IAED-Treatment Modalities for Eating Disorders: Consensus & Controversy Jerusalem, Feb, 2013 Media Exposure, Disordered Eating and Sense of Empowerment among Adolescents Girls: The Importance of Parental Involvement ‫ פתולוגיה הקשורה באכילה ותחושת‬,‫חשיפה לתקשורת‬ ‫ חשיבות המעורבות ההורית‬:‫העצמה‬ Zohar spivak1,3 Prof. Yael Latzer1,2 Prof. Ruth Katz1 1Faculty of Social Welfare & Health Sciences, Haifa University, Haifa, Israel. 2 Eating Disorders Clinic, Rambam Health Care Campus, Haifa, Israel. 3Otot- Door to a New Life, non-profit organization treating youth at risk ‫מטרות המחקר‬ ‫‪ .1‬לבחון את הקשר בין פתולוגיה הקשורה באכילה‬ ‫ודימוי גוף לבין חשיפה למסרים תקשורתיים‬ ‫ותחושת העצמה בקרב מתבגרות בישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬לבחון את הקשר בין מאפייני מעורבות הורית לבין‬ ‫תחושת העצמה של הבנות‪.‬‬ ‫‪ .3‬לבחון את הגורמים המשפיעים על הסיכון לפתח‬ ‫הפרעות אכילה‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫הפרעות אכילה ( ‪ (Eating Disorders‬ופתולוגיה הקשורה‬ ‫באכילה ( ‪-)Disordered Eating‬‬ ‫רצף מחשבות והתנהגויות מדימוי גוף שלילי ודיאטה עד לקצה‬ ‫הרצף‪ :‬אנורקסיה ובולימיה נרבוזה‪ ,‬המוגדרות כהפרעות‬ ‫פסיכיאטריות מסכנות חיים‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי עוסק בפתולוגיה הקשורה באכילה ולא‬ ‫בהפרעות אכילה‬ ‫בריאות‬ ‫פתולוגיה הקשורה באכילה‬ ‫הפרעות אכילה‬ ‫רקע‬ ‫שכיחות פתולוגיה הקשורה באכילה בעולם ובישראל‪:‬‬ ‫‪ 50%‬מבנות ה‪ 15 -‬נוקטות באחת או יותר מהתנהגויות של‬ ‫פתולוגיה הקשורה באכילה )‪.(Skemp- Arlt, 2006‬‬ ‫בקרב הבנות בישראל‪:‬‬ ‫ נטייה גדולה יותר להתנהגויות אלה מאשר מתבגרות‬‫בשאר העולם המערבי ( ‪Harel, Ellenbogen-Frankovits,‬‬ ‫‪.)Molcho, Abu-Ashas, & Habib, 2002‬‬ ‫ התחלה מוקדמת בגיל טרום התבגרות‪ ,‬ירידה בגיל ה"שיא"‬‫מ‪ ,16-18-‬לגילאי ‪.)Latzer & Tzischinsky, 2005( 14-16‬‬ ‫רקע ‪ -‬המשך‬ ‫גורמי סיכון‪:‬‬ ‫רב ממדיים‪ ,‬כוללים‪ :‬מאפיינים אישיים‪ ,‬משפחתיים וחברתיים‪-‬‬ ‫תרבותיים‪.‬‬ ‫ מאפיינים אישיים‪ :‬הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף שלילי‪.