פרק - קבוצת שילר

‫עדכון חוברת השינוי –‬
‫טיוטה לדיון‬
‫קבוצת שילר‬
‫‏‏‏‬
‫‏‬
‫‏‪8170/7108/‬‬
‫מוגש ע"י צוות השינוי‪:‬‬
‫מיכל קראוס‪ ,‬זאבי גורן‪ ,‬דוידי לאור‪ ,‬כרמית שי‪ ,‬רותם שטוסר‪,‬‬
‫מירקי יעקב‬
‫תודה לכל העוסקים במלאכה‪.‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫תוכן‬
‫פרק א' – חזון‪ ,‬מטרות‪ ,‬מושגים‪ ,‬והתנהלות כלכלית ‪6 ...................................‬‬
‫פרק ב' – פנסיה ופנסיונרים ‪5 .....................................................................‬‬
‫פרק ג' – סיעוד ובריאות ‪8 ..........................................................................‬‬
‫פרק ד' – חינוך ‪0.......................................................................................‬‬
‫פרק ה' – עבודה והתפרנסות ‪06...................................................................‬‬
‫פרק ו' – רשתות ביטחון ‪66.........................................................................‬‬
‫פרק ז' – מסים וחיובים פנימיים ‪62.............................................................‬‬
‫פרק ח' – הפרטת השירותים ‪62...................................................................‬‬
‫פרק ט' ‪ -‬שונות‪68......................................................................................‬‬
‫פרק י' – מערך הניהול והסמכויות‪20...........................................................‬‬
‫נספח א' – קרן עזרה הדדית‪22....................................................................‬‬
‫נספח ב' ‪ -‬הסכם‬
‫אהדה ‪25..........................................................................‬‏‬
‫‪8‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק א' – חזון‪ ,‬מטרות‪ ,‬מושגים‪ ,‬והתנהלות כלכלית‬
‫חזון קבוצת שילר כקיבוץ מתחדש‪:‬‬
‫קבוצת שילר תקיים אורח חיים כפרי‪ ,‬דמוקרטי ומשתף‪ ,‬תשאף לטפח איכות חיים‬
‫וסביבה ברמה גבוהה‪ ,‬תשאף לגיבוש חברה רב דורית מגוונת‪ ,‬פתוחה‪ ,‬פלורליסטית‬
‫ותומכת‪ ,‬המכבדת את זכויות היסוד של חבריה ודואגת לקיומם‪.‬‬
‫הקהילה תקיים ותטפח מערכות חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬סיעוד ובריאות‪ ,‬תרבות ושירותים‬
‫קהילתיים משותפים‪ ,‬ברמה נאותה‪ ,‬כביטוי לערכים הומניים‪ ,‬ולאמונה בערבות‬
‫ההדדית ובאחריות המשותפת‪.‬‬
‫‪ .1‬מטרות עיקריות‬
‫א‪ .‬‏שמירה על מסגרת קיבוצית‪ ,‬המבטיחה שליטת הקיבוץ בנכסים היצרניים‬
‫של הקיבוץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬‏הבטחת עצמאותו של חבר הקיבוץ בתכנון אורחות חייו‪ ,‬הכנסותיו‬
‫והוצאותיו‪ ,‬ומתן אפשרות לחבר ליהנות מפרי עמלו‪.‬‬
‫ג‪ .‬‏הבטחת קיום מכובד והוגן לציבור הפנסיונרים ולמוכרי המוסד לביטוח‬
‫לאומי ולבעלי צרכים מיוחדים ותלויים בחבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬‏בניית קהילה המבטיחה שוויון הזדמנויות לחבריה לשימוש בשירותים‬
‫המוגדרים כבעלי ערך משמעותי‪/‬חיוני לחברי הקיבוץ‪ ,‬על פי החלטות אסיפת‬
‫הקיבוץ‪ ,‬גידול וצמיחה דמוגרפית של היישוב‪.‬‬
‫ה‪ .‬‏שמירה על סביבת חיים ערכית‪ ,‬איכותית‪-‬תרבותית‪ ,‬חברתית ופיזית‪.‬‬
‫ו‪ .‬‏שמירה על קהילה יציבה בניהול מאוזן על בסיס מקורות מוגדרים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ .6‬מושגי יסוד‬
‫הכנסה נטו – הכנסה לאחר מיסוי מדינה והפרשות סוציאליות‪.‬‬
‫א‪ .‬‏‬
‫הכנסה פנויה – הכנסה נטו בניכוי מס פרוגרסיבי‪.‬‬
‫ב‪ .‬‏‬
‫הסכם אהדה – הסכם לבעלי צרכים מיוחדים אשר מצורף כנספח לחוברת זו‪.‬‬
‫ג‪ .‬‏‬
‫הפרדת משק מקהילה – יצירת הפרדה ארגונית‪ ,‬ניהולית‪ ,‬משפטית‪ ,‬פיננסית‬
‫ד‪ .‬‏‬
‫וגזברית בין הפעילות היצרנית‪/‬עסקית לבין הפעילות הקהילתית‪/‬חברתית‪.‬‬
‫ותק החבר – ותק החבר נעצר ביום הקובע‪ .‬לאחר מועד זה לא תהיה צבירת‬
‫ה‪ .‬‏‬
‫ותק לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫יום קובע – יום קבלת ההחלטה על שינוי באורחות החיים ‪.20.2.6..3 -‬‬
‫ו‪ .‬‏‬
‫מיסוי פרוגרסיבי – מס קיבוצי פנימי המוטל על הכנסה נטו בשיעורי מס‬
‫ז‪ .‬‏‬
‫עליהם יוחלט בקיבוץ‪.‬‬
‫מיסוי אחיד – מס אשר מוטל באופן שווה ואחיד על כל חבר קיבוץ‪ ,‬וכן על כל‬
‫ח‪ .‬‏‬
‫מועמד לחברות ו‪/‬או בן זוג של חבר‪.‬‬
‫קרן לעזרה הדדית – קרן לעזרה הדדית למקרי חירום ולמצבי מצוקה‬
‫ט‪ .‬‏‬
‫שיוגדרו בתקנון נפרד‪.‬‬
‫שיוך דירות – שיוך בית המגורים לחבר על פי החלטות אשר יתקבלו בעתיד‪.‬‬
‫י‪ .‬‏‬
‫יא‪ .‬‏שיוך פירות הנכסים –שיוך פירות הנכסים היצרניים ונכסי הון לחברים‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות בוותק החבר על פי החלטות אשר יתקבלו בעתיד‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ .3‬התנהלות כלכלית‬
‫א‪.‬‏הפרדת משק מקהילה – יצירת הפרדה ארגונית‪ ,‬ניהולית‪ ,‬משפטית‪ ,‬פיננסית‬
‫וגזברית בין הפעילות היצרנית‪/‬עסקית לבין הפעילות הקהילתית‪/‬חברתית‪.‬‬
‫ב‪.‬‏מרכז פעילות יצרני (מרכז רווח) יתקיים אך ורק ממקורותיו (ואו ממקורות‬
‫התאגיד העסקי בקיבוץ לתקופת זמן מוגבלת)‪ ,‬אם יבטיח את הרווחיות‬
‫הנדרשת בתחומו לאורך זמן ויעמוד במחויבויות לקיבוץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬‏מרכז פעילות קהילתי (כגון מערכת החינוך‪ ,‬תרבות וכו') יפעל כמרכז עלות‬
‫מאוזן תקציבית‪ :‬תשלום המשתמשים‪ ,‬תשלומים מהמדינה ותקצוב הקהילה‪.‬‬
‫ד‪.‬‏מערכת כלכלית יצרנית או קהילתית שאינה מרוויחה או אינה מאוזנת תעבור‬
‫צעדי התייעלות נדרשים‪ :‬צמצום כוח אדם‪ ,‬התאמת פעילות‪ ,‬שינוי מבני‪ ,‬שינוי‬
‫פרסונלי וכד' ובמקרה הצורך – סגירת הפעילות‪.‬‬
‫ה‪.‬‏מערכת ניהולית או מנהלית הפועלת בקיבוץ תופעל באופן יעיל‪ ,‬על פי תקציב‬
‫תקופתי סגור ומתוך מגמה להקטנת עלויות‪ .‬באחריות מנהל התחום לעמוד‬
‫בתקציב וליישם תוכנית התייעלות מבלי לפגוע בשירות‪.‬‬
‫ו‪ .‬‏הנהלת תחום (עסקים‪/‬קהילה) תהיה אחראית לקיום מסודר ושיטתי של מערך‬
‫בקרה ודיווח תקופתיים‪.‬‬
‫ז‪ .‬‏ההנהלה הרלבנטית בכל תחום – קהילה ועסקים – אחראית בתחומה על‪:‬‬
‫גיבוש ואישור תוכנית עבודה שנתית‪ ,‬תקציב ודוחות תקופתיים‪ ,‬תוכנית‬
‫השקעות‪ ,‬הסכמי עבודה‪ ,‬עלויות שכר‪ ,‬רווחיות התחום וכד'‪ .‬לאסיפה יוגשו‬
‫לדיווח ואישור דוחות שנתיים ותוכנית שנתית של העסקים ושל הקהילה‪ ,‬וכמו‬
‫כן יובא לאישור מאזן הקיבוץ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק ב' – פנסיה ופנסיונרים‬
‫מחויבות לגמלה לפנסיונרים‪ :‬תקציבי הפנסיה הקיבוצית יעמדו בראש סדר‬
‫העדיפויות של הקיבוץ לפני כל מחויבות ושירות אחרים‪ .‬המקורות לתקציבי‬
‫הפנסיה הקיבוצית יהיו מצבירות בקרנות פנסיה וקופות גמל בהן הפקיד הקיבוץ‬
‫לחבריו‪ ,‬מהפרשות לפנסיה של החברים מיום יישום תוכנית השינוי ומהכנסות‬
‫מנכסים הוניים‪ .‬לא ניתן לשנות את מחויבות הקיבוץ לפנסיונרים אלא ברוב מיוחד‬
‫של ‪ 25%‬מחברי הקיבוץ‪.‬‬
‫‪ .0‬פנסיה‪:‬‬
‫פנסיונר‪/‬ית הנו חבר‪/‬ת קיבוץ שהגיע לגיל פרישת חובה‪ ,‬כפי שהוגדר בחוק גיל‬
‫פרישה תשס"ד ‪ .6..2 -‬גיל פרישת חובה לפי החוק הנ"ל הינו כיום ‪ 22‬לנשים‬
‫וגברים (להלן‪" :‬גיל פרישה" או "גיל הפנסיה")‪ .‬לגבי חברות אשר מקבלות‬
‫קצבת זקנה מהביטוח הלאומי‪ ,‬אך טרם הגיעו לגיל פרישת חובה‪ ,‬יחולו הכללים‬
‫החלים על חברים בגיל העבודה‪ ,‬למעט הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫‪ 0.0‬החברה תהיה זכאית לקבל השלמת הכנסה על פי הכללים שיוגדרו לחברים‬
‫בגיל העבודה אך חובת עבודתה תהיה חצי משרה‪.‬‬
‫‪ 0.6‬קצבת הזקנה תיחשב כחלק מהכנסתה‪.‬‬
‫‪ .6‬גמלת פנסיה‪ :‬לחבר בגיל הפנסיה תשולם גמלה חודשית קבועה‪.‬‬
‫‪ .2‬גובה הגמלה ומקורותיה‪ :‬הגמלה החודשית תורכב מפנסיה צבורה על שם החבר‬
‫והשלמה נדרשת‪ ,‬לפי הצורך‪ .‬גובה הגמלה המובטחת משתנה לפי גיל החבר‬
‫והותק הפנסיוני שלו ביום קבלת ההחלטה על שינוי באורחות החיים‬
‫(‪ )20.2.6..3‬כמפורט להלן בסעיף ‪.2‬‬
‫חבר שיש לו פחות ממלוא שנות הוותק הפנסיוני – (לחבר‪/‬ה ‪ 22‬שנה של צבירה‪,‬‬
‫החל מגיל ‪ 2.‬או מגיל ההצטרפות לקיבוץ (הגבוה מביניהם) ועד גיל ‪ ,)22-‬יקבל‬
‫את הגמלה על פי הוותק הפנסיוני היחסי שנצבר בקבוצת שילר‪ .‬לגמלה זאת‬
‫תצטרף קצבת הביטוח הלאומי וכן קצבאות נוספות כגון רנטות‪ ,‬משרד הביטחון‬
‫וכו' שיעברו לחבר ללא מס פרוגרסיבי‪ .‬למען הסר ספק יובהר כי במקרה של‬
‫חברים אשר נצבר על שמם ו‪/‬או לטובתם על ידי הקיבוץ סכום גבוה מן הסכום‬
‫לו הם זכאים בהתאם לוותק שלהם (להלן "עודף צבירה") – הרי שסכום עודף‬
‫הצבירה כאמור יהיה רכוש של הקיבוץ והקיבוץ יעשה שימוש בכספים אלו‬
‫לצורך כיסוי גירעונות אקטואריים לחברים אחרים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫עבור גירעון אקטוארי בגין ותק שנצבר לחברים בקיבוצים אחרים תובטח‬
‫צבירה לפנסיה‪ ,‬בתנאי שהחברים יתבעו את זכויותיהם מהקיבוצים בהם צברו‬
‫ותק באמצעות פנייה בכתב של החבר לקיבוץ האחר והמשך טיפול על ידי קבוצת‬
‫שילר‪.‬‬
‫‪ .2‬גובה הגמלה המובטחת לפי גיל החבר ביום השינוי (הסכומים הנם במחירי‬
‫‪ 20.06.6.06‬וצמודים למדד המחירים לצרכן)‪:‬‬
‫‪ 2.0‬לחברים שהינם בגיל הפרישה ואשר צברו את מלוא הוותק הפנסיוני נכון‬
‫ליום קבלת ההחלטה על שינוי אורחות החיים (‪ )20.2.6..3‬תובטח גמלה‬
‫בגובה ‪ ₪ 5...‬לחודש לחבר (בהתאם לוותק הפנסיוני שלהם ולאמור בסעיף‬
‫‪.)2‬‬
‫‪ 2.6‬לחברים שהינם בני ‪ 5.‬ומעלה ביום ההחלטה על שינוי אורחות החיים‬
‫תובטח גמלה פנסיונית בגובה ‪ ₪ 5...‬לחודש לחבר (בהתאם לוותק‬
‫הפנסיוני שלהם ולאמור בסעיף ‪ ,)2‬כאמור לעיל לגבי חברים שהנם בגיל‬
‫הפרישה ביום השינוי‪ ,‬אך השלמת הגמלה הפנסיונית על ידי הקיבוץ‬
‫מותנית בהפרשות מלאות של החבר לפנסיה לכל אורך שנות עבודתו‪ ,‬עד‬
‫פרישה לגמלאות (הפרשה של לא פחות מ‪ 08.22% -‬משכר הברוטו או רשת‬
‫הביטחון שלו ובכל מקרה לא פחות מ‪ 08.22%‬משכר המינימום)‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הגמלה הפנסיונית לחברים מתחת לגיל ‪ ,5.‬ביום ההחלטה על שינוי אורחות‬
‫החיים תהיה מורכבת מהפנסיה שנצברה להם עד גיל פרישה ולא פחות‬
‫מהפנסיה המוגדרת בתקנות הסיווג (ביום ‪ .)₪ 3,0,3 20.06.6.06‬השלמת‬
‫הגמלה הפנסיונית על ידי הקיבוץ מותנית בהפרשות מלאות של החבר‬
‫לפנסיה לכל אורך שנות עבודתו‪ ,‬עד פרישה לגמלאות (הפרשה של לא פחות‬
‫מ‪ 08.22% -‬משכר הברוטו או רשת הביטחון שלו ובכל מקרה לא פחות מ‬
‫‪ 08.22%‬משכר המינימום)‪.‬‬
‫‪ 2.2‬למרות האמור לעיל‪ ,‬ככל שתגיע לחבר בגיל פרישה לפי הדין גמלה פנסיונית‬
‫גבוהה יותר מהקיבוץ‪ ,‬תשולם הגמלה המגיעה לפי הדין‪.‬‬
‫‪ 2.5‬ההשלמה התקציבית מותנית בגילוי נאות של כל הסכומים בעלי אופי‬
