‫חדשות הרצוג ‪ • 7‬פברואר ‪ • 2011‬אדר תשע"א‬ ‫רו"ח רחל לוי‪ :‬המנהלת שתרמה‬ ‫תרומה ייחודית לביה"ח ‪2010‬‬ ‫יום עיון לפיזיותרפיסטים‬ ‫בבי"ח הרצוג‬ ‫מונשמים‬ ‫‪ .14.10.10‬היבטים אתיים ומקצועיים בטיפול הפיזיותרפי‬ ‫‪ .22.11.10‬לינה הלוי ורחל לוי‬ ‫פרס "המנהל שתרם תרומה ייחודית לביה"ח"‬ ‫תשע"א‪ ,2010-‬ע"ש שלמה הלוי‪ ,‬הוענק למנהלת‬ ‫מחלקת כספים וקבלת חולים‪ ,‬רו"ח רחל לוי‪ ,‬במהלך‬ ‫טקס האזכרה השנתי לשלמה הלוי ז"ל שנערך ב‪-‬‬ ‫‪ .22.11.10‬האירוע שציין ‪ 10‬שנים לפטירתו של הלוי‪,‬‬ ‫לשעבר יו"ר הוועד המנהל של ביה"ח הרצוג‪ ,‬נערך‬ ‫במעמד שר הרווחה ח"כ יצחק הרצוג‪ .‬הפרס הוענק‬ ‫לרו"ח לוי על שיפור והרחבת השרות לחולים‪,‬‬ ‫למשפחות החולים‪ ,‬לעובדים‪ ,‬לשלוחות ביה"ח‬ ‫ולספקים; על הטמעת נהלים במחלקת כספים‬ ‫וקבלת חולים ועל העמקת הגבייה‪.‬‬ ‫‪ 60‬פיזיותרפים ממרכזי בריאות ברחבי‬ ‫הארץ השתתפו ביום עיון שנערך ב‪-‬‬ ‫‪ 14.10.10‬בבי"ח הרצוג תחת הכותרת‪:‬‬ ‫"הנשמה ממושכת‪ :‬היבטים אתיים‬ ‫ומקצועיים בטיפול הפיזיותרפי"‪ .‬הכינוס‬ ‫נערך ע"י שירותי הפיזיותרפיה בביה"ח‬ ‫של‬ ‫האתיקה‬ ‫ועדת‬ ‫ובשיתוף‬ ‫הפיזיותרפיה בישראל וקבוצת העניין‬ ‫הנשימתית של העמותה לקידום‬ ‫הפיזיותרפיה בישראל‪ .‬בהרצוג‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי הגדול בישראל להנשמה‬ ‫ממושכת‪ ,‬ארבע מחלקות מונשמים‬ ‫כרוניים למבוגרים ולילדים‪ .‬הכנס עסק‬ ‫בדילמות מקצועיות ואתיות העולות‬ ‫מרכז הטראומה‪:‬‬ ‫לעזרת נפגעי השריפה בכרמל‬ ‫תושבי מזרח ירושלים‬ ‫לומדים בהרצוג‬ ‫המרכז לטיפול בפסיכוטראומה‬ ‫של ביה"ח הרצוג‪ ,‬יפתח‬ ‫סדנאות תמיכה לכבאים‪,‬‬ ‫שוטרים וסוהרים שלקחו חלק‬ ‫חנוכה ‪ .2010‬השריפה בכרמל‬ ‫בפעולות כיבוי השריפה בכרמל‪,‬‬ ‫בחנוכה ‪ .2010‬המשתתפים יודרכו כיצד להתמודד‬ ‫עם זיכרונות האירוע הטראומתי ואיך לווסת את‬ ‫רגשותיהם‪ .‬מרכז הטראומה יצא באמצעות אתר‬ ‫האינטרנט‪ ,‬גם בקריאה לציבור כולו‪ ,‬להסתייע‬ ‫בשירותיו בהתמודדות הנפשית עם השלכות‬ ‫השריפה‪ .‬באתר המרכז התפרסם מידע להורים‬ ‫והדרכה בנושאי חרדה‪ ,‬אובדן‪ ,‬טראומה וחזרה לשגרה‬ ‫לאחר השריפה‪.‬‬ ‫‪ 15‬תושבי מזרח ירושלים סיימו בימים‬ ‫אלה קורס "סיוע מאומן לאחיות"‬ ‫בביה"ח הרצוג‪ .‬התוכנית‪ ,‬הראשונה‬ ‫מסוגה‪ ,‬התנהלה בחלקה בשפה הערבית‬ ‫ונערכה בפיקוח משרד התמ"ת‪ .‬הקורס‬ ‫עסק באספקטים פיזיים ופסיכו‪-‬‬ ‫סוציאליים בסיעוד המטופל ובאחריות‬ ‫בתפקיד הסייע‪/‬ת וכלל‬ ‫מקצועית‬ ‫סדנאות ולימודי עזר שונים‪ .‬חלקו הוקדש‬ ‫גם ללימודי עבודה קלינית במחלקות‬ ‫ביה"ח‪ .‬את החסות המקצועית לקורס בן‬ ‫הארבעה חודשים העניק מערך הסיעוד‬ ‫המיומן של ביה"ח‪ .‬ארבעה מבוגרי‬ ‫במהלך טיפול בחולים‬ ‫ובמטרות הטיפול הפיזיותרפי‪.‬‬ ‫בחלק המקצועי הוצגו מודלים טיפוליים‬ ‫ייחודיים המופעלים בהצלחה בהרצוג‪:‬‬ ‫קבוצת פיזיותרפיה להעשרה בגירויי‬ ‫ראיה‪ ,‬שמיעה ומישוש במחלקת ילדים‬ ‫וטיפול בחולה המונשם תוך שילוב‬ ‫פיזיותרפיה ותרפיה נשימתית‪.‬‬ ‫מסע אופניים‬ ‫‪ 5-2‬במאי‪2011 ,‬‬ ‫לרוכבי‬ ‫הצטרפו‬ ‫מישראל‬ ‫אופניים‬ ‫העולם‬ ‫ומרחבי‬ ‫ימים‬ ‫לשלושה‬ ‫של רכיבה דרך‬ ‫נופי הגולן‪ ,‬הגליל וירושלים ועזרו‬ ‫לתמוך בתוכניות של הרצוג ‪ -‬המרכז‬ ‫הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה‬ ‫ לבניית חוסן בקרב ילדים‪ .‬גם אם‬‫אינכם רוכבים‪ ,‬תוכלו לסייע ע"י מתן‬ ‫חסות לרוכב‪/‬ת‪ .