גיליון יוני 2013

‫מטריית המידע‬
‫‪ ‬חקיקה ועדכונים‬
‫‪ ‬תמצית פסיקה‬
‫ מס הכנסה‬‫ מס ערך מוסף ומכס‬‫ מיסוי מקרקעין‬‫‪ ‬סוגיות בדיני עבודה‬
‫‪ ‬טבלאות מידע‬
‫יוני ‪3102‬‬
‫רבעון שני‬
‫לציבור לקוחותינו וידידינו‬
‫הנדון‪ :‬מטריית המידע*‬
‫(יוני ‪)2013‬‬
‫הרינו מתכבדים להמציא לכם בזאת את‬
‫רבעון המידע לחודש יוני ‪.2013‬‬
‫אנו תקווה כי החומר המובא בעלון יסייע‬
‫בידכם בעבודתכם‪.‬‬
‫נשמח לעמוד לרשותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬
‫הבהרה שתתבקש‪.‬‬
‫* המפורסם בעלון זה מובא באופן כללי‪ ,‬תמציתי ולתשומת לב‪ .‬אין להסתמך‬
‫עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת‪ .‬דברי החקיקה המופיעים בעלון‬
‫המידע אינם נוסח רשמי‪ .‬רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:08 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 1‬‬
‫תוכן עניינים כללי‬
‫תמצית פסיקה‬
‫‪ .1‬מס הכנסה ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬סוף פסוק בפסיקת החישוב הנפרד ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הכנסות שאינן אינטגרליות למפעל מאושר ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬לא תתקבל כדבר שבשגרה בקשת פקיד השומה להפקדת ערובה כספית‬
‫להוצאות ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הוצאות לכאורה עסקיות שלא הותרו בניכוי ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תרומה מכספי מכירה אינה משנה את אופי המכירה כחייבת במס‪9. . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הכנסות גניבה — העדר חובה לניהול פנקסים ואי‪-‬התרת הוצאות‬
‫החזר הגניבה‪10. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הפרשי הון בלתי מוסברים וייחוס הפרשים לשנים פתוחות ‪10. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עסקת מניות שהוצגה כרכישת מוניטין ‪11. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬שבח מקרקעין ומס רכוש‪12. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אין פטור ממס שבח לדירת מגורים שבבעלות חברה משפחתית ‪12. . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חובת רשות מיסוי להתיר הוצאות המגיעות כדין ‪13. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫חקיקה ועדכונים‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:08 PM‬‬
‫‪z‬התוכנית הכלכלית לשנים ‪ — 2014-2013‬תזכיר חוק ‪17. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬חובת הגשת דוח מס ליחיד לשנת המס ‪ 2012‬ותנאים לקבלת פטור מהגשתו‪18. . . .‬‬
‫‪z‬קביעת תושבות בישראל — בעקבות פסק דין א‪.‬כ‪26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 2‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הארכת תקופת הוראת השעה בגין מס רכישה על דירת מגורים עד‬
‫ליום ‪31. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 31.12.2014‬‬
‫‪z‬העלאת שיעור המע"מ ל‪ 18%-‬החל מיום ‪33. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.6.2013‬‬
‫‪z‬כללי חשבונאות מקובלים לעניין הדוחות השנתיים לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה‪36. . . . .‬‬
‫‪z‬החוק לעידוד השקעות הון — הודעות שיש למסור במהלך שנת ‪40. . . . . . . . . 2013‬‬
‫סוגיות בדיני עבודה‬
‫פסקי דין ‪:‬‬
‫‪z z‬האפשרות למשיכת כספים אשר מיועדים גם לקצבה‬
‫על ידי המעביד — הוגבלה ‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z z‬התקשרות בין צדדים למטרת הכשרה במסגרת תוכנית לימודים —‬
‫אינה יוצרת יחסי עובד‪-‬מעביד‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z z‬ניתן לפטר עובד קבלן סמוך ל־‪ 9‬חודשי עבודה ‪51. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪6/9/2013 2:43:08 PM‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬
‫נקודות זיכוי ו”הנחות סוציאליות” בשנת ‪55. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬נתונים שונים לתיאום הוצאות‪58. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים ‪60. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ”לא שכירים” ‪64. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מדד מחירים לצרכן ‪66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 3‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪70. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים ‪73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‪73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תוספת יוקר‪76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬שיעורי ריבית‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .1‬ריבית פק”מ — פר”י‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬חח”ד (שנתי באחוזים) ‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪78. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי ‪80. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:08 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 4‬‬
‫תמצית פסיקה‬
book-mitria 49.indb 5
6/9/2013 2:43:17 PM
‫תוכן עניינים ‪ −‬תמצית פסיקה‬
‫‪ .1‬מס הכנסה ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬סוף פסוק בפסיקת החישוב הנפרד ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הכנסות שאינן אינטגרליות למפעל מאושר ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬לא תתקבל כדבר שבשגרה בקשת פקיד השומה להפקדת ערובה‬
‫כספית להוצאות ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הוצאות לכאורה עסקיות שלא הותרו בניכוי ‪8. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬תרומה מכספי מכירה אינה משנה את אופי המכירה כחייבת במס‪9. . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הכנסות גניבה — העדר חובה לניהול פנקסים ואי‪-‬התרת הוצאות‬
‫החזר הגניבה‪10. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הפרשי הון בלתי מוסברים וייחוס הפרשים לשנים פתוחות ‪10. . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עסקת מניות שהוצגה כרכישת מוניטין ‪11. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬שבח מקרקעין ומס רכוש‪12. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬אין פטור ממס שבח לדירת מגורים שבבעלות חברה משפחתית ‪12. . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חובת רשות מיסוי להתיר הוצאות המגיעות כדין ‪13. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 6‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪7‬‬
‫‪ .1‬מס הכנסה‬
‫סוף פסוק בפסיקת החישוב הנפרד‬
‫הוגשה עתירה לבג"צ ע"י מספר עותרים בטענה שיש לעכב את כל הליכי הגבייה במקרים‬
‫בהם ניתן ליישם את הלכת מלכיאלי ביחס לחישוב הנפרד בין בני זוג‪ ,‬לאור הליכי חקיקה‬
‫ויוזמות שונות מצד ועדת הכספים של הכנסת‪ .‬בג"צ לא נענה לעתירה לאחר שנבחנה עמדת‬
‫המדינה‪ ,‬לפיה פורסמו הנחיות לפקידי השומה לנקוט בשורת הקלות על מנת למזער את‬
‫הפגיעה בציבור הנישומים‪ .‬כמו כן התחייב מנהל רשות המסים שחקיקה עתידית‪ ,‬ככל שתהיה‪,‬‬
‫תיושם במלואה ע"י הרשות‪ .‬במצב זה נקבע‪ ,‬שעל רשות המסים לפעול על פי הדין הקיים‪,‬‬
‫ואם המחוקק יחליט לשנות זאת — רשות המסים תיישם את החוק‪ .‬העתירה נדחתה‪.‬‬
‫[בג"ץ ‪ 453/13‬נחום ליכטיק ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,12.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫הכנסות שאינן אינטגרליות למפעל מאושר‬
‫המערערת היא בעלת מפעל יצרני בתחום המזון‪ .‬חלק מהמפעל הוכר כמפעל תעשייתי מאושר‬
‫לענין חוק עידוד השקעות הון‪ .‬המערערת דיווחה על "הכנסות מימון" שנבעו ממסחר בניירות‬
‫ערך בבורסה‪ ,‬כחלק מהכנסותיה מהמפעל המאושר‪ .‬לטענת פקיד השומה‪ ,‬ההכנסות אינן‬
‫קשורות לפעילותה הייצורית‪ .‬כמו כן המערערת דרשה בניכוי "הוצאות מימון" שהיוו‪ ,‬לטענתה‪,‬‬
‫חלק מפעילותה העסקית‪ .‬לטענת המשיב‪ ,‬הוצאות אלה אינן חלק אינטגרלי מפעילותה העסקית‬
‫ויש לסווגן כהפסדי ריבית והצמדה לפי סעיף ‪ )4(2‬לפקודה‪ .‬סוגייה נוספת נוגעת לאופן חישוב‬
‫הפחת במפעל מאושר וכן לטענת המערערת‪ ,‬כי במצב בו שיעור עליית המדד מורה על‬
‫תוצאה שלילית‪ ,‬אין להפעיל את חוק התיאומים בשל אינפלציה ולהוסיף את התוצאה לתוצאה‬
‫המתווספת להכנסה החייבת‪ .‬בשאלת האינטגרליות של ההכנסות מניירות ערך כחלק מהכנסות‬
‫המפעל המאושר‪ ,‬קבע בית המשפט‪ ,‬כי המבחנים לקביעת האינטגרליות להכנסה ממפעל מאושר‬
‫הם אלה‪( :‬א) מקור ההון שהניב את הכנסות המימון נובע מהפעילות העיקרית של העסק; (ב)‬
‫ההון שהושקע‪ ,‬מטרתו ביצוע התחייבויות העסק ולא צבירת רווחים; (ג) משך ההשקעה הוא‬
‫קצר והמימוש נועד לפעילות השוטפת‪ .‬במקרה זה‪ ,‬המערערת לא עמדה באף אחד מהתנאים‬
‫הללו‪ .‬חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת מאבדת ממשקלה נוכח הודאתו בחקירתו‬
‫הנגדית‪ ,‬שהסכמי המערערת מול לקוחותיה כלל לא עמדו בפניו‪ .‬בנושא הוצאות המימון‪ :‬יש‬
‫לדחות את עמדת פקיד השומה‪ ,‬שהמערערת לא נזקקה להוצאות מימון‪ .‬המערערת היתה‬
‫חשופה לסיכונים והיא נדרשה ליטול הלוואות לצורך מימון פעילותה בשל פער הזמן שבין‬
‫מועד רכישת חומרי הגלם ובין מועד רכישת התוצרת המוגמרת‪ .‬יש לקבל את עמדת המערערת‪,‬‬
‫שגם אם היה בידיה הון עצמי לשימוש בפעילותה‪ ,‬היא לא חייבת לעשות כן והיתה רשאית‬
‫ליטול הלוואות‪ .‬ביחס לניכוי הפחת בגין "נכסים מנוטרלים"‪ ,‬הרי שיש לנכותם באופן יחסי‬
‫בין המפעל המאושר לחלק הבלתי מאושר‪ .‬בעניין יישום חוק התיאומים גם בחישוב של מדד‬
‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 7‬‬
‫‪8‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫שלילי‪ ,‬כבר נפסק שלעניין סעיף ‪159‬א יש להביא בחשבון גם ירידה בשיעור המדד‪ ,‬ולפיכך‬
‫גם כאן יש ליישם את המדד השלילי בהפעלת חוק התיאומים‪ ,‬שכן רק במקרים חריגים ניתן‬
‫לסטות מכלל זה‪ .‬בעניין קנס הגירעון‪ :‬אכן התגלה מספר רב של ליקויים בדיווחי המערערת‬
‫ואין מקום להתערב בשיקול דעתו של פקיד השומה בעניין זה‪ .‬הערעור נדחה בחלקו והתקבל‬
‫בחלקו‪ .‬המערערת חויבה בהוצאות ‪ 100,000‬ש"ח‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,423/10‬ר‑ס חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,7.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫לא תתקבל כדבר שבשגרה בקשת פקיד השומה להפקדת ערובה‬
‫כספית להוצאות‬
‫פקיד השומה הוציא למערערת צו לשנת ‪ 2005‬בו נשלל זיכוי מכוח סעיף ‪(93‬ב) מפירוק חברה‬
‫זרה וכן נכללו סוגיות נוספות‪ .‬המדובר בחברה שמשנת ‪ 2010‬אינה מגישה דוחות כספיים‬
‫למס הכנסה ומע"מ ואין לה נכסים על שמה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬מבקש פקיד השומה להפקיד ערובה‬
‫כספית לתשלום הוצאותיו בערעור‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שאכן בית המשפט רשאי להורות‬
‫לתובע להפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאות אם יזכה הנתבע‪ .‬אולם ההלכה הפסוקה‬
‫היא‪ ,‬שהתנאים הנ"ל מופעלים בצמצום במסגרת ערעורי מס‪ .‬כך נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהלכת‬
‫כוסמין שניתנה ע"י השופט סטולר‪ ,‬שקבע שלושה שיקולים בעניין זה‪ :‬ראשית‪ ,‬זכות הגישה‬
‫לערכאות של הנישום מול הפגיעה העתידית בזכות הקניין של המדינה; שנית‪ ,‬הדרך הראויה‬
‫היא מתן פירוש מצמצם להוראות החוק‪ ,‬באופן שחסימת הנישום תבוצע רק כאשר ברור‬
‫שהמדובר בערעור סרק; שלישית‪ ,‬סיכויי הערעור יכולים להישקל‪ ,‬אך אין זה ראוי להרחיב‬
‫בניתוח הסיכויים‪ .‬החברה המערערת מעלה כאן טיעון נוסף‪ ,‬שגופים מעין‪-‬ציבוריים נדרשים‬
‫לרמה גבוהה של איפוק בהפעלת יתרונותיהם הדיוניים והאחרים‪ .‬גופים מעין‪-‬ציבוריים כמו‬
‫בנקים עוסקים בדרך השגרה בהפעלת כוח התביעה לשם מימוש זכותם‪ .‬הם נהנים ממערכת‬
‫אכיפה משוכללת‪ .‬על כן‪ ,‬הם חיביים לנהוג במדיניות נאותה וביד רחבה כלפי בעלי הדין‬
‫האחרים המצויים בעמדת נחיתות כלפיהם‪ .‬יש חשיבות מועטה לסיכויי ההצלחה בערעור‪ .‬רק‬
‫כאשר המדובר בערעור סרק או בערעור שסיכויו קלושים‪ ,‬יש לחייב בהטלת ערובה‪ .‬כמו כן‬
‫יש להביא בחשבון את הסוגיות עצמן‪ ,‬אם הן בעלות השלכת רוחב על כלל ציבור הנישומים‪.‬‬
‫במקרה הנדון‪ ,‬הסוגייה נוגעת אמנם למקרה ספציפי שאינו בעל השלכות רוחב (החוק כבר‬
‫בוטל) אולם לאור העובדה שהוחלט בין הצדדים שייחסך זמן ע"י קביעת עובדות מוסכמות‪,‬‬
‫ניתן להסתפק בהטלת ערבות אישית בלבד‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,181553-02-12‬פ"ש ת"א ‪ 4‬נ' תות אירופה‪ ,‬מיום ‪ ,20.1.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫הוצאות לכאורה עסקיות שלא הותרו בניכוי‬
‫החברה המערערת עוסקת במתן שירותי ייעוץ וניהול לעסקים והיא בבעלותו של אדם אחד‬
‫(עגיב)‪ .‬המערערת מחזיקה במניותיהן של שלוש חברות‪ :‬חברת מועדון כדורגל הפועל תל‬
‫אביב בע"מ‪ ,‬חברת נכסי אתכי בע"מ‪ ,‬חברת שארפר אימאג' בע"מ‪ .‬בשנת המס ‪ 2005‬הציגה‬
‫המערערת הוצאות שונות כדלקמן ואשר פקיד השומה סירב להתירן‪ :‬בהפועל תל אביב — שיק‬
‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 8‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪9‬‬
‫ערבות ‪ 3‬מליון ש"ח לרשות לבקרת תקציבים להבטחת פעילות המועדון‪ .‬לטענת המערערת‪,‬‬
‫הפועל ת"א חדלת פירעון ויש להכיר בהשקעות אלה כהפסד הון‪ .‬חברת שארפר אימג' —‬
‫ערבות שנתנה המערערת חולטה‪ .‬לטענתה‪ ,‬יש לאפשר לה לקזז זאת כהפסד הון כנגד רווחי‬
‫הון ממכירת מניות חברה אחרת‪ .‬הפסד עסקאות במט"ח — למערערת מאות עסקאות והפסדים‬
‫בכ‪ 2-‬מיליון ש"ח ב‪ .2006-2004-‬הכנסות מאי תחרות — המערערת מכרה החזקותיה בחברת‬
‫סיסטם העוסקת בתחום הבטון ובדיקות קרקע ב‪ 1.2-‬מיליון דולר‪ .‬לעמדת המערערת‪ ,‬מדובר‬
‫בהכנסה פירותית ולדעת המשיב זהו רווח הון‪ .‬הוצאות משפטיות — למערערת הוצאות משפטיות‬
‫בסך ‪ 250‬אלף ש"ח‪ .‬לטענת המשיב‪ ,‬הן לא שימשו בייצור הכנסה פירותית או הונית‪ .‬הוצאות‬
‫מימון — למערערת ‪ 461‬אלף ש"ח הוצאות מימון‪ .‬הוצאות החזקת רכב — למערערת הוצאות‬
‫אחזקת רכב לשלושה רכבים‪ .‬לטענת המשיב‪ ,‬שניים מתוכם שימשו את בתו ואביו של בעל‬
‫המניות‪ .‬ביהמ"ש המחוזי פסק כדלקמן‪ :‬בעניין הפועל ת"א — ניתן להחיל את הכללים לגבי‬
‫הפסדים הוניים לפי סעיף ‪ 92‬לפקודה לאור המבחנים שנקבעו לענין סעיף ‪ )4(17‬הדן בחובות‬
‫אבודים במישור הפירותי‪ .‬בעניין זה יש להוכיח את מכלול הנסיבות בגינן החוב לא ניתן‬
‫עוד לגבייה וכי עלויות הגבייה עולות על ההכנסה‪ .‬במקרה זה המערערת לא עמדה בנטל‬
‫להוכיח את המוטל עליה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬בהתנגדותה לביצוע השטר כנגד הרשות לבקרה היא‬
‫טענה‪ ,‬שעדיין לא התקיים התנאי לפירעון ולכן יש סתירה בין טענותיה שם לכאן‪ .‬עמדתה גם‬
‫התקבלה בערעור לבית המשפט העליון‪ .‬לכן כאן החוב לא מוכר‪ .‬אי‪-‬תחרות — בענייננו מכרה‬
‫המערערת את זכות האי‪-‬תחרות כ"נכס" במובן סעיף ‪ 88‬והתמורה לכן היא רווח הון‪ .‬הפסדים‬
‫במט"ח — ניתוח הפסיקה הרבה וחוזר מס הכנסה בשאלת קיום מבחני העסק בעת מסחר‬
‫בני"ע מצביע על כך שהמערערת לא הראתה ולא הוכיחה דבר מכל המבחנים שפורטו שם‪.‬‬
‫מטרות המערערת אינן כוללות מסחר בני"ע והיא לא דיווחה למשיב על עיסוקיה בניירות ערך‬
‫או במט"ח‪ .‬מומלץ לפנות מראש לרשויות המס ולהודיע על קיומו של עסק מסוג זה‪ .‬הוצאות‬
‫מימון — המערערת כהרגלה הסתפקה בהצהרה ללא כל אימות והסבר‪ .‬הוצאות משפטיות — גם‬
‫כאן לא עשתה המערערת דבר כדי להראות שההוצאות נועדו "לשמירת הקיים" והסתפקה‬
‫בהצהרה לאקונית‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ 1179/09‬עגיב יעוץ וניהול בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,27.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫תרומה מכספי מכירה אינה משנה את אופי המכירה כחייבת במס‬
‫העוררת מכרה חלקת קרקע עליה היה בנוי בית כנסת‪ ,‬יחד עם ביתה של העוררת‪ .‬בית הכנסת‬
‫נוהל על ידי עמותה שהוקמה בשנת ‪ .1991‬המבנה נהרס בשנת ‪ .2011‬בשנת ‪ 2006‬קיבלה‬
‫העמותה קרקע לבניית בית כנסת חדש‪ .‬כדי לממן את הבנייה‪ ,‬הורה בעל הקרקע בצוואתו על‬
‫מכירת ‪ 2/3‬מהחלקה והקדשת התמורה לבניית המבנה‪ .‬מנהל מס שבח חייב את העוררת במס‬
‫בגין מלוא התמורה שהתקבלה‪ .‬לאחר מכירת הקרקע הוכרה העמותה כמוסד ציבורי לעניין‬
‫סעיף ‪ 46‬לפקודה‪ .‬בערר נטען‪ ,‬שיש להעניק לעוררת פטור ממס בגובה הסכום ששימש את‬
‫העמותה‪ .‬ועדת הערר קבעה‪ ,‬שהקרקע נמכרה ע"י העוררת ולא ע"י העמותה ולפיכך אין היא‬
‫זכאית לפטור‪ ,‬ובפרט כאשר האישור לפי סעיף ‪ 46‬ניתן לעמותה רק לאחר המכירה‪ .‬הערר‬
‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 9‬‬
‫‪10‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫נדחה גם מסיבת איחור במועד הגשת הערר‪ ,‬וכן משום שמנהל מחלקת מלכ"רים ברשות‬
‫המסים אינו בעל סמכות של "מנהל" כמשמעותו בחוק מסוי מקרקעין ולפיכך אין מקום‬
‫להגיש ערר על החלטותיו‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אין התיחסות לזיכוי ממס שקיבלה העוררת על פי סעיף ‪ 46‬בגין תרומה לעמותה‪ .‬סביר‬
‫להניח‪ ,‬שזיכוי ממס בגין תרומה זו ישקף החזר מס בגובה ההשקעה בעמותה‪.‬‬
‫[ו"ע ‪ ,20388-12-12‬גליה אשואל‪ ,‬מיום ‪ ,24.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫הכנסות גניבה — העדר חובה לניהול פנקסים ואי‪-‬התרת הוצאות‬
‫החזר הגניבה‬
‫המערער הואשם והורשע בגניבת כספים מהקופה הציבורית בשנים ‪ 2005‑1995‬בעת כהונתו‬
‫כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬המערער הורשע בגניבת ‪ 1.932‬מליון‬
‫ש"ח ויש לראות הכנסות אלה כהכנסה מעסק‪ ,‬שלגביה לא שולם מס‪ ,‬ויש להטיל מס נוסף בגין‬
‫אי‪ -‬ניהול פנקסים‪ .‬לטענת המערער‪ ,‬הוא השיב לקופת החולים‪ ‬את מלוא הסכומים שנטל שלא‬
‫כדין ואשר הסתכמו ב‪ 1.73-‬מליון ש"ח‪ ,‬ולכן יש להכיר בהחזר זה כהוצאה המותרת בניכוי‪ .‬בית‬
‫המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב פסק‪ ,‬שיש לקבל את עמדת המערער לגבי סכום המס‪ ,‬שכן בכתב‬
‫האישום לא נקבע סכום מדויק‪ .‬באשר להתרת סכום ההשבה כהוצאה מוכרת‪ ,‬הרי שהסכום‬
‫הוחזר רק בשנת ‪ 2009‬ולא בשנות המס בהן בוצעה הגניבה‪ ,‬לפיכך ההוצאה תותר ביחס לשנת‬
‫‪ 2009‬בלבד ואילו את כספי הגניבה יש למסות במלואם ללא ניכוי ההוצאה‪ .‬לשאלה‪ ,‬אם נכון‬
‫לחייב גנב לנהל פנקסים — נראה כי התשובה שלילית‪ .‬אין לצפות מגנב שיוציא חשבונית מס‬
‫בגין פעולות הגניבה‪ .‬יש אולי מקרים שבהם ניתן לדרוש זאת‪ ,‬אך לא במקרה זה‪.‬‬
‫לפיכך אין להטיל קנס בשל אי‪-‬ניהול ספרי חשבונות‪ .‬הערעור נדחה למעט נושא הקנס בגין‬
‫אי‪-‬ניהול ספרים‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,16546-03-10‬אברהם הירשזון‪ ,‬מיום ‪ ,18.3.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫הפרשי הון בלתי מוסברים וייחוס הפרשים לשנים פתוחות‬
‫המערער הינו בעל נגריה וחנות תצוגה ברמת גן‪ .‬ספרי חשבונות העסק לא נפסלו אולם בין‬
‫שתי הצהרות ההון משנת ‪ 1997‬ומשנת ‪ 2002‬התגלו הפרשי הון בלתי מוסברים‪ ,‬בהם ראה‬
‫פקיד השומה הכנסה החייבת במס‪ .‬על כך ערער הנישום‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שבנושא הפרשי‬
‫הון גובשו עקרונות לפיהם קבלת מתנות‪ ,‬עזרה מידידים וכו' כהסבר להפרשי ההון טעונים‬
‫הוכחה כבדה ביותר‪ ,‬כאשר נטל ההוכחה על הנישום‪ .‬במקרה זה הוכח שהמערער ואשתו‬
‫התגוררו יחד ואין להפחית מההון את חלקה‪ .‬בעניין השימושים‪ ,‬אין לקבל את עמדת פקיד‬
‫השומה‪ ,‬שהוסיף את המס של "שנים סגורות"‪ .‬לאור הפסיקה העניפה‪ ,‬מקום שיש ראיות‬
‫אוביקטיביות ביחס להכנסות שנצברו בשנים סגורות‪ ,‬אין להוסיפן לשנים הפתוחות‪ .‬בנושאים‬
‫אחרים התקבלה עמדת פקיד השומה‪ .‬הערעור התקבל בחלקו ונדחה בחלקו‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,1238-06‬יצהרי מנחם‪ ,‬מיום ‪ ,1.1.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 10‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪11‬‬
‫עסקת מניות שהוצגה כרכישת מוניטין‬
‫המערערת הינה חברת ביטוח‪ ,‬העוסקת בכל ענפי הביטוח ומוחזקת בבעלות מלאה של חברת‬
‫"כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ"‪ ,‬שהינה חברה ציבורית‪ .‬בשנים ‪ 2005-2004‬המערערת זכתה‬
‫במכרזים לרכישת מניות קרנות פנסיה ותיקות (בין היתר את קג"מ)‪ ,‬שצברו גרעונות ונסגרו‬
‫בפני עמיתים חדשים‪ .‬בדיווחיה למס טענה המערערת‪ ,‬כי בעסקאות אלו היא רכשה לא רק‬
‫מניות‪ ,‬אלא גם נכס נוסף הנלווה למניות — מוניטין‪ .‬פקיד השומה חלק על עמדת המערערת‬
‫ומיסה את העסקאות כאילו היו עסקאות לרכישת מניות גרידא‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬כי טענת‬
‫הנישום‪ ,‬שיש להעדיף מהות על פני צורה‪ ,‬היא בעייתית מטבעה כאשר היא מושמעת מפיו‬
‫של הנישום‪ ,‬שכן הנישום‪ ,‬ברגיל‪ ,‬מסוגל לכלכל צעדיו ולנסח חוזיו באופן אשר מבטא את‬
‫ההתרחשויות הכלכליות האמיתיות‪ .‬בארה"ב נקבעו מבחנים ברורים לכך הבוחנים את העובדות‬
‫בכללותן ואת תום לבו של הנישום‪ .‬לפיכך יש לאפשר לנישום‪ ,‬במידה מבוקרת וזהירה‪ ,‬לטעון‬
‫למהות כלכלית על פני צורה‪ ,‬תוך הטלת נטל שכנוע מוגבר על הנישום הטוען לכך‪ .‬אולם‬
‫לא ניתן להתייחס לעסקה לפי מהות נטענת כלשהי‪ ,‬כאשר הנישום פועל מול רשות המס‬
‫ובעולם המעשה‪ ,‬כאילו מהותה של העסקה שונה בתכלית‪ .‬המערערת הרחיבה במילים‪ ,‬בעדים‬
‫ובראיות בניסיון להוכיח‪ ,‬כי פעילות אחת הקרנות התאפשרה הודות למוניטיה של קג"מ‪ ,‬בעלת‬
‫המניות בה‪ .‬אולם הטענה‪ ,‬כי לקג"מ היה מוניטין אינה חפה מספק‪ .‬קג"מ פעלה בשוק שסבל‬
‫מתחרותיות נמוכה יחסית‪ .‬המוניטין הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬מכלול היתרונות של העסק אשר מעניקים לו‬
‫מעמד ייחודי בקרב לקוחותיו‪ .‬המוניטין אינו מתמצה בתיק הלקוחות לבדו‪ ,‬ובנסיבות שונות‬
‫ייתכן כי יש לראות בעסקה כעסקה למכירת מוניטין‪ ,‬גם בהיעדר תיק לקוחות‪ .‬אין מחלוקת‪,‬‬
‫כי המערערת שילמה עבור מניות תמורה הגבוהה מהשווי הפנימי באותה עת‪ .‬עודף התמורה‬
‫במקרה זה נובע מהשווי הסובייקטיבי שמייחס הרוכש לנכס ("סינרגיה") הנילווה לשווי הנכס‬
‫הנרכש ולא מהשווי האובייקטיבי של נכס המוניטין‪ .‬למשל‪ ,‬שוויו של מגרש החניה הסמוך‬
‫למכולת הוא גבוה יותר‪ ,‬ללא כל קשר לשאלת המוניטין הגלום בו‪ .‬קשה להבין‪ ,‬כיצד ניתן‬
‫לטעון כי המערערת רכשה נכס "סינרגיה"‪ ,‬כאשר אינו מופיע בהסכם ולא קיים צד שמכר‬
‫לה את אותו הנכס‪ .‬ייתכנו מקרים בהם הצדדים מסכימים על תניית אי‪-‬תחרות מתוך רצון‬
‫הרוכש להגן על אינטרסים כלכליים שלו‪ ,‬אף מבלי שנרכש מוניטין‪ .‬במקרה זה‪ ,‬המחיר נקבע‬
‫במשא ומתן בין המערערת לבין המוכרות כמחיר אחיד למניה‪ .‬נראה כי עצם השימוש במונח‬
‫"מוניטין" בדיווחי המערערת הוא כפוי ומאולץ‪ ,‬ואינו תואם את נסיבות העניין‪ .‬על פניו‪ ,‬נראה‬
‫כי מרבית לקוחותיה של הקרן הנרכשת הם בבחינת "קהל שבוי"‪ ,‬בין אם מכוח דין‪ ,‬המונע‬
‫מעבר לקרנות החדשות‪ ,‬ובין אם מכוח הרגל צרכני‪ .‬לפיכך המערערת לא הצליחה להוכיח‪ ,‬כי‬
‫לשון החוזה ומהותו הכלכלית הם שונים מעסקת רכישת מניות בלבד‪ ,‬מבלי שנרכש כל נכס‬
‫נוסף‪ ,‬כגון‪ :‬מוניטין‪ ,‬סינרגיה או זרם עמלות עתידי‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬
‫[ע"מ ‪ ,36620-12-09‬כלל חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,20.2.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 11‬‬
‫‪12‬‬
‫הקיספ תיצמת‬
‫‪ .2‬שבח מקרקעין ומס רכוש‬
‫אין פטור ממס שבח לדירת מגורים שבבעלות חברה משפחתית‬
‫חברה משפחתית מכרה דירת מגורים‪ .‬לטענת העוררת (שהיא "הנישום" בחברה המשפחתית)‪,‬‬
