‫חשיבות עטלפי חרקים לשיפור‬
‫ולפיתוח חקלאות בת‪-‬קיימא‬
‫• כרמי קורין ועידן קנוניץ‬
‫• המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מרקו ולואיז‬
‫מיטרני‬
‫• המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין‬
‫• אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫תעופה‬
‫היכולת לבצע איתור בהד‬
‫מגוון רחב ביותר בצורות החיים‬
Order - Chiroptera
Megachiroptera
Microchiroptera
Yinpterochiroptera Yangochiroptera
1 Family
1 Genera
1 species
7 Families
15 Genera
32 species
‫עטלפי הניזונים מפרוקי רגליים‬
‫• כ‪ 800 -‬מינים‬
‫• נפוצים בכל העולם למעט אזורים ארקטיים‬
‫• מגוון של צורות אכילה ושל טרף‬
‫• בישראל ‪ 32‬מינים‬
‫‪ ‬עטלף אוכל כ‪ 4-‬ג' חרקים ללילה ויותר מ‪ 7-‬ג'‬
‫חרקים ללילה בתקופת ההנקה (כ‪ 100% -‬ממסת גוף)‬
‫‪ ‬תרומת נקבות האשף המקסיקני‬
‫לגידולי כותנה בארה"ב מוערכת ב‪-‬‬
‫‪ $741,000‬לשנה‪.‬‬
‫‪ ‬באזורים בהם האשף פעיל מושקעים‬
‫בין ‪ 121,000‬ל‪ $1,725,000-‬מדי שנה‬
‫בקוטלי חרקים בהשוואה ל‪ 4.6-‬ועד‬
‫ל‪ 6.4-‬מיליוני‪ $‬לשנה באזורים בהם‬
‫הוא אינו פעיל‪.‬‬
‫לעטלפי חרקים חשיבות מכרעת‬
‫בוויסות של אוכלוסיות של חרקי לילה‬
‫עטלפי חרקים באזורים חקלאיים‪:‬‬
‫גורמים המשפיעים על שיחור המזון‬
‫• הטרוגניות הסביבה ‪ -‬ניקרגואה‬
‫‪permaculturenews.org‬‬
‫‪geograph.org.uk‬‬
‫• משוכות ושורות עצים ‪ -‬הולנד‬
‫‪stevepancol.com‬‬
‫• עצים פזורים ‪ -‬אוסטרליה‬
‫• חקלאות אקסטנסיבית וכבישים ‪-‬‬
‫אוסטרליה‬
‫• צמחייה הטרוגנית ושימוש בחומרי‬
‫הדברה ‪ -‬מקסיקו‬
‫• שימוש בכימיקלים חקלאיים ‪-‬‬
‫בריטניה‬
‫‪ .1‬לאפיין את דגם הפיזור המרחבי של‬
‫עטלפי החרקים במערכות חקלאיות‬
‫מגוונות המצויות בשפלת יהודה ובצפון‬
‫הנגב‪.‬‬
‫‪ .2‬לאמוד את פעילות עטלפי החרקים‬
‫באזורי חקלאות שנבדלים בממשק שלהם‪.‬‬
‫עוצמת פעילות העטלפים ועושר‬
‫המינים יושפעו כתוצאה‬
‫‪ .1‬אחוז השטחים הטבעיים‬
‫‪ .2‬הטרוגניות השטח‬
‫‪ .3‬קירבה למקורות מים פתוחים‬
‫מבנה מרחבי‬
‫גורמים אנושיים‬
‫שימוש בכימיקלים חקלאיים‬
‫קירבה לכבישים‬
‫קירבה לישובים‬
‫אזור המחקר‬
‫כמות משקעים שנתית ~‪493mm‬‬
‫ממוצע הטמפרטורה חודשית‬
‫המקסימלית‪:‬‬
‫‪17.2-31.1 °C‬‬
‫גובה‬
‫‪90-300m AMSL‬‬
‫אזור אקלימי‬
‫אזור מעבר בין האקלים הים‪-‬תיכוני‬
‫לבין האזור המדברי למחצה‬