‬לפרטים‪ ,‬הרשמה‬ ‫ומתן חסות‪02-6449666 :‬‬ ‫‪www.traumaweb.org‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הקורס כבר שולבו במערך הסיעוד‬ ‫בביה"ח‪ .‬מרצה בכיר בקורס‪ :‬עבדאללה‬ ‫אבו‪-‬עטא‪ ,‬אח בביה"ח‪.‬‬ ‫קורס "סיוע מאומן" לתושבי מזרח י‪-‬ם‬ ‫בית חולים הרצוג • ת‪.‬ד‪ ,3900 .‬ירושלים ‪ • 91035‬טל'‪[email protected] • 02-5316875 .‬‬ ‫הסתיים הקורס ה‪11-‬‬ ‫ל"סיוע מאומן לאחיות"‬ ‫לבני הקהילה האתיופית‬ ‫בי"ח הרצוג חלק‬ ‫מההיסטוריה של ירושלים‬ ‫לירושלים‪ .‬הרצוג מוצג בתערוכה על‬ ‫ההיסטוריה המפוארת שלו מאז היווסדו‬ ‫ב‪ 1894-‬כ"בית מחסה עזרת נשים" בתוך‬ ‫החומות‪ ,‬ועד לסיום בנייתו ב‪,1924-‬‬ ‫ברח' יפו‪ .‬ביה"ח הרצוג היה המוסד‬ ‫היהודי הראשון לחולי נפש וחולים‬ ‫כרוניים שהוקם אז באזור כולו‪.‬‬ ‫‪" .10.11.10‬פינת" בי"ח הרצוג בתערוכה‬ ‫ביקורי אישים‬ ‫ומשלחות בהרצוג‬ ‫• ‪ 50‬חברי ארגון בני ברית מצרפת ערכו‬ ‫בוגרי הקורס ה‪ 11-‬ל"סיוע מאומן"‬ ‫הקורס ה‪ 11-‬ל"סיוע מאומן לאחיות" לבני הקהילה‬ ‫האתיופית‪ ,‬הסתיים בימים האלה בביה"ח הרצוג‪ .‬בטקס‬ ‫מרגש קבלו ‪ 19‬הבוגרות והבוגרים תעודת סיום המקנה‬ ‫להם אפשרות להשתלב במעגל העבודה‪ .‬באיגרת ברכה‬ ‫ששלח לרגל האירוע השר יצחק הרצוג‪ ,‬הוא הביע‬ ‫ביטחון ש"החמלה והאהבה שהובילו את משתתפי‬ ‫הקורס לבחור במקצוע הטיפולי‪ ,‬יהיו נכס למקבלי‬ ‫השירותים ולחברה הישראלית כולה"‪ .‬עד כה סיימו‬ ‫קורס זה כ‪ 200-‬גברים ונשים יוצאי אתיופיה‪ ,‬כרבע מהם‬ ‫כבר השתלבו במערך הסיעוד בהרצוג ורבים אחרים‬ ‫מועסקים במוסדות סיעוד ברחבי הארץ‪ .‬הקורס נערך‬ ‫ע"י אגף הסיעוד בהרצוג בשיתוף "מתן" – מרכז תורני‬ ‫לנשים ובפיקוח משרד התמ"ת‪ .‬הוא ממומן באמצעות‬ ‫תרומות ומתוכנן להימשך גם ב‪ .2011-‬מנהלת התוכנית‬ ‫מטעם "מתן"‪ :‬יעל קינן; מרצות בכירות‪ :‬ג'ני קראנט‬ ‫ודורית גולוב‪.‬‬ ‫ריכוז התוכנית‪ :‬צביה לוי‪ ,‬מנהלת אגף סיעוד‪.‬‬ ‫נציגות הרצוג במשלחת תמיכה‬ ‫למולדבה ואוקראינה‬ ‫מרפאה בעסוק‪ ,‬בלינדה‬ ‫סביץ‪ ,‬חזרה בימים אלה‬ ‫ממולדבה ואוקראינה‪,‬‬ ‫שם שהתה כחלק‬ ‫תמיכה‬ ‫ממשלחת‬ ‫היהודיות‪.‬‬ ‫מולדבה‪ .‬סדנא בהדרכת בלינדה סביץ בקהילות‬ ‫המשלחת יצאה מטעם‬ ‫‪ ,Jewish Healthcare International‬גוף הפועל בקרב‬ ‫קהילות יהודיות ברחבי העולם‪ .‬סביץ וחבריה למשלחת‪,‬‬ ‫הפעילו סדנאות הדרכה למטפלי בית מקומיים המעניקים‬ ‫שירותי סיעוד לקשישים בקהילה היהודית‪ .‬הסדנאות כללו‬ ‫הדרכה למטפל בארגון יום העבודה ובהתמודדות עם‬ ‫קשיים ועקרונות לטיפול בקשיש בתפקודי היומיום‪.‬‬ ‫השיעורים נערכו בשפה האנגלית בתרגום סימולטני‬ ‫לרוסית והתקיימו במרכז הקהילתי בעיר ובבתי הקשישים‪.‬‬ ‫המשלחת פעלה בערים קישינב‪ ,‬טירספול‪ ,‬בלטי ואודסה‪,‬‬ ‫ונעזרה בארגון "חסד" המקומי‪ .‬סביץ‪" :‬המטפלים הודו לנו‬ ‫מאד על ההדרכה שתתרום‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬לאיכות עבודתם"‪.‬‬ ‫ביקור הכרות בביה"ח והתקבלו ע"י ד"ר‬ ‫עדי ששון‪ ,‬המנהל הרפואי; פרופ' יעקב‬ ‫מנצ'ל‪ ,‬מנהל המכון לאוסטיאופורוזיס‬ ‫והשגריר לשעבר‪ ,‬יוסי הדס‪ ,‬חבר הוועד‬ ‫המנהל‪.‬‬ ‫בטקס חגיגי בנוכחות למעלה מ‪100-‬‬ ‫איש‪ ,‬נפתחה ב‪ ,10.11.10-‬בבי"ח הנסן‬ ‫בירושלים‪ ,‬תערוכה היסטורית אודות‬ ‫בתיה"ח הראשונים שמחוץ לחומות‪,‬‬ ‫ביניהם בי"ח הרצוג‪.‬‬ ‫ייצגו את ביה"ח באירוע‪ :‬יו"ר הוועד‬ ‫המנהל‪ -‬שמאי קינן‪ ,‬המנהל הרפואי ‪-‬‬ ‫ד"ר עדי ששון ומנהלת יחידת‬ ‫המונשמים ‪ -‬ד"ר אסתר‪-‬לי מרקוס‪.