ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה
החברות הרב לאומיות בעידן הגלובלי: השפעת הגורמים הכלכליים ,הפוליטיים ,הטכנולוגיים והתרבותיים ומדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות והשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים זיוה רוזן בכר חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה בית הספר למדעי המדינה נובמבר2009 , החברות הרב לאומיות בעידן הגלובלי: השפעת הגורמים הכלכליים ,הפוליטיים ,הטכנולוגיים והתרבותיים ומדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות והשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים מאת :זיוה רוזן בכר בהדרכת :פרופ' אהרן כהן פרופ' יעקב ובר חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה בית הספר למדעי המדינה נובמבר2009 , מאושר לשיפוט על ידי ____________ __ תאריך ____________ מאושר לשיפוט על ידי ____________ __ תאריך ____________ )מנחי העבודה( מאושר לשיפוט על ידי ____________ __ תאריך ____________ )יו"ר ועדת הדוקטורט( II הכרת תודה ברצוני להביע את תודתי העמוקה למנחי עבודת הדוקטורט פרופ' אהרן כהן ופרופ' יעקב ובר על הדרכתם המסורה בהכנת עבודת הדוקטורט. ברצוני להביע את הערכתי ותודתי המיוחדת לפרופ' אהרן כהן שמלווה אותי מהתואר השני ,לאורך שנים רבות .איכויותיו ודרישותיו הגבוהות תרמו רבות לפיתוח כישורי המחקר שלי .אני מודה לו על הזמינות ,התמיכה ,והסובלנות. ברצוני להודות לרשות ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת חיפה על המלגה שהוענקה לי .המלגה אפשרה לי להגשים חלום ,ולהקדיש את מלוא זמני ומרצי למחקר. אני מודה ליחידה לייעוץ סטטיסטי באוניברסיטת חיפה על הייעוץ הסטטיסטי והסיוע שזכיתי לו. תודה לד"ר מירי שריד ממכון שריד על עצותיה הטובות בנושאים הסטטיסטיים .ספרה בנושא SPSS סייע לי רבות בנבכי הניתוחים הסטטיסטיים. ברצוני להודות לראש בית הספר למדעי המדינה פרופ' ערן ויגודה-גדות על חווית הלמידה ,איכות המרצים וההשקעה .נפלה בחלקי זכות גדולה להשלים את שלושת התארים בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה .תודה לסגל האקדמי ולסגל המנהלי. תודה לראש בית הספר היוצא פרופ' גבי בן דור על סדנת הדוקטורנטים שהעשירה ותרמה רבות בהתמודדות עם כתיבת עבודת הדוקטורט. תודה לאנשים האיכותיים והטובים באוניברסיטת חיפה. תודה לידידי ולאבי בני ,מוטי בכר ,על העידוד והתמיכה לאורך כל הדרך. אני מודה לבני היקר ,דניאל בכר ,שלמרות גילו הצעיר תמך והבין" .אמא לומדת" היה ה"קוד" להתחשבות והבנה. לסיום ברצוני להודות להוריי האהובים ,חיים וויולט איטח .תמיכתם ,הבנתם ,ואהבתם ,היא שאפשרה לי לנסוק גם בסערות ולהגשים חלומות .תודה שמילאתם את משאלות ליבי. III תוכן עניינים עמ' תקציר VIII רשימת טבלאות XIII רשימת תרשימים XVIII פרק .1מבוא 1.1בעיית המחקר 1.2מטרות המחקר ושאלות המחקר 1.3מודל המחקר ושיטת המחקר 1.4חדשנות המחקר ותרומתו המחקרית 1.5מבנה העבודה 1 1 7 8 13 16 17 פרק .2סקירת ספרות – חשיבות החברות הרב לאומיות בעידן הגלובלי 17 2.1מי הן החברות הרב לאומיות ? 20 2.2התיאוריות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות 20 2.2.1התיאוריות המסורתיות של הסחר הבינלאומי 20 2.2.1.1מרקנטיליזם )(Mercantilism 2.2.1.2תיאוריית היתרון האבסולוטי ) 21 (Absolute advantage 2.2.1.3תיאוריית היתרון היחסי )22 (Comparative advantage 2.2.1.4תיאוריית גורמי הייצור היחסיים 22 )(Factor proportions theory 2.2.2התיאוריות המוקדמות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות 23 2.2.2.1תרומתו של היימר )23 (The contribution of Hymer 2.2.2.2תיאוריית מחזור חיי מוצר 24 )(The product life cycle theory of trade 25 2.2.3תיאוריות כלליות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות 25 Internalization theory 2.2.3.1 26 Eclectic paradigm 2.2.3.2 29 2.2.3.3גישה מקרוכלכלית להשקעות זרות ישירות 2.2.3.4מודל היהלום של פורטר 29 )(Porter's Diamond model 31 2.2.4סיכום 31 2.3המניעים לפעילות של החברות הרב לאומיות 33 2.3.1השגת משאבים 34 2.3.2מניעי שוק 36 2.3.3הפחתת עלויות 37 2.3.4השגת נכסים אסטרטגיים 38 2.3.5פיזור סיכונים 2.4הגורמים ברמת המדינה המשפיעים על היקף ואופי הפעילות של החברות 39 הרב לאומיות 41 2.4.1הסביבה הכלכלית 44 2.4.2הסביבה הפוליטית 47 2.4.3הסביבה הטכנולוגית 51 2.4.4הסביבה התרבותית IV 2.4.5הסביבה החוקית 2.4.6מדיניות הממשלות ביחס לחברות הרב לאומיות 2.5דרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות 2.5.1סחר בינלאומי 2.5.1.1יצוא – יצוא ישיר ויצוא עקיף 2.5.1.2הפצת נכסים רוחניים -רישיונות )(Licensing וזיכיונות )(Franchising 2.5.2השקעות זרות ישירות )(FDI-Foreign Direct Investment 2.5.2.1הקמת אתרים חדשים )(Greenfields 2.5.2.2מיזוגים ורכישות )(Mergers & Acquisitions 2.5.2.3מיזמים משותפים )(Joint ventures 2.5.3סיכום 2.6התפתחות החברות הרב לאומיות והתמורות בפעילותן בעידן הגלובליזציה 56 58 65 66 66 68 69 70 71 71 72 73 פרק .3המסגרת התיאורטית והאמפירית לפיתוח מודל המחקר והשערות המחקר 3.1השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) (FDI Outwardברמה הגלובלית 3.1.1גורמים כלכליים ,פוליטיים ,טכנולוגיים ותרבותיים 3.1.1.1גודל מדינה 3.1.1.2רמת הכנסה 3.1.1.3צמיחה כלכלית 3.1.1.4יציבות כלכלית ופוליטית 3.1.1.5משאבים פיננסיים 3.1.1.6נכסים טכנולוגיים 3.1.1.7תשתיות תקשורת 3.1.1.8פתיחות תרבותית 3.1.2מדיניות שוק העבודה 3.1.3.1שכר מינימום 3.1.3.2שבוע עבודה 3.1.3.3רגולציה בשוק העבודה 3.1.3סיכום -גורמי המיקום של המדינה 3.2השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardוההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) (FDI Outwardעל שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית 3.2.1תעסוקה 3.2.2תפוקות כח אדם 3.2.3מיומנות כח אדם 3.2.4אבטלה 3.2.5ניוד סקטוריאלי של כח אדם 3.3השפעת גורמי המיקום על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) (FDI Outwardוהשלכותייהם על שוקי העבודה ברמה הגלובלית 3.4ריכוז השערות המחקר 135 138 פרק .4מערך המחקר 4.1משתני המחקר 4.1.1המשתנים הבלתי תלויים 143 143 143 V 79 86 86 86 89 91 93 97 99 101 104 106 107 109 112 114 117 118 121 124 127 131 4.1.2המשתנים המתווכים 4.1.3המשתנים התלויים 4.2שיטת המחקר 4.2.1שיטת המחקר 4.2.2קבוצת המחקר 4.2.3תהליך איסוף הנתונים 4.2.4מקורות המידע 4.2.5העיבודים הסטטיסטיים ואופן בדיקת ההשערות במחקר 150 152 154 155 156 158 161 164 פרק .5ממצאים 5.1אופן הצגת הממצאים 5.2ממצאי הניתוחים המקדימים 5.3השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית 5.3.1סטטיסטיקה תיאורית להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות 5.3.2השפעת גודל המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.1.1, H1.1.2 5.3.3השפעת רמת ההכנסה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.2.1, H1.2.2 5.3.4השפעת הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.3.1, H1.3.2 5.3.5השפעת היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה 173 173 174 )(H1.4.1, H1.4.2 5.3.6השפעת המשאבים הפיננסיים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.5.1, H1.5.2 5.3.7השפעת הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.6.1, H1.6.2 5.3.8השפעת תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.7.1, H1.7.2 5.3.9השפעת הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.8.1, H1.8.2 5.3.10השפעת שכר המינימום על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.9.1, H1.9.2 5.3.11השפעת שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.10.1, H1.10.2 5.3.12השפעת הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה 176 176 177 183 187 191 195 199 203 207 211 215 219 )(H1.11.1, H1.11.2 5.3.13השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.1, H1.2 5.4השפעת ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית 5.4.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על התעסוקה )(H2.1.1, H2.1.2 5.4.2השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על תפוקות כח האדם )(H2.2.1, H2.2.2 5.4.3השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות VI 223 229 229 233 היוצאות מהמדינה על מיומנות כח האדם )(H2.3.1, H2.3.2 5.4.4השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על האבטלה )(H2.4.1, H2.4.2 5.4.5השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על ניוד סקטוריאלי של כח אדם )(H2.5.1, H2.5.2 5.5השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית 5.5.1השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על התעסוקה )(H3.1.1, H3.1.2 5.5.2השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על תפוקות כח האדם )(H3.2.1, H3.2.2 5.5.3השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על מיומנות כח האדם )(H3.3.1, H3.3.2 5.5.4השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על האבטלה 237 241 245 254 254 257 261 264 )(H3.4.1, H3.4.2 5.5.5השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על ניוד סקטוריאלי של כח אדם )(H3.5.1, H3.5.2 267 פרק .6דיון ,סיכום ומסקנות 6.1בחינת אישוש השערות המחקר ודיון בממצאים 6.1.1קבוצת השערות - Iהשפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית 6.1.2קבוצת השערות - IIהשפעת ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית 6.1.3קבוצת השערות - IIIהשפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית 6.2סיכום והשלכות תיאורטיות ומעשיות של ממצאי המחקר 6.3מגבלות המחקר 6.4הצעות למחקרים עתידיים 287 291 301 302 הערות 305 רשימה ביבליוגרפית 308 נספחים נספח א' מטריצות קורלציות לשנים 1992-1999 VII 273 275 275 283 332 332 החברות הרב לאומיות בעידן הגלובלי: השפעת הגורמים הכלכליים ,הפוליטיים ,הטכנולוגיים והתרבותיים ומדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה והיוצאות מהמדינה והשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית זיוה רוזן בכר תקציר המחקר מנסה לבחון את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים מנקודת מבט של קובעי המדיניות .במחקר הוצג מודל הוליסטי הכולל את גורמי המיקום של המדינה לשם הסבר ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. בעיית המחקר :לקובעי המדיניות יש יחס מעורב לחברות הרב לאומיות בכלל ולהשפעתן על שוק העבודה הלאומי בפרט .מחד ,קובעי המדיניות רואים בחברות הרב לאומיות מקור לזרימת הון, חדשנות טכנולוגית ,ליצירת משרות חדשות ולשיפור תפוקות כח האדם במדינה .מאידך ,קובעי המדיניות רואים בחברות הרב לאומיות איום לכלכלה המקומית ,כשחברות אם מעתיקות מפעלי ייצור ופעילויות פיתוח ומחקר למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות או כשחברות זרות מתחרות בצורה אגרסיבית בחברות מקומיות ,דבר הגורם להקטנת היקפי הפעילות של החברות המקומיות ולצמצום כח אדם ולהגדלת האבטלה בשוק העבודה הלאומי ) ;Blomström & Sjoholm, 1999 .(Navaretti & Venables, 2004 מנקודת מבט של המדינה הזרה ,מחד ,כניסת חברות זרות אמורה לתרום באופן ישיר ועקיף לשוק העבודה הלאומי מהיבט התעסוקה ) (Dicken, 2007; Asiedu, 2004שיפור התפוקות ) (Blomström & Sjoholm, 1999ומיומנות כח האדם המקומי ) ;Driffield & Taylor, 2000 .(Vind, 2008מאידך ,השקעות זרות נכנסות עשויות להשפיע לשלילה על התעסוקה במדינה הזרה, כשחברות מקומיות מתקשות להתמודד עם החדשנות והתחרות האגרסיבית של החברות הזרות ) ,(Navaretti & Venables, 2004 ;Karlsson et al., 2009 ; Blomstrom et al., 1997דבר אשר מביא לצמצום משרות בחברות המקומיות ) (Daniels & Radebaugh, 2001ולהגדלת האבטלה במדינה הזרה ).(Karlsson et al., 2009 ; Blomstrom et al., 1997 לעומת זאת ,מנקודת מבט של מדינת האם ,מחד ,השקעות זרות יוצאות הכרוכות בהעתקת פעילויות ייצור למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות ,מביאות לאובדן של משרות רבות ) & Dunning (Dicken, 2007 ;Navaretti & Venables, 2004 ; Lundan, 2008ואף ליצירת אבטלה מבנית VIII במדינת האם .מאידך ,השקעות זרות יוצאות ממניעי שוק או השגת נכסים אסטרטגיים תורמות ליצירת משרות חדשות )(Daniels & Radebaugh, 2001 ;Dunning & Lundan, 2008 ולשיפור מיומנות כח האדם בחברות האם ) ,(Navaretti & Venables, 2004במיוחד בתחומי הפיתוח והמחקר ,הניהול ,השיווק וכד'. מטרות המחקר ושאלות המחקר המרכזיות :המחקר בא לבחון את השפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה והשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ,תוך בחינת ההבדלים בין ההשפעות בטווח הקצר לבין ההשפעות בטווח הארוך. שאלות המחקר המרכזיות הן (1 :האם החברות הרב לאומיות משפיעות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית מהיבט התעסוקה ,תפוקות כח אדם ,מיומנות כח אדם ,אבטלה וניוד סקטוריאלי של כח אדם? (2האם ישנם הבדלים בהשפעה על שוק העבודה הלאומי בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה לבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה? (3אילו גורמים ברמת המדינה מעודדים השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי? (4האם קיים שוני בין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים בטווח הקצר לבין ההשפעה בטווח הארוך? מסגרת תיאורטית :מודל המחקר מתבסס על התיאוריה eclectic paradigmשל דנינג ,המספקת את המסגרת האנליטית OLIלשם ניתוח הפעילות של החברות הרב לאומיות והשלכותייה על מדינת הלאום .עפ"י המסגרת ,OLIיתרונות המיקום של המדינה נגזרים מהסביבה הכלכלית ,הפוליטית, הטכנולוגית ,התרבותית והחוקית של המדינה והם שקובעים את כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה כתלות במניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע ההשקעות ).(Dunning & Lundan, 2008 הכללת גורמי המיקום של המדינה במודל המחקר מהווה חידוש מחקרי והיא נעשתה בניסיון לספק תובנות לקובעי המדיניות לגבי הגורמים ברמת המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות ואשר כתלות בקיומם נוצרת השפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. בספרות המחקרית ישנם מחקרים המתמקדים בהשפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה ) ;Loree & Guisinger, 1995 ;Ang, 2008 (Busse & Hefeker,2007 ;Globerman & Shapiro, 1999 ;Sethi et al., 2003וישנם מחקרים אחרים המתמקדים בהשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים בעיקר ברמת מדינות בודדות ) ;Mariotti & Piscitello, 2002 ;Blomstrom et al., 1997 ;Asiedu, 2004 ,(Mariotti et al., 2003 ;Bradley & Kumar, 1990 ;Hsu & Chen, 2000אך מעטים המחקרים IX אשר בוחנים את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בהשפעה של גורמי המיקום של המדינה. במענה למגבלות הקיימות בספרות המחקרית ,פותח מודל מתווך אשר כולל את גורמי המיקום של המדינה כמשתנים בלתי תלויים ,את ההשקעות הזרות הישירות כמשתנים מתווכים ואת שוקי העבודה הלאומיים כמשתנים תלויים ,בניסיון להראות שההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים הינה כתלות בגורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה. השערות המחקר :ממודל המחקר פותחו שלוש קבוצות של השערות המחקר בהתבסס על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים קיימים .קבוצת ההשערות הראשונה ,בחנה את מערכות הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית .הנחות המחקר היו ,שגורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה אמורים להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות ואילו גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה אמורים להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות .קבוצת ההשערות השנייה ,בחנה את מערכות הקשרים בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית .הנחות המחקר היו ,שהשקעות זרות נכנסות אמורות להביא להגדלת התעסוקה ,לשיפור תפוקות ומיומנות כח האדם ,להקטנת האבטלה ולניוד סקטוריאלי של כח אדם מהחקלאות לתעשייה ולשירותים ואילו השקעות זרות יוצאות אמורות מחד ,להשפיע לשלילה על התעסוקה ,תוך הגדלת האבטלה .מאידך ,הן אמורות להביא לשיפור תפוקות ומיומנות כח האדם ולניוד סקטוריאלי של כח אדם מהחקלאות והתעשייה לשירותים .קבוצת ההשערות השלישית ,בחנה את מערכות הקשרים בין שלושת קבוצות המשתנים במודל המחקר בניסיון להסביר שגורמי המיקום של המדינה משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות ואשר כתלות בקיומם נוצרת השפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. מתודולוגייה :שיטת המחקר כללה שילוב של שלוש רמות ניתוח – ניתוח כמותני ,ניתוח אורך וניתוח השוואתי במטרה לאפשר יכולת הסקת מסקנות ברורה יותר לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית בטווח הקצר ובטווח הארוך. השערות המחקר נבחנו דרך סט של מבחנים סטטיסטיים בקרב 191מדינות לאורך 13שנה ,בשנים ,1992-2004תוך ביצוע השוואה בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה לבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,כשניתוח האורך כלל שתי רמות ניתוח :ניתוח ברמת כל שנה נתונה בכדי לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הקצר וניתוח לאורך זמן בכדי לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הארוך .העיבודים הסטטיסטיים נעשו בהתאמה לכל אחת משלושת קבוצות השערות המחקר ובהתייחס לשתי רמות ניתוח האורך ,כשהמודל המתווך נבחן דרך מודלים הירארכיים. X המחקר התבסס על שלושה עשר מאגרי נתונים משבעה מקורות מידע שונים של ארגונים בינלאומיים, בשל דרישתם מהמדינות בעמידה בסטנדרטים אחידים בהתייחס לאופן דיווח הנתונים ,דבר המאפשר ביצוע השוואה בין מדינות שונות ללא הטיות. ממצאים מרכזיים :ממצאי המחקר הראו ,שגורמי המיקום של המדינה -גודל מדינה ,רמת הכנסה גבוהה ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,שכר מינימום ,שבוע עבודה מקוצר ורגולציה בשוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות בטווח הקצר והארוך ואילו צמיחה כלכלית ופתיחות תרבותית אינם משפיעים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה .הממצאים אף הראו ,שגודל המדינה ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ושכר מינימום מהווים גורמי מיקום דומיננטיים בעידוד השקעות זרות נכנסות ואילו משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ושכר מינימום מהווים גורמי מיקום דומיננטיים בעידוד השקעות זרות יוצאות וזאת בהשוואה ליתר גורמי המיקום של המדינה אשר נבחנו במחקר. כמו כן ,ממצאי המחקר הראו ,שהשקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב בטווח הקצר והארוך על תפוקות כח האדם ועל הקטנת האבטלה ואילו על התעסוקה הן משפיעות רק בטווח הארוך. לעומת זאת ,השקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב בטווח הקצר והארוך על תפוקות כח האדם ואילו על התעסוקה הן משפיעות רק בטווח הארוך ועל מיומנות כח האדם והקטנת האבטלה הן משפיעות רק בטווח הקצר. הממצאים אף הראו ,שמשאבים פיננסיים ונכסים טכנולוגיים במדינה משפיעים לחיוב על מרבית משתני שוק העבודה בטווח הארוך ושהרגולציה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על תפוקות כח אדם ומיומנות כח אדם ואילו על התעסוקה היא משפיעה לשלילה. מסקנות ותרומה מחקרית :תרומתו של המחקר היא תיאורטית ומעשית כאחד .ראשית ,ממצאי המחקר מצביעים על השגת אחד היעדים המרכזיים בעידוד השקעות זרות ישירות והוא הקטנת האבטלה .הממצאים אף מפריכים את הטענה הרווחת אשר נשמעת רבות ע"י איגודי עובדים וקבוצות אינטריס במדינות רבות בעולם ,שהשקעות זרות יוצאות גורמות לאבטלה בשוק העבודה במדינת האם .לממצאים אלו השלכות יישומיות על עיצוב המדיניות הממשלתית ,במיוחד ביחס להגבלות על השקעות זרות יוצאות .ממשלות רבות מטילות הגבלות על השקעות זרות יוצאות ,מחשש שהדבר יביא לפגיעה בחברות המקומיות ולהגדלת האבטלה ,חשש שלא נמצא לו אישוש במחקר .שנית, הממצאים מלמדים ,שמדיניות ציבורית המעודדת פיתוח של המערכת הפיננסית במדינה ,תוך עידוד מגוון חלופות לזמינות של משאבים פיננסיים וזאת בשילוב השקעות בתקציבי פיתוח ומחקר, בהשכלה ובהכשרה טכנולוגיים וביצירת תשתיות טכנולוגיות ,תוך מתן הגנה על זכויות קניין במטרה לעודד פיתוח של נכסים טכנולוגיים במדינה ,מהווה מתכון לעידוד השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי .דהיינו ,מדיניות המעודדת זמינות של משאבים פיננסיים ופיתוח של נכסים XI טכנולוגיים במדינה ,תתרום להגדלת היקפי ההשקעות הזרות הישירות במונחים של הגדלת תעסוקה, שיפור תפוקות כח האדם ,שיפור מיומנות כח האדם ,הקטנת האבטלה וניוד סקטוריאלי של כח אדם לתחומים מתקדמים .שלישית ,ממצאי המחקר ממחישים את אתגרי הניהול של קובעי המדיניות בעיצוב מדיניות המעודדת השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי כדוגמת הרגולציה בשוק העבודה אשר מעודדת השקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות ,אך משפיעה לשלילה על התעסוקה ואילו על תפוקות כח אדם ומיומנות כח האדם היא משפיעה לחיוב .רביעית ,למחקר השלכות תיאורטיות אפשריות לחקר המדיניות הציבורית בדגש על גישה גלובלית לניהול המדיניות הציבורית .בעידן הגלובלי ישנה חשיבות בתכנון מדיניות ציבורית לאומית המביאה בחשבון שיקוליים גלובליים אשר משקפים אינטרסים של מדינות שונות .החברות הרב לאומיות יצרו מציאות של כלכלה גלובלית אשר מקשה על תכנון מדיניות ציבורית לאומית שאינה מביאה בחשבון אינטרסים גלובליים ושיתופי פעולה בין מדינות שונות ולכן ישנה חשיבות בפיתוח של מדיניות ציבורית גלובלית ,שתסייע להניע את גלגלי הכלכלה הגלובלית ,דבר שיתרום להצלחה של הכלכלות הלאומיות. XII רשימת טבלאות פרק 4 5 מס' טבלה 4.1משתני המחקר 4.2מדד ICRG- International Country Risk Guideלבחינת יציבות כלכלית ופוליטית 4.3מיון התעסוקה לפי שלושה סקטורים עיקריים -חקלאות ,תעשייה ושירותים 4.4שיטת המחקר 4.5קבוצת המחקר 4.6סיכום מקורות המידע לפי משתני המחקר 4.7סיכום המבחנים הסטטיסטיים לפי השערות המחקר 5.1מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 2002 5.2מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 2001 5.3מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 2000 5.4תוצאות Descriptive Statisticsלהשקעות זרות נכנסות ולהשקעות זרות יוצאות המדינות המובילות בקבוצת המחקר בהשקעות הזרות הישירות בשנת 5.5 2004 5.6תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה גודל מדינה תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression 5.7להשערות מס' – 1.1.2 ,1.1.1השפעת גודל מדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses 5.8להשערות – 1.1.2 ,1.1.1השפעת גודל מדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.9תוצאות Frequency testלמשתנה רמת הכנסה תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression 5.10להשערות מס' – 1.2.2 ,1.2.1השפעת רמת ההכנסה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses 5.11להשערות מס' – 1.2.2 ,1.2.1השפעת רמת ההכנסה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.12תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה צמיחה כלכלית תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression 5.13להשערות מס' – 1.3.2 ,1.3.1השפעת הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses 5.14להשערות מס' – 1.3.2 ,1.3.1השפעת הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.15תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה יציבות כלכלית ופוליטית תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression 5.16להשערות מס' – 1.4.2 ,1.4.1השפעת היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות פירוט XIII מס' עמוד 144 146 154 156 157 162 165 174 175 175 176 179 180 182 183 184 186 187 188 190 191 192 194 פרק מס' טבלה 5.17 5.18 5.19 5.20 5.21 5.22 5.23 5.24 5.25 5 5.26 5.27 5.28 5.29 5.30 5.31 5.32 5.33 5.34 פירוט תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 1.4.2 ,1.4.1השפעת היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה משאבים פיננסיים תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 1.5.2 ,1.5.1השפעת המשאבים הפיננסיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 1.5.2 ,1.5.1השפעת המשאבים הפיננסיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה נכסים טכנולוגיים תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 1.6.2 ,1.6.1השפעת הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 1.6.2 ,1.6.1השפעת הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות Frequency testלמשתנה תשתיות תקשורת תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 1.7.2 ,1.7.1השפעת תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 1.7.2 ,1.7.1השפעת תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות Frequency testלמשתנה פתיחות תרבותית תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 1.8.2 ,1.8.1השפעת הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 1.8.2 ,1.8.1השפעת הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות Frequency testלמשתנה שכר מינימום תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 1.9.2 ,1.9.1השפעת שכר המינימום על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 1.9.2 ,1.9.1השפעת שכר המינימום על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות Frequency testלמשתנה שבוע עבודה תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 1.10.2 ,1.10.1השפעת שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות XIV מס' עמוד 195 196 198 199 200 202 203 204 206 207 208 210 211 212 214 215 216 218 פרק מס' טבלה 5.35 5.36 5.37 5.38 5.39 פירוט תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 1.10.2 ,1.10.1השפעת שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה רגולציה בשוק העבודה תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 1.11.2 ,1.11.1השפעת הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 1.11.2 ,1.11.1השפעת הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות רגרסיה לינארית מרובה עם צעד אחורה להשערות – 1.2 ,1.1 השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות (Backward Stepwise Multiple Linear מס' עמוד 219 220 222 223 225 )Regression 5.40 5.41 5.42 5 5.43 5.44 5.45 5.46 5.47 5.48 5.49 5.50 5.51 פרק תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם צעד אחורה להשערות – 1.2 ,1.1 השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות (Repeated Measures Analysis (Proc )Mixed) with Backward stepwise תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה תעסוקה תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 2.1.2 ,2.1.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערה מס' – 2.1.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות על התעסוקה תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערה מס' – 2.1.2השפעת ההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה תפוקות כח אדם תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 2.2.2 ,2.2.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על תפוקות כח אדם תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערה מס' – 2.2.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות על תפוקות כח אדם תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערה מס' – 2.2.2השפעת ההשקעות הזרות היוצאות על תפוקות כח אדם תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה מיומנות כח אדם תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 2.3.2 ,2.3.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על מיומנות כח אדם תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערה מס' – 2.3.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות על מיומנות כח אדם מס' טבלה פירוט XV 228 230 232 233 233 234 236 237 237 238 240 241 מס' עמוד 5.52 5.53 5.54 5.55 5.56 5.57 5.58 5.59 5.60 5 5.61 תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערה מס' – 2.3.2השפעת ההשקעות הזרות היוצאות על מיומנות כח אדם תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה אבטלה תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 2.4.2 ,2.4.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על האבטלה תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערה מס' – 2.4.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות על האבטלה תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערה מס' – 2.4.2השפעת ההשקעות הזרות היוצאות על האבטלה תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנים :תעסוקה בחקלאות, תעסוקה בתעשייה ותעסוקה בשירותים תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression להשערות מס' – 2.5.2 ,2.5.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם תוצאות ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated measures analyses להשערות מס' – 2.5.2 ,2.5.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על על ניוד סקטוריאלי של כח אדם תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple )) Regression (HMRלהשערות - 3.1.2 ,3.1.1תעסוקה תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.1.2 ,3.1.1 – תעסוקה (Repeated measures analyses with Hierarchical 241 242 244 245 245 247 250 253 256 257 )model 5.62 5.63 תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple )) Regression (HMRלהשערות – 3.2.2 ,3.2.1תפוקות כח אדם תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.2.2 ,3.2.1 – תפוקות כח אדם (Repeated measures analyses with 259 260 )Hierarchical model 5.64 5.65 תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple )) Regression (HMRלהשערות – 3.3.2 ,3.3.1מיומנות כח אדם תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.3.2 ,3.3.1 – מיומנות כח אדם (Repeated measures analyses with 262 263 )Hierarchical model 5.66 5.67 תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple )) Regression (HMRלהשערות –3.4.2 ,3.4.1אבטלה תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.4.2 ,3.4.1 – אבטלה (Repeated measures analyses with Hierarchical 265 266 )model 5.68 5.69 תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple )) Regression (HMRלהשערות –3.5.2 ,3.5.1ניוד סקטוריאלי של כח אדם תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.5.2 ,3.5.1 – ניוד סקטוריאלי של כח אדם (Repeated measures analyses 268 271 )with Hierarchical model פרק מס' טבלה פירוט XVI מס' עמוד 6.1 6.2 6.3 6 6.4 6.5 6.6 6.7 נספחים 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 7.7 7.8 סיכום אישוש/דחייה של קבוצת השערות המחקר ה - Iהשפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית סיכום אישוש/דחייה של קבוצת השערות המחקר ה - IIהשפעת ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית סיכום אישוש/דחייה של קבוצת השערות המחקר ה - IIIהשפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית סיכום גורמי המיקום של המדינה המשפיעים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ברמה הגלובלית סיכום גורמי המיקום הדומיננטיים של המדינה המשפיעים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ברמה הגלובלית סיכום השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית סיכום השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1999 מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1998 מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1997 מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1996 מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1995 מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1994 מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1993 מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1992 XVII 277 285 288 292 294 296 298 332 332 333 333 334 334 335 335 רשימת תרשימים פרק 1 3 5 מס' תרשים 1.1בסיס מודל המחקר 3.1מודל המחקר 3.2מודל מתווך ממוצע של המשתנה השקעות זרות נכנסות לפי מדינות מפותחות/ 5.1 מתפתחות 5.2ממוצע של המשתנה השקעות זרות יוצאות לפי מדינות מפותחות/ מתפתחות 5.3ממוצע של המשתנה גודל מדינה לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.1.2 ,1.1.1השפעת 5.4גודל מדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.5התפלגות המשתנה רמת הכנסה תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.2.2 ,1.2.1השפעת 5.6רמת ההכנסה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.7ממוצע של המשתנה צמיחה כלכלית לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.3.2 ,1.3.1השפעת 5.8הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.9ממוצע של המשתנה יציבות כלכלית ופוליטית לפי מדינות מפותחות/ מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.4.2 ,1.4.1השפעת 5.10הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.11ממוצע של המשתנה משאבים פיננסיים לפי מדינות מפותחות/ מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.5.2 ,1.5.1השפעת 5.12המשאבים הפיננסיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.13ממוצע של המשתנה נכסים טכנולוגיים לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.6.2 ,1.6.1השפעת 5.14הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות 5.15ממוצע של המשתנה תשתיות תקשורת לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.7.2 ,1.7.1השפעת 5.16תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות התפלגות המשתנה פתיחות תרבותית לפי מדינות מפותחות /מתפתחות 5.17בשנת 2004 תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.8.2 ,1.8.1השפעת 5.18הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות פירוט XVIII מס' עמוד 11 83 84 178 178 180 182 184 186 188 190 192 194 196 198 200 202 204 206 208 210 פרק מס' תרשים 5.19 5.20 5.21 5.22 5.23 5.24 5.25 5.26 5.27 5.28 5 5.29 5.30 5.31 5.32 5.33 5.34 5.35 5.36 5.37 5.38 5.39 5.40 פירוט התפלגות המשתנה שכר מינימום לפי מדינות מפותחות /מתפתחות בשנת 2004 תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.9.2 ,1.9.1השפעת שכר המינימום על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות ממוצע של המשתנה שבוע עבודה לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.10.2 ,1.10.1 השפעת שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות ממוצע של המשתנה רגולציה בשוק העבודה לפי מדינות מפותחות/ מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.11.2 ,1.11.1 השפעת הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערה מס' – 1.1השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערה מס' – 1.2השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות היוצאות ממוצע של המשתנה תעסוקה לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 2.1.2 ,2.1.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה ממוצע של המשתנה תפוקות כח אדם לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 2.2.2 ,2.2.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על תפוקות כח אדם ממוצע של המשתנה מיומנות כח אדם לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 2.3.2 ,2.3.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על מיומנות כח אדם ממוצע של המשתנה אבטלה לפי מדינות מפותחות /מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 2.4.2 ,2.4.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על האבטלה ממוצע שיעור התעסוקה בחקלאות ,בתעשייה ובשירותים ממוצע של המשתנה תעסוקה בחקלאות לפי מדינות מפותחות/ מתפתחות ממוצע של המשתנה תעסוקה בתעשייה לפי מדינות מפותחות/ מתפתחות ממוצע של המשתנה תעסוקה בשירותים לפי מדינות מפותחות/ מתפתחות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 2.5.2 ,2.5.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה בחקלאות תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 2.5.2 ,2.5.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה בתעשייה XIX מס' עמוד 212 214 216 218 220 222 227 227 230 232 234 236 238 240 242 244 247 248 248 248 252 252 פרק מס' תרשים 5 5.41 פירוט תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 2.5.2 ,2.5.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה בשירותים XX מס' עמוד 252 .1מבוא 1.1בעיית המחקר החברות הרב לאומיות הפכו לאחד מ"מנועי הצמיחה" החשובים בכלכלה הלאומית של מדינות רבות ,מפותחות ומתפתחות ) .(Caves, 1996ההכרה בחשיבות של החברות הרב לאומיות לכלכלה הלאומית ,הביאה ממשלות רבות להקצות משאבים לעידוד ההשקעות הזרות הישירות ,שכללו הגדלת תקציבי המחקר והפיתוח ) ,(Dunning & Lundan, 2008פיתוח תשתיות טכנולוגיות ) & Loree (Guisinger, 1995; Dicken, 1998ומתן תמריצים לחברות זרות כמו מענקים ,הלוואות ,פטור ממיסים ,הפחתת מכסים ועוד );Contractor, 1990; Cooke, 2001 ; Li & Resnick, 2003 (Li & Guisinger, 1992במטרה להשיג צמיחה ,רווחה כלכלית ),(Dunning & Lundan, 2008 זליגת טכנולוגיה ) (Kokko at al., 2001ומקומות תעסוקה חדשים )Blomström ;Asiedu, 2004 .(& Sjoholm, 1999 למרות האמור ,לקובעי המדיניות יש יחס מעורב לחברות הרב לאומיות בכלל ולהשפעתן על שוק העבודה הלאומי בפרט .מחד ,קובעי המדיניות רואים בחברות הרב לאומיות מקור לזרימת הון, חדשנות טכנולוגית ,ליצירת משרות חדשות ולשיפור תפוקות כח האדם במדינה ,כשחברות זרות מבצעות השקעות במדינה דרך הקמת אתרים חדשים או דרך רכישה של חברות מקומיות. מאידך ,קובעי המדיניות רואים בחברות הרב לאומיות איום לכלכלה המקומית ,כשחברות אם מעתיקות מפעלי ייצור ופעילויות פיתוח ומחקר למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות או כשחברות זרות מתחרות בצורה אגרסיבית בחברות מקומיות ,דבר הגורם להקטנת היקפי הפעילות של החברות המקומיות ולצמצום כח אדם ולהגדלת האבטלה בשוק העבודה הלאומי ) Blomström .(Navaretti & Venables, 2004; & Sjoholm, 1999 מנקודת מבט של המדינה הזרה ,מחד ,השקעות זרות הנכנסות למדינה אמורות לתרום באופן ישיר ועקיף לשוק העבודה הלאומי .ראשית ,הקמת מפעלי ייצור או הקמת אתרים בתחומי המחקר והפיתוח ממניעים שלובים של השגת משאבים והפחתת עלויות ,אמורות להביא ליצירת משרות חדשות ולשיפור מיומנות כח האדם ותפוקות כח האדם במדינה הזרה );Asiedu, 2004 ,(Blomström & Sjoholm ,1999במיוחד כשהחברות הרב לאומיות מעבירות ידע ,טכנולוגייה ושיטות ייצור וניהול מתקדמים לאתרים במדינות הזרות )Gupta ;Feinberg & Majumdar, 2001 .(& Govindarajan, 2000שנית ,השקעות זרות נכנסות ממניעים של השגת פלחי שוק חדשים או ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים תורמים ליצירת משרות חדשות של כח אדם מיומן ,במיוחד בסקטור השירותים ובתחומי הטכנולוגיה העילית .שלישית ,כניסת חברות זרות תורמת באופן עקיף ליצירת משרות בחברות המקומיות ) (Dicken, 2007ולשיפור מיומנות כח האדם ) & Driffield (Taylor, 2000; Vind, 2008ותפוקות כח האדם המקומי ) (Blomström & Sjoholm, 1999וזאת דרך ערוצי פעילויות משותפים הנוצרים עם חברות מקומיות כמו רכישה של חומרי גלם מספקים מקומיים ,קבלת שרותי מיקור חוץ ) (outsourcingמחברות מקומיות );Karlsson ;Dicken, 2007 ,( Lall, 1995 ;Dunning & Lundan, 2008; et al., 2009יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים וכד', דבר התורם לזליגת ידע וטכנולוגייה לחברות המקומיות ) Liu et al., 2001; Kokko at al., 2001 ;.(Blomström & Sjoholm, 1999 מאידך ,השקעות זרות נכנסות עשויות להשפיע לשלילה על התעסוקה במדינה הזרה ,במיוחד כשחברות מקומיות מתקשות להתמודד עם החדשנות והתחרות האגרסיבית של החברות הזרות ) ,(Navaretti & Venables, 2004 ;Karlsson et al., 2009 ; Blomstrom et al., 1997דבר המביא לצמצום של כח אדם מקומי ) (Daniels & Radebaugh, 2001ולהגדלת האבטלה במדינה הזרה ).(Karlsson et al., 2009 ; Blomstrom et al., 1997 לעומת זאת ,מנקודת מבט של מדינת האם ,מחד ,השקעות זרות היוצאות מהמדינה הכוללות העתקת פעילויות למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות ,מביאות לאובדן של משרות רבות במדינת האם .ראשית ,העתקת פעילויות ייצור למדינות זרות שבהן יש זמינות של כח אדם זול ,מביאה לצמצום של משרות רבות בענפי הייצור במדינת האם )2004; Dunning & Lundan, 2008 (Dicken, 2007; Daniels & Radebaugh, 2001; Navaretti & Venables,ואף ליצירת אבטלה מבנית מהסיבה ,שמקצועות מסויימים ובפרט מקצועות מסורתיים ,הופכים ללא נדרשים במדינת האם כדוגמת מקצועות בתחום הטקסטיל והפלדה ,שהפכו ללא רלוונטיים במדינות מפותחות רבות .שנית, העתקת פעילויות בתחומי השירותים או המחקר והפיתוח למדינות זרות שבהן יש זמינות של כח אדם מיומן וזול ,מביאה לצמצום של כח אדם משכיל ומיומן במדינת האם כדוגמת העתקת פעילויות פיתוח ומחקר מארה"ב למדינות שונות כמו הודו ,שבהן יש זמינות של תכנתים ,דבר שגרם להקטנת היצע המשרות לתכנתים בארה"ב.(Dunning & Lundan, 2008) . מאידך ,השקעות זרות היוצאות מהמדינה עשויות לתרום לשוק העבודה במדינת האם ,במיוחד בתחומי הפיתוח והמחקר ,הניהול ,התפעול השיווק וההפצה וכד' ובפרט בסקטור השירותים .ראשית, העתקת פעילויות למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות מביאה לחיסכון בעלויות ,המאפשרת לחברות הרב לאומיות להשקיע במחקר ובפיתוח במטרה ליצור נכסים אסטרטגיים שישפרו את היתרונות התחרותיים של החברה ) ,(Kogut & Chang, 1991דבר התורם ליצירת משרות חדשות בתחומים מתקדמים במדינת האם ) .(Dunning & Lundan, 2008שנית ,השקעות זרות יוצאות ממניעים של השגת פלחי שוק חדשים או השגת נכסים אסטרטגיים תורמות ליצירת משרות חדשות 2 במדינת האם ,בשל הצורך במשרות ניהול ואדמינסטרציה לשם פיקוח ,הכוונה וניהול של האתרים במדינות הזרות ) .(Daniels & Radebaugh, 2001 ;Dunning & Lundan, 2008השקעות אלו אף תורמות לשיפור מיומנות כח האדם בחברות האם מהסיבה ,שהחברות נדרשות להתמודד עם מערך ניהולי מורכב בתנאי תחרות גלובליים ,דבר התורם לשיפור היכולות הניהוליות והארגוניות של כח האדם בחברות האם ) .(Navaretti & Venables, 2004שלישית ,חברות האם תורמות באופן עקיף לשוק העבודה במדינת האם דרך שילוב חברות מקומיות בפרויקטים בינלאומיים או דרך רכישת שרותי מיקור חוץ מחברות מקומיות ,דבר התורם ליצירת משרות חדשות ) & Dunning (Lundan, 2008ולשיפור מיומנות ותפוקות כח האדם המקומי במדינת האם ) Driffield et al., .(2009רביעית ,השקעות זרות יוצאות ממניעי הפחתת עלויות תורמות לשיפור תפוקות כח האדם במדינת האם מהסיבה ,שפעילויות שרווחיותן נמוכה מועברות למדינות זרות (Driffield et al., )2009 לאור האמור ,מנקודת מבט של קובעי המדיניות עולות שאלות רבות בשלוש רמות: ברמה הראשונה ,עולות שאלות הקשורות לעצם ההשפעה או לאי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים .ראשית ,האם ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה משפיעות לחיוב או לשלילה על שוק העבודה הלאומי? ובאיזו עוצמה? שנית ,האם ישנם הבדלים בהשפעה על שוק העבודה הלאומי בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה לבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ? שלישית ,האם החברות הרב לאומיות משפיעות באופן שונה על המשתנים השונים של שוק העבודה הלאומי? דהיינו ,האם קיימים הבדלים בין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על התעסוקה לבין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על מיומנות כח האדם או על תפוקות כח האדם וכד'? ברמה השניה ,עולות שאלות הקשורות ליכולת של קובעי המדיניות לשפר את ההשפעה החיובית או לצמצם את ההשפעה השלילית של החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי .ראשית ,אילו גורמים ברמת המדינה משפיעים לחיוב או לשלילה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה במונחים של שוק עבודה לאומי ? דהיינו ,אילו גורמים ברמת המדינה מעודדים השקעות זרות ישירות וגם תורמים לשוק העבודה הלאומי? שנית ,האם הגורמים ברמת המדינה משפיעים באופן שונה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה? שלישית ,מי מבין הגורמים ברמת המדינה משפיע יותר על שיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות בהשוואה ליתר הגורמים ברמת המדינה?. ברמה השלישית ,עולות שאלות הקשורות להשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים בטווח הקצר ובטווח הארוך וכן לשינויים שחלו לאורך השנים בגורמים ברמת המדינה, 3 אשר מעודדים השקעות זרות ישירות .ראשית ,האם ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה והההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה משפיעות באופן שונה על שוק העבודה הלאומי בטווח הקצר ובטווח הארוך ? שנית ,האם חלו שינויים לאורך השנים בגורמים ברמת המדינה המעודדים את הפעילות של החברות הרב לאומיות במונחים של שוק עבודה לאומי ? הספרות המחקרית עוסקת רבות בתופעת החברות הרב לאומיות ,אך היא אינה מספקת מענה מלא לשאלות שהוצגו לעי"ל ,במיוחד מנקודת מבט של קובעי המדיניות משש סיבות עיקריות: הראשונה ,בספרות ישנם מחקרים המתמקדים בהשפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות במדינה ) ;Loree & Guisinger, 1995 ;Ang, 2008 Dunning, ;Globerman & Shapiro, 1999 ;Sethi et al., 2003 ;Busse & Hefeker, 2007 (1998וישנם מחקרים אחרים הבוחנים את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ) Mariotti & ;Blomstrom et al., 1997 ;Asiedu, 2004 ;Mariotti et al., 2003 ,(Bradley & Kumar, 1990 ;Hsu & Chen, 2000 ;Piscitello, 2002אך כמעט ולא קיימים מחקרים הבוחנים את הקשר בין הגורמים ברמת המדינה אשר משפיעים על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה לבין ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים .במילים אחרות ,המחקרים הקיימים אינם מספקים מענה לשאלה ,אילו גורמים ברמת המדינה מעודדים השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי? דהיינו ,אילו גורמים ברמת המדינה משפיעים על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות במדינה וכתלות בקיומם נוצרת השפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי ? מנקודת מבט של קובעי המדיניות מדובר בסוגיה מהותית ביותר מהסיבה ,שהממשלות מקצות משאבים רבים לעידוד הפעילות של החברות הרב לאומיות כמו תקציבי מו"פ ,פיתוח תשתיות ,פיתוח המשאב האנושי ,מתן תמריצים לחברות זרות ,הקצאת משאבים פיננסיים ,ליברליזציה וכד' במטרה להשיג צמיחה בפעילות הכלכלית ,זליגת ידע וטכנולוגייה ומשרות חדשות בתחומים מתקדמים, שיסייעו בהקטנת האבטלה ויתרמו לשיפור תפוקות כח האדם ומיומנות כח האדם במדינה. זיהוי הגורמים ברמת המדינה המעודדים השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי, תתרום לעיצוב מדיניות המעודדת השקעות זרות ישירות במונחים של תעסוקה ,מיומנות כח אדם, תפוקות כח אדם וכד'. השניה ,מחקרים רבים העוסקים בגורמי המיקום של המדינה אשר מסבירים את ההשקעות הזרות הישירות ,מתמקדים לרוב בבחינת ההשפעה של אחת מסביבות המדינה כמו הסביבה הפוליטית ) (Globerman & Shapiro, 1999; Busse & Hefeker, 2007או הסביבה הכלכלית ) & Hermes (Lensink, 2003או הסביבה התרבותית ) (Kirkman et al., 2006או הסביבה הטכנולוגית ) Shan 4 (& Song, 1997וכד' ,אך הם אינם מספקים מענה מלא לשאלה ,מי מבין גורמי המיקום של המדינה דומיננטי יותר בהשוואה ליתר גורמי המיקום של המדינה? .דהיינו ,האם למשל היציבות הפוליטית משפיעה יותר על שיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות בהשוואה לסביבה התרבותית או בהשוואה לזמינות של נכסים טכנולוגיים או בהשוואה לרמת ההכנסה במדינה וכד'. זיהוי גורמי המיקום הדומיננטיים יתרום לעיצוב מדיניות המתעדפת הקצאת משאבים לעידוד החברות הרב לאומיות ,בהתאם למקסום ההשקעות הזרות הישירות במונחים של הגדלת תעסוקה, שיפור תפוקות כח האדם וכד'. השלישית ,מרבית המחקרים הקיימים בוחנים את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי ברמת מדינה מסוימת ) ;Kearns & Ruane, 2001 ;Karlsson et al., 2009 ,(Hsu & Chen, 2000; Wang et al., 2002; Vind, 2008 ;Blomström & Sjoholm,1999דבר המקשה על הסקת מסקנות כוללות וברורות לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ,במיוחד לאור ההבדלים בממצאים בין המחקרים השונים. הקושי ביצירת הכללה מהמחקרים הקיימים אף נובע מהמיעוט היחסי של המחקרים וכן מהשוני הרב בין מאפייני המדינות שנבחנו במחקרים כמו סין או איטליה או מדינות מסויימות באפריקה ,ארה"ב ועוד. בחינת ההשפעה ברמה הגלובלית תתרום לקבלת תמונה מלאה יותר וליכולת הסקת מסקנות ברורה יותר לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ,תוך יצירת נקודת ייחוס להשוואה למחקרים הבוחנים את ההשפעה ברמות אזוריות או ברמת מדינות בודדות. הרביעית ,מרבית המחקרים הקיימים מתמקדים בכח האדם המועסק בחברות הרב לאומיות ,כשחלק מהמחקרים מבצעים השוואה בין חברות הזרות לבין חברות המקומיות הפועלות באותה מדינה מהיבט התעסוקה ,התפוקות ,השכר וכד' ) Driffield & Taylor, ;Lipsey & Sjoholm, 2004 .(Blomström & Sjoholm, 1999 ;Asiedu, 2004 ;2000מחקרים אלו ,תורמים בעיקר להבנת התרומה הישירה של החברות הזרות לשוק העבודה המקומי וכן להבנת ההבדלים בין החברות הזרות לבין החברות המקומיות הפועלות באותה סביבה ,אך הם אינם תורמים להבנת ההשפעות העקיפות של החברות הרב לאומיות לשוק העבודה הלאומי .הכוונה להשפעות עקיפות הנוצרות על שוק העבודה הלאומי דרך ערוצי פעילויות משותפים בין החברות הזרות לבין החברות המקומיות כמו רכישת ציוד ושירותים מספקים מקומיים או רכישת שרותי מיקור חוץ מחברות מקומיות וכד', התורמים ליצירת משרות חדשות בקרב החברות המקומיות ולשיפור מיומנות ותפוקות כח האדם המקומי ).(Daniels & Radebaugh, 2001 ;Dunning & Lundan, 2008 5 מנקודת מבט של קובעי המדיניות ישנה חשיבות רבה בהבנת ההשפעות הכוללות ,הישירות והעקיפות ,של החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי ברמת המדינה ,במיוחד בהקשר להשפעה של החברות הרב לאומיות על הקטנת האבטלה .החברות הזרות מעסיקות לא רק עובדים מקומיים ,אלא גם עובדים שביצעו רילוקיישן מחברת האם לאתרים במדינות הזרות וכן עובדים שהיגרו ממדינות זרות אחרות ,בשל הזדמנויות התעסוקה שנוצרו במדינה ) (Inzelt, 2008ולכן גידול בתעסוקה ,לאו דווקא מצביע על צמצום האבטלה של כח האדם המקומי. לעומת זאת ,צמצום האבטלה בהשפעת הפעילות של החברות הרב לאומיות משמעותה ,שנוצרו השפעות עקיפות של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה המקומי ונוצרה למעשה זליגת תעסוקה לכח האדם המקומי ,שהביאה לצמצום האבטלה ולכן בחינה של מכלול ההשפעות על שוק העבודה הלאומי ,תאפשר מתן מענה לשאלת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על צמצום האבטלה. החמישית ,מרבית המחקרים הקיימים מתמקדים בהשקעות הזרות הנכנסות מנקודת מבט של המדינה הזרה ) (McDonald et al., 2003; Sethi et al., 2003; Asiedu, 2002או בהשקעות הזרות היוצאות מנקודת מבט של מדינת האם ) ;Mariotti & Piscitello, 2002 ;Mariotti et al., 2003 ,(Blomstrom et al., 1997אך מחקרים מעטים משווים בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה לבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ישנן מדינות רבות שעדיין מטילות חסמי כניסה או חסמי יציאה מסויימים על הפעילות של החברות הרב לאומיות ,בשל החשש מפגיעה בכלכלה הלאומית ובשוק העבודה הלאומי ולכן הבנת ההבדלים בין ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות על שוק העבודה במדינה הזרה לבין ההשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על שוק העבודה במדינת האם ,תסייע בעיצוב מדיניות מאוזנת המביאה בחשבון את ההשפעות המעורבות של ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ושל ההשקעות הזרות היוצאות על שוק העבודה הלאומי ,דבר שיתרום לעיצוב מדיניות הממקסמת את ההשפעות החיוביות של החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי. השישית ,במחקרים הקיימים לא הושם דגש על בחינת ההשפעה של מדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות ) (Cooke, 1997; Javorcik & Spatareanu, 2005וזאת בדומה לגורמי מיקום אחרים של המדינה כמו גודל שוק ,יציבות כלכלית ופוליטית ,הבדלי תרבות ועוד. מנקודת מבט של קובעי המדיניותישנה חשיבות רבה בהבנת ההשפעה של מדיניות שוק העבודה על הפעילות של החברות הרב לאומיות והשלכותייה על שוק העבודה הלאומי ,במיוחד לאור הדילמות החברתיות הקיימות בעיצוב מדיניות שוק עבודה המעודדת השקעות זרות ישירות. 6 1.2מטרות המחקר ושאלות המחקר לאור בעיית המחקר שהוצגה בחלק הקודם ,מחקר זה מנסה לבחון את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית וזאת מנקודת מבט של קובעי המדיניות ,תוך ניסיון לתת מענה למגבלות הקיימות כיום בספרות המחקרית. לאור זאת ,למחקר ארבע מטרות עיקריות: הראשונה ,זיהוי הגורמים ברמת המדינה אשר משפיעים על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה במונחים של שוק עבודה לאומי .דהיינו ,זיהוי גורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות במדינה וכתלות בקיומם נוצרת השפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי. השניה ,זיהוי הגורמים הדומיננטיים ברמת המדינה אשר מעודדים יותר השקעות זרות ישירות ביחס ליתר הגורמים ברמת המדינה .דהיינו ,בחינה של מכלול תתי הסביבות של המדינה – כלכלית, פוליטית ,טכנולוגית ,תרבותית וחוקית ,תאפשר לזהות את הגורמים הדומיננטיים ברמת המדינה אשר משפיעים יותר על ההשקעות הזרות הישירות ביחס ליתר הגורמים ברמת המדינה .במילים אחרות, מטרת המחקר לבחון מכלול של גורמים כלכליים ,פוליטיים ,טכנולוגיים ,ותרבותיים ומדיניות שוק העבודה ,אשר אמורים לעודד השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי ,במטרה לזהות, מי מבין הגורמים דומיננטי יותר בהשפעתו על שיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות ביחס ליתר הגורמים ברמת המדינה. השלישית ,בחינת ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה והשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ,תוך בחינת ההבדלים בין ההשפעות בטווח הקצר לבין ההשפעות בטווח הארוך. הרביעית ,בחינת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים מהיבט התעסוקה, תפוקות כח אדם ,מיומנות כח אדם ,אבטלה וניוד סקטוריאלי של כח אדם ,תוך השוואה בין ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה על שוק העבודה במדינה הזרה לבין ההשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על שוק העבודה במדינת האם. 7 לאור האמור ,המחקר מנסה להשיב על שש שאלות מרכזיות: הראשונה ,האם החברות הרב לאומיות משפיעות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית מהיבט התעסוקה ,תפוקות כח אדם ,מיומנות כח אדם ,אבטלה וניוד סקטוריאלי של כח אדם? השניה ,האם ישנם הבדלים בהשפעה על שוק העבודה הלאומי בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה לבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ? השלישית ,אילו גורמים ברמת המדינה מעודדים השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי? והאם הגורמים ברמת המדינה משפיעים באופן שונה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה? הרביעית ,מי מבין הגורמים ברמת המדינה דומיננטי יותר בהשפעתו על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה ביחס ליתר הגורמים ברמת המדינה אשר משפיעים על ההשקעות הזרות הישירות? החמישית ,האם קיים שוני בין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים בטווח הקצר לבין ההשפעה בטווח הארוך ? השישית ,האם חלו שינויים לאורך השנים בהשפעה של הגורמים ברמת המדינה המעודדים השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי ? 1.3מודל המחקר ושיטת המחקר בניסיון לתת מענה לשאלות המחקר ולמגבלות הקיימות כיום בספרות המחקרית ,פותח מודל מחקר הוליסטי הכולל את גורמי המיקום של המדינה לשם הסבר ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. מודל המחקר מתבסס על התיאוריה eclectic paradigmשל דנינג ,המספקת את המסגרת האנליטית OLI- Ownership, Location, Internalizationלשם ניתוח הפעילות של החברות הרב לאומיות והשלכותייה על מדינת הלאום .עפ"י המסגרת התיאורטית ,OLIיתרונות הבעלות Ownership advantagesשל החברה מסבירים מדוע החברות הרב לאומיות פועלות? ,יתרונות המיקום Location advantagesשל המדינה מסבירים היכן החברות הרב לאומיות מבצעות 8 השקעות זרות ישירות ויתרונות ההפנמה Internalization advantagesמסבירים איך החברות הרב לאומיות פועלות במדינות הזרות? וזאת במטרה להשיג משאבים ,פלחי שוק חדשים ,הפחתת עלויות ונכסים אסטרטגיים ).(Dunning 1995, 1998, 2000; Dunning & Lundan, 2008 במילים אחרות ,יתרונות הבעלות ) (Ownership advantagesשל החברה מסבירים את המניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות ויתרונות המיקום ) (Location advantagesשל המדינה מסבירים את היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמת המדינה. יתרונות המיקום של המדינה זמינים לכלל החברות הפועלות במדינה והם מתייחסים למכלול של גורמים המעצבים את סביבת המדינה כמו זמינות ,עלות ואיכות המשאבים ,היכולות הטכנולוגיות הקיימות במדינה ,הסביבה התרבותית ,היציבות של המערכת הפוליטית והכלכלית ,זמינות ,עלות ואיכות תשתיות התקשורת והתעבורה ,הסביבה החוקית ומדיניות הממשלה ביחס להשקעות זרות ישירות ולנושאים כמו זכויות קניין ,שוק עבודה ,הגנה על איכות הסביבה וכד' ) & Dunning Loree & ;Dunning, 1981, 1988b ;Sethi et al., 2003 ;Makino et al., 2004 ;Lundan, 2008 .(Guisinger, 1995 יתרונות המיקום של המדינה משפיעים על שיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות והם שקובעים באיזו מדינה תתבצע ההשקעה כתלות במניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות ) .(Dunning & Lundan, 2008ניתן לומר ,שהחברות הרב לאומיות מבצעות השוואה בין המדינות הזרות הפוטנציאליות להשקעה בהתייחס ליתרונות המיקום של המדינות הזרות ובהתייחס ליתרונות המיקום של מדינת האם ולמניעים לביצוע ההשקעות הזרות הישירות ,והמדינה בעלת יתרונות המיקום האופטימליים ביותר לחברה המשקיעה ,היא זו שתיבחר ע"י החברה הרב לאומית כיעד הבא להשקעה הזרה ).(Sethi et al., 2003 לאור זאת ,פיתוח מודל המחקר הושתת על שילוב ההשפעה של שלושה מרכיבים :כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות ,המניעים לביצוע ההשקעות הזרות הישירות ויתרונות המיקום של המדינה אשר מסבירים את אופן ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. הראשון ,כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה .הכוונה להיקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardולהיקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) (FDI Outwardאשר משפיעות באופן שונה על שוקי העבודה הלאומיים .דהיינו ,ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה מתבצעות ע"י החברות הזרות במדינה אשר משפיעות על שוק העבודה הלאומי במדינה הזרה ואילו ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה מתבצעות ע"י חברות האם אשר משפיעות על שוק העבודה הלאומי במדינת האם .במילים אחרות ,מנקודת מבט של המדינה ,החברות הזרות משפיעות על שוק העבודה הלאומי דרך ההשקעות זרות הנכנסות שהן מבצעות ברמת המדינה 9 ואילו חברות האם משפיעות על שוק העבודה הלאומי דרך ההשקעות הזרות היוצאות שהן מבצעות ברמת המדינה. השני ,המניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות .המניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות משפיעים על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בכיוון ההשקעות הזרות הישירות .דהיינו ,אותו מניע ישפיע באופן שונה על שוק העבודה במדינת האם ועל שוק העבודה במדינה הזרה .לדוגמא ,השקעות זרות ישירות ממניעים של הפחתת עלויות יביאו במדינת האם לצמצום משרות ואילו במדינה הזרה הם יביאו ליצירת משרות חדשות ) & Dunning (Daniels & Radebaugh, 2001 ;Lundan, 2008 השלישי ,יתרונות המיקום המסויימים של המדינה ) .(Location specific advantagesיתרונות המיקום המסויימים של המדינה נגזרים מהסביבה הכלכלית ,הפוליטית ,הטכנולוגית ,התרבותית והחוקית של המדינה והם שקובעים את היקף ההשקעות הזרות הישירות שיתבצעו ברמת המדינה כתלות במניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות נכנסות או השקעות זרות יוצאות ) .(Dunning & Lundan, 2008לדוגמא ,מדינה בעלת יתרונות מיקום כמו רמת הכנסה גבוהה, תעודד השקעות זרות נכנסות ממניעי שוק אשר ישפיעו לחיוב על התעסוקה בסקטור השירותים ואילו מדינה בעלת רמת הכנסה גבוהה ,תעודד השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות אשר ישפיעו לשלילה על התעסוקה בסקטור התעשייה .דהיינו ,אותו מניע ואותו גורם מיקום של המדינה ישפיעו באופן שונה על שוק העבודה במדינת האם ועל שוק העבודה במדינה הזרה. לאור האמור ,מודל המחקר כולל שלוש קבוצות של משתנים :גורמי המיקום של המדינה ,השקעות זרות ישירות ושוק העבודה הלאומי וזאת כפי שניתן לראות בתרשים 1.1המציג את בסיס מודל המחקר ואת מערכת הקשרים בין קבוצות המשתנים הנבחנים במחקר. גורמי המיקום של המדינה .מודל המחקר כולל את הגורמים ברמת המדינה אשר משפיעים על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה במונחים של שוק עבודה לאומי .דהיינו ,מדובר בגורמי מיקום של המדינה הנותנים מענה למניעים לפעילות של החברות הרב לאומיות ואשר משפיעים באופן דומיננטי על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה במונחים של שוק עבודה לאומי .במילים אחרות ,גורמי המיקום של המדינה משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה וכתלות בקיומם נוצרת השפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי. השקעות זרות ישירות .מדובר במשתנים המייצגים את כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ע"י החברות הרב לאומיות ברמת המדינה .הכוונה להיקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardוהיקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) .(FDI Outwardדהיינו, ההשקעות הזרות הנכנסות מתבצעות ע"י החברות הרב לאומיות במדינות הזרות ואילו ההשקעות 10 תרשים :1.1בסיס מודל המחקר משתנים בלתי תלויים גורמי המיקום של המדינה המשפיעים על היקף ההשקעות הזרות הישירות גורמי המיקום של המדינה משתנים מתווכים השקעות זרות ישירות משתנים תלויים שוק העבודה הלאומי השפעת החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי הזרות היוצאות מתבצעות ע"י החברות הרב לאומיות במדינות האם .במילים אחרות ,ההשקעות הזרות הנכנסות מתבצעות ע"י החברות הזרות במדינה ואילו ההשקעות הזרות היוצאות מתבצעות ע"י חברות האם במדינה. שוק העבודה הלאומי .שוק העבודה הלאומי מתייחס לשוק העבודה במדינה נתונה .תפוקות שוק העבודה הלאומי נבחנות דרך מגוון משתנים כמו תעסוקה ,תפוקות כח אדם ,אבטלה ,מיומנות כח אדם ,ניוד סקטוריאלי של כח אדם ועוד ).(ILO, 2007 מודל המחקר הינו מודל מתווך אשר כולל משתנים בלתי תלויים ,משתנים מתווכים ומשתנים תלויים. במודל מתווך המשתנים הבלתי תלויים משפיעים על המשתנים המתווכים ודרכם נוצרת השפעה של המשתנים המתווכים על המשתנים התלויים ,כשלמשתנים הבלתי תלויים יש קשר למשתנים המתווכים וגם למשתנים התלויים .במילים אחרות ,ללא ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים המתווכים ,לא תיוצר השפעה של המשתנים המתווכים על המשתנים התלויים ) Bernard, .(Mark, 1996 ;2000 11 הכללה של גורמי המיקום של המדינה במודל המחקר מהווה חידוש מחקרי והוא נעשה בניסיון לספק תובנות לקובעי המדיניות לגבי הגורמים ברמת המדינה אשר משפיעים על היקף ההשקעות הזרות הישירות ואשר כתלות בקיומם נוצרת השפעה של החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי. בספרות המחקרית ישנם מחקרים המתמקדים בהשפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות במדינה )ראה עיגול עליון בתרשים Loree & ) (1.1 Sethi et ;Ang, 2008 ;Dunning, 1998 ;Globerman & Shapiro, 1999 ;Guisinger, 1995 (Busse & Hefeker, 2007 ;al., 2003וישנם מחקרים אחרים המתמקדים בהשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים )ראה עיגול תחתון בתרשים Blomstrom et al., ) (1.1 Bradley & ;Asiedu, 2004 ;Mariotti et al., 2003 ;Mariotti & Piscitello, 2002 ;1997 ,(Hsu & Chen, 2000 ;Kumar, 1990אך כמעט ולא קיימים מחקרים הבוחנים את הקשר בין ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות לבין ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים. לאור זאת ,פותח במחקר מודל מתווך אשר כולל את גורמי המיקום של המדינה כמשתנים בלתי תלויים ,את ההשקעות הזרות הישירות כמשתנים מתווכים ואת שוקי העבודה הלאומיים כמשתנים תלויים ,בניסיון להראות שההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים הינה כתלות בגורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה. תכנון שיטת המחקר נעשה בניסיון לתת מענה למטרות המחקר והוא כולל שילוב של שלוש רמות ניתוח – ניתוח כמותני ,ניתוח אורך וניתוח השוואתי ,בכדי לאפשר יכולת הסקת מסקנות ברורה יותר לגבי ההשפעות בטווח הקצר ובטווח הארוך של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. לאור שיטת המחקר ,השערות המחקר נבחנו דרך סט של מבחנים סטטיסטיים בקרב 191מדינות לאורך 13שנה ,בשנים ,1992-2004תוך ביצוע השוואה בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה לבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,כשניתוח האורך כלל שתי רמות ניתוח :ניתוח ברמת כל שנה נתונה בכדי לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הקצר וניתוח לאורך זמן בכדי לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הארוך. המחקר התבסס על שלושה עשר מאגרי נתונים משבעה מקורות מידע שונים ,בדגש על מאגרי נתונים של ארגונים בינלאומיים כמו הבנק העולמי ,האו"ם ,ארגון העבודה הבינלאומי ) (ILOועוד ,בשל דרישתם של הארגונים הבינלאומיים מהמדינות ,בעמידה בסטנדרטים אחידים בהתייחס לאופן דיווח הנתונים ,דבר המאפשר ביצוע השוואה בין מדינות שונות ללא הטיות אשר עשויות לנבוע משימוש בנתונים בעלי אופי דיווח שונה. 12 1.4חדשנות המחקר ותרומתו המחקרית תרומתו של המחקר לספרות המחקרית אפשרית בשבעה מישורים עיקריים: ראשית ,במחקר פותח מודל הוליסטי הכולל את גורמי המיקום של המדינה לשם הסבר ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. המחקרים הקיימים מתמקדים בבחינת ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות או בבחינת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על משתנים מסויימים בשוק העבודה הלאומי ,אך כמעט ולא קיימים מחקרים הבוחנים את הקשר בין ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות לבין ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים. הכללת גורמי המיקום של המדינה במודל המחקר מהווה חידוש מחקרי והיא נעשתה בניסיון לספק תובנות מעמיקות יותר לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ,תוך מתן מענה למגבלות הקיימות כיום בספרות המחקרית. שנית ,במחקר נבחנת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה ברמה הגלובלית בניסיון להשיג הכללה ויכולת הסקת מסקנות ברורה יותר לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. מרבית המחקרים הקיימים מתמקדים בבחינת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי ברמת מדינה מסוימת ) Blomström ;Kearns & Ruane, 2001; Karlsson et al., 2009 ,(Hsu & Chen, 2000; Wang et al., 2002; Vind, 2008 & ;Sjoholm,1999דבר המקשה על יכולת הסקת מסקנות ברורה לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ,במיוחד לאור ההבדלים בממצאים בין המחקרים השונים ,המיעוט היחסי של המחקרים הקיימים והשוני הרב בין מאפייני המדינות שנבחנו במחקרים הקיימים ,דבר המקשה על יצירת הכללות. שלישית ,המחקר בוחן את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים מנקודת מבט של קובעי המדיניות ,בניסיון לספק ראייה שונה במחקר ואף לתרום תרומה צנועה לביסוס חקר המדיניות הציבורית בנושא זה. תופעת החברות הרב לאומיות נבחנת בעיקר מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות דרך מחקרים מתחום מינהל העסקים או דרך מחקרים מתחום הכלכלה ובפרט מחקרים אקנומטריים הבוחנים מודלים כלכליים שונים ,אך מחקרים מעטים ביותר מתחום המדיניות הציבורית עוסקים בתופעת החברות הרב לאומיות. 13 מחקר מתחום המדיניות הציבורית מספק ראייה שונה ממחקרים מתחום מינהל העסקים או מתחום הכלכלה מהסיבה ,שהוא משלב כלכלה פוליטית ,חוק ומשפט ,סביבה פוליטית ,רגולציה ,הבנת כשלי ממשל ושוק ,יכולת ניתוח מדיניות ועוד ,דבר העשוי לתרום רבות להבנת קשרי הגומלין בין החברות הרב לאומיות לבין המדינה ולסייע בעיצוב מדיניות ציבורית המעודדת את הפעילות של החברות הרב לאומיות במונחים של שוק עבודה לאומי. רביעית ,במחקר נבחנת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים לאורך 13 שנה ,בשנים ,1992-2004בניסיון לבחון את ההשפעות בטווח הקצר ובטווח הארוך. מחקר אורך מהווה את אחד הכלים החזקים להבנה של שינויים לאורך זמן ולבחינת השפעות ארוכות טווח ,דבר התורם לניבוי תופעות ולזיהוי מגמות עתידיות .במחקר אורך )(longitudinal research נבחנים אותם משתנים לאורך תקופות זמן שונות ,תוך ביצוע השוואה של המשתנים בין תקופות הזמן הנבחנות במטרה לזהות שינויים שחלו לאורך הזמן ) .(Menard, 1995בחינת תופעה ברמת שנה נתונה עשויה לספק ממצאים מסוימים ,אולם בחינה של אותה תופעה לאורך זמן עשויה לחשוף ממצאים שונים ולהוביל למסקנות שונות. לאור זאת ,ניתוח האורך במחקר כלל שתי רמות ניתוח :הראשונה ,ניתוח בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר בניסיון לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הקצר ,התמורות שחלו לאורך השנים והמגמות העתידיות .השניה ,ניתוח לאורך זמן בניסיון לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הארוך. חמישית ,במחקר נבחנת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים בקרב 191 מדינות החברות בארגון האומות המאוחדות .מחקר זה ייחודי מהיבט קבוצת המחקר מהסיבה ,שהוא כולל למעשה את כלל אוכלוסיית המחקר קרי ,את כלל מדינות העולם. ההחלטה לבחון במחקר את כלל המדינות נבעה מהרצון לבחון את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ,תוך מתן מענה לתמורות שחלו בפעילות של החברות הרב לאומיות. בשני העשורים האחרונים חל גידול מהותי בהיקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינות המתפתחות. מרבית המחקרים הקיימים העוסקים במדינות המתפתחות ,מתמקדים בבחינת ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות ואילו המחקרים העוסקים בהשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות, מתמקדים בעיקר במדינות המפותחות. בחינת ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות בקרב כלל המדינות, תאפשר לבחון את תקפותה של המסגרת התיאורטית הקיימת ,לאור התמורות שחלו בפעילות של החברות הרב לאומיות. 14 שישית ,במחקר הושם דגש על בחינת ההשפעה של מדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות ,בניסיון לתת מענה למגבלות הקיימות כיום בספרות המחקרית. בספרות המחקרית העוסקת בגורמי המיקום של המדינה ,לא הושם דגש על בחינת ההשפעה של מדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות בהשוואה לגורמי מיקום אחרים וזאת למרות שמדובר בגורמים האמורים להשפיע באופן מהותי על ההשקעות הזרות הישירות ,במיוחד בהקשר לשוק העבודה לאומי. עיצוב מדיניות שוק העבודה כרוכה בדילמות חברתיות רבות ,במיוחד בהקשר למדיניות המעודדת חברות זרות במדינה ולכן הבנת ההשפעה של מדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות במונחים של שוק עבודה לאומי ,תתרום רבות לעיצוב מדיניות המביאה בחשבון את הצרכים החברתיים והכלכליים של המדינה. שביעית ,במחקר נבחנת ההשפעה של החברות הרב לאומיות לא רק על התעסוקה ,אלא גם על האבטלה ,בניסיון לבחון את ההשפעות הישירות והעקיפות של החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי ,תוך מתן מענה למגבלות הקיימות כיום בספרות המחקרית. מרבית המחקרים הקיימים בוחנים את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על התעסוקה וכמעט שלא קיימים מחקרים הבוחנים את ההשפעה על האבטלה .השוני בהשפעה בין התעסוקה לבין אבטלה מהווה מקור לבלבול ,במיוחד בהקשר לחברות הרב לאומיות משתי סיבות עיקריות :ראשית, קיים הבדל בין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על התעסוקה לבין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על צמצום האבטלה .כניסת חברות זרות למדינה מביאה להגדלת התעסוקה ,כשחלק מהמועסקים אינם עובדים מקומיים ,אלא עובדים שביצעו רילוקיישן מחברות האם לאתרים במדינות הזרות או עובדים שהיגרו ממדינות זרות אחרות ,בשל הזדמנויות התעסוקה שנוצרו במדינה ואילו צמצום האבטלה בהשפעת החברות הרב לאומיות משמעותה ,שנוצרה זליגת תעסוקה לכח האדם המקומי ,שהביאה לצמצום האבטלה .שנית ,קיים שוני בין אופן בחינת התעסוקה ברמת המדינה לבין אופן בחינת האבטלה ולכן גידול בתעסוקה לאו דווקא מבטא קיטון באבטלה. ממשלות מקצות משאבים רבים לעידוד חברות זרות במטרה להקטין את האבטלה ,ובמיוחד אבטלה מבנית כרונית ולכן בחינת התעסוקה והאבטלה במחקר מנסה לתרום לחידוד ההבדלים בין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על התעסוקה לבין ההשפעה על האבטלה ,תוך הבנת ההבדלים בין ההשפעות הישירות לבין ההשפעות העקיפות של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. 15 1.5מבנה העבודה העבודה מורכבת משישה פרקים: פרק .1בפרק המבוא הוצגה בעיית המחקר וניתנו נימוקים לביצוע המחקר במתכונתו זו ,תוך התייחסות למגבלות הקיימות בספרות המחקרית .בפרק הוצגו מטרות המחקר ושאלות המחקר וכן הוסברו בקוים כללים מודל המחקר ושיטת המחקר ,תוך מתן דגש לחדשנות המחקר ולתרומתו המחקרית. פרק .2הפרק מניח את המסד התיאורטי למודל המחקר .בפרק מובאת סקירת ספרות הדנה בהסבר תופעת החברות הרב לאומיות ,תוך התייחסות לסוגיות מרכזיות כגון הגדרות ,התפתחות התיאוריות להסבר הפעילות הבינלאומית ,המניעים לכניסת חברות לפעילות בינלאומית ,קשרי הגומלין בין המדינה לבין החברות הרב לאומיות והשלכותייהם על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמה הלאומית ודרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות .בסיום הפרק ניתנת סקירה של התפתחות החברות הרב הלאומיות והתמורות שחלו בפעילותן בעידן הגלובליזציה. פרק .3הפרק מתמקד במודל המחקר ובפיתוח השערות המחקר .בפרק מוצג מודל המחקר הנגזר מהמסד התיאורטי וניתנים הסברים לפיתוח הקשרים בין משתני המודל המתבססים על המסגרת התיאורטית והאמפירית ממחקרים קודמים. פרק .4הפרק מוקדש לתיאור מערך המחקר .בפרק מובאים הנימוקים לתכנון מערך המחקר במתכונתו זו .מפורטים משתני המחקר ואופן בדיקתם במחקר .מוסברת שיטת המחקר ,תוך התייחסות לקבוצת המחקר ,לתהליך איסוף הנתונים ומקורות המידע וכן ניתנים נימוקים לסוגי העיבודים הסטטיסטיים שבוצעו במחקר. פרק .5הפרק עוסק בממצאי המחקר .בפרק מוצגים הממצאים בהתאם לשלבי בחינת מודל המחקר וההשערות ,תוך הצגת הממצאים של שתי רמות ניתוח האורך במחקר – ניתוח ברמת כל שנה נתונה וניתוח לאורך זמן. פרק .6הפרק חותם את עבודת המחקר .בפרק מוצגת הבחינה של אישוש ההשערות ביחס למודל המחקר ,תוך קיום דיון ביקורתי על הממצאים בהשוואה למחקרים אחרים .הפרק דן בסיכום ממצאי המחקר ובמסקנות העולות מהם ומוצגות ההשלכות התיאורטיות והמעשיות של המחקר .בסיכום הפרק מוצגות מגבלות המחקר וניתנות המלצות למחקרים עתידיים. 16 .2סקירת ספרות - חשיבות החברות הרב לאומיות בעידן הגלובלי בפרק המבוא הוצגה בעיית המחקר והנימוקים לביצוע המחקר ומטרותיו העיקריות .פרק זה מניח את המסד התיאורטי למודל המחקר ומובאת בו סקירת ספרות הדנה בתופעת החברות הרב לאומיות. הפרק כולל שישה חלקים :הראשון ,דן בהגדרה של חברה רב לאומית .השני ,סוקר את התפתחות התיאוריות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות .השלישי ,דן במניעים לכניסת חברות לפעילות בינלאומית .הרביעי ,עוסק בקשרי הגומלין בין המדינה לבין החברות הרב לאומיות ובהשלכותיהם על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמה הלאומית .החמישי ,מתאר את דרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות .השישי ,מספק סקירה על התפתחות החברות הרב לאומיות והתמורות שחלו בפעילותן בעידן הגלובליזציה. 2.1מי הן החברות הרב לאומיות ? בספרות המחקרית קיימות הגדרות רבות למונח חברות רב לאומיות ואף ניתן למצוא מונחים נוספים בעלי הגדרות דומות ובמקרים אחרים בעלי הגדרות שונות ,דבר היוצר מקורות של בלבול ) Daniels .(& Radebauge, 2001ראשית ,ישנם חוקרים המעדיפים להשתמש במונח פעילות בינלאומית ) ,(International activityאחרים מעדיפים את המונח עסקים בינלאומיים ) (International businessואילו אחרים משתמשים במונח חברות רב לאומיות ) Toyne & Nigh, .(1997שנית ,קיים שוני בין החוקרים בהתייחס לסוג היישות של החברה .ישנם חוקרים המשתמשים במונח חברה ) Firmאו (Companyואילו אחרים משתמשים במונח תאגיד ) (Enterpriseאו ) .(Corporationשלישית ,ניתן למצוא בספרות מס' מונחים המתייחסים להיבט הבינלאומי כמו בינלאומי ) (Internationalאו רב לאומי ) (Multinationalאו טרנסלאומי )על- לאומי( ) (Transnationalאו גלובלי ) ,(Globalכשלא תמיד ישנה בהירות לגבי ההבדלים בין המונחים. לאור האמור ,ישנם מס' מונחים מקובלים לחברה רב לאומיתMNE – Multinational : Enterpriseאו MNC – Multinational Corporationאו TNC – Transnational Companyהנפוץ בעיקר בארה"ב ).(Daniels & Radebauge, 2001 בספרות המחקרית ניתן למצוא הגדרות רבות למונח חברות רב לאומיות (1960) Lilienthal .היה הראשון שתבע את המונח חברות רב לאומיות והוא הגדירן כחברות שיש להן בית במדינה אחת ,אך הן פועלות במקביל תחת חוקים ונהלים של מדינות אחרות (1969) Kindleberger .הגדיר אותן כחברות אשר אין להן נאמנות למדינה אחת על פני מדינה אחרת ובכל מדינה הן מחשבות את החזר ההון לאחר שקלול הסיכון (1971) Aharoni .הגדיר חברה רב לאומית ,כחברה אחת אשר שולטת על קבוצת חברות ,כשכל אחת מהן פועלת במדינה אחרת ,אך כולן נשלטות ע"י הנהלה ראשית אחת. (1976) Buckly & Cassonהגדירו חברה רב לאומית ,כחברה אשר שולטת ובבעלותה פעילויות במדינות שונות (1982) Caves .הגדיר חברה רב לאומית ,כארגון אשר שולט ומנהל ייצור במס' אתרים ,אשר ממוקמים בשתי מדינות שונות לפחות (1994) Hill .הגדיר אותן כחברות המעורבות בסחר או בהשקעה בינלאומיים (1995) Rugman & Hodgetts .הגדירו חברה רב לאומית ,כחברה אשר הנהלתה הראשית ממוקמת במדינה אחת ,אך פעילויותיה מתפרסות על פני שתי מדינות ויותר. (1997) Dereskyהגדיר חברה רב לאומית ,כחברה אשר עוסקת בפעילויות ייצור או שירות באמצעות אתריה במדינות השונות (2001) Daniels & Radebauge .הגדירו חברה רב לאומית ,כחברה אשר נוקטת בגישה גלובלית לייצור ולשווקים זרים (2008) Dunning & Lundan .הגדירו חברות רב לאומיות ,כחברות אשר עוסקות בהשקעות זרות ישירות ,כשבבעלותן או בשליטתן ,בדרך כלשהיא, פעילויות ביותר ממדינה אחת. טרום בחינת ההגדרות של החברות הרב לאומיות ,נדרש הסבר לשני מונחים בסיסיים :סחר בינלאומי והשקעות זרות ישירות .סחר בינלאומי ) (International tradeהינו חליפין של סחורות ושירותים בין מדינות שונות .כאשר גורמים מקומיים רוכשים סחורות ושירותים ממדינות אחרות ,הדבר מוגדר כיבוא וכאשר גורמים מקומיים מוכרים סחורות ושירותים למדינות אחרות ,הדבר מוגדר כיצוא. ) .(Daniels & Radebauge, 2001לעומת זאת ,השקעות זרות ישירות ) FDI – Foreign Direct ,(Investmentהן השקעות המתבצעות לשם רכישת פעילויות של חברות מחוץ למדינת האם של החברה המשקיעה ,כשלחברה המשקיעה שליטה של לפחות 10%על הנכסים הנרכשים במדינות הזרות ) .(IMF, 1993; Dunning & Lundan, 2008כאשר השקעות זרות ישירות נכנסות למדינה זרה מסוימת ,הן מוגדרות כהשקעות זרות ישירות נכנסות ) (FDI Inwardוכאשר השקעות זרות ישירות יוצאות ממדינת אם מסוימת ,הן מוגדרות כהשקעות זרות יוצאות ) .(FDI Outwardראוי לציין ,שההשקעות הזרות הישירות כוללות את הנכסים ,המוצרים ,ההון ,הטכנולוגיה ,יכולות הניהול ומערך השיווק וההפצה של אתר החברה במדינה הזרה ).(Dunning & Lundan, 2008 ניתן לומר ,שהשוני המהותי בין סחר בינלאומי להשקעות זרות ישירות טמון בהון הנדרש לשם ביצוע ההשקעה ובמידת הסיכון שהחברה נוטלת על עצמה מעצם הפעילות במדינה זרה .בסחר בינלאומי, החברות יושבות במדינת האם וממדינת האם הן פועלות במדינות הזרות דרך גורמים מקומיים או באופן ישיר ואילו בהשקעות זרות ישירות ,החברות משקיעות הון במדינות זרות והן יושבות במדינות 18 הזרות ופועלות תחת הכללים והחוקים של המדינה הזרה ולכן הן חשופות לסיכונים העשויים לנבוע מעצם הפעילות בסביבה זרה ולא מוכרת או מערעור היציבות הכלכלית או הפוליטית במדינה הזרה. בחינת ההגדרות של החברות הרב לאומיות מראה ,שהשוני בין החוקרים מתמקד בעיקר בהכללת סוגי הפעילויות המתבצעות ע"י החברות הרב לאומיות .דהיינו ,דרך סחר בינלאומי ודרך השקעות זרות ישירות .ישנם חוקרים המגדירים חברה רב לאומית כחברה אשר עוסקת בסחר בינלאומי או בהשקעות זרות ישירות ) (Hill, 1994ואילו חוקרים אחרים מגדירים חברה רב לאומית כחברה אשר עוסקת בהשקעות זרות ישירות ) .(Dunning & Lundan, 2008במילים אחרות ,השוני בין החוקרים מתמקד בעיקר בסוגיית הסחר הבינלאומי .ישנם חוקרים הסוברים ,שחברה העוסקת רק בסחר בינלאומי ,ללא השקעות זרות ישירות ,אינה נחשבת כחברה רב לאומית ואילו חוקרים אחרים סוברים שחברה רב לאומית הינה חברה העוסקת בסחר בינלאומי או בהשקעות זרות ישירות. לאור האמור ,במחקר זה ייעשה שימוש בהגדרתם של דנינג ולונדן ) (Dunning & Lundanלחברה רב לאומית ,אך בתוספת התייחסות לכלל דרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות .דהיינו ,במחקר זה חברה רב לאומית מוגדרת כחברה אשר עוסקת בסחר בינלאומי ובהשקעות זרות ישירות .מחד, מחקר זה מקבל את הגישה שחברה רב לאומית הינה חברה אשר עוסקת בהשקעות זרות ישירות ואילו חברה אשר עוסקת רק בסחר בינלאומי ,ללא השקעות זרות ישירות ,אינה נחשבת כחברה רב לאומית. מאידך ,דרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות כוללות גם את הסחר הבינלאומי כמו יבוא ,יצוא, רישיונות ,זיכיונות וכד' ) (Krug & Daniels, 2008ולכן ישנה חשיבות להכליל בהגדרה גם את הסחר הבינלאומי ,המהווה במקרים רבים דרך פעילות מקדימה להשקעות הזרות הישירות ,במקרים אחרים דרך פעילות משלימה ובמקרים מסוימים דרך פעילות חלופית. חברות רב לאומיות רבות מתחילות לפעול במדינה זרה מסוימת דרך סחר בינלאומי ורק בשלב מתקדם יותר ,החברה הרב לאומית מתחילה לבצע השקעות זרות ישירות באותה מדינה זרה .במקרים אחרים ,הסחר הבינלאומי מהווה פעילות משלימה להשקעות הזרות הישירות .לדוגמא ,הייצור מתבצע במדינה זרה מסוימת ומהמדינה הזרה המוצרים מיוצאים לשאר מדינות העולם .במקרים מסוימים ,הסחר הבינלאומי מהווה פעילות חלופית להשקעות הזרות הישירות ,במיוחד במדינות זרות שבהן סביבת המדינה אינה מתאימה לביצוע השקעות זרות ישירות מסיבות כמו חוסר יציבות פוליטית ,חוסר הגנה על זכויות קניין וכד'. 19 2.2התיאוריות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות בספרות המחקרית ישנן תיאוריות רבות המנסות לתת מענה להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות ,כשהשוני בין התיאוריות נובע מהשאלות שעליהן התיאוריות באות לתת מענה, מהפרספקטיבות השונות וכן מהשוני ביחידות הניתוח השונות ).(Dunning & Lundan, 2008 חלק זה דן בתיאוריות המרכזיות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות ,תוך התייחסות להתפתחות התיאוריות לאורך התקופות ולהבדלים בין הגישות השונות. 2.2.1התיאוריות המסורתיות של הסחר הבינלאומי )מהמאה ה 16-עד שנות ה 50-של המאה ה(20- התיאוריות המסורתיות של הסחר הבינלאומי עסקו בפעילות הבינלאומית ברמת המדינה והן ניסו לתת מענה לשאלות כמו :מדוע כדאי למדינה לעסוק בסחר בינלאומי? באילו מוצרים צריכה המדינה לסחור? ועם אילו מדינות כדאי למדינה לסחור? ראוי להדגיש ,שהתיאוריות המסורתיות של הסחר הבינלאומי לא עסקו בחברות הרב לאומיות לכשעצמן ,אך הן תרמו רבות להתפתחות התיאוריות המודרניות המסבירות את הפעילות של החברות הרב לאומיות ומכאן חשיבותן .תיאוריות הסחר הבינלאומי אף תורמות להבנת דרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות וכן להבנת מדיניות הממשלות ביחס לפעילות של החברות הרב לאומיות ) & Czinkota et al., 2003; Daniels .(Radebauge, 2001 2.2.1.1מרקנטיליזם )(Mercantilism המרקנטיליזם הכלכלי הפך לשיטה כלכלית דומיננטית מהמאה ה – 16עד המאה ה – .18 המרקנטיליזם התפתח על רקע נפילת המדינה הפיאודלית והיווצרות מדינת הלאום ,והמעבר לכלכלה ריכוזית .המרקנטיליזם הכלכלי נחשב לתיאוריה מרשמית והוא מספק למעשה שיטה כלכלית להגדלת עושרה של המדינה ,כשהעושר של המדינה נמדד באותה תקופה עפ"י אוצרות הזהב והכסף שהיו ברשות המדינה .עפ"י המרקנטיליזם ,המדינה תוכל להגדיל את עושרה ואת נכסיה הלאומיים דרך יצירת מאזן סחר חיובי עם מדינות אחרות .דהיינו ,יצוא מקסימלי ויבוא מינימלי לצד פיקוח ממשלתי על כלכלת המדינה לשם חיזוק עוצמתה של המדינה על חשבון מדינות יריבות ) Czinkota et al., .(2003 תומס מאן ) (Thomas Munנחשב לאחד מהוגי המערכת המרקנטיליסטית ובספרו "אוצר אנגליה ע"י סחר בינלאומי" ) (England's Treasure by Foreign Trade, 1630הוא תיאר את המטרה 20 המרקנטיליסטית " -למכור לזרים במהלך שנה יותר מאשר אנו צורכים משלהם במונחי ערך" .מדובר למעשה ב"משחק סכום אפס",כשהגדלת עושרה של מדינה אחת באה למעשה על חשבון עושרה של מדינה אחרת. השיטה המרקנטיליסטית כללה למעשה ארבע דרכים עיקריות ליצירת מאזן סחר חיובי :הראשונה, עידוד היצוא דרך מתן סובסידיות לייצור המקומי בכדי לשפר את יכולת התחרות של החברות המקומיות בשווקים זרים .השנייה ,הגבלות יבוא על מוצרים דרך מיסים ,מכסים ומכסות בכדי שמוצרים ממדינות אחרות לא יתחרו עם הייצור המקומי ובכדי שלא יווצר מצב של מאזן סחר שלילי. השלישית ,הגבלת הצריכה של מוצרי מותרות ועידוד החסכנות של האזרח בכדי שכספי האוצר לא יבוזבזו .הרביעית ,כיבוש והקמה של קולוניות לשם השגת משאבי טבע ,כח עבודה ומקסום הסחר. הקולוניאליזם היווה למעשה אמצעי למקסום הסחר החיובי וזאת דרך פיקוח הדוק שהוטל על הקולוניות שכלל הגבלות שונות כמו איסור על ייצור בקולוניות למעט ייצור מונופולי של מדינת האם ,איסור על הקולוניות לסחור עם מדינות אחרות ,למעט סחר שהתבצע בין הקולוניה לבין מדינות אחרות ע"י מדינת האם ויצוא של חומרי גלם מהקולוניות למדינת האם במחירים הנמוכים מערכם האמיתי לעומת יבוא של מוצרים ממדינת האם לקולוניות במחירים הגבוהים מערכם האמיתי ).(Czinkota et al., 2003; Daniels & Radebauge, 2001 2.2.1.2תיאוריית היתרון האבסולוטי ) (The theory of absolute advantage הכלכלן אדם סמית Adam Smithנחשב לאבי הכלכלה המודרנית ובספרו "עושר העמים" ) (The Wealth of Nations, 1776הוא ביקר את השיטה המרקנטיליסטית .לטענתו ,העושר של המדינה אינו תלוי בהיקף האוצר שקיים במדינה ,כי אם במוצרים ובשירותים אשר זמינים לתושבים במדינה .המרקנטיליזם עודד למעשה קיומם של מוצרים מקומיים במחירים גבוהים ואדם סמית שאל, מדוע אזרחים ממדינה מסויימת צריכים לרכוש מוצרים מקומיים במחירים יקרים ,כשביכולתם לרכוש את אותם מוצרים במחירים זולים יותר ממדינה אחרת ? ).(Daniels & Radebauge, 2001 אדם סמית פיתח את תיאוריית היתרון האבסולוטי במענה למרקנטיליזם .עפ"י תיאוריית היתרון האבסולוטי ,מדינות נבדלות זו מזו ביעילות ייצור המוצרים ולכן כל מדינה צריכה לייצר מוצרים שבהם יש לה יתרון מוחלט ,תוך החלפתם במוצרים שביכולתה לרכוש במחירים נמוכים יותר ממדינות אחרות .כמו כן ,הסרת המגבלות על הסחר ,תתרום ליעילות הגלובלית מהסיבה ,שכל מדינה תייצר מוצרים שבהם היא יעילה ,תוך הקצאת המשאבים הנדרשים לשם מקסום ההתמחות. ההתמחות וההתמקצעות אף תתרום לשיפור מיומנות כח האדם ולפיתוח שיטות עבודה יעילות ,ללא בזבוז משאבים המתקיים בעת ניוד כח אדם מייצור של תחום אחד לייצור של תחום אחר. 21 ראוי לציין ,שעפ"י אדם סמית ,ניתן להשיג יתרונות אבסולוטיים דרך יתרונות טבעיים כמו משאבי טבע וכח אדם הקיימים במדינה או דרך יתרונות נרכשים כמו ייצור מוצרים שבהם נוצרת מומחיות, תוך שימוש בחומרי גלם שהם לאו דווקא מקומיים ) Daniels & ;Czinkota et al., 2003 .(Radebauge, 2001 2.2.1.3תיאוריית היתרון היחסי )(The theory of comparative advantage הכלכלן הבריטי דויד ריקרדו ) (David Ricardoבספרו "עקרונות הכלכלה הפוליטית והמיסוי" ) (Principles of Political Economy, 1817ניסה לתת מענה לשאלה ,מה קורה כשלמדינה יש יתרון מוחלט בייצור מס' רב של מוצרים? ריקרדו פיתח את תיאוריית היתרון היחסי בהתבסס על תיאוריית היתרון האבסולוטי ועל פיה ,מדינות נבדלות זו מזו ביעילות ייצור המוצרים ובכושרן לנצל את משאביהן ולכן כל מדינה צריכה לייצר כמויות גדולות יותר של מוצרים שבייצורם היא יעילה יותר ולרכוש מוצרים שבייצורם היא יעילה פחות ,אף אם ביכולתה לייצר אותם באופן יעיל יותר מהמדינה שממנה היא תרכוש את המוצרים .במילים אחרות ,ריקרדו מסביר מדוע כדאי למדינה לסחור עם מדינה אחרת ,גם במצב שביכולתה לייצר מוצרים זולים יותר מהמדינה האחרת. עפ"י תיאוריית היתרון היחסי ,כל מדינה צריכה לתעדף את ייצור המוצרים ולייצר רק את המוצרים שיש לה בהם יתרון יחסי ולא יתרון אבסולוטי ,דבר שיתרום להתמקצעות ולהתמחות .לטענת ריקרדו, התנהלות המדינות עפ"י היתרון היחסי ,תוך הסרת המגבלות והחסמים על הסחר הבינלאומי ,תביא להגברת היעילות ולהגדלת התוצרת העולמית ,דבר שיתרום לא רק למדינות החזקות והמפותחות ,כי אם גם למדינות החלשות והמתפתחות ).(Daniels & Radebauge, 2001 2.2.1.4תיאוריית גורמי הייצור היחסיים )(Factor proportions theory תיאוריית היתרון היחסי של ריקרדו טענה ,שהמדינות נבדלות זו מזו ביעילות ייצור המוצרים ,אך היא לא עסקה בסוג המוצרים שיקנו למדינה יתרון יחסי .הכלכלנים השבדיים אלי הקשר ) Eli (Heckscher, 1919וברטיל אולין ) (Bertil Ohlin, 1933פיתחו את תיאוריית גורמי הייצור היחסיים במטרה לתת מענה לשאלה ,באילו מוצרים כדאי למדינה לסחור? ) & Daniels .(Radebauge, 2001 עפ"י הקשר-אולין ,היתרון היחסי של המדינה נגזר מכמות המשאבים העומדים לרשותה ולא מיעילות ייצור המוצרים .כמות ואיכות המשאבים העומדת לרשות המדינה מסבירה את השוני בעלויות הייצור בין המדינות השונות ולכן המדינות צריכות לייצא מוצרים שהמשאבים לייצורם קיימים בהן בשפע ולייבא מוצרים שהמשאבים לייצורם נדירים בהן .עפ"י תיאוריית גורמי הייצור היחסיים ,קיימים 22 במדינה שלושה גורמי ייצור עיקריים :הראשון ,משאבים טבעיים כמו מוצרים חקלאיים ,מינרלים, חומרי גלם וכד' .השני ,כח עבודה ,כשהכוונה לזמינות כח העבודה ,מיומנות כח העבודה ועלות כח העבודה .השלישי ,הון ,כשהכוונה לזמינות ההון להשקעה לציוד וכד' ) ;Czinkota et al., 2003 .(Daniels & Radebauge, 2001 ;Flam & Flanders, 1991 2.2.2התיאוריות המוקדמות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות )משנות ה 60-עד אמצע שנות ה (70- התיאוריות המסורתיות של הסחר הבינלאומי סיפקו הסברים לקיום הסחר הבינלאומי ברמת המדינה, אך הן לא עסקו בחברות הרב לאומיות לכשעצמן ורק בתחילת שנות ה – 60החלו להתפתח תיאוריות שסיפקו הסבר חלקי לפעילות של החברות הרב לאומיות .ראוי להדגיש ,שהתיאוריות המוקדמות, אומנם לא סיפקו הסברים מלאים לפעילות של החברות הרב לאומיות ,אך הן היוו נדבך חשוב בהתפתחות התיאוריות של החברות הרב לאומיות. בחלק זה יוצגו שתי התיאוריות החשובות שהתפתחו בתקופה זו -התיאוריה של היימר ותיאוריית מחזור חיי המוצר של ורנון. 2.2.2.1תרומתו של היימר ) (The contribution of Hymer סטפן היימר ) (Stephen Hymerבעבודת הדוקטורט שלו "הפעילות הבינלאומית של החברות הלאומיות :מחקר של השקעות זרות ישירות" ) The International Operations of National ,(Firms: A Study of Direct Foreign Investmen, 1960היה הראשון שהסביר את ההשקעות הזרות הישירות לא רק במונחים של העברת הון ,אלא גם במונחים של העברת ידע ,טכנולוגיה ונכסים ). (Dunning & Rugman , 1985 התיאוריה של היימר התמקדה בחברה הרב לאומית ולא במדינה והיא התבססה על תיאוריית הארגון התעשייתי ) .(Industrial organizationראשית ,היימר טען ,שבעת ביצוע השקעות זרות ישירות לחברה יש שליטה על הפעילות הנרכשת .שנית ,היימר התייחס לשלושה מניעים עיקריים לביצוע השקעות זרות ישירות :חלוקת הסיכון ואי הודאות ,שיפור הרווחיות ,והקטנת התחרות במטרה להשיג שליטה מונופוליסטית דרך ארגון הייצור במדינות זרות .היימר התייחס למעשה למצב ששתי חברות לאומיות מונופוליסטיות מתחרות זו בזו בתנאים של עלויות תעבורה נמוכות וקיומם של מכסים. במצב של תחרות בין שתי חברות מונופוליסטיות ,המחירים יורדים והרווחיות קטנה ואילו בעת מיזוג 23 של שתי חברות מונופוליסטיות ,קטנה התחרות ,דבר המאפשר להעלות את המחירים ולשפר את הרווחיות ).(Hennart, 2001; Dunning & Rugman ,1985 2.2.2.2תיאוריית מחזור חיי מוצר )(The product life cycle theory of trade ריימונד ורנון ) (Raymond Vernonבמאמרו "השקעות בינלאומיות וסחר בינלאומי במחזור מוצר" ) (International investment and international trade in the product cycle, 1966פיתח גישה מקרוכלכלית להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות וזאת בהתבסס על התיאוריה המיקרוכלכלית של מחזור חיי מוצר .product life cycleורנון ניסה לתת מענה לשאלה ,היכן כדאי לייצר את המוצרים? ).(Daniels & Radebauge, 2001; Vernon, 1966 עפ"י התיאוריה של ורנון ,למוצרים יש אורך חיים מוגבל ,כשלכל מוצר יש מחזור חיים המורכב מארבעה שלבים :היכרות ,צמיחה ,בגרות ודעיכה ,כשהעתקת הייצור או השיווק של מוצרים למדינות זרות מתבצע בהתאם לשלב החיים של המוצר .דהיינו ,מקום הייצור או השיווק של המוצרים עובר ממדינה למדינה בהתאם לשלב מחזור החיים שבו נמצא המוצר בכל מדינהCzinkota et al., ) . .(Daniels & Radebauge, 2001 ;Vernon, 1966 ;Dunning & Lundan, 2008 ;2003 שלב ההיכרות -בשלב ההיכרות המוצר מוצג בהדרגה לשוק .המוצר מצוי למעשה בשלב החדירה לשוק ,לאחר סיום תהליך הפיתוח ושיפור המוצר ולכן הביקוש עולה באופן איטי .בשלב ההיכרות המוצר מיוצר בד"כ במדינות אם מפותחות ומיוצא בעיקר למדינות זרות מפותחות .בשלב זה התחרות שולית והמכירות מתבססות על הייחודיות של המוצר ולא על המחיר ולכן הרווחיות גבוהה .הייצור נעשה בכמויות קטנות ע"י עובדים בעלי מיומנות גבוהה ,המוצר עדיין לא סטנדרטי ולכן עלויות הייצור גבוהות. שלב הצמיחה – בשלב הצמיחה המוצר נקלט באופן מהיר בשוק ונוצרת עלייה מהותית בביקוש. בשלב הצמיחה המוצר מיוצר בעיקר במדינות מפותחות .החדירה לשווקים נעשית דרך יצוא, כשבחלק מהשווקים מועתק הייצור למדינות מפותחות .בשלב זה המחירים מתחילים לרדת בשל הגידול בתחרות ולכן רמת הרווחיות מתחילה לרדת .היקף הייצור גדל והופך לסטנדרטי ,אך עדיין עלויות הייצור די גבוהות. שלב הבגרות – בשלב הבגרות הביקוש יציב .במדינות המפותחות נוצרת ירידה בביקוש ובמדינות המתפתחות נוצר גידול בביקוש .הייצור מתבצע במדינות מפותחות ומתפתחות .בשלב זה התחרות נעשית פרועה והמכירות מתבססות בעיקר על המחיר ,במיוחד במדינות המתפתחות ולכן הרווחיות הולכת וקטנה .הייצור נעשה בכמויות גדולות ע"י כח אדם מיומן למחצה ונוצרת סטנדרטיזציה גבוהה. 24 שלב הדעיכה – בשלב הדעיכה נוצרת ירידה מהותית בביקוש והרווחים נשחקים .הייצור מתבצע בעיקר במדינות המתפתחות ,שבהן עלויות הייצור נמוכות .הביקוש נותר בעיקר במדינות המתפתחות ,כשחלק מהמדינות המתפתחות מתחילות לייצא .מס' המתחרים קטן ,אך המכירות מתבססות רק על מחיר והייצור מתבסס על כח אדם לא מיומן. 2.2.3תיאוריות כלליות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות )מאמצע שנות ה 70-ואילך( התיאוריות המוקדמות של החברות הרב לאומיות סיפקו נקודות מבט חדשות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות ,אך הן לא נתנו הסבר מלא לכלל הפעילות של החברות הרב לאומיות .מאמצע שנות ה – 70נעשה ניסיון לגבש תיאוריה כללית שתספק הסבר מלא לכלל הפעילות של החברות הרב לאומיות וזאת ע"י שלוש גישות שונות :הראשונה . Internalization theory ,השנייהEclectic , .paradigmהשלישית ,תיאוריה מקרו-כלכלית של ההשקעות הזרות הישירות ) & Dunning .(Lundan, 2008 בחלק זה יוצגו שלושת התיאוריות הכלליות וכן תיאוריית סחר נוספת" ,מודל היהלום" של פורטר, שפותחה בתחילת שנות ה – 90ושתרמה אף היא רבות להבנת הפעילות של החברות הרב לאומיות. Internalization theory 2.2.3.1 Internalization theoryפותחה באמצע שנות ה 70 -ע"י מס' חוקרים במקבילBuckley & . cassonמבריטניה ) Hennart (Buckley & casson, 1976מארה"ב )Mcmanus ,(Hennart, 1977 מקנדה ) (Mcmanus, 1972ועוד ) .