‫‪[email protected] | www.kavnet.co.il‬‬ ‫תשע"א || ‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫אדר א'א' תשע"א‬ ‫כ"ד אדר‬ ‫‪ | | 28.2.2011‬כ"ד‬ ‫גיליון מס' ‪28.2.2011 || 4‬‬ ‫מו"ל; קו לחינוך | עורכת; סיגל בן ארצי | המערכת‪ :‬היסמין ‪ 1‬רמת אפעל | טל‪ | 03-6354484 .‬פקס‪03-6354490 .‬‬ ‫‪ 10%‬בממוצע מתלמידי ישראל הם לקויי למידה‬ ‫‪ 2%‬מהם זקוקים לחינוך מיוחד‬ ‫ככל שמתרחקים ממרכז הארץ יורד מספר התלמידים לקויי הלמידה‪ .‬הסיבה; אוכלוסיות חזקות יכולות‬ ‫להשקיע באיתור ואבחון ילדים שמגלים קשיים בלימודים‪ ,‬מה שלא מסוגלות האוכלוסיות בפריפריה‬ ‫מאת; סיגל בן ארצי‬ ‫א‬ ‫גודת ניצן‪ ,‬האגודה לקידום לקויי למידה‪ ,‬חושפת באתר שלה‬ ‫מידע מגוון על כל נושא לקויות הלמידה; איזה סוגים יש‪ ,‬מה‬ ‫הסיבות ללקות למידה‪ ,‬מה הקשיים המאפיינים תלמידים‬ ‫לקויי למידה‪ ,‬במה ההורים יכולים לסייע לילד לקוי למידה ועוד‪.‬‬ ‫בגיליון הנוכחי של חינוך נכון בחרנו להעניק להורים מידע מגוון דווקא‬ ‫עתידנותמידע באינטרנט‪ .‬למשל; איך מזהים‬ ‫בנושאים שלא קל למצוא עליהם‬ ‫אצל הילד הצעיר שהוא עתיד להיות לקוי למידה וכיצד מסייעים לו‪,‬‬ ‫איזה מיומנויות צריך בביה"ס כדי להצליח בלימודים‪ ,‬כיצד לקרוא‬ ‫נכון מידע מהאינטרנט כדי להשתמש בו להכנת שיעורים‪ ,‬וגם מחקר‬ ‫חדש בנושא כאוב‪ ,‬בייחוד אצל הורים לתלמידים לקויי למידה‪ ,‬בנושא‬ ‫עמדות הורים כלפי שיעורי הבית‪.‬‬ ‫כ‪ 10%-‬מתלמידי ישראל מוגדרים כלקויי למידה‪ .‬המעניין הוא שככל‬ ‫שקרבים למרכז הארץ כמות לקויי הלמידה גבוהה יותר‪ ,‬ולעיתים‬ ‫אף מגיעה לכ‪ 20%-‬מהתלמידים במוסד לימודי אחד‪ .‬הסיבה לכך‬ ‫היא‪ ,‬שאוכלוסיה חזקה היא בעלת אמצעים לאיתור וטיפול בילדים‬ ‫אלו‪ .‬בדרום הארץ או בצפונה‪ ,‬בקרב אוכלוסיות חלשות יותר‪ ,‬רמת‬ ‫המודעות לנושא נמוכה יותר‪ ,‬ויכולת השקעת הכספים והמאמצים‬ ‫בנושא פחותה‪ .‬סברה נוספת היא‪ ,‬שאוכלוסיה חזקה יודעת לנצל‬ ‫את ההקלות המגיעות לה מעצם היות התלמידים לקויי למידה –‬ ‫הארכת זמן במבחנים‪ ,‬בחינות בעל פה במקום בכתב‪ ,‬הקלות בהיקף‬ ‫הבחינות וכדומה‪.‬‬ ‫כדי לקבל הקלות בלמידה‪ ,‬על הילד להציג אבחון והמלצה מאיש‬ ‫מקצוע‪ .‬ילדים שידם אינה משגת ושהוריהם לא יודעים לזהות שהילד‬ ‫לקוי למידה‪ ,‬עולים חדשים למשל‪ ,‬אינם יכולים ליהנות מההקלות‪.‬‬ ‫רשויות מקומיות לא מעטות החלו להפעיל אבחוני קריאה לילדים‬ ‫כבר בכיתות היסוד‪ ,‬אולם לא תמיד הן יכולות להשקיע בטיפול‬ ‫בתלמידים בהמשך‪ .‬כך קורה שילדים מאובחנים לא תמיד מקבלים‬ ‫את הטיפול שלו הם נזקקים אם אינם שייכים לאוכלוסיות חזקות‪.‬‬ ‫העמותה הישראלית לבריאות הנפש )ע‪.‬ר(‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מיומנויות למידה‬ ‫מה צריך כדי להצליח בלימודים?‬ ‫מה הורה יכול לעשות כדי לסייע לילד שלו להצליח בלימודים? המאמר שלפניך דן בנושא‪ ,‬ומציע מידע‬ ‫נרחב על המיומנויות המוגדרות על ידי מומחי חינוך כחשובות במיוחד ללמידה‬ ‫סיגל בן ארצי וצוות חינוך נכון‬ ‫צריך כמה מיומנויות בסיסיות כדי להצליח בלימודים‪ ,‬לבד מכישרון‬ ‫כמובן‪ .‬מהן המיומנויות החשובות ביותר? רוב המחקרים שעוסקים‬ ‫במיומנויות למידה מציינים את חמש המיומנויות הבאות כחשובות‬ ‫ביותר; ניהול זמן‪ ,‬ארגון‪ ,‬התמקדות‪ ,‬ריכוז ומוטיבציה‪.‬‬ ‫כדי לסייע לילד שלך להצליח בלימודים עליך בראש ובראשונה לשוחח‬ ‫עם הילד‪ .‬עליך לשאול אותו כיצד הוא מגדיר את עצמו כתלמיד (מצוין‪,‬‬ ‫טוב‪ ,‬בינוני‪ ,‬חלש)‪ .‬בהמשך תבחן יחד איתו את מידת הרצינות שלו‬ ‫בלימודים‪ ,‬את קצב ההתקדמות שלו‪ ,‬את הישגיו‪ .‬שאל אותו לאן הוא‬ ‫רוצה להגיע ומה שאיפותיו‪.‬‬ ‫עכשיו תבחן יחד איתו את חמשת המיומנויות החשובות להצלחה‬ ‫בלימודים‪ .‬במה הילד שלך חזק? במה חלש? יש ילדים שקשה להם‬ ‫עם ארגון הזמן‪ ,‬יש כאלה שקשה להם להתמקד‪ ,‬יש אחרים שסובלים‬ ‫מעצלות מה‪ ,‬או בשפה מקצועית יותר – חוסר מוטיבציה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫תציין לעצמך במה אתה יכול לסייע‪.‬‬ ‫המסע אל האמת‬ ‫כאשר אתה מתבונן בשחיין‪,‬‬ ‫אז אם אתה יודע לשחות –‬ ‫לא אחת נראה לך שאתה‬ ‫יכול לשחות כמוהו‪ .‬כמעט‪.‬‬ ‫וזו מילת המפתח – כמעט‪.‬‬ ‫לא די להתבונן במישהו‬ ‫ולחשוב שאתה יכול להיות‬ ‫כמוהו‪ .‬עליך לנסות‪ .‬קפוץ‬ ‫לבריכה והתחל לשחות‪ .‬האם תצליח לעמוד בקצב שלו? בסגנון?‬ ‫ודאי שלא‪ .‬אז זוהי הנקודה‪ .‬לפעמים ילדים אומרים שהם רוצים להיות‬ ‫תלמידים טובים‪ ,‬אבל כשהם מתחילים "לשחות" הם מפסיקים מיד‪.‬‬ ‫תחושת הכישלון הצורב‪ ,‬חוסר היכולת להיות כמו התלמידים הטובים‬ ‫בכיתה‪ ,‬חוסר המוטיבציה להכין את השיעורים‪ ,‬פערים מצטברים‪,‬‬ ‫חוסר ריכוז ועוד – כל אלה מונעים מהילד להיות מי שהוא‪ ,‬שלפחות‬ ‫ברמת ההצהרה‪ ,‬אומר שהוא מוכן להיות‪.‬‬ ‫כאן נכנס תפקיד ההורה להילוך גבוה‪ .‬נסה לשקף לו מה הוא יכול‪,‬‬ ‫מה הצדדים החזקים שלו והתחל משם‪ .‬אחר כך תקדם אותו לקראת‬ ‫הצדדים הפחות חזקים שלו‪.‬‬ ‫חשיבות האבחון‬ ‫תנסה לזהות בעיות‪ .‬רוב הילדים אומרים שהם רוצים להצליח‬ ‫בלימודים‪ ,‬אבל רק חלקם מצליחים להיות תלמידים מצליחים‪ .‬הם לא‬ ‫אוהבים להכין שיעורים‪ ,‬הם לא מקשיבים בשיעורים‪ ,‬הם מפריעים‪,‬‬ ‫הם מפוזרים‪ .‬תנסה לבחון עם הילד אם הוא מקשיב בשיעורים‪ ,‬מכין‬ ‫שיעורי בית‪ ,‬מפריע או לא‪ ,‬נעדר מהכיתה או לא‪ ,‬אוהב מורה זה או‬ ‫אחר ועוד‪ .‬בסך הכול שם המשחק הוא מוטיבציה‪ .‬אם תצליח בעזרת‬ ‫שיחה כזו לעורר בילד שלך מוטיבציה רבה יותר‪ ,‬סביר להניח שהוא‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫יהיה תלמיד טוב יותר‪.