‫מכון הנרייטה סאלד‬
‫המכון הארצי למדעי ההתנהגות‬
‫מחקר הערכה‬
‫אורית בנדס‪-‬יעקב‬
‫פברואר ‪2014‬‬
‫הקדמה ‪4 ...............................................................................................‬‬
‫מטרת המחקר והמתודולוגיה ‪5 .................................................................‬‬
‫ממצאים ‪8 ..............................................................................................‬‬
‫א‪ .‬הצטרפות ליוצרים שינוי" ‪8 ..................................................................‬‬
‫ב‪ .‬מעורבות והשקעה באתגר ‪9 ..................................................................‬‬
‫ג‪ .‬אתר האינטרנט של "יוצרים שינוי" ‪11 .....................................................‬‬
‫ד‪ .‬התמודדות עם משימות האתגר‪12 ...........................................................‬‬
‫ה‪ .‬הנאה מן האתגר ‪14 ...............................................................................‬‬
‫ו‪ .‬לזכות באתגר‪ ,‬או לא ‪15 ..........................................................................‬‬
‫ז‪ .‬תרומת ההשתתפות באתגרי "יוצרים שינוי" למשתתפים ‪16 .......................‬‬
‫ח‪ .‬הערכה כוללת של הפרויקט ‪20 ................................................................‬‬
‫ט‪ .‬הצעות לשינוי ‪22 ...................................................................................‬‬
‫י‪ .‬המשכיות ‪23 ..........................................................................................‬‬
‫דיון ‪23 .....................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫אני מבקשת להודות לאנשים הבאים על תרומתם להשלמת מחקר זה‪ :‬גב' אנה רזניקובסקי‪ ,‬גב'‬
‫עדי ברמניס‪ ,‬גב' אלכסנדרה גלמן וגב' הילה רונן‪-‬דבי‪.‬‬
‫אורית בנדס יעקב‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪3‬‬
‫"יוצרים שינוי" (‪ )Design for Change‬הינה "תכנית חינוכית לאקטיביזם אזרחי שמטרתה לכוון‬
‫ילדים לגלות מה באמת חשוב להם‪ ,‬להצית בהם את המוטיבציה לפעולה ולספק להם את הכלים‬
‫והאסטרטגיה הנדרשת כדי ליצור שינוי בעולמם"‪" 1.‬יוצרים שינוי" היא תנועת התנדבות עולמית‬
‫בה שותפות ‪ 35‬מדינות‪ ,‬והיא מבוססת על האמונה שילדים יכולים להוביל את השינוי‪.‬‬
‫כל קבוצה של ילדים‪/‬בני נוער (בית ספרית או אחרת) מתמקדת ברעיון אחד‪ ,‬מבצעת ומתעדת‬
‫אותו‪ ,‬ומעלה את התיעוד לרשת האינטרנט‪ .‬הפעילות מובנית בארבעה שלבים‪" :‬להרגיש"‪,‬‬
‫"לדמיין"‪" ,‬לעשות" ו‪"-‬לשתף"‪.‬‬
‫התכנית "יוצרים שינוי" מופעלת בישראל בשיתוף עם עמותת "רוח טובה"‪ ,‬ו‪"-‬יום מעשים‬
‫טובים" שהינו יום שיא לפעולת המתנדבים‪.‬‬
‫להיות מתנדב‬
‫‪2‬‬
‫ואן טיל (‪ )Van Til,1889‬הגדיר את מעשה ההתנדבות כ"פעולה מסייעת של יחיד‪ ,‬הנתפשת כבעלת‬
‫ערך על ידו‪ ,‬שאינה מכוונת באופן ישיר לרווח כספי‪ ,‬ואינה נכפית על ידי אחרים או מחויבת על פי‬
‫חוק"‪ .‬אליס ונויס (‪ )Ellis and Noyes,1990‬הוסיפו כי "זוהי בחירה לפעול מתוך הכרה בצורך‬
‫קיים‪ ,‬ומתוך גישה של אחריות חברתית‪ ,‬וזאת ללא ציפייה לתגמול כלכלי ‪ -‬עשייה שהיא מעבר‬
‫לחובותיו הבסיסיות של האדם‪ .‬כנען וחבריו (‪ )Cnaan et all.1999‬רואים בהתנדבות "מתן זמן‬
‫ללא תמורה כלכלית‪ ,‬מתוך רצון חופשי למען הזולת או למען מטרה מסוימת"‪ .‬בהמשך לכך פנר‬
‫(‪ )Penner,2004‬הגדיר ‪ 4‬מאפיינים של התנדבות‪ :‬פעילות מתוכננת ולא ספונטאנית‪ ,‬המתנהלת‬
‫לאורך זמן‪ ,‬כאשר אין קשר חברתי בין המתנדב למוטבים‪ ,‬והיא נעשית בתוך הקשר ארגוני (תהל‬
‫‪ ,2008‬הדר ‪ :2010‬חסקי לוונטל ‪.)2011‬‬
‫חווית הנתינה מלווה בתחושה חיובית אשר מתבטאת באמונה בחשיבות הפעילות ובנחיצותה‪:‬‬
‫"התנדבות יוצרת חברה טובה יותר" – מבטאת מניע אלטרואיסטי חברתי‪" ,‬התנדבות למען‬
‫הזולת נותנת לי להרגיש טוב יותר עם עצמי" – מבטאת מניע אלטרואיסטי עם מרכיב מכוון עצמי‪,‬‬
‫והזדהות עם מטרות הארגון‪ .‬גם אם ההתנדבות נעשית ללא תמורה כלכלית‪ ,‬ישנם עדיין תגמולים‬
‫הכרוכים בהתנדבות ‪ -‬התגמול השכיח ביותר היה "הרגשה שאני מועיל ותורם" (תהל ‪ ;2008‬הדר‬
‫‪ ;2010‬חסקי לוונטל ‪.)2011‬‬
‫תועלות והשפעות חיוביות נוספות שנרשמו בקרב המתנדבים‪ :‬למידה לכבד את האחר‪ ,‬שביעות‬
‫רצון מעזרה לזולת‪ ,‬פיתוח מיומנויות חברתיות‪ ,‬חיזוק ותמיכה בקבלת החלטות‪ ,‬טיפוח האחריות‬
‫‪1‬‬
‫אתר העמותה ‪/http://www.dfcworld.com/dfc/ISRAEL -‬‬
‫‪2‬‬
‫מתוך ההקדמה למחקר המקביל בנושא "מלאכי יום הולדת" מאת המחברת‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫החברתית‪ ,‬רכישת ניסיון מעשי בתחום מסוים‪ ,‬פיתוח יכולת מנהיגות‪ ,‬פיתוח תפיסות‬
‫ריאליסטיות של המציאות‪ ,‬טיפוח תכונות של ערך עצמי (קוליק ‪ ;2008‬הדר ‪.)2010‬‬
‫מטרת המחקר היא לבחון את השפעת ההשתתפות באתגרי "יוצרים שינוי" על מנחי האתגרים‬
‫ועל המתנדבים‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 25‬מורים אשר הנחו את פעילויות ההתנדבות במסגרת "יוצרים שינוי"‪ ,‬ו‪103-‬‬
‫תלמידים שלקחו חלק באתגרי הפרוייקט‪.‬‬
‫מאפייני המורים‬
‫כל המורים שהשתתפו במחקר הם יהודים (אף שפרויקט "יוצרים שינוי" מופעל גם בקרב המגזר‬
‫הערבי)‪ 60% .‬מהם חילוניים ו‪ 40%-‬דתיים‪.‬‬
‫‪ 76%‬מהמורים מלמדים במערכת החינוך הממלכתית‪ 20% ,‬במערכת הממלכתית דתית ו‪4%-‬‬
‫במערכת חינוך אחרת‪.‬‬
‫מרבית המורים וותיקים בהוראה‪ ,‬כ‪ 78% -‬מהם בעלי וותק בהוראה של מעל ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫כשלושה רבעים מן המורים אינם מתנדבים במסגרות מחוץ לבית הספר‪ ,‬האחרים מתנדבים‬
‫בעיקר בסיוע לבעלי נכויות‪ ,‬לתלמידים מתקשים ובמערך הרווחה‪.‬‬
‫מאפייני התלמידים‬
‫כ‪ 80%-‬מן התלמידים השתתפו באתגר במסגרת בית הספר‪ ,‬כ‪ 10%-‬מהם השתתפו במסגרת‬
‫תנועת הנוער‪ ,‬וכ‪ 6%-‬מהתלמידים השתתפו באתגר במסגרת מועצת התלמידים העירונית‪.‬‬
‫כ‪ 23%-‬מהמשתתפים למדו בכיתות א'‪-‬ד'‪ ,‬כ‪ 54%-‬בכיתות ה'‪-‬ז'‪ ,‬וכ‪ 22%-‬מהמשתתפים למדו‬
‫בכיתות ח'‪-‬י"א‪.‬‬
‫עבור כ‪ 60%-‬מהמשתתפים אין זו הפעם הראשונה שהם מעורבים בפעילות התנדבותית‪.‬‬
‫כמעט כל המשתתפים (כ‪ )94%-‬שמעו על "יוצרים שינוי" באמצעות בית הספר‪ .‬עד ‪5%‬‬
‫מהתלמידים שמעו על "יוצרים שינוי" דרך חברים‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬תנועת הנוער‪ ,‬דרך המשפחה או‬
‫ארגון שהם מתנדבים בו ובאמצעות התקשורת‪.‬‬
‫תיאור האתגרים‬
‫המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר יזמו ובצעו ‪ 24‬אתגרים במסגרת "יוצרים שינוי"‪.‬‬
‫גם המורים וגם התלמידים דיווחו על השתתפות ב‪ 16-‬אתגרים ‪ -‬רק תשעה מהם חופפים‪.‬‬
‫תחומי הפרוייקטים היו‪" :‬האכלת" נזקקים (‪ 2‬אתגרים)‪ ,‬דאגה לסביבה (‪ 4‬אתגרים)‪ ,‬סיוע לבעלי‬
‫מוגבלויות (‪ 5‬אתגרים)‪ ,‬זהירות בדרכים (‪ 2‬אתגרים)‪ ,‬לכידות קהילתית (‪ 5‬אתגרים)‪ ,‬ספורט (‪2‬‬
‫אתגרים)‪ ,‬ותרומה לאווירה הבית‪-‬ספרית (‪ 4‬אתגרים)‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪5‬‬
‫לוח ‪ :1‬אתגרי "יוצרים שינוי"‬
‫תיאור‬
‫פרויקט‬
‫האכלת נזקקים‬
‫"מקבלים באהבה‬
‫נותנים באהבה "‪-‬‬
‫תורמים ל"מאיר‬
‫השמן"‪.‬‬
‫תלמידי כיתות א' זרעו וטיפחו ירקות בשטח של חוה חקלאית‬
‫לאורך שנה‪ ,‬ובסופה תרמו את הירקות למטבח של "מאיר השמן"‬
‫המספק כריכים לתלמידים נזקקים‪.‬‬
‫איסוף מצרכי‬
‫מזון עבור נזקקים‬
‫תלמידים אספו מוצרי מזון עבור בתי התמחוי של עמותת "לשובע"‪.‬‬
‫דאגה לסביבה‬
‫"סביבה ירוקה"‬
‫תלמידים קידמו הסברה בקהילה בנושא שמירה על איכות הסביבה‪.‬‬
‫בעד "ביצי חופש"‬
‫צוות "שיפור ביצי חופש" שכלל מורות‪ ,‬הורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬חברי‬
‫עמותה למען חיות המשק‪ ,‬ומנחה מטעם ארגון צ‪.‬א‪.‬ל‪.‬ה‪ .‬פעל לאורך‬
‫כל השנה במטרה לקדם גידול תרנגולות ב"לולי חופש" במקום‬
‫ב"לולי סוללה"‪ ,‬באמצעות עידוד צרכנים לקניית "ביצי חופש"‪.‬‬
‫"השוק הירוק"‬
‫תלמידים הפעילו שוק ירוק לקנייה ומכירה של פריטי יד שניה‬
‫במטרה לעודד מחזור‪.‬‬
‫עזרה לבעלי חיים‬
‫מטרת הפרויקט הייתה להציל בעלי חיים עזובים‪ ,‬לעודד אימוץ‪ ,‬וכן‬
‫למנוע התאכזרות כלפיהם‪ .‬התלמידים יזמו מסע הסברה לילדי בית‬
‫הספר בנושא זה וכן ייצרו צעצועים לכלבים וחתולים אותם תרמו‬
‫לעמותת צער בעלי חיים‪.‬‬
‫סיוע לבעלי מוגבלויות‬
‫"סיירת נגישות"‬
‫במטרה להפוך את העיר לנגישה עבור בעלי מוגבלויות‪ ,‬יזמו‬
‫תלמידים את "סיירת הנגישות" המשותפת לתלמידים‪ ,‬הורים‪,‬‬
‫מורים ופעילי קהילה‪ .‬אנשי הסיירת ערכו סיור בשכונה אחת‬
‫לחודש‪ ,‬אתרו מפגעים וטפלו בהם באמצעות פנייה לרשויות‪ .‬מלבד‬
‫זאת קיימו פעילות הסברה להעלאת מודעות תושבי השכונה‬
‫לשמירה על נגישות גבוהה לכל מקום בשכונה עבור כל תושביה‪.‬‬
‫ללמד ילדים‬
‫בחינוך המיוחד‬
‫לשחק במשחקים‬
‫חברתיים‬
‫תלמידים למדו כיצד לשחק במשחקים חברתיים ולאחר מכן לימדו‬
‫ילדים בגנים לחינוך מיוחד לשחק במשחקים אלה‪.‬‬
‫איסוף תרומות‬
‫למען ילדים חוסים‬
‫תלמידי מועצת תלמידים יחד עם ההנהגה הבית ספרית אספו‬
‫תרומות למען ילדים חוסים‪.‬‬
‫"שומעים את‬
‫החרשים מחבקים‬
‫את האחר"‬
‫תלמידים שומעים לימדו את תלמידי בית הספר לחרשים את השיר‬
‫"אני ואתה" בשפת הסימנים והופיעו אתם לפני חברי "מועדון הלן‬
‫קלר" החירשים‪ .‬התלמידים הכינו משלוחי מנות לחירשים וכתבו‬
‫להם ברכות‪.‬‬
‫"המיוחדים‬
‫במינם"‬
‫תלמידי בית ספר רגיל הגיעו לגן חינוך מיוחד כדי לשמח את ילדי‬
‫הגן באמצעות משחקים‪.‬‬
‫זהירות בדרכים‬
‫"ברגל הולכים‬
‫פקקים מונעים"‬
‫תלמידים קידמו פתרון לבעיית עומסי התנועה ברחוב המוביל לבית‬
‫הספר‪ ,‬במטרה למנוע מתלמידים לאחר ללימודים‪ .‬הפיתרון שהוצע‬
‫היה עידוד הגעה רגלית של תלמידים לבית הספר בימי שישי‪.‬‬
‫הפרוייקט כלל מסע פרסום למשפחות התלמידים בכל קהילת בית‬
‫הספר‪ ,‬וארגון איסוף של ילדים ממספר מוקדים בשכונות לבית‬
‫הספר על ידי קבוצות תלמידים בוגרים ובליווי הורה‪.‬‬
‫בטיחות בדרכים‬
‫מטרת הפרויקט הייתה להגן על הילדים מפני רכבים העולים על‬
‫המדרכה סמוך לבית הספר‪ .‬התלמידים קידמו מודעות לנושא‬
‫‪6‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫תלמידים‬
‫מורים‬
‫פרויקט‬
‫תיאור‬
‫באמצעות נשיאת שלטים ופנייה בכתב לעירייה להורים ולתלמידים‪,‬‬
‫ולצד זאת הקימו גדר ושתלו צמחים כדי למנוע מהורי התלמידים‬
‫לחנות על המדרכה באופן שמונע מילדים לצעוד על המדרכה‬
‫בבטחה‪.‬‬
‫תלמידים‬
‫מורים‬
‫לכידות קהילתית‬
‫בוסתן קהילתי‬
‫מטרת הפרויקט הייתה לאפשר מפגש חברתי ‪ -‬קהילתי לתושבי‬
‫השכונה באמצעות הקמת בוסתן קהילתי בו יוכלו לבלות יחד‬
‫ולקטוף פירות‪ .‬התלמידים הניעו את הפרויקט מתחילתו ועד סופו –‬
‫החל מפניה לעירייה‪ ,‬דרך גיוס ההורים והקהילה וכלה בעיבוד‬
‫השטח ונטיעת עצים‪.‬‬
‫גיל הזהב‬
‫תלמידים קיימו פעילות חוויתית משותפת עם קשישים ממועדון גיל‬
‫הזהב שכללה ריקוד‪ ,‬שירה ועבודת יצירה וכן העניקו לקשישים שי‬
‫לפסח מעשה ידיהם‪.‬‬
‫"רגעים של נחת"‬
‫הפרוייקט נועד לשמח נשים קשות יום בקהילה‪ ,‬ובמקביל להעצים‬
‫את התלמידים מביה"ס לחינוך מיוחד‪ .‬הפרוייקט כלל חלוקת‬
‫פרחים שנשזרו ע"י התלמידים לנשים שהמתינו בכניסה לבניין‬
‫הביטוח הלאומי ברמלה; אירוח נשים ניצולות שואה לארוחת בוקר‬
‫בבית קפה "סיני" המצוי במתחם בית הספר כאשר כל הכיבוד הוכן‬
‫ע"י התלמידים במטבח הלימודי; שיתוף האורחות בסדנת בעץ‬
‫בביה"ס והענקת פינוק אישי של טיפוח החן (איפור ופדיקור)‬
‫לאורחות ע"י תלמידות ממגמת טיפוח החן‪ .‬כל התהליך תועד וצולם‬
‫ע"י תלמידי מגמת תקשורת‪.‬‬
‫עידוד רכישת‬
‫מוצרי "כחול לבן"‬
‫התלמידים נחשפו לבעיית האבטלה במדינה‪ ,‬בעקבותיה בחרו ליזום‬
‫פעילות הסברה לילדים ומבוגרים בקהילה לשם עידוד רכישת מוצרי‬
‫כחול לבן‪.‬‬
‫אימוץ חיילי‬
‫מחסום חיזמא‬
‫מטרת הפרויקט הייתה שיפור יחסם של תושבי פסגת זאב לחיילים‬
‫במחסום חיזמא הסמוך לשכונה‪.‬‬
‫ספורט‬
‫טורניר כדורגל‬
‫לילדים צעירים‬
‫קבוצת חברי מועדונית יזמה הפעלה של ילדים בגילאי ‪ ,6-7‬במסגרת‬
‫טורניר כדורגל‪.‬‬
‫הדרכת ספורט‬
‫משתתפים במועדונית הדריכו תלמידים צעירים בכדורגל‬
‫אווירה בית ספרית‬
‫שיפוץ ספריית‬
‫ביה"ס לשירות‬
‫הקהילה‬
‫תלמידים יזמו שיפוץ של ספריית בית הספר‪ ,‬כדי שתלמידים‬
‫בכיתות א'‪-‬ג' יוכלו לשהות בה גם אחר הצהרים‪ ,‬לקבל עזרה‬
‫בשיעורי בית ולקרוא ספרים‪.‬‬
‫צמצום השימוש‬
‫בטלפונים ניידים‬
‫מטרת הפרויקט הייתה לצמצם את השימוש בטלפונים ניידים‬
‫במהלך השיעורים בקרב תלמידי חטיבת הביניים‪.‬‬
‫טיפוח השירותים‬
‫והעלאת המודעות‬
‫לניקיון‬
‫תלמידים לקחו על עצמם את ניקיון השירותים הבית‪-‬ספריים ופעלו‬
‫להעלאת המודעות לשמירה על הניקיון בקרב קהילת בית הספר‪.‬‬
‫אלימות וסובלנות‬
‫במטרה להעלות את המודעות לנושאי אלימות וסובלנות בקרב‬
‫תלמידי בתי ספר יסודיים הועברה סדנה בנושא זה‪ .‬בסדנה שהייתה‬
‫עיונית ויצירתית למדו הילדים שאלימות קיימת בכל שכבות הגיל‪,‬‬
‫ועל דרכים לא‪-‬אלימות שבהן ניתן לנקוט כדי להפחית את האלימות‬
‫ואף למגר אותה‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪7‬‬
‫כלי המחקר נבנו במיוחד לצורך מחקר זה על בסיס ראיונות עם מזמיני המחקר‪ ,‬מסמכי התכנית‪,‬‬
‫ועל בסיס השאלונים הבינלאומיים להערכת התוכנית אשר תורגמו לעברית והותאמו לאופן‬
‫הפעלת התכנית בישראל‪.‬‬
‫שאלוני המתנדבים (מורים ותלמידים) הופצו באמצעות האינטרנט וכן באמצעות דואר אלקטרוני‪.‬‬
‫כל השאלונים מולאו באופן אנונימי‪.‬‬
‫הצטרפו ל"יוצרים שינוי" באמצעות מנהל בית הספר (‪ ,)37%‬עמיתים למקצוע (‪)21%‬‬
‫ארגונים אליהם הם משתייכים (‪ ,)21%‬עמותת "רוח טובה" (‪ ,)21%‬באמצעות האינטרנט (‪)11%‬‬
‫או באמצעות עמותת "מלאכי יום הולדת" (‪.)5%‬‬
‫המורים היו מעוניינים שבית ספרם יצטרף ל"יוצרים שינוי" כדי להשיג מטרות חינוכיות‬
‫חברתיות‪ :‬לפתח את הרגישות וההקשבה של תלמידיהם לצרכי הקהילה ואת מעורבותם בתוכה‪,‬‬
‫לחזק את ערך ההתנדבות והנתינה לאחר ואף ללכד את קהילת בית הספר‪.‬‬
‫ציינו שהסיבה העיקרית להצטרפותם לפרויקט הייתה רצונם לעזור לבני אדם או‬
‫לבעלי חיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תלמידים ציינו שהצטרפו לאתגר משום שהם אוהבים להתנדב‪ ,‬רוצים לקחת‬
‫חלק בשיפור איכות החיים בשכונה שלהם‪ ,‬שמחו "לעשות משהו" עם חברים והתלהבו מתוכן‬
‫הפרוייקט‪ .‬עשירית מהתלמידים הצטרפו לפרוייקט כחלק מהמחוייבות הבית ספרית‪.‬‬
‫לוח ‪ :2‬מניעי הצטרפות ל"יוצרים שינוי" (מורים ותלמידים)‬
‫תלמידים‬
‫מורים‬
‫מדוע רצית שבית הספר יהיה מעורב באתגר?‬
‫‪N=25‬‬
‫סיבות להצטרפות לפרויקט‬
‫‪N=100‬‬
‫חשוב שחברי הקבוצה ידעו לזהות צרכים ובעיות‬
‫של הקהילה בה הם חיים‬
‫‪92%‬‬
‫רציתי לעזור לאנשים‬
‫‪56.0%‬‬
‫אני רואה את הפרויקט כדרך חשובה לחינוך ערכי‬
‫‪88%‬‬
‫רציתי לעזור לבעלי חיים‬
‫‪56.0%‬‬
‫רציתי להכניס את חברי הקבוצה לנושא ההתנדבות‬
‫והתרומה לאחר‬
‫‪72%‬‬
‫אני אוהב להתנדב‬
‫‪38.0%‬‬
‫רציתי שחברי הקבוצה יהיו מעורבים בקהילה‬
‫ויקשיבו לאנשים בתוכה‬
‫‪64%‬‬
‫רציתי לשפר את איכות החיים בשכונה‬
‫‪28.0%‬‬
‫חשבתי שזו תהיה דרך טובה לבניית קהילה בית‬
‫ספרית‬
‫‪44%‬‬
‫חשבתי שזה יהיה נחמד לעשות דברים‬
‫עם החברים‬
‫‪28.0%‬‬
‫הפרויקט התקשר עם תכנית הלימודים‬
‫‪36%‬‬
‫הרעיון שהמורה הציעה מצא חן בעיני‬
‫‪28.0%‬‬
‫‪8‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫תלמידים‬
‫מורים‬
‫רציתי שחברי הקבוצה שלי ינצחו‪,‬וכך יעלו את‬
‫קרנו של בית הספר‬
‫‪8%‬‬
‫לא שאלו אותי ‪ -‬הייתי חייב להצטרף‬