(Dunning & Lundan, 2008; Hennart, 2001ראוי לציין, ש Internalization theoryפותחה בד בבד עם התיאוריה הכלכלית Transaction cost theory ) (Williamson, 1975ובניגוד לדעה הרווחת Internalization theory ,שונה מהותית מ Transaction cost theoryשל .(Hennart, 2001) Williamsonב Transaction cost ,theoryיחידת הניתוח היא העסקאות ואילו ב ,Internalization theoryיחידת הניתוח היא החברה ).(Teece, 1986 Internalization theoryמסבירה את הפעילות של החברות הרב לאומיות דרך ההירארכיה ולא דרך כוחות השוק ,כשהפעילות הבינלאומית מושפעת לחיוב מארגון הפעילויות בשווקים הזרים ) .(Buckley & Casson, 1976דהיינו ,היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות מושפע לחיוב מעלות ביצוע העסקאות במדינות הזרות ).(Dunning & Lundan, 2008 25 (1976) Buckley & cassonפיתחו את התיאוריה בהתבסס על שלוש הנחות יסוד :הראשונה ,חברות ממקסמות את הרווחים בשוק שבו התנאים אינם מושלמים .השניה ,בשוק של מוצרים שבהם קיימים מתווכים ותנאי השוק אינם מושלמים ,קיים תמריץ לעקוף את המתווכים ע"י יצירת שווקים ,ללא מתווכים חיצוניים בכדי שלחברה תהיה שליטה ובעלות על הפעילויות .השלישית ,יצירת שווקים ללא מתווכים חיצוניים במדינות שונות ,היא זאת שמביאה למעשה להיוצרותן של חברות רב לאומיות ) .(Henisz, 2003במילים אחרות ,חברות תבחרנה לבצע השקעות זרות ישירות ,כשעלות ביצוע העסקאות דרך מתווכים חיצוניים גבוהה .דהיינו ,החברות תקמנה או תרכשנה פעילויות במדינות זרות בשליטה ובבעלות החברה במטרה לחסוך את עלות המתווכים החיצוניים במדינה הזרה .ניתן לומר, ש Internalization theoryמנסה לנבא באילו מצבים כדאי יהיה לחברה להקים או לרכוש פעילויות במדינות זרות על פני לייצא את המוצרים ממדינת האם למדינות זרות דרך מתווכים חיצוניים .ראוי לציין ,שמכלול של משתנים עשויים להשפיע על ההחלטה כמו טכנולוגיה ,היכולת לפקח על איכות המוצר ,מדיניות הממשלות במדינות הזרות ועוד ).(Dunning & Lundan, 2008 Eclectic paradigm 2.2.3.2 בתחילת שנות ה 80 -גון דנינג ) (John Dunningפרסם את המסגרת התיאורטית - OLIבעלות ) ,(Ownershipמיקום ) (Locationוהפנמה ) (Internalizationלהסבר היצור הבינלאומי אשר מתבצע ע"י החברות הרב לאומיות דרך השקעות זרות ישירות ) .(Dunning, 1980, 1981בשנים שלאחר מכן דנינג פרסם מאמרים וספרים נוספים שפירטו ,הרחיבו ,שיפרו והעריכו מחדש את המסגרת התיאורטית Dunning & ;Dunning, 1988a, 1988b, 1993, 1995, 1998, 2000 ) OLI (Lundan, 2008והפכו אותה לאחת מהתיאוריות המובילות לחקר החברות הרב לאומיות וזאת כפי שהיא מכונה כיום .eclectic paradigm ראוי להדגיש ,ש eclectic paradigmאינה תיאוריה העוסקת בחברות הרב לאומיות לכשעצמן ,אלא תיאוריה המתמקדת בפעילות של החברות הרב לאומיות דרך השקעות זרות ישירות .מדובר למעשה בתיאוריה פוזיטיבית ולא נורמטיבית שמטרתה ,הצגת הפעילות של החברות הרב לאומיות בפועל, ללא ניסיון להטוות דרך לאופן שבו החברות הרב לאומיות אמורות לפעול .ראוי לציין ,ש eclectic paradigmמצויה בין התיאוריה המקרוכלכלית של הסחר הבינלאומי לבין התיאוריה המיקרוכלכלית של החברה ולכן היא מאפשרת לבצע ניתוח ברמת החברות וברמת המדינות וזאת בשונה מ Internalization theoryהמאפשרת לבצע ניתוח ברמת המוצרים וברמת החברות בלבד ).(Dunning & Lundan, 2008 26 עפ"י המסגרת התיאורטית - OLIיתרונות הבעלות ,Ownership advantagesיתרונות המיקום Location advantagesויתרונות ההפנמה ,Internalization advantagesהם הגורמים אשר מסבירים מדוע החברות הרב לאומיות פועלות? היכן החברות הרב לאומיות מבצעות השקעות זרות ישירות ? ואיך החברות הרב לאומיות פועלות במדינות הזרות? וזאת במטרה להשיג משאבים ,פלחי שוק חדשים ,הפחתת עלויות ונכסים אסטרטגיים ) Dunning & ;Dunning 1995, 1998, 2000 .(Lundan, 2008 יתרונות הבעלות ) - Ownership advantagesמדוע?( יתרונות הבעלות של החברה נגזרים מהמאפיינים ,מהנכסים ומהאסטרטגיה של החברה ,אשר מעצבים את יתרונותיה ביחס לחברות המתחרות .יתרונות הבעלות של החברה ,הם שקובעים את יכולתה של החברה לעסוק בהשקעות זרות ישירות ,כשעצם העיסוק בהשקעות זרות ישירות מגדיל את יתרונותיה התחרותיים של החברה ).(Dunning & Lundan, 2008 מאפייני החברה מתייחסים לגודל החברה ,לסקטור הפעילות וכד' .נכסי החברה כוללים את הנכסים הממשיים כמו נכסי דלא ניידי ,כח אדם והון וכן את הנכסים הלא ממשיים כמו ידע ,פטנטים ,חדשנות של מוצרי החברה ,מערך השיווק והשירות ,יכולות הניהול ,היכולת לפעול ביעילות ועוד ) & Cooke .(Noble, 1998; Dunning & Lundan, 2008האסטרטגייה של החברה נגזרת מההחלטות המתקבלות ע"י מנהלי החברה במטרה לארגן את הנכסים והמשאבים העומדים לרשותה ,מתוך שאיפה להשיג את יעדי החברה בזמן מוגדר .האסטרטגייה ייחודית לכל חברה והיא זו שמבליטה את השוני הקיים בין החברות מהיבט הניהול ,המבנה הארגוני ,העמדה לגבי סיכונים ,המוכנות להעברת ידע ,אסטרגיית החדירה ועוד ).(Dunning 1981, 1988b; Dunning & Lundan, 2008 יתרונות המיקום ) -Location advantagesהיכן?( יתרונות המיקום של המדינה נגזרים ממאפייני המדינה הזמינים לכלל החברות הפועלות במדינה. יתרונות המיקום של המדינה מתייחסים למשאבים הטבעיים והמיוצרים במדינה לעלות ,איכות ותפוקות המשאבים במדינה כמו כח אדם ,חומרי גלם ,אנרגיה וכד' ,לעלות ואיכות תשתיות התעבורה והתקשורת ,למדיניות הממשלה ביחס לסחר בינלאומי והשקעות זרות ישירות כמו תמריצים ,חסמים, מכסים וכד' ,להשכלה ,ליכולות הטכנולוגיות ,לסביבה התרבותית והפוליטית ,למערכת הכלכלית, לסביבה החוקית ולמדיניות הממשלה ביחס לנושאים שונים כמו זכויות קניין וכד' וכן לקיומם של תעשיות תומכות במדינה כמו פארקים תעשייתיים. יתרונות המיקום של המדינה הזרה משפיעים על היקף ואופי ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות למדינה הזרה ואילו יתרונות המיקום של מדינת האם משפיעים על היקף ואופי ההשקעות הזרות הישירות היוצאות ממדינת האם למדינות זרות ) Dunning & Lundan, ;Dunning, 1981, 1988b .(2008 27 יתרונות ההפנמה ) - Internalization advantagesאיך?( יתרונות ההפנמה נגזרים מהמבנה ההירארכי הפנימי של החברה אשר משקפים את היעילות ההירארכית הקיימת בארגון בהשוואה להירארכיה של השוק וכן על יכולתה של החברה לשמור על העוצמה הפוליטית של נכסיה במדינות שבהן היא פועלת .במילים אחרות ,יתרונות ההפנמה מתייחסים ליחסי העוצמה בין הממשלות לבין החברות הרב לאומיות ולשאיפתן ההדדית ,אך המנוגדת לעיתים ,לשמור על עוצמתן הפוליטית של נכסיהן ,דבר המשפיע על דרך הפעילות של החברות הרב לאומיות. יתרונות ההפנמה של החברה נגזרים ממאפייני החברה והם שמשפיעים על יכולתה של החברה לעקוף או לנצל כשלי שוק מבניים ,במיוחד כשלי שוק הנובעים מחוסר יכולתו של השוק לארגן עיסקאות בצורה אופטימלית ) .(Li & Resnick, 2003לחברות הפועלות בשוק אין מידע מלא וסימטרי על העיסקאות שהן מבצעות או הבנה וביטחון מלא לגבי ההשלכות של ביצוע העיסקאות ,דבר המגביר את האופרטיוניזם ,הסיכונים המוסריים וניצול חוסר המידע בשווקים מסוימים .עפ"י רציונל זה, החברות מנסות להימנע מעלויות שונות הקשורות לביצוע עסקאות כמו עלות מו"מ ,הפרת הסכמים, אדמינסטרציה ,פיטורי עובדים ועוד ) .(Williamson, 1985כמו כן ,החברות מנסות לעקוף או להימנע ממעורבות ממשלתית העשויה לבוא לידי ביטוי דרך מכסים ,פיקוח על מחירים ,הבדלי מס, פיקוח על ספקים ,הגדרה של מס' המתחרים ועוד .בנוסף ,החברות הרב לאומיות פועלות להגן על המוניטין שלהן במדינות הזרות ,תוך ניצול חוסר ודאות ושימור מצב של תלות. לאור זאת ,יתרונות הההפנמה של החברה משפיעים על יכולתה של החברה לשלוט באופן עצמאי על פעילויותיה במס' רב של מדינות ,על פני העברת השליטה לגורמים חיצוניים דרך רשיונות ,זיכיונות, שיתופי פעולה וכד' ).(Dunning & Lundan, 2008; Dunning, 1981, 1988b לעומת זאת ,יתרונות ההפנמה של המדינה מתייחסים למידת מעורבותה של הממשלה בשוק ולמדיניות שהממשלה נוקטת ביחס למבנה השוק ולתקנות המתייחסות לאי תחרות ,לביצוע עיסקאות וכד' .מדובר למעשה בפעולות שהמדינה נוקטת על מנת לשמור על עוצמתה ועל נכסיה האסטרטגיים וזאת על חשבון פתיחות כלכלית וליברליזציה .לחילופין ,מנקודת ראות של עידוד השקעות זרות ישירות ,מדובר במדיניות שהממשלה נוקטת על מנת לעודד השקעות זרות ישירות דרך חיסול מונופולים והסרת המגבלות ).(Dunning & Lundan, 2008 28 2.2.3.3גישה מקרוכלכלית להשקעות זרות ישירות ) (A Macroeconomic Approach to FDI הגישה המקרוכלכלית להשקעות זרות ישירות פותחה ע"י החוקר היפני קוג'ימה Kiyoshi Kojima ) (Kojima, 1973, 1978, 1982בהתבסס על התיאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית במטרה לתת מענה לשאלה ,אילו פעילויות של החברות הרב לאומיות עדיפות ליישום במדינות מסויימות? וזאת בשונה מהתיאוריות Internalization theoryו eclectic paradigmהמנסות להשיב על השאלה ,מדוע חברות רב לאומיות מבצעות פעילות מסוימת במדינה מסוימת? ).(Dunning & Lundan, 2008 קוג'ימה ) (Kojimaביקר את התיאוריות Internalization theoryו eclectic paradigmבטענה, שהן יוצאות מתוך גישה מיקרוכלכלית והן מתעלמות מגורמים מקרו-כלכליים אשר משפיעים על ההשקעות הזרות הישירות ) .(Kojima, 1982לטענת קוג'ימה ) , (Kojimaכוחות השוק הם שמסבירים את ההשקעות הזרות הישירות ולא ההירארכיה ולכן בעת ביצוע השקעות זרות ישירות נדרש לבצע השוואה של העלויות האבסולוטיות והתועלות בין המדינות השונות .גישה זו מתמקדת בהבדלים בין המדינות הנובעים מהמדיניות ,מהיעדים האסטרטגיים ומהמוסדות של מדינת האם וכן מהמבנה החברתי של המדינה בה החברה הרב לאומית פועלת. עפ"י קוג'ימה ) ,(Kojimaקיימים שני סוגים של השקעות זרות ישירות :הראשון ,השקעות זרות ישירות עם אוריינטציה לסחר כדוגמת ההשקעות המתבצעות לטענתו ע"י יפן .השקעות אלו מתבצעות במטרה להשיג חומרי גלם וכח עבודה זול ,דבר המביא להעברת הון ,טכנולוגייה ומיומנויות ניהוליות למדינות זרות .השני ,השקעות זרות ישירות ללא אוריינטציה לסחר כדוגמת ההשקעות המתבצעות לטענתו ע"י ארה"ב .השקעות אלו נעשות במטרה להגן על ארגונים מונופוליסטיים ,תוך ניצול גורמי שוק בהתאם לרמת המכסים .השקעות זרות ישירות ללא אוריינטציה לסחר מתבססות על עקרונות מיקרו-כלכליים והן לא תורמות ליתרונות היחסיים של המדינה ואף מביאות להקטנת הסחר בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות ).(Kojima , 1973 2.2.3.4מודל היהלום של פורטר )(Porter's Diamond model מיכאל פורטר ) (Michael Porterבספרו "היתרונות התחרותיים של המדינות" ) The Competitive (Advantages of Nations, 1990פיתח את "מודל היהלום" בהשפעה של מס' תיאוריות -היתרון האבסולוטי ,גורמי הייצור היחסיים של הקשר אולין ,מחזור חיי מוצר של ורנון ועוד ) & Daniels .(Radebauge, 2001התיאוריה של פורטר מנסה לתת מענה לשאלות :מהם הגורמים בסביבת המדינה אשר משפיעים על הצלחת המדינה בסחר בינלאומי בסקטורים מסויימים? ואיך הם משפיעים על היתרון התחרותי של החברות הפועלות במדינה? ) .(Porter, 1990במילים אחרות ,התיאוריה של פורטר מנסה לתת מענה לשאלה איך ואיפה מתפתחות חברות עם יתרון תחרותי גלובלי? .התיאוריה 29 של פורטר מתמקדת למעשה בהסבר הסחר הבינלאומי המתבצע ע"י החברות עצמן וזאת בשונה מתיאוריות הסחר המסורתיות המתמקדות בסחר המתבצע ע"י המדינה ) Daniels & Radebauge, .(2001 עפ"י "מודל היהלום" נדרשים ארבעה תנאים לשם השגת יתרון תחרותי לחברות הפועלות במדינה: קיומם של משאבים ,תנאי ביקוש ,תעשיות תומכות ואסטרטגייה הולמת של החברה ) ;Porter, 1990 .(Grant, 1991 משאבים – התנאי הראשון מתייחס לקיומם של משאבים במדינה בסקטור מסוים .הכוונה למשאבים פיסיים כמו משאבי טבע ,חומרי גלם וכד' וכן למשאבים מתקדמים כמו תשתיות איכותיות, טכנולוגיות מתקדמות ,כח אדם מיומן ועוד .עפ"י פורטר ,פיתוח משאבים מתקדמים עשוי לפצות על העדר משאבים פיסיים במדינה. תנאי ביקוש – התנאי השני מתייחס לשוק שבו קיימים תנאי ביקוש ,כשהדגש הינו על מאפייני השוק ולא על גודל השוק .שוק מקומי בעל דרישות גבוהות גורם לחברות להשתפר ולהתייעל ,דבר המגביר את התחרותיות ומשפר את היתרון התחרותי של החברות המקומיות. תעשיות תומכות – התנאי השלישי מתייחס לקיומם של תעשיות תומכות ומשלימות ,אשר מספקות לחברות במדינה שירותים ,מוצרים וחומרי גלם אשר תורמים לגלישת ידע ,חדשנות ומשאבים באותם סקטורים שבהם קיימות תעשיות תומכות .תנאי זה מסביר את היוצרותם של תחומי התמחות מסוימים בכל מדינה כדוגמת :תעשיית הקרמיקה באיטליה או תעשיית השעונים בשוויץ או תעשיית ההייטק בישראל. המבנה ,האסטרטגייה והתחרותיות של החברה – התנאי הרביעי קשור למבנה ולאסטרטגייה של החברה .הכוונה למבנה של חברה רב לאומית ולאסטרטגייה המתאימה לניהול פעילות בינלאומית. כמו כן ,הכוונה למיומנויות הניהוליות הקיימות בחברה אשר מאפשרות לחברה לנהל פעילויות בשווקים הגלובליים ,תוך התמודדות בתנאי תחרות בינלאומיים. קיומם של תנאים אלו הם שקובעים את יכולת החדשנות של החברות הפועלות במדינה ,המאפשרת להן להשיג יתרון תחרותי ביחס לחברות ממדינות אחרות .לטענת פורטר ,חברות תתחלנה לעסוק בסחר בינלאומי רק כשהתנאים במדינה יאפשרו לחברות להפוך לתחרותיות ).(Porter, 1990 30 2.2.4סיכום לסיכום ,בספרות המחקרית ישנן תיאוריות רבות המנסות לתת מענה להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות ,כשהשוני בין התיאוריות נובע מהשאלות שעליהן התיאוריות באות לתת מענה, מהפרספקטיבות השונות וכן מהשוני ביחידות הניתוח השונות. התיאוריות המסורתיות של הסחר הבינלאומי עסקו בפעילות הבינלאומית ברמת המדינה ולאו דווקא בחברות הרב לאומיות לכשעצמן ,אך הן תרמו רבות להתפתחות התיאוריות המודרניות המסבירות את הפעילות של החברות הרב לאומיות. התיאוריות המוקדמות של החברות הרב לאומיות סיפקו נקודות מבט חדשות להסבר הפעילות של החברות הרב לאומיות ,אך הן לא נתנו הסבר מלא לכלל הפעילות של החברות הרב לאומיות ורק מאמצע שנות ה – 70גובשו תיאוריות כלליות בניסיון לספק הסבר מלא לכלל הפעילות של החברות הרב לאומיות. המחקר מתבסס על התיאוריה eclectic paradigmשל דנינג אשר מספקת את המסגרת האנליטית OLI- Ownership, Location, Internalizationלשם ניתוח הפעילות של החברות הרב לאומיות והשלכותייה על מדינת הלאום eclectic paradigm .הפכה לאחת מהתיאוריות המובילות לחקר החברות הרב לאומיות מהסיבה ,שהיא מספקת מסגרת אנליטית כללית לניתוח הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמת החברות וברמת המדינות וזאת בשונה מתיאוריות כלליות אחרות אשר מאפשרות לבצע ניתוחים ברמת המוצרים ואו ברמת החברות בלבד. 2.3המניעים לפעילות של החברות הרב לאומיות כפי שהוצג בחלק הקודם ,מודל המחקר מתבסס על התיאוריה eclectic paradigmשל דנינג אשר מספקת את המסגרת האנליטית OLI- Ownership, Location, Internalizationלשם ניתוח הפעילות של החברות הרב לאומיות והשלכותייה על מדינת הלאום. עפ"י המסגרת התיאורטית ,OLIיתרונות הבעלות Ownership advantagesשל החברה מסבירים מדוע החברות הרב לאומיות פועלות .יתרונות הבעלות של החברה מושפעים מהמאפיינים של החברה כמו גודל חברה ,תחום פעילות וכד' ,מהנכסים הממשיים והרוחניים של החברה כמו כח אדם, הון ,פטנטים ,יכולות ניהוליות וכד' וכן מהאסטרטגיה של החברה המגדירה את יעדי החברה ועמדותיה ביחס לסוגיות שונות כמו מבנה ארגוני ,יחס לסיכונים וכד' במטרה לארגן את הנכסים והמשאבים העומדים לרשות החברה בכדי להשיג את יעדי החברה בזמן מוגדר ) Dunning 1981, ).(Dunning & Lundan, 2008 ;1988b 31 כפי שהוצג בפרק המבוא ,פיתוח מודל המחקר הושתת על שילוב ההשפעה של שלושה מרכיבים: כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות ,המניעים לביצוע ההשקעות הזרות הישירות ויתרונות המיקום של המדינה אשר מסבירים את אופן ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. לאור זאת ,ישנה חשיבות רבה בהבנת המניעים לפעילות של החברות הרב לאומיות ,בשל השפעתם על כיוון ,אופי והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה והשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים. בספרות המחקרית ישנה התייחסות רבה למניעים לפעילות של החברות הרב לאומיות ,כשהשוני בין החוקרים מתמקד בעיקר באופן מיון המניעים לקטגוריות השונות ולאו דווקא במניעים עצמם. (1972) Behrmanמיין את המניעים לארבע קטגוריות :השגת משאבים טבעיים ,השגת שווקים, השגת יעילות והשגת נכסים אסטרטגיים (2008) Dunning & Lundan .התבססו על המיון של Behrmanוהוסיפו שלוש קטגוריות נוספות :בריחת השקעות ,השקעות תומכות והשקעות פסיביות. (2001) Daniels & Radebaugeמיינו אף הם את המניעים לארבע קטגוריות :הרחבת המכירות, רכישת משאבים ,גיוון מקורות המכירות והאספקה והקטנת הסיכונים התחרותיים(2008) Dicken . מיין את המניעים לשתי קטגוריות :מניעים עם אוריינטציה לשוק ומניעים עם אוריינטציה לנכסים. לעומת זאת (2003) Czinkota et al ,מיינו את המניעים לשתי קטגוריות :מניעים יזומים )(proactive ומניעים תגובתיים ) .(reactiveלטענתם ,מניעים יזומים מתבצעים מסיבות כמו רווחיות גבוהה יותר במדינה זרה ,מוצרים יחודיים הנדרשים בשווקים הבינלאומיים ,יתרונות טכנולוגיים ביחס למתחרים, מידע ייחודי על שווקי יעד זרים ,הטבות מס במדינות זרות והקטנת עלויות הייצור דרך הגדלת היקפי הייצור בשווקים זרים ואילו מניעים תגובתיים מתבצעים מסיבות כמו תחרותיות מוגברת במדינת האם הדוחקת חברות לאיתור שווקים חדשים ,ירידה במכירות בשוק המקומי ועודף ביכולת הייצור המתרחשת במצבים שחברות מנסות להשיג יתרון לגודל .דהיינו ,מניעים יזומים הם מניעים אשר "מושכים" את החברות לפעילות בינלאומית ומניעים תגובתיים הם מניעים אשר "דוחפים" את החברות לפעילות בינלאומית .במילים אחרות ,חברות עם מניעים יזומים פועלות בשווקים הבינלאומיים מתוך רצון ובחירה ואילו חברות עם מניעים תגובתיים נאלצות לפעול בשווקים הבינלאומיים. (1988) Tallmanהתייחס אף הוא למניעים "דוחפים" ו"מושכים" .לטענתו ,חולשות בשוק האם כמו ריבוי מתחרים ,מיצוי שוק ,חוסר במשאבים ונכסים ,מדיניות מס נוקשה וכד' "תדחוף" את החברות ממדינת האם למדינות זרות ואילו מאפיינים אטרקטיביים במדינה הזרה כמו עלויות כח אדם נמוכות, עידוד השקעות זרות ,קיומם של משאבים ונכסים אסטרטגיים "תמשוך" את החברות למדינה הזרה. ראוי לציין ,שכל גורם יכול במצבים מסוימים להיחשב כמניע יזום ובמצבים אחרים להיחשב כמניע 32 תגובתי .לדוגמא ,עלויות כח אדם נמוכות במדינה זרה עשויות להוות מניע יזום לכניסה לפעילות בינלאומית ואילו עלויות כח אדם גבוהות במדינת אם עשויות להוות מניע תגובתי. בחלק זה יפורטו חמשת המניעים העיקריים לכניסת חברות לפעילות בינלאומית :השגת משאבים, מניעי שוק ,הפחתת עלויות ,השגת נכסים אסטרטגיים ופיזור סיכונים .ראוי לציין ,שהפעילות של החברות הרב לאומיות יכולה לנבוע ממניע מסוים או משילוב של מס' מניעים ) & Dunning .(Lundan, 2008 2.3.1השגת משאבים אחד המניעים הבסיסיים לפעילות של החברות הרב לאומיות הוא הרצון להשיג משאבים .הכוונה למשאבים שאינם ניתנים להשגה במדינות האם או שזמינותם מוגבלת או שעלותם גבוהה או שאיכותם ירודה במדינת האם ביחס למדינות זרות אחרות ) .(Dunning & Lundan, 2008השגת משאבים מאפשרת לחברות לשפר את איכות המוצרים ,להגדיל רווחיות ולשפר את היתרונות התחרותיים של החברה ).(Daniels & Radebauge, 2001 החברות הרב לאומיות שואפות להשיג ארבעה סוגי משאבים :משאבים טבעיים ,משאבי אנוש, משאבים פיננסיים ומשאבים טכנולוגיים וניהוליים. משאבים טבעיים –אחד המניעים המסורתיים של החברות הרב לאומיות הוא השגת משאבים טבעיים ) (McKern, 1993כמו נפט ,אבץ ,טבק ,סוכר וכד' כדוגמת ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות באפריקה ,הנעשות ממניעים של השגת משאבים טבעיים ).(Asiedu, 2002 ראוי לציין ,שהשקעות ממניעים של השגת משאבים טבעיים מצריכות השקעות הון גדולות ולכן הן נחשבות לחברות הרב לאומיות כהשקעות ארוכות טווח ).(Dunning & Lundan, 2008 משאבי אנוש –הרצון להשיג כח אדם זול מניע את החברות הרב לאומיות להעתיק פעילויות למדינות זרות ) .(Noorbakhsh et al., 2001ראשית ,זמינות של כח אדם לא מיומן או מיומן למחצה ,מניע את החברות רב לאומיות להעתיק פעילויות ייצור למדינות זרות כדוגמת העתקת מפעלי ייצור למזרח אסיה .שנית ,זמינות של כח אדם מיומן או מיומן למחצה ,מניע את החברות רב לאומיות להעתיק פעילויות למדינות זרות בסקטור השירותים כדוגמת העתקת מוקדי שיחות ) (call centerמארה"ב להודו .שלישית ,התקדמות הטכנולוגייה יצרה צורך בכח אדם מיומן וזול ) Noorbakhsh et al., (2001לענפי ההייטק השונים .הכוונה למקרים שבהם חברות רב לאומיות מעתיקות פעילויות פיתוח 33 ומחקר למדינות זרות ,שבהן יש זמינות של כח אדם זול מיומן ומשכיל כדוגמת העתקת פעילויות מו"פ להודו ,בשל זמינות המהנדסים והתכנתים במדינה. ראוי לציין ,שחברות רב לאומיות מעתיקות פעילויות בתחומי ההייטק גם למדינות זרות מפותחות שבהן יש זמינות של כח אדם מיומן ואיכותי ,שעלותו נמוכה יותר ביחס למדינות אם מפותחות אחרות כדוגמת ההשקעות הזרות המתבצעות באירלנד ).(Dunning & Lundan, 2008 משאבים פיננסיים -הרצון להשיג משאבים פיננסיים מניע את החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות ישירות במדינות זרות ) ,(Alfaro et al., 2004; Hermes & Lensink, 2003שבהן יש זמינות של משאבים פיננסיים מקומיים כדוגמת תמריצים פיננסיים ממשלתיים הניתנים בעת ביצוע השקעות זרות נכנסות כמו מענקים ,הלוואות ,בטחונות להלוואות ,בטחונות לאשראי ליצוא וכד' ) Dunning (& Lundan, 2008או אשראי מבנקים מקומיים ועוד ).(Hermes & Lensink, 2003 זמינות של משאבים פיננסיים מאפשרים לחברות הרב לאומיות למנף את השקעות החברה במדינה הזרה ,במיוחד בתחומים טכנולוגיים שבהם נדרשים משאבים פיננסיים רבים ) & ;Hermes .Lensink, 2003 (Ang, 2008 ;Deichmann et al., 2003 משאבים טכנולוגיים וניהוליים – החברות הרב לאומיות רוכשות חברות במדינות זרות בעלות יכולות טכנולוגיות וניהוליות הנדרשות לחברה .הכוונה לחברות המתמחות בתהליכי ייצור ,שיטות עבודה חדשניות ,יכולות הפצה יחודיות ,יחסי ציבור וקשרים עם רשויות הממשל במדינות הזרות וכד'. ראוי לציין ,שחברות רב לאומיות גדולות בעלות מס רב של אתרים ,אף רוכשות חברות זרות במטרה שהן תספקנה שירותים בסטנדרטים אחידים לכלל אתרי החברה בעולם ) Dunning & Lundan, .(Hitt et al., 2001; 2008 2.3.2מניעי שוק אחד המניעים החשובים לכניסה לפעילות בינלאומית הוא הרצון של החברות להגדיל את היקף הפעילות של החברה דרך השגת שווקים חדשים במדינות זרות ,דבר התורם להגדלת נתח השוק והרווחיות של החברה ).(Daniels & Radebauge, 2001 ראוי לציין ,שכניסה לפעילות בינלאומית ממניעי שוק עשויה לנבוע גם ממניעים תגובתיים כמו מיצוי שוק האם עקב פוטנצייאל צמיחה מוגבל ) (Hitt et al., 2001או גידול במס' המתחרים בשוק האם, המניע את החברות לחפש אחר שווקים אטרקטיביים יותר ).(Czinkota et al., 2003 34 קיימות שש סיבות עיקריות לפעילות של החברות הרב לאומיות ממניעי שוק :שווקים גדולים, שווקים מפותחים ,שווקים בצמיחה ,שימור לקוחות ,התאמה לשווקים זרים ונוכחות בשווקים מובילים. שווקים גדולים -החברות הרב לאומיות שואפות לפעול במדינות גדולות כדוגמת סין או ארה"ב. מדינות גדולות מהוות יעד אסטרטגי לחברות רב לאומיות רבות ,בשל הפוטנצייאל השיווקי הגלום באותן מדינות ) ,(Javorcik, 2004המצדיק הקמה של נציגויות ,מערכי הפצה מקומיים ואף מפעלי ייצור שייתנו מענה לצרכיי השוק המקומי ) .(Hitt et al., 2001 ראוי לציין ,שהחברות הרב לאומיות שואפות לבסס את הפעילות גם במדינות הגדולות המתפתחות שבהן רמת ההכנסה עדיין נמוכה ,בשל הפוטנציאל העתידי הגלום באותן מדינות ,המצדיק ביצוע השקעות במטרה להשיג יתרון אסטרטגי ביחס לחברות המתחרות במדינות הגדולות כדוגמת ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ממניעי שוק בסין ובהודו. שווקים מפותחים -מדינות מפותחות עם רמת הכנסה גבוהה מהוות יעד עיקרי לחברות הרב לאומיות למכירה של מגוון מוצרים ושירותים )Coughlin, ;Asiedu, 2002 ;Busse & Hefeker, 2007 .(1991 מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,רמת הצריכה במדינה חשובה יותר מגודל המדינה ,במיוחד בכל הקשור למכירת מוצרים שאינם נחשבים כבסיסיים כדוגמת מוצרים טכנולוגיים ,מוצרים חדשניים או מוצרים יוקרתיים ) (Dicken, 2007; Daniels & Radebauge, 2001שווקים מפותחים אף תורמים להחזר מהיר של ההשקעות ),(Asiedu, 2002; Busse & Hefeker, 2007 דבר החשוב במיוחד בהשקעות גדולות או בהשקעות של מוצרים טכנולוגיים המתיישנים במהרה ).(Hitt et al., 2001 שווקים בצמיחה -החברות רב לאומיות שואפות לפעול בשווקים המצויים בצמיחה כלכלית ,בשל יכולתן למקסם את רווחיהן ולנצל את הזדמנויות הפיתוח של השוק );Li & Resnick, 2003 .(Gastanaga et al., 1998שיעור הצמיחה בכלכלות המתפתחות מהווה מדד חשוב ביותר לפוטנציאל ההתפתחות של המדינה ולכן השקעה במדינות עם שיעור צמיחה גבוה אמור להניב רווחים גבוהים בטווח הבינוני והארוך ,במיוחד כשההשקעות מתבצעות בשלבים המוקדמים של תהליך הצמיחה .לדוגמא ,חברות רב לאומיות רבות החלו לפעול באינטנסיביות במדינות מזרח אירופה בתקופה שבה התקבלה ההחלטה על הצטרפותן לאיחוד האירופי ,מתוך הנחה שהדבר יביא לצמיחה כלכלית משמעותית ,דבר שיתרום בטווח הבינוני והארוך להגדלת התשואות והרווחיות של החברות. 35 שימור לקוחות -חברות נאלצות להרחיב את פעילותן למדינות זרות ,בשל רצונן לשמר לקוחות הפועלים באותן מדינות זרות .חברות רב לאומיות מעדיפות לפעול מול נותני שירותים הפועלים במס' רב של מדינות זרות ולכן חברות מתחום השירותים נאלצות להרחיב את פעילותן למדינות זרות שבהן הלקוחות שלהן פועלים כדוגמת מיזוגים בינלאומיים של משרדי עו"ד ,רוא"ח ,משרדי ייעוץ וכד' ,הנעשים במטרה לשמר לקוחות הפועלים במס' רב של מדינות זרות ) Dunning & Lundan, .(2008 התאמה לשווקים זרים -החברות הרב לאומיות נדרשות להתאים את הסחורות והשירותים לקהלי היעד השונים ,תוך מתן מענה למנהגים מקומיים ,דבר המביא אותן לרכוש חברות מקומיות המכירות באופן טוב יותר את צרכיי השוק המקומי ).(Hitt et al., 2001; Dunning & Lundan, 2008 נוכחות בשווקים מובילים -החברות הרב לאומיות בוחרות לפעול בשווקים המובילים והאטרקטיביים דרך הקמה של נציגויות מקומיות או מפעלי ייצור מקומיים ,בשל הנוכחות המסיבית של המתחרים באותם שווקים ) (Martin et al., 1998או בשל החשש שהחברות המתחרות ינצלו את אי נוכחותן באותן שווקים לשם הגדלת היתרונות התחרותיים בשווקים אחרים .דהיינו ,אי נוכחות של חברות מתחרות בשוק מסוים ,תאפשר לחברה המצויה באותו שוק להרוויח יותר ואז לנצל רווח זה לשם הורדת מחירים בשוק אחר שבו התחרות אינטנסיבית ).(Daniels & Radebauge, 2001 2.3.3הפחתת עלויות הרצון להקטין את עלויות החברה מהווה מניע דומיננטי לפעילות של החברות הרב לאומיות .עלויות החברה נגזרות ממכלול מרכיבים כמו עלויות הייצור ,עלויות התפעול ,עלות ביצוע העסקאות ,מבנה השוק ועוד .עלויות אלו משפיעות על רווחיות החברות ועל יכולתן להציע מחירים תחרותיים, להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים ,לרכוש נכסים אסטרטגיים ,למנף פעילויות חדשות ,להשיג כח אדם איכותי ועוד. קיימות שלוש סיבות עיקריות לפעילות של החברות הרב לאומיות ממניעים של הפחתת עלויות: הבדלים בעלויות הייצור והתפעול ,מדיניות המעודדת סחר בינלאומי והשקעות זרות ישירות והבדלי מיסוי. הבדלים בעלויות הייצור והתפעול -הבדלים בעלויות הייצור והתפעול בין המדינות השונות ,מביאים חברות רב לאומיות רבות להעתיק פעילויות ייצור למדינות זרות שבהן עלויות הייצור נמוכות ביחס 36 למדינת האם וזאת במטרה לייצא מהן את מוצרי החברה לשאר מדינות העולם )(Asiedu, 2002 כדוגמת העתקת מפעלי הייצור מארה"ב למזרח אסיה. ראוי לציין ,שריכוז הייצור במדינה זרה אחת שבה עלויות הייצור נמוכות ,אף עשויה לתרום להפחתת עלויות הייצור בשל היתרון לגודל ולכן חברות רב לאומיות רבות בוחרות לרכז את הייצור במדינה זרה אחת שבה עלויות כח האדם ,התפעול ,חומרי הגלם וכד' נמוכות וממנה לייצא את המוצרים לשאר מדינות העולם. עידוד סחר בינלאומי ותמריצים להשקעות זרות ישירות –הסרת ההגבלות על הסחר הבינלאומי כמו פתיחת סקטורים לתחרות ,הפרטות ) ,(Contractor, 1990; Li & Guisinger, 1992הפחתה וביטול מכסים ) ,(Dunning & Lundan, 2008יצירת אזורי סחר חופשיים )(Brewer & Young, 2000 וכד' או מתן תמריצים להשקעות זרות ישירות כמו מענקים ,הלוואות וכד' ) ;Li & Resnick, 2003 ,(Lall , 1995 ;Cooke, 2001 ; Guisinger, 1985תורמים להקטנת העלויות של החברות הרב לאומיות ).(Dunning, 1998 הבדלי מיסוי – הבדלים במדיניות המס לחברות בין המדינות השונות ,מניעה את החברות הרב לאומיות להעתיק פעילויות והון ממדינות אם שבהן שיעורי המס גבוהים למדינות זרות שבהן שיעורי המס נמוכים .מנקודת ראות של החברות הרב לאומיות ,אחוז מיסוי גבוה משפיע על רווחיות החברה ועל תזרים המזומנים ולכן החברות מייחסות חשיבות רבה למדיניות המס במדינה ) & Loree .(Dunning & Lundan, 2008 ;Guisinger, 1995ניתן לומר ,שהחברות הרב לאומיות מבצעות למעשה השוואה בין מדיניות המס של מדינת האם לבין מדיניות המס של המדינות הזרות וככל שהפער גדול יותר בשיעורי המס ,כך גדלה המוטיבציה של החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות ישירות ממניעים של מיסוי ).(Daniels & Radebaugh, 2001 2.3.4השגת נכסים אסטרטגיים אחד המניעים הבולטים של החברות הרב לאומיות בשני העשורים האחרונים הוא השגת נכסים אסטרטגיים .הכוונה למשאבים ,נכסים ויכולות אשר מגדילים את הערך הפוטנציאלי של החברה ואת יתרונותיה התחרותיים ) (Dunning, 1998; Amit & Schoemaker, 1993כמו מוניטין ,בסיס לקוחות ,ידע טקטי ,יכולות פיתוח ומחקר ,שמות מסחריים ,ידע ונכסים טכנולוגיים ועוד ) Barney, .(1991 נכסים אסטרטגיים תורמים לפתרון הקשיים המסחריים של החברה ,מעלים את ערכה ותורמים ליתרונות התחרותיים שלה ביחס לחברות המתחרות ) ,(Amit & Schoemaker, 1993במיוחד 37 במצבי חולשה הנובעים מטכנולוגיה נחותה או בשל רצון לחדור לשוק לא מוכר או בעייתי ) .(Dunning & Lundan, 2008רכישת נכסים אסטרטגיים אף תורמת ליצירת סינרגיה בתחומי פיתוח ומחקר ,להשגת ערוצי הפצה ,הקטנת התחרות ,השגת חומרי גלם ,גיוון מוצרים וכד'. ראוי לציין ,שחברות רב לאומיות רבות בוחרות כיום להשיג טכנולוגיות מתקדמות דרך רכישת חברות שכבר פיתחו את הטכנולוגיות הנדרשות ,במקום לפתח את הטכנולוגיות בעצמן כדוגמת הרכישה של חברות הזנק בישראל ע"י חברות זרות ממניעים של השגת נכסים טכנולוגיים. 2.3.5פיזור סיכונים הקמת פעילויות במדינות זרות מאפשרת לחברות הרב לאומיות לפזר סיכונים בכדי להקטין את התלות בשוק האם או במס' מצומצם של שווקים .ניתן לומר ,שככל שרמת אי הודאות גבוהה יותר במדינות שבהן החברות פועלות ,כך החברות הרב לאומיות תפעלנה לחדור לשווקים נוספים במטרה לפזר את הסיכונים .ראוי לציין ,שביזור הייצור על פני מס' מדינות זרות מאפשר לחברות הרב לאומיות לפזר סיכונים ע"י הקטנת התלות בשוק מסוים מהיבט שערי החליפין ,סכסוכי עבודה ברמה מקומית וכד' וזאת בשונה מריכוז הייצור במדינה זרת אחת התורם להפחתת העלויות בשל היתרון לגודל ,אך מגדיל את הסיכון. פיזור סיכונים יכול להיעשות משלוש סיבות מרכזיות :החשש מערעור היציבות הכלכלית ,החשש מערעור היציבות הפוליטית והרצון לגוון את מקורות ההפצה והאספקה. ערעור היציבות הכלכלית – החשש מערעור היציבות הכלכלית במדינת האם או במדינות זרות שבהן החברות הרב לאומיות כבר פועלות ,מביא את החברות להרחיב את פעילותן למדינות זרות נוספות ) .(Dunning & Lundan, 2008ערעור היציבות הכלכלית עשוי להתרחש על רקע האטה ,אינפלציה וכד' ) (Cooke, 2001 ; Li & Resnick, 2003כדוגמת התנודתיות בשערי המטבע שהביאה חברות רבות לפזר את פעילותן במדינות שונות בכדי להפחית את הסיכון העשוי להתרחש כתוצאה מפיחות דרמטי בשער המטבע במדינה מסויימת ).(Hitt et al., 2001 ערעור היציבות הפוליטית -פעילות במס' מדינות במקביל עשוי להקל על החברות הרב לאומיות בהתמודדות עם ערעור יציבות פוליטית באחת מהמדינות הזרות על רקע משברים מקומיים כמו נפילות ממשלה ,סכסוכי עבודה המלווים בשביתות ועיצומים וכד' או על רקע משברים חיצוניים כמו מלחמות ,העשויים לפגוע בפעילות השוטפת של החברה ובמקרים קיצוניים כמו הפיכות אף לפגוע בנכסי החברה ).(Li & Resnick, 2003; Globerman & Shapiro, 2003 38 גיוון מקורות ההפצה והאספקה – פעילות מול מס' מקורות הפצה ואספקה מאפשרת לחברות הרב לאומיות לפזר סיכונים דרך הקטנת התלות במס' מצומצם של שווקים .ישנם מצבים שבשוק מסוים נוצרת בעיה לא על רקע ערעור היציבות הכלכלית או הפוליטית במדינה ,אלא על רקע בעיה פרטנית אצל היצרן או המפיץ או הספק המקומי באחת מהמדינות הזרות .לדוגמא ,סכסוך עבודה באתר ייצור של חברה באחת מהמדינות הזרות ,עשוי לגרום לשיבושים בשרשרת האספקה של מוצרי החברה או למשל כשל שיווקי באחת מהמדינות הזרות ,עשוי להביא לירידה בהיקפי המכירות של החברה .ניתן לומר ,שככל החברה מתבססת על מס' קטן של מקורות אספקה והפצה ,כך הפגיעה תהיה קשה יותר לחברה במקרה של כשל באחת מהמדינות הזרות ).(Daniels & Radebauge, 2001 2.4הגורמים ברמת המדינה המשפיעים על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות כפי שהוצג בפרק המבוא ,מודל המחקר מתבסס על התיאוריה eclectic paradigmשל דנינג אשר מספקת את המסגרת האנליטית OLI- Ownership, Location, Internalizationלשם ניתוח הפעילות של החברות הרב לאומיות והשלכותייה על מדינת הלאום. פיתוח מודל המחקר הושתת על שילוב ההשפעה של שלושה מרכיבים :כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות ,המניעים לביצוע ההשקעות הזרות הישירות ויתרונות המיקום של המדינה אשר מסבירים את אופן ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. החלק הקודם דן במניעים של החברות הרב לאומיות לכניסה לפעילות בינלאומית אשר נגזרים מיתרונות הבעלות Ownership advantagesשל החברה .חלק זה דן ביתרונות המיקום של המדינה אשר מסבירים היכן החברות הרב לאומיות מבצעות השקעות זרות ישירות במטרה להשיג משאבים ,פלחי שוק חדשים ,הפחתת עלויות ונכסים אסטרטגיים. יתרונות המיקום location advantageשל המדינה משפיעים על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות .יתרונות המיקום של המדינה נגזרים ממאפייני המדינה הזמינים לכלל החברות הפועלות במדינה כמו זמינות ,עלות ואיכות המשאבים ,הנכסים והתשתיות ,המערכת הכלכלית והפוליטית, הסביבה התרבותית והחוקית ,מדיניות הממשלה ביחס לנושאים שונים כמו זכויות קניין ,סחר בינלאומי ועוד .יתרונות המיקום של המדינה הזרה משפיעים על שיקולי בחירת המדינות הזרות בעת ביצוע השקעות זרות נכנסות ואילו יתרונות המיקום של מדינת האם משפיעים על היקף ואופי ההשקעות הזרות היוצאות ממדינת האם למדינות זרות וזאת כתלות במניעים של החברות לביצוע השקעות זרות ישירות ).(Dunning, 1981, 1988b ; Dunning & Lundan, 2008 39 פרדיגמת ESP- Environment, System, Policyמספקת דרך הסתכלות נוספת לגורמי המיקום של המדינה ) .(Dunning & Lundan, 2008עפ"י פרדיגמת ,ESPמאפייני המדינה נגזרים משלושה מרכיבים :מהסביבה הכלכלית ,מהמערכת הכלכלית וממדיניות הממשלה ,כשהשילוב ביניהם יוצר את המאפיינים היחודיים לכל מדינה .הסביבה הכלכלית של המדינה נגזרת מהמשאבים ומהנכסים הקיימים במדינה והם תורמים ליכולת של החברות הפועלות במדינה לשרת את השווקים המקומיים והבינלאומיים .המערכת הכלכלית במדינה נגזרת מאופי הכלכלה במדינה אשר משפיעה על מידת מעורבותה של הממשלה בשוק .הכוונה לאופייה של המערכת הכלכלית כמו כלכלת שוק או כלכלה מעורבת או כלכלה מכוונת .מדיניות הממשלה נגזרת מהאסטרטגייה של הממשלה אשר מושפעת מהסביבה ומהמערכת הכלכלית ).(Koopman & Montias, 1971 ; Dunning & Lundan, 2008 הפעילות של החברות הרב לאומיות יכולה לנבוע ממניעים יזומים או תגובתיים ) Czinkota et al., (2003אשר מושפעים גם מגורמי המיקום של המדינה ) .(Czinkota et al., 2003דהיינו ,גורמי מיקום בעייתיים במדינת האם כמו ריבוי מתחרים ,מיצוי שוק ,מדיניות מס נוקשה וכד' "תדחוף" את החברות לבצע השקעות זרות יוצאות ממדינת האם למדינות זרות ואילו גורמי מיקום אטרקטיביים במדינה זרה כמו עלויות כח אדם נמוכות ,שוק פוטנציאלי ,עידוד השקעות זרות וכד' "תמשוך" את החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות נכנסות באותה מדינה זרה ).(Tallman, 1988 "מודל היהלום" של פורטר מספק נקודת מבט שונה לגורמי המיקום של המדינה ) & Dunning .(Lundan, 2008עפ"י פורטר ,נדרשים ארבעה תנאים לשם השגת יתרון תחרותי לחברות הפועלות במדינה ,כששלושה מהם קשורים לסביבת המדינה :קיומם של משאבים טבעיים ומתקדמים ,תנאי ביקוש בשוק המקומי ותעשיות תומכות ) .(Porter, 1990ניתן לומר ,ש"מודל היהלום" של פורטר מדגיש את הגורמים בסביבת מדינת האם אשר משפיעים על יכולתן של החברות לעסוק בסחר בינלאומי ובהשקעות זרות יוצאות ,לאו דווקא ממניעים תגובתיים ,אלא ממניעים יזומים הקשורים לסביבת מדינת האם .דהיינו ,משאבים ,תנאי ביקוש ,ותעשיות תומכות במדינת האם משפרים את יכולת התחרות והחדשנות של החברות והם שמאפשרים לחברות בשילוב אסטרטגייה הולמת, להתחיל לעסוק בסחר בינלאומי ובהשקעות זרות ישירות. הגורמים ברמת המדינה משפיעים על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות והם נגזרים מחמש תתי סביבות של המדינה :סביבה כלכלית ,סביבה פוליטית ,סביבה טכנולוגית ,סביבה תרבותית וסביבה חוקית. 40 2.4.1הסביבה הכלכלית הסביבה הכלכלית במדינה משפיעה מהותית על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות מהיבט היכולת והמוטיבציה של החברות המקומיות לעסוק בפעילות בינלאומית ,כדאיות הכניסה למדינה הזרה ,אופי ההשקעות הזרות ,רמת הסיכון של ההשקעה ועוד. בסביבה הכלכלית קיימים חמישה מרכיבים עיקריים אשר משפיעים על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמת המדינה :אופיה של המערכת הכלכלית ,פוטנציאל השוק ,עלות משאבי הייצור ,מדיניות מס ויציבות כלכלית. המערכת הכלכלית אופיה של המערכת הכלכלית במדינה נגזרת משלושה מרכיבים עיקריים :הראשון ,מידת המעורבות והשליטה של הממשלה בשוק דרך רגולציה ,חסמים ,הגבלים וכד' .השני ,אופי הבעלות במדינה הנגזר מנתח החברות הממשלתיות במדינה ביחס לנתח של החברות ציבוריות והפרטיות .השלישי, אופי ורמת התחרות במדינה הנגזרים מקיומם של מונופולים או קרטלים במדינה או מרגולציה המאפשרת תחרות בין מעטים או שוק שקיימת בו תחרות חופשית ) ;Daniels & Radebauge, 2001 .(Koopman & Montias, 1971 בעולם קיימים שלושה סוגים עיקריים של מערכות כלכליות :הראשונה ,כלכלת שוק חופשי. בכלכלת שוק חופשי ,מחירי השוק נקבעים ע"י כוחות השוק הנגזרים מההיצע והביקוש .תפקיד הממשלה מתמקד בעידוד התחרות ובמניעת היוצרותם של מונופולים וקרטלים ואופי הבעלות במדינה מתבסס על בעלות ציבורית ופרטית .השני ,כלכלה מעורבת .בכלכלה מעורבת ישנה רגולציה בסקטורים מסוימים .בחלק מהסקטורים עדיין קיימים מונופולים .קיימת רמה מסוימת של בעלות ממשלתית והמדינה מטילה חסמי כניסה למשקיעים זרים בענפים מסוימים .השלישי ,כלכלה מכוונת. בכלכלה מכוונת הממשלה מעורבת בסוג ,בכמות ובמחיר של המוצרים המיוצרים במדינה או המיובאים למדינה .ישנה רמה גבוהה של בעלות ממשלתית ובסקטורים רבים קיימים מונופולים ).(Daniels & Radebauge, 2001 מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,מחד ,ישנה עדיפות לפעילות במדינות שבהן קיימת כלכלת שוק חופשי ,ללא הגבלות וחסמים ) .(Lall , 1995; Dicken, 1998מאידך ,במערכת כלכלית מעורבת ישנן הזדמנויות לחברות הרב לאומיות כמו הפרטות של מונופולים )Gillies ;Sader, 1995 (et al., 2002או כניסה לשווקים שבהם עדיין קיימת תחרות בין מעטים דרך רגולציה ,דבר המקנה לחברות אפשרות שליטה על נתחי שוק גדולים ברמת רווחיות גבוהה. 41 פוטנציאל השוק פוטנציאל השוק משקף את תנאי הביקוש בשוק הנגזרים מהכמות ,מהאיכות ומהגידול של הצריכה בשוק .פוטנציאל הצריכה של התושבים נגזר מכח הקניה של התושבים במדינה );Sethi et al., 2003 .(Daniels & Radebauge, 2001פוטנציאל השוק מהותי ביותר לפעילות של החברות הרב לאומיות ) (Li & Resnick, 2003; Loree & Guisinger, 1995בהשקעות ממניעי שוק מהסיבה, שהמוצרים והשירותים המוצעים במדינה צריכים להיות בהתאמה ליכולת הקניה של התושבים ולכן החברות הרב לאומיות שואפות לפעול במדינות שבהן קיים כח קניה גבוה ,בשל יכולתן להגדיל את היקף הפעילות דרך מכירה מסיבית של מגוון מוצרים ושירותים באותם שווקים ) & Globerman .(Shapiro, 2003 עלות משאבי הייצור תיאוריית גורמי הייצור היחסיים )ראה הסבר מורחב בחלק (2.2מתייחסת לשלושה גורמי ייצור עיקריים :הראשון ,משאבים טבעיים כמו מוצרים חקלאיים ,מינרלים ,חומרי גלם וכד' .השני ,כח העבודה ,כשהכוונה לזמינות מיומנות ועלות כח העבודה במדינה .השלישי ,זמינות ועלות משאבים פיננסיים במדינה כמו אשראי להשקעה לציוד או למינוף השקעה וכד' ) Flam & ;Czinkota et al., .(2003 Flanders, 1991משאבי הייצור במדינה מתייחסים גם לזמינות ואיכות התשתיות במדינה כמו תחבורה ,תקשורת ,אנרגיה וכד' ).(Daniels & Radebauge, 2001 כמות ואיכות המשאבים העומדים לרשות המדינה מסבירה את השוני בעלויות הייצור בין המדינות השונות ולכן עלות גורמי ייצור במדינה משפיעה על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות. עלות כח האדם נחשבת למרכיב מהותי בעלות גורמי הייצור ולכן החברות הרב לאומיות שואפות לפעול במדינות שבהן עלויות כח האדם נמוכות ).(Sethi et al., 2003; Cooke, 2001 זמינות של משאבים פיננסיים במדינה תורמת אף היא לפעילות של החברות הרב לאומיות ,בשל היכולת של החברות להשקיע בפיתוח מוצרים ולמנף השקעות ,במיוחד בתחומי הטכנולוגייה העילית שבהם נדרשים משאבים פיננסיים רבים ) Deichmann et al., ;Hermes & Lensink, 2003 .(;Ang, 2008 2003 זמינות של תשתיות איכותיות וזולות במדינה מאפשרים לחברות להגדיל את התפוקות של ההשקעה ) .(Loree & Guisinger, 1995; Lall ,1995לדוגמא ,תשתית תחבורתית ראויה כמו רכבות ,נמלי ים ותעופה ,מאפשרת לחברות הרב לאומיות לפעול באופן יעיל במרחב הגיאוגרפי של המדינה ,תוך אפשרות של ניוד של סחורות ומוצרים בין המרכז לפריפרייה בתוך המדינה וכן מהמדינה למדינות אחרות ,דבר התורם לכדאיות הפעילות של החברות הרב לאומיות באותה מדינה ) & Loree ,(Guisinger, 1995במיוחד בהשקעות בענפי ייצור עם אוריינטציה ליצוא. 42 מדיניות מס מדיניות המס משפיעה רבות על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ) Loree & Guisinger, (Buettner & Ruf, 2007 ;Bartik, 1985 ;Devereux & Griffith, 1998 ;1995מהסיבה ,שהיא משפיעה על הרווחיות ותזרים המזומנים של החברות ).(Daniels & Radebaugh, 2001 הבדלי מיסוי בין מדינת האם למדינה הזרה מניע את החברות הרב לאומיות להעתיק פעילויות והון למדינות זרות ,שבהן המס לחברות נמוך יותר בהשוואה למדינת האם );Loree & Guisinger, 1995 . (Cooke, 2001 ;Devereux & Griffith, 1998ניתן לומר ,שהחברות הרב לאומיות מבצעות השוואה של שיעור המס לחברות בין המדינות הזרות הפוטנציאליות להשקעה וביחס לשיעור המס במדינת האם ,כשהפער בין שיעורי המס הוא שקובע את כדאיות ביצוע ההשקעה הזרה מהיבט המיסוי ).(Dunning & Lundan, 2008 מנקודת ראות של החברות הרב לאומיות ,מיסוי נמוך תורם להגדלת הרווחיות וליכולת של החברות למנף השקעות ולכן מדיניות מס אטרקטיבית במדינה משפיעה מהותית על שיקולי בחירת המדינות הזרות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות ) Devereux & ;Buettner & Ruf, 2007 ;Bartik, 1985 .(Griffith, 1998 יציבות כלכלית היציבות הכלכלית במדינה מהווה גורם בסיסי ומכריע בשיקולי בחירת המדינות הזרות ,כשחוסר יציבות כלכלית במדינה עשוי להוות חסם לביצוע השקעות זרות ישירות במדינה הזרה ,בשל רמת הסיכון הגבוהה ).(Loree & Guisinger , 1995 ;Schneider & Frey, 1985 היציבות הכלכלית במדינה נגזרת ממכלול של משתנים מקרו-כלכליים אשר מצביעים על עוצמתה ויציבותה של הסביבה הכלכלית כמו שיעור הצמיחה ,יציבות ערך המטבע ,שער הריבית ,אינפלציה, מאזן תקציבי של הממשלה ועוד ).(Cooke, 2001 ; Li & Resnick, 2003 שינויים במדיניות הכלכלית עשויים להביא לערעור היציבות הכלכלית במדינה .הכוונה לשינויים ברמת הריבית ,שינויי מחירים ,שינוי באופן מעורבות הממשלה בשוק המט"ח ,שמיטת חובות ועוד. לדוגמא ,שינויים בתנועות ההון עשויים להשפיע מהותית על ההשקעות של החברות הרב לאומיות, בשל חוסר יכולתן להוציא רווחים או השקעות מהמדינה הזרה למדינת האם ) Czinkota et al., .(2003 ערעור היציבות הכלכלית עשוי להתרחש גם על רקע תנודתיות בשערי המטבע ,התעלמות הממשלות מזכויות קניין ,שיעורי אבטלה גבוהים ,אינפלציה גבוהה ,האטה כלכלית ,חובות חיצוניים כבדים, גרעון בתקציב הממשלה ,תלות גבוהה של המשק בסקטור הממשלתי ועוד ).(Hitt et al., 2001 43 2.4.2הסביבה הפוליטית הסביבה הפוליטית במדינה חשובה בראש ובראשונה לחברות הרב לאומיות לשם הערכת רמת הסיכון של ההשקעה במדינה הזרה )Habib & ;Li & Resnick, 2003 ;Globerman & Shapiro, 2003 ;Loree & Guisinger, 1995 ;Travino & Mixon, 2004 ;Nigh, 1984 ;Zurawicki, 2002 (Gastanaga et al., 1998והיא אף תורמת להבנת אופן ההתנהלות העסקים במדינה ) & Daniels .(Radebauge, 2001 בסביבה הפוליטית קיימים שלושה מרכיבים עיקריים אשר משפיעים על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמת המדינה :סוג המשטר ,השחקנים בסביבה הפוליטית והיציבות הפוליטית. סוג המשטר בעולם קיימים שני סוגי משטרים :דמוקרטיים וטוטליטאריים ,כשכל אחד מהם מצוי בקצה האחר של הטווח. משטר דמוקרטי מאופיין בחופש פוליטי הכולל בחירות חופשיות וזכות לקיום הפגנות ושביתות. במשטר דמוקרטי יש חופש דעה וביטוי ,חופש עיתונות ,חופש התארגנות וחופש דת .האזרחים מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות .מושם דגש על שמירת זכויות הפרט והקניין .המינהל הציבורי פועל על בסיס עקרונות השקיפות ,קיום מנגנוני בקרה והגבלת זמן למשרות ציבוריות .ישנה הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת והמערכת המשפטית עצמאית. בעולם קיימים שני סוגים של משטרים דמוקרטיים :הראשון ,דמוקרטיה ליברלית המתבססת על כלכלת שוק חופשי ,ללא התערבות המדינה .השני ,דמוקרטיה סוציאלית שבה ישנה בעלות ממשלתית על אמצעי הייצור ,ההפצה והחליפין הבסיסיים במדינה ומושם דגש על מדיניות רווחה ).(Daniels & Radebauge, 2001 לעומת זאת ,במשטר טוטליטארי ,יחיד או מפלגה או קבוצה נהנים משלטון מלא על ענייני המדינה, תוך דיכוי מתנגדי השלטון .בחירות אינן מתקיימות ואין חילופי שלטון .קבלת ההחלטות מצויה בידי מעטים .חופש הפרט ,חופש הדעה ,חופש ההתארגנות וחופש הדת מוגבלים באופן חלקי או מוחלט. בעולם קיימים שלושה סוגים של משטרים טוטליטאריים :הראשון ,קומוניזם .בשלטון קומוניסטי, נכסי המדינה ואמצעי הייצור בבעלות ממשלתית ואמורה להיות חלוקה שווה של הרווחה בין האזרחים במדינה .השני ,טוטליטריזם דתי ,שבו השלטון מצוי בידי קבוצה דתית אחת ,תוך דיכוי ושלילת הזכויות של כל קבוצה דתית אחרת .השלישי ,טוטליטריזם צבאי ,שבו השלטון מצוי בידי הצבא והוא מושתת על כוח ).(Daniels & Radebauge, 2001 44 סוג המשטר ורמת החופש במדינה משפיעים על רמת הסיכון שהחברה נוטלת בכניסתה למדינה הזרה ולכן משטרים דמוקרטיים משפיעים לחיוב על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ).(Jensen, 2003, 2006 ;Henisz, 2000 ;Li & Resnick, 2003 מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,פעילות במשטרים טוטליטריים כרוכה ברמת סיכון גבוהה, בשל החשש מערעור היציבות השלטונית או משינויים במדיניות העשויים לפגוע בפעילות ובהשקעה של החברה הרב לאומית כמו שינויים בחוקים ובתקנות ,שינויים בנוגע להיתר שימוש במוצרים או בשירותים או אף במקרים קיצוניים הלאמה של נכסים של חברות ציבוריות או פרטיות .במשטרים טוטליטאריים אף נוצרות בעיות אתיות לחברות הרב לאומיות הנובעות מפגיעה בזכויות הפרט, בחופש המידע ,שוחד וכד' ).(Hitt et al., 2001; Daniels & Radebauge, 2001 משנות ה ,90 -משטרים טוטאליטריים רבים נעו בטווח לכיון משטרים דמוקרטיים ,אך עדיין במשטרים אלו ישנן הגבלות שונות על הפעילות של החברות הרב לאומיות כמו חסמי כניסה כלליים או לסקטורים מסויימים ,מגבלות בעלות כמו דרישה לשותף מקומי בחברה הזרה ,מגבלות שליטה כמו דרישה למנהלים מקומיים בהנהלת החברה הזרה ועוד ).(Dicken, 1998; Contractor, 1990 למרות האמור ,החברות הרב לאומיות פועלות בהיקפים גדולים במשטרים לא דמוקרטיים ) Oneal., (1994ואף במשטרים שבהם התרחשו הפיכות צבאיות ) ,(Tuman & Emmert, 2004כשרמת הרווחיות של החברות הרב לאומיות במשטרים לא דמוקרטיים אף גבוהה יותר בהשוואה למשטרים דמוקרטיים ).(Oneal., 1994 השחקנים בסביבה הפוליטית הסביבה הפוליטית כוללת שחקנים פורמליים ולא פורמליים אשר משפיעים על עיצוב המדיניות הציבורית ועל החברות הפועלות במדינה .הכוונה לממשלה ,לרשויות ממשלתיות כמו משרדי ממשלה ,מוסדות ממשלתיים וגופים מוניציפאליים .לרשויות רגולטוריות ,לרשות המחוקקת והשופטת ,לאיגודי עובדים ,לקבוצות אינטרס ואף לאגודות וולנטריות הפועלות ללא מטרות רווח. השחקנים בסביבה הפוליטית משפיעים על הפעילות העיסקית במדינה ) Becker, ;Potters, 1992 (Hadjikhani & Ghauri, 2001 ;1983ולכן מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,ישנה חשיבות בהכרת השחקנים הפוליטיים המקומיים בכדי לזהות הזדמנויות ואיומים אשר עשויים להשפיע על פעילות החברה והשקעותיה במדינה הזרה .הכרת מקבלי ההחלטות ואופן תהליכי קבלת ההחלטות במדינה הזרה מאפשרת לחברות הרב לאומיות להשפיע על החלטות הקשורות לפעילות החברה ) (Daniels & Radebauge, 2001; Hadjikhani & Ghauri, 2001דרך מהלכים פורמליים ולא פורמליים שהחברה מבצעת מול השחקנים הפוליטיים לשם קידום האינטרסים של החברה כמו 45 שימוש בלוביסטים או בקבוצות אינטריס או ניהול מו"מ מול שחקנים פורמליים כמו רשויות רגולטריות וכד'. יציבות פוליטית היציבות הפוליטית במדינה הזרה מהווה גורם בסיסי ומכריע בשיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות מהסיבה ,שהשקעה במדינה זרה שבה יש חוסר יציבות פוליטית או שקיים חשש לערעור היציבות הפוליטית ,מגדילה את רמת הסיכון של ההשקעה ולכן היא מהווה חסם לביצוע השקעות זרות ישירותTravino & Mixon, ;Li & Resnick, 2003 ; Globerman & Shapiro, 2003 ) . Gastanaga ;Loree & Guisinger, 1995 ;Nigh, 1984 ;Habib & Zurawicki, 2002 ;2004 .(et . al., 1998 ערעור היציבות הפוליטית במדינה יכול להתרחש על רקע שינויים בסביבה הפוליטית או על רקע קיומם של קונפליקטים פנימיים וחיצוניים במדינה .הכוונה לשינויים פוליטיים כמו שינוי סוג המשטר כדוגמת הפיכות צבאיות או חילופי שלטון כמו נפילת ממשלות על רקע משברים קואליציוניים, בחירות חוזרות וכד' .קונפליקטים פנימיים יכולים להתרחש כתוצאה ממתיחות אתנית או דתית, מלחמות גרילה ,פיגועי טרור ,פעילות מחתרתית ,מלחמות אזרחים ,מהומות ,הפגנות ,שביתות ועיצומים ואילו קונפליקטים חיצוניים יכולים להתרחש על רקע מלחמות אזוריות ,מאבקים צבאיים מול ארגוני טרור ,משברים דיפלומטיים ,סנקציות ע"י ארגונים בינלאומיים וכד'. אף שינויים במדיניות הממשלות או אי עמידת הממשלה במחויבויות ובהסכמים או אי שמירה על זכויות הפרט והקניין ,הגבלות על חופש העיתונות ,שחיתות וכד' ,עשויים לערער את היציבות הפוליטית במדינה ) Travino & Mixon, ;Li & Resnick, 2003 ;Globerman & Shapiro, 2003 .(Habib & Zurawicki, 2002 ;2004 ערעור היציבות הפוליטית במדינה הזרה עשוי להשפיע על החברות הרב לאומיות במס' מישורים: ראשית ,במקרים של שינויי משטר והפיכות צבאיות ,המשטר החדש עשוי להלאים את נכסי החברות הזרות .הדבר יכול להעשות דרך הפקעת רכוש החברה ללא פיצוי כספי או דרך מכירה כפויה של נכסי החברה במחירים נמוכים מערכם .שנית ,נכסי החברה ופעילות החברה עשויים להיפגע במקרים של קונפליקטים פנימיים כמו מהומות או שביתות ממושכות או במקרים של קונפליקטים חיצוניים כמו מלחמות .שלישית ,שינויים בתקנות הממשלתיות ביחס להשקעות זרות ישירות כמו חוקים המפלים לרעה חברות זרות ,מגבלות על הוצאת הון ורווחים אל מחוץ למדינה ,אי שמירה על זכויות קניין, התערבות הממשלה בהחלטות החברה וכד' ,עשויים לגרום לפגיעה בפעילות ,ברווחים ובנכסים של החברה הזרה ) Busse & Hefeker, ;Hitt et al., 2001 ;Nigh, 1984 ;Czinkota et al., 2003 .(2007 46 החברות הרב לאומיות מעדיפות לפעול במדינות שבהן קיימת יציבות פוליטית ,אך הרצון להשיג משאבים זולים מושך אותן גם למדינות מתפתחות שבהן היציבות הפוליטית מעורערת או שקיים חשש ממשי לערעור היציבות הפוליטית כדוגמת ההשקעות המתבצעות במדינות אפריקה שבהן קיימים משטרים צבאיים או שקיים חשש ממשי להפיכות צבאיות ).(Tuman & Emmert, 2004 2.4.3הסביבה הטכנולוגית התפתחות הטכנולוגייה מהווה את אחד מהגורמים המרכזיים ליצירת תהליך הגלובליזציה בעולם ) .(Dunning & Lundan, 2008; Dicken, 1998האצת קצב השינויים הטכנולוגיים בארבעה העשורים האחרונים יצרו הזדמנויות חדשות לחברות הרב לאומיות ) (Dicken, 1998ואפשרו להקטין את העלויות הנובעות ממרחקים גיאוגרפיים ) ,(Nachum & Zaheer, 2005דבר שהשפיע רבות על הצמיחה בפעילות הבינלאומית .התפתחות הטכנולוגייה יצרה תעשיות חדשות כמו טכנולוגיית המידע והביוטכנולוגייה ) (Dicken, 1998והיא אף הביאה לשינוי מהותי בתעשיות המסורתיות כמו החקלאות ותעשיית המזון ).(Czinkota et al., 2003 למדינה ולמוסדותיה יש תפקיד מהותי ביצירת היכולות הטכנולוגיות במדינה אשר משפיעות על יכולתן של החברות המקומיות לעסוק בפעילות בינלאומית וכן על היקף ואופי הפעילות של החברות הזרות במדינה ) (Nelson, 1993 ;Dunning & Lundan, 2008מהיבט סוג המוצרים והשירותים שהחברות הרב לאומיות יכולות לפתח ,לייצר לרכוש ולשווק במדינה ,איכות המוצרים והשירותים וכן שיטות הייצור ,התפעול ,הניהול והשיווק אשר ניתנות ליישום במדינה. בסביבה הטכנולוגית במדינה קיימים חמישה מרכיבים עיקריים אשר משפיעים על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמת המדינה :תקציב המחקר והפיתוח ,משאבי אנוש טכנולוגיים ,תשתיות טכנולוגיות ,נכסים טכנולוגיים והגנה על זכויות הקניין. תקציב מחקר ופיתוח תקציב המחקר והפיתוח ברמת המדינה משפיע באופן מהותי על יצירת ועיצוב היכולות הטכנולוגיות במדינה .בארבעה העשורים האחרונים חל גידול דרמטי בתקציבי המו"פ של מדינות רבות ,מפותחות ומתפתחות ).(Dunning & Lundan, 2008 תקציב המו"פ במדינת האם משפיע רבות על יכולתן של החברות המקומיות לעסוק ביצוא ובהשקעות זרות ישירות ) .(Lall, 1992תקציבי המו"פ מסייעים לחברות ביצירת נכסים טכנולוגיים ) & Kogut 47 (Chang, 1991והם אף מעודדים השקעות זרות ישירות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים ,בשל הרצון של החברות לשפר את המוצרים הטכנלוגיים הקיימים במטרה לשמר את היתרונות התחרותיים של החברה ביחס לחברות מתחרות ) (Dunning & Narula, 1995כדוגמת ההשקעות שנעשו במחקר ובטכנולוגייה במדינות כמו הודו ,ישראל ופינלנד ,שהביאו לגידול מהותי בכמות הפטנטים של החברות הפועלות באותן מדינות ).(Dunning & Lundan, 2008 ראוי לציין ,שקיים שוני רב בין המדינות בהתייחס להתפלגות תקציב המו"פ לפי סקטורים, כשבמרבית המדינות תקציבי המו"פ מרוכזים בסקטורים מסוימים בהתאם לתחומי ההתמחות הקיימים במדינה .לדוגמא 49% ,מהמו"פ מצוי בתעשיית הציוד האלקטרוני בפינדלנד 37% ,מהמו"פ מצוי במחקר תעשייתי בדרום קוריאה ואילו מעל 20%מהמו"פ מצוי בתעשיית הרכב בגרמניה ) .(Dunning & Lundan, 2008לאור זאת ,תקציבי המו"פ ברמת הסקטורים משפיעים יותר על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות בסקטורים השונים ,מאשר תקציבי המו"פ ברמת המדינה ) (Kogut & Chang, 1991והם אף תורמים להיוצרותם של תעשיות תומכות באותם סקטורים המדינה מתמחה. משאבי אנוש טכנולוגיים היכולות הטכנולוגיות במדינה מושפעות גם מזמינות ומאיכות כח האדם הטכנולוגי הקיים במדינה ) .(Archibugi & Coco, 2004בעידן הגלובלי ,זמינות של כח אדם טכנולוגי כמו חוקרים ,מהנדסים, אנשי ניהול טכנולוגיים ,טכנאים וכד' ,מהותי ,להצלחה הכלכלית של המדינה ).(Vind, 2008 השכלה והכשרה טכנולוגית פורמלית במדינה באמצעות מוסדות מחקר ,מוסדות להשכלה גבוהה, מעבדות מחקר ,מכונים להכשרה מקצועית וכד' ,מהותית ליצירת כח אדם טכנולוגי במדינה .כמו כן, ניסיון תעסוקתי טכנולוגי ומסורת של מיומנויות טכנולוגיות תורמים אף הם לפיתוח התעשייתי ).(Kogut & Chang, 1991; Lall, 1992 זמינות של כח אדם טכנולוגי במדינה משפיע על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ) ,(Dunning & Norman, 1987; Huggins, 2001אך איכותו של כח האדם הטכנולוגי מהותי אף יותר לחברות הרב לאומיות והוא נגזר בעיקר מאיכות ההשכלה במדינה .דהיינו ,רמת הידע של מהנדס ממדינה אחת אינה בהכרח זהה לרמת הידע של מהנדס ממדינה שניה ולכן מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,כח אדם איכותי מאפשר לחברה לעסוק בפעילות בינלאומית ולהגדיל את יתרונותיה התחרותיים של החברה .לדוגמא ,בהודו ,רק כ 25%מהמהנדסים בעלי כישורים ויכולת לעסוק בתעשיית ה ITעם אוריינטציה לייצוא ).(Dunning & Lundan, 2008 ראוי לציין ,שקיימים פערים מהותיים בין המדינות ביחס לתארים המתקדמים ,דבר שמשפיע על היכולת לפתח טכנולוגיות חדישות במדינה .זמינות של בוגרים בעלי תואר ראשון מצביע על יכולות 48 השימוש בידע טכנולוגי קיים ואילו זמינות של בוגרים בעלי תארים מתקדמים ,במיוחד בעלי תואר דוקטור ,מעידים על היכולות הקיימות במדינה לפתח פיתוחים חדשניים ולהאיץ שינויים טכנולוגיים ).(Dunning & Lundan, 2008 תשתיות טכנולוגיות לממשלה תפקיד חשוב ביצירת תשתיות טכנולוגיות שיאפשרו את קיומן של פעילויות טכנולוגיות ועיסקיות במדינה ) .(Dunning & Lundan, 2008הכוונה לתשתיות תקשורת כמו פריסת הטלפונים הניידים והנייחים במדינה ,אינטרנט ,לווין ,מיקרוגל ,תקשורת מחשבים וכן למערכות מחשוב, למערכות מידע ,לסוגי מדיה שונים ולאפשרות שימוש בציוד טכנולוגי מתקדם )Loree ;Lall, 1992 .(Dicken, 1998 ;Archibugi & Coco, 2004 ;& Guisinger, 1995 התשתיות הטכנלוגיות ברמת המדינה נבחנות בשלוש רמות :הראשונה ,זמינות התשתיות הנגזרת מהיקף הפריסה והשימוש של התשתיות במדינה כמו מס' הטלפונים הניידים ,מס' משתמשי האינטרנט ,מס' המחשבים האישיים וכד' .השניה ,איכות התשתיות הנגזרת מרמת ביצועי התשתית, היקף התקלות וכד' .השלישית ,עלות התשתיות הנגזרת ממחירי השימוש והשירות כמו עלות חודשית לקישור לאינטרנט וכד'. זמינות ,איכות ועלות התשתיות הטכנולוגיות משפיעה על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות .התשתיות הטכנולוגיות נדרשות לשם יצירת פעילות עסקית ענפה והן מהוות תנאי הכרחי לביצוע השקעות זרות ישירות בתחומי המחקר והפיתוח .זמינות של תשתיות תקשורת ומחשבים בקרב משתמשים אישיים ,חברות עיסקיות ובממסד הציבורי ,מאפשרים קישור ושיתוף של מאגרי מידע בין סניפי החברות בתוך המדינה ומחוצה לה ,קישור בין חברות שונות לשם שיתוף מידע, שיתופי פעולה אסטרטגיים וכד' ,יכולת פרסום ,העברת מידע ללקוחות דרך ערוצי המדיה השונים וסחר אלקטרוני ).(Lall, 1992; Loree & Guisinger, 1995; Czinkota et al., 2003 ראוי להדגיש ,שרשת האינטרנט והסחר האלקטרוני שינו את כללי הסחר הבינלאומי .מחד ,הסחר האלקטרוני מאפשר לחברות הרב לאומיות לייצא באופן ישיר ללקוחות במדינות זרות ,ללא צורך בהקמת מערך של מפיצים מקומיים ,דבר המוזיל את העלויות של ביצוע העסקאות ) Czinkota et .(al., 2003הסחר האלקטרוני אף הביא לצמיחתן של חברות רב לאומיות המתבססות בעיקר על מכירה דרך האינטרנט כמו אמזון ) ,(Amazon.comאי ביי ) (eBayוכד'Nachum & Zaheer, ) . .(2005 מאידך ,האינטרנט מהווה כלי חזק ללקוחות מהיבט ההיצע והמידע .ראשית ,סחר באינטרנט מאפשר לחברות קטנות ובינוניות בעלות הון ומשאבים מוגבלים לפעול בשווקים הגלובליים .שנית ,לקוחות 49 יכולים להשיג מידע באינטרנט על החברות ,המוצרים ,המחירים וכד' ,דבר המגביר את התחרותיות, מוריד את המחירים ואינו מותיר בלעדיות למפיצים מקומיים .שלישית ,רשת האינטרנט יצרה כללי משחק חדשים בכל הקשור לשביעות רצון הלקוחות .חוסר שביעות רצון ממוצר או משירות באחת המדינות הזרות ,ניתנים להפצה במהירות ע"י הלקוחות דרך מיילים או דרך פורומים ורשתות חברתיות באינטרנט ,דבר העשוי לפגוע במוניטין החברה ביתר השווקים בעולם ) Czinkota et al., .(2003 נכסים טכנולוגיים קיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה מהווה מרכיב מהותי בסביבה הטכנולוגית של המדינה .הכוונה לנכסים טכנולוגיים בבעלות החברות הפועלות במדינה כמו ידע טכנולוגי ,פטנטים ,חידושים טכנולוגיים ,שיטות עבודה וכד' )Caves, ;Shan & Song, 1997 ;Archibugi & Coco, 2004 .(1996 כמות הפטנטים ברמת המדינה מהווה מדד לקיומם של נכסים טכנולוגיים חדשניים במדינה ) .(Archibugi & Coco, 2004קיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה תורמים לכניסת חברות מקומיות לפעילות בינלאומית ) ,(Dunning & Lundan, 2008בשל יכולת החברות לנצל נכסים טכנולוגיים קיימים ) (Tseng, 2007לשם הרחבת הפעילות של החברה בשווקים זרים ) & Anand .(Kogut, 1997 לעומת זאת ,קיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה מעודדת רכישה של חברות מקומיות ע"י חברות זרות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים ) (Tseng, 2007במטרה לשפר את היתרונות התחרותיים של החברה ביחס לחברות המתחרות ) .(Dunning, 1998; Amit & Schoemaker, 1993השגת נכסים טכנולוגיים תורמת לפתרון של קשיים מסחריים של החברה ,במיוחד במצבים שלחברה יש טכנולוגיה נחותה ) ,(Dunning & Lundan, 2008הפוגעת ביכולתה להתחרות בשווקים הבינלאומיים .כמו כן ,רכישה של נכסים טכנולוגיים חוסכת בעלויות פיתוח גבוהות והיא מאפשרת חדירה לשווקים בזמן קצר ).(Feinberg & Majumdar, 2001; Almeida, 1996 הגנה על זכויות קניין רמת ההגנה על זכויות הקניין במדינה משפיעה מהותית על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ) ,(Li & Resnick, 2003; Seyoum,1996במיוחד בענפי הטכנולוגיה העילית ) Lee & Mansfield, (1996שבהם נדרש להעביר ידע טכנולוגי חדשני או אינטלקטואלי למדינות זרות ) ;Lall, 1992 .(Globerman & Shapiro, 2003 50 רמת ההגנה על הזכויות הקניין נגזרת מהחוקים ומהתקנות הקיימים במדינה בהתייחס להגנה על נכסים רוחניים ואינטלקטואליים מפני גניבה או שימוש בלתי חוקיים בפיתוחים טכנולוגיים, בפטנטים וכד' .רמת ההגנה על זכויות הקניין שונה ממדינה אחת לשניה ,כשבמדינות מסוימות, במיוחד בקרב מדינות מתפתחות ,קיימת התעלמות מזכויותייהם של יוצרים ,תוך מתן לגיטימציה לחברות מקומיות לבצע חיקויים והעתקות ).(Gupta & Govindarajan ,2000 החברות הרב לאומיות מייחסות חשיבות רבה להגנה על זכויות הקניין במדינה מהסיבה ,שהגנה חלשה עשויה להביא לפגיעה בנכסים הרוחניים של החברה ולכן החברות הרב לאומיות נמנעות מלהעביר ידע טכנולוגי למדינות זרות שבהן הממשלות מתעלמות מזכויות ממציאים או מזכויות יוצרים ,תוך מתן לגיטימציה להעתקות וחיקויים ,בשל החשש שהדבר יביא לפגיעה ביתרונות התחרותיים של החברה ) Feinberg & ;Lall, 1992 ;Globerman & Shapiro, 2003 .(Majumdar, 2001במדינות שבהן קיימת הגנה חלשה על זכויות קניין ,החברות הרב לאומיות מעדיפות לפעול דרך מפיצים מקומיים ולא דרך ייצור מקומי ) .(Glass & Saggi, 2002במקרים שבהם נדרש לבצע השקעות זרות ישירות ,מועבר לרוב ידע טכנולוגי ישן ,תוך העדפה להקמת אתר בבעלות מלאה של החברה הרב לאומית ).(Lee & Mansfield, 1996 ראוי לציין ,שרפורמות בהגנה על זכויות קניין מעודדות השקעות זרות ישירות בתחומי הטכנולוגייה והמו"פ ואף מביאות לגידול במס' הפטנטים החדשים במדינה ).(Branstetter et al., 2006 2.4.4הסביבה התרבותית הסביבה התרבותית במדינה משפיעה על הפעילות של החברות הרב לאומיות מהיבט סוג המוצרים, דרכי השיווק ,סגנון הניהול וכד' .הבדלי תרבות בין מדינת האם למדינות הזרות ,מגדילה את אי הודאות ואת רמת הסיכון בביצוע עסקים במדינות זרות על רקע של פערים תרבותיים ) & Loree Palich & ;Luo & Peng, 1999 ;Li & Guisinger, 1992 ;Chang, 1995 ;Guisinger,1995 .(Gomez-Mejia, 1999הבדלי תרבות מקשים על ניהול הקשר עם גורמים מקומיים והם עשויים להקשות על העברת התרבות הארגונית של חברת האם לשלוחות במדינות הזרות ) ;Cooke, 2001 .( Luo & Peng, 1999 בסביבה התרבותית במדינה קיימים חמישה מרכיבים עיקריים אשר משפיעים על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמת המדינה :שפה ,דת ,ערכים ועמדות ,נורמות ופתיחות תרבותית. 51 שפה השפה מהווה את אחד המרכיבים הבסיסיים בסביבה התרבותית במדינה ) Daniels & Radebauge, (2001והכרת השפה המקומית היא זאת שמבדילה בין היכולת או אי היכולת של החברה הרב לאומית לפעול במדינה הזרה ).(Bloch, 1995 הכרת השפה המקומית מאפשרת לחברות הרב לאומיות ערוץ תקשורת ישיר עם העובדים ,הספקים והלקוחות של החברה במדינה הזרה והיא אף תורמת ליכולת המעקב של החברה אחר עדכונים ופרסומים המושמעים והנכתבים בערוצי התקשורת המקומיים .ישנה אף חשיבות בהכרת השפה המדוברת )סלנג( מהסיבה ,שהיא מאפשרת להבין את המשמעויות המקובלות בקרב בני המקום. הדבר חשוב במיוחד בניהול מו"מ עם גורמים מקומיים או בניהול כח אדם מקומי .כמו כן ,קיים צורך בהבנת השפה הלא מילולית כדוגמת המרחב הבינאישי המקובל בחברה או סימני שפת הגוף המקובלים בחברה ).(Daniels & Radebauge, 2001 ;Czinkota et al., 2003 ;Hall, 1990 מנקודת מבט של המדינה ,כח אדם עם מיומנויות של שפות זרות משפר את היתרונות התחרותיים של המדינה ואת יכולתה לעסוק בפעילות הבינלאומית ) .(Bloch, 1995הקניית מיומנויות של שפות זרות דרך שילוב של לימוד שפות זרות בהשכלה הפורמלית או דרך קביעת שפות זרות רשמיות נוספות במדינה מעבר לשפה המקומית ,תורמת ליכולת של החברות המקומיות לפעול בהצלחה בסביבה הגלובלית ) (Bloch, 1995ואף מעודדת כניסה של השקעות זרות ישירות ,בשל היכולת של החברות הזרות למקסם את הפעילות במדינה הזרה ,תוך הקטנת אי הודאות הנובעת מהבדלי תרבות .לדוגמא, העתקת מוקדי שיחות מארה"ב להודו התאפשרה בשל זמינות כח האדם הדובר אנגלית במדינה. ראוי לציין ,שקיימות בעולם כ 2500-5000שפות ,אך רק מעטות נחשבות כשפות בינלאומיות אשר תורמות ליכולת התקשורת ברמה הבינלאומית ) .(Roesler, 1994האנגלית נחשבת בראש ובראשונה כשפה בינלאומית ואף עולה הטענה ,שהכרת השפה האנגלית מספיקה לעולם העסקים הבינלאומי ) ,(Bloch, 1995במיוחד בעידן האינטרנט שביסס את האנגלית כשפה בינלאומית .אף גרמנית, ספרדית ,צרפתית ויפנית נחשבות כשפות בינלאומיות אשר תורמות ליכולת של החברות לפעול בזירת העסקים הבינלאומית ).(Roesler, 1994 דת הדת משקפת מערכת של אמונות בכח עליון או בכוחות עליונים האחראים ליקום .אדם המאמין בדת מסויימת נדרש לנהוג עפ"י כללי הדת ולעסוק בפולחן הדת .הדת משפיעה רבות על הערכים, העמדות ,סגנון חיים ועוד ).(Daniels & Radebauge, 2001; Czinkota et a., 2003 52 מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,הערכים והכללים של הדת משפיעים על הרגלי העבודה והרגלי הצריכה במדינה הזרה .ראשית ,החברות הרב לאומיות נדרשות להתאים את סוגי המוצרים והשירותים לערכי הדת במדינה הזרה כדוגמת אי מכירת בשר בקר בהודו ) & Daniels (Radebauge, 2001או אי מכירת מוצרים לא כשרים בישראל .שנית ,המסרים בפרסומות צריכים לא לנגוד את ערכי הדת כדוגמת הפרסומות המותאמות לערכי שמירת צניעות הנשים במדינות האיסלם. שלישית ,נדרשת התאמה של הפעילות וסגנון הניהול של החברה לכללי הדת במדינה הזרה כדוגמת התאמת ימי הפעילות ושעות הפעילות לימי המנוחה ומועדי התפילות הנהוגים עפ"י הדת ) Daniels .(& Radebauge, 2001 ראוי לציין ,שערכי הדת משפיעים גם על ההתפתחות הכלכלית במדינה .בנצרות הפרוטנסטנטית מושם דגש על עבודה קשה ,חריצות ,חסכנות ,השכלה ואינדיבידואליזם ,דבר שתרם לעידוד הקפיטליזם .בקונפוציוניזם מושם דגש על שיתוף פעולה ,נאמנות לקבוצה ומוסר עבודה גבוה ,דבר שתרם לשגשוג כלכלי במדינות שבהן הוא נפוץ כמו יפן ,סינגפור ,סין ודרום קוריאה ) Czinkota et .(Dunning & Lundan, 2008 ;Hofstede, 2001 ;al., 2003לעומת זאת ,בהינדואיזם בהודו, מושם דגש על השגיות רוחנית על פני חומרית ,דבר המהווה בלם להתפתחות כלכלית ) Czinkota .(et al., 2003 ערכים ועמדות מערכת הערכים בחברה משקפת את התפיסות הבסיסיות המקובלות בחברה ,אשר מנחות את האדם ביחס לטוב או רע ,לחשוב או ללא חשוב ,לחירויות ,ליושר ועוד .מערכת הערכים משפיעה על בחירת האפשרויות ,חובות האדם כלפי החברה ומידת הפתיחות התרבותיתDaniels & Radebauge, ) . .(2001 הערכים והעמדות במדינה הזרה משפיעים על החברות הרב לאומיות בהתייחס למגוון נושאים: ראשית ,היחס כלפי העבודה .ערכי עבודה כמו שיתוף פעולה ,עבודה עצמאית ,משמעת ,אמון ,יחס לשוחד וכד' משפיעים על איכות ותפוקות כח העבודה ועל רמת הנכונות להשקעה בעבודה .שנית, היחס להישגיות .היחס להשגיות משפיע על רמת המוטיבציה והתחרותיות בעבודה וכן על המניעים לעבודה כמו שכר ,עניין ,הזדמנויות למידה ,קשרים חברתיים ,ביטחון תעסוקתי ,תנאי עבודה וכד'. לדוגמא ,בארה"ב ,מושם דגש על תחרותיות על פני שיתוף פעולה ,דבר המשפיע על מערכת הקידום והתגמול של העובדים .שלישית ,היחס לזמן .הכוונה לדייקנות או לגמישות ביחס לזמן .הדבר עשוי להשפיע על עמידה בלוחות זמנים כמו פגישות ,מועדי אספקה וכד' וכן על משך תהליכי קבלת ההחלטות .רביעית ,רמת האמון .הכוונה למידת האמון הקיימת בחברה .הדבר עשוי להשפיע על אופי ההסכמים וכן על רמת המעקב והפיקוח אחר עובדים וספקים .חמישית ,אופי המבנה החברתי. 53 הכוונה לתפיסת היחיד מול הקבוצה ,היחס למשפחה ,רמת שיתוף הפעולה ,אינדיווידואליזם ,פערי מעמדות ,ניוד חברתי וכד' .אופי המבנה החברתי יכול להשפיע על דרכי השיווק ,אופי המוצרים וכד'. שישית ,היחס לחומריות והנאה .הדבר משפיע על רמת הצריכה בחברה ,על סוג המוצרים הנצרכים וכן על מידת הקדשת הזמן להנאה ולמנוחה .לדוגמא ,ביפן ,מקובל לעבוד שעות מרובות בהשוואה למדינות מפותחות אחרות .שביעית ,אמונה בגורל .הכוונה להתייחסות להצלחה או לכשלון כתלות בגורל או כתלות ביוזמה וביכולת האישית .לדוגמא ,בתרבויות שבהן יש אמונה בגורל נמנעים מלרכוש ביטוחים למיניהם ואין לקיחת אחריות אישית על תוצאות הביצועים בעבודה .שמינית ,היחס ליופי ואמנות .הכוונה לסוג מוצרי האמנות ,הספרות והמוסיקה הנצרכים בחברה ,היחס לצבעים ועוד. תשיעית ,היחס לזרים .רמת הגאוה התרבותית נגזרת מעוצמת הקשר למוצא האתני או הלאומי, המשפיעה על רמת הסובלנות לתרבויות זרות .דהיינו ,בחברות שבהן יש רמה גבוהה של גאוה תרבותית ,אדם הקשור לקבוצה נתפס כחיובי ואדם שאינו קשור לקבוצה נתפס כשלילי .מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,ישנם קשיי כניסה לשווקים אתנוצנטריים .הדבר בא לידי ביטוי בעת החדרה של מוצרים הנתפסים כזרים וכן בקשיים ניהוליים הנוצרים במקרים שחברת אם מעוניינת להטמיע את התרברות הארגונית שלה במדינות זרות ) Hofstede, ;Daniels & Radebauge, 2001 .(Czinkota et al., 2003 ;1980, 2001 (2001 ,1980) Hofstedeפיתח מדד לאפיון תרבויות המסייע להבנת הבדלי ערכי התרבות בין המדינות השונות והוא כולל חמישה ממדים :הראשון ,המרחק מהעוצמה .הכוונה למידת אי השיוויון הקיימת בחברה .הדבר עשוי להשפיע על היחס לסמכות כמו צייתנות ומשמעת ,הירארכיה ארגונית ולמידת ההתייעצות בין מנהלים לעובדים .השני ,אינדיבידואליזם-קולקטביזם .הכוונה למידת החופש שהחברה מספקת ליחיד .ישנן חברות שליחיד יש מרחב חופש גדול לקידום הרצונות האישיים וישנן חברות שהיחיד הינו חלק מהקולקטיב כמו משפחה מורחבת ,חמולה ,כפר וכד'. בחברות אינדיבידואליסטיות מושם דגש על חופש ליחיד ,אתגרים ,עבודה עצמית וכד ,דבר העשוי להשפיע על אופי המוטיבציה בעבודה ,פרסום המתמקד ביחיד וכד' .לעומת זאת ,בחברות קולקטביסטיות מושם דגש על תנאי העבודה ,ביטחון תעסוקתי ,שיתוף פעולה וכד' .השלישי, גבריות-נשיות .הכוונה לפערי המין והאפלייה הקיימים בחברה בין גברים לנשים .בחברה "גברית" מושם דגש על השגיות ,אסרטיביות והצלחה כלכלית .בחברות אלו ,נתח הנשים בכח העבודה קטן, החלטות הקניה בידי הגבר וכד' .לעומת זאת ,בחברה "נשית" מושם דגש על יחסים בינאישיים ,כיבוד הזולת ,איכות חיים ,מוצרים לנשים ועוד .הרביעי ,הימנעות מאי ודאות .הכוונה למידת אי הודאות וחוסר השייכות הקיימת בחברה .בתרבויות שבהן יש הימנעות ממצבי אי ודאות ,החברות פועלות עפ"י כללי פעולה נוקשים וקפדניים וישנה חוסר גמישות וחוסר סובלנות .החמישי ,אוריינטציה ארוכת טווח .הכוונה ליחס לזמן .ישנן תרבויות הדוגלות באוריינטציה ארוכת טווח ואחרות מכוונות כלפי ההווה והעבר .באוריינטציה ארוכת טווח מושם דגש על התמדה ,חסכון ,החלטות ארוכות 54 טווח ,קבלת תגמולים בעתיד והמשכיות ואילו באוריינטציה קצרת טווח מושם דגש על כבוד למסורת ומילוי אחר התחייבויות חברתיות. נורמות הנורמות מבטאות את כללי ההתנהגות הפורמליים והבלתי פורמליים המקובלים בחברה .הנורמות מתייחסות למנהגי החברה ,למסורת ולגינוני החברה כמו לחיצת יד ,החלפת כרטיס ביקור וכד'. הבנת הנורמות וכללי ההתנהגות חשובים לחברות הרב לאומיות במיוחד בהקשר למו"מ עיסקי מהסיבה ,שאי הכרת דרכי ההתנהגות בחברה ,עשויה להוביל לטעויות מביכות בקשרים עיסקיים, להתנהגויות בלתי מקובלות ,ליצירת אי הבנות ולכשלים במו"מ .הנורמות משפיעות גם על סוג המוצרים הנצרכים ודרכי השימוש בהם כדוגמת סוג המתנות המקובלות במדינה ,דרכי החדרת המוצרים ,תוכן המסרים הפרסומיים וכד' ).(Czinkota et al., 2003; Copeland & Griggs, 1986 פתיחות תרבותית הפתיחות התרבותית במדינה נגזרת מהניסיון ,מרמת המוכנות ומרמת הסובלנות הקיימים במדינה לקיום קשרים עם תרבויות זרות ) ,(Altintas & Tokol, 2007; Sharma et al., 1995דבר התורם להקטנת אי הודאות ,רמת הסיכון וקשיי הניהול של החברות הרב לאומיות במדינות זרות על רקע של פערים תרבותיים. תרבות אתנוצנטרית וחוסר פתיחות תרבותית משקפים רמת סובלנות נמוכה לתרבויות זרות ) Shimp (& Sharma, 1987והם מחדדים את הבדלי התרבות ומובילים לקונפליקטים בין תרבויות ולחוסר פתיחות תרבותית ביחס לחברות זרות ולמוצרים זרים ) .(Altintas & Tokol, 2007חוסר פתיחות תרבותית מגדילה את עלויות הכניסה לשווקים הזרים ,פוגעת ברווחיות התפעולית ,מקשה על הפעילות השוטפת ומכבידה על יכולת העברת סמכויות מחברת האם למדינות הזרות ) & Palich .(Shimp & Sharma, 1987 ;Altintas & Tokol, 2007 ;Gomez-Mejia, 1999 לעומת זאת ,פתיחות תרבותית במדינה תורמת לשיפור היתרונות התחרותיים של החברות המקומיות וליכולתן לפעול בשווקים זרים והיא אף מעודדת כניסה של חברות זרות למדינה ,בשל תרומתה להקטנת פערי התרבות. 55 2.4.5הסביבה החוקית החברות הרב לאומיות מושפעות משלוש סביבות חוק שונות :סביבת החוק במדינת האם ,סביבת החוק במדינה הזרה וסביבת החוק הבינלאומית הכוללת את החוקים ,ההסכמים והאמנות המתייחסות לפעילות של כלל החברות הרב לאומיות בעולם כמו הסכמי סחר בינלאומיים. הבנת ההבדלים בין סביבת החוק של מדינת האם לבין סביבת החוק במדינה הזרה ,תוך הכרת מערכת החוק הבינלאומית ,תורמת להקטנת אי הודאות ורמת הסיכון שהחברה נוטלת בכניסתה למדינה הזרה מההיבט החוקי .הכרת החוקים והרגולציה במדינה הזרה תורמת לפעילות העיסקית של החברות כמו הכרת חוקים המתייחסים להגנה על זכויות צרכן ,זכויות קניין ,חוקי עבודה ,הגנה מפני תחרות לא הוגנת ,אופן אכיפת הסכמים במדינה ועוד ) Czinkota et al., ;Globerman & Shapiro, 2003 .(2003 בסביבה החוקית קיימים ארבעה מרכיבים עיקריים אשר משפיעים על הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמת המדינה :מערכת החוק ,מערכת המשפט ,חוקים כלליים הרלוונטיים לפעילות של החברות הרב לאומיות ומדיניות הממשלות ביחס לחברות הרב לאומיות. מערכת החוק קיימים שלושה סוגים עיקריים של מערכות חוק בעולם );Daniels & Radebauge, 2001 :(Czinkota et al., 2003 הראשון ,משפט מקובל ) .(Common Lawמדובר במערכת חוק המתבססת על מסורת ,מנהגים ותקדימים משפטיים ,כשלבתי המשפט יש תפקיד חשוב בפירוש האירועים בהתייחס למסורת החוק שעליה הם נשענים .המשפט המקובל קיים במדינות כמו ארה"ב ,קנדה ובריטניה ובמדינות שהיו בעבר תחת שלטון בריטי כמו אוסטרליה והודו .במשפט המקובל ,ההסכמים ארוכים ,מנוסחים מאד ומפורטים. השני ,משפט אזרחי ) .(Civil Lawמדובר במערכת חוק המתבססת על קובץ מאורגן של חוקים, המנחים את מערכת המשפט במדינה ,כשהדגש על יישום החוק בהתייחס לעובדות .המשפט האזרחי קיים בכ 70 -מדינות בעולם כמו גרמניה ,צרפת ,יפן ובמדינות רבות באסיה ובדרום אמריקה .במשפט האזרחי ,ההסכמים קצרים ועניניים. השלישי ,משפט תיאוקרטי ) .(Theocratic Lawמדובר במערכת חוק נוקשה ושמרנית ,המתבססת על אמונות דתיות וכתבי דת כדוגמת הההלכה האיסלאמית )"שריעה"( המתבססת על הקוראן, החלטות הנביא מוחמד וכתבי חכמים .המשפט התיאוקרטי לא השתנה לאורך הזמן וזאת למרות ההתפתחויות הרבות שחלו בעולם .המשפט התיאוקרטי קיים במדינות איסלאם כמו איראן ,סודן, פקיסטן וערב הסעודית וישנן מדינות מוסלמיות שבהן מערכת החוק היא שילוב של החוק האיסלמי והמשפט האזרחי. 56 החברות הרב לאומיות מייחסות חשיבות רבה להכרת מערכת החוק במדינה הזרה מהסיבה ,שמערכת החוק קובעת את הכללים לביצוע עיסקאות בין חברות ,תוך התייחסות לזכויות הצדדים בעסקה במקרה של הפרת הסכמים .אי הכרת החוק ומשמעויותיו עלולים להקשות על תפקוד החברה במדינה הזרה ואף לגרור אותה לסיבוכים חוזיים ומשפטיים עם מערכת החוק במדינה הזרה ולכן החברות הרב לאומיות מעדיפות לפעול במדינות זרות שבהן תשתית החוק דומה לתשתית החוק הקיימת במדינת האם ).(Daniels & Radebauge, 2001 מנקודת ראות של החברות הרב לאומיות ,קיומה של תשתית חוק נוקשה מתקשרת עם תהליכים ממושכים ,שחיתות ,וחוסר צדק ,דבר המרתיע חברות רב לאומיות מלבצע השקעות זרות ישירות במדינות שבהן קיימת מערכת חוק נוקשה ) (Globerman & Shapiro, 2003או מערכת חוק לא מפותחת אשר מקשה על הפעילות של החברות הרב לאומיות כדוגמת הבעיתיות שנוצרה לחברות זרות ברוסיה כתוצאה מחוקי מסחר לא מופותחים ולא עקביים ).(Daniels & Radebauge, 2001 מערכת המשפט מערכת המשפט במדינה מהווה מרכיב נוסף בסביבה החוקית אשר משפיעה על החברות הרב לאומיות ,במיוחד במקרים של סכסוכים עיסקיים שבהם הצדדים מגיעים לכותלי בתי המשפט. המערכת המשפטית במדינה נגזרת מארבעה מרכיבים :הראשון ,מבנה מערכת המשפט .הכוונה לאופן חלוקת בתי המשפט לפי נושאים כמו בתי משפט לעבודה וכד' ,כשלכל בית משפט יש סמכות לדון בנושאים מסויימים .השני ,הירארכיית בתי המשפט .הכוונה למבנה ההירארכי של בתי המשפט במדינה כמו מחוזי ,ארצי ,פדרלי ,עליון וכד' ,כשלכל בית משפט יש סמכות שונה .השלישי ,עצמאות מערכת המשפט .הכוונה למידת העצמאות של הרשות השופטת מהשפעות פוליטיות ) & Daniels (Radebauge, 2001ולאופן הפרדת הסמכויות בין הרשות השופטת לבין רשות המבצעת והמחוקקת במדינה .הרביעי ,יעילות מערכת המשפט .הכוונה לאופן התנהלות בתי המשפט מהיבט משך תהליכי השיפוט ,שחיתות ,חוסר צדק ,אפליה וכד'. החברות הרב לאומיות מייחסות חשיבות למערכת המשפטית ,במיוחד בהקשר לעצמאותה וליעילותה ) .(Globerman & Shapiro, 2002ראשית ,מערכת משפטית עצמאית ,הנקייה משחיתויות ומהשפעות פוליטיות ,תגן בצורה טובה יותר על החוקים במדינה ,תוך שמירה על הזכויות של החברות הזרות הפועלות במדינה ) .(Bénassy-Quéré et al., 2007הדבר חשוב במיוחד לחברות הרב לאומיות בהקשר לשמירה על זכויות קניין או במקרים של סכסוך עיסקי עם גורמים מקומיים. שנית ,ישנה חשיבות רבה ליעילות מערכת המשפט ,במיוחד במקרים של הפרת הסכמים או פגיעה בזכויות קניין ע"י גורמים מקומיים .הכוונה למקרים שבהם החברות הזרות נאלצות לפנות לבתי 57 המשפט המקומיים ואז ישנה חשיבות רבה לאופן ולפרק הזמן של תהליך השיפוט .ישנן מדינות שמערכת המשפט אינה יעילה ותהליכים משפטיים עשויים להימשך שנים עד למתן הכרעה ,דבר הפוגע קשות בחברות שזכויותיהן הופרו. חוקים כלליים הרלוונטיים לפעילות של החברות הרב לאומיות החברות הרב לאומיות פועלות תחת מערכת החוקים של המדינה הזרה בעת ביצוע השקעות זרות ישירות ולכן הן מייחסות חשיבות רבה לחוקים הרלוונטיים לפעילות העיסקית במדינות הזרות כמו מדיניות מס ,הגנה על זכויות קניין ,חוקי עבודה ,הגנה על זכויות הצרכן ,הגנה מפני תחרות לא הוגנת, חוקי מסחר ,איכות סביבה ועוד .ניתן לומר ,שמרבית החוקים והתקנות במדינה תקפים לכלל החברות הפועלות במדינה ,ללא קשר אם החברה מקומית או זרה כדוגמת החוקים להגנה על זכויות הצרכן, חוקי עבודה ,איכות סביבה וכד' ,למעט תקנות בחוקים המתייחסות רק לחברות זרות או חוקים המתייחסים לפעילות הבינלאומית ,כפי שיפורט בהרחבה בסעיף הבא. לדוגמא ,חוקי ההגנה על זכויות הצרכן מהווים את אחד האתגרים המהותיים בניהול שיווק של מוצרים ברמה הגלובלית .מדובר במערכת חוקים המתייחסת לזכויות הצרכנים בעת ביצוע עסקאות כמו זכויות הצרכנים ,מחוייבות החברה לצרכנים ,כללי מכירה ,מדיניות ביטולים ,אחריות למוצר ועוד .חוקי ההגנה על זכויות הצרכן שונים ממדינה אחת לשניה ,דבר הדורש מהחברות הרב לאומיות להתאים את מדיניות החברה בהתייחס לחוקים בכל אחת מהמדינות הזרות שבה החברה פועלת ).(Daniels & Radebaugh, 2001 2.4.6מדיניות הממשלות ביחס לחברות הרב לאומיות בספרות קיימות ארבע גישות עיקריות להסבר מדיניות הממשלות ביחס לחברות הרב לאומיות: הראשונה ,גישת הכלכלנים .גישת הכלכלנים מתמקדת בשיפור היעילות במטרה למקסם את ההכנסות הריאליות של המדינה .עפ"י גישה זו הממשלות צריכות לעצב מדיניות המבדילה בין חברות מקומיות לבין חברות זרות ,תוך התייחסות לסוגיות כמו מיסוי ,שימוש במשאבים טבעיים ,כללי תחרות ועוד ).(Caves, 1996 השניה ,הגישה ההתנהגותית .הגישה ההתנהגותית מתמקדת בשיקולים אלקטורליים המשפיעים על יחסן של הממשלות כלפי החברות הרב לאומיות .עפ"י גישה זו הממשלה אמורה להגביל את פעילותן של החברות הרב לאומיות ברמה הלאומית ,תוך מתן עדיפות לחברות המקומיות ,מתוך 58 חשיבה שהחברות הרב לאומיות אינן יכולות להשפיע מבחינה פוליטית ) Rugman & Verbeke, .(Caves, 1996; 1998 השלישית ,הגישה הכלכלית הפוליטית הבינלאומית ).(IPE-International Political Economy גישת IPEמתמקדת בערעור הריבונות של מדינות הלאום ע"י החברות הרב לאומיות ובהגדלת עוצמתן על חשבון המדינה ולכן מדינת הלאום צריכה לגבש מדיניות השומרת על נכסיה האסטרטגיים כמו משאבים טבעיים ,נכסים פיננסיים וטכנולוגיים ) ,(Strange, 1997תוך ביצוע מו"מ המתנהל בין המדינות לחברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות ) & Stopford .(Strange, 1991 הרביעית ,הגישה האסטרטגית .הגישה האסטרטגית מתמקדת במדיניות המעודדת השקעות זרות נכנסות בכדי להגביר את זליגת הידע והטכנולוגיה מהחברות הרב לאומיות לחברות המקומיות במטרה להביא לשיפור התפוקות ברמת המדינה ).(Rugman & Verbeke, 1998 ;Dunning, 1997 מדיניות הממשלות ביחס לחברות הרב לאומיות נגזרת משלושה מרכיבים עיקריים :הגבלות על סחר בינלאומי ועל השקעות זרות ישירות ,עידוד השקעות זרות ישירות והסכמי סחר בינלאומיים, כשההרכב של שלושת מרכיבים אלו במדיניות הממשלה ,הוא שקובע את רמת הפתיחות שקיימת במדינה ביחס לפעילות של החברות הרב לאומיות. הגבלות על סחר בינלאומי ועל השקעות זרות ישירות. במדינות רבות קיימות הגבלות ביחס לפעילות של החברות הרב לאומיות ,בשל החשש שהן תשתלטנה על מוקדים אסטרטגיים בכלכלה הלאומית ) (Globerman & Shapiro,1999ותפגענה בתעשיות המקומיות .בשני העשורים האחרונים ישנה מגמת ליברליזציה בעולם ביחס לפעילות של החברות הרב לאומיות ,שהתבטאה בהסרת ההגבלות והחסמים ,בשל השפעתם השלילית על ההתפתחות הכלכלית ועל היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) & Globerman ,(Shapiro,1999אך עדיין במדינות רבות ישנן הגבלות על סחר בינלאומי וחסמי כניסה לסקטורים הנחשבים כאסטרטגיים למדינה ).(Mattoo, 2004 ;Sethi et al., 2003 מנקודת מבט של המדינה ,קיימים מניעים רבים למדיניות ההגבלות כמו מניעת השתלטות של חברות זרות על מוקדים אסטרטגיים בכלכלה הלאומית ,מניעת אבטלה בחברות מקומיות ,הגנה על תעשיות חלשות ,שמירה על מעמדה של המדינה ביחס למדינות אחרות ,התמודדות עם מדינות "לא ידידותיות" ,ניוד הון ומשאבי אנוש לסקטורים מועדפים דרך הגבלות סקטוריאליות ,שמירה על רמת מחירים גבוהה ,שמירה על זהות תרבותית ועוד ).(Daniels & Radebaugh, 2001 59 מדיניות ההגבלות ביחס לסחר הבינלאומי כוללת שני מרכיבים עיקריים :הגבלות על יבוא והגבלות על יצוא ,כשלכל אחד מהם מניעים שונים. הגבלות יבוא הגבלות יבוא באות להגן על על התעשיות המקומיות ,מחשש שהחברות המקומיות תתקשנה להתחרות עם חברות זרות או בשל הרצון לעודד באופן עקיף השקעות זרות ישירות דרך הקמת מפעלי ייצור שיספקו מוצרים לשוק המקומי מהסיבה ,שהם אינם ניתנים ליבוא. הגבלות יבוא נעשות לרוב דרך קביעת חסמים כמו מכסים או מכסות על יבוא סחורות ,דבר שמאפשר לממשלות לשלוט ולפקח על סחר הסחורות הנכנס למדינה במטרה לתת עדיפות לתעשיות מקומיות שעדיין אינן בשלות לתחרות ) .(Lall ,1995; Globerman & Shapiro, 1999הגבלות יבוא קיימות עדיין במדינות רבות ,בעיקר בענפים שבהם קיימים כשלי שוק או שפתיחתם לתחרות תביא לקריסתן של חברות מקומיות ) .(Lall ,1995הגבלות יבוא אף משפיעות לשלילה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ממניעים של הפחתת עלויות מהסיבה ,שהדבר מקשה על יבוא של חומרי גלם זולים לייצור. הגבלות יצוא הגבלות יצוא נעשות ממגוון מניעים כמו שמירה על משאבים קיימים נדירים ,שמירה על רמת מחירים דרך קביעת מכסות יצוא כדוגמת מכסות יצוא הנפט ממדינות ערב ,שיקולים פוליטיים דרך הטלת אמברגו או סנקציות על יצוא למדינות עויינות ,הגבלות יצוא על נשק או חומרים מסוכנים ועוד ).(Czinkota et al., 2003; Dunning & Lundan, 2008 לעומת זאת ,מדיניות ההגבלות ביחס להשקעות זרות ישירות כוללת חמישה מרכיבים עיקריים :חסמי כניסה ,הגבלות בעלות ,הגבלות שליטה ,דרישות תפעוליות והגבלות יציאה. חסמי כניסה מדובר בחסמי כניסה לביצוע השקעות זרות ישירות נכנסות ע"י חברות זרות .חסמי הכניסה יכולים להיות כלליים או בהתייחס לסקטורים מסויימים ) (Agosin & Machado, 2005או בהתייחס לאזורים גיאוגרפיים מוגדרים .במדינות שבהן ישנן חסמי כניסה כלליים ,החברות הרב לאומיות נדרשות לקבל אישור מקדים מהמדינה הזרה טרום ביצוע ההשקעה ובמקרים של חסמי כניסה סקטוריאליים ,החברות הרב לאומיות מנועות מלפעול באותם סקטורים ) & Dunning .(Lundan, 2008 ממשלות רבות אינן מאפשרות ביצוע השקעות זרות ישירות בסקטורים הנחשבים כאסטרטגיים לכלכלה הלאומית כמו הטלקומוניקציה ,הבנקאות ,התעופה ועוד ,בשל החשש מהשתלטות של 60 חברות זרות על מוקדים רגישים ואסטרטגיים למדינה )Agosin & Machado, ;Dicken ,1998 .(2005 ראוי לציין ,שישנן מדינות המשתמשות ברשות להגבלים עיסקיים ) (Antitrust authorityכאמצעי נוסף לחסם כניסה דרך התניה לקבלת אישורים בלתי תלויים למיזוג או רכישה של חברות מקומיות או דרך התערבות של הרשות להגבלים עיסקיים במקרים של מיזוגים ורכישות הפוגעים בתחרות או שאינם תואמים לאינטרסים של המדינה ).(Dunning & Lundan, 2008 הגבלות בעלות הגבלות בעלות נעשות במטרה לשמר נכסים בבעלות המדינה או בבעלות גורמים מקומיים במדינה .הכוונה להגבלות כמו אחוז הבעלות המקסימלי המותר ע"י משקיעים זרים ) .(Contractor, 1990ישנן מדינות שאינן מאפשרות הקמת אתר בבעלות מלאה של החברה הזרה, אלא דרך שילוב של חברות מקומיות ,ההופכות למעשה לשותפות בחברה הזרה .הדבר ניתן ליישום דרך רכישה חלקית של חברה קיימת או דרך מיזם משותף עם חברה מקומית ) ;Mattoo, 2004 .(Agosin & Machado, 2005דרישה זו מרתיעה את החברות הרב לאומיות ) ,(Lall ,1995במיוחד כשהדבר מתבצע דרך מיזמים משותפים ,בשל הקשיים הכרוכים בניהול המיזם המשותף והחשש שבבוא היום החברה המקומית תפרוש מהמיזם ותהפוך למעשה לחברה מתחרה ,לאחר שרכשה את הידע והניסיון מהחברה הזרה ).(Czinkota et al., 2003 הגבלות שליטה הגבלות שליטה נעשות במטרה לאפשר פיקוח הדוק וצמוד של המדינה על החברות הרב לאומיות דרך דרישה למינוי מנהלים מקומיים בהנהלות של החברות הזרות הפועלות במדינה. דהיינו ,במקרים אלו המדינה אינה מסתפקת בדרישה לבעלות משותפת ,אלא אף דורשת שליטה ופיקוח על הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמה הלאומית )Dicken, ;Contractor, 1990 .(1998הגבלות אלו בעייתיות ביותר לחברות הרב לאומיות והן משפיעות לשלילה על היקף ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות למדינה הזרה ).(Lall ,1995 דרישות תפעוליות דרישות תפעוליות באות להבטיח את תועלות המדינה מהפעילות של החברות הזרות כמו דרישה לרכישת חומרי גלם מקומיים ,העסקת כח אדם מקומי ,הכשרה של כח אדם מקומי, השקעה במחקר ופיתוח ועוד ).(Dunning & Lundan, 2008 הגבלות יציאה הגבלות יציאה באות להקטין בריחת השקעות ולהבטיח שהחברות הרב לאומיות לא תוצאנה הון ורווחים מהמדינה הזרה לאחר פרקי זמן קצרים ,במיוחד במקרים שניתנו לחברות הזרות מענקים והלוואות ) .(Gorg, 2005הכוונה להגבלות על הון חוזר ,התנית פרקי זמן להשארת ההשקעות במדינה הזרה וכד' .ישנן ממשלות המטילות הגבלות על סחר בהון זר ואחרות מטילות 61 מיסוי גבוה על הון חוזר ועל הוצאת רווחים למדינת האם במטרה להקטין את היקף הוצאת ההון אל מחוץ למדינה ).(Dunning & Lundan, 2008 הגבלות יציאה מרתיעות את החברות הרב לאומיות ,במיוחד בהשקעות זרות ישירות המתבצעות ממניעי שוק ,בשל חוסר הגמישות של החברות לסגור פעילות במדינה זרה עקב ירידה בתנאי הביקוש וכד'. לממשלות דרכים מגוונות ליישום מדיניות ההגבלות .ראשית ,ישנם חסמים בצורת מכסים כמו מכסי יבוא ,יצוא ומעבר ) (Czinkota et al., 2003; Daniels & Radebaugh, 2001המכסים ברמת מדינה יכולים להיקבע בהתייחס לסקטורים מסוימים או בהתייחס למוצרים מסוימים ,כשלכל סקטור ולכל מוצר עשוי להיקבע אחוז מכס שונה ) .(Li & Resnick, 2003שנית ,לממשלות ישנן דרכים עקיפות ליישום מדיניות ההגבלות ולעידוד התעשיות המקומיות ,שלא דרך מכסים .הראשונה ,הטלת מכסות .מדובר למעשה במכסות כמותיות ליבוא או ליצוא ,שמטרתן להגביל את הכמויות הנכנסות או היוצאות מהמדינה .השניה ,סובסידיות ממשלתיות .מדובר למעשה בסיוע ממשלתי הניתן לחברות מקומיות ממניעים שונים כמו הוזלת מחירים למוצרי יסוד ,כשלי שוק מבניים וכד' ,דבר התורם לשיפור היתרון התחרותי של החברות המקומיות ומאפשר להן לייצא סחורות במחירים נמוכים. השלישית ,העדפה לתוצרת מקומית .הכוונה לקביעת קריטריונים שעל פיהם ניתנות עדיפות לתוצרת מקומית במכרזים ,בפרוייקטים ממשלתיים וכד' .הרביעית ,רכישות הדדיות .התניה של רכישות בהיקפים זהים או בצורת ברטר עם מדינות אחרות דרך קיזוז היקף היבוא בהיקף זהה של יצוא. החמישית ,קביעת סטנדרטים .קביעת סטנדרטים משמשים באופן עקיף לשם הגנה על יצרנים מקומיים .הכוונה למשל לחיוב להוספת תויות בשפה המקומית למוצרים ,שבהן מצויינים ארץ הייצור של המוצר ,פירוט הרכב המוצרים וכד' ,דבר המייקר את עלות המוצרים המיובאים ומאפשר למדינה גם לבצע הבחנה תדמיתית בין מוצרים מקומיים לבין מוצרים זרים .חיוב לבדיקות תקינות ואיכות של מוצרים מיובאים משמשים אף הם כחסמי כניסה למוצרים מיובאים .ישנן מדינות המקשות במתן אישורי תקינות למוצרים של חברות זרות דרך סחבת בירוקרטית );Daniels & Radebaugh, 2000 .(Czinkota et al., 2003 עידוד השקעות זרות ישירות הגידול בהיקף ההשקעות הזרות הישירות בעולם וההכרה של הממשלות בחשיבותן לכלכלה הלאומית ,הביאה מדינות רבות לעצב מדיניות המעודדת השקעות זרות ישירות דרך מתן תמריצים לחברות זרות ,תוך הסרת ההגבלות על הסחר הבינלאומי ועל ההשקעות הזרות הישירות. 62 התמריצים לחברות הרב לאומיות יכולים להינתן בהתייחס לכלל ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות במדינה או רק בהתייחס לסקטורים מסויימים הזקוקים לחיזוק ולהמרצה ואו בהתייחס לאזורים גיאוגרפיים כמו אזורי פריפרייה שאותם הממשלה מעוניינת לקדם );Li & Resnick, 2003 .(Lall ,1995 ;Cooke, 2001 ראוי לציין ,שלמדיניות זו עשויות להיות גם השלכות שליליות על כלכלת המדינה ,במיוחד במקרים של רפורמות דרמטיות כדוגמת הרפורמה שבוצעה בצ'ילה במהלך שנות ה ,80 -שהביאה לערעור היציבות הכלכלית במדינה לאורך שנים .רפורמה דרמטית אינה מאפשרת לתעשיות המקומיות להסתגל לפתיחת השוק לתחרות ,דבר העשוי לפגוע קשות בתעשיות חלשות בצורת ירידה בהיקפי פעילות ,אובדן משרות ,פגיעה ברווחיות וכד' .כמו כן ,ריבוי המדינות המעניקות תמריצים דומים לחברות הרב לאומיות ,גרם למדינות רבות לאובדן הכנסות נכבדות ממיסים על השקעות זרות ישירות נכנסות ,ללא השגת יתרון ייחודי על פני מדינות אחרות ).(Lall ,1995 מדיניות הממשלות לעידוד השקעות זרות ישירות כוללת שלושה מרכיבים עיקריים :מענקים והלוואות ,הטבות מס וליברליזציה. מענקים והלוואות אחת הדרכים החשובות לעידוד החברות הרב לאומיות היא דרך מתן מענקים, הלוואות ,ערבויות ממשלתיות להלוואות וכד' .התמריצים יכולים להינתן בעת ביצוע ההשקעה או כתלות בביצועי החברה הזרה ).(Dunning & Lundan, 2008; Guisinger, 1985 ;Gorg, 2005 הטבות מס הטבות מס יכולות להינתן דרך שיעורי מס נמוכים יותר למשקיעים זרים ,פטור ממיסים על השקעות זרות ישירות לתקופות מוגדרות ,הפחתה בתשלומי מיסים לעובדים ,הפחתת מכסים על יבוא חומרי גלם או ציוד ,הפחתת מכסים על יצוא ,אשראי על תשלום מיסים ועוד ) ;Gorg, 2005 .(Dunning &Lundan, 2008 ליברליזציה הכוונה להסרת ההגבלות על סחר בינלאומי ועל השקעות זרות ישירות ,פתיחת סקטורים לתחרות ,הפרטות וכד' .החברות רב לאומיות מעדיפות לפעול במדינות שבהן קיימת פתיחות כלכלית וקיים ניסיון של סחר בינלאומי ולכן ליברליזציה ביחס לפעילות הבינלאומית מעודדת כניסה של השקעות זרות ישירות למדינה ) .(Contractor, 1990; Li & Guisinger, 1992 63 הסכמי סחר בינלאומיים קיימים שני סוגים עיקריים של הסכמי סחר בינלאומיים :הסכמי סחר חד-צדדיים )בילטראלים( בין שתי מדינות או הסכמי סחר אזוריים בין קבוצת מדינות המצויות בד"כ באותו אזור גיאוגרפי וכן הסכמי סחר רב-צדדיים )מוליטילטראלים( בין מס' רב של מדינות במסגרת ארגון הסחר העולמי. הסכמי סחר בילטראליים או אזוריים הסכמי סחר בילטראליים או אזוריים מתבצעים כתלות בקשרים הידידותיים ,הכלכליים והמדיניים בין המדינות החתומות על ההסכם .דהיינו ,הסכמי סחר בילטראליים או אזוריים מתבצעים כתלות בקשרים המדיניים בין המדינות ,דבר שמשנה את כללי המשחק של התחרות הרגילים בין החברות .במילים אחרות ,היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות מושפע גם מהקשרים המדיניים של מדינת האם דרך קיומם או אי קיומם של הסכמי סחר בילטראליים או אזוריים עם מדינות אחרות. הסכמי סחר בילטראליים או אזוריים מתבססים בראש ובראשונה על הסכם אזור סחר חופשי ) ,(FTA –Free Trade Areaשבמסגרתו המדינות מבטלות את המכסים וההגבלות הכמותיות בינן לבין עצמן ,באופן חלקי או מלא ,במיידי או באופן מדורג ) ;Daniels & Radebaugh, 2001 .(Czinkota et al., 2003 מחד ,בהסכם אזור סחר חופשי מבוטלים למעשה חסמי הסחר הישירים כמו רשיונות יבוא ,מכסות יבוא ,מכסי יבוא וכד' .יש איסור על הטלת חסמי סחר עקיפים כמו תקנים ,סובסידיות ,מיסוי עקיף וכד' .מאידך ,למדינות החתומות על ההסכם יש זכות לשמור על תעריף מכס חיצוני עצמאי כלפי מדינות אחרות שאינן חתומות על ההסכם ).(Daniels & Radebaugh, 2001 הסכמי סחר מוליטילטראלים הסכמי סחר מוליטילטראלים נעשים במסגרת ארגון הסחר העולמי ) (WTO –World Trade Organizationוהם תורמים לליברליזציה ולהסרת ההגבלות והחסמים על הסחר הבינלאומי וההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית ).(Brewer & Young, 2000 אחד מהסכמי הסחר המוליטילטראלים החשובים הינו הסכם הכללי לסחר ומכסים ) – GATT ,(General Agreement on Tariffs and Tradeשנחתם כבר בשנת 1947במטרה לעודד סחר בינלאומי חופשי. הסכם GATTמתבסס על שש עקרונות מרכזיים :הראשון ,הסכם וולונטרי המחייב רק את המדינות החברות בו .השני ,סחר ללא אפלייה .דהיינו ,אסור למדינה חברה לתת יחס מועדף למדינה אחרת או להפלות אותה לרעה ,למעט במקרים של הסדרים מסחריים מקומיים בין שתי מדינות שכנות או במקרים של הסכם אזור סחר חופשי או במקרים של קביעת מדיניות מכס אחידה כלפי מדינות אחרות .השלישי ,איסור על יצירת מכסים חדשים .הרביעי ,שקיפות דרך מדיניות סחר חוץ פשוטה וברורה .החמישי ,תחרות חופשית וסחר הוגן המבוססים על עקרונות של מניעת היצף וסבסוד מכסים, 64 הגבלת השימוש בסובסידיות לייצור מקומי וליצוא וקביעת כללים במקרה של עלייה חריגה ביבוא. השישי ,עקרון הקונצנזוס בקבלת החלטות .כל ההחלטות מתקבלות בהסכמת כל הצדדים וזכות הוטו נתונה ל"מדינה הבודדת" ,תהא אשר תהיה )Brewer & Young, ;Daniels & Radebaugh, 2001 (2000 מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,קיים שוני בין הסכמי סחר בילטראליים או אזוריים לבין הסכמי סחר מוליטילטראלים מהסיבה ,שהסכמי סחר בילטראלים או אזוריים מתבססים בד"כ על הסכם אזור סחר חופשי ,המעודד או מגביל את הפעילות של החברה הרב לאומית כתלות בקיום או אי קיום של הסכם אזור סחר חופשי בין מדינת האם של החברה הרב לאומית לבין מדינת היעד. לעומת זאת ,הסכמי הסחר המוליטילטראלים במסגרת ארגון הסחר העולמי כוללים כ 150מדינות, דבר המעודד את הסחר וההשקעות הבינלאומיים ברמה הגלובלית ,ללא תלות ברמת הקשר בין מדינת האם למדינה הזרה ,אך הוא אינו סותר או מבטל את קיומם של הסכמי סחר בילטראליים או אזוריים ) .(Daniels & Radebaugh, 2001דהיינו ,העיקרון של אי האפליה במסגרת הסכמי הסחר המוליטילטראלים תקף ,למעט הטבות סחר הנובעות מהסכמי סחר בילטראלים או אזוריים ולכן ניתן לומר שהסכמי הסחר הבילטראליים או האזוריים משפיעים יותר על החברות הרב לאומיות ,לחיוב או לשלילה ,בהשוואה להסכמי הסחר המוליטילטראלים. 2.5דרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות דרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות ניתנות לחלוקה לשני סוגים עיקריים :לסחר בינלאומי ולהשקעות זרות ישירות .בסחר בינלאומי ,החברות מבצעות חליפין של סחורות ושירותים בין מדינות שונות ) ,(Daniels & Radebauge, 2001כשלמעשה החברות יושבות במדינת האם וממדינת האם הן פועלות במדינות הזרות דרך גורמים מקומיים או באופן ישיר. לעומת זאת ,בהשקעות זרות ישירות ) ,(FDI – Foreign Direct Investmentהחברות מבצעות השקעות לשם הקמה או רכישה של פעילויות מחוץ למדינת האם של החברה המשקיעה ,כשלחברה המשקיעה שליטה על הנכסים הנרכשים במדינות הזרות ) IMF, 1993; Dunning & Lundan, .