‬‬ ‫מה שאנחנו מציעים כאן אפשר להגדיר במילה אחת; השקעה‪.‬‬ ‫התהליך מצריך עקביות מצידך‪ ,‬השקעת זמן ומאמץ והכי חשוב –‬ ‫הרבה אמפתיה ורצון טוב‪ .‬המידע על חמשת המיומנויות שלפניך יעזור‬ ‫לך לצאת לדרך‪ .‬שיהיה בהצלחה לשניכם‪.‬‬ ‫המיומנויות‬ ‫‪ .1‬ניהול זמן ‪ -‬הזמן הוא משאב חשוב‪ .‬ניהול זמן נכון חשוב במיוחד‬ ‫כאשר לוח הזמנים צפוף‪ .‬בגלל הסביבה המקוונת‪ ,‬לוח הזמנים‬ ‫של הילדים בישראל נעשה צפוף במיוחד‪ .‬הם מחלקים את זמנם‬ ‫בין חברים רגילים וחברים וירטואליים‪ ,‬בין שיחות טלפון לשליחת‬ ‫מסרונים‪ ,‬בין גלישה באינטרנט לצפייה בטלוויזיה‪ .‬אם תוסיפו על זה‬ ‫גם לוח זמנים שאפיין ילדים לפני התקופה המקוונת (מפגש עם חברים‬ ‫מהשכונה‪ ,‬למשל)‪ ,‬תראו שהם עסוקים למדי‪ .‬אם תוסיפו תחביבים‪,‬‬ ‫כמו נגינה או כדורגל‪ ,‬הזמן באמת הולך ונהיה מצרך יקר‪ .‬אז כיצד‬ ‫עוזרים לילד לנצל אותו כראוי? ראשית מפו איתו את היום‪ .‬חלקו אותו‬ ‫לתקופות זמן‪ .‬השאירו בו מקום לכל מה שהילד רוצה‪ .‬והחשוב מכל –‬ ‫נסו במשך שבוע לעקוב אחר ניהול הזמן בקפדנות‪ .‬אחר כך זה כבר‬ ‫יהפוך להרגל‪ .‬דרך נוספת היא לקחת יומן‪ ,‬לציין בכל יום את המשימות‬ ‫העיקריות שעל הילד לבצע‪ .‬את שאר הזמן מפו להנאה – חברים‪,‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬טלוויזיה וכו'‪ .‬בדקו במשך שבוע כמה זמן הוא מקדיש לכל‬ ‫נושא והאירו את עיניו‪ .‬הידע הזה יאפשר לו להיות מודע‪ ,‬ומודעות היא‬ ‫שם המשחק‪ .‬אם הילד שלך מתקשה בשיעורים‪ ,‬או במקצוע מסוים‪,‬‬ ‫קבע איתו זמן מיוחד להעשרה באותו מקצוע‪ .‬את הזמן הזה תציין ביומן‬ ‫ותשתדל שיהיה "זמן קדוש" – תקיים עם הילד את המפגש בכל מקרה‪.‬‬ ‫עצם ההתייחסות לתקופת זמן מסוימת ולחשיבותה‪ ,‬יעלו אצל הילד את‬ ‫המודעות לזמן‪.‬‬ ‫‪ .2‬ארגון ‪ -‬נושא זה הוא הבסיס לחלק מהדינמיקה ההורית והוא‬ ‫מתחיל מהרגע שהילד צריך להתארגן ללכת לגן‪ .‬ההתארגנות בבוקר‪,‬‬ ‫סידור תיק‪ ,‬לקיחת סנדוויץ' וכו'‪ ,‬הכל שייך לארגון‪ .‬ככל שהילד עצמאי‬ ‫יותר בגיל צעיר כך הוא גדל מבוגר עצמאי‪ .‬הצלחה בביה"ס קשורה‬ ‫יותר להתארגנות מאשר לכישורים אקדמיים‪ .‬אז כיצד לסייע לילד‬ ‫שלך כדי שיהיה מאורגן יותר? ערוך איתו רשימה של דברים שהוא‬ ‫צריך לעשות במשך היום‪ .‬ערוך פרוט ברשימה של הדברים שהוא‬ ‫צריך להכין למשימות שהוזכרו‪ .‬תלה את הרשימה על המקרר‪ .‬אם‬ ‫הוא יודע לקרוא – תן לו העתק‪ .‬כדי לחזק את הביצוע שים מרקר‬ ‫ליד הרשימה וצבע את המשימות שבוצעו – המחיקה תהווה לגביו‬ ‫סוג של חיזוק ומראה מקום על ההתקדמות במשימה‪ .‬אם הילד בגיל‬ ‫בי"ס‪ ,‬תעקוב כיצד הוא מכין שיעורים‪ .‬תבדוק אם הוא דואג לאביזרי‬ ‫למידה – מחברת‪ ,‬כלי כתיבה‪ ,‬ספר וכו'‪ .‬בהמשך תעקוב אחר התזמון‬ ‫– תראה מתי הוא נוהג להכין שיעורים וכמה זמן זה לוקח לו‪ .‬אם אתה‬ ‫מגלה שלילד יש בעיית ארגון‪ ,‬תעזור לו‪ .‬למשל‪ ,‬תסדר איתו ביחד את‬ ‫הילקוט – לא בבוקר אלא בערב שלפני‪ .‬אם אתה רואה שחסרים לו‬ ‫(המשך בעמ' ‪)3‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מיומנויות למידה‬ ‫(המשך מעמ' ‪)2‬‬ ‫כלי כתיבה – תלך איתו לקנות‪ .‬אם אתה רואה שהילד מפוזר‪ ,‬תדאג‬ ‫לאמצעים שיעזרו לו להיות מסודר יותר כמו ארגונית‪ ,‬עטיפות בצבעים‬ ‫שונים (לפי המקצוע) לספרי הלימוד וכך גם למחברות‪ ,‬קלמר עם‬ ‫תאים‪ ,‬ילקוט עם תאים וכדומה‪.‬‬ ‫‪ .3‬סדר עדיפויות ‪ -‬טיפול בנושא זה חשוב במיוחד אצל ילדים צעירים‪,‬‬ ‫כיון שבשל גילם הצעיר הם אינם יודעים היכן להתחיל‪ .‬הם מתחילים‬ ‫במה "שנופל לידם"‪ .‬כדי למקד אותם להצלחה בביה"ס‪ ,‬צריך למקד‬ ‫אותם במה שחשוב ביותר ואחר כך לעבור לדברים החשובים פחות‪.‬‬ ‫אתה יכול להתחיל ברשימה שתכתוב יחד עם הילד‪ ,‬שתכיל את כל‬ ‫המשימות שעליו לבצע‪ ,‬כולל המובנות מאליהן‪ .‬תבקש ממנו לסמן‬ ‫בסוגים שונים של מרקרים את החשיבות של המשימות‪ .‬למשל‬ ‫החשובות ביותר ימורקרו באדום‪ ,‬הפחות חשובות בכחול והכי פחות‬ ‫חשובות ‪ -‬בירוק‪ .‬אפשרות אחרת היא למספר את המשימות‪ ,‬כאשר‬ ‫החשובות ביותר מקבלות את הספרה ‪ ,1‬הפחות חשובות – ‪ 2‬והחשובות‬ ‫מעט – ‪ .3‬לאחר מכן מומלץ לרכז את כל המשימות החשובות ביותר‬ ‫בראש‪ ,‬ובהמשך לפי סדר העדיפויות את המשימות החשובות פחות‪.‬‬ ‫בתחום הלימודי תשים לב מה הוא מציין כחשוב ביותר‪ .‬מדי שבוע‬ ‫הקדישו כמה דקות לרשימה ותראו האם אכן הילד למד להעניק סדר‬ ‫עדיפויות כפי שכתב‪.‬‬ ‫‪ .4‬ריכוז ‪ -‬אחת התופעות הבולטות במערכת החינוך בישראל היא‬ ‫הגידול האדיר בתלמידים לקויי למידה‪ ,‬בעלי הפרעות קשב וריכוז‪,‬‬ ‫קשיים בלימודים ועוד‪ .‬ילדים אלה צריכים טיפול מיוחד כמובן‪ ,‬שריכוז‬ ‫הוא אחד ממרכיביו‪ .‬אולם‪ ,‬מלבד ילדים בעלי בעיות ריכוז‪ ,‬רוב‬ ‫האוכלוסיה מוגדרת כרגילה‪ ,‬וגם לילדים שנמנים עליה צריך לא אחת‬ ‫לסייע בלהתרכז‪.‬‬ ‫אז כיצד עושים זאת? ראשית תוודא שיש לילד סביבת למידה נקייה‬ ‫ממסיחים – מטלוויזיה פתוחה‪ ,‬מסך מחשב קופצני או טלפון נייד על‬ ‫השולחן‪ .‬דאג שתהיה לו פינת למידה; חשוב שלילד יהיה מקום קבוע‬ ‫להכין את שיעוריו‪ ,‬שיאפשר לו מרחב למידה – למשל‪ ,‬להניח מחברת‬ ‫ושני ספרים לצידה‪ ,‬או מחשב‪,‬‬ ‫מחברת וספר על השולחן‪ .‬תקבעו‬ ‫עם הילד זמן ללימודים וזמן לבילויים‪.‬‬ ‫אל תפחד מחדירה לפרטיות שלו –‬ ‫הסבר לו בברור שאימיילים הם‬ ‫אומרים‬ ‫חלק מזמן ההנאהמה‬ ‫אותו‬ ‫שלו‪ .‬תמקד‬ ‫בשיחה לזמן שהוא מקדיש ללימודים‬ ‫לעומת הזמן שהוא מקדיש לשליחת‬ ‫אימיילים או לשיחות בנייד עם‬ ‫חברים‪ .‬מספיק מעקב של יום אחד‪,‬‬ ‫עם רישום מדויק‪ ,‬כדי להראות לילד‪,‬‬ ‫כמה זמן הוא מקדיש לכל עניין‪ .