חינוך התיישבותי יעל למבז : מגישה 311121613 : מספר תעודת זהות אורלי

‫חינוך התיישבותי‬
‫מוגש במסגרת היחידה החמישית‬
‫במדעי החברה‬
‫תחום דעת‪-‬פסיכולוגיה‬
‫מגישה‪ :‬יעל למבז‬
‫מספר תעודת זהות‪311121613 :‬‬
‫מנחה‪ :‬גב' אורלי דניאל‬
‫מרץ ‪4102‬‬
‫‪1‬‬
‫הקדשה אישית‪4 ---------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מבוא‪5 --------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫חלק תאורטי‪6 ------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫פרק ראשון‪ -‬נוכחות דמות האב‪8 ----------------------------------------------------------------‬‬
‫‪-1.1‬נוכחות דמות האב בחיי הילדה ‪8 ------------------------------------------------------------‬‬
‫‪-1.2‬השפעת האב על התפתחות הילדה‪9 ---------------------------------------------------------‬‬
‫‪-1.3‬תאוריות‪11 -----------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫פרק שני‪ -‬קריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‪14 -----------------------------------------‬‬
‫‪-2.1‬מאפייני גיל ההתבגרות‪14 --------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪-2.2‬זוגיות בגיל ההתבגרות‪11 ---------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪-2.3‬קריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות ‪16 ----------------------------------------------‬‬
‫פרק שלישי‪ -‬הפרק המקשר‪19 --------------------------------------------------------------------‬‬
‫סיכום החלק התאורטי‪21 ------------------------------------------------------------------------‬‬
‫עבודת השדה ‪22 ----------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מבוא לעבודת השדה‪23 ---------------------------------------------------------------------------‬‬
‫ממצאים‪25 ----------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫דיון סיכום ומסקנות‪26 ---------------------------------------------------------------------------‬‬
‫רפלקציה‪31 ---------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫ביבליוגרפיה‪32 -----------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫נספחים‪33 ----------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫נספח‪-1‬שאלון‪+‬מקרא‪34 -------------------------------------------------------------------------‬‬
‫נספח‪-2‬טבלת עיבוד נתונים‪36 --------------------------------------------------------------------‬‬
‫נספח ‪-3‬טופס הצעת מחקר‪41 --------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪2‬‬
‫עבודה זו מוקדשת לאבא ואמא שלי שתמיד פה בשבילי‬
‫לספרניות שעזרו המון במציאת מאמרים וביבליוגרפיות‪.‬‬
‫תודה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫"‪...‬לאבא שלי יש סולם‬
‫מגיע כמעט עד שמיים‬
‫ואבא שלי כה רעב‬
‫אוכל ארוחה פעמיים‬
‫ואבא שלי הוא הטוב מכולם‬
‫ואבא שלי הוא הכי בעולם‬
‫ורק בגללי הוא האבא שלי‬
‫כי הבטיח הוא לי‬
‫שהוא רק שלי‬
‫ואבא הביא מתנה‬
‫קטר על פסים של רכבת‬
‫ואבא הביא לי בובה‬
‫יודעת לשיר ולשבת‬
‫ואבא שלי הוא חכם מכולם‬
‫ואבא שלי הוא הכי בעולם‬
‫ורק בגללי הוא האבא שלי‬
‫כי הבטיח הוא לי‬
‫שהוא רק שלי ‪"....‬‬
‫תלמה אליגון רוז‬
‫שיר זה מתאר אהבה של ילדה או ילד לאבא שלה‪ ,‬גאווה רבה באביה‪.‬‬
‫איך משפיע אבא של נערות רבות על בחירותיהן בעתיד? איך אפשר להבין למה בנות בוחרות את‬
‫בן הזוג שהן בוחרות?‬
‫אני מקווה שעבודה זו תעזור לנו להבין כיצד ומדוע בנות מתבגרות עושות בחירות אלו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫עבודה זו עוסקת בקשר בין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין קריטריונים לבחירת בן זוג בקרב‬
‫מתבגרות‪.‬בעבודה אנסה להבין האם יש קשר בין נוכחות דמות האב בחיי הילדה כתינוקת וכילדה קטנה‬
‫לבין בחירותיה בעתיד בנושא הזוגי ‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות שהובילו אותי לכתיבת עבודה בנושא זה נעוצות בכך שכבר מגיל קטן מאוד התעניינתי‬
‫בבחירת בן זוג של מתבגרות ואמהות‪ .‬תמיד עניין אותי להבין מדוע אמי התחתנה עם אבי ‪ ,‬ומדוע אבי וסבי‬
‫מצד אמא מזכירים אחד את השני‪ .‬בנוסף‪ ,‬לדעתי ‪,‬בתור מתבגרת ‪,‬חשוב להבין כיצד לבחור את בן הזוג‬
‫שלך ‪ ,‬ואם כבר בחרת אז למה דווקא אותו‪ .‬אני חושבת שעבודה זו יכולה לעזור לבנות בגיל‬
‫ההתבגרות‪,‬כמוני‪ ,‬להבין דברים שלא הבינו קודם שקשורות הן באבא שלהן והן בבן זוגן הנוכחי או‬
‫העתידי‪.‬‬
‫עבודתי תעסוק ותבחן את נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין בחירת בן זוג בקרב מתבגרות‪ .‬בעבודה‬
‫אבדוק האם יש קשר בין נוכחותו או אי נוכחותו של האב בחיי התינוקת והילדה הקטנה לבין בחירותיה‬
‫בבן זוג כאשר תגדל‪.‬‬
‫העבודה תבחן ותגרום לי ולכם להבין האם באמת יש קשר בין נוכחות מעטה ‪ ,‬מרובה או אי נוכחות של‬
‫האב בחיי המשפחה והילדה בפרט לבין החלטותיה בעתיד‪ .‬האם האב חשוב בתהליך הגדילה של הילדה‬
‫וכיצד הוא משפיע עלייה מבחינה חברתית‪,‬רגשית‪ ,‬ושכלית בהיותה ילדה קטנה ובהיותה מתבגרת ‪.‬‬
‫בנוסף‪,‬אנסה להציג ולהסביר מהם הקריטריונים שלפיהם בוחרת הנערה המתבגרת את בן זוגה וכיצד הם‬
‫קשורה ליחסייה עם אביה‪.‬‬
‫העבודה בנויה משני חלקים ‪:‬‬
‫‪ .1‬החלק הראשון הוא החלק התאורטי‪ .‬בו יוצגו תאוריות והיבטים שונים בנוגע לנושא הנדון מתוך‬
‫מאמרים‪,‬ספרים‪ ,‬אתרי אינטרנט שקראתי אשר עוסקים בנושא‪ .‬בחלק זה יש שלושה פרקים וכל פרק עוסק‬
‫בפן אחר לגבי הסוגיה‪.‬‬
‫הפרק הראשון דן בנוכחות דמות האב בחיי הילדה‪.‬בפרק זה אציג מהי נוכחות דמות האב בחיי הילדה‪,‬‬
‫כיצד משפיעה נוכחות רגשית או פיקחית על חייה‪ ,‬ותוצג התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד שמדברת על‬
‫תסביך אדיפוס‪.‬‬
‫הפרק השני דן בקריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות ‪ .‬בו יוצגו מאפייני גיל ההתבגרות‪ ,‬זוגיות בגיל‬
‫ההתבגרות והקריטריונים לבחירן בן זוג בקרב מתבגרות‪.‬‬
‫בפרק השלישי אציג את תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי אשר מדגישה את ההשלכות של ההבדלים בין‬
‫דפוסי ההתקשרות ‪ ,‬לגבי מערכת היחסים הזוגית‪ ,‬ואתאר את המחקר של חזן ושייבר אשר חקרו את‬
‫רעיונותיו של בולבי ביחס למערכות יחסים רומנטיות בבגרות‪.‬‬
‫‪ .2‬החלק השני של העבודה הוא החלק המעשי‪ .‬בחלק זה אנסה להוכיח את אשר טענתי בחלק התאורטי‬
‫בשטח עצמו‪ .‬אי לכך ביצעתי שאלון סגור על נושא העבודה ובדקתי את שאלת המחקר "האם יש קשר בין‬
‫נוכחות האב בחיי הילדה לבין הקריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות?"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כולי תקווה שהעבודה תמחיש ותדגיש את השערת המחקר שלי שאומרת שכלל שדמות האב דומיננטית‬
‫יותר בחיי הילדה כך הקריטריונים לבחירת בן זוג יהיה אקספרסיבי יותר ‪.‬‬
‫מסר העבודה לחברה ולעצמי הוא לנסות להבין מדוע אנו מתור מתבגרות בוחרות ומחליטות החלטות‬
‫זוגיות אלו‪ .‬מדוע אנו בוחרות דווקא את בן הזוג שבחרנו‪ ,‬ומדוע אנו שואפות למשהו מסויים‪ .‬מה גורם לנו‬
‫להחליט החלטות אלו וכיצד זה קשור לילדותינו ולמשפחתינו‪.‬‬
‫קריאה מהנה ומועילה‪,‬‬
‫יעל למבז‬
‫‪6‬‬
7
‫פרק זה יעסוק בנוכחות והשפעת דמות האב בחיי הילדה‪ .‬כמו כן בבפרק זה אציג תאוריה‬
‫המתקשרת לנוכחות דמות האב בחיי הילדה כתינוקת והן תאוריה המסבירה את הדחף לחקות‬
‫את הורינו‪ .‬חשיבותו של פרק זה לעבודה הוא להסביר ולתאר את דמותו של האב בחיי הילדה‬
‫וכיצד הוא משפיע על המשך חייה ‪ .‬בפרקים הבאים נראה כיצד פרק זה הכרחי להבנת העבודה‬
‫ולענות על שאלת המחקר‪.‬‬
‫‪ 1.1‬נוכחות דמות האב בחיי הילדה‪:‬‬
‫הקשרים בין בת לאביה מהווים גורם מרכזי ביצירת הדימוי הגברי בתפיסה של האישה‪ ,‬ובדימויה‬
‫העצמי כפי שהוא בא לידי ביטוי ביחסים עם גברים‪ .‬האב מייצג בדרך כלל עבור הבת דמות חמה‬
‫ומגוננת מצד אחד‪ ,‬ועם זאת מעודדת להתמודדות‪ ,‬עצמאות וציפייה למימוש העצמי ולהשגיות‬
‫מאידך‪ .‬במקרים מסויימים עלול האב להיחוות כביקורתי‪ ,‬שתלטני ומאיים‪.‬‬
‫קומפלקס הינו מקבץ אסוציאציות‪ ,‬הרגשות ודפוסי חשיבה סביב דמות מסויימת‪ ,‬שהתהווה‬
