‫מטריית המידע‬ ‫‪ ‬חקיקה ועדכונים‬ ‫‪ ‬תמצית פסיקה‬ ‫ מס הכנסה‬‫ מס ערך מוסף ומכס‬‫ מיסוי מקרקעין‬‫‪ ‬סוגיות בדיני עבודה‬ ‫‪ ‬טבלאות מידע‬ ‫דצמבר ‪3102‬‬ ‫רבעון רביעי‬ ‫לציבור לקוחותינו וידידינו‬ ‫הנדון‪ :‬מטריית המידע*‬ ‫(דצמבר ‪)2013‬‬ ‫הרינו מתכבדים להמציא לכם בזאת את‬ ‫רבעון המידע לחודש דצמבר ‪.2013‬‬ ‫אנו תקווה כי החומר המובא בעלון יסייע‬ ‫בידכם בעבודתכם‪.‬‬ ‫נשמח לעמוד לרשותכם‪ ,‬בכל שאלה או‬ ‫הבהרה שתתבקש‪.‬‬ ‫* המפורסם בעלון זה מובא באופן כללי‪ ,‬תמציתי ולתשומת לב‪ .‬אין להסתמך‬ ‫עליו מבלי לקבל חוות דעת מקצועית נוספת‪ .‬דברי החקיקה המופיעים בעלון‬ ‫המידע אינם נוסח רשמי‪ .‬רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:04‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 1‬‬ ‫תוכן עניינים כללי‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬היערכות לקראת תום שנת המס ‪ 2013‬ותחילת שנת המס ‪7. . . . . . . . . . . . . . 2014‬‬ ‫פרק א׳‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי חברות ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ב׳‪ :‬נושאים הקשורים עם מיסוי היחיד ‪16. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬נתונים יסודיים לחישוב המס לשנת המס ‪21. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬נתונים לתיאום הוצאות עודפות לשנת המס ‪24. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס ‪32. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מפקד המלאי ל‪ 31-‬בדצמבר ‪35. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תקופת השמירה על מערכת החשבונות ומסמכים אחרים ‪37. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור‪40. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תיקוני חקיקה במס שבח ומס רכישה — החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים‪44. . .‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה‪55 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬דרישת חברה לפתיחת שומות בשל טעות בהגדרתה כחנ"ז והפסד‬ ‫של ‪ 70‬מיליון ‪55. . . 5�� ₪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬חישוב הפחת הריאלי לגבי דירות מגורים ‪55. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הוצאות מימון שנרשמו בחברה לא פעילה כהוצאות מראש‪ ,‬לא יותרו בניכוי ‪56. . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬משיכות בעלים שיש לסווג כמשכורת או כעסקה מלאכותית‪ :‬עסקת השקעת‬ ‫שותף במסווה של מכירת מוניטין‪ ,‬וביטול יתרות חובה תוך ניצול מבנה‬ ‫של חברה משפחתית ומשיכת דיבידנד פטור ��‪56. . . 5‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬משיכות בעלים שיש לסווג כמשכורת או כעסקה מלאכותית ‪57. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:04‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 2‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הפרשה לחוב תלוי בגין תביעה תלויה תיבחן בעת פסק הדין‬ ‫ולא בעת יצירת ההפרשה��‪58. . . 5‬‬ ‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס ‪59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מלכ"ר המייבא ידע וספרות מחו"ל חייב מע"מ בשל יבוא טובין או שירותים‪59. . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מהי חשבונית פיקטיבית בידי קונה פסולת מתכות ‪59. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬טענת רשלנות בשמירת מסמכים אצל יועץ המס לא תועיל‬ ‫לעניין קיזוז תשומות ��‪60. . . 6‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬זכויות המעביד — תמצית ‪63. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פסקי דין ‪:‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שלילת או הפחתת פיצויי פיטורים במקרה של הפרת חובת אמון ‪66. . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬פיצויי פיטורים שהופקדו לקרן פיצויים על שם עובד הם בבעלות המעביד‬ ‫וניתנים להחזרה למעביד אם העובד שחדל לעבוד אינו זכאי להם��‪68. . . 6‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪27/11/2013 11:31:04‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי‬ ‫ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪71. . . 7��2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‪76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪80. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מדד מחירים לצרכן‪82. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪86. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 3‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪90. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תוספת יוקר ‪92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שיעורי ריבית ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים) ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪94. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי‪95. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:04‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 4‬‬ Book 1-mitriya 51.indb 5 27/11/2013 11:31:10 ‫תוכן עניינים ‪ −‬חקיקה ועדכונים‬ ‫‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬היערכות לקראת תום שנת המס ‪ 2013‬ותחילת שנת המס ‪7. . . . . . . . . . . . . . 2014‬‬ ‫פרק א׳‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי חברות ‪7. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ב׳‪ :‬נושאים הקשורים עם מיסוי היחיד ‪16. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬נתונים יסודיים לחישוב המס לשנת המס ‪21. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬נתונים לתיאום הוצאות עודפות לשנת המס ‪24. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס ‪32. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מפקד המלאי ל‪ 31-‬בדצמבר ‪35. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תקופת השמירה על מערכת החשבונות ומסמכים אחרים ‪37. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור‪40. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תיקוני חקיקה במס שבח ומס רכישה — החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים‪44. . .‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:10‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 6‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪7‬‬ ‫היערכות לקראת תום שנת המס ‪2013‬‬ ‫ותחילת שנת המס ‪2014‬‬ ‫כמו לקראת תום כל שנת מס‪ ,‬יש להיערך לביצוע פעולות עד לתום אותה שנה‪ ,‬או לדחיית‬ ‫ביצוע פעולות מסוימות אחרות עד לתחילת השנה העוקבת‪.‬‬ ‫חלק זה מחולק לפרקים הבאים‪:‬‬ ‫� פרק א'‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי חברות (עמ׳ ‪)7‬‬ ‫� פרק ב'‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי יחידים (עמ׳ ‪)16‬‬ ‫*‬ ‫פרק א׳‪ :‬נושאים הקשורים למיסוי חברות‬ ‫להלן נתונים על השינויים בשיעורי מס החברות בשנים האחרונות‪:‬‬ ‫שנת‬ ‫המס‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫שנת‬ ‫המס‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪26.5%‬‬ ‫החל משנת המס ‪ ,2010‬שיעורי מס אלו הם גם שיעורי המס על רווח הון ריאלי בידי חברות‪.‬‬ ‫ביום ‪ 5‬באוגוסט ‪ 2013‬פורסם בספר החוקים ‪ 2405‬חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני‬ ‫חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים ‪ ,)2014-2013‬התשע"ג‪ 2013-‬ובו תיקון כולל במגוון תחומי‬ ‫מס שונים (להלן‪" :‬החוק לשינוי סדרי עדיפויות")‪ .‬במסגרת התיקון נקבע כי מס החברות יועלה‬ ‫החל משנת ‪ 2014‬לשיעור של ‪.26.5%‬‬ ‫העלאות המיסים האמורות עשויות לגרום לכאורה לתמריץ להקדמת הכנסות (לרבות הקדמת‬ ‫המועד של מכירת נכסים הוניים) ולדחיית הוצאות כדי ליהנות משיעורי המס המופחתים‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬קיימים שיקולים נוגדים להקדמת ההכנסות כגון שיקולים תזרימיים של מועד החיוב‬ ‫במס וכן "ערך הזמן של הכסף"‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:10‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 7‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .1‬הכנסות‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫חיובי ריבית לפי סעיפים ‪(3‬ט) ו‪(3-‬י) לפקודה‪ .‬תשומת לב לשינויים שחלו בשנים האחרונות‬ ‫בנוסח הסעיפים הנ"ל‪ ,‬וכן לתיקון שיעור הריבית המינימלית מכוח התקנות לפי סעיף ‪(3‬י)‬ ‫לפקודה והתקנות לפי סעיף ‪(3‬ט) לפקודה‪.‬‬ ‫עיתוי ביצוע עסקאות — לפני או אחרי תאריך המאזן (מחזור מכירות‪ ,‬מכירת מלאי מת‬ ‫וכיוצ"ב)‪.‬‬ ‫‪z‬קביעת מועד תקבול דמי שכירות מראש (סעיף ‪8‬ב לפקודה)‪.‬‬ ‫‪z‬כאשר נוצר השנה הפסד הון ממכירת מכונות וציוד ומתוכננת רכישה של מכונות וציוד‬ ‫בשנים הבאות‪ ,‬כדאי לשקול להקדים את הרכישה לשנה הנוכחית כדי לנצל את ההטבות‬ ‫שבסעיף ‪ 27‬לפקודה (הפיכת הפסד הון להפסד פירותי)‪ .‬מנגד‪ ,‬לאור העלייה הצפויה‬ ‫בשיעורי המס‪ ,‬יש לשקול את שמירת הפסדי ההון לקיזוז בשנים הבאות כנגד רווחי הון‬ ‫שימוסו בשיעורי מס גבוהים יותר (‪ 26.5%‬במקום ‪.)25%‬‬ ‫‪z‬באם נוצר השנה רווח הון ריאלי ממכירת נכס בר פחת‪ ,‬ניתן לשקול לדחות את רווח ההון‪,‬‬ ‫באמצעות רכישת נכס בר פחת אחר המחליף את הנכס הנמכר (שיחלוף נכסים)‪ ,‬והכול‬ ‫בכפוף לאמור בסעיף ‪ 96‬לפקודה‪ .‬מנגד‪ ,‬לאור העלייה הצפויה בשיעורי המס על רווח הון‪,‬‬ ‫יש לבחון האם כדאי לבצע שיחלוף נכסים (לפי סעיף ‪ 96‬לפקודה)‪ ,‬שמשמעו דחיית מועד‬ ‫רווח ההון עד למועד מכירת הנכס החדש (שנרכש כתחליף לנכס הנמכר השנה) וכניסה‬ ‫לשיעורי המס החדשים‪ ,‬הגבוהים מהשיעורים היום‪ .‬נציין כי במסגרת החוק לתיקון סדרי‬ ‫עדיפויות תוקן גם סעיף ‪ 96‬לפקודה ובמסגרתו הוחרגו נכסים מסוימים לגביהם ניתן יהיה‬ ‫להכיל את הוראת השחלוף (למשל‪ :‬רכבי ליסינג‪ ,‬זכויות במקרקעין בחו"ל‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫‪z‬כאשר קיימים הפסדים עסקיים שוטפים — יש לשקול הקדמת הכנסות שאינן בהכרח‬ ‫הכנסות מעסק (כגון‪ :‬דמי שכירות מראש‪ ,‬משיכת פיצויים מקופת גמל‪ ,‬וכיוצ"ב) לשם‬ ‫קיזוזן מההפסדים השוטפים‪ ,‬ובכפוף לכדאיות ניצולם בשנים העוקבות לאור העלאת שיעורי‬ ‫המס כאמור‪.‬‬ ‫‪z‬יישום הוראות שנותרו גם לאחר ביטולו של חוק התיאומים בשל אינפלציה‪ :‬ניכוי נוסף בשל‬ ‫פחת בהתאם לסעיפים ‪ 3‬ו‪ 18-‬לחוק; הפסד ריאלי לפי סעיף ‪(9‬ג) לחוק‪.‬‬ ‫‪“z‬עבודות ממושכות" (מתייחס בעיקר לקבלנים)‪:‬‬ ‫(א) קביעת שיעור הביצוע של “עבודה ממושכת" בהתחשב בהוראות‪ ,‬לפיהן ביצוע בשיעור‬ ‫של ‪ 25%‬לפחות מחייב דיווח על רווח‪ ,‬וביצוע של ‪ 50%‬לפחות מתיר קיזוז הפסד‪.‬‬ ‫(ב) לגבי קבלן בונה — קביעת המועד בו יראו בניין שנבנה כ"בניין ראוי לשימוש" — מועד‬ ‫המחייב דווח על ההכנסה‪/‬הכרה בהפסד‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:10‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 8‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .2‬הוצאות‪ ,‬ניכויים וזיכויים המותרים על “בסיס מזומנים"*‬ ‫ככלל‪ ,‬כבכל שנה‪ ,‬מומלץ להקדים הוצאות המותרות על בסיס מזומן (כדוגמת ההוצאות‬ ‫המפורטות בהמשך)‪ ,‬כדי להפחית את תשלום המס לשנה הנוכחית (שנת המס ‪ ,)2013‬ואולם‬ ‫יש לזכור‪ ,‬שמנגד צפוייה עלייה בשיעור מס החברות מ‪ 25%-‬ל‪ ,26.5%-‬שמצמצמת את כדאיות‬ ‫הקדמת ההוצאות‪.‬‬ ‫‪z z‬השלמת תשלומים בשל הוצאות נלוות לשכר (קופות גמל‪ ,‬קרן השתלמות‪ ,‬ביטוח מנהלים)‪.‬‬ ‫‪z z‬השלמת תשלומים בשל פיצויי פרישה — לשנה השוטפת לרבות עדכון בגין תוספת שכר‬ ‫בשל שנים קודמות‪.‬‬ ‫‪z z‬הקדמת התשלומים הבאים‪ :‬פיצויים למפוטרים מכספי החברה‪ ,‬פדיון חופשה‪ ,‬דמי הבראה‪,‬‬ ‫בונוסים וכיוצ"ב‪.‬‬ ‫‪z z‬הקדמת תשלומים שונים (ספרות מקצועית‪ ,‬השתלמויות‪ ,‬צרכי משרד‪ ,‬תיקונים והחזקה‬ ‫וכיוצ"ב)‪.‬‬ ‫‪z z‬תשלום הוצאות לתושבי חוץ עד תום השנה‪ ,‬או לחילופין תשלום הניכוי במקור המתאים‬ ‫לא יאוחר משלושה חודשים לאחר תום שנת המס (והעברתו לפקיד השומה תוך ‪ 7‬ימים‬ ‫מיום הניכוי‪ ,‬בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס)‪ ,‬על מנת להכשיר את‬ ‫ההוצאה לצרכי מס‪.‬‬ ‫‪z z‬תשלומים בשל הוצאות מחקר‪ ,‬סרטים‪ ,‬נפט (מוצע לקבל ייעוץ ספציפי לפני ביצוע התשלום)‪.‬‬ ‫‪z z‬פניה למדען הראשי לצורך קבלת אישור שהוצאות המחקר והפיתוח עומדות בתנאים אשר‬ ‫יאפשרו הכרה בהוצאות הנ"ל כהוצאות בשנה השוטפת‪ .‬אין הכרח לקבל ממנו מענק (פס"ד‬ ‫פנורמה)‪.‬‬ ‫‪z z‬תשלום דמי פינוי‪.‬‬ ‫‪z z‬ניכוי מיוחד לרכישת קופות רושמות‪.‬‬ ‫‪z z‬תשלומים בשל תרומות למוסדות מוכרים‪.‬‬ ‫‪z z‬דחיית הכרה בהוצאות (כגון אי תביעת פחת מואץ וכדומה)‪ ,‬ככל שהדבר ניתן על פי החוק‪,‬‬ ‫אם בשנת המס השוטפת לחברה הכנסה מאושרת‪/‬מוטבת הפטורה ממס או החייבת במס‬ ‫מופחת (או הכנסה מועדפת ששיעור המס לגביה צפוי לעלות בשנה הבאה)‪.‬‬ ‫‪“ .3‬בעלי שליטה"‬ ‫‪z‬‬ ‫*‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪z‬הקדמת‪/‬בחינת עיתויים של תשלומים לבעלי שליטה ב"חברה שהיא בשליטתם של לא‬ ‫יותר מחמישה בני אדם"‪ ,‬כמשמעותה בסעיף ‪ 76‬לפקודה‪ ,‬שיש לנכות מהם מס במקור או‬ ‫תשלום הניכוי במקור‪ .‬ניתן לשלם את ניכוי המס במקור עד תום שלושה חודשים מתום‬ ‫אין הכוונה לדיווח כולל לפי בסיס מזומן‪ ,‬שלגבי האפשרות לבחור בו‪ ,‬שונתה לאחרונה עמדת רשות‬ ‫המסים‪.‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 9‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪10‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫שנת המס (ולהעבירו לפקיד השומה תוך ‪ 7‬ימים מיום הניכוי‪ ,‬בתוספת הפרשי הצמדה‬ ‫וריבית מתום שנת המס)‪ ,‬על מנת שההוצאה תותר בניכוי (והכל בתנאי שההכנסה נכללה‬ ‫אצל בעל השליטה בדוח על הכנסותיו לאותה שנה)‪.‬‬ ‫‪z‬הפקדות לקופת גמל לקצבה‪ ,‬לפיצויים ולקרן השתלמות עבור בעלי שליטה‪ ,‬במיוחד לאור‬ ‫הוראות תיקון ‪ 190‬לפקודה אשר מרחיב החל משנת ‪ 2013‬את גובה ההוצאה שתינתן לחברה‬ ‫בשל הפקדות לקצבה עבור בעל שליטה‪.‬‬ ‫‪z‬שיקולים לאי חלוקת מענקים ודמי ניהול לבעלי שליטה‪ ,‬בהתחשב בפער בין שיעורי המס‬ ‫לגבי חברה ולגבי יחיד‪.‬‬ ‫‪z‬ביטוח לאומי — בעל שליטה בחברת מעטים לא מוכר כעובד שכיר‪ ,‬הן לעניין תשלום דמי‬ ‫הביטוח והן לעניין הזכאות לגמלאות (לגבי ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת‬ ‫רגל ופירוק מעביד)‪.‬‬ ‫‪z‬חיוב בעלי שליטה בריבית לפי סעיף ‪(3‬ט) לפקודה‪ :‬בשנת ‪ 2013‬השיעור המינימאלי עומד‬ ‫על ‪ 5.47%‬לשנה (נומינלי)‪.‬‬ ‫‪z‬זקיפה של הפרשי הצמדה בגין הלוואות בעלים — הוצאות הפרשי הצמדה מוכרות לחברה‬ ‫ופטורות ממס בידי בעל השליטה‪.‬‬ ‫‪z‬חברה משפחתית היא כלי חשוב בתכנון המס אצל בעלי שליטה בחברות פרטיות‪ .‬יש לשים‬ ‫לב‪ ,‬כי במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות שונה הדין לגבי מיסוי חברות משפחתיות וניתן‬ ‫להודיע על הפיכת חברה רגילה קיימת למשפחתית ולהיפך רק עד ליום ‪ 30‬בנובמבר ‪.2013‬‬ ‫‪z‬ביום ‪ 28‬באוקטובר ‪ 2013‬פורסמו המלצות הצוות לנושא "חברות ארנק"‪ .‬המלצות הצוות‬ ‫ניתנו לפי סוגי החברות‪ ,‬על פי סוג פעילותן ומבנה הבעלות עליהן — חברת נושאי משרה‪,‬‬ ‫חברת חיץ שעיקרה הכנסה פסיבית‪ ,‬חברת משלח יד וחברה צוברת‪ .‬עוד הומלץ על מיסוי‬ ‫משיכת בעלים שלא הוחזרה לחברה תוך שלושה חודשים‪ .‬בשלב זה מדובר בהמלצות‬ ‫בלבד‪ ,‬ללא ניסוחים מוצעים לתיקון הפקודה‪ .‬מומלץ לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא זה‪.‬‬ ‫‪ .4‬תשלומי מס‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬השלמת מקדמות בשל “הוצאות עודפות" שצריכות להשתלם על חשבון השנה השוטפת‬ ‫(בעיקר בחברה בהפסדים)‪.‬‬ ‫‪z‬תשלום יתרת חוב המס עד ‪ 31‬בינואר ‪ 2014‬ללא חיוב בהפרשי הצמדה וריבית‪ ,‬או עד תום‬ ‫פברואר ‪ 2014‬תוך תשלום מחצית הפרשי הצמדה והריבית‪ ,‬או עד תום מארס ‪ 2014‬תוך‬ ‫תשלום ‪ 75%‬מהפרשי הצמדה והריבית‪.‬‬ ‫‪z‬יש לשקול תשלומי מענקים על מנת להקטין את הרווח ובכך להקטין את הפרשי ההצמדה‬ ‫וריבית המוטלים ממחצית שנת המס בשל הפחתת מקדמות בלתי מוצדקת‪.‬‬ ‫‪z‬התאמת המחזור שדווח לצרכי תשלום מקדמות למחזור בפועל והשלמת ההפרשים בדוח דצמבר‪.‬‬ ‫‪z‬התאמת המחזור ודווח כנ"ל לצרכי מס ערך מוסף‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 10‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .5‬שונות‬ ‫‪z z‬סיום הטיפול בחובות מסופקים ותביעות כספיות שנויות במחלוקת‪ ,‬מוקדם ככל האפשר‬ ‫עד תום שנת המס‪ ,‬לשם התרתם בניכוי בשנה השוטפת ואולם יש לזכור שמנגד צפויה‬ ‫עלייה של שיעור מס החברות מ‪ 25%-‬ל‪ ,26.5%-‬שמצמצמת את הכדאיות כאמור‪.‬‬ ‫‪z z‬בדיקת האפשרות לדרוש החזר מע"מ בגין חובות אבודים‪.‬‬ ‫‪z z‬הסכמי ניהול — יש לבחון את הסכמי הניהול עם צדדים קשורים‪ .‬אם אין הסכמי ניהול‪,‬‬ ‫יש לעגן את ההסכמות בין הצדדים בכתב‪ ,‬לרבות מילוי טופס ‪( 1213‬תכנוני מס חייבים‬ ‫בדיווח)‪ ,‬באם יש צורך בכך‪.‬‬ ‫‪z z‬השלמת פרטי דיווח על תשלומים וניכויים במקור לגבי‪ :‬סכום התשלום (לרבות בגין‬ ‫תשלומים שלא נוכה מהם מס במקור)‪ ,‬סכום הניכוי‪ ,‬שם מקבל התשלום‪ ,‬מענו ומספר‬ ‫תעודת הזהות ובחבר בני‪-‬אדם מספר מזהה אחר בצורה מדויקת כדי למנוע אי התרת‬ ‫הסכומים כהוצאה (וכן בעיות בקליטת הדוח המקוון)‪.‬‬ ‫‪z z‬בדיקת סוג פנקסי החשבונות שיש לנהל מתחילת שנת המס ‪ ,2014‬בהתאם להוראות ניהול‬ ‫פנקסים‪ ,‬באם חלו שינויים בפעילות העסק (מחזור‪ ,‬מספר עובדים)‪.‬‬ ‫‪z z‬יש לשקול דיווח על בסיס מזומנים לצרכי מס לגבי חברות העוסקות במתן שירותים ואין‬ ‫להן מלאי עסקי‪ ,‬וזאת גם אם הדוחות הכספיים שלהן ערוכים לפי בסיס מצטבר‪ .‬במהלך‬ ‫שנת ‪ 2012‬הוציאה רשות המסים חוזר מקצועי בנושא בו החמירה את גישתה לגבי הזכאות‬ ‫לדיווח על בסיס מזומן‪.‬‬ ‫‪z z‬חלוקת דיבידנדים מרווחי שערוך — במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות נקבעה הוראה‬ ‫חדשה בפקודת מס הכנסה בקשר לאופן מיסוי חלוקת דיבידנדים שחולקו מרווחי שערוך‪.‬‬ ‫לאור תיקון זה יש לשקול את כדאיות חלוקת דיבידנד מתוך מקור זה‪.‬‬ ‫‪z z‬איסור על גילום מס קבוצתי — החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬לא מותר גילום מס הכנסה‬ ‫“קבוצתי" (מחוץ לתלושי השכר) של הטבות‪ ,‬הניתנות לייחוס ספציפי לעובדים וכל‬ ‫האישורים שניתנו על ידי רשות המסים (אם ניתנו) לגילום “קבוצתי" התבטלו וכן בוטלה‬ ‫אפשרות הדיווח על גילום “קבוצתי" בטופסי ‪ ,126‬אשר יוגשו לגבי שנות המס ‪ 2011‬ואילך‪.‬‬ ‫החל מהמועד האמור יש לגלם בתלושי השכר הטבות‪ ,‬הניתנות לייחוס ספציפי‪ ,‬ואילו‬ ‫הטבות‪ ,‬שאינן ניתנות לייחוס ספציפי‪ ,‬יסווגו כהוצאה עודפת‪.‬‬ ‫‪z z‬שינויי מבנה — מועד שינויי מבנה בדרך של פיצול ומיזוג (למעט בדרך של החלפת מניות‬ ‫לפי סעיף ‪103‬כ לפקודה)‪ ,‬צריך להיות בתום שנת המס בלבד (חברות נסחרות‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫גם בתום רבעון)‪ .‬לפיכך‪ ,‬תאגידים שרוצים לבצע פיצול או מיזוג חייבים להיערך לכך לפני‬ ‫תום השנה‪ ,‬ולהגיש בקשה לאישור מקדמי לרשות המסים לפני אותו מועד‪ .‬חשוב לציין‪,‬‬ ‫כי נישום שלא ייערך לביצוע המיזוג או הפיצול כאמור עד סוף השנה‪ ,‬ייאלץ‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬ ‫לדחות את שינוי המבנה בשנה נוספת‪.‬‬ ‫ באם מדובר בהחלפת מניות לפי סעיף ‪103‬כ לפקודה‪ ,‬יש להגיש את הבקשה לאישור מקדמי‪,‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 11‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ 60‬יום לפחות לפני מועד המיזוג‪ .‬יש לזכור שהמגבלה של שנתיים הנקובה בסעיף‪ ,‬הינה‬ ‫השנה השוטפת ‪ +‬שנתיים נוספות‪ ,‬כך שיש אינטרס לבצע את ההחלפה לפני תום השנה‪.‬‬ ‫ במהלך שנת ‪ 2012‬פרסמה רשות המסים הנחיה ובה הקלה במגבלות הדילול הקיימות‬ ‫לאחר ביצוע שינוי מבנה‪.‬‬ ‫ כמו כן‪ ,‬ביום ‪ 8/8/2012‬פרסמה רשות המסים “מסלול ירוק" חדש להחלטות מקדמיות בעניין‬ ‫עסקאות למכירת חברות בדרך של החלפת מניות בהתאם להוראות סעיף ‪104‬ח — טפסים‬ ‫‪ 914‬ו‪.915-‬‬ ‫‪z z‬ניכוי הוצאות ריבית והצמדה על חוב ניכויים — בפס"ד שריג אלקטריק‪ ,‬קבע בית המשפט‬ ‫העליון‪ ,‬כי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה בגין חוב ניכויים יותרו בניכוי ללא קשר למועד‬ ‫הדרישה בניכוי של קרן המס‪ ,‬זאת בניגוד להבחנה שנקבעה בעבר בהלכת הד הקריות‪ .‬יש‬ ‫הגורסים כי בכך נפתח פתח להכרה בניכוי הוצאות ריבית גם בגין ריבית והצמדה שנצברו‬ ‫על חוב מס רגיל‪.‬‬ ‫‪ .6‬החוק לעידוד השקעות הון‬ ‫במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות בוצע תיקון ‪ 71‬לחוק העידוד הקובע העלאה של שיעורי‬ ‫המס המוטלים על חברה מועדפת בשל הכנסתה המועדפת‪ ,‬וכן העלאה של שיעור המס‬ ‫ל‪ 20%-‬על דיבידנד שמקורו בהכנסה מועדפת ובמקרים מסוימים מהכנסות שמקורן במפעל‬ ‫מוטב או מפעל מאושר‪.‬‬ ‫העלאת שיעורי המס שצוינו לעיל‪ ,‬עשויה לגרום תמריץ להקדמת הכנסות ולדחיית הוצאות‬ ‫(לרבות אי דרישת הוצאות פחת מואץ) כדי ליהנות משיעורי המס הנמוכים יותר החלים על‬ ‫הכנסות מועדפות בשנת ‪ .2013‬כמו כן‪ ,‬רצוי לחלק דיבידנד מהכנסות מפעל מועדף עד ליום‬ ‫‪ 31‬בדצמבר ‪ .2013‬עם זאת‪ ,‬קיימים שיקולים נוגדים להקדמת ההכנסות כגון שיקולים תזרימיים‬ ‫של מועד החיוב במס וכן "ערך הזמן של הכסף"‪.‬‬ ‫בתיקון ‪ 69‬לחוק‪ ,‬נקבעה הוראת שעה לתשלום מס מופחת על הכנסה צבורה נבחרת ("רווחים‬ ‫כלואים) שהסתיימה ביום ‪.11.11.2013‬‬ ‫כללי‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הודעה על החלת הוראות מפעל מועדף — חברה המבקשת להחיל עליה את הוראות תיקון‬ ‫‪ 68‬לחוק העידוד (מפעל מועדף) ובכך לוותר על ההטבות הקודמות מכוח נוסח החוק‬ ‫הישן‪ ,‬צריכה לשלוח הודעה (באמצעות טופס ‪ )908‬לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת‬ ‫הדוח השנתי (לפי פרשנות רשות המסים‪ ,‬מדובר במועד שנקבע בפקודה ללא אורכות)‬ ‫וההודעה תחול לגבי שנת המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח ואילך‪ ,‬בלא זכות‬ ‫חזרה ממנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬לגבי חברה שטרם מסרה הודעה זו לגבי שנות המס ‪ 2011‬ו‪2013-‬‬ ‫ומעוניינת להחיל את ההטבות החדשות בשנת המס ‪ ,2014‬צריכה לשלוח את ההודעה לכל‬ ‫המאוחר עד ליום ‪.31.5.2014‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 12‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪z‬לשקול הקדמת‪/‬דחיית הכנסות (שלא באופן מלאכותי) במקרים של סיום‪/‬התחלת תקופת‬ ‫הטבות של מפעל מוטב‪/‬כתב אישור כלשהו‪ .‬לעניין סיום תקופת ההטבות‪ ,‬תשומת לבכם‬ ‫שבפס"ד סטרלינג סופטוור של ביהמ"ש העליון נקבע‪ ,‬שיש למנות את התקופה של ‪14‬‬ ‫השנים מתחילת שנת המס שבה ניתן כתב האישור‪.‬‬ ‫‪z‬בדיקת שיעורי הפחת‪ ,‬לרבות כדאיות דרישת פחת מואץ לפי חוק העידוד‪ ,‬לעומת תביעת‬ ‫פחת מואץ לפי תקנות הפחת שהותקנו מכוח חוק התיאומים או תביעת שיעורי פחת רגילים‪.‬‬ ‫‪z‬בחינת חשיפה לפעולות במסלול הטבות חלופי שעלולות להיחשב כתשלום דיבידנד על פי‬ ‫סעיף ‪(51‬ח) לחוק (כנוסחו לפני תיקון מס' ‪ )60‬או על פי סעיף ‪51‬ב כנוסחו אחרי תיקון‬ ‫‪ 60‬לגבי מפעל מוטב‪ .‬יש לבדוק את החשיפה גם לגבי הכנסות פטורות של מפעל מאושר‬ ‫באזור פיתוח א' במסלול מענקים‪ .‬לעניין זה‪ ,‬ראה גם את תיקון ‪ 69‬לחוק‪ ,‬לפיו נקבעה‬ ‫הוראת שעה (שהסתיימה ביום ‪ )11.11.2013‬לתשלום מס מופחת על הכנסה צבורה נבחרת‬ ‫(“רווחים כלואים")‪.‬‬ ‫‪z‬בדיקת חישוב הצמדת מחזורי בסיס למדד תפוקות התעשייה או לשער מטבע היצוא העיקרי‬ ‫(כנמוך)‪ ,‬למי שיש ייצוא מינימלי של ‪( 70%‬ישיר או עקיף)‪( ,‬לא רלוונטי לחברה שבחרה‬ ‫להחיל על הכנסותיה את תיקון ‪ 68‬לחוק)‪.‬‬ ‫‪z‬בחינת קיזוזים של הפסדים מועברים ושוטפים‪ ,‬לאור פסקי דין כרמל אולפינים ומודול בטון‬ ‫של ביהמ"ש העליון ועמדת רשות המסים‪ ,‬כפי שהובעה בחוזר מס הכנסה מס' ‪11/2011‬‬ ‫לגבי קיזוז הפסדים במפעל מעורב‪.‬‬ ‫‪“z‬שיעור השקעת חוץ" בחברה נקבע לפי השיעור הנמוך ביותר ביום מסוים באותה שנה‪.‬‬ ‫על כן מומלץ לדחות הקטנת שיעור זה לאחר תום השנה‪ ,‬או להקדים את הגדלתו לפני‬ ‫תום השנה בכדי לקבוע “שיעור השקעת חוץ" גבוה יותר בשנת המס הבאה (‪( .)2014‬שיעור‬ ‫השקעת חוץ אינו רלבנטי לחברה שבחרה להחיל על הכנסותיה את תיקון ‪ 68‬לחוק)‪.‬‬ ‫מפעלים מוטבים‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪z‬בחינה האם המפעל עומד בתנאים המקדמיים של “מפעל מוטב" — ייצוא של לפחות ‪25%‬‬ ‫ממכירותיו ו"מפעל תעשייתי" כהגדרתו בסעיף ‪ 51‬לחוק‪.‬‬ ‫‪z‬בחינת פניה לקבלת אישור מראש מרשות המסים לא יאוחר מתום שישה חודשים מתום‬ ‫שנת הבחירה‪ ,‬בכדי לוודא כי המפעל עומד בהגדרת “מפעל תעשייתי" ושאינו “מפעל‬ ‫קשור" בכל הנוגע להרחבת מפעל או הקמת מפעל‪.‬‬ ‫‪z‬בחינת “שנת הבחירה" האופטימלית (רק אם חלפו לפחות ‪ 3‬שנים משנת ההפעלה של‬ ‫התכנית הקודמת במסלול מענקים או שנתיים משנת ההפעלה של התוכנית הקודמת‬ ‫במסלול חלופי או שנתיים משנת הבחירה הקודמת של מפעל מוטב)‪ ,‬בכפוף לעמידה‬ ‫בתנאי של “השקעה מזערית מזכה"‪.‬‬ ‫‪z‬הודעה על שנת הבחירה תינתן לפקיד השומה במועד הגשת הדוח השנתי‪ ,‬אך לא יאוחר‬ ‫מתום ‪ 12‬חודשים מתום אותה שנת מס‪ .‬שנת המס ‪ 2012‬הינה השנה האחרונה שניתן‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 13‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪14‬‬ ‫להכריז עליה כשנת בחירה (פרט למפעל תיירותי)‪ ,‬למי שטרם הודיע על בחירתו להחיל‬ ‫על עצמו את ההטבות לפי תיקון ‪ 68‬לחוק‪.‬‬ ‫מפעלים מאושרים‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬בדיקת עמידה בתנאי כתב האישור של “מפעל מאושר" (לרבות תנאי ייצוא והעסקת‬ ‫מינימום של עובדים)‪.‬‬ ‫‪z‬שיקולים לגבי עיתוי רכישת נכסים לפי התכנית המאושרת ומועד התחלת הייצור‪ ,‬בהקשר‬ ‫למועד הרצוי לקביעת שנת ההפעלה‪ ,‬מחזור הבסיס והתחלת תקופת ההטבות‪ ,‬ובהתחשב‬ ‫באפשרות לקיום בפועל של תחזיות הייצוא‪.‬‬ ‫‪z‬על מנת למנוע חשיפה לפגיעה עתידית במעמד המפעל המאושר ובהטבות המגיעות לו‪,‬‬ ‫נדרשים הצעדים הבאים‪:‬‬ ‫(‪ )1‬יש לדאוג לבצע הקצאת הון מניות עד סוף השנה בשיעור של לפחות ‪ 24%‬מהיקף‬ ‫ההשקעות שבוצעו במהלך שנת ‪ .2013‬הקצאת המניות יכולה להיעשות בדרכים הבאות‪:‬‬ ‫ — הקצאה כנגד מזומן אשר יוזרם על ידי בעלי המניות‪.‬‬ ‫ — הקצאה כנגד היוון עודפים או יתרות זכות של בעלי המניות‪.‬‬ ‫(‪ )2‬יש לבדוק את היקף ההשקעות אשר בוצעו בפועל ביחס לתוכנית המאושרת‪ ,‬על מנת‬ ‫שלא להיכנס לחריגה מתוכנית זו‪ .‬במידת הצורך יש להגיש בקשה לתוספת השקעה‪.‬‬ ‫(‪ )3‬יש להיערך לקראת הכנה והגשת דוחות ביצוע תקופתיים לחברת ענבל ומרכז‬ ‫השקעות‪ .‬ניתן לבקש את הארכת תקופת ביצוע ההשקעות במידה ונדרש‪ .‬נציין כי‬ ‫מדובר בתכניות שאושרו על‪-‬ידי מרכז ההשקעות בלבד‪.‬‬ ‫(‪ )4‬יש לשאוף להקטנת יתרות החובה (חייבים) של בעלי המניות בחברה‪ .‬יתרות חובה אלו‬ ‫מקטינות למעשה את ההון הנפרע הדרוש לעמידה בתנאי הלימות ההון של התוכנית‪.‬‬ ‫שחיקת מחזורי בסיס (לא רלבנטי למפעל מועדף)‬ ‫יש לבחון בשנת הבחירה‪ ,‬עמידה בקריטריונים שנקבעו בתקנות לעידוד השקעות הון (הפחתת‬ ‫מחזור בסיס)‪ ,‬התשס"ז‪ 2007-‬לעניין שחיקת מחזור בסיס‪.‬‬ ‫התקנות מאפשרות לחברות אשר עונות להגדרות ולקריטריונים המפורטים בתקנות‪ ,‬להפחית‬ ‫את מחזור הבסיס שלהן מידי שנה בשיעור של ‪ 10%‬מהשנה הקובעת (שנת ההפעלה או שנת‬ ‫הבחירה)‪ ,‬כך שלמעשה מחזור גדול יותר ייוחס לתוכניות ההרחבה המוטבת (או המאושרת)‪,‬‬ ‫ובכך להגדיל משמעותית את הטבות המס‪.‬‬ ‫עיקרי הקריטריונים לדרישת שחיקת מחזור בסיס‪:‬‬ ‫‪z z‬השקעה מהותית מינימאלית במחקר ופיתוח — שיעור של ‪ 7%‬ממחזור המכירות‪.‬‬ ‫‪z z‬העסקה מהותית מינימאלית של עובדים בעלי השכלה אקדמאית במקצועות ובתחומים אשר‬ ‫נקבעו בתקנות — שיעור של ‪ 20%‬מכלל העובדים‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 14‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪z‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪z‬עמידה במבחן תחלופת המוצרים בשיעור של ‪ 50%‬בפרק זמן כפי שקבוע בתקנות‪ ,‬או‬ ‫לחלופין עמידה במבחן ההשקעות — ביצוע השקעות מהותיות בהתאם לנדרש בתקנות‪.‬‬ ‫קבלני משנה‬ ‫בהתייחס לחברות הפועלות כקבלני משנה ומשווקות את תוצרתן ליצואנים בעלי מעמד של‬ ‫מפעל מועדף‪ ,‬מפעל מאושר או מפעל מוטב‪ ,‬יש לבחון עמידה בתקנות לעידוד השקעות‬ ‫הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר רכיב למפעל אחר‪ ,‬מפעל זכאי להטבה)‪,‬‬ ‫התשס"ז‪.2007-‬‬ ‫הפחתת השקעה של חברות ישראליות במניות של חברות בתחום תעשיות עתירות ידע‬ ‫עידוד השקעה של חברות ישראליות גדולות‪/‬בינוניות המהוות חברות “מוטבות"‪"/‬מועדפות"‪,‬‬ ‫בחברות ישראליות קטנות‪ ,‬שעיסוקן בתחום תעשיות עתירות הידע‪ ,‬באמצעות ניכוי חלק‬ ‫מההשקעה במניות על פני חמש שנים‪ .‬בהתאם לחוק המדיניות הכלכלית לשנים ‪ 2011‬ו‪,2012-‬‬ ‫החלק מעלות רכישת מניות כאמור (שלא בדרך של הקצאה) שבוצעה בשנים ‪,2015-2011‬‬ ‫העולה על הונה העצמי של החברה הנרכשת‪ ,‬יופחת על פני ‪ 5‬שנים‪ ,‬בהתקיים כל התנאים‬ ‫שנקבעו בסעיף‪ .‬משמעות הפחתה זו הינה הקדמת הוצאה‪ ,‬ללא הבדל בשיעור החיסכון במס‪.‬‬ ‫לכך השלכה אף לעניין קיזוז הפסדים‪.‬‬ ‫‪ .7‬רווחים ראויים לחלוקה‬ ‫סעיף ‪94‬ב לפקודת מס הכנסה‪ ,‬מאפשר להקטין את מרכיב הרווח הריאלי בגין מכירת מניות‪.‬‬ ‫בשל “הרווחים הראויים לחלוקה" (רר"ל)‪ .‬באופן כללי הם מחושבים לפי החלופה הנמוכה‬ ‫בין הרווחים החשבונאיים שנצטברו בין תום השנה הקודמת לרכישת המניה עד לתום השנה‬ ‫שקדמה למכירה עם תוספות וגריעות כמוגדר בסעיף (“חלופה חשבונאית“) לבין הסכומים‬ ‫שהתחייבו במס בשנים הרלוונטיות עם ניכויים מסויימים (“חלופה מיסויית“)‪ .‬בפס"ד עלי ברנע‬ ‫נקבע כי בחישוב החלופה המיסויית לצורך חישוב הרר"ל אין להביא בחשבון “רווחי אקוויטי"‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בפסק דין ז'ורבין (ע"מ ‪ )29069-06-12‬שניתן ביום ‪ 28‬ביולי ‪ 2013‬על‪-‬ידי ביהמ"ש‬ ‫המחוזי בתל אביב‪ ,‬נקבע במפורש כי בחישוב החלופה המיסויית לצורך חישוב הרר"ל ניתן‬ ‫בהחלט להביא בחשבון "רווחי אקוויטי"‪.‬‬ ‫תיקון ‪ 147‬לפקודה קובע‪ ,‬שהסעיף יחול גם לגבי מכירת מניות סחירות בבורסה (לא יחול על‬ ‫יחיד שרכש את המניות החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,)2003‬ובלבד שהמוכר הינו בעל מניות מהותי‬ ‫במועד המכירה או במועד כלשהו בשניים עשר החודשים שקדמו למכירה‪ .