‫היא זכאית לפטור כיחיד המוכר דירת מגורים‪ ,‬שכן מסך ההתאגדות לא קיים בחברה משפחתית‪.‬‬
‫כטענה מקדמית ציינה העוררת‪ ,‬שהשומה הוצאה לאחר תקופת ההתיישנות‪ .‬לחילופין‪ ,‬במידה‬
‫שיוטל מס שבח‪ ,‬שיעור המס הוא בהתאם להטבות על פי הוראות חוק עידוד השקעות הון‬
‫שחל על החברה בעת בניית הדירות‪ .‬לטענת מנהל מס שבח‪ ,‬יש למסות את השבח במס מלא‬
‫דו‪-‬שלבי‪ ,‬החל על חברה ויחיד‪ .‬ועדת הערר פסקה לעניין ההתיישנות‪ ,‬שלכאורה אכן השומה‬
‫לא נשלחה במועד החוקי‪ ,‬ובמקביל להלכות לעניין פקודת מס הכנסה‪ ,‬אין להסתפק בשידור‬
‫שומות למחשב לקטיעת מירוץ ההתישנות‪ .‬אולם יש לראות את המצב כאן כפתיחת שומה לפי‬
‫סעיף ‪ 85‬לחוק ולא כהוצאת שומה באיחור‪ ,‬ובהתאם לדין שחל לפני תיקון מס' ‪ 70‬לחוק‪ ,‬ניתן‬
‫לפתוח את השומה במקרה מסוג זה מכוח סעיף ‪ 85‬לחוק‪ .‬לעניין הפטור ממס במכירת דירת‬
‫מגורים מזכה‪ :‬העיקרון הוא‪ ,‬ששבח מקרקעין איננו הכנסה חייבת לעניין פקודת מס הכנסה‬
‫אלא רק לעניין קביעת שיעורי המס וסכום המס‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בכל הנוגע לייחוס השבח ליחיד‬
‫בחברה משפחתית‪ ,‬קיימות דעות שונות‪ .‬בחבק נאמר במפורש‪ ,‬כי השבח יהווה חלק מהכנסתו‬
‫של היחיד בחברה משפחתית‪ .‬לאחרונה‪ ,‬עם פרסום החקיקה בנושא ההחלטות המקדמיות‪,‬‬
‫קיימת גושפנקא חוקית לתוקפן המשפטי של ההוראות הפנימיות של רשות המסים ולפיכך יש‬
‫לתמוה על עמדת רשות המסים המנסה לסתור את האמור בחבק‪ .‬אלא שעדיין נותרה פתוחה‬
‫השאלה‪ ,‬אם הכנסה זו פטורה ממס שבח‪ .‬בהלכת יהושע הלוי נקבע‪ ,‬שמכוח הפיקציה שיוצר‬
‫סעיף ‪64‬א‪ ,‬הכנסות החברה המיוחסות ליחיד עוברות "מטמורפוזה" ממיסוי תאגיד למיסוי יחיד‪,‬‬
‫והשאלה‪ ,‬אם זו חלה גם בענייננו‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק מיסוי מקרקעין קובע‪ ,‬שדירת מגורים היא‬
‫בבעלותו או בחכירתו של יחיד; מכאן‪ ,‬שדירה בחברה משפחתית אין לראותה כ"דירת יחיד"‪ .‬זו‬
‫דעתם של פרופ' נמדר‪ ,‬פרופ' הדרי ומ‪ .‬כהן‪ .‬לפיכך יש לבחון‪ ,‬האם ה"מטרמורפוזה" שנפסקה‬
‫בהלכת יהושע הלוי בכל זאת מתקיימת כאן לפי פרשנות תכליתית לחוק‪ .‬גלגולי חוק מיסוי‬
‫מקרקעין מלמדים‪ ,‬שמטרת הפטור ממס לדירת יחיד היא סוציאלית‪ ,‬וזו אינה מתקיימת בחברה‬
‫משפחתית‪ .‬הצדקה נוספת לשלילת הפטור היא התנאי בדבר פטור למכירה פעם בארבע שנים‪,‬‬
‫שאינו עולה בקנה אחד עם בעלי מניות והנישום המייצג בחברה משפחתית‪ .‬במקרה הנדון‪,‬‬
‫מדובר בדירה אחת מתוך ‪ 27‬דירות‪ .‬ברור שמספר דירות זה מצביע על החזקה שלא למטרת‬
‫מגורים פרטיים של בעלי המניות‪ .‬בחברה פרטית המטרה היא השאת רווחים‪ ,‬בניגוד למטרת‬
‫ההטבה בפטור לדירת מגורים‪ .‬שלילת הפטור לדירת יחיד בחברה שקופה מלמדת‪ ,‬שלגבי‬
‫חברה משפחתית לא חל הפטור מלכתחילה‪ .‬ההסתמכות על החלטות מקדמיות אינו תואם את‬
‫המקרה הנדון‪ ,‬שם דובר על חברת בית ועל מניה המשקפת דירת מגורים‪ .‬כך גם הלכת נטע‬
‫עצמון‪ ,‬שעניינה פטור מדמי שכירות ולא ייחוס זכות קניינית‪ .‬טענת העוררת לקבלת הפטור‬
‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 12‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪13‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬לאור העובדה שההטבות לפי חוק עידוד השקעות הון ניתנו לה לפני הפיכתה‬
‫לחברה משפחתית‪ ,‬דומה לקיום הפסוק "ויוצא נוזלים מסלע‪ "...‬העולה בגימטריה ל"חברה‬
‫משפחתית"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא יעלה על הדעת להתיר לעוררת ליהנות מכל העולמות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫לעניין שיעורי המס החלים על מכירת הדירה‪ ,‬יש לקבל את עמדת העוררת ולהחיל על היחיד‬
‫את שיעורי המס על פי חוק עידוד השקעות הון‪ .‬עמדת מנהל מס שבח לפיה העוררת לא‬
‫עמדה בתנאי החוק‪ ,‬משום שזו חברה משפחתית‪ ,‬ולפיכך יש להחיל עליה מיסוי דו‪-‬שלבי‪,‬‬
‫ראוי היה שלא תועלה כלל‪ .‬לסיכום‪ ,‬הערר נדחה לגבי הפטור ממס לדירות מגורים אך מתקבל‬
‫בנוגע לשיעור המס המוטל על היחיד‪.‬‬
‫[ו"ע ‪ ,1346-08‬תל‑און אחזקות ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,24.1.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫חובת רשות מיסוי להתיר הוצאות המגיעות כדין‬
‫מנהל מיסוי מקרקעין לא קיבל את הטענה‪ ,‬כי מדובר במכירת דירה פטורה וקבע שווי לעסקת‬
‫מקרקעין אולם לא התיר בניכוי את עלות הנכס‪ ,‬בטענה שהעוררים לא דרשו זאת מלכתחילה‬
‫אלא טענו לפטור‪ .‬ועדת הערר קבעה שאין זה ראוי שרשות ציבורית תקבע חיוב במס ללא‬
‫שתביא בחשבון את הזיכוי המגיע לנישום כדין‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לאפשר לעוררים להמציא ראיות‬
‫לגבי הוצאותיהם ברכישת הקרקע והבנייה עד לשלב המכירה‪ ,‬גם אם לא דרשו זאת כטענה‬
‫חלופית בדוח ובהשגה‪ .‬הערר התקבל‪ ,‬והדיון הוחזר למשיב‪.‬‬
‫[ו"ע ‪ ,7151-05-10‬עארף פואד אלסלואני ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,23.12.2012‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]2-‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:17 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 13‬‬
book-mitria 49.indb 14
6/9/2013 2:43:17 PM
book-mitria 49.indb 15
6/9/2013 2:43:24 PM
‫תוכן עניינים ‪ −‬חקיקה ועדכונים‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬התוכנית הכלכלית לשנים ‪ — 2014-2013‬תזכיר חוק ‪17. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬חובת הגשת דוח מס ליחיד לשנת המס ‪ 2012‬ותנאים לקבלת‬
‫פטור מהגשתו ‪18. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬קביעת תושבות בישראל — בעקבות פסק דין א‪.‬כ‪26. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬הארכת תקופת הוראת השעה בגין מס רכישה על דירת מגורים‬
‫עד ליום ‪31. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 31.12.2014‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬העלאת שיעור המע"מ ל‪ 18%-‬החל מיום ‪33. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2.6.2013‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬כללי חשבונאות מקובלים לעניין הדוחות השנתיים לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה‪36. . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬החוק לעידוד השקעות הון — הודעות שיש למסור במהלך שנת ‪40. . . . . . . . . 2013‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 16‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪17‬‬
‫התוכנית הכלכלית לשנים ‪ — 2014-2013‬תזכיר חוק‬
‫לאחרונה פורסם תזכיר החוק במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים ‪ 2014-2013‬הכולל שינויים‬
‫פיסקליים שמטרתם העמקת גביית המיסים לשנים ‪.2014-2013‬‬
‫יודגש כי מדובר בהצעות חוק בלבד‪ ,‬המחייבות‪ ,‬הליך חקיקה ראשית‪ ,‬ועשויים לחול בהן‬
‫שינויים — לקולא ולחומרא — בתהליך החקיקה‪.‬‬
‫מס הכנסה‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬העלאת שיעורי המס ליחיד — תוספת של ‪ 1.5%‬לכל מדרגת מס החל מ‪.1.1.2013-‬‬
‫‪z‬העלאת שיעור מס החברות ב‪( 1.5%-‬ל‪ )26.5%-‬החל מ‪.1.1.2014-‬‬
‫‪z‬ביטול הורדת שיעורי המס במפעל מועדף החל מ‪ 1.1.2014-‬כך ששיעורי המס מתאריך‬
‫זה יהיו באזור פיתוח א — ‪ 10%‬ואזור שאינו אזור פיתוח א — ‪.15%‬‬
‫‪z‬העלאת שיעור המס על דיבידנד בחוק עידוד השקעות הון לשיעור של ‪ 20%‬וזאת החל‬
‫מ‪.1.1.2014-‬‬
‫‪z‬שינוי מודל הטבות המס בחיסכון פנסיוני‪ ,‬ושינויים במשיכת כספי פיצויי פרישה‪.‬‬
‫‪z‬הנמכת תקרת הפטור מפרסים והגרלות ל‪ 5,000-‬ש״ח והגדלת שיעור המס כאמור ל‪.30%-‬‬
‫‪z‬ביטול נקודות זיכוי ללימודי תואר אקדמי או מקצוע החל מ‪.1.1.2014-‬‬
‫‪z‬ביטול פטור מרווח הון לתושב חוץ במכירת מלווה קצר מועד או אג"ח מדינת ישראל‬
‫לפי סעיף ‪ )2(97‬לפקודה (הוראת קבע)‪.‬‬
‫‪z‬מימוש רעיוני (לצרכי מס) לנכסי הון זה ששוערכו לצרכי חלוקת דיבידנד מעודפי‬
‫השערוך‪.‬‬
‫‪z‬תוספת סמכויות אכיפה לגביה לרשות המסים‪.‬‬
‫מס ערך מוסף ומכס‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬עצירת מתווה הפחתת מכסים שנקבעה ל‪.2014-‬‬
‫מיסוי מקרקעין‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬ביטול הפטור ממס במכירת דירת מגורים נוספת אחת לארבע שנים‪.‬‬
‫‪z‬ביטול הפטור ממס במכירת דירת מגורים על ידי תושב חוץ‪.‬‬
‫‪z‬מיסוי דירות יוקרה — דירה שנמכרה בסכום של יותר מ‪ 5-‬מיליון ‪( ₪‬החלק היחסי מהשבח)‪.‬‬
‫‪z‬שינויים במס הרכישה‪ ,‬והכבדה על תושבי חוץ ועל רוכשי דירות יוקרה‪.‬‬
‫ביטוח לאומי‬
‫‪z‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪z‬ביטול הפטור לעקרת בית מדמי ביטוח לאומי ודמי בריאות‪.‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 17‬‬
‫‪18‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫חובת הגשת דוח מס ליחיד לשנת המס ‪2012‬‬
‫ותנאים לקבלת פטור מהגשתו‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫חוזר זה מפרט את הוראות סעיף ‪ 131‬לפקודת מס הכנסה הקובעות מי חייב להגיש למס הכנסה‬
‫דוח שנתי על הכנסותיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפרט החוזר את הפטורים מהגשת דוח לשנת המס ‪.2012‬‬
‫ב‪ .‬חובת הגשת דוח של יחיד באופן מקוון‬
‫סעיף ‪(131‬ב‪ )1()2‬לפקודת מס הכנסה קובע כי יחיד החייב בהגשת דוח לפי סעיף קטן (א)‬
‫(‪ )1‬עד (‪5( ,)4‬א)‪5( ,‬ג)‪5( ,‬ד) ו‪( )6(-‬ראה פירוט לסעיפים הנ״ל בהמשך)‪ ,‬שיש לו הכנסה לפי‬
‫סעיף ‪ )2(2 ,)1(2‬או ‪ ,)8(2‬יגיש את הדוח באופן מקוון‪ ,‬כפי שיורה המנהל*‪ ,‬בצירוף הצהרה‬
‫בטופס שקבע המנהל שלפיה הפרטים והידיעות שמסר בדוח הם נכונים ומלאים‪ ,‬וכן פלט‬
‫חתום בידיו של הדוח האמור‪ .‬על פי הודעת רשות המסים‪ ,‬יחיד כאמור לעיל שלא יגיש דוח‬
‫מקוון או שימלא אותו באמצעות היישום ולא יגיש אותו חתום עם כל הצרופות והמסמכים‬
‫הרלוונטיים לפקיד השומה‪ ,‬יראוהו כמי שלא הגיש דוח‪.‬‬
‫פטורים מדוח מקוון לשנת ‪ — ** 2012‬יחיד שסך הכנסתו (או הכנסת בן זוגו) הכוללת‬
‫מהמקורות לעיל אינה עולה על ‪ ₪ 79,800‬ושהכנסתם החייבת ביחד אינה עולה על ‪159,600‬‬
‫‪ ;₪‬יחיד שהוא ובן זוגו הגיעו לגיל פרישה‪.‬‬
‫הפטור לא יחול על יחיד שהגיש תביעה לקבלת מס הכנסה שלילי או על יחיד שהוא או בן‬
‫זוגו נחשבים לבעל שליטה‪ ,‬כהגדרתו בסעיף ‪()9(32‬א) לפקודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬על מי חלה חובת הגשת דוח שנתי על הכנסותיו‬
‫סעיף ‪ 131‬לפקודת מס הכנסה קובע מי חייב להגיש למס הכנסה דוח שנתי על הכנסותיו‬
‫(בכפוף לפטורים המפורטים בהמשך)‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫(‪ )1‬יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו ‪ 18‬שנים; בן‪-‬זוג רשום רשאי שלא לכלול‬
‫את הכנסת בן‪-‬זוגו‪ ,‬אם הגיש בן‪-‬הזוג דוח נפרד על הכנסותיו או אם צירף בן‪-‬הזוג הרשום‬
‫לדוח שלו הצהרה חתומה בידי בן‪-‬זוגו שבן‪-‬הזוג ידווח על הכנסותיו בנפרד;‬
‫* הדוח ייחשב כדוח מקוון אם שודר באמצעות האינטרנט או שודר באמצעות מערכת המחשב של רשות‬
‫המסים (שע״ם) ע״י מייצגים המחוברים לשע״ם‪.‬‬
‫* * על פי תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון)‪ ,‬התשע״א‪.2010-‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 18‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪19‬‬
‫(‪ )2‬בן זוג שאיננו בן‪-‬זוג רשום שהצהיר כאמור בפסקה (‪ )1‬כי ידווח על הכנסותיו בנפרד;‬
‫(‪ )3‬יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס טרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬אם היתה לו באותה שנה‬
‫הכנסה חייבת בסכום שאינו פחות מ‪( ₪ 77,720-‬לגבי שנת המס ‪.)2012‬‬
‫(‪ )4‬יחיד תושב חוץ שהיתה לו הכנסה חייבת במס בישראל בשנת המס‪.‬‬
‫(‪ )5‬חבר‪-‬בני‪-‬אדם שהיתה לו הכנסה בשנת המס;‬
‫(‪5‬א) אדם שבשנת המס מכר זכות במקרקעין או עשה פעולה באיגוד‪ ,‬כהגדרתן בחוק מיסוי‬
‫מקרקעין‪ ,‬שאינן פטורות מהמס לפי חוק זה‪ ,‬ולא שילם מס שבח בשיעור המירבי‬
‫החל לפי חוק מיסוי מקרקעין על השבח הריאלי הנובע מהמכירה או מהפעולה‪ ,‬לפי‬
‫העניין‪.‬‬
‫(‪5‬ב) לעניין נאמנויות‪ ,‬כל אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬נאמנן בנאמנות תושבי ישראל או נאמן בנאמנות לפי צוואה שנחשבת כתושבת‬
‫ישראל לפי סעיף ‪75‬יב(ג))(‪ ,)1‬ובלבד שהיוצר לא בחר להיות בר השומה ובר‬
‫החיוב לפי הוראות סעיפים ‪75‬ז(ח) או ‪75‬יב(ה) ושלא נבחר יוצר מייצג או נהנה‬
‫מייצג לפי הוראות סעיף ‪75‬ו‪ ,1‬לפי העניין;‬
‫(‪ )2‬נאמנן שהיו לו בישראל הכנסה או נכס‪ ,‬בין אם הוא תושב ישראל ובין אם לאו;‬
‫(‪ )3‬יוצר או נהנה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬שבחר להיות בר השומה ובר החיוב לפי הוראות סעיף‬
‫‪75‬ז(ז) או (ח)‪ ,‬או סעיף ‪75‬יב(ה) או (ו);‬
‫(‪ )4‬יוצר מייצג או נהנה מייצג‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬שבחר להיות בר השומה ובר החיוב לפי‬
‫הוראות סעיף ‪75‬ו‪;1‬‬
‫ לכל מונח בפסקה זו תהא המשמעות הנודעת לו בסעיף ‪75‬ג או בסעיף ‪75‬ו‪ ,1‬לפי‬
‫העניין‪.‬‬
‫ הפרטים שיכלול הדיווח נקבעו בסעיף ‪(131‬ג‪ )1‬לפקודה ויש למלאם על גבי טופס‬
‫‪( 1327‬ראה גם פטור לפי תקנה ‪5‬א — בהמשך)‪.‬‬
‫(‪5‬ג) בעל שליטה כהגדרתו בסעיף ‪75‬ב‪ ,‬בחברת משלח יד זרה‪ ,‬כהגדרתה בסעיף ‪ ,5‬או‬
‫בחברה נשלטת זרה‪ ,‬כהגדרתה בסעיף ‪75‬ב;‬
‫(‪5‬ד) אדם שעשה פעולה שנקבע לפי סעיף קטן (ז) לסעיף ‪ 131‬כתכנון מס החייב בדיווח‪.‬‬
‫ סעיף זה יחול לגבי דוחות שיש להגישם לתקופת הדוח שלאחר המועד שבו נקבעה‬
‫פעולה כתכנון מס החייב בדיווח*‪.‬‬
‫(‪ )6‬כל אדם שפקיד השומה דרש זאת ממנו ואפילו אינו חייב בהגשת דוח לפי פסקאות (‪)1‬‬
‫עד (‪.)5‬‬
‫*‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫יש לדווח על הפעולות המהוות תכנון מס החייב בדיווח באמצעות טופס ‪.1213‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 19‬‬
‫‪20‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫ד‪ .‬מועד הגשת דוח המס ליחיד על ההכנסה לשנת המס ‪2012‬‬
‫להלן המועדים להגשת דוחות מס ליחידים החייבים בהגשת דוח לשנת המס ‪:2012‬‬
‫‪z z‬המועד הרגיל להגשת הדוח עבור יחיד שאינו מנהל את חשבונותיו על פי שיטת‬
‫החשבונאות הכפולה הינו עד ליום ‪ 30‬באפריל ‪ .2013‬על פי הודעת רשות המסים‬
‫מיום ‪ ,10.4.2013‬נדחה המועד להגשה (למי שאינו חייב בהגשת דוח מקוון) עד ליום‬
‫‪ 30‬במאי ‪.2013‬‬
‫‪z z‬המועד הרגיל להגשת הדוח עבור נישום המנהל מערכת חשבונות מלאה לפי שיטת‬
‫החשבונאות הכפולה הוא עד ליום ‪ 31‬במאי ‪.2013‬‬
‫‪z z‬על אף האמור לעיל‪ ,‬מועד ההגשה הרגיל ליחיד החייב בהגשת דוח עצמאי מקוון (ראה‬
‫בהמשך) הינו עד ‪ 31‬במאי ‪ .2013‬על פי הודעת רשות המסים מיום ‪ ,10.4.2013‬נדחה‬
‫המועד להגשה עד ליום ‪ 30‬ביוני ‪.2013‬‬
‫‪z z‬כמו כן‪ ,‬ניתנו ארכות מעבר לתאריכים הנ״ל למייצגים להגשת דוחות יחידים של‬
‫לקוחותיהם‪ ,‬בהתאם למכסות כפי שנקבעו בתיאום בין לשכת רואי החשבון לבין רשות‬
‫המסים‪.‬‬
‫ה‪ .‬פטור מדיווח לעולה חדש ותושב חוזר ותיק — סעיף ‪134‬ב לפקודה*‬
‫על אף הוראות סעיף ‪( 131‬שפורטו לעיל)‪ ,‬יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב‬
‫חוזר ותיק‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(14‬א) לפקודה‪ ,‬לא יחוייב בהגשת דוח לגבי כל הכנסותיו שהופקו‬
‫או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל‪ ,‬במשך עשר שנים מהמועד‬
‫שהיה לתושב ישראל כאמור‪**.‬‬
‫ו‪ .‬תקנות הפטור לגבי הדוח לשנת המס ‪2012‬‬
‫מכח סעיף ‪134‬א׳ לפקודה התקין שר האוצר את תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון)‪,‬‬
‫התשמ״ח‪( 1988-‬להלן‪“ :‬תקנות הפטור״)‪ ,‬לפיהן מוענק פטור מהגשת דוח כאמור לאוכלוסיה‬
‫מסויימת‪ ,‬בהתקיים תנאים מסוימים‪ .‬המדובר בעיקר בשכירים ובעלי הכנסות אחרות אשר‬
‫מנוכה מהכנסותיהם מס במקור בשיעורים המרביים שנקבעו בחוק וזאת עד לתקרת הכנסה‬
‫מסויימת‪.‬‬
‫* הוסף במסגרת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ‪ 168‬והוראת שעה)‪ ,‬התשס״ח‪ .2008-‬תחולת הסעיף‬
‫על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2007‬‬
‫* * הוראות סעיף זה לא יחולו על הכנסות שלגביהן ביקש היחיד‪ ,‬לפי הוראות סעיף קטן (א) של סעיף ‪ ,14‬כי‬
‫לא יחולו הוראות הסעיף הקטן האמור‪ ,‬ולגבי הכנסות שמקורן בנכס שהגיע לידי היחיד בפטור ממס לפי‬
‫סעיף ‪(97‬א)(‪ — )5‬החל ביום ‪.1.1.2007‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 20‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪21‬‬
‫להלן ההוראות על פטור מהגשת דוח לשנת המס ‪:2012‬‬
‫‪z z‬פטורים מהגשת דוח‪:‬‬
‫(א) תקנה ‪(2‬א) — פטור כללי‬
‫ יחיד תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס היתה הכנסה ממשכורת‪ ,‬או הכנסה מדמי‬
‫שכירות‪ ,‬או שהיתה הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪ ,‬הכנסה מריבית‪ ,‬הכנסה מנייר‬
‫ערך או הכנסה נוספת‪ ,‬או צירוף של כולן או חלקן‪ ,‬יהא פטור מהגשת דוח שנתי‪.‬‬
‫ משכורת —‬
‫ הכנסה שסכומה הכולל בשנת המס ‪ 2012‬לא עלה על ‪( ₪ 638,000‬הסכום הקבוע‬
‫בתוספת א)‪ ,‬נוכה ממנה מלוא המס והיא אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הכנסת עבודה;‬
‫(‪ )2‬קצבה לפי סעיף ‪ )5(2‬לפקודה‪ ,‬המשולמת על ידי מעביד או קופת גמל;‬
‫(‪ )3‬מענק פרישה או מוות כמשמעותו בסעיף ‪7(9‬א) לפקודה‪ ,‬החייב במס;‬
‫(‪ )4‬סכום המתקבל עקב היוון קצבה כמשמעותו בפסקה (‪ )6‬להגדרת “הכנסה‬
‫מיגיעה אישית״ בפקודה‪ ,‬החייב במס;‬
‫(‪ )5‬הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו ושחלות במכירתה הוראות סעיף‬
‫‪ 102‬לפקודה;‬
‫ לגבי סכומים שהתקבלו ממספר מעבידים או מצירוף של הכנסות מההכנסות המנויות‬
‫בהגדרה שלעיל‪ ,‬יראו את כלל ההכנסה כמשכורת‪ ,‬רק אם מאחד הסכומים נוכה המס‬
‫לפי סעיף ‪ 164‬לפקודה ומשאר הסכומים נוכה המס בשיעור המס המירבי* או בשיעור‬
‫שקבע פקיד השומה‪.‬‬
‫ הכנסה מדמי שכירות —‬
‫ הכנסה ששולם עליה מס לפי סעיף ‪ 122‬לפקודה (הכנסה מהשכרת דירת מגורים החייבת‬
‫במס סופי של ‪ )10%‬ושסך ההכנסה ממנה בשנת המס ‪ 2012‬לא עלה על ‪₪ 331,000‬‬
‫(הסכום הקבוע בתוספת ב)‪.‬‬
‫ הכנסת חוץ —‬
‫ הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה‬
‫תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה בחו״ל שהתקיימו בה כל אלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬סכומה בשנת המס ‪ 2012‬לא עלה על ‪( ₪ 331,000‬הסכום הקבוע בתוספת ד)‪.‬‬
‫(‪ )2‬שולמה בשלה מקדמת מס**‪ ,‬ולעניין הכנסה כאמור שאינה ממכירת נייר ערך‬
‫* שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף ‪ 121‬לפקודה (בשנת ‪ )48% — 2012‬ולעניין הכנסה שנקבע לה‬
‫שיעור מס נמוך יותר — השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה‪.‬‬
‫* * מקדמה לפי הוראות תקנות מ״ה (מקדמות בשל הכנסת חוץ)‪ ,‬התשס״ד‪ ,2004-‬שצורף אליה דוח בדבר‬
‫דרך קביעת המקדמה‪ ,‬כפי שנקבע באותן תקנות‪ .‬דיווח זה מכונה ״הדיווח המקוצר״‪ .‬אם שולמה ״מקדמת‬
‫מס״ כזו המתייחסת להכנסה מהשכרה (בשיעור של ‪ ,)15%‬מריבית‪ ,‬מדיבידנד או מרווח הון שהוא הכנסת‬
‫חוץ מנייר ערך‪ ,‬אשר דווחה על גבי שוברי תשלום שמספרם ‪ 351‬ו‪( 352-‬לפי סוג ההכנסה) עד ‪ 30.4‬בכל‬
‫שנה — יחול פטור מהגשת דוח שנתי‪ ,‬ובלבד שהנישום אינו חייב להגיש דוח מסיבה אחרת‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 21‬‬
‫‪22‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫של חברה תושבת ישראל הנסחרת בבורסה או ממכירת נייר ערך זר — שולמה‬
‫בשלה מקדמת מס או שנקבע לה פטור ממס‪.‬‬
‫הכנסה מקצבת חוץ —‬
‫הכנסה מקצבה שמקורה מחוץ לישראל שמקבל מי שעלה לישראל (או תושב חוזר‬
‫ותיק)‪ ,‬בשל עבודתו ממדינת חוץ‪ ,‬והכל כאמור בסעיף ‪9‬ג לפקודה‪ ,‬שהתקיימו בה שני‬
‫אלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬אין לשלם בשלה מס נוסף בישראל בשנת המס (בשל הוראות סעיף ‪9‬ג לפקודה‬
‫או הוראות חלק י׳ פרק שלישי לפקודה);‬
‫(‪ )2‬סכומה לא עלה בשנת המס ‪ 2012‬על ‪( ₪ 331,000‬הסכום הקבוע בתוספת ד);‬
‫הכנסה מריבית —‬
‫הכנסה מריבית‪ ,‬מדמי ניכיון‪ ,‬מהפרשי הצמדה או מרווחים שהם הכנסה לפי סעיף ‪)4(2‬‬
‫לפקודה‪ ,‬שהופקה או נצמחה בישראל‪ ,‬המשתלמת בתוכנית חיסכון‪ ,‬בפיקדון או בקופת‬
‫גמל‪ ,‬או על פי איגרת חוב הנסחרת בבורסה‪ ,‬מילווה מדינה או מק״מ ושהתקיים לגביה‬
‫אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬נקבע לה פטור ממס;‬
‫(‪ )2‬היא חייבת במס לפי הוראות ‪125‬ג(ב) או (ג) לפקודה‪ ,‬נוכה ממנה מלוא המס‬
‫החל לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הסכום הקבוע בתוספת ה׳‬
‫(בשנת המס ‪;)₪ 632,000 — 2012‬‬
‫הכנסה מנייר ערך —‬
‫הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה‪ ,‬לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר או‬
‫ממכירת מילווה קצר מועד‪ ,‬שהתקיים לגביה אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬נקבע לה פטור ממס;‬
‫(‪ )2‬נוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה וסכומה אינו עולה על הקבוע‬
‫בתוספת ו׳ (בשנת המס ‪;)₪ 1,823,000 — 2012‬‬
‫“נייר ערך״ — כהגדרתו בסעיף ‪ 105‬יא לפקודה*‪.‬‬
‫“נייר ערך זר״ — כהגדרתו בתקנות מס הכנסה (קביעת ניירות ערך זרים והוראת שעה)‪,‬‬
‫התשס״ג‪.2002-‬‬
‫הכנסה נוספת —‬
‫כל אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס‪ ,‬בשיעור שאינו נמוך מהשיעור המירבי**‪ ,‬או‬
‫באישור פקיד השומה בשיעור שאינו נמוך מ‪;30%-‬‬
‫* יצוין שסעיף זה בוטל במסגרת תיקון ‪ 147‬לפקודה‪ ,‬ובמקומו נקבעה הגדרה בסעיף ‪ 88‬לפקודה‪.‬‬
‫* * ראה הערת שוליים ‪.7‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 22‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪23‬‬
‫(‪ )2‬הכנסה שאינה הכנסה לפי סעיף ‪ )1(2‬או (‪ )2‬לפקודה שחל לגביה פטור ממס;‬
‫ והכל למעט משכורת‪ ,‬הכנסה מדמי שכירות‪ ,‬הכנסת חוץ‪ ,‬הכנסה מקצבת חוץ‪ ,‬הכנסה‬
‫מריבית או הכנסה מנייר ערך ובלבד שסך כל ההכנסה הנוספת בשנת המס ‪ 2012‬לא‬
‫עלה על ‪( ₪ 331,000‬הסכום הקבוע בתוספת ב)‪.‬‬
‫(ב) תקנה ‪(2‬ב) — תקרות נפרדות לשני בני הזוג‬
‫ בני זוג הזכאים לחישוב נפרד של המס על הכנסתם מיגיעה אישית‪ ,‬יחולו התקרות‬
‫הקבועות בהגדרות משכורת‪ ,‬הכנסה מדמי שכירות‪ ,‬הכנסת חוץ או הכנסה מקצבת חוץ‬
‫לגבי כל אחד מבני הזוג על הכנסתו מיגיעה אישית‪.‬‬
‫(ג) תקנה ‪ — 4‬פטור בשל הכנסה נמוכה‬
‫ יחיד תושב ישראל שכל הכנסותיו אינן מעבודה‪ ,‬מעסק או ממשלח יד ושלא מתקיימות‬
‫בו הנסיבות האמורות בפסקאות (‪ )6‬או (‪ )7‬שבתקנה ‪(3‬א) (ראה פירוט בהמשך)‪ ,‬ושכל‬
‫הכנסתו בשנת המס לא עלתה על פי שלושה מסכום נקודות הזיכוי שהוא זכאי להן‬
‫באותה שנת מס לפי סעיפים ‪ 34‬ו‪ 36-‬לפקודה‪ ,‬קרי‪ ,‬הכנסה בסך של ‪ ₪ 17,658‬בשנת‬
‫המס ‪( 2012‬שווי של ‪ 6.75‬נקודות זיכוי*)‪.‬‬
‫(ד) תקנה ‪ — 5‬פטור לתושב חוץ‬
‫ תושב חוץ שהיתה לו הכנסה שנצמחה או שהופקה בישראל‪ ,‬אם נוכה ממנה מלוא‬
‫המס לפי סעיפים ‪ 170 ,164 ,** 161‬לפקודה והיא אחת מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הכנסה מעסק או ממשלח יד אשר הפעילות בהם התמשכה בשנת המס תקופה‬
‫שאינה עולה על ‪ 180‬יום;‬
‫(‪ )2‬הכנסה לפי סעיף ‪ )2(2‬או ‪ )5(2‬לפקודה;‬
‫(‪ )3‬הכנסה לפי סעיפים ‪ )6(2 ,)4(2‬או ‪ )7(2‬לפקודה‪.‬‬
‫(ה) תקנה ‪ — 3‬סייגים לפטור (מקרים בהם תחול חובת הגשת דוח‪ ,‬למרות הפטור הכללי)‪:‬‬
‫ תקנה ‪ 3‬קובעת‪ ,‬כי על אף האמור בתקנה ‪ 2‬לא יחול הפטור מהגשת דוח על ידי יחיד‪,‬‬
‫אם נתקיים אחד מאלה‪:‬‬
‫(א) תקנה ‪(3‬א)(‪— )1‬‬
‫היחיד או בן זוגו הינם בעלי שליטה על פי סעיף ‪ )9(32‬לפקודה (החזקה של‬
