צפייה - דרכי אבותינו מן המערב
מענייני דיומא
ראש השנה
א' תשרי
נוהגים להקדים נטילת ידיים וברכת המוציא קודם לסדר הברכות
כדי שלא להכנס בספק על דברים שאוכלים קודם הסעודה ואין להם
שייכות לסעודה וכל מטרתם לסימנא בעלמא לכבוד השנה החדשה.
ולכן כדי שלא להכנס בספק ברכה אחרונה עושים סימנים אלו בתוך
הסעודה (שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סימן ע"ב).
קודם נטילת ידיים וברכת המוציא מברך ברכת "בורא פרי העץ"
ו"בורא פרי האדמה" ואוכל פחות מכשיעור .ולאחר המוציא יעשה
הסדר עם נוסח "יהי רצון" בלבד בלי הברכות (שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ג' חאו"ח סימן ע"ח).
הקדמת המוציא לסדר הברכות אינה מהטעם שחוששים לדבר שטיבולו במשקה מאחר ולא נהגנו
ליטול ידינו על דבר שטיבולו במשקה.
סדר ראש השנה מופיע בפירוט בשו"ת מים חיים להרה"ג יוסף משאש ח"א תשובה רמ"א .האברך
היקר ר' אלעד פורטל הי"ו ערכו בצורה יפה ומאירת עיניים.
1
מענייני דיומא
ראש השנה
ב' תשרי
בימים הנוראים ראש השנה ויום הכיפורים אומרים הפיוטים כל אחד
במקומו ככתוב בספרי מרוקו .וגם ובכן נקדישך מלך אומרים אותו
קודם הקדושה .ואין לחשוש מהפסק מאחר ופיוטים אלו הם מעניין
התפילה ויום הדין ומטרתם לעורר לבם של ישראל לקראת העמידה
לפני מלך מלכי המלכים .והמנהג הוא דבר גדול לסמוך עליו (שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סימן פ"ה).
קודם התקיעות מותר לאכול לאחר הקידוש פת או פירות עד
כשיעור ביצה ולא יותר .אמנם מנהגנו שלא לטעום דבר עד גמר
התפילה .ומעולם לא ראינו במרוקו שאכלו קודם תקיעת שופר ,לא
מזונות ולא פירות ואפילו שתיית מים (שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג'
חאו"ח סימן כ"ג).
סוגיית הפיוטים לפני "נשמת כל חי" היא עניין ארוך ופה הובא רק עיקר המנהג שנהוג מקדמא דנא.
ואם הראשונים שתקנו פיוטים אלו לאמרם לפני "נשמת" לא חששו להפסק אין פוצה פה ומצפצף
"שקוטנם של ראשונים עבה ממותנם של אחרונים".
שיעור הטעימה מדוקדק מדברי מר"ן השו"ע בסי' רפ"ו סע' ג' שהתיר קודם תפלת מוסף טעימה
בלבד .ושיעור טעימה הוא עד כביצה.
2
מענייני דיומא
ג' תשרי
צום גדליה
הנחת תפילין בתפילת מנחה בתעניות ציבור אינה חובה מן הדין כלל,
ודווקא ביום תשעה באב שאין מניחים בבוקר חובה להניחם במנחה.
אבל מדת חסידות ללבשם ,וכל העם מקצה לא לבשו אותם ,זולת
אנשים חסידים .וגם אני הצעיר כל ימי חורפי לבשתי אותם אבל
כעת לעת זקנתי עם העייפות הגדולה ביטלתי את זה (שו"ת שמ"ש
ומגן חלק ד' חאו"ח סימן כ"ב).
כאשר מתפללים מנחה בתענית ציבור בעוד היום גדול אין לעשות
נשיאת כפיים אלא א"כ תפילת המנחה סמוכה לשקיעה כמו
בתפילת נעילה .וכן דעת כל הפוסקים .וכן המנהג פשוט במרוקו
ובכל העולם .וגם אין אומרים "אלוהינו ואלוהי אבותינו" (שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סימן כ"ו).
3
הלכות עשרת ימי תשובה
ד' תשרי
בעשרת ימי תשובה משנים בנוסח ברכת "אתה קדוש" ובמקום
לחתום "בא"י האל הקדוש" חותמים "המלך הקדוש" .ואם שכח
ונזכר תוך כדי דיבור(אמירת 'שלום עליך רבי') מתקן דיבורו ואומר
"המלך הקדוש" .ואם שכח ולא נזכר תוך כדי דיבור חוזר לראש
התפילה .וש"צ שטעה חוזר לתחילת "אתה קדוש".
גם בברכת "השיבה שופטינו" משנים בנוסח הברכה וחותמים
"המלך המשפט" .ואם שכח ונזכר תוך כדי דיבור אומר "המלך
המשפט" .ואם שכח ולא נזכר או הסתפק אם אמר "המלך המשפט"
נהגו במרוקו שאינו חוזר מחמת הכלל "ספק ברכות להקל" .ואומרים
"ספק ברכות להקל" אפי' כנגד מר"ן השו"ע.
טעמים לשינוי הנוסח הרגיל בעשרת ימי תשובה עיין שו"ת "מים חיים" להרה"ג ר' יוסף משאש
חלק א' תשובה רמ"ד .דברים נפלאים!
4
הלכות עשרת ימי תשובה
ה' תשרי
נוהגים לשחוט תרנגול לכפרות .מר"ן השו"ע
(סי' תר"ה סע' א')
כתב
שיש למנוע מנהג זה .ובבית יוסף הביא דברי הא"ח שהרמב"ן אוסר
מנהג זה משום דרכי האמורי .אמנם כמעט כל העולם ,ספרדים
ואשכנזים ,אוחזים במנהג זה ,משום שהוא מנהג קדמון שנהגו בו
קודם שקבלנו דברי מר"ן ,עפ"י הגאונים ועוד ראשונים .ופוק חזי מאי
עמא דבר (שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ט"ו).
לעומת זאת בשו"ת מים חיים לגאון ר' יוסף משאש
(חלק א' תשובה רנ"ד)
פוסק כמו מר"ן השו"ע שעליו אנו סומכין וקיימא לן כמר"ן אפי'
כנגד אלף פוסקים ,ויש לו יד ושם גדול גם בקבלה .ובפרט
שהרמב"ן פסק שיש בזה חשש אסור תורה וצווה לבטלו .ע"כ
הנוהגים במנהג זה יש להם אילן גדול להישען עליו והמחמיר תבוא
עליו ברכה.
בשו"ת מים חיים הנזכר לעיל מביא עוד 5סיבות מדוע לא להחזיק במנהג זה ואף מדבר בלשון
ברורה וחדה לבטל המנהג ואלו דבריו" :א"כ כל אשר לו מוח בקודקודו יודה יודה שכל הפוסקים
ראשונים ואחרונים ז"ל יודו ויברכו וישבחו ויפארו לכל הזהיר וזריז לבטל המנהג כביטול חמץ אחר
שש ,ולא ישמע ולא יפקד ולא יזכר עוד בכל גבול ישראל ,שהם עם ה' ונחלתו והוא המכפר להם
בתשובה ומעשים טובים ע"פ התורה שבכתב ושבע"פ וזולתם את הכלי שא רוח יקח הבל"
5
הלכות יום כיפור
ו' תשרי
בן י"א שנים חייב להשלים את תענית יום כיפור מדברי סופרים.
ובכלל זה איסור נעילת הסנדל .ובעודם תינוקות -היום שכל העולם
מקפידים להלביש לתינוקות מנעלים ודאי שהם בכלל הדברים
שמותרים כגון אכילה ושתיה שמותרים לתינוקות כמ"ש סי' תרט"ז
סע' א' עיין שם! (שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ו)
בן ט' שנים בריא או י' כחוש מחנכין אותם לתענית שעות .ולעניין
נעילת הסנדל אי אפשר ללובשם לשעות ולהסירם ולהחזירם .אלא
אין מדקדקין בזה ויניח כל היום מנעלים המותרים ולא נעלי עור .אבל
קודם שהגיעו לגיל ח' שנים אין לדקדק בזה ויכולים לנעול מנעלי
עור( .שו"ת שמ"ש ומגן הנזכר לעיל)
___________________________________________________
הדברים נאמרו בייחוד לימינו אנו שקל להשיג נעלי גומי או בד ואין הדבר כרוך במאמץ מיוחד על
מנת להשיג נעלי בד או גומי.
6
הלכות יום כיפור
ז' תשרי
בעניין הזנה מלאכותית לחולה שאין בו סכנה ביום הכיפורים נחלקו
הפוסקים .שו"ת אחיעזר
(ח"ג סי' א')
התיר אף לחולה שאין בו סכנה וכן
פסק המהרש"מ (ח"א סי' קכ"ג) .לעומתם הציץ אליעזר
והגר"ש ישראלי
(עמוד הימיני סי' מ"ג)
(ח"י סי' כ"ה פרק כ"א)
אסרו .דעת הגר"ש משאש לאסור
כיון שאין בו סכנה ויכול לעמוד על עומדו בלי זה .וכיון שיכול
להתענות ולא יארע לו שום נזק כלל ראוי להרחיק מזה( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ו)
לעיסת מסטיק בתענית ציבור מותרת כמו שמפורש בדברי הרמ"א
באו"ח סי' תקס"ז סע' ג'" :מותר ללעוס עצי קינמון ושאר בשמים
ועץ מתוק ללחלח גרונו לפלוט מלבד ביום הכיפורים דאסור" עכ"ל.
(אוצר המכתבים לר' יוסף משאש חלק ג' מכתב אלף תשצ"ט)
אף המג"א אוסר בכל תענית ציבור ולא רק ביוה"כ פוסק ר' יוסף משאש שאין לנו אלא דברי
מור"ם ,שאין אסור אלא ביוה"כ בלבד .ויש הרבה מה להאריך!
7
הלכות יום כיפור
ח' תשרי
בערב יום כיפור טוב לאדם שיאמר "כתר מלכות" .וזה עדיף טפי
מאמירת תהילים ,שאף שאמירת תהילים מעלתה רמה כידוע ,מ"מ
מפני שרגילה אמירתה בפי הכל לא תעיר לב האדם לבוראו כמו
אמירת "כתר מלכות" שהיא משנה לשנה ,כי ההרגל מפיג נועם כל
דבר( .שו"ת מים חיים לר' יוסף משאש חלק א' סי' רמ"ט)
נחלקו האחרונים בדבר הרחת בשמים ביום הכיפורים" .כף החיים"
(סי' תרי"ב ס"ק ל"ג)
הביא דברי הכנסת הגדולה שכתב דלהריח ריח טוב
ביום שציוותה התורה לענות אדם נפשו -אין מן הדין ,שהנשמה
נהנית מן הריח .והוסיף "כף החיים" שכן היא דעת השל"ה הקדוש.
דעת הרה"ג שלום משאש זצוק"ל היתה להחמיר בדבר כדעת "כף
החיים" ,ולדעתו כך היה המנהג שאין מריחים בשמים ביום
הכיפורים( .מקראי קודש לרב משה הררי הי"ו פרק ו' הערה נ"ח
עמ' קמ"ט בשם הרה"ג שלום משאש זצוק"ל)
רבים מתירים בדבר הרחת בשמים ביום הכיפורים .עיין במג"א (סי' תרי"ב ס"ק ד) ובמשנה ברורה
(סי' תרי"ב ס"ק י"ח) וכ"כ בספר לקט הקציר (סי' ל"א ס"ק ל"ג).
8
מענייני דיומא
ערב יום כיפור
ט' תשרי
יש להתחיל באמירת "כל נדרי מספר דקות קודם הלילה ,ולכן יש
לומר את הפיוטים "לך אלי" ו"שמע קולי" מבעוד יום( .שו"ת שמ"ש
ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ט)
סדר אמירת "כל נדרי" :המנהג לומר שלוש פעמים "כל נדרי" בלשון
עבר ,ואח"כ חוזר הש"ץ ואומר פעם רביעית בלשון עתיד ,לצורך
התרת נדרים של השנה הבאה .ויש בתי כנסיות שאומרים שלוש
פעמים על העבר ועל העתיד וכוללים שניהם בנוסח אחד( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ט)
לע.נ .חווה בן יזרי.
הרמ"א (סי' תרי"ט סע' א' :נוהגים לומר כל נדרי מבעוד יום".
9
מענייני דיומא
יום כיפור
י' תשרי
בחזרת תפילת מוסף של יום הכיפורים ,בעת שאומר הש"ץ
"והכוהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את שם
המפורש" וכו' -משתחווים בכפיפת הראש והגוף אך אין נופלים על
הארץ ,ויש יחידים המדקדקים ליפול על הארץ ממש( .שו"ת שמ"ש
ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ז)
גם בתפילת נעילה לאחר אמירת "ויעבור" וי"ג מידות יש לענות
"בדיל ויעבור" בעת אמירת "רחמנא אדבר לן" וכו' ,ולא כמי שנהג
לענות "אמן"( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סי' י"ח)
כתב הרה"ג שלום משאש שאין נופלים על הארץ ממש משום שהדבר גורם צער ובלבול גדול
בתוך התפילה ליפול לארץ ולקום בכל פעם .אמנם הביא הרב שבימי קדם היה נוהג הרב מור אביו
זצ"ל ליפול על הארץ ממש .אלא שהיום אין נוהגים כן.
11
הלכות סוכות
י"א תשרי
את ברכת "לישב בסוכה" מברכים בישיבה ,ואין צריך להקפיד
לאומרה בעמידה .אמנם בלילי שבת ויום טוב שמקדשים מעומד,
אומרים את ברכת "לישב בסוכה" ,הכלולה בקידוש ,גם כן מעומד.
אך אין צריך להקפיד שלא לשבת בסוכה לפני הקידוש( .בית שמ"ש
להרה"ג שלום משאש זצוק"ל על הרמב"ם הל' סוכה פרק ו' הלכה
י"ב)
בליל סוכות אומרים את הקידוש כולו בעמידה ,כולל ברכת שהחיינו
ולאחר מכן יושבים.
בימי חול המועד מברכים ברכת "לישב בסוכה" מיושב לאחר ברכת
"המוציא" .לדידן קי"ל שלעולם מברכים ברכת "לישב בסוכה"
מיושב ,ואין צריך להקפיד לאומרה בעמידה דווקא( .בית שמ"ש
להרה"ג שלום משאש זצוק"ל על הרמב"ם הל' סוכה פרק ו' הלכה
י"ב)
הרמב"ם (הל' סוכה פרק ו' הלכה י"ב) פסק שמברכים ברכת "לישב בסוכה" מעומד ואח"כ
יושבים .הרא"ש פסק שברכה זו נאמרת בישיבה .מר"ן השו"ע (סי' תרמ"ג סע' ב') פסק כמו
הרמב"ם ומור"ם פסק כמו הרא"ש.
11
הלכות סוכות
י"ב תשרי
מי שטעה ובירך ברכת "שהחיינו" על עשיית סוכה לא יברך עוד
בליל יום טוב משום ספק ברכות להקל( .אוצר המכתבים לר' יוסף
משאש חלק ב' סי' תתנ"א)
אדם שסכך סוכתו ע"י סידור קנים זה לפני זה וזה לפני זה ובראשי
הקנים תקע מסמרים אין חשש בזה בסכך כלל והסוכה כשרה .כי
הקנים אין מקבלים טומאה כלל וגם המסמרים אינם מקבלים טומאה
כלל(עפ"י הרמב"ם למס' כלים פי"א ה"ג).
ואם תאמר לפסול מאחר והסכך
מעובה יתר על המידה גם לזה אין חשש כמ"ש מר"ן בסי' תרל"א.
(שו"ת מים חיים חלק א' תשובה רס"א)
אדם שבירך שהחיינו על עשיית הסוכה פטור מלברך פעם נוספת גם לדעת החיד"א בברכי יוסף.
בעיניים סכך קנים :גם לסברת הלבוש והב"ח שפוסלים אם אין המטר יכול לעבור דרך הסכך אין
חשש ,מאחר ואין ספק שהמטר ידלוף אף דרך הקנים שאין כל הקנים במידה שווה.
12
הלכות ארבעת המינים
י"ג תשרי
" אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" ,ובוודאי שאין לפסול אתרוגים ע"י
שימוש בזכוכית מגדלת ,כי אין לדבר סוף והוא כלל גדול להכריע
ע"י ראיה פשוטה .וזה עפ"י השערי תשובה
(סי' תרמ"ח ס"ק ה')
וז"ל:
"שאם אין נראה לעין מחמת דקותו וצריך להסתכל אין זה כל שהוא
שפוסל" עכ"ל( .שו"ת מים חיים חלק א' סי רנ"ט)
ערבה שנקצצה ביום טוב פוסק המג"א שאסור לטלטלה אפי' אם
אין לו ערבה אחרת לצאת בה ידי חובה דמוקצה היא ,ששבות אפי'
במקום מצוה אסרו .וכן פסק הרשב"א .הבאה"ט הביא בשם
המהרשד"ם שחלק על הרשב"א והתיר .הרב יוסף משאש פסק כמו
המג"א והרשב"א שאסור( .שו"ת "מים חיים" חלק א' תשובה רס"ה)
כמו שאין לפסול אתרוגים ע"י שימוש בזכוכית מגדלת הוא הדין גם לבדיקות סכין השחיטה,
לכשרות הבשר ,דיני תולעים ,ופיסוק אותיות סת"ם .עיין בהרחבה בשו"ת מים חיים הנזכר לעיל!
13
הלכות נטילת לולב
י"ד תשרי
סדר נענוע הלולב :יחזיר פניו לצד דרום וינענע ,ואחר כך יחזיר פניו
לצד צפון וינענע ,למזרח וינענע ,ובעודו עומד לצד מזרח ינענע מעלה
ומטה ,ויחזיר פניו למערב וינענע .שיטה זו היא עפ"י האר"י ז"ל.
הביא דבריו המג"א (סימן תרנ"א ס"ק כ"א)( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג'
חאו"ח סי' נ"ז)
דעת מר"ן השו"ע
(סי' תרנ"א סע' י')
מערב צפון .וכ"כ במשנה
שסדר הנענוע הוא :מזרח דרום
ברורה(ס"ק מ"ז)
שכך המנהג במדינתו.
(אוצר המכתבים לר' יוסף משאש ח"ג אלף תרל"ו)
מח' זו האם לעזוב את שיטת מר"ן השו"ע וללכת אחרי האר"י שבחבורה התחוללה באלגי'ר בין ר'
יהודה עייאש לבין ר' שלמה שרור (.עיין בספר קבלה של אמ"ת של הרב זכריה זרמתי הי"ו)
שיטת האר"י היתה נהוגה בעיר מכנאס במרוקו .הרה"ג יוסף משאש היה נוהג בשיטה זו אך מעיד
על עצמו שחזר לנהוג כשיטת מר"ן.
בשו"ת מים חיים הנזכר לעיל מסביר הרה"ג יוסף משאש את שיטת הקבלה .דברים נפלאים!
