ניהול וניווט כיתה יעיל ליצירת אקלים חברתי ולימודי מיטבי ומניעת התנהגות אנטי חברתית של תלמידים למרות המודעות הגבוהה לצורך בהפחתת רמת האלימות במוסדות חינוך בישראל והמאמצים שנעשו ע"י אנשי חינוך וגורמים מקצועיים אחרים בעשרים השנים האחרונות ,רמת האלימות השוררת בין תלמידים בגנים ובבתי הספר נותרה גבוהה ומדאיגה ביותר .מעיון בממצאי מחקרים שסקרו את ממדיה של התופעה בבתי ספר החל מתחילת שנות התשעים ועד לזמן האחרון ניתן להסיק כי רמת האלימות ,ההצקה והבריונות בקרב תלמידים נשארה גבוהה במידה המסכנת את שלום התלמידים ומשפיעה באופן שלילי על תחושת המוגנות שלהם )הורוביץ ופרנקל ,1990הראל ,1997דגני 1998, רולידר ,לפידות ולוי , Rolider & Ochayon, 2005 ,2000בנבנישתי ,2006ראובני . ( 2006מחקרים אלה הראו כי השכיחות הגבוהה של האלימות בין התלמידים והקשיים של ציבור המחנכים להשפיע על הפחתת האקלים השלילי בבתי הספר ,משפיעה על תחושת ההנאה והמוגנות של התלמידים בסביבות השונות בהן הם שוהים במהלך יום הלימודים .לדוגמא ,רולידר וחבריו שאלו יותר מ 1800 - תלמידים לגבי תחושת המוגנות שלהם בבית הספר ומצאו כי 37%מתלמידים הרגישו כי הם אינם מוגנים בעת שהותם בשירותים 41% ,דיווחו כי אינם חשים מוגנים בחצרות בית הספר ו 35%דיווחו כי אינם חשים מוגנים בכיתה במהלך השיעורים .נתון מעניין נוסף הוא כי רמת האלימות ועוצמתה בכיתה היו דיפרנציאליים והושפעו באופן ניכר מגורמים סביבתיים כגון הזמן בו נערך השיעור, הנושא הנלמד ובמיוחד המורה המלמד בכיתה .לדוגמא תרשים 1#הוא תיעוד של התנהגויותיו של תלמיד מאתגר הלומד בכיתה ו' אצל חמישה מורים .באמצעות תצפיות ישירות שנערכו בשיעורים השונים נאספו נתונים על מספר אירועים לדקה של ההתנהגות האנטי חברתית של אותו תלמיד בהתאם להתפלגותם אצל המורים השונים .כפי שניתן לראות קיימת דיפרנציאליות משמעותית ברמת ההתנהגות אצל המורים השונים .בשיעורים של המורה ליצירה נמדדו שיעורי התנהגות אנטי חברתית של 1.4לדקה המבטא ממוצע של 70אפיזודות של הפרעות מסוגים שונים לעומת ממוצע של 25 40ו 5אפיזודות של הפרעות התנהגות במהלך השיעורים של המורה לחקלאות ,תנ"ך וחשבון בהתאמה. תרשים : 1#ממוצע מספר אירועים לדקה של התנהגות אנטי חברתית לדקה של תלמיד אצל חמישה ממוריו 1 ממחקרים שנערכו ע"י מכון סולד בעשור האחרון עולה כי גורם שחיקה מרכזי של מורים במערכת החינוך ,התורם לרצונם להפסיק ללמד ,הוא קשיי התנהגות בלתי פתורים של תלמידים במהלך השיעורים )לסקירה רחבה בנדון עיינו במחקריו של פרידמן בנדון( .במספר מיפויים שקיימנו בבתי ספר בעשור האחרון מצאנו כי מורים רבים מתקשים להתחיל את השיעור מפאת הפרעות התלמידים המתקשים לבצע את המעבר מההפסקה לשיעור .למעשה מצאנו כי לפחות 6דקות בממוצע נגזלות מכל שיעור ,בין השאר בגלל חוסר היכולת של המורים לרכז את התלמידים ולמקדם בתהליך הלמידה .הקשר בין מיומנויות ההוראה והנווט של המורה המלמד בכיתה לבין האווירה השוררת בשיעור מתועד היטב בספרות המחקרית בתחומי החינוך והפסיכולוגיה .בין המשתנים הבולטים והחשובים המשפיעים על האווירה בכיתה כולל רמת האלימות נוהגים למנות את יכולת המורה ללמד את הנושא עליו הוא אמון וכישורי ניווט וניהול הכיתה שלו. ניתן לחלק את מגוון מיומנויות נווט הכיתה לשתי קטגוריות עיקריות האחת פעילויות ומיומנויות טרם התרחשותן של התנהגויות בלתי נאותות שמטרתן למנוע את התרחשותן והשנייה מיומנויות של תגובה נכונה בעקבות התרחשותן על מנת למנוע את הישנותם .במאמר זה נסקור בפרוט את מיומנויות ניהול ונווט כיתה המתועדות בספרות כמשפיעות ביותר על יצירה ושמירה של אווירה נעימה נטולת אלימות במהלך השיעורים .