שם מלא‬[email protected]
.‫מקום עבודה ואמצעי התקשרות‬
.)‫ (לבקש את דינה‬03-9376014 :‫טלפון במשרד‬
597
,‫רופאים נכבדים‬
‫) חוגג‬APF(‫נ‬American Physicians Fellowship‫ארגון ה־‬
10.11.2010‫ שנה להיווסדו בטקס שייערך ביום ה־‬60
.‫ בבית החולים בילינסון – מרכז פלזנשטיין‬,‫בערב‬
‫כל הרופאים מקבלי מלגות ההשתלמות מהארגון‬
.‫ מוזמנים לקחת חלק באירוע‬,‫במשך שנות קיומו‬