השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל
השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל Friedrich Naumann STIFTUNG FÜR DIE FREIHEIT תוכן העניינים דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגיÆמרכז ש ¥ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ קרן פרידריך נאומן לקיום החרויות ∂ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ הקדמה ראובן פדהצור ∑ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ פתרון שתי מדינות ומימוש השאיפות הלאומיות של הערבים ≠ הפלסטינים אזרחי ישראל עזיז חיידר ∏ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ∫ ערביי ישראל והמדינה¢נוכחים¢ ל¢נפקדים¢מ הפלסטינית ≠ זהות קיבוצית ויחסי גומלין מתי שטיינברג ≤∂ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ ∫הערבים בישראל עם כינון מדינה פלסטינית מאבק לקבלת מעמד מוכר כמיעוט לאומי≠ילידי במדינת ישראל אפרים לביא ≥∂ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על האזרחים הערבים בישראל ועל זהותם ושאיפותיהם להגשמת מאווייהם הלאומיים מוסטפא כבהא μ∂ÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆÆ הוצאת חוברת זו נעשתה בשיתוף פעולה ובתמיכתה Æהנדיבה של קרן פרידריך נאומן לקיום החירויות¨ ירושלים Æאנו מודים לקרן על שיתוף הפעולה המתמשך ≤∞±± ¨ספטמבר עורך מדעי∫ ראובן פדהצור © כל הזכויות שמורות 3 ‹‹ מרכז ש .דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי המאה העשרים ואחת מבשרת שינויים גלובליים שיש בהם תקוות מחד ואיומים לשלום העולם מאידך Æבימינו מתקיימים עשרות עימותים מזויינים ברחבי העולם¨ המאיימים על שלום החברות השונות Æיישוב סיכסוכים אלה הוא האתגר הדוחק ביותר בימינוÆ היום¨ יותר מבעבר¨ זקוקים מנהיגים וקובעי מדיניות לדיאלוג מעשי עם מומחים ואנשי אקדמיה¨ כדי לקבל החלטות נכונותÆ לעשרות מרכזי מחקר ואוניברסיטאות ברחבי העולם¨ העוסקים בהיבט התיאורטי של פתרון סכסוכים¨ יש שתי בעיות מרכזיות∫ כיצד להפוך את הידע התיאורטי לכלים ישומיים בקביעת מדיניות וכיצד להביא לדיאלוג וקשר הדוק בין המומחים לקובעי המדיניות Æיתרה מזאת¨ האתגר המרכזי הניצב כיום בפני מנהיגי העולם סובב סביב האפשרויות ליישום מחקרים תיאורטיים במדיניות ובמעשים¨ השואפים למציאת פתרונותÆ יעדי המרכז מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה¨ הינו טרסט מוחות המאגד בתוכו אקדמאים ומנהיגים מתחומים שונים Æהמרכז הינו מרכז ייחודי במזרח התיכון¨ המשלב מטרות אקדמיות עם כלי מדיניות מעשיים לישוב סכסוכיםÆ היו¢ר המכהן של מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי הוא ד¢ר אפרים סנה¨ לשעבר סגן שר הביטחון¨ שר הבריאות והתחבורה Æחברי מועצת המנהלים וחבר הנאמנים של המרכז הינם מנהיגים פוליטיים¨ אקדמיים¨ עסקיים וחברתיים¨ מכל רחבי העולםÆ מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי¨ הינו מרכז העוסק בכתיבת ניירות עמדה והצעות ליישוב סכסוכים באיזור ובעולם כולו Æהמרכז שואף להפוך את הידע התאורטי הרב והנסיון אשר נצבר¨ לכלי מדיניות מעשיים ומציע פתרונות ישומיים¨ ע¢י שילוב של פתרונות פוליטיים¨ בטחוניים וכלכליים¨ בהקמת צוותים בהם משתתפים פוליטיקאים לשעבר¨ מנהיגים חברתיים ואנשי עסקים בינלאומיים¨ המציעים את הידע שנצבר לגישור בסכסוכים אזוריים ובינלאומיים¨ על סמך הנסיון והמיומנות אשר נצברו בתחומים אלהÆ המרכז מארגן כנסים בינלאומיים¨ דיוני ¢שולחן עגול ¢וסדנאות בהשתתפות אקדמאים ומנהיגים בעלי שם עולמי¨ על מנת לתת להם את האפשרות להציג סוגיות עולמיות בוערותÆ ועדת ההיגוי של המרכז ד¢ר אפרים סנה¨ יו¢ר תא¢ל ©מיל ®Æיהודה הלוי¨ נשיא ועדת ההיגוי מר טרוור ספיירו¨ יו¢ר עמית ד¢ר דוד אלטמן¨ סגן נשיא בכיר¨ המכללה האקדמית נתניה ªסגן יו¢ר המרכז ד¢ר ראובן פדהצור¨ מנהל אקדמי תא¢ל ©במיל ®Æברוך שפיגל¨ יועץ אסטרטגי גב ßאביבה פלטר¨ מנהלת כנסים ופעילות בינלאומית השגריר יצחק מאיר¨ יועץ בכיר מר יוסי זעירא¨ מנכ¢ל המכללה ד¢ר בארי פיינשטיין¨ מומחה למשפט הבינלאומי¨ מרצה בבית הספר למשפטים צוות מנהלי של המרכז מר אלי פרידמן¨ מנהל פרויקטים גב ßאסתי עופר¨ מרכזת ‹‹ 4 חברי מועצת המייסדים וחבר הנאמנים של מרכז ש .דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי מיכאל גורבצßוב¨ לשעבר נשיא בריה¢מ הנסיך חסן בן≠טלאל¨ ירדן מר פרדריך דה קלרק¨ לשעבר נשיא דרום אפריקה עבדול רחמן וואהיד ©ז¢ל®¨ לשעבר נשיא אינדונזיה מר ברנדט שמידטבאואר¨ שר לשעבר בממשלת גרמניה מר גßיימס וולסי¨ לשעבר מנהל השירותים החשאיים מר לואיס פריי¨ לשעבר ראש ה≠ FBIמר יעקב פרי¨ לשעבר ראש שירותי הבטחון השגריר אדווין קור¨ מנהל התוכנית הבינלאומית באוניברסיטת אוקלהומה ד¢ר שמואל בר¨ מומחה לטרור רדיקלי עו¢ד רם כספי¨ משרד כספי ושות ßעו¢ד זכי כמאל¨ יו¢ר ההנהלה וחבר הנאמנים¨ המכללה האקדמית הערבית בישראל ≠ חיפה עו¢ד יהודה רווה¨ משרד יהודה רווה ושות ßעו¢ד יוסי שדה¨ מומחה למנהל ציבורי ניצב ©בדימוס® אריה עמית¨ לשעבר מפקד מחוז ירושלים ניצב ©בדימוס® גבי לסט¨ יו¢ר קבוצת דלק רנ¢צ ©בדימוס® אסף חפץ¨ לשעבר מפכ¢ל המשטרה מר לארי קינג¨ עיתונאי¨ CNNד¢ר דוד אלטמן¨ סגן נשיא בכיר¨ המכללה האקדמית נתניה ªסגן יו¢ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי ד¢ר גיורא אלירז¨ מכון הארי טרומן לחקר השלום¨ האוניברסיטה העברית¨ ירושלים רא¢ל ©במיל ®Æח¢כ אהוד ברק¨ שר הביטחון אלוף ©במיל ®Æדני יתום¨ לשעבר חבר כנסת וראש המוסד גנרל מנצור אבו≠ראשיד¨ יו¢ר מרכז עמאן לשלום ופיתוח¨ ירדן אלוף ©מיל ®Æדוד עברי¨ יו¢ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל¨ לשעבר מנכ¢ל משרד הבטחון¨ לשעבר מפקד חיל האוויר אלוף ©מיל ®Æיום≠טוב סמיה¨ לשעבר אלוף פיקוד דרום פרופ ßיוסף גינת ©ז¢ל®¨ לשעבר מנהל המרכז לדיאלוג אסטרטגי פרופß משה עמירב¨ לשעבר מנהל המרכז לדיאלוג אסטרטגי מר משה אורטס¨ יזם השגריר ד¢ר אדוארד פרקינס¨ יו¢ר ומנהל המרכז לתוכניות בינלואמיות¨ אוניברסיטת אוקלהומה ד¢ר לורנס קנדי¨ נשיא כנסיית הסלע הבינלאומית פרופ ßברנרד פינצßוק¨ המשנה לנשיא ורקטור¨ המכללה האקדמית נתניה פרופ ßגבי בן≠דור¨ ראש ביה¢ס למדעי המדינה¨ אוניברסיטת חיפה פרופ ßסיני דויטש¨ המשנה לנשיא ודיקן הפקולטה למשפטים¨ המכללה האקדמית נתניה פרופ ßתיאודור פוסטול¨ ¨MITארה¢ב ד¢ר בארי פיינשטיין¨ מרצה בכיר במשפט בינלאומי¨ ביה¢ס למשפטים¨ המכללה האקדמית נתניה מר שמואל דנקנר¨ דנקנר השקעות מר יצחק תשובה¨ חברת דלק מר גßרי פלדמן ומר מיכאל פלדמן¨ ¨GP Strategicsארה¢ב מר פול אולסרום¨ VSpring Capitalמר ר Æקמרון וואקר¨ סגן נשיא¨ Bank of America Investmentsמר אלישע ינאי¨ נשיא מוטורולה ישראל פסטור ד¢ר גßרלד מן¨ הכנסייה הבפטיסטית ריברבנד באוסטין¨ טאקסס גב ßטובה פלדשאו¨ שחקנית¨ ברודווי עו¢ד צßרלס פולמן Meadows¨ Collier¨ Reed¨ Cousins & Blauד¢ר ניצה נחמיאס¨ המחלקה למדעי המדינה¨ אוניברסיטת חיפה יו"ר המרכז בעבר יו¢ר המרכז בעבר∫ רא¢ל ©במיל ®Æח¢כ אהוד ברק¨ שר הביטחון אלוף ©במיל ®Æדני יתום¨ לשעבר חבר כנסת וראש המוסד ח¢כ דן מרידור¨ סגן ראש הממשלה¨ השר המופקד על שרותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית ‹‹ 5 קרן פרידריך נאומן לקיום החרויות קרן פרידריך נאומן לקיום החרויות¨ הינה קרן גרמנית למדיניות ליברלית הפעילה ברחבי העולם מאז ∏ ±πμלמען עקרונות חופש הפרט¨ שלטון החוק וכלכלת שוק חופשי Æגם בארץ ©מאז ≥∏ ®±πובשטחי הרשות הפלסטינית ©מאז ®±ππ¥ פועלת הקרן למען חיזוק וקידום הדמוקרטיה¨ עקרונות ליברליים¨ פיתוח וקידום הפלורליזם החברתי¨ חיזוק החברה האזרחית ומוסדותיה¨ דיאלוג בין העמים ותהליך השלום Æהשגת שלום כולל וצודק באזור הוא אחד מיעדיה החשובים של הקרן¨ ולראייה לכך מיזגה הקרן לפני מספר שנים את שני משרדיה בישראל ובשטחי הרשות למשרד אחד על קו התפר בין מערב ומזרח ירושלים Æמטרות נוספות שהקרן רואה אל מול עיניה הם עידוד שיתוף הפעולה בין גרמניה ואירופה לבין ישראל מצד אחד ובין הרשות הפלסטינית לגרמניה מצד שני¨ וקידום ההבנה הגרמנית≠יהודית Æבשטחי הרשות הפלסטינית מטרת≠העל של פעילות הקרן הינה לתרום להקמת תשתיות דמוקרטיות וחיזוקן בהקשר להקמתה של מדינה פלסטינית בעתידÆ שיטות העבודה של הקרן הן: ‹‹ ‹‹ ‹‹ ארגון כנסים פנים≠ארציים ובין≠לאומיים¨ סמינרים וסדנאות באופן עצמאי או בשיתוף עם ארגונים שותפים מקומייםÆ מתן ייעוץ פוליטי ואסטרטגי לקבוצות פוליטיות ליברליות וארגונים א≠ממשלתיים בעלי אוריינטציה ליברליתÆ עידוד מעורבותם של אנשים וקבוצות מקומיות בתכניות הבין≠לאומיות של הקרן¨ כמו תכניות הדיאלוג הפוליטי הבין≠לאומי בבריסל¨ בלגיה¨ והאקדמיה הבין≠לאומית למנהיגות בגומרסבאך¨ גרמניהÆ לשם השגת מטרותיה¨ מכוננת הקרן קשרים עם ארגונים ויחידים בעלי אוריינטציה ליברלית ומיישמת באופן עצמאי ויחד עם שותפים מקומיים תכניות בתחום החינוך האזרחי למבוגרים Æקבוצות היעד הן תנועות וארגונים פוליטיים ליברליים¨ ציבור בעל אוריינטציה ליברלית¨ ומיעוטים אתניים ולאומיים Æבנוסף לכך¨ הקימה הקרן מתוך מאגר המשתתפים בפעילויותיה בארץ ובעולם קבוצת בוגרי קרן פרידריך נאומן לקיום חרויות Æכאשר בין היתר מפתחים חברי הקבוצה בשיתוף ובסיוע הקרן תכניות משלהם לחינוך אזרחי בנושאים ליברליםÆ בישראל ניתן לציין כשותפים בולטים של הקרן את מרכז פרס לשלום¨ המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בזמננו ע“ש סטיבן רוט שבאוניברסיטת תל אביב¨ המרכז הבינתחומי בהרצליה¨ המרכז לדיאלוג אסטרטגי ע“ש ס Æדניאל אברהם מהמכללה האקדמית בנתניה¨ מכון ירושלים לחקר ישראל ותנועת ישראל חופשיתÆ כשותפים בולטים בשטחי הרשות אפשר לראות את הפורום למען חרויות בשטחי הרשות הפלסטינית¨ מכון הפורום האזרחי¨ מרכז רמאללה ללימודי זכויות אדם ואירגון הנשים והמדיה ”פילסטיניאת“Æ בנוסף לקשיים הנובעים מהמצב הפוליטי החיצוני והפנימי בין ובתוך ישראל והרשות הפלסטינית¨ הקרן מתמודדת גם עם אתגרים הקשורים לבעיית ההבנה והפירוש של העקרונות והמושגים ליברליים הן בחברה הישראלית והן בחברה הפלסטינית¨ פירושים המעוררים בחברות אלו קונוטציה שליליתÆ אך למרות זאת הקרן יכולה להצביע על הצלחות רבות בעבודתה עם השותפים בפרויקטים משותפים וכן בעבודתה העצמאית¨ כך לדוגמא ניתן לציין את פרויקט ¢הפורום הישראלי≠פלסטיני ליזמים צעירים מובילים Æ¢הצלחות אלו מהוות תמריץ נוסף להמשך פעילות הקרן בישראל ובשטחי הרשות הפלסטיניתÆ ‹‹ 6 ‹‹ ראובן פדהצור הקדמה הכרזתו של ראש הממשלה¨ בנימין נתניהו¨ לפיה הפתרון לסכסוך הישראלי≠פלסטיני יבוא בדמות ¢שתי מדינות לשני עמים ¨¢שבה והעלתה לדיון ציבורי את סוגיית השתלבותם של ערביי ישראל בפתרון זה ואת שאלת ההשפעה שתהיה להקמתה של מדינה פלסטינית עליהם Æדיון זה התקיים עד עתה בעיקר בקרב חוגים אקדמיים ואינטלקטואליים¨ הנמנים ברובם על ערביי ישראל¨ אך כמעט ולא קיבל ביטוי פומבי Æאנו¨ במרכז שÆדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה¨ החלטנו¨ שראוי שעיקרי הדיון והצגת העמדות השונות בסוגיות אלה יובאו גם לידיעת הציבור הישראלי קורא העברית Æכמו כן חשבנו¨ שראוי שקובעי מדיניות בישראל ובחו¢ל ייחשפו גם הם לעמדות השונות ולתפיסות המתגבשות בנושאים אלהÆ פנינו עם רעיון זה ל¢קרן נאומן לקיום החירויות ¢והצגנו בפני נציגיה את הכוונה ליזום שורה של מחקרים בנושא ¢השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל Æ¢יש לציין¨ כי מייד היתה התגובה חיובית¨ וקיבלנו תוך זמן קצר אישור למימון הפרויקט על ידי הקרן Æכאן המקום להודות לד“ר הנס≠גאורג פלק¨ נציג הקרן בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינאית¨ ולאנשי הקרן האחרים שתרמו רבות לדיונים שקיימנו Æללא תמיכת קרן נאומן לא היתה מתאפשרת הוצאתו לפועל של הפרויקטÆ פנינו לארבעה חוקרים והטלנו עליהם לחקור את הסוגיה Æחוברת זו הינה הסיכום של ממצאי ארבעת המחקריםÆ מהממצאים מצטיירת תמונה מורכבת באשר להתפתחות החשיבה וההתייחסות של הציבור הערבי בישראל לפתרונות האפשריים לסכסוך הישראלי≠פלסטיני Æהחוקרים מצביעים על תופעה מעניינת לפיה¨ רוב בקרב ערביי ישראל הגיע למסקנה¨ כי הוא אמנם חלק מהבעיה בסכסוך הזה¨ אך אינו חלק מהפתרון המדיני Æואכן¨ בדיונים שקיימו ישראל והרשות הפלסטינית על הנוסחאות השונות לפתרון מדיני¨ לא היתה כל התייחסות לעתיד מעמדם של הערבים בישראל Æבעקבות זאת¨ המסקנה של רוב מקרב הציבור הערבי בישראל היתה¨ שעליו ליטול את גורלו בידיו ולדאוג לעתידו בתוך מדינת ישראל ללא תלות בעתיד התהליך המדיני ובתוצאותיוÆ מכאן עברו החוקרים לנתח את התפתחות החשיבה ופיתוח המודלים השונים להשתלבות ערביי ישראל במסגרת מדינת ישראל¨ תוך התייחסות למערכת היחסים המסובכת והמורכבת המתפתחת בין ערביי ישראל לרשות הפלסטיניתÆ ערביי ישראל¨ כך עולה ממצאי המחקרים¨ מתלבטים בתקופה האחרונה לא רק באשר להשלכות הקמת המדינה הפלסטינית עליהם¨ אלא גם בבעיות זהות והזדהות Æבמסגרת התלבטויות אלו נוסחו ¢מסמכי החזון ¨¢שארבעת החוקרים מנתחים אותם ומנסים לבחון את השפעתם על תפיסות הציבור הערבי בישראל באשר לעתיד מעמדו במדינהÆ עוד נבחנות הגישות הקוראות לפעול לכיוון פתרון של ¢מדינת כל אזרחיה ¢כתחליף ראוי לפתרון שתי המדינות¨ ואימוץ הדגם של דמוקרטיה הסדרית אשר מכיר בזכויות קולקטיביות של המיעוט הלאומי הילידיÆ קריאה בחוברת מלמדת כי סוגיית השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל היא מורכבת ומסובכת מכפי שנוטים להציגה Æהיא מחייבת התייחסות מעמיקה של קובעי המדיניות בישראל Æבהתייחס לכך שפתרון שתי המדינות הוא בשלב זה מדיניותה הרשמית של ישראל¨ אסור להמשיך ולהתעלם מהצורך החיוני לדון בהשלכותיו על המיעוט הערבי המתגורר במדינהÆ אני מקווה שחוברת זו תהווה תרומה צנועה לדיון חשוב זהÆ ד¢ר ראובן פדהצור המנהל האקדמי מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 7 ‹‹ עזיז חיידר פתרון שתי מדינות ומימוש השאיפות הלאומיות של הערבים - הפלסטינים אזרחי ישראל מבוא מטרת מאמר זה היא לבדוק אם הקמת מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל ,בתור פתרון לבעיה הלאומית הפלסטינית ,מהווה מענה לשאיפות הלאומיות של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל .התשובה לשאלה זו מספקת גם תשובה לגבי סוג היחסים בין הקבוצה הלאומית הנחקרת לבין יתר חלקי העם הפלסטיני, ובמיוחד היחסים עם המדינה שעתידה לקום .כמו כן היא מספקת תשובות לגבי סוג היחסים ששואפים אליו הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ,עם מדינת ישראל ועם הרוב היהודי. הדיון בשאיפות הלאומיות של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל הוא למעשה דיון במחשבה פוליטית-לאומית .ניתן לעקוב אחר התפתחות המחשבה הפוליטית בספרות הפוליטית ,במצעים ,תוכניות ועמדות של ההתארגנויות, הכוחות והמפלגות הפוליטיים .כמו כן ניתן ללמוד על מחשבה זו מתוך הספרות ,העמדות וההתנהגות של ההתארגנויות בעלות הצביון האזרחי; זאת משום שהתארגנויות אזרחיות טיפלו במעשיהן בסוגיות שהן במהותן פוליטיות ,למרות החזות האזרחית ,כדי שלא להתעמת עם מהות המדינה ומגבלות החוק הישראלי. מאמר זה נכתב בתקופה בה מתחוללות מהפכות חברתיות-פוליטיות במספר מדינות ערביות .למהפכות אלה ותוצאותיהן יהיו השפעות לא מעטות על המחשבה הפוליטית-לאומית של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל, אך עדיין לא ניתן לחזות את כיווני ההשפעה ואת עוצמתה. משום כך ,אנו לא דנים בהשפעת מהפכות אלה וגם לא נתייחס להתפתחויות אפשרויות בעתיד ,אשר יכולות לשנות או אפילו לסתור חלק מהמסקנות אליהן נגיע בסוף העבודה .הדיון שלנו נחלק בהתאם לתקופות ההיסטוריות של התפתחות ועיצוב השאיפות הלאומיות הפלסטיניות והמחשבה לגבי מימושן. גישה תיאורטית הדיון שלנו בשאלת מימוש השאיפות הלאומיות של המיעוט מבוסס על התחשבות בטבע המשתנה של התנועות האתניות והלאומיות .נקודת התחלה מבטיחה היא התכונה המשותפת לכל תנועות המיעוטים - ההתנגדות המובעת לסדר הפוליטי הקיים .צורות ותכני ההתנגדות מובעים על ידי שיח התביעות של כל תנועה, ‹‹ 8 ושיח זה משתנה בהתאם לתגובות השלטון .מכאן שאנו חייבים להתמקד בשיח התביעות של חברי קבוצת המיעוט עם השינויים שהוא עובר במשך הזמן. התביעות של חברי קבוצות מתוסכלות בדרך כלל, מייצגות שאיפה רציונאלית להפיק תועלת מהזדמנות קיימת ,או בהעדר הזדמנות כזו נסיגה מהחברה הגדולה יותר .במקרה הראשון מושגי האבחון הם הכרה ,נגישות והשתתפות .במקרה השני המושגים הם היפרדות, 1 אוטונומיה ועצמאות. התביעות בקטגוריה השניה )היפרדות ,אוטונומיה ועצמאות( באות מסדר שונה של התביעות בקטגוריה הראשונה )הכרה ,נגישות והשתתפות( ,משום שהן מניחות ייצור של יחידות פוליטיות טריטוריאליות בעלות משמעות 2 לאומית ,אשר מאתגר את הסדר הטריטוריאלי הקיים. המעבר מקטגוריית התביעות של הכרה ,נגישות והשתתפות לקטגוריית התביעות של היפרדות ,אוטונומיה ועצמאות ולהיפך ,מהווה עדות לעליה או לירידת המתח או עדות לכך שהפוטנציאל לקונפליקט גובר או נחלש. השאיפה להכרה היא ההבעה העדינה ביותר של שאיפות מיעוט ,אך אם היא נתקלת בהכחשה ,היא יכולה להביא לידי קונפליקט .על ידי הבחנה בין דפוסים של תנועות מיעוט ושלבים ב"מעגל חיים" של כל דפוס ,משרטט Wirth3רצף של אפשרויות בחירה מצד המיעוט .בקצה אחד של הרצף ,הבחירה במהלך אשר מביא להיטמעות מלאה בחברה ,ובקצה השני בחירה בהיפרדות וביסוס כוח פוליטי עצמאי .התנאים של בחירת מהלך פעולה על הרצף תלויים בתגובה של החברה הרחבה לתביעות של המיעוט .ארבעה משתנים אשר קובעים את המהלך של המיעוט: Marvin W. Mikesell and Alexander B. Murphy "A Framework Ʊ for Comparative Study of Minority - Group Aspirations", Annals of the Association of American Geographers, Vol. 81, No. 4, .Dec., 1991, p. 582 ≤David B. Knight, "The Dilemma of nations in a rigid state- Æ structured world", Pluralism and Political Geography: People, Territory and State, Eds: Nurit Kliot and Stanley .Waterman, London: Croom Helm, 1983, pp. 114-137 ≥Louis Wirth, "The Problem of Minority Groups", The Sci- Æ ence of Man in the World Crisis, Ed.: Ralph Linton, N.Y.: .Columbia University Press, 1945, pp. 354-364 אינטרסים מעמדיים )חלוקת משאבים חומריים(. ‹‹ ‹‹ אינטרסים של סטאטוס )חלוקת משאבים חברתיים-תרבותיים ומשאבי כוח(. ‹‹ אינפלציה של הזדמנויות. ‹‹ הגבלה של הזדמנויות. הפעילות הפוליטית הקולקטיבית האקטיבית של מיעוטים מתעצמת כאשר האינטרסים המעמדיים שלהם הופכים לנושא של מדיניות ממשלתית .כאשר אינטרסים אלה מנוסחים במושגים פוליטיים ,האמצעים הפוליטיים ולא הכלכליים נחשבים כמתאימים ביותר למימוש שאיפות 4 המיעוט. אם מיעוטים טוענים שהם מקופחים כלכלית או פוליטית בגלל השוני התרבותי ,הגזעי או הלאומי מהרוב ,הם יכולים להפוך למעורבים בפוליטיקה ,בצורה אקטיבית .זאת, משום שהם מאמינים כי הפעלת השפעה על הממשלה נחוצה כדי להשיג את מטרותיהם .היות שאקט פוליטי אפקטיבי דורש אחדות של האנשים שסובלים מאותו קיפוח ,הם מגלים יותר עניין בצורך להגדיר את התביעות שלהם במונחים של סטאטוס .אחדות יכולים להשיג על ידי כך שמזכירים לאנשים את המאפיינים התרבותיים 5 המשותפים להם ,כלומר לנהל פוליטיקה של זהויות. לפיכך ,המוטיבים לפעולה )אינטרסים( הם תנאי חיוני יותר מאשר עובדת האפליה .כמו כן חיונית היא המודעות כי לחץ על הממשלה יש בו הבטחה מסוימת של הצלחה, ויש אפשרות שיוביל לשינוי .אחדות ניתנת להשגה על ידי הדגשת המשותף לבני המיעוט .שתי רמות אלה של מודעות )רמת המודעות לאינטרסים ורמת המודעות שלחץ יניב שינוי( מתפתחות בתנאים ספציפיים שניתן 6 להבחין אותם ממצב הקיפוח עצמו. את אחד התנאים האלה אפשר לכנות "אינפלציה של הזדמנויות" .זהו משתנה מתערב בין אפליה לבין פעולה קולקטיבית .הוא מתפתח כאשר מיעוט רוכש רעיונות לגבי מעמדו בחברה ,שנוגד את אלה שהיו רווחים קודם לגבי צדק אינהרנטי או כניעה בלתי נמנעת .כלומר ,המיעוט מפתח תפיסה חדשה של המציאות שעיקרה הוא ,שהוא מקופח ,או תפיסה חדשה לגבי היכולת שלו להשתחרר ממצב הקיפוח. המצב ההפוך לאינפלציה של הזדמנויות הוא הגבלת הזדמנויות .כלומר ,כאשר המודעות לאפליה נובעת מהעובדה שהמציאות החדשה מנשלת את המיעוט מחופש פעולה ו/או מידה מסוימת של אוטונומיה ,מהם נהנה בעבר ,על ידי הטלת מגבלות חדשות )כמו הגבלת חופש תנועה ,חופש התארגנות ,חופש פעילות וכיו"ב(. הדבר המהותי הוא ,שהמיעוט אינו יכול להסיר את המגבלה ומתחיל לפעול מתוך הנחה שלא ניתן להסירה .אנשים Charles E. Woodhouse, "Minorities and Politics - An Æ¥ Introduction", Minorities and Politics, Eds: Henry J. Tobias and Charles E. Woodhouse, Albuquerque: University of New .Mexico Press, 1969, p. 5 .Ibid., p. 6 Æμ ∂.Ibid Æ מתחילים להגדיר מחדש את מעמדם במושגים של אמונות ומעשים אשר מבחינים אותם מהרוב השלט .הגדרה מחדש זו מכילה תביעה לזהות תרבותית שונה שהמיעוט משתדל לשמר במוסדות שלו 7.הבסיס הטריטוריאלי מספק כלים לשימור אורחות החיים המסורתיים ולבידוד תרבותי מיתר החברה .במקום להגדיר מחדש את זהותם במושגים המתאימים למודרניזציה ובינוי חברה חדשה )על בסיס דתי או חברתי( ,הם מנהלים פוליטיקה של הדרה- 8 עצמית מתביעות הלויאליות של החברה הגדולה. תנאים אלה ,מודעות ותפיסת מצב ההזדמנויות ,קובעים כאמור את דפוס הפעולה ,או את השיח שמאמץ המיעוט .המעבר משיח של הכלה לשיח של נסיגה הוא בעל משמעויות טריטוריאליות ברורות .הכרה ,נגישות והשתתפות ניתן להשיג בלי בסיס טריטוריאלי .לעומת זאת ,דוקטרינה של אוטונומיה ועצמאות מבוססת על הסדרים טריטוריאליים ,שנותנים לקבוצת המיעוט שליטה במרחב. מכאן ,תנועות שמעלות תביעות להיפרדות ,אוטונומיה או עצמאות ,מרוכזות טריטוריאלית וממוקמות סמוך לגבולות המדינה ולמרכזי אינטראקציה וקומוניקציה. הקשר בין גודל הקבוצה ,התפרוסת שלה ומיקומה לבין התביעות שלה ,אינו קשר דטרמיניסטי ,אך משתנים אלה תמיד משפיעים על תביעות הקבוצה 9.הם גם יכולים לפעול בניגוד לאינטרסים של קבוצת המיעוט ,כמו במקרה הישראלי .זאת ,משום שבמקרה זה האוכלוסייה הערבית איננה מרוכזת במרחב טריטוריאלי אחד ,אין לה עיר מרכזית והיא מרוחקת יחסית ,ממרכזי הקומוניקציה העיקריים. מקובל יותר שקבוצה אשר מרגישה שהיא לא מקבלת את חלקה המתאים מהמשאבים הלאומיים ,תפעיל לחץ למען יותר נגישות והשתתפות ,ואפשר גם שליותר הכרה בלבד. קבוצה יכולה גם לשאוף להשתתפות רבה יותר בחברה הלאומית וגם לרצות להשאיר דרגה מסוימת של היפרדות או אוטונומיה .כלומר ,שאיפה להיות בתוך ושאיפה להיות מחוץ לחברה הגדולה .כאשר התסכול נעשה אקוטי, התביעות להיפרדות ואוטונומיה יכולות להיות מדוכאות על ידי קולות למען עצמאות מקרב הקבוצה .לעניין זה, תביעות להיפרדות ולאוטונומיה משמעותן מידה מסוימת של ניהול עצמי בתחומים מוגדרים כמו חינוך ,תרבות ודת בתוך אותה מסגרת מדינית .התביעה לעצמאות משמעותה היפרדות מוחלטת מהמדינה ותביעת הזכות להקים מסגרת מדינית עצמאית או הצטרפות למסגרת אחרת. ∑Marcel Rioux, "Quebec: from a Minority Complex to Majority Æ Behavior", Minorities and Politics, Eds: Henry J. Tobias and Charles E. Woodhouse, Albuquerque: University of New Mexico .Press, 1969, pp. 39-52 ∏.Ibid Æ Marvin W. Mikesell and Alexander B. Murphy "A Framework Æπ for Comparative Study of Minority - Group Aspirations", Annals of the Association of American Geographers, Vol. 81, No. 4, .Dec., 1991, p. 586 השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 9 בנוסף על כך ,התביעות של קבוצת מיעוט אינן תמיד אחידות .תת-קבוצות באותה קבוצה יכולות להיות בעלות תביעות שונות .תת-קבוצה יכולה לתבוע הזדמנויות כלכליות ולהכחיש שהיא בעלת שאיפה פוליטית .תת- קבוצה אחרת יכולה למקד את תשומת לבה בנושא מפתח כמו השימוש בשפה או דיאלקט שלה בבתי הספר ולהמעיט בערכם של נושאים אחרים או לדחות אותם .בין הכרה והשתתפות ובין היפרדות ועצמאות ישנם מצבים שונים רבים מאוד המודגמים על ידי רעיונות מעורפלים כמו "נגישות מסויגת" ו"סמי-אוטונומיה" .לפי סוג ודרגת התביעות ,מתייגים אותם השלטונות כ"מתונים" או 10 כ"קיצוניים". התביעות של מיעוט והמדיניות של הממשלה קשורות באופן סמביוטי .הממשלה המרכזית ממלאת תפקיד מפתח בהתפתחות ובהעצמה של שאיפות המיעוט. התגובה של השלטונות לתביעות המיעוט מבוססת על תפיסת הרוב השולט את הסדר הפוליטי-חברתי ,שיש 11 לתחזק ולשמור את המשכיות הלגיטימציה שלו בכל זמן. בנוסף על ההשפעות של המודעות ושל תפיסת מצב ההזדמנויות ,התביעות של המיעוט מושפעות מתפיסת המיעוט את עצמו .המחקר מגלה קשר דינאמי בין 12 פוליטיקה לבין שינוי בתפיסת המיעוט את עצמו. במקרה של הערבים-הפלסטינים אזרחי ישראל ,המדינה בחרה לרוב עמדה מתעמתת ,בצד מדיניות קואופטציה של אליטות ומדיניות הפרד ומשול 13.לרוב היא יזמה מדיניות אשר מפקפקת במנהיגות הפוליטית של תנועות פוליטיות של המיעוט ,ובאותו זמן הכירה בשוני בשפה ,וקידמה תוכניות מוגבלות לחברי המיעוט שמטרתן העסקתם בסקטור הציבורי .התוצאה היתה הסכמת חלק מקבוצת המיעוט לסטאטוס החדש ,אשר מכיל הכרה ונגישות וגם רדיקאליזציה נוספת של תביעות הקבוצה המבוססת על כשלון המדינה להגיב לתביעות של השתתפות מלאה. במדיניות ממשלות ישראל חוזר על עצמו דפוס של התעלמות )הזנחה( או דיכוי מיעוטים אשר דורשים הכרה, נגישות והשתתפות כמו במקרה של יום האדמה ,יום השוויון ,1987אירועי אוקטובר 2000ואי-הכרה בארגונים ייצוגיים. הניסיון של מיעוטים אחרים מלמד כי מה שקורה בדרך כלל הוא ,שקבוצה שמדכאים אותה או שהיא מוזנחת נהיית עקשנית יותר בתביעות שלה .אם הקבוצה גדולה ובעלת בסיס טריטוריאלי ,המדינה נתקלת בבעיות בלתי פתירות, ∞.Ibid., p. 582 Ʊ .Ibid., p. 587 Ʊ± ≤Charles E. Woodhouse, "Minorities and Politics - An Ʊ Introduction", Minorities and Politics, Eds: Henry J. Tobias and Charles E. Woodhouse, Albuquerque: University of New .Mexico Press, 1969, p.11 ≥Ian Lustick, Arabs in the Jewish State, University of Ʊ Texas Press, 1980. Elia Zureik, The Palestinians in Israel: A Study in Internal Colonialism, London: Routledge and Kegan .Paul, 1979 ‹‹ 10 שיכולות לכלול פעולות שמחירן יקר ,הכוללות התנגדות ואי-סדר .ממשלות שאינן רוצות להתמודד עם תביעות של "מתונים" שרוצים להשתלב ,חייבות להתמודד עם "קיצונים" שרוצים להיפרד 14ואילו המקרים של מחיקת תביעות קבוצה באופן מוחלט הם מעטים מאוד ,אפילו בקרב אלה שנתקלות בדיכוי בסיסי. כל החברות בעולם מטפלות בקונפלקטים פנימיים. שתי גישות אינטלקטואליות מקבילות הופיעו בפתירת קונפלקטים :הראשונה ,שמשקלה עלה בצורה דרמטית, היא פוליטיקה של פיוס ),(Politics of Reconciliation השניה היא פוליטיקה של שוני ),(Politics of Difference שבאה לידי ביטוי בעיקר במדינות המאופיינות על יד דמוקרטיה מערבית מבוססת .גישה זו הינה תוצאה של התפתחות צורות חדשות ופלורליסטיות של אזרחות דמוקרטית. המאמצים של מדינת ישראל לבנות מדינת לאום ,או מדינה יהודית ,כוללים או הטמעה )עדות המזרח( או הדרה של זהויות מיעוטים ותרבויות ,שהופך אותם ללא נראים במרחב הציבורי )ערבים( .במקום לנסות לאמץ אחת מהגישות הנזכרות לעיל ,או תפיסה יותר רב-תרבותית של אזרחות ,אשר בצורה ברורה מכילה קבוצות שונות מבחינה תרבותית-לאומית ,במיוחד את הערבים ,ישראל צועדת בקצב מהיר בכיוון הפוך של עיצוב לאומיות המדירה ומצמצמת את האזרחות ואת המרחב האזרחי המשותף. כאשר לאומיות יוצרת רגשות של שנאת זרים או שיגעון גדלות ,הנוכחות של אחרים ,שאינם שייכים לאותה לאומיות ,יכולה לעורר רגשות עזים של כעס בקרב חבריה, במיוחד אם הם נחשבים לא נאמנים ונתפס שהם מקבלים 15 יותר ממה שמגיע להם. בהתאם לגישה שהצגנו ,אנו ניגשים לחקור את התפתחות ועיצוב השאיפות הלאומיות של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ואת המשמעות והביטויים שלהן במקרה של פתרון שתי מדינות. התפתחות ועיצוב השאיפות הלאומיות עד 1967 הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל הם מיעוט ילידי ,שנוצר כתוצאה מהקמת המדינה ויציאתם של רוב הפלסטינים שהתגוררו בה עד אז משטחה .הפיכתם למיעוט במדינת ישראל היתה בעלת משמעות לאומית -חברתית -כלכלית עמוקה. החשיבה הלאומית של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל עוצבה והתגבשה בהשפעתם של משתנים שונים .המשתנה העיקרי והמשפיע ביותר היה מדיניות ממשלת ישראל ויחסו של הרוב היהודי .השאיפות של הערבים-פלסטינים אזרחי Marvin W. Mikesell and Alexander B. Murphy "A Frame- Ʊ¥ work for Comparative Study of Minority - Group Aspirations", Annals of the Association of American Geographers, Vol. .81, No. 4, Dec., 1991, p. 599 .Ibid., p. 600 Ʊμ ישראל והמדיניות של הממשלה קשורות באופן סימביוטי. ממשלות ישראל התכחשו ללגיטימציה של האוכלוסייה הערבית אך גם לא ניסו להטמיע אותה .מדינת ישראל נקטה עמדה מתעמתת ומדיניות של פיקוח ושליטה. משתנים אחרים אשר השפיעו על התפתחות המחשבה הלאומית-פוליטית היו ההתפתחויות הפוליטיות- אידיאולוגיות בעולם הערבי ובעולם בכלל ,תנאים כלכליים, מאפייני המבנה החברתי והתרבות הפוליטית השוררת .כל שינוי בתנאים אלה הביא לידי שינויים בעיצוב המחשבה הפוליטית-לאומית ובתוכנה. נקודת המפנה העיקרית במחשבה הפוליטית הערבית התחילה בשנת הנכבה ,1948כאשר הוברר שתנאי חייהם של הערבים-הפלסטינים בתחום ישראל שונים כליל מתנאי החיים של יתר הפלסטינים .הם הפכו בין יום ולילה למיעוט ערבי-פלסטיני בעל אזרחות ישראלית. על הערבים נכפה לחיות בתוך מסגרות חשיבה וערכים ומוסדות עויינים להשתייכות הערבית-הפלסטינית. המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל היה חייב לטפל בסוגיות שונות מאלה הקיימות בסביבה הערבית והפלסטינית, ולהמציא מנגנונים מיוחדים ואולי חדשניים כדי לטפל באותן סוגיות .מכאן גם הצורך שלו במחשבה פוליטית שונה בהתאם .מחשבה זו התפתחה ועוצבה בתנאים של אובדן העיר ב 1948 -וגדילת הכפרים שנותרו ,לגודל של ערים ,מבלי שלגידול זה נלוו שינויים מקבילים מבחינה תרבותית וטכנולוגית .כך נוצרו ערים כפריות הנקראות בערבית 'בלדה'. הגורם השני הוא המעמד הספי של הפלסטינים בישראל והכללתם בזירה הישראלית והפלסטינית על רקע חריגתם )זהו המעמד המבטא את הצבתם של הפלסטינים בין שדות שונים ומנוגדים בלי להיכלל בהם ממש וגם בלי ∂± להיות מורחקים מהם לחלוטין(. גורמים אלה ,שהתהוו בעקבות הנכבה ,השפיעו מבחינה אסטרטגית על מיקומם של הפלסטינים ועל דפוסי הפעולה 17 שלהם בשדה התרבותי ,הלאומי ,והכלכלי בישראל. מיקום זה הוא שקבע את הסוגיות הפוליטיות-לאומיות אשר העסיקו את הערבים" :במציאות של הפלסטינים בישראל ,הפכה הספיות מתופעה זמנית ומעברית אחרי הנכבה ב 1948 -למציאות קבועה ,מצב חירום שהפך לשגרה .הספיות של הפלסטינים בישראל מהווה שלב במעבר בין שתי תקופות המסמנות סדר חברתי שונה, ומסמנת את המיקום בין המרחב האזרחי הישראלי 18 למרחב החברתי והלאומי הפלסטיני". שתי הסוגיות העיקריות במחשבה הפוליטית הערבית היו מעמד הערבים במדינת ישראל והבעיה הפלסטינית ∂ Ʊהוניידה גאנם¨ לבנות את האומה מחדש :אינטלקטואלים פלסטינים בישראל¨ ירושלים∫ מגנס ≠ האוניברסיטה העברית בירושלם¨ ¨≤∞∞πעמÆπ≥ ¨≥∑ ß ∑ .±שם¨ עמÆ≥∑ ß ∏ Ʊשם¨ עמÆ≥∏ ß במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי .עמדותיהם בשתי הסוגיות ,כלומר תכני המחשבה הפוליטית ,היו מושפעים מאוד ממגבלות הפעילות במסגרת הישראלית :הכוחות הפועלים בקרב הערבים היו מודעים לתנאים ולמגבלות האובייקטיביות במסגרת הישראלית .הם עקבו אחרי מרחב החירות שניתן והביעו את מחשבתם במסגרתו .לכן קשה להתחקות אחר התפתחות המחשבה הפוליטית במנותק מהתפתחות המגבלות אשר בצלן התגבשה מחשבה זו .אין זה אומר כי מחשבה זו היתה רק בבחינת תגובה וכניעה לתנאים הסובבים ,כי קיימים מדדים המעידים על כך שבחלקה היתה זו גם מחשבה ישירה ויוזמת ,שנבעה מיוזמת המיעוט לטפל באופן חיובי וחדשני בסוגיות החשובות ופעלה כדי להתגבר על המגבלות שהציבה 19 מדינת ישראל. בתנאים האובייקטיביים ששררו לאחר קום המדינה, ובמבנה החברתי והתרבות הפוליטית שהיתה קיימת ,רוב הפעילות הפוליטית נשארה ברמה המקומית .המנהיגות היחידה שנודעה ברמה הארצית היתה זו של המפלגה הקומוניסטית ושל תנועת אל-ארד .ההשתייכות היתה בראש ובראשונה משפחתית ,חמולתית ועדתית .אך הרוב המכריע של הערבים הגדירו את עצמם כערבים. לא נוצרו סתירות בין שתי מסגרות ההשתייכות משום שההשתייכות הפן-ערבית לא היתה בעלת מימד מעשי בתנאים של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל .הדבר סייע מאוד לערביי ישראל לשרוד ולהסתגל לחיים בתוך ישראל. בשל כך נוצר פער גדול בין תודעה לאומית פן-ערבית לבין 20 ההתנהגות בחיי היום יום. ההתפתחויות האידיאולוגיות בקרב הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל התחוללו בד בבד עם ההתפתחויות בעולם הערבי ברמת התכנים ,הסמלים וצורות הפעילות; הצמיחה של הזרם הפן-ערבי בסוף שנות ה '50-עד אמצע שנות ה '60-ליוותה את כינון האחדות בין מצרים וסוריה והצמיחה של הזרם הפן-ערבי בכלל .כמו כן הסיסמאות שנודעו בתקופה הנאצריסטית ותנועות פן-ערביות אחרות ,כמו אחדות ,חירות וסוציאליזם היו אותן סיסמאות של הארגונים הערביים בישראל .כאשר תמכה המפלגה הקומוניסטית בסיסמאות אלה ,כולל הזכות להגדרה עצמית של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ,התמיכה בה הגיעה לשיא .וכאשר נפרדו הפן-ערביסטים והקומוניסטים במדינות ערב ,הקרע הועתק לתוך ישראל ,ולכן השתנו הנטיות בקרב הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל והמפלגה 21 איבדה את מעמדה. "החזית הערבית" שהוקמה ביולי 1958היתה צריכה להחליף את שמה ל"חזית העממית" משום שהשלטון Ʊπמוחמד חßאלד אל≠אזהרי¨ ¢גומי ההשפעה על המחשבה הפו' ליטית בקרב הערבים בישראל ¨¢שואון פלסטינייה¨ גליון ¨≤¥∞≠≤¥± ≥ ¨±ππע¢ע ≤© π∞≠±±בערבית®Æ ∞≤ Æעזיז חידר¨ ©∞¢ ®±ππדפוסי הביטוי הפוליטי בקרב הפלסטינים≠ ערבים בישראל ¨¢מדעי החברה¨ כרך ∏ ¨±גיליון ¨±ע¢ע ∑≠ ∑μ ©בערבית®Æ Æ≤±שם. השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 11 הישראלי לא היה מוכן להתיר הקמת גוף בעל אוריינטציה ערבית לאומית .מצע החזית כלל את העקרונות והמטרות הבאים :הפעילות למען ביטולו של המשטר הצבאי, הפסקת הפקעת האדמות הערביות ,החזרת האדמות שהופקעו לבעליהן ,ביטול האפליה בין האזרחים ,שימוש בשפה הערבית בכל המוסדות הרשמיים ,ופעולה למען 22 החזרת הפליטים למקומותיהם. לפי עקרונות אלה נראה כי החזית גילתה התעניינות בשיפור תנאי החיים של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ולקחה בחשבון אחד הממדים החשובים ביותר בבעיה הפלסטינית הוא "זכות השיבה" .בולטת במצעה של החזית העובדה שהיא לא התייחסה לעובדת קיומה של מדינת ישראל ולהגדרתה ,כנראה מתוך זהירות והתחשבות במגבלות החוק .החזית גם היתה מושפעת מהזרם הפן- ערבי הנאצריסטי שלא הכיר במדינה ולכן כל התייחסות למדינה היתה בעייתית מבחינתה. הפילוג בין הזרם הקומוניסטי לבין הזרם הלאומי בתוך החזית הביא לידי היווסדה של תנועה לאומית חדשה, היא תנועת אל-ארד .אפשר להתייחס למצע אל-ארד, שפורסם בשנת ,1964בתור קפיצה במחשבה הפוליטית של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל .במסגרת חשיבה זו עסק המצע של אל-ארד בסוגיות הנוגעות לערבים בישראל ובתביעתם לפתרון הבעיה הפלסטינית .כמו- כן ,עסק המצע בבעיות הערביות הכלליות והקישור בינן לבין הבעיה הפלסטינית .תנועת אל-ארד לא הסתפקה באזכור "זכות השיבה" ,כפי שעשתה החזית העממית, כי אם התייחסה ,לפי מצעה ,וגם בהצהרות של מנהיגיה, ל"צורך בהקמת מדינה ערבית פלסטינית ,כי הערבים בישראל אינם עם אך הם בהכרח חלק מאומה גדולה... הערבים בארץ היו ויישארו ,תמיד ,חלק מהעם הערבי הפלסטיני ,שהינו חלק בלתי נפרד מהעולם הערבי .אך זכותם להקים מדינה ערבית פלסטינית נשדדה מהם בכוח" .מחשבה זו חוברה לזכות הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל "לממש את זכויות האזרח הערבי בישראל ואת שוויונו ,והמאבק נגד האפליה ונגד הממשל הצבאי ונישול האדמות והריסת הבתים ,מבלי לפגוע בזכותו של 23 האחר לחיות בשלום". נכון הוא ,שההשפעה של תנועת אל-ארד והיכולת שלה לגיוסם של הערבים היתה מוגבלת מאוד ,אך הבולטות שלה בכך ,שהיא הופיעה ופעלה בתנאים שאינם מאפשרים את הישרדותה בגלל המחשבות הפוליטיות שהביעה .מחשבות אלה מאמצע שנות הששים שונות במהות מהמחשבה הפוליטית הפן- ערבית וגם שונה מהמחשבה הפוליטית הפלסטינית. זאת ,משום שבאותה תקופה לא היה מקובל בקרב הערבים והפלסטינים ,לדבר על הלגיטימיות של מדינת ישראל ,אפילו בתמורה להכרה בלגיטימיות של מדינה ≤≤ Æסברי גßריס¨ ¢זרים במולדתם ≠ הסביבה והמציאות הפוליטית של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל ¨¢שואון פלסטינייה¨ גיליון ∂≤¨ ≥∑ ¨±πעמ© ≤∏ßבערבית®Æ ≥≤ Æשם¨ עמÆ≥± ß ‹‹ 12 פלסטינית 24 .המחשבה הפוליטית הפלסטינית לא הציעה את רעיון הקמת מדינה פלסטינית בחלק מפלסטין ההיסטורית עד סוף שנות השמונים ,והדיבור על לגיטימיות של מדינת ישראל לא נשמע עד תחילת שנות התשעים. יתר על כן ,תנועת אל-ארד הזכירה אפשרות "..שישראל תחיה בשלום ,כחלק אינטגראלי מהמזרח התיכון ,וכחברה באיחוד פדראלי בינה לבין העמים הערביים המאוחדים, רק אם תקום מדינה פלסטינית ,ובתנאי שעברה תקופה מספיקה כדי שתוכיח כי היא ויתרה על שאיפותיה 25 בהתפשטות". מתברר כי הגדרת הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל את עצמם כמיעוט לאומי נודעה כבר באמצע שנות החמישים. באותה תקופה היא הושפעה מאוד מעליית הפן-ערביזם והנאצריזם .כאמור ,אז הם שייכו את עצמם לזרם לאומי כלל-ערבי וכמעט לא הוזכרה ההשתייכות הפלסטינית, אלא כחלק מהמסגרת הרחבה יותר של הערביות ותוך כדי ציון הבעיה הספציפית של הפלסטינים והסכסוך עם התנועה הציונית ועם מדינת ישראל. ההתלכדות עם הלאומיות הערבית היתה בעלת משמעות רבה מאוד מבחינה נפשית; הצורך הנפשי להשתייך לקבוצה גדולה יותר אשר תסייע בהגנה בפני טמיעה, ותהווה מיכניזם הגנה בפני רגשות הנחיתות וחוסר הביטחון והיא גם מהווה מקור גאווה בפני הקבוצה העוינת; בנוסף יש לציין כי ישראל לא אפשרה צמיחה של מפלגות או תנועות פוליטיות ומנעה צמיחה של מנהיגות מקומית שאפשר להזדהות איתה. עד למלחמת ,1967הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל מצאו את האיזון בין אזרחותם בישראל לבין המחשבה הלאומית בתקווה כי הגאולה תבוא מבחוץ .חשוב לציין כי השאיפות הלאומיות שלהם ,לפי מצעי התנועות הפוליטיות ,התיחסו לפתרון הבעיה הפלסטינית שאיננו כולל אותם ,ואילו בנוגע להם עצמם ,הם לא חרגו מהשאיפה לממש אזרחות מלאה בתוך מדינת ישראל .