‬התחולה לגבי מכירת‬ ‫מניות סחירות היא על רווחים ראויים לחלוקה שנצברו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2006‬ואילך‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬לפני רישום מניות למסחר בבורסה‪ ,‬יש להיערך בהתאם (לדוגמא‪ :‬באם בעלי המניות‬ ‫הינן חברות — חלוקת דיבידנד מתוך רווחים שנוצרו עד וכולל שנת ‪ 2005‬בפטור ממס‪ ,‬טרם‬ ‫רישום המניות למסחר בבורסה‪ ,‬ואולם‪ ,‬יש לשים לב גם לסעיף ‪94‬ג לפקודה‪ ,‬לגבי הקטנת‬ ‫הפסד הון ממכירת מניות בשל חלוקת דיבידנד ב‪ 24-‬החודשים שקדמו למכירה)‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 15‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪16‬‬ ‫*‬ ‫פרק ב׳‪ :‬נושאים הקשורים עם מיסוי היחיד‬ ‫‪ .1‬החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ב‪2012-‬‬ ‫ביום ‪ 13‬באוגוסט ‪ 2012‬פורסם תיקון ‪ 195‬לפקודה במסגרת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי‬ ‫נטל המס (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"ב‪( 2012-‬להלן‪“ :‬החוק לצמצום הגירעון")‪ ,‬ולפיו נקבעו מספר‬ ‫צעדים‪ ,‬שביצועם נועד להביא להגדלת היקף הכנסות המדינה ממסים‪.‬‬ ‫בתחומים הקשורים למיסוי יחיד‪ ,‬החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2013‬יחולו השינויים הבאים‪:‬‬ ‫‪z z‬הגדלת שיעורי מס ההכנסה ב‪ 1%-‬על הכנסות חודשיות בטווח של ‪ 41,830—14,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪z z‬הקפאה חלקית של עדכון מדרגות המס‪.‬‬ ‫‪z z‬קביעת מדרגת מס נוספת ליחיד בעל הכנסות שנתיות מכלל המקורות (יגיעה אישית והון)‬ ‫של יותר מ‪ 811,560-‬ש"ח (סכום מעודכן לשנת ‪ .)2013‬מדרגה זו תהיה בשיעור אחיד של‬ ‫‪ 2%‬על ההכנסה העולה על הרף האמור‪ .‬כלומר‪ ,‬לבעלי הכנסות גבוהות במיוחד‪ ,‬מס הכנסה‬ ‫השולי בשנת ‪ 2013‬הינו ברמה של ‪ ,50%‬המס על דיבידנדים‪ ,‬רווחי הון וריבית יעמוד על‬ ‫שיעור של ‪ 32%( 27%‬לדיבידנד ורווח הון בידי בעל מניות מהותי)‪.‬‬ ‫‪z z‬הגדלה הדרגתית בשיעור מרכיב המעביד בדמי ביטוח בעד עובדו על חלק השכר העולה‬ ‫על ‪ 60%‬מהשכר הממוצע‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי‬ ‫התקציב לשנים ‪ ,)2013-2014‬התשע"ג‪( 2013-‬להלן‪" :‬החוק לשינוי‬ ‫סדרי עדיפויות")‬ ‫ביום ‪ 5‬באוגוסט ‪ 2013‬פורסם החוק לשינוי סדרי עדיפויות ובו תיקון כולל במגוון תחומי מס‬ ‫שונים‪ ,‬לרבות העלאה רוחבית של שיעורי מס ליחיד בכל מדרגות המס‪ .‬על כן‪ ,‬יש לשקול‬ ‫הקדמת הכנסות ודחיית הוצאות‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיקולי פעילות באמצעות חברות לעומת פעילות של יחידים‬ ‫‪z‬‬ ‫‬ ‫‪z‬קיים יתרון מס משמעותי במיסוי רווחי הון של יחידים לעומת חברות‪.‬‬ ‫על פי נוסח החוק כיום‪ ,‬נטל המס על רווח הון אצל יחיד הינו ‪ ,25%‬או ‪ — 30%‬באם‬ ‫אותו יחיד הינו בעל מניות מהותי‪ ,‬ואילו נטל המס הכולל על רווח הון בידי חברה וחלוקתו‬ ‫כדיבידנד ליחיד (שהינו בעל מניות מהותי בחברה) יהיה בשנת המס ‪25%( 47.5% 2013‬‬ ‫מס חברות ‪ 30% X 75% +‬על הדיבידנד)‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 16‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‬ ‫‪17‬‬ ‫לגבי פעילות עסקית — על פי נוסח החוק כיום‪ ,‬קיים יתרון מסויים במיסוי הכנסות עסקיות‬ ‫רגילות אצל חברות על פני יחידים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫שיעור המס השולי‬ ‫שיעור שיעור המס הכולל על החברה‬ ‫שנת‬ ‫המירבי על יחידים (לא מס‬ ‫ובעלי מניותיה בחלוקת‬ ‫מס‬ ‫כולל ביטוח לאומי)* החברות דיבידנד לבעל מניות מהותי‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪ 2013‬כולל מס הכנסות גבוהות**‬ ‫‪47.5%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪ 2013‬ללא מס הכנסות גבוהות‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪26.5%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪ 2014‬כולל מס הכנסות גבוהות**‬ ‫‪48.5%‬‬ ‫‪26.5%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪ 2014‬ללא מס הכנסות גבוהות‬ ‫הפרש‬ ‫מס‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪0.5%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪1.5%‬‬ ‫* כאשר משקללים בחישוב את דמי הביטוח הלאומי החלים‪ ,‬היתרון במיסוי הכנסות עסקיות רגילות אצל‬ ‫חברות על פני יחידים גדל עוד יותר‪ ,‬מאחר ששיעור המס הכולל המופיע בטבלה אינו כולל את דמי‬ ‫הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫* * החל משנת ‪ 2013‬הוטל מס נוסף על בעלי הכנסות העולות על ‪ 811,560‬ש"ח בשנה (סכום מעודכן לשנת‬ ‫‪ .)2013‬לגבי יחיד שיעור מס מקסימלי בשנת ‪ ,50% — 2013‬ובשנת ‪ .52% — 2014‬לגבי דיבידנד שיעור מס‬ ‫מכסימלי ‪ 30%( 32%‬מס דיבידנד ‪ 2% +‬מס יסף)‪.‬‬ ‫השפעת החוק לשינוי סדרי עדיפויות‬ ‫‪z z‬לגבי מיסוי רווח הון — ימשיך להתקיים יתרון מס משמעותי במיסוי רווחי הון של יחידים‬ ‫לעומת חברות‪.‬‬ ‫ נטל המס אצל יחיד יהיה ‪ ,25%‬או ‪ — 30%‬באם אותו יחיד הינו בעל מניות מהותי‪ ,‬ועל‬ ‫הכנסות מעל ‪ 811,560‬ש"ח בשנה (מעודכן לשנת ‪ )2013‬תוספת של ‪ ,2%‬ואילו נטל‬ ‫המס הכולל על רווח הון בידי חברה וחלוקתו כדיבידנד ליחיד (שהינו בעל מניות מהותי‬ ‫בחברה) יהיה בשנת המס ‪ 2014‬לכל הפחות ‪ 26.5%( 48.5%‬מס חברות ‪30% X 73.5% +‬‬ ‫על הדיבידנד)‪.‬‬ ‫‪z z‬לגבי פעילות עסקית — החל משנת ‪ 2014‬שיעור המס השולי המירבי לפעילות באמצעות‬ ‫היחיד — ‪ ,50%‬ועל הכנסות מעל ‪ 811,560‬ש"ח (מעודכן לשנת ‪ )2013‬בשנה תוספת של‬ ‫‪ ,2%‬ובסך הכל — ‪.52%‬‬ ‫ לעומת זאת‪ ,‬שיעור המס הכולל על החברה ובעלי מניותיה בחלוקת דיבידנד לבעל מניות‬ ‫מהותי יהיה בשנת ‪ 26.5%( 48.5% 2014‬מס חברות ‪ ,)30% X 73.5 +‬ואם מדובר על יחיד‬ ‫עם הכנסות שנתיות מעל ‪ 811,560‬ש"ח (מעודכן לשנת ‪ )2013‬יהיה שיעור המס הכולל‬ ‫בפעילות באמצעות חברה — ‪ 26.5%( 50%‬מס חברות ‪ .)32% X 73.5 +‬על כן‪ ,‬יש יתרון‬ ‫לפעילות עסקית באמצעות חברה‪ ,‬גם אם מושכים את רווחי החברה באופן שוטף‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 17‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ .4‬הכנסות ריבית שלא ממוסד בנקאי‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הלוואות שניתנות לחברה על ידי יחיד (שאינו בעל מניות מהותי באותה חברה*) — הכנסת‬ ‫הריבית הריאלית‪ ,‬בהלוואה צמודה‪ ,‬ממוסה בידי היחיד בשיעור של ‪ 25%‬ובהלוואה לא‬ ‫צמודה הכנסת הריבית ממוסה בשיעור של ‪ .15%‬מאחר ואין שוני לצורך מס בין הלוואה‬ ‫לחברה לבין הפקדה בפיקדון בנקאי‪ ,‬מומלץ לבחור בעדיף מביניהם על בסיס כלכלי‪.‬‬ ‫‪z‬הפרשי הצמדה על הלוואה פטורים ממס בידי היחיד (בין אם הוא בעל מניות מהותי‪,‬‬ ‫בין אם לאו)‪ ,‬בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף ‪ )13(9‬לפקודה‪ .‬לגבי בעל שליטה יחולו‬ ‫לחילופין גם תקנות מ"ה (פטור ממס על הפרשי הצמדה בשל יתרה מזכה של בעל‬ ‫שליטה)‪ ,‬התשנ"ח‪.1998-‬‬ ‫‪ .5‬השלמת תשלומים עד לתום השנה‬ ‫‪z z‬השלמת תשלומים עד תום שנת המס לשם קבלת הטבות מס‪:‬‬ ‫(‪ )1‬לקופות גמל ולביטוח חיים‪.‬‬ ‫(‪ )2‬לקרן השתלמות‪.‬‬ ‫(‪ )3‬תרומות למוסדות מוכרים‪.‬‬ ‫‪z z‬לגבי עצמאים — הקדמת התשלום למוסד לביטוח לאומי שמועד פרעונו חל ב‪ 15-‬בינואר‬ ‫‪ ,2014‬לשם ניצול הניכוי בשנת המס ‪ 2013‬בהתאם להוראות סעיף ‪47‬א לפקודה‪.‬‬ ‫‪z z‬השלמת תשלומי התחייבויות להוצאות לגבי מי שהכנסתו מדווחת על בסיס מזומנים (שכר‬ ‫דירה‪ ,‬חשמל‪ ,‬הוצאות משרד‪ ,‬משכורת חודש דצמבר לעובדים‪ ,‬שכר טרחת עו"ד ורו"ח‬ ‫וכיוצ"ב)‪.‬‬ ‫‪z z‬קביעת מועד תקבול דמי שכירות מראש‪ ,‬בכפוף להוראות החוק המתייחסות להכנסות‬ ‫מהשכרת דירה למגורים‪.‬‬ ‫‪z z‬רכישת קופות רושמות לפני תום שנת המס‪.‬‬ ‫‪z z‬השלמת תשלומים המקנים זיכוי מסכום המס בעד הוצאות להחזקת קרוב במוסד ששולמו‬ ‫עד ‪ 31‬בדצמבר ‪.2013‬‬ ‫ הערה — לאור העלייה הצפויה בשיעורי המס בשנת ‪ ,2014‬יתכן וכדאי לדחות את התשלומים‬ ‫לעיל‪ ,‬ולדרוש את ההוצאה לצרכי מס רק בשנת ‪.2014‬‬ ‫‪ .6‬הגירה מישראל‬ ‫‪z‬‬ ‫*‬ ‫‪z‬מומלץ לתושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה ומבקש להיחשב כתושב חוץ בשנת המס‬ ‫‪ 2014‬להקפיד ולעזוב את ישראל עד ליום ה‪ 29-‬לינואר ‪ ,2014‬אחרת תחול החזקה (הניתנת‬ ‫לסתירה) שהוא נחשב כתושב ישראל‪.‬‬ ‫שיעור המס על הכנסות מריבית הנובעות במישרין או בעקיפין מחברה שהיחיד הינו בעל עניין מהותי בה‬ ‫הינו לפי שיעור המס השולי ולא ‪.25%/15%‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:11‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 18‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪z‬מומלץ לתושב ישראל העומד להגר למדינה זרה‪ ,‬לשקול לבצע רכישת נכסים רק לאחר‬ ‫ההגירה מישראל (על מנת להימנע מתשלום “מס יציאה" לפי סעיף ‪100‬א לפקודה)‪.‬‬ ‫‪z‬לגבי עובדים שמבצעים ‪ relocation‬ואמורים לקבל אופציות מהמעביד בחו"ל‪ ,‬כדאי לשקול‬ ‫לקבל את האופציות רק לאחר ההגירה מישראל (כמובן‪ ,‬רק אם אין זה מהווה פעולה‬ ‫מלאכותית)‪.‬‬ ‫‪ .7‬חוק הביטוח הלאומי — מיסוי הכנסות פסיביות והכנסות של בעלי מניות‬ ‫בחברה משפחתית‬ ‫החל משנת ‪ 2008‬מבוטח שהוא עובד שכיר או עובד עצמאי או עובד שכיר שהוא גם עובד‬ ‫עצמאי‪ ,‬ויש לו הכנסה מהמקורות האחרים בסעיף ‪ 2‬לפקודה אשר אינה הכנסה מעבודה או‬ ‫כעצמאי‪ ,‬יחויב בדמי ביטוח על הכנסתו האחרת‪ ,‬אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו‬ ‫כשכיר וכעצמאי‪ .‬ואולם‪ ,‬לא יחויבו בדמי ביטוח הכנסות מסוימות מדיבידנד‪ ,‬מריבית ומדמי‬ ‫שכירות למגורים‪ ,‬כמפורט בחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫עוד קובע התיקון‪ ,‬כי הכנסה מחברה משפחתית‪ ,‬חברה שקופה או מחברת בית‪ ,‬יראו אותה כאילו‬ ‫חולקה בסוף שנת המס לבעלי המניות בה או לחברי החברה לפי העניין והכול בהתאם לזכאותם‬ ‫היחסית ברווחי החברה במועד האמור‪ ,‬כל זאת ללא קשר למועד חלוקת ההכנסות בפועל‪.‬‬ ‫‪ .8‬מועד החיוב בביטוח לאומי לגבי אופציות שאינן נסחרות‬ ‫המוסד לביטוח לאומי הסכים לבטל פסק דין אשר ניתן על ידי ביה"ד האזורי לעבודה‪ ,‬ולהסכמת‬ ‫הצדדים ניתן תוקף של פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל ‪ 547/07‬שרון טופז ואח'‬ ‫נ' המוסד לביטוח לאומי)‪ ,‬תוך שנקבע‪ ,‬כי מועד החיוב במס בגין הכנסה מאופציות שאינן‬ ‫נסחרות (ואשר הוקצו על פי סעיף ‪(3‬ט) לפקודה) הינו מועד מימוש האופציות בפועל ולא‬ ‫מועד הבשלתן לראשונה‪.‬‬ ‫‪ .9‬השקעה של יחיד בחברה עתירת מו"פ‬ ‫בהתאם לחוק המדיניות הכלכלית לשנים ‪ 2011‬ו‪ ,2012-‬השקעה במניות של חברה עתירת‬ ‫מו"פ‪ ,‬המצויה בשלב הראשוני של פעילות המו"פ (שלב ה‪ ,)Seed-‬בידי משקיע יחיד‪ ,‬שבוצעה‬ ‫בשנים ‪ ,2011-2015‬עשויה להיות מותרת בניכוי לצורכי מס‪ ,‬בפריסה על פני ‪ 3‬שנים*‪ ,‬בהתקיים‬ ‫תנאים מסוימים‪ .‬באופן זה‪ ,‬עלות המניות תותר בניכוי לפני מכירת המניות ותגרום לחסכון‬ ‫במס גדול יותר‪ ,‬מאחר שהיא תסווג כהוצאה פירותית (חיסכון במס לפי שיעור מס שולי) ולא‬ ‫כמחיר מקורי בחישוב רווח הון (חסכון במס בשיעור של ‪ 25%/30%‬או בשיעור של ‪27%/32%‬‬ ‫במקרה של תשלום מס נוסף של ‪ 2%‬על הכנסות גבוהות)‪ .‬להתרת עלות ההשקעה בניכוי‪,‬‬ ‫השלכה אף לעניין קיזוז הפסדים‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫על פי חוזר ‪ 12/2011‬של רשות המסים‪ ,‬ניתן לדרוש את כל סכום ההשקעה כבר בשנת המס הראשונה‪.‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪ .10‬שינויים משמעותיים במיסוי מקרקעין‬ ‫במהלך השנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים במיסוי מקרקעין‪ .‬תחילה‪ ,‬התאפשרה בהוראת‬ ‫שעה (שהסתיימה ביום ‪ 30‬ביוני ‪ )2013‬מכירת דירות מגורים נוספות בפטור ממס (מעבר‬ ‫לפטורים הרגילים) ששימשו בפועל למגורים וכאלו שלא שימשו למגורים‪ .‬מנגד בוטל לראשונה‬ ‫במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות הפטור הידוע למכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים‪,‬‬ ‫נקבעה העלאה במס הרכישה על דירות השקעה ובוטלו מרבית ההטבות שניתנו לתושבי חוץ‬ ‫בקשר לדירות בישראל‪.‬‬ ‫‪ .11‬הכנסה הונית — פיצוי לעובד בשל שינוי מבנה ותשלום לעובד פורש‬ ‫בשל אי‪-‬תחרות‬ ‫בפס"ד חיים ניסים (מחוזי)‪ ,‬נקבע כי בנסיבות מסוימות פיצוי הניתן לעובד בשל שינוי מבנה‬ ‫חוץ ארגוני יסווג כהוני‪.‬‬ ‫בפס"ד יוסף ברנע (מחוזי) נקבע עקרונית‪ ,‬כי תשלום למנכ"ל פורש בגין אי‪-‬תחרות מהווה‬ ‫רווח הון (אם כי באותן נסיבות‪ ,‬חלק מהתשלום מוסה כהכנסה פירותית מאחר שהמשיך לתת‬ ‫שירותים לחברה)‪.‬‬ ‫בפס"ד מאיר אבידן (מחוזי) נקבע כי בנסיבות אותו מקרה‪ ,‬יראו במענק אי‪-‬תחרות שקיבל‬ ‫עובד פורש‪ ,‬כהכנסה הונית‪.‬‬ ‫לקביעות אלו יש משמעויות הן לעניין שיעור המס שיחול על הכנסה זו והן לסוגיות נוספות‬ ‫כגון קיזוז הפסדי הון וכד'‪.‬‬ ‫‪ .12‬הטבות המס לקצבה‬ ‫במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ‪ 190‬והוראת שעה)‪ ,‬התשע"ב‪( 2012-‬תחילה‬ ‫מיום ‪ )1/1/2012‬הורחבה מסגרת הטבות המס בעת משיכת כספים באפיק החיסכון לקצבה‪,‬‬ ‫לרבות הוראות מטיבות לבעלי שליטה בחברות מעטים בניכוי הוצאה בגין הפקדות לקופות‬ ‫גמל לקצבה‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 20‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪21‬‬ ‫נתונים יסודיים לחישוב המס לשנת המס ‪2013‬‬ ‫להלן מדרגות המס‪ ,‬נקודות הזיכוי‪ ,‬הנחות סוציאליות‪ ,‬פטורים המתייחסים לפיצויי פרישה‪,‬‬ ‫קיצבה וכו' לשנת המס ‪:2013‬‬ ‫א‪ .‬מדרגות ההכנסה ושיעורי המס ליחידים בשנת המס ‪( 2013‬שנתי וחודשי)‪:‬‬ ‫שנתי‪:‬‬ ‫הכנסה שנתית‬ ‫ש"ח‬ ‫עד ‪63,360‬‬ ‫‪ 44,760‬הבאים‬ ‫‪ 59,880‬הבאים‬ ‫‪ 72,000‬הבאים‬ ‫‪ 261,960‬הבאים‬ ‫‪ 309,600‬הבאים‬ ‫מעל ‪( 811,560‬מס נוסף)‬ ‫שיעור המס‬ ‫‪%‬‬ ‫‪*10‬‬ ‫‪*14‬‬ ‫‪*21‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מס בכל שלב‬ ‫ש"ח‬ ‫‪6,336‬‬ ‫‪6,226‬‬ ‫‪12,575‬‬ ‫‪22,320‬‬ ‫‪89,066‬‬ ‫‪148,608‬‬ ‫הכנסה מצטברת‬ ‫ש"ח‬ ‫‪63,360‬‬ ‫‪108,120‬‬ ‫‪168,000‬‬ ‫‪240,000‬‬ ‫‪501,960‬‬ ‫‪811,560‬‬ ‫מס מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫‪6,336‬‬ ‫‪12,602‬‬ ‫‪25,177‬‬ ‫‪47,497‬‬ ‫‪136,563‬‬ ‫‪285,171‬‬ ‫חודשי‪:‬‬ ‫הכנסה חודשית‬ ‫ש"ח‬ ‫עד ‪5,280‬‬ ‫‪ 3,730‬הבאים‬ ‫‪ 4,990‬הבאים‬ ‫‪ 6,000‬הבאים‬ ‫‪ 21,830‬הבאים‬ ‫‪ 25,800‬הבאים‬ ‫מעל ‪67,630‬‬ ‫*‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫שיעור המס‬ ‫‪%‬‬ ‫‪*10‬‬ ‫‪*14‬‬ ‫‪*21‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מס בכל שלב‬ ‫ש"ח‬ ‫‪528‬‬ ‫‪522‬‬ ‫‪1,048‬‬ ‫‪1,860‬‬ ‫‪7,422‬‬ ‫‪12,384‬‬ ‫הכנסה מצטברת‬ ‫ש"ח‬ ‫‪5,280‬‬ ‫‪9,010‬‬ ‫‪14,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪41,830‬‬ ‫‪67,630‬‬ ‫מס מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫‪528‬‬ ‫‪1,050‬‬ ‫‪2,098‬‬ ‫‪3,958‬‬ ‫‪11,380‬‬ ‫‪23,764‬‬ ‫השיעורים ההתחלתיים של ‪ 14% ,10%‬ו‪ 21%-‬חלים על הכנסה חייבת מיגיעה אישית כהגדרתה בפקודת‬ ‫מס הכנסה‪( .‬לגבי הכנסות אחרות שאינן הכנסות מועדפות‪ ,‬שנקבע להן שיעור מס מוגבל — תהיה מדרגת‬ ‫המס השנתית הראשונה עד לסכום של ‪ 240,000‬ש"ח — ‪ .)31%‬שיעורים מופחתים אלו לא יחולו על‬ ‫הכנסה שחייבים לגביה בניהול פנקסי חשבונות ולא נוהלו לגביה פנקסים קבילים‪.‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 21‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪22‬‬ ‫לעניין זה נקבע כי‪:‬‬ ‫א‪ .‬הכנסה מדמי שכירות בידי אדם או בידי מי שהיה בן זוגו בעת פטירתו‪ ,‬מהשכרת נכס‬ ‫ששימש בידיו להפקת הכנסה מיגיעה אישית מעסק או ממשלח יד‪ ,‬במשך ‪ 10‬שנים לפחות‬ ‫לפני תחילת ההשכרה‪ ,‬תחשב כהכנסה מיגיעה אישית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שיעורי המס ההתחלתיים של ‪ 14% ,10%‬ו‪ 21%-‬יחולו גם על הכנסה חייבת מכל מקור‬ ‫(למעט הכנסה שנקבעה לגביה שיעור מס מיוחד) בידי מי שמלאו לו שישים שנים בשנת‬ ‫המס‪.‬‬ ‫יצוין שבמסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים נקבע כי שיעורי המס ליחידים יועלו‬ ‫החל משנת המס ‪( 2014‬הכנסה חודשית) כדלקמן‪:‬‬ ‫עד רמת שכר של ‪ 14,000‬ש"ח יועלה שיעור המס ב‪ ,1%-‬בין ‪ 14,001‬ל‪ 20,000-‬ש"ח יועלה‬ ‫שיעור המס ב‪ ,1.4%-‬מעל שכר של ‪ 20,000‬ש"ח יועלה שיעור המס ב‪ .2%-‬כמו כן‪ ,‬הוקפא‬ ‫עדכון מדרגות המס ונקודות הזיכוי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נקודת זיכוי — שנתי‬ ‫‪ )1‬שווי נקודת זיכוי אחת ‪ 2,616‬ש"ח‬ ‫‪ ) 2‬שווי ¼‪ 2‬נקודות זיכוי ‪ 5,886‬ש"ח‬ ‫ג‪ .‬תקרות ואחוזי הפקדה לקופות גמל (חודשי)‬ ‫‬ ‫‪) 1‬‬ ‫‪)2‬‬ ‫‪)3‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪)4‬‬ ‫‬ ‫‪)5‬‬ ‫‪)6‬‬ ‫קצבה מזכה לפי סעיף ‪9‬א — ‪ 8,310‬ש"ח‬ ‫סכום פטור מקצבה לפי סעיף ‪9‬א(ב) ‪ 3,615 — 43.5%‬ש"ח‬ ‫תקרת הכנסה מזכה שהיא הכנסת עבודה (סעיף ‪ 8,600 — )47‬ש"ח‪.‬‬ ‫הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה (למי שיש גם הכנסת עבודה — בניכוי הכנסת העבודה‬ ‫או ‪ 8,600‬ש"ח‪ ,‬לפי הנמוך) — ‪ 12,100‬ש“ח‪.‬‬ ‫הכנסה מזכה לקצבה — סעיף ‪(47‬א)(‪ 34,400 — )2()5‬ש“ח‪.‬‬ ‫הכנסה לעמית עצמאי — סעיף ‪(47‬א)(‪ )3‬ו‪ 8,600 — )5(-‬ש“ח‪.‬‬ ‫הסכום לפי סעיף ‪45‬א(ד) — ‪ 166‬ש“ח‪.‬‬ ‫הסכומים לפי סעיף ‪45‬א(ה) — ‪ 166‬ש“ח‪ 17,200 ,‬ש“ח‪.‬‬ ‫הפקדה מוטבת (קרן השתלמות לחברי קיבוץ ולעצמאי) — ‪16(9‬א) ו‪16(9-‬ב) — ‪ 18,120‬ש“ח‬ ‫לשנה‪.‬‬ ‫“שכר מינימום“ לצורך משיכה מקופת גמל — מיום ‪ 1/10/12‬ועד לתום תוקפו של חוק‬ ‫שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום — הוראת שעה)‪ ,‬התשע“א‪4,300 — 2011-‬‬ ‫ש"ח (על פי הוראת שעה שפורסמה בספר החוקים ‪.)2300‬‬ ‫ד‪ .‬התקרה השנתית להפרשות לפיצויים ולקצבה בשל חבר בעל שליטה‬ ‫המוכרת כהוצאה‬ ‫סעיף ‪ 12,120 :)9(32‬ש"ח‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 22‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪23‬‬ ‫ה‪ .‬תקרת סכומי מענק הפרישה הפטורים ממס — סעיף ‪7( 9‬א)‬ ‫תקרת סכום הפטור ששולם החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪:2013‬‬ ‫‪ 12,120‬ש"ח לכל שנת עבודה‬ ‫סכום המענק הפטור ממס עקב מוות‪ 24,260 :‬ש"ח לכל שנת עבודה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הפרשות לקרן השתלמות — שנתי‬ ‫לשכיר שאינו בעל שליטה ולשכיר בעל שליטה — המשכורת השנתית המירבית שההפרשה‬ ‫בגינה פטורה ממס — ‪ 188,544‬ש"ח (משכורת חודשית בסך ‪ 15,712‬ש"ח)‪.‬‬ ‫לעצמאי‪ ,‬וחבר קיבוץ — ההכנסה המירבית שההפרשה בגינה מזכה בניכוי — ‪ 259,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬אם מדובר ביחיד עצמאי שיש לו גם הכנסת עבודה‪ ,‬החלק של הכנסת העבודה שבגינה‬ ‫הופקדו כספים על‪-‬ידי המעביד לקרן השתלמות יקטין את תקרת ההכנסה מעסק או משלח‬ ‫יד המזכה בניכוי‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הטבות הניתנות על‪-‬ידי מעבידים‬ ‫כעקרון‪ ,‬אין פטור ממס בגין הנחות ומתנות שקיבל עובד ממעבידו‪.‬‬ ‫לפנים משורת הדין‪ ,‬מסכימה נציבות מס הכנסה שמתנה בסכום סביר שנותן מעביד לעובדו‬ ‫לרגל אירוע אישי בלבד (חתונה‪ ,‬לידת ילד‪ ,‬בר‪-‬מצווה) לא תיחשב כהכנסת עבודה‪ ,‬וההוצאה‬ ‫תוכר למעביד במגבלת הסכום המותר בניכוי לגבי מתנות לספקים וללקוחות בשל קשר עסקי‪.‬‬ ‫בשנת המס ‪ 2013‬תותר בניכוי הוצאה מסוג זה בסכום של ‪ 210‬ש"ח‪ .‬סכום העודף על הסך‬ ‫האמור ייחשב כהוצאה עודפת‪.‬‬ ‫ח‪ .‬תשלומים בשל הוצאות להחזקת בן משפחה במוסד‬ ‫זיכוי ממס בשיעור של ‪ 35%‬בשל הוצאות להחזקתם במוסד של בן זוג‪ ,‬הורה או ילד משותקים‬ ‫לחלוטין וכיוצ"ב‪ .‬הזיכוי ממס כאמור — יינתן בשל סכומים ששולמו העולים על ‪12.5%‬‬ ‫מההכנסה החייבת‪.‬‬ ‫יודגש כי על פי תקנות מס הכנסה (זיכוי בעד נטול יכולת וזיכוי בעד הוצאות בשל החזקת‬ ‫קרוב במוסד)‪ ,‬תשנ"ו‪ ,1996-‬התנאי לקבלת הזיכוי הינו שההכנסה החייבת (לרבות הכנסה‬ ‫פטורה) השנתית של נטול היכולת אינה עולה על ‪ 166,000‬ליחיד או ‪ 265,000‬ש"ח אם יש‬ ‫לו בן זוג‪.‬‬ ‫נזכיר כי קבלת הזיכוי האמור לעיל הינה חלופית לנקודות הזיכוי הניתנות לפי סעיף ‪ 44‬לפקודה‬ ‫בעד הוצאות קרוב במוסד מיוחד‪.‬‬ ‫ט‪ .‬תשלומים לביטוח לאומי בשל הכנסה שאינה ממשכורת‬ ‫ניכוי מההכנסה בגובה ‪ 52%‬מהתשלומים לביטוח לאומי שבוצעו בפועל עד ‪ 31‬בדצמבר ‪2013‬‬ ‫(לא כולל דמי בריאות)‪ .‬הניכוי אינו ניתן בשל הפרשי הצמדה וקנסות המשתלמים על פיגור‬ ‫בתשלומים‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫נתונים לתיאום הוצאות עודפות לשנת המס ‪2013‬‬ ‫להלן ריכוז הנתונים לתאום הוצאות עודפות לצורך הכנת הדוח המתואם לצרכי מס לשנת‬ ‫המס ‪:2013‬‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫יש לתאם הוצאות עודפות מכוח תקנות שהותקנו לפי סעיף ‪ 31‬לפקודת מס הכנסה (ניכוי‬ ‫הוצאות מסוימות וניכוי הוצאות רכב)‪ ,‬וכן הוצאות למתן טובת הנאה שנתן מעביד לעובדיו‬ ‫ואשר לא ניתן לייחסה לעובד פלוני‪.‬‬ ‫על חבר בני אדם לשלם מקדמות בשיעור של ‪( 45%‬בחבר בני אדם שסעיף ‪(3‬ז) לפקודה חל‬ ‫עליו — ‪ )90%‬מההוצאות העודפות על בסיס שוטף‪.‬‬ ‫במקרה של חוסר במקדמות‪ ,‬יש לשלם בהקדם את ההפרש כדי לחסוך בהוצאות ריבית‪ ,‬הפרשי‬ ‫הצמדה וקנסות (במיוחד בחברות מפסידות)‪.‬‬ ‫לדוח המס שישלח לפקיד השומה‪ ,‬יש לצרף את הטפסים ‪( 1235‬דו"ח על הוצאות עודפות)‬ ‫ו‪( 1227-‬הצהרה בעניין מקדמות בשל הוצאות עודפות ששולמו וטרם קוזזו מהמס)‪.‬‬ ‫‪ .2‬כיבודים במקום העיסוק‬ ‫יותרו בניכוי רק ‪ 80%‬מההוצאות לכיבוד קל (שתייה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה) במקום‬ ‫העיסוק (מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע‪ ,‬את עיסוקו) של הנישום‪.‬‬ ‫לפי חוזר מס הכנסה מס' ‪ ,14/2000‬יוכרו ההוצאות לכיבוד קל הן לאורחים המבקרים במקום‬ ‫העיסוק והן לעובדים‪ .‬הוצאות מזון ומשקה אחרות‪ ,‬שאינן כיבוד קל‪ ,‬לא יותרו (לדוגמא‪ :‬ארוחה‬ ‫עסקית הניתנת לאורח שאינו תושב חוץ — ראה סעיף ‪ 3‬להלן)‪.‬‬ ‫‪ .3‬אירוח‬ ‫הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬אינן מותרות בניכוי כלל‪ ,‬פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל‬ ‫המותרות בניכוי ללא תקרה‪ ,‬במידה שהן סבירות ונוהל לגביהם הרישום הנדרש (שם האורח‬ ‫והארץ ממנה הגיע‪ ,‬מספר ימי האירוח ונסיבותיו‪ ,‬הקשר לנישום וסכום ההוצאה)‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתנות בשל קשר עסקי (ללקוחות וספקים) ולעובדים לרגל‬ ‫אירוע אישי‬ ‫א‪ .‬עד ל‪ 210-‬ש"ח לאדם לשנה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם ניתנה בחו"ל — עד ל‪ 15-‬דולר של ארה"ב לאדם לשנה‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 24‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪25‬‬ ‫ג‪ .‬מתנה לעובד לרגל אירוע אישי (חתונה‪ ,‬לידת ילד‪ ,‬בר‪-‬מצווה) תותר בניכוי מבלי שתחשב‬ ‫הכנסת עבודה בגבולות הסכומים שבסעיף א‪ .‬לעיל (‪ 210‬ש"ח)‪ .‬סכום מעבר לכך — ייחשב‬ ‫כהוצאה עודפת (מתנה לעובד לחגים — יש לזקוף שווי למשכורתו)‪.‬‬ ‫ תשומת לב לכך‪ ,‬שעשויה לקום חובת ניכוי מס במקור ממתנה שניתנה לנותן שירותים‬ ‫(לרבות לעובד שלו)‪.‬‬ ‫‪ .5‬אש"ל בארץ לתושב ישראל‬ ‫החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2011‬סכומים בגין הוצאות בשל ארוחת בוקר‪ ,‬ארוחת צהרים‪ ,‬או ארוחת‬ ‫ערב (אש"ל) בארץ אינן מותרות בניכוי‪.‬‬ ‫‪ .6‬הוצאות נסיעה ושהייה בחו"ל‬ ‫ההוצאה תותר בניכוי אם הנסיעה והשהייה היו הכרחיים לייצור ההכנסה‪.‬‬ ‫סכומי ההוצאות שיותרו בניכוי בשנת המס ‪ — 2013‬הינם כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוצאות טיסה‬ ‫הוצאה עבור כרטיס במחלקת תיירים או עסקים — תותר במלואה‪.‬‬ ‫הוצאה עבור כרטיס במחלקה ראשונה — תותר עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה‬ ‫טיסה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוצאות לינה‬ ‫בנסיעה אשר כללה עד ‪ 90‬לינות — עבור ‪ 7‬הלינות הראשונות יוכרו כל ההוצאות או ‪ 259‬דולר‬ ‫ללינה‪ ,‬לפי הנמוך (לפי קבלות)‪.‬‬ ‫עבור שאר הלינות (החל מהלילה השמיני) בתקופה הנ"ל — אם מחיר כל לינה לא עלה על‬ ‫‪ 114‬דולר‪ ,‬תותר כל ההוצאה‪ .‬אם ההוצאה עלתה על ‪ 114‬דולר‪ ,‬יוכרו ‪ 75%‬מההוצאה‪ ,‬אך לא‬ ‫פחות מ‪ 114-‬דולר ולא יותר מ‪ 194.25-‬דולר ללינה‪.‬‬ ‫בנסיעה אשר כללה יותר מ‪ 90-‬לינות — יוכרו ההוצאות לפי קבלות‪ ,‬אך לא יותר מ‪ 114-‬דולר‬ ‫ללינה עבור כל הלינות‪.‬‬ ‫לעניין זה‪ ,‬גם שתי נסיעות או יותר שלא הייתה ביניהן שהייה רצופה בישראל של ‪ 14‬יום‬ ‫לפחות‪ ,‬ייחשבו כנסיעה אחת‪ .‬נראה כי ימי השהייה בארץ לא יובאו בחשבון מספר הלינות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוצאות שהייה (אש"ל)‬ ‫אם נדרשו הוצאות לינה — ‪ 73‬דולר לכל יום שהייה‪.‬‬ ‫אם לא נדרשו הוצאות לינה — ‪ 122‬דולר לכל יום שהייה ללא הבדל בתקופת השהייה בחו"ל‪.‬‬ ‫נציין‪ ,‬שבפס"ד גריידי (עמ"ה ‪ )9048/05‬נקבע‪ ,‬שהוצאות שהייה בחו"ל שלא הוצאו בפועל‪,‬‬ ‫ייחשבו להכנסת עבודה של העובד‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫ד‪ .‬הוצאות בגין שכירת רכב‬ ‫הסכום שיותר בניכוי יהיה הסכום שהוצא בפועל בגין שכירת רכב לפי קבלות‪ ,‬אך לא יותר‬ ‫מ‪ 57-‬דולר ליום‪.‬‬ ‫לפי עמדת רשות המסים‪ ,‬סכום זה כולל את כל ההוצאות לרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכל‬ ‫הוצאה אחרת‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הוצאות בשל חינוך ילדים‬ ‫לגבי התרת הוצאות לחינוך ילדים בשל שהייה בחו"ל בתקופה רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‪:‬‬ ‫הוצאות אלו יותרו בניכוי (גם בשל תקופת ‪ 10‬החודשים הראשונים) בשל ילדים שטרם מלאו‬ ‫להם ‪ 18‬שנה בשנת המס‪ ,‬בסכום שלא יעלה על ‪ 649‬דולר לחודש לכל ילד‪ .‬המנהל רשאי‬ ‫להגדיל את הסכום האמור בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות‬ ‫הוצאות עסקיות אחרות שנעשו בחו"ל כגון‪ :‬טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות וכיוצ"ב (כנגד‬ ‫קבלות) מותרות בניכוי באותו אופן שהיו מותרות בניכוי‪ ,‬אילו הוצאו בישראל‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הגדלת סכומים לגבי ארצות מסוימות‬ ‫קביעת מס הכנסה קובעת רשימת מקומות בהם יותרו בניכוי ‪ 125%‬מסכומי הוצאות הלינה‬ ‫והשהייה הרגילות המותרות בניכוי‪.‬‬ ‫להלן רשימת המקומות לגביהם ניתן לדרוש בשנת ‪ 2013‬הוצאות לינה ושהייה מוגדלות ל‪125%-‬‬ ‫מההוצאות הרגילות‪:‬‬ ‫אוסטרליה‬ ‫אוסטריה‬ ‫איטליה‬ ‫איסלנד‬ ‫אירלנד‬ ‫אנגולה‬ ‫בלגיה‬ ‫גרמניה‬ ‫דובאי‬ ‫דנמרק‬ ‫הולנד‬ ‫הונג‪-‬קונג‬ ‫בריטניה‬ ‫טיוואן‬ ‫יוון‬ ‫יפן‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫נורווגיה‬ ‫ספרד‬ ‫עומאן‬ ‫פינלנד‬ ‫צרפת‬ ‫קאטר‬ ‫קוריאה‬ ‫קמרון‬ ‫קנדה‬ ‫שבדיה‬ ‫שוויץ‬ ‫ח‪ .‬עדכון סכומים‬ ‫הסכומים הנקובים לעיל בדולרים מתואמים בכל ‪ 1‬בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית‬ ‫המדד בארצות הברית (לפי מדד “ידוע")‪.‬‬ ‫‪ .7‬הוצאות לינה וארוחת בוקר‬ ‫א‪ .‬לגבי הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור‪ ,‬במרחק של ‪ 100‬ק"מ ומעלה ממקום‬ ‫העיסוק העיקרי או מקום המגורים‪ :‬הוצאות יוכרו עד לתקרה המתייחסת להתרת הוצאה‬ ‫בשל לינה בחוץ לארץ החל מהלינה השמינית — ראה סעיף ‪6‬ב' לעיל (לינה שעלותה נמוכה‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 26‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪27‬‬ ‫מ‪ — 114$-‬כל ההוצאות‪ ,‬לינה שעלותה גבוהה מ‪ 114$-‬תותר ‪ 75%‬מההוצאה בלבד אך לא‬ ‫פחות מ‪ 114$-‬ולא יותר מ‪ )194.25$-‬והכל בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר‬ ‫כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לינה במרחק של פחות מ‪ 100-‬ק"מ ממקום העיסוק העיקרי או מקום המגורים לא תותר‬ ‫בניכוי כלל‪ ,‬זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של‬ ‫הנישום‪.‬‬ ‫ הוצאות לארוחת בוקר הכלולות במחיר הלינה יותרו בניכוי‪.‬‬ ‫ הוראות אלו לא יחולו על הוצאות לינה שהוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס בתחום‬ ‫עיסוקו‪.‬‬ ‫‪ .8‬הוצאות ביגוד‬ ‫הוצאות שהוציא נישום לרכישת ביגוד (לרבות נעליים) בעבורו או בעבור עובדו‪ ,‬שנועדו לשמש‬ ‫לצורכי עבודה וניתן לזהות בהם באופן בולט השתייכות לעסקו של הנישום או שעל פי דין‬ ‫קיימת החובה ללבוש את הביגוד‪ ,‬יותרו בניכוי במלואן אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא‬ ‫לצורכי עבודה (כדוגמת סרבל טיסה‪ ,‬חלוק אחיות‪ ,‬גלימה של עורכי דין‪ ,‬קסדה וכיו"ב)‪ .‬במקרה‬ ‫בו מדובר בביגוד שניתן להשתמש בו גם שלא לצורכי עבודה (כדוגמת חליפת מדים ייצוגית‬ ‫להופעת עורכי דין) יותרו לניכוי ‪ 80%‬בלבד מההוצאה‪.‬‬ ‫על פי עמדת רשות המסים‪ ,‬במקרה בו מעביד מממן ביגוד עבור עובדיו אשר אינם עומדים‬ ‫בקריטריונים הנ"ל‪ ,‬ייחשב הדבר כטובת הנאה ששווייה ייזקף להכנסת העובד‪.‬‬ ‫‪ .9‬הוצאות החזקת טלפון שאינו נייד במקום המגורים‬ ‫לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפון שאינו נייד במקום מגוריו של הנישום או של‬ ‫בעל השליטה בנישום‪ ,‬אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה‪ ,‬כי בית המגורים‬ ‫משמש את עיקר עסקו או משלח ידו של הנישום‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ההוצאות שיותרו הינם‬ ‫כדלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬שיחות טלפון שאינו נייד בארץ‬ ‫‪ ) 1‬אם ההוצאה לא עלתה על ‪ 23,400‬ש"ח לשנה‪ ,‬יותרו בניכוי‪ ,‬הנמוך מבין ‪ 80%‬מהוצאות‬ ‫החזקת הטלפון או חלק מההוצאות העולה על ‪ 2,300‬ש"ח‪.‬‬ ‫‪ )2‬במקרה בו ההוצאה עולה על ‪ 23,400‬ש"ח לשנה יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על‬ ‫‪ 4,700‬ש"ח בלבד‪.‬‬ ‫ במקרה בו מקום המגורים שימש את עיקר העיסוק בחלק מהשנה בלבד‪ ,‬יותרו חלק‬ ‫מההוצאות הנ"ל באופן יחסי לתקופת השימוש‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 27‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪28‬‬ ‫‬ ‫ניתן לסכם את הטיפול בהוצאות החזקת טלפון שאינו נייד בטבלה כדלקמן‪:‬‬ ‫סכום הוצאות החזקת הטלפון בשנה בש"ח‬ ‫‪0—2,300‬‬ ‫‪2,300–11,500‬‬ ‫‪11,500–23,400‬‬ ‫מעל ‪23,400‬‬ ‫הסכום שיותר בניכוי בש"ח‬ ‫‪0‬‬ ‫סכום ההוצאה פחות ‪2,300‬‬ ‫סכום ההוצאה כפול ‪80%‬‬ ‫סכום ההוצאה פחות ‪4,700‬‬ ‫ב‪ .‬שיחות טלפון לחו"ל‬ ‫ההוצאה תותר במלואה‪ ,‬אם נוהל רישום כנדרש (תאריך‪ ,‬שעה‪ ,‬יעד השיחה‪ ,‬פרטי מקבלה‪,‬‬ ‫משך השיחה‪ ,‬נושאה ומחירה המשוער)‪ .‬להבדיל מהוצאות טלפון בארץ‪ ,‬אין חובה שמקום‬ ‫המגורים ישמש את עיקר עסקו של הנישום‪.‬‬ ‫‪ .10‬הוצאות החזקת טלפון נייד‬ ‫ניכוי ההוצאות בשל החזקת רדיו טלפון נייד מוגבל כדלקמן‪:‬‬ ‫‪z z‬לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד המשמש בייצור הכנסה בסכום של ‪1,260‬‬ ‫ש"ח בשנה (‪ 105‬ש"ח לחודש) או מחצית מההוצאות‪ ,‬לפי הנמוך‪.‬‬ ‫‪z z‬על אף האמור לעיל‪ ,‬הוצאות מעביד בשל רדיו טלפון נייד‪ ,‬שהועמד לרשות עובד‪ ,‬כמשמעותו‬ ‫בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד)‪ ,‬התשס"ב‪ ,2002-‬יותרו במלואן‪.