‫‪10.0%‬‬
‫רציתי שחברי הקבוצה שלי ינצחו‪,‬וכך יעלו את‬
‫הדימוי העצמי שלהם‬
‫‪8%‬‬
‫רציתי להכיר את האנשים בשכונה‬
‫‪3.0%‬‬
‫הופעל עלי לחץ להשתתף בתכנית‬
‫‪4%‬‬
‫היו מעורבים ביותר משני אתגרים‪ 12% ,‬מהם היו מעורבים בשני אתגרים‬
‫כמחצית‬
‫ו‪ 40%-‬מהמורים היו מעורבים באתגר אחד‪.‬‬
‫זמן השקעה כללי באתגר‬
‫השקיעו למעלה מ‪ 20-‬שעות עבודה יחד עם חברי הקבוצה‪ ,‬וכ‪ 17%-‬מהם‬
‫כ‪39%-‬‬
‫השקיעו למעלה מ‪ 20-‬שעות עבודה על האתגר מעבר לשעות העבודה המשותפות‪ 78% .‬מהמורים‬
‫השקיעו באתגר מעבר לשעות העבודה הקבוצתית עד ‪ 10‬שעות (מחציתם השקיעו עד ‪ 5‬שעות‬
‫בלבד‪ ,‬מעבר לשעות העבודה בקבוצה)‪.‬‬
‫הקדישו ‪ 20‬שעות או יותר לפרוייקט מעבר לפעילות במסגרת בית הספר‪ ,‬וכ‪-‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪ 21%‬מהתלמידים אמרו כי לא השקיעו זמן באתגר מחוץ למסגרת הלימודים‪.‬‬
‫לוח ‪ :3‬זמן השקעה באתגר (תלמידים)‬
‫מורים עם‬
‫חברי‬
‫הקבוצה‬
‫מורים ללא‬
‫חברי‬
‫הקבוצה‬
‫תלמידים‪,‬‬
‫מחוץ‬
‫הלימודים‬
‫‪N=18‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪N=103‬‬
‫עד ‪ 5‬שעות‬
‫‪27.8%‬‬
‫‪38.9%‬‬
‫‪36.9%‬‬
‫‪ 5-10‬שעות‬
‫‪11.1%‬‬
‫‪38.9%‬‬
‫‪23.3%‬‬
‫‪ 10-20‬שעות‬
‫‪22.2%‬‬
‫‪5.6%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪ 20‬שעות או יותר‬
‫‪38.9%‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪12.6%‬‬
‫כמה זמן השקעת בעבודה על האתגר‬
‫זמן השקעה באתגר לפי רכיבים‬
‫אתגר "יוצרים שינוי" כלל שלבים שונים‪ .‬כמחצית מן‬
‫השקיעו בשלב "להרגיש" ובשלב‬
‫"לדמיין" כשבוע‪ ,‬וכמחציתם השקיעו בשלב הארגון והתכנון כחודש ימים‪ .‬למילוי טופסי הכניסה‬
‫לאתר הקדישו מרבית המורים ימים ספורים‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪9‬‬
‫להערכת‬
‫‪ ,‬לביצוע האתגר נדרש פרק זמן ארוך יחסית לשאר היבטי האתגר‪ ,‬וכמעט‬
‫מחציתם השקיעו בו למעלה מ‪ 20-‬שעות‪ ,‬בעוד שרובם הקדישו לבחירת הבעיה מספר שעות בלבד‪.‬‬
‫בעוד שנמצאה שונות רבה יחסית בין התלמידים באשר לפרק הזמן שהוקדש לתכנון הפרוייקט‪,‬‬
‫מרבית התלמידים העריכו שגם שהכנת הסרטון לא דרשה השקעת זמן רב‪.‬‬
‫לוח ‪ : 4‬זמן השקעה באתגר לפי רכיבים (תלמידים)‬
‫‪11-15‬‬
‫שעות‬
‫‪16-20‬‬
‫שעות‬
‫מעל ‪20‬‬
‫שעות‬
‫זמן השקעה של הקבוצה‬
‫בפרויקט‬
‫‪N‬‬
‫‪1-5‬‬
‫שעות‬
‫‪6-10‬‬
‫שעות‬
‫‪3.2%‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪ .1‬בחירה של הבעיה‬
‫‪94‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪8.5%‬‬
‫‪18.8%‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫‪ .2‬תכנון של הפרויקט‬
‫‪96‬‬
‫‪4.58%‬‬
‫‪15.6%‬‬
‫‪22.9%‬‬
‫‪8.54%‬‬
‫‪ .3‬ביצוע של הפרויקט‬
‫‪96‬‬
‫‪31.1%‬‬
‫‪14.6%‬‬
‫‪5.2%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪ .4‬הכנת הסרטון‬
‫‪69‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪20.3%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫‪1.4%‬‬
‫מה בעצם עשינו שם? ואיך היה שיתוף הפעולה?‬
‫התבקשו לתאר בלשונם‪ ,‬ובאופן מפורט‪ ,‬מה היה הדבר המרכזי שעשו במסגרת‬
‫האתגר‪:‬‬
‫‪ o‬ביקשנו מתלמידי בית הספר פעם בשבוע לבוא ברגל או באופניים ולא באוטו בשביל‬
‫למנוע פקק תנועה בבוקר ולמנוע את זיהום כדור הארץ‪.‬‬
‫‪ o‬הכנתי שלטים‪ ,‬העברתי שיעורים בכיתות‪.‬‬
‫‪ o‬אני וקבוצתי הכנו הצגה שמסבירה על החיים הקשים של בעלי החיים העזובים‪ ,‬על‬
‫ההבדלים בין חיות עזובות לחיות מאומצות‪ .‬הופענו מול כל בית הספר ואחרי זה נשאתי‬
‫נאום‪.‬‬
‫‪ o‬הייתי בקבוצה שבה המחשנו את הניסויים על בע"ח ואני מקווה שבאמת אחרי‬
‫ההמחשה אנשים למדו וילמדו ממנה ויעבירו את המודעות גם לאחרים‪.‬‬
‫‪ o‬עברנו בין הכיתות כדי לידע את התלמידים בחשיבות הפרויקט‪ ,‬הכנו שלטים כדי‬
‫להדגיש את מה שאנחנו עושים‪.‬‬
‫‪ o‬עברתי בין הכיתות והזכרתי לילדים להכין חבילות מזון לנזקקים‪.‬‬
‫‪ o‬עזרתי להכין פונפונים שיהיו למשחק לבעלי חיים‪ .‬הכנתי פונפונים וצעצועים לחתולים‪.‬‬
‫‪ o‬לימדתי את הילדים בגן משחקים חברתיים כמו כיסאות מוזיקליים והחבילה עוברת‪.‬‬
‫הכנתי להם הפתעות‪.‬‬
‫‪ o‬גידלתי ירקות והלכתי למטבח של מאיר השמן כדי לתרום אותם‪ .‬שם ראיתי איך מאיר‬
‫מכין את הסנדויצ'ים ואכלתי כריך‪.‬‬
‫‪ o‬שתלתי את הזרעים‪ ,‬השקתי אותם ודאגתי להם‪ ,‬טיילנו בין שתילי התירס הענקיים‪..‬‬
‫קטפתי את הירקות הטריים‪ ,‬שמנו את הירקות והפירות בארגז והבאנו למאיר השמן‪.‬‬
‫‪ o‬אספנו מזון לילדים הנזקקים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪ o‬אספתי מוצרים‪.‬‬
‫‪ o‬הכנו שוק פורים‪ ,‬ילדים הביאו צעצועים שהם לא משתמשים ומכרנו ואת הכסף תרמנו‪.‬‬
‫‪ o‬הדבר העיקרי שעשיתי היה לכתוב הכל ולהדפיס הכל‪.‬‬
‫‪ o‬אספנו את המוצרים מהתלמידים ועזרתי באריזתם‪.‬‬
‫‪ o‬עזרתי בסדנת הפחדה‪.‬‬
‫‪ o‬עזרתי לנקות את הגן הציבורי‪.‬‬
‫‪ o‬שיקמנו את הספרייה הבית ספרית‪ .‬שינינו אותה‪.‬‬
‫‪ o‬צבענו את הספסלים בגינה הציבורית‪ ,‬אני צבעתי את הספסלים בגן ציפורה‪.‬‬
‫‪ o‬הכנו כרזות לחיילים‪ .‬ארחנו את החיילים בבית הספר וביום המעשים הטובים‪ ,‬נסענו‬
‫לחיזמא להיות עם החיילים‪ .‬הבאתי עוגות לחיילים במחסום בחורף‪.‬‬
‫‪ o‬עוררנו מודעות לסבל של התרנגולות בלולי הסוללה באמצעות הכנת שאלונים וחקירת‬
‫הנושא‪.‬‬
‫מהלך העבודה ומידת שיתוף הפעולה בין התלמידים‬
‫כ‪ 70%-‬מהתלמידים ציינו שהרעיון לאתגר "נולד" דרך התהליך המובנה בכיתה או בתנועת הנוער‪.‬‬
‫כ‪ 18%-‬מהתלמידים ציינו שהרעיון עלה מתוך היכרותם עם השכונה והקהילה שהם חלק ממנה‪.‬‬
‫מקורות נוספים להעלאת הרעיון היו פעילות במועצת התלמידים (‪ ,)10%‬כתבות או פוסטים‬
‫באינטרנט‪ ,‬בטלוויזיה או בעיתונות (‪ 2-4%‬לכל תשובה)‪.‬‬
‫כ‪ 42% -‬מהתלמידים התייעצו עם מישהו נוסף מצוות בית הספר בחשיבה על הפרויקט‪ .‬אחרים‬
‫התייעצו בעניין זה עם חברים מכיתה אחרת (‪ ,)18%‬חברים מהשכונה (‪ )9%‬או עם בני משפחתם‬
‫(‪ .)18%‬קצת יותר משליש מהתלמידים לא התייעצו עם אף גורם נוסף והסתפקו בסיוע ממוריהם‪.‬‬
‫‪ 58%‬מהתלמידים הרגישו שחברי הקבוצה עבדו בשיתוף פעולה מלא‪ ,‬כשליש מהתלמידים חשו‬
‫ש"היו כמה ילדים שבלטו וילדים אחרים השתתפו מעט"‪ .‬מספר ילדים אמרו כי היו רוצים‬
‫להשתתף באופן משמעותי יותר בפרויקט ואף להוביל אותו‪.‬‬
‫רוב‬
‫(‪ )68%‬דיווחו כי עשו שימוש באתר האינטרנט בכדי למצוא מידע על האתגר‪.‬‬
‫‪ 47%‬מהם ציינו כי האתר עזר להם במידה רבה או רבה מאוד‪ ,‬ו‪ 47%-‬מן המורים העריכו כי‬
‫האתר עזר להם בצורה בינונית‪ 59% .‬מהמשתמשים באתר סברו כי ההסברים המוצגים בו‬
‫מספקים במידה רבה או רבה מאוד‪ ,‬ו‪ 36%-‬סברו כי אלה מספקים במידה בינונית‪.‬‬
‫‪ 65%‬מהמשתמשים באתר ציינו כי קל להתמצא באתר במידה רבה או רבה מאוד‪ ,‬ו‪ 18%-‬ציינו כי‬
‫קל להתמצא באתר במידה בינונית‪.‬‬
‫‪ 83%‬מן המורים שהשתמשו באתר בקרו בו כ‪ 5-10-‬פעמים במהלך ביצוע האתגר‪.‬‬
‫‪ 70%‬מהמורים שבקרו באתר צפו ב‪ 1-5-‬סרטים‪ 24% ,‬צפו ב‪ 6-10-‬סרטים ו‪ 6%-‬צפו במעל ‪11‬‬
‫סרטי שינוי מן העולם‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪11‬‬
‫המורים שלא עשו שימוש באתר הסבירו זאת בכך שקיבלו הנחייה מספקת מבית הספר‪ ,‬לא חשבו‬
‫שהאתר יועיל להם‪ ,‬או שהעדיפו לפעול באופן עצמאי‪.‬‬
‫כשליש מן‬
‫דיווחו כי עשו שימוש באתר האינטרנט בכדי למצוא מידע על האתגר‪.‬‬
‫כמחצית התלמידים בקרו באתר בין ‪ 5‬ל‪ 10-‬פעמים‪ ,‬כ‪ 46%-‬מהם בקרו באתר פעם אחת‪ ,‬ואילו כ‪-‬‬
‫‪ 3%‬מהתלמידים ביקרו באתר יותר מ‪ 10-‬פעמים במהלך ביצוע האתגר‪.‬‬
‫‪ 89%‬מהתלמידים שבקרו באתר צפו ב‪ 1-5-‬סרטים‪ 3% ,‬צפו ב‪ 6-10-‬סרטים ו‪ 9%-‬צפו במעל ‪11‬‬
‫סרטי שינוי מן העולם‪.‬‬
‫הסיבות השכיחות לאי כניסה לאתר היו חוסר ידיעה על קיום האתר (‪ )29%‬חוסר מודעות לכך‬