‫כתוצאה מחוויות העבר המצטברות‪ .‬למעשה‪ ,‬ניתן לראות את כל מרחב החיים הנפשיים כמורכב‬
‫מקומפלקסים שונים‪.‬‬
‫קומפלקס‪-‬האב נוצר ברובו מסך כל הדימויים שהתגבשו בנו ביחס לדמויות הוריות גבריות‪,‬‬
‫כתוצאה מאינצראקציה שהייתה לנו עם דמות האב בחיינו האישיים‪ ,‬או עם דמויות גבריות‬
‫סמכותיות אחרות‪.‬‬
‫קומפלקס‪-‬האב הופך להיות דומיננטי‪ ,‬כאשר נחוו חוויות משמעותיות של חסך‪ ,‬טראומה או‬
‫מעורבות יתר מתמשכת בקשר עם דמות האב‪.‬‬
‫קומפלקס‪-‬האב אצל נשים מעצב את התכונות "הגבריות" בתוכה‪ ,‬ומשפיע מאוד על הדעות‬
‫והתחושות הראשוניות אותן היא מביאה למפגש עם כל גבר‪ .‬קומפלקס דומיננטי כאילו "אומר"‬
‫מבפנים באופן עיקש‪" :‬אני יודע מה צפוי"‪ ,‬ואינו מאפשר לאדם לחוות חוויה חדשה באופן שאינו‬
‫מוטה ומשוחד על ידי חוויות העבר‪ .‬קומפלקס כולל בתוכו בדרך כלל דימוי של "העצמי" דימויים‬
‫של דמויות אחרות וכן תחושות ורגשות שאפיינו את דימוי "העצמי" בקשריו עם דמויות אלו‪.‬‬
‫קומפלקס זה עשוי להיגרם כתוצאה מהזדהות יתר וקרבה רבה אל דמות האב‪ ,‬מצב שבו הזהות‬
‫האישית אינה מתפתחת די‪ .‬כאשר נשים חשות צורך להשלים משימות שאביהן התחיל בהן‬
‫במיוחד כאשר בולטות בהן תכונות כגון חשיבה רציונלית ללא איזון רגשי‪ ,‬צורך בשליטה עם מעט‬
‫יכולת לאינטימיות ושותפות‪ ,‬או נטייה לרוחניות יתר והיעדר קשר עם גופן וטבען הנשי‪ ,‬ניתן‬
‫לראות כנשלטות על ידי איפיונים גבריים בתוכן‪ .‬במקרה זה אנו מדברים על מצב של הזדהות יתר‬
‫עם הדמות הגברית‪ ,‬שאינה נותנת מקום לרגש האימהי והנשי‪ ,‬חסך שעלול להיווצר בהשפעת‬
‫דמות האם שנחוותה כשולית‪ ,‬חלשה וחסרת נוכחות מספקת‪ .‬זהו מצב של רווית יתר בהזדהות‬
‫‪8‬‬
‫עם מאפיינים גבריים‪ .‬המצב ההפוך הוא כאשר ילדה חווה חוסר בדמות האב‪ ,‬כאשר היא נוטה‬
‫לראות את עצמה כמרוחקת‪ ,‬שונה ומאויימת ממנו‪ ,‬או כאשר לא הייתה לה הזדמנות להפנים‬
‫לתוכה ולפתח כחלק מזהותה מאפיינים גבריים חיוביים‪ .‬מצב זה מתפתח כאשר דמות האב לא‬
‫‪1‬‬
‫נחוותה כחמה‪ ,‬אמפתית ומגינה ומסייעת ביצירת גבולות‪ ,‬מיקוד משימתי וכוח רצון‪.‬‬
‫‪-1.2‬השפעת האב על התפתחות הבת‪:‬‬
‫לאב תפקיד חשוב בפיתוח הזהות הנשית של בתו‪ ,‬מתוך היותו מבחין בין התפקיד הגברי לתפקיד‬
‫הנשי ויוצר יחסים מבחנים בין המינים‪ .‬האב מוסיף אלמנטים נשיים ספציפיים לאקספרסיביות‬
‫של הבת ע"י תגמול והתייחסות לא רק לעובדה היותה טובה אלא גם היותה "מושכת" ‪.‬לאב‬
‫חשיבות בהתפתחות הבת ובעיצוב תפקידה הנשי‪ ,‬ואף יש לו תפקיד מכריע בפתרון של תסביך‬
‫האדיפאלי‪ -‬נגישותו של האב לבתו ויכולתו להציע לה חיבה והאהבה בלי להיות מפתה‪ ,‬מהווים‬
‫גורמים מכריעים לקבלה מאוחרת יותר של הבת כאישה בלי רגשי אשם או חרדה ומתוך יכולת‬
‫לאהוב צעיר מקבוצת בני גילה‪.‬הבת צריכה אישור מאביה לגב נשיותה‪ ,‬כך היא תרכוש ביטחון‬
‫באפשרות שנערים בני גילה גם מעוניינים בה‪ .‬ללא תרומתו זו של האב עשויה הבת לעשות‬
‫אידיאליזציה של האב וכמתבגרת להמשיך לחפש אובייקט אהבה‪ ,‬לשמור על גישה הפרה‬
‫אדיפאלית כך שלא תהיה מסוגלת להעניק אהבה אלא רק לשאוף לסיפוק של להיות נאהבת ‪.‬‬
‫יחסים קרובים בין אב לבת זו השפעה חיובית על התפתחות הפסיכו ‪ -‬סקסואלית של הבת ועיצוב‬
‫הסופר אגו שלה ‪ .‬כאשר נוצר קושי בהזדהות הבת עם אביה זה עלול לגרום לפגיעה בתחושות‬
‫היכולת כל של הילדה ולקשיים בהתפתחות האגו שלה‪.‬‬
‫האב יכול לכוון את התלהבות בתו לקשר איתו בעשייה ופעלתנות שמאוחר יותר יתבטא ביחס‬
‫לעבודה ומקצוע‪.‬ככל שהאב מעודד ודוחף יותר את ביתו להתקדמות מקצועית כך הבת הופכת‬
‫למנהיגה ומצליחה יותר בעבודתה ומקצועה ‪.‬האב בדרך כלל מיצג עבור הבת דמות חמה ומגוננת‬
‫ועם זאת מעודדת להתמודדות ‪ ,‬עצמאות וציפייה למימוש עצמי‪ .‬במקרים מסוימים עלול האב‬
‫להיחוות כביקורתי‪ ,‬שתלטני ומאיים‪ .‬כמו כן אם האב מתייחס כמרוחק ודוחה מנבאים נטייה‬
‫למזוכיזם אצל הבת וגם ערך עצמי נמוך‪.‬ואם האב מתנהג כמעריץ ומעריך תכונות ויכולת שונות‬
‫של הבת לאורך שלבי ההתפתחות השונים ומאפשר לה לבנות את זהותה הפנימית ואת הערכתה‬
‫העצמית כך בעתיד תזדקק פחות לאישורם של הגברים סביבה‪ .‬ככל שהזדהות הבת עם אביה‬
‫חזקה יותר כך יחוזק הצד הנשי של הבת‪.‬האב משפיע על תפיסת תפקידים מיניים אצל נשים‪.‬‬
‫יחסי אב ובת בעל משמעות רבה בבניה של ערך העצמי אצל בנות ובסגנון ההתקשרות שלהן‪ ,‬וקשר‬
‫טוב עם האב ובילוי זמן עימו משפיע על הביטחון העצמי ותחושת הרווחה של הבת‪ .‬ככל שהאב‬
‫נתפס כיותר מאשר‪ ,‬כך יש פחות פחד מאינטימיות ויותר תחושת נוחות עם המיניות‪.‬‬
‫לקשר אב‪ -‬בת יש השפעה על איכות החיים של הבנות בגיל הבגרות‪.‬‬
‫האב גם מציב קשיים בדרכה של בתו‪ :‬אבות רבים רואים במיניות של בתם סכנה‪ .‬הם נמנעים‬
‫מלדבר על מין ומתקשים לוותר על השליטה שלהם כלפי בתם והמיניות שלה לגבריים אחרים‪.‬‬
‫‪ 1‬מרדוק ‪,‬מורין‪ .‬בת של אבא‪ .‬הוצאת ידיעות אחרונות‪.1998 ,‬‬
‫‪9‬‬
‫יחס מגונן מצד האב‪ ,‬מוביל לדיכאון אצל הבת‪.‬‬
‫לכן לאב מקום מרכזי בהתפתחות ובעיצוב אישיותה של הבת‪ ,‬השפעתו על הבת ‪:‬מגדיר את זהותה‬
‫‪2‬‬
‫המינית‪ ,‬ההערכה העצמית‪ ,‬רווחתה הנפשית‪,‬נטייתה להישגים וקריירה ולקשרים בין אנשים‪.‬‬
‫‪ -1.1‬תאוריות‪:‬‬
‫*התאוריה הפסיכו‪-‬סקסואלית של פרויד‪:‬‬
‫תאוריה שלבית אשר כל שלב מוגדר על ידי אזור ארוגני (אזור בגוף שההנאה הגופנית המינית‬
‫ממוקדת בו)‪.‬‬
‫בתאוריה זו חמש שלבים בהתפתחות האדם ‪.‬‬
‫בשלב השלישי –השלב הפאלי ‪ ,‬מתעוררת משיכה מינית כלפי ההורה מהמין האחר‪ :‬אצל בנים‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫כלפי האם ואצל בנות‪-‬כלפי האב‪ .‬דחף זה מעורר חרדה אצל הילדים והם מדחיקים אותו‪.‬‬
‫אצל הבנות‪ :‬תסביך אלקטרה‪:‬‬
‫תסביך אלקטרה ‪:‬‬
‫חלק מהתאוריה הפסיכו סקסואליטת של פרויד אשר מתארת את תשוקת הבת כלפי ההורה‬
‫מהמין הנגדי‪.‬‬
‫בעוד הבן מתלבט בקונפליקט אדיפוס‪ ,‬הבת מתלבטת בקונפליקט אלקטרה‪ .‬כאשר הילדה מגלה‪,‬‬
‫בשלב הפאלי‪ ,‬כי לבנים יש פין ואילו לה אין‪ ,‬מתעוררת בה קינאת הפין והרגשת נחיתות בהשוואה‬
‫לאנטומיה הגברית‪ .‬הילדה דוחה את אימה ומאשימה אותה‪ ,‬שהביאה אותה לעולם עם "ציוד"‬
‫בלתי מספיק‪ .‬לכן היא מפנה את הליבידו שלה מאמה אל אביה ומצפה ממנו שיעזור לה להשיג‬
‫פין‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬כאשר היא מבינה ש"הסירוס" שלה אינו ניתן לתיקון‪ ,‬היא מייחלת ללידת בן‬
‫מאביה כפיצוי‪ .‬וכך בעוד כאשר חרדת הסירוס אצל הבן פותרת את התסביך האדיפאלי ויוצרת‬
‫אני עליון הרי שאצל הבת קנאת הפין רק מתחילה אותו(את התסביך)‪ .‬לדעת פרויד האני העליון‬
‫של נשים חלש מזה של גברים משום שפתרון התסביך האדיפאלי של בנים נעשה באמצעות חרדה‬
‫(סירוס של איבר קיים) ואילו זה של הבת באמצעות קנאה באם ובהזדהות אתה‪ ,‬שכן היא‬
‫הצליחה להשיג גבר‪ .‬מכל מקום קנאת הפין‪ ,‬הנקראת גם בשם תסביך הגבריות‪ ,‬היא במרכז הנפש‬
‫הנשית על פי פרויד‪ .‬במילים אחרות מאחר שרגש החרדה (בקרב הבנים) קשה מרגש הקנאה (בקרב‬
‫הבנות)‪ ,‬הדחף של הבנות לפתור את הקונפליקט האדיפאלי חלש מזה של בנים‪ .‬הן אינן מזדהות‬
‫עם האב ולפיכך האני העליון שלהן חלש מזה של הבנים‪ .‬ובשל כך התפתחותן המוסרית של נשים‬
‫אינה מגיעה לעולם לרמת התפתחותם המוסרית של גברים‪ .‬תפיסת הצדק שלהן נחותה מזו של‬
‫‪2‬‬
‫מסר אילנה‪ ,‬מאחורי כל בת מוצלחת עומד אב תומך‪4112 ynet ,‬‬
‫‪3‬‬
‫כהן אורית‪ ,‬פרידמן דנה‪ ,‬התאוריה הפסיכוסקסואלית‪:‬הנחות יסוד‪,‬מטח‪4114 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫גברים‪ .‬משום שהן לא אובייקטיביות ובשיפוטן המוסרי‪ ,‬הן מושפעות מרגשות סובייקטיביים של‬
‫‪4‬‬
‫אהבה קנאה ושנאה‪.‬‬
‫אצל הבנים מתרחש תסביך אדיפוס אשר מתאר מצב בו הבן חש תשוקה כלפי אמו‪ .‬הבן מתאהב‬
‫באמו וחש מאוים מאביו אותו הוא רוצה להרוג‪ .‬במהלך התסביך ההורה הופך למושא אליהם‬
‫מופנית האנרגיה המינית של הילדה ‪ .‬הבן מכוון את האנרגיה המינית שלו כלפי האם ומעוניין‬
‫להפוך אותה לבת זוגתו ובשל כן הוא מפתח קשרי יריבות עם אביו אשר נמצא במערכת עם‬
‫אמו(אותה הוא רוצה)‪.‬‬
‫הילד מזהה שהוא לא יוכל לזכות באמו כבת זוג שכן היחסים בין הוריו הם יחסים קרובים של בני‬
