דבר המערכת - ועד מתיישבי גוש קטיף

‫מערכת‪ :‬דפי בורנשטיין‪ ,‬חגית ירון‪ .‬גרפיקה‪ :‬נעמי טוקר‪ .‬צילום‪ :‬מרים אמיתי‪.‬‬
‫דבר המערכת‬
‫הדגל שלי‬
‫מידי שנה בשנה מתכנסים המוני בית‬
‫ישראל ומתייחדים עם חללי מערכות ישראל‬
‫והטרור‪ .‬זו התייחדות לשם זיכרון ולימוד‬
‫אשר מקשרת יחדיו את הרוגי המלכות‬
‫שמסרו נפשם למען האומה‪ ,‬עם בוני‬
‫המלכות שממשיכים למסור נפשם למען‬
‫האומה‪ .‬אמנם –“הרוגי מלכות אין כל בריה‬
‫יכולה לעמוד במחיצתם“‪,‬אך ליד מחיצתם‬
‫בוני‬
‫נמצאים‬
‫המלכות‪.‬‬
‫עוברות השנים וצבעו במשך הדורות‬
‫של מגן הדוד משתנה‬
‫בזמן שעם ישראל‬
‫מכחול לאדום ומאדום‬
‫לכחול‪ ,‬ימי שמחה גלה מארצו‪ ,‬ובזמן‬
‫וימי האבל זה מנת ששב לארצו‪ ,‬חברו‬
‫חלקו של עם ישראל‪ .‬יחדיו המטרות‬
‫חשבנו שאלו צבעיו והאידיאלים של‬
‫הבלעדיים של מגן הרוגי המלכות‬
‫הדוד ‪ ,‬כחול – אדום ובוני המלכות‪,‬‬
‫נפש‬
‫אך לצערנו נצבע מגן מסירות‬
‫הדוד בצבע נוסף – להקים ולהשלים‬
‫המלכות‬
‫כתום את‬
‫של עם ישראל‬
‫תורת ישראל וארץ ישראל‪ .‬לא בכדי נבחרו‬
‫בכפיפה אחת שני הימים יום הזיכרון ויום‬
‫העצמאות‪ ,‬זיכרון של עבר ‪ -‬מה עשו ומה‬
‫עשינו אנו למען‬
‫אנו תושבי גוש קטיף בניין המלכות של‬
‫שגלינו מעל ”שולחן עם ישראל תורת‬
‫וארץ‬
‫אבינו“ הולכים עם ישראל‬
‫ובניין‬
‫הדגל שלנו‪ ,‬עם הרקע ישראל‪,‬‬
‫הלבן המסמל את של הווה ועתיד‬
‫נצח ישראל עם פסי‬
‫– מה עושים ומה‬
‫התכלת המסמלים‬
‫את שתי הקומות‪ :‬נעשה להשלמת‬
‫הרוחנית והגשמית‪ ,‬המלכות של עם‬
‫תורת‬
‫ומגן הדוד שנותר ישראל‬
‫וארץ‬
‫עדיין בצבעו צבע ישראל‬
‫כתום‪ .‬ישראל‪.‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫חרטה על דגלה‬
‫אם במתכוון או לא במתכוון‪ ,‬לשאוף ולהגיע‬
‫למטרה קדושה זו של בניין המלכות בשיא‬
‫קומתה ותפארתה‪ .‬דגלה של מדינת ישראל‬
‫ברקע לבן אשר מסמל את הנצח והיופי האין‬
‫גיליון ד‘‪ 7 /‬ניסן תשע”א‬
‫סופי – נצח ישראל‪ .‬פסי התכלת מסמלים‬
‫את שתי הקומות של המלכות‪ ,‬הקומה‬
‫הרוחנית והקומה הגשמית‪ ,‬ובמרכז אותו‬
‫מגן דוד ידוע‪ ,‬אשר מוביל את עם ישראל‬
‫לדורותיו‪ ,‬המחבר את שלוש הצלעות של‬
‫עם ישראל‪ ,‬תורת ישראל וארץ ישראל‪.‬‬
‫מאז הקמת המדינה מונף דגלנו בכל רחבי‬
‫הארץ והעולם‪ .‬באירועים ממלכתיים‬
‫משמחים מונף הדגל לראש התורן‪,‬‬
‫ובאירועים עצובים מורד הדגל‪ .‬הדגל מהווה‬
‫סימן לעצם מצב חיינו וקיומנו בארץ ישראל‪.‬‬
‫מגן הדוד בצבעו הכחול במרכז הדגל‪ ,‬מסמל‬
‫את החיבור הנפלא שבין העם התורה‬
‫והארץ‪ .‬ברבות השנים מאז הקמת המדינה‬
‫שינה את צבעו‪.‬‬
‫בה‘ באייר כאשר מנהיגי עם ישראל התגלו‬
‫בשיא עוצמתם וגבורתם והכריזו על הקמת‬
‫המדינה‪ ,‬הונף הדגל בצבעו המקורי מגן‬
‫הדוד בצבע כחול‪ .‬אלפיים שנות גלות הגיעו‬
‫לקיצם‪ ,‬ואתחלתא דגאולה מתגלה והדגל‬
‫מונף בשיא עוצמתו ותפארתו‪.‬‬
‫פרצו מלחמות ופעולות איבה‪ ,‬מדינת ישראל‬
‫מוכה ע“י הטרור האיסלמי‪ ,‬וצבעו של מגן‬
‫הדוד השתנה לצבע אדום‪ .‬הדגל הנמיך את‬
‫קומתו‪,‬האבל הלאומי והאבל האישי חברו‬
‫יחדיו‪ .‬כתמי הדם ועשן השריפה עדיין ניכרים‬
‫סביב מגן הדוד האדום‪.‬‬
‫עוברות השנים וצבעו של מגן הדוד משתנה‬
‫מכחול לאדום ומאדום לכחול‪ ,‬ימי השמחה‬
‫וימי האבל ‪ -‬הם מנת חלקו של עם ישראל‪.‬‬
‫חשבנו שאלו צבעיו הבלעדיים של מגן הדוד‪,‬‬
‫כחול – אדום אך לצערנו נצבע מגן הדוד‬
‫בצבע נוסף – כתום‪.‬‬
‫לפני חמש שנים הרסה ממשלת ישראל‬
‫חבל ארץ יפהפה‪ ,‬גוש קטיף‪ .‬במשך כל‬
‫השנים בהם גרנו בגוש קטיף הנפנו את‬
‫הדגל למרומי השמים‪ ,‬צבעו הכחול של הים‬
‫וצבעיו הכחולים של הדגל העידו כאלף עדים‬
‫שפה השכינה שורה ופה גם פורחת התורה‪.‬‬
‫ממשלת ישראל החליטה להרוס ולעקור‬
‫ולסלק את השכינה מגוש קטיף‪ ,‬ובכך‬
‫נשתנה צבעו של מגן הדוד מכחול לכתום‪.‬‬
‫אנו תושבי גוש קטיף שגלינו מעל ”שולחן‬
‫נמצאים אנו כעת בתקופת אייר בהם‬
‫חלים ימים שבחרנו לכנותם ‪“-‬ימים‬
‫לאומיים“‪.‬‬
‫ימים של שמחה והודיה מחד ומאידך‬
‫טלטלות בנפש‪ ,‬מחשבות שונות‬
‫ותחושות מורכבות ביחס לשני‬
‫מושגים‪:‬‬
‫האחד‪-‬זיכרון על היבטיו השונים ברמה‬
‫הכללית והפרטית‪ ,‬והשני‪-‬עצמאות‬
‫במובנה הרחב מעבר לתאריך המציין‬
‫את יום היווסדה של המדינה‪.‬‬
‫בעלון זה אנו מבקשים להשמיע‬
‫את רחשי הלב והמחשבות של‬
‫החברים מהקהילות השונות ביחס‬
‫לתחושותיהם כלפי המדינה וסמליה‬
‫נוכח יום העצמאות הקרב ואת‬
‫הדרכים השונות בהם לקחו תושבי‬
‫הגוש את הזיכרון של הבית שנשאר‬
‫שם‪ ,‬אל הבתים החדשים ההולכים‬
‫ונבנים‪.‬‬
‫נאחל לכולנו כי בעזרת ד‘ נזכה‬
‫במהרה לחוות עצמאות אמיתית‬
‫במעגל האישי‪ -‬משפחתי‪ ,‬הקהילתי‬
‫והלאומי‪.‬‬
‫העורכות‬
‫אבינו“ הולכים עם הדגל שלנו‪ ,‬עם הרקע‬
‫הלבן המסמל את נצח ישראל עם פסי‬
‫התכלת המסמלים את שתי הקומות‪:‬‬
‫הרוחנית והגשמית‪ ,‬ומגן הדוד שנותר עדיין‬
‫בצבעו צבע כתום‪.‬‬
‫בימים אלה כאשר עם ישראל מניף את‬
‫דגלה של מדינתנו‪ ,‬ומתנוסס לו הדגל‬
‫מעל כל בית ומבני ציבור‪ ,‬מתחברים כולנו‬
‫לרגעי השמחה‪ ,‬לרגעי העצמה וההתעלות‬
‫של עם ישראל‪ ,‬ועם פרקי ההלל וההודאה‬
‫נתפלל מעומק ליבנו להחזרת חלקי ארצנו‬
‫הקדושה ולתקומתה השלימה של מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫חג עצמאות שמח‬
‫הרב ניסים מזרחי‬
‫‪1‬‬
‫גוש ד ו ר ש צ ד ק‬
‫מהנעשה בוועד‬
‫לתושבים שלום‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בסיכום חצי שנתי של שנת תשע“א‪ ,‬בס“ד אפשר לציין רשימה‬
‫מכובדת של נושאים שהגיעו לכלל ביצוע במסגרת מימוש המלצות‬
‫ועדת החקירה הממלכתית‪ ,‬בדרך החקיקה ובהחלטות ממשלה‪.‬‬
‫תיקון החוק הנוסף שעבר לפני מספר שבועות מסמל עבורנו נקודת‬
‫ציון משמעותית לפתרון סוגיות רלוונטיות מאוד לכ‪ 300-‬משפחות‬
‫של שוכרים פרטיים ומשפחות בעלות דירה עם וותק נמוך‪ ,‬זאת‬
‫מלבד החלטות ממשלה שסגרו תחומים נקודתיים נוספים‪.‬‬
‫היעדים המרכזיים העומדים בפנינו בחודשים הקרובים בתחום זה‪:‬‬
‫‪ .1‬סיוע פרטני למשפחות המתקשות מבחינה כלכלית להגיע לבית‬
‫הקבע ומציאת הפתרון הנכון ביותר ברמה המשפחתית דרך בניה‬
‫מרוכזת או כל דרך אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬מאבק לשינוי בוועדה המיוחדת בהתאם להמלצת ועדת‬
‫החקירה בנושא סמכויות הועדה‪.‬‬
‫‪ .3‬סיום החקיקה בנושא החקלאים ובנושא ערך הכינון‪.‬‬
‫בדרך החקיקה והועדה המיוחדת נסגרו הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬סיום חוק העסקים ופרסום התקנות‪.‬‬
‫‪ .2‬סיום השוואת הפיצוי לישובים לא מוכרים‪.‬‬
‫‪ .3‬סיום סוגיית שוכרים פרטיים‪.‬‬
‫‪ .4‬סיום הפיצוי לציוד‪.‬‬
‫‪ .5‬תיקון מקדם הוותק ומס רכישה‪.‬‬
‫בנושא ישובי הקבע אנו עדים להתקדמות במקומות רבים‪ .‬בראשם‬
‫המעבר הראשון של קהילות שלמות לישובים חדשים‪ ,‬אשר קמו ”יש‬
‫מאין“ החל בישובי חלוצה‪ ,‬דרך משפחות ראשונות בגני טל וכלה‬
‫במעבר לאתרים זמניים בתוך ישובי הקבע בניר עקיבא ובנווה ים‪.‬‬
‫במקביל משפחות רבות מתקדמות בתכנון ובבניית ביתם באתרים‬
‫השונים ‪ -‬לכולן בהצלחה‪.‬‬
‫בתחום התודעה הציבורית יכולים אנו לציין את יום גוש קטיף‬
‫במערכות החינוך – בכ“ב שבט השנה‪ ,‬כאירוע שיא מבחינת החשיפה‬
‫והעלאת התחום ברמה הרחבה ביותר‪ ,‬בד בבד עם התחלת העבודה‬
‫במרכז קטיף‪ ,‬כגוף ממלכתי בראשותו של מוכי בטר והעברת תחומים‬
‫לאחריות וביצוע של המרכז‪.‬‬
‫היעד המרכזי בתחום זה‪ :‬מיצוב יום השנה בחודש אב כאירוע לאומי‬
‫שאיננו רק ”בעיה“ של אנשי גוש קטיף אלא מהווה חלק מהותי‬