‫פנסיוני שנצברו לזכות החבר במשך כל שנות עבודתו‪ ,‬כולל קרן השתלמות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חבר שנצבר על שמו חסכון בקרן השתלמות לפני מועד השינוי שלא‬
‫באמצעות הקיבוץ‪ ,‬ושאין לו גירעון אקטוארי‪ ,‬רשאי לבחור אם להשאיר‬
‫את סכום קרן ההשתלמות על שמו כנגד ויתור על אותו הסכום מקרן מענק‬
‫‪6‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫העזיבה (כולל המשמעות לגבי הזכאות למימוש ערך הדירה)‪ ,‬או להעמיד‬
‫את קרן ההשתלמות לרשות הקיבוץ‪.‬‬
‫‪ 2.2‬יובהר‪ ,‬כי חבר שנצבר על שמו חסכון בקרן השתלמות לפני מועד השינוי‬
‫שלא באמצעות הקיבוץ ואשר יש לו גירעון אקטוארי‪ ,‬קרן ההשתלמות‬
‫תשמש מקור לכיסוי הגירעון האקטוארי‪.‬‬
‫‪ 2.8‬אלמן או אלמנה אשר אינם סיעודיים‪ ,‬והיו ביום קבלת ההחלטה על השינוי‬
‫מעל גיל ‪ 5.‬יהיו זכאים לקבל פנסיה בסכום של ‪ ₪ 2...‬לחודש‪ ,‬כאשר אין‬
‫גורם נוסף המעניק קצבת שארים (לא כולל קצבת שארים מביטוח לאומי)‪.‬‬
‫‪ 2.3‬גמלת הפנסיה הקיבוצית תהיה צמודה למדד המחירים לצרכן‪ .‬מדד הבסיס‬
‫יהיה המדד הידוע בתאריך ‪ ,20.06.6.06‬וחישוב ההצמדה ביחס אליו‬
‫ייעשה בתחילת כל שנה גרגוריאנית‪ ,‬ויתייחס רק לתשלומים ממועד‬
‫התחשיב ואילך‪.‬‬
‫‪ 2.0.‬המקורות הכספיים ותשלומי הפנסיה של החברים ינוהלו בנפרד‪.‬‬
‫‪ .5‬יציאה לפנסיה מוקדמת תתאפשר‪ ,‬בכפוף לקיום האפשרות מול קרן הפנסיה‪,‬‬
‫ובתנאי כי היציאה המוקדמת תהיה תוך ויתור בלתי חוזר על השלמת סכום‬
‫הפנסיה החודשית לסכום שהיה מגיע לולא הפרישה המוקדמת‪ ,‬ללא זכאות‬
‫לרשת ביטחון ובתנאי שהסכום הנותר הוא מעל המינימום הנדרש לפנסיונר על‬
‫פי תקנות הסיווג‪.‬‬
‫‪ 5.0‬פנסיות חיצוניות מהעבר‪ :‬במקרים שפנסיות מעבודת חוץ של חברים‬
‫שנצברו עד מועד קבלת ההחלטה על שינוי אורחות החיים בשילר‪ ,‬יהיו‬
‫גבוהות מהגמלה הקיבוצית המקסימלית – ‪( ,₪ 5...‬בהתאם לוותק‬
‫הפנסיוני של החבר ולאמור בסעיף ‪ )2‬יחול מיסוי פרוגרסיבי על ההפרש‬
‫הנ"ל‪ ,‬בהתאם למדרגות המס בשילר‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק ג' – סיעוד ובריאות‬
‫‪.1‬‬
‫שירותי סיעוד‪:‬‬
‫ככלל שירותי הסיעוד בקיבוץ נשארים באחריות הקיבוץ‪ ,‬אשר יספק לחברים‬
‫שירותי סיעוד בהתאם להמלצות רפואיות ובהחלטה משותפת עם צוות רב‬
‫מקצועי‪ ,‬הכוללים את כל צרכי החבר‪ .‬הקיבוץ רואה את בני משפחתו של החבר‬
‫הסיעודי כשותפים לטיפול ולהבטחת רווחתו של החבר‪ .‬כל ההחלטות לגבי‬
‫הטיפול בחבר הסיעודי יעשו בתאום עם המשפחה‪ .‬כאמור‪ ,‬לא ניתן להפסיק‬
‫מתן שירותי סיעוד‪ ,‬בקיבוץ ומחוצה לו‪ ,‬הן לחברים פנסיונרים שאינם מבוטחים‬
‫בביטוח סיעודי והן לחברים הזקוקים לכך בכל מצב‪.‬‬
‫הקיבוץ מאפשר ‪ 6‬מסלולים‪:‬‬
‫‪ 0.0‬טיפול באחריות הקיבוץ‪:‬‬
‫מטופלים בין בביתם הפרטי ובין בבית סיעודי (בין בשילר או בכל מוסד‬
‫סיעודי חיצוני אחר המוכר ע"י משרד הבריאות)‪:‬‬
‫הכנסות‪ :‬החברים יעבירו לקיבוץ את הכנסתם הכוללת השוטפת כגון‪:‬‬
‫תמלוגי ביטוח סיעוד‪ ,‬פנסיה‪ ,‬חלוקת רווחים בקיבוץ‪ ,‬גמלה (ככל שיהיו)‬
‫וכד' לכיסוי עלות אחזקתם בבית סיעודי‪.‬‬
‫הוצאות‪ :‬כל צרכי הטיפול והסיעוד של החבר יהיו על חשבון הקיבוץ‪.‬‬
‫חברים אלו יהיו זכאים לקבל הוצאות אישיות לתקציב בגובה של ‪₪ 0...‬‬
‫לכיסוי הוצאות אישיות בלבד (הסכום צמוד למדד המחירים לצרכן)‪.‬‬
‫‪ 0.6‬טיפול באחריות החבר ומשפחתו (מסלול מופרט)‪:‬‬
‫במידה שהחבר הסיעודי מטופל בביתו או במסגרת מוגנת אחרת‪ ,‬לפי‬
‫החלטת המשפחה‪ ,‬כל האחריות לטיפול בחבר הסיעודי תהיה בידי‬
‫המשפחה‪ .‬כל ההוצאות הרפואיות‪ ,‬הסיעודיות והפרטיות (כולל העסקת‬
‫מטפל‪/‬ת) יהיו באחריות המשפחה או אפוטרופוס‪ .‬במקביל‪ ,‬כל ההכנסות‬
‫השייכות לחבר הסיעודי יועברו במלואן למשפחה‪.‬‬
‫‪ 0.2‬תקופת ניסיון – תינתן תקופה בת שלושה חודשים בה יוכלו החבר ומשפחתו‬
‫לבחון באיזה מסלול לבחור‪ ,‬עד לקבלת החלטה סופית לגבי המסלול‪.‬‬
‫‪ 0.2‬מעבר בין מסלולים‪ :‬לא יתאפשר מעבר בין המסלולים לאחר קבלת החלטה‬
‫סופית על המסלול‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ 0.5‬ביטוח סיעודי‪ :‬במקרים שהחברים אינם נכללים בביטוח סיעודי‪ ,‬יפעל‬
‫הקיבוץ כאילו נערך להם ביטוח והקיבוץ הינו המבטח‪ .‬ראה הרחבה לגבי‬
‫הביטוח הסיעודי בסעיף ביטוחי בריאות‪.‬‬
‫‪ .2‬בריאות במסגרת הערבות ההדדית‬
‫מתן שירותי בריאות בקיבוץ וביטוחי בריאות וסיוע לחבר בצריכת שירותי‬
‫בריאות‪:‬‬
‫‪ 6.0‬הפעלת כוח אדם במערכת בריאות כולל ניהול המערכת‬
‫‪ 6.6‬רשת בטחון לבריאות – ראה בפרק רשתות בטחון‪.‬‬
‫‪ 6.2‬ביטוחי הבריאות –‬
‫א‪ .‬מושלם קופ"ח ב‪ .‬מגן בריאות לחבר קיבוץ (ביטוח קטסטרופות) הכולל‬
‫תרופות מחוץ לסל הבריאות ג‪ .‬מגן בריאות ניתוחים וטיפולים (רובד‬
‫מורחב) ד‪ .‬ביטוח סיעודי‬
‫הביטוחים מבוצעים ע"י הקיבוץ והחבר מחויב בעלות החודשית‪.‬‬
‫חבר שיש לו ביטוח‪/‬ים במסגרת עבודתו ואינו מעוניין בביטוח בקיבוץ‪ ,‬חייב‬
‫יהיה להציג בפני מנהל‪/‬ת הקהילה את העתק‪/‬י פוליסת‪/‬ות הביטוח‪/‬ים‬
‫ולחתום על כתב הצהרה והתחייבות לוויתור בנושא ביטוחי בריאות וסיעוד‪.‬‬
‫ביטוח סיעודי – הביטוח הינו לכל החיים‪ ,‬לחברים שהיו מתחת גיל ‪ 25‬במרץ‬
‫‪ ,6.0.‬תאריך הכניסה לביטוח‪ .‬לחברים מעל גיל ‪ 25‬יש ביטוח סיעודי למשך‬
‫‪ 5‬שנים‪ .‬לחברים אלו הקיבוץ יהיה המבטח לכל החיים‪ .‬בביטוח הסיעודי‬
‫בלבד ניתן לקבל כפל ביטוח ממבטחים שונים‪.‬‬
‫בכל הביטוחים הנ"ל‪ ,‬במקרים שחברים אינם נכללים בביטוח או נכללים‬
‫בחריגים מסוימים – תנהג הקבוצה כאילו נערך להם ביטוח והקבוצה הינה‬
‫המבטח שאמור לתת כיסוי באירועים המבוטחים ומכוסים בפוליסות אלה‪.‬‬
‫במקרה של שינוי מהותי בכללי הביטוחים הסיעודיים בכלל הקיבוצים‪,‬‬
‫יבחנו הדברים מחדש‪ ,‬לרבות אפשרות למעבר לביטוחים אישיים על חשבון‬
‫החברים‪ ,‬ובלבד שתשמר מחויבות הקבוצה לגבי חברים שיהיו סיעודיים‬
‫במועד התרחש השינוי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק ד' – חינוך‬
‫מערכת החינוך היא חלק בלתי נפרד מפעילות הקהילה ומחויבת לכל ילדי החברים‪.‬‬
‫על הקהילה לסייע למערכת החינוך פיזית ורעיונית‪ ,‬כדי לאפשר לה קיום איכותי‪.‬‬
‫‪ .1‬עקרונות מבנה ותפעול‬
‫‪0.0‬‬
‫הגיל הרך ‪ -‬המערכת החינוכית לגיל הרך תפוצל לשתי חטיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬‏מלידה ועד גיל שלוש – חינוך פרטי באחריות הקיבוץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬‏מגיל שלוש ועד סיום גן חובה ‪ -‬ניהול על פי חוק החינוך תוך שמירה‬
‫על צביון החינוך הקיבוצי‪.‬‬
‫‪ 0.6‬חינוך בלתי פורמלי מכיתה א' ועד סיום התיכון ‪ -‬הנהלת החינוך תקבע את‬
‫האופי ודרכי החינוך הבלתי פורמלי ותביא לאישור הנהלת הקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬עלויות החינוך – באופן כללי‬
‫עלויות החינוך יוגדרו אחת לשנה על ידי הגופים הבאים – הנהלת הקהילה‬
‫והנהלת החינוך‪ ,‬ויפורסמו לציבור‪ .‬כספים ייעודיים אשר מופנים למערכת החינוך‬
‫– ממשרד החינוך‪ ,‬מהמועצה האזורית‪ ,‬יופנו ישירות לחינוך‪ ,‬ויהוו חלק מכספי‬
‫המערכת‪.‬‬
‫קצבאות ילדים מביטוח לאומי והתמ"ת יועברו ישירות להורים‪.‬‬
‫סבסוד מערכת החינוך לחברים בלבד – בשנת ‪ 6.02‬הסבסוד יעמוד על ‪ ,6.%‬בשנת‬
‫‪ 6.05‬הסבסוד יעמוד על ‪ ,05%‬בשנת ‪ 6.02‬הסבסוד יעמוד על ‪ 0.%‬והחל משנת‬
‫‪ 6.02‬הסבסוד יבוטל לחלוטין‪.‬‬
‫‪ .3‬עלויות החינוך לגיל הרך‬
‫כל משפחה עם ילדים בגיל חינוך הרך‪ ,‬עד כיתה א'‪ ,‬שתצטרף למערכת החינוך‬
‫תחתום על חוזה שיבטיח את זכויותיה ואת חובותיה‪.‬‬
‫המחיר המומלץ לחברי שילר מתייחס לחברים בלבד‪ ,‬ולא לתושבים במקום‪.‬‬
‫תינתן הנחת אחים במערכת הגיל הרך למשפחה‪ .‬מדי ‪ 5‬שנים ייבחן נושא הנחת‬
‫אחים‪.‬‬
‫‪ 6‬ילדים – ‪ 5%‬על הילד השני‬
‫‪ 2‬ילדים ‪ 2% -‬על הילד השלישי‬
‫‪ 2‬ילדים ‪ 0.% -‬על הילד הרביעי‬
‫החוגים הינם על חשבון ההורים (כולל שעורי השחיה)‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫הורים שבוחרים לא לשלוח את ילדם לבתי הילדים במערכת הגיל הרך‪ ,‬יקבלו את‬
‫שיעור הסבסוד בסל החינוך‪ ,‬כפי שייקבע‪ ,‬ולא יותר מהסכום שמקבל הורה‬
‫בשילר‪ .‬כל שאר ההוצאות (הסעות‪ ,‬תשלומים לרשות‪ ,‬שכ"ל) יהיו על חשבון‬
‫ההורים‪.‬‬
‫‪ .4‬חינוך קהילתי (חינוך בלתי פורמלי)‪ .‬מערכת החינוך נותנת מענה לשעות הפנאי‪,‬‬
‫לחופשות בהתאם להחלטות המשתנות של הנהלת החינוך והנהלת הקהילה‪.‬‬
‫הורים השולחים את ילדיהם לבית ספר שלא בתחום המועצה האזורית יישאו‬
‫באחריות ההסעות ובתשלום‪.‬‬
‫הקהילה לא תגבה תשלום בגין שימוש מערכת החינוך במבני ציבור (כגון‪ :‬בריכת‬
‫שחיה‪ ,‬מועדון‪ ,‬חד"א‪ ,‬אולם)‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק ה' – עבודה והתפרנסות‬
‫‪ .1‬עבודה והתפרנסות‬
‫‪ 0.0‬חבר בגיל העבודה אחראי ומחויב להתפרנסות שתקיים באופן עצמאי אותו‬
‫ואת בני ביתו‪ .‬החבר אחראי למציאת מקום עבודה‪ ,‬לשמירה על מקום‬
‫עבודה‪ ,‬והבטחת המקורות המיועדים לצבירת התנאים הסוציאליים‬
‫(פנסיה‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬אבדן כושר עבודה וכו')‪ .‬מנהל משאבי אנוש יסייע‬
‫במידת האפשר לחבר בתהליך חיפוש העבודה‪.‬‬
‫‪ 0.6‬כל פעילות בקיבוץ‪ ,‬הן עסקית והן קהילתית‪ ,‬תעביר לקהילה את השכר‬
‫הכלכלי שייקבע לחבר‪ ,‬כולל כל העלויות הסוציאליות‪.‬‬
‫‪ 0.2‬כל חבר קיבוץ מחויב להעביר את מלוא הכנסתו מעבודה ו‪/‬או מיזמות‬
‫עסקית (על כל מרכיביה)‪ ,‬מגמלה ומפנסיה לקיבוץ‪.‬‬
‫‪ 0.2‬כל קצבאות הביטוח הלאומי (כגון‪ :‬ילדים‪ ,‬זקנה‪ ,‬שארים‪ ,‬נכות וכו') יועברו‬
‫במלואן לחבר כחלק מהכנסתו‪ ,‬ללא הטלת מס פרוגרסיבי עליהן‪.‬‬
‫‪ 0.5‬הכנסת החבר נגזרת מרמת ההתפרנסות מעבודה‪ ,‬לרבות מענקים ותוספות‬
‫שכר ייחודיות‪ ,‬מקצבאות הביטוח הלאומי‪ ,‬מתשלומי פנסיה ומכל גמלה‬
‫אחרת‪ ,‬כגון ממשרד הביטחון או רנטות וכו'‪ .‬היא מהווה מקור לאחזקת‬
‫החבר ומשפחתו‪ :‬בני זוג‪ ,‬ילדים‪ ,‬חיילים‪ ,‬סטודנטים והורים תלויים‪.‬‬
‫‪ .2‬כללי עבודה לחברים העובדים בענפי הקיבוץ‪:‬‬
‫נוהלי העבודה המפורטים להלן‪ ,‬יהוו אמנה פנימית על פיה ינוהלו כללי העבודה‬
‫של הקיבוץ‪ ,‬תוך היצמדות‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬לחוקי העבודה התקפים במדינת ישראל‪.‬‬
‫פרק זה יעודכן בין היתר בהתאם לשינויים שיחולו בחוקי העבודה מעת לעת‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אין לראות בהגדרות אלו יצירת יחסי עובד‪-‬מעביד בין הקיבוץ לבין‬
‫החבר‪ ,‬והן מהוות הגדרות לצרכים פנימיים בלבד‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ככל שיקבע ע"י ערכאה משפטית כי נוצרו יחסי עובד מעביד‪ ,‬ו‪/‬או כי‬
‫לחבר יש זכויות כלפי הקיבוץ על רקע יחסי עובד מעביד‪ ,‬הרי שזכויות‬
‫שמתייחסות לתקופה שלפני מועד השינוי יגיעו לקיבוץ בכל מקרה‪.‬‬