שוב אנו רואים כי המעמד הספי היבנה את ההביטוס )העיקרון המייצר והמאחד( של הפלסטינים בישראל ,ו"ההביטוס עיצב את תפקידיהם ,את השיח שהם יצרו ,את המיתוסים 26 שהם טיפחו ואת דרכי ההתמודדות שהם התוו". התופעה הבולטת בתקופה זו היא ,שלמרות חשיבות ההשתייכות הדתית היא לא היתה בעלת השפעה בתחום הפוליטי .המנהיגות הדתית נעלמה ,השלטונות הפקיעו את הווקף האסלאמי ,שהיה מקור כוחם של אנשי הדת, וענייני דת הועברו לשלטונות ישראל ,כולל מינוי בעלי Æ≤¥מוחמד חßאלד אל≠אזהרי¨ ¢גומי ההשפעה על המחשבה הפוליטית בקרב הערבים בישראל ¨¢שואון פלסטינייה¨ גליון ¨±ππ≥ ¨≤¥∞≠≤¥±עמß © π¥בערבית®Æ Æ≤μסברי גßריס¨ ¢זרים במולדתם ≠ הסביבה והמציאות הפוליטית של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל ¨¢שואון פלסטינייה¨ גיליון ∂≤¨ ≥∑© ¨±πבערבית®Æ ∂≤ Æהוניידה גאנם¨ לבנות את האומה מחדש :אינטלקטואלים פלסטינים בישראל¨ ירושלים∫ מגנס ≠ האוניברסיטה העברית בירושלם¨ ¨≤∞∞πעמÆ≥π ß תפקידים דתיים .הדבר הביא להפחתה באמון באנשי דת ואפילו לידי חשד שהם משתפי פעולה. בסיכום ההתפתחויות בתקופה זו ניתן להצביע על העובדה כי ההישג של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל היה ההישרדות ביישוביהם ושימור הזהות הלאומית הערבית, יחד עם שימור השתייכויות המסורתיות המקומיות. התפתחות ועיצוב השאיפות הלאומיות אחרי 1967 למרות שבמלחמת 1967נגלה לערבים הפער בין כוחה של התנועה הלאומית הערבית ,כפי שקלטו אותה מאמצעי התקשורת לבין המציאות ,הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל המשיכו לתמוך ברעיונות שלה עד מותו של נאצר בשנת .1970 השפעת התבוסה במלחמה ומותו של נאצר היתה קריטית; היחלשות הפן-ערביזם ועלייתה של האידיאולוגיה הפן- אסלאמית ,מצד אחד ,וחיזוקה של הזהות הפלסטינית, מצד שני .התפתחויות אלה לא פסחו על הערבים- הפלסטינים אזרחי ישראל ,במיוחד לאור המגע המחודש עם הפלסטינים בשטחים והקשר עם זרמים רעיוניים בעולם הערבי. תוצאות המלחמה שינו באופן מהותי את המציאות ולא אפשרו את האיזון שהתקיים לפניה ,ויחד עם התמורות בתחום ההשכלה ,הכלכלה והחברה הביאו לידי עלייתם של כוחות פוליטיים חדשים .עליית כוחות חדשים היתה מלוווה בתמורות מרחיקות לכת במחשבה הפוליטית של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל .הם החליפו את תמיכתם בלאומיות הפן-ערבית לסולידריות עם הפלסטינים בשטחים; מעבר שמבטא השתייכות לזהות 27 יציבה יותר. ביטול הממשל הצבאי ) (1966הביא לצירופם של הערבים לנוף הישראלי ,ואילו המפגש עם הפלסטינים בגדה וברצועת עזה הביא לצירופם מחדש לנוף הפלסטיני והערבי .צירוף זה לא התבסס על הכלה של הפלסטינים באחת הזירות .אדרבה ,הוא מיסד את מעמדם הגבולי 28 והפך את הספיות )הקיום החריג( למבנית. בנוסף ,הביטחון העצמי שהרגישו בעקבות מלחמת 1973 הביא לידי הבלטה של שני קטבים במחשבה הפוליטית: בקוטב האחד ,הזרם הקומוניסטי שהדגיש את הצורך בתמיכה וסולידריות עם הפלסטינים בשטחים אך במגבלות מסוימות .זרם זה הדגיש כי הפתרון הפוליטי-לאומי לשתי הקבוצות הוא שונה; הכרה בערבים כמיעוט לאומי עם זכויות שוות בתוך ישראל והקמת מדינה פלסטינית לתושבי השטחים .משמעות הדבר כי הפתרון הלאומי לבעיה הפלסטינית אינו כולל את הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל .בקוטב השני היו התנועות הרדיקליות שנטו להדגיש את הקשר בין כל בני העם הפלסטיני והמאבק המשותף לשם השגת אותן מטרות .קיטוב זה נעשה חד 29 יותר בגלל התמורות בזהות הפלסטינית )שם.(105 , בהתפתחות המחשבה הפוליטית ,בעקבות מלחמת 1967והתמורות השונות ,בלטו מאוד שני מרכיבים :גיבוש הזהות הפלסטינית והמעבר מאסטרטגיה של הישרדות לאסטרטגיה של הסתגלות במציאות הישראלית .אחת התופעות החשובות ביותר בתהליך התפתחותה של האוכלוסיה הערבית נוגעת לגיבוש הזהות הלאומית וליחסים עם החברה הישראלית מצד אחד ,ועם החברה הפלסטינית מצד שני .ניתן להצביע על שני תהליכים מקבילים ,שהתחוללו בעת ובעונה אחת ,והביאו לגיבוש החברה הערבית כקבוצה מיוחדת וחידדו את קווי הדמיון והשוני בין שתי החברות. למעשה ,הרוב המכריע של הערבים בחר גם בהשתייכות לזהות הפלסטינית וגם במעבר לאסטרטגיית ההסתגלות. שני המרכיבים של הזהות אפיינו את הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ,אך פלג קטן סבר כי הפתרון הלאומי כולל את כל הקבוצות הפלסטיניות ללא התחשבות בתנאים המיוחדים של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל. אסטרטגיית ההסתגלות היא שאפיינה את הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל והבחינה אותם מיתר הפלסטינים ,במיוחד אלה החיים בשטחים .במישור הפעילות הפוליטית ,משמעות אימוץ אסטרטגיית ההסתגלות היתה מעבר מפסיביות פוליטית לפעילות פוליטית אקטיבית במטרה להשפיע על ההתרחשויות, ובמיוחד כדי לבסס את אזרחותם ולהסתגל למציאות. המעבר לפעילות פוליטית קולקטיבית אקטיבית התעצם כאשר האינטרסים המעמדיים שלהם הפכו לנושא של מדיניות ממשלתית .משום שאינטרסים אלה נוסחו במושגים פוליטיים ,האמצעים הפוליטיים הפכו לאמצעים 30 העיקריים למימוש שאיפות המיעוט. מעבר זה היה בעל השפעה מרחיקת לכת על המחשבה הפוליטית והשאיפות הלאומיות ,וגם מקור לסתירות לא מעטות בעמדות ובמצעים של רוב התנועות הפוליטיות שהופיעו בקרב הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל .בעיקר התבטא המעבר בהתחזקות הדו-תרבותיות והדו-לשוניות ובהתפתחות מערכת ציפיות להווה ולעתיד ,המבוססת על שאיפה להגיע לשוויון עם האוכלוסיה היהודית. כתוצאה מכך ,החל משנות השבעים הוקמו ארגונים ∑≤ Æמוחמד חßאלד אל≠אזהרי¨ ¢גומי ההשפעה על המחשבה הפו' ליטית בקרב הערבים בישראל ¨¢שואון פלסטינייה¨ גליון ¨≤¥∞≠≤¥± ≥ ¨±ππעמ© ±∞¥ ßבערבית®Æ ∏≤ Æהוניידה גאנם¨ לבנות את האומה מחדש :אינטלקטואלים פלסטינים בישראל¨ ירושלים∫ מגנס ≠ האוניברסיטה העברית בירושלם¨ ¨≤∞∞πעמÆπ¥ ß Æ≤π ∞≥Charles E. Woodhouse, "Minorities and Politics - An Æ Introduction", Minorities and Politics, Eds: Henry J. Tobias and Charles E. Woodhouse, Albuquerque: University of New Mexico Press, 1969, p. 5. השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 13 לאומיים שונים שהדגישו את נושא זכויות האזרח ואת המאבק להשגתן ,יחד עם אוריינטציה לאומית )"הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות"" ,הוועד הארצי של הסטודנטים הערבים"" ,הוועד להגנה על אדמות ערביות" ועוד( .תפיסת הספיות המבנית כקבועה היא שהביאה לאחר 1967לתפנית מכרעת בשיח האינטלקטואלי; תפנית זו באה לידי ביטוי בהסטת מוקד השיח מהמולדת אל עבר הזירה הפוליטית המקומית של המדינה ,שבה ממשיכים להתגורר ערביי ישראל הפלסטינים. התמורות הרבות והמעמיקות בקרב הערבים בלטו גם בשינוי מהותי במפה הפוליטית; שינוי הגישות המקובלות בהתארגנות פוליטית ,שינוי באוריינטציה הפוליטית והופעתן של תנועות פוליטיות חדשות. ניתן להצביע על שלושה זרמים חדשים שהופיעו במרוצת שנות השבעים והשמונים: Ʊזרם לאומי פלסטיני שמעוניין להשתלב בישראל, אך על בסיס שונה מרק"ח והרשימות הערביות במפלגות הציוניות. ≤ Æזרם לאומי פלסטיני ,שנטה יותר להסתגרות, וקשר את פתרון בעייתם של הפלסטינים בישראל לפתרון הכללי של הבעיה הפלסטינית .זרם זה דגל בהחרמת המערכת הפוליטית בישראל ,שפירושה התנגדות ליבראליזציה. ≥ Æהזרם האסלאמי ,שבמשך הזמן התפלג בגלל המחלוקות סביב בעיות לאומיות :התנגדות לעומת הסכמה לפתרון של שתי מדינות ,תמיכה בחמאס או בפתח והחרמה או הצבעה בבחירות לכנסת. רק"ח היתה הכוח הפוליטי החזק ביותר בקרב הערבים בשנות השבעים של המאה העשרים .היא היתה צריכה לקחת בחשבון את תוצאות מלחמת 1967והתנאים החדשים שנוצרו ,ובאופן מיוחד את התמורות המהותיות שעוברים הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל; היא דגלה בנסיגה ישראלית מהשטחים ,הכרה באש"ף ובהגדרה עצמית של הפלסטינים על ידי הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. היא לא דאגה להגדיר את היחסים בין הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל לבין המדינה הפלסטינית ,אך כן דאגה להגדרה שלהם כמיעוט לאומי בתוך ישראל ונאבקה להכרה בהם ככאלה .למרות שהכירה באש"ף כנציג של כל העם הפלסטיני ,רק"ח גרסה כי הוא אינו מייצג את הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל; בוועידה ה 17-של המפלגה, ב ,1972-היא הגדירה את "האוכלוסיה הערבית בישראל 31 כמיעוט לאומי במדינת ישראל וחלק מהעם הפלסטיני". המודעות של רק"ח לגבי השינויים המהותיים בקרב הערבים ובמיוחד הופעתם והתגבשותם של כוחות פוליטיים וחברתיים חדשים ,הביאה אותה להמציא את Æ≥±רק"ח¨ הועידה ה≠∑ ¨±הוצאת הועד המרכזי¨ תל≠אביב¨ ≤∑¨±π עמÆ≤≤¥ ß ‹‹ 14 שיטת הפעילות של הקמת חזיתות ברמה המקומית והארצית .העובדה שהיא יכלה לגרוף את רוב הקולות של המצביעים הערבים בבחירות לכנסת בשנת ,1977מצביעה על הבחירה של רוב האוכלוסיה הערבית באסטרטגיית ההסתגלות והמאבק למען שוויון זכויות במסגרת המערכת הפוליטית הישראלית .בחירה זו במאבק לחיזוק האזרחות משמעה בחירה במאבק למען הכרה ,נגישות 32 והשתתפות. לצד הכוחות הפוליטיים שפעלו למען שוויון ושילוב האוכלוסיה הערבית הופיעו גם כוחות פוליטיים אשר הקדישו עיקר פעילותם למניעת תהליך זה והחרמת המערכת הפוליטית הישראלית. כאמור ,בין הכוחות החדשים שהופיעו בקרב הערבים בתחילת שנות השבעים היתה תנועת בני הכפר .היא ייצגה גרסה חדשה של המחשבה הלאומית הערבית בארץ, לאחר היעלמותה של תנועת אל-ארד באמצע שנות הששים ,אך עם דגש ברור על המרכיב הפלסטיני .כלומר, היא היתה בעלת אוריינטציה פלסטינית מודגשת ,שזורה במחאה חברתית -כלכלית. בניגוד לרק"ח ,בני הכפר תמכו באיחוד כל חלקי העם הפלסטיני ולא הבחינו בין הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל לבין יתר הפלסטינים .ההגדרה העצמית של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל נגזרה מטענת האחדות 33 של חלקי העם הפלסטיני. כוכבו העולה של אש"ף וההכרה הבין-לאומית בארגון ,כמו גם החשיפה הגוברת לאוכלוסיה הפלסטינית בשטחים, הביאו להעצמת הרכיב הפלסטיני או הערבי-פלסטיני שהפך לרכיב מרכזי בזהותם הלאומית 34.יום האדמה, ב 30-במרץ ,1976היה אמנם ביטוי של מחאה על אי- צדק ,אבל הפך גם לסמל לאומי ויום לכל הפלסטינים בארץ ובכל מקום .הניצחון של תופיק זיאד )אשר היה מועמד החזית שהורכבה מהמפלגה הקומוניסטית וכוחות לאומיים( בבחירות לראשות עירית נצרת סימל שינוי בולט בכוחו של המרכיב הלאומי בקרב הערבים- פלסטינים אזרחי ישראל ,והתעצמות הפוליטיקה של זהויות. בשנות השבעים לא היה ניסיון לאחד את השורות של הגורמים הלאומיים בגוף פוליטי אחד מתוך חשש לגורלו כפי שקרה עם אל-ארד .בולטת העובדה כי אותם פעילים לשעבר באל-ארד התחילו להקים עמותות עותמאניות בעלות מטרות ≤≥Marvin W. Mikesell and Alexander B. Murphy "A Frame- . work for Comparative Study of Minority - Group Aspirations", Annals of the Association of American Geographers, Vol. 81, No. 4, Dec., 1991, pp. 581-604. ≥≥ Æעזיז חידר¨ ¢התנועה הלאומית המתקדמת≠ בני הכפר¨ מחקר במחשבה הפוליטית של הפלסטינים בישראל ¨¢מעון המחקר¨ ביר≠ זית∫ אוניברסיטת ביר≠זית¨ Ʊππμ Æ≥¥מאגßד אלחאג¢ ¨ ßהקו הירוק לאן øמגמות במפגש ובאוריינטציה בין הפלסטינים בישראל לבין הפלסטינים בשטחים ¨¢מדינה וחברה¨ ¨≤∞∞¥ ¨®±© ¥עמÆ∏≤∑ ß חברתיות ותרבותיות 35.למעשה ,הפעילות של העמותות היתה בעלת משמעות ותוכן פוליטי-לאומי מובהק. בנוסף ,הופיע זרם לאומי חדש ,בראשית 1979בקרב סטודנטים לאומיים ,שהקימו גוף משלהם" ,התנועה הלאומית המתקדמת" )תל"ם( .אחד הגורמים שהניעו את תל"ם להתארגן היה הצורך להציג מענה רעיוני-ארגוני לפעילותה של רק"ח בקמפוסים .בניגוד לקומוניסטים, ובדומה לבני הכפר ,הם לא הפרידו בין הפלסטינים מחוץ למדינת ישראל ובין אלה שבתוכה )ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה ,צוטט באל-הדף ,ביטאון החזית העממית 36.(31/3/1981 ,הזהות המכריעה לגביהם היא שייכותם הפלסטינית ולא הישראלית "אנו קובעים כיסוד את הפלסטיניות של המוני הארץ הכבושה מאז ...1948לאמיתו של דבר אנו ערבים החיים תחת השלטון הישראלי ,אולם איננו ערבים ישראלים" )כרוז תל"ם, 37 אוניברסיטת חיפה ,דצמבר .(,1979 למעשה ,כמעט ולא היה שום הבדל בין המצע הפוליטי של תל"ם ובין המצע של בני הכפר .האלמנטים הלאומיים ראו באש"ף הנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני בכל מקומות הימצאו ,לפיכך הוא בבירור נציגם של "פלסטינאי ..."1948הם קראו להקים מדינה פלסטינית דמוקרטית 38 חילונית על פני כל שטח פלסטין ,תחת הנהגת אש"ף. גם תל"ם וגם בני הכפר תמכו בהחרמת הבחירות לכנסת והתנגדו לפעילות פוליטית פרלמנטארית .כמו כן ,שתיהן לא תמכו במאבק מזויין בתוך ישראל .למרות ששתיהן הביעו נאמנות ל"מהפכה הפלסטינית המזוינת" ,הן השיבו בערפול לגבי הפעילות המזוינת בתוך ישראל והצטערו "על שפיכות הדמים בקרב שני הצדדים" )כרוז תל"ם .(15/12/1979כמו כן שתיהן נאבקו נגד רק"ח וחד"ש, ברמה המקומית וברמה הארצית ,ותמכו בציון יום האדמה על ידי שביתה בכל שנה .לאור הדמיון הרב ,ואפילו הזהות בין שתי התנועות ,היה האיחוד ביניהן שאלה של זמן .אך גם הפילוג היה שאלה של זמן בגלל ההרכב של חברי שתי הקבוצות .ואכן ,שתי התנועות התאחדו בשנת 1980תחת ארגון גג שכונה "ועדת התיאום הלאומי" .מרבית הפעילים היו משכילים ,מורים ,סטודנטים ובוגרי אוניברסיטאות בעלי רמה אישית גבוהה .ייחוד אליטיסטי זה ,הוליד מכלול רחב של גישות אינדיווידיאליות וקשת של עמדות ודעות, שנמצאו לא אחת מנוגדות זו לזו .הפילוג התחולל בקיץ ,1983שעה שקבוצת פעילים התארגנה בנפרד באום אל- פחם ,בשם "אל-אנצאר" ,בתביעה לשים קץ להחרמת 39 הבחירות לכנסת. Æ≥μחßליל נחßלה¨ ¢התפתחות התנועה הלאומית בשטחים הכבושים בשנת ∏ ¨¢±π¥הבעיה הפלסטינית בארבעים שנים¨ בירות∫ מרכז חקר האחדות הערבית¨ כווית∫ אגודת הבוגרים¨ © ±π∏πבערבית®Æ ∂≥ Æאלי רכס¨ המיעוט הערבי בישראל בין קומוניזם ללאומיות ערבית ¨1991 -1965תל≠אביב∫ הקיבוץ במאוחד¨ ≥ ¨±ππעמƱ±¥ ß ∑≥ .שם¨ עמƱ±¥ ß ∏≥ Æעזיז חידר¨ ¢התנועה הלאומית המתקדמת≠ בני הכפר¨ מחקר במחשבה הפוליטית של הפלסטינים בישראל ¨¢מעון המחקר¨ ביר≠ זית∫ אוניברסיטת ביר≠זית¨ Ʊππμ .≥πשם¨ עמÆπ∞ ß בד בבד עם הופעת הזרמים הלאומיים ,התחילה התחיה האסלאמית והפכה לאחת מן ההתפתחויות המרכזיות שהחלו להתגבש בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל כשהיא נתמכת לא מעט על ידי הפלסטינים בשטחים. בקרב הפלסטינים בשטחים החלה להתגבש הנהגה פן- אסלאמית ,שראתה בחזרה לאסלאם אמצעי לשינוי המצב ולהשתחררות מן הכיבוש הישראלי .הפעילות של האחים המוסלמים באמצעות ארגונים התנדבותיים התרחבה. תחיית האסלאם בשטחים גלשה ישירות לתוך הקו הירוק .היא היתה חזקה במיוחד בכפרי המשולש הקטן שתושביהם כולם מוסלמים וקרובים גיאוגרפית לשטחים. הצלחת המהפכה באיראן ב 1979-חיזקה את האמונה באפשרות של התחוללות מהפכה דומה ,שתביא לגאולת האומה האסלאמית .הסיסמה של התנועה האסלאמית היתה ונשארה "האסלאם הוא הפתרון" .התנועה מעולם לא סיפקה פירוש ברור לסיסמה ,אך במקרים לא מעטים, ציינו מנהיגיה כי אין כוונת הסיסמה להקים משטר על פי ההלכה בתוך מדינת ישראל )עבד אללה נמר דרויש ב- .(The Jerusalem Post 16/10/1987 בתחילת שנות השמונים התפתח דגם חדש של מפגש בין האליטות הפלסטיניות משני עברי הקו הירוק: אינטלקטואלים ,מנהיגים פוליטיים ,אנשי עסקים ומנהיגים דתיים .חיזוק הקשרים ברמה הלאומית-אידיאולוגית הוביל ליצירת מפגשים ומסגרות זמניות לשיתוף פעולה אך לא הוביל ליצירת מסגרות משותפות ולא לגיבוש אוריינטציה לעתיד דומה .כאמור ,האוריינטציה לעתיד של הפלסטינים בישראל שונה מזאת של הפלסטינים בשטחים .הרוב המכריע של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל תומך בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל כפתרון לבעיה הפלסטינית .עם זאת הם אינם מוכנים לעבור לגור שם או לספח את יישוביהם למדינה הפלסטינית אם וכאשר תקום .הם רואים במדינת ישראל את ביתם ,הם קשרו את עתידם אליה ,ונאבקים על זכויות אזרח שוות בתוכה 40.ברור ,אם כן ,כי למרות הקשרים החזקים עם הנהגת הפלסטינים בשטחים ,ולמרות תמיכתם הבלתי מסויגת ,ואף תביעתם ,להקמת מדינה פלסטינית ,פתרון זה אינו כולל אותם ולכן הם לא עברו לתביעות שכוללות אוטונומיה או היפרדות ממדינת ישראל. הופעתה ופעילותה של התנועה המתקדמת לשלום, בתחילת שנות השמונים ,תרמה תרומה רבה מאוד לגיבוש אוריינטציה זו .תנועה זו סימלה יותר מכל את התפתחותו של מעמד בינוני ערבי המורכב מבעלי השכלה גבוהה ובעלי עסקים ,שאינו מקבל יותר את ההגמוניה של רק"ח בפוליטיקה הערבית בישראל .מעמד זה תבע יותר השתלבות בתחומי הכלכלה ,החברה ,התרבות ויותר ביטוי פוליטי בישראל .בשונה מרק"ח ,הוא חיפש השתלבות על בסיס קולקטיבי ולא אינדיווידואלי ולכן תביעת הזכויות ∞ Æ¥מאגßד אלחאג¢ ¨ ßהקו הירוק לאן øמגמות במפגש ובאוריינטציה בין הפלסטינים בישראל לבין הפלסטינים בשטחים ¨¢מדינה וחברה¨ ¨≤∞∞¥ ¨®±© ¥עמÆ∏≥∞ ß השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 15 הקולקטיביות בלטה בפעילות של התנועה המתקדמת. תביעת זכויות אלה היתה מלווה ,מטבע הדברים ,בפעילות לחיזוק הזהות הפלסטינית-ערבית בקרב הערבים .התביעה להשתלבות ,מצד אחד ,וחיזוק הזהות הפלסטינית מצד שני ,סמלה חידוש חשוב מאוד במחשבה הפוליטית של 41 הפלסטינים אזרחי ישראל: ראשית ,חיזוק הזהות הפלסטינית על ידי הגדרת התנועה עצמה כזרם בתנועת השחרור הפלסטינית; שנית ,פעילות פוליטית למען שילוב הערבים בחברה הישראלית על בסיס קולקטיבי; שלישית ,קידום רעיון השימוש בחזיתות בזירה הפוליטית עד כדי ההתחברות עם כוחות פוליטיים ציוניים ,במטרה להקל את הנגישות למוקדי קבלת ההחלטות בישראל; רביעית ,תביעת זכויות לניהול עצמי או סמי-אוטונומיה בתחומי חיים מסויימים; חמישית ,הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה. לפיכך הופעת התנועה המתקדמת מסמלת תפנית נוספת במחשבה הפוליטית של הפלסטינים בישראל, אשר החלה לקרוא תיגר על הספיות המבנית ולקרוא לשינוי המבנה הפוליטי של המדינה .הם תבעו לכונן מבנה פוליטי שיכלול את הערבי כאזרח שווה .הקריאות לכינון אוטונומיה תרבותית ולהקמת מדינת כל אזרחיה או מדינה דו-לאומית מכוונות לחולל דה-ציוניזציה של המדינה ,והן מבטאות את רצונם של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל לשנות את הספיות ולהופכה ממצב מבני קבוע למצב שאפשר לשנותו. התפתחות זו באה מיד לאחר היעלמות הרשימות הערביות המסונפות למפא"י ולמערך בסוף שנות השבעים ,מכיוון שלא נתנו מענה משכנע לתסיסה הלאומית שפקדה את הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל .כאמור ,התנועה המתקדמת ,עד ,1988יחד עם המפלגה הערבית הדמוקרטית )שנוסדה בשנת ,(1988שיקפו רצון להשתלב במערכת הפוליטית הישראלית ,מצד אחד ,וסימלו את גיבושה של הזהות הלאומית ,מצד שני. לפי הסקירה שלנו ,התנועה המתקדמת לא היתה הראשונה שגרסה כי הערבים מהווים מיעוט לאומי בישראל אך היא היתה הראשונה שהפכה הגדרה זו לעיקרון בסיסי של מצע פוליטי ומיזגה אותו עם הרצון לפעילות פוליטית שכוונתה קידום השילוב של הערבים בחברה ובפוליטיקה ,במקום התנגדות לשילוב והחרמת המערכת הפוליטית .מצע המתקדמת שיקף את הרצון למעבר מהשוליים או מהמצב הספי בשתי החברות למרכז של שתי החברות .זהו ניסיון לנירמול מעמדם של הערבים לא על ידי השתייכות לאחת מהזירות ,הישראלית או הפלסטינית ,ולא על ידי בחירה בנטישת האזרחות או בנטישת הלאומיות ,כי אם על ידי .¥±תמ"ל ,המניפסט הפוליטי של הועידה השלישית של הת– נועה המתקדמת לשלום¨ אל≠וטן © ≤∑ ¨®≤∞¥ביולי¨∞© ±ππבערבית®Æ ‹‹ 16 42 השתייכות לשני המרכזים או התבניות בעת ובעונה אחת. ניסיון דומה במידה רבה לזה של המתקדמת נעשה על ידי הקמת המפלגה הדמוקרטית הערבית שנוסדה בשנת .1988מד"ע היא המפלגה הערבית הראשונה שהוקמה כמפלגה עצמאית ומצעה כלל מחשבות דומות לאלה של המתקדמת :הזכויות הלאומיות והאזרחיות של הערבים, הגשמת השוויון והצדק ,ההכרה בזכות ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני וזכותו להקים מדינה עצמאית ליד ישראל, הידוק היחסים בין הערבים לישראלים ,חיים בשלום ,סיום 43 הכיבוש הישראלי בשטחים. הופעת מד"ע והשתתפותה בחיים הפרלמנטאריים בישראל היא אחת התופעות הבולטות בהתפתחות המחשבה הפוליטית הערבית בישראל .היא המפלגה הערבית הראשונה שקמה בישראל והיא שונה מהמתקדמת בכך, שהדגש שלה על שיח האזרחות וההשתלבות האישית בזירה הישראלית בלט יותר ,לעומת הדגש על הזהות הפלסטינית והזכויות הקולקטיביות. ההצטברות הארגונית ותוצאותיה הפוליטיות מהוות תוספת חשובה למחשבה הפוליטית הפלסטינית בכלל. תוספת אחת נראית באפשרות של הפעלת מסגרות הארגון האזרחי לידי פעילות פוליטית רחבה יותר .הערבים- פלסטינים אזרחי ישראל המציאו שיטה ,שמתבטאת בכינון זרם פוליטי רחב על ידי התחברות זרמים משניים בעלי אופי אזרחי .אחת הדוגמאות לכך ,היא ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ,שכוללת את ועד ראשי הרשויות ,הועד להגנה על האדמות ,חברי הועד הפועל בהסתדרות ,איחוד הסופרים הערביים ,איחוד הסטודנטים הערבים ,הועד הארצי של תלמידי התיכון, חברי מרכז ארגון המורים ,חברי הועד הארצי של הורי התלמידים וחברי הכנסת הערבים .ועדת המעקב העליונה הקימה עוד ארגונים וועדות ציבוריות-לאומיות ,שהתמקדו גם הן בנושאים אזרחיים כמו ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ,ועד לענייני רווחה ועוד .כל הארגונים האלה ועוד ארגונים אזרחיים אחרים ,קיימו פעילות אזרחית ,אך פעילות זו היתה בעלת תוכן לאומי .בין השאר בתחומים כמו הגנה על אדמות ,תביעות לאישור תוכניות מתאר, שינוי בתוכניות הלימודים ,חיזוק השפה הערבית ועוד. בדומה להופעת התנועה המתקדמת ומד"ע ,הופעת ההתארגנויות היציגויות של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ,סימלה התגברות ההתגבשות הלאומית הפלסטינית ובאותו זמן גם ביסוס האזרחות הישראלית. מגמה זו בלטה גם על ידי העברת נושאים פוליטיים- לאומיים למסגרת הפעילות של הרשויות המקומיות .זו היתה אחת ההמצאות הבולטות של הפעילות הפוליטית הערבית בישראל .משמעות הדבר היא כי גופים ערביים, ≤ Æ¥הוניידה גאנם¨ לבנות את האומה מחדש :אינטלקטואלים פלסטינים בישראל¨ ירושלים∫ מגנס ≠ האוניברסיטה העברית בירושלם¨ ¨≤∞∞πעמÆ¥∞ ß ≥ Æ¥לוטפי אל≠חßולי¨ האנתיפאדה והמדינה הפלסטינית¨ קהיר∫ מרכז אל≠אהראם לתרגום והוצאה לאור¨ ∏∏ ¨±πעמ© ≥≥∞ ßבערבית®Æ שמותרים )חוקיים( וגם אלה שלא ,יכולים להעלות את הפעילות המוניציפאלית לרמת פעילות פוליטית גבוהה יותר. ראשית ,הקמת מפלגה חדשה ,מד"ע ,המפלגה הערבית העצמאית הראשונה בתולדות הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל; החוקה של הועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות באה תחת הכותרת "השוויון ולא פחות מהשוויון" ברמה המקומית ,ו"התמיכה בשאיפות הציבור הערבי להשיג שלום צודק ויציב ,שאין אפשרות להשיג אותו מלבד על ידי הבטחת הכבוד ההדדי לזכויות הלגטימיות לעמי האזור ,כולל העם הערבי הפלסטיני" ברמה הארצית. הוועידה השניה של הועד ,בפברואר 1984פרסמה מסמך, בו נאמר בין השאר "ההמונים הערבים בישראל הם חלק בלתי נפרד מהעם הערבי הפלסטיני ומעוניינים שעם זה יגשים את זכותו הלגיטימית המוכרת .באותו זמן ,המונים אלה הם חלק מהמדינה ,חולקים את הגורל במולדת עם המוני העם היהודי ,וחולקים איתם את הסבל ממדיניות ממשלת ישראל הפנימית והחיצונית .ההמונים הערבים חיים במולדתם כזכות לגיטימית ולא כחסד משום גורם ,והם נתקלים במדיניות מפלה נגדם ,מרגע הקמת המדינה" 44.שוב אנו פוגשים ניסיון לכרוך את שיח הילידות והלאומיות עם שיח האזרחות .אך הפעם ניסיון זה נעשה על ידי נציגות של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ולא על ידי מפלגה בודדת .משמעות הדבר שעמדה זו הפכה לעמדה מיצגת ומוסכמת על ידי אוכלוסיה זו. שנית ,הנסיגה של הרשימה המתקדת לשלום מרעיון שיתוף הפעולה היהודי-ערבי והפיכתה לרשימה ערבית; כל ההתפתחויות האלה ,במחשבה הפוליטית וגיבוש השאיפות הלאומיות ,סימלו את התרחבותו ואת גיבושו של המעמד הבינוני הערבי .המעבר מעבודה חקלאית לעבודה שכירה שינה במידה רבה את דפוסי היחסים החברתיים ואת דפוסי החשיבה .בנוסף ,העלייה ברמת ההשכלה והאפליה הביאו לידי חיזוק המודעות הפוליטית והצטברות תחושת הדיכוי הלאומי וזאת בנוסף לחיזוק המודעות לקיומם של פערים מעמדיים. במעמד הפועלים הערבים חלו שינויים חשובים ,במשך הזמן :עליה בשיעור בעלי מקצועות צווארון לבן ,ירידה באחוז העובדים הבלתי-מקצועיים ,הופעה של מעמד בינוני מורכב מסוחרים ,קבלנים ,ספסרים ואנשי עסקים, והצטברות הון בידי מעמד זה .צמיחת מעמד הביניים וסירוב ישראל לאפשר יותר הזדמנויות הביא לידי חיפוש אחר מסגרות כלכליות ופוליטיות מיוחדות כדי לקלוט את השאיפות העצמיות של הערבים שיתאימו לשינויים החברתיים-כלכליים והתרבותיים .מכאן ,החשיבה הפוליטית הערבית בישראל התחילה להיות יותר ויותר מסובכת ומורכבת כחלוף הזמן. בנוסף ,התנאים הפוליטיים החדשים שנוצרו עקב מלחמת לבנון הראשונה ) (1982גרמו לשינויים בעמדות פוליטיות, ובעקבות האנתיפאדה הפלסטינית הראשונה )סוף (1987ובהשפעתה ,חלו שינויים גם במישור ההתארגנות 45 והפעילות הפוליטית ,אשר השתקפו בתופעות הבאות: .¥¥לשכת היועץ לענייני ערבים¨ לקט מס ¨≥∑≠≥∏ ßפברואר≠מרץ¨ Ʊπ∏¥ Æ¥μעזיז חידר¨ הפלסטינים בישראל בצל הסכמי אוסלו¨ בירות∫ המכון למחקרים פלסטיניים¨ ∑© ±ππבערבית®Æ שלישית ,הופעת ניצנים חדשים של מחשבה פוליטית חדשה במפלגה הקומוניסטית והחזית הדמוקרטית לשלום משולבת בביקורת בוטה על האידיאולוגיה, העמדות וההתנהגות של ההנהגה; ורביעית ,העליה המהירה של התנועה האסלאמית שהתחילה לבלוט בתור כוח פוליטי-חברתי בעל השפעה גדולה במישור המקומי ובמישור הארצי. התנועות הפוליטיות הערביות בירכו על החלטת אש"ף )בנובמבר (1988להכריז על ידן עצמאות בגבולות .1967 הכרזה זו פורשה על ידן בתור הכרה בכך ,שהגורל הפוליטי שלהן שונה מזה של יתר הפלסטינים ,ושעתידן קשור במידת השילוב שלהן במדינת ישראל .הערבים- פלסטינים אזרחי ישראל אימצו את גישתו של אש"ף: הבחנה נטולת סתירה בין החתירה לזכויות לאומיות )"וטנייה"( המוטלת על אש"ף ,לבין החתירה לזכויות אזרחיות )"מואטנה"( המוטלת על הפלסטינים בישראל במסגרת המדינה 46.למעשה החלטת אש"ף רק חיזקה את האוריינטציה שכבר התגבשה בקרב הערבים לגבי פתרון הבעיה הפלסטינית והיות הפתרון הלאומי שאינו כולל אותם. להתפתחויות האלה נלוו משבר המפרץ והקריסה של ברית המועצות והגוש הקומוניסטי ,דבר שביטל את כל החלופות האידיאולוגיות והפוליטיות שעמדו בפני הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל. הסתירה בין השאיפות של האליטות הערביות המתפתחות לבין מיעוט ההזדמנויות שמציעה ישראל, הביאה אותן לחשוב על עתיד הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל והצמיחה מחשבות חדשות לגבי הגאולה, כולל נוסחה מסויימת של אוטונומיה 47 .אך למעשה גם התפתחות זו רק חיזקה את האוריינטציה הפוליטית של הערבים .כל ההתארגנויות הפוליטיות ,מלבד בני הכפר ופלג של התנועה האסלאמית ,הדגישו כי האוריינטציה לעתיד של הפלסטינים בישראל שונה מזאת של הפלסטינים בשטחים .הרוב המכריע של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל תומך בהקמת ∂ Æ¥מתי שטיינברג¨ ¢השלכות הקמתה של מדינה פלסטינית על היח' סים בינה לבין הפלסטינים בישראל ¨¢פתרון "שתי מדינות לשני עמים"-יהודים וערבים בישראל¨ נתניה∫ מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי¨ המכללה האקדמית נתניה¨ ∞ ¨≤∞±עמƱ∂ ß ∑Mark Heller, A Palestinian State: The Implications for Æ¥ Israel, Cambridge and London: Harvard University Press, 1983, p. 110. השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 17 מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל כפתרון לבעיה הפלסטינית ,אך הם רואים את עתידם במדינת ישראל 48 ונאבקים על זכויות אזרח שוות בתוכה. הבדלים באוריינטציה התחדדו באינתיפאדה הראשונה למרות התמיכה במאבק הפלסטיני :הרשימה המתקדמת לשלום ,אז המפלגה השנייה בגודלה בקרב הערבים בישראל ,נקטה בעמדה דומה לזו של חד"ש ,המפלגה הגדולה ביותר .אחד ממנהיגי הרשימה כתב במאמר מערכת בעיתון אל-ווטן" :כאזרחי מדינת ישראל ,אין לנו זכות לפגוע ברשויות החוקיות או הממשלתיות .על כן החלטנו שמאבקנו יהיה מאבק פוליטי ציבורי בכל הנוגע להזדהות עם אחינו בגדה המערבית וברצועת עזה .אנו רואים בשימוש באלימות בתוך המדינה ,ללא הבדל במטרה שאליה היא מכוונת ,דבר הנוגד את החוק ,ולא תינקט כל אלימות מצד מישהו מן הרשימה המתקדמת לשלום. בו-בזמן ,השימוש בכוח בשטחים הכבושים הוא זכותם הלגיטימית של אחינו שם ,ונתמך באמנה בין-לאומית" )אל-ווטן ,ביטאון התנועה המתקדמת.(26.2.1988 , מנהיג התנועה האסלאמית בישראל באותה תקופה, עבדאללה נמר דרויש ,הדגיש גם הוא בהזדמנויות שונות את שני הרכיבים בזהותו של הפלסטיני-הישראלי ,היסוד הלאומי לצד זה האזרחי ,בנוסף לרכיב האסלאמי-דתי. הפתרון הפוליטי ,לתפיסתו ,הוא שתי מדינות לשני עמים - ישראל ופלסטין .להערכתו ,גם אם תקום מדינה פלסטינית, הפלסטינים הישראלים לא יעברו לחיות בה ,אלא ימשיכו לחיות במדינת ישראל וייאבקו לשוויון זכויות בתוכה )ראיון בכותרת ראשית .(23.3.1988 ,יו"ר הועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות ,מחמד זידאן ,גם הוא דיבר על הקו המפריד בין פלסטינים משני עברי הקו הירוק ,ועל הצורך לשמור את פעילויות ההזדהות עם האינתיפאדה במסגרת החוק. הסקירה של התפתחות תכני המחשבה הפוליטית-לאומית, עד סוף שנות השמונים ,מראה בבירור ,כי התקיים קונצנזוס בקרב הערבים בנוגע למעמדם ולמימוש שאיפותיהם הלאומיות .הם תומכים בפתרון של שתי מדינות אך הם לא מבקשים לממש את שאיפותיהם במדינה הפלסטינית .הם רואים את עתידם כאזרחים שווים במדינת ישראל. ניתן לסכם את ההתפתחויות בתקופה זו בכך ,שהערבים התחילו לאמץ שיח אזרחי על ידי שימוש במערכת מושגים שונה מזו שבה השתמשו עד שנת ,1967שוויון, דמוקרטיזציה ,הגדלת תקציבים וצמצום פערים בין הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל לבין החברה היהודית. התביעות שלהם עברו משאיפה לשקם את מעמדם ולשרוד במסגרת המבנה הקיים ,שנתפס כבלתי ניתן לשינוי מהותי ,לכדי תביעה לשנות את המבנה ולהיות שותפים בעיצובו ובחלוקת המשאבים. ∏ Æ¥מאגßד אלחאג¢ ¨ßהקו הירוק לאן øמגמות במפגש ובאוריינטציה בין הפלסטינים בישראל לבין הפלסטינים בשטחים ¨¢מדינה וחברה¨ ¨≤∞∞¥ ¨®±© ¥ע¢ע Æ∏≤μ≠∏¥¥ ‹‹ 18 התפתחות ועיצוב השאיפות הלאומיות בשנות התשעים - הסכמי אוסלו לאחר בחירות 1992השיגו הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל מעמד של שותפים ב"בלוק החוסם" ,אשר הושג במידה רבה בשל עמדותיהם בנושא השלום .אף כי עמדות חד"ש ומד"ע לא תאמו את קווי היסוד של ממשלת רבין, הרי השאיפה להתקדמות בתהליך השלום הנחתה אותן בהחלטתן לתמוך בממשלה מבחוץ 49.עמדה זו ביטאה מחשבה אשר השתרשה בקרב הערבים" :במשך שנים ארוכות נהגו דוברים ערבים בישראל לתאר את השלום כפתרון שיביא מזור לכל בעיותיו של המיעוט הערבי במדינה... .כשיבוא שלום לא תהיה בעיית נאמנות ,לא יהיו תירוצים בידי הממשלה והרוב היהודי לאפליה ,ייעלמו החשדנות והאיבה והאנרגיה תופנה לפיתוח כלכלי ,בו 50 יהיה לערבים הישראלים תפקיד חשוב כגשר". מסמך העקרונות )הסכם אוסלו( משנת 1993הפריך את הטענה לגבי הקשר בין השלום לבין שיפור מעמד הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל וביסס את התפיסה כי השיפור במצבם ובמעמדם הוא פונקציה של היחסים שלהם עם מדינת ישראל .מעמדו של הערבי בישראל כאזרח חריג ,שמתוקף היותו לא-יהודי אינו תואם למבנה הלאומי של המדינה ,הופך לנתון 'טבעי' .בנוסף ,הערבים- פלסטינים אזרחי ישראל מודרים למעשה גם מהלאומיות הפלסטינית .בגלל אזרחותם הישראלית הם מסומנים כחריגים במרחב הלאומי הקולקטיבי ,וייצוגם ושותפותם בעשייה הלאומית מושהים .הפלסטינים בישראל מודרים מהלאומיות הפלסטינית לא בעקבות משא ומתן ,אלא משום שמוותרים עליהם מלכתחילה .הם אינם נכללים בחזון הלאומי מתוך חוסר רצון וחוסר יכולת ,שהרי הם נחשבים 'ידידים' ולא 'חברים בקהילה'" :התמיכה ,הגורפת כמעט ,של ערביי ישראל בהסכמי אוסלו וקהיר ומה שהתחולל אחריהם ,אינה תמיכה נאיבית לחלוטין והיא גם אינה מושתתת רק על אמונה אמיתית בתוכנית השלבים, שתוביל 'בהכרח' למדינה פלסטינית .מאחורי תמיכתם הבלתי-מסויגת בכל שלום פלסטיני-ישראלי ,עומדת 51 שאיפתם לרצות את המימד הלאומי בזהותם העצמית". לאחר חתימת הסכמי אוסלו ,התחילו הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל לחפש דרכי פעולה חדשות ,כדי להשפיע על הגדרת מעמדם בחברה הישראלית ולשפר את תנאי חייהם ,אך נראה כי גובשה דעה מוסכמת כי הפעילות הפרלמנטרית היא הדרך הנכונה לחולל שינוי זה. השלב החדש בפעילות הפוליטית התבטא בראש Æ¥πשרה אוסצקי≠לזר ואסעד גאנם¨ תפיסת השלום של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל¨ גבעת חביבה¨ ≥ ¨±ππעמÆ∑ ß ∞ Æμשרה אוסצקי≠לזר ואסעד גאנם¨ תפיסת השלום של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל¨ גבעת חביבה¨ ≥ ¨±ππעמÆ≤∏ ß Æμ±עזמי בשארה¨ ¢הערבי≠הישראלי∫ עיונים בשיח פוליטי שסוע¨¢ השסע היהודי-ערבי בישראל :מקראה¨ המכון הישראלי לדמוק' רטיה¨ ירושלים¨ ∞∞∞≤¨ עמÆ∂∂ ß ובראשונה בשינויים בהיערכות הפוליטית של האוכלוסיה הערבית .בעוד שחד"ש ומד"ע ידעו להסתגל להתפתחויות הפוליטיות בארץ ובאזור ,התפתחויות אלה זעזעו את הרשימה המתקדמת לשלום ואת התנועה המתקדמת, שהגיעה לידי התפרקות .תנועת בני הכפר הושפעה מההתפתחויות הפוליטיות יותר מכל תנועה אחרת עד כדי כך שהגיעה גם היא לשלב של התפרקות .מלחמת המפרץ והסכמי אוסלו היוו מכה קשה לקו הפוליטי של התנועה וגרמו לה משבר עמוק וקשה ,משום שהיא מצאה את עצמה מבודדת גם בציבור הערבי בישראל וגם בין הפלסטינים בכלל 52.ואילו התנועה האיסלאמית הוכיחה יכולת רבה בגיוס קולות ברמה המקומית והפכה לכוח מוביל בפעילות הפוליטית .בשנת 1996התגלעו מחלוקות בין הזרמים שמרכיבים אותה בנושא ההשתתפות בהצבעה לכנסת והיא התפצלה לשתי תנועות )הידועות בשם "הצפונית" ו"הדרומית"(. השפעת ההתפתחויות הפוליטיות בלטה בשינויים במפה הפוליטית ובתוך התנועות והמפלגות .המערכת הפוליטית הערבית עברה תמורות מרחיקות לכת :היעלמות הרשימה המתקדמת לשלום מהזירה הפוליטית ,שעימה נעלמה גם התנועה המתקדמת ופילוג התנועה האסלאמית .גם בצורת הפעילות ובתוכנה התחוללו שינויים .במצעים הפוליטיים תפסו העניינים המקומיים של האוכלוסיה הערבית מקום גדול יותר ובולט יותר מאשר בעבר. לקראת בחירות הכנסת ה 14-בשנת 1996הופיעו שתי רשימות חדשות :האחת ,היא "הברית הלאומית הדמוקרטית" )בל"ד( .היא נוסדה כתוצאה מיוזמה של שלושה כוחות פוליטיים במגזר הערבי :פלג מתנועת בני הכפר ,תנועת ברית שוויון ופלג של התנועה המתקדמת. השניה" ,התנועה הערבית לשינוי" )תע"ל(. הקונסנזוס שהתגבש בעבר בין רוב התנועות והמפלגות סביב ההסכמה על הפתרון הפוליטי שהרשות הפלסטינית מסכימה עליו קיבל עוד חיזוק .נוסף על כך ,כל הארגונים הפוליטיים מסכימים כי הפתרון הפוליטי לבעיה הפלסטינית ,אינו כולל את הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ,מלבד מה שנשאר מתנועת בני הכפר והפלג הצפוני בתנועה האסלאמית שאינו מגלה עמדה ברורה בנושא. הזרם שפועל למען השתלבות בחברה הישראלית הפך לזרם הדומיננטי בקרב הערבים-הפלסטינים מלבד תנועת בני הכפר ,או ליתר דיוק מה שנשאר ממנו ,לאחר שרוב חבריה הצטרפו לתנועה המתקדמת )לפני שהתפרקה( או לבל"ד. למרות הדמיון הרב בין העמדות של כל התנועות הפוליטיות ברוב הנושאים ,ניתן לזהות הבדלים בנוגע ≤ Æμעזיז חידר¨ ¢התנועה הלאומית המתקדמת≠ בני הכפר¨ מחקר במחשבה הפוליטית של הפלסטינים בישראל ¨¢מעון המחקר¨ ביר≠ זית∫ אוניברסיטת ביר≠זית¨ ¨±ππμעמÆ≤∞¥≠≤∞μ ß עזיז חידר¨ הפלסטינים בישראל בצל הסכמי אוסלו¨ בירות∫ המכון למחקרים פלסטיניים¨ ∑© ±ππבערבית®¨ עמƱ∑¥ ß למחשבה על יחסי המיעוט הערבי עם מדינת ישראל. באוכלוסיה הערבית התגבשו ארבעה זרמים בשאלה זו. זרם אחד ,שהוא הגדול ביותר ,מכיר במדינת ישראל כעובדה קיימת ומדגיש את ההבחנה בין זהות לאומית ותרבותית לבין הזהות האזרחית .זרם זה פועל למען השגת שוויון זכויות ,תוך שימור הזהות התרבותית והלאומית .זרם שני הוא זה המכיר במדינה כעבודה קיימת אך דוחה את צביונה היהודי והציוני ותובע להפוך אותה למדינת כל אזרחיה .הזרם השלישי ,רדיקלי יותר משני הקודמים בשאלת הזהות הלאומית והדתית .הוא מדגיש את התביעה לניהול עצמי בתחומי החינוך והתרבות, בנוסף לשוויון זכויות והפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה. כלומר ,זרם זה בעד השתלבות בחברה הישראלית ,אך על בסיס קולקטיבי ולא אינדיווידואלי .הזרם הרביעי הוא חלש יחסית ,אין לו ביטוי ארגוני והוא ממעיט להציג עצמו בפומבי .זהו זרם שאינו מכיר בקיומה של המדינה, בהתבססו על טיעונים לאומיים או דתיים .מייצגים אותו משכילים ואנשי דת שאינם משתלבים בפעילות ובאירועים, אשר מסרבים להשתתף בהצבעות לכנסת. בהתייחס לנושא שיפור התנאים הכלכליים-חברתיים ניתן לומר בהכללה שכל הזרמים תולים את האשם בשלטון הישראלי ומתעלמים מהאפשרות ליזום תוכניות פיתוח, מלבד התנועה האסלאמית ,שגיבשה את תוכנית "החברה העצמאית" )מוג'תמע עיצאמי( .הכוונה היא לחברה שסומכת בראש וראשונה על עצמה ויוזמת את השינוי ואת 53 הפיתוח על ידי שימוש במשאבים שבידה. הופעת בל"ד ומנהיגותו של עזמי בשארה השפיעו במידה רבה על עיצוב השאיפות הלאומיות .עזמי בשארה לקח אותם רעיונות של התנועה המתקדמת וניסה לפתח אותם .בתחילה ניסה להקים מסגרת משותפת ,יהודית ערבית )תנועת "ברית שוויון"( ,אך הכישלון של המתקדמת וההתקרבות של חלק מבני הכפר לעזמי בשארה ,והרצון שלהם להשתתף בהצבעה שינה את הכיוון .זאת ,בנוסף להשפעת המגעים של בשארה עם מנהיגים ומשכילים בארצות ערב .כדי להבין את החידוש שגרם עזמי בשארה במחשבה הפוליטית של הערבים-פלסטינים אזרחי ישראל ,חשוב לדון בתפיסתו את תהליך ההשתלבות של הערבים בחברה הישראלית .הוא סבור ,שלמעשה מדובר בישראלזציה אמיתית ועמוקה ,שמשמעותה חיזוק הרכיב הישראלי בזהותם של הערבים ,שהוא מנוגד לרכיב הלאומי ,ולא מדובר בסינתזה בין שני הרכיבים ,כפי שטענו תנועות פוליטיות אחרות ,במיוחד התנועה המתקדמת. הטענה שלו ברורה ביותר -דווקא מה שנראה כרכיב לאומי בזהות הפך לרכיב ישראלי "...ולבסוף נהפכו העמידה האיתנה וההיאחזות באדמה לתהליך של ישראלזציה, לאחר שהן התפרקו מן המימד הלאומי שלהן" 54.הוא ≥ Æμעזיז חידר¨ הפלסטינים בישראל בצל הסכמי אוסלו¨ בירות∫ המכון למחקרים פלסטיניים¨ ∑© ±ππבערבית®¨ ע¢ע ≤∏Ʊ∑∂≠± Æμ¥עזמי בשארה¨ ¢הערבי≠הישראלי∫ עיונים בשיח פוליטי שסוע¨¢ השסע היהודי-ערבי בישראל :מקראה¨ המכון הישראלי לדמוקרטיה¨ ירושלים ∞∞∞≤¨ עמÆ≥∂ ß השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 19 מוסיף ומפרש את טענתו" .