‫זוג ולא ניתן להפריד בקלות ביניהם‪ .‬לכן‪ ,‬מפתח תחושה של פחד מאביו‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בפחד‬
‫מפני סירוס שהילד מפחד שאביו יבצע בו‪ ,‬כיוון שהוא גדול יותר פיסית מהילד‪ .‬בסופו של דבר‬
‫הילד מבין שהוא לא יוכל לזכות באמו כבת זוג ומפתח הזדהות עם אביו‪.‬‬
‫הפיתרון המוצלח לקונפליקט שנוצר בתסביך אדיפוס הוא ההזדהות של הילד עם ההורה מהמין‬
‫שלו‪ .‬זוהי חוויה מרכזית בחיי הילד לצורך פיתוח של תפקיד מיני בוגר וזהות מינית בוגרת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תסביך אלקטרה אשר מתאר את תשוקת הבת אל אביה ושנאת אמה יתאר את התנהגות הילדה‬
‫בעתיד אשר תרצה לזכות באחד כמו אביה מכיוון שבילדותה לא הצליחה להשיג אותו‪ .‬הילדה‬
‫תגדל ותחפש בן זוג כמו אביה כפתרון לתסביך ‪ .‬חיפוש בן זוג אשר דומה בתכונותיו לאביה מתאר‬
‫את התאהבות הבת ומשיכתה לאביה בילדות וחוסר יכולת לממש אהבה זו ‪.‬‬
‫*מודל חיקוי הדגם‪ -‬בנדורה‪:‬‬
‫פרט להשפעתם של החיזוקים והעונשים הנצפים והעצמאיים על ההתנהגות‪ ,‬ייחס בנדורה חשיבות‬
‫להשפעתו של גורם נוסף‪ -‬חיקוי דגם (מודל)‪ .‬לדעת בנדורה מרבית התנהגויות האדם אינן נלמדות‬
‫על ידי התנסות אישיות בדרך של ניסוי וטעייה‪ ,‬אלא על ידי התבוננות בהתנהגות אחרים‬
‫המשמשים לנו דגם לחיקוי‪ .‬באמצעות חיקוי מתבצע תהליך מכוון ומודע שבו אדם אחד חוזר על‬
‫פעולות אדם אחר‪ .‬אנו מחקים הורים ‪ ,‬חברים‪ ,‬שכנים ואף דמויות מפורסמות‪ .‬לפי תיאורית‬
‫הלמידה החברתית למידת חיקוי אינה תהליך פסיבי של העתקת התנהגות‪ ,‬כלומר היא אינה‬
‫תוצאה של יצירת קשרי גירוי‪-‬תגובה פשוטים בלבד‪ .‬באמצעות למידת חיקוי אנו רוכשים גם‬
‫התנהגויות רבות המוכתבות על ידי כללים‪ .‬אנו מסוגלים ם ליישם את הכללים שנלמדו במצבים‬
‫רבים חדשים‪ ,‬בר המאפשר לנו ליצור התנהגויות חדשות‪ ,‬חוץ מחיקוי מכני או "העתק" מדויק של‬
‫ההתנהגויות שצפינו בהן‪ .‬אנו מסננים את תצפיותינו ומחקים רק חלק מההתנהגויות שאנו עדים‬
‫להן‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אתר ‪- macam‬תסביך אלקטרה‬
‫‪5‬‬
‫אתר פסיכיאטר ‪ ,‬תסביך אדיפוס‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בנדורה פירט ‪ 4‬דרכים בחיקוי דגם‪:‬‬
‫קשב‪ :‬תפיסה מדויקת של כל חלקיקי ההתנהגות על פי סדר התרחשותם ‪.‬‬
‫זכירת ההתנהגות ותוצאותיה‪ :‬הצפנת ההתנהגות שנצפתה בזיכרון לטווח ארוך באמצעות‬
‫דימויים חזותיים ומילוליים ובניהם תוצאות התנהגות הדגם ‪.‬‬
‫הנעה‪ :‬רצון לבצע את ההתנהגות שנצפתה‪ .‬אם הצופה הבחין שהדגם קיבל חיזוק חיובי‪ ,‬גדלים‬
‫הסיכויים שהצופה ייבצע את הפעולה‪ .‬אם הצופה הבחין שהדגם קיבל עונש על התנהגותו‪ ,‬קטנים‬
‫הסיכויים שיחקה את התנהגותו‪.‬‬
‫תרגום להתנהגות‪ :‬תרגום הייצוגים הפנימיים למעשים‪ ,‬כלומר עשיית המעשה שהדגם עשה‪.‬‬
‫תהליכים אלה דורשים לעיתים אימונים חוזרים ונשנים כדי לרכוש שליטה במיומנויות‪ ,‬במיוחד‬
‫במיומנויות מורכבות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫במהלך חיי הילדה היא צופה במערכת היחסים של הוריה‪ .‬הילדה מתבוננת במהלך ילדותה על‬
‫התנהגות הוריה אחד כלפי השני והן כלפיה ולפי כך תסגל את התנהגותה בעתיד‪.‬‬
‫נצפה שהילדה תראה באמה מודל לחיקוי ולכן תנהג לפי התאוריה של חיקוי דגם‪.‬‬
‫אמא של הילדה היא גורם מרכזי בחיי הילדה‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬הילדה תצפה באמה ובהתנהגותה בתוך מערכת היחסים עם אביה‪ .‬הילדה תתבונן‬
‫במערכת היחסים של הוריה ובהתייחסות האם כלפי האב ובהתייחסות האב כלפי האם‪ .‬התנהגות‬
‫האם כלפי האב והסנקציות של האב כלפי התנהגות האם –הן חיוביות והן שליליות‪ ,‬יגרמו לילדה‬
‫להחליט האם לאמץ התנהגות מסויימת או להימנע ממנה‬
‫הילדה שתסתכל ותצפה בהוריה ובמערכת היחסים שלהם תחליט האם תרצה להתנהג כמוהם‬
‫בעתיד או לא‪.‬‬
‫הילדה שתסכל על מערכת יחסים חיובית של ההורים תרצה לחקות את אמא ובעתיד חלק‬
‫מהחיקוי יהי כדי להיות עם אחד כמו אבא‪.‬‬
‫יתכנו מקרים שהילדה תסתכל על מערכת יחסים שלילית של הוריה ותימנע מחלקות התנהגות זו‬
‫של אמה בשביל לא לזכות בסנקציות כמו שאביה נותן לאמה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפרק זה הצגתי את נוכחות דמות האב בחיי הילדה‪ ,‬את השפעות האב על חיי הילדה‬
‫ובנוסף הצגתי את התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד ואת תסביכי אלקטרה ואדיפוס ואת מודל‬
‫חיקוי דגם‪.‬‬
‫‪ 6‬מתוך אתר מיקודים‪ ,‬מיקוד בפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה כללית‪-‬למידה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בפרק הבא אציג את המשתנה התלוי‪-‬קריטריונים לבחירת בן זוג קרב מתבגרות‪.‬‬
‫פרק זה יעסוק במאפייני גיל ההתבגרות – שינוייו הפיזיולוגים ‪,‬הקוגנטיבים וחברתיים של הילד‬
‫בגיל ההתבגרות בנוסף‪ ,‬יעסוק הפרק בזוגיות בגיל ההתבגרות הן מבחינת הבנים והן מתבחינת‬
‫הבנות ‪ .‬בנוסף יציג הפרק את הקריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‪ .‬פרק זה חשוב לעבודה‬
‫בכך שהוא מציג את הנושאים הקשורים במשתנה התלוי‪ .‬פרק זה מציג ומסביר מיהו המתבגר ‪,‬‬
‫ומה חשיבותו לזוגיות בגיל זה‪.‬‬
‫‪ :1.1‬מאפייני גיל ההתבגרות ‪:‬‬
‫תקופת גיל ההתבגרות מבחינה סוציולוגית מוגדרת כתקופת מעבר מהילדות התלותית אל הבגרות‬
‫המספקת את צרכי עצמה ‪ .‬תקופה זו מתחילה בגיל ‪ 11-12‬שנים‪ ,‬עם התחלת ההתפתחות הגופנית‪-‬‬
‫מינית‪ .‬את תקופת ההתבגרות מאפיינים שינויים בכמה תחומים ‪ :‬גופניים‪ ,‬רגשיים ומשפחתיים‪-‬‬
‫חברתיים‪ .‬בני נוער בגיל ההתבגרות אינם קבוצה מאוחדת והומוגנית‪ .‬יש חוסר אחידות בין שלבי‬
‫ההתבגרות מכל הבחינות (גופנית‪,‬רגשית‪,‬חברתית)‪ ,‬כל מתבגר עובר שלבים אלו בדרכו האישית‬
‫והייחודית‪.‬‬
‫השינויים הפיזיולוגים (גופניים)‪:‬‬
‫השינויים הכרוכים בכניסה לגיל ההתבגרות מתחילים אצל הנערה בין גיל ‪ 11‬ל‪ 12‬שנים ואצל‬
‫הנער בגיל ‪ 13‬שנים‪ .‬בתקופה זו מתרחשים גדילה לגובה‪ ,‬עלייה במשקל‪ ,‬ושינויים במבנה הגוף‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬יש שינוי הדרגתי בצורת הגוף‪ :‬הירכיים (נשים)‪ ,‬עור שומני‪ ,‬פצעי בגרות‪ ,‬העמקת הקול‬
‫הגברי (גברים) וגם בלבול‪ ,‬מתח‪ ,‬אי שביעות רצון מעצמי‪ ,‬תסכול רצון להתבלט או להתחבא‬
‫וכדומה‪..‬‬
‫אירוע בולט המאפיין את גיל ההתבגרות אצל הנערה הוא הופעת המחזור החודשי שמופיע‬
‫כשנתיים לאחר תחילת הצמיחה המהירה לגובה‪.‬‬
‫את תחילת השינויים הפיזיולוגים וקצב הופעתם קובעים גורמים שונים ובהם ‪ :‬רקע משפחתי‪-‬‬
‫גנטי‪ ,‬תזונה‪ ,‬ומצב הבריאות הכללי של הנערה או הנער‪.‬‬
‫שינויים פסיכולוגים (רגשיים)‪:‬‬
‫בגיל ההתבגרות המתבגר מגלה פחות עניין בפעילויות ההורים‪ ,‬מתרחק מהם בהדרגה ומקדיש את‬
‫רוב זמנו לפעילות עם בני גילו‪ ,‬ובהמשך משתלב בחברה השוויונית‪ .‬ההבשלה הפסיכולוגית של‬
‫המתבגר כרוכה בתופעות של מרידה בסמכות ההורים‪ ,‬ועל כן לא נדירה יצירת מתחים בינו לבין‬
‫הוריו‪ .‬מצבי הרוח המשתנים והבלתי צפויים תורמים גם הם למתחים אלו‪.‬‬
‫גיל זה הוא גיל של שינויים משמעותיים‪ ,‬ושינויים‪ ,‬מעצם טבעם‪ ,‬דורשים הסתגלות‬
‫מחודשת‪.‬קיימות שתי גישות לגבי הדרך בה מסתגלים מתבגרים לשינויים אלו‪:‬האחת‪ -‬הנובעת‬
‫‪13‬‬
‫מהתפיסה הפסיכואנליטית‪ ,‬רואה בגיל זה שלב של "סערה ולחץ"‪ ,‬המתבטא במתחים אותם חש‬
‫המתבגר בתוכו וביחס לקרובים אליו (בעיקר חבריו ומשפחתו)‪.‬‬
‫השנייה‪ ,‬רואה בגיל ההתבגרות תקופת מעבר וצמיחה שאין המתבגרים סובלים ממנה בהכרח‬
‫והיא אינה כה דרמתית עבורם‪ .‬הגישה האחרונה זוכה לתמיכה בשנים האחרונות‪ ,‬היות ומונחי‬
‫ה"סערה ולחץ" יישומים רק למיעוט של מתבגרים ומשמעותם משתנה לא רק לפי המציאות‬
‫ההתפתחותית של הפרט (ששורשיה בשלבי התפתחות קודמים)‪ ,‬אלא אף בהתאם לאופי המטלות‬
‫עימן מתמודד המתבגר‪ ,‬עיתוין והקשר התרבותי והחברתי שלהן‪.‬‬
‫שינויים חברתיים‪:‬‬
‫את תחילת גיל ההתבגרות מאפיין המעבר מתלות בהורים לעצמאות וזהות עצמית‪.‬‬
‫הצורך בגיבוש זהות עצמית מחייב התחלת התנתקות מההורים‪ ,‬ואז גדלה מאוד חשיבותה של‬
‫"קבוצת השווים"‪ .‬החברים הם הקובעים עבור המתבגר את מעמדו החברתי ובכך משפיעים על‬
‫עיצוב דימויו העצמי‪ ,‬בטחונו העצמי‪ ,‬תפיסתו את עצמו ואת העולם‪.‬הוא רוצה לבלות כמה שיותר‬