(2008במילים אחרות ,בהשקעות זרות ישירות ,החברות משקיעות הון במדינות זרות והן יושבות במדינות הזרות ופועלות תחת הכללים והחוקים של המדינות הזרות. עפ"י המסגרת התיאורטית ,OLIיתרונות ההפנמה Internalization advantagesשל החברה ושל המדינה מסבירים איך החברות הרב לאומיות פועלות במדינות הזרות .יתרונות ההפנמה נגזרים 65 מהמבנה ההירארכי הפנימי של החברה אשר משקפים את היעילות ההירארכית הקיימת בארגון בהשוואה להירארכיה של השוק. יתרונות הההפנמה של החברה משפיעים על יכולתה של החברה לשלוט באופן עצמאי על פעילויותיה במס' רב של מדינות ,על פני העברת השליטה לגורמים חיצוניים דרך רשיונות ,זיכיונות, שיתופי פעולה וכד' ) (Dunning & Lundan, 2008; Dunning, 1981, 1988bואילו יתרונות ההפנמה של המדינה מתייחסים למידת מעורבותה של הממשלה בשוק ולמדיניות שהממשלה נוקטת ביחס למבנה השוק ולתקנות המתייחסות לאי תחרות ,לביצוע עיסקאות וכד' בכדי לשמור על עוצמתה ועל נכסיה האסטרטגיים ).(Dunning & Lundan, 2008 לאור זאת ,יתרונות ההפנמה מתייחסים ליחסי העוצמה בין הממשלות לבין החברות הרב לאומיות ולשאיפתן ההדדית ,אך המנוגדת לעיתים ,לשמור על עוצמתן הפוליטית של נכסיהן ,דבר המשפיע על דרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות. מודל המחקר מתמקד בפעילות של החברות הרב לאומיות דרך השקעות זרות ישירות ולכן חלק זה דן בדרכי הפעולה של החברות הרב לאומיות במטרה להבין את השוני בין הסחר הבינלאומי לבין ההשקעות הזרות הישירות ואת הסיבות לבחינת ההשפעה של הפעילות של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים דרך השקעות זרות ישירות. 2.5.1סחר בינלאומי הפעילות של החברות הרב לאומיות דרך סחר בינלאומי ניתנת לחלוקה לשני סוגים עיקרייים :יצוא של סחורות ומוצרים באופן עקיף או ישיר והפצת נכסים רוחניים דרך רישיונות או זיכיונות ).(Daniels & Radebauge, 2001 2.5.1.1יצוא – יצוא ישיר ויצוא עקיף יצוא של סחורות ומוצרים מתבצע ע"י החברות הרב לאומיות בשתי דרכים עיקריות :באופן עקיף או באופן ישיר. יצוא עקיף חברות רבות מתחילות את פעילותן הבינלאומית דרך יצוא עקיף של סחורות ומוצרים למדינות זרות. ביצוא עקיף החברה מקימה רשת של מפיצים במדינות זרות והחברה למעשה מייצאת את הסחורות והמוצרים ממדינת האם למפיצים במדינות הזרות .ביצוא עקיף ,החברה נדרשת להקים מערך של הפצה ,שייתן מענה שיווקי ולוגיסטי למפיצים במדינות הזרות ).(Czinkota et al., 2003 66 מחד ,ליצוא עקיף ישנם שלושה יתרונות עיקריים :ראשית ,יצוא עקיף מאפשר לחברות קטנות, בעלות משאבים והון מוגבל ,להיכנס לשווקים זרים דרך מפיצים מקומיים ) ;Bonaccorsi, 1992 .(Czinkota et al., 2003שנית ,יצוא עקיף מאפשר לחברות רב לאומיות להתחיל לפעול בשלב הראשון במדינה זרה מסויימת דרך מפיצים מקומיים במטרה להכיר את פוטנציאל השוק ,צרכיי השוק ,סביבת המדינה הזרה וכד' ורק בשלב השני לבחון את כדאיות המעבר לדרכי פעולה ישירות במדינה הזרה ,דבר המקטין את סיכוני החדירה לאותה מדינה זרה .שלישית ,יצוא עקיף מותאם למקרים שבהם סביבת המדינה הזרה אינה מתאימה להשקעות זרות ישירות ,בשל חוסר יציבות כלכלית או פוליטית ,העשויים לסכן את ההשקעות של החברה ) Czinkota et ;Hitt et al., 2001 .(al., 2003 מאידך ,ליצוא עקיף ישנם ארבע חסרונות בולטים :ראשית ,ביצוא עקיף טמונות עלויות הפצה ותיווך גבוהות ,הפוגעות ברווחיות החברה .שנית ,ביצוא עקיף עשויות להיות עלויות שינוע גבוהות ,במיוחד כשקיים מרחק פיסי רב בין מדינת האם למדינות הזרות ,דבר הפוגע ביתרון התחרותי של החברה. שלישית ,ביצוא עקיף יש לחברות הרב לאומיות שליטה מוגבלת על השיווק ,השירות וההפצה של המפיץ המקומי במדינה הזרה ,דבר העשוי לפגוע במוניטין החברה ,במיוחד מקרים שבהם יש כשל באופן הפעילות של המפיץ המקומי .רביעית ,ביצוא עקיף קיים קשר מוגבל עם הלקוחות ,דבר המגביל את יכולת החברה לקבל משוב מהלקוחות על המוצרים לשם שיפור איכותם .חמישית ,יצוא עקיף בעייתי במיוחד בשווקים תחרותיים ,בשל עלויות ההפצה הגבוהות אשר מגבילות את יכולתן של החברות להוזיל מחירים בהשוואה לחברות מתחרות הפועלות באופן ישיר בשווקים הזרים ).(Hitt et al., 2001; Czinkota et al., 2003; Agarwal & Ramaswami, 1992 יצוא ישיר ביצוא ישיר החברות רב לאומיות מייצאות את הסחורות והמוצרים באופן ישיר למדינות הזרות. דהיינו ,ביצוא ישיר ,החברות לא פועלות דרך מפיצים מקומיים ,אלא באופן ישיר מול הלקוחות במדינות הזרות ).(Czinkota et al., 2003 קיימות שלוש דרכים עיקריות לביצוע יצוא ישיר :הראשונה ,פעילות ממדינת האם באמצעות מערך השיווק והמכירות של החברה ,כשבמקרה זה המכירות מתבצעות למעשה ממשרדי החברה במדינת האם .השניה ,פעילות ישירה במדינות הזרות ע"י מערך השיווק והמכירות של החברה .דהיינו, הפעילות מתבצעת דרך שליחת נציגים של החברה ללקוחות במדינות הזרות .ראוי לציין ,שעלויות המכירה במקרים אלו גבוהות מאד ולכן הדבר מתאים לחברות המשווקות מוצרים מורכבים בעלי ערך רב אשר מצדיקים הפעלה של מערך שיווק במתכונת זו או לחברות הרואות ביצוא ישיר ,שלב ביניים בדרך לביצוע השקעות זרות ישירות .השלישית ,באמצעות אתר החברה באינטרנט .המסחר האלקטרוני תפס תאוצה בעשור האחרון והוא מאפשר לחברות רבות לפעול באופן ישיר מול 67 הלקוחות בשווקים זרים ,ללא עלויות הפצה )Daniels & Radebauge, ;Czinkota et al., 2003 (2001כדוגמת רכישת שרותי תיירות באינטרנט .ראוי לציין ,שהמסחר האלקטרוני שינה את כללי המשחק בשווקים הגלובליים מהסיבה ,שהוא מאפשר לחברות קטנות ללא משאבים והון ,לפעול בשווקים זרים בעלויות נמוכות וללא סיכונים גבוהים. 2.5.1.2הפצת נכסים רוחניים -רישיונות licensingוזיכיונות franchising חברות רב לאומיות בעלות נכסים רוחניים כמו פטנטים ,סימנים מסחריים ,מומחיות ,שיטות עבודה חדשניות וכד' ,יכולות לפעול דרך גורמים מקומיים בשווקים זרים בשתי דרכים עיקריות :דרך מתן רישיונות או דרך מתן זיכיונות ).(Czinkota et al., 2003 מתן רישיונות או זיכיונות באים למעשה לתת מענה למקרים שבהם מוצרי החברה אינן סחורות או מוצרים הניתנות למכירה מעבר לים בצורה המסורתית ,אלא בעצם מדובר בסימנים מסחריים, בשיטות ייצור ,בתהליכי עבודה ,במומחיות וכד' שהקנו לחברה מוניטין המאפשר לה ,להפיץ את המומחיות והמוניטין שלה ברחבי העולם .במילים אחרות ,החברה צברה מוניטין בפעילות שבה היא עוסקת ,דבר שמאפשר לה ,להפיץ את המוניטין לגורמים מקומיים במדינות זרות דרך מתן רישיונות או זיכיונות. רישיונות licensing בשיטת הרישיונות החברה הרב לאומית מעניקה זכויות לשימוש בנכסים הרוחניים של החברה באזור גיאוגרפי מסוים ולתקופת זמן מסוימת וזאת בתמורה לתמלוגים royaltiesשהחברה מקבלת בעבור כל יחידה המיוצרת או הנמכרת ע"י מקבל הרישיון במדינה הזרה );Czinkota et al., 2003 .(Daniels & Radebauge, 2001 מנקודת מבט של החברה הרב לאומית ,מחד ,לפעילות בינלאומית דרך רישיונות ישנם ארבעה יתרונות עיקריים :ראשית ,עלויות החדירה נמוכות מהסיבה ,שהרישוי מאפשר חדירה למדינה זרה ללא השקעת הון והוא אף אינו מחייב הקמת מערך ניהולי ,שיפקח על מקבלי הרישיונות במדינה הזרה ולכן דרך פעולה זו נוחה לחברות בעלות משאבים והון מוגבלים .שנית ,החברה הרב לאומית אינה נחשפת באופן ישיר לסביבה הכלכלית והפוליטית במדינה הזרה ,דבר המקטין את הסיכונים. שלישית ,הרישוי מבטיח תשואות לחברה לאורך שנים .רביעית ,רישוי יכול לסייע באכיפת רגולציה בהתייחס להשקעות זרות ישירות );Hitt et al., 2001; Czinkota et al., 2003; Hill et al., 1990 .(Grosse, 1985 68 מאידך ,לרישוי ישנם ארבעה חסרונות עיקריים :ראשית ,הרישוי מאפשר קבלת תשואות נמוכות מהסיבה ,שהחברה נדרשת להתחלק ברווח עם מקבל הרישיון ) .(Hitt et al., 2001שנית ,הרישוי מאפשר לחברות הרב לאומיות להשיג שליטה מוגבלת על אופן הפעילות של מקבלי הרישיונות ) .(Teng et al., 2001שלישית ,מתן רישיונות עשויים לפגוע ביתרון התחרותי של החברה ,עקב הסיכון של העברת ידע טכנולוגי לחברות זרות אשר עשויות להפוך בבוא העת למתחרות במדינה הזרה ואף במדינות זרות נוספות ) .(Czinkota et al., 2003רביעית ,כשלים בפעילות של מקבלי הרישיונות עשויים לפגוע במוניטין של החברה. זיכיונות franchising הדרך השניה של החברות הרב לאומיות להפצת נכסים רוחניים היא דרך מתן זיכיונות לגורמים מקומיים במדינות זרות .בזיכיונות ,החברה הרב לאומית מעניקה לזכיין זכויות לניהול שלוחה עצמאית תחת שמה של החברה וזאת בתמורה לתשלום קבוע ולחלוקה ברווחים ,כשמקבל הזיכיון מתחייב לעמידה בסטנדרטים קפדניים אשר מוכתבים ע"י החברה במסגרת הסכם הזיכיון ).(Czinkota et al., 2003; Daniels & Radebauge, 2001 מנקודת מבט של החברה הרב לאומית ,לא אמור לכאורה להיות הבדל בין נציגות הפועלת במדינה זרה בבעלות חברת האם לבין נציגות הפועלת בשיטת הזיכיונות בשמה של חב' האם ולכן הזכיינים אמורים לפעול עפ"י סטנדרטים אחידים ונוקשים בכל המדינות בעולם ,דבר המחייב את החברה הרב לאומית להקים מערך ניהולי שייפקח באופן הדוק על אופן פעילות הזכיינים .שיטת הזיכיונות נפוצה בסקטור השירותים כדוגמת השכרת רכב ,רשתות של מזון מהיר וכד' ) Dunning & Lundan, .(2008 2.5.2השקעות זרות ישירות בהשקעות זרות ישירות ,החברות הרב לאומיות משקיעות הון לשם הקמה או רכישה של פעילויות במדינות זרות ,כשלחברה הרב לאומית שליטה על הפעילויות הנרכשות .ההשקעות הזרות הישירות כוללות למעשה את הנכסים ,המוצרים ,הטכנולוגיה ,יכולות הניהול ומערך השיווק וההפצה של אתר החברה במדינה הזרה ) .(Dunning & Lundan, 2008כאשר השקעות זרות ישירות נכנסות למדינה זרה מסוימת ,הן מוגדרות כהשקעות זרות ישירות נכנסות ) (FDI Inwardוכאשר השקעות זרות ישירות יוצאות ממדינת אם מסוימת ,הן מוגדרות כהשקעות זרות יוצאות ).(FDI Outward 69 דרכי החדירה ) (entry modeשל החברות הרב לאומיות למדינות הזרות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות כוללות שלוש דרכים עיקריות :הקמת אתרים חדשים ) ,(greenfieldsמיזוגים ורכישות ) (mergers & acquisitionsומיזמים משותפים ).(joint-venture 2.5.2.1הקמת אתרים חדשים Greenfields הדרך המסורתית של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות היא בצורת הקמת אתר חדש במדינה הזרה ,בבעלות מלאה של חברת האם. קיימות חמש סיבות עיקריות להקמת אתר חדש בבעלות מלאה של חברת האם :הראשונה ,הקמת אתר בהתאמה מלאה לדרישות חברת האם .ישנם מקרים שבהם חברת האם מעוניינת מלכתחילה, שתכנון האתר והקמתו ייעשו בהתאמה מלאה לצרכים של חברת האם ,תוך השגת שליטה מלאה על אופן תפעול האתר במדינה הזרה מהיבט הציוד ,הטכנולוגיה ,כח האדם ,התרבות הארגונית ,המבנה הארגוני ועוד ) .(Hennart & Park, 1993; Czinkota et al., 2003השניה ,החשש מפגיעה בנכסים הרוחניים של החברה .ישנן מדינות זרות שבהן קיים חשש לזליגת ידע למתחרים ,בשל הגנה חלשה על זכויות קניין .במקרים אלו החברות הרב לאומיות מעדיפות להקים אתרים בבעלות מלאה של חברת האם בכדי להשיג רמת שליטה מקסימלית על הנכסים הרוחניים .השלישית ,השקעות הון גדולות לטווח ארוך .הכוונה להשקעות ארוכות טווח שבהן ישנה כדאיות להקמת אתר בבעלות מלאה של החברה כדוגמת השקעות ממניעים של השגת משאבים טבעיים .הרביעית ,חוסר זמינות או חוסר התאמה של חברות מקומיות לצרכי חברת האם .ישנם מקרים שבהן החברות הרב לאומיות מעדיפות שלא להקים אתר חדש במדינה הזרה ,אולם חוסר זמינות או חוסר התאמה של חברות מקומיות במדינה הזרה ,מאלץ אותן להקים אתר חדש .החמישית ,מגבלות על מיזוגים ורכישות .ישנן מדינות זרות ,שבהן יש מגבלות על מיזוגים ורכישות ,דבר המאלץ את החברה הרב לאומית להיכנס לאותה מדינה זרה דרך הקמת אתר חדש או דרך מיזם משותף ) Hitt et al., ;Huallachain & Reid, 1997 ).(Hill et al., 1990 ;2001 למרות זאת ,להקמת אתר חדש ישנם שלושה חסרונות בולטים :ראשית ,בהקמת אתר חדש נדרשת השקעת הון גדולה יותר בהשוואה ליתר החלופות ) .(Czinkota et al., 2003שנית ,בניית אתר חדש במדינה זרה כרוכה בתהליך מורכב אשר עשוי להימשך זמן רב ,דבר שאינו מאפשר לחברה להיכנס במהירות לשוק במדינה הזרה ואף מגדיל את הסיכונים של החברה עד הפעלת האתר ,במיוחד במדינות שבהן קיימת בירוקרטיה רבה .שלישית ,הקמת אתר חדש בבעלות מלאה של החברה נעשית ללא שותפים מקומיים אשר יכולים לתרום לחברה הרב לאומית בגישור על הבדלי תרבות ,אי הכרות השוק ,אי הכרות השחקנים במערכת הפוליטית וכד' ,דבר העשוי להגדיל את הסיכונים של החברה ).(Huallachain & Reid, 1997; Hitt et al., 2001; ; Hill et al., 1990 70 2.5.2.2מיזוגים ורכישות Mergers & Acquisitions הדרך השניה לביצוע השקעות זרות ישירות היא בצורת מיזוגים ורכישות .חברות רב לאומיות רבות מעדיפות לרכוש או להתמזג עם חברות מקומיות במדינות זרות ולא להקים אתר חדש עם כל הכרוך בכך כמו בניית האתר ,רכישת ציוד ,גיוס כח אדם ,התמודדות עם הבירוקרטיה והנהלים של המדינה הזרה וכד' ,בשל רצונן להתחיל לפעול בשווקים הזרים בפרק זמן קצר ) Huallachain & Reid, .(Hennart & Park, 1993 ;1997 קיימים שלושה סוגים של מיזוגים ורכישות :מיזוגים ורכישות אופקיים אשר מתבצעים בין חברות הפועלות באותם קווי מוצרים ממניעים של הקטנת התחרות .מיזוגים ורכישות אנכיים אשר מתבצעים בין חברות הפועלות בתחומים שונים של אותם קווי מוצרים ממניעים של השגת שליטה בקווי המוצרים .מיזוגים ורכישות גושיים אשר מתבצעים בין חברות הפועלות בקווי מוצר שונים ממניעים של גיוון מוצרים ,הרחבת השוק ועוד ).(Morosini, 1998 מנקודת ראות של החברות הרב לאומיות ,מחד ,החברות המקומיות מכירות טוב יותר את צרכי השוק המקומי ,המתחרים המקומיים ,הממסד הפוליטי ,המדיניות והבירוקרטיה ,דבר המסייע להפעלה מהירה ומוצלחת של הפעילות העסקית הנדרשת במדינה הזרה ).(Dunning & Lundan, 2008 מאידך ,החיסרון של מיזוגים ורכישות טמון מעצם המיזוג עם חברה קיימת ,על כל יתרונותיה וחסרונותיה מהיבט הניהול ,הציוד ,הטכנולוגייה ,שיטות העבודה ,כח האדם וכד' ,דבר המגדיל את העלויות הניהוליות ,במיוחד כשקיימים הבדלים תרבות מהותיים בין החברות ) & Buckley .(Hennart & Reddy, 1997 ;Casson, 1998 2.5.2.3מיזמים משותפים Joint ventures מיזמים משותפים מהווים חלופה נוספת לביצוע השקעות זרות ישירות .במיזם משותף בינלאומי, מוקמת חברה עצמאית מבחינה חוקית וכלכלית במדינה הזרה ,המייצגת בעלות משותפת של שתי חברות או יותר ) ,(Czinkota et al., 2003כשלפחות הנהלת אחת החברות מצויה מחוץ למדינה שבה פועל המיזם המשותף ).(Dunning & Lundan, 2008 קיימים שלושה סוגים של מיזמים משותפים בינלאומיים :מיזם הכולל שתי חברות ממדינת אם אחת, המקימות מיזם משותף במדינה זרה .מיזם הכולל שתי חברות ממדינות שונות ,המקימות מיזם משותף במדינה זרה אחרת .חברה רב לאומית המקימה מיזם משותף עם חברה מקומית במדינה זרה. מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,קיימות ארבע סיבות עיקריות להקמת מיזם משותף על פני הקמת אתר חדש או רכישה של חברה מקומית :הראשונה ,מגבלות כניסה .ישנן מדינות זרות שאינן מתירות הקמת שלוחות בבעלות מלאה של חברות האם ,דבר המאלץ את החברות הרב לאומיות 71 להקים אתר חדש במדינה הזרה רק דרך מיזם משותף עם חברה מקומית .השניה ,השגת משאבים ונכסים .החברות למיזם זקוקות למשאבים ולנכסים של החברות האחרות למיזם כמו כח אדם, מומחיות ,ידע טכנולוגי וכד' .הכוונה למקרים שבהם אופציית הרכישה אינה קיימת והחלופה היחידה להשגת אותם משאבים ונכסים היא דרך הקמת מיזם משותף .השלישית ,מימון משותף להשקעה. מיזם משותף יכול לאפשר ביצוע השקעות הון גדולות ,כשכל אחת מהחברות תורמת את חלקה למימון ההשקעה .הרביעית ,הקטנת התחרות .הקמת מיזם משותף ע"י שתי חברות מתחרות ,מאפשר להקטין את רמת התחרות במדינה הזרה שבו מוקם המיזם ) ;Agarwal & Ramaswami, 1992 .(Czinkota et al., 2003 למרות זאת ,למיזמים משותפים ישנם חסרונות לא פשוטים .ראשית ,קיים חשש לזליגת ידע לחברות האחרות אשר שותפות למיזם ,במיוחד כשהמיזם הוא של שתי חברות מתחרות ,שעדיין מתחרות ביניהן בשווקים אחרים או במקרים שבהם אחד השותפים למיזם מבקש לפרק את המיזם לאחר שרכש את הידע והניסיון .שנית ,במיזם ישנם קשיי ניהול אשר משפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות, בשל הקונפליקטים ,בעיות האמון ,שיטות הניהול השונות והשוני בתרבות הארגונית בין החברות השותפות למיזם ,דבר שמביא לכשלון של מיזמים משותפים רבים) ;Dunning & Lundan, 2008 .(Buckley & Casson , 1998; Czinkota et al., 2003שלישית ,במיזם משותף התשואות נמוכות יותר בהשוואה להקמת אתר בבעלות מלאה של החברה ,בשל חלוקת הרווחים בין החברות השותפות למיזם ).(Czinkota et al., 2003 2.5.3סיכום לסיכום ,החברות הרב לאומיות פועלות בשווקים הגלובליים דרך סחר בינלאומי ודרך השקעות זרות ישירות .בסחר בינלאומי ,החברות מבצעות חליפין של סחורות ושירותים בין מדינות שונות ואילו בהשקעות זרות ישירות ,החברות מבצעות השקעות לשם הקמה או רכישה של פעילויות מחוץ למדינת האם של החברה המשקיעה ,כשלחברה המשקיעה שליטה על הנכסים הנרכשים במדינות הזרות. ניתן לומר ,שהשוני המהותי בין סחר בינלאומי לבין השקעות זרות ישירות טמון במידת הסיכון שהחברה נוטלת על עצמה מעצם ביצוע השקעה במדינה זרה וברמת המעורבות שלה ובמידת השפעתה על הכלכלה הלאומית .בסחר בינלאומי החברות יושבות במדינת האם וממדינת האם הן פועלות במדינות הזרות בעיקר דרך גורמים מקומיים ואילו בהשקעות זרות ישירות ,החברות משקיעות הון במדינות זרות והן יושבות במדינות הזרות ופועלות תחת הכללים והחוקים של המדינות הזרות .דהיינו ,בסחר בינלאומי ,החברות הרב לאומיות פועלות לרוב באופן עקיף במדינות הזרות דרך גורמים מקומיים כמו מפיצים ,זכיינים ,מקבלי רישיונות וכד' ואילו בהשקעות זרות ישירות, 72 החברות הרב לאומיות פועלות באופן ישיר במדינות הזרות דרך הקמת אתרים בבעלות חברות האם או דרך מיזוג או רכישה של חברות מקומיות או דרך מיזמים משותפים. לאור האמור ,מודל המחקר מתייחס לפעילות של החברות הרב לאומיות דרך השקעות זרות ישירות ולא דרך סחר בינלאומי מהסיבה ,שבהשקעות זרות ישירות החברות הרב לאומיות יושבות במדינות הזרות ,מזרימות הון ,מקימות אתרים חדשים ,רוכשות חברות מקומיות ,מעבירות ידע וטכנולוגייה, משנות את תנאי הביקוש והתחרות בשוק ועוד ,דבר שמשפיע באופן מהותי על שוקי העבודה הלאומיים. 2.6התפתחות החברות הרב לאומיות והתמורות בפעילותן בעידן הגלובליזציה טרום התקופה המודרנית ,במאות ה 13-עד ה – ,18הפעילויות מחוץ לגבולות מדינת האם נעשו ע"י המדינה ,חברות פרטיות ויחידים במטרה לטפח סחר ,פעילות פיננסית והשגת שטחים חדשים לרווחת המדינה .בתקופה זו החלו לפעול חברות סחר שמרביתן פעלו על בסיס שיתופי פעולה לפרקי זמן קצרים ,אולם המדינה נותרה מעורבת באופן ישיר או עקיף במרבית הפעילויות מחוץ לגבולות המדינה ).(Dunning & Lundan, 2008 הצמיחה וההתפתחות של החברות הרב לאומיות בתקופה המודרנית החלה מהמהפיכה התעשייתית והן הושפעו ממכלול תהליכים ברמה העולמית .התמורות בהתפתחות של החברות הרב לאומיות ניתנות לחלוקה לשש תקופות זמן: תחילת המאה ה – 19עד אמצע המאה ה – 19 המהפיכה התעשייתית שינתה באופן דרמטי את היכולת והמוטיבציה של החברות והמדינות לעסוק בסחר בינלאומי ובקולוניאליזם .ראשית ,במאה ה – 19נוצרה הגירה מסיבית של אנשים מאירופה לצפון אמריקה ,שלוותה בהון ,טכנולוגיה ויכולות ניהוליות .שנית ,חברות הורשו להשקיע במדינות מעבר לים במטרה להשיג מינרליים וחומרי גלם עבור התעשיות המקומיות .שלישית ,המהפיכה התעשייתית השפיעה על הניהול ,שיטות העבודה ,תהליכי הייצור וכד' ,דבר שיצר צורך במקורות אנרגיה ובחומרי תעשייה חדשים והדגיש את החשיבות של יכולות טכנולוגיות ,הון וכח עבודה מיומן לתהליכי ייצור .רביעית ,המהפיכה התעשייתית הביאה לעלייה ברמת החיים ,דבר שהגדיל את הדרישה לסחורות ולמוצרים .חמישית ,חל שיפור ביכולת התעבורה של סחורות לאזורים גיאוגרפיים מרוחקים אל מעבר לים .שישית ,הבדלים בעלויות הייצור ,הסחר והתועלות לחברות בין המדינות 73 השונות ,הביא חברות להשקיע בהקמת מפעלי ייצור במדינות זרות ) Dunning & ;Jones, 1996 .(Wilkins,1970 ;Lundan, 2008 על רקע שינויים אלו ,החלו לפעול החברות הרב לאומיות החלוציות שכללו שלושה סוגי חברות: חברות קטנות בבעלות פרטית או בבעלות של קבוצה משפחתית ,חברות פיננסיות וחברות ייצור מקומיות שהשתלטו על טריטוריות זרות ).(Dunning & Lundan, 2008 מאמצע המאה ה – 19עד מלחמת העולם הראשונה המהפיכה התעשייתית בשילוב שינויים בשיטות העבודה ברמה הארגונית ויכולות חדשות בתחום התעבורה ,האחסון והאנרגיה ,הביא לצמיחתן של חברות רב לאומיות הפועלות במס' אתרי ייצור במדינות שונות .שינויים אלו אפשרו לחברות לפתח או לרכוש זכויות קניין ,תוך הגדלת היקפי הייצור והרחבת הסחר הבינלאומי ).(Dunning & Lundan, 2008 הפעילות של החברות הרב לאומיות בתקופה זו נעשתה בעיקר ממניעים של אימפריאליזם והשגת משאבים טבעיים כמו חומרי גלם ומינרלים כדוגמת נפט ,גומי וכד' וכן בשל הגידול בצריכה למשקאות ,מזון ותבלינים ממדינות זרות .בתקופה זו החברות הרב לאומיות אף החלו לבצע השקעות זרות ישירות בתחומי התשתיות כמו בניית רכבות ,אוניות ומתקנים ציבוריים. הפעילות בתקופה זו התאפיינה בהקמת אתרים חדשים ) (greenfieldsבמדינות זרות מתפתחות, שעדיין מרביתן נחשבו לקולוניות .ברמת החברות החל מעבר מחברות משפחתיות לחברות בורסאיות הכוללות מספר בעלי מניות ) ;Jones, 1996 ;Dunning & Lundan, 2008 .(Wilkins,1970, 1998 מסיום מלחמת העולם הראשונה עד לאחר מלחמת העולם השניה )(1918-1945 בתקופה זו הפעילות הבינלאומית התנהלה בצילן של שתי מלחמות עולם ,הראשונה והשנייה והמשבר הכלכלי העולמי .המשבר הכלכלי העולמי החל בשנת 1929עם נפילות הבורסות בעולם והוא נמשך לאורך שנים עד לאחר מלחמת העולם השניה ,דבר שהביא לפגיעה דרמטית בפעילות הבינלאומית ,במיוחד באירופה. מרבית הפעילות הבינלאומית בין שתי מלחמות העולם התמקדה במדינות המתפתחות כמו דרום אמריקה ואסיה ממניעים של השגת משאבים טבעיים כמו מכרות ,נפט ,פוספטים וכד' והיא התבצעה באופן דומיננטי ע"י חברות מארה"ב ובריטניה .בשנים אלו אף חל גידול בשוק הביטחוני באירופה וכן בהיקף הפעילות של חברות סחר יפניות בארה"ב ) ;Dunning & Lundan, 2008 .(Wilkins,1998 74 מסיום מלחמת העולם השניה עד סוף שנות ה – 60 תקופה זו התאפיינה בשיקום התשתיות שלאחר המלחמה ,בצמיחה כלכלית גבוהה ובגידול בהיקף הסחר וההשקעות הבינלאומיות בעולם .מחד ,בשנים אלו חל גידול בפעילות של החברות הרב לאומיות ממניעי שוק וממניעים של השגת משאבים טבעיים כמו מכרות ,נפט וכד' .מאידך ,בתקופה זו חל קיטון בפעילות של החברות הרב לאומיות בתחומי החקלאות ובהקמת מתקנים ציבוריים. חברות רב לאומיות מארה"ב ומבריטניה הפכו לדומיננטיות בתחומי המכרות והנפט ואילו חברות מאירופה כמו מהולנד ,מצרפת ומשוויץ ,העדיפו להשקיע באתרי ייצור במדינות זרות וכן בתחום השירותים כמו ביטוח ופיננסים. בתקופה זו נוצרו שינויים באופי ובארגון הפעילות הבינלאומית בעולם .ראשית ,ארה"ב השקיעה הון רב ,חדשנות ויזמות בכל הקשור לפעילות הבינלאומית ,דבר שהפך אותה לשחקנית ראשית בשווקים הבינלאומיים .שנית ,ארה"ב החלה לבצע השקעות זרות ישירות לא רק במדינות זרות מתפתחות, אלא גם במדינות זרות מפותחות כמו במערב אירופה ובקנדה .שלישית ,השינויים הטכנולוגיים בתחומי התקשורת והתעבורה איפשרו להקטין את העלויות של ביצוע העסקאות .רביעית ,המערכת הכלכלית והפוליטית בעולם התייצבה לאחר המלחמה ,דבר שסיפק קרקע נוחה ויציבה לפעילות של החברות הרב לאומיות בעולם ) Dunning & Lundan, ;Wilkins,1974, 1998 ;Jones, 1996 .(2008 מסוף שנות ה – 60עד אמצע שנות ה 80 - בתקופה זו החל תהליך הגלובליזציה והוא התרחש על רקע שינויים טכנולוגיים ,פוליטיים וכלכליים ברמה העולמית ,דבר שהביא לגידול בפעילות של החברות הרב לאומיות );Nell,1998 .(Dicken,1998התפתחות הטכנולוגייה בתחומי המחשוב והטלקומוניקציה איפשרו את הרחבת הקשרים הכלכליים והתרבותיים בין המדינות השונות .החלו להיוצר אזור סחר חופשיים באירופה, בדרום אמריקה במזרח אפריקה ועוד ואף מדינות רבות הצטרפו להסכם ,GATTדבר שתרם להורדה משמעותית של המכסים ולגידול בסחר הבינלאומי .ממשלות רבות אף החלו להסיר את חסמי הכניסה לחברות זרות ,דבר שתרם לגידול בהשקעות הזרות הישירות ).(Dunning & Lundan, 2008 מאמצע שנות ה – ,70נוצר מעבר מביצוע השקעות זרות ישירות ממניעי שוק ומשאבים להשקעות ממניעים של הפחתת עלויות .בשנים אלו חל גידול בנתח הפעילות של החברות הרב לאומיות מאירופה ומיפן וכן חל גידול בהיקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינות המפותחות כמו ארה"ב ).(Jones, 1996; Dunning & Lundan, 2008 75 מאמצע שנות ה 80עד היום האצת השינויים הטכנולוגיים והמדעיים בעולם כמו טכנולוגיות המידע ,ביוטכנולוגיה, טלקומוניקציה ,אינטרנט ועוד בשילוב שיטות ניהול חדשניות ,הביא להאצת תהליך הגלובליזציה בעולם ולהפיכתן של החברות הרב לאומיות לשחקניות ראשיות בכלכלה הבינלאומית ) Dunning (& Lundan, 2008 קריסת הגוש הקומוניסטי והפיכתה של ארה"ב למעצמה הגמונית תרמו אף הם להרחבת הפעילות הבינלאומית .הפיכתה של ארה"ב למעצמה הגמונית אפשרו לה להפיץ את הליברליזם הכלכלי בהתאם לעקרונות הקפיטליזם ,דבר שתרם רבות להסרת ההגבלות על ניידות ההון הפיננסי ,מכסים וחסמים ,תוך יצירת אזורי סחר חופשיים ).(Dicken,1998; Nell,1998 מאמצע שנות ה – ,80ממשלות רבות החלו להתייחס לחברות הרב לאומיות כאל "מנועי צמיחה" בכלכלה הגלובלית ) (Caves, 1996משבע סיבות עיקריות :ראשית ,ההבנה של הממשלות, שהצמיחה לא תימשך ללא פעילות יזומה .שנית ,ניסיון שלילי עם גרעון תקציבי כמקור להון ,הביא ממשלות רבות לאתר הון ממקורות חיצוניים .שלישית ,הגידול בצמיחה של מדינות שעודדו את הפעילות של החברות הרב לאומיות כמו סינגפור לעומת הצמיחה של מדינות שהטילו מגבלות על הפעילות של החברות הרב לאומיות כמו מדינות אפריקה .רביעית ,סיום המלחמה הקרה הביא חברות רב לאומיות למציאת הזדמנויות במזרח אירופה ,דבר שהביא לצמיחה באותן מדינות מתפתחות. חמישית ,מדינות מתפתחות לא יכלו להמשיך לקבל סיוע כספי מעצם השתייכותן לגוש הקומוניסטי ולכן הן נאלצו לחפש מקורות מימון אחרים .שישית ,ההכרה שהקפיטליזם והחברות הרב לאומיות מביאים ליותר רווחה ליחיד ולחברה מאשר הסוציאליזם .שביעית ,ההבנה שממשלות אינן יודעות לנהל כלכלות בצורה טובה ,דבר שהביא לתהליכי הפרטה במדינות רבות ).(Wilkins, 1998 לאור זאת ,ממשלות רבות החלו לשנות את יחסן לחברות הרב לאומיות ,שינוי שבא לידי ביטוי דרך מתן תמריצים להשקעות זרות ישירות ,תוך הסרת הההגבלות והחסמים על הסחר הבינלאומי ועל ההשקעות הזרות ישירות ,דבר שהביא לגידול דרמטי בהיקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמה העולמית. בשנת ,2005ההיקף העולמי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות במניות הוערך בכ 10,672 ביליון דולר לעומת כ 1,791ביליון דולר בשנת 1990ואילו התזרים העולמי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות בשנת 2005עמד על כ 779ביליון דולר לעומת כ 28ביליון דולר בשנת 1990 ).(Dunning & Lundan, 2008 הגידול בהיקף הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמה העולמית התבטא גם בצמיחה גבוהה יותר בתזרים ההשקעות הזרות הישירות בהשוואה לתוצר המקומי גולמי .GDPבשנים ,1985-1999עלה ה GDPבעולם בשיעור שנתי ממוצע של 2.5%ואילו תזרים ההשקעות הזרות הישירות בעולם עלה 76 בשיעור שנתי ממוצע של .(Navaretti & Venables, 2004)17.7%בשנים אלו גם חל גידול בהיקף הסחר הבינלאומי .בשנת ,2005היצוא העולמי של החברות הזרות עמד על כ 4,214ביליון דולר לעומת כ 1,366ביליון דולר בשנת .1990 בתקופה זו גם חל שינוי מהותי בהתפלגות ההשקעות הזרות הישירות לפי מדינות מפותחות ומתפתחות .בשנים ,1970-1973המדינות המפותחות החזיקו בנתח של כ 99%מכלל תזרים ההשקעות הזרות היוצאות בעולם בהשוואה לכ 0.4%בקרב המדינות המתפתחות .בשנים ,1995-1997גדל הנתח של המדינות המתפתחות לכ 15 %ואילו בשנים ,1998-2001חלה ירידה בנתח של המדינות המתפתחות וחלקן עמד רק על כ .7% לעומת זאת ,בשנים ,1970-1973כ – 77%מכלל תזרים ההשקעות הזרות הנכנסות זרמו למדינות המפותחות לעומת כ 23%למדינות המתפתחות .בשנים ,1995-1997גדל הנתח של המדינות המתפתחות לכ – 42%ואילו בשנים ,1998-2001חלה ירידה דרמטית וחלקן של המדינות המתפתחות עמד רק על כ – .(Navaretti & Venables ,2004) 21% מאמצע שנות ה – ,80חל שינוי באופי ההשקעות הזרות בעולם .ראשית ,חל גידול בהשקעות הזרות הישירות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים רוחניים כמו פטנטים ,פיתוחים טכנולוגיים וכד' ) .(Dunning & Lundan, 2008שנית ,גדל נתח ההשקעות הזרות הישירות בסקטור השירותים. בשנים ,1990-2002גדל נתח ההשקעות הזרות הנכנסות במניות בעולם בסקטור השירותים מ 49% ל 60%ואילו בסקטור התעשייה קטן הנתח מ 42%ל .(Navaretti & Venables ,2004) 34% בתקופה זו צורות הארגון של הפעילות הבינלאומית הפכו למגוונות יותר ,במיוחד בכל הקשור לשיתופי פעולה אסטרטגיים ,מיזוגים ורכישות ומיזמים משותפים .עד שנות ה – ,80מרבית ההשקעות הזרות הישירות בעולם התבצעו דרך הקמת אתרים חדשים ומאמצע שנות ה – ,80חלה עליה דרמטית בהיקף ההשקעות הזרות הישירות דרך מיזוגים ורכישות ) Dunning & Lundan, .(2008בשנת ,2005היקף המיזוגים והרכישות הבינלאומיים בעולם עמד על כ 716ביליון דולר לעומת 151ביליון דולר בשנת .(UNCTAD, 2006) 1990 בשנים אלו החברות הרב לאומיות אף הפכו לחברות גדולות יותר במונחים של נכסים ,היקף פעילות וכח אדם .בשנת ,2004פעלו בעולם כ 77,000חברות רב לאומיות ,שהפעילו כ 770,000אתרים במדינות זרות .בשנת 2005היקף הנכסים של החברות הזרות בעולם הוערך בכ 45,564ביליון דולר לעומת כ 5,956ביליון דולר בשנת .1990היקף המכירות של החברות הזרות בעולם הוערך בכ 22,171ביליון דולר לעומת כ 6,045ביליון דולר בשנת .1990מס' העובדים של החברות הזרות בעולם עמד בשנת 2005על כ 62מיליון עובדים לעומת כ 25מיליון עובדים בשנת 1990 ).(UNCTAD, 2006 77 לסיכום ,האצת השינויים הטכנולוגיים והמדעיים בעולם והפיכתה של ארה"ב למעצמה הגמונית לצד הפצת הליברליזם הכלכלי ,תרמו להאצת תהליך הגלובליזציה ולהפיכתן של החברות הרב לאומיות לשחקניות ראשיות בכלכלה הלאומית של מדינות רבות ,מתפתחות ומפותחות. מחקר זה מתמקד בבחינת ההשפעה של הפעילות של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים מתחילת שנות ה – 90וזאת לאור התמורות המהותיות שחלו בתקופה זו בהיקפי ובאופי ההשקעות הזרות הישירות בעולם .ניתוח תקופה זו יתרום להבנת השפעת התמורות שחלו בפעילות של החברות הרב לאומיות על קשרי הגומלין בין המדינה לבין החברות הרב לאומיות ,תוך בחינת תקפותה של המסגרת התיאורטית הקיימת לאור השינויים שחלו בפעילות של החברות הרב לאומיות. 78 פרק .3המסגרת התיאורטית והאמפירית לפיתוח מודל המחקר והשערות המחקר בפרק הקודם הונח המסד התיאורטי למודל המחקר ונפרשה יריעה רחבה של חשיבות החברות הרב לאומיות בעידן הגלובליציה ,בדגש על קשרי הגומלין בין המדינה לבין החברות הרב לאומיות והשלכותייהם על היקף ואופי הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמת הלאומית. פרק זה דן בנימוקים ובעקרונות שהשפיעו על הרכבת מודל המחקר ובהסברים לקיום מערכות הקשרים בין המשתנים במודל אשר הובילו לפיתוח השערות המחקר בהתבסס על המסגרת התיאורטית והאמפירית של הספרות המחקרית הקיימת. מודל המחקר שיוצג בפרק זה מתבסס על התיאוריה eclectic paradigmשל דנינג ,המספקת את המסגרת האנליטית OLI- Ownership, Location, Internalizationלניתוח הפעילות של החברות הרב לאומיות והשלכותייה על מדינת הלאום .עפ"י המסגרת ,OLIיתרונות הבעלות ) (Ownership advantagesשל החברה מסבירים את המניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות ויתרונות המיקום ) (Location advantagesשל המדינה מסבירים את היקף ואופי ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ע"י החברות הרב לאומיות ברמת המדינה ) Dunning .(Dunning & Lundan, 2008; 1995, 1998, 2000 יתרונות המיקום של המדינה זמינים לכלל החברות הפועלות במדינה והם מתייחסים למכלול של גורמים המעצבים את סביבת המדינה אשר מורכבת מהסביבה הכלכלית ,הפוליטית ,הטכנולוגית, התרבותית והחוקית וזאת כפי שהוצג בהרחבה בפרק הקודם. יתרונות המיקום של המדינה משפיעים על שיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות והם שקובעים באיזו מדינה תתבצע ההשקעה כתלות במניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות ) .(Dunning & Lundan, 2008הפעילות של החברות הרב לאומיות יכולה לנבוע ממניעים יזומים או תגובתיים אשר מושפעים מגורמי המיקום של המדינה ).(Czinkota et al., 2003 יתרונות המיקום של המדינה הזרה משפיעים על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ואילו יתרונות המיקום של מדינת האם משפיעים על היקף ואופי ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. מחד ,גורמי מיקום בעייתיים במדינת האם כמו עלויות ייצור גבוהות ,חוסר במשאבים ,מיצוי שוק, מדיניות נוקשה וכד' "ידחפו" את החברות לבצע השקעות זרות יוצאות ממדינת האם למדינות זרות ) .(Tallman, 1988לעומת זאת ,גורמי מיקום אטרקטיביים במדינה הזרה כמו עלויות כח אדם נמוכות ,תמריצים להשקעות זרות ,זמינות של נכסים טכנולוגיים וכד' "ימשכו" את החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות נכנסות במדינה הזרה. מאידך ,גורמי מיקום אטרקטיביים במדינת האם משפיעים על יכולתן של החברות המקומיות לעסוק בפעילות בינלאומית ,לאו דווקא ממניעים תגובתיים ,אלא ממניעים יזומים .דהיינו ,קיומם של משאבים ,תנאי ביקוש ,ותעשיות תומכות במדינת האם משפרים את יכולת התחרות והחדשנות של החברות ומאפשרים לחברות בשילוב אסטרטגייה הולמת ,להתחיל לעסוק בפעילות בינלאומית ) .(Porter, 1990לעומת זאת ,שינויים ביתרונות המיקום של המדינה הזרה עשויים להביא להשקעות זרות יוצאות ממדינה זרה אחת למדינה זרה שניה .הכוונה לשינויים ביתרונות המיקום של המדינה הזרה העשויים להתרחש כתוצאה מערעור היציבות הפוליטית ,ייקור עלויות הייצור ,ריבוי מתחרים, שינויים במדיניות וכד' ,המניעים את החברות הרב לאומיות לאתר מדינה זרה אחרת להשקעה ,שבה החברה שוב תוכל למקסם את רווחייה .ניתן לומר ,שתהליך זה אינו מסתיים והוא מתרחש בכל פעם מחדש ,במצב שבו נוצרים חולשות ביתרונות המיקום של המדינה הזרה ,המביאות את החברות הרב לאומיות לאתר יעד חדש להשקעות זרות ישירות ).(Sethi et al., 2003 ניתן לומר ,שהחברות הרב לאומיות מבצעות למעשה השוואה בין המדינות הזרות הפוטנציאליות להשקעה בהתייחס ליתרונות המיקום של המדינות הזרות ובהתייחס ליתרונות המיקום של מדינת האם ולמניעים לביצוע ההשקעות הזרות הישירות ,והמדינה בעלת יתרונות המיקום האופטימליים ביותר לחברה המשקיעה ,היא זו שתיבחר ע"י החברה הרב לאומית כיעד הבא לביצוע השקעה זרה ).(Sethi et al., 2003 לאור האמור ,במחקר זה פותח מודל הוליסטי הכולל את גורמי המיקום של המדינה לשם הסבר ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. פיתוח מודל המחקר הושתת על שילוב ההשפעה של שלושה מרכיבים :כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות ,המניעים לביצוע ההשקעות הזרות הישירות ויתרונות המיקום של המדינה ,המסבירים את אופן ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים.1 הראשון ,כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה .ראשית ,מודל המחקר מתייחס לפעילות של החברות הרב לאומיות דרך השקעות זרות ישירות ולא דרך סחר בינלאומי מהסיבה ,שבהשקעות זרות ישירות ,החברות משקיעות הון במדינות זרות והן יושבות ופועלות במדינות הזרות תחת הכללים והחוקים של המדינה הזרה ואילו בסחר בינלאומי ,החברות יושבות במדינת האם וממדינת האם הן פועלות במדינות הזרות לרוב דרך גורמים מקומיים .דהיינו ,בסחר בינלאומי ,החברות הרב לאומיות פועלות לרוב באופן עקיף במדינות הזרות דרך גורמים מקומיים כמו מפיצים ,זכיינים ,מקבלי רישיונות וכד' ואילו בהשקעות זרות ישירות ,החברות הרב לאומיות פועלות באופן ישיר במדינות הזרות דרך הקמת אתרים בבעלות חברות האם או דרך מיזוג או רכישה של חברות מקומיות או דרך מיזמים משותפים. 80 לאור זאת ,בהשקעות זרות ישירות ,החברות הרב לאומיות משפיעות באופן מהותי על שוקי העבודה הלאומיים .הן משקיעות הון ,מקימות או רוכשות חברות ,מעבירות ידע וטכנולוגייה ,משפיעות על תנאי הביקוש והתחרות בשוק ועוד ,דבר שמשפיע באופן ישיר ועקיף על שוקי העבודה הלאומיים. שנית ,מודל המחקר מתייחס לכיוון ההשקעות הזרות הישירות .הכוונה להיקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardולהיקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ).(FDI Outward מודל המחקר כולל את ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ואת ההשקעות הזרות היוצאות המדינה, בשל השוני בהשפעתם על שוקי העבודה הלאומיים .דהיינו ,ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה מתבצעות ע"י החברות הזרות במדינה אשר משפיעות על שוק העבודה הלאומי במדינה הזרה ואילו ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה מתבצעות ע"י חברות האם אשר משפיעות על שוק העבודה הלאומי במדינת האם .במילים אחרות ,מנקודת מבט של המדינה ,החברות הזרות משפיעות על שוק העבודה הלאומי דרך ההשקעות זרות הנכנסות שהן מבצעות ברמת המדינה ואילו חברות האם משפיעות על שוק העבודה הלאומי דרך ההשקעות הזרות היוצאות שהן מבצעות ברמת המדינה. שלישית ,מודל המחקר מתייחס להיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה ,מתוך הנחה ,שככל שהיקף ההשקעות הזרות הישירות גדול יותר ,כך ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוק העבודה הלאומי ,תהיה בעוצמה רבה יותר. השני ,המניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות .המניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות משפיעים על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בכיוון ההשקעות הזרות הישירות .דהיינו ,אותו מניע ישפיע באופן שונה על שוק העבודה במדינת האם ועל שוק העבודה במדינה הזרה .לדוגמא ,השקעות זרות ישירות ממניעים של הפחתת עלויות יביאו במדינת האם לצמצום משרות ואילו במדינה הזרה הם יביאו ליצירת משרות חדשות ) & Dunning (Daniels & Radebaugh, 2001 ;Lundan, 2008 השלישי ,יתרונות המיקום המסויימים של המדינה ) .(Location specific advantagesיתרונות המיקום המסויימים של המדינה נגזרים מהסביבה הכלכלית ,הפוליטית ,הטכנולוגית ,התרבותית והחוקית של המדינה והם שקובעים את היקף ההשקעות הזרות שיתבצעו במדינה כתלות במניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות נכנסות או השקעות זרות יוצאות ) & Dunning .(Lundan, 2008דהיינו ,יתרונות המיקום המסויימים של המדינה משפיעים על סוג ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות במדינה כתלות במניעים לביצוע השקעות זרות נכנסות או השקעות זרות יוצאות .לדוגמא ,מדינה בעלת יתרונות מיקום כמו רמת הכנסה גבוהה ,תעודד השקעות זרות נכנסות ממניעי שוק אשר ישפיעו לחיוב על התעסוקה בסקטור השירותים ואילו מדינה בעלת רמת הכנסה גבוהה ,תעודד השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות אשר ישפיעו לשלילה על התעסוקה בסקטור התעשייה .דהיינו ,אותו מניע ואותו גורם מיקום של המדינה ישפיע באופן שונה על שוק העבודה במדינת האם ועל שוק העבודה במדינה הזרה. 81 לאור האמור ,מודל המחקר לבחינת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים כולל שלוש קבוצות של משתנים :גורמי המיקום של המדינה ,השקעות זרות ישירות ושוק העבודה הלאומי וזאת כפי שניתן לראות בתרשים 1.1המציג את מודל המחקר ואת מערכות הקשרים בין קבוצות המשתנים במודל המחקר. גורמי המיקום של המדינה יתרונות המיקום של המדינה כוללים גורמים רבים הנגזרים מהסביבה הכלכלית ,הפוליטית, הטכנולוגית ,התרבותית והחוקית של המדינה ולכן קיים קושי בניתוח שיטתי של מכלול הגורמים ברמת המדינה העשויים להשפיע על ההשקעות הזרות הישירות ).(Dunning & Lundan, 2008 לאור זאת ,מודל המחקר כולל את הגורמים ברמת המדינה אשר משפיעים על ההשקעות הזרות הישירות במונחים של שוק עבודה לאומי .דהיינו ,מדובר בגורמי מיקום של המדינה אשר נותנים מענה למניעים לפעילות של החברות הרב לאומיות ואשר משפיעים באופן דומיננטי על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה במונחים של שוק עבודה לאומי .במילים אחרות ,גורמי המיקום של המדינה משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה וכתלות בקיומם נוצרת השפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי. קבוצת גורמי המיקום של המדינה כוללת במודל המחקר אחד עשר משתנים בלתי תלויים 2אשר מורכבת משתי קבוצות של משתנים :הראשונה ,כוללת שמונה משתנים המייצגים את הגורמים הכלכליים ,הפוליטיים ,הטכנולוגיים והתרבותיים ברמת המדינה :גודל מדינה ,רמת הכנסה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת ופתיחות תרבותית .השניה ,כוללת שלושה משתנים המייצגים את מדיניות שוק העבודה :שכר מינימום ,שבוע עבודה ורגולציה בשוק העבודה .הנימוקים לבחירת גורמי המיקום של המדינה הכלולים במודל המחקר יוצגו בהרחבה בהמשך הפרק. השקעות זרות ישירות מודל המחקר כולל את שני המשתנים אשר מייצגים את כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ע"י החברות הרב לאומיות ברמת המדינה .הכוונה להיקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardולהיקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) .(FDI Outwardדהיינו, ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה מתבצעות ע"י החברות הרב לאומיות במדינות הזרות ואילו ההשקעות הזרות היוצאות מתבצעות ע"י החברות הרב לאומיות במדינות האם .במילים אחרות, ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה מתבצעות ע"י החברות הזרות במדינה אשר משפיעות על שוק העבודה הלאומי במדינה הזרה ואילו ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה מתבצעות ע"י חברות האם אשר משפיעות על שוק העבודה הלאומי במדינת האם. 82 תרשים :3.1מודל המחקר מודל המחקר משתנים בלתי תלויים גורמי המיקום של המדינה גורמים כלכליים ,פוליטיים, טכנולוגיים ותרבותיים • גודל מדינה • רמת הכנסה • צמיחה כלכלית • יציבות כלכלית ופוליטית • משאבים פיננסיים • נכסים טכנולוגיים • תשתיות תקשורת • פתיחות תרבותית מדיניות שוק העבודה • שכר מינימום • שבוע עבודה • רגולציה בשוק העבודה משתנים מתווכים השקעות זרות יוצאות השקעות זרות ישירות משתנים תלויים שוק העבודה הלאומי • תעסוקה • תפוקות כח אדם • מיומנות כח אדם • אבטלה • ניוד סקטוריאלי של כח אדם 83 השקעות זרות נכנסות שוק העבודה הלאומי שוק העבודה הלאומי מתייחס לשוק העבודה במדינה נתונה .מודל המחקר כולל חמישה משתנים תלויים המייצגים את שוק העבודה הלאומי :תעסוקה ,תפוקות כח אדם ,מיומנות כח אדם ,אבטלה וניוד סקטוריאלי של כח אדם .מדובר במשתנים המייצגים את שוק העבודה הלאומי ואשר אמורים להיות מושפעים באופן מהותי מהפעילות של החברות הרב לאומיות .הנימוקים לבחירת משתני שוק העבודה הכלולים במודל המחקר יוצגו ברחבה בהמשך הפרק. מודל המחקר הינו מודל מתווך אשר כולל שלוש קבוצות של משתנים :משתנים בלתי תלויים, משתנים מתווכים ומשתנים תלויים .במודל מתווך המשתנים הבלתי תלויים משפיעים על המשתנים המתווכים ודרכם נוצרת השפעה של המשתנים המתווכים על המשתנים התלויים ,כשלמשתנים הבלתי תלויים יש קשר למשתנים המתווכים וגם למשתנים התלויים .במילים אחרות ,ללא ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים המתווכים ,לא תיוצר השפעה של המשתנים המתווכים על המשתנים התלויים ).(Bernard, 2000; Mark, 1996 מודל מתווך מניח שקיימים שני נתיבים של השפעה כפי שמוצג בתרשים :3.2נתיב ישיר ) ,(cהמבטא את ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים התלויים ונתיב לא ישיר ) ,(b) (aהמבטא את ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים התלויים דרך ההשפעה של המשתנים המתווכים .לקיום מודל מתווך נדרשים שלושה תנאים :הראשון ,המשתנים הבלתי תלויים אמורים להשפיע על המשתנים המתווכים ) .(aהשני ,המשתנים המתווכים אמורים להשפיע על המשתנים התלויים ) .(bהשלישי ,ההשפעה של הנתיב הישיר אמורה להיות חלשה יותר מההשפעה של הנתיב הלא ישיר .דהיינו ,נתיב ישיר ) > (cנתיב לא ישיר ).(Baron & Kenny, 1986) (b) (a תרשים :3.2מודל מתווך )משתנים מתווכים( השקעות זרות ישירות a H1 b H3 )משתנים בלתי תלויים( גורמי המיקום של המדינה H2 )משתנים תלויים( שוק העבודה הלאומי c 84 לאור זאת ,בחינה של מודל מתווך נעשה בשלושה שלבים :בשלב הראשון ,נדרש לבחון את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים למשתנים המתווכים .בשלב השני ,נדרש לבחון את הקשר בין המשתנים המתווכים למשתנים התלויים .בשלב השלישי ,נדרש לבחון את הקשר בין שלושת קבוצות המשתנים במודל .תחילה ,נדרש לבחון את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים התלויים ולאחר מכן נדרש לבחון את הקשר בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים ,תוך פיקוח על המשתנים הבלתי תלויים בכדי לבחון את התרומה של המשתנים המתווכים למודל במצב שהמשתנים הבלתי תלויים מפוקחים .דהיינו ,הקשר בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים אמור להיות חזק יותר ,כשהמשתנים הבלתי תלויים מפוקחים ).(Mark, 1996 לאור האמור ,מודל המחקר יבחן בשלושה שלבים דרך שלוש קבוצות של השערות המחקר שיפותחו בהמשך פרק זה .תרשים 3.2מציג את בחינת נתיבי הקשר בין קבוצות המשתנים דרך שלושת קבוצות השערות המחקר :קבוצת ההשערות הראשונה ,H1בוחנת את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים )נתיב .(aקבוצת ההשערות השניה ,H2בוחנת את הקשר בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים )נתיב .(bקבוצת ההשערות השלישית ,H3בוחנת את הקשר בין שלושת קבוצות המשתנים בכדי לאושש שהנתיב הלא ישיר משפיע יותר מהנתיב הישיר ).(b) (a) > (c לסיכום ,בפרק זה יוצגו הנימוקים להרכבת מודל המחקר ויבוססו מערכות הקשרים בין קבוצות המשתנים במודל באמצעות השערות מחקר המושתתות על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים קיימים. מבנה הפרק נגזר ממודל המחקר והוא כולל ארבעה חלקים :הראשון ,מתמקד במערכות הקשרים בין גורמי המיקום של המדינה לבין ההשקעות הזרות הישירות .השני ,מתמקד במערכות הקשרים בין ההשקעות הזרות הישירות לבין שוקי העבודה הלאומיים .השלישי ,מתמקד במערכות הקשרים בין שלושת קבוצות המשתנים הכלולים במודל המחקר .הרביעי ,מפרט את כלל השערות המחקר. 85 3.1השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) (FDI Outwardברמה הגלובלית כפי שהוצג במבוא לפרק ,חלק זה מתמקד במערכות הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים )נתיב (aבמודל המחקר בכדי לבסס את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות )ראה תרשים .(3.2 בחלק זה יוצגו ההסברים לביסוס הקשרים בין גורמי המיקום של המדינה לבין ההשקעות הזרות הישירות באמצעות סדרת השערות מחקר אשר מושתתות על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים קיימים והוא כולל שלושה חלקים :הראשון ,מתמקד בגורמים הכלכליים ,הפוליטיים ,הטכנולוגיים והתרבותיים ברמת המדינה .השני ,מתמקד במדיניות שוק העבודה .השלישי ,מסכם את ההשפעה הכוללת של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות. 3.1.1גורמים כלכליים ,פוליטיים ,טכנולוגיים ותרבותיים מודל המחקר כולל שמונה משתנים כלכליים ,פוליטיים ,טכנולוגיים ותרבותיים המעודדים השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי :גודל מדינה ,רמת הכנסה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת ופתיחות תרבותית. בחלק זה יוצגו הנימוקים לבחירת משתנים אלו ויבוססו מערכות הקשרים בין כל אחד מגורמי המיקום של המדינה לבין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה באמצעות ששה עשר השערות מחקר. 3.1.1.1גודל מדינה גודל המדינה נגזר בראש ובראשונה מכמות התושבים במדינה והוא מצביע על גודל שוק העבודה ) (Jaumotte, 2004ועל פוטנציאל השוק העכשווי והעתידי הקיים במדינה ).(Javorcik, 2004 גודל המדינה הזרה משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .ראשית ,במדינות גדולות יש זמינות של כח עבודה גדול ) ,(Jaumotte, 2004דבר התורם להתפתחות תעשיות רבות ומגוונות ולעידוד השקעות זרות ישירות בתחומי התעשייה השונים ) .(Javorcik, 2004החברות הרב לאומיות שואפות להקטין את עלויות הייצור דרך השגת יתרון לגודל ,דבר המניע אותן להעתיק פעילויות ייצור למדינה זרה גדולה שיש בה כח עבודה גדול וזול וזאת במטרה שאותה מדינה זרה תשמש כבסיס הייצור והיצוא העולמי של החברה .דהיינו ,הקמת מפעלי ייצור של החברה במדינה 86 זרה מסוימת ,מאפשרת לייצר כמויות גדולות של מוצרים בעלויות נמוכות ,תוך יצוא המוצרים מהמדינה הזרה לכלל השווקים בעולם כדוגמת הייצור של מוצרים רבים בסין וייצואם מסין לשאר השווקים בעולם .שנית ,במדינות גדולות קיים פוטנציאל למכירה מסיבית של מוצרים ,דבר המצדיק הקמה של נציגויות ,מערכי הפצה מקומיים ואף מפעלי ייצור שייתנו מענה לצרכיי השוק המקומי ) (Hitt et al., 2001; Daniels & Radebauge, 2001כדוגמת ההשקעות ממניעי שוק המתבצעות בארה"ב .שלישית ,גודל המדינה מצביע על פוטנציאל השוק במדינה ) .(Javorcik, 2004מדינות גדולות נחשבות כיעד אסטרטגי לחברות הרב לאומיות ולכן החברות פועלות להשגת שליטה במדינות הגדולות .ישנן מדינות מתפתחות שרמת ההכנסה של התושבים נמוכה ,אך גודל המדינה יכול להצביע על פוטנציאל שוק עתידי ,המניע את החברות הרב לאומיות להקים ולבסס פעילויות במדינות אלו ,מתוך הנחה ,שלאורך זמן יכול שיפור ברמת ההכנסה של התושבים וברמת ההתפתחות של המדינה ,דבר שיצדיק לאורך זמן את ההשקעות ויקנה לחברות יתרון בשווקים הגדולים ביחס לחברות מתחרות כדוגמת ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ממניעי שוק בסין ובהודו .רביעית, השקעות במדינות גדולות מסייעת להחזר מהיר של ההשקעה .כניסה למדינה זרה כרוכה בעלויות רבות הנובעות מהקמת הפעילות ,מהשקעה בשיווק לשם החדרת המוצרים או השירותים וכד' ולכן מכירות בהיקפים גדולים מאפשרים להחזיר את עלויות ההשקעה והחדירה בפרקי זמן קצרים. לעומת זאת ,גודל מדינת האם משפיע בעוצמה פחותה על היקף ההשקעות הזרות היוצאות .מחד, קיומם של משאבים ,תנאי ביקוש ותעשיות תומכות במדינת האם מאפשרים לחברות המקומיות להפוך לתחרותיות ולהתחיל לעסוק בפעילות בינלאומית ) (Porter, 1990ולכן גודל המדינה לאו דוקא משפיע על היוצרותם של תנאים שיעודדו התמחויות בסקטורים מסוימים כדוגמת ההתמחויות שנוצרו במדינות קטנות כמו תחום ההייטק בישראל ,ייצור שעונים בשוויץ וכד'. מאידך ,במדינות גדולות קיים פוטנציאל ליצירת יתרון יחסי במגוון סקטורים ,בשל כח העבודה הגדול ) ,(Jaumotte, 2004התורם להתפתחות של תעשיות רבות ומגוונות )(Javorcik, 2004 כדוגמת מגוון התחומים שבהן חברות מארה"ב נחשבות כמובילות בהם בעולם. כמו כן ,כניסת היקפים גדולים של השקעות זרות נכנסות למדינות הגדולות תורמת לזליגת הון ,ידע וטכנולוגייה לחברות המקומיות וכן לשיפור תנאי השוק המקומי וליצירת רשתות של קשרים עיסקיים בשווקים זרים ,דבר התורם להתפתחות וליכולת של החברות המקומיות לבצע השקעות זרות יוצאות ) (Liu et al., 2005כדוגמת היקפי ההשקעות הזרות היוצאות ממדינות מתפתחות גדולות כמו מקסיקו ,ברזיל וסין וזאת למרות שרמת ההכנסה במדינות אלו נמוכה. במרבית המחקרים הקיימים העוסקים בגורמי המיקום של המדינה אשר מסבירים את ההשקעות הזרות הישירות ,מחד ,נבחנת ההשפעה של רמת הכנסה/גודל שוק 3על היקף ההשקעות הזרות 87 הישירות )Sethi , 2003 ;Grosse & Trevino, 1996 ;Busse & Hefeker, 2007 ;Asiedu, 2002 (et alופחות מחקרים בוחנים את ההשפעה של גודל המדינה על ההשקעות הזרות הישירות. מאידך ,מחקרים רבים בוחנים את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה בקרב מדינות גדולות הזוכות להיקפים גדולים של השקעות זרות ישירות ,אך עדיין מחקרים אלו אינם נותנים מענה לשאלת ההשפעה של גודל המדינה על ההשקעות הזרות הישירות. (2003) Sethi et alמצאו במחקרם ,שגודל האכלוסייה אינו השפיע על ההשקעות הזרות הנכנסות מארה"ב ל 28מדינות זרות במערב אירופה ובאסיה בשנים 1981-2000וזאת בניגוד להנחת החוקרים. אף (2003) Alesinaטען ,שגודל השוק הוא שמצביע על הצלחה כלכלית ולאו דווקא גודל המדינה והראיה לכך לטענתו ,שבקרב המדינות העשירות בעולם ,ישנן מדינות רבות בעלות אוכלוסייה קטנה במיוחד כמו לוקסמבורג ,שוויץ ,נורבגיה וסינגפור .לעומת זאת (2004) Javorcik ,מצא במחקרו, שגודל המדינה הזרה השפיע לחיוב ובאופן מובהק על ההשקעות הזרות הנכנסות .החוקר בחן כ 1,400חברות ציבוריות שביצעו השקעות זרות נכנסות במעל 50מדינות זרות(2005) Liu et al . בחנו במחקרם את הסיבות לגידול בהיקף ההשקעות הזרות היוצאות מסין וזאת למרות שסין עם רמת הכנסה נמוכה לנפש ביחס למדינות אחרות המבצעות היקפים גדולים של השקעות זרות יוצאות. לטענת החוקרים ,הדבר נובעמהמרחב הגיאוגרפי ומגודל המדינה היוצא דופן של סין ,התורם ליצירת רשתות של קשרים עיסקיים בשווקים זרים ביחס למדינות אחרות וכן בשל הרפורמות הכלכליות שבוצעו בסין. לסיכום ,החברות הרב לאומיות רואות במדינות הגדולות יעד אסטרטגי לביצוע השקעות זרות נכנסות, בשל פוטנציאל השוק הקיים במדינות הגדולות ,המאפשר מכירה מסיבית של מוצרים לשוק המקומי, תוך החזרת עלויות ההשקעה בפרקי זמן קצרים וכן בשל זמינות כח עבודה הגדול והזול הקיים במדינות הגדולות המתפתחות ,הנותן מענה להשקעות זרות נכנסות ממניעים שלובים של הפחתת עלויות והשגת משאבים. לעומת זאת ,במדינות אם גדולות קיים פוטנציאל להתפתחות של תעשיות רבות ומגוונות וליצירת יתרונות יחסיים במגוון תחומים ,דבר התורם לשיפור היתרונות התחרותיים של החברות המקומיות ומסייע ליכולתן של החברות המקומיות לפעול בשווקים זרים .כניסת השקעות זרות למדינות הגדולות תורמת בעקיפין גם להשקעות הזרות היוצאות ,בשל זליגת הידע וההון ויצירת הרשתות ) (networkingשל קשרים עיסקיים עם חברות זרות ,התורמת ליכולת של החברות המקומיות לבצע השקעות זרות יוצאות. לאור זאת ,גודל המדינה במדינה הזרה אמור להשפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ואילו גודל המדינה במדינת האם אמור להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשפעה על ההשקעות הזרות הנכנסות. 88 לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של גודל המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: -H1.1.1מדינה גדולה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.1.2מדינה גדולה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. 3.1.1.2רמת הכנסה רמת ההכנסה הלאומית ) (National Incomeנגזרת מערך המוצרים והשירותים המיוצרים ע"י החברות המקומיות במדינה ומחוצה לה ) 3(GNI/GNP capitaוהיא משקפת את רמת הפעילות הכלכלית של המדינה ) .(Daniels & Radebaugh, 2001רמת ההכנסה במדינה מצביעה על הרווחה ,רמת החיים ,גודל השוק ,רמת ההתפתחות ,רמת המחירים ,רמת השכר במדינה ועוד והיא נחשבת לאחד מהמשתנים החשובים ביותר בסביבה הכלכלית של המדינה. רמת ההכנסה במדינה הזרה משפיעה באופן מעורב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. מחד ,רמת הכנסה גבוהה במדינה הזרה מעודדת השקעות זרות נכנסות ממניעי שוק );Asiedu, 2002 .(Coughlin et al., 1991הכוונה להשקעות זרות נכנסות במדינות מפותחות ומתקדמות ,שבהן רמת הצריכה גבוהה ,דבר התורם להגדלת המכירות של החברות הרב לאומיות ) .(Coughlin, 1991רמת צריכה גבוהה במדינה הזרה מאפשרת לחברות הרב לאומיות למכור מוצרים ושירותים שאינם נחשבים כבסיסיים כדוגמת מוצרים טכנולוגיים ,מוצרים חדשניים או מוצרים יוקרתיים ) Dicken, .(Daniels & Radebauge, 2001 ;2007רמת הכנסה גבוהה במדינה הזרה תורמת גם להחזר מהיר של ההשקעה ) ,(Asiedu, 2002; Busse & Hefeker, 2007תוך הקטנת הסיכונים והעלויות הכרוכות בחדירה לשוק חדש ) .(Terpstra & Yu, 1988החזר מהיר של ההשקעה חיוני במיוחד לחברות הייטק המשווקות מוצרים טכנולוגיים מתקדמים ,שעלות הפיתוח שלהם גבוהה או לחברות המשווקות מוצרים המתיישנים במהרה ).(Hitt et al., 2001 מאידך ,רמת הכנסה נמוכה במדינה הזרה מעודדת השקעות זרות ישירות לא ממניעי שוק ,אלא ממניעים של הפחתת עלויות .הכוונה להשקעות זרות נכנסות במדינות מתפתחות ,שבהן עלויות התפעול ,הייצור והשירותים נמוכים ,דבר המעודד את החברות הרב לאומיות להעתיק פעילויות ייצור או פיתוח למדינות אלו ,בשל היכולת להקטין את עלויות החברה כדוגמת הקמת מפעלי ייצור במדינות זרות מתפתחות במטרה לייצא מהן את מוצרי החברה לשאר מדינות העולם ) Asiedu, .(2002 89 לעומת זאת ,רמת הכנסה גבוהה במדינת האם משפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך ממניעים שונים -יזומים ותגובתיים .מחד ,רמת הכנסה גבוהה במדינת האם משפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ממניעים יזומים כמו מניעי שוק ) Coughlin et al., .(1991כמו כן ,במדינות מפותחות בעלות רמת הכנסה גבוהה קיים פוטנציאל ליצירה של נכסים אסטרטגיים ותנאי ביקוש גבוהים ,התורמים לשיפור היתרונות התחרותיים של החברות המקומיות והמאפשרים להן לפעול בהצלחה בשווקים בינלאומיים. מאידך ,רמת הכנסה גבוהה במדינת האם משפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות ממניעים תגובתיים .הכוונה להשקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות ,בשל עלויות הייצור והתפעול הגבוהות הקיימות במדינות המפותחות ,הנגזרות ממחירים גבוהים של הנדל"ן ,השירותים ,חומרי גלם ,ציוד וכד' וכן מעלויות כח אדם אשר מושפעות מרמת השכר ומתנאי העבודה המשופרים האופייניים למדינות המפותחות ,ה"דוחפים" את החברות הרב לאומיות להעתיק פעילויות ייצור ממדינות אם מפותחות למדינות מתפתחות ,שבהן עלויות הייצור נמוכות יותר בהשוואה למדינת האם ).(Tallman, 1988; Dunning & Lundan, 2008 בספרות קיימים מחקרים רבים שבחנו את ההשפעה של רמת ההכנסה/גודל השוק 3במדינה על היקף הפעילות של החברות הרב לאומיות (1991) Coughlin et al . .הראו במחקרם ,שרמת הכנסה גבוהה במדינות האם השפיע לחיוב ובאופן מובהק על ההשקעות הזרות היוצאות לארה"ב בענפי התעשיה. (1999) Billingtonמצא במחקרו ,שההכנסה לנפש השפיע לחיוב ובאופן מובהק על ההשקעות הזרות הנכנסות ל 7מדינות מפותחות .אף (2003) Sethi et alמצאו במחקרם ,שגודל השוק ) GNP (per capitaהשפיע לחיוב ובאופן מובהק על ההשקעות הזרות הנכנסות מארה"ב ל 28מדינות זרות במערב אירופה ובאסיה בשנים (2007) Busse & Hefeker .1981-2000הראו במחקרם ,שרמת ההכנסה ) (GNI per Capitaהשפיעה לחיוב ובאופן מובהק על ההשקעות הזרות הנכנסות ל 83 מדינות מתפתחות בשנים .1984-2003לעומת זאת (1996) Grosse & Trevino ,הראו במחקרם, שרמת ההכנסה במדינות האם ) (GNP per capitaלא השפיע על ההשקעות הזרות היוצאות לארה"ב בשנים .1980-1992 לסיכום ,רמת הכנסה גבוהה במדינת האם משפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה, ממניעים יזומים ותגובתיים .מחד ,רמת הכנסה גבוהה במדינת האם תורמת ליצירה של נכסים אסטרטגיים ותנאי ביקוש גבוהים ,המעודדים השקעות זרות יוצאות ממניעי שוק והשגת נכסים אסטרטגיים .מאידך ,רמת הכנסה גבוהה "דוחפת" את החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות. 90 לעומת זאת ,רמת ההכנסה במדינה הזרה משפיעה באופן מעורב על ההשקעות הזרות הנכנסות .מחד, רמת הכנסה גבוהה במדינה הזרה מצביעה על רמת צריכה גבוהה ,המעודדת כניסה של השקעות זרות ישירות ממניעי שוק .מאידך ,רמת הכנסה נמוכה במדינה הזרה מעודדת כניסה של השקעות זרות ישירות ממניעים של הפחתת עלויות. למרות האמור ,בשני העשורים האחרונים חל גידול בנתח ההשקעות הזרות הישירות בסקטור השירותים על חשבון קיטון בנתח ההשקעות הזרות הישירות בסקטור התעשייה ולכן ההנחה ,שרמת הכנסה גבוהה במדינה הזרה אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשפעה של רמת ההכנסה הגבוהה על ההשקעות הזרות היוצאות. לאור זאת ,רמת הכנסה גבוהה במדינת האם אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ואילו רמת הכנסה גבוהה במדינה הזרה אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של רמת ההכנסה במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: -H1.2.1רמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות. -H1.2.2רמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 3.1.1.3צמיחה כלכלית הצמיחה הכלכלית ) (Economic growthבמדינה נגזרת מהגידול השנתי של הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה ) (World Bank, 2004והיא מצביעה על תפקודו הכלכלי של השוק .הצמיחה הכלכלית במדינה משקפת את פוטנציאל הגידול בצריכה ובייצור המוצרים במדינה ) & Daniels (Radebaugh, 2001וכן את פוטנציאל ההזדמנויות העתידיות של השוק ).(Li & Resnick, 2003 צמיחה כלכלית במדינה הזרה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .ראשית, החברות הרב לאומיות שואפות לפעול בכלכלות צומחות ,בשל יכולתן למקסם את רווחיהן ) & Li (Resnick, 2003שנית ,החברות הרב לאומיות נכנסות לשווקים בצמיחה ,בשל רצונן לנצל הזדמנויות עתידיות של השוק ) (Li & Resnick, 2003כמו גידול ברמת הצריכה בשוק ,פיתוח תשתיות ,השקעות במו"פ ,השגת נכסים אטרקטיביים וכד' .שיעור הצמיחה בכלכלות המתפתחות מהווה מדד חשוב ביותר לפוטנציאל ההתפתחות של המדינה ולכן השקעה במדינות עם שיעור 91 צמיחה גבוה ,אמורה להניב רווחים גבוהים בטווח הבינוני והארוך ,במיוחד כשההשקעות מתבצעות בשלבים המוקדמים של תהליך הצמיחה קרי ,בשלב שבו עדיין מחירי הנכסים נמוכים או שקיים פוטנציאל עתידי למכירה של מוצרים כדוגמת הצמיחה הכלכלית במדינות מזרח אירופה שמשכה חברות רב לאומיות ,בשל הצפי לעלייה דרמטית במחירי הקנייה וההשכרה של הנכסים .שלישית, החברות הרב לאומיות בוחרות להיכנס לשווקים צומחים בתגובה לכניסת מתחרים לאותם שווקים ) (Sethi et al., 2003וזאת כחלק מאסטרטגיית ההגנה של החברות ).(Li & Guisinger, 1992 לעומת זאת ,האטה כלכלית במדינה הזרה עשויה להביא לבריחת השקעות ,במיוחד כשההשקעות התבצעו ממניעי שוק .צמיחה נמוכה לאורך זמן פוגעת בהיקף הפעילות של החברות הזרות ומביאה לירידה ברווחיות ,דבר המביא לסגירת פעילויות או להעתקתן למדינות זרות אחרות ,שבהן לחברות יש שוב אפשרות למקסם את רווחיהן. לעומת זאת ,צמיחה כלכלית במדינת האם משפיעה באופן מעורב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה .מחד ,צמיחה כלכלית גבוהה במדינת האם עשויה להשפיע לשלילה על ההשקעות הזרות היוצאות ,בשל האטרקטיביות של ההשקעות המקומיות ).(Caves, 1989 מאידך ,צמיחה כלכלית גבוהה במדינת האם תורמת לפעילות העיסקית והיא משפיעה לחיוב על זמינות הנכסים הרוחניים ) (Globerman & Shapiro,1999ועל הפעילות של החברות הרב לאומיות בתחומים הטכנולוגיים ) ,(Patel & Pavitt, 1991דבר המעודד השקעות זרות יוצאות .כמו כן, צמיחה כלכלית מועילה להמשאבים הפיננסיים במדינה ,דבר המאפשר לחברות הרב לאומיות לבצע השקעות במדינות זרות ).(Grosse & Trevino, 1996 לעומת זאת ,צמיחה כלכלית נמוכה או האטה כלכלית במדינת אם עשויה ל"דחוף" את החברות לביצוע השקעות זרות יוצאות ממדינת האם ממניעים תגובתיים .האטה כלכלית משפיע לשלילה על רמת הצריכה ,דבר המאלץ את החברות הרב לאומיות לאתר שווקים חדשים בכדי שיפצו על הירידה בנתח הפעילות במדינת האם. בספרות המחקרית העוסקת בחברות הרב לאומיות ,מושם דגש על ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על הצמיחה ) (Dunning & Lundan, 2008ופחות מחקרים בחנו את ההשפעה של הצמיחה על היקף ההשקעות הזרות הישירות. (1998) Gastanaga et alמצאו במחקרם ,שצמיחה כלכלית ) (GDP growthהשפיע לחיוב ובאופן מובהק על כניסת השקעות זרות ישירות ל – 49מדינות מתפתחות בשנים .1970-1995אף & Li (2003)Resnickמצאו במחקרם ,שצמיחה כלכלית ) (GDP growthהשפיע לחיוב ובאופן מובהק על כניסת השקעות זרות ישירות ל – 53מדינות מתפתחות בשנים .1982-1995לעומת זאתAsiedu , ) (2002מצאה במחקרה ,שהצמיחה ) (GDP growthלא השפיעה על היקף ההשקעות הזרות 92 הנכנסות למדינות המתפתחות באפריקה .אף (2002) Habib & Zurawickiמצאו במחקרם, שהצמיחה ) (GDP growthלא השפיע על היקף ההשקעות הזרות הישירות בקרב 89מדינות מפותחות ומתפתחות בשנים .1996-1998 לסיכום ,צמיחה כלכלית במדינה הזרה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. החברות הרב לאומיות שואפות לפעול בכלכלות צומחות ,בשל יכולתן להגדיל את היקף הפעילות ולמקסם את רווחיהן ,תוך ניצול הזדמנויות הפיתוח האופייניות לכלכלות צומחות. לעומת זאת ,צמיחה כלכלית במדינת האם משפיע באופן מעורב על ההשקעות הזרות היוצאות .מחד, צמיחה כלכלית גבוהה במדינת האם מורידה את המוטיבציה של החברות הרב לאומיות לאתר שווקים חדשים במדינות זרות .מאידך ,צמיחה כלכלית במדינת האם תורמת להתפתחות החברות ,ליצירת נכסים רוחניים ,זמינות הון ועוד ,דבר המשפר את היתרונות התחרותיים של החברות ומאפשר להן לפעול בהצלחה בשווקים זרים. לאור זאת ,צמיחה כלכלית במדינה הזרה אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ואילו צמיחה כלכלית במדינת האם אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות ממדינת האם ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של הצמיחה הכלכלית על היקף ההשקעות הזרות הישירות: -H1.3.1צמיחה כלכלית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.3.2צמיחה כלכלית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. 3.1.1.4יציבות כלכלית ופוליטית היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה נחשבת לאחד מהגורמים הבסיסיים והחשובים ביותר לקיום פעילות עיסקית במדינה ) .(Loree & Guisinger, 1995היציבות הכלכלית במדינה נגזרת ממכלול של משתנים מקרו-כלכליים המצביעים על עוצמתה ויציבותה של הסביבה הכלכלית כמו יציבות ערך המטבע ,שיעור הצמיחה ,שער הריבית ,אינפלציה ,מאזן תקציבי של הממשלה ועוד ) & Li (Cooke, 2001 ; Resnick, 2003ואילו היציבות הפוליטית במדינה נגזרת מיציבות השלטון וממידת קיומם של קונפליקטים פנימיים וחיצוניים במדינה ) Dunning & ;Globerman & Shapiro, 2003 .(Lundan, 2008 93 יציבות כלכלית ופוליטית במדינה הזרה מהווה מרכיב בסיסי ומהותי ביותר בשיקולי בחירת המדינות הזרות )Busse & Hefeker, 2007 ;Loree & Guisinger, 1995 ;Globerman & Shapiro, 2003 ; ,(Cooke, 2001בשל השפעתה על רמת הסיכונים של החברה ולכן חוסר יציבות כלכלית או פוליטית במדינה הזרה מהווה חסם לביצוע השקעות זרות נכנסות .החברות הרב לאומיות מייחסות חשיבות רבה להבנת הגורמים העשויים לערער את היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה הזרה. ערעור היציבות הכלכלית עשוי להתרחש על רקע האטה כלכלית ,תנודתיות בשערי המטבע ,שיעורי אבטלה גבוהים ,אינפלציה גבוהה ,חובות חיצוניים כבדים ,גרעון בתקציב הממשלה או על רקע שינויים במדיניות הכלכלית כמו שינויים ברמת הריבית ,שינויי מחירים ,שינוי באופן מעורבות הממשלה בשוק המט"ח ,שמיטת חובות ,שינויים בתנועות ההון ועוד ) Li ;Czinkota et al., 2003 .(Hitt et al., 2001 ;Cooke, 2001 ;& Resnick, 2003החברות הרב לאומיות מייחסות למשל חשיבות רבה ליציבות שער החליפין )& Resnik, 2003; Globerman & Shapiro, 2003 ,(Quanבשל החשש שתנודתיות בשער החליפין יגרור להפסדים בעת ביצוע עסקאות ,במיוחד בעסקאות ארוכות טווח .אף רמת אינפלציה גבוהה בעייתית לחברות הרב לאומיות ,בשל החשש שהדבר יוריד את ערכם של נכסי החברה בטווח הארוך )Cooke, ;Travino & Mixon, 2004 .(2001 ערעור היציבות הפוליטית במדינה הזרה בעייתי אף יותר לחברות הרב לאומיות והוא עשוי להתרחש על רקע שינויים בסביבה הפוליטית כדוגמת שינוי סוג המשטר כמו הפיכה צבאית או חילופי שלטון תכופים כמו נפילת ממשלות ,בחירות חוזרות וכד' .ערעור היציבות הפוליטית אף עשוי להתרחש על רקע קיומם של קונפליקטים פנימיים במדינה כמו מהומות ,מעשי טרור ,שביתות ועיצומים ,מתיחות אתנית וכד' או על רקע קיומם של קונפליקטים חיצוניים עם מדינות אחרות כמו מלחמות ,סנקציות, משברים דיפלומטיים וכד'Daniels & ;Li & Resnick, 2003; Globerman & Shapiro, 2003) . (Radebauge, 2001ערעור היציבות הפוליטית יכול להתרחש גם במצבים שהממשלה מבצעת שינויים לא צפויים בסביבה המוסדית שבה החברות פועלות ) (Travino & Mixon, 2004כמו שינויים במדיניות ,הטלת הגבלות הקשורות לפעילות העיסקית וכד' ) Daniels & Radebauge, .(2001 החברות הרב לאומיות נרתעות מלבצע השקעות זרות נכנסות במדינות זרות שבהן היציבות הפוליטית מעורערת ,במיוחד במדינות מתפתחות שבהן קיים סיכון ממשי להפיכות צבאיות ,מלחמות גרילה, מלחמות עם מדינות שכנות וכד' .אף קיומם של קונפליקטים פנימיים יוצרים אוירה עיסקית לא נוחה, העשויים לפגוע בהיקף הפעילות העיסקית של החברה ,ברווחיותה וביעדיה ).(Nigh, 1984 94 למרות האמור ,רצונן של החברות הרב לאומיות להפחית עלויות או להשיג משאבים זולים ,מושך אותן למדינות מתפתחות שבהן היציבות הפוליטית מעורערת או שקיים חשש ממשי לערעור היציבות הפוליטית כדוגמת ההשקעות המתבצעות במדינות אפריקה שבהן קיימים משטרים צבאיים או שקיים בהן חשש ממשי להפיכות צבאיות ) .(Tuman & Emmert, 2004במקרים אלו החברות רב לאומיות מנהלות מו"מ מקדים טרום ביצוע ההשקעה עם הממשלה הזרה ומוסדותיה במטרה להקטין את רמת הסיכונים של החברה ).(Travino & Mixon, 2004 ראוי לציין ,שערעור היציבות הכלכלית או הפוליטית במדינות זרות שבהן כבר בוצעו השקעות ,עשוי להביא לבריחת השקעות למדינות זרות הנחשבות ליציבות יותר ) Sethi .et al., 2003; Tallman, .(1988 לעומת זאת ,יציבות כלכלית או פוליטית במדינת האם מעודדת השקעות זרות יוצאות ממניעים יזומים ואילו חוסר יציבות כלכלית או פוליטית מעודדת השקעות זרות יוצאות ממניעים תגובתיים. מחד ,יציבות כלכלית ופוליטית במדינת האם מעודדת צמיחה ושגשוג כלכלי ,התורמים לצמיחה ולהתפתחות של החברות המקומיות וליכולת שלהן להתחרות בשווקים בינלאומיים ,דבר שמשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. מאידך ,ערעור היציבות הכלכלית או הפוליטית במדינת האם "דוחף" את החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות יוצאות ממניעים תגובתיים ) .(Tallman, 1988במדינות האם המפותחות הכוונה בד"כ לערעור היציבות הכלכלית מסיבות כמו שערי מטבע לא יציבים ,אי עמידה במאזן התקציבי של הממשלה ועוד ,העשויים לדחוף את החברות להעתיק פעילויות למדינות זרות יציבות יותר ) (Cooke, 2001 ; Li & Resnick, 2003כדוגמת ההשקעות הזרות היוצאות מיפן שנעשו על רקע התייקרות ערך המטבע ביפן ). (Dunning, 1993 ראוי לציין ,שקיימים קשרי גומלין בין היציבות הפוליטית לבין היציבות הכלכלית במדינה .אי ודאות ביחס ליציבות השלטון ולתקנות הממשלתיות עשוי להגביר את אי הודאות הכלכלית ) Hitt et al., (2001כדוגמת שינויים חדים בשערי המטבע אשר עשויים להתרחש במקרים של ערעור היציבות הפוליטית כתוצאה מנפילת ממשלות. לעומת זאת ,אי יציבות כלכלית עשויה להוביל למשברים חברתיים ,המערערים את היציבות הפוליטית במדינה כדוגמת שביתות ועיצומים ברמה ארצית על רקע של משברים כלכליים. מרבית המחקרים בספרות בחנו היבטים מסויימים ביציבות הכלכלית או ביציבות הפוליטית ,תוך התמקדות בהשפעה של היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הנכנסות ופחות מחקרים בחנו את ההשפעה המשולבת של היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה על כלל הפעילות של החברות הרב לאומיות. 95 (1985) Nighמצא במחקרו ,שקונפליקטים פוליטיים פנימיים במדינה הזרה השפיעו לשלילה על ההשקעות הזרות הנכנסות רק למדינות המתפתחות ואילו קונפליקטים פוליטיים חיצוניים בין מדינות השפיעו לשלילה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינות המתפתחות והמפותחותSchneider & . (1985) Freyחקרו את ההשפעה של היציבות הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות ל 80 -מדינות זרות .ממצאי המחקר הראו ,ששיעור גבוה של אינפלציה ומאזן תשלומים שלילי השפיע לשלילה ובאופן מהותי על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .אף (1988) Tallmanמצא במחקרו, שחוסר יציבות פוליטית במדינות אם מפותחות היווה גורם דומיננטי בשיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות יוצאות בשנים .1974-1980לעומת זאת ,מחקרם של & Loree (1995) Guisingerהראה ,שיציבות כלכלית ופוליטית )מדד ) (ICRGראה הסבר למדד ICRGבחלק (4.1.1לא השפיעה על ההשקעות הזרות הנכנסות ל – 48מדינות זרות בשנת 1977ואילו בשנת 1982 המגמה השתנתה וההשפעה הפכה למהותית .לטענת החוקרים ,הדבר עשוי לנבוע משינוי בגישה של החברות הרב לאומיות להשפעה של חוסר יציבות כלכלית ופוליטית על הפעילות של החברות הזרות. (1998) Gastanaga et alמצאו במחקרם ,שרמה נמוכה של שחיתות ויכולת גבוהה של אכיפת הסכמים השפיע לחיוב ובאופן מובהק על כניסת השקעות זרות ישירות ל – 49מדינות מתפתחות בשנים .1970-1995אף (2001) Cookeמצא במחקרו ,שריבוי שביתות )מס' ימי השביתה לכל 1,000 עובדים( ושינוי בשער החליפין השפיע לשלילה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינות המתפתחות .מחקרם של (2003) Li & Resnickהראה ,שהיציבות הכלכלית השפיעה באופן חיובי ומהותי על ההשקעות הזרות הנכנסות בקרב 53מדינות זרות מתפתחות בשנים . 1982-1995מחקרם של (2003) Globerman & Shapiroהראה ,ששחיתות ,אי שמירה על זכויות הפרט וחופש בחירה ובירוקרטיה השפיעו לשלילה ובאופן מהותי על ההשקעות הזרות הנכנסות ל 143 -מדינות זרות בשנים 1995-1997ואילו רמת החוק והיכולת לאכוף הסכמים לא השפיעו על ההשקעות הזרות הנכנסות .מחקרם של ,(2004) Trevino & Mixonהראה שחוסר יציבות פוליטית השפיעה לשלילה באופן מהותי על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות ל 7-מדינות מתפתחות באמריקה הלטינית בשנים 1988-1995ואילו רמת האינפלציה לא השפיעה לשלילה (2007) Busse & Hefeker .בדקו את היציבות הפוליטית דרך מדד .ICRGהממצאים הראו ,שיציבות הממשלה ,קונפליקטים פנימיים וחיצוניים ,שחיתות ומתחים אתניים ,איכות הבירוקרטיה ועוד משפיעים לחיוב ובאופן מובהק על ההשקעות הזרות הנכנסות ל 83מדינות מתפתחות בשנים .1984-2003 לסיכום ,יציבות כלכלית ופוליטית במדינה הזרה מהוה מרכיב בסיסי בשיקולי בחירת המדינות הזרות מהסיבה ,שהיא תורמת להקטנת הסיכונים של החברה והיא מספקת לחברות תשתית נוחה למקסום הפעילות והרווחים במדינה הזרה. 96 לעומת זאת ,יציבות כלכלית או פוליטית במדינת האם מעודדת השקעות זרות יוצאות ממניעים יזומים ואילו חוסר יציבות כלכלית או פוליטית במדינת האם דוחפת את החברות לבצע השקעות זרות יוצאות ממניעים תגובתיים. לאור זאת ,יציבות כלכלית ופוליטית במדינה הזרה אמורה להשפיע לחיוב ובאופן מהותי על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ואילו יציבות כלכלית ופוליטית במדינה הזרה אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשפעה על ההשקעות הזרות הנכנסות. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של היציבות הכלכלית והפוליטית על היקף ההשקעות הזרות הישירות: -H1.4.1יציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.4.2יציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. 3.1.1.5משאבים פיננסיים המשאבים הפיננסיים במדינה מתייחסים לרמת ההתפתחות של המערכת הפיננסית במדינה ולזמינות של המשאבים הפיננסיים אשר נגזרים מזמינות ומתנאי האשראי של הבנקים המקומיים ) & Hermes ,(Lensink, 2003הפרטיים והממשלתיים הפועלים במדינה .זמינות המשאבים הפיננסים במדינה לחברות הרב לאומיות נגזרת גם מהתמריצים הממשלתיים הניתנים לחברות זרות כמו מענקים, הלוואות ,בטחונות להלוואות ,בטחונות לאשראי ליצוא ועוד ).(Dunning & Lundan, 2008 מערכת פיננסית מפותחת וזמינות של משאבים פיננסיים במדינה הזרה ,תורמים ליכולת של החברות הרב לאומיות לבצע השקעות במדינה הזרה ) .(Ang, 2008משאבים פיננסיים מאפשרים לקדם את פעילויות החברה ,להשקיע בפיתוח ומחקר ולנהל באופן יעיל יותר נכסים פיננסיים בעלי מטבע שונה. זמינות של משאבים פיננסיים מקומיים אף מהווים ערוץ חלופי למינוף הפעילות של החברות הרב לאומיות ) ,(Alfaro et al., 2004במיוחד במקרים שהמשאבים הפיננסיים החיצוניים של החברה מוגבלים כמו בנקים זרים או שוקי מניות ).(Hermes & Lensink, 2003 זמינות האשראי המקומי במדינה הזרה משפיעה על היכולת של החברות הרב לאומיות לקבל הלוואות מבנקים מקומיים לשם מינוף ההשקעות במדינה הזרה ולכן במקרים מסוימים הם אף עשויים להוות תנאי מקדים לביצוע ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ,במיוחד בתחומים טכנולוגיים הדורשים משאבים פיננסיים רבים ) .(Hermes & Lensink, 2003ניתן אף לומר ,שמערכת פיננסית 97 מקומית לא מפותחת מגבילה את היכולת של החברות הזרות לבצע השקעות זרות נכנסות במדינה ).(Alfaro et al., 2004 מערכת פיננסית מפותחת וזמינות של המשאבים הפיננסיים במדינה הזרה ,אף תורמים לזליגת טכנולוגיה ולהאצת חידושים טכנולוגיים ,בשל היכולת לבצע השקעות זרות ישירות בתחומי הטכנולוגיה העילית ).(Hermes & Lensink, 2003; Ang, 2008; Deichmann et al., 2003 לעומת זאת ,מערכת פיננסית מפותחת וזמינות של משאבים פיננסיים במדינת האם ,מהותית למינוף הפעילות הבינלאומית של החברות המקומיות ,במיוחד בתחומי הטכנולוגייה העילית ) & Hermes .(Lensink, 2003בעידן הטכנולוגי הרעיונות רבים ,אך הקושי הרב טמון בגיוס ההון לשם מינוף הרעיון עד להפיכתו לנכס טכנולוגי .בשלב הרעיון נדרש הון לשם הפיכת הרעיון לפטנט ולאחריו נדרש הון רב יותר לשם הפיכת הפטנט למוצר בכדי שניתן יהיה לשווקו בעולם או למכור אותו כנכס טכנולוגי לחברה זרה הזקוקה לאותו חידוש טכנולוגי .צמיחתן והצלחתן של חברות הזנק )(startup תלויה בזמינות המשאבים הפיננסיים המקומיים והחיצוניים לשם פיתוח ומינוף של נכסים טכנולוגיים ולכן זמינות של משאבים פיננסיים במדינת האם תורמת רבות לביצוע השקעות זרות יוצאות בתחומי הטכנולוגייה העילית )(Hermes & Lensink, 2003; Ang, 2008; Deichmann et al., 2003 ממניעים של מכירת נכסים אסטרטגיים או ממניעי שוק במטרה להפיץ את המוצרים החדשניים בשווקים הגלובליים. במרבית המחקרים הקיימים העוסקים בגורמי המיקום של המדינה אשר מסבירים את ההשקעות הזרות הישירות ,לא הושם דגש על חשיבות המשאבים הפיננסיים במדינה ,אלא על זמינות המשאבים הטבעיים או זמינות משאבי האנוש וכד ורק במחקרים המאוחרים החלה להיבחן גם ההשפעה של המשאבים הפיננסיים במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות. (2003) Hermes & Lensinkמצאו במחקרם ,שמערכת מקומית פיננסית מפותחת היוותה תנאי מקדים לביצוע השקעות זרות נכנסות ב 37מדינות מתפתחות בשנים Alfaro et al .1970-1995 ) (2004מצאו במחקרם ,ששוק פיננסי מפותח השפיע לחיוב באופן מובהק על כניסת השקעות זרות ישירות בשנים .1975-1995אף (2003) Deichmann et alמצאו במחקרם ,שזמינות המשאבים הפיננסיים במדינה השפיעו באופן מהותי על שיקולי ההחלטה של 293חברות זרות בעת ביצוע השקעות זרות נכנסות לתורכיה בשנת .1995 לסיכום ,מערכת פיננסית מפותחת וזמינות של משאבים פיננסיים במדינה הזרה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,במיוחד במקרים שהמשאבים החיצוניים של החברה הרב לאומית מוגבלים. 98 לעומת זאת ,מערכת פיננסית מפותחת וזמינות של משאבים פיננסיים במדינת האם מאפשרים למנף השקעות זרות יוצאות .כמו כן ,זמינות של משאבים פיננסיים מאפשרים פיתוח של נכסים אסטרטגיים ,התורמים ליכולת של החברות המקומיות לבצע השקעות זרות יוצאות ,במיוחד בתחומי הטכנולוגייה העילית. לאור זאת ,זמינות של משאבים פיננסיים במדינה אמורים להשפיע לחיוב ובאופן מהותי על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וכן על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של המשאבים הפיננסיים במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: -H1.5.1משאבים פיננסיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.5.2משאבים פיננסיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 3.1.1.6נכסים טכנולוגיים אחד המרכיבים המהותיים בסביבה הטכנולוגית במדינה הוא קיומם של נכסים טכנולוגיים .הכוונה לנכסים טכנולוגיים של החברות הפועלות במדינה כמו פטנטים ,ידע טכנולוגי ) & Archibugi ,(Shan & Song, 1997; Coco, 2004תהליכי ייצור זולים ואיכותיים יותר ) (Caves, 1996וכד'. היקף הנכסים הטכנולוגיים במדינה מושפע מתקציבי המחקר והפיתוח ,מזמינות המשאבים הפיננסיים ,מזמינות משאבי האנוש הטכנולוגיים ,מאיכות התשתיות הטכנולוגיות ועוד ,אשר מאפשרים פיתוח של נכסים טכנולוגיים .סוגיית זכויות הקניין יצרה מצב שחברות רושמות פטנטים על פיתוחים טכנולוגיים מחשש לפגיעה בנכסים הרוחניים של החברה ) (Shan & Song, 1997ולכן כמות הפטנטים במדינה מצביעה על היקף הנכסים הטכנולוגיים הקיימים בבעלות החברות הפועלות במדינה ) (Shan & Song, 1997; Archibugi & Coco, 2004במונחים של ידע מוגמר הניתן לשיווק ,למינוף או למכירה. ראוי לציין ,שתקציבי המחקר והפיתוח וזמינות כח האדם הטכנולוגי ברמת המדינה מספקים תמונה רחבה לגבי היכולות הטכנולוגיות הקיימות במדינה ובעיקר לגבי הפוטנצייאל ליצירת נכסים טכנולוגיים בטווח הקצר והארוך ,אך הם אינם משקפים באופן ישיר את היקף הנכסים הטכנולוגיים הזמינים במדינה ,לשיווק או למכירה. קיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה הזרה מעודדים השקעות זרות נכנסות .חברות מקומית בעלות נכסים רוחניים טכנולוגיים במדינה הזרה ,מהוות מטרה לרכישה ע"י החברות הרב לאומיות ממניעים 99 של השגת נכסים אסטרטגיים ) . (Shan & Song, 1997החברות הרב לאומיות שואפות להשיג נכסים אסטרטגיים כמו מוניטין ,בסיס לקוחות ,ידע טקטי ,יכולות פיתוח ומחקר ,שמות מסחריים ,נכסים טכנולוגיים וכד' ) (Barney, 1991במטרה להגדיל את ערך החברה ואת יתרונותיה התחרותיים ביחס לחברות המתחרות ) .(Dunning, 1998; Amit & Schoemaker, 1993השגת נכסים טכנולוגיים תורמת לפתרון של קשיים מסחריים של החברה ,במיוחד במצבים שלחברה יש טכנולוגיה נחותה ) ,(Dunning & Lundan, 2008הפוגמת ביכולתה להתחרות בשווקים הבינלאומיים .חברות רבות מענפי הטכנולוגיה העילית נדרשות לשמור על החדשנות הטכנולוגית של מוצרייהן ,בכדי שתוכלנה להתמודד עם החידושים של החברות המתחרות ולשמור על היתרונות התחרותיים של החברה. במצבים אלו ,עולה דילמת ה'פיתוח או הרכישה' ) .(make or buyדהיינו ,החברות יכולות לפתח את הטכנולוגיות החדישות בעצמן או להשיגן דרך רכישה של חברה שבבעלותה הטכנולוגיה הנדרשת ,דבר החוסך בעלויות פיתוח גבוהות ומאפשר חדירה לשוק בפרק זמן קצר ) & Feinberg .(Majumdar, 2001; Almeida, 1996זמן הכניסה לשוק ) (time to marketקריטי ביותר במוצרים טכנולוגיים מהסיבה ,שאיחור בחידוש טכנולוגי שכבר מצוי בידי חברות מתחרות ,עשוי להביא לירידה דרמטית במכירות המוצר של החברה עד להשגת החידוש הטכנולוגי הנדרש .במקרים אלו החברות מנסות בתחילה להשיג את הטכנולוגיה הנדרשת במדינת האם ובמידה והנכסים הטכנולוגיים אינם זמינים או יקרים ,החברות פונות להשיגן במדינות זרות דרך רכישה של חברות מקומיות במדינות זרות שבבעלותן החידושים הטכנולוגיים הנדרשים כדוגמת הרכישות של חברות הזנק startupמישראל ע"י חברות זרות ממניעים של השגת חידושים טכנולוגיים. לעומת זאת ,קיומם של נכסים טכנולוגיים במדינת האם תורמת ליכולות של החברות המקומיות לעסוק בפעילות בינלאומית ) . (Dunning & Lundan, 2008ניתן לומר ,שקיימים שני מניעים עיקריים לביצוע השקעות זרות יוצאות של נכסים טכנולוגיים :הראשון ,ניצול נכסים טכנולוגיים קיימים ) (Tseng, 2007במטרה להעביר אותם לשווקים חדשים ).(Anand & Kogut, 1997 דהיינו ,לחברה יש נכס טכנולוגי ובאפשרותה למנף אותו בשווקים זרים .השני ,איתור נכסים טכנולוגיים חדשים ) (Tseng, 2007במדינות זרות במטרה לתת מענה לצרכים טכנולוגיים של חברת האם .הכוונה לביצוע השקעות זרות יוצאות במטרה לרכוש חברה מקומית במדינה זרה ,שבבעלותה נכס טכנולוגי הנדרש לחברת האם .ראוי לציין ,שהשקעות זרות יוצאות ממניעים של השגת נכסים טכנולוגיים נעשות לא רק מהמדינות המפותחות ,אלא גם מהמדינות המתפתחות כדוגמת ההשקעות הזרות היוצאות מסין דרך מיזוגים ורכישות ממניעים של השגת נכסים טכנולוגיים ) UNCTAD, (2006במטרה לשפר את היתרונות התחרותיים של החברות הסיניות ולתת מענה לחולשות הקיימות בשוק האם המתפתח. 100 השגת נכסים טכנולוגיים אף יכולה להיעשות מתוך אינטרסים הדדיים של שתי חברות ממדינות שונות ,שבבעלותן ידע וטכנולוגייה משלימים כדוגמת מיזמים משותפים בינלאומיים המתבצעים ממניעים של יצירת סינרגיה בתחומי הפיתוח והמחקר. בספרות המחקרית העוסקת בחברות הרב לאומיות ,מושם דגש על חשיבות ההשקעות בפיתוח ומחקר ברמת המדינה וכן בחשיבות ההשפעה של החברות הזרות לתהליך זליגת ידע וטכנולוגייה לחברות המקומיות ,אך מחקרים מעטים ביותר בחנו את ההשפעה של קיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות או היוצאות. (1997) Shan & Songמצאו במחקרם ,שקיומם של פטנטים בחברות אם אמריקאיות מתחום הביוטק השפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מארה"ב בסקטור הביוטכנולוגייה. לסיכום ,זמינות של נכסים טכנולוגיים במדינה הזרה מעודדים השקעות זרות נכנסות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים במטרה לשפר את ערך החברה ואת יתרונותיה התחרותיים ביחס לחברות המתחרות. לעומת זאת ,זמינות של נכסים טכנולוגיים במדינת האם מעודדים השקעות זרות יוצאות במטרה למנף את הנכסים הטכנולוגיים בשווקים חדשים או בשל הרצון של החברות להשיג נכסים טכנולוגיים חדשניים שיתנו מענה לצרכים הטכנולוגיים של חברות האם. לאור זאת ,נכסים טכנולוגיים במדינה אמורים להשפיע לחיוב ובאופן מהותי על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של הנכסים הטכנולוגיים במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: -H1.6.1נכסים טכנולוגיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.6.2נכסים טכנולוגיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 3.1.1.7תשתיות תקשורת אחד המרכיבים החשובים בסביבה הטכנולוגית במדינה הוא קיומם של תשתיות טכנולוגיות ובפרט תשתיות תקשורת בעידן האינטרנט .תשתיות התקשורת במדינה כוללות את תשתיות הטלפונים הניידים והנייחים במדינה ,אינטרנט ,לווין ,מיקרוגל ,תקשורת מחשבים ,פריסת רשתות הטלויזיה והרדיו ועוד ) .(Lall, 1992; Loree & Guisinger, 1995; Dicken, 1998תשתיות התקשורת 101 מספקות בסיס תשתיתי לפעילות של החברות במדינה ,במיוחד בתחומי המחקר והפיתוח ובתחומי הטכנולוגייה העילית. תשתיות התקשורת במדינה נבחנות דרך שלושה מדדים עיקריים :זמינות ,איכות ועלות התשתיות. זמינות התשתיות נגזרת מהיקף הפריסה והשימוש של תשתיות התקשורת במדינה כמו מס' הטלפונים הניידים ,מס' משתמשי האינטרנט ,מס' רשתות הטלויזיה וכד' .איכות תשתיות התקשורת נגזרת מרמת ביצועי התשתיות ,אחוז התקלות ,היכולת ליישם פיתוחים חדשניים וכד' .עלות התשתיות נגזרת ממחירי השימוש והשירות כמו עלות חודשית לקישור לאינטרנט ,עלות שיחות טלפון וכד'. החברות הרב לאומיות מייחסות חשיבות רבה לזמינות ועלות תשתיות התקשורת במדינה הזרה ובמיוחד לאיכות התשתיות בתחומים המתקדמים .תשתיות תקשורת דרושות לשם יצירת פעילות עסקית ענפה והן מאפשרות לחברות הרב לאומיות לפעול באופן יעיל במדינה הזרה );Lall ,1995 ,(Loree & Guisinger, 1995תוך הקטנת עלות ביצוע העסקאות ).(Dunning & Lundan, 2008 זמינות של תשתיות תקשורת בקרב משתמשים אישיים ,חברות עיסקיות ובממסד הציבורי במדינה הזרה ,מאפשרים קישור ושיתוף של מאגרי מידע בין החברות הפועלות בתוך המדינה ומחוצה לה, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים ,יכולת פרסום ,העברת מידע ללקוחות דרך ערוצי המדיה השונים, סחר אלקטרוני ועוד ).(Lall, 1992; Loree & Guisinger, 1995; Czinkota et al., 2003 תשתיות תקשורת איכותיות דרושות לשם פיתוח נכסים טכנולוגיים ,שיווק של מוצרים טכנולוגיים הניתנים לשימוש רק על גבי תשתיות תקשורת מתקדמות ,יישום טכנולוגיות חדישות ,שימוש בתהליכי ייצור ושיטות עבודה מתקדמות ,מסחר אלקטרוני ) (Electronic Commerceדרך רשתות פרטיות או דרך רשת האינטרנט ,פרסום דיגיטלי ,שיווק מקוון הכולל פרסום באתרי אינטרנט ,שימוש בפורומים ורשתות חברתיות ועוד. תשתיות תקשורת איכותיות אף נדרשות בהשקעות זרות ישירות בענפי הייצור עם אורינטציה ליצוא מהסיבה ,שהן אמורות לספק בסיס תשתיתי לתהליכי ייצור ) (Wheeler and Mody, 1992חדשניים עם יכולת קישוריות מלאה עם חברת האם ושאר אתרי החברה בעולם. לעומת זאת ,תשתיות תקשורת איכותיות במדינת האם מהוות תנאי הכרחי לשם מינוף פעילות בינלאומית וביצוע השקעות זרות יוצאות של נכסים טכנולוגיים .הקידמה הטכנולוגית בכלל ורשת האינטרנט בפרט יצרו דרישה לאינסוף אפליקציות וחידושים טכנולוגיים בתחומי התוכן בסלולאר, העברת שיחות ומדיה באינטרנט ,תוכנות לסחר אלקטרוני ועוד ,דבר המחייב תשתיות תקשורת איכותיות ,שיאפשרו לחברות מקומיות לפתח נכסים טכנולוגיים בכדי שניתן יהיה למכור אותם כנכסים אסטרטגיים לחברת זרות אשר זקוקות לאותן חידושים טכנולוגיים או בכדי שניתן יהיה לשווק אותם כמוצרים בשווקים הגלובליים ).(Tseng, 2007 102 הספרות המחקרית עוסקת בחשיבות ההשפעה של התשתיות במדינה בכלל ותשתיות התקשורת בפרט ,על הפעילות של החברות הרב לאומיות. (1992) Wheeler and Modyמצאו במחקרם ,שאיכות התשתיות השפיעה לחיוב ובאופן מובהק על כניסת השקעות זרות למדינות מתפתחות של חברות אמריקאיות בסקטור האלקטרוניקה .לעומת זאת, החוקרים מצאו ,שתשתיות התקשורת לא השפיעו על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינות המפותחות. לטענת החוקרים ,במדינות המפותחות קיימות תשתיות תקשורת איכותיות ולכן הן אינן מהוות גורם בשיקולי הבחירה של מדינות זרות מפותחות .אף (1995) Loree & Guisingerמצאו במחקרם, שאיכות תשתיות התקשורת והתחבורה במדינה הזרה השפיעו לחיוב ובאופן מהותי על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות ל – 48מדינות מפותחות ומתפתחות בשנים 1977ו Asiedu .1982 ) (2002מצאה במחקרה ,שאיכות תשתיות התקשורת )מס' הטלפונים לכל 1,000איש( השפיע לחיוב על כניסת השקעות זרות למדינות מתפתחות באפריקה (2009) Bellak .בחן במחקרו את ההשפעה של התשתיות במדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ל – 8מדינות מתפתחות במזרח אירופה בשנים .1995-2004הממצאים הראו ,שתשתיות המידע והתקשורת השפיעו באופן מהותי על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה לתשתיות התחבורה והחשמל. לסיכום ,תשתיות תקשורת איכותיות במדינה הזרה נדרשות לשם קיום פעילות עיסקית ענפה ,שיווק של נכסים טכנולוגיים ,פעילויות של מחקר ופיתוח ,שימוש בתהליכי ייצור מתקדמים וכד' ,דבר המעודד השקעות זרות נכנסות. לעומת זאת ,תשתיות תקשורת איכותיות במדינת האם הכרחיים למינוף פעילות בינלאומית ולפיתוח של נכסים טכנולוגיים. לאור זאת ,תשתיות תקשורת איכותיות במדינה אמורות להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של איכות תשתיות התקשורת במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: -H1.7.1תשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.7.2תשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 103 3.1.1.8פתיחות תרבותית הפתיחות התרבותית במדינה משקפת את הניסיון ,רמת המוכנות ורמת הסובלנות הקיימים במדינה לקיום קשרים עם תרבויות זרות ) ,(Altintas & Tokol, 2007; Sharma et al., 1995דבר התורם להקטנת אי הודאות ,רמת הסיכון וקשיי הניהול של החברות הרב לאומיות במדינות זרות על רקע של הבדלי תרבות. אתנוצנטריות ) (Ethnocentrismמשפיעה לשלילה על הפתיחות התרבותית במדינה ) & Shimp ,(Sharma, 1987בשל רמת הסובלנות הנמוכה לתרבויות זרות והנטייה לשפוט תרבויות אחרות ביחס לתרבות הלאומית ,אשר נחשבת כמרכזית ו"נכונה" .אתנוצנטריות מחדדת את הבדלי התרבות, מובילה לקונפליקטים בין תרבויות ולחוסר פתיחות תרבותית ביחס לחברות זרות ולמוצרים זרים ).(Altintas & Tokol, 2007 ראוי להדגיש ,שקיים שוני בין הבדלי תרבות לבין פתיחות תרבותית .הבדלי תרבות מצביעים על הבדלים בערכי התרבות בין המדינות ,אך הם לאו דווקא מצביעים על פתיחות תרבותית או חוסר פתיחות תרבותית ) (Ethnocentrismביחס לתרבויות זרות .לדוגמא ,אחד המדדים של הופסטדה לבחינת הבדלי תרבות הוא היחס של החברה לפערי המין ולאפלייה הקיימים בחברה בין גברים לנשים .בחברה "גברית" מושם דגש על השגיות ,אסרטיביות והצלחה כלכלית .נתח הנשים בכח העבודה קטן ,החלטות הקניה בידי הגבר וכד' ואילו בחברה "נשית" מושם דגש על יחסים בינאישיים, כיבוד הזולת ,איכות חיים ,מוצרים לנשים ועוד ) .(Hofstede, 2001למשל ,יפן ,נחשבת כחברה "גברית" ) MAS=95לפי מדד הופסטדה( ואילו צרפת נחשבת כחברה "נשית" ) MAS=43לפי מדד הופסטדה() ,(www.geert-hofstede.comאך ללא קשר צרפת נחשבת כמדינה שבה קיים חוסר פתיחות תרבותית ביחס לתרבויות זרות ).(Javalgi et al., 2005 חוסר פתיחות תרבותית ואתנוצנטריות במדינה הזרה משפיעים לשלילה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (Shankarmahesh, 2006מהסיבה ,שהם מגדילים את עלויות הכניסה לשווקים הזרים ,פוגעים ברווחיות התפעולית ,מקשים על הפעילות השוטפת ומכבידים על יכולת העברת סמכויות מחברת האם למדינות הזרות ) .(Palich & Gomez-Mejia, 1999ראשית ,בשווקים אתנוצנטריים קיים קושי בהחדרת מוצרים הנחשבים כ"זרים" ) .(Altintas & Tokol, 2007רכישה של מוצרים זרים בשווקים אתנוצנטריים נתפסת כפעולה הפוגעת בכלכלה הלאומית ומגדילה את האבטלה ) (Shimp & Sharma, 1987ואילו רכישה של מוצרים מקומיים נתפסת כדבר חיובי ) .(Balabanis & Diamantopoulos, 2004ראוי לציין ,שישנן ממשלות המאמצות מדיניות לעידוד רכישה של מוצרים מקומיים על פני מוצרים זרים וישנן אף ממשלות הנותנות עדיפות לחברות מקומיות במכרזים ממשלתיים ) .(Shankarmahesh, 2006שנית ,הבדלי תרבות יכולים ליצור 104 קונפליקטים בין חברת האם לשלוחות במדינות הזרות ולהקשות על העברת התרבות הארגונית של חברת האם למדינות הזרות ).(Dunning & Lundan, 2008 ;Cooke, 2001; Luo & Peng, 1999 בתרבויות אתנוצנטריות מתחדדים הקשיים הניהוליים ,במיוחד כשקיים צורך או רצון להציב מנהלים ממדינת האם במדינות הזרות .שלישית ,הבדלי תרבות מקשים על התקשורת היומיומית במדינה הזרה .החברות הרב לאומיות נדרשות לנהל קשרים במדינות הזרות עם רשויות ממשלתיות ,מתחרים מקומיים ,ספקים ,כח עבודה מקומי וכד' ,דבר ההופך לבעייתי ומורכב יותר ,כשקיימים הבדלי תרבות מהותיים )Chang, ;Luo & Peng, 1999 ;Li & Guisinger, 1992 ; Loree & Guisinger,1995 .(Palich & Gomez-Mejia, 1999 ;1995רביעית ,הבדלי תרבות מגדילים את עלויות השיווק, ההדרכה והפיקוח ,בשל הצורך לבצע התאמות לצרכים ולרצונות של הצרכנים המקומיים או להשקיע משאבים רבים בהטמעת התרבות הארגונית של חברת האם במדינה הזרה. חוסר פתיחות תרבותית במדינת האם משפיעה אף היא לשלילה על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה מהסיבה ,שההצלחה של החברות הרב לאומיות בשווקים זרים תלויה ביכולתן של החברות המקומיות לפעול בהצלחה בסביבה תרבותית שונה ,תוך התאמת המוצרים ודרכי הניהול לערכים התרבותיים של המדינה הזרה ולכן חוסר פתיחות תרבותית במדינת האם מגדילה את הפערים התרבותיים בין מדינת האם למדינות הזרות ,דבר הפוגע ביתרונות התחרותיים של החברה. בספרות ישנם מחקרים רבים שבחנו את ההשפעה של הבדלי התרבות בין מדינת האם למדינות הזרות על היקף הפעילות והביצועים של החברות הרב לאומיות ) ,(Kirkman et al., 2006אך מחקרים מעטים בחנו את ההשפעה של הפתיחות התרבותית או האתנוצנטריות על הפעילות של החברות הרב לאומיות. (1992) Li & Guisingerחקרו את ההשפעה של הבדלי תרבות )מדד (Hofstedeעל היקף ההשקעות הזרות הנכנסות ל 168 -חברות רב לאומיות במערב אירופה ,בצפון אמריקה וביפן. תוצאות המחקר הראו ,שבשנים 1976-1980הבדלי התרבות השפיעו לשלילה ובאופן מהותי על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות ואילו בשנים 1980-1986ההשפעה נעלמה ,למעט ביפן .מסקנת החוקרים היתה ,שבשלב הראשוני החברות הרב לאומיות חששו מהבדלי התרבות וככל שהפעילות של החברות הרב לאומיות התרחבה ,כך פחתה ההתייחסות להבדלי התרבות בין מדינות האם למדינות הזרות .אף (1995) Loree & Guisingerבדקו את ההשפעה של הבדלי תרבות )מדד (Hofstedeעל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מארה"ב ל – 48מדינות מפותחות ומתפתחות. הממצאים הראו ,שהבדלי התרבות השפיעו על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מארה"ב ל – 48 מדינות מפותחות ומתפתחות בשנת 1977ואילו בשנת 1982ההשפעה נעלמה .לעומת זאת ,מחקרם (2001) Thomas & Grosseהראה ,שהבדלי תרבות )מדד (Hofstedeהשפיעו לחיוב על ההשקעות 105 הזרות הנכנסות למקסיקו מ – 11מדינות אם מפותחות בשנים 1980-1995וזאת בניגוד להנחת החוקרים. לסיכום ,פתיחות תרבותית במדינה הזרה תורמת להקטנת אי הודאות ,רמת הסיכון והקשיים הנובעים מביצוע עסקים במדינות זרות על רקע פערים תרבותיים .פתיחות תרבותית מקטינה את עלויות החדירה לשווקים הזרים ,תוך הגדלת הרווחיות והתפוקות של החברות הרב לאומיות במדינות הזרות. לעומת זאת ,פתיחות תרבותית במדינת האם תורמת להגדלת היתרונות התחרותיים של החברה וליכולתן לפעול בהצלחה בשווקים זרים דרך התאמת המוצרים ודרכי הניהול לערכים התרבותיים של המדינה הזרה. לאור זאת ,פתיחות תרבותית במדינה אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של הפתיחות התרבותית במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: -H1.8.1פתיחות תרבותית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.8.2פתיחות תרבותית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 3.1.2מדיניות שוק העבודה מדיניות שוק העבודה נגזרת בראש ובראשונה מהסביבה החוקית במדינה ,אך היא גם מושפעת רבות מהסביבה הפוליטית והתרבותית במדינה. מדיניות שוק העבודה מתייחסת לסוגיות הקשורות לשוק העבודה במדינה כמו שכר מינימום ,חוקי אבטלה ,הגבלות על פיטורי עובדים ,תגמולים נלווים כמו ימי חופש ,מחלה ,הבראה וכד' וכן הכשרה מקצועית ) ,(Lawson & Bierhanzl , 2004סטנדרטים של שוק העבודה כמו איסור העסקת ילדים, החופש להתאגד ,אפליית עובדים ,תנאי בטיחות ועוד ).(Dunning & Lundan, 2008 בספרות המחקרית העוסקת בגורמי המיקום של המדינה ,לא הושם דגש על בחינת ההשפעה של מדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות בהשוואה לגורמי מיקום אחרים וזאת למרות שמדובר בגורמים האמורים להשפיע באופן מהותי על ההשקעות הזרות הישירות ) ;Cooke, 1997 ,(Javorcik & Spatareanu, 2005במיוחד בהקשר לשוק העבודה לאומי. 