‫שהאתר יוכל להיות מועיל (‪ ,)29%‬והעדר עניין באתר (‪ )23%‬כמו כן‪ ,‬לכ‪ 15%-‬מהתלמידים לא‬
‫הייתה גישה נוחה לאינטרנט‪ 12% .‬מהתלמידים ציינו שהאתר הוצג בכיתה‪.‬‬
‫התבקשו לדרג את מידת הקושי שלהם ושל תלמידיהם בהתמודדות עם חלקי האתגר‪.‬‬
‫ההתמודדות הממוצעת הכרוכה באתגר עבור המורים הייתה בין "קשה במידה בינונית – קל"‪.‬‬
‫החלקים שנתפסו כקשים יחסית היו ההוצאה לפועל של האתגר בקרב הקהילה והימנעות‬
‫משיפוטיות בשלב העלאת הרעיונות לאתגר‪ ,‬והחלקים שנתפסו כקלים יחסית לביצוע היו‬
‫התמודדות עם הדינמיקה הקבוצתית (משימה שגרתית עבור מורים)‪ ,‬מילוי טפסי האתגר‪ ,‬קביעת‬
‫לוח הזמנים של הפרוייקט ותיעוד הפרוייקט‪.‬‬
‫מידת הקושי הממוצעת הכרוכה באתגר עבור‬
‫הייתה בינונית (בעלת‬
‫קושי וגם קלה)‪ .‬החלקים שאותם העריכו המורים כקשים יחסית עבור תלמידיהם היו שלבי‬
‫התיעוד והביצוע‪.‬‬
‫ההתמודדות הממוצעת הכרוכה באתגר עבור‬
‫הייתה בין בינונית (בעלת קושי וגם‬
‫קלה) לקלה‪ .‬החלקים שנתפסו כקשים יחסית היו תכנון הפרויקט‪ ,‬בחירת הבעיה ודמיון‬
‫הפתרונות‪ ,‬והחלקים שנתפסו כקלים יחסית לביצוע היו העבודה המשותפת‪ ,‬הכנת הסרטון‬
‫המתעד את האתגר‪ ,‬מילוי הטפסים לתחרות וגיוס אנשים לפרויקט‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫לוח ‪ :5‬התמודדות עם משימות האתגר עבור המורים‬
‫קשה‬
‫מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫קשה‬
‫‪2‬‬
‫בינונית‬
‫‪3‬‬
‫קלה‬
‫‪4‬‬
‫קלה‬
‫מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪455‬‬
‫ממוצע‬
‫מורים‬
‫ס‪.‬ת‬
‫התמודדות עם פעולות‬
‫הכרוכות באתגר‬
‫‪ .1‬ללוות את הקבוצה עד‬
‫לאיתור הבעיה‬
‫‪24‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪54.2%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪20.8%‬‬
‫‪1452%‬‬
‫‪3.25‬‬
‫‪1.152‬‬
‫‪ .2‬להימנע משיפוטיות‬
‫בשלב העלאת הרעיונות‬
‫‪24‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪29.2%‬‬
‫‪41.7%‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪1.%‬‬
‫‪2.96‬‬
‫‪.999‬‬
‫‪ .3‬לסייע בתהליכי‬
‫הדינמיקה של הקבוצה‬
‫‪24‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪66.7%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪5.%‬‬
‫‪3.71‬‬
‫‪.859‬‬
‫‪ .4‬לסייע לקבוצה להוציא‬
‫את הפרויקט אל הפועל‬
‫(הפעולה בקרב הקהילה)‬
‫‪24‬‬
‫‪33.7%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪2.55%‬‬
‫‪2.83‬‬
‫‪.702‬‬
‫‪ .5‬לקבוע לוחות זמן‬
‫ולפקח על עמידה בהם‬
‫‪23‬‬
‫‪8.7%‬‬
‫‪52.2%‬‬
‫‪34.8%‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪4452%‬‬
‫‪3.35‬‬
‫‪.714‬‬
‫‪ .6‬להגיש עזרה בתיעוד‬
‫הפרויקט‬
‫‪24‬‬
‫‪12.5%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪29.2%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪455.%‬‬
‫‪3.33‬‬
‫‪.816‬‬
‫‪ .7‬לסייע במילוי טופס‬
‫הפרויקט לאתר‬
‫‪24‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪41.7%‬‬
‫‪41.7%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪.5%‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪.780‬‬
‫‪3.26‬‬
‫‪.490‬‬
‫סה"כ‬
‫לוח ‪ :6‬התמודדות עם הפעולות הכרוכות באתגר עבור התלמידים – לדעת המורים‬
‫‪N‬‬
‫קשה‬
‫מאוד‬
‫‪1‬‬
‫קשה‬
‫‪2‬‬
‫בינונית‬
‫‪3‬‬
‫קלה‬
‫‪4‬‬
‫קלה‬
‫מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪455‬‬
‫ממוצע‬
‫מורים‬
‫ס‪.‬ת‬
‫התמודדות התלמידים‬
‫עם משימות העבודה‬
‫‪ .1‬תכנון וארגון של‬
‫תכנית העבודה‬
‫‪24‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪62.5%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪1.%‬‬
‫‪3.04‬‬
‫‪.806‬‬
‫‪ .2‬ביצוע הפרויקט‬
‫(הפעולה בקרב הקהילה)‬
‫‪24‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪20.8%‬‬
‫‪54.2%‬‬
‫‪20.8%‬‬
‫‪1554%‬‬
‫‪2.92‬‬
‫‪.776‬‬
‫‪ .3‬תיעוד העבודה‬
‫‪24‬‬
‫‪37.5%‬‬
‫‪41.7%‬‬
‫‪16.7%‬‬
‫‪4.2%‬‬
‫‪1554%‬‬
‫‪2.88‬‬
‫‪.850‬‬
‫‪ .4‬מילוי טפסי הכניסה‬
‫לאתגר‬
‫‪24‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪41.7%‬‬
‫‪37.5%‬‬
‫‪12.5%‬‬
‫‪.5%‬‬
‫‪3.54‬‬
‫‪.833‬‬
‫‪3.00‬‬
‫‪.523‬‬
‫סה"כ‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪13‬‬
‫לוח ‪ :7‬התמודדות עם משימות האתגר‬
‫‪N‬‬
‫קשה‬
‫מאוד‬
‫‪1‬‬
‫קשה‬
‫‪2‬‬
‫בינונית‬
‫‪3‬‬
‫קלה‬
‫‪4‬‬
‫קלה‬
‫מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪455‬‬
‫ממוצע‬
‫תלמידים‬
‫ס‪.‬ת‪.‬‬
‫התמודדות עם הפעולות‬
‫הכרוכות בפרויקט‬
‫‪ .1‬לבחור את הבעיה‬
‫‪99‬‬
‫‪10.1%‬‬
‫‪12.1%‬‬
‫‪41.4%‬‬
‫‪29.3%‬‬
‫‪7.1%‬‬
‫‪1.58%‬‬
‫‪3.11‬‬
‫‪1.049‬‬
‫‪ .2‬לדמיין פתרונות‬
‫‪98‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪14.3%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪29.6%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪1155%‬‬
‫‪3.15‬‬
‫‪.817‬‬
‫‪ .3‬לתכנן את הפרויקט‬
‫‪97‬‬
‫‪12.4%‬‬
‫‪21.6%‬‬
‫‪44.3%‬‬
‫‪18.6%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪1255%‬‬
‫‪2.78‬‬
‫‪.992‬‬
‫‪ .4‬לגייס אנשים‬
‫‪92‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪9.8%‬‬
‫‪31.5%‬‬
‫‪34.8%‬‬
‫‪19.6%‬‬
‫‪.85.%‬‬
‫‪3.55‬‬
‫‪1.052‬‬
‫‪ .5‬לבצע את הפרויקט‬
‫‪94‬‬
‫‪6.4%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪26.6%‬‬
‫‪40.4%‬‬
‫‪9.6%‬‬
‫‪.555%‬‬
‫‪3.55‬‬
‫‪1.066‬‬
‫‪ .6‬להכין את הסרטון (לתעד)‬
‫‪53‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫‪1.9%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪35.8%‬‬
‫‪20.8%‬‬
‫‪..5.%‬‬
‫‪3.30‬‬
‫‪1.080‬‬
‫‪ .7‬למלא את הטפסים‬
‫לתחרות‬
‫‪62‬‬
‫‪8.1%‬‬
‫‪16.1%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪27.4%‬‬
‫‪27.4%‬‬
‫‪.854%‬‬
‫‪3.60‬‬
‫‪1.277‬‬
‫‪ .8‬לעבוד עם חברי הקבוצה‬
‫‪72‬‬
‫‪2.8%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪22.2%‬‬
‫‪29.2%‬‬
‫‪37.5%‬‬
‫‪..55%‬‬
‫‪3.50‬‬
‫‪1.090‬‬
‫‪3.34‬‬
‫‪.540‬‬
‫סה"כ‬
‫שלושה רבעים מן‬
‫ציינו כי החלק העיקרי שמצא חן בעיניהם במסגרת האתגר הוא לזהות‬
‫את השפעת הפרוייקט על תלמידיהם‪.‬‬
‫היו העזרה לאנשים‪ ,‬והביצוע של האתגר‬
‫החלקים באתגר ש"דברו" אל כמחצית‬
‫"בשטח"‪ .‬כשליש מהתלמידים אהבו את האפשרות שניתנה להם לפעול באופן עצמאי‬
‫"כמבוגרים" ולעשות דברים יחד עם חבריהם‪ .‬כרבע מהתלמידים "התחברו" לחשיבה על הצרכים‬
‫של אנשי הקהילה‪ ,‬לשמחתם של אנשי הקהילה כאשר יושמו פתרונות‪ ,‬ולהצלחתם האישית‬
‫בתהליכי פתרון הבעיות שהבנה האתגר‪.‬‬
‫לוח ‪ :9‬הנאה מן האתגר (מורים ותלמידים)‬
‫מה היה החלק שמצא חן בעיניך ביותר‬
‫(מורים)‬
‫לראות את השפעת הפרויקט על חברי‬
‫הקבוצה‬
‫‪N=24‬‬
‫מה היה החלק ש"התחברת" אליו‬
‫ביותר? (תלמידים)‬
‫‪ 75.0%‬העזרה לאנשים‬
‫‪N=97‬‬
‫‪49.5%‬‬
‫לעזור לקבוצה לבצע את העבודה בפועל‬
‫‪8.3%‬‬
‫הביצוע של הפרויקט בשטח‬
‫‪44.3%‬‬
‫לעזור לקבוצה לתכנן את הפרויקט‬
‫‪4.2%‬‬
‫האפשרות לפעול באופן עצמאי‬
‫בדברים שבד"כ עושים ילדים או‬
‫אנשים מבוגרים מגילי‬
‫‪33.0%‬‬
‫לעזור לקבוצה לתעד את הפרויקט‬
‫‪4.2%‬‬
‫לעשות דברים עם החברים‬
‫‪29.9%‬‬
‫לקדם נושא שחשוב בעיני ואני מחנכת לאורו‬
‫‪4.2%‬‬
‫התכנון של הפרויקט‬
‫‪28.9%‬‬
‫‪14‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫מה היה החלק שמצא חן בעיניך ביותר‬
‫(מורים)‬
‫‪N=24‬‬
‫לעבור את התהליך מתחילתו ועד סופו‬
‫‪4.2%‬‬
‫ההנאה הממוצעת הכרוכה באתגר עבור‬
‫מה היה החלק ש"התחברת" אליו‬
‫ביותר? (תלמידים)‬
‫‪N=97‬‬
‫המחשבה על הבעיות של אנשים‬
‫בשכונה או בקהילה‬
‫‪27.8%‬‬
‫ההצלחה שלי לפתור בעיות‬
‫‪25.8%‬‬