נטען נגד הישראליזציה כי היא מכשיר גרידא ,שהערבי מפעיל כדי לחיות בעזרתו בישראל או כדי להשיג זכויות אזרח ,כך גם אפשר לטעון, כי בחירת הזהות הפלסטינית במענה לשאלון סוציולוגי היא מכשיר -היא משמשת לשמירה על איזון נפשי או מוסרי או לפיצוי עצמי ,אפילו מצפוני ,על ניהול חיים ישראליים המתבטאים בתביעה לשוויון חלקי במדינת ישראל ,אשר יושבת על חורבותיו של העם הפלסטיני. הקשר של הערבי בישראל עם המציאות הישראלית אינו קשר אינסטרומנטלי גרידא .בתהליך החברתי ארוך הטווח הכלי מתערב במי שאוחז בו ,משפיע עליו ועל תרבותו ומושפע ממנו .התמונה מתבהרת כאשר אנו מוסיפים להכללה התיאורטית הזאת שורה של התפתחויות ביחסי הערבים עם ה'כלי' הישראלי 55".עזמי בשארה ממשיך ומסביר את הרקע לישראליזציה ואת משמעותה העמוקה "...התמוטטותה של האשליה האחרונה בדבר האופציה הערבית ,זו שמאז נאצר הבטיחה פתרון מבחוץ ,ולו בצורה מעומעמת ,אך נמוגה סופית במלחמת המפרץ, והתמוטטותה של תנועת השחרור הלאומית הפלסטינית, שהובסה וקיבלה את התנאים הישראלים .שני האירועים האלה אינם משפיעים במישרין על הערבי בישראל מבחינה חומרית וממשית ,אולם הם תרמו ליצירתו של החלל הפסיכולוגי שהיה דרוש כדי שהתופעה של הנפת דגלי ישראל תתקבל בתור תופעה טבעית...אי-אפשר להמשיך ולראות בהתיחסותו של הערבי לישראליותו מכשיר ותו לא .בתרבות ובפוליטיקה )שלא לדבר על הכלכלה( היתה הישראליות לרכיב מעצב בזהותו של האזרח הערבי ,והיא לא התבטאה בתשובה לשאלה בשאלון סוציולוגי ,אלא 56 בתהליך התהוות דינמי שוטף". מתפיסתו של עזמי בשארה את הרכיב הישראלי בזהותו של הערבי נובע ,כי בחירתם של הערבים בפתרון שתי מדינות היא בחירה אסטרטגית ונובעת משיקולים רציונאליים כבדי משקל .בחירה זו איננה רק אינסטרומנטאלית והיא כוללת בצורה ברורה ויתור הערבים על מימוש השאיפות הלאומיות במדינה פלסטינית .ההגדרה העצמית מבחינתם ,מתבטאת בשיפור מעמדם ובמימוש זכויות שוות בתוך המערכת הישראלית .המשמעות הברורה של בחירה זו היא ,שהערבי-פלסטיני אזרח ישראל ,מתאמץ להשתחרר מהמצב הספי ,שהשאיר אותו בשולי המערכת הפוליטית ,מודר ממרכזי קבלת ההחלטות. בחירה זו בולטת דווקא על רקע ההתפתחויות מאז אמצע שנות התשעים ,אשר מוכיחות יותר ויותר את השוליות של האוכלוסייה הערבית במערכת הפוליטית הישראלית ובחברה בכלל .הן מצביעות על חוסר אונים של אוכלוסייה זו ,ואי-היכולת לגרום לשינוי מהותי במעמד שלה במדינה, במיוחד באמצעות הפעילות הפרלמנטרית. בבחירות לכנסת בשנת 1999השיגו הרשימות הערביות את התוצאה הגבוהה ביותר מאז קום המדינה ) 10חברי .μμשם¨ עמÆ¥∂ ß ∂ .μשם¨ עמÆμ≥ ß ‹‹ 20 כנסת( .זאת ,בנוסף לייצוג הערבים במפלגת העבודה ובמפלגת מרצ .הישג זה לא הועיל לשינוי מעמדה של האוכלוסייה הערבית ,והמצב הכלכלי והחברתי הוסיף להידרדר .מצב זה ,ועצירת תהליך השלום יצרו בסיס למאורעות אוקטובר .2000 התפתחות ועיצוב השאיפות הלאומיות אחרי אוקטובר 2000 תחושת האזרחים הערבים¨ שאזרחותם לא סיפקה להם הגנה ©אירועי אוקטובר ∞∞∞≤® הביאה¨ בפעם הראשונה¨ ליוזמה מצד מנהיגים ערבים לפנות בבקשה להגנה בין≠לאומית מצד האו¢ם Æנחתמה עצומה על ידי למעלה מ≠∞∞∞ ±∞Æערבים המבקשים הגנה בין≠לאומית על האזרחים הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל ונשלחה לאו¢ם Æאמנם יוזמה זו נותרה פעולה סמלית בלבד¨ אך היו לה השלכות מרחיקות לכת במונחים של ניסיון לבנאם את ∑μ בעית הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראלÆ אירועי אוקטובר חידדו את הניכור שהיה קיים כבר בקרב האוכלוסייה הערבית Æתוצאות המאורעות תורגמו להתנהגות פוליטית קולקטיבית בבחירות לראשות הממשלה בפברואר Æ≤∞∞±האוכלוסייה הערבית החרימה את הבחירות במטרה להעניש את ראש הממשלה אהוד ברק וכאות מחאה נגד היחס של המדינה והרוב היהודי כלפי המיעוט∫ רק •∏ ±מבעלי זכות בחירה הצביעו וביישובים מסוימים לא עלה אחוז ההצבעה על • Æ¥בחירות אלה סימנו נקודת מפנה בהתייחסות הערבים לפוליטיקה הישראלית Æבבחירות לראשות הממשלה ההחרמה היתה לדפוס פעולה לגיטימי בציבור הערבי Æבשנת ∂∞∞≤ לא היתה רק הימנעות¨ אלא החרמה¨ המושתתת על אגßנדה פוליטית מנומקת Æשיעור ההצבעה¨ באותה שנה¨ ירד לשפל שלא נודע בעבר ©•∂ Æ®μלמרות ההשפעה החיובית של הופעת ליברמן על העלאת אחוז ההצבעה בשנת ≤∞∞π שוב היתה ירידה מתונה לכדי •Æμ≥Æ¥ בעוד שהרוב היהודי והמדינה ראו בהשתתפות הערבים במחאת אוקטובר טשטוש הקו הירוק¨ הערבים עצמם המשיכו להבחין בין מעמדם לבין מעמד הפלסטינים בשטחים Æהם קראו לאירועים בערבית ßהבת אל≠אקצאß ©משב רוח קצר® ואילו בשטחים הם נקראו אינתיפאדה ©התקוממות ארוכת טווח® Æמוחמד זידאן¨ יו¢ר ועדת המעקב של האוכלוסיה הערבית באותה תקופה¨ הדגיש את ההבדלים בין מאבקם של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל לבין מאבקם של הפלסטינים תושבי השטחים ¢לנו יש את הדרכים שלנו להתבטאות ולא רצינו להשתמש באותה טרמינולוגיה בכדי שזה לא יקבל פרשנות שלילית ©על ידי הרחוב היהודי®¨ כאילו האינתיפאדה בגדה וברצועה ∑ Æμאלחאג ¨ßמאגßד® ¢הקו הירוק לאן øמגמות במפגש ובאוריינטציה בין הפלסטינים בישראל לבין הפלסטינים בשטחים ¨¢מדינה וחברה¨ ¨≤∞∞¥ ¨®±© ¥עמÆ∏≥∑ ß התפשטה אל תוך הקו הירוק¨ דבר שיוביל לתגובה שלילית ברחוב היהודי Æתמיד הקפדנו להשתמש במונח ßהבת אל≠אקצא ßאו ßהבת אוקטובר ßעל מנת לא לתת לזה את ∏μ הממד של אלימות במאבקנו בתוך הקו הירוקÆ¢ מאבקם של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל התעצם¨ והוא התמקד בסוגיות אזרחיות Æמאבק זה גילה כי חילוקי הדעות לגבי הסוגיות העקרוניות שמעסיקות את שתי האוכלוסיות גדולים מאוד וקשים לגישור¨ במיוחד בסוגית צביונה של המדינה וחלוקת משאבי החברה¨ ובכלל זה¨ העמדה כלפי סוג המשטר שצריך לשרור במדינה¨ בנוסף על העמדות המנוגדות בצורה קיצונית בשאלת פתרון הבעיה הפלסטיניתÆ לאור השכנוע של הערבים בחוסר יעילותה של הפעילות הפרלמנטארית¨ האליטות הפוליטיות והחברתיות הערביות משקיעות בעשור האחרון אנרגיה במישור החברה האזרחית הרבה יותר מאשר במישור הפוליטי Æהפעילות של ארגונים אזרחיים ערביים ופעילות וולנטארית ערבית הפכה נרחבת הרבה יותר מאשר האנרגיות המושקעות בפוליטיקה Æמאות ארגונים לא≠ממשלתיים הוקמו ופעילותם מכוונת להעצמת החברה הערבית¨ לייצוגה ולהגנה על קבוצות חלשות למיניהן בקרבה Æלדברי שני פייס¨ מספר הארגונים הערבים μπ הלא≠ממשלתיים הגיע לאלףÆ הכוונת האנרגיה לפעילות אזרחית נבעה מכך¨ שהאוכלוסיה הערבית חוותה אכזבה לא רק מההנהגה¨ אלא¨ כאמור¨ גם מהמבנה הפוליטי שהיא פועלת בתוכו Æהאוכלוסייה הערבית רואה שהפעילות הפוליטית הפרלמנטארית הממוסדת איננה מספקת את צרכיה¨ ולכן היא מחפשת לה אפיקי פעילות חלופיים¨ שיכולים לענות על צרכיה הכלכליים¨ הפוליטיים והאישיים¨ ¢היות ששוק העבודה הישראלי מציב חסמים רציניים בפני משכילים ערבים בעלי כישורים¨ והיות שהמערכת הפוליטית מבצעת דה≠לגיטימציה להנהגה הערבית¨ משכילים ערבים רבים מחפשים אפיקי פעילות המבטיחים להם אוטונומיה¨ הכנסה גבוהה ומרחב פעילות מנותק מפיקוחה הישיר של המדינה Æהדבר מביא לצמיחת החברה האזרחית הערבית במנותק מהחברה האזרחית היהודית בישראלÆÆÆÆעיקר המאמצים להשגת יעדים קבוצתיים מתרחש במישור החברה האזרחית¨ שפועלת בתחומים שונים תוך כדי הגבלת יכולות התמרון של המדינה ∂∞Æ¢חלק מהפעילות של הארגונים האזרחיים ושל הפרטים הופנה לחיפוש דרכים חדשות לחלץ האוכלוסייה הערבית ממצוקתה הכלכלית≠חברתית¨ ואילו חלק אחר הופנה לטיפול בשאלת היחסים עם המדינה ועם הרוב היהודי Æהחמרת המצוקה הכלכלית≠חברתית בעשור האחרון והידרדרות היחסים עם המדינה ועם הרוב היהודי¨ הצמיחו יוזמות שונות באוכלוסיה הערבית¨ הן במישור הפנימי והן במישור היחסים עם המדינה Æחלק מהפתרון נמצא בניסיונות של גופים שונים להגדיר מחדש את היחסים בין המיעוט לבין הרוב והמדינה Æחלק אחר היה בניסיון של גורמים מסוימים לקחת אחריות וליזום אסטרטגיות פיתוח הנשענות בעיקר על משאבי האוכלוסיה הערבית Æהיוזמות השונות הביאו לידי חיבור ארבעה מסמכים¨ מטעם גופים שונים¨ שנודעו בתור ¢מסמכי החזון Æ¢אף על פי שאזרחי ישראל הפלסטינים רואים את עצמם כחלק בלתי נפרד מן העם הפלסטיני¨ הם אימצו פתרונות במנותק מהפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית Æכך נוצר נתק בינם לבין אש¢ף ©ומכוחו עם הרשות הפלסטינית כיום ועם המדינה הפלסטינית לעתיד®¨ שכן אש¢ף כמקור סמכות אינו יכול לייצגם Æבעוד אש¢ף מוכן לתחום את הכיבוש והאדמה הכבושה במסגרת תיק ∑∂ ¨±πהרי הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל תובעים להרחיבם ולהחילם גם על תחומי ∂± ∏Ʊπ¥ החלת הכיבוש והאדמה הכבושה על תחומי ∏ ±π¥משקפת את שיח הילידות¨ אשר מתורגם לכדי תביעה לטיפול באותן בעיות לא פתורות בין המדינה לבין אזרחיה הערבים כמו פליטים פנימיים¨ הנפקדים≠הנוכחים¨ סוגיית האדמות המופקעות והסדרת מעמדם של הערבים במסגרת מדינת ישראל Æתביעות אלה עלו ביתר שאת עם ההבנה¨ כי הפתרון הלאומי אשר אימץ אש¢ף¨ איננו כולל אותםª ¢ככל שהלך והתחוור לפלסטינים בישראל¨ כי מקומם נפקד בהסדר המדיני וכי נידונו להיסמך על עצמם¨ כן חלחלה אצלם ההכרה כי נוצר נתק בין הסוגיה הלאומית ©החיצונית®¨ לבין הסוגיה האזרחית ©הפנימית® Æיתר על כן¨ בקרב חלק ניכר ממעצבי דעת הקהל בקרבם נתחדדה ההכרה¨ כי ההסדר המדיני עלול להיות בעוכרי מעמדם האזרחי בתוך ישראל ולדרדרו עוד יותר Æהכרה זו קיבלה תאוצה נוספת משני כיוונים שונים∫ יוזמת השלום הערבית הוכיחה בעליל כי נזנחו בה לאנחות¨ ואילו בישראל התחזקו הקולות היהודיים התובעים להדגיש את זהותה היהודית ≤∂ של המדינה¨ ולו במחיר הערכים הדמוקרטייםÆ¢ כך¨ הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל בחרו מתוך שיקולי האינטרס שלהם לחזק את הרכיב האזרחי בזהותם ולתבוע שוויון זכויות בתוך המערכת הישראלית¨ בעוד יתר הפלסטינים לא תבעו את הכללתם בפתרון הלאומי של הבעיה הפלסטינית¨ שמתבטא בעיקר בהקמת מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראלÆ ∏ Æμראיון ביוני ≥∞∞≤¨ שם¨ עמÆ∏≥∏ ß Shany Payes, Palestinian NGOs in Israel: The Politics of Æμπ .Civil Society, Library of Modern Middle East Studies, 2003 ∞∂ Æאמל גßמאל¨ ¢ריבונות ומנהיגות∫ מבט סוציולוגי על ההנהגה הערבית בישראל ¨¢המיעוט הערבי והבחירות לכנסת ה¨17- עורך∫ אלי רכס¨ אוניברסיטת תל≠אביב וקרן קונרד אדנאור¨ ∑∞∞≤¨ עמÆ¥μ ß Æ∂±מתי שטיינברג¨ ¢השלכות הקמתה של מדינה פלסטינית על היחסים בינה לבין הפלסטינים בישראל ¨¢פתרון "שתי מדינות לשני עמים"-יהודים וערבים בישראל¨ נתניה∫ מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי¨ המכללה האקדמית נתניה¨ ∞ ¨≤∞±עמƱ∂ ß ≤∂ ÆשםÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 21 הבחירה האסטרטגית של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל¨ והדרתם מהפתרון הלאומי הביאו כאמור להעצמת מאבקם האזרחי Æבעת ובעונה אחת התעצם המאמץ של המדינה והרוב היהודי להדיר אותם¨ על ידי הבלטת והדגשת יהדותה של המדינה¨ גם על ידי חקיקת חוקיםÆ לפיכך¨ ההתפתחויות בעימות בין האזרחים הערבים לבין המדינה והרוב היהודי סביב שאלת הגדרת המדינה ומעמדם של הערבים בתוכה הן ¢שיאו של תהליך שהחל מיד לאחר חתימת הסכם אוסלו בשנת ≥ Ʊππתהליך זה מובל על ידי קבוצת אליטה אינטלקטואלית¨ אקדמית ופוליטית¨ המסרבת לקבל את הנחות היסוד של יחסי הרוב והמיעוט בישראל¨ מפרקת ומרכיבה אותו מחדש¨ תוך שהיא מושפעת מן החשיבה ומן הפרקטיקה הבינלאומית בתחום מעמדם של מיעוטים ∂≥Æ¢כאמור¨ הביטוי הבולט ביותר להתפתחות זו היה פרסומם של ארבעה מסמכים אשר נודעו בכינוי ¢מסמכי החזוןÆ¢ בחלק הבא נדון בשני המסמכים העוסקים בהגדרת המדינה¨ הגדרת הערבים ומעמדם במדינה ובשאלת מימוש השאיפות הלאומיות של האזרחים הערביםÆ מסמכי החזון ומימוש השאיפות הלאומיות מסמכי החזון הם פרי יוזמה עצמאית שנבעה מגישה פרו≠אקטיבית להגדיר את הזהות הקבוצתית והלאומית של האזרחים הערבים ומציעים מודל להסדרת יחסיהם כמיעוט לאומי פוליטי עם הרוב היהודי והמדינה Æבמסמכי החזון נעדרת התייחסות לאופי היחסים בין המדינה הפלסטינית לבין הפלסטינים בישראל Æהחזונות אינם מתייחסים לשאלה אם ייכון הסדר או לא Æלפיכך¨ הם הניסיון הראשון מסוגו¨ לגבש מחשבה ועמדה ברורה ששמה את ענייני הערבים בארץ במרכזÆ מסמך החזון העתידי¨ שפורסם מטעם ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות¨ מגדיר את תביעות הערבים בצורה ברורה∫ ¢הערבים הפלסטינים בישראל אינם שבעי רצון ממעמדם הקולקטיבי¨ בו בזמן שהם משמרים את זהותם הפלסטינית הערבית¨ הם שואפים להשגת אזרחות מלאה במדינה ובמוסדותיה Æלצד שאיפתם להשגת ניהול עצמי מוסדי¨ שיבטיח להם את הזכות לנהל את ענייניהם הייחודיים¨ בקונטקסט של היותם אזרחים ישראלים בתחומי החינוך¨ התרבות והדת Æבנוסף¨ הם שואפים להשיג שוויון זכויות עם הרוב היהודי Æלאמתו של דבר¨ ניהול עצמי כגון זה ≥∂ Æשרה אוסצקי≠לזר¨ ומוסטפא כבהא¨ ¢בין חזון למציאות∫ מסמכי החזון של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל ≠∂∞∞≤ ∑∞∞≤ ¨¢הפורום להסכמה חברתית¨ ירושלים¨ ∏∞∞≤¨ עמÆμ ß ‹‹ 22 מהווה מודל למשטר הבנוי על בסיס ßדמוקרטיה הסדרית¨ß והוא בגדר משטר המחזק את קיומן של שתי קבוצות לאום במדינה¨ הפלסטינית והיהודית¨ והמבטיח שותפות אמת בשלטון¨ במשאבים ובתהליכי קבלת ההחלטות לשתי ∂¥ קבוצות הלאוםÆ¢ אם כן¨ מדובר בתביעות לשמר את הזהות הלאומית¨ שוויון אזרחי¨ ניהול עצמי בתחומי החינוך¨ התרבות והדת¨ כינון משטר של דמוקרטיה הסדרית שמכיר בשתי קבוצות האוכלוסיה כקבוצות לאומיות Æיש לציין כי¨ לאורך כל המסמך¨ חוזרים המחברים על תביעת השותפות בתור תנאי לבניית חברה שוויונית וצודקת Æתביעות אלה מבטאות בצורה ברורה את הזכות להכרה¨ נגישות ושותפות בתוך המערכת הישראלית ומציעות מודל ליחסים עם המדינה ועם הרוב היהודי Æחלבי מדגיש בהקשר זה כי ¸¢התביעות˛ ביטאו בפעם הראשונה¨ ובאופן שלא משתמע¨ הכרה בישראל כמסגרתו המדינית של המיעוט Æקרי¨ שמאווייו ושאיפותיו של המיעוט הערבי יתממשו במסגרת זו¨ בגבולותיה¨ ותוך כדי משא ומתן איתה Æהדבר מהווה מתן ליגיטמציה למדינה¨ כביטוי להגדרה עצמית לעם היהודיÆÆÆ ¸והוא מבטא את˛ התפתחות המיעוט הערבי כקולקטיב עצמאי מוגדר¨ הקיים בפני עצמו Æלא עוד ספיח למרכז ∂μ הפלסטיני או שק חבטות לרוב היהודיÆ¢ למעשה¨ הדברים גם מבטאים בצורה ברורה ביותר את ההתנתקות מהמרכז הפלסטיני והצטרפות אל המרכז הפוליטי≠חברתי הישראלי Æדברים דומים אנו מוצאים גם ב¢הצהרת חיפה ¢ ∫¢אנו מציגים את חזוננו למימוש חיים בכבוד במולדתנו ולמען כינון חברה דמוקרטית המבוססת על יסודות הצדק¨ החירות¨ השוויון והכבוד ∂∂ ההדדי בין הערבים הפלסטינים לבין היהודים בישראלÆ¢ ועוד∫ ¢הכרה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית וריבונית והכרה בזכויותיהם של האזרחים הפלסטינים בישראל כßמיעוט מולדת¸ ßהכוונה היא מיעוט ילידי˛¢ÆÆÆÆÆהפיוס ההיסטורי דורש מאתנו¨ הפלסטינים והערבים¨ להכיר בזכותו של העם היהודי הישראלי להגדרה עצמית ולחיים עם העם הפלסטיני ועם שאר עמי האזור בשלום¨ בכבוד ובביטחוןÆÆÆהפתרון של מדינה דמוקרטית המבוססת על שוויון בין שתי הקבוצות הלאומיות ≠ היהודים הישראלים והערבים הפלסטינים בישראל≠ הוא אשר יבטיח את זכויותיהן של שתי הקבוצות באופן צודק ושוויוני¢ ∂∑ÆÆÆÆÆ¢אנו מאמינים כי קיום מלא של כל תנאי הפיוס ההיסטורי בין שני העמים¨ היהודי הישראלי Æ∂¥הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל¨ ¢החזון העתידי לערבים הפלסטינית בישראל ¨¢נצרת¨∂∞∞≤¨ עמƱ∞ ß Æ∂μמרזוק חלבי¨ ¢ערביי ישראל לאן ≠ בין ישראליזציה לבין פלסטיניזציה ¨¢פתרון "שתי מדינות לשני עמים"-יהודים וערבים בישראל¨ נתניה∫ מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי¨ המכללה האקדמית נתניה¨ ∞ ¨≤∞±עמÆ¥± ß ∂∂ Æמדה אל≠כרמל¨ הצהרת חיפה¨ חיפה¨ ∑∞∞≤¨ עמÆ∂ ß ∑∂ Æשם¨ עמƱ≤ ß והערבי הפלסטיני¨ המחייבים הכרה בזכותו של עמנו להגדרה עצמית והגשמת זכויות הפלסטינים בישראל כßמיעוט מולדת ¨ßעשוי ליצור תנאים פוליטיים שיאפשרו בניית אמון¨ שיתוף פעולה וכבוד הדדי בין שתי המדינות העצמאיות והדמוקרטיות∫ המדינה הפלסטינית ומדינת ∏∂ ישראלÆ¢ÆÆÆ ברור ש¢הצהרת חיפה ¢אינה משאירה מקום לספק בשאלת מימוש השאיפות הלאומית של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל Æהיא מצהירה כי ההגדרה העצמית של הפלסטינים משמעותה הקמת מדינה פלסטינית ליד מדינת ישראל ואילו הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל מגשימים את שאיפותיהם על ידי המשך החיים במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית שמבטיחה צדק ושוויון ומכירה בערבים כקבוצה לאומית¨ שותפה Æמשני המסמכים נובעת העמדה כי סוגיית יהדותה של המדינה¨ היא מהות הסכסוך והוויכוח בין הפלסטינים בישראל לבין היהודיםÆ הפלסטינים כרכו את אופייה היהודי של המדינה עם מעמדם כמיעוט לאומי¨ ∂πולמרות התעקשות הרוב היהודי על אופייה היהודי של המדינה¨ הבחירה של הערבים≠ פלסטינים אזרחי ישראל ברורה Æהרכיב הישראלי בזהותם מודגש ומשמעותה הפוליטית של הזהות הישראלית היא שהערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל מסתגלים למערכת ∞∑ הישראלית ואינם מוכנים לסכן את זכויותיהם האזרחיותÆ הבחירה האסטרטגית של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל מבליטה את זהותם הפרטיקולארית שהיא זהות של מיעוט לאומי¨ הפועל לקידום האינטרסים העצמיים שלו בראש ובראשונה Æהם אומנם דבקים בזהות הלאומית הפלסטינית¨ אך הם עצמאיים בהחלטותיהם ובפעולתםÆ למיעוט הלאומי הערבי בישראל יש מוסדות פוליטיים עצמאיים ªיש ארגוני חברה אזרחית מפותחים ויש סדר יום פוליטי משל עצמו Æהגדרת היחסים שלהם עם יתר הפלסטינים והעולם הערבי¨ בהצהרת חיפה¨ מבליטה בצורה הברורה ביותר את הזהות הפרטיקולארית של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל∫ ¢אנו שואפים להגשים את הזיקה שלנו לעם הפלסטיני ולאומה הערבית בכל המישורים¨ לרבות קשרים בין בני משפחה¨ קרובים וחברים¨ וגישה חופשית ורציפה למרכזי התרבות וההגות בעולם הערבי Æאנו שואפים גם להעמקת הקשר הזה ∑± ולהרחבתו במישור הפוליטי¨ הכלכלי והמוסדיÆ¢ לפיכך¨ אנו יכולים לסכם כי ¢האליטות התרבותיות והפוליטיות אימצו שיח חלופי¨ שנקודת המוצא שלו היא הפעילות בתוך הזירה הפוליטית הישראלית Æהם ∏∂ Æשם¨ עמƱ≥ ß Æ∂πיצחק רייטר¨ ¢השלכות הקמת מדינה פלסטינית על יחסי יהודים≠ערבים בישראל ¨¢פתרון "שתי מדינות לשני עמים"- יהודים וערבים בישראל¨ נתניה∫ מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי¨ המכללה האקדמית נתניה¨ ∞ ¨≤∞±עמÆ≥¥ ß ∞∑ Æשם¨ עמÆ≥μ ß Æ∑±מדה אל≠כרמל¨ הצהרת חיפה¨ חיפה¨ ∑∞∞≤¨ עמÆ∑ ß מציעים פרויקט לאומי ארוך טווח שנועד להסדיר את מעמד הערבים כקולקטיב לאומי בעל אינטרסים לאומיים בתוך המערך הפוליטי והתרבותי הישראלי ולא מחוצה לו ∑≤Æ¢למעשה¨ ניתן גם לומר כי מטרות ואמצעי המאבק של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל לא השתנו לאורך השנים ולכן עדיין ניתן להגדירו במלים של רוזנפלד מסוף שנות השבעים ∫ ÆÆÆ¢אין מגמת המאבק הערבי מכוונת להחרפת סתירות¨ תוך הדגשת ניגודים חסרי תקנה בנוסח של ¢סכסוך טרגי¢ ¨¢חסר פשרה¢ ¨¢בין צדק לאומי לצדק לאומי ¢וכו Æßהגיונו של המאבק מכוון לדעתנו להשגת שוויון פוליטי¨ כלכלי ולאומי¨ כלומר¨ לסגירת הפערים בחברה ובמדינה הקיימת Æמאבק זה הוא בעל מומנטום משלו¨ הן בישראל והן במקומות אחרים בעולם¨ רגישותו למצבים פרובוקטיביים היא גבוהה מאוד ÆÆÆÆÆÆהערבים הגיעו לשלב¨ בו הם מסוגלים לנהל מאבק בהתאם לכללים הפוליטיים המקובלים במדינה ומסרבים להתפייס עם המעמד שנקבע להם על ידי השלטון ועמדה זו גורמת לאי≠ נוחות שלטונית ∑≥Æ¢מסקנות המחקר שלנו יכולות לאשר כי המטרות והאמצעים שצוינו בפסקה הקודמת עדיין תקפים Æהמעבר לאלימות נעשה במקרים נדירים יחסית ומתוך התחושה שמאבק לגיטימי אינו מוביל לתוצאותÆ וביחס לעתיד הנראה לעין¨ נראה כי הערבים ימשיכו לדבוק באותן מטרות ולהשתמש באותם אמצעים Æאך אם תהיה התפרצות ויהיה שימוש באמצעים אלימים¨ שאינם כורח המציאות¨ היא לא תהיה על רקע של מימוש השאיפות הלאומיותÆ מעניין לציין כאן אותה מסקנה של עזמי בשארה ¢התפרצות לא תהיה תוצאה של התנגשות בין התפתחות התודעה הלאומית הפלסטינית לבין תודעה ישראליתÆ סיבותיה יהיו¨ ראשית¨ היקלעותה של התודעה האזרחית הישראלית למבוי סתום¨ עקב היותה של המדינה מדינת היהודים ªשנית¨ חיפוש אחר זכויות קולקטיב של המיעוט הלאומי Æ¢בשארה ממשיך ומציין תרחישים אחרים¨ כמו ¢דו≠קיום עם ישראליות לקויה על רקע שיפור מצטבר ∑¥ בתחום זכויות האזרח והמחיהÆ¢ מסקנות העבודה שלנו מאשרת בצורה ברורה ביותר כי הערבים≠ פלסטינים אזרחי ישראל בחרו כבר בשנות הששים להכיר במדינת ישראל בתור המסגרת שבה הם ימשיכו לחיות¨ ≤∑ Æהוניידה גאנם¨ לבנות את האומה מחדש :אינטלקטואלים פלסטינים בישראל¨ ירושלים∫ מגנס ≠ האוניברסיטה העברית בירושלם¨ ¨≤∞∞πעמÆππ ß ≥∑ Æהנרי רוזנפלד¨ ¢המצב המעמדי של המיעוט הלאומי הערבי בישראל ¨¢מחברות למחקר ולביקורת¨ מס ¨≥ ßחיפה¨ אוניברסיטת חיפה¨ ¨±π∑πעמÆ≥¥ ß Æ∑¥עזמי בשארה¨ ¢הערבי≠הישראלי∫ עיונים בשיח פוליטי שסוע¨¢ השסע היהודי-ערבי בישראל :מקראה¨ המכון הישראלי לדמוקרטיה¨ ירושלים¨ ∞∞∞≤¨ עמÆμ≥≠μ¥ ß השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 23 והם ממשיכים גם היום לדבוק באותה בחירה Æתנועת אל≠ארד¨ שהיתה תנועה פן≠ערביסטית¨ הכירה במדינת ישראל ואף ניסתה להשתלב במבנה הפוליטי שלה על ידי השתתפות בבחירות לכנסת¨ וזאת למרות העובדה כי האסטרטגיה של הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל¨ עד מלחמת ∑∂ ¨±πהיתה ¢הישרדות Æ¢אחרי המלחמה הם עברו לאסטרטגיה של הסתגלות ומשמעותה ניהול מאבק פוליטי למען ביסוס האזרחות שלהם והשגת שוויון בחלוקת המשאבים Æמעבר זה היה בד בבד עם חיזוק זהותם הלאומית הפלסטינית Æתמורות רבות ועמוקות שעברו הערבים במשך השנים הביאו ליד אימוץ פתרון לבעיית מעמדם במדינה¨ אשר מתבטא בהפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה ומשטר של דמוקרטיה הסדרית אשר מכיר בזכויות קולקטיביות של המיעוט הלאומי הילידיÆ במרוצת שנות השמונים¨ אימץ חלק מהערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל¨ אסטרטגיה של קידום מעמדם בשני מרכזי כוח עוינים∫ המרכז הפלסטיני והמרכז הישראלי Æניסיון זה השתקף במיוחד במצע של התנועה המתקדמת לשלוםÆ ניסיון זה כשל בשל דפוס העימות בין שני מרכזי הכוח Æמאז שנות התשעים הרוב המכריע באוכלוסיה הערבית אימץ יותר את הגישה שמצדדת בחיזוק האזרחות הישראלית של הערבים וויתור על פתרון לאומי שכולל אותם¨ מה גם ששני מרכזי הכוח הנזכרים¨ כבר החליטו כי פתרון לאומי של הבעיה הפלסטינית¨ אינו כולל את הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל Æבאותו זמן¨ ובהשפעת החלטת שני מרכזי הכוח¨ הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל¨ אימצו את שיח הילידות שמשמעו פתיחת תיקי ∏Ʊπ¥ פתיחת תיקים אלה משמעו פתרון הבעיות הקשורות בפליטים הפנימיים¨ הנפקדים≠הנוכחים¨ הסדרת סוגית הקרקעות שהופקעו והענקת זכויות קולקטיביות על פי האמנות הבינלאומיות¨ בנוסף על הזכויות הליברליות שמעניקה ¢מדינת כל אזרחיה Æ¢עמדה זו של הערבים≠ פלסטינים אזרחי ישראל היא עמדה שתובעת פיוס¨ בין שתי קבוצות אוכלוסיה לאומיות¨ אשר מחייב מימד קולקטיבי ורגישות לשונית יותר מאשר זה נראה בדוקטרינות הפשוטות של זכויות אדם אוניברסאליותÆ בזמן שהערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל מעצימים את מאבקם למען פיוס מסוג זה וחיזוק אזרחותם הישראלית¨ הם נתקלים בהעצמה של המאמצים לחזק את אופייה היהודי¨ כלומר הדתי Øאתני של המדינה¨ הן על ידי חקיקה והן על ידי התנית הפתרון הלאומי לבעיה הפלסטינית בהכרה במדינה כמדינה יהודית ואף התנית זכויות אזרח ‹‹ 24 מסוימות באותה הכרה Æהדבר מצביע על התעצמות המאבק על צביונה של המדינה¨ שמבחינתם של הערבים≠ פלסטינים אזרחי ישראל הוא מאבק למען זכויות אזרח שוות וגם מאבק למען ההכרה בהם כמיעוט לאומי¨ הענקת הזדמנויות לנגישות ולשותפות מלאה Æכלומר¨ הכרה בהם כשווים וגם כשונים Æהשאיפות הלאומיות של הערבים בישראל לא גרמו למעבר מהתביעות שנזכרו לתביעות של היפרדות או אוטונומיה מלאה Æמשמע¨ מימוש השאיפות הלאומיות¨ כפי שהם תובעים¨ הוא במסגרת המדינית≠ האזרחית הישראליתÆ המסקנות שלנו מבוססות על מצעי מפלגות ועל מסמכים שנוסחו על ידי אליטות¨ על דפוסי המאבק הפוליטי¨ על הפעילות של הארגונים האזרחיים וגם על מחקר אקדמיÆ מסקנות אלה מתייחסות לעמדות של הרוב הגדול בקרב הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל¨ אך יש לקחת בחשבון כי בקרב מיעוט זה קיימות קבוצות משני הקצוות של עמדות הרוב Æבקצה אחד של רצף העמדות¨ קיימת קבוצה שהפנימה את החוויה ואף את הזהות הישראלית ושאלת הזהות הלאומית והשאיפות הלאומיות זרה לה Æבקצה השני של הרצף קיימת קבוצה קטנה מאוד שמצדדת בהיפרדות¨ אם על בסיס לאומי ואם על בסיס דתי¨ או שניהם יחדÆ לצד שיקול זה יש גם לקחת בחשבון כי אזור המזרח התיכון עובר בתקופה זו תמורות מעמיקות Æתמורות אלה הן תוצאה של סוגי פעילות פוליטית¨ ציבורית וחברתית חדשים שמצביעים גם על תמורות בתרבות¨ בתפיסות ובמודעות של הפעילים Æעיקר ההשפעה של פעילות זו נוגע בסוגית הזהות והאזרחות Æאין ספק שלהתפתחויות אלה יהיו השלכות על הערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל¨ אך עדיין לא ניתן להעריך את עוצמת ההשפעה ואת כיוונה Æלאור שיקולים אלה¨ העבודה שלנו איננה יכולה להתיחס לניבוי העתיד¨ אך היא מלמדת בצורה הברורה ביותר כי הזהות איננה גורם קבוע והיא משתנה בהתאם להתפתחויות בסביבתה¨ ומכאן¨ משמעות הלאומיות יכולה גם להשתנות¨ ובעקבות זאת התביעות של יחידים ושל קבוצות גם הן משתנות Æולבסוף¨ יש לציין כי לא רק משמעות הזהות יכולה להשתנות¨ אלא שמשקלה יחסית לזהויות הרבות האחרות של הפרט או של הקבוצה¨ יכול להשתנות Æיחסי הכוח בין הזהויות השונות של הפרט או של הקבוצה¨ קובעים מהו משקלה בקביעת השאיפות¨ אסטרטגיות הפעולה והיחס לישויות המעורבות במימוש השאיפותÆ פרופ' עזיז חיידר פרופ ßחיידר הינו עמית מחקר במכון ון≠ליר ובמכון הרי ס Æטרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים Æהוא עמד בראש פרוייקט מחקר ¢השלטון המקומי הערבי בישראל ¢במכון ון ליר ולאחרונה פורסם בעריכתו הספר ¢קריסת הרשויות המקומיות הערביות≠ הצעות להבניה מחדש Æ¢כיום הוא עומד בראש פרויקט ¢המחשבה הפוליטית והחברתית בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל ¢ופרויקט ¢צמיחתו וגיבושו של המעמד הבינוני הערבי בישראל Æ¢כמוכן עומד פרופ ßחיידר בראש המכון ללימודים ישראליים באוניברסיטת אל≠קודס ומרצה לסוציולוגיה במכללת דוד ילין בירושליםÆ קיבל את תואר הדוקטורט בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים בנושא ¢יזמות כלכלית בכפרים הערביים בישראל ∞Æ¢±π∏∞ ≠ ±πμ פרופ ßחיידר היה המחבר של שני פרקים ב¢חזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל ≠ ¢האסטרטגיה הכלכלית והאסטרטגיה החברתיתÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 25 ‹‹ מתי שטיינברג מ"נפקדים" ל"נוכחים" :ערביי ישראל והמדינה הפלסטינית - זהות קיבוצית ויחסי גומלין ¢גבול איננו הנקודה שבה משהו נעצר ומסתיים¨ אלאÆÆÆ הגבול הוא הנקודה שממנה משהו מתחיל את נוכחותו¢ מרטין היידגר ההקשר הכלל-ערבי והפלסטיני בנבכי אחת מתרשומות הדיונים המודלפות ב¢אל≠גßזירה¢ וב¢גארדיין© ¢ינואר≠פברואר ®≤∞±±על הסדר הקבע נחבאת התייחסות משמעותית ביותר לענייננו Æכאן¨ בתרשומת שיחה ממרס ≤∞∞πבין אבו≠מאזן לבין בכירי ¢יחידת התמיכה במו¢מ ®NSU© ¢בראשות צאיב עריקאת¨ גולל אבו≠מאזן את הנחיותיו האסטרטגיות המחייבות בפני צוות יועציו המדיניים הקרובים ±Æאגב הידרשו לסוגיית הפליטים¨ פירט אבו≠מאזן מהי בעיניו המשמעות המעשית של הקביעה ב¢יוזמת השלום הערבית ¨¢כי בעיית הפליטים הפלסטינים צריכה למצוא את פתרונה ב¢אופן צודק ומוסכם Æ¢וכה הנחה את חבר יועציו המופקדים על הכנת העמדות הפלסטיניות במו¢מ ועל ניסוחן∫ כל הפליטים יוכלו לקבל אזרחות פלסטינית¨ והמדובר בכל חמשת מיליוני הפליטים¨ אם רצונם בכך Æכך¨ למשל¨ ייתכן שהפליטים הפלסטינים בירדן לא יחפצו בכך¨ בעוד שלגבי הפליטים בלבנון יש צורך בכך¨ בדרך זו לא יהיו עוד הפליטים הפלסטינים חסרי מדינה¨ אלא בבחינת זרים ¸במדינות המארחות˛ÆÆÆ Æלגבי המספרים¨ בלתי הגיוני לבקש מישראל לקבל חמישה מיליונים או אפילו מיליון אחד ≠ משמעות הדבר קיצה של ישראל Æהם ¸הישראלים˛ אומרים ∞∞∞¨ μפליטים במשך חמש שנים Æזו כמות פחותה אפילו מאיחוד משפחות¨ ואין היא מקובלת Æצריכים להיות פיצויים לפליטים ÆÆÆוכן פיצויים למדינות המארחות¢ בהקשר זה הקשה אחד מחברי צוות התמיכה ©המזוהה בתרשומת כבדר רוק®∫ אני פלסטיני מנצרת¨ ואני בעל אזרחות ישראליתÆ האם תינתן לי אזרחות פלסטינית במדינה העתידהø על כך ענה לו אבו≠מאזן בפירוט∫ אני מבין מדוע אתה שואל זאת¸ Æגם˛ אני פליט ¢ Ʊתרשומת הפגישה בין הנשיא אבו≠מאזן עם ¢יחידת התמיכה במו¢מ ≤¥ ¨¢במרץ¨ ∫≤∞∞π www.guardian.co.uk/world/palestine-papers-documents/4507 ‹‹ 26 מצפת Æהתשובה¨ מבחינה אסטרטגית היא ≠ לא Æאתם חייבים להישאר היכן שאתם¨ להגן על זכויותיכם ולשמור על קהילתכם Æאינכם זקוקים לדרכון כדי להוכיח שאתם פלסטינים Æב≠∏±π¥ מנו הפלסטינים בישראל ∞∞∞¨∏≥ ±ועתה ≠ למעלה ממליון Æהמולדת הזאת היא מולדתכם Æאתם חייבים להישאר שם¨ והדבר איננו מפחית כהוא≠זה מן העובדה שאתם ערבים ופלסטינים Æאיננו רוצים שתיטלו חלק בשום אינתיפאדה Æהניפו שני דגלים∫ ¸דגל˛ השיוויון ¸ודגל˛ המדינה העצמאית למען אחיכם בשטח הכבושÆ בקיצור נמרץ ובבהירות רבה סיכם כאן אבו≠מאזן את גישת הרשות הפלסטינית ואש¢ף כלפי הפלסטינים הערבים בישראל∫ אין סתירה בין אזרחותם הישראלית לבין זהותם הלאומית הפלסטינית¨ והשתיים אף עולות בקנה אחדÆ תמיכתם בכינון מדינה פלסטינית שכנה תבטא את זהותם הפלסטינית¨ ואילו תביעתם לשיוויון בתחומי מדינת ישראל תבטא את אזרחותם הישראלית Æכמשיח לפי תומו הוא פוטר את מדינת ישראל מהגדרתה כ¢שטח כבוש ¢ומייחד את הביטוי אך ורק למרחב שבו צריכה להשתרע המדינה הפלסטינית Æבעוד הוא מנחה את הפלסטינים הדרים מחוץ לפלסטין לאמץ את האזרחות הפלסטינית בצד תושבותם במדינות המארחות¨ הרי מן הפלסטינים הישראלים הוא דורש לדבוק באזרחותם הישראלית¨ אפילו כרוך הדבר בהימנעותם מקבלת אזרחות פלסטינית Æניכר בו¨ שאין הוא חפץ להעמידם במבחן הבחירה בין שתי האזרחויות בהעריכו שרובם יעדיפו את האזרחות הישראלית¨ מה גם¨ שהוא עצמו מבכר שיישארו במקומם ולא יישתקעו במדינה הפלסטינית הצרה מהכילםÆ העמדה¨ שמבטא אבו≠מאזן¨ איננה אלא יישום לצורך המו¢מ המדיני של הגישה העקרונית של אש¢ף בראשות ערפאת מאז שנות ה≠∞∏ של המאה שעברה Æבעוד שמן הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה דרש אש¢ף דאז לחתור להשגת הזכויות הלאומיות ©¢אל≠חקוק אל≠וטניה¨®¢ הרי שמן הפלסטינים במדינת ישראל הוא דרש לחתור לשיוויון הזכויות האזרחיות ©¢אל≠חקוק אל≠מואטניה®¢ במסגרת מדינת ישראל ≤Æמן ההבדלים הניכרים בין שתי ≤ Æראו¨ למשל¨ פלסטין אל'-תורה¨ ©שבועון אש¢ף®¨ ∂ ביוני¨ ∑∏¨±π ∞≤ ביוני¨ ∑∏Ʊπ הזירות גזר¨ אפוא¨ אש¢ף יעדים שונים¨ ומבחינתו שריר וקיים גבול ה¢קו הירוק Æ¢הווה אומר¨ הגז ֵרה בין שתי הזירות אינה שווה כל עוד יש תוחלת להסדר מדיני על בסיס חלוקה לשתי מדינות Æככל שתוחלת זו הולכת ודועכת¨ חל בהכרח כרסום בהבדלים בין שתי הזירות ומיטשטשים התחומים בכיוון של הידמות ערביי ישראל לערביי ארץ≠ ישראל ©¢פלסטיןÆ®¢ דוגמא נוספת ממהלך הדיונים על הסדר הקבע¨ שנחשפו על≠ידי ¢אל≠גßזירה ¨¢מלמדת בבירור על יחסה האינסטרומנטלי של הרשות הפלסטינית בהנהגת אבו≠ מאזן כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל Æבדיון בסוגיית הגבולות שהתנהל בראשות שרת≠החוץ דאז¨ ציפי לבני מזה ואבו≠עלאא וצאיב עריקאת מזה ©מאי ∏∞∞≤®¨ נחשפו במלוא חריפותם הפערים לגבי הקפם של גושי ההתנחלויות ≥Æוכאן הציג צאיב עריקאת¨ בפנותו לצד הישראלי¨ מוצא היפוטתי בזו הלשון∫ ¢האם תוכלו לדמיין כי למען השלום תאותו להסכים שהיהודים יישארו בפלסטין כבעלי זכויות מלאות כמו הערבים הישראלים© ¢øראוי לשים לב¨ כי עריקאת זיהה אותם כ¢ערבים ישראלים ¨¢ולא כ¢פלסטינים ישראלים Æ®¢שרת החוץ ציפי לבני ביקשה שהות לחשוב על אפשרות זו¨ אך ציינה¨ כי במבט ראשוני היא יכולה לזהות כאן בעיה באשר לבטחון היהודים במדינה הפלסטינית Æתהיה אשר תהיה ההתייחסות לגופו של עניין¨ אך עצם נכונותו של צאיב עריקאת ©כנציג רשמי ובנוכחות אבו≠עלאא® להציג¨ ולו כאפשרות היפוטתית לצורך הדיון¨ את סוגיית המתנחלים וההתנחלויות כשוות≠ ערך לסוגיית ערביי ישראל¨ מלמדת על עדיפותה המשנית בעיניו¨ כ¢משתנה≠תלוי ¨¢בהשוואה לעדיפות העליונה הנודעת להשגת מדינה פלסטינית לצד ישראל כ¢משתנה בלתי≠תלויÆ¢ אין תימא¨ אפוא¨ שמכלל שלל התעודות שנחשפו ב¢אל≠ גßזירה ¨¢אלה הם¨ ככל שיכולתי לאתר¨ שני האיזכורים היחידים של סוגיית הפלסטינים בישראל Æכל≠כולם של המסמכים הוא קודש לדיון בהיבטים הטריטוריאליים השונים של הסדר חלוקה לשתי מדינות Æאפילו במקום שנדונה סוגיית הפליטים הפלסטינים¨ נעדר בו איזכור מפורש של סוגיות נגזרות¨ כגון זו של פיצוי ¢הפליטים הפנימיים ¢הפלסטינים תושבי ישראלÆ ושוב אציין¨ כי חשיבות שתי ההתייחסויות לעיל בעניין ערביי ישראל¨ נובעת מכך שהן מהוות שלב בתרגום שפת העקרונות של ¢יוזמת השלום הערבית ¢ללשון המעשה המדיני Æמתוך כך הן מלמדות לא רק על עצמן¨ אלא מקרינות חזרה על משמעות העקרונות של אותה יוזמהÆ לא בכדי הדגיש אפוא¨ אבו מאזן¨ כי נקודת המוצא של הנחיותיו ליועציו המדיניים¨ היא מקור הסמכות הקיבוצי ≥www.alquds.ws/ar/files/2011/jan 01/aljazeera-documents/09 Æ %Meeting%Minutes% 20 Borders הכלל≠ערבי המגולם ב¢יוזמת השלום הערבית Æ¢אכן¨ בחינת משמעותה והשלכותיה של היוזמה על סוגיית ערביי ישראל היא¨ לדעתי¨ המפתח להבנת ההתפתחויות מאז הושקה ¢היוזמה ¢במרס ≤∞∞≤ הן בקרב ערביי ישראל ©¢מסמכי החזון ≠ ¢ועל כך בהרחבה להלן® והן במדיניות ממשלות ישראל ©התניית ההכרה בישראל כ¢מדינת הלאום היהודי ¢ו¢חוקי הנאמנות ¢למיניהם ≠ וגם על כך להלן®Æ מאז מרס ≤∞∞≤¨ מידי שנה¨ חזר והציג הקונסנזוס הערבי את ¢יוזמת השלום הערבית ¢במסגרת החלטות הסיכום של ועידות הפסגה הערבית Æיוזמה זו מתווה את דגם ההסדר של הסוגיה הפלסטינית על≠פי נוסחת החלוקה לשתי מדינות המתבססת על קווי ¥ביוני ∑∂ ±πבתמורה להסכמה הערבית לגמול לישראל בנורמליזציה ©¢יחסים טבעיים ¨®¢סיום הסכסוך וגניזת האופציה הצבאיתÆ לענייננו חשובה התייחסות ¢היוזמה ¢לפתרון הסוגייה של הפליטים הפלסטינים¨ שכן¨ היא משיקה לסוגיית הערבים בישראל Æעיניהם הבוחנות של בעלי הידע והמודעות הפוליטיים בקרב הערבים בישראל¨ כמו גם בעולם הערבי והאסלאמי¨ לא אחרו לזהות את השינוי המהותי¨ שחוללה ¢יוזמת השלום הערבית ¢בהקשר זה¢ Æהיוזמה ¢כוללת שתי פסקאות עיקריות בעניין הפליטים הפלסטינים¨ שלכאורה סותרות זו את זו Æמצד אחד היא מציינת את הצורך ב¢פתרון צודק של בעיית הפליטים הפלסטינים אשר יוסכם עליו בהתאם להחלטת העצרת הכללית מסß Æ¢±π¥מצד שני היא מורה על ¢דחיית כל צורת האזרוח ©בערבית ≠ ¢תוטין ®¢הפלסטיני אשר איננו תואם את ¥ הנסיבות המיוחדות של הארצות הערביות ÆהמארחותÆ¢ ¢פתרון מוסכם ¨¢המחייב מטבעו גם את הסכמת ישראל¨ נועל בהכרח את הדלת בפני שיבה המונית של פליטים לתחומי מדינת ישראל¨ ואילו ¢שלילת האזרוח ¢במדינות ערב איננה מותירה כל אפשרות אחרת¨ למעט שיבה לתחומי ישראל Æעולה השאלה∫ האם הקביעה האחרונה נועדה לשמש סעיף התחמקות ומילוט המרוקן מתוכן את הקביעה הראשונהø הבהרת הסוגיה מחייבת לחזור למקורות¨ קרי∫ להחלטת העצרת הכללית מס ±π¥ ßמ≠ ∏ ¨±±Æ±≤Ʊπ¥סעיף ¨±±וזו לשונו∫ העצרת הכללית ¸ ˛ÆÆÆמחליטה כי הפליטים החפצים © ®wishingלשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם חייבים להיות מ*רשים ©should be ®permittedלעשות זאת במועד המעשי המוקדם ביותר¨ וכי יש לשלם פיצוי בעבור הרכוש של אלה Æ¥ראו נוסח ¢יוזמת השלום הערבית ¢בשואון ערביה ©כתב העת של הליגה הערבית®¨ אוגוסט ≤∞∞≤ Æבאשר לנוסח החלטות ועידות הפסגה הערביות הכוללות את ¢היוזמה ¢ראו אתר הליגה הערבית∫ www.arableagueonline.org/las/index.jsp השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 27 הבוחרים © ®choosingלא לשוב¸ μÆÆÆההדגשה שלי˛Æ מילות≠המפתח של החלטה ±π¥הן אלה המודגשות∫ ¢החפצים ¢ו¢הבוחרים Æ¢על≠פי נוסח זה¨ ברי שההחלטה היא עניינו הבלעדי של הפליט והפליטה כפרטים Æיסוד≠ מוסד זה היה במשך שנים רבות אבן הפינה של העמדה הערבית והפלסטינית¨ בבחינת חוק בל≠יעבור Æוכאן בדיוק מצוי החידוש המהותי של ¢יוזמת השלום הערבית¢ בסוגיית הפליטים∫ נוסחה המפורש קובע¨ כי שומה על פתרונה להיות ¢מוסכם Æ¢משמעות הדבר היא שתוכנית≠ האב הקיבוצית הערבית מפקיעה מן הפליט כפרט את נטל ההחלטה בעניין השיבה והפיצויים ומגלגלת את ההכרעה לפיתחם של שני הצדדים להסכם ≠ ישראל ואש¢ף≠הרשות הפלסטינית Æמעתה¨ קובעת היוזמה¨ כפוף פתרון בעיית הפליטים להסכם המדיני¨ וחסל סדר ההחלטה האישית של הפליט והפליטהÆ זו במפורש נקודת≠המוצא¨ שממנה גזר אבו≠מאזן את הנחיותיו המעשיות לצוות יועציו במסמך המצוטט בראשית מאמר זה Æפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים נעשה משועבד למיקוח על עסקת החליפין שיעודה הוא הסדר החלוקה לשתי מדינות Æאבו≠מאזן מציע הבחנה בין אזרחות לבין תושבות∫ הפליטים יוכלו לקבל אזרחות פלסטינית¨ אך ישתקעו במקומות מושבם במדינות הערביות המארחות¨ כתושבים Æואילו לגבי הפלסטינים בישראל ≠ עליהם לחתור ולהשתלב במדינת ישראל כאזרחים לכל דבר ולקבל עליהם את דין הפיצוי וגובהו על≠פי תוצאות המו¢מ המדיני בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית ≠ אש¢ף Æאם ¢הפליטים הפנימיים ¢או נציגיהם יבקשו לעשות דין לעצמם¨ הריהם חורגים מן השורה הערבית המעוגנת ב¢יוזמת השלום הערביתÆ¢ בלא לומר זאת במפורש¨ הרי שמשמעות הדבר היא כי סוגיית הערבים במדינת ישראל נתפסת כסרח≠עודף¨ ואילו גולת≠הכותרת היא הסדר החלוקה לשתי מדינותÆ שתי הדוגמאות¨ שהובאו לעיל ממסמכי ¢אל≠גßזירה¢ המודלפים¨ המיישמות את עקרונות ¢היוזמה ¢במו¢מ¨ לא רק משקפות את הגישה הפטרונית הזאת כלפי הפלסטינים בישראל¨ אלא ממחישות אותה בעליל Æהן מלמדות על כך שהרשות הפלסטינית ואש¢ף¨ כמו גם הקונסנזוס הערבי¨ מבקשים להטביע את חותמם על סוגיית הפלסטינים בישראל באופן שיהלום את דגם הפתרון של חלוקה לשתי מדינות Æטענתם¨ שאין הם מתערבים בסוגיית הפלסטינים בישראל היא¨ אפוא¨ טענה חסודה¨ שכן הנכונות לשים קץ לתביעות ולסיים את הסכסוך במסגרת ¢היוזמה ¢מקרין במישרין על מעמד הערבים במדינת ישראלÆ מבטלת את ¢זכות השיבה המקודשת ¢ו¢מעתיקה את סוגיית זכות השיבה לשולחן הדיונים ודורשת ליישמה באמצעות הבנה הדדית והסכם עם ישראל ∂Æ¢שותפים לביקורת מוחצת זו הם ¢האחים המוסלמים ¢ככלל¨ וכן איראן¨ חזבאללה¨ הגßהאד האסלאמי בפלסטין¨ וכמובן ≠ הגßהאד הגלובלי ובראשו אל≠קאעדה Æהנה כי כן¨ הביטוי ¢פתרון מוסכם ¢בהקשר של סוגיית הפליטים הפלסטינים¨ מעיד בעיניהם על כניעה מבישה Æמטעם זה הם מקדשים את הנוסח המקורי של החלטה ±π¥כלשונה¨ המסמיכה ∑ אך ורק את הפליט כפרט להחליט על גורלוÆ הנחיות אבו≠מאזן ליועציו המדיניים גם מיישבות את הסתירה המדומה בין סעיף ¢הפתרון המוסכם ¢ביוזמה לבין סעיף ¢דחיית האזרוח ¢של הפליטים במדינות ערב המארחות Æהנחייתו מתווה¨ כאמור¨ דרך שבאמצעותה יוכלו הפליטים הפלסטינים להשתקע כתושבים מבלי להתאזרח באותן מדינות ערביות¨ שאינן חפצות להעניק להם אזרחותÆ מכאן גם נגזרת הנחייתו לעיל לערבים הישראלים לדבוק באזרחותם הישראלית ויהי מה Æהנחייה זו נסמכת על כך שסעיף ¢דחיית האזרוח ¢ביוזמה איננו קטגורי¨ אלא¨ מותנה ב¢מצב המיוחד של מדינות ערב המארחות ¨¢קרי∫ ביכולתן וברצונן Æמכאן¨ שבמקום ובנסיבות שבהן ¢המצב המיוחד¢ מאפשר את השתקעות הפליטים כאזרחים ©דוגמת ירדן וגם¨ להבדיל¨ ישראל®¨ פתוחה בפניהם דרך זו Æמובן מאליו גם ש¢דחיית האזרוח ¢איננה חלה כלל ועיקר על שיבת פליטים למדינה הפלסטינית השוכנת לצידה של מדינת ישראלÆ בדרך זו עולים¨ אפוא¨ בקנה אחד ¢הפתרון המוסכם¢ ואיסור ה¢תוטין ¨¢ואין כלל מתח וסתירה ביניהם Æהעדות הנחרצת בעניין זה הופיעה בהחלטות של שתי ועידות הפסגה הערבית האחרונות ©בדוחא שבקטר במרס ≤∞∞π ובסרת שבלוב במרס ∞ ∏Æ®≤∞±מעאמר אל≠קדßאפי¨ שליט לוב¨ תבע בתוקף לצרף את הערותיו המסתייגות מן היוזמה¨ ואכן אלה נכללו בשולי הטקסט הרשמי בנוסח הבא∫ ¸¢לוב˛ מאשרת את הסתייגותה מßיוזמת השלום הערביתß וממסגרות התייחסות אחרות¨ שאינן תואמות את כינון ∂ Æאל קדס ©מזרח ירושלים®¨ ≤πבמרץ¨ ≤∞∞≤ Æוכן ראיון מוסא אבו מרזוק באתר עז אל-דין אל-קסאם של חמא¢ס ב≠ ±πביוני¨ ∑∞∞≤ www.alqassam.ps/arabic/?action=chat&&mid=122 נאום חßאלד משעל לאינטלקטואלים ערבים בדמשק¨ ∑∞∞≤±±Æ±±Æ באתר Conflictsforum.org עמדות חמא¢ס והגßהאד האסלאמי כלפי ועידת אנאפוליס¨ אל≠חיאה ©לונדון®¨ ∑≤ בנובמבר¨ ∑∞∞≤∫ ראיון חßאלד משעל באתר עז אל≠ דין אל≠קאסם¨ ∞ ±בנובמבר¨ ∑∞∞≤ www.alqassam.ps/ ;arabic/?action=chat&&mid=136בטאון חמא¢ס פלסטין אל- מסלמה ,ינואר ∞ ¨≤∞±עמƱ¥ ß ∑ Æחמא¢ס הפיץ באתריו הרשמיים חוברת ©המונה כ≠∞ μעמודים®¨ שכולה קודש להדגשת בלעדיות הבחירה של הפליט∫ מאתמר חק על≠עודה¨ דליל חק אל-עודה¨ מאי ¨≤∞∞¥באתר∫ מצדדי ¢היוזמה ¢ושולליה הפלסטינים והערבים מתלכדים¨ אפוא¨ באשר לפרשנות זו¨ חרף נקודות המוצא הסותרות שלהן Æכבר ביום הראשון להופעתה בביירות¨ ב≠ ≤πבמרס ≤∞∞≤¨ גינה אותה חמא¢ס בהצהרה רשמית על שהיא www.RORCongress.com UN Official Records of the Third Session of the General Æμ Assembly, Part 1, Resolutions, p. 21 העובדה שחוברת זו פורסמה בשנת ¨≤∞∞¥לאחר השקת ¢יוזמת השלום הערבית ¢בשנת ≤∞∞≤¨ איננה¨ כמובן¨ מקריתÆ ∏ Æראו הערה ¥לעילÆ ‹‹ 28 המדינה הדמוקרטית על כל פלסטין ¸בנוסח ¢ישראטין˛¢ ואת שיבת הפליטים הפלסטינים πÆ¢ברי¨ כי לו היה סעיף ה¢תוטין ¢מרוקן מתוכן את סעיף ¢הפתרון המוסכם ¨¢לא הייתה לוב ©כמו גם חמא¢ס¨ האחים המוסלמים¨ איראן¨ חזבאללה והגßהאד הגלובלי® מתנגדת כה נחרצות ל¢יוזמת השלום הערבית Æ¢לעיתים ניתן ללמוד על הכלל¨ קרי ≠ על הפרשנות המקובלת¨ מתוך היוצא מן הכלל Æוהוא הדין לגבי הסתייגויות קדßאפי Æכפי שנראה להלן¨ גם למנסחי ¢מסמכי החזון ¢ולמפיציו מקרב הפלסטינים בישראל יש השגות מהותיות על ¢יוזמת השלום הערבית Æ¢לנוכח פרשנות הרשות הפלסטינית והקונסנזוס הערבי המדירה את הערבים בישראל מכל מעמד ואף נגישות בסוגיית הסדר הקבע ≠ אין לתמוה על השגות אלה¨ שניסוחן בלשון המעטה¨ טומן בחובו התנגדות עקרונית Æשוב¨ אין זה מקרי ש¢מסמכי החזון ¢התפרסמו בשנים ∂∞∞≤ ≠ ∑∞∞≤ ¨ לאחר ש¢יוזמת השלום הערבית ¢הפכה לאבן≠הפינה של העמדה הקיבוצית הערבית לישוב הסכסוך עם ישראלÆ אין לראות בהשקפות הרשות הפלסטינית והקונסנזוס הערבי רק עמדות מיקוח ראשוניות לקראת מו¢מ עם ישראל Æאלה הן השקפות≠יסוד המלמדות על ההתייחסות הבסיסית והקבועה כלפי הפלסטינים בישראל¨ לאחר שיכּון הסדר החלוקה עימה Æמכאן בדיוק נובע מקור דאגתם של מנסחי ¢מסמכי החזון ¢הערבים הישראלים Æעדות בדוקה לכך הם הדיונים בקרב הרשות הפלסטינית על ניסוח חוקתה של המדינה הפלסטינית לעתיד לבוא ±∞Æכידוע¨ חוקה היא מסמך קאנוני ואיננה דנה בחולף ובארעי¨ אלא חותרת להתמקד בעקרונות היסודיים ביותר ולחסן אותם מפני בלאי ופגעי הזמן והנסיבות Æוהנה נוסח הטיוטה האחרון של חוקת המדינה הפלסטינית ©טיוטה שלישית¨ מאי ≥∞∞≤¨ מטעם ועדת ניסוח בראשות נביל שעת ®ßהדגיש בסעיף הראשון¨ כי גבולות ¢פלסטין ¢הם הגבולות מ≠ ¥ביוני ∑∂ ¨±πוכי כל תושביה יהיו כפופים בלעדית לחוק הפלסטיניÆ סעיף ≤ קבע כי ¢העם הפלסטיני הוא חלק מן האומות הערביות והאסלאמיות ¨¢ÆÆÆובסעיף μצוין¨ כי ¢האסלאם הוא הדת הרשמית בפלסטין ¢ÆÆÆבמקביל לכך ש¢החוקה ערבה לשיוויון זכויות וחובות של כל האזרחים בלי קשר לאמונתם הדתית Æ¢בסעיף ∑ נאמר¨ כי ¢עקרונות השריעה האסלאמית הם מקור עיקרי לתחיקה Æלבני הדתות המונותאיסטיות Æπהסתייגויות קדßאפי מנוסח היוזמה נכללו גם בדיווח הרשמי של הליגה הערבית למועצת הביטחון על החלטות הוועידות הללו Æראו למשל∫ מסמך מס S/2009/212 ßבwww.un.org/en/documents/ - index.shtml בטקסט היוזמה ממרס ∞ ≤∞±נוספה הסתייגות שלישית של קדßאפי מן היוזמה בעטיה של התעלמותה משאלת הנשק הגרעיני של ישראלÆ ∞Nathan J. Brown, The Third Draft Constitution for a Ʊ Palestinian State: Translation and Commentary, Palestinian Center for Policy and Survey Research , Ramallah, October .2003 ,הטיוטה השניה של חוקת מדינת פלסטין 8 ,בפברוארwww. .2003 , /miftah.org/Arabicכן ראו באתר מפתאח: יוסדרו מעמדם האישי וענייניהם לפי השריעה ולפי עדותיהם הדתיות במסגרת החוק המחייב¨ תוך שמירת האחדות והעצמאות של העם הפלסטיני Æ¢סעיף ≤ ±דן ב¢אזרחות הפלסטינית ¨¢ונאמר בו כי ¢זכות זו עוברת מאבות ומאימהות לצאצאיהם© ¢בשונה מן ¢האמנה הפלסטינית¨¢ המייחדת את האזרחות הפלסטינית רק לבעלי זכות≠אבות¨ כמקובל באסלאם® Æבסעיף ≥ ±נקבע כי ¢זכות השיבה של הפלסטינים למדינה הפלסטינית ¸ההדגשה שלי˛ היא קבועה ואיננה יכולה לפקועÆ¢ לו היינו ממירים את המונח ¢פלסטין ¢ונגזרותיו במונח ¢ישראל ¢ונגזרותיו נמצא¨ כי אם מלינים הפלסטינים בישראל על צביון ודפוס המשטר הבלתי≠שוויוני בישראל¨ מן ההיגיון שילינו גם על המשטר במדינה הפלסטינית Æבהינתן כל ההבדלים¨ הרי כשם ש¢פלסטין ¢רואה עצמה חלק ממכלול תרבותי≠זהותי ©ערבי≠אסלאמי® רחב יותר¨ כן גם ¢ישראלÆ¢ כשם שזו האחרונה אימצה את ¢חוק השבות ¢לכל יהודי¨ כן גם זו מאמצת ¢זכות שיבה© ¢ושבות® לכל פלסטיני Æהגיון הנסיבות הוא חד וחלק∫ כינון מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל יפעיל בכורח המציאות את כללי ההקש והסימטריהÆ לדגם זה נודעות השלכות ישירות על הפלסטינים בישראל¨ לא משום שהם כלולים בו ©למעט¨ אולי¨ סוגיית הפיצוי של פליטי ה¢נכבה ¨¢ובראשם ≠ ¢הפליטים הפנימיים ¢שנותרו במדינת ישראל וצאצאיהם®¨ אלא משום שהם מ*דרים ממנו Æעל≠פי פסיקת הקונסנזוס הערבי ב¢יוזמת השלום הערבית ¢אין הם גם בעלי מעמד של צד מעונין בסוגיית ירושלים¨ ובעיקר לא ב¢אל≠אקצא ¨¢שבספטמבר ∞∞∞≤ פשטה¨ כזכור¨ התבערה שהוצתה בו גם לערבים בישראלÆ הם נידונים¨ אפוא¨ להשלים עם מה שהוכתב להם על≠ידי הקונסנזוס הערבי¨ ואם יהינו להמרות את פיו ≠ הם ייחשבו כמתקוממים על עולם ערבי ומלואו Æלכל היותר¨ מוכן הצד הפלסטיני למו¢מ להימנע מהרעת מצבם¨ ולכן הוא יוצא חוצץ נגד תביעת ממשלת ישראל להכיר בה כ¢מדינת הלאום היהודי ¨¢שנגזרות ממנה השלכות עליהםÆ הנה כי כן¨ בעקבות הסדר הסוגיה הפלסטינית על≠פי ¢היוזמה הערבית ¢נידונים הפלסטינים בישראל לעמוד לגורלם¨ לבדם ובעצמם¢ Æסיום הסכסוך ¢על≠פי הקונסנזוס הערבי¨ שמשמעו גניזת ¢תיק ∑∂ ¨¢±πרק יבליט את אי≠פתרון בעייתם ≠ ¢תיק ∏ Æ¢±π¥עננת ¢ההדרה הכפולה ¢מרחפת מעליהם בהקשר של הסדר ≠ הן מצד מדינת ישראל והן מצד המדינה הפלסטינית Æלפיכך כל תביעה מצידם לשינוי של דפוס המשטר בישראל בכיוון של ¢דמוקרטיה הסדרית¢ המקנה¨ למשל¨ זכויות וטו למיעוט על החלטות הרוב ©כדרישת ¢מסמכי החזון ¢הפלסטינים בישראל®¨ תיבחן בהכרח בהקשר של השלכותיה על תביעה זהה מצד מיעוטי המדינה הפלסטינית Æנ ְדמה למשל¨ בנפשנו¨ כי בהסדר הקבע יוותרו תושבים יהודים בתחומי המדינה הפלסטינית ©כמובע באפשרות ההיפותטית שהעלה צאיב עריקאת על≠פי מסמכי ¢אל≠גßזירה Æ®¢נקל לשער¨ כי כל דרישה של הפלסטינים מישראל תשליך בהכרח באופן סימטרי על השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 29 היהודים שיוותרו במדינה הפלסטינית Æנוצר¨ אפוא¨ בפועל מכנה משותף¨ גם אם בלתי מוצהר ומפורש¨ בין ישראל לבין המדינה הפלסטינית אל מול הפלסטינים אזרחי ישראלÆ שתי המדינות כאחת יבקשו למדר את סוגיית הפלסטינים בישראל כבעיה פנימית בלבדÆ וכך¨ אף על פי שאזרחי ישראל הפלסטינים רואים עצמם כחלק בלתי נפרד מן העם הפלסטיני רוחש מתח מובנה בינם לבין הרשות הפלסטינית כל עוד קיימת תוחלת להסדר מדיני Æהרשות הפלסטינית ואש¢ף כמקור הסמכות שלה אינם יכולים לייצגם¨ שכן הם מצמצמים את ¢הכיבוש¢ ו¢האדמה הכבושה ¢לתחומי ∑∂ ¨±πבעוד שהפלסטינים בישראל תובעים להרחיבם ולהחילם גם על תחומי ∏Ʊπ¥ כבר למדנו¨ שהסדרי גבול הם יותר מאשר מתיחת קווים בעלמא ≠ הם ביטוי לשינויי עומק Æמבנה של מדינה מחייב ±± הבחנה חדה בין פנים לבין חוץ¨ בין ¢שלנו ¢לבין ¢שלהםÆ¢ גם בין גישת חמא¢ס לבין גישת רוב הפלסטינים בישראל ©למעט אלה התומכים ב¢תנועה האסלאמית הצפונית¢ בראשות שיח ßראיד צלאח® רוחשת מתיחות לטנטית¨ אך מסוג שונה Æראינו כי הניגודיות בין הרשות הפלסטינית לבין הפלסטינים בישראל מקורה בחשש האחרונים מזניחתם לאנחות מכוח הסדר הקבע Æכאן הדברים אמורים בהתעלמות מכוונת¨ שתוצאתה היא הדרה¨ לא כן הוא בגישת חמא¢ס Æכאן צפון האיום בשלילת ההסדר ובשלילת החלוקה לשתי מדינות¨ קרי ≠ בהתייחסות לכל מרחב פלסטין כאל מקשה אחת Æאו בלשון ¢אמנת החמא¢ס ∫¢כאדמת הקדש דתי ©¢וקף ®¢שכולה היא בבעלות בלעדית של דת האסלאם¨ ואין בידי שום שליט סמכות לעשות בה עסקה מדינית כבתוך שלו ±≤Æבעוד שגישת הרשות הפלסטינית חורצת את גורל הפלסטינים בישראל מתוקף אי≠ההתערבות והבידול המובהק בין שני המרחבים ©שתוצאתם בפועל היא התערבות המשפיעה על גורלם®¨ הרי חמא¢ס¨ השולל את ¢יוזמת השלום הערבית ¢ומתייחס לכל פלסטין כמקשה אחת¨ חותר להטביע את חותמו על ערביי ישראל במונחי הסולידאריות האסלאמית Æבניגוד לרשות הפלסטינית הרי חמא¢ס תר אחר מגע והתערבות בענייני הפלסטינים בישראל¨ ואם נבצר ממנו לעשות זאת ישירות¨ הרי הוא עושה זאת באמצעות הערוץ של ¢התנועה האסלאמית הצפונית ¢בישראל ±≥Æאכן¨ ניכרת התעניינות Ʊ±דן דינר¨ שבר זמן :לזכור את המאה העשרים¨ הוצאת עם עובד והאוניברסיטה העברית בירושלים¨ תל≠אביב¨ ¨≤∞∞πעמÆ∑∏ ß ≤ Ʊמתי שטיינברג¨ עומדים לגורלם :התודעה הלאומית הפלס– טינית ¨2007 - 1967ידיעות אחרונות¨ ספרי חמד¨ תל≠אביב¨ ∏∞∞≤¨ עמÆ≤¥± ß ≥ Ʊראו∫ ¢התנועה האסלאמית בפנים הפלסטיני הכבוש משנת ∏© ¢±π¥ראיון עם השיח ßראיד צלאח®¨ מג'לת אל-דראסאת אל- פלסטיניה¨ כרך ∏ ¨±מס ¨∑∞ ßאביב ∑∞∞≤¨ ע¢ע ≥∏ ≠ ≥ Æπוכן מאמר המ' ערכת ב≠הנא פלסטין ©בטאון חמא¢ס ברצעות עזה®¨ דצמבר ∞¨≤∞± מס Ʊπ ßהמאמר חותם במשפט הבא∫ ¢אנו מציינים את תמיכתנו המלאה ואת עמידתנו לימין השיח ßראיד צלאח ÆÆÆמשום שאנו לא נוותר כלל ועיקר על שעל אחד מאדמתנו הפלסטינית מן הנהר ועד היםÆ¢ ‹‹ 30 מודגשת של חמא¢ס בסוגיית הפלסטינים בישראלÆ ההשוואה בין ההודעות השנתיות של חמא¢ס לציון הקמתו מלמדת על כך בבירור∫ ביום השנה האחרון ©העשרים ושלושה במספר®¨ הקדיש לכך חמא¢ס פיסקה שלמה נפרדת בהודעתו הרשמית∫ ¢אנו מדגישים את עמידתנו לימין בנינו ועמנו הגיבורים באדמתנו הכבושה משנת ∏±π¥ בהתמודדותם מול מתקפות הטיהור הגזעני של הכיבוש הציוני החותר למחוק את זהותם הפלסטינית Æאנו מברכים את שיח ßאל≠אקצא¨ השיח ßראיד צלאח ÆÆÆכדי שימשיך ±¥ בתפקידו הגדולÆ¢ ההקשר של מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים הישראלים נדמה לעצמנו משולש¨ שאיננו בהכרח שווה≠צלעות ©וכוחות®∫ בצלע אחת ≠ היא צלע הקונסנזוס הערבי והרשות הפלסטינית בתוכו ≠ דנתי בהרחבה עד כה Æבצלע נוספת ≠ היא הצלע של מדיניות ממשלות ישראל בעשור האחרון ≠ נעסוק כעת Æמשולש הכוחות הוא תוצר צירוף השפעתן של שתי הצלעות הללו עם הצלע השלישית ©הבסיס® המסמנת את הפלסטינים בישראל Æטענתי¨ שאותה אנסה לאשש להלן¨ היא שבמשולש שונה≠ צלעות זה נודעת חשיבות רבה יותר להשפעת הצלע של המדיניות הישראלית מאשר להשפעת צלע הקונסנזוס הערבי והרשות הפלסטינית Æאולם כאשר שתי הצלעות הללו נוקטות גישות שתוצאתן זהה ≠ הדרת הפלסטינים בישראל והזרתם © ¨®estrangementאל לנו להתפלא שהשלכותיהן על הפלסטינים בישראל הן כה חד≠ משמעיותÆ אין זה פרי המקרה ש¢מסמכי החזון ¢והדיונים ביסודם הופיעו בשנים ∂∞∞≤ ≠ ∑∞∞≤ Æכמו≠כן¨ לא באקראי אימצה לראשונה רק בחודש מאי ≥∞∞≤ ממשלת ישראל¨ כעמדה ממשלתית רשמית¨ את התביעה כלפי הצד הפלסטיני ©קרי∫ הרשות הפלסטינית® להכיר בישראל כמדינת הלאום היהודי ±μÆרק לאחר מכן החל לגאות נחשול חוקי הנאמנות למיניהם המדקדקים בציציות הערבים בישראל ומציבים בפניהם סייגים ואף תנאים לאזרחותם הישראליתÆ אירוע המפתח¨ שממנו ואילך ניתן האות לפרץ זה של חוקי הנאמנות מעוגן ב¢יוזמת השלום הערבית© ¢מרס ≤∞∞≤®¨ שבה הציג הקונסנזוס הערבי את נכונותו לגמול לישראל על נסיגתה לקווי ∑∂ ±πבסיום הסכסוך עימה¨ בנורמליזציה ©¢יחסים טבעיים ¨®¢בגניזת האופציה הצבאית ובהתווית דרך לפתרון מוסכם של בעיית הפליטים הפלסטינים¨ באופן שלא יחייב את שיבתם ההמונית לתחומי מדינת ישראל Æבתגובה לאיזכור החיובי של ¢היוזמה הערבית¢ Ʊ¥אתר אל-מרכז אל-פלסטיני ללאעלאם Æהודעת חמא¢ס לציון השנה ה≠≥≤ להקמתו¨ ±¥בדצמבר¨ ∞Æ≤∞± Israel Ministry of Foreign Affairs’ web: www.mfa.gov.il/MFA/ Ʊμ Peace+Process/Reference+Documents/Israel+Response+to+t he+Roadmap+25-May-2003.h ב¢מפת הדרכים ¢ניסחה¨ כאמור¨ ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון ©במאי ≥∞∞≤® את ¢הערותיה© ¢בפועל ≠ הסתייגויותיה והתנגדויותיה® Æבין שאר הנקודות¨ היא הדגישה כי על הצד הערבי להכיר בזהותה היהודית של מדינת ישראל Æהנה כי כן¨ משמילא הקונסנזוס הערבי את מבוקשה של ישראל באשר לסיום הסכסוך ולנורמליזציה עימה¨ העלתה ישראל תנאי חדש¨ שאותו לא דרשה ממצרים ומירדן במסגרת חתימת חוזי השלום עימן¨ ולא מסוריה במו¢מ המתמשך איתהÆ אמנם תסמיני האכזבה והתסכול פקדו את בעלי המודעות הפוליטית בקרב הפלסטינים בישראל עוד קודם לכן¨ כבר לאחר חתימת ¢הסכם אוסלו© ¢ספטמבר ≥ ¨®±ππמשהתברר להם בעליל¨ כי מקומם נפקד מהסדר זה ©ובמקום שהם נכללים בו במשתמע¨ כמו בסוגיית הפליטים¨ עליהם לציית למה שהוכתב להם בלא שניתן להם פתחון≠פה בעניין® Æאולם דווקא בתקופה זו קוזזה ואף התפוגגה תחושתם כי נעזבו לנפשם מתוקף נכונות ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין ©בשנים ¨®±ππμ ≠ ±ππ¥לצמצם באורח מוחשי את קיפוחם האזרחי¨ ולהקדיש לשם כך אמצעים ומשאבים ניכרים Æפתיחות ממשלת הרוב נענתה בפתיחות מצד המיעוט הפלסטיני בישראל Æהשיפור המוחשי שחל במימד האזרחות שִיכּך במידה רבה את התסכול והאכזבה במימד הזהות Æעד היום זכורה תקופה זו לטוב בקרב הפלסטינים בישראל Æאין תימה¨ שבנקודת זמן זו כורסמה התמיכה בזרמים שהדגישו את מימד הזהות∫ כתנועת ¢בלד ¢בראשות עזמי בשארה וכתנועה האסלאמית Æהללו¨ אנוסים היו להסתגל להלך≠הרוח הקיבוצי שניזון מן השיפור האזרחי והחומרי Æביטוי מפורש לכך היה בהתפצלות התנועה האסלאמית ובהשתלבותו של הזרם הדרומי שלה בבחירות לכנסת Æתקדים זה של עידן ממשלת רבין דווקא לאחר חתימת ¢הסכם אוסלו ¢איננו אפיזודה שולית¨ אלא טמון בו מסר מהותי¨ שאין ערוך לחשיבותו∫ יש ויש בכוחה של מדיניות נכונה ישראלית כדי לקזז ולאזן את עמדות המכלול הערבי≠הפלסטיני ©כדוגמת ¢היוזמה הערבית ®¢הדוחקות את הערבים בישראל לשוליים Æהוא הדין במקרה שהמכלול הערבי≠הפלסטיני שוקט על שמריו ודבק בגישתו המסורתית השוללנית כלפי הסדר עם ישראל¨ אך מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים בתוכה מתאפיינת במאמץ לצמצום מוחשי של הקיפוח Æאולם¨ כאשר המדיניות הישראלית מצטרפת למדיניות ערבית≠ פלסטינית המדירה את הפלסטינים בישראל ממעמד של בעל≠דבר ≠ אזי¨ גדל כוחם של אלה התובעים לכונן מרכז כובד עצמאי¨ המיוסד על גיבוש הזהות הקיבוצית כ¢עם≠ מולדת ¨¢ולא רק כפרטיםÆ כך יוצא¨ שההתייחסות הרשמית הישראלית וגישתם של מנסחי ¢מסמכי החזון ¢הפלסטינים הישראליים מתלכדות לכלל הדגשה יתרה של הזהות הקיבוצית≠היהודית מכאן והפלסטינית≠הישראלית מכאן Æמתרחש פה ¢מפגש אנטגוניסטי ¢של הִיזון ואישוש הדדיים¨ חרף נקודות המוצא הסותרות ±∂Æגישת הרוב היהודי הדומיננטי בעל השררה¨ היכול לחוקק בכנסת ¢חוקי נאמנות ¢כאוות≠ נפשו¨ מסייעת¨ פרדוכסלית למנסחי ¢מסמכי החזון¢ להרחיב את מעגל התקבלותה של השקפתם בקרב הציבור הפלסטיני בישראל Æוכך נמצאות האוכלסיות¨ דוהרות על מדרון חלקלק של ¢הפוליטיקה של הזהות¨¢ המחדדת את המתחים ביניהןÆ אמנם שורשיו של תהליך זה ארוכים¨ וימיו כימי הסוגיה הפלסטינית¨ וביחוד בעקבות ה¢נכבה ¢בשנת ∏ ¨±π¥וביתר שאת ≠ בעקבות ¢יום האדמה ¢בשנת ∂∑ Ʊπבמהלך שני העשורים האחרונים החמירו התסכול והאכזבה¨ ביחוד לאחר שהתברר כי מדיניות רבין בשנים ¨±ππμ ≠ ±ππ¥עם כל חשיבותה¨ לא היתה אלה סטיה זמנית מן הנורמה של קיפוח ואפליה Æאלה הגיעו לנקודת שיא באוקטובר ∞∞∞≤ עם פרוץ ארועי ¢אינתיפאדת אל≠אקצא ¢ולא שככו ©ואף גברו® עם פרסום מסקנות ¢ועדת אור ¢לחקר האירועים בשל ההימנעות וההתחמקות מיישומם מאז ועד היום Æאולם בכל זאת איננו פטורים מלשאול¨ מדוע התנסחו והתחדדו גישות שני הצדדים בעניין הדגשת הזהות הקיבוצית רק לאחר הופעת ¢היוזמה הערבית¢ בשנת ≤∞∞≤ Æנראה לי¨ שההסבר לכך טמון בהבנת תהליך עיצובה ההדרגתי של עמדה מן הרובד הרגשי≠ האקספרסיבי אל הרובד ההכרתי≠הקוגניטיבי¢ Æיוזמת השלום הערבית ¢נתנה לראשונה ביטוי קוגניטיבי סדור ומגובש להלכי רוח קיבוציים בעולם הערבי¨ ובכך היא הפכה לנקודת התייחסות מרכזית הן של הפלסטינים בישראל והן של ממשלת ישראל Æבהתגבשותה היא נתנה את האות¨ מתוקף השלכותיה על הפלסטינים הישראלים ועל ממשלת ישראל¨ להתייחסות סדורה יותר מצידםÆ הביטויים האקספרסיביים¨ ואפילו האינסטינקטיביים בגישות שני הצדדים הללו¨ קדמו בהרבה להופעת היוזמה בשנת ≤∞∞≤¨ אך תרגומם לעמדות מדיניות זקוק היה לזרז כה משמעותי מסוגה של ¢היוזמה הערביתÆ¢ וכך ניחתות בשנים האחרונות בזו אחר זו הצעות≠חוק מטעם הקואליציה בכנסת ©בעיקר ¢ישראל ביתנו ¢בראשות השר ליברמן® המיועדות¨ לדעת יוזמיהן¨ לבצר ולחסן את זהותה היהודית של מדינת ישראל על≠פי הכלל∫ ¢אין אזרחות בלי נאמנות Æ¢מיני רבות אציין את אלה שכבר אושרו בכנסת¨ כחוק הידוע בציבור כ¢חוק הנכבה ¢האוסר על גופים¨ הזוכים למימון ציבורי¨ לארגן או לממן פעילות ש¢יש בה כדי לערער את יסודות המדינה ולסתור את ערכיה ¨¢החוק ∂ Ʊראו מאמר של אסעד גאנם¨ ©ממובילי ¢מסמכי החזון¢ ¨®¢תודה נתניהו ¨¢הארץ¨ ≤≤ באוקטובר¨ ∞ Æ≤∞±כן ראו דברי יו¢ר הכנסת¨ ראובן ריבלין¨ בראיון לעיתון אל-צנארה¨ ≤πבאוקטובר¨ ∞∫≤∞± www.assennara.net/print.php?ID=67662 ואלה דבריו∫ ¢אני חושש הרבה יותר מחלוקת הארץ מאשר ממדינה דו≠לאומית Æ¢וכאן יש מקום לשאלה רטורית∫ מה צריכה להיות מסק' נתו של פלסטיני בישראל מאמירה זו °øגם אם ריבלין אינו משקף את עמדת הממשלה לאשורה¨ הוא חושף את התוצאה הבלתי≠נמנעת של מעשיה ומחדליהÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 31 בעניין ¢וועדות הקבלה לישובים הקהילתיים ¢וכן החוק לביטול האזרחות השולל את האזרחות הישראלית ממי שהורשעו בריגול או בסיוע לטרור Æועוד כהנה וכהנה יוזמות ∑± והצעות הממתינות לדיון בהןÆ בנסיבות אלה¨ כלה ונחרצה עם בעלי המודעות הפוליטית מקרב הפלסטינים בישראל¨ להקדים את פני הבאות ©הרעות®¨ שהרי בין אם יתממש הסדר מדיני לחלוקה לשתי מדינות ובין אם לאו ≠ מרחפת מעליהם סכנת ההדרה לשוליים Æהמרשם שהם מציעים כדי להתמודד עם חומרת האבחנה של האיום המתקרב¨ מצוי¨ לדעתם¨ בגיבוש זהותם הקיבוצית היחודית כמרכז≠כובד בלתי≠ תלוי¨ כפי שהחלו לעשות ב¢מסמכי החזוןÆ¢ הצלע השלישית - הפלסטינים בישראל השלב המשתקף ב¢מסמכי החזון ¢הוא בן≠ימינו והוא השלישי במספר מבחינת סדר התפתחויות≠האב של הפלסטינים בישראל Æהשלב הראשון החל ב¢נכבה ¢בשנת ∏ ¨±π¥כאשר חלק≠הארי של מולדת הפלסטינים בתחומי ¢הקו הירוק ¢הפך לשטחה של מדינת ישראל Æשלב זה חפף בעיקרו את תקופת הממשל הצבאי¨ שהוחל על האזורים המאוכלסים ערבים במדינת ישראל עד שנת ∂∂ Ʊπהסופר אמיל חביבי היטיב לאפיין את הלך≠הרוח של ¢השוליות הכפולה ¨¢שחשו הפלסטינים בישראל הן ביחס לישראל והן ביחס לערבים ולפלסטינים האחרים∫ ¢כאשר מעצבי דעת הקהל של הפלסטינים בחוץ לא יכלו להעלים את העובדה מעיני אחינו ומשפחותינו¨ הפליטים הפלסטינים¨ שנשארו פלסטינים אזרחי ישראל¨ הם ניסו לעוות עובדה זו ÆÆÆוהפיצו את התיאוריה כאילו לא יכולנו להישאר במולדת ≠ במדינת ישראל ≠ אלא לאחר שהסכמנו להיות חוטבי עצים ושואבי מים Æ¢התייחסות זו לא התפוגגה עם כינון אש¢ף∫ ¢גם כאשר הקים אחמד שוקיירי את אש¢ף בשנת ¨±π∂¥לא מצא להם ¸לפלסטינים הישראלים˛ מקום בתיקי נאומיו חוצבי הלהבות ±∏Æ¢אמיל חביבי גם הטיף ל¢חירות הגעגועים לחיפה בתוך חיפה ¨¢ועל מצבתו הורה לחקוק∫ ¢נשארתי בחיפה Æ¢הלך≠רוח דומה הביע המשורר¨ יליד ספוריה ©ציפורי® ותושב נצרת¨ טאהא מוחמד עלי בשירו∫ ¢דיבורים Æ¢לא במקרה בחר טאהא מוחמד עלי בכותרת זוÆ ∑ Ʊראו∫ אילן סבן¨ ¢אזרחות ומהלכים לשחיקתה∫ משפט¨ מוסר ותחשיבי תועלת בנוגע להצעות ßישראל ביתנו ßלחילופי שטחים מאוכלסים ולהתניית הזכות לבחור לכנסת בשבועת אמונים ¨¢אפרים לביא ואריק רודניצקי ©עורכים®¨ פוליטיקה ,בחירות ושלטון מקו– מי ביישוב הערבי והדרוזי בישראל¨ אוניברסיטת תל≠אביב וקרן קונרד אדנאואר בישראל¨ ∞ ¨≤∞±ע¢ע ∑ Ʊ¥∑ ≠ ±±כן ראו∫ אמטאנס שחאדה¨ ¢ישראל והאזרחים הפלסטינים∫ דו¢ח המעקב הפוליטי¨ חודשים נובמבר ≠ דצמבר ∞ ¨¢≤∞±דו¢ח מס ¨≤∞±± ¨±≤ ßבאתר מדה אלכרמל∫ www.mada-research.org ∏ Ʊאמיל חביבי¨ האופסימיסט ,הכרוניקה המופלאה של היע– למות סעיד אבו אל-נחס אל-מתשאאל¨ מערבית∫ אנטון שמאס¨ הוצאת הקיבוץ המאוחד¨ ¨±ππμתל≠אביב¨ עמÆ∏≥ ß ‹‹ 32 ללמדנו∫ ¢דיבורים ¨¢להבדיל ממעשים ומפעולות Æאדמת המולדת היא רק מקור געגוע ועצב∫ ¢אני סלע על גבעה מגבעות הכרמל ±π ששם אני פוקד את מקורות העצב שלי¢ והמשורר מפוכח עד כאב¨ ביודעו שדבריו הם ¢דברים ∞≤ בטלים¨ שלא מרתיעים אויב וידיד לא מפייסיםÆ¢ השלב השני ביחסי הפלסטינים הישראלים עם הסביבה הערבית והפלסטינית החל בעקבות מלחמת ∑∂ ¨±πעת הוסרו המחיצות בין הפלסטינים בישראל לבין הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה∫ ¢התגלה לו למסעוד¨ שאין הוא חסר שורשים ויחוס¨ ואין הוא בודד בעולם הזה Æ¢זו היתה ¢שעתו הטובה של מסעוד עם בן≠דודו¢ ©ככותרת הסיפור® ≤±Æאך בכל זאת טורד את מנוחתו¨ למרבה הפרדוכס¨ החשש שמא ישראל תיסוג מן השטחים שכבשה∫ ¢האם כאשר ייסוגו¨ אחזור להיות כאשר הייתי¨ ≤≤ בלי בן≠דודÆ¢ø תבוסת צבאות ערב ביוני ∑∂ ±πוקריסתם¨ חידוש המגעים בין האוכלוסיות הפלסטיניות וזמינותם והעלאתה על נס של העמידה האיתנה ©¢צמוד ®¢לנוכח יריב עתיר≠כוח ומשאבים ≠ כל אלה טיהרו את הפלסטינים שנותרו בישראל לאחר ∏ ±π¥מכל אבק של ביקורת וגנאי והקנו לגיטימציה להישארותם כאזרחים ישראלים Æאות≠הקין הוסר מהםÆ בשלב זה רווחה הדעה בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל¨ כי פתרון הסוגיה הלאומית בסכסוך עם ישראל יקדם בתורו גם את המעמדם האזרחי כאזרחים שווים Æהמעמד הלאומי והמעמד האזרחי נתפסו כתומכים זה בזה¨ וביחוד לאחר מלחמת ≥∑ ¨±πכשהקונסנזוס הערבי¨ ובכללו ≠ אש¢ף¨ החלו לצעוד על דרך מדינית Æרום מעמדו ויוקרתו של אש¢ף בשנים אלה שכנעו את ראשי הציבור הפלסטיני בישראל לאמץ את גישתו∫ הבחנה נטולת סתירה בין החתירה לזכויות לאומיות ©¢וטניה ®¢המוטלת על אש¢ף לבין החתירה לשיוויון אזרחי ©¢מואטניה ®¢המוטלת על הפלסטינים בישראל כאזרחי מדינת ישראלÆ נקודת התפנית בשלב זה הסתמנה עם חתימת הסכם אוסלו בספטמבר ≥ ¨±ππאך ההכרה המלאה בכך הבשילה בקרב הפלסטינים הישראלים רק כתוצאה מעליית שלטון הימין הישראלי בעקבות רצח יצחק רבין¨ שבתקופתו¨ כאמור לעיל¨ הוקצו משאבים ללא תקדים לשיפור המעמד הכלכלי≠החברתי של הפלסטינים בישראל Æככל שהתברר Ʊπטאהא מוחמד עלי¨ שירים¨ מערבית∫ אנטון שמאס¨ הוצאת אנדלוס¨ תל≠אביב¨ ∂∞∞≤¨ ע¢ע ∑Æππ≠π ∞≤ Æשם¨ עמƱ∞± ß Æ≤±אמיל חביבי בסיפור∫ ¢שעתו הטובה של מסעוד עם בן≠דודו ¨¢מערבית∫ יונה שילו¨ בתוך∫ מקום על פני האדמה -סיפורים ערביים בני- זמננו¨ עורך∫ יוסף גבעוני¨ הוצאת מכון ון≠ליר¨ ירושלים¨ ∂∏ ¨±πע¢ע ∑≥≠∏≥Æ ≤≤ ÆשםÆ להם שמקומם נפקד מן ההסדר המדיני העתידי וכי הם נידונו להיות מקופחיו¨ מה עוד¨ שלא רק שלא יתוגמלו בשיפור מעמדם האזרחי במסגרת מדינת ישראל¨ אלא צפויה להם אף הרעה¨ כן השתרשה הכרתם שעליהם להיסמך על עצמם בלבד Æהכרה זו התעצמה פי כמה¨ כשהקונסנזוס הערבי¨ דווקא לאחר אירועי אוקטובר ∞∞∞≤¨ אימץ את ¢יוזמת השלום הערבית Æ¢בה בעת בישראל נישא¨ דווקא לאחר פרסום מסקנותיה של ¢ועדת אור¨¢ קולם הרם של התובעים להדגיש את הזהות היהודית של המדינה¨ ולו במחיר פגיעה בערכי השיוויון ©ראו הדיון לעיל בצלע הערבית≠הפלסטינית ובצלע היהודית®Æ זו הקרקע הפוריה¨ שעליה נבטו ארבעת ¢מסמכי החזון¢ של אישי ציבור ואקדמיה פלסטינים ישראלים בשנים ∂∞∞≤ ו≠ ∑∞∞≤ Æאלה ≠ החל מן ¢החזון העתידי ¢משנת ∂∞∞≤ של הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערבית ©בחסות שאוקי חטיב¨ יו¢ר הוועד הארצי ויו¢ר ועדת המעקב דאז®¨ עבור ב¢אמנת חיפה© ¢מאי ∑∞∞≤® בחסות ¢מדה אל≠כרמל ¢וכלה בנוסח החוקה מטעם ארגון ¢אל≠ עדאלה© ¢מרס ∑∞∞≤® ומסמך ¢עשר הנקודות ¢של מרכז ¢מוסאוא ≠¢חותרים לתרגם את תחושת ה≠¢אם אין אני לי מי לי ¢øלשפת המעשה הפוליטי במתכונת של חוקה¨ ≥≤ חוקים וסדרי שלטוןÆ אמנם שורשיה המוקדמים של גישת ¢מסמכי החזון¢ מצויים בכתביו של עזמי בשארה עוד בשנות ה≠∞ ≠ πהן באשר לניסוח הבעיה והן באשר לפתרונה באמצעות הנוסחה של הפיכת ישראל ל¢מדינת כל אזרחיה ¢וריקון אופיה היהודי מתוכן ≤¥Æבחלוף יובל שנים ומעלה העמיקה ההכרה¨ כי שורש קיפוחם של הפלסטינים בישראל איננו נובע מקיפוחם הכמותי המשווע בתקציבים ובמשאבים המיועדים לתשתית החומרית¨ אלא הוא תולדה של בנין≠ העל האידיאולוגי של מדינת ישראל Æמהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית היא הגוזרת אפליה והדרה על הפלסטינים בישראל¨ וללא תיקון המעוות בבנין≠העל האיכותי של סוגיית הזהות¨ יוותרו בעינם הקיפוח והאפליה בסוגיית האזרחות ואף יחמירו Æלפיכך¨ כמסקנת ¢מסמכי ≥≤ Æראו∫ ¢החזון העתידי ¢של ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל¨ ב≠ ¢ ∫ www.arab-lac.orgהחוקה הדמוקרטית ¢מטעם ארגון ¢אל≠ עדאלה ¢ב www.adalah.org/heb/democratic-constitution-h.pdf - ¢הצהרת חיפה ¢מטעם ¢מדה אל≠כרמל ¨¢ב≠ www.mada-research.org מסמך ¢עשר הנקודות ¢של ¢מרכז מוסאוא ¢ב≠ www.mossawacenter.org כן ראו∫ ד¢ר יוסף גßבארין¨ ¢חוקה שיוויונית לכל ≠ ¢øנייר עמדה¨ ¢מרכז מוסואוא ¢נובמבר ∂∞∞≤¨ באתר של ¢מרכז מוסאוא ¢לעיל Æמסמך זה מפרט את משמעות הדרישה לזכויות קולקטיביותÆ Æ≤¥ראו¨ למשל¨ עזמי בשארה¨ ¢תהליך הריבונות לא הושלם עדיין¨¢ פנים¨ מס ¨±πππ ¨π ßעמ Æ≥≤∑ ßגישה דומה ¨ אך מעודכנת יותר¨ של עזמי בשארה¨ ראו∫ עזמי בשארה∫ אל-ערב פי אסראאיל -ראיה מן אל-דאח'ל ©הדפסה שלישית ≠ מעודכנת ומתוקנת®¨ מרכז אל≠ דראסאת אל וחדה אל≠ערביה¨ בירות¨ ∏∞∞≤Æ החזון ¨¢יש לשזור את המאבק לזכויות אזרח ואדם עם המאבק לזכויות לאומיות קיבוציות Æבמקום המעמד השולי של הפלסטינים הישראלים בעבר¨ כפריפריה למרכז הפלסטיני החיצון¨ יש מעתה להציב את סוגיית הפלסטינים הישראלים כבריח התיכון של הסוגיה הפלסטינית בכללהÆ דווקא הישארותה פתוחה ונטולת מענה הולם עשויה¨ לדעתם¨ לאפשר זאתÆ ב¢מסמכי החזון ¢חל מעתק ברור לעבר הגדרת הפלסטינים בישראל כ¢עם ילידי ¨®“indigenous people”© ¢ולחלופין ≠ כ¢עם≠מולדת Æ¢לא עוד ¢מיעוט ¢בעלמא כהגדרה הקודמתÆ אין זה רק שינוי סמנטי¨ אלא בעיקר שינוי מהותי השואב מן הפתיחות שהסתמנה בהתייחסות הבינלאומית לזכויות העמים הילידים מאז שנות ה≠∞∏ של המאה שעברה Æמגמה זו השתקפה בבירור בחוק הבינלאומי¨ בעיקר בגופים ובמסגרות הקשורים באו¢ם או מטעמו¢ Æמיעוט ¢נתפס כהגדרה ממעיטה¨ המכירה מכללא בעדיפות הרוב או המטרופולין השלטוני Æלא כן ¢עם≠מולדת ¨¢שקדם למדינת≠ הרוב¨ ואשר אינו יכול לבוא על סיפוקו רק בזכויות≠פרט¨ אלא זכאי לתבוע זכויות קיבוציות ≤μÆיוזמי ¢מסמכי החזון ¢מקרב הפלסטינים בישראל הם משכילים אקדמאים¨ שנחשפו למגמות ולהלכי≠הרוח החדשים בהוויה הבינלאומית בעניין ¢העמים הילידים ¢ואימצו אותם לצורכי מאבקם מבית Æחילופי התפיסות המשתקפים ב¢מסמכי החזון¨¢ מבטאים¨ אפוא¨ גם את חילופי הדורות הללו Æמכאן נובע גם מאמץ בעלי ¢מסמכי החזון ¢לחלץ את ה¢נכבה ¢מהקשרה ההיסטורי¨ אמנם הטראומטי¨ כנחלת≠העבר ולהופכה לשם≠ נרדף למצבם הקיומי הטרנס≠היסטורי של הפלסטינים בישראל Æה¢נכבה ¨¢בעיניהם¨ היא סיפר≠העל ©¢נרטיב®¢ של הפלסטינים בישראל כ¢עם≠מולדת¢ ∫¢עמי הפריפריה חוזרים לכתוב מחדש את ההיסטוריה של המטרופולין ≠ ¢כך אפיין חוקר התרבות הוני באבא את המגמה הזאת בהקשר ∂≤ האוניברסלי שלהÆ הבחנתו של חוקר תרבות אחר¨ דומיניק לה≠קפרה¨ בין ¢טראומה של אובדן ¢לבין ¢טראומה של היעדר ¢תקפה גם לעניין זה Æטראומה של אובדן מאפשרת השלמה עם הנעשה שאין להשיבו Æכאשר גן העדן האבוד נתפס כנחלת העבר¨ אפשר לחפש ולמצוא¨ כדבריו¨ ¢אפשרויות אחרות¨ לא גאולתיות¨ בחיי הפרט¨ החברה והמדינה Æ¢ואילו הטראומה הנלווית להיעדר נוברת בעבר¨ מנציחה אותו בהווה¨ איננה נותנת מנוח ונוטעת אשליה שאת הנעשה חייבים להשיב ≤∑Æכשהופכים את ה¢נכבה ¢למצב קיומי של הווה ממושך¨ כפי שחותרים לעצבה בעלי ¢מסמכי החזון¨¢ מכה שורש הטראומה של ההיעדרÆ Will Kymlicka, Multicultural Odysseys: Navigating the Æ≤μ New International Politics of Diversity, Oxford U.P., Oxford, .2007, pp. 31 - 55 ∂≤Honi K. Bhabha (ed.), Nation and Narration, Routledge, Æ .London, 1990, the Introduction, p. 6 ∑≤ Æדומיניק לה קפרה¨ לכתוב היסטוריה ,לכתוב טראומה¨ תרגם מאנגלית∫ יניב פרקש¨ רסלינגØיד ושם¨ תל≠אביב וירושלים¨ ∂∞∞≤¨ עמÆ∏≤ ß השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 33 גישה זו של ¢מסמכי החזון ¨¢טרם הפכה לנחלת הכלל בקרב הציבור הפלסטיני בישראל¨ ואפילו לא בקרב המסגרות הפוליטיות המייצגות שלו Æכך¨ למשל¨ ¢החזית הדמוקרטית לשלום ולשיוויון© ¢מק¢י≠חד¢ש® בראשות מוחמד ברכה¨ מזהה בהם דרישות מפליגות העלולות לגדוש את הסאה מבחינת השלטונות הישראליים ולהביא להכבדת≠ידם הן בתחום האזרחות והן בתחום הזהות ©קרי∫ הדגשת הזהות היהודית בדמות ¢מבדקי נאמנות¢ למיניהם® Æבניגוד למנסחי ¢מסמכי החזון ¢רואה מק¢י≠ חד¢ש את נציגי הרשות הפלסטינית¨ המגובים בקונסנזוס הערבי¨ כמוסמכים להשיג הסדר על חלוקה לשתי מדינות ©כולל בסוגיית הפליטים®¨ גם אם תהיינה לו השלכות על ∏≤ הפלסטינים בישראלÆ עיון ברשימת האישים השותפים לניסוח ¢מסמכי החזון¢ מלמד על היעדרם הבולט של מייצגי גישתה של התנועה האסלאמית על שני פלגיה Æאין זה יד המקרה Æשכן¨ מניע נוסף והפעם מן הזירה הפנימית של הפלסטינים בישראל¨ לכינונו של מרכז כובד לאומי על≠פי ¢מסמכי החזון ¨¢הוא למלא את החלל הפוליטי כדי למנוע את ניצולו על≠ידי התנועה האסלאמית Æאכן¨ בלשון המעטה¨ ניתן לאפיין את מנסחי ¢מסמכי החזון ¢כבלתי≠דתיים ואף כחילונייםÆ ואמנם¨ הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בראשות ראיד צלאח יצא חוצץ נגד נכונות מנסחי ¢מסמכי החזון¢ להכיר ב¢זכותו של העם היהודי הישראלי להגדרה עצמית¢ ©כלשון ¢אמנת חיפה ¨®¢או כראוי לזהות לאומית קיבוציתÆ את דעת ¢הפלג הצפוני ¢לא יכלה להפיס העובדה¨ שנכונות זו סויגה בפועל ב¢מסמכי החזון ¢בהקשר דו≠לאומי¨ הסותר את אופיה היהודי של מדינת ישראל בדרישה ל¢דמוקרטיה הסדרית ¢המיוסדת על זכות וטו הדדית Æלא הפיגה את ביקורתו גם הקביעה המודגשת ב¢מסמכי החזון ¢שזכות וטו זו תחול על כל החלטה הנוגעת לפלסטינים בישראל¨ ובכך למעשה¨ אמורים הדברים בכל החלטה שהיא¨ שכן אין החלטה או חוק שאין להם זיקה מפורשת או מכללא לפלסטינים בישראל Æתביעה זו עושה פלסתר את הנכונות להכיר ב¢זכות העם היהודי הישראלי להגדרה עצמית¨¢ הואיל ומימוש הווטו מעקר ומנטרל את אפשרות ההגדרה העצמית ≤πÆאכן¨ מבין השיטין ניכר במנסחי ¢מסמכי החזון ¨¢כי הם חוששים מהתחזקות התנועה האסלאמית ∏≤ Æראו מצע מק¢י≠חד¢ש לקראת בחירות ≤∞∞πב≠ Æwww.maki-org.il/media/Hadash09.pdfממצע זה נעדרת כל דרישה שנגזרת ממנה התבדלות לאומית¨ וגם הדרישה להכיר בפלסטינים הישראלים כמיעוט לאומי מנוסחת באורח כללי¨ שלא כמו ב¢מסמכי החזוןÆ¢ Æ≤πכאן אולי המקום לסיפור אישי הקשור בעניין זה Æלאחר שהצגתי באחד הכנסים בסוגיית הפלסטינים בישראל את המשמעות הזאת של הדרישה לזכות הווטו ההדדית ב¢מסמכי החזון ¨¢ניגש אלי בהפסקה שבין הדיונים אחד ממחברי ¢מסמכי החזון ¢ואמר לי¨ כי עלי להבין שזכות הווטו ההדדית נועדה להגן בסופו של דבר על המיעוט היהודי לעתיד בארץ≠ישראל מפני תיגרת≠ידו ושרירותו של השלטון הפלסטיני≠ ערבי Æציינתי בפניו את אכזבתי מכך שהוא אמור לי זאת בשיחה אישית במסדרון¨ ולא במהלך הדיון הפומביÆ ‹‹ 34 בישראל וחמא¢ס בשטחים ומכל מה שצופנת גישתם הפונדמנטליסטית האסלאמית ורואים בהם יריב מושבע¨ ובוודאי אם יקיץ הקץ על אפשרות ההסדר המדיניÆ הסתייגות בולטת מ¢מסמכי החזון ¢הביע גם מוחמד זידאן¨ יו¢ר ועדת המעקב העליונה¨ שהיא המסגרת הארצית החשובה ביותר של הפלסטינים בישראל Æמתוקף תפקידו זה אי≠אפשר לאפיינו כקוטל≠קנים Æהוא אף בחר להשמיע את הסתייגותו דווקא בראיון ל¢גßדל ¨¢כתב העת האלקטרוני ∞≥ של ¢מדה אל≠כרמל ¨¢ממנסחי אחד מ¢מסמכי החזוןÆ¢ הנה כי כן¨ הפלסטינים בישראל רחוקים מתמימות≠דעים בסוגיית ¢מסמכי החזון ¢והגישות המובעות בהם Æיתר על כן¨ עד כה¨ לדעתי¨ מהווים התומכים בהם מיעוט¨ אף כי הוא בולט יחסית במשקלו האינטלקטואלי Æכאינדיקציה כללית לכך¨ די אם נבחן את תוצאות הבחירות לכנסת ה≠∏© ±פברואר ®≤∞∞πשל הרשימות הפלסטיניות∫ חד¢ש זכתה בארבעה מקומות וכמוה גם רע¢ם≠תע¢ל¢ Æבלד¢ לעומתן ©התומכת ב¢מסמכי החזון ®¢זכתה רק בשלושה מקומות Æאף ששיעור ההשתתפות היה רק כ≠• μ¥מבעלי זכות הבחירה הפלסטינים בישראל¨ ברור מנתונים אלה¨ שהתומכים ב¢מסמכי החזון ¢הם עדיין בגדר מיעוט¨ אף כי¨ כאמור¨ קולני ≥±Æאליהם יש לצרף את ציבור התומכים בתנועה האסלאמית בישראל על שני פלגיה Æנוצר אפוא ביניהם מכנה משותף אנטגוניסטי¨ כשכולם מתאגדים בהתנגדותם ל¢מסמכי החזון ¨¢למרות נקודות≠המוצא השונות ©ולעיתים הסותרות® ביניהםÆ אולם כל זה נכון רק כדו¢ח≠התקדמות Æלמיעוט זה יכולה להיות עדנה והוא עתיד להפוך לרוב¨ אם תתמדנה המגמות הנוכחיות כפי שנותחו לעיל Æגורם המפתח הוא המדיניות הישראלית∫ החמרת הגישה של ¢אפס סובלנות¢ כלפי הפלסטינים בישראל¨ בשם ביצור הצביון היהודי של מדינת ישראל¨ אפילו במחיר זכויות האזרח והאדם¨ תחזק אצל הפלסטינים בישראל את מימד הזהות הקיבוצית ברוח ¢מסמכי החזון Æ¢במקום להצר את החזית ולנסות לצמצם את הבעיה ככל האפשר¨ גם אם אי≠אפשר לפותרה כליל וסופית¨ מתחזקות בישראל המגמות ההפוכות∫ אין מנצלים את האפשרות לנתק את סוגיית ההסדר עם הרשות הפלסטינית מסוגיית הפלסטינים אזרחי ישראל¨ ובה בעת דוחקים בהתמדה את הפלסטינים הישראלים להדגשת זהותם הקיבוציתÆ ∞≥ Æג'דל ,מס ¨μ ßנובמבר ¨≤∞∞πבאתר www.mada-research.org Æ≥±על כך עומדת גם החוקרת הוניידה גאנם¨ המבחינה בין שלושה זרמים בקרב האינטלקטואלים הפלסטינים בישראל Æאת התומכים ב¢מסמכי החזון ¢היא מדרגת כ¢זרם שלישי ¨¢שאותו היא מכנה ¢האינטלקטואלי≠החתרן¢ Æ¢חתרן ¨¢על≠פי הגדרה¨ הוא מי שפועל נגד הזרם הדומיננטי∫ ראו∫ הוניידה גאנם¨ לבנות את האומה מחדש: אינטלקטואלים פלסטינים בישראל ,הוצאת מאגנס¨ האוניברסיטה העברית¨ ירושלים¨ תשס¢ט¨ ע¢ע ∞Ʊμπ ≠ ±¥ התניית מדיניות≠החוץ של ישראל ©ההסדר המדיני® במדיניות≠הפנים ©היחס לפלסטינים בישראל® והטענה כי עד שזו האחרונה לא תוסדר נבצר מלהגיע להסדר מדיני¨ כמוה כדרישה להקריב את מה שניתן להשיג למען מה שלא ניתן להשיגו לעולם Æהנה כי כן¨ החתירה לפתרון מושלם ובלתי≠אפשרי הוא אויבו המושבע של הפתרון הסביר והאפשרי Æכעצת מאקיאוולי ל¢נסיך¢ ∫¢כל הזונח את מה שניתן לעשות במציאות נתונה לטובת מה שצריך וראוי להיעשות ¸בעיניו˛ ≠ ימיט חורבן על עצמו במקום לדאוג להמשך קיומוÆ¢ ד"ר מתי שטיינברג ד¢ר שטיינברג לימד באוניברסיטה העברית במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון ובאוניברסיטת פרינסטון בארצות הבריתÆ מילא במשך שנים רבות תפקידים בכירים בתחום המחקר הביטחוני¨ לרבות כיועץ בכיר לראשי שירות הביטחון הכללי¨ בין השנים ≥∞∞≤≠∂Ʊππ בשנת ∏∞∞≤ ראה אור ספרו∫ ¢עומדים לגורלם ¨¢הדן בהתפתחות התודעה הלאומית הפלסטינית לזרמיהÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 35 ‹‹ אפרים לביא הערבים בישראל עם כינון מדינה פלסטינית: מאבק לקבלת מעמד מוכר כמיעוט לאומי-ילידי במדינת ישראל מבוא האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מונה כ≠ ±Æμמיליון נפש והיא מהווה כ≠•∞≤ מכלל אוכלוסיית המדינה Æהיא התגבשה כיחידה חברתית≠לאומית אחת¨ אף על≠פי שקיימות בתוכה תת≠קבוצות בעלות זהות דתית שונה∫ מוסלמים¨ נוצרים¨ דרוזים ±Æחוויית ה¢נכבה© ¢האסון® ב≠∏ ¨±π¥שהפכה את הערבים בישראל מרוב למיעוט במולדתם¨ היוותה גורם מעצב זהות משותף לכולם ≤Æכיום¨ זהותם האישית והקיבוצית מורכבת∫ ערבית¨ פלסטינית וישראלית¨ והיא מושפעת¨ בין היתר¨ מזיכרונות היסטוריים ≥ ומתמורות חברתיות¨ כלכליות ופוליטיותÆ במוצאם האתני¨ בשפתם¨ בתרבותם¨ בתודעתם הלאומית ובהיסטוריה שלהם¨ הערבים בישראל הם חלק מהאומה הערבית והעם הפלסטיני Æזוהי קבוצת ההשתייכות הלאומית שלהם Æמאז פוצלו מאחיהם ב≠∏ ±π¥נקשר גורלם¨ בתודעתם¨ בעתיד הסכסוך ¥ הישראלי≠ערבי והשאלה הפלסטינית¨ שהיא במוקדוÆ לפיכך¨ ההתפתחויות בסכסוך הישראלי≠ערבי ובשאלה הפלסטינית היוו במהלך השנים גורמים משפיעים חשובים על זהותם הקולקטיבית ועל שאיפותיהם הלאומיות μÆלעומת זאת¨ קבוצת ההתייחסות אליה הם הסתגלו¨ היא החברה היהודית≠הישראלית Æכעבור למעלה משישה עשורים של חיים בקרב