‬‬ ‫ יש לוודא שעובד שהטלפון הנייד הועמד לרשותו (למעט רדיו טלפון שניתן להתקשר ממנו‬ ‫למקום העבודה בלבד) חויב בשווי שימוש חודשי בגובה מחצית מההוצאה החודשית או‬ ‫‪ 105‬ש"ח‪ ,‬לפי הנמוך‪ ,‬והכל בניכוי סכום ההוצאה החודשית ששילם העובד בשל אותו רדיו‬ ‫טלפון נייד‪.‬‬ ‫‪z z‬לא יותרו בניכוי הוצאות החזקת רדיו טלפון נייד שהוצאו בייצור הכנסת עבודה‪.‬‬ ‫‪“z z‬רדיו טלפון נייד" — למעט רדיו טלפון נייד המותקן באופן קבוע במרכזיה במקום עסקו‬ ‫או מקום משלח ידו של הנישום‪.‬‬ ‫‪z z‬יצוין‪ ,‬כי לעניין מס ערך מוסף נקבע בתקנה ‪ 18‬לתקנות מס ערך מוסף‪ ,‬התשל"ו‪1976-‬‬ ‫ובהוראת פרשנות ‪ 1/98‬של אגף המכס ומע"מ‪ ,‬כי מקום בו יכול העוסק לקבוע במדויק את‬ ‫השימוש היחסי במכשיר הסלולארי לצרכי העסק ושלא לצרכי העסק‪ ,‬יפעל בהתאם וינכה‬ ‫את מס התשומות בגין רכישת הטלפון ובגין השימוש השוטף בו בהתאם ליחס כאמור‪.‬‬ ‫מקום בו לא יכול העוסק לקבוע במדויק את השימוש היחסי במכשיר‪ ,‬ועיקר השימוש‬ ‫בטלפון הסלולארי הוא לצרכי עסק‪ ,‬רשאי העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות‪,‬‬ ‫ואילו‪ ,‬כאשר עיקר השימוש בטלפון הסלולארי הוא שלא לצרכי העסק‪ ,‬רשאי העוסק לנכות‬ ‫רבע ממס התשומות‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 28‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ .11‬הוצאות החזקת רכב‬ ‫א‪ .‬אופן החישוב‪ :‬יש לתאם הוצאות החזקת רכב‪ ,‬בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות‬ ‫רכב)‪ ,‬התשנ"ה‪ 1995-‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ )1‬הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו (רכב צמוד) תותרנה‬ ‫בניכוי במלואן‪.‬‬ ‫‪ )2‬הוצאות החזקת רכב (שאינו אופנוע שסיווגו ‪ L3‬או מסוג רכב שנקבע לגביו אחרת —‬ ‫ראה בהמשך)‪ ,‬שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה (רכב של עצמאי או רכב‬ ‫חברה שאינו צמוד אך אינו רכב תפעולי)‪ ,‬תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבין‪:‬‬ ‫‪z z‬סכום הוצאות החזקת הרכב (כהגדרתן בתקנות) בניכוי שווי השימוש ברכב כפי‬ ‫שנקבע בתקנות השווי (אפשרות ראשונה);‬ ‫‪ 45%z z‬מהוצאות החזקת הרכב (אפשרות שנייה)‪.‬‬ ‫ דהיינו‪ ,‬יש לתאם את הנמוך מבין‪ :‬סכום שווי השימוש ברכב או ‪ 55%‬מסך הוצאות‬ ‫החזקת הרכב‪.‬‬ ‫‪ )3‬לגבי רכבים מסוימים‪ ,‬האחוז שיוכר לפי האפשרות השנייה יהיה גבוה יותר מ‪45%-‬‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫ לגבי אוטובוס ציבורי או מונית — ‪90%‬‬ ‫ לגבי רכב סיור או רכב מדברי — ‪80%‬‬ ‫ לגבי רכב להוראת נהיגה — ‪ 77.5%‬ובלבד שבבעלות הנישום רכב כאמור אחד בלבד‪,‬‬ ‫ולגבי מי שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור‪ ,‬שרק אחד מהם בלבד הוא רכב אוטומטי‬ ‫— ‪.68%‬‬ ‫‪ )4‬לגבי הוצאות החזקת אופנוע שסיווגו ‪( L3‬בעל מנוע בנפח של מעל ‪ 125‬סמ"ק ובעל‬ ‫הספק מעל ‪ 33‬כ"ס) שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה‪ ,‬האחוז שיוכר לגבי‬ ‫האפשרות השנייה יהיה ‪ 25%‬מסך הוצאות החזקת האופנוע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הגדרת רכב אינה כוללת “רכב תפעולי" — על כן לא יחושב בגינו תיאום של הוצאות‬ ‫החזקת רכב‪.‬‬ ‫ “רכב תפעולי"‪ ,‬רכב שנתקיימו בו‪ ,‬להנחת דעתו של פקיד השומה‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬ ‫‪ )1‬רכב ביטחון (כהגדרתו בתקנות התעבורה) המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד;‬ ‫‪ )2‬רכב שלא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד‪ ,‬המשמש רק לצורכי המעביד או בעל‬ ‫משלח‪-‬היד‪/‬עסק ואשר בתום שעות העבודה אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק‪ ,‬והכול בלבד‬ ‫שמקום העיסוק של המעביד או של בעל משלח היד‪/‬עסק אינו במקום מגוריו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פסיקה רלבנטית‪:‬‬ ‫ ניכוי הוצאות רכב שמשמש לצרכי עבודה בלבד — בית המשפט המחוזי (ע"מ ‪ 872/06‬עיריית‬ ‫נהריה נ' פקיד שומה עכו)‪ ,‬קיבל את העמדה‪ ,‬שיתכן והתקנות המגבילות ניכוי הוצאות‬ ‫‪27/11/2013 11:31:12‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 29‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪30‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫רכב חלות רק אם מדובר בהוצאות מעורבות ועל כן אינן חלות‪ ,‬במקרה בו כל ההוצאות‬ ‫עסקיות‪.‬‬ ‫התרת כלל ההוצאות בגין כלי רכב תפעוליים — עמ"ה ‪ 131/08‬עירית מעלה אדומים נ'‬ ‫פקיד שומה ירושלים — מפסק הדין ניתן להסיק‪ ,‬שמקום בו הנישום יכול להוכיח באופן‬ ‫ברור את החלוקה בין המרכיב העסקי לפרטי‪ ,‬תוך אכיפת נהלי בקרה המבססים את‬ ‫תוצאותיה‪ ,‬הרי שיוכל הוא להשתמש בנתונים עובדתיים אלה חלף הקבוע בתקנות‪ .‬ניתן‬ ‫להיעזר בקווים המנחים שנתן בית המשפט‪ ,‬לאופי הראיות המספקות לצורך סתירת החזקה‬ ‫שנעשה שימוש פרטי בכלי הרכב (כגון‪ :‬מכשיר איתורן‪ ,‬הקפדה על חניית כלי הרכב בחניון‬ ‫סגור לאחר שעות העבודה ובסופי שבוע)‪.‬‬ ‫ההגדרה של “רכב"‪ ,‬המחריגה “רכב עבודה" מתחולת התקנות אינה מהווה חזקה חלוטה‪,‬‬ ‫אלא ניתן להוכיח את תחולתה גם על כלי רכב שמתאימים באופיים להגדרת “רכב עבודה"‬ ‫על פי מבחן השימוש והייעוד‪.‬‬ ‫סוגי הוצאות החזקת רכב הן רשימה “סגורה" של הוצאות שהוגדרו בתקנות כדלקמן‪:‬‬ ‫רישוי‪ ,‬ביטוח מקיף‪ ,‬ביטוח חובה‪ ,‬דמי שכירות‪ ,‬דלק‪ ,‬שמנים‪ ,‬הוצאות תיקון ואחזקה‪ ,‬הוצאות‬ ‫חניה שלא במקום העיסוק הקבוע‪ ,‬אגרה לכביש חוצה ישראל ופחת לפי סעיף ‪ 21‬לפקודת‬ ‫מס הכנסה‪.‬‬ ‫הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע‪ ,‬שהוצאו בייצור הכנסה יתווספו ל"הוצאות החזקת‬ ‫רכב" ויותרו בניכוי על פי התקנות‪.‬‬ ‫הוצאות חניה במקום העיסוק הקבוע או בסמוך לו‪ ,‬יותרו בדרך כלל במלואן (באם מדובר‬ ‫בתשלום על בסיס קבוע ולא בתשלום לפי שעות חניה בפועל)‪.‬‬ ‫שינוי בשיעורי הפחת לרכבים מסוימים — בתיקון שפורסם בק"ת ‪ 6892‬מיום ‪ 24‬במאי ‪,2010‬‬ ‫הוחלף הסעיף בתקנות הפחת משנת ‪ 1941‬לגבי רכב‪ ,‬ובין היתר הוגדלו שיעורי הפחת לגבי‬ ‫כלי הרכב הבאים‪ :‬מונית ‪( 25%‬במקום ‪ )20%‬ונקבעו שיעורי פחת ספציפיים לרכב סיור‬ ‫ורכב מדברי (‪ )20%‬ורכב היברידי (‪.)25%‬‬ ‫הגדלת הזקיפה של שווי השימוש ברכב —‬ ‫‪ )1‬השיטה הלינארית — חלה על רכבים שנרשמו לראשונה מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 2010‬ואילך‬ ‫ רפורמת “המיסוי הירוק" קבעה לעניין שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב לעובד כדלקמן‪:‬‬ ‫ שינוי שיטת זקיפת שווי שימוש ברכב צמוד שמקבל עובד שכיר ממעבידו משיטה של‬ ‫סכומים קבועים לפי ‪ 7‬קבוצות מחיר לשיטה של אחוז ממחיר המחירון של הרכב‬ ‫(שיטה ליניארית)‪ .‬השיטה הליניארית חלה רק על רכבים שנרשמו לראשונה מיום ‪1‬‬ ‫בינואר ‪ .2010‬על כלי רכב שנרשמו לפני אותו מועד‪ ,‬תמשיך לחול שיטת קבוצות‬ ‫המחיר‪.‬‬ ‫ שיעור שווי השימוש החודשיים שנקבע לשנת ‪ 2013‬הינו ‪ 2.48%‬ממחיר הרכב (למעט‬ ‫אופנוע שסיווגו ‪ ,L3‬אשר שווי השימוש החודשי שלו הינו בשנת ‪ 890 — 2013‬ש"ח)‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 30‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪31‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נקבעה תקרה לזקיפת שווי שימוש שעומדת בשנת ‪ 2013‬על שווי רכב של‬ ‫‪ 497,090‬ש"ח‪.‬‬ ‫ בנוסף תבוצע הפחתה בזקיפת שווי השימוש‪ ,‬בסך של ‪ 550‬ש"ח לחודש‪ ,‬לכלי רכב‬ ‫היברידיים‪ ,‬ללא קשר למועד רכישתם (לפני או אחרי ‪ 1‬בינואר ‪ .)2010‬הפחתה זו‬ ‫נקבעה כהוראת שעה עד לסוף שנת ‪.2014‬‬ ‫ עוד נציין‪ ,‬שרשות המסים מפרסמת את המחיר לצרכן ואת סכומי שווי השימוש לדגם‪,‬‬ ‫באתר רשות המסים באינטרנט‪ ,‬בכתובת הבאה‪:‬‬ ‫ ‪ ./https://www.shaam.gov.il/mm-usecar‬המידע באתר מובא במתכונת של‬ ‫שאילתא לחיפוש לפי קוד תוצר וקוד דגם (בהתאם לשיטת הקודים של משרד הרישוי‪,‬‬ ‫כפי שאלה מוטבעים על גבי רישיון הרכב)‪.‬‬ ‫‪ ) 2‬השיטה הישנה (קבוצות מחיר) — חלה על רכבים שנרשמו לראשונה עד ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪2009‬‬ ‫ להלן נתונים על סכום השווי בשנת ‪ 2013‬לגבי כלי רכב שנרשמו עד ‪ 31‬בדצמבר ‪2009‬‬ ‫(ש"ח לחודש)‪:‬‬ ‫קבוצת מחיר‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אופנוע ‪L3‬‬ ‫‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫שווי השימוש‬ ‫בשנת ‪2012‬‬ ‫‪2,680‬‬ ‫‪2,910‬‬ ‫‪3,740‬‬ ‫‪4,490‬‬ ‫‪6,210‬‬ ‫‪8,050‬‬ ‫‪10,350‬‬ ‫‪890‬‬ ‫באם סכום השווי שנזקף לעובד עולה על סכום ההוצאות שיש לתאם בגין אותו כלי‬ ‫רכב‪ ,‬אזי לא ניתן לקזז את הסכום השלילי כנגד סכום חיובי מכלי רכב אחר‪.‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 31‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪32‬‬ ‫הפרשות לקרן השתלמות בשנת המס ‪2013‬‬ ‫פקודת מס הכנסה מתירה בתנאים מסוימים ניכוי תשלומים לקרן השתלמות לשכירים‪,‬‬ ‫לעצמאים‪ ,‬לחברי קיבוץ ולשכירים בעלי שליטה בחברת מעטים‪.‬‬ ‫להלן ריכוז ההוראות בנושא זה לגבי שנת המס ‪:2013‬‬ ‫‪ .1‬שיעורי ההפרשות‬ ‫בשנת המס ‪ 2013‬יותרו בניכוי הפרשות לקרן השתלמות כדלקמן (שנתי)‪:‬‬ ‫א‪ .‬שכיר רגיל (שאינו בעל שליטה)‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הפרשות מעביד עבור עובדים שכירים רגילים (שאינם בעלי שליטה) שאינם בגדר הכנסת‬ ‫עבודה (סעיף ‪(3‬ה) לפקודה) יותרו בניכוי כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ 7.5%‬מהמשכורת החודשית שאינה עולה על ‪ 15,712‬ש"ח (‪ 188,544‬ש"ח לשנה) ו‪2.5%-‬‬ ‫תשלום מקביל של העובד‪.‬‬ ‫(אצל עובדי הוראה‪ 8.4% :‬חלק המעביד ו‪ 4.2%-‬חלק העובד)‪.‬‬ ‫עמדת הרשות למסים בישראל הינה שתקרת המשכורת הקובעת הינה בגין הכנסתו הכוללת‬ ‫של העובד ממשכורת‪ ,‬ולא בגין כל מקום עבודה בנפרד‪ ,‬אם הוא עובד במספר מקומות‬ ‫עבודה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שכיר בעל שליטה‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הפרשות החברה בגובה של עד ‪ 4.5%‬מהמשכורת החודשית שאינה עולה על ‪ 15,712‬ש"ח‬ ‫(‪ 188,544‬ש"ח לשנה)‪.‬‬ ‫ניכוי ההוצאה מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של שליש לפחות (‪.)1.5%‬‬ ‫היינו‪ ,‬על מנת ליהנות מההטבה המקסימלית בשנת המס ‪ 2012‬יש צורך בהפרשה בשיעור‬ ‫של ‪ 4.5%( 6%‬חלק המעביד ו‪ 1.5%-‬חלק העובד) ממשכורת שנתית שאינה עולה על‬ ‫‪ 188,544‬ש"ח (הפרשה מירבית — ‪ 11,313‬ש"ח וניכוי מירבי של — ‪ 8,484‬ש"ח)‪.‬‬ ‫מובהר בזאת‪ ,‬כי הפרשות המעביד מעבר לשיעור של ‪ 4.5%‬ועד לשיעור של ‪7.5%‬‬ ‫מהמשכורת שאינה עולה על ‪ 188,544‬ש"ח — אומנם לא תותר כהוצאה בידי המעביד‪ ,‬אך‬ ‫לא תיחשב כהכנסה בידי בעל השליטה (מותנה בתשלום מקביל של לפחות שליש על ידי‬ ‫בעל השליטה‪ ,‬כאמור לעיל)‪ ,‬וכך ניתן למעשה להעביר כספים מהחברה לבעל השליטה‬ ‫בעלות של שיעור מס החברות בלבד‪ .‬הפרשה בשיעור העולה על ‪ 7.5%‬תיחשב כהכנסת‬ ‫עבודה של בעל השליטה בעת ההפרשה כאמור בסעיף ‪(3‬ה) לפקודת מס הכנסה‪( .‬בדומה‬ ‫לשכיר שאינו בעל שליטה)‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 32‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪33‬‬ ‫ג‪ .‬עצמאי וחבר קיבוץ‬ ‫‪ 4.5%‬מההכנסה מעסק או משלח יד שאינה עולה על ‪ 259,000‬ש"ח (ניכוי מירבי של ‪11,655‬‬ ‫ש"ח)‪ .‬הניכוי כהוצאה מותנה בתשלום נוסף של העצמאי או הקיבוץ בשיעור של ‪.2.5%‬‬ ‫היינו‪ ,‬על מנת ליהנות מההטבה המכסימלית בשנת המס ‪ 2013‬יש צורך בהפרשה בשיעור‬ ‫של ‪ 7%‬מההכנסה שאינה עולה על ‪ 259,000‬ש"ח (הפרשה מירבית — ‪ 18,130‬ש"ח וניכוי‬ ‫מירבי של — ‪ 11,655‬ש"ח)‪.‬‬ ‫‬ ‫‪ .2‬תקרה להפרשות לעצמאי שהוא גם שכיר‬ ‫ישנה מגבלה על התשלומים לקרן השתלמות לעצמאי שיש לו גם הכנסה ממשכורת שבגינה‬ ‫מפריש מעבידו סכומים לקרן השתלמות‪.‬‬ ‫הסכומים שיותרו לניכוי לעצמאי כאמור‪ ,‬בגין תשלומיו לקרן השתלמות כעצמאי‪ ,‬ייקבעו בהתאם‬ ‫להכנסתו כעצמאי [עד לתקרת ההכנסה הקובעת הקבועה בסעיף ‪5( 17‬א) — ‪ 259,000‬ש"ח בשנת‬ ‫‪ ]2013‬בהפחתת המשכורת שבגינה הפריש לו מעבידו כספים לקרן השתלמות בשנת המס‪.‬‬ ‫(ראה סעיף ‪ )5(2‬לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות)‪ ,‬תשל"ב‪.)1972-‬‬ ‫‪ .3‬צבירת ותק‬ ‫לפי סעיף ‪16(9‬א) לפקודה‪ ,‬משיכת כספים מקרן השתלמות (קרן והפרשי הצמדה‪ ,‬וכן ריבית‬ ‫ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת — ראה סעיף ‪ 4‬בהמשך) פטורה ממס לאחר פטירה‪,‬‬ ‫ובחיי בעל החשבון — לאחר חלוף ‪ 6‬שנים ממועד התשלום הראשון לקרן (לגבי עובד שהגיע‬ ‫לגיל פרישה — לאחר חלוף ‪ 3‬שנים)‪ .‬לגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו —‬ ‫אם חלפו ‪ 3‬שנים ממועד התשלום הראשון‪.‬‬ ‫“מועד התשלום הראשון" ייחשב המוקדם מבין סוף החודש שבו שולם התשלום הראשון‪,‬‬ ‫או סוף החודש שלגביו שולם התשלום הראשון‪ ,‬אך לא לפני תחילת שנת המס שבה שולם‪.‬‬ ‫היינו‪ ,‬ניתן להפקיד לראשונה בקרן ההשתלמות עד ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2013‬וליהנות מוותק של‬ ‫תחילת השנה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מיסוי ריבית ורווחים אחרים בעת המשיכה מקרן השתלמות‬ ‫עקרונית‪ ,‬ריבית ורווחים אחרים (להבדיל מהקרן והפרשי ההצמדה) המתקבלים בעת פדיון של‬ ‫קרן השתלמות‪ ,‬חייבים במס בשיעור של ‪( 25%‬על החלק שנצבר עד ‪ 31‬בדצמבר ‪,20% — 2011‬‬ ‫עד ‪ 31‬בדצמבר ‪.)15% — 2005‬‬ ‫ואולם‪ ,‬לפי סעיף ‪16(9‬א) לפקודה יחול פטור ממס במקרים הבאים‪:‬‬ ‫לגבי משיכת סכומים מקרן השתלמות של שכירים‬ ‫‪z z‬יחול פטור מלא על התשואה הנובעת מהפקדות בקרן השתלמות עד המועד הקובע (‪31‬‬ ‫בדצמבר ‪.)2002‬‬ ‫‪z z‬כמו כן‪ ,‬יינתן פטור בגין משיכת מלוא הקרן (שמקורה בהפקדות העובד והמעביד‪ ,‬לרבות‬ ‫הקרן שחויבה במס במועד ההפקדה) וכן בגין משיכת ריבית ורווחים אחרים שמקורם‬ ‫בהפקדה מוטבת (לגבי הפקדות החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪:)2003‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫ “הפקדה מוטבת" — כל אחד מאלה‪:‬‬ ‫‪ )1‬סכום ששילם מעביד‪ ,‬עד גובה הסכום או השיעור שאין רואים אותו‪ ,‬לפי סעיף ‪(3‬ה)‪,‬‬ ‫כהכנסת עבודה בעת ששולם לקרן;‬ ‫‪ )2‬סכום ששילם העובד שהוא אחד מאלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬סכום שאינו עולה על שליש מהסכום ששילם המעביד בשיעור הקבוע בסעיף ‪(3‬ה)‪,‬‬ ‫בשל משכורתו הקובעת של העובד כהגדרתה בסעיף האמור;‬ ‫ב‪ .‬סכום בשיעור שאינו עולה על ‪ 2.5%‬ממשכורתו הקובעת של העובד;‬ ‫ג‪ .‬סכום בשיעור אחר שנקבע לתשלומי העובד בהסכם קיבוצי שאושר לפי חוק‬ ‫הסכמים קיבוציים‪ ,‬התשי"ז‪ ,1957-‬לפני ‪ 12‬ביוני ‪.2002‬‬ ‫לגבי משיכת תשלומים מקרן השתלמות לעצמאים ולחברי קיבוץ‬ ‫‪z z‬יחול פטור מלא בגין התשואה הנובעת מהפקדות בקרן ההשתלמות לעצמאיים עד ליום‬ ‫‪ 30‬בנובמבר ‪( 2002‬לחברי קיבוץ עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.)2002‬‬ ‫‪z z‬בגין הפקדות שבוצעו החל מיום ‪ 1‬בדצמבר ‪( 2002‬חברי קיבוץ החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪)2003‬‬ ‫יינתן פטור בגין ריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת (סכום של ‪ 18,130‬ש"ח‬ ‫לשנה בשנת ‪.)2013‬‬ ‫‪ .5‬סדר הקדימויות של משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות‬ ‫ביום ‪ 14‬במרץ ‪ 2011‬פורסמו בקובץ התקנות ‪ ,6984‬תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים‬ ‫(קופות גמל) (משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות)‪ ,‬התשע"א‪( 2011-‬להלן — התקנות)‬ ‫הקובעות את סדר הקדימויות של משיכת הכספים מכל אחד ממרכיבי חשבון קרן ההשתלמות‬ ‫(הן תשלומי המעביד והן תשלומי העובד)‪ ,‬במקרה של משיכת כספים חלקית מקרן השתלמות‪.‬‬ ‫“המועד הקובע" — ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2002‬ובקרן לעצמאים ‪ 30‬בנובמבר ‪.2002‬‬ ‫“תשלומי ההפקדה המוטבת" — תשלומים ששולמו מהמועד הקובע ואילך שהם תשלומי‬ ‫ההפקדה המוטבת כהגדרתה בסעיף ‪16(9‬א)(ג) (תשלומי המעביד והעובד באחוזים הנקובים‬ ‫בסעיפים הנ"ל מסכום חודשי עד ‪ 18,120‬ש"ח בשנת המס ‪ ,)2013‬או בסעיף ‪16(9‬ב) לפקודת‬ ‫מס הכנסה (לגבי קרן השתלמות לעצמאים)‪.‬‬ ‫סדר המשיכות (ברירת המחדל) יהיה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ )1‬מחלק מרכיב החשבון של התשלומים החייבים (תשלומים ששולמו לקרן ההשתלמות מהמועד‬ ‫הקובע ואילך שאינם תשלומי ההפקדה המוטבת)‪ .‬התשואה על מרכיב זה חייבת במס‪.‬‬ ‫‪ )2‬מחלק מרכיב החשבון של תשלומים עד למועד הקובע‪ .‬התשואה על מרכיב זה פטורה ממס‪.‬‬ ‫‪ )3‬מחלק מרכיב החשבון של תשלומי ההפקדה המוטבת‪ .‬התשואה על מרכיב זה פטורה ממס‪.‬‬ ‫ המשמעות‪ :‬התקנות מאפשרות למי שהפקיד בקרן השתלמות מעבר לסף הפטור (סכומים‬ ‫שאינם נחשבים להפקדה מוטבת)‪ ,‬למשוך רק את הכספים הנ"ל שהתשואה בגינם חייבת‬ ‫במס ולהשאיר בקרן את הכספים שהתשואה בגינם פטורה ממס‪.‬‬ ‫ התקנות מאפשרות לעמית לבחור לפי בקשתו גם בסדר משיכה שונה‪ .‬סדר הקדימויות‬ ‫החדש מבטל את סדר הקדימויות הקודם שנקבע בסעיף ‪ 41‬יג(ב)(‪ )2‬לתקנות מס הכנסה‬ ‫(כללים לאישור ולניהול קופות גמל)‪ ,‬התשכ"ד‪.1964-‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 34‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪35‬‬ ‫מפקד המלאי ל‪ 31-‬בדצמבר ‪2013‬‬ ‫‪ .1‬מועד המפקד‬ ‫‪ 31‬בדצמבר הוא יום המאזן ותום שנת המס‪ ,‬ולכן יש לערוך את מפקד המלאי לאותו תאריך‪.‬‬ ‫ניתן לפקוד את המלאי תוך חודש ימים לפני יום המאזן או תוך חודש ימים לאחריו‪ ,‬ובלבד‬ ‫שאם המפקד ייעשה יותר מעשרה ימים לפני יום המאזן או יותר מעשרה ימים לאחריו יש‬ ‫להודיע על כך בכתב מראש לפקיד השומה‪.‬‬ ‫אם מפקד המלאי לא יערך ב‪ 31-‬בדצמבר — יש להערך לרישום מדוייק של כל הטובין הנכנסים‬ ‫והיוצאים מהעסק בין מועד המפקד בפועל לבין תאריך המאזן ולערוך את התיאומים הנדרשים‬ ‫לקביעת המלאי לתאריך המאזן‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬נבקשכם להודיענו מראש על מועד המפקד המתוכנן על ידכם‪.‬‬ ‫חובת ההודעה ועריכת התיאומים כאמור לעיל אינה חלה על מלאי שרישומו מתנהל בספר‬ ‫תנועת המלאי באופן המאפשר קביעת יתרות המלאי שכל פריט בו נפקד לפחות אחת בשנה‬ ‫ונשלחה הודעה לפקיד השומה על בחירה בשיטה זו לא יאוחר מתחילת שנת המס‪.‬‬ ‫‪ .2‬עריכת המפקד‬ ‫נא להכין רשימות מלאי שיכללו את כל הטובין שבבעלותכם או ברשותכם‪ .‬טובין השייכים‬ ‫לאחרים ונמצאים ברשותכם ירשמו בנפרד (כגון טובין באשגרה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליכם לערוך רשימת‬ ‫הטובין שבבעלותכם והנמצאים‪ ,‬בתאריך המפקד‪ ,‬אצל אחרים (כגון‪ :‬סחורה שנשלחה לעיבוד‬ ‫וטובין במחסני ערובה)‪.‬‬ ‫הרשימות יערכו לפי הקבוצות הבאות‪ :‬חומרי גלם‪ ,‬חומרי אריזה‪ ,‬חומרי עזר‪ ,‬תוצרת בעיבוד‪,‬‬ ‫מוצרים מוגמרים וכד'‪.‬‬ ‫גליונות הספירה יהיו ממוספרים מראש במספר עוקב‪ .‬בראש כל גליון יצוין תאריך המפקד‬ ‫ומקום איחסון הטובין‪ .‬רצוי לערוך הרשימה ב‪ 3-‬עותקים לפחות‪.‬‬ ‫הרשימות יכללו לפחות פרטים אלו‪:‬‬ ‫— תאור הטובין באופן המאפשר זיהוי סוגם;‬ ‫— מצב הטובין תוך ציון מצב תקינותם (מיושנים‪ ,‬מקולקלים‪ ,‬במחזור איטי‪ ,‬פסולת וכד');‬ ‫— יחידת המדידה (ק"ג‪ ,‬מטרים‪ ,‬תריסרים וכד');‬ ‫— הכמות (מספר היחידות כאמור לעיל)‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫לגבי מלאי של מקלטי טלויזיה‪ ,‬מכשירי סטריאו ומכשירי רדיו יש לציין גם את שם היצרן‬ ‫ומס' סידורי של המוצר המוטבע ע"י היצרן‪.‬‬ ‫רצוי להשאיר מקום ל‪ 2-‬טורים נוספים שימולאו במועד מאוחר יותר והם‪ :‬מחיר היחידה ושווי‬ ‫כולל (מספר היחידות מוכפל במחיר)‪.‬‬ ‫תוצרת בעיבוד תירשם תוך ציון הכמות ביחידות פיזיות ושלב העיבוד (רמת הגמר) במועד‬ ‫הספירה‪ .‬רצוי להשאיר ‪ 3‬עמודות נוספות לחישוב תפוקה שוות הערך (כמות היחידות הפיזיות‬ ‫מוכפל ברמת הגמר)‪ ,‬לעלות ליחידה ולשווי הכולל‪.‬‬ ‫הרשימות ירשמו בדיו ולא בעפרון‪ .‬מבצעי הספירה יחתמו בסוף כל גליון ויציינו את שמם המלא‪.‬‬ ‫‪ .3‬חישוב שווי המלאי‬ ‫את שווי המלאי ניתן לחשב במועד מאוחר יותר‪ .‬אין לכלול בחישוב השווי טובין שאינם‬ ‫שייכים לכם (כגון שנמכרו לפני תאריך המאזן) אך יש לכלול פריטים הנמצאים ברשותם של‬ ‫אחרים והשייכים לכם‪.‬‬ ‫השווי יחושב בדרך כלל לפי העלות (לא כולל מע"מ) אך במקרה של טובין שאינם תקינים‬ ‫(ראה לעיל) או שמחיר מכירתם המשוער נמוך מהעלות‪ ,‬יחושב השווי לפי “ערך המימוש‬ ‫הנקי" (שווי שוק בניכוי הוצאות מכירה) והדבר יודגש ברשימה תוך ציון בסיס החישוב‪ .‬העלות‬ ‫תחושב לפי שיטת “פיפו" (ראשון נכנס ראשון יוצא) או לפי זיהוי ספציפי של מחיר קנית‬ ‫יחידת הסחורה‪.‬‬ ‫רשימות המלאי יסוכמו בנפרד לפי קבוצות כגון‪ :‬חומרי גלם‪ ,‬חומרי אריזה‪ ,‬חומרי עזר‪ ,‬תוצרת‬ ‫בעיבוד‪ ,‬מוצרים מוגמרים וכד'‪.‬‬ ‫חישוב שווי המלאי יעשה בדרך כלל על גבי גליונות המפקד‪ .‬אם החישוב נעשה שלא על גבי‬ ‫גליונות המפקד המקוריים יש לדאוג לסימון שיאפשר מעקב הדדי בין רשימות המפקד לבין‬ ‫רשימות השווי הסופיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬שמירת הרשימות‬ ‫רשימות המפקד המקוריות מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות ויש לשמרן במשך‬ ‫שבע שנים מתום שנת המס או שש שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה‪ ,‬כמאוחר שבהם‪.‬‬ ‫פקידי השומה נוהגים לדרוש לעיתים את רשימות מפקד המלאי זמן קצר לאחר תאריך המאזן‪.‬‬ ‫במקרים כאלה עליכם להמציא לפקיד השומה‪ ,‬מיד עם קבלת הדרישה‪ ,‬העתק אחד מרשימות‬ ‫המפקד המקוריות מבלי להמתין לחישוב השווי‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 36‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪37‬‬ ‫תקופת השמירה על מערכת החשבונות‬ ‫ומסמכים אחרים‬ ‫על פי סעיף ‪ 25‬להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)‪ ,‬נקבעו הוראות בדבר תקופת‬ ‫השמירה של מערכת החשבונות וכן מסמכים אחרים שברשות; אמצעי האחסון ומקום שמירתם‪.‬‬ ‫להלן כללי השמירה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מערכת החשבונות שחובה לנהל (כמפורט בסעיף ‪(3‬א) להלן)‬ ‫את מערכת החשבונות חובה לשמור במשך ‪ 7‬שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת‬ ‫(ראה מקרה א') או במשך ‪ 6‬שנים מיום הגשת הדוח לאותה שנת מס (ראה מקרה ב')‪ ,‬הכל‬ ‫לפי המאוחר‪.‬‬ ‫דוגמה לגבי שנת המס ‪( 2006‬השנה האחרונה הרלוונטית בדרך כלל לבדיקה)‪:‬‬ ‫המקרה‬ ‫א'‬ ‫ב'‬ ‫שנת המס‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫יום הגשת הדוח‬ ‫‪31.10.07‬‬ ‫‪31.05.08‬‬ ‫יום סיום‬ ‫חובת השמירה‬ ‫‪*31.12.13‬‬ ‫‪**31.05.14‬‬ ‫* ‪ 7‬שנים מתום שנת המס‪.‬‬ ‫* * ‪ 6‬שנים מיום הגשת הדוח‪.‬‬ ‫‪ .2‬מסמכים אחרים שברשות (כמפורט להלן)‬ ‫את המסמכים המפורטים בסעיף ‪(3‬ב) להלן‪ ,‬חובה לשמור במשך ‪ 3‬שנים לפחות מיום הגשת‬ ‫הדוח על ההכנסה‪.‬‬ ‫דוגמה לגבי שנות המס ‪( 2010—2009‬השנים האחרונות הרלוונטיות בדרך כלל לבדיקה)‪:‬‬ ‫המקרה‬ ‫א'‬ ‫ב'‬ ‫שנת המס‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫יום הגשת הדוח‬ ‫‪31.1.2011‬‬ ‫‪31.8.2011‬‬ ‫יום סיום‬ ‫חובת השמירה‬ ‫‪31.1.2014‬‬ ‫‪31.8.2014‬‬ ‫‪ .3‬הגדרת מערכת חשבונות ומסמכים אחרים לענין תקופת השמירה‬ ‫א‪ .‬מערכת החשבונות (שחובה לנהל) כוללת‪:‬‬ ‫‪ )1‬את כל ספרי החשבון (לרבות כרטסת חשבונות) ותעוד (תעוד פנים ותעוד חוץ)‪ ,‬לרבות‬ ‫מערכת חשבונות ממוחשבת — שחובה לנהל על פי הוראות התוספת הספציפית לניהול‬ ‫פנקסים‪ ,‬החלה על עסק‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 37‬‬ ‫‪38‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫ מערכת החשבונות הממוחשבת כוללת גם את התוכנה‪ ,‬טבלאות העזר (כגון טבלאות‬ ‫לתרגום שערי מטבע‪ ,‬טבלאות לניכוי במקור וכיוצ"ב) ואמצעי אחסון ממוחשבים (כגון —‬ ‫סרטים מגנטיים‪ ,‬תקליטורים‪ ,‬דיסקים אופטיים וכיוצ"ב) למעט קובץ זמני (קובץ המשמש‬ ‫כטיוטה בלבד‪ ,‬להבדיל מקובץ קבוע — שבו אין אפשרות למחוק רשומה והרשומות מוספרו‬ ‫באופן אוטומטי במספור עוקב‪ ,‬כשרצף המספרים העוקבים‪ ,‬נשמר מעיבוד לעיבוד במשך‬ ‫שנת המס)‪.‬‬ ‫‪ )2‬מסמכים נוספים שלגביהם נקבע בהוראות שיש לשמרם יחד עם מערכת החשבונות‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫העתקים או ספחים של דוחות תקופתיים למס ערך מוסף; העתקי חשבונות שנתקבלו‬ ‫מהבנק לגבי תקבולים שלא נרשמו בספר קופה‪ ,‬מאחר שהופקדו בבנק ביום קבלתם או‬ ‫למחרתו; הוראה דומה קיימת לגבי ספר תקבולים ותשלומים‪ ,‬וכן מסמכים מסוימים שנערכו‬ ‫על ידי קבלנים‪ ,‬סוחרי מקרקעין ורופאים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מסמכים אחרים (מסמכים שברשות) כוללים‪:‬‬ ‫מסמכים שאינם בגדר תיעוד חובה לפי ההוראות לניהול פנקסי חשבונות‪ ,‬ואינם חלק ממערכת‬ ‫החשבונות‪( ,‬כמפורט בסעיף ‪ 25‬בהוראות)‪.‬‬ ‫מסמכים אלה הם‪ :‬מסמכים סטטיסטיים‪ ,‬הזמנות‪ ,‬רישומים פנימיים בין מחלקתיים‪ ,‬מקור‬ ‫תיעוד אשר נסרק למחשב לצורך משלוחו כמסמך ממוחשב‪ ,‬חוזים ופרוטוקולים‪ ,‬במידה שנוהג‬ ‫הנישום לערכם או לקבלם‪ ,‬וכן תיעוד ופנקסים שאין חובה לנהלם על פי ההוראות‪ ,‬ואשר‬ ‫נוהלו‪ ,‬בין מרצון ובין מכוח דין אחר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מסמכים מיוחדים‬ ‫בטרם השמדת מערכת חשבונות ומסמכים אחרים שברשות‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ראוי לשקול ולבדוק‬ ‫אם לא רצוי לשמור בעסק מעבר לתקופות שלעיל‪ ,‬מסמכים מסוימים אשר עשויים להידרש‬ ‫בעתיד‪ ,‬גם מטעמים שאינם קשורים לדיני המס‪ ,‬כגון — מסמכים על רכישת נכסים (לרבות‬ ‫נכסי מקרקעין)‪ ,‬חוזי שכירות‪ ,‬הסכמים והתקשרויות לטווח ארוך‪ ,‬מסמכים הקשורים בתנאי‬ ‫עבודה ושכר עובדים‪ ,‬מסמכים אשר קיימת בגינם תביעה תלויה בבית משפט ועוד‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מקום ואופן שמירת המסמכים‬ ‫יצויין שההוראות לניהול פנקסי חשבונות מחייבות להחזיק את הספרים במען העסק (בישראל‪,‬‬ ‫למעט אם נתקבל הסדר מס המתיר שמירת חלק ממערכת החשבונות בחו"ל) שצוין בדין‬ ‫וחשבון השנתי על ההכנסות (מותר להוציאם זמנית רק לשם ביקורת על ידי רואי חשבון או‬ ‫לשם השלמת רישומים‪ ,‬עיון בהם או הצגתם או לשם מסירת עדות)‪ .‬מי שמחזיק את ספריו‬ ‫שלא במען‪ ,‬חייב להודיע על כך לפקיד השומה‪.‬‬ ‫ההוראות לניהול פנקסי חשבונות מאפשרות לשומרם על גבי אמצעי אחסון ממוחשבים‪ ,‬בתנאי‬ ‫שניתן להפיק מהם פלט מודפס‪ ,‬או לשמרם בצורת העתק צילומי ממוזער (מיקרופיש)‪ ,‬אך זאת‬ ‫בתנאים מגבילים מסוימים (על פי המפורט בנספח ד' לסעיף ‪ 36‬בהוראות לניהול פנקסים)‪.‬‬ ‫סריקת מסמכים לא תיחשב כעומדת בדרישות השמירה‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 38‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪39‬‬ ‫מערכת חשבונות ממוחשבת — תישמר באמצעי אחסון ממוחשבים‪.‬‬ ‫יש לערוך גיבוי למערכת חשבונות ממוחשבת (למעט התוכנה לניהול חשבונות) אחת לרבעון‪.‬‬ ‫גיבוי כאמור יישמר במקום שעליו הודיע הנישום בכתב לפקיד השומה ושונה ממקום החזקת‬ ‫המערכת הממוחשבת של הנישום‪ .‬עוד נקבע כי במערכת חשבונות ממוחשבת תתאפשר הפקה‬ ‫זמינה של פלט מודפס וחזותי של מערכת החשבונות הממוחשבת או כל חלק ממנה וכן‬ ‫מגיבוי כאמור‪.‬‬ ‫מסמך ממוחשב ששלח או קיבל הנישום‪ ,‬בחתימה אלקטרונית שבה נחתם‪ ,‬יישמר באמצעי‬ ‫אחסון ממוחשבים‪ ,‬כחלק בלתי נפרד ממערכת החשבונות של הנישום‪.‬‬ ‫לתשומת לבכם — בתיקון שפורסם בקובץ התקנות ‪ 6521‬שתחולתו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2007‬נקבע‬ ‫כי הרישום במערכת החשבונות ייעשה באופן שהוא יישאר קריא וברור למשך התקופה הנדרשת‬ ‫לפי הוראות אלה‪ .‬בהודעה לציבור מיום ‪ 3‬בנובמבר ‪ 2009‬של הרשות למסים‪ ,‬הופנתה תשומת‬ ‫לב לכך שחשיפת נייר טרמי למקור חום‪ ,‬יכולה לגרום לאובדן הפרטים המודפסים על גבי‬ ‫הנייר‪ .‬לפיכך‪ ,‬נאמר בהודעה‪ ,‬שהוראות ניהול פנקסים מחייבות את עורכי תיעוד הפנים להפיק‬ ‫את התיעוד הנמסר ללקוח על גבי נייר באיכות הנדרשת בהוראות ואת ציבור המשתמשים‬ ‫לאחסון בתנאים נאותים‪ ,‬אשר יתרמו לשמירת התיעוד כאמור בהוראות‪ ,‬וכן שאי עמידה כאמור‬ ‫לעיל‪ ,‬יכול לגרום למשלוח הודעות על אי קבילות פנקסים וכן‪ ,‬לאי הכרה בהוצאות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שמירת תיעוד חוץ באמצעות סריקה ממוחשבת‬ ‫בקובץ התקנות ‪ 7196‬מיום ‪ 27‬בדצמבר ‪ 2012‬פורסמו הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)‬ ‫(תיקון)‪ ,‬התשע"ג‪ ,2012-‬המעדכנות את הוראות שמירת מערכת חשבונות‪ ,‬כך שתתאפשר שמירה‬ ‫של תיעוד חוץ (שובר קבלה‪ ,‬תעודת משלוח‪ ,‬חשבונית‪ ,‬חשבונית מס‪ ,‬הודעת זיכוי‪ ,‬הזמנה —‬ ‫שקיבל הנישום מגורם חוץ) באמצעות סריקה ממוחשבת ושמירתה בארכיב דיגיטלי‪ .‬מסמך‬ ‫שהתקבל בידי הנישום כ"מסמך ממוחשב" חייב להישמר על‪-‬ידו כ"מסמך ממוחשב" והוראות‬ ‫אלו אינן חלות עליו‪ .‬תחילתו של התיקון מיום ‪ 1‬בינואר ‪.2013‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 39‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪40‬‬ ‫זיכוי ממס בשל תרומות למוסדות ציבור‬ ‫רקע‬ ‫על‪-‬פי סעיף ‪ 46‬לפקודת מס הכנסה‪ ,‬ניתן לקבל זיכוי ממס בשל תרומה לקרן לאומית או‬ ‫למוסד ציבורי‪ ,‬כמשמעותו בסעיף ‪ )2(9‬לפקודה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪z z‬אצל נישום שהוא יחיד — זיכוי מס בשיעור ‪;35%‬‬ ‫‪z z‬אצל נישום שהוא חבר בני‪-‬אדם — זיכוי מס בשיעור מס החברות (‪ 25%‬בשנת ‪2013‬‬ ‫ו‪ 26.5%-‬החל בשנת ‪ 2014‬ואילך)‪.‬‬ ‫עד לשנת המס ‪ ,2008‬הזיכוי הותנה בכך‪ ,‬שסכום התרומה המינימלי עלה על ‪ 400‬ש"ח (להלן‪:‬‬ ‫“סכום התרומה המינימלי")‪ ,‬ושהסכום המקסימלי שבגינו יינתן זיכוי לא עלה על ‪4,208,000‬‬ ‫ש"ח (מעודכן לשנת ‪( )2008‬להלן‪“ :‬סכום התקרה") או על ‪ 30%‬מההכנסה החייבת של הנישום‬ ‫באותה שנה‪ ,‬לפי הנמוך מביניהם (להלן ביחד‪“ :‬תקרת הזיכוי")‪.‬‬ ‫סכום תרומה העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס‪ ,‬יזוכה מהמס בשלוש שנות‬ ‫המס הבאות בזו אחר זו‪ ,‬ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור‪ ,‬בשל‬ ‫סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי‪ .‬דהיינו‪ ,‬סכום התרומות ששולם בשנה‬ ‫מסויימת‪ ,‬לא אובד בגלל המגבלה של סכום התקרה או בשל הכנסה חייבת נמוכה מידי (או‬ ‫אפילו הפסד) באותה שנה‪ ,‬וניתן להעבירו לשלוש שנות המס הבאות‪.‬‬ ‫נציין גם‪ ,‬שעל פי סעיף ‪46‬א לפקודה קיימות מגבלות נוספות לקבלת הזיכוי‪ ,‬אם תובעים גם‬ ‫ניכוי בשל מו"פ‪.‬‬ ‫כדי להקל על פעילותם של מוסדות ציבור ולעודד מתן תרומות‪ ,‬נקבעה במסגרת חוק מס הכנסה‬ ‫(תרומה לקרן לאומית או מוסד ציבורי בשנות המס ‪ 2009‬ו‪( )2010-‬הוראת שעה)‪ ,‬התש"ע‪,2009-‬‬ ‫הוראת שעה לשנות המס ‪ 2009‬ו‪ 2010-‬ולפיה סכום התקרה הוגדל ל‪ 7,500,000-‬ש"ח ול‪7,636,000-‬‬ ‫ש"ח בשנות המס ‪ 2009‬ו‪ ,2010-‬בהתאמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוקטן סכום התרומה המינימלי באותן שנים‬ ‫לסך של ‪ 300‬ש"ח ו‪ 310-‬ש"ח בשנות המס ‪ 2009‬ו‪ ,2010-‬בהתאמה‪.