‫‪Google Maps - ©2012 Google‬‬
‫‪Area: ~ 140 km2‬‬
‫• שישה סוגי גידול‬
‫• ‪ 58‬חזרות‬
‫• פיזור אחיד של החלקות‬
‫סגולה‬
‫בית ניר‬
‫• כיסוי שטחים טבעיים‬
‫• מקורות מים‬
‫• ישובים‬
‫גלאון‬
‫קריית גת‬
‫נועם‬
‫לכיש‬
‫המרחק הממוצע בין‬
‫החלקות היה‬
‫‪685m‬‬
‫)‪(SD= ±362m‬‬
‫מדד הטרוגניות‪:‬‬
‫• שטח החלקה‬
‫• מרחק לחלקה שכנה‬
‫• שטח הפתוח טבעי שמחוץ לחלקה או‬
‫בתוכה‬
‫• מספר שכבות הצומח‬
‫מדד רמת הריסוסים‪:‬‬
‫מדד של ההשקעה הכספית בחומרי הדברה בסוג‬
‫הגידול שבחלקה (בש"ח לחודש לדונם)‪.‬‬
‫•‬
‫תחשיבי השקעה כלכליים שהופקו בשירות ההדרכה‬
‫והמקצוע‪ ,‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫•‬
‫עוצמת הריסוס‬
‫•‬
‫מספר ימי הריסוס‪.‬‬
‫עושר מיני העטלפים ועוצמת פעילותם‬
‫גלאי עטלפים‬
‫‪AnaBat II‬‬
‫‪© Titley Scientific.‬‬
‫איסוף נתונים ולילות ירח*‬
‫זיהוי מינים ועוצמת הפעילות‬
‫סונוגרמה של קול העטלף‬
‫טמפרטורת‬
‫הסביבה הלילית‬
‫מדד עקיף‬
‫לפעילות חרקים‬
‫ניתוח נתונים‬
‫עוצמת פעילות‬
‫העטלפים‬
‫)‪(passes/night‬‬
‫עושר מינים‬
‫סוג הגידול‬
‫מדד ההטרוגניות‬
‫מדד הריסוסים‬
‫מדד המים‬
‫אחוז השטחים טבעיים‬
‫ישובים‬
‫טמפרטורת לילית‬
‫עטלפון לבן שוליים ‪Pipistrellus kuhlii‬‬
‫אשף מצוי ‪Tadarida teniotis‬‬
‫ממוצע עוצמת‬
‫עוצמת פעילות מין‬
‫הפעילות (קולות‬
‫העטלף ביחס לפעילות‬
‫ללילה)‬
‫הכללית (‪)%‬‬
‫‪73.5 ± 99.2‬‬
‫‪89‬‬
‫‪6.8 ± 6.1‬‬
‫‪8‬‬
1.2
1.1 ± 2.2
0.8
0.7 ± 2.1
Otonycteris hemprichii ‫אודנן‬
Rhinolophus hipposideros ‫פרסף גמדי וגדול‬
Rhinolophus ferrumequinum
0.6
0.4 ± 1.1
Taphozous ‫אשמן‬
0.4
0.3 ± 0.1
Myotis spp. ‫נשפון‬
300
A
Passes/night
250
200
(5)
150
B
B
B
B
(10)
(12)
(11)
B
100
(10)
50
(9)
0
Natural
Olives
Citrus
Orchard
Grapes
Vegetables
5
A
Species Richness
4
AB
B
B
B
BC
3
2
1
0
Natural
Olives
Citrus
Orchard
Grapes Vegetables
‫על בסיס מדד ה‪ AIC-‬נבחרו שלושה מודלים‬
‫מתוך ‪ 141‬מודלים אפשריים המתארים את‬
‫השונות של עוצמת פעילות העטלפים‬
‫‪ .1‬מדד המים‪ ,‬המרחק אל היישוב‪ ,‬מדד‬
‫רמת הריסוסים וסוג הגידול‪.‬‬
‫‪ .2‬מדד המים‪ ,‬המרחק אל היישוב‪ ,‬מדד‬
‫ההטרוגניות ומדד רמת הריסוסים‪.‬‬
‫‪ .3‬מדד המים‪ ,‬המרחק אל היישוב ומדד‬
‫רמת הריסוסים‪.‬‬
‫עוצמת פעילות העטלפים‬
‫גורם‬