בתחילה נגדיר את המושג נווט כיתה ,בהמשך נפרט את מיומנויות הנווט וניהול העיקריות אשר יישומן מאפשר למורה ליצור אווירה לימודית רגועה ולמנוע מעשי אלימות של התלמידים .בהמשך ,נתאר כיצד ניתן להקנות לתלמידים מיומנויות הקשבה והתחשבות הדדית במהלך השיעור ולבסוף כיצד יש להגיב ביעילות על התנהגויות אלימות של תלמידים כלפי חבריהם ,המורה ורכוש בית הספר. ניהול וניווט כיתה הנם כלל המיומנויות אשר בעזרתן מוביל המורה את כיתתו להליך למידה מיטבי המאפשר את מיצוי הפוטנציאל הגלום הן במורה מבחינת כישורי ההוראה והן בתלמידים מבחינת כישורי הלמידה .מיומנויות אלו כוללות ,מחד ,את היכולת לארגן את סביבת הלמידה כסביבה המעודדת למידה משמעותית ומונעת התרחשותם של קשיי התנהגות החל מהפרעות חוזרות ונשנות ועד למעשי אלימות קשים ומאידך ,מיומנות ניהול וניווט הכיתה כוללת את היכולת להתמודד בהצלחה עם קשיי התנהגות בעת התרחשותם. מיומנויות ניהול וניווט כיתה המסייעות במניעה או הפחתה של קשיי התנהגות במסגרת הכיתתית קשיי התנהגות ,אינם מתרחשים בחלל ריק אלא מושפעים מהאירועים המקדימים אותם ואשר ביכולתם להגביר או להפחית את הסיכוי להתרחשותם. ביכולתו של מורה המתעתד להתחיל בהליך הוראה וחינוך בכיתתו ,לבצע שורה של פעולות אשר בכוחן לתרום לאווירת לימודים נעימה ולהפחתת הסיכוי להתרחשות קשיי התנהגות בקרב תלמידיו. פעולות הקשורות באקולוגיית המרחב הפיסי הכיתתי אסתטיקה כיתתית – שמירה והקפדה מלאה על סביבת לימודים נקייה ומסודרת הכוללת הקצאת מקום מוסדר לתיקי התלמידים ,מעילים ,תיקי אוכל ועוד. 2 סידורי ישיבה של התלמידים – קביעת סידורי הישיבה כהחלטה בלעדית של מחנכ/ת הכיתה על בסיס שיקול דעת פדגוגי .על מקומות הישיבה להיות קבועים בכל השיעורים ולאפשר למורה הן שמירה על קשר עין עם כלל התלמידים ,הן גישה קלה ומהירה לכלל התלמידים והן מינימום גירויי הסחה לתלמידים .סידור ישיבה של טורים הוא סידור הישיבה היעיל ביותר העונה לקריטריונים הנ"ל. מיקומם של התלמידים המאתגרים במערך הישיבה הכיתתי – קביעת סידורי הישיבה של התלמידים המציגים קשיי התנהגות כאסטרטגיה חינוכית – במסגרת מערך הישיבה הכיתתי ,בקדמת ומרכז הכיתה ,לבד או ליד תלמיד אשר אינו מציג קשיי התנהגות. הושבתם של התלמידים המאתגרים התנהגותית על פי כללים אלה מפחיתה את הסבירות להתנהגויות בלתי נאותות מצידם .הושבתם במיקום זה מקל על המורה לחזקם על התנהגויות נאותות ,לזהות קשיי התנהגות מיד עם תחילת הופעתם ,להגיב באופן מידי ולהפחית במידה ניכרת את גורמי ההסחה לתלמידים אלה. מיקום ותנועת המורה במהלך השיעור – הצבת שולחן המורה בצמוד לקיר כעזר להנחת הציוד. מיקום זה מעודד את תנועת המורה בכיתה ,בין התלמידים בניגוד לתנועה מוגבלת מאחורי השולחן בעמידה או בישיבה. פעולות הקשורות בהכנה מנטאלית ורגשית של התלמידים לקראת תהליך הלמידה הגדרת ציפיות – בטרם כל סיטואציה כיתתית חדשה )שיחה ,עבודה בקבוצות ,עבודה בדפי עבודה ועוד( חשוב להגדיר לתלמידים ציפיות המתייחסות ל )א( מה הולך להתרחש )ב( מהי ההתנהגות המצופה בעת ההתרחשות .הגדרת הציפיות מגבירה את יכולת התלמידים לעמוד בהצלחה בסיטואציה החדשה לה הם נדרשים .הגדרת ציפיות יעילה נעשית לפני התרחשות המצב החדש )ולא לאחריו( ,באופן ספציפי וממוקד ,במונחים אופרטיביים ,תוך ציון ההתנהגות הרצויה ולא רק ציון ההתנהגות הבלתי רצויה. בתרשים 2 #ניתן לראות דוגמא ליישום עקרון הגדרת הציפיות בתחילתו של דף עבודה במסגרת "ריבוע הקסם" .