‬‬ ‫התערוכה‪" ,‬מרפא בציון‪ :‬בתי"ח‬ ‫בירושלים שמחוץ לחומות ‪,"1925-1862‬‬ ‫נערכת בחסות משרד הבריאות והקרן‬ ‫•‬ ‫שר הרווחה‪,‬‬ ‫יצחק הרצוג‪,‬‬ ‫הגיע לסיור‬ ‫ב ב י ה " ח‬ ‫ושוחח‬ ‫עם שר הרווחה במחלקת שיקום‬ ‫ובני‬ ‫חולים‬ ‫משפחותיהם‪ .‬בביקור במחלקת שיקום‪,‬‬ ‫הופתע לגלות מאושפזים שהכירו‬ ‫אישית את אביו – הנשיא לשעבר חיים‬ ‫הרצוג‪ ,‬את סבו ‪ -‬הרב הראשי לשעבר‬ ‫לישראל‪ ,‬יצחק הרצוג‪ ,‬ואת סבתו ‪-‬‬ ‫הרבנית שרה הרצוג‪ ,‬שעל שמה נקרא‬ ‫ביה"ח‪.‬‬ ‫יוצרים פאזל במחלקת מונשמים‬ ‫האחרונים להרכיב פאזלים‪ .‬כשנתגלה‬ ‫באחד מהם חלק חסר‪ ,‬שלחה החברה‬ ‫המייצרת ‪ Scheer Spiele‬מ‪Ingol- -‬‬ ‫‪ stadt‬שבגרמניה‪ 10 ,‬קופסאות פאזלים‬ ‫כמתנה‪ .‬בתמונות‪ :‬ג'ארי אבנר ופאזל‬ ‫שבנתה‬ ‫יריד כתבי עת בספריה‬ ‫ג'ארי אבנר‪ ,‬המאושפזת במחלקת‬ ‫מונשמים‪ ,‬אינה מפסיקה בחודשים‬ ‫מבצע חלוקה חינם של כתבי עת‬ ‫מקצועיים נערך לאחרונה בספריית‬ ‫ביה"ח‪ .‬כתבי העת הוצגו בקופסאות‬ ‫קרטון ממוחזר‪.‬‬ ‫מנהלות שעושות בשטח‪:‬‬ ‫עם ד"ר אסתר‪-‬לי מרקוס‬ ‫מנהלת יחידת המונשמים‬ ‫כשסיימה אסתר‪-‬לי מרקוס את לימודיה התיכוניים בת"א‪ ,‬בחרה‬ ‫לעשות שרות לאומי בבי"ח בלינסון‪.‬‬ ‫כסטודנטית בביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א‪ ,‬החליטה להתמחות‬ ‫דווקא בגריאטריה‪ ,‬תחום התמחות חדש ומתפתח שעניין אותה‪ .‬על‬ ‫מנת לשפר תקשורת עם מטופלים קשישים נרשמה לקורס ביידיש‪.‬‬ ‫עם סיום לימודי הרפואה בהצטיינות‪,‬‬ ‫החלה התמחות ברפואה פנימית‬ ‫בבי"ח אסף הרופא ובהמשך‬ ‫בגריאטריה בבי"ח שערי צדק‪ .‬גם את‬ ‫התמחותה סיימה בהצטיינות‪ .‬ב‪1992-‬‬ ‫החלה את עבודתה בהרצוג ומאז היא‬ ‫כאן‪ 18 .‬שנה‪ .‬בין עיסוקיה הרבים‬ ‫והמגוונים היא עורכת ראשית של כתב‬ ‫העת "גרונטולוגיה"; מלמדת בביה"ס‬ ‫לרפואה ובביה"ס לרוקחות של‬ ‫הפקולטה לרפואה בירושלים; מנחה‬ ‫סטודנטים בעבודות מחקר לתואר שני‬ ‫בנושאים הקשורים לזקנה; אחראית‬ ‫על בחינות המועצה למומחיות‬ ‫בגריאטריה; חברה בוועדות מקצועיות‬ ‫שונות ועוד ועוד‪.‬‬ ‫תחביבים‪ :‬ציור וצילום‪ .‬מאמרים‬ ‫מדעיים שהיא כותבת על הקשר בין‬ ‫עובדי ביה"ח יכולים להיות גאים‬ ‫אמנות וקולנוע לזקנה‪ ,‬משלבים תחביב‬ ‫בעשייה שלנו בעלת הרמה המקצועית‬ ‫ועבודה‪.‬‬ ‫מה מיוחד ביחידת המונשמים בהרצוג בהשוואה ליחידות דומות‬ ‫בחו"ל?‬ ‫מה שמנחה את העבודה הרפואית בארץ במחלקות המונשמים הוא‬ ‫עקרון קדושת החיים שמעלה את תוחלת חיי המאושפזים‪.‬‬ ‫"‬ ‫והמוסרית הגבוהה"‬ ‫הגעת להרצוג‬ ‫לפני ‪ 18‬שנה‪.‬‬ ‫מה את יכולה להעיד על ביה"ח‬ ‫בתקופה זו?‬ ‫מצאתי בי"ח עם מגוון מחלקות‬ ‫גריאטריות החל משיקום וכלה‬ ‫בסיעודית‪ ,‬עם ידע‪ ,‬ניסיון קליני‬ ‫ומסירות לקשישים‪ .‬עדיין לא היו‬ ‫חולים מונשמים‪.‬‬ ‫איזה שינויים חלו בביה"ח‬ ‫מאז?‬ ‫עם הזמן‪ ,‬טופלו חולים "קלים"‬ ‫יותר ויותר בקהילה‪ ,‬וחולים‬ ‫"קשים" הגיעו לאשפוז‪ .‬תהליך זה שהביא לשינוי בהרכב המאושפזים‪,‬‬ ‫חייב תגבור והדרכת הצוות‪ .‬בהדרגה גדל גם מספר הרופאים‪ .‬וכמובן‪,‬‬ ‫נערך כאן שיפוץ שניכר מאד במחלקות‪.‬‬ ‫היום את עומדת בראש יחידת מונשמים כרוניים שהיא הגדולה‬ ‫מסוגה בארץ‪ .‬כיצד נבנתה יחידה זו?‬ ‫ההתפתחות הרפואית‪-‬טכנולוגית וזמינות מכשירי ההנשמה אפשרה‬ ‫מעבר מהנשמת חולים ביחידות לטיפול נמרץ בלבד‪ ,‬להנשמת כל הזקוק‬ ‫לכך‪ ,‬בבתי"ח כלליים‪ .‬ומכיוון שחלק מהחולים אינם יכולים להיגמל‬ ‫במסגרת אשפוז אקוטי‪ ,‬נוצר צורך ביחידות המשך להנשמה כרונית או‬ ‫גמילה‪ .