14
הלכות נטילת לולב
חג סוכות
ט"ו תשרי
צורת נטילת הלולב כאשר השדרה כלפי פני הנוטל אינה מוזכרת לא
בתלמוד ולא בדברי השו"ע אלא רק בדברי האר"י ז"ל ובדברי השל,ה
הקדוש עפ"י הנרמז בפסוק "וראית את אחורי ופני לא יראו" .וכן
דעת המג"א .דעת ר' דוד אבודרהם בשם רבינו סעדיה גאון היא
ליטול את הלולב פנים כנגד פנים .זאת אומרת פני הלולב האדומים
כנגד פני המתפלל ,וצד הירוק שבו השדרה כלפי חוץ( .אוצר
המכתבים לר' יוסף משאש חלק ב' סי' אלף ק"א)
אף שאתרוגים שצורתם ככדור וצבעם ירוק פסולים ,בשעת הדחק,
שאין מוצאים כלל אתרוג כשר נוטלים כל הפסולים .אמנם אין לברך
עליהם בשום פנים כי זו ברכה לבטלה (.אוצר המכתבים לר' יוסף
משאש חלק ג' סי' אלף ת"ר)
15
מענייני דיומא
א' דחוה"מ סוכות
ט"ז תשרי
בכל יום מימי חג הסוכות בשחרית נוהגים להעלות ספר תורה על
הבימה ולהקיפה פעם אחת .כך נפסק בשו"ע (סי' תר"ס סע' א) .ואע"פ
שבשער
הכוונות(הביא דבריו "כף החיים" סי' תר"ס אות ב')
כתב שאין צריך
להעלות ספר תורה על הבימה אלא העיקר הוא התיבה אנו נוהגים
בזה כדברי מר"ן( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ט"ו)
דעת מר"ן השו"ע
(סי' תר"ס סע' ב')
שנוהגים להקיף גם מי שאין לו
לולב .והרמ"א במקום כתב שנוהגים שמי שאין לו לולב אינו יכול
להקיף .והרבה אנשים בעיר קזבלנקא שבמרוקו היו מקיפים אפי'
בלא לולב .וכן נוהגים( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ט"ו)
16
מענייני דיומא
ב' דחוה"מ סוכות
י"ז תשרי
מי שאוכל רק קוסקוס או אורז בימי חג הסוכות אינו יכול לברך
ברכת "לישב סוכה" על אכילה זו .ורק כאשר מדובר באכילת קבע
אז מברכים "לישב בסוכה" .ואין אכילת קבע אלא בפת וחיוב ברכת
המזון ,או בפת הבאה בכיסנין שקובע עליה סעודה .ואורז אין בו אלא
ברכת "בורא נפשות"( .אוצר המכתבים לר' יוסף משאש חלק ג' סי'
אלף תתי"א)
בימי חול המועד שאין אומרים בהם קידוש מברכים ברכת "לישב
בסוכה" מיד לאחר ברכת "המוציא" לפני הטעימה .כמוזכר לעיל.
(בית שמ"ש על הרמב"ם הל' סוכה פרק ו' הלכה י"ב)
ואין הברכה לפני הטעימה נחשבת הפסק כי היא מעינין הסעודה .וכן פסק מר"ן השו"ע סי' תרמ"ג
סע' ג' .וכן הוא מנהג יהודי מרוקו.
17
הלכות הושענות
ג' דחוה"מ סוכות
י"ח תשרי
מר"ן השו"ע
(סי' תר"ס סע' ג')
פסק" :יש מי שאומר שאין אומרים
הושענא בשבת ,ולא נהגו כן" ועפ"י זה הוא מנהגנו .אמנם החיד"א
בברכי יוסף
(סי' תר"ס אות ג')
כתב שבירושלים אין אומרים סדר
הושענות בשבת" .כף החיים" הביא דברי החיד"א הנ"ל וסיים" :ומיהו
בדברי האר"י ז"ל לא יש הכרע לזה ,ועל כן כל אחד יחזיק במנהגו".
דעת הרה"ג שלום משאש שיש לומר את בשבת את ההושענות
של שבת בלבד ואין נוהגים לומר את ההושענות של חול המועד ,וכן
אין מתחילים את סדר ההושענות מ"למענך אלוהינו" אלא מקצרים
ומתחילים מיד "הושענא"( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
לע.נ .אברהם בן שלוש.
עיין עוד שו"ת יחווה דעת חלק ב' סי' ע"ה.
18
הלכות הושענות
ד' דחוה"מ סוכות
י"ט תשרי
בתפילת שחרית של הושענא רבה אומרים לפני "ה' מלך"" -ה' הוא
האלוהים" ב' פעמים כפי שאומרים בין ראש השנה ליום הכיפורים.
לאחר שירת הים אומרים "נשמת כל חי" ולאחר "ישתבח" אומרים,
שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'" ,וכן מסודר בסידורי ליוורנו.
(ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
בסליחות של הושענא רבה בעת אמירת "רחמנא אדכר לן" אין עונים
"בדיל ויעבור" אלא עונים "אמן" .והטעם פשוט :שהרי בהושענא
רבה אין אומרים "ויעבור" וי"ג מידות .וכ"כ בספר "ויקרא אברהם"
שהרב החיד"א נהג לענות "אמן" במקום "בדיל ויעבור"( .ילקוט
שמ"ש הנזבר לעיל)
_______________________________________________________
אמנם בתפילת נעילה לא הסכים הרה"ג שלום משאש עם אותם אלו שעונים "אמן" שהרי בנעילה
אומרים "ויעבור" וי"ג מידות.
19
הלכות הושענא רבא
ה' דחוה"מ סוכות
כ' תשרי
שמחת מצות ניסוך המים בבית המקדש על גבי המזבח היתה גדולה
מאוד ,עד שאמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה
שמחה מימיו .ולזכר אותה שמחה נוהגים עתה להרבות שמחה בבתי
הכנסת בהדלקת נרות ושירה בלילות חול המועד( .קיצוש"ע מקור
חיים הל' חול המועד והושענא רבה)
לדעת חכמי האמת יום הושענא רבה הוא יום סיום הדין שנפתח
ביום ראש השנה ולכן ילמד סדר המתוקן ללילה זה בשמחה
ובהתלהבות .כי בלימוד ספר משנה תורה נעשה עיקר התיקון.
ומעט קודם חצות הלילה יקראו קריאת שמע .וכל סדר התפילה
וההוספות ידוע ומפורסם במחזורים( .סידור אבותינו לחג הסוכות)
מחזור אבותינו לחג הסוכות שהוצא ע"י החזן ר' מאיר אלעזר עטיה מביא את כל המנהגים שנהגו
מימי קדם בצורה יפה ומסודרת.
21
מענייני דיומא
הושענא רבה
כ"א תשרי
ביום זה נוטלים ערבה מלבד ערבה שבלולב ואין מברכים עליה שאין
היא אלא מנהג נביאים ולא שייך לברך עליה .יש מי שאומר שאף
ביום זה מקיפים בלולב ולא בערבה .וכן הוא ראוי על דרך האמת וכך
נוהגים בירושלים( .קיצוש"ע מקור חיים הל' חול המועד והושענא
רבה)
כשיוצא מן הסוכה יאמר" :יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן".
(קיצוש"ע מקור חיים הל' סוכה)
בליל שמיני עצרת אומר בתפילה "ותתן לנו את יום שמיני חג עצרת
הזה" .טעה ואמר "את יום חג הסוכות הזה" (מתוך הרגלו כל שבעת
הימים) ועקר רגליו חוזר להתפלל כתיקנה .וכל זמן שלא עקר רגליו
חוזר ל"ואתה בחרתנו"( .קיצוש"ע מקור חיים הל' שמחת תורה)
21
מענייני דיומא
שמחת תורה
כ"ב תשרי
ביום שמחת תורה קוראים חמישה עולים בתורה ,לאחר מכן עולים
כל הקהל לתורה ולכל עולה קוראים שלושה פסוקים מ"ולאשר
אמר" עד "ובגאותו שחקים" .לאחר מכן עולה חתן מעונה וקורא
שלושה פסוקים מ"מעונה" עד "ואתה על במותימו תדרוך" .לאחר
מכן עולה חתן מסיים ואחריו חתן בראשית.
ואין לחזור על קריאת מעונה שהרי קריאה זו מיועדת לחתן מעונה
ולא לכל הקהל .וכן כתב "כף
החיים" (סי' תרס"ט ס"ק ב' וס"ק ג').
שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
ידוע שהיה בארצות המערב מנהג נוסף בעניין זה.
22
(ילקוט
הלכות השכמת הבוקר
אסרו חג
כ"ג תשרי
כשיעור משנתו יאמר" :מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי
נשמתי בחמלה ,רבה אמונתך" .ואין צריך נטילה לפני אמירת "מודה
אני" .ויש אומרים שצריך .מנהגנו כדעה ראשונה שאין צריך.
(החיד"א קשר גודל א')
בימים עברו היו המים מחוץ לבית ,מרוחקים ממקום השינה ,ולכן
נהגו להכין מים בגיגית סמוך למיטה כדי שלא יצטרכו ללכת הרבה
בהפסק ארבע אמות .והיום פחות מצוי שמכינים את מי הנטילה
סמוך למיטה .וטעם הדבר הוא שברז המים קרוב למיטה ולכל היותר
יעצרו פעם אחת בלכתם פחות פחות מארבע אמות ,ולכן אין בזה
קפידא( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי)
בעינין ההליכה פחות פחות מארבע אמות זו דעת החיד"א בברכי יוסף סי' א' אות א' .הרב בית עובד
דחה דבריו .ומנהג הרה"ג שלום משאש היא כדעת החיד"א בברכי יוסף.
23
הלכות השכמת הבוקר
כ"ד תשרי
ירגיל אדם עצמו לפנות בבוקר קודם התפילה ,כי יש סוד בדבר
ומ"ש רז"ל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמיים שלימה יפנה ויטול
ידיו( .החיד"א קשר גודל כ"ד) .ובעינין נטילת היוצא מבית הכיסא די לו
שישפוך על ידיו מים מן הברז ,ואין צריך כלי וג' פעמים(.שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ל"ז)
בכל פעם שנפנה או שמטיל מים ירחוץ ידיו במים ויברך ברכת
"אשר יצר" .אם הטיל מים או נפנה ושכח לברך "אשר יצר" ואח"כ
שוב הטיל מים או נפנה ונזכר שלא בירך בראשונה אינו מברך אלא
פעם אחת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
יש קצת אחרונים המצריכים כלי וג' פעמים לפי הקבלה והאר"י ז"ל .אך כבר התבאר בתבואות
שמ"ש חלק או"ח שבכל מקום שדברי הקבלה והזוהר חולקים על מר"ן ההלכה כמר"ן .והיה כלל
שגור בפי חכמי מרוקו " :לכו אל יוסף (קארו) אשר יאמר לכם תעשו" .וכן העיד הרה"ג הנאמ"ן
שמר אביו הרה"ג איש מצליח זצ"ל היה עושה כל דבריו עפ"י החסידות ועכ"ז היה נוטל ידיו מן
הברז ביציאתו מבית הכסא.
24
הלכות ברכות השחר
כ"ה תשרי
ברכות השחר שהם על מנהגו של עולם ,עפ"י הקבלה חייב אדם
לברכם בכל יום אע"פ שלא נתחייב בהם ,כי כולם רומזים על אורות
העליונות ,ואפי' אדם שלא ישן בלילה ולא הסיר כסותו ,מצנפתו
ומנעליו וכיוצא בהם .וכל ברכה וברכה מאלו הברכות היא שבח
לבורא יתברך שמו( .מדברי ר' יעיש קריספין ע"ה .הובא בסידור
אבותינו לר' מאיר אלעזר עטיה)
מר"ן השו"ע (סי' מ"ו ס"ו) פסק שאין לברך ברכת "הנותן ליעף כח"
בשם ומלכות ,מאחר וזו ברכה שלא הוזכרה בתלמוד ואין לנו רשות
להוסיפה .וכן נהגו בעיר מכנס במרוקו שאין אומרים אלא "ברוך
הנותן ליעף כוח"( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' כ"ה)
בספר "נהגו העם" לרה"ג דוד עובדיה כתב שבעיר צפרו נהגו לברכה בשם ומלכות כדעת האר"י
הקדוש ז"ל.
25
הלכות ברכת התורה
כ"ו תשרי
ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד מאוד להראות שהתורה היא
חשובה בעיניו ונהנה ממנה כמו שנהנה מהנאות העולם ,ואם אינו
מברך עליה אינו זוכה לבן ת"ח .שזה עונשו מדה כנגד מדה ,שמאחר
ואינו שמח בה ואינו נהנה ממנה לפיכך איזו זוכה לשלשלת הנמשך
לעוסק בה לשמה .והזהירות היא להבין פירוש המלות ולאומרה
בנחת מלה מלה .וגם צריך לאומרה בחשק נמרץ וישים לבו שהוא
מברך על התורה שהיא חיינו ואורך ימינו בעוה"ז ובעו"ה ,כמ"ש כי
היא חיינו ואורך ימינו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
נשים מברכות ברכת התורה לפי שחייבות לומר פרשת הקורבנות
ודינים השייכין להן( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
בברכות אלו יתכוין לפטור את כל לימודי התורה שעתיד ללמוד
במשך היום והלילה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
26
הלכות תלמוד תורה
כ"ז תשרי
אסור לתינוקות ללמוד או לישב בבית הכנסת בגילוי הראש.
(אוצר
המכתבים לר' יוסף משאש חלק א' סי' תרמ"א) .שכיסוי הראש גם עפ"י הסוד הינו
חובה גמורה ,כש"כ לאמירת ברכות ואזכרות ולא רק מידת חסידות
משום "מלא כל הארץ כבודו" (שו"ת קרני רא"ם לרבי רפאל
אנקאווא)
בעניין החובה ללמוד תורה בלילה וקימת חצות בפרט ,יש לדעת
ולהודיע שהשינה היא חיותו של האדם יותר מהאוכל והשתיה .ואין
לבטלה אפי' לצורך תלמוד תורה שנאמר "וחי בהם" .אך בלילות
הארוכים או לאלה הישנים ביום אכן חובה עליהם ללמוד תורה
בלילה ,ולא שנא בחצות או באשמורת( .שו"ת מים חיים חלק א' סע'
א')
בעניין גילוי הראש :הרה"ג שלום משאש זצוק"ל פוסק כמו שהבאנו ומדבר על זה במספר מקומות
בספריו הקדושים.
27
הלכות תיקון חצות
כ"ח תשרי
בלילי שבתות אין אומרים באשמורת הבוקר תיקון רחל ,אבל תיקון
לאה אומרים .וכוללים בו את הפיוט "דודי ירד לגנו" בניגונים
ובשמחה רבה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ה)
בעת אמירת תיקון חצות אין נוהגים לשבת בפתח הבית ולכוף ראשו
כאבל ,אך מי שירצה לעשות כך בביתו ודאי שטוב הדבר .הנהגות
אלו הן על פי המקובלים( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ה)
זמן התיקון מחצות הלילה ועד עלות השחר ,ומטרתו להצטער על
חורבן בית המקדש ולקונן על גלות השכינה ועל ידי כן נגרם עילוי
לשכינה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לדעת הבן איש חי בליל שבת אין אומרים כלל תיקון חצות אפי' תיקון לאה בלבד .וכ"כ ב"כף
החיים" .אך מנהגנו כמו שהובא כאן לומר תיקון לאה בלבד.
28
הלכות ברכות השחר
כ"ט תשרי
מר"ן בבית יוסף
(או"ח סי' ח')
כתב שיש לעמוד בכל הברכות חוץ
מברכות הנהנין .אך אין מנהגנו כן ,אלא נוהגים שרק מצות שיש
לעשותם מעומד -מברך עליהן מעומד .ולכן בעת אמירת ברכות
השחר אין חייבים לעמוד אלא ניתן לאומרם בישיבה( .שו"ת שמ"ש
ומגן חלק א' חאו"ח סי' ס"ג)
באמירת שמע ישראל שקודם הקורבנות אין לכוון לצאת ידי חובת
קריאת שמע .ודווקא היכן שחושש שיעבור זמנה לגמרי אז נכון
לעשות כן( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' י"א ובעוד מקומות
בספריו הקדושים)
מר"ן בבית יוסף( סוף סי' מ"ו) כתב" :ועכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של קריאת שמע כר'
יהודה הנ שיא ,משום דקריאת שמע בציבור הוי אחר הנץ החמה ולכן קורין אותו פסוק קודם שמא
שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה ,ואפי' אם יהיה אחר הנץ מ"מ טוב למהר ולהקדים
קריאת שמע דאורייתא כל מה שאפשר" עכ"ד .אך הביא שם שהרמב"ן והרא"ה חלקו על כך ולכן
כתבו שיש לומר רק "ה' אלוהינו ה' אחד" ולא את כל הפסוק כדי שלא לצאת ידי חובה .והמנהג
הוא שכל העם למקטון ועד גדול אין מכוונים לצאת ידי חובת קריאת שמע הקריאת שמע שלפני
הקורבנות ,ומ"מ אומרים את הפסוק שמע ישראל בשלמותו .וכ"כ המג"א( .ילקוט שמ"ש להרה"ג
אריאל אדרי הי"ו)
29
הלכות ציצית
א' ראש חודש
ל' תשרי
סדר הכריכות בציצית :בטלית גדול נוהגים לעשות ט"ל כריכות,
דהיינו :שבע ,שמונה ,אחד עשרה ,שלוש עשרה .ובטלית קטן
נוהגים לעשות כ"ו כריכות ,כסדר שם הוי"ה ,דהיינו :עשר ,חמש,
שש ,חמש( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ל"ב .וגם "נהגו
העם" לרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל)
יש ללבוש טלית קטן על חלוקו מתחת לבגדיו ,וכן הציציות תהיינה
מתחת לבגדים .והמוציאים ציציותיהם מחוץ לבגדים -לאו שפיר
עבדי( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ל"ב .וגם אוצר
המכתבים לרה"ג יוסף משאש זצוק"ל חלק ב' סי' אלף תשס"א)
חכמי מרוקו נתנו סימן בכריכות טלית גדול והוא :ז'מן ח'יינו יא'ריך יג'דיל.
דעת מר"ן בשו"ע (סי' כ"ד סע' א') שטוב ללבוש הטלית קטן על בגדיו ולא מתחת .אך מנהגנו
במרוקו דור אחרי דור על חלוקו מתחת לבגדיו ,ומעולם לא ראינו לשום חכם או רב ,קטן או גדול,
שנראו ציציותיו מבחוץ .וגם בימינו שרואים הרבה אנשים מוציאים טוב להשאר כמנהג הדורות
הקודמים ולא להוציא חוטי הציצית כלל.
עיין עוד בספר "קבלה של אמ"ת" של הרה"ג זכריה זרמתי וכן בספרו "הוד יוסף חי".
31
הלכות ציצית
ב' ראש חודש
א' חשון
יתעטף בציצית ויברך מעומד ,וצריך לברך קודם העטוף בשעה
שאוחז טלית בידו ורוצה להתעטף דהוי ליה עובר לעשייתן .ותיכף
לברכה ילבש הטלית כולו על ראשו ועל גופו בבת אחת ,ואחר
שלבש בדרך זה יעלה הכנפות על צווארו ויתעטף כעטיפת
הישמעאלים כדי הילוך ד' אמות( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
במקומות שאי אפשר ללכת בטלית גדול מהבית לבית הכנסת ראוי
בכל מקרה להקדים ולהניח תפילין בבית ,ואחר אשר לבד ציצית
קטן ,ואת הגדול ילבש בבית הכנסת .ואין בזה חשש "מעלין בקודש
ולא מורידין" וכן היא דעת מר"ן השו"ע (סי' כ"ב סע' א') .וכן היא
דעת רשב"י זיע"א בזוהר הקדוש .ואין לחשוש ולשנות המנהג!
(שו"ת "מים חיים" חלק א' סע' י"א)
עטיפת הישמעאלים :מובא ציור בסידור "איש מצליח".
בעניין עיטוף בטלית אחר תפילין :זו גם דעת הרדב"ז בתשובות כתב יד ,הביאו החיד"א ב"ברכי
יוסף".