‫‬
‫‪ 10%‬ומעלה‪ ,‬או זכות למנות מנהל)‪.‬‬
‫הסייג בתקנה ‪(3‬ג) —‬
‫‬
‫האמור בתקנה ‪(3‬א)(‪ )1‬לא יחול (דהיינו כן יחול הפטור מהגשת דוח) על עולה‬
‫‬
‫חדש (או תושב חוזר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל לפחות ‪ 10‬שנים רצופות)‪,‬‬
‫* נקודת זיכוי = ‪ ₪ 2,616‬ולכן ‪ 6.75‬נקודות זיכוי = ‪.₪ 17,658‬‬
‫* * יצוין כי סעיף ‪ 161‬בוטל בעקבות תיקון ‪ 147‬לפקודה והותקנו תחתיו תקנות העוסקות בניכוי מס במקור‬
‫מריבית ודיבידנד‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 23‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪24‬‬
‫לגבי הדוחות לשנת המס הראשונה שבה היה היחיד לתושב ישראל לראשונה‬
‫או לשנת המס שלאחריה‪ ,‬אם‪:‬‬
‫(‪ )1‬הוא או בן זוגו הם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ‪ ,‬שהוקם בעת‬
‫היותם תושבי חוץ ותושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה באותו חבר‬
‫בני אדם תושב חוץ‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוא ובן זוגו אינם בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב ישראל‪.‬‬
‫הערה — נראה שסייג זה לא הותאם להוראות סעיף ‪134‬ב לפקודה‪ ,‬שנקבע‬
‫‬
‫בתיקון ‪ 168‬לפקודה (ראה סעיף ה׳ לעיל)‪ ,‬הקובעות באופן גורף‪ ,‬שיחיד שהיה‬
‫לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(14‬א) לפקודה‪,‬‬
‫לא יחוייב בהגשת דוח לגבי כל הכנסותיו שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל‬
‫או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל‪ ,‬במשך עשר שנים מהמועד שהיה לתושב‬
‫ישראל כאמור‪.‬‬
‫(ב ) תקנה ‪(3‬א)(‪— )2‬‬
‫יחיד שהכנסתו החייבת כוללת הכנסה של בן זוגו והם אינם רשאים לתבוע‬
‫‬
‫חישוב נפרד‪.‬‬
‫(ג) תקנה ‪(3‬א)(‪— )3‬‬
‫יחיד שהכנסתו או הכנסת בן זוגו בשנת המס כללה מענק פרישה או מוות או‬
‫‬
‫סכום שנתקבל עקב היוון קיצבה שלגביה התיר הנציב חלוקת הכנסות לשנים‬
‫הבאות כאמור בסעיף ‪(8‬ג)(‪ )3‬לפקודה‪.‬‬
‫(ד) תקנה ‪(3‬א)(‪— )4‬‬
‫יחיד שהכנסתו או הכנסת בן זוגו בשנת המס כללה שכר ספורטאים‪ ,‬כהגדרתו‬
‫‬
‫בצו מס הכנסה (קביעת שכר אומנים‪ ,‬שכר בוחנים‪ ,‬שכר מרצים‪ ,‬שכר מעניקי‬
‫שירותי משרד‪ ,‬ושכר ספורטאים כהכנסה)‪ ,‬התשכ״ז‪.* 1967-‬‬
‫(ה) תקנה ‪(3‬א)(‪ + )5‬תקנה ‪(3‬ב) —‬
‫יחיד שהיה חייב להגיש דוח לשנת המס הקודמת שלא על פי תקנה ‪ ,3‬למעט‬
‫‬
‫אם המדובר בחובת הגשת דוח בשנה קודמת‪ ,‬רק משום שהיתה לו באותה‬
‫שנה הכנסה מהשכרת דירה למגורים שעליה לא שילם מס בשיעור של ‪.10%‬‬
‫(ו) תקנה ‪(3‬א)(‪— )6‬‬
‫יחיד שהיה לו‪ ,‬לבן זוגו או לילדו הקטין (טרם מלאו לו ‪ )18‬במועד כלשהו‬
‫‬
‫בשנת המס‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬זכות בחבר בני אדם תושב חוץ (למעט בחברה שניירות הערך שלה‬
‫נסחרים בבורסה);‬
‫*‬
‫יצויין ששם הצו הוחלף לצו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר בהכנסה)‪ ,‬התשכ״ז‪.1967-‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 24‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪25‬‬
‫(‪ )2‬נכסי חוץ אחרים ששווים ביום כלשהו בשנת המס ‪ 2012‬הוא‬
‫‪ ₪ 1,839,000‬או יותר‪.‬‬
‫נכס חוץ — כל רכוש‪ ,‬בין מקרקעין ובין מטלטלין וכן כל זכות או טובת‬
‫‬
‫הנאה‪ ,‬ראויות או מוחזקות והכל כשהם מחוץ לישראל‪.‬‬
‫על פי תקנה ‪(3‬ד)‪ ,‬האמור בתקנה ‪(3‬א)(‪ )6‬לא יחול (דהיינו כן יחול‬
‫‬
‫הפטור מהגשת דוח) על יחיד‪ ,‬אם הוא‪ ,‬בן זוגו וילדו הקטין זכאים‬
‫כולם בשנת המס לפטור ממס לפי סעיף ‪(14‬א) לפקודה (פטור ל‪10-‬‬
‫שנים ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק)‪ ,‬או‬
‫לפי סעיף ‪(14‬ג) לפקודה (פטור לתושב חוזר לחמש שנים על הכנסות‬
‫פאסיביות)‪.‬‬
‫(ז) תקנה ‪(3‬א)(‪— )7‬‬
‫יחיד‪ ,‬בן זוגו או ילדו הקטין‪ ,‬אם הם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי חוץ במועד‬
‫‬
‫כלשהו בשנת המס ואם היתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים‬
‫ביום כלשהו בשנת המס הוא לפחות ‪.₪ 1,839,000‬‬
‫תאגיד חוץ בנקאי — תאגיד שהואגד מחוץ לישראל והוא בנק או מוסד כספי‬
‫‬
‫אחר לפי דיני אותה מדינה‪.‬‬
‫בעל חשבון בתאגיד בנקאי חוץ — מי שרשום בתאגיד חוץ בנקאי כבעל חשבון‬
‫‬
‫במטבע כלשהו‪.‬‬
‫הסייג של תקנה ‪(3‬א)(‪ )7‬לא יחול אם היחיד זכאי לאחד מהפטורים המפורטים‬
‫‬
‫בתקנה ‪(3‬ד) (ראה פירוט לעיל)‪.‬‬
‫(ח ) תקנה ‪5‬א —‬
‫יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות‪ ,‬או שקיבל מכספי נאמנות‪,‬‬
‫‬
‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬סכום בכסף או בשווה כסף העולה על ‪ ,₪ 100,000‬גם‬
‫אם אינו חייב במס בישראל‪.‬‬
‫(ט) תקנה ‪— 6‬‬
‫יחיד שנדרש להגיש דוח ע״י פקיד השומה‪.‬‬
‫‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 25‬‬
‫‪26‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫קביעת תושבות בישראל — בעקבות פסק דין א‪.‬כ‪.‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫ביום ‪ 14‬במרץ ‪ 2013‬ניתן בבית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב פסק דין בעניינו של א‪.‬כ‪*.‬ובו‬
‫בחינה מפורטת של הפרמטרים הרלבנטיים לבחינת תושבות בישראל (לרבות ניתוק תושבות‬
‫מישראל) לעניין מס הכנסה‪ .‬עיקר חשיבותו של פסק הדין בדגשים שהועלו בו לגבי הפרמטרים‬
‫הרלבנטיים לעניין בחינת התושבות בישראל‪.‬‬
‫בעבר ניתנו מספר פסקי דין בנושא זה והעיקרי שבהם הוא פסק הדין של בית המשפט העליון‬
‫בענין גונן**‪ .‬הפסיקה אימצה את “מבחן מרכז החיים״ כמבחן המהותי לקביעת התושבות‪.‬‬
‫מבחן זה בוחן במשולב את ההיבט האובייקטיבי‪ ,‬קרי‪ ,‬היכן מצויות פיסית מירב הזיקות של‬
‫הנישום‪ ,‬ואת ההיבט הסובייקטיבי‪ ,‬קרי‪ ,‬מה היתה כוונת הנישום והיכן הוא רואה את “מרכז‬
‫חייו״‪ .‬במסגרת תיקון מס׳ ‪ 132‬לפקודה (שתוקפו מיום ‪ )1.1.2003‬הורחבה הגדרת “תושב‬
‫ישראל״ שקלטה לתוכה את העקרונות שהותוו בפסיקה לעניין קביעת התושבות בישראל עד‬
‫לאותה העת‪.‬‬
‫בנוסף למבחן המהותי של “מרכז החיים״ נקבעו מספר חזקות טכניות בסעיף ‪(1‬א)(‪ )2‬לפקודה‬
‫שבהתקיימן‪ ,‬חזקה כי היחיד הינו “תושב ישראל״ לעניין מס הכנסה‪ .‬החזקות הטכניות מבוססות‬
‫על ימי השהייה בישראל וניתנו לסתירה כאמור בסעיף ‪ )3(1‬לפקודה הן על ידי היחיד והן‬
‫על ידי פקיד השומה‪.‬‬
‫‪ .2‬פסק דין א‪.‬כ‪ .‬נ׳ פקיד שומה ת״א ‪3‬‬
‫העובדות המרכזיות של פסק הדין‬
‫‪ 2.1‬לאור מהות הסוגיה נביא בתמצית את העובדות הרלבנטיות במקרה הנדון‪ ,‬כפי שהובאו‬
‫בפסק הדין‪:‬‬
‫ בשנת ‪ 1994‬הקים ורשם א‪.‬כ‪( .‬להלן‪ :‬״המערער״) ברומניה חברה והפעיל עסק לתיווך‪ ,‬ניהול‬
‫ושיווק נכסי נדל״ן‪ ,‬כאשר חברה זו משלמת את מיסיה לשלטונות המס ברומניה‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2001‬העתיק המערער את מקום מגוריו לרומניה‪ ,‬וחי שם עם בת זוג אזרחית רומניה‪ .‬בכל‬
‫אחת משנות המס ‪ 2005‬ו‪( 2006-‬להלן‪“ :‬שנות המס הנדונות״) שהה המערער בישראל פחות‬
‫מ‪ 183-‬ימים‪ .‬המשרד לקליטת עלייה הודיע ביום ‪ 18.6.09‬כי המערער עונה על הגדרת‬
‫* ע״מ ‪ 36696-10-10‬א‪.‬כ‪ .‬נ' פקיד שומה ת״א ‪.3‬‬
‫* * ע״א ‪ 477/02‬גונן נ' פקיד שומה חיפה (ניתן ביום ‪.)29.12.05‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 26‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‬
‫‬
‫‪27‬‬
‫“תושב חוזר״‪ .‬המערער נשוי לאישה תושבת ישראל ואב לשני ילדים בגירים המתגוררים‬
‫בישראל‪ .‬המערער מתגורר בבית הרשום על שמו ועל שם אשתו בישראל‪ .‬המערער מחזיק‬
‫בשליש ממניותיה של חברה ישראלית פעילה‪ .‬המערער דרש בדיווחיו למס הכנסה נקודות‬
‫זיכוי כתושב ישראל בשנים הנדונות‪ .‬למערער חשבון בנק עם פעילות מסויימת המנוהל‬
‫בישראל‪ .‬המערער רשום כבעלים של נכסי נדל״ן בישראל (נדל״ן עיסקי ושתי דירות מגורים)‬
‫וברומניה (שלוש דירות מגורים)‪.‬‬
‫במהלך ‪ 2005‬ו‪ 2006-‬שהה א‪.‬כ‪ .‬בישראל מספר ימים המקיים את החזקה המתמטית המנויה‬
‫בסעיף ‪()2(1‬ב) לפקודה לפיה הינו תושב ישראל‪ ,‬קרי‪ ,‬שהה מעל ל‪ 30-‬ימים בשנת המס‬
‫הנדונה וסך כל ימי שהייתו בשנת המס הנדונה ובשנתיים שקדמו לה היו מעל ‪ 425‬ימים‬
‫בישראל‪ ,‬על כן קבע פקיד השומה כי רואים אותו כ״תושב ישראל״ בשנים אלה‪.‬‬
‫א‪.‬כ‪ .‬בחר לסתור חזקה זו בדרך הפתוחה בפניו על פי סעיף ‪ )3(1‬לפקודה וזאת על פי‬
‫המבחן המהותי של “מרכז החיים״‪ .‬במסגרת הדיון שהתפתח בפסק הדין נבחנו בפרוטרוט‬
‫הפרמטרים הרלבנטיים של “מבחן מרכז החיים״ שיקבע את מקום תושבותו של הנישום‬
‫לעניין מס‪ .‬על פי מבחן זה נבחנות מכלול הזיקות של הנישום ונערך שקלול היכן מצוי‬
‫מרכז הכובד של מירב הזיקות של הנישום (“מרכז החיים״)‪ .‬נסקור להלן את עיקר הדיון‬
‫והדגשים העולים ממנו‪.‬‬
‫המבחנים לקביעת מרכז החיים — ההיבטים האובייקטיביים‬
‫‪“ 2.2‬מקום ביתו הקבוע״‬
‫ זהו פרמטר הבוחן את מקום ביתו הקבוע של היחיד גם אם אינו מתגורר בו‪ .‬נציין‪ ,‬כי‬
‫בית יכול שיהיה “ביתו הקבוע״ של היחיד גם אם אין לו בו זכויות קנייניות כלשהן‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬מגורים בבית או זכויות קנייניות בו עשויים להצטרף לנתונים נוספים שיובילו‬
‫למסקנה כי המדובר ב״ביתו הקבוע״ של היחיד‪ .‬נתונים נוספים היכולים לסייע בזיהויו‬
‫של בית כ״ביתו הקבוע״ של היחיד הם היכולת המשפטית והפיסית להיכנס לבית ולגור‬
‫בו או להשתמש בו‪ ,‬תכיפות המגורים או השימוש באותו בית‪ ,‬אנשים אחרים המתגוררים‬
‫או משתמשים בבית המזוהים בצורה זו או אחרת עם היחיד‪ ,‬אם הבית מופיע ככתובתו‬
‫הרשומה של הנישום במשרד הפנים או במשרדים ממשלתיים או מוסדיים אחרים‪ ,‬הכתובת‬
‫שבה נוהג הנישום לקבל דברי דואר וכיו״ב‪.‬‬
‫ במסגרת פסק הדין נבחן צירוף כל העובדות הרלוונטיות למבחן זה‪ ,‬שהובילו את בית‬
‫המשפט למסקנה כי ביתו הקבוע של המערער בישראל‪ .‬בין היתר‪ ,‬העובדות שנלקחו‬
‫בחשבון‪ :‬היחיד הינו הבעלים של הבית בישראל (יחד עם אשתו); הוא התגורר באותו‬
‫הבית בחלק מזמן שהייתו בארץ והיה באפשרותו‪ ,‬משפטית ופיזית‪ ,‬להיכנס לבית בכל עת‬
‫שירצה (עמדה לרשותו קומה נפרדת); היחיד קיבל בבית זה דברי דואר; זו היתה כתובתו‬
‫הרשומה ברשם החברות ובבנק בו היה לו חשבון (יחד עם אשתו); זו היתה הכתובת שציין‬
‫היחיד בהסכמים שעשה ברומניה‪ ,‬הארץ שבה התגורר באותה העת‪ .‬נציין‪ ,‬כי הטענה של‬
‫היחיד לגבי ביתו הקבוע ברומניה‪ ,‬לא נתמכה על ידו בתיעוד אמין או רלוונטי לתקופה‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 27‬‬
‫‪28‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫הנבחנת‪ ,‬ולכן נדחתה על ידי בית המשפט טענתו כי ביתו הקבוע הוא ברומניה‪ .‬בית‬
‫המשפט הדגיש כי עצם הבעלות על בית‪ ,‬אין בה די כדי להפוך אותו בית ל״ביתו הקבוע״‬
‫של היחיד בהעדר הסממנים הנוספים כפי שפורטו לעיל‪.‬‬
‫‪“ 2.3‬מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע״‬
‫ פרמטר זה עניינו בהעסקה או בעיסוק כלכלי ובעיקר הכוונה למקום עבודתו כשכיר או‬
‫כעצמאי‪ .‬המערער עסק באותן שנים בניהול‪ ,‬תיווך ושיווק נדל״ן ברומניה‪ .‬בית המשפט מצא‬
‫כי לאור ההיקפים הגדולים בעיסוק זה ברומניה ולמרות שהיו למערער עיסוקים קבועים‬
‫גם בארץ וגם ברומניה‪ ,‬ניתן לומר כי עיסוקיו ברומניה היו רבים מעיסוקיו בארץ‪.‬‬
‫‪“ 2.4‬מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו״‬
‫ האינטרסים הכלכליים עשויים להתבטא הן בתחום עסקיו של הנישום והן ברכושו‪,‬‬
‫השקעותיו וכיו״ב‪ .‬לעניין זה‪ ,‬בית המשפט מצא כי בעלות על נכסים מהותיים הנמצאים‬
‫בישראל תחשב כזיקה לישראל‪ :‬בעלות במניות של חברה פעילה תושבת ישראל‪ ,‬בעלות‬
‫במספר נכסי נדל״ן מתוכם שתי דירות למגורים בישראל‪ ,‬חשבון בנק משותף עם אשתו‬
‫הפעיל בארץ‪.‬‬
‫ למערער אינטרסים כלכליים פעילים ומהותיים גם ברומניה‪ :‬המערער הוא בעלים של חברה‬
‫ברומניה המדווחת על הכנסותיה בניהול נכסי נדל״ן ברומניה ומשלמת עליהן מס לרשות‬
‫המס ברומניה; המערער רכש ברומניה נכסי נדל״ן מניבים ורשם אותם על שם החברה;‬
‫בבעלותו שלוש דירות ברומניה‪ ,‬אחת המשמשת למגורים יחד עם בת זוגו ושתיים מושכרות;‬
‫יש לו שני רכבים ברומניה‪.‬‬
‫ ניתן לומר כי הרכוש שהיה למערער ברומניה היה בעיקר “רכוש נזיל״ ששימש לפעילות‬
‫הכלכלית השוטפת‪ ,‬ואילו הרכוש שהיה לו בארץ‪ :‬בתי המגורים‪ ,‬חלקו בחברה תושבת‬
‫ישראל‪ ,‬חלקו בחנות‪ ,‬חסכונותיו וכד׳‪ ,‬היה רכוש קבוע‪ ,‬כך שהאינטרסים הכלכליים שלו‬
‫התחלקו באופן שווה בין אלה שבארץ ובין אלה שברומניה‪.‬‬
‫‪ 2.5‬שקלול הפרמטרים‬
‫ פרמטרים המפורטים בסעיף ‪(1‬א)(‪ )1‬לפקודה כוללים פרמטרים בעלי אופי אישי ומשפחתי‪:‬‬
‫בית קבוע‪ ,‬מקום מגורי הנישום ומשפחתו‪ ,‬מקום פעילות הנישום בארגונים ובמוסדות‪,‬‬
‫ופרמטרים בעלי אופי תעסוקתי וכלכלי‪ :‬מקום העיסוק וההעסקה‪ ,‬מקום האינטרסים‬
‫הכלכליים‪.‬‬
‫ שקלול כל הנתונים שפורטו לעיל מוביל למסקנה הבאה‪ :‬בפרמטרים האישים והמשפחתיים‬
‫הכף נוטה במובהק לכיוון ישראל‪ :‬ביתו הקבוע של המערער נמצא בישראל; כל משפחתו‪:‬‬
‫אשתו‪ ,‬ילדיו‪ ,‬אמו‪ ,‬אחיו ואחותו מתגוררים בישראל; המערער לא הוכיח כי היתה לו בת‬
‫זוג ברומניה בשנים הרלוונטיות‪ ,‬אך גם אילו הדבר היה מוכח‪ ,‬ספק אם היה בכך בלבד‬
‫כדי להכריע את הכף לכיוון רומניה; המערער גם פעל באותן שנים בישראל כמתנדב‬
‫במשמר האזרחי‪ .‬הפרמטרים התעסוקתיים והכלכליים מצביעים על תמונה מאוזנת‪ ,‬עם‬
‫נטיה מסוימת לכיוון רומניה‪ :‬המערער קיבל משכורת חודשית קבועה מהחברה הישראלית‪,‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 28‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪29‬‬
‫הוא בעל מחצית המניות באותה חברה‪ ,‬יש לו רכוש קבוע ומשמעותי בארץ הכולל בעלות‬
‫בשתי דירות מגורים ובחנות‪ ,‬חסכונות‪ ,‬קופת גמל וחשבון בנק פעיל‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא בעלים‬
‫של חברת נדל״ן פעילה ברומניה‪ ,‬ממנה הפיק המערער את הכנסתו ורווחיו העיקריים‬
‫בשנים הנדונות‪ ,‬וכן יש לו ברומניה רכוש‪ :‬דירות וכלי רכב‪.‬‬
‫‪ 2.6‬ההיבט הסובייקטיבי‬
‫ בבחינת ההיבט הסובייקטיבי יש להביא בחשבון הן את ההיבט האובייקטיבי‪ :‬היכן מצויות‬
‫מירב הזיקות? והן את ההיבט הסובייקטיבי‪ :‬מה היתה כוונתו של הנישום והיכן הוא‬
‫רואה את חייו? (ראו פס״ד גונן)‪ .‬בהתחקות אחר כוונתו של הנישום לא ניתן להסתפק‬
‫בדבריו של הנישום במסגרת ההליך המשפטי‪ ,‬כיוון שיש להניח שהם מכוונים למסקנה‬
‫הרצויה מבחינתו‪ .‬על כן צריך להסתייע בראיות ובעדויות נוספות‪ ,‬כאשר גם הפרמטרים‬
‫“האובייקטיבים״ עשויים לתרום להבהרת ההיבט הסובייקטיבי‪ .‬לעניין זה‪ ,‬מצא בית המשפט‪,‬‬
‫כי הגשת דוחות מס בשנים אלה ובהם הדרישה של נקודות זיכוי כתושב ישראל לפי‬
‫סעיפים ‪ 34‬ו‪ 36-‬לפקודה מהווים ראייה ישירה לכך שהמערער ראה את עצמו כתושב‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ פרמטר נוסף שהיווה אינדיקציה לכוונתו הסובייקטיבית של המערער היה התייחסותו של‬
‫המערער לגבי אופן התייחסות רשות המס הרומנית‪ ,‬לגבי מעמד התושבות שלו למס‪ .‬בית‬
‫המשפט קובע כי אופן התייחסות רשות המיסים הרומנית‪ ,‬כשלעצמו‪ ,‬אין בו כדי להצביע‬
‫על כוונתו הסובייקטיבית של המערער‪ ,‬אך על כוונתו יכולה ללמד תגובתו‪ ,‬משלא פעל‬
‫כדי לחדש את תושבותו למס ברומניה‪ ,‬הביע את כוונתו הסובייקטיבית שאינו רואה עצמו‬
‫כתושב מס ברומניה‪.‬‬
‫ ראיה נוספת להשקפתו הסובייקטיבית של המערער בדבר תושבותו בישראל ניתן ללמוד‬
‫מכך‪ ,‬שכאמור לעיל‪ ,‬בהסכמים שנערכו בינו ובין החברה בבעלותו ברומניה‪ ,‬ציין הוא את‬
‫כתובת דירתו הפנויה לשימושו בישראל‪.‬‬
‫ המערער ביקש להסתייע במכתב של המשרד לקליטת עליה‪ ,‬שאישר את בקשתו והכיר‬
‫בו כ״תושב חוזר״ החל מיום ‪ 18.6.09‬הזכאי לסיוע הניתן על ידי המשרד‪ ,‬כפרמטר התומך‬
‫בהיותו תושב חוץ לעניין מס הכנסה עובר למועד זה‪ .‬בית המשפט דחה את טיעונו של‬
‫המערער וזאת מהנימוקים הבאים‪ :‬ראשית‪ ,‬משום שמדובר באישור מאמצע שנת ‪2009‬‬
‫והקריטריון שנבחן הוא שנתיים קודם לכן‪ ,‬כך שאין מדובר בשנות המס הנדונות; שנית‪,‬‬
‫משום שתושבות פיסיקלית אינה מתפרשת בהכרח בהתאם למונח “תושב״ בחוקים אחרים;‬
‫שלישית‪ ,‬האישור הופק לאור הנתונים שסיפק המערער לאותו משרד באמצעות האינטרנט‪.‬‬
‫ נטל ההוכחה‬
‫‪ 2.7‬בית המשפט קובע כי נטל ההוכחה בשינוי מעמד — מתושב ישראל לתושב חוץ מונח על‬
‫כתפי הטוען לכך‪ .‬כאשר מדובר בתושב חוץ‪ ,‬מוטל עליו נטל הראיה להוכיח את שינוי‬
‫מעמדו מתושב חוץ לתושב ישראל (ראו‪ :‬עמ״ה ‪ 5007/98‬רז נ׳ פקיד שומה ת״א)‪ ,‬וכך גם‬
‫לגבי מי שהיה תושב ישראל וטוען שהפך לתושב חוץ — עליו נטל הראיה להוכיח זאת‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 29‬‬
‫‪30‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪ .3‬לסיכום‬
‫מבחינה של מכלול הזיקות לישראל‪ ,‬בית המשפט מצא‪ ,‬שהמערער לא הצליח להפריך את‬
‫החזקה בסעיף ‪()2(1‬ב) לפקודה‪ .‬הפרמטרים האישיים והמשפחתיים הטו את הכף לכיוון‬
‫הקביעה כי המערער הינו תושב ישראל‪ .‬הפרמטרים התעסוקתיים כלכליים סיפקו תמונה‬
‫מאוזנת‪ ,‬עם נטיה מסוימת לכיוון הקביעה כי הינו תושב חוץ‪ .‬המערער לא סיפק כל ראיה‬
‫בדבר ההיבט הסובייקטיבי (כוונתו) והראיות שסיפק המשיב (פקיד השומה) תומכות במסקנה‬
‫כי המערער ראה את עצמו כתושב ישראל באותן שנים‪ .‬המערער גם נמנע מלהעיד שורה‬
‫ארוכה של עדים רלבנטים‪ ,‬שעשויים היו לתמוך בגירסתו‪ ,‬ויש בכך כדי לתמוך בגירסת המשיב‪.‬‬
‫המערער לא הוכיח כי חל שינוי במעמדו‪ ,‬מתושב ישראל לתושב רומניה‪ .‬המסקנה העולה מכל‬
‫האמור לעיל היא‪ ,‬שהמערער היה בשנים הנדונות “תושב ישראל״ כהגדרת מושב זה בסעיף ‪1‬‬
‫לפקודה‪ ,‬ולכן הוא חייב בתשלום מס גם על הכנסתו שהופקה מחוץ לישראל‪ ,‬בשנים הנדונות‪,‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 2‬לפקודה‪.‬‬
‫פסיקתו של בית המשפט המחוזי ניתנה אומנם על סמך העובדות והראיות הספציפיות שהוצגו‬
‫בפניו‪ ,‬אך ניתן ללמוד ממנו כיצד מפרש ומנתח בית המשפט את המבחנים שנקבעו בפקודה‬
‫לקביעת מעמד התושבות בישראל‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:25 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 30‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪31‬‬
‫הארכת תקופת הוראת השעה בגין מס רכישה על‬
‫דירת מגורים עד ליום ‪31.12.2014‬‬
‫(ס״ח ‪ — 2395‬מיום ‪)6.5.2013‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫בסעיף ‪ 2‬לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים — הוראת שעה)‪ ,‬התשע״א‪2011-‬‬
‫(להלן — הוראת השעה)‪ ,‬נקבעה הוראת שעה ולפיה במכירת זכות במקרקעין שאינה דירה‬
‫יחידה‪ ,‬שנעשתה בתקופה שמיום י״ז באדר א׳ התשע״א (‪ 21‬בפברואר ‪ )2011‬עד יום י״ח בטבת‬
‫התשע״ג (‪ 31‬בדצמבר ‪ ,)2012‬ישולם מס רכישה מוגדל בשיעורים הקבועים להלן‪ ,‬משווי הזכות‬
‫הנמכרת (בערכים של חודש ינואר ‪:)2011‬‬
‫(‪)1‬על חלק השווי שעד מיליון שקלים חדשים — ‪;5%‬‬
‫(‪)2‬על חלק השווי העולה על מיליון שקלים חדשים ועד שלושה מיליון שקלים חדשים — ‪;6%‬‬
‫(‪)3‬על חלק השווי העולה על שלושה מיליון שקלים חדשים — ‪.7%‬‬
‫כחלק ממדיניות הממשלה להביא לצמצום נתח השוק של רוכשי דירות להשקעה‪ ,‬הוארכה‬
‫התקופה שבה יחולו מדרגות מס הרכישה כאמור לעיל‪ ,‬עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ ,)2014‬וזאת בדרך של הוספת סעיף קטן (ג‪1‬ב)(‪ )1‬לסעיף ‪ 9‬לחוק מיסוי מקרקעין (שבח‬
‫ורכישה)‪ ,‬התשכ״ג‪( 1963-‬להלן — חוק מיסוי מקרקעין)‪.‬‬
‫לצד התיקון האמור הוארכה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (‪ 31‬בדצמבר ‪ ,)2014‬גם התקופה שבה‬
‫חלים שיעורי מס הרכישה המופחתים ליחיד שרכש דירת מגורים יחידה‪ ,‬שנקבעו בסעיף ‪3‬‬
‫להוראת השעה‪ ,‬וזאת בדרך של הוספת סעיף קטן (ג‪1‬ב)(‪ )2‬לסעיף ‪ 9‬לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫באופן זה הפטור ממס רכישה ייקבע עד לחלק השווי מהזכות הנמכרת עד ‪ 1,470,560‬שקלים‬
‫חדשים‪ ,‬זאת במקום עד לחלק השווי שד ‪ 1,241,110‬שקלים חדשים כפי שקבוע כיום בסעיף‬
‫‪(9‬ג‪1‬א)(‪()2‬א) לחוק מיסוי מקרקעין‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 31‬‬
‫‪32‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫להלן יפורטו שיעורי מס הרכישה על דירות מגורים‪:‬‬
‫‪ .2‬מס רכישה על דירת מגורים נוספת בתקופה שמיום ‪ 21.2.2011‬ועד‬
‫‪* 31.12.2014‬‬
‫על רכישות בתקופה ‪ 21.2.2011‬ועד ‪31.12.2014‬‬
‫(‪)1‬על חלק השווי שעד ‪;5% — ₪ 1,089,350‬‬
‫(‪)2‬על חלק השווי העולה על ‪ ₪ 1,089,350‬עד ‪;6% — ₪ 3,268,040‬‬
‫(‪)3‬על חלק השווי העולה על ‪;7% — ₪ 3,268,040‬‬
‫‪ .3‬מס רכישה על רכישת דירת מגורים יחידה בתקופה שמיום ‪21.2.2011‬‬
‫ועד ‪** 31.12.2014‬‬
‫על רכישת דירת מגורים יחידה מוענקים הקלות במס רכישה‪ .‬ההקלות מוענקות לרכישת דירת‬
‫מגורים ע״י יחיד‪ ,‬בהתקיים אחר מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הדירה שרכש היא דירתו היחידה***‪.‬‬
‫ב‪ .‬במידה והדירה שרכש היא דירה שנייה בבעלותו‪ ,‬דירת המגורים הראשונה (דירה יחידה)‬
‫תימכר תוך ‪ 24‬חודשים מיום רכישת הדירה השנייה ואם רכש את הדירה השניה מקבלן‬
‫— תוך ‪ 12‬חודשים ממועד קבלת החזקה בדירה‪.‬‬
‫לעניין זה‪ )1( :‬יראו רוכש ובן זוגו‪ ,‬למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד‪ ,‬וילדיהם שטרם‬
‫מלאו להם ‪ 18‬שנים‪ ,‬למעט ילד נשוי — כרוכש אחד; (‪ )2‬שווי הזכות הנמכרת במכירת זכות‬
‫במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה יהיה שווי המכירה של הנכס הבנוי שהוא דירה‬
‫המיועדת לשמש למגורים‪.‬‬
‫בתקופת הוראת השעה מוענקות הקלות נוספות על שיעורי מס רכישה של דירת מגורים יחידה‪.‬‬
‫על רכישות בתקופה ‪ 21.2.2011‬ועד ‪31.12.2014‬‬
‫(‪)1‬על חלק השווי שעד ‪ — ₪ 1,470,560‬לא ישולם מס;‬
‫(‪)2‬על חלק השווי העולה על ‪ ₪ 1,470,560‬ועד ‪;3.5% — ₪ 1,744,270‬‬
‫(‪)3‬על חלק השווי העולה על ‪.5% — ₪ 1,744,270‬‬
‫* על פי חוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬מתעדכנים הסכומים מידי שנה ושנה בהתאם לשיעור עליית המדד‪ .‬הסכומים‬
‫בחוזר זה מעודכנים לרכישות שבוצעו החל מיום ‪ 16‬בינואר ‪.2013‬‬
‫** על פי חוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬מתעדכנים הסכומים מידי שנה ושנה בהתאם לשיעור עליית המדד‪ .‬הסכומים‬
‫בחוזר זה מעודכנים לרכישות שבוצעו החל מיום ‪ 16‬בינואר ‪.2013‬‬
‫*** חל גם אם לרוכש יש בנוסף עליה‪ :‬דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני ‪ ,1.1.1997‬או‬
‫דירת מגורים שחלקו של הרוכש בה הוא פחות מ‪.25%-‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 32‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪33‬‬
‫העלאת שיעור המע"מ ל‪ 18%-‬החל מיום ‪2.6.2013‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫ביום ‪ 28.5.2013‬חתם שר האוצר על צו להעלאת שיעור המע"מ ב‪ ,1%-‬כלומר העלאה מ‪17%-‬‬
‫ל‪ ,18%-‬וזאת החל מיום ‪.2.6.2013‬‬
‫מטרת חוזר זה הנה להבהיר את משמעויות השינוי‪.‬‬
‫לפיכך מ‪ 2-‬ביוני ‪( 2013‬להלן — היום הקובע״) יחול שיעור המס החדש על כל העסקאות‬
‫שהמועד לחיוב במס בגינן יחול מאותו יום ואילך‪ .‬כלומר‪ ,‬מע״מ בשיעור של ‪ 18%‬יחול על‬
‫כל עסקה אשר מועד החיוב במס בגינה חל החל מהיום הקובע‪.‬‬
‫יודגש כי בהתאם להוראת סעיף ‪ 6‬לחוק מע״מ‪ ,‬במידה ששיעור המע״מ עלה לאחר שהוסכם‬
‫על מחיר העסקה‪ ,‬רשאי העוסק לדרוש את השלמת סכום המע״מ מהקונה‪.‬‬
‫חוק מע״מ קובע מועדי חיוב שונים בהתאם לסוגי העסקאות‪ .‬להלן פירוט חלקי של מועדי‬
‫החיוב לצורכי מע״מ בהתאם לסיווג העסקה‪:‬‬
‫‪ .2‬מועדי חיוב לפי סוגי עסקאות‬
‫א‪ .‬מכירת טובין‬