‬בעולם כולו החל אז תהליך של הקמת יחידות להנשמה כרונית‪,‬‬ ‫כשבארץ‪ ,‬היה ביה"ח הרצוג מהראשונים בתחום‪ .‬במקביל‪ ,‬רכשנו מכונות‬ ‫הנשמה משוכללות עם "יכולות" להיזון חוזר ממצב החולה‪ ,‬התאמת‬ ‫הנשימה אליו ובהמשך גמילה‪ .‬כך הלך ונוצר אצלנו גוף‪-‬ידע של רופאים‬ ‫וצוות פרא‪-‬רפואי מטפל‪.‬‬ ‫על מנת לעבוד ביחידת המונשמים‬ ‫נדרשת מיומנות ומקצועיות‪.‬‬ ‫נכון‪ .‬הצוות נדרש לשימוש מושכל‬ ‫בטכנולוגיה; לשילוב ידע מתחומי‬ ‫גריאטריה‪ ,‬רפואה פנימית וטיפול‬ ‫נמרץ; לעמידה בתנאי לחץ ויכולת‬ ‫פתירת בעיות באופן מיידי; לרמה‬ ‫גבוהה של מסירות ואחריות‬ ‫ולאמפטיה‪ ,‬רגישות ומודעות לצרכים‬ ‫הייחודיים של החולה ומשפחתו‪.‬‬ ‫את נמצאת ‪ 18‬שנה בהרצוג‬ ‫בעמדה ניהולית‪ .‬איזה שינויים‬ ‫הובלת?‬ ‫בעקבות השתלמות שעברתי‬ ‫בארה"ב בתחום טיפול נמרץ‬ ‫והנשמה‪ ,‬תמכתי במעבר לשיטות‬ ‫הנשמה חדשות ויזמתי השתלמות‬ ‫הצוות בתחום ההנשמה הכרונית כולל‬ ‫הכרה ולימוד המכשור החדש‪ .‬צוותי‬ ‫יחידות מונשמים כרוניים שנפתחו‬ ‫אחרינו בבתי"ח אחרים‪ ,‬באו ללמוד מאיתנו‪.‬‬ ‫מה לעתיד?‬ ‫קיים בארץ מחסור ברופאים בכלל וברופאים גריאטריים בפרט‪ .‬חייבים‬ ‫למצוא דרכים למשוך רופאים צעירים להתמחות בגריאטריה‪ .‬דרושה גם‬ ‫הדרכה והעצמה של מקצועות הסיעוד והפרא‪-‬רפואה‪.‬‬ ‫איזה מסר יש לך למשפחות החולים? לעובדים?‬ ‫חשוב שמשפחות החולים יינקטו עמדה כוללנית ביחסם למטופל‬ ‫ובציפיותיהם ויראו גם בשיפורים קטנים ובמניעת סבל מהחולה ‪ -‬הישג‬ ‫רפואי‪ .‬עובדי ביה"ח יכולים להיות גאים בעשייה שלנו ובייחודיות שלנו‪:‬‬ ‫רמה מוסרית ומקצועית גבוהה‪ .‬ולעובדי יחידת המונשמים אומר‪ :‬אני‬ ‫מעריכה ומוקירה כל מי שעובד אתי בתחום המורכב והקשה הזה‪.‬‬ ‫צוות רופאי יחידת מונשמים‪ :‬ד"ר אידה בורד‪ ,‬ד"ר בוריס זמסקי‪ ,‬ד"ר שלוה טבדי‪,‬‬ ‫ד"ר יוליה נמסטניק‪ ,‬ד"ר ורה פדיו‪ ,‬ד"ר ארקדי שיינקמן‪ ,‬ד"ר מרינה שניירוב‬ ‫מנהלת היחידה – ד"ר אסתר‪-‬לי מרקוס‬ ‫‪ .1925‬בחדר הרופאים ד"ר היינץ הרמן וד"ר אברהם רבינוביץ‬ ‫חברות ועד אגודת "עזרת נשים"‬ ‫סיפורו של ביה"ח הרצוג‬ ‫נשים למען נשים‬ ‫בגיליון הפעם‪:‬‬ ‫התפקיד המשמעותי שמלאו‬ ‫נשים בייסוד ופיתוח ביה"ח הרצוג‪.‬‬ ‫סמל חברת "עזרת נשים" – קבר רחל‬ ‫עם הקמת בי"ח הרצוג כ"בית מחסה עזרת‬ ‫נשים" )‪ ,(1894‬היוו הנשים כוח מניע בתפעולו‬ ‫ופיתוחו‪.‬‬ ‫ניהול "בית המחסה" הופקד בידי המייסדות‪:‬‬ ‫ציפה פינס‪ ,‬רוזה פיינשטיין )גזברית( וליבה‬ ‫יעקובסון‪ .‬לצידן‪ ,‬פעלו בהתנדבות עשרות‬ ‫נשים ירושלמיות שהיו רשומות כחברות‬ ‫ב"חברת עזרת נשים"‪ .‬בשנת ‪ 1900‬הן מנו כבר‬ ‫‪ 300‬חברות‪.‬‬ ‫נשות "חברת עזרת נשים" טיפלו בחולי "בית‬ ‫המחסה"‪ ,‬ניהלו את המשרד‪ ,‬ביקרו בבתי‬ ‫יולדות והתרימו לטובת המוסד‪ .‬כסמל החברה‬ ‫בחרו באתר קודש "נשי" – קבר רחל‪.‬‬ ‫פעילותן לביסוס והרחבת התמיכה בביה"ח‬ ‫התמקדה בפנייה דווקא לאוכלוסיית‬ ‫הנשים‪ .‬הן השכילו ליצור קשרים‬ ‫מיוחדים עם פלח אוכלוסיה זה בארץ‬ ‫ומעבר לים ובהדרגה הביאו להקמת‬ ‫רשת תמיכה בינלאומית של ועדי נשים‬ ‫שתמכו ב"חברת עזרת נשים"‪ .‬תושבות‬ ‫הארץ ותיירות מאירופה‪ ,‬אמריקה ודרום‬ ‫אפריקה‪ ,‬ביקרו בביה"ח וכשחזרו‬ ‫לביתן‪ ,‬הקימו ועדי‪-‬נשים שתמכו ב"בית‬ ‫המחסה" באמצעות גביית דמי חבר‬ ‫חודשיים‪ .‬בספר החשבונות ה‪ 5-‬של‬ ‫ביה"ח‪ ,‬נמצא בין היתר מכתב תודה‬ ‫לחברות "עזרת נשים" בהמבורג‪,‬‬ ‫שטוטגרט וקלן‪ ,‬על תרומותיהן‪.‬‬ ‫לוח זיכרון‪ .