הגדרת הציפיות במסגרת זו מתייחסת לנושא העבודה ,מטרת העבודה ,משך הזמן, התמודדות עם קושי וסיום ביצוע לפני הזמן. מטרת העבודה _____________________________________________________________________ : ________________________________________________________________________________ שלבי העבודה :קרא היטב את ההסבר ועיין בקפידה בדוגמאות שאחריו ורק אז עבור למענה על השאלות. אתה נתקל בקושי : 9 חזור וקרא שנית את ההסבר והדוגמאות בדף זה . הקושי נמשך? 9פנה בשקט לחבר לידך עדין נתקל בקושי : 9 הרם ידך והמתן בשקט במקומך עד להגעת המורה . 9 אין לקרוא לי בשמי או לקום אלי . הזמן המוקצב לעבודה בדף זה : _____ דקות )עד השעה ( _________ : בסיום העבודה _____________________________________________________________________ : חומר עזר __________________________________________________________________________ : קריטריון להצלחה ___________________________________________________________________ : עבודה נעימה!!!! 3 תרשים :2 #דוגמא לתיאור הגדרת ציפיות התנהגותיות והתמודדות עם קושי אפשרי בעת ביצוע דף עבודה. שני תחומים מהותיים במהלך שיעור אשר ראוי להעניק להם הגדרת ציפיות מיוחדת הנם כללי ישיבה ותנועה במהלך השיעור וכללי שיחה ודיון .חשוב להגדיר מהי ישיבה נאותה )רגליים על הרצפה ,ראש מורם ,ללא כובע על הראש ,(...מהם התנאים המתירים תנועה במהלך השיעור וה"סיבות" שאינן מתירות תנועה בכיתה )מותר לקום לפח ,להרים חפץ שנפל אך אסור לקום לחבר ,(...וכן חשוב להגדיר את התנאים בהם מותרת יציאה מהכיתה ובאיזה אופן .לגבי כללי שיחה ודיון – חשוב להבהיר את תנאי השיחה לפני תחילתה )דיון חופשי ,דיבור רק בהצבעה וקבלת רשות ,(..כדאי ללוות את שאילת השאלה בהרמת האצבע לפני סיום השאלה או הוספת "בהצבעה בלבד" ,ואז לעמוד על ביצוע ההתנהגות בהתאם לציפיות – להעניק רשות דיבור רק למי שהצביע תוך חיזוק ההצבעה ובקשה משאר התלמידים להוריד את הידיים ,להסתכל לכיוון הדובר ולהקשיב ,להתעלם מהתפרצות או הפסקתה באופן אסרטיבי ,לא לתת רשות דיבור מיידית במידה והתלמיד הצביע לאחר הערה תקיפה שלך בעקבות התפרצות קודמת ,לא לתת רשות דיבור ו/או חיזוק לתלמיד שהתפרץ אך אמר את התשובה הנכונה )"תשובה נכונה אבל אני לא שומעת ללא קבלת רשות"( חיזוק כלל הכיתה על שמירת הכלל של דיבור רק ברשות!!להימנע מנתינת רשות דיבור לאחר התפרצות בליווי אמירה : "להבא רק בהצבעה" .בהמשך המאמר נפרט את השלבים להקניית מיומנות ההקשבה והמתנה לרשות דיבור במהלך השיעור. הכנת התלמידים לקראת מצבים מאתגרים – הכנת התלמידים לקראת מצבים מאתגרים אשר נכשלו בהם בעבר ,מקטינה את הסבירות להופעתן של התנהגויות תסכול בלתי נאותות ומעלה את הסבירות להתמודדות נאותה עם קושי לימודי במהלך השיעור .משמעותה של הכנה זו הנה מתן לגיטימציה לקושי הצפוי כך שיורדת הסבירות להפתעה וכן חזרה על מיומנויות התמודדות עם הקושי במצב ניטראלי שאינו מאופיין בלחץ כמצב המאתגר עצמו. פעולות הקשורות באינטראקציה של המורה עם התלמידים חיזוק -התייחסות מעודדת ומשבחת אל התלמידים בעת הפגנת התנהגות נאותה או בעת היעדר התנהגות בלתי נאותה .ההנחה היא כי הענקת שבח ועידוד מגבירה את הסבירות להמשך התרחשותה של ההתנהגות הנאותה בעתיד .אסטרטגיה זו נמצאה יעילה יותר מאשר נזיפה לאחר הצגת קושי התנהגותי .העקרונות המנחים שבח משמעותי כוללים את ההבנה כי שום התנהגות נאותה אינה מובנת מאליה או שולית .כמו כן ,חשוב להקפיד על מיידיות במתן המשוב )קרוב ככל הניתן להתנהגות( ,ספציפיות )"נפלא ,הכנת את ש"ב בצורה מעמיקה ויסודית"( ,עקביות ,גיוון והתאמה לגיל התלמיד .עקרון חשוב נוסף הוא עקרון הדיפרנציאליות – אותה התנהגות עשויה לזכות בשבח ועידוד בתנאים מסוימים ואילו בתנאים אחרים לא – בהתאם להגדרת הציפות הראשונית שלנו .