‫ומשמעותי לחברה בישראל ‪ .‬האתגר בנושא זה מתרכז סביב היכולת‬
‫להגיע לשאלות ולנקודות הרלוונטיות גם היום בציבור הרחב‪ ,‬נקודות‬
‫אשר סיפור גוש קטיף העלה בעת העקירה בעוצמות גבוהות למרכז‬
‫הבמה‪ ,‬כל זאת ללא טשטוש העמדה הברורה שלנו‪.‬‬
‫שתי נקודות מרכזיות שלא הגיעו לסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬חקלאים שלא חוזרים לעסוק בחקלאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערך כינון לאלו שחזרו לעסוק בחקלאות ולהקמת עסקם מחדש‪.‬‬
‫בנושאים אלו הוגשו בתאום שתי הצעות חוק‪ :‬חקלאים שלא חוזרים‬
‫לפעילות ‪ -‬ביוזמת ועד החקלאים וחוק בנושא ”ערך כינון“ ‪ -‬ביוזמת‬
‫ועד המתיישבים‪.‬‬
‫נקודות אלו בצירוף סגירת השומות הפרטניות )שכפי הנראה יגיעו‬
‫לסיכום סופי בימים אלו ( סוגרות את נושא הפיצוי הרוחבי‪.‬‬
‫בפגישות רבות שקיימנו עם שרים וח“כים בחודשים האחרונים‬
‫העלנו את ציפייתנו מהממשלה הנוכחית‪ ,‬לסיים בחקיקה ובהחלטות‬
‫ממשלה את כל רשימת הנושאים למימוש וביצוע‪ ,‬ולא להשאיר זאת‬
‫לתקופה נוספת שעלולה ל“התנגש“ בהכרזה על בחירות‪ ,‬תקופה בה‬
‫היכולת לבצע חקיקה ו‪/‬או החלטות ממשלה הופכת להיות מוגבלת‬
‫מאוד‪.‬‬
‫בברכה ובהצלחה‬
‫דורון בן שלומי‬
‫גוש שומר זכרונות‬
‫בס”ד‬
‫גוש קטיף‬
‫פרק בסיפור הישראלי‬
‫בואו לפגוש את סיפור ההתיישבות של גוש קטיף‬
‫במרכז המבקרים של גוש קטיף בניצן‬
‫במרכז המבקרים אפשר לקיים סיור חוויתי‬
‫הכולל צפייה בסרטים ייחודיים ובמיצגים אמנותיים‬
‫פרי עבודתם של תושבי הגוש‪.‬‬
‫ההדרכה מתבצעת ע”י תושבי הגוש המשלבים‬
‫בהדרכה את סיפורם האישי והאותנטי‪.‬‬
‫ונבנתה עיר על תילה‬
‫התכנים בהם עוסק המרכז עומדים סביב הציר של ”ונבנתה עיר על‬
‫תילה” המספר את סיפורו של גוש קטיף על שכבותיו השונות‪:‬‬
‫‪ 35‬שנות התיישבות‪ ,‬בנית החקלאות והקהילה‪ ,‬עולם התורה‬
‫והתרבות‪ ,‬החינוך וההתמודדות עם הטרור‬
‫תקופת המאבק והעקירה‬
‫תקופת התלישות באתרי הקראוונים‬
‫היכולת לאסוף את הכוחות לבניה ולצמיחה מחדש‪.‬‬
‫כדאי לדעת‪ :‬בשנת תשס”ח ‪ 2008‬חוקקה הכנסת את חוק‬
‫מורשת גוש קטיף וצפון השומרון‪ .‬מכוח חוק זה הוקם מרכז‬
‫קטיף אשר מפעיל את מרכז המבקרים בניצן‪.‬‬
‫ניתן להוסיף לביקור במרכז קטיף סיורים באתרים הזמניים‪,‬‬
‫ביישובי הקבע ובמשקים חקלאיים מתחדשים‪.‬‬
‫הסיורים יכולים להיערך שעתיים‪ ,‬חצי יום ויום שלם‪.‬‬
‫ניתן לערוך את הסיור בדגשים שונים‪ :‬מנהיגות במבחן‪,‬‬
‫נוער‪ ,‬אמונה וריאליה‪ ,‬חקלאות ועוד‪.‬‬
‫אתרים קרובים‪ :‬חולות ניצנים‪ ,‬בית ספר שדה שקמים‪,‬‬
‫אנדרטת ”יד לאישה הלוחמת”‪ ,‬חוף ניצנים‪ ,‬מרכז המבקרים‬
‫אשדוד‪ ,‬פארק לאומי אשקלון ‪ ,‬גבעת ”תום ותומר”‪,‬‬
‫קיבוץ נגבה ועוד‪...‬‬
‫חוויה של מפגש עם‬
‫סיפור ציוני של בניה‬
‫שבר וצמיחה‪.‬‬
‫ציטוט מס‬
‫¬‪«²¥‬‬
‫œ‪«¡¨³µ‬‬
‫œ‪Ÿ¡Ÿµ‬‬
‫‪¬®¬Â© ©„Ã‬‬
‫‪4‬‬
‫©‪¸®µÀÂ‬‬
‫¿‪¶²¹¿²¹‬‬
‫פר האורחים‪:‬‬
‫‪¶²µÂ®Á²µ‬‬
‫‪¶²µÂ®Á²µ‬‬
‫”תו‬
‫ומלמדדהת על חוויה מרגשת‬
‫פר‬
‫ק‬
‫המדינה‪ ,‬הזכ חשוב בתולדות‬
‫רון והעבר‪”...‬‬
‫לפרטים נוספים‪ :‬מרכז קטיף‪-‬‬
‫‪ 077-4324101 ,077-4320515‬פקס‪077 4324102 -‬‬
‫‪077-4324102‬‬
‫אורית ברגר‪[email protected] 054-5953953 :‬‬
‫ח‬
‫וויה היוצרת נדבך משמעותי‬
‫בז‬
‫הות‬
‫היהודית‪ -‬ישראלית‬
‫של כולנו‪.‬‬
‫שלומית‪ .‬נתיב העשרה‬
‫‪w w w . g u s h k a t i f . c o . i l‬‬
‫תושבי גוש קטיף היקרים‪-‬‬
‫אנו מזמינים אתכם לבקר במרכז קטיף‬
‫עם משפחותיכם ויקיריכם‪ ,‬לבד או ביחד‪.‬‬
‫‪..054-5953953‬‬
‫‪054-59‬‬
‫לתיאום סיורים אפשר ליצור קשר עם אורית ברגר‬
‫‪óéè÷ ùåâ éáùééúî ãòå‬‬
‫‪ø”ò‬‬
‫‪Friends of Gush Katif‬‬
‫‪3‬‬
‫גוש לאומי‬
‫‪4‬‬
‫ימים לאומיים‬
‫יום העצמאות‪-‬אחרי העקירה מהגוש‪ .‬יש על מה לחגוג??‬
‫הימים והמועדים הלאומיים‪ ,‬המתרגשים עלינו בקרוב‪,‬שוב מעוררים מגוון של רגשות בלב‪.‬‬
‫העקירה מגוש קטיף שטילטלה את מכלול חיינו לא פסחה גם על נקודת המפגש הפנימית‬
‫של כל אחד מאיתנו עם ארצנו ומדינתנו‪.‬יצאנו לשטח להיפגש עם הקולות השונים בקרבנו‬
‫ביחס ליום העצמאות אז והיום‪ .‬בקשנו לשמוע מה טומנת בחובה המילה עצמאות עבור‬
‫תושבי הגוש‪ ,‬והאם הם בוחרים לחגוג ולציין יום זה? האם יש שינוי בגישה ‪,‬בהתייחסות‬
‫לימים אלו או בהתנהגות בהם‪ -‬לאמור‪ :‬האם אז הנפנו את הדגל בגאווה והיום מאז העקירה‬
‫הוא נותר בארון או רק מונף בצינעה? האם שירת התקווה נשמעת בקהילותינו השונות‬
‫כבעבר‪ ,‬או שהתחושה כי השורה ‪“:‬להיות עם חופשי בארצנו“ שעדיין מתעכבת מלהתממש‪,‬‬
‫אולי לא מאפשרת לנו לתת להמנון להתנגן? ובפרקי התפילה וההודאה ‪,‬היכן אנו נמצאים?‬
‫האם אנו נלחמים על הזכות להתחזן בתפילת ההלל ביום העצמאות ובתפילה לשלום‬
‫המדינה ולחיילי צה“ל‪ ,‬או שמפאת גודל הכאב והכעס שלא נרגע‪ ,‬אנו בוחרים להמתין בחוץ‬
‫עד שהש“ץ יסיים ? יצאנו לשמוע להקשיב ולאסוף מקבץ מהתחושות והקולות שבקרבנו‪,‬‬
‫חמש וחצי שנים אחרי‪...‬ערב יום הולדתה ה‪ 63-‬של מדינת ישראל‪.‬‬
‫עבור בת שבע סלב מניסנית אין שינוי‬
‫בהתייחסות הרעיונית ובחשיבות יום‬
‫העצמאות אלא במוטיבציה הפנימית‬
‫לציין את הסממנים החיצוניים‪” .‬בעוד‬
‫שבגוש חשתי כמיהה להניף את הדגל‬
‫כמה שבועות מראש“‪ ,‬היא אומרת‪,‬‬
‫“היום אני לא חשה צורך למהר‬
‫ולהניפו ואני עושה זאת למען בני‬
‫הקטן על מנת שידע שיש לנו מדינה‪“.‬‬
‫היחס לחיילים נשאר אצלה חם ועדיין‬
‫רואה בהם ילדיה‪ ,‬וזאת לדבריה תודות‬
‫לכך שבחרה לעזוב את הגוש שבוע לפני‬
‫בכוחות עצמה‪ ,‬ובכך נמנעה מעימות עמם‬
‫וההערצה אליהם נותרה‪.‬‬
‫אצל משפ‘ דהן שמעון ויסכה מנו“ד‬
‫התרחש תהליך הדרגתי‪“ :‬בשנה הראשונה‬
‫לאחר הגירוש לא חגגנו את יום העצמאות‪.‬‬
‫היינו כעוסים ועצובים ולא כל‪-‬כך ברורים‪.‬‬
‫בעצם כעסנו על המדינה כמו שכועסים על‬
‫ילד שעשה לנו משהו רע‪ ,‬שבגד בנו‪ .‬לאחר‬
‫שנה הבנו שגם ילד שבגד בנו נשאר הילד‬
‫שלנו‪-‬המדינה שלנו‪ ,‬ואנו נמשיך לחגוג לו‬
‫יום הולדת ונמשיך לחגוג את עצמאותה של‬
‫המדינה‪ .‬לאחר שנה אפילו שמחנו שיש לו‬
‫יום‪-‬הולדת ולבשנו לכבודו בגדים חגיגיים‪-‬‬
‫לבשנו חגיגי ביום העצמאות‪.‬לאחר שנה‬
‫תלינו לו אפילו שלט בחוץ שכולם ידעו‬
‫שאנו שמחים ביום ההולדת שלו‪ ,‬ותלינו‬
‫מחוץ לביתנו דגל‪.‬אנו כועסים על הגירוש‬
‫אך מודים להקב“ה שנתן לנו מדינה‪“...‬‬
‫למזל צאייג מגני טל קשה לשמוע‬
‫כשכועסים על המדינה או יוצאים נגדה‪” .‬זו‬
‫מדינתי היחידה אני גאה בה‪ ,‬אמסור נפשי‬
‫עליה ואעשה הכל עבורה‪ .‬להורי לא היתה‬
‫מדינה והם חיו בגלות כנרדפים וגם שם‬
‫מתוך זקיפות קומה הרימו דגל ואז החל‬
‫הפוגרום‪ .‬אנו בראשית צמיחת גאולתינו‪.‬‬
‫המנהיגות הקלוקלת תתחלף‪ ,‬וארצנו גם‬
‫אם היא בשלטון זה אין מצב שלא נשמח‬
‫ביום העצמאות ולא נאהב אותה‪ .‬אנו יודעים‬
‫מה היה לפני ומה אחרי הקמתה‪“.‬‬
‫חננאל דוד נמיר מנווה דקלים עבר תהליך‬
‫ממצב בו אחרי הגירוש לא רצה להתגייס‬
‫לתחושה כי ”נפקחו לי העיניים בקטע של‬
‫תפיסת עולם האומרת שיש לקחת את‬
‫הטוב שבעולם ולהסתכל על הצד הזה ואת‬
‫הרע לתקן‪ .‬על כן ביום העצמאות אגיד‬
‫הלל מתוך תחושת הודאה להקב“ה על‬
‫המציאות הטובה תוך כדי הבנה שיש בעיה‬
‫עם המנהיגות החילונית שללא עיניים של‬
‫תורה והנהגות כשרות‪ ,‬מגיעה גם לעיוותים‬
‫כמו הגירוש“‪ .‬לאחרונה התגייס ממקום של‬
‫רצון לנסות ולשנות מבפנים‪.‬‬
‫יעל ממן מנצ“ח הביטה על כל מהלך‬
‫העקירה מלמעלה‪ ,‬ממבט אמוני‬
‫יותר‪ .‬גם היא מונעת מתוך הגישה‬