106 לאור זאת ,מודל המחקר כולל שלושה משתנים המייצגים את מדיניות שוק העבודה ואשר אמורים להשפיע על ההשקעות הזרות הישירות במונחים של שוק עבודה לאומי :שכר מינימום ,שבוע עבודה ורגולציה בשוק העבודה. בחלק זה יוצגו הנימוקים לבחירת המשתנים המייצגים את מדיניות שוק העבודה במודל המחקר ויפורטו ההסברים לקשרים בין כל אחד ממשתני מדיניות שוק העבודה לבין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה באמצעות שש השערות מחקר. 3.1.2.1שכר מינימום אחד המרכיבים הדומיננטיים במדיניות שוק העבודה הינו שכר המינימום הקבוע בחוק במדינה. הכוונה לשכר המינמילי שהמעבידים נדרשים לשלם לעובדים בכדי לאפשר לעובד להתקיים ברמת הכנסה הולמת ) .(Bazen, 1994קביעת שכר מינימום ,רמתו ותנאיו שונים ממדינה אחת לשניה והם נקבעים בהתאם למדיניות הרווחה הנהוגה במדינה .ישנן מדינות ששכר המינימום קבוע בחוק והוא חל על כלל העובדים ,במדינות מסוימיות שכר המינימום חל רק על חלק מהמגזרים ואילו במדינות אחרות לא מוגדר בחוק שכר מינימום ולמעשה השכר המינימלי נגזר מתנאי ההיצע והביקוש של השוק. מנקודת מבט של המדינה הזרה ,מחד ,אי קביעת חוק של שכר מינימום מעודדת השקעות זרות נכנסות למדינה ,בשל יכולת הגמישות של החברות הרב לאומיות בקביעת השכר ,המאפשר להן להתחרות במחירים של השווקים הגלובליים. שכר מינימום במדינה משפיע באופן מכריע על העובדים ועל החברות הפועלות במדינה .מחד גיסא, שכר מינימום בא לספק רמת הכנסה הולמת לעובדים ,תוך הגנה על העובדים מניצול מעבידים, במיוחד בהתייחס לעובדים לא מיומנים ,צעירים ,עובדי קבלן ,עובדים בחברות קטנות וכד' ) (Morris et al., 2005מאידך גיסא ,קביעת שכר מינימום נעשית ללא קשר למחירי השוק וליכולת של החברות להתחרות בשווקים ) ,(Hollister & Goldstein,1994דבר העשוי לפגוע בהיקף הפעילות של החברות ,במיוחד במקרים שבהם רמת שכר המינימום פוגעת ביכולת התחרות של החברות ) .(Morris et al., 2005שוק ללא שכר מינימום אמור לייצר באופן אפקטיבי יותר משרות חדשות מאשר שוק שבו קבוע בחוק שכר מינימום ) ,(Morris et al., 2005בשל היכולת של החברות להתאים את רמת השכר לתנאי התחרות הגלובליים )(Harrison & Hanson, 1999 107 מאידך ,שכר מינימום אינו אמור להשפיע על שיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות נכנסות בתחומים מתקדמים ,שבהם נדרש כח אדם משכיל ומיומן הזוכה ממילא לרמת שכר הגבוהה באופן מהותי מרמת שכר המינימום במדינה. לעומת זאת ,מנקודת מבט של מדינת האם ,מחד ,שכר מינימום במדינת האם "דוחף" את החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות יוצאות ממניעים תגובתיים .שכר מינימום משפיע באופן מהותי על יכולתן של החברות להתחרות ברמה הגלובלית ,במיוחד בענפים היצרניים )(Bazen, 1994 שבהם היתרונות התחרותיים של החברה נגזרות מיכולת החברה לייצר בעלויות נמוכות .שכר מינימום אינו מאפשר גמישות בקביעת השכר ,דבר המביא לצמצום כח אדם במדינות שבהן רמת שכר המינימום אינה מאפשרת ייצור במחירי שוק תחרותיים. קביעת שכר מינימום במדינות המפותחות הביאה להעתקת מפעלי ייצור למדינות מתפתחות ,בשל חוסר יכולתן של החברות להוריד את השכר לרמה שבה עלויות הייצור של החברות יהיו תחרותיות בהשוואה לעלויות הייצור של חברות מהמדינות המתפתחות .לדוגמא ,חוסר יכולתן של חברות טקסטיל מהמדינות המפותחות להתמודד עם עלויות הייצור של חברות מהמדינות המתפתחות, הביאה למעשה לסגירת מפעלי טקסטיל במדינות מפותחות רבות. מאידך ,שכר מינימום במדינת האם אינו אמור להשפיע על היתרונות התחרותיים של החברות הרב לאומיות מתחומי ההייטק ,הביוטק וכד' ,כי אם היכולות הטכנולוגיות ,תהליכי הייצור ,זמינות ההון, היעילות וכד' ) (Bazen, 1994הקיימים במדינת האם ,התורמים ליכולת של החברות לפעול בשווקים הגלובליים. מרבית המחקרים בספרות העוסקים בשכר המינימום מתמקדים בהשפעה של שכר המינימום על התעסוקה ) (Morris et al., 2005; Currie & Fallick, 1996או על פערי השכר ) & Harrison (Hanson, 1999ומחקרים מעטים אשר עוסקים בחברות הרב לאומיות ,בוחנים את ההשפעה של שכר מינימום על ההשקעות הזרות הישירות וזאת למרות שקביעה בחוק של שכר מינימום אמורה להשפיע באופן מהותי על גמישות רמת השכר ועל יכולת החברות הרב לאומיות להתחרות בשווקים הגלובליים ,במיוחד בסקטור התעשייה. לסיכום ,אי קביעת שכר מינימום במדינה הזרה מעודדת השקעות זרות נכנסות ,בשל היכולת של החברות הרב לאומיות להתאים את רמת השכר למחירי השוק ולתנאי התחרות הגלובליים. לעומת זאת ,קביעת שכר מינימום במדינת האם "דוחפת" את החברות הרב לאומיות להעתיק פעילויות למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות ,בשל חוסר היכולת של החברות להוריד את רמת השכר לרמה שתאפשר לחברות להתחרות בשווקים הגלובליים. 108 לאור זאת ,אי קביעה בחוק של שכר מינימום במדינה הזרה אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ואילו קביעת שכר מינימום במדינת האם אמורה להשפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של שכר מינימום במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: – H1.9.1אי קביעת שכר מינימום משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. – H1.9.2קביעת שכר מינימום משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 3.1.2.2שבוע עבודה שבוע העבודה במדינה נגזר ממכסת שעות העבודה השבועיות הרגילות במדינה הקבועות בחוק ) .(ILO, 2007שבוע העבודה מהווה מרכיב חשוב במדיניות שוק העבודה ,בשל השפעתו הרבה על עלויות כח האדם ) (Crèpon & Kramarz, 2002ורווחיות החברות )(Baek & Oh, 2004 והשלכותיו על התעסוקה ).(Crèpon & Kramarz, 2002; Kapteyn et al., 2004 שבוע העבודה במדינה הפך לסוגיה מהותית ביותר מהסיבה ,שממשלות רבות מנסות להתמודד עם בעיית האבטלה דרך הקטנת מס' שעות העבודה השבועיות כדוגמת צרפת שהקטינה את שבוע העבודה ל – 35שעות במטרה להגדיל את התעסוקה ) .(Crèpon & Kramarz, 2002ההנחה, שקיצור שבוע העבודה יביא לשיתוף משרות בין עובדים ) ,(Job sharingדבר שיתרום להקטנת האבטלה ) (Kapteyn et al., 2004וזאת בתנאי שלא יעשה שימוש בשעות נוספות בכדי לפצות על קיצור שעות העבודה הרגילות .הרעיון של שיתוף עבודה טמון בצורך לייצר מוצרים בפרק זמן מוגדר ולכן הקטנת שבוע העבודה תאלץ את החברות לגייס יותר עובדים בכדי לייצר את אותה כמות ,דבר שיביא לשיתוף עבודה בין אלו שעובדים לאלו שמובטלים ) .(Kapteyn et al., 2004במדינות המפותחות נוצרה הבנה ,שהקטנת האבטלה לא תיפתר רק דרך הצמיחה ולכן קיצור שבוע העבודה אמור לסייע בהתמודדות עם בעיית האבטלה. למרות האמור ,עולות טענות שקיצור שבוע העבודה לא תורם להגדלת התעסוקה ,אלא מביא לתוצאה הפוכה של הקטנת התעסוקה כתלות בהסדרים של השעות הנוספות ).(Kapteyn et al., 2004 דהיינו ,קיצור שבוע העבודה מביא למעשה לגידול בשעות הנוספות ) (Green, 2001או להעסקת עובדים בשכר גלובלי ,ללא פיצוי על שעות נוספות .לדוגמא ,באוסטרליה ,קוצר שבוע העבודה ,אך נוצר גידול בשעות הנוספות ,כשבמקרים רבים לא ניתן פיצוי הולם לעובדים )Burgess & Ruyter, 109 (2003 ראוי לציין ,שקיצור שבוע העבודה הפך את סוגיית השעות הנוספות למהותית ביותר מהסיבה, שחברות רבות החלו להעסיק עובדים במסגרת הסכמי שכר גלובליים בכדי להימנע מהגדלת מצבת כח האדם במטרה לשמור על עלויות כח אדם נמוכות. לאור זאת ,ממשלות רבות החלו להתמודד עם התופעה דרך קביעת תקנות המנחות את החברות לשקלל את שעות העבודה על פני תקופה מוגדרת או דרך תקנות המבטלות למעשה הסדרי שכר גלובליים ,בשל החשש של ניצול עובדים ,במיוחד בקרב מקבלי השכר הנמוך ) (Bluhm, 2001וכן בשל הרצון להפיק את המירב מקיצור שבוע העבודה לטובת הקטנת האבטלה. שבוע עבודה רגיל במדינה הזרה מעודד השקעות זרות נכנסות למדינה ,במיוחד בסקטור התעשייה. במהלך העשור האחרון נוצר פער מהותי בשבוע העבודה הסטנדרטי בין המדינות השונות וטווח שבוע העבודה הסטנדרטי של המדינות נע בין 35שעות שבועיות ל 48שעות שבועיות .דהיינו, מדובר בפער של עד 13שעות לשבוע לעובד בין המדינות השונות. לאור זאת ,מנקודת מבט של החברות הרב לאומיות ,שבוע עבודה במדינה הזרה מהווה קריטריון נוסף בשיקולי בחירת המדינות הזרות ,מעבר לקריטריון של רמת השכר במדינה ,במיוחד בהשקעות זרות נכנסות ממניעים של הפחתת עלויות מהסיבה ,ששבוע עבודה רגיל תורם להגדלת הרווחיות של החברות ,בשל היכולת לייצר כמויות גדולות יותר באותם עלויות ייצור .במילים אחרות ,שבוע עבודה רגיל מקנה יתרון למדינה זרה ביחס למדינות זרות אחרות במצב שרמת השכר זהה בין המדינות הזרות הפוטנציאליות להשקעה .ניתן לומר ,שסטנדרטים נמוכים של שוק העבודה במדינות זרות "ימשכו" את החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות ,בשל יכולתן של החברות הרב לאומיות למקסם את היתרונות התחרותיים דרך הקטנת עלויות הייצור והשירותים ) (Liu at el, 2004וניתן אף לראות בהם סוג של תמריץ לעידוד השקעות זרות ישירות מהסיבה ,שחוקי עבודה גמישים מקטינים את העלויות ותורמים לרווחיות החברות ).(Gross & Ryan, 2008 לעומת זאת ,שבוע עבודה מקוצר במדינת האם "דוחף" את החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות .קיצור שבוע העבודה מגדיל את עלויות כח האדם ) (Crèpon & Kramarz, 2002ופוגע ברווחיות החברות ,בשל הצורך להעסיק יותר עובדים שיבצעו את אותן תפוקות ) .(Baek & Oh, 2004קיצור שבוע העבודה לא רק מגדיל את עלויות הייצור ,אלא אף עשוי להביא להקטנת היקף הייצור במקרים של מגבלות בשטחי ייצור מהסיבה, שנדרשים יותר שטחי עבודה ומכונות לשם ייצור אותה כמות של מוצרים בשעות העבודה הרגילות. במילים אחרות ,שמירה על אותו היקף ייצור מחייבת את החברות להגדיל את מצבת כח האדם ואת שטחי העבודה או להאריך את שעות העבודה של כח האדם הקיים דרך שעות נוספות או דרך עבודה 110 במשמרות לשם ניצול מקסימלי של שטחי הייצור .בכל אחת מהאפשרויות מדובר בגידול בעלויות הייצור ובהשלכות מהותיות על ארגון וניהול המשאבים של החברה ,דבר העשוי ל"דחוף" את החברות להעתיק מפעלי ייצור ממדינות אם שבהן קוצר שבוע העבודה למדינות זרות שבהן קיים שבוע עבודה רגיל. מרבית המחקרים בספרות העוסקים בסוגיית קיצור שבוע העבודה ,מתמקדים בהשפעה של קיצור שבוע העבודה על התעסוקה והתפוקות ומחקרים מעטים עוסקים בהשפעה של שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הישירות וזאת למרות שהחברות הרב לאומיות מייחסות חשיבות רבה ביותר לתנאים ולרגולציה בשוק העבודה בשיקולי בחירת המדינות הזרות ).(Cooke, 1997 (1996) Rodrikבחן במחקרו את ההשפעה את הסטנדרטים של שוק העבודה על היתרונות התחרותיים של חברות מ – 84מדינות העוסקות ביצוא ביגוד וטקסטיל .הממצאים הראו ,ששבוע עבודה ארוך השפיע לחיוב ובאופן מובהק על היתרונות התחרותיים של החברותKapteyn et al . ) (2004הראו במחקרם ,שקיצור שבוע העבודה לא השפיע על צמצום האבטלה בקרב 16מדינות OECDבשנים .1960-2001הממצאים אף הראו ,שקיצור שבוע העבודה השפיע לחיוב באופן שולי על התעסוקה בטווח הארוך .מחקרם של (2002) Crèpon and Kramarzאף הראה ,שקיצור שבוע העבודה בצרפת גרם לאיבוד משרות בטווח הקצר ,במיוחד בקרב מקבלי השכר הנמוך .מחקרם של (2004) Baek & Ohהראה ,שקיצור שבוע העבודה בקוריאה גרם לפגיעה בתפוקות בטווח הקצר. לעומת זאת (2001) Bosch and Lehndorff ,מצאו במחקרם ,שקיצור שבוע העבודה בקרב מדינות מפותחות השפיע לחיוב על התפוקות .הממצאים אף הראו ,שקיצור שבוע העבודה השפיע לחיוב על התעסוקה ,למעט במקרים שקיצור שבוע העבודה הביא לגידול בשעות הנוספות ,דבר שיצר השפעה שלילית על התעסוקה. לסיכום ,שבוע עבודה רגיל במדינה הזרה מעודד השקעות זרות נכנסות ,בשל תרומתו להגדלת הרווחיות של החברות הרב לאומיות ,במיוחד במדינות זרות שבהן לא קיימת רגולציה לגבי שעות העבודה הנוספות ,דבר המאפשר לחברות למקסם את הרווחים דרך העסקת עובדים בשכר גלובלי, ללא מתן פיצוי עבור השעות הנוספות. לעומת זאת ,שבוע עבודה מקוצר במדינת האם "דוחף" את החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות .קיצור שבוע העבודה משמש כאמצעי להקטנת האבטלה דרך שיתוף משרות בין עובדים ,אך הוא פוגע ביתרונות התחרותיים וברווחיות של החברות ,בשל הגידול בעלויות כח האדם. לאור זאת ,שבוע עבודה רגיל במדינה הזרה אמור לעודד השקעות זרות נכנסות ואילו שבוע עבודה מקוצר במדינת אם "ידחוף" את החברות רב לאומיות לבצע השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות במטרה לשמר את היתרונות התחרותיים של החברות בשווקים הגלובליים. 111 לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של שבוע העבודה במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: - H1.10.1שבוע עבודה רגיל משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. - H1.10.2שבוע עבודה מקוצר משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 3.1.2.3רגולציה בשוק העבודה הרגולציה בשוק העבודה מתייחסת לחוקים ולתקנות הקשורים לשוק העבודה במדינה כמו תנאי העסקה ,חוקי אבטלה ,הגבלות על פיטורי עובדים ,הגנה מניצול ואפליית עובדים ,תנאי בטיחות בעבודה ועוד )Lawson & Bierhanzl , ;Cooke & Noble, 1998 ;Dunning & Lundan, 2008 .(2004הרגולציה בשוק העבודה באה להגביל מצבים שבהם מעבידים מפלים לרעה עובדים ,תוך יצירת סטנדרטים אחידים לשוק העבודה בהתייחס לתנאי העסקה ,תנאי עבודה וכד'. מנקודת מבט של המדינה הזרה ,מחד ,רגולציה מרובה בשוק העבודה במדינה הזרה משפיעה לשלילה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) ,(Cooke & Noble, 1998בשל השפעתה הרבה על עלויות כח האדם ,במיוחד במדינות שבהן קיימות הגבלות נוקשות על פיטורי עובדים. מדיניות נוקשה ביחס לפיטורי עובדים בעייתית ביותר לחברות הרב לאומיות ,במיוחד במדינות זרות מתפתחות ) ,(Javorcik & Spatareanu, 2005בשל העלויות הגבוהות של פיטורי עובדים וחוסר הגמישות של החברות להתאים את מצבת כח האדם לתנאי הביקוש המשתנים של השוק ) & Cooke .(Cooke, 2001; Noble, 1998ראשית ,ישנן מדינות הדורשות מהחברות קבלת אישור מקדים לפיטורי עובדים מהרשויות הממשלתיות ,דבר המצר את צעדי החברות ואף מאלץ אותן להמשיך להחזיק באותה מצבת כח אדם גם במצבים של ירידה בהיקף הפעילות של החברה או ברווחיותה. שנית ,ישנן מדינות הדורשות מינוי ועד עובדים ברמת החברה ,כשביצוע הפיטורים חייב להיעשות בידיעתו ובהסכמתו .שלישית ,ישנן תקנות המתייחסות להליך הפיטורים כמו זמן הודעה מראש, תשלום בגין הודעה מוקדמת ,גובה תשלום הפיצויים וכד' ,דבר המשפיע באופן מהותי על עלויות החברה בעת צמצום כח אדם )Lawson & Bierhanzl , 2004; Cooke & Noble, 1998 (Bierhanzl & Gwartney, 2004; Cooke, 2001 מאידך ,רגולציה מרובה בשוק העבודה במדינה הזרה תורמת לאיכות ייצור גבוהה ,בשל הסטנדרטים הגבוהים של תנאי העבודה ולכן חברות רב לאומיות המעוניינות באיכות גבוהה של מוצרים ,יעדיפו 112 דווקא לבצע השקעות זרות ישירות במדינות זרות שבהן קיימים סטנדרטים גבוהים וזאת למרות שהדבר מייקר את עלויות כח האדם ).(Haucap et al., 1997 לעומת זאת ,רגולציה מרובה ונוקשה בשוק העבודה במדינת האם משפיעה באופן מעורב על ההשקעות הזרות היוצאות .מחד ,מדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדת השקעות זרות יוצאות ממניעים יזומים ותגובתיים .סטנדרטים גבוהים במדינת האם תורמים לאיכות הייצור והמוצרים ) ,(Haucap et al., 1997דבר התורם ליכולת של החברות לפעול בהצלחה בשווקים הגלובליים. לעומת זאת ,סטנדרטים גבוהים במדינת האם תורמים לרווחת העובדים ,אך מגדילים את עלויות כח האדם ו"דוחפים" את החברות לבצע השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות .ניתן לומר, שסטנדרטים גבוהים בשוק העבודה מועילים ליתרונות התחרותיים של חברות טכנולוגיות ואילו סטנדרטים גבוהים בשוק העבודה פוגעים ביתרונות התחרותיים של חברות יצרניות. מאידך ,רגולציה נוקשה בשוק העבודה במדינת האם "נועלת" את החברות במדינת האם ומקשה על העתקת פעילויות הכרוכות בהעתקת משרות למדינות זרות .במילים אחרות ,עלויות גבוהות של פיטורי עובדים במדינת האם מקטינה את המוטיבציה של החברות להעתיק פעילויות למדינות זרות ) ,(Dewit et al., 2003דבר שמשפיע לשלילה על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. מרבית המחקרים הקיימים מראים ,שמדיניות שוק העבודה משפיעה באופן מהותי על שיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות. (1996) Rodricמצא במחקרו ,שסטנדרטים גבוהים של שוק העבודה השפיעו לשלילה על היתרונות התחרותיים של חברות מ – 84מדינות העוסקות ביצוא ביגוד וטקסטיל(1998) Cooke & Noble . הראו במחקרם ,שהגבלות על פיטורי עובדים השפיעו לשלילה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות של חברות מארה"ב ל 33מדינות זרות מפותחות ומתפתחות בשנת .1993אף (2001) Cookeמצא במחקרו ,שהגבלות על פיטורי עובדים השפיעו לשלילה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינות זרות מפותחות .מחקרם של (2005) Javorcik & Spatareanuהראה ,שגמישות במדיניות שוק העבודה במדינה הזרה וההבדלים במידת הרגולציה בשוק העבודה בין מדינת האם למדינה הזרה השפיעו לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות ל – 19מדינות במזרח ובמערב אירופה בשנים .1998-2001אף (2007) Hess & Prasadמצאו במחקרם ,שחוסר אכיפה של חוקי העבודה הקל על ניהול הפעילות של חברות רב לאומיות בסין .אף מחקרם של (2008) Gross & Ryanהראה ,שחוקי ההגנה על העובדים השפיעו על שיקולי בחירת המדינות הזרות של חברות יפניות .החוקרים בחנו את ההשקעות הזרות של חברות יפניות ב 27מדינות זרות בשנים 1985-1990ובשנים .1995-2000 לעומת זאת (2003) Dewit et al ,מצאו במחקרם ,שחוקים נוקשים של הגנה על עובדים במדינת האם השפיעו לשלילה על ההשקעות הזרות היוצאות. 113 לסיכום ,רגולציה בשוק העבודה באה להגביל מצבים שבהם מעבידים מפלים לרעה עובדים ,תוך יצירת סטנדרטים אחידים בשוק העבודה בהתייחס לתנאי העסקה ,תנאי עבודה ,הגבלות על פיטורי עובדים ,חוקי אבטלה ועוד .רגולציה מועטה בשוק העבודה במדינה הזרה משפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות ,בשל השפעתה על עלויות כח האדם וגמישות החברות בניהול הפעילות במדינה הזרה ,במיוחד בענפים היצרניים. לעומת זאת ,רגולציה מרובה בשוק העבודה במדינת האם משפיעה באופן מעורב על ההשקעות הזרות היוצאות .מחד ,סטנדרטים גבוהים בשוק העבודה תורמים לאיכות המוצרים ומעודדים השקעות זרות יוצאות של חברות טכנולוגיות .מאידך ,רגולציה מרובה בשוק העבודה פוגעת ביתרונות התחרותיים של חברות יצרניות ,דבר ה"דוחף" את החברות להעתיק פעילויות ייצור ממדינת האם למדינות זרות .לעומת זאת ,הגבלות נוקשות על פיטורי עובדים במדינת האם ,פוגעות במוטיבציה של חברות רב לאומיות להעתיק פעילויות למדינות זרות אשר כרוכות בהעתקת משרות ובצמצום כח אדם במדינת האם. לאור זאת ,רגולציה מועטה בשוק העבודה במדינה הזרה אמורה להשפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ואילו רגולציה מרובה בשוק העבודה במדינת האם אמורה להשפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה נמוכה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של הרגולציה בשוק העבודה במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: – H1.11.1רגולציה מועטה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. - H1.11.2רגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה נמוכה. 3.1.3סיכום -גורמי המיקום של המדינה בהמשך לפיתוח השערות המחקר עד כה ,חלק זה מסכם את ההשפעה של כלל גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה באמצעות שתי השערות מחקר אשר מסבירות את מערכות הקשרים בין שתי קבוצות המשתנים -גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות .השערות המחקר מושתתות על הסקירה התיאורטית והאמפירית שהוצגה בשני החלקים הראשונים של פרק זה. 114 כפי שהוצג עד כה ,גורמי מיקום אטרקטיביים במדינה הזרה "מושכים" את החברות הרב לאומיות ומעודדים השקעות זרות נכנסות .מדינה זרה גדולה מהווה יעד אסטרטגי לחברות הרב לאומיות ,בשל היכולת של החברות לבצע מכירות מסיביות של מוצרים ושירותים בשווקים גדולים ,תוך החזרת עלויות ההשקעה בפרקי זמן קצרים וכן בשל זמינות כח עבודה הגדול הקיים במדינות הגדולות .רמת הכנסה גבוהה במדינה הזרה מעודדת השקעות זרות נכנסות ממניעי שוק ,בשל רמת הצריכה הגבוהה הקיימת במדינה .צמיחה כלכלית במדינה הזרה תורמת ליכולת של החברות הרב לאומיות להגדיל את היקף הפעילות ולמקסם את רווחיהן דרך ניצול הזדמנויות הפיתוח האופייניות לכלכלות צומחות. יציבות כלכלית ופוליטית במדינה הזרה מקטינה את סיכוני ההשקעה של החברות הרב לאומיות ויוצרת תשתית עיסקית נוחה ופוריה אשר תורמת למקסום הפעילות והרווחים של החברה הרב לאומית במדינה הזרה .מערכת פיננסית מפותחת וזמינות של משאבים פיננסיים במדינה הזרה תורמים ליכולת של החברות הרב לאומיות למנף פעילויות והשקעות במדינה הזרה .זמינות של נכסים טכנולוגיים במדינה הזרה יוצרים הזדמנויות לרכישת נכסים אסטרטגיים ע"י החברות הרב לאומיות במטרה לשפר את היתרונות התחרותיים של החברה ביחס לחברות מתחרות .תשתיות תקשורת איכותיות במדינה הזרה נדרשות לחברות הרב לאומיות לשם קיום פעילות עיסקית ענפה ,שיווק של נכסים טכנולוגיים ,פעילויות של מחקר ופיתוח ,שימוש בתהליכי ייצור מתקדמים וכד' .פתיחות תרבותית במדינה הזרה מקטינה את עלויות החדירה לשווקים הזרים ותורמת להקטנת אי הודאות ורמת הסיכון הנובעים מפערים תרבותיים. מדיניות גמישה של שוק העבודה במדינה הזרה "מושכת" את החברות הרב לאומיות להעתיק פעילויות למדינות זרות .אי קביעת שכר מינימום במדינה הזרה מאפשרת לחברות הרב לאומיות להתאים את רמת השכר למחירי השוק ולתנאי התחרות הגלובליים .שבוע עבודה רגיל במדינה הזרה תורם להגדלת היקפי הייצור והרווחיות של החברות הרב לאומיות .רגולציה מועטה וגמישה ביחס לשוק העבודה תורמת להקטנת עלויות כח האדם ולגמישות החברות בניהול הפעילות במדינה הזרה. לעומת זאת ,גורמי מיקום אטרקטיביים במדינת האם תורמים ליכולת של החברות המקומיות לעסוק בהצלחה בפעילות בינלאומית .במדינת אם גדולה קיים פוטנציאל להתפתחות של תעשיות רבות ומגוונות וליצירת יתרונות יחסיים במגוון תחומים ,דבר התורם לשיפור היתרונות התחרותיים של החברות המקומיות וליכולתן לפעול בהצלחה בשווקים זרים .רמת הכנסה גבוהה במדינת האם תורמת להתפתחות השוק ,ליצירת נכסים אסטרטגיים ולתנאי ביקוש גבוהים ,המעודדים השקעות זרות יוצאות ,במיוחד ממניעי שוק .צמיחה כלכלית במדינת האם תורמת לתפקוד הכלכלי של השוק ולגידול בצריכה ובייצור ,דבר התורם לשיפור היתרונות התחרותיים של חברות האם .יציבות כלכלית ופוליטית במדינת האם יוצרת תשתית נוחה למינוף הפעילות הבינלאומית של חברות האם .מערכת פיננסית מפותחת וזמינות של משאבים פיננסיים במדינת האם תורמים למינוף פעילויות במדינות זרות וליצירת נכסים רוחניים במדינת האם אשר מעודדים השקעות זרות יוצאות .זמינות של נכסים 115 טכנולוגיים במדינת האם מאפשרים לחברות האם לשווק את הנכסים הטכנולוגיים בשווקים זרים. תשתיות תקשורת איכותיות במדינת האם נדרשים לשם מינוף הפעילות הבינלאומית ולפיתוח של נכסים טכנולוגיים .פתיחות תרבותית במדינת האם תורמת ליכולת של חברות האם להתאים את המוצרים ודרכי הניהול לערכים התרבותיים במדינה הזרה ,דבר המסייע להצלחת הפעילות של חברות האם בשווקים זרים. מדיניות נוקשה של שוק העבודה במדינת האם "דוחפת" את חברות האם להעתיק פעילויות ממדינת האם למדינות זרות .קביעת שכר מינימום במדינת האם אינה מאפשרת לחברות גמישות בקביעת השכר בהתאם לרמת מחירי השוק ,דבר הפוגע ביכולת התחרות של החברות בשווקים הגלובליים. שבוע עבודה מקוצר במדינת האם פוגע ברווחיות החברות ,בשל השפעתו על היקפי הייצור ועלויות כח האדם .לעומת זאת ,סטנדרטים גבוהים בשוק העבודה משפיעים לחיוב על איכות הייצור והמוצרים ,דבר התורם ליכולת של החברות לפעול בהצלחה בשווקים הגלובליים. לאור זאת ,אוכלוסייה גדולה ,רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית, משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ,פתיחות תרבותית ,אי קביעת שכר מינימום ,שבוע עבודה רגיל ורגולציה מועטה בשוק העבודה במדינה הזרה אמורים להשפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. לעומת זאת ,אוכלוסייה גדולה ,רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית, משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ,פתיחות תרבותית ,קביעת שכר מינימום ,שבוע עבודה מקוצר ורגולציה מרובה בשוק העבודה במדינת האם אמורים להשפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות: - H1.1גורמי מיקום אטרקטיביים )מדינה גדולה ,רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ופתיחות תרבותית( ומדיניות גמישה של שוק העבודה )אי קביעת שכר מינימום ,שבוע עבודה רגיל ורגולציה מועטה בשוק העבודה( משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.2גורמי מיקום אטרקטיביים )מדינה גדולה ,רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ופתיחות תרבותית( ומדיניות נוקשה של שוק העבודה )קביעת שכר מינימום ,שבוע עבודה מקוצר ורגולציה מרובה בשוק העבודה( משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 116 3.2השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה )(FDI Inward וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) (FDI Outwardעל שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית בחלק הראשון של פרק זה פותחו מערכות הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים במודל המחקר )נתיב (aבכדי לבסס את קיום מערכות הקשרים בין גורמי המיקום של המדינה לבין ההשקעות הזרות הישירות ובחלק זה יפותחו מערכות הקשרים בין המשתנים המתווכים לבין משתנים התלויים במודל המחקר )נתיב (bבכדי לבסס את קיום מערכות הקשרים בין ההשקעות הזרות הישירות לבין שוקי העבודה הלאומיים )ראה תרשים .(3.2 שוק העבודה הלאומי מתייחס לשוק העבודה במדינה נתונה .בשוק העבודה מתקיימת אינטראקציה של ביקוש והיצע בין עובדים למעבידים ,כשההיצע לעובדים נגזר מכח העבודה הכולל את המועסקים ומחפשי העבודה ואילו הביקוש לעובדים נגזר מדרישת החברות הפרטיות ,הציבוריות והארגונים הממשלתיים לעובדים .תפוקות שוק העבודה הלאומי נבחנות דרך מגוון משתנים כמו תעסוקה ,שכר ,תפוקות כח אדם ,אבטלה ,מיומנות כח אדם ,ניוד כח אדם ועוד ).(ILO, 2007 בספרות קיימות שלוש תיאוריות עיקריות להסבר שוק עבודה: הראשונה ,תיאוריית שוק העבודה הניאו-קלאסית ).(NeoClassical theory of labor market המודל הניאו-קלאסי הבסיסי מתייחס למצב אידיאלי של שוק תחרותי חופשי משוכלל ,שעל פיו שוק העבודה פועל בהתאם לכוחות התחרות החופשיים של היצע וביקוש .מודל זה מניח שבשוק העבודה קיים מידע מלא על המשרות הפנויות ועל תנאי העבודה .כח העבודה הוא הומוגני וקיימת אפשרות לניוד משרות אשר נעשית בהתאם לשיקולים רציונליים של עלות ותועלת כלכליים ) Tarver, 1965 .(Reynolds, 1951; Rottenberg, 1956 השניה ,תיאוריית ההון האנושי ) .(Human capital theoryתיאוריית ההון האנושי רואה בכח העבודה משאב של ידע ומיומנות לביצוע עבודות במטרה לייצר תפוקות כלכליות .ההון האנושי נגזר מהכישורים של העובד הכוללים את המאפיינים הטבעיים כדוגמת גיל ,מין ,כישרון ,אינטליגנציה, מראה וכד' וכן את המאפיינים הנרכשים כמו ידע ,השכלה ,ניסיון וכד' ולכן תיאוריה זו מניחה שכח העבודה הוא היתרוגני .עפ"י מודל זה ,ההון האנושי עשוי לשנות את ערכו לאורך זמן ולכן השקעה במשאב האנושי דרך השכלה פורמלית והכשרה מקצועית תביא לשיפור המיומנות ,התפוקות ורמת השכר של כח העבודה ).(Mincer, 1974; Becker, 1964 השלישית ,תיאוריית שוק העבודה הדואלי ) .(Dual labor market theoryתיאוריית שוק העבודה הדואלי/המפולח טוענת ,ששוק העבודה מחולק לשתי תתי קבוצות של משרות :משרות ראשיות 117 ) (primary jobsומשרות משניות ) . (secondary jobsהמשרות הראשיות כוללת את המשרות שבהן השכר גבוה ,ישנם תנאי עבודה טובים ,יציבות תעסוקתית והזדמנויות לקידום ואילו המשרות המשניות כוללת את המשרות שבהן השכר נמוך ,תנאי עבודה לא טובים ,חוסר יציבות תעסוקתית והזדמנויות מועטות לקידום. תיאוריית שוק העבודה הדואלי מתמקדת בגורמים מיקרו-כלכליים כמו אפלייה ,עוני ורווחה, המשפיעים על אופן התפלגות שוק העבודה לראשי ומשני .מדובר בגישה מוסדית המניחה ,ששוק העבודה אינו פועל תחת מנגנון של תחרות חופשית משוכללת מהסיבה ,שקיימים כוחות כמו חוקי עבודה ,חברות מונופוליסטיות ,איגודים מקצועיים וכד' ,המשבשים בפועל את המנגנון של התחרות החופשית .בשוק העבודה יש למעשה בלקניזציה .דהיינו ,שוק העבודה בנוי מקבוצות של עובדים שאינם מתחרים אלו באלו ,בשל תחומי עיסוק שונים .הבלקניזציה מגבילה את התחרות ,בשל הקושי בניידות מתחום אחד למשנהו והיצע העובדים המוגבל בכל אחד מהתחומים ) Doeringer & Piore, .(Dickens & Lang, 1985; 1971 מודל המחקר כולל חמישה משתנים תלויים המייצגים את שוק העבודה הלאומי ואשר אמורים להיות מושפעים באופן מהותי מהפעילות של החברות הרב לאומיות :תעסוקה ,תפוקות כח אדם ,מיומנות כח אדם ,אבטלה וניוד סקטוריאלי של כח אדם. בחלק זה יוצגו הנימוקים לבחירת המשתנים המייצגים את שוק העבודה הלאומי במודל המחקר ויפורטו ההסברים לקשרים בין ההשקעות הזרות הישירות לבין שוקי העבודה הלאומיים באמצעות עשר השערות מחקר המבוססות על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים קיימים. 3.2.1תעסוקה אחד המשתנים הבסיסיים והחשובים לבחינת שוק העבודה הלאומי הוא שיעור התעסוקה במדינה אשר נגזר ממספר המועסקים בשכר ביחס לאוכלוסייה בגילאי העבודה במדינה .שיעור התעסוקה במדינה משקף את מידת ההשתתפות של האוכלוסייה בפעילות הכלכלית ואת היכולת הכלכלית של המדינה לייצר תעסוקה ).(ILO, 2007 מנקודת מבט של המדינה הזרה ,מחד ,השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על התעסוקה במדינה הזרה ) .(Dicken, 2007ראשית ,העתקת פעילויות ייצור ממניעים של הפחתת עלויות ,במיוחד דרך הקמת אתרים חדשים ) ,(Dunning & Lundan, 2008מביאה ליצירת משרות חדשות במדינה הזרה ) .(Asiedu, 2004שנית ,העתקת פעילויות בתחומי השירותים תורמים אף הם רבות ליצירת מקומות 118 תעסוקה חדשים ) .(Dicken, 2007שלישית ,העתקת פעילויות בתחומי המחקר והפיתוח ממניעים שלובים של השגת כח אדם מיומן וזול ,תורמים ליצירת משרות חדשות כדוגמת העתקת משרות של מהנדסים ותכנתים ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות .רביעית ,ביצוע השקעות זרות נכנסות ממניעים של השגת שווקים חדשים ,תורמים ליצירת משרות חדשות ,במיוחד בסקטור השירותים בתחומי השיווק ,ההפצה ,השירות וכד' .חמישית ,השקעות זרות נכנסות תורמות באופן עקיף ליצירת משרות חדשות בחברות המקומיות במדינה הזרה ,במיוחד במקרים שבהן החברות הזרות רוכשות חומרי גלם ,ציוד ,שירותים וכד' מספקים מקומיים או במקרים שבהן החברות הזרות רוכשות שרותי מיקור חוץ מחברות מקומיות )Karlsson et al., ;Daniels & Radebaugh, 2001 ;Dicken, 2007 .(Dunning & Lundan, 2008 ;Lall, 1995 ;2009מידת ההשפעה העקיפה של ההשקעות הזרות הנכנסות על התעסוקה במדינה הזרה נגזרת גם מקיומם של הסכמים ארוכי טווח בין החברות הזרות לחברות המקומיות ).(Dunning & Lundan, 2008 לעומת זאת ,במדינות זרות שבהן החברות הזרות נמנעות מלהעביר ידע לחברות המקומיות או אופן ביצוע ההשקעה מתבצע דרך מיזוגים ורכישות או הקשר עם החברות המקומיות מוגבל ,אזי הההשפעה על התעסוקה תהיה בעיקר ישירה ולא עקיפה קרי ,התעסוקה תושפע רק מהגידול במס' מקומות העבודה בחברות הזרות ,ללא שינוי בתעסוקה בקרב החברות המקומיות )McDonald .( et al., 2003ההשפעה העקיפה על התעסוקה תהיה מוגבלת גם במקרים שהחברות הזרות מתבססות על יבוא מוצרים או חומרי גלם ממדינות האם או ממדינות זרות אחרות ) & Dunning (Lundan, 2008 מאידך ,השקעות זרות נכנסות עשויות להשפיע לשלילה על התעסוקה במדינה הזרה ,במיוחד במקרים שבהן חברות מקומיות מתקשות להתמודד עם החדשנות והתחרות האגרסיבית של החברות זרות ) ,(Navaretti & Venables, 2004 ; Karlsson et al., 2009 ; Blomstrom et al., 1997דבר המביא לצמצום של כח אדם מקומי ).(Daniels & Radebaugh, 2001 למרות האמור ,במקרים אלו עשויה שלא להיוצר השפעה שלילית על התעסוקה ברמת המדינה ,אלא ניוד של כח אדם מהחברות המקומיות לחברות הזרות .דהיינו ,כניסה של חברה זרה מתחרה מביאה ליצירת משרות חדשות בחברה הזרה ,לעיתים על חשבון צמצום כח אדם בחברה מקומית מתחרה, בשל הפגיעה בהיקף הפעילות של החברה המקומית אשר נובעת מקשיי ההתמודדות של החברות המקומיות בתנאי התחרות החדשים. לעומת זאת ,מנקודת מבט של מדינת האם ,השקעות זרות יוצאות משפיעות באופן מעורב על התעסוקה .מחד ,העתקת פעילויות ממדינות אם למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות מביאה לאובדן משרות במדינות האם .הכוונה להעתקת פעילויות ייצור למדינות זרות שבהן יש זמינות של כח אדם זול )Daniels & ;Navaretti & Venables, 2004; Dunning & Lundan, 2008 119 (Dicken, 2007 ;Radebaugh, 2001או להעתקת פעילויות בתחומי השירותים או המחקר והפיתוח למדינות זרות שבהן יש זמינות של כח אדם מיומן וזול בהשוואה למדינת האם ,דבר הגורם להקטנת היצע המשרות של כח אדם משכיל ומקצועי במדינות האם (Dunning & Lundan, ).2008 מאידך ,השקעות זרות יוצאות מעודדות יצירת משרות חדשות במדינת האם ,במיוחד בתחומי הפיתוח והמחקר ,הניהול ,האדמיניסטרציה ,השיווק וההפצה ובפרט בסקטור השירותים .ראשית, העתקת פעילויות למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות מביאה לחיסכון בעלויות אשר מאפשרת לחברות הרב לאומיות להשקיע בפיתוח של נכסים אסטרטגיים ) Kogut & Chang, ,(1991דבר התורם ליצירת משרות חדשות של כח אדם משכיל ומיומן במדינת האם ) & Dunning .(Lundan, 2008שנית ,השקעות זרות יוצאות ממניעים של השגת פלחי שוק חדשים תורמות ליצירת משרות חדשות במדינת האם ,בשל הצורך בהקמת מטות בחברות האם לשם פיקוח ,הכוונה וניהול של האתרים במדינות הזרות )Daniels & Radebaugh, ;Dunning & Lundan, 2008 .(2001שלישית ,חברות האם תורמות באופן עקיף לשוק העבודה במדינת האם דרך שילוב חברות מקומיות בפרויקטים בינלאומיים או דרך רכישת שרותי מיקור חוץ ,דבר התורם ליצירת משרות חדשות בקרב החברות המקומיות במדינת האם ).(Dunning & Lundan, 2008 מרבית המחקרים המוקדמים עסקו בהשפעות הישירות של ההשקעות הזרות הנכנסות על התעסוקה דרך בחינת יצירת משרות חדשות באתרים של החברות הזרות )(Glickman & Woodward, 1989 או דרך השוואה של הגידול בתעסוקה בין החברות הזרות לבין החברות המקומיות ) (Ray, 1990ורק במחקרים המאוחרים הושם דגש גם על בחינת ההשפעות העקיפות על התעסוקה ,אך עדיין המחקרים הקיימים אינם מספקים הבנה מלאה וברורה לגבי ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה ).(Dunning & Lundan, 2008 (1997) Blomstrom et alבחנו את ההשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה במדינות האם דרך השוואה של חברות רב לאומיות מארה"ב ומשוודיה בשנים .1970-1994הממצאים הראו, שההשקעות הזרות היוצאות מארה"ב הביאו לצמצום כח אדם בחברות האם ואילו ההשקעות הזרות היוצאות משוודיה למדינות זרות בעלות הכנסה גבוהה ,הביאו לגידול בתעסוקה בחברות האם. (2001) Kearns & Ruaneמצאו במחקרם ,שפעילותן של החברות הרב לאומיות הביאה לגידול במס' המשרות החדשות בענפי ההייטק בקרב האתרים של החברות הרב לאומיות באירלנד בשנים (2002 )Lipsey .1980-1996מצא במחקרו ,שגידול בהיקף הייצור של חברות אם מארה"ב במדינות מתפתחות בשנת 1989היה קשור לירידה בתעסוקה בחברות האם .אף (2003) Mariotti et alמצאו במחקרם ,שהשקעות זרות יוצאות של חברות תעשייתיות איטלקיות למדינות זרות שבהן רמת ההכנסה נמוכה ,השפיע לשלילה על התעסוקה בסקטור התעשייה במדינת האם בשנים ,1985-1995 120 במיוחד בקרב חברות קטנות .לעומת זאת ,ממצאי המחקר הראו ,שהשקעות זרות יוצאות למדינות זרות שבהן רמת ההכנסה גבוהה ,השפיעו על התעסוקה במדינת האם ביחס זההHarrison et al . ) (2007מצאו במחקרם ,שההשקעות הזרות היוצאות מארה"ב למדינות מפותחות השפיעו לחיוב על התעסוקה בחברות האם ובאתרים במדינות הזרות בשנים 1977-1999ואילו ההשקעות הזרות היוצאות מארה"ב למדינות מתפתחות השפיעו לשלילה על התעסוקה בחברות האם ולחיוב על התעסוקה באתרים במדינות הזרות (2009) Karlsson et al .מצאו במחקרם ,שההשקעות הזרות הנכנסות לסין השפיעו לחיוב על התעסוקה בקרב החברות הזרות והמקומיות בשנים .1998-2004 לסיכום ,השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על התעסוקה במדינה הזרה .החברות הרב לאומיות תורמות באופן ישיר ועקיף ליצירת משרות חדשות במדינה הזרה ,במיוחד כשההשקעות מתבצעות ממניעים שלובים של השגת משאבים והפחתת עלויות או כשנוצרת זליגת תעסוקה לחברות המקומיות דרך רכישה של מוצרים ושרותי מיקור חוץ מחברות מקומיות או דרך שיתופי פעולה בין החברות זרות לחברות המקומיות. לעומת זאת ,השקעות זרות יוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה ,אך בעוצמה פחותה ,בשל ההשפעה המעורבת של ההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה במדינת האם .מחד ,השקעות זרות יוצאות ממניעים שלובים של השגת משאבים והפחתת עלויות מביאות לצמצום משרות במדינת האם. מאידך ,השקעות זרות יוצאות ממניעי שוק מביאות ליצירת משרות חדשות במדינת האם. לאור זאת ,השקעות זרות נכנסות אמורות להשפיע לחיוב על התעסוקה במדינות הזרות ואילו השקעות זרות יוצאות אמורות להשפיע לשלילה על התעסוקה במדינות האם ,אך בעוצמה פחותה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות של ההשקעות הזרות הישירות על התעסוקה: - H2.1.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על התעסוקה. - H2.1.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה ,אך בעוצמה נמוכה. 3.2.2תפוקות כח אדם תפוקות כח האדם ) (Labour productivityברמת המדינה ,נגזרת מהיקף הפעילות במדינה ביחס לכל יחידת עבודה ,הנמדדת לפי מס' העובדים או לפי שעות העבודה ) .(ILO, 2007תפוקות כח האדם משקפות למעשה את רמת היעילות של העובדים ) (Dunning & Lundan, 2008והן מושפעות ממגוון גורמים ברמת החברות כמו מצבת כח האדם ,היקף הפעילות של החברה ,סביבת העבודה ,טכנולוגייה ,תרבות ארגונית ,מוטיבציה ,חדשנות ,שיטות עבודה ,דרכי ניהול ,הכשרה, תגמול ועוד וכן ממגוון גורמים ברמת המדינה כמו השקעות בתשתיות ,בפיתוח ומחקר ובהשכלה, 121 סביבה חוקית ופוליטית ,מידת הגמישות של שוק העבודה ,חוקי עבודה ,סביבה תרבותית ועוד ).(Abbott, 2003; ILO, 2007 מנקודת מבט של המדינה הזרה ,מחד ,השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם במדינה הזרה ) .(Liu et al., 2001ראשית ,הקמת אתרים חדשים במדינות זרות חושף את כח האדם המקומי לטכנולוגיות חדישות ,לתהליכי עבודה מתקדמים ולשיטות עבודה יעילות ,במיוחד במקרים שבהן החברות הרב לאומיות מעבירות ידע ,טכנולוגייה ושיטות ייצור וניהול חדשניים לאתרים במדינות הזרות ) .(Feinberg & Majumdar, 2001שנית ,הפעילות של החברות הרב לאומיות תורמת גם לשיפור תפוקות כח האדם בקרב החברות המקומיות ) ;Dunning & Lundan, 2008 ,(Blomström & Sjoholm, 1999במיוחד במקרים שבהם מתרחשת זליגת ידע וטכנולוגייה לחברות המקומיות )(Blomström & Sjoholm, 1999; Liu et al., 2001; Kokko at al., 2001 דרך הכשרות הניתנות לכח האדם המקומי ) (Dunning & Lundan, 2008או דרך ערוצי פעילויות משותפים אשר חושפים את החברות המקומיות לשיטות עבודה חדשניות ומתקדמות .שלישית, החברות הרב לאומיות נחשבות כחברות בעלות ביצועים גבוהים יותר מחברות מקומיות ,דבר התורם לשיפור תפוקות כח האדם במדינה הזרה ) .(Dunning & Lundan, 2008רביעית ,כניסת חברות זרות מאלצת את החברות המקומיות להקטין עלויות ,בשל תנאי התחרות הקשים יותר ) ,(Blomström & Sjoholm, 1999דבר התורם לשיפור תפוקות כח האדם המקומי ) Kokko at (al., 2001 מאידך ,כניסת חברות זרות עשויה לפגוע בהיקפי הפעילות של החברות המקומיות המתחרות ולהביא לירידה בתפוקות כח האדם המקומי ) ,(Aitken & Harrison, 1999במיוחד בקרב חברות מקומיות הנמנעות או המנועות מלהקטין את מצבת כח האדם. לעומת זאת ,השקעות זרות יוצאות תורמות לשיפור תפוקות כח האדם במדינת האם .ראשית, השקעות זרות יוצאות המתבצעות ממניעי הפחתת עלויות ,עשויות להביא לשיפור תפוקות כח האדם במדינת האם מהסיבה ,שפעילויות שרווחיותן נמוכה מועתקות למעשה למדינות זרות ) Driffield et (.al., 2009שנית ,השקעות זרות יוצאות ממניעי שוק תורמות אף הן לתפוקות כח האדם במדינת האם מהסיבה ,שפעילות בינלאומית מחייבת את חברות האם להתמודד מול חברות רב לאומיות מתחרות בשווקים הגלובליים ,דבר המחייב את החברות לשפר את יכולות הניהול ,שיטות העבודה וכד. שלישית ,השקעות זרות יוצאות ממניעי השגת נכסים אסטרטגיים תורמות לשיפור תפוקות כח האדם בחברות האם ) (Driffield et al., 2009מהסיבה ,שהשגת נכסים אסטרטגיים כמו פטנטים ,יכולות ניהוליות ,מערך הפצה וכד' ,תורמים לשיפור הביצועים של החברות .רביעית ,השקעות זרות יוצאות תורמות לשיפור תפוקות כח האדם בחברות המקומיות במדינת האם מהסיבה ,שחברות אם רבות 122 נוטות לשלב חברות מקומיות ממדינת האם בפעילויות בינלאומיות דרך שיתופי פעולה או דרך קבלת שרותי מיקור חוץ. מרבית המחקרים הקיימים מתמקדים בבחינת ההבדלים של תפוקות כח האדם בין החברות הזרות לבין החברות המקומיות ופחות מחקרים בוחנים את ההשפעות הישירות והעקיפות של החברות הרב לאומיות על תפוקות כח האדם במדינה הזרה או במדינת האם. ,(1999) Blomström & Sjoholmבצעו השוואה של תפוקות כח האדם בין החברות הזרות לבין החברות המקומיות באינדונזיה .הממצאים הראו ,שתפוקות כח האדם בקרב החברות הזרות היתה גבוהה יותר בהשוואה לחברות המקומיות .המחקר אף הראה ,שההשקעות הזרות הנכנסות תרמו לשיפור תפוקות כח האדם בקרב החברות המקומיות ,(1999) Pfaffermayr .השווה את תפוקות כח האדם בין חברות אם לבין חברות מקומיות במדינת האם .החוקר בחן חברות מסקטור התעשייה באוסטרליה בשנים .1992-1996הממצאים הראו ,שתפוקות כח האדם בקרב חברות האם היו גבוהות יותר בהשוואה לחברות המקומיות ,(2000) Hsu & Chen .בצעו השוואה של תפוקות כח האדם בין חברות זרות לבין חברות מקומיות בטיוואן .הממצאים הראו ,שבקרב החברות הזרות הקטנות חלה עליה בתפוקות כח האדם ואילו בקרב החברות הזרות הגדולות חלה ירידה בתפוקות כח האדם. לעומת זאת ,בקרב החברות המקומיות הקטנות והגדולות חלה ירידה בתפוקות כח האדםLiu et al . ) (2001מצאו במחקרם ,שההשקעות הזרות הנכנסות לסין בסקטור התעשייה בשנים 1996-1997 השפיעו לחיוב על תפוקות כח האדם בקרב החברות הזרות והמקומיות ,(2002) Wang et al .השוו את תפוקות כח האדם בין החברות הזרות לבין חברות המקומיות בסקטור התעשייה באנגליה בשנים .1992-1996הממצאים הראו ,שתפוקות כח האדם גבוהות יותר בחברות הזרות בהשוואה לחברות המקומיות .מחקרה של (2004) Asieduהראה ,שתפוקות כח האדם גבוהות יותר בקרב חברות זרות אמריקאיות בהשוואה לחברות מקומיות באפריקה .לטענת החוקרת ,הפערים נובעים משיטות העבודה החדשניות הקיימות בחברות הזרות ומהפער בהכשרה הניתן לעובדים ע"י החברות. ,(2004) Griffith et alהשוו את תפוקות כח האדם בין חברות זרות לבין חברות מקומיות בבריטניה בשנים .1999-2001הממצאים הראו ,שתפוקות כח האדם היו גבוהות יותר בקרב החברות הזרות בהשוואה לחברות המקומיות בבריטניה ,אך הפערים היו לא מהותיים בסקטור השירותים בהשוואה לסקטור התעשייה ,(2008) Dachs et al .השוו את תפוקות כח האדם בין חברות זרות לבין חברות מקומיות בחמש מדינות :אוסטריה ,דנמרק ,פינלנד ושוודיה בשנים .1998-2000הממצאים הראו, שתפוקות כח האדם בקרב החברות הזרות היו גבוהות יותר באופן מהותי בהשוואה לחברות המקומיות. 123 לסיכום ,תפוקות כח האדם משקפות את יעילות כח העבודה והם נגזרות ממכלול גורמים כמו היקף הפעילות של החברות ,מצבת כח האדם ,שיטות עבודה ,טכנולוגייה ,מוטיבציה ,חדשנות ,דרכי ניהול ,הכשרה ,תגמול ,השקעות בתשתיות ,רגולציה של שוק העבודה ועוד .השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם במדינה הזרה ,במיוחד במקרים שבהם החברות הרב לאומיות מעבירות ידע וטכנולוגייה לאתרים במדינות הזרות ונוצרת זליגת ידע לחברות המקומיות ,תוך חשיפת כח האדם המקומי לתהליכי עבודה מתקדמים ולשיטות עבודה יעילות. לעומת זאת ,השקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם במדינות האם ,אך מסיבות שונות .מחד ,העתקת פעילויות למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות ,תורמת לשיפור תפוקות כח האדם במדינת האם ,בשל העתקת פעילויות למדינות זרות הנחשבות לפחות רווחיות .מאידך, כניסה לפעילות בינלאומית תורמת לשיפור תפוקות כח האדם בחברות האם מהסיבה ,שחברות האם חייבות לשפר ולייעל את שיטות העבודה ודרכי הניהול שלהן בכדי שתוכלנה להתמודד מול חברות מתחרות בשווקים הגלובליים. לאור זאת ,השקעות זרות נכנסות אמורות להשפיע לחיוב על תפוקות כח האדם במדינה הזרה והשקעות זרות יוצאות אמורות להשפיע לחיוב על תפוקות כח האדם במדינה האם. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של השקעות הזרות הישירות על תפוקות כח האדם: - H2.2.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם. - H2.2.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם. 3.2.3מיומנות כח אדם מיומנות כח האדם ברמת המדינה משקפת את היכולות ,המומחיות ,המקצועיות וכישורי הניהול של כח העבודה ) (Cowan, 1997והיא מצביעה על רמת השכר ,הסטטוס ומידת העצמאות של כח האדם ).(Vind, 2008 בעידן הגלובלי ,רמת מיומנות כח העבודה במדינה מהותית להשגת הצלחה כלכלית והיא זאת שמבדילה בין מדינה אחת לשניה ) (Vind, 2008ולכן ממשלות משקיעות משאבים רבים לשיפור מיומנות כח העבודה .שיפור מיומנות כח האדם מתרחש דרך תהליך של למידה הנגזר מהניסיון הנרכש בעבודה ,מההכשרה ומההשכלה ).(Vind, 2008 124 מנקודת מבט של המדינה הזרה ,השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם, במיוחד כשמתרחש תהליך של זליגת ידע מהחברות הזרות לכח האדם המקומי .ראשית ,החברות רב לאומיות מביאות ידע ,חדשנות טכנולוגית ,שיטות עבודה ודרכי ניהול מתקדמים לאתרים של החברות הרב לאומיות במדינות הזרות ) ,(Gupta & Govindarajan, 2000דבר התורם לשיפור מיומנות כח האדם המקומי ) .(Dunning & Lundan, 2008כח האדם המועסק בחברות הזרות נחשף לידע חדשני ,צובר ניסיון בתהליכי ייצור ותפעול מתקדמים ויעילים ,לפונקציות חדשות כמו עיצוב ומיתוג של מוצרים ,דבר התורם לשיפור היכולות המקצועיות והמומחיות של כח האדם, לזליגת ידע בין סקטורים ולשיפור היכולות השיווקיות במדינה הזרה כמו חדירה לשווקים חדשים דרך יצוא ,גיוון פעילויות ומוצרים ועוד ) .(Vind, 2008שנית ,זליגת ידע מהחברות הזרות לחברות המקומיות תורמת לשיפור מיומנות כח האדם המועסק בחברות המקומיות ) Driffield & Taylor, .(2000זליגת ידע מהחברות הזרות לחברות המקומיות יכולה להתרחש באופן פורמלי דרך מכירת ידע או דרך מערכת קשרים וחילופי ידע יזומים עם חברות מקומיות ) .(Fang et al., 2002הידע הפרמלי מועבר דרך הדרכות והכשרות הניתנות לעובדים המקומיים של הספקים ,המפיצים ,נותני השירות המקומיים וכד' ) .(Karlsson et al., 2009זליגת ידע יכולה להתרחש גם באופן לא פורמלי דרך קשרים בין עובדים מחברות שונות או דרך מעבר של עובדים מחברות זרות לחברות מקומיות במדינה הזרה ) Karlsson et al., ;Gupta & Govindrajan, 2000 ;Almeida & Phene, 2004 (Vind, 2008 ;2009כדוגמת מעבר של מנהלי ייצור מחברות זרות לחברות מקומיות ) Asiedu, .(2004שלישית ,כניסת חברות זרות מעלה את הביקוש והשכר לעובדים מיומנים ) & Driffield ) ,(Taylor, 2000דבר המגביר את המוטיבציה של כח האדם המקומי לרכוש השכלה וניסיון הנדרשים לחברות הרב לאומיות .רביעית ,במקרים רבים החברות הרב לאומיות מבצעות ניוד )רילוקיישן( של עובדים מיומנים מחברות האם לאתרים של החברות במדינות זרות ,דבר התורם להעלאת רמת המיומנות של כח האדם במדינה הזרה ) ,(Inzelt, 2008במיוחד במדינות שבהן אין מגבלות על ניוד עובדים ממדינות זרות .חמישית ,כניסת חברות רב לאומיות למדינה הזרה מביאה להגירה של כח אדם מיומן ממדינות שונות למדינה הזרה ,דבר התורם אף הוא להעלאת רמת המיומנות של כח האדם המקומי כדוגמת הגידול בהשקעות הזרות הנכנסות להונגריה ,שהביא להגירה של כח אדם מיומן כמו מנהלים ומהנדסים ).(Inzelt, 2008 השקעות זרות יוצאות תורמות אף הן לשיפור מיומנות כח האדם במדינת האם .ראשית ,חברות האם נדרשות להתמודד עם מערך ניהולי מורכב של אתרים במספר רב של מדינות זרות ,דבר התורם לשיפור היכולות הניהוליות והארגוניות של כח האדם בחברות האם ) Navaretti & Venables, .(2004שנית ,השקעות זרות יוצאות תורמות לשיפור מיומנות כח האדם המקומי ,בשל זליגת ידע לחברות המקומיות במדינת האם .במקרים רבים חברות אם שוכרות שירותי מיקור חוץ מחברות 125 מקומיות או משלבות חברות מקומיות בפרויקטים בינלאומיים דרך שיתופי פעולה אסטרטגיים ,דבר התורם לשיפור רמת כח האדם בחברות המקומיות במדינת האם .שלישית ,השקעות זרות יוצאות ממניעי שוק והשגת נכסים אסטרטגיים ,מגדילות את הביקוש והשכר לעובדים מיומנים ומשכילים, דבר המעודד עובדים לרכוש השכלה וניסיון במקצועות הנדרשים לחברות הרב לאומיות. בספרות המחקרית ישנה התייחסות רבה להשלכות החיוביות של הפעילות של החברות הרב לאומיות על מיומנות כח האדם ) ,(Lall, 1995אך מרבית המחקרים הקיימים מתמקדים בהשוואה של מיומנות כח האדם בין החברות הזרות לחברות המקומיות ולאו דווקא בבחינת ההשפעות הכוללות של ההשקעות הזרות הנכנסות או ההשקעות הזרות היוצאות על שיפור מיומנות כח האדם ברמת המדינה. מחקרם של (2000) Driffield & Taylorהראה ,שהחברות הזרות בבריטניה העסיקו יותר עובדים מיומנים בהשוואה לחברות המקומיות .הממצאים הראו ,שבשנת 48% 1983מהעובדים היו עובדים מיומנים בחברות המקומיות בהשוואה ל 58%מהעובדים בחברות הזרות ואילו בשנת 53% 1992 מהעובדים היו עובדים מיומנים בחברות המקומיות בהשוואה ל 66%מהעובדים בחברות הזרות. הממצאים מלמדים ,שחל שיפור במיומנות כח האדם בחברות המקומיות והזרות לאורך השנים ,אך עדיין נותר פער בין החברות הזרות לחברות המקומיות .לעומת זאת ,מחקרם של & Blonigen (2001) Slaughterהראה ,שההשקעות הזרות הנכנסות לארה"ב בשנים 1977-1994לא השפיעו על שיפור מיומנות כח האדם ובשנים מסוימות אף השפיעו לשלילה ,(2002) Head & Ries .בחנו את ההשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות של חברות יצרניות מיפן על שיפור מיומנות כח האדם המקומי במדינת האם בשנים .1992-1993הממצאים הראו ,שהשקעות זרות יוצאות למדינות זרות שבהן רמת ההכנסה נמוכה ,השפיעו לחיוב על מיומנות כח האדם במדינת האם ואילו השקעות זרות יוצאות למדינות זרות שבהן רמת ההכנסה גבוהה ,השפיעו לשלילה על מיומנות כח האדם במדינת האם (2008) Vind .מצא במחקרו ,שההשקעות הזרות הנכנסות לוייטנם באזור HCMCבשנים 2005-2006לא תרמו מהותית לשיפור מיומנות כח האדם המקומי .לטענת החוקר ,מרבית מפעלי האלקטרוניקה באזור זה בוייטנם עוסקים בשעתוק reproductionשל מוצרים ולכן החברות הזרות נותנות בעיקר הדרכה והכשרה למנהלים ,כשליתר העובדים ניתנת הכשרה בסיסית ביותר. לסיכום ,השקעות זרות נכנסות תורמות לשיפור מיומנות כח האדם במדינה הזרה ,במיוחד כשהחברות הרב לאומיות מעבירות ידע לאתרים במדינות הזרות ,תוך ביצוע הדרכות והכשרות נרחבות לכח האדם המקומי. השקעות זרות יוצאות תורמות אף הן לשיפור מיומנות כח האדם במדינת האם מהסיבה ,שייצור בינלאומי או פעילות בשווקים בינלאומיים מחייבת את חברות האם לשפר את היכולות הניהוליות והארגוניות של החברה ,דבר התורם לשיפור מיומנויות כח האדם המקומי במדינת האם .השקעות 126 זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות אף מגדילות את הביקוש והשכר לכח אדם מיומן ,דבר היוצר מוטיבציה לרכישת השכלה וניסיון במקצועות אשר נדרשים ע"י החברות הרב לאומיות. לאור זאת ,השקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות אמורות להשפיע לחיוב על מיומנות כח האדם במדינה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של השקעות הזרות הישירות על מיומנות כח האדם: - H2.3.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם. - H2.3.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם. 3.2.4אבטלה אחד המשתנים הנוספים החשובים לבחינת שוק העבודה הוא שיעור האבטלה במדינה אשר נגזר ממספר המובטלים מכלל כח העבודה במדינה .עובדים נחשבים כמובטלים כאשר הם אינם עובדים, אך מעוניינים לעבוד ,מסוגלים לעבוד ומחפשים באופן פעיל עבודה ).(ILO, 2007 קיימים ארבעה סוגים עיקריים של אבטלה: הראשון ,אבטלה חיכוכית ) .(Frictional unemploymentהגישה הקלאסית רואה באבטלה תופעה שולית הנלווית למצב של תעסוקה מלאה .אבטלה חיכוכית נחשבת כאבטלה זמנית והיא יכולה להיות רצונית כדוגמת הפסקת עבודה מרצון של עובד בעת מעבר בין עבודות ) Mattila, (1974או לא רצונית כדוגמת כניסה לשוק העבודה לאחר סיום לימודים או במקצועות שבהן התעסוקה היא עונתית. השני ,אבטלה מחזורית ) .(Cyclical unemploymentאבטלה מחזורית נובעת מהאטה וממשברים כלכליים שבהם נוצרת ירידה בביקוש למוצרים ושירותים ,המאלצת את החברות להתאים את היקף העבודה ומצבת כח האדם לרמת הביקוש הנמוכה ) (Abraham &. Katz, 1986או בשל שינויים סקטוריאליים מהותיים ).(Lilien, 1982 עפ"י הכלכלה הקיינסיאנית ,עליה ברמת ההכנסה מביאה לגידול בחיסכון שפוגע בהשקעות ההון, דבר שגורם לפיגור יחסי בביקוש אשר יוצר שפל ואבטלה מחזורית .עפ"י קיינס ,נדרשת מוערבות ממשלתית לשם הקטנת האבטלה ומצבי שפל דרך הגדלת התמריצים להשקעות הון כמו הקטנת הריבית לעידוד האשראי וכן השקעות בתשתיות ציבוריות ואף גרעון תקציבי ושמירה על רמה מסוימת של אינפלציה בכדי לעודד את הביקוש ולהגדיל את התעסוקה )(Keynes, 1936 127 השלישי ,אבטלה מבנית ) .(Structural unemploymentאבטלה מבנית נוצרת מאי התאמה בין הביקוש לעובדים לבין היצע העובדים או להיפך ,בין היצע העבודה לבין הביקוש לעבודה ע"י העובדים .ראשית ,אי התאמה יכולה לנבוע מהבדלים בין כישורי העובדים לבין הכישורים הנדרשים של המשרות ) (Abraham, 1983כדוגמת אבטלה טכנולוגית הנוצרת במצבים של שינויים טכנולוגיים או בעת כניסה של מיכון וטכנולוגיות חדשות למדינות מתפתחות מהסיבה ,שכוח האדם הקיים אינו מיומן למקצועות הטכנולוגיים החדשים .אבטלה טכנולוגית אף יכולה להפוך לאבטלה מבנית כרונית )כשמשך זמן האבטלה עולה על חצי שנה( מהסיבה ,שהמיומנויות והניסיון שנרכשו לאורך השנים ע"י כח האדם ,אינם נדרשים יותר ) (Woirol, 1996וקיים קושי בהכשרתו של אותו כח אדם למקצועות הטכנולוגיים הנדרשים .שנית ,אי התאמה יכולה לנבוע גם מהבדלים בין המיקום של העובדים לבין המיקום של המשרות ) (Abraham, 1983כדוגמת אבטלה בפריפריות ,שהביאה לניוד עובדים מהפריפרייה לערים הגדולות .שלישית ,אי התאמה יכולה לנבוע מהבדלים בין השכר המוצע לבין השכר המבוקש ע"י העובד .עובדים שפוטרו ,יכולים להחליט על אבטלה מרצון עד לכשימצאו משרה ושכר ההולמים את דרישותיהם ) .(Stigler, 1961רביעית ,אבטלה מבנית יכולה להתרחש גם על רקע של מדיניות רווחה ,המקנה תשלומי תמיכה גבוהים לאנשים שאינם עובדים כמו אבטלה או הבטחת הכנסה ,דבר העשוי לעודד אבטלה מבנית ) ,(Blanchard & Jimeno, 1995במיוחד בקרב עובדים הזוכים לתשלומי תמיכה וקיים פער נמוך בין השכר המוצע לאותם עובדים בשוק העבודה לבין תשלומי התמיכה. הרביעי ,אבטלה קלאסית ) .(Classical unemploymentאבטלה קלאסית מתרחשת במצבים שרמת השכר גבוהה מרמת השכר של שיווי משקל של השוק כתוצאה מכוחות חיצוניים אשר משפיעים על שוק העבודה כמו מדיניות ממשלתית ביחס לשוק העבודה ) .(Calmfors & Horn, 1985לדוגמא, שכר מינימום גבוה מגדיל את עלות העסקת העובדים ויוצר מצב שלחברות לא משתלם להעסיק עובדים הנחשבים כלא מיומנים ברמת השכר המינימלית ,דבר היוצר אבטלה קלאסית ,במיוחד בקרב עובדים לא מקצועיים או צעירים או חסרי ניסיון. מנקודת מבט של קובעי המדיניות ,קיים הבדל בין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על התעסוקה לבין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על צמצום האבטלה .כניסת חברות זרות למדינה ,מביאה להגדלת התעסוקה ,כשחלק מהמועסקים אינם עובדים מקומיים ,אלא עובדים שביצעו רילוקיישן מחברות האם לאתרים במדינות הזרות או עובדים שהיגרו ממדינות זרות אחרות ,בשל הזדמנויות התעסוקה שנוצרו במדינה ) (Inzelt, 2008ולכן הגידול בתעסוקה ,לאו דווקא משפיע על צמצום האבטלה של כח האדם המקומי. 128 לעומת זאת ,צמצום האבטלה בהשפעת הפעילות של החברות הרב לאומיות משמעותה ,שנוצרו השפעות עקיפות של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה המקומי ונוצרה למעשה זליגת תעסוקה לכח האדם המקומי ,שהביאה לצמצום האבטלה. מנקודת מבט של המדינה הזרה ,מחד ,השקעות זרות נכנסות תורמות להקטנת האבטלה ,כשנוצרת זליגת ידע ,ותעסוקה לכח האדם המקומי .ממשלות רבות מעודדות כניסה של השקעות זרות ישירות דרך מגוון תמריצים לחברות הזרות כמו מענקים ,הלוואות ,פטור ממיסים ,הפחתת מכסים, ליברליזציה ועוד )Li & Guisinger, ;Contractor, 1990 ;Cooke, 2001 ; Li & Resnick, 2003 (1992במטרה שהפעילות של החברות הזרות תתרום להקטנת האבטלה ובמיוחד להקטנה של אבטלה מבנית כרונית ) .(Driffield & Taylor, 2000צמצום האבטלה של כח האדם המקומי מתרחשת במקרים שהחברות הזרות מעסיקות כח אדם מקומי או במקרים שנוצרת זליגת תעסוקה לכח האדם המקומי דרך ערוצי פעילויות משותפים הנוצרים בין החברות הזרות לחברות המקומיות כמו רכישה של חומרי גלם ,ציוד או קבלת שרותי מיקור חוץ מחברות מקומיות וכד' ) Karlsson et ) (Lall, 1995; al., 2009וזאת בתנאי שהחברות המקומיות מעסיקות כח אדם מקומי ולא כח אדם מיומן שהיגר למדינה ,בשל הזדמנויות התעסוקה. כניסת חברות זרות מביאה לניוד של עובדים מיומנים מהחברות המקומיות לחברות הזרות ,בשל הזדמנויות הקידום והשכר הגבוה יותר בחברות הזרות .ניוד העובדים לחברות הזרות יוצר משרות פנויות בחברות המקומיות ,דבר העשוי לתרום לצמצום האבטלה של כח האדם המקומי במידה והמשרות הפנויות אכן מאוישות ע"י כח אדם מיומן מקומי ) (Driffield & Taylor, 2000או ע"י כח אדם מקומי שהוכשר למשרות הנדרשות .במידה והמשרות הפנויות מאוישות ע"י כח אדם מיומן שהיגר למדינה הזרה ,אזי יצירת המשרות החדשות לא תרמה למעשה להקטנת האבטלה של כח האדם המקומי .ניתן לומר ,שצמצום האבטלה של כח האדם המקומי תלוי ברמת המיומנות של כח האדם המקומי ,ברמת ובהיקף ההכשרה הניתנים לכח האדם המקומי ע"י החברות הזרות והמקומיות, בהיקף ההגירה של עובדים מיומנים למדינה וכן ברגולציה הקיימת במדינה ביחס למתן היתרי עבודה לעובדים ממדינות זרות. ראוי לציין ,שהמניעים לביצוע ההשקעות הזרות הנכנסות משפיעים אף הם על היקף צמצום האבטלה .לדוגמא ,השקעות זרות נכנסות ממניעים של השגת משאבים טבעיים תורמים רבות לצמצום האבטלה ,בשל הצורך בכח אדם רב .בהשקעות אלו נדרש כח אדם מיומן ומקצועי לניהול האתרים וכן כח אדם מיומן למחצה או בלתי מיומן לתפעול האתרים ) Daniels & Radebaugh, .(2001 מאידך ,השקעות זרות נכנסות עשויות להביא לגידול באבטלה ,במיוחד בטווח הקצר ,במקרים שהחברות המקומיות מתקשות להתמודד עם התחרות האגרסיבית של החברות זרות ) Blomstrom 129 ,(Navaretti & Venables, 2004 ; Karlsson et al., 2009 ; et al., 1997דבר המקטין את היקף הפעילות של החברות המקומיות וגורם לאבטלה מחזורית כדוגמת הליברליזציה ביחס להשקעות זרות ישירות שבוצעה בצ'ילה בתחילת שנות ה – 80שהביאה לגידול באבטלה ).(Lee, 1996 לעומת זאת ,מנקודת מבט של מדינת האם ,מחד ,השקעות זרות יוצאות עשויות להביא לגידול באבטלה ,במיוחד כשההשקעות מתבצעות ממניעים של השגת משאבים והפחתת עלויות .העתקת פעילויות ייצור ממדינות אם למדינות זרות ,מביאה לאובדן משרות במדינות האם ) 2004 (Dicken, 2007 ;Navaretti & Venables,ואף ליצירת אבטלה מבנית מהסיבה ,שמקצועות מסויימים הופכים ללא נדרשים לאחר העתקתם למדינות זרות כדוגמת מקצועות בתחום הטקסטיל שהפכו ללא רלוונטיים במדינות מפותחות רבות. מאידך ,השקעות זרות יוצאות עשויות לתרום לצמצום האבטלה ,כשנוצרת זליגת ידע ותעסוקה לכח אדם המקומי .ההשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על צמצום אבטלה מבנית במדינת האם תלויה בהכשרת כח האדם המקומי למקצועות הנדרשים .במילים אחרות ,מידת ההשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על צמצום האבטלה תלויה בהשקעה של חברות האם ,החברות המקומיות והרשויות הממשלתיות בהכשרת כח האדם המקומי למקצועות הנדרשים ע"י החברות הרב לאומיות ,דבר העשוי לתרום לצמצום אבטלה מבנית ולהגדלת היתרונות התחרותיים של החברות בשווקים הגלובליים. בספרות ישנה התייחסות רבה לכך ,שההשקעות הזרות הנכנסות אמורות לתרום לצמצום האבטלה במדינה הזרה ,אך מחקרים מעטים בוחנים זאת בפועל ,דבר המקשה על הסקת מסקנות ברורה בהתבסס על הספרות הקיימת .מרבית המחקרים הקיימים בוחנים את ההשפעות הישירות של החברות הרב לאומיות על התעסוקה ,דבר שלאו דווקא מצביע על ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על צמצום האבטלה .דהיינו ,הגידול בתעסוקה יכול לנבוע מהעסקה של כח אדם מקומי בחברות הזרות ומזליגת תעסוקה לכח אדם מקומי ,דבר שאכן יכול לתרום לצמצום האבטלה ,אך הוא גם יכול לנבוע מניוד )רילוקיישן( של כח אדם מחברות האם למדינה הזרה או מהגירה של כח אדם מיומן ממדינות אחרות ,דבר שאינו תורם למעשה לצמצום האבטלה ובמיוחד של אבטלה מבנית של כח העבודה המקומי. מחקרם של (2000) Driffield & Taylorהראה ,שההשקעות הזרות הנכנסות לבריטניה לא תרמו לצמצום של אבטלה מבנית בבריטניה בשנים .1983-1992אף (2005) Changהראה במחקרו, שההשקעות הזרות הנכנסות לטיוואן וההשקעות הזרות היוצאות מטיוואן לא תרמו להקטנת האבטלה בטיוואן בשנים 1981-2003וזאת למרות הגידול המהותי בהשקעות הזרות הישירות בטיוואן .אף (2009) Aktar & Ozturkמצאו במחקרם ,שההשקעות הזרות הנכנסות לתורכיה לא תרמו לצמצום האבטלה בתורכיה בשנים .2000-2007 130 לסיכום ,אחד המניעים המרכזיים לעידוד השקעות זרות נכנסות הוא רצונן של הממשלות להקטין את האבטלה ובמיוחד אבטלה מבנית .השקעות זרות נכנסות תורמות להקטנת האבטלה במדינה הזרה, כשנוצרת זליגת תעסוקה לכח האדם המקומי .ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות על צמצום האבטלה תלויה גם בהיקף הניוד של כח אדם ממדינות האם לאתרים במדינה הזרה ובהיקף ההגירה של כח אדם מיומן ממדינות זרות אחרות וזאת בשילוב ההשקעה בהכשרת כח אדם מקומי למקצועות הנדרשים ע"י החברות הזרות. לעומת זאת ,מחד ,השקעות זרות יוצאות מגדילות את האבטלה ,במיוחד כשההשקעות מתבצעות ממניעים של השגת משאבים והפחתת עלויות ,דבר המביא להעתקת משרות ממדינות האם למדינות זרות .השקעות זרות יוצאות אף עשויות ליצור אבטלה מבנית כרונית מהסיבה ,שהעתקת מפעלי ייצור למדינות זרות יוצרת מצב שמקצועות מסויימים הופכים ללא נדרשים בשוק העבודה ,דבר המקשה על השמת כח אדם למקצועות אחרים ,במיוחד כשמדובר בכח אדם שהתמחה במקצועות מסורתיים. מאידך ,השקעות זרות יוצאות עשויות לתרום להקטנת האבטלה במדינת האם ,כשנוצרת זליגת ידע ותעסוקה לכח האדם המקומי אשר הוכשר למקצועות הנדרשים ע"י החברות הרב לאומיות. לאור זאת ,השקעות זרות נכנסות אמורות להביא לקיטון באבטלה במדינה הזרה ,אך בשל ההשפעה של ניוד כח אדם ממדינות האם והגירת כח אדם ממדינות אחרות ההנחה ,שעוצמת ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות על צמצום האבטלה תהיה נמוכה .לעומת זאת ,השקעות זרות יוצאות אמורות להביא לגידול באבטלה במדינת האם מהסיבה ,שהעתקת משרות למדינות זרות יוצרת אבטלה מבנית במדינת האם ,שאינה מקוזזת במלואה ע"י יצירת משרות חדשות בהשפעת ההשקעות הזרות היוצאות ,בשל הקושי בהשמת כח האדם המובטל למשרות החדשות. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של השקעות הזרות הישירות על האבטלה: -H2.4.1השקעות זרות נכנסות משפיעות על הקטנת האבטלה ,אך בעוצמה נמוכה. -H2.4.2השקעות זרות יוצאות משפיעות על הגדלת האבטלה. 3.2.5ניוד סקטוריאלי של כח אדם ניוד סקטוריאלי של כח אדם ) (Intersectoral labour mobilityמתבטא בניוד של עובדים מסקטור אחד למשנהו ,המתרחש כתוצאה משינויים סקטוריאליים הנוצרים מגורמים כמו גלישת משאבים מסקטור אחד למשנהו ,שינויים בצריכה ,הבדלים בייצור ושינויים טכנולוגיים ) & Schettkat .(Yocarini, 2003 131 תיאוריית שלושת הסקטורים ממיינת את הפעילות הכלכלית לשלושה סקטורים עיקריים ) Clark, :(1940 הסקטור הראשוני ) ( Primary sector agricultureכולל את החקלאות ,משקים ,דיג ,ייעור ,מכרות ותעשיות כימיות .בסקטור הראשוני עוסקים בהפיכת משאבי הטבע לחומרי גלם בסיסיים עבור התעשייה. הסקטור המשני ) (Secondary sector manufacturingכולל את התעשייה והבנייה .בסקטור המשני מייצרים מוצרים סופיים לשימוש צרכני. הסקטור השלישי ) (Tertiary sector servicesכולל את ההשכלה ,המסחר ,הבנקאות ,התיירות, הביטוח ועוד .בסקטור השלישי עוסקים במתן שירותים. עפ"י תיאוריית שלושת הסקטורים ,הגידול בצריכה מביא לתהליך של שינוי סקטוריאלי בפעילות הכלכלית ,מהסקטור הראשוני לסקטור המשני ולבסוף לסקטור השלישי ולכן מדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה אשר מצויות בתהליך ראשוני של ההתפתחות ,תתבססנה בעיקר על סקטור החקלאות. לעומת זאת ,מדינות בעלות רמת הכנסה בינונית אשר מצויות ברמת התפתחות גבוהה יותר ,תתבססנה בעיקר על סקטור התעשייה ואילו מדינות מפותחות בעלות רמת הכנסה גבוהה ,תתבססנה בעיקר על סקטור השירותים. השינויים הסקטוריאליים מביאים גם לניוד סקטוריאלי של כח אדם ,המתבטא במעבר עובדים מסקטור החקלאות לסקטור התעשייה ולאחר מכן לסקטור השירותים ולכן במדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה ,השינוי הסקטוריאלי יביא לגידול בנתח כח האדם בסקטור השירותים ולקיטון בנתח כח האדם בסקטור התעשייה ).(Clark, 1940 מנקודת מבט של קובעי המדיניות ,ישנה חשיבות רבה בהבנת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מהסיבה ,ששינויים סקטוריאליים עשויים ליצור אבטלה חיכוכית בעת תהליך המעבר של כח אדם מסקטור אחד למשנהו ) (Lilien, 1982ואף לגרום לאבטלה מבנית, במידה ומיומנות כח האדם אינו תואם לשינויים הסקטוריאליים. שינויים סקטוריאליים אף יכולים ליצור שינוי במאפיינים של המשרות כדוגמת הביקורת הנשמעת במדינות רבות ,שהגידול בתעסוקה בסקטור השירותים הביא ליצירת משרות חדשות המאופיינות בשכר נמוך ,בכח אדם לא מיומן ,במשרות חלקיות ובאי יציבות תעסוקתית וזאת בהשוואה למשרות בסקטור התעשייה ).(Dicken, 2007 מנקודת מבט של המדינה הזרה ,השקעות זרות נכנסות מביאות לניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטורי התעשייה והשירותים. השקעות זרות נכנסות מביאות לצמצום כח אדם בסקטור החקלאות במדינה הזרה .ראשית ,הטמעת טכנולוגיות חדישות ושיטות ייצור מתקדמות בתחום החקלאות מביאה לצמצום כח אדם בענפי 132 החקלאות השונים ) .(Dunning & Lundan, 2008שנית ,במדינות המתפתחות האתגר המהותי הוא יצירת תעסוקה בתחומים מתקדמים ולכן הממשלות מעודדות למעשה ניוד כח אדם מסקטור החקלאות במטרה להקטין את העוני ) (Karlsson et al., 2009וזאת דרך עידוד כניסה של חברות זרות שיתרמו להזדמנויות תעסוקה חדשות. לעומת זאת ,השקעות זרות נכנסות מביאות לגידול בכח האדם בסקטור התעשייה ,במיוחד כשההשקעות מתבצעות ממניעים שלובים של השגת משאבים והפחתת עלויות .מדינות זרות מתפתחות המספקות יתרונות מיקום אטרקטיביים לייצור עם אוריינטציה לייצוא ,מושכות חברות רב לאומיות יצרניות ,דבר התורם ליצירת משרות רבות בסקטור התעשייה ),(McDonald et al., 2003 במיוחד כשהחברות הזרות מקימות אתרים חדשים בבעלות מלאה של חברת האם ) & Dunning .(Lundan, 2008 השקעות זרות נכנסות ממניעי שוק תורמות ליצירת משרות חדשות בסקטור השירותים .הגידול בנתח ההשקעות הזרות הישירות בסקטור השירותים ,מביא ליצירת משרות חדשות בענפי השירותים השונים במדינות הזרות ,כשחלק מהמשרות נחשבות למשרות איכותיות כדוגמת המשרות בענפי הבנקאות ,הביטוח וההשכלה ואילו משרות אחרות נחשבות כמשרות לא איכותיות מהיבט רמת מיומנות כח האדם והשכר כדוגמת המשרות בענף המזון המהיר ) (Dicken, 2007או בתחום שירות הלקוחות כמו מוקדי שיחות ).(call centers לעומת זאת ,מנקודת מבט של מדינת האם ,השקעות זרות יוצאות מביאות לניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטורי החקלאות והתעשייה לסקטור השירותים .מחד ,החברות הרב לאומיות מתמודדות בתנאי תחרות קשים בשווקים הגלובליים ולכן הן חייבות להקטין עלויות על מנת לשפר את יתרונותיהן התחרותיים ביחס לחברות המתחרות ,דבר שהביא חברות אם רבות להעתיק פעילויות ומפעלים למדינות זרות בתחומי החקלאות והתעשייה כמו טקסטיל ,אלקטרוניקה ,רכב ,פלדה ,מכרות וכד' .העתקת מפעלים אלו למדינות זרות מתפתחות ,אף הקשתה על החברות היצרניות המקומיות במדינות המפותחות ,בשל אי יכולתן להתמודד מול המחירים הזולים של חברות מתחרות המייצרות במדינות המתפתחות ,דבר שהביא להצטמקות הענפים היצרניים במדינות המפותחות ולתהליך של צמצום כח אדם בענפי החקלאות והתעשייה ).(Lee, 1996 מאידך ,השקעות זרות יוצאות מביאות לניוד עובדים לסקטור השירותים .ראשית ,העתקת פעילויות ייצור ממדינות האם למדינות זרות בשילוב הגידול בצריכה במדינות האם המפותחות ,הביא לניוד כח אדם לסקטור השירותים .שנית ,השקעות זרות יוצאות מממניעי שוק תורמות לגידול כח האדם בסקטור השירותים במדינת האם ,בשל הצורך של חברות האם להקים מטות לניהול הפעילות הגלובלית ,דבר שאף מביא לזליגת תעסוקה לחברות מקומיות המספקות שירותים שונים לחברות 133 האם כמו משרדי ייעוץ ,חברות הנדסיות ,משרדי פרסום ויחסי ציבור ,ייעוץ משפטי ,חברות פיננסיות ועוד. הספרות המחקרית העוסקת בניוד סקטוריאלי של כח אדם ,בוחנת למעשה יצירה של משרות חדשות לצד אובדן של משרות קיימות בסקטורים השונים .מרבית המחקרים הקיימים בוחנים את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על תתי סקטורים שונים ,אך מחקרים מעטים מבצעים השוואה בין שלושת הסקטורים העיקריים ,דבר המקשה על קבלת תמונה כוללת לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על הניוד הסקטוריאלי של כח אדם ברמת המדינה. (1999) Fung et alמצאו במחקרו ,שניוד הון לסין הביא לירידה בכח האדם בסקטור החקלאות ולגידול בכח האדם בסקטור התעשייה .לעומת זאת (2003) Mcdonald et al ,בחנו את ההשפעה על התעסוקה באנגליה בקרב 63אתרים של חברות זרות מגרמניה .הממצאים הראו בניגוד למצופה, שבחברות היצרניות חלה ירידה בתעסוקה בהשוואה לחברות מענפי השירותים .לטענת החוקרים, הדבר עשוי לנבוע מבעיות דגימה ,בשל אחוז גבוה ) (70%של חברות במדגם מהסקטור היצרני. (2003) Mariotti et alמצאו במחקרם ,שההשקעות הזרות היוצאות מאיטליה למדינות זרות שבהן רמת ההכנסה נמוכה השפיע לשלילה על התעסוקה בסקטור התעשייה במדינת האם בשנים (2009) Karlsson et al .1985-1995מצאו במחקרם ,שההשקעות הזרות הנכנסות לסין השפיעו לחיוב על התעסוקה בקרב חברות יצרניות בסין בשנים .1998-2004 לסיכום ,השקעות זרות נכנסות משפיעות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם במדינה הזרה .כניסת השקעות זרות מביאה לצמצום כח אדם בסקטור החקלאות ,בשל הטמעת טכנולוגיות חדישות בענפי החקלאות ובשל הזדמנויות התעסוקה החדשות הנוצרות בסקטורים אחרים אשר מושכים עובדים מהענפים המסורתיים לענפים המתקדמים .לעומת זאת ,כניסת השקעות זרות ממניעים של הפחתת עלויות והשגת משאבים תורמת לגידול בכח האדם בסקטור התעשייה במדינות המתפתחות ואילו כניסת השקעות זרות ממניעי שוק תורמת רבות לניוד כח אדם לסקטור השירותים. לעומת זאת ,השקעות זרות יוצאות משפיעות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם במדינת האם מסקטורי החקלאות והתעשייה לסקטור השירותים .השקעות זרות יוצאות מביאות לצמצום כח אדם בסקטורי החקלאות והתעשייה ,בשל העתקת פעילויות ומפעלים למדינות זרות בתחומי החקלאות והתעשייה. לעומת זאת ,השקעות זרות יוצאות ממניעי שוק תורמות לגידול בכח האדם בסקטור השירותים במדינת האם ,בשל זליגת התעסוקה לחברות מקומיות המספקות שירותים שונים לחברות האם. לאור זאת ,השקעות זרות נכנסות אמורות להשפיע על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטורי התעשייה והשירותים במדינה הזרה ואילו השקעות זרות יוצאות אמורות להשפיע על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטורי החקלאות והתעשייה לסקטור השירותים במדינת האם. ניתן לומר ,שבסקטור התעשייה ההשפעה מעורבת ברמה הגלובלית .דהיינו ,השקעות זרות נכנסות 134 מביאות לגידול בתעסוקה בסקטור התעשייה ואילו השקעות זרות יוצאות מביאות לקיטון בתעסוקה בסקטור התעשייה ולכן עוצמת ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על התעסוקה בסקטור התעשייה תהיה נמוכה בהשוואה לעוצמת ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על קיטון התעסוקה בסקטור החקלאות ועל הגידול בתעסוקה בסקטור השירותים. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של השקעות הזרות הישירות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם: -H2.5.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בסקטורי התעשייה השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. -H2.5.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בסקטורי החקלאות והתעשייה ולחיוב על התעסוקה בסקטור השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. 3.3השפעת גורמי המיקום של המדינה על על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ) (FDI Outwardוהשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית כפי שצוין במבוא לפרק ,מודל מתווך מניח שקיימים שני נתיבים של השפעה )ראה תרשים :(3.2 נתיב ישיר ) (cאשר מבטא את ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים התלויים ונתיב לא ישיר ) (b) (aאשר מבטא את ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים התלויים דרך ההשפעה של המשתנים המתווכים ).(Baron & Kenny, 1986 בחלק הראשון של פרק זה פותחו מערכות הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים במודל המחקר )נתיב (aבכדי לבסס את קיום מערכות הקשרים בין גורמי המיקום של המדינה לבין ההשקעות הזרות הישירות .בחלק השני פותחו מערכות הקשרים בין המשתנים המתווכים לבין משתנים התלויים במודל המחקר )נתיב (bבכדי לבסס את קיום מערכות הקשרים בין ההשקעות הזרות הישירות לבין שוקי העבודה הלאומיים. בחלק זה יבוססו מערכות הקשרים בין שלושת קבוצות המשתנים במודל המחקר בכדי לבסס את הנתיב הלא ישיר ) (b) (aבמודל המתווך .דהיינו ,שהמשתנים הבלתי תלויים משפיעים על המשתנים המתווכים ודרכם נוצרת השפעה של המשתנים המתווכים על המשתנים התלויים. 135 בחלק זה תוצג קבוצת ההשערות השלישית H3בהתבסס על פיתוח השערות המחקר שהוצגו בשני החלקים הקודמים באמצעות עשר השערות מחקר אשר מסבירות את הקשר בין ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות לבין ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי. כפי שהוצג עד כה ,גורמי המיקום של המדינה משפיעים על שיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות והם שקובעים באיזו מדינה תתבצע ההשקעה כתלות במניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות ).(Dunning & Lundan, 2008 הפעילות של החברות הרב לאומיות יכולה לנבוע ממניעים יזומים או תגובתיים ) Czinkota et al., (2003אשר מושפעים מגורמי המיקום של מדינת האם ושל המדינה הזרה. בעת ביצוע השקעות זרות ישירות ,החברות הרב לאומיות מבצעות השוואה בין המדינות הזרות הפוטנציאליות להשקעה בהתייחס ליתרונות המיקום של המדינות הזרות ובהתייחס ליתרונות המיקום של מדינת האם ולמניעים לביצוע ההשקעות הזרות הישירות ,והמדינה בעלת יתרונות המיקום האופטימליים ביותר לחברה המשקיעה ,היא זו שתיבחר ע"י החברה הרב לאומית כיעד לביצוע השקעה זרה ).(Sethi et al., 2003 גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה במדינה הזרה משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ויוצרים תשתית למקסום ההשפעה החיובית של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי .מדינות זרות גדולות בעלות רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית, יציבות כלכלית ופוליטית ,זמינות של משאבים פיננסיים ,קיומם של נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ,פתיחות תרבותית ומדיניות גמישה של שוק העבודה ,נחשבות כמדינות בעלות גורמי מיקום אטרקטיביים אשר מעודדים השקעות זרות נכנסות במונחים של שוק עבודה לאומי. גורמי מיקום אטרקטיביים מעודדים את החברות הרב לאומיות להגדיל את היקף ההשקעות במדינה הזרה ,במיוחד בענפים מתקדמים שבהם מועבר ידע וטכנולוגייה למדינה הזרה .גורמי מיקום אטרקטיביים במדינה הזרה מעודדים זליגת הון ,תעסוקה ,ידע וטכנולוגייה לחברות המקומיות ,הבא לידי ביטוי דרך שילוב כח אדם מקומי בחברות הזרות ,יצירת שיתופי פעולה עם גורמים מקומיים, רכישת מוצרים ושרותי מיקור חוץ מחברות מקומיות ,דבר התורם ליצירת משרות חדשות ,לצמצום האבטלה ולניוד סקטוריאלי של כח אדם לענפים מתקדמים וכן לשיפור תפוקות כח האדם ומיומנות כח האדם המקומי ,בשל חשיפת כח האדם המקומי לתהליכי עבודה חדשניים ולשיטות עבודה יעילות. לעומת זאת ,גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה במדינת האם משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,דבר שמשפיע באופן מעורב על שוק העבודה 136 הלאומי .מדינות אם גדולות בעלות רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית, זמינות של משאבים פיננסיים ,קיומם של נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ,פתיחות תרבותית ומדיניות נוקשה בשוק העבודה ,מעודדות השקעות זרות יוצאות ממניעים יזומים ותגובתיים ולכן ההשקעות הזרות היוצאות משפיעות באופן מעורב על שוק העבודה הלאומי. מחד ,גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות אשר משפיעות לשלילה על התעסוקה ואף עשויות ליצור אבטלה מבנית כרונית במדינת האם, במיוחד בענפים היצרניים המסורתיים .מאידך ,גורמי מיקום אטרקטיביים וסטנדרטים גבוהים בשוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות אשר משפיעות לחיוב על תפוקות ומיומנות כח האדם במדינות האם ,במיוחד בענפים המתקדמים. לאור האמור ,עולות עשר השערות מחקר אשר מסבירות את הקשר בין ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות לבין ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי .גורמי המיקום של המדינה משפיעים על ההשקעות הזרות הישירות ודרכם נוצרת השפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי .דהיינו ,ללא קיומם של גורמי מיקום אטרקטיביים במדינה ,לא תיוצר השפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי. במילים אחרות ,ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי מותנית בקיומם של גורמי מיקום אטרקטיביים ברמת המדינה אשר מעודדים את החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות ישירות במדינה. לאור זאת ,גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה במדינה הזרה מעודדים השקעות זרות נכנסות אשר אמורות להשפיע לחיוב על שוק העבודה במדינה הזרה. לעומת זאת ,מחד ,גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה במדינת האם מעודדים השקעות זרות יוצאות אשר אמורות להשפיע לחיוב על תפוקות כח האדם ומיומנות כח האדם .מאידך ,גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה במדינת האם מעודדים השקעות זרות יוצאות אשר אמורות להשפיע לשלילה על התעסוקה ואף להביא לגידול באבטלה. לאור האמור ,להלן השערות המחקר המתייחסות להשפעה של גורמי המיקום של המדינה ומדיניות שוק העבודה על היקף ההשקעות הזרות הישירות והשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים: - H3.1.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על התעסוקה. - H3.1.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה ,אך בעוצמה נמוכה. 137 - H3.2.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על תפוקות כח האדם. - H3.2.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לחיוב על תפוקות כח האדם. - H3.3.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על מיומנות כח האדם. - H3.3.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לחיוב על מיומנות כח האדם. - H3.4.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר המשפיע על הקטנת האבטלה ,אך בעוצמה נמוכה. - H3.4.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר המשפיע על הגדלת האבטלה. - H3.5.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בסקטורי התעשייה והשירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. - H3.5.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה בסקטורי החקלאות והתעשייה ולחיוב על התעסוקה בסקטור השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. 3.4ריכוז השערות המחקר בפרק זה פותחו השערות המחקר להסבר ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. כפי שהוצג ,ממודל המחקר נגזרות שלוש קבוצות של השערות מחקר: קבוצת ההשערות הראשונה ,מתמקדת במערכות הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית. 138 קבוצת ההשערות השניה ,מתמקדת במערכות הקשרים בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. קבוצת ההשערות השלישית ,בוחנת את מערכות הקשרים בין שלושת קבוצות המשתנים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ,כתלות בגורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה. לאור האמור ,להלן ריכוז השערות המחקר: .H1השפעת גורמי המיקום של מדינה על ההשקעות הזרות הישירות גורמים כלכליים ,פוליטיים ,טכנולוגיים ותרבותיים גודל מדינה -H1.1.1מדינה גדולה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.1.2מדינה גדולה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. רמת הכנסה -H1.2.1רמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות. -H1.2.2רמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. צמיחה כלכלית -H1.3.1צמיחה כלכלית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.3.2צמיחה כלכלית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. יציבות כלכלית ופוליטית -H1.4.1יציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.4.2יציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. 139 משאבים פיננסיים -H1.5.1משאבים פיננסיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.5.2משאבים פיננסיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. נכסים טכנולוגיים -H1.6.1נכסים טכנולוגיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.6.2נכסים טכנולוגיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. תשתיות תקשורת -H1.7.1תשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.7.2תשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. פתיחות תרבותית -H1.8.1פתיחות תרבותית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.8.2פתיחות תרבותית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. מדיניות שוק העבודה שכר מינימום – H1.9.1אי קביעת שכר מינימום משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. – H1.9.2קביעת שכר מינימום משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. שבוע עבודה - H1.10.1שבוע עבודה רגיל משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. - H1.10.2שבוע עבודה מקוצר משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. רגולציה בשוק העבודה – H1.11.1רגולציה מועטה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. - H1.11.2רגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה נמוכה. גורמי המיקום של המדינה - H1.1גורמי מיקום אטרקטיביים )מדינה גדולה ,רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ופתיחות 140 תרבותית( ומדיניות גמישה של שוק העבודה )אי קביעת שכר מינימום ,שבוע עבודה רגיל ורגולציה מועטה בשוק העבודה( משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.2גורמי מיקום אטרקטיביים )מדינה גדולה ,רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ופתיחות תרבותית( ומדיניות נוקשה של שוק העבודה )קביעת שכר מינימום ,שבוע עבודה מקוצר ורגולציה מרובה בשוק העבודה( משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. .H2השפעת ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים תעסוקה - H2.1.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על התעסוקה. - H2.1.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה ,אך בעוצמה נמוכה. תפוקות כח אדם - H2.2.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם. - H2.2.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם. מיומנות כח אדם - H2.3.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם. - H2.3.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם. אבטלה -H2.4.1השקעות זרות נכנסות משפיעות על הקטנת האבטלה ,אך בעוצמה נמוכה. -H2.4.2השקעות זרות יוצאות משפיעות על הגדלת האבטלה. ניוד סקטוריאלי של כח אדם -H2.5.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בסקטורי התעשייה השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. -H2.5.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בסקטורי החקלאות והתעשייה ולחיוב על התעסוקה בסקטור השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. 141 .H3השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות והשלכותייהם על שוק העבודה הלאומיים תעסוקה - H3.1.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על התעסוקה. - H3.1.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה ,אך בעוצמה נמוכה. תפוקות כח אדם - H3.2.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על תפוקות כח האדם. - H3.2.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לחיוב על תפוקות כח האדם. מיומנות כח אדם - H3.3.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על מיומנות כח האדם. - H3.3.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לחיוב על מיומנות כח האדם. אבטלה - H3.4.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר המשפיע על הקטנת האבטלה ,אך בעוצמה נמוכה. - H3.4.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר המשפיע על הגדלת האבטלה. ניוד סטוריאלי של כח אדם - H3.5.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בסקטורי התעשייה והשירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. - H3.5.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה בסקטורי החקלאות והתעשייה ולחיוב על התעסוקה בסקטור השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. 142 .4מערך המחקר בפרקים הקודמים הוצגה בעיית המחקר ,הנימוקים לביצוע המחקר ומטרותיו העיקריות של המחקר. הונח המסד התיאורטי למודל המחקר והוצגו הנימוקים וההסברים למערכות הקשרים בין קבוצות המשתנים במודל המחקר באמצעות שלוש קבוצות של השערות מחקר אשר מתבססות על המסגרת התיאורטית והאמפירית של הספרות המחקרית הקיימת. פרק זה מוקדש לתיאור מערך המחקר והוא כולל שני חלקים :בחלק הראשון ,יפורטו משתני המחקר ואופן בדיקתם במחקר .בחלק השני ,יוצגו הנימוקים לתכנון שיטת המחקר ,תוך התייחסות לקבוצת המחקר ,לתהליך איסוף הנתונים ומקורות המידע ולסוגי העיבודים הסטטיסטיים שבוצעו במחקר. 4.1משתני המחקר מודל המחקר כולל שלוש קבוצות של משתנים :משתנים בלתי תלויים ,משתנים מתווכים ומשתנים תלויים וזאת כפי שמפורט בטבלה 4.1המציגה את משתני המחקר.6 4.1.1המשתנים הבלתי תלויים מודל המחקר כולל אחד עשר משתנים בלתי תלויים המייצגים את גורמי המיקום של המדינה והכוללים שתי קבוצות של משתנים :הראשונה ,כוללת שמונה גורמי מיקום כלכליים ,פוליטיים, טכנולוגיים ותרבותיים -גודל מדינה ,רמת הכנסה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית, משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת ופתיחות תרבותית .השניה ,כוללת שלושה גורמי מיקום המייצגים את מדיניות שוק העבודה -שכר מינימום ,שבוע עבודה ורגולציה בשוק העבודה. גורמים כלכליים ,פוליטיים ,טכנולוגיים ותרבותיים גודל מדינה בספרות המחקרית מקובל לבחון את גודל המדינה לפי מס' התושבים במדינה );Jaumotte, 2004 .(Sethi et al., 2003 טבלה 4.1משתני המחקר שם המשתנה משתנים בלתי תלויים גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים פירוט המדד סה"כ אכלוסייה במיליונים הכנסה לאומית גולמית לנפש )(GNI per Capita מדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה 1- מדינות בעלות רמת הכנסה בינונית ונמוכה 0- שיעור השינוי השנתי של התוצר המקומי הגולמי )(GDP growth מדד ICRG )(ICRG-International Country Risk Guide Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk האשראי המקומי לסקטור הפרטי )(% of GDP )(Domestic credit to privet sector % of GDP מס' הבקשות לפטנטים בשנה )(Patent applications מס' התקלות בשנה לכל 100טלפונים ראשיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה בשוק העבודה תשתיות באיכות גבוהה פחות מ 25תקלות – 1 תשתיות באיכות נמוכה ובינונית מעל 26תקלות – 0 אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית אנגלית נקבעה כשפה רשמית או משנית – 1 אנגלית לא נקבעה כשפה רשמית או משנית – 0 שכר מינימום שהוגדר בחוק ע"י הממשלה לכלל העובדים קבוע בחוק שכר מינימום לכלל העובדים – 1 לא קבוע בחוק שכר מינימום לכלל העובדים – 0 שבוע העבודה הסטנדרטי הקבוע בחוק )(standard legal workweek שבוע עבודה מקוצר 40שעות ומטה1 - שבוע עבודה רגיל 41שעות ומעלה0 - מס' האמנות של ILOביחס לחוקי עבודה שאושרו ע"י המדינה )(No.of ratification of ILO conventions משתנים מתווכים השקעות זרות נכנסות השקעות זרות יוצאות סה"כ תזרים שנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות לפי מדינה זרה )(Inward FDI flows by Host Economy, Millions of US$ סה"כ תזרים שנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות לפי מדינת אם )(Outward FDI flows by Home Economy, Millions of US$ משתנים תלויים תעסוקה תפוקות כח אדם מיומנות כח אדם אבטלה ניוד סקטוריאלי של כח אדם אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה )(Employment-to-population ratio, Population +15 תוצר מקומי גולמי לאדם עובד ))(GDP per person employed (1990 US$ אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה ))(School enrollment, tertiary (% gross אחוז המובטלים מכלל כח העבודה תעסוקה בחקלאות -אחוז המועסקים בסקטור החקלאות מכלל המועסקים תעסוקה בתעשייה -אחוז המועסקים בסקטור התעשייה מכלל המועסקים תעסוקה בשירותים -אחוז המועסקים בסקטור השירותים מכלל המועסקים 144 לאור האמור ,גודל המדינה נבחן במחקר דרך מס' התושבים במדינה הנחשבים כאזרחים חוקיים. נתוני האוכלוסייה המתפרסמים מדי שנה ע"י הבנק העולמי אשר מתבססים על אומדני האוכלוסייה באמצע כל שנה. רמת הכנסה בספרות המחקרית מקובל לבחון את רמת ההכנסה במדינה לפי הההכנסה הלאומית גולמית לנפש (Busse & Hefeker, 2007) GNI per Capitaאו לפי התוצר הלאומי הגולמי לנפש per 3GNP (Sethi et al., 2003) Capitaאשר משקפים את ערך המוצרים והשירותים המיוצרים ע"י החברות המקומיות במדינה ומחוצה לה ביחס לכל 1,000איש .במילים אחרות ,ההכנסה הגולמית לנפש במדינה משקפת את רמת ההכנסה של התושבים הנגזרת מההכנסות של יחידות כלכליות לאומיות בשוק המקומי ובמדינות זרות. לאור האמור ,רמת ההכנסה במחקר נבחנה דרך ההכנסה הלאומית גולמית לנפש ) .(GNI per Capitaבמחקר בוצעה חלוקה של המדינות לשתי קטגוריות :מדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית ומדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה ) .(Busse & Hefeker, 2007החלוקה התבססה על המיון של הבנק העולמי .הקטגוריה הראשונה כוללת את המדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית לפי UM-Upper middle income ,LM- Lower middle income ,L- Low incomeוהקטגוריה השנייה כוללת את המדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה לפי .H-High income חישוב ההכנסה הלאומית הגולמית ע"י הבנק העולמי נעשה תוך שימוש ב"מתודולוגיית אטלס" ) (Atlas methodאשר משקללת את שערי ההמרה המקומיים לדולר ארה"ב בהתייחס לממוצע של שלוש שנים אחורה וזאת בכדי להקטין את השפעת התנודתיות של שערי המטבע )World Bank, .(2004 צמיחה כלכלית בספרות המחקרית מקובל לבחון את הצמיחה הכלכלית דרך הגידול בתוצר המקומי הגולמי ) (GDP growthאשר נגזר מהגידול בערך המוצרים והשירותים המיוצרים בגבולות המדינה ע"י גורמים מקומיים או זרים ולכן הוא משקף באופן הטוב ביותר את הצמיחה הכלכלית של שוק מקומי במדינה נתונה )Globerman ;Li & Resnick, 2003; Asiedu, 2002; Gastanaga et al., 1998 .(Habib & Zurawicki, 2002; & Shapiro, 1999 לאור האמור ,הצמיחה הכלכלית במדינה נבחנה במחקר דרך הגידול השנתי בתוצר המקומי הגולמי .GDP 145 יציבות כלכלית ופוליטית בספרות קיים שוני בין החוקרים לגבי אופן בחינת היציבות הכלכלית ואו הפוליטית במדינה .ישנם חוקרים המשתמשים במדדים הבוחנים יציבות פוליטית או יציבות כלכלית .בקרב חוקרים אלו ,ישנם חוקרים הבוחנים היבטים מסויימים ביציבות הפוליטית או הכלכלית כמו שחיתות ) & Habib ) (Zurawicki, 2002או שביתות )מס' ימי העבודה האבודים כתוצאה משביתות ועיצומים לכל 1,000עובדים בשנה( ) (Cooke, 2001או ערך שער המטבע ורמת האינפלציה ) & Travino (Mixon, 2004ואילו חוקרים אחרים בוחנים את היציבות הפוליטית או הכלכלית דרך שימוש במשתנה אחד המשקלל את מכלול ההיבטים של היציבות כדוגמת ,(1988) Tallmanשבחן את היציבות הפוליטית דרך מס' הקונפליקטים הפנימיים והחיצוניים שהתרחשו במדינה. לעומת זאת ,ישנם חוקרים המשתמשים במדדים אשר בוחנים במשולב את היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה .אחד המדדים המקובלים הוא מדד ICRG- International Country) ICRG ,(Risk Guideהמורכב מסט של משתנים אשר משפיעים על היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה ) .(Loree & Guisinger, 1995; Sethi et al., 2003היתרון של מדד זה שהוא מספק תמונה מלאה לגבי היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה וזאת בהשוואה לממדים אחרים אשר מתמקדים רק בהיבטים מסויימים של היציבות הכלכלית או של היציבות הפוליטית. לאור האמור ,היציבות הכלכלית והפוליטית נבחנה במחקר דרך מדד , ICRGהמורכב מ 12משתנים אשר משפיעים על רמת היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה ,כשלכל אחד מהמשתנים יש משקל שונה וזאת כפי שמפורט בטבלה 4.2המציגה את מדד .ICRGטווח הניקוד של מדד ICRGהוא בין 0נקודות עד למקסימום 100נקודות ,כש 100נקודות מייצג מדינה בעלת סיכון כלכלי ופוליטי נמוך. טבלה 4.2מדד ICRG- International Country Risk Guideלבחינת יציבות כלכלית ופוליטית ניקוד מקסימלי מרכיבי המדד יציבות הממשלה 12 Government Stability תנאים סוציואקונומיים 12 Socioeconomic Conditions פרופיל השקעות 12 Investment Profile קונפליקטים פנימיים 12 Internal Conflict קונפליקטים חיצוניים 12 External Conflict שחיתות 6 Corruption בפוליטיקה צבא 6 Military in Politics מתיחות דתית 6 Religious Tensions חוק וסדר 6 Law and Order מתיחות אתנית 6 Ethnic Tensions שקיפות דמוקרטית 6 Democratic Accountability איכות הבירוקרטיה 4 Bureaucracy Quality סה"כ 100 Total מקורPRS Group : 146 משאבים פיננסיים אחד המדדים המקובלים בספרות המחקרית לבחינה של רמת ההתפתחות של המערכת הפיננסית וזמינות המשאבים הפיננסיים במדינה ,הוא היקף האשראי המקומי לשוק הפרטי כאחוז מהתמ"ג ) .(Kirkpatrick et al., 2006; Hermes & Lensink, 2003 לאור האמור ,זמינות המשאבים הפיננסיים במדינה נבחנה במחקר דרך היקף האשראי המקומי לסקטור הפרטי כאחוז מהתמ"ג )).(Domestic credit to private sector (% of GDP נכסים טכנולוגיים בספרות המחקרית מקובל לבחון את היקף הנכסים הטכנולוגיים במדינה דרך מס' הפטנטים שפותחו במדינה ) .(Almeida, 1996; Shan & Song, 1997סוגיית זכויות הקניין יצרה מצב ,שחברות רושמות פטנטים על פיתוחים טכנולוגיים ,מחשש לפגיעה בנכסים הרוחניים של החברה ) & Shan (Song, 1997ולכן מס' הפטנטים במדינה מצביע על היקף הנכסים הטכנולוגיים הקיימים במדינה במונחים של ידע מוגמר הניתן לשימוש או למכירה. ראוי לציין ,שישנם מחקרים הבוחנים את הסביבה הטכנולוגית דרך תקציב המחקר והפיתוח ברמת המדינה .תקציבי המו"פ אומנם מספקים תמונה רחבה לגבי הפעילות בתחומי המחקר והפיתוח והפוטנצייאל ליצירת נכסים טכנולוגיים בטווח הקצר והארוך ,אך חסרונו של מדד זה ,שהוא אינו משקף באופן ישיר את היקף הנכסים הטכנולוגיים הזמינים במדינה לשיווק או למכירה ,אלא בעיקר את הפוטנצייאל ליצירת נכסים טכנולוגיים במדינה. לאור האמור ,הנכסים הטכנולוגיים במדינה נבחנו במחקר דרך מס' הבקשות לפטנטים שהוגשו במדינה בשנה נתונה. תשתיות תקשורת הארגונים הבינלאומיים מפרסמים מגוון מדדים לבחינת תשתיות התקשורת במדינה כמו מס' הטלפונים הנייחים לכל 1,000איש ) ,(Asiedu, 2004מס' הטלפונים הסלולאריים ,מס' המקושרים לאינטרנט ,עלות חודשית למשתמש אינטרנט ,תקציב המדינה למידע ותקשורת כאחוז מהתמ"ג ועוד. המדדים הקיימים בוחנים היבטים שונים של תשתיות התקשורת במדינה והם ניתנים לחלוקה לשלוש קטגוריות :זמינות התשתיות ,איכות התשתיות ועלות התשתיות. במחקר הושם דגש על בחינת איכות תשתיות התקשורת במדינה ולא על זמינות התשתיות מהסיבה, שבעידן הטכנולוגי ,מדינות רבות ,מפותחות ומתפתחות ,שיפרו את זמינות תשתיות התקשורת ,אך 147 עדיין נותרו הבדלים מהותיים בין המדינות בהתייחס לאיכות התשתיות וזאת על רקע השוני הקיים בין המדינות לגבי היכולת לתחזק באופן ראוי תשתיות טכנולוגיות מורכבות. לאור האמור ,במחקר נעשה שימוש במדד הבוחן את מס' התקלות לכל 100טלפונים ראשיים במדינה בשנה ,תוך חלוקת המדינות לשתי קטגוריות :מדינות בעלות תשתיות באיכות גבוהה ,שבהן קיימות פחות מ 25תקלות לכל 100טלפונים ראשיים בשנה ומדינות בעלות תשתיות באיכות נמוכה או בינונית ,שבהן מס' התקלות גבוה מ 26תקלות בשנה. פתיחות תרבותית המחקרים הקיימים בוחנים הבדלי תרבות דרך מדדים שונים כמו מרחק פיסי בין מדינות ) Terpstra ,(Vahlne & Nordstrom,1992; &Yu, 1988הבדלי דת ,הבדלי שפה ) & Globerman (Cooke, 2001 ; Shapiro, 2003ובעיקר דרך "מדד הופסטדה" )) (Hofstede, 1983, 1993ראה פירוט בחלק (2.5.4אשר משמש לבחינת הבדלי תרבות במחקרים רבים ).