לדוג' – מורה תאפשר )=חיזוק( לתלמיד לדבר לאחר הצבעה ולא תאפשר ללא הצבעה . אמצעי נוסף לחיזוק התנהגויות במסגרת הכיתתית הוא מתן הקלה ,הפחתה בלחץ או הפסקת אברסיה בעקבות ביצוע התנהגות נאותה אותה אנו רוצים לעודד .לדוג' – עם סיום העבודה בדף העבודה מתן אפשרות לתלמידים לעסוק בפעילות חופשית כציור או צביעה. 4 מתן שבח ,עידוד וחיזוק התנהגויות נאותות ניתנים ליישום הן ברמה הפרטנית – עבור כל תלמיד ביחס לביצועיו והן עבור הכיתה כולה ביחס לביצועיה הקבוצתיים. מתן הנחיה יעילה – העשייה החינוכית מציבה סיטואציות רבות בהן נדרשת נתינת הנחיה לתלמידים. בעת מתן הנחייה חשוב להקפיד על מספר כללים אשר יגבירו את הסיכוי שהתלמידים יגיבו בשיתוף פעולה ובביצוע ההנחיה :עמידה בקרבת התלמיד ,שמירה על קשר עין ,שימוש בטון דיבור שקט ,רגוע אך תקיף ,סיום מתן ההנחיה בסימן קריאה ,מתן הוראה אחת בכל פעם ,מתן הוראה ספציפית וברורה ,מתן סימן מוסכם וברור להתחלת ביצוע ההוראה ,הוספת מרכיב מוטורי למתן ההנחיה )"קח את העיפרון ביד"( ושמירה על קשר עין עד ובמהלך מילוי ההוראה .באותה מידה של חשיבות להקפדה על כללים אלו חשוב ,במקביל יש להימנע מניסוח וצליל ההוראה בטון של שאלה )"איכפת לך לעבור מקום?"( ,לתת לתלמידים להיכנס לדבריכם ,לצעוק ,שימוש ב"אם..אז" כדוגמת " :אם תזדרזו תוכלו לצאת מוקדם יותר" ,מלחזור מספר פעמים על ההנחיה ,להימנע מלהשתמש במלל שאינו קשור להנחיה )"..אתה זוכר מה היה שיעור שעבר שלא עשית מה שביקשתי?"( ,ומלהתחיל לבצע יחד עם התלמיד – תנו לו הזדמנות להגיב ואז אם יש צורך הגישו סיוע ווידוא הבנה – לאחר הגדרת ציפיות או הגשת הנחייה ,בקשה או הוראה חשוב לוודא את הבנת התלמיד באשר למצופה ממנו .ההנחה היא כי ווידוא ההבנה מסייע בהבטחת הבנה טובה יותר של הנאמר והגברת הסיכוי לשיתוף פעולה .ווידוא הבנה בצורה יעילה ייעשה על ידי בקשה מהתלמיד לחזור במילותיו שלו על הנאמר .לדוגמה " :כדי שנהיה בטוחים שהבנו היטב אחד את השני ,אנא חזור על המשימה" .חשוב לא פחות הוא להימנע משאילת שאלה " :כולם הבינו?" אשר אינה מאפשרת למורה לבחון נאמנה את מידת הבנת החומר על ידי התלמידים. מיומנות בקשת עזרה – תסכול ,קושי ,אי הבנה במינונים כאלה ואחרים הנם מרכיבים הקיימים בכל הליך למידה – רגיש ומותאם ככל שיהיה .על המורה המנהל את ההליך הלימודי/חינוכי בכיתה לצייד את התלמידים בהבנה כי קושי ותסכול אינם סיבה לאי עשייה ולשם כך יש להעניק להם כלים אשר יסייעו להם להתמודד עם מצבים אלו .את הכלים להתמודדות עם קושי חשוב לתת לתלמידים לפני היתקלותם עם התסכול ובצורה אופרטיבית ככל הניתן – המשך הלאה וחזור לשאלה הקשה בסוף, בקש עזרה מהחבר היושב לצידך ,פתח את החוברת בעמוד ,..הרם אצבע והמתן למורה .יצירת אפיק אלטרנטיבי לבקשת עזרה מסייעת בהפחתת הסיכוי שהתלמיד יגיב בהתנהגות שאינה נאותה בעת קושי אקדמי. פעולות הקשורות במבנה השיעור קביעת רוטינה לתחילת השיעור ולסיומו – שימוש ברוטינות ובסימנים קבועים לפתיחה וסיום שיעור מגדילים את הסבירות להתנהגויות נאותות במהלך השיעור והכנתן של מטלות הבית שניתנו בסיומו של השיעור .לדוג' ,בתחילתו של כל שיעור, מיד לאחר הישמע הצלצול לפתיחת השיעור ,הכרזה בפני התלמידים "שיעור אנגלית מתחיל ,נא לבצע את כל הפעולות הדרושות )הוצאת חומרי הלימוד ,פתיחת המחברות לבדיקת שיעורי הבית ,ישיבה נאותה ,סידור וניקיון אזור הישיבה( .חמש דקות לפני הצלצול לסיום השיעור המורה מפסיק את תהליך ההוראה ,מסכם את אשר נלמד ,בודק הבנה וקשיים ,נותן את שיעורי הבית ומוודא כי כל תלמיד הבין את אשר עליו לעשות ורשם את המטלות ביומן. 