‫מבוא לפסיכולוגיה‬ ‫פסיכולוגיה היא מדע העוסק בהבנת נפש האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫רמה תיאורטית‪ -‬התעסקות בשאלות גדולות ומופשטות (מהו טבע האדם?)‪.‬‬ ‫רמה מחקרית‪ -‬כיוון שמדובר במדע‪ ,‬יש צורך ורצון להוכיח או להפריך תיאוריות‪.‬‬ ‫רמה יישומית‪ -‬לעזור לאנשים לשפר התנהגות מסוימת‪ -‬טיפול‪.‬‬ ‫הפסיכולוגיה מקורה בפילוסופיה‪ ,‬ולא תמיד היא נתפסה כמדע‪.‬‬ ‫הפילוסוף הראשון שהתחיל להתעסק בפן הפסיכולוגי היה דקארט‪ ,‬שתבע את המושג‪" -‬אני חושב‪-‬‬ ‫משמע‪ -‬אני קיים"‪.‬‬ ‫הוא ראה את הגוף והנפש כ‪ 2-‬ישויות נפרדות‪ -‬הגוף הוא ישות חומרית בעלת מימדים פיזיקאליים‪,‬‬ ‫וניתן לצפות עליו בלי בעיה‪.‬‬ ‫הנפש‪ ,‬מאידך‪ ,‬היא ישות מופשטת‪ ,‬שלא נכנעת לחוקים פיזיקאליים‪.‬‬ ‫מכאן ניתן להבין כי רק האדם עצמו יכול להבין ולראות את הנפש של עצמו בתהליך שנקרא‬ ‫אינטרוספקציה‪.‬‬ ‫מכאן ניתן להניח שהנפש אינה ניתנת לחקירה אובייקטיבית‪.‬‬ ‫זרמים בפסיכולוגיה‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‪ -‬מתעסקת בחקר המוח ומערכת העצבים‪.‬‬ ‫המחקר הביולוגי מתחלק לשני תחומים‪:‬‬ ‫‪ o‬מהו הבסיס הפיזיולוגי לתהליכים פסיכולוגיים?‬ ‫‪ o‬חקר הגנטיקה של ההתנהגות‪.‬‬ ‫על מנת להבין התנהגויות של אנשים יש לבדוק פיזית מה קורה בגוף(במוח)‪.‬‬ ‫ההתנהגות האנושית מבוססת על תהליכים כימיים וחשמליים‪.‬‬ ‫ההבדל בין חיות ובני אדם הוא כמותי ולא איכותי‪ ,‬ולכן ייעשה מחקר על בעלי חיים‪ ,‬אך‬ ‫קיימים גם מחקרים שנעשים על אנשים (פגועי ראש וכו')‪.‬‬ ‫הטיפול ע"פ גישה זו ייעשה ע"י תרופות וסמים‪ ,‬וכן ע"י התערבות כירורגית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכולוגיה התנהגותית (ביהביוריזם‪/‬תיאוריית הלמידה)‪ -‬בני האדם נולדים כלוח חלק‪.‬‬ ‫הסביבה היא היחידה שמשפיעה וקובעת את התנהגות האדם(ובהקצנה‪ -‬אין משמעות‬ ‫לגנטיקה) על בסיס של עונשים ותגמולים‪.‬‬ ‫אופי האדם הוא בר שינוי‪.‬‬ ‫האדם ולא מתעסקת בתהליכים פנימיים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הגישה מתעסקת אך ורק בהתנהגות הנצפית של‬ ‫התהליכים הפנימיים הוגדרו כ"קופסא שחורה"‪.‬‬ ‫המחקר נעשה ברובו על בעלי חיים‪ ,‬אך קיימים מחקרים גם על בני אדם‪.‬‬ ‫ברמה היישומית‪ -‬הטיפול מניח כי "בעיות נפשיות" הן בעיות התנהגויות‪ ,‬התנהגויות שהן‬ ‫שגויות‪.‬‬ ‫ניתן ללמד את האדם את ההתנהגות הנכונה‪.‬‬ ‫הגישה הביהביוריסטית צמחה מתוך ביקורת על גישת האינטרוספקציהומתוך רצון לקרב‬ ‫את הפסיכולוגיה לתחום המדעים המדויקים‪.‬‬ ‫מכיוון שלא ניתן למדוד את הנפש‪ -‬נמדוד את ההתנהגות הגלויה לעין‪ ,‬ובאמצעותה יוסקו‬ ‫מסקנות על תופעות התנהגותיות‪.‬‬ ‫גישה זו מניחה כי גירוי מסוים יוביל אצל כל בני האדם לאותה תגובה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכואנליזה (פרויד)‪ -‬גישה זו טוענת שבני אדם הם כמו חיות‪ -‬נולדים עם דחפים ויצרים‪.‬‬ ‫החברה מבייתת את האדם והופכת אותו מ"פרא" ל"תרבות"‪.‬‬ ‫השלבים המוקדמים של החיים (הילדות) הם בעלי השפעה משמעותית על איך יהיה האדם‬ ‫בבגרותו‪.‬‬ ‫מודעים‬ ‫‪.‬‬ ‫חלק גדול המדברים המשמעותיים שקורים אצל האדם הם לא‬ ‫לא קיים מחקר פסיכואנליטי‪ ,‬מפני שהמושגים התיאורטיים אינם ברי מדידה‪ ,‬ומפני שהגישה‬ ‫מבוססת על פרשנות‪.‬‬ ‫ברמה היישומית‪ -‬הטיפול הפסיכואנליטי (מה שרואים בטלוויזיה)‪.‬‬ ‫‪ 2‬טכניקות לטיפול פסיכואנליטי‪ :‬פירוש חלומות ואסוציאציות חופשיות‪.‬‬ ‫הרעיון העומד בבסיס הטכניקות הוא שבעזרתן ניתן להגיע למשמעויות הלא מודעות של‬ ‫המטופל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכולוגיה קוגניטיבית‪ -‬המוח האנושי פועל כמו מחשב‪.‬‬ ‫חיים‬ ‫‪.‬‬ ‫בני אדם עסוקים כל הזמן בעיבוד מידע ובניסיון להבין ולארגן את הסביבה בה הם‬ ‫הזרם מתעסק באופן שבו המידע מעובד ומאוחסן‪.‬‬ ‫המחקר עוסק בניסיון להבין תהליכים של עיבוד מידע (למשל תהליכי זיכרון)‪.‬‬ ‫רציונאליים‬ ‫‪,‬‬ ‫ברמה היישומית‪ -‬טיפול קוגניטיבי ‪ ,‬המבוסס על ההנחה כי בני האדם הם‬ ‫והתנהגותם היא תוצר של המידע אותו הם מעבדים‪.‬‬ ‫הפסיכולוגיה הקוגניטיבית צמחה מתוך התנגדות לגישה הביהביוריסטית(וטענה שהגישה‬ ‫הביהביוריסטית מטפלת אך ורק בסימפטום עצמו‪.‬‬ ‫בגישה זו מתעניין החוקר ב"קופסא השחורה" וטוען שבאמצעות הבנת התהליכים‬ ‫הקוגניטיביים ניתן להשיג אינפורמציה בעלת ערך פסיכולוגי‪ -‬ניתן להבין את נפש האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכולוגיה הומניסטית‪/‬פנומנולוגית‪ -‬מבוססת על הפילוסופיה הקיומית (אקזיסטנציאליזם)‪.‬‬ ‫ע"פ גישה זו יש להתייחס לחוויה הסובייקטיבית של הפרט‪ -‬כל פרט הוא שונה ומיוחד וחווה‬ ‫את העולם בצורה ייחודית‪ ,‬ואין טעם לעשות הכללות‪.‬‬ ‫בני האדם הם טובים בבסיסם‪ -‬נולדים עם הפוטנציאל לצמיחה ולביטוי עצמי ייחודי‪.‬‬ ‫הסביבה יכולה לעכב ולהגביל את הפרט‪ ,‬ולא לתת מספיק תמיכה בשביל למצות את‬ ‫הפוטנציאל‪.‬‬ ‫לא קיים מחקר בגישה זו‪ ,‬מתוך התפיסה שכל אדם הוא יחיד ומיוחד‪.‬‬ ‫ברמה היישומית‪ -‬טיפול הומניסטי‪ -‬בעיות הנפש נובעות מכך שלא נותנים לפרט לממש את‬ ‫עצמו ולהגשים את הפוטנציאל שבו‪.‬‬ ‫באמצעות הטיפול האדם יגלה את ה"אני" האמתי שבו‪ ,‬לא זה שמוכתב ע"י רצונות החברה‬ ‫לא‬ ‫והנורמות החברתיות‪ ,‬ואז עומדת בפני האדם הברירה האם ללכת בכיוון הזה או ‪.‬‬ ‫במסגרת הטיפול על המטפל להעניק את התמיכה והכוח למטופל על מנת שיגלה מה טוב ‪.‬לו‬ ‫הפסיכולוג אינו נותן משמעויות ופרשנויות‪ ,‬ואינו מתיימר לדעת מה טוב למטופל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‪ -‬עוסקת באופן בו בני האדם משתנים לאורך השנים‪.‬‬ ‫רוב המחקר עוסק בילדים‪ ,‬אשר נבדקים בנוגע ליכולות שונות (אינטליגנציות והתפתחותיות)‬ ‫בגילאים שונים‪.‬‬ ‫ורגשותיהם כשם שהם‬ ‫‪,‬‬ ‫ההנחה היא שבני אדם משתנים במהלך חייהם גם בתכונותיהם‬ ‫משתנים בצורה פיזית‪.‬‬ ‫ברמה היישומית‪ -‬המחקרים מובילים לאבחונים‪ ,‬ומותאמות שיטות טיפול לילדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הפרט‬ ‫פסיכולוגיה חברתית‪ -‬עוסקת באופן שבו החברה משפיעה על‬ ‫רוב הגישות הפסיכולוגיות לא מספיק מחשיבות את האדם כתוצר של התרבות והחברה בה‬ ‫הוא חי‪.‬‬ ‫ע"פ גישה זו‪ ,‬האדם מושפע בהתנהגותו‪ ,‬מחשבותיו ורגשותיו מהחברה‪.‬‬ ‫המחקרים עוסקים בעיקר בנושאים של קונפורמיות‪ ,‬דעות קדומות‪ ,‬גזענות וכו'‪.‬‬ ‫ברמה היישומית‪ -‬אין ממש טיפול חברתי‪ ,‬אך טיפול קבוצתי (דינאמיקה קבוצתית‪/‬טיפול‬ ‫זוגי‪/‬משפחתי) מבוססים על גישה זו‪.‬‬ ‫המחקר הפסיכולוגי‬ ‫הפסיכולוגיה מתבססת על שיטות מחקר מתחום המדעים‪ ,‬והיא מתבססת על השיטה המדעית של‬ ‫"איך צריך לעשות מחקר"‪.‬‬ ‫‪ .1‬שאלה‪ -‬מה הנושא שמעניין את החוקר? מה החוקר רוצה לחקור?‬ ‫‪ .2‬השערה‪/‬ניבוי תשובה‪.‬‬ ‫בתחוםתופעה מסוימים‪ ,‬והיא‬ ‫‪/‬‬ ‫ההשערה מגיעה משאלה מסוימת המעניינת את החוקר‬ ‫למעשה התשובה לשאלה‪.‬‬ ‫אישי או לנסח השערה מתוך‬ ‫‪,‬‬ ‫את ההשערה ניתן לנסח על בסיס התבוננות בסביבה וניסיון‬ ‫תיאוריה קיימת‪.‬‬ ‫בשנייה‬ ‫‪.‬‬ ‫תיאוריה= מערכת של הנחות לגבי תופעה מסוימת שקשורות אחת‬ ‫‪ .3‬ניסוי‪ -‬צריך להיות בצורה כזו‪ ,‬שהוא מאושש או מפריך את ההשערה‪.‬‬ ‫ניסוי טוב עומד בשני קריטריונים‪-‬‬ ‫א‪ .‬מסוגל לתמוך את שתי ההשערות (מנוגדות אחת לשנייה)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מהימנות ויכולת שחזור‪ -‬אם הניסוי יבוצע שוב ע"י חוקר אחר באותם תנאים‪-‬‬ ‫התוצאות יהיו זהות‪.‬‬ ‫‪ .4‬במידה והחוקר טעה יש לשנות את‪ 2‬או את ‪. 3‬‬ ‫שיטות לבחינת השערות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתוח מקרה‪ -‬בוחרים מקרה ספציפי ומנתחים אותו (יבוצע בד"כ בפסיכולוגיה קלינית)‪.‬‬ ‫היתרון‪ -‬הניתוח מאוד מעמיק וניתן ללמוד ממנו על מקרים אחרים‪.‬‬ ‫החיסרון‪ -‬נתון לפרשנות‪ ,‬ובודק מקרה ספציפי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסוים‬ ‫‪.‬‬ ‫סקירת ספרות‪ -‬סיכום מלומד של הספרות המחקרית שקיימת בנושא‬ ‫ניתן לבצע ב‪ 2-‬דרכים‪:‬‬ ‫א‪ .‬סקירה נרטיבית‪ -‬בשיטה זו החוקר מתאר מחקרים שנעשו בעבר ודן בעוצמת‬ ‫העדויות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מטה‪-‬אנליזה‪ -‬בשיטה זו החוקר משתמש בשיטות סטטיסטיות לשילוב אמצעים של‬ ‫מסוימת‬ ‫‪.‬‬ ‫המחקרים הקודמים ולהסקת מסקנות לגבי תופעה‬ ‫‪‬‬ ‫תצפית‪ -‬ביצוע הסתכלות על האובייקטים הנבחרים ובחינת התנהגויות מסוימות‪.‬‬ ‫היתרון‪ -‬נותן לדברים לקרות בצורה טבעית‪.