‬‬ ‫הוראת השעה האמורה לא חלה בשנת המס ‪ ,2011‬ועל כן בשנה זו סכום התרומה המינימלי‬ ‫עמד על סך ‪ 420‬ש"ח‪ ,‬ואילו סכום התקרה עמד על סך ‪ 4,351,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫עדכון סכומי התרומה המינימלית והמקסימלית החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪2012‬‬ ‫בספר החוקים ‪ 2379‬מיום ‪ 7‬באוגוסט ‪ 2012‬פורסם החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ‪,)194‬‬ ‫התשע"ב‪( 2012-‬להלן‪“ :‬תיקון ‪ ,)"194‬אשר קבע הוראת קבע ברוח הוראת השעה שחלה בעבר‬ ‫(ראה לעיל)‪ ,‬מתוך מטרה לעודד תרומות למוסדות ציבור‪.‬‬ ‫במסגרת תיקון ‪ 194‬נקבע כי החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2012‬סכום התרומה המינימלי יופחת‬ ‫לסך של ‪ 180‬ש"ח‪ ,‬ואילו סכום התקרה יועלה לסך של ‪ 9,000,000‬ש"ח‪ .‬סכומים אלו יעודכנו‬ ‫לשיעור עליית המדד בהתאם להוראות הקבועות בסעיף ‪120‬ב לפקודה‪ ,‬בתחילת שנת המס‬ ‫שבה ניתנות התרומות*‪.‬‬ ‫*‬ ‫בעבר נקבע בסעיף ‪(46‬ב) לפקודה‪ ,‬אשר בוטל במסגרת תיקון ‪ ,194‬כי סכום התרומה המינימלי וסכום‬ ‫התקרה יתואמו לא מידי כל תחילת שנת מס‪ ,‬אלא רק לקראת סוף שנת המס שבה ניתנו התרומות (עדכון‬ ‫לפי המדד שפורסם בחודש אוגוסט של שנת המס)‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:13‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 40‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪41‬‬ ‫סכום התקרה המעודכן לשנת המס ‪ 2013‬הינו ‪ 9,130,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫סכומים מוכרים בגין שנים קודמות ועמדת רשות המסים‬ ‫סכומים מרביים לתרומות בשנים קודמות (בגין שנים שניתן לדרוש בגינן זיכוי בדוח המס‬ ‫לשנת ‪ 2013‬בשל תרומות שלא נוצלו במלואן)‪:‬‬ ‫‪z z‬שנת המס ‪ 7,636,000 — 2010‬ש"ח;‬ ‫‪z z‬שנת המס ‪ 4,351,000 — 2011‬ש"ח;‬ ‫‪z z‬שנת המס ‪ 9,000,000 — 2012‬ש"ח‪.‬‬ ‫על‪-‬פי רשות המסים (הוראת ביצוע מס' ‪ ,)3/2001‬יותר זיכוי רק בגין קבלה מקורית בה צוינו‬ ‫במפורש שם התורם (אלא אם היא בסכום שאינו עולה על ‪ 400‬ש"ח וסכום התרומה הודפס‬ ‫מראש)‪ ,‬המילה “תרומה" והטקסט הבא‪“ :‬למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף‬ ‫‪ 46‬לפקודת מס הכנסה"‪.‬‬ ‫להלן הדגמה (באלפי ש"ח)*‪:‬‬ ‫הדוגמא מובאת לצורך המחשה בלבד‪ ,‬ויש להביא בחשבון שסכום התקרה לשנות המס‬ ‫‪ 2014-2016‬יעודכן בתחילת כל שנת מס‪.‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫שנת‬ ‫המס‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫הכנסה‬ ‫חייבת‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪4,000‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪1,300‬‬ ‫‪200‬‬ ‫—‬ ‫‪800‬‬ ‫תרומה‬ ‫שוטפת‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪9,400‬‬ ‫—‬ ‫‪70‬‬ ‫—‬ ‫‪40‬‬ ‫ד‬ ‫ה=ג‪+‬ד‬ ‫תרומה מועברת סה"כ‬ ‫משנים קודמות תרומות‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1,300‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪9,500‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪70‬‬ ‫ט=ח‪-‬ה‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ו=‪*30%‬ב‬ ‫סכום התקרה תקרת‬ ‫עודף לזיכוי‬ ‫תקרת‬ ‫הנקוב‬ ‫הזיכוי בשנים הבאות‬ ‫‪30%‬‬ ‫בסעיף ‪ 46‬בפועל (‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪7,636‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪)3( 100‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪4,351‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪)4( 500‬‬ ‫‪9,000‬‬ ‫‪9,000‬‬ ‫‪15,000‬‬ ‫‪)5( 110‬‬ ‫‪390‬‬ ‫‪9,130‬‬ ‫‪390‬‬ ‫‪)6( 120‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪9,130‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪)7( 70‬‬ ‫—‬ ‫‪9,130‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪110‬‬ ‫‪9,130‬‬ ‫‪240‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הנמוך מבין טורים‪ :‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪.‬‬ ‫(‪ )2‬בהתאם להוראת ביצוע ‪ ,3/2001‬החישוב נעשה לפי ‪ ,FIFO‬קרי — תחילה ניצול הזיכוי בשל עודף התרומות‬ ‫המועברות משנים קודמות והיתרה מיוחסת לתרומות בשנה השוטפת‪.‬‬ ‫(‪ )3‬המקור משנת ‪.2011‬‬ ‫(‪ )4‬המקור משנת ‪.2012‬‬ ‫(‪ )5‬המקור משנת ‪.2012‬‬ ‫(‪ )6‬מקורם של ‪ 70‬אלפי ש"ח בשנת ‪ 2014‬ומקורם של ה‪ 50-‬אלפי ש"ח הנותרים בשנת ‪.2012‬‬ ‫(‪ )7‬ה‪ 50-‬אלפי ש"ח משנת ‪ 2012‬אינם יכולים לעבור לשנת ‪ .2016‬המקור של ה‪ 70-‬אלפי ש"ח שעוברים‬ ‫לשנת ‪ 2016‬הינו בשנת ‪.2014‬‬ ‫*‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫הדוגמא מובאת לצורך המחשה בלבד‪ ,‬ויש להביא בחשבון שסכומי התקרה לשנות המס ‪2014-2016‬‬ ‫יעודכנו בתחילת כל שנת מס‪.‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫תחימה הדרגתית של תוקף אישורים ישנים לגבי תרומות למוסדות ציבור‬ ‫עד לשנת ‪ 1991‬ניתנו למוסדות ציבור‪ ,‬לצורך הוראות הפקודה שעניינן זיכוי ממס על תרומות‪,‬‬ ‫אישורי תרומות אשר הינם בתוקף כל עוד לא בוטלו‪ .‬החל משנת ‪ 1992‬ועד היום‪ ,‬הוגבל‪,‬‬ ‫הלכה למעשה‪ ,‬תוקף האישורים לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים‪ ,‬וניתנה סמכות למנהל‬ ‫להאריך את האישורים לתקופות נוספות‪ ,‬שלא תעלנה על שלוש שנים‪ ,‬כל אחת‪.‬‬ ‫כדי ליצור אחידות בטיפול בכל מוסדות הציבור‪ ,‬הוחלט במסגרת תיקון ‪ 194‬לתחום את תוקף‬ ‫האישורים והקביעות אשר ניתנו עד לשנת ‪ 1992‬ואשר תוקפם אינו מוגבל בזמן‪ .‬התחימה‬ ‫תבוצע באופן מדורג‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬זאת בכדי לתת הן למוסדות הציבור המחזיקים‬ ‫באישורים או בקביעות והן לרשות המסים‪ ,‬את הזמן הראוי להיערך לכך‪:‬‬ ‫‪z z‬קביעות שניתנו עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1982‬הקביעה תעמוד בתוקף עד ליום ‪ 31‬בדצמבר‬ ‫‪;2014‬‬ ‫‪z z‬קביעות שניתנו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 1983‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1984‬הקביעה תעמוד בתוקף‬ ‫עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪;2015‬‬ ‫‪z z‬קביעות שניתנו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 1985‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1985‬הקביעה תעמוד בתוקף‬ ‫עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪;2016‬‬ ‫‪z z‬קביעות שניתנו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 1986‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1986‬הקביעה תעמוד בתוקף‬ ‫עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪;2017‬‬ ‫‪z z‬קביעות שניתנו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 1987‬ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ — 1991‬הקביעה תעמוד בתוקף‬ ‫עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2018‬‬ ‫יצוין‪ ,‬כי על אף האמור לעיל‪ ,‬המנהל יאריך את תוקף הקביעה של מוסד ציבורי כאמור לעיל‪,‬‬ ‫שהגיש בקשה להארכה כאמור‪ ,‬ובלבד שהמוסד הציבורי הגיש בקשה לחידוש הקביעה לפני‬ ‫תום המועדים החלים לגביו כמצוין לעיל‪ ,‬וטרם התקבלה החלטה בבקשה‪ .‬הקביעה תעמוד‬ ‫בתוקפה עד לקבלת החלטה כאמור‪.‬‬ ‫אישור למעביד למתן זיכוי לעובדיו בשל תרומות‪ ,‬באמצעות תלוש‬ ‫שכר‪ — ‬הוראת ביצוע מס הכנסה מס' ‪7/2012‬‬ ‫ביום ‪ 11‬ביולי ‪ 2012‬פרסמה רשות המסים את הוראת ביצוע ‪ 7/2012‬בנושא אישור למעביד‬ ‫למתן זיכוי לפי סעיף ‪ 46‬לפקודה לעובדיו‪ ,‬באמצעות תלוש שכר‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 46‬לפקודת מס הכנסה מתיר לאדם שתרם סכום כסף לקרן לאומית או למוסד ציבורי‪,‬‬ ‫לקבל זיכוי ממס בשיעור מסוים מסכום התרומה‪ .‬פקיד השומה רשאי‪ ,‬על‪-‬פי בקשת העובד‪,‬‬ ‫להורות למעביד להקטין את ניכוי המס או להימנע מניכוי מס כאשר לעובד מגיע זיכוי בגין‬ ‫תרומה‪ ,‬כאמור‪ .‬בעבר פורסמו כללים לעניין הרשאת מעבידים אשר מעוניינים לתת לעובדיהם‬ ‫זיכוי מכוח סעיף ‪ 46‬לפקודה‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 42‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪43‬‬ ‫עניינה של הוראת הביצוע הינו הרחבת וייעול ההסדר למתן הרשאה למעבידים לצורך זיכוי‬ ‫לעובדיהם לפי סעיף ‪ 46‬לפקודה‪ .‬הוראת הביצוע מפרטת את התנאים והדרישות אשר יחולו‬ ‫החל מיום פרסומה (‪ 11‬ביולי ‪ )2012‬לצורך מתן הרשאה למעבידים המעוניינים להעביר‬ ‫לעובדיהם זיכוי לפי סעיף ‪ 46‬לפקודה‪ ,‬בגין תרומות שתרמו‪ ,‬באמצעות תלוש השכר‪ ,‬ללא‬ ‫צורך של העובדים התורמים להגיע למשרד השומה לקבלת החזר המס‪ .‬יובהר‪ ,‬כי הכללים‬ ‫שפורסמו בעבר בטלים החל מיום פרסום הוראת הביצוע וכלל ההרשאות שניתנו למעבידים‬ ‫מכוח הכללים הנ"ל יחשבו לבטלות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,2013‬אלא אם כן בגוף האישור נקבע‬ ‫תאריך תפוגה מוקדם יותר‪.‬‬ ‫עובד שמעבידו בחר להצטרף להסדר שנקבע בהוראת הביצוע‪ ,‬רשאי לבחור אם לקבל את‬ ‫החזר המס באמצעות פניה לפקיד השומה באופן עצמאי באמצעות בקשה להחזר מס‪ ,‬או‬ ‫באמצעות מעבידו‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 43‬‬ ‫‪44‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫תיקוני חקיקה במס שבח ומס רכישה —‬ ‫החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים‬ ‫(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים ‪ 2013‬ו‪ ,)2014-‬התשע"ג‪2013-‬‬ ‫‪ .1‬כללי‬ ‫ביום ‪ 29.7.2013‬נכנס לתוקפו החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת‬ ‫יעדי התקציב לשנים ‪ 2013‬ו‪ ,)2014-‬התשע"ג‪( 2013-‬להלן‪" :‬חוק ההסדרים")‪ .‬במסגרת חוק‬ ‫ההסדרים‪ ,‬תוקן‪ ,‬בין היתר חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג‪( 1963-‬להלן‪" :‬החוק")‬ ‫בתיקון מס' ‪ 76‬וכן תוקנו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)‪ ,‬התשל"ה‪1974-‬‬ ‫וזאת בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שינוי מודל המיסוי במכירת דירת מגורים מזכה‬ ‫‪z z‬ביטול הפטור ממס שבח אחת ל‪ 4-‬שנים במכירת דירות מגורים מזכות‪.‬‬ ‫‪z z‬קביעת זכאות לפטור ממס שבח במכירת דירה יחידה וזאת עד לתקרת שווי של ‪ 4.5‬מיליון‬ ‫‪ ₪‬לדירה‪.‬‬ ‫‪z z‬מיסוי דירות יוקרה‪.‬‬ ‫‪z z‬מיסוי תושבי חוץ ברכישת ובמכירת דירות מגורים‪.‬‬ ‫‪z z‬הגבלת הפטור הניתן במכירת שתי דירות לרכישת דירה גדולה‪ ,‬לתא משפחתי המחזיק‬ ‫ב‪ 2-‬דירות בלבד‪.‬‬ ‫‪z z‬שינוי תקופות הצינון הקבועות בסעיף ‪49‬ו לחוק בנוגע למכירת דירת מגורים שהתקבלה‬ ‫במתנה‪.‬‬ ‫‪z z‬בעסקאות קומבינציה — קביעת הזכאות לפטור רק לחלק הזכות הנמכרת בדירת מגורים‬ ‫כפי שיעור המכר החלקי‪.‬‬ ‫‪z z‬קביעת הוראות מיוחדות למיסוי דירות השקעה בתקופת מעבר (החל מיום ה‪1.1.2014-‬‬ ‫ועד ליום ה‪.)31.12.2017-‬‬ ‫ב‪ .‬צמצום הפטור ממס שבח לגבי העברה בין קרובים‬ ‫ביטול הפטור בהעברה ללא תמורה לאחים‪/‬גיסים למעט במקרה של מתנה בין אחים אם‬ ‫מקורה במתנה או בירושה מהורה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מיסוי חלוקת ריווחי שערוך מקרקעין — קביעת אירוע מס במועד חלוקת דיבידנדים מרווחי‬ ‫שערוך מקרקעין (רווחים חשובנאיים)‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פיני בינוי — מיסוי התמרה הכספית הנוספת במכירת יחידה אחרת במתחם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הגדלת שיעורי מס הרכישה והרחבת בסיסו‬ ‫הגדלת שיעורי מס הרכישה על דירות השקעה‪ ,‬דירות יוקרה ונכסים אחרים‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 44‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪45‬‬ ‫הטלת מס רכישה על הקצאה של זכויות באיגוד מקרקעין‪.‬‬ ‫ו‪ .‬קביעת עילות נוספות להטלת קנס גרעון‬ ‫ז‪ .‬הגשת דיווח מקוון במסמ"ק‬ ‫תחילתו של התיקון לחוק‪ ,‬כפי שנקבע בחוק ההסדרים מיום ‪ ,1.8.2013‬יחד עם זאת‪ ,‬לעניין‬ ‫הסדר המס החדש שנקבע למיסוי מכירת דירות מגורים נקבע כי תחילתו תהא החל מיום‬ ‫ה‪.1.1.2014-‬‬ ‫בשל תחילתו המיידית של התיקון‪ ,‬הרינו להביא לידיעתכם את תוכן התיקונים שתחילתם ביום‬ ‫‪ 1.8.2013‬והוראות לפעולה בנוגע אליהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬פירוט התיקונים שתחילתם ביום ‪ 1.8.2013‬וההוראות שיחולו לגביהם‪:‬‬ ‫‪ 2.1‬מס רכישה‬ ‫‪ 2.1.1‬הטלת מס רכישה על הקצאה של זכויות באיגוד מקרקעין‬ ‫עד לתיקון בחוק ההסדרים מועטה מהגדרת "פעולה באיגוד" שבסעיף ‪ 1‬לחוק‪ ,‬פעולה של‬ ‫הקצאת זכויות באיגוד אשר תמורתה‪ ,‬כולה או חלקה‪ ,‬לא שולמה למי מבעלי המניות במישרין‬ ‫או בעקיפין ופעולה זו לא חויבה במס שבח ובמס רכישה‪.‬‬ ‫מיעוט פעולת ההקצאה מהגדרת "פעולה באיגוד" גרמה לכך שרכישת זכויות במקרקעין‬ ‫בעקיפין על דרך הקצאת מניות באיגוד מקרקעין לא התחייבה במס רכישה בעוד שברכישת‬ ‫הזכות במקרקעין במישרין חלה החבות במס רכישה‪ .‬בכך נוצר אי שוויון בהטלת מס רכישה‬ ‫על פעילות כלכלית שמהותה זהה‪.‬‬ ‫במסגרת חוק ההסדרים‪ ,‬תוקן סעיף ‪9‬ב)(‪ )1‬לחוק ונקבע בו שלעניין מס רכישה המונח "פעולה‬ ‫באיגוד" כולל גם הקצאה של זכויות באיגוד‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬החל מיום ‪ 1.8.2013‬פעולה של הקצאת מניות באיגוד מקרקעין תחייב את בעל הזכויות‬ ‫באיגוד לו הוקצו זכויות כאמור‪ ,‬בתשלום מס רכישה‪ .‬יובהר כי בנסיבות בהן בעקבות פעולת‬ ‫ההקצאה לא שונו שיעורי ההחזקה בחברה‪ ,‬קרי‪ ,‬בוצעה הקצאה פרורטה‪ ,‬לא תקום חבות‬ ‫במס רכישה‪.‬‬ ‫יובהר‪ ,‬כי התיקון האמור חל רק לגבי החבות במס רכישה וכי לעניין מס שבח‪ ,‬פעולת ההקצאה‬ ‫אינה מהווה אירוע מס‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2‬העלאת שיעור מס הרכישה ל‪ 6%-‬ברכישת זכות אחרת‬ ‫שיעור מס הרכישה החל על הרוכש במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין‪ ,‬למעט‬ ‫בניין או חלק ממנו שהוא דירת מגורים (להלן‪" :‬זכות אחרת") עומד על ‪ 5%‬משווי המכירה‬ ‫בהתאם לתקנה ‪ )1(2‬לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)‪ ,‬התשל"ה‪1974-‬‬ ‫(להלן‪" :‬תקנות מס רכישה")‪.‬‬ ‫במסגרת התקנות החדשות תוקנה תקנה ‪ )1(2‬כך ששיעור מס הרכישה החל ברכישת זכות‬ ‫אחרת במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין‪ ,‬עלה לשיעור של ‪.6%‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נקבע בפסקת משנה (‪1‬א) שהוספה לתקנה ‪ 2‬בתקנות החדשות‪ ,‬כי רוכש היה זכאי‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫להחזר שישית ממס הרכישה ששילם (קרי‪ ,‬ישלם מס רכישה של ‪ ,)5%‬בצירוף ריבית והפרשי‬ ‫הצמדה מיום התשלום ועד יום ההחזר ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ביום המכירה של הזכות במקרקעין קיימת תוכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה‪,‬‬ ‫המתירה בנייה של דירת מגורים אחת לפחות על הקרקע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ישנו היתר בניה כמשמעו בחוק התכנון והבניה בתוקף המתיר לבנות דירת מגורים אחת‬ ‫לפחות במקרקעין או שבתוך ‪ 24‬חודשים מיום המכירה של הזכות במקרקעין‪ ,‬התקבל‬ ‫היתר בניה המתיר לבנות דירת מגורים אחת לפחות במקרקעין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מס הרכישה ששולם בגובה ‪ 6%‬לא הותר בניכוי לפי פקודת מס הכנסה‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3‬שיעור מס הרכישה החל ברכישת "דירת מגורים"‬ ‫‪ 2.1.3.1‬מס הרכישה ברכישת דירת מגורים שאינה דירה יחידה בתקופת הוראת השעה‬ ‫ (‪)31.12.14-1.8.13‬‬ ‫בתקופה הוראת השעה החלה מיום ‪ 1.8.2013‬ועד ליום ‪ 31.12.2014‬ייווספו למדרגות המס החלות‬ ‫ברכישת דירת מגורים‪ ,‬מדרגות נוספות בגובה של ‪ 8%‬ו‪.10%-‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בתקופה זו‪ ,‬בעת רכישת דירת מגורים ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת‬ ‫כדלקמן‪:‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 5%‬עד לתקרת שווי של ‪₪ 1,089,350‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 6%‬על חלק השווי העולה על ‪ 1,089,350‬ועד לתקרת שווי של ‪₪ 3,268,040‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 7%‬על חלק השווי העולה על ‪ 3,268,040‬ועד לתקרת שווי של ‪₪ 4,500,000‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 8%‬על חלק השווי העולה על ‪ 4,500,000‬ועד לתקרת שווי של ‪₪ 15,000,000‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 10%‬על חלק השווי עולה על ‪₪ 15,000,000‬‬ ‫‪ 2.1.3.2‬מס רכישה ברכישת "דירת מגורים יחידה" ע"י יחיד תושב ישראל בתקופת הוראת ‬ ‫השעה (‪)1.8.13-21.12.14‬‬ ‫‬ ‫חוק ההסדרים הטיל שיעורי מס גבוהים ומדרגות מס נוספת בשיעור של ‪ 8%‬ו‪ 10%-‬גם ברכישת‬ ‫דירות יחידות שהן דירות יוקרה וצמצם את ההקלה שהיתה קבועה בחוק ברכישת דירה יחידה‬ ‫רק לרוכש שהוא יחיד תושב ישראל‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬בתקופת הוראת השעה — החל מיום ‪ 1.8.2013‬ועד ליום ‪ — 31.12.2014‬ברכישת‬ ‫דירת מגורים יחידה ע"י יחיד תושב ישראל‪ ,‬ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת‬ ‫כקבוע להלן‪:‬‬ ‫‪z z‬על חלק השווי שעד ‪ — ₪ 1,470,560‬לא ישלם מס‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 3.5%‬על חלק השווי העולה על ‪ 1,470,560‬ועד לתקרת לשווי של ‪₪ 1,744,270‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 5%‬על חלק השווי העולה על ‪ 1,744,270‬ועד לתקרת לשווי של ‪₪ 4,500,000‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 8%‬על חלק השווי העולה על ‪ 4,500,000‬ועד לתקרת שווי של ‪₪ 15,000,000‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 10%‬על חלק השווי שמעל ‪₪ 15,000,000‬‬ ‫בעקבות התיקון‪ ,‬תנאי הזכאות לשיעורי מס הרכישה המופחתים ברכישת דירת מגורים יחידה‬ ‫הינם‪:‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 46‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪47‬‬ ‫א‪ .‬הרוכש הוא "תושב ישראל" כהגדרתו של מונח זה בפקודת מס הכנסה‪.‬‬ ‫ לתושב ישראל יחשב גם מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל‬ ‫לראשונה או לתושב חוזר ותיק כמשמעותם בסעיף ‪(14‬א) לפקודה‪ .‬ככל שנתקיימו ברוכש‬ ‫תנאים אלה בפרק הזמן שנקבע‪ ,‬תתוקן השומה ויוחזר לו עודף המס בצירוף הפרשי הצמדה‬ ‫וריבית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הדירה הנרכשת היא "דירה יחידה"‪.‬‬ ‫בהתאם לחוק טרם תיקונו בחוק ההסדרים‪ ,‬דירה יחידה נחשבה דירה שהיא דירתו היחידה‬ ‫כפשוטו וכן דירה חליפית לדירתו הישנה ובלבד שמכר את הישנה בפרק הזמן שנקבע וכן‬ ‫דירה שיש לו בנוסף עליה דירת מגורים בשכירות מוגנת (לפי יום ‪ )1.1.1997‬או שיש לו בנוסף‬ ‫חלק בדירה אחרת וחלקו בה אינו עולה על ‪.25%‬‬ ‫חוק ההסדרים הרחיב הגדרה זו בשני אופנים‪:‬‬ ‫האחד — נקבע כי גם רוכש שהדירה הנרכשת אצלו מהווה דירה חלופית לעניין סעיף ‪49‬ה(א)‬ ‫לשתי דירות קיימות יחשב כרוכש דירה יחידה‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬החל מיום ‪ ,1.8.2013‬רוכש דירת מגורים שבבעלותו שתי דירות מגורים נוספות‬ ‫יוכל לשלם מס רכישה לפי השיעורים הקבועים לדירה יחידה ובלבד ששתי הדירות הישנות‬ ‫יימכרו בתנאי סעיף ‪49‬ה לחוק והדירה הנרכשת תענה לתנאי הדירה החלופית הקבועים בסעיף‬ ‫‪49‬ה לחוק‪.‬‬ ‫השני — תוקן החלק שיש לרוכש בדירה אחרת מפחות מ‪ 25%-‬לשליש ומטה‪ .‬כך‪ ,‬אם יש‬ ‫לרוכש‪ ,‬בנוסף לדירה הנרכשת‪ ,‬דירה שחלקו בה אינו עולה על שליש תיחשב עדיין הדירה‬ ‫הנרכשת כדירתו היחידה‪.‬‬ ‫‪ 2.1.3.3‬מס הרכישה ברכישת דירת מגורים בתקופת הוראת הקבע (מיום ‪ 1.1.15‬ואילך)‬ ‫כאמור במסגרת חוק ההסדרים הוסף סעיף ‪(9‬ג‪1‬ד) הקובע את הסדר הקבע במס הרכישה ואשר‬ ‫יחול עם תום הוראת השעה‪ ,‬קרי מיום ‪ 1.1.2015‬ואילך‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬החל מיום ‪ ,1.1.2015‬ברכישת דירת מגורים ישולם מס רכישה בשיעור משווי הזכות‬ ‫הנמכרת כדלקמן‪:‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 3.5%‬עד לתקרת שווי של ‪₪ 1,055,935‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 5%‬על חלק השווי העולה על ‪ 1,055,935‬ועד לתקרת שווי של ‪₪ 4,500,000‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 8%‬על חלק השווי העולה ‪ 4,500,000‬ועד לתקרת שווי של ‪₪ 15,000,000‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 10%‬על חלק השווי שמעל ‪₪ 15,000,000‬‬ ‫ברכישת דירת מגורים יחידה ע"י יחיד תושב ישראל החל מיום ‪ 1.1.2015‬ישולם מס רכישה‬ ‫באותם שיעורים ובאותם סכומים כפי שנקבעו בהוראת השעה לאותו עניין‪:‬‬ ‫‪z z‬על חלק השווי שעד ‪ — ₪ 1,470,560‬לא ישולם מס‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 3.5%‬על חלק השווי העולה על ‪ 1,470,560‬ועד לתקרת לשווי של ‪₪ 1,744,270‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 5%‬על חלק השווי העולה על ‪ 1,744,270‬ועד לתקרת לשווי של ‪₪ 4,500,000‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 8%‬על חלק השווי העולה על ‪ 4,500,000‬ועד לתקרת שווי של ‪₪ 15,000,000‬‬ ‫‪z z‬מס בשיעור ‪ — 10%‬על חלק השווי שמעל ‪₪ 15,000,000‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫לעניין "תושב ישראל" ו"דירה יחידה" יחול האמור לעיל‪.‬‬ ‫מדרגות מס הרכישה לדירות מגורים יעודכנו אחת לשנה בתאריך ‪ ,16/1‬בהתאם לשיעורי עליית‬ ‫המדד‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬עסקאות קומבינציה — קביעת הזכאות לפטור רק לחלק הזכות הנמכרת בדירת מגורים כפי‬ ‫שיעור המכר החלקי — תיקון סעיף ‪49‬א(ב) לחוק‬ ‫סעיף ‪49‬א(ב) לחוק טרם תיקונו בחוק ההסדרים כפי שיפורט להלן‪ ,‬קבע נוסחה לכימות הפטור‬ ‫ממס שבח במכירת דירת מגורים במסגרת עסקת קומבינציה‪.‬‬ ‫בפסק הדין בעניין נפתלי שדמי (ע"א ‪ )8789/02‬נקבע כי מתן פטור במכירת דירת המגורים‬ ‫בהתאם להוראה הקבועה בסעיף זה משמעה כי יש לקבוע יום ושווי רכישה חדשים לדירות‬ ‫התמורה שמקבל בעל המקרקעין על החלק הנותר בבעלותו במסגרת עסקת הקומבינציה‪.‬‬ ‫משמעות הלכה זו הינה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬קביעת שווי רכישה חדש (‪ )step-up‬בלא תשלום מס‬ ‫רכישה‪.‬‬ ‫חוק ההסדרים קבע כי יש ליתן את הפטור במכירת דירת מגורים בעסקת קומבינציה רק בגובה‬ ‫חלק הזכות הנמכרת כפי שיעור המכר החלקי בעסקת הקומבינציה‪.‬‬ ‫‪ 2.3‬פינוי בינוי — מיסוי התמורה הכספית הנוספת במכירת יחידה אחרת במתחם — תיקון‬ ‫מבהיר לסעיף ‪49‬כז לחוק‬ ‫בתיקון מס' ‪ 55‬לחוק נוספה הקלה לדיירים במתחם "פינוי בינוי" לפיה יחול הפטור במכירת‬ ‫דירת מגורים ליזם גם אם בנוסף לדירה החליפית קיבל הדייר תמורה כספית נוספת ובלבד‬ ‫וסך כל התמורה (דירה ‪ +‬כסף) לא עלתה על תקרת השווי הקבועה בחוק‪.‬‬ ‫סעיף ‪49‬כז לחוק קבע כי הוראות הפטור אשר נקבעו ביחס ליחידת מגורים יחולו‪ ,‬בשינויים‬ ‫המחויבים‪ ,‬גם על מכירת יחידות שאינן דירות מגורים‪ ,‬קרי‪ — ,‬יחידה אחרת‪.‬‬ ‫בחוק ההסדרים תיקן את סעיף ‪49‬כז באופן המבהיר כי הפטור הקבוע במכירת דירת מגורים‬ ‫שתמורתה בדירה חליפית ובכסף לא יחול על התמורה הכספית הנוספת במכירת "יחידה אחרת"‬ ‫ליזם‪.‬‬ ‫‪ 2.4‬צמצום הפטור ממס שבח במכירה ללא תמורה בין קרובים — תיקון סעיף ‪ 62‬לחוק‬ ‫א‪ .‬צמצום הפטור למתנות בין אחים‬ ‫ חוק ההסדרים תיקן את סעיף ‪(62‬א) לחוק באופן שבו החל מיום ‪ ,1.8.2013‬העברה ללא‬ ‫תמורה בין אחים או לבני זוגם של אלו‪ ,‬אינה מזכה בפטור ממס שבח לפי הסעיף‪ ,‬אלא‬ ‫אם מדובר בהעברה של זכות אשר התקבלה אצל נותן המתנה מהורה או מהורי הורה ללא‬ ‫תמורה או בירושה‪.‬‬ ‫ יודגש כי הגדרת "קרוב" נותרה בעינה‪ ,‬הן לעניין מס שבח והן לעניין מס רכישה וכי צמצום‬ ‫הפטור במתנות בין אחים כאמור‪ ,‬הינו נכון לעכשיו לעניין הפטור ממס שבח לפי סעיף ‪ 62‬בלבד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ביטול ההוראה המיוחדת בדבר העברות בין בני זוג ידועים בציבור‬ ‫ הוראות סעיף ‪(62‬ב) לחוק נקבעו כהוראות מיוחדות לעניין העברות בין בני זוג ידועים‬ ‫בציבור‪ ,‬בעקבות ההלכה בעניין עליזה לבנון (ע"א ‪ )2622/01‬אשר בה נקבע כי לעניין מס‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 48‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪49‬‬ ‫שבח ומס רכישה מכוח עקרון השוויון יש לפרש את המונח "בן זוג" להגדרת "קרוב" בסעיף‬ ‫‪ 1‬לחוק ככולל גם ידועים בציבור‪ ,‬ובעקבות חוות דעתו של היועמ"ש לפיה‪ ,‬יש לפרש את‬ ‫המונח ככולל גם בני זוג ידועים בציבור מאותו המין‪ ,‬התייתר הצורך בסעיף קטן (ב) ומכאן‬ ‫ביטולו‪ .‬ההסדר הקבוע בסעיף קטן (א) יחול גם לגבי ידועים בציבור‪.‬‬ ‫‪ 2.5‬מיסוי חלוקת ריווחי שערוך נדל"ן‬ ‫תקני החשבונאות המקובלים מאפשרים לחברה להציג בדוחות הכספיים את המקרקעין‬ ‫להשקעה שבבעלותה בערכי שווי שוק (להלן‪" :‬שערוך נדל"ן")‪.‬‬ ‫רווחי השערוך נזקפים בדוחות הכספיים כנגד "עודפים" ובכך מהווים מקור לחלוקת רווחים‬ ‫לבעלי המניות‪ ,‬מבלי ששולם עליהם מס ברמת החברה‪.‬‬ ‫במסגרת חוק ההסדרים‪ ,‬נקבע כי חברה אשר ביצעה חלוקה מרווחי שערוך כאמור בסעיף‬ ‫‪100‬א‪ 1‬לפקודת מס הכנסה (להלן — הפקודה)‪ ,‬יראו‪ ,‬לעניין מס שבח‪ ,‬את הזכות במקרקעין‬ ‫או הזכות באיגוד מקרקעין‪ ,‬שבשלה נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחלקת רווחי‬ ‫השערוך‪ ,‬כאילו נמכרה ביום החלוקה ונרכשה מחדש ביום האמור‪ ,‬ויחולו לעניין זה הוראות‬ ‫לפי סעיף ‪100‬א‪ 1‬לפקודה‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬ ‫הוראה מפורטת בנושא תוצא בהמשך‪ .‬במידה ומוגשת במשרד מיסי מקרקעין הצהרה בהתאם‬ ‫לסעיף ‪(5‬ה) לחוק (שלאחר התיקון)‪ ,‬יש ליידע באופן מיידי את מחלקת שומת מקרקעין‬ ‫והמחלקה המקצועית בנושא‪.‬‬ ‫‪ 2.6‬הוספת תנאי סף להטלת קנס גירעון בנסיבות של תכנון מס חייב בדיווח‬ ‫במסגרת חוק ההסדרים תוקן סעיף ‪(95‬ב‪ )1‬לחוק כך שניתן להטיל קנס גירעון במקרה של‬ ‫נישום שלא דיווח על פעולה שנקבע בסעיף ‪(131‬ז) לפקודה כפעולה החייבת בדיווח‪ ,‬או במקרה‬ ‫שהנישום פעל בניגוד להחלטת מיסוי שניתנה לו‪ ,‬או במקרה של תכנון מס המהווה עסקה‬ ‫מלאכותית‪ ,‬והכל בתנאי שגובה הגירעון עולה על ‪ 500,000‬שקלים חדשים לשנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוראות לפעולה‬ ‫‪ 3.1‬מס רכישה‬ ‫ הטלת מס רכישה על הקצאה של זכויות באיגוד‬ ‫בעת הקצאת זכויות באיגוד‪ ,‬הרוכש יגיש הצהרה ע"ג טופס ‪ 7002‬כולל עריכת שומה עצמית‪.‬‬ ‫שומת מס הרכישה תשודר עם סוג חישוב חדש‪:‬‬ ‫‪ — 77‬הקצאה חייבת‬ ‫‪ — 78‬הקצאה מיטיבה חייבת‬ ‫המוכר ימשיך בנוהל הקיים ויגיש הודעה למנהל על ההקצאה‪ .‬ההודעה תיבחן בהתאם לכללים‬ ‫הקיימים ובסיום הבדיקה יקבע המנהל באם מדובר בהקצאה או בפעולה באיגוד (אם מדובר‬ ‫בהקצאה תשודר שומה עם סוג חישוב ‪ 75‬או ‪ — 76‬הקצאה‪/‬הקצאה מיטיבה שאינה פעולה)‪.‬‬ ‫יובהר כי מועד החתימה על הסכם ההקצאה הינו "יום המכירה" לעניין החוק ולעניין מועד‬ ‫הדיווח לפי סעיף ‪(74‬ב) לחוק‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫העלאת שיעור מס הרכישה ל‪ 6%-‬ברכישת זכות אחרת‬ ‫‪ .1‬בעת תקצור שומת מס רכישה לגבי זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין למעט בניין‬ ‫או חלק ממנו שהם דירת מגורים (סוג נכס ‪ ,)60 ,70 ,80 ,90‬המערכת הממוכנת תבצע את‬ ‫חיוב מס הרכישה לפי שיעור של ‪ 6%‬לגבי מכירות שנעשו מיום ‪ 1.8.13‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ .2‬בהתקיים כל התנאים הבאים‪ ,‬תתוקן שומת מס הרכישה דלעיל‪ ,‬לפי שיעור מס של ‪5%‬‬ ‫ויוחזר לרוכש ‪ 1/6‬ממס הרכישה ששילם בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום התשלום ועד‬ ‫ליום ההחזר‪:‬‬ ‫‪z z‬המכירה הינה של מקרקעין (או חלק ממקרקעין) לגביהם קיימת תוכנית כמשמעותה‬ ‫בחוק התכנון והבניה‪ ,‬המתירה בניה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשמש‬ ‫למגורים‪.‬‬ ‫‪z z‬היתר לבניית דירה אחת לפחות התקבל תוך ‪ 24‬חודשים מיום המכירה‪.‬‬ ‫‪z z‬מס הרכישה לא הותר בניכוי לפי הוראות פקודת מס הכנסה‪.‬‬ ‫‪z z‬הרוכש הגיש בקשה לתיקון השומה תוך המועדים הקבועים בסעיף ‪ 85‬לחוק‪.‬‬ ‫ בקשות לתיקון שומה כאמור יועברו לטיפול רכז החוליה האורגנית ולאחר אישור קיומם‬ ‫של התנאים דלעיל‪ ,‬תתוקן השומה ויינתן לה סוג חישוב חדש‪:‬‬ ‫ ‪ — 28‬קרקע עם היתר‬ ‫ ‪ — 29‬קרקע עם היתר ללא תמורה‬ ‫‪ .3‬היתה הזכות במקרקעין הנרכשת מיועדת לשימוש מעורב (מגורים ‪ +‬מסחר ו‪/‬או משרדים)‪,‬‬ ‫יש לתקן את השומה כאמור‪ ,‬תוך הפרדה בין השומות לשומה ראשית ושומה נלווית‪ ,‬בהתאם‬ ‫לשווי המכירה היחסי שישויך לכל סוג שימוש‪.‬‬ ‫שיעור מס הרכישה החל ברכישת "דירת מגורים"‬ ‫בעת תקצור שומת מס רכישה לפי סוג נכס ‪ ,30‬המערכת הממוכנת תבצע את החישוב ע"פ‬ ‫המדרגות החדשות לגבי מכירות שנעשו ביום ‪ 1.8.13‬ואילך‪.‬‬ ‫שיעור מס הרכישה "דירת מגורים יחידה"‬ ‫‪ .1‬החל מיום ‪ 1.8.13‬שיעור מס הרכישה החל על דירת מגורים יחידה יחול על יחיד שהינו‬ ‫"תושב ישראל" בלבד‪.‬‬ ‫ בכל מכירה שנעשתה מיום ‪ 1.8.13‬ואילך‪ ,‬רוכש המבקש חישוב מס רכישה ל"דירת מגורים‬ ‫יחידה" של תושב ישראל יצרף להצהרת הרוכש‪ ,‬טופס מס' ‪( 7912‬העתקו מצ"ב)‪ ,‬בו יצהיר‬ ‫כי הינו "תושב ישראל" כהגדרתו בפקודת מס הכנסה‪ .‬רוכש שלא יגיש טופס זה יתמסה‬ ‫כרוכש דירה שאינה דירה יחידה‪ .‬בכל מקרה אין לחייב הגשת הטופס בנסיבות אלה‪.‬‬ ‫ לאור סד הזמנים הקצר‪ ,‬הטופס יהא זמין בימים הקרובים רק באתר האינטרנט של רשות‬ ‫המסים‪ ,‬בחודשים הקרובים יוכנסו לשימוש טופס מש"ח אשר יכללו בתוכם את ההצהרה‬ ‫האמורה‪ .‬עד אז‪ ,‬על רוכש דירה יחידה שהינו "תושב ישראל" למלא את הטופס האמור‬ ‫ולצרפו למש"ח‪.‬‬ ‫אם לרוכש תעודת זהות ישראלית והוא צירף טופס הצהרה חתום ומלא על תושבות בישראל‬ ‫יש לראות בו‪ ,‬לעניין מס רכישה‪ ,‬כתושב ישראל ויש להמשיך ולבדוק זכאותו לחישוב‬ ‫‪27/11/2013 11:31:14‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 50‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪51‬‬ ‫מס הרכישה לפי המדרגות המיועדות לדירת מגורים יחידה (מספר הדירות בבעלות התא‬ ‫משפחתי)‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬רק במקרים בהם מתעורר חשד כי למרות הצהרתו של הנישום הוא אינו‬ ‫"תושב ישראל" (למשל כתובת מגוריו המופיעה על חוזה הרכישה הינה בחו"ל וכו') יש‬ ‫לפנות למנהל המשרד או לסגן‪ ,‬אשר יפנה בנושא ליחידה למיסוי בינ"ל וייוועץ עמה האם‬ ‫לקבל את הצהרתו של הנישום‪.‬‬ ‫בכל מקרה בו לרוכש אין תעודת זהות ישראלית‪ ,‬והוא חתם על טופס הצהרה על תושבות‪,‬‬ ‫יש לפנות למנהל המשרד או לסגנו‪ ,‬אשר יפנו בנושא ליחידה למיסוי בינ"ל ברשות המסים‬ ‫וייוועצו עמה האם לקבל את הצהרתו של הנישום‪.‬‬ ‫הוראות לתקופה הקרובה‪ :‬על מנת ליתן שהות למייצגים ולנישומים להפנים את התיקון‬ ‫האמור ואת הצורך לצרף את טופס הצהרת התושבות‪ ,‬יש לפעול כדלקמן לגבי עסקאות‬ ‫שנעשו החל מיום ‪ 1.8.13‬בהם נדרש ע"י הרוכש לשלם מס רכישה כ"דירת מגורים יחידה"‬ ‫ולא צורף טופס הצהרת התושבות‪:‬‬ ‫‪z z‬במידה והרוכש נושא תעודת זהות ישראלית יש לחייבו במס רכישה כתושב ישראל‪.