‫‪ 2.1‬הגדרות‬
‫שנת עבודה – תקופה של שנים‪-‬עשר חודשים המתחילה ביום ראשון לינואר‬
‫בכל שנה‪ .‬עובד המתחיל עבודה באמצע השנה‪ ,‬יחושב לו החלק היחסי של‬
‫הזכויות והתנאים הסוציאליים עד סוף השנה‪.‬‬
‫חודש עבודה – ‪ 082‬שעות תקן עבודה (נטו) חודשיות (לגברים ולנשים)‪,‬‬
‫(ממוצע שעות עבודה לחודש)‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫שבוע עבודה – ‪ 22‬שעות עבודה שבועיות (נטו) לגברים ולנשים‪.‬‬
‫שעות נוספות – למי שעובדים במשרה שאינה משרה גלובלית – שעות‬
‫עבודה נוספות ‪ -‬באישור מנהל הפעילות מראש (בתיאום ובקרה של מנהל‬
‫הקהילה והמנהל העסקי) באותה פעילות מעבר למשרה מלאה‪ ,‬פרט ליום‬
‫שישי וערבי חג‪ .‬התגמול עבור שעתיים ראשונות ‪ ,065% -‬ועבור כל שעת‬
‫עבודה מעבר לכך ‪ ,05.% -‬משעה רגילה‪.‬‬
‫עבודה נוספת – עבודה במקום עבודה אחר לאחר סיום העבודה בענף‬
‫הקבוע‪ .‬התמורה ממקום אחר‪ ,‬תהיה לפי שכר המקובל באותו מקום‬
‫עבודה‪ .‬עבודה נוספת לא נחשבת לשעות נוספות‪.‬‬
‫משרה לפי שעות – משרה שנקבע לה היקף שעות מוגדר ע"י גורם מוסמך‪,‬‬
‫או שהתשלום הוא לפי שעות עבודה בפועל באותו החודש‪.‬‬
‫משרה גלובלית – עבודה המוגדרת על פי היקפה ותחומי אחריות אך ללא‬
‫חישוב שעות או שעות נוספות‪.‬‬
‫עבודת שבתות וחגים – למי שעובדים במשרה שאינה גלובלית ‪ -‬על שעת‬
‫עבודה בשבת ובחג ‪ 05.%‬משעה רגילה (עבודת שבת‪ :‬מיום שישי עם כניסת‬
‫השבת‪ ,‬ועד צאת השבת)‪.‬‬
‫עבודת לילה – החל משעה ‪ 2 – 66:..‬שעות יחושבו כ‪ 8-‬שעות‪.‬‬
‫תקן – היקף המשרה המוגדר בשעות עבודה או בחלק יחסי של משרה‪.‬‬
‫ותק ענף – משך הזמן בו עבד חבר בענף ברציפות‪.‬‬
‫‪ .2.2‬תנאי העסקה‬
‫א‪ .‬‏עדכוני שכר ותנאי עבודה – בתום כל שנה קלנדרית יתקיים דיון בשינוי שכר‬
‫של החברים העובדים בקיבוץ לפי פנייתם‪ .‬הודעה בנושא זה תועבר לידיעת‬
‫כל החברים בחודש אוקטובר של השנה המסתיימת‪ .‬באחריות מש"א לקיים‬
‫את הנוהל ולרכז את פניות החברים והמנהלים‪ .‬עדכוני השכר יובאו לדיון‬
‫בהנהלה הרלבנטית‪.‬‬
‫ב‪ .‬‏תנאים סוציאליים‪ :‬כל מקום עבודה בקיבוץ ו‪/‬או בתאגידים בבעלות הקיבוץ‬
‫יעביר בגין עבודת החבר לקהילה את מלוא עלות העסקת החבר‪ ,‬הכוללת את‬
‫התנאים הסוציאליים‪ :‬פנסיה‪/‬פיצויי פיטורין‪ ,‬ויפרישו בנוסף סכומים‬
‫מתאימים לביטוח אובדן כושר עבודה (ישירות או באמצעות הקהילה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬‏חבר העובד מחוץ לקיבוץ אחראי אישית לקיום כל מערך ההפרשות‬
‫הסוציאליות לעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬‏מוחרגים מהביטוח – לחברים העובדים בקיבוץ ו‪/‬או בתאגידים בבעלות‬
‫הקיבוץ אשר מסיבות שאינן תלויות בהם לא יוכלו להיות מבוטחים בביטוח‬
‫אובדן כושר עבודה (מוחרגי ביטוח)‪ ,‬ישווה הקיבוץ את תנאי הזכאות כמו‬
‫לחברים המבוטחים בביטוח זה ויישא בעלות הקצבה שתשולם להם במקרה‬
‫‪8/‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫של אובדן כושר עבודה‪ .‬כל זאת עד גיל פרישה לפנסיה‪ ,‬כנהוג בביטוח אובדן‬
‫כושר עבודה‪.‬‬
‫ה‪ .‬‏העסקת קרובי משפחה‪ :‬העסקת קרובי משפחה מדרגה ראשונה בכפיפות‬
‫ניהולית ישירה באותו מקום עבודה תהיה תלויה באישור מיוחד של מש"א‪.‬‬
‫ו‪ .‬‏עבודת בני‪-‬נוער‪ :‬ימי עבודה בעבודות המוגדרות כנדרשות כלכלית‪ ,‬במהלך‬
‫השבוע‪ ,‬בשבתות‪ ,‬בחופשות‪ ,‬בחג ומועד‪ ,‬יהיו בהתאם להוראות הדין‪ ,‬לכללים‬
‫ולתעריפים הנהוגים לנוער עובד ולומד ובהפרשות לביטוח לאומי בהתאם‪.‬‬
‫ז‪ .‬‏העסקת חיילים בחופשה‪ :‬תהיה בהתאם לחוקי הצבא לעניין זה‪.‬‬
‫ח‪ .‬‏חבר בעל כושר עבודה מוגבל (על פי קריטריון של ביטוח לאומי) – יכולת‬
‫העבודה וההתפרנסות של החבר שכושר עבודתו מוגבל ייבחנו בהתאם לצורך‪,‬‬
‫בשיתוף עם מנהל מש"א וגורמי בריאות‪ ,‬סיעוד ורווחה מוסמכים‪ ,‬בכפוף‬
‫לקריטריונים של הביטוח הלאומי והאישורים המתאימים‪.‬‬
‫ט‪ .‬‏עדיפות להעסקת חבר קיבוץ – לחבר קיבוץ תהיה עדיפות בקבלת עבודה‬
‫בענפי הקיבוץ השונים‪ .‬עדיפות זו כפופה להתאמתו והסכמתו של החבר‬
‫לדרישות העבודה והתפקיד הנדונים‪ ,‬ובכפוף להחלטת מנהל הענף‪.‬‬
‫י‪ .‬‏פרסום מכרזים – במקרה שמתפנים תפקיד או משרה בפעילויות הקיבוץ‪,‬‬
‫יפרסם מנהל מש"א הודעה לציבור ויכלול בהודעתו את הגדרת התפקיד‪,‬‬
‫היקף המשרה‪ ,‬דרישות וכישורים נדרשים‪ .‬במקרים של צורך בשמירת‬
‫סודיות ו‪/‬או סיכון לנזק או בפעילות‪ ,‬או תפקיד בו אין מועמדים בעלי הכשרה‬
‫בתחום‪ ,‬יהיה רשאי מנהל מש"א להציב חברים או שכירים מתאימים ללא‬
‫צורך במכרז‪ ,‬בתאום ובהסכמה מראש של רכזי הפעילויות‪ .‬עם זאת‪ ,‬במינוי‬
‫ללא מכרז על פי נוהל זה‪ ,‬מינוי של קרוב משפחה מדרגה ראשונה‪ ,‬יהיה‬
‫בשיתוף ואישור של מנהל מש"א ומנהל הקהילה‪/‬עסק‪.‬‬
‫‪ 2.3‬זכויות סוציאליות‬
‫‪ 6.2.0‬מחלה‪:‬‬
‫א‪.‬‏ חודש עבודה מלא מזכה את החבר ב‪ 0.5-‬ימים ל"דמי מחלה"‪ ,‬סה"כ‬
‫‪ 08‬ימים בשנה‪ .‬חודש חלקי מזכה בחלק היחסי‪.‬‬
‫ב‪.‬‏ ניתן לצבור עד ‪ 3.‬ימי מחלה‪ .‬אין אפשרות לפדות בכסף ימי מחלה‬
‫שלא נעשה בהם שימוש‪.‬‬
‫ג‪ .‬‏הזכאות ל"דמי מחלה" בכפוף לאישור רפואי מתאים מגורם מוסמך‪.‬‬
‫ד‪.‬‏על ‪ 08‬ימי מחלה בשנה‪ ,‬ועד ‪ 3.‬יום במשך ‪ 5‬שנים‪ ,‬בתקופה רציפה של‬
‫מחלה ישולם תשלום על פי הדרוג הבא‪:‬‬
‫עבור היום הראשון והיום השני ישולם סך של ‪ 5.%‬מהשכר ומהיום‬
‫השלישי ואילך ‪ 0..%‬מהשכר‪.‬‬
‫ה‪.‬‏החבר זכאי לקבל דמי מחלה עבור ‪ 6‬ימים בשנה ללא אישור רופא‪.‬‬
‫(ימים אלו נכללים בסך ‪ 08‬ימי המחלה בשנה)‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫כל חבר זכאי להיעדר מהעבודה עד ‪ 8‬ימים בשנה בשל מחלת בן משפחה‬
‫ו‪ .‬‏‬
‫מקרבה ראשונה ע"ח ימי מחלה העומדים לרשותו‪ ,‬בכפוף לאישור רפואי‬
‫מגורם מוסמך‪.‬‬
‫חבר שנעדר ממקום עבודתו עקב מחלה מעבר לימים שצבר‪ ,‬לא יהיה‬
‫ז‪ .‬‏‬
‫זכאי לדמי מחלה עבור ימים אלו‪ ,‬למעט מחלה ממושכת מעבר ל‪ 3.-‬יום‬
‫(להלן‪" :‬היעדרות ממושכת")‪ .‬במקרה זה ניתן לפנות לביטוח לאומי‬
‫לצורך הכרה בנכות‪ ,‬או לחברת הביטוח לצורך קבלת תשלום בגין אובדן‬
‫כושר עבודה‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬בעת היעדרות ממושכת‪ ,‬יקבל החבר‬
‫הבטחת הכנסה כאמור בחוברת זו (היעדרות מסוג זה‪ ,‬תדווח להנהלת‬
‫הקהילה לצורך מעקב וסיוע מיוחד במידת הצורך)‪.‬‬
‫חישוב ימי המחלה מתבסס על ‪ 22‬שעות עבודה שבועיות‪.‬‬
‫ח‪ .‬‏‬
‫‪ 6.2.6‬ימי חופשה‬
‫א‪ .‬‏האחריות לניהול מערך ימי החופשה‪ ,‬מוטלת על מנהלי הפעילויות‬
‫לרבות תכנון‪ ,‬הגבלת צבירה‪ ,‬הוצאות לחופשה יזומה ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬‏זכאות לחופשה שנתית תהיה על פי הרשום להלן‪:‬‬
‫ותק עבודה‬
‫(בקיבוץ)‬
‫זכאות לימי חופשה שנתית‬
‫‪ 2-0‬שנים‬
‫‪ 06‬ימי עבודה בשנה‬
‫‪ 2-5‬שנים‬
‫תוספת יומיים לכל שנת עבודה (על השנים ‪)2-5‬‬
‫‪ 8‬שנים ואילך‬
‫תוספת יום לכל שנה עד למקסימום ‪ 66‬יום‬
‫צבירת ימי חופשה היא עד שנתיים צבירה (על פי המכסה השנתית‬
‫המוגדרת בהתאם לוותק בעבודה)‪ .‬החבר מחויב לצאת לפחות ל‪ 2-‬ימי‬
‫חופשה ברצף בתשלום בשנה‪ .‬חישוב ימי החופשה מתבסס על ‪ 22‬שעות‬
‫עבודה שבועיות‪.‬‬
‫מנהל יאפשר לעובד לצאת לחופשה על פי הימים שצבר‪ ,‬בכפוף לצרכי‬
‫הענף והחבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬ימי היעדרות בתשלום אשר אינם מחושבים כחופשה‪:‬‬
‫‪ ‬ימי מילואים‬
‫‪ ‬ימי חופשת לידה (כנהוג במדינה)‬
‫‪ 3 ‬ימי חג שאין עובדים בהם על פי חוק‬
‫‪ ‬ימי אבל‪ ,‬תקופת השבעה ‪ 2 -‬ימים קלנדריים‪ ,‬על חו"ח פטירת קרוב‬
‫משפחה מדרגה ראשונה‬
‫‪ ‬ימים בהם החבר אינו מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה‬
‫‪ ‬ימי חופש בגין נישואים‪ ,‬לבני הזוג בלבד‬
‫‪ ‬יום חופש בגין לידה – להורה‬
‫‪ ‬יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (קרבה ראשונה)‬
‫‪85‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫ד‪ .‬החבר לא יוכל לפדות ימי חופשה בכסף במהלך עבודתו בפעילות או‬
‫ענף בקיבוץ‪ ,‬אלא לנצל את ימי החופשה העומדים לרשותו‪ .‬פדיון‬
‫חופשה אפשרי אך ורק בסיום עבודה בענפי הקיבוץ או יציאה לפנסיה‪.‬‬
‫ה‪ .‬לזכותו של חבר שעובר מענף לענף בין ענפי הקיבוץ תישמר צבירת ימי‬
‫החופשה והמחלה‪ .‬הענף שהחבר סיים לעבוד בו ישלם לענף הקולט‬
‫את עלות ימי החופשה והמחלה‪.‬‬
‫ו‪ .‬ימי חופשה הינם זכות אישית שאינה ניתנת להעברה‪ ,‬לרבות העברה‬
‫לבן‪/‬ת זוג‪.‬‬
‫‪ 6.2.2‬הבראה‬
‫הזכאות לדמי הבראה‪ :‬חבר עובד‪ ,‬זכאי לימי הבראה בהתאם "לוותק‬
‫עבודה" (ותק עבודה בקיבוץ)‪ .‬מחיר יום הבראה יהיה צמוד לתעריף‬
‫שנקבע על פי חוק‪ .‬העובדים במשרה חלקית יקבלו דמי הבראה באופן‬
‫יחסי למשרתם‪ .‬דמי הבראה ישולמו ע"י הענף או הפעילות‪.‬‬
‫זכאות לימי הבראה עפ"י ותק בעבודה‪:‬‬
‫א‪ .‬‏‪ 2-0‬שנות ותק בעבודה‪ 5 :‬ימי הבראה בשנה‬
‫מ‪ 2-‬שנות ותק בעבודה ומעלה‪ 2 :‬ימי הבראה בשנה‬
‫ב‪ .‬‏‬
‫‪ 6.2.2‬ביגוד‬
‫במקרים שהעובד זכאי לביגוד‪ ,‬ו‪/‬או לבגדי מגן ו‪/‬או לציוד בטיחות‪,‬‬
‫הביגוד ו‪/‬או הציוד יינתנו על חשבון הענף‪ ,‬בכפוף לנהוג בענף ועל פי‬
‫יכולתו‪.‬‬
‫‪ 6.2.5‬רכב צמוד‬
‫חבר עובד פנים שהוגדרה לו זכאות לרכב צמוד‪ ,‬ישלם שווי למס של רכב‬
‫בסך ‪ 6.5%‬מעלות רכב משפחתי ממוצע‪.‬‬
‫‪ 6.2.2‬הריון ולידה‪:‬‬
‫א‪ .‬‏חברה הנמצאת בחודשי הריון‪ ,‬תעבוד במשרה מלאה‪.‬‬
‫לחברה הרה שנעדרה מהעבודה באישור רופא בשל מצב בריאותי הקשור‬
‫ב‪ .‬‏‬
‫בהריון‪ ,‬בדיקות לרגל הריון‪ ,‬שמירת הריון וכד'‪ ,‬יחושבו ימי היעדרות‬
‫אלה כימים המזכים בתשלום שכר מלא בנוסף לימי המחלה הצבורים‪,‬‬
‫ובתנאי שימוצו הזכויות בביטוח לאומי‪.‬‬
‫חופשת לידה תהיה בת ‪ 02‬שבועות מתוכם ‪ 2‬שבועות או פחות (לפי רצון‬
‫ג‪ .‬‏‬
‫העובדת) לפני יום הלידה המשוער והנותרים לאחר הלידה (לידת‬
‫תאומים מזכה בחופשה של ‪ 2‬שבועות נוספים)‪.‬‬
‫חופשת לידה יכולה להיות מנוצלת ע"י האם או האב‪ ,‬אך בתנאי שהאם‬
‫ד‪ .‬‏‬
‫נטלה לפחות ‪ 2‬שבועות חופשה לאחר הלידה‪.‬‬
‫ה‪ .‬‏בתקופת חופשת הלידה‪ ,‬יהיה שווי השכר של האם‪/‬אב זהה לשווי השכר‬
‫שלהם בתקופת העבודה עפ"י שכרם הבסיסי (שישה חודשים אחרונים)‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫בתום החופשה‪ ,‬יחזור האב‪/‬אם לעבודה סדירה ומלאה במקום העבודה‪.‬‬
‫ו‪ .‬‏‬
‫מסיום חופשת הלידה ועד לסיום ‪ 2‬חודשים מאותו יום‪ ,‬זכאית החברה‬
‫ז‪ .‬‏‬
‫שילדה להיעדר מהעבודה למשך שעה ביום‪ ,‬בתנאי שהיא מועסקת באופן‬
‫מלא‪ .‬אין מנכים שעה זו משכר העובדת‪.‬‬
‫ח‪ .‬‏לאחר סיום חופשת הלידה ולתקופה של עד ‪ 2‬חודשים נוספים‪ ,‬תהיה‬
‫האם זכאית להיעדר מהעבודה במסגרת חופשה ללא תשלום‪.‬‬
‫ט‪ .‬‏אין אפשרות להפסיק עבודתה של חברה עובדת בתקופת ההריון ועד‬
‫לחצי שנה מיום הלידה‪.‬‬