‬‬ ‫החיסרון‪ -‬עצם נוכחותו של חוקר בתצפית עלולה להטות את ההתנהגות של הנבדקים‬ ‫(אפקט הרצייה החברתית)‪ ,‬ובנוסף התצפית יכולה לזכות בפרשנות סובייקטיבית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סקר‪/‬ראיון‪ -‬שאילת אנשים שאלות עליהן החוקר רוצה לקבל תשובה‪.‬‬ ‫ניתן לשאול שאלות פתוחות או סגורות‪.‬‬ ‫היתרון‪ -‬בחירת השאלות נתונה בידי החוקר‪ .‬אמצעי ישיר‪.‬‬ ‫החיסרון‪ -‬היענות נמוכה של אנשים‪ ,‬מהימנות השאלון מוטלת בספק‪ ,‬שונות גדולה בין‬ ‫תשובות‪.‬‬ ‫*שאלונים ומבחנים פסיכולוגיים‪ -‬כלים שפותחו ונבדקו כיעילים למדידת משתנים‬ ‫פסיכולוגיים (שאלון ‪ , 300‬מבחן רורשאך)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחקר מתאמי‪ -‬בודק קשר (מתאם) בין ‪ 2‬משתנים‪.‬‬ ‫נשתמש בשיטה זו כאשר אנו רוצים לבדוק משתנים שאינם ברי תפעול‪ -‬משתני ייחוס‪.‬‬ ‫במצב זה נשתמש ב"מקדם מתאם"‪ -‬אומדן לרמת הקשר בין ‪ 2‬המשתנים‪.‬‬ ‫מה אלא על קשר בין המשתנים (יש להם‬ ‫למעשה לא בודקים מי מהמשתנים משפיע על ‪,‬‬ ‫השתנות משותפת‪ ,‬כאשר משתנה האחד משתנה גם השני)‬ ‫מקדם מתאם מיוצג ע"י ‪ r‬והוא יכול לקבל ערכים שבין ‪ -1‬ל‪.+ 1-‬‬ ‫‪ -r=0‬אין קשר בין המשתנים‪.‬‬ ‫ככל שערך ה‪ r-‬מתקרב יותר ל‪ -/+ 1-‬הקשר חזק יותר‪.‬‬ ‫‪ -r=+1‬קשר מוחלט בין המשתנים‪.‬‬ ‫מתאם חיובי‪ -‬ככל שציון במשתנה אחד עולה‪ ,‬עולה גם הציון במשתנה השני‪.‬‬ ‫‪ -r=-1‬קשר מוחלט בין המשתנים‪.‬‬ ‫מתאם שלילי‪ -‬ככל שציון במשתנה אחד עולה‪ ,‬יורד הציון במשתנה השני‪.‬‬ ‫לא ניתן להסיק מסקנות סיבתיות ממחק כזה מ‪ 2-‬סיבות‪:‬‬ ‫א‪ .‬בעיית הכיווניות‪ -‬לא ניתן לקבוע מה משפיע על מה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעיית המשתנה השלישי‪ -‬משתנה שמשפיע על ‪ 2‬המשתנים הנמדדים ומביא‬ ‫להשתנות המשותפת שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניסוי‪ -‬מאפשר הסקת מסקנות סיבתיות‪.‬‬ ‫הנסיין שולט בכל המשתנים הרלוונטיים בעיניו לשאלת המחקר (משתנים בלתי תלויים)‪.‬‬ ‫ישנם משתנים שהם קטגוריאליים (מין למשל) וישנם משתנים שהם רציפים‪.‬‬ ‫א‪ .‬משתנה תלוי‪ -‬נמדד‪ ,‬מוסבר‪ ,‬תוצאה משוערת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משתנה בלתי תלוי‪ -‬מתופעל‪ ,‬מסביר‪ ,‬סיבה משוערת‪.‬‬ ‫שונים‬ ‫‪.‬‬ ‫הנסיין מבצע מניפולציה על הנבדקים על מנת לבדוק את השפעתם של משתנים‬ ‫שונים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ o‬קבוצת ניסוי‪ -‬קבוצות שבהן המשתנה הבלתי תלוי מתופעל ומקבל ערכים‬ ‫‪ o‬קבוצת ביקורת‪ -‬קבוצה שבה המשתנה הבלתי תלוי לא מתופעל‪.‬‬ ‫היא מהווה רמת בסיס‪ ,‬ובקבוצה זו החוקר יכול למדוד את המשתנה התלוי ללא‬ ‫השפעת המשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬ ‫קבוצת הביקורת היא הקבוצה שמשווים אליה את קבוצת הניסוי‪.‬‬ ‫סטטיסטיים‬ ‫‪.‬‬ ‫את הנתונים המתקבלים מהמחקר הפסיכולוגי נעבד באמצעות כלים‬ ‫בשלב הראשון משתמשים בסטטיסטיקה תיאורית‪ -‬תיאור הנתונים והתוצאות‪ ,‬ובשלב השני‬ ‫משתמשים בסטטיסטיקה הסקתית‪ -‬בעזרתה נבדוק האם התוצאות שהתקבלו במדגם יהיו קיימות גם‬ ‫בכל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫תפקיד העיבוד הסטטיסטי הוא בדיקה של הסתברות קבלת תוצאות זהו לאלה שהתקבלו באופן‬ ‫מקרי‪.‬‬ ‫נכונה‬ ‫‪.‬‬ ‫ככל שההסתברות הזו קטנה‪ ,‬כך ניתן להסיק שהשערת המחקר היא‬ ‫ההסתברות המינימאלית אליה שואפים היא ‪. P>0.05‬‬ ‫אתיקה ומוסר במחקר הפסיכולוגי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיכון מינימאלי של הנבדקים‪.‬‬ ‫הסכמה מודעת של הנבדק להשתתף במחקר‪-‬אין לבצע מחקר על אדם ללא ידיעתו ללא‬ ‫הסכמתו‪.‬‬ ‫לנבדק מותר להפסיק את הניסוי בכל שלב‪.‬‬ ‫זכות לפרטיות‪ -‬המידע והנתונים המופקים‪/‬נמסרים ע"י הנבדק ישמשו אך ורק לצרכי‬ ‫המחקר‪ ,‬ולא ייעשה בהם כל שימוש אחר‪.‬‬ ‫למידה‪ -‬ביהביוריזם‬ ‫התפתח ברוסיה ע"י פיזיולוג בשם פאבלוב‪ ,‬שביסס את הפסיכולוגיה ההתנהגותית על מחקר שביצע‬ ‫בכלבים‪.‬‬ ‫התניה קלאסית ‪-Classical Conditioning‬‬ ‫בני האדם (כמו בעלי החיים) נולדים עם רפלקסים‪.‬‬ ‫למשל כשהאדם רעב ומוגש לו אוכל הפה מייצר רוק המסייע בתהליךהעיכול‪.‬‬ ‫האוכל‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬מהווה גירוי בלתי מותנה (‪ -)Unconditioned Stimulus‬גירוי המעורר תגובה‬ ‫רפלקסיבית (ייצור רוק)‪.‬‬ ‫תגובה זו נקראת תגובה בלתי מותנית (‪.)Unconditioned Response‬‬ ‫בניסוי של פאבלוב הוא השתמש בגירוי נייטרלי מותנה‪ -‬צלצול בפעמון‪ ,‬בזמן הגשת אוכל לכלב‪.‬‬ ‫הכלב מייחס את הרעש למזון ויוצר תגובה מותנית (‪ -)Conditioned Response‬כך מתרחשת‬ ‫הלמידה‪.‬‬ ‫כשהגירוי המותנה ימשיך‪ ,‬אך הגירוי הבלתי מותנה יפסיק‪ ,‬ובעקבותיו תופסק גם התגובה המותנית‪-‬‬ ‫נוצרה הכחדה (‪.)Extinction‬‬ ‫במידה והחוקר יחזור על התהליך‪ -‬הכלב יחזור לרייר מהר ויגיב בצורה טובה לצלצול הפעמון‪ ,‬מצב‬ ‫זה מכונה החלמה ספונטנית (‪.)Spontaneous Recovery‬‬ ‫במידה והחוקר יוסיף גירוי (למשל אור)‪ ,‬התגובה המותנית תתרחש גם לגביו‪ -‬זוהי התניה מסדר גבוה‬ ‫(‪ -)Second Order Conditioning‬התניה המורכבת ממספר גירויים‪.‬‬ ‫הכללה )‪ -(Generalization‬תגובה זהה לגירוי שונה‪ ,‬המתקשר לגירוי המותנה‪.‬‬ ‫הבחנה (‪ -)Discrimination‬הבנה והבחנה בין שני הגירויים המותנים וקישור נכון לגירוי‬ ‫הבלתי מותנה‪.‬‬ ‫אחד החוקרים שהמשיכו בפיתוח הגישה היה ווטסון(‪ ,)Watson‬שהרחיב את המחקר גם לבני אדם‪.‬‬ ‫הוא התעלם מהדעות הרווחות אז של תורת הגזע והמאפיינים המוצאיים של האדם‪.‬‬ ‫הוא טען שהאדם נולד כלוח חלק והוא לומד מסביבתו‪.‬‬ ‫הוא ביצע ניסויים בבני אדם‪ ,‬ובעיקר בתינוקות‪ ,‬כשהניסוי המפורסם שלו נקרא אלברט הקטן( ‪Little‬‬ ‫‪.)Albert‬‬ ‫לפחד‬ ‫‪.‬‬ ‫הנחת המוצא הייתה שילד בן שנה לא יודע שצריך‬ ‫הוא הראה לילד הקטן עכבר לבן‪ ,‬ובתחילה הילד לא פחד ממנו‪ ,‬אך עם הזמן כאשר הוא הראה לילד‬ ‫את העכבר הוא הוסיף רעש חזק שגרם לילד לבכות‪.‬‬ ‫לעכבר‬ ‫‪.‬‬ ‫אחרי תקופה מסוימת הוא הראה לילד את העכבר ללא השמעת הרעשים והילד בכה בתגובה‬ ‫העכבר וכך התפתח אצלו פחד מפני‬ ‫‪,‬‬ ‫הרעש הבהיל את התינוק והוא שילב את זה עם המראה של‬ ‫עכברים‪.‬‬ ‫שוויונית ושבעזרתה ניתן לעצב את דור העתיד‬ ‫‪,‬‬ ‫עמדות המחזקות את הגישה טוענות שמדובר בגישה‬ ‫לפי ראות עינינו‪.‬‬ ‫להחלטות‬ ‫‪.‬‬ ‫הביקורת על גישה זו טוענת שהיא מציירת את האדם כייצור פסיבי שלא מסוגל להגיע‬ ‫התניה אופרנטית ‪( Operant Conditioning‬ת'ורנדייק ‪ , Thorndike‬ארה"ב‪ ,‬תחילת המאה ה‪-)20-‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוק ההשפעה ‪ -Law of Effect‬כשפעולה מסוימת מביאה ל"מצב עניינים מספק" הסיכוי‬ ‫שהפעולה תחזור על עצמה גדל‪.‬‬ ‫כשאדם עושה פעולה מסוימת ובעקבותיה יש תוצאה חיובית‪ -‬חיזוק (‪ -)Reinforcement‬עולה‬ ‫ההסתברות להופעה חוזרת של הפעולה(סקינר ‪.)Skinner‬‬ ‫הכחדה‬ ‫‪.‬‬ ‫אם החיזוק מפסיק להופיע בעקבות הפעולה תתרחש‬ ‫ההבדל בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית הוא שבהתניה קלאסית מדובר על תופעות‬ ‫רפלקסיביות‪ ,‬בעוד שהתניה אופרנטית מדברת על פעולה שמישהו מבצע מהלמידה(הקשר בין‬ ‫הפעולה לחיזוק)‪.‬‬ ‫סקינר רצה לבדוק איזה קשרים יש בין מתן חיזוקים לבין יעילות הלמידה ומהירות ההכחדה‪ ,‬הוא‬ ‫עשה זאת באמצעות ניסוי ( חולדה בקופסא עם דוושה)‪.‬‬ ‫‪: Schedule of Reinforcement‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫חיזוק מתמשך ‪ –Continuous Reinforcement‬בכל פעם שהחיה עושה פעולה מסוימת היא‬ ‫מקבלת חיזוק‪.‬‬ ‫בסוג כזה של מערכת חיזוק הלמידה היא מהירה יחסית וההכחדה מהירה גם כן‪.‬‬ ‫יחס קבוע ‪ -Fixed Ratio‬ניתן חיזוק לחיה כל ‪ X‬פעמים שהיא מבצעת את הפעולה הרצויה‪.‬‬ ‫בסוג כזה של מערכת חיזוק הלמידה היא יותר איטית‪ ,‬וכך גם ההכחדה‪.‬‬ ‫מערכת אינטרוול קבוע ‪ -Fixed Interval‬ניתן חיזוק לחיה פעם ב‪ X-‬זמן‪ ,‬במידה ובמשך הזמן‬ ‫אחת‬ ‫‪.‬‬ ‫הזה החיה ביצעה את הפעולה הרצויה לפחות פעם‬ ‫ההכחדה‬ ‫‪.‬‬ ‫בסוג כזה של מערכת חיזוק הלמידה היא איטית וכך גם‬ ‫מערכות משתנות ‪ -Variable Schedules‬ניתן לשנות מפעם לפעם את היחס בין מספר‬ ‫הפעמים שהחיה מבצעת את הפעולה‪ ,‬או לשנות את האינטרוול‪.‬‬ ‫החיה מבינה שיש קשר בין הפעולה לבין החיזוק‪ ,‬אך היא אינה יודעת מתי יגיע החיזוק‪.‬‬ ‫ההכחדה‬ ‫‪.‬‬ ‫בסוג כזה של מערכת חיזוק הלמידה היא האיטית ביותר וכך גם‬ ‫‪‬‬ ‫החיזוק הוא גירוי שמעלה הסתברות של התנהגות‪.‬‬ ‫‪ o‬ישנם חיזוקים חיוביים (משהו שהאדם אוהב‪/‬עושה לו טוב) וישנם גירויים שליליים‬ ‫( הבנה שלא יבוא עונש בצד התנהגות מסוימת)‪.