טעם הדבר הוא שמש"כ הפוסקים שציצית קודמת ,היינו כשבא להניח שניהם בבת אחת -אזי יש
להקדים הציצית משום תדיר ושאינו תדיר -תדיר קודם .משא"כ אם אינו מעוניין כעת להתעטף
בציצית ,יכול להקדים את הנחת התפילין .וכן היה בעיר מכנאס שהיו הרבה חכמים וחסידים שהיו
באים לבית הכנסת בתפילין לחוד ואח"כ מתעטפים בטלית( .שו"ת תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ס"ט)
31
הלכות ציצית
ב' חשון
לאחר ברכת טלית גדול יש לכסות ראשו ,אך לאחר העיטוף יכול
להורידו על כתפיו ,ורק מנהג גדולי החכמים להיות מעוטפים בטלית
על ראשם מתחילת התפילה ועד סופה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד'
חאו"ח סי' מ"ט)
רק התלמידי חכמים מתעטפים בטלית גדולה על ראשם .שער
המפקד בשם מרן ר' דוד בן שמעון היה מקפיד מאוד בזה בעטיפת
הראש ,שהוא סימן שהוא מוסמך לדון ולהורות .וביום סמיכתו ברוב
עם ,רבו המובהק מעלה את הטלית מעל כתיפו ומכסה לו את
ראשו"( .נהגו העם" לר' דוד עובדיה .וכן קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
הרה"ג שלום משאש זצוק"ל מעיד על עצמו שהוא לא היה מכסה ראשו בטלית .ואף כשנתמנה
לדיין עדיין לא כיסה ראשו בטלית ,כיון שהיה נראה לו שלאו אורח ארעא הוא .שדוקא גדולי
החכמים נהגו לכסות ראשם ,ורק בתקופה מאוחרת יותר כיסה ראשו בטלית מתחילת התפילה ועד
סופה.
32
הלכות ציצית
ג' חשון
אם פשט טלית גדול בין נשאר עליו טלית קטן בין לא נשאר ,אם לא
היה דעתו לחזור וללובשו עד לאחר כמה שעות אז אפי' אם אחר כך
נמלך ללובשו תיכף ומיד צריך לחזור ולברך עליו אפי' לא יצא מפתח
ביתו כלל בינתיים וחוזר ללובשו באותו חדר שפושט .ואם פשטו
סתם ,יש לחלק בין נשאר עליו טלית קטן או לא( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
ואם כשפשטו היה דעתו לחזור ללובשו מיד אלא שאחר כך שכח או
נמלך מללבוש עד לאחר כמה שעות ,אזי אין צריך לחזור ולברך עליו,
אפי' לא יצא מפתח ביתו כלל בנתיים וחוזר ללובשו באותו החדר
שפשטו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
33
הלכות ציצית
ד' חשון
בימינו מותר בהחלט לרקום פסוקים על הטליתות ואין יותר חשש
לזלזול הפסוקים ,כגון :שמא ישב עליהם או שמא יכנס איתם לבית
הכסא ,וכן נהגנו .אולם הרוצה להחמיר ,יוסיף נקודות ברקמה מעל
המילים ,וזה מראה כאילו נמחקו ואינם יותר ,ובזה מקילים בקדושת
הפסוקים בלא חשש כלל( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סע' י"ב)
נשים מדינא כשרות לכרוך ולקשור ציציות בטלית כשם שהרשות
בידן לקיים ולברך על מצוות עשה שהזמן גרמא ,אולם ראוי להחמיר
לעשות מלאכה זו רק ע"י גברים זולת הטויה והשזירה המותרות להן
לכולי עלמא( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סע' ט"ז)
לדעת הרה"ג זכריה זרמתי בספרו "הוד יוסף חי" עניין הנקודות מעל הפסוקים הוא חידוש של רבנו
הרה"ג יוסף משאש עפ"י דברי בעלי התוס' על פרשת ניצבים בפסוק "הנסתרות לה' אלוהינו"...
"ואנו בני המערב ועדות צפון אפריקה לא חששנו מלענות ב"ה וב"ש ואמן לברכת אשה על מצוה
שהזמן גרמא ,כדעת מר"ן החיד"א ,וכן היא דעת הבן איש חי .ואף שמר"ן השו"ע פטרן לא החשיב
ברכתן כברכה לבטלה" (הרב זכריה זרמתי "הוד יוסף חי")
34
הלכות ציצית
ה' חשון
טלית קטנה -לבשו אותה רק ת"ח גדולים וחסידים הזהירים בה
מאוד .מפני שחששו לדעתו של מוהר"ר אליהו הצרפתי זלה"ה
מרבני פאס הראשונים שלא התיר להכנס בה לבית הכסא ,מפני
שהיא מיוחדת למצוה ויש בה הויות שתיים ,ובכל כנף כ"ו כריכות
כמספר השם הקדוש( .סידור "אבותינו" בשם מה"ר יוסף משאש).
הרה"ג שמואל עמאר מהעיר מכנאס חיזק את דבריו.
צריך להפריד חוטי הציצית זה מזה .ובא הרמז בתיבת "ציצית"
ראשי תיבות" :צדיק יפריד ציציותיו תמיד" ,ואם בעוד שיפריד
הציציות יתבטל מתפילת הציבור ,אין צריך לדקדק בזה ,ואם
מתחברים קצת אסור להפרידם בשבת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
ברכת הציצית" :ברוך אתה ה' ,אלוהינו מלך העולם ,אשר
קדשנו במצוותיו ,וצוונו להתעטף בציצית"
טלית קטן " :ברוך אתה ה' ,אלוהינו מלך העולם ,אשר
קדשנו במצוותיו ,וצוונו על מצוות ציצית"
35
הלכות תפילין
ו' חשון
מצות תפילין היא גם כן יקרה מאוד ,והיא המצוה הגדולה שבתורה,
שכל התורה הוקשה לתפילין ,שנאמר" :למען תהיה תורת ה' בפיך"
ומי שאינו מניח תפילין הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופו ,ומי
שמניח תפילין פסולין לא לבד שאינו מקיים את המצוה אלא שמברך
כמה וכמה ברכות לבטלה שהוא עוון גדול ,ולכן ידקדק האדם לקנות
תפילין מסופר מומחה וירא שמים( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
יכוון בהנחת התפילין שצוונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שהם
"קדש לי כל בכור" "והיה כי יביאך" "שמע" "והיה אם שמוע" ,שיש
בהם יחוד שמו ויציאת מצרים ,על הזרוע כנגד הלב ,ועל הראש
כנגד המוח ,כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים
על ייחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות
בהם כרצונו ,וישעבד לקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא
עיקר התאוות והמחשבות ,ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו .וכיון
שארבע פרשיות אלו כתובין בתפילין ראוי לקרות כל הד' פרשיות
בכל יום בשעה שהתפילין בראשו ,ולכך יש לומר פרשת "קדש לי
כל בכור" "והיה כי יביאך" קודם "ברוך שאמר" .ואם לא אמר לפני
"ברוך שאמר" יאמר לאחר התפילה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
36
הלכות תפילין
"ברך עלינו"
ז' חשון
" והיה לאות על ידכה" אומרת הגמרא(מנחות לז)" :ידכה" -יד כהה,
שהיא יד שמאל .וצריך לדעת מדוע לא בחר הי' ביד ימין לעשות בו
המצוה ,כי הוא המשובח"? ואמרו בגמרא
(מנחות לז)
להיות יד שמאל
מכוונת כנגד הלב שהוא בצד שמאל ,ודבריהם אמת .אלא נראה לי
לתת טוב טעם כי הכתוב עצמו נתן טעם הדבר במה שכתב "כי
בחזק יד" כי יש לך לדעת כי האדון ברוך הוא יש במידותיו שתי
בחינות ,האחת -תקרא יד הגדולה ,והאחת -תקרא יד החזקה .היד
הגדולה היא צד החסד והטוב ,והיד החזקה היא הגבורה משלמת
לעושה רעה כרעתו .והנה בהוצאת ישראל ממצרים ,נטה ה' יד
החזקה והכה את שונאיו בעשר מכות ,אשר לזה גמר אומר האדון
שתהיה הנחת תפילין בכתיבת זכרון ביד כהה שלנו ,שהיא דוגמת יד
החזקה המוציאה אותנו ממצרים ,וזה הוא שאמר הכתוב כאן "כי
בחזק יד" ,ונכון .והגם שמצינו שאמר בהרבה פעמים "יד הגדולה" ,זו
הסכמת מדת הרחמים למדת הדין ,אבל עיקר המשפט "יד החזקה"
יתכנה"( .אור החיים" לרבינו חיים בן עטר שמות פרק י"ג פס' ט"ז)
לע.נ .יחיאל בן רחל פדידה.
37
הלכות תפילין
ח' חשון
מצוה מן התורה להניח תפילין מעומד ,בין של יד בין של ראש ,וכן
היה המנהג בכל מקום .וככל ברכת המצות יש לברכה בעמידה .ואין
ראוי לאדם לתקוע עצמו בדבר אחד בלבד עפ"י הקבלה ,ושאר
מעשיו כדעת הפוסקים והנגלה( .שו"ת "מים חיים" חלק ב' סע'
פ"ט)
דעת מו"ר הגר"ש משאש בעינין זה שאין הוכחה לחיוב להניח של יד
מיושב ,ולכן תפילין של יד יכול להניחן ולחולצן הן בעמידה והן
בישיבה .וחכמים ואנשי מעשה מניחים וחולצים של יד מיושב ,אך
מנהג רוב העם אינו כן ואין להוכיחם ולשנות מנהגם! (תבואות
שמ"ש חאו"ח סי' ס"ז)
הרב הוד יוסף משאש הסיק קל וחומר מטלית שמתעטף מעומד ולכן מטעם שמעלין בקודש ואין
מורידין מניח שתפילין של יד מעומד ולא יושב לאחר ההתעטפות בטלית.
מו"ר הגר"ש משאש חושש לדברי השו"ע (סי' כ"ח סע' ב') שאומר :תפילין של ראש חולץ
תחילה ...וצריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד" ולמד מכאן דמשמע של יד דוקא יחלוץ מיושב כי
לא פרט המחבר .אך השו"ע לא ביאר דעתו בשל יד כלל ולכן מסתפק רבינו ופוסק כמו שהבאנו.
38
הלכות תפילין
ט' חשון
יטה התפילין של יד מעט לצד הגוף בעניין שכשיכוף זרועו למטה
יהיו כנגד לבו ונמצא מקיים "והיו הדברים האלה על לבבך" .ואם
הניחו בימינו אפי' בדיעבד לא יצא .וכשחוזר להניח בשמאל צריך
לחזור ולברך ,ודוקא אם הניח גם תפילין של ראש .אבל אם עדיין לא
הניח התפילין של ראש ונזכר או שהזכירוהו אחרים אין צריך לחזור
ולברך כיון שעדיין לא גמר מצות ההנחה והיתה כוונתו על שניהם,
אבל אם גמר ההנחה שהניח גם תפילין של ראש ,או שלא היה לו כי
אם התפילין של יד לבדה צריך לחזור ולברך( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
תפילין של ראש טוב שתהיה גלויה ונראית דכתיב" :וראו כל עמי
הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" .והאר"י כתב שצריך שיהיו
מכוסים .ומנהג ראש הישיבה הגאון "פחד יצחק אסבאג" לכסות
מקצת הקציצה מלמעלה וקצת מהקציצה שלצד הפנים נראית.
(מנחת כהן א' שכ"ז)
הרה"ג פחד יצחק אסבאג היה ראש הישיבה במכנאס .ובסוף ימיו הגיע לטירת הכרמל .תלמידו
מו"ר הגר"ש משאש סופד לו בדברים נפלאים שמעוררים את הלב לעבודת ה' יתברך .דברים אלו
מובאים בהקדמה לספר מזרח שמ"ש על הלכות איסור והיתר.
39
הלכות תפילין
י' חשון
מי שנפסקה לו רצועת התפילין של יד עד כדי שאין לו אלא כדי
לכרוך ג' או ד' כריכות ולא ז' כנהוג ,פשוט שיכול להתפלל באותן
התפילין ,מפני שעניין ז' הכריכות אינו אלא רק מנהג .מ"מ טוב
שאחר התפילה יתפור הרצועה או יחליפנה על מנת שתהיה ארוכה
לכדי ז' כריכות שלא לשנות ממנהג העולם( .אוצר המכתבים
להרה"ג יוסף משאש חלק א' סי' שס"ו סע' ע')
אין עינין של חציצה ברצועות של התפילין ולכן גם השעון אינו חוצץ
ואין להחמיר בדבר זה ,והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו ולא לאחרים!
(אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי' אלף תשפ"ו)
רצועת התפילין שפסקה ואינה מספיקה לז' כריכות אע"פ כן רשאי להמשיך בתפילתו כך ,זה על פי
פסק מר"ן בשו"ע סי' כ"ז סע' ח')
האחרונים כתבו דאין להקל בחציצה אלא רק במקום הכריכות אבל מה ששייך לקשירה יש להחמיר
אף ברצועות ,וכן הביא במשנה ברורה (ס"ק ט"ז) בשם הלבוש ,הט"ז וכן משמע מהגר"א.
41
הלכות תפילין
י"א חשון
תפילין של ראש שהפכו בטעות את השי"ן בת ד' ראשים לצד ימין
וזו של ג' לצד שמאל במקום ההפך (כמובא בשו"ע סי' ל"ב סע' מ"ב) ,דבר זה
אינו פוסל כלל .אולם אסור להניחם עד שיבדקום ע"י מומחה ,שמא
גם הפך את סדר הפרשיות ודבר זה ודאי פוסל ,וכיון שיש ריעותא
לפנינו ,אין לסמוך על חזקת מומחה בתפילין אלו( .אוצר המכתבים
לרה"ג יוסף משאש חלק ב' סי' תתצ"א)
בעל ה"פרי מגדים" כתב שאם עשה תפילין שבשני הצדדים רק
שי"ן של ג' ראשים או רק של ד' ראשים -פסול .וכש"כ אם חיסר
לגמרי שי"ן אחד.
המג"א כתב בעינין שי"ן של ד' ראשים בצד ימין ושי"ן של ג' ראשים בצד שמאל שאין חילוק בזה
בין אדם ימני לשמאלי ובתר דשמאל וימין דעלמא אזלינן .וגם אם המניח תפילין אלו הוא בעל יד
שמאל חזקה יותר מימין יצטרך בדיקה.
41
הלכות תפילין
י"ב חשון
מר"ן השו"ע
(סי' ל"ד סע' ג')
פסק שלא יניח תפילין דרבינו תם אלא מי
שהוא מוחזק ומפורסם בחסידות ,וא"כ דעתו שמעיקר הדין הלכה
כרש"י .גם גדולי החכמים במרוקו לא נהגו להניח תפילין של רבינו
תם ,אלא הניחו של רש"י בלבד( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח
סי' נ"ח)
קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן ושלא יפיח בהם -חייב
אביו לחנכו במצות תפילין ,ועל פי רוב נהגו להתחיל להניח תפילין
בגיל אחת עשרה ,אך לפי חריפות הילד היו מקדימים את זמן הנחת
התפילין( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סי' מ"ט)
בספר הלכות הגר"א ומנהגיו (הלכות תפילין אות ל"ג) מסופר שהגר"א היה מניח תפילין של רש"י
בלבד .וכששאלו הגר"ח מוולוז'ין מדוע אינו מניח תפילין דר"ת ,ענה לו שהרוצה לצאת מכל ספק
יצטרך להניח ס"ד זוגות תפילין .וכן נהג מו"ר הרה"ג שלום משאש זצוק"ל להניח תפילין של רש"י
בלבד .ועיין עוד בשו"ת שמ"ש ומגן המוזכר לעיל.
מנהגנו שקטן שיודע לשמור על תפילין בטהרה חייב אבין לחנכו מיוסד עפ"י דברי מר"ן בשו"ע בסי'
ל"ז סע' ג'.
אע"פ שהיום מתחילים להניח תפילין בגיל י"ג שנה ממש אומר הרה"ג שלום משאש שראוי
להקדים לחנכו לכל הפחות בגיל שתים עשרה.
42
הלכות תפילין
י"ג חשון
ילד בר מצוה מברך שהחיינו אחר שלבש טלית ותפילין ומכוון בדעתו
על הטלית ואגב גם על התפילין( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח
סי' ס')
סעודה שעושים ביום חינוך הבנים למצות תפילין הוי סעודת מצוה
רק אם שרים כמה שירות ותשבחות ומדברים בשבח המצוה
והתורה המסור לנערים ,וקל וחומר אם מחנכים את הילד לדרוש
באותו אירוע ,שפיר סעודת מצוה היא( .שו"ת "מים חיים" חלק ב'
סע' א')
וכל עניין הסעודה הוא "שלא יזמינו רק הדיוטים גמורים האוכלים ושותים בלי נטילת ידיים וברכות,
ויאכלו וישתו ויקומו לצחק ברקודים ומחולות ומסכת עירובין בסדר נשים וסדר נזיקין ,ה' הטוב
יכפר" (שו"ת מים חיים הנזכר לעיל)
43
הלכות תפילה
י"ד חשון
בשבתות וימים טובים אין אומרים את פרשת העקידה ,ומתחילים
את אמירת הקרבנות מ"אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו" וכו'.
(ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
הרה"ג יוסף משאש מעיד על מנהג זה וכותב" :גם בעירנו זאת נעמי
מכנאס יע"א ,אין אומרים אותה (פרשת העקידה) לא בשבת ולא
ביו"ט ,גם בחולו של מועד ,ומוסיפין עוד לדלג עד פרשת התמיד,
דהיינו שמתחילם באשרנו מה טוב חלקנו עד ברוך שם כבוד מלכותו
לעולם ועד ,ואח"כ פרשת התמיד .וטעם הדבר מצאתי על לוח ספר
תפילה של אבא מרי זיע"א ,שמצא כתוב משם הראשונים ז"ל ,לפי
שכל אותם העניינים הם רק מנהג כדי לעורר את הרחמים בכל
בוקר ,לכן מדלגים אותם בשבתות ובמועדים ,להורות שגדולה
קדושתן לבדה לעורר את הרחמים .וטעם נכון הוא" .עכ"ד( .אוצר
המכתבים חלק א' סי' ש"כ אות ל"ה)
44
הלכות תפילה
ט"ו חשון
אמירת "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה" היתה חביבה מאוד
על מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל ,והיה מקפיד לפני כל מצוה לומר
"לשם יחוד" המתאים למצוה .ופעם אמר לנו :אני כל היום אומר
לשם יחוד .ודברים אלו נאמרו ביחס לשמועה שמנהגנו הוא שלא
לומר "לשם יחוד כלל( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
בעניין אמירת "לשם יחוד" לפני כל מצוה ,ביטלתי את מנהגי
מלאומרו לפני קיום מצוות עשה דאורייתא ואפי' במצוות דרבנן ,כי
רב הקלקול על התועלת ,בפרט לאנשים אשר אינם באים בסוד ה',
כל שכן בנוסח "שאנו סומכים על דעת רבנו האר"י ז"ל הקדוש"
והעצה היעוצה היא רק לומר "ויהי נועם" ,כי נכון שלא לומר דברים
שהם למעלה משכלנו ואין בנו הבנה( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סע'
ס"ז)
מדברי הרה"ג ר' יוסף משאש נראה שיש בזה חילוק בין מנהג מכנאס למנהג שאר ערי
מרוקו וז"ל" :שאול שאל ידידי בעניין אמירת לשם יחוד על כל דבר מצוה אשר לא מצא לה מהלכים
בכל המקומות אשר דרכה בהם כף רגלו גם בין יושבי המערב .רק בעוב"י מכנאס יע"א .ושאל קצת
מהחכמים להודיעו פירוש הדברים ואין פותר אותם ,ובכן דעתו מכרעת ומכרחת דלאו שפיר עבדי
לאומרה מאחר שאין לה מובן ,ובעי מר מנאי לחוות דעתי המעט בזה .תשובה :דע ידידי כי גם אני
הצעיר רגל על לשוני כבני ארץ מולדתי הנ"ל (מכנאס) לומר על כל דבר מצוה לשם יחוד" עכ"ל.