‬אחר‬ ‫כך הוא כבר ידאג לשנות את המצב‬ ‫ללא ויכוחים מיותרים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מוטיבציה ‪ -‬נכון שכולם רוצים‬ ‫להצליח בלימודים? נכון שרובם לא הטיולים כוללים ארוחה בדואית קלה‬ ‫בדיוק מצליחים? האם הם חסרי (פיתות‪ ,‬לבנה‪ ,‬זיתים ותה) ומדורה בשטח‬ ‫כישרון? לאו דווקא‪ .‬יש בוגרים נחל שלמה‪ ,‬אילת‪ ,‬טל‪ ,08-6340990 :‬נייד‪www.mercavot-shlomo.co.il 052-2395136 :‬‬ ‫מוצלחים שהיו תלמידים כושלים‪ .‬אז‬ ‫מה הסיבה? הרבה פעמים הסיבה היא מוטיבציה‪ .‬פעמים אחרות זה‬ ‫כל הסיבות שמנינו לעיל‪ .‬כדי לסייע להגברת המוטיבציה של הילד‪,‬‬ ‫צריך להפוך את עולם ביה"ס משמעותי עבורו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קח אותו‬ ‫איתך לקניות ותסב את תשומת לבו למחירים‪ ,‬להנחות שיש‪ ,‬למבצעי‬ ‫הקנייה וכו'‪ .‬שתף אותו בהחלטה איזה אבקת כביסה לקנות ‪ -‬האם‬ ‫את הזולה יותר‪ ,‬בגלל המבצע‪ ,‬או את מי שמציע כמות גדולה יותר‬ ‫בחינם‪ .‬בפעם הבאה כשהוא יגיע לחשב משהו דומה בביה"ס – הוא‬ ‫ייזכר בסופרמרקט‪.‬‬ ‫חזק את החוזקות שלו – פעם חשבו שיש לחזק את התלמיד בתחומים‬ ‫שהוא חלש בהם‪ .‬גם היום חושבים כך‪ ,‬אבל יודעים גם שיש אינטליגנציות‬ ‫מרובות‪ ,‬ובד בבד צריך לעודד את התלמיד לפעול בתחומים שהוא חלש‬ ‫בהם דווקא באמצעות התחומים שהוא חזק בהם‪ .‬למשל‪ ,‬מי שחזק במוזיקה‪,‬‬ ‫יש לו אינטליגנציה מוזיקלית מפותחת‪ .‬אינטליגנציה כזו יכולה לתרום ללימודי‬ ‫לשון‪ ,‬ללימודי שפה זרה ולחיים החברתיים‪ .‬נסה לאבחן את האינטליגנציות‬ ‫החזקות של הילד – הצלחה במה שהוא טוב יתרום לתחושת הערך וכך גם‬ ‫להצלחה בתחומים אחרים‪.‬‬ ‫היה מעורב יותר במה שקורה בביה"ס‪ .‬הורים מעורבים יכולים לשוחח עם‬ ‫הילדים על המערכת שבה הילדים שוהים שעות רבות; על המורים‪ ,‬אירועים‪,‬‬ ‫נושאים משותפים וכדומה‪ .‬היה מעורב בסביבת השווים – עודד את הילד‬ ‫לספר על החברים שלו‪ ,‬על הישגיהם בלימודים‪ ,‬על ההבדלים בינו לבין חבריו‬ ‫בתחום הלימודי‪ .‬כל מידע נרחב שיש להורים יכול להשפיע על המוטיבציה‬ ‫של הילדים‪ .‬אם ההורים‪ ,‬למשל‪ ,‬הולכים למשחק כדורגל בית ספרי‪ ,‬שבו‬ ‫משתתף הילד‪ ,‬זה חשוב לילד ולא פחות להורים‪ .‬אם ההורים תורמים מחשב‬ ‫ישן לביה"ס‪ ,‬זה מראה לילד שלהורים יש מוטיבציה לסייע לביה"ס‪ ,‬זה מגביר‬ ‫את הקשר של הילד לסביבת הלמידה שלו‪ ,‬ויכול לתרום למוטיבציה שלו‪.‬‬ ‫ולסיכום; שם המשחק הוא אכפתיות‪ .‬כשלהורה איכפת הילד יודע‪ .‬ילדים‬ ‫בדרך כלל יוצאים מחוזקים מאינטראקציות חיוביות עם ההורים‪ .‬אכפתיות‬ ‫משפיעה עליהם במיוחד‪ .‬אז אם תשקיע את כל הנ"ל‪ ,‬ותהיה אכפתי ועקבי‪,‬‬ ‫צמד המילים שלא תשמע בבית יהיה שיעור פרטי‪.‬‬ ‫קחו את המושכות בידיים‬ ‫מסע מדברי מלהיב‬ ‫כרכרות מרווחות ונוחות‬ ‫חוויה מרתקת ומבדרת‬ ‫לכל המשפחה‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מיומנויות קריאה‬ ‫גנן גידל דגן בגן ‪ -‬משחקי מילים בדרך לרכישת קריאה‬ ‫כחמישית מהילדים קוראים גרוע‪ .‬מה זה אומר? שלא טיפלו בהם בתחילת הדרך‬ ‫מאת; יעל בוימל‬ ‫רוב הילדים לומדים לקרוא‪ .‬חלקם היטב‪ ,‬חלקם פחות‪ .‬אולם כיום ידוע כי‬ ‫‪ 20%‬מהילדים קוראים גרוע ואף ממשיכים כך לאורך כל חייהם‪ .‬כיצד נזהה‬ ‫את מי שצפוי לגרור אחריו כל חייו בעיית קריאה?‬ ‫הדרך הטובה ביותר היא לעקוב אחר הדיבור של הילד‪ ,‬להקשיב לאינטונציה‪,‬‬ ‫לצלילים‪ ,‬לסיום ראוי של מילים‪ ,‬לדגשים ועוד‪ .‬כדי לבחון את הכשרים‬ ‫המתפתחים‪ ,‬אפשר לעקוב ולהקשיב אם הילד מבחין בין אותיות דומות‪,‬‬ ‫כמו ב' ו‪-‬פ'‪ .‬כאשר יושבים עם הילד‪ ,‬צריך לבחון אם הוא נהנה מסיפורים‪,‬‬ ‫אם הוא מביא ספרים כדי שיספרו לו אותם‪ .‬כאשר את כאם‪ ,‬למשל‪ ,‬מציגה‬ ‫לו מילה כמו לימון‪ ,‬האם הוא יכול להציג מילה שמתחילה באותו צליל‪ ,‬כמו‬ ‫ללמוד‪ ,‬או מילה דומה‪ ,‬כמו רימון‪ .‬כאשר את מציגה לו מילה כמו חתול‪ ,‬האם‬ ‫הוא יכול למצוא מילה בעלת ניקוד או צליל דומה‪ ,‬כמו רטוב‪ .‬כמובן שהילד‬ ‫אינו צריך למצוא לבד את המילה החסרה אלא היא יכולה להיות מוצגת לו‬ ‫מבין שתיים‪/‬שלוש‪/‬ארבע מילים – תלוי בגיל‪.‬‬ ‫משחק אחר יכול להיות משחק ההברות – תצייני מילים בעלות שתי הברות‬ ‫ותבקשי שיבחר מילים דומות (רם‪ ,‬קם)‪ .‬כך עם שלוש הברות או יותר‪.‬‬ ‫דרך נוספת היא לצייר אותיות ולהשמיע את הצליל שלהן‪ .‬בהמשך אפשר‬ ‫לצייר ציור שמתאים לכל צליל‪ ,‬עם מילה מייצגת‪ .‬הילד יכול בעזרת הציור‬ ‫לזהות את הצליל ולהפנים את האות‪.‬‬ ‫צריך לאפשר לילד לדקלם את אותיות האלף בית – בהתחלה שתיים‪-‬שלוש‬ ‫אותיות‪ ,‬ואחר כך מה שיותר‪.‬‬ ‫בגן טרום חובה הילד כבר יכול לכתוב את שמו‪.‬‬ ‫יש להתייחס לזיכרון‪ .‬אפשר לשחק משחקי זיכרון שונים‪ ,‬שקשורים לזיהוי‬ ‫מילים ואותיות‪ ,‬זיהו חרוזים‪ ,‬זיהוי אותיות‬ ‫תחיליות ועוד‪.‬‬ ‫דרך נוספת היא ללמד את הילד מילים‬ ‫חדשות ולוודא שהוא זוכר אותן‪ .‬אפשר‬ ‫גם לברר עם הילד אם הוא זוכר סיפור‬ ‫שסופר לו זה מכבר‪.‬‬ ‫אם בכל אחת מהדרכים שתוארו לעיל יש לילד בעיה‪ ,‬יש לשער שהוא מפתח‬ ‫קשיי קריאה‪.‬‬ ‫מה לעשות?‬ ‫כדאי להקדיש מדי יום זמן לתרגול‪ .‬בודדי את אחת הבעיות – למשל‪ ,‬חוסר‬ ‫הבנת חרוזים ומשמעותם‪ .‬ישנם היום ספרי ילדים שעוסקים בחרוזים‪ ,‬שירים‪,‬‬ ‫משחקים וכו'‪ .‬הקדישי במשך כמה ימים זמן פנוי רק לנושא זה עד שהוא יובן‬ ‫כהלכה‪ .‬לא אחת קשיי קריאה הם תוצר של התפתחות סביבתית לקויה‪,‬‬ ‫בעיה תרבותית וכמובן קשיים אובייקטיביים‪ .‬בכל מקרה תרגול הוא אחד‬ ‫הפתרונות‪.‬‬ ‫כדאי להקריא לילד מדי יום סיפור‪ .‬הקשבה להקראה היא אפשרית ומעוררת‬ ‫עניין‪ ,‬אם לילד יש מוטיבציה לשמוע את הסיפור‪ .