(Kirkman et al., 2006 מרבית המחקרים הקיימים שבהם נעשה שימוש ב"מדד הופסטדה" ,בוחנים הבדלי תרבות בין מדינת אם מסוימת לבין מדינות זרות אחרות ) ,(Kirkman et al., 2006כשמדינת האם מהווה נקודת ייחוס להשוואה ולכן מטעם זה ומטעמים נוספים לא נעשה שימוש במחקר ב"מדד הופסטדה" ,7אלא במדד המשקף פתיחות תרבותית ביחס לתרבויות זרות ברמה הגלובלית. לאור האמור ,הפתיחות התרבותית במדינה נבחנה במחקר דרך קביעת השפה האנגלית כשפה רשמית או משנית במדינה .ההנחה ,שבעידן הגלובלי בכלל ובעידן האינטרנט בפרט ,השפה האנגלית הפכה לשפה בינלאומית ) ,(Roesler, 1994שבאמצעותה תרבויות זרות מתקשרות אחת עם השנייה ואף נשמעת הטענה ,שהכרת השפה האנגלית מספיקה לעולם העסקים הבינלאומי ) (Bloch, 1995ולכן מדינה המאמצת את השפה האנגלית כשפה רשמית או משנית ,מעודדת פתיחות תרבותית ותקשורת טובה יותר עם תרבויות זרות. ראוי לציין ,שבשונה ממחקרים קיימים שבהם נבחן השוני בין שפות המקור הרשמיות של המדינות ) ,(Cooke, 2001במחקר זה נבחנה הפתיחות התרבותית דרך קביעת השפה האנגלית כשפה רשמית או משנית במדינה ,כשהדגש הינו על התוספת של השפה המשנית .במילים אחרות ,במדינות שבהן השפה האנגלית אינה נחשבת כשפת מקור והשפה האנגלית מאומצת כשפה משנית ,הדבר משקף פתיחות תרבותית לתרבויות זרות ,בשל המוכנות של המדינה לאמץ שפה זרה ,שאין לה קשר לשפות הלאומיות במדינה 8וזאת מתוך ההבנה ,שידיעת השפה האנגלית תסייע ליצירת קשרים עם מדינות זרות. 148 לאור זאת ,הפתיחות התרבותית נבחנה במחקר דרך חלוקה של המדינות לשתי קטגוריות :הראשונה, מדינות שבהן נקבע פורמלית שהשפה האנגלית משמשת במדינה כשפה רשמית או משנית .השניה, מדינות שבהן לא נקבע פורמלית שהשפה האנגלית משמשת כשפה רשמית או משנית. מדיניות שוק העבודה שכר מינימום בספרות המחקרית קיימים שני מדדים עיקריים לבחינת שכר מינימום :קיום שכר מינימום וגובה שכר המינימום אשר קבועים בחוק במדינה ) .(Bierhanzl & Gwartney, 1998גובה שכר המינימום מושפע מרמת ההכנסה אשר נבחנת במחקר ואילו קביעה בחוק של שכר מינימום משמעותה ,שמחד גיסא ,קיים חוק עבודה המבטיח לעובדים קבלת שכר מינימום במדינה ומאידך גיסא ,קיים שכר מינימום אשר משפיע על גמישות החברות בקביעת השכר בהתאם לתנאי הביקוש והתחרות של השוק. לאור האמור ,שכר המינימום נבחן במחקר דרך קביעה בחוק של שכר מינימום לכלל העובדים במדינה ,בשל השפעתו על היתרונות התחרותיים של החברות הרב לאומיות .במחקר בוצעה חלוקה של המדינות לשתי קטגוריות :הראשונה ,כוללת את המדינות שבהן קבוע בחוק שכר מינימום לכלל העובדים .השניה ,כוללת את המדינות שבהן לא קבוע בחוק שכר מינימום לכלל העובדים.9 ראוי לציין ,שישנן מדינות שבהן מקובל לשלם שכר לעובדים מעל רף שכר מינימלי מסוים ,אך אין בחוק הגדרה פורמלית לשכר מינימום .מדינות אלו הוכנסו לקטגוריה של המדינות שבהן לא קיים בחוק שכר מינימום מהסיבה ,שאי קיום בחוק של שכר מינימום עדיין מאפשר גמישות לחברות בקביעת השכר ,במיוחד במצבים של ירידה בביקוש והאטה כלכלית .כמו כן ,המחקר בא לבחון מדיניות ולא נורמות ומדיניות אמורה לבוא לידי ביטוי דרך חוקים ותקנות פורמליות. שבוע עבודה במחקרים הקיימים שבוע העבודה נבחן דרך היקף שעות העבודה השבועיות הרגילות הקבועות בחוק )Bosch & Lehndorff, ;Crèpon & Kramarz, 2002; Kapteyn et al., 2004; Rodrik, 1996 .(2001 לאור האמור ,שבוע העבודה נבחן במחקר דרך מכסת שעות העבודה השבועיות הרגילות הקבועה בחוק במדינה .במחקר בוצעה חלוקה של המדינות לשתי קטגוריות :הראשונה ,כוללת את המדינות 149 שבהן יש שבוע עבודה מקוצר הכולל עד 40שעות שבועיות .השניה ,כוללת את המדינות שבהן יש שבוע עבודה רגיל הכולל 41שעות שבועיות ומעלה. ראוי לציין ,שישנן מדינות שבהן קיימת יותר מהגדרה אחת לשבוע עבודה סטנדרטי .דהיינו ,שבוע העבודה הסטנדרטי הפורמלי נקבע לפי השיוך הסקטוריאלי .לדוגמא ,שבוע העבודה הפורמלי בסקטור הציבורי הינו 45שעות שבועיות ואילו בסקטור הפרטי 48שעות שבועיות .במקרים אלו שבוע העבודה הפורמלי במדינה נקבע במחקר לפי מכסת השעות השבועיות הגבוהה יותר. רגולציה בשוק העבודה בספרות המחקרית קיימים מדדים שונים לבחינת הרגולציה בשוק העבודה .ישנם מחקרים הבוחנים את הרגולציה בהתייחס לחוקים או לתקנות מסויימים הנחשבים כמהותיים כמו שיתוף ועד עובדים בתהליך פיטורים ,קבלת אישור מרשויות הממשלה טרום ביצוע הפיטורים ,תקנות ביחס להליך הפיטורים וכד' ) (Cooke, 2001; Bierhanzl & Gwartney, 1998וישנם מחקרים הבוחנים את הרגולציה לפי מס' האישורים של אמנות ILOשאושרו ע"י המדינות השונות ).(Cooke & Noble, 1998; Rodric, 1996) (No.of ratification of ILO conventions ארגון ILOמפרסם אמנות שהן למעשה המלצות לסטנדרטים ולתקנות הקשורים לשוק העבודה וכל מדינה ריבונית באפשרותה להחליט ,האם לאמץ המלצה כזאת או אחרת של הארגון .ניתן לומר, שככל שמדינה מאמצת יותר המלצות של ,ILOכך יש במדינה יותר רגולציה בשוק העבודה .לעומת זאת ,ככל שהמדינה בוחרת לאמץ פחות המלצות ,כך ישנה גמישות רבה יותר במדיניות שוק העבודה באותה מדינה. ראוי לציין ,שארגון ILOפרסם כבר מעל 180המלצות ובפרסומיו ישנה התייחסות לשנת פרסום ההמלצה וכן לשנה שבה כל אחת מהמדינות אישרה את ההמלצה ,דבר שמאפשר לבחון את השינויים שחלו במדיניות לאורך השנים וזאת בהתייחס לכל אחת מהמדינות הנבחנות במחקר. לאור האמור ,הרגולציה בשוק העבודה נבחנה במחקר דרך מס' האישורים של המלצות ILO ) (No.of ratification of ILO conventionsשאושרו ע"י כל אחת מהמדינות בכל שנה נתונה. 4.1.2המשתנים המתווכים מודל המחקר כולל שני משתנים מתווכים אשר מייצגים את כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה :ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 150 השקעות זרות נכנסות – FDI Inward השקעות זרות ישירות נכנסות ברמת המדינה הינן סה"כ ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ע"י כלל החברות הזרות במדינה זרה מסויימת .לדוגמא ,היקף ההשקעות הזרות הנכנסות לישראל הינו סה"כ ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ע"י כלל החברות הזרות במדינת ישראל. השקעות זרות יוצאות – FDI outward השקעות זרות יוצאות ברמת המדינה הינן סה"כ ההשקעות הזרות הישירות היוצאות ממדינת אם מסוימת לכלל המדינות הזרות .לדוגמא ,היקף ההשקעות הזרות היוצאות מישראל הינו סה"כ ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ע"י חברות ישראליות במדינות זרות בעולם. בספרות המחקרית קיימים שני מדדים עיקריים לבחינת היקף ההשקעות הזרות הישירות ברמת מדינה ):(Dunning & Lundan, 2008; Sethi et al.,2003 הראשון ,השקעות זרות ישירות בתזרים .FDI flowsהכוונה להשקעות זרות ישירות המתבצעות דרך הזרמת הון מחברות האם לאתרים של החברות במדינות הזרות ) ;Navaretti & Venables, 2004 .(Globerman & Shapiro, 2003הזרמת ההון יכולה להתבצע לשם הקמת אתר חדש או לשם מיזוג או רכישה של חברת מקומית או לשם השקעה נדרשת באתר קיים וכד'. השני ,השקעות זרות ישירות במניות .FDI stocksהכוונה להשקעות זרות ישירות המתבצעות דרך רכישת מניות של חברות במדינות זרות .השקעות אלו נגזרות מערך המניות של החברות בשווקים הפיננסיים וערכן משתנה בהתאם לתנודות ערך המניה בשוק. ההשקעות הזרות הישירות בתזרים FDI flowsאמורות לשקף באופן טוב יותר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוק העבודה הלאומי בהשוואה להשקעות הזרות הישירות במניות מהסיבה ,שערך מנייה של חברה לאו דווקא משקף את היקף הפעילות של החברה ,במיוחד בכל הקשור להשפעות על שוק העבודה .ההשקעות הזרות הישירות במניות מייצגות את הערך הנצבר של ההשקעות הזרות במדינה נתונה בשנה מסוימת ,כשערכן משתנה בהתאם לתנודות שוק ההון ) (UNCTAD, 2004ולכן קיים קושי בנטרול מגמות עלייה או ירידה בשוקי ההון אשר עשויים להשפיע על ערך המניות של החברות ולהשליך על היקף ההשקעות הזרות הישירות במניות. לאור האמור ,ההשקעות הזרות הנכנסות נבחנו במחקר דרך היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הנכנסות לפי מדינה זרה במיליוני דולרים ארה"ב ) Inward FDI flows by Host (Economyואילו ההשקעות הזרות היוצאות נבחנו במחקר דרך היקף התזרים השנתי של ההשקעות 151 הזרות היוצאות לפי מדינת אם במיליוני דולרים ארה"ב ) Outward FDI flows by Home .(Economy 4.1.3המשתנים התלויים מודל המחקר כולל חמישה משתנים תלויים המייצגים את שוק העבודה הלאומי :תעסוקה ,תפוקות כח אדם ,מיומנות כח אדם ,אבטלה וניוד סקטוריאלי של כח אדם. תעסוקה בספרות המחקרית ובמאגרי המידע מקובל לבחון את היקף התעסוקה ברמת המדינה דרך אחוז המועסקים מכלל האכלוסייה בגילאי עבודה במדינה )ILO, ;Moy, 1988 ;Coutts et al., 2007 .(2007 לאור האמור ,התעסוקה נבחנה במחקר דרך אחוז המועסקים מכלל האכלוסייה מעל גיל 15במדינה. תפוקות כח אדם בספרות המחקרית ובמאגרי המידע מקובל לבחון את תפוקות כח האדם ברמת המדינה דרך הכנסות המדינה ביחס לכל יחידת עבודה ,כשיחידת העבודה נמדדת דרך מס' העובדים הכולל או דרך שעות העבודה ).(ILO, 2007 לאור האמור ,תפוקות כח האדם במדינה נבחנו במחקר דרך המדד הבוחן את התמ"ג לאדם עובד ) (GDP per person employedבדולר ארה"ב לפי שער בסיס של הדולר בשנת ILO, ) 1990 .(2007 מיומנות כח אדם מיומנות כח האדם נגזרת ממגוון מרכיבים כמו השכלה ,הכשרה ,יכולות ,מומחיות ,מקצועיות וכד' ולכן בספרות המחקרית קיימים מדדים שונים לבחינת מיומנות כח האדם כמו תחום העיסוק ) ,(Inzelt, 2008רמת השכר ) (Vind, 2008ועוד. ההשכלה נחשבת לאחד מהגורמים הדומיננטיים בקביעת מיומנות כח האדם )(Fung et al., 2002 ולכן רמת ההשכלה במדינה אמורה לשקף את רמת מיומנות כח האדם במדינה.10 152 הארגונים הבינלאומיים ממיינים את רמת ההשכלה במדינה לשלוש קטגוריות :הראשונה ,רמת השכלה ראשונית ) (Primeryהמתייחסת להשכלה ברמת בית ספר יסודי .השנייה ,רמת השכלה משנית ) (Secondaryהמתייחסת להשכלה ברמת בית ספר תיכון .השלישית ,רמת השכלה שלישית ) (Tertiaryהמתייחסת להשכלה גבוהה ברמת מכללות ואוניברסיטאות ).(World Bank, 2004 לאור האמור ,מיומנות כח האדם במדינה נבחנה במחקר דרך אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה Tertiaryמכלל האוכלוסייה במדינה ) ) (School enrollment, tertiary (% grossמהסיבה, שקטגוריה זו מצביעה על היקף כח האדם המיומן במדינה. אבטלה בספרות המחקרית ובמאגרי המידע מקובל לבחון את האבטלה דרך המדד הבוחן את שיעור המובטלים מכלל כח העבודה במדינה ).(ILO, 2007; Seyf, 2000; Nickell, 1997 לאור האמור ,האבטלה נבחנה במחקר דרך המדד הבוחן את אחוז המובטלים מכלל כח העבודה במדינה. ניוד סקטוריאלי של כח אדם בספרות המחקרית מקובל להשתמש במיון ISICלמיון סקטורים) ISIC-International Standard .(Lipsey & Sjoholm, 2004) (Industrial Classificationהמדד פותח ע"י המחלקה הסטטיסטית של האו"ם לשם ביצוע השוואה בין סקטורים שונים .למיון זה קיימים ארבע רמות של מיון ,1, 2, 3, 4 digit -כשהרמה הראשונה מספקת מיון כללי עד הרמה הרביעית המספקת מיון מפורט ביותר לכל אחד מתתי הסקטורים.11 הבנק העולמי ממיין את התעסוקה לשלושה סקטורים עיקריים בהתבסס על מיון ISIC-1digitוזאת כפי שמפורט בטבלה :4.3הראשון ,תעסוקה בחקלאות ,המתייחס לאחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים במדינה והוא כולל את הסקטורים המסורתיים :חקלאות ,צייד ,ייעור ודייג .השני, תעסוקה בתעשייה ,המתייחס לאחוז המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים במדינה והוא כולל את ענפי התעשייה השונים כמו :מכרות ומחצבים ,מפעלי ייצור ,חשמל ,גז ומים ובנייה .השלישי, תעסוקה בשירותים ,המתייחס לאחוז המועסקים בשירותים מכלל המועסקים במדינה והוא כולל את ענפי השירותים השונים כמו תיירות ,תעבורה ,תקשורת ,מינהל ציבורי ,השכלה ,בריאות ועוד. 153 תעשייה ושירותים, חקלאות- מיון התעסוקה לפי שלושה סקטורים עיקריים4.3 טבלה ISIC קטגוריות המשנה לפי Category A: Agriculture, hunting and forestry Category B: Fishing Category C: Mining and quarrying Category D: Manufacturing Category E: Electricity, gas and water supply Category F: Construction Category G: Wholesale and retail trade; repair of motor vehicles, motorcycles and personal and household goods Category H: Hotels and restaurants Category I: Transport, storage and communications Category J: Financial intermediation Category K: Real estate, renting and business activities Category L: Public administration and defence; compulsory social security Category M: Education Category N: Health and social work Category O: Other community, social and personal service activities Category P: Private households with employed persons תעסוקה בחקלאות A - Agriculture תעסוקה בתעשייה I - Industry תעסוקה בשירותים S - Services World Bank-WDI :מקור ניוד סקטוריאלי של כח אדם נבחן במחקר דרך השוואה של התעסוקה בין שלושת,לאור האמור כשמתוך ניתוח הממצאים, מדובר למעשה בבחינה של שלושה משתנים תלויים.הסקטורים העיקריים .20 מאוששות או נידחות השערות המחקר,הכולל של שלושת המשתנים שיטת המחקר4.2 דן בנימוקים לתכנון שיטת, הראשון:חלק זה מוקדש לשיטת המחקר והוא כולל חמישה חלקים מתאר את תהליך איסוף הנתונים והקשיים, השלישי. מציג את קבוצת המחקר, השני.המחקר מציג את העיבודים, החמישי. מציג את מקורות המידע של המחקר, הרביעי.שהתעוררו בעת התהליך .הסטטיסטיים ואופן בדיקת ההשערות במחקר 154 4.2.1שיטת המחקר שיטת המחקר באה לתת מענה למטרות המחקר והיא כוללת שלושה רבדים :מחקר כמותני ,מחקר אורך ומחקר השוואתי וזאת כפי שמפורט בטבלה 4.4המציגה את שיטת המחקר. מחקר כמותני .ברובד הראשון ,השערות המחקר נבחנו בקרב 191מדינות ,תוך שימוש במדדים כמותיים או במדדים הניתנים לכימות. מחקר כמותני ) (Quantitative researchמתבסס על מודל דדוקטיבי התורם ליצירת הכללות דרך הפרכה או אי הפרכה של התיאוריה הנבחנת ) (Popper, 1963ולכן שימוש במחקר בשיטת כמותית, תורמת לקבלת תמונה כוללת וליכולת הסקת מסקנות ברורה ומדויקת יותר לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. מחקר אורך .ברובד השני ,השערות המחקר נבחנו בניתוח אורך שכלל שתי רמות ניתוח :ניתוח ברמת כל שנה נתונה בכדי לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הקצר וניתוח לאורך זמן בכדי לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הארוך. במחקר אורך ) (longitudinal researchנבחנים אותם משתנים לאורך תקופות זמן שונות ,תוך ביצוע השוואה של המשתנים בין תקופות הזמן הנבחנות במטרה לזהות שינויים שחלו לאורך הזמן ) .(Menard, 1995מחקר אורך מהווה את אחד הכלים החזקים להבנה של שינויים לאורך זמן ולבחינת השפעות ארוכות טווח ,דבר התורם לניבוי תופעות ולזיהוי מגמות עתידיות .במילים אחרות, ניתוח אורך מאפשר לבחון את מידת העקביות של ההשפעות לאורך השנים ואת התחזקותם או החלשותם של משתנים מסוימים לאורך זמן .בחינת תופעה ברמת שנה נתונה עשויה לספק ממצאים מסוימים ,אולם בחינה של אותה תופעה לאורך זמן עשויה לחשוף ממצאים שונים ולהוביל למסקנות שונות. לאור האמור ,במחקר ניתוח האורך נעשה בשתי רמות :ברמה הראשונה ,התבצעה בחינה של המשתנים ברמת כל שנה נתונה .דהיינו ,התבצעה בחינה בכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר בנפרד. בחינה ברמת כל שנה נתונה תורמת להבנת ההשפעות בטווח הקצר ולזיהוי התחזקות או החלשות של גורמים מסוימים לאורך השנים ,דבר התורם לזיהוי שינויים ומגמות עתידיות .ברמה השנייה ,התבצעה בחינה לאורך 13שנה .דהיינו ,לאורך 13תקופות זמן .בחינה לאורך זמן תורמת בעיקר להבנת ההשפעות ארוכות הטווח ,דבר המסייע רבות לקובעי המדיניות בעיצוב המדיניות העתידית ובתכנון רב שנתי. ראוי לציין ,שבמחקר הוקדשו משאבים רבים מהיבט איסוף הנתונים וניתוחם לשם יצירת מחקר אורך בקרב 191מדינות בכדי לאפשר יכולת הסקת מסקנות ברורה יותר לגבי ההשפעות בטווח הקצר ובטווח הארוך של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. 155 טבלה מס' 4.4שיטת המחקר מחקר כמותני מחקר אורך מחקר השוואתי ניתוח בקרב 191מדינות. ניתוח ברמת כל שנה נתונה :בהתייחס לכל אחת מהשנים ,בשנים .1992-2005 ניתוח לאורך זמן :לאורך 13תקופות זמן 13 ,שנה -בשנים .1992-2004 השוואה בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ) (FDI Inwardלבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(FDI Outward מחקר השוואתי .ברובד השלישי ,המחקר בוחן את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ,תוך ביצוע השוואה בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה לבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. במחקר השוואתי ) (Comparative researchמתבצעת השוואה בין מקרים שונים או בין קבוצות שונות של נבדקים או בין משתנים שונים וזאת דרך שיטות השוואתיות במטרה לזהות הבדלים בהשפעות הנבחנות בהתבסס על תיאוריה המסבירה את הסיבות לקיום ההבדלים ).(Ragin, 1987; Pennings et al., 1999 שימוש במחקר בשיטה השוואתית מאפשר לבחון את ההבדלים בין ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות על שוק העבודה הלאומי במדינה הזרה לבין ההשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על שוק העבודה הלאומי במדינת האם ,דבר שיתרום להבנת ההשפעות הכוללות של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. לסיכום ,תכנון שיטת המחקר נעשה בניסיון לתת מענה למטרות המחקר והוא כולל שילוב של שלוש רמות ניתוח – ניתוח כמותני ,ניתוח אורך וניתוח השוואתי ,בניסיון לאפשר יכולת הסקת מסקנות ברורה יותר לגבי ההשפעות בטווח הקצר ובטווח הארוך של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. 4.2.2קבוצת המחקר קבוצת המחקר כוללת את 191המדינות החברות בארגון האומות המאוחדות .4מחקר זה ייחודי מהיבט קבוצת המחקר מהסיבה ,שקבוצת המחקר כוללת למעשה את כלל אוכלוסיית המחקר קרי ,את כלל מדינות העולם.5 קבוצת המחקר באה לתת מענה למטרות המחקר ,בניסיון לבחון את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית .כפי שהוצג בפרק המבוא בחלק שדן בבעיית 156 המחקר ,אחת המגבלות שקיימות כיום בספרות המחקרית ,שמרבית המחקרים הקיימים בוחנים את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמת מדינה מסוימת Kearns )Hsu & Chen, ; Blomström & Sjoholm,1999 ;Karlsson et al., 2009 ;& Ruane, 2001 ,(Wang et al., 2002 ;Vind, 2008 ;2000דבר המקשה על הסקת מסקנות כוללות וברורות לגבי ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ולכן קבוצת המחקר מנסה לתת מענה למגבלה זו במטרה לשפר את יכולת הסקת המסקנות במחקר. ראוי לציין ,שלאורך השנים הנבחנות במחקר חל גידול במס' המדינות החברות באו"ם וזאת כפי שניתן לראות בטבלה מס' 4.5המציגה את מס' המדינות החברות באו"ם בכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .ניתן לראות ,שבשנת 184 ,1992מדינות היו חברות באו"ם ואילו בשנת ,2005מס' המדינות החברות באו"ם עלה ל 191-מדינות. טבלה מס' 4.5קבוצת המחקר מס' המדינות החברות באו"ם שנה 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 מקור :האו"ם )(United Nations 184 188 188 188 188 188 188 189 190 190 191 191 191 191 לסיכום ,קבוצת המחקר כוללת את 191המדינות החברות בארגון האומות המאוחדות .קבוצת המחקר כוללת למעשה את כלל אוכלוסיית המחקר ,בניסיון לבחון את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ולשפר את יכולת הסקת המסקנות במחקר. 157 4.2.3תהליך איסוף הנתונים לאור שיטת המחקר שהוצגה בחלק ,4.2.1תהליך איסוף הנתונים במחקר התמקד במאגרי נתונים ברמת מדינות ובדגש על מאגרי נתונים של ארגונים בינלאומיים ,בשל הסטנדרטים האחידים הקיימים במאגרים אלו בהתייחס לאופן דיווח הנתונים של המדינות ,המאפשר לבצע השוואה בין מדינות שונות ,ללא הטיות העשויות לנבוע משימוש בנתונים בעלי אופי דיווח שונה. לאור ניתוח האורך במחקר בקרב 191מדינות וחשיבות בשימוש במאגרי נתונים של ארגונים בינלאומיים ,תהליך איסוף הנתונים במחקר היה אתגרי ומורכב והצריך משאבים רבים ,תוך שימוש בשלושה עשר מאגרי נתונים משבעה מקורות מידע שונים )יפורטו בהרחבה בחלק הבא( מארבע סיבות עיקריות: הראשונה ,בעיית הנתונים החסרים .בעיית הנתונים החסרים במאגרי הנתונים הקשתה על תהליך איסוף הנתונים והפכה אותו למורכב ביותר ,במיוחד בשל הרצון לבחון את כלל המדינות לאורך 13 שנה .במחקר נעשה שימוש במאגרי נתונים של ארגונים בינלאומיים כמו הבנק העולמי ILO ,וכד', האמורים לכלול נתונים בהתייחס למרבית המדינות בעולם ובהתייחס לשנים הנבחנות במחקר ,אך בפועל חסרו נתונים רבים בהתייחס למדדים שונים. בעיית חוסר הנתונים במאגרים באה לידי ביטוי בשתי רמות :ראשית ,ברמת המדינות .ברמת המדינות חסרו נתונים ,במיוחד בהתייחס למדינות המתפתחות .שנית ,ברמת השנים .ברמת השנים חסרו נתונים בהתייחס לחלק מהשנים הנבחנות במחקר .למדדים מסוימים היו חסרים נתונים בהתייחס לשנים המוקדמות ואילו למדדים אחרים היו חסרים נתונים דווקא בהתייחס לשנים המאוחרות .הדבר נובע מריבוי מדדים ומפיתוח מדדים חדשים לאורך השנים ,שהביא לחוסר רצף בשימוש באותם מדדים לאורך השנים ע"י המדינות השונות. למרות האמור ,הושם דגש במחקר על שימוש במאגרי נתונים של ארגונים בינלאומיים ,בשל דרישתם מהמדינות בעמידה בסטנדרטים אחידים בהתייחס לאופן דיווח הנתונים ולכן נתונים חסרים עשויים לנבוע מאי איסוף הנתונים ע"י המדינות או מחוסר עמידה של המדינות בסטנדרטים של הארגונים הבינלאומיים ביחס למדדים השונים .שימוש במקורות מידע המתבססים על פרסומים ממשלתיים עשוי ליצור בעייתיות בהשוואה של מדדים בין מדינות שונות ,בשל השוני הקיים בין המדינות ביחס להגדרת המדד ,אופן החישוב ,אופן דיווח הנתונים וכד' ולכן מקורות המידע במחקר התבססו על שימוש במאגרי נתונים של ארגונים בינלאומיים ,ללא איסוף נתונים חסרים ממקורות מידע ממשלתיים של מדינות שונות.12 158 השניה ,הבדלים בין מאגרי הנתונים בהתייחס לשנים המאוחרות .בתהליך איסוף הנתונים נמצאו פערים בין מאגרי המידע השונים בהתייחס לזמינות הנתונים של השנים המאוחרות .ניתן לומר, שבכל נקודת זמן בתהליך איסוף הנתונים ,הנתונים של מדד אחד היו זמינים עד לשנה מסוימת ואילו הנתונים של מדדים אחרים היו זמינים עד לשנה מוקדמת יותר או מאוחרת יותר .לדוגמא ,בנקודת זמן מסוימת ,מדד אחד היה זמין עד שנת 2006ואילו מדד שני היה זמין עד שנת 2004ואילו מדד שלישי היה זמין עד שנת .2003 לאור זאת ,הושקעו מאמצים רבים בניסיון לכלול במחקר נתונים עדכניים מהשנים המאוחרות ,תוך יצירת אחידות מירבית בין המדדים השונים בהתייחס לשנים הנבחנות .ראוי לציין ,שבכל מאגרי הנתונים קיים פער בין מועד פרסום המהדורה לבין זמינות הנתונים בפועל. לאור האמור ,במחקר הוכללו נתונים בהתייחס למדדים השונים עד לשנת ,13 2005למעט שלושה משתנים ,שהנתונים לגביהם זמינים רק עד לשנים .2002/3למשתנה משאבים פיננסיים הנתונים זמינים עד לשנת 2003ולשני המשתנים נכסים טכנולוגיים ותשתיות תקשורת הנתונים זמינים רק עד לשנת .2002 השלישית ,שינויים מהותיים במהדורות של מאגרי הנתונים .שינויים מהותיים במהדורות של מאגרי הנתונים הקשה אף הוא על תהליך איסוף הנתונים במחקר .מרבית מאגרי הנתונים מתעדכנים אחת לשנה ובשנים האחרונות אף מאגרי נתונים רבים הפכו לזמינים באינטרנט דרך רכישת מנוי ,online דבר המאפשר לארגונים הבינלאומיים לבצע עדכונים שוטפים של הנתונים .לכאורה ,עדכון הנתונים בין המהדורות היה צריך להעשות רק בהתייחס לשנים האחרונות ,אך בפועל מתעדכנים נתונים גם בהתייחס לשנים המוקדמות ,דבר שהצריך עדכון מחדש של נתוני המדד בהתייחס לכל השנים הנבחנות ,במקרים שבהם הוחלט לבצע עדכון נתונים בעת התהליך הארוך של איסוף הנתונים. הארגונים הבינלאומיים מתבססים במאגרי הנתונים על המידע המועבר ע"י המדינות השונות, כשלעיתים מדינה עשויה להעביר נתונים בנקודת זמן מסוימת גם בהתייחס לשנים מוקדמות יותר, דבר שמשנה את בסיס הנתונים כולו. ראוי לציין ,שבמקרים לא מעטים גם חלו שינויים במאגרי הנתונים בהתייחס לנתונים שכבר היו קיימים במהדורות הקודמות ,דבר שחידד את ההבדלים בין המהדורות השונות .הדבר עשוי לנבוע מהתגלות של פגמים באופן דיווח הנתונים ע"י המדינות השונות בהתייחס לקריטריונים של הארגונים הבינלאומיים .מחד ,שימוש במהדורות העדכניות תרם להקטנת בעיית הנתונים החסרים .מאידך, הכללת נתונים ממהדורות עדכניות יצרה שינויים בכל בסיס הנתונים של המחקר ולא רק הוספה של שנים מתקדמות .המרדף במחקר אחר המהדורות העדכניות במטרה להקטין את בעיית הנתונים החסרים ,אילצה בכל עדכון לבצע הזנה חוזרת של הנתונים ולעיתים גם עיבוד מחדש של הנתונים במחקר. 159 הרביעית ,איסוף נתונים משני מקורות מידע שונים .בעיית חוסר הנתונים בשילוב הבעיות הנוספות שהוזכרו לעי"ל ,הביאה במקרים מסוימים לאיסוף נתונים של מדד מסויים משני מאגרי נתונים שונים, דבר שיצר מורכבות רבה ביותר בתהליך איסוף הנתונים במחקר. איסוף נתונים משני מקורות מידע שונים התבצע משתי סיבות עיקריות: הראשונה ,שימוש בשני מאגרי מידע שונים ,כשכל מאגר משמש לשנים אחרות .מדובר במקרים שבהם הנתונים של מאגר אחד היו קיימים בהתייחס לשנים המוקדמות והנתונים של המאגר השני היו קיימים בהתייחס לשנים המאוחרות. לדוגמא ,מדד האבטלה נאסף משני מקורות מידע שונים :הראשון ,ממאגר הנתונים WDIשל הבנק העולמי בהתייחס לשנים .1992-2000השני ,ממאגר הנתונים KILMשל ILOבהתייחס לשנים .2001-2005 השניה ,שימוש בשני מאגרי מידע במקביל .איסוף נתונים משני מאגרי נתונים במקביל התבצע במקרים שבהם מאגר אחד לא סיפק נתונים מלאים בהתייחס למדד הנבחן. לדוגמא ,ארגון ILOמפרסם נתונים על שכר מינימום ושבוע העבודה במאגר של תנאי עבודה וחוקי התעסוקה ) . (Database of Conditions of Work and Employment lawsהמאגר מציג תמונה עכשווית לגבי שכר המינימום ושבוע העבודה בהתייחס למדינות רבות בעולם ,אך הוא לא מציג את השינויים שחלו לאורך השנים בחוקי העבודה .לדוגמא ,במאגר מצוין שלמדינה מסויימת יש שבוע עבודה של 40שעות משנת ,2000אך הוא לא מציג מה היה שבוע העבודה משנת 1992עד שנת 1999ואילו שינויים חלו בשבוע העבודה לאורך השנים הנבחנות במחקר. לאור זאת ,נעשה שימוש במאגר נתונים נוסף – בדו"חות זכויות האדם של משרד המדינה של ארה"ב ),(Country Reports on Human Rights Practicesאשר מתפרסמים אחת לשנה בהתייחס למרבית המדינות בעולם .דו"חות אלו מתפרסמים לאורך שנים והם כוללים נתונים גם בהתייחס לחוקי העבודה במדינות .איסוף הנתונים מהדו"חות של משרד המדינה של ארה"ב חייב בחינה של מאות רבות של דו"חות מהסיבה ,שכל דו"ח מתייחס למדינה אחת בשנה מסוימת ולכן נעשה שימוש בדו"חות רק לשם השלמת הנתונים שהיו חסרים במאגר הנתונים של .ILO לסיכום ,תהליך איסוף הנתונים במחקר היה אתגרי ומורכב והצריך משאבים רבים ,14תוך שימוש בשלושה עשר מאגרי נתונים משבעה מקורות מידע שונים במטרה להקטין את היקף הנתונים החסרים במחקר. 160 4.2.4מקורות המידע המחקר התבסס על שלושה עשר מאגרי נתונים משבעה מקורות מידע שונים וזאת כפי שניתן לראות בטבלה 4.6המציגה את מקורות המידע ומאגרי הנתונים לפי משתני המחקר. להלן שבעת מקורות המידע שבהם נעשה שימוש במחקר :הבנק העולמי ,World Bankארגון העבודה הבינלאומי ,ILOהאו"ם ,United Nationsועידת האו"ם לסחר ופיתוח ,UNCTAD משרד המדינה של ארה"ב PRS Group , US department of stateו . SIL International הבנק העולמי .World Bankהבנק העולמי מהווה מקור מידע חשוב ביותר למגוון נתונים ברמת המדינה .לבנק העולמי ישנם מס' מאגרי נתונים ,שהחשוב ביניהם הוא מאגר WDI-World ,Development Indicatorsהמתפרסם אחת לשנה והכולל מאות מדדים בנושאים שונים כמו מדינה ,סביבה וכלכלה בהתייחס למדינות רבות בעולם. במחקר נעשה שימוש בארבעה מאגרי נתונים של הבנק העולמי :הראשון ,מאגר WDI-2002אשר שימש כבסיס הנתונים של המשתנה יציבות הכלכלית ופוליטית )מדד (ICRGלשנים .1992-2002 השני ,מאגר WDI-2004אשר שימש כבסיס הנתונים למס' משתנים :גודל מדינה )סה"כ אכלוסייה במיליונים( ,רמת הכנסה )הכנסה לאומית גולמית לנפש( ,צמיחה כלכלית לשנים ) 1992-2000שיעור השינוי השנתי של התמ"ג( ,משאבים פיננסיים )האשראי המקומי לסקטור הפרטי ביחס לתמ"ג(, מיומנות כח אדם לשנים ) 1992-1999אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה( ,אבטלה )אחוז המובטלים מכלל כח העבודה( וניוד סקטוריאלי של כח אדם )אחוז המועסקים בסקטור מכלל המועסקים( .השימוש במאגר זה בהתייחס לאבטלה ולניוד הסקטוריאלי של כח אדם נעשה לשם השלמת נתונים ,כשמאגר KILMשל ILOשימש כמאגר הראשי למשתנים אלו .השלישי ,מאגר ,WDI-2005אשר שימש כבסיס הנתונים של המשתנה תשתיות תקשורת )מס' התקלות לכל 100 טלפונים ראשיים( .הרביעי . selected WDI dataset online ,מדובר במאגר הנתונים של הבנק העולמי הזמין באינטרנט למס' מדדים מצומצם ,אשר שימש להשלמת נתונים של המשתנה מיומנות כח אדם לשנים ) 2000-2005אחוז המועסקים בסקטור מכלל המועסקים(. ארגון העבודה הבינלאומי .ILOארגון ILOמהווה את אחד המקורות החשובים לנתונים הקשורים לשוק העבודה ,תנאי עבודה חוקי עבודה וכד' ברמה הגלובלית .לארגון קיימים מגוון מאגרי נתונים העוסקים בנושאים שונים ,כשבמחקר נעשה שימוש בשלושה מאגרי נתונים :הראשון ,המאגר לתנאי עבודה ולחוקי התעסוקה ) (Database of Conditions of Work and Employment lawsאשר שימש כבסיס הנתונים הראשי של המשתנים שכר מינימום )שכר מינימום שהוגדר בחוק ע"י הממשלה לכלל העובדים( ושבוע עבודה )שבוע העבודה הסטנדרטי הקבוע בחוק( .השני ,מאגר ILOLEX 161 טבלה 4.6מקורות המידע לפי משתני המחקר מקור המידע שם מאגר הנתונים שם המשתנה פירוט המדד WDI-2004 WDI-2004 גודל מדינה רמת הכנסה )WDI-2004 (1992-2000 צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים תשתיות תקשורת סה"כ אכלוסייה במיליונים. הכנסה לאומית גולמית לנפש ) .(US$ שיעור השינוי השנתי של התמ"ג. )WDI-2004 (1992-1999 )selected WDI dataset online (2000-2005 WDI-2004 מיומנות כח אדם )WDI-2002 (1992-2002 WDI-2004 הבנק העולמי World Bank WDI-2005 אבטלה ניוד סקטוריאלי של כח אדם WDI-2004 Database of Conditions of Work and Employment laws Database of Conditions of Work and Employment laws ILOLEX - database of International Labour Standards KILM-Key Indicators of the Labour Market KILM-Key Indicators of the Labour Market KILM-Key Indicators of the Labour Market שכר מינימום מדד ICRG האשראי המקומי לסקטור הפרטי )(%GDP מס' התקלות לכל 100 טלפונים ראשיים. אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה. אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. אחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים. אחוז המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים. אחוז המועסקים בשירותים מכלל המועסקים. שכר מינימום שהוגדר בחוק ע"י הממשלה לכלל העובדים. שבוע עבודה שבוע העבודה הסטנדרטי הקבוע בחוק. רגולציה בשוק העבודה מס' האישורים של אמנות . ILO תעסוקה אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. תפוקות כח אדם תוצר מקומי גולמי לאדם עובד. אבטלה אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. KILM-Key Indicators of the Labour Market ניוד סקטוריאלי של כח אדם אחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים. אחוז המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים. אחוז המועסקים בשירותים מכלל המועסקים. האו"ם United Nations UNCDB לשנים 2001-2004 The United Nations Statistical Yearbook- CD-ROM צמיחה כלכלית שיעור השינוי השנתי של התמ"ג. נכסים טכנולוגיים מס' הבקשות לפטנטים בשנה. ועידת האו"ם לסחר ופיתוח Statistical databases online-Foreign Direct Investment database השקעות זרות נכנסות היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות (Millions of US dollars). United Nations Conference on Trade and Development Statistical databases online-Foreign Direct Investment database השקעות זרות יוצאות היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות (Millions of US dollars). משרד המדינה של ארה"ב Country Reports on Human Rights Practices שכר מינימום שכר מינימום שהוגדר בחוק ע"י הממשלה לכלל העובדים. US department of state Country Reports on Human Rights Practices שבוע עבודה שבוע העבודה הסטנדרטי הקבוע בחוק. PRS Group International Country Risk Guide-2004 לשנים 2003-2004 SIL International Ethnologue country index יציבות כלכלית ופוליטית פתיחות תרבותית ארגון העבודה הבינלאומי ILO UNCTAD- 162 מדד ICRG אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית. )(Database of International Labour Standards אשר שימש כבסיס הנתונים למשתנה רגולציה בשוק העבודה )מס' האישורים של אמנות .(ILOהשלישי, (Key Indicators of the Labour Market ) KILM אשר שימש כבסיס הנתונים למשתנים תעסוקה )אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה( ותפוקות כח אדם )תמ"ג לאדם עוד( וכבסיס נתונים ראשי למשתנים אבטלה )אחוז המובטלים מכלל כח העבודה( וניוד סקטוריאלי של כח אדם )אחוז המועסקים בסקטור מכלל המועסקים(. האו"ם .United Nationsהאו"ם בדומה לבנק העולמי משמש כמקור מידע חשוב ביותר למגוון נושאים ברמת המדינה .לארגון קיימים מגוון מאגרי מידע בנושאים שונים כמו כלכלה ,חברה ,וכד'. ראוי לציין ,שמדדים רבים קיימים במקביל במאגרי הנתונים של האו"ם והבנק העולמי. במחקר נעשה שימוש בשני מאגרי מידע של האו"ם :הראשון) UNCDB , United Nations Common (Databaseאשר שימש כבסיס הנתונים למשתנה צמיחה כלכלית לשנים ) 2001-2004שיעור השינוי השנתי של התמ"ג( .השני The United Nations Statistical Yearbook ,אשר שימש כבסיס הנתונים למשתנה נכסים טכנולוגיים )מס' הבקשות לפטנטים בשנה(. ועידת האו"ם לסחר ופיתוח .UNCTADמדובר למעשה באחד מארגוני המשנה של האו"ם אשר מטפל בנושאי סחר בינלאומי ,השקעות זרות ישירות וסוגיות פיתוח ברמה הגלובלית .הארגון אחראי על איסוף הנתונים מהמדינות השונות החברות בארגון וכן על פרסום הנתונים דרך דו"חות שנתיים. ) Foreign Direct Investment במחקר נעשה שימוש במאגר הנתונים של ההשקעות הזרות הישירות (databaseלשני משתנים :להשקעות הזרות הנכנסות )היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות במיליוני דולרים( ולהשקעות הזרות היוצאות )היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות במיליוני דולרים(. משרד המדינה של ארה"ב .US department of stateמשרד המדינה של ארה"ב מהווה מקור מידע למגוון נושאים דרך דו"חות שנתיים שהמשרד מפרסם בקביעות מדי שנה בהתייחס למדינות רבות בעולם .ראוי להדגיש ,שלא מדובר בארגון בינלאומי ולכן השימוש במקור מידע זה נעשה רק לשם השלמת נתונים שהיו חסרים במאגרי הנתונים של ILOבהתייחס למדיניות שוק העבודה. במחקר נעשה שימוש בדו"חות השנתיים של זכויות האדם (Practicesובפרט בחלק של הדו"ח העוסק בתנאי עבודה. ) Country Reports on Human Rights ראוי לציין ,שכל דו"ח מתייחס למדינה בודדת בשנה נתונה .הדו"חות שימשו כבסיס נתונים משני להשלמת נתונים למשתנים שכר מינימום )שכר מינימום שהוגדר בחוק ע"י הממשלה לכלל העובדים( ושבוע עבודה )שבוע העבודה הסטנדרטי הקבוע בחוק( ,במיוחד בהתייחס לשנים המוקדמות. .PRS Groupקבוצת PRSמהווה את אחד המקורות החשובים לניתוח סיכונים פוליטיים וכלכליים ברמת מדינות דרך מדד ICRGשפותח כבר בשנת .1980ארגונים בינלאומיים רבים כמו הבנק 163 העולמי ו IMFאימצו את המדד במאגרי הנתונים שלהם .ראוי לציין ,שהארגון הינו פרטי ועלות הרכישה של מאגר הנתונים של ICRGגבוהה מאד ביחס לעלות הרכישה של מאגרי נתונים מארגונים בינלאומיים כמו הבנק העולמי. לאור זאת ,במחקר נעשה שימוש במדד ,ICRGאך בעיקר דרך מאגר הנתונים של הבנק העולמי בהתייחס לשנים ,1992-2002כשלמעשה הנתונים המופיעים במאגר של הבנק העולמי מתבססים על הנתונים של קבוצת .PRSמדד ICRGקיים במאגר של הבנק העולמי רק עד לשנת 2002ולכן נעשה שימוש במדריך של קבוצת PRSלשנת ,(International Country Risk Guide ) 2004לשם השלמת הנתונים של מדד ICRGלשנים .2003-2004 . SIL Internationalארגון SIL Internationalהינו ארגון ללא כוונת רווח ,העוסק בחקר השפות בעולם .לארגון יש מאגר נתונים בשם Ethnologueאשר מתפרסם לאורך שנים רבות .במחקר נעשה שימוש במהדורה שפורסמה בשנת ,2005הכוללת נתונים סטטיסטיים על 6,912שפות המדוברות כיום בעולם כמו מס' דוברי השפה ,אזור השימוש בשפה וכד'. במחקר נעשה שימוש במאגר הנתונים של Ethnologueלפי מדינות ) .(Ethnologue country index המאגר משמש כבסיס הנתונים למשתנה פתיחות תרבותית )אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית(. לסיכום ,במחקר נעשה שימוש בשלושה עשר מאגרי נתונים משבעה מקורות מידע שונים במטרה להקטין את בעיית הנתונים החסרים במחקר. 4.2.5העיבודים הסטטיסטיים ואופן בדיקת ההשערות במחקר תכנון העיבודים הסטטיסטיים במחקר נעשה בהתייחס למודל המחקר אשר כולל משתנים מתווכים ובהתייחס לשיטת המחקר הכוללת שילוב של מחקר כמותני ,מחקר אורך ומחקר השוואתי. כפי שהוצג בפירוט במבוא לפרק ,3בחינה של מודל מתווך נעשה בשלושה שלבים ) & Baron :(Kenny, 1986בשלב הראשון ,נדרש לבחון את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים .בשלב השני ,נדרש לבחון את הקשר בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים. בשלב השלישי ,נדרש לבחון את הקשר בין שלושת קבוצות המשתנים במודל המחקר ,כשבשלב זה נדרש תחילה לבחון את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים התלויים ולאחר מכן נדרש לבחון את הקשר בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים ,תוך פיקוח על המשתנים הבלתי תלויים וזאת בכדי לבחון את התרומה של המשתנים המתווכים למודל במצב שהמשתנים הבלתי תלויים מפוקחים ).(Mark, 1996 164 לאור זאת ,מודל המחקר נבחן בשלושה שלבים דרך שלוש קבוצות של השערות המחקר שפותחו בפרק הקודם .קבוצת ההשערות הראשונה ,H1בוחנת את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים .קבוצת ההשערות השניה ,H2בוחנת את הקשר בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים .קבוצת ההשערות השלישית ,H3בוחנת את הקשר בין שלושת קבוצות המשתנים בכדי לאושש שהנתיב הלא ישיר משפיע יותר מהנתיב הישיר )) (b) (a) > (cראה תרשים .(3.2 לאור האמור ,שני עקרונות הנחו בתכנון העיבודים הסטטיסטיים :הראשון ,העיבודים הסטטיסטיים הותאמו לכל אחד משלושת השלבים הנדרשים לבחינת מודל מחקר .דהיינו ,לכל אחת משלושת קבוצות השערות המחקר בוצעו ניתוחים סטטיסטיים אשר מותאמים לכל אחד משלושת שלבי הבחינה של מודל המחקר .השני ,העיבודים הסטטיסטיים הותאמו לשתי רמות ניתוח האורך אשר הותאמו לכל אחד משלושת השלבים הנדרשים לבחינת מודל מחקר .דהיינו ,לכל אחת משלושת קבוצות השערות המחקר בוצעו ניתוחי אורך המותאמים לכל אחד משלושת שלבי הבחינה של מודל המחקר. בחלק זה מפורטים העיבודים הסטטיסטיים בהתייחס לכל אחת משלושת קבוצות השערות המחקר. שתי קבוצות ההשערות הראשונות כללו שלושה שלבי ניתוח -סטטיסטיקה תיאורית ,ניתוח ברמת כל שנה נתונה וניתוח לאורך זמן ואילו קבוצת ההשערות השלישית כללה שני שלבי ניתוח -15ברמת כל שנה נתונה וניתוח אורך וזאת כפי שמפורט בטבלה 4.7המציגה את העיבודים הסטטיסטיים לפי שלבי הניתוח בהתייחס לכל אחת מהשערות המחקר. עיבודים סטטיסטיים מקדימים טרום ביצוע העיבודים הסטטיסטיים להשערות המחקר ,בוצעו עיבודים סטטיסטיים מקדימים שכללו מטריצת קורלציות Correlations Matrixבהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר במטרה לבחון אי קיום מולטיקולינריות בין החזאים במחקר. עיבודים סטטיסטיים לקבוצת ההשערות הראשונה ) (H1.1.1-H1.11.2, H1.1-H1.2 שלב ראשון – סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנים הנבחנים בהשערות המחקר ובהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .למשתנים הכמותיים בוצע הליך של ,Descriptivesהמאפשר 165 העיבודים הסטטיסטיים לפי השערות המחקר4.7 טבלה 'שלב ג ניתוח לאורך זמן Repeated measures analyses with Hierarchical model Repeated measures analyses with Backward stepwise Repeated Measures Analysis, 'מס השנים + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + 'שלב ב ניתוח ברמת כל שנה נתונה שנים13 19922004 שנים13 19922004 שנים13 19922004 שנים13 19922004 שנים12 19922003 שנים11 19922002 שנים11 19922002 שנים13 19922004 שנים13 19922004 שנים13 19922004 שנים13 19922004 שנים11 19922002 שנים12 19932004 שנים12 19932004 שנים7 19982004 שנים12 19932004 שנים12 19932004 שנים11 19922002 שנים11 19922002 שנים5 19982002 שנים11 19922002 שנים11 19922002 Hierarchical Multiple Regression (HMR) Backward Stepwise Multiple Linear Regression 'שלב א סטטיסטיקה תיאורית Simple Linear Regression Descriptive Statistics/ Frequency טווח השנים טווח 'מס השערה השנים + 19922004 + 19922004 H1.1.1 H1.1.2 + 19922004 + 19922004 H1.2.1 H1.2.2 + 19922004 + 19922004 H1.3.1 H1.3.2 + 19922004 + 19922004 H1.4.1 H1.4.2 + 19922003 + 19922003 H1.5.1 H1.5.2 + 19922002 + 19922002 H1.6.1 H1.6.2 + 19922002 + 19922002 H1.7.1 H1.7.2 + 19922004 + 19922004 H1.8.1 H1.8.2 + 19922004 + 19922004 H1.9.1 H1.9.2 + 19922004 + 19922004 H1.10.1 H1.10.2 + 19922004 + 19922004 H1.11.1 H1.11.2 19922002 + H1.1 H1.2 + 19932005 + 19932005 H2.1.1 H2.1.2 + 19932005 + 19932005 H2.2.1 H2.2.2 + 19982005 + 19992005 H2.3.1 H2.3.2 + 19932005 + 19932005 H2.4.1 H2.4.2 + 19932005 + 19932005 H2.5.1 H2.5.2 + 2003 H3.1.1 H3.1.2 + 2003 H3.2.1 H3.2.2 + 2003 H3.3.1 H3.3.2 + 2003 H3.4.1 H3.4.2 + 2003 H3.5.1 H3.5.2 166 לבחון את מדדי המרכז והפיזור ואילו למשתנים הקטגוריאליים בוצע הליך של ,Frequencies המאפשר לבחון את ההתפלגות בין הקטגוריות השונות. הניתוח התיאורי מאפשר להציג את אחוז הנתונים הקיימים והחסרים של כל אחד מהמשתנים הנבחנים ביחס לקבוצת המחקר. בניתוח התיאורי בוצע מיון של כל אחד מהמשתנים הנבחנים במחקר לפי מדינות מפותחות ומתפתחות 16במטרה לקבל תמונה לגבי ההבדלים הקיימים בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות ביחס לממוצע הכולל של קבוצת המחקר. הניתוחים בשלב זה בוצעו באמצעות תוכנת SPSSגרסה .16 שלב שני – ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה דרך רגרסיות בהתייחס לכל אחת מהשערות המחקר. דהיינו ,לכל השערה במחקר בוצעה רגרסיה נפרדת בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר. ניתוח ברמת כל שנה נתונה מאפשר לבחון את מידת העקביות של השפעת החזאים על המשתנים התלויים ואת השינויים שחלו בעוצמת ההשפעה של החזאים לאורך השנים .במילים אחרות ,ניתוח ברמת כל שנה נתונה מאפשר לבחון את ההשפעה של החזאים על המשתנה התלוי בכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר ,דבר התורם להבנת ההשפעות בטווח הקצר ולזיהוי שינויים ומגמות עתידיות. ברמת ניתוח זו בוצעו שתי סוגי רגרסיות: רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression רגרסיה לינארית פשוטה בוצעה ל 22 -השערות מחקר מקבוצת ההשערות הראשונה ) .(H1.1.1-H1.11.2רגרסיה לינארית פשוטה מותאמת לבחינת השערות הבוחנת קשר בין משתנה בלתי תלוי אחד לבין המשתנה התלוי ).(Chatterjee & Hadi, 2006 ראוי לציין ,שמניתוח של רגרסיה לינארית פשוטה לא ניתן להסיק מסקנות רחבות ,אולם במחקר הוחלט לבצע ניתוח זה כשלב מקדים וכהשלמה ליתר הניתוחים שיוצגו בהמשך משתי סיבות עיקריות: הראשונה ,הרגרסיה הלינארית המרובה כפי שתפורט בהמשך בוצעה עם צעד אחורה ,בשל הרצון לזהות את גורמי המיקום הדומיננטיים ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה ולכן בניתוח הכולל ישנה חשיבות בהבנת גורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על ההשקעות הזרות הישירות ,אך אינם דומיננטיים בהשפעתם ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה .במילים אחרות ,הניתוח הכולל של שתי הרגרסיות – הפשוטה והמרובה עם צעד אחורה ,מספק תובנות בשתי רמות :ברמה 167 הראשונה ,מי מבין גורמי המיקום של המדינה משפיע או לא משפיע על ההשקעות הזרות הישירות. ברמה השניה ,מי מבין גורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על ההשקעות הזרות הישירות, משפיע יותר ביחס ליתר גורמי המיקום האחרים .דהיינו ,ללא הניתוח של הרגרסיות הפשוטות ,לא ניתן יהיה להסיק מי מבין גורמי המיקום של המדינה משפיע על ההשקעות הזרות הישירות ,אך אינו דומיננטי בהשפעתו ביחס ליתר גורמי המיקום שנותרו ברגרסיה המרובה עם צעד אחורה .בהקשר זה ראוי להדגיש ,שגם לרגרסיה המרובה עם צעד אחורה ישנן מגבלות ולכן הבחינה של המודל המתווך )קבוצת ההשערות השלישית( נעשתה דרך רגרסיות מרובות הירארכיות שיפורט בהמשך ,כאשר גורמי המיקום של המדינה נבחנו ללא צעד אחורה ,אלא בצעד כפוי enterשבו מוכנסים ביחד כל החזאים .מכלול הניתוחים שבוצעו במחקר נעשו בניסיון לספק זויות ראייה שונות לתופעה הנבחנת במחקר. השניה ,ניתוח הרגרסיות הפשוטות ברמת כל שנה נתונה מאפשר לבצע ניתוח השוואתי בין ההשקעות הזרות הנכנסות לבין ההשקעות הזרות היוצאות בהתייחס לכל אחד מגורמי המיקום של המדינה במטרה לזהות תמורות בהשפעות לאורך השנים ומגמות עתידיות .במילים אחרות ,הרגרסיות הפשוטות מאפשרות לבצע ניתוח ממוקד בהתייחס לכל אחד מגורמי המיקום של המדינה ,דבר התורם לזיהוי שינויים בהשפעות כדוגמת גורם מיקום שהשפיע בשנים המוקדמות ובשנים שלאחר מכן ,השפעתו הלכה ונעלמה או להיפך וכן לזיהוי שינויים בעוצמת ההשפעה בין ההשקעות הזרות הנכנסות לבין ההשקעות הזרות היוצאות כדוגמת גורם מיקום שהשפיע בעוצמה רבה יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בשנים המוקדמות ובשנים המאוחרות הוא דווקא השפיע בעוצמה רבה יותר על ההשקעות הזרות היוצאות. רגרסיה לינארית מרובה עם צעד אחורה ) (Backward Stepwise Multiple Linear Regression רגרסיה לינארית מרובה עם צעד אחורה בוצעה לשתי השערות המחקר ) (H1.1-H1.2אשר בוחנות את ההשפעה של כלל גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות במטרה לזהות מי מבין גורמי המיקום של המדינה דומיננטי יותר בהשפעתו ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה. רגרסיה מרובה עם צעד אחורה ) (Backward stepwiseמותאמת למדגמים לא גדולים לשם לזיהוי חזאים אשר משפיעים יותר על המשתנה התלוי ביחס ליתר החזאים במודל .ברגרסיה מרובה עם צעד אחורה ,המחשב כולל בתחילה את כל החזאים ,תוך שהוא מתחיל לנפות את החזאי שהכי פחות תורם למודל ביחס ליתר החזאים .בכל צעד נוסף ,המחשב בוחן מחדש את כל החזאים הנותרים ושוב מנפה את החזאי שהכי פחות תורם למודל ביחס לחזאים שנותרו .בצעד האחרון נותרים החזאים שלהם מתאם גבוה עם המשתנה התלוי ).(Chatterjee & Hadi, 2006 168 למרות האמור ,ראוי לציין ,שבספרות עולה ביקורת על המגבלות הנובעות משימוש בניתוח בצעדים, במיוחד כשיש קורלציה גבוהה בין החזאים וכן מספר חזאים גדול אשר משפיע על מידת ה"רעשים" במודל ) (Derksen & Keselman, 1992ולכן במחקר בוצעו ניתוחים מקדימים לשם שלילת בעיית מולטיקולנריות בין החזאים במודל. הטיפול בנתונים החסרים ברגרסיות המרובות נעשה לפי שיטת ,pairwise deletionבשל בעיית הנתונים החסרים שפורטה בהרחבה בחלק .4.2.3במקרים אלו מקובל להשתמש בשיטת pairwise deletionמהסיבה ,שהנתונים חסרים באופן אקראי ולכן שימוש ב listwise deletion יכביד על גודל המדגם ) .(Loree & Guisinger, 1995שיטת pairwise deletionמותאמת למקרים שבהם הנתונים חסרים באופן אקראי ולכן היא לא יוצרת הטייה בנתונים ).(Cohen et al., 2003 הניתוחים בשלב זה בוצעו באמצעות תוכנת SPSSגרסה .16 שלב שלישי – ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח לאורך זמן דרך ניתוח מדידות חוזרות .דהיינו ,לכל אחת מהשערות המחקר בוצע ניתוח אורך במטרה לבחון את ההשפעות הנבחנות במחקר בטווח הארוך. במחקר בוצע ניתוח מדידות חוזרות Repeated Measures Analysisאשר מותאם למערכי מחקר אקראיים ,שבהם לכל נבדק יש מספר מדידות חוזרות לאורך זמן ) .(Littell et al., 2006ניתוח מדידות חוזרות מותאם במיוחד למקרים שבהם יש מספר לא גדול של מדידות וזאת בשונה מ Time Series Analysisאשר מותאם למספר רב של מדידות חוזרות ,ללא בעייתיות של נתונים חסרים ולכן הוא אינו מתאים למחקרים המתבססים על נתונים של מדינות כמו מאגרי הנתונים של הבנק העולמי או האו"ם ) .(Yaffee & McGee, 2000ניתוח המדידות החוזרות נעשה עם פרוצדורה מעורבת ) ,(Proc Mixedבשל הגמישות של הפרוצדורה והתאמתה למאגרי נתונים אקראיים עם נתונים חסרים וכן למודלים הירארכיים )(Littell et al., 2006; Moser, 2004 ראוי לציין ,שניתוח המדידות החוזרות אינו מאפשר להציג את מקדם הרגרסיה המתוקנן ,βאלא רק את מקדם הרגרסיה הגולמי.17 ברמת ניתוח זו בוצעו שתי סוגי רגרסיות: ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated Measures Analysis (Proc Mixed ניתוח מדידות חוזרות בוצע ל 22 -השערות מחקר מקבוצת ההשערות הראשונה ). (H1.1.1-H1.11.2 169 ניתוח מדידות חוזרות עם צעד אחורה ) (Repeated Measures Analysis (Proc Mixed) with Backward stepwise ניתוח מדידות חוזרות עם צעד אחורה בוצע לשתי השערות המחקר ) ,(H1.1-H1.2הבוחנות את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות. השימוש במודל עם צעד אחורה Backward stepwiseנעשה מאותם נימוקים שהוצגו בניתוח ברמת כל שנה נתונה. הניתוחים בשלב זה בוצעו באמצעות תוכנת .SAS עיבודים סטטיסטיים לקבוצת ההשערות השניה )(H2.1.1-H2.5.2 שלב ראשון – סטטיסטיקה תיאורית כפי שהוצג בהתייחס לקבוצת ההשערות הראשונה. שלב שני – ניתוח ברמת כל שנה נתונה רגרסיה לינארית פשוטה )(Simple Linear Regression רגרסיה לינארית פשוטה בוצעה לכל אחת מהשערות המחקר ,כפי שהוצג בהתייחס לקבוצת ההשערות הראשונה. הרגרסיות נבחנו עם פער Lagשל שנה אחת בין המשתנים הבלתי התלויים /בלתי תלויים לבין המשתנים התלויים ,כפי שהוצג בהתייחס לקבוצת ההשערות הראשונה. הטיפול בנתונים החסרים ברגרסיות המרובות נעשה לפי שיטת ,pairwise deletionכפי שהוצג בהתייחס לקבוצת ההשערות הראשונה. שלב שלישי – ניתוח לאורך זמן ניתוח מדידות חוזרות )(Repeated Measures Analysis (Proc Mixed ניתוח מדידות חוזרות בוצע לכל אחת מהשערות המחקר ,כפי שהוצג בהתייחס לקבוצת ההשערות הראשונה. 170 העיבודים הסטטיסטיים לקבוצת ההשערות השלישית )(H3.1.1-H3.5.2 שלב ראשון – ניתוח ברמת כל שנה נתונה רגרסיה לינארית הירארכית מרובה ))(Hierarchical Multiple Regression (HMR רגרסיה לינארית הירארכית מרובה בוצעה לקבוצת ההשערות השלישית הכוללת 10השערות מחקר ) .(H3.1.1-H3.5.2בהשערות אלו נבחן המודל המתווך במחקר אשר כולל את גורמי המיקום של המדינה כמשתנים בלתי תלויים ,את ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות כמשתנים מתווכים והמשתנים של שוק העבודה הלאומי כמשתנים תלויים. מודל מתווך מניח שקיימים שני נתיבים של השפעה :נתיב ישיר אשר מבטא את ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים התלויים ונתיב לא ישיר אשר מבטא את ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים התלויים דרך ההשפעה של המשתנים המתווכים .במודל מתווך ההשפעה של הנתיב הישיר אמורה להיות חלשה יותר מההשפעה של הנתיב הלא ישיר ).(Baron & Kenny, 1986 לאור זאת ,מודל מתווך ניתן לבחינה דרך רגרסיה לינארית הירארכית ) Gencturk & Aulakh, (Baron & Kenny, 1986 ;1995מהסיבה ,שברגרסיה הירארכית ניתן לבצע ניתוח במס' צעדים בהתאם למודל התיאורטי הנבחן ,תוך בחינת התרומה של החזאים המוכנסים בכל צעד נוסף, כשאישוש ההשערות נעשה בהתייחס לשינויים שחלו בתוצאות של אחוז השונות המוסברת R² ומודל הרגסיה Fאשר אמורות להיות גבוהות יותר בכל צעד נוסף ).(Cohen et al., 2003 לאור האמור ,במחקר בוצעה רגרסיה הירארכית בשני צעדים :בצעד הראשון ,הוכנסו כל המשתנים הבלתי תלויים בצעד כפוי ) (enterבמטרה לבחון את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים התלויים .בצעד השני ,נבחן הקשר בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים, כשהמשתנים הבלתי תלויים שהוכנסו בצעד הראשון "מוחזקים קבוע" במטרה לבחון את התרומה של המשתנים המתווכים למודל במצב שהמשתנים הבלתי תלויים מפוקחים .דהיינו ,בצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים – ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות במטרה לבחון את התרומה של המשתנים המתווכים למודל. הרגרסיות נבחנו עם פער Lagשל שנה אחת בין המשתנים הבלתי התלויים /בלתי תלויים לבין המשתנים התלויים ,כפי שהוסבר בהתייחס לקבוצת ההשערות הראשונה. הניתוחים בשלב זה בוצעו באמצעות תוכנת SPSSגרסה .16 171 שלב שני – ניתוח לאורך זמן ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי הכולל צעד אחורה (Repeated measures analyses (Proc Mixed) with Hierarchical model: 1- Backward )stepwise, step 2-Enter ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי הכולל צעד אחורה בוצע לקבוצת ההשערות השלישית הכוללת 10השערות מחקר ).(H3.1.1-H3.5.2 השימוש במודל עם צעד אחורה Backward stepwiseנעשה מאותם נימוקים שהוצגו בהתייחס לקבוצת ההשערות הראשונה. הניתוחים בשלב זה בוצעו באמצעות תוכנת .SAS 172 .5ממצאים בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר בהתאם לתכנון מערך העיבודים הסטטיסטיים שהוצגו בפרק הקודם. הפרק כולל חמישה חלקים :הראשון ,מפרט את אופן הצגת הממצאים במחקר .השני ,מציג את ממצאי העיבודים הסטטיסטיים המקדימים שבוצעו למשתנים במודל המחקר .השלישי ,מציג את הממצאים לקבוצת ההשערות הראשונה הכוללת 24השערות מחקר )H1.1.1-H1.11.2, H1.1- (H1.2אשר בוחנות את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .הרביעי ,מציג את הממצאים לקבוצת ההשערות השניה הכוללת עשר השערות מחקר ) (H2.1.1-H2.5.2אשר בוחנות את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים .החמישי ,מציג את הממצאים לקבוצת ההשערות השלישית הכוללת עשר השערות מחקר ) (H3.1.1-H3.5.2אשר בוחנות את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בגורמי המיקום של המדינה. 5.1אופן הצגת הממצאים אופן הצגת הממצאים בהתייחס לכל אחת מהשערות המחקר נעשה בהתאם לשלושת שלבי הניתוח שהוצגו בהרחבה בחלק 4.2.5הדן בתכנון העיבודים הסטטיסטיים. לאור זאת ,הצגת הממצאים בהתייחס לכל אחת מהשערות המחקר 15נעשתה בשלושה שלבים: סטטיסטיקה תיאורית -בשלב הראשון ,מוצגים הממצאים של הסטטיסטיקה התיאורית של המשתנים הנבחנים בהשערה. ניתוח ברמת כל שנה נתונה – בשלב השני ,מוצגים הממצאים של ההשערה שנבחנה בניתוח ברמת כל שנה נתונה דרך רגרסיה המותאמת להשערה. ניתוח לאורך זמן -בשלב השלישי ,מוצגים הממצאים של ההשערה שנבחנה בניתוח לאורך זמן דרך ניתוח מדידות חוזרות המותאם להשערה. הצגת הממצאים בהתייחס לכל אחת מהשערות המחקר בכל אחד משלושת שלבי הניתוח ,נעשתה תוך השוואה בין הממצאים של ההשקעות הזרות הנכנסות לבין הממצאים של ההשקעות הזרות היוצאות. 5.2ממצאי הניתוחים המקדימים טרום ביצוע ניתוח הנתונים להשערות המחקר ,בוצעה מטריצת קורלציות דרך מתאמי פירסון ) (Pearsonבין החזאים במחקר וזאת בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר בכדי לודא שאין בעיית מוליטקולינריות. טבלאות 5.1-5.3מציגות את מטריצות הקורלציות לשנים ,18 2000-2002כשיתר מטריצות הקורלציות לשנים 1992-1999מוצגות בנספח .1ניתן לראות ,שטווח המתאם המקסימלי בין החזאים במחקר לאורך השנים נע בין ) ,(r=0.614-0.706דבר המצביע על אי קיום מולטיקולינאריות בין החזאים במחקר .טווח המתאם בין ההשקעות הזרות הנכנסות לבין ההשקעות הזרות היוצאות נע לאורך השנים בין ) ,(r=0.700-0.898אך במחקר משתנים אלו נבחנים בנפרד ,תוך ביצוע השוואה ביניהם וזאת כפי שפורט בהרחבה בפרק הקודם. טבלה :5.1מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 2002 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.796 **.152 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה **.154 ***.425 -.043 ***.435 ***.431 -.086 .079 -.078 -.028 .081 ***.706 .009 ***.297 ***.356 ***.671 ***-.201 ***.674 **.170 ***.541 ***.546 ***.498 ***.316 .036 ***.464 .120 ***.542 ***.486 *.197 ***.271 ***.375 -.082 ***.336 -.051 **.194 ***.248 **-.182 *-.160 *.138 -.058 -.019 -.020 .028 .045 -.006 .034 .106 -.082 ***-.212 ***-.281 .050 ***-.192 -.028 .056 -.014 רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום **.150 -.117 .105 **.199 .107 ***.234 **.156 ***.204 .009 **.169 *.132 **.167 ***-.277 ***.352 ***.244 ***.285 ***.281 **-.182 ***.282 .020 ***.226 ***.337 שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה. צמיחה כלכלית – שיעור השינוי השנתי של התוצר המקומי גולמי ).GDP (annual growth % יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים - 0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( - 1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. פתיחות תרבותית – אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית- 0 .לא- 1 ,כן. שכר מינימום –שכר מינימום לכלל העובדים שהוגדר בחוק – 0 .אין שכר מינימום - 1 ,קיים שכר מינימום. שבוע עבודה –שבוע העבודה הרגיל הקבוע בחוק – 0 .שבוע עבודה רגיל מעל 41שעות - 1 ,שבוע עבודה מקוצר הכולל 40שעות ופחות. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. 174 טבלה :5.2מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 2001 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.898 **.167 *.148 ***.336 -.033 ***.525 ***.392 *-.129 .079 -.112 -.082 -.072 ***.687 -.007 ***.381 ***.289 ***.670 ***-.264 ***.635 **.152 ***.562 ***.535 ***.527 ***.331 -.145 ***.559 .100 ***.585 ***.481 *.252 ***.292 ***.453 *-.213 ***.448 -.010 *.192 **.220 *-.196 -.138 *.146 -.063 ***-.199 -0.056 .026 .014 .027 .020 .047 -.120 **-.195 ***-.280 .068 ***-.212 -.027 .021 .025 **.170 -.100 .066 **.198 *.131 **.213 *.125 ***.202 .024 **.185 *.134 *.131 ***-.286 ***.284 ***.281 ***.280 ***.319 **-.168 ***.283 .020 ***.298 ***.215 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed טבלה :5.3מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 2000 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.700 **.146 .080 ***.218 -.038 ***.472 ***.398 .096 .075 -.005 .009 *.172 ***.667 .007 ***.359 ***.324 ***.662 .006 ***.622 **.166 ***.472 ***.524 ***.525 ***.409 -.006 ***.570 .108 ***.527 ***.522 **.318 ***.293 ***.510 .111 ***.366 .000 *.189 *.197 *-.208 -.091 *.150 -.053 .010 -.027 .025 -.043 .038 .010 .015 *-.163 **-.174 ***-.295 -.012 ***-.227 -.021 .035 -.023 **.151 -.087 .022 ***.285 .091 *.142 .075 ***.268 .029 .111 .080 .119 ***-.283 **.240 **.235 ***.263 ***.307 -.026 ***.317 .022 ***.347 **.175 )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed 175 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה 5.3השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית קבוצת ההשערות הראשונה ,בוחנת את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות והיא כוללת 24השערות מחקר ).(H1.1.1-H1.11.2, H1.1-H1.2 בהשערות אלו גורמי המיקום של המדינה הם המשתנים הבלתי תלויים וההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות מוצבים כמשתנים תלויים לשם בחינת נתיב ) (aבמודל המתווך )ראה תרשים .(3.2 .5.3.1סטטיסטיקה תיאורית להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות טרום בחינת ההשערות בוצעה סטטיסטיקה תיאורית להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות .טבלה 5.4מציגה את תוצאות מבחן Descriptive Statisticsלהשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות .ניתן לראות ,שהנתונים של ההשקעות הזרות הנכנסות זמינים לכ 95%- 98%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים ואילו הנתונים של ההשקעות הזרות היוצאות זמינים לכ 81% - 91%מהמדינות מקבוצת המחקר. טבלה :5.4תוצאות Descriptive Statisticsלהשקעות זרות נכנסות ולהשקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות שנה 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 השקעות זרות יוצאות Mean S.D N % מקבוצת המחקר Mean 868.63 1126.47 1309.36 1777.54 1964.27 2480.10 3561.67 5010.67 6656.73 3769.99 3241.60 2904.26 3417.49 2753.95 4632.48 4588.60 6029.87 7578.95 9129.76 15079.52 23317.23 29850.02 14357.26 9818.86 7884.06 12216.16 174 179 179 181 183 183 184 185 184 185 186 186 186 95% 95% 95% 96% 97% 97% 98% 98% 97% 97% 97% 97% 97% 1074.41 1271.28 1522.00 1907.56 2134.25 2539.38 3655.10 5452.51 6151.16 3645.14 2963.04 3256.99 4840.42 השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 176 S.D N % מקבוצת המחקר 4556.46 6729.66 6842.53 8890.43 8981.89 10243.95 16198.85 26148.00 26807.08 14296.89 12592.64 13163.78 21144.95 159 163 162 166 167 171 174 170 169 170 172 167 155 86% 87% 86% 88% 89% 91% 93% 90% 89% 89% 90% 87% 81% הנתונים מראים ,שממוצע תזרים ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות גדל בהתמדה משנת 1992עד לשנת 2000ואילו משנת 2001חלה ירידה בהיקפי תזרים ההשקעות הזרות הישירות לרמות של טרום שנת .1999 תרשימים 5.1ו 5.2מציגים את ממוצע היקף ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות ,שמתחילת שהות ה – 90חל גידול בפער בהשקעות הזרות הישירות בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות שהגיע לשיאו בשנת .2000 הנתונים אף מראים ,שמרבית ההשקעות הזרות הישירות בעולם הינן השקעות אופקיות קרי ,ממדינות אם מפותחות למדינות זרות מפותחות .למרות האמור ,ניתן לראות בטבלה 5.5המציגה את 30 המדינות המובילות מקבוצת המחקר בהיקף ההשקעות הזרות היוצאות ובהיקף ההשקעות הזרות הנכנסות בשנת ,2004שישנן מדינות מתפתחות רבות הזוכות להיקפים גדולים של השקעות זרות נכנסות כמו סין ,מקסיקו ,ברזיל ורוסיה .הנתונים למעשה מראים ,שכ 50%מ 30 -המדינות המובילות בהשקעות הזרות הנכנסות הינן מדינות מתפתחות .לעומת זאת ,רק כ 26%מהמדינות המובילות בהשקעות הזרות היוצאות הינן מדינות מתפתחות. 5.3.2השפעת גודל המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.1.1, H1.1.2 השערות המחקר מס' 1.1.1ו 1.1.2מתייחסות להשפעה של גודל המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.1.1מדינה גדולה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.1.2מדינה גדולה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה גודל מדינה .טבלה 5.6מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות ,שנתוני האוכלוסייה זמינים לכ 96%-99%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הנתונים מראים ,שהאוכלוסייה הממוצעת של מדינה עומדת על כ 33 מיליון איש בשנת .2004 177 תרשים :5.1ממוצע של המשתנה השקעות זרות נכנסות לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 45000 40000 35000 30000 25000 20000 15000 10000 5000 0 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ תרשים :5.2ממוצע של המשתנה השקעות זרות יוצאות לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 40000 35000 30000 25000 20000 15000 10000 5000 0 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 178 טבלה :5.5המדינות המובילות בקבוצת המחקר בהשקעות הזרות הישירות בשנת 2004 השקעות זרות נכנסות דירו ג רמת התפתחות של המדינה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 מפותחת מתפתחת מפותחת מפותחת מפותחת מפותחת מפותחת מתפתחת מתפתחת מפותחת מתפתחת מפותחת מתפתחת מפותחת מפותחת 16 מתפתחת 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 מפותחת מפותחת מתפתחת מתפתחת מתפתחת מתפתחת מתפתחת מתפתחת מתפתחת מתפתחת מפותחת מפותחת מתפתחת מפותחת שם המדינה השקעות זרות יוצאות דירו ג תזרים השקעות שנתי (FDI Flow )in million $ US ארה"ב סין בריטניה אוסטרליה בלגיה צרפת ספרד מקסיקו ברזיל איטליה רוסיה סינגפור פולין שוודיה אירלנד ערב הסעודית יפן קוריאה צ'ילה רומניה הודו צ'כיה הונגריה מלזיה ארגנטינה קזחסטן לוקסמבורג אוסטריה אזרבאג'ן פינלנד 122377 60630 56214 42390 42044 31371 24761 18674 18146 16815 15444 14820 12873 12609 11159 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 שם המדינה רמת התפתחות של המדינה תזרים השקעות שנתי (FDI Flow )in million $ US ארה"ב מפותחת בריטניה מפותחת ספרד מפותחת צרפת מפותחת קנדה מפותחת בלגיה מפותחת יפן מפותחת שוויץ מפותחת שוודיה מפותחת איטליה מפותחת אוסטרליה מפותחת הולנד מפותחת אירלנד מפותחת מתפתחת רוסיה מתפתחת ברזיל 222437 94862 60532 57006 43254 33526 30951 26838 20985 19262 17995 17282 15804 13782 9807 8359 16 מפותחת סינגפור 8512 7816 7727 7173 6517 5474 4974 4654 4624 4274 4113 3958 3685 3556 3537 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 מפותחת מפותחת מפותחת מפותחת מתפתחת מפותחת מפותחת מתפתחת מפותחת מתפתחת מתפתחת מתפתחת מפותחת מתפתחת פורטוגל אוסטריה קוריאה ישראל מקסיקו לוקסמבורג נורבגיה אינדונזיה איסלנד כווית מלזיה הודו גרמניה סין 7958 7388 4658 4543 4432 4245 3675 3408 2561 2528 2061 2024 1883 1805 השקעות זרות נכנסות – סה"כ תזרים שנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ תזרים שנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ רמת התפתחות של המדינה – לפי המיון של קרן המטבע העולמית IMF-International Monetary Fundלשנת .2004 תרשים 5.3מציג את הממוצע של המשתנה גודל המדינה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות ,שהמדינות המתפתחות גדולות יותר בהשוואה למדינות המפותחות ולאורך השנים התרחב הפער בגידול האוכלוסייה בין המדינות המתפתחות לבין המדינות המפותחות. 179 טבלה :5.6תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה גודל מדינה שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 29.74 30.17 30.60 30.62 31.05 30.98 31.39 31.63 32.03 32.42 32.80 33.01 33.51 111.83 113.40 114.96 115.92 117.45 118.07 119.55 120.72 122.05 123.38 124.66 125.58 127.10 181 181 181 183 183 186 186 187 187 187 187 188 187 98% 96% 96% 97% 97% 99% 99% 99% 98% 98% 98% 98% 98% גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. תרשים :5.3ממוצע של המשתנה גודל מדינה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 35.0 34.0 33.0 32.0 31.0 30.0 29.0 28.0 27.0 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. 180 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.7מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.1.1ו .1.1.2ניתן לראות ,שגודל המדינה השפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות בהתאם למצופה ,כשהתוצאות הינן ברמת מובהקות של 1%בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .לעומת זאת ,גודל המדינה השפיע לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר ,אך התוצאות ברמת מובהקות של 5%-10%בהתייחס למרבית השנים ,למעט בשנים 1998-2000ו ,2003שבהן התוצאות אינן מובהקות .ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.218-0.492 לאורך השנים ואילו ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.080-0.200 תרשים 5.4מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות מס' 1.1.1ו .1.1.2ניתן לראות, שגודל המדינה השפיע יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערה מס' .1.1.1הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שמדינה גדולה משפיעה לחיוב ובאופן מובהק על ההשקעות הזרות הנכנסות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .לעומת זאת ,הממצאים מאוששים חלקית את השערה מס' .1.1.2הממצאים הראו מחד, שמדינה גדולה משפיעה לחיוב ובאופן מובהק על ההשקעות הזרות היוצאות בהתייחס למרבית השנים הנבחנות במחקר ,למעט בשנים 1998-2000ו 2003שבהן התוצאות לא היו מובהקות. מאידך ,הממצאים מאוששים את ההשערה ,שמדינה גדולה משפיעה יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה להשפעה על ההשקעות הזרות היוצאות. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את כל השנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.8מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערה מס' 1.1.1ו .1.1.2ניתן לראות ,שגודל המדינה השפיע לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות של .1%הממצאים אף מראים ,שעל כל תוספת של מיליון תושבים בגודל האוכלוסייה של מדינת האם יש גידול של 19מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ואילו על כל תוספת של של מיליון תושבים בגודל האוכלוסייה של המדינה הזרה יש גידול של 38מיליון דולר בהשקעות הזרות הנכנסות. 181 טבלה :5.7תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' - 1.1.2 ,1.1.1השפעת גודל מדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי גודל מדינה שנים N 1992 169 1993 174 1994 174 1995 176 1996 177 1997 178 1998 178 1999 180 2000 179 2001 180 2002 181 2003 182 2004 181 β )(t ***.342 )(4.730 ***.477 )(7.156 ***.551 )(8.674 ***.492 )(7.471 ***.466 )(6.996 ***.445 )(6.610 ***.321 )(4.504 ***.248 )(3.424 ***.218 )(2.978 ***.336 )(4.767 ***.425 )(6.306 ***.479 )(7.337 ***.413 )(6.080 B )(S.E 8.420 )(1.780 19.480 )(2.722 21.974 )(2.533 25.578 )(3.424 30.101 )(4.302 34.407 )(5.207 40.451 )(8.980 47.883 )(13.986 53.282 )(17.891 39.055 )(8.193 33.504 )(5.313 30.059 )(4.097 39.675 )(6.525 R² N .117 151 .227 156 .303 155 .242 160 .218 161 .198 165 .103 168 .061 165 .047 164 .113 165 .181 167 .229 163 .170 150 β )(t **.200 )(2.514 **.194 )(2.459 **.165 )(2.076 **.158 )(2.022 *.147 )(1.880 *.146 )(1.892 .126 )(1.638 .117 )(1.503 .080 )(1.024 *.148 )(1.921 **.154 )(2.008 .125 )(1.607 *.145 )(13.484 B )(S.E 8.167 )(3.249 11.502 )(4.676 9.821 )(4.730 12.142 )(6.005 11.242 )(5.980 12.679 )(6.702 17.035 )(10.402 25.241 )(16.798 17.562 )(17.149 17.190 )(8.948 15.556 )(7.747 13.130 )(8.171 24.177 )(1.793 R² .040 .038 .027 .025 .022 .021 .016 .014 .006 .022 .024 .016 .021 (DF=1 ) .*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.4תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.1.2 ,1.1.1 השפעת גודל המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.600 0.500 0.400 0.300 0.200 0.100 0.000 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 182 לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את התוצאות שהתקבלו ברמת כל שנה בודדת והן מאוששות את השערות מס' 1.1.1ו ,1.1.2שמדינה גדולה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. טבלה :5.8תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות ,1.1.1 – 1.1.2השפעת גודל מדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E DF גודל מדינה 189 13 2138 ***38.02 6.26 6.0697 1918 B ***19.22 t S.E 2.59 7.4137 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.3השפעת רמת ההכנסה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.2.1, H1.2.2 השערות המחקר מס' 1.2.1ו 1.2.2מתייחסות להשפעה של רמת ההכנסה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.2.1רמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות. -H1.2.2רמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה רמת הכנסה .המשתנה רמת הכנסה כולל שתי קטגוריות :מדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית ומדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה .טבלה 5.9 מציגה את תוצאות frequency testשל המשתנה רמת הכנסה .ניתן לראות ,שנתוני רמת ההכנסה זמינים לכ 98-100%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים שבשנת ,2004רק כ 21%מהמדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה ושאר המדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית. תרשים ,5.5מציג את ההתפלגות של המשתנה רמת הכנסה לאורך השנים .ניתן לראות ,שלאורך השנים 1992-2004לא חל שינוי מהותי בהתפלגות המדינות לפי רמת ההכנסה. 183 טבלה :5.9תוצאות Frequency testלמשתנה רמת הכנסה שנה 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 הכנסה נמוכה ובינונית % N 155 155 153 152 152 151 151 152 150 151 148 150 149 83.8 83.8 82.3 81.7 81.3 80.7 80.7 81.3 79.8 79.9 78.3 79.4 78.8 הכנסה גבוהה N % 30 30 33 34 35 36 36 35 38 38 41 39 40 16.2 16.2 17.7 18.3 18.7 19.3 19.3 18.7 20.2 20.1 21.7 20.6 21.2 N % מקבוצת המחקר 185 185 186 186 187 187 187 187 188 189 189 189 189 100% 98% 99% 99% 99% 99% 99% 99% 99% 99% 99% 99% 99% רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה תרשים :5.5התפלגות המשתנה רמת הכנסה הכנסה גבוהה הכנסה נמוכה ובינונית 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה. 184 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.10מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.2.1ו .1.2.2ניתן לראות ,שרמת ההכנסה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות בהתאם למצופה ,כשהתוצאות הינן ברמת מובהקות של 1%בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.314-0.470 לאורך השנים ואילו ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.389-0.525 תרשים 5.6מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.2.1ו .1.2.2ניתן לראות ,שרמת ההכנסה משפיעה יותר על ההשקעות הזרות היוצאות בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר בהתאם למצופה ,למעט בשנת , 2003שבה רמת ההכנסה השפיעה יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות ,אך לא בהבדל מהותי. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות מס' 1.2.1ו .1.2.2הממצאים הראו בהתאם למצופה, שרמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה .הממצאים אף אוששו את ההשערה ,שרמת הכנסה גבוהה משפיעה יותר על ההשקעות הזרות היוצאות ביחס להשפעה על ההשקעות הזרות הנכנסות. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את כל השנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.11מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.2.1ו .1.2.2ניתן לראות שרמת ההכנסה השפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות של .1%הממצאים אף מראים ,שבמדינות אם בעלות רמת הכנסה גבוהה יש תוספת של כ 7,144מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ואילו במדינות זרות בעלות רמת הכנסה גבוהה יש תוספת של 6,100מיליון דולר בהשקעות הזרות הנכנסות. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את התוצאות שהתקבלו ברמת כל שנה נתונה והן מאוששות את השערות מס' 1.1.1ו ,1.1.2שרמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 185 טבלה :5.10תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' – 1.2.2 ,1.2.1השפעת רמת ההכנסה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי רמת הכנסה שנים N 1992 170 1993 176 1994 176 1995 177 1996 179 1997 180 1998 180 1999 181 2000 180 2001 182 2002 183 2003 183 2004 183 β )(t ***.413 )(5.898 ***.318 )(4.443 ***.348 )(4.907 ***.393 )(5.669 ***.321 )(4.526 ***.321 )(4.540 ***.352 )(5.038 ***.364 )(5.243 ***.398 )(5.809 ***.392 )(5.738 ***.431 )(6.444 ***.470 )(7.176 ***.314 )(4.465 B )(S.E 3078.668 )(521.954 3990.558 )(898.160 4166.201 )(848.994 6114.283 )(1078.473 6225.308 )(1375.528 7421.542 )(1634.557 13440.808 )(2668.146 21700.251 )(4139.074 29526.024 )(5082.447 14.016.219 )(2442.704 10240.541 )(1589.238 9125.246 )(1271.561 9372.013 )(2099.011 R² N .171 154 .101 158 .121 157 .154 161 .103 163 .103 167 .124 170 .132 166 .154 165 .154 167 .186 169 .221 164 .099 152 β )(t ***.480 )(6.773 ***.400 )(5.465 ***.442 )(6.156 ***.440 )(6.192 ***.479 )(6.938 ***.487 )(7.185 ***.461 )(6.756 ***.463 )(6.230 ***.472 )(6.849 ***.525 )(7.943 ***.435 )(6.268 ***.458 )(6.584 ***.389 )(5.185 B )(S.E 5920.788 )(874.199 7278.916 )(1331.985 7897.471 )(1282.824 10086.216 )(1628.913 10992.462 )(1584.282 12620.421 )(1756.518 18894.679 )(2796.832 29177.214 )(4683.185 31395.499 )(4584.284 18.669.859 )(2350.556 13266.011 )(2116.499 14869.631 )(2258.454 20072.678 )(3870.963 R² .231 .160 .195 .193 .229 .237 .213 .190 .222 .275 .190 .210 .151 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.6תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.2.2 ,1.2.1 השפעת רמת ההכנסה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק 0.600 0.500 0.400 0.300 0.200 0.100 0.000 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 186 טבלה :5.11תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.2.2 ,1.2.1השפעת רמת ההכנסה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי רמת הכנסה מס' מדינות 189 מס' שנים 13 השקעות זרות יוצאות DF B t S.E DF B t S.E 2157 ***6101.76 4.38 1393.57 1940 ***7144.81 4.92 1452.15 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.4השפעת הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.3.1, H1.3.2 השערות המחקר מס' 1.3.1ו 1.3.2מתייחסות להשפעה של הצמיחה הכלכלית על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.3.1צמיחה כלכלית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.3.2צמיחה כלכלית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה צמיחה כלכלית .טבלה 5.12מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות ,שנתוני הצמיחה הכלכלית זמינים לכ 91-95% מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים ,שממוצע הצמיחה הכלכלית בקרב כלל המדינות מקבוצת המחקר נע בין 1%-5.5%לאורך השנים ,למעט בשנת ,1992שבה ממוצע הצמיחה היה שלילי .תרשים 5.7מציג את ממוצע הצמיחה הכלכלית לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות שקיימים הבדלים בממוצע הצמיחה בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות לאורך השנים .הממצאים מראים ,שמחד ,בשנים מסויימות ממוצע הצמיחה היה גבוה יותר במדינות המפותחות ואילו בשנים אחרות ,ממוצע הצמיחה היה גבוה יותר דווקא במדינות המתפתחות. מאידך ,הממצאים מראים על מגמה של גידול בממוצע של הצמיחה הכלכלית בקרב המדינות המתפתחות. 187 טבלה :5.12תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה צמיחה כלכלית שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 -0.14 1.08 1.89 3.44 4.49 5.07 3.40 3.13 3.97 3.27 3.08 3.80 5.49 9.65 7.80 8.03 5.68 7.79 10.41 5.13 5.92 3.97 3.88 4.44 5.87 4.91 169 171 173 174 175 175 175 176 177 180 181 180 180 92% 91% 92% 93% 93% 93% 93% 93% 93% 95% 95% 94% 94% צמיחה כלכלית – שיעור השינוי השנתי של התוצר המקומי גולמי ).GDP (annual growth % תרשים :5.7ממוצע של המשתנה צמיחה כלכלית לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 7.00 6.00 5.00 4.00 3.00 2.00 1.00 0.00 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 צמיחה כלכלית – שיעור השינוי השנתי של התוצר המקומי גולמי ).GDP (annual growth % 188 -1.00 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.13מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.3.1ו .1.3.2ניתן לראות ,שבשנים מסויימות הצמיחה הכלכלית השפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה ואילו בשנים אחרות ,הצמיחה הכלכלית השפיעה לשלילה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה וזאת בניגוד למצופה ,אך התוצאות לא היו מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות ,למעט בשנת ,1995שבה הצמיחה הכלכלית השפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות ברמת מובהקות של .10% תרשים ,5.8מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.3.1ו .1.3.2ניתן לראות שהצמיחה הכלכלית השפיעה יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות במרבית השנים הנבחנות במחקר בהתאם למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערות 1.3.1ו .1.3.2הממצאים הראו בניגוד למצופה, שצמיחה כלכלית אינה משפיעה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את כל השנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.14מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.3.1ו .1.3.2ניתן לראות ,שהצמיחה הכלכלית השפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את הממצאים שהתקבלו ברמת כל שנה בודדת והן אינן מאוששות את השערות מס' 1.3.1ו .1.3.2הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שצמיחה כלכלית אינה משפיעה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 189 טבלה :5.13תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' ,1.3.1 – 1.3.2השפעת הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות נכנסות שנים N 1992 158 1993 164 1994 165 1995 168 1996 171 1997 171 צמיחה כלכלית 1998 171 1999 173 2000 172 2001 176 2002 178 2003 178 2004 178 משתנה בלתי תלוי β )(t .144 )(1.438 .091 )(1.169 *.145 )(1.874 .030 )(.383 -.006 )(-.072 -.011 )(-.144 .008 )(.105 .025 )(.329 .009 )(.112 -.082 )(-1.093 -.028 )(-.374 -.038 )(-.507 -.028 )(-.370 B )(S.E 32.516 )(22.618 54.183 )(46.350 82.748 )(44.144 31.493 )(82.152 -5.378 )(74.593 -9.687 )(67.265 23.700 )(225.363 98.614 )(300.040 64.426 )(574.876 -304.688 )(278.793 -62.076 )(166.064 -51.088 )(100.808 -69.097 )(186.836 השקעות זרות יוצאות R² N .013 143 .008 149 .021 147 .001 153 .000 155 .000 159 .000 161 .001 159 .000 158 .007 161 .001 164 .001 160 .001 148 β )(t .036 )(.428 .009 )(.107 .044 )(.533 -.028 )(-.343 -.049 )(-.609 -.037 )(-.462 -.028 )(-.353 .002 )(.020 -.005 )(-.060 -.112 )(-1.426 -.078 )(-1.004 -.076 )(-.965 -.092 )(-1.122 B )(S.E 16.923 )(39.581 7.568 )(70.956 37.558 )(70.443 -43.525 )(126.967 -56.512 )(92.770 -36.129 )(78.240 -88.092 )(249.453 7.153 )(351.165 -32.250 )(538.813 -412.696 )(289.499 -222.332 )(221.337 -170.974 )(177.199 -396.635 )(353.489 R² .001 .000 .002 .001 .002 .001 .001 .000 .000 .013 .006 .006 .008 (DF=1) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 צמיחה כלכלית – שיעור השינוי השנתי של התוצר המקומי גולמי ).GDP (annual growth % השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.8תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' – 1.3.2 ,1.3.1השפעת הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.200 0.150 0.100 0.050 0.000 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 -0.050 -0.100 -0.150 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 190 טבלה :5.14תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.3.2 ,1.3.1השפעת הצמיחה הכלכלית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי צמיחה כלכלית מס' מדינות 184 מס' שנים 13 השקעות זרות יוצאות DF B t S.E DF B t S.E 2052 21.07 0.680 31.2195 1846 27.23 0.81 33.6368 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 צמיחה כלכלית – שיעור השינוי השנתי של התוצר המקומי גולמי ).GDP (annual growth % השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.5השפעת היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.4.1, H1.4.2 השערות המחקר מס' 1.4.1ו 1.4.2מתייחסות להשפעה של היציבות הכלכלית והפוליטית על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.4.1יציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.4.2יציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה פחותה בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה יציבות כלכלית ופוליטית .טבלה 5.15מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות שהנתונים למשתנה יציבות כלכלית ופוליטית זמינים רק לכ 66%-73%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים, שממוצע היציבות הכלכלית והפוליטית בקרב כלל המדינות מקבוצת המחקר נע בין 62-69נקודות לפי מדד ICRGלאורך השנים ,כש 100נקודות משקפים מדינה עם יציבות אופטימלית. תרשים ,5.9מציג את הממוצע של המשתנה יציבות כלכלית ופוליטית לפי מדינות פותחות/מתפתחות .ניתן לראות שקיים פער מהותי ביציבות הכלכלית והפוליטית בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות ,אך עם מגמת שיפור ברמת היציבות הכלכלית והפוליטית בקרב המדינות המתפתחות לאורך השנים. 191 טבלה :5.15תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה יציבות כלכלית ופוליטית שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 62.25 64.80 66.01 67.30 69.00 68.72 67.64 66.81 67.45 68.94 68.35 69.26 71.49 16.40 15.00 14.52 13.41 13.65 12.65 12.79 12.13 11.62 11.41 11.81 11.37 9.96 124 126 126 124 126 127 138 138 138 138 138 138 131 67% 67% 67% 66% 67% 68% 73% 73% 73% 73% 72% 72% 69% יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG תרשים :5.9ממוצע של המשתנה יציבות כלכלית ופוליטית לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 90.00 80.00 70.00 60.00 50.00 40.00 30.00 20.00 10.00 0.00 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG 192 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.16מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.4.1ו . 1.4.2ניתן לראות שהיציבות הכלכלית והפוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר וזאת בהתאם למצופה .ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.209-0.371לאורך השנים ואילו ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.195-0.381התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות גבוהה של 1% בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. תרשים 5.10מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.4.1ו .1.4.2ניתן לראות, שבמרבית השנים היציבות הכלכלית והפוליטית השפיעה יותר על ההשקעות הזרות היוצאות בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות וזאת בניגוד למצופה ,למעט בשנים 2002ו , 2003שבהן היציבות הכלכלית והפוליטית השפיעה יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות 1.4.1ו .1.4.2הממצאים הראו מחד ,שיציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וכן על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .מאידך ,הממצאים לא אוששו את ההשערה שיציבות כלכלית ופוליטית משפיעה יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה להשפעה על ההשקעות הזרות היוצאות. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות ,הכולל את כל השנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.17מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.4.1ו .1.4.2ניתן לראות שהיציבות הכלכלית והפוליטית השפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה .התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות גבוהה של 1%ואילו התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינן ברמת מובהקות של .5%הממצאים אף מראים ,שעל כל תוספת של נקודה אחת )במדד (ICRGביציבות הכלכלית והפוליטית במדינת האם ,יש גידול של כ 127מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ואילו על כל תוספת של נקודה אחת )במדד (ICRGביציבות הכלכלית והפוליטית במדינה הזרה ,יש גידול של כ 152מיליון דולר בהשקעות הזרות הנכנסות. 193 טבלה :5.16תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' ,1.4.1 – 1.4.2השפעת היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי יציבות כלכלית ופוליטית השקעות זרות נכנסות שנים N 1992 121 1993 123 1994 123 1995 121 1996 122 1997 124 1998 135 1999 135 2000 135 2001 135 2002 137 2003 138 2004 130 β )(t ***.357 )(4.181 ***.256 )(2.926 ***.284 )(3.276 ***.311 )(3.584 ***.281 )(3.221 ***.255 )(2.924 ***.279 )(3.358 ***.292 )(3.528 ***.324 )(3.965 ***.289 )(3.497 ***.356 )(4.444 ***.371 )(4.659 ***.209 )(2.432 B )(S.E 59.876 )(14.323 79.079 )(27.024 89.870 )(27.430 139.831 )(39.012 155.979 )(48.431 183.980 )(62.922 328.543 )(97.835 560.489 )(158.853 832.825 )(210.025 363.862 )(104.048 296.194 )(66.647 257.171 )(55.195 256.951 )(105.643 השקעות זרות יוצאות R² N .127 111 .066 115 .081 114 .097 112 .079 116 .065 117 .078 130 .085 127 .105 125 .084 126 .127 128 .138 123 .044 111 β )(t ***.334 )(3.719 ***.255 )(2.821 ***.305 )(3.410 ***.294 )(3.238 ***.345 )(3.941 ***.331 )(3.777 ***.331 )(3.979 ***.319 )(3.775 ***.359 )(4.271 ***.381 )(4.606 ***.297 )(3.506 ***.289 )(3.328 ***.195 )(2.090 B )(S.E 92.860 )(24.968 114.604 )(40.619 143.936 )(42.213 194.749 )(60.149 226.904 )(57.581 267.950 )(70.948 418.790 )(105.259 687.166 )(182.032 827.835 )(193.466 477.282 )(103.615 316.873 )(90.384 333.893 )(100.324 415.082 )(198.605 R² .112 .065 .093 .086 .119 .109 .109 .102 .129 .145 .088 .083 .038 (DF=1) ,*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.10תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות מס' -1.4.2 ,1.4.1השפעת היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.450 0.400 0.350 0.300 0.250 0.200 0.150 0.100 0.050 0.000 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 194 לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את הממצאים שהתקבלו ברמת כל שנה בודדת והן מאוששות את השערות מס' 1.4.1ו .1.4.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שיציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. טבלה :5.17תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.4.2 ,1.4.1השפעת היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E DF B t S.E יציבות כלכלית ופוליטית 138 13 1552 **152.52 3.33 45.8125 1429 ***127.29 2.63 48.3805 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.6השפעת המשאבים הפיננסיים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.5.1, H1.5.2 השערות המחקר מס' 1.5.1ו 1.5.2מתייחסות להשפעה של זמינות המשאבים הפיננסיים במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.5.1משאבים פיננסיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.5.2משאבים פיננסיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה משאבים פיננסיים .טבלה 5.18מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות שהנתונים למשתנה משאבים פיננסיים זמינים לשנים 1992-2003ולכ 82%-91%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים ,שהממוצע של אחוז האשראי המקומי לסקטור הפרטי מהתמ"ג נע בין 38%-45%לאורך השנים .תרשים 5.11 מציג את הממוצע של המשתנה משאבים פיננסיים לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות, שקיים פער מהותי בזמינות המשאבים הפיננסיים בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות. 195 טבלה :5.18תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה משאבים פיננסיים שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 39.38 38.72 38.67 37.92 38.26 40.25 40.37 42.91 43.18 44.00 44.54 44.52 35.26 35.08 36.68 37.11 37.64 39.12 39.68 42.02 42.30 43.70 42.17 42.78 151 160 162 169 170 171 167 170 171 172 170 161 82% 85% 86% 90% 90% 91% 89% 90% 90% 91% 89% 84% משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP תרשים 5.11ממוצע של המשתנה משאבים פיננסיים לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 120.00 100.00 80.00 60.00 40.00 20.00 0.00 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP 196 בשנת ,2003ממוצע אחוז האשראי המקומי לסקטור הפרטי מהתמ"ג עמד על כ 112%במדינות המפותחות ואילו במדינות המתפתחות הוא עמד על כ .32%הממצאים אף מראים ,שחל גידול מהותי בזמינות המשאבים הפיננסיים בקרב המדינות המפותחות לאורך השנים. ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנתונות במחקר .טבלה 5.19מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.5.1ו .1.5.2ניתן לראות שזמינות של משאבים פיננסיים במדינה משפיעה לחיוב ובאופן מהותי על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .ערכי ה בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.437-0.605לאורך השנים ואילו ערכי ה β β בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.472-0.575התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות גבוהה של 1%וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות. תרשים 5.12מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.5.1ו .1.5.2ניתן לראות, שבמרבית השנים משאבים פיננסיים משפיעים יותר על ההשקעות הזרות היוצאות בהשוואה להשפעה על ההשקעות הזרות הנכנסות ,אך הפערים אינם מהותיים. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות 1.5.1ו .1.5.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שזמינות של משאבים פיננסיים במדינה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנתונות במחקר .טבלה 5.20מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.5.1ו .1.5.2ניתן לראות ,שזמינות של משאבים פיננסיים משפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות גבוהה של .1%הממצאים אף מראים ,שעל כל תוספת של אחוז אחד מהתמ"ג לאשראי המקומי לסקטור הפרטי במדינת האם יש גידול של כ 135מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ואילו על כל תוספת של אחוז אחד מהתמ"ג לאשראי המקומי לסקטור הפרטי במדינה הזרה יש גידול של כ 160מיליון דולר בהשקעות הזרות הנכנסות. 197 טבלה :5.19תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' - 1.5.2 ,1.5.1השפעת המשאבים הפיננסיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי משאבים פיננסיים שנים N 1992 145 1993 156 1994 157 1995 163 1996 166 1997 167 1998 165 1999 167 2000 167 2001 169 2002 168 2003 159 β )(t ***.476 )(6.503 ***.437 )(6.057 ***.438 )(6.089 ***.483 )(7.013 ***.477 )(6.967 ***.497 )(7.381 ***.492 )(7.231 ***.523 )(7.900 ***.524 )(7.923 ***.535 )(8.208 ***.546 )(8.412 ***.605 )(9.545 B )(S.E 37.216 )(5.723 57.769 )(9.538 54.826 )(9.004 78.410 )(11.181 95.990 )(13.778 116.005 )(15.716 186.854 )(25.841 290.101 )(36.720 369.625 )(46.653 175.787 )(21.418 127.025 )(15.101 111.461 )(11.677 R² N .227 132 .191 139 .192 139 .233 148 .277 150 .247 155 .242 156 .273 153 .274 153 .286 155 .298 154 .366 141 β )(t ***.575 )(8.053 ***.492 )(6.643 ***.517 )(7.099 ***.536 )(7.707 ***.570 )(8.462 ***.567 )(8.548 ***.503 )(7.251 ***.493 )(6.987 ***.472 )(6.605 ***.562 )(8.435 ***.541 )(7.950 ***.574 )(8.297 R² B )(S.E 74.368 )(9.235 94.430 )(14.214 96.492 )(13.592 128.516 )(16.676 135.947 )(16.065 148.535 )(17.377 205.466 )(28.335 306.857 )(43.915 299.266 )(45.307 183.936 )(21.806 161.453 )(20.310 176.674 )(21.294 .331 .242 .262 .288 .325 .317 .253 .243 .223 .316 .292 .330 (DF=1) ,*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.12תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 1.5.2 , 1.5.1 השפעת המשאבים הפיננסיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.700 0.600 0.500 0.400 0.300 0.200 0.100 0.000 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 198 לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את הממצאים שהתקבלו ברמת כל שנה בודדת והן מאוששות את השערות 1.5.1ו .1.5.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שזמינות משאבים פיננסיים במדינה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. טבלה :5.20תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.5.2 ,1.5.1השפעת המשאבים הפיננסיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי משאבים פיננסיים מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E DF B t S.E 173 12 1787 ***160.94 12.11 13.2846 1613 ***135.34 9.87 13.7106 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.7השפעת הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.6.1, H1.6.2 השערות המחקר מס' 1.6.1ו 1.6.2מתייחסות להשפעה של הנכסים הטכנולוגיים במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.6.1נכסים טכנולוגיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.6.2נכסים טכנולוגיים משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה נכסים טכנולוגיים .טבלה 5.21מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות ,שהנתונים למשתנה נכסים טכנולוגיים זמינים לשנים 1992-2002ורק לכ 53%-62%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים, שהממוצע של מס' הבקשות לפטנטים גדל באופן מהותי במהלך השנים הנבחנות במחקר .