‫סעיף ‪ 22‬לחוק מע״מ קובע‪ ,‬כי במכר טובין חל החיוב במס עם מסירתם לקונה‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬מועד החיוב במס בגין עסקה של מכירת טובין (לא מקרקעין)‪ ,‬אשר בהתאם‬
‫לו ייקבע שיעור המע״מ‪ ,‬הוא מועד מסירת הטובין ללקוח‪ ,‬ולא מועד עריכת הסכם המכר או‬
‫מועד תשלום התמורה‪.‬‬
‫משכך‪ ,‬במידה שנערך הסכם למכירת טובין‪ ,‬ואפילו שולמה כבר התמורה בגינם‪ ,‬שיעור המע״מ‬
‫שיחול ייקבע לפי מועד מסירתם של הטובין לקונה‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬נציין את ההקלה ליצרנים קטנים שנקבעה כהוראת שעה למשך שנה בתיקון מס׳‬
‫‪ 42‬לחוק מע״מ (סעיף ‪1(19‬ב) לחוק)‪ ,‬לפיה יצרן שמחזור עסקו אינו עולה על ‪ 1,950,000‬ש״ח‬
‫ובעסקו לא יותר מ‪ 6-‬מועסקים‪ ,‬ידווח על עסקאות מכר על בסיס מזומן‪ .‬לגבי מכירת נכס ע״י‬
‫יצרן כאמור‪ ,‬יחול מועד החיוב בעת קבלת התמורה‪ ,‬ובהתאם למועד זה יחול שיעור המע״מ‬
‫(הוראה זו הוארכה לאחרונה עד ליום ‪ ,31.12.2014‬ק"ת ‪ ,7249‬מיום ‪.)13.5.2013‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 33‬‬
‫‪34‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫ב‪ .‬מתן שירות‬
‫במסגרת תיקון מספר ‪ 41‬לחוק מע״מ‪ ,‬תוקן סעיף ‪ 24‬לחוק‪ ,‬כך שבעסקת שירות‪ ,‬ככלל‪ ,‬יחול‬
‫מועד החיוב במס בעת קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל (קרי‪ ,‬על בסיס מזומן)‪ ,‬למעט‬
‫החריגים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬החריג הקבוע בסעיף ‪1(29‬א) לחוק‪ ,‬לפיו בשירות שניתן ע״י עוסק שמחזור עסקאותיו עולה‬
‫על ‪ 15‬מליון ‪ ₪‬וחלה עליו חובה לנהל פנקסים לפי תוספת י״א להוראות ניהול פנקסים‬
‫(נותני שירותים ואחרים)‪ ,‬יחול החיוב‪ ,‬ככלל‪ ,‬עם מתן השירות‪.‬‬
‫(‪ )2‬החריג אשר הוסף במסגרת תיקון מס׳ ‪ 42‬לחוק לפיו במקרים בהם המחיר בעסקת השירות‬
‫הושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים‪ ,‬או שלא נקבע לעסקה מחיר‪ ,‬או שהתמורה (כולה‬
‫או מקצתה) איננה בכסף‪ ,‬יחול מועד החיוב עם נתינת השירות ולא על בסיס מזומן‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬ככלל‪ ,‬בעסקאות שירות‪ ,‬מועד החיוב במס הוא בעת התשלום בפועל ועל הסכום‬
‫ששולם‪ .‬משכך‪ ,‬יקבע שיעור המע״מ בהתאם לשיעור המע״מ התקף במועד התשלום בפועל‬
‫ועל הסכום ששולם‪.‬‬
‫עסקאות שירות‪ ,‬המפורטות במסגרת החריגים שלעיל ידווחו בהתאם לשיעור המע״מ התקף‬
‫במועד מתן השירות‪.‬‬
‫ג‪ .‬עסקאות מקרקעין ועבודות בניה‬
‫לגבי עסקאות מקרקעין ועסקאות של עבודות בניה חל הסדר מיוחד שנקבע בסעיף ‪ 28‬ו‪)1(29-‬‬
‫לחוק‪ ,‬וכדלקמן‪:‬‬
‫(א) בעסקת מקרקעין חל החיוב במס עם העמדת המקרקעין לרשות הקונה או לשימוש‪ ,‬או‬
‫עם רישום המקרקעין על שמו של הקונה בפנקס המתנהל על פי דין‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬
‫(ב) בעבודות בניה חל החיוב במס עם השלמת העבודה או העמדת המקרקעין שבהם נעשתה‬
‫העבודה לרשות הקונה או לשימוש‪ ,‬לפי המוקדם; הועמד חלק מהמקרקעין לרשות הקונה‪,‬‬
‫חל החיוב לגבי אותו חלק מאותה שעה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬במסגרת סעיף ‪ )1(29‬לחוק נקבע‪ ,‬כי בעסקה שסעיף ‪ 28‬חל עליה‪ ,‬אם שולמו‬
‫סכומים כלשהם על חשבון התמורה לפני מועד החיוב שנקבע בסעיף ‪ 28‬לחוק‪ ,‬יחול החיוב‬
‫לגבי כל סכום ששולם כאמור בעת תשלומו‪.‬‬
‫יוצא אפוא כי שיעור המע״מ שיחול בגין עסקאות מקרקעין הינו שיעור המע״מ התקף במועד‬
‫העמדת המקרקעין‪ ,‬השלמת עבודות הבניה וכו׳ (להלן‪“ :‬המועד הכללי״)‪ .‬יחד עם זאת על‬
‫כל סכום ששולם לפני המועד הכללי יחול שיעור המע״מ התקף במועד התשלום ועל הסכום‬
‫ששולם בלבד במועד זה‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 34‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪35‬‬
‫ד‪ .‬יבוא טובין‬
‫ביבוא טובין מוחשיים חל מועד החיוב עם פדייתם מפיקוח רשות המכס‪ .‬בהתאם יחול שיעור‬
‫המע״מ התקף במועד שחרור הטובין מפיקוח רשות המכס‪.‬‬
‫ה‪ .‬עסקאות על בסיס מזומן (תקנה ‪)7‬‬
‫בתקנה ‪ 7‬לתקנות מע״מ נקבעה רשימה של עסקאות לגביהן יחול מועד החיוב עם קבלת‬
‫התמורה ועל הסכום שהתקבל‪ ,‬ובהן‪ ,‬בין היתר‪ :‬עסקאות של השכרת נכסים; עסקאות של מתן‬
‫אשראי; עסקאות של מכירת מנוי על עיתון‪ ,‬כתבי עת‪ ,‬הצגות וכו׳‪.‬‬
‫בעסקאות שחלה לגביהן תקנה ‪( 7‬למעט במקרים בהם מחיר העסקה הושפע מיחסים מיוחדים‬
‫בין הצדדים‪ ,‬או שלא נקבע לעסקה מחיר‪ ,‬או שהתמורה (כולה או מקצתה) איננה בכסף)‬
‫מועד החיוב במס הוא בעת התשלום בפועל ועל הסכום ששולם‪ .‬משכך‪ ,‬על הסכומים ששולמו‬
‫לפני ששיעור המע״מ עלה‪ ,‬יחול שיעור מע״מ ‪ ,17%‬ואילו על הסכומים ששולמו בפועל לאחר‬
‫העלאת שיעור המע״מ — יחול שיעור מע״מ ‪.18%‬‬
‫‪ .3‬הוצאת חשבונית והודעת זיכוי‬
‫הוצאת חשבוניות‬
‫‪z z‬עפ״י סעיף ‪ 45‬ו‪ 47-‬לחוק מע״מ עוסק חייב להוציא חשבונית עסקה בגין כל עסקה‬
‫ורשאי הוא להוציא חשבונית מס לגבי כל עסקה החייבת במס‪.‬‬
‫‪z z‬עפ״י סעיף ‪ 46‬לחוק‪ ,‬על העוסק להוציא את החשבונית תוך ‪ 14‬יום ממועד החיוב במס‪.‬‬
‫‪z z‬עוסק שמועד החיוב במס בשל העסקה שביצע הינו לאחר המועד הקובע והוא הוציא‬
‫חשבונית מס לפני המועד הקבוע עפ״י החוק‪ ,‬אין בכך כדי לשנות את שיעור המס‬
‫אשר יחול על העסקה במועד הקבוע עפ״י החוק‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫לפיכך‪ ,‬במקרים בהם העוסק הוציא חשבונית מס לפני המועד הקבוע בחוק‪ ,‬כאשר היא‬
‫כוללת מע״מ בשיעור של ‪ 17%‬והוא כלל אותה בדוח התקופתי המתייחס למועד הוצאתה‪,‬‬
‫על העוסק להוציא חשבונית מס משלימה לפי השיעור החדש ולדווח על ההפרש בהתאם‪.‬‬
‫ויובהר‪ ,‬המועד הרלוונטי לענין שיעור המס הינו מועד החיוב במס כפי שנקבע בחוק‪ ,‬ולא‬
‫המועד להוצאת החשבונית‪.‬‬
‫הודעת זיכוי‬
‫‪z z‬הודעת זיכוי הבאה לתקן‪ ,‬לשנות או לבטל חיוב במע״מ שהוטל בעבר בשיעור של‬
‫‪ ,17%‬תונפק אף היא בשיעור של ‪ ,17%‬גם אם הודעת הזיכוי תוצא לאחר היום הקובע‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 35‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪36‬‬
‫כללי חשבונאות מקובלים לעניין הדוחות השנתיים‬
‫לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה‬
‫‪ .1‬רקע‬
‫‪ 1.1‬סעיף ‪ 131‬לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש)‪ ,‬התשכ״א‪( 1961-‬להלן‪“ :‬הפקודה״) קובע הוראות‬
‫לגבי אוכלוסיית החייבים בהגשת דוח על ההכנסות‪ ,‬הוראות לגבי הפירוט הנדרש במסגרת‬
‫הדוח והוראות רלוונטיות נוספות‪.‬‬
‫‪ 1.2‬חוק החברות‪ ,‬התשנ״ט‪( 1999-‬להלן‪“ :‬חוק החברות״) קובע‪ ,‬כי על חברות לערוך את הדוחות‬
‫הכספיים כדלקמן‪:‬‬
‫‪ 1.2.1‬חברה המהווה תאגיד מדווח — לפי סעיף ‪ 171‬לחוק החברות‪ ,‬חברה כאמור תערוך‬
‫דוחות כספיים עפ״י הנדרש בחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ״ח‪( 1968-‬להלן‪“ :‬חוק ני״ע״)‪.‬‬
‫בהתאם לכללי הרשות לני״ע הדוחות הכספיים יערכו —‬
‫‪ 1.2.1.1‬ככלל‪ :‬עפ״י תקני דיווח כספי בין לאומיים (להלן‪“ :‬תקני ‪IFRS‬״)‪.‬‬
‫‪ 1.2.1.2‬חריגים‪ :‬במקרים מסוימים תאגיד מדווח רשאי לערוך דוחות כספיים לפי‪:‬‬
‫א‪ .‬כללי חשבונאות מקובלים בארה״ב;‬
‫ב‪ .‬תקני דיווח כספי בין לאומיים שפי שאומצו על ידי האיחוד‬
‫האירופי;‬
‫ג‪ .‬הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו;‬
‫ד‪ .‬תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון)‪,‬‬
‫התשנ״ח‪.1998-‬‬
‫‪ 1.2.2‬חברה פרטית אשר איננה תאגיד מדווח — לפי סעיף ‪ 172‬לחוק החברות‪ ,‬תערוך דוחות‬
‫כספיים עפ״י כללי החשבונאות המקובלים‪.‬‬
‫‪ 1.2.2.1‬אין הגדרה בחוק החברות ובפקודה ל״כללי חשבונאות מקובלים״‪ ,‬ולאורך‬
‫השנים הוכרה סמכותו של המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית להתקין‬
‫תקנים אשר יהוו “כללי חשבונאות מקובלים בישראל״‪.‬‬
‫‪ 1.2.2.2‬לאור השינויים שחלו בשנים האחרונות בכללי חשבונאות‪ ,‬ועל רקע החלה‬
‫של תקני ‪ *,IFRS‬הוחלט לקבוע הנחיות בדבר כללי חשבונאות הרלוונטיים‬
‫*‬
‫תקן חשבונאות ‪ 29‬בדבר אימוץ תקני דיווח בינלאומיים (‪ )IFRS‬מחייב חברות שכפופות לחוק ני״ע ערוך‬
‫דוחות כספיים לפי תקני ‪ ,IFRS‬ומאפשר גם לחברות שאינן כפופות לחוק ני״ע לערוך דוחות כספיים לפי‬
‫כללים אלה‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 36‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪37‬‬
‫‪ .2‬כללי חשבונאות מקובלים לעניין הגשת דוחות לפי סעיף ‪ 131‬לפקודה‬
‫‪ 2.1‬הכלל — עמדת רשות המסים הינה‪ ,‬שכללי חשבונאות מקובלים (לעניין הדוחות הכספיים‬
‫המוגשים לפקיד השומה) הינם‪:‬‬
‫‪ 2.1.1‬תקני חשבונאות ישראליים;‬
‫‪ 2.1.2‬תקני ‪;IFRS‬‬
‫‪ 2.1.3‬תקן דיווח כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (‪s‬׳‪)IFRS FOR SME‬‬
‫ והכל לפי בחירת הנישום‪ ,‬אשר תיושם באופן עקבי‪.‬‬
‫‪ 2.2‬חריגים — במקרים חריגים תקבל רשות המסים כדוח חשבונאי שנתי גם דוחות חשבונאיים‬
‫הערוכים לפי הבאים‪:‬‬
‫‪ 2.2.1‬כללי חשבונאות מקובלים בארה״ב;‬
‫‪ 2.2.2‬תקני דיווח כספי בין לאומיים כפי שאומצו ע״י האיחוד האירופי;‬
‫‪ 2.2.3‬כללי חשבונאות אחרים הנדרשים באותה מדינה (מחברות הנסחרות בבורסה באותה‬
‫מדינה);‬
‫‪ 2.2.4‬כלל חשבונאות שנקבע בהתאם לדרישת חוק‪/‬רגולטור מקומי בישראל‪.‬‬
‫‪ 2.3‬יישום החריגים יחול במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ 2.3.1‬כאשר הנישום עורך דוחותיו הכספיים בהתאם לדרישת חוק‪/‬רגולטור בישראל —‬
‫באחת מן האפשרויות שתבוארנה להלן‪ ,‬לא תתאפשר בחירה לנישום‪ ,‬ויהא עליו‬
‫להגיש את הדוח לפקיד השומה בהתאם לאופן בו ערך דוחותיו הכספיים‪ .‬האמור‬
‫לעניין דרישת חוק‪/‬רגולטור בישראל יחול לגבי אחד מהמקרים האלה בלבד‪:‬‬
‫‪ 2.3.1.1‬הוראות דיני ניירות ערך והרשות לניירות ערך;‬
‫‪ 2.3.1.2‬הוראות המפקח על הבנקים והנחיותיו;‬
‫‪ 2.3.1.3‬הוראות המפקח על הביטוח‪.‬‬
‫‪ 2.3.2‬כאשר הנישום הוא חברה הנסחרת רק בבורסה בחו״ל (לרבות חברה מאוחדת‪/‬כלולה‬
‫של חברה כאמור) — ניתן להגיש דוח ערוך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‬
‫בארה״ב‪ ,‬או תקני דיווח כספי בין לאומיים כפי שאומצו על ידי האיחוד האירופי‪,‬‬
‫לפי העניין‪ ,‬ובלבד שזהו הדיווח הנדרש מהחברה הנסחרת בחו״ל ע״י בורסה‪/‬רשות‬
‫ני״ע של אותה מדינה‪.‬‬
‫‪ 2.3.3‬במידה ומתקבל אישור מראש מהחטיבה המקצועית ברשות המסים — ניתן יהא‬
‫להגיש דוח ערוך עפ״י כללי חשבונאות מקבלים אחרים הנדרשים במדינה‪ ,‬כל‬
‫עוד הם נדרשים מחברה הנסחרת בבורסה בחו״ל ע״י בורסה‪/‬רשות ני״ע של אותה‬
‫מדינה‪.‬‬
‫‪ 2.3.4‬כאשר הנישום הוא חברה פרטית‪ ,‬אשר רוב אמצעי השליטה בה‪ ,‬מוחזקים (במישרין‬
‫או בעקיפין) בידי תושב חוץ‪ ,‬לרבות חברה מאוחדת‪/‬כלולה של חברה כאמור — ניתן‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 37‬‬
‫‪38‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‬
‫להגיש לפקיד השומה דוח הערוך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בארה״ב או‬
‫תקני דיווח כספי בין לאומיים כפי שאומצו על ידי האיחוד האירופי‪ ,‬לפי העניין‪,‬‬
‫ובלבד שזהו הדיווח הנדרש מהחברה במדינת התאגדותה‪/‬מדינת עיקר פעילותה‪/‬‬
‫מדינת המושב של בעלי מניותיה העיקריים‪.‬‬
‫באשר לחברה כלולה כאמור — ניתן יהיה לקבל דוח ערוך לפי כללי החשבונאות‬
‫האמורים‪ ,‬בכפוף לקבלת אישור מראש מהחטיבה המקצועית‪.‬‬
‫‪ .3‬הוראות נוספות‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3 .7‬‬
‫‪3.8‬‬
‫האמור באשר לכללי הגשת הדוחות אינו מהווה עמדה ביחס לעריכת דוח ההתאמה לצרכי‬
‫מס‪ ,‬אשר ייערך בהתאם לדיני המס‪ ,‬ויתאים את הרווח החשבונאי להכנסה החייבת‪/‬הפסד‬
‫לצרכי מס‪.‬‬
‫בקשה לקביעת תקופת שומה מיוחדת — תיבחן בזיקה להחלטת רשות המסים לחברה‪,‬‬
‫באשר לאפשרות להגיש דוחות ערוכים עפ״י כללי חשבונאות שונים‪.‬‬
‫כאשר הנישום עורך דוחותיו הכספיים באנגלית — ניתן להגישם לפקיד השומה כל עוד‬
‫יצורף תרגום מלא לעברית של הביאורים לדוחות הכספיים‪ .‬יובהר‪ ,‬כי פקיד השומה יכול‬
‫לדרוש תרגום של כלל הדוחות הכספיים כאשר יידרש לכך‪.‬‬
‫במקרה בו בוצע תיקון טעות (‪ )Restatement‬לדוחות הכספיים אשר הוגשו לפקיד‬
‫השומה — הנישום יגיש דוח מתקן‪ ,‬ויצרף את הדוחות הכספיים המעודכנים לאחר תיקון‬
‫הטעות (עם גילויים בנושא)‪ ,‬וכן דוח התאמה מעודכן‪.‬‬
‫במקרה של שינוי מדיניות חשבונאית על ידי יישום למפרע — יש לכלול בדוח ההתאמה‬
‫לצרכי מס בשנת אימוץ המדיניות לראשונה‪ ,‬גם התאמות מצטברות של הוצאות‪/‬הכנסות‬
‫בגין השנים הקודמות‪ ,‬וזאת‪ ,‬רק מקום בו לא קיימת בדיני המס התייחסות לסוגיה (כגון‪,‬‬
‫במקרה של שינוי הנוגע להכרה בהכנסה של “קבלן בונה״)‪.‬‬
‫כאשר ישות משנה את אופן עריכת דוחותיה הכספיים ממערכת כללי חשבונאות אחת‬
‫לאחרת — עליה לציין זאת בדוח ההתאמה לצרכי מס לשנת האימוץ לראשונה‪ ,‬כמו גם‬
‫את הסיבה לשינויה של השיטה הננקטת‪.‬‬
‫הדוחות המוצגים לפקיד השומה יוצגו בש״ח‪.‬‬
‫מצ״ב בהמשך טבלה המאגדת את האפשרויות השונות‪ ,‬הכללים הרלוונטיים עבורן והערות‬
‫נוספות בנושא‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 38‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪39‬‬
‫ריכוז הכללים הרלוונטים‬
‫כלל‬
‫חריג ‪1‬‬
‫חריג ‪2‬‬
‫חריג ‪3‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫כלל החברות (מהווה למעשה קבוצת תקני חשבונאות ישראליים או תקני דיווח‬
‫כספי בין‪-‬לאומיים (‪ )IFRS‬או תקן דיווח‬
‫סל)‬
‫כספי בינלאומי לישויות קטנות ובינוניות‬
‫(‪ ,)IFRS FOR SME's‬לפי בחירת הנישום‪,‬‬
‫ובלבד שבחירה זו תיושם באופן עקבי‪.‬‬
‫‬‫חברות הכפופות להוראות חוק‪ /‬בהתאם לדיווח וחברות בהתאם להוראות‬
‫רגולטור מקומי שיקבע ברשימה סגורה החוק‪/‬רגולטור‬
‫(חברות הכפופות להוראות דיני ניירות‬
‫ערך והרשות לניירות ערך‪ ,‬המפקח על‬
‫הבנקים‪ ,‬המפקח על הביטוח)‬
‫‬‫חברה הנסחרת רק בבורסה בחו״ל (בין ניתן להגיש דוח הערוך עפ״י כללי חשבונאות‬
‫אם נתאגדה בישראל ובין אם נתאגדה מקובלים בארה״ב או תקני דיווח כספי בין‪-‬‬
‫בחו״ל) לרבות חברה מאוחדת‪/‬כלולה לאומיים כפי שאומצעו ע״י האיחוד האירופי‪,‬‬
‫של חברה כאמור‬
‫לפי העניין‪ ,‬ובלבד שזהו הדיווח הנדרש‬
‫מהחברה הנסחרת בחו״ל ע״י הבורסה בחו״ל‬
‫ו‪/‬או רשות ניירות ערך של אותה המדינה‪.‬‬
‫ניתן להגיש דוח הערוך עפ״י כללי חשבונאות בכפוף‬
‫מקובלים אחרים הנדרשים באותה מדינה‪ ,‬לקבלת‬
‫ובלבד שמדובר בכללים הנדרשים מחברה אישור‬
‫הנסחרת בבורסה (כהגדרת המונח בסעיף ‪ 1‬מראש‬
‫לפקודה) בחו״ל‪ ,‬בהתאם לכללים שנקבעו‬
‫ע״י אותה בורסה בחו״ל ו‪/‬או רשות ניירות ערך‬
‫של אותה המדינה‪.‬‬
‫חברה פרטית אשר רוב אמצעי השליטה ניתן להגיש דוח הערוך עפ״י כללי חשבונאות לגבי חברה‬
‫בה‪ ,‬מוחזקים‪ ,‬במישרין או בעקיפין‪ ,‬מקובלים בארה״ב או תקני דיווח כספי בין‪ -‬כלולה‬
‫בידי תושבי חוץ‪ ,‬לרבות חברה לאומיים כפי שאומצו ע״י האיחוד האירופי‪ ,‬כאמור‬
‫מאוחדת‪/‬כלולה של חברה כאמור‬
‫לפי העניין‪ ,‬ובלבד שזהו הדיווח הנדרש — בכפוף‬
‫מהחברה במדינת התאגדותה או מדינת עיקר לקבלת‬
‫פעילותה או מדינת המושב של בעלי מניותיה אישור‬
‫מראש‬
‫העיקריים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 39‬‬
‫‪40‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫החוק לעידוד השקעות הון — הודעות שיש למסור‬
‫במהלך שנת ‪2013‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫בתיקון ‪ 68‬לחוק לעידוד השקעות הון (להלן — תיקון ‪ )68‬אשר פורסם בספר החוקים ‪2271‬‬
‫מיום ‪ ,6.1.2011‬נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫חברה שפועלת באזור פיתוח א׳ תוכל ליהנות במקביל הן ממסלול המענקים והן ממסלול‬
‫הטבות המס; ביטול הדרישה להשקעה מזערית מזכה; חישוב יחס המחזורים בוטל‪ ,‬כך שחברה‬
‫שתעמוד בתנאי החוק‪ ,‬תזכה להטבות מס על כלל המחזור שלה ובשיעור מס קבוע; בוטל‬
‫מסלול הפטור ממנו נהנו חברות רבות; בוטלו הטבות המס שניתנו רק לתושבי חוץ ולחברות‬
‫שתושבי חוץ הן בעלי המניות שלהן; דיבידנד שיחולק מתוך הכנסה מועדפת‪ ,‬לבעל מניות‬
‫שהינו חברה ישראלית‪ ,‬יהיה פטור מתשלום מס (כמו דיבידנד שמחולק מרווחים “רגילים״)‪,‬‬
‫בשונה מהוראות החוק לגבי הכנסה מוטבת או מאושרת‪.‬‬
‫תחולת תיקון ‪ 68‬לחוק — הנוסח המעודכן של החוק יחול לגבי הכנסה מועדפת שהופקה או‬
‫נצמחה בידי חברה מועדפת החל ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2011‬אך בתנאי שניתנה הודעה על החלתו‬
‫במועדים שנקבעו בהוראות המעבר‪.‬‬
‫בחוזר זה נזכיר ונפרט את הוראות המעבר וההודעות שניתן למסור במהלך ‪ 2013‬היכולות‬
‫להיות רלבנטיות למי שטרם הודיע על בחירה בתחולת תיקון ‪ 68‬כבר לגבי שנות המס ‪2011‬‬
‫או ‪ ,2012‬וכן לגבי הודעה שניתן למסור עד ליום ‪ 11.11.2013‬לגבי הוראת השעה לתשלום מס‬
‫מופחת על הכנסה צבורה נבחרת (רווחים כלואים)‪.‬‬
‫‪ .2‬מפעל מוטב או מפעל מאושר במסלול חלופי — הוראות מעבר לגבי‬
‫תחולת ההטבות לפי הוראות החוק הישן‬
‫‪ 2.1‬המשך החלת הנוסח הישן לחוק‬
‫ חברה המעדיפה להישאר בתחולת החוק הישן‪ ,‬בכל הקשור למסלול הטבות במס (מסלול‬
‫חלופי ומסלול אירלנד)‪ ,‬יכולה לעשות זאת לגבי תכניות מוטבות ותוכניות מאושרות ישנות‬
‫(ששנת ההפעלה ‪ /‬הבחירה שלהן היא עד וכולל שנת ‪ .)2010‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן יהיה להמשיך‬
‫ולבחור את שנת ‪ 2011‬או שנת ‪ 2012‬כשנת בחירה נוספת‪ ,‬בתנאי שההשקעה המזערית‬
‫המזכה לגבי אותה שנת בחירה‪ ,‬כוללת השקעות שנעשו במהלך שנת ‪.2010‬‬
‫ לכן‪ ,‬מי שבחר כשנת בחירה את שנת ‪ ,2010‬לא יוכל לבחור את שנת ‪ 2011‬או שנת ‪2012‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 40‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪41‬‬
‫כשנת בחירה נוספת‪ ,‬משום שלא תהיה אפשרות בידו לקיים תנאי זה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מי‬
‫שבחר את שנת ‪( 2009‬או קודם לכן) כשנת הבחירה האחרונה‪ ,‬קיימת בפניו האפשרות‬
‫לבחור‪ ,‬על פי העדפתו‪ ,‬גם את שנת ‪( 2011‬היה עליו להודיע על כך עד למועד הגשת דוח‬
‫המס לשנת המס ‪ 2011‬או עד ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,2012‬כמוקדם מביניהם) או את שנת ‪( 2012‬יש‬
‫להודיע על כך עד למועד הגשת דוח המס לשנת המס ‪ 2012‬או עד ‪ 31‬בדצמבר ‪,2013‬‬
‫כמוקדם מביניהם)‪.‬‬
‫ התכנון לגבי בחירת שנת הבחירה הנוספת מצריך צפי הכנסות עתידי ובחינת שיעורי המס‬
‫האפקטיביים הצפויים בשנים הבאות‪ .‬נדגיש כי‪ ,‬למפעל מועדף הפועל באזור פיתוח א׳‬
‫תהיה אפשרות ליהנות בנוסף ממסלול המענקים החדש‪.‬‬
‫ לאחר שנת המס ‪ 2012‬לא תתאפשר קביעה של שנות בחירה חדשות (למעט במפעלי‬
‫תיירות)‪.‬‬
‫‪ 2.2‬הודעת ויתור לגבי ההטבות מכוח הנוסח הישן של החוק ‪ -‬לגבי שנת המס ‪ 2013‬עד ליום‬
‫‪ 31‬במאי ‪2013‬‬
‫ על חברה (בעלת מפעל מוטב או מפעל מאושר במסלול חלופי) שמעוניינת בהטבות מתוקף‬
‫התיקון לחוק‪ ,‬לבחור בכך‪ ,‬וכפועל יוצא לוותר על יתרת ההטבות מתוקף החוק טרם תיקונו‪.‬‬
‫הודעת הויתור תימסר בטופס ‪ 908‬שקבע מנהל רשות המסים‪ ,‬לא יאוחר מהמועד הקבוע‬
‫להגשת הדוח השנתי לפי הוראות סעיפים ‪ 131‬ו‪ 132-‬לפקודה והיא תחול לגבי שנת המס‬
‫שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח ואילך‪ ,‬בלא זכות חזרה ממנה‪.‬‬
‫ המועד הקבוע בסעיף ‪ 132‬לפקודה הינו‪ ,‬בדרך כלל ‪ 31‬במאי*‪ .‬ואולם‪ ,‬סעיף ‪ 133‬לפקודה‬
‫קובע שפקיד השומה רשאי לדחות את המועד להגשת הדוח למועד שיקבע‪.‬‬
‫ על פי הודעה מיום ‪ 31‬במרץ ‪ ,2011‬עמדת רשות המסים היא‪ ,‬שיש להודיע על בחירה‬
‫בהחלת הנוסח החדש לחוק עד למועדים הקבועים להגשת הדוח השנתי ללא אורכות**‪,‬‬
‫לפי סעיפים ‪(132‬ב)(‪ )1‬לפקודה (דהיינו עד ‪ 31‬במאי ‪ 2013‬לגבי שנת מס ‪ )2013‬או לפי‬
‫סעיף ‪(132‬ב)(‪ )2‬לפקודה (דהיינו‪ ,‬לא יאוחר מתום חמישה חודשים מיום שבו נסתיימה‬
‫תקופת שומה מיוחדת)‪.‬‬
‫ יודגש‪ ,‬כי מדובר בעמדת רשות המסים לגבי המועדים‪ ,‬שאינה בהכרח הפרשנות היחידה‬
‫בעניין זה‪ ,‬מאחר שיש מקום לטענה שהמועד להגשת הודעת ויתור‪ ,‬צריך להיות המועד‬
‫להגשת הדוח לפי האורכה שניתנה לו‪.‬‬
‫ חברה שלא תשלח הודעת ויתור‪ ,‬תמשיך ליהנות מהטבות החוק טרם תיקונו‪.‬‬
‫* מועד זה חל על מי שהדוח שלו מבוסס על מערכת חשבונות מלאה‪ ,‬לפי שיטת החשבונאות הכפולה‪.‬‬
‫* * לעניין זה‪ ,‬ראה עמ״ה ‪ 504/99‬אריה דגן‪ ,‬שבו נקבע‪ ,‬שהמועד אליו התכוון המחוקק לגבי הודעה על חברה‬
‫משפחתית הוא המועד הקבוע להגשת הדוח‪ ,‬בהתאם להוראות ס' ‪ 131‬לפקודה ולא המועד שבו הוגש‬
‫הדוח בפועל‪ .‬יצויין‪ ,‬שבאותו מקרה הוגש הדוח באיחור קיצוני של מספר שנים‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 41‬‬
‫‪42‬‬
‫םינוכדעו הקיקח‬
‫‪ .3‬מסלול מענקים — תקופת צינון לגבי מפעלים שברשותם כתב אישור‬
‫במסלול מענקים‬
‫מפעל שברשותו תוכנית מאושרת במסלול המענקים‪ ,‬חייב בתקופת צינון של ‪ 3‬או ‪ 5‬שנים‬
‫משנת ההפעלה של התוכנית המאושרת‪ ,‬בטרם יתאפשר לו לעבור לתחולת התיקון החדש‪.‬‬
‫במהלך תקופת הצינון‪ ,‬שיעור המס המופחת החל על המפעל מכוח אותה תוכנית או תוכניות‬
‫קודמות‪ ,‬יהיה בהתאם לשיעורי מס החברות הרגילים שנקבעו בסעיף ‪ 126‬לפקודת מס הכנסה‬
‫(בשנת המס ‪ 2012‬ואילך שיעור של ‪ ,)25%‬למעט במקרים בהם השיעורים המופחתים נמוכים‬
‫יותר‪ ,‬עקב כך שבמפעל מחזיקים משקיעי חוץ (בשיעור של ‪ 49%‬ומעלה)‪.‬‬
‫משך תקופת הצינון הינו בהתאם למועד הוצאת כתב האישור‪ .‬לכתבי אישור שהוצאו לפני ‪1‬‬
‫באפריל ‪( 2005‬מועד התחילה של תיקון ‪ 60‬לחוק) נדרשת תקופת צינון של ‪ 3‬שנים ולכתבי‬
‫אישור שהוצאו לאחר מכן נדרשת תקופת צינון של ‪ 5‬שנים‪ .‬תקופות הצינון שונות‪ ,‬כיוון‬
‫שחברות‪ ,‬שאושרה להן תוכנית לפני ‪ 1‬באפריל ‪ ,2005‬לא ידעו על מגבלת הצינון לגבי מעבר‬
‫ממסלול מענקים למסלול מס‪ ,‬מגבלה ששולבה בתיקון מס׳ ‪.60‬‬
‫השנים נספרות מתחילת שנת ההפעלה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬תוכנית שהופעלה בשנת המס ‪ 2008‬ותקופת‬
‫הצינון הנדרשת היא ‪ 5‬שנים‪ ,‬יכולה לעבור לתחולת התיקון החדש רק בשנת המס ‪ .2013‬בשנת‬
‫המס ‪ 2013‬תהיה הבחירה נתונה בידי החברה‪ ,‬באם להמשיך להחיל את הוראות החוק הישן‬
‫או לוותר על יתרת ההטבות ולעבור לתחולת תיקון ‪( 68‬לעומת זאת‪ ,‬אם התוכנית הופעלה‬
‫בשנת המס ‪ ,2009‬הבחירה לעבור לתחולת תיקון ‪ 68‬תחול רק בשנת המס ‪ 2014‬ולא ניתן‬
‫לעבור לתחולת התיקון כבר בשנת המס ‪.)2013‬‬
‫נציין‪ ,‬שעל פי טופס ‪ 908‬של רשות המסים‪ ,‬גם במקרה של חברה בעלת מפעל מאושר בתום‬
‫תקופת הצינון מחייבת הודעה על בחירה בהחלת תיקון ‪ 68‬לחוק‪ ,‬עד למועדים הקבועים להגשת‬
‫הדוח השנתי ללא אורכות‪ ,‬דהיינו עד ‪ 31‬במאי ‪ 2013‬לגבי שנת מס ‪.* 2013‬‬
‫‪ .4‬הטבות על חלוקת דיבידנד לחברות שיודיעו על ויתור של הטבות‬
‫מכוח הנוסח הישן לחוק עד ליום ‪ 30‬ביוני ‪2015‬‬
‫כדי לעודד חברות לוותר על תחולת הדין הישן‪ ,‬נקבע שחברה שתודיע עד ליום ‪ 30‬ביוני‬
‫‪ ,2015‬כי היא מחילה על עצמה את הוראות התיקון לחוק‪ ,‬תהא זכאית לחלק דיבידנד מתוך‬
‫הכנסה מוטבת או מאושרת‪ ,‬שהיא כאמור הכנסה עליה התקבלו הטבות מס‪ ,‬לאחר תשלום‬
‫מס החברות עליה (באם ההכנסה הייתה פטורה‪ ,‬המשמעות היא שלילת הפטור ותשלום מס‬
‫חברות בשיעור של ‪ )** 10%-25%‬לבעל מניות‪ ,‬שהינו חברה תושבת ישראל בלבד‪ ,‬ללא חבות‬
‫* עוד נזכיר הוראת מעבר שהיתה רלבנטית רק עד ליום ‪ — 30.6.2011‬למרות האמור לעיל‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫לעודד מפעלים לעבור למתכונת החדשה‪ ,‬מפעל שהודיע‪ ,‬עד ליום ‪ 30‬ביוני ‪ ,2011‬על מעבר לתחולת‬
‫התיקון החדש‪ ,‬לא תחול לגביו תקופת הצינון כאמור‪ .‬את ההודעה כאמור צריך היה להגיש לרשות המסים‬
‫עד לאותו מועד (שכבר חלף) והיא חלה לגבי שנת ‪ 2011‬ואילך‪ ,‬ללא יכולת חזרה‪.‬‬
‫* * ואולם‪ ,‬ראה להלן התייחסות להוראת שעה לחלוקת ״הרווחים הכלואים״‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 42‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪43‬‬