‫‪ 6.2.2‬מילואים ‪ -‬ימי מילואים יחושבו כימי עבודה רגילים כנגד הצגת צו‬
‫מילואים וטופס שחרור ממילואים‪.‬‬
‫בתקופת המילואים‪ ,‬תשולם מלוא משכורתו של החבר מקופת הקהילה על פי‬
‫ערך יום העבודה שנקבע לחבר‪ ,‬ותקבולי הביטוח הלאומי בגין מילואים‪,‬‬
‫יועברו לקופת הקהילה‪.‬‬
‫הבהרה‪ :‬בכל האירועים המפורטים בחוברת זו (מילואים‪ ,‬לידה‪ ,‬תאונת‬
‫עבודה או מחלה) בהם זכאי החבר לתשלומי ביטוח לאומי‪ ,‬תשלים הקהילה‬
‫את הפער בין תשלומי הביטוח הלאומי המתקבלים‪ ,‬לתשלומים שהיו‬
‫צריכים להתקבל על פי גובה שכר הברוטו של החבר‪.‬‬
‫‪ 2.4‬הפסקת עבודה של "עובד פנים" (ביוזמת החבר)‬
‫א‪.‬‏הפסקת העבודה ביוזמת החבר‪ ,‬תיעשה בהודעה מראש‪ ,‬בשיחה אישית‬
‫ובמידת הצורך‪ ,‬בכתב לממונה הישיר ובכתב לממונה שמעליו‪ ,‬ולמנהל‬
‫משאבי אנוש‪ ,‬בהתאם לפרקי הזמן המפורטים להלן‪ .‬לגבי תפקידי ניהול‬
‫בכירים תוגדר תקופת הודעה מוקדמת בהתאם לסיכום אישי‪.‬‬
‫ב‪.‬‏פרקי זמן להודעה מראש‪ :‬במהלך שנת הוותק הראשונה בעבודה תינתן‬
‫הודעה מוקדמת של יום לכל חודש עבודה בששת החודשים הראשונים‪.‬‬
‫החל מהחודש השביעי תינתן הודעה מוקדמת של יומיים לכל חודש ועד‬
‫לתקופה מרבית של שלושה שבועות‪ .‬לאחר שנת הוותק הראשונה בפעילות‪,‬‬
‫תינתן הודעה מוקדמת של שלושים יום מראש‪.‬‬
‫‪ 2.,‬הפסקת עבודה ביוזמת מנהל הפעילות‬
‫‪ 6.5.0‬כאשר העילה להפסקת העבודה היא תפקודו של החבר יפעל המנהל‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬‏יזמן את החבר לשיחת שימוע‪ ,‬בה יפורטו הליקויים בתפקוד החבר או‬
‫הסיבות בגללן נשקלת הפסקת העבודה‪ .‬פרוטוקול משיחה זו‪ ,‬יימסר‬
‫לחבר ולמנהל מש"א‪ ,‬כמו כן יינתן לחבר פרק זמן לתיקון הליקויים‪.‬‬
‫במקרה שהוחלט על פיטורי העובד – בתום פרק הזמן לתיקון הליקויים‪,‬‬
‫ב‪ .‬‏‬
‫יזמן המנהל את החבר לשיחה נוספת בשיתוף מש"א‪ .‬תימסר הודעה‬
‫בכתב לחבר‪ ,‬עם עותק למנהל מש"א‪.‬‬
‫‪8/‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫ג‪ .‬‏ חבר שנודע לו על הפסקת עבודתו‪ ,‬יוכל לבקש דיון בפני מנהל‬
‫הקהילה‪/‬מנהל עסקי על מנת שיבחנו את תקינות המהלך וסבירות‬
‫השיקולים שהופעלו‪.‬‬
‫ד‪.‬‏עם הגשת הבקשה לדיון נוסף‪ ,‬יוקפאו כל הליכי הפסקת העבודה עד‬
‫לסיום תהליך הערעור‪.‬‬
‫‪ 6.5.6‬כאשר העילה להפסקת העבודה היא צמצום והתייעלות או סגירת‬
‫הענף‪:‬‬
‫תוכנית ההתייעלות תאושר ע"י ההנהלה הרלבנטית כולל תוכנית‬
‫א‪ .‬‏‬
‫הפסקת העבודה שתתבצע בתאום מש"א ועל פי פרקי הזמן להודעה‬
‫מראש‪.‬‬
‫פרקי זמן להודעה מראש‪ :‬במהלך שנת הוותק הראשונה בעבודה תינתן‬
‫ב‪ .‬‏‬
‫הודעה מוקדמת של יום לכל חודש עבודה בששת החודשים הראשונים‪.‬‬
‫החל מהחודש השביעי תינתן הודעה מוקדמת של יומיים לכל חודש ועד‬
‫לתקופה מרבית של שלושה שבועות‪ .‬לאחר שנת הוותק הראשונה‬
‫בפעילות‪ ,‬תינתן הודעה מוקדמת של שלושים יום מראש‪.‬‬
‫כאשר המנהל מעוניין להפסיק את עבודתו של החבר לאלתר וביצע את‬
‫‏‬
‫ג‪.‬‬
‫הנהלים שפורטו לעיל (משמע – החבר לא יעבוד בתקופת ההודעה‬
‫המוקדמת בענף)‪ ,‬יהיה רשאי לעשות כן לאחר התייעצות עם מש"א‬
‫ובתנאי שהפעילות תשלם את השכר עבור עבודתו של החבר כאילו עבד‬
‫החבר‪ ,‬ובתנאי שמולאו שאר הנהלים להפסקת עבודה‪.‬‬
‫במקרה של עבירה על חוקי המדינה יוכל מנהל הפעילות להפסיק את‬
‫ד‪ .‬‏‬
‫עבודתו של חבר לאלתר ללא הודעה מוקדמת‪.‬‬
‫‪ 2.2‬תאונות עבודה ואובדן כושר עבודה‪( :‬בהתאם לאישורי הביטוח הלאומי)‬
‫חובת ביצוע ביטוח אבדן כושר עבודה חלה על הקיבוץ‪.‬‬
‫באחריות חבר שאירעה לו תאונת עבודה‪ ,‬להגיש את כל הטפסים הדרושים‬
‫א‪ .‬‏‬
‫למוסד לביטוח לאומי‪ .‬מילוי הטפסים ייעשה ע"י הגורמים הרלבנטיים‬
‫המוסמכים לכך בקיבוץ‪.‬‬
‫חבר שנפגע כושר עבודתו‪ ,‬בין אם זה בגלל תאונת עבודה ובין אם בשל‬
‫ב‪ .‬‏‬
‫סיבות אחרות‪ ,‬חייב להגיש את כל המסמכים הדרושים לחברת הביטוח‬
‫לצורך קבלת כספים בשל אובדן כושר עבודה בסיוע אחראי הביטוח‬
‫בקיבוץ‪.‬‬
‫קצבת נכות מביטוח הלאומי תעמוד במלואה לרשות החבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬‏‬
‫הסכומים שישולמו לחבר עקב תאונות העבודה מכל סוג שהוא‪ ,‬יהיו‬
‫ד‪ .‬‏‬
‫שייכים לחבר‪ ,‬לרבות מענקים חד פעמיים‪ .‬מסכומים אלה ינוכו כל‬
‫‪81‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫הוצאות הקיבוץ לצורך ייצוג משפטי‪ ,‬טיפולים רפואיים השלמות שכר‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ה‪ .‬‏על מנת להסיר ספק‪ ,‬חבר אשר נמצא בתקופת אי כושר עבודה מוכר או‬
‫ימי מחלה‪ ,‬מנוע מלעבוד על פי חוק‪.‬‬
‫אם החבר יקבל סיוע משפטי לצורך הגשת תביעה מהביטוח הלאומי‪ ,‬או‬
‫ו‪ .‬‏‬
‫מחברת הביטוח‪ ,‬או מגורם אחר‪ ,‬תקוזז עלות זו מהתשלומים העתידיים‬
‫שיקבל החבר (במידה שיקבל)‪.‬‬
‫‪ 2.2‬תקופת אבטלה‪:‬‬
‫א‪ .‬‏האחריות למציאת מקום עבודה‪ ,‬מוטלת על החבר אשר יוכל להסתייע‬
‫במש"א‪.‬‬
‫ב‪ .‬‏דמי אבטלה‪:‬‬
‫לחבר העובד בקיבוץ ו‪/‬או בתאגידים שבבעלות הקיבוץ‪ ,‬שאינו מכוסה‬
‫בביטוח דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬ואשר נפסקה עבודתו‪ ,‬יגיעו‬
‫דמי אבטלה חליפיים מהקיבוץ‪ .‬זאת‪ ,‬בכפוף למבחני הזכאות‪ ,‬המועדים‪,‬‬
‫הסכומים‪ ,‬והתקופות הנהוגים על ידי הביטוח הלאומי‪ ,‬לרבות בהבחנה בין‬
‫התפטרות לבין פיטורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬‏אם החבר מצא עבודה במהלך התקופה בה היה זכאי ל"דמי אבטלה"‬
‫ולפני תום שלושה חודשי עבודה רצופים פוטר שוב‪ ,‬יהיה זכאי לקבל "דמי‬
‫אבטלה" נוספים עד לפרק זמן מצטבר של שישה חודשים (כולל תקופת‬
‫האבטלה הראשונה)‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודת גמלאים‬
‫‪ .2.0‬חברים מעל גיל הפרישה‪ ,‬העובדים במקום עבודה בקיבוץ בתפקיד נדרש‪,‬‬
‫יחשבו כעובדים במשרה‪ ,‬יקבלו שכר כלכלי כנגזר ממשרתם‪ ,‬ימוסו כנהוג‬
‫ביחס לשכר כלכלי‪ ,‬וכמקובל בכללי מס ההכנסה לגבי מיסוי עבודת‬
‫פנסיונרים‪ 25% ,‬מהפנסיה פטור ממס‪.‬‬
‫‪ .2.6‬חברות בגילאי ‪ 25-26‬במועד יישום השינוי וחברים בגילאי ‪ 22-25‬העובדים‬
‫על פי כללי הביטוח הלאומי כאמור לעיל‪ ,‬יהיו עובדים במשרה חלקית‬
‫ויקבלו את מרכיבי ההכנסה הבאים‪ :‬שכר מעבודה חלקית‪ ,‬קצבת ביטוח‬
‫לאומי ופנסיה אישית צבורה‪ ,‬ימוסו בהתאם לכללים הנהוגים במדינה לגבי‬
‫מקבלי פנסיה‪/‬קצבה ובהתאם למדרגות המס בקיבוץ‪ .‬חברות מעל גיל ‪25‬‬
‫וחברים מעל גיל ‪ 2.‬הממשיכים לעבוד‪ ,‬יקבלו‪ :‬קצבת הביטוח הלאומי‪,‬‬
‫הכנסה מעבודה ופנסיה אישית צבורה‪ ,‬וימוסו כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חברים המגיעים לגיל פרישה ומשתכרים מעל שכר המינימום‪ ,‬רשאים‬
‫לדחות את מועד הפרישה (דחיית קצבת ביטוח לאומי ופנסיה)‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ .4‬עובדי חוץ – עקרונות כלליים‬
‫יציאה לעבודת חוץ‪ :‬החבר ימסור דיווח למש"א על יציאה לעבודת חוץ‪.‬‬
‫‪ 2.0‬ניכויי מס‪ :‬משכרו של החבר עובד החוץ‪ ,‬ינוכה מס הכנסה לרבות תיאום‬
‫מס לחבר שעובד ביותר ממקום אחד‪ .‬חבר שעובד הן בעבודת חוץ והן‬
‫בקיבוץ ‪ -‬הקיבוץ יבצע עבורו את תאום המס‪.‬‬
‫‪ 2.6‬עובד חוץ המקבל את שכרו בחשבונית‪ ,‬ייחשב כעובד פנים לצורך חישוב‬
‫הזכויות הסוציאליות‪ ,‬ההיטלים והמסים השונים‪ .‬סכום החשבונית ייחשב‬
‫כעלות מעביד לצורך חישוב המס (בקיזוז מע"מ)‪.‬‬
‫‪ 2.2‬ניכויים נוספים משכר הברוטו של עובד החוץ שהוסכמו בין העובד למעביד‬
‫ואשר אינם מקובלים לכלל עובדי הפנים בקיבוץ‪ ,‬לא יוכרו כהוצאה לצורך‬
‫חישוב הזכאות להשלמת רשת הביטחון למשפחה‪ ,‬או לצורך חישובי המס‬
‫הפנימי בקיבוץ‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כל ההכנסות של עובד החוץ בגין‪ :‬הבראה‪ ,‬ביגוד‪ ,‬אש"ל וכדומה‪ ,‬יחשבו‬
‫כשכר לכל‪-‬דבר ועניין ויעברו לחבר לאחר הניכויים והמסים המפורטים‬
‫בחוברת זו‪ .‬הכרה בהוצאות נסיעה לצרכי הגעה לעבודה‪ :‬הוצאות הנסיעה‬
‫לעבודה יהיו על חשבון החבר‪ .‬החזר הוצאות נסיעה מהמעביד יוכר‬
‫כהוצאה פטורה ממס פרוגרסיבי ובתנאי שסך ההחזר על נסיעות לא יעלה‬
‫על ‪ 6.%‬מההכנסה ברוטו‪.‬‬
‫‪ 2.5‬טופס ‪ – 102‬החבר מחויב להעביר לקיבוץ טופס ‪ 0.2‬מהמעביד אחת לשנה‬
‫(טופס ‪ 0.2‬מרכז את הכנסות החבר השנתיות מעבודת החוץ)‪.‬‬
‫‪ 2.2‬עובד החוץ יעביר את תלושי השכר שלו בהתאם למועד קבוע שיקבע לכך‪,‬‬
‫בכל חודש‪ ,‬להנהלת החשבונות‪.‬‬
‫‪ 2.2‬האחריות לביטוח – עובד חוץ אחראי אישית לכל ההפרשות הסוציאליות‬
‫שלו ‪ 08.22% -‬עובד‪/‬מעביד ואובדן כושר עבודה‪ .‬חבר עובד חוץ שלא יקבל‬
‫ביטוח אובדן כושר עבודה כנ"ל ממעבידו‪ ,‬ייערך לו ביטוח אובדן כושר‬
‫עבודה במסגרת הקיבוץ והחבר ישלם את עלות הביטוח מהשכר ברוטו‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ .,‬יזמים ועצמאים‪:‬‬
‫פעילויות כלכליות שונות שמבוססות על יזמות אישית וכישוריו האישיים של‬
‫חבר‪/‬ה‪ ,‬יחשבו ליזמות או עיסוק עצמאי‪ .‬זאת על פי החלטה והגדרה של הנהלת‬
‫הקהילה‪ .‬יזמים ועצמאים יפעלו במסגרת מערך העיסוקים והכספים של הקיבוץ‬
‫או בעתיד‪ ,‬על פי החלטה נפרדת‪ ,‬כעוסקים עצמאיים בכפוף להסכם מפורט עם‬
‫הקיבוץ המגדיר את תנאי פעילות העסק‪ .‬שכר יזמים ועצמאים המקבלים‬
‫שירותי הנהלת חשבונות מהקיבוץ‪ ,‬ייגזר מיתרת הכנסה בכרטסת החודשית‬
‫השוטפת של היזם‪/‬העצמאי בהנהלת החשבונות בקיבוץ‪ .‬יתרת ההכנסה‬
‫החודשית לאחר ניכוי כל ההוצאות תיחשב עלות מעביד‪ .‬היתרה לאחר ניכוי‬
‫עלויות המעביד למסים ולתנאים סוציאליים תיחשב שכר ברוטו ליזם‪/‬עצמאי‪.‬‬
‫מיתרה זו ינוכו המסים השונים‪ :‬מס פרוגרסיבי‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬מס בריאות‬
‫והפרשות העובד לתנאים סוציאליים‪ .‬הכללים הנהוגים במס הכנסה במדינת‬
‫ישראל ביחס לעצמאים לעניין הוצאות רכב‪ ,‬פחת וכד' יחולו גם על תשלומי מס‬
‫פרוגרסיבי של יזמים‪/‬עצמאים בקיבוץ‪ .‬הסדרת פעולתן של יזמויות בקיבוץ‬
‫תנוהל על פי תקנון נפרד‪ ,‬שיכלול חובת תשלום שכר דירה לקהילה‪ .‬תנאי זה חל‬
‫גם על אומנים וחברים אחרים המחזיקים בחדר‪ ,‬שטח או סככה שהם בבעלות‬
‫הקיבוץ‪.‬‬
‫חבר עצמאי או יזם אשר מנהל את חשבונותיו מחוץ לקיבוץ מחויב להעביר שכר‬
‫עבודה כל חודש‪ ,‬כולל הפרשות סוציאליות ולמסור דוח רואה חשבון פעם בשנה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק ו' – רשתות ביטחון‬
‫(כל הסכומים הינם במחירי ‪)20.06.6.06‬‬
‫‪ .1‬זכאות‬
‫‪ 0.0‬זכאי להשלמת הכנסה‪ :‬חבר מוכר ביטוח לאומי שסך כל ההכנסה‬
‫המשפחתית שלו – הכנסת החבר בצירוף הכנסת בן‪/‬בת הזוג החי אתו ‪ -‬לא‬
‫עולה על פעמיים שכר המינימום במדינת ישראל‪ .‬השלמת הכנסה תוענק אך‬
‫ורק לחברים בגיל העבודה שאינם מתפרנסים ושחוסר יכולתם להתפרנס‬
‫הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי או ע"י מוסד ממשלתי מוסמך אחר‪.‬‬
