‫הסקה מותנית‪:‬‬ ‫שיטה סמויה להערכת אישיות?‬ ‫יעל גוטליב‪-‬ליטוין‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫סול פיין‪ ,‬חברת מידות ואוניברסיטת חיפה‬ ‫כנס אפ"י‬ ‫‪8.2.2012‬‬ ‫רקע ‪ -‬זיוף במבחני מיון‬ ‫‪ ‬זיוף משמעותו‪ ,‬היכולת של נבחנים לתמרן את תשובותיהם במבחן‬ ‫כדי להעלות את ציוניהם הסופיים )‪.(Alliger & Dwight, 2000‬‬ ‫‪ ‬הספרות מצביעה על כך שזיוף במבחנים נפוץ למדי )מעל כ ‪30%‬‬ ‫מהמועמדים( ומשפיע על החלטות המיון בפועל ) ‪Griffith et al.,‬‬ ‫‪.(2005‬‬ ‫‪ ‬תופעה זו נוגעת כמעט בכל מבחן דיווח עצמי לא‪-‬קוגניטיבי‪ ,‬אך‬ ‫בולטת במיוחד במבחנים "גלויים" )‪.(explicit tests‬‬ ‫‪ ‬קיימים מספר אמצעים לזיהוי זיוף במבחנים )למשל‪ ,‬השימוש‬ ‫ב"סולמות שקר" וזמני תגובה(‪ ,‬אך יעילותם של רובם מוטלת בספק‬ ‫)‪.(Dilchert et al., 2006‬‬ ‫‪ ‬האם מבחנים "סמויים" מהווים פתרון אפשרי?‬ ‫‪1‬‬ ‫רקע ‪ -‬מבחני ‪CR‬‬ ‫‪" ‬הסקה מותנית" )‪ (CR, conditional reasoning‬הינה מדידה סמויה‬ ‫של תכונות אישיות חבויות )‪.(James, 1998‬‬ ‫‪ ‬השיטה מבוססת על ההנחה שאנשים נוטים להאמין שהתנהגותם‬ ‫מוצדקת ורציונאלית‪ ,‬גם כאשר אינה נאותה ) ‪James & Mazerolle,‬‬ ‫‪.(2002‬‬ ‫‪ ‬מנגנוני הצדקה )‪ - (justifications mechanisms, JM‬האופנים בהם‬ ‫מצדיק האדם את התנהגותו‪.‬‬ ‫‪ ‬בהתאם למטרתם להפחית זיוף‪ ,‬למבחנים אלו רגישות נמוכה לזיוף‬ ‫)‪. (Lebreton et al., 2007) (d = 0.13‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רקע ‪ -‬מבחני ‪CR‬‬ ‫‪ ‬מבחני ‪ CR‬כוללים פריטים הדורשים כביכול יכולת הסקה לוגית‪ ,‬כך‬ ‫שלמראית עין‪ ,‬המבחנים אינם מתייחסים לאפיונים אישיותיים כלשהם‪.‬‬ ‫‪ ‬תיאור של סיטואציות‪/‬עובדות‪ .‬הנבחן מתבקש לבחור את ההסבר הטוב‬ ‫ביותר מתוך כארבעה מסיחים שניתנים לו‪.‬‬ ‫‪ ‬כל פריט כולל שני מסיחים הגיוניים במידה שווה‪.‬‬ ‫‪ ‬כל פריט כולל שני המסיחים נוספים שאינם הגיוניים כלל )אמורים‬ ‫להידחות בקלות על ידי הנבחן(‪.‬‬ ‫‪ ‬ההתלבטות העיקרית של הנבחן היא בין המסיח שתואם את מנגנון‬ ‫ההצדקה לבין המסיח שמתנגד לו‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רקע ‪ -‬מבחני ‪CR‬‬ ‫פריט לדוגמה משאלון אגרסיביות )‪(James, 2005‬‬ ‫האמרה 'עין תחת עין' משמעותה‪ ,‬שכאשר מישהו פוגע בך‪ ,‬תפגע‬ ‫בו בחזרה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם מכים אותך‪ ,‬אתה צריך להכות בחזרה‪ .‬אם‬ ‫שורפים את ביתך‪ -‬תשרוף את הבית של מי ששרף את ביתך‪.‬‬ ‫מהי הבעיה הגדולה ביותר באמרה 'עין תחת עין'?‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫)א( האמרה אומרת לאנשים 'להפנות את הלחי השנייה'‪.‬‬ ‫)ב( האמרה לא מציעה דרך ליישב את הקונפליקט בדרך חברית‪.‬‬ ‫)ג( ניתן לפעול על פי אמרה זו רק בזמן מסוים בשנה‪.‬‬ ‫)ד( אנשים צריכים לחכות עד שהם יותקפו לפני שיוכלו לתקוף‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רקע ‪ -‬מבחני יושרה‬ ‫‪ ‬מבחני יושרה גלויים בשימוש נרחב בארץ בעולם בתהליכי מיון עובדים‬ ‫)‪.