‫של לשנות מבפנים וחושבת ש ”לא‬
‫להתפלל לשלום המדינה זו טעות כיון‬
‫שאנו חיים כאן ושולחים את ילדינו‬
‫לצבא על מנת שיתרמו‪ .‬דווקא אקט‬
‫של להתגייס להשפיע ולהניף דגל‬
‫וכו‘ יראה לציבור שלא יודע ולא מבין‪,‬‬
‫את היכולת שלנו שלמרות מה שהיה‬
‫אנו בוחרים ללכת קדימה ולצמוח מתוך‬
‫המשבר“‪.‬‬
‫המושג עצמאות לוקח את חננאל דוד‬
‫ליכולת ”ללכת עם האמת והאומץ שלנו‬
‫לא מהמקום הדורסני כלפי האחר‪ ,‬כי אם‬
‫מתוך הבנה שבמוסר היהודי יש חוקים מאד‬
‫ברורים וזה מתחשב בכולם ויורד לפרטים‬
‫הקטנים‪“.‬‬
‫המעבר של איריס חמו וחברי קהילתה‬
‫למבקיעים מבטא בעיניה את עצמאותם‬
‫הקהילתית של אנשי פאת שדה‪“.‬כשהגענו‬
‫למבקיעים‪ ,‬הקמנו ישוב מחדש‪-‬ישוב שהיה‬
‫מת‪ ,‬ישוב של ניצולי שואה שכולם סיעודיים‬
‫שם‪ ,‬והנה הגענו עם דור צעיר וכוחות‬
‫גוש לאומי‬
‫והפחנו במקום מחדש עצמאות שמחה‬
‫וחיים“‪ .‬עם האופטימיות שלה ללכת קדימה‬
‫היא מחנכת את ילדיה ש“כל מקום שכביכול‬
‫קמל‪ ,‬הפסולת של מה שנישאר מחיה דברים‬
‫אחרים שיקומו ויבנו על גביו“‬
‫ליהודה מעודי ממורג‪ ,‬כלוחם במלחמת‬
‫לבנון נשאר כבוד גדול לדגל ולשירת המנון‬
‫התיקווה‪.‬עם זאת בפן האישי‪ ,‬בעוד שבמורג‬
‫חש ייחודיות וסמליות מיוחדת בעת ציון‬
‫הטקסים הללו‪ ,‬היום חסרים לו מאד המקום‬
‫והאווירה ההיא‪.‬‬
‫אך יש גם מי שהדברים נחווים אצלם קצת‬
‫אחרת‪:‬‬
‫לבת‪-‬אל אפשטיין מתל קטיפא למשל‪ ,‬קשה‬
‫לומר הלל ביום העצמאות ולכן משפחתה‬
‫אומרת אותו ביום ירושלים‪ .‬היא חשה כי אי‬
‫אפשר להגדיר אורח חיים והתנהלות של‬
‫מסירת שטחי א“י לאויב וחוסר תגובה לפיגוע‬
‫הקשה שחוינו באיתמר‪ ,‬כמצב של עצמאות‬
‫אלא כבריחה מהתמודדות וראית המציאות‪.‬‬
‫”באופן פנימי כואב לי וקשה לי לראות‬
‫שהמדינה כאילו חוגגת עצמאות כשהיא‬
‫בעצם לא עצמאית“‪ .‬הגירוש עבורה נתפס‬
‫כסטירת לחי מהמדינה‪” ,‬סטירה שהעירה‬
‫אותנו ופקחה את עיננו להבין כי יש לראות‬
‫דברים באופן שונה ולא ללכת בראש מושפל‪“.‬‬
‫כפועל יוצא מכך למשל‪ ,‬נוסח התפילה לשלום‬
‫המדינה ולחיילי צה“ל שונה אצלה בהתאם‪.‬‬
‫ואם הזכרנו את התפילה אז למשה לקס מנו“ד‬
‫יש תחושת צביטה בלב‪ ,‬ביום העצמאות בכל‬
‫שנה מאז הגירוש‪ .‬הוא שר את המנון התקוה‬
‫בלב ואומר הלל ”כי השכל מבין שיש על מה‬
‫להודות אך הלב‪-‬קשה לו“‪ .‬הוא מנסה לא‬
‫להיות הש“ץ בתפילה לשלום המדינה והוא‬
‫גם לא עומד בעת שהיא נאמרת‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬עזרא אלדר מגני טל מחכה עד‬
‫שישנו רשמית את נוסח הברכה לחיילי צה“ל‬
‫ועד אז הוא יוצא מביהכ“ס בעת אמירתה‬
‫ואמירת התפילה לשלום המלכות‪” .‬אני לא‬
‫מוכן להתפלל למען מנהיגות שכזו ומתקשה‬
‫גם לסלוח לה על שהפכה את הדגל לכלי‬
‫שעמו באו לגרשנו‪ .‬כשיחלו לדבר באופן אחר‬
‫מהכיוון של גירוש נוסף‪ ,‬ארגיש שזה יהיה‬
‫תיקון“‪ .‬עם זאת הלל הוא אומר ללא קושי ”כי‬
‫אין לי נגד רבש“ע דבר“‪.‬‬
‫ליעל גבריאלי מנו“ד לא היו ספקות‪ .‬היא‬
‫הודיעה נחרצות ברגע הגירוש כי ”איש לא‬
‫יקח מאיתנו את הדגל‪ ,‬לא את האמונה ולא‬
‫את אהבתנו למדינה למרות שהשתמשו בזה‬
‫למעשה כ“כ רע“‪ .‬לכן משפחתה יצאה מהבית‬
‫עם דגל מורם ומאז הם ממשיכים להניפו‪.‬‬
‫אצל בת שבע אבני מעצמונה השינוי התרחש‪,‬‬
‫אך לא בנוגע לאמירת ההלל או לדגל כי אם‬
‫”בהבנה שצריך להגביר את הקשר בין חלקי‬
‫העם השונים בכדי שגם בערכים ובתפיסות‬
‫העולם נוכל לבנות משהו משותף‪ ,‬ושאסור‬
‫לנו להישאר עם עצמינו ובהבנותינו‪“.‬‬
‫אשרק‘ה מבצרי מכפ“ד מרחיב ברוח דבריה‬
‫של בת שבע את ההבנה כי‪“ :‬יש לשאוף ולתקן‬
‫את הערבות ההדדית שבעם ישראל‪ .‬הכואב‬
‫בגירוש היה הפגיעה במתיישבים שנשלחו‬
‫ע“י ממשלות ישראל“ ‪.‬בנוסף לכך הוא מדבר‬
‫על הצורך להעמיק את השייכות‪ ,‬ההבנה‬
‫והאמונה בקשר לא“י בחינוך ובהתיישבות‪.‬‬
‫אמרנו התיישבות? ועוד לא הזכרנו את‬
‫ניצה כהן החווה את התיישבותה של קהילתם‬
‫בנוה ים כתהליך עצמאות שהחזירה לימים‬
‫עברו‪” .‬בנינו משהו חדש כפי שעשיתי ברפיח‬
‫ים לפני ‪ 24‬שנים‪ .‬אנו חוזרים ונהיים צעירים‪,‬‬
‫שוב מקימים את כל הוועדות‪ .‬כאן זו קהילה‬
‫חדשה עם חשק ורצון לחבר ישן וחדש‬
‫ומטרות ארוכות טווח קדימה“‪ .‬עבור ניצה‬
‫עצמאות פירושה להתעצם ולצמוח מכל דבר‬
‫שקורה‪” .‬מהגירוש שאלתי את עצמי לאן?‬
‫והתשובה היתה רק קדימה‪ .‬קרה מה שקרה‬
‫אך אסור לנו להישבר‪ .‬השליטים והמנהיגים‬
‫טעו והקב“ה השולט‪ .‬זו מדינתי ואין אחרת‬
‫ולא אעניש אותה‪.‬עצמאות עבורי זו מילה של‬
‫עוצמה“‪.‬‬
‫וברוח עוצמות אלו של בניה ועשיה שלא‬
‫פוסחות על ראית הרוע הקושי והכאב אך גם‬
‫לא נותנות לו לצבוע את הכל בקדרות‪ ,‬נאחל‬
‫לעצמנו כי נשכיל ללכת ברוח זו‪ ,‬ונמשיך‬
‫לברור המוץ מן התבן עד לזיכוך הממשלה‬
‫והמלכות‪ ,‬זו שלא יהיו עוררין בדבר תומתה‬
‫וזכותה והלוואי ונזכה במהרה לחוות עצמאות‬
‫אמיתית!‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫גוש ח ו נ ך ב י ת‬
‫ה רב י ג א ל קמי נצקי‬
‫לרגל כניסתן של לא מעט‬
‫משפחות לבתיהם החדשים‪,‬‬
‫ובתקווה ובתפילה שכל אחד‬
‫מאתנו יזכה לחנוך את ביתו‬
‫במהרה‪ ,‬מובא כאן בירור‬
‫של מספר הלכות השייכות‬
‫לנושא הלא כל כך מוכר של‬
‫השארת ”אמה על אמה“‬
‫ללא סיד זכר לחורבן‪:‬‬
‫מקור הדין‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫מובא בגמ‘ מסכת בבא בתרא דף ס‪/‬ב אמר‬
‫להן ]רבי יהושע[‪...:‬שלא להתאבל כל עיקר‬
‫אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל‬
‫יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על‬
‫הצבור אא“כ רוב צבור יכולין לעמוד בה‪...‬‬
‫אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו‬
‫בסיד ומשייר בו דבר מועט וכמה אמר רב‬
‫יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא כנגד‬
‫הפתח‪.‬‬
‫מגמרא זו רואים ששיור אמה על אמה‪ ,‬הוא‬
‫מדין מנהגי אבלות‪.‬‬
‫בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקס סעיף‬
‫א‪ ,‬הלכות אלו מופיעות תחת הכותרת‪:‬‬
‫”לעשות זכר לחורבן“‪ .‬משחרב בית‬
‫המקדש‪ ,‬תקנו חכמים שהיו באותו הדור‬
‫שאין בונים לעולם בנין מסוייד ומכוייר כבנין‬
‫המלכים‪ ,‬אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד‬
‫ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח‬
‫בלא סיד ]וכן לשון הרמב“ם[‪ .‬משמע‬
‫לשו“ע שתכלית השארת אמה על אמה‬
‫היא הזכירה‪] .‬כתכלית בפני עצמה ולא‬
‫כאמצעי לאבל‪ ,‬אכן נראה בהמשך שיש‬
‫להבחנה זו משמעות הלכתית[‪.‬‬
‫הטור‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן תקס‪ ,‬פסק‪:‬‬
‫סד אדם את ביתו בסיד ומניח בו אמה על‬
‫אמה בלא סיד זכר לחורבן הבית‪ .‬הטור אינו‬
‫מציין שההנחה היא מול הפתח‪.‬‬
‫בית יוסף שם‪...‬ורבינו אגב שיטפא נשמט‬
‫ממנו‪ :‬כלומר הב“י סובר שוודאי שהטור‬
‫מצריך הנחה כנגד הפתח‪ ,‬אלא שבמרוצת‬
‫כתיבתו נשמטה הלכה זו מדבריו‪.‬‬
‫הב“ח שם חולק וסובר‪ :‬רבנו ס“ל דרב יוסף‬
‫דאמר אמה על אמה‪ ,‬פליג על רב חסדא‬
‫דסגי אפילו שלא כנגד הפתח‪.‬‬
‫כאמור השו“ע פוסק‪ ,‬כמובא בב“י‪ ,‬שצריך‬
‫אמה על אמה כנגד הפתח דווקא‪ .‬בהכרעה‬
‫זו ישנה חומרא וקולא‪ .‬החומרא‪ ,‬שצריך‬
‫להניחה מול הפתח דווקא‪ ,‬והטעם הוא‪,‬‬
‫שעיקר המצוה לראות את ”האמה“ כשנכנס‬
‫ויוצא‪ .‬הקולא היא‪ ,‬שיתכן שאם אין לו‬
‫מקום מול הפתח יהיה פטור‪ ,‬או משום שאז‬
‫הדבר אינו ניכר‪ ,‬או משום שרק במקום זה‬
‫ישנו חיוב‪ .‬לדעת הב“ח‪ ,‬בדעת הטור‪ ,‬הפוסק‬
‫שאין מצוה להניח מול הפתח דווקא‪ ,‬כשאין‬