‫‪" 0.6‬תלויים בחבר"‪ ,‬יהיו זכאים לתנאים בהתאם להסדר "אהדה" המצורף‬
‫בזאת‪.‬‬
‫‪ 0.2‬הזכאות לרשתות הביטחון לא תעמוד לזכותם של חברים שאינם עובדים‬
‫מתוך בחירה אישית‪.‬‬
‫‪ 0.2‬בכל המקרים של השלמת הכנסה‪/‬רשת ביטחון‪ ,‬תיבחן רמת ההכנסה‬
‫הכלכלית של החבר לצורך הקביעה אם נדרשת השלמה‪ .‬בקביעת רמת‬
‫ההכנסה הכלכלית שממנה נגזר "סף ההשתכרות המינימלי"‪ ,‬יילקחו‬
‫בחשבון‪ ,‬כאמור‪ ,‬הכנסה מעבודה‪ ,‬קצבאות‪ ,‬הכנסת בן‪/‬בת הזוג‪ ,‬הכנסה‬
‫מנכסים אישיים‪ ,‬ומכל מקור אחר‪ .‬חבר המבקש להסתייע ברשת הביטחון‪,‬‬
‫יציג בפני צוות רשת ביטחון הצהרה חתומה ע"י עורך דין בדבר מקורות‬
‫ההכנסה שלו ושל בן‪/‬בת זוגו‪.‬‬
‫‪ .2‬רשתות ביטחון למשפחה –‬
‫לכל משפחה יובטח סף השתכרות מינימלי אשר ייעודו לאפשר לחברים שהכנסתם‬
‫מטעמים אובייקטיביים אינה מגעת לסף שנקבע (כיום שכר מינימום) רמת חיים‬
‫הוגנת‪ .‬רשת ביטחון זו משמעותה כי הקיבוץ ישלים הכנסה למשפחות כאמור‪,‬‬
‫באופן שהכנסת המשפחה הפנויה לא תפחת מפעמיים שכר מינימום‪.‬‬
‫עבור כל ילד עד גיל ‪ – 2‬תוספת בסך ‪ 22%‬משכר המינימום‪.‬‬
‫עבור כל ילד מגיל ‪ 2‬ועד סוף י"ב – תוספת בסך ‪ 65%‬משכר המינימום‪.‬‬
‫בעד ילד שרק אחד מהוריו חבר‪ ,‬זכאי ההורה החבר רק למחצית מהשיעורים‬
‫הקבועים לעיל‪.‬‬
‫‪ .3‬רשתות ביטחון למשפחה חד הורית –‬
‫‪11‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫לכל משפחה חד הורית יובטח סף השתכרות מינימלי אשר ייעודו לאפשר‬
‫למשפחות חד הוריות רמת חיים הוגנת‪ .‬רשת ביטחון זו משמעותה כי הקיבוץ‬
‫ישלים הכנסה למשפחות חד הוריות באופן שהכנסת המשפחה לאחר ניכוי המס‬
‫הפרוגרסיבי לא תפחת משכר המינימום בתוספת הסכומים הבאים‪:‬‬
‫עבור כל ילד עד גיל ‪ – 2‬תוספת של ‪ 23.5%‬משכר המינימום‪.‬‬
‫עבור כל ילד מגיל ‪ 2‬סוף י"ב– תוספת של ‪ 22.5%‬משכר המינימום‪.‬‬
‫‪ .4‬הבטחת הכנסה –‬
‫הבטחת הכנסת מינימום לחברים שמפאת מגבלות של גיל‪ ,‬של הכשרה מקצועית‬
‫וכו'‪ ,‬אינם משתלבים באופן מלא במערך העבודה‪ .‬הבטחת ההכנסה תהיה עד‬
‫גובה של שכר המינימום במשק (כיום ‪ ₪ 2,2..‬לחודש) ותותנה בכך שהחבר עובד‬
‫למחייתו או עושה כל מאמץ למצוא עבודה‪ .‬לקבלת הבטחת הכנסה יש לקבל‬
‫אישור מצוות רשת הביטחון‪ .‬תנאי לזכאות להשלמת הכנסה כנ"ל הוא שהכנסת‬
‫החבר‪ ,‬יחד עם הכנסת בן‪/‬בת הזוג‪ ,‬לא עולה על פעמיים שכר המינימום במדינה‪.‬‬
‫‪ .,‬רשת ביטחון בריאות –‬
‫במידה שסך הוצאות הבריאות של בית אב‪ ,‬על פי הדוח הרבעוני של קופת‬
‫החולים‪ ,‬יהיה מעל ‪ 5%‬מההכנסה הפנויה בחישוב רבעוני‪ ,‬תקבל המשפחה את‬
‫ההשלמה‪ ,‬וכל זאת לאחר מיצוי כל זכויות החבר בביטוחים השונים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬רשתות הביטחון הנ"ל אינן ממוסות במס פרוגרסיבי פנימי‪.‬‬
‫סוגיות בנושא רשת ביטחון שלא ניתן להן מענה בגוף החוברת‪ ,‬יטופלו לפי "תקנות‬
‫ערבות הדדית" של רשם האגודות השיתופיות‪.‬‬
‫‪1/‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק ז' – מסים וחיובים פנימיים‬
‫‪ .1‬מיסוי קיבוצי‪:‬‬
‫‪ 0.0‬מס פרוגרסיבי‪:‬‬
‫הכנסת חבר בגיל עבודה ו‪/‬או הכנסת גמלאי עובד‪ ,‬תמוסה פרוגרסיבית על‬
‫ההכנסה נטו‪ :‬שיעור המס עולה ככל שרמת ההכנסה עולה‪ .‬מיסוי זה יוקצה‬
‫לשימושים המפורטים להלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫קרן עזרה הדדית למצבי חירום‪ ,‬כפי שיוגדר בתקנון הקרן שעקרונותיו‬
‫‏‬
‫מפורטים בנספח א' בחוברת זו‪.‬‬
‫קרן לבעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬תלויים בהוריהם וכד' הסכם אהדה המצורף‬
‫‏‬
‫בנספח ב'‪.‬‬
‫השלמת תקציב קיום לאוכלוסיות מוכרות‪.‬‬
‫‏‬
‫תשלומי דמי ביטוח בריאות ותשלומי סיעוד‬
‫‏‬
‫רשתות ביטחון למיניהן‬
‫‏‬
‫ס‏בסוד חינוך (לשלוש השנים הקרובות)‬
‫שיטת חישוב המס הפרוגרסיבי –‬
‫מס פרוגרסיבי יחול על ההכנסה נטו של החבר בשיעורי מדרגות מס‬
‫א‪ .‬‏‬
‫ייחודיים לקיבוץ‪ :‬המדרגות ‪ ,₪ 6...‬שיעור המס לכל מדרגה ‪ 0.2%‬עד‬
‫לגבול עליון של ‪ 05%‬במצטבר ולא יותר מ‪ ₪ 0...-‬לחודש לחבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬חבר אשר בחר לא לעבוד (לא כולל פנסיונרים) יחויב בתשלום של ‪₪ 05.‬‬
‫לשימושי המס הפרוגרסיבי‪.‬‬
‫המס הפרוגרסיבי יפחת במהלך שלוש השנים מיום אישור חוברת עדכון זו‪,‬‬
‫ובמקביל יוקטנו השימושים אשר נתמכים במס הפרוגרסיבי‪ .‬באחריות הנהלת‬
‫הקהילה לבנות את תוכנית צמצום המס הפרוגרסיבי‪.‬‬
‫‪ 0.6‬מס אחיד‪ :‬החבר ישלם מתקציבו מס אחיד‪ ,‬שייעודו מימון שירותים‬
‫קהילתיים חברתיים‪ ,‬אחזקת תשתיות של הקיבוץ וכיסוי עלויות הנהלה‬
‫וכלליות בקהילה‪.‬‬
‫תקציב המס האחיד השנתי יובא על ידי הנהלת הקהילה לאישור באסיפה‬
‫במסגרת תקציב הקהילה‪ ,‬ויאושר ברוב רגיל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ .2‬ביטוח לאומי וביטוחי בריאות ‪:‬‬
‫‪ 6.0‬לחברים העובדים בקיבוץ או בחשבונית ייעשה ניכוי בגין ביטוח לאומי‬
‫וביטוח בריאות‪ ,‬מהשכר ברוטו בהתאם למדרגות המס המקובלות במדינה‬
‫(עובדי חוץ בתלוש שכר משלמים ביטוח לאומי ישירות למוסד לביטוח‬
‫לאומי)‪ .‬תשלומים אלה ישמשו כמקורות שיוותרו בקיבוץ‪ ,‬בקופה ייעודית‪,‬‬
‫לאחר ביצוע התשלום הקיבוצי המתחייב לביטוח לאומי‪ .‬סכומים אלה‬
‫ישמשו מקור לתשלומי הקיבוץ הפנימיים התחליפיים לתשלום הביטוח‬
‫הלאומי לדמי אבטלה‪ ,‬להבטחת הכנסה‪ ,‬לחופשת לידה ולתגמולי מילואים‬
‫בהתאם לשכר הכלכלי הנהוג בקיבוץ‪ .‬במידה שמקורות הביטוח הלאומי‬
‫הפנימי לא יספיקו כדי לכסות את ההתחייבויות של הקיבוץ לחברים‪,‬‬
‫המצוינות בסעיף זה‪ ,‬יהווה המס הפרוגרסיבי מקור למימון התחייבויות‬
‫אלה‪.‬‬
‫‪ 6.6‬מיסוי פנסיונרים עובדים‪ :‬הכנסת פנסיונרים מפנסיה ומעבודה‪ ,‬למעט קצבת‬
‫ביטוח לאומי‪ ,‬תמוסה בהתאם לכללי המס הנהוגים במדינה ביחס‬
‫לפנסיונרים ובמדרגות המס הפרוגרסיבי הקיבוצי‪ .‬המס על פנסיונר עובד‬
‫יחול בדרך הבאה‪:‬‬
‫קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי אינה ממוסה‪ ,‬ההכנסה מעבודה ו‪25%-‬‬
‫מגמלת הפנסיה ימוסו במאוחד‪.‬‬
‫‪ 6.2‬קצבת שארים וילדים‪ :‬קצבאות ילדים וקצבאות שארים אינן ממוסות‪.‬‬
‫‪ 6.2‬חבר שאינו עובד מבחירה אישית‪ :‬מיום הפעלתו של מודל השינוי‪ ,‬חבר‬
‫שאינו עובד מבחירה אישית ואיננו מוכר ביטוח לאומי‪ ,‬פנסיונר או מובטל‪,‬‬
‫מחויב בהפקדת כספים לקרן הפנסיה והביטוח הלאומי ממקורותיו‪,‬‬
‫והקבוצה רשאית לחייב את חשבונו בסכומים המתאימים ולהעבירם לקרן‬
‫הפנסיה והביטוח הלאומי עבורו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק ח' – הפרטת השירותים‬
‫כל השירותים לחבר ולמשפחתו ימומנו ע"י המשתמשים בפועל במחירים ריאליים‪.‬‬
‫השירותים הפנימיים והחיצוניים ותשלומי החובה (כגון‪ :‬ארנונה‪ ,‬חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז‪,‬‬
‫טלפון‪ ,‬אגרת טלוויזיה‪ ,‬רכב וכיו"ב)‪ ,‬יופרטו וינוהלו כמרכזי רווח‪/‬עלות מאוזנים‬
‫מתשלומי המשתמשים‪ ,‬מאגרת שירותים ומתשלומי העברה ממשלתיים ואזוריים‪.‬‬
‫רשימת השירותים‪ ,‬אופן הפעלתם ומימונם‬
‫‪ .1‬שירותים חיוניים‬
‫שירותים חיוניים לקהילה המפורטים להלן והמופעלים במימון המשתמשים‬
‫ו‪/‬או הקיבוץ‪ ,‬יוגדרו כשירותים חיוניים‪ .‬הפסקת מתן שרות חיוני (אין הכוונה‬
‫בהכרח על ידי הקיבוץ‪ ,‬יתכן מצב של מתן השירות על ידי גורם חוץ כלשהו)‬
‫תחייב החלטת אסיפה באמצעות הקלפי‪ ,‬ברוב של ‪ 5..0%‬מהחברים‪.‬‬
‫השירותים הבאים הוגדרו כשירותים מועדפים שייעשה מאמץ לקיימם בתוך‬
‫שטח הקיבוץ או מחוצה לו‪:‬‬
‫שירותי אוכל (לא בהכרח חדר אוכל)‪ ,‬שירותי קבורה‪ ,‬נוי‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‪,‬‬
‫חינוך הגיל הרך‪ ,‬שירותי בריאות ברמת מרפאה כפרית‪ ,‬מימון שירותי סיעוד‬
‫ראשוניים בבית החבר‪ ,‬בית סיעודי קיבוצי משפחתי‪.‬‬
‫במקרה של גירעון שנוצר מהפעלת אחד השירותים הללו‪ ,‬יועמדו מקורות לכיסוי‬
‫הגירעון מתשלומי משתמשים‪ ,‬ממס אחיד ו‪/‬או מהמס הפרוגרסיבי בהתאם‬
‫להחלטת האסיפה‪.‬‬
‫שירותי בריאות‪ :‬ראה פרק בריאות‪.‬‬
‫חינוך‪ :‬ראה פרק חינוך‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ .2‬שירותים בתשלום‬
‫להלן פרוט שירותים המופעלים כמרכזי עלות מאוזנים וממומנים מתשלומי‬
‫משתמשים‪ .‬על כל השירותים המפורטים להלן ישלמו החברים מחיר מלא‪ ,‬אלא‬
‫אם כן הוחלט במסגרת חוברת זאת או במסגרת ההחלטה על תקציב הקהילה‬
‫השנתי לסבסד שירות כלשהו‪:‬‬
‫חינוך‪ :‬גיל רך‪ ,‬בית ספר יסודי‪ ,‬תיכון‪ ,‬חוגים (כולל חוגים תחרותיים) תנועת‬
‫נוער‪ ,‬שיעורי עזר‪ ,‬חונכות וכו'‪ ,‬על כל אלה ישלמו החברים בהתאם למפורט‬
‫בפרק החינוך בחוברת זאת‪.‬‬
‫תיקונים ואחזקה‪ :‬שירותי מוסך‪ ,‬מסגרות‪ ,‬אחזקת גינה פרטית‪ ,‬אחזקת בית‪,‬‬
‫לוח חשמל בתוך הבית‪.‬‬
‫צריכה ושירותים אישיים‪ :‬חדר אוכל‪ ,‬מספרה‪ ,‬אנרגיה (גז‪ ,‬חשמל)‪ ,‬מים‪,‬‬
‫שירותי תקשורת‪ ,‬דואר‪ ,‬אגרת טלוויזיה‪.‬‬
‫ביטוח‪ :‬ביטוח אישי‪ ,‬ביטוח נסיעות לחו"ל‪ ,‬ביטוח רכוש (תכולת דירה)‬
‫הערה‪ :‬ניתן להוסיף שירותים בתשלום בהחלטת הנהלת הקהילה‪ .‬ביטול שירות‬
‫בתשלום והפיכתו לשירות הניתן חינם‪ ,‬דורש אישור אסיפה והליך התואם את‬
‫קביעת התקציב השנתי בקהילה (הגדרת מקורות אלטרנטיביים לתשלומי‬
‫החברים)‪ .‬תעריפי השירותים יעודכנו אחת לשנה‪.‬‬
‫‪ .3‬שירותים באחריות הקיבוץ‪:‬‬
‫אחזקת דירות קבע‪ :‬ביוב ומים עד הבית (חיצוני)‪ ,‬חשמל עד ללוח שבתוך הבית‪.‬‬
‫אחזקת דירות זמניות ושכורות‪ :‬לאחר שיוך הדירות‪ ,‬דירות זמניות ושכורות‬
‫יקבע לגביהן הסדר אחזקה על ידי הקיבוץ‪.‬‬
‫מינהלת שיכון והשכרות תעסוק בניהול ענף דירות זמניות ומושכרות‪ .‬תיקונים‬
‫ושיפוצים במגזר זה יבואו מרווחי המרכז‪ .‬מתקציב השכרות הדירות יש לממן‬
‫את עלות העבודה של רכז המינהלת‪.‬‬
‫חיילים‪ :‬החיילים ישלמו על‪ :‬חשמל‪ ,‬טלפון‪ ,‬מים‪ ,‬תיקונים‪ ,‬לגבי שכר דירה‬
‫החיילים ישלמו על דירות חיילים כפי שמחייבים בנים בעצמאות כלכלית ויקבלו‬
‫‪ 6.%‬הנחה‪.‬‬
‫שכ"ד בדירות זמניות – לפי החלטות שיתקבלו בעתיד‪.‬‬
‫‪1/‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק ט' ‪ -‬שונות‬
‫‪ .1‬שימושי המס האחיד‬
‫תרבות‪ :‬אירועי תרבות לכלל הציבור‪ ,‬הנצחה וזיכרון‪ ,‬ספריה‪ ,‬מועדון (למעט‬
‫שימוש לצרכים פרטיים שייעשה בתשלום המשתמש)‪ ,‬מתקני ספורט‪ ,‬עלון‪,‬‬
‫ארכיון (תיתכן השתתפות החברים בתשלום על אירועים מסוימים)‪.‬‬
‫תשתיות ציבוריות‪ :‬נוי‪ ,‬אחזקת תשתיות מקומיות (כבישים‪ ,‬תאורה‪ ,‬מים‪,‬‬
‫תקשורת‪ ,‬ביוב‪ ,‬שבילים‪ ,‬מדרכות‪ ,‬חניות)‪ ,‬תברואה‪ ,‬שירותי קבורה ואחזקת בית‬
‫הקברות‪ ,‬אחזקת מבני ציבור‪ ,‬שמירה וביטחון‪ ,‬קרן השקעות‪.‬‬
‫הנהלה וכלליות בקהילה‪ :‬שכר בעלי תפקידים בהנהלת הקהילה‪ ,‬שירותי‬
‫מזכירות‪ ,‬דואר‪ ,‬הנהלת חשבונות קהילה‪ ,‬יעוץ משפטי‪ ,‬מסי תנועה‪ ,‬ביטוח‪,‬‬