‬אם הילד מאבד סבלנות‪,‬‬ ‫צריך להתחיל עם סיפורים קצרים במיוחד‪ .‬ספרי לו סיפורים מתחומים‬ ‫שמעניינים אותו‪ ,‬למשל כאלה שקשורים לסדרת טלוויזיה שהוא אוהב‪ .‬שאלי‬ ‫אותו שאלות על הסיפור‪ ,‬שחקי עם המילים שבסיפור – מצאי להם חרוזים‬ ‫ומילים דומות‪ .‬התמקדי בנקודות החולשה שלו‪ .‬תרגולת זה שם המשחק –‬ ‫את זה אנחנו כבר יודעים מלימודי נגינה‪.‬‬ ‫ללמוד לקרוא באינטרנט‬ ‫האינטרנט חושף את הילדים כבר מגיל צעיר יחסית למידע רב‪ .‬כיצד מתמודדים איתו? טיפים להורים כיצד לסייע לילד לקרוא ברשת‬ ‫מאת; סיגל בן ארצי‬ ‫כיון שאנו נמצאים עתה בתקופת ביניים – האינטרנט זמין לכל אך עדיין לא הפך לכלי‬ ‫העזר העיקרי בלמידה בביה"ס‪ ,‬מוטלת לא מעט מהלמידה באינטרנט על התלמידים‬ ‫בבית‪ .‬משרד החינוך עדיין לא השכיל להפעיל בבתיה"ס שיעורי הכוונה ללמידה‬ ‫באינטרנט; כיצד לגלוש ברשת‪ ,‬איך לאתר חומרים רלבנטיים‪ ,‬איזה חומרים קבילים‬ ‫ואיזה לא‪ ,‬פיתוח קריאה ביקורתית ועוד‪ .‬לכן יכול ההורה להתגייס לעזרת הילד ולסייע‬ ‫לו להיעזר במידע שבאינטרנט כראוי‪ .‬אז מה לעשות?‬ ‫פורטל מס"ע פרסם מאמר מתוך הרצאה שניתנה כבר בשנת ‪ ,2006‬שעניינה כיצד‬ ‫לקרוא נכון את המידע שבאינטרנט‪ .‬את ההרצאה נשאה פרופ' קלייר בראט‪ ,‬מרצה‬ ‫לפסיכולוגיה חינוכית מקנדה‪ ,‬בכינוס שעסק בפיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן‬ ‫הדיגיטלי‪.‬‬ ‫בין היתר מציעה בראט לחשוף את הילד למנועי החיפוש ולהסביר להם כיצד הם‬ ‫עובדים‪ ,‬ולהראות לילד כיצד לאתר את החומרים שהוא צריך‪ .‬בהמשך יש לקרוא עם‬ ‫הילד מאמר אחד ולבחון אותו לפי אמות מידה ראויות; מי כתב אותו‪ ,‬מתי נכתב‪ ,‬מה‬ ‫ידוע על הכותב‪ ,‬האם יש מובאות למאמר‪ ,‬עד כמה יש אינטרס לכותב (למשל‪ ,‬האם‬ ‫הוא בעל מכון ללקויות למידה שכותב מהי לקות למידה) וכדומה‪.‬‬ ‫אחד הנושאים שבראט מציינת הוא לכוון את הילד לגלות רגישות לבחירת המידע;‬ ‫ספקנות לגבי הטקסטים‪ ,‬קישורים של הטקסטים – לאן ומי יצר אותם‪ ,‬סוגים שונים של‬ ‫טקסטים‪ ,‬כמו מאמרים‪ ,‬טוקבקים‪ ,‬פורומים‪ ,‬אנציקלופדיות ועוד‪ .‬לדעת בראט‪ ,‬יש לפתח‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫מיומנויות של קריאה מרחבית; לאתר כמויות גדולות של טקסטים אבל בו זמנית לפתח‬ ‫אבחנה ממוקדת לגבי הטקסטים המשמעותיים יותר‪ .‬צריך למנוע מהילד להיסחף;‬ ‫חשוב למקד אותו ולא לגלוש לכל מיני מקומות שיסיתו את תשומת ליבו מהמשימה‪.‬‬ ‫הילד יכול בקלות ללכת לאיבוד ברשת‪ .‬לכן במהלך הגלישה חשוב לעצור מדי פעם‬ ‫ולהעריך את החומרים שכבר נמצאו; נושאים ראשיים‪ ,‬נושאי משנה‪ ,‬אפשרויות הרחבת‬ ‫הנושא – למשל‪ ,‬לכתוב במסגרת לחוד על תת נושא מסוים‪ ,‬אם המידע לגביו רלבנטי‬ ‫לנושא הראשי‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫יש לחשוף את הילד למגוון הייצוגים שיש באינטרנט; לא רק גוגל אלא גם יוטיוב‪,‬‬ ‫פייסבוק‪ ,‬טוויטר ועוד‪ .‬כאן חשובה במיוחד היכולת ליצור מיזוג של החומרים מהאתרים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫יש להפנות את תשומת לבו של הילד לתאריך – מתי נכתב המידע ועד כמה הוא‬ ‫רלבנטי לתקופה הנוכחית‪.‬‬ ‫ולסיום; הילד תמיד צריך לשאול את עצמו שאלות שימקסמו את הפעילות שלו ברשת;‬ ‫האם החומרים שאספתי רלבנטיים? עדכניים? מהימנים? רציניים? בעלי ערך? ועוד‪.‬‬ ‫נתון מעניין נוסף התגלה דווקא לגבי הכותבים באינטרנט; מחקרים אחרונים מצביעים‬ ‫על כך שתלמידים שכתבו בבלוגים הפכו לממוקדים יותר ובעלי יכולת כתיבה תמציתית‪.‬‬ ‫אז לא רק כדאי ללמד את הילד כיצד לקרוא באינטרנט‪ ,‬אלא לעודד אותו גם לכתוב‬ ‫כדי לקרוא נכון‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מיומנויות רגשיות‬ ‫הילד פוחד ממבחנים? כך תעזרו לו‬ ‫טיפים להורים כיצד לסייע לילדים להתכונן למבחן‪ .‬העיקרון; ככל שתקדימו כך הילדים יצליחו יותר‬ ‫מאת; סיגל בן ארצי וצוות חינוך נכון‬ ‫ה‬ ‫ילד שלכם מתרגש לפני כל בחינה? כואבת לו הבטן? לא רוצה‬ ‫ללכת לבית הספר? תוכלו לעזור לו להתמודד עם הבעיה‪.‬‬ ‫לפניכם כמה טיפים;‬ ‫קריאה – המיומנות הבסיסית בכל מבחן היא היכולת לקרוא‪ .‬יש‬ ‫קריאה ויש קריאה‪ .‬יש קריאה שטחית‪ ,‬ויש קריאה מהירה‪ .‬יש קריאה‬ ‫שדורשת לחזור שוב ושוב על אותה שורה כדי להבין ויש קריאה‬ ‫שמאפשרת לרפרף‪ .‬אבל בראש וראשונה יש קריאה וצריך לשלוט‬ ‫בה‪ .‬אז כדי לשלוט בקריאה צריך לקרוא והרבה! הקריאה צריכה‬ ‫להיות מסוגים שונים; טקסטים ארוכים וטקסטים קצרים‪ ,‬שירה‬ ‫ומסות‪ ,‬שלטי דרכים וספרות יפה‪ .‬הכל! ועל כך אחראים ההורים‪.‬‬ ‫מתי? החל מהרגע שהם יכולים לספר לילד סיפורים‪ ,‬ועד לסוף‬ ‫התיכון‪ ,‬כשהם משננים אתו חומר למבחן‪.‬‬ ‫זמן – ארגון זמן הוא נושא חשוב במיוחד‪ .‬וגם כאן ההורים צריכים‬ ‫לסייע לילדים‪ ,‬בעיקר מגיל טרום חובה ואילך‪ .‬ערכו יומן משימות יומי‬ ‫ואפילו שבועי‪ .‬התייחסו למרכיב הזמן מדי יום‪ ,‬התייחסו לשעות שונות‪,‬‬ ‫ולהבדלים בין יום ללילה‪ .‬אם תתייחסו לזמן בכבוד – גם הילדים יפנימו‬ ‫את משמעותו‪ .‬בהתייחסות לנושא הזמן לרובנו יש נטייה "להאשים‬ ‫אותו" כל הזמן; "אין לי זמן" או "הלוואי והיו עוד ‪ 24‬שעות ביממה" הם‬ ‫ביטויים שגורים‪ .‬דרך ראויה היא לנהוג להיפך‪ .‬לציין מתי יש לכם זמן‬ ‫במהלך היום וכמה זמן אתם יכולים להקדיש למשימה זו או אחרת‪.‬‬ ‫כך הילד שלכם יפנים התנהגות נכונה בתחום זה‪.‬‬ ‫פיתוח ההבנה – נסעתם בדרך וקראתם שלט מוזר? תדברו עליו‪.‬‬ ‫הראיתם לילד ציור שבתוכו טמון ציור נוסף? – נסו לזהות אותו‪.‬‬ ‫אוהבים משחקי לשון? חרוזים? שפה זרה? השתמשו בהם ליד‬ ‫הילדים ועוררו את סקרנותם‪ .