1. No category

‫מטריית המידע‬
‫‪ ‬חקיקה ועדכונים‬
‫‪ ‬תמצית פסיקה‬
‫ מס הכנסה‬‫ מס ערך מוסף ומכס‬‫ מיסוי מקרקעין‬‫‪ ‬סוגיות בדיני עבודה‬
‫‪ ‬טבלאות מידע‬
‫ספטמבר ‪3102‬‬
‫רבעון שלישי‬
‫לציבור לקוחותינו וידידינו‬
‫הנדון‪ :‬מטריית המידע*‬
‫(ספטמבר ‪)2013‬‬
‫הרינו מתכבדים להמציא לכם בזאת את‬
‫רבעון המידע לחודש ספטמבר ‪.2013‬‬
‫אנו תקווה כי החומר המובא בעלון יסייע‬
‫בידכם בעבודתכם‪.‬‬
‫נשמח לעמוד לרשותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬
‫הבהרה שתתבקש‪.‬‬
‫לכל ציבור לקוחותינו ובני ביתם‬
‫ולכל בית ישראל‬
‫ש נ ה טובה‬
‫ו גמ ר ח תי מה טובה‬
‫* המפורסם בעלון זה מובא באופן כללי‪ ,‬תמציתי ולתשומת לב‪ .‬אין להסתמך‬
‫עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת‪ .‬דברי החקיקה המופיעים בעלון‬
‫המידע אינם נוסח רשמי‪ .‬רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:33‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 1‬‬
‫תוכן עניינים כללי‬
‫תמצית פסיקה‬
‫‪ .1‬מס הכנסה‪7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חובה להשיב לנישום מס שאינו שנוי במחלוקת ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הפסדים שנוצרו בחברה רגילה‪ ,‬לפני שהיא הפכה למשפחתית‪ ,‬וקוזזו מהכנסות‬
‫החברה לאחר מכן‪ ,‬לא ייהנו מפטור בעת חלוקת הדיבידנד לנישום ���������������‪7. . . 7‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עיכוב הליכי גבייה בשל כוונת פקיד השומה לממש את דירת‬
‫מגוריו של המערער����������������������������������������������������������������������������������������‪8. . . 8‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬ירידת ערך הפרשי הצמדה בגין הלוואה שנטל הנישום‬
‫תיחשב להכנסה מעסק����������������������������������������������������������������������������������‪8. . . 8‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬יועץ מס כשותף סמוי שלא דיווח על הכנסותיו ‪9. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אין לחרוג ממסגרת תקנות ניכוי הוצאות רכב ‪9. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אין להוסיף להפרשי הון בלתי מוסברים רכב של האם‪ ,‬רק בגלל שבנה‬
‫התקין בו טלפון סלולרי ���������������������������������������������������������������������������������‪9. . . 9‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תקנות ניכוי הוצאות רכב אינן שוללות החזר הוצאות רכב פטורות ממס לעובד‪,‬‬
‫בתנאי שבוצעו עבור המעביד�������������������������������������������������������������������������‪10. . . 1‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תביעת נזיקין נגד רשות המסים בגין הטלת עיקול על דירת מגורים ‪11. . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬זיכוי נאשם מחמת הספק בשל אי‪-‬הוכחת העובדה שהוא היה עצמאי ‪11. . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬ניסיון להחיל רטרואקטיבית את הלכת ורד פרי בדבר הוצאות מטפלת ‪12. . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬ניתוח הסכם פרישה המוכיח שלא מדובר בתשלום בגין אי‪-‬תחרות ‪12. . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תמורה לעובד בכיר על פי הסכם אי‪-‬תחרות מהווה מכירת נכס הון ‪12. . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תשלום תשר למלצר נחשב לתשלום וולונטרי לעובד ומזכה בקצבת תלויים‪13. . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אי‪-‬רישום תקבול דמי שירות של מלצר אינו עילה לפסילת הספרים‪14. . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תיירות אינה "מטרה ציבורית" לעניין הכרה במוסד ציבורי ‪14. . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שומת הכנסות לחברה כשהספרים בלתי קבילים וייחוס ‪ 10%‬מהן‬
‫לבעלי מניותיה �����������������������������������������������������������������������������������������������������‪15. . .1‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:34‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 2‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אין לפרש הלוואת בעלים כהון עצמי ‪15. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬בטענת עיסקה מלאכותית‪ ,‬נטל השכנוע על פקיד השומה ועליו להתחיל‬
‫בהבאת הראיות ���������������������������������������������������������������������������������������������‪16. . . 1‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬התעלמות פקיד השומה מהסבר ברור לא תבטל את שומת הפרשי ההון‪16. . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬החלת מבחני ה"תושבות" לישראלי החי ברומניה ובישראל ‪16. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬כספי גניבה שהוחזרו לא יותרו בניכוי כהוצאה בשל הפער בין שנות המס ‪17. . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תיקון לקולא בשומה במהלך הערעור איננו "שומה חדשה" ‪17. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס ‪18 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עקרונות לעניין קיזוז תשומות שכר טרחת עורך דין בהליך פלילי ‪18. . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מלכ"ר המייבא ידע וספרות מחו"ל חייב מע"מ בשל יבוא טובין או שירותים‪18. . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שלילת פטור ממע"מ בעת השכרת מבנה למגורים למוסד ציבורי ‪19. . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬קיזוז תשומות‪ ,‬אי‪-‬שערוך קניות שהועלמו והטלת קנס ‪19. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬כפל מס בגין חשבוניות פיקטיביות ‪20. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אי‪-‬התרת ניכוי תשומות בשל התנהלות פסולה ורישומי סרק בין‬
‫חברות קשורות����������������������������������������������������������������������������������������������‪20. . . 2‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪08/09/2013 11:14:34‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עיקרי חקיקה — חוק ההסדרים‪23. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תיקון ‪ 190‬לפקודת מס הכנסה ‪34. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הגדרת "נכות" לעניין סעיף ‪9‬א לפקודה ‪43. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הטיפול בעיצום כספי למאחרי הגשת דוח שנתי מקוון ‪44. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 9/2013‬רשות המסים ‪46. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הוראות פרשנות ‪ — 1/2013‬החבות במע"מ בעיסקאות של שירותי‬
‫תקשורת בינלאומיים �������������������������������������������������������������������������������������‪49. . . 4‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חישוב מס רכישה ברכישת "דירת מגורים יחידה" לעולה ‪53. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 3‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד‪ ,‬התשע"ב‪57. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012-‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬כללים לניהול שימוע טרם פיטורי עובד ‪59. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פסקי דין ‪:‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תבעה את מעבידה וחויבה בהוצאות משפט ‪62. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עובד המתפטר מעבודתו עקב חילופי מעבידים זכאי לפיצויי פיטורים‬
‫רק אם חל שינוי מהותי בתנאי העסקתו���������������������������������������������������������‪64. . . 6‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שעות הפסקה בהן העובד אינו עומד לרשות המעביד אינן נחשבות‬
‫כשעות עבודה������������������������������������������������������������������������������������������������‪66. . . 6‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי‬
‫ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪71. . . 7�������������������������������������������������������������������2013‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‪76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪80. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מדד מחירים לצרכן‪82. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪86. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪90. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תוספת יוקר ‪92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שיעורי ריבית ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים) ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪94. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי‪95. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:34‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 4‬‬
‫תמצית פסיקה‬
book-mitriya 50.indb 5
08/09/2013 11:14:40
‫תוכן עניינים ‪ −‬תמצית פסיקה‬
‫‪ .1‬מס הכנסה‪7 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חובה להשיב לנישום מס שאינו שנוי במחלוקת ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬הפסדים שנוצרו בחברה רגילה‪ ,‬לפני שהיא הפכה למשפחתית‪ ,‬וקוזזו מהכנסות‬
‫החברה לאחר מכן‪ ,‬לא ייהנו מפטור בעת חלוקת הדיבידנד לנישום ���������������‪7. . . 7‬‬
‫‪z‬עיכוב הליכי גבייה בשל כוונת פקיד השומה לממש את דירת מגוריו של המערער ‪8. .‬‬
‫‪z‬ירידת ערך הפרשי הצמדה בגין הלוואה שנטל הנישום תיחשב להכנסה מעסק‪8. . .‬‬
‫‪z‬יועץ מס כשותף סמוי שלא דיווח על הכנסותיו ‪9. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬אין לחרוג ממסגרת תקנות ניכוי הוצאות רכב ‪9. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬אין להוסיף להפרשי הון בלתי מוסברים רכב של האם‪ ,‬רק בגלל שבנה התקין בו‬
‫טלפון סלולרי ������������������������������������������������������������������������������������������������‪9. . . 9‬‬
‫‪z‬תקנות ניכוי הוצאות רכב אינן שוללות החזר הוצאות רכב פטורות ממס לעובד‪,‬‬
‫בתנאי שבוצעו עבור המעביד�������������������������������������������������������������������������‪10. . . 1‬‬
‫‪z‬תביעת נזיקין נגד רשות המסים בגין הטלת עיקול על דירת מגורים ‪11. . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬זיכוי נאשם מחמת הספק בשל אי‪-‬הוכחת העובדה שהוא היה עצמאי ‪11. . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬ניסיון להחיל רטרואקטיבית את הלכת ורד פרי בדבר הוצאות מטפלת ‪12. . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬ניתוח הסכם פרישה המוכיח שלא מדובר בתשלום בגין אי‪-‬תחרות ‪12. . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬תמורה לעובד בכיר על פי הסכם אי‪-‬תחרות מהווה מכירת נכס הון ‪12. . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬תשלום תשר למלצר נחשב לתשלום וולונטרי לעובד ומזכה בקצבת תלויים‪13. . . . .‬‬
‫‪z‬אי‪-‬רישום תקבול דמי שירות של מלצר אינו עילה לפסילת הספרים‪14. . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬תיירות אינה "מטרה ציבורית" לעניין הכרה במוסד ציבורי ‪14. . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬שומת הכנסות לחברה כשהספרים בלתי קבילים וייחוס ‪ 10%‬מהן לבעלי מניותיה ‪15 . .‬‬
‫‪z‬אין לפרש הלוואת בעלים כהון עצמי ‪15. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬בטענת עיסקה מלאכותית‪ ,‬נטל השכנוע על פקיד השומה ועליו‬
‫להתחיל בהבאת הראיות��������������������������������������������������������������������������������‪16. . . 1‬‬
‫‪z‬התעלמות פקיד השומה מהסבר ברור לא תבטל את שומת הפרשי ההון‪16. . . . . . . .‬‬
‫‪z‬החלת מבחני ה"תושבות" לישראלי החי ברומניה ובישראל ‪16. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬כספי גניבה שהוחזרו לא יותרו בניכוי כהוצאה בשל הפער בין שנות המס ‪17. . . . . .‬‬
‫‪z‬תיקון לקולא בשומה במהלך הערעור איננו "שומה חדשה" ‪17. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס ‪18 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:40‬‬
‫‪z‬עקרונות לעניין קיזוז תשומות שכר טרחת עורך דין בהליך פלילי ‪18. . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬מלכ"ר המייבא ידע וספרות מחו"ל חייב מע"מ בשל יבוא טובין או שירותים‪18. . . . .‬‬
‫‪z‬שלילת פטור ממע"מ בעת השכרת מבנה למגורים למוסד ציבורי ‪19. . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬קיזוז תשומות‪ ,‬אי‪-‬שערוך קניות שהועלמו והטלת קנס ‪19. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬כפל מס בגין חשבוניות פיקטיביות ‪20. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬אי‪-‬התרת ניכוי תשומות בשל התנהלות פסולה ורישומי סרק בין חברות קשורות ‪20 . . .‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 6‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪7‬‬
‫‪ .1‬מס הכנסה‬
‫חובה להשיב לנישום מס שאינו שנוי במחלוקת‬
‫המערערת ביקשה החזר מס שאינו שנוי במחלוקת‪ .‬סכום ההחזר הוא מעל ל‪ 25-‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫לאחר בירורים רבים הסכים פקיד השומה להחזיר רק מחצית הסכום‪ .‬סירוב המשיב מנומק‬
‫בכך‪ ,‬שבגלל מצבה הכלכלי הרעוע של המבקשת‪ ,‬יש חשש להשבת הסכום המוחזר‪ ,‬אם יוחלט‬
‫כך במסגרת בירור השומה‪ .‬ביהמ"ש המחוזי בלוד קבע‪ ,‬העיקרון הוא שאין חובה לשלם מס‬
‫שנוי במחלוקת‪ ,‬וזאת מכוח זכויות היסוד להן זכאי האזרח‪ .‬אין לקבל את העמדה שלפיה‪,‬‬
‫הוצאת שומה שוללת החזר מס עפ"י דוח; עמדה כזו מרוקנת מתוכן את סעיף ‪159‬א‪ .‬בית‬
‫המשפט הדגיש‪ ,‬כי לצורך הכרעה אין צורך להיכנס להליכי השומה בהם ידון בית המשפט‬
‫המוסמך‪ .‬הבקשה התקבלה‪.‬‬
‫[ה"פ ‪ ,47337-12-12‬קבוצת מרחב — אמפל בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,28.5.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫הפסדים שנוצרו בחברה רגילה‪ ,‬לפני שהיא הפכה למשפחתית‪ ,‬וקוזזו‬
‫מהכנסות החברה לאחר מכן‪ ,‬לא ייהנו מפטור בעת חלוקת הדיבידנד לנישום‬
‫המערער הוא בעל מניות בחברה אשר עד לשנת ‪ 1997‬נחשבה לחברה "רגילה"‪ ,‬קרי‪ ,‬שאינה‬
‫משפחתית‪ .‬באותן שנים צברה החברה הפסדים בסך ‪ 1.75‬מליון ש"ח‪ ,‬שהוכרו לצורכי מס‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1998‬ועד לשנת ‪ 2000‬הוכרה החברה כחברה משפחתית‪ ,‬והמערער שימש כ"נישום‬
‫מייצג" בה‪ .‬בשנים אלה נצברו בחברה רווחים לצורכי מס בסך ‪ 2.2‬מליון ש"ח (בשנת ‪2001‬‬
‫חזרה החברה להיחשב ל"רגילה")‪ .‬כל ההפסדים מהתקופה שקדמה להיות החברה משפחתית‬
‫(עד ‪ )1998‬קוזזו כנגד הרווחים שנצברו בחברה המשפחתית (‪ ,)2000‑1998‬כאשר בשנת ‪2000‬‬
‫נותר רווח בסך ‪ 456‬אלף ש"ח‪ .‬לעמדת המערער‪ ,‬הדיבידנד שקיבל מהחברה‪ ,‬שנובע מרווחים‬
‫שהופקו בחברה בהיותה "משפחתית"‪ ,‬פטור בידו ממס אף אם קוזז במסגרת החברה כנגד‬
‫הפסדים שנוצרו בה בטרם היתה ל"משפחתית"‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬הדיבידנד במקרה זה‬
‫חייב במס‪ ,‬כי הוא נובע מרווחים שקוזזו מהפסדים שנוצרו לפני היות החברה משפחתית‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי בתל‪-‬אביב פסק‪ ,‬כי המונח "רווחים" אינו מוגדר בפקודת מס הכנסה‪ .‬ברגיל‪,‬‬
‫הפקודה קובעת מודל של מיסוי דו‑שלבי בגין הכנסות החברה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הסדר החברה‬
‫המשפחתית מבוסס על מודל של מיסוי חד‑שלבי‪ ,‬בו אין צורך בהטלת מס נוסף בגין חלוקת‬
‫הרווחים‪ ,‬שכן המס שולם במלואו ע"י הנישום היחיד‪ .‬כאשר רווח מסוים אינו נתון למשטר‬
‫המס החד‑שלבי‪ ,‬ודאי שאינו זכאי להקלה בעת חלוקת הדיבידנד‪ .‬בענייננו‪ ,‬אין לראות את‬
‫ההכנסה שצמחה לחברה בתקופת היותה "משפחתית" וקוזזה כנגד הפסדים שצמחו לפני‬
‫תקופת ההטבה‪ ,‬כ"רווחים" לעניין סעיף ‪64‬א(א)(‪ .)1‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,1130-06‬בגס קרלוס‪ ,‬מיום ‪ ,15.7.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:40‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 7‬‬
‫‪8‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫עיכוב הליכי גבייה בשל כוונת פקיד השומה לממש את דירת מגוריו‬
‫של המערער‬
‫החברה המערערת הינה חנות לממכר פלאפל בשוק מחנה יהודה בירושלים‪ ,‬שפועלת שנים‬
‫רבות והיא בשליטת אחים מבוגרים מאד‪" .‬בגלגול קודם" החל פקיד השומה בהליכי גבייה‬
‫ובכלל זה הוטל עיקול על דירת המגורים של כל אחד מבעלי המניות ואשתו‪ .‬גם לאחר שהוחזר‬
‫הערעור מביהמ"ש העליון לביהמ"ש המחוזי‪ ,‬כשלו המערערים ולא עמדו בלוחות הזמנים שקבע‬
‫בית המשפט ולפיכך‪ ,‬הערעור הנוכחי והבקשה לעיכוב הליכי הגבייה נדחו בביהמ"ש המחוזי‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קבע‪ ,‬כי אכן‪ ,‬עיכוב הליכי גבייה כסעד זמני ניתן רק בהתקיים "טעמים‬
‫מיוחדים"‪ .‬עם זאת‪ ,‬מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים ולמניעת המשך הליכי הגבייה‪ .‬לא‬
‫אחת נקבע‪ ,‬כי שעה שבקשת עיכוב הליכי גבייה נוגעת לפינויו של בית מגורים‪ ,‬ייטה בית‬
‫המשפט להיעתר לה‪ ,‬גם אם סיכויי הערעור אינם טובים לכאורה‪ .‬זאת משום שמכירת בית‬
‫מגורים של המבקש לצד שלישי עלולה להיות פעולה "בלתי הפיכה" אם יזכו בערעור‪ .‬הבקשה‬
‫התקבלה והליכי הגבייה עוכבו‪.‬‬
‫[ה"פ ‪ ,883/13‬חברת האחים מ‪.‬ר‪.‬ש‪ .‬לוי בע"מ ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,9.6.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫ירידת ערך הפרשי הצמדה בגין הלוואה שנטל הנישום‬
‫תיחשב להכנסה מעסק‬
‫בשנת ‪ 1997‬רכשה המערערת נכס מקרקעין בתל‪-‬אביב‪ ,‬באמצעות הלוואה צמודה לדולר‪.‬‬
‫הוצאות המימון שנוצרו במרוצת השנים‪ ,‬לפני ואחרי ‪ ,2003‬נדרשו כהוצאה לצרכי מס‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2003‬חלה ירידה בערכו של שער החליפין מול השקל וזו נרשמה בספרי המערערת כהכנסה‬
‫חשבונאית בסך של ‪ 1.49‬מליון ש"ח‪ .‬הכנסה זו לא דווחה לצורכי מס אלא נרשמה כהקטנת‬
‫שווי הנכס לצורכי פחת‪ .‬נכס המקרקעין נמכר ע"י המערערת בשנת ‪ 2006‬מבלי לגרוע מסכום‬
‫המכירה את ירידת הערך בשווי הדולר‪ .‬לטענת פקיד השומה‪ ,‬יש לכלול את ירידת ערך הדולר‬
‫בשנת ‪ 2003‬בהכנסות המערערת כהכנסת מימון על פי סעיף ‪ ,)4(2‬או כהכנסה מעסק לפי‬
‫סעיף ‪ )1(2‬או לפי סעיף ‪ .)10(2‬ביהמ"ש המחוזי בתל‪-‬אביב פסק‪ ,‬כי מבחינת לשון החוק‪ ,‬ניתן‬
‫לקבל את פרשנות פקיד השומה‪ ,‬כי סעיף ‪ )4(2‬יחול גם בהיווצרות סכום שלילי עקב ירידת‬
‫שער הדולר‪ .‬ניתן להיעזר לעניין זה בתפיסה הלשונית המקובלת גם בעולם החשבונאי‪ .‬אולם‬
‫יש לבחון את סעיף ‪ )4(2‬גם לעניין תורת המקור‪ ,‬אם הסעיף יחול גם על לווה ולא רק על‬
‫מלווה‪ .‬נראה שבכל הוראות החיוב בסעיף ‪ 2‬לפקודה‪ ,‬מדובר בנישום המעניק שירות או טובין‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬הוא אינו מספק כל שירות או טובין תמורת ההתעשרות שצמחה לו‪ .‬הכנסה מסוג‬
‫זו היא נטולת מקור‪ .‬לעניין טענתו החילופית של פקיד השומה‪ ,‬לפיה מדובר בהכנסה מעסק‬
‫לפי סעיף ‪ ,)1(2‬הקביעה העקרונית בפסיקה היא‪ ,‬כי הכנסות מימון שמהוות חלק אינטגרלי‬
‫מהמנגנון העסקי של הנישום מהוות הכנסות מעסק‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ניתן לראות את ההלוואה‬
‫שנטל נישום כהלוואה שקשורה באופן אינטגרלי לפעילותו העסקית‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,1246-09‬חברת ד‪.‬מ‪.‬ק‪.‬א‪ ,.‬מיום ‪ ,21.7.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:40‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 8‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪9‬‬
‫יועץ מס כשותף סמוי שלא דיווח על הכנסותיו‬
‫המערער ניהל משרד להנהלת חשבונות וייעוץ מס‪ .‬בין היתר נתן שירותים ללקוחות שונים‬
‫ולאדם שהיה בעלים ומנהל של בית הורים "דורון"‪ .‬בעקבות מידע נפתחה חקירה והתגלה‪,‬‬
‫כי בעסק של בית ההורים‪ ,‬השייך ללקוחו של יועץ המס‪ ,‬הושמטו הכנסות רבות‪ .‬בהסתמך‬
‫על ממצאי החקירה הגיע פקיד השומה למסקנה‪ ,‬כי המערער היה שותף מלא בבית ההורים‬
‫וכי גם הוא לא דיווח על מלוא הכנסותיו שאינן מניהול חשבונות‪ .‬המחלוקת הינה לגבי היות‬
‫המערער בגדר "שותף" בבית ההורים ולגבי מהות ההכנסה הנובעת משותפות זו‪ .‬ביהמ"ש‬
‫המחוזי בחיפה קבע‪ ,‬כי די בקיומו של מנגנון עסקי ושיתוף בניהול כדי שאדם ייחשב לשותף‬
‫בשותפות‪ .‬שיתוף בניהול אינו מחייב השתתפות בכל פעילות הניהול ואינו מחייב בהכרח‬
‫השתתפות בניהול אקטיבי‪ .‬גם שותף פסיבי יכול להיחשב שותף‪ .‬לגופו של עניין נמצא‪ ,‬כי‬
‫המערער אינו מכחיש שנטל חלק גם בניהול העסק; אמנם הוא לא עסק בניהול היום‪-‬יומי‪,‬‬
‫אולם אין חולק‪ ,‬כי הוא שניהל את המשא ומתן וחתם על ההסכמים עם הקיבוץ‪ ,‬הוא שטיפל‬
‫בהנהלת החשבונות של העסק ותמך בו‪ .‬משמע‪ ,‬המערער היה שותף בניהול בית ההורים‪.‬‬
‫לעניין שומת בית ההורים‪ :‬המערער לא הביא ראיות לסתור את חישוב השומה‪ .‬אמנם לא כל‬
‫תקבול שקיבל הבעלים של בית האבות ושהופקד בחשבונו מהווה הכנסה של השותפות ושל‬
‫המערער‪ ,‬שהרי גם כאשר שניים מנהלים עסק משותף‪ ,‬עשויות להיות לכל אחד מהם הכנסות‬
‫ממקורות נוספים‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,12322-02-09‬מאיר צ'רשניה‪ ,‬מיום ‪ ,8.7.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫אין לחרוג ממסגרת תקנות ניכוי הוצאות רכב‬
‫המערער מקבל קצבה ממשטרת ישראל‪ ,‬עובד כמורה שכיר וכמורה דרך עצמאי‪ .‬הוא משתמש‬
‫ברכבו לצורך עבודתו כעצמאי וגם לצרכים פרטיים‪ .‬המערער ניכה הוצאות רכב מעבר לשיעור‬
‫‪ 45%‬הקבוע בתקנות ניכוי הוצאות הרכב‪ ,‬משום שבפועל עמד בהוצאות הגבוהות מהסף העליון‬
‫הנ"ל‪ .‬פקיד השומה סירב להתיר למערער לחרוג מהקבוע בתקנות הנדונות‪ .‬ביהמ"ש המחוזי‬
‫בירושלים פסק‪ ,‬כי ההוצאות שבפנינו הן "מעורבות"‪ ,‬ולפי סמכות שר האוצר בסעיף ‪ 31‬לפקודה‬
‫ניתן להגביל התרתן של הוצאות מותרות‪ .‬תכלית תקנות ניכוי הוצאות רכב הייתה לקבוע חזקה‬
‫חלוטה לגבי החלק הפרטי בהוצאות הרכב‪ ,‬בכדי למנוע התדיינויות משפטיות נרחבות בכל‬
‫מקרה ומקרה לגבי ההפרדה בין החלק הפרטי לחלק העסקי‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,26060-01-13‬אהוד אפרת‪ ,‬מיום ‪ ,17.7.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫אין להוסיף להפרשי הון בלתי מוסברים רכב של האם‪,‬‬
‫רק בגלל שבנה התקין בו טלפון סלולרי‬
‫המערער הוא בעל חנות לממכר סיגריות וממתקים במרכז אשדוד‪ .‬פקיד השומה ערך השוואת‬
‫הון בין הצהרת הון לשנת ‪ 2000‬לבין שנת ‪ 2007‬ומצא הפרשי הון בלתי מוסברים‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫פקיד השומה הוסיף להפרשי ההון את שוויו של רכב שבבעלות אמו של המערער (‪110,000‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:40‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 9‬‬
‫‪10‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫ש"ח) וכן הוצאות השימוש ברכב (‪ 70,000‬ש"ח) — זאת בשל הימצאות מכשיר טלפון סלולרי‬
‫על שמו של המערער ברכבה של האם‪ .‬עוד הוסיף פקיד השומה להפרשי ההון סכום מתנה‬
‫כספית שקיבל המערער מחמו‪ .‬ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע קבע‪ ,‬כי פקיד השומה לא עמד‬
‫בנטל מבחני הראיות‪ ,‬גם לא המינהליות (פחותות יותר) לשם הוספת הרכב להפרשי ההון‪.‬‬
‫הנישום הוכיח‪ ,‬שרק אחיו היה רשאי לנהוג ברכב ואף נתן הסבר מניח את הדעת לרכישת‬
‫הטלפון הסלולרי שהותקן ברכב של אמו‪ .‬כך‪ ,‬גם באשר למתנה שקיבל הנישום מחמו לאחר‬
‫חתונתו‪ .‬אין לקבל הנחת מוצא של פקיד השומה‪ ,‬שהמערער חשוד א‪-‬פריורי וכי מדובר בקנוניה‬
‫כביכול שבוצעה עוד בשנת ‪ 2005‬על מנת לפברק תיעוד‪ .‬את השומה הכלכלית שערך פקיד‬
‫השומה‪ ,‬שמבוססת על השמטת קניות‪ ,‬יש לדחות בשל התייחסותה לשנים אחרות מאלו‬
‫שלגביהן הוצאה שומה‪ ,‬אולם כאשר הושמטו קניות — יש מקום להחזיר את התיק לפקיד‬
‫השומה לעריכת שומה חדשה לאותה שנה בלבד‪ .‬הערעור התקבל‪ .‬פקיד השומה חויב בהוצאות‬
‫בסך ‪ 12,000‬ש"ח‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,31756-10-11‬מישל ביטון‪ ,‬מיום ‪ ,23.6.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫תקנות ניכוי הוצאות רכב אינן שוללות החזר הוצאות רכב פטורות‬
‫ממס לעובד‪ ,‬בתנאי שבוצעו עבור המעביד‬
‫החברה המערערת העסיקה עובדים שחולקו לצוותים ושיווקו את מוצרי החברה המערערת‬
‫באזורים שונים‪ .‬בראש כל צוות עובדים עמד ראש צוות‪ ,‬שהסיע את אנשי הצוות ואת מוצרי‬
‫החברה אל אזור המכירה ברכבו הפרטי‪ .‬מלבד השכר על פי תלושי המשכורת‪ ,‬נהגה החברה‬
‫המערערת לשלם לראשי הצוותים תשלום חודשי נפרד בגין הוצאות דלק שהוציאו (להלן‪:‬‬
‫"התשלום הנוסף")‪ .‬לטענת המערערת‪ ,‬הוצאות הדלק בגינן שולם התשלום הנוסף הוצאו בייצור‬
‫הכנסתה של החברה בלבד‪ ,‬ולכן יש להתירן בניכוי לחברה‪ ,‬וסכום זה איננו הכנסת עבודה אלא‬
‫החזר הלוואה‪ .‬לטענת פקיד השומה‪ ,‬התשלום הנוסף מהווה הכנסת עבודה מכוח סעיף ‪)2(2‬‬
‫לפקודה וההוצאה אינה מותרת בניכוי מכוח תקנה ‪ 4‬לתקנות ניכוי הוצאות רכב לפיה לא‬
‫יותר ניכוי הוצאות רכב בייצור הכנסת עבודה‪ .‬ביהמ"ש המחוזי בתל‪-‬אביב פסק‪ ,‬כי עקרונית‬
‫ניתן לקבוע‪ ,‬שכאשר המעביד אינו מעמיד רכב לרשות העובד אלא משתמש ברכב הפרטי של‬
‫העובד ומשיב לעובד את ההוצאות בגין השימוש האמור‪ ,‬שכל כולו עבור המעביד‪ ,‬יש לראות‬
‫את התשלום שמשלם המעביד לעובד כהוצאה של המעביד המהווה מעין החזר הלוואה‪ .‬זאת‬
‫בשונה מרכב השייך למעביד‪ ,‬שם החזקה היא‪ ,‬שמדובר ברכב מעביד לפיה יחולו תקנות שווי‬
‫רכב‪ .‬לאור האמור‪ ,‬ככל שהחברה המערערת תוכיח שהתשלום הנוסף שולם לעובדיה בגין‬
‫הוצאותיה שלה‪ ,‬אין לראות בתשלום זה הכנסת עבודה‪ .‬לפיכך אין להיזקק לטענה חילופית‬
‫של המערערת‪ ,‬כי התשלום מהווה הכנסת שכירות בידיה‪ ,‬שאינה חייבת ניכוי במקור (סעיף‬
‫‪ .))7(2‬במקרה הנדון‪ ,‬קלסר רישום נסיעות‪ ,‬הוצאות העובדים ושעות הנסיעה לא הובא כהוכחה‬
‫לבית המשפט אלא רק בשלבי הדיון המאוחרים ובית המשפט סירב להתיר את הגשתו‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫כשלה המערערת בשל אי‪-‬הוכחת עמדתה כראוי מהיבט הראיות‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[עמ"ה ‪ ,1184-06‬אליל ‪ 2000‬שיווק וניהול בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,27.6.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:41‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 10‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪11‬‬
‫תביעת נזיקין נגד רשות המסים בגין הטלת עיקול על דירת מגורים‬
‫התובע הגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד רשות המסים בה הוא דורש שיפוי ופיצוי בגין נזקים‬
‫שנגרמו לו בשל הטלת עיקול שלא כדין על דירת מגוריו‪ .‬העיקול עמד בתוקפו במשך ‪ 5‬שנים‬
‫עד שהוסר‪ .‬ההליך הבסיסי עליו הסתמכה המדינה בהתנהלותה הוא סעיף ‪119‬א לפקודה‪.‬‬
‫בימ"ש השלום בתל‪-‬אביב פסק‪ ,‬כי התנהלות המדינה ראויה לביקורת נוקבת‪ ,‬שכן הסיטואציה‬
‫העובדתית בתיק אינה נכנסת לגדרו סעיף ‪119‬א‪ .‬גוף מינהלי סביר‪ ,‬המפעיל כוחות שלטוניים‬
‫דרסטיים וגובה תשלומי חובה‪ ,‬חייב להפעיל כוחות שכאלה בזהירות ובהקפדה בטרם יפנה אל‬
‫האזרח‪ ,‬יכביד עליו בנטל המסים ויפגע בקניינו‪ .‬אף אם המועד להחלטה בהשגה לעניין סעיף‬
‫‪119‬א אינו קצוב בחוק‪ ,‬יש להפעילו באופן סביר ולא בפרק זמן של שנתיים‪ .‬בית המשפט לא‬
‫קיבל את התביעה בעילת לשון הרע‪ ,‬כי לא הוכחו תנאי חוק איסור לשון הרע‪ ,‬אך קיבל את‬
‫טענת התובע בעניין הצורך לפצותו בגין עוגמת נפש שנגרמה לו במשך למעלה מ‪ 5-‬שנים‪.‬‬
‫בית המשפט זיכה אותו בפיצויים של ‪ 75,000‬ש"ח עבור עוגמת הנפש וכן הוצאות משפט ושכר‬
‫טרחת עו"ד בסך ‪ 10,000‬ש"ח‪ ,‬בנוסף על פיצוי שנפסק לו בבית משפט אחר (בערעור מס) על‬
‫סך ‪ 42,000‬ש"ח‪ .‬התביעה התקבלה בעיקרה‪.‬‬
‫[ת"א ‪ ,17305-06-11‬ראובן אלישר פרגר‪ ,‬מיום ‪ ,30.5.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫זיכוי נאשם מחמת הספק בשל אי‪-‬הוכחת העובדה שהוא היה עצמאי‬
‫לטענת המדינה‪ ,‬הנאשם עסק בביצוע עבודות בנייה ושלד‪ .‬במהלך השנים ‪ 2001-1999‬הוא‬
‫סיכם עם מר עלי סעד (להלן — עלי)‪ ,‬שיבצע עבורו עבודות בנייה ושלד ששוויין הוערך בסכום‬
‫כולל של ‪ 330,000‬ש"ח‪ ,‬אולם בפועל הוא ביצע רק חלק מהעבודות בגינן שילם לו עלי סך של‬
‫‪ 242,420‬ש"ח‪ ,‬וכנגד סכום זה מסר הנאשם לעלי שתי חשבוניות שאינן שלו‪ ,‬שבהן היה סכום‬
‫פיקטיבי של ‪ 200,000‬ש"ח‪ ,‬שבגינו לא ביצע הנאשם או מי מטעמו שירותים כלשהם‪ ,‬והנאשם‬
‫עצמו לא כלל בספריו או בדוחותיו את התקבולים הנ"ל‪ ,‬וזאת במרמה‪ ,‬עורמה או תחבולה‬
‫מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס הכנסה‪ .‬בית המשפט בחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו‬
‫בפניו והגיע למסקנה‪ ,‬כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח ברמה הנדרשת בהליך פלילי (למעלה‬
‫מכל ספק סביר)‪ ,‬כי הנאשם הועסק ע"י עלי כקבלן משנה‪ ,‬כי החשבוניות ניתנו לעלי ע"י‬
‫הנאשם‪ ,‬וכי שולם לנאשם סכום כולל של ‪ 242,420‬ש"ח‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬האם ניתן להרשיע‬
‫את הנאשם בביצוע העבירות נשוא כתב האישום למרות שלא הוכח שהיה קבלן עצמאי ולא‬
‫הוכח שהוא נתן את החשבוניות לעלי‪ .‬בית המשפט הגיע למסקנה‪ ,‬כי התשובה לשאלה הנ"ל‬
‫היא שלילית‪ :‬מכיוון שלא הוכח שהנאשם היה עצמאי‪ ,‬יש להתייחס אליו כאל שכיר‪ .‬כשכיר‪,‬‬
‫לאור גובה הכנסותיו לכאורה הוא לא היה חייב בהגשת דוחות למס הכנסה‪ .‬לא נטען ולא‬
‫הוכח‪ ,‬כי הכנסותיו בשנות המס הנדונות עלו על הסכום שנקבע בתקנות מס הכנסה כמחייבות‬
‫הגשת דו"ח גם ע"י שכיר‪ .‬לפיכך זוכה הנאשם מחמת הספק‪.‬‬
‫[ת"פ ‪ ,30399-05-10‬סלימאן ברקת‪ ,‬מיום ‪ ,12.5.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:41‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 11‬‬