‫ביקורת פנים‪ ,‬ארנונה מבני ציבור‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫מועצה אזורית‪ :‬השתתפויות המועצה האזורית ייכללו כמקור כספי לשימושי‬
‫המס האחיד‪.‬‬
‫עדכון עלויות‪ :‬עלויות חשמל ומים יעודכנו בהתאם לעדכון מחירי הרשויות‬
‫הרלבנטיות ‪ -‬רשות המים ורשות החשמל מעת לעת‪.‬‬
‫סעיפי המס האחיד לעיל כפופים לאישור התקציב מדי שנה באסיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬מענק שנתי (בונוס)‪ :‬חלוקת כספים פנויים מתוך הרווח השנתי של הקיבוץ‪ ,‬לאחר‬
‫כיסוי התחייבויות קודמות כלפי החברים‪.‬‬
‫המענק השנתי יחולק על פי שני מרכיבים‪:‬‬
‫‪ )0‬ותק החבר ‪ 25% -‬מהסכום לחלוקה יחולק על פי ותק עד יום השינוי‪.‬‬
‫‪ )6‬חלוקה שווה לכל החברים ‪ 65%‬מהסכום‪.‬‬
‫‪ .3‬הסדר מענק עזיבה‪:‬‬
‫זכויות חברים ביחס לקרן מענק העזיבה‪ ,‬יהיו ביחס לוותק שנצבר עד למועד‬
‫השינוי‪ ,‬וכמפורט בתקנון הקרן‪ ,‬ובכפוף לתיקונים ו‪/‬או עדכונים עליהם יוחלט‬
‫בעתיד‪ ,‬לרבות בקשר עם הסדר שיוך דירות‪.‬‬
‫‪ .4‬שיוך דירות ומנגנון איזונים‪ :‬בהתאם להחלטות אשר יתקבלו בעתיד‪.‬‏‬
‫‏‬
‫‪11‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ .,‬גרושים ‪ -‬החיים בקיבוץ או מחוצה לו‪ ,‬מחויבים באחריות מלאה ובלבדית‬
‫לאחזקת ילדיהם החיים בקיבוץ או מחוצה לו‪ ,‬מהכנסתם הכוללת בקיבוץ‬
‫ומחוצה לו בהתאם להסכם ביניהם‪ .‬ההסדרים הכספיים והאחרים בכל הקשור‬
‫לאחזקת ילדים הנם באחריות בני הזוג בלבד‪ .‬דמי מזונות לא יילקחו בחישוב‬
‫הכנסות לצורך גביית מס פרוגרסיבי‪ .‬כמו כן תהיה הוצאה לתשלום דמי מזונות‬
‫מוכרת לצורך מס פרוגרסיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬הורי חברים ‪ -‬ממועד יישום תוכנית השינוי הורי חברים החיים בקיבוץ יהיו‬
‫במעמד תושבים‪ ,‬לכל דבר ועניין‪ .‬הם יחיו מהכנסתם האישית מהביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬מפנסיה וממקורות אחרים‪ .‬הם ישלמו בעבור כל ההוצאות‪ ,‬בכללן שכר‬
‫דירה‪ ,‬ארנונה‪ ,‬חשמל‪ ,‬מים וכו'‪ ,‬יחוייבו בתשלום מס אחיד על פי החלטות‪,‬‬
‫וישלמו בעבור שירותים ‪ -‬את עלותם הכלכלית‪.‬‬
‫‪ .2‬בנים צעירים ‪ -‬בנים שאינם חברים המעוניינים להתגורר בקיבוץ יוכלו להיות‬
‫במעמד תושבים‪ ,‬ויזכו בעדיפות ביחס לשוכרים חיצוניים בשכירת דירה ובהנחה‬
‫שתקבע‪.‬‬
‫‪ .8‬משפחות בחברות חלקית וברי רשות בקיבוץ ‪ -‬לא יתאפשר מעבר של משפחה‬
‫בחברות מלאה בקיבוץ למצב של חברות חלקית‪ ,‬קרי – בן‪/‬ת זוג מפסיק להיות‬
‫חבר בקיבוץ‪ .‬ככלל ייעשה מאמץ שלא יתקיים מצב מעין זה‪ ,‬למעט במקרים‬
‫חריגים‪ ,‬כמצוין בהחלטת אסיפה מה‪ .62/3/.5-‬היה ויתקיים מצב של בן‪/‬ת זוג‬
‫של חבר‪/‬ה או בר‪-‬רשות בקיבוץ לאחר קבלת ההחלטה על שינוי באורחות‬
‫החיים‪ ,‬הוא‪/‬היא ישלם מס אחיד‪ ,‬כמו כן ישלמו בני זוג כנ"ל מחיר מלא עבור‬
‫שירותים שהם צורכים בקיבוץ‪ .‬לעניין זה יחשב כבן זוג של חבר מי שמקיים עמו‬
‫משק בית משותף‪.‬‬
‫‪ .9‬הסדרי צעירים ללימודים יימשכו בצורה מופחתת בהדרגה עד הפסקת ההסדר‪.‬‬
‫בן‪/‬בת הקיבוץ שבמועד השינוי הוא כבר משוחרר מצה"ל (בגיל ‪ 66‬בערך) יוכל‬
‫לממש את זכאותו ללימודים על חשבון הקיבוץ עד ‪ 8‬שנים לאחר מועד השחרור‪,‬‬
‫לפי ההסדר הקיים (‪ 0.,...‬להכנה ול‪ 2-‬שנות לימוד)‪ .‬בן הצעיר בשנה (גיל ‪)60‬‬
‫יקבל מענק מוקטן ב‪ ₪ 3...( 0.%-‬לשנת לימוד) וכן הלאה בסדר יורד בגין כל‬
‫‪19‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫שנה‪ ,‬כאשר הבנים הצעירים ביותר שעבורם תישאר חובת הסיוע המוקטן‬
‫ללימודים על תיכוניים יהיו הבנים‪/‬ות הנמצאים בכתה ט' במועד אישור השינוי‪.‬‬
‫קבלת ההשתתפות הכספית למימון הלימודים קשורה למועד היציאה ללימודים‬
‫בכפוף לכללי ההסדר הקיים כיום‪.‬‬
‫‪ .10‬קליטת בנים לאחר מועד השינוי – בנים יהיו זכאים להתקבל לחברות לאחר‬
‫מועד השינוי בכפוף לקיום כלל התחייבויות החבר כלפי הקיבוץ ובהתאם‬
‫לכללי הקבלה לחברות בקיבוץ‪.‬‏‬
‫‪ .11‬מחויבויות הקיבוץ לתקופת מעבר‪:‬‬
‫השתתפות הקיבוץ באירועים משפחתיים כגון עריכת חתונה או חגיגת בר‪-‬‬
‫מצווה תהיה על פי הסדר מתכלה תוך ‪ 5‬שנים מהיום הקובע‪ ,‬שיסתיים ב‪-‬‬
‫‪ .20.2.6.02‬כלומר‪ :‬בשנה הראשונה שלאחר אישור ההסדר תתקבל השתתפות‬
‫מלאה (בשיעור ‪ 0..%‬כמקובל היום)‪ .‬בשנה השנייה להסדר ההשתתפות תהיה‬
‫בשיעור ‪ 25%‬מהבסיס הקיים כיום‪ ,‬בשנה השלישית ‪ ,5.%‬ברביעית ‪65%‬‬
‫ובחמישית כבר לא תהיה השתתפות‪.‬‬
‫‪/0‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫פרק י' – מערך הניהול והסמכויות‬
‫‪ .1‬מערך הניהול והסמכויות‬
‫‪ 0.0‬אסיפה כללית‪ :‬במסגרת סמכויותיה עפ"י התקנון תהיה המוסד שיאשר כל‬
‫שינוי משמעותי בתוכנית אורחות החיים‪ .‬תקציב הקהילה השנתי‪ ,‬המורכב‬
‫מתקציב מיסוי מוניציפלי ומיסוי פרוגרסיבי וכל תקציב מיוחד אחר כולל‬
‫תוכנית השקעות בקהילה‪ ,‬יובאו לאישור האסיפה‪ .‬העברה‪/‬מכירה של‬
‫אחזקות הקיבוץ‪ ,‬חלקית או מלאה‪ ,‬בגופים כלכליים ונכסים של הקיבוץ‪,‬‬
‫תובא על ידי ההנהלה הכלכלית ו‪/‬או הנהלת הקהילה לאישור האסיפה‪ .‬כמו‬
‫כן יובא לאישור האסיפה מאזן שנתי (מאוחד) ותוצג תוכנית עסקית שנתית‬
‫כולל השקעות בתאגידים‪.‬‬
‫סמכויות האסיפה הכללית המפורטות ייקבעו ויעוגנו בעדכון תקנון הקיבוץ‪.‬‬
‫‪ 0.6‬מנהלת הקיבוץ‪ :‬נבחרת בקלפי לפי הצעת ועדת המינויים‪ ,‬משמשת כוועד‪-‬‬
‫ההנהלה של האגודה וגם כוועד‪-‬המקומי‪ ,‬אחראית לגיבוש האסטרטגיה‬
‫ולהובלת המהלכים האסטרטגיים‪ ,‬אחראית לתאום בין הנהלות המגזרים‬
‫ולהנחייתן‪ ,‬מתאמת את סדר היום לאסיפות הכלליות‪.‬‬
‫‪ 0.2‬הנהלת הקהילה‪ :‬אחראית לניהול השוטף של הקהילה בהתאם לתקנון‬
‫הקיבוץ‪ ,‬לחוברת השינוי באורחות החיים העדכנית ולמבנה הארגוני שאושר‬
‫באסיפה‪ .‬מינוי ממלאי תפקידים בקהילה ייעשה על פי הנוהל המקובל כיום‪.‬‬
‫הפסקת עבודה של ממלאי תפקידים בקהילה‪ ,‬מרמת מרכזי ענפי ופעילויות‬
‫הקהילה ומעלה‪ ,‬תיעשה בהתאם להחלטת הנהלת הקהילה‪ .‬מנהל הקהילה‬
‫יהיה אחראי עסקית‪ ,‬תפעולית ותקציבית לכל פעילות הקהילה‪.‬‬
‫‪ 0.2‬הנהלה כלכלית‪ :‬ההנהלה הכלכלית תמונה על ידי האסיפה‪ ,‬על פי נוהל‬
‫הבחירות הקיים כיום‪ .‬היא תעסוק באישור תוכנית ההשקעות‪ ,‬באישור‬
‫התוכנית השנתית‪ ,‬בדו"חות רבעוניים ושנתיים‪ .‬התוכנית החצי שנתית‬
‫והשנתית וכן המאזן המאוחד יובאו לאישור באסיפה‪ .‬יו"ר ההנהלה הכלכלית‬
‫ו‪/‬או מרכז המשק הם האחראים למערך הפעילות היצרני‪/‬נכסי‪ .‬ממלאי‬
‫התפקידים הניהוליים‪ ,‬חברי ההנהלות במערכת הכלכלית ייבחרו בתהליכי‬
‫גיוס‪ ,‬מיון ובחירה הנהוגים כיום‪ .‬הפסקת עבודתו של ממלא תפקיד ניהולי‬
‫ברמת מנהל ענף ומעלה תיעשה בהתאם להחלטת ההנהלה הכלכלית‪.‬‬
‫‪/8‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ 0.5‬צוות רשת ביטחון‪ :‬צוות שתפקידו לבדוק מצבי זכאות של חברים לרשת‬
‫ביטחון בהתאם להחלטות חוברת השינוי‪ .‬הצוות ימונה על ידי ועדת מינויים‪.‬‬
‫‪ .2‬מתכונת קבלת החלטה באסיפה‪ ,‬שינויים בתקנון‪ ,‬שינוי התוכנית‪ ,‬מחויבות‬
‫הקיבוץ וזכויות החברים בגין התוכנית‬
‫‪ 2.1‬יש לאשר את הסדר הקבע המוצע ברוב של ‪ 2,%‬ממצביעי בעד ונגד‪ ,‬ובתנאי‬
‫ש‪ 22% -‬מבעלי זכות הבחירה הצביעו‪ .‬ההצבעה תתקיים בקלפי כללית‪.‬‬
‫‪ 6.6‬כל שינוי בסעיף מסעיפי החוברת לאחר אישורה בקלפי‪ ,‬מצריך החלטת‬
‫אסיפה ברוב רגיל‪ ,‬למעט סעיפים לגביהם נקבע במפורש אחרת בחוברת‪.‬‬
‫‪ 6.2‬כל ההסדרים וההחלטות הקיימים בקיבוץ אשר סותרים את הסדרי תוכנית‬
‫השינוי המפורטים לעיל‪ ,‬ואשר לא נקבע לגביהם אחרת כמפורט לעיל‪ ,‬בטלים‬
‫מרגע אישור תוכנית השינוי‪.‬‬
‫‪ 6.2‬ביצוע התוכנית כפוף ליכולת הכלכלית של הקיבוץ כפי שתהיה מעת לעת‪ ,‬ואין‬
‫תוכנית זאת מעניקה זכויות כלשהן‪ ,‬אלא על פי יכולתו של הקיבוץ באותה‬
‫עת‪ ,‬למעט זכויות פנסיוניות‪.‬‬
‫‪ 6.5‬הזכויות המוקנות לחברים על פי החוברת אינן ניתנות להעברה או להורשה‪,‬‬
‫אלא אם נאמר מפורשות אחרת‪.‬‬
‫‪/1‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫נספח א' – קרן עזרה הדדית‬
‫במסגרת תוכנית השינוי תוקם " קרן לעזרה הדדית " בין חברי ה קיבוץ‪,‬‬
‫למקרים קיצוניים וחריגים מאוד ‪ ,‬ש בהם התקציבים האישיים ו המשותפים ‪,‬‬
‫ההסדרים והנהלים הקיימים ‪ ,‬אינם מספקים פתרון בתחומי ‪ :‬בריאות‬
‫( אירועים חריגים ) ‪ ,‬סיעוד ‪ ,‬רווחה ‪ ,‬חינוך ‪ ,‬בריאות הנפש ‪ ,‬שמחות ואבל וכו ' –‬
‫והכל במידה הראויה לנוכח מצב ה צבירה בקרן ‪.‬‬
‫לרשות הקרן יועמד סכום כסף במסגרת תקציב הקהילה ‪ .‬כספי הקרן לא‬
‫ישמשו לשום מטרה אחרת זולת למטרות שהוגדרו ‪.‬‬
‫הקרן תנוה ל ע " י ‪ 3‬חברים ש י יבחרו ע " י האס י פה ונאמן חיצוני ‪.‬‬
‫הקרן ת ו פעל ע ל פ י קריטריונים והמלצות של גורמי ם מקצועיים פנימיים‬
‫וחיצוניים בתחומי בריאות ‪ ,‬שיקום ‪ ,‬רווחה וחינוך ‪ ,‬על חברי הקרן יחולו כללי‬
‫שמירת סודיות עליהם הם יתבקשו לחתום בתחילת כהונתם ‪.‬‬
‫הועדה תמסור דוחות שנתיים (ללא אזכור שמות) להנהלת הקהילה ולאסיפה‬
‫הכללית על השימוש בכספי הקרן לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪ )0‬התקציב השנתי של הקרן‬
‫‪ )6‬הצרכים הכספיים שהופנו לקרן (ללא אזכור שמות)‬
‫‪ )2‬הכספים שניתנו כמענקים‪ ,‬כהלוואות‬
‫‪ )2‬הכספים שהתקבלו בגין החזר הלוואות‬
‫‪ )5‬חסכונות הקרן והכספים העומדים לרשות הקרן בשנת התקציב הבאה‬
‫תהליך ה פניה והטיפול ‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.8‬‬
‫פנית חבר ו ‪ /‬או משפחתו‬
‫שיחה של רכז הועדה ושיחה עם הועדה במידת הצורך‬
‫הכנת תיק לטיפול ( כולל איסוף מסמכים אישורים ובירור עובדות)‬
‫קבלת החלטות‬
‫י י דוע הפונה בכתב או בע ל פה‬
‫החלטות הקרן יתייחס ו לבקשת החבר כבקשה ייחודית‬
‫החלטות הקרן לא י הי ו כפופות לתקדימים ולא יהוו תקדימים באשר‬
‫לפניות אחרות‪.‬‬
‫מעקב אחר ביצוע הסיוע‬
‫קריטריונים לשיפוט ולסיוע‬
‫‪ . 0‬צורך פתאומי וחיוני בלתי צפוי מראש שהפונה אינו מסוגל לממן את‬
‫עלותו‪.‬‬
‫‪//‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ . 6‬צורך שאינו סובל דיחוי ולא ניתן להסתפק בחלופות‪.‬‬
‫‪ . 2‬צורך שאין לו תשובות מספקות בתקציב האישי ובתקציב הקהילה‬
‫הרגיל‪.‬‬
‫‪ . 2‬מוצו כל ה אפשרויות לגיוס כספים ממקורות אחרים ( ביטוח לאומי‪,‬‬
‫ביטוחים אחרים ‪ ,‬קרנות וכ " ו )‪.‬‬
‫‪ . 5‬עמידתו של החבר ומשפחתו בכל חובותיו וב החלטותיו של הקיבוץ‪.‬‬
‫‪ . 2‬חתימתו של החבר על הסכם המפרט את ההתחייבויו ת שלו להחזר‬
‫הכספים ( במידה והוסכם על כך ) ‪ ,‬כולל החזרים שיתקבלו בהמשך‬
‫מגורמים שונים הקשורים לאירוע‪.‬‬
‫אפשרויות סיוע‬
‫‪ . 0‬מימון ביניים ‪ ,‬הלוואה‬
‫‪ . 6‬השתתפות חלקית‬
‫‪ . 2‬מענק‬
‫‪ . 4‬שילוב בין האפשרויות‬