‫זמן עם חבריו‪ ,‬המהווים בעיניו את קבוצת השווים‪ -‬שיוויון יחסי מבחינת ערכים‪ ,‬גיל‪ ,‬מידת הבנה‬
‫וכד'‪.‬‬
‫פניה זו לקבוצת השווים מספקת למתבגר תחושת שייכות‪,‬בטחון‪,‬תמיכה רגשית וזהות‪ .‬בתוך‬
‫קבוצה זו יש לו הזדמנות להתנסות בתפקידים בוגרים תוך לקיחת אחראיות‪ ,‬וזו נחוצה לו לבניית‬
‫זהות בוגרת ושלימה‪.‬‬
‫החלפת הזהות העצמית של המתבגר‪,‬מזו של ילד התלוי בהוריו לזו של אדם בוגר‬
‫ועצמאי‪,‬מתאפיינת בניתוק מההורים‪ .‬תהליך ניתוק זה מלווה לעיתים ביציאה כנגד נורמות‬
‫חברתיות (בלבוש‪,‬בהתנהגות וכד')‪,‬סירוב לקבל מרות‪ ,‬ריבים ומצבי רוח משתנים‪.‬‬
‫חלק גדול מן ההתקשרות עם ההורים מתנהלת סביב מוקדי מתח כגון‪ :‬התנהגות‪ ,‬הופעה חיצונית‪,‬‬
‫התערבות של ההורים בקשריו החברתיים של המתבגר ולימודים‪.‬‬
‫ההורים מצפים מילדם לשתף אותם בעובר עליהם‪ ,‬בעוד שבמרבית המקרים הם אין הם משתפים‬
‫את ילדם בעובר עליהם‪ ,‬נושאי הדיבור שלהם‪ .‬אי לכך עלול המתבגר לחוש שהתקשורת עם הוריו‬
‫‪7‬‬
‫אינה הדדית ופונה לחבריו‪.‬‬
‫לסיכום ‪ :‬גיל ההתבגרות הוא גיל רב תהפוכות אשר מתאפיין בשינויים פיזיולוגים‪ ,‬חברתיים‬
‫ופסיכולוגים ‪ ,‬המצריכים התסגלות מחדש‪ .‬היות ובני הנוער אינם קבוצה אחידה והומוגנית‪,‬כל‬
‫מתבגר מסתגל אליה באופן שונה‪.‬‬
‫‪ 7‬דר' צחורי שרון‪ ,‬להתבגר בגוף ובנפש‪ ,‬מטח ‪2002‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 1.1‬זוגיות בגיל ההתבגרות ‪:‬‬
‫בגילאי הילדות חברויות נוצרות בדרך כלל בין בני אותו מין‪ .‬במהלך שנות ההתבגרות‪ ,‬הקשרים‬
‫בין בני השווים נעשים אינטימיים יותר‪ ,‬וכמות הזמן שהמתבגרים מבלים בחברת קבוצת השווים‬
‫הולכת וגדלה‪ .‬במהלך תקופת ההתבגרות האמצעית רוב הצעירים יותרים קבוצת שווים מעורבות‬
‫מגדרית‪ .‬כמו כן בתקופה זו‪ ,‬קשרים דיאדים עם בני הזוג הרומנטיים הופכים ליותר ויותר‬
‫חשיבות‪ .‬החל מתקופה זו של ההתבגרות האמצעית‪ ,‬הזמן שאותם מתבגרים מבלים עם חבריהם‬
‫בני אותו המין הולך ויורד‪ ,‬כאשר באפון מקביל‪ ,‬ישנה עליה בכמות הזמן שהם מבלים עם בני הזוג‬
‫מהמין השני‪.‬‬
‫השותף הרומנטי הופך להיות הדמות הדומיננטית ביותר איתה נמצא המתבגר מבחינות‬
‫מסוימות‪ ,‬כגון‪ :‬קירבה ותמיכה שיתוף פעולה והדדיות‪.‬הקשר של חברים טובים הוא לרוב אמיד‬
‫יותר מהקשרים הרומנטיים שלהמתבגרים‪-‬בעצם הקשרים הרומנטיים בגיל זה הם יותר נחשבים‬
‫לניסיונותלקשר מאשר קשר רציני ממש‪ ,‬למרות שיש חברויות רומנטיות בקרבמתבגרים אשר‬
‫נראות בוגרות יותר ואף כקשר לטווח ארוך‪-‬נישואין‪.‬ניכרת השקעה רבה בקרב גיל זה בין שני סוגי‬
‫הקשרים‪ -‬קשר רומנטי וקשר חברי (בין בני אותו מין)‪.‬הקשר בין המינים מכיל משיכה מינית רבה‬
‫וזה משקף את עובדת היותו סוג קשר רומנטי‪ ,‬למרות שחלק מן המתבגרים אינם פעילים מינית (‬
‫למשל‪,‬מתבגרים אשר חיים בחברה בעלת איסורים מיניים‪ ,‬מתבגרים דתיים)‪,‬בכל זאת קיימת‬
‫משיכה זו‪ .‬ישנה חשיבות ביחסי הגומלין על איכות מערכת היחסים הרומנטיים‪ ,‬רק לאחר‬
‫שמתבגר רוכש אינטראקציה עם בן זוגו הופך ספוק הצרכים המיניים למרכיב מרכזי במערכת‬
‫היחסים‪ .‬מעבר להתנסות ביחסי הגומלין‪ ,‬מצאו כי מתבגרים צעירים יותר מדגישים יתר צורך של‬
‫חברות ומציאת בן זוג רומנטי לעומת המתבגרים המבוגרים שנטייה זו נמוכה‪ .‬נמצא גם כי‬
‫המושגים חברות‪ ,‬רומנטיות ומציאת בן לוויה( בעצם אין קרבה ואינטימיות חשובה להם אלא‬
‫יותר חיזוק לביטחון העצמי של המתבגר הצעיר‪ ).‬הינם חלק אינטגראלי מהבנתם של המתבגרים‬
‫(תהליך זה קורה לרוב בקרב מתבגרים צעירים)‪ .‬בבחינת איכות היחסים הרומנטיים של‬
‫המתבגרים כתלות במינם דווח על הבדלים תלויי מין בנוגע להתנהגויות ותפיסות רומנטיות‪ .‬בנות‪,‬‬
‫יותר מבנים‪ ,‬דווחו על כך שהן מעריכות טיפול במערכת יחסים‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬הבנים תפסו את‬
‫היחסים הרומנטיים יותר כמשחק אהבה והדגישו יותר את תפקוד המין‪ .‬אם כן ניתן לראות כי‬
‫יחסים רומנטיים בהתבגרות מכילים מרכיבים הנמצאים גם ביחסים רומנטיים של בוגרים‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מחויבות אינטימיות ומשיכה פיזית‪ .‬אומנם יחד עם זה ישנם גם מרכיבים של חברות‬
‫ומציאת בן לוויה בגלל ממצאים אלה ניכר כי מערכת יחסים רומנטית בקרב מתבגרים מציגה‬
‫זירה המערבת אפיוני חבריים שמאפיינים פחות בגרות ומצדה השני של מערכת היחסים ישנם‬
‫אפיונים רומנטיים בוגרים מאד‪ .‬משתנה חשוב נוסף הקשור לאיכות מערכת היחסים הרומנטיים‬
‫בהתבגרות מגיע ממערכות יחסים משמעותיות אחרות בהן נמצא המתבגר‪ .‬מחקרים מצביעים‬
‫שאיכות מערכת היחסים הרומנטית לא רק קשורה לבן הזוג‪ ,‬אלא גם ליחסים שונים שמתקיימים‬
‫אצל המתבגר‪ -‬ההורים ובני גילו‪ .‬יחסי הגומלין של המתבגר עם סביבתו משפיעה על מערכת‬
‫‪15‬‬
‫היחסים הרומנטית שבה הוא נמצא מבחינת הציפיות לנגישות תגובתיות ועמדות וגם ציפיות לגבי‬
‫העצמי במערכות יחסים בעתיד‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪-1.1‬קריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‬
‫לאורך חיינו מנחים אותנו שני סוגי קריטריונים במציאת בן זוג ושותף לחיים‪ .‬הקריטריונים הם‬
‫קריטריונים אקספרסיבים וקריטריונים אינסטרומנטליים‪.‬‬
‫צרכים אינסטרומנטליים‪-‬צרכי הגנה וקיום‪ .‬צרכים כלכליים וארגוניים‪ .‬למשל‪-‬השגת מזון‪,‬‬
‫מחסה‪ ,‬דיור‪ ,‬קיום‪ ,‬הגנה‪ .‬תפקידה של הקבוצה או בן הזוג בעבור הפרט היא לספק את הצרכים‬
‫האינסטרומנטליים‪ ,‬כלומצר את היכולת להשיג מטרות מסויימות ולבצע משימות מסוימות שלא‬
‫ניתן לבצע אותן ביחידות אלא אך ורק באמצעות משהו‪ .‬למשל כשאתה נמצא בזוגיות זה צורך‬
‫אינסרומנטלי להימצאות בו הינו הינו רצטון להעלות את רמת המקובלות החברתית וכדומה‪.‬‬
‫צרכים אקספרסיביים‪-‬צרכים חברתיים רגשיים הקשורים לטיפוח היחסים עם בני האדם‬
‫האחרים על בסיס רגשי‪ ,‬הרגשת שייכות או לכידות עם בני אדם אחרים‪ .‬למשל‪-‬תשומת לב‬
‫‪,‬אינטימיות‪ ,‬תמיכה ‪ ,‬קבלה ועוד‪..‬‬
‫בגיל ההתבגרות רק מתחיל השינוי בתפיסת האהבה והזוגיות בקרב המתבגרים‪ ,‬ותוך כדי תהליך‬
‫ההתבגרות הם לא לומדים על האהבה והזוגיות ואף חווים את זה בעצמם ‪ .‬יש אנשים הרואים‬
‫באהבת נעורים נושא בעל חשיבות עצומה‪ ,‬לאהבות נעורים יש פוטנציאל גדול לאושר ולאהבה‬
‫ממושכת אך הן עלולות גם לגרום לדיכאון ואף לשיברון לב‪.‬‬
‫לעיתים באהבת נעורים יכולה להופיע התנסות מינית ראשונה‪ ,‬הרצון והצורך של מתבגרים בקשר‬
‫עם בני המין השני הוא לאו דווקא מיני אלא חברתי‪ .‬עצם קיום מערכת יחסים מפתחת ומחזקת‬
‫את הדימוי העצמי של המתבגר הנמצא בתוכה‪ ,‬ויש לה חשיבות גדולה מאוד בחיו‪ .‬כאשר קשר‬
‫מסתיים נחשפים שני הצדדים לרגשות כעס‪,‬ייאוש ואכזבה‪ .‬הפסקה של מערכת יחסים כזאת לא‬
‫משפרת את הדימוי העצמי אלא רק מחבלת ופוגעת בו ‪.‬‬
‫במקרים מסויימים‪ ,‬בני נוער נמצאים בקשר זוגי רק על מנת להישאר תחת הכותרת "הזוגיות"‪.‬‬
‫על פי כך ניתן להבין וללמוד כי בני הנוער ממשיכים בקשרים אלו גם אם הם גורמים להם לסבל‪.‬‬
‫אהבת נעורים לא מוצלחת יכולה להיות אחד המקורות העיקריים לבלבלות בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫בחירת בן זוג בגיל ההתבגרות נעשית על ידי קריטריונים שונים כמו ‪ :‬מראה חיצוני‪ ,‬מקובלות‬
‫חברתית‪ ,‬האם לבן זוג יש רישיון לרכב וכו'‪ ...‬הקרטריונים לבחירת בן זוג בגיל ההתבגרות –‬
‫*משמעות היופי‪ :‬היופי הוא מה שמוצא חן בעינינו‪ ,‬מה שגורם לנו הנאה כשאנו רואים אותו‪.‬‬
‫הטעם האישי הוא מה שמכריע בעניין היופי‪ ,‬כוחו של הגבר‪ -‬אצל הגברים הכוח נחשב ליופי‪ ,‬אלה‬
‫‪ 8‬אתר אוח‪ ,‬ההתפתחות הדתית ‪-‬חינוך להתמודדות בעולם המשתנה‪ ,‬חברות צרכים וציפיות‪ ,‬התפתחות היחסים‬
‫החברתיים בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫גורמים מכריעים בשעה שאנו בוחרים בן זוג‪ .‬תאוריות מסויימות טוענות כי שתי תכונות אלו‪ ,‬יופי‬
‫וכוח מצביעות על בריאות‪ ,‬ולבריאות חשיבות ראשונה בחיינוץ משום כך מהוות שני תכונות אלו‬
‫תכונות יסוד כשאנו בוחרים בן זוג‪ ,‬בעצם היופי והכוח הופכים לשני היסודות הבסיסיים של‬
‫המשיכה המינית‪.‬‬
‫*הטעם האישי‪ :‬העדפות אישות משקפות את מחשבותינו ואת חלומותינו בהקיץ‪ ,‬ואלה שאינם‬
‫מבוססים אף ורק על חוויותינו האישיות‪ ,‬אלה מושפעות מכל הסובב אותנו‪ .‬טעם אישי אינו‬
‫משמש רק ביטוי לתשוקות הפרט‪ ,‬אלא גם ביטוי להערכותיה של אותה קבוצה אליה שייך הפרט‪.‬‬
‫*מקובלות חברתית‪ :‬המתבגר או המתבגרת לרוב יימשכו לבן המין השני המקובל חברתית‬
‫בחברה‪ .‬מפני שכאשר הם יהיו ביחד בן הזוג ישפר לבן זוגו את רמת המקובלות החברתית ואף את‬
‫הביטחון העצמי‪ ,‬כאשר הם יהיו יחד‪ ,‬בן הזוג ישתייך לקבוצת השווים המקובלת‪ ,‬יתרועע עם‬
‫המתבגרים והמתבגרות בקבוצה ויהפוך לחלק מהם‪.‬‬
‫לפי ספרה של ד"ר רינה קורן‪ ,‬נשים זקוקות לביטויי אהבה ריגשיים ואינטיימים‪ ,‬כמו הבעת‬
‫אהבה מילולית‪ ,‬חברות עמוקה ואינטימיות שמתבטאות גם בשיחות נפש‪ .‬האישה זקוקה לביטחון‬
‫‪9‬‬
‫רגשי ולקרבה אישית אינטימית‪.‬‬
‫ע"פ מחקרם של שולמן‪ ,‬ש‪ .‬ושארף ‪ ,‬ומסיפרה של ד"ר רינה קורן ‪ ,‬ניתן לראות שלבנות ישנה דרגה‬
‫גבוהה יותר של מעורבות ריגשית ועל דרגות גבוהות יותר של אינטנסיביות‪ ,‬נתיתה ושל קשר‬
‫מאשר בנים‪ .‬ניתן להבין שמניע הבנות להיכנס לקשר הוא מניע אקפרסיבי‪ -‬ריגשי‪.‬‬
‫קורן‪ ,‬רינה‪ ,‬הקשר הזוגי הלוי והסמוי בחיינו הזוגיים‪,2112,‬הוצאת ספרים "אח" בע"מ‪ ,‬עמ' ‪46-48‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬הפרק זה הצגתי את מאפייני גיל ההתבגרות‪ ,‬תיארתי והסברתי את מערכות היחסים‬
‫בגיל ההתבגרות והצגתי את הקריטריונים לבחירת בן זוג בקר מתבגרות‪.‬‬
‫בפרק הבא אציג תאוריה אשר מתארת את הקשר בין המשתנה התלוי למשתנה הבלתי תלוי ‪.‬‬
‫‪ 9‬קורן רינה "הקשר הזוגי הלוי והסמוי בחיינו הזוגיים"‪,‬הוצאת ספרים "אח" בע"מ‪,2002 ,‬עמ' ‪74-74‬‬
‫‪17‬‬
‫בפרק זה אתייחס לקשר שבין המשתנה הבלתי תלוי למשתנה התלוי‪ -‬הקשר בין נוכחות דמות‬
‫האב לבין בחירת בן זוג בקרב מתבגרות‪.‬‬
‫לא הצלחתי למצוא מחקר אשר מתאר את נושא עבודתי בדיוק אז בפרק זה אציג את תאוריית‬
‫ההתקשרות של ג'ון בולבי ואת מחקרם של חזן ושייבר אשר חקרו את רעיונותיו של בולבי ביחס‬
‫למערכות יחסים רומנטיות בבגרות‪.‬‬
‫ע"פ התאוריה של בולבי‪ ,‬דפוסי התקשרות שונים‪ ,‬משקפים הבדלים בציפיות של התינוקות‬
‫מהעולם החברתי‪ -‬מודל פעולה פנימי‪ .‬תינוק שקיבל טיפול מהימן שנענה לצרכיו והוא בעל‬
‫התקשרות בטוחה‪ ,‬יפתח מודל פעולה פנימי של מטפל שזמין לו ויאמין שהוא עצמו ראוי לטיפול‪.‬‬
‫בולבי טען כי מודל זה ממשיך להתקיים בילדות ומשפיע גם על ההתנסויות בעתיד‪ .‬במרוצת‬
‫השנים‪ ,‬מחקרים רבים הראו‪ ,‬כי דפוסי התקשרות הנוצרים בגיל צעיר מאוד בחיים סביב היחסים‬
‫בין התינוק לאימו או לאביו ‪,‬משפיעים ומובילים את הפרט בשבילי החיים לאורך שנים רבות‪ ,‬הן‬
‫ביחסיו הבינאישיים הכללים‪ ,‬הן ביחסים רומנטיים עם בני זוג והן במקומות העבודה‪.‬‬
‫בולבי הדגיש את ההשלכות על ההבדלים בין דפוסי ההתקשרות‪ ,‬לגבי מערכת היחסים הזוית‪ .‬הוא‬
‫טען כי האופן שבו התינוק מווסת התנהגויות של התקשרות והתנהגויות של חקירת הסביבה‪,‬‬
‫יקבעו את אישיותו בבגרות ויקבעו אם יהיה בעל אישיות עצמאית או תלותית‪.‬‬
‫חזן ושייבר (‪ )1986‬היו החוקרים הראשונים שחקרו את הרעיונות של בולבי ביחס למערכות‬
‫יחסים רומנטיות בבגרות‪ .‬הם טענו כי הקשר הרגשי שמתפתח בין בני זוג רומנטיים מבוגרים‪ ,‬נובע‬
‫בחלקו מאותה מערכת התקשרות התנהגותית ‪ ,‬שגורמת לקשר הריגשי בין תינוקות ומטפליהם‪.‬‬
‫חזן ושייבר טענו שמערכות יחסים רומנטיות בוגרות‪ ,‬כמו מערכות יחסים של תינוק‪-‬מטפל‪ ,‬הן‬
‫התקשרויות‪ ,‬ושאהבה רומנטית שייכחת למערכת ההתקשרות ההתנהגות ‪ ,‬ממש כמו המערכות‬
‫המוטיבציונית הקיימות בבסיסן של הטיפול והמיניות‪.‬‬
‫חזן ושייבר הראו כי התשקות לא בטוחה בבגרות‪ ,‬קשורה לרמות נמוכות של יציבות‪ ,‬סיפוק‬
‫והסתגלות במערכות יחסים זוגיות בכלל ובנישואים בפרט‪.‬‬
‫חזן ושייבר חקרו את האופן שבו אנשים חושבים על מערכות היחסים הרומנטיות שלהם ואת‬
‫זכרונותיהם לגבי אופי יחסיהם עם הוריהם‪ .‬הם מצאו כי מבוגרים בעלי סגנון התקשרות בטוח‬
‫תפסו את הוריהם באופן חיובי יותר מבעלי התקשרות חרדה‪-‬אמביוולנטית וחרדה‪-‬נמנעת‪ .‬הם פנו‬
‫ל‪ 121‬נבדקים‪ ,‬ביקשו מהם לקרוא שלוש פסקאות ולבחור את הפסקה שמאפיינת בצורה הטובה‬
‫ביותר את האופן שבו הם חושבים‪ ,‬מרכישים ומתנהגים במערכות יחסים קרובות‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫א‪.‬אני חש\ה לא בנוח להתקרב לאחרים‪ ,‬אני מוצא\ת שקשה לבטוח בהם לחלוטין‪ ,‬וקשה להרשות‬
‫לעצמי להיות תלוי\ה בהם‪ .‬אני נעשה\ית מתוח\ה כאשר מתקרבים אלי יתר על המידה‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות‪ ,‬הקרובים לי רוצים בקשר אינטימי‪ ,‬יותר ממה שאני מוכן\ה‪.‬‬
‫ב‪.‬אני מוצא\ת שקל יחסית להתקרב לאחרים וחש\ה בנוח להיות תלויה בהם ושהם יהיו תלויים‬
‫בי‪ .‬אינני חושש\ת מנטישה או מקירבה יתרה אלי‪.‬‬
‫ג‪.‬אני מוצא\ת שאחרים לא מעוניינים להיות קרובים כפי שהייתי רוצה‪ .‬לעיתים קרובות אני‬
‫חושש\ת שבן\בת זוגי לא באמת אוהב\ת אותי או שלא ירצה להישאר איתי‪ .‬אני רוצה להתקרב‬
‫מאוד לאדם אחר ולעיתים זה מבריח אנשים‪.‬‬
‫החוקרים גילו כי התפלגותם של הנבדקים במחקרם‪ ,‬לסוגי ההתקשרות השונים‪ ,‬דומה לסיווג‬
‫שנמצא במחקרה של איינסוורת‪ :‬כ‪ 11%-‬מהמבוגרים סיווגו עצמם כבעלי התקשרות בטוחה‬
‫במערכות יחסים קרובות (פסקה ב)‪ ,‬כ‪ 21%-‬תיארו עצמם כבעלי התקשרות חרדה‪ -‬נמנעת (פסקה‬
‫א)‪ ,‬וכ‪ 21%-‬תיארו עצמם כבעלי התקשרות חרדה אמביוולנטית (פסקה ג)‪.‬‬
‫הם איפיינו שלושה דפוסים ע"פ מחקרם‪ ,‬במערכות יחסים קרובות‪:‬‬
‫הבטוח‬
‫בעלי הסגנון הבטוח דיווחו על קשרים קרובים המתאפיינים באמון רב ובקינאה מועטה‪ .‬הם‬
‫הוגדרו כמחפשי קרבה‪,‬מאמינים בקשר קרוב‪ ,‬חשים בנוח במערכות יחסים אינטימיות ובמערכות‬
‫עם תלות הדדית‪ ,‬ולא חוששים באופן תמידי מנטישה או מהתקרבות של האחר‪.‬‬
‫תפישתם של אנשים אלו לגבי אהבה הייתה חיובית ואופטימית‪ ,‬עם קבלה של האחר‪ .‬הם תיארו‬
‫תחושות אושר‪ ,‬חום ואמון בקשר‪ .‬יצירת קשר נתפשת על ידם כמשימה קלה יחסית‪.‬‬
‫הם אופיינו כחברותיים‪ .‬הם מתקשרים לאחרים בנקל‪ ,‬סומכים על אחרים ואוהבים לעזור ולטפל‬
‫בהם‪ .‬הם תארו ביטחון ופתיחות ביחסים עם אחרים‪.‬‬
‫הנמנע‬
‫בעלי הסגנון הנמנע הוגדרו כחשים שלא בנוח עם אינטימיות ומאויימים על ידי קרבה יתרה‪ .‬הם‬
‫קנאים‪ ,‬מתקשים לתת אמון ולהיות תלויים באנשים אחרים ומעדיפים לסמוך על עצמם‪.‬‬
‫תפישתם של הנמנעים לגבי אהבה הייתה פסימית‪ ,‬עם תחושות דומיננטיות של פחד מאינטימיות‬
‫ועם שכיחות נמוכה ביותר של קשרים רומנטיים‪ .‬הנמנעים אפיינו את עצמם כעצמאיים וכלא‬
‫אהובים על אנשים אחרים‪.‬‬
‫החרד‪-‬אמביוולנטי‬
‫בעלי הסגנון החרד‪-‬אמביוולנטי הוגדרו כמעוניינים מאוד במערכות יחסים קרובות וסימביוטיות‪,‬‬
‫אך גם חוששים וחרדים שייעזבו על ידי בני הזוג‪ ,‬מאחר ובני הזוג נתפשים לעיתים קרובות כלא‬
‫זמינים‪ ,‬מרוחקים ולא אוהבים‪ .‬אהבתם של החרדים‪-‬אמביוולנטיים אופיינה ברצון לסימביוזה‪,‬‬
‫תשוקה מינית מוגברת‪ ,‬אובססיביות‪ ,‬קנאה וחוסר יציבות רגשית‪ .‬בעלי סגנון זה נמצאו כבעלי‬
‫קשרים רומנטיים המאופיינים בתנודות רגשיות עזות‪ ,‬הם תארו את עצמם כבעלי ספקות‪,‬‬
‫התלבטויות פנימיות ותחושות שאינן מובנות ואינם מוערכות כראוי ע"י אנשים אחרים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫מחקר חלוצי זה של חזן ושייבר עורר חוקרים רבים לעסוק בדפוסי התקשרות של מבוגרים‬
‫ולבדוק את השלכותיהם במישור הבינאישי והתוך אישי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הקשר של תאוריית ההתקשרות של בולבי ושל מחקרם של חזן ושייבר לעבודת המחקר שלי –‬
‫הקשר בין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין קריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות ‪ ,‬הוא‬
‫בכך שתאוריית ההתקשרות אומרת שדפוסי התקשרות נוצרים בגיל צעיר מאוד בחיים סביב‬
‫היחסים של התינוק עם המטפל שלו‪ .‬דפוסים אלו משפיעים ומובילים את הפרט לאורך שנים‬
‫רבות ‪ ,‬הן ביחסיו הבינאישיים הכללים והן ביחסים הרומנטים עם בני זוג‪.‬‬
‫האב שהוא אחד ממטפלי הילדה בשנותייה הראשונה משפיע על דפוסה במערכות היחסים‬
‫כשתגדל‪ .‬האב בתור דמות מטפלת מייצרת בגיל צעיר מאוד דפוס התקשרות מסויים אשר ישפיע‬
‫על מערכות היחסים של הילדה עם בן זוגה בעתיד‪.‬‬
‫חזן ושייבר חקרו את רעיונותיו של בולבי ביחס למערכות יחסים רומנטיות בבגרות וטענו כח‬
‫הקשר הרגשי שמתפתח בין בני זוג רומנטים מבוגרים‪ ,‬נובע מאותה מערכת התקשרות התנהגותית‬