‬‬‫ מאפיינים משפחתיים‪ :‬הדגש‪ :‬ליקוי בתקשורת ובדינמיקה‬‫המשפחתית‪.‬‬ ‫כיום‪ :‬גורם מגביר פגיעות בשילוב עם גורמים נוספים‪-‬‬ ‫נטייה גנטית אישיותית והשפעות חברתיות‪.‬‬ ‫למיטב הידיעה‪ ,‬מעטים המחקרים שבדקו את הקשר בין‬ ‫סגנונות הורות לבין הסיכון לפתח הפרעות אכילה בקרב‬ ‫נערות‪.‬‬ ‫רקע – המשך גורמי סיכון מאפיינים משפחתיים‬ ‫במחקר הנוכחי נבדקו מאפייני מעורבות הורית‪:‬‬ ‫תואמים את סגנון ההורות הסמכותי–אוטוריטטיבי‪ ,‬שהוגדר‬ ‫כ"הורים מעורבים" ואת סגנון ההורות הסמכותני שהוגדר‬ ‫כ"הורים שולטים" )‪.(Baumrind, 1971‬‬ ‫הורים מעורבים‪ :‬מודעים להרגלי החשיפה לתקשורת של‬ ‫בנותיהן‪ ,‬לא אוסרים אלא מגבילים‪ ,‬משוחחים‪ ,‬מאפשרים עם‬ ‫גבולות‪.‬‬ ‫הורים שולטים‪ :‬לא מכירים את הרגלי החשיפה לתקשורת של‬ ‫בנותיהן‪ ,‬לא מעורבים בתכנים או משוחחים עליהם‪ ,‬אוסרים‬ ‫בשרירותיות‪.‬‬ ‫רקע – המשך גורמי סיכון‬ ‫גורמים חברתיים תרבותיים‬ ‫ערכי התרבות המערבית משייכים את הרזון הנשי ליופי‪,‬‬ ‫נחשקות‪ ,‬אושר והצלחה‪ :‬גורמי לחץ חברתיים (‪.(Stice, 2002‬‬ ‫התקשורת‪ :‬הגורם העיקרי שמעביר למתבגרים את המסרים‬ ‫לגבי התכונות הגופניות הרצויות והבלתי רצויות‪.‬‬ ‫מסרים תקשורתיים פוגעניים‪ ,‬המעודדים רזון‪ ,‬נמצאו כבעלי‬ ‫השפעה משמעותית ביותר על דימוי גוף שלילי של מתבגרות‬ ‫)‪.(Harrison, 2003‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מסרים פוגעניים מהם?‬ ‫פרסומות לדיאטה‬ ‫מסרים פוגעניים מהם?‬ ‫הדגשת רזון נשי לא מציאותי‬ ‫פורשייה דה רוסי ‪ -‬אלי מקביל‬ ‫שרה ג'סיקה פארקר‪ -‬סקס והעיר הגדולה‬ ‫מסרים פוגעניים מהם?‬ ‫דגש על מיניות נשית ורזון‬ ‫רקע‪ -‬המשך‪ :‬גורמי סיכון חברתיים‪-‬תרבותיים‬ ‫נמצא כי ככל שנערות נחשפות יותר לתכנים אלה‪ ,‬דימוי הגוף‬ ‫שלהן שלילי יותר והדחף לרזון גבוה יותר (‪.(Tiggemman, 2005‬‬ ‫בחצי המאה האחרונה פחתה באופן משמעותי תדירות הופעת‬ ‫נשים מלאות בסרטים וטלוויזיה ורב הדמויות הנשיות המוצגות‬ ‫הן בעלות משקל המוגדר כנמוך במיוחד על פי מדדי הבריאות‬ ‫)‪.(Grabe, Hyde, & Ward, 2008‬‬ ‫רקע‪ -‬המשך‪ :‬גורמי סיכון חברתיים‪-‬תרבותיים‬ ‫מרלין מונרו‬ ‫ויקטוריה באקהאם‬ ‫רקע‪ -‬המשך‪ :‬גורמי סיכון חברתיים‪-‬תרבותיים‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫רקע‪ -‬המשך‪ :‬גורמי סיכון חברתיים‪-‬תרבותיים‬ ‫הטכנולוגיות המתקדמות שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות כמו‬ ‫תוכנת "פוטו שופ"‪:‬‬ ‫מייצרים אפקטים המחדדים את האידיאליזציה של דמויות לכדי‬ ‫שלמות לא מציאותית‪.