‬‬ ‫‪z z‬במידה והרוכש אינו בעל תעודת זהות ישראלית ובמש"ח נדרשו מדרגות של דירת‬ ‫מגורים יחידה‪ ,‬יש לפנת למייצג ולדרוש הגשה של טופס תושבות כאמור‪ .‬במידה ובתוך‬ ‫‪ 14‬ימים לא יצורף הטופס יש להוציא שומה לפי דירת מגורים נוספת‪.‬‬ ‫ על שינוי ההוראה הזמנית לעיל תבוא הודעה בהמשך‪.‬‬ ‫‪ .2‬מובהר בזאת‪ ,‬כי קביעת התושבות תעשה במשרדי מס הכנסה בלבד ובתיאום עם המחלקה‬ ‫למיסוי בינלאומי‪ .‬לאור זאת‪ ,‬במקרים בהם מתעורר ספק לגבי תושבותו של הנישום ולנישום‬ ‫תיק פעיל במס הכנסה‪ ,‬יש לפנות בנושא גם לפקיד השומה בו מתנהל תיקו של הנישום‬ ‫ולעדכן את המחלקה למיסוי בינלאומי‪.‬‬ ‫‪ .3‬בעת תקצור שומת מס רכישה לפי סוג נכס ‪ 50/32‬המערכת הממוכנת תבצע את החישוב‬ ‫ע"פ המדרגות החדשות לגבי מכירות שנעשו מיום ‪ 1.8.13‬ואילך‪.‬‬ ‫‪ .4‬לעניין דירה אשר נרכשה כדירה חליפית לעניין סעיף ‪49‬ה‪ :‬יש לשדר שומה לפי מדרגות‬ ‫לדירת מגורים ולהקפיא את ההפרש (בין חיוב לפי דירה יחידה לחיוב לפי דירת מגורים)‬ ‫עד להתקיימות התנאים הקבועים בסעיף ‪49‬ה‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬עסקאות קומבינציה — קביעת הזכאות לפטור רק לחלק הזכות הנמכרת בדירת מגורים כפי‬ ‫שיעור המכר החלקי — תיקון סעיף ‪49‬א(ב) לחוק‬ ‫בעקבות תיקונו של סעיף ‪49‬א(ב) לחוק כך שהפטור לדירת מגורים בעסקת קומבינציה ניתן‬ ‫רק לחלק מהדירה (המשקף את החלק הנמכר במקרקעין) יש להבהיר כדלקמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬בשומת מס השבח של בעל הקרקע בעסקת הקומבינציה יקבע "שווי המכירה" ללא תוספת‬ ‫מרכיב הקרקע אשר נותר בידי בעל הקרקע (התיקון מבטל את ההלכה שנקבעה בע"א‬ ‫‪ 595/82‬מנהל מס שבח מקרקעין נ' יונה יוניזדה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעת המכירה העתידית של דירות התמורה (אשר התקבלו אצל בעל הקרקע בעקבות עסקת‬ ‫הקומבינציה) יקבע יום ושווי הרכישה בהתאם ליום ושווי הרכישה המקורי של המקרקעין‬ ‫אצל בעל הקרקע‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:15‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫חקיקה ועדכונים‬ ‫‪ 3.3‬צמצום הפטור ממס שבח במכירה ללא תמורה בין קרובים‬ ‫לאור תיקונו של סעיף ‪ 62‬לחוק העברה ללא תמורה בין אחים תהא פטורה רק במקרה בו‬ ‫הנכס המועבר התקבל בידי המעביר בדרך של מתנה או הורשה מהורה או מהורי הורה‪.‬‬ ‫לאור העובדה כי החל מיום ‪ 1.8.13‬העברה בין אחים לעיתים תתחייב במס שבח ולעיתים תהא‬ ‫פטורה ממס שבח‪ ,‬יש להקפיד על בדיקת הקשר המשפחתי בין המוכר לרוכש בעת בקשת‬ ‫פטור לפי סעיף ‪ .62‬בהמשך‪ ,‬המערכת הממוכנת תתריע בפני המשדר כי המדובר בהעברה בין‬ ‫אחים המחייבת בדיקת הפטור כאמור‪.‬‬ ‫לעניין תקנה ‪ 20‬לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)‪ ,‬התשל"ה‪ :1974-‬על אף התיקון בסעיף‬ ‫‪ 62‬לחוק‪ ,‬אזי לגבי מס הרכישה אשר משלם האח מקבל המתנה תמשיך לחול תקנה ‪20‬‬ ‫לתקנות מס הרכישה‪ ,‬זאת עד לתיקון שיעשה בתקנה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לאור הביטול של סעיף ‪(62‬ב) יובהר כי תקנה ‪ 21‬לתקנות מס רכישה חלה על על‬ ‫ידועים בציבור‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬תיקון סעיף ‪(95‬ב‪ )1‬לחוק — קנס גרעון‬ ‫החל מיום ‪ 1.8.13‬ניתן יהיה להטיל קנס גרעון בכל אחת מהעילות המוזכרות בסעיף ‪ 2.6‬להוראת‬ ‫הביצוע‪ ,‬זאת במקרה בו גובה הגרעון עולה על ‪ ₪ 500,000‬לשנה‪.‬‬ ‫יצוין כי ביתר העילות להטלת קנס גרעון (התרשלות‪/‬מזיד) לא חל שינוי‪.‬‬ ‫עוד יצוין כי קנס הגרעון יכול ויוטל הן בשומת מס שבח והן בשומת מס רכישה‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:15‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 52‬‬ Book 1-mitriya 51.indb 53 27/11/2013 11:31:20 ‫תוכן עניינים ‪ −‬תמצית פסיקה‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה‪55 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬דרישת חברה לפתיחת שומות בשל טעות בהגדרתה כחנ"ז‬ ‫והפסד של ‪ 70‬מיליון ‪55. . . 5��₪‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬חישוב הפחת הריאלי לגבי דירות מגורים ‪55. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הוצאות מימון שנרשמו בחברה לא פעילה כהוצאות מראש‪ ,‬לא יותרו בניכוי ‪56. . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬משיכות בעלים שיש לסווג כמשכורת או כעסקה מלאכותית‪ :‬עסקת השקעת‬ ‫שותף במסווה של מכירת מוניטין‪ ,‬וביטול יתרות חובה תוך ניצול מבנה‬ ‫של חברה משפחתית ומשיכת דיבידנד פטור ��‪56. . . 5‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬משיכות בעלים שיש לסווג כמשכורת או כעסקה מלאכותית ‪57. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬הפרשה לחוב תלוי בגין תביעה תלויה תיבחן בעת פסק הדין ולא‬ ‫בעת יצירת ההפרשה ��‪58. . . 5‬‬ ‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס ‪59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מלכ"ר המייבא ידע וספרות מחו"ל חייב מע"מ בשל יבוא טובין‬ ‫או שירותים ��‪59. . . 5‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מהי חשבונית פיקטיבית בידי קונה פסולת מתכות ‪59. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬טענת רשלנות בשמירת מסמכים אצל יועץ המס לא תועיל‬ ‫לעניין קיזוז תשומות ��‪60. . . 6‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:20‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 54‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪55‬‬ ‫‪ .1‬מס הכנסה‬ ‫דרישת חברה לפתיחת שומות בשל טעות בהגדרתה כחנ"ז והפסד‬ ‫של ‪ 70‬מיליון ‪₪‬‬ ‫המבקשת (חברת ב‪.‬ס‪.‬ר) עותרת לחיוב מנהל רשות המיסים לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף‬ ‫‪ 147‬לפקודה ולהורות על פתיחת שומות לשנת ‪ 2007‬וביטול הסכם פשרה שנחתם בינה לבין פקיד‬ ‫השומה‪ .‬לטענתה‪ ,‬יש לבטל את הסכם הפשרה הואיל וחברה‪-‬בת בשליטתה‪ ,‬שפועלת בחו"ל‪ ,‬כלל אינה‬ ‫חנ"ז אלא בעלת פעילות עסקית שהכנסותיה נובעות ממכירת נכסים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסכם הפשרה נחתם‬ ‫לטענתה מתוך טעות כאשר סברה‪ ,‬כי תבצע הנפקת אג"ח אשר תגרור תשלום הוצאות מימון‪ ,‬ומשלא‬ ‫מומשה ציפייה זו — נדרשה לשלם מס נוסף בסך ‪ 70‬מיליון ש"ח‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬אין מקום לבטל‬ ‫הסכם פשרה מכוח סעיף ‪ 147‬לפקודה‪ ,‬ואילו החברה‪-‬הבת בחו"ל הינה בעלת הכנסות פסיביות‪ ,‬שהסיווג‬ ‫הנכון לגביה על פי סעיף ‪75‬ב הוא חנ"ז‪ .‬בית המשפט המחוזי בירושלים קבע‪ ,‬שאת הסמכות לפתיחת‬ ‫שומה על פי סעיף ‪ 147‬יש לפרש בצמצום וליישם אותה רק במקרים חריגים‪ .‬מי שבחר להתקשר‬ ‫בהסכם עם פקיד השומה‪ ,‬השלים למעשה עם עמדת רשויות המס ומושתק מלנהוג אחרת ואינו רשאי‬ ‫לכפות פתיחת שומה מכוח סעיף ‪ .147‬בית המשפט בחן את טענת החברה‪ ,‬כי הסכמתה נוצרה מתוך‬ ‫"טעות" כמשמעותה בחוק החוזים‪ ,‬בשל היותה נתונה ללחץ מצד גופים מוסדיים לקראת הנפקת אג"ח‪.‬‬ ‫נקבע שהלחץ שבו היתה שרויה החברה‪ ,‬אין לו דבר עם "טעות" כמשמעותה בחוק החוזים‪ .‬מכל‬ ‫מקום‪ ,‬סעיף ‪(14‬ד) לחוק החוזים שולל את טענת ה"טעות" כאשר זו נובעת רק מ"כדאיות העסקה"‪,‬‬ ‫וכך הוא המצב העובדתי במקרה זה‪ ,‬בשל העדר האפשרות לקזז הוצאות מימון‪ .‬התובענה נדחתה‪.‬‬ ‫[ה"פ ‪ ,63495-12-12‬ב‪.‬ס‪.‬ר אירופה בע"מ (בפירוק)‪ ,‬מיום ‪ ,2.9.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים יז‪.]5-‬‬ ‫חישוב הפחת הריאלי לגבי דירות מגורים‬ ‫המערער הוא בעלים של בניין בשכונת טלביה בירושלים‪ .‬הדירות בנכס הושכרו כדירות מגורים‪.‬‬ ‫המערער טען כי יש לחשב את הפחת בגין הנכס בהתאם לתקנות הפחת לדירות מגורים‪ ,‬המפנות‬ ‫לשווי הנכס לצורכי מס רכוש כנכס שנרכש לפני שנת המס ‪ .1980‬לטענת פקיד השומה‪ ,‬המערער‬ ‫רכש את הנכס רק בשנת ‪ 1992‬ולפי התקנות הנ"ל — יש להפנות לשווי הנכס לפי שוויו לצורכי מס‬ ‫רכישה‪ .‬מס הרכישה במקרה זה נמוך שכן הוא משקף רכישת נכס שהיה בדיירות מוגנת ועבר לידי‬ ‫הדייר המוגן בשנת ‪ .1983‬לטענת המערער‪ ,‬אף שתקנות הפחת מפנות במקרה של מתנה או ירושה‬ ‫לשווי הנכס בידי הרוכש האחרון‪ ,‬הרי שהדיירות המוגנת החלה לפני ‪ 1980‬ולכן יש לראות את שווי‬ ‫הנכס כנרכש בחלקו (הדיירות המוגנת) לפני ‪ 1980‬ולחשב לגבי חלק זה את השווי לפי מס רכוש‪.‬‬ ‫עוד טען המערער‪ ,‬כי עד להתקנת התקנות חל חוק עידוד השכרת דירות ולכן יש להחיל את הוראות‬ ‫החוק שאיפשר לחשב שווי ריאלי במקרה זה‪ ,‬שכן בעת הרכישה ע"י הרוכש האחרון (‪ ,)1983‬התקנות‬ ‫לא היו בתוקף‪ .‬בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער‪ ,‬ומכאן הערעור שלפנינו‪ .‬השופט דנציגר‬ ‫קבע‪ ,‬שאין מחלוקת כי המחוקק התכוון להעניק פחת ריאלי לדירות מגורים כפי שנקבע בסעיף ‪(21‬ד)‬ ‫לפקודה המסמיך את שר האוצר להתקין תקנות בעניין זה (פחת ריאלי)‪ .‬אולם במקרה זה‪ ,‬הנכס‬ ‫התקבל בירושה בשנת ‪ 1992‬לאחר שהתקנות נכנסו לתוקף ויש לפעול על פיהן‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לדחות‬ ‫את המהלך הפרשני לפיו הנכס נרכש בדיירות מוגנת לפני ‪ 1980‬ולכן יחול השווי לעניין מס רכוש‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:21‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫רכישה בדיירות מוגנת אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין והתקנות מתייחסות אך ורק ל"בעל‬ ‫דירה"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מקובלת עמדת בית המשפט המחוזי שקיים עיוות בחישוב השווי הריאלי אם‬ ‫מתייחסים רק לשווי הרכישה של דייר מוגן לגבי נכס שהיה בחזקתו ולפיכך יש להוסיף לשווי הנכס‬ ‫כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי‪ .‬הערעור נדחה והוטל קנס גירעון‪.‬‬ ‫[ע"א ‪ 2796/12‬קמיל פראן‪ ,‬מיום ‪ ,22.8.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים יז‪.]5-‬‬ ‫הוצאות מימון שנרשמו בחברה לא פעילה כהוצאות מראש‪,‬‬ ‫לא יותרו בניכוי‬ ‫המערערת היא חברה פרטית לייבוא דגים‪ .‬ב‪ 1994-‬הקפיאה המערערת את פעילותה העסקית‪ ,‬אשר‬ ‫צברה הפסדים‪ .‬באותו מועד היו בידי המערערת התחייבויות לגורמים שונים בגין הלוואות שנטלה‪.‬‬ ‫במהלך השנים ‪ ,2000‑1995‬המימון הבנקאי שניתן למערערת הוחלף במימון של חברות אחרות‪ ,‬חלקן‬ ‫חברות הקשורות למערערת‪ .‬בשנים אלו רשמה המערערת את הגידול בהתחייבויותיה‪ ,‬בגין הוצאות‬ ‫מימון (הפרשי הצמדה‪ ,‬ריבית ושערוך)‪ ,‬כהוצאות מראש‪ .‬בהתאם‪ ,‬בשנים אלו המערערת לא רשמה‬ ‫בדוחותיה ולא דרשה הכרה בהוצאות המימון‪ .‬ב‪ 2001-‬חידשה החברה את פעילותה העסקית ואז‬ ‫דרשה לראשונה לנכות את הוצאות המימון שנצברו לטענתה כהוצאות מראש בעבר‪ .‬המשיב לא הכיר‬ ‫בהוצאות המימון‪ ,‬בסך ‪ 3,783,673‬ש"ח‪ ,‬והקטין בהתאם את ההפסד המועבר של החברה‪ .‬המערערת‬ ‫עמדה על טענתה שהמדובר בהוצאות מראש שהגיעו לכלל מימוש בשנת ‪ .2001‬בית המשפט המחוזי‬ ‫בתל‪-‬אביב קבע‪ ,‬כי הוצאה מראש היא תשלום שביצע אדם בתקופה מסויימת‪ ,‬אשר נעשה עבור עסקה‬ ‫שמתגבשת בפועל בתקופה מאוחרת יותר‪ .‬במקרה הנוכחי‪ ,‬נסיבות ההוצאה מלמדות כי אין כל קשר‬ ‫בין הפעילות העסקית שבוצעה ב‪ 2001-‬ובין הוצאות המימון שנצברו בשנים קודמות ובוודאי שאין‬ ‫לומר‪ ,‬כי מדובר בהוצאה שיצאה בייצור ההכנסה‪ .‬טענת כפל המס בשל תשלום מס בגין הכנסות מימון‬ ‫בידי החברות שמימנו את ההוצאות הנ"ל לא הוכחה‪ .‬הטענה בדבר הוצאה מראש במקרה זה הינה‬ ‫תיאור לקוי של המציאות והניסיון להציג את ההוצאות בעבר כהוצאות שנתהוו בשנת מס מאוחרת‬ ‫נראה מלאכותי‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ 1090/07‬דג פרוסט תעשיות בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,18.8.13‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים יז‪.]5-‬‬ ‫משיכות בעלים שיש לסווג כמשכורת או כעסקה מלאכותית‪ :‬עסקת‬ ‫השקעת שותף במסווה של מכירת מוניטין‪ ,‬וביטול יתרות חובה‬ ‫תוך ניצול מבנה של חברה משפחתית ומשיכת דיבידנד פטור‬ ‫בשנת ‪ 2002‬בוצעה עסקת מיזוג בין החברה המערערת לבין חברת "צומת ספרים" בדרך של הקמת‬ ‫שותפות‪ .‬בשנת ‪ 2005‬הצטרפה חברת "באג" כשותפה נוספת לשותפות הנ"ל‪ ,‬ע"י השקעת סך של‬ ‫‪ 30‬מיליון ש"ח בשותפות‪ .‬במקביל להסכם הצטרפותה נערך גם הסכם מכירת מוניטין של החברות‬ ‫הקודמות לשותפות‪ .‬הסכם המוניטין קבע תחילה‪ ,‬כי המוניטין יושכר תמורת ‪ 4.5‬מיליון ש"ח‪ ,‬וניתנה‬ ‫לשותפות אופציה לרכוש תוך שנתיים את מלוא המוניטין תמורת ‪ 17.78‬מיליון ש"ח‪ .‬ביום ‪22.6.2006‬‬ ‫מימשה השותפות את האופציה ושילמה את מלוא הסכום עבור רכישת המוניטין (שאף נדרש כהוצאה‬ ‫בשותפות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעל המניות המערער היה ביתרת חובה בחברה המערערת בסכום של למעלה מ‪6-‬‬ ‫מיליון ש"ח‪ ,‬אשר נרשמו בדוחות רק בסכום של ‪ 1.54‬מיליון ש"ח בנימוק שהסכום נפרע בהלוואת‬ ‫‪ BACK TO BACK‬מול הבנק‪ .‬החברה המערערת הפכה בשנת ‪ 2006‬לחברה משפחתית ומשכה‬ ‫‪27/11/2013 11:31:21‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 56‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪57‬‬ ‫דיבידנד לבעל המניות המערער בסך ‪ 7‬מיליון ש"ח ללא מס‪ ,‬מתוך רווחים שנצברו בחברה ממכירת‬ ‫המוניטין לשותפות‪ .‬בכך נפרעה גם יתרת החובה של המערער לחברה המשפחתית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בעת‬ ‫כניסת "באג" כשותפה חדשה‪ ,‬היו שתי החברות הקודמות ביתרת חובה בסך ‪ 5‬מיליון ש"ח בשותפות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬עם כניסת השותפה החדשה משכו המערערת וצומת ספרים ‪ 5‬מיליון ש"ח כל אחת ואילו באג‬ ‫משכה ‪ 9.5‬מיליון ש"ח‪ ,‬כך שכל אחת מהשלוש היתה ביתרת חובה זהה של ‪ 10‬מיליון ש"ח‪ .‬עמדת‬ ‫המערערת היא‪ ,‬שהעסקה הכוללת היתה הגיונית ובעלת טעם מסחרי על כל רכיביה‪ .‬בית המשפט‬ ‫המחוזי בירושלים קבע‪ ,‬כי בחינת שני ההסכמים משנת ‪ ,2005‬הסכם הכנסת שותף והסכם המוניטין‪,‬‬ ‫מובילה למסקנה‪ ,‬שאין לקבל את ההסכמים כפשוטם נוכח העובדה שלא הוכח קיומו של מוניטין ולא‬ ‫הוכח ערכו המצדיק תשלום נמשך כל כך משמעותי‪ .‬להוכחת מוניטין אין די בציון העובדה שהמדובר‬ ‫בחברות ותיקות וידועות בתחום הפצת הספרים‪ .‬באמצעות הסכם המוניטין קיבלו שתי השותפות‬ ‫האחרות ביחד סך של ‪ 26,920,000‬ש"ח ובסך הכל ‪ 28‬מיליון ש"ח‪ .‬בעניין המשיכות הפרטיות‪ :‬ממסמכי‬ ‫הבנק עולה‪ ,‬שהמערער קיבל הלוואת ‪ ,BACK TO BACK‬כאשר החברה העבירה כספים למערער‬ ‫והמערער החזיר אותם לבנק‪ .‬כך נעשה שלוש פעמים‪ ,‬עד שיתרת ההלוואה נפרעה באמצעות דיבידנד‬ ‫פטור ממס מהחברה המשפחתית‪ .‬לפיכך יש לקבל את עמדת פקיד השומה‪ ,‬כי סכום המשיכה של ‪6‬‬ ‫מליון ש"ח מהווה הכנסת עבודה בידי המערער‪ ,‬שיש לנכות ממנה מס במקור‪ .‬לחילופין‪ ,‬זו הכנסה‬ ‫מדמי ניהול שיש לנכות ממנה מס במקור‪ .‬לחילופין ולאור פרעון ההלוואה ב‪ ,11.12.05-‬יש לראות‬ ‫זאת כדיבידנד שחולק בעת קבלתו בשנת ‪ 2005‬לפני שהחברה הפכה למשפחתית‪ .‬הערעור נדחה‬ ‫ברובו (למעט תיקון קל)‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ 5598-07-10‬אש אורי בע"מ ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,19.8.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים יז‪.]5-‬‬ ‫משיכות בעלים שיש לסווג כמשכורת או כעסקה מלאכותית‬ ‫החברה ושני בעלי מניותיה מערערים על כך שפקיד השומה הוסיף להכנסותיהם ממשכורת מיליוני‬ ‫שקלים בגין משיכות פרטיות‪ .‬לפי כרטיסי החו"ז של המערערים בספרי החברה עלה‪ ,‬כי שניהם משכו‬ ‫מהחברה סכומים הולכים וגדלים‪ ,‬תוך שהם נוהגים בכרטיסי החו"ז כחשבון בנק פרטי‪ .‬בסוף חודש‬ ‫דצמבר בכל שנה ושנה בוצעה הקטנה ביתרת המערערים בכרטיס החו"ז אולם ביום הראשון של‬ ‫השנה העוקבת בוטל חלק עיקרי מההקטנה‪ .‬לעמדת פקיד השומה‪ ,‬המדובר בהכנסות ממשכורת ו‪/‬או‬ ‫מדמי ניהול בהתאם לסעיף ‪ )1(2 ,)2(2‬או ‪ .)10(2‬לעמדת המערערים‪ ,‬מדובר בהלוואות ולא בפעולות‬ ‫מלאכותיות‪ ,‬והראיה — שבמרוצת התקופה הם החזירו מעת לעת סכומים שונים כולל הפרשי צמדה‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי קבע‪ ,‬שהמערערים משכו כספים במשך השנים מהחברה ורובם לא הוחזרו‪ .‬הגדרת‬ ‫מהות משיכות בעלים טמונה בשאלות שבחוק ושבעובדה‪ .‬סיווג התקבול ייקבע לפי מהותו הכלכלית‬ ‫ולא על יסוד כינויו בפי הצדדים‪ .‬במקרה זה ברור‪ ,‬כי המשיכות לא היו בגדר הלוואה‪ ,‬לא מבחינה‬ ‫כלכלית ולא מבחינה משפטית‪ .‬המערערים לא הציגו כל מסמך היכול להעיד על הסכמה בינם לבין‬ ‫החברה לגבי מתן הלוואות‪ ,‬תנאי התשלום‪ ,‬מועד ההחזר וכיוצ"ב — מסמך אשר לפי הפסיקה הוא סממן‬ ‫חשוב בהקשר זה‪ .‬לטענת בעל המניות‪ ,‬כי החברה ביצעה כלפיו מחילת חוב‪ ,‬הרי שלא זו בלבד שיש‬ ‫לראותה כהכנסה אלא שהחוב צויין כ"חוב אבוד" ללא כל אינדיקציה לכך מצד החברה‪ .‬לא הוצגה כל‬ ‫תכלית מסחרית לרישום הפקדת הכספים בסוף שנת מס אחת ומשיכתם שוב בתחילת השנה שלאחריה‪.‬‬ ‫המדובר בעסקה מלאכותית‪ .‬העובדה שהמערערים הציגו סכומים אלה כמשיכות בעלים‪ ,‬סותרת התיישנות‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ 1911-10-10‬חברת ש‪.‬י‪ .‬שם טוב בע"מ ואח'‪ ,‬מיום ‪ ,24.6.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים יז‪.]5-‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:21‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 57‬‬ ‫‪58‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫הפרשה לחוב תלוי בגין תביעה תלויה תיבחן בעת פסק הדין‬ ‫ולא בעת יצירת ההפרשה‬ ‫המערער‪ ,‬נכה ‪ ,100%‬הינו בעל תחנת דלק במעלה אדומים‪ .‬מאז ‪ 1997‬הוא מצוי בסכסוך משפטי עם‬ ‫ספקית הדלק‪ ,‬חברת "פז"‪ .‬הסכסוך במהותו נוגע להסדרים כובלים של חברת פז בנוגע לתנאי רכישת‬ ‫הדלקים וקביעת המחירים‪ .‬המערער החל לפעול בניגוד לאותם הסדרים‪ .‬בעקבות זאת הגישה חברת‬ ‫פז תביעה כנגד המערער בשנת ‪ 1999‬ע"ס ‪ 3.28‬מליון ש"ח המבטא את הפרש המחיר שלא שולם לה‬ ‫ע"י המערער‪ .‬בית המשפט באותו סכסוך פסק עקרונית לטובת המערער וקבע כי ההסכם עם חברת‬ ‫פז הוא הסדר כובל ומשנת ‪ 1997‬המערער משוחרר מרכישת מלאי דלק רק מפז‪ .‬שני הצדדים ערערו‬ ‫לבית המשפט העליון‪ .‬ההליכים נמשכו אולם המערער חדל מלרכוש בלעדית את מוצרי פז‪ ,‬כך שעד‬ ‫לשנת ‪ 1997‬רכש רק ‪ 15%‬ממוצרי פז‪ .‬רואה החשבון של המערער יצר הפרשה בספרים בגובה הפרש‬ ‫סכום הדלקים בין המחיר ההסכמי לבין מחיר השוק שאותו שילם המערער בפועל‪ .‬בשנת ‪ 2008‬הושג‬ ‫הסכם פשרה בין הצדדים לפיו‪ ,‬התחנה (המערער) תסכים לוותר על זכותה לרכישת דלק חופשית‪,‬‬ ‫וכנגד — פז ויתרה על הסכומים המגיעים לה עפ"י ההסכם ושילמה הוצאות שכר עו"ד בסך ‪800,000‬‬ ‫ש"ח‪ .‬במרוצת התקופה המערער לא הותיר בעסק את כספי ההפרשה המצטברת ומשך סכום של ‪11.5‬‬ ‫מיליון ש"ח מעבר לרווחים המצטברים‪ .‬לאחר הסכם הפשרה ביטל המערער את ההפרשה בספרים ורשם‬ ‫הכנסה בסך של ‪ 7.7‬מיליון ש"ח כהכנסה פירותית (שקוזזה מהחזר ההוצאות המשפטיות)‪ ,‬וסך של‬ ‫‪ 16.2‬מיליון מתוך ההפרשה נרשמו כרווח הון בגין הוויתור על זכותו לרכישת דלק‪ ,‬המהווה מבחינתו‬ ‫מכירת נכס הון שהניב רווח הון‪ .‬לעמדת המשיב‪ ,‬אין כל מקום להפרשה בגין התביעה התלויה‪ ,‬שכן‬ ‫המערער זכה בבית המשפט המחוזי וסיכוייו להפסיד היו פחותים מאד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בדיעבד לא היה‬ ‫כל מקום להפרשה‪ .‬לגבי רווח ההון‪ ,‬נקבע שאין כל נכס שנמכר‪ .‬בנוסף התעוררה מחלוקת בנושא‬ ‫דמי ניהול וכן הוטל על המערער קנס גירעון‪ .‬בית המשפט המחוזי בירושלים פסק‪ ,‬שלא ניתן לראות‬ ‫את ההפרשה כהוצאה עפ"י סעיף ‪ ,17‬שכן במקרה זה לא התקיים התנאי בדבר "הוודאות הקרובה"‬ ‫לתשלום חוב תלוי מעת מתן פסק הדין‪ .‬התנאי שנקבע בהלכה דורש "הסתברות גבוהה" לתשלום‪,‬‬ ‫וזאת כאחד משלושת התנאים המרכזיים להכרה בהפרשה לחוב תלוי כהוצאה‪ .‬ההסתברות הנדרשת‬ ‫אינה ‪ 51%‬בלבד אלא "מידה הסתברותית גבוהה"‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬יש לבחון את מידת הוודאות או‬ ‫ההסתברות לתשלום החוב התלוי לפי מצב העניינים בדיעבד — דהיינו בשעת הכרעת הדין ולא בעת‬ ‫יצירת ההפרשה (כבוד השופט ויתקון‪ ,‬בע"א ‪ 600/79‬תל רונן הנ"ל)‪ .‬נדחתה טענת המערער‪ ,‬שאין‬ ‫היגיון לבחון את התקיימותם של התנאים להפרשה לחוב תלוי בראייה רטרוספקטיבית כ"חכמה שלאחר‬ ‫מעשה"‪ .‬אלא‪ ,‬שההלכה היא שונה‪ .‬באי‑כוח המערער לא הראו‪ ,‬כי פסיקה חד‑משמעית זו בוטלה‪.‬‬ ‫כמו כן נקבע‪ ,‬שגם אם רואה החשבון פעל נכון עפ"י כללי החשבונאות — אין די בכך‪ ,‬כי דיני המס‬ ‫גוברים על כללי החשבונאות‪ .‬בנושא ביטול ההפרשה נקבע‪ ,‬שאין לראות בהסכם הפשרה עם "פז"‬ ‫משום מכירת "נכס" או "ויתור" עליו‪ ,‬ולו מן הטעם שמלכתחילה היה ברור כי "הזכות" כפופה לערעור‬ ‫שהוגש ויש סיכוי שתבוטל‪ .‬גם הוויתור על היכולת ל"הטריד"‪ ,‬כנטען ע"י המערער‪ ,‬מעורר קשיים‬ ‫בכל הנוגע לראייתו כוויתור על "נכס"‪ .‬בנושא ניכוי דמי הניהול הוכח‪ ,‬שהוצאת דמי הניהול הביאה‬ ‫להפחתת מס ולקיזוז הפסדים בחברה המקבלת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בית המשפט קיבל את טענת ההתיישנות‬ ‫לגבי שנת ‪ ,2004‬שהיא שנה סגורה‪ .‬נקבע שגישת פקיד השומה מתחכמת ופותחת שנים סגורות שלא‬ ‫כדין‪ .‬באשר לטענת השומה השרירותית‪ ,‬יש לדחותה‪ .‬פקיד השומה אינו צריך להיות בקיא בפרטים‬ ‫היסטוריים שאינם חיוניים לשומה‪ ,‬ומכל מקום — הוכחה בקיאות הולמת של פקיד השומה‪ .‬כמו כן‬ ‫אין לבטל את קנס הגירעון‪ ,‬כי הדבר לא נטען בערעור‪ .‬הערעור נדחה ברובו (למעט שנת ‪.)2004‬‬ ‫[ע"מ ‪ 51427-05-10‬גד שרלין‪ ,‬מיום ‪ ,19.8.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים יז‪.]5-‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:21‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 58‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪59‬‬ ‫‪ .2‬מס ערך מוסף ומכס‬ ‫מלכ"ר המייבא ידע וספרות מחו"ל חייב מע"מ בשל יבוא טובין‬ ‫או שירותים‬ ‫המערערת‪ ,‬עמותה המוגדרת כמלכ"ר במע"מ וכ"מוסד ציבורי" לעניין מס הכנסה‪ ,‬התקשרה עם חברה‬ ‫בארה"ב בהסכם שלפיו היא רשאית לקבל ייעוץ טלפוני או אחר בנושאים שבתחום פעילותה‪ .‬במקרים‬ ‫מסוימים מקבלת המערערת גם חומר כתוב בדואר או בפקס‪ .‬המידע המועבר לארץ אינו משמש למטרה‬ ‫עסקית ונעשה בו שימוש פנימי בלבד בין חברי המערערת‪ .‬לעמדת מנהל מע"מ‪ ,‬מדובר בייבוא טובין‬ ‫ושירותים‪ ,‬שהם קניין רוחני‪ ,‬מתושב חוץ‪ ,‬ולכן על יסוד סעיפים ‪ 2‬ו‑‪ 15‬לחוק מע"מ ותקנה ‪6‬ד לתקנות‪,‬‬ ‫חייבת המערערת בתשלום מס עסקאות בסך ‪ 450,000‬ש"ח‪ .‬לעמדת המערערת‪ ,‬היא איננה "עוסק‬ ‫מורשה" ולכן זכאית לפטור ממס עסקאות בשל העדר יכולת לקזז מס תשומות‪ .‬בית המשפט המחוזי‬ ‫פסק‪ ,‬כי מההסכם במקרה זה עולה באופן חד‪-‬משמעי‪ ,‬כי המערערת התקשרה בעסקה מסחרית על‬ ‫פיה היא רוכשת את הקניין הרוחני מאת החברה בחו"ל; לא מדובר בתמיכה או בתרומה של החברה‬ ‫הזרה אלא בהתחשבנות עסקית מדויקת‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק קובע‪ ,‬ש"טובין" כוללים גם נכס בלתי מוחשי‪.‬‬ ‫עפ"י סעיף ‪ )3(16‬לחוק‪ ,‬החייב בתשלום המס בייבוא הוא בעל הטובין כמשמעותו בפקודת המכס‪.‬‬ ‫הגדרה זו רחבה דיה על מנת לכלול את המערערת‪ .‬מועד החיוב יחול עם רכישת מט"ח אצל מוסד‬ ‫כספי או העברתו למוכר (סעיף ‪ 26‬לחוק)‪ .‬על המלכ"ר לדווח על כך לפי תקנה ‪6‬ג(ד) בדרך הקבועה‬ ‫בתקנה ‪(15‬א) לתקנות מע"מ‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ ,1053-07‬עמותת התבנית‪ ,‬מיום ‪ ,12.5.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים כז‪.]4-‬‬ ‫מהי חשבונית פיקטיבית בידי קונה פסולת מתכות‬ ‫המערערת עוסקת בסחר בפסולת מתכות‪ .‬המחלוקת בין הצדדים נותרה רק לגבי ספק אחד‪ ,‬ממנו‬ ‫קיבלה המערערת שלוש חשבוניות אשר מנהל מע"מ סירב להכיר בהן מאחר שלטענתו‪ ,‬חשבוניות אלה‬ ‫הוצאו שלא כדין‪ ,‬מחמת שלא נעשתה עסקה בין אותם הצדדים ו‪/‬או לא בהיקף הכלול בחשבוניות‪.‬‬ ‫לטענת המערערת‪ ,‬אותה חברה סיפקה לה פסולת מתכות שכנגדה שולמה תמורה מלאה והוצאה‬ ‫למערערת חשבונית כדין‪ .‬בנוסף חוייבה המערערת בקנס לפי סעיף ‪ 95‬לחוק מע"מ בשיעור המירבי‪.‬‬ ‫בין הצדדים התעוררה גם מחלוקת בשאלת סיווג המערערת‪ :‬האם היא יצרנית או סיטונאית לעניין‬ ‫חובת ניהול ספר תנועת מלאי‪ .‬בית המשפט המחוזי בחיפה פסק‪ ,‬כי בחשבוניות פיקטיביות‪ ,‬בין שהן‬ ‫עסקאות בדויות לגמרי ובין אם מדובר אמנם בעסקה אמיתית בין הצדדים‪ ,‬אך במסגרתה "הושאלה"‬ ‫חשבונית מצד ג' באופן פיקטיבי (מה שמכונה לעיתים "חשבונית זרה") — בשני המקרים אין להתיר‬ ‫ניכוי תשומות בגין אותה חשבונית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נקבע בפסק דין מאלרז‪ ,‬כי יש מקום‪ ,‬במקרים‬ ‫חריגים‪ ,‬להחיל מבחן סובייקטיבי ולפיו ראוי לאפשר לעוסק לנכות את התשומות בגין החשבונית‪ ,‬וזאת‬ ‫אם הוכח כי העוסק לא היה שותף לתהליך הרמייה והאשם לפסול בחשבונית לא נבע ממעשיו שלו‪.‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬המסקנה העולה מהראיות היא‪ ,‬שלא חברת קטיה (ספקית המתכות) סיפקה את המתכות‬ ‫למערערת‪ ,‬וככל שהייתה אספקה של אלה‪ ,‬היא נעשתה באמצעות אחר — חאלד‪ ,‬או מי מטעמו או‬ ‫מי במקומו‪ .‬השאלה היא‪ ,‬האם יכולה היתה המערערת לגלות באמצעים סבירים את הפסול ואם לא‬ ‫היתה לה יד במעשה הרמייה כלפי רשויות המס‪ ,‬גם לא על דרך "עצימת עיניים"‪ .‬הראיות מובילות‬ ‫למסקנה‪ ,‬שהמערערת לא עמדה בנטל הסובייקטיבי המוטל עליה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בנושא פסילת הספרים‬ ‫‪27/11/2013 11:31:21‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 59‬‬ ‫‪60‬‬ ‫תמצית פסיקה‬ ‫והקנס לפי סעיף ‪ :95‬הצדדים חלוקים לגבי סיווג המערערת ולגבי התוספת הרלוונטית‪ :‬תוספת א' —‬ ‫יצרנים או תוספת ב' — סיטונאים‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬שבין אם המערערת תסווג כיצרנית ובין אם‬ ‫תסווג כסיטונאית‪ ,‬תחול עליה החובה לנהל ספר תנועת מלאי; למעלה מן הצורך נקבע‪ ,‬שיש לקבל‬ ‫את סיווג המשיב את המערערת כסיטונאית‪ .‬אולם לאחר שהמשיב קיבל חלק מטענות המערערת בשלב‬ ‫ההשגה‪ ,‬לא הייתה עוד הצדקה להטיל את הקנס‪ .‬הערעור נדחה ברובו (למעט הקנס)‬ ‫[ע"מ ‪ 10750-01-10‬זוהר ש‪.‬ב‪.‬א‪ .‬סחר ותעשיות מחזור בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,1.9.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים יז‪.]5-‬‬ ‫טענת רשלנות בשמירת מסמכים אצל יועץ המס לא תועיל‬ ‫לעניין קיזוז תשומות‬ ‫המערערת היא חברה העוסקת בניהול ובהפעלת בית אבות בקרית חיים‪ .‬מנהל מע"מ ערך למערערת‬ ‫שומת תשומות לשנים ‪ 2008-2005‬בשל הפרשים בסך ‪ 226,992‬ש"ח שנמצאו בין התשומות שנכללו‬ ‫בדו"חות התקופתיים לבין התשומות בסכום נמוך שנכללו בספרי המערערת‪ .‬לטענת המערערת‪ ,‬הדו"חות‬ ‫התקופתיים הוגשו בדיוק על פי החשבוניות שהיו בידיה וככל שיש הפרש‪ ,‬הוא נעוץ במחדליו של‬ ‫יועץ המס‪ ,‬בין היתר בשל כך שהחשבוניות שהיו בידיו אבדו‪ .‬לטענת מנהל מע"מ‪ ,‬השומות שהוצאו‬ ‫אינן שומות לפי מיטב השפיטה אלא מבוססות על הנתונים שקיבל בפועל וכי היה מוכן להתחשב‬ ‫בכל חשבונית שתוצג לו‪ .‬בית המשפט המחוזי בחיפה פסק‪ ,‬כי הנטל להוכחת הזכאות לניכוי תשומות‬ ‫מוטל על שכם העוסק‪ .‬על מנת לעמוד בנטל‪ ,‬על העוסק המבקש לנכות מס תשומות להראות כי‬ ‫בוצעה עסקה אמיתית‪ ,‬כי מוציא החשבונית הינו עוסק מורשה‪ ,‬החשבונית משקפת את המחיר ואת‬ ‫התשלומים עבור העסקה האמיתית‪ ,‬החשבונית עומדת בכל הדרישות הטכניות והצורניות כנדרש‪ ,‬כי‬ ‫התשומות שימשו או מיועדות לשמש בעסקה חייבת ועוד‪ .‬אם נכשל העוסק בהוכחת אחד הרכיבים‪,‬‬ ‫הרי שאינו רשאי לנכות את המס‪ .‬מהעדויות שהובאו מתברר‪ ,‬כי למערערת לא היה כל חשבון בנק‬ ‫וכי כל פעילותה התנהלה מחשבון הבנק על שם אשתו של מר אזולאי‪ .‬מעדות יועץ המס עולה‪ ,‬שהוא‬ ‫קיבל את החומר החשבונאי מהמערערת והקליד למערכת הנהלת החשבונות את כל הקניות‪ .‬למערערת‬ ‫ניתנו אין ספור הזדמנויות‪ ,‬החל משלב ההשגה וכלה בהליך הערעור‪ ,‬להציג את הראיות בדבר התשומות‬ ‫שרכשה והחשבוניות שקיבלה ולמרות זאת לא הציגה את החסר‪ .‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫[ע"מ ‪ 45222-10-10‬חלת הדבש יערה לקשיש בע"מ‪ ,‬מיום ‪ ,21.7.2013‬פורסם בדו‪-‬ירחון מסים יז‪.]5-‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:22‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 60‬‬ Book 1-mitriya 51.indb 61 27/11/2013 11:31:27 ‫תוכן עניינים ‪ −‬סוגיות בדיני עבודה‬ ‫‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬זכויות המעביד — תמצית ‪63 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פסקי דין‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שלילת או הפחתת פיצויי פיטורים במקרה של הפרת חובת אמון ‪66 . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬פיצויי פיטורים שהופקדו לקרן פיצויים על שם עובד הם בבעלות המעביד‬ ‫וניתנים להחזרה למעביד אם העובד שחדל לעבוד אינו זכאי להם��‪68. . . 6‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:28‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 62‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪63‬‬ ‫זכויות המעביד — תמצית‬ ‫שלילת פיצויי פיטורים‬ ‫מעסיקים רבים תוהים מתי קיימת להם הזכות לשלול את פיצויי הפיטורים מעובד‪ ,‬חלקם או‬ ‫כולם‪ ,‬וזאת בגין התנהגות בלתי נאותה של העובד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האם ניתן לשלול פיצויי פיטורים‬ ‫מעובד מחמת גניבה‪ ,‬ומהי רמת ההוכחה אשר יש להציג בפני העובד (או בית הדין) לפני‬ ‫שלילת הפיצויים‪ .‬הזכות לפיצויי פיטורים מוגדרת בחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪ .1963-‬סעיף‬ ‫‪ 1‬לחוק זה קובע כי עובד זכאי לפיצויי פיטורים כאשר הוא מפוטר על ידי מעסיקו לאחר‬ ‫שצבר ותק של שנה לפחות במקום העבודה‪ .‬עם זאת‪ ,‬סעיפים ‪ 16‬ו‪ 17-‬לחוק קובעים כי ישנם‬ ‫מקרים בהם המעביד רשאי שלא לשלם לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים‪.‬‬ ‫שלילת פיצויי פיטורים לפי סעיפים אלה אפשרית בשני מצבים — כאשר קיים הסכם קיבוצי‬ ‫החל על הצדדים ובו מתוארות עבירות משמעת המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים‪ ,‬או כאשר‬ ‫אין בין הצדדים הסכם קיבוצי ואז נסיבות הפיטורים נבחנות בהתאם ל"הסכם החל על המספר‬ ‫הגדול ביותר של עובדים במשק"‪ .‬ההסכם הנ"ל הינו תקנון העבודה ובו מפורטות הסיבות‬ ‫לפיטורים ללא פיצויי פיטורים‪ .‬חשוב לדעת כי שלילת פיצויי פיטורים הינה סנקציה חמורה‬ ‫אשר מומלץ שלא לנקוט בה ללא קבלת ייעוץ משפטי‪ .‬על פי רוב‪ ,‬בתי הדין לעבודה נוטים‬ ‫להגדיר את הפיטורים לכשעצמם כעונש חמור‪ ,‬והוספת "מכה" כגון שלילת פיצויי פיטורים‬ ‫תיעשה בנקל ובמקרים חריגים במיוחד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא אחת קבעו בתי הדין לעבודה כי אכן‬ ‫היה מקום לשלול את פיצויי הפיטורים‪ ,‬או לפחות את חלקם‪ .