הרוב היהודי¨ כאזרחי מדינת ישראל¨ המרכיב הישראלי הוא בעל משקל בלתי מבוטל בזהותם הקולקטיבית¨ על אף Ʊמאמר זה מתייחס בעיקר לערבים בישראל¨ שהם רוב מניינו של המיעוט ה¢לא יהודיÆ¢ ≤ Æיאיר אורן¨ זהויות ישראליות -יהודים וערבים מול המראה והאחר¨ תל≠אביב∫ הוצאת רסלינג¨ ∞ ¨≤∞±עמÆ≥±∑ ß ≥ Æאלי רכס¨ ¢הערבים בישראל ≠בסבך זהויות ¨¢אלי רכס¨ עורך¨ הערבים בפוליטיקה הערבית :דילמות של זהות¨ תל≠אביב∫ אוניברסיטת תל≠אביב¨ מרכז משה דיין¨ ∏ ¨±ππעמƱ∂≠π ß Æ¥סמי סמוחה¨ ¢יחסי ערבים ויהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ¨¢בתוך∫ מגמות בחברה הישראלית¨ בעריכת אפרים יער וזאב שביט¨ תל≠אביב∫ האוניברסיטה הפתוחה¨ ¨≤∞∞±עמ≤≥¥ ß ©להלן∫ סמוחה¨ ¢יחסי ערבים ויהודים בישראלÆ®¢ Æμשם¨ עמÆ≤≥π ß ‹‹ 36 ההבדלים החברתיים והתרבותיים והמתחים הפוליטיים ∂ שבין שני הלאומיםÆ מחקרים שונים עומדים על המוטיבציה הכפולה¨ הלאומית וההסתגלותית¨ שבהתנהגות המיעוט הערבי במדינת ישראל¨ שהמאזן ביניהן נתון לתנודות Æכך למשל¨ בתקופות בהן הייתה רגיעה בסכסוך הישראלי≠פלסטיני¨ לא בלט היסוד הלאומי≠פלסטיני בזהות הערבים בישראל¨ ואילו בתקופות בהן התגבר הסכסוך חלה בקרבם עלייה ברגש הלאומי≠פלסטיני¨∑ ובמקביל עלייה גם בתחושות הניכור כלפי קבוצת הרוב היהודי ∏Æלצד זאת¨ הציבור הערבי בישראל עבר במהלך שנות קיומה של המדינה תמורות חברתיות ופוליטיות והוא פיתח בשנים האחרונות שאיפות להיות מוכר כמיעוט לאומי ילידי שישראל היא π מדינתו¨ ולהיות שווה במעמדו לרוב היהודי במדינהÆ במאמר זה יוצגו ניתוח והערכה לגבי משקלם של התהליכים שהובילו לישראליזציה של הערבים במדינה ולהיטמעות בחברה¨ מחד גיסא¨ והדרישות שהתפתחו בקרבם להכרה כקבוצה לאומית≠פלסטינית ילידית שווה זכויות¨ מאידך גיסא ≠ כמרכיבים מכריעים¨ שישפיעו על זהותם הקולקטיבית ויאפיינו את יחסי הגומלין בינם לבין המדינה והרוב היהודי לעת הקמת מדינת לאום פלסטינית לצד ישראל Æנראה¨ כי השאלה המרכזית שתעמוד בפני הערבים בישראל באותה השעה תהיה הבחירה בין שתי אפשרויות עיקריות אלו∫ א Æניהול מאבק על קבלת זכויות קבוצתיות¨ בדומה למאבקן של קבוצות מיעוט אחרות בחברה הישראלית ©נכים¨ חרדים¨ חד≠מיניים®¨ כחלק מהמאבק לשוויון ∂ Æראה סקרים וניתוחים על הזהות המורכבת של ערביי ישראל ועל תחושת שייכותם לחברה הישראלית ולמדינה¨ אצל∫ יוחנן פרס ואליעזר בן≠רפאל¨ קירבה ומריבה -שסעים בחברה הישראלית, תל≠אביב∫ הוצאת עם עובד¨ המכללה האקדמית ספיר¨ ∂∞∞≤¨ עמß ≤© π¥≠μלהלן∫ פרס ובן≠רפאל¨ קירבה ומריבה®Æ ∑ Æכפי שאירע באוקטובר ∞∞∞≤¨ עם פרוץ אינתיפאדת אל≠אקצאאß ובעת מבצע ¢עופרת יצוקה ¢ברצועת עזה בדצמבר ≠∏∞∞≤ינואר Æ≤∞∞π ∏ Æפרס ובן≠רפאל¨ שםÆ ÆπשםÆ על בסיס ההכרה בזכות השוויון לכל¨ כולל הערבים¨ המופיעה במגילת העצמאות Æבמסגרת זו¨ יתמקד המאבק בהסרת הקיפוח והאפליה בהקצאת משאבים של המדינה ובמיצוי של זכויות קבוצתיות הקיימות מבחינה פורמאלית בספר החוקים¨ אך הן אינן ממומשות הלכה למעשה ביחס לערביםÆ ב Æניהול מאבק על מקומם במדינה כקבוצה לאומית ילידית הזכאית להגדרה עצמית בתוך המדינה¨ ולמעמד שווה לקבוצת הרוב¨ שבראייתם היא זרה בארץ Æבמילים אחרות∫ מאבק לשינוי צביונה של ישראל ממדינה חד≠לאומית¨ ציונית≠יהודית¨ למדינה דו≠לאומית¨ ברוח מסמכי החזוןÆ בהקשר זה תהיה חשיבות והשפעה לעובדה כי חל מעין היפוך היסטורי בעמדות מדינת ישראל ואזרחיה הערביים בכל הנוגע ליחסי הגומלין ביניהם∫ אם במהלך עשרות שנים היה נדמה לערבים בישראל כי אינם יכולים לעצב את יחסיהם עם המדינה בטרם ייושב הסכסוך הישראלי≠ פלסטיני¨ הרי כיום¨ רובם נוטים להאמין כי עליהם לעמוד לגורלם בלי קשר לכך ªואם מדינת ישראל תבקש לבחון כיום את האפשרות להכיר באזרחיה הערבים כמיעוט לאומי¨ כדרישת הרוב בקרבם¨ ולהעניק להם זכויות לאומיות כמו אוטונומיה תרבותית והכרה במנהיגותם¨ יקשה מבחינתה לעשות זאת¨ כל עוד הסכסוך עם הפלסטינים לא ייושב ובטרם תיכון מדינה פלסטיניתÆ ניתוח והערכה של השפעת הקמת מדינה פלסטינית על זהותם ושאיפותיהם הלאומיות של הערבים בישראל מוצגים במאמר במבנה הבא∫ ‹‹ ראשית¨ מובא מבט כללי על מעמד הערבים בישראל ובעקבותיו תיאור השפעתם הגוברת של תהליכי ההסתגלות החברתית והפוליטית¨ בכל הנוגע לזהותם ושאיפותיהם של הערבים בישראלª ‹‹ בהמשך¨ מנותחת תוצאתם הישירה של תהליכי ההסתגלות∫ אימוץ זהות אזרחית≠ישראלית בצד זהותם הלאומית¨ הערבית≠פלסטיניתª ‹‹ על רקע כפל זהויות זה מוצג מקומם הנפקד של הערבים בישראל בתהליך המדיני¨ שהביא את הציבור הערבי להסיק כי עליו לעמוד לגורלו ולדאוג לעתידו בתוך מדינת ישראל¨ ללא תלות בתהליך המדיני ובתוצאותיוª ‹‹ כפועל יוצא ממסקנה זו של הציבור הערבי¨ מתוארות היוזמות שננקטו בעשור החולף על≠ידו לניסוח מודלים להסדרת יחסיו כקבוצה לאומית ילידית עם הרוב היהודי והמדינה Æבמסגרת זו¨ מתוארים מאבקי הכוח הפוליטיים הפנימיים אשר מוֹנעים מהערבים אפשרות להציב יעדים ברורים בשאלת הגדרת זהותם ועתיד מעמדם בישראלª ‹‹ בהמשך מתואר כיצד דרישת ישראל להכיר בה כמדינה יהודית¨ מחריפה את חוסר הוודאות בו שרוי הציבור הערבי לגבי מעמדו הקולקטיבי¨ ומעמיקה את המחלוקת הפנימית בקרבו סביב הגדרת זהותו ועתיד מעמדו במדינה¨ עד כדי בחינת זהויות אלטרנטיביותÆ על בסיס ניתוח זה¨ מוצגת ההערכה לגבי זהותם ושאיפותיהם של הערבים בישראל לעת כינון מדינה פלסטיניתÆ מעמד הערבים בישראל -מבט כללי הציבור הערבי בישראל עבר במהלך שנות קיומה של המדינה תהליכי פוליטיזציה¨ ופיתח בשנים האחרונות שאיפות להיות מוכר כמיעוט לאומי ילידי שישראל היא מדינתו¨ ולהיות שווה במעמדו לרוב היהודי במדינה Æגישה זו¨ מעוגנת בהשלמה של הציבור הערבי עם מעמדו כמיעוט בישראל¨ מצד אחד¨ ובעובדה שהוא בן הארץ¨ לא מהגר¨ מצד שני Æהערבים מצויים בתהליכי ישראליזציה המתבטאים בדו≠לשוניות ובדו≠ תרבותיות¨ והם רואים את גורלם ועתידם כקשורים בישראלÆ המדינה מעניקה להם זכויות אתניות מפורשות¨ ישירות¨ ועל≠ פי חוק∫ חירויות אזרח מלאות כמו חופש תנועה¨ התאגדות¨ ביטוי¨ פרסום¨ פולחן ומחאה¨ וזכויות פוליטיות כמו לבחור ולהיבחר לכנסת ולרשויות המקומיות Æהערבים גם הוכרו כמיעוט דתי ותרבותי¨ ואף שאינם מוגדרים כמיעוט לאומי הם נהנים מזכויות קיבוציות בתחומים שונים¨ שמאפשרות להם להשתלב בחברה בישראל מבלי לאבד או לשחוק את זהותם¨ שפתם ותרבותם∫ מערכת חינוך חובה נפרדת¨ בשפה הערבית¨ המהווה אמצעי עיקרי לשימור תרבותי ולמניעת היטמעות והתבוללות ªבתי≠דין שרעיים הדנים בענייני אישות ªזכות לתקציבים ממשלתיים שוויוניים ולמימון המוסדות הנפרדים בתחומים אלה ªייצוג מוגדר על≠פי חוק בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות Æבה בעת מדגישים הערבים את המרכיב הלאומי הפלסטיני בזהותם ואת היותם ילידי הארץ¨ ומבקשים לבסס על כך דרישה לגיטימית לזכות במעמד מוכר של קבוצה לאומית¨ הזכאית ליהנות מזכויות ∞± לאומיות שוות וממעמד שווה לקבוצת הרוב היהודיÆ המדיניות המפלה שנקטו ממשלות ישראל כלפי האזרחים הערבים לאורך השנים¨ הקשתה על המוטיבציה ההסתגלותית שלהם Æאופייה היהודי של המדינה והעדפתו של הציבור היהודי בתחומי חיים שונים¨ ±±אף ללא בסיס בחוק¨ תרמו במהלך השנים להעדר שוויון אזרחי ולהיות הערבים מיעוט אתני בעל אזרחות שהיא פורמאלית בעיקרה¨ שזכויותיו חסרות Æאי≠ההפרדה בין דת¨ לאום ומדינה¨ יצרה ריבוד אתני≠דתי של אזרחויות המנוגד לעקרון של שוויון ∞ Ʊסמי סמוחה¨ ¢עשרים שנים של סקרי עמדות במגזר הערבי בישראל כבסיס לקביעת מגמות שינוי של זהות ואוריינטציה פוליטית¨ ¢בתוך∫ קמיל פוקס ושאול בר≠לב ©עורכים®¨ אמת וסקר¨ תל אביב∫ הקיבוץ המאוחד¨ ∏ ¨±ππעמƱπ∏≠±∑≥ ß Æ±±אופייה היהודי של מדינת ישראל בא לביטוי בחוקי ההגירה וההתאזרחות¨ במעמד דומיננטי לציבור היהודי בתרבות הציבורית¨ במעמד השפה העברית¨ בהקשר שבין הדת למדינה ובהקשר עם יהדות התפוצותÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 37 אזרחי Æהכרה באזרחים הערבים כישראלים הנהנים משוויון מלא¨ אינה יכולה להתקיים בלא ניתוק בין ¢היהודיות¢ ל¢ישראליות ¨¢שכן¨ מדינה יהודית מחייבת להבחין בין יהודים ≤± ללא≠יהודים ולהעניק מעמד ייחודי וזכויות≠יתר ליהודיםÆ כך למשל¨ צביון המדינה מקובע בחוק שלפיו רשימה אינה רשאית להירשם כמפלגה ולהתמודד בבחירות לכנסת¨אם איננה מקבלת את ישראל כמדינתו של העם היהודי ±≥ªחברי הכנסת הערביים מנועים מלשמש כחברים בחלק מוועדות הכנסת הדנות בענייני ביטחון¨ ובכך מוטל ספק בנאמנותםª המפלגות הערביות אינן נחשבות לשותפות אפשריות בקואליציה שלטונית ªייצוג הערבים בשירות הציבורי וברוב משרדי הממשלה הוא נמוך¨ בניגוד לחוק הקיים בנושא זהÆ משמעות המצב הקיים הוא¨ למעשה¨ עיקור כוחם הפוליטי והאלקטוראלי של הערבים בישראל¨ אשר בתורו¨ משפיע ±¥ על יכולתם להשפיע על חלוקת המשאבים במדינהÆ בחלוף השנים¨ למדו ההנהגות בישראל להכיר כי שוויון זכויות מלא כחוק לאוכלוסייה הערבית¨ כפרטים וכקבוצה¨ הוא אינטרס לאומי¨ שכן הציבור הערבי הינו חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית¨ ולפיכך¨ יש להשקיע בקידומו ופיתוחו ולחתור לצמצום הפערים בינו לבין החברה היהודית Æהובן אל≠נכון¨ כי הדבר עשוי להעמיק את מרכיב הזהות הישראלי בקרב הערבים ובכך לתרום ליציבות חברתית Æבראשית שנות ה≠∞ πהתפתחה הכרה זו לכלל יצירת מתכונת לטיפול¨ ±μ ביצוע¨ מעקב ודיווח בנושאי פיתוח לאוכלוסייה הערביתÆ כמו כן¨ חל מעבר משימוש ביועץ לוועדת השרים לענייני ערבים¨ להקמת חטיבה לענייני האזרחים הערבים בישראל¨ לאחר מכן להקמת מועצה מייעצת קבועה בריכוז המועצה לביטחון לאומי¨ ולבסוף¨ הקמת הרשות לקידום מגזרי המיעוטים במשרד ראש הממשלה ב≠∏∞∞≤Æ ≤ Ʊסמוחה¨ ¢יחסי ערבים ויהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ¨¢עמÆ≤≥μ ß ≥As'ad Ghanem, Nadim Rouhana and Oren Yiftachel, .± "Questioning 'Ethnic Democracy'", Israel Studies 3, 1999, pp. .253-267 Ʊ¥אסעד עßאנם מדגיש את העדר ההשפעה של הערבים בישראל בכל תחומי המדיניות ואת הפיכתם מגוש חוסם לגוש חסום∫ Asßad Ghanem¨ ¢The Limits of Parliamentary Politics∫ The ≠Arab Minority in Israel and the ±ππ≤ and ±ππ∂ Elec ≥ ªÆtions¢¨ Israel Affairs ¥¨ ≤ ®Winter©¨ ±ππ∑¨ ppÆ ∑≤≠πיואב פלד סבור שהערבים אינם שייכים לקהילה הפוליטית הישראלית¨ משום שבמהותה היא יהודית ולכן הינה נוטה לשתף אותם בקביעת המטרות הלאומיות ובקביעת מדיניות Æיואב פלד¨ ¢זרים באוטופיה∫ מעמדם האזרחי של הערבים בישראל ¨¢תיאוריה וביקורת ≥¨ עורך עדי אופיר¨ ≥ ¨±ππעמÆ≥∏≠≤± ß Æ±μכחלק ממדיניות השילוב התקבלו החלטות ממשלה במהלך השנים ≤∞∞μ≠±ππμעל ביצוע חמש תוכניות פיתוח לאוכלוסייה הערבית ©על פי חלוקה מִגזרית® שהיו אמורות להתבצע עד שנת ∏∞∞≤ Æתוכניות אלו יצרו מסגרת תקציבית והתוו לראשונה יעדים ביצועיים למדיניות פיתוח ליישובים הערביים Æהן יצרו מחויבות ממשלתית לביצוע הפרויקטים שכללו בעיקר הקמה או השלמה של מערכות תשתית ומחויבות תקציבית שמטרתה הגדלת חלקה היחסי של האוכלוסייה הערבית בעוגה התקציבית בהתאם לחלקה באוכלוסייה או בהתאם לצורכי הפיתוח שלהÆ ‹‹ 38 בעשור האחרון¨ ממשלות ישראל מצהירות ופועלות¨ גם אם בהצלחה מוגבלת¨ להביא לשוויון הזדמנויות ופיתוח היכולות של החברה הערבית בתחומי הכלכלה וההשכלה¨ מתוך הכרה¨ שבכך טמון גם פוטנציאל הצמיחה של ישראל Æכך למשל¨ בחלק ממשרדי הממשלה ננקטת מדיניות העדפה מתקנת והושגה התקדמות בתחומים כמו רווחה¨ חינוך¨ פנים¨ כלכלה ותשתיות¨∂ ±ומעת לעת ∑± מושקות תוכניות לחיזוק האוכלוסייה והישובים הערביםÆ בחינת ביצוען של התוכניות מלמדת¨ כי בפועל אכן ניכרה התקדמות בעיקר בפריסתן של תשתיות פיזיות¨ כמו מערכות ביוב פנים יישוביות¨ בניית חלק ממבני הציבור¨ תחילת טיפול במערכת הדרכים הפנים יישובית ובדרכי הגישה ליישובים Æעם זאת¨ חסמים תקציביים¨ בירוקראטיים ופוליטיים¨ מקשים על ביצוע המדיניות המוצהרת ומונעים שינוי ממשי במצב ±∏Æכך¨ ניכר קושי מתמשך ביישום המלצות דו¢ח וועדת החקירה הממלכתית¨ ¢וועדת אור¨¢ שהוקמה לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר ∞∞∞≤ Æהוועדה¨ כגוף ממלכתי¨ הכירה במדיניות ההפליה וההדרה שנקטה המדינה כלפי האזרחים הערבים¨ והמליצה על שורת פעולות שעל הממשלה לנקוט בדחיפות כמו הקצאת קרקעות למגורים ולאזורי תעשייה¨ ייצוג הולם במוסדות הממשלה ובמגזר הציבורי¨ וסגירת הפערים בחינוךÆ בצד אלה¨ קיימים גם גורמים בתוך החברה הערבית המעכבים את התפתחותה ומקשים על שילובה בחברה בישראל¨ כמו הפוליטיקה המסורתית המקומית ומעמד הנשים בחברה¨ שעדיין מושפע מלחצים חברתיים מסורתיים המגבילים את עצמאותה לממש את רצונותיה ±π בתחומי ההשכלה והתעסוקהÆ התמונה הכללית אפוא היא¨ שהערבים בישראל עדיין מהווים¨ מבחינות שונות¨ קבוצה חברתית מודרת ומופלית¨ ∂ Ʊעובדיה עזרא¨ צדק ושוויון -צריך העדפה מתקנת¨ קו אדום¨ הוצאת הקיבוץ המאוחד¨ תל≠אביב¨ ∂∞∞≤¨ עמÆ≤¥≤≠≤±∂ ß ∑ Ʊכך למשל¨ במרץ ∞ ≤∞±אושרה תוכנית ממשלתית שעניינה הקצאת ∞∞∏ מיליון ₪ל≠≤ ±ישובים ערביים במשך חמש שנים¨ כדי לחזקם מבחינה כלכלית Æהתוכנית כוללת פיתוח תשתית תעסוקתית¨ לרבות אזורי תעשייה וחממות עסקיות ותעשייתיות¨ הכשרה מקצועית והקמת מעונות יום כדי לאפשר לאמהות לצאת לעבודה ªפיתוח קרקעות לצורך בניית אלפי יחידות דיור ªשדרוג אמצעי התחבורה הציבורית בתוך היישובים ומחוצה להם Æבנוסף¨ יושקעו ∞ ±μמיליון שקלים בהפעלת תוכנית מיוחדת שתשפר את הביטחון האישי של התושבים בישוביםÆ ∏ Ʊראה∫ שלמה חסון ומיכאל קרייני¨ עורכים¨ חסמים בפני שוויון הערבים בישראל¨ ירושלים¨ מכון פלוסהיימר למחקרי מדיניות¨ ספטמבר ∂∞∞≤Æ Æ±πהפרופ ßלמשפטים רות גביזון¨ סבורה שאין כל ערובה לכך שביטול האפליה יביא לסגירת הפערים בין הערבים ליהודים במדינה ולפיכך נדרשת¨ לדעתה¨ עבודה פרטנית ומקיפה של הנושא כדי שאפשר יהיה לקדם את השוויון בין שתי האוכלוסיות Æראה∫ רות גביזון¨ הרהורים על ועדות חקירה ועל מעמד הערבים בישראל¨ אוניברסיטת תל≠אביב¨ תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי≠ערבי Øמרכז דיין¨ ∞Æ≤∞± הנעדרת שוויון אזרחי¨ וסובלת מאפליה ממוסדת ומאפליה בלתי ממוסדת ≤∞Æהראשונה באה לידי ביטוי בעובדה שזכויות הערבים בישראל כמיעוט אתני מוגבלות¨ ולמעשה הם אינם מוכרים רשמית כמיעוט לאומי בעל זכויות קיבוציות ≤±Æתביעותיהם לשוויון בתחומי החינוך¨ הלשון¨ התרבות והדת¨ לא הוכרו בחקיקה או על ידי מערכת המשפט כזכות קיבוצית¨ שכן זכות היסוד לשוויון במשפט הישראלי הוכרה על בסיס של זכות הפרט לשוויוןÆ האפליה הממוסדת באה לביטוי¨ בין היתר¨ בחלוקת משאבים ותקציבים לא שוויונית בתחומי החינוך והרווחה¨ ≤≤ ובשיעור הנמוך של העסקת ערבים בשירות הציבוריÆ האפליה הלא ממוסדת¨ החברתית¨≥≤ נובעת מהעימות בין שתי החברות וניזונה מתהליכי סגרגציה המתרחשים בחברה הישראלית¨ ההופכים בשנים האחרונות להיות ממוסדים ופורמאליים Æאלה באים לידי ביטוי בהדרה קהילתית¨ תעסוקתית ותרבותית ªיוזמות חקיקה שנועדו להצר את צעדיהם של הערבים ולהגביל את השתתפותם הפוליטית והחברתית ªבתופעות של אפליה בחיי היומיום¨ ≤¥ כמו התנגדות למגורים של ערבים בערים יהודיות¨ התקלות בסירובים בתהליך חיפוש עבודה¨ ≤μאיסור כניסה של ערבים למקומות בילוי ובידור ªושימוש בביטויים גזעיים כלפי האזרחים הערביםÆ ∞≤ Æראה פירוט בנושא אצל∫ סמוחה¨ ¢יחסי ערבים ויהודים בישראל¨¢ עמÆ≥±≥≠≥∞∑ ß Æ≤±על האזרחות המנוכרת של הערבים בישראל ראה∫ פרס בן≠ רפאל¨ קירבה ומריבה¨ עמ ªπ¥≠μ≤ ßכן ראה∫ עלי חיידר¨ עורך¨ מדד השוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל -דו"ח סיכוי ¨2008עמותת סיכוי¨ ירושלים¨ ª≤∞∞πדו¢ח זכויות האדם בישראל ≠ תמונת מצב ¨≤∞∞πשל האגודה לזכויות האזרח בישראל∫ http://www.acri.org.il/pdf/tmunat2009.pdf דו¢ח הגזענות ∞ ≤∞±של מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל∫ http://www.mossawacenter.org/default.php?lng=1&dp=2&fl=13&pg=2 ≤≤ Æועדת חקירה פרלמנטארית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי¨ שהוקמה בפברואר ∏∞∞≤¨ הציגה בראשית מאי ∞ ≤∞±נתונים לפיהם רק ∂ אחוזים מהעובדים בשירות המדינה הם ערבים Æבחלק ממשרדי הממשלה אין עובדים ערבים¨ ובאחרים שיעורם נמוך ועומד על •≤ או פחות ªאין מנכ¢ל¨ סמנכ¢ל או יועץ משפטי ערבי במשרדי הממשלה השונים ªבמנגנון הכנסת מועסקים רק שישה עובדים ערבים מתוך Æ¥≥πבחברות ממשלתיות כמו חברת החשמל ורשות המים ≠ המצב דומה Æראה פירוט הנתונים בכתבות בנושא זה מיום μמאי ∞ ¨≤∞±בעיתונים∫ הארץ ,המודיע ,ישראל פוסט Æראה גם דו¢ח ביניים של וועדת החקירה הפרלמנטארית בנושא זה הנכון ל≠פברואר≠דצמבר ∏∞∞≤∫ http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/arab_workers17.pdf ≥≤ Æסמי סמוחה¨ ¢יחסי ערבים ויהודים בישראל ¨¢עמÆ≥±∞ ß Æ≤¥ראה גילוי הדעת של הרבנים מדצמבר ∞ ¨≤∞±בו נכתב כי חל איסור הלכתי חמור למכור או להשכיר דירות וקרקעות בארץ ישראל למי שאינו יהודיÆ http://www.akotel.co.il/showthread.php?t=4769&page=1 Æ≤μאודות תחושת אפליה בקרב מחפשי עבודה ערביים על≠רקע השתייכותם המגזרית¨ ראה מאמרו של ד¢ר שוקי הנדלס חוקר ומרכז סקר המעסיקים במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ¢ת∫ ¢תחושת אפליה של מחפשי עבודה ועובדים ומה חושב על כך הציבור ¨¢פברואר ∞∫≤∞± http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/CD099D08-6BD1-49959656-C9DC800E60BF/0/X9841.pdf התעלמות אש¢ף מעניינם של הערבים בישראל בתהליך המדיני¨ שקיעתו הארגונית והאידיאולוגית בעקבות כשלון דרכו המדינית עד כה¨ אינתיפאדת אל≠אקצא האלימה שנמשכה מספר שנים¨ ועליית החמאס לשלטון ברשות הפלסטינית בבחירות דמוקרטיות ≠ כל אלה¨ ביחד עם אירועי אוקטובר ∞∞∞≤¨∂≤ טלטלו את החברה הערבית בישראל ועוררו תהיות בקרבה לגבי עתידה וגורל העם הפלסטיני בכללו¢ Æמסמכי החזון ®≤∞∞∑≠≤∞∞∂© ¢שנוסחו על≠ידי אינטלקטואלים ערביים ופורסמו מטעם מוסדות מוכרים¨ נועדו לשמש בסיס לברור פנימי בציבור הערבי לגבי זהותו הקולקטיבית ועתידו¨ ולקיום דיאלוג בעניינים אלה עם המדינה והציבור היהודי בה Æאף כי הדיון בנושא לא מוצה¨ הרי שבשיח הציבורי היהודי עלתה האפשרות להעניק לערבים בישראל שוויון אזרחי¨ יחד עם זכויות קיבוציות כמיעוט אתני≠לאומי¨∑≤ ואילו בשיח הציבורי הערבי עלו דרישות לזכויות אזרחיות של קבוצה לאומית≠ ∏≤ פלסטינית ילידית¨ ברוח מסמכי החזוןÆ משמעות הדרישה ליהנות מזכויות לאומיות שוות וממעמד שווה לקבוצת הרוב היהודי היא¨ למעשה¨ להפוך את ישראל למדינה דו≠לאומית Æדא עקא¨ המדינה אינה מכירה בערבים כמיעוט לאומי∫ מנהיגותם אינה מוכרת ככזו המייצגת אותם ויכולה לנהל בשמם משא≠ומתן עם המדינה¨ הם אינם נהנים מאוטונומיה תרבותית¨ ≤πוגם אינם מוכרים כחלק מהעם הפלסטיני Æבמילים אחרות¨ אין להם זכות לגיטימית להצהיר על זהותם כפלסטינים¨ לקיים יחסים עם העם הפלסטיני וללמד את הנרטיב הלאומי הפלסטיני Æשיקולי המדינה בעמדתה זו הם עקרוניים∫ ישראל היא מדינה חד≠לאומית והוכרזה כמדינתו של העם היהודי¨ ולפיכך תמנע מכל פעולה העלולה לפגוע באופייה זה ªישראל נמצאת במצב של סכסוך אלים עם העם הפלסטיני¨ והכרה בתושביה הערבים כמיעוט לאומי פלסטיני תחייב אותה לראות בהם ¢חלק מהאויב ¢ולשנות את המדיניות כלפיהם ªהכרה בקולקטיב הערבי כישות לאומית¨ תביא להעצמה של המיעוט ולשינוי ביחסי הכוח בין יהודים וערבים¨ דבר היכול לתרום להגברת המתחים ∞≥ ולהעמקת הקונפליקטים במדינהÆ ∂≤ Æהפגנות מחאה והזדהות של ערבים בישראל עם תושבי השטחים בתחילת אינתיפאדת אל≠אקצא ¨ßבמהלכם נהרגו ≥ ±ערבים אזרחי ישראל¨ פלסטיני שאינו אזרח ישראלי ויהודי ישראליÆ ∑≤ Æאירועי אוקטובר ∞∞∞≤ ומסקנות ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבותיהם ©¢וועדת אור ¨®¢חוללו תמורה בהבנה של מקבלי ההחלטות בישראל לפיה מעמד המיעוט הערבי הוא נושא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה Æעל החלטות שהתקבלו בועידת ראש הממשלה למגזר הערבי שהתקיימה ביולי ∏∞∞≤ ועל החלטות ממשלתיות נוספות בנוגע לאוכלוסיות המיעוטים בישראל ראה באתר משרד ראש הממשלה∫ /http://www.pmo.gov.il/PMO/PM+Office/pmconference ∏≤ Æראה להלן¨ מעמƱ∂ ß Æ≤πכך למשל¨ מערכת חינוך נפרדת אמנם קיימת¨ אך הערבים אינם שולטים בתחום החינוך ולא מנהלים אותו בפועלÆ ∞≥ Æראה דברי פרופ ßסמי סמוחה¨ כנס יפו השישי של הפורום להסכמה אזרחית¨ ∑≤ ינואר Æ≤∞±± השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 39 יש מקום לברר כיצד תשפיע הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל על זהותם ושאיפותיהם הלאומיות של הערבים בישראל ועל עתיד היחסים בינם לבין המדינה והרוב היהודי בה Æחוקרים יהודים וערבים העוסקים בנושא¨ סבורים כי קיים קשר בין האפשרויות שעלו עד כה בשיח הציבורי¨ או חלופות אחרות להסדרת מעמדם של הערבים בישראל¨ לבין יישוב הסכסוך הישראלי≠פלסטיני באמצעות פתרון שתי המדינות Æלפיכך¨ הם נוטים לייחס חשיבות בהקשר זה לשאלות כמו האם ההסכם יהיה שלם וייתפס כסוף הסכסוך¨ או יהיה חלקי ויותיר סוגיות ליבה ©כמו פליטים¨ ירושלים¨ התנחלויות® לפתרון עתידי¨ וכן מייחסים חשיבות לאופן בו יושג ההסכם על כינון מדינה פלסטינית∫ אם בלחץ חיצוני על ישראל והפלסטינים או כתוצאה מתהליך פיוס ביניהם ≥±Æלהיבטים פוליטיים≠ מדיניים אלה של ההסדר המדיני והאופן בו תיכון המדינה הפלסטינית¨ עשויה להיות חשיבות והשפעה מסוימת על זהותם ושאיפותיהם של הערבים בישראל Æואולם¨ אלה עשויים להיות פחותים בהשוואה להשפעתם של גורמים פנימיים בתוך מדינת ישראל ≠ חברתיים¨ תרבותיים¨ כלכליים ופוליטיים ≠ הקשורים לחיים המשותפים של המיעוט הערבי עם הרוב היהודי בתוך ישראלÆ השפעתם הגוברת של תהליכי ההסתגלות החברתית אך טבעי הדבר¨ שקבוצת מיעוט החיה בקרבה של קבוצת רוב שנים ארוכות¨ תעבור תהליכי חיברות ותתקרב לזהות של הקבוצה שבתוכה היא חיה Æבשנות קיום המדינה עברו הערבים בישראל תהליכי חיברות מקיפים¨ שהשפיעו על מרכיבי הזהות והזיקה שלהם למדינה¨ במיוחד לאור העובדה שהם נותקו מהעולם הערבי ומן העם הפלסטיני¨ לפחות עד שנת ∑∂ Ʊπמכאן¨ דווקא משקלם של הפרמטרים הכלכליים≠חברתיים עשוי להיות גבוה יותר ממשקלם של הפרמטרים הפוליטיים≠מדיניים¨ בכל הנוגע להשפעה על זהותם ושאיפותיהם הלאומיות של הערבים בישראל¨ ובכלל זה גם לעת כינון מדינה פלסטיניתÆ בחינה היסטורית מעלה¨ כי תהליכי החיברות של הציבור הערבי במדינה והתפתחות יחסיו עם מוסדותיה ועם הרוב היהודי בתוכה היו דינאמיים והושפעו¨ בין היתר¨ ממדיניות שהביאה לשיפור או נסיגה ברווחתו ובמצבו הכלכלי¨ וכן ממידת שילובו בחברה ומתן זכויות אזרחיות Æלאורך השנים חלה עלייה ברמת החיים של הערבים בישראל¨ גם אם בקצב איטי¨ והושגה התקדמות בתחומים כמו החינוך¨ Æ≥±ראה∫ אסעד גאנם¨ ¢יחסי רוב≠מיעוט במדינת ישראל ¨¢פתרון "שתי מדינות לשני עמים" -יהודים וערבים בישראל¨ המכללה האקדמית נתניה¨ מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי¨ ינואר ∞ ¨≤∞±עמ ª≥≤≠≥∞ ßיצחק רייטר¨ ¢השלכות הקמת מדינה פלסטינית על יחסי יהודים≠ערבים בישראל ¨¢שם¨ עמÆ¥≤≠≥∏ ß ‹‹ 40 ההשכלה הגבוהה והתעסוקה ≥≤Æאף כי רוב הערבים בישראל ©• ®∂μעדיין מועסקים במקצועות פיסיים כמו בניין¨ חקלאות ועבודה בלתי מקצועית¨≥≥ הרי שאזרחים ערבים משולבים בתחומי עשייה שונים בכלכלה¨ בחינוך¨ בשירותי הבריאות¨ בחיי התרבות¨ בתיאטרון¨ בקולנוע¨ בטלוויזיה¨ בספורט¨ ולעיתים הם מייצגים בתחומים אלה ואחרים את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית ªיותר ויותר ערבים מועסקים במשרדי הממשלה¨ אף כי מספרם במגזר הציבורי עודנו נמוך¨ ובמגזר העסקי מתפתח ≥¥ בהדרגה האמון בכדאיות ההשקעה בחברה הערביתÆ בצד תופעת האפליה הממוסדת והאחרת¨ מתקיימת בחברה הישראלית מציאות של קרבה ומגע על בסיס יומיומי בין יהודים לערבים¨ אשר ממלאת תפקיד מכריע בהבניית היחסים החברתיים ביניהם Æכך¨ במקומות עבודה משותפים¨ באזורי מפגש ציבוריים ובאגודות התנדבותיות משותפות כמו האיגודים המקצועיים¨ תנועות הנוער¨ ליגת הספורט ומגן דוד אדום¨ מתקיימת אינטגרציה מוסדית בין יהודים לערבים ומתהווים סוגים שונים של שיתופי≠ פעולה ביניהם Æהשתלבותם של ערבים בתחומי עבודה ובגופים שונים לצד יהודים יצרו¨ במקרים רבים¨ מציאות בה ערכים מקצועיים וחברתיים הפכו לנורמת ההתנהגות המכתיבה את היחסים ביניהם Æיחסי אמון נבנים בין יהודים וערבים העובדים ופועלים בצוותא¨ כשהם משתפים פעולה ומסייעים זה לזה ללא הבדל דת ולאום בביצוע תפקידיהם Æתופעה זו מוכרת בעיקר בבתי≠החולים בישראל¨ שם המציאות היומיומית מהווה מודל לחברה בה פועלים גם מנגנונים מלכדים ומאחדים לצד הפיצול והמתחים הלאומיים והדתייםÆ מדד יחסי ערבים≠יהודים בישראל¨ בניהולו של פרופ ßסמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה¨ אמנם חושף מגמת החרפה בשנים האחרונות ©מאז ≥∞∞≤® בעמדות הציבור הערבי¨ שמתבטאת בירידה בלגיטימיות של המדינה בעיני אזרחיה הערבים ועלולה להוביל למצב רגיש ונפיץ ביחסם למדינה ולרוב היהודי Æתופעה זו ניזונה מגורמים כמו הקיפאון המתמשך ששרר בתהליך המדיני עם הפלסטינים¨ מלחמת לבנון השנייה ומבצע ¢עופרת יצוקה ¢ברצועת עזה¨ העדר התקדמות משמעותית בביצוע דו¢ח ¢ועדת ≤≥ Æבעשור החולף הייתה עלייה של כ≠ •∞ ±μבמסיימי תואר ראשון בקרב נשים וגברים ערבים Æשיעור התעסוקה הכללי של נשים ערביות הוא כ≠•∞≤ והוא נובע מהעדר מקומות עבודה זמינים והעדר תחבורה ציבורית ומעונות יום לילדיהן Æשיעור ההשתתפות של אקדמאיות ערביות בשוק העבודה הוא •∏∂ ©לעומת • ∏±בקרב היהודיות®Æ ≥≥ Æראה∫ מירב ארלוזורוב¨ ¢הערבים מועסקים ≠ אבל רק בחקלאות ובבניין ¨¢הארץ¨ ≥ ±באפריל¨ ∞Æ≤∞± Æ≥¥ראה∫ חמי פרס¨ ¢יזמות מתקנת ¨¢גלובס ≠ עצמאות¨ ±πאפריל ∞ ª≤∞±קובי הוברמן¨ ¢מנוע השילוב הכלכלי כחלק מהצעת מדיניות חדשה לפיתוח מנועים לשילוב האזרחים הערבים בישראל ¨¢אורי גופר¨ עורך¨ התועלת הכלכלית של שילוב ושוויון בין ערבים לבין יהודים בישראל¨ יוזמות קרן אברהם¨ ספטמבר ∏∞∞≤¨ עמÆ¥≥≠≤μ ß אור ¨¢סגירת תיקי החקירה נגד השוטרים שירו למוות במפגינים הערבים באוקטובר ∞∞∞≤¨ ופרסום מסמכי החזון הערביים Æאולם¨ בדיקה לאחור¨ המשווה את עמדות הערבים בשנים האחרונות עם עמדותיהם במשך למעלה משלושים שנה קודם לכן ©מאז ∂∑ ¨®±πמעידה בעיקר על אי≠החרפה ויציבות בעמדות Æלדעת פרופ ßסמוחה¨ אי≠ ההחרפה מפריכה את הדעה הרווחת בציבור¨ בקרב קובעי מדיניות וחוקרים באקדמיה¨ לפיה האזרחים הערבים עוברים תהליך הקצנה ונמצאים על מסלול עימות עם היהודים והמדינהÆ פרופ ßסמוחה מראה עוד בסקריו¨ כי עמדות הציבור הערבי מתונות יותר מעמדות מנהיגיו בשאלות אידיאולוגיות מרכזיות Æבעוד המנהיגות שוללת את ההערכה שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים¨ מתנגדת להגדרתה של המדינה כיהודית ודוחה את הפתרונות הספציפיים לסכסוך הישראלי≠פלסטיני הרווחים בקרב היהודים¨ הרי בשאלות אלו נוקט הציבור הערבי עמדות יותר מתונות∫ •≥ μ∑Æמהערבים סבורים שישראל היא דמוקרטיה גם לערבים¨ • ¥±Æ¥מקבלים את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית¨ ≥μו≠•∏ μ∏Æמסכימים שזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים תתממש בפלסטין בלבד Æלדעת פרופ ßסמוחה¨ אי≠ההחרפה מעידה על כך שהערבים עוברים תהליך של הסתגלות למדינה ולרוב היהודי¨ שיש להם מחויבות למאבק דמוקרטי והם חותרים ∂≥ להשגת מעמד שווה עם היהודיםÆ להערכה זו נמצא חיזוק בסקר שנערך בפברואר ∞≤∞± בקרב בני נוער ערביים בישראל ≥∑Æלפי הממצאים¨ כמחצית מבני הנוער הערבים רואים עצמם כישראלים והמחצית האחרת ≠ כפלסטינים ∑≤• ªמהם מרגישים שהם חלק מהמדינה ¥μ• ªרוצים להשתלב בחברה הישראלית ∑μ• ªמקבלים את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית ∂¥• ªסבורים כי ישראל היא מדינה דמוקרטית μμ• ªנותנים אמון בבתי המשפטª • ∑¥סבורים שמערכת החינוך מאפשרת להם לבטא את התרבות שלהם ∏∂• ªמוכנים שיהיה להם חבר או ידיד יהודי מאותו המין ובאותו הגיל Æלגבי בני נוער יהודיים¨ הסקר העלה שקיים הבדל בין הסכמתם להעניק לערבים זכויות קיבוציות לבין היחס אליהם ברמה האישית∫ •¥πÆμ מהם סבורים שלא צריך להעניק לערבים≠ישראלים זכויות Æ≥μבקרב רוב הציבור הערבי קיימת התנגדות לאופי הציוני של המדינה¨ לצד קבלת יהדותהÆ ∂≥ Æראה נתוני מדד יחסי ערבים≠יהודים בישראל ∏∞∞≤¨ כפי שהוצגו על≠ידי פרופ ßסמי סמוחה בכנס באוניברסיטת חיפה¨ ב≠∏ ±מאי Æ≤∞∞π ∑≥ Æראה סקר ¢מאגר מוחות ¢מפברואר ∞ ≤∞±שהוכן עבור המרכז להעצמת האזרח ובית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב¨ לרגל יום עיון בנושא∫ ¢הנוער של היום פני המחר של ישראלÆ¢ ,http://www.news1.co.il/uploadFiles/706295192241669.ppt#747,1שקופית ראה כתבתו של אור קשתי בנושא∫ הארץ¨ ±±מרץ ∞∫≤∞± http://www.haaretz.com/hasite/spages/1155708.html זהות לאלו של אזרחים יהודים במדינת ישראל¨∏≥ ו≠•∂μ ≥π מאמינים שלא צריך לאפשר להם להיבחר לכנסתÆ לעומת זאת¨ ציינו •∂∂ מבני הנוער כי הם מוכנים שיהיה להם ידיד או חבר ערבי¨ ו≠•∏∑ השיבו כי הסיסמה ¢מוות לערבים ¢היא ביטוי גזעני ולא לגיטימי Æסקרים אחרים¨ שנערכו בעשור האחרון ©≥∞∞≤¨ ∂∞∞≤¨ ®≤∞∞πעל≠ידי מוסד שמואל נאמן שליד הטכניון¨ מצביעים על כך שרמת האמון של הערבים בישראל במוסדות המדינה¨ לרבות הכנסת¨ בית≠המשפט העליון והאוניברסיטאות¨ נמצאת ∞¥ במגמת עלייהÆ זהות ישראלית ופלסטינית בכפיפה אחת הערבים בישראל מגדירים את זהותם במונחים של לאומיות ערבית≠פלסטינית וזהות אזרחית≠ ישראלית¨ ובתקופות שונות במשך העשורים שחלפו מאז הקמת המדינה¨ היה משקל משתנה לזהויות אלו Æככלל¨ תהליכי החיברות שחוו הערבים בישראל¨ כמתואר לעיל¨ הביאו לחיזוק מתמיד של מרכיב הזהות הישראלית¨ אף כי היו תקופות של עליות ומורדות בהזדהותם עם המדינה¨ בזיקתם ובתחושת שייכותם אליה¨ על רקע הווייתם כאזרחים במדינה הנמצאת בסכסוך איבה עם עמם הערביÆ המציאות אליה נקלעו בעקבות המלחמה ב≠∏ ¨±π¥הייתה של ניתוק מבני עמם וחיים כמיעוט בתחומי מדינה לא מוסלמית שזה מקרוב קמה Æרק בהדרגה חדרה לתודעתם ההכרה כי אין מדובר במצב זמני וחולף Æהמלחמה וכיבוש חצי האי סיני ב≠∂ ±πμוכן התפתחותה של המדינה והתבססותה¨ המחישו את יציבותה הפנימית ואת עליונותה באזור Æבהדרגה¨ העמיק בקרבם תהליך ההשלמה עם ישראל¨ ועימו כורח ההסתגלות למציאות החדשה וההשתלבות במדינה כדי לעצב את חייו במסגרתה Æבצד קשיי ההסתגלות והתמורות החברתיות והכלכליות¨ עלתה בהדרגה גם שאלת זהותם הקולקטיבית כמיעוט החצוי בין השתייכותו למדינה הזרה לבין היותו חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני ומהרוב הערבי במזרח התיכוןÆ אף כי ישראל העניקה עם הקמתה אזרחות לכל הערבים בתחומה¨ הרי עד ∂∂ ±πהיא לא ראתה בהם חלק לגיטימי ∏≥ Æבשאלה זו נמצא קשר מובהק בין רמת דתיות לבין העמדה שהביעו בני הנוער∫ שיעור בני הנוער הדתיים¨ שציינו כי לא צריך להעניק את אותן זכויות לערבים¨ היה גדול פי שניים לערך מהנתון המקביל בקרב חילונים ≠ •≤∏ לעומת •Æ≥π Æ≥πההשפעה של רמת הדתיות מופיעה גם בתשובות בני הנוער על השאלה האם לאפשר לערבים≠ישראלים להיבחר לכנסת∫ •≤∏ מבין הדתיים ענו בשלילה¨ בהשוואה ל≠•∑ ¥מתוך החילוניםÆ ∞ Æ¥הסקרים נערכו בשיתוף עם פרופ ßאפרים יער ויסמין אלקלעי מאוניברסיטת תל≠אביב Æראה∫ מוטי בסוק¨ ¢חצי מהישראלים גאים בכלכלה ¨¢הארץ¨ ±אפריל ∞Æ≤∞± השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 41 ממנה והטילה עליהם ממשל צבאי Æהם נחשבו בעיניה לנטל ביטחוני על המדינה היהודית הצעירה ¥±Æהערבים לא ניהלו מאבק לשוויון זכויות ולא פעלו נגד הממשל הצבאי ונגד הפקעת האדמות¨ למעט ניסיונות אחדים להביע מחאה והתנגדות שדוכאו ¥≤Æכל זאת¨ בעוד מדינות ערב ואש¢ף ©מאז יסודו ב≠ ®±π∂¥ראו בערבים בישראל משתפי≠ פעולה בכוח או בפועל עם האויב¨ משום שקיבלו עליהם את האזרחות הישראלית והעדיפו את הדאגה לרווחתם הפרטית על ההקרבה הלאומיתÆ תהליך ברור של ישראליזציה החל אחרי סיום הממשל הצבאי ב≠∂∂ Ʊπטשטוש הקו הירוק והחיבור מחדש עם בני עמם בגדה המערבית וברצועת עזה בעקבות המלחמה ב≠∑∂ ¨±πתרמו אמנם להתעוררות התודעה הלאומית הפלסטינית¨ אך בה בעת בלטה מגמה ברורה בקרב רוב הציבור הערבי בישראל להציב גבולות להתעוררות זו Æמגמה זו הושפעה מתוצאות המלחמה¨ שערערו את הפאן≠ערביות והוכיחו כי ישראל תישאר על מפת האזור¨ והעמיקו את ההשלמה של הערבים בישראל עם המדינהÆ התפתחות זו הייתה כרוכה מאז בתביעות שגברו והלכו להשתלבות הערבים בחיי המדינה על בסיס שוויוני¨ ובטענות על קיפוח ואפליהÆ תהליך הישראליזציה נמשך כעשור Æאחד מביטוייו הבולטים באותה תקופה היה תחושת שותפות הגורל וגילויי ההזדהות והנאמנות הנרחבים עם צה¢ל והמדינה בעת מלחמת יום≠הכיפורים באוקטובר ≥∑ Ʊπאלה כללו ≥¥ התנדבות בכוח אדם ובממון בקרב כל העדות והשכבות¨ אף שההשלמה עם המדינה לא הבשילה עד תום והזהות החצויה המשיכה להתקיים בקרב הציבור הערבי Æזהות חצויה זו אף העמיקה עם ההכרה העולמית באש¢ף כמנהיגו היחיד והמוכר של העם הפלסטיני ב≠ Ʊπ∑¥שיאו של תהליך הישראליזציה היה ב¢יום האדמה ¢הראשון Æ¥±איאן לוסטיק¨ ערבים במדינה היהודית :שליטת ישראל במיעוט לאומי¨ חיפה∫ הוצאת מפרש¨ ¨±π∏μעמÆ∑∂≠¥≤ ß ≤ Æ¥הניסיון העיקרי היה תנועת ¢אל≠ארד ¨¢שהוקמה ב≠±πμπ על≠ידי משכילים ערביים שהזדהו עם הפאן≠ערביות ודגלו בהקמת מדינה פלסטינית Æהתנועה הוצאה מחוץ לחוק וניסיונם של חבריה להתמודד בבחירות לכנסת ב≠ ±π∂μהוכשל ורשימתם נפסלה Æראה∫ יעקב לנדאו¨ הערבים בישראל :עיונים פוליטיים¨ תל אביב∫ מערכות¨ משרד הבטחון ≠ ההוצאה לאור¨ ¨±π∑±עמƱ≤¥≠±±± ß ≥ Æ¥ראה דוגמאות לתגובות הערבים בישראל מאוקטובר ≥∑∫±π ¢תושבי כפרים ערבים מציעים עזרתם בתרומות≠דם¨ בכסף ובכוח≠ אדם ≠ מנהיגי הציבור הערבי בצפון הארץ ערכו כנס≠הזדהות למען המדינה ¨¢מעריב¨ ∏ אוקטובר ≥∑¢ ª±πתפילה לניצחון צה¢ל בכנס ערבי בנצרת ¨¢ידיעות אחרונות¨ ∏ אוקטובר ≥∑¢ ª±πערביות מנצרת תרמו מדמן ¨¢מעריב¨ πאוקטובר ≥∑¢ ª±πהתושבים הערביים ביפו מתנדבים לסייע בשירותים החיוניים ¨¢על המשמר¨ ±¥אוקטובר ≥∑¢ ª±πהבדווים מעמידים עצמם לרשות צה¢ל ¨¢דבר¨ ∞ ±אוקטובר ≥∑¢ ª±πמאות ערבים במשולש מתנדבים לעבודות במשק ¨¢מעריב¨ ≤ ±אוקטובר ≥∑¢ ª±πבדווי הנגב תרמו ∞∞∞¨∞≤ ל¢י למלווה מרצון¨¢ דבר¨ ≤μאוקטובר ≥∑¢ ª±πלהקות ערביות מבקשות להופיע בפני חיילים ¨¢מעריב¨ ≤¥אוקטובר ≥∑Æ±π ‹‹ 42 במרץ ∂∑ ¨±πכאשר הערבים בישראל חשו כי נתונה להם ¥¥ הזכות למחות נגד מדיניות הממשלהÆ אירועי יום האדמה במרץ ∂∑ ¨±πשדוכאו בכוח ותוצאתן הייתה שישה הרוגים ועשרות פצועים¨ הבהירו לערבים בישראל כי זכות המחאה אינה נתונה להם Æמאותה שנה¨ החל תהליך הדרגתי של פלסטיניזציה∫ לאחר אכזבה מישראל¨ חלה התקרבות לצד הפלסטיני¨ שביטויה העיקרי היה סולידאריות עם בני עמם הנתונים תחת כיבוש¨ אהדה לתנועה הלאומית הפלסטינית המתפתחת ולהנהגת אש¢ף שהוכרה על≠ידי הציבור בשטחים והקהילה הבינלאומית Æאש¢ף הפך את יום האדמה ליום זיכרון לאומי וראה בערבים בישראל שותפים מלאים במאבק הלאומי הפלסטיני Æבמהלך שנות ה≠∞∏ הודק הקשר של הערבים בישראל עם אש¢ף ובשנים ∑∏±ππ≤≠±π התגבר תהליך הפלסטיניזציה בעטייה של האינתיפאדה הראשונה¨ במהלכה הזדהו הערבים בישראל עם תושבי השטחים בהתקוממותם נגד הכיבוש¨ גם אם לא העתיקו את האינתיפאדה מהשטחים לתחומי מדינת ישראלÆ במקביל לכך¨ תהליכי החיברות של האוכלוסייה הערבית בישראל נמשכו והגבירו את מידת הזדהותה עם המדינהÆ המאבק לשוויון נמשך והתנהל במסגרת מערכת פוליטית ערבית שהתפתחה והלכה¨ שכּללה מאות עמותות מקומיות וארציות¨ וועדי פעולה ומפלגות Æבמשך שנות ה≠∞∏ חלה עליה מואצת ברמת החיים של הערבים¨ ובשנות ה≠∞ πהשתפרו זכויותיהם הקונסטיטוציוניות כתוצאה מהמהפכה החוקתית במדינה והתפתחותה של החברה האזרחית ¥μÆרובם למדו להבין שהאינתיפאדה אינה התקוממות שלהם¨ אלא של בני עמם¨ שביקשו להשתחרר מהכיבוש¨ בעוד הם נהנים מן היתרונות של חיים אזרחיים מלאים ויציבים במשטר דמוקרטי ובמדינת רווחה Æתרמה לאווירה החיובית שהתפתחה אז בקרב הערבים בישראל גם מדיניות ממשלת העבודה≠מר¢צ ©≤¨®±ππ∂≠±ππ ששינתה את סדר העדיפויות הלאומי¨ הקצתה משאבים ניכרים לשיפור מעמדם הכלכלי≠החברתי∂ ¥ופעלה ליישוב הסכסוך הישראלי≠פלסטיני ולהשגת שלום עם שכנותיה הערביות Æבקרב הציבור הערבי גברה הרגשת הקרבה Æ¥¥לדעת פרופ ßסמי סמוחה¨ מחאת הערבים היא תופעה ישראלית מובהקת ולא ¢תופעה ערבית Æ¢לדבריו¨ הערבים הושפעו מהתפשטות המחאה בחברה הישראלית באותן שנים¨ והייתה למחאתם ההמונית ב≠ ∂∑ ¨±πמבחינה זו¨ פן ישראלי מובהק Æראה∫ סמי סמוחה¨ ¢יחסי ערבים ויהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ¨¢עמÆ≤≥≤ ß Æ¥μהמהפכה החוקתית בישראל היא התהליך שהחל בשנת ≤¨±ππ עם חקיקתם של שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות האדם∫ חוק יסוד∫ כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד∫ חופש העיסוקÆ ∂ Æ¥הממשלה הוציאה לפועל תוכנית לשיפור מצבם של הערבים בישראל¨ שכללה השוואת קצבאות הילדים לאלו שניתנים ליהודים¨ צמצום העוני¨ השקעות בחינוך וברשויות המקומיות¨ הקצבות לתרבות ערבית¨ הוספת שכונות ערביות לפרויקט שיקום השכונות¨ ושילוב מאות עובדים במשרות בדרג בינוני ובכיר בשירות המדינהÆ ראה∫ הראבן וגאנם ∂Æ®±ππ והרצון להשלמה עם המדינה והחברה היהודית Æרובו תמך בהסכם אוסלו וראה בו ¢קפיצת מדרגה ¢לקראת ישוב הבעיה הפלסטינית¨ מצד אחד¨ ושיקום מעמדו כמיעוט לאומי¨ מצד שני Æעליית ממשלת הימין לשלטון ב≠∂±ππ הביאה לנסיגה בתהליכי החיברות והשילוב של הערבים ולהעמקת ביטויי האכזבה∫ הממשלה נתפסה בעיני רוב הציבור הערבי כמי שנטשה את התוכניות לשינוי סדר העדיפויות הלאומי ואת המחויבות לביצוע הרפורמות שנועדו לשיפור מצבו¨ יצרה מיתון ואבטלה שפגעו בו¨ עצרה את תהליך השלום והשפילה את ההנהגה הפלסטיניתÆ לתחושות האכזבה והניכור¨ שאחזו בערבים בישראל בעקבות התפתחויות אלו¨ נוספו ספקות עמוקים גם לגבי ההשלכות האפשריות של התהליך המדיני לגביהםÆ לאחר שמראשיתו עשה אש¢ף הבחנה ברורה בינם לבין הפלסטינים בשטחים ובפזורה¨ שאמורים להיות אזרחי המדינה הפלסטינית העתידית בשטחי ∑∂ Ʊπאש¢ף ראה עצמו כמבטא הפוליטי של לאומיותם ותרבותם של הערבים בישראל ובמקביל¨ העניק לגיטימציה לאזרחותם הישראלית Æככל שהלך אש¢ף והסדיר את יחסיו עם ישראל וכרך בהם את ההכרה הדדית¨ כך הוא הפך את הסתירה בין המרכיב הלאומי והמרכיב האזרחי של הערבים בישראל¨ לשני גורמים המשלימים זה את זה Æמבחינת אש¢ף נועדו הערבים בישראל לשמש מליצי יושר ומתווכים ואף שומרי מורשת העבר הפלסטיני של שטחי ∏ Ʊπ¥עד מהרה הכירו הערבים בישראל בכך¨ שהקמת מדינה פלסטינית עצמאית לא תשנה את מעמדם המשפטי כמיעוט במדינת ישראלÆ למעשה¨ לא הייתה סתירה בין תהליכי הישראליזציה והפלסטיניזציה¨ ורוב הציבור הערבי אימץ במקביל את שתי הזהויות Æהעובדות הן¨ שהערבים בישראל גיבשו לעצמם במהלך השנים נרטיב ערבי≠ישראלי¨ שאמנם התבסס על הנרטיב הערבי≠פלסטיני אך כּלל גם חוויות ∑¥ היסטוריות