‬‬ ‫עונש תמיד מוריד הסתברות של התנהגות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪‬‬ ‫יישומים של הפסיכולוגיה ההתנהגותית באים לידי ביטוי בעיצוב התנהגות (אילוף בעלי חיים)‪-‬‬ ‫רוצים ללמד את האדם התנהגות מורכבת מסוימת‪-‬נותנים לו חיזוק חיובי על התנהגויות קרובות לזו‬ ‫שרוצים ללמד‪.‬‬ ‫יישום נוסף בא לידי ביטוי בשיטה שנקראת "כלכלת אסימונים" (‪ ,)Token Economy‬לפיה מתפתחת‬ ‫מערכת תגמול המאפשרת למשתתפים לצבור אסימונים(הון סמלי) המאפשר להם לקבל חיזוק‬ ‫במועד מאוחר יותר‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה התפתחותית‬ ‫עוסקת בהתפתחות האדם לאורך תקופת חייו‪.‬‬ ‫היא חוקרת את השינויים ההתנהגותיים באדם‪ -‬התפתחות קוגניטיבית‪ ,‬פיזיולוגית‪ ,‬רגשית וחברתית‪.‬‬ ‫קונפליקטים מרכזיים בגישה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סביבה‪ ‬תורשה‬ ‫אקטיבי‪ ‬פסיבי‬ ‫המשכיות‪ ‬חוסר המשכיות‬ ‫תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה (‪-) Piaget‬‬ ‫התעניין באופן שבו יכולות הילדים באות לידי ביטוי בפתרון בעיות‪.‬‬ ‫פיאז' ה טען שהתפתחות קוגניטיבית היא תוצאה של בשלות המערכתהמנטאלית‪ ,‬גיל ואינטראקציה‬ ‫עם הסביבה‪.‬‬ ‫ילדים (ובני אדם בכלל) הם אקטיביים והם פועלים כמו "מדענים חוקרים"‪ -‬מנסים לגלות את העולם‪,‬‬ ‫מעלים השערות ובוחנים אותן‪.‬‬ ‫פיאז' ה טען שהאדם יוצר לעצמו סכמה (ייצוג כללי ומופשט) להרבה מקרים‪ -‬בכל פעם שאדם נתקל‬ ‫במידע חדש הוא מנסה להטמיע אותו לתוך סכמה‪. Assimilation-‬‬ ‫במידה והמידע החדש אינו מתאים לסכמה‪ ,‬על האדם למצוא או ליצור סכמה חדשה‪-‬‬ ‫‪ , Accommodation‬שיתאים למידע החדש‪.‬‬ ‫ככל שבני האדם גדלים‪ ,‬החשיבה נהיית יותר מורכבת ונצבר יותר ידע‪ -‬כתוצאה מכך הסכמות‬ ‫משתנות כל הזמן‪ ,‬והולכות ונהיות גם הן מורכבות ועשירות יותר‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 4‬שלבים של התפתחות קוגניטיבית‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫שלב סנסורי‪-‬מוטורי‪ -‬גיל ‪. 0-2‬‬ ‫השלב בו הילד לומד לשלוט בגופו‪.‬‬ ‫על הילד ללמוד את ההקשר בין תנועותיו לבין התוצאה בסביבה‪.‬‬ ‫בשלב זה מגלים קביעות אובייקט (‪ -)Object Permanent‬הבנה שגם אם אובייקט אינו נמצא‬ ‫בטווח הראייה הוא עדיין ממשיך להתקיים‪ -‬זוהי מיומנות נרכשת‪.‬‬ ‫שלב קדם אופרציונאלי ‪ -Pre-Operational‬גיל ‪. 2-5‬‬ ‫המושג מתייחס ליכולת לעשות פעולות מנטאליות (הבנה של יש‪/‬אין‪ ,‬חיבור‪/‬חיסור)‪.‬‬ ‫בגיל זה נרכשת השפה‪ -‬יכולת המאפשרת לילד לעשות דברים בחשיבה שלו(הבנת‬ ‫משמעותם של סמלים)‪.‬‬ ‫בשלב זה ילדים נעדרים את יכולת השימור (שימור של כמות‪/‬גודל‪ -‬הניסוי עם המים בכוס‬ ‫צרה וארוכה ואח"כ בכוס נמוכה)‪ ,‬הם מסוגלים להבין רק פרמטר אחד‪.‬‬ ‫מאפיין נוסף של גיל זה הוא אגוצנטריות‪ -‬ילדים לא מסוגל להבין נקודת ראות אחרת מזו‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫אופרציות קונקרטיות ‪ -Concrete Operational‬גיל ‪. 6-12‬‬ ‫בשלב זה יש שימור כמות‪.‬‬ ‫מקצועות‬ ‫‪.‬‬ ‫הילדים נכנסים למסגרת בית הספר ולומדים הרבה‬ ‫עם זאת‪ ,‬החשיבה היא מאוד קונקרטית ומוחשית‪ -‬הם אינם מסוגלים לעשות או להבין‬ ‫פעולות מופשטות‪.‬‬ ‫שלב אופרציות פורמאליות ‪ -Formal Operation‬גיל ההתבגרות (‪.)12-16‬‬ ‫ההתפתחות אינה נעצרת בגיל זה‪ ,‬אך השינויים יהיו קטנים יותר‪.‬‬ ‫זהו הגיל בו מתחילים לחשוב במונחים מופשטים‪ ,‬וניתן לחשוב על מצבים היפותטיים‪.‬‬ ‫פיאז' ה התעניין לא רק בהתפתחות החשיבה‪ ,‬אלא גם בהתפתחות מוסרית‪ -‬כיצד משתנה היחס של‬ ‫ילדים לחוקים של התנהגות ולהבנה והפנמה של מותר ואסור?‬ ‫קוהלברג ‪ Kohlberg‬הגדיר ‪ 3‬רמות של התפתחות מוסרית‪ ,‬שכל אחת מהן מתפצלת ל‪: 2-‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫אוריינטציה לעונש‪ -‬הנימוק ל"למה צריך להתנהג בסדר?" הוא‪" -‬כדי לא לקבל עונש"‪.‬‬ ‫מאפיין ילדים עד גיל ‪. 10‬‬ ‫אוריינטציה לפרס‪ -‬צריך להתנהג טוב כי בצד התנהגות טובה יש תגמול‪.‬‬ ‫אוריינטציית "ילד טוב"‪ -‬נטייה להיות קונפורמיים בשביל להתקבל ע"י החברה‪.‬‬ ‫אוריינטציה לסמכות‪ -‬צריך להתנהג כמו שצריך עקב הימצאותו של גורםבעל סמכות‪ ,‬שקבע‬ ‫כי כך יש להתנהג‪ -‬מי שיתנהג בצורה אחרת יקבל עונש‪.‬‬ ‫אוריינטציית חוזה חברתי‪ -‬הבנה שהחוקים של החברה נקבעים ע"י החברה ומתאימים‬ ‫לחברה‪.‬‬ ‫החוק‬ ‫‪.‬‬ ‫האדם מתנהג כראוי מתוך הבנה כי הוא חלק מהחברה והוא מבין ומכבד את‬ ‫אוריינטציית עקרונות אתיים‪ -‬השיפוט של האדם מבוסס על עקרונות מוסריים (אוניברסאליים‬ ‫בד"כ)‪ ,‬והאדם פועל ע"פ מצפונו‪.‬‬ ‫ע"פ התיאוריה הזו‪ ,‬רק ‪ 10%‬מהאנשים מגיעים לחשיבה מוסרית ברמה ה‪. 6-‬‬ ‫מנשים‬ ‫‪.‬‬ ‫על פי מחקרים גברים מגיעים לרמות חשיבה גבוהות יותר‬ ‫החוקרת גיליגן ‪ Gilligan‬טוענת שממצא זה מקורו בג'נדר‪ -‬נשים רגישות יותר לרגשות ולגורמים בין‬ ‫אישיים‪.‬‬ ‫טמפרמנט‪-‬‬ ‫כבר בשבועות הראשונים לאחר שהתינוק נולד‪ -‬ניתן להבחין בשוני בין תינוקות (לא רק מבחינת‬ ‫המראה שלהם)‪ -‬תגובותיהם לסביבה‪ ,‬רמת הפעילות שלהם וכו'‪.‬‬ ‫האישיות האינדיבידואלית קיימת כבר מגיל מאוד צעיר‪.‬‬ ‫משתמשים במנוח "טמפרמנט" (מזג) להסברת ההבדלים האישיותיים האלה‪.‬‬ ‫המחקר בתחום הטמפרמנט מאוד רחב ופעיל‪-‬חוקרים מנסים להגדיר‪ ,‬לזהות ולמדוד הבדלים‬ ‫בטמפרמנט‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עדיין לא ברור האם הטמפרמנט בילדות המוקדמת משתקףבאישיות המאוחרת של האדם‪.‬‬ ‫ממחקרים שנעשו גילו שהסביבה אינה הגורם הבלעדי לטמפרמנט‪ -‬הבדלים בין סוגי טמפרמנט‬ ‫ניתנים לזיהוי מהרגע הראשון (מבלי השפעת הסביבה)‪ ,‬ובנוסף הסביבה היא לא היחידה שמשפיעה‬ ‫על הילד‪ ,‬הילד עצמו משפיע גם הוא על הסביבה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תומאס וצ'ס (המחקר הראשון על טמפרמנט של ילדים בשנות ה‪-)50-‬‬ ‫הם לקחו קבוצה של ‪ 140‬תינוקות‪ ,‬ודירגו את התינוקות ע"פ ‪ 9‬תכונות שונות‪.‬‬ ‫על סמך התכונות האלה הם הגדירו‪ 3‬סוגי טמפרמנט‪:‬‬ ‫‪ o‬תינוקות קלים‪ -‬אליה השתייכו ‪ 40%‬מהתינוקות במדגם‪.‬‬ ‫היו אלה תינוקות שמחים‪ ,‬בעלי דפוסי אכילה ושינה מווסתים והם הסתגלו בקלות‬ ‫לסיטואציות חדשות‪.‬‬ ‫‪ o‬תינוקות קשים‪ -‬אליה השתייכו ‪ 10%‬מהתינוקות במדגם‪.‬‬ ‫תינוקות אלה היו עצבניים‪ ,‬בעלי דפוסי אכילה ושינה לא מווסתים‪ ,‬והם הגיבו‬ ‫בעצמה ושליליות לסיטואציות חדשות‪.‬‬ ‫‪ o‬תינוקות איטיים‪ -‬אליה השתייכו ‪ 15%‬מהתינוקות במדגם‪.‬‬ ‫תינוקות אלה לא היו מאוד פעילים והסתגלו לסיטואציות חדשות בצורה מתונה‪.‬‬ ‫‪ 35% o‬מהתינוקות לא שויכו לאחת הקטגוריות‪.‬‬ ‫שנים‬ ‫‪.‬‬ ‫מטרת המחקר הייתה לבדוק האם הטמפרמנט הוא עקבי ונשמר לאורך‬ ‫במשך השנים הילדים האלה נחקרו שוב ושוב‪-‬‬ ‫התוצאות שהתקבלו תומכות באופן חלקי בהשערה שהמזג נשאר עקבי‪-‬‬ ‫המאוחרת‬ ‫‪.‬‬ ‫רק בשנים הראשונות לחיים נמצא קשר בין ציוני הטמפרמנט להתנהגות‬ ‫ל"תינוקות קשים" היו יותר בעיות בביה"ס מאשר ל"תינוקות הקלים"‪.‬‬ ‫בהמשך החיים היה קשר נוסף‪ ,‬אך המתאמים היו חלשים‪.‬‬ ‫מכאן ניתן להסיק שהטמפרמנט הוא פונקציה של אינטראקציה בין המאפיינים המולדים של‬ ‫הילד לבין הסביבה‪.‬‬ ‫התפתחות רגשית – תיאוריית ההתקשרות ‪-Attachment‬‬ ‫הרקע מבוסס על מחקרים מתחום שנקרא אתולוגיה (‪ -)Ethology‬חקר בע"ח בסביבתם הטבעית‪.‬‬ ‫החוקרים טוענים שישנן חיות שנולדות עם תבניות התנהגות קבועות מראש כחלק ממנגנוני‬ ‫ההישרדות שלהן‪.‬‬ ‫החוקר לורנז (‪ )Lorenz‬חקר את המושג הטבעה ‪ -Imprinting‬אצל אווזים למשל‪ ,‬הדמות הראשונה‬ ‫שהם רואים זזה מזוהית על ידם כאמא שלהם‪.‬‬ ‫הנטייה מתבצעת כ‪ 17-‬שעות לאחר הלידה‪.‬‬ ‫ישנו שלב מסוים שבו ישנה מוכנות לקלוט‪/‬ללמוד משהו ספציפי‪ ,‬ואם לא לומדים אותו בזמן הזה‪,‬‬ ‫בשלב אחר זה יהיה מאוחר מדי‪.‬‬ ‫‪ Harlow&Harlow‬בדקו את תפקיד האם בטיפול בתינוק‪ -‬האם תפקידה הוא רק לספק צרכים ודברים‬ ‫חומריים‪ ,‬או שיש לה תפקיד נוסף?‬ ‫הילד אלא גם בסיפוק‬ ‫‪,‬‬ ‫הם מצאו שתפקידה של האם אינו רק בסיפוק צרכיו הבסיסיים והחומריים של‬ ‫תחושת הביטחון שהיא משרה על צאצאיה‪.‬‬ ‫הלידה‬ ‫‪.‬‬ ‫הוא לקח גורים של קופים והפריד אותם מאימם לאחר‬ ‫הוא חילק את הגורים ל‪ 2-‬קבוצות‪ ,‬כשכל אחת מהקבוצות גדלה עם "אם מלאכותית"‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוצה ‪ -1‬האם המלאכותית הייתה עשויה מחוטי מתכת‪.‬‬ ‫קבוצה ‪ -2‬האם המלאכותית הייתה עטופה במגבת רכה ונעימה‪.‬‬ ‫‪ 2‬האימהות סיפקו מזון לגורים בצורה זהה‪.‬‬ ‫החוקרים מצאו כי הגורים נמשכו יותר ל"אמא מגבת"‪ ,‬ומכאן ניתן להסיק כי התקשרות הגורים לאימם‬ ‫אינה תלויה רק באוכל‪ ,‬המגע הרך של "אמא מגבת" העניק לגורים תחושה של בטחון‪.