‫נוספת במס‪ ,‬בניגוד ובאופן מקל בהתייחס להוראות החוק טרם תיקונו הקובעות מס נוסף של‬
‫‪ 15%‬על מקבל הדיבידנד‪ ,‬גם אם הוא חברה*‪.‬‬
‫‪ .5‬הוראת שעה לתשלום מס מופחת על הכנסה צבורה נבחרת (רווחים‬
‫כלואים) עד ליום ‪11.11.2013‬‬
‫ביום ‪ 12‬בנובמבר ‪ 2012‬פורסם החוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ ‪ 69‬והוראת שעה)‪,‬‬
‫התשע״ב‪( 2012-‬התיקון)‪ .‬בתיקון נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה מיום פרסום החוק‬
‫(כלומר‪ ,‬עד ליום ‪ )11.11.2013‬המעניקה תשלום מס מופחת בגין הכנסות פטורות שנצברו עד‬
‫ליום ‪ 31.12.2011‬וטרם חולקו כדיבידנד ואשר זכו לכינוי (רווחים כלואים) (הכנסה צבורה)‪.‬‬
‫על פי התיקון‪ ,‬מס החברות המופחת ייקבע בהתאם לחלק ההכנסה שאותה מבקשת החברה‬
‫להפשיר‪ ,‬ביחס לכלל ההכנסה הפטורה של החברה (הכנסה צבורה נבחרת)‪ .‬ככל שהחברה‬
‫תבקש להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה‪ ,‬כך תגדל הטבת המס לה תזכה‪ .‬שיעור ההטבה‬
‫המזערי שלו תזכה החברה הינו ‪( 30%‬כך שהחברה תשלם מס חברות בשיעור של ‪ 70%‬ממס‬
‫החברות שאותו היתה נדרשת לשלם לולא הוראת השעה)‪ ,‬בעוד שהשיעור המרבי יהיה ‪60%‬‬
‫(כך שהחברה תשלם מס חברות בשיעור של ‪ 40%‬ממס החברות שאותו הייתה נדרשת לשלם‬
‫לולא הוראת השעה)‪ .‬ואולם‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬שיעור המס המופחת‪ ,‬לא יפחת מ‪.6%-‬‬
‫חברה שבחרה לשלם מס חברות מופחת‪ ,‬תהא חייבת להשקיע במהלך תקופה של חמש שנים‬
‫שתחילתן בשנת המס שבה חל “מועד הבחירה״‪ ,‬השקעה בסכום לפי נוסחה שפורטה בתיקון‬
‫(השקעה מיועדת) במפעל תעשייתי‪ ,‬לשם אחד או יותר מאלה‪ :‬נכסים יצרניים‪ ,‬הוצאות מו״פ‬
‫בישראל או תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שיתווספו למפעל‪.‬‬
‫*‬
‫‪6/9/2013 2:43:26 PM‬‬
‫על פי חוזר מס הכנסה מס' ‪( 3/2012‬סעיף ‪ ,)4.3.7.4‬ההוראה לא תחול על חברה שבבעלותה רק מפעלים‬
‫מאושרים שתקופת ההטבות בגינם הסתיימה לפני שנת המס ‪ ,2011‬וכן על מפעלים מאושרים ו‪/‬או‬
‫מוטבים שהם מפעלים תיירותיים‪.‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 43‬‬
book-mitria 49.indb 44
6/9/2013 2:43:26 PM
book-mitria 49.indb 45
6/9/2013 2:43:34 PM
‫תוכן עניינים ‪ −‬סוגיות בדיני עבודה‬
‫‬
‫פסקי דין ‪:‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬האפשרות למשיכת כספים אשר מיועדים גם לקצבה‬
‫על ידי המעביד — הוגבלה ‪47. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬התקשרות בין צדדים למטרת הכשרה במסגרת תוכנית לימודים —‬
‫אינה יוצרת יחסי עובד‪-‬מעביד‪49. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬ניתן לפטר עובד קבלן סמוך ל־‪ 9‬חודשי עבודה ‪51. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 46‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪47‬‬
‫פסקי דין‬
‫האפשרות למשיכת כספים אשר מיועדים גם‬
‫לקצבה על ידי המעביד — הוגבלה‬
‫תע"א ‪ 2416-09‬קקיאשווילי שבתאי נ' הוליס תעשיות בע"מ‬
‫עובדות‬
‫‪ .1‬התובע‪ ,‬מר שבתאי קקיאשווילי (להלן — שבתאי)‪ ,‬עתר כנגד הוליס תעשיות בע"מ (להלן‬
‫— החברה) לחייבה לשלם לו פיצויי פיטורים‪ ,‬בטענה שהוא התפטר מעבודתו בשל כך‬
‫שידע על הרעה צפויה בתנאי העבודה (הרעה שאכן התרחשה בהמשך)‪.‬‬
‫‪ .2‬במסגרת הדיון בתובענה הועלתה שאלת הכספים שהופקדו על ידי החברה בקרן הפנסיה‬
‫על שמו של שבתאי‪ ,‬כספים אשר כללו גם מרכיב של פיצויי פיטורים והחברה טענה כי‬
‫הינה זכאית למשוך את כספי הפיצויים של עובדיה מקרן הפנסיה‪ ,‬במקרה שהעסקתם‬
‫מסתיימת בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פסק‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬
‫על פי ההלכה הפסוקה‪ ,‬כדי להיות זכאים לקבלת פיצויי פיטורים עקב התפטרות לפי סעיף‬
‫‪(11‬א) לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪( 1963-‬להלן — חוק פיצויי פיטורים)‪ ,‬הרי שאם מדובר‬
‫בענין שהמעביד יכול לשנותו — יש צורך לתת למעביד התראה בדבר הכוונה להתפטר‪,‬‬
‫ולאפשר למעביד "לתקן את דרכיו" בטרם ההתפטרות‪.‬‬
‫שבתאי לא התרה בפני החברה כי בכוונתו להתפטר בשל ההרעה המוחשית הצפויה בתנאי‬
‫עבודתו‪ .‬בכך‪ ,‬לא ניתנה לחברה ההזדמנות לשנות את אותה הרעה ולמנוע את התפטרותו‬
‫של שבתאי ועל כן שבתאי אינו זכאי לפיצויי פיטורים‪.‬‬
‫בהודעה בדבר תנאי עבודה שנמסרה לשבתאי סמוך לאחר תחילת עבודתו‪ ,‬נאמר במפורש‬
‫שהחברה חברה בארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של‬
‫שבתאי‪ .‬ארגון המעבידים שצויין באותה הודעה — הוא התאחדות התעשיינים‪ .‬בשל סיבה זו‪,‬‬
‫אין החברה יכולה להתנער מזכויות ששבתאי היה יכול לקבל על פי ההסכמים הקיבוציים‬
‫שהתאחדות התעשיינים היא צד להם‪.‬‬
‫בין ההסכמים הקיבוציים האמורים‪ ,‬מצוי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה‬
‫מקיפה בתעשיה‪ .‬על פי ההסכם הקיבוצי הכללי האמור‪ ,‬אפשרות המעביד למשוך את כספי‬
‫הפיצויים בחזרה מקרן הפנסיה‪ ,‬קיימת רק במקרה שבו מצטברים שלושה תנאים — העובד‬
‫‪book-mitria 49.indb 47‬‬
‫‪48‬‬
‫הדובע ינידב תויגוס‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫סיים את העבודה בלא זכאות לפיצויי פיטורים על פי החוק (תנאי זה מתקיים בעניינו של‬
‫שבתאי); העובד הפסיק את חברותו בקרן הפנסיה; העובד משך כספים מקרן הפנסיה לפני‬
‫שהתקיים "ארוע מזכה"‪.‬‬
‫שני התנאים האחרונים לא התקיימו אצל שבתאי‪ ,‬כך שאם ההסכם הקיבוצי שהתאחדות‬
‫התעשיינים היא צד לו‪ ,‬היה חל על יחסי העבודה בין הצדדים (כפי שהחברה הודיעה‬
‫לשבתאי בהודעה בדבר תנאי עבודה) — לא היתה החברה רשאית למשוך בחזרה את כספי‬
‫הפיצויים ממבטחים‪.‬‬
‫משבית הדין קבע כי על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה‬
‫החברה לא היתה יכולה למשוך את כספי הפיצויים בחזרה ממבטחים ומשנקבע כי נוכח‬
‫האמור בהודעה בדבר תנאי עבודה על חברותה של החברה בהתאחדות התעשיינים אין‬
‫לאפשר לחברה לפטור את עצמה מקיום זכויות שהיו עשויות לצמוח לשבתאי מכח‬
‫ההסכמים הקיבוציים שהתאחדות התעשיינים היא צד להם — התוצאה היא שאין לראות את‬
‫החברה כמי שהיתה זכאית למשוך את כספי הפיצויים של שבתאי‪ ,‬למרות האמור בהסכם‬
‫הקיבוצי המיוחד מיום ‪ 6.2.1997‬שנחתם בין החברה לבין הסתדרות העובדים החדשה לבין‬
‫מבטחים (להלן — ההסכם הקיבוצי)‪.‬‬
‫תוצאה זו מתיישבת היטב גם עם הוראת סעיף ‪(26‬א)(‪ )3‬לחוק הפיקוח על שירותים‬
‫פיננסיים (קופות גמל)‪ ,‬התשס"ה–‪( 2005‬להלן — חוק קופות גמל)‪ ,‬המאפשר משיכת כספים‬
‫בידי מעביד‪ ,‬רק בתנאים המתאפשרים לפי סעיפים ‪ 14‬ו‪ 26-‬לחוק פיצויי פיטורים‪ .‬מהוראת‬
‫סעיף ‪ 26‬לחוק קופות הגמל עולה שככלל‪ ,‬כוונת המחוקק היא להגביל את אפשרות משיכת‬
‫כספים על ידי מעביד כשמדובר בכספים אשר מיועדים גם לקצבה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 26‬לחוק פיצויי פיטורים מאפשר משיכת כספים על ידי מעביד גם במקרה שבו‬
‫הכספים מיועדים גם לביטוח קצבה‪ ,‬אם יש הסכם שמאפשר זאת‪ .‬במקרה של שבתאי‪,‬‬
‫אילו היה עדיין תוקף להוראות סעיף ‪ 11‬להסכם הקיבוצי מיום ‪ ,6.2.1997‬הרי שהיה הסכם‬
‫קיבוצי המאפשר משיכת כספים בחזרה על ידי החברה‪ .‬אולם השילוב של הוראות סעיפים‬
‫‪(20‬א) ו‪ 26-‬לחוק קופות הגמל‪ ,‬עם סעיפים ‪ 14‬ו‪ 26-‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬מחייב את‬
‫המסקנה שהסכם קיבוצי מיוחד שנערך עם קופת גמל מסויימת‪ ,‬אין די בו כדי לאפשר‬
‫למעביד למשוך כספים מקופת הגמל כשממילא העובד רשאי להעביר בכל עת את הכספים‬
‫לקופת גמל אחרת‪ ,‬שלמעביד אין עמה הסכם קיבוצי כאמור‪.‬‬
‫סוף דבר — התביעה התקבלה חלקית‪ .‬אין צו להוצאות‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 48‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪49‬‬
‫התקשרות בין צדדים למטרת הכשרה במסגרת‬
‫תוכנית לימודים — אינה יוצרת יחסי עובד‪-‬מעביד‬
‫ס"ע ‪ 11311-11-09 ,11118-11-09 ,8528-01-09‬סאמר מח'ול ואח' נ'‬
‫מכון לב הגליל לרפואה בע"מ‬
‫עובדות‬
‫מר סאמר מח'ול‪ ,‬הגב' מגדלין קסיס והגב' נדרה בלוט (להלן ביחד — התובעים)‪ ,‬למדו במכללה‬
‫הטכנולוגית נשר (להלן — המכללה) את מקצוע הטכנולוג הרפואי‪.‬‬
‫המכללה מחזיקה ומנהלת מכון למתן שירותים רפואיים‪ ,‬מכון לב הגליל לרפואה בע"מ (להלן‬
‫— המכון)‪ ,‬המעניק שירותי בדיקות רפואיות בהתאם לדרישות קופות החולים‪.‬‬
‫סטודנטים אשר למדו את מקצוע הטכנולוג הרפואי נדרשו ללמוד במשך שנתיים לימודים‬
‫עיוניים במכללה עצמה‪ ,‬ובהמשך נדרשו לסיים בהצלחה הכשרה מקצועית באחד מבתי החולים‬
‫או המכונים הפרטיים העוסקים בתחום‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרשו הסטודנטים להגיש פרויקט גמר כתנאי‬
‫לקבלת תואר הנדסאי‪ .‬סטודנט המבקש לקבל תעודת טכנולוג רפואי‪ ,‬המעניקה לו הסמכה‬
‫לביצוע בדיקות בחולים‪ ,‬נדרש לסיים בהצלחה הכשרה מעשית‪ .‬בלא תעודה זו לא ניתן לעבוד‬
‫כטכנולוג רפואי בבתי חולים ובמוסדות רפואיים‪.‬‬
‫התובעים ביצעו הכשרה מעשית במכון‪ ,‬במהלכה לא קיבלו תשלום חודשי כלשהו מהמכון‬
‫ו‪/‬או מהמכללה‪.‬‬
‫התובעים עתרו בתביעתם לקביעה כי התקיימו בין כל אחד מהם לבין המכון יחסי עובד‬
‫ומעביד‪ ,‬וכפועל יוצא מכך כי הם זכאים לשכר עבודה ולזכויות נוספות הנובעות מתקופת‬
‫עבודתם הנטענת וסיומה‪.‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק‬
‫תנאי בסיסי והכרחי לקיומם של יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬הינו שהמטרה העיקרית של ההתקשרות‬
‫תהא ביצוע העבודה‪ .‬יש לעבור בשעריו של מבחן ההתקשרות‪ ,‬שמהותו בחינת השאלה האם‬
‫קיימת התקשרות ליצירת יחסים משפטיים‪ ,‬שמטרתה העיקרית הסדרת העברת שירותי העבודה‬
‫בתמורה‪ ,‬בטרם בוחנים קיומם של מבחנים אחרים‪ ,‬כגון מבחן ההשתלבות‪ .‬אם התשובה למבחן‬
‫המקדמי הינה שלילית‪ ,‬אין מקום להגיע למבחן ההשתלבות‪.‬‬
‫יש לבחון האם מטרת ההתקשרות בין הצדדים וההכשרה הינה יצירת יחסי עובד ומעביד;‬
‫האם אופייה של ההכשרה הינו כשל הכשרה המועברת במוסד הכשרה לימודי או הכשרה‬
‫במסגרת יחסי עובד מעביד; מהו משך ההכשרה‪ ,‬היקף השעות והאם מתאפשר למתמחים‬
‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 49‬‬
‫‪50‬‬
‫הדובע ינידב תויגוס‬
‫לעבוד במקביל להכשרה; האם מפיק המעסיק רווח מההכשרה; מה הייתה כוונת הצדדים‬
‫אשר עמדה בבסיס ההכשרה‪.‬‬
‫יש לבחון האם התובעים ביצעו עבודה המזכה אותם בשכר‪ ,‬או האם תקופת ההכשרה היתה‬
‫למעשה תקופת התלמדות והתנסות בלא ביצוע עבודה עצמאית‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬ההתקשרות בין הצדדים נועדה להכשיר את התובעים וללמדם‪ .‬ההתקשרות בין‬
‫הצדדים הינה כתוצאה מהתחייבות המכללה בה למדו הנ"ל את לימודיהם העיוניים‪ ,‬לדאוג‬
‫אף להכשרתם המעשית‪ .‬על מנת להכשירם‪ ,‬כמו גם את יתר הסטודנטים‪ ,‬באופן מעשי‪ ,‬דאגה‬
‫המכללה לשיבוצם במקומות שונים‪ ,‬בהם יוכלו ללמוד את אופן הפעלת המכשור הרפואי‬
‫לצורך ביצוע בדיקות‪ .‬המכון לא בחר את התובעים או מי מהם‪ ,‬לא ראיין אותם‪ ,‬לא העדיף‬
‫את קבלתם על פני קבלת מועמדים אחרים‪ ,‬אלא קיבל אותם כנתון מהמכללה בה למדו‪.‬‬
‫ישנה משמעות להבדל באשר לאופן התחלתה של ההכשרה‪ ,‬בלא שלמכון יש אינטרס כלשהו‬
‫בזהות הסטודנט‪ ,‬בניגוד לאופן קבלת מתמחה לביצוע התמחות בתחום עריכת הדין‪ ,‬ראיית‬
‫חשבון וכד'‪ .‬בענייננו‪ ,‬המטרה היתה לימודים מעשיים‪ ,‬גם לצורך הגשת עבודת הגמר; המטרה‬
‫לא היתה עבודתם של התובעים‪.‬‬
‫בענייננו ההכשרה המעשית היתה חלק מתוכנית הלימודים ובטרם הסתיימה לא קיבלו‬
‫הסטודנטים תעודת הנדסאי או תעודת טכנולוג רפואי‪.‬‬
‫התובעים לא הוכיחו שביצעו עבודה עצמאית להבדיל מתרגול בנוכחות הטכנולוגיים הרפואיים‬
‫המוסמכים ו‪/‬או בנוכחות הרופאים‪ .‬התנסות זו אינה בגדר 'עבודה' המזכה בשכר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא היה פיקוח על שעות נוכחותם של הסטודנטים‪ ,‬אולם היה פיקוח צמוד של‬
‫הטכנולוגים הרפואיים על העבודה שביצעו‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הם לא ביצעו בדיקות באופן עצמאי‬
‫ולבד‪ .‬עוד עולה כי התובעים לא נדרשו לדווח על נוכחות או על היעדרות‪ ,‬תוך פירוט נימוקי‬
‫ההיעדרות‪ ,‬כפי שמצופה מעובד לעשות‪.‬‬
‫היעדרותם של הסטודנטים‪ ,‬לרבות התובעים‪ ,‬לא הצריכה גיוס ממלא מקום על מנת לבצע‬
‫עבודה כלשהי במקומם‪ ,‬שכן‪ ,‬ממילא‪ ,‬המכון לא בנה את תוכנית העבודה וביצוע הבדיקות‬
‫במכון על התובעים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המכון לא הפיק רווח של ממש מתקופת הכשרתם של התובעים‪ ,‬והדרכתם והפיקוח‬
‫עליהם על ידי הצוות המקצועי אף דרשו מאמץ והשקעת זמן‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬כאשר במצטבר מטרת ההתקשרות לא היתה יצירת יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬המדובר היה‬
‫בהכשרה מעשית שהינה חלק מתוכנית הלימודים‪ ,‬ואשר כפועל יוצא ממנה‪ ,‬היו הסטודנטים אף‬
‫אמורים להגיש את פרויקט הגמר‪ ,‬כאשר התובעים לא הוכיחו עבודה בימים ובשעות סדירות‪,‬‬
‫ומנגד‪ ,‬הוכח כי לא היה פיקוח ורישום מדויק של שעות הגעתם למכון‪ ,‬וכאשר לאלה מצטבר‬
‫הנתון‪ ,‬כי התובעים לא ביצעו בדיקות באופן עצמאי‪ ,‬אלא‪ ,‬בעיקרו של דבר‪ ,‬התנסו בביצוע‬
‫הבדיקות בפיקוח אחרים — אין המדובר ביחסי עובד מעביד ובעבודה המזכה בשכר‪.‬‬
‫סוף דבר — התביעה נדחתה‪ .‬כל אחד מהתובעים ישלם למכון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד‬
‫בסך של ‪.₪ 2,000‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 50‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪51‬‬
‫ניתן לפטר עובד קבלן סמוך ל־‪ 9‬חודשי עבודה‬
‫עב (י‪-‬ם) ‪ 2918/08‬גולן זהר ואח’ נ’ או‪.‬אר‪.‬אס משאבי אנוש בע"מ ואח’‬
‫עובדות‬
‫התובעים עבדו בחדר החדשות של רשות השידור ככתבים‪.‬‬
‫בשל השינוי בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם‪ ,‬התשנ"ו‪ ,1996-‬הודיעה רשות‬
‫השידור על הפסקת עבודתם‪.‬‬
‫התובעים טענו כי פיטורים על רקע זה‪ ,‬בכדי להימנע מתחולת החוק וכדי שהתובעים לא‬
‫ייחשבו עובדים של רשות השידור‪ ,‬אינם כדין ויש לבטלם ולהמשיך להעסיקם קודם לפיטורים‪.‬‬
‫הנתבעות טענו‪ ,‬כי פיטורי התובעים לא נעשו רק כדי להימנע מתחולת החוק‪ ,‬אלא נעשו אף‬
‫בזיקה למהלך צמצום כוח אדם ברשות השידור‪.‬‬
‫עוד טענו‪ ,‬כי רשאיות הן להפסיק את העבודה של התובעים כדי להימנע מהפיכתם לעובדי‬
‫הרשות‪.‬‬
‫ביה"ד קבע‬
‫"המחוקק בעקבות פסיקת בתי הדין לעבודה שהעדיפה במקרים ראויים להתעלם מהפיקציה‬
‫של מודל "העסקה" משולש‪ ,‬הביע עמדתו בחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם ובפרט‬
‫בסעיף ‪ 12‬א׳ לו‪.‬‬
‫המחוקק קבע למעשה הסדר כולל ממנו עולה כי העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם‬
‫נועדה להיות מוגבלת בזמן וכי לאחר תקופה של ‪ 9‬חודשים רצופים‪ ,‬ייחשב העובד כעובד‬
‫המעסיק בפועל‪.‬‬
‫בדרך זו‪ ,‬אין אפשרות להעסיק עובד‪ ,‬דרך חברת כוח אדם‪ ,‬במשרה קבועה ללא הגבלה של זמן‪.‬‬
‫מדובר בהסדר מהפכני שפוגע בין היתר בחופש העיסוק ובחופש החוזים של הצדדים וקובע‬
‫כי יחסי העבודה‪ ,‬המושתתים על חוזה העבודה יתקיימו לא בין מי שחתום על הסכם העבודה‪,‬‬
‫אלא בין המעסיק האמיתי — המשתמש — לבין העובד וזאת אם עבד העובד תקופה של יותר‬
‫מ ‪ 9‬חודשים‪ .‬נציין‪ ,‬כי הסדר זה מדבר על מקרה בו לית מאן דפליג שהעובד הינו עובד של‬
‫חברת כוח אדם כמו במקרה דנן‪...‬‬
‫בתיקון סעיף ‪ 12‬א׳ לחוק ביקש המחוקק לייחד את העסקת העובדים על ידי קבלני כוח אדם‬
‫להעסקה זמנית בלבד‪.‬‬
‫לפיכך קבע כאמור‪ ,‬כי במהלך ‪ 9‬חודשי העבודה‪ ,‬בהם מועסק העובד באמצעות קבלן כוח‬
‫אדם‪ ,‬ישקול המעביד האם הוא מעונין להמשיך את ההתקשרות עם עובד זה‪ ,‬שלכישוריו‬
‫התוודע וכן יכולתו ותרומתו‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 51‬‬
‫‪52‬‬
‫הדובע ינידב תויגוס‬
‫המעביד ישקול האם נכון מבחינתו להמשיך ולהתקשר עם העובד שרכש ניסיון והכרות עם‬
‫מקום העבודה או שמא להתקשר עם עובד אחר‪.‬‬
‫להתקשרות עם עובד אחר ישנו כמובן מחיר של הכשרת העובד האחר‪ ,‬כמו גם העלות של‬
‫מציאת עובד אחר והזעזועים שיש במפעל הנגרמים מהחלפת עובדים תדירה‪.‬‬
‫המעביד לא יוכל להמשיך להעסיק את העובד דרך חברת כוח אדם מעבר ל‪ 9-‬חודשים שהם‬
‫תקופת בחינה משותפת של הצדדים‪ .‬זוהי תכלית סעיף ‪ 12‬א׳ ואין תכליתן קליטת עובדים‬
‫מרובים והגדלת מצבת עובדי המשתמש…… מדובר בהסדר מהפכני שלמעשה מתערב כאמור‬
‫בחופש החוזים ובאוטונומיה של הרצון החופשי‪ ,‬שהינה חלק מזכויות האדם המוגנות בחוק‬
‫יסוד כבוד האדם וחירותו‪....‬‬
‫למעביד שמורה הפררוגטיבה הניהולית‪ ,‬האם להתקשר עם עובד‪ .‬משמעות העסקה של העובד‬
‫אצל המשתמש‪ ,‬בתקופה העולה על ‪ 9‬חודשים הינה זו הקבועה בסעיף ‪ 12‬א׳ (ג) — יראו את‬
‫העובד "כעובד המעסיק בפועל׳׳‪.‬‬
‫המחוקק תחם תקופה של ‪ 9‬חודשים בה יכולים שני הצדדים לשקול האם הם מעוניינים‬
‫שהעובד יחשב כעובד המעסיק בפועל‪ .‬עת ימשיכו הצדדים את ההתקשרות מעבר ל–‪ 9‬חודשים‬
‫יהפוך העובד מעובד של קבלן כוח האדם לעובד של המשתמש‪ .‬יש לזכור כי לצדדים נקבע‬
‫שתקופת המבחן המשותפת הינה ‪ 9‬חודשים‪ .‬אין מקום לשנות תקופה זו‪ ,‬ולהרחיבה ולקבוע‬
‫כי מי שפוטר בסמוך להשלמת ‪ 9‬החודשים גם כן יחשב כעובד המשתמש‪.‬‬
‫כך מי שהועסק תקופה העולה על ‪ 9‬חודשים יחול עליו ההסדר הקבוע בסעיף ‪ 12‬א׳ לחוק‪.‬‬
‫לטעמנו‪ ,‬המשתמש רשאי להפסיק את ההתקשרות עם חברת כוח האדם‪ ,‬ביחס לעובד‪ ,‬בטרם‬
‫הושלמה התקופה (של ‪ 9‬חודשים)‪ ,‬כדי שלא יחול על העובד ההסדר‪ ,‬וכדי שלא יחשב העובד‬
‫כעובד המעסיק בפועל‪ .‬איזון זה נקבע על ידי המחוקק והוא עומד בעיקרון המידתיות שלו יש‬
‫משקל מיוחד בתחום יחסי העבודה‪.‬‬
‫פיטורים על רקע הרצון שלא להגדיל את מצבת העובדים במפעל באותה העת… — אינה ניסיון‬
‫לעקוף את הוראות החוק‪ ,‬הואיל ותכלית הוראות החוק כאמור לא נועדו להביא להגדלת מצבת‬
‫העובדים במפעל‪ ,‬לדידנו אין מדובר בחוסר הגינות׳׳‪.‬‬
‫תביעתם של התובעים נדחתה‪ .‬בית הדין לא חייב את התובעים בהוצאות וקבע כי כל צד‬
‫יישא בהוצאותיו‪ ,‬וזאת לאור השאלה העקרונית שהובאה בפניו‪ ,‬ושעדיין לא נבחנה בפסיקה‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:34 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 52‬‬
53
‫ • מטרית המידע‬2013 ‫יולי‬
book-mitria 49.indb 53
6/9/2013 2:43:42 PM
‫תוכן עניינים ‪ −‬טבלאות מידע‬
‫‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי‬
‫ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪55. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013‬‬
‫‪F‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪58. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים ‪60. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪64. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬מדד מחירים לצרכן‪66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪70. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‪73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬תוספת יוקר ‪76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪F‬שיעורי ריבית ‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים) ‪77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪78. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי‪79. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:42 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 54‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪55‬‬
‫שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬
‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪2013‬‬
‫בהתאם לפקודת מס הכנסה‪ ,‬שיעורי המס על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות הזיכוי וההנחות‬
‫הסוציאליות בשנת ‪ 2013‬הינם כדקלמן‪:‬‬
‫א‪ .‬תקרות ההכנסה ושיעורי המס מיגיעה אישית*‬
‫הכנסה חודשית‬
‫מ‪1.1.2013-‬‬
‫לשנת המס ‪ 2013‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2013-‬‬
‫שיעור‬
‫המס*‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה מצטברת ש"ח‬
‫מס מצטבר ש"ח‬
‫ש"ח‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪50%‬‬
‫עד ‪ 63,360‬ש"ח‬
‫‪ 44,760‬הבאים‬
‫‪ 59,880‬הבאים‬
‫‪ 72,000‬הבאים‬
‫‪ 261,960‬הבאים‬
‫‪ 309,600‬הבאים‬
‫מעל ‪ 811,560‬ש"ח‬
‫‪63,360‬‬
‫‪108,120‬‬
‫‪168,000‬‬
‫‪240,000‬‬
‫‪501,960‬‬
‫‪811,560‬‬
‫‪−‬‬
‫‪6,336‬‬
‫‪12,602‬‬
‫‪25,177‬‬
‫‪47,497‬‬
‫‪136,564‬‬
‫‪285,172‬‬
‫‪−‬‬
‫עד ‪5,280‬‬
‫‪ 3,730‬הבאים‬
‫‪ 4,990‬הבאים‬
‫‪ 6,000‬הבאים‬
‫‪ 21,830‬הבאים‬
‫‪ 25,800‬הבאים‬
‫מעל ‪67,630‬‬
‫הכנסה חודשית‬
‫מ‪1.1.2012-‬‬
‫לשנת המס ‪ 2012‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2012-‬‬
‫*‬
‫‪6/9/2013 2:43:42 PM‬‬
‫שיעור‬
‫המס*‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה מצטברת ש"ח‬
‫מס מצטבר ש"ח‬
‫ש"ח‬
‫‪10%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪48%‬‬
‫עד ‪ 62,400‬ש"ח‬
‫‪ 44,160‬הבאים‬
‫‪ 66,600‬הבאים‬
‫‪ 88,200‬הבאים‬
‫‪ 240,600‬הבאים‬
‫מעל ‪ 501,960‬ש"ח‬
‫‪62,400‬‬
‫‪106,560‬‬
‫‪173,160‬‬
‫‪261,360‬‬
‫‪501,960‬‬
‫‪−‬‬
‫‪6,240‬‬
‫‪12,422‬‬
‫‪26,408‬‬
‫‪52,868‬‬
‫‪132,266‬‬
‫‪−‬‬
‫עד ‪5,200‬‬
‫‪ 3,680‬הבאים‬
‫‪ 5,550‬הבאים‬
‫‪ 7,350‬הבאים‬
‫‪ 20,050‬הבאים‬
‫מעל ‪41,830‬‬
‫על הכנסות הנחשבות כהכנסות מיגיעה אישית‪ ,‬ועל הכנסה חייבת של יחיד‪ ,‬שמלאו לו ‪ 60‬שנה בשנת המס‪ .‬לגבי‬
‫הכנסות אחרות ‪ −‬פרט לדיבידנדים‪ ,‬ריבית והכנסות מועדפות שנקבע להן שיעור מס מוגבל‪ .‬להלן מדרגות המס על‬
‫הכנסות שאינן מיגיעה אישית‪:‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 55‬‬
‫‪56‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדרגות המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית‬
‫בשנת המס ‪2013‬‬
‫שיעור‬
‫המס‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫בשנת המס ‪2012‬‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫מס‬
‫מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫‪31%‬‬
‫עד‬
‫‪240,000 240,000‬‬
‫‪74,400‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪163,466 501,960 261,960‬‬
‫הבאים‬
‫‪21,830‬‬
‫הבאים‬
‫‪48%‬‬
‫‪312,074 811,560 309,600‬‬
‫הבאים‬
‫‪25,800‬‬
‫הבאים‬
‫‪50%‬‬
‫מעל‬
‫‪811,560‬‬
‫‪−‬‬
‫הכנסה‬
‫ש"ח‬
‫הכנסה שיעור‬
‫חודשית המס‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪30%‬‬
‫‪20,000‬‬
‫הכנסה‬
‫מצטברת‬
‫ש"ח‬
‫מס‬
‫מצטבר‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪261,360 261,360‬‬
‫‪78,408‬‬
‫הכנסה‬
‫חודשית‬
‫ש"ח‬
‫עד‬
‫‪21,780‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪157,806 501,960 240,600‬‬
‫הבאים‬
‫‪20,050‬‬
‫הבאים‬
‫‪48%‬‬
‫מעל‬
‫‪501,960‬‬
‫מעל‬
‫‪41,830‬‬
‫מעל‬
‫‪67,630‬‬
‫‪−‬‬
‫ב‪ .‬נקודות זיכוי וקיצבה‬
‫הסכום לשנת המס‬
‫‪ 2013‬כולה‬
‫ש"ח‬
‫הסכום החודשי‬
‫מ‪1.1.2013-‬‬
‫ש"ח‬
‫הסכום בשנת המס ‪2012‬‬
‫ש"ח‬
‫נקודת זיכוי לחודש‬
‫‪−‬‬
‫‪218‬‬
‫‪215‬‬
‫נקודת זיכוי לשנה‬
‫‪2,616‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2,580‬‬
‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות‬
‫‪" .1‬הכנסה מזכה" (לפי סעיפים ‪47‬‬
‫ו‪45-‬א) ‪ −‬לגבי הכנסות עבודה‬
‫ ‪ −‬לגבי הכנסות שאינן מעבודה‬
‫ הכנסה נוספת בהתאם לסעיף ‪(47‬א)(‪)5‬‬
‫ תקרת ההכנסה בהתאם לסעיף ‪45‬א(ה)‬
‫ רצפת התשלום המזערי המזכה בזיכוי של ‪25%‬‬
‫‪ .2‬תקרת ההפרשות החודשית של מעביד‬