‫כל החלקים בפרויקט מצאו חן בעיני‬
‫‪25.8%‬‬
‫השמחה של אנשים מהקהילה‬
‫כשהפרויקט נגמר והבעיה נפתרה‬
‫‪23.7%‬‬
‫גיוס אנשים לפרויקט‬
‫‪17.5%‬‬
‫תרגיל הדמיון של הפתרונות‬
‫‪14.4%‬‬
‫הכנת הסרט‬
‫‪7.2%‬‬
‫לא התחברתי לשום חלק באופן‬
‫מיוחד‬
‫‪5.2%‬‬
‫גיוס כספים לפרויקט‬
‫‪4.1%‬‬
‫עזרה לבעלי חיים‬
‫‪1.0%‬‬
‫תרומה לבית הספר‬
‫‪1.0%‬‬
‫הייתה בין רבה לרבה מאוד‪ .‬ההנאה נבעה‬
‫מתחושת המורים שחברי הקבוצה עשו דבר חשוב‪ ,‬בעל משמעות‪ ,‬שאנשי הקהילה אכן נעזרו‪ ,‬וכן‬
‫שחברי הקבוצה רכשו ידע ומיומנויות חדשים (כל המורים הסכימו שהישגים אלה מהנים במידה‬
‫רבה או רבה מאוד)‪ .‬כמעט כל המורים נהנו במידה רבה או רבה מאוד לעבוד בצוותא עם אנשי‬
‫הקהילה‪ ,‬וקרוב לשני שלישים מן המורים נהנו במידה רבה או רבה מאוד לצפות בסרטוני שינוי‬
‫מהעולם ומישראל‪.‬‬
‫‪ 88%‬מהמורים מצאו באתגר עניין אישי במידה רבה (‪ )24%‬או רבה מאוד (‪.)64%‬‬
‫‪ ,‬ו‪40% -‬‬
‫קבוצותיהם של ‪64%‬‬
‫הסיבות העיקריות אותן ציינו‬
‫זכו באחת הקטגוריות באתגר‪.‬‬
‫לכך שקבוצתם זכתה באחת מן הקטגוריות היו זיהוי צורך‬
‫משמעותי של הקהילה‪ ,‬יכולתם לענות בהצלחה על צורך זה ומציאת רעיון יצירתי שגרף עניין‬
‫ותמיכה‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות אותן ציינו המורים לכך שקבוצתם לא זכתה באף אחת מן הקטגוריות (‪4‬‬
‫מורים ענו לשאלה זו) היו היעדר תמיכה מספקת של משפחות חברי הקבוצה באתגר (‪ 2‬מורים)‪,‬‬
‫של בית הספר ושל חברים מחוץ לכיתה‪ ,‬רעיון לאתגר שלא גרף תמיכה או עניין‪ ,‬אי בהירות‬
‫מספקת בהסבר הפרוייקט‪ ,‬העדר צורך משמעותי של הקהילה‪ ,‬העדר מזל‪ ,‬והסתמכות יתר על‬
‫מנחה הפרוייקט (מורה אחד לכל דעה)‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪15‬‬
‫הסיבות העיקריות אותן ציינו‬
‫לכך שקבוצתם זכתה באחת מן הקטגוריות היו הזמן‬
‫והמאמץ הרבים שהוקדשו לפרויקט‪ ,‬התחושה הפנימית כי הם מעורבים בדבר בעל חשיבות‪,‬‬
‫העובדה שהרעיון שעמד בבסיס האתגר היה מוצלח‪ ,‬העזרה שהוגשה להם מטעם מבית הספר‪,‬‬
‫והמעורבות הגבוהה של התלמידים בביצוע האתגר‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות אותן ציינו התלמידים לכך שקבוצתם לא זכתה באף אחת מן הקטגוריות היו‬
‫התחלה מאוחרת‪ ,‬הקדשת זמן ומאמץ לא מספיקים‪ ,‬רעיון לא מוצלח‪ ,‬חשוב או סוחף דיו שעמד‬
‫בבסיס האתגר‪ ,‬העדר תמיכה מחברים שלא בקבוצה‪/‬קהילה‪/‬משפחה‪ ,‬שיפוט לא טוב והעדר מזל‪.‬‬
‫לוח ‪ :10‬סיבות לזכייה באתגר (מורים ותלמידים)‬
‫מורים‬
‫‪N=15‬‬
‫תלמידים‬
‫‪N=39‬‬
‫חברי הקבוצה ענו בהצלחה על צורך משמעותי‬
‫של הקהילה‬
‫‪ 80.0%‬הקדשנו לפרויקט הרבה זמן ומאמץ‬
‫‪74.4%‬‬
‫הרעיון של חברי הקבוצה היה יצירתי וזכה‬
‫לתמיכה ועניין‬
‫‪ 66.7%‬הרגשנו שאנחנו עושים משהו חשוב‬
‫‪71.8%‬‬
‫חברי הקבוצה זיהו צורך משמעותי של הקהילה‬
‫היה לנו רעיון טוב שבאמת פתר את‬
‫‪ 66.7%‬הבעיה‬
‫‪35.9%‬‬
‫חברי הקבוצה הסבירו את הפרויקט באופן ברור‬
‫‪ 46.7%‬קיבלנו עזרה חשובה מבית הספר‬
‫‪33.3%‬‬
‫חברי הקבוצה תיעדו את הפרויקט באופן מרשים‬
‫היינו מעורבים‪ ,‬הפרויקט ממש סחף‬
‫‪ 40.0%‬אותנו‬
‫‪30.8%‬‬
‫הקבוצה הגישה את טופס הפרויקט לאתגר בזמן‬
‫קיבלנו עזרה גם מחברים שלא‬
‫‪26.7%‬‬
‫בכיתה‪/‬קהילה‪/‬משפחה‬
‫‪17.9%‬‬
‫חברי הקבוצה קיבלו עזרה מבית הספר‬
‫‪ 20.0%‬היה לנו סרטון מרשים‬
‫‪10.3%‬‬
‫חברי הקבוצה נעזרו בחברים שאינם מהכיתה‬
‫‪ 13.3%‬היה לנו מזל‬
‫‪5.1%‬‬
‫רגשות התלמידים עם סיום האתגר‬
‫כ‪ 40%-‬מן התלמידים חשו גאים על השתתפותם באתגר‪ ,‬וכן הביעו רגשות שמחה (‪ ,)28%‬שביעות‬
‫רצון וסיפוק מן הדרך שבה פעלו במהלכו‪ .‬חלקם הצטערו על סיום האתגר (‪ ,)13%‬ואחרים חשו‬
‫מלאי מוטיבציה לבצע דברים דומים עם סיומו‪ .‬תלמידים מעטים (‪ )1-3%‬דיווחו על תסכול‪ ,‬חוסר‬
‫סיפוק ועייפות לאחר המאמץ הרב שהושקע‪.‬‬
‫כמעט כל המורים חשו כי ההשתתפות באתגר חזקה את אמונתם ביכולתם של חברי הקבוצה‬
‫ליצור שינוי והעניקה למורים הזדמנות (שונה) להקנות לתלמידיהם ערכים של מעורבות חברתית‬
‫וצמיחה אישית וכן ללמד אותם אסטרטגיות פעולה נחוצות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫לוח ‪ :11‬ההשתתפות באתגר עזרה לי כמורה‬
‫ההשתתפות באתגר עזרה לי כמורה‬
‫‪N=24‬‬
‫לחזק את האמונה ביכולתם של חברי הקבוצה ליצור‬
‫שינוי‬
‫‪91.7%‬‬
‫ללמד את חברי הקבוצה על דרכים ליצור שינוי‬
‫‪79.2%‬‬
‫לעורר מוטיבציה לעשייה בחברי הקבוצה שלי‬
‫‪75.0%‬‬
‫לעזור לחברי הקבוצה לזהות נושאים החשובים להם‬
‫‪50.0%‬‬
‫ללמד את חברי הקבוצה איך לבנות צוות‬
‫‪45.8%‬‬
‫ללמד את חברי הקבוצה איך לפתור בעיות‬
‫‪45.8%‬‬
‫ללמד את חברי הקבוצה לתעד ולהסביר את עבודתם‬
‫‪37.5%‬‬
‫תרומה למורים ‪ -‬היכרות עם תלמידיהם‬
‫שיתוף הפעולה במהלך האתגר אפשר היכרות לא פורמלית בין מורים לתלמידים‪ .‬המורים‪ ,‬מנחי‬
‫האתגרים‪ ,‬התבקשו לתאר באופן חופשי את מה שלמדו על תלמידיהם במהלך האתגר‪ .‬זו תמצית‬
‫תשובותיהם (‪:)N=22‬‬
‫כ‪ 77%-‬מהמורים התייחסו למוטיבציה הגבוהה שגילו התלמידים‪:‬‬
‫‪ o‬למדתי שכל חברי הקבוצה אוהבים לעזור – לקהילה בכלל‪ ,‬ואחד לשני בפרט‪.‬‬
‫‪ o‬הקבוצה הייתה מלאת מוטיבציה לעשייה והאמינה ביכולתה לחולל שינוי‪.‬‬
‫‪ o‬למדתי שלילדים יש מוטיבציה גדולה והם יכולים לשנות המון!‬
‫‪ o‬לאחר הכנס חברי הקבוצה אמרו שלקראת השנה הבאה יחשבו על רעיונות גדולים יותר‪,‬‬
‫שיסייעו לקבוצות גדולות יותר‪...‬‬
‫‪ o‬הילדים נהנו לתת‪ ,‬טיפחו יצירתיות והאמינו שהכל אפשרי‪.‬‬
‫‪ o‬למדתי שילדים אוהבים רוצים ומוכנים לעזור באהבה ושמחה כשהם מאמינים במטרה‪.‬‬
‫כ‪ 36%-‬מהמורים השיבו שהכירו לעומק את תלמידיהם ולמדו על תכונותיהם החיוביות‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫למדתי שילדים הם אוצר בלתי נדלה של רעיונות‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬חיוך ואהבה כלפי האחר‪.‬‬
‫למדתי שילדים יכולת לקבל אחריות גם בגיל צעיר‪.‬‬
‫גיליתי שתלמידי הכיתה יצירתיים בפתרונות לבעיה‪ ,‬סקרנים מאד ובעלי מוטיבציה‬
‫להצליח‪.‬‬
‫למדתי שלילדים יש כוח להדריך‪ ,‬כוח להוביל שינוי‪ .‬למדתי שלעולם אסור להתייאש או‬
‫לחשוב שלילד אין כוח או יכולת ליצור משהו חיובי במציאות‪ .‬צריך רק לתת לו את‬
‫הכלים הנכונים בשבילו לעשות זאת‪.‬‬
‫למדתי על החוזקות של כל אחד ואחד מהם‪ ,‬על היצירתיות והאמונה‪.‬‬
‫הצלחתי להכיר כל אחד ואחת מהם מקרוב‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪17‬‬
‫תרומה למורים – גילוי עצמי‬
‫עבור חלק ניכר מן המורים השתתפות ב"אתגר" הייתה הזדמנות לגילוי עצמי‪ :‬של נכונותם לתת‪,‬‬
‫של יכולתם לפעול לשינוי בסביבתם‪ ,‬יכולתם להנהיג‪ ,‬ושל הערכים החשובים להם (‪:)N=17‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫למדתי את מידת הנתינה ללא קבלה‪.‬‬
‫למדתי שבעזרת שותפים שחולמים כמוני‪ -‬השמיים הם הגבול!‬
‫למדתי שלפעמים אני קטנת אמונה‪ ,‬ושבגדול ‪ -‬הכל אפשרי‪ ,‬ובמיוחד כשעובדים בצוות‪.‬‬
‫למדתי שאתגרים מסוג זה מדבקים ויוצרים שינוי מהותי בתפיסת החיים‪.‬‬
‫‪ o‬גיליתי שאין דבר העומד בפני הרצון ‪!I can -‬‬
‫‪ o‬למדתי שארצה לגרום לתלמידים לרצות לתרום לקהילה‪ ,‬ולהתנדב למען אחרים‪ .‬למדתי‬
‫גם כיצד לגרום לתלמידים להבין שהם מסוגלים ליצור שינוי ולהאמין ביכולות שלהם על‬
‫אף הכישלון בפרויקט‪.‬‬
‫‪ o‬למדתי שיש צורך בתרומה רבה יותר לכלל‪ .‬חבל שאין באפשרותי לתרום יותר‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫למדתי על יכולתי להרים פרויקטים בית ספריים‪ ,‬וליצור שפה משותפת ביני ובין חברי‬
‫הקבוצה‪.‬‬
‫למדתי לתת כוח לחניכים‪ .‬למדתי על שיתוף פעולה עם עוד גורמים‪.‬‬
‫למדתי שהתפקיד של ריכוז חברתי ממש מתאים לי‪.‬‬
‫גילית שאני אוהבת לתת מעצמי ‪ -‬יותר ממה שחשבתי‪.‬‬