5 צמצום זמני המעבר במהלך השיעור – זמני מעבר מפעילות לפעילות ,זמני המתנה מרובים ושיחות בנושאים שאינם קשורים למטרות הלמידה בשיעור מגדילים את הסבירות להתרחשותן של התנהגויות בלתי משימתיות של התלמידים במהלך השיעור ולכן רצוי לצמצמם ככל האפשר. הגברת הלמידה הפעילה – אסטרטגיות הוראה המבוססות על למידה פעילה של התלמידים במהלך השיעור מקטינות את הסבירות להתנהגויות בלתי נאותות במהלך השיעור .כאשר התלמידים עסוקים בפעילות אקדמית המותאמת לרמת יכולתם הסבירות להתעסקות בהתנהגויות לא נאותות יורד באופן ניכר .עבודה בדפי עבודה ,קריאה קולית ,חיפוש באטלס ,הסבר לחבר הם דוגמאות לעיסוק בלמידה פעילה המנוגד לעיסוק בהתנהגויות בלתי ראויות במהלך השיעור. התמודדות עם התפרצות ודיבור ללא רשות במהלך השיעור: התנהגות בלתי נאותה המתרחשת בשיעורים בשכיחות גבוהה הינה התפרצות לדברי המורה או החבר ודיבור ללא הצבעה .לעיתים קרובות במהלך השיעור בעת מתן הסבר ע"י המורה או בעת ניהול דיון ניתן לצפות בתלמידים המתפרצים לדברי המורה או חבר בכדי לשאול או להביע את דעתם ללא קבלת רשות ובניגוד לכללים שקבע המורה .התפרצויות אלה מפריעות למהלך תקין של השיעור, ובמידה רבה מעידות על ומהוות ביטוי להיעדר נימוס ,כבוד לזולת ומיומנויות הקשבה ואיפוק של הילדים המתפרצים .בנוסף התפרצויות אלה מתפתחות לעיתים קרובות לרעש צעקות והמולה המשבשות ומפריעות לתלמידים רבים להקשיב וללמוד .התבוננות מקרוב בדרך בה מנסים חלק מהמורים להתמודד עם הבעיה מראה כי במידה לא קטנה הם חסרים מיומנויות נווט להקניית התנהגויות של הקשבה והמתנה בסבלנות למתן רשות דיבור בקרב תלמידיהם .מורים אלה ייתנו לעיתם קרובות לגיטימציה להתפרצות התלמיד ע"י התייחסות לדבריו למרות שנאמרו ללא רשות ולעיתים אף יחזקו וישבחו את התלמיד על התוכן הנאמר והדיוק בתשובה .התוצאה הבלתי נמנעת של תגובות שגויות אלה של המורה היא חיזוק וביסוס התנהגות ההתפרצות והיעדר ההקשבה של התלמידים במהלך השיעורים ויצירת אווירה לא נעימה המקשה על תהליך הלמידה בכיתה .סקר ספרות העוסק בנווט כיתה וההתנסות הקלינית בטיפול בקשיי התנהגות של תלמידים של מחברי מאמר זה מראים כי ניתן לחנך את התלמידים למיומנויות הקשבה ,המתנה והיעדר התפרצות לדברי המורה או החבר במהלך השיעור .בטבלה 1 #מפורטים שש שלבים להקניית יכולות הקשבה,המתנה לזולת והיעדר התפרצויות במהלך השיעור .שימוש עקבי בהמלצות אלה מגדיל במידה ניכרת את הסיכוי ליצור ולשמר אווירה נעימה במהלך השיעור. צעדים תיאור 1 דוגמא הערות הגדרת ציפיות לפני "תלמידים לפני שנתחיל בדיון ובשיחה על יש להקפיד על הקשבה מלאה מצד כל תחילת שיחה ,דיון או הפרק שלמדנו ברצוני להזכיר כי יש התלמידים בעת הגדרת הציפיות טרם להצביע ולהמתין לרשות דיבור ,אין 6 הרצאה פרונטאלית. להתפרץ לדברי או דברי תלמיד המדבר. תחילת השיחה או הדיון . אבקש להימנע מכל התפרצות במהלך הדיון" 2 ווידוא הבנת הציפיות באמצעות בקשה מאחד " מי מוכן )או אבקש מ (..לחזור במילים שלו כיצד ננהל את השיחה ".. התלמידים לחזור יש להימנע מתגובות כגון "הבנתם?" או "האם זה ברור?" רצוי לשבח את התלמידים על תיאור מדויק של הציפיות . במילים שלו על הציפיות 3 4 הגדלת הסיכוי להצבעה ע"י הוספת סיוע תוך כדי הצגת השאלה או בקשת חוות דעתם של התלמידים בנושא מסווים ירים הרמת היד תוך כדי שאלת השאלה עדיפה על משפט שכיח הנשמע ע"י מורים רבים מוטורי תוך כדי שאלת המורה את ידו כמצביע .