‫‪12‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫ניסיון להחיל רטרואקטיבית את הלכת ורד פרי בדבר הוצאות מטפלת‬
‫בדוח שהגיש המערער לשנת ‪ ,2007‬הוא דרש ניכוי הוצאות החזקת ילדים במעון‪ .‬שבוע לאחר‬
‫מתן פסק דין ורד פרי‪ ,‬בשנת ‪ ,2009‬תיקן הנישום את הדוח לשנת המס ‪ 2008‬וגם שם ביקש‬
‫לנכות את התשלום עבור טיפול הילדים כהוצאה‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬הלכת ורד פרי היא‬
‫פרוספקטיבית בלבד‪ ,‬למעט המקרה הספציפי שהוחל גם רטרואקטיבית‪ .‬ביהמ"ש המחוזי בלוד‬
‫פסק‪ ,‬כי בהלכת ורד פרי נקבעה תחולה פרוספקטיבית מסויגת‪ ,‬כך שההלכה חלה רק על בעל‬
‫הדין שיזם את הפנייה לבית המשפט‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,25269-12-11‬אורי ארליך‪ ,‬מיום ‪ ,25.6.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫ניתוח הסכם פרישה המוכיח שלא מדובר בתשלום בגין אי‪-‬תחרות‬
‫המערער היה מנכ"ל וחבר דירקטוריון בחברת לומניס משנת ‪ .2003‬עפ"י חוזה ההעסקה‪ ,‬הוא‬
‫היה צפוי לכהן בתפקיד במשך ‪ 4‬שנים‪ ,‬עד יוני ‪ .2007‬במהלך ‪ 2006‬נמכרה השליטה בחברה‬
‫והוחלט על סיום העסקתו של המערער באותה שנה‪ .‬בהסכם הפרישה נכללה הוראה לפיה‬
‫התחייב המערער לאי‪-‬תחרות למשך ‪ 20‬חודש‪ ,‬אף שבחוזה המקורי עמדה התקופה על שנה‬
‫אחת‪ .‬המערער קיבל ‪ 1.1‬מליון דולר‪ .‬לאחר חתימת חוזה הפרישה פנה המערער לפקיד השומה‬
‫וטען‪ ,‬שיש לחשב את הסכומים שקיבל כהכנסה הונית‪ .‬פקיד השומה דחה עמדה זו וקבע‪ ,‬כי‬
‫הסכומים שקיבל המערער הם שכר עבודה ומכאן שהם הכנסה פירותית‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬כי‬
‫עקרונית אין מניעה שתשלום בעל אופי הוני ייחשב לפי מרכיבים פירותיים באופיים‪ ,‬וההיפך‪.‬‬
‫אולם בחינת פירוט התשלומים לגופם מצביעה על כך שהתשלום בעת הפרישה שולם כולו‬
‫בגין מרכיבי שכר שהמערער היה זכאי להם ולא כתשלום הוני‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬יש לדחות את‬
‫טענת המערער שלא קיבל תשלום בגין העדר הודעה מוקדמת‪ ,‬שכן המערער היה זכאי לתשלום‬
‫זה עם העברת השליטה בחברה‪ .‬כך לגבי תשלום בגין פדיון ימי חופשה שלא נוצלו‪ ,‬תשלום‬
‫בונוס שהוחלט פורמלית על הענקתו אף שטרם שולם ועוד‪ .‬נדחתה טענת המערער‪ ,‬כי הצגת‬
‫הסכומים הנ"ל ע"י החברה כרכיבי שכר ולאו דוקא כתשלומים בגין אי‪-‬תחרות נועדה להטעות‬
‫את משקיעי החברה‪ .‬נקבע‪ ,‬שאף שהסכם הפרישה כולל הוראות בדבר שמירת סודיות‪ ,‬קניין‬
‫רוחני ואי‑תחרות‪ ,‬אין משמעו כי התשלום ניתן בגין סעיף אי‑התחרות דווקא‪ ,‬שכן ייתכן‬
‫שהתמורה בגין אי‪-‬התחרות שלובה כנילווית ליתר התשלומים‪ .‬ייתכן גם‪ ,‬שההגבלה בעניין אי‪-‬‬
‫התחרות הינה חסרת ערך כלכלי לחלוטין‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדובר בתשלום עבור שכר‪ .‬בנסיבות אלה‬
‫אין צורך בסיווג התשלום בגין אי‪-‬תחרות כפירותי או הוני‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 34229-11-09‬אבנר רז‪ ,‬מיום ‪ ,21.3.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫תמורה לעובד בכיר על פי הסכם אי‪-‬תחרות מהווה מכירת נכס הון‬
‫המערער צבר נסיון בחברות שונות ובאפריל ‪ 1987‬מונה כמנהל חברת מפעלי חמצן‪ .‬בהסכם‬
‫העסקתו נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי החברה תשלם למערער סכום השווה ל‪ 1.5%-‬מרווחיה‪ ,‬וזאת‬
‫בתנאי שלא יתחרה בחברה בכל דרך שהיא במהלך חמש השנים שלאחר סיום העסקתו‪ .‬עם‬
‫‪08/09/2013 11:14:41‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 12‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪13‬‬
‫עזיבתו‪ ,‬נתבקש המערער לשמש כיועץ חיצוני למנכ"ל לצורך השלמת פרויקט העברת המפעל‬
‫מהרצליה לקיסריה‪ ,‬למשך כשנה וחצי‪ .‬בהתאם לחוזה העסקתו‪ ,‬שילמה מפעלי חמצן למערער‬
‫את פיצויי הפרישה שלו (לגביהם אין מחלוקת)‪ ,‬ובנוסף שילמה את הסכומים בגין אי‪-‬תחרות‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ .‬פקיד השומה קבע‪ ,‬שהסכום בגין אי‪-‬תחרות שהועבר מהחברה למערער הינו‬
‫חלק ממענק הפרישה ולכן חייב במס כהכנסה פירותית‪ .‬בית המשפט המחוזי קבע‪ ,‬כי מיסוי‬
‫אי‪-‬תחרות הינו סוגיה שטרם זכתה להתייחסות בפסיקה‪ .‬מהראיות שהוצגו עולה המסקנה‪ ,‬כי‬
‫החברה אכן חששה כי המערער יתחרה עימה ולכן עשתה כמיטב יכולתה כדי למנוע זאת‪ .‬גם‬
‫עדותו של עורך הדין של החברה‪ ,‬שניסח בשמה את ההסכם‪ ,‬מהווה ראיה ישירה לחשש של‬
‫החברה‪ .‬לפיכך‪ ,‬יכולתו הפוטנציאלית של המערער להתחרות בחברה הינה זכות המהווה "נכס"‬
‫כהגדרתו בסעיף ‪ 88‬לפקודה‪ .‬משכך‪ ,‬יש לראות בתשלום של החברה בעבור מניעת שימוש‬
‫באותה זכות כ"מכירה" של ה"נכס"‪ .‬קביעה זו אינה חלה ביחס לתקופה שבה הועסק המערער‬
‫לשם העתקת מפעל החברה מהרצליה לקיסריה‪ .‬הערעור התקבל ברובו‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 29425-01-11‬יוסף ברנע‪ ,‬מיום ‪ ,21.5.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫תשלום תשר למלצר נחשב לתשלום וולונטרי לעובד ומזכה בקצבת תלויים‬
‫בעתירה לבג"צ לקבלת קיצבת תלויים‪ ,‬שהגישה אלמנתו של מלצר שעבד במסעדה‪ ,‬שנפטר‬
‫לאחר שניסה להושיט עזרה לצעירים שהחלו לטבוע בים (בג"ץ ‪ ,)2105/06‬נקבע כי הכנסתו‬
‫של המלצר מתשר‪ ,‬אף שלא נכללה בשכר העבודה ששולם לו ע"י מעבידו‪ ,‬תיחשב לעניין‬
‫קצבת תלויים לאלמנה כהכנסה מעבודה לפי סעיף ‪ ,)2(2‬אף אם לא התקבלה מהמעביד‪.‬‬
‫נקבע‪ ,‬שיש לסווג מלצרים כעובדים (ולא כעובדים עצמאיים) לצורך חוק הביטוח הלאומי ויש‬
‫לכלול את הכנסתם מתשר בבסיס החישוב של קצבת התלויים‪ .‬על כך הגיש המוסד לביטוח‬
‫לאומי בקשה לדיון נוסף באותו בג"צ‪ .‬בית המשפט העליון‪ ,‬בהרכב של שבעה שופטים‪ ,‬קבע‬
‫בדעת הרוב שיש לדחות את בקשת המוסד לביטוח לאומי גם בדיון הנוסף‪ .‬נקבע‪ ,‬כי הכנסה‬
‫מעבודה לפי סעיף ‪ )2(2‬לפקודת מס הכנסה צריכה לנבוע ממערכת יחסים בין עובד למעביד‪,‬‬
‫אולם ההשתכרות או הרווח מ"עבודה" יכולים להגיע גם מצד שלישי ולא רק מהמעסיק‪ .‬זאת‬
‫על אף הקשיים בדיווח‪ .‬נקבע שהמבחן המרכזי שאומץ בפסיקה לשם הבחנה בין דמי שירות‬
‫הנחשבים לתקבול של בעל העסק ובין דמי שירות הנחשבים כהכנסה של המלצר‪ ,‬הוא מבחן‬
‫הוולונטריות‪ .‬מבחן זה מבוסס על הבנתו הסובייקטיבית של הלקוח בשאלת קיומה של חובה‬
‫לשלם דמי שירות‪ .‬לדעת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬יש לסטות מהלכות קודמות ולזנוח את‬
‫מבחן הוולונטריות לשם סיווג ההכנסה מדמי תשר‪ .‬אולם להשקפת הנשיא גרוניס‪ ,‬אין מקום‬
‫לבצע רפורמה במעמדם של דמי התשר ובחובת הרישום שלהם בדרך של "חקיקה שיפוטית"‪.‬‬
‫לא כל שכן במסגרת הליך של דיון נוסף‪ ,‬שבו אף אחד מבעלי הדין אינו משיג עוד על נכונות‬
‫ההלכה שנקבעה בפסק הדין נשוא הדיון נוסף‪ .‬מפאת מורכבותם והשלכותיהם האפשריות של‬
‫ההסדרים‪ ,‬מן הראוי להותירם להכרעת המחוקק‪ .‬כך למשל‪ ,‬מתעוררת השאלה‪ ,‬מי "יספוג"‬
‫את ההפסד הכספי הכרוך בתשלום המס — האם המלצרים יקבלו בפועל סכומים נמוכים יותר‬
‫כטיפ‪ ,‬או שמא בעלי המסעדות "יספגו" תשלומים אלה‪ .‬נתון רלוונטי נוסף‪ ,‬שאינו ידוע לבית‬
‫‪08/09/2013 11:14:41‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 13‬‬
‫‪14‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫המשפט הוא‪ ,‬כמה מהעובדים בענף המלצרות מגיעים בכלל לסף המס‪ ,‬באופן המצדיק את‬
‫המשאבים הנדרשים לשם גביית המס מהטיפים‪ .‬על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה במקרים‬
‫מסוג זה‪ .‬בקשת המדינה בדיון הנוסף נדחתה בדעת רוב של הנשיא גרוניס והשופטים ארבל‪,‬‬
‫ג'ובראן ומלצר‪ ,‬ובניגוד לדעת המשנָ ה לנשיא נאור והשופטים רובינשטיין וחיות‪.‬‬
‫[דנג"ץ ‪ 5967/10‬המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר כהן ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,14.4.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫אי‪-‬רישום תקבול דמי שירות של מלצר אינו עילה לפסילת הספרים‬
‫בביקורת ספרי חשבונות בבית הקפה שבבעלות החברה המערערת נמצא מחוץ לקופה הרושמת‬
‫סכום בסך של ‪ 320‬ש"ח‪ ,‬ששולם לטענת המערערת כ"טיפים למלצרים" ע"י לקוחות בית‬
‫הקפה‪ .‬הסכום האמור לא נרשם בקופה הרושמת‪ .‬במעמד הביקורת הסביר נציג המערערת‪ ,‬כי‬
‫הטיפים מהווים חלק משכר המלצרים ורק במידה ששיעור דמי השירות נמוך משכר המינימום‬
‫לגבי מלצר זה או אחר‪ ,‬משלימים הם את ההפרש מקופת העסק‪ .‬המלצרים רושמים בסוף‬
‫היום את ההכנסה מטיפים ובסוף החודש בעל העסק מודיע לרואה‪-‬החשבון מה סך כל השעות‬
‫של כל מלצר‪ ,‬ועל פי דיווח זה יוצא תלוש משכורת עפ"י שכר מינימום לשעה‪ .‬פקיד השומה‬
‫קבע‪ ,‬כי ספרי המערערת לשנת ‪ 2009‬פסולים לפי סעיף ‪145‬ב לפקודה בשל אי‪-‬רישום התקבול‬
‫האמור ובהעדר סיבה מספקת לאי‪-‬הרישום‪ .‬בערעור שהוגש פסק בית המשפט‪ ,‬כי השאלה‬
‫כיצד יש לסווג הכנסה מתשרים נדונה בבג"ץ ‪ 2105/06‬אסתר כהן נ' המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫בית המשפט קבע‪ ,‬כי הכנסה מתשרים בענף המסעדנות היא הכנסת עבודה כהגדרתה בסעיף‬
‫‪ )2(2‬לפקודה‪ ,‬שהגיעה למלצר שלא מאת המעביד‪ .‬המבחן המרכזי לשם הבחנה בין דמי‬
‫שירות הנחשבים לתקבול של בעל העסק ובין דמי שירות הנחשבים כהכנסה של המלצר‪ ,‬הוא‬
‫מבחן הוולונטריות‪ ,‬כפי שנקבע בהלכת אסתר כהן‪ .‬כאן מציע פקיד השומה להחליף את מבחן‬
‫הוולונטריות במבחן אחר חלופי — "מבחן השליטה בתשר"‪ ,‬לפיו יש לחייב את בעל המסעדה‬
‫בהכנסה כאשר התשר נמצא בשליטת הבעלים והוא מכתיב מה ייעשה בו וכיצד הוא יחולק‪.‬‬
‫מעדותו של הבעלים והמנהל‪ ,‬לרבות מחקירתו הנגדית‪ ,‬עולה כי אין לו נגיעה בכספי התשר‪.‬‬
‫רק במקרה החריג‪ ,‬שהתשר שקיבל המלצר לא עולה כדי שכר מינימום‪ ,‬משלם הבעלים את‬
‫ההפרש בין השכר שקיבל מדמי השירות לשכר המינימום‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬שאין לקבל את טענת‬
‫המשיב לפיה לבעלים יש שליטה מלאה בכספי התשר‪ .‬הערעור מתקבל וההחלטה על פסילת‬
‫הספרים בטלה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 11572-07-10‬נייט קופי בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,20.5.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫תיירות אינה "מטרה ציבורית" לעניין הכרה במוסד ציבורי‬
‫המערערת‪ ,‬התאחדות מלונות אילת‪ ,‬הינה עמותה רשומה‪ .‬לטענתה‪ ,‬הכנסותיה פטורות ממס‬
‫בהיותה "מוסד ציבורי" כמובנו בס"ק ‪ )2(9‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬בשל פעילותה לקידום התיירות‬
‫ועוד‪ .‬לטענת פקיד השומה‪ ,‬המערערת איננה "מוסד ציבורי" ועל כן הכנסותיה חייבות במס‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬לטענת פקיד השומה אין להתיר לה לקזז הפסדי עבר‪ ,‬שכן לא דיווחה עליהם‪ .‬בית המשפט‬
‫המחוזי בבאר שבע פסק‪ ,‬ש"בית מלון" איננו "מוסד ציבורי" ו"תיירות" לא נכללת במסגרת‬
‫‪08/09/2013 11:14:41‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 14‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪15‬‬
‫"מטרה ציבורית"‪ .‬לאור הלכת ויפאסנה ואחרות‪ ,‬תוצרי הלוואי‪ :‬קידום עסקי בתי המלון‪ ,‬אין‬
‫בהם כדי להפוך את בתי המלון מ"עוסקים" ל"מוסדות ציבוריים" ואת תעשיית התיירות ל"מטרה‬
‫ציבורית"‪ .‬מאידך‪ ,‬יש לקבל את טענת העמותה שיש להתיר לה קיזוז הפסדים שלא נדרשו‬
‫בעבר בשל סיווגה כמוסד ציבורי‪ .‬המערערת לא ויתרה על הפסדיה ומידת ההגינות האלמנטרית‬
‫מחייבת‪ ,‬שיותר לה לקזז הפסדים מהעבר‪ .‬הערעור נדחה לגבי סיווג העמותה כמוסד ציבורי‬
‫והתקבל בענין קיזוז הפסדי עבר‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 9321-02-12‬התאחדות מלונות אילת‪ ,‬מיום ‪ ,28.4.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫שומת הכנסות לחברה כשהספרים בלתי קבילים וייחוס ‪ 10%‬מהן‬
‫לבעלי מניותיה‬
‫בשנות המס שבערעור נמצאו ליקויים רבים בספרי החברה המערערת‪ ,‬ועל כן הם נפסלו‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬המשיב ייחס ‪ 10%‬מההכנסות שהעלימה החברה המערערת לבעלי המניות המערערים‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב קבע‪ ,‬שייחוס ההכנסה שהועלמה בחברה לבעלי המניות משקף‬
‫גישה נכונה‪ :‬המערערים הינם בעלי המניות והמנהלים היחידים במערערת‪ ,‬הם השולטים באופן‬
‫אפקטיבי בכל משאביה של המערערת ויכלו בפועל לעשות בהם כרצונם‪ .‬משהוכח כי ההכנסות‬
‫הועלמו וידוע כי המערערים היו היחידים בעלי היכולת להעביר את כספי המערערת לכיסם‪,‬‬
‫הרי שאין מנוס מן המסקנה‪ ,‬כי הכספים או חלק מהם אכן הגיעו לכיסם‪ .‬התוספת שהוגבלה‬
‫ל‪ 10%-‬מההכנסה בחברה הינה הגיונית וסבירה‪ .‬הערעור נדחה על כל חלקיו‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 1071/99‬אלקיס יבוא ושווק בע"מ ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,12.5.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫אין לפרש הלוואת בעלים כהון עצמי‬
‫המערערת דיווחה כהון עצמי על תקבולים שהתקבלו מהחברה‪-‬האם על חשבון מניות‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2002‬אישרה אסיפת בעלי המניות‪ ,‬באישור בית המשפט המחוזי‪ ,‬הפחתת הון בסך של ‪35.9‬‬
‫מליון ש"ח תוך המרת ההון העצמי להלוואת בעלים‪ .‬בדו"ח למס הכנסה דרשה המערערת‬
‫ניכוי בשל אינפלציה‪ ,‬כאשר ההון העצמי כולל גם את התקבולים על חשבון מניות שהופחתו‬
‫מההון כאמור‪ .‬המחלוקת נוגעת להוספת ה"תקבולים על חשבון ההון" להון העצמי לעניין‬
‫חישוב הניכוי בשל אינפלציה‪ ,‬בניגוד לאמור בתוספת א' לחוק‪ ,‬לפיה תקבולים על חשבון‬
‫מניות ייחשבו כהון אם לא הוחזרו באותה שנת מס‪ .‬בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב פסק‪ ,‬כי‬
‫האישור שניתן למערערת להפחית את הונה‪ ,‬התיר לה להשיב את התקבולים לידי החברה‪-‬‬
‫האם‪ .‬מרגע שנעשה כך‪ ,‬הרי שהתקבולים "הוחזרו" מבחינה מהותית‪ .‬די בכך שנוצרה זכאות‬
‫משפטית למשיכת סכום הכסף האמור בכדי שהתקבולים ייחשבו כתקבולים שהוחזרו גם אם‬
‫הושקעו מיד לאחר מכן כהלוואת בעלים‪ .‬יש לדחות את טענתה החילופית של המערערת‪ ,‬כי‬
‫יש להביא בחשבון את הסכום במסגרת "שינויים במהלך השנה"‪ ,‬שכן הסכום אינו מהווה הון‬
‫עצמי לפי החוק‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 1164/08‬גמול נכסים (‪ )1998‬בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,25.4.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:41‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 15‬‬
‫‪16‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫בטענת עיסקה מלאכותית‪ ,‬נטל השכנוע על פקיד השומה‬
‫ועליו להתחיל בהבאת הראיות‬
‫החברה‪-‬האם ביצעה שינויי מבנה ופיצלה את התמורה שהתקבלה בין מוניטין למכירת מניות‪.‬‬
‫פקיד השומה לא קיבל את דיווחי החברות על פיצול התמורה הכוללת‪ ,‬בטענה שמדובר בעסקה‬
‫מלאכותית‪ .‬לעמדת המערערת‪ ,‬במקרה זה נטל השכנוע בדבר קיומה של עסקה מלאכותית‬
‫ונטל הבאת הראיות מוטלים תחילה על פקיד השומה‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬שכאשר פקיד השומה‬
‫נסמך על טענת המלאכותיות‪ ,‬יעבור נטל ההוכחה אל כתפיו והוא יפתח בהבאת ראיותיו‪.‬‬
‫הבקשה התקבלה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 56940-07-12‬אף‪ .‬סי‪( .‬פליינג קרגו) בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,25.4.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫התעלמות פקיד השומה מהסבר ברור לא תבטל את שומת הפרשי ההון‬
‫פקיד השומה ערך השוואה בין שתי הצהרות הון שהגיש המערער‪ :‬הראשונה ליום ‪31.12.96‬‬
‫והשניה ליום ‪ ,31.12.99‬וגילה‪ ,‬לטענתו‪ ,‬הפרשי הון בלתי מוסברים בסכום של ‪ 2.14‬מליון ש"ח‬
‫ולפיכך הוסיף הפרשים אלה להכנסתו המוצהרת של המערער לשנת המס ‪ .1999‬המערער‬
‫טוען‪ ,‬כי מדובר בהכנסה אחת‪ ,‬כאשר אשת המערער מכרה את מניותיה בסכום של ‪ 1.9‬מליון‬
‫ש"ח‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬הסכום שהופקד בחברה משמעותו‪ ,‬שסכום זה לא יכול להוות‬
‫הסבר להון בכובעו הפרטי של הנישום המערער‪ ,‬להבדיל ממצב בו התמורה מתקבלת ישר‬
‫לכיסו‪ .‬בית המשפט המחוזי פסק‪ ,‬כי הוכח שיתרת ההון לשנת ‪ 1999‬כללה את יתרה הזכות‬
‫של המערער בחברה‪ .‬אם המערער בחר להפקיד את חלקו (הגדול) בחשבונה של החברה‪ ,‬אזי‬
‫חלק זה ממשיך להיות מוגדר כנכס של המערער‪ ,‬מאחר שהוא הופך להיות חוב של החברה‬
‫כלפיו‪ .‬הערעור התקבל והשומה מבוטלת‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 1018-06‬עובדיה אליהו‪ ,‬מיום ‪ ,15.4.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫החלת מבחני ה"תושבות" לישראלי החי ברומניה ובישראל‬
‫המערער הוא תושב רומניה ולטענתו‪ ,‬אינו תושב ישראל הואיל ומרכז חייו בהתאם לכל‬
‫המבחנים הוא ברומניה‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬המערער תושב ישראל‪ .‬בית המשפט המחוזי‬
‫פסק‪ ,‬כי מתקיימת במערער החזקה בדבר היותו תושב ישראל בשל שהותו בישראל מעל ‪425‬‬
‫יום בשנתיים שקדמו לשנה שבה שהה מעל ‪ 30‬יום‪ .‬לפיכך‪ ,‬המערער נושא בנטל הראיה‪.‬‬
‫בהמשך בוחן בית המשפט את הפרמטרים הקבועים בהגדרת תושב ישראל בפקודה‪ :‬לגבי‬
‫"מקום ביתו הקבוע" — לטענת המערער‪ ,‬הוא חי עם בת זוג אזרחית רומניה והציג קבלות‬
‫על תשלום ארנונה וחשמל שם‪ .‬אלא שהמסמכים ברומנית מתייחסים לשנות מס מאוחרות‬
‫לערעור‪ .‬מאידך הוכח‪ ,‬כי ביתו של המערער ביבנה הוא "ביתו הקבוע"‪" .‬מקום המגורים שלו‬
‫ושל בני משפחתו" — אשתו וילדיו של המערער מתגוררים בארץ וכך גם אמו‪ ,‬אחיו ואחותו‪.‬‬
‫הוכח‪ ,‬כי הוא נכנס ויצא מישראל עם אשתו הישראלית גם בשנות הערעור‪" .‬מקום עיסוקו‬
‫הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע" — למערער היו עיסוקים קבועים גם בארץ וגם‬
‫‪08/09/2013 11:14:41‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 16‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪17‬‬
‫ברומניה‪ ,‬אך ניתן לומר‪ ,‬כי עיסוקיו ברומניה היו רבים מעיסוקיו בארץ‪" .‬מקום האינטרסים‬
‫הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו" — המערער סירב לפרט את נכסיו ברומניה בטענה כי "מה‬
‫שיש ברומניה זה לא עניין שלכם"‪ ,‬ולפיכך אין בכוחו לסתור את קביעת פקיד השומה‪ .‬ניתן‬
‫לומר שהאינטרסים הכלכליים שלו התחלקו באופן שווה בין אלה שבארץ ובין אלה שברומניה‪.‬‬
‫"מקום פעילותו בארגונים‪ ,‬באיגודים או במוסדות שונים" — המערער אישר כי התנדב למשמר‬
‫האזרחי בישראל ויש לשבחו על כך‪ .‬ההיבט הסובייקטיבי — המערער נמנע מלספק כל ראיה‬
‫להבהרת כוונתו‪ .‬טענתו‪ ,‬כי בת זוגו הרומניה לא הובאה לעדות משום שלא רצה להטריחה‬
‫בשל יום הולדתה וכי ניתן לאתרה בפייסבוק‪ ,‬אינה משכנעת‪ .‬המערער יכול היה להעיד את‬
‫אחיו‪ ,‬ילדיו ומכיריו ואת רואה החשבון שלו בישראל ולא עשה כן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בדוחות למס‬
‫הכנסה שהגיש המערער בשנות המס הנדונות‪ ,‬הוא דרש נקודות זיכוי כתושב ישראל‪ .‬ההסבר‬
‫שהדיווחים הוגשו שלא בידיעתו חסר היגיון‪ .‬לסיכום‪ ,‬בפרמטרים האישיים והמשפחתיים‪ ,‬הכף‬
‫נוטה במובהק לכיוון ישראל; הפרמטרים התעסוקתיים והכלכליים מצביעים על תמונה מאוזנת‪,‬‬
‫עם נטייה מסוימת לכיוון רומניה‪ .‬אולם על פי המבחן הסובייקטיבי הוכח‪ ,‬שהוא תושב ישראל‪.‬‬
‫לפיכך יש לאמץ את השומה לפי מיטב השפיטה שערך פקיד השומה‪ ,‬אך יש להפחית ‪795,000‬‬
‫ש"ח שהן הכנסות שאינן שייכות לשנות המס שבערעור זה‪ .‬הערעור נדחה ברובו‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 36696-10-10‬א‪.‬כ‪ ,.‬מיום ‪ ,14.3.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫כספי גניבה שהוחזרו לא יותרו בניכוי כהוצאה בשל הפער בין שנות המס‬
‫המערערת הודתה והורשעה בגניבת ‪ 2.4‬מיליון ש"ח ממכבי שירותי בריאות בשנים ‪,2008-2007‬‬
‫יחד עם אחר‪ .‬בשנת ‪ ,2010‬לאחר שנתפסה‪ ,‬נחתם הסכם פשרה בין המערערת לבין מכבי‬
‫לפיו החזירה את מלוא חלקה בכספי הגניבה‪ ,‬שהוגדרו לצורכי מס כהכנסה לפי סעיף ‪)2(2‬‬
‫לפקודה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬הוצא למערערת צו ע"י פקיד השומה בו חויבה במס בגין הכנסותיה מן‬
‫הגניבה מבלי להתיר לה כהוצאה את תשלום החזר הגניבה‪ .‬לטענת המערערת‪ ,‬חיובה במס‬
‫מהווה התנהלות חסרת תום לב מצד פקיד והתעמרות שלא לצורך באזרח הקטן‪ .‬בית המשפט‬
‫המחוזי מרכז קבע‪ ,‬כי הפסיקה הכירה בכך שהכנסה מעסקה בלתי חוקית אינה משחררת את‬
‫מקבלה מתשלום מס‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בהלכת וסרמן אטלה בנושא רווחי פרוצה‪ .‬עיתוי ההוצאה‬
‫נקבע בפקודת מס הכנסה‪ ,‬כאשר ההוצאה תותר בניכוי במועד שבו הוצאה בפועל; ולגבי‬
‫החזר גניבה — במועד ההשבה בפועל‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההוצאה לא תותר בניכוי כנגד ההכנסה בשנת‬
‫הגניבה‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 25520-01-11‬אבישי ואילנה דמארי מיום ‪ ,24.4.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫תיקון לקולא בשומה במהלך הערעור איננו "שומה חדשה"‬
‫לאחר הגשת ערעור קוימו דיונים עם פקיד השומה במסגרתם נמסר ע"י המערער חומר נוסף‬
‫ממנו עולה‪ ,‬שהרישום בכרטסת הקניות היה שגוי ונכללו פריטים שאינם בגדר "קניות"‪ .‬בעקבות‬
‫זאת‪ ,‬בתצהיר שהוגש מטעם כלכלנית פקיד השומה‪ ,‬הופחת מהשומה סך של ‪ 1.3‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫המבקש עתר לבית המשפט בבקשה לביטול הצווים ולקבלת הערעור לאור התיקונים שבוצעו‬
‫‪08/09/2013 11:14:42‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 17‬‬
‫‪18‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫בשומה‪ .‬בית המשפט המחוזי סירב לכך וקבע‪ ,‬שהפחתת שומה תוך קבלת חלק מטענות‬
‫המערער אינה יוצרת שומה חדשה‪ .‬על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר פסק‪,‬‬
‫שבמקרה בו אין מחלוקת כי מדובר בהפחתת שומה המקילה עם הנישום‪ ,‬לא מתקיימת אותה‬
‫פגיעה בזכויות המצדיקה מתן זכות טיעון‪ ,‬ולא הרי הכבדת היד על נישום כהרי הקלת נטל‬
‫המס מעליו‪ .‬הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהתיקון נערך על יסוד מידע חדש‪ ,‬שלא‬
‫עמד בפני הרשויות בעת עריכת השומה‪ .‬הבקשה נדחתה‪.‬‬
‫[רע"מ ‪ 1586/13‬אולג איצקובסקי‪ ,‬מיום ‪ ,2.5.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס‬
‫עקרונות לעניין קיזוז תשומות שכר טרחת עורך דין בהליך פלילי‬
‫בהליך פלילי שהסתיים בעסקת טיעון פסק ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬כי רבע ממס התשומות יותר‬
‫בניכוי‪ .‬על כך ערערו לביהמ"ש העליון הן העוסק והן מנהל מע"מ‪ .‬ביהמ"ש העליון פסק‪ ,‬שאין‬
‫לנכות מס תשומות על הוצאות בגין עבירות שנעברו‪ ,‬שכן דבר זה נוגד את תקנת הציבור‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬למשל‪ ,‬ככל שמדובר בהרשעה מלאה בעבירות‪ ,‬לא ינוכה מס תשומות בגין הוצאות ההגנה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין מחלוקת שזיכוי מוחלט מצדיק ניכוי מס תשומות בגין ההוצאות המשפטיות‪.‬‬
‫במקרה של הסדרי טיעון‪ ,‬יש לבחון את הנסיבות לגופן‪ .‬במקרה זה אין מקום להתערב בהחלטת‬
‫ביהמ"ש המחוזי‪.‬‬
‫[ע"א ‪ 1793/12‬ו‪-‬ע"א ‪ ,1855/12‬כהן ירון פיננסים בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,5.6.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫מלכ"ר המייבא ידע וספרות מחו"ל חייב מע"מ בשל יבוא טובין או שירותים‬
‫המערערת‪ ,‬עמותה המוגדרת כמלכ"ר במע"מ וכ"מוסד ציבורי" לעניין מס הכנסה‪ ,‬התקשרה‬
‫עם חברה בארה"ב בהסכם שלפיו היא רשאית לקבל ייעוץ טלפוני או אחר בנושאים שבתחום‬
‫פעילותה‪ .‬במקרים מסוימים מקבלת המערערת גם חומר כתוב בדואר או בפקס‪ .‬המידע המועבר‬
‫לארץ אינו משמש למטרה עסקית ונעשה בו שימוש פנימי בלבד בין חברי המערערת‪ .‬לעמדת‬
‫מנהל מע"מ‪ ,‬מדובר בייבוא טובין ושירותים‪ ,‬שהם קניין רוחני‪ ,‬מתושב חוץ‪ ,‬ולכן על יסוד‬
‫סעיפים ‪ 2‬ו‑‪ 15‬לחוק מע"מ ותקנה ‪6‬ד לתקנות‪ ,‬חייבת המערערת בתשלום מס עסקאות בסך‬
‫‪ 450,000‬ש"ח‪ .‬לעמדת המערערת‪ ,‬היא איננה "עוסק מורשה" ולכן זכאית לפטור ממס עסקאות‬
‫בשל העדר יכולת לקזז מס תשומות‪ .‬בית המשפט המחוזי פסק‪ ,‬כי מההסכם במקרה זה‬
‫עולה באופן חד‪-‬משמעי‪ ,‬כי המערערת התקשרה בעסקה מסחרית על פיה היא רוכשת את‬
‫הקניין הרוחני מאת החברה בחו"ל; לא מדובר בתמיכה או בתרומה של החברה הזרה אלא‬
‫בהתחשבנות עסקית מדויקת‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק קובע‪ ,‬ש"טובין" כוללים גם נכס בלתי מוחשי‪ .‬עפ"י‬
‫‪08/09/2013 11:14:42‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 18‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪19‬‬
‫סעיף ‪ )3(16‬לחוק‪ ,‬החייב בתשלום המס בייבוא הוא בעל הטובין כמשמעותו בפקודת המכס‪.‬‬
‫הגדרה זו רחבה דיה על מנת לכלול את המערערת‪ .‬מועד החיוב יחול עם רכישת מט"ח אצל‬
‫מוסד כספי או העברתו למוכר (סעיף ‪ 26‬לחוק)‪ .‬על המלכ"ר לדווח על כך לפי תקנה ‪6‬ג(ד)‬
‫בדרך הקבועה בתקנה ‪(15‬א) לתקנות מע"מ‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,1053-07‬עמותת התבנית‪ ,‬מיום ‪ ,12.5.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫שלילת פטור ממע"מ בעת השכרת מבנה למגורים למוסד ציבורי‬
‫המערער השכיר מבנה דירות שבבעלותו לעמותת בני עקיבא‪ ,‬למטרת מגורים‪ .‬בדירות עצמן‬
‫מתגוררים תלמידי ישיבה רווקים‪ ,‬ובבניין יש גם אולם שמשמש כבית מדרש‪ ,‬חדר משרדים‬
‫לעמותה וחדר אוכל‪ .‬המשפחות נושאות בהשתתפות עצמית בדמי שכירות המשולמים ע"י‬
‫העמותה למערער‪ .‬לטענת המערער‪ ,‬אין להבחין בין העמותה לבין התלמידים ולכן חל פטור‬
‫ממע"מ בגין דמי השכירות על פי סעיף ‪ 31‬לחוק מע"מ‪ .‬לטענת מנהל מע"מ‪ ,‬מדובר בעסקת‬
‫השכרה לעמותה‪ ,‬שאינה השכרה למגורים‪ ,‬אף אם בפועל מתגוררים בנכס אברכי הישיבה‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק‪ ,‬כי הפטור מעסקת שכירות לפי סעיף ‪ 31‬לחוק חל כאשר‬
‫מטרת ההתקשרות עצמה הינה מגורים ולא די בכך שהתוצאה היא‪ ,‬שבנכס גרים דיירים‪.‬‬
‫במסגרת זו יש לבחון‪ ,‬מי קובע את זהות הדיירים — המשכיר או השוכר‪ ,‬מי יכול לדרוש את‬
‫פינוי הדיירים‪ ,‬מי קובע את תקופת המגורים בדירות הספציפיות‪ ,‬מי קובע את שיעור דמי‬
‫השכירות וכו'‪ .‬במקרה זה‪ ,‬על פניו אין זהות בין תלמידי הישיבה ובין העמותה ולא ניתן לומר‪,‬‬
‫כי "העמותה מתגוררת" בבניין‪ :‬העמותה מנהלת ומקיימת במקום ישיבת הסדר‪ ,‬כלומר — פעילות‬
‫הישיבה היא פעילות שתכליתה אינה אך למטרת מגורים‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,1178-12-12‬יעקב יחזקאלי‪ ,‬מיום ‪ ,9.7.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬
‫קיזוז תשומות‪ ,‬אי‪-‬שערוך קניות שהועלמו והטלת קנס‬
‫המערער עוסק בהתקנת דוודים וקולטי שמש ללקוחות פרטיים‪ .‬בביקורת שביצע המשיב בעסקו‬
‫של המערער התגלו חוסר סדר בניהול הספרים והעלמת קניות‪ .‬לטענת המערער‪ ,‬יש להתיר לו‬
‫לקזז תשומות בגין קניות ששימשו בסיס לתוספת מחזור בסכום משוערך וכן יש להפחית את‬
‫הקנס שהושת עליו‪ .‬בנוסף‪ ,‬אחוז הרווח שקבע המשיב גבוה מזה שבתדריך הכלכלי של רשות‬
‫המסים לענף דודי שמש‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שהתדריך הכלכלי של רשות המסים מהווה מעין‬
‫"מבחן אצבע" ראשוני‪ ,‬אך לא כל העסקים זהים‪ .‬במקרה זה‪ ,‬המערער העלים במרוצת השנים‪,‬‬
‫בכוונת מכוון‪ ,‬הכנסות בסדר גודל של כ‪ 7,500,000-‬ש"ח‪ .‬במצב שכזה‪ ,‬המערער אינו יכול להלין‬
‫על כך שהמשיב קבע שומה גבוהה יותר מהאמור בתדריך הכלכלי‪ .‬יש מקום לאפשר למערער‬
‫לנכות את התשומות מהקניות שביצע ולא דווחו‪ ,‬אך זאת יש לחשב לפי ערכן הנומינלי של‬
‫התשומות‪ .‬ההלכה היא‪ ,‬שאין הדין מכיר בשערוך של ניכוי מס תשומות‪ .‬בעניין הקנס‪ :‬מנהל‬
‫מע"מ אכן מוסמך להטיל קנס בשיעור ‪ 1%‬על מלוא עסקאותיו של העוסק‪ .‬השאלה אינה‬
‫אפוא שאלה של סמכות‪ ,‬אלא שאלה של מידתיות‪ .‬ככל ששיעור ההעלמה גדול יותר‪ ,‬יש‬
‫הצדקה להטיל על המעלים קנס גבוה יותר‪ .‬במקרה זה‪ ,‬סכום השומה עמד על כ‑‪7,500,000‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:42‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 19‬‬
‫‪20‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫ש"ח‪ .‬נראה אפוא‪ ,‬על פניו‪ ,‬כי צדק המשיב בכך שהטיל על המערער את שיעור הקנס המירבי‪.‬‬
‫הערעור כולו נדחה למעט ההכרה בניכוי מס התשומות בערכן הנומינלי‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 54493-12-11‬נסים נחמה‪ ,‬מיום ‪ ,19.5.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫כפל מס בגין חשבוניות פיקטיביות‬
‫מנהל מע"מ טען‪ ,‬כי המערער ביצע עסקאות בחשבוניות פיקטיביות עם גורמים המבצעים‬
‫משלוחים של מוצרים ממרכולים לבתי הקונים‪ .‬המערער חויב בתשלום כפל מס התשומות‪,‬‬
‫כפל מס עסקאות וקנס בשיעור ‪ 1%‬בשל אי‪-‬ניהול ספרים כדין‪ .‬על כך הוגש ערעור לבית‬
‫המשפט המחוזי אשר פסק‪ ,‬כי התמונה המצטיירת היא‪ ,‬שהמרכול כורת הסכם עם קבלן‬
‫לביצוע משלוחים ומשלם לו עבור כל משלוח‪ .‬הקבלן מבצע את המשלוחים באמצעות שליחים‪,‬‬
‫שאינם עוסקים או עובדים של הקבלן‪ ,‬שמקבלים את שכרם מבלי לדווח עליו לשלטונות‬
‫המס‪ .‬כלומר‪ ,‬בפנינו רשת הפצת חשבוניות שנועדה לכסות תשלום כספים במזומן למשלוחנים‬
‫שאינם עוסקים‪ ,‬כאשר המערער משמש חוליה חשובה ועיקרית בשרשרת הפצת החשבוניות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬שומת כפל מס העסקאות ושומת מס התשומות הינן שומות מבוססות כדבעי‪ .‬כך‬
‫גם הקנס‪ .‬החשבוניות שקיבל המערער הינן חשבוניות פיקטיביות לכל דבר ועניין‪ ,‬ואף ארבע‬
‫החשבוניות שהוציא היו חשבוניות פיקטיביות באשר לא עומדת מאחוריהן עסקה של ביצוע‬
‫משלוחים‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 35505-06-11‬שמעון ראובן‪ ,‬מיום ‪ ,3.4.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫אי‪-‬התרת ניכוי תשומות בשל התנהלות פסולה ורישומי סרק‬
‫בין חברות קשורות‬
‫המערערות הינן חברות קשורות‪ ,‬שעסקו במתן שירותי מוסך שונים לכלי רכב ובכלל זה בדיקות‬
‫רישוי (טסטים)‪ ,‬למעט חברת אחת שעוסקת בהובלת בטון‪ .‬מוסכי החברות פזורים במקומות‬
‫שונים‪ :‬חיפה‪ ,‬טירת הכרמל‪ ,‬מפרץ חיפה‪ ,‬רמת ישי ומגדל העמק‪ .‬הנהלת החשבונות של כלל‬