מצטברות כמיעוט במדינה ובחברה היהודיתÆ הערבים בישראל גם נמנעו מליטול חלק פעיל במאבק הלאומי הפלסטיני∫ הם אמנם גילו אהדה והשתתפו בהסברה ותעמולה¨ אך לא מילאו תפקיד אקטיבי≠אלים באינתיפאדה הראשונה ולא בשנייה ©אינתיפאדת אל≠ אקצא®¨ ולכך הייתה משמעות בלתי מבוטלת בהערכת הזיקה ותחושת השייכות שלהם למדינת ישראל Æאלא שהתפתחה בקרבם תחושה של ¢שוליות כפולה ∫¢היותם בשולי החברה הישראלית ובשולי התנועה הלאומית הפלסטינית שבהנהגת אש¢ף Æמצד אחד¨ אזרחותם הישראלית הייתה פגומה¨ משום שהם נעדרו שוויון אזרחי מלא וחשו בהדרה¨ אפליה וניכור¨ בין היתר¨ בשל הסמלים ∑ Æ¥הכוונה¨ בין היתר¨ לאירועים כמו∫ טבח כפר קאסם¨ התלאות תחת הממשל הצבאי עד הסרתו¨ ההטרדות מצד מערכת הביטחון והניסיונות לגיוס משתפי≠פעולה¨ הפקעת האדמות והציפייה של הפליטים הפנימיים לשוב לכפרים ההרוסים¨ וכן המחאות והשביתות ביום האדמה ובאירועים אחריםÆ של המדינה ©הדגל וההמנון® והנסיבות ההיסטוריות של הקמת המדינה והסכסוך הישראלי≠פלסטיני¨ והעובדה שבעיני חלקים בציבור היהודי הם נתפסו כאיום מביתª מצד שני¨ הם מילאו תפקיד זניח בהתפתחות המחשבה המדינית של אש¢ף לגבי הסכסוך¨ ונותרו מחוץ לתהליך המדיני בינו לבין ישראל¨ על אף היותם חלק בלתי נפרד מן העם הפלסטיני¨ ולאחר שבמשך עשרות שנים העניקו קדימות לפתרון הבעיה הפלסטינית על≠פני שאלת מעמדם בישראלÆ אחת התוצאות של תהליכים אלה היא העובדה¨ שאין כיום תמימות דעים בקרב הערבים בישראל לגבי הגדרת זהותם הקולקטיבית¨ ואיזו חלופה הם היו בוחרים לגבי מעמדם העתידי Æכך למשל¨ התנועה היהודית≠ערבית חד¢ש¨ מפלגת רע¢מ≠תע¢ל וכן הפעילים הערבים במפלגות היהודיות¨ תומכים בפתרון שתי המדינות ודורשים להכיר בערבים בישראל כמיעוט לאומי ולהעניק להם זכויות מלאות ושוות ªמפלגת בל¢ד שוללת את פתרון שתי המדינות וחותרת בשלב ראשון למדינה דו≠לאומית ©¢מדינת כל אזרחיה ¨®¢ובשלב הבא מדינה אחת בכל פלסטין ªהתנועה האסלאמיתØהפלג הצפוני שוללת גם היא את פתרון שתי המדינות¨ דוחה את מסמכי החזון¨ מציעה זהות אסלאמית≠דתית וכינון מדינה אסלאמית בכל פלסטיןÆ יחד עם זאת¨ בקרב הציבור הערבי בישראל קיימת הסכמה רחבה¨ ביחס להעדפתו של הרוב שלא לוותר על האזרחות הישראלית או להמירה באזרחות פלסטיניתÆ אזרחות ישראלית היא בעלת ערך בעיני הערבים משום שהיא מעניקה להם¨ כך נראה¨ הרבה יותר תקווה ואפשרויות מהחלופות האחרות¨ ולכך יש משקל רב בזהותם הקולקטיבית Æהם מקבלים את ישראל כעובדה וכישות פוליטית קיימת¨ ורוצים להמשיך להיות אזרחיה¨ אך תובעים להסיר את האפליה והקיפוח כלפיהם בתחום הקצאת המשאבים ודורשים מימוש מלא של הזכויות האישיות והקבוצתיות המגיעות להם על≠פי החוק הקייםÆ השלכות מקומם הנפקד של הערבים בישראל בתהליך המדיני כאשר החל התהליך המדיני בין ישראל ואש¢ף בראשית שנות ה≠∞ ¨πהביעו היסטוריונים וסוציולוגים מקרב הערבים והיהודים בישראל את דעתם¨ שהערבים אזרחי ישראל הם חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני¨ ומכאן¨ שכל פתרון לגבי עתיד השטחים יהיה חסר תוקף אם לא יחול גם עליהם Æחלקם סברו¨ שלא ניתן ליישב את היחסים בין יהודים לערבים בארץ אלא אם תאומץ מסקנתם¨ שיש לוותר על אופייה הציוני≠יהודי של המדינה Æכך למשל¨ ד¢ר עזמי בשארה¨ מייסד מפלגת השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 43 בל¢ד¨ הגיע למסקנה שפתרון מעמדו של המיעוט הערבי הפלסטיני בישראל לא ייתכן¨ אלא אם תוענק לו הכרה של מיעוט לאומי הזכאי לאוטונומיה לניהול ענייניו Æעל≠פי תפיסתו¨ משמעות האוטונומיה היא¨ בין השאר¨ הקמת מועצה נבחרת של הערבים בישראל¨ שתנהל את חייהםÆ ללא פתרון זה לא ייושב¨ לדעתו¨ הסכסוך הישראלי≠ פלסטיני גם אם תקום מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית וברצועת עזהÆ גם פרופ ßיואב פלד¨ איש מדע המדינה¨ תמך בהענקת אוטונומיה לערבים בישראל בהסבירו כי היסוד השולט בתרבות הפוליטית במדינה הוא ההשתייכות האתנו≠ יהודית של הפרט¨ שהיא תנאי הכרחי לחברות בקהילה ולקבלת תגמול מהחברה¨ ומצב קיומי זה מסביר את מעמדם הנחות של הערבים ¥∏Æחבר המועצה הלאומית הפלסטינית של אש¢ף¨ הפרופ ßהפלסטיני≠אמריקאי אבראהים אבו לועßוד¨ הציע בשנת ±ππ¥לראות בערבים בישראל קהילה פלסטינית גולה¨ שהיא בעלת זכות להביע דעה ולהתערב בענייני הפלסטינים בארצם ואף להצביע בבחירות¨ מבלי לסכן את מעמדם במדינת ¥π ישראלÆ קולות אלה לא ביטאו את דעת הרוב Æעד מהרה הבין רוב הציבור הערבי בישראל¨ שבסכסוך הישראלי≠פלסטיני הוא אמנם חלק מהבעיה אך לא חלק מהפתרון המדיני¨ אם וכאשר יושג¨ שכן ישראל ואש¢ף לא העלו בדיונים ובהסכמים ביניהם כל התייחסות לעתיד מעמדם של הערבים בישראל Æמנגד¨ תהליך אוסלו לא גרם לערבים בישראל לראות עצמם כ¢קהילת תפוצה ¢פלסטינית שעליה לשרת את היעד המדיני של קהילת≠האם שלה¨ לכונן מדינה ריבונית ועצמאית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה ולפעול באופן אקטיבי למימושו Æכאמור¨ פני הדברים השתנו מאז החלטות המועצה הלאומית הפלסטינית מ≠∏∏ ∫±πבמסגרת תהליך אוסלו¨ ישראל ואש¢ף החליפו מכתבי הכרה הדדית ביניהם¨ חתמו על הסכמי ביניים בעקבותיהם הוקמה הרשות הלאומית הפלסטינית Æבמצע המדיני של הרשות מופיע פרק בו נכתב¨ כי הרשות רואה באחיזתם ¸של הערבים בישראל˛ באדמתם ובזכותם לאזרחות ולשוויון מלא ובדבקותם במולדת¨ גשר הקושר אותם בבני עמם בצל השלום¨ שהיום אנו מתחילים לבצעו בין פלסטין וישראלÆ התפתחויות אלו הבהירו לציבור הערבי בישראל¨ כי סיום הסכסוך על יסוד חלוקה לשתי מדינות¨ מותיר אותם מחוץ לתמונת הפתרון¨ בכל הנוגע להגדרת זהותם ולפתרון בעיות היסוד ביחסיהם עם המדינה∫ סוגיית הפליטים הפנימיים המצפים לשוב לכפריהם ההרוסים ∏ Æ¥יואב פלד¨ ¢זרים באוטופיה ¨¢שם ªעוזי בנזימן¨ הארץ¨ ≤¥מרץ ≥Ʊππ Æ¥πאבראהים אבו לעßד ואחרים¨ אל-קדס¨ אוקטובר Ʊππ¥ ‹‹ 44 ולשקמם¨∞ μהתביעה לאיחוד המשפחות שנפרדו בעקבות המלחמה ב≠∏ ¨±π¥הפקעת הקרקעות והדרישה להסדיר את בעיית הכפרים הבלתי מוכרים μ±Æהם למדו להבין¨ שהמשא≠ומתן בין הצדדים¨ נועד לטפל בסוגיות של ¢תיקי ∑∂ ¢±πולא של ¢תיקי ∏ ¨¢±π¥והוא אינו נוגע להם¨ פרט לדרישת ישראל מאש¢ף להכיר ביהודיותה של המדינהÆ הבנות אלו הגבירו בקרבם את ההכרה כי עתידם קשור במדינת ישראל¨ וכי גורלם כמיעוט יושפע מיחסי הגומלין שיתהוו עם המדינה והחברה היהודית¨ יותר מאשר ההתפתחויות שיתרחשו בשאלה הפלסטינית בין ישראל והתנועה הלאומית הפלסטיניתÆ על≠רקע מציאות זו¨ נמשכו בשנות ה≠∞ πתהליכי החיברות ומידת ההזדהות של הערבים עם המדינה¨ גם אם ידעו תקופות של עליות ומורדות Æבשנים ±ππμ≠±ππ¥ היוו הערבים גוש חוסם לממשלת המיעוט של העבודה≠ מר¢צ ואפשרו לה רוב של ∂±מנדטים Æלערבים בישראל הייתה תחושה¨ שיש להם ערך ומשקל פוליטיים ושהם משולבים בתהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה ויכולים להשפיע על מדיניותה בתחום המדיני ובנושאים שאינם קשורים במישרין לציבור הערבי בישראל Æואולם¨ הימין ערער על הלגיטימיות של הממשלה הנשענת על קולות הערבים ומכריעה בסוגיות הקשורות לתהליך המדיני על חודם של קולות ערביים Æב≠∂ ±ππנבחר בנימין נתניהו לראש ממשלה והציע למפלגות הערביות משא ומתן קואליציוני Æהערבים דחו את הצעתו לא משום שלא רצו להיות בקואליציה שלטונית¨ אלא משום שחפצו להיות בקואליציה נוחה יותר עבורם מבחינה פוליטית¨ של ממשלת שמאל Æבמסע הבחירות לכנסת ב≠ ±πππ הבטיח אהוד ברק לשלב את הערבים בקואליציה¨ אך לאחר שהצביעו עבורו והבטיחו את ניצחונו חזר בו והקים קואליציה יהודית בכנסת Æבאותה עת¨ אחרי בחירות ¨±πππדרש הימין שמשאלי≠עם על שלום עם סוריה ועם הפלסטינים יתקבלו ברוב מיוחס¨ במטרה לצמצם את יכולתם של הערבים להשפיע בסוגיה זו μ≤Æהתפתחויות אלו חדדו את בעיית מעמדם הפגיע כמיעוט פלסטיני≠ ∞ Æμכחמישית מהערבים בתחומי ישראל הפכו בעקבות המלחמה ב≠ ∏ ±π¥לפליטים בארצם Æהם לא נשארו במקומות מגוריהם הקבועים ולכן הוכרזו כנפקדים ורכושם הוחרם Æהם לא הורשו לשוב לבתיהם ונאלצו להתגורר בכפרים ערביים אחרים Æראה∫ מוצטפא כהבא ורונית ברזילי¨ פליטים בארצם :פליטים פנימיים במדינת ישראל ¨1996-1948 -סקירות על הערבים בישראל ∞≤¨ גבעת חביבה∫ המכון לחקר השלום¨ ∂ ¨±ππעמÆ≤≥≠±¥ ß Æμ±עוזי בנזימן ועטאללה מנצור¨ דיירי משנה :ערביי ישראל, מעמדם והמדיניות כלפיהם¨ ירושלים∫ הוצאת כתר¨ ≤ ¨±ππעמß Sabri Jiryis, "The Arabs in Israel", Monthly Review ;171-157 Press, New York, 1976, pp. 75-134 ≤ Æμסמוחה¨ ¢יחסי ערבים ויהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ¨¢עמß ª≥∂≥≠≤≥±כעבור עשור¨ בנובמבר ∞ ¨≤∞±התקבל בכנסת חוק משאל העם שנועד לחשק את הממשלה בהחלטה להחזיר שטחים בתמורה להסכם שלום עתידי Æלפי החוק¨ הסרת הריבונות הישראלית משטחים¨ בין בהסכם ובין שלא בהסכם¨ תחייב אישור הכנסת ברוב של למעלה מ≠∞∏ חברי≠כנסת¨ ובהעדר רוב מיוחס כזה תחייב משאל עם Æראה∫ הארץ ≤≥ ,נובמבר ∞Æ≤∞± ערבי במדינה היהודית וגרמו למפח הנפש הכללי שהתהווה והלך ערב אירועי אוקטובר ∞∞∞≤Æ כאמור¨ התהליך המדיני הבהיר לערבים בישראל כי אש¢ף אינו מיצגם Æיתר על כן¨ הכישלון של המשא≠ומתן בין ישראל לבין אש¢ף על הסדר הקבע¨ הימשכות העימות האלים שפרץ בספטמבר ∞∞∞≤ בין ישראל והפלסטינים¨ והמדיניות החד≠צדדית שאימצה ישראל לקביעת גבולותיה עם הישות הפלסטינית ©הנסיגה החד≠צדדית מרצועת עזה ובניית גדר ההפרדה בגדה המערבית® ≠ כל אלה העמיקו בקרב הערבים בישראל את ההכרה¨ שעניין הקמת המדינה הפלסטינית רק מתרחק Æכך או כך¨ עמדת ההנהגה הלאומית הפלסטינית נותרה ברורה∫ היא לא תרה אחר חיבור פוליטי עם הערבים בישראל ולא הייתה מעוניינת לטשטש את ההבחנה בינם לבין אוכלוסיית הגדה המערבית ורצועת עזה Æההיפך∫ ראש אש¢ף ונשיא הרשות הפלסטינית¨ מחמוד עבאס¨ מתח ביקורת על מעורבותם של הערבים בישראל בפרוץ האינתיפאדה השנייה ובאירועי אוקטובר ∞∞∞≤¨ ועמדתו הייתה¨ שהם אינם צריכים ליטול חלק פעיל במאבקם של הפלסטינים מעבר לקו הירוק ולא להתערב במשא ומתן לשלוםÆ הכרה זו של רוב הערבים בישראל¨ שהם חלק מהבעיה אך לא חלק מהפתרון¨ הביאה אותם להתכנסות עצמית פנימה לבירור זהותם העצמית ולבחינת המעמד האזרחי והלאומי שלהם בתוך ישראל¨ במנותק מהחברה הפלסטינית בשטחים Æחששם¨ כי בעת השגת הסדר מדיני הם עלולים למצוא עצמם מודרים מצד מדינת ישראל ומצד המדינה הפלסטינית¨ גבר μ≥Æהקולקטיב הערבי הבין¨ כי עליו לעמוד לגורלו ולדאוג לעתידו בתוך מדינת ישראל ללא תלות בעתיד התהליך המדיני ובניסיונות להשיג הסדר מדיני לסכסוך היהודי≠פלסטיניÆ הערבים בישראל כמיעוט לאומי העומד לגורלו לאור הניסיון המצטבר של השתתפות פוליטית לא≠ אפקטיבית במערכות הממשל בישראל¨ μ¥וההתעלמות מעניינם בתהליך המדיני הישראלי≠פלסטיני¨ ניתן היה לזהות בקרב הערבים בישראל בעשור האחרון תהליך¨ שמהותו העמקת החיפוש אחר פתרון למעמדם במסגרת המדינה Æבמכון הישראלי לדמוקרטיה נערכו בשנים ≠±πππ ≤∞∞±דיונים בהשתתפות יהודים וערבים במטרה לנסח ≥ Æμמתי שטיינברג¨ ¢השלכות הקמתה של מדינה פלסטינית על היחסים בינה לבין הפלסטינים בישראל ¨¢פתרון "שתי מדינות לשני עמים" -יהודים וערבים בישראל¨ המכללה האקדמית נתניה¨ מרכז ש Æדניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי¨ ינואר ∞ ¨≤∞±עמƱ∑≠±μ ß Æμ¥ראה∫ אמל גßמאל¨ ¢תת≠ייצוג פוליטית לא אפקטיבית של האזרחים הערבים בישראל ¨¢שלמה חסון ומיכאיל קרייני¨ עורכים¨ חסמים בפני שוויון הערבים בישראל¨ ירושלים∫ מכון פלוסהיימר למחקרי מדיניות¨ ספטמבר ∂∞∞≤¨ עמƱ¥∞≠±≤μ ß אמנה¨ שתתרום ליצירת דו≠קיום במדינת ישראל¨ אך בהעדר יכולת להגיע להסכמה על רקע עמדות קוטביות בשאלת הנוגעות לזהויות של המדינה ואזרחיה הערביים וליחסי הגומלין ביניהם¨ הוחלט על הבאת תוכן הדיונים לפני הציבור הישראלי¨ באמצעות פרסומם בספר μμÆעם ניצחון החמאס בבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית ב≠ ∂∞∞≤¨ ניצבו מנהיגי ציבור ערביים ואינטלקטואלים בכירים מתוכם בפני דילמה כפולה שהתעצמה והלכה∫ האחת¨ כיצד להסדיר את מעמדם וזהותם הקיבוצית של הערבים כמיעוט לאומי במדינת ישראל¨ ולדאוג לאינטרסים חיוניים כמו פתרון בעיית העקורים במדינת ישראל והפיצוי על הפקעות הקרקעות ªוהשנייה¨ כיצד לבלום את התנועה האסלאמית הפונדמנטליסטית ©הפלג הצפוני®¨ מפני כוונותיה לנצל את שקיעת אש¢ף ואת עליית החמאס ולהיות יורשתה של התנועה הלאומית הפלסטינית¨ וכן כיצד לבלום את נהירת הצעירים לבל¢ד הדוגלת בפתרון המדינה האחתÆ בין דצמבר ∂∞∞≤ למאי ∑∞∞≤ התפרסמו ארבעה מסמכי עמדה שנכתבו בידי גורמים רבי≠השפעה מתוך הציבור הערבי בישראל¨ הנוגעים לעתיד מעמדו בישראל ומכונים ¢מסמכי החזון μ∂Æ¢ארבעת מסמכי העמדה הם∫ מסמך ¢החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל ¨¢שנכתב על≠ ידי אקדמאים ואינטלקטואלים ערבים ופורסם בשם הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראלª החיבור ¢חוקה שוויונית לכל ¢øשנוסח על≠ידי המשפטן יוסף תייסיר גßבארין ופורסם מטעם מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל ªמסמך ¢החוקה הדמוקרטית¨¢ שפורסם מטעם המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל¨ עדאלה ªומסמך ¢הצהרת חיפה ¨¢שפורסם מטעם מדא אל≠כרמל¨ המרכז למחקר חברתי יישומיÆ ארבעת המסמכים תומכים אמנם בפתרון הסכסוך הישראלי≠פלסטיני באמצעות שתי מדינות¨ אבל עוסקים בעיקר¨ בדרישה לחולל שינוי קונסטיטוציוני במשטר הקיים בישראל Æהם מציעים מבנה מדינתי דו≠לאומי או דו≠לשוני ותרבותי המבטל¨ מצד אחד¨ את החוקים המעניקים עדיפות ליהודים¨ כמו חוק השבות¨ חוק הקרן הקיימת לישראל וחוק הסוכנות היהודית¨ ומכיר¨ מצד שני¨ במעמדם של הערבים כקבוצה בעלת ייחוד לאומי¨ דתי ותרבותי Æככאלה¨ יהיו הערבים בעלי זכויות של עמים ילידים בתחום המשאבים והקרקע¨ ובעלי סמכות לניהול אוטונומי של מערכות החינוך והתרבות¨ ויהיו שותפים בקבלת החלטות הממשלה הנוגעות לחלוקת המשאבים Æμμראה אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה וכן הספר המתבסס על דיונים אלה∫ עוזי בנזימן¨ עורך¨ של מי הארץ הזו? מסע לניסוח אמנה יהודית≠ערבית בישראל¨ המכון הישראלי לדמוקרטיה¨ ירושלים¨ ∂∞∞≤Æ ∂ Æμראה∫ שרה אוסצקי≠לזר ומסטפא כבהא¨ בין חזון למציאות מסמכי החזון של הערבים בישראל ,2007-2006הפורוםלהסכמה אזרחית¨ ירושלים¨ ∏∞∞≤ ¸להלן∫ אוסצקי≠לזר וכבהא¨ עורכים¨ בין חזון למציאות˛Æ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 45 במדינה Æשינוי זה נובע מרצונם של הערבים¨ שההתייחסות אליהם תהיה כאל מיעוט ילידי¨ שזכויותיו על הקרקע ועל המולדת קיימות עוד מלפני הקמת המדינה¨ ולא רק כמיעוט בתוך הרוב היהודיÆ המסמכים מדגישים אמנם את הזהות הלאומית≠פלסטינית של הערבים בישראל¨ אך בכולם בולטת ההתייחסות של הכותבים אל מדינת ישראל כמסגרת הפוליטית והמדינתית בה הם רוצים לחיות Æהם אינם קושרים את עתידם במדינה להתקדמות במשא≠ומתן בין ישראל לפלסטינים¨ ואינם עוסקים באופי היחסים בין מדינה פלסטינית עתידה לבין הערבים בישראל Æהמסמכים מהווים מעין הצגת תביעה קולקטיבית מצד העילית האינטלקטואלית הערבית מהמדינה והציבור היהודי¨ שעליהם להתחשב בדעתו של הציבור הערבי בקביעת עתידו ומעמדו במדינה¨ ומציעים מעין ßהסדר הקבע ßשל האזרחים הערבים עם המדינה¨ שאינו קשור ליישוב הסכסוך הישראלי≠פלסטיני Æחורגת מקו זה ¢הצהרת חיפה ¨¢המדגישה את היות הערבים בישראל חלק מהקולקטיב הפלסטיני ורומזת על אחריותה של ההנהגה הפלסטינית לפתרון שאלת עתידם הפוליטיÆ בין היתר דורשים מנסחי ההצהרה¨ שישראל תכיר באחריותה לנכבה ותיישם את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים¨ כתנאי לפתרון הסכסוך הישראלי≠פלסטיני ולפיוס היסטורי בין שני העמיםÆ חיבור המסמכים ופרסומם מעידים על כך¨ שהתהליך המדיני וההתפתחויות בו עודדו את העילית האינטלקטואלית הערבית להפוך לשחקן¨ שיש ביכולתו להציב אתגר בפני הסדר הפוליטי הישראלי וגם זה הפלסטיני Æחברי העילית השתמשו בכלי המשחק הפוליטיים והדמוקרטיים¨ לרבות ארגוני החברה האזרחית¨ כדי להוות סוכני שינוי לקידום שתי מטרות עיקריות∫ ראשית¨ להביא לשינוי המבנה השלטוני וההגדרה של ישראל כמדינה יהודית≠דמוקרטית¨ במטרה להסיר מעל החברה הערבית≠הפלסטינית את ¢השוליות הכפולה¢ ולשחרר אותה ממצב ה¢סיפיות© ¢לימינאליות® שבו היא נתונה μ∑ªושנית¨ להעביר מסר להנהגת אש¢ף לאמור∫ אל לארגון להכיר בישראל כמדינה יהודית¨ ופתרון בעיית הפליטים איננה בסמכותו של אש¢ף בלבד¨ שכן הוא אינו ∏μ מייצג את העקורים בשטחי מדינת ישראלÆ ∑ Æμראה∫ הוניידה גאנם¨ לבנות את האומה מחדש: אינטלקטואלים פלסטינים בישראל¨ ירושלים∫ האוניברסיטה העברית בירושלים¨ ספריית אשכולות¨ © ≤∞∞πלהלן∫ גאנם¨ לבנות את האומה מחדש® Æגאנם קובעת ש¢הספיות של הפלסטינים כפולה∫ ספיות פלסטינית¨ בשל היותם אזרחי ישראל¨ וספיות ישראלית¨ בשל היותם פלסטינים© ¢עמ Æ®≥∏ ßלדבריה ¢הפלסטינים בישראל ממוקמים בנוף הלאומי הפלסטיני שמחוץ לגבולות המדינה ÆÆÆברובד האזרחי הם ממוקמים בנוף האזרחי≠ישראלי ÆÆÆהם ממוקמים בחלל הספי שבין הרבדים השונים¨ שאינם חופפים ולעתים אף מנוגדים© ¢עמÆ®≥∑ ß ∏ Æμמתוך הרצאתו של ד¢ר אמל גßמאל¨ ¢האזרחים הערביים בפוליטיקה הישראלית ¨¢שניתנה במסגרת הקורס∫ ¢יחסי יהודים ≠ ערבים במדינת ישראל ¨¢אוניברסיטת תל≠אביב¨ ∏≤ אפריל ∞Æ≤∞± ‹‹ 46 מסמכי החזון מהווים נקודת תפנית בתהליך התגבשותו של הציבור הערבי בישראל כמיעוט לאומי המבקש להשפיע בעצמו על גורלו במדינה Æכאמור¨ הם הבינו שהם חלק מהבעיה אבל לא חלק מהפתרון המדיני שיושג בין אש¢ף לישראל ≠ ועל כן הם מציעים את הפתרון שלהם∫ במקביל להסדר קבע שיושג בין ישראל לאש¢ף בעניינם של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה הנמצאים תחת כיבוש מאז ∑∂ ¨±πיתקיים מעין ßהסדר הקבע ßנפרד בין ישראל לפלסטינים תושבי המדינה¨ הנמצאים תחת שלטונה מאז ∏ Ʊπ¥וכמו שישראל אינה מעוניינת ביצירת זיקה בין הסדר עם אש¢ף לבין עתידם הפוליטי≠המדיני של הערבים בישראל¨ כך גם מסמכי החזון מייחדים ומבחינים את הערבים בישראל מהפלסטינים בשטחיםÆ מסמכי החזון הם מסמכים פרטיקולאריים הנוגעים רק לערבים בישראל Æהם מדגישים אמנם את הזהות הערבית הלאומית≠הפלסטינית של הערבים¨ אבל עצם פרסומם מעיד על כך¨ שהם כבר אינם ממתינים לדיון בעניינם בין ישראל לאש¢ף Æואולם¨ לאחר הדיון הראשוני שעוררו המסמכים והתגובה השלילית מצד הציבור היהודי¨ שלא μπ ראה בהם בסיס לדיון בשל תביעותיהם מרחיקות הלכת ≠ פגה ההתעניינות בהם מצד גורמים בחברה הערבית¨ וכיום אין עיסוק ממשי בתוכנם בשיח הישראליÆ ניתן לומר¨ שבשנים האחרונות חלה תמורה בחשיבה הפוליטית בקרב רוב הציבור הערבי בישראל Æאם במהלך עשרות שנים היה נדמה לערבים בישראל כי אינם יכולים לעצב את יחסיהם עם המדינה בטרם ייושב הסכסוך הישראלי≠פלסטיני¨ הרי בעשור החולף הם נקטו ביוזמה עצמאית ולראשונה ניסחו מסמכי חזון כמודל ומצע לדיון לשם הסדרת יחסיהם כמיעוט לאומי עם הרוב היהודי והמדינה Æלאחר שהבינו שהם לא חלק מפתרון הסכסוך הישראלי≠פלסטיני¨ הם נקטו בגישה אקטיבית Æואם בשנות ה≠∞ πהפלסטינים בשטחים הקדימו את אחיהם בישראל בהסדרת עתידם והתקדמו לעבר הסדר מדיני עם ישראל¨ אזי בשנים שחלפו מ≠∞∞∞≤ היה נדמה¨ לזמן מה¨ כי הערבים בישראל מקדימים את אחיהם הפלסטינים בשטחיםÆ יחד עם זאת¨ החברה הערבית בישראל¨ שמאבקי כוח פוליטיים פנימיים מאפיינים אותה ©כפי שיתואר להלן®¨ מונעים אפשרות להצבת יעדים ברורים בשאלת הגדרת זהותם ועתיד מעמדם כמיעוט לאומי בישראלÆ Æμπראה∫ שמעון שמיר¨ אל-סנארה¨ ∂≤ ינואר ∑∞∞≤ ªאלי רכס¨ עורך¨ ¢דיוני שולחן עגול בנושא∫ חזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל ¨¢תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי≠ערביØ מרכז משה דיין¨ אוניברסיטת תל≠אביב¨ ∑∞∞≤ ªיצחק רייטר¨ ¢הנכבה והתקומה∫ מסמכי החזון של הערבים בישראל מנקודת מבט יהודית≠ ציונית ¨¢אוסצקי≠לזר וכבהא¨ עורכים¨ בין חזון למציאות¨ עמ±μ∏≠ ß ∞ ª±¥אלכס יעקובסון¨ הארץ¨ ∂ ±ינואר ∑∞∞≤ ªנחום ברנע¨ ידיעות אחרונות¨ ±דצמבר ∂∞∞≤Æ התמורות המתוארות שהתרחשו בקרב הערבים בישראל בעקבות תהליך אוסלו¨ משתקפות היטב במערכת פוליטית חצויה ובמאזני כוח בין שלושה זרמים בציבור הערבי∫ האחד¨ הדוגל בפלסטיניזציה ורואה עצמו כחלק מהעם הפלסטיני¨ גם אם הוא מסתייג מההנהגה הלאומית הפלסטינית ומבקר את דרכה המדינית ©בל¢ד¨ ¢בני הכפר ¨¢וגופים אזרחיים כמו ¢מדה אל≠כרמל ¨®¢השולל את פתרון שתי המדינות וחותר בשלב ראשון למדינה דו≠לאומית ©¢מדינת כל אזרחיה ¨®¢ובשלב הבא מדינה אחת בכל פלסטין ªהשני¨ הדוגל באסלאמיזציה¨ השולל גם הוא את פתרון שתי המדינות¨ דוחה את מסמכי החזון¨ מציע זהות אסלאמית≠דתית וכינון מדינה אסלאמית בכל פלסטין ©התנועה האסלאמיתØהפלג הצפוני® ªוהשלישי¨ הדוגל בישראליזציה ורואה את עתידו וגורלו שזורים עם החברה היהודית במדינת ישראל ©חד¢ש¨ רע¢מ≠תע¢ל¨ פעילים ערבים במפלגות היהודיות®¨ תומך בפתרון שתי המדינות ודורש להכיר בערבים כמיעוט לאומי ולהעניק להם זכויות אישיות וקבוצתיות על≠פי החוק Æבתקופות בהן הסתמן פתרון הסכסוך הישראלי≠פלסטיני¨ האמין הזרם האחרון כי דרכו המדינית¨ שעניינה זכות הגדרה עצמית נפרדת לשני העמים תתממש¨ הלכה למעשה¨ ואילו בתקופות בהן התרחק הסיכוי להסדר ≠ חווה זרם זה משבר אידיאולוגי ותחושה של אבדן דרך Æלעומת זאת¨ הזרמים הדוגלים בפלסטיניזציה ובאסלאמיזציה¨ מאמינים כי ההיסטוריה נעה בכיוון שלהם¨ בעיקר בשל התרחקות הצדדים מאפשרות מעשית להשגת הסדר המבוסס על שתי מדינות ובשל התגברות השיח אודות מדינה אחת לשני העמים¨ גם אם כוחם הפוליטי≠מפלגתי חלש או נחלש בנקודת זמן מסוימתÆ בשנה החולפת ©∞ ¨®≤∞±על רקע הניסיונות לחדש את התהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים¨ באו עמדות הזרמים השונים לביטוי בעמדה ובהצהרות שנקטו מנהיגיהם ∂∞ Æתומכי הפלסטיניזציה התנגדו לחידוש השיחות הישירות בטענה שהן ימיטו אסון על העם הפלסטיני ∂± Æמזכ¢ל סיעת בל¢ד¨ עווד עבד אל≠פתאח¨ קבע שהעם הפלסטיני לא יפיק כל תועלת ממשא≠ומתן עם ישראל וקרא לבנות מחדש את התנועה הלאומית הפלסטינית ולהשתיתה על ערכים של תנועת שחרור¨ שהיו נחלתה Æכן קרא לערבים בישראל להיות חלק מהמאבק בכיבוש ובקולוניאליזם של ההתנחלויות¨ שכן המאבק אינו על גבולות בין שתי ישויות ∂≤ Æראש סיעת בל¢ד¨ גßמאל זחאלקה¨ קרא להקים הנהגה ∞∂ Æראה סקירת ממר¢י∫ ¢חברי כנסת ואנשי ציבור ערבים∫ לא למו¢מ עם ישראלhttp://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl Æ¢ Æ∂±ראה דברי גßמאל זחאלקה בראיון לעיתון המקוון אילאף¨ www.elaph.com¨ ±πספטמבר ∞ ª≤∞±דברי חברת הכנסת חנין זועבי ©בל¢ד® בראיון ליומון אל≠ראיה ©קטר®¨ ∏ ספטמבר ∞ ª≤∞±דברי רגßא אגבאריה מזכ¢ל תנועת ¢בני הכפר ¢באתר אל≠גßזירה∫ www.aljazeera.net ¨ πספטמבר ∞Æ≤∞± ≤∂ www.aljazeera.net ¨ π Æספטמבר ∞Æ≤∞± לאומית פלסטינית חלופית שתכלול את כל כוחות השמאל והכוחות המתנגדים לכיבוש¨ במקום הרשות הפלסטינית שלדעתו רוב העם אינו תומך בה ובדרכה ≥∂ המדיניתÆ לעומת זאת¨ תומכי הישראליזציה¨ הרואים את עתידם וגורלם שזורים עם החברה היהודית במדינת ישראל ©חד¢ש¨ רע¢מ≠תע¢ל®¨ הביעו תמיכה במשא≠ומתן אך קראו לרשות הפלסטינית לסגת ממנו אם ישראל לא תקפיא את הבניה בהתנחלויות Æיו¢ר חד¢ש¨ חבר הכנסת מוחמד ברכה¨ הביע תמיכה בפתרון בדרכי שלום ובמשא≠ומתן בתנאי שהוא מסתמך על עקרונות ברורים ולוח זמנים ותוך שמירה על זכות ההתנגדות Æחבר הכנסת אחמד טיבי אמר¨ שאם המשא≠ומתן לא יוביל בתוך שנה לפתרון של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית¨ ייתכן שיהיה צורך לפרק את הרשות הפלסטינית ולהרחיב את אש¢ף כך שיכלול את כל ∂¥ הפלגים הפלסטינייםÆ מצבה השסוע של המערכת הפוליטית הערבית בישראל והעדרה של מנהיגות ערבית שתוביל את השיח הפנימי בחברה הישראלית¨ הערבית והיהודית¨ לגבי הגדרת זהותו ומעמדו העתידי ≠ מותירים את הציבור הערבי בישראל ללא יכולת הכרעה לאיזו דרך יפנה Æהתחוור¨ כי מסמכי החזון היו שיאו של תהליך שהתקיים בתוך החברה הערבית¨ מבלי שיניב הכרעה ברורה לגבי הדרך שתאומץÆ עם זאת¨ ייתכן להניח שהמוטיבציה הלאומית≠פלסטינית וההסתגלות האזרחית≠ישראלית ימשיכו להתקיים זו בצד זו¨ כבחירה רצויה Æהנחה זו נשענת על הערכה לפיה דחיית הקץ בסוגיה זו הינה אינטרס בסיסי של הציבור הערבי¨ כדי לא להיכנע ללחץ הישראלי לבחור באחת הדרכים¨ הישראליזציה או הפלסטיניזציה Æשכן¨ הכרעה לטובת אחת האפשרויות תגרום לאבדן האחרת¨ על המשמעויות הכרוכות בכך Æאשר על כן¨ העדר בחירה עשוי להיות האופציה העדיפה והפוליטיקה המסתמנת היא של ישיבה על הגדר או¨ לחילופין¨ אי ויתור על אף אחת משתי האפשרויותÆ השלכות דרישת ישראל להכרה ביהודיותה ערעור תהליכי החיברות והחלשת הזהות הישראלית הדבר שמחבר כיום בין הערבים בישראל לתהליך המדיני ולמאמץ ליישב את הסכסוך הישראלי≠פלסטיני¨ לאחר שמקומם נפקד ממנו¨ הוא הדרישה שמעלה ישראל להכיר בה כמדינה יהודית Æמבחינת הפלסטינים תושבי השטחים¨ ≥∂ Æזחאלקה אמר∫ רוב מכריע של העם הפלסטיני תומך בפת¢ח ההיסטורית ולא ברשות הפלסטינית Æעל כן יש צורך בזרם חדשÆÆÆ לדעתי¨ חמאס מסוגלת להיאבק אך כמעט בלתי אפשרי שתנצח אם תפעל לבדה Æעליה להקים זרם פלסטיני רחב ¢ÆÆÆראה∫ ¨ www.elaph.comאילאף¨ ±πספטמבר ∞Æ≤∞± Æ∂¥כל אל-ערב ©ישראל®¨ ∏ ספטמבר ∞Æ≤∞± השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 47 יש לדרישה זו¨ שעלתה מצד ישראל מאז תהליך אוסלו¨ חשיבות מועטה יחסית¨ אך היא מחמירה את בעיית זהותם של הערבים בישראל Æרבים בציבור הערבי רואים בהגדרת ישראל כמדינה יהודית ככזו שנועדה להדיר אותם מהרוב היהודי¨ לאכוף עליהם חקיקה מפלה Æהגדרה זו מקשה על תחושת שייכותם למדינה וגורמת להם לחוש זרים במולדתם Æבוועידת הפת¢ח ה≠∂ שהתכנסה בבית≠לחם בקיץ ¨≤∞∞πקיבלה התנועה החלטה לדחות את דרישת ישראל להכיר בה כמדינה יהודית בהסבירה¨ כי הדבר יפגע ∂μ במעמדם של אחיהם בישראלÆ עם הניסיון לחדש את השיחות הישירות בין ישראל והפלסטינים ©ספטמבר ∞ ¨®≤∞±הזהירו מצדדי הפלסטיניזציה והישראליזציה כאחד¨ כי הכרה בישראל כמדינה יהודית מסכנת את אזרחיה הפלסטינים Æחבר הכנסת טלב אל≠צאנע ©רע¢ם≠תע¢ל® קרא לערבים בישראל להתאחד סביב הדרישה שלא להכיר בישראל כמדינת היהודים¨ משום שלדבריו¨ פירוש הדבר הוא הכרה במה שהיהודים תופסים כזכות היסטורית על הארץ¨ ∂∂ הכנה לחילופי אוכלוסין והשלמת מה שהוחל בו ב≠∏Ʊπ¥ חבר הכנסת אחמד טיבי ©רע¢ם≠תע¢ל®¨ אמר שההנהגה הפלסטינית לא תקבל את הדרישה שאש¢ף יכיר בישראל כמדינה יהודית¨ שכן בישראל יש •∞≤ שאינם יהודים והם היו כאן מאז ומעולם Æטיבי הזהיר¨ שהכרה כזאת תפחית את מעמדם של הערבים בישראל ותוביל לביטול זכות השיבה ∂∑Æחבר הכנסת מוחמד ברכה ©יו¢ר חד¢ש® אמר¨ כי הכרה ביהדותה של המדינה כמוה כנכבה שנייה¨ מפני שמטרתה לקבץ את הפזורה היהודית מכל העולם בישראל¨ להתכחש לזכות השיבה של הפליטים¨ להעניק לגיטימיות לגירוש הפלסטינים מישראל ולספח את ∏∂ ההתנחלויות ואת ירושלים לישראלÆ חבר הכנסת גßמאל זחאלקה ©יו¢ר בל¢ד® אמר¨ כי מפלגתו מציעה תוכנית נגד קיומה של ישראל כמדינה יהודית Æהוא הטיל את האחריות לתביעה מצד ישראל להכיר בכך שהיא מדינת הלאום היהודי במשפט המופיע ביוזמת זßנבה¨ לפיו ישראל היא המולדת הלאומית של העם היהודי¨ שנוסח בהסכמת נציגי אש¢ף¨ ביניהם יאסר עבד רבו Æהוא הסביר¨ שהדרישה הישראלית נועדה לבטל את החלטה ±π¥בעניין זכות השיבה של הפליטים או קבלת פיצויים Æהכרה כזו מהווה סכנה אסטרטגית עבור הערבים בישראל¨ שכן היא תעניק לגיטימיות למדיניות הננקטת בכל תחומי החיים של הערבים∫ ∂π הפקעת אדמות¨ תכנון¨ בניה¨ חינוך והזדמנויות עבודהÆ Æ∂μאבו מאזן∫ ¢שישראל תקרא לעצמה איך שהיא רוצה ≠ זה לא ענייננוÆ¢ http://news.walla.co.il/?w=/1/1475611&tb=/i/16395986 לגבי החלטות וועידת הפת¢ח ה≠∂¨ ראה∫ http://www.aljazeera.net/NR/exeres/33724B6E-B737-4B1C8E5F-406772E330E6.htm#6 ∂∂ Æאל-ג'זירה¨ πבספטמבר¨ ∞www.aljazeera.net ∫≤∞± ∑∂ Æאל-ערב ©קטר®¨ ±μספטמבר ∞Æ≤∞± ∏∂ Æאל-חיאת אל≠גßדידה ©רמאללה®¨ ∂ באוקטובר¨ ∞Æ≤∞± Æ∂πאילאף¨ ±πבספטמבר¨ ∞www.elaph.com ∫≤∞± ‹‹ 48 דרישת ישראל להכיר בכך שהיא מדינת הלאום היהודי משפיעה גם על הנוצרים¨ הדרוזים והבדווים¨ המתרחקים בהדרגה מהזדהותם עם המדינה ותרים אחר מסגרות הזדהות חלופיות∫ הנוצרים פונים למפלגות לאומיות כמו בל¢ד ªהחברה הדרוזית במדינה עוברת תהליך של ¢ערביזציה ¢במובן הלאומי¨ ובקרב בני הדור הצעיר של העדה מתפתחת תופעה של הימנעות משירות צבאיª בחברה הבדווית מתפתח תהליך של אסלאמיזציהÆ התפתחויות אלו נתפסות בתורן¨ על≠ידי הציבור היהודי בישראל¨ כהקצנה מהותית שחלה בחברה הערבית כולה¨ שביטוייה הלאומיים והדתיים מעמיקים והולכים ובאים לביטוי בתופעות כמו סיוע לאויבים דתיים≠קנאים חיזבאללה וחמאס¨ לרבות בעיתות מלחמה¨ וכן בשיח גובר סביב הפיכת ישראל למדינה דו≠לאומית או כינון מדינה אחת בכל פלסטיןÆ חוגים פוליטיים יהודיים העלו בשנים האחרונות הצעות שמשמעותן הייתה¨ שיש לראות בערבים במדינה כ¢אזרחים על תנאי ¨¢שאינם ראויים לשוויון זכויות וכן הצדקת האפליה המתמשכת נגדם ∑∞Æבין אלו ניתן למנות את ההצעה ל¢חילופי שטחים מאוכלסים ∑±¢וכן יוזמות חקיקה להתניית הזכות להצביע בבחירות בשבועת ≤∑ אמונים למדינה כמדינה יהודית ©¢חוק הנאמנות¨®¢ ≥∑ ולהטלת הגבלות על ציון יום הנכבה ©¢חוק הנכבהÆ®¢ הצעות ויוזמות אלו ©בהשראת ¢ישראל ביתנו ¢וגורמים אחרים® מעמיקות בתורן את תחושות הכעס כלפי הממשלה ומדיניותה Æהן מובילות לשחיקת האזרחות במדינה ומעודדות את התכנסותה של הקהילה הערבית סביב זהויותיה הלאומית≠הפלסטינית והאסלאמית≠דתית¨ ומגבירות את רצונה באוטונומיה לניהול ענייניה בעצמהÆ ∞∑ Æכך למשל¨ הצעות ¢ישראל ביתנו ¨¢ביניהן חילופי שטחים מאוכלסים¨ התניית הזכות לבחור בשבועת אמונים למדינה כמדינה יהודית¨ הגבלות על ציון יום הנכבה¨ נתפסות בציבור הערבי כמעשי הסתה שנועדו לצבור כוח והון פוליטי וציבוריÆ Æ∑±ד¢ר אילן סבן מסביר¨ כי מימוש ההצעה ל¢חילופי שטחים מאוכלסים ¢יביא לניתוק קשרים מרכזיים ביותר בחייהם של הערבים בישראל ≠ קשרי משפחה¨ עבודה¨ חברות¨ תרבות ≠ קשרים שנטוו בין תושבי המשולש לבין יתר חלקי קהילתם¨ ובינם לבין החברה הישראלית בכללותה Æסבן מבהיר עוד כי מבחינה משפטית¨ חילופי השטחים פוגעים בזכויות יסוד מוגנות חוקתית¨ ועל כן הפגיעה צריכה לעמוד בתנאיה של ¢פסקת ההגבלה ¢הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו Æהמשוכה החוקתית העיקרית היא ¢מידתיותה¢ של הפגיעה הצפונה בחילופי השטחים Æדברי ד¢ר סבן נאמרו במסגרת יום עיון בנושא∫ ¢מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים בישראל∫ תיאוריה ופרקטיקה ¨ ¢שקיימה תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי≠ערביØמרכז דיין¨ ב≠≤ ±נובמבר Æ≤∞∞π ≤∑ Æלדעת ד¢ר אילן סבן¨ מהלך התניה כזה כלפי מיעוט מולדת הוא חסר תקדים במדינות דמוקרטיות בעת המודרנית Æמיעוט מולדת רשאי שלא להיות ßנאמן ßלגורם הפוגע בו ≠ אופייה הלאומי של מדינת אזרחותו ≠ ובלבד שהתנגדותו תעשה בנתיבים אזרחיים¨ להבדיל מדרך של טרור Æדברי סבן נאמרו ביום העיון הנ¢לÆ ≥∑ Æחוק הנכבה¨ המאפשר לשלול תקציבים מגופים המציינים את הנכבה¨ אושר בכנסת ב≠≥≤ מרץ Æ≤∞±± התוצאה של תהליכי הקצנה אלה היא תחושות הדדיות של פחד ∑¥וניכור¨ המדמיינות מצב שהוא¨ כביכול¨ ¢משחק ∑μ סכום אפס ¢בין היהודים והערבים במדינהÆ החיפוש אחר זהויות וחלופות פוליטיות אלטרנטיביות הזהות האסלאמית≠דתית ההשתחררות המסוימת של הציבור הערבי מהזיקה ללאומיות הפלסטינית בהשפעת הסכמי אוסלו והתהליך המדיני¨ מחד גיסא¨ וחוסר הוודאות לגבי מעמדם הקולקטיבי של הערבים בישראל במדינה¨ ובמיוחד על רקע הדגשת הגדרתה כיהודית¨ מאידך גיסא¨ תורמים לנהירה אחר זהויות אלטרנטיביות ופתרונות פוליטיים¨ שאינם על בסיס שתי מדינות לשני העמיםÆ בהקשר זה¨ המעבר לדת וההצטרפות לתנועה האסלאמית נדמה כטבעי ולגיטימי Æהתנועה האסלאמית בישראל שנוסדה ב≠≤∑ ¨±πכחלק מתהליך השיבה לאסלאם¨ שאפיין את המזרח התיכון¨ העמיקה את הזהות הדתית≠ אסלאמית של החברה הערבית במדינה¨ שהתמודדה עם שאלת זהותה כמיעוט מוסלמי במדינה היהודית מאז ∏ Ʊπ¥במהלך השנים עלה בידי התנועה להחיות את המורשת האסלאמית≠דתית של פלסטין שלפני ∏¨±π¥ ולטפח מחדש סמלי הזדהות אסלאמיים הנקשרים לזיכרון הקיבוצי הפלסטיני Æהתנועה מתנגדת לחיים תחת שלטון יהודי ושוללת קיומה של המדינה Æכיום¨ הפלג הצפוני הרדיקאלי ©שהתפצל מהתנועה ב≠∂ ¨®±ππמקדם נטיות לבדלנות אסלאמית ומפתח רעיונות לכינונה של קהילה מוסלמית בלתי תלויה ©אל≠מגßתמע אל≠עצאמי®¨ שתקיים את עצמה ותתנהל באופן עצמאי מהמדינה ומהרוב ∂∑ היהודי שבקרבו היא חיהÆ Æ∑¥על תחושות הפחד של הערבים מטרנספר ומחיזוק האופי היהודי של המדינה¨ מצד אחד¨ ועל החששות בציבור היהודי מפני איום על ביטחונה של ישראל כתוצאה מהתגברות הלאומנות הערבית וכן מפני התהליך הדמוגראפי¨ ראה∫ דבריו של פרופ ßשמעון שמיר בהרצאה בכנס הרצליה¨ במושב שהוקדש לאחריות הממשלה לשילוב ולשוויון המגזר הערבי¨ ≥≤ בינואר ∏∞∞≤Æ Æ∑μהשר לענייני מיעוטים¨ הפרופ ßאבישי ברוורמן¨ אמר בהרצאה באוניברסיטת תל≠אביב¨ שאחת הבעיות ביחסי יהודים≠ערבים בשנים האחרונות היא חוסר ההקשבה ההדדי בין שתי החברות¨ המוביל לבורות וגזענות Æהוא רואה בכך כישלון מנהיגותי Æלדעתו¨ רוב רובם של הערבים רוצים להיות חלק ממדינת ישראל ולכן ¢או שנחבק אותם והם יהיו אזרחים שווים¨ או שנדחק את הצעירים להיות אויבים שלנו Æוהבחירה היא בידינו ÆÆÆזהו המבחן של הממשלה Æ¢ÆÆÆההרצאה ניתנה במסגרת יום עיון בנושא∫ ¢מדיניות הממשלה כלפי האזרחים הערבים בישראל∫ תיאוריה ופרקטיקה ¨ ¢שקיימה תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי≠ערביØמרכז דיין¨ ב≠≤ ±נובמבר Æ≤∞∞π ∂∑ Æראשי הפלג ודובריו מכירים בעובדה שהם חיים במדינת ישראל¨ אך מצהירים כי הם לא יסכימו להיטמע בהוויה הישראלית¨ לא מבחינה רעיונית או פוליטית¨ ובוודאי לא מבחינה תרבותית¨ וכי הוויה זו אינה מייצגת אותםÆ על רקע ההתנגדות לעמדות המפלגות הערביות ולמסמכי החזון¨ המבטאים רצון לפעול במסגרת הפוליטיקה הישראלית¨ גם אם תוך דרישה לשנות את אופייה¨ וכן על רקע תהליך השקיעה הנמשך של אש¢ף¨ חותר הפלג הצפוני להציב עצמו כחלופה אסלאמית לתנועה הלאומית הפלסטינית ∑∑Æעל מנת לזכות ביתר לגיטימציה מהציבור¨ צירפה התנועה האסלאמית לזהותה הדתית גם את המרכיב הלאומי ∑∏Æהנהגת הפלג רואה באופן שלילי את המגמות העולות ממסמכי החזון¨ של השלמה עם קיומה של מדינת ישראל והסדרת מעמדו של הציבור הערבי כמיעוט לאומי בשולי החברה היהודית¨ במדינה לא מוסלמית וכופרת¨ על אדמת פלסטין שהיא הקדש מוסלמי ∑πÆהיא גם תופסת את המסמכים כ¢חילוניים¢ באופיים ובהצעותיהם לרפורמות פנימיות בחברה הערבית Æסוגיית ההגנה על ירושלים והאירועים השנתיים ההמוניים תחת הכותרת ¢אל≠אקצא בסכנה ¨¢משמשים את הפלג לגיוס תמיכה מקרב הערבים בישראל והערבים בשטחים כאחד¨ להנעת המאבק נגד ישראל ונגד הכיבושÆ כיום¨ בניגוד לזיקה הרופפת בין הזרם הלאומי הערבי בישראל לבין מקבילו ברשות הפלסטינית¨ מתהדקת והולכת הזיקה בין התנועה האסלאמית בישראל לבין הזרם האסלאמי המתחזק בשטחים בהנהגת החמאסÆ הזהות הלאומית≠פלסטינית מפלגת בל¢ד מציעה לציבור הערבי את הזהות הלאומית≠ הפלסטינית Æראשי המפלגה ואנשי אקדמיה הדוגלים במצעה¨ כמו פרופ ßנדים רוחאנה וד¢ר אסעד עßאנם¨ מניחים כי בתנאים הקיימים הערבים בישראל אינם יכולים לפתח זהות ישראלית מלאה ומספקת¨ וגם לא זהות פלסטינית כזו∫ המבנה האתני של ישראל אינו יכול להעניק להם שוויון¨ זהות וביטחון¨ והם נדחקים לשוליים מבלי יכולת ליטול חלק בפוליטיקה¨ למשל כשותפים בקואליציה ממשלתית¨ ואילו אש¢ף נטש אותם¨ לאחר שקיבל את עמדת ישראל לפיה מדובר בבעיה פנים≠ ישראלית והיא אינה נושא למשא ומתן Æהם אינם מאמינים בפתרון שתי מדינות ומצדדים ברעיון של הפיכת ישראל למדינה דו≠לאומית בדרך לכינונה של מדינה אחת בכל ∞∏ פלסטיןÆ ∑∑ Æלאחר החתימה על הסכמי אוסלו וטרם הפילוג בתנועה האסלאמית¨ תמך הזרם המתון בפשרה מדינית שתוליך להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה¨ ואילו הזרם הרדיקאלי יותר אמנם לא פסל זאת¨ אך העדיף את הרעיון החלופי של כינון שלטון אסלאמי בפלסטיןÆ ∏∑ Æבאופן דומה¨ הנהגת חמאס צירפה לזהות האסלאמית≠הדתית שלה גם את הזהות הלאומית הפלסטיניתÆ Æ∑πכך למשל¨ התנועה האסלאמית שוללת מכל וכל את הנכונות המופיעה ב¢הצהרת חיפה ¨¢להכיר ב¢זכותו של העם היהודי הישראלי להגדרה עצמית ¨¢אף שהדבר מותנה במבנה דו≠לאומי וב¢דמוקרטיה הסדריתÆ¢ ∞∏Nadim Rouhana and As’ad Ghanem, "The Crisis of Mino- Æ rities in Ethnic States: The Case of the Palestinian Citizens in Israel", International Journal of Middle East Studies, 30, 1988, .pp. 321-346 השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 49 עßאנם קובע כי התנועה הלאומית הפלסטינית נכשלה במאבקה בקולוניאליזם הציוני והגיעה לסוף דרכה המדינית והארגונית¨ לאחר שלא השיגה אף אחת מהמטרות המרכזיות שהציבה לעצמה לאורך השנים∫ שחרור המולדת והתנגדות לציונות כתנועה קולוניאלית¨ שיבת הפליטים לבתיהם¨ הקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל¨ והשגת שלום יציב Æעßאנם רואה את הכניסה של אש¢ף לתהליך אוסלו בבחינת תפנית חדה ובלתי אחראית במדיניותו¨ שהתאפיינה במעבר מתמיכה בפתרון כולל לבעיה הפלסטינית לחיפוש אחר פתרונות חלקיים¨ מה שהוביל את התנועה הלאומית הפלסטינית למבוי סתום Æהעם הפלסטיני שרוי כיום במשבר קיומי עמוק לאחר שאיבד את יכולתו לתפקד ולכלכל את ענייני הפנים והחוץ שלו כיחידה לאומית אחת Æהוא מטיל את האחריות הישירה לכך על אש¢ף והנהגתו ומסקנתו היא כי אין תוחלת לתנועה הלאומית הפלסטינית ולדרך המדינית שהציעה לעם הפלסטיני¨ שעניינה שתי מדינות ∏± לשני העמיםÆ גישתו הביקורתית החריפה של עßאנם כלפי אש¢ף וקביעתו הקטגורית¨ שהתנועה הלאומית הפלסטינית כשלה בהשגת מטרותיה¨ משרתת את התביעה של הזרם הפוליטי בקרב הערבים בישראל ©בל¢ד®¨ המבקש להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה ודורש אוטונומיה תרבותית¨ ולחילופין תובע מדינה דו≠לאומית בכל פלסטין ההיסטורית ∏≤Æהוא מנסה ליצור דעת קהל בעניין חדלונו של פתרון שתי המדינות Æלדידו¨ פתרון שתי מדינות לשני העמים כתוצאה המצופה מתהליך אוסלו יוביל¨ לכל היותר¨ להקמת מדינת חסות פלסטינית Æהסכסוך הוא על תוצאות המלחמה של ∏ ±π¥ועל כן¨ מדינה פלסטינית¨ גם אם תוקם¨ לא תגשים את זכות השיבה של הפליטים ולא תיישב את הסכסוך הישראלי≠פלסטיני Æבעיית הפליטים היא בעיה לאומית מדרגה ראשונה Æלא ייכון שלום בין הפלסטינים ליהודים בלי חזרת הפליטים הפלסטינים למולדתם ªעלייה יהודית לארץ תתאפשר במקביל לחזרת הפליטים למולדתם במסגרת מדינה דו≠לאומיתÆ במילים אחרות¨ ישראל תהיה מדינת אזרחיה הפלסטינים והיהודים¨ יהיה עליה להכיר בתושביה הערבים הפלסטינים כמיעוט לאומי ולשלול מעצמה את זכויות