‬מוצב בכניסה לביה"ח‬ ‫נשות "חברת עזרת נשים" ידעו לנצל‬ ‫את התרומות שקבלו לא רק לתיפעול‬ ‫"בית המחסה"‪ ,‬לבניית בית הקבע שלו‬ ‫ולהרחבתו‪ .‬הן גם תרמו רבות לשיפור‬ ‫בריאות ציבור הנשים בירושלים‬ ‫באמצעות סבסוד שירות מיילדות‬ ‫למשפחות חסרות אמצעים‪ .‬עוד תמכו‬ ‫בהקמת בית יתומות ובית מלאכה‬ ‫לבנות העיר‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬הביאה הרשת ההתנדבותית‪-‬‬ ‫הבינלאומית המאורגנת של חברות "עזרת‬ ‫נשים"‪ ,‬להתפתחות מוסד רפואי ברמה גבוהה‪,‬‬ ‫שנתן פתרון לצורך דחוף של החברה היהודית‬ ‫בסוף המאה ה‪" .19-‬בית המחסה עזרת‬ ‫נשים"‪ ,‬הוא בי"ח הרצוג שבדרך‪ ,‬תרם בכך‬ ‫לפיתוח רפואי‪-‬כלכלי ומרחבי של העיר‬ ‫ירושלים ולחיזוק הקשר בין ירושלים למושבות‬ ‫ובין "היישוב הישן" ל"יישוב החדש"‪.‬‬ ‫איטה ילין‬ ‫ציפה פינס‬ ‫מבוסס על‪ :‬ברכה סלאי‪" ,‬מגמילות חסדים‬ ‫למוסד רפואי‪' ,‬עזרת נשים'‪ ,‬תרנ"ה‪-‬תרס"ו"‪,‬‬ ‫קתדרה ‪ ,125‬תשרי תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.78-53‬‬ ‫חלון למקצועות הבריאות‪:‬‬ ‫שירותי תזונה‬ ‫הטיפול התזונתי מהווה חלק בלתי נפרד‬ ‫מהטיפול הרפואי בביה"ח‪ .‬מטרתו לשפר‬ ‫ו‪/‬או לשמר את מצבו התזונתי של‬ ‫המאושפז‪ .‬מצב תזונתי תקין מאפשר‬ ‫תגובה מיטבית לטיפולים וקיצור זמן‬ ‫אשפוז‪.‬‬ ‫צוות הדיאטניות המורכב ממנהלת‬ ‫השירות וארבע דיאטניות‪ ,‬מטפל בחולים‬ ‫כרוניים‪ ,‬מונשמים‪ ,‬שיקומיים‪ ,‬חולי‬ ‫דיאליזה‪ ,‬סיעודיים‪-‬מורכבים‪ ,‬תינוקות‬ ‫וילדים‪ .‬הצוות עומד לרשות החולים ובני‬ ‫משפחותיהם במתן מידע והדרכה בכל‬ ‫הנוגע לתזונה‪.‬‬ ‫שיטת העבודה‪:‬‬ ‫•‬ ‫איתור חולים בסיכון תזונתי ‪ -‬הערכת מצבו‬ ‫התזונתי של כל מאושפז בעזרת אנמנזה‪,‬‬ ‫בדיקות מעבדה‪ ,‬מדדים פיזיולוגיים )משקל‪,‬‬ ‫גובה( ורקע רפואי‪.‬‬ ‫•‬ ‫מעקב שוטף אחר חולים במצב תזונתי ירוד‬ ‫צוות שירותי תזונה‬ ‫או בסיכון להתדרדרות‪ ,‬על ידי מדידות‬ ‫פיזיולוגיות ובדיקות מעבדה‪ .‬בעזרת נתונים‬ ‫אלה בוחן הצוות ומעריך את יעילות הטיפול‬ ‫התזונתי ומשנה אותו בהתאם לנדרש‪.‬‬ ‫•‬ ‫טיפול בחולים במצב תזונתי ירוד ע"י מתן‬ ‫תמיכה תזונתית מתאימה‪.‬‬ ‫סינמטראומה בסינמטק‬ ‫הדיאטניות‪ ,‬בשיתוף צוות המטבח‪ ,‬דואגים‬ ‫לתפריט עשיר ומגוון‪ ,‬העומד בהנחיות‬ ‫משרד הבריאות‪ .‬התפריט מותאם לחולה‬ ‫על פי צרכיו המיוחדים ויכולתו הפיסית‬ ‫והוא מוגש בארבעה מרקמים שונים‪ :‬רגיל‪,‬‬ ‫רך‪ ,‬מחיתי וטחון‪ .‬לכל מטופל תפריט אישי‬ ‫שנבנה לפי העדפותיו והמספק לו את כל‬ ‫צרכיו התזונתיים‪ .‬התאמת המזון נעשית‬ ‫בשיתוף קלינאית תקשורת האחראית על‬ ‫בחינת מנגנון הבליעה של המאושפז‪.‬‬ ‫בחולים המוזנים דרך צינור הזנה‪ ,‬קובעת‬ ‫הדיאטנית בהתאם לצרכי המטופל ומצבו‬ ‫הרפואי את סוג ההזנה‪ ,‬המינון והקצב‬ ‫שיינתן‪ .‬מעבר לעבודה היומיומית‪ ,‬מדריכות‬ ‫הדיאטניות את הצוותים המטפלים ומרצות‬ ‫בנושאים תזונתיים‪.‬‬ ‫מיכל קרייטר‪ ,‬מנהלת שירותי תזונה‬ ‫וצוות הדיאטניות‪ :‬חניתה אנג'ל‪-‬יהוד‪,‬‬ ‫ענבל בוקסרמן‪ ,‬יערה בן הרא"ש‪,‬‬ ‫הדר לנקרי‬ ‫ד"ר אפרים יאול‪:‬‬ ‫שיחות על הזדקנות ורפואה‬ ‫פרופ' ברום פותח את סדרת ההרצאות‬ ‫שיתוף פעולה בין המרכז של ביה"ח הרצוג לטיפול בפסיכוטראומה לבין‬ ‫סינמטק ירושלים‪ ,‬הביא לפתיחת קורס חדש לציבור – סינמטראומה‪.‬‬ ‫זוהי סידרה בת שמונה מפגשים חודשיים העוסקת בקשר בין קולנוע‬ ‫לטראומה והמוגשת ע"י מיטב מומחי מרכז הטראומה ביניהם‪ :‬פרופ' דני‬ ‫ברום‪ ,‬ד"ר רות פת‪-‬הורנצ'יק‪ ,‬ד"ר נעמי באום וד"ר קרל הוכהאוזר‪.