‫החברות נעשתה במרוכז‪ ,‬במשרדים שמעל למוסך בטירת הכרמל‪ .‬לטענת פקיד השומה‪ ,‬החברות‬
‫המערערות נקטו מספר דרכים להקטנת חובן לרשויות המס‪ ,‬בין השאר באמצעות פיצול העסקים‬
‫לחברות השונות‪ ,‬במטרה ליצור בלבול ולהקשות על הביקורת ביחס לפעילות של כל אחת‬
‫מהחברות ללא כל צורך כלכלי‪ .‬לטענת המערערות‪ ,‬פיצול החברות הוא הגיוני ומתבקש לאור‬
‫עיסוקיהן השונים‪ .‬בית המשפט המחוזי בחיפה פסק‪ ,‬כי לאחר בדיקת החשבוניות עצמן ולאור‬
‫הנסיבות‪ ,‬יש לאשר את עמדת המשיב‪ ,‬כי לא הוכח שמדובר בחשבוניות אשר ניתן לנכות את‬
‫התשומות בגינן ויש לאשר את עמדתו שלא להכיר בהן‪ .‬לגבי טענת אובדן חומר חשבונאי בגין‬
‫שריפה ושיטפון‪ ,‬נקבע שהדעת נותנת שחומר חשבונאי לא יוחזק בשנה השוטפת מחוץ למשרד‬
‫הנהלת החשבונות‪ .‬לגבי השיטפון שפגע בספרי החשבונות‪ ,‬רואה החשבון לא הצביע על הסיבה‬
‫לפיה השיטפון הנטען לא הופיע בביאורים לדוחות הכספיים לשנת המס ‪ .2002‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 905/06‬טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,16.5.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כ"ז‪.]3-‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:42‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 20‬‬
book-mitriya 50.indb 21
08/09/2013 11:14:48
‫תוכן עניינים ‪ −‬חקיקה ועדכונים‬
‫‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עיקרי חקיקה — חוק ההסדרים‪23. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תיקון ‪ 190‬לפקודת מס הכנסה ‪34. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הגדרת "נכות" לעניין סעיף ‪9‬א לפקודה ‪43. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הטיפול בעיצום כספי למאחרי הגשת דוח שנתי מקוון ‪44. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 9/2013‬רשות המסים ‪46. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הוראות פרשנות ‪ — 1/2013‬החבות במע"מ בעיסקאות של שירותי‬
‫תקשורת בינלאומיים �������������������������������������������������������������������������������������‪49. . . 4‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חישוב מס רכישה ברכישת "דירת מגורים יחידה" לעולה ‪53. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:48‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 22‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪23‬‬
‫עיקרי חקיקה — חוק ההסדרים‬
‫ביום ‪ 30‬ביולי‪ 2013 ,‬עבר בקריאה שנייה ושלישית החוק לשינוי סדרי עדיפויות (תיקוני חקיקה‬
‫להשגת יעדי התקציב לשנים ‪ 2013‬ו‪ ,)2014-‬התשע"ג‪ 2013-‬להלן חוק ההסדרים‪.‬‬
‫מצורפת סקירת עיקר הסעיפים הכלולים בחוק‪.‬‬
‫מיסוי ישראלי‬
‫העלאת שיעורי מס‬
‫— מס חברות‬
‫ הועלה שיעור מס החברות ב‪( 1.5%-‬ל‪ )26.5%-‬החל מ‪.1.1.2014-‬‬
‫ בנוסף הותאם שיעור המס המאפשר קיזוז הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל ניירות ערך‬
‫אחרים כנגד הפסד הון שוטף‪ ,‬לשיעור מס החברות‪ .‬התיאום יאפשר לחברות להמשיך‬
‫ולבצע את הקיזוז האמור למרות העלייה בשיעור מס החברות‪.‬‬
‫— שיעורי המס ליחיד‬
‫ מדרגות המס יעודכנו החל מה‪ 1.1.2014-‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪z z‬תוספת של ‪ 1%‬לכל אחת משלושת המדרגות הראשונות (עד וכולל שכר של ‪14,000‬‬
‫שקל לחודש)‪.‬‬
‫‪z z‬תוספת של ‪ 1.4%‬למדרגת השכר הרביעית (עד וכולל ‪ 20,000‬שקל לחודש)‪.‬‬
‫‪z z‬תוספת של ‪ 2%‬לכל אחת משתי המדרגות הגבוהות‪.‬‬
‫ לפיכך שיעורי המס על הכנסה חייבת החל משנת ‪ 2014‬יעלו בהשוואה לשנת ‪ 2013‬כדלקמן‪:‬‬
‫הכנסה חודשית‬
‫‪0‬‬
‫‪5,281‬‬
‫‪9,011‬‬
‫‪14,001‬‬
‫‪20,001‬‬
‫‪41,831‬‬
‫עד הכנסה חודשית בש"ח‬
‫‪5,280‬‬
‫‪9,010‬‬
‫‪14,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪41,830‬‬
‫‪67,630‬‬
‫שיעורי המס באחוזים‬
‫בשנת המס ‪2013‬‬
‫החל מ‪2014-‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪32.40%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪50%‬‬
‫— פרסים והגרלות‬
‫ הועלה שיעור המס על פרסים והגרלות מ‪ 25%-‬ל‪ ,30%-‬החל משנת המס ‪.2014‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:48‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 23‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪24‬‬
‫— חוק עידוד השקעות הון‬
‫ שונו שיעורי המס לגבי הכנסה מועדפת של חברה מועדפת כהגדרתה בתיקון ‪ 68‬הזכאית‬
‫להטבות כאמור בחוק עידוד השקעות הון‪ ,‬הן לעניין שיעור מס החברות והן לעניין שיעור‬
‫המס על הדיבידנד שמקורו ברווחי חברה בעלת מפעל מועדף‪.‬‬
‫‪z z‬בוטל מתווה הורדת שיעורי המס במפעל מועדף החל מ‪ 1.1.2014-‬ונקבע כי שיעורי המס‬
‫מתאריך זה יהיו באזור פיתוח א' — ‪ 9%‬ובשאר חלקי הארץ ‪.16%‬‬
‫‪z z‬שיעור המס בגין דיבידנד עלה מ‪ 15%-‬ל‪ 20%-‬בידי יחיד ותושב חוץ‪.‬‬
‫ בנוסף‪ ,‬שיעור המס בגין חלוקת דיבידנד עלה מ‪ 15%-‬ל‪ 20%-‬במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪z z‬דיבידנד שחילקה חברה בעלת מפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי‪ ,‬שקבלה מענק בשל‬
‫הקמת מפעל לראשונה או בשל הרחבה קודמת שלו ותוכנית זו אושרה בידי המנהלה‬
‫ביום ‪ 1.1.2014‬ואילך‪.‬‬
‫‪z z‬דיבידנד שחילקה חברה שהיא בעלת מפעל חקלאי מאושר מהכנסה מתכנית שאושרה‬
‫ביום ‪ 1.1.2014‬ואילך‪.‬‬
‫‪z z‬דיבידנד שחילקה חברה שהיא בעלת מפעל תיירותי שהוא מפעל מוטב שהושגה‬
‫בתקופת ההטבות שתחילתה בשנת בחירה שהיא שנת ‪ 2014‬ואילך‪.‬‬
‫חברה משפחתית‬
‫התיקון כולל שורה של הוראות הבאות למנוע חלק גדול מהטבות המס שהתאפשרו עקב‬
‫שימוש בחברות משפחתיות‪ .‬על מנת למנוע תכנוני מס במעבר מחברה רגילה לחברה משפחתית‪.‬‬
‫חברות חדשות‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חברה שתתאגד החל מ‪ 1.1.2014-‬תוכל לבחור להפוך לחברה משפחתית רק בתוך תקופה‬
‫של ‪ 3‬חודשים ממועד התאגדותה של החברה‪.‬‬
‫חברות קיימות‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תינתן תקופת מעבר בת ארבעה חודשים החל מה‪ 1-‬באוגוסט ‪( 2013‬עד ליום ‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪ )2013‬בה יתאפשר לחברה להפוך ולהיחשב לחברה משפחתית‪.‬‬
‫‪z‬חברה שתבחר להפוך לחברה משפחתית‪ ,‬יראו בבחירתה מעין "פירוק רעיוני" ביום ה‪31-‬‬
‫בדצמבר ‪ ,2013‬דהיינו‪:‬‬
‫‪ .1‬ראו את כל העודפים שנצברו בחברה עד ליום ‪ 31.12.2013‬כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי‬
‫המניות‪.‬‬
‫‪ .2‬לא יראו בהפיכה לחברה משפחתית כמכירת נכסי החברה אולם בעת מכירה בפועל‬
‫של הנכסים שהיו בחברה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2013‬יבוצע פיצול ליניארי של רווח ההון‬
‫הריאלי מהמכירה ויחולו שיעורי המס הבאים‪:‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:48‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 24‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪25‬‬
‫— על חלק רווח ההון הריאלי עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 2014‬מס בשיעור השולי הגבוה‬
‫ביותר כאמור בסעיף ‪ 121‬לפקודה‪.‬‬
‫— מיום ‪ 1‬לינואר ‪ — 2014‬מיסוי לפי שיעור מס על רווח הון החל על הנישום המייצג‪.‬‬
‫לאחר תקופת המעבר לא תוכל יותר חברה קיימת להפוך לחברה משפחתית‪.‬‬
‫‪z z‬חברה שחדלה להיחשב כמשפחתית כתוצאה מאי עמידה כאמור בסעיף ‪64‬א(א)‪ ,‬תחשב‬
‫מתחילת אותה שנה כחברה רגילה‪.‬‬
‫ על אף האמור דיבידנד שנתקבל באותה שנה בחברה כאמור יחויב במס לפי שיעורי המס‬
‫של הנישום המייצג ולא יראו בחלוקתו כחלוקת רווחים‪.‬‬
‫ הוראה זו לא תחול במקרה של חברה שתחדל להיות חברה משפחתית בשל פטירת חבר‬
‫או בשל רכישת ‪ 25%‬מהזכויות בה על ידי מי שאינו חבר‪.‬‬
‫‪z z‬חברה משפחתית שתרצה לחדול מלהיות חברה משפחתית בשנת מס מסוימת תצטרך‬
‫להודיע לפקיד השומה לא יאוחר מחודש לפני תחילת אותה שנת מס‪.‬‬
‫ חברה שהיתה למשפחתית לפני כניסת חוק זה לתוקף רשאית להודיע לפקיד השומה שהיא‬
‫חוזרת בה מבקשתה להיחשב חברה משפחתית בשנת ‪ 2014‬עד לתאריך ה‪ 30-‬בנובמבר‬
‫‪.2013‬‬
‫רווח שערוך‬
‫עם אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית (‪ )IFRS‬חילקו בשנים האחרונות חברות ישראליות‬
‫דיבידנדים מתוך רווחים חשבונאיים‪ ,‬שמקורם בשערוך של נכסים (נדל"ן‪ ,‬ניירות ערך וכיוצ"ב)‬
‫או ברווחי אקוויטי (בגין החזקה בחברות בנות) אשר לא התחייבו במס ברמת החברה‪.‬‬
‫התיקון קובע כי החל משנת ‪ ,2014‬במקרה של חלוקת דיבידנד מתוך רווחי שערוך‪ ,‬יראו את‬
‫החברה כאילו מכרה את הנכס ורכשה אותו מחדש (מכירה רעיונית ורכישה רעיונית)‪.‬‬
‫המונח "רווחי שיערוך" — הם עודפים שלא נתחייבו במס חברות בסכום העולה על מיליון ש"ח‬
‫שיחושב באופן מצטבר מיום רכישתו של הנכס‪.‬‬
‫סכום העודפים יתבסס על דוחות כספיים מבוקרים או סקורים הערוכים לפי עקרונות חשבונאיים‬
‫מקובלים‪.‬‬
‫חברה המחלקת דיבידנד מרווחי שערוך כהגדרתם‪ ,‬תחשב כמי שמכרה בפועל את הנכס בגינו‬
‫נרשמו רווחי השערוך ורכשה אותו מחדש‪.‬‬
‫בחישוב הרווח מהמכירה הרעיונית בשל חלוקת הדיבידנד מרווחי שיערוך תהיה תמורת המכירה‬
‫הרעיונית סכום החלוקה המגולם בתוספת המחיר המקורי של הנכס הנמכר‪.‬‬
‫חברה המחלקת דיבידנד רשאית לבחור את סדר חלוקת הרווחים מתוך העודפים שלה‪,‬‬
‫כך לדוגמא רווחים ששולם עליהם מס ברמת החברה יחשבו כאילו חולקו קודם לרווחי‬
‫השערוך‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:48‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 25‬‬
‫‪26‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫יצוין כי כניסתן לתוקף של ההוראות האמורות מותנית בפרסום תקנות שיגדירו מהם "עודפים‬
‫שלא נתחייבו במס חברות" וכן תקנות שיקבעו הוראות למניעת מיסי כפל שעלולים לחול על‬
‫נכסים מחוץ לישראל‪ .‬תקנות כאמור טרם פורסמו‪.‬‬
‫נאמנויות‬
‫החקיקה החדשה כוללת הוראות המצמצמות באופן משמעותי את הטבות המס שניתנו‬
‫לנאמנויות שבהן היוצר הוא תושב חוץ ואחד הנהנים הוא תושב ישראל‪ .‬ככלל‪ ,‬עובר לתיקון‪,‬‬
‫היו נאמנויות אלה פטורות ממס בישראל על הכנסותיהן השוטפות שהופקו בחו"ל‪ .‬בעקבות‬
‫התיקון‪ ,‬ימוסו הכנסות אלה‪ ,‬לפי שיעורי המס החלים על יחיד תושב ישראל‪.‬‬
‫נאמנות יוצר תושב חוץ — צומצמה הגדרת נאמנות תושבי חוץ כך שתחול רק במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪z z‬נאמנות שבשנת המס כל יוצרים וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ‪.‬‬
‫‪z z‬נאמנות שכל יוצריה הם תושבי חוץ וכל הנהנים בה הם תושבי חוץ או נהנים לצורכי ציבור‪,‬‬
‫ולא היו בה נהנים תושבי ישראל ממועד יצירתה‪.‬‬
‫‪z z‬נאמנות שכל יוצריה נפטרו וכל הנהנים בה הם נהנים לצרכי ציבור או תושבי חוץ ולא היו‬
‫בה נהנים תושבי ישראל ממועד יצירתה‪.‬‬
‫נאמנויות יוצר תושב חוץ שהיו קיימות לפני כניסת החוק לתוקף ואינן עומדות בתנאים החדשים‬
‫יהפכו לנאמנות נהנה תושב ישראל או לנאמנות קרובים‪.‬‬
‫נקבעו סוגי נאמנות חדשים כדלקמן‪:‬‬
‫— נאמנות נהנה תושב ישראל‬
‫‪z z‬נאמנות נהנה תושב ישראל היא נאמנות שממועד יצירתה ועד שנת המס כל יוצריה הם‬
‫תושבי חוץ ובשנת המס יש בה נהנה אחד לפחות תושב ישראל‪.‬‬
‫‪z z‬על נאמנות נהנה תושב ישראל שאינה נאמנות קרובים יחולו ההוראות החלות על נאמנות‬
‫תושב ישראל ויראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של יחיד תושב ישראל ואת נכסי הנאמן‬
‫כנכסיו של יחיד תושב ישראל‪.‬‬
‫— נאמנות קרובים‬
‫‪z z‬נאמנות קרובים היא נאמנות נהנה תושב ישראל שבין כל היוצרים בה לבין כל הנהנים‬
‫תושבי ישראל מתקיימים יחסי קרבה כמפורט בחוק‪.‬‬
‫‪z z‬חלוקה‪ ,‬בנאמנות קרובים‪ ,‬מהנאמן להנהלה תושב ישראל שמקורה בהכנסות זרות תמוסה‬
‫בשיעור של ‪ .30%‬עם זאת‪ ,‬ניתן יהיה לבחור מיסוי בשוטף בשיעור של ‪.25%‬‬
‫‪z z‬אם הוכח כי אילו היה מחולק הנכס מהיוצר לנהנה במישרין היה פטור ממס אזי החלוקה‬
‫של אותו נכס תהיה פטורה ממס‪.‬‬
‫‪z z‬נעשתה החלוקה לכמה נהנים‪ ,‬יראו חלוקה לנהנה תושב ישראל לפי חלקו היחסי‪.‬‬
‫‪z z‬נפטר אחד היוצרים בנאמנות קרובים תהפוך הנאמנות לנאמנות תושבי ישראל מיום הפטירה‬
‫ואילך‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:48‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 26‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪27‬‬
‫‪z‬יראו כאילו היוצר בחיים כל עוד בן זוגו בחיים ובלבד שאותו בן זוג היה בן הזוג של היוצר‬
‫במועד הקניות הנכסים לנאמנות‪.‬‬
‫‪z‬הנאמן יודיע לפקיד השומה על היות הנאמנות — נאמנות קרובים‪.‬‬
‫‪z‬הכנסות ממקור ישראלי חייבות במס‪ ,‬קיימים פטורים עבור החלק של נהנה זכאי‪.‬‬
‫נושאים נוספים‬
‫— תארים אקדמיים‬
‫ ביטול חלקי של זכאות לנקודות זיכוי למי שסיים לימודים אקדמיים או לימודי מקצוע‬
‫כדלקמן*‪:‬‬
‫ נקודות הזיכוי למסיימי תואר ראשון‪ ,‬תואר שני‪ ,‬תואר שלישי בלימודי רפואה או רפואת‬
‫שיניים ולימודי מקצוע למי שסיים את לימודיו בתקופה שבין ה‪ 1.1.2014-‬לבין ה‪31.12.2015-‬‬
‫יוגבלו לנקודת זיכוי אחת או מחצית נקודת זיכוי לפי העניין בשנת סיום הלימודים או‬
‫בשנת המס שלאחריה על פי בחירה‪.‬‬
‫— שיחלוף נכסים‬
‫ פקודת מס הכנסה מאפשרת‪ ,‬במקרה של שיחלוף נכס‪ ,‬לדחות את תשלום המס על רווח‬
‫ההון באמצעות הקטנת מחיר הרכישה בנכס החדש‪.‬‬
‫ בוטלה אפשרות לביצוע שיחלוף לגבי רווח הון ממכירת נכס שהוא‪:‬‬
‫— כלי רכב פרטי ששימש להשכרה‬
‫— זכות במקרקעין הנמצאים מחוץ לישראל‬
‫— נכס שנמכר במכירה רעיונית בעקבות חלוקת דיבידנד מרווחי שיערוך‪.‬‬
‫ במקרה של מכירת זכות במקרקעין הנמצאים מחוץ לישראל לגביהם בוצע שיחלוף בחו"ל‬
‫נקבע מנגנון לזיכוי מיסי חו"ל שיחולו בעת מכירת הנכס ששוחלף‪.‬‬
‫ במידה ולא ניתן יהיה לקבל זיכוי כנגד הכנסות חוץ‪ ,‬יינתן הזיכוי כנגד המס החל על‬
‫הכנסות שהופקו בישראל‪.‬‬
‫ סכום שלא ניתן יהיה לקזזו כנגד מיסי חו"ל יוחזר לחברה בתום שנת המס שבה נמכרו‬
‫המקרקעין שנרכשו לחילוף‪.‬‬
‫— צומצם הפטור ממס לתושב חוץ על רווח הון במכירת מניות חברה תושבת ישראל‬
‫ ככלל‪ ,‬תושב חוץ פטור ממס בישראל על מכירת מניות בחברה ישראלית‪ .‬אחד החריגים‬
‫לפטור זה הוא כאשר עיקר שווים של נכסי החברה הישראלית הנמכרת הינם זכויות‬
‫במקרקעין‪ .‬התיקון מוסיף לחריגים אלה (ולאי תחולת הפטור האמור) גם חברות ישראליות‬
‫*‬
‫‪08/09/2013 11:14:48‬‬
‫ערב התיקון מסיימי תואר אקדמי ראשון ושני‪ ,‬זכאים לנקודת זיכוי אחת בגין שנות הלימוד בתואר ראשון‪,‬‬
‫או מחצית נקודת זיכוי בגין שנות הלימוד בתואר שני‪ ,‬ובלבד שלא יותר משלוש שנים בעבור לימודי תואר‬
‫ראשון ושנתיים בעבור לימודי תואר שני‪.‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 27‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪28‬‬
‫שעיקר שווי נכסיהן מקורו בזכויות לניצול משאבי טבע בישראל או זכויות שימוש במקרקעין‬
‫(או בכל נכס המחובר למקרקעין) או זכות לפירות ממקרקעין הנמצאים בישראל‪.‬‬
‫— חברה תעשייתית‬
‫ הגדרת חברה תעשייתית תחול רק על חברה שהתאגדה בישראל והמפעל שבבעלותה נמצא‬
‫בישראל‪.‬‬
‫ הרחבת המקרים בהם יוטל קנס גרעון‬
‫ הוראות פקודת מס הכנסה מבוססות על עקרון השומה העצמית‪ ,‬כאשר הנישום מדווח‬
‫בעצמו על היקף פעילותו החייבת במס‪ .‬סעיף ‪ 191‬לפקודה נועד להקטין את התמריץ‬
‫להימנע מדיווח מלא ומדויק‪ ,‬ובהמשך לכך‪ ,‬להימנע מתשלום מלוא המס על בסיס אותו‬
‫דיווח‪ ,‬זאת בשל התחושה שהסיכוי להיתפס נמוך‪ .‬הסעיף האמור מטיל קנס על הנישום‬
‫במקרים שבהם הגרעון (הפער בין המס ששילם נישום לפי השומה העצמית לבין המס‬
‫שהנישום חייב בו) עולה על ‪ 50%‬מחבות המס של הנישום‪ ,‬בהתאם לתנאים הקבועים‬
‫בסעיף‪.‬‬
‫ התיקון קובע כי בנוסף למקרים הבאים בהם ניתן להטיל קנס הגרעון גם היום‪ :‬קנס בשיעור‬
‫של ‪ 15%‬מסכום הגרעון במקרה של רשלנות ו‪ 30%-‬במקרה שהגרעון נוצר במזיד‪ ,‬פקיד‬
‫השומה יהיה רשאי להטיל קנס בשיעור של ‪ 30%‬מסכום הגרעון גם לגבי נישום שלגביו‬
‫נקבע גרעון בסכום העולה על ‪ ₪ 500,000‬לשנה והגרעון האמור עולה על ‪ 50%‬מהמס‬
‫שהנישום חייב בו‪ ,‬אם הגרעון נובע בשל אחד או יותר מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הנישום לא דיווח על פעולה שנקבעה לפי סעיף ‪(131‬ז) כפעולה החייבת בדיווח;‬
‫(‪ )2‬הנישום פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף ‪ 158‬ב‪ ,‬מפורשת‬
‫ומנומקת שניתנה לו באותו עניין בשלוש השנים שקדמו להגשת הדוח לפי סעיף ‪,131‬‬
‫ולא דיווח‪ ,‬בטופס שקבע המנהל‪ ,‬על כך שפעל בניגוד להחלטת המיסוי באותו עניין;‬
‫(‪ )3‬תכנון מס שנקבע לגביו בשומה סופית כי הוא מהווה עסקה מלאכותית‪ ,‬ובלבד‬
‫שהנישום לא דיווח עליה‪ ,‬או עסקה בדויה לפי סעיף ‪.86‬‬
‫ התיקון יחול לגבי גרעון שנקבע בשל דוח מס שהוגש לשנת המס ‪ 2013‬ואילך*‪.‬‬
‫ חובת דיווח של חלפני כספים על כל פעולה בסכום של ‪ ₪ 50,000‬ומעלה — הוראת שעה‬
‫ נקבעה הוראת שעה שתוקפה לשלוש שנים מיום תחילתן של תקנות שיותקנו בנושא (טרם‬
‫הותקנו)‪.‬‬
‫ הוסף סעיף ‪141‬א לפקודה הקובע כי נותן שירותי מטבע החייב ברישום לפי סעיף ‪11‬ג(א)‬
‫(‪ )1‬עד (‪ )5‬ו‪ )7(-‬לחוק איסור הלבנת הון‪ ,‬התש"ס‪( 2000-‬חלפן כספים)‪ ,‬ידווח למנהל‬
‫רשות המסים על כל פעולה שביצע בסכום של ‪ 50,000‬שקלים חדשים ומעלה‪ ,‬לרבות‬
‫פרטי הפעולה ופרטי הזיהוי של הצד שעמו התקשר כדי לבצעה‪ ,‬ואם קיים נהנה שאינו‬
‫הצד שעמו התקשר חלפן הכספים — גם פרטי הזיהוי של הנהנה‪.‬‬
‫*‬
‫במקביל‪ ,‬בוצעו תיקונים דומים לגבי קנס גרעון בחוק מיסוי מקרקעין ובחוק מס ערך מוסף‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:49‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 28‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‬
‫‪29‬‬
‫הסעיף קובע הוראות מפורטות לגבי המידע שיכלל במאגר מידע ייעודי שיוקם לטיפול‬
‫בנושא ומי יורשה לעשות שימוש במידע הנ"ל‪.‬‬
‫מיסוי עקיף‬
‫מס ערך מוסף‬
‫הרחבת המקרים בהם יוטל קנס גרעון‬
‫עד כה איפשר חוק מס ערך מוסף‪ ,‬בסעיף ‪96‬א‪ ,‬הטלת קנס גרעון רק במקרה ששומה סופית‬
‫שאינה ניתנת עוד לערעור כללה קביעה לענין פעולה שנקבעה כתכנון מס החייב בדיווח וכי‬
‫יש להתעלם ממנה לפי הוראות סעיף ‪ 138‬לחוק‪ .‬בדומה לתיקון שבוצע בפקודת מס הכנסה‬
‫הורחבו המקרים בהם תתאפשר הטלת קנס גרעון‪.‬‬
‫התיקון הוסיף את סעיף ‪96‬ב לחוק‪ ,‬לפיו רשאי המנהל להטיל קנס בשיעור של ‪ ,30%‬בשל‬
‫גרעון בסכום העולה על ‪ ₪ 500,000‬לשנה‪ ,‬והגרעון עולה על ‪ 50%‬מהמס שהוא חייב בו‪ ,‬אם‬
‫הגרעון נובע בשל אחד או יותר מאלה‪ )1( :‬החייב במס לא דיווח על פעולה שנקבעה לפי סעיף‬
‫‪(67‬ה) או ‪67‬א(ח) כפעולה החייבת בדיווח; (‪ )2‬החייב במס פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת‬
‫מיסוי כהגדרתה בסעיף ‪158‬ב לפקודת מס הכנסה‪ ,‬מפורשת ומנומקת שניתנה לו באותו עניין‬
‫בשלוש השנים שקדמו להגשת הדוח לפי סעיפים ‪ 67‬ו‪67-‬א‪ ,‬ולא דיווח‪ ,‬בטופס שקבע המנהל‪,‬‬
‫על כך שפעל בניגוד להחלטת המיסוי באותו עניין‪.‬‬
‫תחולת התיקון הינה לגבי גרעון שנקבע בשל דוח שהוגש לפי סעיפים ‪ 67‬ו‪67-‬א לחוק מע"מ‪,‬‬
‫לשנת המס ‪ 2013‬ואילך‪.‬‬
‫חובת צירוף חשבונית להובלת טובין לאזור או לשטחי עזה ויריחו‬
‫סעיף ‪(129‬ב) לחוק מס ערך מוסף קובע כי טובין מובלים ילוו במסמך בהתאם למקום הרישום‬
‫של העוסק‪ .‬לעניין טובין המובלים מעוסק הרשום באזור או בשטחי עזה ויריחו לפי הדין‬
‫החל שם והמקביל לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬על העוסק להציג חשבונית‪ ,‬הכוללת פרטים שקבע‬
‫המנהל‪ .‬ואולם לעניין טובין המובלים מעוסק ישראלי ניתן לבחור בין הצגת חשבונית להצגת‬
‫תעודת משלוח‪.‬‬
‫לשם ייעול האכיפה והגברת ההדדיות בהעברת טובין בין שטחי ישראל והרשות הפלסטינית‪,‬‬
‫ובמטרה להגביר את הוודאות בעניין התחשבנות המסים בין ישראל והרשות הפלסטינית‪ ,‬תוקן‬
‫סעיף ‪(129‬ב)(‪ )1‬לחוק‪ ,‬כך שהעברת טובין מעוסק הרשום לפי חוק מס ערך מוסף‪ ,‬לאזור או‬
‫לשטחי עזה ויריחו תלווה אף היא בחשבונית שהוצאה כדין הכוללת פרטים שקבע המנהל‪,‬‬
‫ולא בתעודת משלוח‪.‬‬
‫תחולת התיקון מיום ‪.1.1.2014‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:49‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 29‬‬
‫‪30‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) — תיקון מס' ‪7‬‬
‫החמרה בכללים לגבי כניסה והוצאה של טובין לאזור אילת וממנו‬
‫חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)‪ ,‬התשמ"ה‪"( 1985-‬חוק אזור סחר חופשי‬
‫באילת")‪ ,‬קובע בסעיף ‪(5‬ב)‪ ,‬מס ערך מוסף בשיעור אפס על מכירת טובין בידי עוסק שאינו‬
‫תושב אזור אילת לעוסק שהוא תושב אזור אילת לצורך עסקו באזור אילת‪ .‬הוראה זו אינה‬
‫חלה על טובין המפורטים בתוספת השנייה לחוק האמור‪.‬‬
‫בחוק לא נקבעה סנקציה שתינקט כלפי עוסקים או מובילים המבקשים בעת המעבר במסוף‬
‫הכניסה לאילת לקבל חותמת אישור של פקיד המכס על חשבוניות המס‪ ,‬בלי שהטובין‬
‫ברשותם‪ .‬בדרך זו ניתן לנצל לרעה את ההטבות שמקנה החוק‪ ,‬שכן עסקה כזו מדווחת כחייבת‬
‫במס ערך מוסף בשיעור אפס‪ .‬כלומר‪ ,‬העוסקים יכולים לדווח על הכנסת טובין החייבים במס‬
‫ערך מוסף בשיעור אפס בלי שאלה הוכנסו לאילת בפועל‪ .‬בדומה‪ ,‬ניתן גם לדווח על הכנסת‬
‫הטובין החייבים במס ערך מוסף בשיעור אפס לאילת‪ ,‬ולאחר מכן להוציאם מאזור אילת בלא‬
‫שנמכרו באילת‪.‬‬
‫התיקון קובע‪ ,‬כי מס ערך מוסף בשיעור אפס יינתן רק אם חשבונית המס בשיעור אפס מוצגת‬
‫בעת הכניסה לאילת‪ ,‬והטובין נושא החשבונית נמצא עם מציג החשבונית‪ .‬עוד נקבע (באמצעות‬
‫הוספת סעיף ‪8‬א לחוק)‪ ,‬כי טובין שהוחל עליהם מס בשיעור אפס כאמור‪ ,‬לא יועברו מאזור‬
‫אילת למקום אחר בישראל בידי העוסק שקיבל את ההטבה‪ ,‬אלא אם כן בידו מסמך המעיד‬
‫על ביטול העסקה בהתאם להוראות לפי חוק זה (ראה תקנה ‪ 11‬לתקנות אזור סחר חופשי‬
‫באילת (פטורים והנחות ממסים)‪ ,‬התשמ"ו‪.)1985-‬‬
‫בנוסף נקבע כי הצגת חשבונית המס בשיעור אפס בכניסה לאילת בלי הטובין או הוצאת‬
‫הטובין שהוחל עליהם מס אפס מאילת‪ ,‬ללא מסמך הביטול‪ ,‬יהוו גם עבירות פליליות שדינן‬
‫מאסר שנה או הקנס הקבוע בסעיף ‪(61‬א)(‪ )2‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫חוק הבלו על דלק — תיקון מס' ‪8‬‬
‫תיקונים בחוק הבלו על דלק‪ :‬מועד החיוב‪ ,‬הארכת התקופה לקבלת הישבון בלו‪,‬‬
‫חובות אבודים‬
‫בחוק הבלו על דלק‪ ,‬התשי"ח‪ 1958-‬בוצעו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬התיקונים הבאים‪:‬‬
‫מועד החיוב‪ .‬סעיף ‪ 4‬לחוק הבלו קובע כיום הסדר כללי בלבד לגבי מועד החיוב במס וזהות‬
‫החייבים‪ .‬כדי להבהיר את מועד החיוב נקבע כי ככלל‪ ,‬יצרן המוציא דלק ממקום ייצור‪ ,‬ישלם‬
‫את הבלו בעת הוצאת הדלק ממקום הייצור ובשיעור שיחול אותה שעה‪ ,‬אלא אם כן הוזרם‬
‫הדלק בצנרת תת‪-‬קרקעית לאתר אחסון שאישר המנהל לפי סעיף ‪ .16‬המנהל רשאי לקבוע‬
‫כי הבלו ישולם בעת הוצאתו מאתר האחסון כאמור‪.‬‬
‫הארכת התקופה לקבלת הישבון בלו‪ .‬סעיף ‪(9‬ד) לחוק הבלו קובע הישבון בלו‪ ,‬בתנאים‬
‫מסויימים הקבועים בסעיף ‪(9‬ג) אם הוגשה בקשה בתוך שישה חודשים מיום הוצאת חשבונית‬
‫‪08/09/2013 11:14:49‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 30‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪31‬‬
‫המס‪ .‬כדי לאפשר לעוסקים ליהנות מההישבון‪ ,‬הוארכה התקופה בה ניתן להגיש את ההישבון‬
‫לשנה מיום הוצאת חשבונית המס‪.‬‬
‫חובות אבודים‪ .‬שולם בלו על דלק שהוצא ממקום ייצור ולא נמכר או שנמכר בלי ששולמה‬
‫עליו תמורה — לא יינתן עליו החזר‪.‬‬
‫מיסוי מקרקעין‬
‫מס רכישה בגין דירת מגורים‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‬
‫‪z‬מדרגות מס רכישה מוטבות לרוכשי "דירה יחידה" יחולו רק על תושבי ישראל‪ .‬ייחשב‬
‫כתושב ישראל גם מי שתוך שנתיים מרכישת דירת מגורים בישראל היה לתושב ישראל‪.‬‬
‫‪z‬רוכש ייחשב כמי שרכש "דירה יחידה" גם אם החזיק‪ ,‬בנוסף לדירה הנרכשת‪ ,‬חלק שאינו‬
‫עולה על שליש בדירת מגורים (במקום ‪ 25%‬כפי שקובע החוק היום)‪.‬‬
‫‪z‬הוספת מדרגות מס רכישה נוספות של ‪ 8%‬ו‪ 10%-‬בגין רכישה של דירת יוקרה — על‬
‫חלק השווי העולה על ‪ 4.5‬מיליון ‪ ₪‬ו‪ 15-‬מיליון ‪ ₪‬בהתאמה‪ .‬תקף לכל סוגי הרוכשים‪.‬‬
‫‪z‬מדרגות מס הרכישה החדשות‪:‬‬
‫לתקופה מיום ‪ 1.8.2013‬עד ליום ‪:31.12.2014‬‬
‫מדרגות מס‬
‫‪0%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‬
‫החל מיום ‪:1.1.2015‬‬
‫מדרגות מס‬
‫‪0%‬‬
‫‪3.5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:49‬‬
‫רכש דירת השקעה‪/‬רוכש תושב חוץ‬
‫—‬
‫—‬
‫‪₪ 0 — 1,089,560‬‬
‫‪₪ 1,089,561 — 3,268,040‬‬
‫‪₪ 3,268,041 — 4,500,000‬‬
‫‪₪ 4,500,001 — 15,000,000‬‬
‫‪ ₪ 15,000,001‬ומעלה‬
‫רוכש דירה יחידה‬
‫‪₪ 0 — 1,470,560‬‬
‫‪₪ 1,470,561 — 1,744,270‬‬
‫‪₪ 1,744,271 — 4,500,000‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪₪ 4,500,001 — 15,000,000‬‬
‫‪ ₪ 15,000,001‬ומעלה‬
‫רכישת דירת השקעה‪/‬רוכש תושב חוץ‬
‫—‬
‫‪₪ 0 — 1,055,935‬‬
‫‪₪ 1,055,936 — 4,500,000‬‬
‫‪₪ 4,500,001 — 15,000,000‬‬
‫‪ ₪ 15,000,001‬ומעלה‬
‫רוכש דירה יחידה‬
‫‪₪ 0 — 1,470,560‬‬
‫‪₪ 1,470,561 — 1,744,270‬‬
‫‪₪ 1,744,271 — 4,500,000‬‬
‫‪₪ 4,500,001 — 15,000,000‬‬
‫‪ ₪ 15,000,001‬ומעלה‬
‫‪book-mitriya 50.indb 31‬‬
‫‪32‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫מס רכישה בגין זכות במקרקעין‬
‫מס הרכישה בגין מכירת זכות המקרקעין ובגין פעולה באיגוד מקרקעין‪ ,‬הינו בשיעור של ‪6%‬‬
‫(במקום ‪ ,)5%‬החל מיום ‪.1.8.2013‬‬
‫מס שבח‬
‫— הוספת תנאי מקדמי לפטור ממס שבח‬
‫ הוסף תנאי מקדמי לפיו מוכר הדירה צריך להיות תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו‬
‫דירה במדינה שבה הוא תושב (בתוקף מיום ‪ 1.1.2014‬ואילך)‪.‬‬
‫— תקרת פטור‬
‫‪z z‬במכירת דירת מגורים בפטור‪ ,‬ניתן יהיה לקבל פטור ממס שבח רק עד סכום תקרה‬
‫של ‪( ₪ 4,500,000‬בתוקף מיום ‪ 1.1.2014‬ואילך)‪.‬‬
‫‪z z‬במכירת דירה בפטור שווי המכירה מעל סכום התקרה — יראו את סכום ההפרש שמעל‬
‫סכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת החייבת במס‪.‬‬
‫— ביטול הפטור "הרגיל" — מכירה כל ‪ 4‬שנים‬
‫‪z z‬מיום ‪ 1.1.2014‬לא ניתן יהיה עוד למכור דירה בפטור "הרגיל" של אחת לארבע שנים‪.‬‬
‫‪z z‬לגבי דירה יחידה — ניתן למכור בפטור כל ‪ 18‬חודשים‪.‬‬
‫— הוראות מעבר‬
‫‪z z‬לגבי מכירת דירות שנעשו מיום ‪ 31.12.2017 — 1.1.2014‬נקבע כי ניתן ליהנות מפטור‬
‫ממס (על בסיס לינארי) של השבח שנוצר עד לשנת ‪( 2014‬בגין שתי דירות מגורים)‬
‫ככל והמוכר היה זכאי ליהנות מהפטור "הרגיל"‪ ,‬של פעם בארבע שנים‪.‬‬
‫ אלמלא בוטל‪ ,‬וכפוף לתקופת צינון לגבי דירת מגורים שנתקבלה במתנה‪.‬‬
‫ לאחר תקופת המעבר יינתן פטור ממס‪ ,‬על בסיס לינארי‪ ,‬של השבח המתייחס לתקופה‬
‫שלפני שנת ‪.2014‬‬
‫להלן טבלה המרכזת את הוראות המעבר‪:‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:49‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 32‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪33‬‬
‫מס שבח — תקופת מעבר (מיום ‪ 1.1.2014‬ועד ליום ‪)31.12.2017‬‬
‫זהות המוכר‬
‫המוכר הינו בעליה‬
‫של "דירה יחידה"‬
‫ביום המעבר (*)‬
‫המוכר מחזיק ביותר‬
‫מדירה אחת ביום‬
‫המעבר ועומד בתנאי‬
‫תקופת המעבר (**)‪.‬‬
‫פטור ממס שבח‬
‫פטור עד לתקרת שווי‬
‫של ‪ 4.5‬מיליון ‪₪‬‬
‫אין‬
‫תקף למכירה של‬
‫‪ 2‬דירות בלבד‬
‫בתקופת המעבר‬
‫המוכר מחזיק ביותר‬
‫מדירה אחת ביום‬
‫המעבר ולא עומד‬
‫בתנאי תקופת המעבר‪.‬‬
‫אין‬
‫שיעור המס‬
‫—‬
‫תנאי זכאות‬
‫הזכאות לפטור כפופה לתנאים‬
‫המפורטים לעיל בהוראות‬
‫הקבע לפטור "דירה יחידה"‬
‫מס השבח החדש‪ :‬תנאי תקופת המעבר‪:‬‬
‫פיצול ליניארי לפי ‪ .1‬במכירת הדירה הראשונה‬
‫מבין השתיים המותרות‬
‫תקופות החזקה‪.‬‬
‫למכירה בתנאי תקופת‬
‫‪ 0%‬על התקופה‬
‫המעבר — המוכר לא מכר‬
‫שעד ליום המעבר‬
‫דירה אחרת בפטור ב‪4-‬‬
‫ו‪ 25%-‬על‬
‫השנים שקדמו למכירה‬
‫התקופה שמיום‬
‫(וחלפו תקופות הצינון אם‬
‫המעבר ועד‬
‫מדובר במתנה);‬
‫ליום המכירה‪.‬‬
‫‪ .2‬המכירה אינה לקרוב‪.‬‬
‫מס השבח‬
‫הרגיל על מלוא‬
‫תקופת השבח‪.‬‬
‫תקף גם למוכר שכבר מכר ‪2‬‬
‫דירות בתנאי תקופת המעבר‪.‬‬
‫* "יום המעבר" — ‪.1.1.2014‬‬
‫** "תקופת המעבר" — ‪1.1.2014-31.12.2017‬‬
‫—‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫—‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫—‬
‫‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:49‬‬
‫פטור ממס שבח לדירה יחידה‬
‫‪z‬ניתן למכור בפטור כל ‪ 18‬חודשים‪.‬‬
‫‪z‬דירה תיחשב דירה יחידה גם אם למוכר בעלות של עד ‪ 1/3‬בדירה נוספת (במקום ‪.)25%‬‬
‫‪z‬דירה תיחשב דירה יחידה גם אם למוכר בעלות של דירה נוספת שנתקבלה בירושה מבן‬
‫זוג או מהורה ולמוריש רק דירה אחת בלבד‪.‬‬
‫‪z‬הפטור כפוף לתקופת צינון‪ ,‬לגבי דירת מתנה‪.‬‬
‫מכירת שתי דירות לצורך רכישת דירה אחת‬
‫‪z‬הוספת תנאי לפיו רק מי שבבעלותו שתי דירות מגורים בלבד זכאי לפטור‪.‬‬
‫‪z‬סכום שתי הדירות הנמכרות ביחד יהיה עד ‪ 1,980,000‬ש"ח (תקרת שווי)‪.‬‬
‫‪z‬ככל ושווי שתי הדירות הנמכרות יהיו מעל התקרה אך מתחת לסכום של ‪ 3,303,000‬ש"ח‬
‫יינתן פטור יחסי‪.‬‬
‫מתנה לקרוב‬
‫צומצמה ההגדרה ופטור ממתנה לקרוב יחול רק לקרובים הבאים‪:‬‬
‫‪z‬בן זוג‪.‬‬
‫‪z‬הורה‪ ,‬הורי הורה‪ ,‬צאצא‪ ,‬צאצא בני זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה‪.‬‬
‫‪z‬אח או אחות — לגבי זכות שקיבלו מהורי או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה‪.‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 33‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪34‬‬
‫תיקון ‪ 190‬לפקודת מס הכנסה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫ביום ‪ 14.5.2012‬פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ‪ 190‬והוראת שעה)‪,‬‬
‫התשע"ב‪( 2012-‬להלן — "התיקון")‪.‬‬
‫התיקון קובע שורה נרחבת של שינויים בהוראות הפקודה הנוגעות למיסוי קצבאות ומענקים‬
‫עקב פרישה‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫תחולתו של התיקון הינה רטרואקטיבית מיום ‪( 1.1.2012‬להלן‪" :‬יום התחילה") אלא אם נאמר‬
‫אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬עיקרי התיקון‬