‬‬ ‫רקע‪ -‬המשך‪ :‬גורמי סיכון חברתיים‪-‬תרבותיים‬ ‫רקע‪ -‬המשך‪ :‬גורמי סיכון חברתיים‪-‬תרבותיים‬ ‫השימוש במדיה לסוגיה השונים‪ ,‬נפוץ מאוד בקרב בני נוער‪.‬‬ ‫בעבר הצפייה בטלוויזיה הייתה "השחקן העיקרי"‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 21-‬אמצעי התקשורת העיקרי שבו משתמשים מתבגרים‬ ‫הוא האינטרנט בעיקר צ'אטים‪ ,‬מיילים ורשתות חברתיות‬ ‫(‪.(Lenhart, 2009‬‬ ‫רקע‪ -‬המשך‬ ‫גורם מגן‪ :‬תחושת העצמה‬ ‫נשים בעלות תחושת העצמה מגובשת‪ ,‬מצליחות לפתח עמידות‬ ‫לפגיעות מהמסרים הללו‬ ‫)‪.)Peterson, Grippo, & Tantleff-Dunn, 2008‬‬ ‫העצמה‪:‬‬ ‫יכולת להשיג שליטה והשפעה על החיים ועל הסביבה‪.‬‬ ‫על הגורמים האישיותיים נמנים בין היתר‪:‬‬ ‫חוסן נפשי והערכה עצמית גבוהה‪.‬‬ ‫רקע‪ -‬המשך‬ ‫הבסיס התאורטי למחקר‪:‬‬ ‫‪ .1‬תאוריית ההחפצה )‪.(Fredrickson & Roberts, 1997‬‬ ‫‪ .2‬תאוריית ההשוואה החברתית (‪.)Festinger, 1954‬‬ ‫שיטה‬ ‫נבדקים‪:‬‬ ‫‪ 248‬נערות יהודיות חילוניות מבית ספר תיכון שש שנתי בצפון‬ ‫הארץ‪ ,‬דוברות עברית‪ .‬טווח גילאים ‪ ,12-19‬ממוצע ‪ 14.8‬שנים‬ ‫) ‪ 106 )SD=1.48‬מתוכן בגילאי ‪ ,14 -12‬בחטיבת ביניים כיתות‬ ‫ז‪-‬ט ו‪ 142-‬גילאי ‪ ,15-19‬בתיכון בכיתות י‪-‬יא‪.‬‬ ‫שיטה‪ -‬המשך‬ ‫כלים‪:‬‬ ‫שאלונים לדיווח עצמי‪.‬‬ ‫המשתנים התלויים הם פתולוגיה הקשורה באכילה שנמדדה‬ ‫בכלים‪.EAT-26 ,EDI :‬‬ ‫המשתנים הבלתי תלויים הם דימוי גוף‪ ,‬תחושת העצמה‪ ,‬שנמדדו‬ ‫באמצעות הכלים ‪BSQ‬ו‪ ES -‬וחשיפה לתקשורת‪ ,‬שנמדדה‬ ‫באמצעות שאלות בשאלון הדמוגרפי‪.‬‬ ‫שיטה‪-‬המשך‬ ‫הליך‪:‬‬ ‫קבלת היתר המדען הראשי של משרד החינוך לעריכת המחקר‬ ‫ואת אישור הנהלת בית הספר‪ :‬תיכון שש שנתי מצפון הארץ‪.‬‬ ‫נכללו נבדקות שהוריהן אישרו השתתפותן‪.‬‬ ‫ניתוח הנתונים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מתאמי ספירמן‬ ‫ב‪ .‬רגרסיה בצעדים )‪ -)Stepwise Regression‬לבחינת השפעת‬ ‫המשתנים הבלתי תלויים על הסיכון לפתח פתולוגיה הקשורה‬ ‫באכילה‪:‬‬ ‫‪ .1‬דימוי גוף‬ ‫‪ .2‬חשיפה לתקשורת‬ ‫‪ .3‬תחושת העצמה‬ ‫ממצאים‬ ‫‪ .1‬נמצא קשר חיובי מובהק בין פתולוגיה הקשורה באכילה‬ ‫ודימוי גוף לבין חשיפה למסרי תקשורת פוגעניים‪ ,‬בדגש על‬ ‫שימוש ב"פייסבוק" ובסרטוני מוסיקה ברשת‪.