‫שגורמת לקשר הרגשי בין תינוקות ומטפליהם‪.‬‬
‫מכאן ניתן לראות שחזן ושייבר בדקו האם ישנו קשר בין מערכת ההתקשרות של התינוק עם‬
‫המטפל לבין מערכות יחסים רומנטיות בבגרות‪.‬‬
‫במחקרי אנסה לבדוק ולהוכיח שאכן ישנו קשר בין הקשר בין אב ובת לבין בחירת בן זוג של‬
‫הילדה בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫‪10‬לוי מטלפון מיטל‪" .‬השלכות ההתקשרות על האדם בבגרותו" ‪ .‬תאוריית ההתקשרות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫עבודתי עוסקת בקשר שבין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין קריטריונים לבחירת בן זוג קרב‬
‫מתבגרות‪.‬‬
‫בפרק הראשון של עבודתי‪ ,‬דנתי בדמות האב כדמות משפיעה בחיי הילדה‪.‬‬
‫בפרק זה ‪ ,‬הסברתי את נוכחותו של דמות האב בחיי הילדה ‪ ,‬הצגתי את השפעת דמות האב על חיי‬
‫הילדה ובנוסף הצגתי את התאורייה של פרויד ואת תסביכי אלקטרה ואדיפוס וכמו כן את מודל‬
‫חיקוי הדגם של בנדורה‪.‬‬
‫בפרק השני ‪ ,‬דנתי בקריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‪.‬‬
‫בפרק זה הצגתי את מאפייני גיל ההתבגרות ותיארתי את הזוגיות המתקיימת בגיל זה‪ .‬בנוסף‬
‫הצגתי והסברתי את הקריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‪ .‬בפרק זה‪ ,‬ניתן היה לראות‬
‫שלבנות ישנה דרגה גבוהה יותר של מעורבות ריגשית ועל דרגות גבוהות יותר של אינטנסיביות‪,‬‬
‫נתיתה ושל קשר מאשר בנים‪ .‬ניתן להבין שמניע הבנות להיכנס לקשר הוא מניע אקפרסיבי‪-‬‬
‫ריגשי‪.‬‬
‫בפרק השלישי‪ ,‬דנתי בקשר שבין תינוק למטפל לבין זוגיות בעתיד הילד‪ .‬בפרק זה הצגתי את‬
‫תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי אשר מתארת שדפוסי התקשרות אשר נוצרים בגיל צעיר‬
‫מאוד בחיים סביב היחסים בין תינוק‪-‬מטפל‪ ,‬משפיעים ומובילים את בפרט בחיו ביחסים‬
‫הרומנטיים עם בני זוג‪.‬‬
‫מחקרם של שייבר וחזן שהצגתי בפרק זה ‪ ,‬עוסק ברעיונותיו של בולבי ביחס למערכות יחסים‬
‫רומנטיות בבגרות וטענו כי הקשר הרגשי שמתפתח בין בני זוג רומנטים מבוגרים‪ ,‬נובע מאותה‬
‫מערכת התקשרות התנהגותית שגורמת לקשר הרגשי בין תינוקות ומטפליהם‪.‬‬
‫מכאן ניתן לראות שחזן ושייבר בדקו האם ישנו קשר בין מערכת ההתקשרות של התינוק עם‬
‫המטפל לבין מערכות יחסים רומנטיות בבגרות‪.‬‬
‫בחלק הבא של עבודתי אנסה לראות האם אכן קיים קשר בין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין‬
‫בחירת בן זוג בקרב מתבגרות תוך חלוקת שאלונים סגורים‪.‬‬
‫‪21‬‬
22
‫מטרת המחקר‪:‬‬
‫בחלק התאורטי של עבודתי ערכתי סקירת ספרותית המהווה רקע לעבודת השטח שלי ומעניקה‬
‫היבטים תאורטים בנוגע להשארת המחקר‪.‬‬
‫בחלק המחקרי אני אבדוק את הקשר שבין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין בחירת בן זוג‬
‫בקרב מתבגרות‪.‬‬
‫שאלת המחקר היא האם יש קשר בין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין בחירת בן זוג בקרב‬
‫מתבגרות‪.‬‬
‫השערת המחקר שלי היא ‪ .1 :‬ככל שדמות האב דומיננטית יותר בחיי הילדה כך הקריטריוני‬
‫לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות יהיה קריטריון אקספרסיבי יותר מאשר אצל מתבגרות עם דמות‬
‫אב לא דומיננטי שם הקריטריון יהיה יותר אאינסטרומנטלי‪.‬‬
‫‪ .2‬ימצא קשר בין נוכחות נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין הקריטריונים לבחירת בן זוג בקרב‬
‫מתבגרות‪.‬‬
‫המשתנים בעבודתי הם‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪ :‬נוכחות דמות האב בחיי הילדה‬
‫הגדרה נומינלית‪* :‬מוערבות גבוה של אב בחיי ילדיו ודמות אב פעילה‪ ,‬משפרת את יציבותו‬
‫החברתית של הילד‪ ,‬את השגיו הלימודיים ואף את סיכוייו לחיי נישואים יציבים‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪* :‬נוכחות דמות האב גבוהה בחיי הילדה‪ ,‬האב והילדה מבלים יחדיו‪ .‬האב‬
‫נמצא שעות רבות בבית ודואג לחינוך הילדה ‪ .‬האב מתעניין בחיי הילדה ובקשרייה החברתיים‪.‬‬
‫*נוכחות דמות האב נמוכה בחיי הילדה‪ .‬ההורים גרושים והאב לא פעיל בחיי הילדה‪ .‬האב לא‬
‫לוקח חלק בחינוך בילד ולא מבלה איתה שעות רבוץ‪ .‬האב לא לוקח חלק בבחירת החברים של‬
‫הילדה ובהתפתחותה‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪ :‬קריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬כולל את התנאים שעל פיהם בוחרת הנערה המתבגרת את בן זוגה‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ :‬קריטריונים מחולקים לשתיים‪.1 :‬קריטריונים אקספרסיבים‪ :‬רגשי‪,‬ייעוץ‪,‬‬
‫תמיכה‪ ,‬חום ואהבה‪.‬‬
‫‪.2‬קריטריונים אינסטרומנטליים‪:‬פופולריות‪ ,‬להיות כמו כולם‪ ,‬סטטוס ומעמד‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪:‬‬
‫בעבודתי דגמתי את אוכלוסיית המחקר הבאה‪ 41 :‬בנות הלומדות בכיתות עיוניות בתיכון " עמי‬
‫אסף" בנות ‪ 11-18‬ממרכז הארץ‪.‬‬
‫בעבודתי השתמשתי בכלי המחקר של שאלון סגור על מנת לחקור ולאסוף את ממצאי המחקר‪.‬‬
‫בחרתי בשיטת מחקר זו מכיוון שהיא מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים‪ ,‬קל להשוות בין‬
‫תשובות הנחקרים וניתן להסיק ממנו נתונים מהותיים בצורה ברורה ויעילהץ השאלון ניתן‬
‫להעברה וקל לעיבוד סטטיסטי בסיוע מחשב‪ .‬בנוסף‪ ,‬השימוש בשאלון אינו מצריך משאבי כסף‬
‫וזמן רבים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לשאלון יש מהימנות (תוצאות אמיתיות ורלוונטיות) גבוהה‪ :‬הוא כולל סדרת שאלות שיש‬
‫להן תשובות מוכנות מראש‪ ,‬ברורות‪ ,‬וחד משמעיות המבטיחות שתשובות הנחקר לא תיהנה‬
‫קשורות לחוקר או למצב רוחו של הנחקר‪ .‬דבר זה מגדיל את המהימנות הבין אישית של המחקר‬
‫ואת המהימנות של השיחזור‪.‬‬
‫לשאלון יש גם חסרונות‪ ,‬החיסרון הבולט בשאלון הוא הניסיון של הפרט להשיב על השאלון לפי‬
‫הרצוי בחברה(פגיעה באובייקטיביות של המחקר)‪ .‬חסרון נוסף הוא שהנחקר יכול לענות על‬
‫תשובה מבלי להבין את השאלה או שהתשובה המוצעת בשאלון אינה משקפת את דעתו של‬
‫הנחקר‪ .‬החיסרון האחרון נובע מכך שהשאלות והתשובות מנוסחים זמן רב לפי היציאה לשטח‬
‫המחקרי ולכן קשה להכניס בו שינויים כמו שינוי שאלה או הוספת תשובה‪.‬‬
‫על אף חסרונותיו של השאלון יתרונותיו עולים עליו ועל כן אעשה בו שימוש ככלי המחקר‬
‫בעבודתי‪.‬‬
‫מהלך מחקר השדה‪:‬‬
‫את השאלונים חילקתי במהלך יום שלם בבית הספר השש שנתי "עמי אסף" שבבית ברל‪.‬‬
‫השאלונים חולקו לבנות בגילאים ‪ 11-18‬אשר לומדות בכיתות עיוניות י'‪-‬י"ב‪ .‬המחקר נעשה לבד‪,‬‬
‫חילקתי את השאלונים לכל ילדה פעם אחת‪ ,‬כל שאלון נענה על ידי ילדה אחרת‪.‬‬
‫לנבדקות הוסבר למלא את השאלון לפי התשובה הנכונה ביותר לגביהן‪ ,‬נאמר להן להיות כנות‬
‫ושתשובותיהן לא יפורסמו ‪ .‬בנוסף‪ ,‬השאלון הינו אנונימי ולכן יכלו הבנות לענות את התשובות‬
‫הכנות ביותר וכך ידעו שאף אחד לא ידע מה ענו‪.‬‬
‫ריכזתי את נתוני המחקר בטבלה ובגרף אשר מתארים את ממצאי המחקר‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫קריטריונים\‬
‫אקספסיבי גבוה‬
‫אינסטרומנטלי גבוה‬
‫סה"כ נוכחות‬
‫נוכחות‬
‫נוכחות גבוהה‬
‫נוכחות נמוכה‬
‫‪N=28‬‬
‫‪N=5‬‬
‫‪N=33‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪4=N‬‬
‫‪3=N‬‬
‫‪N=7‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪16%‬‬
‫הצגת נתונים סטטיסטים באחוזים ‪-‬טבלה‪.‬‬
‫טבלה המרכת את הקשר שבין נוכחות דמות אב בחיי הילדה לבין בחירת בן זוג בקרב מתבגרות‪-‬‬
‫תוצאות באחוזים‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫הצגת נתוני הטבלה בגרף‪:‬‬
‫מתוך הגרף ניתן להבין‪:‬‬
‫כאשר רמת הנוכחות נמוכה ‪ -‬בין ‪ 11‬ל‪ 21‬אחוז‪ ,‬רמת הקריטריון האינסרומנטאלי גבוה ‪61% -‬‬
‫ורמת הקריטריון האקספרסיבי נמוך‪11%-‬‬
‫כאשר רמת הנוכחות גבוהה‪ -‬בין ‪ 81‬ל‪ 91‬אחוז‪ ,‬רמת הקריטריון האינסטרומנטאלי נמוך בין ‪11‬‬
‫ל‪ 21‬אחוז ורמת הקריטריון האקספרסיבי גבוהה ‪.61% -‬‬
‫מכאן ניתן לראות שכאשר נוכחות האב גבוהה בחיי הילדה היא תבחר את בן זוגה לפי קריטריון‬
‫אקספרסיבי גבוהה וכאשר נוכחות האב נמוכה הקריטריון לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות יהיה‬
‫קריטריון אינסטרומנטלי גבוהה‬
‫‪26‬‬
‫עבודה זו עוסקת בקשר שבין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין קריטריונים לבחירת בן זוג‬