‫לקיצבה שאינה חייבת במס בידי העובד‬
‫לפי סעיף ‪(3‬ה‪ 7.5% − )3‬מ‪ 35,312-‬ש"ח‬
‫‪6/9/2013 2:43:42 PM‬‬
‫הסכום‬
‫לשנת המס‬
‫‪ 2013‬כולה‬
‫בש"ח‬
‫‪103,200‬‬
‫הסכום‬
‫החודשי‬
‫מ‪1.1.2013-‬‬
‫בש"ח‬
‫‪8,600‬‬
‫הסכום‬
‫בשנת‬
‫המס ‪2012‬‬
‫בש"ח‬
‫‪ 102,000‬לשנה‬
‫‪145,200‬‬
‫‪412,800‬‬
‫‪206,400‬‬
‫‪1,992‬‬
‫‪31,780.8‬‬
‫‪12,100‬‬
‫‪34,400‬‬
‫‪17,200‬‬
‫‪−‬‬
‫‪2,648.4‬‬
‫‪ 142,800‬לשנה‬
‫‪393,600‬‬
‫‪196,800‬‬
‫‪1,920‬‬
‫‪31,028‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 56‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪57‬‬
‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות (המשך)‬
‫‪ .3‬תקרת סכום מענק פרישה פטור‬
‫(סעיף ‪7(9‬א)(א)) ‪ −‬לשנת עבודה‬
‫‪ .4‬תקרת סכום מענק מוות פטור (סעיף‬
‫‪7(9‬א)(ב)) ‪ −‬לשנת עבודה‬
‫‪ .5‬סכום מענק מוות לבעלי שליטה ‪ −‬בעד שנות‬
‫עבודה עד ‪ − 31.12.1975‬הראוי לניכוי (סעיף‬
‫‪()9(32‬ב)) ‪ −‬לשנת עבודה (לסכום זה מתוסף‬
‫הסכום שבו חוייבו שאירי העובד במס)‬
‫‪ .6‬הפרשות לפיצויים ולקיצבה בשל‬
‫בעלי שליטה (סעיף ‪()9(32‬א))‬
‫‪“ .7‬קיצבה מזכה" חודשית כמשמעותה בסעיף‬
‫‪9‬א(א) ‪ −‬שעד ‪ 43.5%‬ממנה פטורים ממס‬
‫הסכום החודשי הפטור כאמור בסעיף ‪9‬א(ב)‬
‫‪6/9/2013 2:43:42 PM‬‬
‫הסכום‬
‫לשנת המס‬
‫‪ 2013‬כולה‬
‫בש"ח‬
‫‪12,120‬‬
‫הסכום‬
‫החודשי‬
‫מ‪1.1.2013-‬‬
‫בש"ח‬
‫‪−‬‬
‫הסכום‬
‫בשנת‬
‫המס ‪2012‬‬
‫ש"ח‬
‫‪11,950‬‬
‫‪24,260‬‬
‫‪−‬‬
‫‪23,920‬‬
‫‪12,120‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,950‬‬
‫‪12,120‬‬
‫‪−‬‬
‫‪11,950‬‬
‫‪99,720‬‬
‫‪8,310‬‬
‫‪95,280‬‬
‫‪1,392‬‬
‫‪116‬‬
‫‪1,380‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 57‬‬
‫‪58‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫נתונים שונים לתיאום הוצאות‬
‫‪ .1‬הוצאות שונות‬
‫סוג ההוצאה‬
‫כיבודים במקום העסק‬
‫מתנות לספקים ולקוחות בשל קשר עסקי‬
‫מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי‬
‫הוצאות שהייה בארץ לעובד‬
‫המוזמן מחו"ל (ליום)‬
‫תקרה לכל שנת מס‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012-2013‬‬
‫‪ 80%‬מההוצאות‬
‫שהוצאו לכיבוד*‬
‫‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 210‬ש"ח‬
‫‪ 200‬ש"ח‬
‫‪ 210‬ש"ח‬
‫‪ 310‬ש"ח‬
‫‪ 320‬ש"ח‬
‫הערות‬
‫אם המתנה ניתנה בחו"ל עד ‪15$‬‬
‫עפ"י חוזר מ"ה‬
‫לפי הנחיית הנציבות לא יעלה‬
‫הניכוי על מחצית מהכנסתו‬
‫החייבת של העובד לפני הניכוי‬
‫הוצאות כיבודים במקום העסק‪:‬‬
‫* החל מיום ‪( 1.1.2000‬ק"ת ‪ ,6038‬מיום ‪:)31.5.2000‬‬
‫מקום עיסוק ‪ −‬מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע את עיסקו‪.‬‬
‫‬
‫הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן‪ 80% :‬מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום‪ ,‬לעניין זה‪" ,‬כיבוד‬
‫‬
‫קל" ‪ −‬שתיה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה‪.‬‬
‫לפי דברי ההסבר של רשויות המס‪:‬‬
‫‬
‫(א) כ"כיבוד קל" ייחשבו שתיה קרה וחמה‪ ,‬עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח‪ ,‬המבקר במקום העסק‬
‫‬
‫לצרכים עסקיים‪ .‬לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח ‪ −‬גם לא ארוחות עסקיות‪ .‬על ארוחות יחולו‬
‫הוראות תקנה ‪ 3‬הקובעת כי לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם‬
‫מחו"ל‪.‬‬
‫(ב) על אף הקביעה הברורה כי ‪ 80%‬מהוצאות הכיבוד מותרים בניכוי‪ ,‬עדיין עומדת לפקיד השומה הסמכות לבחון‬
‫‬
‫מקרים בהם הוצאות הכיבוד נראות מופרזות‪ ,‬כמו למשל לעומת מחזור או לעומת הוצאות העבר‪.‬‬
‫‪ .2‬קרן השתלמות‬
‫מעמד‬
‫עצמאי*‬
‫(החל מיום ‪)1.1.2013‬‬
‫שכיר**‬
‫לרבות שכיר בעל שליטה‬
‫בחברת מעטים‬
‫קיבוץ‬
‫(החל מיום ‪)1.1.2013‬‬
‫הכנסה קובעת‬
‫הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד (לפני הניכוי לקרן השתלמות)‬
‫ועד סכום של ‪ 259,000‬ש"ח בשנה (בשנת המס ‪ 255,000 − 2012‬ש"ח)‬
‫‪ 13,400‬ש"ח לחודש לינואר ‪1997‬‬
‫‪ 13,900‬ש"ח לחודש לתקופה פברואר עד יולי ‪1997‬‬
‫‪ 14,000‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1997‬עד יולי ‪1998‬‬
‫‪ 14,400‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1998‬עד דצמבר ‪1998‬‬
‫‪ 15,400‬ש"ח לחודש החל מחודש ינואר ‪ 1999‬עד פברואר ‪2004‬‬
‫‪ 15,712‬ש"ח לחודש החל מחודש מרץ ‪2004‬‬
‫הכנסתו החייבת של הקיבוץ (לפני הניכוי לקרן השתלמות) ועד סכום‬
‫של ‪ 259,000‬ש"ח בשנה‪ ,‬מוכפל במספר חברי הקיבוץ שבעבורם‬
‫משלם הקיבוץ קרן השתלמות (בשנת המס ‪ 255,000 − 2012‬ש"ח)‬
‫* לגבי עצמאי‪ ,‬יותר ניכוי מקסימלי של ‪ ,4.5%‬בתנאי שיופרש תחילה ‪ 2.5%‬מההכנסה הקובעת‪.‬‬
‫** לגבי שכיר‪ ,‬שהינו חבר בעל שליטה בחברת מעטים ‪ −‬לפי ההתניה לניכוי ההוצאה בשל תשלומי המעביד‪ ,‬הכלולה‬
‫בסעיף ‪ )5(17‬לפקודה‪ ,‬יש חובה לתשלום נוסף של העמית בגובה של שליש לפחות מהסכום ששילם המעסיק‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫כדי שההפרשה לקרן השתלמות תוכר כהוצאה בשיעור מקסימלי של ‪ 4.5%‬מהמשכורת הקובעת‪ ,‬יש צורך בתשלום‬
‫מקביל של ‪ 1.5%‬של העמית‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 58‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪59‬‬
‫‪ .3‬הוצאות נסיעה לחו"ל‬
‫פירוט ההוצאה‬
‫א‪ .‬הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה‪:‬‬
‫(‪ )1‬במחלקת תיירים או עסקים‬
‫(‪ )2‬במחלקה ראשונה‬
‫‬
‫‬
‫ב‪ .‬הוצאות לינה ("הוצאות לינה מוכרות")‪)1( :‬‬
‫בנסיעה שכללה עד וכולל ‪ 90‬לינות‪:‬‬
‫(א) ‪ 7‬לינות ראשונות‬
‫(ב) מהלינה השמינית ואילך‬
‫‬
‫(‪ )2‬בנסיעה שכללה יותר מ‪ 90-‬לינות (לעניין‬
‫מנין מספר הלינות ‪ −‬שתי נסיעות או יותר‬
‫שביניהן היתה שהייה רצופה בישראל של‬
‫פחות מ‪ 14-‬יום ‪ −‬ייחשבו לנסיעה אחת)‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות שהייה אחרות‪:‬‬
‫ (‪ )1‬אם נדרשו הוצאות לינה‬
‫ (‪ )2‬אם לא נדרשו הוצאות לינה‬
‫ד‪ .‬הוצאות חינוך בחו"ל בשל ילדים‪:‬‬
‫שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים בשנת המס‬
‫‪ −‬אם השהייה בחו"ל היתה בתקופה‬
‫רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‬
‫ה‪ .‬הוצאות שכירת רכב בחו"ל‬
‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות כגון‪:‬‬
‫טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות‬
‫ההגבלה‬
‫מותרות מלוא ההוצאות‬
‫מותרות ההוצאות עד לגובה מחיר כרטיס‬
‫במחלקת עסקים באותה טיסה‬
‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪$259-‬‬
‫ללינה (בשנת המס ‪)$255 − 2012‬‬
‫עד וכולל ‪ $114‬ללינה ‪ −‬מותרות מלוא ההוצאות‪.‬‬
‫מעל ‪ $114‬ללינה ‪ −‬מותרות הוצאות בשיעור ‪75%‬‬
‫מהן אך לא פחות מ‪ $114-‬ללינה ולא יותר מ‪$194-‬‬
‫(בשנת המס ‪ $112 − 2012‬ו‪ $191-‬בהתאמה)‬
‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪ $114-‬ללינה‬
‫(בשנת המס ‪ − 2012‬לא יותר מ‪ $112-‬ללינה)‬
‫עד ‪ $73‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$71 − 2012‬‬
‫עד ‪ $122‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$120 − 2012‬‬
‫עד ‪ $649‬לחודש לכל ילד (הנציב רשאי לאשר‬
‫יותר בהתחשב במקום המגורים ובתנאי‬
‫הלימוד) (בשנת המס ‪)$638 − 2012‬‬
‫הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ‪57$-‬‬
‫ליום (בשנת המס ‪ − 2012‬מ‪)56$-‬‬
‫מותרות מלוא ההוצאות כנגד קבלות‬
‫הערות‪:‬‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬
‫הוצאות הלינה יותרו על סמך קבלות נאותות‪ .‬הוצאות שהייה אחרות יותרו ‪ −‬לפי הבהרות נציבות מס ההכנסה ‪ −‬ללא‬
‫צורך בקבלות‪.‬‬
‫לפי הבהרות הנציבות‪ ,‬הגבלת התרת הוצאות שכירת רכב בחו"ל עד ‪ $57 −‬ליום (בשנת המס ‪ $56 − 2012‬ליום)‪,‬‬
‫מתיחסת לא רק לדמי השכירות אלא כוללות את כל הוצאות הרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכלל הוצאה אחרת‪ .‬עמדה‬
‫זו אינה משתמעת במפורש מנוסח התקנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לציון כי לא ברור אם הגבלת הניכוי מתייחסת לרכב או‬
‫למשתמש‪.‬‬
‫על מי שטס במחלקה הראשונה להצטייד במידע על מחיר כרטיס של טיסה במחלקת העסקים באותה טיסה‪ ,‬שהוא‬
‫המחיר לפיו תותר לניכוי ההוצאה‪.‬‬
‫תותר תוספת של ‪ 25%‬מההוצאות המותרות בניכוי (כולן או חלקן)‪ ,‬בנסיעות לארצות המנויות להלן‪ :‬אוסטריה‪,‬‬
‫אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬אנגולה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דובאי‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונג‪-‬קונג‪ ,‬הממלכה המאוחדת‬
‫(בריטניה)‪ ,‬טיוואן‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬עומאן‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קאטר‪ ,‬קוריאה‪ ,‬קמרון‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬
‫שוויץ‪.‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 59‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪60‬‬
‫דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‬
‫החל‬
‫מיום‬
‫‪1.1.2013‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.1.2012‬ועד‬
‫‪31.12.2012‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.4.2011‬ועד‬
‫‪31.12.2011‬‬
‫(ש"ח)‬
‫החל מיום‬
‫‪ 1.1.2011‬ועד‬
‫יום ‪31.3.2011‬‬
‫(ש"ח)‬
‫מקסימום ההכנסה‬
‫לתשלום משכר העובד‬
‫‪42,435‬‬
‫‪41,850‬‬
‫‪73,422‬‬
‫‪73,422‬‬
‫מינימום ההכנסה לתשלום‬
‫‪4,300‬‬
‫‪4,100‬‬
‫‪3,850.18‬‬
‫‪3,890.25‬‬
‫מינימום ההכנסה ליום‬
‫‪172‬‬
‫‪164‬‬
‫‪*154‬‬
‫‪155.61‬‬
‫בסיס ההכנסה לתשלום‬
‫דמי ביטוח מופחתים‬
‫‪5,297‬‬
‫‪5,171‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,809‬‬
‫בסיס‬
‫ההכנסה‬
‫*‬
‫לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪ 6‬ימים (שכר המינימום החודשי מחולק ב‪ .)25-‬לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪5‬‬
‫ימים ‪ −‬החל מיום ‪ 198.46 ,1.1.2013‬ש"ח (עד יום ‪ 189.23 − 31.3.2012‬ש"ח) ‪( −‬שכר המינימום החודשי מחולק ב‪.)21⅔-‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 60‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪61‬‬
‫א‪ .‬עובדים שכירים‬
‫להלן טבלת שיעורי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬
‫החל מיום ‪1.1.2013‬‬
‫‪ ‬‬
‫סך הכול‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובד‪ ‬תושב‪/‬ת ישראל‪ ‬שמלאו לו‬
‫‪3.50 % 6.95 %‬‬
‫‪ 18‬שנה וטרם הגיע לגיל פרישה‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם‬
‫‪3.49 % 6.90 %‬‬
‫‪ 18‬וטרם הגיעו לגיל פרישה‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‪ ‬תושב‪/‬ת ישראל‪ ‬ואינם‬
‫כלולים בטור ‪ 1‬ועל בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר מעל‪ ‬גיל הזכאות לקצבת‬
‫‪3.10 % 3.48 %‬‬
‫זקנה‪ ‬ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪3.10 % 3.47 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה‬
‫מעבודה בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות‬
‫כללית יציבה בשיעור ‪ 100%‬או קצבת‬
‫נכות כללית בלתי יציבה בשיעור ‪100%‬‬
‫לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות ‪3.10 % 3.48 %‬‬
‫‪3.10 % 3.47 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫נשים וגברים בין‪ ‬גיל פרישה‪ ‬לגיל‬
‫הזכאות לקצבת זקנה‪ ‬שאינם‬
‫‪3.37 % 6.52 %‬‬
‫מקבלים קצבת זקנה‬
‫‪3.37 % 6.51 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫—‬
‫‪0.38 %‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫—‬
‫‪0.37 %‬‬
‫בעל שליטה‬
‫נשים וגברים המקבלים‬
‫—‬
‫‪0.38 %‬‬
‫קצבת זקנה מהמוסד‬
‫—‬
‫‪0.37 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.40 % 3.85 %‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪0.39 % 3.80 %‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬
‫מעסיק‬
‫סך הכול‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫מעסיק‬
‫‪3.45 %‬‬
‫‪12.00 % 18.50 %‬‬
‫‪6.50 %‬‬
‫‪3.41 %‬‬
‫‪11.79 % 18.15 %‬‬
‫‪6.36 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪6.34 %‬‬
‫‪6.30 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪6.34 %‬‬
‫‪6.30 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪5.00 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪3.15 %‬‬
‫‪3.14 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪15.80 %‬‬
‫‪15.76 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪9.86 %‬‬
‫‪9.86 %‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪5.94 %‬‬
‫‪5.90 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪0.38 %‬‬
‫‪0.37 %‬‬
‫‪3.45 %‬‬
‫‪3.41 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪13.50 %‬‬
‫‪13.15 %‬‬
‫—‬
‫—‬
‫‪7.00 %‬‬
‫‪6.79 %‬‬
‫‪1.34 %‬‬
‫‪1.30 %‬‬
‫‪6.50 %‬‬
‫‪6.36 %‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 61‬‬
‫‪62‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬
‫החל מיום ‪ 1.4.2011‬עד ‪:31.12.2012‬‬
‫מופחת‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬
‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬
‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬
‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬
‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫סה"כ‬
‫‪6.95‬‬
‫מלא‬
‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬
‫‪5.90 12.00 17.90 3.45 3.50‬‬
‫‪6.90‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪11.79 17.59‬‬
‫‪5.80‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪3.47‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪5.93‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪3.47‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.90‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬
‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.52‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪15.24‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪5.38‬‬
‫‪6.51‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.14‬‬
‫‪15.21‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪5.35‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.37‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.90‬‬
‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.38‬‬
‫‪0.93‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.93‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.37‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.37‬‬
‫‪0.90‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.90‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪3.85‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.45‬‬
‫‪12.90‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.90‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪3.80‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪3.41‬‬
‫‪12.59‬‬
‫‪6.79‬‬
‫‪5.80‬‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬
‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 62‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪63‬‬
‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬
‫החל מיום ‪ 1.8.2009‬ועד יום ‪:31.3.2011‬‬
‫מופחת‬
‫טור ‪1‬‬
‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬
‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪2‬‬
‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬
‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬
‫טור ‪3‬‬
‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬
‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬
‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬
‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬
‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫סה"כ‬
‫‪7.35‬‬
‫מלא‬
‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬
‫‪5.43 12.00 17.43 3.85 3.50‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪3.49‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪11.79 17.16‬‬
‫‪5.37‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪5.61‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.59‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪3.52‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪5.61‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪5.59‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪0.59‬‬
‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬
‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪6.88‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪14.81‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪4.95‬‬
‫‪6.87‬‬
‫‪3.37‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪14.79‬‬
‫‪9.86‬‬
‫‪4.93‬‬
‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫‪0.42‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעל שליטה‬
‫‪0.41‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.59‬‬
‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬
‫‪0.38‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.42‬‬
‫‪0.61‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.61‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪0.41‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.41‬‬
‫‪0.59‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.59‬‬
‫חיילים בשרות סדיר‬
‫‪4.25‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪12.43‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪5.43‬‬
‫בעלי שליטה‬
‫‪4.20‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪3.81‬‬
‫‪12.16‬‬
‫‪6.79‬‬
‫‪5.37‬‬
‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬
‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬
‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬
‫בעלי שליטה‬
‫ב‪ .‬עובדים "תושבי חוץ" — שעורי דמי הביטוח‬
‫סה"כ‬
‫‪0.53‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:43 PM‬‬
‫מופחת‬
‫עובד‬
‫‪0.04‬‬
‫מעביד‬
‫‪0.49‬‬
‫סה"כ‬
‫‪2.56‬‬
‫מלא‬
‫עובד‬
‫‪0.87‬‬
‫מעביד‬
‫‪1.69‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 63‬‬
‫‪64‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‬
‫החל‬
‫מיום‬
‫‪1.1.2013‬‬
‫מכסימום ההכנסה‬
‫לתשלום דמי ביטוח‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫לתשלום דמי ביטוח‬
‫מבוטח שאינו עובד‬
‫ואינו עובד עצמאי ‪−‬‬
‫מינימום ההכנסה לחיוב‬
‫דמי ביטוח ומס מקביל‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫להגדרת עובד עצמאי‬
‫(ש"ח)‬
‫‪42,435‬‬
‫החל מיום החל מיום החל מיום החל מיום‬
‫‪1.8.2009‬‬
‫‪1.1.2010 1.1.2011‬‬
‫‪1.1.2012‬‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫‪31.12.2009 31.12.2010 31.12.2011 31.12.2012‬‬
‫(ש"ח)‬
‫(ש"ח)‬
‫(ש"ח)‬
‫(ש"ח)‬
‫‪76,830‬‬
‫‪79,750‬‬
‫‪73,422‬‬
‫‪41,850‬‬
‫החל מיום‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫עד‬
‫‪31.7.2009‬‬
‫(ש"ח)‬
‫‪38,415‬‬
‫‪2,207‬‬
‫‪2,155‬‬
‫‪2,077‬‬
‫‪2,004‬‬
‫‪1,982‬‬
‫‪1,982‬‬
‫‪1,324‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,324‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫בסיס ההכנסה‬
‫לתשלום על פי‬
‫שיעורים מופחתים‬
‫‪5,297‬‬
‫‪5,171‬‬
‫‪4,984‬‬
‫‪4,809‬‬
‫‪4,757‬‬
‫‪4,757‬‬
‫מינימום ההכנסה‬
‫לחיוב בדמי ביטוח‬
‫של מבוטחים עם‬
‫יחס חלוקה עבור‬
‫כל אחד מבני הזוג‬
‫‪1,324‬‬
‫‪1,293‬‬
‫‪1,246‬‬
‫‪1,202‬‬
‫‪1,189‬‬
‫‪1,189‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫א‪ .‬שכר ממוצע החל מ‪1.1.2013-‬‬
‫‪ 8,828‬ש״ח (במקום ‪ 8,619‬ש״ח עד ‪.)31.12.2012‬‬
‫‬
‫ב‪ .‬שיעור דמי הביטוח‬
‫שיעורי דמי הביטוח מפורטים בטבלת דמי הביטוח שבעמוד הבא‪.‬‬
‫‬
‫ג‪ .‬בסיס לשיעורים מופחתים‬
‫הבסיס לשיעורים מופחתים חל על ההכנסה שעד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק לפי חוק‪.‬‬
‫‬
‫‪6/9/2013 2:43:44 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 64‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪65‬‬
‫להלן פירוט שיעור דמי הביטוח החל מיום ‪:1.1.2008‬‬
‫ענף‬
‫זקנה ושאירים‬
‫סיעוד‬
‫נכות‬
‫תאונות‬
‫נפגעי עבודה‬
‫ילדים‬
‫אמהות‬
‫סה"כ לענפי ב"ל‬
‫בריאות‬
‫סה"כ כללי‬
‫עובד עצמאי‬
‫רגיל‬
‫‪5.21‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪1.86‬‬
‫‪0.08‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪11.23‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪16.23‬‬
‫מופחת*‬
‫‪3.09‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪1.11‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪6.72‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪9.82‬‬
‫עיסוק המבוטח‬
‫עובד עצמאי בגיל‬
‫המותנה שאינו‬
‫לעל"ע‬
‫מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬
‫רגיל מופחת* רגיל מופחת*‬
‫‪3.09‬‬
‫‪5.21‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪3.65‬‬
‫‪0.12‬‬
‫‪0.18‬‬
‫‪0.09‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.87‬‬
‫‪1.31‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪0.07‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1.39‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪1.10‬‬
‫‪1.67‬‬
‫‪0.56‬‬
‫‪0.82‬‬
‫‪0.11‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪5.55‬‬
‫‪9.29‬‬
‫‪4.61‬‬
‫‪7.05‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪8.65‬‬
‫‪14.29‬‬
‫‪7.71‬‬
‫‪12.00‬‬
‫עובד עצמאי מעל‬
‫לגיל מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬
‫רגיל‬
‫מופחת*‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.39‬‬
‫* עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‪ .‬גיל מותנה‪ :‬החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2004‬חל שינוי בגיל הזכאות לקיצבת זקנה‪ .‬לשינוי‬
‫זה יש השלכה על שיעורי דמי הביטוח של המבוטחים שאינם שכירים‪ ,‬בהתאם לגיל הזכאות הקבוע לגביהם בחוק גיל‬
‫פרישה‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:44 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 65‬‬
‫‪66‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד מחירים לצרכן‬
‫לפי בסיס ספטמבר ‪1951‬‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1951‬‬
‫‪90.0‬‬
‫ינואר‬
‫‪92.0‬‬
‫פברואר‬
‫‪93.0‬‬
‫מרץ‬
‫‪94.0‬‬
‫אפריל‬
‫‪96.0‬‬
‫מאי‬
‫‪95.0‬‬
‫יוני‬
‫‪96.0‬‬
‫יולי‬
‫‪98.0‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪100.0‬‬
‫אוקטובר ‪103.0‬‬
‫‪105.0‬‬
‫נובמבר‬
‫‪107.0‬‬
‫דצמבר‬
‫‪1952‬‬
‫‪113.0‬‬
‫‪120.0‬‬
‫‪132.0‬‬
‫‪144.0‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪157.0‬‬
‫‪162.0‬‬
‫‪165.0‬‬
‫‪169.0‬‬
‫‪173.0‬‬
‫‪175.0‬‬
‫‪178.0‬‬
‫‪1953‬‬
‫‪181.0‬‬
‫‪182.0‬‬
‫‪184.0‬‬
‫‪187.0‬‬
‫‪191.0‬‬
‫‪197.0‬‬
‫‪200.0‬‬
‫‪201.0‬‬
‫‪205.0‬‬
‫‪207.0‬‬
‫‪208.0‬‬
‫‪212.0‬‬
‫‪1954‬‬