‬‬ ‫א‪ .‬שימוש בטלוויזיה‪ :‬שני תכנים עיקריים‪" :‬אחת שיודעת" ו‪"-‬בוורלי‬ ‫הילס ‪."90210‬‬ ‫ב‪ .‬שימוש באינטרנט‪ :‬קשר בין שימוש באתרי אופנה‪ ,‬אתרי מוסיקה‬ ‫ורשתות חברתיות‪ ,‬לבין פתולוגיה הקשורה באכילה‪ :‬דימוי גוף שלילי‪ ,‬דחף‬ ‫לרזון‪ ,‬נטייה לדיאטה‪ ,‬אנורקסיה ובולימיה‪.‬‬ ‫ככל הידוע עד כה‪ -‬ממצא חדשני וראשוני‬ ‫ממצאים‪-‬המשך‬ ‫השימוש ברשתות חברתיות‪:‬‬ ‫ אמצעי התקשורת העיקרי בין מתבגרים כיום‪ ,‬במיוחד "פייסבוק"‪.‬‬‫ מייצג פן עכשווי של בניית זהות ולחץ חברתי בין מתבגרים‪.‬‬‫שוער כי ערוץ חברתי זה משמש כיום בין גורמי הלחץ החברתיים‬ ‫העיקריים שהמתבגרים חווים‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬נכון לפברואר ‪ 2010‬יש כ‪ 2,500,000 -‬חברים ב"פייסבוק"‪ ,‬מתוכם‬ ‫כ‪ 600,000 -‬בני ‪( 13-18‬בוניאל‪-‬ניסים‪.)2010 ,‬‬ ‫התגובות אחידות (‪ ,)Like‬שיח ותגובה מיידית‪ ,‬כולל קבוצות שיח‪ ,‬העלאת‬ ‫תמונות כבסיס לאינטראקציה‪ :‬מגבירים פגיעות לדימוי גוף שלילי ובעיות‬ ‫אכילה‪.‬‬ ‫( ‪.)Lenhart, 2009; Wykes & Gunter, 2005‬‬ ‫ממצאים‪-‬המשך‬ ‫שימוש באתרי מוסיקה‪ -‬פן נוסף לקשר בין חשיפה למסרי‬ ‫תקשורת פוגעניים ובין פתולוגיה הקשורה באכילה‪.‬‬ ‫ממצא חדשני ומשמעותי מאד‪:‬‬ ‫שוער כי שמיעת מוסיקה בשילוב עם צפייה בסרטונים (קליפים)‪,‬‬ ‫המכילים תכנים שיש בהם מסרים פוגעניים‪ :‬נשים רזות‪,‬‬ ‫בלונדיניות‪ ,‬עם מיניות מוחצנת=המודל האידאלי אליו יש לשאוף‪.‬‬ ‫ממצאים‪ -‬המשך‬ ‫‪ .2‬נמצא קשר שלילי מובהק בין פתולוגיה הקשורה באכילה‬ ‫ודימוי גוף שלילי לבין תחושת העצמה‪.‬‬ ‫ביסוס תחושת העצמה אצל נערות‪:‬‬ ‫אמצעי משמעותי בטיפול ומניעה של הפרעות אכילה ודימוי גוף‬ ‫שלילי‪.‬‬ ‫העצמת נערות‪:‬‬ ‫‪ ‬פיתוח כישורי מנהיגות‬ ‫‪ ‬צפייה ביקורתית בתכני תקשורת‬ ‫‪ ‬נקיטת עמדה ביקורתית על אידיאל הרזון‪.‬‬ ‫ממצאים‪ -‬המשך‬ ‫‪ .3‬נמצא קשר בין מאפייני מעורבות הורית לבין תחושת העצמה‬ ‫גבוהה של בנותיהן‪.