לדוגמא " : השאלה ו/או בקשת ברצוני לדעת מה אתם חושבים על )ירים בסיום הצגת השאלה "אבל רק בהצבעה ".. חוות דעתם של התלמידים ידו כמצביע( מזג האוויר ששרר אתמול בערב" מתן רשות דיבור רק לתלמיד שהצביע " דני אשמח לשמוע את דעתך וברצוני לשבח אותך על כי המתנת בסבלנות יש להקפיד על ביצוע שלב זה גם כאשר יש רצון לתת רשות דיבור לילדים הממעטים לקבלת רשות דיבור למרות שראיתי כי הדבר לא היה קל לך -כל הכבוד!!" להשתתף בשיעור וכאשר הילד המתפרץ הוא היחידי אשר מבקש להשתתף . " דני לפני שאתה מתחיל לענות על השאלה )או להביע את דעתך בנושא( , המתן וודא שכולם מקשיבים לך" יש לעודד את התלמיד שקבל רשות דיבור והמתין בסבלנות לרשות דיבור וחיזוק התנהגות ההצבעה 5 הבטחת הקשבה מלאה לתלמיד שקבל רשות דיבור ע"י חבריו 6 להסתכל סביב ,לוודא שכל חבריו מקשיבים לו בתשומת לב ולוודא כי אינו מתחיל לדבר כאשר חבריו עסוקים בפעילות אחרת קשר עין עם התלמיד שהצביע תגובות אלה צריכות להיעשות בשקט מהתפרצות ומדיבור והמתין בסבלנות ותוך התעלמות בנחישות ובתקיפות תוך כדי שמירה על ללא רשות ו/או הערה מופגנת ומוחלטת מהתלמיד/ים תקיפה או נזיפה בילד המתפרץ ללא רשות המתפרצים ,חיזוק התלמיד קול שקט וללא סימני שאלה )הבנת את זה??( . התעלמות מופגנת .1 שהצביע ומתן רשות לענות או להביע את דעתו .אפשרות נוספת : .2 מיד לאחר ההתפרצות המורה יפנה מבטו לתלמיד המתפרץ , יתקרב אליו ויאמר " הפסק מיד להתפרץ ,התנהגות כזו לא יש להימנע ממתן רשות דיבור לתלמיד שהצביע בעקבות הנזיפה ולחת לו רשות דיבור בעדיפות גבוהה בהמשך השיעור לאחר שהצביע והמתין בסבלנות לקבלת רשות דיבור ללא הצורך בהערה תקיפה או נזיפה . מקובלת עלי" ישמור על קשר עיין ויוודא כי התלמיד חדל מהתפרצותו והחל בהקשבה או הרים ידו והצביע כמבוקש . טבלה : 1 #צעדים להקניית מיומנויות הקשבה והצבעה לקבלת רשות דיבור במהלך השיעור. 7 התמודדות עם התנהגויות חמורות במיוחד במהלך השיעור. התמודדות יעילה עם התנהגויות חמורות במיוחד של תלמידים במהלך השיעור מחייבת היערכות מיוחדת ותמיכה הדדית בין כל ציבור המבוגרים בבית הספר .התנהגויות חמורות במהלך השיעור כוללות אלימות פיסית של תלמידים כלפי תלמידים אחרים או כלפי המורה ,אלימות מילולית מתמשכת של תלמיד לחברו או ביטויי חוצפה בוטים כלפי המורה,חבלה ברכוש בית הספר וסירוב למלא הנחיית מורה .התנהגויות אלה מהוות חצית גבול " בל יעבור" המחייבות תגובה יעילה אשר תביא להפסקתם ולאי חזרתם בעתיד דבר המחייב היערכות מיוחדת של בית הספר .בדרך כלל אין וויכוח בין מחנכים על כל הקשור בחומרתם של ההתנהגויות המכונות "גבולות בל יעבור" בכל הקשור לאלימות ,חוצפה בוטה כלפי המבוגר וחבלה ברכוש בית הספר אולם כאשר תלמיד מסרב למלא הנחיית מורה כגון לעבור מקום ,לשבת ישר ,להרים לכלוך מהרצפה או להנמיך את קולו לפחות חלק מציבור המורים מנסה לשכנע את התלמיד למלא אחר ההוראה אבל סירוב מתמשך של התלמיד למלא את ההנחיה לא יהוה קו אדום אותו חצה התלמיד ,התנהגות המחייבת תגובה מידית הולמת שבסיומה התלמיד ישתף פעולה עם הוראות המורה ולא יסרב לבצעם .חוסר שיתוף פעולה של התלמיד עם הנחיות המורה מהווה לדעת מחבר מאמר זה התנהגות חמורה ביותר המסוכנת לא פחות מהתנהגות אלימה או חבלה ברכוש בית הספר ומהווה גבול בל יעבור .סירובו של התלמיד למלא אחר הנחיותיו של המורה מעיד על אובדן סמכותו של המורה או במילים אחרות על חוסר יכולתו להשפיע ,לכוון ולשנות התנהגות בלתי ראויה של תלמידיו .במצב כזה תלמיד הנוטה להתנהג באופן אלים ומסוכן לא יושפע מנוכחות המורה בכיתה ומהוראותיו ויתנהג באופן אלים כלפי הסובבים אותו כאשר המורה אינו מסוגל לשלוט במצב ולהבטיח את בטחונו הפיסי ומוגנות תלמידי הכיתה עליה הוא אמון .