‬‬ ‫הגורים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ Harlow‬טען שמגע רך ומזון אינם מספיקים להתפתחות תקינה של‬ ‫הגורים שגדלו עם אמהות מלאכותיות במשך‪ 6‬חודשים‪ ,‬והיו מבודדים מבחינת אינטראקציה חברתית‬ ‫הראו בשלבים מאוחרים יותר של הבגרות התנהגויות מוזרות(לא שיחקו עם חבריהם‪ ,‬הגיבו בפחד‬ ‫או בקיפאון וסיגלו התנהגויות מיניות חריגות)‪.‬‬ ‫חריגה‬ ‫‪.‬‬ ‫קופים שגדלו עם אם מלאכותית‪ ,‬אך לא היו מבודדים מבחינה חברתית לא הגיבו בצורה‬ ‫לאימומטפל ראשוני משרתת גם את הפונקציה‬ ‫‪/‬‬ ‫המסקנה העולה מכך היא שההתקשרות של התינוק‬ ‫של אינטראקציה חברתית‪.‬‬ ‫הרעיונות הללו‪ ,‬שמקורם באתולוגיה עניינו במיוחד חוקר בשם בולבי (‪ )Bowlby‬והוא חקר את‬ ‫התפתחותם הרגשית של בני אדם‪.‬‬ ‫הקשר הרגשי שנוצר עם האמא בשלבים הראשוניים של החיים הוא משמעותי מאוד וקובע במידה‬ ‫רבה את יכולתו של האדם בבגרותו ליצור קשרים רגשיים‪.‬‬ ‫התינוק נקשר לדמות המטפלת בו‪ ,‬וההתקשרות באה לידי ביטוי בתחושת הביטחון וההרגעה‬ ‫שמעניקה הדמות המטפלת לתינוק‪.‬‬ ‫התינוק עצמו יפנה גם באופן טבעי לאותה דמות מטפלת‪ ,‬והוא יהיה הכי פחות מפוחד כשהדמות‬ ‫המטפלת תהיה לידו‪.‬‬ ‫הקשר הרגשי הזה מהווה בסיס לקשרים רגשיים שייבנו בהמשך החיים(לטענת בולבי)‪.‬‬ ‫היחס וההתנהגות של האם‪ /‬דמות מטפלת היא זו שתקבע אם הילד יהיה פתוח‪ ,‬בעל בטחון עצמי‬ ‫ונותן אמון באחרים‪.‬‬ ‫פותח הליך סטנדרטי למדידת התקשרות אצל ילדים‪ ,‬שפותח ע"י הפסיכולוגית ‪ Ainsworth‬והוא נקרא‬ ‫‪: Strange Situation‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫שלב ראשון‪ -‬מכניסים את האמא והילד לתוך חדר‪.‬‬ ‫שלב שני‪ -‬נכנס אדם נוסף (זר) לתוך החדר‪.‬‬ ‫הוא מתחיל לדבר עם האם‪ ,‬ולאחר זמן מה מנסה לקיים אינטראקציה עם הילד‪.‬‬ ‫שלב שלישי‪ -‬ההורה עוזב את החדר והילד והזר נשאריםלבד‪.‬‬ ‫אם הילד נלחץ ובוכה הזר מנסה להרגיעו‪.‬‬ ‫החדר‬ ‫‪.‬‬ ‫שלב רביעי‪ -‬ההורה נכנס ומרגיע את הילד והזר עוזב את‬ ‫שלב חמישי‪ -‬ההורה עוזב שוב את החדר‪.‬‬ ‫שלב שישי‪ -‬הזר נכנס ומנסה להרגיע את הילד‪.‬‬ ‫החדר‬ ‫‪.‬‬ ‫שלב שביעי‪ -‬ההורה נכנס ומרגיע את הילד והזר עוזב את‬ ‫החוקרים מתעניינים בשלבים ‪ 4‬ו‪( 7-‬כאשר ההורה חוזר)‪ ,‬והם מכונים בפי הפסיכולוגיה "האיחוד"‪.‬‬ ‫מבחינים בסוגים שונים של התקשרויות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התקשרות בטוחה‪ -‬האם מצליחה להרגיע את התינוק‪.‬‬ ‫התקשרות לא בטוחה‪ -‬מתחלקת ל‪ 2-‬מצבים‪-‬‬ ‫‪ o‬התקשרות לא בטוחה אמביוולנטית‪ -‬תינוק שזוחל לעבר אימו כשהיא חוזרת‪ ,‬אך‬ ‫כשהיא מרימה אותו הוא דוחף אותה ממנו‪.‬‬ ‫תינוקות שקשה להרגיע אותם‪.‬‬ ‫‪ o‬התקשרות לא בטוחה מסוג הימנעות‪ -‬תינוק שלא זוחל חזרה לאימו‪ ,‬ולעיתים אף‬ ‫מגדיל במכוון את המרחק ממנה‪.‬‬ ‫התינוק לא מראה מצוקה כשהאם עוזבת‪.‬‬ ‫במחקרים מאוחרים יותר נוספה קטגוריה נוספת‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫התקשרות לא מאורגנת‪ -‬התינוק מראה התנהגויות מוזרות שקשה להסביר‪.‬‬ ‫התינוקות לא מכוונים ונראה כי אין רגש‪ ,‬הילדים מראים סימני פחד ודיכאון‪.‬‬ ‫ילדים הנמנים עם הקטגוריה הזאת הם לרוב ילדים שעברו התעללות מסוימת או‬ ‫שהוריהם לוקים בנפשם‪.‬‬ ‫הילד ושהאם היא אינה הקובעת‬ ‫‪,‬‬ ‫ביקורת על המחקר טוענת שהוא מתעלם מהטמפרמנט המולד של‬ ‫הבלעדית של אופיו של התינוק‪ ,‬וכן שיש תינוקות שההתקשרות שלהם היא כה חזקה עד שהם לא‬ ‫ילחצו כשאמם תצא‪.‬‬ ‫התפתחות פסיכו סקסואלית (פרויד)‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סתמי ‪ -Id‬מתפתח עד גיל שנתיים‪.‬‬ ‫אחראי על היצרים‪ ,‬דחפים ואינסטינקטים‪.‬‬ ‫דורש סיפוק מיידי ונמנע מכאב‪.‬‬ ‫אני ‪ -Ego‬מתחיל להתפתח מגיל שנתיים‪.‬‬ ‫עיקרון המציאות‪ -‬הבנה של "מי אני?" והבנה שהאדם נפרד מסביבתו‪.‬‬ ‫אני עליון ‪ -Super Ego‬גיל ‪. 5-6‬‬ ‫מצפון‪ ,‬מוסר‪ ,‬הפנמה של חוקי החברה‪ -‬נרכש‪.‬‬ ‫תפקידו של האגו הוא לפשר בין האיד לסופר אגו‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 5‬שלבים בתיאוריה הפסיכו סקסואלית‪.‬‬ ‫מסוימים‬ ‫‪.‬‬ ‫בכל שלב הילד מתמודד עם משהו בסיסי אחר ואמור ללמוד דברים‬ ‫הבא אך עלול‬ ‫‪,‬‬ ‫בכל שלב עלולות להיווצר בעיות‪ -‬במידה ויש כאלה האדם עובר לשלב ההתפתחותי‬ ‫להיווצר קיבעון ( משהו בהתנהגות נשאר קבוע בשלב קודם) או שתיווצר רגרסיה (נסיגה לשלב קודם)‪.‬‬ ‫השוני בכל שלב הוא באנרגיה הליבידינאלית‪ ,‬שמתרכזת סביב איזור אחר בגוף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫השלב האוראלי‪ -‬גיל ‪. 0-2‬‬ ‫האנרגיה מתרכזת סביב הפה‪ -‬התקשורת היא אך ורק באמצעות הפה (קולות‪ ,‬בכי וכו'‪,)...‬‬ ‫האוכל מסופק באמצעות יניקה‪.‬‬ ‫התינוק רוצה סיפוק מיידי לצרכיו‪ ,‬והאם היא המקור המיידי לסיפוק הצרכים (מזון‪ ,‬ביטחון‪,‬‬ ‫חום ואהבה)‪.‬‬ ‫‪ o‬קיבעון אוראלי‪ -‬כסיסת ציפורניים‪ ,‬עישון‪ ,‬הפרעות אכילה‪.‬‬ ‫השלב האנאלי‪ -‬גיל ‪. 2-4‬‬ ‫הילד מתחיל להיות עצמאי (הדיבור מתפתח‪ ,‬רצון לעשות דברים לבד)‪.‬‬ ‫בצרכים‬ ‫‪.‬‬ ‫אחד הדברים המרכזיים שהילד לומד הוא שליטה‬ ‫האנרגיה הליבידינאלית מתרכזת סביב פי הטבעת‪.‬‬ ‫באמצעות שליטה בצרכיו‪ ,‬הילד מבין שיש לו גם שליטה בהוריו (בחירה האם לשמח או‬ ‫להרגיז את הוריו)‪.‬‬ ‫על ההורים לעודד את הילד לעצמאות‪ ,‬אך ללמד אותו את החוקים‪.‬‬ ‫‪ o‬קיבעון אנאלי בא לידי ביטוי מצד אחד בקמצנות‪ ,‬אדם עצור‪ -‬במידה וההורים היו‬ ‫נוקשים ומענישים‪ ,‬ומצד שני בפזרנות‪ ,‬חוסר אינטימיות ואי ידיעת גבולות‪ -‬במידה‬ ‫וההורים נתנו עצמאות מוחלטת לילד ולא הציבו גבולות‪.‬‬ ‫השלב הפאלי‪ -‬גיל ‪. 4-6‬‬ ‫האנרגיה הליבידינאלית מרוכזת סביב איבר המין הזכרי‪.‬‬ ‫זהו הגיל שבו מתחילים להבדיל בין בנים ובנות‪ ,‬וצצות שאלות כמו‪" :‬איך באתי לעולם?"‬ ‫העניין הוא סביב הגילוי שלבנים יש פין ולבנות אין‪.‬‬ ‫הבן רוצה להיות עם אמא שלו ותופס את אביו כמתחרה שיש לסלק‪-‬תסביך אדיפוס‪.‬‬ ‫על הילד ללמוד שהדבר הוא אסור ובלתי אפשרי (התפתחות הסופר אגו)‪ -‬והעונש שהוא‬ ‫יקבל על מעשה כזה הוא סירוס (הכוונה היא שייקחו לו את הפין)‪ ,‬אבל אם הוא יחקה את‬ ‫התנהגות אביו אז כשהוא יהיה גדול בעצמו הוא יוכל להיות עם אישה שהיא כמו אמו‪.‬‬ ‫הבנות נמשכות לאביהן ורוצות להיפטר מאמן (תסביך אלקטרה)‪.‬‬ ‫על בנות לא ניתן לאיים ב"סירוס" מפני שהן כבר "מסורסות"‪.‬‬ ‫פרויד טוען שנשים לא מתגברות לעולם על שלב זה‪ ,‬ולכן הסופר אגו של נשים חלש יותר‬ ‫מזה של גברים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ o‬קיבעון בשלב זה אצל גברים יכול לבוא לידי ביטוי בפחד וחרדה בהקשרי מין‬ ‫ואישיות נרקיסיסטית‪.‬‬ ‫אצל בנות יופיעו רגשי נחיתות וקנאת פין‪.‬‬ ‫שלב החביון‪ -‬גיל ‪. 6-12‬‬ ‫חדשיםכניסה למסגרת‬ ‫(‬ ‫בשלב זה העולם החברתי מתרחב והילד צריך ללמוד הרבה דברים‬ ‫בית הספר)‪.‬‬ ‫האנרגיה הליבידינאלית רדומה‪.‬‬ ‫השלב הגניטאלי‪ -‬גיל ‪ 12‬עד סוף גיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫מתחילה ההבשלה המינית האמיתית‪ -‬שינויים פיזיולוגיים ‪.‬‬ ‫האדם מחפש זוגיות (גם כדי לספק את יצר המין וגם כדי למצוא אהבה)‪.‬‬ ‫בשלב זה הבעיות קשורות לבעיות בשלבים מוקדמים יותר‪.‬‬ ‫תיאוריית ההתפתחות הפסיכו‪-‬חברתית של אריקסון‬ ‫חי‬ ‫אריקסון טען שהאדם‪ ,‬כייצור חברתי‪ ,‬מושפע גם מתהליכים חברתיים ומהחברה בה הוא ‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫‪.‬‬ ‫בניגוד לפרויד‪ ,‬טען שהמין אינו הדבר היחיד המעצב את התפתחות‬ ‫בדומה לפרויד‪ ,‬גם אריקסון האמין שההתפתחות נעשית בשלבים‪ ,‬ומה שמניע אותה הם היחסים‬ ‫החברתיים‪.‬‬ ‫השלבים ההתפתחותיים הם קבועים‪ -‬לא ניתן לדלג על שלב ולא ניתן לחזור לאחור‪.‬‬ ‫ההתפתחות נמשכת כל תקופת החיים‪.‬‬ ‫אריקסון ביטל את המונח קיבעון (פיקסציה)‪ -‬בכל שלב ישנו משבר שהאדם צריך לעבור‪ ,‬וכל משבר‬ ‫שנפתר "מזכה" את האדם במעלה חיובית‪.‬‬ ‫אם המשבר אינו נפתר האדם "זוכה" במעלה שלילית‪.‬‬ ‫התיאוריה מחלקת את החיים ל‪ 8-‬תקופות‪:‬‬ ‫‪ .1‬שלב אוראלי‪ -‬סנסורי‪ -‬גיל ‪. 0-1‬‬ ‫המשבר הוא אמון מול חשדנות‪.‬‬ ‫השלב מקביל לשלב האוראלי של פרויד‪ -‬התינוק מרגיש ולומד את הסביבה באמצעות הפה‪.‬‬ ‫אריקסון טוען שהפה הופך למרכז תחושתי ורגשי‪.‬‬ ‫באימו שהיא מקור סיפוק הצרים‬ ‫‪,‬‬ ‫הדילמה במרכז השלב היא סביב האמון שנותן התינוק‬ ‫הקיומיים שלו‪.‬‬ ‫אם האם מספקת את צרכי התינוק בצורה טובה‪ ,‬הוא לומד לתת בה אמון וזוכה במעלה של‬ ‫"תקווה"‪.