‬‬ ‫בסדרת ההרצאות בסינמטק‪ ,‬ינותחו סרטים העוסקים בחוויות‬ ‫טראומטיות‪ ,‬והדנים בנפש האדם החווה ומעבדת חוויות אלה‪ .‬כל‬ ‫הרצאה תקושר לתוכנית שמפעיל מרכז הטראומה‪ .‬בין הסרטים‬ ‫שינותחו‪" :‬לבנון" )ישראל ‪" ,(2009‬פריחת הדובדבן" )גרמניה ‪,(2008‬‬ ‫ו"דבר אליה" )ספרד ‪.(2002‬‬ ‫סדרת ההרצאות מסתיימת ב‪.23.6.11-‬‬ ‫היכנסו ליו‪-‬טיוב וצפו בסרט תדמית של בית החולים הרצוג ‪:‬‬ ‫בית חולים הרצוג – האגף החדש ע"ש סמסון‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=AgtrewYOcKs‬‬ ‫או חפשו ביוטיוב‪Herzog Hospital :‬‬ ‫ב‪ 1.12.10-‬הושק בערב חגיגי‬ ‫בהיכל שלמה בירושלים‪ ,‬ספרו‬ ‫החדש של ד"ר אפרים יאול‪,‬‬ ‫מנהל מחלקת סיעוד מורכב‪:‬‬ ‫"האדם המבוגר בפרשה‪ :‬שיחות‬ ‫על הזדקנות ורפואה בהקשרים‬ ‫מפרשת השבוע"‪.‬‬ ‫הספר מבוסס על דפים שבועיים‬ ‫שהפיץ ד"ר יאול בשנתיים‬ ‫האחרונות‪ ,‬בהם סקר פרשנות לפסוק בפרשת השבוע ובהמשך‬ ‫הרחיב בנושא גריאטרי הקשור לפרשה‪.‬‬ ‫בספר‪ ,‬המיועד למבוגרים ולילדים המטפלים בהוריהם‪ ,‬נסקרים‬ ‫מצבים רפואיים שכיחים ותהליכים הקשורים לגיל המבוגר‪ ,‬והכל‬ ‫מנקודת מבט אישית‪ ,‬מקצועית‪ ,‬מעשית ואופטימית‪.‬‬ ‫בין הנושאים העולים‪ :‬הזדקנות מוצלחת‪ ,‬השפעת גורמים גופניים‪,‬‬ ‫נפשיים וחברתיים על הזקנה והבחנה בין מחלה לתהליך הזדקנות‪.‬‬ ‫הספר מוקדש לאמו של ד"ר יאול‪ ,‬רחל יאול ז"ל‪ ,‬שהייתה שותפה‬ ‫בשנותיה האחרונות לכתיבתו‪ .‬את הספר מעטרים ציוריה של האם‪.‬‬ ‫מערכת חדשות הרצוג‪ :‬יו"ר ‪ -‬אורנה כהן‪ ,‬משנכ"ל; עורכת ומפיקה ‪ -‬אילת מישור‪ ,‬דוברת‬ ‫צילום‪ :‬מחלקת יח"צ עיצוב והדפסה‪ :‬דפוס ספירים‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫חוקרי הרצוג בקדמת המחקר‬ ‫פרופ' דויד גרינברג‪ ,‬מנהל המרפאה לבריאות הנפש של ביה"ח הרצוג‪ ,‬פרסם עם פרופ' יונתן הופרט מהאוניברסיטה העברית ב‪Current -‬‬ ‫‪ Psychiatry Report‬את המאמר‪ ,"Scrupulosity: A Unique Subtype of Obsessive-Compulsive Disorder" :‬הסוקר את תופעת‬ ‫ה‪ Scrupulosity-‬בה עסוקים מטופלים במחשבות חוזרות או טכסטים חוזרים בנושא דת‪ .‬המאמר מראה כי התופעה קשורה לאוכלוסיה‬ ‫המייחסת ערך גבוה לדת אך אין בו הוכחה שהדת גורמת לתופעה‪.‬‬ ‫פרופ' אוריאל הרסקו‪-‬לוי‪ ,‬מנהל אגף פסיכיאטריה‪ ,‬כתב פרק בספר ‪Brain Protection in Schizophrenia, Mood and Cognitive‬‬ ‫‪ Disorders‬שערך פרופ' מיכאל ריצנר בהוצאת ‪ Springer Verlag‬היוקרתית‪ .‬הפרק ‪ -‬תפקיד האוקסיטוצין בהפרעות נוירו פסיכיאטריות‪:‬‬ ‫מנגנוני הגנה מוחיים בסכיזופרניה והפרעות קוגנטיביות ומצב רוח ‪ -‬עוסק בהשפעת הורמון האוקסיטוצין בהפרעות נוירופסיכיאטריות שונות‬ ‫מהלידה ולאורך החיים‪.‬‬ ‫ד"ר אפרים יאול‪ ,‬מנהל מחלקת סיעוד מורכב‪ ,‬פרסם ב‪ Journal of Palliative Medicine -‬את המאמר‪,"The physician & medical :‬‬ ‫"‪ ,staff home condolence visit‬העוסק בשאלה מתי מסתיים תפקיד הרופא והצוות בביה"ח‪ :‬עם פטירת החולה או רק אחרי תמיכה‬ ‫במשפחת החולה בתקופת האבל‪.‬‬ ‫ד"ר אסתר‪-‬לי מרקוס‪ ,‬מנהלת מחלקות מונשמים וגריאטריה חריפה וצוות מחקר‪ ,‬פרסמו ב‪World Journal of Gastrointestinal -‬‬ ‫‪ Endoscopy‬את המאמר‪ ,"Esophageal obstruction due to enteral feed bezoar: A case report and literature review" :‬המציג‬ ‫תופעה בחולים המוזנים דרך זונדה‪.