(שו"ת מים חיים הנזכר לעיל)
45
הלכות קדיש
ט"ז חשון
יש לכוון בעניית הקדיש ,ולא יהא מפסיק בין יהא שמיה רבא
למברך ,ולענות אותו בקול רם ,ולהשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש,
ומי שבא לבית הכנסת ושמע הקהל עונים קדיש עונה עמהם אע"פ
שלא שמע ש"ץ שאמר יתגדל ויתקדש וכו' וגם הש"ץ צריך לומר
יהא שמיה רבה וכו'( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אין אומרים קדיש בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב'
שערות ,והוא הדין לקדושה וברכו שאין נאמרים בפחות מעשרה
זכרים( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
קדיש אינו דומה לחזרת התפילה של שמונה עשרה המצריכה ט'
מכוונים ,כיוון שאי אפשר שיהיו שני שליחי ציבור ,ברם בקדיש אפי'
במניין מצומצם אומרים אותו ,אפי' כמה בני אדם ביחד ,וזה קרוב
יותר לנשיאת כפיים שאפי' כולם כוהנים עולים לדוכן לברכתם.
(אוצר המכתבים לרה"ג יוסף משאש חלק ג' ס' אלף של"ג)
46
הלכות קדיש
י"ז חשון
איתא במסכת שבת :אמר ר' יהושוע בן לוי כל העונה אמן יהא
שמיה רבא מבך בכל כוחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה.
ופירש"י בכל כוחו -בכל כוונתו .ומפני שיש בני אדם שאין הכוונה
שלהם מתעוררת אלא ע"י הכוח אמר בכל כוחו .אבל אין צריך לתת
קול גדול שיתלוצצו ממנו בני אדם .עוד איתא בפסיקתא במעשה
דר' ישמעאל בן אלישע דקאמר התם כשישראל נכנסים לבתי
כנסיות ואומרים יהא שמיה רבא מברך בקול רם מבטלים גזירות
קשות ורעות( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
בעת אמירת קדיש אין הקהל חייבים לעמוד ,ואין חילוק בין הקדישים
השונים ,וכן אין חילוק בין שבת ליום חול( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג'
חאו"ח סי' ס')
"על ענין העמידה בקדיש :אנו הספרדים מעולם לא עמדנו בשום קדיש הן בשבת הן בחול .וכך היה
מנהג מרוקו בעיר מולדתי מכנאס יע"א ,ורק היום התחילו ללמוד ממנהג האשכנזים לעמוד .הנח
להם לישראל לעשות כרצון איש ואיש ,כי אי אפשר להושיב אחד שהורגל לעמוד ,כי נראה לו
שהוא מחלל הקדוש לו" (שמ"ש ומגן חלק ד' סי' כ')
47
הלכות קדיש
י"ח חשון
" יהא שמיה רבא מברך" -יש מפרשים יהי שמו הגדול מבורך בפי
כל הבריות וכל העולמות ,ויש מפרשים שיהא השם שלם ,לפי
שקודם שימחה שמו של עמלק אין ה' שלם ואין הכסא שלם ,לזה
אנו אומרים יהא שמיה רבא דהיינו שם יה' עם וה' ,וימחה שמו של
עמלק .ולכן צריך לכוון לשני הפירושים ולא יפסיק בין שמיה רבא
למברך אלא יאמר אותם בנשימה אחת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
בעת אמירת קדיש יש לענות "אמן יהא שמיה רבא מברך "..עד
"דאמירן בעלמא"
בבית יוסף (סי' נ"ו סע' ג') הביא דברי רבנו הגדול מהרי"א ז"ל בשם סידור כולל דברי הגאונים,
שמי שאומר קדיש אם לא יאמר אלא עד "עלמיא"– די ,אבל אם יאמר "יתברך" -צריך להשלים
הקדיש ולא יאמר אחריו אמן.
המג"א כתב" :משמע בב"י דצריך לומר כל הנוסח של "יתברך" עד "דאמירן בעלמא" כ"ח תיבות,
וכ"כ בשל"ה( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
48
הלכות קדיש
י"ט חשון
כתוב בספר חסידים מעשה בחסיד א' שראה לחסיד אחר לאחר
מותו .אמר לו למה פניך מוריקות? אמר לו מפני שהייתי מדבר
בשעה שהש"צ היה אומר ויכולו ,ובברכת מגן אבות וביתגדל.
ובספר מט"מ הביא בשם המדרש שחכם א' נתראה לתלמידיו
בחלום וראה תלמיד שהיה לו כתם במצחו ,ואמר לו מפני מה אירע
לו כך וכך? אמר לו :מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה
אומר קדיש( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
הש"ץ שמנגן בקדיש :אם רואה איזה בני אדם עומדים לא יאריך
בניגון כדי שלא יהיה עליהם למשא כבד חס ושלום ויבוא לידי
מכשול ועוון גדול( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אם היה אחד מתפלל ואינו יכול לענות עמהם או שהוא ישן אפ' הכי
מצטרף עמהם ומ"מ לכתחילה יש להעיר אותו( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
לע.נ .רבקה בת ג'מילא בן שלוש.
49
הלכות בית הכנסת
כ' חשון
אסור לתלות מודעות מסוג גיליוני חשבונות והודעות לקהל בתוך
אולם התפילה ,שדברים אלה מטרידים הרבה מן התפילה ,ובודאי
ראוי להסביר זאת בדרכי שלום על מנת למנוע המחלוקת( .אוצר
המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ב' סי' אלף תרע"ח)
מותר להפוך בית פריצות לבית כנסת כשם שמותר להפוך בית
עבודה זרה החמור יותר לבית כנסת( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק ג' סי' אלף ת"ד)
עניין ההודעות והגיליונות בתוך אולם התפילה מקורו במגן אברהם (סי' צ"א ס"ק ל"ז)
הפיכת בית פריצות לבית כנסת מקורו בדברי השו"ע יורה דעה (סי' קמ"ה סע' ג')
51
הלכות בית הכנסת
כ"א חשון
יש להשתדל ולהעמיד לכתחילה את הארון שבבית הכנסת בצד
מזרח ,אמנם אם לא ניתן להעמידו מסיבה כל שהיא ,אזי יעמידוהו
לאיזה צד שירצו ,אך כיוון התפילה יישאר לצד מזרח ולא ישנו.
(שו"ת "מים חיים" חלק ב' סי' ק"ט)
מותר להספיד אשת תלמיד חכם בבית הכנסת כפי שפירשו חכמים
את הפסוק "תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה" משמע
להלל אותה בשערים המצויינים בהלכה כגון :בתי כנסיות ובתי
מדרשות( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק א' סי' ק"י)
מקור דין העמדת הארון שלא בצד בצד מזרח מסיבה כל שהיא מובן מלשון הטור (או"ח סי' ק"ו)
כדעת הרמב"ם (פי"א הלכות תפילה) ועיין בשו"ע (סי' ק"ו סע' ה' בחאו"ח)
שו"ע יורה דעה(סי' שד"מ סע' י"ט)" :מספידין תלמידי חכמים ונשותיהם בבהכ"ס ובבית המדרש,
אבל לא שאר העם"
51
הלכות בית הכנסת
כ"ב חשון
מותר לחלק קבלות של תרומות בשבת כיוון שיש בחלוקתם קיום
מצות עשה מדאורייתא "והייתם נקיים מה' ומישראל" .ואין בזה שום
איסור בורר כלל שאיסור בורר הוא דווקא באוכל וכלים ולא
בספרים .וכן איסור מוקצה אין בו( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק ג' סי' אלף תת"ב)
דבר פשוט הוא שאסור לאכול בבית הכנסת אפי' שלא בשעת
התפילה ורק לחכמים ותלמידיהם התירו בדוחק ,וכן התירו לאורחים
שאין להם מקום אחר לאכול .ובעיר מכנאס התירו גם לכבוד סעודת
שמחת תורה או לקראת סיום מסכתא ,בזהירות רבה ,שלא
להשתכר .ברם ,אם יש עזרת נשים עדיף לקיימה שם( .אוצר
המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי' אלף תתמ"ב)
לע.נ .אליהו בן אסתר ממן.
בעניין הקבלות והתרומות בשבת עיין בספר "הוד יוסף חי" להרה"ג זכריה זרמתי שמדבר בנושא זה
באריכות ומביא את כל המקורות לאשר הדבר על פי פסקים ופוסקים.
52
הלכות בית הכנסת
כ"ג חשון
מי שהניח ספר תורה בבית הכנסת בלא שום תנאי ,רשאים הוא או
יורשיו להוציאו ולקחתו כשירצו ,שאין לבית הכנסת חזקה בספר
תורה אפי' כלפי היורשים( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ב' חאו"ח סי'
כ"ט ,וחלק ג' חאו"ח סי' ס"ט וחיו"ד סי' מ')
כל הפוסקים מודים לדין הנ"ל אם לא הקדישו .ואם הקדישו נחלקו
בזה .ודעת המקילים שיכול להוציאו כל עוד לא הקדיש את ספר
התורה בפירוש לבית כנסת זה .וכן הוא המנהג פשוט .ומעשים בכל
יום שבאים הבעלים או יורשיהם לאחר כמה שנים ונוטלים את ספר
התורה שלהם באין אומר ודברים( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ב' סי'
כ"ט)
דינים אלו עולים מדברי מר"ן השו"ע סי' קנ"ג סע' כ' .וכ"כ הרב "ויאמר יצחק" (ליקוטים לחושן
משפט "הקדש") ועוד פוסקים.
53
הלכות תפילה
כ"ד חשון
אם אירע לו אונס ואיחר לתפילה .אם הציבור בפסוקי דזמרה ,הדין
הוא שצריך להתחיל ולומר ברוך שאמר וקצת מהזמירות ויאמר
ישתבח כמו שכתב מר"ן השו"ע
(או"ח סי' נ"ב סע' א').
ויש הרבה בני אדם
ויש בהם לומדי תורה שעושים היפך דבר זה .והיה טעמם כדי שלא
להפוך סדר תיקון עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה (עיין באר
היטב שם) ומזה פשתה המספחת להמון העם כשרואים חכמים
בעיניהם כך נוהגים להתפלל ,הם סוברים שכך הוא הדין ,וגם הם
עושים כך( .סידור אבותינו עמ' 838בשם המלאך רפאל אנקווא)
מי שבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה ,ידלג
בפסוקי דזמרה כמבואר בשו"ע סי' נ"ב סע' א'( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק א' חאו"ח סי' כ"ה)
בהמשך הדברים מביא בשם המלאך רפאל אנקווא זצוק"ל ו' טעמים כנגד הנוהגים להזהר בהיפוך
הצינורות עיין שם בהרחבה וברוחב.
מו"ר הגר"ש משאש בשו"ת שמ"ש ומגן הנזכר לעיל פוסק שבכל מקום שדברי קבלה היפך מדברי
הפוסקים -אין לנו להניח דברי הפוסקים בשביל דברים האמורים בקבלה ,כי אין לנו בדינים והוראות
עסק בנסתרות ,ורק במקום שיש מחלוקת בין הפוסקים יש לסמוך על הכרעת הזוהר והקבלה.
54
הלכות תפילה
כ"ה חשון
הירא לנפשו יזהר להתפלל עם הציבור .ומי שאיחר לקום ,ידלג כמו
שכתב השולחן ערוך .ומי שירצה לדעת זה ,ידמה בדעתו למי
שהולך לדרך ,וקדמה השיירה והלכה ,כמה מדלג והולך להשיג
לשיירה ,כדי שילך לבטח ,כך נמי צריך לדלג כמו שכתב השו"ע כדי
שיתפלל עם הציבור( .סידור אבותינו עמ' 838בשם המלאך רפאל
אנקווא)
הביא רבינו יצחק בן וואליד בשם כמה פוסקים :דמה שאמר הזהר,
שיש לומר תפילה על הסדר ולא לדלג וכו' היינו דווקא שמתפלל
ביחיד אבל אם איחר לבוא לבית הכנסת כולי עלמא מודו דידלג כדי
להתפלל עם הציבור( .סידור אבותינו הנזכר בשם "ויאמר יצחק" –
ליקוטי דינים חלק א' ח"י)
55
הלכות תפילה
כ"ו חשון
צריך לומר "ברוך שאמר" בניגון ובנעימה כי הוא שיר נאה ונחמד,
ויש בו פ"ז תיבות ותיקנוהו אנשי כנסת הגדולה על פי פתקא דנפל
מן שמייא ומצאו כתוב בו פ"ז תיבות ,וקבלו לאומרו מעומד וכל מי
שאומר "ברוך שאמר" בקול נעים ובכוונה הקב"ה עושה לו כתר של
פ"ז ,שנאמר" :ראשו כתם פז" (קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
בעיר מכנאס היו אומרים את הנוסח העתיק והארוך ובעיר קזבלנקא
אומרים נוסח של פ"ז תיבות על פי הקבלה ,ושניהם כאחד טובים.
(שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ח)
עפ"י הטור (או"ח סי' נ"א) מבואר שהנוסח של פ"ז תיבות הוא נוסח האשכנזים .ולספרדים היה
נוסח אחר המובא בסידורי תפילת החודש בית עובד ובית מנוחה" .כף החיים" (סי' נ"א ס"ק ב')
מביא בשם הרד"א שאומרים את הנוסח הארוך בשבתות ובימים טובים .ולדעת האר"י ז"ל טוב
להקפיד לומר נוסח של פ"ז תיבות גם בשבתות ובימים טובים.
56
הלכות תפילה
כ"ז חשון
" מזמור לתודה" יש לאומרה בשמחה ,שכל השירות עתידים
להתבטל חוץ מ"מזמור לתודה" ,ואין אומרים "מזמור לתודה" בשבת
ויום טוב טו בימי פסח ולא בערב פסח ולא בערב יום כיפור.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
הטעם שאין אומרים "מזמור לתודה" לא בשבת ולא ביו"ט הוא
משום שמזמור זה נאמר כנגד קרבן תודה .ובשבת ויו"ט שאין
מקריבים בהם קורבן תודה(משום דהוא קורבן יחיד) אין נוהגים
לאומרו .וכן בערבי פסחים ובחול המועד פסח אין אומרים אותו
משום שלחמי תודה היו קרבים חמץ .וגם בערב פסח אין אומרים
אותו משום דאסור להקריב קרבן תודה בערב פסח שמא יבואו לידי
נותר ,שהרי נתמעט זמן אכילתו( .סידור אבותינו עמ' 848אם
למסורת)
לע.נ .משה בן נינט בן דוד.
57
הלכות תפילה
כ"ח חשון
אדם הנמצא בתוך פסוקי דזמרה שומע "קדיש" עונה רק אם הוא
נמצא בין הפרקים "אמן" ו"יהא שמיא רבה" עד "דאמירן בעלמא".
אם שומע "קדושה" עונה" :קדוש קדוש קדוש" "ברוך כבוד ה'
ממקומו" ו"ימלוך ה' לעולם אלוהייך ציון לדור ודור הללויה" .אם
שומע "מודים דרבנן" עונה תיבות "מודים אנחנו לך" בלבד .שומע
"ברכו" עונה .אם שומע ברכה עונה "אמן" בין הפרקים( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ב')
בנידון זה מופיע בשו"ת שמ"ש ומגן דין ודברים ארוך בין הרה"ג יצחק יוסף לבין מו"ר הגר"ש
משאש ,ונחלקים האם דין פסוקי דזמרה הוא כדין ברכות קריאת שמע .ומסיק מו"ר הגר"ש משאש
שדין פסוקי דזמרה הוא כדין ברכות קריאת שמע ועונה ומשיב על קושיות הרה"ג יצחק יוסף
שליט"א.
58
הלכות תפילה
כ"ט חשון
צריך לכוון בתהילה לדוד ,דאמר רבי אלעזר :כל האומר תהילה לדוד
בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא .ועיקר הכוונה היא שיבין
פירוש המילים שהקב"ה משגיח על בריותיו ומפרנסן( .סידור
אבותינו עמ' )843
וכשיאמר "פותח את ידך" המנהג לנשק את הידיים לרמוז מה
שאמר פרעה ליוסף" :ועל פיך ישק כל עמי" ופירש רש"י" :ישק"-
מלשון יתזן ,יתפרנס .והטעם שתקנו לפרוש כפיים כלפי מעלה הוא
כדי לעורר את האדם שלא ישכח לכוון בפסוק זה ,דהא מוכח בגמ'
דעיקר הטעם שתקנו לומר "אשרי" הוא משום פסוק זה ,וע"כ כתבו
הפוסקים שאדם ששכח לכוון בפסוק זה צריך לחזור ולאומרו ,ועל
כן ראו חכמים צורך שיעשה פעולה בגופו ועי"כ יזכור לכוון( .סידור
אבותינו עמ' )844
לע.נ .מרדכי בן מסעודה שמיר.
הרה"צ יעיש קריספין כתב בשם המקובל רבי מרדכי סויסה שלכל אחד משלושת אמירת "אשרי"
שאומרים בשחרית ובמנחה יש כוונות שונות( .לימודי ה')
59
הלכות תפילה
ראש חודש
א' כסליו
הפליגו בזוהר הקדוש באמירת שירת הים וסודה אחר אמירת פסוקי
דזמרה ,שהיא עילוי מאוד לשכינת עוזנו ועל כן צריך לאומרה
בשמחה רבה ובנעימה ,ויצייר בדעתו כאילו עומד ביבשה בתוך הים,
והמצרים נטבעים והוא ניצול ,והיא סגולה לכפרת עוונות כידוע.
(ציפורן שמיר אות כ"ד למרן החיד"א)
הטעם שכופלים פסוק "ה' ימלוך לעולם ועד" בסוף שירת הים וגם
אומרים תרגומו הוא :שאמרו רז"ל י"ח הויות בשירה ,ולא תמצאם
אלא אם תכפול הפסוק "ה' ימלוך לעולם ועד" ותתרגמו .ועוד :משום
דכתיב "ה' ימלוך" בעתיד אבל ח"ו כעת אינו מולך? לפיכך אנו
מתרגמים אותו "ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא" דמשמע
שמלכותו קיימת תמיד ,היה הוה ויהיה( .פיתוחי חותם לאביר יעקב
אבוחצירא פרשת "בשלח")
לע.נ .יקוט בת ג'מילה בן שלוש .לע.נ .שלמה בן דונה רביבו.