‫‪214.0‬‬
‫‪216.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪218.0‬‬
‫‪214.0‬‬
‫‪217.0‬‬
‫‪222.0‬‬
‫‪227.0‬‬
‫‪227.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪228.0‬‬
‫‪229.0‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪232.0‬‬
‫‪233.0‬‬
‫‪231.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪238.0‬‬
‫‪236.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪1956‬‬
‫‪238.0‬‬
‫‪239.0‬‬
‫‪244.0‬‬
‫‪246.0‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪244.0‬‬
‫‪247.0‬‬
‫‪260.0‬‬
‫‪259.0‬‬
‫‪248.0‬‬
‫‪250.0‬‬
‫‪1957‬‬
‫‪254.0‬‬
‫‪259.0‬‬
‫‪261.0‬‬
‫‪265.0‬‬
‫‪270.0‬‬
‫‪258.0‬‬
‫‪264.0‬‬
‫‪269.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪263.0‬‬
‫‪1958‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪269.0‬‬
‫‪268.0‬‬
‫‪272.0‬‬
‫‪276.0‬‬
‫‪267.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪280.0‬‬
‫‪280.0‬‬
‫‪273.0‬‬
‫‪274.0‬‬
‫‪1959‬‬
‫‪275.3‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪277.8‬‬
‫‪276.4‬‬
‫‪287.1‬‬
‫‪273.4‬‬
‫‪269.8‬‬
‫‪269.5‬‬
‫‪275.6‬‬
‫‪280.5‬‬
‫‪281.1‬‬
‫‪279.7‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪278.6‬‬
‫‪279.2‬‬
‫‪281.9‬‬
‫‪278.6‬‬
‫‪284.1‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪278.9‬‬
‫‪279.4‬‬
‫‪286.6‬‬
‫‪292.4‬‬
‫‪291.3‬‬
‫‪289.3‬‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1961‬‬
‫‪295.9‬‬
‫ינואר‬
‫‪293.5‬‬
‫פברואר‬
‫‪294.0‬‬
‫מרץ‬
‫‪293.7‬‬
‫אפריל‬
‫‪314.7‬‬
‫מאי‬
‫‪303.9‬‬
‫יוני‬
‫‪297.3‬‬
‫יולי‬
‫‪294.8‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪304.8‬‬
‫אוקטובר ‪308.9‬‬
‫‪311.4‬‬
‫נובמבר‬
‫‪315.5‬‬
‫דצמבר‬
‫‪1962‬‬
‫‪316.6‬‬
‫‪318.2‬‬
‫‪325.4‬‬
‫‪331.2‬‬
‫‪327.9‬‬
‫‪323.5‬‬
‫‪326.2‬‬
‫‪330.1‬‬
‫‪337.8‬‬
‫‪341.4‬‬
‫‪343.8‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪1963‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪347.7‬‬
‫‪343.8‬‬
‫‪355.1‬‬
‫‪352.1‬‬
‫‪352.4‬‬
‫‪346.6‬‬
‫‪353.5‬‬
‫‪356.2‬‬
‫‪363.1‬‬
‫‪365.0‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪367.8‬‬
‫‪367.8‬‬
‫‪367.3‬‬
‫‪363.9‬‬
‫‪376.3‬‬
‫‪365.9‬‬
‫‪370.8‬‬
‫‪367.3‬‬
‫‪370.0‬‬
‫‪374.1‬‬
‫‪377.4‬‬
‫‪381.3‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪384.5‬‬
‫‪386.4‬‬
‫‪394.2‬‬
‫‪397.5‬‬
‫‪405.7‬‬
‫‪403.8‬‬
‫‪400.9‬‬
‫‪396.4‬‬
‫‪401.6‬‬
‫‪405.7‬‬
‫‪407.9‬‬
‫‪408.3‬‬
‫‪1966‬‬
‫‪413.5‬‬
‫‪417.9‬‬
‫‪425.0‬‬
‫‪432.8‬‬
‫‪434.6‬‬
‫‪433.1‬‬
‫‪434.2‬‬
‫‪429.4‬‬
‫‪435.7‬‬
‫‪439.4‬‬
‫‪437.2‬‬
‫‪440.2‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪439.8‬‬
‫‪435.7‬‬
‫‪437.6‬‬
‫‪444.3‬‬
‫‪445.4‬‬
‫‪440.5‬‬
‫‪437.2‬‬
‫‪433.1‬‬
‫‪432.8‬‬
‫‪436.1‬‬
‫‪437.9‬‬
‫‪440.9‬‬
‫‪1968‬‬
‫‪445.0‬‬
‫‪444.6‬‬
‫‪448.0‬‬
‫‪452.0‬‬
‫‪451.3‬‬
‫‪446.5‬‬
‫‪448.0‬‬
‫‪443.9‬‬
‫‪445.7‬‬
‫‪448.7‬‬
‫‪447.6‬‬
‫‪449.4‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪451.7‬‬
‫‪450.6‬‬
‫‪456.9‬‬
‫‪459.8‬‬
‫‪457.2‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪462.1‬‬
‫‪453.2‬‬
‫‪456.1‬‬
‫‪461.7‬‬
‫‪465.0‬‬
‫‪466.9‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪465.6‬‬
‫‪467.4‬‬
‫‪472.0‬‬
‫‪475.7‬‬
‫‪481.7‬‬
‫‪480.7‬‬
‫‪478.9‬‬
‫‪481.2‬‬
‫‪500.5‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪514.2‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:44 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 66‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪67‬‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1971‬‬
‫‪523.4‬‬
‫‪522.9‬‬
‫‪529.8‬‬
‫‪533.9‬‬
‫‪536.7‬‬
‫‪537.6‬‬
‫‪534.9‬‬
‫‪537.6‬‬
‫‪555.0‬‬
‫‪567.0‬‬
‫‪576.1‬‬
‫‪583.0‬‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪6/9/2013 2:43:44 PM‬‬
‫‪1972‬‬
‫‪591.3‬‬
‫‪588.1‬‬
‫‪600.0‬‬
‫‪606.9‬‬
‫‪613.3‬‬
‫‪604.6‬‬
‫‪608.7‬‬
‫‪611.5‬‬
‫‪620.2‬‬
‫‪634.9‬‬
‫‪645.9‬‬
‫‪655.0‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪667.4‬‬
‫‪673.9‬‬
‫‪690.4‬‬
‫‪717.0‬‬
‫‪727.1‬‬
‫‪729.4‬‬
‫‪741.7‬‬
‫‪746.3‬‬
‫‪758.7‬‬
‫‪772.5‬‬
‫‪806.4‬‬
‫‪828.0‬‬
‫‪1974‬‬
‫‪857.3‬‬
‫‪926.6‬‬
‫‪951.4‬‬
‫‪977.1‬‬
‫‪1,003.2‬‬
‫‪1,006.4‬‬
‫‪1,020.2‬‬
‫‪1,025.2‬‬
‫‪1,045.4‬‬
‫‪1,071.6‬‬
‫‪1,196.3‬‬
‫‪1,293.1‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1,318.3‬‬
‫‪1,338.1‬‬
‫‪1,370.6‬‬
‫‪1,394.0‬‬
‫‪1,413.8‬‬
‫‪1,408.7‬‬
‫‪1,415.1‬‬
‫‪1,415.6‬‬
‫‪1,445.0‬‬
‫‪1,536.2‬‬
‫‪1,584.9‬‬
‫‪1,597.2‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1,618.8‬‬
‫‪1,630.3‬‬
‫‪1,689.0‬‬
‫‪1,785.8‬‬
‫‪1,823.8‬‬
‫‪1,827.5‬‬
‫‪1,920.6‬‬
‫‪1,944.0‬‬
‫‪1,988.5‬‬
‫‪2,055.0‬‬
‫‪2,146.8‬‬
‫‪2,204.6‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪2,199.4‬‬
‫‪2,220.1‬‬
‫‪2,263.5‬‬
‫‪2,318.2‬‬
‫‪2,372.9‬‬
‫‪2,429.5‬‬
‫‪2,465.3‬‬
‫‪2,561.5‬‬
‫‪2,659.6‬‬
‫‪2,755.8‬‬
‫‪3,082.1‬‬
‫‪3,142.5‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪3,214.2‬‬
‫‪3,265.1‬‬
‫‪3,385.8‬‬
‫‪3,572.5‬‬
‫‪3,638.6‬‬
‫‪3,710.2‬‬
‫‪3,798.9‬‬
‫‪3,889.4‬‬
‫‪4,006.4‬‬
‫‪4,236.5‬‬
‫‪4,500.6‬‬
‫‪4.655.2‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪4,885.4‬‬
‫‪5,004.2‬‬
‫‪5,285.2‬‬
‫‪5,743.6‬‬
‫‪6,017.1‬‬
‫‪6,230.3‬‬
‫‪6,573.5‬‬
‫‪7,124.3‬‬
‫‪7,694.0‬‬
‫‪8,295.7‬‬
‫‪9,103.0‬‬
‫‪9,840.5‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪10,561.1‬‬
‫‪11,081.7‬‬
‫‪11,647.5‬‬
‫‪12,835.9‬‬
‫‪14,050.6‬‬
‫‪14,699.5‬‬
‫‪15,342.7‬‬
‫‪16,608.3‬‬
‫‪17,815.5‬‬
‫‪19,775.3‬‬
‫‪21,629.5‬‬
‫‪22,923.5‬‬
‫‪24,598.7‬‬
‫‪25,953.0‬‬
‫‪27,197.2‬‬
‫‪30,094.8‬‬
‫‪31,102.7‬‬
‫‪31,953.1‬‬
‫‪33,890.1‬‬
‫‪35,213.0‬‬
‫‪38,079.2‬‬
‫‪41,512.3‬‬
‫‪43,921.7‬‬
‫‪46,189.5‬‬
‫‪50,032.0‬‬
‫‪52,882.5‬‬
‫‪55,559.7‬‬
‫‪61,481.0‬‬
‫‪65,307.8‬‬
‫‪69,244.9‬‬
‫‪75,622.9‬‬
‫‪81,575.7‬‬
‫‪87,764.8‬‬
‫‪95,134.9‬‬
‫‪101,308.2‬‬
‫‪106,930.3‬‬
‫‪116,001.3‬‬
‫‪123,040.7‬‬
‫‪129,985.7‬‬
‫‪147,230.0‬‬
‫‪155,356.1‬‬
‫‪160,946.7‬‬
‫‪171,009.8‬‬
‫‪183,261.9‬‬
‫‪199,734.5‬‬
‫‪241,813.7‬‬
‫‪278,507.0‬‬
‫‪310,838.1‬‬
‫‪357,216.6‬‬
‫‪399,972.9‬‬
‫‪442,634.8‬‬
‫‪533,816.9‬‬
‫‪610,132.7‬‬
‫‪691,614.0‬‬
‫‪777,032.2‬‬
‫‪905,033.7‬‬
‫‪1,098,437.4‬‬
‫‪1,365,778.9‬‬
‫‪1,632,679.5‬‬
‫‪1,693,688.1‬‬
‫‪1,782,697‬‬
‫‪2,023,645‬‬
‫‪2,267,742‬‬
‫‪2,707,117‬‬
‫‪2,891,371‬‬
‫‪3,322,871‬‬
‫‪4,236,267‬‬
‫‪4,401,624‬‬
‫‪4,535,483‬‬
‫‪4,746,509‬‬
‫‪4,768,557‬‬
‫‪4,829,975‬‬
‫‪4,801,765‬‬
‫‪4,843,755‬‬
‫‪4,918,165‬‬
‫‪5,081,159‬‬
‫‪5,162,656‬‬
‫‪5,247,696‬‬
‫‪5,247,696‬‬
‫‪5,304,390‬‬
‫‪5,407,146‬‬
‫‪5,534,707‬‬
‫‪5,694,157‬‬
‫‪5,779,198‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 67‬‬
‫‪68‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1987‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪5,903,215‬‬
‫‪5,959,908‬‬
‫‪6,037,862‬‬
‫‪6,172,509‬‬
‫‪6,211,486‬‬
‫‪6,271,723‬‬
‫‪6,285,896‬‬
‫‪6,363,850‬‬
‫‪6,424,087‬‬
‫‪6,523,300‬‬
‫‪6,626,057‬‬
‫‪6,711,098‬‬
‫‪6,817,752‬‬
‫‪6,874,357‬‬
‫‪6,987,567‬‬
‫‪7,176,251‬‬
‫‪7,264,303‬‬
‫‪7,283,171‬‬
‫‪7,289,460‬‬
‫‪7,346,065‬‬
‫‪7,471,854‬‬
‫‪7,647,958‬‬
‫‪7,773,747‬‬
‫‪7,811,483‬‬
‫‪8,176,271‬‬
‫‪8,314,639‬‬
‫‪8,352,375‬‬
‫‪8,566,216‬‬
‫‪8,641,689‬‬
‫‪8,748,610‬‬
‫‪8,798,926‬‬
‫‪8,905,846‬‬
‫‪9,044,214‬‬
‫‪9,207,739‬‬
‫‪9,327,239‬‬
‫‪9,427,870‬‬
‫‪9,528,501‬‬
‫‪9,578,816‬‬
‫‪9,698,316‬‬
‫‪9,943,604‬‬
‫‪10,100,840‬‬
‫‪10,176,313‬‬
‫‪10,339,838‬‬
‫‪10,503,364‬‬
‫‪10,723,494‬‬
‫‪10,905,888‬‬
‫‪11,044,256‬‬
‫‪11,088,282‬‬
‫‪11,232,939‬‬
‫‪11,302,123‬‬
‫‪11,440,490‬‬
‫‪11,692,068‬‬
‫‪11,912,197‬‬
‫‪12,144,908‬‬
‫‪12,509,695‬‬
‫‪12,767,562‬‬
‫‪12,968,824‬‬
‫‪13,025,429‬‬
‫‪13,044,298‬‬
‫‪13,088,324‬‬
‫‪13,088,324‬‬
‫‪13,220,402‬‬
‫‪13,415,375‬‬
‫‪13,654,373‬‬
‫‪13,604,058‬‬
‫‪13,622,926‬‬
‫‪13,717,267‬‬
‫‪13,824,188‬‬
‫‪14,006,582‬‬
‫‪14,075,766‬‬
‫‪14,163,818‬‬
‫‪14,314,764‬‬
‫‪14,497,158‬‬
‫‪14,673,263‬‬
‫‪14,861,946‬‬
‫‪15,069,497‬‬
‫‪15,113,523‬‬
‫‪15,151,260‬‬
‫‪15,170,128‬‬
‫‪15,314,785‬‬
‫‪15,465,732‬‬
‫‪15,685,862‬‬
‫‪15,805,362‬‬
‫‪15,924,861‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪6/9/2013 2:43:45 PM‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪16,033,750‬‬
‫‪16,125,110‬‬
‫‪16,292,605‬‬
‫‪16,612,366‬‬
‫‪16,810,313‬‬
‫‪17,038,714‬‬
‫‪17,221,435‬‬
‫‪17,404,156‬‬
‫‪17,602,104‬‬
‫‪17,845,731‬‬
‫‪18,074,132‬‬
‫‪18,226,400‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪18,256,853‬‬
‫‪18,287,307‬‬
‫‪18,272,080‬‬
‫‪18,439,574‬‬
‫‪18,622,295‬‬
‫‪18,683,202‬‬
‫‪18,728,882‬‬
‫‪18,957,283‬‬
‫‪19,140,004‬‬
‫‪19,337,951‬‬
‫‪19,474,992‬‬
‫‪19,703,393‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪19,870,887‬‬
‫‪20,053,608‬‬
‫‪20,251,555‬‬
‫‪20,586,543‬‬
‫‪20,936,758‬‬
‫‪21,089,025‬‬
‫‪21,149,932‬‬
‫‪21,226,066‬‬
‫‪21,317,427‬‬
‫‪21,484,921‬‬
‫‪21,621,961‬‬
‫‪21,789,455‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪21,880,816‬‬
‫‪22,139,670‬‬
‫‪22,352,844‬‬
‫‪22,520,338‬‬
‫‪22,626,926‬‬
‫‪22,870,553‬‬
‫‪23,098,954‬‬
‫‪23,190,315‬‬
‫‪23,175,088‬‬
‫‪23,449,169‬‬
‫‪23,388,262‬‬
‫‪23,312,129‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪23,388,262‬‬
‫‪23,373,035‬‬
‫‪23,327,355‬‬
‫‪23,647,117‬‬
‫‪23,738,477‬‬
‫‪23,829,837‬‬
‫‪23,799,384‬‬
‫‪23,921,198‬‬
‫‪24,256,186‬‬
‫‪24,987,069‬‬
‫‪25,306,830‬‬
‫‪25,322,057‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 68‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪69‬‬
‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1999‬‬
‫‪25,204,918‬‬
‫‪25,012,330‬‬
‫‪24,964,183‬‬
‫‪25,036,404‬‬
‫‪25,156,771‬‬
‫‪25,228,991‬‬
‫‪25,301,211‬‬
‫‪25,421,579‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,710,460‬‬
‫‪25,662,313‬‬
‫‪25,662,313‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,421,579‬‬
‫‪25,349,358‬‬
‫‪25,469,726‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,758,607‬‬
‫‪25,830,828‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,541,946‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,686,387‬‬
‫‪25,662,314‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪25,511,710‬‬
‫‪25,486,096‬‬
‫‪25,537,324‬‬
‫‪25,767,852‬‬
‫‪25,870,309‬‬
‫‪25,947,151‬‬
‫‪26,049,608‬‬
‫‪26,126,450‬‬
‫‪26,177,679‬‬
‫‪26,203,293‬‬
‫‪26,049,608‬‬
‫‪26,023,994‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪26,305,750‬‬
‫‪26,510,663‬‬
‫‪26,638,734‬‬
‫‪27,048,560‬‬
‫‪27,304,702‬‬
‫‪27,663,300‬‬
‫‪27,842,600‬‬
‫‪27,740,143‬‬
‫‪27,842,600‬‬
‫‪28,021,899‬‬
‫‪27,791,371‬‬
‫‪27,714,527‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪27,766,269‬‬
‫‪27,875,693‬‬
‫‪27,930,405‬‬
‫‪27,875,693‬‬
‫‪27,738,913‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,383,286‬‬
‫‪27,437,998‬‬
‫‪27,301,219‬‬
‫‪27,301,219‬‬
‫‪27,246,507‬‬
‫‪27,191,795‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪27,137,083‬‬
‫‪27,191,795‬‬
‫‪27,164,439‬‬
‫‪27,465,354‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,574,778‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫‪27,492,710‬‬
‫‪27,520,066‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2005‬‬
‫‪27,355,930‬‬
‫‪27,410,642‬‬
‫‪27,355,980‬‬
‫‪27,547,422‬‬
‫‪27,629,490‬‬
‫‪27,656,846‬‬
‫‪27,957,761‬‬
‫‪28,012,473‬‬
‫‪28,039,829‬‬
‫‪28,258,676‬‬
‫‪28,231,320‬‬
‫‪28,176,608‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪28,094,540‬‬
‫‪28,258,676‬‬
‫‪28,340,744‬‬
‫‪28,586,947‬‬
‫‪28,586,947‬‬
‫‪28,614,303‬‬
‫‪28,641,659‬‬
‫‪28,641,659‬‬
‫‪28,395,456‬‬
‫‪28,203,964‬‬
‫‪28,149,252‬‬
‫‪28,149,252‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪28,111,501‬‬
‫‪28,026,315‬‬
‫‪28,083,106‬‬
‫‪28,225,083‬‬
‫‪28,225,083‬‬
‫‪28,423,851‬‬
‫‪28,736,201‬‬
‫‪28,934,969‬‬
‫‪28,792,992‬‬
‫‪28,821,388‬‬
‫‪28,934,970‬‬
‫‪29,105,342‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪29,105,342‬‬
‫‪29,048,551‬‬
‫‪29,133,738‬‬
‫‪29,559,669‬‬
‫‪29,758,438‬‬
‫‪29,786,833‬‬
‫‪30,127,579‬‬
‫‪30,383,138‬‬
‫‪30,383,138‬‬
‫‪30,411,533‬‬
‫‪30,241,160‬‬
‫‪30,212,765‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪30,052,529‬‬
‫‪30,022,686‬‬
‫‪30,171,904‬‬
‫‪30,470,340‬‬
‫‪30,589,715‬‬
‫‪30,858,307‬‬
‫‪31,186,587‬‬
‫‪31,335,805‬‬
‫‪31,246,274‬‬
‫‪31,305,962‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪31,186,587‬‬
‫‪31,097,056‬‬
‫‪31,126,900‬‬
‫‪31,395,492‬‬
‫‪31,515,867‬‬
‫‪31,604,398‬‬
‫‪31,753,616‬‬
‫‪31,902,834‬‬
‫‪31,992,365‬‬
‫‪32,081,896‬‬
‫‪32,111,739‬‬
‫‪32,231,114‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫‪32,297,367‬‬
‫‪32,392,359‬‬
‫‪32,455,687‬‬
‫‪32,645,672‬‬
‫‪32,803,902‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,835,656‬‬
‫‪32,993,977‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,962,313‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪32,930,648‬‬
‫‪33,057,305‬‬
‫‪33,342,282‬‬
‫‪33,342,282‬‬
‫‪33,247,289‬‬
‫‪33,278,953‬‬
‫‪33,627,258‬‬
‫‪33,627,258‬‬
‫‪33,563,930‬‬
‫‪33,405,610‬‬
‫‪33,468,938‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪33,410,549‬‬
‫‪33,410,549‬‬
‫‪33,477,171‬‬
‫‪33,610,413‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:45 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 69‬‬
‫‪70‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים‬
‫לפי בסיס אפריל ‪1975‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1975‬‬
‫‪96.65‬‬
‫‪97.67‬‬
‫‪98.95‬‬
‫‪100.00‬‬
‫‪100.10‬‬
‫‪103.30‬‬
‫‪108.60‬‬
‫‪109.30‬‬
‫‪106.20‬‬
‫‪109.90‬‬
‫‪112.40‬‬
‫‪113.30‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪114.60‬‬
‫‪115.50‬‬
‫‪116.60‬‬
‫‪126.30‬‬
‫‪128.40‬‬
‫‪133.30‬‬
‫‪138.50‬‬
‫‪140.90‬‬
‫‪140.80‬‬
‫‪141.40‬‬
‫‪144.90‬‬
‫‪147.20‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪149.20‬‬
‫‪150.30‬‬
‫‪151.10‬‬
‫‪158.40‬‬
‫‪162.10‬‬
‫‪169.10‬‬
‫‪178.00‬‬
‫‪183.50‬‬
‫‪182.10‬‬
‫‪185.70‬‬
‫‪203.90‬‬
‫‪205.70‬‬
‫‪1978‬‬
‫‪215.40‬‬
‫‪222.30‬‬
‫‪227.70‬‬
‫‪253.20‬‬
‫‪258.90‬‬
‫‪270.90‬‬
‫‪282.30‬‬
‫‪290.90‬‬
‫‪298.60‬‬
‫‪305.00‬‬
‫‪320.40‬‬
‫‪325.60‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪346.80‬‬
‫‪352.40‬‬
‫‪370.50‬‬
‫‪413.90‬‬
‫‪439.40‬‬
‫‪484.90‬‬
‫‪532.20‬‬
‫‪572.80‬‬
‫‪596.50‬‬
‫‪635.70‬‬
‫‪680.70‬‬
‫‪705.00‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪790.80‬‬
‫‪805.90‬‬
‫‪827.10‬‬
‫‪942.20‬‬
‫‪1002.60‬‬
‫‪1085.80‬‬
‫‪1229.30‬‬
‫‪1304.20‬‬
‫‪1305.30‬‬
‫‪1452.00‬‬
‫‪1557.30‬‬
‫‪1650.00‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1981‬‬
‫‪1889.80‬‬
‫‪2003.10‬‬
‫‪2053.10‬‬
‫‪2334.30‬‬
‫‪2412.00‬‬
‫‪2550.00‬‬
‫‪2906.00‬‬
‫‪3006.30‬‬
‫‪3135.40‬‬
‫‪3231.80‬‬
‫‪3351.40‬‬
‫‪3454.80‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪3916.20‬‬
‫‪4154.70‬‬
‫‪4263.90‬‬
‫‪4715.10‬‬
‫‪5025.10‬‬
‫‪5364.30‬‬
‫‪6279.40‬‬
‫‪6635.30‬‬
‫‪6758.40‬‬
‫‪7342.30‬‬
‫‪7731.30‬‬
‫‪7961.20‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪8911.30‬‬
‫‪9334.40‬‬
‫‪9572.40‬‬
‫‪10640.40‬‬
‫‪11178.70‬‬
‫‪12094.70‬‬
‫‪13660.20‬‬
‫‪14767.50‬‬
‫‪15031.40‬‬
‫‪17651.20‬‬
‫‪19628.13‬‬
‫‪22169.91‬‬
‫‪1984‬‬
‫‪25735.45‬‬
‫‪30130.60‬‬
‫‪32425.25‬‬
‫‪40721.32‬‬
‫‪45769.56‬‬
‫‪53659.65‬‬
‫‪64197.41‬‬
‫‪74982.30‬‬
‫‪86490.88‬‬
‫‪101247.28‬‬
‫‪121034.28‬‬
‫‪127706.43‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪133407.77‬‬
‫‪148199.48‬‬
‫‪165885.98‬‬
‫‪186855.60‬‬
‫‪198628.95‬‬
‫‪221981.49‬‬
‫‪277070.89‬‬
‫‪289744.45‬‬
‫‪282489.80‬‬
‫‪283425.32‬‬
‫‪292992.27‬‬
‫‪301200.08‬‬
‫‪1986‬‬
‫‪304536.15‬‬
‫‪312849.87‬‬
‫‪315674.06‬‬
‫‪321234.19‬‬
‫‪326829.62‬‬
‫‪340862.32‬‬
‫‪345681.10‬‬
‫‪349246.64‬‬
‫‪358337.01‬‬
‫‪359925.62‬‬
‫‪371081.18‬‬
‫‪373481.74‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:45 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 70‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪71‬‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1987‬‬
‫‪383560.58‬‬
‫‪392280.27‬‬
‫‪402288.50‬‬
‫‪405977.60‬‬
‫‪409472.54‬‬
‫‪422322.61‬‬
‫‪443557.00‬‬
‫‪449470.16‬‬
‫‪446804.83‬‬
‫‪447528.52‬‬
‫‪459178.32‬‬
‫‪461826.00‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪473687.60‬‬
‫‪480324.45‬‬
‫‪490756.31‬‬
‫‪494127.69‬‬
‫‪499140.63‬‬
‫‪514479.53‬‬
‫‪531424.68‬‬
‫‪536031.64‬‬
‫‪525723.34‬‬
‫‪528265.11‬‬
‫‪535237.34‬‬
‫‪539491.28‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪554547.75‬‬
‫‪568492.20‬‬
‫‪571845.93‬‬
‫‪578941.71‬‬
‫‪586319.91‬‬
‫‪604006.41‬‬
‫‪625805.64‬‬
‫‪636661.13‬‬
‫‪652600.17‬‬
‫‪631948.26‬‬
‫‪637225.97‬‬
‫‪641409.31‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪649069.93‬‬
‫‪655512.61‬‬
‫‪662890.82‬‬
‫‪675864.45‬‬
‫‪682589.56‬‬
‫‪705500.81‬‬
‫‪727670.72‬‬
‫‪735172.48‬‬
‫‪752276.49‬‬
‫‪740909.12‬‬
‫‪744615.87‬‬
‫‪750440.77‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪758366.16‬‬
‫‪758277.90‬‬
‫‪778153.15‬‬
‫‪787773.06‬‬
‫‪795680.79‬‬
‫‪832748.31‬‬
‫‪860849.02‬‬
‫‪879947.62‬‬
‫‪857195.23‬‬
‫‪852817.73‬‬
‫‪857989.53‬‬
‫‪861943.40‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪866515.06‬‬
‫‪871714.15‬‬
‫‪877779.75‬‬
‫‪883845.36‬‬
‫‪886444.91‬‬
‫‪910707.33‬‬
‫‪945367.93‬‬
‫‪959232.17‬‬
‫‪959232.17‬‬
‫‪929770.66‬‬
‫‪932370.20‬‬
‫‪936702.78‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1993‬‬
‫‪942768.38‬‬
‫‪956632.63‬‬
‫‪960965.20‬‬
‫‪965297.78‬‬
‫‪967030.81‬‬
‫‪993026.26‬‬
‫‪1014689.13‬‬
‫‪1027686.86‬‬
‫‪1021621.25‬‬
‫‪1006023.98‬‬
‫‪1002557.92‬‬
‫‪1010356.56‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1016422.16‬‬
‫‪1027686.86‬‬
‫‪1034761.98‬‬
‫‪1045853.68‬‬
‫‪1047616.71‬‬
‫‪1073612.16‬‬
‫‪1114338.37‬‬
‫‪1136867.76‬‬
‫‪1106539.25‬‬
‫‪1106539.73‬‬
‫‪1113471.85‬‬
‫‪1126469.58‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1141200.33‬‬
‫‪1148998.97‬‬
‫‪1157664.12‬‬
‫‪1171528.36‬‬
‫‪1178460.48‬‬
‫‪1208788.51‬‬
‫‪1245182.14‬‬
‫‪1253847.29‬‬
‫‪1246915.17‬‬
‫‪1215720.63‬‬
‫‪1216587.14‬‬
‫‪1226985.32‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1242582.59‬‬
‫‪1254713.81‬‬
‫‪1259046.38‬‬
‫‪1266845.02‬‬
‫‪1273777.14‬‬
‫‪1303238.65‬‬
‫‪1331833.65‬‬
‫‪1345697.89‬‬
‫‪1326634.56‬‬
‫‪1310170.77‬‬
‫‪131885.92‬‬
‫‪1325768.04‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1332700.16‬‬
‫‪1350896.98‬‬
‫‪1355229.55‬‬
‫‪1367360.76‬‬
‫‪1363894.70‬‬
‫‪1398555.31‬‬
‫‪1434082.42‬‬
‫‪1446213.63‬‬
‫‪1453145.75‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1433215.91‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1435815.45‬‬
‫‪1437548.48‬‬
‫‪1440148.03‬‬
‫‪1450546.21‬‬
‫‪1446213.63‬‬
‫‪1468743.03‬‬
‫‪1489539.39‬‬
‫‪1499071.05‬‬
‫‪1490405.90‬‬
‫‪1499017.05‬‬
‫‪1519000.90‬‬
‫‪1524199.99‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪1999‬‬
‫‪1525066.50‬‬
‫‪1519867.41‬‬
‫‪1525933.02‬‬
‫‪1527666.05‬‬
‫‪1532865.14‬‬
‫‪1554528.02‬‬
‫‪1576190.89‬‬
‫‪1579656.95‬‬
‫‪1561460.14‬‬
‫‪1553661.50‬‬
‫‪1552794.99‬‬
‫‪1557994.07‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1551928.47‬‬
‫‪1554528.02‬‬
‫‪1558860.59‬‬
‫‪1559727.11‬‬
‫‪1565792.71‬‬
‫‪1591788.16‬‬
‫‪1616050.59‬‬
‫‪1613451.04‬‬
‫‪1609984.98‬‬
‫‪1580523.47‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1590055.13‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪1594387.81‬‬
‫‪1589188.62‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1584856.04‬‬
‫‪1586589.07‬‬
‫‪1605652.40‬‬
‫‪1624715.74‬‬
‫‪1627315.28‬‬
‫‪1622116.19‬‬
‫‪1603052.86‬‬
‫‪1603919.37‬‬
‫‪1606518.92‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪1617783.62‬‬
‫‪1629048.31‬‬
‫‪1631647.86‬‬
‫‪1643779.07‬‬
‫‪1655910.28‬‬
‫‪1685371.79‬‬
‫‪1709634.21‬‬
‫‪1715699.82‬‬
‫‪1698369.52‬‬
‫‪1691437.40‬‬
‫‪1700102.55‬‬
‫‪1712233.76‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪1726098.00‬‬
‫‪1733896.63‬‬
‫‪1737362.69‬‬
‫‪1733030.12‬‬
‫‪1721765.42‬‬
‫‪1735629.66‬‬
‫‪1757292.54‬‬
‫‪1764224.66‬‬
‫‪1774622.84‬‬
‫‪1747760.87‬‬
‫‪1757292.54‬‬
‫‪1752959.96‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪1774622.84‬‬
‫‪1797692.94‬‬
‫‪1824312.28‬‬
‫‪1831410.77‬‬
‫‪1838509.26‬‬
‫‪1840283.89‬‬
‫‪1847382.38‬‬
‫‪1842058.51‬‬
‫‪1843833.13‬‬
‫‪1831410.77‬‬
‫‪1834960.02‬‬
‫‪1838509.26‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:46 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 71‬‬
‫‪72‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2005‬‬
‫‪1852706.25‬‬
‫‪1854480.87‬‬
‫‪1859804.74‬‬
‫‪1865128.61‬‬
‫‪1868677.86‬‬
‫‪1877550.97‬‬
‫‪1930789.66‬‬
‫‪1082253.72‬‬
‫‪1987577.59‬‬
‫‪1976929.85‬‬
‫‪1959183.62‬‬
‫‪1946761.26‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪1969831.36‬‬
‫‪1976929.85‬‬
‫‪1987577.59‬‬
‫‪2001774.57‬‬
‫‪2014196.03‬‬
‫‪2033717.78‬‬
‫‪2051464.00‬‬
‫‪2065660.99‬‬
‫‪2074534.10‬‬
‫‪2067435.60‬‬
‫‪2067435.60‬‬
‫‪2062111.70‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2081632.60‬‬
‫‪2085181.80‬‬
‫‪2090505.70‬‬
‫‪2090505.70‬‬
‫‪2086956.50‬‬
‫‪2101153.40‬‬
‫‪2124223.50‬‬
‫‪2129547.40‬‬
‫‪2131322.00‬‬
‫‪2127772.80‬‬
‫‪2125991.20‬‬
‫‪2125998.20‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2134871.30‬‬
‫‪2125998.20‬‬
‫‪2131322.00‬‬
‫‪2159716.00‬‬
‫‪2193433.80‬‬
‫‪2216503.90‬‬
‫‪2251996.40‬‬
‫‪2255545.60‬‬
‫‪2241348.70‬‬
‫‪2204081.60‬‬
‫‪2198757.70‬‬
‫‪2195208.50‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2184560.70‬‬
‫‪2186335.30‬‬
‫‪2186335.30‬‬
‫‪2188110.00‬‬
‫‪2195208.50‬‬
‫‪2193433.84‬‬
‫‪2193433.84‬‬
‫‪2188109.96‬‬
‫‪2191659.21‬‬