בשנת ,1992הממוצע עמד על כ 18,000פטנטים ואילו בשנת ,2002הממוצע עמד על כ 125,000פטנטים. תרשים 5.13מציג את הממוצע של המשתנה נכסים טכנולוגיים לפי מדינות מפותחות/מתפתחות. ניתן לראות ,שקיים פער מהותי בהיקף הנכסים הטכנולוגיים בין המדינות המפותחות לבין המדינות 199 טבלה :5.21תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה נכסים טכנולוגיים שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 18103.00 19032.79 21262.04 24382.29 30907.55 43173.35 55097.68 62209.76 79729.04 108317.57 125070.64 47427.647 46276.366 45923.767 48014.598 50423.069 57021.395 63097.805 66121.252 74864.106 80349.553 80754.733 97 102 107 112 109 100 102 111 117 107 111 53% 54% 57% 60% 58% 53% 54% 59% 62% 56% 58% נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications תרשים :5.13ממוצע של המשתנה נכסים טכנולוגיים לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מפותחות מדינות מתפתחות 250000 כלל המדינות 200000 150000 100000 50000 0 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications 200 1995 1994 1993 1992 המתפתחות ,אולם ישנה מגמת עלייה לאורך השנים בהיקף הנכסים הטכנולוגיים בקרב המדינות המפותחות והמתפתחות. ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנתונות במחקר .טבלה 5.22מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.6.1ו .1.6.2ניתן לראות ,שקיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה השפיע לחיוב ובאופן מהותי על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.417-0.522לאורך השנים ואילו ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.527-0.741התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות גבוהה של 1%וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות. תרשים 5.14מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.6.1ו .1.6.2ניתן לראות שקיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה משפיע יותר על ההשקעות הזרות היוצאות בהשוואה להשפעה על ההשקעות הזרות הנכנסות .בשנים 1992-1999היו קיימים הבדלים מהותיים בין ההשקעות הזרות היוצאות לבין ההשקעות הזרות הנכנסות וככל שהשנים התקדמו ,כך הפערים הלכו והצטמצמו ועוצמת ההשפעה של הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות היוצאות הלכה ופחתה ואילו ההשפעה של הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות הלכה והתחזקה. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות 1.6.1ו .1.6.2הממצאים מראים בהתאם למצופה, שקיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות. טבלה 5.23מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.6.1ו .1.6.2ניתן לראות שקיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה משפיעים לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות גבוהה של .1%הממצאים אף מראים ,שעל כל תוספת של 1000בקשות לפטנטים ,יש גידול של כ 80מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ובהשקעות הזרות הנכנסות. 201 טבלה :5.22תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' ,1.6.1 – 1.6.2השפעת הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי שנים N 1992 92 1993 98 1994 103 1995 107 1996 104 1997 96 1998 98 1999 107 2000 113 2001 103 2002 108 משתנה בלתי תלוי נכסים טכנולוגיים השקעות זרות נכנסות β )(t B )(S.E ***.436 )(4.622 ***.417 )(4.519 ***.448 )(5.059 ***.498 )(5.919 ***.455 )(5.187 ***.455 )(4.974 ***.495 )(5.611 ***.516 )(6.209 ***.522 )(6.476 ***.481 )(5.541 ***.486 )(5.745 .025 )(.005 .042 )(.009 .045 )(.009 .063 )(.011 .068 )(.013 .073 )(.015 .118 )(.021 .182 )(.029 .208 )(.032 .086 )(.016 .059 )(.010 השקעות זרות יוצאות R² N .190 81 .174 85 .201 92 .248 96 .207 94 .207 88 .245 92 .267 97 .272 104 .231 93 .236 99 β )(t B )(S.E ***.741 )(9.876 ***.619 )(7.229 ***.690 )(9.105 ***.703 )(9.645 ***.683 )(9.017 ***.668 )(8.379 ***.620 )(7.546 ***.564 )(6.698 ***.527 )(6.300 ***.585 )(6.910 ***.542 )(6.384 .071 )(.007 .090 )(.012 .103 )(.011 .130 )(.014 .122 )(.013 .120 )(.014 .159 )(.021 .223 )(.033 .189 )(.030 .104 )(.015 .085 )(.013 R² .549 .384 .477 .495 .466 .447 .385 .318 .278 .342 .294 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.14תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 1.6.2 ,1.6.1 השפעת הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק 0.800 0.700 0.600 0.500 0.400 0.300 0.200 0.100 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 202 1995 1994 1993 1992 0.000 1991 לסיכום ,ניתוח האורך מאושש את ההשערות ומחזק את הממצאים שהתקבלו ברמת כל שנה בודדת. הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שקיומם של נכסים טכנולוגיים במדינה משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. טבלה :5.23תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.6.2 ,1.6.1השפעת הנכסים הטכנולוגיים על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי מס' מדינות נכסים טכנולוגיים 142 מס' שנים 11 DF B t S.E DF B t S.E 1000 ***.080 10.17 .0079 893 ***.080 10.35 .008015 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.8השפעת תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.7.1, H1.7.2 השערות המחקר 1.7.1ו 1.7.2מתייחסות להשפעה של תשתיות התקשורת במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.7.1תשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.7.2תשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה תשתיות תקשורת .המשתנה תשתיות תקשורת כולל שתי קטגוריות :מדינות בעלות תשתיות תקשורת באיכות גבוהה ומדינות בעלות תשתיות תקשורת באיכות נמוכה ובינונית .טבלה 5.24מציגה את תוצאות frequency testלמשתנה תשתיות תקשורת .ניתן לראות שהנתונים זמינים לשנים 1992-2002ורק לכ 77%-44%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים ,שלאורך השנים חל שיפור באיכות תשתיות התקשורת. בשנת ,2002כ 52%מהמדינות היו בעלות תשתיות תקשורת איכותיות לעומת 29%בשנת .1992 תרשים 5.15מציג את ההתפלגות של המשתנה תשתיות תקשורת לפי מדינות מפותחות/מתפתחות. ניתן לראות שקיימים פערים מהותיים באיכות תשתיות התקשורת בין המדינות המפותחות לבין 203 טבלה :5.24תוצאות Frequency testלמשתנה תשתיות תקשורת תשתיות באיכות נמוכה ובינונית N % שנה 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 84 83 80 91 80 77 74 55 47 44 70 תשתיות באיכות גבוהה N % 71.2 72.8 70.8 70.0 70.8 67.5 64.9 56.7 55.3 52.4 47.6 28.8 27.2 29.2 30.0 29.2 32.5 35.1 43.3 44.7 47.6 52.4 34 31 33 39 33 37 40 42 38 40 77 N % מקבוצת המחקר 118 114 113 130 113 114 114 97 85 84 147 64% 61% 60% 69% 60% 61% 61% 51% 45% 44% 77% תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים - 0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( - 1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. תרשים :5.15ממוצע של המשתנה תשתיות תקשורת לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות כלל המדינות מדינות מפותחות 120 100 80 60 40 20 0 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים. 204 1995 1994 1993 1992 המדינות המתפתחות ,אך לאורך השנים צומצם הפער וחל שיפור מהותי באיכות תשתיות התקשורת בקרב המדינות המתפתחות. ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות .טבלה 5.25מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.7.1ו .1.7.2ניתן לראות, שאיכות תשתיות התקשורת במדינה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.197-0.360לאורך השנים ואילו ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.189-0.396התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות בשנים 1998 – 1992הינן ברמת מובהקות גבוהה של 1%ואילו בשנים שלאחר מכן התוצאות ברמת מובהקות של ,1%-10%למעט התוצאה בשנת 2000בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות ,אשר אינה מובהקת. תרשים 5.16מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.7.1ו .1.7.2ניתן לראות שכמעט ולא קיימים הבדלים בהשפעה של איכות תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות לאורך השנים .הממצאים אף מראים ,שלאורך השנים חלה ירידה בעוצמת ההשפעה של תשתיות התקשורת במדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות 1.7.1ו .1.7.2הממצאים מראים בהתאם למצופה, שתשתיות תקשורת איכותיות במדינה משפיעות לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות. טבלה 5.26מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.7.1ו .1.7.2ניתן לראות, שאיכות תשתיות התקשורת במדינה משפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה .התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינן ברמת מובהקות של 5%ואילו התוצאות של ההשקעות הזרות היוצאות הינן ברמת מובהקות של .10%הממצאים אף מראים ,שתשתיות תקשורת איכותיות במדינת האם תורמות לגידול של כ 1,750מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ואילו תשתיות תקשורת איכותיות במדינה הזרה תורמות לגידול של כ 2,000מיליון דולר בהשקעות הזרות הנכנסות. 205 טבלה :5.25תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' ,1.7.1 – 1.7.2השפעת תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה תלוי שנים N 1992 106 1993 108 1994 107 1995 123 1996 110 תשתיות תקשורת 1997 110 1998 111 1999 94 2000 81 2001 81 2002 144 משתנה בלתי תלוי β )(t ***.356 )(3.903 ***.310 )(3.369 ***.375 )(4.162 ***.360 )(4.269 ***.333 )(3.691 ***.280 )(3.044 ***.252 )(2.734 *.200 )(1.971 *.197 )(1.800 **.220 )(2.017 ***.248 )(3.067 B )(S.E 2155.484 )(552.194 3209.632 )(952.809 3765.460 )(904.698 4725.028 )(1106.915 5530.647 )(1498.557 5434.703 )(1785.131 7935.266 )(2902.425 9375.378 )(4756.231 11772.153 )(6541.708 6286.518 )(3116.567 4867.878 )(1587.078 השקעות זרות יוצאות R² N .127 101 .096 98 .140 98 .130 116 .111 98 .078 103 .064 107 .040 88 .039 76 .048 75 .062 135 β )(t ***.396 )(4.307 ***.348 )(3.659 ***.386 )(4.118 ***.361 )(4.146 ***.332 )(3.470 ***.298 )(3.153 ***.265 )(2.825 **.226 )(2.166 .189 )(1.664 *.192 )(1.686 **.194 )(2.284 R² B )(S.E 3962.721 )(920.097 5244.407 )(1433.174 5779.372 )(1403.427 6968.869 )(1680.889 6535.832 )(1883.270 6491.739 )(2058.806 8941.186 )(3165.318 11877.743 )(5482.575 10115.712 )(6077.875 5473.809 )(3246.087 4864.310 )(2129.665 .156 .121 .149 .130 .110 .089 .070 .051 .036 .037 .037 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים - 0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( - 1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.16תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 1.7.2 ,1.7.1 השפעת תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק 0.450 0.400 0.350 0.300 0.250 0.200 0.150 0.100 0.050 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 206 1996 1995 1994 1993 1992 0.000 1991 לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את הממצאים שהתקבלו ברמת כל שנה בודדת והן מאוששות את השערות 1.7.1ו .1.7.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שתשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. טבלה :5.26תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.7.2 ,1.7.1השפעת תשתיות התקשורת על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי תשתיות תקשורת מס' מדינות 170 מס' שנים 11 DF B t S.E DF B t S.E 1020 **1999.77 2.01 994.25 942 *1751.32 1.88 929.78 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים - 0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( - 1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. השקעות זרות נכנסות -היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות(million US$) . השקעות זרות יוצאות -היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות(million US$) . 5.3.9השפעת הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.8.1, H1.8.2 השערות המחקר מס' 1.8.1ו 1.8.2מתייחסות להשפעה של הפתיחות התרבותית במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.8.1פתיחות תרבותית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.8.2פתיחות תרבותית משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה פתיחות תרבותית .המשתנה פתיחות תרבותית כולל שתי קטגוריות :מדינות שיש בהן פתיחות תרבותית ומדינות שיש בהן חוסר בפתיחות תרבותית. טבלה 5.27מציגה את תוצאות frequency testלמשתנה פתיחות תרבותית .ניתן לראות שהנתונים זמינים לכלל המדינות מקבוצת המחקר .הממצאים מראים ,שבכ 29%מהמדינות יש פתיחות תרבותית ובכ 71%מהמדינות יש חוסר בפתיחות תרבותית וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. תרשים ,5.17מציג את ההתפלגות של המשתנה פתיחות תרבותית בשנת 2004לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות ,שאין הבדלים מהותיים בהתפלגות של המשתנה פתיחות תרבותית 207 טבלה :5.27תוצאות Frequency testלמשתנה פתיחות תרבותית שנה 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 חוסר בפתיחות תרבותית N % 70.1 70.7 70.7 70.7 70.7 70.7 70.7 70.4 70.5 70.5 70.7 70.7 70.7 129 133 133 133 133 133 133 133 134 134 135 135 135 פתיחות תרבותית N % 55 55 55 55 55 55 55 56 56 56 56 56 56 29.9 29.3 29.3 29.3 29.3 29.3 29.3 29.6 29.5 29.5 29.3 29.3 29.3 N % מקבוצת המחקר 184 188 188 188 188 188 188 189 190 190 191 191 191 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% פתיחות תרבותית – אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית- 0 .לא- 1 ,כן תרשים :5.17התפלגות המשתנה פתיחות תרבותית לפי מדינות מפותחות/מתפתחות בשנת 2004 פתיחות תרבותית חוסר פתיחות תרבותית 100% 80% 60% 40% 20% 0% מדינות מתפתחות מדינות מפותחות 208 בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות .בקרב כ 30%מהמדינות המתפתחות קיימת פתיחות תרבותית לעומת כ 27%מהמדינות המפותחות. ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.27מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.8.1ו . 1.8.2ניתן לראות ,שישנה השפעה מעורבת של הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות וכן על ההשקעות הזרות היוצאות לאורך השנים ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .הפתיחות התרבותית השפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתייחס למרבית השנים בהתאם למצופה ,אך בהתייחס למס' שנים מועטות ,הפתיחות התרבותית השפיעה לשלילה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בניגוד למצופה. תרשים 5.18מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.8.1ו .1.8.2ניתן לראות שבשנים מסויימות ,הפתיחות התרבותית השפיעה יותר על ההשקעות הזרות הנכסות בהשוואה להשפעה על ההשקעות הזרות היוצאות ואילו בשנים אחרות ,הפתיחות התרבותית השפיעה יותר על ההשקעות הזרות היוצאות בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות ,אך התוצאות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערות 1.8.1ו .1.8.2הממצאים הראו בניגוד למצופה, שפתיחות תרבותית במדינה אינה משפיעה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות במחקר .טבלה ,5.29מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.8.1ו .1.8.2ניתן לראות שהפתיחות התרבותית משפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך התוצאות אינן מובהקות. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את הממצאים שהתקבלו ברמת כל שנה נתונה והן אינן מאוששות את השערות מס' 1.8.1ו .1.8.2הממצאים מראים בניגוד למצופה ,שפתיחות תרבותית אינה משפיעה על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 209 טבלה :5.28תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' ,1.8.1 – 1.8.2השפעת הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה תלוי שנים N 1992 167 1993 176 1994 176 1995 177 1996 179 1997 179 1998 180 1999 182 2000 182 2001 183 2002 185 2003 185 2004 185 משתנה בלתי תלוי פתיחות תרבותית β )(t B )(S.E -.010 )(-.128 .048 )(.637 .032 )(.429 .038 )(.500 .043 )(.570 .043 )(.571 .032 )(.426 .043 )(.576 .038 )(.516 .027 )(.364 -.006 )(-.082 -.042 )-.570 .029 )(.329 -59.590 )(465.628 488.806 )(766.802 325.796 )(760.021 498.307 )(995.716 708.923 )(1244.217 856.323 )(1498.801 1052.691 )(2469.638 2178.522 )(3782.073 2500.746 )(4850.069 846.858 )(2327.230 -130.709 )(1585.903 -725.787 )(1272.300 772.353 )(1972.321 השקעות זרות יוצאות R² N .000 144 .002 160 .001 159 .001 163 .002 164 .002 168 .001 171 .002 167 .001 167 .001 168 .000 170 .002 166 .001 154 R² β )(t B )(S.E .011 )(.139 .063 )(.802 .053 )(.670 .048 )(.608 .026 )(.327 .026 )(.342 .002 )(.030 -.011 )(-.146 -.043 )(-.557 .014 )(.187 .045 )(.581 .030 )(.387 .068 )(.839 111.797 )(805.075 936.187 )(1167.645 798.921 )(1191.691 929.495 )(1529.549 503.881 )(1541.786 593.487 )(1737.200 81.322 )(2723.649 -643.938 )(4419.189 -2531.477 )(4547.281 452.200 )(2419.909 1227.866 )(2113.948 868.651 )(2244.264 3136.332 )(3736.768 .000 .004 .003 .002 .001 .001 .000 .000 .002 .000 .002 .001 .005 (DF=1) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 פתיחות תרבותית – אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית-0 .לא-1 ,כן. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.18תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 1.8.2 ,1.8.1השפעת הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.080 0.060 0.040 0.020 0.000 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 -0.020 -0.040 -0.060 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 210 טבלה :5.29תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.8.2 ,1.8.1השפעת הפתיחות התרבותית על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי פתיחות תרבותית מס' מדינות 191 מס' שנים 13 השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות DF B t S.E DF B t S.E 185 541.43 .320 1713.06 185 120.32 0.06 2006.63 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 פתיחות תרבותית – אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית- 0 .לא- 1 ,כן. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.10השפעת שכר מינימום על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.9.1, H1.9.2 השערות המחקר מס' 1.9.1ו 1.9.2מתייחסת להשפעה של שכר מינימום במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.9.1אי קביעת שכר מינימום משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.9.2קביעת שכר מינימום משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה שכר מינימום .המשתנה שכר מינימום כולל שתי קטגוריות :מדינות שבהן הוגדר בחוק שכר מינימום לכלל העובדים ומדינות שבהן לא הוגדר בחוק שכר מינימום לכלל העובדים .טבלה 5.30מציגה את תוצאות frequency testלמשתנה שכר מינימום .ניתן לראות שהנתונים זמינים לכ 100%-99%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים. הממצאים מראים ,שבשנת ,2004בכ 27%מהמדינות לא קבוע בחוק שכר מינימום לכלל העובדים ואילו בכ 73%מהמדינות קבוע בחוק שכר מינימום לכלל העובדים. תרשים 5.19מציג את ההתפלגות של המשתנה שכר מינימום לפי מדינות מפותחות/מתפתחות בשנת .2004ניתן לראות ,שלא קיימים הבדלים מהותיים בבקביעת שכר מינימום במדינה בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות. 211 טבלה :5.30תוצאות Frequency testלמשתנה שכר מינימום שנה 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 אין שכר מינימום N % 63 63 62 60 59 58 57 55 55 53 52 52 52 34.2 33.7 33.0 31.9 31.4 30.9 30.3 29.3 29.3 28.2 27.4 27.4 27.2 קיים שכר מינימום N % 65.8 66.3 67.0 68.1 68.6 69.1 69.7 70.7 70.7 71.8 72.6 72.6 72.8 121 124 126 128 129 130 131 133 133 135 138 138 139 N % מקבוצת המחקר 184 187 188 188 188 188 188 188 188 188 190 190 191 100% 99% 100% 100% 100% 100% 100% 99% 99% 99% 99% 99% 100% שכר מינימום –שכר מינימום לכלל העובדים שהוגדר בחוק – 0 .אין שכר מינימום - 1 ,קיים שכר מינימום. . תרשים :5.19התפלגות המשתנה שכר מינימום לפי מדינות מפותחות/מתפתחות בשנת 2004 אין שכר מינימום ק יים שכר מינימום 100% 80% 60% 40% 20% 0% מדינות מתפתחות מדינות מפותחות שכר מינימום –שכר מינימום לכלל העובדים שהוגדר בחוק – 0 .אין שכר מינימום - 1 ,קיים שכר מינימום. 212 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.31מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.9.1ו .1.9.2ניתן לראות ,שאי קביעה בחוק של שכר מינימום במדינה משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה בהתייחס למרבית השנים בהתאם למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .לעומת זאת ,שכר מינימום במדינה משפיע באופן מעורב על ההשקעות הזרות היוצאות לאורך השנים ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. תרשים ,5.20מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.9.1ו .1.9.2ניתן לראות, ששכר המינימום משפיע באופן מעורב על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות ובמרבית השנים שכר המינימום משפיע יותר על ההשקעות הזרות היוצאות בהשוואה להשפעה על ההשקעות הזרות הנכנסות ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערות מס' 1.9.1ו .1.9.2הממצאים מראים בניגוד למצופה ,ששכר מינימום במדינה משפיע באופן מעורב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,כשהתוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.32מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.9.1ו .1.9.2ניתן לראות ששכר מינימום במדינה משפיע לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה בניגוד למצופה ,כשהתוצאה הינה ברמת מובהקות של .10%לעומת זאת ,שכר מינימום משפיע לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות היוצאות למדינה בהתאם למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1%הממצאים אף מראים ,ששכר מינימום במדינת האם תורם לכ 5,327מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ואילו שכר מינימום במדינה הזרה תורם לכ 2,200מיליון דולר בהשקעות הזרות הנכנסות. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערה מס' .1.9.1הממצאים הראו בניגוד למצופה ,ששכר מינימום במדינה משפיע לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .לעומת זאת ,תוצאות ניתוח האורך מאוששות את השערה מס' .1.9.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,ששכר מינימום במדינה משפיע לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 213 טבלה :5.31תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' ,1.9.1 – 1.9.2השפעת שכר המינימום על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה תלוי שנים N 1992 166 1993 175 1994 175 1995 177 1996 180 1997 179 שכר מינימום 1998 180 1999 181 2000 180 2001 181 2002 184 2003 184 2004 185 משתנה בלתי תלוי β )(t B )(S.E .029 )(.379 -.011 )(-.145 -.049 )(-.650 -.054 )(-.715 -.023 )(-.305 -.035 )(-.463 -.035 )(-.475 .005 )(.069 -.023 )(-.313 .025 )(.334 -.014 )(-.183 -.031 )(-.425 .057 )(.775 170.492 )(450.399 -107.590 )(740.984 -478.870 )(737.051 -694.093 )(971.049 -370.779 )(1217.164 -683.301 )(1476.734 -1161.415 )(2444.072 264.162 )(3810.022 -1528.636 )(4889.812 792.537 )(2371.349 -297.392 )(1623.537 -554.413 )(1303.095 1560.609 )(2014.667 השקעות זרות יוצאות R² N .001 153 .000 159 .002 159 .003 163 .001 164 .001 168 .001 171 .000 167 .001 166 .001 167 .000 170 .001 165 .003 154 R² β )(t B )(S.E .015 )(.183 .004 )(.054 -.018 )(-.227 -.042 )(-.534 -.045 )(-.579 -.054 )(-.703 -.084 )(-1.095 .031 )(.403 .035 )(.453 .021 )(.265 .056 )(.726 .076 )(.978 .088 )(1.095 141.848 )(776.658 60.928 )(1129.683 -262.306 )(1154.611 -797.698 )(1493.146 -873.975 )(1510.452 -1201.954 )(1709.153 -2941.645 )(2686.335 1793.618 )(4446.791 2071.177 )(4572.253 650.457 )(2459.183 1570.420 )(2163.535 2242.545 )(2292.778 4176.251 )(3815.502 .000 .000 .000 .002 .002 .003 .007 .001 .001 .000 .003 .006 .008 (DF=1) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 שכר מינימום –שכר מינימום שהוגדר בחוק לכלל העובדים – 0 .אין שכר מינימום -1 ,קיים שכר מינימום. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.20תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 1.9.2 ,1.9.1השפעת שכר המינימום על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.100 0.080 0.060 0.040 0.020 0.000 -0.0201991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 -0.040 -0.060 -0.080 -0.100 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 214 טבלה :5.32תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.9.2 ,1.9.1השפעת שכר המינימום על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה בלתי תלוי שכר מינימום מס' מדינות 191 מס' שנים 13 DF B t S.E DF B t S.E 2152 *2196.93 1.92 1144.70 1951 ***5327.03 4.16 1279.08 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 שכר מינימום –שכר מינימום שהוגדר בחוק לכלל העובדים – 0 .אין שכר מינימום - 1 ,קיים שכר מינימום. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.11השפעת שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.10.1, H1.10.2 השערות המחקר מס' 1.10.1ו 1.10.2מתייחסות להשפעה של שבוע העבודה במדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן השערות והממצאים: -H1.10.1שבוע עבודה רגיל משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.10.2שבוע עבודה מקוצר משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה שבוע עבודה .המשתנה שבוע עבודה כולל שתי קטגוריות :מדינות שבהן קיים שבוע עבודה רגיל ומדינות שבהן קיים שבוע עבודה מקוצר. טבלה 5.33מציגה את תוצאות frequency testלמשתנה שבוע עבודה .ניתן לראות שהנתונים זמינים לכ 100%-99%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים ,שבשנת ,2004 בכ 52%מהמדינות היה שבוע עבודה רגיל לעומת כ 48%מהמדינות שבהן היה שבוע עבודה מקוצר. תרשים 5.21מציג את ממוצע שבוע העבודה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות ,שקיימים הבדלים במכסת השעות של שבוע העבודה הרגיל הקבוע בחוק בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות .בשנת ,2004ממוצע שבוע העבודה עמד על 40.7שעות שבועיות בקרב המדינות המפותחות לעומת ממוצע של 43.9בקרב המדינות המתפתחות. ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.34מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.10.1ו .1.10.2 215 טבלה :5.33תוצאות Frequency testלמשתנה שבוע עבודה שנה 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 שבוע עבודה רגיל % N 123 126 123 119 118 116 112 111 109 107 102 99 99 66.8 67.0 65.1 63.6 62.4 61.4 59.3 58.7 57.7 56.6 53.4 51.8 51.8 שבוע עבודה מקוצר % N 61 62 66 68 71 73 77 78 80 82 89 92 92 33.2 33.0 34.9 36.4 37.6 38.6 40.7 41.3 42.3 43.4 46.4 48.2 48.2 N % מקבוצת המחקר 184 188 189 187 189 189 189 189 189 189 191 191 191 100% 100% 100% 99% 100% 100% 100% 100% 99% 99% 100% 100% 100% שבוע עבודה –שבוע העבודה הרגיל הקבוע בחוק – 0 .שבוע עבודה רגיל מעל 41שעות - 1 ,שבוע עבודה מקוצר הכולל 40שעות ופחות. תרשים :5.21ממוצע של המשתנה שבוע העבודה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 45 44 43 42 41 40 39 38 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 שבוע עבודה –מס' השעות בשבוע עבודה הרגיל הקבוע בחוק 216 הממצאים מראים ,ששבוע עבודה מקוצר השפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה בניגוד למצופה ,אך רק בהתייחס לחלק מהשנים התוצאות היו מובהקות .לעומת זאת ,שבוע עבודה מקוצר השפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה ,כשהתוצאות היו מובהקות רק בהתייחס לחלק מהשנים .ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.080-0.146לאורך השנים ואילו ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.084-0.185ראוי לציין ,שבשנים ,2000-2004הייתה עקביות בהשפעה והתוצאות בשנים אלו היו מובהקות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות. תרשים ,5.22מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.10.1ו .1.10.2ניתן לראות, שבשנים מסוימות ,שבוע עבודה מקוצר השפיע יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות ואילו בשנים אחרות ,שבוע עבודה מקוצר השפיע יותר על ההשקעות הזרות היוצאות בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערה מס' .1.10.1הממצאים הראו בניגוד למצופה ,ששבוע עבודה מקוצר משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ,אך התוצאות היו מובהקות רק בהתייחס לחלק מהשנים הנבחנות במחקר .לעומת זאת ,הממצאים מאוששים חלקית את השערה מס' .1.10.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,ששבוע עבודה מקוצר משפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך התוצאות היו מובהקות רק בהתייחס לחלק מהשנים הנבחנות במחקר. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות ,הכולל את השנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.35מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.10.1ו .1.10.2ניתן לראות ,ששבוע עבודה מקוצר השפיע לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וזאת בניגוד למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .5%לעומת זאת ,שבוע עבודה מקוצר השפיע לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה וזאת בהתאם למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .10%הממצאים אף מראים ,ששבוע עבודה מקוצר במדינת האם תורם לתוספת של כ 1,666מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ואילו שבוע עבודה מקוצר במדינה הזרה תורם לתוספת של כ 2,080מיליון דולר בהשקעות הזרות הנכנסות. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערה מס' .1.10.1הממצאים הראו בניגוד למצופה ,ששבוע עבודה מקוצר השפיע לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .לעומת זאת ,תוצאות ניתוח האורך מאוששות את השערה מס' .1.10.2הממצאים הראו 217 טבלה :5.34תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' – 1.10.2 ,1.10.1השפעת שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה תלוי שנים N 1992 167 1993 176 1994 176 1995 176 1996 180 1997 180 1998 181 1999 182 2000 181 2001 182 2002 185 2003 185 2004 185 משתנה בלתי תלוי שבוע עבודה β )(t B )(S.E *.135 )(1.762 .110 )(1.469 .099 )(1.320 **.170 )(2.287 *.141 )(1.899 .122 )(1.642 .116 )(1.564 .108 )(1.461 .080 )(1.083 *.134 )(1.825 *.132 )(1.801 **.146 )(1.998 *.143 )(1.965 790.484 )(448.637 1084.888 )(738.330 953.455 )(722.093 2129.608 )(931.201 2193.287 )(1155.025 2278.248 )(1387.412 3545.178 )(2266.074 5098.287 )(3490.553 4846.860 )(4476.621 3884.245 )(2128.055 2584.462 )(1434.677 2293.593 )(1147.785 3495.843 )(1779.092 השקעות זרות יוצאות R² N .018 153 .012 160 .010 160 .029 162 .020 165 .015 169 .013 172 .012 168 .006 167 .018 168 .017 171 .021 166 .021 154 β )(t B )(S.E .106 )(1.310 .102 )(1.289 *.142 )(1.815 .113 )(1.443 .123 )(1.593 *.127 )(1.665 .091 )(1.188 .084 )(1.090 .111 )(1.440 **.185 )(2.436 **.169 )(2.238 **.169 )(2.197 *.134 )(1.673 1019.705 )(778.549 1451.763 )(1126.763 2039.316 )(1123.702 2083.434 )(1443.334 2282.941 )(1433.349 2673.684 )(1605.750 2975.944 )(2504.122 4450.433 )(4084.539 6011.300 )(4173.984 5329.952 )(2187.817 4258.745 )(1903.212 4430.297 )(2016.313 5658.323 )(3381.465 R² .011 .010 .020 .013 .015 .016 .008 .007 .012 .034 .029 .028 .018 (DF=1) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 שבוע עבודה –שבוע העבודה הרגיל הקבוע בחוק – 0 .שבוע עבודה רגיל מעל 41שעות - 1 ,שבוע עבודה מקוצר הכולל 40שעות ופחות. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.22תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 1.10.2 ,1.10.1 השפעת שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצא ות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.200 0.180 0.160 0.140 0.120 0.100 0.080 0.060 0.040 0.020 0.000 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 218 בהתאם למצופה ,ששבוע עבודה מקוצר משפיע לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. טבלה :5.35תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' – 1.10.2 ,1.10.1השפעת שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות מס' מס' S.E t B DF S.E t B DF משתנה מדינות שנים בלתי תלוי שבוע עבודה 191 13 2161 **2079.63 2.37 877.43 1960 *1666.01 1.73 962.86 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 שבוע עבודה –שבוע העבודה הרגיל הקבוע בחוק – 0 .שבוע עבודה רגיל מעל 41שעות - 1 ,שבוע עבודה מקוצר הכולל 40שעות ופחות. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.12השפעת הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.11.1, H1.11.2 השערות המחקר מס' 1.11.1ו 1.11.2מתייחסות להשפעה של הרגולציה בשוק העבודה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: -H1.11.1רגולציה מועטה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.11.2רגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,אך בעוצמה נמוכה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה רגולציה בשוק העבודה .טבלה 5.36מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות שהנתונים זמינים לכלל המדינות מקבוצת המחקר בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .הממצאים מראים ,שחל גידול בממוצע מס' האישורים של חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינות לאורך השנים .בשנת ,2004הממוצע עמד על 38אישורי חוקים לעומת ממוצע של 31אישורי חוקים בשנת .1992 תרשים ,5.23מציג את הממוצע של המשתנה רגולציה בשוק העבודה לפי מדינות מפותחות/ מתפתחות .ניתן לראות ,שקיים פער מהותי במס' חוקי העבודה שאושרו ע"י המדינות המפותחות 219 טבלה :5.36תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה רגולציה בשוק העבודה שנה Mean S.D N 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 31 32 33 33 33 34 34 35 36 37 37 38 38 26.460 26.570 26.683 26.781 26.796 26.732 26.648 26.735 26.752 26.842 27.008 27.100 27.306 184 188 188 188 188 188 % מקבוצת המחקר 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 100% 188 189 190 190 191 191 191 רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. תרשים :5.23ממוצע של המשתנה רגולציה בשוק העבודה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מ פותחות מדינות מת פתחות 80 כלל המדינות 70 60 50 40 30 20 10 0 2004 2003 2002 2001 2000 1999 1998 רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. 220 1997 1996 1995 1994 1993 1992 בהשוואה למדינות המתפתחות .בשנת ,2004ממוצע האישורים של חוקי עבודה עמד על 67בקרב המדינות המפותחות לעומת ממוצע של 32אישורים של חוקי עבודה בקרב המדינות המתפתחות. ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.37מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 1.11.1ו .1.11.2ניתן לראות שהרגולציה בשוק העבודה השפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה בניגוד למצופה ,כשהתוצאות מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר ,למעט בשנת .1993לעומת זאת ,הרגולציה בשוק העבודה השפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה ,כשהתוצאות מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר ,למעט בשנת .1993ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.120-0.355לאורך השנים ואילו ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.107-0.347 תרשים 5.24מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות 1.11.1ו .1.11.2ניתן לראות, שבשנים ,1993-2003התחזקה ההשפעה של הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות וכן על ההשקעות הזרות היוצאות .הממצאים אף מראים ,שבמרבית השנים הרגולציה משפיעה יותר על ההשקעות הזרות היוצאות בהשוואה להשפעה על השקעות הזרות הנכנסות בניגוד למצופה. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערה מס' .1.11.1הממצאים הראו בניגוד למצופה, שהרגולציה בשוק העבודה השפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .לעומת זאת, הממצאים מאוששים את השערה מס' .1.11.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שהרגולציה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר ,למעט בשנת . 1993 ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.38מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 1.11.1ו .1.11.2ניתן לראות ,שהרגולציה בשוק העבודה משפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה בניגוד למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1%לעומת זאת ,הרגולציה בשוק העבודה משפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה בהתאם למצופה, כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1%הממצאים אף מראים ,שעל כל אישור של חוק עבודה של ILO 221 טבלה :5.37תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' ,1.11.1 – 1.11.2השפעת הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות משתנה תלוי שנים N 1992 167 1993 176 1994 176 1995 178 1996 180 1997 180 1998 181 1999 182 2000 182 2001 183 2002 185 2003 185 2004 185 משתנה בלתי תלוי רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות β )(t B )(S.E ***.321 )(4.362 .120 )(1.600 **.148 )(1.986 ***.197 )(2.670 **.140 )(1.886 **.144 )(1.947 **.162 )(2.197 **.148 )(2.015 ***.175 )(2.396 ***.215 )(2.973 ***.337 )(4.858 ***.355 )(5.157 ***.188 )(2.599 33.375 )(7.651 20.938 )(13.084 25.534 )(12.856 44.301 )(16.593 39.476 )(20.934 49.184 )(25.261 91.450 )(41.623 129.160 )(64.112 195.634 )(81.652 115.121 )(38.719 122.566 )(25.232 103.378 )(20.048 84.178 )(32.392 השקעות זרות יוצאות R² N .103 153 .014 160 .022 160 .039 164 .019 165 .021 169 .026 172 .022 168 .031 167 .046 168 .114 171 .126 166 .035 154 R² β )(t B )(S.E ***.223 )(2.823 .107 )(1.352 *.148 )(1.885 **.162 )(2.095 ***.219 )(2.872 ***.237 )(3.166 ***.253 )(3.419 ***.262 )(3.507 ***.347 )(4.770 ***.298 )(4.038 ***.226 )(3.030 ***.264 )(3.519 **.179 )(2.256 38.430 )(13.615 26.994 )(19.994 37.916 )(20.114 53.753 )(25.658 73.344 )(25.541 90.924 )(28.721 153.758 )(44.974 256.175 )(73.040 347.879 )(72.937 158.854 )(39.341 105.532 )(34.832 128.348 )(36.472 138.971 )(61.588 .050 .011 .022 .026 .048 .056 .064 .069 .121 .089 .051 .070 .032 (DF=1) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תרשים :5.24תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות - 1.11.2 ,1.11.1 השפעת הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק 0.400 0.350 0.300 0.250 0.200 0.150 0.100 0.050 0.000 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 222 במדינת האם יש גידול של כ 134מיליון דולר בהשקעות הזרות היוצאות ואילו על כל אישור של חוק עבודה של ILOבמדינה הזרה יש גידול של כ 112מיליון דולר בהשקעות הזרות הנכנסות. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את הממצאים ברמת כל שנה נתונה .תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערה מס' . 1.11.1הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שהרגולציה של שבוע העבודה משפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .לעומת זאת, תוצאות ניתוח האורך מאוששות את השערה מס' .1.11.2הממצאים הראו בהתאם למצופה, שהרגולציה בשוק העבודה משפיעה לחיוב לאורך זמן על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. טבלה :5.38תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' ,1.11.1 – 1.11.2השפעת הרגולציה בשוק העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות השקעות זרות נכנסות משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E DF B t S.E 191 13 2165 ***112.84 4.36 25.9066 1962 ***134.01 4.65 28.7984 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 5.3.13השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה )(H1.1, H1.2 השערות המחקר מס' 1.1ו 1.2מתייחסות להשפעה של כלל גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות .להלן ההשערות והממצאים: - H1.1גורמי מיקום אטרקטיביים )מדינה גדולה ,רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ופתיחות תרבותית( ומדיניות גמישה של שוק העבודה )אי קביעת שכר מינימום ,שבוע עבודה רגיל ורגולציה מועטה בשוק העבודה( משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה. -H1.2גורמי מיקום אטרקטיביים )מדינה גדולה ,רמת הכנסה גבוהה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ופתיחות תרבותית( ומדיניות נוקשה של שוק העבודה )קביעת שכר מינימום ,שבוע עבודה מקוצר ורגולציה מרובה בשוק העבודה( משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. 223 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב בראשון ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה מרובה עם צעד אחורה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנתונות .טבלה 5.39מציגה את תוצאות הרגרסיות המרובות עם צעד אחורה להשערות 1.1ו 1.2ותרשימים 5.25ו 5.26מציגים את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן β להשערות האמורות ,כשבטבלה ובתרשימים מוצגים המשתנים שנותרו בצעד הסופי בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .ניתן לראות ,שבצעד הסופי נותרו שישה משתנים אשר השפיעו באופן מובהק על ההשקעות הזרות הנכנסות בהתייחס לשנים הנבחנות :גודל מדינה ,רמת הכנסה, משאבים פיננסיים ,נכסים אסטרטגיים ,תשתיות תקשורת ורגולציה בשוק העבודה .בשנים המוקדמות ,גודל המדינה השפיע באופן דומיננטי על ההשקעות הזרות הנכנסות וככל שהתקדמו השנים ,השפעתו הלכה ונחלשה .לעומת זאת ,הנכסים האסטרטגיים והמשאבים הפיננסיים השפיעו במרבית השנים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .כיוון ההשפעה של המשתנים היה בהתאם למצופה ,למעט הרגולציה בשוק העבודה ,אשר השפיע לחיוב וזאת בניגוד למצופה .ערכי ה βשל המשתנים שנותרו בצעד האחרון בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.181-0.502 לאורך השנים. לעומת זאת ,נותרו רק 4משתנים אשר השפיעו באופן מובהק על ההשקעות הזרות היוצאות בהתייחס לשנים הנבחנות :משאבים פיננסיים ,נכסים אסטרטגיים ,שכר מינימום ורגולציה בשוק העבודה. בשנים המוקדמות ,הנכסים האסטרטגיים היה המשתנה היחיד אשר השפיע באופן דומיננטי על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ומשנת 1996גם המשאבים הפיננסיים החל להשפיע על ההשקעות הזרות היוצאות ואילו שכר המינימום והרגולציה בשוק העבודה השפיעו בשנה אחת בלבד .כיוון ההשפעה של המשתנים היה בהתאם למצופה .ערכי ה βשל המשתנים שנותרו בצעד האחרון בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של 0.169-0.741לאורך השנים. הממצאים אף מראים ,שמודל הרגרסיה להשערות 1.1ו 1.2ברמת מובהקות של 1%בהתייחס לכל השנים הנבחנות ,כשקיימים הבדלים בערכי Fבין ההשקעות הזרות הנכנסות לבין ההשקעות הזרות היוצאות .ערכי Fבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של כ 9.05-22.2לאורך השנים ואילו ערכי Fבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של כ .10.7–79.2 ראוי לציין ,שערך ה VIFלאורך השנים היה קטן מ 1.738בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות ,דבר המלמד על אי קיום מולטיקולינריות ברגרסיות המרובות. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות מס' 1.1ו .1.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שמודל הרגרסיה מובהק בהתייחס בכל השנים הנבחנות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ולהשקעות הזרות היוצאות .הממצאים אף מראים ,שהמשתנים גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ונכסים אסטרטגיים משפיעים באופן מובהק על ההשקעות הזרות הנכנסות ואילו המשתנים משאבים 224 טבלה :5.39תוצאות רגרסיה לינארית מרובה עם צעד אחורה להשערות – 1.2 ,1.1השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות )(Backward Stepwise Multiple Linear Regression משתנה תלוי שנים 1992 1993 השקעות זרות נכנסות משתנים מתווכים )(1 β )(t B )(S.E גודל מדינה ***.309 )(3.030 7.599 )(2.508 רמת הכנסה *.222 )(1.814 **.251 )(2.111 1655.588 )(912.462 .015 )(.007 *.194 )(4.362 20.180 )(11.108 ***.411 )(4.234 *.223 )(1.762 *.223 )(1.779 ***.502 )(5.861 ***.275 )(2.802 **.216 )(2.223 ***.416 )(4.919 **.246 )(2.251 **.279 )(2.549 16.803 )(3.969 39.939 )(17.744 .035 )(.014 גודל מדינה ***.401 )(4.223 25.851 )(6.122 משאבים פיננסיים ***.357 )(3.629 **.214 )(2.196 71.950 )(19.828 3552.114 )(1617.571 גודל מדינה ***.375 )(3.888 28.966 )(7.450 משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים **.294 )(2.430 *.238 )(1.980 68.521 )(28.198 .038 )(.019 גודל מדינה **.247 )(2.388 31.102 )(13.024 משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים **.265 )(2.126 **.324 )(2.625 100.806 )(47.426 .077 )(.029 משאבים פיננסיים **.334 )(2.456 185.405 )(75.493 נכסים טכנולוגיים **.319 )(2.342 .112 )(.048 משאבים פיננסיים ***.345 )(2.744 243.401 )(88.699 נכסים טכנולוגיים ***.341 )(2.713 .136 )(.050 נכסים טכנולוגיים רגולציה בשוק העבודה גודל מדינה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים גודל מדינה 1994 נכסים טכנולוגיים תשתיות גודל מדינה 1995 משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים 1996 תשתיות 1997 1998 1999 2000 29.387 )(16.681 .022 )(.013 20.056 )(3.422 .027 )(.010 2171.234 )(976.776 21.655 )(4.402 N )(DF 66 )(4 70 )(3 75 )(3 80 )(3 השקעות זרות יוצאות R² F .369 ***9.053 ***14.072 ***22.208 ***22.067 .387 .481 .462 משתנים מתווכים )(1 נכסים טכנולוגיים נכסים טכנולוגיים נכסים טכנולוגיים נכסים טכנולוגיים משאבים פיננסיים 68 )(3 ***16.251 .429 נכסים טכנולוגיים משאבים פיננסיים 67 )(3 64 )(3 57 )(2 58 )(2 ***15.486 ***11.930 ***14.113 ***15.659 .421 ***.619 )(6.552 ***.690 )(8.210 ***.703 )(8.796 *.217 )(1.880 ***.542 )(4.692 **.255 )(2.276 נכסים טכנולוגיים משאבים פיננסיים *.224 )(1.905 נכסים טכנולוגיים ***.494 )(4.204 משאבים פיננסיים *.245 )(1.824 .339 225 ***.741 )(8.902 ***.513 )(4.583 .370 .359 β )(t נכסים טכנולוגיים ***.419 )(3.127 משאבים פיננסיים *.231 )(1.807 נכסים טכנולוגיים ***.359 )(2.832 B )(S.E .071 )(.008 .090 )(.014 .103 )(.013 .130 )(.015 N )(DF 66 )(1 70 )(1 75 )(1 80 )(1 F ***79.246 ***42.925 ***67.412 ***77.365 R² .549 .384 .477 .495 51.772 )(27.545 .096 )(.021 68 )(2 ***32.158 .494 66.715 )(29.315 .092 )(.020 67 )(2 ***30.906 .487 91.357 )(47.944 .127 )(.030 152.287 )(83.485 .166 )(.053 146.230 )(83.485 .129 )(.045 64 )(2 57 )(2 58 )(2 ***22.351 ***15.291 ***10.696 .419 .357 .368 2001 2002 גודל מדינה **.255 )(2.353 29.657 )(12.602 משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים ***.355 )(2.798 **.324 )(2.135 116.549 )(41.648 .048 )(.022 גודל מדינה ***.339 )(4.357 26.708 )(6.130 משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים ***.315 )(3.469 ***.244 )(2.739 73.348 )(21.143 .030 )(.011 55 )(3 90 )(4 ***11.778 ***21.124 רגולציה בשוק העבודה *.202 )(1.807 משאבים פיננסיים *.352 )(2.888 .405 .496 202.575 )(112.083 115.156 )(39.872 נכסים טכנולוגיים ***.399 )(3.276 משאבים פיננסיים ***.399 )(4.148 נכסים טכנולוגיים ***.357 )(3.791 .056 )(.015 שכר מינימום **.169 )(2.025 4773.313 )(2357.064 .071 )(.022 55 )(3 ***20.089 119.078 )(28.710 90 )(4 ***20.891 רגולציה בשוק העבודה ,(DF=11) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1המשתנים בסביבת המדינה שנותרו בצעד הסופי לאחר ניפוי יתר המשתנים ב Backward stepwise גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים - 0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( - 1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. שכר מינימום –שכר מינימום שהוגדר בחוק לכלל העובדים – 0 .אין שכר מינימום - 1 ,קיים שכר מינימום. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ **.181 )(2.248 65.849 )(29.287 פיננסיים ונכסים אסטרטגיים משפיעים באופן מובהק על ההשקעות הזרות היוצאות וזאת במרבית השנים הנבחנות ,כשיתר גורמי המיקום של המדינה אינם משפיעים באופן מובהק או משפיעים באופן מובהק רק בשנים בודדות. ניתוח לאורך זמן בשלב השני ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות עם צעד אחורה הכולל את השנים הננתונות .טבלה 5.40מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות עם צעד אחורה להשערות 1.1 ו ,1.2כשבטבלה מופיעים המשתנים שנותרו בצעד האחרון .ניתן לראות ,שנותרו ארבעה משתנים אשר משפיעים באופן מובהק לאורך זמן על ההשקעות הזרות הנכנסות :גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ושכר מינימום .גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ונכסים אסטרטגיים השפיעו לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות בהתאם למצופה ואילו שכר המינימום משפיע אף הוא לחיוב ,אך בניגוד למצופה .התוצאות של המשתנים גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ונכסים טכנולוגיים הינן ברמת מובהקות של 1%ואילו התוצאה של שכר המינימום הינה ברמת מובהקות של .5% 226 .431 .419 תרשים :5.25תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן (1) βלהשערה – 1.1 השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות מש אבי הון רגולציה של שוק העבודה גודל מדינה נכסים טכנולו גיים רמת הכנסה תש תיות תקשורת 0.6 0.5 0.4 0.3 0.2 0.1 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 1995 1994 1993 1992 0 1991 ) (1המשתנים שנותרו בשלב הסופי לאחר ניפוי כל יתר המשתנים עם צעד אחורה .המשתנים מובהקים.*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 : תרשים :5.26תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן (1) βלהשערה – 1.2 השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות היוצאות רגולציה של שוק העבודה נכסים טכנולוגיים שכר מינימום משאבי הון 0.8 0.7 0.6 0.5 0.4 0.3 0.2 0.1 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 1995 1994 1993 1992 ) (1המשתנים שנותרו בשלב הסופי לאחר ניפוי כל יתר המשתנים עם צעד אחורה .המשתנים מובהקים.*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 : 227 0 1991 לעומת זאת ,נותרו שלושה משתנים דומיננטיים אשר משפיעים באופן מובהק לאורך זמן על ההשקעות הזרות היוצאות :משאבים פיננסיים ,נכסים אסטרטגיים ושכר מינימום .שלושת המשתנים משפיעים לחיוב בהתאם למצופה ,כשהתוצאות של שלושת המשתנים הינן ברמת מובהקות של .1% לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מאוששות חלקית את השערה מס' .1.1הממצאים הראו ,שהמשתנים גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ונכסים אסטרטגיים משפיעים לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וזאת בהתאם למצופה .מאידך ,שכר מינימום משפיע אף הוא לחיוב על היקף ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ,אך בניגוד למצופה .תוצאות ניתוח האורך אף אוששו חלקית את השערה מס' .1.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שהמשתנים משאבים פיננסיים ,נכסים אסטרטגיים ושכר מינימום משפיעים לחיוב על היקף ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. טבלה :5.40תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם צעד אחורה להשערות – 1.2 ,1.1השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות )(Repeated Measures Analysis (Proc Mixed) with Backward stepwise השקעות זרות נכנסות משתנה תלוי משתנים מתווכים )(1 B t S.E מס' מדינות גודל מדינה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים שכר מינימום **25.1329 ***168.41 ***0.06179 **4995.27 2.25 7.12 6.01 2.06 11.1858 23.6684 0.01027 2422.76 97 מס' שנים 11 DF 750 השקעות זרות יוצאות משתנה תלוי משתנים מתווכים )(1 B t S.E מס' מדינות משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים שכר מינימום ***142.24 ***.07127 ***8379.06 5.92 6.95 3.23 24.027 .01025 2593.59 97 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1המשתנים המתווכים שנותרו בצעד הסופי לאחר ניפוי יתר המשתנים ב Backward stepwise גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications שכר מינימום –שכר מינימום שהוגדר בחוק לכלל העובדים – 0 .אין שכר מינימום - 1 ,קיים שכר מינימום. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ 228 מס' שנים 11 DF 689 5.4השפעת ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים קבוצת ההשערות השניה ,בוחנת את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים והיא כוללת 10השערות מחקר ).(H2.1.1 - H2.5.2 בהשערות אלו ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות מוצבים כמשתנים בלתי תלויים והמשתנים של שוק העבודה הלאומי הינם המשתנים התלויים לשם בחינת נתיב ) (bבמודל המתווך )ראה תרשים .(3.2 5.4.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על התעסוקה )(H2.1.1, H2.1.2 השערות המחקר מס' 2.1.1ו 2.1.2מתייחסות להשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על התעסוקה. להלן ההשערות והממצאים: -H2.1.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על התעסוקה. -H2.1.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה ,אך בעוצמה נמוכה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה תעסוקה .טבלה 5.41מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות שנתוני התעסוקה זמינים לכ 88%-90%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים ,שהממוצע של אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה עומד על כ 59%לאורך השנים .תרשים 5.27מציג את הממוצע של המשתנה תעסוקה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות ,שקיימים הבדלים בממוצע שיעור התעסוקה בין המדינות המתפתחות לבין המדינות המפותחות .בקרב המדינות המתפתחות ממוצע שיעור התעסוקה עומד על כ 60%לאורך השנים ואילו בקרב המדינות המפותחות ממוצע שיעור התעסוקה הינו בטווח של 54%-57%לאורך השנים .הממצאים אף מראים ,שבקרב המדינות המפותחות חל גידול בממוצע שיעור התעסוקה לאורך השנים .בשנת 1993ממוצע שיעור התעסוקה עמד על כ 54.1%והוא עלה לכ 57.1%בשנת .2005 229 טבלה :5.41תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה תעסוקה שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 58.905 58.973 59.099 58.999 58.985 58.972 58.907 58.904 58.974 58.857 58.854 59.067 59.213 10.3230 10.2214 10.2267 10.2263 10.3290 10.3539 10.3121 10.3402 10.3353 10.2914 10.2318 10.1890 10.1353 169 169 169 169 169 169 169 169 169 169 169 169 169 90% 90% 90% 90% 90% 90% 89% 89% 88% 88% 88% 88% 88% תעסוקה – אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. תרשים :5.27ממוצע של המשתנה תעסוקה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 61.0 60.0 59.0 58.0 57.0 56.0 55.0 54.0 53.0 52.0 51.0 2002 2003 2004 2005 1997 1998 1999 2000 2001 תעסוקה – אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. 230 1993 1994 1995 1996 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.42מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 2.1.1ו .2.1.2ניתן לראות ,שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות באופן מעורב על התעסוקה ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .לעומת זאת ,ההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בהתאם למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. תרשים 5.28מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות מס' 2.1.1ו .2.1.2ניתן לראות שחל שינוי בהשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות על התעסוקה לאורך השנים .במרבית השנים המוקדמות ההשפעה היתה חיובית ובשנים המאוחרות ההשפעה הפכה לשלילית ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערות 2.1.1ו .2.1.2הממצאים הראו ,שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות באופן מעורב על התעסוקה ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .לעומת זאת ,הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה ,אך התוצאות אינן מובהקות. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות במחקר .טבלאות 5.43ו 5.44מציגות את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 2.1.1ו .2.1.2 ניתן לראות ,שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בהתאם למצופה, כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1%לעומת זאת ,ההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בניגוד למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1% לסיכום ,ניתוח האורך מאושש את השערה . 2.1.1הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה .לעומת זאת ,ניתוח האורך אינו מאושש את השערה .2.1.2הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה. 231 טבלה :5.42תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' – 2.1.2 ,2.1.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה משתנה תלוי שנים תעסוקה משתנה בלתי תלוי N 1993 158 1994 162 1995 163 1996 164 1997 165 1998 1999 2000 השקעות זרות נכנסות )(1 166 165 166 2001 166 2002 166 2003 168 2004 168 2005 168 β )(t B )(S.E -.099 )(-1.244 .002 )(.031 .023 )(.289 .009 )(.119 .026 )(.339 .030 )(.380 .027 )(.348 .025 )(.322 -.001 )(-.007 .000 )(.002 -.041 )(-.535 -.046 )(-.589 -.016 )(-.211 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 R² משתנה בלתי תלוי .010 .000 146 .001 146 .000 150 .001 151 .001 .001 .001 -.057 )(-.679 -.014 )(-.166 -.020 )(-.243 -.021 )(-.258 -.036 )(-.437 -.033 )(-.405 -.035 )(-.444 -.018 )(-.221 -.028 )(-.340 -.026 )(-.326 -.025 )(-.313 -.027 )(-.331 -.004 )(-.049 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 N 142 השקעות זרות יוצאות )(1 β )(t B )(S.E 155 158 154 .000 153 .000 153 .002 155 .002 151 .000 139 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1השקעות זרות Lagged by 1 year - השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תעסוקה – אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. תרשים :5.28תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות - 2.1.2 ,2.1.1 השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.040 0.020 0.000 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 -0.020 -0.040 -0.060 -0.080 -0.100 -0.120 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 232 R² .003 .000 .000 .000 .001 .001 .001 .000 .001 .001 .001 .001 .000 טבלה :5.43תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערה מס' – 2.1.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות על התעסוקה משתנה תלוי תעסוקה משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E השקעות זרות נכנסות 187 12 1829 ***.00001 3.23 .000 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ תעסוקה – אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. טבלה :5.44תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערה מס' – 2.1.2השפעת ההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה משתנה תלוי תעסוקה משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E השקעות זרות יוצאות 187 12 1653 ***.00002 4.66 .000 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תעסוקה – אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. 5.4.2השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על תפוקות כח האדם )(H2.2.1, H2.2.2 השערות המחקר מס' 2.2.1ו 2.2.2מתייחסות להשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על תפוקות כח האדם .להלן ההשערות והממצאים: -H2.2.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם. -H2.2.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה תפוקות כח אדם .טבלה 5.45מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות ,שנתוני תפוקות כח האדם זמינים לכ 63%- 64%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים ,שלאורך השנים חל גידול בממוצע תפוקות כח האדם בקרב כלל המדינות מקבוצת המחקר .בשנת 2005הממוצע היה כ 20,503 דולר לעומת 16,245דולר בשנת .1993 233 טבלה :5.45תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה תפוקות כח אדם שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 16245.67 16483.42 16749.39 17006.64 17456.62 17701.58 17952.99 18396.47 18551.56 18883.36 19270.63 19962.57 20503.94 13458.924 13905.423 14103.479 14322.246 14699.422 14889.376 15172.691 15483.625 15498.118 15632.030 15802.172 16175.450 16338.004 120 120 120 120 120 120 120 120 120 120 120 120 120 64% 64% 64% 64% 64% 64% 63% 63% 63% 63% 63% 63% 63% תפוקות כח אדם –תוצר מקומי גולמי לאדם עובד. תרשים :5.29ממוצע של המשתנה תפוקות כח אדם לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 50000 45000 40000 35000 30000 25000 20000 15000 10000 5000 0 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 תפוקות כח אדם –תוצר מקומי גולמי לאדם עובד. 234 תרשים 5.29מציג את הממוצע של המשתנה תפוקות כח אדם לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות ,שקיימים הבדלים בממוצע של תפוקות כח האדם בין המדינות המתפתחות לבין המדינות המפותחות .בקרב המדינות המפותחות ממוצע תפוקות כח האדם עמד על כ 44,620דולר בשנת 2005לעומת כ 12,820דולר בקרב המדינות המתפתחות .הממצאים אף מראים ,שבקרב המדינות המפותחות והמתפתחות חל שיפור בממוצע תפוקות כח האדם לאורך השנים .בקרב המדינות המפותחות ,ממוצע תפוקות כח האדם עמד על כ 36,300דולר בשנת 1993והוא עלה לכ 44,620 דולר בשנת .2005לעומת זאת ,בקרב המדינות המתפתחות ,ממוצע תפוקות כח האדם עמד על כ 9,850דולר בשנת 1993והוא עלה לכ 12,800דולר בשנת .2005 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.46מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 2.2.1ו .2.2.2ניתן לראות שההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם בהתאם למצופה וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .1%ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.368-0.516לאורך השנים ואילו ערכי ה βבהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.446-0.603 תרשים 5.30מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות מס' 2.2.1ו .2.2.2ניתן לראות, שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות יותר על תפוקות כח האדם בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות 2.2.1ו .2.2.2הממצאים הראו בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות במחקר .טבלאות 5.47ו 5.48מציגות את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 2.2.1ו .2.2.2 ניתן לראות ,שההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה משפיעות לחיוב לאורך זמן על תפוקות כח האדם ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .1% לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מחזקות את הממצאים שהתקבלו ברמת כל שנה בודדת והן מאוששות את השערות 2.2.1ו . 2.2.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על תפוקות כח האדם. 235 טבלה :5.46תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' – 2.2.2 ,2.2.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על תפוקות כח אדם משתנה תלוי שנים תפוקות כח אדם משתנה בלתי תלוי N 1993 112 1994 116 1995 117 1996 117 1997 116 1998 1999 2000 השקעות זרות נכנסות )(1 117 117 117 2001 117 2002 117 2003 119 2004 119 2005 119 β )(t B )(S.E ***.480 )(5.765 ***.368 )(4.239 ***.390 )(4.555 ***.449 )(5.410 ***.386 )(4.492 ***.339 )(4.689 ***.439 )(5.265 ***.449 )(5.412 ***.476 )(5.831 ***.479 )(5.882 ***.516 )(6.545 ***.515 )(6.526 ***.398 )(4.718 2.346 )(.407 1.103 )(.260 1.197 )(.236 1.066 )(.197 .749 )(.167 .651 )(.139 .442 )(.084 .298 )(.055 .247 )(.042 .522 )(.089 .831 )(.127 1.057 )(.162 .533 )(.113 R² משתנה בלתי תלוי N .230 97 .135 101 .152 104 .201 104 .149 105 .159 .193 .202 השקעות זרות יוצאות )(1 111 114 110 .227 110 .230 110 .266 111 .265 108 .159 107 β )(t ***.523 )(6.007 ***.446 )(4.982 ***.500 )(5.855 ***.496 )(5.790 ***.536 )(6.469 ***.557 )(7.035 ***.524 )(6.543 ***.491 )(5.891 ***.528 )(6.489 ***.603 )(7.891 ***.534 )(6.621 ***.538 )(6.602 ***.465 )(5.413 B )(S.E 1.544 )(.257 .921 )(.185 1.030 )(.176 .798 )(.138 .877 )(.136 .810 )(.115 .491 )(.075 .291 )(.049 .305 )(.047 .659 )(.084 .670 )(.101 .661 )(.100 .360 )(.066 R² .273 .199 .250 .246 .287 .310 .275 .241 .279 .364 .285 .289 .217 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1השקעות זרות Lagged by 1 year - השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תפוקות כח אדם –תוצר מקומי גולמי לאדם עובד. תרשים :5.30תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 2.2.2 ,2.2.1 השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על תפוקות כח אדם השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.700 0.600 0.500 0.400 0.300 0.200 0.100 0.000 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 236 טבלה :5.47תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערה מס' – 2.2.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות על תפוקות כח אדם משתנה תלוי תפוקות כח אדם משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E השקעות זרות נכנסות 187 12 1299 ***.03009 6.09 .004940 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ תפוקות כח אדם –תוצר מקומי גולמי לאדם עובד. טבלה :5.48תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערה מס' – 2.2.2השפעת ההשקעות הזרות היוצאות על תפוקות כח אדם משתנה תלוי תפוקות כח אדם משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E השקעות זרות יוצאות 187 12 1186 ***.03867 7.18 .005384 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תפוקות כח אדם –תוצר מקומי גולמי לאדם עובד. 5.4.3השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על מיומנות כח האדם )(H2.3.1, H2.3.2 השערות המחקר מס' 2.3.1ו 2.3.2מתייחסות להשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על מיומנות כח האדם .להלן ההשערות והממצאים: -H2.3.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם. -H2.3.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה מיומנות כח אדם .טבלה 5.49מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות שנתוני מיומנות כח האדם זמינים רק לשנים 1998-2005ולכ 57%-73%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים ,שלאורך השנים חל שיפור במיומנות כח האדם .ממוצע אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה עמד על כ 25.7%בשנת 1998והוא עלה לכ 33.9%בשנת .2005 תרשים 5.31מציג את ממוצע מיומנות כח האדם לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות, 237 טבלה :5.49תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה מיומנות כח אדם שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 25.748 26.588 25.953 27.266 28.638 28.471 29.971 33.961 20.7091 21.3824 21.5384 22.1824 23.0951 24.0841 25.3705 26.8641 115 118 124 123 129 139 137 109 61% 62% 65% 65% 68% 73% 72% 57% מיומנות כח אדם – אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה . תרשים :5.31ממוצע של המשתנה מיומנות כח אדם לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות כלל המדינות מדינות מפותחות 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 2005 2004 2003 2002 2001 2000 1999 1998 מיומנות כח אדם – אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה . שקיימים הבדלים מהותיים במיומנות כח האדם בין המדינות המתפתחות לבין המדינות המפותחות. בקרב המדינות המפותחות ממוצע אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בשנת 2005עמד על כ 66.6%לעומת כ 24.2%בקרב המדינות המתפתחות .הממצאים אף מראים ,שבקרב המדינות המפותחות והמתפתחות חל שיפור במיומנות כח האדם לאורך השנים .בשנת 1998ממוצע אחוז הלומדים במוסדות להשכלה בקרב המדינות המפותחות היה כ 50.6%והוא עלה לכ 66.6%בשנת .2005לעומת זאת ,בקרב המדינות המתפתחות הממוצע היה כ 17.7%בשנת 1998והוא עלה לכ 24.2%בשנת .2005 238 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנתונות .טבלה 5.50מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 2.3.1ו .2.3.2ניתן לראות, שההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם בהתאם למצופה ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של 1%בהתייחס לכל השנים הנבחנות .ערכי ה β בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות הינם בטווח של 0.314-0.361לאורך השנים ואילו ערכי ה β בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות הינם בטווח של .0.308-0.448 תרשים 5.32מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות מס' 2.3.1ו .2.3.2ניתן לראות שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות יותר על מיומנות כח האדם בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות ,למעט בשנת .2005הממצאים אף מראים על מגמת ירידה בעוצמת ההשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על מיומנות כח האדם. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות 2.3.1ו .2.3.2הממצאים הראו בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות הוהשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות. ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות. טבלאות 5.51ו 5.52מציגות את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 2.3.1ו .2.3.2ניתן לראות שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה לאורך זמן על מיומנות כח האדם בניגוד למצופה ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .1%לעומת זאת ,ההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על מיומנות כח האדם בהתאם למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערה .2.3.1הממצאים הראו בניגוד למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה לאורך זמן על מיומנות כח האדם .תוצאות ניתוח האורך אף אינן מאוששות את השערה .2.3.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על מיומנות כח האדם ,אך התוצאות אינן מובהקות. 239 טבלה :5.50תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' – 2.3.2 ,2.3.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על מיומנות כח אדם משתנה תלוי שנים מיומנות כח אדם משתנה בלתי תלוי N 1998 111 1999 115 2000 2001 2002 121 השקעות זרות נכנסות )(1 120 125 2003 136 2004 134 2005 107 β )(t B )(S.E ***.325 )(3.607 ***.336 )(3.810 ***.332 )(3.855 ***.321 )(3.693 ***.341 )(4.042 ***.361 )(4.503 ***.354 )(4.367 ***.314 )(3.402 .001 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .001 )(.000 .001 )(.000 .001 )(.000 .001 )(.000 R² משתנה בלתי תלוי N .106 105 .113 109 .110 112 .103 .116 השקעות זרות יוצאות )(1 112 116 .131 127 .125 123 .098 94 B )(S.E β )(t ***.448 )(5.113 ***.403 )(4.579 ***.345 )(3.871 ***.356 )(4.019 ***.409 )(4.808 ***.366 )(4.408 ***.387 )(4.630 ***.308 )(3.125 .001 )(.000 .001 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .001 )(.000 .001 )(.000 .001 )(.000 .000 )(.000 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1השקעות זרות Lagged by 1 year - השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ מיומנות כח אדם – אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה. תרשים :5.32תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 2.3.2 ,2.3.1 השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על מיומנות כח אדם השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.500 0.450 0.400 0.350 0.300 0.250 0.200 0.150 0.100 0.050 2006 2005 2004 2003 2002 2001 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 240 2000 1999 1998 0.000 1997 R² .201 .163 .119 .127 .167 .134 .149 .095 טבלה :5.51תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערה מס' – 2.3.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות על מיומנות כח אדם משתנה תלוי מיומנות כח אדם משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E השקעות זרות נכנסות 187 7 705 ***-.00005 -3.1 .000015 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ מיומנות כח אדם – אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה. טבלה :5.52תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערה מס' – 2.3.2השפעת ההשקעות הזרות היוצאות על מיומנות כח אדם משתנה תלוי מיומנות כח אדם משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t S.E השקעות זרות יוצאות 187 7 646 .00000 0.05 .000016 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ מיומנות כח אדם – אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה. 5.4.4השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על האבטלה )(H2.4.1, H2.4.2 השערות המחקר מס' 2.4.1ו 2.4.2מתייחסות להשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על האבטלה. להלן ההשערות והממצאים: -H2.4.1השקעות זרות נכנסות משפיעות על הקטנת האבטלה ,אך בעוצמה נמוכה. -H2.4.2השקעות זרות יוצאות משפיעות על הגדלת האבטלה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנה אבטלה .טבלה 5.53מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות שנתוני האבטלה זמינים רק לכ 39%-56%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים .הממצאים מראים ,שהממוצע של אחוז המובטלים מכלל כח העבודה הינו בטווח של כ 8.5%-9.9%לאורך השנים. 241 טבלה :5.53תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנה אבטלה שנה Mean S.D N % מקבוצת המחקר 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 8.959 9.242 9.091 9.158 9.865 9.013 9.569 9.291 9.160 9.175 9.048 9.425 8.527 6.4587 6.6077 6.3804 5.9386 7.4645 6.3121 6.6817 7.2083 6.2256 5.7890 5.0116 5.5570 4.5401 96 99 101 101 104 98 105 102 107 97 86 93 75 51% 53% 54% 54% 55% 52% 56% 54% 56% 51% 45% 49% 39% אבטלה –אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. תרשים :5.33ממוצע של המשתנה אבטלה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות מדינות מפותחות כלל המדינות 12.0 10.0 8.0 6.0 4.0 2.0 0.0 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 אבטלה –אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. 242 תרשים 5.33מציג את הממוצע של המשתנה אבטלה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות שקיימים הבדלים בממוצע שיעור המובטלים בין המדינות המתפתחות לבין המדינות המפותחות. בקרב המדינות המתפתחות ממוצע שיעור האבטלה בטווח של כ 9.2%-10.8%לאורך השנים ואילו בקרב המדינות המפותחות ממוצע שיעור האבטלה בטווח של כ .5.5%-8.3%הממצאים אף מראים, שבקרב המדינות המפותחות חל קיטון בממוצע שיעור האבטלה לאורך השנים הנבחנות במחקר. בשנת ,1993ממוצע שיעור האבטלה היה 8.3%והוא ירד ל 6.3%בשנת .2005 ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.54מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 2.4.1ו .2.4.2ניתן לראות ,שההשקעות הזרות הנכנסות תורמות להקטנת האבטלה 19בהתאם למצופה ,למעט בשנת ,1993אך התוצאות אינן מובהקות בשנים 1993-2002ורק בשנים ,2003-2005התוצאות ברמת מובהקות של .5%-10% לעומת זאת ,ההשקעות הזרות היוצאות תורמות להקטנת האבטלה בניגוד למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות ,למעט בשנת ,2002שבה התוצאה ברמת מובהקות של .10%הממצאים אף מראים ,שבמרבית השנים ההשקעות הזרות הנכנסות השפיעו יותר על הקטנת האבטלה בהשוואה להשקעות הזרות היוצאות. תרשים 5.34מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלהשערות מס' 2.4.1ו .2.4.2ניתן לראות, שלאורך השנים נוצר שינוי מגמה והתחזקה ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות על צמצום האבטלה. לסיכום ,הממצאים מאוששים חלקית את השערה .2.4.1הממצאים הראו בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות תורמות להקטנת האבטלה ,אך התוצאות מובהקות רק בשנים .2003-2005לעומת זאת ,הממצאים אינם מאוששים את השערה מס' .2.4.2הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות תורמות להקטנת האבטלה ,אך התוצאות אינן מובהקות ,למעט בשנת .2002 ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות במחקר .טבלאות 5.55ו 5.56מציגות את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 2.4.1ו .2.4.2 ניתן לראות ,שההשקעות הזרות הנכנסות תורמות לאורך זמן להקטנת האבטלה בהתאם למצופה, 243 טבלה :5.54תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' – 2.4.2 ,2.4.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על האבטלה משתנה תלוי שנים אבטלה משתנה בלתי תלוי N 1993 91 1994 95 1995 97 1996 95 1997 99 1998 1999 2000 השקעות זרות נכנסות )(1 94 101 98 2001 103 2002 93 2003 85 2004 92 2005 74 β )(t .010 )(.097 -.063 )(-.609 -.117 )(-1.153 -.131 )(-1.280 -.151 )(-1.517 -.134 )(-1.299 -.157 )(-1.589 -.142 )(-1.414 -.154 )(-1.575 -.167 )(-1.621 *-.188 )(-1.752 **-.211 )(-2.063 *-.192 )(-1.672 B )(S.E .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 R² משתנה בלתי תלוי N .000 79 .004 86 .014 89 .017 88 .023 92 .018 .025 .020 השקעות זרות יוצאות )(1 87 100 95 .024 99 .028 89 .035 82 .045 85 .037 69 β )(t B )(S.E -.070 )(-.618 -.067 )(-.615 -.083 )(-.785 -.082 )(-.764 -.103 )(-.991 -.106 )(-.991 -.123 )(-1.230 -.119 )(-1.158 -.157 )(-1.572 *-.185 )(-1.769 -.163 )(-1.489 -.166 )(-1.541 -.165 )(-1.382 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 .000 )(.000 R² .005 .004 .007 .007 .011 .011 .015 .014 .025 .034 .027 .027 .027 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1השקעות זרות Lagged by 1 year - השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ אבטלה –אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. תרשים :5.34תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 2.4.2 ,2.4.1 השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על האבטלה השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק 0.050 0.000 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 -0.050 -0.100 -0.150 -0.200 -0.250 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 244 כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1%לעומת זאת ,ההשקעות הזרות היוצאות תורמות להקטנת האבטלה לאורך זמן בניגוד למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1% לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מאוששות את השערה .2.4.1הממצאים הראו בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות תורמות להקטנת האבטלה .לעומת זאת ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערה מס' .2.4.2הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות תורמות להקטנת האבטלה. טבלה :5.55תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערה מס' – 2.4.1השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות על האבטלה משתנה תלוי אבטלה משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t השקעות זרות נכנסות 187 12 1015 ***-.00002 -2.98 S.E .000 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ אבטלה –אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. טבלה :5.56תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערה מס' – 2.4.2השפעת ההשקעות הזרות היוצאות על האבטלה משתנה תלוי אבטלה משתנה בלתי תלוי מס' מדינות מס' שנים DF B t השקעות זרות יוצאות 187 12 951 ***-.00002 -3.44 S.E .000 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ אבטלה –אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. 5.4.5השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על ניוד סקטוריאלי של כח אדם )(H2.5.1, H2.5.2 השערות המחקר מס' 2.5.1ו 2.5.2מתייחסות להשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם .להלן ההשערות והממצאים: -H2.5.1השקעות זרות נכנסות משפיעות לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בסקטורי התעשייה השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. 245 -H2.5.2השקעות זרות יוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בסקטורי החקלאות והתעשייה ולחיוב על התעסוקה בסקטור השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. סטטיסטיקה תיאורית בשלב הראשון ,בוצעה סטטיסטיקה תיאורית למשתנים :תעסוקה בחקלאות ,תעסוקה בתעשייה ותעסוקה בשירותים .טבלה 5.57מציגה את תוצאות מבחן .Descriptive Statisticsניתן לראות שנתוני התעסוקה בחקלאות זמינים לכ 37%-54%מהמדינות מקבוצת המחקר לאורך השנים ואילו נתוני התעסוקה בתעשייה ובשירותים זמינים לכ 38%-53%מהמדינות .תרשים 5.35מציג את ממוצע שיעור התעסוקה בחקלאות ,בתעשייה ובשירותים .ניתן לראות שקיימים פערים מהותיים בממוצע שיעור התעסוקה בין הסקטורים השונים .בשנת ,2005ממוצע שיעור התעסוקה בחקלאות היה כ ,17.1%ממוצע שיעור התעסוקה בתעשייה היה כ 24%ואילו ממוצע שיעור התעסוקה בשירותים היה כ .60%הממצאים אף מראים ,שבסקטור השירותים חל גידול בשיעור התעסוקה לאורך השנים על חשבון קיטון בתעסוקה בסקטורי החקלאות והתעשייה .בשנת 1993שיעור התעסוקה בשירותים עמד על כ 52%והוא גדל לכ 60%בשנת .2005 תרשימים 5.37 ,5.36ו 5.38מציגים בהתאמה את ממוצע שיעור התעסוקה בחקלאות ,בתעשייה ובשירותים לפי מדינות מפותחות/מתפתחות .ניתן לראות שקיימים פערים מהותיים בשיעור התעסוקה בחקלאות בין המדינות המתפתחות לבין המדינות המפותחות .בקרב המדינות המתפתחות ממוצע שיעור התעסוקה בחקלאות עמד על כ 23%בשנת 2005לעומת כ 4%במדינות המפותחות. לעומת זאת ,ממוצע שיעור התעסוקה בתעשייה בקרב המדינות המתפתחות עמד על כ 23%בשנת 2005לעומת כ 25%במדינות המפותחות ואילו ממוצע שיעור התעסוקה בשירותים בקרב המדינות המתפתחות עמד על כ 54%בשנת 2005לעומת כ 70%במדינות המפותחות. ניתוח ברמת כל שנה נתונה בשלב השני ,בוצע ניתוח ברמת כל שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית פשוטה לכל אחד משלושת המשתנים התלויים בהתייחס לכל אחת מהשנים הנבחנות במחקר. טבלה 5.58מציגה את תוצאות הרגרסיות להשערות 2.5.1ו .2.5.2ניתן לראות ,שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה על התעסוקה בחקלאות בהתאם למצופה וזאת בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר ,כשהתוצאות מובהקות בהתייחס למרבית השנים ,למעט בשנים ,1997, 1998 .1994, 1995ערכי ה βבהתייחס לתעסוקה בחקלאות הינם בטווח של -0.104עד -0.344לאורך השנים. 246 טבלה :5.57תוצאות Descriptive Statisticsלמשתנים :תעסוקה בחקלאות ,תעסוקה בתעשייה ותעסוקה בשירותים ניוד סקטוריאלי של כח אדם תעסוקה בשירותים תעסוקה בתעשייה תעסוקה בחקלאות שנה 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 Mean S.D N % מאכלוסיית המחקר Mean S.D N % מאכלוסיית המחקר Mean S.D N % מאכלוסיית המחקר 21.355 24.149 19.741 19.480 19.241 20.243 20.042 20.253 18.833 17.858 18.179 15.876 15.793 20.5329 22.8515 19.1683 17.6833 17.2658 19.1508 18.7335 18.9938 19.3142 16.3076 17.6518 15.2841 17.1995 97 100 102 94 93 95 98 94 98 90 94 82 70 52% 53% 54% 50% 49% 51% 52% 49% 52% 47% 49% 43% 37% 25.314 24.680 25.544 24.812 24.887 23.920 23.467 23.046 23.626 23.783 23.289 23.870 24.024 9.2180 8.9982 8.3018 7.1453 6.7667 7.3588 7.3962 7.2816 7.6250 6.4788 6.7111 6.8910 6.5595 94 96 100 90 93 95 98 95 99 90 95 83 72 50% 51% 53% 48% 49% 51% 52% 50% 52% 47% 50% 43% 38% 52.061 50.125 53.609 54.500 54.557 54.739 54.977 55.428 56.796 57.623 57.906 59.237 60.025 17.0589 18.2642 16.5592 15.9855 14.9668 15.6811 15.7841 15.9464 15.8824 14.2765 14.5421 13.2860 14.0216 95 96 100 90 93 94 97 93 98 90 94 81 72 51% 51% 53% 48% 49% 50% 51% 49% 52% 47% 49% 42% 38% תעסוקה בחקלאות –אחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים. תעסוקה בתעשייה –אחוז המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים תעסוקה בשירותים –אחוז המועסקים בשירותים מכלל המועסקים תרשים :5.35ממוצע שיעור התעסוקה בחקלאות ,בתעשייה ובשירותים תעסוקה בשירותים תעסוקה בחקלאות תעסוקה בתעשיה 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 2005 2004 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 1995 1994 1993 תרשים :5.36ממוצע של המשתנה תעסוקה בחקלאות לפי מדינות מפותחות/מתפתחות 247 מדינות מתפתחות -חק לאות כלל המדינות -חק לאות מדינות מפותחות -חק לאות 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 2004 2005 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 1995 1994 1993 תעסוקה בחקלאות –אחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים. תרשים :5.37ממוצע של המשתנה תעסוקה בתעשייה לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות -תעשייה כלל המדינות -תעשייה מדינות מפותחות -תעשייה 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 2004 2005 2003 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 1995 1994 1993 תעסוקה בתעשייה –אחוז המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים תרשים :5.38ממוצע של המשתנה תעסוקה בשירותים לפי מדינות מפותחות/מתפתחות מדינות מתפתחות -שירותים כלל המדינות -שירותים מדינות מפותחות -שרותים 80.0 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 0.0 2005 2004 2003 2002 2001 2000 1999 1998 תעסוקה בשירותים –אחוז המועסקים בשירותים מכלל המועסקים 248 1997 1996 1995 1994 1993 לעומת זאת ,ההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לחיוב על התעסוקה בתעשייה בהתאם למצופה, למעט בשנים 1995ו ,2005אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. ההשקעות הזרות הנכנסות אף משפיעות לחיוב על התעסוקה בשירותים בהתאם למצופה ,אך התוצאות מובהקות רק החל משנת 1999עד שנת .2005ערכי ה βבהתייחס לתעסוקה בשירותים הינם בטווח של .0.083-0.374 תרשימים 5.40 ,5.39ו ,5.41מציגים בהתאמה את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן βלתעסוקה בחקלאות ,לתעסוקה בתעשייה ולתעסוקה בשירותים להשערות מס' 2.5.1ו ו .2.5.2ניתן לראות, שלאורך השנים התחזקה ההשפעה החיובית של ההשקעות הזרות הנכנסות על התעסוקה בשירותים. מאידך ,הממצאים מראים ,שהתחזקה ההשפעה השלילית של ההשקעות הזרות הנכנסות על התעסוקה בחקלאות. הממצאים בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות מראים ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בחקלאות בהתאם למצופה ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של 1%-5% בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .ערכי ה βבהתייחס לתעסוקה בחקלאות הינם בטווח של -0.212עד -0.310לאורך השנים. לעומת זאת ,ההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על התעסוקה בתעשייה בניגוד למצופה, למעט בשנים , 2004-2005שבהן ההשפעה שלילית ,אך התוצאות אינן מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר. ההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על התעסוקה בשירותים בהתאם מצופה ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של 1%-5%בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .ערכי ה βבהתייחס לתעסוקה בשירותים הינם בטווח של .0.241-0.383 ניתן אף לראות בתרשימים 5.41ו ,5.43שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות יותר על התעסוקה בשירותים ובחקלאות בהשוואה להשקעות הזרות הנכנסות ושלאורך השנים חלה התחזקות בהשפעה החיובית של ההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה בשירותים. לסיכום ,הממצאים מאוששים חלקית את השערה . 2.5.1הממצאים הראו בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בתעשייה ובשירותים ,אך התוצאות מובהקות רק בשנים המאוחרות בהתייחס לתעסוקה בחקלאות ובשירותים .הממצאים אף מאוששים חלקית את השערה מס' .2.5.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בשירותים ,כשהתוצאות מובהקות בהתייחס לכל השנים הנבחנות במחקר .לעומת זאת, הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על התעסוקה בסקטור התעשייה ,אך התוצאות אינן מובהקות .מאידך ,הממצאים מחזקים את ההשערות ,שההשפעה של 249 טבלה :5.58תוצאות רגרסיה לינארית פשוטה ) (Simple Linear Regressionלהשערות מס' ,2.5.1 – 2.5.2השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם משתנה תלוי ניוד סקטוריאלי של כח אדם תעסוקה בתעשייה תעסוקה בחקלאות משתנה בלתי תלוי שנים N 1993 89 1994 96 1995 97 1996 89 1997 88 1998 91 1999 94 השקעות זרות נכנסות )(1 2000 91 2001 94 2002 86 2003 92 2004 80 2005 69 β )(t B )(S.E *-.177 ()1.169 -.137 ()1.344 -.104 ()1.025 *-.178 ()1.699 -.149 ()1.407 -.169 ()1.631 *-.196 ()1.929 **-.222 ()2.161 **-.221 ()2.188 *-.208 ()1.964 ***.322 ()3.250 ***.344 ()3.252 *-.230 ()1.964 -.001 תעסוקה בשירותים R² N β )(t B )(S.E R² N β )(t B )(S.E R² .031 87 .057 )(.528 .000 )(.000 .003 88 .169 )(1.603 .001 )(.001 .029 -.001 )(.001 .019 92 .013 )(.123 .000 )(.000 .000 92 .133 )(1.282 .001 )(.000 .018 .000 )(.000 .011 95 -.019 )(-.185 .000 )(.000 .000 95 .083 )(.811 .000 )(.000 .007 -.001 )(.000 .032 85 .042 )(.381 .000 )(.000 .002 85 .147 )(1.363 .000 )(.000 .022 .000 )(.000 .022 88 .004 )(.040 .000 )(.000 .000 88 .136 )(1.284 .000 )(.000 .019 .000 )(.000 .029 91 .036 )(.340 .000 )(.000 .001 90 .155 )(1.484 .000 )(.000 .024 .000 )(.000 .038 94 .040 )(.382 .000 )(.000 .002 93 **.206 )(2.016 .000 )(.000 .042 .000 )(.000 .049 92 .068 )(.653 .000 )(.000 .005 90 **.232 )(2.251 .000 )(.000 .054 .000 )(.000 .049 95 .074 )(.721 .000 )(.000 .005 94 **.227 )(2.244 .000 )(.000 .051 .000 )(.000 .043 86 .003 )(.024 .000 )(.000 .000 86 *.203 )(1.907 .000 )(.000 .041 -.001 )(.000 .104 93 .136 )(1.314 .000 )(.000 .018 92 ***.338 )(3.422 .001 )(.000 .114 -.001 )(.000 .118 81 .077 )(.686 .000 )(.000 .006 79 ***.374 )(3.562 .001 )(.000 .140 .000 )(.000 .053 71 -.017 )(-.144 .000 )(.000 .000 71 **.281 )(2.449 .000 )(.000 .079 )(.001 250 1993 83 1994 90 1995 91 1996 83 1997 83 1998 85 השקעות 1999 זרות יוצאות )(1 2000 89 2001 91 2002 83 2003 87 2004 76 2005 63 94 **-.258 ()2.418 **-.212 ()2.050 **-.224 ()2.183 **-.261 ()2.448 ***.296 ()2.806 ***.304 ()2.921 ***.284 ()2.860 ***.272 ()2.648 ***.272 ()2.682 ***.323 ()3.085 ***.294 ()2.854 ***.310 ()2.819 **-.248 ()2.018 -.001 )(.000 .067 80 .124 )(1.109 .000 )(.000 .015 81 **.252 (2.325 .001 )(.000 .063 -.001 )(.000 .045 86 .072 )(.669 .000 )(.000 .005 86 **.241 )(2.287 .001 )(.000 .058 -.001 )(.000 .050 89 .046 )(.429 .000 )(.000 .002 89 **.246 )(2.376 .001 )(.000 .060 -.001 )(.000 .068 80 .094 )(.842 .000 )(.000 .009 80 **.259 )(2.388 .000 )(.000 .067 -.001 )(.000 .088 83 .099 )(.905 .000 )(.000 .010 83 ***.306 )(2.906 .001 )(.000 .093 -.001 )(.000 .092 85 .111 )(1.022 .000 )(.000 .012 84 ***.318 )(3.056 .000 )(.000 .101 .000 )(.000 .081 94 .131 )(1.276 .000 )(.000 .017 93 ***.300 )(3.012 .000 )(.000 .090 .000 )(.000 .074 90 .114 )(1.085 .000 )(.000 .013 88 ***.289 )(2.821 .000 )(.000 .084 .000 )(.000 .074 92 .072 )(.693 .000 )(.000 .005 91 ***.306 )(3.053 .000 )(.000 .094 .000 )(.000 .104 83 .058 )(.526 .000 )(.000 .003 83 ***.344 )(3.312 .000 )(.000 .118 .000 )(.000 .087 88 .025 )(.234 .000 )(.000 .001 87 ***.339 )(3.339 .000 )(.000 .115 .000 )(.000 .096 77 -.025 )(-.217 .000 )(.000 .001 75 ***.383 )(3.563 .000 )(.000 .146 .000 )(.000 .062 65 -.050 )(-.401 .000 )(.000 .003 65 ***.320 )(2.704 .000 )(.000 .103 (DF=1 ) , *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1השקעות זרות Lagged by 1 year - השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תעסוקה בחקלאות –אחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים. ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה בתעשייה תהיה בעוצמה פחותה בהשוואה להשפעה על התעסוקה בחקלאות ובשירותים. 251 תרשים :5.39תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 2.5.2 ,2.5.1 השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה בחקלאות הש קעות זרות נכנסות -מובהק )(1 הש קעות זרות יוצאות -מובהק )(1 הש קעות זרות נכנסות -לא מובהק הש קעות זרות יוצאות -לא מובהק 0.000 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 -0.050 -0.100 -0.150 -0.200 -0.250 -0.300 -0.350 -0.400 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 תרשים :5.40תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 2.5.2 ,2.5.1 השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה בתעשייה השקעות זרות יוצא ות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.150 0.100 0.050 0.000 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 -0.050 -0.100 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 תרשים :5.41תוצאות מקדם רגרסיה מתוקנן βלהשערות – 2.5.2 ,2.5.1 השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה בשירותים השקעות זרות יוצאות -מובהק )(1 השקעות זרות יוצאות -לא מובהק השקעות זרות נכנסות -מובהק )(1 השקעות זרות נכנסות -לא מובהק 0.450 0.400 0.350 0.300 0.250 0.200 0.150 0.100 0.050 0.000 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 ).*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 :(1 252 ניתוח לאורך זמן בשלב השלישי ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות הכולל את השנים הנבחנות במחקר .טבלה 5.59מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות להשערות 2.5.1ו .2.5.2 ניתן לראות שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה לאורך זמן על התעסוקה בחקלאות בהתאם למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות .לעומת זאת ,ההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בתעשייה ובשירותים בהתאם למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות. הממצאים אף מראים ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה לאורך זמן על התעסוקה בחקלאות ובתעשייה בהתאם למצופה ,אך התוצאות אינן מובהקות .