‫מקום מול הפתח‪ ,‬יכול להניחה בכל מקום‬
‫שהוא‪.‬‬
‫צ“ל שהמחלוקת ביניהם היא‪ ,‬שדעת‬
‫השו“ע‪ ,‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬שתכלית המצוה‬
‫היא הזכירה‪ ,‬וע“כ החיוב להניח אמה על‬
‫אמה הינו מול הכניסה שכל הנכנס יזכר‬
‫בחורבן‪ .‬לדעת הב“ח עיקר המצוה היא‬
‫שהבית יהיה חסר וע“כ החסרון יכול להיות‬
‫בכל מקום בבית‪.‬‬
‫המחייבים להניח אמה על אמה גם בדיעבד‪,‬‬
‫סוברים שחובת ההנחה עומדת בפני עצמה‬
‫ותכליתה לזכור את החורבן‪ ,‬וע“כ אם‬
‫לא הניחו‪ ,‬חייבים לעשות זאת גם לאחר‬
‫הסיוד‪ ,‬משא“כ לחולקים‪ ,‬חובת הזכירה‬
‫אינה עומדת בפני עצמה אלא היא פועל‬
‫יוצא של קיום המצוה בזמנה‪ ,‬כלומר לאחר‬
‫שהשאירו אמה על אמה בזמן הבנייה‪,‬‬
‫הדבר משמש לזיכרון‪ ,‬אבל אם לא הניח‬
‫מה דינו של בית שלא שיירו‬
‫בו מראש אמה על אמה‬
‫ראינו בגמ‘ לעיל‪” :‬סד אדם את ביתו בסיד‪,‬‬
‫ומשייר אמה על אמה“‪ ,‬משמע שבתהליך‬
‫צביעת הבית צריך לשייר אמה על אמה‬
‫ללא סיד‪ .‬מה הדין‪ ,‬כפי שקורה פעמים‬
‫רבות‪ ,‬שהסייד לא שייר אמה על אמה‪ ,‬האם‬
‫גם אז חובה לגרד את הסיד מהמקום?‬
‫מובא בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקס‬
‫סעיף א והלוקח חצר מסויידת ומכויירת‬
‫)פירוש מצויירת(‪ ,‬הרי זו בחזקתה ואין‬
‫מחייבים אותו לקלוף בכותלים‪ .‬וכך כותב‬
‫המגן אברהם על השו“ע שם ס“ק ד ד“ה‬
‫והלוקח חצר ‪ -‬דתלינן שנעשה קודם‬
‫החורבן או שנעשה ביד עכו“ם ולקחה‬
‫ישראל ממנו‪ ,‬אבל אם יודע שנעשה‬
‫באיסור‪ ,‬חייב לקלפו‪ :‬וכן פוסק האליה רבה‬
‫במקום‪ :‬אם הישראל בנה בעצמו ולא הניח‪,‬‬
‫חייב לקלוף‪.‬‬
‫לפי“ז ניתן לומר שאם לא הונחה האמה‬
‫בזמן החיוב‪ ,‬חייבים להניחה‪.‬‬
‫אך יש החולקים על כך‪:‬‬
‫הכלבו סימן סב ד“ה צריך‪ :,‬אדם הבונה‬
‫בית וסד אותו בסיד משייר בה אמה על‬
‫אמה כנגד הפתח כדי שיזכור החורבן בבואו‬
‫ובצאתו‪ ,‬אבל הלוקח בית מסויד לא הצריכו‬
‫לפחות בה זה‪ .‬וכן מובא בכפתור ופרח פרק‬
‫ו ]עניני החורבן[‪ :‬מי שלקח בית שהוא‬
‫מסוייד כלו במשלם יפי בבנינו‪ ,‬אין עליו‬
‫שיסתור ממנו כדי שיקיים מצות שיור אמה‬
‫על אמה‪... .‬כדגרסינן )תוספתא ב“ב פ“ב‬
‫ה“ו( ‪...‬לקח חצר מסויידת מכויירת מפוחמת‬
‫הרי זו בחזקתה‪ .‬וכן כתב רבינו האי ז“ל שער‬
‫נ“א‪.‬‬
‫פוסקים אלו אינם מבחינים בין אם הדבר‬
‫נעשה בשוגג או במזיד ולשיטתם תמיד‪ ,‬אם‬
‫לא השאירו אמה מראש‪ ,‬אין צורך לגרד‬
‫את הסיד אח“כ‪.‬‬
‫אמה על אמה בזמן הסיוד‪ ,‬עבר זמנה וביטל‬
‫המצווה וממילא אין על מה שתחול מצוות‬
‫הזכירה‪ ,‬בדומה למי שאכל ללא ברכה שאין‬
‫שייך שיברך‪ ,‬לאחר שסיים את אכילתו‪ .‬וכן‬
‫משמע ברמב“ם יד החזקה הלכות תעניות‬
‫פרק ה )יב( משחרב בית המקדש תקנו‬
‫חכמים שהיו באותו הדור שאין בונין לעולם‬
‫בנין מסוייד ומכוייר כבנין המלכים‪ ,‬אלא טח‬
‫ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה‬
‫על אמה כנגד הפתח בלא סיד והלוקח‬
‫חצר מסויידת ומכויירת הרי זו בחזקתה‬
‫ואין מחייבים אותו לקלף הכתלים‪ :‬רואים‬
‫ברמב“ם שעיקר החיוב הוא‪ ,‬שכשבונים בית‬
‫יש להשאירו חסר‪.‬‬
‫האם ניתן להשאיר אמה על‬
‫אמה באופן דקורטיבי?‬
‫יש היוצרים קישוטים בתוך האמה על‬
‫אמה או כותבים בו ”זכר לחורבן“ בצורה‬
‫אומנותית וכדו‘ האם דבר זה מותר?‬
‫המגן אברהם אורח חיים סימן תקס ס“ק‬
‫החורבן מתוך שברון לב אבל שיחור זה‬
‫אינו מגנה אלא מייפהו ומשמח הלב כשאר‬
‫ציורים‪ .‬וכן כותב השל“ה דף ר‘ עמ‘ א‪:‬‬
‫אותם הבונים בתים ועושים בבתיהם צורות‬
‫שחורות מרובעות אמה על אמה וכותבין על‬
‫זה זכר לחורבן הוא שחוק והיתול בעיני כי‬
‫אדרבה זה היא נוי‪.‬‬
‫פרי מגדים‪ ,‬משבצות זהב ס“ק א‪ :‬אפילו‬
‫מצייר על זה צדקיהו מלך יהודה וכדומה‬
‫שיש בו זכרון גדול למעשה החורבן אסור‬
‫דבעינן שלא למלא תאוותו‪ .‬ובספר חיי אדם‬
‫ חלק שני ‪ -‬כלל קל“ז )א( ‪...‬מניח בו אמה‬‫על אמה בלא סיד כנגד הפתח‪ ,‬כדי שיראהו‬
‫תמיד כשיוצא ונכנס ויזכור החורבן ויתאונן‬
‫עליו אבל מה שמציירין כל החדר ומשחירין‬
‫אמה אחת‪ ,‬לא מהני‪ ,‬דגם זה הוא ציור ואף‬
‫שכותבין זכר לחורבן‪ ,‬לא מהני‪ :‬וכן פוסק‬
‫האגודה תענית פרק ג‘ פרקים ס“ק כב‪ :‬יניח‬
‫אמה על אמה בלי ציור וסיד או מראה שחור‬
‫דק בלא תיקון כלל‪.‬‬
‫אך יש החולקים על כך‬
‫ערוך השלחן או“ח תק“ס‪ :‬המנהג אצלנו‬
‫האם בימינו לאחר ששבנו‬
‫לארץ יש מקום להקל יותר‬
‫בדין ”אמה על אמה“?‬
‫הגמרא במסכת ברכות דף לא‪/‬א‪ :‬אמר רבי‬
‫שמעון בן יוחאי אסור לאדם שימלא שחוק‬
‫פיו בעולם הזה שנאמר אז ימלא שחוק‬
‫פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו‬
‫בגויים הגדיל ה‘ לעשות עם אלה‪ .‬מרבית‬
‫הראשונים מסבירים שהכוונה שבגלות‬
‫אין לשמוח‪ ,‬וכך כותב ספר כפתור ופרח‬
‫פרק ו ]עניני החורבן[ אמר רבי יוחנן משום‬
‫רבי שמעון בן יוחאי אסור לאדם שימלא‬
‫שחוק פיו בעולם הזה‪ ,‬כלומר בזמן הגלות‪,‬‬
‫שנאמר )תהלים קכו‪ ,‬ב( אז ימלא שחוק‬
‫פינו ולשוננו רנה‪ ,‬אימתי ימלא שחוק פינו‬
‫ולשוננו רנה‪ ,‬בזמן שיאמרו בגויים הגדיל יי‬
‫לעשות עם אלה‪.‬‬
‫וכן כותב הרמב“ן בספרו תורת האדם שער‬
‫האבל‪ :‬אמר ר‘ יוחנן משום ר‘ שמעון בן‬
‫יוחאי אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם‬
‫הזה‪ ,‬כלומר בזמן גלות שנאמר אז ימלא‬
‫שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי ימלא שחוק‬
‫פינו ולשוננו רנה בזמן שיאמרו בגוים הגדיל‬
‫גוש ח ו נ ך ב י ת‬
‫ג ד“ה בלא סיד כותב‪ :‬ודלא כאותן העושין‬
‫האמה שחור דזהו ג“כ ציור ]לבוש‪ ,‬של“ה[‬
‫ואותם התולין בגדי רקמה סביב הכתלים‬
‫ישיירו ג“כ אמה )של“ה(‪:‬‬
‫וכן כותב הלבוש סימן תק“ס‪ :‬לא יפה עושים‬
‫הנוהגים לסייד כל הבית ואחר כך צובעים‬
‫בשחור אמה על אמה‪ ,‬כי צריך לשייר מקום‬
‫אמה על אמה ולהניחו מקולקל ובלתי‬
‫מתוקן כלל כדי לגנות הבניין שיזכור‬
‫שמשחירין וכיוון דזהו ההיכר לחורבן מה‬
‫לנו אם כה אם כה‪.‬‬
‫שער הציון תק“ס ס“ק ח‘‪ :‬אף דחיי אדם‬
‫מחמיר גם בזה מ“מ נראה דאין למחות ביד‬
‫המקילין אחרי שהא“ר הביא בשם האגודה‬
‫סמך למקילין שעושין שחור המקום ההוא‪.‬‬
‫אכן המשנה ברורה סימן תקס ס“ק ג מביא‬
‫את שתי השיטות‪... :‬ואותו השיור יהיה בלא‬
‫סיד ודלא כאותן העושין אמה שחור דזהו‬
‫ג“כ ציור ]לבוש[ ויש מקומות שעושין‬
‫שחור וכותבין ע“ז זכר לחורבן‪.‬‬
‫שו“ת אגרות משה חלק או“ח ג סימן פו‬
‫סובר שגם לדעת המתירים‪ ,‬מה שמותר‬
‫זה רק צבע שחור דהוא מסמל אבל וחורבן‪,‬‬
‫אבל דברים אחרים אסור‪.‬‬
‫צ“ל שהמחלוקת בין המתירים להניח רקע‬
‫שחור‪ ,‬לאוסרים‪ ,‬הוא כפי שראינו לעיל‪,‬‬
‫שלמתירים התכלית היא הזיכרון‪ ,‬וע“כ גם‬
‫רקע שחור מזכיר את החורבן‪ .‬לאוסרים‪,‬‬
‫התכלית היא הרגשת החורבן והצער עליו‪,‬‬
‫וכדברי הלבוש ”שיזכור החורבן מתוך שברון‬
‫לב“ וכן כלשון החיי אדם ”שיזכור החורבן‬
‫ויתאונן עליו“‪ ,‬וצבע שחור לא מספיק לכך‪.‬‬
‫לאלו הסוברים שהתכלית היא הזיכרון‪ ,‬ניתן‬
‫לכאורה לעשות את האמה על אמה בכל‬
‫ציור או כיתוב‪ ,‬ובלבד שיזכיר את החורבן‪,‬‬
‫ולאלו הסוברים התכלית היא האבל והצער‪,‬‬
‫רק אמה על אמה הנעשים באופן שגורמים‬
‫צער‪ ,‬מותרים‪.‬‬
‫ה‘ לעשות עם אלה‪.‬‬
‫השו“ע מביא הלכה זו בהלכות שהם תחת‬
‫הכותרת ”לעשות זכר לחורבן“ וכך מובא‬
‫בשולחן ערוך לעיל סעיף ה‪ :‬אסור לאדם‬
‫שימלא פיו שחוק בעולם הזה‪ .‬משמע‬
‫שהוא שמכריע שהטעם הוא משום החורבן‬
‫והגלות‪.‬‬
‫מכיוון שלמרבית הראשונים וכהכרעת‬
‫השו“ע הטעם הוא מדין גלות‪ ,‬יש היום‬
‫יותר מקום לשמחה‪ ,‬לפי שכבר חלק‬