‬שאלו שאלות של מה קדם למה‪ ,‬מה‬ ‫אתה יודע על‪ ,‬מה אומר לך הצליל הבא‪ ,‬איך תבצע פעולה מסוימת‬ ‫אם אין לך מכשיר מסוים? עוררו יצירתיות‪ ,‬חדדו את כושר האבחנה‬ ‫של הילד‪.‬‬ ‫כישרון נוסף ‪ -‬שימו לב ליכולות נוספות של הילד‪ ,‬כמו כשרון מוזיקלי‪,‬‬ ‫יכולת ריקוד‪ ,‬כושר מוטורי עדין‪ ,‬כישורים גופניים יוצא דופן‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אם הילד מצליח ללמוד לרכב על אופניים ללא חזרות רבות‪ ,‬או עולה‬ ‫על רולרבליידס ומיד מתחיל לגלוש ‪ -‬עודדו אותו‪ .‬הילד ילמד לסמוך‬ ‫על התכונות החזקות שלו כדי להצליח‪.‬‬ ‫ניסיון קודם ‪ -‬תאספו סוגים שונים של מבחנים; מבחני טריוויה‪,‬‬ ‫תשבצים‪ ,‬פאזלים‪ ,‬חוברות עבודה – לא טעינו – כולם סוגים שונים‬ ‫של מבחנים‪ .‬תנו לילדים להתנסות בהם כמה שיותר‪ .‬בגילאי ביה"ס‬ ‫אל תחששו להכין להם מבחנים לפני המבחנים האמיתיים ועודדו‬ ‫אותם לענות עליהם במלואם‪ .‬עודדו אותם לכתוב ותקנו להם את‬ ‫השגיאות – מבחן שכתוב ללא שגיאות כתיב ותחביר יקבל ציון גבוה‬ ‫יותר ממבחן שרצוף בשגיאות‪.‬‬ ‫לכתוב יפה ‪ -‬כתב יד קריא הוא גורם חשוב ביותר‪ .‬עודדו אותם‬ ‫לכתוב יפה‪ ,‬למחוק היטב במחק‪ ,‬או להשתמש בטיפקס במקום בקווי‬ ‫דיו‪ .‬עודדו אותם לכתוב במרווחים – כתב צפוף גורם למורה שלא‬ ‫לרצות לקרוא את המבחן‪ .‬ספרו להם על כתיבה בקטעים ומשמעותה‪.‬‬ ‫עודדו אותם לאסתטיקה בכתיבה – קווים מתחת לכותרות‪ ,‬רווחים‬ ‫מספיקים ועוד‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא ‪ -‬מבחן צריך לדעת לקרוא‪ .‬להבין מה רוצים בו‪ ,‬לחזור‬ ‫שוב ושוב על השאלות – מה מבקשים בהן‪ ,‬מה כדאי להוסיף או‬ ‫לגרוע‪ .‬אפשר ללמד את הילד איך לענות למבחן‪ .‬אפשר לקרוא איתו‬ ‫קטע קטן ולשאול אותו שאלות עליו‪ .‬אפשר להסב את תשומת לבו‬ ‫לאסטרטגיית העבודה שלו‪ .‬צריך להסב את תשומת לבו לגורם הזמן‬ ‫וללמד אותו לחלק את הזמן בין התשובות‪ .‬כדאי ללמד אותו לענות‬ ‫על השאלות הקלות ולאחר מכן לעבור לשאלות הקשות יותר‪.‬‬ ‫כך כבר תהיה לו חווית הצלחה עם תחילת הבחינה‪.‬‬ ‫להצטייד היטב ‪ -‬לבוא עם ציוד מתאים‪ .‬הפנו את תשומת לבו של‬ ‫הילד להצטיידות לקראת הבחינה‪ .‬שני עטים‪ ,‬עפרון‪ ,‬מחק‪ ,‬מחדד‪,‬‬ ‫טיפקס וכו'‪ .‬הצטיידות נכונה נותנת לילד הרגשה שהוא התכונן כראוי‬ ‫לפחות בצד הטכני‪ .‬גם זה תורם להרגשה הכללית‪.‬‬ ‫התלמידים הגיעו לבית הספר עם טיטול ומוצץ‬ ‫מי שמע על תלמיד שהולך לביה"ס עם טיטול ומוצץ? זה קרה בבית הספר בן גוריון שבגן יבנה‪ ,‬במסגרת שעיקרה הפנמת ערכים‬ ‫מאת; צוות חינוך נכון‬ ‫ל‬ ‫אחרונה נצפו תלמידי ביה"ס "בן גוריון"‬ ‫שבגן יבנה כשהם באים לביה"ס עם תיק‬ ‫נוסף על הילקוט הרגיל‪ .‬בהגיעם לכיתה הם‬ ‫פותחים את התיק שבתוכו תיבה ומציגים‬ ‫בפני חבריהם את תכולתה‪ .‬בין החפצים יוצאי‬ ‫הדופן‪ ,‬שבדרך כלל מקומם אינו בבית ספר‪,‬‬ ‫תלמידי כיתה ו'‪ 2‬בבי"ס בן גוריון‬ ‫נראו מוצץ וטיטול‪ ,‬כוס קידוש‪ ,‬חנוכייה עתיקה‪ ,‬מציגים ביחד עם המחנכת את‬ ‫יומן וספר טלפונים‪ ,‬אוזניות ושעון מעורר‪.‬‬ ‫תיבת הערכים שלהם‪.‬‬ ‫מתברר שהחפצים שהתלמידים מביאים‬ ‫הם חלק מתהליך למידה שנקרא "תיבת הערכים"‪ ,‬במסגרתו כל תלמיד‬ ‫מתבקש לבחור בקפידה יחד עם הוריו‪ ,‬חפץ שמבטא את הערכים עליהם‬ ‫מושתת חזון בית הספר ‪ -‬שייכות‪ ,‬כבוד הדדי‪ ,‬אחריות וטיפוח הישגי הלומד‪.‬‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫בדרך זו של בחירה יחד עם ההורים‪ ,‬עובר התלמיד תהליך בו הוא מבין את‬ ‫הקשר שלו כפרט למעגלים רחבים יותר – המשפחה‪ ,‬הקהילה והחברה‪.‬‬ ‫כל תלמיד מקבל במה להציג בפני חבריו את החפץ שהביא‪ ,‬מספר אודותיו‬ ‫מעט‪ ,‬מסביר מדוע בחר להביאו‪ ,‬ולאיזה ערך מערכי החזון הוא מתקשר‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הסבירו התלמידים שהביאו את הטיטול והמוצץ‪ ,‬שאלו‬ ‫משקפים את העזרה שהם מגישים בבית בגידול אחיהם הצעירים מהם‪,‬‬ ‫בזכותה יכולים ההורים גם לצאת מן הבית וליהנות‪ .‬פעולות אלו הן ביטוי‬ ‫לערך האחריות‪.‬‬ ‫מחנכת כיתה ו'‪ ,2‬יוזמת הרעיון אורית יוספוב‪ ,‬נתנה דוגמה ושמה בתיבה‬ ‫רשימה שמית ותמונה של הכיתה‪ ,‬אותה היא מחנכת זו השנה השלישית‪,‬‬ ‫כביטוי לתחושת השייכות שהיא חשה כלפי תלמידיה‪.‬‬ ‫ונקודה למחשבה; מה אתם הייתם שמים בתיבה?‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מחקרים בחינוך‬ ‫שיעורי בית; סיוט להורים במגזר היהודי‪ ,‬נסבל במגזר הערבי‬ ‫מספר שאלות מרכזיות מעסיקות בשנים האחרונות את הקהילה האקדמית בנושא שיעורי הבית; מה המטרה‬ ‫שלהם‪ ,‬מה התועלת בהכנתם‪ ,‬ומה תפקיד ההורים והמורים בנושא זה‪ .‬מחקר שבדק את יחס התלמידים וההורים‬ ‫לשיעורי הבית מצא כי כ‪ 47%-‬מהתלמידים הערבים אוהבים להכין שיעורים לעומת ‪ 13%‬מהתלמידים היהודים‬ ‫מאת; צוות חינוך נכון‬ ‫ר‬ ‫ק ‪ 37%‬מההורים היהודים לתלמידי הבית לא פחות מהורים בעלי השכלה גבוהה"‪ ,‬מציינים החוקרים‪.‬‬ ‫בית הספר היסודי סבורים כי חשוב‬ ‫להכין שיעורי בית‪ .‬זאת‪ ,‬לעומת ‪ 60%‬מסקנות‬ ‫מההורים במגזר הערבי‪ .‬מחצית (‪ )47%‬מסקנות נוספות שעולות מהמחקר‪:‬‬ ‫מהתלמידים הערבים בבתי הספר ההורים מעורבים יותר בהכנת השיעורים של ילדיהם בכיתות הנמוכות‪ .‬מעורבותם‬ ‫היסודיים אוהבים להכין שיעורים‪ ,‬לעומת פוחתת בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי‪.‬‬ ‫‪ 13%‬מההתלמידים היהודים‪ 64% .‬להורים יש ציפיות גבוהות יותר לגבי אחריות המורים לשיעורי בית מאשר המורים‬ ‫ד"ר ברוריה שדל‪ .‬יש הבדלים משמעותיים‬ ‫בגישה לשיעורי בית בין יהודים לערבים‪ .‬מהתלמידים במגזר הערבי מכינים שיעורי תופסים את התפקיד שלהם‪.