‬‬ ‫מאמרם של ד"ר רות פת‪-‬הורנצ'יק ופרופ' דני ברום ממרכז הטראומה וצוות מחקר‪ ,‬התקבל לפרסום ב‪Journal of Child & Adolescent -‬‬ ‫‪ .Trauma‬המאמר‪"Growing Up Under Fire: Building Resilience in Toddlers and Parents Exposed to Ongoing Missile :‬‬ ‫"‪ ,Attacks‬עוסק במצוקה פוסט‪-‬טראומטית של הורים וילדים החיים בשדרות תחת איום מתמשך של טילי קאסם‪.‬‬ ‫ד"ר יקיר קאופמן‪ ,‬מנהל מחלקת נוירופסיכו‪-‬גריאטריה ועו"ס יונית צברי‪ ,‬הציגו בכנס בינלאומי לרפואה אינטגרטיבית שהתקיים במרכז‬ ‫הקונגרסים בירושלים‪ ,‬מודל ייחודי לשילוב שרות חדש בבי"ח‪ ,‬בתוך צוות רב מקצועי‪ .‬זאת‪ ,‬עפ"י ניסיון ביה"ח הרצוג בשילוב שירות התמיכה‬ ‫הרוחנית‪.‬‬ ‫ד"ר שי שוהם‪ ,‬ממחלקת מחקר‪ ,‬יציג בכנס השנתי ה‪ 19-‬של האגודה הישראלית למדעי המוח שיתקיים באילת‪ ,‬תוצאות ראשונות של מחקרו‬ ‫על מעורבות המוחון )הצרבלום( בתופעת הרעד במחלת פרקינסון‪ .‬המחקר מבוסס על דוגמאות מוחון מבנק רקמות במיאמי‪-‬ארה"ב‬ ‫ואוקלנד‪-‬ניו זילנד‪ ,‬שמקורן בחולים שתרמו את מוחם למדע‪.‬‬ ‫פרופ' גבי שפלר‪ ,‬הפסיכולוג הראשי של ביה"ח הרצוג‪ ,‬הרצה במכללה לביטחון לאומי בהרצליה בנושא‪" :‬מבט פסיכולוגי על תופעת ההתבה־‬ ‫מות בצבא‪ :‬מטרטורים עד פשעי מלחמה"‪ .‬בהרצאתו בפני קצינים בכירים בצה"ל ובצבאות אחרים בעולם‪ ,‬ניתח את תופעת המעבר הלא‬ ‫מורגש אך הניתן לאיתור בצבא‪ ,‬מטרטורים לפשעי מלחמה‪ ,‬ודן בהתרחשויות נפשיות אפשריות של חיילים ומפקדים הנוקטים באמצעי‬ ‫שליטה וכוח בשרות מטרות צבאיות ומעבר להן‪.‬‬ ‫הרצאות ופעילויות בביה"ח‬ ‫הרצאות רפואיות לצוות ביה"ח‬ ‫הרצאות אגף פסיכיאטריה‬ ‫ימי ד'‪ ,12.00 ,‬מרכז ההדרכה ע"ש לילי סילבר‪ ,‬קומת כניסה‬ ‫הרצאות חודש מרץ יפורסמו על לוח המודעות‪.‬‬ ‫ימי ה'‪ ,8.30 ,‬מרכז ההדרכה ע"ש לילי סילבר‪ ,‬קומת כניסה‬ ‫‪ 9.3.11‬ד"ר אשר קורקוס‪ ,‬מנהל מרפאת סכרת‪,‬‬ ‫שירותי בריאות כללית ‪ -‬ירושלים‬ ‫"תרופות ואינסולינים חדשים להורדת רמת הסוכר בדם"‬ ‫הצגות המקרים והרצאות ההעשרה נועדו לכל צוותי ביה"ח‪.‬‬ ‫המעוניין להציג נושא במסגרת הרצאות העשרה יפנה‬ ‫לד"ר אפרים יאול‪ ,‬מנהל מחלקת סיעוד מורכב‪.‬‬ ‫מועדון עיתונות לצוות רפואי‪-‬גריאטרי‬ ‫‪ 24.3.11‬ד"ר אפרים יאול‪ ,‬מנהל מחלקת סיעוד מורכב‬ ‫"סוגיות אתיות בסוף החיים"‬ ‫‪ 2.6.11‬ד"ר פסח ליכטנברג‪ ,‬מנהל מחלקת פסיכיאטריה גברים‬ ‫"חידושים בהבנה ומחקר של היפנוזה"‬ ‫מנהל התוכנית‪ :‬פרופ' אוריאל הרסקו‪-‬לוי‪,‬‬ ‫מנהל אגף פסיכיאטריה‪.‬‬ ‫ועידות וידאו בינלאומיות‬ ‫וע‬ ‫שלוש ועידות וידאו בינלאומיות נערכו‬ ‫לאחרונה בהרצוג בהשתתפות מרכזים‬ ‫רפואיים ואוניברסיטאות מארה"ב‪ ,‬קנדה‪,‬‬ ‫ירדן וישראל‪:‬‬ ‫‪ .17.11.10‬ועידת וידאו‬ ‫אוקטובר ‪ - 2010‬ועידת וידאו בנושא‪-‬‬ ‫"טיפול ‪ Deep Brain Stimulation‬במחלת אלצהיימר"‪ .‬המחלקה‬ ‫הנוירולוגית של ‪ Toronto Western Hospital‬הציגה מחקר על חולי‬ ‫אלצהיימר שטופלו באמצעות החדרת אלקטרודות למוח‪.‬‬ ‫נובמבר ‪ .2010‬מועדון עיתונות‬ ‫ימי ב'‪ ,12.00 ,‬מרכז ההדרכה ע"ש לילי סילבר‪ ,‬קומת כניסה‬ ‫המרצים בחודשים פברואר‪-‬מרץ‬ ‫ד"ר נמסטניק‪ ,‬ד"ר רודוי‪ ,‬ד"ר בורד‪ ,‬ד"ר ליפקין‪,‬‬ ‫ד"ר ברגשטיין‪ ,‬ד"ר קלוז'ני‪ ,‬ד"ר צוקרמן‬ ‫במפגשים‪ ,‬שנועדו לצוות הרפואי‪-‬הגריאטרי‪ ,‬מוצגים מחקרים‬ ‫מהספרות הרפואית ונושאים מתחום הגריאטריה‪.‬‬ ‫מנהלת התוכנית‪ :‬ד"ר ילנה צוקרמן‪ ,‬מנהלת מחלקות גריאטריה‬ ‫אקוטית ‪ 2‬וסיעוד מורכב‪-‬דיאליזה‪.‬‬ ‫נובמבר ‪ - 2010‬ועידת וידאו תחת הכותרת‪" :‬סימפטומים‬ ‫נוירופסיכיאטריים באלכוהוליסטים"‪ .