היערכות נכונה לטיפול ולהגבה יעילה במקרה שתלמיד מפגין אחת או יותר מהתנהגויות החמורות האלה כוללת :פרוט אופרטיבי של כל מרכיבי התנהגויות הנחשבות גבולות בל יעבור , פרוט ספציפי של תגובת המורה ובית הספר להתנהגויות אלה ,הכנת מערך והליך התמיכה במורה במקרה שאחד מתלמידו הפגין אחת מהתנהגויות הנ"ל והבאת מדיניות בית הספר הקשור לדרכי התגובה וההתמודדות עם התנהגויות אלה לידיעת הורי התלמידים בתחילת שנת הלימודים .בטבלה 2 #מוצגות ארבע דוגמאות להגדרה אופרטיבית של התנהגויות חמורות המהוות גבולות בל יעבור והמחייבות היערכות ותגובה מערכתית בית ספרית .כפי שניתן לראות כל התנהגות מוגדרת על כל מרכיביה בכלל זה התגובה להתנהגות דבר המאפשר למורה להגדיר ציפיות ברורות לתלמידיו ולמנוע עמימות בהבנת המותר והאסור במהלך השיעורים .כפי שניתן לראות מתיאור תגובות המורה /בית הספר להתנהגויות אלה )טבלה (2#ביצועם היעיל מחייב היערכות ותאום מרבי .היערכות זו כוללת בין השאר :הכנסת אמצעים כגון מכשיר קשר ,איתורית או אמצעי תקשורת אחר המאפשר להודיע למזכירות בית הספר על התרחשות התנהגות הנחשבת לגבול בל יעבור ולארגן הגעה מידית של עמית מורה או איש הנהלה במטרה לסייע למורה בכיתה להתמודד עם התלמיד המפגין את ההתנהגות החמורה ולבצע את הליך פסק הזמן ,כמו כן חייב בית הספר להקצות חדר מיוחד המוקדש לביצוע פסקי הזמן )ראה תמונה .. ( 1# 8 תמונה :1 #חדר פסק זמן גבול בל יעבור פרוט מרכיבי ההתנהגות תגובת המורה/בית הספר )התנהגויות חמורות במיוחד( אלימות פיסית בין תלמידים התנהגות זו כוללת דחיפה ,בעיטה ,צביטה, מכה ,נגיעה מכוונת ,או כל מגע פיסי אחר בניגוד לרצונו של התלמיד . נזיפה ובקשה תקיפה להפסקה מידית של ההתנהגות ,דיווח מידי למזכירות בית הספר ,תמיכת עמית המגיע לכיתה הוצאת של התלמיד האלים לפסק זמן ,יידוע ההורים .תיתכן השעייתו של התלמיד מבית הספר ,בהתאם לחומרת ההתנהגות ועל פי שיקולו של מנהל בית הספר . חוצפה בוטה ,אלימות או ניסיון אלימות כלפי המורה המלמד בכיתה או מבוגר אחר . התנהגות זו כוללת ביטוי זלזול כלפי המורה ,קללות ,גידופים ,התקרבות יתר למורה ,איומים או כל ניסיון אחר להעליב או לפגוע במורה . נזיפה ובקשה תקיפה להפסקה מידית של ההתנהגות ,דיווח מידי למזכירות בית הספר ,תמיכת עמית המגיע לכיתה הוצאת של התלמיד האלים לפסק זמן )ביצוע מטלה לימודית בחדר פסק זמן והישארות בחדר זה במהלך ההפסקה הגדולה( נזק או חבלה ברכוש בית הספר נזק או חבלה לרכוש בית הספר כוללים ציור או קשקוש על השולחן או כל חבלה אחרת בשולחן ,לכלוך או גרימת נזק אחר לרכוש בית הספר . נזיפה ובקשה תקיפה להפסקה מידית של ההתנהגות ,דיווח מידי למזכירות בית הספר ,תמיכת עמית המגיע לכיתה הוצאת התלמיד האלים לפסק זמן )ביצוע מטלה לימודית בחדר פסק זמן והישארות בחדר זה במהלך ההפסקה הגדולה( .חזרה ללימודים מותנית בתשלום עבור הנזק ו/או תיקון הנזק ע"י התלמיד .על פי שיקול המנהל יצטרף התלמיד לאיש התחזוקה ליום עבודה בבית הספר . סירוב למלא הנחיית המורה סירוב למלא הנחייה או הוראת המורה ייחשב כאשר התלמיד לא יבצע את הוראת המורה לאחר שזה ביקש ממנו לבצע מטלה או להפגין התנהגות בגדר יכולתו של התלמיד על פי שיקול דעת המורה. דוגמאות להנחיות /הוראות כוללות: בקשה להרים חפץ מהרצפה,לנקות ,לשבת בצורה נאותה,לעבור מקום ,להכניס כאשר התלמיד אינו מבצע את ההוראה או מודיע שאינו מתכונן למלא אחר ההוראה ,יחזור המורה על בקשתו בשקט ,ברוגע אך בתקיפות " אני מבקש שוב שתרים את הלכלוך מהרצפה ותשימו בפח" יחכה מספר שניות שלאחריהן במידה והתלמיד ממשיך בסירובו יודיע לו המורה כי הוא עבר גבול בל יעבור וידווח על כך מיד 9 חפצים לילקוט ,להנמיך את הקול או כל הנחייה אחרת שהתלמיד מסוגל לבצע ללא קושי מוטורי או קוגניטיבי . למזכירות בית הספר על מנת לקבל תמיכת עמית מצוות ההוראה אשר יגיע לכיתה ויבקש מהתלמיד להתלוות אליו לפסק זמן .