61
הלכות תפילה
ב' כסליו
שבח ברכת "ישתבח" הוא עצום ונורא מאוד ,ויש בו י"ג שבחים
כנגד י"ג מידות ,וצריך לאומרם בנעימה ובמיתון כמסדר שבחו של
מלך ,וימנה אותם באצבעותיו ,ויזהר שלא יביא עצמו לידי הפסק
ביניהם לקדיש וקדושה ,ושאר דברים שבקדושה .ואם הוכרח
להפסיק יחזור לומר "כי לך נאה" וכו' ,כדי שיאמר י"ג שבחים בלי
הפסק ביניהם( .סידור אבותינו עמ' )853
יש מי שאומר ששלמה המלך חיבר ברכת "ישתבח" ושמו רמוז
בהתחלה בראשי תיבות .ויש מי שאומר שאברהם אבינו חיבר שבח
זה ושמו רמוז בסוף הברכה( .בית עובד)
61
הלכות שליח ציבור
ג' כסליו
השליח ציבור שהוא מוציא הרבים ידי חובתם צריך להזהר במאוד
שיכון לבו בתפילה מתחילה ועד סוף שלא יפנה לבו לדברים אחרים
כלל ,רק יתן בלבו שאינו עומד כי אם לפני ה' ואין שום אדם כלל
שמפריד ביניהם ,ועל זה כתוב בהושענות" :אני והו הושיעא נא" –
דהיינו כשיחשוב האדם שאין שום אדם רק הוא והקב"ה ,מובטח
שיושיעו הקב"ה בתפילתו .וזה הדבר צריך לכל אדם באמת ,ובפרט
צריך השליח ציבור שמוציא את הרבים ידי חובתם וסומכים עליו
צריך להזהר בכוונת המחשבה ביותר ,דאם לא כן אין זה מרצה אלא
מנאץ רחמנא ליצלן( .אביר יעקב אבוחצירא -פיתוחי חותם פרשת
"אחרי מות")
נהגנו שהשליח ציבור מתחיל ועומד בתיבה באמצע "ישתבח" והוא
הדין בשבת וביום טוב( .סידור אבותינו עמ' )855
62
הלכות שליח ציבור
ג' כסליו
שליח ציבור צריך שיהיה הגון .ואיזהו הגון? שיהיה ריקן מעבירות
ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו ,ושיהיה עניו ,מרוצה לעם,
ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים .ואם אין
מוצאים מי שיש בו כל המידות האלו ,יבחרו הטוב שבציבור בחכמה
ובמעשים טובים( .מר"ן השו"ע חאו"ח סי' נ"ג סע' ד'-ה')
נהגנו להקפיד שהשליח ציבור לא יעבור לפני התיבה בזרועות
מגולות ,ומקפידים שזרועותיו יהיו מכוסות כולל רוב האמה( .סידור
אבותינו עמ' )856
63
הלכות תפילה
ד' כסליו
" הן אל כביר לא ימאס" (איוב ל"ו ה') ,וחשוב להתפלל עם הציבור .אבל
מי שקשה לו המהירות ,פשוט הוא שיכול הוא להתפלל לבדו על
הסדר כי הוא נקרא ממש אנוס ,ובכלל טוב להתפלל מעט בכוונה
אפילו ביחידות מהרבה בציבור( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק א' סי' שי"ו)
חייל הנמצא בשירות צבאי יכול לקצר תפילתו ולומר ברכת התורה
וקריאת שמע וברכותיה ,מתפלל ג' ברכות ראשונות" ,תפילת
הביננו" ובתוספת "המבדיל בין קודש לחול" אם נמצא במוצאי שבת,
"ותן טל ומטר" אם בימות הגשמים ,ג' ברכות אחרונות .אמנם צריך
לאמרם מעומד ,ואין צריך להשלים מאוחר יותר שאנוס היה ופטור
בעת אמירתן( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי'
אלף ש"ל)
64
הלכות תפילה
ה' כסליו
מי שהיה באמצע פסוקי דזמרה וקראוהו לעלות לספר תורה לא
יעלה ולא יפסיק ,כי בימינו מוכח שישכח היכן הפסיק ,ולא דמי לכהן
שבעניינו החמירו בקריאת שמע וברכותיה והקילו בפסוקי דזמרה,
משום חשש פגם שאם יעלה ישראל ראשון במקומו ,והוא נמצא
נוכח בבית הכנסת יחשדו בפגמו( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק א' סי' שס"ז)
מותר לצאת מבית הכנסת לקרוא לעשירי בין "ישתבח" לבין "יוצר",
הן לקרוא לו ע"י דיבור והן לקרוא לו ברמיזה( .אוצר המכתבים
להרה"ג יוסף משאש חלק ב' סי' תתב"ע)
לע.נ .רבקה (פולט) בת מרים בן שלוש.
מר"ן בשו"ע (סי' נ"ד סע' ג')" ויש מי שאומר שלצרכי ציבור ...מותר להפסיק" אי זה לשון פלוגתא
על פי הכלל "סתם ויש אומרים – הלכה כסתם" אלא פירוש דברים הוא מדוע מותר לו להפסיק
(מפני צורכי ציבור) .וכן דעת הטור בשם רב עמרם והכל בו.
65
הלכות תפילה
ו' כסליו
הדבר הרצוי בעניין כיוון התפילה הוא שלא ימצא דבר מפסיק וחוצץ
בינו לבין הקיר אפילו אם עליו להתפלל בצד מזרח ,וכל זאת על מנת
שיוכל לכוון את דעתו וכן שלא יפריע בעצמו לחברו( .אוצר
המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ב' סי' אלף ס"ט)
הסברא נותנת שהאיסור להתפלל בלא מחיצות דאורייתא הוא,
המחיצות צריכות להיות מבד שאינו שקוף וגבוהות עד שלא תראה
אשה גבוהה שבהן בהיותה עומדת( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק ג' סי' אלף תשס"ו)
"וזכור לי שהגר"מ פיינשטיין בשו"ת "אגרות משה" ענה בזה הלשון כמעט.
66
הלכות תפילה
ז' כסליו
המנהג בחלק מערי אלג'יריה היה שהשליח ציבור מקפיד להתעטף
בטלית לפני התפילה ,ומנהג נכון הוא מפני כבוד הציבור .ובערי
מרוקו פחות נהגו זאת .אולם לגבי עליית קטנים לתורה בשמחת
תורה עם טלית -זאת לא שמענו( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סע'
י"ז)
חזן שחטא בעבירה חמורה (אפי' במזיד) ,והדבר אף התפרסם ,אם
חזר בתשובה באמת ואינו מועד לחטוא עוד ,מותר לו להיות שליח
ציבור בתנאי שהציבור ירצה בו( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק ג' סי' אלף תשמ"ז)
לע.נ .אריה בן חווה בן יזרי.
עיין בשו"ע (סי' נ"ג סע' ד') .ומור"ם (סע' ה') כתב שאם עשה עבירה במזיד כגון שהרג את הנפש
ובדומה לה בחומרתה ,אפי' חזר בתשובה ,אין ממנים אותו בגלל הקול והשם הרע שכבר יצא קודם
התשובה .אולם המגן אברהם הביא בשם פוסקים רבים שאפי' חטא במזיד -כל ששב מותר לו
להיות ש"ץ קבוע ,ורק לתעניות ציבור מחמירים דוקא ,וה"ה בימים הנוראים.
67
הלכות תפילה
ח' כסליו
המנהג שהתפרסם שהאבל מתפלל תפילות במקום שליח ציבור אינו
אלא מנהג בעלמא ,ודבר זה פעמים גורם לצערא דציבורא שאותם
האבלים אינם יודעים להתפלל כראוי ,והוא עוון חמור שכפרתו קשה
מאוד .ולמען האמת טוב יותר לקבוע עיתים לתורה עם הציבור או
אפי' רק לשמוע אותם ,ואז האבל יאמר קדיש ,ואמירה זו מועילה
הרבה יותר למנוחת הנפטר( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש
חלק ג' סי' אלף תשס"ט)
נהגו שאין האבל בתוך השבעה עולה להיות שליח ציבור( .כדעת
מר"ן השו"ע יורה דעה סי' שפ"ד סע' ג')
לאור הקפידה בלבוש צנוע ,לא נהגנו ששליח ציבור גם יתעטף
בטלית לכבוד הציבור( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סי' י"ז)
68
הלכות תפילה
ט' כסליו
מנהגנו שבשעה שהחזן מרכין ראשו ומאריך בניגון "ברכו את ה'
המבורך" הקהל אומרים "ישתבח ויתפאר" וכו' .ונהגנו שבעת
אמירתו הקהל מרכינים את ראשם אבל לא עומדים .וה"בן איש חי"
העיר על מנהג עירו שנוהגים בשעה שהשליח ציבור אומר "ברכו",
רוב המון העם מגביהים את גופם מעט במקום מושבם כמו ההידור
שעושים לזקנים( .סידור אבותינו עמ' )856
בעת אמירת "ברכו" אין הקהל מחוייבים לעמוד אלא יכולים לשבת,
וכן הוא המנהג( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ס' וסי' ע"ח)
לאחר שעונים הקהל" :ברוך ה' המבורך לעולם ועד" חוזר השליח
ציבור אחריהם ,על מנת שלא יראה לשומעים שכשאומר "ברכו את
ה' המבורך" כאילו מוציא עצמו מן הכלל( .כתר שם טוב)
בעניין העמידה ב"ברכו" עיין עוד שו"ת "יחוה דעת" סי' ע"ד .ועיין לעיל ביום י"ז חשון.
69
הלכות קריאת שמע
י' כסליו
בקריאת שמע וברכותיה עונה "אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם
ולעלמי עלמיא יתברך" בלבד .ולא ימשיך עד "דאמירן בעלמא"
(שו"ת שמ"ש ומגן חלק' א' חאו"ח סי' ט"ו) .בשו"ע לא נזכרה הלכה
זו במפורש ,אך בבית יוסף (סי' נ"ו סע' ג')הביא דברי רבינו הגדול
מהרי"א שכתב :כיון שיש מחלוקת אם מחוייב לענות בקדיש עד
"יתברך" או עד "דאמירן בעלמא" ,כשיפסיק בקריאת שמע
וברכותיה יאמר עד "יתברך" בלבד .וכן כתב המגן אברהם.
"כף החיים" (סי' נ"ו אות כ"ט ואות ל"ג) הביא דברי הבא"ח (שנה ראשונה פרשת שמות אות ו')
דלדעת האר"י צראיך לענות בקדיש עד "דאמירן בעלמא" אפי' בברכות של קריאת שמע .ולהלכה
נהגנו כדעת מר"ן גם נגד האר"י ז"ל.
71
הלכות קריאת שמע
י"א כסליו
יכוון לקיים מצות עשה של קריאת שמע של שחרית .ויקרא קריאת
שמע בכוונה באימה ביראה ברתת ובזיע .וצריך לשים לב על זה.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
בעניין זמן קריאת שמע ,נחלקו אם דבר זה דאורייתא או דרבנן .ונהגו
כל קהילות ישראל ,וכן קהילות המערב ,לאחר את תפילת שחרית
של שבת עד ג' שעות מהנץ החמה ,וכן היא דעת הרבה פוסקים
ראשונים כאחרונים .ואף שיש המחמירים להקדים העיקר כדעה
הראשונה( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי' אלף
תתכ"ה)
איחור תפילת שחרית של שבת הוא כשיטת הגר"א והגרש"ז וכן דעת המשנה ברורה ,וכן היא דעת
הרבה ראשונים.
71
הלכות קריאת שמע
י"ב כסליו
נוהגים לקרוא פסוק ראשון בקול רם כדי לעורר הכוונה ,ונוהגים ליתן
ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון של כדי שלא יסתכל בדבר
אחר( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
צריך להאריך באות חי"ת של המלה "אחד" כדי שימליך לקב,ה
בשמים ובארץ ,שלזה רומז החטוטרת שבאמצע הגג ,כלומר חי הוא
ברומו של עולם .ויאריך בדל"ת של המילה "אחד" שיעור זמן
שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם ,ולא יאריך
יותר משיעור זה ,וגם לא יאריך בחי"ת יותר מדי( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
72
הלכות קריאת שמע
י"ג כסליו
רמוז במילת "אחד" :באל"ף -שהוא אחד .בחי"ת -שהוא יחיד בז'
רקיעים ובארץ .דל"ת -רומז לד' רוחות .ויכוון שלעתיד ידעו כל
העולם שהוא אחד ,וכמו שכתוב" :כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד
גדולם".
לא יאריך בדל"ת יותר מדי כאותם שמאריכים בדל"ת שנראה כאילו
קוראה בצירי תחת הדל"ת ומפסידין הכונה .אלא ידגיש בדל"ת
ויאריך בנשימת הרוח שמוציא מפיו שיעור שיחשוב בלבו הכוונות
הנזכרים( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
בימינו הכוונות מובאות בסידורים השונים .וטוב ללמוד כוונות אלו בעל פה.
73
הלכות קריאת שמע
י"ד כסליו
איתא בפרק היה קורא" :תניא :סומכוס אומר :כל המאריך באחד
מאריכין לו ימיו ושנותיו .אמר רב אחא בר יעקב :ובדל"ת .אמר רב
אשי :ובלבד שלא יחטוף בחי"ת וידגיש בדל"ת שלא תהא כרי"ש"
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אסור לומר "שמע" ב' פעמים .בין שכופל התיבות שאומר שמע
שמע ,בין שכופל הפסוק הראשון .ואם לא כיוון חוזר ואומר בלחש,
ואם היה במקום שאין שומעים אותו אומר אפי' בקול רם .אבל אם
כיוון מעיקרא אפי' לא היה עמו אדם אחר אסור לומר "שמע" ב'
פעמים( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
74
הלכות קריאת שמע
ט"ו כסליו
אחר "שמע ישראל" צריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"
בלחש .וזה רמוז באמירת "כבוד מלכותו לעולם" סופי תיבות :דו"ם.
וראשי תיבות "כבוד" בחילוף אותיות יוצא" :ויום כיפור בקול רם".
ואם לא כיון בו צריך לחזור ולאומרו בכוונה( .מהר"י אבן מוחא)
צריך להפסיק מעט בין "לעולם ועד" ובין ל"ואהבת" ,כדי להפסיק בין
קבלת מלכות שמים לשאר מצות ,ובפסוק "ואהבת" יכוון לקיים
מצות עשה שנצטוינו לאהוב את השי"ת והיא מכלל הרמ"ח מצוות
עשה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
75
הלכות קריאת שמע
ט"ז כסליו
אמרו רז"ל :כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו
גהינם .הטעם :מפני שטבע האדם הוא רוצה לקרות במהירות והוא
מהפך טבעו וקורא במיתון ובנחת כדי לדקדק באותיותיה ,שלא יחסר
שום אות ממנה על כן מודדין לו מדה כנגד מדה ומצננין לו גהינם.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
כשיאמר "בכל לבבך" יכוון בשני יצריך" .ובכל נפשך" -אפילו נוטל
את נפשך" .ובכל מאודך" -אפילו הוא נוטל את ממונך .ובכל מדה
ומדה שהוא מודד לך הוה מודד לו .וכשיאמר "אשר הוצאתי אתכם
מארץ מצרים" -יכוון לקיים מצוה זו של זכירת יציאת מצרים.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
76
הלכות קריאת שמע
י"ז כסליו
נהגו בכל ערי המערב לומר כל סדר התפילה עם ברכות "קריאת
שמע" בקול רם עם הפסוק הראשון .וכל שלוש הפרשיות של
קריאת שמע בלחש .וזה משום שהראשונים ז"ל הנהיגו לכוון בהם
כמה כוונות ולאפשר לכל אחד לכוון כוונתו הרגיל בה .וכן מפני
הפסוקים של עשרת הדברות הרמוזות .ומנהג זה על פי הקבלה
ולפי נקודות שמות הקודש( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש
חלק א' סי' שכ"א)
הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה
באצבעותיו בפרשה הראשונה שהיא עיקר קבלת עול מלכות שמים.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לע.נ .שולה גניש.
טעם נוסף לקריאת ג' פרשיות בקול חלוש :שמא יהיו אנשים שיסמכו על השמיעה ששומעים את
הקריאת שמע ולא יקראו בעצמם( .מהר"י אלשקר)
מנהג יהודי קזבלנקא והחוף לקרוא את הכל בקול רם ,דהיינו החזן אומרה בקול רם וכל הקהל עמו
בלחש מילה במילה.
77
הלכות קריאת שמע
י"ח כסליו
נשים פטורות מקריאת שמע וברכותיה .אך אם רוצות -רשאיות
לקרוא קריאת שמע ולברך בשם ומלכות את ברכות קריאת שמע.
(שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ס"ג)
מי שאין לו תפילין יותר טוב להתעכב עד אחר תפילת הציבור
ולשאול תפילין מחבירו ,כדי שיקרא קריאת שמע ויתפלל בתפילין
מלהתפלל עם הציבור בלי תפילין( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אם היה מתיירא שיעבור זמן קריאת שמע ותפילה יקרא ק"ש
ויתפלל בלא תפילין ,וכשיבואו אח"כ תפילין לידו יניחם במנחה או
באמצע היום ויאמר איזה מזמור( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
78
הלכות קריאת שמע
י"ט כסליו
בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים לרמ"ח שהם כנגד
איבריו של אדם ,מסיים השליח ציבור במילים" :ה' אלוהיכם אמת"
ואף חוזר ואומר בקול רם" :ה' אלוהיכם אמת" פעם נוספת .וכן
נפסק להלכה בשו"ע
(או"ח סי' ס"א סע' ג').
ומשמע מדברי השו"ע
שהמילה "אמת" הראשונה אינה מן המניין .ולכן מנהגנו שלא לומר
לא השליח ציבור ולא היחיד "אמת" בסוף קריאתו של השליח ציבור,
אלא רק חוזר השליח ציבור "ה' אלוהיכם אמת"( .אוצר המכתבים
להרה"ג יוסף משאש חלק א' סי' ת"ט)
מקור המנהג הוא בזוהר (זוהר חדש כרך ב' -מגילת רות דף ל' ע"ב וזוהר סוף פרשת "וירא")
ובתיקונים (תיקון י"ח)
יאמר השליח ציבור "ה' אלוהיכם אמת" ויתחיל לאחר מכן "אמת ויציב" ובערבית "אמת ואמונה".
79
הלכות תפילה
כ' כסליו
מר"ן השו"ע
(או"ח סי' ס"ו סע' ז')
פסק" :אינו אומר אמן אחר גאל ישראל
משום דהוי הפסק" .ולכן מנהגנו שהשליח והציבור מרימים קולם
בברכת גאל ישראל שלפני העמידה של שחרית ,והטעם כדי שלא
יצטרכו הציבור לענות "אמן" ויפסיקו בין גאולה לתפילה.
וכבר העיד ר"י בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים :כל
הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו( .ברכות ט' ע"ב) וזה
כדי שלא להכשיל את הציבור בעניית "אמן"( .סידור אבותינו עמ'
869אם למסורת)
וידוע הדבר שאחינו האשכנזים נוהגים הפוך שהחזן מנמיך קולו כאשר מגיע ל"גאל ישראל" מאותו
טעם בדיוק.
81
הלכות קריאת שמע
כ"א כסליו
מר"ן השו"ע
(סי' כ"ד סע' ה')
כתב" :מסתכל בשתי ציציות שלפניו שיש
בהם עשרה קשרים ,רמז להויות .וגם יש בהם ט"ז חוטים ועשרה
קשרים עולה כ"ו כשם הוי"ה" עכ"ל השו"ע .ולכן בזמן קריאת יאחז
רק את שתי הציציות שלפניו ולא את שתי הציציות שלאחריו.
(שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ל"ב ,וסי' מ"ז)
טעם נוסף לעשות כן על פי מה שכתב מר"ן השו"ע
(סי' ח' סע' ד')
שיחזיר שתי ציציות לפניו ושתים לאחריו כדי שיהיה מסובב במצות.
וכך היה המנהג במרוקו ,שהיו לוקחים בזמן קריאת שמע רק שתי
הציציות שלפניהם( .שו"ת שמ"ש ומגן הנזכר לעיל)
אמנם האר"י כתב לאחוז בארבע כנפותיו אך דברי קבלה לא ניתנו אלא למצניעיהם ,ולכן ראוי
לעשות כדעת מר"ן השו"ע.
מנהג זה הובא בספר מעשה רב (הלכות קריאת שמע ותפילה אות ל"ט) וכ"כ בספר חרדים (הלכות
ציצית) ובערוך השולחן (סי' ס' אות ט') הביא את שני המנהגים.
81
הלכות תפילה
כ"ב כסליו
מצות תפילה היא מן התורה וכמו שנאמר "ולעובדו בכל לבבכם"
ואמרו חז"ל "איזו היא עבודה שבלב? זו היא תפילה" ,על כן צריך
ליזהר בה הרבה ולהתפלל בכוונה מעומקא דלבא ,שידע שהקב"ה
הוא הנותן חיים ומזון לכל חי ובידו חיינו ורוחנו ונשמתינו וגופותינו
ופרנסתינו ,וכמו שנאמר" :אשר בידו נפש כל חי"( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
בתפילת עמידה מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזניו בלחש .כך
כתב מר"ן בבית יוסף
(סי' ק"א סע' ב').
ובבדק הבית שם כתב שראוי
לחוש לדברי הזוהר שאין להשמיע אף לאוזניו ,אך בשו"ע השמיט
את דברי הזוהר וכתב שמתפלל באופן שמשמיע לאוזניו בלחש.
(תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ס"ז)
יתכן שמר"ן השו"ע חזר בו (בסי' קמ"א סע' ב') ,שהרי שם כתב שהעולה לתורה לא ישמיע אף
לאוזניו ,ובבית יוסף שם מתבאר שדין קריאת התורה ודין תפילת עמידה שווים ,ואם כן יתכן שמר"ן
ס"ל שיש לנקוט כזוהר ולא להשמיע אף לאוזניו .אמנם המנהג אינו כך ,ופוק חזי מאי עמא דבר
שהכל משמיעים לאוזנם.
ויש לומר שמנהגינו אתי שפיר אף לפי דברי הזוהר ,ומה שאוסר הוא להשמיע קולו באופן שנשמע
לאחרים בלבד .וכן כתב בדרכי משה (סי' קמ"א סע' ב')
82
הלכות תפילה
כ"ג כסליו
כמה גדולה ורמה מעלת תפילה בציבור .ורבותינו אמרו דרך משל
על זה .מי שיש לו עניין לדבר לפני המלך או אל שר הצבא וכו' .כל
מה שירבה אוהבים שילכו עמו לא יהיה לו פחד לדבר ,ויהיה לבו
בטוח שתקובל בקשתו .הן מצד שיליצו יושר ,הן מצד שודאי ברוב
עם לא ימנע שיהיה למלך או לשר איזה אוהבים שיעשה בשבילם.
מכל שכן שהדבר מעיקרו קשה לאדם אפילו לא יהיה לו פחד לדבר,
לפעמים יקצוף עליו השר על אשר לא הרבה להביא רעים ,ועל זה
יקצוף המלך לומר במה חשבתני שבאת לפני בעזות מצח ,לא חרדת
על אנשים .מכל שכן לפני מלך מלכי המלכים שצריך להיות ירא
וחרד ממנו .והיה צריך לבוא בקהל עם .על כן צריך האדם להזהר
בכל מה דאפשר להתפלל עם הציבור( .המלאך רפאל אנקווא
בדרשותיו)
לע.נ .שמואל בן ג'מילה מרגי.
83
הלכות תפילה
כ"ד כסליו
צריך האדם להזהר להתפלל כל תפילה בזמנה לפי שהתפילה
במקום הקרבן כמו שנאמר" :ונשלמה פרים שפתינו" .וכמו שהקרבן
בעינן לרצון כך התפילה בעינן תהיה לרצון ,בלב שלם ונפש חפצה
וכמו שהקרבן אמרינן עבר זמנו בטל קרבנו כן התפילה .ואף על גב
דתקנו חז"ל דמי שלא התפלל ועבר הזמן יסמוך אותה התפילה
לתפילה הבאה אחריה מכל מקום אינה מוציאה ידי חובת תפילה
בזמנה .דהפעולה שעושה תפילה זו אינה עושה התפילה הבאה
אחריה ולכן כשיבוא להתפלל צריך שיכוון את דעתו לתפילה דוקא,
בלי שיפנה לבו לשום מחשבה אחרת ,דומיא דקרבן ,דמה אשם
לדעת אף יסורין לדעת .דהנה כל הדינין והקטנות ע"י התפילה
מתמתקין ...וכל זה צריך האדם לכוון בדעתו שהעיקר תלוי בכוונת
הלב (האביר יעקב אבוחצירא בפרשת פנחס)
לע.נ .ציון בן מסעודה לוי.
84
מענייני דיומא
נר ראשון של חנוכה
כ"ה כסליו
זמן הדלקת נר חנוכה הוא עם צאת הכוכבים ,ואם עבר זמן -יכול
להדליק עד הבוקר בברכה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי'
ל"א-ל"ב)
אין צריך לדקדק להתפלל ערבית קודם הדלקת נרות חנוכה ,אלא
יכול להדליק נרות חנוכה ולהתפלל לאחר מכן( .ילקוט שמ"ש
להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
לע.נ .יהושוע אטיאס.
מר"ן השו"ע (סי' תרע"א סע' א') כתב שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בסוף השקיעה ,והיינו צאת
הכוכבים .ושם (סע' ב') כתב שאם עבר זמן זה יכול להדליק כל הלילה( .לא הבאנו פה את עניין
שתי השקיעות בשיטת רבינו תם שאין המקום להאריך)
כל הדיון בעניין תפילת ערבית קודם הדלקת נרות חנוכה הוא דוקא למי שרגיל כל השנה להתפלל
תפילת ערבית בזמנה אך מי אינו רגיל להתפלל בזמנה אין לשנות דוקא בימי החנוכה ,וכן מבואר
בלשון המשנה ברורה (סי' תרע"ב ס"ק א')
85
מענייני דיומא
נר שני של חנוכה
כ"ו כסליו
לפי הדין מקום הנחת החנוכיה הוא למעלה מג' טפחים ,כי למטה
מזה הוי כמוניחו על הארץ ,ואין פרסום הנס בו .ומצווה מן המובחר
להניחה למטה מעשרה טפחים ,אמנם בדיעבד אם הניחה למעלה
מעשרה טפחים-יצא .אבל אם מניחה למעלה מעשרים אמה לא יצא
כלל( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי אלף שצ"ד)
מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד ,וצריך האדם להזהר בה
כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח והודיה לה' יתברך על הניסים
שעשה לנו .ומשהגיע זמן הדלקתה אפילו ללמוד אסור ואפילו התחיל
פוסק .וכל שכן שאסור לאכול או לעסוק בכל עסק אחר .וראוי
להחמיר בכל אלה חצי שעה קודם זמן ההדלקה( .קיצוש"ע "מקור
חיים" להרה"ג חיים דוד הלוי זצ"ל)
86
מענייני דיומא
נר שלישי של חנוכה
כ"ז כסליו
מדליקין נר חנוכה רק לאחר סיום כל הברכות( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ד' חאו"ח סי' נ')
בן הסמוך על שולחן אביו ,וכן בן נשוי המתארח אצל אביו ואוכל
אצלו ,וכן כל כיוצא בזה ,מן הדין יוצא ידי חובת נר חנוכה בהדלקת
אבין ואף להשתתף עמו אינו צריך ,אך אם רוצה להדר ולהדליק
בפני עצמו-ראוי לו לכוון שלא יצא ידי חובה בברכת אביו ויברך בפני
עצמו( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' כ"ט וסי' נ"ד ,ובעוד
מספר מקומות בספריו הקדושים)
לע.נ .מאיר אזולאי.
מר"ן השו"ע (סי' תרע"ד סע' א') כתב שבן האוכל אצל אביו יוצא מעיקר הדין בהדלקת אביו .ואם
רוצה להדליק בפני עצמו ומכוון שלא לצאת ידי חובה בהדלקת אביו ,כתב הזכור לאברהם (חאו"ח
אות ח' חנוכה) משם הכנסת הגדולה ,שאפשר שלא יכול לברך משום מרבה בברכות .אמנם מור"ם
(ריש סי' תרע"ז סע' ג') כתב שיכול אדם לכוון שאינו יוצא ידי חובה בהדלקת אשתו ולברך.
ומבואר דלא פסק כמו הכנסת הגדולה .ואף החולקים על דברי מור"ם י"ל שיודו בנידון זה של בן
אצל אביו .ועיין עוד בילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי אות קצב.
87
מענייני דיומא
נר רביעי של חנוכה
כ"ח כסליו
אף שכל השנה מתחילים את "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"
מהמילה "ארוממך" ,נהגו שלא לדלג על אותו הפסוק בשמונת ימי
החנוכה ,כי בימים אלה דוקא הניחו הפסוק להתגדל בו משום
פרסומי ניסא ,ואהבת הכוונות וספירת התיבות לא תכריע לדלג
פסוקים ותיבות( .שו"ת מים חיים חלק ב' סע' ע"ג)
כתב הרה"צ יעיש קריספין שראשי התיבות של המילים "מזמור
שיר חנוכת הבית" הוא שמחה וזה תואם למה שכתב הרה"ג יוסף
משאש זצ"ל
(מים חיים חלק ב' סי' ע"ג)
שהטעם שבשמונת ימי החנוכה אנו
מוסיפים את הפסוק הנ"ל הוא משום דמוזכרת בו המילה "חנוכת"
והוי פרסומי ניסא( .סידור אבותינו עמ' )834
88
הלכות תפילה
נר חמישי של חנוכה
כ"ט כסליו
המתפלל צריך שיכוון בליבו פירוש המילים שמוציא בשפתיו,
ויחשוב כאילו שכינה לנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד
שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפילתו ,ויחשוב אלו היה מדבר
לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוון בהם יפה לבל יכשל,
וקל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חוקר כל
המחשבות( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
מה שנהגו איזה אנשים להוסיף מספר תיבות בתפילה ,נוסף על מה
שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה ,דבר רע ואסור הוא .ודע שבתפילה
נכון שיש לפעמים כפל לשונות ולא רצו לדקדק בזה חז"ל אך אין
לאדם להוסיף על דעת עצמו כלום( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק ג' סי' תשע"ד סע' ה')
89
מענייני דיומא
א' טבת
נר שישי של חנוכה ,ראש חודש טבת
בראש חודש ,חנוכה ,פורים וחול המועד אין אומרים שיר של אותו
יום חול וכן אין אומרים "בית יעקב" וכו' ,אלא בראש חודש אומרים
"ברכי נפשי" בלבד ,בחנוכה "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" בלבד,
בפורים "למנצח על איילת השחר" בלבד ,ובחול המועד מזמור של
אותו רגל בלבד( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סי' ט"ו)
נוסח יעלה ויבוא הוא" :אלוהינו ואלוהי אבותינו יעלה ויבוא ...לפניך
לפליטה לטובה ,לחן לחסד ולרחמים" ואין מוסיפין את התיבות
"לחיים טובים ולשלום" (ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל הסכים בעניין שיר של יום עם מה שכתב הראשל"צ הגר"ע יוסף
שליט"א בספר הליכות עולם (חלק א' פרשת כי תשא הלכה ז') .ועיין עוד בתוס' ביצה (ה' ע"א
ד"ה "ונתקלקלו") שמבואר מדבריהם שבימים טובים לא אמרו במקדש שיר של יום חול.
תיבות "לחיים טובים ולשלום" לא הודפסו בסידורי ליוורנו ,וביאר מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל שאין
צריך לאומרם משום שלאחר מכן אומרים "והושיענו בו לחיים טובים ולשלום" ואין צורך לכופלם.
(ילקוט שמ"ש) ועיין יום כ"ט כסליו בשם הרה"ג יוסף משאש זצוק"ל
91
הלכות תפילה
נר שביעי של חנוכה
ב' טבת
זמן תפילת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב "יראוך
עם שמש" ,ואם התפלל משעה עמוד השחר והאיר פני המזרח-יצא.
ועמוד השחר הוא האור הנוצץ בפאת המזרח קודם עלות השמש
בכדי שעה וחומש שעה מן השעות הזמניות ,ונמשך זמנה עד סוף
ד' שעות שהוא שליש היום ,ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד'
שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר תפילה בזמנה ,שכר תפילה
מיהא איכא .ואחר חצות אסור להתפלל תפילת שחרית ,ואם התפלל
אפשר דהוי ברכה לבטלה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
נהגו רוב הנשים שאין מתפללות בתמידות משום שאומרות מיד
בבוקר סמוך לנטילה איזו בקשה ,ומדאורייתא די בזה .ואפשר שגם
חז"ל לא חייבום יותר ,ועל זה סומכים נשי הספרדים שאין מתפללות.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לע.נ .משה (מוריס) בן יקוט בן שלוש .לע.נ .עמר בן חוויתה בובליל.
91
הלכות תפילה
נר שמיני של חנוכה
ג' טבת
איסור גמור הוא בימינו להתפלל תפילת שמונה עשרה נדבה ,משום
שצריך שיכיר את עצמו ויהיה זריז וזהיר ואמוד בדעתו ,וגם שיוכל
לכוון יפה מתחילת התפילה ועד סופה ,ואם לאו ,הוי כל ברכותיו
ברכות לבטלה( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סע' ש"ז)
שלוש תפילות נשמעות .א' -תפילת יחיד בדמעות בכל זמן .ב'-
תפילת יחיד בין ראש השנה ליום הכיפורים .ג' -תפילת ציבור בכל
יום .וכל מי שבוכה בתפילתו כוכבים ומזלות בוכים עמו ותפילתו
נשמעת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
92
הלכות תפילה
ד' טבת
אלו ברכות (בתפילת שמונה עשרה) ששוחין בהם" :אבות"-תחילה
וסוף" .הודאה" -תחילה וסוף .וכריעות אלו כדי שיזכור לפני מי הוא
עומד ,וכי הוא סופו להיות עפר ,וזולת אלו הכריעות אסור לאדם
לנענע גופו בעת שמתפלל אם לא שעושה כך כדי שיכוון( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ,ולא יכרע
באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לע.נ .מרדכי בן רחל סיבוני.
אגמון -צמח הגדל בסביבת מים מתוקים וראשו כפוף.
93
הלכות תפילה
ה' טבת
נוסח ברכת הדעת בפי החכמים הוא "וחננו מאתך חכמה בינה
ודעת" ,ויש מן ההמון שהיו אומרים "וחננו מאתך דעה בינה והשכל"
(ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
נוסח ברכת "השיבה שופטינו" הוא "והסר ממנו צרה יגון
ואנחה...בחסד וברחמים בצדק ובמשפט" (ילקוט שמ"ש להרה"ג
אריאל אדרי הי"ו)
נוסח ברכת המינים הוא "למינים אל תהי תקוה ...ומלכות הרשעה
מהרה תעקר ותשבר ותכלם ותכניעם ותשמידם ותשפילם .בא"י
שובר אויבים ומכניע מינים"( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי'
נ"ח)
מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל עמד על כך שהנוסח השגור בפי החכמים היה "וחננו מאתך חכמה
בינה ודעת" ,ולא כפי שנדפס בסידורי תפילת החודש ובית עובד "דעה בינה והשכל" ,ועל פיהם
נהגו מקצת העם ,ולא הסכים לטענה שמנהג קהילות צפון אפריקה לומר "בינה דעה והשכל".
(ילקוט שמ"ש) .ועיין עוד בספר "נהגו העם להרה"ג דוד עובדיה זצ"ל.
פתיחת הברכה "למינים אל תהי תקוה" ולא כנדפס בסידור תפילת החודש "למלשינים ולמינים" ,וכן
לא כנדפס בסידורים שנדפסו מחדש "למינים ולמלשינים" ,אלא "למינים" בלבד! ונימק מו"ר הגר"ש
משאש זצוק"ל שכיון שעיקרה של הברכה על המינים נתקנה אין לצרף בפתיחתה עוד ענין זולת
המינים.
ועיין בספר "שערי תפילה" (דיני תפילת י"ח אות ח') מקורות לנוסח "ותשפילם".
94
הלכות תפילה
ו' טבת
לא יפסיק בתפילת שמונה עשרה .אפילו מלך ישראל שואל בשלומו
לא ישיבנו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
וכן אסור לגעור בפיו בתינוק השוחק אף דמטרידו בתפילתו .אבל
מותר לרמוז בידו בכדי שישתוק .ונראה דאדם נכבד שעומד בתפילה
מותר לו לרמוז לשליח ציבור שלא ימתין עליו( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
אם גדולים מדברים ומטרידים אותו וכן אם תינוק מטרידו יכול
לעשות תנועה בקולו על מנת להשתיקם .וטוב שיעשה הדבר בדרכי
נועם ושלום( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
95
הלכות תפילה
ז' טבת
צריך האדם ליזהר מאוד שלא יסתכל בשום דבר מתחילת העמידה
ועד סופה .וצריך לסתום עיניו או יתפלל מתוך הספר שלא יבוא
להסתכל בשום דבר .ובזוהר הקדוש החמירו בדבר זה ואמרו :מאן
דפקח עינוי בשעתא דצלותא אקדים עליו מלאך המוות וכד תיפוק
נפשיה לא יסתכל בנהיר דשכינתא ,ולא ימות בנשיקה רח"ל .וגם
בחזרת העמידה צריך ליזהר בזה לעצום עיניו או לשמוע הברכות
מתוך הספר והעושה כן זוכה לברכות הרבה .וכך ראיתי למו"ר ראש
הישיבה (בעיר מכנאס) רבי יצחק אסבאג זצ"ל מחמת שהיו עיניו
טרוטות לימד הכל בע"פ ,אולם את תפילת העמידה תמיד התפלל
מתוך סידור קטן שהיה תמיד עימו כל ימי חייו( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
וכן מעיד מו"ר הגר"ש משאש על רבו הפחד יצחק אסבאג זצוק"ל שהיה יודע גמרות ופוסקים
בע"פ ואע"פ כן כאשר היה מגיע לתפילת העמידה היה מוציא את סידורו הקטן ומתפלל מתוך
הסידור בלבד! (בהקדמה לספר מזרח שמ"ש על הלכות איסור והיתר מובא ההספד שספד הרה"ג
שלום משאש לפחד יצחק אסבאג ביום השלושים לפטירתו בטירת הכרמל)
96
הלכות תפילה
ח' טבת
אדם שסיים תפילת עמידה תיכף לפני "עושה שלום" כורע ופוסע ג'
פסיעות לאחריו בכריעה אחת ,ועוקר רגל שמאל תחילה .הופך פניו
לצד שמאל ואומר "עושה שלום במרומיו" ,ויזקוף ויפנה לצד ימין
ויכרע ויאמר "הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו" ,ויזקוף ויכרע לפניו
ויאמר "ועל כל עמו ישראל" ויזקוף( .סידור "תפילת החודש"
מהדורת ארץ ישראל של הרה"ג אליהו רחמים זיני הי"ו)
שלוש הפסיעות שנהוג לפסוע בסוף תפילת העמידה אין להם
שיעור ,וכן הוא מנהג יהודי מרוקו ,כדברי הרב "בית עובד" שכתב:
"כדאי הוא הרשב"א ז"ל לסמוך עליו בשעת הדחק לפסוע ג' פסיעות
הללו בלי שיעור" עיי"ש .אמנם מר"ן החיד"א בברכי יוסף כתב דמצא
הג"ה בכתבי יד מדברי הגאונים דמשמע שם ששלוש פסיעות אלו
שיעורם ארבע אמות .ובין אם פסע שלוש פסיעות בשיעור ארבע
אמות ובין אם פסע בלי שיעור יש לו על מי שיסמוך.
הטעם שעוקר רגל שמאל תחילה הוא שיראה שקשה עליו הפרידה מריבונו של עולם מלך מלכי
המלכים הקב"ה.