הרוב להגדיר עצמה כמדינה יהודית Æהמטרה היא לשלול את אופי המדינה כיהודית וציונית ולהפוך את ישראל לדמוקרטיה ליברלית עם מאפיינים של מודל דו≠לאומי∫ מצד אחד יינתן לערבים שוויון מלא¨ ומצד שני תינתן להם גם אוטונומיה מוסדית לניהול ענייניהם והכרה בהם כמיעוט לאומיÆ במקביל¨ התנועה הלאומית הפלסטינית תקים ארגוני גג עבור כל הפלסטינים¨ שגם הפלסטינים בישראל יהיו מיוצגים בהם Æכישלון בהשגת הסכם עם ישראל¨ יפתח As’ad Ghanem, Palestinian Politics after Arafat - A Æ∏± Failed National Movement, Indiana University Press, January .2010 ≤∏ Æאסעד גאנם¨ לבנות את האומה מחדש¨ עמƱμπ≠±¥∞ ß ‹‹ 50 מחדש את הקונפליקט ויביא לבחינה מחודשת של מצב הפלסטינים בישראל ולאפשרות להקמת מדינה דו≠ לאומית בכל שטחי פלסטינה המנדטוריתÆ עßאנם רואה בהתחזקות הימין בישראל ובמדיניות הננקטת על≠ידי ממשלת הימין כלפי אזרחי המדינה הערבים¨ כמהלך היסטורי שיוביל גם לשינוי עמוק בקרב הפלסטינים עצמם Æלהערכתו¨ הימין יוביל לחשיפת פניה של ישראל כמדינה כובשת המבוססת על עליונות אתנית ופוגעת בזכויות אדם ואזרח¨ ויגרום בסופו של דבר לאיחודם של כל חלקי העם הפלסטיני ©בישראל¨ בגדה המערבית¨ בירושלים¨ בעזה ובגולה® מחדש¨ לפחות מבחינת התודעה והדרישה הפוליטית Æהפלסטינים יתנגדו להשגת הסדר חלקי שמציעה ישראל¨ שמבוסס על הפרדה גיאוגרפית והקמת ¢מדינה נכה Æ¢במוקדם או במאוחר¨ יבינו רוב הפלסטינים כי הרעיון של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל הינו רעיון¨ שעבר זמנו ואינו ישים עוד¨ וכי אין מנוס מחזרה לרעיון של מדינה אחת¨ דו≠לאומית ושוויונית לפלסטינים וליהודים בפלסטין ההיסטוריתÆ כמו כן¨ הדרישה להכרה בישראל כבמדינה יהודית כחלק מהמשא ומתן¨ היא דרישה שתוביל בסופו של דבר להבנה שהבעיה המרכזית אינה כיבוש של שטח זה או אחר¨ אלא ההתעקשות לסחוט נכונות להשלים עם עליונות אתנית יהודית Æלפיכך¨ הפלסטינים יהיו חייבים לאחד את מצעם הפוליטי ולדרוש פתרון שיתבסס על דרישה לדמוקרטיה ≥∏ כפתרון אנושי לכולםÆ הערכה :מצב הערבים בישראל לעת כינון מדינה פלסטינית אחת התוצאות של תהליכי החיברות והשילוב האזרחי¨ שחוו הערבים בישראל בשנות קיומה¨ היא העובדה¨ שאין כיום תמימות דעים בקרבם לגבי אופן הגדרת זהותם הקולקטיבית¨ או החלופה בה היו בוחרים למעמדם העתידי במדינת ישראל לאחר שתוקם מדינה פלסטיניתÆ הזרם הדוגל בפלסטיניזציה ורעיון המדינה האחת¨ בהנהגת בל¢ד¨ ממשיך לשמור על כוחו הפוליטי בציבור וצובר תומכים ואוהדים ככל שפתרון שתי המדינות נראה כמתפוגג והולך ∏¥ªהמעבר לדת וההצטרפות לתנועה האסלאמית ¸הפלג הצפוני˛¨ המערערת על לגיטימיות קיומה של ישראל ומצדדת בכינון מדינה אסלאמית בכל פלסטין¨ נמשכים ונדמים כתהליכים טבעיים¨ אף כי ברור כי המדינה תפעל למנוע כל אפשרות להפיכתה כאלטרנטיבה פוליטית לגיטימית ∏μÆואולם¨ בקרב רוב הציבור הערבי ≥∏ Æאסעד גאנם¨ ¢תודה¨ נתניהו ¨¢הארץ¨ ≤≤ אוקטובר ∞Æ≤∞± Æ∏¥בל¢ד ממשיכה להיות אחת משלוש המפלגות העיקריות המייצגות את האוכלוסייה הערבית בישראל Æבבחירות לכנסת ה≠∏± זכתה בשלושה מנדטיםÆ Æ∏μהפלג הצפוני של התנועה ממשיך לשמר את התמיכה הפוליטית בו בקרב הציבור הערביÆ ישנה הכרה גוברת והולכת כי פתרון השאלה הפלסטינית יחייבם להשלים עם מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית≠ ציונית¨ ועם מעמדו כמיעוט בהÆ הערבים בישראל שרויים כיום בתהייה בנוגע לזהותם הקיבוצית¨ מימוש שאיפותיהם הלאומיות והסדרת מעמדם העתידי במדינה∫ בין תהליכי החיברות והישראליזציה העמוקים¨ שלא ניתן להתעלם מהם¨ על≠אף ביטויי הניכור כלפיהם מצד המדינה והחברה היהודית¨ מצד אחד¨ לבין הזהויות הלאומית≠הפלסטינית או האסלאמית≠ דתית¨ היוצרות זיקות ומחויבויות לעם הפלסטיני ולעולם האסלאמי¨ שלא ניתן להתנכר להן¨ מצד שני ∏∂Æזהותם הישראלית וזהותם הפלסטינית אינן שלמות¨ מפני שהם אינם משתייכים באופן מלא ובלעדי לא לישראל ולא לישות הפלסטינית∫ ישראליותם אינה כוללת קבלת הסמלים הלאומיים של המדינה ©דגל¨ המנון¨ מנורה®¨ החגים וימי הזיכרון הלאומיים¨ והעברית היא שפתם השנייה ומשמשת אותם כאמצעי הסתגלות ותפקוד בחברה ªהפלסטיניות שלהם אינה כרוכה בתחושת חובה ליטול חלק במאבקם של בני עמם בגדה המערבית וברצועת עזה¨ לשם הסרת הכיבוש הישראלי והקמת מדינה פלסטינית עצמאיתÆ כך או כך¨ כיוון ההתפתחות ההיסטורי מתבהר והולך∫ הערבים הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה ≠ יעמדו לגורלם בישות הפלסטינית ובמדינה העתידה שיקימו¨ ואילו הערבים בישראל יעמדו לגורלם בתוך מדינת ישראל¨ בין אם יושג הסדר לכינון מדינה פלסטינית ובין אם לא ∏∑Æהעילית האינטלקטואלית הערבית נרתמה להתמודד עם האתגר של בירור הזהות העצמית הקיבוצית ובחינת המעמד האזרחי והלאומי של הציבור הערבי בתוך ישראל¨ ובין היתר ניסחה את מסמכי החזון Æואולם¨ הדיון הפנימי על בסיס תוכנם של מסמכים אלה לא מוצה Æבהעדר מנהיגות בעלת שיעור קומה¨ שתוביל את השיח הפנימי בחברה¨ לא מילאו מסמכי החזון את ייעודם ובמידה מסוימת אף השיגו תוצאה הפוכה Æמצד אחד¨ המסמכים התפרשו על≠ידי רוב הציבור היהודי כמבטאים עמדות קיצוניות וכוונות להביא לביטול אופייה היהודי של ישראל¨ ומצד שני הם לא חסמו את דרכה של התנועה האסלאמית ולא הובילו לשינוי המקווה Æהתנועה האסלאמית ©הפלג הצפוני® וכן הפעילים הערבים במפלגות היהודיות דחו¨ מטעמים מנוגדים¨ את מסמכי החזון¨ ואילו גורמים אחרים ביקשו להקים תנועה חברתית חדשה שתקרא להחרמת הבחירות לכנסתÆ עם זאת¨ ניתן לקבוע כי למרות האפליה האתנוצנטרית ארוכת השנים מצד המדינה¨ קיימת הסכמה רחבה בקרב ∂∏ Æמשה ז¢ק¨ ¢המהפך הפלשתיני של ערביי ישראל ¨¢האומה ∏≥¨± ¨±πππעמÆ≤∑≠≤≤ ß ∑∏ Æהדבר הומחש פעם נוספת בתהליך המדיני שהתקיים ב≠∏∞∞≤ ©תהליך אנאפוליס®¨ כאשר היה ברור שהמשא≠ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים על הסדר קבע אינו נוגע לערבים בישראל¨ חוץ משאלת ההכרה ביהודיותה של המדינהÆ הערבים בישראל ביחס להעדפתו של הרוב שלא לוותר על האזרחות הישראלית בעבור שום חלופה Æרוב הערבים¨ מכל הקשת הפוליטית¨ אינם שוקלים להגר למדינה הפלסטינית שתיכון Æמבחינתם הם חיים בחלק מפלסטין ההיסטורית ובמדינת רווחה בעלת משטר דמוקרטי Æהאזרחות הישראלית ש¢נכפתה עליהם ¢ב≠∏ ¨±π¥כמופיע במסמכי החזון¨ מעניקה להם¨ כך נראה¨ תקווה ואפשרויות עדיפות יותר מחלופות אחרות ולכך יש משקל רב בזהותם הקיבוצית Æמבין כל האפשרויות ליחסי יהודים וערבים קיימת הסכמה מצד רוב הערבים ורוב היהודים לכך¨ שישראל תמשיך להיות מדינה יהודית≠ציונית והערבים הישראליים ייהנו מזכויות אישיות וקיבוציות על≠פי החוק¨ יקבלו את חלקם היחסי בתקציבים¨ ייהנו מאוטונומיה תרבותית וינהלו את מוסדות הדת¨ החינוך והתרבות שלהםÆ בהתאם לכך¨ הסדר שלום וכינון מדינה פלסטינית עשויים להביא למתינות בעמדותיהם הלאומיות של הערבים בישראל ולמיקוד פעילותם בכיוונים של השתלבות במדינה בעמדות כוח והשגת שוויון מלא בזכויות ובחלוקת המשאבים החברתיים≠הכלכליים Æהם ישאפו לצמצם את הפער בינם לבין החברה היהודית¨ ויתבעו הסרת חסמים תקציביים¨ בירוקראטיים ופוליטיים¨ המקשים על יישום המדיניות המוצהרת הלכה למעשה¨ ומונעים התקדמות מעשית לעבר השתלבותם במדינה Æמאבקם עשוי להיות נחוש וחריף אך לא קיצוני ואלים¨ אלא במסגרת החוק ותוך מיצוי ההליך הדמוקרטי¨ באמצעים פרלמנטאריים או חוץ≠פרלמנטאריים¨ בסיועם של מפלגות וארגונים בלתי≠ ממשלתיים Æההערכה על השימוש באמצעים אלה במאבקם של הערבים בישראל לשיפור מעמדם במדינה¨ מתבססת על התחדדות תודעתם הפוליטית והסתגלותם למערכת ולתרבות הפוליטית הישראלית¨ ועל רצונם להשתלב בהÆ המעבר לעידן שלום עשוי להגביר בהדרגה את הדמוקרטיזציה של מדינת ישראל ולסייע בהקשרים אלהÆ ייתכן כי הדמוקרטיזציה תתרום להגנה על זכויות הפרט והמיעוט¨ ואילו התביעות לאוטונומיה תרבותית ולשליטה במערכת החינוך הערבית¨ במוסדות הדת הנפרדים¨ בהקדש ובכלי התקשורת בערבית¨ לא ייתפסו בהכרח כאיום וסיכון על המדינה ואפשר כי חלקם אף ייענהÆ תחושת הביטחון של החברה היהודית עשויה להתחזק ולסייע בהסדרת הסטאטוס של הערבים כאזרחים נאמנים¨ שכן זהותם הפלסטינית וזיקתם לעם הפלסטיני יהיו לגיטימיות והם לא יזוהו עוד עם האויבÆ המשך תהליך הישראליזציה וההשלמה עם אופייה היהודי≠ הציוני של המדינה עשויים להסיט את המאבק מדרישה לזכויות לאומיות ולשינוי אופייה וצביונה של המדינה ©¢דו≠ לאומית¢ ¨¢מדינת כל לאומיה¢ ¨¢מדינת כל אזרחיה¨®¢ למאבק על שוויון ועל מימוש הזכויות האישיות והקיבוציות על≠פי החוק Æבמסגרת מאבק כזה¨ המיעוט הערבי יתבע לאפשר לו לממש זכות קיבוצית¨ כמו שמירה וטיפוח השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 51 השפה והמורשת שלו¨ וידרוש מהמדינה שתסייע בקידום ובהגנה על הזכות הקיבוצית המשרתת גם אינטרס של כל אדם המשתייך לקבוצה ∏∏Æהדבר עשוי למנוע עימות עם השלטונות סביב דרישה לשינוי רדיקאלי של המשטר¨ שתאבד מתוקפה לאחר הקמת מדינה פלסטינית¨ ובמיוחד אם למדינה הפלסטינית יהיו מאפיינים אתניים ∏π כחוק שבות על בסיס לאומי≠אתניÆ ואולם¨ קיימת אפשרות שהסדר ישראלי≠פלסטיני יגביר דווקא את חששם של הערבים במדינה¨ שמא עניינם יישכח והם ¢יפלו בין הכיסאות ∫¢הם יוותרו מודרים ומופלים בכל המישורים¨ שכן צביונה של ישראל כמדינה יהודית≠ציונית של העם היהודי ולא כמדינת כל אזרחיה ישמר¨ והם יחסרו אף את הכוח המניע של המאבק הלאומי הכלל פלסטיני ואת הלגיטימציה לעורר את שאלתם מחדש Æבמצב זה הם עשויים להקדים תרופה למכה¨ באמצעות העמקת הדיון בבעיותיהם והנחת תשתית קונצפטואלית חדשה ©כמו מסמכי החזון®¨ למאבק על עתידם כקהילה של מיעוט לאומי הזכאי¨ בצורה זו או אחרת¨ לאוטונומיה קיבוצית בצד שוויון בזכויותיהם האזרחיות כפרטים Æהערבים עשויים להגביר את מאבקם לשוויון משום שלא יהיה עוד צורך לפצל את המאבק בין יעדי השלום והשוויון Æהם עשויים להרחיב את מחאתם באמצעות פנייה למדינות ולגורמים בקהילה הבינלאומית ©האו¢ם¨ ארגונים בינלאומיים בלתי≠ ממשלתיים¨ בית הדין הבינלאומי בהאג®¨ כדי שיתערבו ויביאו לשינוי מדיניות ישראל כלפיהםÆ אף ייתכן¨ שיתפתח עימות על אופייה היהודי≠הציוני של המדינה Æהרוב היהודי עשוי לבקש¨ לאחר הנסיגה משטחי הרצועה והגדה המערבית¨ לחזק את אופייה היהודי≠הציוני של המדינה¨ בין היתר כאמצעי למשיכת יהודי התפוצות אליה π∞Æמנגד¨ עשויה לעלות דרישה ערבית לביטול אופייה היהודי של המדינה Æבעיני רוב הציבור הערבי¨ העובדה שישראל לא נקטה צעדים ממשיים בתחום השוויון האזרחי לערבים מראשית קיומה¨ והיא התמהמהה אף ביישום המלצות וועדת חקירה ממלכתית בנושא¨ מלמדת שהבעיה איננה חומרית בעיקרה¨ אלא קשורה לעצם הגדרת ישראל כמדינה יהודית Æעל≠פי הסבר זה¨ הדומיננטיות הכוללנית של הרוב היהודי נובעת ממצב הכפיפות המבנית¨®Structural subordination©n שקיבע את מעמדם הנחות של הערבים בישראל באופן שאינו מאפשר תחרות שווה על משאבים ועיצוב ¢הטוב π± המשותף© ¢המטרות הממלכתיות® בין יהודים לערביםÆ ∏∏ Æראה דברי שופט בית המשפט העליון בדימוס¨ הפרופ ßיצחק זמיר¨ כנס יפו השישי של הפורום להסכמה אזרחית¨ ∑≤ ינואר Æ≤∞±± Æ∏πסמי סמוחה¨ ¢המשטר של מדינת ישראל∫ דמוקרטיה אזרחית¨ אי≠דמוקרטיה או דמוקרטיה אתנית ¨¢øסוציולוגיה ישראלית¨ אוניברסיטת תל≠אביב¨ גיליון ב¨ ¨≤∞∞∞رπππחוברת ≤¨ עמÆ∂≥∞≠μ∂μ ß ∞ ÆπשםÆ Æπ±סמי סמוחה¨ ¢יחסי ערבים ויהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ¨¢עמÆ≤≥π ß ‹‹ 52 עקב כך¨ סביר להניח שיידחו תביעות לריכוך צביונה היהודי≠ציוני של המדינה¨ לשוויון מלא או לאוטונומיה¨ והערבים יתבקשו להגשים את מאווייהם הלאומיים באמצעות הזדהות עם המדינה הפלסטינית או¨ לחילופין¨ ≤π לעבור למדינה הפלסטיניתÆ על רקע זה¨ ייתכן כי תחריף ההפליה נגד הערבים ותגדל תחושת הניכור שלהם ביחס למדינה Æמבחינה זאת¨ הקמתה של מדינה פלסטינית יכולה להשפיע בכיוון של הקצנת עמדותיהם של הערבים בישראל כלפי המדינה ולהביא למשבר ביחסי יהודים≠ערבים π≥Æיחד עם זאת¨ מאבק הערבים לשוויון אזרחי מלא ולחלוקת משאבים שווה¨ ואף אם יבקשו לנהל מאבק לצמצום אופייה היהודי של המדינה¨ לא יהוו ביטויים להקצנה מהותית¨ אלא מימוש מעשי של מה שהם תופשים כזכות דמוקרטית לגיטימית Æניתן להעריך¨ כי דפוסי המאבק להשגת מטרות אלו¨ לא יכללו שלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים¨ או ערעור על שלמותה הטריטוריאלית¨ או תמיכה בשימוש באלימות ובדרכים לא≠חוקיות אחרותÆ מבין שני התרחישים נראה כי החיובי הינו הסביר יותר¨ בהיותו תואם יותר את ההתפתחויות ההיסטוריות בחברה הישראלית¨ בקרב הרוב היהודי ובקרב המיעוט הערביÆ הערבים עוברים תהליך של הסתגלות למדינה ולרוב היהודי¨ ויש להם מחויבות למאבק דמוקרטי להשגת מעמד שווה עם היהודיםÆ משמעויות מעשיות לישראל כנגד ההתפתחויות האפשריות המתוארות לעיל¨ בין העמקת החיברות והישראליזציה מצד אחד¨ לבין העמקת הזהויות הלאומית≠הפלסטינית או האסלאמית≠דתית¨ מצד שני¨ ראוי כי ישראל תגבש מדיניות מעשית שתצמצם את הפערים בין הערבים ליהודים¨ תמתן את ההקצנה ותגביל אותה לביטויים של פוליטיזציה Æעל מדיניות כזו לא להיות מושפעת מחסמים תקציביים¨ בירוקראטיים ופוליטיים Æעליה להעמיק את השילוב האזרחי של הערבים בישראל ולהביא לכינון יחסי רוב≠מיעוט שיהיו מושתתים על הבנות שיושגו בדיאלוג בין המדינה לבין נציגים מוסכמים של הציבור הערבי Æהבנות משותפות כאלו עשויות להוביל לקביעת מעמד חוקתי לאזרחים הערבים בישראל כקבוצת מיעוט אתנית≠לאומית הזכאית להשתלב בהנהגה וליהנות משוויון מלא וייצוג הולם בשירות המדינה ≤ Æπא¢ב יהושע¨ ¢מול אנטון שמאס ¨¢כלבו¨ ≥±בינואר ∂∏Ʊπ ≥ Æπהתפתחות שלילית מעין זו תואמת את הגישה של ניכור הדדי¨ המופיע אצל∫ ארנון סופר¨ ¢שוויון≠זכויות מלא לערבים ≠ הייתכן¨¢ø נתיב¨ © ®≤© ≥±מרץ®¨ ≥ ¨±ππעמ ªμ≥≠μ∞ ßרפי ישראלי¨ ¢ערביי ישראל ≠האמנם גיס חמישי ¨¢øנתיב¨ ≤© ¥ינואר®¨ עמRÆ Israeli, ª≥±≠≤μ ß (1998). "The Arabs in Israel: Identity, Criminality and the Peace Process", Terrorism and Political Violence, 10 (1) (spring), .39-59 ובגופים הקשורים בפעילות ציבורית ממשלתית Æהדבר יקטין את מידת אי השוויון בחברה בישראל ויתרום להגדרתם העצמית כאזרחים שווי זכויות בה ªהוא יקהה את המתח בין הזהות הלאומית≠פלסטינית לבין הזהות האזרחית≠ישראלית¨ יצמצם את תופעת הנהירה של צעירים לתנועות כמו התנועה האסלאמית ובל¢ד וימתן את הנטיות לבדלנותÆ הדבר מחייב תכנון מדיניות כוללת¨ רב≠שנתית¨ שתגובש בעקבות עיון חוזר בהמלצות ¢וועדת אור ¢ועריכת מאזן≠ ביניים של הפעולות שנעשו עד היום¨ תוך הקצאת תקציבים מתאימים ואיתור חסמים בירוקראטיים ואחרים המתגלים בדרגי הביצוע המנהליים ונטרולם Æמבין המרכיבים העיקריים שאמורים להיכלל במדיניות זו∫ סגירת הפערים בחינוך ומתן עזרה ותמיכה לצעירים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה ªרפורמה בהקצאת הקרקעות¨ כולל למגורים ולאזורי תעשייה ªייצוג ערבים בוועדות תכנון ברמות הארצית¨ המחוזית והמקומית ªהגדלת שטחי השיפוט המוניציפאליים של היישובים הערביים¨ השלמת תוכניות מתאר וייתר תהליכי התכנון לבנייה למגוריםª הסדרת בעיית אדמות הבדווים והיישובים הלא≠מוכריםª העדפה מתקנת בנגישות למשרות במגזר הציבורי בחברות ממשלתיות ובמוסדות ממשלתיים¨ π¥וכן בגופים ציבוריים הנהנים מתמיכה ממשלתית ªהעלאת אחוז ההשתתפות של נשים ערביות בתעסוקה ªהעלאת רמת השכר של הגברים הערבים ושינוי התפלגות המקצועות שלהם ªקידום פרויקטים כלכליים¨ כמו אזורי תעשייהÆ אף כי כל תכנית להשגת שוויון ושילוב הערבים בחברה בישראל כרוכה בעלות כספית גבוהה¨ נכונה בעניין זה מסקנת ¢ועדת אור ¨¢לפיה ה¢שיקול התקציבי נסוג שעה שמדובר בתביעה למימוש זכויות יסוד Æ¢גם שיקולים חברתיים≠כלכליים ארוכי טווח מחייבים זאת Æמאחר שלא צפויה עליה המונית מרוסיה או ארצות≠הברית¨ פוטנציאל הצמיחה של ישראל טמון באוכלוסייה הערבית והחרדיתÆ על≠כן נדרשת השקעה נרחבת באוכלוסייה הערבית כדי שתהנה משוויון בהקצאת המקורות בחינוך¨ בתעסוקה ובתשתיות ©וכן באוכלוסייה החרדית¨ כדי להמריצה להיכנס למעגל העבודה® Æכניסתה של ישראל לארגון המדינות המפותחות ©ה≠ ®OECDמחייבת אותה לקיים השקעות אלו כדי להתמודד עם בעיות אי השוויון והעוניÆ כמו כן¨ נכון להכיר בזכותו של הציבור הערבי להיות שותף בשיקוף והצגת המציאות בישראל ובהשפעה על עיצוב דעת הקהל Æעליה לעודד שילוב עיתונאים ערבים בתקשורת וסיקור החברה הערבית בתקשורת העבריתÆ Æπ¥על הצורך בהרחבת התוכניות להעדפה מתקנת לערבים בישראל¨ ראה∫ עובדיה עזרא¨ שם Æעזרא מסביר¨ כי בשל מבנה המשק בישראל והעובדה שבעלי תפקידים בכירים בתחום הפרטי נבחרים לרוב מקרב בכירים לשעבר בשירות הציבורי¨ לא יעבור זמן רב וייצוג הערבים שיקודמו במגזר הציבורי יגדל גם במגזר הפרטיÆ שינוי זה וכן הרחבת השימוש בשפה הערבית¨ בהיותה שפה רשמית בישראל¨ והטמעתה בנוף הלשוני והתרבותי של המדינה¨ עשויים לתרום לשינוי במעמדו ובתדמיתו של המיעוט הערבי בעיני הרוב היהודי Æבצד אלה¨ חובת המדינה לנצל את העובדה שרוב בני הנוער הערביים ©כ≠ •∞∑® מעוניינים להתנדב לשירות בקהילה שלהם¨ לצרף ערבים למנהלת השירות האזרחי≠לאומי ולהגדיל את מספר התקנים הקיים בה¨ כדי לאפשר הצטרפותם לשרות זה πμÆעל המנהיגים בחברה הערבית להסיר את התנגדותם לשירות זה ואף לעודד את ההצטרפות אליו כאמצעי לשילובם של הערבים במדינה ולהרחבת זכויותיהםÆ מדיניות כזו כלפי הערבים בישראל¨ שתגובש בשיתוף החברה הערבית¨ תבטיח כי ההגדרה של ¢מדינה יהודית¨¢ אין בה כדי להדיר את הערבים והיא אינה מהווה גורם לאפליה על בסיס לאום או דת Æהיא גם תהווה אמירה מפורשת ליהודים במדינה¨ שתם עידן האפליה¨ וכי יש להכיר באזרחי ישראל הערבים כצד לגיטימי ושווה זכויות¨ לא רק להלכה אלא גם למעשה Æיתר על≠כן¨ יש לפעול בקרב הציבור היהודי ולהסביר שהדרת הערבים היא שלילית מבחינה לאומית≠אסטרטגית¨ וכי חשוב וחיוני לשלב את הערבים במדינה Æבטווח הארוך¨ מדיניות כזו תקצור את פירותיה בכך שתתחזק תחושת ההשתייכות של הערבים למדינה¨ תועמק ההסתגלות ההדדית בין המיעוט הערבי לבין הרוב היהודי ותיווצר חברה ישראלית יציבה והוגנת יותרÆ המדיניות שתינקט חייבת להיות מלווה בשיח אחראי מצד ההנהגות היהודית והערבית במדינה¨ שעניינו כיבוד האחר וקבלתו Æשיח פוליטי וציבורי כזה¨ שיעדרו ממנו גישות ונימות גזעניות מהצד היהודי¨ כמו תמיכה בטרנספר לערבים או הגבלת זכויותיהם הפוליטיות כאזרחים¨ ויעדרו ממנו התבטאויות שיש בהן נימות של גזענות אסלאמית≠ ערבית¨ מהצד הערבי¨ עשוי לחולל מהפך בתודעת חלקים גדולים באוכלוסייה הערבית והיהודיתÆ הנה כי כן¨ ניתן להניח כי לעת הקמת מדינה פלסטינית לא תהיה סתירה עקרונית בין השמירה על אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה¨ לבין הכרה בערבים בישראל כמיעוט לאומי פלסטיני Æהכרה כזו¨ תמסד ותעגן את מעמד היהודים כקבוצת רוב לאומית ותאפשר לה לקיים את חוק השבות¨ לאחר שתמנע בהסדר זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לישראל Æבמציאות כזו ניתן יהיה להעניק לערבים אוטונומיה תרבותית וזכויות קיבוציות אחרות¨ מבלי שהדבר יפגע בכוחה ובעוצמתה של המדינה Æπμראה סקר ¢מאגר מוחות ¢מפברואר ∞ ≤∞±שהוזכר לעיל Æעל מגבלת התקנים של מנהלת השירות האזרחי≠לאומי ראה∫ הארץ¨ ≥ ±מאי ו≠≥ יולי http://www.haaretz.com/hasite/spa- ∫≤∞∞π ges/1097443.html http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1085 219&contrassID=0&subContrassID=0 השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 53 למשול¨ וניתן יהיה להכיר במנהיגות הערבים ולנהל עימה משא≠ומתן¨ בלי שתינתן להם זכות וטו בעניינים הקשורים להגדרת המדינה כיהודית וציונית¨ לסמליה ולצורת השלטון בהÆ סיכום להלן סיכום התובנות העיקריות בניתוח וההערכה של השפעת הקמת מדינה פלסטינית על זהותם ושאיפותיהם הלאומיות של הערבים בישראל∫ הציבור הערבי בישראל פיתח הסתגלות לקבוצת הרוב בתוכה הוא חי¨ היא קבוצת ההתייחסות שלו¨ לאחר שעבר כברת דרך ארוכה של התנסות חברתית¨ פוליטית ותרבותית עימה Æעל כן¨ למרות האפליה האתנוצנטרית ארוכת השנים מצד המדינה והחברה היהודית¨ הוא לא יוותר על האזרחות הישראלית גם כשתקום מדינה פלסטיניתÆ תהליכי ההסתגלות החברתית שחוו הערבים בישראל הביאו לחיזוק מתמיד של מרכיב זהותם האזרחית≠ הישראלית¨ בצד זהותם הלאומית הערבית≠פלסטינית¨ אף כי היו תקופות של עליות ומורדות בהזדהותם עם המדינה¨ בזיקתם ובתחושת שייכותם אליה Æהם מקבלים את ישראל כעובדה וכישות פוליטית¨ ורוצים להמשיך להיות אזרחיה¨ אף כי רובם דוחים את אופייה כמדינה יהודיתÆ רוב הציבור הערבי בישראל הבין¨ אל≠נכון¨ שבסכסוך הישראלי≠פלסטיני הוא אמנם חלק מהבעיה אך לא חלק מהפתרון המדיני¨ אם וכאשר יושג¨ לאחר שישראל ואש¢ף לא העלו בדיונים ובהסכמים ביניהם כל התייחסות לעתיד מעמדם של הערבים בישראל Æהוא הסיק מכך כי עליו לעמוד לגורלו ולדאוג לעתידו בתוך מדינת ישראל ללא תלות בעתיד התהליך המדיני ובתוצאותיוÆ בעשור החולף¨ יזמו הערבים בישראל ניסוח מודלים¨ לשם הסדרת יחסיהם כקבוצה לאומית ילידית עם הרוב היהודי והמדינה¨ בהם תבעו להרחיב את זכויותיהם הקיבוציות ‹‹ 54 ולקבל שוויון מעמד מלא לזה של היהודים במדינה Æיחד עם זאת¨ החברה הערבית אינה מאוחדת בדעתה¨ ומאבקי כוח פוליטיים בתוכה מונעים אפשרות להצבת יעדים ברורים בשאלת הגדרת זהותם ועתיד מעמדם בישראלÆ המחלוקת העיקרית המסתמנת היא בין ניהול מאבק על מיצוי מימושן של זכויות קבוצתיות הקיימות מבחינה פורמאלית בספר החוקים¨ לבין מאבק לשינוי צביונה של ישראל ממדינה חד≠לאומית למדינה דו≠לאומיתÆ דרישת ישראל להכיר בה כמדינה יהודית מחמירה את בעיית זהותם של הערבים בישראל¨ ורבים מהם רואים בכך כוונה לאכוף עליהם חקיקה מפלה ולהדיר אותם מהרוב היהודי Æחוסר הוודאות לגבי מעמדם הקולקטיבי במדינה¨ ובמיוחד על רקע הדגשת הגדרתה כיהודית¨ תורם לנהירה אחר זהויות אלטרנטיביות ופתרונות פוליטיים¨ שאינם על בסיס שתי מדינות לשני העמים∫ הפתרון האסלאמי או הלאומי≠פלסטיני להפיכת ישראל למדינה דו≠לאומית בדרך לכינונה של מדינה אחת בכל פלסטיןÆ המשך תהליכי הסגרגציה בחברה הישראלית¨ יעמיקו בהכרח את תחושות הניכור בקרב הציבור הערבי גם לעת הקמת מדינה פלסטינית Æבהעדר מנהיגות ערבית שיכולה להוביל מאבק לשוויון מלא ולמיצוי זכויותיו הקיבוציות של המיעוט הערבי על≠פי החוק הקיים¨ ובהינתן המשך מדיניות האפליה הממוסדת מצד המדינה¨ יתחזק וילך המחנה הדורש להפוך את ישראל למדינה דו≠לאומיתÆ עיצוב מדיניות ארוכת טווח כלפי הערבים ביוזמה מלמעלה¨ בתחום השוואת מעמדם וזכויותיהם האישיות והקבוצתיות על≠פי החוק הקיים¨ וקידום תהליכי דה≠ סגרגציה בתחומים שונים¨ עשויים להקהות את המתח בין זהותה היהודית של המדינה לבין תביעתם להכרה כמיעוט לאומי ילידי Æהדבר עשוי למתן נטיות לבדלנות ולצמצם את הנהירה של צעירים לתנועות דתיות ולאומניות כמו התנועה האסלאמית¨ בל¢ד ו¢בני הכפרÆ¢ אל"מ )במיל (.ד"ר אפרים לביא אל¢מ מיל Æד¢ר לביא משמש כמנהל מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל≠אביב Æכמו כן¨ משמש ד¢ר לביא כמנהל בפועל של תכנית קרן קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי≠ערבי¨ וחוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח≠התיכון ואפריקהÆ את תואר הדוקטורט קיבל מאוניברסיטת תל≠אביב¨ ביוני ¨ ≤∞∞πעל החיבור∫ ¢הפלסטינים בגדה המערבית∫ דפוסי התארגנות פוליטית תחת כיבוש ובשלטון עצמיÆ¢ בתפקידיו האחרונים בצה¢ל¨ היה ראש מחלקת היועץ לעניינים ערביים במנהל האזרחי ביהודה ושומרון ©∑ ®±ππ∏≠±ππוראש הזירה הפלסטינית בחטיבת המחקר באמ¢ן ©∏ Æ®≤∞∞≤≠±ππבמסגרת תפקידו האחרון¨ שימש אל¢מ לביא כיועץ לראש המשלחת הישראלית במשא≠ומתן עם הפלסטינים על הסכם הקבעÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 55 ‹‹ מוסטפא כבהא השפעת הקמת מדינה פלסטינית על האזרחים הערבים בישראל ועל זהותם ושאיפותיהם להגשמת מאווייהם הלאומיים מאז הפיכתו מרוב למיעוט בשנת ∏ ¨±π¥המיעוט הערבי≠פלסטיני בישראל ראה¨ וקרוב לוודאי ימשיך לראות בעתיד¨ את עצמו כחלק אינטגראלי מהעם הפלסטיני על קהילותיו ותפוצותיו¨ בתוך פלסטין ההיסטורית ומחוצה לה Æככזה¨ הוא רואה את עצמו שותף לכל פתרון אפשרי לבעיה הפלסטינית על כל היבטיה¨ מרכיביה וסיבוכיה השונים Æעל אף הנחרצות וההכללה שבהם נאמרים הדברים¨ צריך לציין¨ שקיים בקרב מיעוט זה¨ על עדותיו הדתיות השונות ועל חוגיו הפוליטיים והרעיוניים השונים¨ מגוון דעות ועמדות בכל הנוגע לפתרונות האפשריים של הבעיה הפלסטינית Æבמיוחד בכל האמור בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית¨ אשר אמורה להגשים את המאוויים הלאומיים הפלסטיניים¨ ובאופי יחסיה עם המדינה שאליה הם שייכים¨ מדינת ישראלÆ מאמר זה דן בסוגית השפעת הקמת מדינה פלסטינית בעתיד ©כחלק מהבנות בין ישראל והפלסטינים® על האוכלוסייה הערבית≠ פלסטינית בישראל¨ על השיח הלאומי≠זהותי בקרבה ועל הבנתה את סוגיית הגשמת שאיפותיה הלאומיותÆ נושא זה לא נחקר באופן מעמיק בעבר¨ ובמקרים המעטים שדנו בו¨ נעשה הדבר בצורה כוללנית¨ עם ביטויים שניתן לפרשם בכמה אופנים Æכך למשל בהתייחס לנוסחה ¢שתי מדינות לשני עמים Æ¢רוב הכותבים והחוקרים משתמשים בה כמונח סטטי מובן ומתוחם¨ בלי לקחת בחשבון שזהו מונח דינמי≠משתנה¨ שעמדות הצדדים הדוגלים בו¨ משתנות לפי השתנות התנאים המדיניים≠אסטרטגיים ויחסי הכוחות הבינלאומיים מצד אחד¨ ובין הצדדים היריבים מצד שני Æשינוי עמדות זה בא לידי ביטוי בהתייחס לגבולות בין שתי המדינות ולצורת היחסים העתידיים ביניהן Æכמו כן¨ הוא כרוך במהותן וצביונן של מדינות אלה ©אם הן יהיו מדינות לאומיות¨ דו≠לאומיות או מדינות כל אזרחיהן® Æכך גם השימוש במונח ¢מדינה פלסטינית ¢נעשה בלי לבדוק את מהותה וגבולותיה של מדינה זו ©האם תהיה בגבולות של הארבעה ביוני ∑∂ ø±πהאם תהיה חילונית ודמוקרטית øאו מדינה בעלת צביון דתי≠ מסורתי øהאם תהיה מדינת הלאום של העם הפלסטיני שתמשוך אליה את הפלסטינים החיים בגלותÆ®ø בנוסף לבחינת ההשפעות הצפויות של הקמת מדינה פלסטינית על האוכלוסייה הערבית בישראל¨ תיעשה בדיקת עמדות של בני אוכלוסייה זו לגבי שתי שאלות מרכזיות∫ אÆ מה תהיה מהותה של המדינה הפלסטינית שתקום ואם היא תענה על שאיפותיהם ומאווייהם הלאומיים של הפלסטיניםÆ בÆ מה היא השפעתה של הקמת מדינה כזאת על מעמדם ומעגלי הזהות שלהם כאזרחים ערבים≠פלסטינים במדינת ישראלÆ בבואנו להשיב על שאלות אלו¨ עלינו להבחין בין שתי זוויות ראייה שונות∫ הראשונה¨ איך הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל רואים את ההשלכות של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית על מהות הסכסוך והיחסים עם ישראל ועל יחסם¨ כאזרחים ישראלים¨ עם מדינה זוÆ השנייה¨ איך רואים זאת הפלסטינים שאינם אזרחי ישראל¨ ובמיוחד כיצד הם מתייחסים לעמדותיהם של האזרחים הערבים הפלסטינים של מדינת ישראלÆ הדיון האקדמי בשתי האופציות ©¢שתי מדינות לשני עמים ¢ו¢המדינה הדמוקרטית≠חילונית בשטח פלסטין המנדטורית®¢ אינו דיון חדש Æהוא החל להתגלגל בקרב חוגים אקדמאיים פלסטינים ©בעיקר מקרב האקדמאיים הפלסטיניים בישראל® מאז המחצית הראשונה של שנות התשעים ±Æדיונים אלה הלכו והתרבו מאז¨ והם חדרו גם לכלי התקשורת השונים ולזירות אחרות¨ בעיקר לזירה הציבוריתÆ Æ±נושא זה נדון באותה תקופה בעיקר בכתביהם של עזמי בשארה¨ סעיד זידאני¨ נדים רוחאנא ואסעד עßאנםÆ ‹‹ 56 השיח בתוך האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל כרקע להצגת השיח הפנימי בקרב אוכלוסייה זו¨ מן הראוי לציין כי קיימים שלושה זרמים רעיוניים עיקריים∫ ‹‹ הזרם הקומוניסטי ובני בריתוª ‹‹ הזרם בעל האוריינטציה הלאומיתª ‹‹ הזרם האסלאמיÆ מיותר לציין שהמעגלים הערבי והפלסטיני קיימים בצורות ובהדגשים שונים בקרב שלושת הזרמים Æהבדלים מהותיים יותר נוגעים לעניין האינטגרציה או ההיבדלות בחיי החברה הישראלית¨ או לסוגיית פתרון הקבע ההיסטורי של הסכסוך הפלסטיני≠ציוניÆ בעוד שהזרם הראשון¨ לפחות בשלושת העשורים הראשונים לקיום מדינת ישראל¨ הדגיש את נושא השוויון של האוכלוסייה הערבית עם האוכלוסייה היהודית¨ התנגדו שני הזרמים האחרים ©כל אחד מטעמים שונים®¨ לנושא האינטגרציה של האוכלוסייה הערבית בחיי המדינה ולישראליזציה שלהÆ דובריו של הזרם הלאומי¨ בעיקר אנשי בל¢ד ותנועת בני הכפר¨ מרבים לטעון נגד פתרון ¢שתי המדינות לשני העמים¢ אשר חרת על דגלו הזרם הקומוניסטי¨ ומדגישים יותר את שתי האופציות של המדינה האחת ©¢מדינת כל האזרחים ¢או ¢המדינה האחת החילונית≠הדמוקרטיתÆ®¢ זו הנימה בה התבטא עווד עבד אל≠פתאח¨≤ אשר ניסה להעניק לרעיון המדינה האחת¨ שהיא לדעתו האופציה היחידה שתוביל לפתרון יציב ובר קיימא¨ שני ממדים∫ האחד היסטורי והשני פרגמטי Æבנוגע לממד ההיסטורי אומר עבד אל≠ פתאח∫ ¢לרעיון של המדינה האחת רקע היסטורי ומוסרי וזאת בהתחשב בעובדה שפלסטין היתה ארץ ערבית לפני הפלישה הקולוניאלית והציונית לאזור Æובהיותה כך¨ נשאר האלמנט האתנו≠לאומי הערבי כאלמנט הדומיננטי בארץ זוÆ ≥ מצב זה נשאר עד ערב הנכבה וביצוע הפשע של הגירוש הקולקטיביÆ¢ עבד אל≠פתאח מציג את הרקע ההיסטורי כתהליך רב≠שלבי¨ אשר ראשיותו בשחר היווצרותה של התנועה הפלסטינית המודרנית¨ ואשר המשיך להתפתח בשלבים היסטוריים יותר מאוחרים¨ ואפילו עד עצם היום הזה Æבעניין זה הוא טוען∫ הדרישה הבולטת ביותר של התנועה הלאומית הפלסטינית המודרנית היתה שחרור פלסטין מהשליטה הקולוניאלית הבריטית וההתנגדות להפיכתה של פלסטין למדינה יהודית≠ ציונית Æמובנו של המושג ßשחרור פלסטין ßבאותם ימים היה¨ הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית על פי הדגם של המדינות שקמו בסוריה¨ לבנון¨ עיראק¨ ירדן ומדינות ערביות אחרות Æמשמעות דבר זה היתה¨ שכל תושבי פלסטין¨ בלי קשר להשתייכותם הדתית והאתנית¨ יהיו אזרחים באותה מדינה Æאך עם הזמן אי אפשר היה להתעלם מהמציאות הדמוגראפית¨ אשר יצרה התוכנית הקולוניאלית המערבית≠ציונית על האדמה לטובת היהודים תוך התייחסות אליו בקונספציה של עקירהÆ לאחר הנכבה¨ עם התפתחות התנועה הלאומית הפלסטינית מבחינה ארגונית¨ פוליטית ורעיונית¨ הוצע הרעיון של המדינה הדמוקראטית≠חילונית בעלת הממדים האנושיים אשר תערוב לחיים של כולם ¥ בשוויון מלא Æרעיון זה נשאר עם הזמן בגדר של סיסמה עמומהÆ בתיאורו הדגיש אמנם עבד אל≠פתאח את הממד ההיסטורי הפלסטיני¨ אך גרס שמסוף שנות התשעים של המאה הקודמת¨ המודל המתאים יותר למצב שנוצר הוא המודל של דרום אפריקה∫ מאז סוף שנות התשעים¨ המודל הדרום אפריקאי¨ שהתבטא בהפלת משטר האפרטהייד¨ בשנת ¨±ππ¥ באמצעות הצגת משטר אנושי ומוסרי אלטרנטיבי¨ הפך למודל שמעניק השראה לרבים מאלה אשר נאבקים נגד הגזענות והקולוניאליזם בעולם כולו Æהשחורים בדרום אפריקה התחילו במאבק שלהם לפי תוכנית ברורה¨ וברצון תקיף ועקבי¨ למען הגשמת תוכניתם¨ שרבים חשבו שהיא אוטופית ואינה ברת ביצוע Æהמודל האפריקני לא התבסס על היפרדות או חלוקה Æהדרום אפריקאים בחרו מההתחלה במודל הדמוקראטי¨ שיתממש במולדת אחת על בסיס האזרחות הפרטנית והמלאה¨ המדגישה את העיקרון של ßקול אחד לכל אדם Æßאנשים אחדים¨ אולי¨ יתווכחו ויגידו שהמצב בדרום אפריקה שונה בצורה מהותית מהמצב בפלסטין Æזאת¨ בנוסף לסירוב טוטאלי ונחרץ מצד הציונים לקבל את עצם ההשוואה הזאת¨ אך ≤ Æעווד עבד אל≠פתאח ∫ המזכיר הכללי של בל¢ד¨ מהאגף שהצטרף לבלד מתנועת בני הכפרÆ ≥ Æעווד עבד אל≠ פתאח¨ ¢מוות אל≠דוולה אל≠פלסטינייה ¨¢פלסטין¨ גיליון ∞ ±π ¨±בפברואר¨ Æ≤∞±± Æ¥שםÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 57 הם יודעים במעמקי נפשם שישנם אלמנטים רבים של דמיון בין שני המקרים Æהם אולי מסרבים לקבל μ את עיקרון ההשוואה כי הם יודעים את מידת הסכנה באימוצו ובמעבר לצעדים אופרטיביים למימושוÆ לעומת זאת¨ בהתייחסו לנושא המדינה הפלסטינית ולתוכנית שתי המדינות ומקומם של הערבים הפלסטינים אזרחי ישראל בה¨ אומר חבר הכנסת מוחמד ברכה ©נציג הזרם הקומוניסטי®∂∫ ישנו הבדל מהותי בין שני המונחים ßהמדינה האחת ßוßהמדינה הדו≠לאומית ∫ßמשמעותה של המדינה האחת היא מדינת האזרחים¨ בעוד שמשמעותה של המדינה הדו≠לאומית היא השתתפות שני לאומים בחלוקת השליטה לפי קריטריונים מוסכמים Æואם נניח שיישום הסיסמה של ßשתי מדינות לשני עמים¨ß שמשמעותו חיסול הכיבוש בגדה המערבית וברצועת ¸עזה˛ וירושלים ¸המזרחית˛ ופתרון בעיית הפליטים¨ הוא דבר שקשה לבצעו¨ הרי ברור שסיסמת ßהמדינה האחת ¨ßאשר מחייבת הגעה לפתרון ביניים¨ קשה ומסובכת עוד יותר למימוש¨ וייתכן שהיא אפילו בלתי אפשרית במצב הקיים Æאלא אם נסתמך על הנחת יסוד מעניינת האומרת שהציונות הפכה לתנועה נדיבה באופן פתאומי אשר מוותרת על מהותה¨ תוך שהיא מאמצת לעצמה מגמה אזרחית אנושית חדשה Æאו שאנחנו מסתמכים על הנחת יסוד מעניינת פחות¨ אשר מתארת את ההתקדמות של גדודי המהפכה ¸הערבית˛ מהאוקיאנוס ועד המפרץ כדי ∑ לכפות את חברת הצדק והדמוקרטיה בפלסטיןÆ ברכה חושב שתוכנית המדינה האחת היא תוכנית לא רלוונטית גם בעיני הרוב של האוכלוסייה היהודית בישראל Æהוא מצביע על תהליך כרסום במספרם ובהשפעתם של אלה אשר תמכו בה∫ אך הדבר המעניין הוא¨ שהחוגים אשר מאמינים ברעיון זה בחברה הישראלית¨ הודיעו זה מכבר על ייאושם מהמשך המאבק בתוך החברה שלהם לשינוי המגמות בתוכה¨ תוך כדי שהם מנסים לשכנע את הפלסטינים להתאים את עצמם למציאות הכיבוש המתמשך Æהמאבק עכשיו¨ לפי חוגים אלה¨ הוא על שיפור תנאי הכיבוש הזה¨ תוך התנגדות למאמצי ישראל להעלמת הזכות הפלסטינית לריבונות¨ ביטול זכות ההגדרה העצמית והדרישה לזכויות אזרחיות מלאות במדינה האחת Æמה שברור הוא¨ שאלה שאנו מתכוונים אליהם¨ מהישראלים והפלסטינים¨ ההולכים לכיוון הסיסמה של ßהמדינה האחת ¨ßאינם מתכוונים בוודאי לבסס את הכיבוש בצורות אחרות¨ אך הם מביאים את המודל הדרום אפריקאי כדי ∏ להצביע על צדקת עמדתםÆ ברכה ביקר גם¨ ובאופן נוקב למדי¨ את אלה המציגים את המודל הדרום אפריקאי כמודל שיש לחקותו Æהוא מסביר את התנגדותו לרעיון זה באומרו∫ שאלת ההגדרה העצמית אינה מוצגת לשני הלאומים בדרום אפריקה Æהרי הרוב¨ שהיה הבעלים של הארץ בדרום אפריקה¨ היה מחוץ לשלטון וחזר להיות הריבון במערכת השלטונית Æלעומת זאת¨ בעלי הארץ מהווים מיעוט בפלסטין ההיסטורית¨ והשאלה היא האם השותפות הפוליטית בשלטון העכשווי¨ שלטון ישראל או שלטון הכיבוש¨ יפתור את בעיותיו של מיעוט זה øיתרה מזאת¨ בדרום אפריקה נפתרה הבעיה האזרחית אך בהיבט הכלכלי השליטה המעמדית נשארה על כנה¨ הקפיטליזם נשאר לבן והשחורים שם Æאמנם יש להם זכות הצבעה¨ אך אין להם עד עכשיו את מרכיבי החיים בכבוד ללא סייגים מעמדיים וכלכליים Æאנו אומרים זאת¨ ביודענו שהאיזון המעמדי והכלכלי בין החברה היהודית בישראל לבין החברה הפלסטינית בגדה וברצועה הוא איזון מופר לחלוטין¨ כי ישראל הפכה את העם הפלסטיני למעבדה לניסוי הדיכוי¨ העוני והאבטלה Æהכלכלה¨ השליטה¨ הסמלים ומפתחות הכוח הצבאי ויחסי החוץ¨ כולם מרוכזים בידי צד אחד Æהאם עובדה זו יכולה לייצר ßמדינה אחת øßוהאם היא יכולה π לייצר חברה¨ חוץ מחברה של אדונים ועבדיםø על גישתו הפרגמטית של ברכה משיב עווד עבד אל≠פתאח בהסבר פרגמטי משלו¨ תוך ניסיון להסביר את הסיבות לאימוץ האופציה של ßהמדינה האחת∫ß במישור הפרגמאטי כל מי שמציג את הצורך בזניחת רעיון שתי המדינות יוצא מנקודת המוצא של המציאות החומרית ¸על האדמה˛ אשר הכתיבה ישראל Æמציאות זו אינה משאירה מקום למדינה פלסטינית בעלת ריבונות Æומכוון שישראל רוצה לשמר לעצמה את השליטה המעשית על כל פלסטין בצורה שגם הישות הפלסטינית תהיה תחת שליטתה¨ היא אינה מעוניינת בתוכנית של נסיגה מלאה מהגדה וירושלים ¸המזרחית˛ ומטבע הדברים היא מתנגדת בתוקף להחזרת הפליטים¨ ואינה רוצה להפוך ÆμשםÆ ∂ Æמוחמד ברכה∫ חבר כנסת מטעם חד¢שÆ ∑ Æמוחמד ברכה¨ ¢דרורת אל≠אסתקלאל ¨¢פלסטין¨ גיליון ∞ ±π ¨±בפברואר¨ Æ≤∞±± ∏ .שםÆ ÆπשםÆ ‹‹ 58 את הישות הישראלית השולטת בכל המולדת הפלסטינית למדינה דמוקרטית¨ מדינה של אזרחים ולא מדינת היהודים Æמכאן נובע ההיגיון של האנשים הקוראים להפיכת צורת המאבק ממאבק לשחרור לאומי למאבק לשחרור אזרחי¨ שבאמצעותו נהפכת הארץ למולדת של מיליוני יהודים וערבים כאזרחים שווים Æאו למולדת שחיים בה שתי קבוצות אוכלוסיות שונות האחת מהשנייה¨ העם הפלסטיני והחברה היהודית≠ישראלית Æרעיון זה דומה לרעיון המוסרי אשר עמד בפני הקונגרס הלאומי האפריקאי לאורך כל הדרך Æרעיון זה זכה לתמיכה עממית ובינלאומית¨ כי החברות המערביות הדמוקרטיות מצאו עצמן חיות היטב עם מגמה זו Æזאת בנוסף לעובדה שרעיון זה משמש גורם¨ המביך את המדינה העברית וגורם לה ∞± להיות חלשה במאמציה להגן על התוכנית הגזענית שלהÆ גם עזמי בשארה ±±התייחס לעניין המודלים השונים לפתרון בסדרת מאמרים שכתב לאחר עזיבתו את הארץ בשנת ∑∞∞≤Æ בשארה עסק לא מעט בנושא הזה במסגרת הטפתו לרעיון של ¢מדינת כל אזרחיה ¨¢ומאוחר יותר במסגרת חיפושו אחר אופציות חלופיות¨ נוכח כשלון התהליך המדיני וההגעה למבוי סתום במסלול המשא ומתן הישראלי≠פלסטיני Æבסדרת מאמרים שכתב תחת הכותרת ¢ישראל והאופציה ההיסטורית ¨¢ניסה בשארה¨ בפרק השני של הסדרה¨ להגדיר את הרעיון של המדינה הדו≠לאומית∫ הרעיון של המדינה הדו≠לאומית מכיל בתוכו הכרה בקיומן של שתי קבוצות לאומיות בפלסטין¨ שכל אחת מהן מהווה ישות פוליטית בתוך מדינה אחת Æרעיון זה מיישם למעשה את עקרון המולדת הלאומית או המולדת לכל אחת משתי הקבוצות הלאומיות במסגרת של מדינה אחת המכירה בשני הלאומיםÆÆÆÆ המודל של ßהדו≠לאומיות ßמכיר בקיומן של שתי קבוצות לאומיות Æהאחת¨ ילידית והאחרת לאומיות מתהווה Æבשני המקרים רעיון זה קרוב למקרה הפלסטיני יותר מאשר למקרה של דרום אפריקה Æבדרום אפריקה החדשה אשר בונים אותה מחדש¨ התכוונו להתעלם מהאלמנטים הלאומיים לטובת רעיון ההטרוגניות של התרבויות¨ השפות¨ הדתות והאלמנטים האתניים במסגרת של אומת האזרחות האחתÆ פירוש הדבר¨ שעבודת בניית האומה הדרום אפריקנית האחת ©בשונה מהאומה הצרפתית לדוגמה®¨ אינה מתעלמת מהאלמנטים האתניים¨ השבטים¨ השפות והקבוצות התרבותיות בדרום אפריקה Æלכן¨ ≤± המודל המוצע שם אינו מודל רב≠לאומי אלא מודל רב≠אתני בעל שפות ותרבויות רבותÆ המוטיב הזה¨ של קבוצה לאומית ילידית לעומת קבוצה לאומית מתהווה¨ חוזר על עצמו בפרסומיהם של כותבים ערבים ופלסטינים רבים Æהמטרה העיקרית להבדלה זאת באה לומר¨ שכל פתרון דו≠לאומי אפשרי שתהיה בו הכרה מצד הקהילה הילידית ©הפלסטינית® בקהילה המתהווה ©ישראלית≠יהודית®¨ ייחשב תמיד בעיניהם¨ לויתור פלסטיני ולהישג ישראלי Æדבר שלדעתם¨ כל עוד ישראל לא מכירה בו או מפנימה אותו¨ לא יהיו לו סיכויים להצליחÆ ההכרה בשותפות על הארץ בין שתי הקהילות הוא מוטיב חשוב¨ בדרך להפנמה הפלסטינית להפיכת הימצאותו של הלאום האחר בארץ לעובדה מוגמרת Æהוא מסמל גם נטיה לגמישות שלא אפיינה בעבר את העמדות הפלסטיניות¨ והשאלה תשאר תמיד¨ האם הנטייה הזו היא תוצאה של התפכחות מצד הפלסטינים והבנת מאזן הכוחות בין שתי הקהילות¨ או הפנמה של תוצאות המאבק הממושך שבו ידם היתה על התחתונהÆ לזרם זה אפשר לשייך גם את אסעד עßאנם≥ ¨±אשר הטיף לאחרונה רבות למען אימוץ האופציה של המדינה הדו≠לאומיתÆ בכנס שהתקיים בחיפה ב≠ ≤∞≠≤±ביוני ∏∞∞≤¨ אמר עßאנם∫ האופציה של הקמת מדינה דו≠לאומית¨ היא האופציה שיכולה לפתור שורה של אתגרים העומדים בפני העם הפלסטיני Æאנו לא צריכים להציג אופציה זו כי אנחנו מוכרחים לקבל אותה בשל הקשיים בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועה¨ אלא בגלל שאנחנו רואים באופציה זו פתרון הולם והוגן שצריך להיות מובל על ידי האינטלקטואלים והפוליטיקאים הפלסטינים¨ אשר רואים את המציאות ואת המורכבות שלה ורואים שהמדינה הישראלית≠הפלסטינית המאוחדת היא דבר רצוי ויש צורך לפעול כדי להקים אותה Æהם יודעים גם¨ שהמדינה הפלסטינית בגדה וברצועה¨ אינה יכולה לפתור את הבעיות של העם הפלסטיני אלא באופן חלקי ביותר¨ דבר אשר עלול להשאיר בעיות אלה לנצח ÆÆÆחובה עלינו לשווק את התוכנית הזאת מבחינה פוליטית כתוכנית יחידה אשר יכולה לענות על האתגרים הפוליטיים ±¥ והאסטרטגיים אשר עומדים בפני העם הפלסטיני Æזאת בנוסף להיותה הפתרון הצודק וההוגן ביותרÆ ∞ .