‬בין הנושאים שנדונו‪ :‬מנגנוני‬ ‫הפרעות קוגנטיביות על רקע אלכוהוליזם וטיפול בהפרעות קוגנטיביות‬ ‫והתנהגותיות כתוצאה מאלכוהוליזם‪.‬‬ ‫דצמבר ‪ - 2010‬ועידת וידאו בנושא תמיכה רוחנית‪ ,‬בהשתתפות חברי‬ ‫ועדת המחקר הארצית לתמיכה רוחנית ומקביליהם בניו יורק ולוס‬ ‫אנג'לס‪ .‬המטרה‪ :‬חילופי ידע והעלאת אפשרויות לשיתופי פעולה‪.‬‬ ‫מנהל התוכנית‪ :‬ד"ר יקיר קאופמן‪ ,‬נוירולוג ביה"ח ומנהל המחלקה‬ ‫הנוירו‪-‬פסיכוגריאטרית‪.‬‬ ‫רווחת העובד – פעילויות – הצעות‬ ‫הפלגה לקפריסין ורודוס‬ ‫ב‪ 24.10.10-‬יצאו ‪ 33‬עובדים‪ ,‬חלקם‬ ‫עם בני זוג‪ ,‬להפלגה בת חמישה ימים‬ ‫לקפריסין ורודוס‪.‬‬ ‫חיה גורן‪" :‬ההפלגה הייתה מושלמת‪:‬‬ ‫מזג האויר – הים השקט והרגוע –‬ ‫הפעילות על הסיפון – האוכל – מצב‬ ‫הרוח – אווירת הביחד – הטיולים‬ ‫והנופים‪.....‬‬ ‫טיול כזה עוד לא היה בהרצוג‪ ....‬היה‬ ‫שווה לחכות"‪.‬‬ ‫כל משתתפי ההפלגה מודים‬ ‫להנהלה ולוועד העובדים על הטיול‬ ‫המהנה‪.‬‬ ‫לפני ההפלגה‬ ‫על הסיפון‬ ‫הטבות בבנקים‬ ‫הטבות למצטרפים ל"ביטוח ישיר"‬ ‫חברת "ביטוח ישיר" מעניקה‬ ‫הרצוג‬ ‫לעובדי‬ ‫הטבות‬ ‫המצטרפים‪:‬‬ ‫• ‪ 7%‬הנחה בביטוח המקיף‬ ‫לרכב‬ ‫• ‪ 5%‬הנחה בביטוח חיים‬ ‫ומשכנתא‬ ‫• ‪ 50%‬הנחה ל‪ 3-‬חודשים‬ ‫ראשונים בביטוח בריאות‬ ‫ובביטוח תאונות אישיות‬ ‫• מוקד חירום לרפואה פרטית‬ ‫עד הבית ולדיווח על תאונה‬ ‫והטבות נוספות‪...‬‬ ‫פרטים במשרד ועד העובדים‪.‬‬ ‫• הלוואות בתנאים נוחים‬ ‫לעובדי ביה"ח בבנק אוצר‬ ‫החייל‬ ‫• תנאים מיוחדים לעובדי הרצוג‬ ‫בעלי חשבון בבנק יהב‬ ‫קצרים‬ ‫מספטמבר ‪ 2010‬נוספו לביה"ח כ‪ 34-‬עובדים חדשים‪.‬‬ ‫מינויים חדשים‬ ‫עמי אילוז‬ ‫רונית בכר‪-‬גולדנברג‬ ‫שרון קרני‬ ‫בהצלחה!‬ ‫מונה לראש צוות‬ ‫מונתה לאחראית מחלקה‬ ‫מונתה למרפאה בעיסוק ראשית לתחומי גריאטריה ופסיכיאטריה‬ ‫עובדים שיצאו לגמלאות‬ ‫ממטבחונים‬ ‫אלה ביזר‬ ‫מפסיכוגריאטריה‬ ‫משה יטמניו‬ ‫מהמעבדה הקלינית‬ ‫ד"ר לובה נתן‬ ‫מהמרפאה הקהילתית לבריאות הנפש‬ ‫פרופ' ברוך שפירא‬ ‫איחולי בריאות טובה ואריכות ימים!‬ ‫ברכות‬ ‫לדניאלה גדז'‬ ‫לפרופ' דוד גרינברג‬ ‫לתומר הדר‬ ‫לפסח טננבאום‬ ‫ללבנת כהן‬ ‫למרים כהן‬ ‫לוורדה עמיר‬ ‫למיכל קרייטר‬ ‫לפרופ' גבי שפלר‬ ‫מהשרות הסוציאלי‬ ‫מהמרפאה הקהילתית לבריאות הנפש‬ ‫משיקום‬ ‫משירותי פיזיותרפיה‬ ‫משרותי סיעוד‬ ‫מקבלת חולים‬ ‫מהמרפאה הקהילתית לבריאות הנפש‬ ‫מנהלת שירותי תזונה‬ ‫מהמרפאה הקהילתית לבריאות הנפש‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫להולדת הבן‬ ‫להולדת הבן‬ ‫להולדת הבת‬ ‫להולדת הבן‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫להולדת הבת‬ ‫להולדת הנכד‬ ‫תנחומים‬ ‫ביה"ח הרצוג משתתף בצערם של העובדים‪:‬‬ ‫מילדים‬ ‫לודמילה טקץ'‬ ‫מכספים‬ ‫חנה לדרמן‬ ‫על מות אמה‬ ‫על מות אביה‬ ‫תאכל מרק ותהיה חזק!‪??.....‬‬ ‫אחד המאכלים הנפוצים בימי החורף הקרים הוא מרק משביע‪ ,‬מזין ומחמם‪ .‬אבל זכרו‪:‬‬ ‫הקטניות )שעועית‪ ,‬עדשים‪ ,‬אפונה‪ ,‬חומוס( עשירות בסיבים ובחלבון‪ ,‬אך ערכן הקלורי גבוה כשל פחמימות‪.‬‬ ‫מנת מרק קטניות שווה למנת פחמימה!‬ ‫מומלץ להכין מרק דל קלוריות מירקות שערכם הקלורי נמוך )קישוא‪ ,‬דלעת(‪.‬‬ ‫היזהרו משיטות הסמכה ‪ -‬הקרמה בגבינה צהובה‪ ,‬גריסים‪ ,‬סולת ‪ -‬המעשירות את המרק מבחינה קלורית‪.‬‬ ‫התוספות למרק )שקדי מרק‪ ,‬קרוטונים( עשירות מאד בשומן‪ ,‬מורידות את הערך התזונתי ומעלות את הערך הקלורי!‬ ‫שיהיה לנו חורף בריא!‬ ‫מצוות שירותי תזונה‬