‫‪ o‬למדתי שהעזרה לקהילה היא ערך עליון מבחינתי‪.‬‬
‫רוב המורים ציינו כי ההשתתפות באתגר לימדה את חברי הקבוצה לעזור לאחרים כאשר הם‬
‫מזהים צורך בכך‪ .‬קרוב לשני שלישים מן המורים אמרו כי האתגר היווה הזדמנות לחשיפת‬
‫כשרונות חבויים בקרב התלמידים‪ ,‬וכמחציתם הצביעו על תרומתו של הפרוייקט לעבודה‬
‫משותפת‪ .‬כשליש מן המורים חשו שההשתתפות באתגר שיפרה את התייחסותם של התלמידים‬
‫ללימודים בכלל והציגה בפניהם נושאי עניין חדשים אשר בהם יוכלו להתמחות בעתיד‪.‬‬
‫לשאלת המשך ענו מחצית מן המורים כי הם מאמינים במידה רבה מאוד שבעקבות ניסיונם של‬
‫חברי הקבוצה באתגר הם ירצו לעשות יותר למען הקהילה‪ ,‬כ‪ 29%-‬מאמינים בכך במידה רבה‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 17%‬במידה בינונית‪ ,‬ורק כ‪ 4%-‬מאמינים במידה מעטה כי חברי קבוצתם ירצו לעשות יותר למען‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫לוח ‪ :12‬ההשתתפות באתגר עזרה לחברי הקבוצה ללמוד‬
‫ההשתתפות באתגר עזרה לחברי הקבוצה ללמוד‬
‫‪N=24‬‬
‫לעזור לאחרים כשהם זקוקים לכך‬
‫‪79.2%‬‬
‫לזהות כישורים שהם לא ידעו שיש להם‬
‫‪62.5%‬‬
‫לעבוד עם אנשים אחרים‬
‫‪54.2%‬‬
‫ההשתתפות באתגר שיפרה את גישת התלמידים‬
‫כלפי הלימודים בכלל‬
‫‪33.3%‬‬
‫לתעד ולהסביר את עבודתם‬
‫‪29.2%‬‬
‫להכיר נושאים שירצו לעסוק בהם בעתיד‬
‫‪29.2%‬‬
‫להתבונן בסביבתם הקרובה‬
‫‪4.2%‬‬
‫להאמין בעצמם וביכולתם לחולל שינוי‬
‫‪4.2%‬‬
‫הערכת התרומה הממוצעת של ההשתתפות באתגר עבור התלמידים הייתה בטווח של בין תרומה‬
‫בינונית לרבה‪ .‬ההשתתפות באתגר גרמה להם לחוש כי הם יכולים "לשנות בעולם" למרות גילם‬
‫הצעיר (‪ ,)78%‬הגבירה את רצונם לעזור לאחרים (‪ ,)75%‬ועוררה את תחושת האכפתיות שלהם‬
‫כלפי הזולת (‪ .)72%‬החוויה של ההשתתפות באתגר למדה אותם על יכולתם לשתף פעולה עם‬
‫חבריהם‪ ,‬לבטא את עצמם בבהירות‪ ,‬ולחשוב על פתרון בעיות‪.‬‬
‫כמחצית מהתלמידים שהשתתפו באתגר דיווחו על הרחבה של מעגל החברים שלהם‪.‬‬
‫ההשתתפות באתגר השפיעה גם על שינוי לטובה של הגישה הלימודית של כשליש מן התלמידים‪,‬‬
‫וכמחציתם אף דיווחו כי לאחר ההשתתפות באתגר הם תלמידים טובים יותר!‬
‫לוח ‪ :13‬במה תרמה לך ההשתתפות בפרויקט?‬
‫כלל לא‬
‫‪1‬‬
‫‪N‬‬
‫במידה‬
‫מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה‬
‫בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה‬
‫רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה רבה‬
‫מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪455‬‬
‫ממוצע‬
‫תלמידים‬
‫ס‪.‬ת‪.‬‬
‫במה תרמה ההשתתפות בפרויקט‬
‫‪ .1‬ההשתתפות הגבירה את הרצון‬
‫שלי לעזור לאחרים‬
‫‪101‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪17.8%‬‬
‫‪33.7%‬‬
‫‪41.6%‬‬
‫‪75.3%‬‬
‫‪4.08‬‬
‫‪.987‬‬
‫‪ .2‬ההשתתפות גרמה לי לחשוב‬
‫שכל אחד יכול לשנות‪ ,‬גם אם‬
‫הוא צעיר‬
‫‪102‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪17.6%‬‬
‫‪35.3%‬‬
‫‪43.1%‬‬
‫‪78.4%‬‬
‫‪4.16‬‬
‫‪.920‬‬
‫‪ .3‬ההשתתפות עזרה לי לעבוד‬
‫בצוות יחד עם החברים שלי‬
‫‪102‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪3.9%‬‬
‫‪21.6%‬‬
‫‪40.2%‬‬
‫‪30.4%‬‬
‫‪70.6%‬‬
‫‪3.89‬‬
‫‪1.014‬‬
‫‪ .4‬ההשתתפות עזרה לי להרגיש‬
‫שאכפת לי מהאנשים מסביבי‬
‫‪102‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪4.9%‬‬
‫‪21.6%‬‬
‫‪35.3%‬‬
‫‪36.3%‬‬
‫‪71.6%‬‬
‫‪3.99‬‬
‫‪.980‬‬
‫‪ .5‬ההשתתפות עזרה לי לחשוב‬
‫בצורה מסודרת על פתרון בעיות‬
‫‪100‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪3.51‬‬
‫‪1.115‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪19‬‬
‫‪N‬‬
‫כלל לא‬
‫‪1‬‬
‫במידה‬
‫מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה‬
‫בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה‬
‫רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה רבה‬
‫מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪455‬‬
‫‪ .6‬הבנתי שזה אפשרי להתחיל‬
‫ולסיים פרויקט בזמן‬
‫‪101‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪17.8%‬‬
‫‪23.8%‬‬
‫‪33.7%‬‬
‫‪19.8%‬‬
‫‪53.5%‬‬
‫‪3.46‬‬
‫‪ .7‬הבנתי שאפשר להשיג בקלות‬
‫שיתוף פעולה עם אנשים‬
‫‪101‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪5.9%‬‬
‫‪21.8%‬‬
‫‪43.6%‬‬
‫‪22.8%‬‬
‫‪66.4%‬‬
‫‪3.71‬‬
‫‪1.071‬‬
‫‪ .8‬למדתי להסביר את עצמי‬
‫לאחרים באופן ברור‬
‫‪100‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪1.141‬‬
‫‪ .9‬עכשיו יש לי יותר חברים‬
‫‪100‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪2.87‬‬
‫‪1.488‬‬
‫‪ .10‬בעקבות השתתפותי בפרויקט‬
‫אני מרגיש‪/‬ה שהגישה שלי‬
‫ללימודים השתפרה‬
‫‪97‬‬
‫‪20.6%‬‬
‫‪21.6%‬‬
‫‪21.6%‬‬
‫‪17.5%‬‬
‫‪18.6%‬‬
‫‪36.1%‬‬
‫‪2.92‬‬
‫‪1.404‬‬
‫‪ .11‬בעקבות השתתפותי בפרויקט‬
‫אני מרגיש‪/‬ה שאני תלמיד‪/‬ה‬
‫טוב‪/‬ה יותר‬
‫‪100‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪3.09‬‬
‫‪1.478‬‬
‫‪3.56‬‬
‫‪.746‬‬
‫סה"כ‬
‫עבור כלל‬
‫ממוצע‬
‫תלמידים‬
‫ס‪.‬ת‪.‬‬
‫‪1.145‬‬
‫שהשתתפו במחקר‪ ,‬נושא הערכים האנושיים (עזרה לאנשים אחרים) חשוב‬
‫במידה רבה מאוד‪ ,‬ו‪ 88%-‬מהם סבורים כי ממד המצויינות (ביצוע עבודה ברמה גבוהה) חשוב‬
‫במידה רבה (‪ )40%‬או רבה מאוד (‪.)48%‬‬
‫התבקשו למסור באופן חופשי את דעתם על אתגר "יוצרים שינוי" (‪:)N=85‬‬
‫כמחצית המשיבים התייחסו בתשובותיהם לחשיבות הפרוייקט ולתרומתו הכוללת‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪20‬‬
‫הפרויקט באמת עוזר לילדים‪ ,‬להורים ולכדור הארץ‪.‬‬
‫פרויקט זה הוא פרויקט מדהים‪ .‬הוא עוזר למיליוני אנשים‪ ,‬בעלי חיים ועוד‪ .‬גם אלו‬
‫שלא זכו עזרו לאחרים‪ .‬זה מדהים‪.‬‬
‫אני חושבת שזה מאד חשוב לשמח אנשים‪ .‬אני אחת ‪ -‬ועשיתי הרבה טוב לאנשים‬
‫רבים‪ .‬שימחתי חיילים‪ ,‬ששומרים על המדינה של‪ .‬הם שומרים עלי‪ ,‬ואני שימחתי אותם‬
‫בפרויקט‪.‬‬
‫דעתי על הפרויקט היא שזהו רעיון מקסים שבאמת עוזר לזולת‪.‬‬
‫אני חושבת שהפרויקט היה דבר טוב מאוד שעזר לאנשים נזקקים ואני חושבת שעשיית‬
‫מעשה טוב הוא דבר טוב‪.‬‬
‫הפרויקט מאוד מוצלח‪ .‬זה חשוב לעזור לאנשים שאין להם אוכל‪ ,‬זה חשוב לבריאות‪.‬‬
‫אני חושבת שעשינו עבודה מעולה ואנחנו טובי לב‪ ,‬אנחנו יכולים לעשות זאת שוב‪ ,‬זה‬
‫חשוב לעזור לאנשים‪.‬‬
‫זה פרוייקט ממש טוב כי זה דואג לבטיחות הילדים‪ ,‬זה מוציא אותם מסכנה‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪ o‬לדעתי עזרנו מאד לשכונה ששאלנו את התושבים אם הם שמחים שעשינו את הבוסתן‪,‬‬
‫הם אמרו שלפני כן היה שם הרבה זבל ועכשיו יש להם מקום להיפגש‪.‬‬
‫‪ o‬אני חושב שתרמתי בתוך הפרויקט וגם אני חושב שאני באמת יכול לעזור להם‪.‬‬
‫‪ o‬לדעתי הפרויקט תורם ועוזר לקהילה‪.‬‬
‫כ‪ 27%-‬מהמשיבים התייחסו להנאתם מהפרוייקט‪:‬‬
‫‪ o‬היה לי כיף לנסוע באוטובוס ולעבוד בחווה‪.‬‬
‫‪ o‬אהבתי ללכת לחווה לגדל ירקות ולתת למאיר השמן‪ .‬הכי אהבתי לקטוף את הירקות‬
‫ולסדר בארגז‪.‬‬
‫‪ o‬היה כיף נהניתי לעבוד ולנקות את הערוגות נהניתי מאוד לפגוש את מאיר השמן‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫הייתה לי חוויה כיפית להשתתף בפרויקט כי למדתי דברים‪ .‬וגם אני אוהבת בעלי חיים‬
‫אז היה לי מאד כיף‪.‬‬
‫הפרויקט הצליח לנו מאד‪ .‬ומאד שמחתי בלי שום קשר הפרויקט היה ממש כיף‪.‬‬
‫לפי דעתי הפרויקט היה מוצלח ומהנה ומאד יפה‪.‬‬
‫לדעתי הפרויקט שעשינו היה פרויקט מעולה והיה כיף להיות חלק ממנו‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫כ‪ 13%-‬מהמשיבים התייחסו לתרומת האתגר ברמה האישית‪:‬‬
‫‪ o‬הפרויקט עזר לי בביטחון‪ ,‬בחברה‪...‬‬
‫‪ o‬הייתה לי חוויה כיפית להשתתף בפרויקט כי למדתי דברים‪.‬‬