‫א‪ .‬תיקון סעיף ‪(8‬ג)(‪ )1‬לפקודה — חלוקת הכנסה מ"הפרשי קצבה" ליותר משנה אחת‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫סעיף ‪ 8‬לפקודה עוסק בחלוקת הכנסה ליותר משנה אחת‪ .‬סעיף קטן (ג) של הסעיף‬
‫האמור‪ ,‬מאפשר בפסקה (‪ )1‬שבו‪ ,‬חלוקה של הכנסה מהפרשי שכר אשר התקבלה בשנת‬
‫מס אחת‪ ,‬כך שתיוחס לשנים שבהן נוצרו הפרשי השכר‪ ,‬וזאת עד לתקופה של שש שנות‬
‫מס המסתיימות בשנת המס שבה התקבלה ההכנסה‪ .‬תכליתו של הסעיף היא לאפשר‬
‫יצירת הקבלה בין מועד הפקת ההכנסה למועד הטלת המס‪ .‬ההיגיון העומד בבסיס הסעיף‬
‫האמור חל גם במקרים בהם קיימת לנישום הכנסה מהפרשי קצבה‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬תוקן סעיף ‪(8‬ג)(‪ )1‬לפקודה כך שחלוקת ההכנסה לפי פסקה (‪ )1‬כאמור תחול‬
‫גם על הכנסה מהפרשי קצבה‪ .‬במסגרת התיקון הוגדר המונח "קצבה" לעניין זה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬קצבה בהסדר פנסיה תקציבית‪.‬‬
‫‪ .2‬קצבת שארים בהסדר פנסיה תקציבית‪.‬‬
‫‪ .3‬קצבה מקופת גמל לקצבה‪.‬‬
‫‪ .4‬קצבת שארים מקופת גמל לקצבה‪.‬‬
‫‪ .5‬קצבת אובדן כושר עבודה‪.‬‬
‫תחולתו של תיקון סעיף ‪(8‬ג)(‪ )1‬לפקודה הינה מיום ‪.1.1.2011‬‬
‫ב‪ .‬תיקון סעיף ‪6(9‬ו) לפקודה — פטור על קצבאות שאירים‬
‫‪ .1‬סעיף ‪6(9‬ו) לפקודה קובע פטור ממס בגין קצבת שאירים המשתלמת על פי חוק או על‬
‫פי הסכם קיבוצי כשפסקאות (‪( )6‬קצבאות לנכי מלחמה) ו‪6(-‬ג) (קצבאות נכות וזקנה‬
‫מהביטוח הלאומי)‪ ,‬של סעיף ‪ ,9‬אינן חלות לגביה‪ ,‬וזאת בסכום שאינו עולה על קצבה‬
‫‪08/09/2013 11:14:50‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 34‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪35‬‬
‫מזכה כהגדרתה בסעיף ‪9‬א לפקודה‪ ,‬ובלבד שאם מגיע פטור ממס גם לפי סעיפים ‪9‬א או‬
‫‪9‬ב לפקודה‪ ,‬יינתן הפטור הגבוה מבין השניים‪.‬‬
‫על פי נוסחו של הסעיף האמור לפני התיקון‪ ,‬הפטור לא חל בעת קבלת קצבת שאירים‬
‫מקופת גמל לקצבה או תכנית ביטוח‪ .‬פטור כאמור מוסדר במסגרת סעיף ‪9‬א לפקודה‪ ,‬ולפיו‬
‫ניתן פטור בשיעור של ‪ 35%‬מהקצבה עד התקרה הקבועה בסעיף או פטור על הקצבה‬
‫המוכרת‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ערב התיקון הפטור המוענק על קצבת שאירים מכוח סעיף ‪9‬א לפקודה הינו נמוך‬
‫מן הפטור המעוגן בסעיף ‪6(9‬ו) לפקודה‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬התיקון מסדיר את הפטור על קצבאות שאירים במסגרת סעיף ‪6(9‬ו) לפקודה‪,‬‬
‫כך שיינתן פטור על קצבאות שאירים עד לתקרת הקצבה המזכה (‪ 8,190‬שקלים חדשים)‬
‫גם כאשר משולמות הקצבאות מקופת גמל לקצבה או על פי תכנית ביטוח וכן באמצעות‬
‫הסדר של פנסיה תקציבית‪ .‬על קצבת שאירים הנובעת מתשלומים פטורים כהגדרתם בסעיף‬
‫‪9‬א‪ ,‬יינתן פטור מלא ללא הגבלה בתקרה‪.‬‬
‫עוד נקבעה בתיקון הגדרה למונח "שאירים" כך שרק שאירים המוגדרים בסעיף ייהנו‬
‫מהטבות המס שלפיו‪ ,‬בקבלת הקצבה‪.‬‬
‫במקביל לתיקון האמור‪ ,‬לסעיף ‪6(9‬ו) לפקודה‪ ,‬הוצאו מתחולת סעיף ‪9‬א לפקודה קצבאות‬
‫השאירים כך שהסעיף יסדיר מעתה זכאות לפטור רק למקבל הקצבה המקורי‪ ,‬על פי גיל‬
‫או מצב גופני וכן הותאמו הוראות סעיף ‪9‬ב לפקודה שעניינו "פטור לקצבה אחרת"‪.‬‬
‫ג‪ .‬תיקון סעיף ‪9‬א לפקודה — פטור ממס על "קצבה מזכה" ו"קצבה מוכרת"‬
‫מבוא והגדרות‬
‫‪ .1‬סעיף ‪9‬א לפקודה מסדיר את הנושא של הענקת פטור לקצבה המשתלמת מאת מעביד או‬
‫קופת גמל ולקצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אבדן כושר עבודה‪.‬‬
‫ הסעיף עוסק בשלושה נושאים‪:‬‬
‫‪z z‬פטור על קצבה מזכה ופטור על קצבה מוכרת‪.‬‬
‫‪z z‬השפעת משיכה של פיצויי פיטורין פטורים ממס על פטור קצבה מזכה (מוכר גם‬
‫כ"נוסחת השילוב")‪.‬‬
‫‪z z‬ניצול הפטורים על קצבאות כאמור בעת היוונן‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי לעודד אנשים לבחור באפיקי החיסכון לקצבה על פני אפיקי חיסכון אחרים‪ ,‬התיקון‬
‫מרחיב את מסגרת הטבות המס הניתנות בעת משיכת הכספים באפיק חיסכון זה‪ ,‬המעוגנות‬
‫בסעיף ‪9‬א לפקודה‪.‬‬
‫‪ .3‬בנוסף‪ ,‬לאור ביטול המסלול ההוני במסגרת תיקון מס' ‪ 3‬לחוק הפיקוח על קופות גמל‪,‬‬
‫הוגדל שיעור הפטור הניתן לקצבה המזכה‪ ,‬כך שהסכום ההוני שהופנה למקורות הקצבה‬
‫יהא פטור במועד קבלת הקצבה‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:50‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 35‬‬
‫‪36‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫סעיף קטן (א) של סעיף ‪9‬א לפקודה מגדיר את המונחים הנדרשים לסעיף ובכלל זה את‬
‫המונחים "קצבה"‪" ,‬קצבה מוכרת" ו"קצבה מזכה"‪.‬‬
‫על פי ההגדרות כנוסחן ערב התיקון מהווה ה"קצבה המוכרת" חלק מהקצבה לצורך‬
‫חישוב הפטור על ה"הקצבה המזכה"‪ .‬הנוסח ערב התיקון של ההגדרות "קצבה מוכרת"‬
‫ו‪"-‬תשלומים פטורים" גרם לאי בהירות ולפרשנויות שונות שניתנו להם על ידי גופים שונים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לא היה ברור אלו מהכספים שהפקיד היחיד במקביל למעבידו נחשבים כקצבה מוכרת‬
‫אם בכלל‪ ,‬ובנוסף לא ניתן היה "לצבוע" את ההפקדות הנחשבות כתשלומים פטורים‪ ,‬לאור‬
‫חוסר היכולת של היחיד להוכיח כי הכספים לא נהנו מהטבות מס‪ .‬ההגדרות החדשות‬
‫לאחר התיקון קובעות באופן ברור וודאי מהם התשלומים הפטורים‪.‬‬
‫במסגרת התיקון תוקנה הגדרת "קצבה" שלגביה חלות הוראות סעיף ‪9‬א לפקודה‪ ,‬ומועטה‬
‫ממנה קצבת השאירים‪ ,‬זאת בשל הטיפול הנפרד לקצבת שאירים כאמור בסעיף ‪6(9‬ו)‬
‫לפקודה‪ ,‬ולסעיף ‪.2‬ב‪ .‬להנחיה זו‪.‬‬
‫הגדרת "קצבה מוכרת" בנוסחה לפני התיקון‪ ,‬כוללת בפועל גם כספים אשר נהנו מהטבת‬
‫מס בעת הפקדתם‪ ,‬הן משום הקושי לזהות כספים שלא נהנו מהטבת מס לפי סעיף ‪47‬‬
‫לפקודה‪ ,‬המאפשר העברת ההטבה בין קרובים‪ ,‬והן משום שאינה מחריגה כספים אשר‬
‫נהנו מהטבת המס המעוגנת בסעיף ‪45‬א לפקודה‪.‬‬
‫בעקבות התיקון‪ ,‬הגדרת "קצבה מוכרת" תוקנה כך שתכלול רק את אותו חלק מקצבה‬
‫המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה והנובע מתשלומים פטורים‪ .‬לעניין‬
‫זה מוגדרים 'התשלומים הפטורים' ככל אחד מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה על ידי מעבידיו של העובד בעבורו על חשבון‬
‫מרכיב תגמולי המעביד ואשר עולים על השיעור להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו‬
‫של העובד או סכום התקרה‪ ,‬לפי הנמוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה על ידי העובד על חשבון מרכיב תגמולי העובד‪,‬‬
‫העולים על השיעור המירבי להפקדה כשהוא מוכפל במשכורתו של העובד או בשכר‬
‫הממוצע במשק‪ ,‬כנמוך מביניהם;‬
‫ לענין ס"ק א' ו‪-‬ב' לעיל "שכר ממוצע במשק"‪' ,‬שיעור להפקדה' ו'סכום התקרה' הינם‬
‫כהגדרתם בסעיף ‪(3‬ה‪ )3‬לפקודה (נכון להיום — שיעור להפקדת מעסיק — ‪ ;7.5%‬שיעור‬
‫להפקדת עובד — ‪ ;7%‬סכום התקרה — ארבע פעמים שכר ממוצע במשק)‪.‬‬
‫ג‪ .‬סכומים שמקורם בכספי פיצויי פיטורין ששולם בגינם המס‪ ,‬או בהורשה של כספים‬
‫שהיו בקופת גמל‪ ,‬שאותם ניתן היה בעבר (עד לתיקון מס' ‪ 3‬לחוק הפיקוח על קופות‬
‫גמל) להשאיר בקופת הגמל‪.‬‬
‫ד‪ .‬סכומים שהופקדו לקופת גמל לקצבה ב"מעמד עצמאי"‪ ,‬קרי‪ ,‬ללא תשלום מקביל מטעם‬
‫מעביד‪ ,‬ואשר המפקיד לא היה זכאי בשל הפקדתם לזיכוי לפי סעיף ‪45‬א לפקודה או‬
‫לניכוי לפי סעיף ‪ 47‬לפקודה‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:50‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 36‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪37‬‬
‫ה‪ .‬התשלומים הפטורים כאמור בפסקאות (א) עד (ד)‪ ,‬שהיו בקופת גמל של יחיד בעת‬
‫שנפטר כאמור בסעיף ‪9‬א(ו) לפקודה‪.‬‬
‫סעיף ‪9‬א(ב) לפקודה — פטור ממס על קצבה מזכה‬
‫‪ .9‬התיקון גם מגדיר "קצבה מזכה" מחדש כך שהיא תכלול את סך כל הקצבאות שמקבל‬
‫יחיד למעט קצבה מוכרת‪ ,‬המטופלת בנפרד לפי הוראות סעיף ‪9‬א‪ ,‬כנוסחו לאחר התיקון‪.‬‬
‫בנוסף הועבר סכום התקרה הקבוע כיום בהגדרה "קצבה מזכה" להגדרה נפרדת — "תקרת‬
‫קצבה מזכה"‪ ,‬כך ששיעור הפטור הקבוע בסעיף ‪9‬א(ב) המתוקן ייגזר מסכום התקרה ולא‬
‫מסכום הקצבה בפועל (אם הוא נמוך מסכום התקרה) — כפי שנעשה לפני התיקון‪.‬‬
‫‪ .10‬בתיקון הוספה גם ההגדרה "מכפיל המרה להון" — הוספת ההגדרה נדרשת לצורך תיאום‬
‫וחישוב הפטור הניתן לקצבה או להיוון הקצבה לפי העניין‪ ,‬על פי מדד שנקבע על ידי‬
‫שר האוצר‪ .‬המכפיל נדרש לצורך חישוב הפטור המגיע בעת המרת הקצבה לסכום הוני‬
‫(היוון הקצבה) ועל מנת שהפטור יהיה זהה בכל המרה כאמור‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫‪ .11‬כמו כן‪ ,‬לאור השינוי שנעשה בנוסחת השילוב‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬בוטלה הגדרת "מענק‬
‫פטור"‪.‬‬
‫‪ .12‬בתיקון גם הוגדל שיעור הפטור הניתן ליחיד כאמור באופן מדורג במשך ‪ 13‬שנים וזאת עד‬
‫לפטור בשיעור של ‪ 67%‬מתקרת קצבה מזכה כהגדרתה בתיקון‪ ,‬וזאת בהתאם לשיעורים‬
‫המפורטים להלן‪:‬‬
‫— בשנות המס ‪ 2012‬עד ‪ 2015‬סכום הפטור יהיה עד לסך השווה ל‪ 43.5%-‬מתקרת קצבה‬
‫מזכה‪.‬‬
‫— בשנות המס ‪ 2016‬עד ‪ 2019‬סכום הפטור יהיה עד לסך השווה ל‪ 49%-‬מתקרת קצבה‬
‫מזכה;‬
‫— בשנות המס ‪ 2020‬עד ‪ 2024‬סכום הפטור יהיה עד לסך השווה ל‪ 52%-‬מתקרת קצבה‬
‫מזכה;‬
‫ בשנת המס ‪ 2025‬ואילך סכום הפטור יהיה עד לסך השווה ל‪ 67%-‬מתקרת קצבה מזכה‪.‬‬
‫סעיף ‪9‬א(ב‪ )1‬לפקודה — פטור ממס על "קצבה מוכרת"‬
‫‪ .13‬בנוסף וכפי שיפורט להלן‪ ,‬מעתה יינתן לקצבה מוכרת פטור מלא‪ ,‬שכן מקורה בסכומים‬
‫אשר לא נהנו מהטבת מס בעת הפקדתם‪ ,‬ללא קשר לפטור הניתן לקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ .14‬בשל ההפרדה בין קצבה מזכה לקצבה מוכרת במנגנון הפטור‪ ,‬לאור השינויים בהגדרה של‬
‫הקצבה המוכרת ומתן הפטור כאמור‪ ,‬ללא תלות בקצבה המזכה‪ ,‬הוספה לסעיף ‪9‬א(ב‪)1‬‬
‫לפקודה חלופת הזכאות לקצבה מוכרת הנובעת מפרישה מוקדמת‪ .‬משמע‪ ,‬הפטור ממס‬
‫יינתן על מלוא הקצבה המוכרת‪ ,‬החל מהמועד שבו הגיע בעל הקצבה לגיל ‪ 60‬או בעת‬
‫פרישתו פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של ‪ 75%‬או יותר שנקבעה לפי אחד‬
‫מהחוקים המפורטים בסעיף ‪ )5(9‬לפקודה‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:50‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 37‬‬
‫‪38‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫סעיף ‪9‬א(ג) — נוסחת השילוב‬
‫‪ .15‬השינוי העיקרי שנעשה בתיקון הינו תיקון הסעיפים ‪9‬א(ב) ו‪9-‬א(ג) לפקודה‪ ,‬קרי שינוי‬
‫המנגנון של נוסחת השילוב‪ .‬מטרת סעיף ‪9‬א(ב) בנוסחו לפי התיקון‪ ,‬המקנה פטור של‬
‫‪ 35%‬מהקצבה המזכה‪ ,‬הינה להשוות בין מי שקיבל מענקי פרישה פטורים מכוח סעיף‬
‫‪7(9‬א) לפקודה‪ ,‬לבין מי שהכספים שנחסכו עבורו למטרה זו נותרו בקופת הגמל שלו עד‬
‫למשיכתם כקצבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפטור הניתן מכוח סעיף ‪9‬א(ב) כפוף לכך‪ ,‬שהנישום לא קיבל‬
‫מענקים פטורים בגין השנים שבשלהן משתלמת לו קצבה‪ ,‬ובמקרה שבו קיבל מענקים‬
‫פטורים כאמור‪ ,‬הופחת סכום הפטור לו הוא זכאי בהתאם למנגנון חישוב הקבוע בסעיף‬
‫קטן ‪9‬א(ג)‪ ,‬הידוע גם כ"נוסחת השילוב"‪.‬‬
‫‪ .16‬המנגנון הקבוע בסעיף ‪9‬א(ג) בנוסחו לפני התיקון הנו מורכב ביותר‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬יצר חוסר‬
‫ודאות בקרב נישומים‪ ,‬ובמקרים מסוימים הנוסחה הקבועה בו אף הביאה לתוצאה בלתי‬
‫סבירה‪.‬‬
‫‪ .17‬בנוסף‪ ,‬הולכת וגוברת השאיפה לעודד את החוסכים להותיר את הכספים שנתקבלו כמענק‬
‫פרישה‪ ,‬בקופות הגמל לקצבה‪ ,‬לשם הבטחת רווחתם בעתיד‪.‬‬
‫‪ .18‬לאור האמור‪ ,‬נקבע מנגנון חישוב חלופי אשר יהא פשוט ובהיר ובנוסף יעניק יתרון מובהק‬
‫להותרת כספים שנחסכו לצורך מענקי פרישה בקופת הגמל עד לגיל הפרישה לצורך‬
‫משיכתם כקצבה‪.‬‬
‫‪ .19‬על פי המנגנון לאחר התיקון‪ ,‬הפטור לקצבה הקבוע בסעיף ‪9‬א(ב)‪ ,‬יושפע ממענקים פטורים‬
‫שקיבל הנישום‪ ,‬כך שסכום הפטור לא יעלה על יתרת ההון הפטורה כהגדרתה בסעיף‬
‫‪9‬א(ג)‪.‬‬
‫‪ .20‬לצורך חישוב הפטור לקצבה ליחיד שקיבל גם מעניקם פטורים כאמור‪ ,‬יופחת מסכום‬
‫הפטור לקצבה (בהתאם לפסקה (‪()1‬א) הכוונה לסכום השווה ל‪ 67%-‬מתקרת הקצבה‬
‫המזכה כשהוא מכופל במכפיל המרה להון) סכום המענקים הפטורים כשהוא ממודד ומוכפל‬
‫במקדם‪.‬‬
‫‪ .21‬המענקים הפטורים שיופחתו הם מענקים שקיבל יחיד בפטור ממס בעד ‪ 32‬שנות עבודה‬
‫לכל היותר‪ ,‬שקדמו לגיל הזכאות‪ ,‬אשר מוגדר כגיל הפרישה או הגיל שבו החל יחיד לקבל‬
‫קצבה מזכה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לפי המאוחר‪ .‬כלומר‪ ,‬יחיד שיחל לקבל קצבה בגיל הפרישה‬
‫(המוגדר כיום כגיל ‪ 67‬לגבר ו‪ 62-‬לאישה)‪ ,‬או בגיל מאוחר יותר (אם עבד לאחר גיל‬
‫הפרישה)‪ ,‬לצורך חישוב הפטור לו הוא זכאי בשל קצבה כאמור‪ ,‬יובאו בחשבון מענקים‬
‫שקיבל בשל ‪ 32‬שנות עבודתו האחרונות‪.‬‬
‫‪ .22‬יובהר‪ ,‬כי הואיל וההעדפה היא ליצור יתרון לקצבה על פני סכום הוני‪ ,‬יוכפל סכום‬
‫המענקים כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן במקדם‪ .‬המקדם חושב כך שמי שמשך‬
‫פיצויי פיטורין בגין ‪ 32‬שנות עבודה‪ ,‬ניצל את מלוא הפטור הנובע מ‪ 35%-‬מתקרת הקצבה‬
‫המזכה‪ .‬לפיכך כל שקל מהמענק שיימשך בפטור כשהוא מוכפל במקדם‪ ,‬ישפיע על הפטור‬
‫‪08/09/2013 11:14:50‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 38‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪39‬‬
‫לקצבה‪ ,‬כך שמשיכה של מענקים פטורים בגובה הפטור המירבי הניתן להם בעד ‪ 32‬שנות‬
‫עבודה תאפס את הפטור לקצבה בשיעור ‪.35%‬‬
‫‪ .23‬יתרת הפטור שנוספה במסגרת תיקון ‪ 190‬לפקודה (‪ 8.5%‬בשנת ‪ 2012‬וההולכת וגדלה עד‬
‫‪ 32%‬בשנת ‪ )2025‬אינה מושפעת מנוסחת השילוב‪ ,‬דהיינו‪ ,‬גם אם נמשכו מענקים פטורים‬
‫בסך המרבי האפשרי בגין ‪ 32‬שנים — בשנת ‪ 2012‬הפטור יעמוד על ‪ 8.5%‬מתקרת הקצבה‬
‫המזכה‪.‬‬
‫‪ .24‬סעיף ‪9‬א(ד) לפקודה בוטל בתיקון‪ ,‬שכן אין בו צורך לאור מנגנון החדש של נוסחת השילוב‪.‬‬
‫סעיף ‪9‬א(ה) — היוון קצבה‬
‫‪ .25‬בהתאם לתיקונים שבוצעו‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬תוקן גם סעיף ‪9‬א(ה) לפקודה אשר עוסק במנגנון‬
‫של היוון קצבה פטורה‪.‬‬
‫‪ .26‬בנוסחו ערב התיקון‪ ,‬הקנה הסעיף פטור ממס בגין סכום המתקבל עקב היוון קצבה פטורה‪,‬‬
‫וזאת עד לסכום שהיה מתקבל מהיוון ‪ 35%‬מהקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ .27‬לאור השינויים בתיקון — לפיהם‪ ,‬יוגדלו בהדרגה שיעורי הפטור לקצבה‪ ,‬יינתן לכלל‬
‫הנישומים פטור אחיד בסכום המהווה שיעור מסכום קבוע‪ ,‬ויינתן פטור מלא בגין הקצבה‬
‫המוכרת — הותאם גם הסדר קבלת הפטור בעת היוון קצבה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫ הסכום המקסימאלי הפטור בהיוון הותאם לשיעורי הפטור המוגדלים לקצבה במסגרת‬
‫התיקון‪ .‬נקבע כי סכום המתקבל עקב היוון קצבאות פטורות‪ ,‬יהיה פטור ממס ובלבד‬
‫שסך כל הסכום המהוון הפטור לא יעלה על ‪ 67%‬ממכפלת ‪ 8,190‬שקלים חדשים במכפיל‬
‫ההמרה להון‪.‬‬
‫‪ .28‬מובהר‪ ,‬כי קביעת סכום מקסימאלי לפטור בהיוון‪ ,‬המתבסס על מקדם המרה אחיד‪ ,‬נועד‬
‫להגשים אינטרסים של שוויון בין נישומים בעת היוון סכומי קצבה‪ ,‬ולמנוע שימוש לרעה‬
‫באפיק ההשקעה של קופות הגמל לקצבה על ידי בעלי הון‪ ,‬לצורך הימנעות מתשלום מס‬
‫אשר היה משולם על ידם באפיקי השקעה אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬פטור מלא בגין כספי קצבה‬
‫מוכרת‪ ,‬לרבות בגין הרווחים שנצברו בגינם‪ ,‬יינתן רק בתנאי שהכספים יימשכו כקצבה‪.‬‬
‫‪ .29‬עם זאת‪ ,‬על מנת לעודד אנשים להשקיע כספים בקופות הגמל לקצבה ללא חשש מכפל מס‬
‫במקרה של משיכה הונית‪ ,‬נקבע כי על אף הוראות סעיף ‪ 121‬לפקודה‪ ,‬על סכום שהתקבל‬
‫עקב היוון סכום הנובע מתשלומים פטורים‪ ,‬אשר אינו פטור‪ ,‬יוטל מס רק בגין מרכיב הרווח‬
‫בחלק היחסי בשיעור של ‪ .15%‬לעניין זה — "החלק היחסי" מוגדר כתוצאה המתקבלת‬
‫מחלוקת הסכום המהוון שאינו פטור לפי סעיף ‪9‬א(ה)(‪ )1‬לפקודה בסכום המתקבל מהיוון‬
‫מלא הקצבה המוכרת במועד ההיוון‪ .‬לעניין זה‪" ,‬מרכיב הרווח בחלק היחסי" מוגדר כתוצאה‬
‫המתקבלת מהכפלת החלק היחסי ברווח‪ ,‬ו"רווח" מוגדר כהפרש שבין סך כל התשלומים‬
‫הפטורים שהופקדו בקופת הגמל לסכום המתקבל מהיוון מלוא הקצבה המוכרת במועד‬
‫ההיוון‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:50‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 39‬‬
‫‪40‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪ .30‬שיעורי הפטור לעניין הסכום המקסימאלי הפטור נקבעו בהוראות שעה לשנים ‪2024 — 2011‬‬
‫באופן מדורג בהתאם לשיעורי הפטור המדורגים על הקצבה המזכה; בשנת המס ‪2012‬‬
‫יעמוד שיעור הפטור על ‪.43.5%‬‬
‫‪ .31‬יודגש כי בקשה לקבלת פטור על הסכום מהוון תוגש לא יאוחר מ‪ 90-‬ימים מהמועד שבו‬
‫פנה לבקש פטור על הקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ .32‬עוד יודגש‪ ,‬כי על פי הוראות החוק לפיקוח על קופות גמל‪ ,‬לא ניתן להוון לתוחלת חיים‬
‫קצבה הקטנה מהקצבה המזערית‪ .‬לפיכך‪ ,‬היוון כאמור יעשה באישורו של פקיד הושמה‬
‫בלבד ולאחר פנייה כאמור‪.‬‬
‫תחולה והוראות מעבר לסעיף ‪9‬א לפקודה‬
‫‪ .33‬הוראות סעיף ‪9‬א(ג) לפקודה‪ ,‬כנוסחו בתיקון‪ ,‬העוסקות במענקים פטורים ובהשפעתם על‬
‫הפטור לקצבה ("נוסחת השילוב") יחולו רק על מי שביום התחילה של תיקון זה‪ ,‬או אחריו‪,‬‬
‫הגיע לגיל הזכאות כהגדרתו בסעיף האמור‪ ,‬קרי גיל פרישה‪ ,‬או הגיל שבו החל יחיד לקבל‬
‫קצבה מזכה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לפי המאוחר‪ .‬לגבי מי שהגיע לגיל הזכאות כהגדרתו בתיקון‬
‫זה לפני יום התחילה‪ ,‬יחול סעיף ‪9‬א(ג) כנוסחו לפני התיקון‪ .‬ותחול הגדרת "מענק פטור"‬
‫כהגדרתו בסעיף ‪9‬א(א) לפקודה כנוסחו לפני התיקון‪.‬‬
‫‪ .34‬עוד נקבע בהוראות המעבר כי אדם שטרם הגיע לגיל הזכאות ערב יום התחילה‪ ,‬וקיבל‬
‫מענק פטור‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪9‬א(א) לפקודה כנוסחו לפני תיקון זה‪ ,‬לפני יום התחילה‬
‫של תיקון זה‪ ,‬שהיה בא בחשבון לצורך חישוב נוסחת השילוב טרם תיקונה‪ ,‬תחול עליו‬
‫נוסחת השילוב החדשה אלא אם כן בחר‪ ,‬בהודעה לפקיד שומה שהגיש בתוך ‪ 90‬ימים‬
‫מיום שיגיע לגיל הזכאות‪ ,‬כי לעניין חישוב הפחתת סכום הפטור החודשי של הקצבה‬
‫יחולו עליו הוראות סעיף ‪9‬א(ג) לפקודה וההגדרה "מענק פטור" שבסעיף ‪9‬א(א) לפקודה‪,‬‬
‫כנוסחם ערב יום התחילה‪ ,‬וזאת הן לגבי המענק האמור והן לגבי מענקים נוספים שקיבל‬
‫לפני יום התחילה או שיקבל לאחריו‪.‬‬
‫‪ .35‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי אדם שטרם הגיע לגיל הזכאות ערב יום התחילה‪ ,‬וקיבל מענק פטור‪,‬‬
‫כהגדרתו בסעיף ‪9‬א(א) לפקודה כנוסחו לפני תיקון זה‪ ,‬לפני יום התחילה של תיקון זה‪,‬‬
‫שלא היה בא בחשבון לצורך חישוב נוסחת השילוב טרם תיקונה בהצעה זו‪ ,‬לא יובא‬
‫המענק האמור בחשבון לעניין יישום נוסחת השילוב החדשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬תיקון סעיף ‪ 87‬לפקודה — משיכה שלא כדין‬
‫כי על פי הוראות סעיף זה משיכה של כספים שיועדו לקצבה שלא בדרך של קצבה‪ ,‬לרבות‬
‫היוון קצבה‪ ,‬הינה משיכה שלא כדין וחלות עליה הוראות סעיף ‪ 87‬הקובעות שיעור מס מזערי‬
‫של ‪ .35%‬משיכה של כספים שיועדו לקצבה בדרך של היוון קצבה על פי הקבוע בסעיף ‪9‬א‬
‫לפקודה ימוסו בשיעור המס כאמור בסעיף ‪ 121‬לפקודה‪ ,‬בפטור או בשיעור של ‪ 15%‬על הרווח‬
‫הנומינלי‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:51‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 40‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪41‬‬
‫‪ .3‬הוראות לפעולה‬
‫א‪ .‬יחיד שהגיע לגיל הזכאות לפני יום ‪1.1.2012‬‬
‫על נישום כאמור יחולו הוראות החוק כנוסחו לפני התיקון‪ ,‬בכפוף לאמור להלן‪:‬‬
‫‪ .1‬חישוב הפטור המגיע לקצבה למי שבחר לפגוע בפטור של המענקים עפ"י סעיף ‪9‬א(ג)‬
‫לפקודה כנוסחו לפני התיקון (להלן — "נוסחת השילוב הישנה")‪:‬‬
‫ במקרה כאמור הנישום היה זכאי לפטור של ‪ 35%‬מקצבתו המזכה (סכום הקצבה אך לא‬
‫יותר מהתקרה שנקבעה בסעיף)‪ .‬החל מיום ‪ 1.1.12‬הפטור שיוענק לנישום כאמור יהיה‬
‫בשיעור של ‪( 43.5%‬השיעור יעודכן בשנים הבאות בהתאם להוראת השעה) מתקרת הקצבה‬
‫המזכה‪ ,‬קרי ‪ 3,563‬ש"ח = ‪( 8,190 x 43.5%‬במונחי שנת מס ‪ .)2012‬הפטור לא יעלה על‬
‫סכום הקצבה המזכה‪.‬‬
‫‪ .2‬חישוב הפטור המגיע לקצבה למי שבחר לפגוע בפטור של הקצבה עפ"י נוסחת השילוב‬
‫הישנה‪ .‬במקרה כאמור הנישום היה זכאי לפטור בשיעור של ‪ x%‬מקצבתו המזכה כאמור‬
‫‪ x%‬היה קטן מ‪ 35%-‬החל מיום ‪ 1.1.12‬הפטור שיוענק לנישום כאמור יחושב כדלקמן‪:‬‬
‫ הסכום הפטור מהקצבה החודשית ‪ .)x% + 8.5%( * 8,190 = ..‬הפטור לא יעלה על סכום‬
‫הקצבה החודשית‪ .‬שיעור הפטור (‪ )x%‬ייבדק מידי שנה בהתאם לנוסחת השילוב הישנה‪.‬‬
‫ אם הנישום מקבל קצבה ממספר משלמים‪ ,‬עליו לפנות למשרד השומה לעריכת תיאום‬
‫מס‪ .‬המשלם יפעל בהתאם להוראות פקיד השומה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יחיד שהגיע לגיל הזכאות לאחר פרסום הנחיה זו‬
‫הוראות התיקון חלות מיום פרסום החוק ברשומות (‪ .)14.5.2012‬אולם‪ ,‬לאור מורכבות התיקון‬
‫החליטה הנהלת הרשות לדחות את יישום הפעלת התיקון עד לאחר פרסום הנחיות אלו‪.‬‬
‫‪ .1‬יחיד המקבל קצבה יחידה אשר לא היוון קצבה ולא משך מענקים פטורים — במקרה זה‬
‫אין פגיעה בפטור על הקצבה והוא יעמוד על ‪( 43.5%‬השיעור יגדל החל משנת המס ‪2016‬‬
‫כמפורט לעיל מתקרת הקצבה המזכה (‪ 8,190‬ש"ח בשנת המס ‪ )2012‬אך לא יותר מסכום‬
‫הקצבה‪.‬‬
‫‪ .2‬יחיד המקבל קצבה יחידה אשר משך מענקים פטורים ו‪/‬או מבקש להוון חלק מקצבתו‬
‫(ולקבל פטור בגין ההיוון) — במקרה כאמור‪ ,‬משלם אינו רשאי להעניק לנישום פטור עפ"י‬
‫סעיף ‪9‬א לפקודה בגין קצבתו‪ .‬נישום אשר זכאי לפטור בגין הקצבה ומבקש לממש את‬
‫זכאותו‪ ,‬יופנה למשרד השומה באיזור מגוריו תוך המצאת המסמכים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬טופסי ‪ 161‬מכל מעבידיו אשר שילמו לו מענקים ב‪ 15-‬השנים שקדמו למועד קבלת‬
‫קצבה לראשונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור ממשלם הקצבה על גובה קצבתו ו‪/‬או על יתרת הצבירה בקופת הגמל‪.‬‬
‫‪ .3‬יחיד המקבל קצבה ממספר משלמים יפנה למשרד השומה באיזור מגוריו וימציא את‬
‫המסמכים כמפורט בסעיף (ב) לעיל‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:51‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 41‬‬
‫‪42‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫ג‪ .‬יחיד שהגיע לגיל הזכאות מיום ‪ 1.1.2012‬ועד למועד פרסום הנחיה זו‬
‫עפ"י הוראות המעבר בחוק ובכפוף לאורכה שניתנה ע"י רשות המסים יחיד כאמור יכול לבחור‬
‫אם יחולו עליו הנחיות כמפורט בסעיפים ‪(3‬א) או ‪(3‬ב) לעיל‪ ,‬לפי בחירתו‪ .‬בחירה כאמור הינה‬
‫סופית והנישום איננו רשאי לחזור בו מבחירתו‪.‬‬
‫‪ .4‬הבהרות נוספות‬
‫להלן יובאו הבהרות לאור השאלות שהופנו אלינו ע"י משלמים ולשכות שרות‪:‬‬
‫‪z z‬חישוב הסכומים הפטורים כהון או כקצבה נקבעים בגיל הזכאות ואינם ניתנים לשינוי מעבר‬
‫לתשעים ימים מיום הבחירה‪.‬‬
‫‪z z‬כל היוון קצבה שיבוצע לאחר תום ‪ 90‬ימים מיום שבו ניתן לנישום לראשונה פטור על‬
‫הקצבה המזכה‪ ,‬ובלבד שההיוון אינו בניגוד לסעיף ‪ 23‬לחוק הפיקוח על השירותים‬
‫הפיננסיים (קופת גמל)‪ ,‬התשס"ה‪ ,2005-‬יחושב לגביו הפטור לפי יתרת ההון הפטורה אשר‬
‫נותרה לאחר משיכות אחרות שבוצעו‪.‬‬
‫‪z z‬בהתאם לנוסחת השילוב החדשה הנתונים המשמשים לחישוב הפטורים כהון או כקצבה‬
‫יומצאו לפקיד השומה פעם אחת בלבד במועד ההגעה לגיל הזכאות‪.‬‬
‫‪z z‬יש לשים לב לכך ששיעור הפטור באישורים הישנים התייחס לשיעור פטור מגובה הקצבה‬
‫(עד גובה קצבה מזכה)‪ ,‬ואילו באישורים החדשים שיעור הפטור הוא מקצבה מזכה‪.‬‬
‫‪z z‬על המעבידים (המשלמים) לנכות מס במקור בהתאם לאמור בהנחיה‪ ,‬לרבות תיקון‬
‫רטרואקטיבי ככל שיידרש בעקבות עדכון גובה הפטור‪.‬‬
‫‪z z‬שאילתא ‪ IS 97‬ערוכה להוצאת אישורים בנושא המענקים בעוד שתיאום המס לקצבאות‬
‫יבוצע במערכת תיאומי המס (‪ .)IMAS‬בנושא זה תפורסם הנחיה נפרדת‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:51‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 42‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪43‬‬
‫הגדרת "נכות" לעניין סעיף ‪9‬א לפקודה‬
‫ביום ‪ 10.6.2013‬פורסמה הבהרה ע"י רשות המסים בנושא שבנדון‪ ,‬בשל אי הבהירות הקיימת‬
‫בנושא הגדרת "נכות" לענין סעיף ‪9‬א לפקודה‪ .‬על פי ההבהרה‪ ,‬הוחלט לנקוט בפרשנות מקילה‬
‫כמפורט להלן‪:‬‬
‫הקלת המס לפי סעיף ‪9‬א לפקודה תינתן לא רק במקרה בו מקבל הקצבה הינו בעל נכות‬
‫רפואית יציבה בדרגה של ‪ 75%‬או יותר‪ ,‬אלא גם במקרה שלמקבל הקצבה נקבעה נכות יציבה‬
‫בדרגה של ‪ 75%‬או יותר‪ ,‬על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף ‪()5(9‬א) לפקודה‪ ,‬גם אם‬
‫שיעור הנכות שנקבע ע"י הגורם הרפואי המוסמך‪ ,‬כולל נכות תפקודית‪ ,‬וכן במקרה שלנכה‬
‫נקבעה דרגת אי כושר להשתכר יציבה‪ ,‬לפי סעיף ‪ ,209‬בפרק ט לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬בשיעור‬
‫של ‪ 75%‬או יותר‪ ,‬הכול בכפוף להנחת דעתו של פקיד השומה כי פרישתו של מקבל הקצבה‬
‫מעבודתו קשורה בקשר סיבתי ברור לנכות תפקודית זו‪.‬‬
‫יובהר כי אין באמור לעיל כדי לשנות מעמדת הרשות כי ה"נכות" לעניין הוראת סעיף ‪)5(9‬‬
‫לפקודה הינה נכות רפואית ולא נכות תפקודית‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:51‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 43‬‬
‫‪44‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫הטיפול בעיצום כספי למאחרי הגשת דוח שנתי מקוון‬
‫רשות המיסים הוציאה הנחיה למשרדי פקיד השומה בנושא שבנדון‪.‬‬
‫להלן מכתבה של מירי סביון‪ ,‬רו"ח סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת‪ ,‬לפקידי השומה כאמור‪:‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ 1.1‬בעקבות תיקון ‪ 161‬לפקודת מס הכנסה (להלן‪" :‬התיקון")‪ ,‬חלה חובה על מרבית היחידים‬
‫ועל כלל המעבידים והמנכים להגיש דוח שנתי מקוון‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הסנקציה שנקבעה על אי הגשת דוח מקוון במועד‪ ,‬היא הטלת עיצום כספי לפי סעיפים‬
‫‪195‬ב — ‪195‬ט לפקודה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬בהמשך לתיקון פורסמו הוראות והנחיות בהוראות ביצוע מס הכסה מס' ‪( 5/2012‬ניתוב‬
‫שלב א' ושידור דוחות יחידים וחברות)‪ ,‬ומס' ‪( 10/2011‬טיפול במאחרי ובסרבני הגשת דוח‬
‫שנתי מקוון)‪.‬‬
‫‪ 1.4‬הפעלת המהלך הביאה ליצירת עומס במשרדי השומה וחלק מההשגות מטופלות זמן רב‬
‫לאחר הגשתן‪.‬‬
‫‪ 1.5‬מכתב זה מפרט את לוחות הזמנים לטיפול בהשגות‪ ,‬את השיקולים אותם יש להביא‬
‫בחשבון בעת קבלת ההחלטה בהשגה וכן את השינויים בהרשאות שניתנו לעובדים‪.‬‬
‫‪ 1.6‬שליחת תזכורת על אי הגשת דוח שנתי למ"ה — לאחרונה בוצע מהלך של שליחת תזכורת‬
‫לכל הנישומים שלא הגישו את הדוח השנתי למ"ה לשנת המס ‪ .2011‬התזכורת כללה‬
‫התראה על הטלת עיצום כספי או קנס בגין אי הגשה או הגשה באיחור‪ .‬במערכת "נספחים‬
‫חסרים" במסכי הסטטיסטיקה ובמסך "מעקב מכתבים לתיק"‪ ,‬ניתן לראות פרטי מכתב זה‪.‬‬
‫‪ .2‬הטיפול בכתב הטענות (השגה) על עיצום כספי‬
‫בשל אי הגשת דוח מקוון במועד‬
‫‪ 2.1‬רישום השגה‬
‫ רישום ההשגה בשאילתא יבוצע מיד עם קבלתה במשרד ולא יאוחר מארבעה ימי עבודה‬
‫ממועד הקבלה‪.‬‬
‫‪ 2.2‬החלטה בהשגה‬
‫ ההחלטה בהשגה על עיצום כספי שהוטל על איחור בהשגת דוח שנתי הינה באחריות‬
‫רכז חוליה מרכזית‪/‬גובה ראשי במשרד השומה‪ ,‬לפי העניין‪ .‬ככלל‪ ,‬יש לסיים את הטיפול‬
‫‪08/09/2013 11:14:51‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 44‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪45‬‬
‫בהשגה תוך ‪ 45‬יום ממועד קבלתה במשרד‪ .‬במקרים חריגים בהם הטיפול מתארך‪ ,‬יש‬
‫לשלוח לפונה תשובת ביניים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬הקפאת גביית החוב‬
‫ במקרים בהם הטיפול בהשגה מתארך‪ ,‬וקיימת סבירות גבוהה שהעיצום יוקטן או יבוטל‬
‫יש לשקול הקפאת הליכי אכיפה בגין החוב‪.‬‬
‫‪ 2.4‬הרחבת ההרשאות לשידור ההחלטות בהשגה‬
‫ בעקבות פניות ממשרדי השומה וכדי לקצר את משך הטיפול בהשגות‪ ,‬ניתנו הרשאות‬
‫לשידור החלטות בהשגה לשני עובדים מהחוליה המרכזית (תל"ם ‪ ,)450‬בנוסף לרכז החוליה‪,‬‬
‫בכל אחד מהמשרדים‪.‬‬
‫‪ 2.5‬תיעוד ההחלטה‬
‫ יש לתעד בכתב את הנימוקים להחלטה בהשגה‪ ,‬בנוסף לתיעוד בשאילתא במחשב‪ ,‬ולהעביר‬
‫את התיעוד לתיק בצירוף מכתב ההשגה‪.‬‬
‫‪ .3‬הקלות בעיצום כספים‬
‫‪ 3.1‬שיקולים למתן הקלות בעיצום הכספי‬
‫להלן דוגמאות למקרים שבהתקיימם יש לשקול בחיוב מתן הקלות בעיצומים כספיים‪:‬‬
‫א‪ .‬טעות בתום לב‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬טעות בהגשת גרסה לא נכונה של הדוח ששודר על ידי המייצג‪.‬‬
‫ב‪ .‬היעדר ליקויים אחרים בהתנהלות מול רשות המסים בשנים האחרונות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מקרים בהם אחד מבני הזוג הינו תושב חוץ ובשל כך נוצר קושי בשידור הדוח‪.‬‬
‫ד‪ .‬נסיבות אישיות או כלכליות מיוחדות כגון‪ :‬בעיות בריאותיות‪ ,‬אירוע טרגי במשפחה‪ ,‬מצב‬
‫כלכלי קשה‪.‬‬
‫ה‪.‬שירות מילואים‪.‬‬
‫‪ 3.2‬מקרים בהם יש לבטל את העיצום הכספי‬
‫א‪ .‬מקרים בהם הטלת העיצום הכספי לא היתה מוצדקת מלכתחילה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬עיצום כספי‬
‫שהוטל על בעל שליטה כאשר מנגד אושרה אורכה להגשת דוח החברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקרים בהם חובת הגשת הדוח המקוון נוצרה רק בעקבות הגשת בקשה לקבלת מענק‬
‫"מס הכנסה שלילי"‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:51‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 45‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪46‬‬
‫חוזר מס הכנסה מס' ‪ — 9/2013‬רשות המסים‬
‫שינויים בהוראות ניהול ספרים — סריקת מסמכים וארכיב דיגיטלי‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫ביום ‪ 31‬לדצמבר ‪ 2012‬התפרסם ברשומות תיקון להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)‬
‫(מס' ‪ ,)2‬התשל"ג‪( — 1973-‬להלן — "הוראות ניהול פנקסים" או "ההוראות")‪ ,‬אשר עניינו סריקת‬