‬‬ ‫אך כשצרכיו אינם מסופקים‪ ,‬הוא מפתח חשדנות בסיסית‪ ,‬שעלולה להביא להפרעות במהלך‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫אריקסון טוען שסכיזופרניה נובעת מקונפליקט לא פתור בשלב הזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שלב שרירי‪ -‬אנאלי‪ -‬גיל ‪. 1-3‬‬ ‫המשבר הוא אוטונומיה מול בושה‪.‬‬ ‫השלב מקביל לשלב האנאלי של פרויד‪.‬‬ ‫התינוק גדל ומפתח יכולות מוטוריות‪ ,‬שליטה בגופו ושליטה על סוגרים‪.‬‬ ‫מצד ההורים מתחיל החינוך לניקיון והיגיינה אישית (גמילה מחיתולים וכו')‪.‬‬ ‫אם החינוך של ההורים הוא תומך‪ ,‬אך מציב גבולות‪ -‬הילד מפתח אוטונומיה‪ -‬שליטה בצרכים‬ ‫וגם בסביבה שלו (ריצוי ההורים‪/‬הרגזת ההורים) וזוכה במעלה של "כוח רצון"‪.‬‬ ‫וספק‬ ‫‪.‬‬ ‫התוצאה הלא רצויה במקרה של חינוך נוקשה תביא אצל הילד לרגשות של בושה‬ ‫‪ .3‬שלב לוקומוטורי‪-‬גניטאלי‪ -‬גיל ‪. 3-6‬‬ ‫המשבר הוא יוזמה מול אשמה‪.‬‬ ‫השלב מקביל לשלב הפאלי של פרויד‪.‬‬ ‫אשמה‬ ‫‪.‬‬ ‫בעקבות תסביך אדיפוס מתפתחים אצל הילד רגשות‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫אם הילד מצליח לפתור את תסביך אדיפוס בצורה טובה‪-‬מזדהה עם ההורה בן אותו מין הוא‬ ‫מגבש לעצמו זהות מינית וזוכה במעלה "מטרה" (יכולת הצבת מטרות ויעדים ולפעול‬ ‫להשגתם)‪.‬‬ ‫אריקסון מדגיש את הצד החברתי של ההתפתחות‪-‬הילד מבין שהוא לא במרכז המשפחה‪,‬‬ ‫ושקיימת הירארכיה משפחתית‪.‬‬ ‫הילד מתפקד כחוקר המגלה את העולם‪.‬‬ ‫הילד‬ ‫‪.‬‬ ‫הורים המאפשרים את חקר העולם מחזקים את היוזמה אצל‬ ‫הורים חרדים מאוד‪ ,‬המחנכים את הילד בצורה נוקשה עלולים לגרום לאובדן היוזמה וליצור‬ ‫אצל הילד תחושה של אשמה‪.‬‬ ‫שלב החביון‪ -‬גיל ‪. 6-12‬‬ ‫המשבר הוא יצרנות מול נחיתות‪.‬‬ ‫השלב מקביל לשלב החביון של פרויד‪.‬‬ ‫למשפחה‬ ‫‪.‬‬ ‫זהו שלב של למידה והתנסויות חברתיות מחוץ‬ ‫הילד מבין את החשיבות של עבודה יצרנית‪ ,‬ומבין את דרישות החברה ליצרנות מצידו‪.‬‬ ‫הפתרון החיובי של המשבר‪ -‬הילד מרגיש פרודוקטיבי‪ ,‬מצליח לייצר את התוצאות הרצויות‬ ‫ולרצות את החברה‪ ,‬או ע"י עמידה במטרות אותן הציב לעצמו‪ ,‬וזוכה במעלה של "יכולת"‪.‬‬ ‫נחיתות‬ ‫‪.‬‬ ‫אם הילד לא יצליח לעמוד בדרישות הוא יפתח תחושה של‬ ‫שלב ההתבגרות‪ -‬גיל ‪. 12-18‬‬ ‫המשבר הוא זהות מול בלבול תפקידים‪.‬‬ ‫בשלב זה התיאוריה של אריקסון נפרדת מהתיאוריה של פרויד‪.‬‬ ‫זהו שלב מסכם ל‪ 4-‬השלבים הקודמים‪ ,‬ועל הילד לסכם ולגבש את כל המידע שצבר‬ ‫לו‬ ‫בשלבים הקודמים על מנת שיוכל לגבש לעצמו את האישיות והמיניות שרצויים ‪.‬‬ ‫בשלב זה החברה נותנת לילד "פסק זמן" ומאפשרת לו להתנסות בתפקידים שונים‪.‬‬ ‫פתרון חיובי של המשבר מזכה במעלה "נאמנות"‪ -‬האישיות והזהות העצמית נשארות‬ ‫עקביות במסגרות חברתיות שונות ובסיטואציות שונות‪.‬‬ ‫כשלון בפתרון הקונפליקט מביא לבלבול תפקידים‪ -‬חוסר יכולת לגבש זהות‪ ,‬התחמקות‬ ‫ממחויבות וממסגרות חברתיות‪.‬‬ ‫אנשים אלה נשארים בד"כ "ילדותיים" כל חייהם (מחליפים עבודות‪ ,‬בני זוג‪ ,‬משנים את‬ ‫עצמם)‪.‬‬ ‫שלב הבגרות המוקדמת‪ -‬גיל ‪. 18-35‬‬ ‫המשבר הוא אינטימיות מול בדידות‪.‬‬ ‫שונים והוא מתבקש להגיע להחלטות חשובות‬ ‫‪,‬‬ ‫השלב מתחיל כשהילד נכנס למעגלי חברה‬ ‫בנוגע לחייו‪ -‬בחירת מקצוע‪ ,‬בחירת בן זוג וכו'‪.‬‬ ‫הדבר יכול ליצור קונפליקט בין הצורך להיות אינדיבידואל לבין הרצון לאינטימיות וקרבה של‬ ‫זוגיות‪.‬‬ ‫אנשים שלא פתרו את הקונפליקט של השלב הקודם‪ ,‬לא יצליחו לפתור גם את המשבר‬ ‫לחיים‬ ‫‪.‬‬ ‫בשלב הזה‪ ,‬מפני שבלבול תפקידים גורם להם לסוג של פחד מכניסה של בן זוג‬ ‫אלה שפותרים את הקונפליקט זוכים במעלה של "אהבה"‪ ,‬אשר מחזקת את הכישורים‬ ‫שנרכשו בשלבים הקודמים‪.‬‬ ‫כשלון בפתרון הקונפליקט מביא לבדידות וחוסר יכולת להתמיד ביחסים זוגיים לאורך זמן‪.‬‬ ‫שלב הבגרות‪ -‬גיל ‪. 35-50‬‬ ‫המשבר הוא פוריות מול קיפאון‪.‬‬ ‫המיקוד בשלב זב הוא הולדת ילדים ודאגה לעתיד‪.‬‬ ‫הקונפליקט נוצר בעקבות הצורך לעסוק בעצמי ובצרכים ורצונות אישיים‪ ,‬לעומת ויתור עליהם‬ ‫ודאגה לילדים במקום הראשון‪.‬‬ ‫התוצאה החיובית מתבטאת בפוריות וביכולת האדם לייצר המשכיות והמעלה בה זוכה‬ ‫האדם היא "דאגה"‪ -‬יכולת לקחת אחריות על כל תחומי חייו של האדם‪ ,‬וכן על ילדיו‪.‬‬ ‫כלשון בפתרון הקונפליקט מביא את האדם לחוסר עניין במסגרת המשפחתית ובטיפוח‬ ‫הילדים (משבר אמצע החיים)‪.‬‬ ‫‪ .9‬שלב הבגרות המאוחרת‪ -‬גיל ‪ 50‬עד המוות‪.‬‬ ‫המשבר הוא בין אחדות האני למול ייאוש‪.‬‬ ‫שלב שבו האדם עושה חשבון נפש‪ ,‬מסתכל אחורה על חייו ובוחן את הצלחותיו וכישלונותיו ‪.‬‬ ‫אם האדם מרוצה ממה שהשיג הוא מגיעלאחדות האני ומקבל בהשלמה ובסיפוק את פועלו‪-‬‬ ‫מרגיש שחייו היו בעלי ערך‪ ,‬והוא מסוגל להתמודד עם המוות המתקרב‪.‬‬ ‫הפתרון המוצלח של הקונפליקט מזכה את האדם במעלה של"תבונה"‪ -‬יכולת להרגיש שלם‪.‬‬ ‫מהמוות‬ ‫‪.‬‬ ‫במקרה של כשלון בפתרון הקונפליקט האדם חווה תחושה של החמצה ומפחד‬ ‫חישה ‪Sensation‬‬ ‫חישה ותפיסה הם תחומים השייכים לפסיכולוגיה הקוגניטיבית‪.‬‬ ‫בודקים כיצד המוח קולט גירויים חיצוניים ומפרש אותם‪.‬‬ ‫חישה מכוונת לדברים הבסיסיים ביותר‪ ,‬בעוד שבתפיסה מדברים על דברים מורכבים יותר‪.‬‬ ‫במוח‬ ‫‪.‬‬ ‫ברמה הביולוגית‪ -‬החישה מתרחשת באיברי החוש והתפיסה מתרחשת‬ ‫כל אחד מחושי האדם בנוי על מנת לקלוט סוג גירוי מסוים ובטווחים מסוימים‪.‬‬ ‫הם בין היתר‪ ,‬רגישות לגירוי‪.‬‬ ‫הדברים הנחקרים בקשר לחישה ‪,‬‬ ‫סף אבסולוטי ‪ -Absolute Threshold‬העצמה המינימאלית של גירוי הנחוצה לקליטתו‪.‬‬ ‫עצמת הגירוי שבה יש קליטה ב‪ 50%-‬מהפעמים היא הסף האבסולוטי‪.‬‬ ‫סף זה אינו קבוע‪ -‬ישנם הבדלים בין בני אדם‪ ,‬וגם אצל אותו אדם הוא עשוי להשתנות בהתאם‬ ‫למשתנים שונים‪ ,‬חיצוניים ופנימיים‪.‬‬ ‫לכל חוש יש סף אבסולוטי משלו‪.‬‬ ‫תחום נוסף שנחקר הוא יכולת ההבחנה בין שני גירויים‪.‬‬ ‫סף מבחין ‪ -Just Noticeable Difference‬ההבדל המינימאלי בו האדם מבחין בין שני גירויים‪.‬‬ ‫ככל שההבדל בין הגירויים גדול יותר‪ ,‬כך עולה ההסתברות שהפרט יבחין בין שני הגירויים‪.‬‬ ‫הסף המבחין לא נותן ערך מסוים‪ ,‬אלא נותן פרופורציה (יחס)‪ -‬חוק וובר‪-‬פכנר ‪. Weber-Fechner‬‬ ‫תגובה והוא משמש כאינדוקציה לתפיסה (האם גירוי‬ ‫‪,‬‬ ‫תחום נוסף שנמדד בהקשר של חישה הוא זמן‬ ‫נקלט או לא)‪.‬‬ ‫ההפרדה בין חישה לתפיסה היא מלאכותית‪ ,‬ולמעשה מדובר ב‪ 2-‬רמות של אותו תהליך‪.‬‬ ‫בעיית הקידוד‪-‬‬ ‫‪ 3‬סוגים של הבחנה בין גירויים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הבחנה בין החושים השונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבחנה בין גירויים שונים באותו החוש‪.‬‬ ‫‪ .3‬עוצמות גירוי שונות של אותו גירוי בחוש מסוים‪.‬‬ ‫המערכת צריכה לקדד את הגירויים בצורה מסוימת‪.‬‬ ‫קידוד עוצמה‪ -‬כמה פעמים נוירון ירה פוטנציאל פעולה ברגע נתון?‬ ‫קצב ירי איטי מתפרש כגירוי חלש‪ ,‬וקצב מהיר כגירוי חזק‪.‬‬ ‫קידוד איכותי‪ -‬סוג הנוירונים שמופעלים‪.‬‬ ‫דפוס פעולה שונה של נוירונים‪ -‬בגירוי מסוים הנוירון יגיב בעוצמה חלשה ולגירוי אחר בעוצמה חזקה‪.‬‬ ‫במוח‬ ‫‪.‬‬ ‫קידוד מבחין‪ -‬המידע מכל חוש מגיע במסלולים נפרדים ולאיזורים ספציפיים‬ ‫צליל= גל קול (תנודות של האוויר)‪ ,‬שמתרחש באופן סדיר‪.‬‬ ‫מבחינים במספר פרמטרים של צליל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫גובה ‪ -Pitch‬בא לידי ביטוי בתדירות של גל הקול‪.‬‬ ‫ככל שהתדירות יותר גבוהה‪ ,‬הצליל נשמע גבוה יותר‪.‬‬ ‫נמדד בהרץ ‪. Hz‬‬ ‫עצמה‪ -‬באה לידי ביטוי בהפרש בין שיא הגל לשפל הגל‪.‬‬ ‫ככל שההפרש גדול יותר הצליל חזק יותר‪ ,‬ולהיפך‪ -‬ככל שההפרש קטן יותר הצליל חלש‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫נמדד בדציבלים ‪. dB‬‬ ‫גוון ‪ -Timber‬מאפשר הבחנה בין צלילים שונים (צליל של חצוצרה לצליל של חליל‪ ,‬קולות של‬ ‫אנשים שונים)‪.‬‬ ‫בא לידי ביטוי בצלילים עיליים ‪. Harmonics/Overtones‬‬ ‫התדר‬ ‫‪.‬‬ ‫כל הקולות הטבעיים מורכבים מתדר בסיס וממכפלות של אותו‬ ‫ההבדל בין הקולות הוא בעצמה היחסית שלהם‪.‬‬ ‫הבדיקות של חישה הן לגבי חישה מודעת‪.‬‬ ‫חוקרים רוצים לדעת האם תיתכן קליטה תת‪-‬סיפית ‪( Subliminal Perception‬מתחת לערך הסף)‪-‬‬ ‫הכוונה היא שאדם לא הבחין בגירוי‪ ,‬אך הגירוי משפיע על התנהגות האדם (המקרה בו הושתלה‬ ‫במהלך סרט קולנוע תמונה של קוקה קולה שהופיע למשך זמןקצר מכדי שהאדם יוכל לחוש בו‪ -‬אך‬ ‫בהפסקה כמות גדולה מצופי הסרט הלכו וקנו את המשקה)‪.‬‬ ‫בדעתם‬ ‫‪.