‬‬ ‫בית כל יום‪ ,‬לעומת ‪ 54%‬מהתלמידים ההורים מצפים שהמורים יקחו אחריות גדולה יותר בבדיקת שיעורי הבית‪ ,‬במתן‬ ‫היהודים‪ .‬תלמידים יהודים (‪ )58%‬משלימים את הכנת כל שיעורי הבית לעומת משוב לילדים ובהסבר על מטרת שיעורי הבית‪.‬‬ ‫‪ 78%‬מהתלמידים הערבים‪ .‬גם מורים ערבים אוהבים יותר שיעורי בית (‪ )67%‬ההורים מתייחסים לאחריות שלהם יותר מאשר המורים תופסים את אחריותם‬ ‫שלהם עצמם‪.‬‬ ‫לעומת ‪ 46%‬מהמורים היהודים‪.‬‬ ‫ממצאים אלה ונוספים עולים מתוך מחקר רחב היקף שערכו ד"ר ברוריה שדל מבחינת ההורים‪ ,‬הם תופסים את התפקיד ההורי שלהם לגבי שיעורי הבית כסיוע‬ ‫וד"ר יובב עשת‪ ,‬מהמחלקה לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי‪ .‬המחקר בחן ועזרה בהבנה של המשימה‪ ,‬תמיכה‪ ,‬פיקוח על ביצוע‪ ,‬השלמת המשימה‪ ,‬דיוק‪,‬‬ ‫את היבטי הפרט והמשפחה בהקשר לתפקידי ההורים והמורים בשתי תרבויות ניהול זמן ועיצוב סביבת למידה בבית להכנת השיעורים‪.‬‬ ‫נפרדות‪ :‬היהודית והערבית ואת מעורבותם וציפיותיהם ההדדיות‪ ,‬בבתי ספר המורים מצפים מההורים לקבוע זמנים להכנת שיעורי הבית ולעזור להם גם‬ ‫יסודיים‪ .‬נתוני המחקר נאספו מ‪ 1,237-‬הורים‪ 2,315 ,‬תלמידים ו‪ 208-‬מורים יהודים באסטרטגיות ניהול (בדיקת שיעורי הבית‪ ,‬השלמתם‪ ,‬התמקדות במשימות‪,‬‬ ‫וערבים‪ ,‬מעשרה בתי ספר יסודיים יהודים ועשרה בתי ספר ערבים בצפון הארץ‪ .‬המנעות ממסיחים כמו צפייה בטלביזיה‪ ,‬שיחות טלפון עם חברים)‪.‬‬ ‫האם צריך בכלל שיעורי בית‬ ‫דיון‬ ‫"סוגיית שיעורי הבית מעוררת עניין רב בעשורים האחרונים בקהילה האקדמית‬ ‫ובתקשורת בעולם ובארץ‪ .‬השאלות המרכזיות עוסקות במטרות שיעורי הבית‪,‬‬ ‫התועלת בהכנתם ובתפקיד ההורים והמורים בנושא‪ .‬הורים שואלים שאלות כגון‬ ‫כמה זמן תלמידים צריכים להקדיש להכנת שיעורי בית‪ ,‬ולעיתים הם מתלוננים כי‬ ‫הילדים נתקלים בקשיים וכי הזמן המוקדש להכנת השיעורים תופס חלק גדול מדי‬ ‫משעות הפנאי שלהם ומהזמן המשותף של כל בני המשפחה"‪ ,‬אומרים החוקרים‪,‬‬ ‫ד"ר שדל וד"ר עשת‪" .‬המחקר בשלושים השנים האחרונות בעולם‪ ,‬מדגיש כי‬ ‫למעורבות ההורים בשיעורי הבית השפעה חשובה מאחר והם עוזרים לילד לבנות‬ ‫תפיסה פרו‪-‬סוציאלית‪ ,‬משפרות מיומניות מקצועיות ומיומנויות הדרושות ללמידה‪,‬‬ ‫תורמות ליחס חיובי ללמידה‪ ,‬לדימוי עצמי חיובי‪ ,‬ומעצימים את שאיפותיהם‬ ‫להמשיך בלימודים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים רבים עזרה לילד בשיעורי הבית יוצרת‬ ‫לעיתים קרובות מתח עצום במשפחה"‪ ,‬הם מדגישים‪.‬‬ ‫"המחקר מדגיש את השוני בתפיסת התפקיד אצל הורים יהודים וערבים‪ ,‬וכי‬ ‫תפיסה זו מושפעת מהיות הערבים קבוצת מיעוט בתוך מדינת ישראל‪ .‬בעיני‬ ‫ההורים הערבים הצלחה בבית הספר חשובה מאד מאחר והיא אמצעי להצליח‬ ‫בחיים‪ .‬בעיניהם השכלה בכלל והשכלה אקדמאית בפרט נתפשים כאמצעי‬ ‫לשיפור מעמדם הכלכלי‪-‬חברתי‪ .‬בעיני הורים חסרי השכלה ההצלחה בלימודים‬ ‫של ילדיהם נתפסת כאמצעי לפרוץ את מעגל העוני והעבודות המזדמנות בהן הם‬ ‫עוסקים‪ ,‬ולכן המשפחה רואה בהכנת שיעורי בית אמצעי חשוב להצלחה בלימודים‪.‬‬ ‫לכן האם מוכנה גם להקדיש מזמנה לפיקוח ולעזרה בשיעורי הבית"‪ ,‬הם קובעים‬ ‫ומוסיפים‪" :‬ההורים היהודים‪ ,‬שהם בעלי השכלה גבוהה יותר‪ ,‬מאמינים כי האחריות‬ ‫להכנת שיעורי בית היא בעיקר של הילד‪ ,‬וההורה אמור לסייע ולפקח על התהליך‪.‬‬ ‫להורים יהודים רבים חשובה הפעילות הבלתי פורמאלית לאחר שעות הלימודים‬ ‫בביה"ס והם מעודדים את השתתפות הילד בחוגים ובתנועות נוער‪ .‬פעילויות אלו‬ ‫נתפשות בעיניהם כחלק חשוב מהתפקיד ההורי"‪.‬‬ ‫המחקר מצא בנוסף‪ ,‬כי שליש מהתלמידים היהודים מקדישים בין חצי שעה ל‪45-‬‬ ‫דקות להכנת שיעורי הבית לעומת מחצית מהתלמידים הערביים‪ 58% .‬מהתלמידים‬ ‫היהודים משלימים את הכנת כל שיעורי הבית לעומת ‪ 78%‬מהתלמידים הערבים‪.‬‬ ‫נמצא כי במגזר הערבי נושא שיעורי הבית תופס מקום מרכזי וחשוב יותר מזה‬ ‫שבמגזר היהודי הן מצד התלמידים‪ ,‬ההורים והמורים‪ .‬בנוסף נמצא גם כי מעורבות‬ ‫ההורים בשיעורי בית בבתי ספר יהודים וערבים אינה מקושרת למאפייני הרקע‬ ‫של המשפחות כמו‪ :‬מין הילד‪ ,‬מבנה משפחתי (שני הורים או הורה יחיד) ומידת‬ ‫ההשכלה של ההורים‪" .‬הורים לבנים אינם מקדישים יותר זמן לעזרה בשיעורים‬ ‫מאשר הורים לבנות וגם הורים בעלי השכלה נמוכה עוזרים לילדיהם בשיעורי‬ ‫המלצות‬ ‫חשיבות זמן ומאמץ‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫החוקרים ממליצים להרחיב את ערוצי התקשורת בין המורים וההורים בבתי הספר‬ ‫היהודים והערבים‪" .‬חשוב שהמורים יידעו את ההורים על אחריותם לגבי שיעורי‬ ‫הבית ומה ציפיות הצוות הבית ספרי מהם‪ .‬שיפור התקשורת ההדדית ותהליכי תאום‬ ‫הציפיות יתבצע בעיקר באסיפת ההורים‪ ,‬בתחילת שנת הלימודים‪ .‬אם המורים ידעו‬ ‫מה ההורים מצפים מהם‪ ,‬הם ישלבו ציפיות אלה במטלות ובהתנהגותם‪ .‬שיפור‬ ‫התקשורת והבנת הצרכים ההדדים תעצים את יחסי האמון והכבוד ההדדי בין‬ ‫ההורים למורים‪ ,‬ותתרום לשיפור היחס של התלמידים לבית הספר‪ ,‬לשיעורי הבית‬ ‫וללמידה בבית"‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מיומנויות להורים‬ ‫עמוד פרסומי‬ ‫קורס להורים; כיצד לטפל בילד עם הפרעות קשב‬ ‫או ליקויי למידה‬ ‫מאת; ד"ר נעמי הדס לידור ואנדריאה רפפורט‬ ‫ורים לילדים עם קשיים כמו הפרעות קשב או ליקויי למידה‪ ,‬חווים‬ ‫קשיים רבים‪ ,‬בעיקר בשל הצורך התמידי של הילד להתמודד עם‬ ‫בעיות שילדים רגילים אינם מתמודדים איתן‪ .‬הקשיים הם בכל התחומים;‬ ‫בלימודים‪ ,‬בחברה‪ ,‬במשפחה ועוד‪ .