‫מסמכים וארכיב דיגיטלי‪ .‬תחילתו של התיקון ביום ‪ 1‬לינואר ‪ .2013‬מטרת התיקון הינה לקבוע‬
‫כללים לניהול מסמכים כתוצר של סריקה ממוחשבת; כללים לביעור המסמכים המקוריים‬
‫וקביעת כללים לשמירת מסמכים בארכיב דיגיטלי‪.‬‬
‫חוזר זה נועד לסקור את התיקונים שנערכו בהוראות‪.‬‬
‫‪ .2‬רקע‬
‫בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במגמה לשימוש בשיטת תיוק אלקטרונית לפיה‬
‫מסמכי מקור אותנטיים נהפכים למדיה דיגיטלית ושמירתם מנוהלת ברכיב דיגיטלי‪ ,‬מתוך הבנה‬
‫וראייה כי זו השיטה המקובלת במרבית הארגונים היום‪ .‬מגמה זו קשורה בין היתר להתפתחויות‬
‫הטכנולוגיות אשר שיפרו משמעותית את יכולת הסריקה‪ ,‬האחסון והאחזור של מסמכים‪.‬‬
‫על פי הוראות ניהול פנקסים‪ ,‬נישומים נדרשים לשמור "תיעוד חוץ"‪ ,‬וקיום ההוראה התבצע‬
‫על ידי שמירה פיזית של המסמכים שהתקבלו על ידם‪ .‬הדרך החוקית* היחידה שלפיה הותר‬
‫להימנע משמירה פיזית של מסמכי המקור היא על ידי מזעור המסמכים באמצעות "מיקרופיש"‬
‫על ידי "ממזער מוסמך" ולא על ידי הנישום עצמו‪ .‬הטכנולוגיה ותהליך המזעור על ידי צד‬
‫ג' הפכו את השיטה לפחות מקובלת‪ ,‬יתרה מכך אחזור מסמך שמוזער באופן זה הוא מורכב‬
‫ולא נוח ולכן מרבית הנישומים מעדיפים לשמור פיזית את המסמכים‪ .‬לאור האמור לעיל‬
‫הוחלט לקדם חקיקה מתאימה שתאפשר‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬לבער מסמכים מקוריים שנסרקו‬
‫ולשמור אותם דיגיטלית‪.‬‬
‫ההיתר לסרוק מסמכים ושמירתם בקבצים ממוחשבים מחייב התייחסות לאופן שבו יישמרו‬
‫ויאוחזרו קבצים אלו ולפיכך הוחלט לקבוע בכפיפה אחת כללים לניהול ארכיב דיגיטלי‪.‬‬
‫תיקון זה הינו המשך למדיניות שנוקטת רשות המסים להתאמת חוקי המס בכלל והוראות ניהול‬
‫פנקסים בפרט להתפתחויות הטכנולוגיות‪ ,‬כדוגמת קביעת כללים לניהול מסמכים ממוחשבים‬
‫וניהול טפסי ‪ 101‬בצורה אלקטרונית‪.‬‬
‫*‬
‫בתנאים אשר נקבעו בנספח ד' להוראה ‪ 36‬להוראות ניהול פנקסים‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:52‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 46‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪47‬‬
‫תיקוני החקיקה הנוכחיים הינם תוצר של המלצות ועדה שמונתה לבחינת נושא סריקת מסמכים‬
‫וארכיב דיגיטלי וכללה נציגים ממחלקת ביקורת ממוחשבת‪ ,‬ממחלקת ניהול ספרים ומהמחלקה‬
‫המשפטית‪.‬‬
‫‪ .3‬התיקונים בהוראות ניהול פנקסים‬
‫‪ 3.1‬מבנה כללי של התיקון בהוראות‬
‫ בסעיף ‪ 25‬להוראות‪ ,‬הקובע כללים לשמירת מערכת החשבונות‪ ,‬הוספה אפשרות לשמירת‬
‫תיעוד חוץ שהוא מסמך כתוצר של סריקה ממוחשבת אם הסריקה נעשתה בהתאם לכללים‬
‫שנקבעו בנספח ו' שבסעיף ‪ 36‬ובנוסף קובץ המחשב שהוא תוצר הסריקה‪ ,‬נשמר כחלק‬
‫בלתי נפרד ממערכת החשבונות של הנישום‪ ,‬בארכיב דיגיטלי בהתאם לכללים שנקבעו‬
‫בנספח ז' שבסעיף ‪.36‬‬
‫ בהתאם לאמור לעיל נוספו שני נספחים לסעיף ‪ 36‬להוראות‪:‬‬
‫‪z z‬נספח ו' — כללים לסריקת מסמכים וביעורם‪.‬‬
‫‪z z‬נספח ז' — כללים לניהול ארכיב דיגיטלי‪.‬‬
‫‪ 3.2‬המסמכים שאותם ניתן לסרוק‬
‫ ההוראות מתייחסות לסריקה של תיעוד חוץ בלבד הכולל קבלות‪ ,‬תעודות משלוח‪ ,‬חשבוניות‪,‬‬
‫חשבוניות מס‪ ,‬הודעות זיכוי והזמנות‪ .‬כלומר‪ ,‬מסמכים שהתקבלו מספקים ולא מסמכים‬
‫שהינם תיעוד פנים ידני‪ .‬יצויין שבמקרה של תיעוד פנים שהופק בצורה ממוחשבת הרי‬
‫שמלכתחילה ניתן לשמור אותו באמצעים ממוחשבים בלבד ואין צורך לשמור את מסמך‬
‫הנייר (‪.)hard copy‬‬
‫‪ 3.3‬ביצוע הליך הסריקה‬
‫ תהליך הסריקה יכול להתבצע על ידי הנישום בעצמו ולא מחייב "סורק חיצוני" ובתנאי‬
‫שהסריקה תעמוד במספר תנאים אשר יאפשרו חשיפה של זיוף המסמכים‪.‬‬
‫ יצוין שבהליך המזעור באמצעות מיקרופיש ההוראות מחייבות שהמזעור יעשה באמצעות‬
‫"ממזער מוסמך"‪ .‬בהוראות החדשות הוחלט לוותר על חיוב להשתמש ב"סורק חיצוני" כיון‬
‫שהדבר יסרבל את התהליך ויעקר את התקנה מתוכן‪.‬‬
‫‪ .4‬תנאים לכך שהמסמך ייחשב למסמך סרוק‬
‫על מנת להבטיח את שלמות תהליך הסריקה נקבעו מספר כללים שיקטינו אפשרות של שינוי‬
‫המסמך בעת הסריקה ויאפשרו חשיפה של שינוי הקובץ הממוחשב שנסרק‪.‬‬
‫‪ 4.1‬המסמך הסרוק חייב להירשם במערכת החשבונות של הנישום‪.‬‬
‫‪ 4.2‬המסמך עבר תהליך של סריקה ממוחשבת‪ ,‬היינו הליך טכנולוגי המעתיק מסמך מקור‬
‫לקובץ באופן שניתן לאחזר ממנו תוצר קריא הזהה למקור‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:52‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 47‬‬
‫‪48‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪ 4.3‬למסמך צריכות להתווסף המילים "מסמך סרוק"‪ ,‬וזאת על מנת שניתן יהיה להבחין בין ‬
‫מסמך מודפס רגיל ומסמך מודפס שהופק ממסך שעבר תהליך סריקה‪.‬‬
‫‪ 4.4‬הקובץ הסרוק נחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנישום או מי מטעמו‪ ,‬כאישור‬
‫לכך שמסמך המקור נסרק בשלמותו; בכך למעשה ניתן אישור ראשוני שהמסמך המקורי‬
‫תואם את ההעתק הצילומי שהתקבל בתהליך הסריקה‪ .‬התהליך יכול להיות תהליך אוטומטי‬
‫שהנישום או מי מטעמו אחראיים עליו‪.‬‬
‫‪ 4.5‬אדם נוסף בדק שמסמך המקור זהה לקובץ המחשב שנסרק וחתם בחתימתו האלקטרונית‬
‫המאושרת כאישור לכך; בכך למעשה ניתן אישור נוסף שהמסמך המקורי תואם את ההעתק‬
‫הצילומי שהתקבל כתהליך הסריקה‪ ,‬כאשר הפעם‪ ,‬הבדיקה מתייחסת לכל מסמך בנפרד‬
‫ולא לתהליך בכללותו‪.‬‬
‫‪ 4.6‬נקיטת אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לקובץ המחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב‬
‫העלולים לפגום בנאמנות קובץ המחשב למקור‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעת מעבר מטכנולוגיה אחת‬
‫לאחרת‪ ,‬ננקטו אמצעים סבירים כדי להבטיח את נאמנות קובץ המחשב למקור‪ ,‬לרבות‬
‫החתימה שבה הוא נחתם‪.‬‬
‫‪ .5‬תנאים לביעור המסמכים המקוריים‬
‫סריקה של תיעוד חוץ מאפשרת אחזור מהיר ונוח של המסמכים הסרוקים‪ ,‬לצרכי דיון‬
‫ובקרה‪ ,‬אולם אין ספק שיתרון משמעותי נוסף יינתן לנישום אם יתאפשר ביעור של המסמכים‬
‫המקוריים‪ .‬כיוון שהביעור הוא צעד שאין ממנו דרך חזרה ההוראות מאפשרות את הביעור‬
‫לאחר קיומם של מספר תנאים‪.‬‬
‫התנאים שהוגדרו בהוראות לכך שהנישום יהיה רשאי לבער "מסמך סרוק" מתייחסים לאיכות‬
‫תהליך הסריקה ושמירת המסמכים בארכיב דיגיטלי‪ ,‬הגשת הדוח לאותה שנת המס לפי סעיף‬
‫‪ 131‬לפקודה‪ ,‬הגשת דוח על הניכוי במקור מספקים (‪ ,)856‬אי הרשעתו של הנישום בעבירות‬
‫שונות והיות פנקסי הנישום המתייחסים לאותה שנת מס קבילים או שאינם נושאו של הליך‬
‫תלוי ועומד בעניין פסילתם לפי סעיפים שונים לפקודה‪.‬‬
‫‪ .6‬כללים לניהול ארכיב דיגיטלי‬
‫על מנת לאפשר אחזור נאות של מסמכים שנסרקו וחיפוש יעיל בעת ביקורת על מערכת‬
‫החשבונות של נישומים שיבחרו בדרך של סריקת תיעוד החוץ‪ ,‬נקבעו בהוראות כללים לניהול‬
‫ארכיב דיגיטלי‪ .‬כללים אלו מתייחסים ליכולת האחזור של המסמכים על פי מאפיינים שונים‬
‫(סוג המסמך‪ ,‬תאריך המסמך‪ ,‬מספר העוסק של מוציא החשבונית וכדומה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבעו‬
‫כללים לגבי אפשרויות החיפוש של המסמכים בארכיב הדיגיטלי‪ ,‬אפשרויות יצוא של תוצאות‬
‫החיפוש לקבצים בתצורה קבועה‪ ,‬לרבות ההעתק הצילומי של המסמך‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לקבל‬
‫את תיעוד החוץ על גבי מדיה מגנטית ולבדוק אותו במשרדי רשות המסים‪ .‬כמו כן נקבעו‬
‫הוראות נוספות כגון חובת גיבוי של הקבצים‪ ,‬ורשומות הארכיב וכן שמירה על רצף טכנולוגי‬
‫במעבר מטכנולוגיה אחת לאחרת‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:52‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 48‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪49‬‬
‫הוראות פרשנות ‪ — 1/2013‬החבות במע"מ‬
‫בעיסקאות של שירותי תקשורת בינלאומיים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫הוראת פרשנות זו באה להבהיר את היבטי החבות במע"מ בענף שירותי תקשורת‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬הן שירותי תקשורת סלולאריים והן שירותי תקשורת קוויים‪.‬‬
‫ההוראה עוסקת בשירותי תקשורת בינלאומיים הניתנים ע"י חברות תקשורת ישראליות‬
‫למנויים הנמצאים בישראל או בחו"ל‪.‬‬
‫הוראה זו באה להחליף כל הנחייה‪ ,‬החלטת מיסוי או תשובות מקצועיות אחרות שניתנו‬
‫בעבר ע"י רשות המיסים בקשר לחבות במע"מ בעיסקאות תקשורת בינלאומית‪.‬‬
‫יובהר כי העקרונות הכלולים בהוראה זו יחולו על שירותי התקשורת הבינלאומיים בלבד‬
‫ולא על שירותים אחרים‪ ,‬אלא אם ניתנה החלטת מיסוי ספציפית ע"י המחלקה המקצועית‬
‫של מע"מ בהנהלת רשות המיסים‪.‬‬
‫בכל עיסקה של מכר או מתן שירות שלא כלולה בהוראה זו ועולות בה שאלות בעניין‬
‫מיקום ביצוע העיסקה‪ ,‬מומלץ לפנות למחלקה המקצועית של מע"מ בהנהלת רשות המיסים‪.‬‬
‫הוראת פרשנות ‪ — 1/2013‬החבות במע"מ בעיסקאות של‬
‫שירותי תקשורת בינלאומיים‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫א‪ .‬סעיף ‪ 2‬לחוק מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪( 1975-‬להלן‪" :‬החוק") קובע‪:‬‬
‫ "על עסקה בישראל‪ ...‬יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה‪."...‬‬
‫ב‪ .‬על‪-‬פי סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק יחול מע"מ בשיעור אפס בשל עסקה של‪:‬‬
‫ "מתן שירות בחוץ לארץ בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל"‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאור ייחודיות ענף שירותי התקשורת הבינלאומית‪ ,‬ההתפתחות המתמדת של סוגי השירותים‬
‫ואופן הספקתם‪ ,‬ולאור השינויים במגמות פרשנות דיני המס בפסיקות בתי המשפט‪ ,‬עמדתנו‬
‫בדבר יישום סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪ ,‬בכל הנוגע לשירותים אלה‪ ,‬הינה כי לצורך קביעת‬
‫שיעור המס שיחול על העיסקה יש לבחון היכן נמצא מקבל השירות — הגורם אשר יזם‬
‫את ההתקשרות‪:‬‬
‫‪ .1‬במידה ויוזם ההתקשרות נמצא בישראל בעת ביצוע ההתקשרות — השירות יחוייב במע"מ‬
‫בשיעור מס מלא בידי חברת התקשורת‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:52‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 49‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪50‬‬
‫‪ .2‬במידה ויוזם ההתקשרות נמצא בחו"ל בעת ביצוע ההתקשרות — השירות יחוייב במע"מ‬
‫בשיעור אפס בידי חברת התקשורת עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫‪ .3‬במקרים שבהם מקבל ההתקשרות נמצא בחו"ל וגם הוא נושא בעלות קבלת מסר‬
‫ההתקשרות — יחול מע"מ בשיעור אפס על המחיר שישלם מקבל ההתקשרות בגין‬
‫השירות למרות שלא הוא יזם את ההתקשרות‪.‬‬
‫להלן פירוט סוגי השירות השונים והיבטי החבות במס ערך מוסף בגינם‪:‬‬
‫‪ .2‬שירותים הניתנים באמצעות מכשירים סלולאריים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫במקרים בהם יוזם השיחה נמצא בחו"ל ומקבל השיחה נמצא בישראל או בחו"ל —‬
‫מדובר בשירות שניתן בחו"ל ע"י חברת התקשורת הישראלית‪ ,‬בשל שירות זה יחול מע"מ‬
‫בשיעור אפס עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫במקרים בהם יוזם השיחה נמצא בישראל ומקבל השיחה נמצא בחו"ל‪:‬‬
‫‪ .1‬בשל השירות הניתן ליוזם השיחה בישראל יחול מע"מ בשיעור מס מלא‪ ,‬שכן מדובר‬
‫בשירות שניתן בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬בשל השירות הניתן בחו"ל למקבל השיחה שנמצא בחו"ל יחול מע"מ בשיעור אפס‬
‫עפ"י ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪ ,‬שכן מדובר בשירות שניתן בחו"ל‪.‬‬
‫שליחת מיסרון (הודעת ‪ — )SMS‬כאשר שולח המיסרון נמצא בישראל‪ ,‬יחול מע"מ בשיעור‬
‫מס מלא בגין השירות‪ ,‬שכן מדובר במתן שירות בישראל‪.‬‬
‫כאשר שולח המיסרון נמצא בחו"ל יחול מע"מ בשיעור אפס עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪,‬‬
‫שכן מדובר במתן שירות בחו"ל‪.‬‬
‫שיחת "חסכון עולמי"‪"/‬חו"ל מוזל"‪ — CALL BACK /‬וכדו' —‬
‫‪ .1‬אופן ביצוע ההתקשרות — השירות מאפשר ללקוח שנמצא בחו"ל להוזיל את עלות‬
‫ההתקשרות עם יעדים בישראל באופן הבא‪ :‬הלקוח‪ ,‬שנמצא בחו"ל‪ ,‬שולח בשלב‬
‫הראשון מס' קוד וכן את מספר היעד עימו הוא מעוניין לשוחח‪ ,‬חברת התקשורת‬
‫מודיעה לו כי בקשתו התקבלה‪ .‬בשלב השני‪ ,‬חברת התקשורת מבצעת במקביל שתי‬
‫שיחות‪ :‬שיחה אחת למנוי השוהה בחו"ל‪ ,‬ומיד שיחה נוספת ליעד בישראל‪ ,‬ומקשרת‬
‫בין שתי השיחות לכדי שיחה אחת‪.‬‬
‫‪ .2‬מאחר ובמקרה זה יוזם השיחה נמצא בחו"ל‪ ,‬בשל השירות יחול מע"מ בשיעור אפס‬
‫עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫שליחת הודעת מולטימדיה (‪— )MMS‬‬
‫‪ .1‬בהודעת ‪ MMS‬ניתן לשלוח תמונות‪ ,‬סרטונים‪ ,‬הקלטות קול וכן שילוב של תמונה עם‬
‫קול יחדיו‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר שולח ההודעה נמצא בחו"ל‪ ,‬בשל השירות יחול מע"מ בשיעור אפס עפ"י סעיף‬
‫‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:52‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 50‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪51‬‬
‫‪ .3‬כאשר שולח ההודעה נמצא בישראל ומקבל ההודעה נמצא בחו"ל —‬
‫‪ .1‬בשל השירות‪ ,‬הניתן לשולח ההודעה בישראל‪ ,‬יחול מע"מ בשיעור מס מלא‪ ,‬שכן‬
‫מדובר בשירות שניתן בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬בשל השירות‪ ,‬הניתן למקבל ההודעה שנמצא בחו"ל‪ ,‬יחול מע"מ בשיעור אפס עפ"‬
‫‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪ ,‬שכן מדובר בשירות שניתן בחו"ל‪.‬‬
‫ו‪ .‬גלישה באינטרנט בחו"ל — כאשר הגולש באינטרנט באמצעות מכשיר סלולארי נמצא בחו"ל‪,‬‬
‫המדובר בשירות שניתן בחו"ל ויחול בגינו מע"מ בשיעור אפס עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫ז‪ .‬קבלת שירותי ניווט בחו"ל (‪ — )GPS‬כאשר המשתמש בשירות הניווט נמצא בחו"ל‪ ,‬המדובר‬
‫בשירות הניתן בחו"ל ויחול בגינו מע"מ בשיעור אפס עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫ח‪ .‬מכירת חבילה הכוללת כמות מוגדרת של דקות‪/‬מיסרונים‪/‬גלישת אינטרנט — במקרים בהם‬
‫חברת תקשורת ישראלית מוכרת ללקוח ישראלי (אשר אינו בגדר "תושב חוץ" כמשמעותו‬
‫בסעיף ‪(30‬ג) לחוק) חבילה הכוללת דקות‪/‬מיסרונים‪/‬גלישת אינטרנט וכו'‪ ,‬הרי שאין מדובר‬
‫בעיסקה של מתן שירות אלא בעיסקת מכר (כהגדרתו בחוק) של נכס בלתי מוחשי‪ ,‬מכירה‬
‫החייבת במס בשיעור מלא‪ ,‬בין אם החבילה נרכשה בישראל ובין אם היא נרכשה ע"י תושב‬
‫ישראל בעת שהוא נמצא בחו"ל‪.‬‬
‫‪ .3‬שירותים הניתנים באמצעות מכשירי טלפון קווי‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:52‬‬
‫במקרים בהם יוזם השיחה נמצא בישראל ומקבל השיחה נמצא בחו"ל יחול מע"מ בשיעור‬
‫מלא‪ ,‬שכן מדובר בשירות שניתן בישראל‪.‬‬
‫במקרים בהם יוזם השיחה נמצא בחו"ל‪ ,‬יחול מע"מ בשיעור אפס עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪)7‬‬
‫לחוק‪.‬‬
‫התקשרות מחו"ל באמצעות קוד אישי —‬
‫‪ .1‬במקרים האלה‪ ,‬יוזם השיחה מחייג בחו"ל בשלב הראשון למספר טלפון חינם של חברת‬
‫התקשורת ומקליד את הקוד האישי שקיבל מראש‪ .‬בשלב השני‪ ,‬השיחה מתחברת‬
‫למרכזיית חברת התקשורת בישראל‪ ,‬המרכזייה מזהה את הקוד האישי‪ ,‬בודקת את‬
‫הנתונים הנדרשים לקיום השיחה ומנתבת את השיחה ליעדה‪.‬‬
‫‪ .2‬התמורה בגין השירות משולמת לחברת התקשורת ע"י בעל הקוד האישי לפי השימוש‬
‫בפועל בהתאם למספר דקות השיחה ששימשו את בעל הקוד‪.‬‬
‫‪ .3‬מאחר ובמקרים הנ"ל יוזם השיחה נמצא בחו"ל‪ ,‬הרי שמדובר בשירות החייב במע"מ‬
‫בשיעור אפס עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫שיחות גוביינא מחו"ל —‬
‫‪ .1‬שיחת גוביינא יכולה להתבצע באחת משתי הדרכים הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬האדם בחו"ל מחייג למספר חינם השייך לחברת התקשורת‪ ,‬השיחה מנותבת לקו של‬
‫חברת התקשורת אשר מעביר את השיחה למענה אנושי במרכזיית חברת התקשורת‬
‫הממוקמת בישראל‪.‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 51‬‬
‫‪52‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪ .2‬האדם בחו"ל מחייג למרכזיה מקומית בחו"ל אשר מעבירה את השיחה למרכזיית‬
‫חברת התקשורת בישראל אשר מחייגת עבור אותו אדם לקו טלפון מסוים בישראל‪,‬‬
‫היא שואלת את מקבל השיחה האם הוא מוכן לקבל את השיחה ולשאת במחירה‪.‬‬
‫ רק אם מקבל השיחה הביע נכונות לקבל את השיחה‪ ,‬זו מועברת ליעדה‪.‬‬
‫ במקרים הנ"ל‪ ,‬גם כשהמתקשר נמצא בחו"ל‪ ,‬מחיר השיחה מחויב בחשבון המנוי‬
‫המקומי בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬מאחר ובמקרים הנ"ל יוזם השיחה נמצא בחו"ל‪ ,‬מדובר במתן שירות בחו"ל החייב‬
‫במע"מ בשיעור אפס עפ"י סעיף ‪(30‬א)(‪ )7‬לחוק‪.‬‬
‫ המשמעות — התמורה שתשולם לחברת התקשורת ע"י המנוי (מקבל השיחה) בישראל‬
‫חייבת במס בשיעור אפס‪.‬‬
‫‪ .4‬יצויין כי עפ"י תקנה ‪ 12‬לתקנות מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪ ,1976-‬יחול מס‬
‫בשיעור אפס במקרים המנויים בהוראה זו בהתקיים התנאים המפורטים להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬רישום בספרי החשבונות של העוסק של מחיר העסקה‪ ,‬לרבות דרך התשלום והמטבע בו‬
‫שולמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיומו בידי העוסק של הסכם או מסמך אחר בכתב המאשר את פרטי העסקה‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:52‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 52‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪53‬‬
‫חישוב מס רכישה ברכישת‬
‫"דירת מגורים יחידה" לעולה‬
‫בשל טעות בהבנת החוק דיווחו עולים חדשים ברכישת דירת מגורים יחידה על שיעורי מס‬
‫לפי תקנה ‪ 12‬לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)‪ ,‬התשל"ה — ‪( 1974‬להלן‪:‬‬
‫"התקנות") בה בשעה שמדרגות מס הרכישה הקבועות לדירה יחידה בסעיף ‪(9‬ג‪1‬א) לחוק מיסוי‬
‫מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג‪( 1963-‬להלן‪" :‬החוק")* מזכות אותם בשיעורי מס פחותים‬
‫וממילא בחבות מס רכישה קטנה יותר ולעיתים אף ללא חבות כלל‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ביום ‪ 19.5.2013‬פירסמה רשות המיסים הנחיה בהקשר לחישוב מס הרכישה לעולים‬
‫חדשים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬תקנה ‪ 12‬לתקנות קובעת הקלה במס רכישה לעולה חדש אשר רוכש‪ ,‬במהלך התקופה‬
‫האמורה בתקנה‪ ,‬דירת מגורים‪ ,‬בית עסק‪ ,‬או קרקע לבנייתם‪ .‬הזכאות הינה פעם אחת‬
‫לדירת מגורים ופעם אחת לבית עסק או לקרקע לבנייתם של אלו‪.‬‬
‫‪ .2‬בשנת ‪ 2013‬גובה מדרגות מס הרכישה הינן‪:‬‬
‫ עד לסך של ‪ 1,593,755‬ש"ח — ‪0.5%‬‬
‫ מעל לסך של ‪ 1,593,755‬ש"ח — ‪5%‬‬
‫‪ .3‬כאשר הנכס הנרכש ע"י העולה החדש הוא "דירת מגורים יחידה" כהגדרתה בסעיף ‪(9‬ג‪1‬א)‬
‫(‪ )2‬לחוק‪ ,‬העולה זכאי‪ ,‬בהתאם להוראות סעיף זה בחוק‪ ,‬למדרגות מס רכישה בשיעור‬
‫הנמוך מאלו הקבועות בתקנה ‪ .12‬שימוש בתקנה ‪ 12‬ע"י העולה בנסיבות של רכישת דירה‬
‫יחידה גורם‪ ,‬אפוא‪ ,‬לחיוב מס ביתר‪.‬‬
‫‪ .4‬יובהר כי‪ ,‬בנסיבות בהן מבקש העולה לרכוש דירה נוספת (שאינה יחידה) או בית עסק או‬
‫קרקע לבנייתם של אלו‪ ,‬השימוש בתקנה ‪ 12‬מקנה לו שיעורי מס מופחתים והקלה בחבות‬
‫במס הרכישה מזו הקבועה בחוק‪.‬‬
‫‪ .5‬לאור האמור ועל מנת למנוע מצב של חיוב מס ביתר בעת רכישת דירה יחידה ע"י העולה‪,‬‬
‫יש לפעול כדלקמן‪:‬‬
‫א‪ .‬עולה חדש אשר הצהיר בטופס המש"ח כי הדירה הנרכשת היא "דירתו היחידה"‪ ,‬וביקש‬
‫פטור לפי תקנה ‪( 12‬עולה)‪ ,‬תשודר שומת מס הרכישה לפי מדרגות מס הרכישה‬
‫הקבועות בחוק לדירת מגורים יחידה (סוג נכס ‪ 50‬וסוג חישוב ‪ ,)002‬ולא המדרגות‬
‫הקבועות בתקנה ‪ ,12‬ובלבד והודעה כאמור נמסרה למייצג טרם שידור השומה‪.‬‬
‫*‬
‫‪08/09/2013 11:14:53‬‬
‫ביום ‪ 6‬במאי ‪ 2013‬פורסם חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' ‪ 75‬והוראת שעה)‪ ,‬התשע"ג‪2013-‬‬
‫אשר תאריך את תוקף המדרגות הקבועות בסעיף ‪(9‬ג‪1‬א) לחוק עד לתום שנת ‪.2014‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 53‬‬
‫‪54‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫ לאחר שידור השומה‪ ,‬כאמור‪ ,‬יש לשלוח למייצג נימוקי שומה קצרים לגבי אופן החיוב‬
‫בנוסח המצורף בנספח א'‪.‬‬
‫ב‪ .‬עולה חדש אשר הצהיר בטופס המש"ח כי יש לו דירה נוספת לזו הנרכשת‪ ,‬אותה‬
‫הוא מתכוון למכור תוך התקופה הקבועה בסעיף ‪(9‬ג‪1‬א)(‪()2‬א) לחוק‪ ,‬וביקש פטור‬
‫לפי תקנה ‪( 12‬עולה)‪ ,‬תשודר שומת מס הרכישה לפי תקנה ‪ 12‬וישלח מכתב לנישום‪/‬‬
‫למייצג בנוסח האמור בנספח ב'‪.‬‬
‫ במידה והנישום ימכור את דירתו הנוספת‪ ,‬תוך התקופה כאמור‪ ,‬עליו לפנות למשרד‬
‫האזורי בבקשה לתיקון שומת מס הרכישה לפי "דירה יחידה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬במידה ורוכש "דירה יחידה" ביקש בעבר‪ ,‬לצורך שומת מס רכישה‪ ,‬הקלה לפי תקנה‬
‫‪ 12‬ומבקש לתקן את שומתו בהתאם לשיעורי מס הרכישה החלים לפי סעיף ‪(9‬ג‪1‬א)‪,‬‬
‫יש להיענות לבקשתו ובלבד שהיא עומדת בטווח הזמנים הקבוע בסעיף ‪ 85‬לחוק לעניין‬
‫תיקון שומה‪.‬‬
‫נספח א'‪ :‬נימוקי שומה ברכישת דירת מגורים יחידה‬
‫בהצהרה שהוגשה ביום _________‪ ,‬הצהיר הרוכש כי הדירה הנרכשת היא דירתו היחידה‬
‫וביקש פטור ממס רכישה לפי תקנה ‪ 12‬לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)‪,‬‬
‫התשל"ה‪.1974-‬‬
‫בהמשך להודעתנו מיום __________ ומאחר שמס הרכישה החל ברכישה לפי חישוב של‬
‫דירה יחידה נמוך ממס הרכישה בחישוב לפי תקנה ‪ ,12‬קבעתי את שיעורי מס הרכישה לפי‬
‫סעיף ‪(9‬ג‪1‬א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬התשכ"ג‪.1963-‬‬
‫נספח ב'‪ :‬נימוקי שומה ברכישת דירת מגורים כשלרוכש יש דירה נוספת‬
‫אותה הוא מתחייב למכור‬
‫בהצהרה שהוגשה ביום ____________‪ ,‬רוכש הדירה ביקש פטור לפי תקנה ‪ 12‬לתקנות‬
‫מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)‪ ,‬התשל"ה‪( 1974-‬פטור לעולה)‪.‬‬
‫כן הצהיר הרוכש כי נוסף לדירה הנרכשת‪ ,‬בבעלותו דירה אחת אחרת‪ ,‬שהייתה דירתו היחידה‬
‫עד לרכישת הדירה הנוכחית‪ ,‬וכי הוא מתחייב למכור אותה במועדים הקבועים בחוק‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬שומת מס הרכישה חושבה בהתאם לבקשתכם (פטור לפי תקנה ‪.)12‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬כיוון שמס הרכישה החל בחישוב לפי דירה יחידה‪ ,‬הינו נמוך ממס הרכישה החל‬
‫תוך ניצול הפטור‪ ,‬במידה והדירה הנוספת תימכר תוך התקופה האמורה בסעיף ‪(9‬ג‪1‬א)(‪()2‬א)‬
‫לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬התשכ"ג‪ ,1963-‬הינך רשאי לפנות למנהל לשם תיקון‬
‫השומה על בסיס החישוב ל"דירה יחידה"‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:53‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 54‬‬
book-mitriya 50.indb 55
08/09/2013 11:14:59
‫תוכן עניינים ‪ −‬סוגיות בדיני עבודה‬
‫‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד‪ ,‬התשע"ב‪57. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012-‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬כללים לניהול שימוע טרם פיטורי עובד ‪59. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פסקי דין ‪:‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תבעה את מעבידה וחויבה בהוצאות משפט ‪62. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עובד המתפטר מעבודתו עקב חילופי מעבידים זכאי לפיצויי פיטורים‬
‫רק אם חל שינוי מהותי בתנאי העסקתו���������������������������������������������������������‪64. . . 6‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שעות הפסקה בהן העובד אינו עומד לרשות המעביד אינן נחשבות‬
‫כשעות עבודה������������������������������������������������������������������������������������������������‪66. . . 6‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 56‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪57‬‬
‫חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד‪ ,‬התשע"ב‪2012-‬‬
‫ביום ‪ 20.2.2012‬אושר בכנסת החוק לאיסור קבלת בטחונות לעובד‪ ,‬התשע"ב‪.2012-‬‬
‫מטרתו של החוק‪ ,‬כפי שהוגדרה בהצעות החוק‪ ,‬הינה למנוע ממעביד את האפשרות לכבול‬
‫את העובד למקום עבודתו בדרך של קבלת בטחונות מן העובד‪.‬‬
‫‪ .1‬הגדרות‬
‫בחוק זה — "בטוחות" — מיטלטלין‪ ,‬לרבות כסף או שטר‪ ,‬הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת‬
‫הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה‪ ,‬וכן נכס משועבד למטרות כאמור; "עובד" —‬
‫לרבות מועמד לעבודה אצל מעביד; "השר" — שר התעשייה המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫‪ .2‬איסור קבלת בטוחות ומימושן‬
‫לא יקבל מעביד‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬בטוחות מעובד ולא יממשן‪.‬‬
‫‪ .3‬סמכות שיפוט ותרופות‬
‫לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף ‪ 2‬והוא‬
‫רשאי —‬
‫(‪ )1‬לפסוק פיצויים‪ ,‬אף אם לא נגרם נזק של ממון‪ ,‬בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;‬
‫(‪ )2‬ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה‪.‬‬
‫‪ .4‬עונשין‬
‫(א ) מעביד שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראות סעיף ‪ ,2‬דינו — מאסר‬
‫שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף ‪(61‬א)(‪ )3‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪.1977-‬‬
‫(ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א)‬
‫בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו‪ ,‬דינו — מחצית הקנס הקבוע בסעיף‬
‫קטן (א); לעניין זה‪" ,‬נושא משרה" — מנהל פעיל בתאגיד‪ ,‬שותף‪ ,‬למעט שותף מוגבל‪ ,‬או‬
‫פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה‪.‬‬
‫(ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו‪ ,‬חזקה היא כי נושא‬
‫משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב)‪ ,‬אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן‬
‫כדי למלא את חובתו‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 57‬‬
‫‪58‬‬
‫הדובע ינידב תויגוס‬
‫‪ .5‬תחולה על מעסיק בפועל ועל מזמין שירות‬
‫הוראות חוק זה יחולו‪ ,‬לעניין מעביד ועובד‪ ,‬גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח‬
‫אדם המועסק אצל מעסיק בפועל‪ ,‬ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל‬
‫מזמין השירות‪ ,‬שקיבלו בטוחות מעובד כאמור‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬או מימשו אותן בניגוד להוראות‬
‫סעיף ‪ ,2‬בסעיף זה — "מזמין שירות" ו"קבלן שירות" — כהגדרתם בסעיף ‪20‬א(ד) לחוק שעות‬
‫עבודה ומנוחה‪ ,‬התשי"א‪" ;1951-‬מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" — כהגדרתם בחוק העסקת‬
‫עובדים על ידי קבלני כוח אדם‪ ,‬התשנ"ו‪.1996-‬‬
‫‪ .6‬איסור התניה‬
‫זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור‪.‬‬
‫‪ .7‬ביצוע ותקנות‬
‫השר ממונה על ביצוע חוק זה‪ ,‬הוא רשאי‪ ,‬באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת‪,‬‬
‫להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו‪.‬‬
‫‪ .8‬תחילה‬
‫תחילתו של סעיף ‪ 7‬ביום תחילתו של חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה‪ ,‬התשע"ב‪.2011-‬‬
‫‪ .9‬הוראת מעבר‬
‫איסור מימוש בטוחות של עובד כאמור בסעיף ‪ 2‬יחול גם על בטוחות שנתקבלו מעובד לפני‬
‫תחילתו של חוק‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 58‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪59‬‬
‫כללים לניהול שימוע טרם פיטורי עובד‬
‫מחובתו של המעסיק ליתן לעובד זמן סביר להיערך לשיחת השימוע‬
‫על המעסיק להודיע לעובד על רצונו לקיים שיחת שימוע וכי נשקלת אפשרות פיטוריו מראש‬
‫ולתת לו זמן ושהות סבירה ומספקת להיערך בהתאם‪.‬‬
‫בפסה"ד ע"ע (ארצי) ‪ 1268/01‬החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ נ' רחל כהן‪,‬‬
‫זומנה העובדת לשימוע בהתראה קצרה "מהיום להיום"‪ ,‬מבלי שניתנה לה הזדמנות מספקת‬
‫להיערך ולהתכונן אליו‪ ,‬ואף מבלי שידעה את נושא הפגישה‪ .‬בעניין זה קבעה דעת הרוב כי‬
‫"מתן זכות שימוע אינו 'טקס' שיש לקיימו אלא הוא צריך להיות אמיתי‪ ,‬ענייני ובתום לב‪.‬‬
‫כפועל יוצא מכך יש לתת לעובד הזדמנות סבירה להתכונן ולא ניתן להזמין את העובד ב'שיחת‬
‫פרוזדור' להשמיע טענותיו"‪.‬‬
‫בפסה"ד ע"ע (ארצי) ‪ 0620/07‬דב גמליאל נ' חברת החשמל לישראל‪ ,‬קבע בית הדין לעבודה כי‬
‫זימון לשיחת שימוע בהתראה של יום אחד‪ ,‬הינה "התראה קצרה העלולה להותיר את הרושם‬
‫כי החלטתו של המעסיק מוגמרת היא וסופית"‪ .‬כמו כן‪ ,‬ביה"ד לעבודה קובע כי בנוסף‪ ,‬ייתכנו‬
‫מקרים שהנסיבות בהן יעידו על כך שההזדמנות הנאותה להשמעת טענותיו של עובד תחייב‬
‫מתן פרק זמן ממושך להכנת טענותיו‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬במקום בו ההכנה לשימוע תדרוש מעובד איסוף מוקדם של מסמכים‪ ,‬סידור טענותיו‬
‫ואולי אף פנייה לקבלת ייצוג משפטי‪.‬‬
‫על המעביד למסור לעובד את הטענות‪ ,‬הנוגעות לסיבת פיטוריו מבעוד‬
‫מועד‪ ,‬על מנת שהעובד יוכל להתכונן ולהשיב כנגדם במהלך שיחת השימוע‬
‫על המעסיק למסור לעובד פירוט הטעמים והשיקולים העומדים בבסיס הכוונה לפטרו‪.‬‬
‫יש לשים דגש על העברת כל המידע הרלוונטי הקשור לשימוע לידי העובד זמן סביר מראש‬
‫לפני מועד השימוע‪ ,‬כדי לאפשר לעובד שהות מספקת להיוועץ‪ .‬לצורך הכנת טיעוניו יש להציג‬
‫בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו‪ ,‬את השאלות שעלו בעניינו אשר יש בהן כדי להשפיע‬
‫על מקבלי ההחלטות‪ .‬כל זאת‪ ,‬בפתיחות‪ ,‬בהגינות ובתום לב‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מידת הפירוט של הטענות העומדות כנגד העובד אינה אחידה ומשתנה ממקרה‬
‫למקרה‪ .‬צריך שיהיה פירוט סביר‪ ,‬שיציג בצורה ברורה את הבעיה האמיתית כדי שהשימוע‬
‫לא יחטיא את מטרתו‪ .‬הכלל במשפט המנהלי הוא שאדם זכאי לעיין במסמכי הרשות הנוגעים‬
‫להחלטת הרשות הפוגעת בו באופן אישי‪ ,‬כדי שיוכל לבקר את החלטתה בפני ערכאה שיפוטית‬
‫או לצורך אחר‪ .‬אך הרשות אינה חייבת להציג במסגרת השימוע את כל המסמכים שבידיה‪.‬‬
‫די בכך שהיא נותנת בהודעתה תמונה אמינה בפירוט סביר‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 59‬‬
‫‪60‬‬
‫הדובע ינידב תויגוס‬
‫אולם‪ ,‬בנסיבות מיוחדות אפשר שהרשות תהיה מחויבת לענות במסגרת השימוע לבקשה להציג‬