‬דוגמאות למקרים אלה הינן‬ ‫בעיקר גניבה‪ ,‬פגיעה בעסק‪ ,‬מעשים פליליים (למשל‪ ,‬סחר בסמים בעסק‪ ,‬אלימות) וכדומה‪.‬‬ ‫קיזוז משכרו של עובד‬ ‫העסקתו של עובד‪ ,‬כידוע לכל מעסיק‪ ,‬איננה "מסתיימת" עם תשלום שכר‪ .‬על המעסיק לשלם‬ ‫סכומים רבים נוספים בגין העסקת עובדים לרבות מיסים שונים‪ ,‬הטבות סוציאליות‪ ,‬זכויות‬ ‫נלוות וכדומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬קמה למעסיק הזכות לקזז ולנכות סכומים שונים משכרו של העובד‪,‬‬ ‫מעבר למסים הרגילים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪1 .1‬סכום אשר קיימת חובה לנכותו‪ ,‬או סכום אשר מותר לנכותו לפי חוק‪.‬‬ ‫‪2 .2‬סכומים בגין תרומות אשר העובד הסכים כי ינוכו משכרו‪.‬‬ ‫‪3 .3‬דמי חבר אשר מנוכים משכרו של העובד עבור ארגון עובדים‪ .‬דמי חבר אלה מנוכים לפי‬ ‫חוזה עבודה‪ ,‬הסכמת העובד או הסכם קיבוצי החל על הצדדים‪.‬‬ ‫‪4 .4‬תשלומים רגילים לוועד העובדים במפעל‪ ,‬לפי הסכמה או לפי‪ ‬חוזה‪.‬‬ ‫‪5 .5‬דמי טיפול מוסכמים אשר מועברים לטובת ארגון יציג‪ ,‬לפי הסכמה או לפי חוזה‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:28‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫‪6 .6‬קנס אשר הוטל על העובד בגין עבירת משמעת‪ ,‬בהתאם לחיקוק או הסכם קיבוצי (או‬ ‫חוזה עבודה‪.‬‬ ‫‪7 .7‬תשלומים והפרשות לקופות גמל‪ ,‬בהסכמת העובד‪.‬‬ ‫‪8 .8‬חוב אשר העובד חייב על פי כתב התחייבות למעביד‪ .‬ניכוי חוב איננו יכול להיות גבוה‬ ‫מרבע משכורתו של העובד‪.‬‬ ‫‪9 .9‬קנסות ודו"חות‪ ‬תנועה‪ — ‬מעביד רשאי לגבות מהעובד קנסות בגין עבירות תעבורה אשר‬ ‫נגרמו כתוצאה משימוש של העובד ברכב החברה‪ .‬לעניין זה‪ ,‬חייבת להיות הסכמה של‬ ‫העובד לכך שהוא "מכיר בניכויים" בגין עבירות תנועה ותעבורה‪ .‬הסכמה זו צריכה להיות‬ ‫בחוזה עבודה ובכתב‪ .‬במידה והעובד איננו מסכים‪ ,‬המעביד רשאי לתבוע את האחרון בבית‬ ‫המשפט האזרחי בהליך רגיל‪.‬‬ ‫‪1010‬פיצוי מוסכם בגין הכשרה מקצועית — ישנם מקרים בהם המעביד מכשיר את העובד "על‬ ‫חשבונו"‪ .‬המעסיק רשאי‪ ,‬בהסכמת העובד כמובן‪ ,‬לנכות את עלות ההכשרה המקצועית‬ ‫משכרו‪ .‬כמו כן‪ ,‬המעסיק רשאי להתנות את ההכשרה בהתחייבות לתקופת עבודה מינימאלית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬חשוב לציין כי לא אחת בתי הדין לעבודה קובעים כי עלות ההכשרה לא הייתה‬ ‫סבירה‪ ,‬או המעביד "ניצל" את העובד‪ .‬אי לכך‪ ,‬מומלץ במקרים אלה להתייעץ עם עורך דיון‪.‬‬ ‫מעבר לעסק מתחרה‬ ‫תביעות מעסיקים כנגד עובדיהם מוגשות לא אחת בגין מעבר העובד לעבוד בחברה מתחרה‬ ‫או הקמת חברה מתחרה על ידי העובד‪ .‬ישנן מספר דרכים אשר באמצעותן ניתן להתמודד עם‬ ‫תופעה זו‪ .‬ראשית‪ ,‬ניתן "להקדים תרופה למכה" על ידי הוספת סעיף אי‪-‬תחרות בחוזה העבודה‬ ‫אשר מחייב את העובד ב"תקופת צינון" בטרם הוא מתחרה במעסיק‪ .‬שנית‪ ,‬ניתן לפנות לבית הדין‬ ‫לעבודה ולבקש צו מניעה כנגד עיסוקו של העובד בגין הפרת חובת האמון או גזילת סוד מסחרי‪.‬‬ ‫חשוב לדעת כי בתי הדין לעבודה בוחנים ב"זכוכית מגדלת" מקרים כגון דא וחופש העיסוק‬ ‫של העובד העוזב נתפס לא אחת כזכות חוקתית ראשונה במעלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים בהם‬ ‫המעביד מוכיח כי העובד פעל בחוסר תום לב (לדוגמא‪ ,‬התחיל לעבוד אצל חברה מתחרה‬ ‫בעודו מועסק אצל המעסיק הקודם)‪ ,‬הפר את חובת הנאמנות (שידל לקוחות לעבור לעסק‬ ‫אחר ואז עבר לעבוד בעסק המתחרה)‪ ,‬גזל סוד מסחרי (השתמש בנתונים ו‪/‬או שיטות עבודה‬ ‫אשר ייחודיים עבור המעסיק)‪ ,‬ייתכן כי המעביד יהיה זכאי להצר את דרכיו בעסק החדש‬ ‫או למצער‪ ,‬לקבל פיצויי בגין התנהלותו או אישור לשלול את פיצויי הפיטורים המגיעים לו‪.‬‬ ‫סיטואציות אלה הינן מורכבות והנסיבות המובילות אליהן מגוונות‪ .‬אי לכך‪ ,‬מומלץ בהחלט‬ ‫לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה‪.‬‬ ‫נזק אשר נגרם לעסק‬ ‫לא אחת‪ ,‬העובדים עלולים לגרום לנזקים שונים לעסק‪ ,‬בין אם במתכוון ובין אם בשוגג‪.‬‬ ‫במקרים אלה‪ ,‬עולה השאלה מהו היקף אחריותם של העובדים כלפי המעסיק והאם קיימת‬ ‫‪27/11/2013 11:31:28‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 64‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪65‬‬ ‫לאחרון עילה לתבוע את עובדיו בגין נזקים אשר נגרמו לעסק בגין עבודתם‪ .‬במקרים אלה‪,‬‬ ‫חשוב לבחון מהו הנזק אשר נגרם למעסיק‪ ,‬כיצד קשורה אליו התנהגות העובד‪ ,‬והאם התקיים‬ ‫קשר סיבתי בין השניים המצדיק פיצויים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עובד אשר הפר באופן בוטה נהלי עבודה‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך נגרמו למעסיק נזקים משמעותיים‪ ,‬ייתכן ויימצא עצמו משלם פיצויים למעסיקו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬טעויות אשר נגרמו בתום לב אינן מקימות עילה לתביעת נזיקית כנגד העובד‪ .‬מיותר‬ ‫לציין כי הגבול בין טעות לרשלנות יכול להיות דק מן הדק‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬בעב ‪ ,002788/08‬בית הדין לעבודה הורה לשלול מחצית מפיצוי הפיטורים המגיעים‬ ‫לעובד‪ ,‬וזאת בעקבות נזקים אשר גרם למפעל בו עבד כאשר נרדם בעבודה וכתוצאה מכך‬ ‫נשרפה המכונה עליה הוא היה אחראי‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬בע"ב ‪ ,1549/01‬בית הדין קבע כי מעסיק‬ ‫יהיה רשאי לקזז סכומים משמעותיים משכרה של עובדת בגין התנהלות לקויה ורשלנית של‬ ‫האחרונה אשר הביאה את המעביד לעשות את העבודה במקומה של העובדת באופן מוחלט‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫יודגש כי בתי הדין לעבודה נוטים לא אחת לפסוק לטובת העובדים‪ ,‬גם כאשר המעסיק בטוח‬ ‫שהוא צודק במאת האחוזים‪ .‬אי לכך‪ ,‬תביעות כנגד עובדים בבתי הדין לעבודה חייבות להיות‬ ‫מוגשות לאחר בדיקת הנתונים לעומק ובאופן מקצועי‪ .‬בנוסף‪ ,‬משמעות רבה יש להתנהלות‬ ‫מול העובד‪ ,‬כבר עובר לסיום יחסי העבודה‪ ,‬ומקל וחומר שלאחר מכן‪ .‬מומלץ אפוא לפנות‬ ‫לעורכי דין העוסקים בתחום זה‪ ,‬וזאת על מנת לקבל ייעוץ משפטי מתאים‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:28‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫פסקי דין‪:‬‬ ‫שלילת או הפחתת פיצויי פיטורים במקרה של‬ ‫הפרת חובת אמון‬ ‫ע"ע ‪ 659/09‬טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ נ' אלכסנדר פסחוביץ‬ ‫עובדות‬ ‫המערערת‪ ,‬חברת טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ‪ ,‬העסיקה את המשיב‪ ,‬מר אלכסנדר פסחוביץ‪.‬‬ ‫בין הצדדים נחתם חוזה עבודה אישי‪ ,‬בו התחייב המשיב כי לא יתחרה בחברה ובנוסף‪ ,‬נקבע‬ ‫פיצוי מוסכם בסך של ‪ 10,000‬דולר באם תופסק עבודתו "בנסיבות המתירות על פי הדין‬ ‫בישראל שלילת פיצויי פיטורין ו‪/‬או פיטורין לאלתר ו‪/‬או נסיבות המהוות הפרת חובות האמון‬ ‫ו‪/‬או הסודיות כלפי החברה"‪.‬‬ ‫ביום ‪ ,24.1.2006‬הודיע מנהל החברה למשיב‪ ,‬כי הוא מפוטר לאלתר ונתן בידיו מכתב פיטורים‪ .‬‬ ‫המשיב הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה‪ ,‬בה עתר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לתשלום פיצויי פיטורים‪,‬‬ ‫הלנת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת‪ .‬החברה טענה כי המשיב פוטר בשל הפרות‬ ‫משמעת חמורות וכי "הקש ששבר את גב הגמל" היה שלקוח החברה הודיע כי המשיב הפנה‬ ‫אותו לעסק מתחרה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בנסיבות אלו מוצדקת החלטת החברה לפטר את המשיב לאלתר‬ ‫ללא פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת‪ .‬כמו כן‪ ,‬החברה הגישה תביעה שכנגד בה עתרה‬ ‫לחיובו של המשיב בתשלום הפיצוי החוזי המוסכם ולפיצוי על נזקיה‪ .‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה חייב את החברה בתשלום פיצויי פיטורים בלבד‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדחתה‬ ‫התביעה שכנגד ונקבע כי למרות שהמשיב הפר אמון הפיצוי המוסכם אינו סביר‪ ,‬ולפיכך אין‬ ‫לחייב את המשיב לשלמו לחברה‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬ ‫בית הדין הארצי לעבודה פסק‬ ‫דעת רוב (כב' השופטת נ' ארד — ס' הנשיא)‪:‬‬ ‫דין ערעור החברה להתקבל בכל הנוגע לחיובה בתשלום פיצויי פיטורים בלבד‪ .‬סמכותו של‬ ‫בית הדין לעבודה לפסוק פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪ ,1963-‬מכילה את‬ ‫הסמכות לשלול פיצויי פיטורים או להפחיתם‪ .‬ככלל‪ ,‬הפיטורים עצמם הם עונש לעובד גם‬ ‫אם שולמו לו פיצויי פיטורים‪ .‬על כן‪ ,‬שלילת פיצויי פיטורים ושלילת הודעה מוקדמת ייעשו‬ ‫במשורה ובמקרים הקיצוניים ביותר‪.‬‬ ‫שלילת פיצויי פיטורים ושיעורה מסורה בראש ובראשונה למעסיק אשר ראוי לו לשקול את‬ ‫מידתיות הפעלת הסנקציה וכמובן מסור הדבר לבית הדין המעביר ביקורת על החלטות המעסיק‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:28‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 66‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪67‬‬ ‫כאשר מועלית על ידי המעסיק טענה בדבר שלילת פיצויי פיטורים מן העובד‪ ,‬או הפחתתם‪,‬‬ ‫יקח בית הדין בחשבון שיקוליו את מכלול נסיבות יחסי העבודה בין הצדדים‪ ,‬ולא רק את‬ ‫מעשיו של העובד‪ ,‬אשר לטענת מעסיקו מהווים עילה לשלילת פיצויי הפיטורים‪.‬‬ ‫השיקולים לחומרה בהפעלת הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים הם‪ :‬חומרת המעשים בגינם‬ ‫פוטר העובד; הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להיגרם לו עקב כך‪ ,‬היקפו והשלכותיו;‬ ‫משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד‪,‬‬ ‫מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון — המ ּועצמת כשמדובר ביחסי עבודה‬ ‫ממושכים‪ ,‬בתפקיד בכיר‪ ,‬או בתפקיד אמון; השפעת התנהגותו של העובד והמעשים בגינם‬ ‫פוטר‪ ,‬על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה‪.‬‬ ‫השיקולים לקולא בהפעלת הסנקציה של שלילת פיצויי פיטורים הם‪ :‬אופן ביצוע העבודה במהלך‬ ‫תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה‪ ,‬וכפועל יוצא הימנה —‬ ‫עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים‪ ,‬במלואם או‬ ‫בחלקם‪ ,‬בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד‪ ,‬לרבות גילו‪,‬‬ ‫מצבו המשפחתי‪ ,‬מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו‪.‬‬ ‫במקרה דנן — באיזון השיקולים נוטה הכף לחומרה‪ .‬המשיב פעל ביודעין ובהסתר ממנהל‬ ‫החברה‪ ,‬פעל בחוסר תום לב בביצוע חוזה העבודה ובניגוד עניינים ממשי לתפקידו ולאינטרסים‬ ‫של החברה‪ .‬ההפרה הבוטה של התחייבויותיו על פי חוזה העבודה‪ ,‬והפרת חובת האמון שלו‬ ‫כלפי מעסיקתו הינן בגבול העליון של חומרה‪ ‬המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים‪ .‬מה גם שנוכח‬ ‫תקופת עבודתו הקצרה אין בכך כדי לגרום פגיעה ועוול לו ולבני משפחתו‪ .‬אמנם המשיב‬ ‫לא הפיק תועלת כספית או אחרת מהתנהלותו‪ ,‬ולא ה ּוכח כי גרם בפועל נזק לחברה‪ ,‬ועובר‬ ‫לפיטורים אף לא הובאה לידיעתו הסיבה לפיטוריו ולשלילת פיצויי הפיטורים‪ .‬אולם‪ ,‬על אלה‬ ‫גובר המשקל אותו יש לייחס לחומרת מעשיו המהווים הפרת משמעת חמורה‪.‬‬ ‫בית הדין לעבודה לא יתערב בחוזה העבודה אלא במקרים הנדירים בהם נמצא כי הפיצוי‬ ‫המוסכם נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה‬ ‫מסתברת של ההפרה‪ ,‬לרבות במקרה בו הפיצוי המוסכם הינו בסכום קבוע בגין נזקי הפרות‬ ‫שונות — גדולות כקטנות‪.‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬התנאי לפיצוי מוסכם בסך ‪ 10,000‬דולר‪ ,‬מטיל על המשיב באופן גורף פיצוי אחיד‬ ‫ושווה ללא הבחנה בין הפרה סתם‪ ,‬ול ּו גם קלה‪ ,‬לבין הפרה יסודית של תנאי מהתנאים‬ ‫העיקריים לחוזה‪ .‬אי לכך‪ ,‬תנית הפיצוי המוסכם אינה סבירה‪ .‬לפיכך‪ ,‬במסגרת שיקול הדעת‬ ‫הנתון לבית הדין מן הראוי להפחית את הפיצוי המוסכם ולהעמידו על שיעור אפס‪.‬‬ ‫סוף דבר — ערעורה של החברה התקבל בחלקו‪ .‬לאור התוצאה התבטל חיוב החברה בהוצאות‬ ‫משפט ושכ"ט עו"ד כפי שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי‪ .‬אין צו להוצאות בערעור‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:28‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫סוגיות בדיני עבודה‬ ‫פיצויי פיטורים שהופקדו לקרן פיצויים על שם‬ ‫עובד הם בבעלות המעביד וניתנים להחזרה‬ ‫למעביד אם העובד שחדל לעבוד אינו זכאי להם‬ ‫עב' ‪ 1494/06 ,3026/3012/3013/3194/3195/05‬מכתשים מפעלים כימיים‬ ‫בע"מ נ' במנולקר בנימין ואח'‬ ‫עובדות‬ ‫התובעת‪ ,‬מכתשים מפעלים כימיים בע"מ (להלן — המעסיקה) הגישה תביעה לבית הדין האזורי‬ ‫לעבודה להצהיר‪ ,‬כי הכספים שהצטברו על שם כל אחד מהנתבעים ‪ ,6-1‬עובדיה לשעבר אשר‬ ‫פרשו לגמלאות (להלן — הגמלאים)‪ ,‬בקופות גמל לפיצויים המנוהלת על ידי נתיב קרן הפנסיה‬ ‫של פועלי ועובדי מפעל משק ההסתדרות בע"מ (להלן — נתיב) הינם כספים שהופרשו על ידה‬ ‫להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור של ‪ 2.33%‬ולפיכך הינם בבעלותה ושייכים לה‪ .‬המעסיקה‬ ‫טוענת כי בעקבות פרישת הגמלאים לגמלאות שילמה להם ישירות השלמת פיצויי פיטורים‬ ‫ולפיכך יש להורות לנתיב להשיב לה הכספים הצבורים‪.‬‬ ‫נתיב אינה מתנגדת לשחרור הכספים‪ ,‬אולם מתנה את שחרורם בקבלת הסכמת הגמלאים או‬ ‫במתן פסק דין על ידי בית הדין כאמור בהוראות אגף האוצר שתוקנו בשנת ‪.2005‬‬ ‫הגמלאים סירבו ליתן הסכמתם לשחרור הכספים‪ .‬מכאן התביעה‪.‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק‬ ‫הכספים אשר מבקשת המעסיקה לשחרר לטובתה הינם כספים שהופרשו על ידה לצורך‬ ‫השלמת פיצויי פיטורים (‪ )2.33%‬לעובדיה בפרישתם‪ .‬על פי הפסיקה‪ ,‬ככל שמדובר בהפקדת‬ ‫פיצויי פיטורים לקרן פיצויים (כללית או ע"ש) מדובר בכספים הנמצאים בבעלות המעביד‪.‬‬ ‫הוראת סעיף ‪ 26‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג‪ ,1963-‬אינה אוסרת על החזרת הכספים הנ"ל‪,‬‬ ‫שכן על פי ההוראה הנ"ל ניתן להחזיר הכספים אם העובד חדל בינתיים לעבוד ואין הוא זכאי‬ ‫לפיצויי פיטורים‪ .‬גם אם נצברו בקופת גמל לפיצויים בגין הפרשות מעביד סכומים העולים‬ ‫על אלה המיועדים לזכאים לתשלום פיצויי פיטורים (השלמה) במועד פרישתם‪ ,‬אין כל מניעה‬ ‫כי בית הדין יורה לקופה לשחרר למעביד את יתרת הכספים‪.‬‬ ‫אין חולק כי הגמלאים לא פוטרו אלא סיימו עבודתם בפרישה מוסכמת או בשל הגיעם לגיל‬ ‫פרישה‪ ,‬על פי הסכם פרישה‪ .‬במסגרת תנאי פרישתם היו זכאים לקבל השלמת פיצויי פיטורים‬ ‫בשיעור ‪ 2.33%‬ממשכורתם לכל שנת עבודה‪.‬‬ ‫הכספים שהצטברו בקופות גמל לפיצויים בנתיב על שם כל אחד מהגמלאים הינם כספים‬ ‫שהופרשו ע"י המעסיקה להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור ‪ 2.33%‬ויש לראותם ככספים‬ ‫הנמצאים בבעלותה‪ .‬לא הוכח‪ ,‬כי המעסיקה חבה לגמלאים כספים ו‪/‬או זכויות ו‪/‬או מענק‬ ‫פרישה בנוסף לכספים ולזכויות ששולמו להם בפרישתם ישירות על ידה‪ .‬לפיכך‪ ,‬על נתיב‬ ‫לשחרר הכספים הנ"ל לזכות המעסיקה‪ .‬היינו‪ ,‬הקרן והרווחים‪.‬‬ ‫סוף דבר — התביעה התקבלה‪ .‬כל אחד מהגמלאים חויב לשלם סך של ‪ ₪ 2,000‬בצירוף מע"מ‬ ‫למעסיקה ולנתיב (‪ ₪ 1,000‬לכל צד) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:28‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 68‬‬ Book 1-mitriya 51.indb 69 27/11/2013 11:31:34 ‫תוכן עניינים ‪ −‬טבלאות מידע‬ ‫‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות זיכוי‬ ‫ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪71. . . 7��2013‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬נתונים שונים לתיאום הוצאות ‪74. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‪76. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‪80. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מדד מחירים לצרכן‪82. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬מדד תשומה בבנייה למגורים ‪86. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר ‪89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו ‪90. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬תוספת יוקר ‪92. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪z‬שיעורי ריבית ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים) ‪93. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) ‪94. . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי‪95. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:34‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 70‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪71‬‬ ‫שיעורי מס הכנסה על הכנסות של יחידים‪,‬‬ ‫נקודות זיכוי ו"הנחות סוציאליות" בשנת ‪2013‬‬ ‫בהתאם לפקודת מס הכנסה‪ ,‬שיעורי המס על הכנסות של יחידים‪ ,‬נקודות הזיכוי וההנחות‬ ‫הסוציאליות בשנת ‪ 2013‬הינם כדקלמן‪:‬‬ ‫א‪ .‬תקרות ההכנסה ושיעורי המס מיגיעה אישית*‬ ‫הכנסה חודשית‬ ‫מ‪1.1.2013-‬‬ ‫לשנת המס ‪ 2013‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2013-‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס*‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה מצטברת ש"ח‬ ‫מס מצטבר ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫עד ‪ 63,360‬ש"ח‬ ‫‪ 44,760‬הבאים‬ ‫‪ 59,880‬הבאים‬ ‫‪ 72,000‬הבאים‬ ‫‪ 261,960‬הבאים‬ ‫‪ 309,600‬הבאים‬ ‫מעל ‪ 811,560‬ש"ח‬ ‫‪63,360‬‬ ‫‪108,120‬‬ ‫‪168,000‬‬ ‫‪240,000‬‬ ‫‪501,960‬‬ ‫‪811,560‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪6,336‬‬ ‫‪12,602‬‬ ‫‪25,177‬‬ ‫‪47,497‬‬ ‫‪136,564‬‬ ‫‪285,172‬‬ ‫‪−‬‬ ‫עד ‪5,280‬‬ ‫‪ 3,730‬הבאים‬ ‫‪ 4,990‬הבאים‬ ‫‪ 6,000‬הבאים‬ ‫‪ 21,830‬הבאים‬ ‫‪ 25,800‬הבאים‬ ‫מעל ‪67,630‬‬ ‫הכנסה חודשית‬ ‫מ‪1.1.2012-‬‬ ‫לשנת המס ‪ 2012‬כולה לפי המצב ב‪1.1.2012-‬‬ ‫*‬ ‫‪27/11/2013 11:31:34‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס*‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה מצטברת ש"ח‬ ‫מס מצטבר ש"ח‬ ‫ש"ח‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫עד ‪ 62,400‬ש"ח‬ ‫‪ 44,160‬הבאים‬ ‫‪ 66,600‬הבאים‬ ‫‪ 88,200‬הבאים‬ ‫‪ 240,600‬הבאים‬ ‫מעל ‪ 501,960‬ש"ח‬ ‫‪62,400‬‬ ‫‪106,560‬‬ ‫‪173,160‬‬ ‫‪261,360‬‬ ‫‪501,960‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪6,240‬‬ ‫‪12,422‬‬ ‫‪26,408‬‬ ‫‪52,868‬‬ ‫‪132,266‬‬ ‫‪−‬‬ ‫עד ‪5,200‬‬ ‫‪ 3,680‬הבאים‬ ‫‪ 5,550‬הבאים‬ ‫‪ 7,350‬הבאים‬ ‫‪ 20,050‬הבאים‬ ‫מעל ‪41,830‬‬ ‫על הכנסות הנחשבות כהכנסות מיגיעה אישית‪ ,‬ועל הכנסה חייבת של יחיד‪ ,‬שמלאו לו ‪ 60‬שנה בשנת המס‪ .‬לגבי‬ ‫הכנסות אחרות ‪ −‬פרט לדיבידנדים‪ ,‬ריבית והכנסות מועדפות שנקבע להן שיעור מס מוגבל‪ .‬להלן מדרגות המס על‬ ‫הכנסות שאינן מיגיעה אישית‪:‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדרגות המס על הכנסות שאינן מיגיעה אישית‬ ‫בשנת המס ‪2013‬‬ ‫שיעור‬ ‫המס‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫בשנת המס ‪2012‬‬ ‫הכנסה‬ ‫מצטברת‬ ‫ש"ח‬ ‫מס‬ ‫מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫‪31%‬‬ ‫עד‬ ‫‪240,000 240,000‬‬ ‫‪74,400‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪163,466 501,960 261,960‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪21,830‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪312,074 811,560 309,600‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪25,800‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪50%‬‬ ‫מעל‬ ‫‪811,560‬‬ ‫‪−‬‬ ‫הכנסה‬ ‫ש"ח‬ ‫הכנסה שיעור‬ ‫חודשית המס‬ ‫ש"ח‬ ‫עד‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫הכנסה‬ ‫מצטברת‬ ‫ש"ח‬ ‫מס‬ ‫מצטבר‬ ‫ש"ח‬ ‫עד‬ ‫‪261,360 261,360‬‬ ‫‪78,408‬‬ ‫הכנסה‬ ‫חודשית‬ ‫ש"ח‬ ‫עד‬ ‫‪21,780‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪157,806 501,960 240,600‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪20,050‬‬ ‫הבאים‬ ‫‪48%‬‬ ‫מעל‬ ‫‪501,960‬‬ ‫מעל‬ ‫‪41,830‬‬ ‫מעל‬ ‫‪67,630‬‬ ‫‪−‬‬ ‫ב‪ .‬נקודות זיכוי וקיצבה‬ ‫הסכום לשנת המס‬ ‫‪ 2013‬כולה‬ ‫ש"ח‬ ‫הסכום החודשי‬ ‫מ‪1.1.2013-‬‬ ‫ש"ח‬ ‫הסכום בשנת המס ‪2012‬‬ ‫ש"ח‬ ‫נקודת זיכוי לחודש‬ ‫‪−‬‬ ‫‪218‬‬ ‫‪215‬‬ ‫נקודת זיכוי לשנה‬ ‫‪2,616‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2,580‬‬ ‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות‬ ‫‪" .1‬הכנסה מזכה" (לפי סעיפים ‪47‬‬ ‫ו‪45-‬א) ‪ −‬לגבי הכנסות עבודה‬ ‫ ‪ −‬לגבי הכנסות שאינן מעבודה‬ ‫ הכנסה נוספת בהתאם לסעיף ‪(47‬א)(‪)5‬‬ ‫ תקרת ההכנסה בהתאם לסעיף ‪45‬א(ה)‬ ‫ רצפת התשלום המזערי המזכה בזיכוי של ‪25%‬‬ ‫‪ .2‬תקרת ההפרשות החודשית של מעביד‬ ‫לקיצבה שאינה חייבת במס בידי העובד‬ ‫לפי סעיף ‪(3‬ה‪ 7.5% − )3‬מ‪ 35,312-‬ש"ח‬ ‫‪27/11/2013 11:31:34‬‬ ‫הסכום‬ ‫לשנת המס‬ ‫‪ 2013‬כולה‬ ‫בש"ח‬ ‫‪103,200‬‬ ‫הסכום‬ ‫החודשי‬ ‫מ‪1.1.2013-‬‬ ‫בש"ח‬ ‫‪8,600‬‬ ‫הסכום‬ ‫בשנת‬ ‫המס ‪2012‬‬ ‫בש"ח‬ ‫‪ 102,000‬לשנה‬ ‫‪145,200‬‬ ‫‪412,800‬‬ ‫‪206,400‬‬ ‫‪1,992‬‬ ‫‪31,780.8‬‬ ‫‪12,100‬‬ ‫‪34,400‬‬ ‫‪17,200‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪2,648.4‬‬ ‫‪ 142,800‬לשנה‬ ‫‪393,600‬‬ ‫‪196,800‬‬ ‫‪1,920‬‬ ‫‪31,028‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 72‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪73‬‬ ‫ג‪ .‬הנחות סוציאליות (המשך)‬ ‫‪ .3‬תקרת סכום מענק פרישה פטור‬ ‫(סעיף ‪7(9‬א)(א)) ‪ −‬לשנת עבודה‬ ‫‪ .4‬תקרת סכום מענק מוות פטור (סעיף‬ ‫‪7(9‬א)(ב)) ‪ −‬לשנת עבודה‬ ‫‪ .5‬סכום מענק מוות לבעלי שליטה ‪ −‬בעד שנות‬ ‫עבודה עד ‪ − 31.12.1975‬הראוי לניכוי (סעיף‬ ‫‪()9(32‬ב)) ‪ −‬לשנת עבודה (לסכום זה מתוסף‬ ‫הסכום שבו חוייבו שאירי העובד במס)‬ ‫‪ .6‬הפרשות לפיצויים ולקיצבה בשל‬ ‫בעלי שליטה (סעיף ‪()9(32‬א))‬ ‫‪“ .7‬קיצבה מזכה" חודשית כמשמעותה בסעיף‬ ‫‪9‬א(א) ‪ −‬שעד ‪ 43.5%‬ממנה פטורים ממס‬ ‫הסכום החודשי הפטור כאמור בסעיף ‪9‬א(ב)‬ ‫‪27/11/2013 11:31:35‬‬ ‫הסכום‬ ‫לשנת המס‬ ‫‪ 2013‬כולה‬ ‫בש"ח‬ ‫‪12,120‬‬ ‫הסכום‬ ‫החודשי‬ ‫מ‪1.1.2013-‬‬ ‫בש"ח‬ ‫‪−‬‬ ‫הסכום‬ ‫בשנת‬ ‫המס ‪2012‬‬ ‫ש"ח‬ ‫‪11,950‬‬ ‫‪24,260‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪23,920‬‬ ‫‪12,120‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪11,950‬‬ ‫‪12,120‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪11,950‬‬ ‫‪99,720‬‬ ‫‪8,310‬‬ ‫‪98,280‬‬ ‫‪1,392‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪1,380‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 73‬‬ ‫‪74‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫נתונים שונים לתיאום הוצאות‬ ‫‪ .1‬הוצאות שונות‬ ‫סוג ההוצאה‬ ‫כיבודים במקום העסק‬ ‫מתנות לספקים ולקוחות בשל קשר עסקי‬ ‫מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי‬ ‫הוצאות שהייה בארץ לעובד‬ ‫המוזמן מחו"ל (ליום)‬ ‫תקרה לכל שנת מס‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012-2013‬‬ ‫‪ 80%‬מההוצאות‬ ‫שהוצאו לכיבוד*‬ ‫‪ 200‬ש"ח‬ ‫‪ 210‬ש"ח‬ ‫‪ 200‬ש"ח‬ ‫‪ 210‬ש"ח‬ ‫‪ 310‬ש"ח‬ ‫‪ 320‬ש"ח‬ ‫הערות‬ ‫אם המתנה ניתנה בחו"ל עד ‪15$‬‬ ‫עפ"י חוזר מ"ה‬ ‫לפי הנחיית הנציבות לא יעלה‬ ‫הניכוי על מחצית מהכנסתו‬ ‫החייבת של העובד לפני הניכוי‬ ‫הוצאות כיבודים במקום העסק‪:‬‬ ‫* החל מיום ‪( 1.1.2000‬ק"ת ‪ ,6038‬מיום ‪:)31.5.2000‬‬ ‫מקום עיסוק ‪ −‬מקום שבו מנהל הנישום‪ ,‬דרך קבע את עיסקו‪.‬‬ ‫‬ ‫הוצאות כיבוד יותרו כדלקמן‪ 80% :‬מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום‪ ,‬לעניין זה‪" ,‬כיבוד‬ ‫‬ ‫קל" ‪ −‬שתיה קרה או חמה‪ ,‬עוגיות וכיוצא באלה‪.‬‬ ‫לפי דברי ההסבר של רשויות המס‪:‬‬ ‫‬ ‫(א) כ"כיבוד קל" ייחשבו שתיה קרה וחמה‪ ,‬עוגיות וכיו"ב פרטי מזון קלים הניתנים לאורח‪ ,‬המבקר במקום העסק‬ ‫‬ ‫לצרכים עסקיים‪ .‬לא ייכללו בגדר "כיבוד" ארוחות הניתנות לאורח ‪ −‬גם לא ארוחות עסקיות‪ .‬על ארוחות יחולו‬ ‫הוראות תקנה ‪ 3‬הקובעת כי לא יותר ניכוי הוצאות בשל אירוח בארץ‪ ,‬למעט ניכוי הוצאה סבירה לאירוח אדם‬ ‫מחו"ל‪.‬‬ ‫(ב) על אף הקביעה הברורה כי ‪ 80%‬מהוצאות הכיבוד מותרים בניכוי‪ ,‬עדיין עומדת לפקיד השומה הסמכות לבחון‬ ‫‬ ‫מקרים בהם הוצאות הכיבוד נראות מופרזות‪ ,‬כמו למשל לעומת מחזור או לעומת הוצאות העבר‪.‬‬ ‫‪ .2‬קרן השתלמות‬ ‫מעמד‬ ‫עצמאי*‬ ‫(החל מיום ‪)1.1.2013‬‬ ‫שכיר**‬ ‫לרבות שכיר בעל שליטה‬ ‫בחברת מעטים‬ ‫קיבוץ‬ ‫(החל מיום ‪)1.1.2013‬‬ ‫הכנסה קובעת‬ ‫הכנסתו החייבת מעסק או משלח יד (לפני הניכוי לקרן השתלמות)‬ ‫ועד סכום של ‪ 259,000‬ש"ח בשנה (בשנת המס ‪ 255,000 − 2012‬ש"ח)‬ ‫‪ 13,400‬ש"ח לחודש לינואר ‪1997‬‬ ‫‪ 13,900‬ש"ח לחודש לתקופה פברואר עד יולי ‪1997‬‬ ‫‪ 14,000‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1997‬עד יולי ‪1998‬‬ ‫‪ 14,400‬ש"ח לחודש לתקופה אוגוסט ‪ 1998‬עד דצמבר ‪1998‬‬ ‫‪ 15,400‬ש"ח לחודש החל מחודש ינואר ‪ 1999‬עד פברואר ‪2004‬‬ ‫‪ 15,712‬ש"ח לחודש החל מחודש מרץ ‪2004‬‬ ‫הכנסתו החייבת של הקיבוץ (לפני הניכוי לקרן השתלמות) ועד סכום‬ ‫של ‪ 259,000‬ש"ח בשנה‪ ,‬מוכפל במספר חברי הקיבוץ שבעבורם‬ ‫משלם הקיבוץ קרן השתלמות (בשנת המס ‪ 255,000 − 2012‬ש"ח)‬ ‫* לגבי עצמאי‪ ,‬יותר ניכוי מקסימלי של ‪ ,4.5%‬בתנאי שיופרש תחילה ‪ 2.5%‬מההכנסה הקובעת‪.‬‬ ‫** לגבי שכיר‪ ,‬שהינו חבר בעל שליטה בחברת מעטים ‪ −‬לפי ההתניה לניכוי ההוצאה בשל תשלומי המעביד‪ ,‬הכלולה‬ ‫בסעיף ‪ )5(17‬לפקודה‪ ,‬יש חובה לתשלום נוסף של העמית בגובה של שליש לפחות מהסכום ששילם המעסיק‪ .‬דהיינו‪,‬‬ ‫כדי שההפרשה לקרן השתלמות תוכר כהוצאה בשיעור מקסימלי של ‪ 4.5%‬מהמשכורת הקובעת‪ ,‬יש צורך בתשלום‬ ‫מקביל של ‪ 1.5%‬של העמית‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:35‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 74‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪75‬‬ ‫‪ .3‬הוצאות נסיעה לחו"ל‬ ‫פירוט ההוצאה‬ ‫א‪ .‬הוצאות לרכישת כרטיסי טיסה‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫(‪ )1‬במחלקת תיירים או עסקים‬ ‫(‪ )2‬במחלקה ראשונה‬ ‫ב‪ .‬הוצאות לינה ("הוצאות לינה מוכרות")‪)1( :‬‬ ‫בנסיעה שכללה עד וכולל ‪ 90‬לינות‪:‬‬ ‫(א) ‪ 7‬לינות ראשונות‬ ‫(ב) מהלינה השמינית ואילך‬ ‫‬ ‫(‪ )2‬בנסיעה שכללה יותר מ‪ 90-‬לינות (לעניין‬ ‫מנין מספר הלינות ‪ −‬שתי נסיעות או יותר‬ ‫שביניהן היתה שהייה רצופה בישראל של‬ ‫פחות מ‪ 14-‬יום ‪ −‬ייחשבו לנסיעה אחת)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוצאות שהייה אחרות‪:‬‬ ‫ (‪ )1‬אם נדרשו הוצאות לינה‬ ‫ (‪ )2‬אם לא נדרשו הוצאות לינה‬ ‫ד‪ .‬הוצאות חינוך בחו"ל בשל ילדים‪:‬‬ ‫שטרם מלאו להם ‪ 18‬שנים בשנת המס‬ ‫‪ −‬אם השהייה בחו"ל היתה בתקופה‬ ‫רצופה העולה על ‪ 10‬חודשים‬ ‫ה‪ .‬הוצאות שכירת רכב בחו"ל‬ ‫ו‪ .‬הוצאות עסקיות אחרות כגון‪:‬‬ ‫טלפונים‪ ,‬אירוח ספקים או לקוחות‬ ‫ההגבלה‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות‬ ‫מותרות ההוצאות עד לגובה מחיר כרטיס‬ ‫במחלקת עסקים באותה טיסה‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪$259-‬‬ ‫ללינה (בשנת המס ‪)$255 − 2012‬‬ ‫עד וכולל ‪ $114‬ללינה ‪ −‬מותרות מלוא ההוצאות‪.‬‬ ‫מעל ‪ $114‬ללינה ‪ −‬מותרות הוצאות בשיעור ‪75%‬‬ ‫מהן אך לא פחות מ‪ $114-‬ללינה ולא יותר מ‪$194-‬‬ ‫(בשנת המס ‪ $112 − 2012‬ו‪ $191-‬בהתאמה)‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות אך לא יותר מ‪ $114-‬ללינה‬ ‫(בשנת המס ‪ − 2012‬לא יותר מ‪ $112-‬ללינה)‬ ‫עד ‪ $73‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$71 − 2012‬‬ ‫עד ‪ $122‬לכל יום שהייה (בשנת המס ‪)$120 − 2012‬‬ ‫עד ‪ $649‬לחודש לכל ילד (הנציב רשאי לאשר‬ ‫יותר בהתחשב במקום המגורים ובתנאי‬ ‫הלימוד) (בשנת המס ‪)$638 − 2012‬‬ ‫הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ‪57$-‬‬ ‫ליום (בשנת המס ‪ − 2012‬מ‪)56$-‬‬ ‫מותרות מלוא ההוצאות כנגד קבלות‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫(א)‬ ‫(ב)‬ ‫(ג)‬ ‫(ד)‬ ‫‪27/11/2013 11:31:35‬‬ ‫הוצאות הלינה יותרו על סמך קבלות נאותות‪ .‬הוצאות שהייה אחרות יותרו ‪ −‬לפי הבהרות נציבות מס ההכנסה ‪ −‬ללא‬ ‫צורך בקבלות‪.‬‬ ‫לפי הבהרות הנציבות‪ ,‬הגבלת התרת הוצאות שכירת רכב בחו"ל עד ‪ $57 −‬ליום (בשנת המס ‪ $56 − 2012‬ליום)‪,‬‬ ‫מתיחסת לא רק לדמי השכירות אלא כוללות את כל הוצאות הרכב‪ ,‬לרבות דלק‪ ,‬שירותים וכלל הוצאה אחרת‪ .‬עמדה‬ ‫זו אינה משתמעת במפורש מנוסח התקנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראוי לציון כי לא ברור אם הגבלת הניכוי מתייחסת לרכב או‬ ‫למשתמש‪.‬‬ ‫על מי שטס במחלקה הראשונה להצטייד במידע על מחיר כרטיס של טיסה במחלקת העסקים באותה טיסה‪ ,‬שהוא‬ ‫המחיר לפיו תותר לניכוי ההוצאה‪.‬‬ ‫תותר תוספת של ‪ 25%‬מההוצאות המותרות בניכוי (כולן או חלקן)‪ ,‬בנסיעות לארצות המנויות להלן‪ :‬אוסטריה‪,‬‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬אנגולה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דובאי‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬הונג‪-‬קונג‪ ,‬הממלכה המאוחדת‬ ‫(בריטניה)‪ ,‬טיוואן‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬עומאן‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת‪ ,‬קאטר‪ ,‬קוריאה‪ ,‬קמרון‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה‪,‬‬ ‫שוויץ‪.‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 75‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪76‬‬ ‫דמי ביטוח לאומי ‪ −‬ממעבידים‬ ‫החל‬ ‫מיום‬ ‫‪1.1.2013‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 1.1.2012‬ועד‬ ‫‪31.12.2012‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 1.4.2011‬ועד‬ ‫‪31.12.2011‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 1.1.2011‬ועד‬ ‫יום ‪31.3.2011‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫מקסימום ההכנסה‬ ‫לתשלום משכר העובד‬ ‫‪42,435‬‬ ‫‪41,850‬‬ ‫‪73,422‬‬ ‫‪73,422‬‬ ‫מינימום ההכנסה לתשלום‬ ‫‪4,300‬‬ ‫‪4,100‬‬ ‫‪3,850.18‬‬ ‫‪3,890.25‬‬ ‫מינימום ההכנסה ליום‬ ‫‪172‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪*154‬‬ ‫‪155.61‬‬ ‫בסיס ההכנסה לתשלום‬ ‫דמי ביטוח מופחתים‬ ‫‪5,297‬‬ ‫‪5,171‬‬ ‫‪4,809‬‬ ‫‪4,809‬‬ ‫בסיס‬ ‫ההכנסה‬ ‫*‬ ‫לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪ 6‬ימים (שכר המינימום החודשי מחולק ב‪ .)25-‬לעובד המועסק שבוע עבודה בן ‪5‬‬ ‫ימים ‪ −‬החל מיום ‪ 198.46 ,1.1.2013‬ש"ח (עד יום ‪ 189.23 − 31.3.2012‬ש"ח) ‪( −‬שכר המינימום החודשי מחולק ב‪.)21⅔-‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:35‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 76‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪77‬‬ ‫א‪ .