לעומת זאת ,ההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בשירותים בהתאם למצופה ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .5% טבלה :5.59תוצאות ניתוח מדידות חוזרות ) (Repeated measures analysesלהשערות מס' ,2.5.1 – 2.5.2השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על על ניוד סקטוריאלי של כח אדם משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי ניוד סקטוריאלי של כח אדם מס' מדינות מס' שנים 187 12 DF B t S.E תעסוקה בחקלאות השקעות זרות נכנסות 959 -.00001 -0.86 .000012 תעסוקה בתעשייה 187 12 187 12 187 12 187 12 187 12 953 .00000 -0.84 .00000 תעסוקה בשירותים 945 .00002 1.52 .000012 תעסוקה בחקלאות השקעות זרות יוצאות 913 -.00001 -0.89 .000013 תעסוקה בתעשייה 908 -.00001 -1.53 .00000 תעסוקה בשירותים 900 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תעסוקה בחקלאות –אחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים. תעסוקה בתעשייה –אחוז המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים 253 **.00003 1.98 .000013 לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערה 2.5.1הממצאים הראו בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בסקטורי התעשייה והשירותים ,אך התוצאות אינן מובהקות. לעומת זאת ,תוצאות ניתוח האורך מאוששות חלקית את השערה .2.5.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בסקטורי החקלאות והתעשייה ולחיוב על התעסוקה בשירותים ,אך התוצאות מובהקות רק בהתייחס לתעסוקה בשירותים. 5.5השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית קבוצת ההשערות השלישית ,בוחנת את מערכות הקשרים בין שלושת קבוצות המשתנים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בגורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה ).(H3.1.1-H3.5.2 בהשערות אלו גורמי המיקום של המדינה הינם המשתנים הבלתי תלויים ,ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות הינם המשתנים המתווכים והמשתנים של שוק העבודה הלאומי הינם המשתנים התלויים. בקבוצת ההשערות השלישית נבחן למעשה הקשר בין שלושת קבוצות המשתנים במודל המתווך בכדי לאושש שהנתיב הלא ישיר משפיע יותר מהנתיב הישיר )) (b) (a) > (cראה תרשים .(3.2 5.5.1השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על התעסוקה )(H3.1.1, H3.1.2 השערות המחקר מס' 3.1.1ו 3.1.2מתייחסות להשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על התעסוקה .להלן ההשערות והממצאים: - H3.1.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על התעסוקה. - H3.1.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה ,אך בעוצמה נמוכה. 254 ניתוח ברמת שנה נתונה בשלב הראשון ,בוצע ניתוח ברמת שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה הכוללת שני צעדים .בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות. טבלה 5.60מציגה את תוצאות הרגרסיות ההירארכיות להשערות 3.1.1ו ,3.1.2כשבטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים .ניתן לראות ,שבצעד הראשון שלושה משתנים בלתי תלויים משפיעים על התעסוקה :רמת הכנסה ,יציבות כלכלית ופוליטית ורגולציה בשוק העבודה ,כשרמת ההכנסה משפיעה לחיוב ואילו היציבות הכלכלית והפוליטית והרגולציה בשוק העבודה משפיעים לשלילה. בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,שלושת המשתנים בלתי תלויים נותרו מובהקים ,אך ההשקעות הזרות הנכנסות לא תרמו בצעד השני למודל ולא נוצר שינוי באחוז השונות המוסברת R² Changeותוצאת ה F Changeאינה מובהקת. לעומת זאת ,בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,שלושת המשתנים בלתי תלויים נותרו מובהקים ,אך ההשקעות הזרות היוצאות לא תרמו למודל וגם במקרה זה כמעט לא חל שינוי ב R² Changeותוצאת ה F Changeאינה מובהקת. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערות 3.1.1ו .3.1.2הממצאים הראו מחד,שלא חל שינוי באחוז השונות המוסברת בצעד השני וההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות אינן תורמות לתעסוקה כשנבחנת ההשפעה עם גורמי המיקום של המדינה וזאת בניגוד למצופה .מאידך, הממצאים מראים ,שרמת הכנסה גבוהה במדינה משפיעה לחיוב על התעסוקה ואילו יציבות כלכלית ופוליטית ורגולציה בשוק העבודה משפיעים לשלילה על התעסוקה ,כשיתר המשתנים הבלתי תלויים ברמת המדינה אינם משפיעים באופן מובהק על התעסוקה. ניתוח לאורך זמן בשלב השני ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי הכולל 2צעדים. בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים עם צעד אחורה ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות. טבלה 5.61מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.1.1ו ,3.1.2 כשבטבלה מופיעים המשתנים הבלתי תלויים המובהקים שנותרו בצעד האחרון לאחר ניפוי כל יתר המשתנים הבלתי תלויים הלא מובהקים .ניתן לראות ,שבצעד הראשון נותרו ארבעה משתנים בלתי תלויים אשר השפיעו באופן מובהק על התעסוקה לאורך זמן :רמת הכנסה ,משאבים פיננסיים ,שכר 255 טבלה :5.60תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה )) (Hierarchical Multiple Regression (HMRלהשערות - 3.1.2 ,3.1.1תעסוקה תעסוקה )(2 משתנה תלוי B S.E B F β R² משתנים בלתי תלויים ומתווכים )(3) (1 צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות רמת הכנסה יציבות כלכלית ופוליטית רגולציה בשוק העבודה רמת הכנסה יציבות כלכלית ופוליטית רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות רמת הכנסה יציבות כלכלית ופוליטית רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות 6.840 3.983 *.275 -.332 .155 **-.383 -.092 6.877 .045 4.048 **-.244 *.278 -.333 .156 **-.384 -.091 .000 6.932 .046 .000 4.030 *-.241 -.019 *.280 -.336 .156 **-.388 -.092 .000 .046 .000 **-.243 -.038 **2.010 *1.821 *1.828 R² Change F Change .219 .219 .220 .000 .001 .017 .083 VIF< 3.542 ,N=90 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1בטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים ) (2תעסוקה בשנת 2003 ) (3משתנים בלתי תלויים ומתווכים Lagged by 1 year - רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תעסוקה – אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. מינימום ורגולציה בשוק העבודה .רמת הכנסה ,משאבים פיננסיים ושכר מינימום משפיעים לחיוב לאורך זמן על התעסוקה ואילו הרגולציה בשוק העבודה משפיעה לשלילה לאורך זמן על התעסוקה. התוצאות של ארבעת המשתנים ברמת מובהקות של .1%-5% בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,ארבעת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בהתאם למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של . 5% לעומת זאת ,בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,ארבעת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה ,אך בניגוד למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1% לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מאוששות את השערה .3.1.1הממצאים הראו בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות תורמות לאורך זמן לתעסוקה ,כשנבחנה ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים ברמת המדינה .לעומת זאת ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערה .3.1.2 הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה ,כשנבחנה ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים ברמת המדינה .ניתוח האורך אף מראה, 256 טבלה :5.61תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות - 3.1.2 ,3.1.1תעסוקה )(Repeated measures analyses with Hierarchical model תעסוקה משתנה תלוי צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות משתנים בלתי תלויים )(1 ומתווכים רמת הכנסה משאבים פיננסיים שכר מינימום רגולציה בשוק העבודה רמת הכנסה משאבים פיננסיים שכר מינימום רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות רמת הכנסה משאבים פיננסיים שכר מינימום רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות DF B t S.E מס' מדינות 938 938 938 938 922 922 922 922 922 848 848 848 848 848 **1.1907 ***.02892 ***1.9051 ***-.1023 **1.2633 ***.02684 ***1.8686 ***-.1101 **.00001 **1.2408 ***.02755 *.9234 **-.1144 ***.00002 2.05 7.12 4.25 -6.17 2.18 6.48 4.16 -6.58 2.31 2.23 6.97 1.78 -6.63 3.26 .5798 .004062 .4488 .01659 .5798 .004142 .4493 .01672 .0000 .5555 .003955 .5183 .01727 .0000 96 מס' שנים 11 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1המשתנים הבלתי תלויים שנותרו בצעד הסופי לאחר ניפוי יתר המשתנים ב Backward stepwise רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP שכר מינימום –שכר מינימום לכלל העובדים שהוגדר בחוק – 0 .אין שכר מינימום - 1 ,יש שכר מינימום. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות -היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות(million US$) . השקעות זרות יוצאות -היקף התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות(million US$) . תעסוקה – אחוז העובדים המועסקים מכלל האוכלוסייה. שרמת הכנסה גבוהה ,זמינות של משאבים פיננסיים ושכר מינימום משפיעים לחיוב לאורך זמן על התעסוקה ואילו רגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה לשלילה לאורך זמן על התעסוקה. 5.5.2השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על תפוקות כח האדם )(H3.2.1, H3.2.2 השערות המחקר מס' 3.2.1ו ,3.2.2מתייחסות להשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על תפוקות כח האדם .להלן ההשערות והממצאים: - H3.2.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על תפוקות כח אדם. - H3.2.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לחיוב על תפוקות כח אדם. 257 ניתוח ברמת שנה נתונה בשלב הראשון ,בוצע ניתוח ברמת שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה הכוללת שני צעדים .בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות. טבלה 5.62מציגה את תוצאות הרגרסיות ההירארכיות להשערות 3.2.1ו ,3.2.2כשבטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים .ניתן לראות ,שבצעד הראשון שבעה משתנים בלתי תלויים משפיעים על תפוקות כח האדם :גודל מדינה ,רמת הכנסה ,צמיחה כלכלית ,יציבות כלכלית ופוליטית ,נכסים טכנולוגיים ,פתיחות תרבותית ורגולציה בשוק העבודה, כשרמת הכנסה גבוהה ,יציבות כלכלית ופוליטית ,קיומם של נכסים טכנולוגיים ,פתיחות תרבותית ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים לחיוב על תפוקות כח האדם ואילו מדינה גדולה וצמיחה כלכלית משפיעים לשלילה על תפוקות כח האדם. בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,שבעת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם בהתאם למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1%הממצאים מראים ,שההשקעות הזרות הנכנסות תרמו בצעד השני למודל דרך השינוי שנוצר באחוז השונות המוסברת R² Change =0.023ותוצאת ה F Changeמובהקת. לעומת זאת ,בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות רק שישה משתנים בלתי תלויים נותרו מובהקים ,כשהנכסים הטכנולוגיים אינם משפיעים באופן מובהק וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם בהתאם למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1% הממצאים מראים ,שההשקעות הזרות היוצאות תרמו בצעד השני למודל דרך השינוי שנוצר באחוז השונות המוסברת R² Change =0.024ותוצאת ה F Changeמובהקת. לסיכום ,הממצאים מאוששים את השערות 3.2.1ו .3.2.2הממצאים מראים בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על תפוקות כח האדם וגורמי המיקום של המדינה מהווים משתנים בלתי תלויים .הממצאים אף מראים ,שרמת הכנסה גבוהה ,יציבות כלכלית ופוליטית ,קיומם של נכסים טכנולוגיים ,פתיחות תרבותית ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים לחיוב על תפוקות כח האדם ואילו מדינה גדולה וצמיחה כלכלית משפיעים לשלילה על תפוקות כח האדם. ניתוח לאורך זמן בשלב השני ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי הכולל 2צעדים. בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים עם צעד אחורה ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות. 258 טבלה :5.62תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple Regression )) (HMRלהשערות – 3.2.2 ,3.2.1תפוקות כח אדם תפוקות כח אדם )(2 משתנה תלוי משתנים בלתי תלויים ומתווכים )(3) (1 גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית צעד 1 יציבות כלכלית משתנים בלתי ופוליטית תלויים נכסים טכנולוגיים פתיחות תרבותית רגולציה בשוק העבודה גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית צעד 2 יציבות כלכלית משתנים בלתי ופוליטית תלויים נכסים טכנולוגיים והשקעות זרות פתיחות תרבותית נכנסות רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות גודל מדינה רמת הכנסה צעד 2 צמיחה כלכלית בלתי משתנים יציבות כלכלית תלויים ופוליטית והשקעות זרות פתיחות תרבותית יוצאות רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות B S.E B β -11.274 13492.615 -451.074 7602.412 6.532 3014.243 *-.089 ***.353 **-.127 560.817 199.919 ***.419 .030 5223.886 117.123 .012 **.155 ***.151 98.516 1934.672 ***.168 -21.168 6.865 12171.743 -482.165 2872.851 188.892 ***.167 ***.318 **-.136 578.871 110.660 ***.432 .021 4928.366 .012 1827.875 *.109 ***.142 78.032 32.942 **.133 .348 29886.107 -12.906 12429.875 .106 ***.216 7144.456 **-.102 6.150 2846.800 ***.325 **-.125 -444.246 187.690 ***.446 596.704 110.454 ***.141 4881.718 1818.995 ***.166 32.178 ***.208 F ***31.102 ***32.910 ***33.320 R² R² Change F Change .812 .835 .837 .023 .024 ***10.717 ***11.640 97.107 VIF< 3.542 ,N=90 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1בטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים ) (2תפוקות כח אדם בשנת 2003 ) (3סביבת המדינה וההשקעות הזרות Lagged by 1 year - גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש - 0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה צמיחה כלכלית – שיעור השינוי השנתי של התוצר המקומי גולמי ).GDP (annual growth % יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications פתיחות תרבותית – אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית- 0 .לא- 1 ,כן. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תפוקות כח אדם –תוצר מקומי גולמי לאדם עובד. טבלה 5.63מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.2.1ו ,3.2.2 כשבטבלה מופיעים המשתנים הבלתי תלויים המובהקים שנותרו בצעד האחרון לאחר ניפוי כל יתר המשתנים הבלתי תלויים הלא מובהקים .ניתן לראות ,שבצעד הראשון נותרו שישה משתנים בלתי תלויים אשר השפיעו באופן מובהק על תפוקות כח האדם לאורך זמן :רמת הכנסה ,יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים אסטרטגיים ,שכר מינימום ורגולציה בשוק העבודה ,כשכיוון ההשפעה של ששת המשתנים הבלתי תלויים חיובי והתוצאות ברמת מובהקות של .1% 259 טבלה :5.63תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות – 3.2.2 ,3.2.1תפוקות כח אדם )(Repeated measures analyses with Hierarchical model משתנה תלוי תפוקות כח אדם משתנים בלתי תלויים )(1 ומתווכים צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות רמת הכנסה יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים שכר מינימום רגולציה בשוק העבודה רמת הכנסה יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים שכר מינימום רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות רמת הכנסה יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים שכר מינימום רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות DF 584 584 584 584 584 584 568 568 568 568 568 568 568 531 531 531 531 531 531 531 B ***1351.70 ***51.8173 ***30.4516 ***.01430 ***2349.36 ***155.46 ***1405.19 ***54.3380 ***28.5648 ***.01299 ***2297.69 ***165.86 ***.009387 ***1379.57 ***55.7184 ***27.6481 ***.01411 ***1610.29 ***163.00 ***.01225 t 2.72 4.31 7.69 10.34 6.04 6.58 2.85 4.54 7.06 9.19 5.95 6.99 2.82 2.81 4.36 6.92 9.51 3.76 6.57 3.31 S.E מס' מדינות 496.71 12.0254 3.9582 .001383 388.98 23.6323 492.69 11.9693 4.0456 .001413 385.97 23.7215 .00333 491.39 12.7725 3.9951 .001484 427.92 24.8259 .00370 84 מס' שנים 10 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1המשתנים הבלתי תלויים שנותרו בצעד הסופי לאחר ניפוי יתר המשתנים ב Backward stepwise רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש -0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית- 1 ,רמת הכנסה גבוהה יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications שכר מינימום –שכר מינימום לכלל העובדים שהוגדר בחוק – 0 .אין שכר מינימום - 1 ,יש שכר מינימום. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תפוקות כח אדם –תוצר מקומי גולמי לאדם עובד. בצעד השני ,שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,ששת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לחיוב לאורך זמן על תפוקות כח האדם בהתאם למצופה, כשהתוצאה ברמת מובהקות של . 1%בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,ששת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על תפוקות כח האדם בהתאם למצופה ,כשהתוצאה ברמת מובהקות של .1% לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך מאוששות את השערות 3.2.1ו .3.2.2הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על תפוקות כח האדם ,כשנבחנה ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים ברמת המדינה .ניתוח האורך אף מראה ,שרמת הכנסה גבוהה ,יציבות כלכלית ופוליטית ,זמינות של משאבים פיננסיים ,קיומם של נכסים אסטרטגיים ,שכר מינימום ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים לחיוב לאורך זמן על תפוקות כח האדם. 260 5.5.3השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על מיומנות כח האדם )(H3.3.1, H3.3.2 השערות המחקר מס' 3.3.1ו 3.3.2מתייחסות להשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על מיומנות כח האדם .להלן ההשערות והממצאים: - H3.3.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לחיוב על מיומנות כח האדם. - H3.3.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לחיוב על מיומנות כח האדם. ניתוח ברמת שנה נתונה בשלב הראשון ,בוצע ניתוח ברמת שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה הכוללת שני צעדים .בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות. טבלה ,5.64מציגה את תוצאות הרגרסיות ההירארכיות להשערות 3.3.1ו ,3.3.2כשבטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים .ניתן לראות ,שבצעד הראשון שלושה משתנים בלתי תלויים משפיעים על מיומנות כח האדם :יציבות כלכלית ופוליטית ,תשתיות תקשורת ורגולציה בשוק העבודה ,כשכיוון ההשפעה של שלושת המשתנים חיובי והתוצאות ברמת מובהקות של .5%-10% בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,שלושת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים, אך ההשקעות הזרות הנכנסות לא תרמו בצעד השני למודל ולא נוצר שינוי באחוז השונות המוסברת R² Changeותוצאת ה F Changeאינה מובהקת. בצעד השני ,שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות שלושת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים, אך גם ההשקעות הזרות היוצאות לא תרמו למודל ונוצר שינוי שולי ב R² Changeותוצאת ה אינה מובהקת. F change לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערות 3.3.1ו .3.3.2הממצאים הראו מחד ,שלא חל שינוי באחוז השונות המוסברת בצעד השני וההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות אינן תורמות למיומנות כח האדם בניגוד למצופה .מאידך ,הממצאים מראים ,שיציבות כלכלית ופוליטית, תשתיות תקשורת איכותיות ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים לחיוב על מיומנות כח האדם. 261 טבלה :5.64תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple Regression )) (HMRלהשערות – 3.3.2 ,3.3.1מיומנות כח אדם מיומנות כח אדם )(2 משתנה תלוי S.E B B β F R² משתנים בלתי תלויים ומתווכים )(3) (1 צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות יציבות כלכלית ופוליטית תשתיות תקשורת רגולציה בשוק העבודה יציבות כלכלית ופוליטית תשתיות תקשורת רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות יציבות כלכלית ופוליטית תשתיות תקשורת רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות .493 8.490 .204 .495 8.416 .201 .000 .510 8.429 .204 .000 .285 4.343 .083 .287 4.390 .085 .000 .287 4.362 .084 .000 *.242 *.177 **.229 *.243 *.175 **.226 .021 *.250 *.175 **.228 .067 **8.331 .553 R² Change F Change **7.540 .553 .000 .034 ***7.612 .556 .003 .422 VIF< 3.542 ,N=85 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1בטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים ) (2מיומנות כח אדם בשנת 2003 ) (3סביבת המדינה וההשקעות הזרות Lagged by 1 year - יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים - 0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( - 1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ מיומנות כח אדם – אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה. ניתוח לאורך זמן בשלב השני ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי הכולל 2צעדים. בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים עם צעד אחורה ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות. טבלה 5.65מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.3.1ו ,3.3.2 כשבטבלה מופיעים המשתנים הבלתי תלויים המובהקים שנותרו בצעד האחרון לאחר ניפוי כל יתר המשתנים הבלתי תלויים הלא מובהקים. ניתן לראות ,שבצעד הראשון נותרו חמישה משתנים בלתי תלויים המשפיעים באופן מובהק על מיומנות כח האדם לאורך זמן :משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת ,שבוע עבודה ורגולציה בשוק העבודה ,כשכיוון ההשפעה של חמשת המשתנים הבלתי תלויים חיובי והתוצאות ברמת מובהקות של .1% בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,חמשת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה לאורך זמן על מיומנות כח האדם בניגוד למצופה, כשהתוצאה ברמת מובהקות של . 5% 262 טבלה :5.65תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות – 3.3.2 ,3.3.1מיומנות כח אדם )(Repeated measures analyses with Hierarchical model משתנה תלוי מיומנות כח אדם צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות משתנים בלתי תלויים )(1 ומתווכים DF B t S.E מס' מדינות משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת שבוע עבודה רגולציה בשוק העבודה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת שבוע עבודה רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת שבוע עבודה רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות 149 149 149 149 149 142 142 142 142 142 142 131 131 131 131 131 131 ***.07526 ***.000031 ***2.7996 ***6.5919 ***.2750 ***.09382 ***.000030 ***2.7679 ***6.8705 ***.2820 **-.00003 ***.07802 ***.000033 ***2.7485 ***6.9929 ***0.2778 -.00000 3.22 4.91 3.27 2.98 4.55 3.86 4.59 3.24 3.10 4.63 -2.30 3.18 4.76 3.05 3.06 4.45 -0.02 .02340 .0000 .8564 2.2138 .06043 .02428 .0000 .8543 2.2131 .06089 .000013 .02453 .0000 .9004 2.2852 .06237 .000015 77 מס' שנים 5 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1המשתנים הבלתי תלויים שנותרו בצעד הסופי לאחר ניפוי יתר המשתנים ב Backward stepwise משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים - 0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( - 1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. שבוע עבודה –שבוע העבודה הרגיל הקבוע בחוק – 0 .שבוע עבודה רגיל מעל 41שעות - 1 ,שבוע עבודה מקוצר הכולל 40שעות ופחות. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ מיומנות כח אדם – אחוז הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מכלל האוכלוסייה. לעומת זאת ,בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,חמשת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה לאורך זמן על תפוקות כח האדם בניגוד למצופה ,אך התוצאה אינה מובהקות. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערות 3.3.1ו .3.3.2מחד ,הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה לאורך זמן על מיומנות כח האדם, כשנבחנה ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים ברמת המדינה .הממצאים אף הראו בניגוד למצופה, שההשקעות הזרות היוצאות אינן תורמות לאורך זמן על מיומנות כח האדם ,כשנבחנה ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים ברמת המדינה .מאידך ,ניתוח האורך מראה ,שזמינות של משאבים פיננסיים ,קיומם של נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ,שבוע עבודה מקוצר ורגולציה מרובה של שוק העבודה משפיעים לחיוב לאורך זמן על מיומנות כח האדם. 263 5.5.4השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על האבטלה )(H3.4.1, H3.4.2 השערות המחקר מס' 3.4.1ו 3.4.2מתייחסות להשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על האבטלה .להלן ההשערות והממצאים: - H3.4.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר המשפיע על הקטנת האבטלה ,אך בעוצמה נמוכה. - H3.4.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר המשפיע על הגדלת האבטלה. ניתוח ברמת שנה נתונה בשלב הראשון ,בוצע ניתוח ברמת שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה הכוללת שני צעדים .בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות. טבלה 5.66מציגה את תוצאות הרגרסיות ההירארכיות להשערות 3.4.1ו ,3.4.2כשבטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים .ניתן לראות שבצעד הראשון רק משתנה מקדים אחד השפיע על האבטלה -היציבות הכלכלית והפוליטית ,כשיתר המשתנים הבלתי תלויים אינם מובהקים .היציבות הכלכלית והפוליטית תורמת להקטנת האבטלה ,19כשהתוצאה ברמת מובהקות של .5% בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,התוצאה של היציבות הכלכלית והפוליטית נותרה מובהקת ,אך ההשקעות הזרות הנכנסות לא תרמו בצעד השני למודל ונוצר שינוי שולי ביותר באחוז השונות המוסברת R² Changeותוצאת ה F changeאינה מובהקת. לעומת זאת ,בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,התוצאה של היציבות הכלכלית והפוליטית נותרה מובהקת ,אך גם ההשקעות הזרות היוצאות לא תרמו למודל ונוצר שינוי שולי ביותר ב R² Changeותוצאת ה F Changeאינה מובהקת. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערות 3.4.1ו .3.4.2מחד ,הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שלא חל שינוי באחוז השונות המוסברת בצעד השני וההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות אינן משפיעות על האבטלה ,כשנבחנת ההשפעה עם גורמי המיקום של המדינה. מאידך ,הממצאים מראים ,שיציבות כלכלית ופוליטית תורמת להקטנת האבטלה ,כשיתר המשתנים הבלתי תלויים אינם משפיעים באופן מובהק על האבטלה. 264 טבלה :5.66תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple Regression )) (HMRלהשערות – 3.4.2 ,3.4.1אבטלה אבטלה )(2 משתנה תלוי S.E B B F β R² משתנים בלתי תלויים ומתווכים )(3) (1 צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות יציבות כלכלית ופוליטית -.196 .082 **-.462 יציבות כלכלית ופוליטית -.193 .082 **-.455 השקעות זרות נכנסות .000 .000 .107 יציבות כלכלית ופוליטית -.192 .083 **-.451 השקעות זרות יוצאות .000 .000 .079 ***2.985 .378 R² Change F Change ***2.750 .384 .006 .480 ***2.727 .382 .004 .306 VIF< 3.542 ,N=65 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1בטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים ) (2אבטלה בשנת 2003 ) (3סביבת המדינה וההשקעות הזרות Lagged by 1 year - יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ אבטלה –אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. ניתוח לאורך זמן בשלב השני ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי הכולל 2צעדים. בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים עם צעד אחורה ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות. טבלה 5.67מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.4.1ו ,3.4.2 כשבטבלה מופיעים המשתנים הבלתי תלויים המובהקים שנותרו בצעד האחרון לאחר ניפוי כל יתר המשתנים הבלתי תלויים הלא מובהקים .ניתן לראות שבצעד הראשון נותרו חמישה משתנים בלתי תלויים ,אשר השפיעו באופן מובהק על האבטלה לאורך זמן :יציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת ורגולציה בשוק העבודה ,כשהיציבות הכלכלית והפוליטית ,משאבים פיננסיים ונכסים טכנולוגיים תורמים להקטנת האבטלה לאורך זמן, כשהתוצאות ברמת מובהקות של 1%-5%ואילו תשתיות תקשורת איכותיות ורגולציה מרובה בשוק העבודה תורמים להגדלת האבטלה לאורך זמן ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .1%-5% בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,חמשת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות הנכנסות תורמות להקטנת האבטלה לאורך זמן ,אך התוצאה אינה מובהקת. לעומת זאת ,בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,חמשת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות היוצאות תורמות להקטנת האבטלה לאורך זמן בניגוד למצופה, כשהתוצאה ברמת מובהקות של .10% 265 טבלה :5.67תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות – 3.4.2 ,3.4.1אבטלה )(Repeated measures analyses with Hierarchical model אבטלה משתנה תלוי צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות משתנים בלתי תלויים )(1 ומתווכים DF B t S.E מס' מדינות יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת רגולציה בשוק העבודה יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות 361 361 361 361 361 347 347 347 347 347 347 325 325 325 325 325 325 ***-.1218 ***-.02044 **-.00000 **.8782 ***.05787 ***-.1224 **-.01834 **-.00000 **.8433 ***.05650 -.00000 ***-.1023 **-.02017 *-.0000 *.6782 ***.05926 *-.00001 -4.73 -2.64 -2.39 2.32 2.89 -4.67 -2.25 -1.98 2.19 2.81 -0.97 -3.80 -2.50 -1.63 1.66 2.94 -1.81 .02574 .007735 .0000 .3786 .02002 .02620 .008165 .0000 .3859 .02013 .0000 .02689 .008058 .0000 .4096 .02018 .0000 82 מס' שנים 10 *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1המשתנים הבלתי תלויים שנותרו בצעד הסופי לאחר ניפוי יתר המשתנים ב Backward stepwise יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים - 0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( - 1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ אבטלה –אחוז המובטלים מכלל כח העבודה. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערות 3.4.1ו .3.4.2מחד ,הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שההשקעות הזרות הנכנסות תורמות להקטנת האבטלה ,כשנבחנה ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים ,אך התוצאה אינה מובהקת .מאידך ,הממצאים הראו בניגוד למצופה, שההשקעות הזרות היוצאות תורמות לאורך זמן באופן מובהק להקטנת האבטלה ,כשנבחנה ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים .הממצאים אף הראו ,שיציבות כלכלית ופוליטית ,זמינות של משאבים פיננסיים וקיומם של נכסים טכנולוגיים תורמים להקטנת האבטלה לאורך זמן ואילו תשתיות תקשורת איכותיות ורגולציה מרובה בשוק העבודה תורמים להגדלת האבטלה ,כשיתר המשתנים הבלתי תלויים אינם משפיעים באופן מובהק לאורך זמן על האבטלה. 266 5.3.5השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על ניוד סקטוריאלי של כח אדם (H3.5.1, )H3.5.2 השערות המחקר מס' 3.5.1ו 3.5.2מתייחסות להשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם .להלן ההשערות והממצאים: - H3.5.1גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות נכנסות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה בחקלאות ולחיוב על התעסוקה בסקטורי התעשייה והשירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. - H3.5.2גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה מעודדים השקעות זרות יוצאות ,דבר שמשפיע לשלילה על התעסוקה בסקטורי החקלאות והתעשייה ולחיוב על התעסוקה בסקטור השירותים ,אך ההשפעה על סקטור התעשייה תהיה בעוצמה נמוכה. ניתוח ברמת שנה נתונה בשלב הראשון ,בוצע ניתוח ברמת שנה נתונה באמצעות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה הכוללת שני צעדים .בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות .טבלה 5.68מציגה את תוצאות הרגרסיות ההירארכיות להשערות 3.5.1ו , 3.5.2כשבטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים. הממצאים בהתייחס לתעסוקה בחקלאות מראים ,שבצעד הראשון שלושה משתנים בלתי תלויים משפיעים באופן מובהק על התעסוקה בחקלאות :גודל המדינה ,פתיחות תרבותית ורגולציה בשוק העבודה ,כשגודל המדינה משפיע לחיוב על התעסוקה בחקלאות ואילו פתיחות תרבותית ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים לשלילה על התעסוקה בחקלאות ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .5%-10% בצעד השני ,שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,שלושת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים, אך ההשקעות הזרות הנכנסות לא תרמו בצעד השני למודל ולא נוצר למעשה שינוי באחוז השונות המוסברת R² Changeותוצאת ה F Changeאינה מובהקת. בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,שלושת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים, אך גם ההשקעות הזרות היוצאות לא תרמו למודל ולא נוצר למעשה שינוי R² Changeותוצאת ה F Change אינה מובהקת. 267 טבלה :5.68תוצאות רגרסיה לינארית הירארכית מרובה (Hierarchical Multiple Regression )) (HMRלהשערות – 3.5.2 ,3.5.1ניוד סקטוריאלי של כח אדם משתנים תלויים B משתנים בלתי תלויים ומתווכים )(3) (1 צעד 1 משתנים בלתי תלויים ניוד סקטוריאלי של כח אדם )(2 תעסוקה תעסוקה בתעשייה תעסוקה בשירותים בחקלאות גודל מדינה יציבות כלכלית ופוליטית נכסים טכנולוגיים פתיחות תרבותית רגולציה בשוק העבודה .024 .013 *.171 7.865 3.970 *-.203 6.900 -.163 .070 **.249 .110 .057 *.205 .503 .026 .015 *.185 F R² ***5.896 .511 .272 .114 **.479 .000 .000 **.321 7.807 4.004 *-.202 6.833 3.270 **.214 -.159 .072 **.243 .106 .059 *.196 .000 .000 -.038 .000 .000 .053 R² R² Change F Change צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות *1.683 .227 ***5.710 F גודל מדינה יציבות כלכלית ופוליטית נכסים טכנולוגיים פתיחות תרבותית רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות .000 .000 **.313 3.244 R² צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות .274 .113 **.481 **.217 F גודל מדינה יציבות כלכלית ופוליטית נכסים טכנולוגיים פתיחות תרבותית רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות S.E B β B S.E B β B S.E B β .024 .000 .000 -.036 ***5.165 1.524 .504 .228 ***5.346 .513 .001 .086 .014 .001 .051 .001 .170 *.168 .255 .112 **.448 .000 .000 ***.400 7.960 4.002 *-.206 6.867 3.275 **.216 -.163 .071 **.250 .110 .058 *.204 .000 .000 .051 .000 .000 .021 ***5.181 .505 .000 .000 *-.260 *1.867 .265 .038 .001 R² Change *3.233 .183 F Change *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1תעסוקה בחקלאות ,N=73 :תעסוקה בתעשייה ובשירותיםVIF< 3.542; N=74 : ) (1בטבלה מוצגים המשתנים הבלתי תלויים בעלי תוצאה מובהקת בכל אחד מהצעדים ) (2תעסוקה בחקלאות ,בתעשייה ובשירותים בשנת 2003 ) (3סביבת המדינה וההשקעות הזרות Lagged by 1 year - גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. יציבות כלכלית ופוליטית – מדד Composite risk rating: 0=highest risk to 100=lowest risk ICRG נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications פתיחות תרבותית – אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית- 0 .לא- 1 ,כן. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תעסוקה בחקלאות –אחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים. תעסוקה בתעשייה –אחוז המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים תעסוקה בשירותים –אחוז המועסקים בשירותים מכלל המועסקים 268 ***5.323 .511 .000 .032 לעומת זאת ,הממצאים בהתייחס לתעסוקה בתעשייה מראים ,שבצעד הראשון שני משתנים בלתי תלויים משפיעים באופן מובהק על התעסוקה בתעשייה :יציבות כלכלית ופוליטית ונכסים טכנולוגיים ,כששני המשתנים משפיעים לחיוב על התעסוקה בתעשייה ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .5% בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,שני המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים ,אך ההשקעות הזרות הנכנסות לא תרמו בצעד השני למודל ולא נוצר למעשה שינוי באחוז השונות המוסברת R² Changeותוצאת ה F Changeאינה מובהקת .בצעד זה אף מודל הרגרסיה הכולל אינו מובהק. בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,שני המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות היוצאות תרמו למודל ונוצר שינוי באחוז השונות המוסברת =.051 R² Change ותוצאת ה F Changeמובהקת. הממצאים בהתייחס לתעסוקה בשירותים מראים ,שבצעד הראשון ,שני משתנים בלתי תלויים משפיעים באופן מובהק על התעסוקה בשירותים :פתיחות תרבותית ורגולציה בשוק העבודה, כשהפתיחות התרבותית ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים לחיוב על התעסוקה בשירותים, כשהתוצאות ברמת מובהקות של .5%-10%הממצאים למעשה מראים ,שפתיחות תרבותית ורגולציה בשוק העבודה משפיעים על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטור השירותים. בצעד השני ,שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,שלושת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים, אך ההשקעות הזרות הנכנסות לא תרמו בצעד השני למודל ונוצר שינוי שולי באחוז השונות המוסברת R² Change ותוצאת ה F Changeאינה מובהקת. בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,שני המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים ,אך גם ההשקעות הזרות היוצאות לא תרמו למודל ולא נוצר שינוי ב Change ותוצאת ה F Changeאינה מובהקת. לסיכום ,הממצאים אינם מאוששים את השערה .3.5.1הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שלא חל שינוי באחוז השונות המוסברת בצעד השני וההשקעות הזרות הנכנסות אינן תורמות לניוד סקטוריאלי של כח אדם ,כשנבחנת ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים ברמת המדינה. לעומת זאת ,הממצאים מאוששים חלקית את השערה .3.5.2הממצאים הראו בהתאם למצופה, שההשקעות הזרות היוצאות תרמו למודל בצעד השני בהתייחס לתעסוקה בתעשייה ,אך הן לא תרמו למודל בהתייחס לתעסוקה בחקלאות ובשירותים .הממצאים הראו ,שההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בתעשייה ברמת מובהקת של ,10%אך הן אינן משפיעות על התעסוקה בחקלאות ובשירותים ,כשנבחנת ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים. 269 הממצאים אף מראים ,שמדינה גדולה משפיעה לחיוב על התעסוקה בחקלאות ואילו פתיחות תרבותית ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטור השירותים .לעומת זאת ,יציבות כלכלית ופוליטית וקיומם של נכסים טכנולוגיים תורמים לתעסוקה בתעשייה. ניתוח לאורך זמן בשלב השני ,בוצע ניתוח אורך באמצעות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי הכולל 2צעדים. בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הבלתי תלויים עם צעד אחורה ובצעד השני הוכנסו לחילופין המשתנים המתווכים -ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות .טבלה 5.69מציגה את תוצאות ניתוח המדידות החוזרות עם מודל הירארכי להשערות 3.5.1ו ,3.5.2כשבטבלה מופיעים המשתנים הבלתי תלויים המובהקים שנותרו בצעד האחרון לאחר ניפוי כל יתר המשתנים הבלתי תלויים הלא מובהקים. הממצאים בהתייחס לתעסוקה בחקלאות מראים ,שבצעד הראשון נותרו שלושה משתנים בלתי תלויים אשר השפיעו באופן מובהק על התעסוקה בחקלאות לאורך זמן :גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ורגולציה בשוק העבודה ,כשמדינה גדולה משפיעה לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בחקלאות ואילו זמינות של משאבים פיננסיים ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים לשלילה לאורך זמן על התעסוקה בחקלאות ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .1%-5% בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,שלושת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים, אך ההשקעות הזרות הנכנסות אינן תורמות לתעסוקה בחקלאות לאורך זמן. בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,שלושת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים, אך גם במקרה זה ,ההשקעות הזרות היוצאות אינן תורמות לתעסוקה בחקלאות. לעומת זאת ,הממצאים בהתייחס לתעסוקה בתעשייה מראים ,שבצעד הראשון נותרו חמישה משתנים בלתי תלויים המשפיעים באופן מובהק על התעסוקה בתעשייה לאורך זמן :רמת הכנסה ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת ופתיחות תרבותית ,כשרמת הכנסה גבוהה וזמינות של משאבי משפיעים לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בתעשייה ואילו קיומם של נכסים טכנולוגיים, תשתיות תקשורת איכותיות ופתיחות תרבותית משפיעים לשלילה לאורך זמן על התעסוקה בתעשייה, כשהתוצאות ברמת מובהקות של . 1%-5% 270 טבלה :5.69תוצאות ניתוח מדידות חוזרות עם מודל הירארכי להשערות – 3.5.2 ,3.5.1ניוד סקטוריאלי של כח אדם )(Repeated measures analyses with Hierarchical model משתנה תלוי ניוד סקטוריאלי של כח אדם תעסוקה בחקלאות משתנים בלתי תלויים )(1 ומתווכים B t S.E גודל מדינה משאבים פיננסיים רגולציה בשוק העבודה גודל מדינה משאבים פיננסיים רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות 656 656 656 640 640 640 640 **.03376 **-.02414 ***-.2008 **.03417 **-.02436 ***-.2059 .0000 2.08 -2.27 -4.75 2.10 -2.20 -4.79 -.11 .01626 .01063 .04229 .01626 .01105 .04300 צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות גודל מדינה משאבים פיננסיים רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות 606 606 606 606 **.03562 **-.02315 ***-.2070 .0000 2.21 -2.14 -4.61 -.20 צעד 1 משתנים בלתי תלויים רמת הכנסה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית 358 358 358 358 79 **2.1007 **.02277 ***-.00001 ***-1.2775 **-4.4004 2.4 2.51 -5.09 -3.04 -2.46 רמת הכנסה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית השקעות זרות נכנסות רמת הכנסה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית השקעות זרות יוצאות 344 344 344 344 79 344 318 318 318 318 78 318 **2.0103 ***.02509 ***-.00001 ***-1.3304 **-4.3770 -.0000 **1.8852 **.02500 ***-.00001 **-1.2658 *-3.4713 -.0000 2.25 2.60 -4.34 -3.11 -2.45 -.57 2.13 2.64 -3.94 -2.81 -1.91 -.74 גודל מדינה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים רגולציה בשוק העבודה גודל מדינה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות נכנסות גודל מדינה משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים רגולציה בשוק העבודה השקעות זרות יוצאות 501 501 501 501 485 485 485 485 485 457 457 457 457 457 צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות DF מס' מדינות 80 מס' שנים 11 .000011 .01611 .01079 .04494 .000012 תעסוקה בתעשייה צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות .8770 .009075 .0000 .4197 1.7865 .8923 .009659 .0000 .4273 1.7868 .0000 .8832 .009477 .0000 .4506 1.8188 .0000 81 10 תעסוקה בשירותים צעד 1 משתנים בלתי תלויים צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות נכנסות צעד 2 משתנים בלתי תלויים והשקעות זרות יוצאות **-.03332 **.02426 ***.000018 ***.2184 **-.03308 **.02546 ***.000017 ***.2211 -.00000 ***-.03421 **.02427 ***.000016 ***.2116 .00000 ) (1המשתנים הבלתי תלויים שנותרו בצעד הסופי לאחר ניפוי יתר המשתנים ב *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 . Backward stepwise גודל מדינה – סה"כ אוכלוסייה במיליונים. רמת הכנסה – הכנסה לאומית גולמית לנפש -0 .רמת הכנסה נמוכה ובינונית-1 ,רמת הכנסה גבוהה משאבים פיננסיים –האשראי המקומי לסקטור הפרטי ) (% of GDP נכסים טכנולוגיים – מס' הבקשות לפטנטים בשנה Patent applications תשתיות תקשורת -מס' התקלות לכל 100טלפונים -0 .תשתיות באיכות נמוכה ובינונית) 26תקלות ומעלה( -1 ,תשתיות באיכות גבוהה ) 25תקלות ומטה(. פתיחות תרבותית – אנגלית כשפה רשמית או כשפה משנית-0 .לא-1 ,כן. רגולציה בשוק העבודה – מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה. השקעות זרות נכנסות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות )(million US$ השקעות זרות יוצאות – סה"כ התזרים השנתי של ההשקעות הזרות הישירות היוצאות )(million US$ תעסוקה בחקלאות –אחוז המועסקים בחקלאות מכלל המועסקים. תעסוקה בתעשייה –אחוז המועסקים בתעשייה מכלל המועסקים. תעסוקה בשירותים –אחוז המועסקים בשירותים מכלל המועסקים 271 -2.48 2.13 4.41 4.97 -2.46 2.14 4.07 4.98 -0.11 -2.59 2.04 3.72 4.60 0.32 .01345 .01139 .0000 .04396 .01347 .01188 .0000 .04439 .000010 .01323 .01188 .0000 .04604 .000011 80 10 בצעדים השניים ,שכללו את ההשקעות הזרות הנכנסות ואת ההשקעות הזרות היוצאות ,חמשת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה בתעשייה לאורך זמן ,אך התוצאות אינן מובהקות. הממצאים בהתייחס לתעסוקה בשירותים מראים ,שבצעד הראשון נותרו ארבעה משתנים בלתי תלויים ,המשפיעים באופן מובהק על התעסוקה בשירותים לאורך זמן :גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ורגולציה בשוק העבודה ,כשגודל מדינה משפיע לשלילה על התעסוקה בשירותים לאורך זמן ואילו זמינות של משאבים פיננסיים ,קיומם של נכסים טכנולוגיים ורגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעים לחיוב על התעסוקה בשירותים לאורך זמן ,כשהתוצאות ברמת מובהקות של .1%-5% בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות הנכנסות ,ארבעת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות הנכנסות משפיעות לשלילה על התעסוקה בשירותים לאורך זמן ,אך התוצאה אינה מובהקת. לעומת זאת ,בצעד השני שכלל את ההשקעות הזרות היוצאות ,ארבעת המשתנים הבלתי תלויים נותרו מובהקים וההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בשירותים ,אך גם במקרה זה ,התוצאה אינה מובהקת. הממצאים מראים ,שזמינות של משאבים פיננסיים משפיעים על ניוד סקטוריאלי של כח אדם לאורך זמן מסקטור החקלאות לסקטורי התעשייה והשירותים ואילו רגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטור השירותים .לעומת זאת ,קיומם של נכסים טכנולוגיים משפיעים לאורך זמן על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מהתעשייה לשירותים. לסיכום ,תוצאות ניתוח האורך אינן מאוששות את השערות 3.5.1ו .3.5.2מחד ,הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות לא תרמו לניוד סקטוריאלי של כח אדם לאורך זמן ,כשנבחנה ההשפעה עם המשתנים הבלתי תלויים .מאידך ,הממצאים הראו, שמדינה גדולה משפיעה לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בחקלאות ואילו מדינה קטנה משפיעה לחיוב על התעסוקה בשירותים .לעומת זאת ,זמינות של משאבים פיננסיים משפיעים על ניוד סקטוריאלי של כח אדם לאורך זמן מסקטור החקלאות לסקטורי התעשייה והשירותים ואילו רגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטור השירותים .הממצאים אף הראו ,שרמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב לאורך זמן על התעסוקה בתעשייה ואילו תשתיות תקשורת איכותיות ופתיחות תרבותית משפיעים לשלילה לאורך זמן על התעסוקה בתעשייה .לעומת זאת ,קיומם של נכסים טכנולוגיים משפיעים לאורך זמן על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מהתעשייה לשירותים. 272 .6דיון ,סיכום ומסקנות במחקר הוצג מודל הוליסטי הכולל את גורמי המיקום של המדינה לשם הסבר ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. מודל המחקר מתבסס על התיאוריה eclectic paradigmשל דנינג ,המספקת את המסגרת האנליטית OLI- Ownership, Location, Internalizationלשם ניתוח הפעילות של החברות הרב לאומיות והשלכותייה על מדינת הלאום .עפ"י המסגרת ,OLIיתרונות המיקום המסויימים של המדינה נגזרים מהסביבה הכלכלית ,הפוליטית ,הטכנולוגית ,התרבותית והחוקית של המדינה והם שקובעים את כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה כתלות במניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע ההשקעות ).(Dunning & Lundan, 2008 הכללה של גורמי המיקום של המדינה במודל המחקר מהווה חידוש מחקרי והיא נעשתה בניסיון לספק תובנות לקובעי המדיניות לגבי הגורמים ברמת המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות ואשר כתלות בקיומם נוצרת השפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים. בספרות המחקרית ישנם מחקרים המתמקדים בהשפעה של גורמי המיקום של המדינה על היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות במדינה ) Busse ;Loree & Guisinger, 1995 ;Ang, 2008 (Dunning, 1998 ;Globerman & Shapiro, 1999 ;Sethi et al., 2003 ;& Hefeker, 2007 וישנם מחקרים אחרים המתמקדים בהשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ) Mariotti & Piscitello, ;Blomstrom et al., 1997 ;Asiedu, 2004 ;Mariotti et al., 2003 ,(Bradley & Kumar, 1990 ;Hsu & Chen, 2000 ;2002אך כמעט ולא קיימים מחקרים הבוחנים את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בהשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות. לאור האמור ,במחקר פותח מודל מתווך אשר כולל את גורמי המיקום של המדינה כמשתנים בלתי תלויים ,את ההשקעות הזרות הישירות כמשתנים מתווכים ואת שוקי העבודה הלאומיים כמשתנים תלויים ,בניסיון להראות שההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים הינה כתלות בגורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה. מודל מתווך מניח שקיימים שני נתיבים של השפעה :נתיב ישיר אשר מבטא את ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים התלויים ונתיב לא ישיר אשר מבטא את ההשפעה של המשתנים הבלתי תלויים על המשתנים התלויים דרך ההשפעה של המשתנים המתווכים ) & Baron .(Kenny, 1986 לאור זאת ,מודל המחקר נבחן בשלושה שלבים דרך שלוש קבוצות של השערות המחקר אשר מסבירות את מערכות הקשרים בין קבוצות המשתנים במודל המחקר בהתבסס על מחקרים תיאורטיים ואמפיריים קיימים: קבוצת ההשערות הראשונה ,בחנה את מערכות הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית ).(H1.1.1-H1.11.2, H1.1-H1.2 קבוצת ההשערות השניה ,בחנה את מערכות הקשרים בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ).(H2.1.1-H2.5.2 קבוצת ההשערות השלישית ,בחנה את מערכות הקשרים בין שלושת קבוצות המשתנים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בגורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה )(H3.1.1-H3.5.2 שיטת המחקר כללה שילוב של שלוש רמות ניתוח – ניתוח כמותני ,ניתוח אורך וניתוח השוואתי במטרה לאפשר יכולת הסקת מסקנות ברורה יותר לגבי ההשפעות בטווח הקצר ובטווח הארוך של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית. לאור שיטת המחקר ,השערות המחקר נבחנו דרך סט של מבחנים סטטיסטיים בקרב 191מדינות לאורך 13שנה ,בשנים ,1992-2004תוך ביצוע השוואה בין ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה לבין ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ,כשניתוח האורך כלל שתי רמות ניתוח :ניתוח ברמת כל שנה נתונה בכדי לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הקצר וניתוח לאורך זמן בכדי לקבל מענה לגבי ההשפעות בטווח הארוך. בפרק הקודם הוצגו ממצאי המחקר של שלושת קבוצות השערות המחקר. פרק זה חותם את עבודת המחקר והוא כולל ארבעה חלקים :הראשון ,בוחן את מידת אישוש ההשערות ביחס למודל המחקר ,תוך קיום דיון ביקורתי על הממצאים בהשוואה למחקרים אחרים. השני ,מציג את סיכום ממצאי המחקר והמסקנות העולות מהם ,תוך הצגת ההשלכות התיאורטיות והמעשיות של המחקר .השלישי ,דן במגבלות המחקר .הרביעי ,מציג המלצות למחקרים עתידיים. 274 6.1בחינת אישוש השערות המחקר ודיון בממצאים בפרק הקודם הוצגו ממצאי המחקר בהתייחס לשלושת קבוצות השערות המחקר. חלק זה בוחן את מידת אישוש ההשערות ביחס למודל המחקר ,תוך קיום דיון ביקורתי על הממצאים בהשוואה למחקרים אחרים והוא כולל שלושה חלקים :הראשון ,דן בקבוצת ההשערות הראשונה, המסבירה את מערכות הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים במודל המחקר .השני ,דן בקבוצת ההשערות השניה ,המסבירה את מערכות הקשרים בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים במודל המחקר .השלישי ,דן בקבוצת ההשערות השלישית, המסבירה את מערכות הקשרים בין שלושת קבוצות המשתנים במודל המחקר. 6.1.1קבוצת השערות - Iהשפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית קבוצת ההשערות הראשונה כללה עשרים וארבע השערות מחקר והיא בחנה את מערכות הקשרים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים המתווכים במודל המחקר ,בניסיון להסביר את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ).(H1.1.1-H1.11.2, H1.1-H1.2 השערות H1.1.1-H1.11.2נבחנו דרך רגרסיה לינארית פשוטה המותאמת לבחינת השערות הבוחנות קשר בין משתנה בלתי תלוי אחד לבין המשתנה התלוי ואילו השערות H1.1-H1.2נבחנו דרך רגרסיה לינארית מרובה עם צעד אחורה במטרה לזהות מי מבין גורמי המיקום של המדינה דומיננטי יותר בהשפעתו ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה .דהיינו ,ברגרסיה לינארית מרובה עם צעד אחורה ,בצעד הראשון נבחנים כל החזאים ,תוך ניפוי החזאי שהכי פחות תורם למודל ביחס ליתר החזאים ובכל צעד נוסף ,נבחנים מחדש כל החזאים הנותרים ושוב מנופה החזאי שהכי פחות תורם למודל ביחס ליתר החזאים ,כשבצעד האחרון נותרים החזאים שלהם מתאם גבוה עם המשתנה התלוי. ראוי לציין ,שמניתוח של רגרסיה לינארית פשוטה לא ניתן להסיק מסקנות רחבות ,אולם במחקר בוצע ניתוח זה כשלב מקדים וכהשלמה לניתוח של הרגרסיה המרובה עם צעד אחורה משתי סיבות עיקריות :ראשית ,רגרסיה מרובה עם צעד אחורה מותאמת למדגמים לא גדולים לשם לזיהוי חזאים אשר משפיעים יותר על המשתנה התלוי ביחס ליתר החזאים במודל ,אולם ללא הניתוח של הרגרסיות הפשוטות לא ניתן להסיק מי מבין גורמי המיקום של המדינה משפיע על ההשקעות הזרות הישירות, אך אינו דומיננטי בהשפעתו ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה שנותרו בצעד הסופי של הרגרסיה המרובה ..במילים אחרות ,הניתוח הכולל של שתי הרגרסיות ,הפשוטה והמרובה עם צעד אחורה, מספק תובנות בשתי רמות :ברמה הראשונה ,מי מבין גורמי המיקום של המדינה משפיע או לא 275 משפיע על ההשקעות הזרות הישירות .ברמה השניה ,מי מבין גורמי המיקום של המדינה אשר משפיע על ההשקעות הזרות הישירות ,משפיע יותר ביחס ליתר גורמי המיקום האחרים. ראוי להדגיש ,שבספרות עולה ביקורת על המגבלות הנובעות משימוש בניתוח בצעדים ,במיוחד כשיש קורלציה גבוהה בין החזאים ולכן במחקר בוצעו ניתוחים מקדימים לשם שלילת בעיית מולטיקולנריות בין החזאים .כמו כן ,בחינת המודל המתווך בקבוצת ההשערות השלישית נעשתה דרך רגרסיות לינאריות מרובות הירארכיות ,כאשר גורמי המיקום של המדינה נבחנו ללא צעד אחורה, אלא בצעד כפוי ) (enterשבו מוכנסים ביחד כל החזאים .מכלול הניתוחים שבוצעו במחקר נעשו בניסיון לספק זויות ראייה שונות לתופעה הנבחנת במחקר. שנית ,הרגרסיות הפשוטות אפשרו לבצע ניתוח ממוקד בהתייחס לכל אחד מגורמי המיקום של המדינה ברמת כל שנה נתונה ,תוך השוואה בין ההשקעות הזרות הנכנסות לבין ההשקעות הזרות היוצאות בניסיון לזהות תמורות בהשפעות לאורך השנים ומגמות עתידיות כדוגמת גורם מיקום שהשפיע בשנים המוקדמות ובשנים שלאחר מכן ,השפעתו הלכה ונעלמה או לשם זיהוי שינויים בעוצמת ההשפעה בין ההשקעות הזרות הנכנסות לבין ההשקעות הזרות היוצאות כדוגמת גורם מיקום שהשפיע בעוצמה רבה יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בשנים המוקדמות ובשנים המאוחרות הוא דווקא השפיע בעוצמה רבה יותר על ההשקעות הזרות היוצאות. ניתוח הממצאים בהתייחס לקבוצת ההשערות הראשונה מראה ,שאוששו שש עשרה השערות מחקר ושמונה השערות מחקר נדחו וזאת כפי שמפורט בטבלה 6.1המציגה את סיכום את אישוש/דחייה של קבוצת ההשערות הראשונה לפי שתי רמות הניתוח – ניתוח ברמת כל שנה נתונה וניתוח לאורך זמן. בהשערות ,H1.1.1-H1.8.2נבחנה ההשפעה בנפרד של כל אחד מהמשתנים מגורמי המיקום הכלכליים ,הפוליטיים ,הטכנולוגיים והתרבותיים של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות ועל ההשקעות הזרות היוצאות .הנחות המחקר היו ,שכל אחד מיתרונות המיקום הכלכליים ,הפוליטיים, הטכנולוגיים והתרבותיים של המדינה משפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ניתוח הממצאים הראה בהתאם למצופה ובדומה לממצאי מחקרים אחרים ,שגודל מדינה ) ,(Jaumotte, 2004; Javorcik, 2004רמת הכנסה גבוהה ) Coughlin et al., 1991; Billington, ,(Sethi et al., 2003; Busse & Hefeker, 2007; 1999יציבות כלכלית ופוליטית ) & Globerman Hefeker, ;Li & Resnick, 2003 ;Tallman, 1988; Travino & Mixon, 2004; Shapiro, 2003 ,(Busse & 2007זמינות משאבים פיננסיים ) ;Hermes & Lensink, 2003; Deichmann et al., 2003 276 טבלה :6.1סיכום אישוש/דחייה של קבוצת השערות המחקר ה - I השפעת גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית המשתנים הנבחנים בהשערה מס' השערה H 1.1.1 משתנים מתווכים גודל מדינה משתנים תלויים השקעות זרות נכנסות אישוש/דחייה של השערת המחקר כיוון הקשר בטווח הארוך בטווח הקצר בהשערה )ניתוח )ניתוח ברמת כל לאורך זמן( שנה נתונה( אישוש אישוש + השקעות זרות יוצאות + אישוש )(1 אישוש השקעות זרות נכנסות + אישוש אישוש השקעות זרות יוצאות + אישוש אישוש השקעות זרות נכנסות + דחייה דחייה השקעות זרות יוצאות + דחייה דחייה השקעות זרות נכנסות + אישוש אישוש השקעות זרות יוצאות + אישוש אישוש השקעות זרות נכנסות + אישוש אישוש השקעות זרות יוצאות + אישוש אישוש השקעות זרות נכנסות + אישוש אישוש השקעות זרות יוצאות + אישוש אישוש השקעות זרות נכנסות + אישוש אישוש השקעות זרות יוצאות + אישוש )(2 אישוש השקעות זרות נכנסות + דחייה דחייה השקעות זרות יוצאות + דחייה דחייה H 1.9.1 אין שכר מינימום השקעות זרות נכנסות + דחייה דחייה H 1.9.2 קיים שכר מינימום השקעות זרות יוצאות + דחייה אישוש H 1.10.1 שבוע עבודה רגיל השקעות זרות נכנסות + דחייה דחייה H 1.10.2 שבוע עבודה מקוצר השקעות זרות יוצאות + אישוש )(3 אישוש H 1.11.1 רגולציה מועטה בשוק העבודה רגולציה מרובה בשוק העבודה יתרונות מיקום ומדיניות גמישה של שוק העבודה יתרונות מיקום ומדיניות נוקשה של שוק העבודה השקעות זרות נכנסות + דחייה דחייה השקעות זרות יוצאות + אישוש )(4 אישוש השקעות זרות נכנסות + אישוש )(5 אישוש )(7 השקעות זרות יוצאות + אישוש )(6 אישוש )(8 H 1.1.2 H 1.2.1 H 1.2.2 H 1.3.1 H 1.3.2 H 1.4.1 H 1.4.2 H 1.5.1 H 1.5.2 H 1.6.1 H 1.6.2 H 1.7.1 H 1.7.2 H 1.8.1 H 1.8.2 H 1.11.2 H 1.1 H 1.2 רמת הכנסה גבוהה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית אישוש השערות המחקר ברמת מובהקות של *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1למעט בשנים 1998-2000ו ,2003שבהן התוצאות אינן מובהקות. ) (2למעט בשנת 2000שבה התוצאה אינה מובהקת. ) (3בכל השנים כיוון ההשפעה חיובי ,אך התוצאות מובהקות רק בשנים המאוחרות. ) (4למעט בשנת 1993שבה התוצאה אינה מובהקת. ) (5מודל הרגרסיה מובהק והחזאים גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ונכסים אסטרטגיים מובהקים במרבית השנים ,כשיתר החזאים אינם מובהקים. ) (6מודל הרגרסיה מובהק והחזאים משאבים פיננסיים ונכסים אסטרטגיים מובהקים במרבית השנים ,כשיתר החזאים אינם מובהקים. ) (7החזאים גודל מדינה ,משאבים פיננסיים ,נכסים אסטרטגיים ושכר מינימום מובהקים ,כשיתר החזאים אינם מובהקים. ) (8החזאים משאבים פיננסיים ,נכסים אסטרטגיים ושכר מינימום מובהקים ,כשיתר החזאים אינם מובהקים. 277 ,(Alfaro et al., 2004קיומם של נכסים טכנולוגיים ) (Shan & Song, 1997ותשתיות תקשורת איכותיות ) Wheeler & Mody, ;Asiedu, 2002 ;Bellak, 2009 ;Loree & Guisinger, 1995 (1992משפיעים לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה .בחינת ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית במחקר ,מחזקת את תקפותה של המסגרת התיאורטית OLIשל דנינג בהתייחס ליתרונות המיקום המסויימים של המדינה. לעומת זאת ,הממצאים הראו בניגוד למצופה ,שצמיחה כלכלית ופתיחות תרבותית אינם משפיעים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. בחינה מעמיקה של המחקרים הקיימים בהתייחס לצמיחה הכלכלית העלתה ,שבמחקרים המוקדמים שבהם נבחנו הנתונים עד לאמצע שנות ה – ,90הצמיחה הכלכלית השפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות הישירות ) (Gastanaga et al., 1998; Li & Resnick, 2003ואילו במחקרים המאוחרים, לא נמצאה השפעה ) (Habib & Zurawick, 2002; Asiedu, 2002וזאת בדומה לממצאי מחקר זה. ניתן להציע שני הסברים חלופיים לאי ההשפעה של הצמיחה הכלכלית :הראשון ,שהצמיחה הכלכלית נמוכה דווקא במדינות המפותחות אשר מבצעות היקפים גדולים של השקעות זרות ישירות. השני ,הצמיחה הכלכלית לכשעצמה אינה מהווה מניע ממוקד לפעילות של החברות הרב לאומיות כדוגמת מניעים כמו השגת נכסים אסטרטגיים ,הפחתת עלויות וכד' .דהיינו ,שיקולי ההתרחבות של החברות הרב לאומיות למדינות זרות נעשית מתוך מניעים ממוקדים .לדוגמא ,הרצון להשגת פלחי שוק חדשים תניע חברות לאתר שווקים זרים בעלי רמת הכנסה גבוהה או רצון להשגת פיתוחים טכנולוגיים חדשניים תניע חברות לאתר שווקים זרים שבהם קיימים נכסים טכנולוגיים. ממצאי המחקר אף מדגישים את הדילמה שנוצרה כבר בשלבי התכנון המוקדמים של המחקר ביחס לבחינת הסביבה התרבותית .ברמה הראשונה ,עלה ספק לגבי נכונות שילוב המשתנה של הסביבה התרבותית כגורם מיקום במודל המחקר וזאת לאור ממצאי מחקרים אחרים והטענה העולה בספרות, שהסביבה התרבותית אינה מהווה גורם דומיננטי בשיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות כבעבר .ראוי לציין ,שבמחקרים אלו נבחנה ההשפעה של הבדלי התרבות דרך מדד "הופסטדה" ) ;Li .(Loree & Guisinger,1995 ; Sethi et al., 2003& ;Guisinger, 1992ברמה השנייה ,התמקדה הדילמה בדרך בחינת הסביבה התרבותית במחקר .ראשית ,בספרות המחקרית מקובל לבחון את ההשפעה של הבדלי התרבות על ההשקעות הזרות הישירות דרך מדד "הופסטדה" אשר משמש בעיקר לבחינת הבדלי תרבות בין מדינת אם מסוימת לבין מדינות זרות אחרות ,כשמדינת האם מהווה נקודת ייחוס להשוואה ,דבר שאינו רלוונטי למחקר זה .שנית ,בספרות המחקרית עולה ביקורת רבה 278 לגבי תקפותו של מדד "הופסטדה" לבחינת הבדלי תרבות ) Tang & Koveos, ;Smith, 2002 .(Schwartz, 1994 ;McSweeney, 2008 ;2002 לאור זאת ,הוחלט לבחון במחקר את הפתיחות התרבותית דרך קביעת השפה האנגלית כשפה רשמית או משנית במדינה מהסיבה ,שבעידן הגלובלי בכלל ובעידן האינטרנט בפרט ,השפה האנגלית הפכה לשפה בינלאומית ) (Roesler, 1994שבאמצעותה תרבויות זרות מתקשרות אחת עם השנייה. למרות האמור ולמרות הניסיון להציע במחקר דרך חלופית לבחינה של סביבה תרבותית ברמה הגלובלית ,ממצאי המחקר הראו ,שפתיחות תרבותית אינה משפיעה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה .מחד ,ממצאים אלו ,מחזקים את הטענה ,שהסביבה התרבותית אינה מהווה גורם דומיננטי בשיקולי ההחלטה של החברות הרב לאומיות בעת ביצוע השקעות זרות ישירות .מאידך ,ייתכן שממצאי המחקר נובעים מהמדד שנבחן במחקר .לאור זאת, נדרש לבחון את הפתיחות תרבותית ברמה הגלובלית דרך מדדים אחרים ,שיאוששו או יפריכו את ממצאי מחקר זה. ניתוח הממצאים ביחס להשערות של מדיניות שוק העבודה ) (H1.9.1-H1.11.2חשף תמונה מורכבת אשר מעלה את הצורך במתן הסברים שונים מאלו שקיימים כיום בספרות לשם הסבר ההשפעה של מדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות .מחד ,הממצאים הראו בניגוד למצופה, שמדיניות נוקשה של שוק העבודה משפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .מאידך, הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שמדיניות נוקשה של שוק העבודה משפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות. הממצאים ביחס לשבוע העבודה מחזקים לכאורה את הטענה העולה בספרות ,שקיצור שבוע העבודה מגדיל את עלויות כח האדם ) (Crèpon & Kramarz, 2002ופוגע ברווחיות החברות ,בשל הצורך להעסיק יותר עובדים שיבצעו את אותן תפוקות ) ,(Baek & Oh, 2004דבר ה"דוחף" את החברות להעתיק מפעלי ייצור ממדינות אם שבהן קוצר שבוע העבודה למדינות זרות שבהן קיים שבוע עבודה רגיל .אולם ,הממצאים בהתייחס להשפעה של שבוע העבודה על ההשקעות הזרות הנכנסות אינם מאוששים טענה זו ולכן נדרש לבחון במחקרים נוספים נימוקים שונים להסבר ההשפעה של קיצור שבוע העבודה על הפעילות של החברות הרב לאומיות. אף ממצאי המחקר ביחס לרגולציה בשוק העבודה מפתיעים .מחד ,הממצאים הראו הניגוד למצופה ובשונה מממצאי מחקרים אחרים ) ,(Rodric, 1996; Cooke, 2001; Cooke & Noble, 1998 שרגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה לחיוב בטווח הקצר והארוך על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה .מאידך ,הממצאים הראו בהתאם למצופה ,שרגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות .בספרות הנימוקים לכך מתמקדים בהיבט השלילי של חוקי העבודה. דהיינו ,רגולציה מרובה בשוק העבודה פוגעת ביתרונות התחרותיים של החברות ולכן חוקי עבודה 279 רבים ונוקשים "דוחפים" את החברות להעתיק פעילויות ממדינת האם למדינות זרות ) & Cooke ) .(Javorcik & Spatareanu, 2005 ; Cooke, 2001 ; Noble, 1998אולם ,ממצאי המחקר בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות אינם מאוששים טענה זו. לאור ניתוח ממצאי המחקר ,ניתן להציע הסבר שונה אשר מתמקד בהשפעה החיובית של הרגולציה בשוק העבודה על הפעילות של החברות הרב לאומיות .רגולציה מרובה בשוק העבודה מעודדת כח עבודה איכותי וסטנדרטים גבוהים של עבודה אשר תורמים לאיכות המוצרים המיוצרים או המפותחים במדינה ,דבר המעודד את החברות הרב לאומיות לבצע השקעות זרות נכנסות בתחומים מתקדמים כמו ההייטק ,הביוטק וכד'. לעומת זאת ,סטנדרטים גבוהים בשוק העבודה במדינת האם משפיעים לחיוב על איכות הייצור והמוצרים ) ,(Haucap et al., 1997דבר התורם ליתרונות התחרותיים של החברות המקומיות וליכולת שלהן לפעול בהצלחה בשווקים זרים ,במיוחד בתחומים מתקדמים. ממצאי המחקר בהתייחס להשפעה של הרגולציה בשוק העבודה על משתני שוק העבודה מחזקים טיעון זה .הממצאים הראו ,שרגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה לחיוב על תפוקות כח אדם ומיומנות כח אדם במדינה ,דבר העשוי להסביר את התרומה החיובית של חוקי העבודה להשקעות הזרות הישירות. ראוי לציין ,שבמרבית המחקרים הקיימים לא נבחנה ההשפעה של כלל הרגולציה בשוק העבודה, אלא מרכיבים מסויימים במדיניות שוק העבודה .במחקר זה הרגולציה בשוק העבודה נבחנה דרך מס' חוקי העבודה של ILOשאושרו ע"י המדינה .ארגון ILOממליץ על חוקי עבודה רבים בהקשר לתנאי עבודה ,הגבלות על פיטורים ,ימי חופש וכד' וככל שהמדינה מאמצת יותר חוקי עבודה ,כך יש יותר רגולציה בשוק העבודה במדינה .ניתן לומר ,שמדד זה מאפשר קבלת תמונה מלאה יותר לגבי מדיניות שוק העבודה במדינה ,מאשר משתנה המייצג את אחד המרכיבים במדיניות שוק העבודה. בהשערות ,H1.1, H1.2נבחנה ההשפעה של כלל גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה .הנחות המחקר היו ,שיתרונות מיקום כלכליים ,פוליטיים ,טכנולוגיים ותרבותיים ומדיניות גמישה של שוק העבודה משפיעים לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ואילו יתרונות מיקום כלכליים ,פוליטיים ,טכנולוגיים ותרבותיים ומדיניות נוקשה של שוק העבודה משפיעים לחיוב על ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ניתוח הממצאים ברמת כל שנה נתונה בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות ) (H1.1מראה ,ששלושה משתנים נותרו בצעד הסופי במרבית השנים הנבחנות :גודל מדינה ,נכסים טכנולוגיים ומשאבים פיננסיים ,כשיתר המשתנים לא השפיעו או השפיעו רק בשנים בודדות .הממצאים אף הראו ,שבשנים 280 המוקדמות גודל המדינה השפיע יותר על ההשקעות הזרות הנכנסות בהשוואה לנכסים טכנולוגיים ומשאבים פיננסיים ובשנים המאוחרות יותר ,השפעתו הלכה ופחתה. לעומת זאת ,הממצאים בניתוח האורך מראים ,שארבעה משתנים נותרו בצעד האחרון ,כששלושה מהם השפיעו גם בניתוח ברמת כל שנה נתונה :גודל מדינה ,נכסים טכנולוגיים ,משאבים פיננסיים ושכר מינימום. ממצאים אלו מחזקים את את הטענה ,שחל שינוי באופי ההשקעות הזרות הישירות המתבטא דרך גורמי המיקום הדומיננטיים אשר משפיעים על ההשקעות הזרות הישירות .דהיינו ,נכסים טכנולוגיים נותנים מענה להשקעות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים וזמינות של משאבים פיננסיים נותנים מענה למניעים של השגת משאבים פיננסיים ולמינוף השקעות זרות ישירות. לעומת זאת ,בולטים בחסרונם שני גורמי מיקום בצעד הסופי -היציבות הכלכלית והפוליטית ורמת ההכנסה .מחד ,ממצאי המחקר מפריכים את הטענה ,שהיציבות הכלכלית והפוליטית במדינה מהווה תנאי בסיסי ומקדים בשיקולי הכניסה למדינות הזרות )Sethi et al., ;Loree & Guisinger, 1995 .(2003ניתן להסביר את השוני בין הממצאים דרך אי הכללת המשתנים נכסים טכנולוגיים ומשאבים פיננסיים במחקרים אחרים שבהם נמצאה השפעה של רמת ההכנסה או של היציבות הכלכלית והפוליטית על ההשקעות הזרות הישירות )Li & Resnick, 2003 ;Busse & Hefeker, 2007 .(;Loree & Guisinger, 1995במחקר זה רמת ההכנסה והיציבות הכלכלית והפוליטית השפיעו באופן מובהק על ההשקעות הזרות הישירות ,כשכל אחד מהמשתנים נבחן בנפרד ואילו בבחינה של כלל גורמי המיקום ,משתנים אלו לא נותרו בצעד הסופי בשתי רמות הניתוח. ממצאים אלו מחזקים את החשיבות של הניתוח שבוצע לקבוצת השערות זו שכלל ניתוח של רגרסיות פשוטות ורגרסיות לינאריות מרובות עם צעד אחורה ,דבר שאיפשר להראות ,שהנכסים הטכנולוגיים ומשאבים פיננסיים מהווים גורמי מיקום חשובים יותר בהשוואה לרמת ההכנסה וליציבות הכלכלית והפוליטית. מאידך ,ניתן להציע הסבר שונה לחוסר הדומיננטיות של גורמי המיקום – רמת הכנסה ויציבות כלכלית ופוליטית .ההסבר מתמקד בשינוי שחל באופי ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית ובמעבר להשקעות זרות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים. יציבות כלכלית ופוליטית מהווה גורם מהותי ,במיוחד בהשקעות ממניעים של הפחתת עלויות מהסיבה ,שהחברות הרב לאומיות רוכשות או מקימות מפעלי ייצור האמורים לפעול במדינות זרות לאורך שנים ולכן היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה הזרה מהווה גורם מהותי בשיקולי בחירת המדינות הזרות בהשקעות מסוג זה. לעומת זאת ,היציבות הכלכלית ופוליטית אינה מהותית באותה מידה בהשקעות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים מהסיבה ,שמדובר לרוב ברכישה של נכסים טכנולוגיים ואו רוחניים הנדרשים לחברת האם הרוכשת .במקרים אלו החברה הרב לאומית רוכשת בד"כ נכסים רוחניים של חברה 281 מקומית במדינה זרה כמו פטנטים ,פיתוחים טכנולוגיים וכד' ,במקום לפתח את החידושים בעצמה. ברכישות מסוג זה ,חברת האם אינה פועלת למעשה במדינה הזרה ,אלא משלבת את הנכסים הטכנולוגיים הנרכשים במערך הפיתוח והמוצרים של חברת האם ולכן שאלת היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה הזרה ,אינה מהווה גורם מהותי בהשקעות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים. לדוגמא ,בישראל ,היציבות הפוליטית מתערערת תכופות עקב קונפליקטים הנוצרים על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי ולמרות זאת ,אף בתקופות של הסלמה ,חברות רב לאומיות ממשיכות לבצע השקעות זרות נכנסות בישראל ממניעים של השגת נכסים טכנולוגיים כמו רכישה של חברות הזנק ,פטנטים וכד'. למרות האמור ,ניתן להציע הסבר נוסף לחשיבות הרבה יותר של הנכסים הטכנולוגיים והמשאבים הפיננסיים בהשוואה ליציבות הכלכלית והפוליטית ,רמת ההכנסה ותשתיות התקשורת במדינה. ההסבר לכך טמון באי קיום הבדלים באיכות תשתיות התקשורת או ביציבות הכלכלית והפוליטית או ברמת ההכנסה בין המדינות המפותחות אשר מהוות יעד עיקרי להשקעות זרות ישירות בתחומים מתקדמים .דהיינו ,העדר הבדלים מהותיים ביציבות הכלכלית והפוליטית או ברמת ההכנסה או באיכות התשתיות בין המדינות המפותחות הזרות הפוטנציאליות להשקעה ,מקטינה בחשיבותם של גורמים אלו בעת ביצוע השקעות זרות נכנסות. לעומת זאת ,הבדלים מהותיים בין המדינות הזרות ביחס לקיומם של נכסים טכנולוגיים וזמינות משאבים פיננסיים ,מעצים את החשיבות של גורמי מיקום אלו ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה. ממצאי המחקר אף מחזקים את הטענות העולות בספרות ,שהחברות הרב לאומיות רואות במדינות הגדולות יעד אסטרטגי לביצוע השקעות זרות נכנסות ,בשל הפוטנציאל למכירה מסיבית של מוצרים במדינות הגדולות אשר מצדיק אף הקמה של מפעלי ייצור שייתנו מענה לצרכיי השוק המקומי ) Hitt (Daniels & Radebauge, 2001 ; et al., 2001וכן בשל זמינות כח עבודה הגדול ) Jaumotte, ) 2004אשר תורם להתפתחות של תעשיות רבות ומגוונות במדינות הגדולות ).(Javorcik, 2004 לעומת זאת ,מתן הסבר לחשיבות של שכר המינימום בטווח הארוך ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה אינו פשוט ,במיוחד לאור ממצאי המחקר שהראו בניגוד למצופה ,ששכר מינימום נותר בצעד הסופי בניתוח לאורך זמן ואף השפיע לחיוב על ההשקעות הזרות הנכנסות יחד עם שלושה משתנים נוספים :גודל מדינה ,נכסים אסטרטגיים ומשאבים פיננסיים. ראוי לציין ,שניתוח הממצאים ביחס לשכר המינימום מראה ,שאין הבדלים בחלוקה של המשתנה שכר מינימום לפי מדינות מפותחות/מתפתחות ,דבר שאינו מאפשר להסביר את החשיבות של שכר המינימום דרך רמת ההתפתחות של המדינה. 282 ניתוח הממצאים ברמת כל שנה נתונה בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות ) (H1.2מראה ,ששני משתנים נותרו בצעד הסופי במרבית השנים הנבחנות :נכסים טכנולוגיים ומשאבים פיננסיים ,כשיתר המשתנים לא השפיעו או השפיעו רק בשנים בודדות. לעומת זאת ,הממצאים בניתוח האורך מראים ,ששלושה משתנים נותרו בצעד האחרון ,כשניים מהם השפיעו גם בניתוח ברמת כל שנה נתונה :נכסים טכנולוגיים ,משאבים פיננסיים ושכר מינימום. ניתוח הממצאים מראה ,שזמינות של נכסים טכנולוגיים ומשאבים פיננסיים במדינת האם תורמים ליתרונות התחרותיים של החברות המקומיות ומאפשרים להם לבצע השקעות זרות יוצאות .דהיינו, קיומם של נכסים טכנולוגיים במדינת האם תורמת ליכולת של החברות המקומיות לעסוק בפעילות בינלאומית ) (Dunning & Lundan, 2008דרך מינוף הנכסים הטכנולוגיים בשווקים זרים ).Anand & (Kogut, 1997 כמו כן ,הנימוקים שהוצגו ביחס לחסרונם בצעד הסופי של המשתנים יציבות כלכלית ופוליטית ורמת הכנסה בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות עשויים גם להיות רלוונטיים להשקעות הזרות היוצאות. דהיינו ,העדר הבדלים מהותיים ביציבות הכלכלית והפוליטית או ברמת ההכנסה או באיכות התשתיות בין מדינות האם ,במיוחד מדינות האם המפותחות ,הופכת גורמים אלו לפחות דומיננטיים בהשפעתם על ההשקעות הזרות היוצאות ואילו הבדלים בנכסים הטכנולוגיים ובזמינות המשאבים הפיננסיים בין מדינות האם ,יכולה להסביר את השפעתם הרבה של גורמים אלו על יכולתם של חברות מקומיות לבצע היקפים גדולים של השקעות זרות יוצאות. לעומת זאת ,ניתוח הממצאים הראה ,ששכר המינימום השפיע לחיוב בטווח הארוך על ההשקעות הזרות היוצאות כמצופה ,אך שוב מפתיעה הדומיננטיות שלו ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה, במיוחד לאור זאת ששכר המינימום נותר גם בצעד האחרון בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות. מחד ,ממצאים אלו מחזקים את הטענה העולה בספרות ,ששכר מינימום במדינת האם "דוחף" את החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות יוצאות מהסיבה ,ששכר מינימום פוגע ביכולתן של החברות הרב לאומיות להתחרות ברמה הגלובלית ,במיוחד בענפים היצרניים ).(Bazen, 1994 מאידך ,ניתוח הממצאים ביחס להשקעות הזרות הנכנסות אינו מאושש טענה זו ואף ניתן לומר, שממצאי המחקר ביחס לשכר המינימום מצביעים על כך ,ששכר המינימום לאו דוקא מהווה גורם ה"דוחף" לביצוע השקעות זרות יוצאות ,אלא גורם אשר מצביע על איכות כח העבודה. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של שכר המינימום בעידוד השקעות זרות ישירות ,אך הנימוקים לכך אינם ברורים ולכן נדרש לבחון נימוקים שונים מאלו הקיימים כיום בספרות להסבר ההשפעה החיובית בטווח הארוך של שכר המינימום על ההשקעות הזרות הישירות. 283 6.1.2קבוצת השערות - IIהשפעת ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית קבוצת ההשערות השניה כללה עשר השערות מחקר והיא בחנה את מערכות הקשרים בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים במודל המחקר ,בניסיון להסביר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ).(H2.1.1-H2.5.2 ניתוח הממצאים בהתייחס לקבוצת ההשערות השניה מראה ,שאוששו שלוש השערות מחקר וארבע השערות מחקר נדחו ואילו שלוש השערות מחקר אוששו רק באחת מרמות הניתוח וזאת כפי שמפורט בטבלה 6.2המציגה את סיכום אישוש/דחייה של השערות המחקר של קבוצת ההשערות השניה לפי שתי רמות הניתוח – ניתוח ברמת כל שנה נתונה וניתוח לאורך זמן. הממצאים של השערת המחקר H2.1.1אוששו את הנחת המחקר והם הראו בהתאם למצופה, שהשקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב בטווח הארוך על התעסוקה .ממצאים אלו דומים לממצאי מחקרים אחרים והם מחזקים את הטענה ,שהשקעות זרות נכנסות תורמות באופן ישיר ועקיף לתעסוקה במדינה הזרה ). (Lall, 1995 ;Karlsson et al., 2009 ;Asiedu, 2004 ;Dicken, 2007 לעומת זאת ,הממצאים ברמת כל שנה נתונה הראו ,שההשקעות הזרות הנכנסות אינן משפיעות על התעסוקה בטווח הקצר .ניתן להסביר זאת דרך הטענה ,שחברות מקומיות מתקשות להתמודד עם החדשנות והתחרות של החברות זרות ) ;Karlsson et al., 2009 ;Blomstrom et al., 1997 ,(Navaretti & Venables, 2004דבר המביא לניוד כח אדם מהחברות המקומיות לחברות הזרות. דהיינו ,כניסה של חברה זרה מתחרה תורמת ליצירת משרות חדשות ,לעיתים על חשבון צמצום כח אדם בחברה מקומית מתחרה ,בשל קשיי התמודדות של החברה המקומית בתנאי התחרות החדשים, דבר שיכול להסביר את חוסר ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות על התעסוקה בטווח הקצר. במילים אחרות ,בטווח הקצר נוצר ניוד כח אדם מהחברות המקומיות לחברות הזרות ,ללא גידול בתעסוקה ואילו בטווח הארוך נוצרת זליגת ידע לחברות המקומיות המתחרות אשר תורמת להשתכללותן ולצמיחתן בתנאי השוק החדשים וזאת בשילוב זליגת תעסוקה לחברות מקומיות ,דבר אשר תורם לגידול בתעסוקה בטווח הארוך. לעומת זאת ,הממצאים של השערת המחקר H2.1.2לא אוששו את הנחת המחקר והם הראו בניגוד למצופה ,שהשקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב בטווח הארוך על התעסוקה .ממצאים אלו מפריכים את הטענה ,שהשקעות זרות יוצאות פוגעות בתעסוקה במדינת האם ,בשל העתקת פעילויות ומפעלי ייצור למדינות זרות ,המביאה לצמצום כח אדם במדינת האם ) Navaretti & Venables, .(Dicken, 2007 ;2004ממצאי המחקר מפתיעים לכאורה ,אך הם מחזקים את הטענה ,שהשינוי באופי ההשקעות הזרות היוצאות הביא גם לשינוי בהשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על 284 התעסוקה .דהיינו ,השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות אמורות להשפיע לשלילה על התעסוקה ואילו השקעות זרות יוצאות ממניעי שוק והשגת נכסים אסטרטגיים אמורות להשפיע לחיוב על התעסוקה ,דבר אשר מסביר את ההשפעה החיובית של ההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה. הממצאים בהתייחס להשערות המחקר H2.3.1, H2.3.2אוששו את הנחות המחקר בטווח הקצר והם הראו בהתאם למצופה ,שהשקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב על מיומנות כח האדם ,כשבטווח הארוך לא נמצאה השפעה. טבלה :6.2סיכום אישוש/דחייה של קבוצת השערות המחקר ה - II השפעת ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית המשתנים הנבחנים בהשערה מס' השערה משתנים מתווכים H 2.1.1 השקעות זרות נכנסות H 2.1.2 השקעות זרות יוצאות H 2.2.1 השקעות זרות נכנסות H 2.2.2 השקעות זרות יוצאות H 2.3.1 השקעות זרות נכנסות H 2.3.2 השקעות זרות יוצאות H 2.4.1 השקעות זרות נכנסות H 2.4.2 השקעות זרות יוצאות H 2.5.1 השקעות זרות נכנסות H 2.5.2 השקעות זרות יוצאות משתנים תלויים תעסוקה כיוון הקשר בהשערה + אישוש/דחייה של השערת המחקר בטווח הארוך בטווח הקצר )ניתוח )ניתוח ברמת לאורך זמן( כל שנה נתונה( אישוש דחייה - דחייה דחייה + אישוש אישוש + אישוש אישוש + אישוש דחייה + אישוש דחייה + אישוש )(1 אישוש - דחייה דחייה תעסוקה בחקלאות - אישוש )(2 דחייה תעסוקה בתעשייה + דחייה דחייה תעסוקה בשירותים + אישוש )(3 דחייה תעסוקה בחקלאות - אישוש דחייה תעסוקה בתעשייה - דחייה דחייה תעסוקה בשירותים + אישוש אישוש תפוקות כח אדם מיומנות כח אדם הקטנת האבטלה19 אישוש השערות המחקר ברמת מובהקות של *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 ) (1בכל השנים כיוון ההשפעה כמצופה ,אך התוצאות מובהקות רק בשנים המאוחרות. ) (2למעט בשנים ,1994, 1995 ,1997, 1998שבהן התוצאות אינן מובהקות. ) (3למעט בשנים המוקדמות ,שבהן התוצאות אינן מובהקות. ממצאי המחקר מחזקים הטענה העולה בספרות ,שהשקעות זרות נכנסות תורמות לשיפור מיומנות כח האדם במדינה הזרה ,בשל זליגת הידע והחדשנות הטכנולוגית של החברות הזרות ) & Dunning .(Driffield & Taylor, 2000 ;Vind, 2008 ;Lundan, 2008כמו כן ,הממצאים מחזקים את הטענה ,שהשקעות זרות יוצאות תורמות לשיפור מיומנות כח האדם במדינת האם מהסיבה ,שחברות 285 האם נדרשות להתמודד עם מערך ניהולי מורכב ברמה הגלובלית ,דבר התורם לשיפור היכולות הניהוליות והארגוניות של כח האדם בחברות האם ).(Navaretti & Venables, 2004 ניתוח ממצאי המחקר בהתייחס לתעסוקה ולאבטלה מחזקים את החשיבות של בחינת שני המשתנים במחקר .מרבית המחקרים הקיימים בוחנים את ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות ואו היוצאות על התעסוקה ולא על האבטלה ,כשמנקודת מבט של מחקר זה קיים שוני בין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על התעסוקה לבין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על הקטנת האבטלה .כניסת חברות זרות למדינה אמורה להביא לגידול בתעסוקה ,אולם חלק מהמועסקים בחברות הזרות אינם עובדים מקומיים ,אלא עובדים שביצעו רילוקיישן מחברות האם לאתרים במדינות הזרות או עובדים שהיגרו ממדינות זרות אחרות ,בשל הזדמנויות התעסוקה שנוצרו במדינה ) (Inzelt, 2008ולכן הגידול בתעסוקה ,לאו דווקא מצביע על צמצום האבטלה של כח האדם המקומי. לעומת זאת ,צמצום האבטלה בהשפעת הפעילות של החברות הרב לאומיות משמעותה ,שנוצרו השפעות עקיפות של ההשקעות הזרות הישירות על התעסוקה ,הבאות לידי ביטוי דרך זליגת תעסוקה לכח האדם המקומי אשר תורמת לצמצום האבטלה. ממצאי המחקר הראו ,שבטווח הקצר ההשקעות הזרות הנכנסות אינן משפיעות על התעסוקה ,אך הן כן תורמות להקטנת האבטלה ואילו בטווח הארוך הן משפיעות לחיוב על התעסוקה ואף תורמות להקטנת האבטלה. ממצאים אלו מחזקים את הטענה ,שהשקעות זרות נכנסות תורמות להקטנת האבטלה ) Karlsson et ,(Lall , 1995 ;al., 2009במיוחד כשהחברות הזרות מעסיקות כח אדם מקומי או כשנוצרת זליגת תעסוקה לחברות המקומיות דרך ערוצי פעילות משותפים הנוצרים בין החברות הזרות לחברות המקומיות כמו קבלת שרותי מיקור חוץ מחברות מקומיות וכד' )Dunning & ;Dicken, 2007 .(Lundan, 2008 לעומת זאת ,ממצאי המחקר הראו בניגוד למצופה ,שהשקעות זרות יוצאות אינן מגדילות את האבטלה בטווח הקצר והן אף תורמות להקטנת האבטלה בטווח הארוך. הממצאים של הניתוח האורך מפתיעים והם מפריכים את הטענה הרווחת ,שהשקעות זרות יוצאות מביאות לגידול באבטלה ,בשל העתקת פעילויות ומפעלי ייצור ממדינת האם למדינות זרות אשר מביאה לאובדן משרות רבות במדינת האם ) .(Dicken, 2007 ;Navaretti & Venables, 2004 ממצאים אלו מחזקים את הטענה ,שהשינוי במניעים לביצוע השקעות זרות יוצאות מביא גם לשינוי בהשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על האבטלה .דהיינו ,קיטון בנתח ההשקעות הזרות היוצאות ממניעים של הפחתת עלויות לצד גידול בנתח ההשקעות הזרות היוצאות ממניעי שוק והשגת נכסים טכנולוגיים ,מביא לזליגת תעסוקה לכח האדם המקומי במדינת האם אשר תורם להקטנת האבטלה במדינת האם בטווח הארוך. 286 6.1.3קבוצת השערות - IIIהשפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית קבוצת ההשערות השלישית כללה עשר השערות מחקר והיא בחנה את מערכות הקשרים של שלושת קבוצות המשתנים במודל המחקר בניסיון להסביר את ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בגורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים על כיוון והיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה ).(H3.1.1- H3.5.2 ניתוח הממצאים בהתייחס לקבוצת ההשערות השלישית מראה ,שאוששו שתי השערות מחקר ושבע השערות מחקר נדחו והשערת מחקר אחת אוששה רק באחת מרמות הניתוח וזאת כפי שמפורט בטבלה 6.3המציגה את סיכום אישוש/דחייה של השערות המחקר של קבוצת ההשערות השלישית לפי שתי רמות הניתוח – ניתוח ברמת כל שנה נתונה וניתוח לאורך זמן. קבוצת ההשערות השלישית נבחנה דרך מודלים היראכיים המאפשרים בחינה של מודל מתווך ,בשל היכולת לבצע ניתוח במס' צעדים ,תוך בחינת התרומה של החזאים המוכנסים בכל צעד נוסף. לאור זאת ,המודל ההירארכי במחקר כלל שני צעדים :בצעד הראשון ,הוכנסו גורמי המיקום של המדינה במטרה לבחון את הקשר בין גורמי המיקום של המדינה לבין שוק העבודה הלאומי .בצעד השני ,נבחן הקשר בין ההשקעות הזרות הישירות לבין המשתנים של שוק העבודה הלאומי ,כשגורמי המיקום של המדינה ,שהוכנסו בצעד הראשון "הוחזקו קבוע" במטרה לבחון את התרומה של ההשקעות הזרות הישירות למודל במצב שגורמי המיקום מפוקחים .דהיינו ,הקשר בין המשתנים המתווכים לבין המשתנים התלויים אמור להיות חזק יותר ,כשהמשתנים הבלתי תלויים מפוקחים. ראוי לציין ,שבחינת ההשערות דרך מודלים הירארכיים גם איפשרה קבלת מענה לשאלת ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על שוקי העבודה הלאומיים .דהיינו ,הניתוח בצעד הראשון מאפשר לתת מענה לשאלת ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על שוקי העבודה הלאומיים ,ללא קשר להשפעה של ההשקעות הזרות הישירות. ראוי להדגיש ,שאחת התרומות החשובות של מחקר זה בהשוואה למחקרים אחרים טמונה בקבוצת ההשערות השלישית .בספרות המחקרית ישנם מחקרים רבים שבחנו את ההשפעה של גורמי מיקום מסויימים על ההשקעות הזרות הישירות בדומה לקבוצת ההשערות הראשונה במחקר ) & Loree Sethi et ;Ang, 2008 ;Dunning, 1998 ;Globerman & Shapiro, 1999 ;Guisinger, 1995 (Busse & Hefeker, 2007 ;al., 2003וישנם מחקרים אחרים שבחנו את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים בעיקר ברמת מדיניות בודדות ) Blomstrom et al., Bradley & ;Asiedu, 2004 ;Mariotti et al., 2003 ;Mariotti & Piscitello, 2002 ;1997 ,(Hsu & Chen, 2000 ;Kumar, 1990אך כמעט ולא קיימים מחקרים אשר בחנו את ההשפעה של 287 טבלה :6.3סיכום אישוש/דחייה של קבוצת השערות המחקר ה - IIIהשפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית המשתנים הנבחנים בהשערה מס' השערה משתנים בלתי תלויים משתנים מתווכים גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה השקעות זרות נכנסות השקעות זרות יוצאות H 3.5.1 גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה השקעות זרות נכנסות H 3.5.2 גורמי מיקום אטרקטיביים ומדיניות גמישה של שוק העבודה השקעות זרות יוצאות H 3.1.1 H 3.1.2 H 3.2.1 H 3.2.2 H 3.3.1 H 3.3.2 H 3.4.1 H 3.4.2 משתנים תלויים כיוון הקשר בהשערה + אישוש/דחייה של השערת המחקר בטווח הקצר בטווח הארוך )ניתוח )ניתוח ברמת לאורך זמן( שנה נתונה( דחייה אישוש תעסוקה השקעות זרות יוצאות - דחייה דחייה השקעות זרות נכנסות + אישוש אישוש תפוקות כח אדם השקעות זרות יוצאות + אישוש אישוש השקעות זרות נכנסות + דחייה דחייה מיומנות כח אדם השקעות זרות יוצאות + דחייה דחייה השקעות זרות נכנסות + דחייה דחייה - דחייה דחייה - דחייה דחייה + דחייה דחייה + דחייה דחייה - דחייה דחייה - אישוש דחייה + דחייה דחייה הקטנת האבטלה 19 תעסוקה בחקלאות תעסוקה בתעשייה תעסוקה בשירותים תעסוקה בחקלאות תעסוקה בתעשייה תעסוקה בשירותים אישוש השערות המחקר ברמת מובהקות של *** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים כתלות בהשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות. ראוי לציין ,שאי קיומם של מחקרים דומים מקשה על ניתוח השוואתי של הממצאים של קבוצת ההשערות השלישית ביחס לממצאים של מחקרים אחרים. 288 בהשערות המחקר H3.1.1, H3.1.2נבחנה ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על התעסוקה .ממצאי המחקר הראו בהתאם למצופה ,שגורמי המיקום של המדינה מעודדים השקעות זרות נכנסות במונחים של תעסוקה בטווח הארוך ,כשבטווח הקצר לא נמצאה השפעה. לעומת זאת ,הממצאים של השערת המחקר H3.1.2היו מפתיעים והם לא אוששו את הנחת המחקר בשתי רמות הניתוח .הממצאים הראו ,שגורמי המיקום של המדינה מעודדים השקעות זרות יוצאות במונחים של תעסוקה. ניתוח הממצאים בהתייחס להשפעה של גורמי המיקום של המדינה על התעסוקה בטווח הארוך הראה ,שרמת הכנסה גבוהה ,זמינות של משאבים פיננסיים ושכר מינימום השפיעו לחיוב על התעסוקה ואילו רגולציה מרובה בשוק העבודה השפיעה לשלילה על התעסוקה. ממצאים אלו ממחישים את מורכבות אתגרי הניהול של מכלול ההשפעות בסביבת המדינה .מחד, רגולציה מרובה בשוק העבודה מעודדת השקעות זרות נכנסות .מאידך ,רגולציה מרובה בשוק העבודה משפיעה לשלילה על התעסוקה .לעומת זאת ,ממצאי המחקר מראים ,שזמינות של משאבים פיננסיים ושכר מינימום מעודדים השקעות זרות נכנסות ומשפיעים לחיוב גם על התעסוקה. בהשערות המחקר H3.2.1, H3.2.2נבחנה ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על תפוקות כח האדם .ממצאי המחקר אוששו את שתי השערות המחקר בשתי רמות הניתוח .הממצאים הראו ,שגורמי המיקום של המדינה מעודדים השקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות במונחים של תפוקות כח אדם. ממצאים אלו ,מדגישים את חשיבות ההשפעה של ההשקעות הזרות הישירות בשיפור תפוקות כח האדם והם מחזקים את הטענות בספרות ,שכניסת חברות זרות תורמת לשיפור תפוקות כח האדם המקומי ,בשל זליגת ידע ,חשיפה לטכנולוגיות חדישות ,לתהליכי עבודה מתקדמים ולשיטות עבודה יעילות ).(Blomström & Sjoholm, 1999; Liu et al., 2001; Kokko at al., 2001 בהשערות המחקר H3.3.1, H3.3.2נבחנה ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על מיומנות כח האדם .מחד ,הממצאים לא אוששו את שתי השערות המחקר בשתי רמות הניתוח .מאידך ,ניתוח הממצאים של הצעד הראשון הראה ,שחמישה גורמי מיקום משפיעים לחיוב על מיומנות כח האדם בטווח הארוך :משאבים פיננסיים ,נכסים טכנולוגיים ,תשתיות תקשורת איכותיות ,שבוע עבודה מקוצר ורגולציה מרובה בשוק העבודה. ראוי לציין ,שתשתיות תקשורת איכותיות ושבוע עבודה מקוצר משפיעים לחיוב רק על מיומנות כח האדם מבין כלל משתני שוק העבודה ,דבר המצביע על חשיבותם של גורמי מיקום אלו בשיפור מיומנות כח האדם במדינה. 289 בהשערות המחקר H3.4.1, H3.4.2נבחנה ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על האבטלה .ממצאי המחקר לא אוששו את שתי השערות המחקר בשתי רמות הניתוח ,אך הם היו מפתיעים בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות .הממצאים הראו בניגוד למצופה, שההשקעות הזרות היוצאות תורמות להקטנת האבטלה .דהיינו ,גורמי המיקום של המדינה מעודדים השקעות זרות יוצאות במונחים של הקטנת אבטלה. מדובר בממצא חשוב מהסיבה ,שההשקעות הזרות היוצאות תורמות להקטנת האבטלה גם כשנבחנת ההשפעה עם גורמי המיקום של המדינה .הממצאים מראים בניגוד לטענה הרווחת ,שלא רק שההשקעות הזרות היוצאות אינן גורמות לאבטלה ,הן אף תורמות להקטנת האבטלה בטווח הארוך. ממצאים אלו שוב מחזקים את הטיעון ,שהתמורות שחלו במניעים לביצוע השקעות זרות יוצאות, גורמות לשינוי בהשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על האבטלה .דהיינו ,משאבים פיננסיים ונכסים טכנולוגיים מהווים גורמי מיקום דומיננטיים לעידוד השקעות זרות יוצאות ברמה הגלובלית בטווח הקצר והארוך ,דבר שיכול להסביר את התרומה של ההשקעות הזרות היוצאות להקטנת האבטלה. ניתוח הממצאים בהתייחס להשפעה של גורמי המיקום של המדינה על האבטלה בטווח הארוך ממחיש שוב את מורכבות ניהול ההשפעות המנוגדות בסביבת המדינה .ממצאי המחקר הראו, שיציבות כלכלית ופוליטית ,משאבים פיננסיים ונכסים טכנולוגיים תורמים להקטנת האבטלה ואילו תשתיות תקשורת איכותיות ורגולציה של שוק העבודה תורמים להגדלת האבטלה. בהשערות המחקר H3.5.1, H3.5.2נבחנה ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על ניוד סקטוריאלי של כח אדם .הממצאים לא אוששו את שתי השערות המחקר בשתי רמות הניתוח ,למעט ההשפעה השלילית של ההשקעות הזרות היוצאות בטווח הארוך על התעסוקה בתעשייה וזאת בהתאם למצופה .ניתן לומר ,שמדובר בממצא היחיד במחקר אשר מצביע על השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות ועל השפעתן השלילית על התעסוקה בסקטור התעשייה במדינת האם .ממצא זה מחזק את הטענה בספרות ,שהעתקת מפעלים למדינות זרות ממניעים של הפחתת עלויות ,מקשה על חברות יצרניות מקומיות במדינות האם ,בשל אי יכולתן להתמודד מול חברות מתחרות המייצרות במדינות מתפתחות ,דבר שגורם להצטמקות הענפים היצרניים במדינות האם ולתהליך של צמצום כח אדם בענפי התעשייה השונים ) ;Lee, 1996 . (Mariotti et al.,2003 290 6.2סיכום והשלכות תיאורטיות ומעשיות של ממצאי המחקר לאור ניתוח הממצאים שהוצג בחלק הקודם ,חלק זה מסכם את ממצאי המחקר והמסקנות העולות מהם ,תוך הצגת ההשלכות התיאורטיות והמעשיות האפשריות של ממצאי המחקר. ניתוח הממצאים של השערות המחקר H1.1.1-H1.11.2שהוצג בחלק הקודם הראה ,שמרבית גורמי המיקום של המדינה משפיעים על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית וזאת כפי שניתן לראות בטבלה ,6.4המציגה את סיכום ממצאי המחקר בהתייחס להשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות .בטבלה מוצגים גורמי המיקום של המדינה ,אשר השפיעו באופן מובהק על ההשקעות הזרות הישירות ,כשבטבלה מצוין כיוון ההשפעה של הממצאים המובהקים ,חיובי או שלילי ,תוך הבחנה בין ההשפעה של המשתנים בטווח הקצר לבין ההשפעה של המשתנים בטווח הארוך. ממצאי המחקר בהתייחס להשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ברמה הגלובלית מראים: שגודל מדינה ,רמת הכנסה גבוהה ,יציבות כלכלית ופוליטית ,זמינות של משאבים פיננסיים, נכסים טכנולוגיים ותשתיות תקשורת איכותיות משפיעים לחיוב בטווח הקצר והארוך על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. שצמיחה כלכלית ופתיחות תרבותית אינם משפיעים בטווח הקצר והארוך על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ששכר מינימום משפיע לחיוב בטווח הארוך על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ששבוע עבודה מקוצר ורגולציה בשוק העבודה משפיעים לחיוב בטווח הקצר והארוך על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה. ממצאי המחקר מלמדים ,שחלו שינויים במניעים של החברות הרב לאומיות לביצוע השקעות זרות ישירות ברמה הגלובלית ,הבאים לידי ביטוי דרך גורמי מיקום של המדינה אשר נותנים מענה להשקעות זרות ישירות ממניעי שוק ,השגת משאבים פיננסיים והשגת נכסים אסטרטגיים .