‫מסמכים מסוימים‪ ,‬או אפילו את כל המסמכים הנוגעים לעניין המצויים בתיק הרשות‪ .‬יש‬
‫ליישם זאת גם בנוגע בהליך השימוע‪.‬‬
‫זכות העובד להצגת טיעוניו אינה בבחינת "טקס“ בלבד שיש לקיימו על‬
‫מנת לצאת ידי חובה‬
‫הזכות לשימוע איננה בגדר טקס אשר מחייב את המעביד לקיים קודם למסירת ההודעה על‬
‫הפיטורים‪ .‬זכות זו הינה חובה בעלת תוכן ומהות‪ ,‬אשר מטרתה להעמיד את העובד על תלונות‬
‫המעביד כלפיו ועל האפשרות לפטרו‪ ,‬ולשמוע את התייחסותו של העובד לטענות המופנות‬
‫כלפיו‪ .‬באם עולה כי ההחלטה בדבר פיטוריו של העובד ניתנה מראש וכי הליך השימוע נעשה‬
‫רק על מנת לצאת ידי חובה ייחשב הדבר כאילו לא ניתנה לעובד זכות השימוע‪.‬‬
‫יתכן בהחלט כי למעסיק בשוקלו לפטר את עובדו יהיו דעות שליליות על העובד‪ ,‬בשל היכרותם‬
‫האישית‪ ,‬וכיוצא מכך תקום גם כוונה אמיתית לסיים את היחסים ביניהם‪ ,‬אך על המעסיק‬
‫בבואו לבצע את הליך השימוע להניח ללבו להיות פתוח‪ ,‬לשמוע את טיעוני העובד בלב נקי‬
‫ובנפש חפצה ולקבל את החלטתו הסופית רק לאחר ששמע את טענות העובד‪ ,‬שקל את הכוונה‬
‫לפטרו שקילה מחודשת בהתאם לטיעוני העובד‪ ,‬ונתן עליהם את דעתו בהחלטתו הסופית‪.‬‬
‫כאשר בית הדין לעבודה יתרשם כי השימוע שבוצע לעובד נעשה אך ורק בכדי לצאת חובה‪,‬‬
‫יהיה הדבר כאילו לא בוצע שימוע כלל (בשא (אזורי) ‪ 1064/08‬ינחל ורדה נ' עיריית אילת‬
‫[פורסם בנבו]‪.‬‬
‫הזימון לשיחת השימוע ייעשה בכתב‬
‫יש לזמן את העובד לשימוע בכתב בכדי לאפשר בקרה שיפוטית על קיום חובות המעסיק‬
‫לנהל הליך שימוע הוגן‪.‬‬
‫בפסה"ד עב' (אזורי) ‪ 5111/08‬נ‪.‬ש‪ .‬נ' רשות שדות התעופה‪ ,‬זומן התובע לשיחת השימוע‬
‫באמצעות הטלפון‪ .‬כב' השופטת לאה גליקסמן מבית הדין האזורי לעבודה בת"א‪ ,‬קובעת כי‬
‫בכך נפל פגם בהליך השימוע מהטעם "שבהעדר זימון בכתב והסבר בעל פה התובע לא יכול‬
‫היה לדעת כלל לאיזה שימוע הוא מוזמן ומה הסיבה לזימונו לשימוע‪ ,‬וכפועל יוצא מכך לא‬
‫יכול היה להיערך לשימוע"‪.‬‬
‫על המעסיק לתעד את שיחת השימוע‬
‫על המעסיק לנהל פרוטוקול של שיחת השימוע ו‪/‬או כל תיעוד אשר יהיה בו כדי לענות על‬
‫צורך השקיפות שבמהלך הפיטורים‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 60‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪61‬‬
‫זכות השימוע לא רק כששוקלים פיטורי עובד‬
‫זכות השימוע חלה גם במקרה של החלטה על העברה מתפקיד לתפקיד שיש עמה אפשרות‬
‫ממשית של פגיעה בתנאי עבודתו של העובד או במעמדו‪.‬‬
‫השימוע צריך להיערך בפני בעל סמכות‬
‫יש לערוך את הליך השימוע בפני מקבל החלטות אשר מוסמך על ידי המעסיק לפטר את‬
‫העובד ואשר המעסיק לא יוכל בנקל להתנער ממעשה הפיטורין באמתלה שנעשה שלא נעשה‬
‫על ידי שולחו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נקבע כי רשאי אותו גורם המוסמך לפטר את העובד להאציל את סמכות השימוע‬
‫לאחר‪ ,‬ובלבד שהסמכות להכריע בגורל העובד תישאר בידי אותו גורם מוסמך‪.‬‬
‫יש להקפיד הקפדה יתרה על עריכת שימוע כאשר העובד נחשד‬
‫בגניבה מהמעסיק‬
‫דווקא מקום בו המעסיק מייחס לעובד מעשי גניבה‪ ,‬וכאשר בכוונתו לפטר אותו תוך שלילת‬
‫פיצויי הפיטורין והזכאות לדמי הודעה מוקדמת‪ ,‬עליו להקפיד הקפדה יתרה על עריכת שימוע‪.‬‬
‫הליך שימוע מאוחר לאחר פיטורין‬
‫ככלל ניתן לרפא פגם באי עריכת הליך שימוע בדרך של קיום שימוע לאחר פיטורין כל זאת‬
‫בכפוף לכך שהשימוע המאוחר נעשה בתום לב‪ ,‬בנפש חפצה ותוך נכונות לשקול מחדש את‬
‫ההחלטה על פיטוריי העובד‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 61‬‬
‫‪62‬‬
‫הדובע ינידב תויגוס‬
‫פסקי דין‬
‫תבעה את מעבידה וחויבה בהוצאות משפט‬
‫תע"א ‪ — 7150-09‬דליה קמחי נ‪ .‬אופנת טאם טאם ‪ 2003‬בע"מ ואח'‬
‫עובדות‬
‫התובעת עבדה כתדמנית בחברה ליצור בגדי ילדים‪ ,‬ואולם היא לא הסתפקה בהגשת תביעה‬
‫נגד החברה שהיתה מעסיקתה‪ ,‬אלא הגישה בנוסף‪ ,‬תביעה אישית נגד שני בעלי המניות של‬
‫החברה‪ ,‬וכן נגד אדם אשר היה בעבר ‪ 9‬שנים (!) טרם הגשת התביעה‪ ,‬בעל מניות בחברה‬
‫אחרת אשר חדלה לפעול ואשר בה עבדה התובעת לפני שנפתחה החברה המעבידה‪ ,‬בהמשך‬
‫רצוף לחברה הקודמת‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק‬
‫בית הדין קבע כממצא עובדתי כי הנתבע שהיה בעל מניות בעבר בחברה שחדלה לפעול‪ ,‬עזב‬
‫את העסק עוד בשנת ‪ 2002‬ובמועד זה התובעת אף קיבלה פיצויי פיטורים‪ ,‬ולפיכך התביעה‬
‫כנגדו הוגשה שלא כדין‪ ,‬ולכן נדחתה‪.‬‬
‫באשר לשני בעלי המניות האחרים‪ ,‬טענה התובעת כי היה מעבר פיקטיבי בין החברות‪ ,‬וכי‬
‫החברות נוהלו ב"מימון דק" ולא שמרו על הפרדה בין נכסי החברות לבין הנכסים הפרטיים‬
‫שלהם‪.‬‬
‫למעשה ביקשה התובעת כי בית הדין ירים את המסך בין החברה לבין בעלי המניות‪ ,‬כאשר‬
‫פעולה זו אפשרית במסגרת סעיף ‪(6‬א)(‪ )1‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט–‪ ,1999‬אשר קובע כי בית‬
‫המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה‪ ,‬אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון‬
‫לעשות כן‪ ,‬במקרים חריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את‬
‫חובותיה‪.‬‬
‫על אף שהתובעת זכתה בחלק מתביעתה‪( ,‬רק בחלק השולי שלה)‪ ,‬הביעה כבוד השופטת‬
‫ביקורת חריפה נגד התובעת אשר בחרה לתבוע את בעלי המניות באופן אישי‪.‬‬
‫כתבה כבוד השופטת בפסק הדין‪" :‬סיכומו של דבר לא היתה כל הצדקה להגיש תביעה‬
‫אישית כנגד נתבעים ‪ 3‬ו‪ ,4-‬ובודאי שלא נגד נתבע ‪ .5‬נתבעת ‪ 2‬היתה חברה סולבנטית אשר‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 62‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪63‬‬
‫שילמה לתובעת את הזכויות המגיעות לה עם סיום העבודה לרבות פיצויי פיטורים ודמי הודעה‬
‫מוקדמת‪ .‬ככל שקיימים הפרשים כאלה ואחרים שלא שולמו‪ ,‬אין בכך כדי להצדיק חיוב אישי‬
‫של מנהלי החברה‪.‬‬
‫לסיכום קבעה השופטת — "בקביעת שיעור ההוצאות נתנו דעתנו לכך שחלק מרכיבי התביעה‬
‫התקבלו‪ ,‬ואולם החלק הארי ובכלל זאת הטענה לפיטורים מחמת גיל נדחו מכל וכל‪ .‬בשים‬
‫לב לכך אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך ‪ ."₪ 5,000‬ועוד‬
‫הוסיפה כבוד השופטת‪" :‬התביעה נגד נתבעים ‪ 3‬עד ‪ 5‬הוגשה באופן בלתי מבוסס וללא‬
‫הצדקה‪ .‬לאור דחיית התביעה‪ ,‬אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבעים ‪ 5-3‬ביחד הוצאות‬
‫שכ"ט עו"ד בסך ‪."₪ 10,000‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬טרם הגשת תביעה נגד מעסיק באופן אישי‪ ,‬מן הראוי לשקול היטב האם קיימות‬
‫עילות תביעה אמיתיות‪ ,‬או שמא המדובר בניסיון ללחוץ‪ ,‬ניסיון אשר עלול לעלות בהוצאות‬
‫משפט משמעותיות לתובע‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 63‬‬
‫‪64‬‬
‫הדובע ינידב תויגוס‬
‫עובד המתפטר מעבודתו עקב חילופי מעבידים‬
‫זכאי לפיצויי פיטורים רק אם חל שינוי מהותי‬
‫בתנאי העסקתו‬
‫עד"מ ‪ 18/06‬דנדינו מרכז טכסטיל לאופנה בע"מ נ' ילנה ויבלי‬
‫עובדות‬
‫המשיבה (להלן — ילנה) הועסקה במערערת (להלן — החברה)‪ ,‬חברה העוסקת במכירת אביזרי‬
‫אופנה‪ ,‬כמוכרת‪ ,‬החל מחודש מרץ ‪ .2001‬בסוף חודש ינואר ‪ ,2004‬הודיעו לילנה בעלי החברה‪,‬‬
‫כי שם החברה עומד להשתנות‪ ,‬פעילותה של החברה תיפסק ותחתיה תחל לפעול חברה חדשה‬
‫בשם "אן דן דינו בע"מ" (להלן — החברה החדשה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמסר לילנה‪ ,‬כי היא תמשיך‬
‫בעבודתה במסגרת החברה החדשה וכל זכויותיה בגין ותק שצברה בחברה תישמרנה‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.3.2004‬התפטרה ילנה מעבודתה בחברה החדשה‪ .‬יומיים לאחר מכן‪ ,‬ביום ‪,3.3.2004‬‬
‫נמסר לילנה‪ ,‬כי החברה החדשה מקבלת את הודעתה בדבר ההתפטרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הודיעה‬
‫החברה החדשה‪ ,‬כי הואיל וילנה התפטרה מרצונה‪ ,‬ללא שינוי כלשהו בתנאי העסקתה‪ ,‬היא‬
‫אינה זכאית לפיצויי פיטורים‪.‬‬
‫ביום ‪ 15.3.2004‬נמסר לילנה‪ ,‬כי הוחלט להמשיך את פעילותה של החברה וכי היא מועסקת‬
‫עדיין על ידי החברה ומתבקשת להגיע לעבודה כרגיל‪ .‬למרות הודעת החברה‪ ,‬לפיה ילנה עדיין‬
‫מועסקת על ידה‪ ,‬בחרה ילנה שלא למשוך את מכתב ההתפטרות‪.‬‬
‫ילנה תבעה תשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות‪ ,‬בגין תקופת עבודתה‪ .‬בית הדין האזורי‬
‫לעבודה קבע‪ ,‬כי ילנה זכאית לפיצויי פיטורים ולזכויות נוספות‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה פסק‬
‫על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬ככלל‪ ,‬ניתן לראות התפטרות עקב חילופי מעבידים‪,‬‬
‫כ"נסיבות" הבאות במסגרת סעיף ‪(11‬א) לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬תשכ"ג‪( 1963-‬להלן — חוק פיצויי‬
‫פיטורים)‪ .‬על פי בג"צ ‪ 8111/96‬הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשיה האווירית לישראל‬
‫בע"מ ואח'‪ ,‬דומה כי את המונח 'ככלל'‪ ,‬יש להבין כפשוטו‪ ,‬דהיינו ככלל שבצידו חריגים‪ .‬אין‬
‫מדובר בהכרה 'אוטומטית' במתפטרים כמי שדין התפטרותם כדין פיטורים‪ .‬חילופי מעבידים‬
‫במקום העבודה מהווים‪ ,‬באופן רגיל‪ ,‬נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין‬
‫לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(11‬א) לחוק פיצויי פיטורים‪ .‬ואילו עם החריג‬
‫— נמנים אותם מקרים שבהם אין לראות בחילופי המעבידים משום 'נסיבות אחרות' מעין אלו‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 64‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪65‬‬
‫בנסיבות העניין‪ ,‬אין לראות בהעברת פעילות החברה לחברה החדשה כחילופי מעבידים אשר‬
‫מזכים את ילנה בפיצויי פיטורים‪ .‬אמנם‪ ,‬עובר להודעת ההתפטרות של ילנה‪ ,‬פעילותה של‬
‫החברה הועברה לחברה החדשה‪ ,‬אולם‪ ,‬על פי תדפיסי רשם החברות‪ ,‬מר מיכה דנינו שימש‬
‫כמנהלן של שתי החברות וכאחד משני בעלי המניות בשתי החברות‪ .‬כמו כן הובהר לילנה‬
‫עוד טרם הודעת הפיטורים‪ ,‬כי תנאי העסקתה נותרו כשהיו‪ ,‬ואין שינוי בשגרת עבודתה‪ .‬מכאן‬
‫עולה‪ ,‬כי על פי קנה המידה האובייקטיבי‪ ,‬ילנה עדיין מועסקת באותה חברה גם לאחר העברת‬
‫הפעילות שלה לחברה אחרת‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬במקרה דנן‪ ,‬לא היתה פגיעה בזיקה בין ילנה לבין מקום עבודתה‪ .‬לא נטען כלל‬
‫כי שגרת עבודתה של ילנה נפגעה‪ ,‬מנהל החברה היה גם מנהלה של החברה אליה הועברו‬
‫עסקיה‪ ,‬ותנאי ההעסקה של ילנה נותרו בעינם‪ .‬מלבד השינוי הטכני באישיות המשפטית של‬
‫החברה‪ ,‬לא חל כל שינוי מהותי באופן העסקתה של ילנה ובזכויותיה בחברה‪ ,‬וגם לא צפוי‬
‫היה להתרחש שינוי מעין זה מאוחר יותר‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬מדובר כאן במקרה בו אין לראות ב"חילופי המעבידים" משום "נסיבות" על פי סעיף‬
‫‪(11‬א) לחוק פיצויי פיטורים‪ .‬בנסיבות המקרה הספציפיות‪ ,‬גם אם חל שינוי באישיות המשפטית‬
‫של המעביד‪ ,‬ופעילותה של החברה עברה לחברה אחרת‪ ,‬אין בכך כדי להוות נסיבות מיוחדות‬
‫אשר מזכות עובד שהתפטר בגינן בפיצויי פיטורים‪.‬‬
‫הערעור התקבל‪ .‬אין צו להוצאות‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:14:59‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 65‬‬
‫‪66‬‬
‫הדובע ינידב תויגוס‬
‫שעות הפסקה בהן העובד אינו עומד לרשות‬
‫המעביד אינן נחשבות כשעות עבודה‬
‫עב' ‪ 6661/05‬יעקב דואק נ' מסיעי כרמית בע"מ‬
‫עובדות‬
‫התובע‪ ,‬מר יעקב דואק (להלן — יעקב) הועסק אצל הנתבעת‪ ,‬מסיעי כרמית בע"מ (להלן —‬
‫חברת ההסעות)‪ ,‬כנהג אוטובוס מיום ‪ 28.4.2003‬ועד ליום ‪.25.8.2004‬‬
‫יעקב הגיש תביעה לתשלום בגין שעות נוספות ובגין רכיבי שכר וזכויות סוציאליות שונות‪.‬‬
‫הצדדים הופנו לגישור והגיעו להסכמות שונות למעט באשר לרכיב השעות הנוספות‪.‬‬
‫יעקב טען כי הוא זכאי לתשלום בגין שעות נוספות אותן ביצע בהתאם לרישומי השעות שערך‬
‫בזמן אמת במהלך עבודתו‪ .‬לטענתו עבד שעות מרובות ואף בשעות בהן לא ביצע נסיעה‬
‫בפועל‪ ,‬העמיד עצמו לרשות חברת ההסעות ועמד ככונן לכל משימה שתוטל עליו‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יעקב טען כי חברת ההסעות שילמה לו גמול שעות נוספות רק לאחר השעה ה‪ 12-‬לעבודתו‬
‫וזאת בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬התשי"א‪.1951-‬‬
‫חברת ההסעות טענה כי יעקב שימש כנהג הסעות לבתי ספר ומפעלים ועבודתו התבצעה‬
‫בשעות הבוקר ובשעות הצהריים באופן מפוצל כאשר במהלך היום‪ ,‬שהה בהפסקה במסגרתה‬
‫עיתותיו היו בידו‪ ,‬היה בידו לשוב למנוחה בביתו ולהתפנות לענייניו הפרטיים‪.‬‬
‫חברת ההסעות טענה כי תשלום השעות הנוספות מתבצע החל מהשעה ‪ 18:00‬בהתחשב בכך‬
‫שיום עבודה מתחיל בשעה ‪ ,06:00‬עם זאת‪ ,‬בשים לב לכך שיעקב ניצל בין ‪ 5-4‬שעות ביום‬
‫כהפסקה הרי ששולם ליעקב גמול שעות נוספות כנדרש‪.‬‬
‫השאלה העיקרית שעמדה בפני בית הדין האזורי לעבודה היתה האם שעות ההפסקה שהועמדו‬
‫לרשות התובע נחשבות כשעות עבודה לכל דבר ועניין ומהו התחשיב הרלוונטי לעניין חישוב‬
‫שעות עבודתו של התובע והשעות הנוספות שביצע לטענתו‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪-‬יפו פסק‬
‫יעקב לא שימש ככונן בעת ההפסקות‪ ,‬סידור העבודה היה קבוע מראש והוא לא הציג בפני‬
‫בית הדין ולו מקרה אחד בו נדרש לעבוד במהלך ההפסקה‪ .‬יעקב לא העמיד עצמו לרשות‬
‫המעביד בעת ההפסקות ומכאן שאין לקחת את שעות ההפסקה במסגרת שעות העבודה‪.‬‬
‫יעקב הציג תחשיב לעניין גמול שעות נוספות במסגרתו חישב יום עבודה מתחילתו ועד סיומו‪,‬‬
‫כולל שעות הפסקה‪ .‬מאחר ושעות ההפסקה לא היו חלק מיום העבודה‪ ,‬הרי שאין לקבל‬
‫התחשיב שהציג יעקב‪ ,‬אלא לענין שעות ההתחלה והסיום של עבודתו בלבד‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:00‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 66‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪67‬‬
‫יעקב לא עמד לרשות חברת ההסעות במהלך ההפסקות שלקח ואין מדובר בשעות עבודה‬
‫המזכות בגמול מתאים‪ ,‬לפיכך יש לבצע חישוב מתאים של שעות העבודה והשעות הנוספות‬
‫מבלי לקחת בחשבון את שעות ההפסקה‪.‬‬
‫טענות חברת ההסעות‪ ,‬לפיהן יש לנכות את שעות ההפסקה משעות העבודה שביצע יעקב‬
‫בפועל התקבלו ועל כן יש לערוך תחשיב מתאים בהתאם לשעות העבודה שיעקב הציג‪ ,‬בניכוי‬
‫שעות ההפסקה שהציגה חברת ההסעות‪ ,‬כאשר חישוב השעות הנוספות יערך החל מהשעה‬
‫התשיעית לעבודה‪.‬‬
‫סוף דבר — ניתן פסק דין חלקי לפיו יעקב יגיש תחשיב מטעמו בהתאם לעקרונות לעיל ונקבע‬
‫כי סוגיית ההוצאות תיבחן עם מתן פסק הדין הסופי‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:00‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 67‬‬
book-mitriya 50.indb 68
08/09/2013 11:15:00
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪08/09/2013 11:15:05‬‬
‫‪69‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 69‬‬
‫תוכן עניינים ‪ −‬טבלאות מידע‬
‫‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי‬
‫ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪71. . . 7�������������������������������������������������������������������2013‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‪76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪80. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מדד מחירים לצרכן‪82. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪86. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪90. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תוספת יוקר ‪92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שיעורי ריבית ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים) ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪94. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי‪95. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:05‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 70‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪71‬‬
‫שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬
‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪2013‬‬
‫בהתאם לפקודת מס הכנסה‪ ,‬שיעורי המס על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות הזיכוי וההנחות‬
‫הסוציאליות בשנת ‪ 2013‬הינם כדקלמן‪:‬‬
‫א‪ .‬תקרות ההכנסה ושיעורי המס מיגיעה אישית*‬
‫הכנסה חודשית‬
‫מ‪1.1.2013-‬‬
‫לשנת המס ‪ 2013‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2013-‬‬
‫שיעור‬
‫המס*‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה מצטברת ש"ח‬
‫מס מצטבר ש"ח‬
‫ש"ח‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪50%‬‬
‫עד ‪ 63,360‬ש"ח‬
‫‪ 44,760‬הבאים‬
‫‪ 59,880‬הבאים‬
‫‪ 72,000‬הבאים‬
‫‪ 261,960‬הבאים‬
‫‪ 309,600‬הבאים‬
‫מעל ‪ 811,560‬ש"ח‬
‫‪63,360‬‬
‫‪108,120‬‬
‫‪168,000‬‬
‫‪240,000‬‬
‫‪501,960‬‬
‫‪811,560‬‬
‫‪−‬‬
‫‪6,336‬‬
‫‪12,602‬‬
‫‪25,177‬‬
‫‪47,497‬‬
‫‪136,564‬‬
‫‪285,172‬‬
‫‪−‬‬
‫עד ‪5,280‬‬
‫‪ 3,730‬הבאים‬
‫‪ 4,990‬הבאים‬
‫‪ 6,000‬הבאים‬
‫‪ 21,830‬הבאים‬
‫‪ 25,800‬הבאים‬
‫מעל ‪67,630‬‬
‫הכנסה חודשית‬
‫מ‪1.1.2012-‬‬
‫לשנת המס ‪ 2012‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2012-‬‬
‫*‬
‫‪08/09/2013 11:15:05‬‬
‫שיעור‬
‫המס*‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה מצטברת ש"ח‬
‫מס מצטבר ש"ח‬
‫ש"ח‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪48%‬‬
‫עד ‪ 62,400‬ש"ח‬
‫‪ 44,160‬הבאים‬
‫‪ 66,600‬הבאים‬
‫‪ 88,200‬הבאים‬
‫‪ 240,600‬הבאים‬
‫מעל ‪ 501,960‬ש"ח‬
‫‪62,400‬‬
‫‪106,560‬‬
‫‪173,160‬‬
‫‪261,360‬‬
‫‪501,960‬‬
‫‪−‬‬
‫‪6,240‬‬
‫‪12,422‬‬
‫‪26,408‬‬
‫‪52,868‬‬
‫‪132,266‬‬
‫‪−‬‬
‫עד ‪5,200‬‬
‫‪ 3,680‬הבאים‬
‫‪ 5,550‬הבאים‬
‫‪ 7,350‬הבאים‬
‫‪ 20,050‬הבאים‬
‫מעל ‪41,830‬‬
‫על הכנסות הנחשבות כהכנסות מיגיעה אישית‪ ,‬ועל הכנסה חייבת של יחיד‪ ,‬שמלאו לו ‪ 60‬שנה בשנת המס‪ .‬לגבי‬
‫הכנסות אחרות ‪ −‬פרט לדיבידנדים‪ ,‬ריבית והכנסות מועדפות שנקבע להן שיעור מס מוגבל‪ .‬להלן מדרגות המס על‬
‫הכנסות שאינן מיגיעה אישית‪:‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 71‬‬
‫‪72‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדרגות המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית‬
‫בשנת המס ‪2013‬‬
‫שיעור‬
‫המס‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫בשנת המס ‪2012‬‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫מס‬
‫מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫‪31%‬‬
‫עד‬
‫‪240,000 240,000‬‬
‫‪74,400‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪163,466 501,960 261,960‬‬
‫הבאים‬
‫‪21,830‬‬
‫הבאים‬
‫‪48%‬‬
‫‪312,074 811,560 309,600‬‬
‫הבאים‬
‫‪25,800‬‬
‫הבאים‬
‫‪50%‬‬
‫מעל‬
‫‪811,560‬‬
‫‪−‬‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה שיעור‬
‫חודשית המס‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪30%‬‬
‫‪20,000‬‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫מס‬
‫מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪261,360 261,360‬‬
‫‪78,408‬‬
‫הכנסה‬
‫חודשית‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪21,780‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪157,806 501,960 240,600‬‬
‫הבאים‬
‫‪20,050‬‬
‫הבאים‬
‫‪48%‬‬
‫מעל‬
‫‪501,960‬‬
‫מעל‬
‫‪41,830‬‬
‫מעל‬
‫‪67,630‬‬
‫‪−‬‬
‫ב‪ .‬נקודות זיכוי וקיצבה‬
‫הסכום לשנת המס‬
‫‪ 2013‬כולה‬
‫ש"ח‬
‫הסכום החודשי‬
‫מ‪1.1.2013-‬‬
‫ש"ח‬
‫הסכום בשנת המס ‪2012‬‬
‫ש"ח‬
‫נקודת זיכוי לחודש‬
‫‪−‬‬
‫‪218‬‬
‫‪215‬‬
‫נקודת זיכוי לשנה‬
‫‪2,616‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2,580‬‬
‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות‬
‫‪" .1‬הכנסה מזכה" (לפי סעיפים ‪47‬‬
‫ו‪45-‬א) ‪ −‬לגבי הכנסות עבודה‬
‫ ‪ −‬לגבי הכנסות שאינן מעבודה‬
‫ הכנסה נוספת בהתאם לסעיף ‪(47‬א)(‪)5‬‬
‫ תקרת ההכנסה בהתאם לסעיף ‪45‬א(ה)‬
‫ רצפת התשלום המזערי המזכה בזיכוי של ‪25%‬‬
‫‪ .2‬תקרת ההפרשות החודשית של מעביד‬
‫לקיצבה שאינה חייבת במס בידי העובד‬
‫לפי סעיף ‪(3‬ה‪ 7.5% − )3‬מ‪ 35,312-‬ש"ח‬
‫‪08/09/2013 11:15:06‬‬
‫הסכום‬
‫לשנת המס‬
‫‪ 2013‬כולה‬
‫בש"ח‬
‫‪103,200‬‬
‫הסכום‬
‫החודשי‬
‫מ‪1.1.2013-‬‬
‫בש"ח‬
‫‪8,600‬‬
‫הסכום‬
‫בשנת‬
‫המס ‪2012‬‬
‫בש"ח‬
‫‪ 102,000‬לשנה‬
‫‪145,200‬‬
‫‪412,800‬‬
‫‪206,400‬‬
‫‪1,992‬‬
‫‪31,780.8‬‬
‫‪12,100‬‬
‫‪34,400‬‬
‫‪17,200‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2,648.4‬‬
‫‪ 142,800‬לשנה‬
‫‪393,600‬‬
‫‪196,800‬‬
‫‪1,920‬‬
‫‪31,028‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 72‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪73‬‬
‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות (המשך)‬
‫‪ .3‬תקרת סכום מענק פרישה פטור‬
‫(סעיף ‪7(9‬א)(א)) ‪ −‬לשנת עבודה‬
‫‪ .4‬תקרת סכום מענק מוות פטור (סעיף‬
‫‪7(9‬א)(ב)) ‪ −‬לשנת עבודה‬
‫‪ .5‬סכום מענק מוות לבעלי שליטה ‪ −‬בעד שנות‬
‫עבודה עד ‪ − 31.12.1975‬הראוי לניכוי (סעיף‬
‫‪()9(32‬ב)) ‪ −‬לשנת עבודה (לסכום זה מתוסף‬
‫הסכום שבו חוייבו שאירי העובד במס)‬
‫‪ .6‬הפרשות לפיצויים ולקיצבה בשל‬
‫בעלי שליטה (סעיף ‪()9(32‬א))‬
‫‪“ .7‬קיצבה מזכה" חודשית כמשמעותה בסעיף‬
‫‪9‬א(א) ‪ −‬שעד ‪ 43.5%‬ממנה פטורים ממס‬
‫הסכום החודשי הפטור כאמור בסעיף ‪9‬א(ב)‬
‫‪08/09/2013 11:15:06‬‬
‫הסכום‬
‫לשנת המס‬
‫‪ 2013‬כולה‬
‫בש"ח‬
‫‪12,120‬‬
‫הסכום‬
‫החודשי‬
‫מ‪1.1.2013-‬‬
‫בש"ח‬
‫‪−‬‬
‫הסכום‬
‫בשנת‬
‫המס ‪2012‬‬
‫ש"ח‬
‫‪11,950‬‬
‫‪24,260‬‬
‫‪−‬‬
‫‪23,920‬‬
‫‪12,120‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,950‬‬
‫‪12,120‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,950‬‬
‫‪99,720‬‬
‫‪8,310‬‬
‫‪98,280‬‬
‫‪1,392‬‬
‫‪116‬‬
‫‪1,380‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 73‬‬
‫‪74‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫נתונים שונים לתיאום הוצאות‬
‫‪ .1‬הוצאות שונות‬
‫סוג ההוצאה‬
‫כיבודים במקום העסק‬
‫מתנות לספקים ולקוחות בשל קשר עסקי‬
‫מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי‬
‫הוצאות שהייה בארץ לעובד‬
‫המוזמן מחו"ל (ליום)‬
‫תקרה לכל שנת מס‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012-2013‬‬
‫‪ 80%‬מההוצאות‬
‫שהוצאו לכיבוד*‬
‫‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 210‬ש"ח‬
‫‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 210‬ש"ח‬
‫‪ 310‬ש"ח‬
‫‪ 320‬ש"ח‬
‫הערות‬
‫אם המתנה ניתנה בחו"ל עד ‪15$‬‬
‫עפ"י חוזר מ"ה‬
‫לפי הנחיית הנציבות לא יעלה‬
‫הניכוי על מחצית מהכנסתו‬
‫החייבת של העובד לפני הניכוי‬
‫הוצאות כיבודים במקום העסק‪:‬‬
‫* החל מיום ‪( 1.1.2000‬ק"ת ‪ ,6038‬מיום ‪:)31.5.2000‬‬
‫מקום עיסוק ‪ −‬מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע את עיסקו‪.‬‬
‫‬
‫הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן‪ 80% :‬מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום‪ ,‬לעניין זה‪" ,‬כיבוד‬
‫‬
‫קל" ‪ −‬שתיה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה‪.‬‬
‫לפי דברי ההסבר של רשויות המס‪:‬‬
‫‬
‫(א) כ"כיבוד קל" ייחשבו שתיה קרה וחמה‪ ,‬עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח‪ ,‬המבקר במקום העסק‬
‫‬
‫לצרכים עסקיים‪ .‬לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח ‪ −‬גם לא ארוחות עסקיות‪ .‬על ארוחות יחולו‬
‫הוראות תקנה ‪ 3‬הקובעת כי לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם‬
‫מחו"ל‪.‬‬
‫(ב) על אף הקביעה הברורה כי ‪ 80%‬מהוצאות הכיבוד מותרים בניכוי‪ ,‬עדיין עומדת לפקיד השומה הסמכות לבחון‬
‫‬
‫מקרים בהם הוצאות הכיבוד נראות מופרזות‪ ,‬כמו למשל לעומת מחזור או לעומת הוצאות העבר‪.‬‬
‫‪ .2‬קרן השתלמות‬
‫מעמד‬
‫עצמאי*‬
‫(החל מיום ‪)1.1.2013‬‬
‫שכיר**‬
‫לרבות שכיר בעל שליטה‬
‫בחברת מעטים‬
‫קיבוץ‬
‫(החל מיום ‪)1.1.2013‬‬
‫הכנסה קובעת‬
‫הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד (לפני הניכוי לקרן השתלמות)‬
‫ועד סכום של ‪ 259,000‬ש"ח בשנה (בשנת המס ‪ 255,000 − 2012‬ש"ח)‬
‫‪ 13,400‬ש"ח לחודש לינואר ‪1997‬‬
‫‪ 13,900‬ש"ח לחודש לתקופה פברואר עד יולי ‪1997‬‬
‫‪ 14,000‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1997‬עד יולי ‪1998‬‬
‫‪ 14,400‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1998‬עד דצמבר ‪1998‬‬
‫‪ 15,400‬ש"ח לחודש החל מחודש ינואר ‪ 1999‬עד פברואר ‪2004‬‬
‫‪ 15,712‬ש"ח לחודש החל מחודש מרץ ‪2004‬‬
‫הכנסתו החייבת של הקיבוץ (לפני הניכוי לקרן השתלמות) ועד סכום‬
‫של ‪ 259,000‬ש"ח בשנה‪ ,‬מוכפל במספר חברי הקיבוץ שבעבורם‬
‫משלם הקיבוץ קרן השתלמות (בשנת המס ‪ 255,000 − 2012‬ש"ח)‬
‫* לגבי עצמאי‪ ,‬יותר ניכוי מקסימלי של ‪ ,4.5%‬בתנאי שיופרש תחילה ‪ 2.5%‬מההכנסה הקובעת‪.‬‬
‫** לגבי שכיר‪ ,‬שהינו חבר בעל שליטה בחברת מעטים ‪ −‬לפי ההתניה לניכוי ההוצאה בשל תשלומי המעביד‪ ,‬הכלולה‬
‫בסעיף ‪ )5(17‬לפקודה‪ ,‬יש חובה לתשלום נוסף של העמית בגובה של שליש לפחות מהסכום ששילם המעסיק‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫כדי שההפרשה לקרן השתלמות תוכר כהוצאה בשיעור מקסימלי של ‪ 4.5%‬מהמשכורת הקובעת‪ ,‬יש צורך בתשלום‬
‫מקביל של ‪ 1.5%‬של העמית‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:06‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 74‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪75‬‬
‫‪ .3‬הוצאות נסיעה לחו"ל‬
‫פירוט ההוצאה‬
‫א‪ .‬הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫(‪ )1‬במחלקת תיירים או עסקים‬
‫(‪ )2‬במחלקה ראשונה‬
‫ב‪ .‬הוצאות לינה ("הוצאות לינה מוכרות")‪)1( :‬‬
‫בנסיעה שכללה עד וכולל ‪ 90‬לינות‪:‬‬
‫(א) ‪ 7‬לינות ראשונות‬
‫(ב) מהלינה השמינית ואילך‬
‫‬
‫(‪ )2‬בנסיעה שכללה יותר מ‪ 90-‬לינות (לעניין‬
‫מנין מספר הלינות ‪ −‬שתי נסיעות או יותר‬
‫שביניהן היתה שהייה רצופה בישראל של‬
‫פחות מ‪ 14-‬יום ‪ −‬ייחשבו לנסיעה אחת)‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות שהייה אחרות‪:‬‬
‫ (‪ )1‬אם נדרשו הוצאות לינה‬
‫ (‪ )2‬אם לא נדרשו הוצאות לינה‬
‫ד‪ .‬הוצאות חינוך בחו"ל בשל ילדים‪:‬‬
‫שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים בשנת המס‬
‫‪ −‬אם השהייה בחו"ל היתה בתקופה‬
‫רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‬
‫ה‪ .‬הוצאות שכירת רכב בחו"ל‬
‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות כגון‪:‬‬
‫טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות‬
‫ההגבלה‬
‫מותרות מלוא ההוצאות‬
‫מותרות ההוצאות עד לגובה מחיר כרטיס‬
‫במחלקת עסקים באותה טיסה‬
‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪$259-‬‬
‫ללינה (בשנת המס ‪)$255 − 2012‬‬
‫עד וכולל ‪ $114‬ללינה ‪ −‬מותרות מלוא ההוצאות‪.‬‬
‫מעל ‪ $114‬ללינה ‪ −‬מותרות הוצאות בשיעור ‪75%‬‬
‫מהן אך לא פחות מ‪ $114-‬ללינה ולא יותר מ‪$194-‬‬
‫(בשנת המס ‪ $112 − 2012‬ו‪ $191-‬בהתאמה)‬
‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪ $114-‬ללינה‬
‫(בשנת המס ‪ − 2012‬לא יותר מ‪ $112-‬ללינה)‬
‫עד ‪ $73‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$71 − 2012‬‬
‫עד ‪ $122‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$120 − 2012‬‬
‫עד ‪ $649‬לחודש לכל ילד (הנציב רשאי לאשר‬
‫יותר בהתחשב במקום המגורים ובתנאי‬
‫הלימוד) (בשנת המס ‪)$638 − 2012‬‬
‫הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ‪57$-‬‬
‫ליום (בשנת המס ‪ − 2012‬מ‪)56$-‬‬
‫מותרות מלוא ההוצאות כנגד קבלות‬
‫הערות‪:‬‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫‪08/09/2013 11:15:06‬‬
‫הוצאות הלינה יותרו על סמך קבלות נאותות‪ .‬הוצאות שהייה אחרות יותרו ‪ −‬לפי הבהרות נציבות מס ההכנסה ‪ −‬ללא‬
‫צורך בקבלות‪.‬‬
‫לפי הבהרות הנציבות‪ ,‬הגבלת התרת הוצאות שכירת רכב בחו"ל עד ‪ $57 −‬ליום (בשנת המס ‪ $56 − 2012‬ליום)‪,‬‬
‫מתיחסת לא רק לדמי השכירות אלא כוללות את כל הוצאות הרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכלל הוצאה אחרת‪ .‬עמדה‬
‫זו אינה משתמעת במפורש מנוסח התקנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לציון כי לא ברור אם הגבלת הניכוי מתייחסת לרכב או‬
‫למשתמש‪.‬‬
‫על מי שטס במחלקה הראשונה להצטייד במידע על מחיר כרטיס של טיסה במחלקת העסקים באותה טיסה‪ ,‬שהוא‬
‫המחיר לפיו תותר לניכוי ההוצאה‪.‬‬
‫תותר תוספת של ‪ 25%‬מההוצאות המותרות בניכוי (כולן או חלקן)‪ ,‬בנסיעות לארצות המנויות להלן‪ :‬אוסטריה‪,‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬אנגולה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דובאי‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונג‪-‬קונג‪ ,‬הממלכה המאוחדת‬
‫(בריטניה)‪ ,‬טיוואן‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬עומאן‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קאטר‪ ,‬קוריאה‪ ,‬קמרון‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬
‫שוויץ‪.‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 75‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪76‬‬
‫דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‬
‫החל‬
‫מיום‬
‫‪1.1.2013‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.1.2012‬ועד‬
‫‪31.12.2012‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.4.2011‬ועד‬
‫‪31.12.2011‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.1.2011‬ועד‬
‫יום ‪31.3.2011‬‬
‫(ש"ח)‬
‫מקסימום ההכנסה‬
‫לתשלום משכר העובד‬
‫‪42,435‬‬
‫‪41,850‬‬
‫‪73,422‬‬
‫‪73,422‬‬
‫מינימום ההכנסה לתשלום‬
‫‪4,300‬‬
‫‪4,100‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫‪3,890.25‬‬
‫מינימום ההכנסה ליום‬
‫‪172‬‬
‫‪164‬‬
‫‪*154‬‬
‫‪155.61‬‬
‫בסיס ההכנסה לתשלום‬
‫דמי ביטוח מופחתים‬
‫‪5,297‬‬
‫‪5,171‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,809‬‬
‫בסיס‬
‫ההכנסה‬
‫*‬