‫‪2195208.45‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2202306.95‬‬
‫‪2,212,954.68‬‬
‫‪2,227,151.67‬‬
‫‪2,246,672.52‬‬
‫‪2,251,996.39‬‬
‫‪2,246,672.52‬‬
‫‪2,244,897.89‬‬
‫‪2,255,545.63‬‬
‫‪2,259,094.88‬‬
‫‪2,260,869.51‬‬
‫‪2,267,968.00‬‬
‫‪2,280,390.36‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫‪2011‬‬
‫‪2,294,587.34‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,308,784.32‬‬
‫‪2,326,530.55‬‬
‫‪2,342,502.16‬‬
‫‪2,347,826.03‬‬
‫‪2,354,869.50‬‬
‫‪2,361,912.98‬‬
‫‪2,364,260.81‬‬
‫‪2,368,956.46‬‬
‫‪2,366,608.63‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2,373,652.11‬‬
‫‪2,385,391.24‬‬
‫‪2,392,434.72‬‬
‫‪2,408,869.50‬‬
‫‪2,411,217.32‬‬
‫‪2,418,260.80‬‬
‫‪2,425,304.28‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2,434,695.59‬‬
‫‪2,441,739.07‬‬
‫‪2,444,086.89‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2,455,826.02‬‬
‫‪2,460,521.67‬‬
‫‪2,460,521.67‬‬
‫‪2,455,826.02‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:46 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 72‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪73‬‬
‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬
‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לדולר משנת ‪.1987‬‬
‫חודש‪/‬שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪1987‬‬
‫‪1.5738‬‬
‫‪1.6134‬‬
‫‪1.6168‬‬
‫‪1.6001‬‬
‫‪1.5877‬‬
‫‪1.6021‬‬
‫‪1.6119‬‬
‫‪1.6140‬‬
‫‪1.5978‬‬
‫‪1.5956‬‬
‫‪1.6830‬‬
‫‪1.5542‬‬
‫‪1.5946‬‬
‫חודש‪/‬שנה ‪1996‬‬
‫‪3.1295‬‬
‫ינואר‬
‫‪3.1131‬‬
‫פברואר‬
‫‪3.0991‬‬
‫מרץ‬
‫‪3.1649‬‬
‫אפריל‬
‫‪3.2528‬‬
‫מאי‬
‫‪3.2555‬‬
‫יוני‬
‫‪3.1795‬‬
‫יולי‬
‫‪3.1461‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪3.1669‬‬
‫אוקטובר ‪3.2253‬‬
‫‪3.2444‬‬
‫נובמבר‬
‫‪3.2765‬‬
‫דצמבר‬
‫‪3.1878‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪6/9/2013 2:43:46 PM‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1.5679‬‬
‫‪1.5861‬‬
‫‪1.5722‬‬
‫‪1.5660‬‬
‫‪1.5715‬‬
‫‪1.5964‬‬
‫‪1.6296‬‬
‫‪1.6419‬‬
‫‪1.6410‬‬
‫‪1.6202‬‬
‫‪1.5914‬‬
‫‪1.6031‬‬
‫‪1.5989‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪3.2761‬‬
‫‪3.3366‬‬
‫‪3.3666‬‬
‫‪3.3899‬‬
‫‪3.3988‬‬
‫‪3.4530‬‬
‫‪3.5440‬‬
‫‪3.53013‬‬
‫‪3.5079‬‬
‫‪3.5218‬‬
‫‪3.5334‬‬
‫‪3.5355‬‬
‫‪3.4494‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1.8157‬‬
‫‪1.8027‬‬
‫‪1.8081‬‬
‫‪1.8147‬‬
‫‪1.8733‬‬
‫‪1.9509‬‬
‫‪1.9800‬‬
‫‪1.9947‬‬
‫‪2.0141‬‬
‫‪1.9990‬‬
‫‪1.9884‬‬
‫‪1.9586‬‬
‫‪1.9168‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪3.5772‬‬
‫‪3.5943‬‬
‫‪3.5863‬‬
‫‪3.7051‬‬
‫‪3.6655‬‬
‫‪3.6642‬‬
‫‪3.6600‬‬
‫‪3.7076‬‬
‫‪3.8449‬‬
‫‪4.1940‬‬
‫‪4.2263‬‬
‫‪4.1764‬‬
‫‪3.8002‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1.1945‬‬
‫‪1.9441‬‬
‫‪2.0127‬‬
‫‪2.0062‬‬
‫‪2.0181‬‬
‫‪2.0605‬‬
‫‪2.0627‬‬
‫‪2.0301‬‬
‫‪2.0505‬‬
‫‪2.0246‬‬
‫‪2.0084‬‬
‫‪2.0313‬‬
‫‪2.0162‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪4.0798‬‬
‫‪4.0677‬‬
‫‪4.0309‬‬
‫‪4.0610‬‬
‫‪4.1176‬‬
‫‪4.0892‬‬
‫‪4.0966‬‬
‫‪4.2026‬‬
‫‪4.2467‬‬
‫‪4.2640‬‬
‫‪4.2262‬‬
‫‪4.1928‬‬
‫‪4.1396‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪2.0286‬‬
‫‪2.0077‬‬
‫‪2.1638‬‬
‫‪2.2614‬‬
‫‪2.3627‬‬
‫‪2.3986‬‬
‫‪2.3800‬‬
‫‪2.3395‬‬
‫‪2.3309‬‬
‫‪2.4190‬‬
‫‪2.3490‬‬
‫‪2.3087‬‬
‫‪2.2782‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪4.1049‬‬
‫‪4.0536‬‬
‫‪4.0041‬‬
‫‪4.0403‬‬
‫‪4.1456‬‬
‫‪4.1069‬‬
‫‪4.0895‬‬
‫‪4.0480‬‬
‫‪4.0386‬‬
‫‪4.1052‬‬
‫‪4.1097‬‬
‫‪4.0812‬‬
‫‪4.0781‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪2.2984‬‬
‫‪2.3306‬‬
‫‪2.4019‬‬
‫‪2.4042‬‬
‫‪2.4360‬‬
‫‪2.4535‬‬
‫‪2.4458‬‬
‫‪2.4406‬‬
‫‪2.4486‬‬
‫‪2.5012‬‬
‫‪2.6479‬‬
‫‪2.6999‬‬
‫‪2.4591‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪4.1193‬‬
‫‪4.1215‬‬
‫‪4.1646‬‬
‫‪4.1780‬‬
‫‪4.1400‬‬
‫‪4.1625‬‬
‫‪4.1982‬‬
‫‪4.2333‬‬
‫‪4.3225‬‬
‫‪4.3148‬‬
‫‪4.2389‬‬
‫‪4.2757‬‬
‫‪4.2031‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪2.7811‬‬
‫‪2.8036‬‬
‫‪2.7893‬‬
‫‪2.7433‬‬
‫‪2.7348‬‬
‫‪2.7670‬‬
‫‪2.8215‬‬
‫‪2.8590‬‬
‫‪2.8569‬‬
‫‪2.8848‬‬
‫‪2.9465‬‬
‫‪2.9727‬‬
‫‪2.8300‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪4.5371‬‬
‫‪4.6620‬‬
‫‪4.6644‬‬
‫‪4.8062‬‬
‫‪4.8940‬‬
‫‪4.9393‬‬
‫‪4.7210‬‬
‫‪4.6762‬‬
‫‪4.7750‬‬
‫‪4.7983‬‬
‫‪4.6867‬‬
‫‪4.6937‬‬
‫‪4.7378‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪4.8363‬‬
‫‪4.8659‬‬
‫‪4.7810‬‬
‫‪4.6185‬‬
‫‪4.4779‬‬
‫‪4.3780‬‬
‫‪4.3710‬‬
‫‪4.4522‬‬
‫‪4.4649‬‬
‫‪4.4480‬‬
‫‪4.4937‬‬
‫‪4.3928‬‬
‫‪4.5483‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪2.9846‬‬
‫‪2.9763‬‬
‫‪2.9721‬‬
‫‪2.9930‬‬
‫‪3.0151‬‬
‫‪3.0473‬‬
‫‪3.0273‬‬
‫‪3.0351‬‬
‫‪3.0231‬‬
‫‪3.0180‬‬
‫‪3.0155‬‬
‫‪3.0268‬‬
‫‪3.0112‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪4.4235‬‬
‫‪4.4638‬‬
‫‪4.5031‬‬
‫‪4.5523‬‬
‫‪4.5955‬‬
‫‪4.5166‬‬
‫‪4.4912‬‬
‫‪4.5341‬‬
‫‪4.4975‬‬
‫‪4.4596‬‬
‫‪4.4052‬‬
‫‪4.3418‬‬
‫‪4.4820‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪3.0117‬‬
‫‪3.0096‬‬
‫‪2.9761‬‬
‫‪2.9589‬‬
‫‪3.0042‬‬
‫‪2.9810‬‬
‫‪2.9553‬‬
‫‪3.0308‬‬
‫‪3.0356‬‬
‫‪3.0103‬‬
‫‪3.0420‬‬
‫‪3.1197‬‬
‫‪3.0113‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪4.3787‬‬
‫‪4.3703‬‬
‫‪4.3290‬‬
‫‪4.3715‬‬
‫‪4.3737‬‬
‫‪4.4849‬‬
‫‪4.5605‬‬
‫‪4.5093‬‬
‫‪4.5384‬‬
‫‪4.6255‬‬
‫‪4.6998‬‬
‫‪4.6117‬‬
‫‪4.4878‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 73‬‬
‫‪74‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫שערי חליפין יציגים‬
‫חודש‪/‬שנה ‪2006‬‬
‫‪4.6188‬‬
‫ינואר‬
‫‪4.7032‬‬
‫פברואר‬
‫‪4.6891‬‬
‫מרץ‬
‫‪4.5797‬‬
‫אפריל‬
‫‪4.4740‬‬
‫מאי‬
‫‪4.4723‬‬
‫יוני‬
‫‪4.4328‬‬
‫יולי‬
‫‪4.3793‬‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר ‪4.3528‬‬
‫אוקטובר ‪4.2720‬‬
‫‪4.3009‬‬
‫נובמבר‬
‫‪4.2016‬‬
‫דצמבר‬
‫‪4.4565‬‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪−‬‬
‫ממוצעים חודשיים (המשך)‬
‫‪2007‬‬
‫‪4.2283‬‬
‫‪4.2180‬‬
‫‪4.2001‬‬
‫‪4.0692‬‬
‫‪4.0010‬‬
‫‪4.1827‬‬
‫‪4.2543‬‬
‫‪4.2244‬‬
‫‪4.0872‬‬
‫‪4.0139‬‬
‫‪3.9134‬‬
‫‪3.9052‬‬
‫‪4.1081‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪3.9133‬‬
‫‪4.1031‬‬
‫‪4.1590‬‬
‫‪4.1959‬‬
‫‪4.0916‬‬
‫‪3.9436‬‬
‫‪3.8924‬‬
‫‪3.8320‬‬
‫‪3.7659‬‬
‫‪3.7262‬‬
‫‪3.7790‬‬
‫‪3.7896‬‬
‫‪3.9326‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪3.7509‬‬
‫‪3.6084‬‬
‫‪3.6084‬‬
‫‪3.5197‬‬
‫‪3.3788‬‬
‫‪3.3623‬‬
‫‪3.3711‬‬
‫‪3.5587‬‬
‫‪3.5457‬‬
‫‪3.6872‬‬
‫‪3.8904‬‬
‫‪3.8700‬‬
‫‪3.5878‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪3.7126‬‬
‫‪3.7466‬‬
‫‪3.7439‬‬
‫‪3.7126‬‬
‫‪3.7855‬‬
‫‪3.8523‬‬
‫‪3.8544‬‬
‫‪3.7908‬‬
‫‪3.7376‬‬
‫‪3.6112‬‬
‫‪3.6442‬‬
‫‪3.6040‬‬
‫‪3.7330‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪3.5843‬‬
‫‪3.6567‬‬
‫‪3.5627‬‬
‫‪3.4338‬‬
‫‪3.4681‬‬
‫‪3.4224‬‬
‫‪3.4202‬‬
‫‪3.5433‬‬
‫‪3.6806‬‬
‫‪3.6661‬‬
‫‪3.7255‬‬
‫‪3.7739‬‬
‫‪3.5781‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪3.8090‬‬
‫‪3.7408‬‬
‫‪3.7632‬‬
‫‪3.7513‬‬
‫‪3.8273‬‬
‫‪3.8928‬‬
‫‪3.9911‬‬
‫‪4.0153‬‬
‫‪3.9586‬‬
‫‪3.8511‬‬
‫‪3.8935‬‬
‫‪3.7771‬‬
‫‪3.8559‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪3.7394‬‬
‫‪3.6927‬‬
‫‪3.6922‬‬
‫‪3.6200‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪2000‬‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪4.1650‬‬
‫‪3.9906‬‬
‫‪3.8627‬‬
‫‪3.8415‬‬
‫‪3.7518‬‬
‫‪3.8952‬‬
‫‪3.8448‬‬
‫‪3.6619‬‬
‫‪3.5151‬‬
‫‪3.5089‬‬
‫‪3.5170‬‬
‫‪3.6602‬‬
‫‪3.7679‬‬
‫‪3.8664‬‬
‫‪3.7945‬‬
‫‪3.7815‬‬
‫‪3.7249‬‬
‫‪3.6263‬‬
‫‪3.5527‬‬
‫‪3.6116‬‬
‫‪3.8135‬‬
‫‪3.9199‬‬
‫‪3.9030‬‬
‫‪3.7645‬‬
‫‪3.8136‬‬
‫‪3.7644‬‬
‫‪4.0085‬‬
‫‪4.0564‬‬
‫‪4.0859‬‬
‫‪4.2601‬‬
‫‪4.4846‬‬
‫‪4.7186‬‬
‫‪4.6812‬‬
‫‪4.5714‬‬
‫‪4.6848‬‬
‫‪4.7073‬‬
‫‪4.6915‬‬
‫‪4.7860‬‬
‫‪4.4780‬‬
‫‪5.1332‬‬
‫‪5.2427‬‬
‫‪5.1795‬‬
‫‪4.9980‬‬
‫‪5.1894‬‬
‫‪5.1047‬‬
‫‪4.9708‬‬
‫‪4.9553‬‬
‫‪5.0052‬‬
‫‪5.2040‬‬
‫‪5.2573‬‬
‫‪5.3939‬‬
‫‪5.1362‬‬
‫‪5.5827‬‬
‫‪5.6457‬‬
‫‪5.5210‬‬
‫‪5.4546‬‬
‫‪5.5071‬‬
‫‪5.4800‬‬
‫‪5.5122‬‬
‫‪5.5226‬‬
‫‪5.4863‬‬
‫‪5.5761‬‬
‫‪5.7216‬‬
‫‪5.8232‬‬
‫‪5.5694‬‬
‫‪5.7475‬‬
‫‪5.6893‬‬
‫‪5.7108‬‬
‫‪5.6546‬‬
‫‪5.5563‬‬
‫‪5.4566‬‬
‫‪5.4913‬‬
‫‪5.5441‬‬
‫‪5.5643‬‬
‫‪5.5726‬‬
‫‪5.5397‬‬
‫‪5.4690‬‬
‫‪5.5830‬‬
‫‪5.6001‬‬
‫‪5.6177‬‬
‫‪5.6371‬‬
‫‪5.6250‬‬
‫‪5.7142‬‬
‫‪5.6595‬‬
‫‪5.6239‬‬
‫‪5.6132‬‬
‫‪5.5405‬‬
‫‪5.3890‬‬
‫‪5.5343‬‬
‫‪5.5524‬‬
‫‪5.5922‬‬
‫‪5.4976‬‬
‫‪5.5122‬‬
‫‪5.5637‬‬
‫‪5.5051‬‬
‫‪5.4093‬‬
‫‪5.6119‬‬
‫‪5.8339‬‬
‫‪5.7523‬‬
‫‪5.6675‬‬
‫‪5.7117‬‬
‫‪5.7424‬‬
‫‪5.6836‬‬
‫‪5.6243‬‬
‫‪5.5194‬‬
‫‪5.3207‬‬
‫‪5.4501‬‬
‫‪5.5482‬‬
‫‪5.2579‬‬
‫‪5.2242‬‬
‫‪5.3181‬‬
‫‪5.3293‬‬
‫‪5.0972‬‬
‫‪4.8728‬‬
‫‪4.9657‬‬
‫‪5.2071‬‬
‫‪5.2585‬‬
‫‪5.1869‬‬
‫‪5.2436‬‬
‫‪5.4436‬‬
‫‪5.5349‬‬
‫‪5.5572‬‬
‫‪5.5270‬‬
‫‪5.4843‬‬
‫‪5.4662‬‬
‫‪5.4802‬‬
‫‪5.5229‬‬
‫‪5.6381‬‬
‫‪5.5376‬‬
‫‪5.4685‬‬
‫‪5.3031‬‬
‫‪5.1254‬‬
‫‪5.0860‬‬
‫‪4.9780‬‬
‫‪4.7683‬‬
‫‪4.7059‬‬
‫‪4.9215‬‬
‫‪4.8930‬‬
‫‪4.8875‬‬
‫‪5.0175‬‬
‫‪4.9805‬‬
‫‪4.7683‬‬
‫‪4.9529‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 74‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪75‬‬
‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪( 2000‬המשך)‬
‫חודש‪/‬‬
‫שנה‬
‫ינואר‬
‫פברואר‬
‫מרץ‬
‫אפריל‬
‫מאי‬
‫יוני‬
‫יולי‬
‫אוגוסט‬
‫ספטמבר‬
‫אוקטובר‬
‫נובמבר‬
‫דצמבר‬
‫ממוצע‬
‫שנתי‬
‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪4.7921‬‬
‫‪4.9928‬‬
‫‪4.9861‬‬
‫‪4.9651‬‬
‫‪4.9801‬‬
‫‪4.9200‬‬
‫‪4.8817‬‬
‫‪5.0850‬‬
‫‪5.0850‬‬
‫‪5.0299‬‬
‫‪5.0497‬‬
‫‪4.9695‬‬
‫‪4.9781‬‬
‫‪4.9175‬‬
‫‪4.9483‬‬
‫‪4.9674‬‬
‫‪4.9354‬‬
‫‪4.9023‬‬
‫‪4.8784‬‬
‫‪4.9089‬‬
‫‪4.9766‬‬
‫‪5.0748‬‬
‫‪4.9985‬‬
‫‪4.9970‬‬
‫‪4.9526‬‬
‫‪4.9551‬‬
‫‪4.9698‬‬
‫‪4.9371‬‬
‫‪4.7900‬‬
‫‪4.7128‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪2019‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2021‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 75‬‬
‫‪76‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫תוספת יוקר‬
‫מה‪ 3/1990-‬עד היום‬
‫תקופה‬
‫‪03/1990‬‬
‫‪09/1990‬‬
‫‪03/1991‬‬
‫‪08/1991‬‬
‫‪02/1992‬‬
‫‪08/1992‬‬
‫‪02/1993‬‬
‫‪08/1993‬‬
‫‪02/1994‬‬
‫‪08/1994‬‬
‫‪02/1995‬‬
‫‪08/1995‬‬
‫‪02/1996‬‬
‫‪08/1996‬‬
‫‪02/1997‬‬
‫‪08/1997‬‬
‫‪08/1998‬‬
‫‪01/1999‬‬
‫‪01/2003‬‬
‫‪01/2004‬‬
‫‪03/2004‬‬
‫‪1.6.2006‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬
‫תוספת מרבית‬
‫עד תקרה ש"ח‬
‫אחוז תוספת‬
‫‪86.58‬‬
‫‪2,220‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪142.50‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪5.70‬‬
‫‪105.30‬‬
‫‪2,700‬‬
‫‪3.90‬‬
‫‪145.00‬‬
‫‪2,900‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪43.40‬‬
‫‪3,100‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪48.00‬‬
‫‪3,200‬‬
‫‪1.50‬‬
‫‪74.70‬‬
‫‪3,248‬‬
‫‪2.30‬‬
‫‪46.50‬‬
‫‪3,323‬‬
‫‪1.40‬‬
‫‪87.40‬‬
‫‪3,800‬‬
‫‪2.30‬‬
‫‪159.10‬‬
‫‪4,300‬‬
‫‪3.70‬‬
‫‪156.00‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪2.60‬‬
‫‪32.50‬‬
‫‪6,500‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪156.00‬‬
‫‪6,500‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪214.40‬‬
‫‪6,700‬‬
‫‪3.20‬‬
‫‪41.70‬‬
‫‪6,950‬‬
‫‪0.60‬‬
‫‪168.00‬‬
‫‪7,000‬‬
‫‪2.40‬‬
‫‪36.00‬‬
‫‪7,200‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪18.09‬‬
‫‪7,236‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪68.60‬‬
‫‪3,267‬‬
‫‪2.10‬‬
‫‪87.20‬‬
‫‪3,335-7,700‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪3.12‬‬
‫‪7,700-7,856‬‬
‫‪2.00‬‬
‫תוספת יוקר של ‪ 2.1%‬לכל העובדים במגזר הציבורי‬
‫‪book-mitria 49.indb 76‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪77‬‬
‫שיעורי ריבית‬
‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‬
‫ש"ח‬
‫עד ‪24,999‬‬
‫‪25,000-49,999‬‬
‫‪50,000-99,999‬‬
‫‪100,000-499,999‬‬
‫פק"מ (פיקדון קצר מועד) פק"מ פלוס‬
‫החל מ‪19.12.2008-‬‬
‫החל מ‪28.8.2008-‬‬
‫עד ‪18.12.2008‬‬
‫‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים ‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪2.40%‬‬
‫‪0.90%‬‬
‫‪1.20%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪2.60%‬‬
‫‪0.95%‬‬
‫‪1.40%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪2.80%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪1.60%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪3.00%‬‬
‫‪1.05%‬‬
‫מ‪500,000-‬‬
‫‪1.10%‬‬
‫‪3.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪1.80%‬‬
‫פר"י (ריבית שנתית)‬
‫החל‬
‫החל‬
‫מ‪10.5.2010-‬‬
‫מיום‬
‫‪ 2.3.2011‬עד ‪1.3.2011‬‬
‫‪0.35%‬‬
‫‪0.37%‬‬
‫‪0.40%‬‬
‫‪0.46%‬‬
‫‪0.10%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪0.55%‬‬
‫‪0.30%‬‬
‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים)‬
‫במסגרת מאושרת (פריים)‬
‫תוספת סיכון מרבית‬
‫סה"כ מאושרת‬
‫תוספת ריבית לחריגה‬
‫סה"כ חריגה‬
‫החל מיום‬
‫‪18.5.2013‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪8.00‬‬
‫(‪ 8.30‬תעריפית מתואמת)‬
‫‪3.50‬‬
‫‪11.50‬‬
‫(‪ 12.13‬תעריפית מתואמת)‬
‫החל מיום ‪27.12.2012‬‬
‫עד יום ‪17.5.2013‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪8.25‬‬
‫(‪ 8.57‬תעריפית מתואמת)‬
‫‪3.50‬‬
‫‪11.75‬‬
‫(‪ 12.40‬תעריפית מתואמת)‬
‫הערה‪ :‬הנתונים בסוגריים הם הריבית המתואמת ‪ −‬הגביה בראשית כל חודש עבור החודש שחלף‪.‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 77‬‬
‫‪78‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט)‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪ 25 1999‬בפברואר ‪1.2083‬‬
‫‪1.1667‬‬
‫‪ 31‬במרץ‬
‫‪1.1250‬‬
‫‪ 29‬באפריל‬
‫‪1.0833‬‬
‫‪ 29‬ביולי‬
‫‪1.0580‬‬
‫‪ 25‬בנובמבר‬
‫‪1.0167‬‬
‫‪ 30‬בדצמבר‬
‫‪0.9833‬‬
‫‪ 27 2000‬בינואר‬
‫‪ 24‬בפברואר ‪0.9500‬‬
‫‪0.9250‬‬
‫‪ 30‬במרץ‬
‫‪0.9000‬‬
‫‪ 27‬באפריל‬
‫‪0.8833‬‬
‫‪ 27‬ביולי‬
‫‪0.8666‬‬
‫‪ 31‬באוגוסט‬
‫‪ 28‬בספטמבר ‪0.8417‬‬
‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.8250‬‬
‫‪0.8083‬‬
‫‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪0.7917‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪0.7667‬‬
‫‪ 1 2001‬בפברואר‬
‫‪0.7500‬‬
‫‪ 1‬במרץ‬
‫‪0.7250‬‬
‫‪ 29‬במרץ‬
‫‪0.7083‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.6917‬‬
‫‪ 21‬ביוני‬
‫‪0.6667‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.6500‬‬
‫‪ 26‬ביוני‬
‫‪0.6333‬‬
‫‪ 1‬בנובמבר‬
‫‪0.6083‬‬
‫‪ 29‬בנובמבר‬
‫‪0.4417‬‬
‫‪ 25‬בדצמבר‬
‫‪0.4917‬‬
‫‪ 3 2002‬במרץ‬
‫‪0.5083‬‬
‫‪ 26‬באפריל‬
‫‪0.5917‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.7167‬‬
‫‪ 13‬ביוני‬
‫‪0.8833‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.8667‬‬
‫‪ 26‬בדצמבר‬
‫‪6/9/2013 2:43:47 PM‬‬
‫שנתית‬
‫‪14.50‬‬
‫‪14.00‬‬
‫‪13.50‬‬
‫‪13.00‬‬
‫‪12.70‬‬
‫‪12.20‬‬
‫‪11.80‬‬
‫‪11.40‬‬
‫‪11.10‬‬
‫‪10.80‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.40‬‬
‫‪10.10‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪9.70‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.20‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.70‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.30‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.80‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.30‬‬
‫‪5.30‬‬
‫‪5.90‬‬
‫‪6.10‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪8.60‬‬
‫‪10.60‬‬
‫‪10.40‬‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.8500‬‬
‫‪ 27 2003‬במרץ‬
‫‪0.8250‬‬
‫‪ 1‬במאי‬
‫‪0.7917‬‬
‫‪ 29‬במאי‬
‫‪0.7500‬‬
‫‪ 26‬ביוני‬
‫‪0.7083‬‬
‫‪ 31‬ביולי‬
‫‪0.6667‬‬
‫‪ 28‬באוגוסט‬
‫‪ 25‬בספטמבר ‪0.6333‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.5917‬‬
‫‪0.5583‬‬
‫‪ 27‬בנובמבר‬
‫‪0.5250‬‬
‫‪ 1 2004‬בינואר‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 26‬בפברואר ‪0.4833‬‬
‫‪0.4667‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.4500‬‬
‫‪ 25‬בנובמבר‬
‫‪0.4333‬‬
‫‪ 30‬בדצמבר‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪ 27 2005‬בינואר‬
‫‪ 30‬בספטמבר ‪0.4438‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4583‬‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 2‬בדצמבר‬
‫‪0.5208‬‬
‫‪ 27 2006‬בינואר‬
‫‪0.5420‬‬
‫‪ 2‬באפריל‬
‫‪0.5630‬‬
‫‪ 28‬באפריל‬
‫‪0.5830‬‬
‫‪ 28‬ביולי‬
‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.5625‬‬
‫‪0.5417‬‬
‫‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪0.5000‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 1 2007‬בפברואר‬
‫‪0.4583‬‬
‫‪ 1‬במרץ‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 26‬באפריל‬
‫‪0.4160‬‬
‫‪ 31‬במאי‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 29‬ביולי‬
‫‪0.4580‬‬
‫‪ 31‬באוגוסט‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 28‬בדצמבר‬
‫שנתית‬
‫‪10.20‬‬
‫‪9.90‬‬
‫‪9.50‬‬
‫‪9.00‬‬
‫‪8.50‬‬
‫‪8.00‬‬
‫‪7.60‬‬
‫‪7.10‬‬
‫‪6.70‬‬
‫‪6.30‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.80‬‬
‫‪5.60‬‬
‫‪5.40‬‬
‫‪5.20‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.25‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 78‬‬
‫יולי ‪ • 2013‬מטרית המידע‬
‫‪79‬‬
‫הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) (המשך)‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 28 2008‬ינואר‬
‫‪0.3958‬‬
‫‪ 27‬במרץ‬
‫‪0.4167‬‬
‫‪ 30‬במאי‬
‫‪0.4375‬‬
‫‪ 27‬ביוני‬
‫‪0.4580‬‬
‫‪ 1‬באוגוסט‬
‫‪0.4792‬‬
‫‪ 29‬באוגוסט‬
‫‪ 12‬באוקטובר ‪0.4375‬‬
‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4167‬‬
‫‪0.3750‬‬
‫‪ 14‬בנובמבר‬
‫‪0.3330‬‬
‫‪ 28‬בנובמבר‬
‫‪0.2083‬‬
‫‪ 1 2009‬בינואר‬
‫‪0.2708‬‬
‫‪ 29‬בינואר‬
‫‪ 26‬בפברואר ‪0.1875‬‬
‫‪0.1667‬‬
‫‪ 26‬במרץ‬
‫‪0.1875‬‬
‫‪ 28‬באוגוסט‬
‫‪0.2083‬‬
‫‪ 27‬נובמבר‬
‫שנתית‬
‫‪5.25‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬
‫חודשית‬
‫השנה היום‬
‫‪0.2292‬‬
‫‪ 1 2010‬בינואר‬
‫‪0.2500‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.2700‬‬
‫‪ 30‬ביולי‬
‫‪ 3‬באוקטובר ‪0.2900‬‬
‫‪0.3125‬‬
‫‪ 28‬בינואר‬
‫‪ 25 2011‬בפברואר ‪0.3333‬‬
‫‪0.3750‬‬
‫‪ 1‬באפריל‬
‫‪0.39583‬‬
‫‪ 27‬במאי‬
‫‪ 2‬באוקטובר ‪0.3750‬‬
‫‪0.3542‬‬
‫‪ 1‬בדצמבר‬
‫‪0.3333‬‬
‫‪ 26 2012‬בינואר‬
‫‪0.3125‬‬
‫‪ 28‬ביוני‬
‫‪0.2926‬‬
‫‪ 1‬בנובמבר‬
‫‪0.2708‬‬
‫‪ 27‬בדצמבר‬
‫‪0.2500‬‬
‫‪ 17 2013‬במאי‬
‫שנתית‬
‫‪2.75‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי*‬
‫החל מ‪ 17-‬במאי ‪ 2013‬יהיו שיעורי הריבית של החשב הכללי כדלקמן‪:‬‬
‫‪" .1‬ריבית החשב הכללי"‬
‫‪ 1.1‬שיעור "ריבית החשב הכללי" יעמוד על ‪ 3.00%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.25%‬לחודש‪ .‬ריבית‬
‫מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬
‫‪ 1.2‬שיעור ריבית זה יחול על כל ההסדרים של המדינה עם גופים שונים‪ ,‬המבוססים‬
‫על שיעור "ריבית החשב הכללי"‪.‬‬
‫‪" .2‬ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" לחשב הכללי‬
‫‪ 2.1‬שיעור "ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" יהיה ‪7.50%‬‬
‫לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.625%‬לחודש‪ .‬ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬
‫‪ 2.2‬כמו‪-‬כן תחול ריבית זאת על ההלוואות לחייבי מסים‪.‬‬
‫‪" .3‬ריבית פיגורים"‬
‫שיעור "ריבית פיגורים" יהיה ‪ 9.50%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.7917%‬לחודש‪.‬‬
‫*‬
‫‪6/9/2013 2:43:48 PM‬‬
‫הריבית מחושבת על בסיס רבעוני‪ .‬ריבית התעריפית = ״הפריים״ רייט מובחרים לא כולל עמלת הקצאה‪ ,‬דמי ניהול‬
‫חשבון‪ ,‬חיובים שונים וריבית חריגה‪ .‬הריבית נבדקת ביום התאריך הרשום‪.‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 79‬‬
‫‪80‬‬
‫טבלאות מידע‬
‫‪ .4‬להלן שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 27‬בינואר ‪:2005‬‬
‫מיום‬
‫עד יום‬
‫‪17.5.2013‬‬
‫‪27.12.2012‬‬
‫‪1.11.2012‬‬
‫‪28.6.2012‬‬
‫‪26.1.2012‬‬
‫‪1.11.2011‬‬
‫‪2.10.2011‬‬
‫‪27.5.2011‬‬
‫‪1.4.2011‬‬
‫‪25.2.2011‬‬
‫‪27.1.2011‬‬
‫‪3.10.2010‬‬
‫‪30.7.2010‬‬
‫‪1.4.2010‬‬
‫‪1.1.2010‬‬
‫‪28.8.2009‬‬
‫‪26.3.2009‬‬
‫‪26.2.2009‬‬
‫‪29.1.2009‬‬
‫‪1.1.2009‬‬
‫‪27.11.2008‬‬
‫‪14.11.2008‬‬
‫‪30.10.2008‬‬
‫‪12.10.2008‬‬
‫‪16.5.2013‬‬
‫‪26.12.2012‬‬
‫‪31.10.2012‬‬
‫‪27.6.2012‬‬
‫‪25.1.2012‬‬
‫‪30.11.2011‬‬
‫‪1.10.2011‬‬
‫‪26.5.2011‬‬
‫‪31.3.2011‬‬
‫‪24.2.2011‬‬
‫‪27.1.2011‬‬
‫‪2.10.2010‬‬
‫‪29.7.2010‬‬
‫‪31.3.2010‬‬
‫‪27.11.2009‬‬
‫‪27.8.2009‬‬
‫‪25.3.2009‬‬
‫‪25.2.2009‬‬
‫‪28.1.2009‬‬
‫‪31.12.2008‬‬
‫‪26.11.2008‬‬
‫‪13.11.2008‬‬
‫‪29.10.2008‬‬
‫‪6/9/2013 2:43:48 PM‬‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪3.00‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.25‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪2.75‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.25‬‬
‫‪2.50‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪4.00‬‬
‫‪4.50‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫מיום‬
‫עד יום‬
‫‪29.8.2008‬‬
‫‪1.8.2008‬‬
‫‪27.6.2008‬‬
‫‪30.5.2008‬‬
‫‪27.3.2008‬‬
‫‪28.2.2008‬‬
‫‪28.12.2007‬‬
‫‪31.8.2007‬‬
‫‪29.7.2007‬‬
‫‪31.5.2007‬‬
‫‪26.4.2007‬‬
‫‪1.3.2007‬‬
‫‪1.2.2007‬‬
‫‪28.12.2006‬‬
‫‪30.11.2006‬‬
‫‪26.10.2006‬‬
‫‪28.7.2006‬‬
‫‪28.4.2006‬‬
‫‪2.4.2006‬‬
‫‪27.1.2006‬‬
‫‪2.12.2005‬‬
‫‪30.10.2005‬‬
‫‪30.9.2005‬‬
‫‪27.1.2005‬‬
‫‪11.10.2008‬‬
‫‪28.8.2008‬‬
‫‪31.7.2008‬‬
‫‪26.6.2008‬‬
‫‪29.5.2008‬‬
‫‪26.3.2008‬‬
‫‪27.2.2008‬‬
‫‪27.12.2007‬‬
‫‪30.8.2007‬‬
‫‪28.7.2007‬‬
‫‪30.5.2007‬‬
‫‪25.4.2007‬‬
‫‪28.2.2007‬‬
‫‪31.1.2007‬‬
‫‪27.12.2006‬‬
‫‪29.11.2006‬‬
‫‪25.10.2006‬‬
‫‪27.7.2006‬‬
‫‪27.4.2006‬‬
‫‪1.4.2006‬‬
‫‪26.1.2006‬‬
‫‪1.12.2005‬‬
‫‪29.10.2005‬‬
‫‪29.9.2005‬‬
‫ריבית‬
‫באחוזים‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪4.75‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.75‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪7.00‬‬
‫‪6.75‬‬
‫‪6.50‬‬
‫‪6.25‬‬
‫‪6.00‬‬
‫‪5.50‬‬
‫‪5.25‬‬
‫‪5.00‬‬
‫‪book-mitria 49.indb 80‬‬