‫נכבד מעם ישראל עזב את הגלות ובא‬
‫לארץ וכן מצינו אור החיים על דברים‬
‫פרק כו פסוק א והיה כי תבא אל הארץ‬
‫אמר והיה לשון שמחה )ב“ר מב ג(‪ ,‬להעיר‬
‫שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ‪ ,‬על דרך‬
‫אומרו )תהלים קכו ב( אז ימלא שחוק פינו‬
‫וגו‘‪:‬‬
‫וכך כותב רבנו הרצ“י ]מתוך התורה הגואלת‬
‫‪ /‬חלק א ‪ /‬מקדש ישראל והזמנים ‪ /‬כ“ח‬
‫אייר התשמ“א[ ”אז ימלא שחוק פינו“‪.‬‬
‫הגענו עד ה“אז“ שהולך ומתמלא שחוק‬
‫פינו‪ ,‬ולשוננו רינה‪” .‬אז יאמרו בגויים“‪.‬‬
‫ב“ה‪ ,‬הגענו‪ ,‬שהגויים שמסביב אומרים‬
‫”הגדיל ה‘ לעשות עם אלה“‪ .‬ומכאן אנחנו‬
‫אומרים‪” :‬הגדיל ה‘ לעשות עמנו היינו‬
‫שמחים“‪ .‬ואנחנו מבקשים‪” :‬שובה ה‘ את‬
‫שביתנו כאפיקים בנגב‪ ...‬בוא יבוא ברינה‬
‫נושא אלומותיו“‪ .‬ב“ה הולכים ובולטים‬
‫האלומות‪ ,‬בשוב ה‘ את שיבת ציון המלאה‪,‬‬
‫והשלימה‪ ,‬והגדולה‪” .‬תדבק לשוני לחיכי‬
‫אם לא אזכרכי‪ ,‬אם לא אעלה את ירושלים‬
‫על ראש שמחתי“‪ .‬ב“ה‪ ,‬כולנו שמחים‪ .‬כל‬
‫ישראל שמחים ”בשוב ה‘ את שיבת ציון“‪.‬‬
‫ו“ירושלים‪ ,‬על ראש שמחתי“‪ .‬ירושלים היא‬
‫הראש‪ .‬חזרנו אל ארצנו‪ ,‬אל מקומנו כולנו‬
‫שמחים‪ .‬אבל עיקר השמחה ‪ -‬בירושלים‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬מצאנו מחלוקת בטעם הנחת‬
‫אמה על אמה‪ .‬יש אומרים שהטעם הוא כדי‬
‫שנצטער ונתאבל על החורבן‪ .‬ויש אומרים‬
‫שהטעם הוא זיכרון בלבד לזכור את החורבן‬
‫]דבר היכול להביאנו לעשות תשובה או‬
‫לעסוק בבניין הארץ וכדו‘ ולאו דווקא לבוא‬
‫לידי צער ואבל[‪ .‬למ“ד שהטעם הוא זכירה‬
‫בלבד ראינו פוסקים המתירים להשאיר‬
‫אמה על אמה בכל צורה שתזכיר לנו את‬
‫החורבן כמו שכתב ערוך השלחן לעיל‪:‬‬
‫המנהג אצלנו שמשחירין וכיוון דזהו ההיכר‬
‫לחורבן מה לנו אם כה אם כה‪.‬‬
‫אכן גם למרבית הפוסקים שהטעם הוא‬
‫לגרום לצער ואבל על החורבן‪ ,‬לאחר‬
‫ששבנו לארצנו שיש יותר מקום להרבות‬
‫בשמחה‪ ,‬נלע“ד‪ ,‬שיש מקום להקל גם‬
‫בנושא אמה על אמה ולעשותה גם באופן‬
‫דקורטיבי באופן שרק יזכיר את החורבן ולא‬
‫יגרום לצער‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫גוש זוכר‬
‫זיכרוני‬
‫לדורות‪...‬‬
‫בבית משפחת גבריאלי‬
‫בבית משפחת לקס‬
‫אז איך יראה הבית החדש שניבנה? האם הוא יהיה זהה לבית‬
‫הקודם או שיהיה שונה בסגנונו לחלוטין? האם תהיה בו פינת‬
‫זיכרון לגוש? או אולי קיר שלם ינציח את הבית הישן והאהוב?‬
‫ומה לגבי פני הישוב שניבנה? אזכור לישוב שהיה בבחינת תל עליו‬
‫נבנה הישוב החדש‪ ,‬או דווקא לצאת מהסטיגמה של ”מפונים“‬
‫ולהיפתח להתחברות לציבור הרחב? הרי לכם מגוון מחשבות‪,‬‬
‫הגיגים ויצירות מקרב הציבור שבנה‪ ,‬בונה ומתכונן לבניה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בבית משפחת חלמיש‬
‫לאה לב מאלי סיני כבר הכינה בחוג‬
‫קרמיקה את הסמל של אלי סיני על גבי‬
‫תשעה אריחים והם ארוזים וממתינים‬
‫להיתלות על קיר החזית בכניסה‪.‬‬
‫בבית משפחת לקס מנו“ד נכתב‬
‫בכניסה פסוק מספר עמוס‪ ,‬לאו דווקא‬
‫כאזכור גוש קטיף אלא כתמרור אזהרה‬
‫–אם יעלה בדעת מישהו לבוא ולהחריב‬
‫את הבית הזה‪ ..‬לצדו יש תמונה של דקל‬
‫עם חול מהגוש המוטבעים בתוך זכוכית‪.‬‬
‫ס חמו מפאת‬
‫איריס‬
‫אר‬
‫זהירהה‬
‫זהיירר‬
‫שדה זה‬
‫יותר‬
‫בבית משפחת יעקב‬
‫ביחס לאזכור העבר ומקפידה על כך‬
‫ש“תהיה פינה עם אלבום ותמונות‬
‫ומצגת כזכרון לטובה ולא חורבן‪ ,‬ומי‬
‫שירצה מוזמן לגשת לשם ולראות אך‬
‫זו לא פינת הנצחה כי מחורבן קמים‬
‫והולכים קדימה“‪.‬‬
‫גיתית ימיני שותפה לתפיסה זו ומרגישה‬
‫כי“ מה שהיה‪-‬טוב להיזכר בו ולא לשקוע‬
‫בזיכרונות שיחלישו אותנו ויפגעו בחשק‬
‫לבנות ולהתקדם‪ .‬קיר זכרון –לא‪ .‬אולי‬
‫תמונ‬
‫תמונ‬
‫ונ‬
‫תמ‬
‫תמונהה יפה ומזכרות אישיות לשבת‬
‫לעיייי‬
‫לעיי‬
‫ולע‬
‫ולעייןן בימים הטובים‪ ,‬אך לא הנצחה‬
‫שכלל‬
‫שכ‬
‫כל אחד שיבוא יראה שזו משפחה‬
‫ש‬
‫אולם כשמדברים‬
‫שפונתה“‪.‬‬
‫על איזכור הגוש בקרב הקהילה‬
‫הבונה כאן התפיסה שלה שונה‪.‬‬
‫””חשוב לי שיראו שזו קהילה‬
‫שע‬
‫שעברה את המשבר הזה והצליחה‬
‫ללעמו‬
‫מו‬
‫לעמודד שוב על הרגליים ובעז“ה שזה‬
‫יצליחח‬
‫י ל‬
‫צל‬
‫יח והיא תשדר עוצמה ועשייה‬
‫וקבוצה מגובשת חיה ותוססת‪ .‬להראות‬
‫שחיים בלי צלקות“‪.‬‬
‫לנח וודקה מכפר דרום חשוב גם כן‬
‫האיזכור הקהילתי והוא רוצה כי בישובו‬
‫הניבנה יהיו שמות רחובות ושם בית‬
‫הכנסת ע“ש קדושי גוש קטיף‪ .‬עם זאת‬
‫הוא מדבר על ”חשיבות לא מוגזמת כך‬
‫שאדם מבחוץ לא ירגיש לא שייך למקום‪,‬‬
‫ושהזיכרון יהיה כזה שנותן כוחות לעתיד‬
‫ולא מדכא או חוסם“‪.‬‬
‫גם נאוה יזרעאלי מנצר חזני חושבת‬
‫ברוח זו של פתיחות לציבור ואומרת כי‬
‫כקהילה זה לא נכון שיהיה איזכור לגוש‪.‬‬
‫”אנו ממותגים ככאלו ולעיתים זה טוב‬
‫אך לעיתים המיתוג לא מאפשר להמשיך‬
‫ולא מאפשר להתחבר יחד עם אנשי‬
‫המקום למושב אחד‪ .‬והמטרה הרי לקרב‬
‫לבבות ולא להתבדל‪“.‬‬
‫טלי וינגוט מעצמונה מרגישה כי‬
‫בבית‬
‫בבית משפחת יסכה ושמעון דהן‬
‫מש‬
‫פחת‬
‫י‬
‫עקב‬
‫גוש זוכר‬
‫האיזכור שישובם החדש בחלוציות הוא‬
‫מהגוש‪ ,‬קורה ללא סממנים חיצוניים אלא‬
‫מעצם הרוח במקום‪” .‬כל אחד שבא ורואה‬
‫את האנשים והאידיאל שמנחה כאן אומר‬
‫שאלו אנשים מהגוש‪ .‬האידיאל ממשיך‪“.‬‬
‫בקראוילה של אברהם במברגר מנווה‬
‫דקלים אין איזכור של הגוש והוא מודיע‬
‫כי גם בבית שבתהליכי בניה לא נראה‬
‫איזכור או תמונה‬
‫של הגוש‪ “.‬אני‬
‫לא חי את זה ‪24‬‬
‫שעות ביממה‪.‬‬
‫זה קיים וכמובן‬
‫אפשר‬
‫שאי‬
‫לשכוח‪ ,‬אך אין‬
‫לנו עניין לראות‬
‫התמונות‬
‫את‬
‫וכל הזמן לבכות‪.‬‬
‫זה כמו אבל‪:‬‬
‫פעם בשנה ניזכר‬
‫אך אני לא יכול‬
‫לחיות עם האבל‬
‫העיניים‪,‬‬
‫מול‬
‫וכמובן שיש להתייחס לגירוש ולאזכורו‬
‫בעיניים יותר אמוניות“‪.‬‬
‫למירי גובי מנווה דקלים לעומת זאת‪,‬‬
‫התמונות ישתלבו בכל מקום ובחיי היומיום‬
‫מתוך תחושה שזה מצב טבעי וחלק‬
‫מאיתנו‪ “.‬כמו שאלקנה בננו הי“ד עמנו בכל‬
‫פינה‪ ,‬הוא חי עמנו‪ ,‬במקביל לידו תמונות‬
‫הבית והגוש‪ .‬כמו שיש את בית המקדש‬
‫שמחכים לו‪ ,‬זה בית שאנו חולמים עליו‪,‬‬
‫נושמים את הגוש ואת אלקנה‪ .‬וכשנישאל‬
‫למעלה אם ציפינו לתחיית המתים ולגאולה‪,‬‬
‫בבית משפחת לב‬
‫נענה בלב שלם שכן!“‪.‬‬
‫ויש מי שמוסיף על התמונות גם פן אומנותי‪:‬‬
‫שלומית אהרנסון מנצרים ציירה סידרת‬
‫תמונות המביעות רצף החל מהתפרצות‬
‫רגשות האבל והחורבן‪ ,‬דרך סדרת תמונות‬
‫הקרויה ”ציפורים נודדות“ המנסות להביע‬
‫את מגוון רגשות המגורשים כמו תחושת‬
‫עמל אין סופי‪ ,‬ליאות וקושי ‪,‬תחושת‬
‫בבית משפחת עזרן‬
‫תלישות‪ ,‬קהילה חובקת או טשטוש‬
‫בקהילה כשרואים אותה כמירקם ולא כל‬
‫אחד כפרט‪ ,‬וכלה בתמונות העוסקות בבניה‬
‫מחדש כשהן בוקעות מהקרשים בביתה‬
‫ההולך וניבנה או מהארגז ההוא של הצבא‪.‬‬
‫גם לרחל חלמיש יש עבודות על קיר ביתה‬
‫הזמני ובהן ניבטות תמונת הישוב עצמונה‬
‫ותמונת הדקל שצמח בסמוך למידרשה‪.‬‬
‫שתיהן הומשכו בציור על ידי בת המשפחה‬
‫ויעברו בעז“ה לבית שיבנה‪ .‬בהיבט הקהילתי‬
‫חשוב לרחל לא פחות שיהיה איזכור על‬
‫הקיר בכניסה למשרדים‪” .‬זה בבחינת דע‬
‫מאין באת‪ ,‬כי אנו לא משהו אחר אלא‬
‫קשורים למה שהיה שם‪“.‬‬
‫יעל גבריאלי מנווה דקלים הרגישה קשורה‬
‫מאד בעיקר לאדמה או ליתר דיוק לגינתה‪.‬‬
‫יעל עברה וקטפה רגע לפני עקירתם‬
‫מהבית‪ ,‬ענף מכל עץ אהוב בחצרה‪ .‬בהמשך‬
‫הגיעה לאומנית‪ ,‬אסתר כהן ממושב אדרת‪,‬‬
‫המפיקה ניירות מחומרים טבעיים ומתמחה‬