97
הלכות תפילה
ט' טבת
תפילת החזרה אינה נקראת תפילת הציבור אלא אם כן היה רוב
העשרה שלא התפללו ,ומתפללין עם השליח ציבור בחזרה אבל אם
אין רוב העשרה שלא התפללו אינה נקראת תפילת ציבור אלא
תפילת יחיד( .הרמב"ם פרק ח' מהלכות תפילה הלכה ד')
במקום שהקהל מקשיבים לדברי השליח ציבור ואינם מדברים
ביניהם ראוי שלא לבטל את חזרת השליח ציבור .אך במקום שאין
הדבר כך ,יש לנהוג שלא לומר את חזרת הש"ץ ,ובפרט יש להקל
בדבר בתפילות מוסף ומנחה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי'
ל"ז ,חלק ג' חאו"ח סי' ע"ד וסי' ע"ו ,חלק ד' חאו"ח סי' י"ב ,ועוד)
בחזרה נהגנו לעמוד בכל תפילת העמידה .ומי שהוא זקן או חולה
רשאי לשבת( .עפ"י הרמב"ם הלכות תפילה פרק ט' הלכה ג' וכן
בשו"ת שמ"ש ומגן)
בשו"ת מים חיים חיים חלק א' סי' מ"א מביא מהלך ארוך בדבר החזרה להלן עיקרי הדברים :טעם
תקנת החזרה הוא להוציא את מי שאינו בקיא בתפילה .לדעת מר"ן השו"ע צריך לעשות חזרה גם
אם כל הקהל בקיאים בתפילה על מנת לקיים את תקנת חכמים .הרמב"ם גם כן סובר כך מאחר
ולא נתנו חכמים דבריהם לשיעורים .בבית יוסף הביא מנהג רוב המקומות לעשות מנחה בלי חזרת
הש"ץ על פי תקנות הרמב"ם .ואין סתירה ברמב"ם שהדברים נכתבו בזמנים שונים .ותקנתו
האחרונה של הרמב"ם היתה בעניין ביטול החזרה מאחר וגורמת אריכות וטורח וביזוי החזרה .והעיד
ר' אברהם בנו של הרמב"ם שתקנתו נתפשטה .מר"ן השו"ע הביא שני תנאים לעשיית החזרה
והם" :צריך אותו אדם שיוצא בתפילת הש"צ לכוון לכל מה שאומר מראש ועד סוף ואינו מפסיק
ואינו משיח ופוסע ג' פסיעות לאחוריו כאדם שמתפלל לעצמו" עכ"ל( .סי' קכ"ד סע' א') והתנאי
השני הביאו רבינו בית יוסף (בריש סי' קכ"ד) שיבינו לשון התפילה על בוריה .ועוד כתב מר"ן
השו"ע" :כששליח ציבור חוזר התפילה הקהל יש להם לשתוק ולכוון לברכות שמברך החזן ,ואם אין
ט' מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה" (סי קכ"ד סע' ד') .ומסיק הרה"ג יוסף משאש
זצוק"ל שקשה לצרף כל שלושת התנאים הללו ביחד אלא במניין של חסידים ואנשי מעשה .וטוב
מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה ואל תהיה חסיד הרבה.
98
מענייני דיומא
תענית ציבור ויום הקדיש הכללי
י' טבת
אם יש ברית מילה בבית הכנסת ביום תענית ציבור אומרים סליחות
עם וידוי ,ברם אין נופלים על פניהם ואין אומרים "והוא רחום" .והוא
הדין אם בא חתן באחד משבעת ימי המשתה .אמנם שמחת בר
מצוה אין לקבוע ביום תענית כלל ,ולכן אם למרות זאת קבעו הוריו
ביום זה אין לדלג מהסליחות אף מילה אחת( .אוצר המכתבים
להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי' אלף תתי"ז)
הפטרת מנחה של יום התענית היא מנהג עתיק מימי חכמי הגמרא,
ואף שיש מנהגים שונים בעניין איזו הפטרה לקרוא ובאיזה תעניות,
לעניין הברכה הדבר פשוט שבכל שמפטירים בצבור צריכים לברך
לפניה ולאחריה ,וכן המנהג בכל העולם( .שו"ת "מים חיים" חלק ב'
סי' ז')
99
הלכות תפילה
י"א טבת
כתב מר"ן השו"ע
(סי' קכ"ה סע' א'):
"אין הציבור אומרים עם שליח
ציבור "נקדישך" אלא שותקין ומכוונין למה שהש"ץ אומר עד
שמגיע לקדושה ואז עונים הציבור קדוש" ,עד כאן דבריו .אמנם אין
מהנגנו כך אלא בעת אמירת הקדושה רשאים הציבור לומר יחד עם
הש"ץ "נקדישך ונעריצך" וכו' עד "וקרא זה אל זה ואמר" .וכן מנהג
כל המקומות ,ספרדים ואשכנזים ,שכל הקהל אומרים בקול רם
"נקדישך" עם הש"ץ( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ה,
חלק ד' חאו"ח סי' ס"ו)
קדשך כתוב לאמור" ,אך אין
ְּ
בנוסח הקדושה יש לומר "ובדברי
קפידא אם יאמר "ובדברי קדשך" (שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח
סי' פ"ה אות ד')
111
הלכות נשיאת כפיים
י"ב טבת
כאשר יש כהן -מקריא הש"ץ מתיבת "יברכך" ,וכאשר יש שני
כהנים או יותר -מתחילים הכהנים לומר "יברכך" ואין הש"צ מקריא
להם תיבה זו( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סי' י"ח אות ג')
כשמזכירים הכהנים את שם ה' בזמן שנושאים את כפיהם יש
עונים "ברוך הוא וברוך שמו" ויש שאין עונים( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ב' חאו"ח סי' ל"ה)
מנהגנו בעניין הקראת התיבות הוא עפ"י מר"ן (סי' קכ"ח סע' י"ג) וז"ל" :מתחילים הכהנים לומר
יברכך ,ואח"כ מקריא אותם ש"ץ מילה במילה" .עכ"ל.
בשמ"ש ומגן הנזכר הובא בעניין ב"ה וב"ש שבברכת כהנים שבעיר מכנאס לא היו עונים אבל
בעיר קזבלנקא היו עונים ,ונהרא נהרא ופשטיה ,עכ"ד .בספר שופריה דיוסף סי' ד' כתב בשם
המקובלים שאין לומר ב"ה וב"ש בברכת כהנים.
111
הלכות נשיאת כפיים
י"ג טבת
כהן רווק אינו מחויב לישא כפיו .ואם הוא גרוש או אלמן יש
הנושאים כפיהם ויש הנמנעים .וכשאינו נושא כפיו ,אם הוא בחור
אין צריך לצאת מבית הכנסת בשעת ברכת כהנים ,ואם הוא אלמן
או גרוש צריך לצאת( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' נ')
מנהגנו שאם אין כהנים אומרים כל הקהל עם השליח ציבור את
"אלוהינו ואלוהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת בתורה" וכו' בקול
רם ואח"כ השליח ציבור אומר לבדו את פרשת הכהנים ובסיום כל
קטע הציבור עונה "כן יהי רצון" .ואומר גם את הפסוק "ושמו את
שמי על בני ישראל ואני אברכם"( .סידור אבותינו עמ' )886
בכל מרוקו נהוג שאין הבחורים נושאים כפיהם ,ובכהן אלמן או גרוש יש חילוקי מנהגים .ומעיקר
הדין ודאי יכולים לשאת כפיהם כמו שכתב מר"ן השו"ע (סי' קכ"ח סע' מ"ד) .אך מנהגנו הוא עפ"י
מה שכתב מור"ם שם שהרוצה שלא לישא כפיו אין מוחים בידו .אמנם מור"ם כתב שלא יהיו
הכהנים הנ"ל בבית הכנסת בשעה שקוראים כהנים ,אך אין המנהג כך ואין יוצאים מבית הכנסת.
וטעם הדבר ,שכיון שידוע לכל שמפני שהם בחורים אינם עולים אין פגם במה שהם נמצאים בבית
הכנסת בשעת הברכה .אך בכהן אלמן או גרוש צריכים לצאת משום פגם.
112
הלכות וידוי ונפילת אפיים
י"ד טבת
מנהגי וידוי ונפילת אפיים:
מנהגנו שאין אומרים נפילת אפיים המתחדש ביום שישי בבוקר.
מנהגנו שאין אומרים וידוי ביום בר מצוה "אף אם עושים זאת לפני
זמנו".
מנהגנו שאין אומרים תחנון ביום ז' בחשוון שמתחילים לומר בו "ברך
עלינו".
מנהגנו שאין אומרים תחנון בבית האבל וכן כשאבל מתפלל בבה"כ.
מנהגנו לומר את הוידוי בלחש גמור ומרכינים מעט את הגוף.
מנהגנו לומר בנוסח הוידוי "אבל חטאנו אנחנו ואבותינו" ותו לא.
(מסידור אבותינו עמ' )893
113
הלכות וידוי ונפילת אפיים
ט"ו טבת
העבודה המעלה והשבח הגדול שמשתבחים בו הצדיקים בו הוא
שיהיה זהיר וזריז תמיד ,והדבר הוא מסירת נפש להריגה על קידוש
ה' ומסירת הנפש היא גם כן למיתה .וזה נעשה בכל יום ,מסירה
להריגה -היא בקריאת שמע על יחוד אבא ואמא ,ומסירה למיתה
בידי שמים בנפילת אפיים על יחוד זעיר ונוקבא ,וזה צריך טובה
גדולה וקבלת הריגה ומיתה ממש כאילו נעשה בפועל ,והזהיר בזה
כמה מעלות טובות משיג בעולם הזה ובעולם הבא כמבואר בזוהר
הקדוש ובדברי רבינו זלה"ה וכל המסורת האלו עיקר הכל לתקן
השכינה שהיא אספקלריא דלית לה מגרמה כלום ,וצריכה תיקון מדי
יום ביומו( .רבינו יעקב אבוחצירא -שערי ארוכה ר"י)
מנהגנו שאין מטים על צד שמאל בנפילת אפיים .וקצת מהמדקדקים
נהגו בהטיה בפרט בעיר מראכש והדרום( .סידור אבותינו עמ' )895
לא נהגנו שהחזן ישב בשעת אמירת "לדוד אליך ה' נפשי אשא",
וגם מי שהקפיד לשבת עמד מיד כשהגיע ל"ואנחנו לא נדע מה
נעשה"( .סידור אבותינו עמ' )895
114
הלכות קריאת התורה
ט"ז טבת
בשני וחמישי קוראים שלושה עולים בתורה ,אין פוחתים מהם ואין
מוסיפים עליהם .ואם היו שני חתנים בבית הכנסת והם ישראלים
מותר להעלות את שניהם לתורה ,כך שבסך הכל יעלו ארבעה
עולים ,כיון שיום טוב שלהם הוא ומותר להוסיף .והוא הדין אם היו
שני בעלי ברית או שני חתני בר מצוה וכיוצא באלו( .שו"ת שמ"ש
ומגן חלק א' חאו"ח סי' י"ז)
כשיש חתנים בבית הכנסת וכיוצ"ב אין לכוף את הכהן לצאת מבית
הכנסת כדי להעלותם במקום כהן( .תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ע'
ובעוד מספר מקומות בסדרת שמ"ש ומגן)
מר"ן הביא הלכות אלו בבית יוסף (סי' קל"ה) בשם המרדכי והגהות מיימוניות בשם ריצב"א וכן
פסק הרמ"א בהג"ה שם .וכן היה המנהג במרוקו במכנאס ובקזבלנקא בהסכמת חכמים ורבנים .ואף
שכתב מר"ן בבדק הבית שלא נהגו להוסיף עולים ,מכל מקום אנן לא קיימא לן להלכה כבדק הבית
אלא רק בדברי מר"ן בבית יוס ,ובשולחן ערוך .ואע"פ שאמר המאמר מרדכי בשם האר"י ז"ל שלפי
סודם של דברים אין מקום להוספה בשני וחמישי ,קי"ל כמר"ן אפי' נגד המקובלים ,ועוד שאין לנו
עסק בנסתרות.
בעניין יציאת הכהן מבית הכנסת לטובת החתנים עיין בילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו
דברים שהביא בעניין זה לחזק מנהגנו ודעת מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל ותנוח דעתך.
115
הלכות קריאת התורה
י"ז טבת
אסור לקרוא בספר תורה בלא הגבהה שנאמר בירושלמי" :ארור
אשר לא יקים" .ואפילו אבל היודע להגביה וכל שכן אם אין אחר
במקומו ,מותר ומצוה עליו להגביה את הספר תורה ,מפני שאבל
מותר להשתמש בתשמישי קדושה והוא הדין בעניין הגלילה ,ורק
הקריאה לחוד היא אסורה לאבל משום השמחה שהיא מביאה
ככתוב "פקודי ה' ישרים משמחי לב"( .אוצר המכתבים להרה"ג
יוסף משאש חלק ב' סי' אלף ע')
מי שראה ספר תורה שנפל ,מנהג הוא להתענות .אמנם אין להפריז
במנהג חסידות זה יתר על המידה( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק ג' תשמ"ד)
לע.נ .יוסי בן עזרי.
ובשו"ת מים חיים השיב שגם בט' באב יש לקיים הגבהה ,וכן נהגו גם בארץ אלג'יריה ,וכן איתא
ברמב"ן על התורה על פסוק "ארור אשר לא יקים את ספר התורה הזה".
116
הלכות קריאת התורה
י"ח טבת
מר"ן השו"ע
(סי' קל"ט סע' ג')
כתב שסומא אינו קורא בתורה .וכוונתו
שאינו עולה לתורה ,כמו שכתב בבית יוסף
(סי' קמ"א סע' ב').
אולם
מנהגנו הוא שסומא עולה לתורה ואין פוצה פה .וסבירא לן כדברי
העיטור שהביא מר"ן בבית יוסף שמה שאמרה הגמרא שסומא אינו
קורא בתורה היינו שאינו קורא בעל פה ,אבל יכול לעלות לתורה
כאשר בעל קורא פותח את הספר וקורא וסומא מברך ועומד בצידו.
וכ"כ הט"ז (סי' קמ"א ס"ק ג').
נהגנו להעלות לתורה בימי שני וחמישי ילד בר מצוה אפילו בגיל
קטן ,כדעת מר"ן השו"ע
(סי' ל"ז סע' ג').
(שו"ת "מים חיים" חלק ב' סי'
פ"ו)
וברה"ג יוסף משאש זצוק"ל הוה עובדא ,שבגיל קטן עלה בפני כל רבני עיר מכנאס ובראשם אביו
רבי חיים משאש הקדוש( .ויאמר יצחק חלק א' ליקוטי דינים ט"ו)
117
הלכות קריאת התורה
י"ט טבת
מר"ן השו"ע
(סי' קמ"א סע' ב')
הכריע שצריך העולה לתורה לקרות עם
השליח ציבור כדי שלא תהא ברכתו לבטלה .אמנם אין העולם
נוהגים כדברי מר"ן ,שהרי רוב העולים לספר תורה אין יודעים
לקרות אפילו בספר ובנקודות ,וכל שכן בספר תורה .וגם היודעים
היטב כמעט לא ראינו אותם שמסייעים לש"ץ אף בלחש .וכן בערוך
השלחן
(סי' קמ"א סע' ה')
נקט כסברה הראשונה של מר"ן בבית יוסף
שאף אם לא קרא העולה בפיו כלל -הוי שומע כעונה .ולכן העולה
לתורה אינו חייב לקרוא יחד עם הש"ץ ,אלא יכול לשתוק ולשמוע
קריאתו( .תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ס"ז)
וכן מבואר לדעת הפוסקים שהתירו לסומא לעלות לתורה ולברך ,וטעמם משום דשומע כקורא,
וכפי שמבואר לעיל שאין מנהגנו כמר"ן בעניין זה ,אלא סומא עולה לתורה ומברך.
יום פטירת האביר יעקב אבוחצירא זצוק"ל.
118
הלכות קריאת התורה
כ' טבת
לאחר שסיים העולה לתורה לקרוא בתורה נוהגים שאומר "אמת
תורתנו הקדושה" ואחר כך מברך ברכת "אשר נתן לנו" וכו'( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' פ"ה)
אסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת ,כדי לקבוע בלבו שאין
אהבה כאהבת המקום ברוך הוא .אך לאחר שעלה לספר תורה
מותר לנשק לקרוביו וידידיו( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי'
ל"ט)
עיין מה שכתב בזה בשו"ת יביע אומר (חלק א' או"ח סי' ט') ,שכתב שמעיקר הדין מותר לומר
"אמת תורתנו הקדושה" ואין בו חשש הפסק .ועיין שם שהסיק שטוב ונכון להחמיר שלא לאומרו,
אבל בפסוק "גואלנו" שבסוף ההפטרה ,שכבר פשט המנהג ברוב הקהילות לאומרו אין צורך לשנות
מן המנהג .עד כאן תוכן דבריו .ודעת מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל שהמנהג הוא לומר "אמת
תורתנו הקדושה" ואין צורך לשנות מהמנהג( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
יש לומר שמה שמנשקים למי שעלה לספר תורה הרי הוא כבוד התורה ולא כבוד האדם,
שמנשקים אותו על כך זכה לעלות לתורה.
119
הלכות תפילה
כ"א טבת
" ונשלמה פרים שפתינו" -מכאן אמרו חז"ל שתפילות במקום
קרבנות תקנום .ולכן שאומרים "פיטום הקטורת" לאחר התפילה יש
להזהר לבל ידלג על אחד הסממנים מאחר "ואם חיסר אחד מסממניה
חייב מיתה" .ולכן נהגו לדלג על אמירת "פיטום הקטורת" בימים
שהתפילה מתארכת והציבור ממהר .ואם בכל זאת הציבור אומר
"פיטום הקטורת" טוב שיעשו זאת מהסידור בלבד שמא יחסרו אחד
מהסממנים( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ל"ז)
החיד"א (במחב"ר סי' מ"ח) ביאר שעיקר אמירת הקטורת היא לפני התפילה ומה שאומרים אותה
בסוף תפילת שחרית הוא משום שמירה .ולפי זה יש לומר שבשבת אין צריך שמירה כ"כ כמבואר
בטור (או"ח סי' רס"ז סע' ג') ולכן נהגו לדלג על אמירת "פיטום הקטורת" בשבת( .ילקוט שמ"ש
להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
111
הלכות נטילת ידיים
כ"ב טבת
נחלקו הפוסקים מה הם המים הכשרים לנטילת ידיים .מר"ן השו"ע
לא גילה דעתו בעניין מי הים נדמה שדעתו הפשוטה היא להכשיר
כיון שכך היא בריאתן .ועוד שהכלל בידינו הוא לפסוק בהלכות
נטילת ידיים לקולא .אך "מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין כלב
יכול לשתות מהם ,פסולים לנטילת ידיים אע"פ שכשרים למי מקווה
לטבילה" (שו"ע סי' ק"ס סע' ט')( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש
חלק ב' סי אלף ל"ב)
עיין בבאר היטב (ס"ק י"א) וכן וכן דעת הבעל נדיב לב ,שבנטילת ידיים פוסקים לקולא.
111
הלכות נטילת ידיים
כ"ג טבת
מנהג רוב העולם שאין נוטלים ידיהם לדבר שטיבולו במשקה ,ויש
חסידים ואנשי מעשה שנוהגים ליטול ידיהם( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ב' חאו"ח סי' מ"ה אות ג' ,חלק ג' חאו"ח סי' ס"ז וסי' ע"ג)
כל המים כשרים לנטילת ידיים כמו שמפורש בשו"ע (סי' ק"ס סע' ד').
ונראה פשוט דאף הב"ח ורוב האחרונים שמחמירים שלא ליטול
ממים ששתה מהם כלב או חזיר משום שנמאסים יודו בחתול שאין
להחמיר משום שאין נמאסים בשתייתו( .שו"ת "מים חיים" להרה"ג
יוסף משאש חלק א' סי' ע')
בבאר היטב (סי' קנ"ח ס"ק י"א) כתב בשם הלחם חמודות שהעולם נוהגים שלא ליטול ידיהם לדבר
שטיבולו במשקה ויש להם על מה שיסמוכו ,שהתוס' סוברים כן .לעומתו כתב בעל "הפלא יועץ"
"שהאיש הירא את דבר ה' לא יקל ולא יעבור דברי חכמים בשום זמן מהזמנים ולא יאכל שום דבר
שטיבולו במשקה בלי נטילת ידיים".