‫לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪ 6‬ימים (שכר המינימום החודשי מחולק ב‪ .)25-‬לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪5‬‬
‫ימים ‪ −‬החל מיום ‪ 198.46 ,1.1.2013‬ש"ח (עד יום ‪ 189.23 − 31.3.2012‬ש"ח) ‪( −‬שכר המינימום החודשי מחולק ב‪.)21⅔-‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:06‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 76‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪77‬‬
‫א‪ .‬עובדים שכירים‬
‫להלן טבלת שיעורי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬
‫החל מיום ‪1.1.2013‬‬
‫‪ ‬‬
‫סך הכול‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובד תושב‪/‬ת ישראל שמלאו לו‬
‫‪3.50 % 6.95 %‬‬
‫‪ 18‬שנה וטרם הגיע לגיל פרישה‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם‬
‫‪3.49 % 6.90 %‬‬
‫‪ 18‬וטרם הגיעו לגיל פרישה‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם תושב‪/‬ת ישראל ואינם‬
‫כלולים בטור ‪ 1‬ועל בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר מעל גיל הזכאות לקצבת‬
‫‪3.10 % 3.48 %‬‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪3.10 % 3.47 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה‬
‫מעבודה בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות‬
‫כללית יציבה בשיעור ‪ 100%‬או קצבת‬
‫נכות כללית בלתי יציבה בשיעור ‪100%‬‬
‫לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות ‪3.10 % 3.48 %‬‬
‫‪3.10 % 3.47 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫נשים וגברים בין גיל פרישה‬
‫לגיל הזכאות לקצבת זקנה‬
‫‪3.37 % 6.52 %‬‬
‫שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪3.37 % 6.51 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫—‬
‫‪0.38 %‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫—‬
‫‪0.37 %‬‬
‫בעל שליטה‬
‫נשים וגברים המקבלים‬
‫—‬
‫‪0.38 %‬‬
‫קצבת זקנה מהמוסד‬
‫—‬
‫‪0.37 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.40 % 3.85 %‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪0.39 % 3.80 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪08/09/2013 11:15:06‬‬
‫מעסיק‬
‫סך הכול‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫מעסיק‬
‫‪3.45 %‬‬
‫‪12.00 % 18.50 %‬‬
‫‪6.50 %‬‬
‫‪3.41 %‬‬
‫‪11.79 % 18.15 %‬‬
‫‪6.36 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪6.34 %‬‬
‫‪6.30 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪6.34 %‬‬
‫‪6.30 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪3.15 %‬‬
‫‪3.14 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪15.80 %‬‬
‫‪15.76 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪9.86 %‬‬
‫‪9.86 %‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪5.94 %‬‬
‫‪5.90 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪3.45 %‬‬
‫‪3.41 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪13.50 %‬‬
‫‪13.15 %‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪7.00 %‬‬
‫‪6.79 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪6.50 %‬‬
‫‪6.36 %‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 77‬‬
‫‪78‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬
‫החל מיום ‪ 1.4.2011‬עד ‪:31.12.2012‬‬
‫מופחת‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬
‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬
‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬
‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬
‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫סה"כ‬
‫‪6.95‬‬
‫מלא‬
‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬
‫‪5.90 12.00 17.90 3.45 3.50‬‬
‫‪6.90‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪11.79 17.59‬‬
‫‪5.80‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪3.47‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪3.47‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.90‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬
‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.52‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪15.24‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪5.38‬‬
‫‪6.51‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.14‬‬
‫‪15.21‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪5.35‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.37‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.90‬‬
‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.37‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.90‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪12.90‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.90‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.80‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪12.59‬‬
‫‪6.79‬‬
‫‪5.80‬‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬
‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪08/09/2013 11:15:06‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 78‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪79‬‬
‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬
‫החל מיום ‪ 1.8.2009‬ועד יום ‪:31.3.2011‬‬
‫מופחת‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬
‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬
‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬
‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬
‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫סה"כ‬
‫‪7.35‬‬
‫מלא‬
‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬
‫‪5.43 12.00 17.43 3.85 3.50‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪11.79 17.16‬‬
‫‪5.37‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪5.61‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.59‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪5.61‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.59‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬
‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.88‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪14.81‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪4.95‬‬
‫‪6.87‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪14.79‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪4.93‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.42‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.41‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.59‬‬
‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.41‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.59‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪4.25‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪12.43‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.43‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪4.20‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪12.16‬‬
‫‪6.79‬‬
‫‪5.37‬‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬
‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫בעלי שליטה‬
‫ב‪ .‬עובדים "תושבי חוץ" — שעורי דמי הביטוח‬
‫סה"כ‬
‫‪0.53‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:07‬‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪0.04‬‬
‫מעביד‬
‫‪0.49‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2.56‬‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫‪0.87‬‬
‫מעביד‬
‫‪1.69‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 79‬‬
‫‪80‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‬
‫החל‬
‫מיום‬
‫‪1.1.2013‬‬
‫מכסימום ההכנסה‬
‫לתשלום דמי ביטוח‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫לתשלום דמי ביטוח‬
‫מבוטח שאינו עובד‬
‫ואינו עובד עצמאי ‪−‬‬
‫מינימום ההכנסה לחיוב‬
‫דמי ביטוח ומס מקביל‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫להגדרת עובד עצמאי‬
‫(ש"ח)‬
‫‪42,435‬‬
‫החל מיום החל מיום החל מיום החל מיום‬
‫‪1.8.2009‬‬
‫‪1.1.2010 1.1.2011‬‬
‫‪1.1.2012‬‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫‪31.12.2009 31.12.2010 31.12.2011 31.12.2012‬‬
‫(ש"ח)‬
‫(ש"ח)‬
‫(ש"ח)‬
‫(ש"ח)‬
‫‪76,830‬‬
‫‪79,750‬‬
‫‪73,422‬‬
‫‪41,850‬‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫עד‬
‫‪31.7.2009‬‬
‫(ש"ח)‬
‫‪38,415‬‬
‫‪2,207‬‬
‫‪2,155‬‬
‫‪2,077‬‬
‫‪2,004‬‬
‫‪1,982‬‬
‫‪1,982‬‬
‫‪1,324‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,324‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫בסיס ההכנסה‬
‫לתשלום על פי‬
‫שיעורים מופחתים‬
‫‪5,297‬‬
‫‪5,171‬‬
‫‪4,984‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,757‬‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫לחיוב בדמי ביטוח‬
‫של מבוטחים עם‬
‫יחס חלוקה עבור‬
‫כל אחד מבני הזוג‬
‫‪1,324‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬שכר ממוצע החל מ‪1.1.2013-‬‬
‫‪ 8,828‬ש״ח (במקום ‪ 8,619‬ש״ח עד ‪.)31.12.2012‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬שיעור דמי הביטוח‬
‫שיעורי דמי הביטוח מפורטים בטבלת דמי הביטוח שבעמוד הבא‪.‬‬
‫‬
‫ג‪ .‬בסיס לשיעורים מופחתים‬
‫הבסיס לשיעורים מופחתים חל על ההכנסה שעד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק לפי חוק‪.‬‬
‫‬
‫‪08/09/2013 11:15:07‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 80‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪81‬‬
‫להלן פירוט שיעור דמי הביטוח החל מיום ‪:1.1.2008‬‬
‫ענף‬
‫זקנה ושאירים‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫תאונות‬
‫נפגעי עבודה‬
‫ילדים‬
‫אמהות‬
‫סה"כ לענפי ב"ל‬
‫בריאות‬
‫סה"כ כללי‬
‫עובד עצמאי‬
‫רגיל‬
‫‪5.21‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪11.23‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪16.23‬‬
‫מופחת*‬
‫‪3.09‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪6.72‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪9.82‬‬
‫עיסוק המבוטח‬
‫עובד עצמאי בגיל‬
‫המותנה שאינו‬
‫לעל"ע‬
‫מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬
‫רגיל מופחת* רגיל מופחת*‬
‫‪3.09‬‬
‫‪5.21‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪3.65‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪5.55‬‬
‫‪9.29‬‬
‫‪4.61‬‬
‫‪7.05‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪8.65‬‬
‫‪14.29‬‬
‫‪7.71‬‬
‫‪12.00‬‬
‫עובד עצמאי מעל‬
‫לגיל מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬
‫רגיל‬
‫מופחת*‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫* עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‪ .‬גיל מותנה‪ :‬החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2004‬חל שינוי בגיל הזכאות לקיצבת זקנה‪ .‬לשינוי‬
‫זה יש השלכה על שיעורי דמי הביטוח של המבוטחים שאינם שכירים‪ ,‬בהתאם לגיל הזכאות הקבוע לגביהם בחוק גיל‬
‫פרישה‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:07‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 81‬‬
‫‪82‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד מחירים לצרכן‬
‫לפי בסיס ספטמבר ‪1951‬‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1951‬‬
‫‪90.0‬‬
‫ינואר‬
‫‪92.0‬‬
‫פברואר‬
‫‪93.0‬‬
‫מרץ‬
‫‪94.0‬‬
‫אפריל‬
‫‪96.0‬‬
‫מאי‬
‫‪95.0‬‬
‫יוני‬
‫‪96.0‬‬
‫יולי‬
‫‪98.0‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪100.0‬‬
‫אוקטובר ‪103.0‬‬
‫‪105.0‬‬
‫נובמבר‬
‫‪107.0‬‬
‫דצמבר‬
‫‪1952‬‬
‫‪113.0‬‬
‫‪120.0‬‬
‫‪132.0‬‬
‫‪144.0‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪157.0‬‬
‫‪162.0‬‬
‫‪165.0‬‬
‫‪169.0‬‬
‫‪173.0‬‬
‫‪175.0‬‬
‫‪178.0‬‬
‫‪1953‬‬
‫‪181.0‬‬
‫‪182.0‬‬
‫‪184.0‬‬
‫‪187.0‬‬
‫‪191.0‬‬
‫‪197.0‬‬
‫‪200.0‬‬
‫‪201.0‬‬
‫‪205.0‬‬
‫‪207.0‬‬
‫‪208.0‬‬
‫‪212.0‬‬
‫‪1954‬‬
‫‪214.0‬‬
‫‪216.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪218.0‬‬
‫‪214.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪222.0‬‬
‫‪227.0‬‬
‫‪227.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪229.0‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪232.0‬‬
‫‪233.0‬‬
‫‪231.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪238.0‬‬
‫‪236.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪1956‬‬
‫‪238.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪244.0‬‬
‫‪246.0‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪244.0‬‬
‫‪247.0‬‬
‫‪260.0‬‬
‫‪259.0‬‬
‫‪248.0‬‬
‫‪250.0‬‬
‫‪1957‬‬
‫‪254.0‬‬
‫‪259.0‬‬
‫‪261.0‬‬
‫‪265.0‬‬
‫‪270.0‬‬
‫‪258.0‬‬
‫‪264.0‬‬
‫‪269.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪263.0‬‬
‫‪1958‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪269.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪272.0‬‬
‫‪276.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪280.0‬‬
‫‪280.0‬‬
‫‪273.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪1959‬‬
‫‪275.3‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪277.8‬‬
‫‪276.4‬‬
‫‪287.1‬‬
‫‪273.4‬‬
‫‪269.8‬‬
‫‪269.5‬‬
‫‪275.6‬‬
‫‪280.5‬‬
‫‪281.1‬‬
‫‪279.7‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪278.6‬‬
‫‪279.2‬‬
‫‪281.9‬‬
‫‪278.6‬‬
‫‪284.1‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪278.9‬‬
‫‪279.4‬‬
‫‪286.6‬‬
‫‪292.4‬‬
‫‪291.3‬‬
‫‪289.3‬‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1961‬‬
‫‪295.9‬‬
‫ינואר‬
‫‪293.5‬‬
‫פברואר‬
‫‪294.0‬‬
‫מרץ‬
‫‪293.7‬‬
‫אפריל‬
‫‪314.7‬‬
‫מאי‬
‫‪303.9‬‬
‫יוני‬
‫‪297.3‬‬
‫יולי‬
‫‪294.8‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪304.8‬‬
‫אוקטובר ‪308.9‬‬
‫‪311.4‬‬
‫נובמבר‬
‫‪315.5‬‬
‫דצמבר‬
‫‪1962‬‬
‫‪316.6‬‬
‫‪318.2‬‬
‫‪325.4‬‬
‫‪331.2‬‬
‫‪327.9‬‬
‫‪323.5‬‬
‫‪326.2‬‬
‫‪330.1‬‬
‫‪337.8‬‬
‫‪341.4‬‬
‫‪343.8‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪343.8‬‬
‫‪355.1‬‬
‫‪352.1‬‬
‫‪352.4‬‬
‫‪346.6‬‬
‫‪353.5‬‬
‫‪356.2‬‬
‫‪363.1‬‬
‫‪365.0‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪367.8‬‬
‫‪367.8‬‬
‫‪367.3‬‬
‫‪363.9‬‬
‫‪376.3‬‬
‫‪365.9‬‬
‫‪370.8‬‬
‫‪367.3‬‬
‫‪370.0‬‬
‫‪374.1‬‬
‫‪377.4‬‬
‫‪381.3‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪384.5‬‬
‫‪386.4‬‬
‫‪394.2‬‬
‫‪397.5‬‬
‫‪405.7‬‬
‫‪403.8‬‬
‫‪400.9‬‬
‫‪396.4‬‬
‫‪401.6‬‬
‫‪405.7‬‬
‫‪407.9‬‬
‫‪408.3‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪413.5‬‬
‫‪417.9‬‬
‫‪425.0‬‬
‫‪432.8‬‬
‫‪434.6‬‬
‫‪433.1‬‬
‫‪434.2‬‬
‫‪429.4‬‬
‫‪435.7‬‬
‫‪439.4‬‬
‫‪437.2‬‬
‫‪440.2‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪439.8‬‬
‫‪435.7‬‬
‫‪437.6‬‬
‫‪444.3‬‬
‫‪445.4‬‬
‫‪440.5‬‬
‫‪437.2‬‬
‫‪433.1‬‬
‫‪432.8‬‬
‫‪436.1‬‬
‫‪437.9‬‬
‫‪440.9‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪445.0‬‬
‫‪444.6‬‬
‫‪448.0‬‬
‫‪452.0‬‬
‫‪451.3‬‬
‫‪446.5‬‬
‫‪448.0‬‬
‫‪443.9‬‬
‫‪445.7‬‬
‫‪448.7‬‬
‫‪447.6‬‬
‫‪449.4‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪451.7‬‬
‫‪450.6‬‬
‫‪456.9‬‬
‫‪459.8‬‬
‫‪457.2‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪462.1‬‬
‫‪453.2‬‬
‫‪456.1‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪465.0‬‬
‫‪466.9‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪465.6‬‬
‫‪467.4‬‬
‫‪472.0‬‬
‫‪475.7‬‬
‫‪481.7‬‬
‫‪480.7‬‬
‫‪478.9‬‬
‫‪481.2‬‬
‫‪500.5‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪514.2‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:07‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 82‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪83‬‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1971‬‬
‫‪523.4‬‬
‫‪522.9‬‬
‫‪529.8‬‬
‫‪533.9‬‬
‫‪536.7‬‬
‫‪537.6‬‬
‫‪534.9‬‬
‫‪537.6‬‬
‫‪555.0‬‬
‫‪567.0‬‬
‫‪576.1‬‬
‫‪583.0‬‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪08/09/2013 11:15:07‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪591.3‬‬
‫‪588.1‬‬
‫‪600.0‬‬
‫‪606.9‬‬
‫‪613.3‬‬
‫‪604.6‬‬
‫‪608.7‬‬
‫‪611.5‬‬
‫‪620.2‬‬
‫‪634.9‬‬
‫‪645.9‬‬
‫‪655.0‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪667.4‬‬
‫‪673.9‬‬
‫‪690.4‬‬
‫‪717.0‬‬
‫‪727.1‬‬
‫‪729.4‬‬
‫‪741.7‬‬
‫‪746.3‬‬
‫‪758.7‬‬
‫‪772.5‬‬
‫‪806.4‬‬
‫‪828.0‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪857.3‬‬
‫‪926.6‬‬
‫‪951.4‬‬
‫‪977.1‬‬
‫‪1,003.2‬‬
‫‪1,006.4‬‬
‫‪1,020.2‬‬
‫‪1,025.2‬‬
‫‪1,045.4‬‬
‫‪1,071.6‬‬
‫‪1,196.3‬‬
‫‪1,293.1‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1,318.3‬‬
‫‪1,338.1‬‬
‫‪1,370.6‬‬
‫‪1,394.0‬‬
‫‪1,413.8‬‬
‫‪1,408.7‬‬
‫‪1,415.1‬‬
‫‪1,415.6‬‬
‫‪1,445.0‬‬
‫‪1,536.2‬‬
‫‪1,584.9‬‬
‫‪1,597.2‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1,618.8‬‬
‫‪1,630.3‬‬
‫‪1,689.0‬‬
‫‪1,785.8‬‬
‫‪1,823.8‬‬
‫‪1,827.5‬‬
‫‪1,920.6‬‬
‫‪1,944.0‬‬
‫‪1,988.5‬‬
‫‪2,055.0‬‬
‫‪2,146.8‬‬
‫‪2,204.6‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪2,199.4‬‬
‫‪2,220.1‬‬
‫‪2,263.5‬‬
‫‪2,318.2‬‬
‫‪2,372.9‬‬
‫‪2,429.5‬‬
‫‪2,465.3‬‬
‫‪2,561.5‬‬
‫‪2,659.6‬‬
‫‪2,755.8‬‬
‫‪3,082.1‬‬
‫‪3,142.5‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪3,214.2‬‬
‫‪3,265.1‬‬
‫‪3,385.8‬‬
‫‪3,572.5‬‬
‫‪3,638.6‬‬
‫‪3,710.2‬‬
‫‪3,798.9‬‬
‫‪3,889.4‬‬
‫‪4,006.4‬‬
‫‪4,236.5‬‬
‫‪4,500.6‬‬
‫‪4.655.2‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪4,885.4‬‬
‫‪5,004.2‬‬
‫‪5,285.2‬‬
‫‪5,743.6‬‬
‫‪6,017.1‬‬
‫‪6,230.3‬‬
‫‪6,573.5‬‬
‫‪7,124.3‬‬
‫‪7,694.0‬‬
‫‪8,295.7‬‬
‫‪9,103.0‬‬
‫‪9,840.5‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪10,561.1‬‬
‫‪11,081.7‬‬
‫‪11,647.5‬‬
‫‪12,835.9‬‬
‫‪14,050.6‬‬
‫‪14,699.5‬‬
‫‪15,342.7‬‬
‫‪16,608.3‬‬
‫‪17,815.5‬‬
‫‪19,775.3‬‬
‫‪21,629.5‬‬
‫‪22,923.5‬‬
‫‪24,598.7‬‬
‫‪25,953.0‬‬
‫‪27,197.2‬‬
‫‪30,094.8‬‬
‫‪31,102.7‬‬
‫‪31,953.1‬‬
‫‪33,890.1‬‬
‫‪35,213.0‬‬
‫‪38,079.2‬‬
‫‪41,512.3‬‬
‫‪43,921.7‬‬
‫‪46,189.5‬‬
‫‪50,032.0‬‬
‫‪52,882.5‬‬
‫‪55,559.7‬‬
‫‪61,481.0‬‬
‫‪65,307.8‬‬
‫‪69,244.9‬‬
‫‪75,622.9‬‬
‫‪81,575.7‬‬
‫‪87,764.8‬‬
‫‪95,134.9‬‬
‫‪101,308.2‬‬
‫‪106,930.3‬‬
‫‪116,001.3‬‬
‫‪123,040.7‬‬
‫‪129,985.7‬‬
‫‪147,230.0‬‬
‫‪155,356.1‬‬
‫‪160,946.7‬‬
‫‪171,009.8‬‬
‫‪183,261.9‬‬
‫‪199,734.5‬‬
‫‪241,813.7‬‬
‫‪278,507.0‬‬
‫‪310,838.1‬‬
‫‪357,216.6‬‬
‫‪399,972.9‬‬
‫‪442,634.8‬‬
‫‪533,816.9‬‬
‫‪610,132.7‬‬
‫‪691,614.0‬‬
‫‪777,032.2‬‬
‫‪905,033.7‬‬
‫‪1,098,437.4‬‬
‫‪1,365,778.9‬‬
‫‪1,632,679.5‬‬
‫‪1,693,688.1‬‬
‫‪1,782,697‬‬
‫‪2,023,645‬‬
‫‪2,267,742‬‬
‫‪2,707,117‬‬
‫‪2,891,371‬‬
‫‪3,322,871‬‬
‫‪4,236,267‬‬
‫‪4,401,624‬‬
‫‪4,535,483‬‬
‫‪4,746,509‬‬
‫‪4,768,557‬‬
‫‪4,829,975‬‬
‫‪4,801,765‬‬
‫‪4,843,755‬‬
‫‪4,918,165‬‬
‫‪5,081,159‬‬
‫‪5,162,656‬‬
‫‪5,247,696‬‬
‫‪5,247,696‬‬
‫‪5,304,390‬‬
‫‪5,407,146‬‬
‫‪5,534,707‬‬
‫‪5,694,157‬‬
‫‪5,779,198‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 83‬‬
‫‪84‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1987‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪5,903,215‬‬
‫‪5,959,908‬‬
‫‪6,037,862‬‬
‫‪6,172,509‬‬
‫‪6,211,486‬‬
‫‪6,271,723‬‬
‫‪6,285,896‬‬
‫‪6,363,850‬‬
‫‪6,424,087‬‬
‫‪6,523,300‬‬
‫‪6,626,057‬‬
‫‪6,711,098‬‬
‫‪6,817,752‬‬
‫‪6,874,357‬‬
‫‪6,987,567‬‬
‫‪7,176,251‬‬
‫‪7,264,303‬‬
‫‪7,283,171‬‬
‫‪7,289,460‬‬
‫‪7,346,065‬‬
‫‪7,471,854‬‬
‫‪7,647,958‬‬
‫‪7,773,747‬‬
‫‪7,811,483‬‬
‫‪8,176,271‬‬
‫‪8,314,639‬‬
‫‪8,352,375‬‬
‫‪8,566,216‬‬
‫‪8,641,689‬‬
‫‪8,748,610‬‬
‫‪8,798,926‬‬
‫‪8,905,846‬‬
‫‪9,044,214‬‬
‫‪9,207,739‬‬
‫‪9,327,239‬‬
‫‪9,427,870‬‬
‫‪9,528,501‬‬
‫‪9,578,816‬‬
‫‪9,698,316‬‬
‫‪9,943,604‬‬
‫‪10,100,840‬‬
‫‪10,176,313‬‬
‫‪10,339,838‬‬
‫‪10,503,364‬‬
‫‪10,723,494‬‬
‫‪10,905,888‬‬
‫‪11,044,256‬‬
‫‪11,088,282‬‬
‫‪11,232,939‬‬
‫‪11,302,123‬‬
‫‪11,440,490‬‬
‫‪11,692,068‬‬
‫‪11,912,197‬‬
‫‪12,144,908‬‬
‫‪12,509,695‬‬
‫‪12,767,562‬‬
‫‪12,968,824‬‬
‫‪13,025,429‬‬
‫‪13,044,298‬‬
‫‪13,088,324‬‬
‫‪13,088,324‬‬
‫‪13,220,402‬‬
‫‪13,415,375‬‬
‫‪13,654,373‬‬
‫‪13,604,058‬‬
‫‪13,622,926‬‬
‫‪13,717,267‬‬
‫‪13,824,188‬‬
‫‪14,006,582‬‬
‫‪14,075,766‬‬
‫‪14,163,818‬‬
‫‪14,314,764‬‬
‫‪14,497,158‬‬
‫‪14,673,263‬‬
‫‪14,861,946‬‬
‫‪15,069,497‬‬
‫‪15,113,523‬‬
‫‪15,151,260‬‬
‫‪15,170,128‬‬
‫‪15,314,785‬‬
‫‪15,465,732‬‬
‫‪15,685,862‬‬
‫‪15,805,362‬‬
‫‪15,924,861‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪08/09/2013 11:15:07‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪16,033,750‬‬
‫‪16,125,110‬‬
‫‪16,292,605‬‬
‫‪16,612,366‬‬
‫‪16,810,313‬‬
‫‪17,038,714‬‬
‫‪17,221,435‬‬
‫‪17,404,156‬‬
‫‪17,602,104‬‬
‫‪17,845,731‬‬
‫‪18,074,132‬‬
‫‪18,226,400‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪18,256,853‬‬
‫‪18,287,307‬‬
‫‪18,272,080‬‬
‫‪18,439,574‬‬
‫‪18,622,295‬‬
‫‪18,683,202‬‬
‫‪18,728,882‬‬
‫‪18,957,283‬‬
‫‪19,140,004‬‬
‫‪19,337,951‬‬
‫‪19,474,992‬‬
‫‪19,703,393‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪19,870,887‬‬
‫‪20,053,608‬‬
‫‪20,251,555‬‬
‫‪20,586,543‬‬
‫‪20,936,758‬‬
‫‪21,089,025‬‬
‫‪21,149,932‬‬
‫‪21,226,066‬‬
‫‪21,317,427‬‬
‫‪21,484,921‬‬
‫‪21,621,961‬‬
‫‪21,789,455‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪21,880,816‬‬
‫‪22,139,670‬‬
‫‪22,352,844‬‬
‫‪22,520,338‬‬
‫‪22,626,926‬‬
‫‪22,870,553‬‬
‫‪23,098,954‬‬
‫‪23,190,315‬‬
‫‪23,175,088‬‬
‫‪23,449,169‬‬
‫‪23,388,262‬‬
‫‪23,312,129‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪23,388,262‬‬
‫‪23,373,035‬‬
‫‪23,327,355‬‬
‫‪23,647,117‬‬
‫‪23,738,477‬‬
‫‪23,829,837‬‬
‫‪23,799,384‬‬
‫‪23,921,198‬‬
‫‪24,256,186‬‬
‫‪24,987,069‬‬
‫‪25,306,830‬‬
‫‪25,322,057‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 84‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪85‬‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1999‬‬
‫‪25,204,918‬‬
‫‪25,012,330‬‬
‫‪24,964,183‬‬
‫‪25,036,404‬‬
‫‪25,156,771‬‬
‫‪25,228,991‬‬
‫‪25,301,211‬‬
‫‪25,421,579‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,710,460‬‬
‫‪25,662,313‬‬
‫‪25,662,313‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,421,579‬‬
‫‪25,349,358‬‬
‫‪25,469,726‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,758,607‬‬
‫‪25,830,828‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,662,314‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪25,511,710‬‬
‫‪25,486,096‬‬
‫‪25,537,324‬‬
‫‪25,767,852‬‬
‫‪25,870,309‬‬
‫‪25,947,151‬‬
‫‪26,049,608‬‬
‫‪26,126,450‬‬
‫‪26,177,679‬‬
‫‪26,203,293‬‬
‫‪26,049,608‬‬
‫‪26,023,994‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪26,305,750‬‬
‫‪26,510,663‬‬
‫‪26,638,734‬‬
‫‪27,048,560‬‬
‫‪27,304,702‬‬
‫‪27,663,300‬‬
‫‪27,842,600‬‬
‫‪27,740,143‬‬
‫‪27,842,600‬‬
‫‪28,021,899‬‬
‫‪27,791,371‬‬
‫‪27,714,527‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪27,766,269‬‬
‫‪27,875,693‬‬
‫‪27,930,405‬‬
‫‪27,875,693‬‬
‫‪27,738,913‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,383,286‬‬
‫‪27,437,998‬‬
‫‪27,301,219‬‬
‫‪27,301,219‬‬
‫‪27,246,507‬‬
‫‪27,191,795‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪27,137,083‬‬
‫‪27,191,795‬‬
‫‪27,164,439‬‬
‫‪27,465,354‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,492,710‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2005‬‬
‫‪27,355,930‬‬
‫‪27,410,642‬‬
‫‪27,355,980‬‬
‫‪27,547,422‬‬
‫‪27,629,490‬‬
‫‪27,656,846‬‬
‫‪27,957,761‬‬
‫‪28,012,473‬‬
‫‪28,039,829‬‬
‫‪28,258,676‬‬
‫‪28,231,320‬‬
‫‪28,176,608‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪28,094,540‬‬
‫‪28,258,676‬‬
‫‪28,340,744‬‬
‫‪28,586,947‬‬
‫‪28,586,947‬‬
‫‪28,614,303‬‬
‫‪28,641,659‬‬
‫‪28,641,659‬‬
‫‪28,395,456‬‬
‫‪28,203,964‬‬
‫‪28,149,252‬‬
‫‪28,149,252‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪28,111,501‬‬
‫‪28,026,315‬‬
‫‪28,083,106‬‬
‫‪28,225,083‬‬
‫‪28,225,083‬‬
‫‪28,423,851‬‬
‫‪28,736,201‬‬
‫‪28,934,969‬‬
‫‪28,792,992‬‬
‫‪28,821,388‬‬
‫‪28,934,970‬‬
‫‪29,105,342‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪29,105,342‬‬
‫‪29,048,551‬‬
‫‪29,133,738‬‬
‫‪29,559,669‬‬
‫‪29,758,438‬‬
‫‪29,786,833‬‬
‫‪30,127,579‬‬
‫‪30,383,138‬‬
‫‪30,383,138‬‬
‫‪30,411,533‬‬
‫‪30,241,160‬‬
‫‪30,212,765‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪30,052,529‬‬
‫‪30,022,686‬‬
‫‪30,171,904‬‬
‫‪30,470,340‬‬
‫‪30,589,715‬‬
‫‪30,858,307‬‬
‫‪31,186,587‬‬
‫‪31,335,805‬‬
‫‪31,246,274‬‬
‫‪31,305,962‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪31,186,587‬‬
‫‪31,097,056‬‬
‫‪31,126,900‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,515,867‬‬
‫‪31,604,398‬‬
‫‪31,753,616‬‬
‫‪31,902,834‬‬
‫‪31,992,365‬‬
‫‪32,081,896‬‬
‫‪32,111,739‬‬
‫‪32,231,114‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫‪32,297,367‬‬
‫‪32,392,359‬‬
‫‪32,455,687‬‬
‫‪32,645,672‬‬
‫‪32,803,902‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,835,656‬‬
‫‪32,993,977‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,962,313‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪33,057,305‬‬
‫‪33,342,282‬‬
‫‪33,342,282‬‬
‫‪33,247,289‬‬
‫‪33,278,953‬‬
‫‪33,627,258‬‬
‫‪33,627,258‬‬
‫‪33,563,930‬‬
‫‪33,405,610‬‬
‫‪33,468,938‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪33,410,549‬‬
‫‪33,410,549‬‬
‫‪33,477,171‬‬
‫‪33,610,413‬‬
‫‪33,643,724‬‬
‫‪33,910,209‬‬
‫‪34,010,140‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:08‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 85‬‬
‫‪86‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים‬
‫לפי בסיס אפריל ‪1975‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1975‬‬
‫‪96.65‬‬
‫‪97.67‬‬
‫‪98.95‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪100.10‬‬
‫‪103.30‬‬
‫‪108.60‬‬
‫‪109.30‬‬
‫‪106.20‬‬
‫‪109.90‬‬
‫‪112.40‬‬
‫‪113.30‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪114.60‬‬
‫‪115.50‬‬
‫‪116.60‬‬
‫‪126.30‬‬
‫‪128.40‬‬
‫‪133.30‬‬
‫‪138.50‬‬
‫‪140.90‬‬
‫‪140.80‬‬
‫‪141.40‬‬
‫‪144.90‬‬
‫‪147.20‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪149.20‬‬
‫‪150.30‬‬
‫‪151.10‬‬
‫‪158.40‬‬
‫‪162.10‬‬
‫‪169.10‬‬
‫‪178.00‬‬
‫‪183.50‬‬
‫‪182.10‬‬
‫‪185.70‬‬
‫‪203.90‬‬
‫‪205.70‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪215.40‬‬
‫‪222.30‬‬
‫‪227.70‬‬
‫‪253.20‬‬
‫‪258.90‬‬
‫‪270.90‬‬
‫‪282.30‬‬
‫‪290.90‬‬
‫‪298.60‬‬
‫‪305.00‬‬
‫‪320.40‬‬
‫‪325.60‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪346.80‬‬
‫‪352.40‬‬
‫‪370.50‬‬
‫‪413.90‬‬
‫‪439.40‬‬
‫‪484.90‬‬
‫‪532.20‬‬
‫‪572.80‬‬
‫‪596.50‬‬
‫‪635.70‬‬
‫‪680.70‬‬
‫‪705.00‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪790.80‬‬
‫‪805.90‬‬
‫‪827.10‬‬
‫‪942.20‬‬
‫‪1002.60‬‬
‫‪1085.80‬‬
‫‪1229.30‬‬
‫‪1304.20‬‬
‫‪1305.30‬‬
‫‪1452.00‬‬
‫‪1557.30‬‬
‫‪1650.00‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1981‬‬
‫‪1889.80‬‬
‫‪2003.10‬‬
‫‪2053.10‬‬
‫‪2334.30‬‬
‫‪2412.00‬‬
‫‪2550.00‬‬
‫‪2906.00‬‬
‫‪3006.30‬‬
‫‪3135.40‬‬
‫‪3231.80‬‬
‫‪3351.40‬‬
‫‪3454.80‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪3916.20‬‬
‫‪4154.70‬‬
‫‪4263.90‬‬
‫‪4715.10‬‬
‫‪5025.10‬‬
‫‪5364.30‬‬
‫‪6279.40‬‬
‫‪6635.30‬‬
‫‪6758.40‬‬
‫‪7342.30‬‬
‫‪7731.30‬‬
‫‪7961.20‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪8911.30‬‬
‫‪9334.40‬‬
‫‪9572.40‬‬
‫‪10640.40‬‬
‫‪11178.70‬‬
‫‪12094.70‬‬
‫‪13660.20‬‬
‫‪14767.50‬‬
‫‪15031.40‬‬
‫‪17651.20‬‬
‫‪19628.13‬‬
‫‪22169.91‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪25735.45‬‬
‫‪30130.60‬‬
‫‪32425.25‬‬
‫‪40721.32‬‬
‫‪45769.56‬‬
‫‪53659.65‬‬
‫‪64197.41‬‬
‫‪74982.30‬‬
‫‪86490.88‬‬
‫‪101247.28‬‬
‫‪121034.28‬‬
‫‪127706.43‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪133407.77‬‬
‫‪148199.48‬‬
‫‪165885.98‬‬
‫‪186855.60‬‬
‫‪198628.95‬‬
‫‪221981.49‬‬
‫‪277070.89‬‬
‫‪289744.45‬‬
‫‪282489.80‬‬
‫‪283425.32‬‬
‫‪292992.27‬‬
‫‪301200.08‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪304536.15‬‬
‫‪312849.87‬‬
‫‪315674.06‬‬
‫‪321234.19‬‬
‫‪326829.62‬‬
‫‪340862.32‬‬
‫‪345681.10‬‬
‫‪349246.64‬‬
‫‪358337.01‬‬
‫‪359925.62‬‬
‫‪371081.18‬‬
‫‪373481.74‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:08‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 86‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪87‬‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1987‬‬