‫בשימור צמחים‪ ,‬וזו עיצבה והדביקה את‬
‫העלים מהגינה בשילוב הדפסים והטבעות‬
‫מהצמחים‪ .‬היום היצירות הללו תלויות‬
‫כתמונות במרכז הסלון‪” .‬זה היה צורך‬
‫בסגירת מעגל ותרפיה לעיבוד הקשר‬
‫המיוחד והעמוק שלי עם הגינה‪ ,‬המקום‬
‫בבית שהיה לי הכי קשה להיפרד ממנו‪ ,‬כי‬
‫הגינה ביטאה את הקשר לארץ ואת הקושי‬
‫להתנתק“‪.‬‬
‫ענת יעקב מגן אור בחרה לציין את המסר‬
‫שהבית שיבנה יושתת על הבית ההוא‪,‬‬
‫דרך הוספת אלמנטים ומזכרות שאספה‪,‬‬
‫ושילובם ביצירה שעשתה‪” :‬בתמונה‬
‫שיצרתי מפסיפס יש איחוד השברים מחדש‬
‫ומשולבים שם בתי מזוזה ומפתחות מהבית‪,‬‬
‫מכסה הברזל מתיבת הדואר‪ ,‬חתיכת אריח‬
‫מהמטבח וצדפים מחוף הים בגוש‪ .‬החיבור‬
‫בתמונה הוא בין הגוש לירושלים וכמובן‬
‫בשניהם האמירה היא לא לשכוח ולהתפלל‬
‫לבנייתם מחדש“‪.‬‬
‫ועוד רבים ומקוריים הרעיונות וקצרה‬
‫היריעה מלהביא את כולם‪ .‬איש איש בכיוונו‬
‫ובאופן ביטויו‪ ,‬אך דומה כי מה שעובר כחוט‬
‫השני אצל כולנו הוא הזיכרון והעובדה כי‬
‫בליבנו פנימה איש לא שכח ולא ישכח‪ .‬דרכי‬
‫הביטוי שונים ומוסיפים יופי במיגוון הדעות‬
‫והרעיונות‪ .‬כי כפי שבגוש היינו גוש ישובים‬
‫ובו גיוון רב‪ ,‬כך גם היום ‪.‬‬
‫ולמיגוון הרחב שהוצג אנו מצטרפים‬
‫ומקווים שמתוך הזיכרון של העבר החרוט‬
‫ומפעפע בליבנו תמידית‪ ,‬נזכה לבנות את‬
‫בתינו הפרטיים ואת הגוש החרב עם בית‬
‫הבחירה במהרה בימנו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫גוש זוכר ומספר‬
‫השלב האחרון של פרויקט‬
‫זוכרים ומספרים‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ז‬
‫ד‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ך‬
‫לתיעוד אישי‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫במסגרת פרויקט התיעוד האישי התראיינו עד כה קרוב ל‪ 450‬אנשי הגוש ועוד‬
‫דמויות שהיו פעילות ומשמעותיות בחיינו ‪ .‬מהרשמים שכותבים המרואיינים‬
‫לאחר הראיון האישי עולה כי התיעוד נחווה כבעל עוצמות רגשיות וכחויה מש־‬
‫מעותית ותורמת מאד הן למרואין עצמו והן ברמה הציבורית שתאפשר את‬
‫סיפור חיינו בגוש כפרק בסיפור הישראלי‪ .‬בימים אלו אנו עומדים לקראת סיומו‬
‫של הפרויקט החשוב הזה ומזמינים רגע לפני הדקה האחרונה את כל מי שעוד‬
‫חפץ‪ ,‬לבוא ולספר את סיפורו בראיון של שעה במרכז התיעוד והתודעה בניצן‪.‬‬
‫לתיאום ראיון יש ליצור עמנו קשר‪.‬‬
‫מוכי‪ 054-7775604 :‬או דפי‪054-5684203 :‬‬
‫נישואין‬
‫א‪ .‬אסור לערוך נישואין בימי הספירה כדי לא להרבות בשמחה‪ .‬בני אשכנז נוהגים שלא לערוך‬
‫נישואין מפסח ועד ר"ח סיון‪ ,‬פרט לל"ג בעומר שהתירו‪ .‬לבני ספרד אין נושאים אשה מפסח‬
‫ועד יום ל"ד בבוקר‪ ,‬ולאח"כ מותר‪ .‬למעשה כיום בארץ‪ ,‬נהגו כל העדות להתיר לערוך נישואין‬
‫בליל ל"ג בעומר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לנוהג מנהגי אשכנז‪ ,‬מותר להשתתף בחתונה של יוצא ספרד הנישא בין ל"ד בעומר לר"ח‬
‫סיוון‪.‬‬
‫ג‪ .‬מותר לערוך סעודת שידוכין ]מה שנקרא בלשוננו "אירוסין"[ בימי הספירה‪ .‬אולם גם‬
‫בשמחה זו‪ ,‬ריקודים ומחולות אסורים‪.‬‬
‫ספירת העומר‬
‫סיכום הלכות אבלות‬
‫לימי ספירת העומר‪:‬‬
‫מוסיקה וריקודים‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫יש להימנע ממוסיקה וריקודים בימים אלו אך שירי קודש לכבוד ה' מותרים‪.‬‬
‫ברית מילה וכן פדיון הבן החלים בימי הספירה‪ ,‬מותר בסעודת המצוה להשמיע מוסיקה‬
‫שמחה‪ ,‬וכן מותר לרקוד‪.‬‬
‫אם מסיבה כל שהיא ישנו הכרח לקיים הכנסת ספר תורה בימי הספירה‪ ,‬מותר להשמיע‬
‫מוסיקה ולרקוד לכבודה של תורה‪.‬‬
‫תלמידים הלומדים נגינה‪ ,‬מותר להם להמשיך ללמוד בימי הספירה‪ ,‬אם הדבר נעשה לצורך‬
‫לימוד ואימון ולא לצורך תענוג‪.‬‬
‫תספורת‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫אין מסתפרים בימי הספירה‪ .‬לבני ספרד עד יום ל"ד בבוקר‪ ,‬ולבני אשכנז מותר כבר ביום‬
‫ל"ג בעומר‪ .‬קיימת מחלוקת האם לשיטה זו מותר להסתפר רק בבוקר או אפילו בליל ל"ג‬
‫בעומר‪.‬‬
‫איסור התספורת כולל את כל השער בגוף‪ .‬וחייבות בו גם הנשים‪ .‬במקום צורך יש להקל‪,‬‬
‫כגון שער שפם המפריע לאכילה וכדו'‪.‬‬
‫ברית מילה החלה בימי הספירה‪ ,‬מותר לאבי הבן‪ ,‬למוהל ולסנדק‪ ,‬להסתפר‪ .‬ומותר להם‬
‫להסתפר כבר מהלילה‪ ,‬וכן אם חלה הברית בשבת‪ ,‬מותר להם להסתפר מערב שבת‪.‬‬
‫קטן שמסיבה כלשהי לא הסתפר לפני הספירה ושערו מכביד עליו‪ ,‬מותר לספרו‪.‬‬
‫חתן המתחתן בל"ג בעומר‪ ,‬מותר לו להסתפר כבר לכבוד ה"שבת חתן" שלפני כן‪.‬‬
‫שאר דינים‪:‬‬
‫יג‪ .‬מותר בחול המועד פסח לשמוח כרגיל‪ ,‬למרות שכבר החלו ימי הספירה‪.‬‬
‫יד‪ .‬מותר ליטול צפרניים כל ימי הספירה‪.‬‬
‫טו‪ .‬מעיקר הדין מותר לברך ברכת שהחיינו בימי הספירה‪ .‬ואם אין הדבר מכביד‪ ,‬עדיף לדחות‬
‫זאת לשבת‪.‬‬
‫טז‪ .‬בימים אלו אין מרבים בשמחה‪ ,‬וע"כ אין להשתתף בכל מיני תכניות משעשעות‪.‬‬
‫יז‪ .‬בעת הצורך‪ ,‬מותר להיכנס לבית חדש בימי הספירה‪.‬‬
‫בברכת התורה והארץ‬
‫יגאל קמינצקי‬
‫רב גוש קטיף תובב"א‬
‫‪11‬‬
‫גוש‬
‫מאחל‬
‫נטע‪:‬‬
‫למשפחת פורת להולדת הבת אביה‬
‫למשפחת פלג להולדת הנכדה‬
‫למשפחת גלמן להולדת הבת רות‬
‫לרננה שטראוסמן בהגיעך לגיל מצוות‬
‫למשפחת לילנטל לארוסי נחמיה עם חן‬
‫לאליקו ורחל אסרף להולדת הנכד – בן למשה ולנעמה‬
‫ולהלל אסרף בהגיעך לגיל מצוות‬
‫למשפחת קשאני להולדת התאומים‬
‫למשפחת שניידר להולדת הנכדה – בת להודיה ומאיר‬
‫למשפחת מבצרי לנישואי סיני עם חפציבה‬
‫קטיף אמציה‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫למשפחת מלכה אשר ושושי להולדת בניה‬
‫לרעיה שונם הלוי בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לאריאל פריג‘ה בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לדביר שלמון בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לנוה מימון בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לרונן אוהב ציון בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לחברון שומרון בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לגליה צורי לנשואי יסכה‬
‫למשפ‘ גלזר דוד ומירב לנשואי אביגיל ודוד‬
‫לאורן טלקר החלמה מהירה בע”ה!‬
‫ניסנית – ניצן‪:‬‬
‫ליורם ואילנית כהן להולדת הבת‬
‫למיכאל בוסקילה לרגל הגיעך למצוות‬
‫ליוני וגלית מאור זאדה להולדת הבת ליאור‬
‫אבני איתן‪:‬‬
‫למעיין ואייל ידעי להולדת הבת אדל‬
‫לקרין ויובל מצליח להולדת אבישי‬
‫לעוז ושירן יהודה להולדת הבן איתי‬
‫מזל טוב לאחיה אברהם בהגיעך למצוות‬
‫טנא עומרים‪:‬‬
‫לרב איציק ועדינה אמתי להולדת הנכד יאיר בן לתחיה ויצחק חי‬
‫לחגי ושרי שומרון להולדת הבת רני‬
‫לר‘ איתן ותהילה גולדשטין להולדת הבת יקרת תמר‬
‫לאילת ושלמה בן דהן להולדת הבן‬
‫שבי דרום – כפר דרום‪:‬‬
‫לגרינבלט רננה בהגיעך למצוות‬
‫לכהן יוסי וימימה להולדת הנכד‬
‫לכהן יוחאי וחוי להולדת אביה‬
‫לדייפני יהודה ומיכל להולדת עמיחי ולמאיר ונורית להולדת הנכד‬
‫לגיאת נריה ונטע להולדת טוהר ולעמי ואורנה להולדת הנכדה‬
‫לסודרי נעם וטלי להולדת הנכדה‬
‫לצורן עונג ותמר להולדת זמרת‬
‫נצר חזני‬
‫למשפחת מצליח להולדת הנכדים‪ :‬אבישי בן לקארין ויובל‪,‬‬
‫דניאל בן ליגאל שולי‪ ,‬יואב יוסף בן למזל ואיתן‬
‫וישי אהרון בן לאוסנת ואביאל‬
‫לאדרי ציון ונאוה להולדת הנכד בן לצוריאל תמר‬
‫למשפחת מליחי להולדת הנכדות שיראל בת ליואב והילה עדני‬
‫והלל בת לאושרת ויאיר הרשלר‬
‫למשפחת טוקר אניטה וסטואי להולדת הנכד דוד נחמן בן לאביסף ותרצה‬