‬המשפחה לילד עם הפרעות קשב‬ ‫וריכוז או ליקויי למידה חווה גם היא קשיים שונים בתפקוד המשפחתי‪:‬‬ ‫זה יכול להתחיל בקושי להתארגן ליציאה לבית הספר בבוקר‪ ,‬בהכנת‬ ‫שיעורי בית‪ ,‬התנהלות בזמן האוכל ואין‪-‬סוף רגעים‬ ‫קטנים שיוצרים מתח וקושי בתקשורת בין ההורים‬ ‫לילדים ובין האחים‪ .‬המשפחה יכולה להיות מרכיב‬ ‫משפיע‪ ,‬מרכזי וחשוב לשיפור איכות חייו של הילד‬ ‫המתמודד ושל המשפחה כולה‪.‬‬ ‫הכשרת הורים להתמודד עם מצבים משתנים‪,‬‬ ‫היכולת לתווך‪ ,‬והאפשרות לראות את האחר ממקום של צמיחה והשתנות‪,‬‬ ‫מאפשרים לצאת ממעגל הקושי והתסכול האינסופיים ולייצר סביבה‬ ‫מתפקדת ויציבה לילד עם הליקוי ולשאר בני המשפחה‪.‬‬ ‫גוונים ‪ -‬מרכז חינוכי טיפולי לילדים והורים‪ ,‬שלו סניפים בשוהם ובעין ורד‪,‬‬ ‫פיתח תוכנית ייחודית להכשרת הורים להתמודדות עם הבעיות שהוזכרו‪.‬‬ ‫התוכנית הינה עיבוד והתאמה מיוחדת‪ ,‬שנעשתה על ידי ד"ר נעמי‬ ‫הדס לידור ועמיתיה‪ ,‬לתיאוריית ההשתנות הקוגניטיבית מבנית ולתיווך‬ ‫של פרופ' פוירשטיין‪ .‬פרופ' פוירשטיין‪ ,‬שפיתח את שיטת ההעשרה‬ ‫האינסטרומנטלית‪ ,‬הוא חתן פרס ישראל בחינוך‪ ,‬ומומחה בעל שם‬ ‫עולמי בתחומו‪.‬‬ ‫הנושאים העיקריים של הקורס הם‪ :‬שינוי בהתנהגות דרך למידה‪ ,‬התיווך‬ ‫כדרך לשינוי ושיפור תהליך הלמידה‪ ,‬השילוב וההסתגלות‪ ,‬יישום התיווך‬ ‫באירועי חיים במשפחה ובסביבות חיים שונות‪ ,‬והתיווך כאמצעי להיות‬ ‫ה‬ ‫מעורב ושותף פעיל בחיי הילד והמשפחה‪.‬‬ ‫הקורס מלווה בניתוח אפיזודות חיים יומיומיות של משתתפי הקורס‬ ‫בדרך קוגניטיבית המאפשרת הבנה‪ ,‬למידה ושינוי‪.‬‬ ‫הקורס נמשך ‪ 15‬פגישות‪ ,‬כל פגישה בת ‪ 3‬שעות אקדמיות‪ .‬הקורס בנוי‬ ‫מהרצאות‪ ,‬תרגול‪ ,‬קריאה וצפייה בסרטים‪ .‬בכל קורס שלושה מנחים‬ ‫ שני אנשי מקצוע בכירים והורה שהוכשר לכך‪.‬‬‫הורים‪ ,‬בוגרי הקורס אומרים; "הקורס נתן לי תקווה שאפשר גם אחרת‪.‬‬ ‫עכשיו אני יודעת לעשות סדר באירועים בחיי‪ ,‬לטפל באחד‪ ,‬אחד"; "הקורס‬ ‫הוא כמו פעמון שמזכיר לי איך אפשר‪ .‬אני מבין את ערך השותפות ויודע‬ ‫להשתמש בו עם בתי"; "הקורס הציל את היחסים ביני לבין בעלי";‬ ‫"באתי כדי להפסיק להתרגז‪ .‬אני עדיין מתרגז‪ ,‬אבל לעתים גם יודע ומבין‬ ‫למה"; "אני מרגיש שיש לי כלים אמיתיים להתמודד בחיי היום יום שלי"‪.‬‬ ‫ותגובה נוספת; "עבורי הקורס היווה נקודת מפנה בכל הקשור לבני‪.‬‬ ‫בקורס קיבלתי ידע חדש‪ ,‬כלים לעשייה‪ ,‬רכשתי שפה חדשה‪ ,‬קיבלתי‬ ‫אישורים רבים לעבודה שנעשתה קודם לכן‪ ,‬בדרך עצמאית ובמידה רבה‬ ‫של אינטואיציה‪ .‬אני עושה שימוש רב בעקרונות התיווך‪ ,‬כדי למקם את‬ ‫עצמי בצורה נכונה יותר‪ ,‬להגיב נכון יותר מול בני‪ ,‬משפחתי‪ ,‬המערכת‬ ‫החינוכית‪ ,‬הרפואית והטיפולית‪ .‬בכך קיבלתי כרטיס כניסה למעגל אשר‬ ‫היה סגור בפני קודם לכן‪ .‬האירועים הקשים מתחילים להתפוגג וכבר אין‬ ‫לי דרמות דחופות בחיי‪ .‬היחסים עם בני שקטים יותר‪ ,‬עם יותר דיבור‬ ‫בגובה העיניים ועם יותר הקשבה"‪ .‬מרכז גוונים ‪ -‬טל'; ‪.097966808‬‬ ‫כדאי לדעת‬ ‫צילה עמוסי; אימון‬ ‫אישי להורים‬ ‫מאת; צוות חינוך נכון‬ ‫ילה עמוסי היא מאמנת אישית‪ ,‬אם לארבעה‬ ‫ומורה בתיכון ברעננה‪ .‬עמוסי מפעילה את‬ ‫גישת האימון האישי בחייה כמו גם בעבודתה‪ .‬היא‬ ‫מאמינה בטיפול קבוצתי‪ ,‬כי לקבוצה יש כוח לדבריה‪ .‬לצורך הכשרתה‬ ‫כמאמנת למדה לא רק אימון אישי‪ ,‬אלא מגוון גישות התערבות וחקר‬ ‫המודעות‪ ,‬כמו שיטת העבודה של ביירון קיטי‪.‬‬ ‫בעבודתה כמאמנת אישית פיתחה גישה ייחודית לטיפול באימון בבעלי‬ ‫הפרעות קשב וריכוז‪ .‬בביה"ס שבו היא עובדת‪ ,‬פתחה עמוסי כיתת‬ ‫אימון‪ ,‬בה עבדה ביחד עם תלמידות כיתה י"א על תהליכי העצמה אישית‪.‬‬ ‫עמוסי מעבירה סדנאות העצמה להורים‪ ,‬להתמודדות עם קשיי גיל‬ ‫ההתבגרות של ילדיהם‪ ,‬סדנאות להורים שלילדיהם הפרעות קשב וריכוז‪,‬‬ ‫סדנאות העצמה נשית‪ ,‬סדנאות הקשבה לקול הפנימי‪ ,‬סדנאות גיבוש ועוד‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים; צילה עמוסי‪ ,‬טל'; ‪0507960774‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫צ‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מיומנויות לחיים‬ ‫בישול בריא לנוער בשוהם‬ ‫מאת; צוות חינוך נכון‬ ‫ע‬ ‫רב בישול בריא התקיים לאחרונה‬ ‫ב"מועדון הסגול"‪ ,‬המועדון של בני‬ ‫הנוער בשוהם‪ .‬המטרה היא להגביר את‬ ‫מודעותם של בני הנוער לתזונה נכונה‬ ‫ולבישול בריא‪ .‬הפעילות‪ ,‬היא פרי יוזמה‬ ‫משותפת של יחידת הנוער והצעירים בחברה‬ ‫העירונית חמש וקופת חולים מכבי בשוהם‪.‬‬ ‫ערב הבישול הוא לקראת סדנת תזונה נכונה בישול בריא לצעירים בשוהם‪ .‬הכנה‬ ‫ודימוי גוף למתבגרים‪ ,‬אשר תיפתח בקרוב טובה לחיים‪.‬‬ ‫במתחם הנוער ביישוב‪ .‬במהלך הערב הדריכה‬ ‫מדריכה של מכבי את בני הנוער כיצד ניתן‬ ‫להכין מאכלים אהובים באופן בריא יותר‪,‬‬ ‫ואלו מרכיבים חיוניים לתזונה נכונה מתאימים‬ ‫לגילם‪ .‬מיחידת הנוער נמסר‪ ,‬שבמתחם הנוער‬ ‫היישובי מתקיימת שורה של פעילויות העשרה‬ ‫ותרבות‪ ,‬במסגרת התוכנית "עיר ללא אלימות"‪,‬‬ ‫שמטרתן הקניית כלים ומיומנויות לחיים‬ ‫באמצעות חוויות מהנות‪.‬‬ ‫ילדי החינוך החרדי נחשפים לשואה‬ ‫מאת; צוות חינוך נכון‬ ‫שיתוף פעולה ראשון בין בית לוחמי הגטאות לבין רשת מעיין החינוך התורני‪ .‬בתוכנית;‬ ‫השתלמויות מורים בבית וסיורי קבוצות תלמידים במוזיאון‬ ‫י‬ ‫לדי החינוך החרדי לומדים לראשונה על השואה בבית לוחמי הגטאות‪,‬‬ ‫באמצעות יוזמה של בית לוחמי הגטאות‪ .‬היוזמה‪ ,‬תחת פיקוח רבנים‬ ‫ובהכוונת אנשי חינוך‪ ,‬יצאה לאחרונה לדרך לאחר תהליך הכנה‬ ‫ארוך‪ .‬במסגרת היוזמה‪ ,‬יסיירו תלמידי רשת החינוך החרדית מעיין‬ ‫החינוך התורני במוזיאון יד לילד שבבית לוחמי הגטאות‪ .