דהיינו, רמת הכנסה גבוהה נותנת מענה להשקעות זרות ישירות ממניעי שוק ,זמינות של משאבים פיננסיים נותנת מענה להשקעות זרות ממניעים של השגת משאבים פיננסיים ולמינוף השקעות זרות ישירות וקיומם של נכסים טכנולוגיים נותנים מענה להשקעות זרות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים. ניתן לומר ,שההשפעה החיובית של רמת הכנסה גבוהה ומדיניות נוקשה בשוק העבודה ) שכר מינימום ,שבוע עבודה מקוצר ,רגולציה מרובה בשוק העבודה( על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ,מצביעה על שינוי באופי ההשקעות הזרות הישירות ועל ירידה בחשיבות של ההשקעות 291 טבלה :6.4סיכום גורמי המיקום של המדינה המשפיעים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ברמה הגלובלית השקעות זרות נכנסות השקעות זרות יוצאות בטווח הקצר בטווח הארוך בטווח הקצר בטווח הארוך גודל מדינה )(1 + + + + רמת הכנסה גבוהה + + + + צמחיה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית + + + + משאבים פיננסיים + + + + נכסים טכנולוגיים + + + + + + + + תשתיות תקשורת )(2 פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה מקוצר רגולציה + )(3 של שוק העבודה )(4 + + + + + + + + + בטבלה מוצגים ממצא המחקר ,שבהם התקבלו תוצאות מובהקות ) , (*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1כש +כיוון השפעה חיובי ו -כיוון השפעה שלילי. ) (1למעט בשנים 1998-2000ו ,2003שבהן התוצאות אינן מובהקות בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות בניתוח ברמת כל שנה נתונה. ) (2למעט בשנת 2000שבה התוצאה אינה מובהקת בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות בניתוח ברמת כל שנה נתונה. ) (3בכל השנים כיוון ההשפעה חיובי ,אך התוצאות מובהקות רק בשנים המאוחרות בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות בניתוח ברמת כל שנה נתונה. ) (4למעט בשנת 1993ש בה התוצאה אינה מובהקת בהתייחס להשקעות הזרות היוצאות בניתוח ברמת כל שנה נתונה. הזרות הישירות ממניעים של הפחתת עלויות .במילים אחרות ,רמת הכנסה נמוכה ומדיניות גמישה בשוק העבודה )אין שכר מינימום ,שבוע עבודה רגיל ,רגולציה מועטה בשוק העבודה( אמורים לעודד השקעות זרות ישירות ממניעים של הפחתת עלויות ,דבר שלא אושש במחקר. ממצאי המחקר אף תורמים לאפשרות של הסתכלות תיאורטית שונה על יתרונות המיקום של המדינה בעידן הגלובלי .בספרות מקובל להתייחס ל"יתרונות מיקום מסויימים" ) Location specific (factorsשל המדינה .דהיינו ,לכל מדינה יש יתרונות מיקום מסויימים אשר נותנים מענה למניעים מסויימים של השקעות זרות ישירות ולכן היקף ההשקעות הזרות הישירות ברמת המדינה נגזר מיתרונות המיקום המסויימים של המדינה כתלות במניעים של החברות הרב לאומיות ) Dunning, .(Dunning, 2003; Dunning & Lundan, 2008 ;1988aבמילים אחרות ,התפיסה של יתרונות מיקום מסויימים מדגישה את היתרונות היחסיים של המדינה ביחס למדינות אחרות ואת חשיבות ההתמקצעות וההתמחות של המדינה בהתאם ליתרונות המיקום המסויימים שלה ולכן לכל מדינה ישנן יתרונות מיקום מסויימים אשר נותנות מענה למניעים של חברות רב לאומיות מסוימות. 292 התפיסה הגלובלית של המחקר מאפשרת להציע חשיבה תיאורטית שונה ליתרונות המיקום של המדינה אשר אמורה לתת מענה למציאות החדשה בעידן הגלובלי .העידן הגלובלי מאופיין בשינויים דינמיים ובהאצת קצב החידושים הטכנולוגיים ולכן מדינה המתמחה בתחומים מעטים עשויה להיות מושפעת יותר לשלילה בעידן הגלובלי ,במיוחד במקרים שהיתרונות היחסיים של המדינה מאבדים מחשיבותם ,בשל שינויים במניעים ובאופי הפעילות של החברות הרב לאומיות ברמה הגלובלית. לאור זאת ,ניתן לשקול תפיסה שונה של "יתרונות מיקום גלובליים" ),(Location global factors אשר מדגישה את הצורך במקסום יתרונות המיקום הגלובליים של המדינה בעידן הגלובליזציה במטרה לתת מענה למניעים הנדרשים ע"י כמה שיותר חברות רב לאומיות ברמה הגלובלית .דהיינו, יתרונות מיקום גלובליים מייצגים שילוב אופטימלי של יתרונות מיקום למקסום ההשקעות הזרות הישירות של המדינה בהתאם לצרכים ולמניעים המשתנים של החברות הרב לאומיות ברמה הגלובלית .במילים אחרות ,התפיסה של יתרונות מיקום גלובליים יוצאת מנקודת הנחה ,שקיימת דינמיקה ביתרונות המיקום הגלובליים אשר נגזרת מהשינויים שחלים לאורך זמן במניעים של החברות הרב לאומיות אשר מהוות שחקניות ראשיות בכלכלה הגלובלית ולכן מדינה בעלת יתרונות מיקום גלובליים תיתן מענה ליותר חברות רב לאומיות ברמה הבינלאומית ,דבר שימקסם את היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות ברמת המדינה. התפיסה המוצעת של יתרונות מיקום גלובליים דורשת ביסוס תיאורטי מעמיק ובחינה אמפירית במחקרים נוספים עתידיים .ראשית ,נדרש לבחון האם התפיסה של יתרונות מיקום גלובליים תמקסם יותר את ההשקעות הזרות הישירות ברמת המדינה בהשוואה לתפיסה של יתרונות מיקום מסויימים. דהיינו ,האם התפיסה של יתרונות מיקום גלובליים אשר מעודדת את המדינה להתאים את יתרונות המיקום של המדינה לדרישות של החברות הרב לאומיות ברמה הגלובלית ,תמקסם יותר את ההשקעות הזרות הישירות בהשוואה לתפיסה של יתרונות מיקום מסויימים אשר מעודדת את המדינה לחזק את היתרונות היחסיים של המדינה .שנית ,נדרש לבחון האם גורמי מיקום נוספים ,נחשבים או לא נחשבים כיתרונות מיקום גלובליים .דהיינו ,ממצאי המחקר הראו ,שגורמי מיקום מסויימים נחשבים כיתרונות מיקום גלובליים כמו זמינות משאבים פיננסיים ונכסים טכנולוגיים ,אך עדיין נדרש לבחון גורמי מיקום נוספים אשר עשויים להיחשב כגורמי מיקום גלובליים. ניתוח הממצאים של השערות המחקר H1.1, H1.2שהוצג בתת פרק הקודם הראה ,שרק גורמי מיקום מעטים משפיעים באופן דומיננטי על ההשקעות הזרות הישירות ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה שנבחנו במחקר וזאת כפי שניתן לראות בטבלה 6.5המציגה את סיכום ממצאי המחקר בהתייחס לגורמי המיקום הדומיננטיים של המדינה המשפיעים על ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית .השערות אלו נבחנו בניתוחים עם צעד אחורה במטרה לזהות את גורמי המיקום 293 טבלה :6.5סיכום גורמי המיקום הדומיננטיים של המדינה המשפיעים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה ברמה הגלובלית השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות בטווח הקצר )(1 גודל מדינה בטווח הארוך + גודל מדינה בטווח הקצר )(1 בטווח הארוך + משאבים פיננסיים +משאבים פיננסיים +משאבים פיננסיים +משאבים פיננסיים + נכסים טכנולוגיים +נכסים טכנולוגיים +נכסים טכנולוגיים +נכסים טכנולוגיים + שכר מינימום שכר מינימום + )P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1 בטבלה מוצגים המשתנים שנותרו בצעד הסופי בניתוחים עם צעד אחורה ברמת מובהקות ו -כיוון השפעה שלילי. ) (1המשתנים בעלי תוצאות מובהקות ,שנותרו בצעד הסופי ברגרסיות עם צעד אחורה במרבית השנים הנבחנות. + ***( ,כש +כיוון השפעה חיובי הדומיננטיים ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה .טבלה 6.5מציגה את גורמי המיקום של המדינה, שנותרו בצעד הסופי בניתוחים עם צעד אחורה ואשר משפיעים באופן מובהק על ההשקעות הזרות הישירות ,כשבטבלה מצוין כיוון ההשפעה של המשתנים ,חיובי או שלילי ,תוך הבחנה בין ההשפעה של המשתנים בטווח הקצר לבין ההשפעה של המשתנים בטווח הארוך. ממצאי המחקר בהתייחס לגורמי המיקום הדומיננטיים של המדינה אשר משפיעים על ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה ועל ההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה מראים: שמשאבים פיננסיים ונכסים טכנולוגיים מהווים גורמי מיקום דומיננטיים לעידוד השקעות זרות נכנסות ולעידוד השקעות זרות יוצאות ברמה הגלובלית בטווח הקצר ובטווח הארוך. שגודל המדינה מהווה גורם מיקום דומיננטי לעידוד השקעות זרות נכנסות ברמה הגלובלית בטווח הקצר ובטווח הארוך. ששכר מינימום מהווה גורם מיקום דומיננטי לעידוד השקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות ברמה הגלובלית רק בטווח הארוך. שרמת הכנסה גבוהה ,יציבות כלכלית ופוליטית ,תשתיות תקשורת איכותיות ,שבוע עבודה מקוצר ורגולציה בשוק העבודה ,אינם מהווים גורמי מיקום דומיננטיים לעידוד השקעות זרות נכנסות ולעידוד השקעות זרות יוצאות ברמה הגלובלית בטווח הקצר והארוך וזאת בהשוואה לגורמי המיקום הדומיננטיים. ממצאי המחקר מלמדים ,שחל שינוי באופי ההשקעות הזרות הישירות ברמה הגלובלית ,הבא לידי ביטוי דרך ההשפעה הדומיננטית של גורמי מיקום מסויימים ביחס ליתר גורמי המיקום של המדינה. דהיינו ,החשיבות הרבה יותר של גורמי מיקום מסויימים כמו נכסים טכנולוגיים ומשאבים פיננסיים בהשוואה לגורמי מיקום אחרים כמו יציבות כלכלית ופוליטית ,תשתיות תקשורת וכד' ,מדגישה את 294 החשיבות של ההשקעות הזרות הישירות ממניעים של השגת נכסים אסטרטגיים ומשאבים פיננסיים והיא אף מצביעה על התפתחות ענפי הטכנולוגייה העילית וענף הפיננסים בעולם. ניתוח הממצאים של השערות המחקר H2.1.1-H2.5.2שהוצג בתת פרק הקודם הראה ,שההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות משפיעים באופן מובהק רק על חלק ממשתני שוק העבודה וזאת כפי שניתן לראות בטבלה 6.6המציגה את סיכום ממצאי המחקר בהתייחס להשפעה של ההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית .בטבלה מוצגים הממצאים של ההשקעות הזרות הנכנסות ושל ההשקעות הזרות היוצאות ,אשר משפיעים באופן מובהק על משתני שוק העבודה ,כשבטבלה מצוין כיוון ההשפעה של הממצאים המובהקים ,חיובי או שלילי ,תוך הבחנה בין ההשפעה בטווח הקצר לבין ההשפעה בטווח הארוך. ממצאי המחקר בהתייחס להשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית מראים: שהשקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב בטווח הקצר והארוך על תפוקות כח אדם. שהשקעות זרות נכנסות תורמות בטווח הקצר והארוך להקטנת האבטלה. שהשקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב בטווח הארוך על התעסוקה. שהשקעות זרות נכנסות משפיעות לחיוב בטווח הקצר על מיומנות כח אדם 21ועל ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטור השירותים. שהשקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב בטווח הקצר והארוך על תפוקות כח אדם ועל התעסוקה בשירותים. שהשקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב בטווח הארוך על התעסוקה. שהשקעות זרות יוצאות תורמות בטווח הארוך להקטנת האבטלה. שהשקעות זרות יוצאות משפיעות לחיוב בטווח הקצר על מיומנות כח אדם ועל ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטור השירותים. ממצאי המחקר מלמדים ,שבטווח הקצר ההשקעות הזרות הנכנסות תורמות להקטנת האבטלה ואילו בטווח הארוך הן משפיעות לחיוב על התעסוקה ואף תורמות להקטנת האבטלה .לעומת זאת, ההשקעות הזרות היוצאות משפיעות לחיוב על התעסוקה ואף תורמות להקטנת האבטלה בטווח הארוך. 295 טבלה :6.6סיכום השפעת ההשקעות הזרות הנכנסות למדינה וההשקעות הזרות היוצאות מהמדינה על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית השפעה בטווח הקצר תפוקות כח אדם מיומנות כח אדם הקטנת האבטלה )(1 השקעות זרות נכנסות + + + השקעות זרות יוצאות + + תעסוקה תפוקות כח אדם מיומנות כח השקעות זרות נכנסות + + - השקעות זרות יוצאות + + תעסוקה ניוד סקטוריאלי של כח אדם תעסוקה תעסוקה בחקלאות תעסוקה בתעשייה בשירותים ) (3 ) (2 - + - + השפעה בטווח הארוך אדם21 הקטנת האבטלה ניוד סקטוריאלי של כח אדם תעסוקה תעסוקה תעסוקה בחקלאות בתעשייה בשירותים + + + בטבלה מוצגים ממצא המחקר ,שבהם התקבלו תוצאות מובהקות ) , (*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1כש +כיוון השפעה חיובי ו -כיוון השפעה שלילי. ) (1בכל השנים כיוון ההשפעה כמצופה ,אך התוצאות מובהקות רק בשנים המאוחרות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות בניתוח ברמת כל שנה נתונה. ) (2למעט בשנים ,1994, 1995 ,1997, 1998שבהן התוצאות אינן מובהקות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות בניתוח ברמת כל שנה נתונה. ) (3למעט בשנים המוקדמות ,שבהן התוצאות אינן מובהקות בהתייחס להשקעות הזרות הנכנסות בניתוח ברמת כל שנה נתונה. ממצאים אלו בעלי חשיבות רבה לקובעי המדיניות משתי סיבות עיקריות :ראשית ,ממצאי המחקר מצביעים על השגת אחד היעדים המרכזיים בעידוד השקעות זרות ישירות והוא הקטנת האבטלה. שנית ,ממצאי המחקר מפריכים את הטענה הרווחת אשר נשמעת רבות ע"י איגודי עובדים וקבוצות אינטריס במדינות רבות בעולם ,שהשקעות זרות יוצאות גורמות לאבטלה בשוק העבודה במדינת האם .דהיינו ,ההנחה ,שהשקעות זרות יוצאות משפיעות לשלילה על התעסוקה התבססה על השקעות זרות יוצאות ממניעים של הפחתת עלויות ,המביאות לאובדן משרות במדינת האם .אולם ,המעבר להשקעות זרות יוצאות ממניעי שוק והשגת נכסים אסטרטגיים הביא לשינוי בהשפעה של ההשקעות הזרות היוצאות על התעסוקה במדינת האם ,הבא לידי ביטוי ביצירת משרות חדשות בחברות האם ובזליגת תעסוקה לחברות המקומיות. לממצאים אלו השלכות יישומיות על עיצוב המדיניות הממשלתית ,במיוחד ביחס להגבלות על השקעות זרות יוצאות .ממשלות רבות מטילות הגבלות על השקעות זרות יוצאות ,מחשש שהדבר יביא לפגיעה בחברות המקומיות ולהגדלת האבטלה ,חשש שלא נמצא לו אישוש במחקר. לממצאים אלו אף השלכות תיאורטיות אפשריות להסבר האבטלה .מחד ,השפעת ההשקעות הזרות הישירות על הקטנת האבטלה בטווח הארוך ,מחזקת את ההסבר התיאורטי של אבטלה חיכוכית אשר רואה באבטלה תופעה שולית הנלווית למצב של תעסוקה מלאה ,במיוחד במצבי ביקוש רגילים ולא בעיתות משבר .מאידך ,האבטלה במדינות רבות אינה נחשבת כתופעה שולית ,דבר אשר מחזק את 296 ההסבר התיאורטי של אבטלה מבנית על רקע ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה. דהיינו ,כניסת חברות זרות עשויה להוביל בטווח הקצר לאבטלה מבנית טכנולוגית ,בשל אי ההתאמה של כח האדם המקומי לדרישות של החברות הזרות ,כשבטווח הארוך נוצר ניוד סקטוריאלי של כח אדם מהסקטורים המסורתיים לסקטורים המתקדמים אשר תורם להקטנת האבטלה ,במיוחד במקרים שבהם חל שיפור במיומנות כח האדם המקומי. ניתוח הממצאים של השערות המחקר H3.1.1-H3.5.2שהוצג בתת פרק הקודם הראה ,שגורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות משפיעים באופן מובהק רק על חלק ממשתני שוק העבודה וזאת כפי שניתן לראות בטבלה 6.7המציגה את סיכום ממצאי המחקר בהתייחס להשפעה של גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית .בטבלה מוצגים הממצאים של המודלים ההירארכיים אשר משפיעים באופן מובהק על משתני שוק העבודה .דהיינו ,בטבלה מוצגים גורמי המיקום של המדינה אשר משפיעים באופן מובהק בצעד הראשון והשני וכן את ההשקעות הזרות הנכנסות וההשקעות הזרות היוצאות אשר משפיעים באופן מובהק על משתני שוק העבודה בצעד השני .בטבלה מצוין כיוון ההשפעה של הממצאים המובהקים ,חיובי או שלילי ,תוך הבחנה בין ההשפעה בטווח הקצר לבין ההשפעה בטווח הארוך. ממצאי המחקר בהתייחס לגורמי המיקום של המדינה המעודדים השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי מראים: שגורמי המיקום של המדינה מעודדים בטווח הקצר והארוך השקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות במונחים של תפוקות כח האדם. שגורמי המיקום של המדינה מעודדים בטווח הארוך השקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות במונחים של תעסוקה. שגורמי המיקום של המדינה מעודדים בטווח הארוך השקעות זרות יוצאות במונחים של הקטנת האבטלה. שגורמי המיקום של המדינה מעודדים בטווח הארוך השקעות זרות יוצאות במונחים של תעסוקה בתעשייה. לעומת זאת ,ממצאי המחקר בהתייחס להשפעה של גורמי המיקום של המדינה על שוקי העבודה הלאומיים מראים: שגודל המדינה משפיע לשלילה בטווח הקצר על תפוקות כח האדם ואילו בטווח הארוך הוא משפיע לשלילה על התעסוקה בשירותים .לעומת זאת ,גודל המדינה משפיע לחיוב בטווח הקצר והארוך על התעסוקה בחקלאות. 297 טבלה :6.7סיכום השפעת גורמי המיקום של המדינה וההשקעות הזרות הישירות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית השפעה בטווח הקצר תעסוקה גודל מדינה רמת הכנסה גבוהה + צמחיה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית תפוקות כח אדם מיומנות כח אדם הקטנת האבטלה ניוד סקטוריאלי של כח אדם תעסוקה תעסוקה תעסוקה בחקלאות בתעשייה בשירותים + + - - + + + + משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים + תשתיות תקשורת + + + פתיחות תרבותית + - שכר מינימום שבוע עבודה מקוצר רגולציה של שוק העבודה - + השקעות זרות נכנסות + השקעות זרות יוצאות + + + - השפעה בטווח הארוך תעסוקה תפוקות כח אדם מיומנות כח אדם הקטנת האבטלה גודל מדינה רמת הכנסה גבוהה + ניוד סקטוריאלי של כח אדם תעסוקה תעסוקה תעסוקה בחקלאות בתעשייה בשירותים + + + צמחיה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים + + נכסים טכנולוגיים + + + + + + + - + - - תשתיות תקשורת - פתיחות תרבותית שכר מינימום + + + + + + שבוע עבודה מקוצר רגולציה של שוק העבודה - + + השקעות זרות נכנסות + + - השקעות זרות יוצאות + + - - + בטבלה מוצגים ממצא המחקר ,שבהם התקבלו תוצאות מובהקות ) , (*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1כש +כיוון השפעה חיובי ו -כיוון השפעה שלילי. 298 + שרמת הכנסה גבוהה משפיעה לחיוב בטווח הקצר והארוך על התעסוקה ותפוקות כח האדם ואילו על התעסוקה בשירותים היא משפיעה לחיוב רק בטווח הקצר. שצמיחה כלכלית אינה משפיעה על משתני שוק העבודה ,למעט השפעה שלילית בטווח הקצר על תפוקות כח האדם. שיציבות כלכלית ופוליטית משפיעה לחיוב בטווח הקצר והארוך על תפוקות כח האדם ועל הקטנת האבטלה ואילו על מיומנות כח האדם ועל התעסוקה בתעשייה היא משפיעה לחיוב רק בטווח הקצר. שמשאבים פיננסיים משפיעים על כל משתני שוק העבודה בטווח הארוך ,אך הם אינם משפיעים על משתני שוק העבודה בטווח הקצר .משאבים פיננסיים משפיעים לחיוב בטווח הארוך על התעסוקה ,תפוקות כח אדם ,מיומנות כח אדם ,הקטנת האבטלה ועל ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטורי התעשייה והשירותים. שנכסים טכנולוגיים משפיעים לחיוב בטווח הקצר והארוך על תפוקות כח אדם ואילו על מיומנות כח האדם ,הקטנת האבטלה והתעסוקה בשירותים הם משפיעים לחיוב רק בטווח הארוך .לעומת זאת ,נכסים טכנולוגיים משפיעים באופן מעורב בטווח הקצר והארוך על התעסוקה בתעשייה. שתשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לחיוב בטווח הקצר והארוך על מיומנות כח האדם.לעומת זאת ,תשתיות תקשורת איכותיות משפיעות לשלילה בטווח הארוך על התעסוקה בתעשייה ועל הקטנת האבטלה. שפתיחות תרבותית משפיעה לחיוב בטווח הקצר על תפוקות כח האדם .לעומת זאת ,פתיחות תרבותית משפיעה בטווח הקצר על ניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטור השירותים ואילו בטווח הארוך היא משפיעה לשלילה על התעסוקה בתעשייה. ששכר מינימום משפיע לחיוב בטווח הקצר על התעסוקה ותפוקות כח האדם. שקיצור שבוע העבודה אינו משפיע על משתני שוק העבודה ,למעט השפעה חיובית על מיומנות כח האדם רק בטווח הקצר. שרגולציה בשוק העבודה משפיעה לחיוב בטווח הקצר והארוך על תפוקות כח האדם ,מיומנות כח האדם וניוד סקטוריאלי של כח אדם מסקטור החקלאות לסקטור השירותים .לעומת זאת ,רגולציה בשוק העבודה משפיעה לשלילה בטווח הקצר והארוך על התעסוקה ואילו בטווח הארוך היא משפיעה על הגדלת האבטלה. ממצאי המחקר מלמדים ,מחד ,שגורמי המיקום של המדינה מעודדים השקעות הזרות הישירות רק בהתייחס לחלק ממשתני שוק העבודה הלאומי .מאידך ,כל אחד מגורמי המיקום של המדינה משפיע באופן מעורב על חלק ממשתני שוק העבודה ,כשלעיתים כיוון ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על משתני שוק העבודה שונה מכיוון ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות 299 הזרות הישירות ,דבר אשר ממחיש את אתגרי הניהול של קובעי המדיניות בעיצוב מדיניות המעודדת השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי .דהיינו ,מהממצאים עולה ,שלעיתים גורם מיקום מסוים מעודד השקעות זרות ישירות ,אך משפיע לשלילה על חלק מהמשתנים של שוק העבודה הלאומי ,כשביחס למשתנים אחרים של שוק העבודה הלאומי הוא משפיע לחיוב. הממצאים בהתייחס למדיניות שוק העבודה ממחישים השפעות מעורבות אלו .ממצאי המחקר מראים ,שרגולציה בשוק העבודה מעודדת השקעות זרות נכנסות והשקעות זרות יוצאות ,אך היא משפיע לשלילה בטווח הקצר והארוך על התעסוקה ועל הקטנת האבטלה ואילו על תפוקות כח האדם ומיומנות כח האדם ,היא משפיעה לחיוב בטווח הקצר והארוך .במילים אחרות ,הממצאים מלמדים, שיצירת סטנדרטים גבוהים בשוק העבודה מעודדת השקעות זרות ישירות בעיקר בתחומים מתקדמים ואף מביאה לשיפור בתפוקות ובמיומנות כח האדם ,אך היא משפיעה לשלילה על התעסוקה ואף מביאה להגדלת האבטלה. לעומת זאת ,הממצאים מלמדים ,שמדיניות המעודדת זמינות של משאבים פיננסיים ,מביאה להגדלת היקפי ההשקעות הזרות הישירות ולהשפעה חיובית על שוק העבודה הלאומי במונחים של הגדלת התעסוקה ,שיפור תפוקות כח האדם ,שיפור מיומנות כח האדם ,הקטנת האבטלה וניוד עובדים לתחומים מתקדמים .אף השקעה בפיתוח של נכסים טכנולוגיים מעודדת השקעות זרות ישירות ותורמת לשוק העבודה הלאומי במונחים של שיפור תפוקות ומיומנות כח האדם ,הקטנת האבטלה וניוד עובדים לסקטורים מתקדמים. ניתן לומר ,שמדיניות ציבורית המעודדת פיתוח של המערכת הפיננסית במדינה ,תוך עידוד מגוון חלופות לזמינות של משאבים פיננסיים וזאת בשילוב השקעות בתקציבי פיתוח ומחקר ,בהשכלה ובהכשרה טכנולוגיים וביצירת תשתיות טכנולוגיות ,תוך מתן הגנה על זכויות קניין במטרה לעודד פיתוח של נכסים טכנולוגיים במדינה ,מהווה מתכון לעידוד השקעות זרות ישירות במונחים של שוק עבודה לאומי .דהיינו ,מדיניות המעודדת זמינות של משאבים פיננסיים ופיתוח של נכסים טכנולוגיים במדינה ,תתרום להגדלת היקפי ההשקעות הזרות הישירות במונחים של הגדלת תעסוקה ,שיפור תפוקות כח האדם ,שיפור מיומנות כח האדם ,הקטנת האבטלה וניוד סקטוריאלי של כח אדם לתחומים מתקדמים. למחקר אף השלכות תיאורטיות אפשריות לחקר המדיניות הציבורית .המחקר מאפשר לבחון גישה גלובלית לניהול המדיניות הציבורית .ראשית ,בעידן הגלובלי ישנה חשיבות בתכנון מדיניות ציבורית לאומית המביאה בחשבון שיקוליים גלובליים .שנית ,בעידן הגלובלי ישנה חשיבות בתכנון מדיניות ציבורית גלובלית שתשקף אינטרסים של מדינות שונות בכלכלה הגלובלית .דהיינו ,בעידן הגלובלי יש חשיבות בשיתוף פעולה בין ממשלות דרך תכנון מדיניות ציבורית גלובלית במטרה להשיג הצלחה כלכלית ברמה הלאומית וברמה הגלובלית .במילים אחרות ,החברות הרב לאומיות יצרו מציאות של כלכלה גלובלית ,המקשה על תכנון מדיניות ציבורית לאומית שאינה מביאה בחשבון 300 אינטרסים גלובליים ושיתופי פעולה בין מדינות שונות ולכן ישנה חשיבות בפיתוח של מדיניות ציבורית גלובלית ,שתסייע להניע את גלגלי הכלכלה הגלובליים ,דבר שיתרום להצלחה של הכלכלות הלאומיות. 6.3מגבלות המחקר המחקר תרם להבנת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ,אך נדרשת התייחסות לחמש מגבלות עיקריות הקיימות במחקר: הראשונה ,המחקר מתמקד בבחינת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית ולכן מגבלתו העיקרית של המחקר טמונה באי מתן מענה להבנת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה אזורית או ברמת מדינה מסוימת או לפי מיונים שונים כמו רמת התפתחות של המדינה וכד' .הכללת גורמי המיקום של המדינה כמשתנים בלתי תלויים במחקר אומנם תרמה להבנת ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה לפי גודל מדינה או לפי רמת הכנסה המשקפת רמת התפתחות וכד' ,אך עדיין לא ניתן מענה מלא במחקר להבנת ההבדלים בהשפעות לפי משתנים אלו. השניה ,במחקר נבחנה ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה ברמת המדינות ,תוך שימוש במאגרי נתונים של ארגונים בינלאומיים ,המאפשרים השוואה של מדדים זהים בין מדינות שונות. במאגרים אלו קיימת בעייה של נתונים חסרים וזאת כפי שפורט בהרחבה בחלקים 4.2.3ו 4.2.4שדנו בתהליך איסוף הנתונים ומקורות המידע ,דבר שיצר מגבלה מהותית במחקר .בעיית הנתונים החסרים באה לידי ביטוי בשתי רמות :נתונים חסרים ברמת מדינות ונתונים חסרים ברמת שנים .דהיינו, למשתנים מסויימים חסרים נתונים בהתייחס לחלק מהמדינות לאורך השנים ואילו למשתנים אחרים חסרים נתונים בהתייחס לשנים מוקדמות או לשנים מאוחרות. בעיית הנתונים החסרים באה לידי ביטוי במחקר בשני מישורים :ראשית ,הנתונים החסרים ברמת המדינות השפיעו על גודל המדגם ברגרסיות המרובות .שנית ,הנתונים החסרים ברמת השנים השפיעו על הניתוחים לאורך זמן ואף יצרו חוסר אחידות בין המשתנים בהתייחס לשנים הנבחנות .דהיינו, בעיית הנתונים החסרים ברמת השנים יצרה מצב ,שהניתוח לאורך זמן כלל פחות תקופות זמן כדוגמת הניתוח לאורך זמן בהתייחס למשתנה מיומנות כח אדם ואילו בניתוח ברמת כל שנה נתונה ,לא ניתן היה לבצע רגרסיות מרובות בהתייחס לשנים המאוחרות החסרות. 301 השלישית ,בחינת גורמי המיקום של המדינה במחקר יצרה מגבלה הנובעת מאי הכללה של גורמי מיקום נוספים במחקר .סביבת המדינה כוללת גורמים רבים הנגזרים מהסביבה הכלכלית ,הפוליטית, הטכנולוגית ,התרבותית והחוקית של המדינה ,דבר היוצר קושי בניתוח שיטתי של מכלול גורמי המיקום של המדינה ,אשר עשויים להשפיע על ההשקעות הזרות הישירות ,בשל בעיות כמו מולטיקולינריות ,נתונים חסרים ,קושי במתן הסברים במצב של ריבוי משתנים ועוד. לאור זאת ,לא ניתן היה להכליל במחקר את כל גורמי המיקום של המדינה ,אשר עשויים להשפיע על ההשקעות הזרות הישירות בהקשר לשוק העבודה הלאומי ,דבר שיצר מגבלה במחקר. הרביעית ,במחקר נבחנה ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמת המדינות ,דבר שיצר מגבלה בכל הקשור לסוג המדדים הניתנים לבחינה במחקר .דהיינו ,במחקר לא ניתן היה לעשות שימוש במדדים שאינם זמינים ברמת המדינות .מגבלה זו באה לידי ביטוי למשל במשתנה מיומנות כח אדם ,אשר נגזר ממגוון מרכיבים כמו השכלה ,הכשרה ,יכולות ,מומחיות, מקצועיות וכד' .מיומנות כח האדם נבחן במחקר דרך ההשכלה ,אשר נחשבת לאחד מהגורמים הדומיננטיים המסבירים מיומנות כח אדם ,אך במחקרים ברמת החברות ,ניתן לבחון משתנה זה דרך מכלול מרכיבים ,אשר משקפים בצורה מלאה יותר את מיומנות כח האדם. החמישית ,במחקר לא נבחנה ההשפעה של דרכי החדירה ) (Entry modeשל החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ,בשל מגבלות נתונים) .פירוט על דרכי החדירה של החברות הרב לאומיות למדינות הזרות בחלק .(2.5.2בשלבים המוקדמים של המחקר תוכנן לבחון את ההשפעה של דרכי החדירה )מיזוגים ורכישות ,הקמת אתר חדש וכד'( של החברות הרב לאומיות למדינות הזרות ,מתוך הנחה ,שמדובר במשתנה מתערב ,אשר אמור להשפיע בנוסף על שוקי העבודה הלאומיים .אולם ,בשל מגבלות נתונים בהתייחס לחלק מדרכי החדירה ,לא ניתן היה לבצע השוואה בין דרכי החדירה השונים בהתאם לשיטת המחקר. 6.4המלצות למחקרים עתידיים במחקר הוצג מודל הוליסטי הכולל את גורמי המיקום של המדינה לשם הסבר ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ברמה הגלובלית .בשלבי התכנון ובמהלך המחקר נחשפו מגבלות שפורטו בהרחבה לאורך המחקר ובחלק הקודם. לאור מגבלות המחקר והנושאים שלא קיבלו מענה מלא במחקר ,ניתנות תשע המלצות למחקרים עתידיים: 302 הראשונה ,ביצוע מחקרים נוספים המתבססים על המודל שהוצג במחקר ,הכולל את גורמי המיקום של המדינה כמשתנים בלתי תלויים לשם הסבר ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים ,אך שבוחנים זאת ברמות אזוריות או ברמת מדינות בודדות או משווים בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות וכד'. מחקרים מסוג זה יתרמו להבנת ההבדלים בהשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה ברמות הנבחנות וכן לביצוע השוואה בין ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה ברמה הגלובלית לבין ההשפעה באזורים מסוימים או במדינות מסוימות ,כשממצאי המחקר ברמה הגלובלית יכולים להוות נקודת ייחוס להשוואה. השניה ,ביצוע מחקרים נוספים הבוחנים את ההשפעה של גורמי המיקום של המדינה על ההשקעות הזרות הישירות והשלכותייהם על שוקי העבודה הלאומיים בהתייחס לשנים המאוחרות והעתידיות שלא נבחנו במחקר ,דבר שיתרום להבנת התחזקות או היחלשות המגמות שנמצאו במחקר. השלישית ,ביצוע מחקרים הכוללים גורמי מיקום נוספים של המדינה שלא נבחנו במחקר ,דבר שיתרום לזיהוי גורמי מיקום נוספים אשר עשויים להשפיע על ההשקעות הזרות הישירות במונחים של שוק עבודה לאומי. הרביעית ,ביצוע מחקרים הבוחנים את ההשפעה של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה ברמת החברות הזרות והמקומיות ,תוך שימוש במשתנים ובמדדים ,שאינם ניתנים לבחינה דרך מאגרי נתונים ברמת המדינות .מחקרים מסוג זה יוכלו לתרום להבנה מעמיקה של ההשפעות העקיפות של החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים בהתייחס לתהליך זליגת התעסוקה מהחברות הזרות לחברות המקומיות או להשפעות על הקטנת האבטלה דרך בחינת התפלגות כח האדם המועסק בחברות הזרות לפי כח אדם זר )רילוקיישן או עובדים שהיגרו ממדינות זרות( או כח אדם מקומי ועוד. החמישית ,ביצוע מחקרים נוספים הבוחנים את ההשפעה של מדיניות שוק העבודה על ההשקעות הזרות הישירות .בספרות המחקרית עולה הטענה ,שמדיניות נוקשה בשוק העבודה משפיעה לשלילה על ההשקעות הזרות הישירות .ממצאי המחקר לא אוששו טענה זו ולכן נדרשים מחקרים נוספים, שיאוששו או יפריכו את ממצאי מחקר ביחס להשפעה של מדיניות שוק העבודה על הפעילות של החברות הרב לאומיות. השישית ,ביצוע מחקרים הבוחנים את ההשפעה של דרכי החדירה ) (entry modeשל החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים .מגבלות נתונים לא איפשרו לבחון את ההשפעה של דרכי החדירה ) (entry modeשל החברות הרב לאומיות על שוקי העבודה הלאומיים במחקר .משנת 303 2002ישנם נתונים בהתייחס להקמת אתרים חדשים ) (Greenfieldברמת המדינות ,דבר המאפשר לבצע השוואה בין מיזוגים ורכישות לבין הקמת אתרים חדשים ברמת המדינות בעשור האחרון. השביעית ,ביצוע מחקרים נוספים הבוחנים את הפתיחות התרבותית דרך המדד שנבחן במחקר וכן דרך מדדים אחרים במטרה לאושש או להפריך את ממצאי המחקר ולתקף את המדד שהוצע במחקר לבחינה של פתיחות תרבותית. השמינית ,ביצוע מחקרים נוספים הבוחנים את מיומנות כח האדם בטווח הארוך ,תוך שימוש במדדים המשקפים את מכלול המרכיבים של מיומנות כח האדם .מיומנות כח האדם נבחנה במחקר לאורך 7 שנים ,בשל בעיית נתונים חסרים בהתייחס לשנים המוקדמות ולכן נדרש לבחון את מיומנות כח האדם לאורך תקופות זמן ארוכות יותר בכדי לתקף את הממצאים בטווח הארוך .כמו כן ,מיומנות כח אדם נבחנה במחקר דרך ההשכלה ,המהווה גורם דומיננטי בקביעת מיומנות כח אדם ,אך במחקרים ברמת החברות ,ניתן לבחון מדדים ,אשר כוללים מרכיבים נוספים כמו ניסיון מקצועי ,הכשרה, מומחיות ,וכד ,האמורים לשקף בצורה טובה יותר את מיומנות כח האדם. התשיעית ,ההמלצה האחרונה עולה מתוך ממצאי המחקר ומסקנותיו .ממצאי המחקר איפשרו להציע תפיסה שונה ליתרונות המיקום של המדינה בעידן הגלובלי ,כפי שפורט בסיכום בחלק .6.2הכוונה ל"יתרונות מיקום גלובליים" ) (Location global factorsהמשקפים שילוב אופטימלי של יתרונות מיקום של המדינה למקסום ההשקעות הזרות הישירות של המדינה ברמה הגלובלית .דהיינו ,ככל שלמדינה יש יותר יתרונות מיקום גלובליים ,כך היא תיתן מענה ליותר חברות רב לאומיות ברמה הגלובלית ,דבר שיגדיל את היקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצעות במדינה וזאת בשונה מהתפיסה של "יתרונות מיקום מסוימים" ) ,(Location specific factorsהמדגישה את היתרונות היחסיים של המדינה ביחס למדינות אחרות ולכן היקף ההשקעות הזרות הישירות במדינה עפ"י תפיסה זו נגזר מיתרונות המיקום המסויימים של המדינה ,אשר מתאימים לחברות רב לאומיות מסוימות. התפיסה המוצעת של "יתרונות מיקום גלובליים" דורשת ביסוס תיאורטי ובחינה מעמיקה במחקרים נוספים .ראשית ,נדרש ליצוק תוכן ולפתח מסגרת תיאורטית לתפיסה זו .שנית ,נדרש לבחון האם התפיסה של יתרונות מיקום גלובליים ממקסמת יותר את ההשקעות הזרות הישירות בהשוואה לתפיסה של יתרונות מיקום מסויימים .שלישית ,נדרש לבחון האם גורמי מיקום נוספים ,אשר עשויים להיחשב כגורמי מיקום גלובליים. 304 הערות .1דרכי החדירה ) (entry modeשל החברות הרב לאומיות למדינות הזרות )ראה פירוט על דרכי החדירה בחלק (2.5.2עשויות אף הן להשפיע על שוקי העבודה הלאומיים ).(McDonald et al., 2003 ;Asiedu, 2004 ההשפעה של דרכי החדירה על שוקי העבודה אינה נבחנה במחקר ,בשל מגבלות נתונים שלא אפשרו ביצוע השוואה בין דרכי החדירה השונים בהתאם למטרות של מחקר זה .ראה התייחסות לנושא במגבלות המחקר בחלק 6.3והמלצות למחקרים נוספים בחלק .6.4 .2מודל המחקר כולל אחד עשר משתנים בלתי תלויים ,דבר שמאפשר ביצוע בקרה בין המשתנים במחקר ללא צורך בהכנסת משתני בקרה נוספים ,במיוחד בשל הרצון להימנע מבעיית מולטיקולינריות העשויה להתקיים במחקרים מסוג זה ).(Sethi et al., 2003 .3 המדד תוצר לאומי גולמי תל"ג GNP – Gross National Productהוחלף במדד הכנסה לאומית גולמיתGNI- Gross National Incomeוזאת לאחר שהבנק העולמי אימץ את המדד בהתאם להמלצות של המערכת החשבונות הלאומיים SNA - System of National Accountsמשנת .(World Bank, 2004) 1993לאור זאת, במחקרים רבים רמת ההכנסה וגודל השוק נבחנים דרך אותם מדדים קרי ,דרך התוצר הלאומי גולמי לנפש GNP per capitaאו ההכנסה הלאומית גולמית לנפש .GNI per capitaגודל השוק אף נבחן במחקרים דרך התוצר המקומי גולמי לנפש . GDP per capitaראוי להדגיש ,שבמחקרים המוקדמים נעשה לרוב שימוש במונח גודל שוק והוא נבחן דרך המדדים GNP per capitaאו .GDP per capitaראוי לציין ,שיש קורלציה גבוהה בין ה GDPל GNPול .GNI .4נכון לשנת 191 ,2005מדינות היו חברות בארגון האומות המאוחדות. .5בארגון האומות המאוחדות חברות רק מדינות ריבוניות ,שהן למעשה כמעט כל מדינות העולם .ישנם ארגונים בינלאומיים כדוגמת ארגון הבנק העולמי הכולל במאגריו גם טריטוריות המצויות תחת שליטה של מדינות אחרות או פרובינציות עצמאיות .קבוצת המחקר כוללת רק מדינות ריבוניות מהסיבה ,שבמחקר נבחנים גורמים הנגזרים ממדיניות הממשלות ,כשבטריטוריות או בפרובינציות קיים קושי בנטרול ההשפעה של המדינה המטילה את ריבונותה על אותה טריטוריה או פרובינציה ולכן בקבוצת המחקר לא הוכללו טריטוריות או פרובינציות ,ללא קשר להיקף ההשקעות הזרות הישירות המתבצע בהן. .6בטבלה מפורטים משתני המחקר והמדדים לבחינת המשתנים ,כשבחלק 4.2.4מפורטים מקורות המידע בהתייחס לכל אחד ממשתני המחקר. .7מדד "הופסטדה" נחשב לאחד המדדים המקובלים לבחינת הבדלי תרבות בין מדינות .בשלבים המוקדמים של המחקר נבחנה לעומק האפשרות של שימוש במדד "הופסטדה" ולבסוף הוחלט שלא לעשות שימוש במדד זה משלוש סיבות עיקריות :ראשית ,במחקר זה לא נבחנת מדינת אם מסוימת ביחס למדינות זרות אחרות ,אלא ההשפעות נבחנות בקרב כלל המדינות .במרבית המחקרים שבהם נעשה שימוש במדד "הופסטדה" נבחנה מדינת אם מסוימת ביחס למדינות זרות אחרות .שנית ,במחקר הושם דגש על בחינת פתיחות תרבותית ביחס לתרבויות זרות .מדד "הופסטדה" בא לאפיין תרבויות בהתאם להבדלים בערכי התרבות ,אך הוא לאו דווקא משקף פתיחות תרבותית או אי פתיחות תרבותית ביחס לתרבויות זרות .שלישית ,במחקרים רבים נעשה שימוש במדד "הופסטדה" ,אך ממצאי המחקרים ברמת המדינה הראו על השפעה מעורבת ) (Kirkman et al., 2006ואף בספרות עולה ביקורת על מידת הרלוונטיות והתקפות של המדד לבחינת הבדלי תרבות ) & Smith, 2002; Tang .(Schwartz, 1994; McSweeney, 2002; Koveos, 2008 .8ישנן מדינות רבות שבעבר היו תחת שלטון בריטי ובהן השפה האנגלית נקבעה כשפה משנית ,דבר העשוי להסביר את שורשי השפה האנגלית באותן מדינות .למרות זאת ,במדינות שונות שהיו בעבר קולוניות בריטיות ,לאו דוקא הוטמעו ערכי התרבות הבריטית כדוגמת ישראל ולכן החלטות המדינות בקביעת השפה האנגלית כשפה משנית, עשויה לאו דווקא לנבוע מההקשר הבריטי ,אלא מהפתיחות התרבותית הקיימת במדינה ומההבנה שהאנגלית נחשבת כיום כשפה בינלאומית. .9ישנן מדינות שבהן קבוע בחוק שכר מינימום רק לעובדים במגזר הציבורי .מדינות אלו הוכנסו תחת הקטגוריה של המדינות שלהן לא קבוע בחוק שכר מינימום לכלל העובדים מהסיבה ,שהעובדים בסקטור הפרטי הרלוונטיים לפעילות של החברות הרב לאומיות ,אינם כלולים במסגרת חוק שכר המינימום. .10מיומנות כח האדם נגזרת משילוב של מכלול מרכיבים כמו השכלה ,מומחיות ,כישורים ,ניסיון מקצועי ועוד ,דבר הבעייתי לכימות ולמדידה בעת בחינת מיומנות כח האדם ברמת המדינה .במחקר נבחנה מיומנות כח האדם ברמת המדינה דרך אחוז רמת ההשכלה הגבוהה במדינה ,אך תוך הבנת המגבלות הנובעות משימוש במדד זה .ראה התייחסות לנושא במגבלות המחקר בחלק 6.3והמלצות למחקרים נוספים בחלק .6.4 .11למידע מפורט על מיון ISICבאתר של המחלקה הסטטיסטית של האו"ם: http://unstats.un.org/unsd/cr/registry/regcst.asp?Cl=27 .12במחקר נעשה שימוש רק במקורות מידע של ארגונים בינלאומיים ,למעט דו"חות זכויות האדם של משרד המדינה של ארה"ב ,כפי שמפורט בחלק 4.2.4הדן במקורות המידע. .13המשתנים הבלתי תלויים והמתווכים הינם עד לשנת 2004והמשתנים התלויים עד לשנת ,2005בשל הפער lag של שנה אחת שנקבע בין המשתנים הבלתי תלויים/המתווכים לבין המשתנים התלויים בניתוחים הסטטיסטיים. ראה פירוט בחלק 4.2.5הדן בניתוחים הסטטיסטיים. .14הבעיות שתוארו בתהליך איסוף הנתונים אף הגדילו את תקציב המחקר ,בשל חוסר היכולת לזהות את היקף הנתונים החסרים של המדדים במאגרים ,טרום רכישתם והצורך ברכישה של מאגרי נתונים נוספים לשם השלמת הנתונים החסרים .הארגונים הבינלאומיים מפרסמים את טווח הנתונים המקסימלי של המאגרים בהתייחס למדינות ולשנים ,כשבפועל חסרים נתונים רבים .במקרים מסוימים נרכשו מאגרי מידע ,אך כמות הנתונים של המדדים הנדרשים לא איפשרה שימוש בהם .איסוף נתונים משני מאגרי מידע שונים במקביל ,הגדיל אף הוא את תקציב המחקר .מגבלות תקציב אף הביאו לשימוש במאגרי נתונים מסוימים .לדוגמא ,עלות מאגר הנתונים של מדד ICRGמקבוצת PRSבהתייחס לדרישות המחקר עמד על אלפי דולרים ,דבר שהיה מעבר ליכולות התקציב של המחקר .לאור זאת ,נעשה שימוש במאגר נתונים של ,WDIשכלל נתונים של המדד רק עד לשנת 2002 ובהתייחס לנתונים מהשנים ,2003-2004נעשה שימוש בדו"ח שפורסם ע"י קבוצת .PRS .15סטטיסטיקה תיאורית בוצעה לכל המשתנים במחקר בקבוצת ההשערות הראשונה ובקבוצת ההשערות השניה ולכן לא נדרש היה לבצע סטטיסטיקה תיאורית לקבוצת ההשערות השלישית. .16החלוקה למדינות מפותחות/מתפתחות התבססה על המיון של קרן המטבע העולמית IMF-International Monetary Fundלשנת .2004 306 .17המגבלה נובעת מהשימוש בניתוח מדידות חוזרות עם Proc Mixedבאמצעות תוכנת ,SASשאינו מציג את תוצאות מקדם הרגרסיה המתוקנן ,אלא רק את תוצאות מקדם הרגרסיה הגולמי .למרות זאת ,נעשה שימוש בניתוח זה ,בשל יתרונותיו הרבים ) (Littell et al., 2006והתאמתו למחקר. .18מטריצות הקורלציות בוצעו רק עד לשנת 2002מהסיבה ,שקיים פער בין זמינות הנתונים של המשתנים הבלתי תלויים לפי שנים וזאת כפי שפורט בהרחבה בסעיפים .4.2.3, 4.2.4במחקר הוכללו נתונים בהתייחס למדדים השונים עד לשנת ,13 2005למעט שלושה משתנים בלתי תלויים ,שהנתונים לגביהם זמינים רק עד לשנים .2002/3 למשתנה משאבים פיננסיים הנתונים זמינים עד לשנת 2003ולשני המשתנים נכסים טכנולוגיים ותשתיות תקשורת הנתונים זמינים רק עד לשנת .2002 .19בניתוחים הסטטיסטיים השפעה שלילית על האבטלה משמעותה הקטנת האבטלה ואילו השפעה חיובית על האבטלה משמעותה הגדלת האבטלה. .20ניוד סקטוריאלי של כח אדם ניתן לבחינה גם דרך השינוי שנוצר בכח האדם בין סקטור אחד למשנהו ,אולם גם במתכונת זו מדובר בבחינה של שלושה משתנים ,בשל הצורך לבחון את השינוי שנוצר בכח האדם בין החקלאות לבין התעשיה וכן בין החקלאות לבין השירותים וכן בין התעשייה לבין השירותים .במתכונת זו התחדדה בעיית הנתונים החסרים ,בשל הצורך לחשב את הפער בין שנה נתונה לשנה העוקבת ולכן הוחלט לבחון במחקר את הניוד הסקטוריאלי של כח האדם דרך השוואה בין ההשפעות על התעסוקה לפי סקטורים. .21בממצאים של השערה 2.3.1הבוחנת את ההשפעה של ההשקעות הזרות הנכנסות על מיומנות כח אדם ,נמצא הבדל מובהק בכיוון ההשפעה בין הניתוח ברמת כל שנה נתונה לבין הניתוח לאורך זמן ,דבר העשוי להצביע על הבדלים בהשפעות בין הטווח הקצר לבין הטווח הארוך או על בעיית חוסר נתונים בהתייחס למשתנה זה בניתוח בטווח הארוך .כל משתני שוק העבודה בקבוצת ההשערות השניה נבחנו לאורך 12שנים ) (1993-2004ואילו מיומנות כח האדם נבחן רק לאורך 7שנים ) ,(1998-2004דבר העשוי להשפיע על התוצאות בניתוח לאורך זמן. .22צפי לרמת צמיחה גבוהה יכול להוות מניע להשגת נכסי דלא ניידי ,בשל הצפי לתשואה גבוהה על ההשקעה .מניע זה נפוץ יותר בקרב משקיעים זרים פרטיים או בקרב חברות נדל"ן .החברות הרב לאומיות רוכשות לרוב נכסי דלא ניידי במדינה זרה כחלק ממכלול ההשקעה במדינה הזרה ,שבוצעה ממניעים אחרים כמו מניעי שוק ,הפחתת עלויות וכד'. 307 רשימה ביבליוגרפית Abraham, K.G. (1983). Structural/Frictional vs. Deficient Demand Unemployment: Some New Evidence. The American economic review, 73 (4), 708-724. Agarwal, S. & Ramaswami, S.N. (1992). Choice of Foreign Market Entry Mode: Impact of Ownership, Location and Internalization Factors. Journal of International Business Studies, 23 (1), 1-27. Agosin, M.R. & Machado, R. (2005). Foreign Investment in Developing Countries: Does it Crowd in Domestic Investment?. Oxford Development Studies, 33 (2), 149-163. Aharoni, Y. (1971). On the definition of a multinational corporation. Quarterly review of economics and business, 2, 25-30. Aktar, I & Ozturk, L. (2009). Can Unemployment be Cured by Economic Growth and Foreign Direct Investment in TURKEY?. International Research Journal of Finance and Economics, 27, from http://www.eurojournals.com/finance.htm. Almeida, P. (1996). Knowledge sourcing by foreign multinationals: Patent citation analysis in the US semiconductor industry. Strategic Management Journal, 17, 155-165. Almeida, P. & Phene, A. (2004). Subsidiaries and knowledge creation: The influence of the MNC and host country on innovation. Strategic Management Journal, 25, 847-864. Alesina, A. (2003). Joseph Schumpeter Lecture: The Size of Countries: Does it Matter?. Journal of the European Economic Association, 1(2-3), 301-316. Alfaro, L., Chanda, A., Kalemli-Ozcan, S. & Sayek S. (2004). FDI and economic growth: the role of local financial markets. Journal of International Economics, 64(1), 89-112. Altintas, M.H. & T Tokol, T. (2007). Cultural openness and consumer ethnocentrism: an empirical analysis of Turkish consumers. Marketing Intelligence & Planning, 25 (4), 308-325 Amit, R & Schoemaker, P.J.H. (1993). Strategic assets and organizational rent. Strategic Management Journal, 14 (1), 33–46. Anand, J & Kogut, B. (1997). Technological Capabilities of Countries, Firm Rivalry and Foreign Direct Investment. Journal of International Business Studies, 28( 3 ), 445-465. Ang, J.B. (2008). Determinants of foreign direct investment in Malaysia. Journal of Policy Modeling, 30(1), 185-189. Archibugi, D. & Coco, A. (2004). A new indicator of technological capabilities for developed and developing countries (ArCo), World Development 32 (4), 629– 654. Asiedu, E. (2002). On the determinants of foreign direct investment to developing countries: Is Africa different? World Development, 30 (1), 107-119. Asiedu, E. (2004). The determinants of employment of affiliates of US multinational enterprises in Africa. Development Policy Review, 22 (4), 371379. Baek, E.G. & Oh, W. (2004). The short-run production effect of the reduction of working hours, Journal of Policy Modeling, 26, 123–144. Balabanis, G., Diamantopoulos, A., Mueller, R.D. & Melewar, T.C. (2001). The impact of nationalism, patriotism and internationalism on consumer ethnocentric tendencies. Journal of International Business Studies, 32 (1), 15775. Barney, J.B. (1991). Firm resources and sustained competitive advantages. Journal of Management, 17, 99–120. Baron, R. M. & Kenny, D. A. (1986). The moderator– mediator variable distinction in social psychological research: Conceptual, strategic, and statistical considerations. Journal of Personality and Social Psychology, 51:1173–1182. 309 Barry, F., Gorg, H. & McDowell, A. (2003). Outward FDI and the Investment Development Path of a Late-industrializing Economy: Evidence from Ireland. Regional Studies, 37(4), 341–349. Bartik, T.J. (1985). Business location decisions in the United States: Estimates of the effects of unionization taxes, and other characteristics of states. Journal of Business & Economic Statistics, 3, 14–22. Basile, R., Glunta, A. & Nugent, JB. (2003). Foreign expansion by Italian manufacturing firms in the nineties: An ordered probit analysis. Review of industrial organization, 23(1), 1-24. Bazen, S. (1994). Minimum Wage Protection in Industrialized Countries: Recent Experience and Issues for the Future. International Journal of Manpower, 15 (2-3), 62-73. Becker, G. S. (1964). Human capital: a theoretical and empirical analysis, with special reference to education. New York: Columbia University Press. Becker, G.S. (1983). A theory of competition among pressure groups for political influence. The Quarterly Journal of Economics, 98 (3), 371–400. Behrman, J.N. (1972). The role of International companies in latin America. Lexington, MA: Lexington books. Bellak, C., Leibrecht, M. & Damijan, J.P. (2009). Infrastructure Endowment and Corporate Income Taxes as Determinants of Foreign Direct Investment in Central and Eastern European Countries. The World Economy, 32 (2), 267290. Benassy-Quere, A., Coupet, M. & Mayer, T. (2007). Institutional determinants of foreign direct investment, World Economy, 30 (5), 764-782. Bernard, H.R. (2000). Social research methods: Qualitative and quantitative approaches. Thousand Oaks, CA: Sage. Bierhanzl, E & Gwartney, J. (1998). Regulation, Unions, and Labor Markets. Regulation, 21 (3), 40-53. Billington, N. (1999). The Location of Foreign Direct Investment: An Empirical Analysis, Applied Economics, 31: 65 –76. 310 Blanchard, O. & Jimeno, J.F. (1995). Structural Unemployment: Spain versus Portugal. The American Economic Review, 85 (2), 212-218. Bloch, B. (1995). Career enhancement through foreign language skills. The International Journal of Career Management, 7 (6), 15–26. Blomstrom, M., Fors, G. & Lipsey, R.E. (1997). Foreign direct investment and employment: Home country experience in the United states and Sweden. Economic journal, 107 (445), 1787-1797. Blomstrom, M. & Kokko, A. (2001). Foreign direct investment and spillovers of technology. International Journal of Technology Management, 22 (5-6), 435-454. Blomström, M. & Sjöholm, F. (1999). Foreign Direct Investment Technology transfer and spillovers: Does local participation with multinationals matter? European Economic Review, 43, 915-923. Blonigen, B.A. & Slaughter, M.J. (2001). Foreign-Affiliate Activity and U.S. Skill Upgrading. The Review of Economics and Statistics, 83 ( 2), 362-376. Bluhm, K. (2001). Exporting or abandoning the 'German model'?: Labour policies of German manufacturing firms in central Europe. European Journal of Industrial Relations, 7 (2), 153-173. Bonaccorsi, A. (1992). On the Relationship between Firm Size and Export Intensity. Journal of International Business Studies, 23 (4), 605-635. Bonacich, E. (1972). A Theory of Ethnic Antagonism: The Split Labor Market. American Sociological Review, 37 (5), 547–559. Bosch, G. & Lehndorff, S. (2001). Working-time reduction and employment: Experiences in Europe and economic policy recommendations. Cambridge Journal of Economics, 25 (2), 209–243. Braconier, H. & Ekholm, K. (2000). Swedish Multinationals and Competition from High and Low-Wage Locations. , Review of International Economics, 8 (3), 448-461. Bradley, D.M & Kumar, P. (1990). Canada multinational enterprises and employment: The Canadian experience. Geneva: ILO. Branstetter, L., Fisman, R. & Foley, C.F. (2006). Do stronger intellectual property rights increase international technology transfer? Empirical evidence from 311 U.S. firm-level panel data. The Quarterly Journal of Economics, 121(1), 321– 349. Brewer, T.L. & Young, S. (2000). The Multilateral Investment System and Multinational Enterprises. Oxford: Oxford University Press. Buckley, P.J. & Casson, M. (1976). The Future of the multinational enterprises. London: Macmillan. Buckley, P.J. & Casson, M.C. (1998). Analyzing Foreign Market Entry Strategies: Extending the Internalization Approach. Journal of International Business Studies, 29 (3), 539-561. Buettner, T. & Ruf, M. (2007). Tax incentives and the location of FDI: Evidence from a panel of German multinationals. International Tax and Public Finance, 14 (2), 151–164. Busse, M. & Hefeker, C. (2007). Political Risk, Institutions and Foreign Direct Investment. European Journal of Political Economy, 27(2), 397–415. Calmfors, L. & Horn, H. (1985). Classical Unemployment, Accommodation Policies and the Adjustment of Real Wages. The Scandinavian Journal of Economics, 87 (2), 234-261. Caves, R.E. (1971). International corporations: the industrial economics of foreign investment. Economica, 38, 1-27. Caves, R.E. (1989). Exchange-Rate Movements and Foreign Direct Investment in the United States. In D.B, Audretsch & M.P., Claudon (Eds.), The Internationalization of U.S. Markets. New York: New York University Press, 199-228. Caves, R.E. (1996). Multinational Enterprise and Economic Analysis. (2nd ed.). Cambridge: Cambridge University Press. Chang, S.J. (1995). International expansion strategy of Japanese firms: capability building through sequential entry. Academy of Management Journal, 38, 383407. 312 Chang, S.C. (2005). The dynamic interactions among foreign direct investment, economic growth, exports and unemployment: evidence from Taiwan. Economic Change and Restructuring, 38, 235–256. Chatterjee, S. & Hadi, A.S. (2006). Regression Analysis by Example. (4nd ed.). Hoboken, N.J. : Wiley-Interscience Clark, C. (1940) The Conditions of Economic Progress. London: MacMillan & Co. Ltd. Cohen, J., Cohen, P., West, S.G. & Aiken, L.S. (2003) Applied multiple regression/correlation analysis for the behavioral sciences. (3nd ed.) Hillsdale, N.J.: Lawrence Erlbaum Associates. Contractor, F.J. (1990). Ownership patterns of U.S joint ventures abroad and the liberalization of foreign government regulations in the 1980s-evidence from the benchmark surveys. Journal of international business studies, 21(1), 55-73. Cooke, W.N. (1997). The influence of industrial relations factors on US foreign direct investment abroad. Industrial & labor relations review, 51 (1), 3-17. Cooke, W.N. (2001). The effects of labour costs and workplace constraints on foreign direct investment among highly industrialized countries. International Journal of Human Resource Management, 12 (5), 697-716. Cooke, W.N. & Noble, D.S. (1998). Industrial relations systems and US foreign direct investment abroad. British journal of industrial relations, 36 (4), 581-609. Copeland, L. & Griggs, L. (1986). Going International: How to Make Friends and Deal Effectively in the Global Marketplace. New York: Random House. Coughlin, C., Terza, J. & Arromdee, V. (1991). State characteristics and the location of foreign direct investment within the United States. Review of Economics and Statistics, 73, 675–683 Coutts, K., Glyn, A & Rowthorn, B. (2007). Structural change under New Labour. Cambridge Journal of Economics, 31, 845–861. Cowan, R.S. (1997). A Social History of American Technology. New York: Oxford University Press Crèpon, B. & Kramarz, F. (2002). Employed 40 hours or not employed 39: Lessons from the 1982 mandatory reduction of the workweek, Journal of Political Economy, 110 (6), 1355–1389. 313 Currie, J. & Fallick, B.C. (1996). The Minimum Wage and the Employment of Youth Evidence from the NLSY. Journal of Human Resources, 31 (2), 404-428. Czinkota, M.R., Ronkainen, I.A & Moffett, M.H. (2003). International business. USA: Thomson/South-Western. Dachs, B., Ebersberger, B. & Lööf, H. (2008). The innovative performance of foreign-owned enterprises in small open economies. The Journal of Technology Transfer, 33, 393–406. Daniels, J.D & Radebaugh, L.H. (2001) International Business: Environments and Operations. New Jersey: Prentice Hall. Deichmann, J., Karidis, S. & Sayek, S. (2003). Foreign direct investment in Turkey: regional determinants. Applied Economics, 35, 1767-1778. Deresky, H. (1997). International Management. NY: Addison-Wesley. Derksen, S. & Keselman, H.J. (1992). Backward, forward and stepwise automated subset selection algorithms: frequency of obtaining authentic and noise variables. British Journal of Mathematical and Statistical Psychology, 45: 265– 282. Devereux, M. & Griffith, R. (1998). Taxes and the location of production—evidence from a panel of US multinationals. Journal of Public Economics, 68, 335–367. Dewit, G., Görg, H., Montagna, C. & Building, A.S. (2003). 'Should I Stay or Should I Go? A Note on Employment Protection, Domestic Anchorage, and FDI'. Bonn: Institute for the Study of Labor, IZA Discussion Paper 845. Dicken, P. (1998). Global Shift. Transforming the World Economy. New York: The Guilford Press. Dicken, P. (2007). Global Shift. Mapping the changing contours of the world economy. New York: The Guilford Press. Dickens, W.T & Lang, K. (1985). A test of dual labor market theory. American Economic Review, 75, 792–805. Ding, D.Z., Goodall, K. & Warner, M. (2002). The impact of economic reform on the role of trade unions in Chinese enterprises. International Journal of Human Resource Management, 13 (3), 431-449. 314 Doeringer, P. & Piore, M. (1971). Internal Labor Markets and Manpower Analysis. Lexington, Mass.: Heath. Dreyhaupt, S.J. (2006). Locational Tournaments in the Context of the EU Competitive Environment. Wiesbaden: German University Verlag. Driffield, N., Love, J.H. & Taylor K. (2009). Productivity and labour demand effects of inward and outward FDI on UK industry. Manchester School, 77 (2), 171-203. Driffield, N. & Taylor, K. (2000). FDI and the labour market: A review of the evidence and policy implications. Oxford Review of Economic Policy, 16 (3), 90-103. Dunning, J.H. (1980). Toward an eclectic theory of international production: some empirical tests. Journal of international business studies, 11(1), 9-31. Dunning, J.H. (1981). International production and the multinational enterprise. London: Allen & Unwin. Dunning, J.H. (1988a). The Eclectic Paradigm of International production: A Restatement and some possible replications. Journal of International Business Studies, 19 (1), 1-31. Dunning, J.H. (1988b). Explaining international production. London: Unwin Hyman. Dunning, J.H. (1993). Multinational Enterprises and the Global Economy. New York: Addison-Wesley Pub. Dunning, J.H. (1995). Reappraising the Eclectic Paradigm in an Age of Alliance Capitalism. Journal of International Business Studies, 26, 461-491. Dunning, J.H. (1997). Governments, globalization and international business. Oxford: Oxford University Press. Dunning, J.H. (1998). Location and the multinational enterprise: A neglected factor. Journal of International Business Studies, 29 (1), 45-66. Dunning, J.H. (2000). The eclectic paradigm as an envelope for economic and business theories of MNE activity. International Business Review, 9, 163–190. Dunning, J.H. & Narula, R. (1995). The R&D activities of foreign firms in the United States. International Studies of Management and Organization, 5 (1-2), 39–74. 315 Dunning, J.H. & Norman, G. (1987). The Location choice of offices of International companies. Environment and Planning, 19, 613-631. Dunning, J.H. & Lundan, S.M. (2008). Multinational Enterprises and the Global Economy. Cheltenham: Edward Elgar. Dunning, J.H. & Rugman, A.M. (1985). The Influence of Hymer's Dissertation on the Theory of Foreign Direct Investment. The American Economic Review, 75 (2), 228-232. Erickson, C.L. & Kuruvilla, S. (1994). Labor costs and the social dumping debate in the European union. Industrial & labor relations review, 48 (1), 28-47. Fang, S.C., Lin, J.L., Hsiao, L.Y.C., Huang, C.M. & Fang, S.R. (2002). The relationship of foreign R&D units in Taiwan and the Taiwanese knowledgeflow system. Technovation, 22 (6), 371-383. Feinberg, S.E. & Majumdar, S.K. (2001). Technology spillovers from foreign direct investment in the Indian pharmaceutical industry. Journal of International Business Studies, 32 (3), 421-437. Flam, H. & Flanders, M.J. (1991). Heckscher-Ohlin Trade Theory. Cambridge, MA: MIT Press. Fung, K.C., Iizaka, H. & Parker, S. (2002). Determinants of U.S. and Japanese Direct Investment in China. Journal of Comparative Economics, 30 (3), 567578. Fung, M.K., Zeng, J. & Zhu, L. (1999). Foreign Capital, Urban Unemployment, and Economic Growth. Review of International Economics, 7(4), 651–664. Gastanaga, J., Nugent, B. & Pashamova, B. (1998). Host country reforms and FDI inflows: How much difference do they make?. World Development, 26(7), 1299–1314. Gencturk, E.F. & Aulakh, P.S. (1995). The Use of Process and Output Controls in Foreign Markets. Journal of International Business Studies, 26 (4), 755-786. 316 Glass, A.J. & Saggi, K. (2002). Intellectual property rights and foreign direct investment Intellectual property rights and foreign direct investment, Journal of International Economics, 56 (2), 387-410. Glickman, N.J. & Woodward, D.P. (1989). The New Competitors: How Foreign Investors Are Changing the U.S. Economy. New York: Basic Books. Globerman, S. & Shapiro, D. (1999). The impact of government policies on foreign direct investment: The Canadian experience. Journal of international business studies, 30(3), 513-532. Globerman, S. & Shapiro, D. (2002). Global Foreign Direct Investment Flows: The Role of Governance Infrastructure. World Development, 30 (11), 1899–919. Globerman, S. & Shapiro, D. (2003). Governance infrastructure and US foreign direct investment. Journal of international business studies, 34(1), 19-39. Gorg, H. (2005). Fancy a Stay at the ‘Hotel California’? The Role of Easy Entry and Exit for FDI. Kyklos, 58 (4), 519–535. Grant, R.M. (1991). Porter's 'Competitive Advantage of Nations: An Assessment. Strategic Management Journal, 12 (7), 535-548. Green, F. (2001). It’s Been a Hard Day’s Night: The Concentration and Intensification of Work in Late Twentieth-Century Britain. British Journal of Industrial Relations, 39(1), 53–80. Griffith, R., Redding, S. & Simpson, H. (2004). Foreign Ownership and Productivity: New Evidence from the Service Sector and the R&D Lab. Oxford Review of Economic Policy, 20 (3), 440-456. Gronau, R. (1971). Information and frictional unemployment. The American Economic Review, 61 (3), 290-301. Gross, D.M. & Ryan, M. (2008). FDI location and size: Does employment protection legislation matter?. Regional Science and Urban Economics, 38 (6), 590-605. Grosse, R.E. (1985). An imperfect competition theory of the MNE. Journal of International Business Studies, 16, 37-56. 317 Grosse, R.E. & Trevino, L.J. (1996). Foreign direct investment in the United States: An analysis by country of origin. Journal of International Business Studies, 27, 139–155. Guisinger, S. (1985). Investment incentives and performance requirements. New York: Praeger. Gupta, A.K & Govindarajan, V. (2000). Knowledge flows within multinational corporations. Strategic Management Journal, 21 (4), 473-496. Habib, M. & Zurawicki, L. (2002). Corruption and foreign direct investment. Journal of International Business Studies, 33(2), 291-307. Hadjikhani, A. & Ghauri, P.N. (2001). The behaviour of international firms in socio-political environments in the European Union. Journal of Business Research, 52 (3), 263-275. Hall, E.T. & Hall, M.R. (1990). Understanding cultural differences: Germans, French and Americans. Yarmouth, ME: Intercultural Press. Hansen, B.E. (2001). The New Econometrics of Structural Change: Dating Breaks in U.S. Labor Productivity. Journal of Economic Perspectives, 15(4), 117–128. Hansson, P. (2005). Skill upgrading and production transfer within Swedish multinationals. Scandinavian Journal of Economics, 107 (4), 673-692. Harrison, A. & Hanson, G. (1999). Who gains from trade reform? Some remaining Puzzles. Journal of Development Economics, 59, 125–154. Harrison, A.E., McMillan, M.S. & Null, C. (2007). U.S. Multinational Activity Abroad and U.S. Jobs: Substitutes or Complements?. Industrial Relations: A Journal of Economy and Society, 46(2), 347 – 365. Haucap, J., Wey, C. & Barmbold, J.F. (1997). Location choice as a signal for product quality: the economics of ‘Made in Germany. Journal of Theoretical and Institutional Economics (JITE), 153, 510-31. Head, K. & Ries, J. (2002). Offshore production and skill upgrading by Japanese manufacturing firms. Journal of International Economics, 58 (1), 81-105. Henisz, W.J. (2000). The institutional environment for multinational investment. Journalof Law, Economics, and Organization, 16, 334-363. 318 Henisz, W.J. (2003). The power of the Buckley and Casson thesis: the ability to manage institutional idiosyncrasies. Journal of International Business Studies, 34, 173–184. Hennart, J.F. (2001). Theories of the Multinational Enterprise. In A.M. Rugman & L.B. Thomas (Eds.), The Oxford Handbook of International Business Oxford: Oxford University Press. Hennart, J.F. & Park, Y.R. (1993). Greenfield vs. Acquisition: The Strategy of Japanese Investors in the United States. Management Science, 39 (9), 10541070. Hennart, J.F. & Reddy, S. (1997). The Choice between Mergers/Acquisitions and Joint Ventures: The Case of Japanese Investors in the United States. Strategic Management Journal, 18 (1), 1–12. Hermes, N. & Lensink, R. (2003). Foreign direct investment, financial development and economic growth. Journal of Development Studies, 40(1), 142-163. Hess, S. & Prasad, S. (2007). Relative treatment of workers in Mexico vs China: implications for location decisions. International Journal of Commerce and Management, 17 (3), 183-193. Hill, C.W.L. (1994). International Business, Competing in the global marketplace. Boston: Irwin. Hill, C.W.L., Hwang, P. & Kim, W.C. (1990). An Eclectic Theory of the Choice of International Entry Mode. Strategic Management Journal, 11 (2), 117-128. Hitt, M.A & Ireland, D. & Hoskisson, R.E. (2001). Strategic Management: Competitiveness and Globalization. South-Western college Pub. Hofstede, G. (1980). Culture's Consequences: International Differences in Work-Related Values. Beverly Hills, CA: Sage Publications, Inc. Hofstede, G. (1983). The cultural relativity of organizational practices and theories. Journal of International Business Studies, 14: 75-89. Hofstede, G. (1993). cultural constraits in management theories. Academy of Management Executive, 7 (1), 81-94. Hofstede, G. (2001). Cultures consequences: Comparing values, behaviors, institutions and organizations across nations (2nd ed.). Thousand Oaks, CA: Sage. 319 Hsu, M & Chen, B.L. (2000). Labor productivity and large manufacturing firms: The case of Taiwan. Contemporary economic policy, 18(3), 270-283. Huallachain, B.O & Reid, N. (1997). The Location and Growth of Japanese Manufacturers in the United States. Regional Studies, 31(4), 403- 416. Huggins, R. (2001). Embedding inward investment through workforce development: experiences in Wales. Environment and Planning CGovernment and Policy, 19 (6), 833 – 848. Hymer, S.H. (1960). The international operations of national firms: a study of direct investment. Ph.D.thesis Cambridge, MA : MIT Press. ILO (2007). Key Indicators of the Labour Market (KILM5) (5nd ed.). (CD-ROM). Geneve: ILO IMF (1993). Balance of Payments Manual. (5nd ed.). Washington, DC: International Monetary Fund. Inzelt, A. (2008). The inflow of highly skilled workers into Hungary: a by-product of FDI. The Journal of Technology Transfer, 33, 422–438. Jaumotte, F. (2004). 'Foreign Direct Investment and Regional Trade Agreements: The Market Size Effect Revisited'. Washington DC.: IMF Working Paper 04/206. Javalgi, R.G. & Pioche Khare, V. & Gross, A.C. and Scherer, R.F. (2005). An application of the consumer ethnocentrism model to French consumers. International Business Review, 14: 325–344. Javorcik, B.S. (2004). The Composition of Foreign Direct Investment and Protection of Intellectual Property Rights: Evidence from Transition Economies. European Economic Review, 48(1), 39- 62. Javorcik, B.S. & Spatareanu, M. (2005). Do Foreign Investors Care about Labor Market Regulations?. Review of World Economics, 141 (3), 375-404. Jensen, N. (2003). Democratic governance and multinational corporations: Political regimes and inflows of foreign direct investment. International Organization, 57, 587-616. Jensen, N. (2006). Nation-states and the multinational corporation: Political economy of foreign direct investment. Princeton, NJ: Princeton University Press. 320 Jones, G. (1996). The Evolution of International Business. London: Routledge. Kapteyn, A., Kalwij, A.S. & Zaidi, A. (2004). The myth of worksharing. Labour Economics, 11 (3): 293–313. Karlsson, S., Lundin, N., F Sjöholm, F. & He, P. (2009). Foreign Firms and Chinese Employment, World Economy, 32 (1), 178-201. Kearns, A & Ruane, F. (2001). The tangible contribution of R&D-spending foreignowned plants to a host region: a plant level study of the Irish manufacturing (1980-1996). Research Policy, 30 (2), 227–244. Keynes, J.M. (2006). The General Theory Of Employment, Interest And Money. Atlantic Publishers & Distributors. Kindleberger, C.P. (1969). American business abroad. New Haven, Conn.: Yale University Press. Kirkman, B.L., Lowe, K.B. & Gibson, C.B. (2006). A quarter century of Culture's Consequences: a review of empirical research incorporating Hofstede's cultural values framework. Journal of International Business Studies, 37 (3), 285-320. Kirkpatrick, C., Parker, D. & Zhang, Y.F. (2006). Foreign investment in infrastructure in developing countries: Does regulation make a difference?. Transnational Corporations 15(1), 143–172 Klein, M.W. & Rosengren, E.S. (1990). Determinants of foreign direct investment in the U.S. Worcester, MA & Boston: Mimeo. Knack, S. & Keefer, P. (1995). Institutions and Economic Performance: CrossCountry Tests Using Alternative Institutional Measures. Economics and Politics, 7(3), 207-227. Kogut, B. & Chang, S.J. (1991). Technological Capabilities and Japanese Foreign Direct Investment in the United States. The Review of Economics and Statistics, 73 (3), 401-413. Kogut, B. & Chang, S.J. (1996). Platform investments and volatile exchange rates: Direct investment into the US by Japanese electronic companies. Review of Economics and Statistics, 79(2), 221-31. 321 Kojima, K. (1973). A Macroeconomic Approach to Foreign Direct Investment. Hitotsubashi Journal of Economics, 14, 1-21. Kojima, K. (1978). Direct Foreign Investment: A Japanese Model of Multinational Business Operations. London: Croom–Helm. Kojima, K. (1982). Macroeconomic versus international business approach to foreign direct investment. Hitossubashi journal of Economics, 23, 630-640. Kokko, A., Zejan, M. & Tansini, R. (2001). Trade regimes and spillover effects of FDI: Evidence from Uruguay. Review of World Economics, 137 (1), 124149. Koopman, K. & Montias, J.M. (1971). On the description and comparison of economic systems. In A, Eckstein. (Ed.), Comparison of economic systems. California: University of California press. Krug, J.A & Daniels, J.D. (2008). Multinational enterprise theory. London: Sage Publications. Kwak, H., Jaju, A. & Larsen, T. (2006). Consumer Ethnocentrism Offline and Online: The Mediating Role of Marketing Efforts and Personality Traits in the United States, South Korea, and India. Academy of Marketing Science Journal, 34 (3), 367-385. Lall, S. (1992). Technological Capabilities and Industrialization. World Development, 20(2), 165-86. Lall, S. (1995). Employment and foreign investment: Policy options for developing countries. International Labour Review, 134 (4-5), 521-540. Lawson, R.A & Bierhanzl, E. (2004). Labor market flexibility: An index approach to cross-country comparisons. Journal of labor research, 25 (1), 117-126. Lee, E. (1996). Globalization and employment: Is anxiety justified?. International Labour Review, 135 (5), 485-497. Lee, J.Y & Mansfield, E. (1996). Intellectual property protection and US foreign direct investment. Review of Economics and Statistics, 78 (2), 181-186. Li, J & Guisinger, S. (1992). The globalization of service multinationals in the 'triad' regions- Japan, Western Europe and North America. Journal of International Business Studies, 23 (4), 675-696. 322 Li, Q. & Resnick, A. (2003). Reversal of fortunes: Democratic institutions and foreign direct investment inflows to developing countries. International Organization, 57, 1-37. Lilien, D.M. (1982). Sectoral Shifts and Cyclical Unemployment. The Journal of Political Economy, 90 (4), 777-793. Lilienthal, D. (1960). The multinational corporation. In M, Anschen. & G.L., Bach. (Edt.). Management and Corporations. New York: McGraw-Hill. Lipsey, R.E. (2002). Foreign production by US firms and parent employment. In R.E ., Lipsey. & J.L., Mucchielli (Eds.). Multinational firms and impacts on employment, trade and technology. London: Routledge. Lipsey, R.E. & Holmb, F.S. (2004). Foreign direct investment, education and wages in Indonesian manufacturing. Journal of Development Economics, 73, 415– 422. Littell, R., Milliken, G., Stroup, W., Wolfinger, R. & Schabenberger, O. (2006). SAS for Mixed Models. (2nd ed.). Cary, NC: SAS press. Liu, M., Xu, L. & Liu, L. (2004). Wage-related labour standards and FDI in China: some survey findings from Guangdong province. Pacific Economic Review, 9 (3), 225-243. Liu, X., Buck, T. & Shu, C. (2005). Chinese economic development, the next stage: outward FDI? International Business Review, 14 (1), 97-115. Liu, X., Parker, D., Vaidya, K. & Wei, Y. (2001). The impact of foreign direct investment on labour productivity in the Chinese electronics Industry. International Business Review, 10, 421–439. Loree, D. & Guisinger, S. (1995). Policy and Non-Policy determinants of US foreign direct investment. Journal of International Business Studies, 26 (2), 281-299. Luo, Y. (2001). Determinants of entry in an emerging economy: A multilevel approach. Journal of Management Studies, 38 (3), 443-472. Luo, Y. & Peng, M.W. (1999). Learning to compete in a transition economy: experience, environment, and performance. Journal of International Business Studies, 30, 269-296 . Makino, S., Isobe, T. & Chen, C.M. (2004). Does country matter?. Strategic management journal, 25(10), 1027-1043. 323 Makino, S. & Lau, C.M. & Yeh, R.S. (2002). Asset-exploitation versus asset-seeking: Implications for location choice of foreign direct investment from newly industrialized economics. Journal of International Business studies, 33 (3), 403421. Mariotti, S., Mutinelli, M. & Piscitello, L. (2003). Home country employment and foreign direct investment evidence from the Italian case. Cambridge journal of Economics, 27 (3), 419-431. Mariotti, S & Piscitello, L. (2002). Foreign direct investment and employment: Home country Experience in Italy. In R.E ., Lipsey. & J.L., Mucchielli (Eds.). Multinational firms and impacts on employment, trade and technology. London: Routledge. Mark, R. (1996). Research Made Simple: A Handbook for Social Workers. Thousand Oaks, CA.: Sage. Martin, X., Swaminathan, A & Mitchell, W. (1998). Organizational evolution in the interorganizational environment: Incentives and constraints on international expansion strategy. Administrative Science Quarterly, 43 (3), 566-601. Mattila, J.P. (1974). Job Quitting and Frictional Unemployment. The American Economic Review, 64 (1), 235-239. Mattoo, A., Olarreaga, M. & Kamal Saggi, K. (2004). Mode of foreign entry, technology transfer, and FDI policy. Journal of Development Economics, 75 (1), 95-111. McDonald, F., Tuselmann, H.J., Heise, A. & Williams, D. (2003). Employment in host regions and foreign direct investment. Environment and Planning CGovernment and Policy, 21, 687 – 701. McKern, B. (1993). Introduction: Transnational corporations and the exploitation of natural resources. In B. McKern (Ed.). Transnational Corporations and the Exploitation of Natural Resources. London and New York: Routledge. McSweeney, B. (2002). Hofstede's model of national cultural differences and their consequences: a triumph of faith - a failure of analysis. Human Relations, 55 (1), 89-118. 324 Menard, S. (1995). Longitudinal research. Sage University paper series on quantitative applications in the social sciences, 07-076. Newbury Park CA: Sage.. Mincer, J. (1974). Schooling, experience and earnings. New York: Columbia University Press. Morosini, P. (1998). Managing cultural differences : effective strategy and execution across cultures in global corporate alliances. Oxford : Pergamon. Morris, D., Collier, T. & Wood, G. (2005). Effects of Minimum Wage Legislation: Some Evidence from Small Enterprises in the UK. 191 International Small Business Journal, 23(2), 191-209. Moser, E.B. (2004. May). Repeated measures modeling with PROC MIXED. Paper presented at the Proceedings of the 29th SAS Users Group International Conference, Montreal, Canada. Moy, J. (1988). An Analysis of unemployment and other labor market indicators in 10 countries. Monthly Labor Review, 111(4), 39-50. Murtha, T.P. & Lenway, S.A. (1994). Country Capabilities and the Strategic State How National Political-Institutiona Affect Multinational-Corporations Strategies. Strategic Management Journal, 15, 113-129. Mutinelli, M. & Piscitello, L. (1998). The influence of firmws size and international experience on the ownership structure of Italian FDI in manufacturing. Small business economics, 11 (1), 43-56. Nachum, L. & Zaheer, S. (2005). The persistence of distance? The impact of technology on MNE motivations for foreign investment. Strategic Management Journal, 26, 747–768. Navaretti, G.B. & Venables, A.J. (2004). Multinational Firms in the World Economy. Princeton: Princeton University Press. Nell, E.J. (1998). The General Theory of Transformational Growth. United Kingdom: Cambridge University Press. Nelson, R. (1993). National Innovation Systems: A Comparative Analysis. Oxford University Press, Oxford. 325 Nickell, S. (1997). Unemployment and Labor Market Rigidities: Europe versus North America. Journal of Economics Perspectives, 11(3), 55-74. Nigh, D. (1985). The effect of political events on united state direct foreign investment. J. of International Business Studies, 16 (1), 1-17. Noorbakhsh, F., Paloni, A. & Youssef, A. (2001). Human Capital and FDI Inflows to Developing Countries: New Empirical Evidence. World Development, 29 ( 9), 1593-1610. O'Higgins, E.R.E. (2002). Government and the creation of the Celtic Tiger: Can management maintain the momentum?. Academy of Management Executive, 16 (3), 104-120. Oneal, J.R. (1994). The affinity of foreign investors for authoritarian regimes. Political Research Quarterly, 47, 565-588. Palich, L. & Gomez-Mejia, L.R. (1999). A theory of global strategy and firm efficiencies: considering the effects of cultural diversity. Journal of Management, 25, 587-606. Patel, P & Pavitt, K. (1991). Large firms in the production of the world' technology: An important case of nonglobalization, Journal of International Business Studies, 22(1), 1-21. Pfaffermayr, M. (1999). Ownership advantages, foreign production and Productivity: Evidence from Austrian manufacturing firms. Review of Industrial Organization, 15 (4), 379-396. Pennings, P., Keman, H. & Kleinnijenhuis, J. (1999). Doing Research inPolitical Science: An Introduction to Comparative Methods and Statistics. London: Sage. Popper, K.R. (1963). Conjectures and refutations. London: Routledge and Kegan Paul. Porter, M.E. (1990). The Competitive Advantage of Nations. New York: The Free Press. Potters, J. (1992). Lobbying and Pressure, Tinbergen Institute, Amsterdam. Ragin, C.C. (1987). The Comparative Method. Berkeley, CA: University of California. 326 Ray, D.M. (1990). 'Standardizing Employment Growth Rates of Foreign Multinationals and Domestic Firms in Canada From Shift-Share to Multifactor Partitioning'. Geneva: ILO, Working paper 62. Reynolds, L.G. (1951). The Structure of Labor Markets. New York: Harper & Brothers. Rodrik, D. (1996). Labor standards in international trade: do they matter and what do we do about them. In R.Z. Lawrence., D. Rodrik. & J. Whalley (Eds.). Emerging agenda for global trade: high stakes for developing countries (pp. 35– 79). Washington Overseas Development Council Essay No. 20. Baltimore: Johns Hopkins University Press. Rösler, D. (1994). Deutsch als Fremdsprache (German as a Foreign Language). Stuttgart: Verlag J.B. Metzler. Rottenberg, S. (1965). On Choice in Labor Markets. Industrial and Labor Relations Review, 9 (2), 183-199. Rugman, A.M. & Hodgetts, R.M. (1995). International Business. NY: McGraw-Hill. Rugman, A.M. & Verbeke, A. (1998). Multinational enterprises and public policy. Journal of International Business Studies, 29 (1), 115-136. Ruyter, A.D. & Burgess, J. (2003). Growing labour insecurity in Australia and the UK in the midst of job growth: beware the Anglo-Saxon model. European Journal of Industrial Relations, 9 (2), 223-243. Sader ,F. (1995). Privatizing public Entrprises and foreign investment in developing countries, 1988-93. Washington, DC : The World Bank. Schettkat, R. & L Yocarini, L. (2006). The shift to services employment: A review of the literature. Structural change and economic dynamics, 17 (2), 127-147. Schneider, F. & Frey, B.S. (1985). Economic and political determinants of foreign direct investment. World Development, 13(2), 161-175. Schwartz, S.H. (1994) Cultural dimensions of values: towards an understanding of national differences. In U. Kim, H.C. Triandis, C. Kagitcibasi, S.C. Choi & G. Yoon (eds.), Individualism and Collectivism: Theoretical and Methodological Issues (pp: 85-119). Thousand Oaks, CA: Sage. 327 Sethi, D., Guisinger, S.E., Phelan, S.E. & Berg, D.M. (2003). Trends in foreign direct investment flows: a theoretical and empirical analysis. Journal of International Business Studies, 34 (4), 315-326. Seyf, A. (2000). Can more FDI solve the problem of unemployment in the EU? A short note. Applied Economics Letters, 7(2), 125-128. Seyoum, B. (1996). The impact of intellectual property rights on foreign direct investment. The Columbia Journal of World Business, 31(1), 50-59. Shan, W. & Song, J. (1997). Foreign direct investment and the sourcing of technological advantage: evidence from the biotechnology industry. Journal of International Business Studies, 28(2), 267-284. Shapiro, D.M. (1999). The impact of government policies on foreign direct investment: The Canadian experience. Journal of International Business Studies, 30 (3), 513-532. Sharma, S., Shimp, T.A. & Shin, J. (1995). Consumer ethnocentrism: a test of antecedents and moderators. Journal of the Academy of Marketing Science, 23 (1), 26-37. Shimp, T.A. & Sharma, S. (1987). Consumer ethnocentrism: construction and validation of the CETSCALE. Journal of Marketing Research, 24, 280-9. Smith, P.B. (2002). Culture's consequences: something old and something new. Human Relations, 55 (1), 119-135. Stigler, G.J. (1961). The Economics of Information. The Journal of Political Economy, 69 (3), 213-225. Stopford, J. & Strange, S. (1991). Rival states, rival firms: Competition for world market shares. Cambridge: Cambridge University Press. Strange, S. (1997). The retreat of the state: The diffusion of power in the world economy. Cambridge: Cambridge University Press. Tallman, S.B. (1988). Home country political risk and foreign direct investment in the USA. . Journal of International Business Studies, 19 (2), 219-234. Tang, L. & Koveos, P.E. (2008). A framework to update Hofstede's cultural value indices: economic dynamics and institutional stability. Journal of International Business Studies. 39 (6), 1045-1063. 328 Tarver, J.D. (1965). Metropolitan Area Intercounty Migration Rates: A Test of Labor Market Theory. Industrial and Labor Relations Review, 18 (2), 213-223. Teece, D.J. (1986). Transactions Cost Economics and the Multinational Enterprise: An Assessment. Journal of Economic Behavior and Organization, 7, 21-45. Teng, J.T., Chern, M.S. & Kim, K.H. (2001). Entry strategies for multinational enterprises and host countries. European Journal of Operational Research, 133 (1), 62-68. Terpstra, V. & Yu, C.M. (1988). Determinants of foreign investment of U.S advertising agencies. Journal of International Business Studies, 19 (1), 33-46. Thomas, D.E. & Grosse, R. (2001). Country-of-origin determinants of foreign direct investment in an emerging market: the case of Mexico. Journal of International Management, 7(1): 59–79. Toulan, O.N. (2002). The impact of market liberalization on vertical scope: The case of Argentina. Strategic Management Journal, 23 (6), 551-560. Toyne, B. & Nigh, D. (1997). International business: An emerging vision. Columbia: University of South Carolina press. Travino, L.J., Daniels, J.D. & Arbelaez, H. (2002). Market reform and FDI in Latin America: An empirical investigation. Transnational corporations, 11(1), 29-48. Travino, L.J. & Mixon, F.G. (2004). Strategic factors affecting foreign direct investment decisions by multi-national enterprises in Latin America. Journal of World Business, 39 (3), 233-243. Tseng, C.H. (2007). Exploring location-specific assets and exploiting firm-specific advantages: An integrative perspective on foreign ownership decisions. Canadian Journal of Administrative Sciences, 24 (2), 120-134. Tuman, J.P. & Emmert, C.F. (2004). The political economy of U.S. foreign direct investment in Latin America: A reappraisal. Latin American Research Review, 39, 9-28. Tuselmann, H.J. (1998). Standort Deutschland: German Direct Foreign Investment - Exodus of German industry and export of jobs?. Journal of World Business, 33 (3), 295-313. 329 Tuselmann, H.J., McDonald, F. & Heise, A. (2003). Employee relations in German multinationals in an Anglo-Saxon setting: Toward a Germanic version of the Anglo-Saxon approach?. European Journal of Industrial Relations, 9 (3), 327-349. UNCTAD. (2004). World Investment report 2004: The Shift Towards Services. New York & Geneva: UNCTAD. UNCTAD. (2006). World investment report 2006: FDI from Developing and Transition Economies. New York and Geneva: UNCTAD. Vahlne, J.E. & Nordstrom, K.A. (1992). Is the globe shrinking: Psychic distance and the establishment of Swedish sales subsidiaries during the last 100 years. Stockholm: Mimeo Vernon, R.( 1966). International investment and international trade in the product cycle. Quarterly Journal of Economics, 80, 190-207. Vind, I. (2008). Transnational companies as a source of skill upgrading: The electronics industry in Ho Chi Minh City. Geoforum, 39 (3), 1480-1493. Wang, C., Siler, P. & Liu, X. (2002). The relative economic performance of foreign subsidiaries in UK manufacturing. Applied Economics, 34 (15), 1885-1892. Wheeler, D. & Mody, A. (1992). International Investment Location Decisions: The Case of US Firms. Journal of International Economics, 33, 57–76. Wilkins, M. (1970). The emergence of multinational enterprise: American business abroad from the colonial era to 1914. Cambridge, MA: Harvard University Press. Wilkins, M. (1974). The Maturing of Multinational Enterprise: American Business Abroad from the Colonial Era to 1970. Cambridge, MA: Harvard University Press Wilkins, M. (1998). Multinational Enterprises and Economic Change. Australian Economic History Review, 38 ( 2), 103-134. Williamson, O.E. (1985). The Economic institutions of capitalism. New York: The Free Press. Woirol, G.R. (1996). The Technological Unemployment and Structural Unemployment Debates. Westport, CT: Greenwood Press. 330 World Bank (2004). World Development Indicators (WDI) 2004 CD-ROM. Washington D.C: World Bank. Yaffee, R.A. & McGee, M. (2000). Introduction to Time Series Analysis and Forecasting with Applications of SAS and SPSS. San Diego: Academic Press. 331 נספחים נספח .1מטריצות קורלציות לשנים1992-1999 : טבלה :7.1מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1999 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.844 *.124 .117 ***.248 -.029 ***.436 ***.364 .042 .056 .002 .025 ***.252 ***.640 .007 ***.319 ***.292 ***.660 -.018 ***.590 **.167 ***.493 ***.523 ***.592 ***.468 .036 ***.623 .110 ***.564 ***.516 ***.386 ***.304 ***.407 .004 ***.453 -.011 **.226 *.200 .065 -.100 *.149 .044 .069 -.035 .024 -.011 .043 .010 -.029 *-.160 **-.192 ***-.272 -.041 ***-.229 -.022 .031 .005 *.138 -.073 .081 ***.332 .073 *.153 .014 ***.243 .035 .084 .108 *.124 ***-.279 *.195 ***.283 ***.241 ***.292 -.120 ***.330 .027 ***.262 **.148 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed טבלה :7.2מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1998 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.857 *.138 .126 ***.321 -.032 ***.461 ***.352 .000 .002 -.028 .008 .119 ***.634 -.003 ***.331 ***.279 ***.559 *-.147 ***.559 **.175 ***.503 ***.492 ***.566 ***.446 .013 ***.600 .086 ***.620 ***.495 ***.383 .145 ***.285 -.010 ***.386 .013 ***.265 ***.252 -.049 -.092 **.180 -.020 .014 -.009 .025 .002 .032 .012 -.046 *-.185 ***-.266 ***-.294 .038 ***-.234 -.024 -.084 -.035 **.149 -.060 -.009 ***.286 .046 *.167 .002 ***.263 .037 .091 .116 *.131 ***-.276 ***.252 ***.295 **.156 ***.357 .021 ***.334 .026 ***.253 **.162 )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed השקעות זרות יוצאות גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה טבלה :7.3מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1997 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.836 *.133 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה *.146 ***.445 -.026 ***.487 ***.321 -.056 -.004 -.037 -.011 -.128 ***.633 .023 .331 ***.255 ***.598 -.044 ***.554 **.157 ***.567 ***.497 ***.609 ***.451 -.050 ***.614 .102 ***.668 ***.455 ***.401 **.212 **.269 -.049 ***.444 .039 ***.298 ***.280 -.091 -.065 **.155 .042 .022 -.040 .024 .026 .043 -.006 .029 -.132 ***-.240 ***-.340 .049 ***-.227 -.022 -.054 -.035 רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום *.130 -.033 .066 **.239 .067 .126 -.094 ***.231 .043 *.127 .122 *.136 ***-.280 **.236 **.237 ***.208 ***.311 -.048 ***.312 .025 ***.237 *.144 שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed טבלה :7.4מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1996 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.792 .095 *.147 ***.466 -.017 ***.479 ***.321 -.068 .043 -.049 -.006 ***-.272 ***.662 .045 ***.345 ***.281 ***.672 -.053 ***.570 **.152 ***.570 ***.477 ***.651 ***.450 -.080 ***.605 .131 ***.683 ***.455 ***.462 ***.273 ***.360 .003 ***.440 .054 ***.332 ***.333 -.021 -.077 *.146 -.027 .026 -.031 .021 .026 .043 -.024 -.028 -.119 ***-.220 ***-.264 .023 ***-.232 -.020 -.045 -.023 *.125 -.019 .070 ***.258 .099 *.167 **-.156 ***.200 .045 .123 *.141 *.133 ***-.277 **.188 **.195 ***.235 ***.300 -.037 ***.297 .021 ***.219 *.140 )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed 333 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה טבלה :7.5מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1995 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.802 .108 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה **.158 ***.492 -.014 ***.440 ***.393 .023 .104 -.028 .030 .099 ***.620 .046 ***.294 ***.311 ***.597 .040 ***.571 *.139 ***.536 ***.483 ***.642 ***.387 .026 ***.570 .148 ***.703 ***.498 ***.441 ***.394 ***.343 .086 ***.575 .061 ***.361 ***.360 -.057 -.086 **.162 -.021 .093 -.023 .020 .048 .038 -.016 -.098 -.076 **-.197 ***-.257 -.055 ***-.243 -.018 -.042 -.054 רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום .118 -.003 *.152 ***.245 .121 .140 -.100 ***.197 .052 .113 **.170 *.134 ***-.274 ***.294 **.189 ***.227 ***.296 -.055 ***.284 .022 **.162 ***.197 שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed טבלה :7.6מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1994 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.765 .101 **.165 ***.551 -.009 ***.442 ***.348 .116 .118 .044 *.145 ***.361 ***.619 .045 ***.305 ***.284 ***.546 .124 ***.547 *.142 ***.517 ***.438 ***.616 ***.401 .056 ***.572 .136 ***.690 ***.448 ***.486 ***.438 ***.313 *.165 ***.520 .050 ***.386 ***.375 -.120 -.073 .124 -.016 .000 -.014 .017 .053 .032 -.027 -.091 -.074 **-.162 **-.231 ***-.219 ***-.243 -.025 -.018 -.049 *.137 .017 ***.298 ***.284 *.135 *.158 -.084 ***.225 -.067 *.142 .099 **.147 ***-.272 ***.420 **.197 ***.229 ***.285 .023 ***.300 .021 *.148 **.148 )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed 334 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה טבלה :7.8מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1993 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה השקעות זרות יוצאות גודל מדינה השקעות זרות נכנסות ***.856 .091 **.194 ***.477 -.002 ***.400 ***.318 .080 *.142 .009 .091 ***.260 ***.587 .052 ***.255 ***.256 ***.596 .027 ***.550 **.172 ***.492 ***.437 ***.646 ***.380 -.009 ***.543 .122 ***.619 ***.417 ***.557 ***.522 ***.426 -.102 ***.614 .013 ***.348 ***.310 -.109 -.064 .073 -.038 **.160 -.021 .016 .063 .048 -.012 -.153 -.024 *-.153 **-.189 **-.164 ***-.244 -.021 .004 -.011 .093 .046 **.208 *.170 .123 .134 *-.130 ***.195 -.071 .102 .110 *.126 ***-.265 ***.414 *.195 ***.290 ***.273 -.093 ***.310 .022 .107 .120 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed טבלה :7.9מטריצת קורלציות ) (Correlations Matrixלשנת 1992 שבוע עבודה שכר מינימום פתיחות תרבותית תשתיות תקשורת נכסים אסטרטגיים משאבים פיננסיים יציבות כלכלית ופוליטית צמיחה כלכלית רמת הכנסה גודל מדינה השקעות זרות יוצאות השקעות זרות נכנסות ***.726 .100 **.200 ***.342 -.001 ***.480 ***.413 .079 *.135 .036 .114 ***.399 ***.614 .070 ***.334 ***.357 ***.664 .050 ***.616 *.147 ***.575 ***.476 ***.681 ***.386 .000 ***.513 .114 ***.741 ***.436 ***.452 ***.480 ***.369 .053 ***.573 .013 ***.396 ***.356 -.071 -.091 .074 -.038 *.136 -0.027 .012 .011 -.010 -.009 -.086 -.002 **-.172 *-.175 -.119 ***-.241 -.019 .015 .029 .090 .045 .101 .148 ***.215 **.191 **-.168 ***.196 -.072 .106 *.135 .095 ***-.248 ***.254 *.187 ***.299 ***.294 .093 ***.324 .026 ***.223 ***.321 )*** P<0.01 ,** P<0.05 ,* P<0.1. (2-tailed 335 השקעות זרות יוצאות גודל מדינה רמת הכנסה צמיחה כלכלית יציבות כלכלית ופוליטית משאבים פיננסיים נכסים טכנולוגיים תשתיות תקשורת פתיחות תרבותית שכר מינימום שבוע עבודה רגולציה של שוק העבודה
© Copyright 2024