(Sackett & Wanek, 1996‬‬ ‫‪ ‬פריטיהם של מבחני יושרה כוללים על פי רוב שאלות ישירות הנוגעות‬ ‫בעמדות כלפי התנהגויות לא נאותות בעבודה )‪.(CWB‬‬ ‫‪ ‬למבחני יושרה גלויים תוקף לניבוי התנהגויות לא נאותות בעבודה ) = ‪r‬‬ ‫‪ ,(Van Iddekinge, in press ;0.30‬אך הרגישות הגבוהה לזיוף עשויה‬ ‫לפגוע בתועלתם בפועל )‪.(Alliger & Dwight, 2000 ;d=0.90‬‬ ‫‪ ‬מטרת המחקר היא למדוד יושרה באמצאות שיטת ה‪ ,CR -‬תוך שמירה‬ ‫על תוקף הניבוי וצמצום יכולתם של נבחנים לזייף בו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שיטה ‪ -‬פיתוח המבחן‬ ‫‪6‬‬ ‫מנגנוני הצדקה‬ ‫‪ ‬בשלב הראשון של פיתוח מבחן ‪ ,CR‬זוהו ‪ 12‬סוגים שונים של ‪) JM‬מתוך‬ ‫‪ 3‬גורמים עיקריים ו‪ 6 -‬גורמים משניים( עבור התנהגויות לא נאותות‬ ‫בעבודה באמצעות ראיונות עם ‪ 8‬מומחי תוכן ומדגם של ‪ 108‬סטודנטים‬ ‫)‪.(Fine, Rigbi, & Gottlieb, 2010‬‬ ‫שיטה ‪ -‬פיתוח המבחן‬ ‫‪7‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכחשה )‪ :(Denial‬סירוב של הפרט להודות בעוול שנגרם כתוצאה‬ ‫מפעולותיו; נובעת מההפחתה מהערך ומהחומרה של התנהגויות לא‬ ‫נאותות מסוימות )"אף אחד לא נפגע"( או בתפיסה שהתנהגויות לא‬ ‫נאותות מסוימות הינן נורמטיביות ולכן מוצדקות )"כולם עושים את זה"(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיוות )‪ :(Distortion‬הסקת מסקנות של הפרט על בסיס עיוות תפיסתי‬ ‫של סיטואציות‪ .‬נובעת מהתפיסה שניצול הזדמנויות להרוויח ו‪/‬או‬ ‫ליהנות מהתנהגויות לא נאותות מסוימות מוצדק )"רק רצינו ליהנות‪("...‬‬ ‫או התפיסה היא שיש מצבים בהם זכותו של הפרט להתנהג בצורה לא‬ ‫נאותה )"זה במקום הבונוס שלא קיבלתי"(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫השלכה )‪ :(Projection‬סירוב של הפרט לקחת אחריות על פעולותיו‪,‬‬ ‫תוך כדי האשמת גורמים חיצוניים‪ .‬נובעת מהתפיסה שהאחר אשם‬ ‫ומוצדק לנקום בו )"זה מה שקורה שכך אתה מתייחס לאנשים"( או‬ ‫ממצבי מצוקה מסוימים עשויים להצדיק התנהגות לא נאותה )"לא‬ ‫הייתה לי ברירה אחרת"(‪.‬‬ ‫שיטה ‪ -‬תיקוף המבחן‬ ‫‪ ‬בשלב השני של בניית המבחן‪ ,‬פותחו מעל ‪ 40‬פריטי ‪ CR‬על מנת‬ ‫למדוד את ה‪.JMs -‬‬ ‫‪ ‬חלק מהפריטים עודכנו לאחר משוב המומחים ו‪pretest -‬‬ ‫מדגם‬ ‫‪ ‬במחקר השתתפו מדגם "נוחות" של ‪ 152‬סטודנטים וסטודנטיות‬ ‫לתואר ראשון במגוון תחומי הלימוד‪.‬‬ ‫‪ ‬מתוכם ‪ 55‬גברים )‪ (36.2%‬ו‪ 97 -‬נשים )‪.(63.8%‬‬ ‫‪ ‬הגיל הממוצע היה ‪.(SD = 3.1) 24.9‬‬ ‫‪ ‬ממוצע שנות ההשכלה עמד על ‪.(SD = 2.1) 13.8‬‬ ‫‪ ‬לכל משתתף לפחות שנתיים ניסיון עבודה בפועל‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שיטה ‪ -‬תיקוף המבחן‬ ‫‪9‬‬ ‫כלים‬ ‫‪ ‬יושרה בשיטת הסקה מותנית‪ :‬מבחן היושרה שפותח לצורך המחקר על פי‬ ‫שיטת הסקה מותנית‪ .