‬עובדים שכירים‬ ‫להלן טבלת שיעורי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬ ‫החל מיום ‪1.1.2013‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫סך הכול‬ ‫מופחת‬ ‫עובד‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫עובד תושב‪/‬ת ישראל שמלאו לו‬ ‫‪3.50 % 6.95 %‬‬ ‫‪ 18‬שנה וטרם הגיע לגיל פרישה‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם‬ ‫‪3.49 % 6.90 %‬‬ ‫‪ 18‬וטרם הגיעו לגיל פרישה‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם תושב‪/‬ת ישראל ואינם‬ ‫כלולים בטור ‪ 1‬ועל בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬ ‫אישה וגבר מעל גיל הזכאות לקצבת‬ ‫‪3.10 % 3.48 %‬‬ ‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫‪3.10 % 3.47 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה‬ ‫מעבודה בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות‬ ‫כללית יציבה בשיעור ‪ 100%‬או קצבת‬ ‫נכות כללית בלתי יציבה בשיעור ‪100%‬‬ ‫לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות ‪3.10 % 3.48 %‬‬ ‫‪3.10 % 3.47 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫נשים וגברים בין גיל פרישה‬ ‫לגיל הזכאות לקצבת זקנה‬ ‫‪3.37 % 6.52 %‬‬ ‫שאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫‪3.37 % 6.51 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫—‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫—‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫נשים וגברים המקבלים‬ ‫—‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫קצבת זקנה מהמוסד‬ ‫—‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪0.40 % 3.85 %‬‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬ ‫‪0.39 % 3.80 %‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪27/11/2013 11:31:35‬‬ ‫מעסיק‬ ‫סך הכול‬ ‫מלא‬ ‫עובד‬ ‫מעסיק‬ ‫‪3.45 %‬‬ ‫‪12.00 % 18.50 %‬‬ ‫‪6.50 %‬‬ ‫‪3.41 %‬‬ ‫‪11.79 % 18.15 %‬‬ ‫‪6.36 %‬‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫‪6.34 %‬‬ ‫‪6.30 %‬‬ ‫‪5.00 %‬‬ ‫‪5.00 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫‪6.34 %‬‬ ‫‪6.30 %‬‬ ‫‪5.00 %‬‬ ‫‪5.00 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪3.15 %‬‬ ‫‪3.14 %‬‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫‪15.80 %‬‬ ‫‪15.76 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪9.86 %‬‬ ‫‪9.86 %‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪5.94 %‬‬ ‫‪5.90 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪0.38 %‬‬ ‫‪0.37 %‬‬ ‫‪3.45 %‬‬ ‫‪3.41 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪13.50 %‬‬ ‫‪13.15 %‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪7.00 %‬‬ ‫‪6.79 %‬‬ ‫‪1.34 %‬‬ ‫‪1.30 %‬‬ ‫‪6.50 %‬‬ ‫‪6.36 %‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 77‬‬ ‫‪78‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬ ‫החל מיום ‪ 1.4.2011‬עד ‪:31.12.2012‬‬ ‫מופחת‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬ ‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬ ‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬ ‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬ ‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬ ‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬ ‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫סה"כ‬ ‫‪6.95‬‬ ‫מלא‬ ‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬ ‫‪5.90 12.00 17.90 3.45 3.50‬‬ ‫‪6.90‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪3.41‬‬ ‫‪11.79 17.59‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫‪3.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪5.93‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪3.47‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪3.48‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪5.93‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪3.47‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬ ‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪6.52‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.15‬‬ ‫‪15.24‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪5.38‬‬ ‫‪6.51‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.14‬‬ ‫‪15.21‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪5.35‬‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.93‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.37‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.90‬‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪3.45‬‬ ‫‪12.90‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪3.80‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪3.41‬‬ ‫‪12.59‬‬ ‫‪6.79‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬ ‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪27/11/2013 11:31:36‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 78‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪79‬‬ ‫להלן טבלת שיעורי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות עבור עובדים שכירים‪,‬‬ ‫החל מיום ‪ 1.8.2009‬ועד יום ‪:31.3.2011‬‬ ‫מופחת‬ ‫טור ‪1‬‬ ‫עובדים "תושבי ישראל" שמלאו להם ‪18‬‬ ‫שנה ושטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪2‬‬ ‫בעלי שליטה בחברה שמלאו להם ‪18‬‬ ‫וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"‬ ‫טור ‪3‬‬ ‫בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם‬ ‫"תושבי ישראל" ואינם כלולים בטור ‪ ,1‬ועל‬ ‫בעלי שליטה שאינם כלולים בטור ‪2‬‬ ‫אישה וגבר שמעל "גיל הזכאות" לקצבת‬ ‫זקנה ושאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫סה"כ‬ ‫‪7.35‬‬ ‫מלא‬ ‫עובד מעסיק סה"כ עובד מעסיק‬ ‫‪5.43 12.00 17.43 3.85 3.50‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪3.49‬‬ ‫‪3.81‬‬ ‫‪11.79 17.16‬‬ ‫‪5.37‬‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪5.61‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪5.59‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪3.52‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪5.61‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪5.59‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות"‬ ‫לקצבת זקנה שאינם מקבלים קצבת זקנה‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪6.88‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.51‬‬ ‫‪14.81‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪4.95‬‬ ‫‪6.87‬‬ ‫‪3.37‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪14.79‬‬ ‫‪9.86‬‬ ‫‪4.93‬‬ ‫מי שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫בעל שליטה‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫נשים וגברים המקבלים קצבת זקנה מהמוסד‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.61‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.41‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.59‬‬ ‫חיילים בשרות סדיר‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪3.85‬‬ ‫‪12.43‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪5.43‬‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫‪4.20‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪3.81‬‬ ‫‪12.16‬‬ ‫‪6.79‬‬ ‫‪5.37‬‬ ‫מבוטחים המקבלים קצבת נכות יציבה מעבודה‬ ‫בשיעור ‪ ,100%‬או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬או קצבת נכות כללית בלתי יציבה בשיעור‬ ‫‪ 100%‬לתקופה רצופה של שנה אחת לפחות‬ ‫בעלי שליטה‬ ‫ב‪ .‬עובדים "תושבי חוץ" — שעורי דמי הביטוח‬ ‫סה"כ‬ ‫‪0.53‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:36‬‬ ‫מופחת‬ ‫עובד‬ ‫‪0.04‬‬ ‫מעביד‬ ‫‪0.49‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪2.56‬‬ ‫מלא‬ ‫עובד‬ ‫‪0.87‬‬ ‫מעביד‬ ‫‪1.69‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 79‬‬ ‫‪80‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫גביית דמי ביטוח לאומי ‪ −‬מ"לא שכירים"‬ ‫החל‬ ‫מיום‬ ‫‪1.1.2013‬‬ ‫מכסימום ההכנסה‬ ‫לתשלום דמי ביטוח‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫לתשלום דמי ביטוח‬ ‫מבוטח שאינו עובד‬ ‫ואינו עובד עצמאי ‪−‬‬ ‫מינימום ההכנסה לחיוב‬ ‫דמי ביטוח ומס מקביל‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫להגדרת עובד עצמאי‬ ‫(ש"ח)‬ ‫‪42,435‬‬ ‫החל מיום החל מיום החל מיום החל מיום‬ ‫‪1.8.2009‬‬ ‫‪1.1.2010 1.1.2011‬‬ ‫‪1.1.2012‬‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫‪31.12.2009 31.12.2010 31.12.2011 31.12.2012‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫(ש"ח)‬ ‫(ש"ח)‬ ‫(ש"ח)‬ ‫‪76,830‬‬ ‫‪79,750‬‬ ‫‪73,422‬‬ ‫‪41,850‬‬ ‫החל מיום‬ ‫‪1.1.2009‬‬ ‫עד‬ ‫‪31.7.2009‬‬ ‫(ש"ח)‬ ‫‪38,415‬‬ ‫‪2,207‬‬ ‫‪2,155‬‬ ‫‪2,077‬‬ ‫‪2,004‬‬ ‫‪1,982‬‬ ‫‪1,982‬‬ ‫‪1,324‬‬ ‫‪1,293‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,324‬‬ ‫‪1,293‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫בסיס ההכנסה‬ ‫לתשלום על פי‬ ‫שיעורים מופחתים‬ ‫‪5,297‬‬ ‫‪5,171‬‬ ‫‪4,984‬‬ ‫‪4,809‬‬ ‫‪4,757‬‬ ‫‪4,757‬‬ ‫מינימום ההכנסה‬ ‫לחיוב בדמי ביטוח‬ ‫של מבוטחים עם‬ ‫יחס חלוקה עבור‬ ‫כל אחד מבני הזוג‬ ‫‪1,324‬‬ ‫‪1,293‬‬ ‫‪1,246‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫‪1,189‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫א‪ .‬שכר ממוצע החל מ‪1.1.2013-‬‬ ‫‪ 8,828‬ש״ח (במקום ‪ 8,619‬ש״ח עד ‪.)31.12.2012‬‬ ‫‬ ‫ב‪ .‬שיעור דמי הביטוח‬ ‫שיעורי דמי הביטוח מפורטים בטבלת דמי הביטוח שבעמוד הבא‪.‬‬ ‫‬ ‫ג‪ .‬בסיס לשיעורים מופחתים‬ ‫הבסיס לשיעורים מופחתים חל על ההכנסה שעד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק לפי חוק‪.‬‬ ‫‬ ‫‪27/11/2013 11:31:36‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 80‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪81‬‬ ‫להלן פירוט שיעור דמי הביטוח החל מיום ‪:1.1.2008‬‬ ‫ענף‬ ‫זקנה ושאירים‬ ‫סיעוד‬ ‫נכות‬ ‫תאונות‬ ‫נפגעי עבודה‬ ‫ילדים‬ ‫אמהות‬ ‫סה"כ לענפי ב"ל‬ ‫בריאות‬ ‫סה"כ כללי‬ ‫עובד עצמאי‬ ‫רגיל‬ ‫‪5.21‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪1.86‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪0.82‬‬ ‫‪11.23‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪16.23‬‬ ‫מופחת*‬ ‫‪3.09‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪1.11‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪0.56‬‬ ‫‪6.72‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪9.82‬‬ ‫עיסוק המבוטח‬ ‫עובד עצמאי בגיל‬ ‫המותנה שאינו‬ ‫לעל"ע‬ ‫מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬ ‫רגיל מופחת* רגיל מופחת*‬ ‫‪3.09‬‬ ‫‪5.21‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪3.65‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪1.31‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1.39‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪1.10‬‬ ‫‪1.67‬‬ ‫‪0.56‬‬ ‫‪0.82‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫‪5.55‬‬ ‫‪9.29‬‬ ‫‪4.61‬‬ ‫‪7.05‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪3.10‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪8.65‬‬ ‫‪14.29‬‬ ‫‪7.71‬‬ ‫‪12.00‬‬ ‫עובד עצמאי מעל‬ ‫לגיל מקבל ק‪.‬ז‪.‬‬ ‫רגיל‬ ‫מופחת*‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0.68‬‬ ‫‪0.39‬‬ ‫* עד ‪ 60%‬מהשכר הממוצע במשק‪ .‬גיל מותנה‪ :‬החל מיום ‪ 1‬ביולי ‪ 2004‬חל שינוי בגיל הזכאות לקיצבת זקנה‪ .‬לשינוי‬ ‫זה יש השלכה על שיעורי דמי הביטוח של המבוטחים שאינם שכירים‪ ,‬בהתאם לגיל הזכאות הקבוע לגביהם בחוק גיל‬ ‫פרישה‪ ,‬התשס"ד‪.2004-‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:36‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 81‬‬ ‫‪82‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדד מחירים לצרכן‬ ‫לפי בסיס ספטמבר ‪1951‬‬ ‫חודש‪/‬שנה ‪1951‬‬ ‫‪90.0‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪92.0‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪93.0‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪94.0‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪96.0‬‬ ‫מאי‬ ‫‪95.0‬‬ ‫יוני‬ ‫‪96.0‬‬ ‫יולי‬ ‫‪98.0‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪100.0‬‬ ‫אוקטובר ‪103.0‬‬ ‫‪105.0‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪107.0‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1952‬‬ ‫‪113.0‬‬ ‫‪120.0‬‬ ‫‪132.0‬‬ ‫‪144.0‬‬ ‫‪150.0‬‬ ‫‪157.0‬‬ ‫‪162.0‬‬ ‫‪165.0‬‬ ‫‪169.0‬‬ ‫‪173.0‬‬ ‫‪175.0‬‬ ‫‪178.0‬‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪181.0‬‬ ‫‪182.0‬‬ ‫‪184.0‬‬ ‫‪187.0‬‬ ‫‪191.0‬‬ ‫‪197.0‬‬ ‫‪200.0‬‬ ‫‪201.0‬‬ ‫‪205.0‬‬ ‫‪207.0‬‬ ‫‪208.0‬‬ ‫‪212.0‬‬ ‫‪1954‬‬ ‫‪214.0‬‬ ‫‪216.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪218.0‬‬ ‫‪214.0‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪222.0‬‬ ‫‪227.0‬‬ ‫‪227.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪228.0‬‬ ‫‪229.0‬‬ ‫‪230.0‬‬ ‫‪230.0‬‬ ‫‪232.0‬‬ ‫‪233.0‬‬ ‫‪231.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪238.0‬‬ ‫‪236.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪238.0‬‬ ‫‪239.0‬‬ ‫‪244.0‬‬ ‫‪246.0‬‬ ‫‪249.0‬‬ ‫‪249.0‬‬ ‫‪244.0‬‬ ‫‪247.0‬‬ ‫‪260.0‬‬ ‫‪259.0‬‬ ‫‪248.0‬‬ ‫‪250.0‬‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪254.0‬‬ ‫‪259.0‬‬ ‫‪261.0‬‬ ‫‪265.0‬‬ ‫‪270.0‬‬ ‫‪258.0‬‬ ‫‪264.0‬‬ ‫‪269.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪263.0‬‬ ‫‪1958‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪269.0‬‬ ‫‪268.0‬‬ ‫‪272.0‬‬ ‫‪276.0‬‬ ‫‪267.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪280.0‬‬ ‫‪280.0‬‬ ‫‪273.0‬‬ ‫‪274.0‬‬ ‫‪1959‬‬ ‫‪275.3‬‬ ‫‪277.5‬‬ ‫‪277.8‬‬ ‫‪276.4‬‬ ‫‪287.1‬‬ ‫‪273.4‬‬ ‫‪269.8‬‬ ‫‪269.5‬‬ ‫‪275.6‬‬ ‫‪280.5‬‬ ‫‪281.1‬‬ ‫‪279.7‬‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪278.6‬‬ ‫‪279.2‬‬ ‫‪281.9‬‬ ‫‪278.6‬‬ ‫‪284.1‬‬ ‫‪277.5‬‬ ‫‪278.9‬‬ ‫‪279.4‬‬ ‫‪286.6‬‬ ‫‪292.4‬‬ ‫‪291.3‬‬ ‫‪289.3‬‬ ‫חודש‪/‬שנה ‪1961‬‬ ‫‪295.9‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪293.5‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪294.0‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪293.7‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪314.7‬‬ ‫מאי‬ ‫‪303.9‬‬ ‫יוני‬ ‫‪297.3‬‬ ‫יולי‬ ‫‪294.8‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪304.8‬‬ ‫אוקטובר ‪308.9‬‬ ‫‪311.4‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪315.5‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪316.6‬‬ ‫‪318.2‬‬ ‫‪325.4‬‬ ‫‪331.2‬‬ ‫‪327.9‬‬ ‫‪323.5‬‬ ‫‪326.2‬‬ ‫‪330.1‬‬ ‫‪337.8‬‬ ‫‪341.4‬‬ ‫‪343.8‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪347.7‬‬ ‫‪343.8‬‬ ‫‪355.1‬‬ ‫‪352.1‬‬ ‫‪352.4‬‬ ‫‪346.6‬‬ ‫‪353.5‬‬ ‫‪356.2‬‬ ‫‪363.1‬‬ ‫‪365.0‬‬ ‫‪1964‬‬ ‫‪367.8‬‬ ‫‪367.8‬‬ ‫‪367.3‬‬ ‫‪363.9‬‬ ‫‪376.3‬‬ ‫‪365.9‬‬ ‫‪370.8‬‬ ‫‪367.3‬‬ ‫‪370.0‬‬ ‫‪374.1‬‬ ‫‪377.4‬‬ ‫‪381.3‬‬ ‫‪1965‬‬ ‫‪384.5‬‬ ‫‪386.4‬‬ ‫‪394.2‬‬ ‫‪397.5‬‬ ‫‪405.7‬‬ ‫‪403.8‬‬ ‫‪400.9‬‬ ‫‪396.4‬‬ ‫‪401.6‬‬ ‫‪405.7‬‬ ‫‪407.9‬‬ ‫‪408.3‬‬ ‫‪1966‬‬ ‫‪413.5‬‬ ‫‪417.9‬‬ ‫‪425.0‬‬ ‫‪432.8‬‬ ‫‪434.6‬‬ ‫‪433.1‬‬ ‫‪434.2‬‬ ‫‪429.4‬‬ ‫‪435.7‬‬ ‫‪439.4‬‬ ‫‪437.2‬‬ ‫‪440.2‬‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪439.8‬‬ ‫‪435.7‬‬ ‫‪437.6‬‬ ‫‪444.3‬‬ ‫‪445.4‬‬ ‫‪440.5‬‬ ‫‪437.2‬‬ ‫‪433.1‬‬ ‫‪432.8‬‬ ‫‪436.1‬‬ ‫‪437.9‬‬ ‫‪440.9‬‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪445.0‬‬ ‫‪444.6‬‬ ‫‪448.0‬‬ ‫‪452.0‬‬ ‫‪451.3‬‬ ‫‪446.5‬‬ ‫‪448.0‬‬ ‫‪443.9‬‬ ‫‪445.7‬‬ ‫‪448.7‬‬ ‫‪447.6‬‬ ‫‪449.4‬‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪451.7‬‬ ‫‪450.6‬‬ ‫‪456.9‬‬ ‫‪459.8‬‬ ‫‪457.2‬‬ ‫‪461.7‬‬ ‫‪462.1‬‬ ‫‪453.2‬‬ ‫‪456.1‬‬ ‫‪461.7‬‬ ‫‪465.0‬‬ ‫‪466.9‬‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪465.6‬‬ ‫‪467.4‬‬ ‫‪472.0‬‬ ‫‪475.7‬‬ ‫‪481.7‬‬ ‫‪480.7‬‬ ‫‪478.9‬‬ ‫‪481.2‬‬ ‫‪500.5‬‬ ‫‪510.6‬‬ ‫‪510.6‬‬ ‫‪514.2‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:37‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 82‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪83‬‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1971‬‬ ‫‪523.4‬‬ ‫‪522.9‬‬ ‫‪529.8‬‬ ‫‪533.9‬‬ ‫‪536.7‬‬ ‫‪537.6‬‬ ‫‪534.9‬‬ ‫‪537.6‬‬ ‫‪555.0‬‬ ‫‪567.0‬‬ ‫‪576.1‬‬ ‫‪583.0‬‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪27/11/2013 11:31:37‬‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪591.3‬‬ ‫‪588.1‬‬ ‫‪600.0‬‬ ‫‪606.9‬‬ ‫‪613.3‬‬ ‫‪604.6‬‬ ‫‪608.7‬‬ ‫‪611.5‬‬ ‫‪620.2‬‬ ‫‪634.9‬‬ ‫‪645.9‬‬ ‫‪655.0‬‬ ‫‪1973‬‬ ‫‪667.4‬‬ ‫‪673.9‬‬ ‫‪690.4‬‬ ‫‪717.0‬‬ ‫‪727.1‬‬ ‫‪729.4‬‬ ‫‪741.7‬‬ ‫‪746.3‬‬ ‫‪758.7‬‬ ‫‪772.5‬‬ ‫‪806.4‬‬ ‫‪828.0‬‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪857.3‬‬ ‫‪926.6‬‬ ‫‪951.4‬‬ ‫‪977.1‬‬ ‫‪1,003.2‬‬ ‫‪1,006.4‬‬ ‫‪1,020.2‬‬ ‫‪1,025.2‬‬ ‫‪1,045.4‬‬ ‫‪1,071.6‬‬ ‫‪1,196.3‬‬ ‫‪1,293.1‬‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪1,318.3‬‬ ‫‪1,338.1‬‬ ‫‪1,370.6‬‬ ‫‪1,394.0‬‬ ‫‪1,413.8‬‬ ‫‪1,408.7‬‬ ‫‪1,415.1‬‬ ‫‪1,415.6‬‬ ‫‪1,445.0‬‬ ‫‪1,536.2‬‬ ‫‪1,584.9‬‬ ‫‪1,597.2‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪1,618.8‬‬ ‫‪1,630.3‬‬ ‫‪1,689.0‬‬ ‫‪1,785.8‬‬ ‫‪1,823.8‬‬ ‫‪1,827.5‬‬ ‫‪1,920.6‬‬ ‫‪1,944.0‬‬ ‫‪1,988.5‬‬ ‫‪2,055.0‬‬ ‫‪2,146.8‬‬ ‫‪2,204.6‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪2,199.4‬‬ ‫‪2,220.1‬‬ ‫‪2,263.5‬‬ ‫‪2,318.2‬‬ ‫‪2,372.9‬‬ ‫‪2,429.5‬‬ ‫‪2,465.3‬‬ ‫‪2,561.5‬‬ ‫‪2,659.6‬‬ ‫‪2,755.8‬‬ ‫‪3,082.1‬‬ ‫‪3,142.5‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪3,214.2‬‬ ‫‪3,265.1‬‬ ‫‪3,385.8‬‬ ‫‪3,572.5‬‬ ‫‪3,638.6‬‬ ‫‪3,710.2‬‬ ‫‪3,798.9‬‬ ‫‪3,889.4‬‬ ‫‪4,006.4‬‬ ‫‪4,236.5‬‬ ‫‪4,500.6‬‬ ‫‪4.655.2‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪4,885.4‬‬ ‫‪5,004.2‬‬ ‫‪5,285.2‬‬ ‫‪5,743.6‬‬ ‫‪6,017.1‬‬ ‫‪6,230.3‬‬ ‫‪6,573.5‬‬ ‫‪7,124.3‬‬ ‫‪7,694.0‬‬ ‫‪8,295.7‬‬ ‫‪9,103.0‬‬ ‫‪9,840.5‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪10,561.1‬‬ ‫‪11,081.7‬‬ ‫‪11,647.5‬‬ ‫‪12,835.9‬‬ ‫‪14,050.6‬‬ ‫‪14,699.5‬‬ ‫‪15,342.7‬‬ ‫‪16,608.3‬‬ ‫‪17,815.5‬‬ ‫‪19,775.3‬‬ ‫‪21,629.5‬‬ ‫‪22,923.5‬‬ ‫‪24,598.7‬‬ ‫‪25,953.0‬‬ ‫‪27,197.2‬‬ ‫‪30,094.8‬‬ ‫‪31,102.7‬‬ ‫‪31,953.1‬‬ ‫‪33,890.1‬‬ ‫‪35,213.0‬‬ ‫‪38,079.2‬‬ ‫‪41,512.3‬‬ ‫‪43,921.7‬‬ ‫‪46,189.5‬‬ ‫‪50,032.0‬‬ ‫‪52,882.5‬‬ ‫‪55,559.7‬‬ ‫‪61,481.0‬‬ ‫‪65,307.8‬‬ ‫‪69,244.9‬‬ ‫‪75,622.9‬‬ ‫‪81,575.7‬‬ ‫‪87,764.8‬‬ ‫‪95,134.9‬‬ ‫‪101,308.2‬‬ ‫‪106,930.3‬‬ ‫‪116,001.3‬‬ ‫‪123,040.7‬‬ ‫‪129,985.7‬‬ ‫‪147,230.0‬‬ ‫‪155,356.1‬‬ ‫‪160,946.7‬‬ ‫‪171,009.8‬‬ ‫‪183,261.9‬‬ ‫‪199,734.5‬‬ ‫‪241,813.7‬‬ ‫‪278,507.0‬‬ ‫‪310,838.1‬‬ ‫‪357,216.6‬‬ ‫‪399,972.9‬‬ ‫‪442,634.8‬‬ ‫‪533,816.9‬‬ ‫‪610,132.7‬‬ ‫‪691,614.0‬‬ ‫‪777,032.2‬‬ ‫‪905,033.7‬‬ ‫‪1,098,437.4‬‬ ‫‪1,365,778.9‬‬ ‫‪1,632,679.5‬‬ ‫‪1,693,688.1‬‬ ‫‪1,782,697‬‬ ‫‪2,023,645‬‬ ‫‪2,267,742‬‬ ‫‪2,707,117‬‬ ‫‪2,891,371‬‬ ‫‪3,322,871‬‬ ‫‪4,236,267‬‬ ‫‪4,401,624‬‬ ‫‪4,535,483‬‬ ‫‪4,746,509‬‬ ‫‪4,768,557‬‬ ‫‪4,829,975‬‬ ‫‪4,801,765‬‬ ‫‪4,843,755‬‬ ‫‪4,918,165‬‬ ‫‪5,081,159‬‬ ‫‪5,162,656‬‬ ‫‪5,247,696‬‬ ‫‪5,247,696‬‬ ‫‪5,304,390‬‬ ‫‪5,407,146‬‬ ‫‪5,534,707‬‬ ‫‪5,694,157‬‬ ‫‪5,779,198‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 83‬‬ ‫‪84‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪5,903,215‬‬ ‫‪5,959,908‬‬ ‫‪6,037,862‬‬ ‫‪6,172,509‬‬ ‫‪6,211,486‬‬ ‫‪6,271,723‬‬ ‫‪6,285,896‬‬ ‫‪6,363,850‬‬ ‫‪6,424,087‬‬ ‫‪6,523,300‬‬ ‫‪6,626,057‬‬ ‫‪6,711,098‬‬ ‫‪6,817,752‬‬ ‫‪6,874,357‬‬ ‫‪6,987,567‬‬ ‫‪7,176,251‬‬ ‫‪7,264,303‬‬ ‫‪7,283,171‬‬ ‫‪7,289,460‬‬ ‫‪7,346,065‬‬ ‫‪7,471,854‬‬ ‫‪7,647,958‬‬ ‫‪7,773,747‬‬ ‫‪7,811,483‬‬ ‫‪8,176,271‬‬ ‫‪8,314,639‬‬ ‫‪8,352,375‬‬ ‫‪8,566,216‬‬ ‫‪8,641,689‬‬ ‫‪8,748,610‬‬ ‫‪8,798,926‬‬ ‫‪8,905,846‬‬ ‫‪9,044,214‬‬ ‫‪9,207,739‬‬ ‫‪9,327,239‬‬ ‫‪9,427,870‬‬ ‫‪9,528,501‬‬ ‫‪9,578,816‬‬ ‫‪9,698,316‬‬ ‫‪9,943,604‬‬ ‫‪10,100,840‬‬ ‫‪10,176,313‬‬ ‫‪10,339,838‬‬ ‫‪10,503,364‬‬ ‫‪10,723,494‬‬ ‫‪10,905,888‬‬ ‫‪11,044,256‬‬ ‫‪11,088,282‬‬ ‫‪11,232,939‬‬ ‫‪11,302,123‬‬ ‫‪11,440,490‬‬ ‫‪11,692,068‬‬ ‫‪11,912,197‬‬ ‫‪12,144,908‬‬ ‫‪12,509,695‬‬ ‫‪12,767,562‬‬ ‫‪12,968,824‬‬ ‫‪13,025,429‬‬ ‫‪13,044,298‬‬ ‫‪13,088,324‬‬ ‫‪13,088,324‬‬ ‫‪13,220,402‬‬ ‫‪13,415,375‬‬ ‫‪13,654,373‬‬ ‫‪13,604,058‬‬ ‫‪13,622,926‬‬ ‫‪13,717,267‬‬ ‫‪13,824,188‬‬ ‫‪14,006,582‬‬ ‫‪14,075,766‬‬ ‫‪14,163,818‬‬ ‫‪14,314,764‬‬ ‫‪14,497,158‬‬ ‫‪14,673,263‬‬ ‫‪14,861,946‬‬ ‫‪15,069,497‬‬ ‫‪15,113,523‬‬ ‫‪15,151,260‬‬ ‫‪15,170,128‬‬ ‫‪15,314,785‬‬ ‫‪15,465,732‬‬ ‫‪15,685,862‬‬ ‫‪15,805,362‬‬ ‫‪15,924,861‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪27/11/2013 11:31:38‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪16,033,750‬‬ ‫‪16,125,110‬‬ ‫‪16,292,605‬‬ ‫‪16,612,366‬‬ ‫‪16,810,313‬‬ ‫‪17,038,714‬‬ ‫‪17,221,435‬‬ ‫‪17,404,156‬‬ ‫‪17,602,104‬‬ ‫‪17,845,731‬‬ ‫‪18,074,132‬‬ ‫‪18,226,400‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪18,256,853‬‬ ‫‪18,287,307‬‬ ‫‪18,272,080‬‬ ‫‪18,439,574‬‬ ‫‪18,622,295‬‬ ‫‪18,683,202‬‬ ‫‪18,728,882‬‬ ‫‪18,957,283‬‬ ‫‪19,140,004‬‬ ‫‪19,337,951‬‬ ‫‪19,474,992‬‬ ‫‪19,703,393‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪19,870,887‬‬ ‫‪20,053,608‬‬ ‫‪20,251,555‬‬ ‫‪20,586,543‬‬ ‫‪20,936,758‬‬ ‫‪21,089,025‬‬ ‫‪21,149,932‬‬ ‫‪21,226,066‬‬ ‫‪21,317,427‬‬ ‫‪21,484,921‬‬ ‫‪21,621,961‬‬ ‫‪21,789,455‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪21,880,816‬‬ ‫‪22,139,670‬‬ ‫‪22,352,844‬‬ ‫‪22,520,338‬‬ ‫‪22,626,926‬‬ ‫‪22,870,553‬‬ ‫‪23,098,954‬‬ ‫‪23,190,315‬‬ ‫‪23,175,088‬‬ ‫‪23,449,169‬‬ ‫‪23,388,262‬‬ ‫‪23,312,129‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪23,388,262‬‬ ‫‪23,373,035‬‬ ‫‪23,327,355‬‬ ‫‪23,647,117‬‬ ‫‪23,738,477‬‬ ‫‪23,829,837‬‬ ‫‪23,799,384‬‬ ‫‪23,921,198‬‬ ‫‪24,256,186‬‬ ‫‪24,987,069‬‬ ‫‪25,306,830‬‬ ‫‪25,322,057‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 84‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪85‬‬ ‫מדד מחירים לצרכן — לפי בסיס ספטמבר ‪( 1951‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪25,204,918‬‬ ‫‪25,012,330‬‬ ‫‪24,964,183‬‬ ‫‪25,036,404‬‬ ‫‪25,156,771‬‬ ‫‪25,228,991‬‬ ‫‪25,301,211‬‬ ‫‪25,421,579‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,710,460‬‬ ‫‪25,662,313‬‬ ‫‪25,662,313‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,421,579‬‬ ‫‪25,349,358‬‬ ‫‪25,469,726‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,758,607‬‬ ‫‪25,830,828‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,541,946‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,686,387‬‬ ‫‪25,662,314‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪25,511,710‬‬ ‫‪25,486,096‬‬ ‫‪25,537,324‬‬ ‫‪25,767,852‬‬ ‫‪25,870,309‬‬ ‫‪25,947,151‬‬ ‫‪26,049,608‬‬ ‫‪26,126,450‬‬ ‫‪26,177,679‬‬ ‫‪26,203,293‬‬ ‫‪26,049,608‬‬ ‫‪26,023,994‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪26,305,750‬‬ ‫‪26,510,663‬‬ ‫‪26,638,734‬‬ ‫‪27,048,560‬‬ ‫‪27,304,702‬‬ ‫‪27,663,300‬‬ ‫‪27,842,600‬‬ ‫‪27,740,143‬‬ ‫‪27,842,600‬‬ ‫‪28,021,899‬‬ ‫‪27,791,371‬‬ ‫‪27,714,527‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪27,766,269‬‬ ‫‪27,875,693‬‬ ‫‪27,930,405‬‬ ‫‪27,875,693‬‬ ‫‪27,738,913‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,383,286‬‬ ‫‪27,437,998‬‬ ‫‪27,301,219‬‬ ‫‪27,301,219‬‬ ‫‪27,246,507‬‬ ‫‪27,191,795‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪27,137,083‬‬ ‫‪27,191,795‬‬ ‫‪27,164,439‬‬ ‫‪27,465,354‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,574,778‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫‪27,492,710‬‬ ‫‪27,520,066‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪27,355,930‬‬ ‫‪27,410,642‬‬ ‫‪27,355,980‬‬ ‫‪27,547,422‬‬ ‫‪27,629,490‬‬ ‫‪27,656,846‬‬ ‫‪27,957,761‬‬ ‫‪28,012,473‬‬ ‫‪28,039,829‬‬ ‫‪28,258,676‬‬ ‫‪28,231,320‬‬ ‫‪28,176,608‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪28,094,540‬‬ ‫‪28,258,676‬‬ ‫‪28,340,744‬‬ ‫‪28,586,947‬‬ ‫‪28,586,947‬‬ ‫‪28,614,303‬‬ ‫‪28,641,659‬‬ ‫‪28,641,659‬‬ ‫‪28,395,456‬‬ ‫‪28,203,964‬‬ ‫‪28,149,252‬‬ ‫‪28,149,252‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪28,111,501‬‬ ‫‪28,026,315‬‬ ‫‪28,083,106‬‬ ‫‪28,225,083‬‬ ‫‪28,225,083‬‬ ‫‪28,423,851‬‬ ‫‪28,736,201‬‬ ‫‪28,934,969‬‬ ‫‪28,792,992‬‬ ‫‪28,821,388‬‬ ‫‪28,934,970‬‬ ‫‪29,105,342‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪29,105,342‬‬ ‫‪29,048,551‬‬ ‫‪29,133,738‬‬ ‫‪29,559,669‬‬ ‫‪29,758,438‬‬ ‫‪29,786,833‬‬ ‫‪30,127,579‬‬ ‫‪30,383,138‬‬ ‫‪30,383,138‬‬ ‫‪30,411,533‬‬ ‫‪30,241,160‬‬ ‫‪30,212,765‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪30,052,529‬‬ ‫‪30,022,686‬‬ ‫‪30,171,904‬‬ ‫‪30,470,340‬‬ ‫‪30,589,715‬‬ ‫‪30,858,307‬‬ ‫‪31,186,587‬‬ ‫‪31,335,805‬‬ ‫‪31,246,274‬‬ ‫‪31,305,962‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪31,186,587‬‬ ‫‪31,097,056‬‬ ‫‪31,126,900‬‬ ‫‪31,395,492‬‬ ‫‪31,515,867‬‬ ‫‪31,604,398‬‬ ‫‪31,753,616‬‬ ‫‪31,902,834‬‬ ‫‪31,992,365‬‬ ‫‪32,081,896‬‬ ‫‪32,111,739‬‬ ‫‪32,231,114‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪32,297,367‬‬ ‫‪32,392,359‬‬ ‫‪32,455,687‬‬ ‫‪32,645,672‬‬ ‫‪32,803,902‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪32,835,656‬‬ ‫‪32,993,977‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪32,962,313‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪32,930,648‬‬ ‫‪33,057,305‬‬ ‫‪33,342,282‬‬ ‫‪33,342,282‬‬ ‫‪33,247,289‬‬ ‫‪33,278,953‬‬ ‫‪33,627,258‬‬ ‫‪33,627,258‬‬ ‫‪33,563,930‬‬ ‫‪33,405,610‬‬ ‫‪33,468,938‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪33,410,549‬‬ ‫‪33,410,549‬‬ ‫‪33,477,171‬‬ ‫‪33,610,413‬‬ ‫‪33,643,724‬‬ ‫‪33,910,209‬‬ ‫‪34,010,140‬‬ ‫‪34,076,762‬‬ ‫‪34,076,762‬‬ ‫‪34,176,693‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:38‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 85‬‬ ‫‪86‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים‬ ‫לפי בסיס אפריל ‪1975‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪96.65‬‬ ‫‪97.67‬‬ ‫‪98.95‬‬ ‫‪100.00‬‬ ‫‪100.10‬‬ ‫‪103.30‬‬ ‫‪108.60‬‬ ‫‪109.30‬‬ ‫‪106.20‬‬ ‫‪109.90‬‬ ‫‪112.40‬‬ ‫‪113.30‬‬ ‫‪1976‬‬ ‫‪114.60‬‬ ‫‪115.50‬‬ ‫‪116.60‬‬ ‫‪126.30‬‬ ‫‪128.40‬‬ ‫‪133.30‬‬ ‫‪138.50‬‬ ‫‪140.90‬‬ ‫‪140.80‬‬ ‫‪141.40‬‬ ‫‪144.90‬‬ ‫‪147.20‬‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪149.20‬‬ ‫‪150.30‬‬ ‫‪151.10‬‬ ‫‪158.40‬‬ ‫‪162.10‬‬ ‫‪169.10‬‬ ‫‪178.00‬‬ ‫‪183.50‬‬ ‫‪182.10‬‬ ‫‪185.70‬‬ ‫‪203.90‬‬ ‫‪205.70‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪215.40‬‬ ‫‪222.30‬‬ ‫‪227.70‬‬ ‫‪253.20‬‬ ‫‪258.90‬‬ ‫‪270.90‬‬ ‫‪282.30‬‬ ‫‪290.90‬‬ ‫‪298.60‬‬ ‫‪305.00‬‬ ‫‪320.40‬‬ ‫‪325.60‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪346.80‬‬ ‫‪352.40‬‬ ‫‪370.50‬‬ ‫‪413.90‬‬ ‫‪439.40‬‬ ‫‪484.90‬‬ ‫‪532.20‬‬ ‫‪572.80‬‬ ‫‪596.50‬‬ ‫‪635.70‬‬ ‫‪680.70‬‬ ‫‪705.00‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪790.80‬‬ ‫‪805.90‬‬ ‫‪827.10‬‬ ‫‪942.20‬‬ ‫‪1002.60‬‬ ‫‪1085.80‬‬ ‫‪1229.30‬‬ ‫‪1304.20‬‬ ‫‪1305.30‬‬ ‫‪1452.00‬‬ ‫‪1557.30‬‬ ‫‪1650.00‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪1889.80‬‬ ‫‪2003.10‬‬ ‫‪2053.10‬‬ ‫‪2334.30‬‬ ‫‪2412.00‬‬ ‫‪2550.00‬‬ ‫‪2906.00‬‬ ‫‪3006.30‬‬ ‫‪3135.40‬‬ ‫‪3231.80‬‬ ‫‪3351.40‬‬ ‫‪3454.80‬‬ ‫‪1982‬‬ ‫‪3916.20‬‬ ‫‪4154.70‬‬ ‫‪4263.90‬‬ ‫‪4715.10‬‬ ‫‪5025.10‬‬ ‫‪5364.30‬‬ ‫‪6279.40‬‬ ‫‪6635.30‬‬ ‫‪6758.40‬‬ ‫‪7342.30‬‬ ‫‪7731.30‬‬ ‫‪7961.20‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪8911.30‬‬ ‫‪9334.40‬‬ ‫‪9572.40‬‬ ‫‪10640.40‬‬ ‫‪11178.70‬‬ ‫‪12094.70‬‬ ‫‪13660.20‬‬ ‫‪14767.50‬‬ ‫‪15031.40‬‬ ‫‪17651.20‬‬ ‫‪19628.13‬‬ ‫‪22169.91‬‬ ‫‪1984‬‬ ‫‪25735.45‬‬ ‫‪30130.60‬‬ ‫‪32425.25‬‬ ‫‪40721.32‬‬ ‫‪45769.56‬‬ ‫‪53659.65‬‬ ‫‪64197.41‬‬ ‫‪74982.30‬‬ ‫‪86490.88‬‬ ‫‪101247.28‬‬ ‫‪121034.28‬‬ ‫‪127706.43‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪133407.77‬‬ ‫‪148199.48‬‬ ‫‪165885.98‬‬ ‫‪186855.60‬‬ ‫‪198628.95‬‬ ‫‪221981.49‬‬ ‫‪277070.89‬‬ ‫‪289744.45‬‬ ‫‪282489.80‬‬ ‫‪283425.32‬‬ ‫‪292992.27‬‬ ‫‪301200.08‬‬ ‫‪1986‬‬ ‫‪304536.15‬‬ ‫‪312849.87‬‬ ‫‪315674.06‬‬ ‫‪321234.19‬‬ ‫‪326829.62‬‬ ‫‪340862.32‬‬ ‫‪345681.10‬‬ ‫‪349246.64‬‬ ‫‪358337.01‬‬ ‫‪359925.62‬‬ ‫‪371081.18‬‬ ‫‪373481.74‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:38‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 86‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪87‬‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪383560.58‬‬ ‫‪392280.27‬‬ ‫‪402288.50‬‬ ‫‪405977.60‬‬ ‫‪409472.54‬‬ ‫‪422322.61‬‬ ‫‪443557.00‬‬ ‫‪449470.16‬‬ ‫‪446804.83‬‬ ‫‪447528.52‬‬ ‫‪459178.32‬‬ ‫‪461826.00‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪473687.60‬‬ ‫‪480324.45‬‬ ‫‪490756.31‬‬ ‫‪494127.69‬‬ ‫‪499140.63‬‬ ‫‪514479.53‬‬ ‫‪531424.68‬‬ ‫‪536031.64‬‬ ‫‪525723.34‬‬ ‫‪528265.11‬‬ ‫‪535237.34‬‬ ‫‪539491.28‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪554547.75‬‬ ‫‪568492.20‬‬ ‫‪571845.93‬‬ ‫‪578941.71‬‬ ‫‪586319.91‬‬ ‫‪604006.41‬‬ ‫‪625805.64‬‬ ‫‪636661.13‬‬ ‫‪652600.17‬‬ ‫‪631948.26‬‬ ‫‪637225.97‬‬ ‫‪641409.31‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪649069.93‬‬ ‫‪655512.61‬‬ ‫‪662890.82‬‬ ‫‪675864.45‬‬ ‫‪682589.56‬‬ ‫‪705500.81‬‬ ‫‪727670.72‬‬ ‫‪735172.48‬‬ ‫‪752276.49‬‬ ‫‪740909.12‬‬ ‫‪744615.87‬‬ ‫‪750440.77‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪758366.16‬‬ ‫‪758277.90‬‬ ‫‪778153.15‬‬ ‫‪787773.06‬‬ ‫‪795680.79‬‬ ‫‪832748.31‬‬ ‫‪860849.02‬‬ ‫‪879947.62‬‬ ‫‪857195.23‬‬ ‫‪852817.73‬‬ ‫‪857989.53‬‬ ‫‪861943.40‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪866515.06‬‬ ‫‪871714.15‬‬ ‫‪877779.75‬‬ ‫‪883845.36‬‬ ‫‪886444.91‬‬ ‫‪910707.33‬‬ ‫‪945367.93‬‬ ‫‪959232.17‬‬ ‫‪959232.17‬‬ ‫‪929770.66‬‬ ‫‪932370.20‬‬ ‫‪936702.78‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪942768.38‬‬ ‫‪956632.63‬‬ ‫‪960965.20‬‬ ‫‪965297.78‬‬ ‫‪967030.81‬‬ ‫‪993026.26‬‬ ‫‪1014689.13‬‬ ‫‪1027686.86‬‬ ‫‪1021621.25‬‬ ‫‪1006023.98‬‬ ‫‪1002557.92‬‬ ‫‪1010356.56‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪1016422.16‬‬ ‫‪1027686.86‬‬ ‫‪1034761.98‬‬ ‫‪1045853.68‬‬ ‫‪1047616.71‬‬ ‫‪1073612.16‬‬ ‫‪1114338.37‬‬ ‫‪1136867.76‬‬ ‫‪1106539.25‬‬ ‫‪1106539.73‬‬ ‫‪1113471.85‬‬ ‫‪1126469.58‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1141200.33‬‬ ‫‪1148998.97‬‬ ‫‪1157664.12‬‬ ‫‪1171528.36‬‬ ‫‪1178460.48‬‬ ‫‪1208788.51‬‬ ‫‪1245182.14‬‬ ‫‪1253847.29‬‬ ‫‪1246915.17‬‬ ‫‪1215720.63‬‬ ‫‪1216587.14‬‬ ‫‪1226985.32‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1242582.59‬‬ ‫‪1254713.81‬‬ ‫‪1259046.38‬‬ ‫‪1266845.02‬‬ ‫‪1273777.14‬‬ ‫‪1303238.65‬‬ ‫‪1331833.65‬‬ ‫‪1345697.89‬‬ ‫‪1326634.56‬‬ ‫‪1310170.77‬‬ ‫‪131885.92‬‬ ‫‪1325768.04‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1332700.16‬‬ ‫‪1350896.98‬‬ ‫‪1355229.55‬‬ ‫‪1367360.76‬‬ ‫‪1363894.70‬‬ ‫‪1398555.31‬‬ ‫‪1434082.42‬‬ ‫‪1446213.63‬‬ ‫‪1453145.75‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1433215.91‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1435815.45‬‬ ‫‪1437548.48‬‬ ‫‪1440148.03‬‬ ‫‪1450546.21‬‬ ‫‪1446213.63‬‬ ‫‪1468743.03‬‬ ‫‪1489539.39‬‬ ‫‪1499071.05‬‬ ‫‪1490405.90‬‬ ‫‪1499017.05‬‬ ‫‪1519000.90‬‬ ‫‪1524199.99‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1525066.50‬‬ ‫‪1519867.41‬‬ ‫‪1525933.02‬‬ ‫‪1527666.05‬‬ ‫‪1532865.14‬‬ ‫‪1554528.02‬‬ ‫‪1576190.89‬‬ ‫‪1579656.95‬‬ ‫‪1561460.14‬‬ ‫‪1553661.50‬‬ ‫‪1552794.99‬‬ ‫‪1557994.07‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1551928.47‬‬ ‫‪1554528.02‬‬ ‫‪1558860.59‬‬ ‫‪1559727.11‬‬ ‫‪1565792.71‬‬ ‫‪1591788.16‬‬ ‫‪1616050.59‬‬ ‫‪1613451.04‬‬ ‫‪1609984.98‬‬ ‫‪1580523.47‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1590055.13‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪1594387.81‬‬ ‫‪1589188.62‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1584856.04‬‬ ‫‪1586589.07‬‬ ‫‪1605652.40‬‬ ‫‪1624715.74‬‬ ‫‪1627315.28‬‬ ‫‪1622116.19‬‬ ‫‪1603052.86‬‬ ‫‪1603919.37‬‬ ‫‪1606518.92‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪1617783.62‬‬ ‫‪1629048.31‬‬ ‫‪1631647.86‬‬ ‫‪1643779.07‬‬ ‫‪1655910.28‬‬ ‫‪1685371.79‬‬ ‫‪1709634.21‬‬ ‫‪1715699.82‬‬ ‫‪1698369.52‬‬ ‫‪1691437.40‬‬ ‫‪1700102.55‬‬ ‫‪1712233.76‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪1726098.00‬‬ ‫‪1733896.63‬‬ ‫‪1737362.69‬‬ ‫‪1733030.12‬‬ ‫‪1721765.42‬‬ ‫‪1735629.66‬‬ ‫‪1757292.54‬‬ ‫‪1764224.66‬‬ ‫‪1774622.84‬‬ ‫‪1747760.87‬‬ ‫‪1757292.54‬‬ ‫‪1752959.96‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪1774622.84‬‬ ‫‪1797692.94‬‬ ‫‪1824312.28‬‬ ‫‪1831410.77‬‬ ‫‪1838509.26‬‬ ‫‪1840283.89‬‬ ‫‪1847382.38‬‬ ‫‪1842058.51‬‬ ‫‪1843833.13‬‬ ‫‪1831410.77‬‬ ‫‪1834960.02‬‬ ‫‪1838509.26‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:39‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 87‬‬ ‫‪88‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫מדד תשומה בבנייה למגורים ‪ −‬לפי בסיס אפריל ‪( 1975‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪1852706.25‬‬ ‫‪1854480.87‬‬ ‫‪1859804.74‬‬ ‫‪1865128.61‬‬ ‫‪1868677.86‬‬ ‫‪1877550.97‬‬ ‫‪1930789.66‬‬ ‫‪1082253.72‬‬ ‫‪1987577.59‬‬ ‫‪1976929.85‬‬ ‫‪1959183.62‬‬ ‫‪1946761.26‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪1969831.36‬‬ ‫‪1976929.85‬‬ ‫‪1987577.59‬‬ ‫‪2001774.57‬‬ ‫‪2014196.03‬‬ ‫‪2033717.78‬‬ ‫‪2051464.00‬‬ ‫‪2065660.99‬‬ ‫‪2074534.10‬‬ ‫‪2067435.60‬‬ ‫‪2067435.60‬‬ ‫‪2062111.70‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2081632.60‬‬ ‫‪2085181.80‬‬ ‫‪2090505.70‬‬ ‫‪2090505.70‬‬ ‫‪2086956.50‬‬ ‫‪2101153.40‬‬ ‫‪2124223.50‬‬ ‫‪2129547.40‬‬ ‫‪2131322.00‬‬ ‫‪2127772.80‬‬ ‫‪2125991.20‬‬ ‫‪2125998.20‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2134871.30‬‬ ‫‪2125998.20‬‬ ‫‪2131322.00‬‬ ‫‪2159716.00‬‬ ‫‪2193433.80‬‬ ‫‪2216503.90‬‬ ‫‪2251996.40‬‬ ‫‪2255545.60‬‬ ‫‪2241348.70‬‬ ‫‪2204081.60‬‬ ‫‪2198757.70‬‬ ‫‪2195208.50‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2184560.70‬‬ ‫‪2186335.30‬‬ ‫‪2186335.30‬‬ ‫‪2188110.00‬‬ ‫‪2195208.50‬‬ ‫‪2193433.84‬‬ ‫‪2193433.84‬‬ ‫‪2188109.96‬‬ ‫‪2191659.21‬‬ ‫‪2195208.45‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2202306.95‬‬ ‫‪2,212,954.68‬‬ ‫‪2,227,151.67‬‬ ‫‪2,246,672.52‬‬ ‫‪2,251,996.39‬‬ ‫‪2,246,672.52‬‬ ‫‪2,244,897.89‬‬ ‫‪2,255,545.63‬‬ ‫‪2,259,094.88‬‬ ‫‪2,260,869.51‬‬ ‫‪2,267,968.00‬‬ ‫‪2,280,390.36‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2,294,587.34‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2,308,784.32‬‬ ‫‪2,326,530.55‬‬ ‫‪2,342,502.16‬‬ ‫‪2,347,826.03‬‬ ‫‪2,354,869.50‬‬ ‫‪2,361,912.98‬‬ ‫‪2,364,260.81‬‬ ‫‪2,368,956.46‬‬ ‫‪2,366,608.63‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2,373,652.11‬‬ ‫‪2,385,391.24‬‬ ‫‪2,392,434.72‬‬ ‫‪2,408,869.50‬‬ ‫‪2,411,217.32‬‬ ‫‪2,418,260.80‬‬ ‫‪2,425,304.28‬‬ ‫‪2,434,695.59‬‬ ‫‪2,434,695.59‬‬ ‫‪2,434,695.59‬‬ ‫‪2,441,739.07‬‬ ‫‪2,444,086.89‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2,455,826.02‬‬ ‫‪2,460,521.67‬‬ ‫‪2,460,521.67‬‬ ‫‪2,455,826.02‬‬ ‫‪2,462,869.49‬‬ ‫‪2,467,565.15‬‬ ‫‪2,467,565.15‬‬ ‫‪2,469,912.97‬‬ ‫‪2,474,608.62‬‬ ‫‪2,476,956.45‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:39‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 88‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪89‬‬ ‫שערי חליפין יציגים ‪ −‬ממוצעים חודשיים‬ ‫א‪ .‬שער השקל ביחס לדולר‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לדולר משנת ‪.1987‬‬ ‫חודש‪/‬שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪1.5738‬‬ ‫‪1.6134‬‬ ‫‪1.6168‬‬ ‫‪1.6001‬‬ ‫‪1.5877‬‬ ‫‪1.6021‬‬ ‫‪1.6119‬‬ ‫‪1.6140‬‬ ‫‪1.5978‬‬ ‫‪1.5956‬‬ ‫‪1.6830‬‬ ‫‪1.5542‬‬ ‫‪1.5946‬‬ ‫חודש‪/‬שנה ‪1996‬‬ ‫‪3.1295‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪3.1131‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪3.0991‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪3.1649‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪3.2528‬‬ ‫מאי‬ ‫‪3.2555‬‬ ‫יוני‬ ‫‪3.1795‬‬ ‫יולי‬ ‫‪3.1461‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪3.1669‬‬ ‫אוקטובר ‪3.2253‬‬ ‫‪3.2444‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪3.2765‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪3.1878‬‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪27/11/2013 11:31:40‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1.5679‬‬ ‫‪1.5861‬‬ ‫‪1.5722‬‬ ‫‪1.5660‬‬ ‫‪1.5715‬‬ ‫‪1.5964‬‬ ‫‪1.6296‬‬ ‫‪1.6419‬‬ ‫‪1.6410‬‬ ‫‪1.6202‬‬ ‫‪1.5914‬‬ ‫‪1.6031‬‬ ‫‪1.5989‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪3.2761‬‬ ‫‪3.3366‬‬ ‫‪3.3666‬‬ ‫‪3.3899‬‬ ‫‪3.3988‬‬ ‫‪3.4530‬‬ ‫‪3.5440‬‬ ‫‪3.53013‬‬ ‫‪3.5079‬‬ ‫‪3.5218‬‬ ‫‪3.5334‬‬ ‫‪3.5355‬‬ ‫‪3.4494‬‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪1.8157‬‬ ‫‪1.8027‬‬ ‫‪1.8081‬‬ ‫‪1.8147‬‬ ‫‪1.8733‬‬ ‫‪1.9509‬‬ ‫‪1.9800‬‬ ‫‪1.9947‬‬ ‫‪2.0141‬‬ ‫‪1.9990‬‬ ‫‪1.9884‬‬ ‫‪1.9586‬‬ ‫‪1.9168‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪3.5772‬‬ ‫‪3.5943‬‬ ‫‪3.5863‬‬ ‫‪3.7051‬‬ ‫‪3.6655‬‬ ‫‪3.6642‬‬ ‫‪3.6600‬‬ ‫‪3.7076‬‬ ‫‪3.8449‬‬ ‫‪4.1940‬‬ ‫‪4.2263‬‬ ‫‪4.1764‬‬ ‫‪3.8002‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1.1945‬‬ ‫‪1.9441‬‬ ‫‪2.0127‬‬ ‫‪2.0062‬‬ ‫‪2.0181‬‬ ‫‪2.0605‬‬ ‫‪2.0627‬‬ ‫‪2.0301‬‬ ‫‪2.0505‬‬ ‫‪2.0246‬‬ ‫‪2.0084‬‬ ‫‪2.0313‬‬ ‫‪2.0162‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪4.0798‬‬ ‫‪4.0677‬‬ ‫‪4.0309‬‬ ‫‪4.0610‬‬ ‫‪4.1176‬‬ ‫‪4.0892‬‬ ‫‪4.0966‬‬ ‫‪4.2026‬‬ ‫‪4.2467‬‬ ‫‪4.2640‬‬ ‫‪4.2262‬‬ ‫‪4.1928‬‬ ‫‪4.1396‬‬ ‫‪1991‬‬ ‫‪2.0286‬‬ ‫‪2.0077‬‬ ‫‪2.1638‬‬ ‫‪2.2614‬‬ ‫‪2.3627‬‬ ‫‪2.3986‬‬ ‫‪2.3800‬‬ ‫‪2.3395‬‬ ‫‪2.3309‬‬ ‫‪2.4190‬‬ ‫‪2.3490‬‬ ‫‪2.3087‬‬ ‫‪2.2782‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪4.1049‬‬ ‫‪4.0536‬‬ ‫‪4.0041‬‬ ‫‪4.0403‬‬ ‫‪4.1456‬‬ ‫‪4.1069‬‬ ‫‪4.0895‬‬ ‫‪4.0480‬‬ ‫‪4.0386‬‬ ‫‪4.1052‬‬ ‫‪4.1097‬‬ ‫‪4.0812‬‬ ‫‪4.0781‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪2.2984‬‬ ‫‪2.3306‬‬ ‫‪2.4019‬‬ ‫‪2.4042‬‬ ‫‪2.4360‬‬ ‫‪2.4535‬‬ ‫‪2.4458‬‬ ‫‪2.4406‬‬ ‫‪2.4486‬‬ ‫‪2.5012‬‬ ‫‪2.6479‬‬ ‫‪2.6999‬‬ ‫‪2.4591‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪4.1193‬‬ ‫‪4.1215‬‬ ‫‪4.1646‬‬ ‫‪4.1780‬‬ ‫‪4.1400‬‬ ‫‪4.1625‬‬ ‫‪4.1982‬‬ ‫‪4.2333‬‬ ‫‪4.3225‬‬ ‫‪4.3148‬‬ ‫‪4.2389‬‬ ‫‪4.2757‬‬ ‫‪4.2031‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪2.7811‬‬ ‫‪2.8036‬‬ ‫‪2.7893‬‬ ‫‪2.7433‬‬ ‫‪2.7348‬‬ ‫‪2.7670‬‬ ‫‪2.8215‬‬ ‫‪2.8590‬‬ ‫‪2.8569‬‬ ‫‪2.8848‬‬ ‫‪2.9465‬‬ ‫‪2.9727‬‬ ‫‪2.8300‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪4.5371‬‬ ‫‪4.6620‬‬ ‫‪4.6644‬‬ ‫‪4.8062‬‬ ‫‪4.8940‬‬ ‫‪4.9393‬‬ ‫‪4.7210‬‬ ‫‪4.6762‬‬ ‫‪4.7750‬‬ ‫‪4.7983‬‬ ‫‪4.6867‬‬ ‫‪4.6937‬‬ ‫‪4.7378‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪4.8363‬‬ ‫‪4.8659‬‬ ‫‪4.7810‬‬ ‫‪4.6185‬‬ ‫‪4.4779‬‬ ‫‪4.3780‬‬ ‫‪4.3710‬‬ ‫‪4.4522‬‬ ‫‪4.4649‬‬ ‫‪4.4480‬‬ ‫‪4.4937‬‬ ‫‪4.3928‬‬ ‫‪4.5483‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪3.0117‬‬ ‫‪3.0096‬‬ ‫‪2.9761‬‬ ‫‪2.9589‬‬ ‫‪3.0042‬‬ ‫‪2.9810‬‬ ‫‪2.9553‬‬ ‫‪3.0308‬‬ ‫‪3.0356‬‬ ‫‪3.0103‬‬ ‫‪3.0420‬‬ ‫‪3.1197‬‬ ‫‪3.0113‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫‪2.9846‬‬ ‫‪2.9763‬‬ ‫‪2.9721‬‬ ‫‪2.9930‬‬ ‫‪3.0151‬‬ ‫‪3.0473‬‬ ‫‪3.0273‬‬ ‫‪3.0351‬‬ ‫‪3.0231‬‬ ‫‪3.0180‬‬ ‫‪3.0155‬‬ ‫‪3.0268‬‬ ‫‪3.0112‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪4.4235‬‬ ‫‪4.4638‬‬ ‫‪4.5031‬‬ ‫‪4.5523‬‬ ‫‪4.5955‬‬ ‫‪4.5166‬‬ ‫‪4.4912‬‬ ‫‪4.5341‬‬ ‫‪4.4975‬‬ ‫‪4.4596‬‬ ‫‪4.4052‬‬ ‫‪4.3418‬‬ ‫‪4.4820‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪4.3787‬‬ ‫‪4.3703‬‬ ‫‪4.3290‬‬ ‫‪4.3715‬‬ ‫‪4.3737‬‬ ‫‪4.4849‬‬ ‫‪4.5605‬‬ ‫‪4.5093‬‬ ‫‪4.5384‬‬ ‫‪4.6255‬‬ ‫‪4.6998‬‬ ‫‪4.6117‬‬ ‫‪4.4878‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 89‬‬ ‫‪90‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫שערי חליפין יציגים‬ ‫חודש‪/‬שנה ‪2006‬‬ ‫‪4.6188‬‬ ‫ינואר‬ ‫‪4.7032‬‬ ‫פברואר‬ ‫‪4.6891‬‬ ‫מרץ‬ ‫‪4.5797‬‬ ‫אפריל‬ ‫‪4.4740‬‬ ‫מאי‬ ‫‪4.4723‬‬ ‫יוני‬ ‫‪4.4328‬‬ ‫יולי‬ ‫‪4.3793‬‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר ‪4.3528‬‬ ‫אוקטובר ‪4.2720‬‬ ‫‪4.3009‬‬ ‫נובמבר‬ ‫‪4.2016‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪4.4565‬‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪−‬‬ ‫ממוצעים חודשיים (המשך)‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪4.2283‬‬ ‫‪4.2180‬‬ ‫‪4.2001‬‬ ‫‪4.0692‬‬ ‫‪4.0010‬‬ ‫‪4.1827‬‬ ‫‪4.2543‬‬ ‫‪4.2244‬‬ ‫‪4.0872‬‬ ‫‪4.0139‬‬ ‫‪3.9134‬‬ ‫‪3.9052‬‬ ‫‪4.1081‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪3.9133‬‬ ‫‪4.1031‬‬ ‫‪4.1590‬‬ ‫‪4.1959‬‬ ‫‪4.0916‬‬ ‫‪3.9436‬‬ ‫‪3.8924‬‬ ‫‪3.8320‬‬ ‫‪3.7659‬‬ ‫‪3.7262‬‬ ‫‪3.7790‬‬ ‫‪3.7896‬‬ ‫‪3.9326‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪3.7509‬‬ ‫‪3.6084‬‬ ‫‪3.6084‬‬ ‫‪3.5197‬‬ ‫‪3.3788‬‬ ‫‪3.3623‬‬ ‫‪3.3711‬‬ ‫‪3.5587‬‬ ‫‪3.5457‬‬ ‫‪3.6872‬‬ ‫‪3.8904‬‬ ‫‪3.8700‬‬ ‫‪3.5878‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪3.7126‬‬ ‫‪3.7466‬‬ ‫‪3.7439‬‬ ‫‪3.7126‬‬ ‫‪3.7855‬‬ ‫‪3.8523‬‬ ‫‪3.8544‬‬ ‫‪3.7908‬‬ ‫‪3.7376‬‬ ‫‪3.6112‬‬ ‫‪3.6442‬‬ ‫‪3.6040‬‬ ‫‪3.7330‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪3.5843‬‬ ‫‪3.6567‬‬ ‫‪3.5627‬‬ ‫‪3.4338‬‬ ‫‪3.4681‬‬ ‫‪3.4224‬‬ ‫‪3.4202‬‬ ‫‪3.5433‬‬ ‫‪3.6806‬‬ ‫‪3.6661‬‬ ‫‪3.7255‬‬ ‫‪3.7739‬‬ ‫‪3.5781‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪3.8090‬‬ ‫‪3.7408‬‬ ‫‪3.7632‬‬ ‫‪3.7513‬‬ ‫‪3.8273‬‬ ‫‪3.8928‬‬ ‫‪3.9911‬‬ ‫‪4.0153‬‬ ‫‪3.9586‬‬ ‫‪3.8511‬‬ ‫‪3.8935‬‬ ‫‪3.7771‬‬ ‫‪3.8559‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪3.7394‬‬ ‫‪3.6927‬‬ ‫‪3.6922‬‬ ‫‪3.6200‬‬ ‫‪3.6287‬‬ ‫‪3.6300‬‬ ‫‪3.6068‬‬ ‫‪3.5786‬‬ ‫‪3.5617‬‬ ‫‪3.5374‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫ב‪ .‬שער השקל ביחס לאירו‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪2000‬‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪27/11/2013 11:31:40‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪4.1650‬‬ ‫‪3.9906‬‬ ‫‪3.8627‬‬ ‫‪3.8415‬‬ ‫‪3.7518‬‬ ‫‪3.8952‬‬ ‫‪3.8448‬‬ ‫‪3.6619‬‬ ‫‪3.5151‬‬ ‫‪3.5089‬‬ ‫‪3.5170‬‬ ‫‪3.6602‬‬ ‫‪3.7679‬‬ ‫‪3.8664‬‬ ‫‪3.7945‬‬ ‫‪3.7815‬‬ ‫‪3.7249‬‬ ‫‪3.6263‬‬ ‫‪3.5527‬‬ ‫‪3.6116‬‬ ‫‪3.8135‬‬ ‫‪3.9199‬‬ ‫‪3.9030‬‬ ‫‪3.7645‬‬ ‫‪3.8136‬‬ ‫‪3.7644‬‬ ‫‪4.0085‬‬ ‫‪4.0564‬‬ ‫‪4.0859‬‬ ‫‪4.2601‬‬ ‫‪4.4846‬‬ ‫‪4.7186‬‬ ‫‪4.6812‬‬ ‫‪4.5714‬‬ ‫‪4.6848‬‬ ‫‪4.7073‬‬ ‫‪4.6915‬‬ ‫‪4.7860‬‬ ‫‪4.4780‬‬ ‫‪5.1332‬‬ ‫‪5.2427‬‬ ‫‪5.1795‬‬ ‫‪4.9980‬‬ ‫‪5.1894‬‬ ‫‪5.1047‬‬ ‫‪4.9708‬‬ ‫‪4.9553‬‬ ‫‪5.0052‬‬ ‫‪5.2040‬‬ ‫‪5.2573‬‬ ‫‪5.3939‬‬ ‫‪5.1362‬‬ ‫‪5.5827‬‬ ‫‪5.6457‬‬ ‫‪5.5210‬‬ ‫‪5.4546‬‬ ‫‪5.5071‬‬ ‫‪5.4800‬‬ ‫‪5.5122‬‬ ‫‪5.5226‬‬ ‫‪5.4863‬‬ ‫‪5.5761‬‬ ‫‪5.7216‬‬ ‫‪5.8232‬‬ ‫‪5.5694‬‬ ‫‪5.7475‬‬ ‫‪5.6893‬‬ ‫‪5.7108‬‬ ‫‪5.6546‬‬ ‫‪5.5563‬‬ ‫‪5.4566‬‬ ‫‪5.4913‬‬ ‫‪5.5441‬‬ ‫‪5.5643‬‬ ‫‪5.5726‬‬ ‫‪5.5397‬‬ ‫‪5.4690‬‬ ‫‪5.5830‬‬ ‫‪5.6001‬‬ ‫‪5.6177‬‬ ‫‪5.6371‬‬ ‫‪5.6250‬‬ ‫‪5.7142‬‬ ‫‪5.6595‬‬ ‫‪5.6239‬‬ ‫‪5.6132‬‬ ‫‪5.5405‬‬ ‫‪5.3890‬‬ ‫‪5.5343‬‬ ‫‪5.5524‬‬ ‫‪5.5922‬‬ ‫‪5.4976‬‬ ‫‪5.5122‬‬ ‫‪5.5637‬‬ ‫‪5.5051‬‬ ‫‪5.4093‬‬ ‫‪5.6119‬‬ ‫‪5.8339‬‬ ‫‪5.7523‬‬ ‫‪5.6675‬‬ ‫‪5.7117‬‬ ‫‪5.7424‬‬ ‫‪5.6836‬‬ ‫‪5.6243‬‬ ‫‪5.5194‬‬ ‫‪5.3207‬‬ ‫‪5.4501‬‬ ‫‪5.5482‬‬ ‫‪5.2579‬‬ ‫‪5.2242‬‬ ‫‪5.3181‬‬ ‫‪5.3293‬‬ ‫‪5.0972‬‬ ‫‪4.8728‬‬ ‫‪4.9657‬‬ ‫‪5.2071‬‬ ‫‪5.2585‬‬ ‫‪5.1869‬‬ ‫‪5.2436‬‬ ‫‪5.4436‬‬ ‫‪5.5349‬‬ ‫‪5.5572‬‬ ‫‪5.5270‬‬ ‫‪5.4843‬‬ ‫‪5.4662‬‬ ‫‪5.4802‬‬ ‫‪5.5229‬‬ ‫‪5.6381‬‬ ‫‪5.5376‬‬ ‫‪5.4685‬‬ ‫‪5.3031‬‬ ‫‪5.1254‬‬ ‫‪5.0860‬‬ ‫‪4.9780‬‬ ‫‪4.7683‬‬ ‫‪4.7059‬‬ ‫‪4.9215‬‬ ‫‪4.8930‬‬ ‫‪4.8875‬‬ ‫‪5.0175‬‬ ‫‪4.9805‬‬ ‫‪4.7683‬‬ ‫‪4.9529‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 90‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪91‬‬ ‫ממוצעים חודשיים בשקלים חדשים לאירו משנת ‪( 2000‬המשך)‬ ‫חודש‪/‬‬ ‫שנה‬ ‫ינואר‬ ‫פברואר‬ ‫מרץ‬ ‫אפריל‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוגוסט‬ ‫ספטמבר‬ ‫אוקטובר‬ ‫נובמבר‬ ‫דצמבר‬ ‫ממוצע‬ ‫שנתי‬ ‫‪27/11/2013 11:31:40‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪4.7921‬‬ ‫‪4.9928‬‬ ‫‪4.9861‬‬ ‫‪4.9651‬‬ ‫‪4.9801‬‬ ‫‪4.9200‬‬ ‫‪4.8817‬‬ ‫‪5.0850‬‬ ‫‪5.0850‬‬ ‫‪5.0299‬‬ ‫‪5.0497‬‬ ‫‪4.9695‬‬ ‫‪4.9781‬‬ ‫‪4.9175‬‬ ‫‪4.9483‬‬ ‫‪4.9674‬‬ ‫‪4.9354‬‬ ‫‪4.9023‬‬ ‫‪4.8784‬‬ ‫‪4.9089‬‬ ‫‪4.9766‬‬ ‫‪5.0748‬‬ ‫‪4.9985‬‬ ‫‪4.9970‬‬ ‫‪4.9526‬‬ ‫‪4.9551‬‬ ‫‪4.9698‬‬ ‫‪4.9371‬‬ ‫‪4.7900‬‬ ‫‪4.7128‬‬ ‫‪4.7191‬‬ ‫‪4.7871‬‬ ‫‪4.7190‬‬ ‫‪4.7640‬‬ ‫‪4.7601‬‬ ‫‪4.8243‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2021‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 91‬‬ ‫‪92‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫תוספת יוקר‬ ‫מה‪ 3/1990-‬עד היום‬ ‫תקופה‬ ‫‪03/1990‬‬ ‫‪09/1990‬‬ ‫‪03/1991‬‬ ‫‪08/1991‬‬ ‫‪02/1992‬‬ ‫‪08/1992‬‬ ‫‪02/1993‬‬ ‫‪08/1993‬‬ ‫‪02/1994‬‬ ‫‪08/1994‬‬ ‫‪02/1995‬‬ ‫‪08/1995‬‬ ‫‪02/1996‬‬ ‫‪08/1996‬‬ ‫‪02/1997‬‬ ‫‪08/1997‬‬ ‫‪08/1998‬‬ ‫‪01/1999‬‬ ‫‪01/2003‬‬ ‫‪01/2004‬‬ ‫‪03/2004‬‬ ‫‪1.6.2006‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:41‬‬ ‫תוספת מרבית‬ ‫עד תקרה ש"ח‬ ‫אחוז תוספת‬ ‫‪86.58‬‬ ‫‪2,220‬‬ ‫‪3.90‬‬ ‫‪142.50‬‬ ‫‪2,500‬‬ ‫‪5.70‬‬ ‫‪105.30‬‬ ‫‪2,700‬‬ ‫‪3.90‬‬ ‫‪145.00‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪43.40‬‬ ‫‪3,100‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪48.00‬‬ ‫‪3,200‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫‪74.70‬‬ ‫‪3,248‬‬ ‫‪2.30‬‬ ‫‪46.50‬‬ ‫‪3,323‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪87.40‬‬ ‫‪3,800‬‬ ‫‪2.30‬‬ ‫‪159.10‬‬ ‫‪4,300‬‬ ‫‪3.70‬‬ ‫‪156.00‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪2.60‬‬ ‫‪32.50‬‬ ‫‪6,500‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪156.00‬‬ ‫‪6,500‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪214.40‬‬ ‫‪6,700‬‬ ‫‪3.20‬‬ ‫‪41.70‬‬ ‫‪6,950‬‬ ‫‪0.60‬‬ ‫‪168.00‬‬ ‫‪7,000‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪36.00‬‬ ‫‪7,200‬‬ ‫‪0.50‬‬ ‫‪18.09‬‬ ‫‪7,236‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪68.60‬‬ ‫‪3,267‬‬ ‫‪2.10‬‬ ‫‪87.20‬‬ ‫‪3,335-7,700‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪7,700-7,856‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫תוספת יוקר של ‪ 2.1%‬לכל העובדים במגזר הציבורי‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 92‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪93‬‬ ‫שיעורי ריבית‬ ‫‪ .1‬ריבית פק"מ — פר"י‬ ‫ש"ח‬ ‫עד ‪24,999‬‬ ‫‪25,000-49,999‬‬ ‫‪50,000-99,999‬‬ ‫‪100,000-499,999‬‬ ‫פק"מ (פיקדון קצר מועד) פק"מ פלוס‬ ‫החל מ‪28.8.2008-‬‬ ‫החל מ‪19.12.2008-‬‬ ‫עד ‪18.12.2008‬‬ ‫‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים ‪ 7-27‬ימים ‪ 365‬ימים‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪0.10%‬‬ ‫‪2.40%‬‬ ‫‪0.90%‬‬ ‫‪1.20%‬‬ ‫‪0.15%‬‬ ‫‪2.60%‬‬ ‫‪0.95%‬‬ ‫‪1.40%‬‬ ‫‪0.20%‬‬ ‫‪2.80%‬‬ ‫‪1.00%‬‬ ‫‪1.60%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫‪3.00%‬‬ ‫‪1.05%‬‬ ‫מ‪500,000-‬‬ ‫‪1.10%‬‬ ‫‪3.20%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫‪1.80%‬‬ ‫פר"י (ריבית שנתית)‬ ‫החל‬ ‫החל‬ ‫מ‪10.5.2010-‬‬ ‫מיום‬ ‫‪ 2.3.2011‬עד ‪1.3.2011‬‬ ‫‪0.35%‬‬ ‫‪0.37%‬‬ ‫‪0.40%‬‬ ‫‪0.46%‬‬ ‫‪0.10%‬‬ ‫‪0.15%‬‬ ‫‪0.20%‬‬ ‫‪0.25%‬‬ ‫‪0.55%‬‬ ‫‪0.30%‬‬ ‫‪ .2‬חח"ד (שנתי באחוזים)‬ ‫במסגרת מאושרת (פריים)‬ ‫תוספת סיכון מרבית‬ ‫סה"כ מאושרת‬ ‫תוספת ריבית לחריגה‬ ‫סה"כ חריגה‬ ‫החל מיום‬ ‫‪ 30.5.2013‬עד ‪26.9.2013‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫(‪ 8.30‬תעריפית מתואמת)‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪11.50‬‬ ‫(‪ 12.13‬תעריפית מתואמת)‬ ‫החל מיום‬ ‫‪27.9.2013‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪7.50‬‬ ‫(‪ 7.76‬תעריפית מתואמת)‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪11.00‬‬ ‫(‪ 11.57‬תעריפית מתואמת)‬ ‫הערה‪ :‬הנתונים בסוגריים הם הריבית המתואמת ‪ −‬הגביה בראשית כל חודש עבור החודש שחלף‪.‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:41‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 93‬‬ ‫‪94‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪ .3‬הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט)‬ ‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪ 25 1999‬בפברואר ‪1.2083‬‬ ‫‪1.1667‬‬ ‫‪ 31‬במרץ‬ ‫‪1.1250‬‬ ‫‪ 29‬באפריל‬ ‫‪1.0833‬‬ ‫‪ 29‬ביולי‬ ‫‪1.0580‬‬ ‫‪ 25‬בנובמבר‬ ‫‪1.0167‬‬ ‫‪ 30‬בדצמבר‬ ‫‪0.9833‬‬ ‫‪ 27 2000‬בינואר‬ ‫‪ 24‬בפברואר ‪0.9500‬‬ ‫‪0.9250‬‬ ‫‪ 30‬במרץ‬ ‫‪0.9000‬‬ ‫‪ 27‬באפריל‬ ‫‪0.8833‬‬ ‫‪ 27‬ביולי‬ ‫‪0.8666‬‬ ‫‪ 31‬באוגוסט‬ ‫‪ 28‬בספטמבר ‪0.8417‬‬ ‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.8250‬‬ ‫‪0.8083‬‬ ‫‪ 30‬בנובמבר‬ ‫‪0.7917‬‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫‪0.7667‬‬ ‫‪ 1 2001‬בפברואר‬ ‫‪0.7500‬‬ ‫‪ 1‬במרץ‬ ‫‪0.7250‬‬ ‫‪ 29‬במרץ‬ ‫‪0.7083‬‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪0.6917‬‬ ‫‪ 21‬ביוני‬ ‫‪0.6667‬‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪0.6500‬‬ ‫‪ 26‬ביוני‬ ‫‪0.6333‬‬ ‫‪ 1‬בנובמבר‬ ‫‪0.6083‬‬ ‫‪ 29‬בנובמבר‬ ‫‪0.4417‬‬ ‫‪ 25‬בדצמבר‬ ‫‪0.4917‬‬ ‫‪ 3 2002‬במרץ‬ ‫‪0.5083‬‬ ‫‪ 26‬באפריל‬ ‫‪0.5917‬‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪0.7167‬‬ ‫‪ 13‬ביוני‬ ‫‪0.8833‬‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪0.8667‬‬ ‫‪ 26‬בדצמבר‬ ‫‪27/11/2013 11:31:41‬‬ ‫שנתית‬ ‫‪14.50‬‬ ‫‪14.00‬‬ ‫‪13.50‬‬ ‫‪13.00‬‬ ‫‪12.70‬‬ ‫‪12.20‬‬ ‫‪11.80‬‬ ‫‪11.40‬‬ ‫‪11.10‬‬ ‫‪10.80‬‬ ‫‪10.60‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫‪10.10‬‬ ‫‪9.90‬‬ ‫‪9.70‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪9.20‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪8.70‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪8.30‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪7.80‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪7.30‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫‪5.90‬‬ ‫‪6.10‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪8.60‬‬ ‫‪10.60‬‬ ‫‪10.40‬‬ ‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪0.8500‬‬ ‫‪ 27 2003‬במרץ‬ ‫‪0.8250‬‬ ‫‪ 1‬במאי‬ ‫‪0.7917‬‬ ‫‪ 29‬במאי‬ ‫‪0.7500‬‬ ‫‪ 26‬ביוני‬ ‫‪0.7083‬‬ ‫‪ 31‬ביולי‬ ‫‪0.6667‬‬ ‫‪ 28‬באוגוסט‬ ‫‪ 25‬בספטמבר ‪0.6333‬‬ ‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.5917‬‬ ‫‪0.5583‬‬ ‫‪ 27‬בנובמבר‬ ‫‪0.5250‬‬ ‫‪ 1 2004‬בינואר‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪ 29‬בינואר‬ ‫‪ 26‬בפברואר ‪0.4833‬‬ ‫‪0.4667‬‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪0.4500‬‬ ‫‪ 25‬בנובמבר‬ ‫‪0.4333‬‬ ‫‪ 30‬בדצמבר‬ ‫‪0.4167‬‬ ‫‪ 27 2005‬בינואר‬ ‫‪ 30‬בספטמבר ‪0.4438‬‬ ‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4583‬‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪ 2‬בדצמבר‬ ‫‪0.5208‬‬ ‫‪ 27 2006‬בינואר‬ ‫‪0.5420‬‬ ‫‪ 2‬באפריל‬ ‫‪0.5630‬‬ ‫‪ 28‬באפריל‬ ‫‪0.5830‬‬ ‫‪ 28‬ביולי‬ ‫‪ 26‬באוקטובר ‪0.5625‬‬ ‫‪0.5417‬‬ ‫‪ 30‬בנובמבר‬ ‫‪0.5000‬‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪ 1 2007‬בפברואר‬ ‫‪0.4583‬‬ ‫‪ 1‬במרץ‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪ 26‬באפריל‬ ‫‪0.4160‬‬ ‫‪ 31‬במאי‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪ 29‬ביולי‬ ‫‪0.4580‬‬ ‫‪ 31‬באוגוסט‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪ 28‬בדצמבר‬ ‫שנתית‬ ‫‪10.20‬‬ ‫‪9.90‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪7.60‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪6.70‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.80‬‬ ‫‪5.60‬‬ ‫‪5.40‬‬ ‫‪5.20‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 94‬‬ ‫דצמבר ‪ • 2013‬מטרית המידע‬ ‫‪95‬‬ ‫הריבית הבסיסית החודשית מפברואר ‪( 1999‬פריים רייט) (המשך)‬ ‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪ 28 2008‬ינואר‬ ‫‪0.3958‬‬ ‫‪ 27‬במרץ‬ ‫‪0.4167‬‬ ‫‪ 30‬במאי‬ ‫‪0.4375‬‬ ‫‪ 27‬ביוני‬ ‫‪0.4580‬‬ ‫‪ 1‬באוגוסט‬ ‫‪0.4792‬‬ ‫‪ 29‬באוגוסט‬ ‫‪ 12‬באוקטובר ‪0.4375‬‬ ‫‪ 30‬באוקטובר ‪0.4167‬‬ ‫‪0.3750‬‬ ‫‪ 14‬בנובמבר‬ ‫‪0.3330‬‬ ‫‪ 28‬בנובמבר‬ ‫‪0.2083‬‬ ‫‪ 1 2009‬בינואר‬ ‫‪0.2708‬‬ ‫‪ 29‬בינואר‬ ‫‪ 26‬בפברואר ‪0.1875‬‬ ‫‪0.1667‬‬ ‫‪ 26‬במרץ‬ ‫‪0.1875‬‬ ‫‪ 28‬באוגוסט‬ ‫‪0.2083‬‬ ‫‪ 27‬נובמבר‬ ‫שנתית‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫ריבית תעריפית (באחוזים)‬ ‫חודשית‬ ‫השנה היום‬ ‫‪0.2292‬‬ ‫‪ 1 2010‬בינואר‬ ‫‪0.2500‬‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪0.2700‬‬ ‫‪ 30‬ביולי‬ ‫‪ 3‬באוקטובר ‪0.2900‬‬ ‫‪0.3125‬‬ ‫‪ 28‬בינואר‬ ‫‪ 25 2011‬בפברואר ‪0.3333‬‬ ‫‪0.3750‬‬ ‫‪ 1‬באפריל‬ ‫‪0.39583‬‬ ‫‪ 27‬במאי‬ ‫‪ 2‬באוקטובר ‪0.3750‬‬ ‫‪0.3542‬‬ ‫‪ 1‬בדצמבר‬ ‫‪0.3333‬‬ ‫‪ 26 2012‬בינואר‬ ‫‪0.3125‬‬ ‫‪ 28‬ביוני‬ ‫‪0.2926‬‬ ‫‪ 1‬בנובמבר‬ ‫‪0.2708‬‬ ‫‪ 27‬בדצמבר‬ ‫‪0.2500‬‬ ‫‪ 17 2013‬במאי‬ ‫‪0.2292‬‬ ‫‪ 30‬במאי‬ ‫‪ 27‬בספטמבר ‪0.2083‬‬ ‫שנתית‬ ‫‪2.75‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪2.75‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪ .4‬ריבית החשב הכללי*‬ ‫החל מ‪ 27-‬בספטמבר ‪ 2013‬יהיו שיעורי הריבית של החשב הכללי כדלקמן‪:‬‬ ‫‪" .1‬ריבית החשב הכללי"‬ ‫‪ 1.1‬שיעור "ריבית החשב הכללי" יעמוד על ‪ 2.50%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.2083%‬לחודש‪.‬‬ ‫ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬שיעור ריבית זה יחול על כל ההסדרים של המדינה עם גופים שונים‪ ,‬המבוססים‬ ‫על שיעור "ריבית החשב הכללי"‪.‬‬ ‫‪" .2‬ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" לחשב הכללי‬ ‫‪ 2.1‬שיעור "ריבית בגין איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית" יהיה ‪7.00%‬‬ ‫לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.5833%‬לחודש‪ .‬ריבית מצטברת תחושב לפי חישוב רבעוני‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬כמו‪-‬כן תחול ריבית זאת על ההלוואות לחייבי מסים‪.‬‬ ‫‪" .3‬ריבית פיגורים"‬ ‫שיעור "ריבית פיגורים" יהיה ‪ 9.00%‬לשנה‪ ,‬דהיינו ‪ 0.75%‬לחודש‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪27/11/2013 11:31:42‬‬ ‫הריבית מחושבת על בסיס רבעוני‪ .‬ריבית התעריפית = ״הפריים״ רייט מובחרים לא כולל עמלת הקצאה‪,‬‬ ‫דמי ניהול חשבון‪ ,‬חיובים שונים וריבית חריגה‪ .‬הריבית נבדקת ביום התאריך הרשום‪.‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 95‬‬ ‫‪96‬‬ ‫טבלאות מידע‬ ‫‪ .4‬להלן שיעורי הריבית השנתית כפי שהיו החל מיום ‪ 30‬באוקטובר ‪:2005‬‬ ‫מיום‬ ‫עד יום‬ ‫‪27.9.2013‬‬ ‫‪30.5.2013‬‬ ‫‪17.5.2013‬‬ ‫‪27.12.2012‬‬ ‫‪1.11.2012‬‬ ‫‪28.6.2012‬‬ ‫‪26.1.2012‬‬ ‫‪1.11.2011‬‬ ‫‪2.10.2011‬‬ ‫‪27.5.2011‬‬ ‫‪1.4.2011‬‬ ‫‪25.2.2011‬‬ ‫‪27.1.2011‬‬ ‫‪3.10.2010‬‬ ‫‪30.7.2010‬‬ ‫‪1.4.2010‬‬ ‫‪1.1.2010‬‬ ‫‪28.8.2009‬‬ ‫‪26.3.2009‬‬ ‫‪26.2.2009‬‬ ‫‪29.1.2009‬‬ ‫‪1.1.2009‬‬ ‫‪27.11.2008‬‬ ‫‪14.11.2008‬‬ ‫‪26.9.2013‬‬ ‫‪29.5.2013‬‬ ‫‪16.5.2013‬‬ ‫‪26.12.2012‬‬ ‫‪31.10.2012‬‬ ‫‪27.6.2012‬‬ ‫‪25.1.2012‬‬ ‫‪30.11.2011‬‬ ‫‪1.10.2011‬‬ ‫‪26.5.2011‬‬ ‫‪31.3.2011‬‬ ‫‪24.2.2011‬‬ ‫‪27.1.2011‬‬ ‫‪2.10.2010‬‬ ‫‪29.7.2010‬‬ ‫‪31.3.2010‬‬ ‫‪27.11.2009‬‬ ‫‪27.8.2009‬‬ ‫‪25.3.2009‬‬ ‫‪25.2.2009‬‬ ‫‪28.1.2009‬‬ ‫‪31.12.2008‬‬ ‫‪26.11.2008‬‬ ‫‪27/11/2013 11:31:42‬‬ ‫ריבית‬ ‫באחוזים‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪2.75‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪2.75‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪2.25‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪3.25‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫מיום‬ ‫עד יום‬ ‫‪30.10.2008‬‬ ‫‪12.10.2008‬‬ ‫‪29.8.2008‬‬ ‫‪1.8.2008‬‬ ‫‪27.6.2008‬‬ ‫‪30.5.2008‬‬ ‫‪27.3.2008‬‬ ‫‪28.2.2008‬‬ ‫‪28.12.2007‬‬ ‫‪31.8.2007‬‬ ‫‪29.7.2007‬‬ ‫‪31.5.2007‬‬ ‫‪26.4.2007‬‬ ‫‪1.3.2007‬‬ ‫‪1.2.2007‬‬ ‫‪28.12.2006‬‬ ‫‪30.11.2006‬‬ ‫‪26.10.2006‬‬ ‫‪28.7.2006‬‬ ‫‪28.4.2006‬‬ ‫‪2.4.2006‬‬ ‫‪27.1.2006‬‬ ‫‪2.12.2005‬‬ ‫‪30.10.2005‬‬ ‫‪13.11.2008‬‬ ‫‪29.10.2008‬‬ ‫‪11.10.2008‬‬ ‫‪28.8.2008‬‬ ‫‪31.7.2008‬‬ ‫‪26.6.2008‬‬ ‫‪29.5.2008‬‬ ‫‪26.3.2008‬‬ ‫‪27.2.2008‬‬ ‫‪27.12.2007‬‬ ‫‪30.8.2007‬‬ ‫‪28.7.2007‬‬ ‫‪30.5.2007‬‬ ‫‪25.4.2007‬‬ ‫‪28.2.2007‬‬ ‫‪31.1.2007‬‬ ‫‪27.12.2006‬‬ ‫‪29.11.2006‬‬ ‫‪25.10.2006‬‬ ‫‪27.7.2006‬‬ ‫‪27.4.2006‬‬ ‫‪1.4.2006‬‬ ‫‪26.1.2006‬‬ ‫‪1.12.2005‬‬ ‫ריבית‬ ‫באחוזים‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪5.25‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪5.75‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪6.50‬‬ ‫‪6.25‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪Book 1-mitriya 51.indb 96‬‬