‫למשפחת זרביב ישראל ומוניק ולניסים חדד להולדת הנכד עמית‬
‫בן לאפריים ואיילת‪.‬‬
‫למשפחת אלמסי להולדת הנכדות תהילה אסתר בת לרונן‬
‫ועדי יעלה בת ויעל ואיתי ביליה‬
‫למשפחת צרור לנישואי מתן עם זוהר‬
‫למשפחת קוך לנישואי ילון עם יקרת ולנישואי אביה עם נועה‬
‫למשפחת בטיטו להולדת הנכדים אורי בן לנתנאל ורחלי‬
‫יפעת בת לדקלה ואשר קופץ‬
‫למשפחת בשארי להולדת הנכד לביא יצחק בן לאיילת ושלמה בן דהן‬
‫למשפחת הילברג להולדת הנכד יהונתן בן לנטע וארנון‬
‫למשפחת זרביב אריק וסנדי להולדת הבת נועה‬
‫למשפחת טננבוים אילן ודורית לנישואי בניה עם יהודית‬
‫למשפחת עבאדי שמעון ועדנה להולדת הנכדה בת ליהונתן ויעל‬
‫למשפחת חיון יחיאל ומלכה להולדת הנכד בן לנעה ויעקב‬
‫למשפחת קאופמן שמעון ושרה להולדת הנכד בן לצביקה ואיילת‬
‫ולאירוסי אור עם יעל‬
‫שומריה‪:‬‬
‫למשפחת אטדגי להולדת הבת‬
‫למשפחת אפשטיין לנישואי פדות עם אהרון‬
‫למשפחת בר יוסף להולדת הנכדה – בת למיכל ונריה‬
‫למשפחת אלברט להולדת הנכדה – בת לאליצור ויערה‬
‫למשפחת עמנואל להולדת הנכדה – בת לבת שבע ואפרים‬
‫למשפחת עשרי – להולדת הבן‬
‫למשפחת טאוב – להולדת הבת‬
‫למשפחת אפשטיין להולדת הנכדה – בת לרב אלעד ושלומית‬
‫למשפחת אליהו לנישואי יעקב עם דנה‬
‫למשפחת הורוביץ להולדת הבן‬
‫למשפחת אוחיון – לרגל בר המצווה של נהוראי‬
‫למשפחת פלג להולדת הנכדה – בת למיכל ועקיבא‬
‫למשפחת גבריאלי להולדת הנכדה – בת לשירה ואורי‬
‫למשפחת גוטסמן להולדת הנכד – בן למיכאל ולאה‘לה‬
‫למשפחת בהגון – להולדת התאומים‬
‫לרב ראובן ומאירה נתנאל – להולדת הנכד – בן לדבורה וברכיה‬
‫לצפי ודודו פורת – להולדת הבת‬
‫למשפחות גוטסמן ונתנאל – להולדת הנכדה בת לחיים‪-‬נתן ולאבישג‬
‫למשפחת חוברה – להולדת הנכדה – בת לעטרה ויהודה‬
‫למשפחת גבאי להולדת הבת‪.‬‬
‫למשפחת וולברשטיין לנישואי שבות עם אברהם‬
‫מאחל‬
‫בני דקלים‪:‬‬
‫לרוני ונחמה משריקי לנישואי נריה עם רעות‬
‫לאילה ודוד עזרן להולדת הנכד בן ליהל‬
‫למיכל ומוטי שומרון להולדת הנכד בן לאליסף‬
‫ולהולדת הנכדה בת לחגי ושרה‬
‫למשה ואסתי שלוה להולדת הנכדים בת לאהרון ונעמי‬
‫ובן לחנה‪ ,‬ולאירוסי יעקב עם מוריה‬
‫לורדה ודידי גרשנזון לאירוסי מוריה עם אליהו‬
‫לשלום ועופרה אביטן להולדת הנכדה בת לאסף והלל‬
‫ולאברהם אביטן בהיכנסך לעול המצוות‬
‫לגדי ואורה אוחנה להולדת הנכדים בן לאליסף ובן לאודיה ואיתמר‪.‬‬
‫לאודיה ואיתמר יזדי להולדת הבן‬
‫למוריה בניטה בהגיעך למצוות‬
‫לרוני ואפרת בקשי לנישואי מוריה עם שלמה‬
‫לאריאלה וזבולון חזן להולדת הנכדה בת לשנית ואיל‬
‫לשפרה ויהודה היימנרט להולדת הנכד בן לתהילה‬
‫לרב אהוד ויפה אחיטוב להולדת הנכדים בן לאברהם ובת למרים‬
‫לאליהו ורינה אקרמן להולדת הנכד בן לבן‪-‬ציון ואביה‬
‫לשבתאי ומרים נאמבורג לאירוסי צבי עם שפרה‬
‫גוש‬
‫נווה דקלים –ניצן‪:‬‬
‫למשה ורבקה וקנין לאירוסי מנחם חי עם חן‬
‫לליאורה ואלימלך וקסלר להולדת הנכדים‪ ,‬בן לתהילה ויהודה אליצור‬
‫ובת לחגית ופנחס וולף‬
‫לצפורקה וליגאל קירשנזפט לנישואי פנחס מאיר‬
‫למוטה ומרים גרינבלט להולדת הנכדה בת ליערה ואליצור איתן‪.‬‬
‫ליעל ורמון בראון להולדת הנכד‪ ,‬בן לרובי ומיכל בראון‬
‫לבת שבע אלפסי לנישואי רותי‬
‫למשפחת הרשטיק לנישואי נועם עם הדר‬
‫ולהולדת הנכד בן לאיציק ומלכי חזות‪.‬‬
‫לורד ושמואל מנשה להולדת הבן מור‬
‫לתרצה ושמעון אזולאי להולדת הנכד‪ ,‬בן לבת‪-‬אל ועמוס‬
‫לרחל כהן לאירוסי מתניה‬
‫לסיליה ומייקל גולדשטיין ולאביעד ודליה מורחי להולדת הנכדה‪,‬‬
‫בת לבת אל וצביאל גולדשטיין‬
‫לקרן ואליה דוד להולדת הבן‬
‫לנעה בן שמחון בהגיעך למצוות‬
‫ליצחק ולמלכה כהן להולדת הנכד‪ ,‬בן ליוחאי וחוי כהן‬
‫לחגית ואייל כרמל להולדת הנכד‪ ,‬בן לתמר ועמיחי צדוק‬
‫לעמרם ורחל חזות להולדת הנכדים‪ ,‬בן לשני ורונן לקס ובן לאיציק ומלכי‬
‫לרב צבי ורחל שוורץ לאירוסי מוריה עם שי‬
‫ולהולדת הנכדה עדן‪ ,‬בת לעקיבא ותמר‬
‫לזהבה לסינגר להולדת הנכד‬
‫ליאיר ועילית בן דוד להולדת הבן‬
‫לאורית ואלעזר כהן בהגיע רועי למצוות‬
‫למיכאל וחנה פיקאר לנישואי הדר עם יהודה‬
‫ליעל וחגי אסולין להולדת הבן‬
‫לנדין וישועה חנון ולאבי ופנינה אסולין להולדת הנכד‬
‫ולסבתא עזיזה להולדת הנין‬
‫למירב ויואל אטדגי להולדת הבן ולשמחה ואבי לוי להולדת הנכד‬
‫לחגית ודוד מסאמי לאירוסי דביר עם שיר‬
‫למרים וראובן נמטה להולדת הבן ולמלכה נמטה להולדת הנכד‬
‫ליואל ואורית פרידמן ולנפתלי ונעמי לנצ‘נר להולדת הנכדה ‪ /‬הנינה נעה‬
‫בת לאילת ולאלישיב ולאירוסי שמואל עם הודיה‬
‫לאביגיל ואריאל פרץ להולדת הבן ולשוש ורחמים בן חיים להולדת הנכד‬
‫לפנינה ושמעון חדד לאירוסי זהורית עם שחר‬
‫ליוני ומזל כהן להולדת הנכדים‪ ,‬ראם בן לדפנה ואביאל זולדן‪,‬‬
‫גילי בן לחיים ואסנת כהן‬
‫לישראל ואסתר לילנטל להולדת הנינה‬
‫גני טל‪:‬‬
‫למשפ‘ הרמתי להולדת הבן יהונתן ולמשפחת כהן להולדת הנכד‬
‫למשפחת ברזילי להולדת הנכדה בת ליוחאי וענבל‬
‫למשפחת צור להולדת הנכד בן לאורן ומלכי‬
‫למשפ‘ גובי להולדת הנכדה בת ליעל ויעקב‬
‫ליפעת ושלומי אדלר להולדת הבת חן ולמשפ‘ אדלר להולדת הנכדה‬
‫לאיילה וערן לובל להולדת הבן בארי ולמשפ‘ לובל להולדת הנכד‬
‫ליוני ואירית בשארי להולדת הבן גלעד יחיאל ולמשפ‘ בשארי להולדת הנכד‬
‫לירון וחגי לקס להולדת הבת ולמשפחת לקס להולדת הנכדה‬
‫לעדי ואורן בוכריס להולדת הבן אלעד ולרותי וחזי כהן להולדת הנכד‬
‫למשפ‘ גיבר להולדת הנכדה‬
‫למשפחת ברגר להולדת הנכד בן לנועה ובועז‬
‫למשפחת מרמלשטיין להולדת הנכדה‬
‫למשפחת חוברה להולדת הנכדה‬
‫לשרה ונועם חוברה להולדת הבת נגה‬
‫למשפחת בלבן להולדת הנכד בן לעפרה ויואל‬
‫למשפחת הינוך להולדת הנכדה‬
‫למשפחת דדון מרים ומיכאל להולדת הבת הדסה‬
‫למשפחות ר‘ קדוש ועסיס להולדת הנכדה בת לעינב ומאיר יהודה‬
‫למשפחת עסיס להולדת הנכדים בן לעדי ואושרה‪ ,‬בן לערן ונועה‬
‫למשפחת צאיג להולדת התאומים בנים לנדב וירדן‬
‫למשפחת פינסקי לנישואי דניאל עב”ל שהם‬
‫למשפחת בסקין לאירוסי הבן איתן‬
‫יד בנימין‪:‬‬
‫מזל טוב לדבורה סרוסי בהגיעה לגיל גבורות‬
‫לרב יוסף ושושנה אלנקווה להולדת הנכדה אביגיל בת ליצחק ולורין‬
‫לעליזה וחיים באבי לארוסי אפרת‬
‫לבת סיני וששון גיבלי להולדת הנכדים‬
‫לבת חן ובני גוטליב להולדת הבן יצחק‬
‫למרב וחנניה גוטמן לארוסי אוריה‬
‫לתמי וגרשון פרלמן לנישואי יוחאי עם אודיה‬
‫לקרן ויגאל דהרי להולדת הבת הדס‬
‫למיכל ויהודה דמארי לנישואי יאיר‬
‫ולהולדת הנכדות בנות לצורית ויהודית‬
‫לדבורה ויוני כהן להולדת הבת‬
‫לאסנת ומרדכי מינס להולדת הנכדה‬
‫ללירז ושושנה נעמן להולדת הבן ישי‬
‫לרותי ויוסי הרוש לארוסי ידידיה‬
‫לחיים ורבקה זבולון לנישואי מרים עם איתן‬
‫לזיוה וחיים עובדיה להולדת הנכד‬
‫לחני ואיציק צדוק להולדת הנכדה‬
‫לדבורה וציון שרעבי להולדת הנכדה‬
‫לאפרת ושלמה ונחוצקר לבת המצוה של יעלי ולהולדת הנכד‬
‫לנילי וניב הדר לבר מצווה של מתניה‪ ,‬ולהולדת הבת הודיה‬
‫לד”ר סודי ורבקה נמיר לבר המצווה של נהוראי‪,‬‬
‫ולהולדת הנכד בן לחננאל‬
‫לזאב ורבקי פוקס להולדת הנכד אורעד בן לשרון ואלעד‬
‫ולבת המצוה של דבורה‬
‫לאמירה וקובי נגר לבר המצוה של ישראל שלום‬
‫ולנישואי חן עם יורי‬
‫לאריאל הדאיה בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לאלרועי אלמושנינו בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לתומר טרטקס בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לאיתיאל כהן בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לאוריה כראדי בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לרוה כהן בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לאוהד פיטוסי בהיכנסך לעול מצוות‬