‬‬ ‫המחקרים שבדקו את הנושא חלוקים‬ ‫תפיסה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התפיסה קשורה לקשב‪ -‬כאשר האדם קשוב למשהו‪ ,‬הוא תופש אותו בצורה מהירה ויעילה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫סינון‪ -‬תהליך שמתרחש כל הזמן ובו האדם מבחין ביןמה חשוב ומה לא חשוב‪.‬‬ ‫הוא מתעלם מגירויים מסוימים בסביבה ומתייחס לגירויים אחרים רצויים‪.‬‬ ‫שימוש בסכמות‪ -‬אינטגרציה של מה שהאדם תופש ברגע נתון לתוך סכמות(ייצוגים) של ידע‬ ‫קודם‪.‬‬ ‫התפיסה כוללת בו זמנית תהליכים של "מלמטה למעלה" ‪ Bottom Up‬ושל "מלמעלה למטה"‬ ‫‪. Top Down‬‬ ‫[ למשל רצף של צלילים והגיות שהאדם מפרש כמילה שהוא מכיר(מתוך הידע הקודם שלו)]‬ ‫רפלקס האוריינטציה‪ -‬הפניית הקשב באופן אוטומטי לגירוי מפתיע‪.‬‬ ‫יש לרפלקס זה מרכיב הישרדותי (אזעקה‪ ,‬מצב סכנה)‪.‬‬ ‫הביטואציה‪ -‬התרגלות‪.‬‬ ‫במידה והגירוי המפתיע יחזור על עצמו שוב ושוב‪ ,‬האדם לא ייבהל יותר‪ ,‬יתרגל אליו‪ ,‬וילמד לא‬ ‫להפנות את הקשב שלו אליו‪.‬‬ ‫אוטומטי‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנם גירויים אחרים שהם נלמדים והם מפנים את הקשב של האדם באופן‬ ‫עצמם‬ ‫‪.‬‬ ‫אפקט מסיבת הקוקטייל‪ -‬מצב בו יש הרבה אנשים שמדברים בינם לבין‬ ‫הפרט מצליח להקשיב רק לאדם שמדבר מולו ומחליש באופן מודע את קולות האנשים האחרים‬ ‫(למרות שאין שוני אובייקטיבי בעוצמת הקולות)‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במידה ואדם אחר בחדר יאמר את שמו של האדם‪-‬הוא יסב את הקשב שלו‪.‬‬ ‫אפקט סטרופ‪ -‬תגובה נלמדת ומורכבת מקשה על ביצוע מטלה פשוטה(ירוק אדום כחול ורוד)‬ ‫אחת הגישות שמתעסקות באופן בו אנו תופסים גירויים נקראת גשטאלט ‪. Gestalt‬‬ ‫ע"פ גישה זו לאדם נטיות מולדות לתפוס תבניות בצורה מסוימת‪.‬‬ ‫כשהפרט תופש משהו‪ ,‬המערכת הקוגניטיבית לא סתם מחברת בין המרכיבים‪ ,‬אלא יוצרת מחיבור‬ ‫זה משהו חדש‪ -‬השלם גדול מסכום חלקיו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחס דמות רקע‪ -‬מערכת התפיסה‪ ,‬באופן אוטומטי‪ ,‬מחלקת גירוי ויזואלי לדמות ורקע‪.‬‬ ‫מאחור‬ ‫‪.‬‬ ‫הדמות נוטה להיתפש כנמצאת מקדימה והרקע‬ ‫‪ -Ambiguous Figures o‬תמונות שאפשר לראות בהן דברים שונים‪.‬‬ ‫בתמונה הוא יכול באופן רצוני‬ ‫‪,‬‬ ‫ברגע שהאדם יודע שיש דברים שונים שניתן לראות‬ ‫לראות כל אחד ואחד מהם‪ ,‬אך לא ניתן לראות את שניהם בו זמנית‪.‬‬ ‫דמיון ‪ -Similarity‬האדם נוטה לתפוס דברים דומים כשייכים לאותו אובייקט‪.‬‬ ‫שלמות‬ ‫‪.‬‬ ‫סגירה‪ -‬האדם נוטה להשלים חלקים חסרים כדי לתפוס צורות‬ ‫אובייקט‬ ‫‪.‬‬ ‫קרבה‪ -‬האדם נוטה לתפוס עצמים הקרובים אחד לשני כחלק מאותו‬ ‫המשכיות‪ -‬האדם נוטה לקשור ולחבר בין מרכיבים‪ ,‬כך שהם יצרו דפוס המשכי‪.‬‬ ‫אחת הדרכים לבחון את תפישת האדם היא באמצעות אשליות אופטיות‪ -‬המוח משלים דברים שלא‬ ‫באמת נמצאים בתמונה‪.‬‬ ‫האשליות האופטיות עוזרות להדגים את ההטיות התפישתיות שהמוח עושה באופן טבעי‪.‬‬ ‫תפישת עומק‪ -‬ראיית האדם היא ראייה דו‪-‬עינית ‪. Binocular‬‬ ‫על מנת לראות אובייקט שנמצא רחוק מאיתנו נמקד את העיניים בו‪ ,‬מה שייצור זווית חדה ולהיפך‪.‬‬ ‫בתמונה דו מימדית האדם תופש את המרחב(תלת מימד) באמצעות רמזים חד עיניים ‪: Monocular‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יותר‬ ‫‪.‬‬ ‫הגבהה‪ -‬מה שנמצא גבוה יותר על שדה הראייה נתפש כרחוק‬ ‫פרטים‪ -‬ככל שהאדם רואה יותר פרטים סימן שהוא יותר קרוב‪.‬‬ ‫מיקום יחסי‪ -‬מה שמוסתר הוא רחוק יותר‪.‬‬ ‫הצללה‪ -‬מה שנמצא בצל נתפס כרחוק יותר‪.‬‬ ‫פרספקטיבה קווית‪ -‬בציור קווים מקבילים נוטים להתאחד במרחק‪.‬‬ ‫זהות מגדרית ותיוג מיני‬ ‫נקבה ולא בהכרח תלוי בנתונים‬ ‫‪,‬‬ ‫זהות מגדרית= הכרה ברורה של כל אדם את עצמו כזכר או‬ ‫ביולוגיים ‪.‬‬ ‫תיוג מיני= כל ההתנהגויות והמאפיינים הנרכשים‪ ,‬שהתרבות תופשת אותם כ"הולמים את המין"‪.‬‬ ‫השאלה הנשאלת היא האם הזהות המגדרית והתיוג המיני הן תוצר שלהשפעות הסביבה‪ ,‬או תוצר‬ ‫של התפתחות טבעית‪.‬‬ ‫‪ 4‬תיאוריות מרכזיות מבקשות להסביר את התיוג המיני‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית‪ -‬בגיל ‪ , 3‬השלב הפאלי‪ -‬מתחילה התעניינות באיבר המין‬ ‫ומתפתח תסביך אדיפוס‪.‬‬ ‫התנהגותו‬ ‫‪.‬‬ ‫בפתרון התקין של תסביך אדיפוס הילד מזדהה עם אביו ומחקה את‬ ‫פרויד טוען שכך הילד רוכש תיוג מיני‪ -‬חיקוי ההתנהגויות ה"גבריות" המקובלות המשתקפות‬ ‫בהתנהגות אביו‪.‬‬ ‫בעייתיות מסוימת בשלב הפאלי ובעיקר סביב קונפליקט אדיפאלי יובילו לחוסר קבלת התיוג‬ ‫המיני והתנהגות לא כפי "שמצופה" מאותו מין‪.‬‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית‪ -‬את רוב התנהגויות האדם נלמדות מהחברה‪.‬‬ ‫האדם מחקה את החברה‪.‬‬ ‫החיקוי לא חייב להיות ישיר‪ ,‬אלא גם עקיף‪.‬‬ ‫החיקוי יהיה של דמויות משמעותיות עבור האדם‪ ,‬והוא יחקה התנהגות מסוימת יותר עם‬ ‫היא מחוזקת (מביאה לתגמולים)‪.‬‬ ‫תיוג מיני ע"פ הגישה הזו‪ ,‬מוסבר ע"י חיקוי הסביבה וקבלת חיזוקים על התנהגות "הולמת"‬ ‫לאותו המין‪ ,‬וקבלת עונשים על התנהגות "בלתי הולמת" לאותו המין‪.‬‬ ‫המיני‬ ‫‪.‬‬ ‫תיאוריית התפתחות קוגניטיבית‪ -‬הזהות המגדרית משחקת תפקיד חשוב בתיוג‬ ‫בשלבים מוקדמים התיוג המיני הוא סביבתי (מוגדר ע"י הסביבה)‪ ,‬מפני שהשיפוט של ילדים‬ ‫אינו מפותח דיו בשביל לקבוע האם הם בן או בת‪.‬‬ ‫הם מגדירים את הזהות שלהם ע"פ התיוג המיני (אני בת כי אני לובשת שמלה וכו')‪.‬‬ ‫ההתנהגות המותאמת למין אינה תוצר של עונש או תגמול‪ ,‬אלא תוצר של רצון הילד‬ ‫להתאים לתיוג המיני ( בגלל שאני בן אני רוצה להתנהג כמו בן)‪.‬‬ ‫בגיל צעיר הילד נעדר את יכול ה"שימור" ולכן אין לו עקביות מגדרית (אם ילד ילבש שמלה‬ ‫הוא יגיד "עכשיו אני בת")‪.‬‬ ‫רק לאחר שהילד רוכש את יכולת השימור (כחלק מהתפתחות תקינה) תתפתח אצל הילד‬ ‫עקביות מגדרית ובעקבותיה שימור של הזהות המינית‪.‬‬ ‫תיאוריית הסכמה המגדרית‪ -‬ע"פ תיאוריה זו‪ ,‬מפני שכל העולם מחולק לזכר ונקבה‪ ,‬האדם‬ ‫מסתכל על העולם מבעד לעדשה של מגדר‪.‬‬ ‫אלה‬ ‫‪.‬‬ ‫מהרגע שהילד נולד הוא מוכרח להגדיר את עצמו במונחים‬ ‫אם ננסה לצמצם את ההבדלים בין המינים‪-‬הרי שהעיסוק בכך רק יעצים וידגיש הבדלים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫התיוג המיני מוכתב ונוצר מתוך סכמה‪.‬‬ ‫מצבי תודעה‬ ‫קיימים מצבים שונים המשפיעים על האופן בו האדם תופש‪ ,‬חושב ומבין דברים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מודעות‪ -‬הדברים אליהם האדם מודע ברגע נתון‪.‬‬ ‫טרום מודע‪ -‬דברים שאינם במודע ברגע נתון‪ ,‬אך ניתנים להעלאה למודע בקלות‪.‬‬ ‫‪ o‬דיסוציאציה‪ -‬ניתוק בין המודעות לבין פעולה מסוימת‬ ‫לא מודע‪ -‬דברים שלא נמצאים במודע ולא יכולים להגיע למודע (דחפים אלימים‪ ,‬טאבואים‬ ‫חברתיים ומוסריים)‪.‬‬ ‫שינה‪-‬‬ ‫האדם מבלה ‪ 1/3‬מחייו בשינה‪.‬‬ ‫בעוד שברור ששינה היא צורך קיומי‪ ,‬ישנן סוגיות ותהיות לגבי‪ -‬מה קורה בשינה שהגוף זקוק לה?‬ ‫בזמן השינה הגוף נח‪ ,‬אך הבעיה עם הסבר זה היא שניתן לנוחמבלי לישון (אך זה כידוע לא מספק)‪,‬‬ ‫ודווקא בזמן שינה מבחינים בפעילות מוחית אחרת‪/‬מוגברת של המוח‪.‬‬ ‫בגוף ישנן ‪ 2‬מערכות שאחת מהן אחראית על עירנות והשנייה על שינה‪ ,‬והן פועלות בצורה מחזורית‬ ‫ומאוזנת‪.‬‬ ‫רצוף‬ ‫‪.‬‬ ‫רוב האנשים המבוגרים ישנים פעם אחת ביממה למשך מספר שעות‬ ‫לעומ תם תינוקות וילדים קטנים ישנים כמה פעמים ביממה‪ ,‬ולפרקי זמן קצרים יותר‪.‬‬ ‫מרבית האנשים לא ישנים מספיק שעות בחיי היומיום‪.‬‬ ‫מחקרים מראים שהאדם זקוק ל‪ 7-8-‬שעות שינה בלילה‪ ,‬ובמציאות דבר זה אינו קורה‪ ,‬מה שמוביל‬ ‫ל"סחיבת עייפות"‪.‬‬ ‫לחוסר שינה ישנן השפעות שליליות רבות‪ ,‬וישנה שכיחות רבה של בעיות שינה בקרבהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫את הפעילות המוחית המתרחשת במוח מודדים באמצעות‪( EEG‬רישום פעילות חשמלית במוח)‪.‬‬ ‫ישנם שני סוגים של גלי מוח הפועלים בזמן העירות‪:‬‬ ‫‪ .1‬גלי אלפא‪ -‬אופייניים למצב של רגיעה‪.‬‬ ‫גלים בתדר נמוך בעצמה גבוהה והם סינכרונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬גלי ביטא‪ -‬אופייניים למצב של עירנות‪.‬‬ ‫גלים בתדר גבוה בעצמה נמוכה והם אינם סינכרונים‪.‬‬ ‫‪ ‬גל סינכרוני= הרבה נוירונים "יורים" יחד‪.‬‬ ‫במצב של שינה ניתן לראות שגלי המוח נעשים יותר ויותר איטיים‪ ,‬סינכרונים‪ ,‬וכך גם השינה נעשית‬ ‫יותר ויותר עמוקה‪.‬‬ ‫מדובר על ‪ 4‬שלבים‪ ,‬כשכל שלב מתאפיין בסוג גל מסוים‪ ,‬שנעשה איטי יותר וסינכרוני יותר‪.‬‬ ‫מרגע ההירדמות מחזור ‪ 4‬בשלבים נע בזמן של ‪ 60-70‬דקות‪.