‫בקרב מתבגרות‪.‬‬
‫השערת המחקר שלי היא שככל שדמות האב דומיננטית יותר בחיי הילדה כך הקריטריונים‬
‫לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות יהיה קריטריון אקספרסיבי יותר מאשר אצל מתבגרות עם דמות‬
‫אב לא דומיננטי‪ ,‬שם הקריטריון יהיה יותר אינסטרומנטאלי‪.‬‬
‫בסקירת הספרות הצגתי בפרק הראשון אשר עוסק בנוכחות דמות האב בחיי הילדה‪ ,‬את‬
‫התאורייה הפסיכואנליטית של פרוייד אשר מתארת את תסביך אלקטרה ואדיפוס‪ .‬מתוך‬
‫תסביכים אלו ניתן להבין שהילדה או הילד נמשכים להורה מהמין השני בהיותם תינוקות‪ .‬הילדה‬
‫נמשכת לאביה ומפתחת את קנאת הפין‪ -‬רוצה שיהיה לה מה שיש לאבא כדי להיות קשורה אליו‬
‫וכמוהו‪ .‬כאשר מבינה הילדה שהיא אינה יכולה להשיג זאת היא מבינה שעלייה להתנהג כמו אמה‬
‫כדי להשיג מישהו כמו אבייה‪ .‬הילדה אשר מפתחת במהלך התסביך שנאה כלפי האמא‪ ,‬מבינה‬
‫שכדי להשיג מישהו כמו אבא היא צריכה להתנהג כמו אמא ומחקה את התנהגות האם כדי לזכות‬
‫במישהו כמו אביה‪ .‬מתוך תסביך זה ניתן להבין שאכן הילדה תגדל ותחפש מישהו כמו אביה ‪,‬ולכן‬
‫תתנהג כמו אמה‪ .‬מתוך תאורייה זו ניתן להבין כי אכן כאשר האב נוכח בחיי הילדה ‪ ,‬הילדה צופה‬
‫באב ובאמה ומבינה שכדי לזכות במישהו כמו אביה עלייה להתנהג כמו אמה‪ ,‬לכן נוכחות האב‬
‫בחיי הילדה אכן חשוב כי כאשר האב נוכח הילדה תנהג כמו אמא שלה בקריטריון אקספרסיבי‬
‫יותר כי כאשר האב נוכח הוא נותן לילדה הרגשה של חום ואהבה ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בפרק השלישי של המאמר המקשר‪ ,‬הצגתי את התאורייה של בולבי‪ -‬תאויית ההתקשרות‪,‬‬
‫והצגתי את מחקרם של חזן ושייבר אשר חקרו את רעיונותיו של בולבי ביחס למערכות יחסים‬
‫רומנטיות בבגרות‪.‬‬
‫בחלק זה הצגתי את התאורייה של בולבי שטען שדפוסי ההתקשרות שנוצרים בגיל צעיר מאוד‬
‫בחיים סביב היחסים בין התינוק לאביו או לאמו‪ ,‬משפיעים ומובילים את הפרט בהמשך החיים‬
‫‪27‬‬
‫לאורך שנים ארוכות‪ ,‬הן ביחסיו הבינאישיים הכללים‪ ,‬הן ביחסים הרומנטיים עם בני הזוג והן‬
‫במקומות העבודה‪.‬‬
‫חזן ושייבר חקרו את האופן שבו אנשים חושבים על מערכות היחסים הרומנטיות שלהם ואת‬
‫זכרונותיהם לגבי אופי יחסיהם על הוריהם‪ .‬מתוך מחקרם ניתן להבין שהקשר הרגשי שמתפתח‬
‫בין בני זוג רומנטיים מבוגרים נובע מאותה מערכת התקשרות התנהגותית שגורמת לקשר רגשי‬
‫בין תינוקות ומטפליהם‪.‬‬
‫מחלק זה של העבודה ניתן להבין כי אכן יש קשר בין נוכחות דמות האב לבין הקריטריונים‬
‫לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות בכך שלפי בולבי דפוסי התקשרות נוצרים בגיל צעיר מאוד בחיים‬
‫סביב היחסים של התינוק עם מטפלו‪ .‬דפוסים אלו משפיעים ומובילים את הפרט לאורך שנים‬
‫רבות‪ ,‬והאב שהוא אחד ממטפלי הילדה בשנותייה הראשונות משפיע על דפוסה במערכות היחסים‬
‫כשתגדל‪ .‬האב‪ ,‬בתור דמות מטפלת‪ ,‬מייצרת בגיל צעיר מאוד דפוס התקשרות מסויים אשר ישפיע‬
‫על מערכות היחסים של הילדה עם בן זוגה בעתיד‪.‬‬
‫מתוך הטבלה המסכמת והגרף המסכם ניתן לראות כי השערת המחקר שלי אכן אוששה – אכן יש‬
‫קשר בין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין קריטריונים לבחירת בן זוג‪ .‬כאשר נוכחות האב‬
‫גבוהה בחיי הילדה היא תבחר את בן זוגה לפי קריטריונים רגשיים וכאשר דמות האב לא נוכחת‬
‫או נוכחות במידה מועטה בחיי הילדה כך הקריטריון לבחירת בן זוג בקרב המתבגרת יהיה‬
‫קריטריון חומרי יותר‪.‬‬
‫השערת המחקר שלי אכן אוששה וניתן להסביר זאת על פי סקירת הספרות‪ .‬בסקירת הספרות‬
‫החלק הראשון הסברתי את הקשר בין בת לאביה‪ .‬בחלק זה הסברתי שאכן דמות האב חשובה‬
‫בחיי הילדה‪ .‬מחלק זה ניתן לראות כי כאשר לאב יש השפעה על ילדותה של ביתו כך זה משפיע על‬
‫בחירותיה בעתיד‪ .‬בנוסף הצגתי את התאורייה של פרויד ואת תסביך אלקטרה אשר מתאר את‬
‫קנאת הפין של הילדה בשנותייה הראשונות‪ -‬הרצון להיות כמו אבא‪ .‬כאשר הילדה מבינה כי היא‬
‫אינה יכולה להיות כמו אבא מכיוון שהיא כמו אמא‪ ,‬היא מתנהגת כמו אמה כדי לזכות בבחור‬
‫כמו אביה ולכן גם הצגתי את תאוריית חיקוי הדגם שאומרת שאנו מחקים את הדמויות החשובות‬
‫בחיינו למען השגת מטרה מסויימת‪ ,‬להשיג את מה שהדמות שאנו מחקים השיגה‪-‬לכן‪ ,‬אם האם‬
‫השיגה את האב‪ ,‬כאשר הילדה תחקה את האמא היא תזכה במישהו כמו האב‪.‬‬
‫חלק השני של העבודה הסברתי את הקריטיונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‪ .‬בחלק זה הראתי‬
‫מהם הקריטריונים לפיהן הבת המתבגרת בוחרת את בן זוגה‪ .‬מצאתי כי הקריטריונים בגיל‬
‫ההתבגרות לבחירת בן זוג הם קריטריונים אקספרסיבים ואינסטרומנטאלים‪-‬רגשיים וחומריים‪.‬‬
‫מחלק זה של העבודה נית לראות כי הילדה נכנסת למערכות יחסים בגיל ההתבגרות בשביל שיתוף‬
‫בן הזוג‪ ,‬הדדיות‪ ,‬סיפוק מיני וכמובן צרכים חומריים כמו מעמד חברתי‪ ,‬מתנות וכו‪.‬‬
‫בחלק השלישי הצגתי את תאוריית ההתקשרות של בולבי‪ .‬לפי תאורייה זו הדמות המטפלת‬
‫בתינוק משפיעה על בחירותיו בעתיד הן בעבודה והן במערכות יחסים בין המינים‪ .‬לפי כך ניתן‬
‫לראות כי אכן יש לאב חלק חשוב בחיי הילדה‪ .‬כאשר האב הוא המטפל הדומיננטי ‪ ,‬ביתו תנהג‬
‫‪28‬‬
‫לפי הקשרים עימו‪ .‬לכן‪ ,‬אם הוא אינו דומיננטי לבת יהיה "חסר" נוכחות דמות אב ולכן היא‬
‫תחפש קריטריונים חומריים יותר בבן זוגה בעתיד‪ .‬זאת בניגוד לכך שכאשר האב כן נוכח ברמה‬
‫גבוהה הילדה תחפש בבן זוגה בעתיד קריטריונים רגשיים יותר כמו שאביה העניק לה כשהייתה‬
‫ילדה‪.‬‬
‫הצעות למחקר עתידי‪ :‬לדעתי בעתיד יש לחקור את הקשר שבין נוכחות דמות האב בחיי הילדה‬
‫לבין בחירת בן זוג בקרב נשים נשואות‪ .‬לפי דעתי כאשר יחקרו נושא זה יבינו לעומק מדוע נשים‬
‫בוחרות גברים אשר דומה בתכונותיו לאביהן ‪.‬‬
‫שאלת המחקר תיהיה‪ :‬האם יש קשר בין דמות האב בחיי הבת לבין אופי הבן זוג אותו בוחרת‬
‫האישה בעתידה?‬
‫השערת המחקר תיהיה‪ -‬אכן יש קשר בין אופי דמות האב לבין אופי בן הזוג אותו בוחרת האישה‬
‫בעתידה‪.‬‬
‫כאשר האב נוכח בחיי האשה‪ ,‬האשה תבחר בן זוג בעל אופי דומה לזה של אביה‪ ,‬וכאשר האב‬‫אינו נוכח בחיי האישה האישה תמצא בן זוג אשר יספק את חסך האב‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי יהיה‪ :‬הקשר בין דמות האב בחיי הבת‬
‫המשתנה התלוי יהיה ‪:‬אופי בן הזוג אותו בוחרת האישה בעתידה‪.‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬מחקרי זה יתרום לאנשים להבין מדוע בנות בגיל ההתבגרות בוחרות את בן זוגן כפי‬
‫שהן בוחרות ויבינו את הקשר של אביהן אליהן ולעתידן‪ .‬אני חושבת שעבודה זו תעזור לבנות‬
‫רבות למצוא תשובה לשאלה שלהן ולתהיות שלהן בנוגע לבחירת בן זוג‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עבודה זו יכולה לעזור לחוקרים בעתיד לחקור את הנושא יותר לעומק ולחקור אותו עם‬
‫משתנים קצת שונים אך על אותו העיקרון‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה קוגניציה‪:‬‬
‫הנושא שבחרתי הינו נושא שמעניין אותי כבר המון שנים‪ .‬עוד לפני שהתחלתי את לימודי‬
‫הפסיכולוגיה תמיד עניין אותי להבין מערכות יחסים של אנשים מבוגרים‪ .‬מאז היותי ילדה קטנה‬
‫ההסתכלות על מערכת היחסים של אבא ואמא שלי והתסכלות על מערכת היחסים של אמא שלי‬
‫עם אביה נורא עניינה אותי‪ ,‬תמיד ראיתי דימיון בין אבי לסבי(אבא של אמא)‪ .‬כאשר התבקשנו‬
‫לבחור נושא לעבודה ישר ידעתי שזהו הנושא אותו אני רוצה לחקור‪ -‬הקשר בין נוכחות דמות האב‬
‫בחיי הילדה לבין קריטיריונים לבחירת בן זוג ‪ .‬בתחילה רציתי לבחון את הנושא על נשים מבוגרות‬
‫אך בגלל היותי בבית הספר והכירותי עם בנות בגילי החלטתי לקחת את הנושא לבנות בגיל שלי‪.‬‬
‫כאשר ניגשתי להתחיל את העבודה היה לי נורא קשה להבין מאיפה להתחיל‪ .‬לא ידעתי לאיזה‬
‫מקורות לפנות והיה לי קשה למצוא מקורות מידע על המשתנים שלי‪ .‬לאחר חיפושים רבים‬
‫מצאתי מקורות באינטרנט‪ -‬חלקם טובים חלקם פחות ‪ ,‬כל מקור שמצאתי ניסיתי להתאים‬
‫לנושא ולהצליח להוציא ממנו משהו‪.‬‬
‫בחלק של המאמר המקשר היה לי הכי קשה למצוא מאמר‪ -‬הופתעתי לגלות שזהו נושא שלא בחנו‬
‫בנות מבית ספרי בעבר וגם באינרטנט לא מצאתי עבודת מחקר בנושא‪ .‬לאחר חיפושים רבים‬
‫והתלבטויות רבות החלטתי לבחור תאורייה שעוסקת בנושא ולקשר אותה להשערת המחקר שלי‪.‬‬