‫‪383560.58‬‬
‫‪392280.27‬‬
‫‪402288.50‬‬
‫‪405977.60‬‬
‫‪409472.54‬‬
‫‪422322.61‬‬
‫‪443557.00‬‬
‫‪449470.16‬‬
‫‪446804.83‬‬
‫‪447528.52‬‬
‫‪459178.32‬‬
‫‪461826.00‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪473687.60‬‬
‫‪480324.45‬‬
‫‪490756.31‬‬
‫‪494127.69‬‬
‫‪499140.63‬‬
‫‪514479.53‬‬
‫‪531424.68‬‬
‫‪536031.64‬‬
‫‪525723.34‬‬
‫‪528265.11‬‬
‫‪535237.34‬‬
‫‪539491.28‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪554547.75‬‬
‫‪568492.20‬‬
‫‪571845.93‬‬
‫‪578941.71‬‬
‫‪586319.91‬‬
‫‪604006.41‬‬
‫‪625805.64‬‬
‫‪636661.13‬‬
‫‪652600.17‬‬
‫‪631948.26‬‬
‫‪637225.97‬‬
‫‪641409.31‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪649069.93‬‬
‫‪655512.61‬‬
‫‪662890.82‬‬
‫‪675864.45‬‬
‫‪682589.56‬‬
‫‪705500.81‬‬
‫‪727670.72‬‬
‫‪735172.48‬‬
‫‪752276.49‬‬
‫‪740909.12‬‬
‫‪744615.87‬‬
‫‪750440.77‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪758366.16‬‬
‫‪758277.90‬‬
‫‪778153.15‬‬
‫‪787773.06‬‬
‫‪795680.79‬‬
‫‪832748.31‬‬
‫‪860849.02‬‬
‫‪879947.62‬‬
‫‪857195.23‬‬
‫‪852817.73‬‬
‫‪857989.53‬‬
‫‪861943.40‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪866515.06‬‬
‫‪871714.15‬‬
‫‪877779.75‬‬
‫‪883845.36‬‬
‫‪886444.91‬‬
‫‪910707.33‬‬
‫‪945367.93‬‬
‫‪959232.17‬‬
‫‪959232.17‬‬
‫‪929770.66‬‬
‫‪932370.20‬‬
‫‪936702.78‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1993‬‬
‫‪942768.38‬‬
‫‪956632.63‬‬
‫‪960965.20‬‬
‫‪965297.78‬‬
‫‪967030.81‬‬
‫‪993026.26‬‬
‫‪1014689.13‬‬
‫‪1027686.86‬‬
‫‪1021621.25‬‬
‫‪1006023.98‬‬
‫‪1002557.92‬‬
‫‪1010356.56‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1016422.16‬‬
‫‪1027686.86‬‬
‫‪1034761.98‬‬
‫‪1045853.68‬‬
‫‪1047616.71‬‬
‫‪1073612.16‬‬
‫‪1114338.37‬‬
‫‪1136867.76‬‬
‫‪1106539.25‬‬
‫‪1106539.73‬‬
‫‪1113471.85‬‬
‫‪1126469.58‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1141200.33‬‬
‫‪1148998.97‬‬
‫‪1157664.12‬‬
‫‪1171528.36‬‬
‫‪1178460.48‬‬
‫‪1208788.51‬‬
‫‪1245182.14‬‬
‫‪1253847.29‬‬
‫‪1246915.17‬‬
‫‪1215720.63‬‬
‫‪1216587.14‬‬
‫‪1226985.32‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1242582.59‬‬
‫‪1254713.81‬‬
‫‪1259046.38‬‬
‫‪1266845.02‬‬
‫‪1273777.14‬‬
‫‪1303238.65‬‬
‫‪1331833.65‬‬
‫‪1345697.89‬‬
‫‪1326634.56‬‬
‫‪1310170.77‬‬
‫‪131885.92‬‬
‫‪1325768.04‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1332700.16‬‬
‫‪1350896.98‬‬
‫‪1355229.55‬‬
‫‪1367360.76‬‬
‫‪1363894.70‬‬
‫‪1398555.31‬‬
‫‪1434082.42‬‬
‫‪1446213.63‬‬
‫‪1453145.75‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1433215.91‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1437548.48‬‬
‫‪1440148.03‬‬
‫‪1450546.21‬‬
‫‪1446213.63‬‬
‫‪1468743.03‬‬
‫‪1489539.39‬‬
‫‪1499071.05‬‬
‫‪1490405.90‬‬
‫‪1499017.05‬‬
‫‪1519000.90‬‬
‫‪1524199.99‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1999‬‬
‫‪1525066.50‬‬
‫‪1519867.41‬‬
‫‪1525933.02‬‬
‫‪1527666.05‬‬
‫‪1532865.14‬‬
‫‪1554528.02‬‬
‫‪1576190.89‬‬
‫‪1579656.95‬‬
‫‪1561460.14‬‬
‫‪1553661.50‬‬
‫‪1552794.99‬‬
‫‪1557994.07‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1551928.47‬‬
‫‪1554528.02‬‬
‫‪1558860.59‬‬
‫‪1559727.11‬‬
‫‪1565792.71‬‬
‫‪1591788.16‬‬
‫‪1616050.59‬‬
‫‪1613451.04‬‬
‫‪1609984.98‬‬
‫‪1580523.47‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1590055.13‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪1594387.81‬‬
‫‪1589188.62‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1584856.04‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1605652.40‬‬
‫‪1624715.74‬‬
‫‪1627315.28‬‬
‫‪1622116.19‬‬
‫‪1603052.86‬‬
‫‪1603919.37‬‬
‫‪1606518.92‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪1617783.62‬‬
‫‪1629048.31‬‬
‫‪1631647.86‬‬
‫‪1643779.07‬‬
‫‪1655910.28‬‬
‫‪1685371.79‬‬
‫‪1709634.21‬‬
‫‪1715699.82‬‬
‫‪1698369.52‬‬
‫‪1691437.40‬‬
‫‪1700102.55‬‬
‫‪1712233.76‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪1726098.00‬‬
‫‪1733896.63‬‬
‫‪1737362.69‬‬
‫‪1733030.12‬‬
‫‪1721765.42‬‬
‫‪1735629.66‬‬
‫‪1757292.54‬‬
‫‪1764224.66‬‬
‫‪1774622.84‬‬
‫‪1747760.87‬‬
‫‪1757292.54‬‬
‫‪1752959.96‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪1774622.84‬‬
‫‪1797692.94‬‬
‫‪1824312.28‬‬
‫‪1831410.77‬‬
‫‪1838509.26‬‬
‫‪1840283.89‬‬
‫‪1847382.38‬‬
‫‪1842058.51‬‬
‫‪1843833.13‬‬
‫‪1831410.77‬‬
‫‪1834960.02‬‬
‫‪1838509.26‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:08‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 87‬‬
‫‪88‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2005‬‬
‫‪1852706.25‬‬
‫‪1854480.87‬‬
‫‪1859804.74‬‬
‫‪1865128.61‬‬
‫‪1868677.86‬‬
‫‪1877550.97‬‬
‫‪1930789.66‬‬
‫‪1082253.72‬‬
‫‪1987577.59‬‬
‫‪1976929.85‬‬
‫‪1959183.62‬‬
‫‪1946761.26‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪1969831.36‬‬
‫‪1976929.85‬‬
‫‪1987577.59‬‬
‫‪2001774.57‬‬
‫‪2014196.03‬‬
‫‪2033717.78‬‬
‫‪2051464.00‬‬
‫‪2065660.99‬‬
‫‪2074534.10‬‬
‫‪2067435.60‬‬
‫‪2067435.60‬‬
‫‪2062111.70‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2081632.60‬‬
‫‪2085181.80‬‬
‫‪2090505.70‬‬
‫‪2090505.70‬‬
‫‪2086956.50‬‬
‫‪2101153.40‬‬
‫‪2124223.50‬‬
‫‪2129547.40‬‬
‫‪2131322.00‬‬
‫‪2127772.80‬‬
‫‪2125991.20‬‬
‫‪2125998.20‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2134871.30‬‬
‫‪2125998.20‬‬
‫‪2131322.00‬‬
‫‪2159716.00‬‬
‫‪2193433.80‬‬
‫‪2216503.90‬‬
‫‪2251996.40‬‬
‫‪2255545.60‬‬
‫‪2241348.70‬‬
‫‪2204081.60‬‬
‫‪2198757.70‬‬
‫‪2195208.50‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2186335.30‬‬
‫‪2186335.30‬‬
‫‪2188110.00‬‬
‫‪2195208.50‬‬
‫‪2193433.84‬‬
‫‪2193433.84‬‬
‫‪2188109.96‬‬
‫‪2191659.21‬‬
‫‪2195208.45‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2202306.95‬‬
‫‪2,212,954.68‬‬
‫‪2,227,151.67‬‬
‫‪2,246,672.52‬‬
‫‪2,251,996.39‬‬
‫‪2,246,672.52‬‬
‫‪2,244,897.89‬‬
‫‪2,255,545.63‬‬
‫‪2,259,094.88‬‬
‫‪2,260,869.51‬‬
‫‪2,267,968.00‬‬
‫‪2,280,390.36‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫‪2,294,587.34‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,326,530.55‬‬
‫‪2,342,502.16‬‬
‫‪2,347,826.03‬‬
‫‪2,354,869.50‬‬
‫‪2,361,912.98‬‬
‫‪2,364,260.81‬‬
‫‪2,368,956.46‬‬
‫‪2,366,608.63‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2,373,652.11‬‬
‫‪2,385,391.24‬‬
‫‪2,392,434.72‬‬
‫‪2,408,869.50‬‬
‫‪2,411,217.32‬‬
‫‪2,418,260.80‬‬
‫‪2,425,304.28‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2,441,739.07‬‬
‫‪2,444,086.89‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2,455,826.02‬‬
‫‪2,460,521.67‬‬
‫‪2,460,521.67‬‬
‫‪2,455,826.02‬‬
‫‪2,462,869.49‬‬
‫‪2,467,565.15‬‬
‫‪2,467,565.15‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:08‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 88‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪89‬‬
‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לדולר משנת ‪.1987‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪1987‬‬
‫‪1.5738‬‬
‫‪1.6134‬‬
‫‪1.6168‬‬
‫‪1.6001‬‬
‫‪1.5877‬‬
‫‪1.6021‬‬
‫‪1.6119‬‬
‫‪1.6140‬‬
‫‪1.5978‬‬
‫‪1.5956‬‬
‫‪1.6830‬‬
‫‪1.5542‬‬
‫‪1.5946‬‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1996‬‬
‫‪3.1295‬‬
‫ינואר‬
‫‪3.1131‬‬
‫פברואר‬
‫‪3.0991‬‬
‫מרץ‬
‫‪3.1649‬‬
‫אפריל‬
‫‪3.2528‬‬
‫מאי‬
‫‪3.2555‬‬
‫יוני‬
‫‪3.1795‬‬
‫יולי‬
‫‪3.1461‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪3.1669‬‬
‫אוקטובר ‪3.2253‬‬
‫‪3.2444‬‬
‫נובמבר‬
‫‪3.2765‬‬
‫דצמבר‬
‫‪3.1878‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪08/09/2013 11:15:09‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1.5679‬‬
‫‪1.5861‬‬
‫‪1.5722‬‬
‫‪1.5660‬‬
‫‪1.5715‬‬
‫‪1.5964‬‬
‫‪1.6296‬‬
‫‪1.6419‬‬
‫‪1.6410‬‬
‫‪1.6202‬‬
‫‪1.5914‬‬
‫‪1.6031‬‬
‫‪1.5989‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪3.2761‬‬
‫‪3.3366‬‬
‫‪3.3666‬‬
‫‪3.3899‬‬
‫‪3.3988‬‬
‫‪3.4530‬‬
‫‪3.5440‬‬
‫‪3.53013‬‬
‫‪3.5079‬‬
‫‪3.5218‬‬
‫‪3.5334‬‬
‫‪3.5355‬‬
‫‪3.4494‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1.8157‬‬
‫‪1.8027‬‬
‫‪1.8081‬‬
‫‪1.8147‬‬
‫‪1.8733‬‬
‫‪1.9509‬‬
‫‪1.9800‬‬
‫‪1.9947‬‬
‫‪2.0141‬‬
‫‪1.9990‬‬
‫‪1.9884‬‬
‫‪1.9586‬‬
‫‪1.9168‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪3.5772‬‬
‫‪3.5943‬‬
‫‪3.5863‬‬
‫‪3.7051‬‬
‫‪3.6655‬‬
‫‪3.6642‬‬
‫‪3.6600‬‬
‫‪3.7076‬‬
‫‪3.8449‬‬
‫‪4.1940‬‬
‫‪4.2263‬‬
‫‪4.1764‬‬
‫‪3.8002‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1.1945‬‬
‫‪1.9441‬‬
‫‪2.0127‬‬
‫‪2.0062‬‬
‫‪2.0181‬‬
‫‪2.0605‬‬
‫‪2.0627‬‬
‫‪2.0301‬‬
‫‪2.0505‬‬
‫‪2.0246‬‬
‫‪2.0084‬‬
‫‪2.0313‬‬
‫‪2.0162‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪4.0798‬‬
‫‪4.0677‬‬
‫‪4.0309‬‬
‫‪4.0610‬‬
‫‪4.1176‬‬
‫‪4.0892‬‬
‫‪4.0966‬‬
‫‪4.2026‬‬
‫‪4.2467‬‬
‫‪4.2640‬‬
‫‪4.2262‬‬
‫‪4.1928‬‬
‫‪4.1396‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪2.0286‬‬
‫‪2.0077‬‬
‫‪2.1638‬‬
‫‪2.2614‬‬
‫‪2.3627‬‬
‫‪2.3986‬‬
‫‪2.3800‬‬
‫‪2.3395‬‬
‫‪2.3309‬‬
‫‪2.4190‬‬
‫‪2.3490‬‬
‫‪2.3087‬‬
‫‪2.2782‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪4.1049‬‬
‫‪4.0536‬‬
‫‪4.0041‬‬
‫‪4.0403‬‬
‫‪4.1456‬‬
‫‪4.1069‬‬
‫‪4.0895‬‬
‫‪4.0480‬‬
‫‪4.0386‬‬
‫‪4.1052‬‬
‫‪4.1097‬‬
‫‪4.0812‬‬
‫‪4.0781‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪2.2984‬‬
‫‪2.3306‬‬
‫‪2.4019‬‬
‫‪2.4042‬‬
‫‪2.4360‬‬
‫‪2.4535‬‬
‫‪2.4458‬‬
‫‪2.4406‬‬
‫‪2.4486‬‬
‫‪2.5012‬‬
‫‪2.6479‬‬
‫‪2.6999‬‬
‫‪2.4591‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪4.1193‬‬
‫‪4.1215‬‬
‫‪4.1646‬‬
‫‪4.1780‬‬
‫‪4.1400‬‬
‫‪4.1625‬‬
‫‪4.1982‬‬
‫‪4.2333‬‬
‫‪4.3225‬‬
‫‪4.3148‬‬
‫‪4.2389‬‬
‫‪4.2757‬‬
‫‪4.2031‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪2.7811‬‬
‫‪2.8036‬‬
‫‪2.7893‬‬
‫‪2.7433‬‬
‫‪2.7348‬‬
‫‪2.7670‬‬
‫‪2.8215‬‬
‫‪2.8590‬‬
‫‪2.8569‬‬
‫‪2.8848‬‬
‫‪2.9465‬‬
‫‪2.9727‬‬
‫‪2.8300‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪4.5371‬‬
‫‪4.6620‬‬
‫‪4.6644‬‬
‫‪4.8062‬‬
‫‪4.8940‬‬
‫‪4.9393‬‬
‫‪4.7210‬‬
‫‪4.6762‬‬
‫‪4.7750‬‬
‫‪4.7983‬‬
‫‪4.6867‬‬
‫‪4.6937‬‬
‫‪4.7378‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪4.8363‬‬
‫‪4.8659‬‬
‫‪4.7810‬‬
‫‪4.6185‬‬
‫‪4.4779‬‬
‫‪4.3780‬‬
‫‪4.3710‬‬
‫‪4.4522‬‬
‫‪4.4649‬‬
‫‪4.4480‬‬
‫‪4.4937‬‬
‫‪4.3928‬‬
‫‪4.5483‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪2.9846‬‬
‫‪2.9763‬‬
‫‪2.9721‬‬
‫‪2.9930‬‬
‫‪3.0151‬‬
‫‪3.0473‬‬
‫‪3.0273‬‬
‫‪3.0351‬‬
‫‪3.0231‬‬
‫‪3.0180‬‬
‫‪3.0155‬‬
‫‪3.0268‬‬
‫‪3.0112‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪4.4235‬‬
‫‪4.4638‬‬
‫‪4.5031‬‬
‫‪4.5523‬‬
‫‪4.5955‬‬
‫‪4.5166‬‬
‫‪4.4912‬‬
‫‪4.5341‬‬
‫‪4.4975‬‬
‫‪4.4596‬‬
‫‪4.4052‬‬
‫‪4.3418‬‬
‫‪4.4820‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪3.0117‬‬
‫‪3.0096‬‬
‫‪2.9761‬‬
‫‪2.9589‬‬
‫‪3.0042‬‬
‫‪2.9810‬‬
‫‪2.9553‬‬
‫‪3.0308‬‬
‫‪3.0356‬‬
‫‪3.0103‬‬
‫‪3.0420‬‬
‫‪3.1197‬‬
‫‪3.0113‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪4.3787‬‬
‫‪4.3703‬‬
‫‪4.3290‬‬
‫‪4.3715‬‬
‫‪4.3737‬‬
‫‪4.4849‬‬
‫‪4.5605‬‬
‫‪4.5093‬‬
‫‪4.5384‬‬
‫‪4.6255‬‬
‫‪4.6998‬‬
‫‪4.6117‬‬
‫‪4.4878‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 89‬‬
‫‪90‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫שערי חליפין יציגים‬
‫חודש‪/‬שנה ‪2006‬‬
‫‪4.6188‬‬
‫ינואר‬
‫‪4.7032‬‬
‫פברואר‬
‫‪4.6891‬‬
‫מרץ‬
‫‪4.5797‬‬
‫אפריל‬
‫‪4.4740‬‬
‫מאי‬
‫‪4.4723‬‬
‫יוני‬
‫‪4.4328‬‬
‫יולי‬
‫‪4.3793‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪4.3528‬‬
‫אוקטובר ‪4.2720‬‬
‫‪4.3009‬‬
‫נובמבר‬
‫‪4.2016‬‬
‫דצמבר‬
‫‪4.4565‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪−‬‬
‫ממוצעים חודשיים (המשך)‬
‫‪2007‬‬
‫‪4.2283‬‬
‫‪4.2180‬‬
‫‪4.2001‬‬
‫‪4.0692‬‬
‫‪4.0010‬‬
‫‪4.1827‬‬
‫‪4.2543‬‬
‫‪4.2244‬‬
‫‪4.0872‬‬
‫‪4.0139‬‬
‫‪3.9134‬‬
‫‪3.9052‬‬
‫‪4.1081‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪3.9133‬‬
‫‪4.1031‬‬
‫‪4.1590‬‬
‫‪4.1959‬‬
‫‪4.0916‬‬
‫‪3.9436‬‬
‫‪3.8924‬‬
‫‪3.8320‬‬
‫‪3.7659‬‬
‫‪3.7262‬‬
‫‪3.7790‬‬
‫‪3.7896‬‬
‫‪3.9326‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪3.7509‬‬
‫‪3.6084‬‬
‫‪3.6084‬‬
‫‪3.5197‬‬
‫‪3.3788‬‬
‫‪3.3623‬‬
‫‪3.3711‬‬
‫‪3.5587‬‬
‫‪3.5457‬‬
‫‪3.6872‬‬
‫‪3.8904‬‬
‫‪3.8700‬‬
‫‪3.5878‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪3.7126‬‬
‫‪3.7466‬‬
‫‪3.7439‬‬
‫‪3.7126‬‬
‫‪3.7855‬‬
‫‪3.8523‬‬
‫‪3.8544‬‬
‫‪3.7908‬‬
‫‪3.7376‬‬
‫‪3.6112‬‬
‫‪3.6442‬‬
‫‪3.6040‬‬
‫‪3.7330‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪3.5843‬‬
‫‪3.6567‬‬
‫‪3.5627‬‬
‫‪3.4338‬‬
‫‪3.4681‬‬
‫‪3.4224‬‬
‫‪3.4202‬‬
‫‪3.5433‬‬
‫‪3.6806‬‬
‫‪3.6661‬‬
‫‪3.7255‬‬
‫‪3.7739‬‬
‫‪3.5781‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪3.8090‬‬
‫‪3.7408‬‬
‫‪3.7632‬‬
‫‪3.7513‬‬
‫‪3.8273‬‬
‫‪3.8928‬‬
‫‪3.9911‬‬
‫‪4.0153‬‬
‫‪3.9586‬‬
‫‪3.8511‬‬
‫‪3.8935‬‬
‫‪3.7771‬‬
‫‪3.8559‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪3.7394‬‬
‫‪3.6927‬‬
‫‪3.6922‬‬
‫‪3.6200‬‬
‫‪3.6287‬‬
‫‪3.6300‬‬
‫‪3.6068‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪2000‬‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪08/09/2013 11:15:09‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪4.1650‬‬
‫‪3.9906‬‬
‫‪3.8627‬‬
‫‪3.8415‬‬
‫‪3.7518‬‬
‫‪3.8952‬‬
‫‪3.8448‬‬
‫‪3.6619‬‬
‫‪3.5151‬‬
‫‪3.5089‬‬
‫‪3.5170‬‬
‫‪3.6602‬‬
‫‪3.7679‬‬
‫‪3.8664‬‬
‫‪3.7945‬‬
‫‪3.7815‬‬
‫‪3.7249‬‬
‫‪3.6263‬‬
‫‪3.5527‬‬
‫‪3.6116‬‬
‫‪3.8135‬‬
‫‪3.9199‬‬
‫‪3.9030‬‬
‫‪3.7645‬‬
‫‪3.8136‬‬
‫‪3.7644‬‬
‫‪4.0085‬‬
‫‪4.0564‬‬
‫‪4.0859‬‬
‫‪4.2601‬‬
‫‪4.4846‬‬
‫‪4.7186‬‬
‫‪4.6812‬‬
‫‪4.5714‬‬
‫‪4.6848‬‬
‫‪4.7073‬‬
‫‪4.6915‬‬
‫‪4.7860‬‬
‫‪4.4780‬‬
‫‪5.1332‬‬
‫‪5.2427‬‬
‫‪5.1795‬‬
‫‪4.9980‬‬
‫‪5.1894‬‬
‫‪5.1047‬‬
‫‪4.9708‬‬
‫‪4.9553‬‬
‫‪5.0052‬‬
‫‪5.2040‬‬
‫‪5.2573‬‬
‫‪5.3939‬‬
‫‪5.1362‬‬
‫‪5.5827‬‬
‫‪5.6457‬‬
‫‪5.5210‬‬
‫‪5.4546‬‬
‫‪5.5071‬‬
‫‪5.4800‬‬
‫‪5.5122‬‬
‫‪5.5226‬‬
‫‪5.4863‬‬
‫‪5.5761‬‬
‫‪5.7216‬‬
‫‪5.8232‬‬
‫‪5.5694‬‬
‫‪5.7475‬‬
‫‪5.6893‬‬
‫‪5.7108‬‬
‫‪5.6546‬‬
‫‪5.5563‬‬
‫‪5.4566‬‬
‫‪5.4913‬‬
‫‪5.5441‬‬
‫‪5.5643‬‬
‫‪5.5726‬‬
‫‪5.5397‬‬
‫‪5.4690‬‬
‫‪5.5830‬‬
‫‪5.6001‬‬
‫‪5.6177‬‬
‫‪5.6371‬‬
‫‪5.6250‬‬
‫‪5.7142‬‬
‫‪5.6595‬‬
‫‪5.6239‬‬
‫‪5.6132‬‬
‫‪5.5405‬‬
‫‪5.3890‬‬
‫‪5.5343‬‬
‫‪5.5524‬‬
‫‪5.5922‬‬
‫‪5.4976‬‬
‫‪5.5122‬‬
‫‪5.5637‬‬
‫‪5.5051‬‬
‫‪5.4093‬‬
‫‪5.6119‬‬
‫‪5.8339‬‬
‫‪5.7523‬‬
‫‪5.6675‬‬
‫‪5.7117‬‬
‫‪5.7424‬‬
‫‪5.6836‬‬
‫‪5.6243‬‬
‫‪5.5194‬‬
‫‪5.3207‬‬
‫‪5.4501‬‬
‫‪5.5482‬‬
‫‪5.2579‬‬
‫‪5.2242‬‬
‫‪5.3181‬‬
‫‪5.3293‬‬
‫‪5.0972‬‬
‫‪4.8728‬‬
‫‪4.9657‬‬
‫‪5.2071‬‬
‫‪5.2585‬‬
‫‪5.1869‬‬
‫‪5.2436‬‬
‫‪5.4436‬‬
‫‪5.5349‬‬
‫‪5.5572‬‬
‫‪5.5270‬‬
‫‪5.4843‬‬
‫‪5.4662‬‬
‫‪5.4802‬‬
‫‪5.5229‬‬
‫‪5.6381‬‬
‫‪5.5376‬‬
‫‪5.4685‬‬
‫‪5.3031‬‬
‫‪5.1254‬‬
‫‪5.0860‬‬
‫‪4.9780‬‬
‫‪4.7683‬‬
‫‪4.7059‬‬
‫‪4.9215‬‬
‫‪4.8930‬‬
‫‪4.8875‬‬
‫‪5.0175‬‬
‫‪4.9805‬‬
‫‪4.7683‬‬
‫‪4.9529‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 90‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪91‬‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪( 2000‬המשך)‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪08/09/2013 11:15:09‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪4.7921‬‬
‫‪4.9928‬‬
‫‪4.9861‬‬
‫‪4.9651‬‬
‫‪4.9801‬‬
‫‪4.9200‬‬
‫‪4.8817‬‬
‫‪5.0850‬‬
‫‪5.0850‬‬
‫‪5.0299‬‬
‫‪5.0497‬‬
‫‪4.9695‬‬
‫‪4.9781‬‬
‫‪4.9175‬‬
‫‪4.9483‬‬
‫‪4.9674‬‬
‫‪4.9354‬‬
‫‪4.9023‬‬
‫‪4.8784‬‬
‫‪4.9089‬‬
‫‪4.9766‬‬
‫‪5.0748‬‬
‫‪4.9985‬‬
‫‪4.9970‬‬
‫‪4.9526‬‬
‫‪4.9551‬‬
‫‪4.9698‬‬
‫‪4.9371‬‬
‫‪4.7900‬‬
‫‪4.7128‬‬
‫‪4.7191‬‬
‫‪4.7871‬‬
‫‪4.7190‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪2019‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2021‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 91‬‬
‫‪92‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫תוספת יוקר‬
‫מה‪ 3/1990-‬עד היום‬
‫תקופה‬
‫‪03/1990‬‬
‫‪09/1990‬‬
‫‪03/1991‬‬
‫‪08/1991‬‬
‫‪02/1992‬‬
‫‪08/1992‬‬
‫‪02/1993‬‬
‫‪08/1993‬‬
‫‪02/1994‬‬
‫‪08/1994‬‬
‫‪02/1995‬‬
‫‪08/1995‬‬
‫‪02/1996‬‬
‫‪08/1996‬‬
‫‪02/1997‬‬
‫‪08/1997‬‬
‫‪08/1998‬‬
‫‪01/1999‬‬
‫‪01/2003‬‬
‫‪01/2004‬‬
‫‪03/2004‬‬
‫‪1.6.2006‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:09‬‬
‫תוספת מרבית‬
‫עד תקרה ש"ח‬
‫אחוז תוספת‬
‫‪86.58‬‬
‫‪2,220‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪142.50‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪5.70‬‬
‫‪105.30‬‬
‫‪2,700‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪145.00‬‬
‫‪2,900‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪43.40‬‬
‫‪3,100‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪48.00‬‬
‫‪3,200‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪74.70‬‬
‫‪3,248‬‬
‫‪2.30‬‬
‫‪46.50‬‬
‫‪3,323‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪87.40‬‬
‫‪3,800‬‬
‫‪2.30‬‬
‫‪159.10‬‬
‫‪4,300‬‬
‫‪3.70‬‬
‫‪156.00‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪2.60‬‬
‫‪32.50‬‬
‫‪6,500‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪156.00‬‬
‫‪6,500‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪214.40‬‬
‫‪6,700‬‬
‫‪3.20‬‬
‫‪41.70‬‬
‫‪6,950‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪168.00‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪36.00‬‬
‫‪7,200‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪18.09‬‬
‫‪7,236‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪68.60‬‬
‫‪3,267‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪87.20‬‬
‫‪3,335-7,700‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪7,700-7,856‬‬
‫‪2.00‬‬
‫תוספת יוקר של ‪ 2.1%‬לכל העובדים במגזר הציבורי‬
‫‪book-mitriya 50.indb 92‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪93‬‬
‫שיעורי ריבית‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‬
‫ש"ח‬
‫עד ‪24,999‬‬
‫‪25,000-49,999‬‬
‫‪50,000-99,999‬‬
‫‪100,000-499,999‬‬
‫פק"מ (פיקדון קצר מועד) פק"מ פלוס‬
‫החל מ‪28.8.2008-‬‬
‫החל מ‪19.12.2008-‬‬
‫עד ‪18.12.2008‬‬
‫‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים ‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪2.40%‬‬
‫‪0.90%‬‬
‫‪1.20%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪2.60%‬‬
‫‪0.95%‬‬
‫‪1.40%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪2.80%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪1.60%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪3.00%‬‬
‫‪1.05%‬‬
‫מ‪500,000-‬‬
‫‪1.10%‬‬
‫‪3.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪1.80%‬‬
‫פר"י (ריבית שנתית)‬
‫החל‬
‫החל‬
‫מ‪10.5.2010-‬‬
‫מיום‬
‫‪ 2.3.2011‬עד ‪1.3.2011‬‬
‫‪0.35%‬‬
‫‪0.37%‬‬
‫‪0.40%‬‬
‫‪0.46%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪0.55%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים)‬
‫במסגרת מאושרת (פריים)‬
‫תוספת סיכון מרבית‬
‫סה"כ מאושרת‬
‫תוספת ריבית לחריגה‬
‫סה"כ חריגה‬
‫החל מיום‬
‫‪ 18.5.2013‬עד ‪29.5.2013‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫(‪ 8.30‬תעריפית מתואמת)‬
‫‪3.50‬‬
‫‪11.50‬‬
‫(‪ 12.13‬תעריפית מתואמת)‬
‫החל מיום‬
‫‪30.5.2012‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪7.75‬‬
‫(‪ 8.03‬תעריפית מתואמת)‬
‫‪3.50‬‬
‫‪11.25‬‬
‫(‪ 11.85‬תעריפית מתואמת)‬
‫הערה‪ :‬הנתונים בסוגריים הם הריבית המתואמת ‪ −‬הגביה בראשית כל חודש עבור החודש שחלף‪.‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:09‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 93‬‬
‫‪94‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט)‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪ 25 1999‬בפברואר ‪1.2083‬‬
‫‪1.1667‬‬
‫‪ 31‬במרץ‬
‫‪1.1250‬‬
‫‪ 29‬באפריל‬
‫‪1.0833‬‬
‫‪ 29‬ביולי‬
‫‪1.0580‬‬
‫‪ 25‬בנובמבר‬
‫‪1.0167‬‬
‫‪ 30‬בדצמבר‬
‫‪0.9833‬‬
‫‪ 27 2000‬בינואר‬
‫‪ 24‬בפברואר ‪0.9500‬‬
‫‪0.9250‬‬
‫‪ 30‬במרץ‬
‫‪0.9000‬‬
‫‪ 27‬באפריל‬
‫‪0.8833‬‬
‫‪ 27‬ביולי‬
‫‪0.8666‬‬
‫‪ 31‬באוגוסט‬
‫‪ 28‬בספטמבר ‪0.8417‬‬
‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.8250‬‬
‫‪0.8083‬‬
‫‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪0.7917‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪0.7667‬‬
‫‪ 1 2001‬בפברואר‬
‫‪0.7500‬‬
‫‪ 1‬במרץ‬
‫‪0.7250‬‬
‫‪ 29‬במרץ‬
‫‪0.7083‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.6917‬‬
‫‪ 21‬ביוני‬
‫‪0.6667‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.6500‬‬
‫‪ 26‬ביוני‬
‫‪0.6333‬‬
‫‪ 1‬בנובמבר‬
‫‪0.6083‬‬
‫‪ 29‬בנובמבר‬
‫‪0.4417‬‬
‫‪ 25‬בדצמבר‬
‫‪0.4917‬‬
‫‪ 3 2002‬במרץ‬
‫‪0.5083‬‬
‫‪ 26‬באפריל‬
‫‪0.5917‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.7167‬‬
‫‪ 13‬ביוני‬
‫‪0.8833‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.8667‬‬
‫‪ 26‬בדצמבר‬
‫‪08/09/2013 11:15:09‬‬
‫שנתית‬
‫‪14.50‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪13.50‬‬
‫‪13.00‬‬
‫‪12.70‬‬
‫‪12.20‬‬
‫‪11.80‬‬
‫‪11.40‬‬
‫‪11.10‬‬
‫‪10.80‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.40‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪9.70‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.20‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.70‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.30‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.80‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪5.30‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪6.10‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪8.60‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.40‬‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.8500‬‬
‫‪ 27 2003‬במרץ‬
‫‪0.8250‬‬
‫‪ 1‬במאי‬
‫‪0.7917‬‬
‫‪ 29‬במאי‬
‫‪0.7500‬‬
‫‪ 26‬ביוני‬
‫‪0.7083‬‬
‫‪ 31‬ביולי‬
‫‪0.6667‬‬
‫‪ 28‬באוגוסט‬
‫‪ 25‬בספטמבר ‪0.6333‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.5917‬‬
‫‪0.5583‬‬
‫‪ 27‬בנובמבר‬
‫‪0.5250‬‬
‫‪ 1 2004‬בינואר‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 26‬בפברואר ‪0.4833‬‬
‫‪0.4667‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.4500‬‬
‫‪ 25‬בנובמבר‬
‫‪0.4333‬‬
‫‪ 30‬בדצמבר‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪ 27 2005‬בינואר‬
‫‪ 30‬בספטמבר ‪0.4438‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4583‬‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 2‬בדצמבר‬
‫‪0.5208‬‬
‫‪ 27 2006‬בינואר‬
‫‪0.5420‬‬
‫‪ 2‬באפריל‬
‫‪0.5630‬‬
‫‪ 28‬באפריל‬
‫‪0.5830‬‬
‫‪ 28‬ביולי‬
‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.5625‬‬
‫‪0.5417‬‬
‫‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 1 2007‬בפברואר‬
‫‪0.4583‬‬
‫‪ 1‬במרץ‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 26‬באפריל‬
‫‪0.4160‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 29‬ביולי‬
‫‪0.4580‬‬
‫‪ 31‬באוגוסט‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫שנתית‬
‫‪10.20‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪6.70‬‬
‫‪6.30‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.80‬‬
‫‪5.60‬‬
‫‪5.40‬‬
‫‪5.20‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.25‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 94‬‬
‫ספטמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪95‬‬
‫הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) (המשך)‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 28 2008‬ינואר‬
‫‪0.3958‬‬
‫‪ 27‬במרץ‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪ 30‬במאי‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 27‬ביוני‬
‫‪0.4580‬‬
‫‪ 1‬באוגוסט‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 29‬באוגוסט‬
‫‪ 12‬באוקטובר ‪0.4375‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4167‬‬
‫‪0.3750‬‬
‫‪ 14‬בנובמבר‬
‫‪0.3330‬‬
‫‪ 28‬בנובמבר‬
‫‪0.2083‬‬
‫‪ 1 2009‬בינואר‬
‫‪0.2708‬‬
‫‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 26‬בפברואר ‪0.1875‬‬
‫‪0.1667‬‬
‫‪ 26‬במרץ‬
‫‪0.1875‬‬
‫‪ 28‬באוגוסט‬
‫‪0.2083‬‬
‫‪ 27‬נובמבר‬
‫שנתית‬
‫‪5.25‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.2292‬‬
‫‪ 1 2010‬בינואר‬
‫‪0.2500‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.2700‬‬
‫‪ 30‬ביולי‬
‫‪ 3‬באוקטובר ‪0.2900‬‬
‫‪0.3125‬‬
‫‪ 28‬בינואר‬
‫‪ 25 2011‬בפברואר ‪0.3333‬‬
‫‪0.3750‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.39583‬‬
‫‪ 27‬במאי‬
‫‪ 2‬באוקטובר ‪0.3750‬‬
‫‪0.3542‬‬
‫‪ 1‬בדצמבר‬
‫‪0.3333‬‬
‫‪ 26 2012‬בינואר‬
‫‪0.3125‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.2926‬‬
‫‪ 1‬בנובמבר‬
‫‪0.2708‬‬
‫‪ 27‬בדצמבר‬
‫‪0.2500‬‬
‫‪ 17 2013‬במאי‬
‫‪0.2292‬‬
‫‪ 30‬במאי‬
‫שנתית‬
‫‪2.75‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי*‬
‫החל מ‪ 30-‬במאי ‪ 2013‬יהיו שיעורי הריבית של החשב הכללי כדלקמן‪:‬‬
‫‪" .1‬ריבית החשב הכללי"‬
‫‪ 1.1‬שיעור "ריבית החשב הכללי" יעמוד על ‪ 2.75%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.2292%‬לחודש‪.‬‬
‫ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬
‫‪ 1.2‬שיעור ריבית זה יחול על כל ההסדרים של המדינה עם גופים שונים‪ ,‬המבוססים‬
‫על שיעור "ריבית החשב הכללי"‪.‬‬
‫‪" .2‬ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" לחשב הכללי‬
‫‪ 2.1‬שיעור "ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" יהיה ‪7.25%‬‬
‫לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.6042%‬לחודש‪ .‬ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כמו‪-‬כן תחול ריבית זאת על ההלוואות לחייבי מסים‪.‬‬
‫‪" .3‬ריבית פיגורים"‬
‫שיעור "ריבית פיגורים" יהיה ‪ 9.25%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.7705%‬לחודש‪.‬‬
‫*‬
‫‪08/09/2013 11:15:10‬‬
‫הריבית מחושבת על בסיס רבעוני‪ .‬ריבית התעריפית = ״הפריים״ רייט מובחרים לא כולל עמלת הקצאה‪,‬‬
‫דמי ניהול חשבון‪ ,‬חיובים שונים וריבית חריגה‪ .‬הריבית נבדקת ביום התאריך הרשום‪.‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 95‬‬
‫‪96‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪ .4‬להלן שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 30‬בספטמבר ‪:2005‬‬
‫מיום‬
‫עד יום‬
‫‪30.5.2013‬‬
‫‪17.5.2013‬‬
‫‪27.12.2012‬‬
‫‪1.11.2012‬‬
‫‪28.6.2012‬‬
‫‪26.1.2012‬‬
‫‪1.11.2011‬‬
‫‪2.10.2011‬‬
‫‪27.5.2011‬‬
‫‪1.4.2011‬‬
‫‪25.2.2011‬‬
‫‪27.1.2011‬‬
‫‪3.10.2010‬‬
‫‪30.7.2010‬‬
‫‪1.4.2010‬‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫‪28.8.2009‬‬
‫‪26.3.2009‬‬
‫‪26.2.2009‬‬
‫‪29.1.2009‬‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫‪27.11.2008‬‬
‫‪14.11.2008‬‬
‫‪30.10.2008‬‬
‫‪29.5.2013‬‬
‫‪16.5.2013‬‬
‫‪26.12.2012‬‬
‫‪31.10.2012‬‬
‫‪27.6.2012‬‬
‫‪25.1.2012‬‬
‫‪30.11.2011‬‬
‫‪1.10.2011‬‬
‫‪26.5.2011‬‬
‫‪31.3.2011‬‬
‫‪24.2.2011‬‬
‫‪27.1.2011‬‬
‫‪2.10.2010‬‬
‫‪29.7.2010‬‬
‫‪31.3.2010‬‬
‫‪27.11.2009‬‬
‫‪27.8.2009‬‬
‫‪25.3.2009‬‬
‫‪25.2.2009‬‬
‫‪28.1.2009‬‬
‫‪31.12.2008‬‬
‫‪26.11.2008‬‬
‫‪13.11.2008‬‬
‫‪08/09/2013 11:15:10‬‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪2.75‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪5.00‬‬
‫מיום‬
‫עד יום‬
‫‪12.10.2008‬‬
‫‪29.8.2008‬‬
‫‪1.8.2008‬‬
‫‪27.6.2008‬‬
‫‪30.5.2008‬‬
‫‪27.3.2008‬‬
‫‪28.2.2008‬‬
‫‪28.12.2007‬‬
‫‪31.8.2007‬‬
‫‪29.7.2007‬‬
‫‪31.5.2007‬‬
‫‪26.4.2007‬‬
‫‪1.3.2007‬‬
‫‪1.2.2007‬‬
‫‪28.12.2006‬‬
‫‪30.11.2006‬‬
‫‪26.10.2006‬‬
‫‪28.7.2006‬‬
‫‪28.4.2006‬‬
‫‪2.4.2006‬‬
‫‪27.1.2006‬‬
‫‪2.12.2005‬‬
‫‪30.10.2005‬‬
‫‪30.9.2005‬‬
‫‪29.10.2008‬‬
‫‪11.10.2008‬‬
‫‪28.8.2008‬‬
‫‪31.7.2008‬‬
‫‪26.6.2008‬‬
‫‪29.5.2008‬‬
‫‪26.3.2008‬‬
‫‪27.2.2008‬‬
‫‪27.12.2007‬‬
‫‪30.8.2007‬‬
‫‪28.7.2007‬‬
‫‪30.5.2007‬‬
‫‪25.4.2007‬‬
‫‪28.2.2007‬‬
‫‪31.1.2007‬‬
‫‪27.12.2006‬‬
‫‪29.11.2006‬‬
‫‪25.10.2006‬‬
‫‪27.7.2006‬‬
‫‪27.4.2006‬‬
‫‪1.4.2006‬‬
‫‪26.1.2006‬‬
‫‪1.12.2005‬‬
‫‪29.10.2005‬‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.25‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪book-mitriya 50.indb 96‬‬