‬‬ ‫לאחר פרק הזמן הזה נעשה שינוי פתאומי בפעילות החשמלית במוח‪-‬מופיעים גלים מהירים וחלשים‬ ‫יותר ( הדומים באופיים לאלה של מצב עירות)‪ ,‬ויש אובדן של מתח שרירי (הרפיה)‪ ,‬וניכרות תנועות‬ ‫עיניים (‪.)Rapid Eye Movement‬‬ ‫חלק זה של השינה נקרא שנת‪ REM‬והוא אורך כ‪ 30-‬דקות‪.‬‬ ‫פרק הזמן של שנת ה‪ REM-‬הוא פרק הזמן בו האדם חולם‪.‬‬ ‫פעמים אך ככל שהאדם ישן יותר שעות‬ ‫‪,‬‬ ‫במשך שנת הלילה מעגל השינה הזה מתרחש מספר‬ ‫ולקראת הבוקר‪ -‬פרקי השינה העמוקה הולכים ומתקצרים ופרקי שנת ה‪ REM-‬הולכים ומתארכים‪.‬‬ ‫חלומות‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויד‪ -‬אצל בני האדם ישנם דברים מודחקים(דברים מפחידים ומאיימים‪ ,‬או דברים שאסור‬ ‫לחשוב אותם וכו')‪.‬‬ ‫דברים אלה אינם נגישים כלל למודע‪.‬‬ ‫החוצה‬ ‫‪.‬‬ ‫הדחפים המודחקים האלה מחפשים דרך ומקום לפרוץ‬ ‫רדום‬ ‫‪,‬‬ ‫בלילה המנגנון האחראי לשמור שדחפים אלה לא יעברו למודע נמצא גם הוא במצב‬ ‫והתכנים המודחקים מצליחים לעלות למודע בצורה סמלית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ -Cartwright‬המטרה של חלומות היא לפתור בעיות‪ ,‬או לבצע עיבוד לדברים שמטרידים את‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫בזמן החלימה האדם ממשיך לעסוק בבעיותיו‪ ,‬והחלום מאפשר לעשות ויסות רגשי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המוח פועל כל הזמן ומעבד מידע‪.‬‬ ‫בזמן השינה כל התהליכים ממשיכים‪ ,‬אבל האדם לא מודע לכך (האדם נמצא כמו במצב‬ ‫‪.)Offline‬‬ ‫מדי פעם המודעות קולטת הבזקים של תהליכי המוח‪.‬‬ ‫חלום‬ ‫‪.‬‬ ‫האדם מתעורר בבוקר ונזכר בהבזקים האלה וטוען שהם‬ ‫החלומות‪ ,‬ע"פ גישה זו‪ ,‬הם תמונות אקראיות שלאדם יש צורך לחבר אותם לכדי סיפור‬ ‫ולהלביש עליהן משמעויות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עצמו והגוף צריך להיות במצב של‬ ‫‪,‬‬ ‫בזמן החלימה המוח עסוק בתהליכי תחזוקה ופיתוח של‬ ‫התחזוקה‬ ‫‪.‬‬ ‫שינה על מנת שהאנרגיה תתרכז בתהליכי‬ ‫אחד החיזוקים לטענה זו היא שתינוקות חולמים יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בזמן שהאדם ער נדרשת ממנו לרוב חשיבה רציונאלית‪.‬‬ ‫אך קיים באדם גם צד אחר‪ -‬רגשי‪ ,‬יצירתי‪.‬‬ ‫האדם זקוק למידה מסוימת של איזון בין שני צדדים אלה‪ ,‬והחלומות הם הביטוי של הצד‬ ‫היצירתי‪.‬‬ ‫הפרעות שינה‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חסך‪ -‬רוב האנשים לא ישנים מספיק‪.‬‬ ‫חסך בשינה מתאפיין בבעיות ריכוז‪ ,‬מצב רוח עצבני‪ ,‬ובמשך היום יש "נפילות" של אנרגיה‪.‬‬ ‫נדודי שינה ‪ -Insomnia‬חוסר יכולת לישון‪.‬‬ ‫נדודי שינה יכולים להיות מצב אובייקטיבי‪ ,‬שהאדם ממש לא מצליח לישון‪ ,‬או מתחושה‬ ‫סובייקטיבית שהאדם מרגיש שהוא לא ישן‪ ,‬או מתעורר הרבה פעמים במהלך הלילה‪.‬‬ ‫אנשים מבוגרים נוטים לסבול יותר מהתופעה‪ ,‬והדבר קשור ככל הנראה בהידרדרות‬ ‫והיחלשות של מנגנונים פיזיולוגיים‪ ,‬וכן נשים פגיעות יותר מגברים‪.‬‬ ‫בתרופה ויש צורך להגדיל‬ ‫‪,‬‬ ‫הטיפול לרוב תרופתי‪ ,‬אך הבעיה בכך היא שהאדם מפתח תלות‬ ‫את מינונה עם הזמן‪.‬‬ ‫רדמת ‪ -Narcolepsy‬הפרעה בעלת מרכיב גנטי‪.‬‬ ‫אנשים שיש להם התקפי שינה קצרים ופתאומיים‪.‬‬ ‫התופעה מופיעה בד"כ אצל צעירים‪ ,‬וקיים טיפול תרופתי‪.‬‬ ‫סהרוריות ‪ -Somnambulism‬שכיח בעיקר בקרב ילדים ונוטה לחלוף עם הזמן‪.‬‬ ‫עושה‬ ‫‪.‬‬ ‫במצב זה קיימת הלימה בין מה שהילד חולם לבין מה שהוא‬ ‫סמים‬ ‫סמים פסיכואקטיביים משפיעים על המוח בדרכים ספציפיות וחלקם משנים אתהתודעה‪ -‬משנים את‬ ‫האופן בו האדם חש‪ ,‬חושב‪ ,‬מתנהג וכו'‪.‬‬ ‫בכל התרבויות ולאורך ההיסטוריה בני האדם חיפשו דרכים "להתמסטל"‪ -‬לשנות את החשיבה‬ ‫וההרגשה‪ ,‬בין אם לשם הנאה‪ ,‬פולחן‪ ,‬יציאה לקרב וכו'‪.‬‬ ‫וחזקה ולחלקם השפעה איטית וחלשה‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫לחלק מהסמים השפעה מהירה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדכאים ‪ -Sedatives Depressants‬מדכאים את מערכת העצבים המרכזית‪.‬‬ ‫סמי הרגעה‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬מדללי צבע ודבק‪.‬‬ ‫‪ o‬אלכוהול‪ -‬קיים בהרבה תרבויות ומופק באמצעים שונים (שמרים‪ ,‬חיטה וכו')‪.‬‬ ‫האלכוהול שנמצא במשקאות חריפים נקרא‪ , Ethanol‬המורכב ממולקולות קטנות‬ ‫הנספגות במהירות בגוף ומתפשט באופן שווה בגוף‪ ,‬אך את ההשפעה מרגישים‬ ‫בעיקר בראש‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫‪.‬‬ ‫מידת האלכוהול בדם היא אינדיקציה לגבי מצב השכרות של‬ ‫בכמויות קטנות אלכוהול גורם לקלות ראש‪ ,‬הסרת עכבות‪ ,‬וככל שהכמות עולה‬ ‫האפקט מתגבר ומשפיע על שאר חלקי הגוף‪ -‬האטה מוטורית והאטה בזמן תגובה‪,‬‬ ‫דיבור כבד וכו'‪.‬‬ ‫והירדמות‬ ‫‪,‬‬ ‫ישנם אנשים שרמה גבוהה של אלכוהול גורמת להם לתחושה של עייפות‬ ‫ומנגד יש אנשים שכמות גדולה של אלכוהול גורמת להם להיותעירניים ואגרסיביים‪.‬‬ ‫השפעת האלכוהול תלויה בגורמים נוספים כמו משקל‪ ,‬האם נצרך על בטן ריקה או‬ ‫לא ועוד‪.‬‬ ‫צריכת אלכוהול לאורך זמן עלולה לגרום לנזקים‪ -‬אצל נשים בהיריון יש סכנה לעובר‬ ‫(יכול להיוולד עם פיגור ‪ ,‬פג)‪ ,‬יכול לגרום לדיכאון‪ ,‬לחץ דם בעיות כבד וכו'‪.‬‬ ‫אדם שצורך אלכוהול בכמות גדולה עלול לפתח תלות (התמכרות)‪.‬‬ ‫אופיאטים ‪ -Opiates‬מופקים מצמח הפרג‪ .‬סמים שמתיישבים על רצפטורים של אנדורפינים‬ ‫בגוף‪ ,‬גורמים לתחושה נפשית טובה ומשככי כאבים‪.‬‬ ‫אופיום‪ ,‬הרואין‪ ,‬מורפין‪ ,‬מתאדון‪.‬‬ ‫‪ o‬הרואין‪ -‬ניתן לצרוך באמצעות הזרקה‪/‬הסנפה‪/‬עישון‪.‬‬ ‫בהתחלה יוצר ‪ -Rush‬זרם חם ונעים‪ ,‬גורם לאנשים לשכוח את צרותיהם‪ -‬תחושה‬ ‫של נינוחות ורגיעה וירידה בחרדה‪.‬‬ ‫הרואין לא פוגע ביכולות מוטוריות ואינטליגנציה ‪ ,‬ולעיתים רחוקות גורם לתוקפנות‪.‬‬ ‫ממשיך‬ ‫‪.‬‬ ‫תלות פיזית נוצרת במהרה וכך גם סבילות שהולך וגדלה ככל שהשימוש‬ ‫סימפטומי הגמילה נעשים קשים יותר ויותר‪ ,‬מה שמגדיל את המוטיבציה לצרוך שוב‬ ‫את הסם‪.‬‬ ‫מכורים להרואין מתים בגיל צעיר יחסית (‪ 40‬בממוצע)‪.‬‬ ‫הסמים האופיאטים מתיישבים על רצפטורים אופיאטיים (במקום אנדורפינים)‬ ‫ומשפיעים על הגוף‪.‬‬ ‫ניתן לטפל ב‪ 2-‬דרכים במכורים להרואין‪-‬‬ ‫‪ ‬שימוש באגוניסט אחר‪ -‬מתאדון‪ ,‬סם פחות מסוכן ופחות ממכר‪,‬‬ ‫שהסימפטומים שלו דומים לאלה של הרואין‪ ,‬אך מתונים יותר‪.‬‬ ‫‪ ‬שימוש באנטגוניסט‪ -‬חומרים החוסמים את הרצפטורים מבלי להפעיל‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫מעוררים ‪ -Stimulants‬מעלים עוררות ע"י הגברה של כמות נוירוטרנסמיטרים מסוימים‪.‬‬ ‫כדורי מרץ‪ ,‬קוקאין‪ ,‬ניקוטין‪ ,‬קפאין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ o‬קוקאין‪ -‬מופק מצמח הקוקה וניתן לצרוך באמצעות הזרקה‪/‬הסנפה‪/‬עישון (קראק)‪.‬‬ ‫מעלה עוררות ומגביר את הביטחון העצמי‪.‬‬ ‫סם ממכר מאוד‪ ,‬והגמילה ממנו קשה (אך פחות דרמטית מגמילה מהרואין)‪.‬‬ ‫בתום השפעת הסם מופיעות תחושות של דיכאון וייאוש‪.‬‬ ‫שימוש ממושך יכול להביא להזיות‪.‬‬ ‫‪ o‬אמפטמינים‪ -‬השפעתם המיידית היא עלייה בעוררות‪ ,‬ירידה בעייפות ובשעמום‪.‬‬ ‫מעלים את היכולת לבצע פעילות מאומצת‪.‬‬ ‫אחרי שתם האפקט המעורר יש עייפות כבדה מאוד המלווה בתחושת דיכאון‪.‬‬ ‫בכמויות גדולות עלול לגרום לעצבנות‪ ,‬בלבול‪ ,‬בעיות בקצב הלב ועלייה בלחץ הדם‪.‬‬ ‫לאורך זמן יכול לגרום לסימפטומים שדומים לסכיזופרניה‪ -‬פרנויה‪ ,‬הזיות ואלימות‪.‬‬ ‫הזייתיים‪ -Hallucinogens -‬סמים הגורמים להזיות‪.‬‬ ‫‪ , LSD‬פטריות הזיה‪.‬‬ ‫משנים תפישה חיצונית ופנימית‪.‬‬ ‫ישנם סמים שמיוצרים מחומרים טבעיים (פטריות הזיה) וישנם שמופקים במעבדה (‪-)LSD‬‬ ‫נלקח דרך הפה‪.‬‬ ‫גורם להזיות גם אם נצרך בכמויות קטנות‪.‬‬ ‫לאחר שימוש ב‪ LSD-‬עלולים להופיע פלאשבאקים מחוויות קודמות‪.‬‬ ‫הקנביס‬ ‫‪.‬‬ ‫קנביס‪ -‬מריחואנה וחשיש‪ -‬מופקים מעלים ופרחים יבשים של צמח‬ ‫ניתן לבלוע‪/‬לעשן‪.‬‬ ‫יוצר תחושה טובה‪. High -‬‬ ‫בכמויות גדולות ולאורך זמן עלול ליצור סימפטומים כמו של סמים הזייתיים‪.‬‬ ‫שימוש ממושך וסדיר יכול להביא לעיוותים בתחושת הזמן ומרחב‪ ,‬בלבול וחרדה‪ ,‬הזיות‬ ‫ועיוותים בתפיסת גוף‪.‬‬ ‫יכול לגרום לעייפות פיזית ונפשית‪.‬‬ ‫וחרדה‬ ‫‪.‬‬ ‫שליש מהאנשים המשתמשים במריחואנה מראים סימנים של דיכאון‬ ‫מפריע לקואורדינציה מוטורית‪ ,‬מטלות מורכבות ומשפיע על הזיכרון‪ -‬הזיכרון לטווח קצר‬ ‫נהיה רגיש יותר ומפריע ללמידה ( פגיעה במעבר מזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך)‪.