‫ההסדר המפורט בנספח זה ה י נו זמני ויהיה בתוקף עד ל קביעת תקנון‬
‫מפורט להפעלת הקרן לעזרה הדדית ‪.‬‬
‫‪/4‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫נספח ב' ‪ -‬הסכם אהדה‬
‫הסכם לבן‪/‬בת בעל צרכים מיוחדים‬
‫שנערך ונחתם בקבוצת שילר ביום ____________‬
‫בין‪:‬‬
‫קבוצת שילר (להלן‪" :‬שילר")‬
‫מצד אחד;‬
‫לבין‪:‬‬
‫_______________‪ ,‬ת‪.‬ז __________‬
‫ו_______________‪ ,‬ת‪.‬ז __________‬
‫מקבוצת שילר‬
‫(שניהם ביחד וכל אחד לחוד להלן‪" :‬ההורים")‬
‫מצד שני;‬
‫לבין‪:‬‬
‫_______________‪ ,‬ת‪.‬ז __________‬
‫מקבוצת שילר‬
‫(להלן‪" :‬הבן") באמצעות __________‬
‫מצד שלישי;‬
‫וההורים שניהם הינם חברי שילר;‬
‫הואיל‪:‬‬
‫והואיל‪:‬‬
‫וההורים הם הוריו של הבן‪ ,‬שהינו בעל צרכים מיוחדים כמוגדר‬
‫בהסכם זה‪ ,‬ואשר אינו חבר בשילר;‬
‫והואיל‪:‬‬
‫והצדדים מעוניינים להסדיר את מערכת היחסים ביניהם בכל הקשור‬
‫לדאגה לצרכיו של הבן‪ ,‬הכל כאמור וכמפורט בהסכם זה להלן;‬
‫לפיכך הוצהר‪ ,‬הותנה והוסכם בין הצדדים כלהלן‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מבוא וכותרות‬
‫המבוא להסכם זה ונספחיו מהווים חלק בלתי נפרד ממנו‪ .‬כותרות הסעיפים‬
‫נועדו לנוחיות בלבד ולא ילמדו על פרשנותם‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הגדרות‬
‫בהסכם זה יהיו למונחים שלהלן הפירושים המופיעים בצידם‪:‬‬
‫‪6.0‬‬
‫בעל צרכים מיוחדים – מי שהוגדר כבעל צרכים מיוחדים ע"י‬
‫המוסדות המוסמכים במדינה‪.‬‬
‫‪/5‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪6.6‬‬
‫צרכי קיום והחזקה ‪ -‬צרכי הקיום וההחזקה של הבן‪ ,‬לרבות מזון‪,‬‬
‫מדור‪ ,‬ביגוד וכו'‪ ,‬וכן חיסכון פנסיוני וביטוחי בריאות‪ ,‬כאמור בהסכם‬
‫זה‪ ,‬ולמעט צרכי בריאות ושיקום יחודיים כהגדרתם להלן‪.‬‬
‫‪6.2‬‬
‫צרכי בריאות ושיקום יחודיים– הצרכים הייחודיים לבריאות‬
‫ושיקום של הבן עקב היותו בעל צרכים מיוחדים‪ ,‬כפי שיוגדרו על ידי‬
‫הצוות הממליץ כהגדרתו בהסכם זה‪.‬‬
‫‪6.2‬‬
‫רשת הבטחון – רשת הבטחון המובטחת לחבר בגיל העבודה בהתאם‬
‫להחלטות שילר‪ ,‬כפי שיהיו מעת לעת‪.‬‬
‫‪6.5‬‬
‫התקנון – תקנון קבוצת שילר‪ ,‬בנוסח כפי שיהיה בתוקף מעת לעת‪.‬‬
‫‪6.2‬‬
‫היקף אספקת צרכי הבן – כפי שיוגדר על ידי שילר מעת לעת‪ ,‬כאמור‬
‫בהסכם זה להלן‪.‬‬
‫‪6.2‬‬
‫מרכז ‪ -‬מוסד סיעודי או שיקומי לרבות דיור מוגן או דיור במסגרת‬
‫מיוחדת בו שוהה הבן‪.‬‬
‫‪6.8‬‬
‫קרן עזרה הדדית – קרן לעזרה הדדית למקרי חירום או מצבי מצוקה‬
‫אחרים‪ ,‬ככל שתקום ותפעל לפי החלטות שילר ותקנון הקרן‪.‬‬
‫‪6.3‬‬
‫הצוות הממליץ ‪ -‬צוות אשר ימונה על ידי שילר ואשר יכלול בין היתר‬
‫נציג הנהלת הקהילה‪ ,‬איש מתחום הרווחה‪ ,‬ונציג ההורים‪.‬‬
‫מעמדו של הבן‬
‫מובהר ומוסכם על הצדדים כי הבן הינו בעל צרכים מיוחדים‪ ,‬הוא אינו חבר‬
‫שילר או מועמד לחברות בשילר ומעמדו בשילר‪ ,‬הן כקטין והן כבגיר‪ ,‬הוא‬
‫"תלוי בחבר" כהגדרתו בתקנון‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.,‬‬
‫מחויבות שילר כלפי ההורים והבן – לגבי בן קטין‪ ,‬עד הגיעו לגיל ‪18‬‬
‫‪2.0‬‬
‫בשל היותו של הבן בנם של ההורים‪ ,‬חברי שילר‪ ,‬ובעל צרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬וכל עוד הינו קטין מחויבותה של שילר כלפיו וכלפי‬
‫ההורים‪ ,‬תהא כמחויבותה ביחס לילדי חברי הקיבוץ שאינם בעלי‬
‫צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫‪2.6‬‬
‫ככל שלבן צרכי בריאות ושיקום יחודיים‪ ,‬בעת הצורך‪ ,‬ובהתאם‬
‫להחלטה שתתקבל בעניין בהסתמך על המלצות הצוות הממליץ‬
‫כאמור להלן‪ ,‬תשתתף שילר במימון צרכי בריאות ושיקום יחודיים‬
‫לבן כאמור‪.‬‬
‫מחויבות שילר כלפי ההורים והבן – לגבי בן בגיר‪ ,‬מגיל ‪ 18‬ומעלה‬
‫‪5.0‬‬
‫בשל היותו של הבן בנם של ההורים‪ ,‬חברי שילר‪ ,‬ובעל צרכים‬
‫מיוחדים‪ ,‬מתחייבת שילר להשלים את צרכי הקיום וההחזקה של‬
‫‪/6‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫הבן‪ ,‬מיום בו ימלאו לו ‪ 08‬שנה והלאה‪ ,‬ברמה שלא תפחת מהיקף‬
‫אספקת צרכי הבן עליו יוחלט לגביו‪ ,‬כפי שיהיה מעת לעת‪.‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.2‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בעת הצורך ובהתאם להחלטה שתתקבל בעניין בהסתמך על‬
‫המלצות הצוות הממליץ כאמור להלן‪ ,‬תשתתף שילר במימון צרכי‬
‫הבריאות והשיקום היחודיים‪.‬‬
‫מחויבות שילר כלפי ההורים והבן – ללא תלות בגילו‬
‫‪2.0‬‬
‫שילר תבחן אפשריות לסיוע לבן להשתלב בחברה באופן מכובד‪,‬‬
‫לרבות סיוע במציאת מסגרות חינוכיות‪ ,‬שיקומיות‪ ,‬ומקום עבודה‬
‫מתאים‪.‬‬
‫‪2.6‬‬
‫מוסכם ומוצהר‪ ,‬כי כל התחייבויות שילר על פי הסכם זה כלפי הבן‬
‫תקפות כל עוד שני ההורים הינם חברי שילר‪ ,‬או חלילה ילכו לעולמם‬
‫בעודם חברי שילר‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫הסעיפים הרלבנטיים ל"תלוי בחבר" בתקנון יחולו על הצדדים‪ ,‬אך‬
‫במקרה של סתירה בין התקנון ובין הוראות הסכם זה‪ ,‬יגברו הוראות‬
‫ההסכם‪.‬‬
‫הצהרות והתחייבויות הבן וההורים‬
‫‪2.0‬‬
‫בהתאם לגילו ולמצבו הבן יתחנך‪ ,‬ישתקם‪ ,‬או יעבוד‪ ,‬בשילר או‬
‫מחוצה לה‪ ,‬במסגרות מתאימות‪ ,‬ככל שקיימות‪ ,‬ובהתאם ליכולתו‬
‫וצרכיו המיוחדים כפי שיהיו מעת לעת‪.‬‬
‫‪2.6‬‬
‫ההורים והבן מתחייבים לעשות כמיטב יכולתם בכדי להשיג את כל‬
‫הזכויות‪ ,‬ההטבות והתמיכות המגיעות לבן ו‪/‬או להורים ו‪/‬או לשילר‬
‫מכל מקור שהוא בגין היותו בעל צרכים מיוחדים ו‪/‬או זכויותיו לפי‬
‫כל דין כמקור לצרכיו‪ ,‬לרבות קצבאות ו‪/‬או גמלאות ייעודיות כלשהן‬
‫ולרבות השתתפות המדינה בעלויות דיור‪ ,‬ו‪/‬או שכר דירה וכו'‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫ההורים והבן מתחייבים להצהיר בפני שילר על מלוא נכסיהם ו‪/‬או‬
‫הכנסותיהם מכל מקור וסוג שהוא לרבות מעבודה ושלא מעבודה‪,‬‬
‫קצבאות‪ ,‬תרומות‪ ,‬תמיכות‪ ,‬תשלומים ייעודיים ואחרים‪ ,‬גמלאות‬
‫וקרנות‪ ,‬לרבות כל זכויות מכל מקור שהוא בקשר עם היותו של הבן‬
‫בעל צרכים מיוחדים‪ ,‬ולגלותם בגילוי נאות באופן שתקבע שילר‪ .‬כל‬
‫זאת‪ ,‬כתנאי לבחינת והגדרת היקף ההשתתפות והמחויבות של שילר‬
‫לצרכיו של הבן‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫ההורים מצהירים כי הם האחראים לשלום הבן וכי אין בהסכם זה‬
‫ו‪/‬או בהתחייבויות שילר על פיו כדי לשחררם ממחויבות כלשהי‪,‬‬
‫לרבות לא על פי כל דין‪ ,‬כלפי הבן‪.‬‬
‫‪2.5‬‬
‫מובהר כי ככל שהבן ישתקם ו‪/‬או יעבוד בשילר‪ ,‬לא יהיה בכך כדי‬
‫ליצור יחסי עובד מעביד בינו לבין שילר ו‪/‬או מקום העבודה‪ ,‬ולא‬
‫‪//‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫להקים לו זכויות לשכר ו‪/‬או שכר מינימום‪ ,‬אלא אם יקבע אחרת‬
‫מראש בכתב‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫קביעת היקף אספקת צרכי הבן‬
‫‪8.0‬‬
‫הצוות הממליץ ידון‪ ,‬מעת לעת ולפי הצורך‪ ,‬במצבו של הבן‪ ,‬בצרכי‬
‫הקיום וההחזקה שלו ובצרכי הבריאות והשיקום הייחודיים לו‪,‬‬
‫ויגבש המלצתו לגבי הגדרת היקף צרכיו של הבן‪ ,‬היקף אספקת צרכי‬
‫הבן‪ ,‬השתתפות שילר בהם וההוצאות הנדרשות ממנה‪ ,‬תוך אבחנה‬
‫בין סוגי הצרכים ובין הוצאות שוטפות והוצאות מיוחדות‪ ,‬לפי שיקול‬
‫דעתו‪.‬‬
‫לצורך כך ישמע הצוות הממליץ ויתייעץ עם ההורים ו‪/‬או הבן ו‪/‬או‬
‫נציג שיוסמך מטעמם וכן עם אנשי מקצוע המצויים במצבו של הבן‪,‬‬
‫ויוכל לשמוע גם אחרים כפי שימצא לנכון‪.‬‬
‫המלצות הצוות ינתנו בהתחשב במצבו של הבן‪ ,‬במקורותיו כאמור‬
‫בסעיף ‪ 3‬להלן‪ ,‬ובהתחשב בהכנסותיהם ונכסיהם של הבן (ככל‬
‫שהמדובר בבגיר) ושל ההורים‪ ,‬ובכלל זה נכסים שניתנו להורים ע"י‬
‫שילר‪ ,‬לרבות במסגרת שיוך נכסים ו‪/‬או שיוך דירות וכן השתתפות‬
‫ברווחים‪ ,‬תקבולים ע"ח קרן מענק עזיבה‪ ,‬מענקים‪ ,‬קופות גמל וכו'‪,‬‬
‫ובהתחשב ביכולתה הכלכלית של שילר‪.‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪.3‬‬
‫הצוות הממליץ יגיש את המלצותיו להנהלת הקהילה‪ ,‬אשר תדון בהן‬
‫ותחליט על היקף אספקת הצרכים לבן והקצאת האמצעים הדרושים‪.‬‬
‫הכנסותיו ומימון צרכיו של הבן‬
‫מקורות ההכנסה ו‪/‬או מימון צרכיו של הבן יהיו‪:‬‬
‫‪3.0‬‬
‫מקורות למימון צרכי הקיום וההחזקה של הבן‪:‬‬
‫‪ 3.0.0‬בראש ובראשונה תשלומי רשויות המדינה המשולמים עבור‬
‫הבן ו‪/‬או בגינו‪ ,‬לרבות מהמוסד לביטוח לאומי‪ ,‬משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬משרד השיכון‪ ,‬משרד הבריאות וכל רשות אחרת‬
‫ולמעט קצבאות יחודיות ו‪/‬או בגין שירותים מיוחדים (כגון‬
‫ניידות וכו')‪ .‬וכמו כן‪ ,‬תקבולים מקופת החולים ו‪/‬או ביטוחים‬
‫כלשהם ו‪/‬או תקבולים ממקור כלשהו בגין הבן‪.‬‬
‫‪ 3.0.6‬הכנסה בגין עבודת הבן‪ ,‬בשילר או מחוצה לה‪ ,‬ככל שיש‬
‫הכנסה כזאת‪ ,‬בכפוף לניכוי "חלק העובד" בהפרשות כאמור‬
‫בס"ק ‪ 0..6.0‬או ‪ 0..6.6‬להלן לפי העניין‪.‬‬
‫כדי לעודד עבודתו של הבן‪ ,‬מוסכם כי ‪ 5..‬ש"ח הראשונים‬
‫שישולמו לו בגין עבודתו לא יחשבו כחלק מהכנסתו לעניין זה‪,‬‬
‫לא ישמשו למימון צרכיו כאמור‪ ,‬והוא יהיה זכאי לקבלתם‬
‫לחשבונו לשימוש כרצונו‪.‬‬
‫‪/1‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫הכל‪ ,‬בכפוף לאמור בס"ק ‪ 2.5‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 3.0.2‬תקבולים כלשהם מקרן הצבירה‪.‬‬
‫‪ 3.0.2‬תשלומי השתתפות של ההורים בהתאם לס"ק ‪ 3.2‬להלן ו‪/‬או‬
‫הכנסות מדירת ההורים בהתאם לס"ק ‪ 06.0‬להלן‪.‬‬
‫‪ 3.0.5‬תשלומי השלמה ע"י שילר בהתאם להגדרת היקף אספקת‬
‫צרכי הבן כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪3.6‬‬
‫מקורות למימון צרכי בריאות ושיקום יחודיים לבן‪:‬‬
‫‪ 3.6.0‬ראשית‪ ,‬קצבאות מיוחדות כלשהן המשולמות מידי רשויות‬
‫המדינה ו‪/‬או גופים אחרים כלשהם‪.‬‬
‫‪ 3.6.6‬יתרת הכנסות ו‪/‬או תקבולים ממקורות אחרים‪.‬‬
‫‪ 3.6.2‬תקבולים כלשהם מקרן הצבירה‪.‬‬
‫‪ 3.6.2‬תשלומי השתתפות של ההורים בהתאם לס"ק ‪ 3.2‬להלן ו‪/‬או‬
‫הכנסות מדירת ההורים בהתאם לס"ק ‪ 06.0‬להלן ‪.‬‬
‫‪ 3.6.5‬תשלומי השלמה ע"י שילר בהתאם להגדרת היקף אספקת‬
‫צרכי הבן כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪3.2‬‬
‫החל מהגיעו לגיל ‪ 08‬ינוכו מהכנסותיו של הבן מיסים פנימיים כל‬
‫תושב בשילר‪ ,‬ככל שיחולו עליו כאלה בהתאם להחלטות שילר‪.‬‬
‫‪3.2‬‬
‫ההורים ישתתפו במימון צרכיו של הבן‪ ,‬בהתחשב ברמת הכנסתם‪,‬‬
‫לפי המפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 3.2.0‬ככל שהכנסות שני ההורים מעבודה או מפנסיה נטו‪ ,‬לאחר‬
‫תשלומי מסים פנימיים בשילר‪ ,‬יעלו על גובה רשת הביטחון‬
‫לחבר בגיל העבודה בשילר (כל עוד הם בגיל העבודה) או על‬
‫גובה הפנסיה המינימלית לחבר שילר בעל וותק מלא (לאחר‬
‫הגיעם לגיל פרישה)‪ ,‬כפי שיהיו מעת לעת‪ ,‬ישתתפו ההורים‬