‬כולל ‪ 18‬פריטים רבי ברירה‪ ,‬כאשר כל פריט כולל‬ ‫ארבעה מסיחים‪ ,‬המיועדים לבחון הצדקות שונות להתנהגויות לא נאותות‬ ‫בעבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬מבחן יושרה גלוי קלאסי‪ :‬ה‪ (EII) Employee Integrity Index -‬שפותח על ידי‬ ‫‪ .(1987) Ryan & Sackett‬כולל ‪ 61‬פריטים המתייחסים בעיקר לעמדות בנושא‬ ‫גניבה‪.‬‬ ‫‪ ‬התנהגות לא נאותה‪) :‬א( שאלון דיווח עצמי שפותח ע"י ‪Robinson & Bennett‬‬ ‫)‪ (2000‬כולל ‪ 19‬הודאות של מגוון התנהגויות לא נאותות; )ב( שאלון דיווח‬ ‫חיצוני )‪ (Fine, 2009‬ע"י תשאול הממונים‪/‬הקולגות של המשתתפים )‪(N=65‬‬ ‫אודות התנהגותם במקום עבודתם‪.‬‬ ‫‪ ‬יכולת שכלית‪ :‬הרמה השכלית של המשתתפים נמדדה על סמך הציון שלהם‬ ‫במבחן הפסיכומטרי‪ ,‬כפי שדווח על ידם‪.‬‬ ‫שיטה ‪ -‬תיקוף המבחן‬ ‫‪10‬‬ ‫הליך‬ ‫‪ ‬תוקף המבנה של מבחן נבדק בעיקר כקשר חיובי בינו לבין מבחן יושרה‬ ‫גלוי )מבחן ה‪ (EII -‬וקשר לא משמעותי בינו לבין יכולת שכלית )ציון‬ ‫הפסיכומטרי(‪.‬‬ ‫‪ ‬תוקף הקריטריון נבדק באמצעות יכולת המבחן לנבא התנהגויות לא‬ ‫נאותות )דיווחים עצמיים וחיצוניים( באופן מובהק‪.‬‬ ‫‪ ‬הרגישות לזיוף נבדק במערך תוך‪-‬נבדקי‪ ,‬כהבדלים בין הציונים‬ ‫שהתקבלו בתנאי בו המשתתפים התבקשו להשיב למבחן באופן כנה‬ ‫לבין הציונים שהתקבלו בתנאי בו אותם המשתתפים הונחו לזייף )ע"מ‬ ‫להעלות את ציונם(‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ ‬מהימנות פנימית‪ :‬מבחן ה‪ ;α = .70 :CR-‬הקריטריונים‪α > .85 :‬‬ ‫‪ ‬ניתוח גורמים‪ :‬לא תאם את מנגנוני ההצדקה‪ ,‬אלא עפ"י סוגי‬ ‫ה"עבירות"‬ ‫‪ ‬תוקף מתכנס‪ (p< .01) r = .40 :‬אל מול מבחן יושרה גלוי )‪(EII‬‬ ‫‪ ‬תוקף מבחין‪ (p> .05) r = -.11 :‬אל מול יכולת שכלית‬ ‫‪ ‬תוקף קריטריון‪ :‬דיווחים עצמיים )‪ (r = -.28 ; p< .01‬ודיווחים חיצוניים ) ‪r‬‬ ‫‪.(= -.27; p< .05‬‬ ‫‪ ‬זיוף‪ :‬גודל אפקט בין מצב הזיוף לבין מצב הכנות עמד על ‪.d=0.58‬‬ ‫אולם‪ ,‬במצב זיוף‪ ,‬המבחן איבד את תוקף המבנה והניבוי שלו‪.‬‬ ‫מסקנות‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ ‬מבחינה תיאורטית‪ ,‬מנגנוני ההצדקה מהווים בסיס למעורבות‬ ‫בהתנהגויות לא נאותות‪.‬‬ ‫‪ ‬המבחן שפותח בעל יכולת למדוד יושרה ולנבא התנהגויות לא נאותות‬ ‫כמצופה‪.‬‬ ‫‪ ‬מנגנוני ההצדקה לא באו לידי ביטוי בתשובותיהם של הנבחנים כמצופה‪,‬‬ ‫אלא המעשים שתוארו )בדומה למבחני ‪.(SJT‬‬ ‫‪ ‬המבחן נמצא קל יותר לזיוף מהמצופה )אך קשה יותר ממבחנים גלויים(‪.‬‬ ‫‪ ‬במשוב לאחר מכן‪ ,‬מרבית המשתתפים זיהו את מטרת המבחן כמודד‬ ‫תכונת אישיות ולא כמדד להסקה לוגית כתוכנן‪ .‬על כן‪ ,‬יש צורך לבדוק‬ ‫את "שקיפות" הפריטים‪.‬‬ ‫‪ ‬חוסר התקפות במצב זיוף מטיל ספק לגבי המבחן כתחליף למבחנים‬ ‫גלויים )אולם‪ ,‬לא נבדק התוקף של המבחן הגלוי במצב "זיוף"(‪.‬‬ ‫‪ ‬יש להמשיך לחקור תועלתם האפשרית של מבחנים סמויים כגון ה‪.CR -‬‬ ‫ההקשבה!‬ ‫תודה רבה על ההקשבה!‬ ‫‪[email protected]‬‬