‬‬ ‫הפרעת אישיות דיסוציאטיבית ‪ /‬אישיות מרובה‬ ‫הפרעה אשר מתייחסת למצב בו יש מספר אישיויות‪ ,‬הנבחנות ושונות זו מזו‪ ,‬באדם אחד‪ ,‬והם‬ ‫מתחלפות בשליטה בהתנהגות‪.‬‬ ‫בד"כ לכל אישיות יש את המאפיינים המיוחדים שלה‪ -‬גיל‪ ,‬מין‪ ,‬שם‪ ,‬התנהגויות שכיחות‪.‬‬ ‫ישנה אישיות מרכזית‪ ,‬והיא בד"כ אישיות יותר פסיבית ותלותית‪.‬‬ ‫אישיויות אחרות יהיו בעלות תכונות מנוגדות לאישיות המרכזית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעמים רבות האישיות המרכזית לא מודעת שיש אישיויות נוספות‪ ,‬והאדם מאופיין בתקופות‬ ‫של אמנזיה (שכחה) בזמן שהאישיות נשלטת לא ע"י האישיות המרכזית‪.‬‬ ‫האישיות‬ ‫‪.‬‬ ‫הפרעת האישיות משקפת את חוסר האינטגרציה בין המרכיבים השונים של‬ ‫בילדותו והיא תוצר של הדחקת‬ ‫‪,‬‬ ‫בד"כ ההפרעה מתפתחת בתגובה לטראומה שהאדם חווה‬ ‫אותו האירוע‪ -‬מנגנון הגנה‪.‬‬ ‫האישיות החדשה שהתפתחה תהיה כזאת שמסוגלת להתמודד עם הטראומה(ולכן ברוב‬ ‫המקרים היא יותר אגרסיבית)‪.‬‬ ‫זהות מגדרית ותיוג מיני‬ ‫נקבה ולא בהכרח תלוי בנתונים‬ ‫‪,‬‬ ‫זהות מגדרית= הכרה ברורה של כל אדם את עצמו כזכר או‬ ‫ביולוגיים ‪.‬‬ ‫תיוג מיני= כל ההתנהגויות והמאפיינים הנרכשים‪ ,‬שהתרבות תופשת אותם כ"הולמים את המין"‪.‬‬ ‫השאלה הנשאלת היא האם הזהות המגדרית והתיוג המיני הן תוצר שלהשפעות הסביבה‪ ,‬או תוצר‬ ‫של התפתחות טבעית‪.‬‬ ‫‪ 4‬תיאוריות מרכזיות מבקשות להסביר את התיוג המיני‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית‪ -‬בגיל ‪ , 3‬השלב הפאלי‪ -‬מתחילה התעניינות באיבר המין‬ ‫ומתפתח תסביך אדיפוס‪.‬‬ ‫התנהגותו‬ ‫‪.‬‬ ‫בפתרון התקין של תסביך אדיפוס הילד מזדהה עם אביו ומחקה את‬ ‫פרויד טוען שכך הילד רוכש תיוג מיני‪ -‬חיקוי ההתנהגויות ה"גבריות" המקובלות המשתקפות‬ ‫בהתנהגות אביו‪.‬‬ ‫בעייתיות מסוימת בשלב הפאלי ובעיקר סביב קונפליקט אדיפאלי יובילו לחוסר קבלת התיוג‬ ‫המיני והתנהגות לא כפי "שמצופה" מאותו מין‪.‬‬ ‫תיאוריית הלמידה החברתית‪ -‬את רוב התנהגויות האדם נלמדות מהחברה‪.‬‬ ‫האדם מחקה את החברה‪.‬‬ ‫החיקוי לא חייב להיות ישיר‪ ,‬אלא גם עקיף‪.‬‬ ‫החיקוי יהיה של דמויות משמעותיות עבור האדם‪ ,‬והוא יחקה התנהגות מסוימת יותר עם‬ ‫היא מחוזקת (מביאה לתגמולים)‪.‬‬ ‫תיוג מיני ע"פ הגישה הזו‪ ,‬מוסבר ע"י חיקוי הסביבה וקבלת חיזוקים על התנהגות "הולמת"‬ ‫לאותו המין‪ ,‬וקבלת עונשים על התנהגות "בלתי הולמת" לאותו המין‪.‬‬ ‫המיני‬ ‫‪.‬‬ ‫תיאוריית התפתחות קוגניטיבית‪ -‬הזהות המגדרית משחקת תפקיד חשוב בתיוג‬ ‫בשלבים מוקדמים התיוג המיני הוא סביבתי (מוגדר ע"י הסביבה)‪ ,‬מפני שהשיפוט של ילדים‬ ‫אינו מפותח דיו בשביל לקבוע האם הם בן או בת‪.‬‬ ‫הם מגדירים את הזהות שלהם ע"פ התיוג המיני (אני בת כי אני לובשת שמלה וכו')‪.‬‬ ‫ההתנהגות המותאמת למין אינה תוצר של עונש או תגמול‪ ,‬אלא תוצר של רצון הילד‬ ‫להתאים לתיוג המיני ( בגלל שאני בן אני רוצה להתנהג כמו בן)‪.‬‬ ‫בגיל צעיר הילד נעדר את יכול ה"שימור" ולכן אין לו עקביות מגדרית (אם ילד ילבש שמלה‬ ‫הוא יגיד "עכשיו אני בת")‪.‬‬ ‫רק לאחר שהילד רוכש את יכולת השימור (כחלק מהתפתחות תקינה) תתפתח אצל הילד‬ ‫עקביות מגדרית ובעקבותיה שימור של הזהות המינית‪.‬‬ ‫תיאוריית הסכמה המגדרית‪ -‬ע"פ תיאוריה זו‪ ,‬מפני שכל העולם מחולק לזכר ונקבה‪ ,‬האדם‬ ‫מסתכל על העולם מבעד לעדשה של מגדר‪.‬‬ ‫אלה‬ ‫‪.‬‬ ‫מהרגע שהילד נולד הוא מוכרח להגדיר את עצמו במונחים‬ ‫אם ננסה לצמצם את ההבדלים בין המינים‪-‬הרי שהעיסוק בכך רק יעצים וידגיש הבדלים‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫התיוג המיני מוכתב ונוצר מתוך סכמה‪.‬‬ ‫זיכרון‬ ‫הראשון שחקר את הזיכרון היה ‪ Ebbinghaus‬בסוף המאה ה‪. 19-‬‬ ‫הוא רצה לחקור את הזיכרון בצורתו "הנקייה"‪ -‬מבלי שיתקשר לחוויות או לידע קודם‪.‬‬ ‫בשפה ובדק כמה זמן לוקח לו ללמוד את רשימת‬ ‫‪,‬‬ ‫הוא המציא הברות חסרות משמעות שלא קיימות‬ ‫ההברות האלה בעל פה‪ ,‬ולאחר מכן בדק כמה זמן ייקח לו לשכוח אותן‪.‬‬ ‫הוא פיתח את עקומת הלמידה והשכחה‪ ,‬לפיה יש דברים שנלמדים במהירות(ההברות הראשונות‬ ‫למשל)‪ ,‬ויש דברים שנשכחים במהירות‪.‬‬ ‫מסוים‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‪ 2-‬המקרים העקומה הראתה יציבות לאחר פרק זמן‬ ‫‪ Barlett‬בדק את הזיכרון מכיוון מעט שונה‪ -‬הוא בדק את הזיכרון שיש לו חשיבות ומשמעות לאדם‪.‬‬ ‫זיכרון שמתעורר כתוצאה מגירויים שונים‪.‬‬ ‫הגירוי שהוא בחר הוא סיפור‪ -‬הוא נתן לאנשים סיפור לקרוא‪ ,‬ולאחר מכן הם נתבקשו לחזור על‬ ‫הסיפור במרווחי זמן שונים (מיד בתום הקריאה‪ ,‬יום אחרי‪ ,‬שבוע אחרי וכו')‪.‬‬ ‫הוא הבחין שכבר בניסיון הראשון (מיד בתום הקריאה) אנשים נטו לשנות מילים‪ ,‬חלק מהדברים‬ ‫הושמטו‪ ,‬ודברים אחרים (שלא הופיעו בסיפור המקורי) נוספו (שינויים אלה נוספו על מנת שהסיפור‬ ‫יהיה הגיוני יותר)‪.‬‬ ‫‪ Barlett‬דיבר על סכמות זיכרון‪ -‬כשמשהו לא מתאים לסכמה מסוימת‪ ,‬האדם משנה אותו על מנת‬ ‫שיתאים לסכמות אלה‪.‬‬ ‫במחקרים מאוחרים יותר‪ ,‬שנעשו לאחר המהפכה הקוגניטיבית‪ ,‬נוטים לחלק את הזיכרון ל‪ 3-‬סוגים‪:‬‬ ‫‪ .1‬זיכרון חושי‪ -‬אדם קולט את הגירויים על ידי החושים‪.‬‬ ‫הגירוי נשאר "טבוע" בחושים לפרק זמן קצרצר‪.‬‬ ‫המטרה היא ליצור השהיה קצרה שתאפשר התחלה של עיבוד מידע קוגניטיבי משמעותי‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫אחד החוקרים הראשונים שבדקו את הזיכרון החושי היה‪. Sperling‬‬ ‫בשלב הראשון כל הגירוי נמצא במלואו בזיכרון החושי‪ ,‬אך אם האדם לא מפנה את הקשב‬ ‫אליו‪ ,‬הוא ייעלם‪.‬‬ ‫אמת‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .2‬זיכרון לטווח קצר (זיכרון עבודה)‪ -‬הדברים שהאדם מעבד בזמן‬ ‫מוגבל הן מבחינת כמות המידע שיכול להיות בו‪ ,‬והן מבחינת משך הזמן שהמידע נמצא בו‪.‬‬ ‫‪ ‬זיהוי‪ -‬השוואה של המידע שמגיע לידע מהזיכרון לטווח ארוך‪.‬‬ ‫‪ ‬קידוד‪ -‬נעשה ברמה שטחית מאוד (לרוב ע"י שינון‪.)Rehearsing -‬‬ ‫‪ ‬אחסון‪ -‬קיבולת הזיכרון לטווח קצר מוגבלת‪ ,‬ומדובר על ‪ )-+ 2( 7‬שיכולים להיות בו‬ ‫זמנית מאוחסנים בזיכרון לטווח קצר‪.‬‬ ‫‪ ‬שליפה‪ -‬סריקה על הפרטים שמאוחסנים בזיכרון לטווח קצר לפי הסדר בו אוחסנו‬ ‫שכחה מזיכרון לטווח קצר‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫התמוססות‪/‬דעיכה ‪ -Decay‬אם העיבוד לא ממשיך להתבצע‪ ,‬הזיכרון יימוג‪.‬‬ ‫הפרעה‪/‬התערבות ‪ -Interference‬דברים חדשים שנכנסים לזיכרון דוחקים החוצה‬ ‫דברים ישנים‪.‬‬ ‫‪ .3‬זיכרון לטווח ארוך‪ -‬לא מוגבל לא מבחינת כמות המידע שיכול להכיל ולא מבחינת משך‬ ‫הזמן‪.‬‬ ‫א‪ .‬אקספליציטי ‪( Explicit‬מפורש)‪-‬‬ ‫‪ o‬זיכרון אפיזודי‪ -‬דברים הוא חוויות שקרו לאדם‪.‬‬ ‫‪ o‬זיכרון סמנטי‪ -‬מושגים‪ ,‬שפה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אימפליציטי ‪ -Implicit‬רכישת מיומנות (למשל רכיבת אופניים)‪.‬‬ ‫‪ ‬קידוד‪ -‬של המידע בזיכרון לטווח ארוך הוא עמוק יותר ומורכב‪.‬‬ ‫אותם ולקשר אותם‬ ‫‪,‬‬ ‫על מנת שדברים ייכנסו בצורה טובה לזיכרון ארוך טווח יש לפתח‬ ‫לדברים אחרים‪.‬‬ ‫‪ ‬שליפה‪ -‬מושפעת מארגון המידע‪.‬‬ ‫ככל שהמידע מאורגן טוב יותר‪ ,‬כך קל יותר לשלוף אותו‪.‬‬ ‫מושפעת גם מהקונטקסט‪ -‬ככל שהקונטקסט של ההיזכרות דומה יותר לקונטקסט של‬ ‫הלמידה‪ ,‬כך יהיה יותר קל לשלוף את המידע‪.‬‬ ‫מושפעת גם ממצב רגשי‪ -‬אירועים שמעורב בהם רגש חזק‪ ,‬או משמעותיים לאדם‬ ‫מבחינה רגשית יישלפו בקלות יותר‪.‬‬ ‫יש לכך ‪ 2‬הסברים‪:‬‬ ‫‪ o‬פיזיולוגי‪ -‬מערכות משותפות ללמידה ולרגש‪.‬‬ ‫‪ o‬פסיכולוגי‪ -‬דברים משמעותיים יותר לאדם‪ ,‬גורמים לו לעבד אותם יותר‬ ‫( חושבים עליו ומדברים עליו וכו')‪.‬‬ ‫‪ -Flashbulb Memory‬אירוע משמעותי מהעבר שזוכרים בצורה ברורה‪.‬‬ ‫שכחה מזיכרון לטווח ארוך‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מהזיכרון‬ ‫‪.‬‬ ‫התמוססות‪/‬דעיכה‪ -‬דברים שלא נמצאים בשימוש נעלמים‬ ‫הפרעה‪/‬התערבות‪ -‬מידע מסוים עלול להפריע למידע אחר‪:‬‬ ‫‪ Proactive Interference o‬הפרעה קדימה‪ -‬מידע ישן מפריע לזכור מידע חדש‪.‬‬ ‫‪ Retroactive Interference o‬הפרעה אחורה‪ -‬מידע חדש מפריע לזכור מידע ישן‪.‬‬ ‫ככל שהמידע החדש והישן דומים יותר‪ ,‬כך ההפרעה תהיה גדולה יותר‪.‬‬ ‫כישלון בשליפה‪ -‬המידע עדיין לא נעלם‪ ,‬אך האדם מתקשה לשלוף אותו (עקב קידוד‬ ‫שנעשה בצורה לא טובה‪ ,‬או חוסר התאמה בין צורת הקידוד לאופן החיפוש)‪.‬‬ ‫שחכה מכוונת‪ -‬מתקשר לגישה של פרויד‪.‬‬ ‫מודע‬ ‫‪.‬‬ ‫דברים שהם טראומטיים או מאיימים על שלמות העצמי והנפש מודחקים ללא‬ ‫האדם שוכח אותם ואינו יכול להיזכר בהם (על אף שהמידע קיים שם)‪.‬‬