‫במימון תשלומים להשלמת צרכיו של הבן כאמור בס"ק ‪3.0.2‬‬
‫ו‪ 3.6.2-‬לעיל ובמימון הפרשות לקרן הצבירה כאמור בס"ק‬
‫‪ 0..6.2‬להלן (להלן וביחד‪" :‬תשלומי השתתפות ההורים")‪.‬‬
‫‪ 3.2.6‬בכל מקרה‪ ,‬סכום ההשתתפות של ההורים כאמור לא יעלה על‬
‫‪ 5.%‬מההפרש שבין הכנסות ההורים מעבודה או מפנסיה נטו‪,‬‬
‫לאחר תשלומי מסים פנימיים בשילר‪ ,‬לבין רשת הביטחון‬
‫בשילר או הפנסיה המינימלית לחבר בעל ותק מלא‪ ,‬לפי העניין‬
‫שעד לסך של ______ ‪ ,₪‬ועל ‪ 25%‬מההפרש שמעל לאותו סך‪.‬‬
‫‪3.5‬‬
‫בתקופה בה שוהה הבן במרכז כאמור‪ ,‬כאשר המרכז מספק צרכיו‬
‫הבסיסיים‪ ,‬יהוו כספי המדינה המועברים למוסד בגין הבן את הבסיס‬
‫העיקרי למילוי צרכיו‪.‬‬
‫‪/9‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫ככל שיחולו עלויות נוספות בגין שהייתו של הבן במרכז‪ ,‬ו‪/‬או צרכים‬
‫נוספים שאינם מסופקים במרכז (למשל הוצאות אישיות לבן)‬
‫ויתעורר צורך בהשלמתן‪ ,‬ידון הצוות הממליץ בעניין ויעביר המלצתו‬
‫לאישור הנהלת הקהילה‪ .‬ככל שיוחלט על השתתפות כלשהי של‬
‫הקיבוץ‪ ,‬יחול האמור לעיל לעניין השתתפות ההורים‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫תוכנית חיסכון פנסיונית‬
‫‪ 0..0‬שילר תבצע בעבור הבן הפרשות ו‪/‬או השלמת הפרשות לפנסיה ו‪/‬או‬
‫לקופת גמל ו‪/‬או לפוליסת ביטוח אחרת מתאימה ו‪/‬או תדאג לצבירה‬
‫בקרן פנימית (להלן‪" :‬קרן הצבירה")‪ ,‬באופן שיאפשר לבן‪ ,‬החל‬
‫מהגיעו לגיל ‪ ,25‬או במועד מוקדם יותר‪ ,‬אם כך יוחלט ע"י הנהלת‬
‫הקהילה בהתייחס להמלצת הצוות הממליץ‪ ,‬ולכל חייו קצבה‬
‫חודשית בסך שלא יפחת מגובה הפנסיה המתחייב לחבר בעל וותק‬
‫מלא לפי החלטות שילר‪ .‬זאת‪ ,‬החל מהגיעו לגיל ‪ ,2.‬או החל ממועד‬
‫מוקדם יותר‪ ,‬אם כך יוחלט ע"י הנהלת הקהילה בהתייחס להמלצת‬
‫הצוות הממליץ‪.‬‬
‫בחירת הקרן אליה יעשו ההפרשות ו‪/‬או שבמסגרתה תיעשה הצבירה‪,‬‬
‫מועד תחילת ההפרשות ותקופת ההפרשה‪ ,‬יעשו בהחלטת הנהלת‬
‫הקהילה בהתייחס להמלצת הצוות הממליץ‪.‬‬
‫‪ 0..6‬ההפרשות לקרן הצבירה לא יחשבו כחלק מהסכומים הנדרשים‬
‫לצורך השלמת היקף אספקת צרכי הבן‪ ,‬אולם תשלומים מהקרן כן‬
‫יחשבו כך‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬המקורות להפרשות לקרן יהיו‪:‬‬
‫‪ 0..6.0‬לבן בגיר המועסק בשילר‪ ,‬הפרשות פנסיונית (חלק שילר וחלק‬
‫הבן) ככל שיהיו‪ ,‬כמקובל לגבי עובדים בשילר‪ ,‬ובכפוף לאמור‬
‫בס"ק ‪ 2.5‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 0..6.6‬לבן בגיר המועסק מחוץ לשילר‪ ,‬יחשבו הפרשות פנסיוניות או‬
‫סוציאליות כלשהן שיעשו בקשר עם עבודתו (חלק עובד וחלק‬
‫מעביד) בין אם יעשו לקרן הצבירה הנ"ל או לתוכנית אחרת‪,‬‬
‫כחלק מההפרשות האמורות בס"ק ‪ 0..0‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 0..6.2‬השלמת ההפרשות האמורות בס"ק ‪ 0..6.0‬או ‪ 0..6.6‬לגבי בן‬
‫בגיר שעובד‪ ,‬עד לסכום המתחייב כאמור בסעיף ‪ ,0..0‬לפי‬
‫הצורך‪ ,‬או ההפרשות המלאות לגבי בן בגיר שאינו עובד‪ ,‬יעשו‬
‫ע"י שילר כחלק מתשלומי שילר‪.‬‬
‫‪ 0..2‬החל ממועד בו תתאפשר משיכה של הכספים הצבורים בקרן‬
‫הצבירה‪ ,‬תעשה קביעת השימוש בכספי קרן הצבירה בפועל‪ ,‬לצורך‬
‫קיום ו‪/‬או השלמת היקף אספקת צרכי הבן על‪-‬ידי הצוות הממליץ‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ 0..2‬לאחר פטירתו חו"ח של הבן‪ ,‬תהיה שילר המוטב על יתרת הכספים‬
‫והזכויות שנצברו בקרן שמקורם בתשלומי שילר והרווחים עליהם‬
‫ואילו יורשיו של הבן‪ ,‬או המוטבים לפי קביעתו‪ ,‬יהיו מוטבים בגין‬
‫יתרת הכספים (לרבות בגין השתתפות ההורים בתשלומי שילר)‪.‬‬
‫‪.00‬‬
‫מגורי הבן בקיבוץ‬
‫‪ 00.0‬החל מהגיעו לגיל ‪ ,08‬או במועד אחר שיקבע בהסכמת ההורים לפי‬
‫החלטת הנהלת הקהילה ועל סמך המלצת הצוות הממליץ‪ ,‬וככל‬
‫שהבן יבחר ויוכל לחיות בשילר‪ ,‬תעמיד שילר לשימוש הבן דירת‬
‫מגורים ברמה סבירה ובגודל בהתייחס לגילו של הבן ולצרכיו‪.‬‬
‫הוצאות הקשורות בשימוש בדירה‪ ,‬לרבות חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז וכו'‬
‫ישולמו ע"י הבן‪ .‬תחזוקת הדירה תעשה על חשבון שילר‪.‬‬
‫ככל שידרשו השקעות ו‪/‬או הוצאות לצורך התאמת הדירה לצרכי‬
‫הבן‪ ,‬ידונו אלה כחלק מהגדרת היקף אספקת צרכי הבן כאמור בסעיף‬
‫‪ 8‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 00.6‬לגבי בן בגיר שיתגורר מחוץ לשילר‪ ,‬אלא אם יוסכם אחרת בין‬
‫הצדדים‪ ,‬לא יהיה הבן זכאי להעמדת דירת מגורים לרשותו בשילר‪.‬‬
‫בהתאם לצורך‪ ,‬ידון הצוות הממליץ בנושא השתתפות בשכר דירה‬
‫כחלק מהשלמת צרכיו‪ ,‬ויעביר להחלטת הנהלת הקהילה‪ ,‬כאמור‬
‫בסעיף ‪ 8‬לעיל‪.‬‬
‫‪ 00.2‬בין כך ובין כך‪ ,‬יפעלו הבן וההורים בסיוע שילר למימוש זכויותיו של‬
‫הבן לקבלת השתתפות ממוסדות המדינה בשכר דירה ו‪/‬או רכישת‬
‫דירה‪.‬‬
‫‪ 00.2‬מובהר‪ ,‬כי אין באמור כדי להקנות לבן זכות כלשהי בדירת המגורים‬
‫ו‪/‬או במקרקעי שילר‪ ,‬למעט זכות שימוש בהתאם לקבוע בהסכם זה‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬אין באמור בהסכם זה כדי להקנות לבן זכות‬
‫להשתתף בהליך שיוך דירות בשילר‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫דירת ההורים‬
‫‪ 06.0‬הדירה המיועדת להורים לשיוך במסגרת הליכי השיוך בשילר‪,‬‬
‫תשמש‪ ,‬לאחר אריכות ימיהם‪ ,‬וככל שיידרש‪ ,‬קודם כל כמקור‬
‫להשלמת צרכיו של הבן (לרבות צרכים עתידיים)‪ ,‬ורק לאחר אריכות‬
‫ימיו של הבן‪ ,‬ובכפוף להחלטות שילר בנוגע לשיוך דירות כפי שיהיו‬
‫מעת לעת – לשיוך או הורשה ליורשים ו‪/‬או בני משפחה אחרים‪.‬‬
‫‪ 06.6‬ההורים מתחייבים לפעול ככל הנדרש לעיגון הסדרים מתאימים‬
‫ליישום האמור בס"ק ‪ 06.6‬לעיל‪.‬‬
‫ההורים והבן מאשרים ומסכימים כי במידה וההורים לא יפעלו כך‪,‬‬
‫ו‪/‬או כי הדירה לא תשמש בפועל כמקור כאמור לאחר אריכות ימי‬
‫‪48‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫ההורים‪ ,‬תקטן מחויבות שילר להשלמת הצרכים בגובה דמי השימוש‬
‫הראויים שניתן להפיק מהדירה‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫בן‪/‬ת זוג‬
‫במידה ויהיה מעוניין הבן להתגורר ביחד עם בן‪/‬ת זוג שאינו חבר שילר‬
‫בתחום שילר‪ ,‬יהיו מגורי בן‪/‬ת הזוג מותנים באישור שילר ובחתימת הסכם‬
‫בין בן‪/‬ת הזוג ובין שילר המסדיר את מערכת היחסים ביניהם‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫סיוע מהקרן לעזרה הדדית‬
‫במידה ותוקם ותופעל קרן לעזרה הדדית לחברי קבוצת שילר‪ ,‬לא יהיו‬
‫ההורים מנועים מלפנות בבקשות אליה בעניין הבן‪ ,‬למרות שהבן אינו חבר‬
‫הקיבוץ‪ .‬כך‪ ,‬במקרה שיתעורר צורך לביצוע השקעות ו‪/‬או הוצאות מיוחדות‬
‫בעבור הבן‪ ,‬בין לגוף ובין לרכוש‪ ,‬מעבר להוצאות השוטפות וקיום צרכיו‬
‫השוטפים‪.‬‬
‫הקרן‪ ,‬ככל שתוקם ותופעל‪ ,‬תדון בפניה על פי אמות המידה והקריטריונים‬
‫שינחו אותה‪ ,‬כפי שיהיו מעת לעת‪ ,‬ביחס לחברי שילר‪ ,‬ותחליט לפי שיקוליה‪.‬‬
‫‪.1,‬‬
‫הפסקת חברות ההורים בשילר‬
‫‪ 05.0‬בעת הפסקת חברותם של שני ההורים בשילר‪ ,‬מכל סיבה שהיא‬
‫(למעט במקרה של פטירה בעודם חברי שילר)‪ ,‬יסתיימו התחייבויות‬
‫שילר לפי הסכם זה כלפי ההורים ו‪/‬או הבן‪.‬‬
‫עם זאת מוסכם‪ ,‬כי גם במקרה כאמור‪ ,‬כספים שהופקדו עבור הבן‬
‫בקרן הצבירה עד למועד הפסקת החברות כאמור‪ ,‬ישמרו ו‪/‬או יועברו‬
‫לזכותו‪.‬‬
‫‪ 05.6‬היה ואחד ההורים יעזוב את שילר או חברותו תיפסק מכל סיבה‬
‫שהיא‪ ,‬מתחייב ההורה העוזב לשאת במחצית מהשתתפות ההורים‬
‫על פי הסכם זה‪.‬‬
‫‪05.2‬‬
‫ספרי הנהלת החשבונות של שילר ישמשו ראיה לנכונות תוכנם של‬
‫הרישומים ושל הסכומים המתקבלים ו‪/‬או משולמים בגין הבן‪.‬‬
‫‪ 05.2‬זכאות ההורה העוזב לתשלומים כלשהם משילר בקשר עם עזיבתו‪,‬‬
‫ככל שתהיה‪ ,‬מותנית בהסדרת השתתפותו באספקת צרכי הבן ומתן‬
‫בטחות מתאימות להנחת דעת שילר‪.‬‬
‫שילר תהיה זכאית לנכות ו‪/‬או לקזז מכל סכום ו‪/‬או נכס שההורה‬
‫העוזה יהיה זכאי להם‪ ,‬כל סכום המגיע לה בקשר עם הסכם זה‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫יישוב מחלוקות‬
‫‪41‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪ 02.0‬הצדדים מסכימים‪ ,‬כי בכל מקרה של חילוקי דעות ביניהם בקשר‬
‫לאמור בהסכם זה או לביצועו יפנו‪ ,‬ראשית‪ ,‬לעובדת הסוציאלית של‬
‫שילר שתנסה ליישבם ותוכל לעניין זה להסתייע בצוות הממליץ‪.‬‬
‫‪ 02.6‬במידה ולא הגיעו לכדי הסכמה‪ ,‬במסגרת זו ו‪/‬או בגישור מוסכם‪,‬‬
‫תועבר המחלוקת להכרעת המוסד לבוררות וגישור של התנועה‬
‫הקיבוצית‪.‬‬
‫‪ 02.2‬הבורר יפסוק בהתאם לדין המהותי אך יהיה פטור מסדרי הדין ודיני‬
‫הראיות‪ ,‬ויהיה חייב לנמק את פסקו‪.‬‬
‫‪02.2‬‬
‫הוצאות הבוררות יחולו בחלקים שווים על הצדדים‪.‬‬
‫‪ 02.5‬חתימת הצדדים על הסכם זה מהווה גם חתימתם על הסכם בוררות‬
‫כמשמעו בחוק הבוררות‪ ,‬תשכ"ח‪.0328-‬‬
‫‪.12‬‬
‫תוקף ההסכם וביצוע שינויים בו‬
‫‪ 02.0‬תוקף הסכם זה מיום ______ וכל עוד הבן מוגדר כבעל צרכים‬
‫מיוחדים וההורים הינם חברי שילר (למעט אם נפטרו בעודם חברי‬
‫שילר)‪.‬‬
‫ההורים ו‪/‬או הבן יוכלו לוותר על זכויותיהם לפי הסכם זה ולהודיע‬
‫לשילר בכל עת על סיומו‪ ,‬אך במקרה כזה תסתיים כל מחויבות של‬
‫שילר כלפי ההורים ו‪/‬או הבן בקשר עם היותו בן בעל צרכים מיוחדים‬
‫ו‪/‬או "תלוי בחבר" לפי כל דין‪ ,‬החלטה או הסכם‪.‬‬
‫‪02.6‬‬
‫תוקפו של הסכם זה יפקע גם בעת פירוק שילר‬
‫‪ 02.2‬הסכם זה ממצה ההסכמות בין הצדדים והוא מבטל כל הסכמה‬
‫בכתב או בעל פה שהייתה בין הצדדים בעניינים המוסדרים בו קודם‬
‫למועד חתימתו‪.‬‬
‫בכל מקרה של סתירה בין הוראות תקנון זה להוראות התקנון‪ ,‬יחולו‬
‫הוראות הסכם זה‪.‬‬
‫‪02.2‬‬
‫‪.18‬‬
‫כל שינוי בהסכם זה ייעשה בכתב בלבד בחתימת הצדדים לו‪.‬‬
‫החזר תשלומי שילר‬
‫כל תשלומי שילר לפי הסכם זה‪ ,‬לרבות כאמור בסע' ‪ ,3.6.5 ,3.0.5‬ו‪0..0 -‬‬
‫לעיל‪ ,‬ירשמו בכרטיסיה שתנוהל בהנה"ח שילר ע"ש ההורים והבן‪ ,‬ויחשבו‬
‫כהלוואה עומדת אשר לא יידרש פירעונה אלא במועדים ובתנאים כדלקמן‪:‬‬
‫ככל שתהיה זכאות של ההורים ו‪/‬או עזבונם למשיכה מקרן מענק עזיבה‪,‬‬
‫ו‪/‬או מפיקדון אחר בקבוצת שילר‪ ,‬אזי‪ ,‬באותו מועד ימשכו הסכומים‬
‫המגיעים ויזקפו לשילר כהחזר על חשבון ההלוואה הנ"ל‪.‬‬
‫‪4/‬‬
‫טיוטה חוברת שינוי ‪6..2.6.02‬‬
‫‪19‬‬
‫שונות‬
‫‪ 03.0‬שילר תהיה רשאית לקזז כל סכום שההורים ו‪/‬או הבן חייבים בו‬
‫בהתאם להסכם זה מכל זכאות של מי מהם לרבות זכויות ההורים‬
‫במסגרת שיוך דירות ו‪/‬או נכסים‪.‬‬
‫‪ 03.6‬שום ויתור‪ ,‬הימנעות מפעולה או מתן ארכה לא יחשבו כוויתור של צד‬
‫על זכויותיו לפי הסכם זה ולא יפגעו בזכותו לממש זכויותיו לפיו‪.‬‬
‫ולראיה באו הצדדים על החתום‪:‬‬
‫_______________‬
‫הבן‬
‫_______________‬
‫ההורים‬
‫‪44‬‬
‫_______________‬
‫הקיבוץ‬