‫במהלך העבודה על סקירת הספרות הופתעתי לגלות כי זהו נושא בעל מקורות מידע רבים אך‬
‫למרות הכל היה לי קשה למצוא מקורות מידע שמתאימים בדיוק לנושא המחקר שלי‪.‬‬
‫במהלך כתיבת העבודה נורא התעייניתי לראות שאכן יש קשר בין הבת לבין אביה‪ .‬הופתעתי‬
‫לראות שהאב הוא אכן דמות משפיעה בחיי הילדה והיא אכן לוקחת ממנו ומאישיותו דברים‬
‫לעתידה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫לדעתי אפשר להשתמש בעבודה זו להמשך המחקר על נושא זה‪ ,‬על הקשר שבין בת לאביה‪ .‬זהו‬
‫נושא רחב שאפשר לבחון אותו מנקודות שונות ולמצוא לו השערות רבות‪ ,‬לפי דעתי אפשר יהיה‬
‫להשתמש בעבודה זאתי להמשך המחקר ולהיעזר בה בהמשך‪.‬‬
‫ריפלקציה מסוג מטה אסטרטגיה‪:‬‬
‫אסטרטגיות החשיבה שהתמשתי בהם הן‪* :‬שאילת שאלות‪ -‬שאלתי את שאלת המחקר‬
‫*נימוק מסוג הסבר‪ -‬השתמשתי בתאוריות (התאורייה של פרויד‪ ,‬התאורייה של בולבי) כדי‬
‫להסביר את התופעה‪ .‬בסקירת הספרות הצגתי את התאורייה הפסיכו סקסואלית של פרויד אשר‬
‫מנמקת את הקשר שבין הילדה לאביה בהיותה תינוקת‪ -‬הילדה רוצה להיות כמו אביה ומפתחת‬
‫קנאת פין ‪ ,‬ורק לאחר שהיא מבינה שהיא אינה יכולה להיות כמוהו ‪ ,‬היא מבינה שהיא צריכה‬
‫להיות כמו אמה כדי לזכות במישהו כמו אביה‪ .‬בנוסף גם הצגתי את מודל חיקוי הדגם שמנמק‬
‫את תהליך הילדה אשר תחקה את אמה כדי לזכות במישהו כמו אביה ‪.‬‬
‫*הסקת מסקנות‪ :‬בפרק דיון ומסקנות אחרי שהוצאנו ממצאים והסברנו את המשמעות שלהם‪.‬‬
‫בפרק ממצאים הצגתי טבלת אחוזים מסכמת של תוצאות השאלונים והצגתי גם גרף מסכם אשר‬
‫מתאר את טבלת האחוזים‪ .‬מטבלת האחוזים ומהגרף הסקתי מסקנות והבנתי שהשערת המחקר‬
‫שלי אכן אוששה ואכן יש קשר בין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין הקריטריונים לבחירת בן‬
‫זוג בקרב מתבגרות‪ .‬הסקתי שכאשר האב נוכח באופן גבוהה כך המתבגרת תבחר את בן זוגה לפי‬
‫קריטריונים רגשיים ולהפך‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ספרים ומאמרים ‪:‬‬
‫‪.1‬לוי מטלפון מיטל‪" .‬השלכות ההתקשרות על האדם בבגרותו" ‪ .‬תאוריית ההתקשרות‪.‬‬
‫‪ .2‬מרדוק ‪,‬מורין‪ .‬בת של אבא‪ .‬הוצאת ידיעות אחרונות‪.1998 ,‬‬
‫‪.3‬קורן רינה "הקשר הזוגי הלוי והסמוי בחיינו הזוגיים"‪,‬הוצאת ספרים "אח" בע"מ‪,2112 ,‬עמ'‬
‫‪46-48‬‬
‫אתרי אינטרנט‪:‬‬
‫‪.4‬אתר אוח‪ ,‬ההתפתחות הדתית ‪-‬חינוך להתמודדות בעולם המשתנה‪ ,‬חברות צרכים וציפיות‪,‬‬
‫התפתחות היחסים החברתיים בגיל ההתבגרות‬
‫‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BD66A0AE-C771-40D3-8B99‬‬‫‪C583F03560F5/60226/shaarb1.pdf‬‬
‫‪.5‬אתר מיקודים‪ ,‬מיקוד בפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה כללית‪-‬למידה‪.‬‬
‫‪http://mikudim.co.il/images/files/file-967.pdf‬‬
‫‪.1‬אתר פסיכיאטר ‪ ,‬תסביך אדיפוס‪2113.‬‬
‫‪http://www.psychiatry.org.il/%D7%AA%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%9A‬‬‫‪/%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1‬‬
‫‪.6‬אתר ‪- macam‬תסביך אלקטרה‬
‫‪http://web.macam.ac.il/~tamarli/daliaayish607b/b2.htm‬‬
‫‪.8‬דר' צחורי שרון‪ ,‬להתבגר בגוף ובנפש‪ ,‬מטח ‪2112‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5551‬‬
‫‪32‬‬
‫‪.9‬כהן אורית‪ ,‬פרידמן דנה‪ ,‬התאוריה הפסיכוסקסואלית‪:‬הנחות יסוד‪,‬מטח‪2112 ,‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13537‬‬
‫‪.11‬מסר אילנה‪ ,‬מאחורי כל בת מוצלחת עומד אב תומך‪2111 ynet ,‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3327243,00.html‬‬
‫‪33‬‬
34
35
36
37
38
39
40
41
‫נספח מספר ‪:1‬‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪:‬יעל למבז‬
‫שם בית הספר‪:‬עמי אסף‬
‫סמל מוסד‪:‬‬
‫ישוב‪:‬בית ברל‬
‫דואל‪:‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫שם המנחה‪:‬גב' אורלי דניאל‬
‫נושא העבודה‪:‬‬
‫הקשר בין האב לבין הקריטריונים לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫האם יש קשר בין נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין בחירת בן זוג בקרב מתבגרות‬
‫השערת המחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬ככל שדמות האב דומיננטית יותר בחיי הילדה כך הקריטריוני לבחירת בן זוג בקרב מתבגרות‬
‫יהיה קריטריון אקספרסיבי יותר מאשר אצל מתבגרות עם דמות אב לא דומיננטי שם הקריטריון‬
‫יהיה יותר אאינסטרומנטלי‪.‬‬
‫‪ .2‬ימצא קשר בין נוכחות נוכחות דמות האב בחיי הילדה לבין הקריטריונים לבחירת בן זוג בקרב‬
‫מתבגרות‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪:‬‬
‫נוכחות דמות האב בחיי הילדה‬
‫הגדרה נומינלית‪ * :‬מוערבות גבוה של אב בחיי ילדיו ודמות אב פעילה‪ ,‬משפרת את יציבותו‬
‫החברתית של הילד‪ ,‬את השגיו הלימודיים ואף את סיכוייו לחיי נישואים יציבים‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪* :‬נוכחות דמות האב גבוהה בחיי הילדה‪ ,‬האב והילדה מבלים יחדיו‪ .‬האב‬
‫נמצא שעות רבות בבית ודואג לחינוך הילדה ‪ .‬האב מתעניין בחיי הילדה ובקשרייה החברתיים‪.‬‬
‫*נוכחות דמות האב נמוכה בחיי הילדה‪ .‬ההורים גרושים והאב לא פעיל בחיי הילדה‪ .‬האב לא‬
‫לוקח חלק בחינוך בילד ולא מבלה איתה שעות רבוץ‪ .‬האב לא לוקח חלק בבחירת החברים של‬
‫הילדה ובהתפתחותה‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪:‬‬
‫הגדרה נומינלית‪ :‬כולל את התנאים שעל פיהם בוחרת הנערה המתבגרת את בן זוגה‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬קריטריונים מחולקים לשתיים‪.1 :‬קריטריונים אקספרסיבים‪ :‬רגשי‪,‬ייעוץ‪,‬‬
‫תמיכה‪ ,‬חום ואהבה‪.‬‬
‫‪.2‬קריטריונים אינסטרומנטליים‪:‬פופולריות‪ ,‬להיות כמו כולם‪ ,‬סטטוס ומעמד‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר (תיאור ומספר נבדקים משוער)‬
‫‪ 41‬בנות הלומדות בכיתות עיוניות בתיכון " עמי אסף" בנות ‪ 11-18‬ממרכז הארץ‪.‬‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫שאלון סגור‬
‫‪42‬‬
‫ביבליוגרפיה (‪ 5‬פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית)‬
‫‪.1‬אתר אוח‪ ,‬ההתפתחות הדתית ‪-‬חינוך להתמודדות בעולם המשתנה‪ ,‬חברות צרכים וציפיות‪,‬‬
‫התפתחות היחסים החברתיים בגיל ההתבגרות‬
‫‪http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/BD66A0AE-C771-40D3-8B99‬‬‫‪C583F03560F5/60226/shaarb1.pdf‬‬
‫‪.2‬אתר מיקודים‪ ,‬מיקוד בפסיכולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה כללית‪-‬למידה‪.‬‬
‫‪http://mikudim.co.il/images/files/file-967.pdf‬‬
‫‪.3‬אתר פסיכיאטר ‪ ,‬תסביך אדיפוס‪2113.‬‬
‫‪http://www.psychiatry.org.il/%D7%AA%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%9A‬‬‫‪/%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1‬‬
‫‪.4‬אתר ‪- macam‬תסביך אלקטרה‬
‫‪http://web.macam.ac.il/~tamarli/daliaayish607b/b2.htm‬‬
‫‪.5‬דר' צחורי שרון‪ ,‬להתבגר בגוף ובנפש‪ ,‬מטח ‪2112‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5551‬‬
‫חתימת התלמיד‪:‬‬
‫ת‪.‬ז של התלמיד‪311121613 :‬‬
‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬
‫ההצעה אושרה‬
‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬
‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬
‫ההצעה לא אושרה‬
‫שם המדריך‪/‬ה המאשר‪/‬ת ‪:‬‬
‫שימו לב‪ :‬הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‪ .‬עבודה ללא הצעה מאושרת לא תיבדק‪.‬‬
‫נא שימו לב להערות שלהלן‪ :‬ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב ‪.X‬‬
‫הנושא רחב מדי‪ ,‬יש למקד אותו‬
‫השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי‪ ,‬יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים‪.‬‬
‫האוכלוסייה איננה זמינה למחקר‪.‬‬
‫משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד‪ .‬המשתנה‪ :‬איננו עומד בתנאי זה‪.‬‬
‫הגדרת המשתנה התלוי ו‪/‬או הבלתי תלוי איננה נכונה‪.‬‬
‫מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר‬
‫יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית‪ .‬יש להוסיף פרטים עדכניים‪.‬‬
‫העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה‪.‬‬
‫הערות נוספות‪:‬‬
‫‪43‬‬