±שםÆ Æ±±עזמי בשארה∫ נולד בשנת ∂ ±πμבנצרת למשפחה שמקורהבכפר תרשיחא שבגליל העליון Æבעל תואר שלישי בפילוסופיה¨ הרצה באוניברסיטת ביר זית בין השנים ∑∏ ¨±ππ∞≠±πחבר כנסת מטעם מפלגת הברית הלאומית הדמוקראטית בשנים ∂ Æ≤∞∞∑≠±ππעזב את ישראל ב≠∑∞∞≤ והוא מתגורר כיום בעיר עמאן בירת ירדןÆ ≤ Ʊעזמי בשארה¨ ¢אסראאיל ואל≠חßיאר אל≠תאריחי ±∑ ¨www.arabrenewal.org ¨¢במרץ¨ ∏∞∞≤Æ ≥ Ʊאסעד עßאנם ∫ יליד הכפר שעב בגליל המערבי¨ מרצה למדע מדינה באוניברסיטת חיפהÆ Æ±¥הדברים של עßאנם נאמרו בסדנה שנערכה במסגרת ועידת ¢חיפה למען זכות השיבה והמדינה הדמוקראטית החילונית ¢אשר נערכה בחיפה ב≠ ∞≤ ≠≤±ביוני ∏∞∞≤ Æתוכן הדברים שנאמרו שם מפורסמים באתר∫ www.ror1state.org השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 59 באשר לעמדת הזרם האסלאמי והתייחסותו לאופציות השונות של הפתרון¨ ניתן להבחין בין שתי עמדות ברורות ושונות של שני האגפים של התנועה האסלאמית Æבעוד שדברי נציגי האגף הלא פרלמנטרי עמומים ואינם ברורים וחותכים בצורה מספקת¨ דבריו של השייח ßעבדאללה נמר דרויש ©המייסד המיתולוגי של התנועה האסלאמית והאב הרוחני של הפלג הפרלמנטרי®¨ ברורים וחדים יותר Æבראיון שהעניק לאתר ¢אל≠ערבייה נט ¨¢בעקבות השתתפותו בסעודה חגיגית לרגל חודש רמדאן אשר נערכה בלשכתו של הנשיא שמעון פרס¨ אמר∫ העמים הערבים ואחינו הפלסטינים ביקרו אותנו קשות כשקבלנו על עצמנו את האזרחות הישראליתÆ אחרי עשרים שנה הם גילו את טעותם¨ והבינו שאנחנו נהגנו נכון כשלא עזבנו את אדמתנו Æהם ביקרו אותנו שוב כשהחלטנו להשתתף בבחירות של הפרלמנט הישראלי¨ אך היום אנו רואים את חברי הכנסת שלנו מתקבלים בכל הארצות הערביות¨ ואפילו הפכו ליועצים של התנועות והמפלגות הדתיות והלאומיות בסוגיות רבות Æאחרים בקרו את הדיאלוג שניהלנו עם זרמים פוליטיים ישראלים Æאך הם מי שהיו לראשוני הבאים במגע עם הישראלים Æהיום מבקרים את המפגשים שלנו עם המנהיגים הפוליטיים הישראליים ומחר יחשבו¨ בוודאי¨ שזה חיוני ביותר Æאנו נשאר על אדמתנו ונאבק להשיג את זכויותינו אנו ±μ ואת זכותו של העם הפלסטיני בחופש ובעצמאותÆ ובאשר לאפיקי הפתרון העתידיים אמר דרויש∫ אם ישראל תקבל על עצמה את היוזמה הערבית לשלום כמות שהיא¨ אז שלום יכון במזרח התיכון¨ לא רק עם הפלסטינים אלא בין ישראל לבין כל המדינות הערביות Æכי היוזמה אומרת¨ שהערבים וגם המוסלמים מוכנים לקיים יחסים נורמאליים עם ישראל אם תשיג את כוחותיה מהאדמות הפלסטיניות שנכבשו בשנת ∑∂ Ʊπואם תקבל פתרון מוסכם וצודק לסוגיית הפליטים הפלסטינים¨ היא תוכל לכונן יחסים דיפלומטיים עם כל המדינות הערביות Æזאת אומרת ש≠∑ μשגריריות ערביות ואסלאמיות ייפתחו ∂± בתל אביב ושגרירויות ישראליות יהיו במדינות הערביות והאסלאמיותÆ באשר לעמדתו של האגף הלא פרלמנטרי¨ ניתן לומר שהם מתלהבים פחות מהאינטגרציה של האוכלוסייה הערבית בישראל ומפתרון שתי המדינות Æהם גורסים שהעלאת רעיון ¢המדינה היהודית ¢על ידי הממשלה הישראלית והדגשתו נועד למנוע את האינטגרציה וההכרה ביחודיותו של המיעוט הערבי בישראל Æביום עיון שנערך בנצרת בפברואר ∞¨≤∞± תחת הכותרת ¢הערבים בישראל והרעיון של המדינה היהודית ¨¢התייחס השייח ßראאד צלאח¨ ראש הפלג הלא פרלמנטרי של התנועה האסלאמית¨ לתוכנית הישוב הציוני בפרספקטיבה היסטורית∫ ¢במהלך קריאת חומר על תוכנית הישוב הציוני¨ מצאתי שהיא אינה מדברת על המדינה היהודית ¸מבחינה דתית˛¨ וכי רוב מייסדי הציונות הם אתיאיסטים שלא מאמינים ∑± באל Æמי שיקרא את הזיכרונות של בן גוריון יגיע למסקנה הזאתÆ¢ הסיבה¨ לדעתו של השייח ßצלאח¨ לכך שהממסד הישראלי מדגיש לאחרונה את נושא ¢המדינה היהודית ¨¢מקורה בחוסר יכולתה של ישראל לשכנע את היהודים להשתקע בה Æעל כך הוא לומד¨ בין השאר¨ מסקר שהתפרסם לאחרונה ובו הביעו ∏± •∑∂ מהישראלים את סלידתם מהשחיתות השולטת במדינה ואת המבט הפסימי שלהם לעתידÆ מסמכי החזון ותרומתם לגיבוש השיח השיח אודות הפתרונות של ¢המדינה האחת ¨¢או ¢שתי מדינות לשני עמים ¨¢וסביב מעמדם וזכויותיהם של הערבים≠ הפלסטינים תושבי ישראל¨ קיבל תאוצה לאחר פרסום ארבעת מסמכי יסוד שחוברו על ידי אינטלקטואלים ואנשי ציבור ערבים≠פלסטינים אזרחי ישראל Æאלה ביקשו באמצעותם לשרטט מחדש את מערכת היחסים בין המיעוט הערבי בישראל ±π לבין אוכלוסיית הרוב היהודי והשלטונות הישראלייםÆ מסמכים אלה התייחסו גם ליחסים עם המרחב ועם שאר חלקיו של העם הפלסטיני ובמיוחד זה המתגורר בשטחים¨ בהם אמורה להיווסד המדינה הפלסטינית העצמאית Æיש לציין¨ לפני שאנו מציגים את השתקפות סוגיות יחסים אלה במסמכים הנ¢ל¨ שרובם מופנה לאופי היחסים בין האוכלוסייה הערבית¨ כאוכלוסיית מיעוט ילידי¨ לבין הרוב היהודי במסגרת מדינת ישראל בצורתה הנוכחית Æכלומר¨ כפי שהדברים יהיו במסגרת פתרון ¢שתי מדינות לשני עמיםÆ¢ במסמך שנכתב תחת חסותה של ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בישראל נאמר∫ Ʊμהשייח ßעבדאללה נמר דרויש בראיון עם אתר אל≠ערבייה נט שכתובתו באינטרנט∫ http:/www.alarabiya.net/ ∂ .±שםÆ ∑ Ʊמחמד מוחסן ותד¢ Æהרעיון של המדינה היהודית מאיים על העבים של ∏ wwwÆaljazeereÆnet Æ¢±π¥שםÆ ∏ ƱשםÆ Æ±πליתר פרטים על מסמכים אלה ראה ∫ שרה אוסצקי≠ לזר ומוסטפא כבהא © עורכים ®¨ בין חזון למציאות ,מסמכי החזון של הערבים בישראל Æ20062007הפורום להסכמה אזרחית¨ ירושלים¨ ∏∞∞≤Æ ‹‹ 60 במרכזו של השוויון הלאומי≠קולקטיבי הרצוי לערבים הפלסטיני אנו מעמידים עקרון יסוד¨ הלא הוא שותפותם המלאה והאמיתית¨ ובאופן שוויוני כיחידים וכקבוצה¨ בכל המשאבים הציבוריים במדינה∫ הפוליטיים¨ החומריים והסימבוליים Æשותפות זו היא אבן הפינה בבניית חברת שוויונית וצודקת בארץÆ מימושן של זכויות שיתופיות אלו מצריך תהליך של בנייה מחדש של המוסדות הפוליטיים¨ החברתיים והכלכליים במדינה¨ כדי שהמבנה החדש יבטיח את השייכות וההזדמנות השוויוניות לכל קבוצה¨ בהתבסס על דמוקרטיה הסדרית ושותפות של כוח Æבמישור ההגנה המשפטית על הזכויות הלאומיות והקולקטיביות¨ נצביע באופן ספציפי על מספר צירים משפטיים עיקריים אשר יש להבטיח בשאיפה לגבש מעמד משפטי רצוי לאזרחים הערבים הפלסטינים∫ Ʊהכרה רשמית בקיומם הקולקטיבי של האזרחים הערבים הפלסטינים במדינה¨ בייחודם הלאומי¨ הדתי¨ התרבותי והלשוני ובהיותם ילידי הארץ המקורייםÆ ≤ Æהכרה בזכותם של הערבים הפלסטינים לשוויון מהותי מלא במדינה¨ על בסיס לאומי קולקטיבי¨ בצד השוויון האזרחיÆ ≥ Æהבטחת דו≠לשוניות מהותית בארץ¨ על בסיס השוויון בין הערבית לעבריתÆ Æ¥הבטחת ייצוג ושיתוף הולמים ומשפיעים על בסיס לאומי לערבים הפלסטינים¨ במוקדי קבלת ההחלטות במדינה ובמוסדות הציבור¨ באופן שיבטיח לערבים הפלסטינים להפעיל את זכות הוטו בסוגיות הנוגעות להםÆ Æμהבטחת ניהול עצמי לערבים הפלסטינים בתחומי החינוך¨ הדת¨ התרבות והתקשורת¨ וההכרה בזכותם להגדרה עצמית בכל הנוגע לעניינים שיש בהם ייחוד קולקטיבי¨ באופן שישלים את שותפותם במרחב הציבורי במדינהÆ ∂ Æהקצאה מיוחדת¨ על בסיס קולקטיבי¨ בחלוקת המשאבים החומריים הציבוריים במדינה¨ לרבות תקציבים¨ אדמות ודיור¨ בהסתמך על עקרונות הצדק החלוקתי והצדק המתקןÆ ∑ Æהבטחת ייצוג הולם ¨על בסיס קולקטיבי¨ במערכת הסימבולית של המדינהÆ ∏ Æהבטחת זכותם של הערבים הפלסטינים לקיים ולהדק יחסים מיוחדים¨ בחופשיות¨ עם שאר חלקי העם הערבי הפלסטיני ועם כל העמים הערבייםÆ Æπהבטחת זכויות הערבים הפלסטינים בסוגיות ספציפיות בהן נעשה עוול היסטורי¨ כגון סוגיית הפליטים במולדתם ©הנוכחים ≠ נפקדים® ושובם לכפריהם ועריהם המקוריות ªסוגיית נכסי הווקף המוסלמי והעברת סמכויות ניהולם לבני העדה המוסלמית ªסוגיית ההכרה בכפרים הערביים שרשויות המדינה אינן מכירות בקיומם וסוגיית האדמות הערביות שבעליהן נושלו מהן שלא בצדקÆ ∞ Ʊולבסוף¨ הכרה רשמית בעוול ההיסטורי שנעשה לערבים הפלסטינים בארץ¨ ולעם הפלסטיני בכלל¨ ∞≤ הבטחת קיצו של עוול זה וטיפול בהשלכותיו הנמשכות עד עצם היום הזהÆ מי שמעיין בדברים אלה¨ יכול להבין את עומק הקשר הקיים בין האוכלוסייה הערבית הפלסטינית לבין שאר חלקי העם הפלסטיני ואת הזיקה שיש לאוכלוסייה כלפי כל פתרון אפשרי לעניין הפלסטיני Æהמשמעות הברורה של דברים אלה היא¨ שכל הסדר שיגיעו אליו האזרחים הערבים בתוך ישראל¨ אינו צריך להיות על חשבון יחסיהם עם שאר חלקי העם הפלסטיני ועם כלל המרחב הערבי Æמחברי המסמך¨ לא ראו ניגוד בין השאיפה לנוסחה מקובלת של השתלבות במסגרותיה של מדינת ישראל¨ לבין השאיפה להידוק הקשרים הרבים והמגוונים עם המדינה הפלסטינית כשתקום ועם מדינות המרחב האחרותÆ סוגיה זו קבלה דגש מיוחד גם במסמך שנקרא בשם ¢הצהרת חיפה ¨¢אשר רוכזה על ידי מרכז מדה אל≠כרמל למחקר יישומי בחיפה Æשם נאמר∫ הפתרון של מדינה דמוקרטית¨ המבוססת על שוויון בין שתי הקבוצות הלאומיות ≠ היהודים הישראלים והערבים הפלסטינים בישראל ≠ הוא אשר יבטיח את זכויותיהן של שתי הקבוצות באופן צודק ושוויוניÆ הדבר מחייב שינוי במבנה החוקתי של ישראל¨ שינוי בהגדרתה Æממדינה יהודית למדינה דמוקרטית המבוססת על שוויון לאומי ואזרחי בין שתי הקבוצות הלאומיות¨ שמעוגנים בה עקרונות הצדק והשוויון בין כל אזרחיה ותושביה Æהפירוש המעשי של זה¨ הוא ביטול כל החוקים המפלים באופן ישיר או עקיף על ≤± בסיס לאומי¨ אתני או דתי¨ ובראשם חוקי ההגירה האזרחיתÆ ∞≤ .שם¨ עמƱ∏μ ß .≤±שם¨ עמÆ≤≤∂ ß השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 61 מסמך זה לא מדבר רק על שוויון לאוכלוסייה הערבית וביטול חוקים מפלים נגד אוכלוסיית המיעוט¨ אלא הוא מבקש גם שותפות מלאה ואמיתית בין שני המרכיבים האתניים≠לאומיים בארץ Æכן הוא מבקש∫ שותפות אפקטיבית של המיעוט הפלסטיני בשלטון ובקבלת ההחלטות¨ מתן זכות וטו בכל העניינים הנוגעים למעמדם וזכויותיהם של האזרחים הפלסטינים בישראל והבטחת זכותם לאוטונומיה תרבותית¨ שתאפשר את מימוש זכותם לקבוע את מדיניות התרבות והחינוך שלהם¨ על ניהולם וניסוח תכניהם¨ וחלוקת המשאבים לפי עקרונות הצדק החלוקתי והצדק המתקן Æעקרונות אלה מבטיחים את זכות ≤≤ ההגדרה העצמית שלנו כמיעוט מולדת Æ ©הכוונה במונח ¢מיעוט מדינה ¢היא למיעוט לאומי ילידי אשר היה בעבר רוב במולדתו והפך למיעוט בשל מאורע היסטורי טראומאטי®Æ ובאשר לסיכויים של הצלחת ההצעה שלהם¨ מסכמים מחברי המסמך∫ אנו מאמינים כי קיום מלא של כל תנאי הפיוס ההיסטורי בין שני העמים¨ היהודי≠הישראלי והערבי≠ הפלסטיני¨ המחייבים הכרה בזכותו של עמנו להגדרה עצמית והגשמת זכויות הפלסטינים בישראל כמיעוט מולדת¨ עשוי ליצור תנאים פוליטיים שיאפשרו בניית אמון¨ שיתוף פעולה וכבוד הדדי בין שתי המדינות העצמאיות והדמוקרטיות∫ המדינה הפלסטינית ומדינת ישראל Æכמו כן¨ אנו מקווים שהדבר יפתח אופקים חדשים לקראת גיבוש חוזים והסכמים כלכליים¨ מדעיים ותרבותיים ביניהם¨ אשר יבטיחו ≥≤ לכלל אזרחי שתי המדינות ותושביהן את חופש התנועה¨ המעבר¨ המגורים והעבודה בכל אחת משתיהןÆ גם המסמך של מרכז עדאלה ©המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל®¨ שכותרתו ¢החוקה הדמוקרטית ¨¢מדבר על השתלבותם של האזרחים הערבים במדינת ישראל ©בתנאים של שוויון מלא והכרה במיעוט הערבי כמיעוט מולדת®¨ אך בלי שזה יפגע ביחסיהם המיוחדים שלא ניתנים לניתוק¨ עם שאר העם הפלסטיני והמרחב הערבי≠אסלאמי Æעוד נאמר במסמך כי ¢במדינה שאינה שולטת וכובשת עם אחר¨ ואשר מושתתת על השוויון המלא בין כל תושביה ובין כל קבוצותיה השונות¨ יכבדו האזרחים היהודים והערבים זה את זכויותיו של זה לחיות בשלום¨ בכבוד ובשוויון¨ ויהיו מאוחדים בהכרתם ובכבוד שהם מעניקים הן לשונות ביניהם והן לשונות הקיימת בין כלל הקבוצות במדינה דמוקרטית דו≠לשונית ≤¥ ורב≠ תרבותית Æ¢ השיח הפלסטיני הכללי נראה כי רבים יותר ויותר מהמשתתפים בשיח¨ רואים את מעורבותם של האזרחים הערבים הפלסטינים בישראל כדבר מובן מאליו¨ ומספרם של התומכים באופציה של המדינה האחת גדל מיום ליוםÆ בעשרה באוגוסט ∏∞∞≤ הודיע אחמד קריע ©אבו אל≠עלאא®¨ ראש הממשלה הפלסטינית לשעבר ואחד מבכירי משלחת המשא ומתן הפלסטינית עם ישראל¨ כי לאור התנאים שנוצרו בשטח¨ סיכויי הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית ורצועת עזה הפכו לקלושים ביותר¨ והאופציה של מדינה דו≠לאומית בכל שטחה של פלסטין המנדטורית ≤μ הופכת לאופציה ממשית יותר ואף מתבקשתÆ דבריו של אבו אל≠עלאא נאמרו בהקשר רחב יותר¨ שעניינו סוגיית התקדמות המשא ומתן בין ישראל והפלסטיניםÆ במסגרת זו הוא העלה את האופציה של הליכה פלסטינית לכיוון רעיון המדינה הדו≠לאומית¨ אם המשא ומתן להקמת מדינה פלסטינית עצמאית עד סוף ∏∞∞≤ יידון לכישלוןÆ באומרו את הדברים הללו¨ אולי לא היה אבו אל≠עלאא ער לכך שהוא משחרר את הנצרה של שיח ודיון ציבוריים ערים ורבגוניים¨ שהתנהלו קודם לכן בלחש ובטונים יותר נמוכים במסדרונות האקדמיה הפלסטינית ובחוגים אינטלקטואלים לא מעטים Æהיתה זאת הפעם הראשונה שדמות כה מרכזית השייכת לזרם המרכזי¨ או לפחות לאחד משני הזרמים המרכזיים בתנועה הלאומית הפלסטינית¨ אומרת דברים כה נחרצים¨ המבטלים למעשה את אחת הדרישות הבסיסיות והנדושות של התנועה הלאומית הפלסטינית מאז ∏ ¨±π¥והיא ≠ הקמת מדינה פלסטינית עצמאית¨ שבה יממשו הפלסטינים את מאווייהם הלאומיים ובה יהפוך העם הפלסטיני לעם ריבון במולדתוÆ השאלה היא¨ למה מתכוונים אלה המדברים על ¢תוכנית מדינה דו≠לאומית Æ¢האם הכוונה היא אכן לשטחה המלא של פלסטין המנדטורית øאו לשטח של מדינת ישראל øאו אולי נוסחה חדשה ולא ידועה øהאם הצעה זו זהה להצעה של ¢מדינה אחת חילונית ודמוקרטיתø¢ ≤≤ ÆשםÆ ≥≤ ÆשםÆ Æ≤¥שם¨ עמÆ≤±∞ ß Æ≤μאת הדברים האלה אמר אבו אל≠עלאא בריאיון אשר העניק לאתר סוכנות הידיעות הפלסטינית מען¨שכתובתו∫ www.ror1state.org ‹‹ 62 במאמר שכותרתו ¢הפתרון האפשרי והפתרון ההיסטורי של הבעיה הפלסטינית ¢כותב סמיר אל≠זבן∫ ∂≤ העצמאות הפלסטינית והקמת מדינה עצמאית¨ יכולים לפתור חלק מהבעיה הפלסטינית Æבעיקר¨ בכל הנוגע למאבק נגד הכיבוש הישראלי¨ שנוצר כתוצאה מתבוסת יוני ∑∂ Æ¢±πועל אף החשיבות הטקטית של פתרון זה¨ אל≠זבן מבקש להדגיש את ההבדל בין ¢פתרון אפשרי ¢לבין ¢פתרון היסטורי ¢לבעיה הפלסטינית¨ ומבקש בהזדמנות זו להפסיק את הדיבורים על ¢פתרון עושה צדק ¨¢כי לדעתו ¢לא ניתן למחוק את הסבל הרב שסבלו מיליוני אנשים במשך עשורים שלמים בפתרון אפשרי ואף לא בפתרון היסטורי Æהנתונים ההיסטוריים של הבעיה הפלסטינית מראים על כך שהיא בעיה סבוכה ומורכבת ביותר¨ כך שפתרון המדינה הדמוקרטית אינו יכול לסיים את הבעיה מבחינה היסטורית ÆÆÆמשמע¨ שהעצמאות ∑≤ הלאומית לבדה אינה יכולה לפתור את הבעיה ויש צורך בפתרון היסטורי מקיףÆ הפתרון ההיסטורי¨ לטעמו של אל≠זבן¨ אינו צריך להתחיל בפתרון תוצאות וספיחי מלחמת יוני ∑∂ ¨±πאלא צריך לחזור להתחלת הסכסוך לאורך יותר ממאה שנים ולהעריך בעיקר את התוצאות הרות האסון של הנכבה בשנת ∏∫±π¥ המבוא לפתרון של עצמאות לאומית ¸פלסטינית˛ צריך להיות מלווה באופציה של החיים המשותפים ¸עם היהודים˛¨ וזאת כהתחלה לפתרון ההיסטורי שצריך לאחד את שתי המדינות ¸הפלסטינית והיהודית˛ במדינה אחת¨ על אדמת מולדת אחת¨ לפי יסודות דמוקרטיים Æזהו הפתרון היחיד שיכול לחפות על העוול ההיסטורי שהיה מנת חלקם של הפלסטינים בשנת ∏ Ʊπ¥הרי הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית ורצועת עזה פותרת ענפים בסיסיים בסכסוך הפלסטיני≠ישראלי¨ אך אינה מסוגלת לפתור את גרעין הסכסוך Æהפתרון הדמוקרטי של המדינה האחת הוא המבוא לפתרון שורש המאבק Æאך פתרון זה¨ בתנאים העכשוויים¨ נראה קרוב יותר לחלום Æכדי להיות מציאותי¨ הוא מצריך הימצאותם של תנאים אחרים הקשורים יותר בישראל והניסיון להגדיר את מהותה מחדש כמדינה וכישות פוליטית Æבין היתר ∏≤ ביטול הגדרתה כמדינה יהודית¨ שמשמעותו ביטול תפקידה של ישראל באזורÆ בסוף מאמרו קובע אל≠זבן בוודאות שכל פתרון¨ שלא יוביל לפתרון גרעין הסכסוך אין לו תוחלת חיים ארוכה¨ והוא אף עלול לגרום לכך שהצדדים לסכסוך יצברו משקעים חדשים¢ Æהמדינה הדמוקרטית האחת לשני העמים היא הפתרון ההיסטורי לבעיה הפלסטינית והבעיה הישראלית¨ והיא הדבר היחידי היכול לפתור את שורש המאבק Æוכל פתרון לשאלות משניות של הסכסוך בלבד הוא פתרון שאינו בן קיימא Æכי לא יכול פתרון של שלום לקבל את הצביון של פתרון קבע אלא ≤π באמצעות עבודה מאומצת על שורש המאבק וזה דורש תקופה ארוכה של עבודה כנהÆ¢ גם עומר אל≠ברעßותßי¨ מגלה תמיכה בלתי מסויגת ברעיון של המדינה האחת¨ ומתנגד באותה מידה גם לפתרון ¢שתי המדינות∫¢ הפתרון של ßשתי מדינות לשני עמים ßלא היה אף פעם פתרון הגיוני Æבנוסף לעובדה שהוא לא מאפשר לבני עמנו להגשים את זכותו בהגדרה עצמית¨ לא ניתן לראות בו פתרון מוסרי במהות שלו Æבמצב הטוב ביותר¨ פתרון שתי המדינות מאפשר את הגשמת הזכויות הלגיטימיות לפחות משליש העם הפלסטיני על פחות מחמישית אדמת פלסטין ההיסטורית Æבמצב הזה¨ יותר משני שליש מהעם הפלסטיני ≠ הפליטים והפלסטינים של ∏ ±π¥הנושאים את האזרחות הישראלית ≠ יהיו מטרה להדרה שרירותית¨ הסובלת מקוצר ראיה¨ מחוץ לגבולות ההגדרה של ßהעם הפלסטיני Æßפתרון שתי המדינות אם כך¨ בא ∞≥ בניגוד גמור לזכות השיבה ומנציח את משטר ההפליה הגזענית בתוך מדינת ישראלÆ במקביל¨ פתרון המדינה הדמוקרטית החילונית האחת מאפשר את הגשמת זכות ההגדרה העצמית לעם הפלסטיני בחלקיו השונים Æזכות זו¨ כמו שצוין במסמכי ובאמנות האו¢ם¨ היא זכות חיונית להגשמת זכויותיו האחרות שלא ניתנות לשינוי או ביטול Æאך פתרון זה אינו בגדר של פתרון קסם ולא מוכן להשגהÆ הוא¨ כמו כל פתרון על קרקע המציאות¨ לא יתגשם אלא באמצעות מאבק ארוך המתבסס על התנגדות עממית רחבה¨ יצירתית¨ עקרונית ומוסרית Æהתנגדות זו אמורה לתת השראה מחודשת לעמי העולם וכוחותיו הפרוגרסיביים¨ כמו שהתרחש בדרום אפריקה¨ עם כל ההבדלים Æובכך הופכת התנגדות זו¨ שתיהנה מתמיכה בינלאומית¨ להתנגדות היכולה להפוך את מאזן הכוחות לטובתנו ותוכל לכפות על ≥± החברה הישראלית קבלת עקרון הצדק והחוק הבינלאומי כתנאי להגשמת השלוםÆ ∂≤ Æעיתונאי וסופר פלסטיני החי בדמשקÆ ∑≤ Æסמיר אל≠זבן¨ ¢אל≠חל אל≠ממכן ואל≠חל אל≠תאריחßי ללקדיה אל≠פלסטינייה ¨¢פלסטין¨ גיליון ∞ ±π ¨±בפברואר¨ Æ≤∞±± ∏≤ ÆשםÆ .≤πשםÆ ∞≥ Æעומר אל≠ברעßותßי ¨ ¢דולה דימוקראטיה ותקריר אל≠מציר ¨¢פלסטין ¨ גיליון ∞ ±π ¨ ±בפברואר¨ Æ≤∞±± Æ≥±שםÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 63 אבראהים נאגßי עלוש≤≥¨ עורך האתר ¢הקול הערבי החופשי ¨¢במאמר שכותרתו ¢תוכנית המדינה האחת בפלסטין ¨¢אינו רואה הבדל בין רעיון ¢המדינה הדו≠לאומית ¢לבין רעיון ¢המדינה הדמוקרטית האחת Æ¢את כל התומכים בשני רעיונות אלה הוא משייך לזרם רעיוני אחד¨ שאותו הוא מכנה ¢זרם הוותרנים Æ¢זאת¨ לעומת הזרם האחר המתנגד בכל תוקף לרעיונות אלה¨ אשר אותו הוא מכנה ¢זרם ההתנגדות המושרשת Æ¢וכך הוא מסביר∫ הדיון שמתנהל בימים אלה¨ אודות ההתנגדות לßיהודיות של ישראל ¨ßיכול להוביל אותנו לשני כיוונים∫ כיוון בעד הסדר ותרני ואחר בעד התנגדות מושרשת ואמיתית Æיש כאלה שמנצלים את התנגדותם לרעיון של ßישראל יהודית ßכדי להדגיש את דרישותיהם לדגמים של ßמדינת כל אזרחיה ¨ßאו ßהמדינה הדו≠לאומית ¨ßכתשובות לרעיון של הזהות היהודית המובהקת של מדינת ישראל Æמשמעותם של רעיונות אלה באופן מעשי היא∫ Ʊביטול הזהות הערבית של פלסטין בהיותה מדינת כל אזרחיה¨ בהם הפולשים והלא פולשים¨ או לפחות ההכרה בה כארץ דו≠לאומית ערבית ויהודיתÆ ≤ Æדרישה לדו≠קיום עם הפולשים¨ תחת הסיסמה של ßזכויות אזרחיות ¨ßובכך הופכת ההתנגדות לאפליה הגזענית להיות האסטרטגיה העיקרית שלנו במקום השחרורÆ ≥ Æאימוץ דרכי שלום של מאבק ובמיוחד דרכים המשלבות גם ßיהודים פרוגרסיביים ¨ßאו יהודים בעלי אוריינטציה אוניברסאלית ÆÆÆÆלאמיתו של דבר¨ שתי התוכניות של ההסדר הוותרני הן ביטוי לגישה אחת והיא¨ ההכרה בדו≠קיום עם היהודים בפלסטין¨ דבר שמשמעותו ביטול הזכות הערבית ההיסטורית בפלסטין וזניחת האסטרטגיה של המאבק המזוין והמטרה של שחרור האדמה Æההבדלים בין שתי תוכניות אלה¨ אינם שונים מההבדלים בין מפלגות הליכוד והעבודה בישות הציונית¨ או בין ≥≥ המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית בארצות הבריתÆ בדברים האלה לא מציג אבראהים עלוש חלופות מעשיות טובות יותר¨ העומדות בפני הפלסטינים¨ ואשר יכולות לקדם את שאיפותיהם לריבונות ולעצמאות Æאך ניתן להבין מדבריו שהוא קורא¨ על רקע כשלון כל ניסיונות הפשרה¨ לחזור לעמדות הפלסטיניות מתחילת הסכסוך Æכלומר¨ מהתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל ולפני הנכבה של העם הפלסטיני Æאותו מאורע שבעטיו איבדו הפלסטינים את רוב הארץ¨ בה שאפו לכונן את המדינה הלאומית העצמאית¨ ובמהלכו איבדו רובם את בתיהם והפכו לפליטיםÆ עלוש מתפלמס עם אלה המדגישים¨ הדגשת יתר לטעמו¨ את ערביות האוכלוסייה על חשבון ערביות הארץ Æהוא העביר ביקורת על מסמך חיפה ©כאמור¨ אחד מארבעת מסמכי החזון של האוכלוסייה הערבית בישראל אשר הופיעו בשנת ∑∞∞≤®¨ בהאשימו את חבריו בנטיה לישראליזציה Æתחת הכותרת ¢מסמך חיפה קריאה לליברליזציה שאינה מקובלת על הישראלים ¢כתב עלוש כי∫ ביום השנה ה≠ μπלנכבה פרסמה קבוצה של משכילים מהאדמות שנכבשו בשנת ∏ ±π¥את ßמסמך חיפהß הקורא לפיוס היסטורי בין העם היהודי הישראלי והעם הפלסטיני ÆÆÆמסמך זה מבקש שישראל תעניק לערבים של ∏ ±π¥זכויות של מיעוט לאומי או זכויות שותף מלא במדינה¨ על יסוד של דו≠לאומיות¨ ושתכיר בזכות השיבה ובזכות ההגדרה העצמאית של העם הפלסטיני באדמות שנכבשו בשנת ∑∂ Ʊπבתמורה¨ יכירו מפיצי המסמך בישראל ובזכות העם היהודי הישראלי להגדרה עצמית על אדמת פלסטין ובנרטיב של השואהÆ אך הדבר החשוב ביותר שעושה מסמך זה¨ הוא ההדגשה המופרזת שלו לערביות של התושבים הערבים הפלסטינים באזורי ∏ ¨±π¥תמורת הויתור על ערביות אדמת פלסטין אשר לא תחזור להיות פלסטין אלא ßישראל דו≠לאומית ÆÆÆßהתוכנית של הדו≠לאומיות היא תוכנית אשר מכוונת¨ בראש וראשונה¨ להכשלת תוכנית השחרור הלאומי תחת ההסבר והתירוץ של ההשפעה הקסומה על הציבוריות הישראלית¨ תוך הולכתנו שולל אחר תוכנית פוליטית לא מעשית Æמבחינה מעשית ופרגמטית¨ ברור לחלוטין שהציבוריות והדמויות והכוחות הפוליטיים הישראליים לא קונים את הסחורה של ßדו≠לאומיות ßואפילו לא את הדברים הפחותים מזה Æקריאה זו¨ אם כך¨ הופנתה בעיקר¨ לציבוריות הערבית¨ וההטפה לה מתבצעת בקרב כוחות המאבק והמשכילים הערבים וביחוד הפלסטינים Æלעומת זאת¨ ישנו קונסנזוס בקרב המפלגות הציוניות על דחיית רעיון זכות השיבה Æהישות הציונית נוסדה על פי החלטה בינלאומית¨ כדי ליישם מטרה גיאופוליטית של כוחות הקולוניאליזם¨ החדש והישן Æמטרה אסטרטגית זו עודנה רלוונטית והעומדים מאחוריה שואפים להשתלט על ≤≥ Æאבראהים עלוש∫ חוקר ומרצה בכלכלה ומדע מדינה המלמד באוניברסיטת אל≠זיתונה בעמאן בירדן Æממוצא פלסטיני¨ נמנה על החוגים הלאומיים הדוגלים בפאן ערביות ואחדות ערבית כללית Æמרבה להתראיין בתוכניות אקטואליה בתחנות הלוויין הערביותÆ ≥≥ Æאבראהים עלוש ¢משרוע אל≠דולה אל≠ואחדה פי פלסטין∫ הל אל≠משכלה פי יהודית אל≠דולה אם פי וגßודהא© ¢øתוכנית המדינה האחת בפלסטין∫ האם הבעיה ביהודיות של ישראל או בעצם קיומה Æ®øאלצות אלערבי אל חר¨ www.freearabvoice.org ‹‹ 64 המולדת הערבית ופירורה Æמטרה זו עודנה מרחפת ולא פגה סכנתה¨ מה עוד שמאזן הכוחות הבינלאומי¨ אינו ≥¥ מרשה לכפות את ßהחלק הישראלי¸ ßהמתבטא בנישול הפלסטינים מאדמותיהם˛ בתוכנית זוÆ בדברים אלה¨ חוזר עלוש על מוטיב מוכר בטיעוניהם של הכותבים הפלסטינים אשר קובלים על כך שכוחות פלסטינים מטיפים לרעיונות שאינם מקובלים על הצד הישראלי¨ ואין סיכוי¨ לדעתם¨ שיתקבלו על ידו בעתיד הנראה לעיןÆ עלוש מסביר תופעה זו בחולשה הכללית של האומה הערבית ובחוסר האונים אשר מגלים מנהיגיה כלפי התוכניות הנ¢ל של ישראל ושל המערב Æבמאמר שכותרתו ¢הדו≠לאומיות מחדש ¢הוא כותב∫ הסיסמה של המדינה הדו≠לאומית הוא דבר דמיוני¨ שבו אנו מנסים לנחם את עצמנו ולא את דעת הקהל במחנה האויב Æמי שמטיף לרעיון הזה הוא הצד שאין לו את היכולת ליישמו ©אנחנו® ולא הצד שיש לו את היכולת ליישמו ©הפולשים® Æאנו ערים לכך¨ שהדברים אודות המדינה הדו≠לאומית מתבססים תמיד על שני חלקים ואין לנו אלא את החלק הראשון¨ אין שם שום גורם היכול להכריח את הפולשים לקבל על עצמם את החלק השני Æלדוגמה∫ אנו חייבים לקבל את נוכחותם של הפולשים על אדמתנו תמורת הכרתם של אלה בקיום שלנו Æאו¨ אנו חייבים לקבל על עצמנו את עקרון השוויון עם הפולשים בזכויות ובחובות כאזרחים של מדינה דמוקרטית¨ בתנאי שהם יקבלו אותנו כאזרחים שווים להם Æאו שאנחנו נכיר בזכות הקיום של ישראל תמורת הכרתה בזכות השיבה וכדומה ÆÆÆוהתוצאה היא חיזוק רעיון הלגיטימיות של הקולוניאליזם היהודי בפלסטין וזכות הקיום של ישראל במחשבות שלנו¨ בעוד שהחלק הנוגע לדברים שצריכים לקיים הפולשים יהיה החלק הנתון למשא ומתן¨ בלי שיהיו בידנו שום כלים של לחץ Æאפשר לראות בהקשר זה¨ שאלה המטיפים לרעיון של המדינה הדו≠לאומית הם אלה אשר אימצו מהתחלה¨ ובלי שום תמורה¨ את ההכרה בזכות הקיום של ישראל ואת הלגיטימיות של הקולוניאליזם היהודי בפלסטין Æעקב כך לא נשאר בידיהם¨ ≥μ לפני הישיבה סביב שולחן המשא ומתן¨ דבר שעל אודותיו הם יכולים לשאת ולתתÆ עלוש¨ המקורב בדעותיו לדעות של החזית העממית לשחרור פלסטין וחזיתות הסירוב האחרות¨ מרבה להופיע בכלי התקשורת הערביים למיניהם Æהתגובות הצוננות שהוא מעורר בדבריו¨ מלמדות אולי על התפכחות הציבוריות הפלסטינית¨ ואולי אף הערבית¨ מדיבורים וסיסמאות אשר אפיינו תקופות קודמות ואשר אין להם היום אחיזה גדולה במציאותÆ במונחים דומים לאלה של עלוש¨ משתמש גם אמגßד עראר ≥∂Æבמאמר שפרסם בעיתון אל≠חßליג ßהמופיע באיחוד האמיריות¨ כתגובה לדבריו של אחמד קריע המוזכרים למעלה¨ כתב∫ הנפנוף של ראש משלחת המשא ומתן מטעם הרשות הפלסטינית¨ אחמד קריע¨ באפשרות של ויתור על הפתרון הבנוי על עקרון ßשתי המדינות ¨ßוהחלפתו בהצעה לפתרון הבנוי על ßמדינה דו≠לאומית ¨ßגורם לנו לשאול שורה של שאלות¨ שהועלו ושוננו פעמים רבות בשל כשלון התהליך המדיני בין שני הצדדים של המשא ומתן∫ אש¢ף או הרשות הפלסטינית מצד אחד¨ וישראל מצד שני Æוכדי שנהיה מדויקים יותר¨ צריך לציין שיש לכל צד את המניעים והשיקולים שלו להמשך מאמצי המשא ומתן Æישראל¨ מצדה¨ מנצלת את הריקנות של התהליך כדי להעניק לאחרים הרגשה שישנו תהליך מדיני המתחולל עם בעלי העניין¨ ובכך היא עוקפת את הביקורת הבינלאומית וזוכה ביחסים ובמעמד במדינות¨ אשר בגלל המדיניות שלה¨ נרתעו מלקיים איתה יחסים Æבאשר לרשות הפלסטינית¨ היא מעוניינת במשא ומתן בשל הרגשתה שאין חלופות¨ ולכן אין זה מקרה שהסיסמה ßהמשא ומתן הוא האופציה האסטרטגית שלנו ßהפכה לאבן יסוד במצע הפוליטי הרשמי של הרשות¨ אפילו במסגרת של תגובה על ßטבח ישראלי ¨ßאו תוכנית יישובים חדשה Æבקונטקסט זה הציע קריע את הצעתו אודות המדינה הדו≠לאומית¨ ולא כתוכנית תיאורטית≠ פוליטית¨ המצריכה גיוס כוחות פנימיים ואזוריים סביבה וניהול שיח בעל צביון יצירתי¨ היכול לעצב את התוכנית ולאשרה¨ במה שנשאר מהמוסדות הפלסטיניים Æהקריאה התכוונה יותר להזהיר את ישראל כדי לסגת מעט מעמדותיה¨ תוך כדי הענקת ויתורים¨ ולו קלים¨ במישור המדיני Æזאת¨ בשל המחשבה שחולשתה של ממשלת אולמרט תעשה מהקריאה הזאת דבר מועיל שמניב תוצאות Æאנו מביאים את הדברים הללו כדי לומר¨ שהטיפול בעניין לא צריך לשאת את הכותרת ßעקשנות ישראל ¨ßאלא הוא צריך ∑≥ לשאת כותרת נועזת והיא¨ ßכישלון האופציה של ההסדר וחוסר היעילות של המשא ומתןÆß מאגßד אל≠כיאלי¨∏≥ המציג את אופציות הפתרון ואת המורכבות שביישומן¨ אומר בעניין זה∫ במקרה הפלסטיני¨ נראה הרעיון של המדינה הדו≠לאומית כרעיון אמצעי בין רעיון ההיבדלות לבין רעיון האינטגרציה Æרעיון זה מוצע בעיתוי שבו נהפך לבלתי אפשרי יישום עקרון ההפרדה בין הישראלים Æ≥¥אבראהים עלוש¨ ¢ותßיקת חיפא¨ דעוה לאסרלה מרפודßה אסראאיליןwww.arree.com ¨¢ Æ≥μאבראהים עלוש¨ ¢תßנאאיית אל≠ דולה מן גßדידwww.hem.bredband.net ¨¢ ∂≥ Æאמגßד עראר∫ עיתונאי פלסטיני מאזור ראמאללה Æאחד העורכים בעיתון אלח'ליג' שמופיע באיחוד האמיריות הערביותÆ ∑≥ Æאמגßד עראר¨ ¢אל≠תלויח בתßנאאיית אל≠קומיה ¨¢הנפנוף בדו לאומיות¨ אל-ח'ליג'¨ ≥ ±במרץ¨ ∏∞∞≤Æ ∏≥ Æמאגßד אל≠ כיאלי∫ עיתונאי וחוקר פלסטיני המתגורר בדמשקÆ השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 65 והפלסטינים¨ במסגרת של שתי מדינות באמצעות הקמתה של מדינה פלסטינית Æכמו כן¨ רעיון זה מוצג בתנאים שבהם לא ניתן לדבר על האופציה של ßהמדינה הדמוקרטית החילונית ßאשר מושתת על רעיון של אינטגרציה מלאה של היהודים והערבים¨ במסגרת מדינה לכל אזרחיה בכל שטחה של פלסטין Æזאת במיוחד כאשר שני הצדדים¨ הישראלי והפלסטיני¨ עומדים על כך שהפתרון יהיה פתרון לאומי¨ על רקע ריבוי מראות העוינות והשנאה בינם Æועל כן רעיון זה מהווה פתרון ביניים בין רעיון שתי המדינות לבין רעיון ≥π ßהמדינה החילונית דמוקרטית ßבפלסטיןÆ אל≠כיאלי גורס¨ אם כך¨ שרעיון המדינה האחת שיחיו בה האזרחים בלי הבדל על רקע דת או לאום¨ הוא רעיון בלתי ניתן ליישום בתנאים העכשוויים של הסכסוך הישראלי≠פלסטיני¨ וזאת¨ בשל גאות הרגש הלאומי בקרב שני העמים¨ והצורך שכל אחד מהם יראה במדינה המוצעת חלק מתהליך הגשמת מאווייו הלאומיים Æעם זאת¨ הוא חושב שבתנאים מסוימים¨ שיוסכם עליהם מראש¨ יכול רעיון המדינה הדו≠לאומית להיות רעיון ממשי Æאל≠כיאלי אף משרטט את התנאים הללו∫ המדינה הדו≠לאומית אמורה להבטיח את הזכויות הקולקטיביות¨ שהן בעיקר ההכרה בזהות הלאומית והעצמאות העצמית והתרבותית והזכות להקים מוסדות תרבותיים וחינוכיים Æובמישור הפוליטי¨ הצעה זו מבטיחה חלוקת השלטון באמצעות מוסדות ייצוגיים בשלוש הרשויות¨ השופטת¨ הביצועית ∞¥ והפרלמנטרית במדינה שתקום על יסוד דמוקרטי חוקתיÆ מדבריו של אל≠כיאלי אפשר להסיק שבמקרה הפלסטיני≠ישראלי¨ פתרון המדינה הדו≠לאומית יכול ליישם יותר את שאיפות הפלסטינים¨ ולענות על החששות הישראליים Æמשמעות הדבר היא¨ שבמישור הטקטי¨ כל פתרון שיעניק משקל שווה לפלסטינים בדבר הבעלות על הארץ לעומת הישראלים¨ ייחשב להישג עבורם ויגשים חלק ניכר ממאווייהם הלאומיים בצורה טובה בהרבה¨ מההצעה להקים מדינה פלסטינית קיקיונית חסרת כל סיכוי של הישרדות ורצף בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה Æבמישור האסטרטגי ארוך הטווח¨ פתרון זה יכול להרגיע את החששות הישראליים בכל הנוגע לסוגיה הדמוגראפית אשר נראה כפועלת כל הזמן לטובת הפלסטיניםÆ אל≠כיאלי שייך לזרם של כותבים פלסטינים אשר קוראים להתייחס ברצינות לרעיון המדינה הדו≠לאומית כמוצא מהמבוי הסתום שאליו הגיעו הפלסטינים במאמציהם לכונן מדינה עצמאית Æאנשי זרם זה קוראים להסיק מסקנות מכשלון הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית על חלק מפלסטין המנדטורית Æכמו כן¨ הם מצביעים על הצורך בפתרונות שיפנימו את תוצאות הסכסוך המתמשך שבמסגרתו הצליחה הציונות להקים מדינה יהודית עצמאית נוכח כשלונה של התנועה הלאומית הפלסטינית לעשות כן Æהם מדגישים גם את הצורך לא להיכנע לתכתיבים של ישראל ¢השואפת להשלים את ¥± יישומה של התוכנית הציונית השלמה על מלוא שטחה של פלסטין המנדטוריתÆ¢ לדעתם של אנשי זרם זה¨ הגעתם של הפלסטינים להכרה באי יכולתם להקים מדינה עצמאית וריבונית על חלק מפלסטין אינו בהכרח תבוסה בפני התוכנית הציונית Æכי כשהם בוחרים את האופציה של המדינה הדו≠לאומית¨ הם מרחיבים את הבנתם באשר לזירת המאבק¨ ממאבק להיפרדות מחלק קטן ממולדתם למאבק למען דו קיום על כל אדמת ¢פלסטין ההיסטורית ¨¢ומהמאבק בתחום הפוליטי בלבד למאבק בתחומים אחרים כמו זכויות האדם והזכויות האזרחיות Æזאת¨ במיוחד כאשר האופציה הדו≠לאומית מאגדת בין זכויות הפרטים לזכויות הלאומיות Æאת הדברים הללו מסביר אל≠כיאלי∫ ברור שהפלסטינים עלולים להפסיד¨ כשהם פונים לאופציה הדו≠לאומית¨ את חלומם ושאיפתם למדינה עצמאית משלהם¨ אבל ההפסד הזה הוא הפסד זמני¨ שאפשר לפצות אותו במישור האסטרטגי Æכי הפלסטינים¨ באמצעות האופציה הזאת¨ ישמרו על אחדות אדמתם ההיסטורית ויישמו את אחדות עמם Æובנוגע למאבק בתוכנית הציונית¨ אם מאבק זה ינוהל כיאות¨ כי אז המדינה הדו≠לאומית היא ההפך הגמור מהמדינה היהודית≠הציונית ואולי היא תהפוך בבוא הזמן למדינת כל אזרחיה או למדינה ≤¥ דמוקרטית חילוניתÆ גם אנשי הזרם האסלאמי ©הכלל פלסטיני®¨ דוחים על הסף את הרעיון תוך כדי הטלת ספק באפשרות שישראל תקבל אותו¨ או ביכולתה של הקהילה הבינלאומית לכפות אותו עליה Æהנציג המובהק של זרם זה הוא העיתונאי יאסר אל≠ זעאתרה ¥≥Æבמאמר שכותרתו ¢האופנה של המדינה האחת או הדו≠לאומית ¨¢כתב אל≠זעאתרה∫ בקרב חוגים תרבותיים ופוליטיים¨ נפוצה האופנה של המדינה האחת וכמו כן של המדינה הדו≠לאומית¨ Æ≥πמאגßד אל≠כיאלי¨ ¢אל≠דולה תßנאאית אל≠קומיה∫ מחאולה אוליה ללתעריף © ¢המדינה הדו לאומית∫ ניסיון ראשוני להגדרה ®¨ www.hem.bredband.net ∞ Æ¥שםÆ .¥±שםÆ ≤ Æ¥מאגßד אל≠כיאלי¨ ¢ען אנסדאד חßיאר אל≠דולה אל≠פלסטיניה Æומאזא בעד ¨¢על הגעת האופציה למדינה פלסטינית למבוי סתום ...ומה להבא?¨ www.middle-east-online.com ≥ Æ¥יאסר אל≠זעאתרה∫ עיתונאי¨חוקר ופרשן פוליטי פלסטיני¨ מתגורר בירדן¨ אחד מכותבי הטורים בעיתון הירדני אל≠דסתור¨ כמו כן כותב בעיתונים ואתרי אינטרנט בעלי אוריינטציה אסלאמית בכל רחבי העולם הערביÆ ‹‹ 66 FÜR DIE FREIHEIT Friedrich Naumann STIFTUNG עיצוב גרפי והדפסה :מירב דסקלו הפקות בע"מ רח' האוניברסיטה 1נתניה 42365 אשר דברו עליה בעבר אדוארד סעיד¨ עזמי בשארה ואחרים Æקריאות אלה באות במסגרת של איום המופנה כלפי מדינת האויב¨ בשל עקשנות היתר שהיא מגלה במשא ומתן¨ ובמיוחד כשהם יוצאים מפיהם של אלה אשר מעורבים במשא ומתן¨ כמו אחמד קריע¨ או שהן נאמרות במסגרת החיפוש אחר אופציה חדשה¨ לאור הכישלון במסלול המשא ומתן והעדר אופק הקמתה של מדינה פלסטינית ריבונית ¥¥ באדמות שנכבשו בשנת ∑∂ Ʊπזאת¨ בנוסף לכישלון האופציה להתנגדות המזוינתÆ אל≠זעאתרה גורס שבגלל ההפרה במאזן הכוחות בין ישראל והפלסטינים¨ אין לפלסטינים שביב של תקווה שהצעה כזאת תתקבל על ידי ישראל¨ אפילו אם הם עצמם קבלו אותה או חלקים ממנה Æוהוא מוסיף∫ לו היתה החברה הבינלאומית אומרת לפלסטינים היום∫ האם אתם מקבלים את השותפות עם הישראלים הנמצאים היום בין הים לבין הנהר¨ במדינה אזרחית דמוקרטית¨ שבה משתווים האנשים בזכויות ובחובות¨ עם מבנה המושתת על עקרון העדות הדתיות ßמלל ßכפי שהיה במדינה העותßמאנית Æדהיינו¨ שכל עדה דתית תנהל מערכת משפטית עצמאית בנוגע לדיני אישות¨ כמו גם הבטחת זכות השיבה לכל הפליטים עם פיצוי על שנות הפליטות ועל הנכסים øאם הדבר הזה היה מתבצע¨ רבים היו חושבים ברצינות על ההצעה¨ כי מטבע הדברים¨ המדינה המוצעת תהיה פלסטינית יותר מאשר יהודית Æבתוך פלסטין חיים כיום חמישה מיליון פלסטינים¨ כולל הערבים של ∏ ¨±π¥מול מספר גבוה במעט של יהודים Æואם יחזרו מחצית מהפלסטינים הגולים¨ הרי שהנוף יהיה שונה בהרבה ומירב הסיכויים שרוב היהודים לא ירצו לחיות במדינה כזאת¨ זאת במיוחד כשבאפשרות רבים מהם להתיישב באמריקה ובמדינות אירופה ¥μ בתנאים טובים יותרÆ למראית עין¨ נראה שאל≠זעאתרה לא דוחה את הרעיון או לפחות מפגין בסוגיה זו מידה מסוימת של פרגמטיות Æאך לקראת סוף המאמר הוא לא משאיר ספק לגבי עמדתו¨ ואולי לגבי עמדת הזרם האסלאמי כולו¨ כלפי רעיון הדו≠לאומיות∫ הצעות אלה מוצעות בצל של הבנה דומיננטית¨ האומרת¨ שמאזן הכוחות הבינלאומי¨ אינו מרשה ולא מאפשר פתרון אופטימאלי¨ בדמות של שחרור פלסטין¨ כל פלסטין¨ וגם לא כפיית הסדר כפי שמשתמע מההחלטות הלגיטימיות של הקהילה הבינלאומית Æהדבר מצריך אותנו לשאול שאלה מתבקשת¨ והיא¨ אם מאזן הכוחות המוזכר לעיל אינו מאפשר ומקנה לישראלים •∏∑ משטחה של פלסטין¨ האם ביכולתו אם כך לכפות הסדר שיפרק את המדינה היהודית øאותו הסדר¨ היכול להביא את תושבי המדינה היהודית לעזוב אותה לטובת הפלסטינים øהתוצאה היא שדבר זה עלול להכניס אותנו לדילמה פוליטית ∂¥ חדשה¨ אשר תחזיר אותנו למצע הראשון אשר אימץ אש¢ף מאז הקמתו וללא תועלת הנראית לעיןÆ Æ¥¥יאסר אל≠זעאתרה¨ ¢מודßת אל≠דולה אל≠ואחדה או תßנאאיית אל≠קומיה ¨¢אלדסתור¨ πבספטמבר¨ ∏∞∞≤Æ Æ¥μשםÆ ∂ Æ¥שםÆ פרופ' מוסטפא כבהא פרופ ßמוסטפא כבהא הינו חבר סגל בכיר באוניברסיטה הפתוחה Æחוקר ומרצה להיסטוריה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה ובאוניברסיטת תל אביב Æסיים את כל תאריו באוניברסיטת תל אביב Æעובד האוניברסיטה הפתוחה מאז ≤ Ʊππעבד בעבר בהוראה בחוגים להיסטוריה ולתקשורת באוניברסיטאות חיפה ובן גוריון ובמכללות עמק יזרעאל ובית ברל Æתחומי ההתמחות שלו∫ היסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם¨ היסטוריה של העם הפלסטיני בתקופה המודרנית¨ תולדות החברה הערבית בישראל¨ התקשורת בשפה הערבית Æחבר וערך כ≠∂± ספרים בעברית¨ בערבית ובאנגלית כמו כן פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מדעיים באנגלית¨ערבית עברית¨ צרפתית וגרמנית Æ פרופ ßכבהא פעיל גם בתחום החברה האזרחית והיה חבר הנהלה במרכז אעלאם לחקר התקשורת הערבית ודאר אל≠טפל אל≠ערבי Æכמו כן הוא נמנה על מייסדי מרכז מדא אל≠כרמל למחקר יישומי¨ וממייסדי בית הספר אל≠נהדה אל≠אהליה בכפר קרע Æהוא משמש גם כחבר הנהלת המכון לחקר יחסי יהודים¨ נוצרים ומוסלמים באוניברסיטה הפתוחה וחבר האקדמיה ללשון הערבית בחיפה Æהוא משמש גם כעורך עמית של כתב העת ¢המזרח החדש Æ¢מספריו וחיבוריו האחרונים ∫ ∑∞∞≤ ¨ Æ The Palestinian Press as shaper of public opinion¨ ±π≤π ≠±π≥π ¨ London הפלסטינים עם בפזורתו¨ האוניברסיטה הפתוחה¨ ∞Æ≤∞± השפעת הקמת מדינה פלסטינית על ערביי ישראל ‹‹ 67 FÜR DIE FREIHEIT Friedrich Naumann STIFTUNG עיצוב גרפי והדפסה :מירב דסקלו הפקות בע"מ רח' האוניברסיטה 1נתניה 42365
© Copyright 2024