‬בנוסף יתקיימו‬ ‫השתלמויות למורי מוסדות החינוך בבית לוחמי הגטאות בנושא חורבן‬ ‫יהודי אירופה‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה החל ביוזמתו של רמי הוכמן‪ ,‬מנכ"ל בית לוחמי הגטאות‬ ‫ואיש חינוך וותיק‪ .‬לדבריו; "העיסוק בנושא השואה במערכת החינוך‬ ‫החרדית הינו מוגבל‪ ,‬כתוצאה מאילוצים ומגבלות שונות‪ .‬כמוזיאון‬ ‫השואה הראשון בעולם‪ ,‬וכממשיכי מורשתם של מייסדי בית לוחמי‬ ‫הגטאות‪ ,‬שמנו לנו למטרה לקדם את תחום החינוך בקרב ילדי ישראל‪,‬‬ ‫ועל כן היה חשוב לנו להגיע גם לתלמידי מוסדות החינוך החרדיים‪.‬‬ ‫כדי שהיוזמה תצא לפועל‪ ,‬התאמנו‬ ‫תוכניות קיימות והוספנו תכנים‬ ‫מתאימים לקהל החרדי‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫עבור סיורי התלמידים במוזיאון יד‬ ‫לילד הוספנו קטעי וידיאו וקטעי‬ ‫הנצחה מפיהם של ניצולים חרדים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הכנו השתלמויות למורים‪,‬‬ ‫לימודי השואה בחינוך החרדי‪.‬‬ ‫שיתקיימו אחת לשבוע"‪.‬‬ ‫תודות לבית לוחמי הגטאות‪.‬‬ ‫בפרסום‪ ,‬אותו הוציאה רשת מעיין‬ ‫החינוך התורני לבתי הספר‪ ,‬נכתב כי 'הרשת‪ ,‬בברכת גדולי ישראל‪,‬‬ ‫רואה חשיבות רבה בלימוד נושא חורבן יהדות אירופה בבתי הספר‪.‬‬ ‫זאת על מנת להעביר מסרים חינוכיים וערכיים הרלבנטיים לתלמידים‬ ‫כיום‪ ,‬כמו הערך של מסירות הנפש לקיום תורה ומצוות בכל מצב'‪.‬‬ ‫‪ 473‬גני ילדים הם "גנים ירוקים"‬ ‫מאת; צוות חינוך נכון‬ ‫ברוב גני הילדים בארץ ישנה חצר גדולה‪ ,‬שמאפשרת פעילות ירוקה רחבה‬ ‫והטמעה של ערכי קיימות וסביבה‬ ‫ש‬ ‫ר החינוך‪ ,‬גדעון סער והשר להגנת‬ ‫הסביבה‪ ,‬גלעד ארדן‪ ,‬העניקו ביום‬ ‫חמישי האחרון תעודות הסמכה ל‪ 200-‬גנים‬ ‫ירוקים‪ ,‬אשר עמלו במשך שנתיים כדי לקבל‬ ‫את ההסמכה לגן ירוק‪ .‬הגנים בחרו שלושה‬ ‫נושאים סביבתיים מתוך מגוון נושאים‪ ,‬וגיבשו‬ ‫פעילויות שעסקו בהם‪ :‬בניית גינות אקולוגיות‪,‬‬ ‫מחזור פסולת‪ ,‬מחזור חומרים‪ ,‬שילוב תכנים‬ ‫וחומרים סביבתיים באירועים ובציון החגים‪ .‬וזאת לתעודה‪ .‬שרי החינוך והסביבה מוקירים‬ ‫במקביל לזאת‪ ,‬עברה גננת הגן הכשרה תודה לגננת רחל כלילי מגן שיטה בזכרון יעקב‪.‬‬ ‫מיוחדת‪ ,‬כדי ללוות את פעילות הגן לאחר צילם; ששון תירם‪.‬‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫הסמכתו לגן ירוק‪.‬‬ ‫‪ 200‬הגנים הירוקים החדשים מצטרפים ל‪273-‬‬ ‫גנים ירוקים ותיקים‪ .‬בסך הכול פועלים כיום‬ ‫במערכת החינוך ‪ 473‬גנים בעלי הסמכה ירוקה;‬ ‫‪ 368‬בחינוך הממלכתי והממלכתי‪-‬דתי‪98 ,‬‬ ‫במגזר הערבי ו‪ 3-‬גנים בחינוך המיוחד‪.‬‬ ‫ברוב גני הילדים בארץ ישנה חצר גדולה‪,‬‬ ‫שמאפשרת פעילות ירוקה רחבה והטמעה של‬ ‫ערכי קיימות וסביבה‪.‬‬ ‫באתר חינוך נכון נמצאת רשימת כל הגנים‬ ‫הירוקים בארץ ‪.‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מה זה בכלל‬ ‫אקולוגית?‬ ‫מערכת‬ ‫שירותי‬ ‫יום חמישי‪-‬שישי | ד‘‪-‬ה‘ אדר ב‘ תשע“א | ‪10-11/3/2011‬‬ ‫במרכז הבין תחומי‪ ,‬מדרשת בן‪ -‬גוריון‬ ‫יום שישי ‪11.3.2011‬‬ ‫יום חמישי ‪10.3.2011‬‬ ‫‪ 10:00 – 09:30‬התכנסות והרשמה‬ ‫‪ 10:30 – 10:00‬ברכות‬ ‫‪ 12:40 – 10:30‬מושב ראשון‪ :‬מה זה בכלל "שרותי מערכת"?‬ ‫‪ 11:10 – 10:30‬פרופ' משה שחק ‪-‬‬ ‫מה זה בכלל "שרותי מערכת אקולוגית"?‬ ‫‪ 12:00 – 11:15‬פרופ' מרדכי שכטר ‪-‬‬ ‫הערך הכלכלי של שרותי מערכת‬ ‫‪ 12:40 – 12:00‬מר דויד ברנד – שרותי מערכת של עצים‬ ‫‪ 14:00 – 12:45‬הפסקה וארוחת צהריים‬ ‫‪ 16:00 – 14:00‬מושב שני‪ :‬שרותי מערכת של צמחים‬ ‫‪ 14:40 - 14:00‬ד"ר אלי צעדי – תפקיד הקרומים הביולוגיים‬ ‫במערכת האקולוגית המדברית‬ ‫‪ 15:25 - 14:45‬מר עופר שמואלי –‬ ‫טיהור שפכים אפורים בטכנולוגיה ירוקה‬ ‫‪ 16:10 – 15:30‬מר ניסים קריספיל ‪-‬‬ ‫צמחי בר לתועלת האדם במרחב הערבי‬ ‫‪18:00 – 16:30‬‬ ‫‪20:00 – 18:00‬‬ ‫‪21:00 – 20:00‬‬ ‫סיור בנושא‪" :‬יצורים חיים כמהנדסים"‬ ‫הפסקה וארוחת ערב‬ ‫מר דן דן בוליטין –‬ ‫צמחי תועלת לאדם ביערות הגשם הטרופיים‬ ‫‪09:00 – 08:30‬‬ ‫‪11:10 – 09:00‬‬ ‫‪09:40 – 09:00‬‬ ‫‪10:25 - 09:45‬‬ ‫‪11:10 - 10:30‬‬ ‫‪11:30 - 11:15‬‬ ‫‪13:00 – 11:30‬‬ ‫‪12:00 - 11:30‬‬ ‫‪12:45 - 12:05‬‬ ‫‪13:10 – 12:50‬‬ ‫כיבוד וקפה‬ ‫מושב שלישי‪ :‬מערכות אקולוגיות וכלכלת מדינות‬ ‫מר שאול אביאל – הדברה ביולוגית של מכרסמים –‬ ‫מהתחלה מקומית לפרויקט לאומי‬ ‫מר זאב מילר– מה בין האיטי לרפובליקה הדומיניקאנית‬ ‫וכיצד זה קשור לשריפה בכרמל?‬ ‫פרופ' יעקב גרטי ‪ -‬חזזיות כביו‪-‬אינדיקטורים )סמנים(‬ ‫יעילים לאיכות האויר‬ ‫הפסקת קפה‬ ‫מושב רביעי‪ :‬עופות ואלמוגים כנותני שרותי מערכת‬ ‫פרופ' ראובן יוסף – עולם העופות‪ :‬שרותי מערכת‬ ‫אקולוגית שאינם מוערכים מספיק על ידי האדם‬ ‫פרופ' ברוך רינקביץ' ‪ -‬שוניות האלמוגים – האם אפשר‬ ‫לשקם שרותי מערכת הרוסים?‬ ‫סיכום הכנס‬ ‫עלות ההשתתפות בכנס‪:‬‬ ‫)כוללת השתתפות בהרצאות‪ ,‬כיבוד קל וארוחת צהריים קלה ביום ה'(‬ ‫כל הכנס‪ 120 :‬ש“ח ‪ 80 /‬ש“ח )לתושבי רמת הנגב וסטודנטים(‬ ‫יום בודד‪ 60 :‬ש“ח ‪ 40 /‬ש“ח‬ ‫להרשמה ופרטים נוספים‪www.boker.org.il/info/synthesis/synthesis-ES_Conference.htm :‬‬ ‫רוני בילר ‪ [email protected] ,052-8820369 -‬יגאל גרנות ‪[email protected] ,050-5646796 -‬‬ ‫להזמנת מקומות לינה ניתן ליצור קשר עם ביס“ש שדה בוקר בטלפון ‪ 08-6532016‬או בדוא"ל ‪[email protected]‬‬ ‫חינוך נכון‬ ‫גיליון ‪4‬‬ ‫‪28.2.11‬‬ ‫טל‪03-6354484 .‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.kavnet.co.il‬‬ ‫‪9‬‬