‫‪ o‬היה מעולה הפנמתי את מטרת הפרויקט‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫הפרייקט תרם רבות לידיעותיי ולהתייחסות שלי לנושא‪ .‬למדתי שהתרנגולות לא‬
‫צריכות לסבול כדי שאנחנו נאכל‪ ,‬ואני מרגיש שאני עוזר לתרנגולות כשאני עוסק‬
‫בנושא‪.‬‬
‫הבנתי שגם אני הילדה הקטנה‪ ,‬יכולה לעשות ולשנות הרבה דברים ולא צריך לזלזל‪.‬‬
‫לדעתי הפרויקט היה מדהים‪ ,‬מיוחד במינו‪ ,‬מלמד את הילדים שהכל אפשרי ואפשר‬
‫לעשות כל דבר שרוצים‪.‬‬
‫הפרויקט עזר לי להבין שלעזור לאנשים זה כיף‪.‬‬
‫הפרויקט עזר לי להבין שכל אחד יכול ליצור שינוי בעולם‪.‬‬
‫‪ o‬הפרויקט הפך אותי ליותר מתחשבת‪.‬‬
‫‪ o‬ככה הכרתי יותר טוב ילדים‪.‬‬
‫‪ o‬הפרוייקט היה מגבש ומהנה‪ .‬הייתה עבודת צוות בין התלמידים‪.‬‬
‫‪ o‬תרמנו לבית הספר והיינו עם החברים‪.‬‬
‫כ‪ 4%-‬מהמשיבים הביעו את דעתם לגבי קשיים או אכזבות אישיות שחוו בפרויקט‪:‬‬
‫‪ o‬הפרויקט היה מאוד קשה‪.‬‬
‫‪ o‬מה שציער אותי שלא יצאתי לכנס ביום ההולדת שלי‪.‬‬
‫‪ o‬לא היה לנו זמן להתארגן‪.‬‬
‫‪ o‬לדעתי הפרויקט לא היה נחוץ‪.‬‬
‫‪ o‬היה צריך לעבוד על נושא אחר יותר משמעותי‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪21‬‬
‫‪ o‬הפרויקט היה בסדר לא מושקע מאד‪ .‬בכל התחומים יכולנו יותר‪.‬‬
‫רוב התלמידים (כ‪ )61%-‬שהשתתפו באתגרי "יוצרים שינוי" עשו זאת כחלק מקבוצה בת מעל ‪12‬‬
‫חברי קבוצה‪ ,‬כ‪ 20%-‬היו חברים בקבוצות של ‪ 7-12‬חברים‪ ,‬וכ‪ 18%-‬השתתפו בקבוצות שמנו ‪5-6‬‬
‫חברים בלבד‪ .‬רוב התלמידים (כ‪ )85%-‬העידו כי גודל הקבוצה התאים למשימה שלקחו על עצמם‪,‬‬
‫כ‪ 14%-‬אמרו שהקבוצה הייתה גדולה מדי‪ ,‬ורק כאחוז אחד מן התלמידים ציינו שהקבוצה הייתה‬
‫קטנה מדי עבור המשימה‪.‬‬
‫כמחצית‬
‫(‪ )52%‬סברו כי נחוץ סיוע לביצוע מיטבי של האתגר‪ :‬עזרה כספית (‪39%‬‬
‫מהעונים)‪ ,‬השתתפות משמעותית יותר של עמיתיהם (‪ )31%‬ושל תלמידיהם (‪ )23%‬בביצוע‬
‫האתגר‪ ,‬תוספת זמן (‪ ) 23%‬קבלת תמיכה רבה יותר מן הקהילה המקומית (‪ )23%‬וממנהל בית‬
‫הספר (‪ )15%‬והכוונה טובה יותר מן האתר (‪.)15%‬‬
‫התבקשו להציע באופן חופשי שינויים ב"אתגר" יוצרים שינוי‪ .‬זו תמצית תשובותיהם‬
‫(‪:)N=56‬‬
‫כ‪ 61%-‬מהמשיבים חושבים כי אין צורך בשינוי‪:‬‬
‫‪ o‬לא‪ .‬הפרויקט היה מצוין ואני חושב שהוא באמת מועיל לכולנו‪.‬‬
‫‪ o‬לא הייתי רוצה לשנות דבר‪.‬‬
‫‪ o‬לא! רעיון הפרויקט מאוד מצא חן בעיני!!!‬
‫‪ o‬לא‪ ,‬הפרויקט הלך חלק וטוב לא היו שום בעיות משמעותיות יותר מדי‪.‬‬
‫כעשירית מן התלמידים הציעו הצעות הנוגעות להתנהלות הפרויקט‪ ,‬לאופי שיתוף הפעולה וכן‬
‫הציעו את תובנותיהם המעשיות לאור העובדה שלא זכו‪.‬‬
‫‪ o‬הייתי רוצה שכל הכיתה תצא לכנס (צער בעלי חיים) ולא רק ‪ 10‬ילדים מסוימים שנבחרו‬
‫בהגרלה‪ /‬הייתי רוצה שאנשים מצער בעלי חיים יסכימו לכולם לנסוע לשם‪.‬‬
‫‪ o‬הייתי מעדיף שמנהלת בית הספר תסכים ליותר דברים כי אם היא הייתה מסכימה‪,‬‬
‫הפרויקט שלנו היה גדול מאד עם המון פרטים‪.‬‬
‫‪ o‬היה צריך לעשות אחרת כי הסרטון לא יצא כל כך טוב ולא היה ראוי לכנס "יוצרים‬
‫שינוי"‪.‬‬
‫‪ o‬היה צריך לבדוק את הצרכים בשטח לפני הקמת הבוסתן‪.‬‬
‫‪ o‬היה צריך להתחיל את הפרויקט מוקדם יותר‪.‬‬
‫‪ o‬היינו יכולים לעשות סקר מה אנשי השכונה רוצים ולא לפעול על דעת עצמנו‪.‬‬
‫‪ o‬הייתי רוצה שבפעם הבאה חברי הקבוצה ישתפו יותר פעולה‪.‬‬
‫‪ o‬הייתי רוצה שיהיו פחות אי הסכמות‪.‬‬
‫‪ o‬הייתי רוצה פחות השתלטות של הילדים בקבוצה‪.‬‬
‫‪ o‬הייתי רוצה שיהיו ילדים שיעבדו באופן יותר רציני‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪ o‬ולבסוף‪ ,‬צריך תעודת הוקרה ופרס קטן ולא רק תעודה‪.‬‬
‫רגשות עם סיום האתגר‬
‫כ‪ 40%-‬מן התלמידים חשו גאים על השתתפותם באתגר‪ ,‬וכן הביעו רגשות שמחה (‪ ,)28%‬שביעות‬
‫רצון וסיפוק מן הדרך שבה פעלו במהלכו‪ .‬חלקם הצטערו על סיום האתגר (‪ ,)13%‬ואחרים חשו‬
‫מלאי מוטיבציה לבצע דברים דומים עם סיומו‪ .‬תלמידים מעטים (‪ )1-3%‬דיווחו על תסכול‪ ,‬חוסר‬
‫סיפוק ועייפות לאחר המאמץ הרב שהושקע‪.‬‬
‫כמעט כל‬
‫(‪ )96%‬אמרו שירצו להשתתף פעם נוספת באתגר מסוג זה‪ .‬מורה אחד השיב‬
‫שלא ירצה להשתתף שנית באתגר שכזה והסביר בתשובתו כי לחברי הקבוצה לא היו די כסף או‬
‫משאבים לביצוע מוצלח של הפרויקט‪.‬‬
‫גם כמעט כל‬
‫(‪ )92%‬מעוניינים להשתתף שוב באתגר‪.‬‬
‫‪ 8‬תלמידים השיבו שלא ירצו להשתתף שנית באתגר שכזה ונמקו זאת בכך שהפרויקט לא הצליח‪,‬‬
‫שהיקף או אופי הפרויקט היו קשים מדי עבור חברי הקבוצה‪ ,‬שלא היה די זמן לתכנון‪ ,‬שלא‬
‫הייתה תמיכה מספקת בפרויקט או ש"לא הקשיבו לי"‪.‬‬
‫במחקר זה ביקשנו לבחון את השפעת ההשתתפות באתגרי "יוצרים שינוי" בישראל על מנחי‬
‫האתגרים (מורים) ועל התלמידים המתנדבים‪.‬‬
‫המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר (‪ 25‬מורים ו‪ 103-‬תלמידים) יזמו ובצעו במסגרת‬
‫"יוצרים שינוי" ‪ 24‬אתגרים באמצעות תהליך מובנה של "להרגיש"; "לדמיין"‪" ,‬לעשות"‬
‫ו"לשתף"‪ .‬האתגרים שנבחרו בעבודת צוות ביטאו אכפתיות‪ ,‬מעורבות וחמלה כלפי הקהילה‬
‫האנושית‪ ,‬כמו גם כלפי בעלי חיים‪ ,‬צמחים והסביבה האקולוגית‪ .‬תחומי הפעולה כללו "האכלת"‬
‫נזקקים‪ ,‬סיוע לבעלי מוגבלויות‪ ,‬פעולות למען לכידות קהילתית ובית ספרית‪ ,‬וכן פעולות למען‬
‫הבטיחות בדרכים ולשיפור הכושר הגופני (פעילות ספורט)‪.‬‬
‫‪ o‬ההשתתפות בפרוייקט "יוצרים שינוי" הייתה עבור שלושה רבעים מן המורים אפיק‬
‫התנדבות בלעדי מחוץ לבית הספר (בשנה בה בוצע הפרוייקט)‪.‬‬
‫‪ 88% o‬מהמורים מצאו באתגר עניין אישי במידה רבה (‪ )24%‬או רבה מאוד (‪.)64%‬‬
‫‪ o‬ההשתתפות באתגר העניקה למורים הזדמנות (שונה) להקנות לתלמידיהם ערכים של‬
‫מעורבות חברתית וצמיחה אישית וכן ללמד אותם אסטרטגיות פעולה נחוצות‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪23‬‬
‫‪ o‬שיתוף הפעולה בין מורים לתלמידים במהלך האתגר אפשר היכרות קרובה‪ ,‬לא פורמלית‬
‫ביניהם‪ ,‬וגילוי של איכויות חיוביות באישיותם של התלמידים אשר באו לידי ביטוי‬
‫הודות להשתתפותם באתגר‪" :‬למדתי שכל חברי הקבוצה אוהבים לעזור – לקהילה‬
‫בכלל‪ ,‬ואחד לשני בפרט"; "למדתי שילדים יכולים לקבל אחריות גם בגיל צעיר";‬
‫"למדתי שילדים הם אוצר בלתי נדלה של רעיונות‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬חיוך ואהבה כלפי האחר";‬
‫"גיליתי שתלמידי הכיתה יצירתיים בפתרונות לבעיה‪ ,‬סקרנים מאוד ובעלי מוטיבציה‬
‫להצליח"‪.‬‬
‫‪ o‬ההצלחה באתגר של תלמידים שנתפסו אולי לפניו כבלתי מסתגלים נתנה למוריהם‬
‫תקווה ועידוד לגביהם‪":‬למדתי שלעולם אסור להתייאש או לחשוב שלילד אין כוח או‬
‫יכולת ליצור משהו חיובי במציאות‪ .‬צריך רק לתת לו את הכלים הנכונים בשבילו‬
‫לעשות זאת"‪.‬‬
‫‪ o‬ההשתתפות באתגר "הזכירה" למורים את הערכים שבהם הם מאמינים‪ ,‬וחיזקה את‬
‫מחוייבותם החברתית‪-‬חינוכית‪" :‬למדתי שיש צורך בתרומה רבה יותר לכלל"; "למדתי‬
‫שאתגרים מסוג זה מדבקים ויוצרים שינוי מהותי בתפיסת החיים"; "למדתי שהעזרה‬
‫לקהילה היא ערך עליון מבחינתי"‪.‬‬
‫‪ o‬ההשתתפות באתגר חשפה גם יכולות חבויות בקרב המורים ואמונות חיוביות בנוגע‬
‫לעצמם‪" :‬למדתי על יכולתי להרים פרויקטים בית ספריים‪ ,‬וליצור שפה משותפת ביני‬
‫ובין חברי הקבוצה"; "למדתי לתת כוח לחניכים"; "למדתי כיצד לגרום לתלמידים להבין‬
‫שהם מסוגלים ליצור שינוי ולהאמין ביכולות שלהם על אף הכישלון בפרויקט"; " למדתי‬
‫על שיתוף פעולה עם עוד גורמים"; "למדתי שהתפקיד של ריכוז חברתי ממש מתאים לי"‬
‫ו‪"-‬גיליתי שאני אוהבת לתת מעצמי ‪ -‬יותר ממה שחשבתי"‪.‬‬
‫‪ o‬רוב המורים ציינו כי ההשתתפות באתגר לימדה את חברי הקבוצה לעזור לאחרים כאשר‬
‫הם מזהים צורך בכך‪ .‬קרוב לשני שלישים מן המורים אמרו כי האתגר היווה הזדמנות‬