‬‬ ‫ככל שההורים נמצאו כמעורבים יותר‪ ,‬תחושת ההעצמה של‬ ‫הבנות נמצאה כגבוהה יותר וההפך‪ ,‬ככל שההורים נמצאו‬ ‫כשולטים בצורה נוקשה יותר‪ ,‬תחושת ההעצמה של הבנות‬ ‫הייתה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫בדיקת המעורבת ההורית נעשתה באמצעות רמת הפיקוח על‬ ‫החשיפה לתכנים תקשורתיים‪.‬‬ ‫ממצאים‪-‬המשך‬ ‫‪ .4‬הגורמים המשפיעים על הסיכון לפתח פתולוגיה הקשורה‬ ‫באכילה‬ ‫‪ ‬דימוי גוף‬ ‫‪ ‬חשיפה לתקשורת‬ ‫‪ ‬תחושת העצמה‬ ‫מסבירים לפי ממצאי המחקר הנוכחי ‪ 59%‬מהשונות המוסברת‬ ‫לסיכון לפתח פתולוגיה הקשורה באכילה‪.‬‬ ‫מסקנות עיקריות והשלכות להמשך‬ ‫‪ .1‬למיטב הידיעה מחקר זה הינו הראשון אשר בוחן את הקשר‬ ‫שבין פתולוגיה הקשורה באכילה ודימוי גוף לבין חשיפה‬ ‫למסרים תקשורתיים ותחושת העצמה בקרב מתבגרות‬ ‫בישראל כמכלול אחד‪ ,‬ומכאן חשיבותו‪.‬‬ ‫מסקנות עיקריות והשלכות להמשך‬ ‫‪ .2‬הארת הסיכונים של שימוש באינטרנט בקרב מתבגרות‬ ‫והשינוי שחל בקשרים החברתיים בין מתבגרים‪:‬‬ ‫‪ ‬הפחתה של אינטראקציות אישיות ושימוש באינטראקציות‬ ‫לא ישירות‪.‬‬ ‫‪ ‬שיח באמצעות מקלדת המחשב‪" ,‬הדק המקלדת"‪ ,‬שימוש‬ ‫בשפה פוגענית ביתר קלות מאשר בשיח פנים אל פנים‪.‬‬ ‫התגובות הפוגעניות‪-‬משפיעות לרעה על ההערכה העצמית‬ ‫ודימוי הגוף של המתבגרות‪ :‬מנבאים עיקריים להפרעות אכילה‪.‬‬ ‫מסקנות עיקריות והשלכות להמשך‬ ‫‪ .3‬תרומה לתיאוריה ולמחקר במניעת הפרעות אכילה‪.‬‬ ‫א‪ .‬נחיצות בפיתוח‪ ,‬יישום והטמעה של תכניות מניעה‬ ‫המדגישות את חשיבות העצמת מתבגרות והחשיבות של חשיפה‬ ‫ביקורתית למדיה כמרכיבים עיקריים‪.‬‬ ‫מסקנות עיקריות והשלכות להמשך‬ ‫‪ .3‬תרומה למניעה המשך‪:‬‬ ‫ב‪ .‬הקשר בין מאפייני מעורבות הורית לתחושת העצמה‪-‬חשיבות‬ ‫רבה למעורבות הורים בתכניות מניעה‪.‬‬ ‫הורים כסוכני שינוי‪.‬‬ ‫מוצעת הדרכת הורים הכוללת‪:‬‬ ‫ הנחלת גישות בריאות לאוכל‪ ,‬אכילה ופעילות גופנית‪.‬‬‫ פיתוח מיומנויות הוריות‪ :‬תמיכה‪ ,‬פתיחות וחום יחד עם‬‫גבולות ברורים‪.‬‬ ‫ הדרכה לבניית דימוי גוף חיובי ומודלינג הורי של התנהגות‬‫מקדמת בריאות‪.‬‬ ‫‪ -‬חשיפה מבוקרת למדיה ושיח בונה‪.‬‬ ‫מסקנות עיקריות והשלכות להמשך‬ ‫ישוער כי מעורבות הורים בתהליכי מניעה‪ ,‬בעיקר מעורבות‬ ‫אימהות‪ ,‬תשפר התנהגויות פתולוגיות הקשורות באכילה של‬ ‫מתבגרות ולא רק את עמדותיהן‪.‬‬ ‫תודה רבה!‬ ‫זוהר ספיבק‬ ‫ניתן לעיין במאמר שהתקבל לפרסום ב"חברה‬ ‫ורווחה"‬ ‫‪[email protected]‬‬