התלמיד יחזור ללימודים רק לאחר שיבצע מספר מטלות בחדר פסק זמן ואת בקשתו המקורית של המורה .במידה והתלמיד יעמוד בסירובו ביה"ס יידעו את ההורים והתלמיד יושעה מבית הספר . טבלה :2 #תאור מרכיבי התנהגויות חמורות המוגדרות כגבולות בל יעבור ותגובת בית הספר להתנהגויות אלה. סיכום: חלק נכבד מהתנהגויות האלימות של תלמידים מתרחש בכיתה במהלך השיעורים .מחקרים מראים בבירור כי שכיחות ועוצמת האלימות הינם משתנים תלויי המורה המלמד בכיתה .רמת השליטה במיומנויות ניהול ונווט כיתה של המורה והתמיכה המערכתית לה הוא זוכה מהנהגת בית הספר ומעמיתיו להוראה הינם המשתנים העיקריים המשפעים על טיב ההתנהגות של התלמידים ועל האווירה הלימודית בכיתה.ניתן לחלק את מגוון מיומנויות נווט כיתה לשתי קטגוריות עיקריות האחת פעילויות ומיומנויות טרם התרחשותן של התנהגויות בלתי נאותות במטרה למנוע את התרחשותן והשנייה מיומנויות של תגובה בעקבות התרחשותן על מנת למנוע את הישנותם .פעולות המניעה המעידות על רמת נווט גבוהה של מורה כוללות :סידורי ישיבה הולמים ,הושבת התלמידים המאתגרים בקדמת הכיתה ,מיסוד רוטינות קבועות לתחילת ולסיום נאותים של השיעור ,הצגת ציפיות התנהגות ברורות בתחילת השיעור ולפני מצבי מעבר ,הכנת התלמידים לקראת קושי צפוי תוך הסבר כיצד יש לנהוג במצבי תסכול וקושי ,מתן הוראה והנחיה יעילים ,הקטנת זמני המעבר והגדלת משך הלמידה הפעילה של התלמידים במהלך השיעור .מיומנויות נווט כיתה יעילות להגבה נכונה לאחר התרחשותן של התנהגויות בלתי נאותות כוללות :חיזוק שיטתי של התנהגויות חלופיות נאותות ,חיזוק העדר התנהגויות בלתי נאותות וביטויי איפוק והבלגה ,הקנייה ומיסוד התנהגויות של הקשבה ,הצבעה והמתנה לרשות דיבור ,התעלמות מופגנת מהפרעות שוליות שמטרתן קבלת תשומות לב מהמורה ונזיפה בקול שקט אך תקיף בעקבות התנהגות בלתי נאותה של התלמידים .התמיכה המערכתית במורה כוללת הגדרה ברורה של גבולות בל יעבור ,סיוע מידי בהפעלת פסק זמן או כל תגובה אחרת ע"י הנהגת בית הספר ו/או עמית להוראה .שילוב נכון של מרבית האלמנטים השונים שהוצגו במאמר זה מבטיחים אווירה נעימה ,שקטה בשיעור המאפשרת מתן כבוד ,התחשבות בזולת ולמידה מיטביים. 10 מקורות: בנבנישתי ,ר' ,חורי-כסאברי ,מ' ואסטור ,ר' ) .(2006אלימות במערכת החינוך בישראל – תשס"ה:דוח ממצאים מסכם .ירושלים :האוניברסיטה העברית בירושלים ,בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. דגני ,א ) .(1998ישראל 1998נורמות חברתיות ואלימות בקרב מבוגרים ונוער .ירושלים :ה"מצילה"- המועצה לצמצום העבריינות בישראל ,המשרד לביטחון פנים. הורוביץ ,ת' ,פרנקל ,ח' .(1990) ,מגמות בהבנת אלימות נוער .בהוצאת מכון סולד ,ירושלים הראל ,י' ,קני ,ד' ורהב ,ג' ) .(1997נוער בישראל :רווחה חברתית ,בריאות והתנהגויות סיכון במבט בינלאומי .ירושלים :משרד הבריאות – המרכז הלאומי לבקרת מחלות ,ומשרד החינוך ,התרבות והספורט . ראובני ,ת .(2006) .אלימות בקרב תלמידי בית ספר יסודי בישראל :שכיחות ,השפעות ואסטרטגיות להתמודדות .עבודת דוקטורט אוניברסיטת Elteהונגריה. רולידר ,ע' ,לפידות ,נ' ולוי ,ר' ) .(2000תופעת ההצקה בבתי-הספר בישראל .המכללה האקדמית עמק יזרעאל ,המכון לחקר ולמניעת התנהגות אנטי חברתית של ילדים ובני נוער במוסדות חינוכיים. Rolider, A., & Ochayon, M. (2005). Bystander behaviors among Israel children witnessing bullying behavior in school settings. The Journal of the National Association of Pastoral Care in Education, 23(2), 36‐39. 11
© Copyright 2024