‫דרגות שיפוע‬
‫‪P‬‬
‫‪W‬‬
‫חופש‬
‫מדד המים‬
‫‪1‬‬
‫מרחק מישוב (ק"מ)‬
‫‪1‬‬
‫‪0.0001 496.15 -0.0009‬‬
‫מדד ריסוס‬
‫‪1‬‬
‫‪0.0001 378.23 -0.006‬‬
‫סוג החלקה‬
‫‪5‬‬
‫‪0.0001 336.59 -1.22‬‬
‫‪92.56 0.03‬‬
‫‪0.0001‬‬
‫• למדד המים השפעה חיובית‬
‫• למרחק אל ישובים סמוכים ומדד הריסוס‬
‫השפעה שלילית‬
‫על בסיס מדד ה‪ AIC-‬נבחרו שלושה‬
‫מודלים המתארים את השונות של‬
‫עושר מיני העטלפים‬
‫‪ .1‬טמפרטורת הלילית הנמוכה ביותר‪,‬‬
‫המרחק אל היישוב ומדד רמת הריסוסים‪.‬‬
‫‪ .2‬טמפרטורת הלילית הנמוכה ביותר‬
‫והמרחק אל היישוב‪.‬‬
‫‪ .3‬טמפרטורת הלילית הנמוכה ביותר ומדד‬
‫רמת הריסוסים‪.‬‬
‫גורם‬
‫דרגות שיפוע‬
‫‪W‬‬
‫‪P‬‬
‫חופש‬
‫מרחק מישוב (ק"מ) ‪1‬‬
‫‪-0.0009‬‬
‫‪0.0001 71.23‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-0.04‬‬
‫‪0.0001 412.11‬‬
‫הטמפרטורה הלילית ‪1‬‬
‫‪-0.02‬‬
‫‪0.0001 388.12‬‬
‫מדד ריסוס‬
‫הנמוכה ביותר )‪(°C‬‬
‫למרחק אל היישוב‪ ,‬למדד רמת הריסוסים‬
‫ולטמפרטורת הסביבה הנמוכה ביותר הייתה‬
‫השפעה שלילית על עושר מיני העטלפים‬
‫כל מיני העטלפים ששיחרו באזורים‬
‫החקלאיים‪ ,‬למעט עטלפון לבן‬
‫שוליים ואשף מצוי‪ ,‬הם מינים‬
‫המוגדרים כמינים בסכנת הכחדה‬
‫הימצאותם בשטחים חקלאיים מרמזת‬
‫כי לשטחים אלה פוטנציאל רב לשמירה‬
‫על מקום חיותם של עטלפים מוגנים‪,‬‬
‫בנוסף על שטחים טבעיים‪.‬‬
‫מינים ים‪-‬תיכוניים ומדבריים‬
‫מידת ההטרוגניות של השטח‬
‫ִקרבה אל גוף המים ולאיכות המים‬
‫שבו ישנה השפעה חיובית על עוצמת‬
‫פעילות העטלפים ועל עושר המינים‪.‬‬
‫ִ‬
‫לקרבה ליישוב ורמת השימוש בחומרי‬
‫הדברה (מדד רמת הריסוסים)‬
‫עוצמת פעילות העטלפים‬
‫עושר המינים‬
‫על פי הידע שנצבר במחקר זה ניתן לבצע‬
‫התאמות שונות במרחב החקלאי‪ ,‬שעשויות‬
‫להגביר את פעילות העטלפים‪ ,‬וכך גם‬
‫לסייע בבקרה הטבעית של אוכלוסיות‬
‫חרקים מזיקים‪.‬‬
‫תודות‬
‫עידן קננויץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אלי צעדי‬
‫גיא רוזנפלד ממושב לכיש וכורמי המושב‬
‫מיכל שופט‬
‫איציק שליזינגר (מהדרין)‬
‫• אלה יהב‪-‬באואר ויניב מזומן (מכינת מיתרים‪-‬לכיש)‬
‫• אירית שחר (קיבוץ גת)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫זמיר שלמה‬
‫אור גליקסמן‬
‫ניר שיש‬
‫ערן הרכבי‬
‫יהודה שרעבי‬
‫מאיר שלי‬
‫• יוני גביש‬
‫• שמואל ספרינצין (קק"ל)‬