‫לחשיפת כשרונות חבויים בקרב התלמידים‪ ,‬וכמחציתם הצביעו על תרומתו של‬
‫הפרוייקט ליכולתם של התלמידים לשתף פעולה‪.‬‬
‫‪ o‬כשליש מן המורים חשו שההשתתפות באתגר שיפרה את התייחסותם של התלמידים‬
‫ללימודים‪ ,‬וכן הציגה בפניהם נושאי עניין חדשים אשר בהם יוכלו להתמחות בעתיד‪.‬‬
‫‪ o‬רוב המורים אמרו כי הם מאמינים במידה רבה או רבה מאוד שבעקבות ניסיונם של‬
‫חברי הקבוצה באתגר‪ ,‬תלמידיהם ירצו לעשות יותר למען הקהילה‪ .‬כ‪ 17%-‬מן המורים‬
‫סבורים כך במידה בינונית‪ ,‬ורק כ‪ 4%-‬מהמורים מאמינים במידה מעטה כי חברי‬
‫קבוצתם ירצו בעתיד לעשות יותר למען הקהילה‪.‬‬
‫‪ o‬כמעט כל המורים חשו כי ההשתתפות באתגר חזקה את אמונתם של התלמידים‬
‫ביכולתם של חברי הקבוצה ליצור שינוי‪" :‬הקבוצה הייתה מלאת מוטיבציה לעשייה‬
‫והאמינה ביכולתה לחולל שינוי"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪ o‬כשליש מהתלמידים אהבו את האפשרות שניתנה להם לפעול באופן עצמאי "כמבוגרים"‬
‫ולעשות דברים יחד עם חבריהם‪ .‬כרבע מהתלמידים "התחברו" לחשיבה על הצרכים של‬
‫אנשי הקהילה‪ ,‬לשמחתם של אנשי הקהילה כאשר יושמו פתרונות‪ ,‬ולהצלחתם האישית‬
‫בתהליכי פתרון הבעיות שהבנה האתגר‪.‬‬
‫‪ o‬התלמידים היו אקטיביים ושיטתיים בדרכם לפתור את אתגרי התכנית‪ :‬כ‪42%-‬‬
‫מהתלמידים התייעצו עם מישהו נוסף מצוות בית הספר בחשיבה על הפרויקט‪ .‬אחרים‬
‫התייעצו בעניין זה עם חברים מכיתה אחרת (‪ ,)18%‬חברים מהשכונה (‪ )9%‬או עם בני‬
‫משפחתם (‪ .)18%‬קצת יותר משליש התלמידים לא התייעצו עם אף גורם נוסף והסתפקו‬
‫בסיוע ממוריהם‪.‬‬
‫‪ 58% o‬מהתלמידים הרגישו שחברי הקבוצה עבדו בשיתוף פעולה מלא‪ ,‬כשליש‬
‫מהתלמידים חשו ש"היו כמה ילדים שבלטו וילדים אחרים השתתפו מעט"‪ .‬מספר ילדים‬
‫אמרו כי היו רוצים להשתתף באופן משמעותי יותר בפרוייקט ואף להוביל אותו‪.‬‬
‫כמחצית מהתלמידים שהשתתפו באתגר דיווחו על הרחבה של מעגל החברים שלהם‪.‬‬
‫‪ o‬לפי דיווח עצמי‪ ,‬הערכת התרומה הממוצעת של ההשתתפות באתגר עבור התלמידים‬
‫הייתה בטווח של בין "תרומה בינונית" ל"תרומה רבה"‪ .‬ההשתתפות באתגר גרמה‬
‫לתלמידים לחוש כי הם יכולים "לשנות בעולם" למרות גילם הצעיר (‪ ,)78%‬הגבירה את‬
‫רצונם לעזור לאחרים (‪ )75%‬ועוררה את תחושת האכפתיות שלהם כלפי הזולת (‪.)72%‬‬
‫החוויה של ההשתתפות באתגר לימדה אותם על יכולתם לשתף פעולה עם חבריהם‪,‬‬
‫לבטא את עצמם בבהירות‪ ,‬ולהתעמק בפתרון בעיות‪.‬‬
‫‪ o‬כ‪ 40%-‬מן התלמידים חשו גאים על השתתפותם באתגר‪ ,‬וכן הביעו רגשות שמחה (‪,)28%‬‬
‫שביעות רצון וסיפוק מן הדרך שבה פעלו במהלכו‪ .‬חלקם הצטערו על סיום האתגר‬
‫(‪ ,)13%‬ואחרים חשו מלאי מוטיבציה לבצע דברים דומים עם סיומו‪.‬‬
‫‪ o‬ההשתתפות באתגר השפיעה גם על שינוי לטובה של הגישה הלימודית של כשליש מן‬
‫התלמידים‪ ,‬וכמחציתם אף דיווחו כי לאחר ההשתתפות באתגר הם תלמידים טובים‬
‫יותר!‬
‫‪ o‬כך בטאו התלמידים את השינוי בתפיסתם האישית‪" :‬הבנתי שגם אני הילדה הקטנה‪,‬‬
‫יכולה לעשות ולשנות הרבה דברים ולא צריך לזלזל"; "לדעתי הפרויקט היה מדהים‪,‬‬
‫מיוחד במינו‪ ,‬מלמד את הילדים שהכל אפשרי ואפשר לעשות כל דבר שרוצים";‬
‫"הפרויקט עזר לי להבין שלעזור לאנשים זה כיף"; "הפרויקט הפך אותי ליותר‬
‫מתחשבת"‪.‬‬
‫‪ o‬נמצאה שונות בין הערכת המורים לבין הערכת התלמידים בנוגע לקושי שהציב האתגר‬
‫בפני התלמידים‪ :‬המורים העריכו כי ההתמודדות של תלמידיהם עם משימות האתגר‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪25‬‬
‫הייתה עבורם "קשה במידה בינונית"‪ .‬לעומת זאת התלמידים העריכו את התמודדותם‬
‫שלהם באתגר בטווח "קשה במידה בינונית" עד "קלה"‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬בעוד שהמורים‬
‫העריכו שהתלמידים התקשו לצאת אל הקהילה ולתעד את עבודתם בסרטון (פעולות‬
‫שדרשו יצירתיות‪ ,‬מיידיות וספונטניות‪ ,‬יחסית לפרקי הארגון והתכנון שהתקיימו בחדרי‬
‫הכיתות)‪ ,‬התלמידים העריכו פעולות אלו כקלות ומהנות יחסית‪.‬‬
‫‪ o‬הסיבות העיקריות אותן ציינו המורים לכך שקבוצתם זכתה באחת מן הקטגוריות היו‬
‫זיהוי צורך משמעותי של הקהילה‪ ,‬יכולתם לענות בהצלחה על צורך זה ומציאת רעיון‬
‫יצירתי שגרף עניין ותמיכה‪ ,‬בעוד שהסיבות העיקריות שציינו התלמידים לזכיה היו הזמן‬
‫והמאמץ הרבים שהוקדשו לפרויקט‪ ,‬התחושה הפנימית כי הם מעורבים בדבר בעל‬
‫חשיבות‪ ,‬העובדה שהרעיון שעמד בבסיס האתגר היה מוצלח‪ ,‬העזרה שהוגשה להם‬
‫מטעם מבית הספר‪ ,‬והמעורבות הגבוהה של התלמידים בביצוע האתגר‪.‬‬
‫‪ o‬רוב המורים נעזרו באתר האינטרנט לצורך הבניית הפעילות‪ ,‬אולם רק כשליש מן‬
‫התלמידים בקרו בו‪.‬‬
‫‪ o‬כשליש מהתלמידים חשו ש"היו כמה ילדים שבלטו וילדים אחרים השתתפו מעט"‪.‬‬
‫מספר תלמידים אמרו כי היו רוצים להשתתף באופן משמעותי יותר בפרוייקט ואף‬
‫להוביל אותו‪.‬‬
‫‪ o‬כמחצית המורים סברו כי נחוץ סיוע לביצוע מיטבי של האתגר‪ :‬עזרה כספית‪ ,‬השתתפות‬
‫משמעותית יותר של עמיתיהם ושל תלמידיהם‪ ,‬תוספת זמן וקבלת תמיכה רבה יותר מן‬
‫הקהילה המקומית‪ .‬רוב היבטים אלה צויינו גם על ידי התלמידים‪.‬‬
‫‪ o‬כמעט כל המורים (‪ )96%‬וגם כמעט כל התלמידים (‪ )92%‬מעוניינים להשתתף שוב‬
‫באתגר‪.‬‬
‫פרוייקט "יוצרים שינוי" הצליח לייצר פלטפורמה שיטתית‪ ,‬מלהיבה ואפקטיבית לפעולות‬
‫התנדבות קבוצתיות של ילדים ובני נוער בישראל‪ .‬מן המחקר עולה כי תוצאות הפרוייקט‬
‫בישראל אולי אף מתרחבות אל מעבר למטרות שהציגו מעצביו‪ .‬ההשתתפות באתגרי "יוצרים‬
‫שינוי" תרמה כמובן ל"לקוחות" אתגרי התכנית (אספקט זה לא נבחן באופן ישיר במחקר‬
‫הנוכחי)‪ ,‬אולם בד בבד יצרה לפחות בקרב חלק מן המשתתפים שינויים בתפיסתם העצמית לצד‬
‫תוצאות חיוביות מוחשיות (היבטים מוכרים מן הספרות שהוזכרה במבוא למחקר זה)‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬המורים הכירו מחדש בחשיבות ובצורך לפעול בעצמם ולחנך את תלמידיהם‪ ,‬למעורבות‬
‫אזרחית‪-‬קהילתית‪ ,‬ולערכים הנגזרים מתוכה‪ .‬באמצעות ההשתתפות בתכנית‪ ,‬הם אף זכו‬
‫בהיכרות מעמיקה עם תלמידיהם ובהזדמנות לגלות יכולות אישיות (שלהם ושל התלמידים)‬
‫ולבטא איכויות של נתינה ומנהיגות‪.‬‬
‫התלמידים שנענים לאתגרי התכנית מקבלים הזדמנות לפעול במידה רבה באופן עצמאי‪ ,‬נחשפים‬
‫לבעיות‪ ,‬משתתפים בתהליך סיעור מוחות ובעיקר – יוצאים לפעולה‪ ,‬מושיטים סעד ואמפתיה‬
‫ל"גדולים"‪ ,‬זוכים להוקרה ולחשיפה‪ ,‬ומבצרים תוך כך את הערכתם העצמית‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫לא רק שהתלמידים למדו לשתף פעולה‪ ,‬בינם לבין עצמם ועם גופים נוספים ‪ -‬כמחציתם דווחו על‬
‫רכישת חברים חדשים ועל שינוי לטובה במצבם הלימודי‪ .‬כלומר‪ ,‬תחושת המסוגלות העצמית‬
‫יחד עם פיתוח המיומנות של מחשבה שיטתית והתנסחות בהירה‪ ,‬בהן התנסו במסגרת התוכנית‪,‬‬
‫יצרה שינוי מעמיק הבא לידי ביטוי גם בתחום שאינו נוגע ישירות לתכני ההתנדבות‪.‬‬
‫ואם נחזור לרגע לנקודת ההתחלה‪ ,‬כאשר נשאלו התלמידים מדוע רצו להצטרף לאתגר‪ ,‬היו‬
‫תשובותיהם השכיחות‪" :‬רציתי לעזור לאנשים‪ ...‬רציתי לעזור לבעלי חיים‪ ...‬ו‪-‬אני אוהב‬
‫להתנדב"‪ ,‬בעוד שתשובתם השכיחה של המורים לשאלה מדוע רצו שבית ספרם יצטרף לפרוייקט‬
‫הייתה‪" :‬חשוב שחברי הקבוצה יידעו לזהות צרכים ובעיות של הקהילה בה הם חיים"‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬נראה כי הפרויקט השכיל לתעל את נטייתם הטבעית של התלמידים להיחלץ לעזרת‬
‫הזולת ‪ -‬לפעילות מושכלת ואפקטיבית למען הקהילה בה הם חיים (באמצעות המורים המנחים) ‪-‬‬
‫ובד בבד אפשר למורים לקחת חלק בתנועה הטבעית‪ ,‬הנלהבת‪ ,‬אל "האחר" של הילדים ובני‬
‫הנוער‪ .‬כך יצאו אפוא כולם נשכרים‪.‬‬
‫מכון הנרייטה סאלד – המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות‬
‫‪27‬‬