‫לאיתמר שעאר בהיכנסך לעול מצוות‬
‫‪13‬‬
‫גוש מנחם‬
‫‪14‬‬
‫אהוד‪ ,‬אודי בפי הכל‪ ,‬ורות פוגל הגיעו לנצרים‬
‫בשלהי שנת תשס”א‪.‬‬
‫היה זה כמעט שנה אחרי פרוץ ”האינתיפאדה‬
‫השניה”‪ .‬הארץ כולה היתה נתונה בעיצומה של‬
‫מלחמת הטרור האכזרית‪ ,‬ואזורנו‪ ,‬חבל עזה‪,‬‬
‫בפרט‪.‬‬
‫הם הגיעו אלינו מכרמי צור שבגוש עציון ”כדי‬
‫להיות במקום שצריך” וכדי שאודי יצטרף לכולל‬
‫דרך אי”ה שבנצרים‪.‬‬
‫כקצין קרבי מצטיין‪ ,‬הפך אודי עד מהרה למפקד‬
‫כיתת כוננות ולפעיל מרכזי בתחום הבטחון‬
‫ביישוב‪ .‬הצטיין בכישוריו ובשקדנותו המיוחדת‪.‬‬
‫רותי לימדה בתיכון לבנות שדות נגב ועד מהרה‬
‫התקדמה לתפקידים ניהוליים‪.‬‬
‫אחרי הגירוש‪ ,‬היו הם מהראשונים להחליט על‬
‫מעבר לאריאל ובין הדוחפים להקמת קהילת‬
‫נצרים בעיר‪.‬‬
‫בדרכם ההחלטית אך השקטה‪ ,‬הם פיתחו את‬
‫רעיון ההתחברות הנדרשת דווקא בעקבות‬
‫ההתנתקות והגירוש‪ .‬היו מהפעילים המרכזיים‬
‫בקהילה ובוועדותיה‪.‬‬
‫התאפיינו בעין טובה ומבט מעמיק על העובר‬
‫עלינו כעם וכחברה‪ .‬גידלו את ילדיהם בשובה‬
‫ונחת‪ ,‬לתפארת‪.‬‬
‫אודי ריכז את פעילות ”מרימים את הדגל”‬
‫שהוקם אז ע”י ועד המתיישבים‪ ,‬והוביל את‬
‫הפעילות באריאל בשנה הראשונה להקמת‬
‫הגרעין‪.‬‬
‫רותי לימדה במסגרות שונות לבנות ולאחרונה‬
‫באולפנת מעלה לבונה‪ ,‬ואודי בחן מוסדות חינוך‬
‫שונים‪ ,‬עד שמצא את מקומו בישיבה הגבוהה‬
‫באיתמר‪.‬‬
‫לפני כשנה וחצי הם עברו להתגורר באיתמר‬
‫כדי שהרב אודי יוכל להתמסר לעבודתו‪ .‬על‬
‫אף המעבר המשיכו לשמור על קשר רצוף עם‬
‫אריאל ואודי אף העביר שיעור קבוע בעיר‪.‬‬
‫בשיא פריחתם נלקחו מאיתנו יחד עם שלושה‬
‫מילדיהם‪ .‬ה‘ יקום דמם‪.‬‬
‫תנחומים‬
‫למשפחות‬
‫פוגל‬
‫ובן ישי‬
‫על הילקחם‬
‫מאיתנו של‬
‫אודי‪,‬‬
‫רותי‪,‬‬
‫יואב‪,‬‬
‫אלעד‬
‫והדס‬
‫הי“ד‬
‫בית גוש קטיף‬
‫משפחת פוגל מנצרים‬
‫השורות הבאות נכתבו ע"י אודי לעלון קהילת נצרים באריאל‪ ,‬במלאת שנה לגירוש‪.‬‬
‫הן משקפות היטב את הרוח שנטלו עימם מגוש קטיף ואיפיינה את דרכם גם‬
‫כשהשתנו הנסיבות‬
‫סיכום שנה‬
‫חלפה שנה‪ ,‬עומדות היו רגלינו בנצרים‪ ,‬סעד‪ ,‬ירושלים ואריאל‪ .‬בגלגולי הסיבות‬
‫שנשגבה בינתנו מלהכיל – לכאן הגענו וב"ה נלך ונשתקע ‪,‬ונזכה לקדש שם שמים‬
‫ברבים‪.‬‬
‫כשהשתתפנו בתיעוד המשפחתי בקרנ"ש נשאלנו מה לדעתנו היה מיוחד בנצרים –‬
‫מה נשאר לנו באופן מיוחד – חוץ מהזיכרונות והחוויות הרבות‪.‬‬
‫לדעתי – יש שלושה דברים עיקריים שהיו בנצרים ואותם חשוב שנמשיך ונטפח לנצח‬
‫נצחים‪.‬‬
‫א‪ .‬אחדות ושמירת הלשון הציבורית – כידוע בצבא של אחאב עבדו ע"ז אך נצחו‬
‫במלחמה כי אהבו זה את זה ואפילו לא הלשינו על הנביאים שהתחבאו מאחאב‪.‬‬
‫כל שכן שהברכה שורה בציבור שיש בו יראת שמים שמתרחבת לרחוב ולבית‬
‫הכנסת‪,‬לועדות ולמזכירות‪ .‬השנה‪ ,‬עם כל הטלטלות והקשיים שעברנו‪ ,‬הרגשתי‬
‫את אותה אחדות שהייתה בנצרים‪ ,‬אין לשון הרע ורכילות גם כשרבים‪ .‬השלום‬
‫כערך עליון‪ ,‬ממיס את כל המחלוקות ונותן עמידה גם כשמסביב יש בעיות וקשיים‪.‬‬
‫שנזכה להמשיך ולחיות אור גדול זה ולהפיץ אותו הלאה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עשייה קהילתית – בנצרים‪ ,‬לא היה רגע מנוחה‪ ,‬ובכל זאת לא היה לחץ וכל אחד‬
‫עשה ותרם לכלל כמידת יכולתו‪ ,‬מתוך רצון טוב ולא בכפייה‪ .‬אמנם‪ ,‬אין לנו את‬
‫אותן משימות ומאבקים שהכריחו אותנו לפעול – אבל רואים שזה כבר טבע‬
‫שני‪,‬זורם בעורקים הצורך לפעול‪ ,‬לקדם‪ ,‬להוסיף עוד משימה או אירוע‪ ...‬והכול‬
‫בנחת ‪.‬‬
‫השילוב של העין הטובה והעשייה הברוכה יוליד ב"ה קידוש ה' גדול לעיר כולה‪,‬‬
‫ונזכה ב"ה להגדיל ולרומם בכל התחומים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אמירה רוחנית – מה שמשך אותי בנצרים זה הקו הרוחני הברור‪ ,‬אמנם בלי לחץ‬
‫או חדגוניות בקרב האוכלוסייה – היו המון דעות וויכוחים‪ ,‬אבל הקו הכללי היה אחד‬
‫ומאוחד – בוגר‪ ,‬מאוזן‪ ,‬לוקח בחשבון צדדים שונים – ובסוף החשבון נותן הרגשה‬
‫וידיעה שאנחנו חלק מאותם הפועלים עם א‪-‬ל במהלך גאולתנו – מתעלים מעל‬
‫העיסוק בפרטים ושואלים את עצמנו מה רצון ה' מאיתנו כציבור‪ ,‬מתוך אחריות על‬
‫מה שנכון לעשות כדי לקדם ולרומם את המהלך כולו‪ .‬זה המקום לחזק את לימוד‬
‫התורה הקהילתי – שיש לו ערך של לימוד תורה כפשוטו וערך מוסף של יצירת‬
‫תשתית להנהגה רוחנית ברורה‪ ,‬עם אמירה גדולה וקו אחד‪.‬‬
‫אודי פוגל‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫לחזי כהן‬
‫לשפרה אוחיון‬
‫לארלט שונם הלוי‬
‫לדליה דנינו‬
‫על פטירת אמו‬
‫על פטירת‬
‫אביה‬
‫על פטירת‬
‫אחיה‬
‫על פטירת‬
‫אימה‬
‫גני טל‬
‫נווה דקלים – ניצן‬
‫נווה דקלים – ניצן‬
‫נווה דקלים – ניצן‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫ליעל בראון‬
‫סוניה ברנס‪,‬‬
‫אבי ורפי‬
‫אנקרי‬
‫לשמעון חזות‪,‬‬
‫שוש בן חיים‬
‫ודניאלה טובול‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫לרבקה‬
‫אברמוביץ‘‬
‫לרבקי פוקס‬
‫לר‘ מאיר כהן‬
‫לרבקה נמיר‬
‫על פטירת אביה‬
‫ל פטירת אחיו‬
‫על פטירת אביה‬
‫על פטירת‬
‫אחותם‬
‫גני טל‬
‫יד בנימין‬
‫יד בנימין‬
‫יד בנימין‬
‫נווה דקלים – ניצן ובני דקלים‬
‫תנחומים‬
‫על פטירת אחותה‬
‫לנעמי‬
‫מרמלשטיין‬
‫על פטירת אמה‬
‫גני טל‬
‫על פטירת‬
‫אמם‬
‫נווה דקלים – ניצן‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫לרחל פרץ‬
‫לעזריאל הלל‬
‫לציון אדרי‬
‫לחנה פרל‬
‫ליעל שוורץ‬
‫על פטירת אחיה‬
‫יצחק שריקי‬
‫על פטירת‬
‫אביו‬
‫על פטירת‬
‫אימו‬
‫על פטירת‬
‫אביה‬
‫במות האב‬
‫נצר חזני‬
‫נצר חזני‬
‫נצר חזני‬
‫כפר דרום לנטע‬
‫באר גנים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫תנחומים‬
‫ליהודה קראווני‬
‫לרינה אקרמן‬
‫לסוניה ברנס‬
‫לדקלה כהן‬
‫לחנה כהן‬
‫לקובי זוהר‬
‫על פטירת‬
‫אחותו‬
‫על פטירת‬
‫אימה‬
‫על פטירת‬
‫אחותך‬
‫על פטירת‬
‫אימה‬
‫על פטירת‬
‫אימה‬
‫על פטירת‬
‫אביו‬
‫שומריה‬
‫בני דקלים‬
‫בני דקלים‬
‫בני דקלים‬
‫בני דקלים‬
‫בני דקלים‬
‫גוש מנחם‬
‫ש קטיף שלום‬
‫לתושבי גוש‬
‫סוזי מלכה‪ -‬אמא של טלי חטואל‪,‬‬
‫כתבה ספר ילדים )לא ספר זיכרון‪ ( ..‬על רוני חטואל‪.‬‬
‫הספר הינו על ילדה שאהבה ממתקים ו‪....‬‬
‫מלווה באיורים מדהימים ואפילו בציור אמיתי של רוני‪.‬‬
‫הספר בעלות של ‪ 40‬ש”ח וכל הכסף תרומה‬
‫לעמותת טלי ביד רמ”ה‪ -‬לסיוע בפוריות‬
‫מי שמעוניין‪ -‬נא לפנות ליורם אוהב ציון ‪054-9499154‬‬
‫‪15‬‬
‫כשהשמים התקרבו לאדמה‬
‫מאת שרה אהרוני‬
‫רומן חדש מא‬
‫נכתב בעקבות עשרות ראיונות‬
‫עם תושבי גוש קטיף‪.‬‬
‫זהו סיפורם של חנה ואורי‬
‫זהו הסיפור של כולנו‪.‬‬
‫ניתן לרכוש את הספר‬
‫בחנויות הספרים‪.‬‬
ã”ñá
úåìåëùä úåçôùîäå óéè÷ ùåâ éáùééúî ãòå
íä øùàá íéáùåúä úà íéðéîæî
ïåøëéæä íåé ñ÷èì
ìàøùé úåëøòî éììçì
äáéàä úåìåòô éòâôðìå
.óéè÷ ùåâá åìôðù
éðù íåéá ä"éà êøòéé ñ÷èä
9.5.11 à”òùúä øééàá 'ä
11:00 äòùá
.ïöéðá éàáöä ïéîìòä úéáá
ïéîìòä úéáì äñéðëá íéé÷úî ãåîéì ìäåà
.íéìôåðä úîùð éåìéòì 10:00 äòùäî
.øùôàä ìëë íã÷åî òéâäì ìãúùäì àð
.íå÷îá äééðç
ø”ò
óéè÷ ùåâ éáùééúî ãòå
Friends of Gush Katif
óéè÷ ùåâ éáùééúî ãòå
úåìåëùä úåçôùîä
øåáòàå"
êééìò
êàøàå
úññåáúî
êééîãá
êì øîåàå
êééîãá
"ééç