112
הלכות נטילת ידיים
כ"ד טבת
סדר נטילת ידיים לסעודה :ישפוך על כל יד יותר מרביעית ואחר כך
חוזר ושופך על שתי הידיים בבת אחת יותר מרביעית( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ב' חאו"ח סי' ע"א)
נטל ידיו ברביעית מים ונגע בידיו אדם אחר שלא נטל ידיו ,או נגעו
ידיו זו בזו -עלתה לו נטילה ,ואין צריך ליטול שנית( .שו"ת שמ"ש
ומגן חלק ב' חאו"ח סי' ע"א)
מר"ן השו"ע (סי' קס"ב סע' ד') כתב שאם נטל כל יד ברביעית מים אין צריך להזהר בכמה פרטים,
ועולה מדבריו שגם אין צריך לנגב ידיו תוך כדי נטילה .אמנם בחיי אדם (כלל מ' סע' א') הביא דברי
הראב"ד ,שגם אם נטל כל יד ברביעית ישפוך עליהם מים שניים .ועל זה מיוסד מנהגנו ,לצאת גם
ידי חובת הראב"ד( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
כך פשט דברי מר"ן השו"ע (סי' קס"ב סע' ד') שאם נטל ידיו ברביעית אין צריך לחזור על נטילתו
אפי' אם נגע אדם אחר שלא נטל בידו .וכן הסיק השנמת אדם (כלל מ"א אות א') .ואף שיש
חולקים הלכה כמר"ן ,ואין לומר בזה ספק ברכות להקל ,שזה דומה למה שכתב הרדב"ז,
שכשהמחלוקת במצוה אין אומרים ספק ברכות להקל .וכן כאן אנו פוסקים כמאן דאמר שהיא
נטילה ראויה ,וממילא צריך לברך ואין לומר בזה ספק ברכות להקל( .ילקוט שמ,ש להרה"ג אריאל
אדרי הי"ו)
113
הלכות נטילת ידיים
כ"ה טבת
לכלוך שעל בשר ידו כגון טיט עבה שנדבק לבשר וכדומה ,אם דרכו
להקפיד על כך -חוצץ הלכלוך לנטילת ידיים וצריך לנקות ידיו קודם
שייטול .ואם אינו מקפיד על כך -עד רוב היד אינו חוצץ .ולכן צבעי
שאין דרכו להקפיד על צבע שבידו ,אף כי באדם אחר חוצץ ,בו אינו
חוצץ אלא ברוב היד( .קיצוש"ע "מקור חיים")
מי שידו חבושה בסיבת פציעה וכדומה ,נוטל שאר היד ואין המקום
החבוש חוצץ ,כיון שמצטער הוא ודאי שאינו מקפיד .ויזהר שלא
יגעו המים בתחבושת ,שאז ייטמאו המים עצמם ועלולים לחזור
ולטמא את היד .ואם רוב היד חבושה ואינו יכול לנוטלה כלל ,יכרוך
ידו במפה נקיה ויאכל( .קיצוש"ע "מקור חיים")
114
הלכות ברכות
כ"ו טבת
בשבת נהגו לשיר לפני בציעת הפת "למבצע על ריפתא" ומסיימים
"על כל אהודך" וכו' .ואין חוששים בזה להפסק כי הם מעניין בציעת
הפת ,וראיתי למהר"א חמוי בספרו בית הבחירה "לפני ברכת
המוציא" וזה לשונו" :אם חל בשבת לא ישכח למבצע על ריפתא וכו'
כי הוא מיוסד מהאר"י ז"ל וקיבלנו לאומרו בשם החי"ל"( .סידור
אבותינו עמ' )484
בין ברכת "המוציא" לטעימת הלחם אסור להפסיק באמירת פסוק
"ה' מלך ה' מלך" וכו'( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ע"ח)
כוונת מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל להוציא ממנהג שהיה קיים בחלק מהמקומות ,שנהגו לומר בין
הברכה לטעימה "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד ,על כל קרבנך תקריב מלח" .ועיין עוד שו"ת
"מקוה המים" להרה"ג משה מלכה (חלק ה' סי' י"ג אות ד')
115
הלכות ברכות
כ"ז טבת
פת הבאה בכיסנין ברכתה "בורא מיני מזונות" .ואם קבע סעודתו
עליה מברך "המוציא" וברכת המזון .ולעניין שיעור קביעת סעודה
לכתחילה יזהר לאכול ד' ביצים ,ואם אכל שיעור ג' ביצים יש בדבר
מחלוקת ,ולכן ראוי להשתדל תמיד לאכול או פחות מג' ביצים או ד'
ביצים כדי לצאת מכל ספק( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי'
ל"ה-ל"ו).
ושיעור קביעת סעודה נמדד לפי כמות הפת הבאה בכיסנין בלבד,
בלא צירוף המאכלים הבאים ללפת את הפת כגון בשר ודגים.
(שו"ת שמ"ש ומגן חלק ב' חאו"ח סי' י"א) ואין חילוק בכל זה בין יום
חול לבין יום שבת( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ל"ו)
116
הלכות ברכות
כ"ח טבת
הלחמניות המתוקות מעט ,כפי שנהוג לעשותן בשמחות וכיוצא בזה,
ברכתן היא "בורא מיני מזונות" ולאחריהן ברכה מעין שלוש( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ב' השמטות לאו"ח סי' א')
מיני מאפה שעיסתם נעשית מבלילה רכה ברכתם "בורא מיני
מזונות" לפניהם וברכה מעין שלוש לאחריהם .ולכן כך הדין לעניין
ברכת ה"מופליטא"( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סי' ל')
מר"ן השו"ע (סי' קס"ח סע' ז') פסק שפת הבאה בכיסנין יש בה שלושה אופנים ,ואחד מהם-
עיסה שעירב בה דבש או שמן או חלב או מיני תבלין ואפאה ,והוא שטעם תערובת המי פירות או
התבלין ניכר בעיסה .עכ"ד .וכן המנהג בחו"ל ובארץ ישראל לברך על הלחמניות המתוקות שעושים
בשמחות בורא מיני מזונות ומעין שלוש ,והוא מנהג חזק ואמיץ ,וטוב ויפה ,ואין מקום לשנותו בשום
אופן( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
117
הלכות ברכות
ערב ראש חודש
כ"ט טבת
מצות -בין אם לא נאפו לצורך חג הפסח ובין אם נאפו לצורך חג
הפסח ,ברכתן שלא בחג הפסח -בורא מיני מזונות ,ואין להחמיר בזה
כלל לאוכלן בתוך הסעודה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי'
ל"ד-ל"ו ,חלק ב' חאו"ח סי' נ"ה אות י"ד)
צנימים -דהיינו לחם שחוזרים ואופים אותו עד שמתקשה ברכתו
"המוציא" ולאחריו ברכת המזון ,כדין כל לחם( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק א' חאו"ח סי' ל"ד-ל"ה)
מר"ן השו"ע (סי' קס"ח סע' ז') הביא שלושה סוגים של פת הבאה בכיסנין ,ואחד מהם הוא כעכים
יבשים שכוססים אותם .וגם המצה היא כזאת ולכן יש לברך עליה לאחר הפסח "בורא מיני מזונות".
ומה שבפסח מברכים עליה "המוציא" הוא משום שבחג הפסח זהו הלחם והמזון שלנו .ואף
המחמירים וסוברים שמצות שנאפו לצורך חג הפסח ברכתן "המוציא" לעולם ,נראה שלא אמרו
זאת אלא בזמן שכל אחד היא אופה מצות בביתו מה שאין כן בימינו שהמצות נעשות בבית חרושת
בכמויות גדולות ונשארות טריות זמן רב ,ואם כן מיועדות הן מראש גם לזמן שלאחר הפסח ולכן
ברכתן ,שלא בחג הפסח" ,בורא מיני מזונות".
118
הלכות ברכות
ראש חודש
א' שבט
השותה מים בתוך הסעודה אין צריך לברך עליהם ,וכן אין צריך
לברך על המים קודם הסעודה כדי לפטור את המים שבתוך
הסעודה .אמנן מר"ן השו"ע
(סי' קע"ד סע' ז')
כתב שיש אומרים לברך
על המים בסעודה והרוצה להסתלק מן הספק יברך על המים קודם
סעודה על דעת לשתות בתוך סעודתו ,עכת"ד .אולם אין המנהג כך,
ולא ראינו לשום אדם שמברך על המים קודם הסעודה כדי לפוטרם
בתוך הסעודה ,וידוע שהמנהג הוא עיקר גדול ,גם בענייני ברכות
ואף נגד מר"ן( .תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ס"ב ,שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ב' השמטות סי' ד' אות ב')
119
הלכות ברכות
ב' שבט
אין איסור להציע לאורח שאינו רגיל לברך דבר מה לאכול .וכל מה
שכתב מר"ן השו"ע
(סי' קס"ט סע' ב')
"שלא יתן אוכל אלא למי שיודע
בו שיברך" הוא בלשון אזהרה וחומרא בלבד .יתר על כן ,יש בה
מצות צדקה והכנסת אורחים .ואם היה בדבר זה איסור ,הרי
שאיסור זה היה מוזכר בש"ס או בפוסקים ולא כן היא .אם כן ,טוב
להקל ולכבד אורחים בסבר פנים יפות ,באכילה או בשתייה( .אוצר
המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי' אלף תתט"ו סע' ג')
יום פטירתו של מו"ר הרה"ג יוסף משאש זצוק"ל.
121
הלכות ברכות
ג' שבט
יש מאנשי מעשה המניחים קפה או תה להצטנן ומברכים "בורא
נפשות" לבסוף .ויש הדוחים מנהג זה כיון שאין דרך לשתותם
צוננים ,וממליצים לשתות דבר אחר המצריך ברכת "בורא נפשות"
על מנת לפטור את התה או את הקפה .ואנו מנהגינו הפשוט שאין
לברך עליהם בסוף ולא עושים שום תיקון( .אוצר המכתבים להרה"ג
יוסף משאש חלק א' סי' שס"ו סע' ס"ט)
עיין מה שכתב הבה"ט (או"ח סי' ר"ד ס"ק י"ב) בשם הרב מהר"י אבולפיה שאין לברך ברכה
אחרונה על שתיית קפה שמחמת החום רגילים לשתותו לאט לאט ושוהים מתחילת השתיה עד
סופה טפי מרביעית ,והביא כמה גדולים שחלקו על סברא זו ,אך כתב שראה את אותו המנהג של
אנשי המעשה לתת לו להצטנן ,אף שרובם ככולם לא נוהגים כן.
ובשער תשובה (ס"ק י"ב) כתב שאותם אנשי מעשה בטלה דעתם אצל כל אדם ,ותיקון זה אינו
כלום .עיין שם.
121
הלכות ברכות
ד' שבט
האוכל או השותה לפני סעודתו דברים המעוררים תאוות המאכל
כגון :יי"ש ויין ושאר משקים המשכרים ,או מים ומשקאות קלים ,או
דגים קליות וסלט ,מברך ברכה ראשונה לפניהם ,אך אין מברך
ברכה אחרונה אלא נפטרים הם בברכת המזון( .תבואות שמ"ש
חאו"ח סי' ס"ב)
לע.נ .שלמה בן רבקה נרדי'ה.
המנהג בעיר מכנאס שנהגו בו רבנים גדולים וחסידים וכן בעיר קזבלנקא הוא שלפני הסעודה
עושים "אפיריטיף" ,כלומר אוכלים מאכלים המעוררים תאוות המאכל ,ואחר שאוכלים מאכלים אלו
אין מברכים עליהם ברכה אחרונה אלא נוטלים ידיים ומברכים "המוציא" וסועדים ומברכים ברכת
המזון .והרה"ג כמוהר"ר מכלוף אביחצירא זצ"ל ערער על מנהג זה ,וכתב שמנהג שאר המקומות
במרוקו אינו כן ושגם בקזבלנקא לא היה מנהג זה .אך המנהג נכון ,כמבואר במשנה ברורה (סי'
קע"ו ס"ק ב' אות ג') :שהאוכל קודם הנטילה פרפראות להמשיך הלב לאכילה -אין לברך ברכה
אחרונה ,ומן הסתם כל הנאכל קודם סעודה סתמו לגרור תאוות המאכל ,ואף אם לא יגררו תאוות
המאכל -עכ"פ יועילו לפתוח המעיים ,ומזה נמשך תאוות המאכל( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל
אדרי הי"ו)
יום פטירתו של אדמו"ר הבבא סאלי זיע"א.
122
הלכות ברכות
ה' שבט
כלל הוא בידינו שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד .ולפעמים אין
זה הולך אחר דקדוק המקרא אלא יותר אחר דבר השגור בפי כל.
ובכגון זה כל יהודי מרוקו ,חכמיה ורבניה ,וכן כל יהודי תוניס
ואלג'יריה נהגו לומר את הברכה "בורא פרי הגפן" בסגול ולא בקמץ.
וחז"ל נתנו סימן לשש נקודות הסגול לרמוז על ששת הזמנים
שמקדשים על היין ,ואלו הם :מילה ,פדיון ,חתונה ,קידוש שבת ויום
טוב ,הבדלה ,וכוס של ברכה( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק ג' סי' אלף תשס"ה סע' א')
123
הלכות ברכות
ו' שבט
מברכים ברכת "הטוב והמטיב" על כל שינוי יין ,ואפילו אם הביאו
לפניו הרבה יינות זה אחר זה יברך "הטוב והמטיב" על כל אחד מהם,
פרט לראשון שמברך עליו "בורא פרי הגפן" בלבד( .שו"ת שמ"ש
ומגן חלק ג' חאו"ח סי' פ"ח אות א')
מברכים ברכת "הטוב והמטיב" גם כששותה יין פחות מרביעית.
(שו"ת שמ"ש ומגן הנזכר אות ג')
מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל כתב בתשובה שם שכן המנהג ,וכך עושים בליל ט"ו בשבט שמביאים
הרבה יינות ומעלים אותם על השולחן זה אחר זה ומברכים על כל שינוי יין ברכת "הטוב והמטיב".
עכת"ד .ועיין בכף החיים (סי' קע"ה ס"ק י"ג) שכתב בשם שכנה"ג וז"ל" :ואם שתה יינות הרבה
מברך על כולם הטוב והמטיב ,למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ,וזה פשוט .והסברא מחייבת אותו,
דכיון שהוא צריך לברך על השני הטוב והמטיב -למה לא יברך על השלישי ועל הרביעי ,וכן בכולם
כיון שיש כאן שינוי יין .וכל שכן אם עולה במעלות ,שהשני יותר טוב מהראשון והשלישי מהשני
וכן על זה הדרך" .עכ"ל.
124
הלכות ברכות
ז' שבט
המנהג שגם אורח ואכסנאי מברכים ברכת "הטוב והמטיב" על כל
שינוי יין ששותים .וסברא הוא כיון שה' הזמין לו ,כמו שכתב הבית
יוסף .וכך הוא המנהג ובמקום מנהג אין אומרים ספק ברכות להקל.
(שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' פ"ח אות ב')
מברכים ברכת "הטוב והמטיב" גם אם אין סועדים אלא קבעו עצמם
לשתות יין בלבד( .שו"ת שמ"ש ומגן הנזכר אות ד')
עיין "כף החיים" (סי' קע"ה ס"ק כ"ג) שדן בהרחבה בעניין זה.
הרב פרח שושן (כלל א' סי' י"ב) כתב דבין האורח ובין בעל הבית מברכים "הטוב והמטיב" דאין
צריך שהאורח יהיה לו חלק ביין.
אין צריך לקבוע סעודה על מנת לברך "הטוב והמטיב" וראיה לזה מסדר ט"ו בשבט שאוכלים רק
פירות ואין קובעים סעודה ואע"פ כן מברכים "הטוב והמטיב" אם יש כמה סוגי יין.
125
הלכות ברכות
ח' שבט
האוכל סעודתו במקום אחד ,רשאי אף לכתחילה ללכת למקום אחר
לסיים סעודתו במקום ההוא ולברך שם ברכת המזון ,ועל ידה לפטור
את אכילתו בשני המקומות .ומה שנהגו לקחת עמהם פת מהמקום
הראשון למקום השני -אין בו צורך מעיקר הדין( .תבואות שמ"ש
חאו"ח סי' א' ,שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ב')
למרות כל הטעמים שנתנו בשם האחרונים למנהג לכסות הסכין
בברכת המזון ,אין זו אלא זהירות בעלמא ,ובאמת כל אלו הטעמים
אין בהם ממש( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי'
אל"ף תמ"ט)
126
הלכות ברכת הגומל
ט' שבט
ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנו ,והולכי מדבריות
כשיגיעו לישוב ,ומי שהיה חולה ונתרפא ,ומי שהיה חבוש בבית
האסורים ויצא ,וסימנך" :וכל החיים יודוך סלה" .חבוש ,יסורים ,ים,
מדבר .ומי שנתחייב בארבעתם אינו מברך כי אם ברכה אחת ,וכן מי
שהיה חבוש בבית האסורים פעמיים שלוש דיו בברכה אחת.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
נשים חייבות בברכת הגומל ותברך לפני עשרה אנשים מקרוביה
ומיודעיה או תברך בלא שם ומלכות( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו).
אך במרוקו לא נהגו הנשים לברך ברכת הגומל( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ג' חאו"ח סי' ס')
לע.נ .ג'מילה בת רבקה מרגי .לע.נ .ציון ג'ילברט בן רחל נקש.
127
הלכות ברכת הגומל
י' שבט
נוהגים להקדים לפני אמירת ברכת "הגומל" שלושה פסוקים בדר
זה" :הללויה אודה את ה' בכל לבב בסוד ישרם ועדה"" ,הודו לה' כי
טוב כי לעולם חסדו" ,יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם"( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ה אות ח')
צריך לברך ברכה זו בפני עשרה ותרי מינייהו רבנן ,דכתיב:
"וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו" ,ואי לא שכיחי רבנן
לא יניח מלברך .ונהגו לברך אחר קריאת התורה לפי שיש שם
עשרה .ואם בירך בלא עשרה יחזור לברך בפני עשרה בלא שם
ומלכות .ובעל הנס אינו מצטרף לעשרה .ובשעת הדחק יכול
להצטרף( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
128
הלכות ברכות
י"א שבט
כשם שאסור לאדם להנות ממאכל או משקה קודם שיברך ,כך
אסור לו להנות מריח טוב קודם שיברך עליו ,שנאמר" :כל הנשמה
תהלל יה" איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו?
הוי אומר זה הריח .אבל לאחריו אין צריך לברך משום דכשמפסיק
הריח מחטמו כבר עברה הנאתו ,והוי כמו אוכל שנתעכל במעיו.
אם אדם מסופק אם יש ריח בענף שבידו או שתקפו צינון והוא
מסופק אם יכול להריח -מותר לו לנסות להריח ואחר כך לברך
ולהריח שנית( .בן איש חי פרשת "ואתחנן" שנה שניה)
מטעם הנאת הנשמה שיש כתוצאה מריח טוב אוסר מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל להריח ריח טוב
ביום כיפור שבו אנו מצווים גם על עינוי הנפש ולא רק על עינוי הגוף שנאמר" :ועיניתם את
נפשותיכם".
129
הלכות ברכות
י"ב שבט
הנכנס לתוך חנות של בשמים או לבית מרקחת ונתכון להריח ,מברך
"בורא מיני בשמים" כי הבשמים שבחנות עומדים להריח ,דניחא ליה
לבעל החנות שיריחו בני אדם ויקנו .נכנס ויוצא ,נכנס ויוצא ,אם היה
דעתו מתחילה לחזור -אין צריך לברך .ואם הסיח דעתו או שיצא
ושהה זמן מרבה או שנכנס לחנות אחרת -צריך לברך בכל פעם.
(קיצוש"ע גאנצפריד עם פסקי הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
ריח שאין לו עיקר ,כגון בגדים שהם מגמרים ,או שהיו בשמים
מונחים בכלי וקלט ריח ,וכן הממשמש באתרוגים או בשאר פירות
המריחים ,ונשאר בידו או בבגדו ריח -אין מברכין עליו( .קיצוש"ע
גאנצפריד עם פסקי הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
131
הלכות ברכות
י"ג שבט
הגיעה אליו טובה ,או ששמע שמועה טובה ,אף על פי שהדברים
מראין שטובה זו תגרום לו רעה ,כגון שמצא מציאה ואם ישמע
הדבר למלך יקח כל אשר לו ,מכל מקום יברך "הטוב והמטיב" .וכן
אם נגעה אליו רעה או שמע שמועה רעה ,אף על פי שהדברים
מראים שרעה זו גורמת לו טובה ,כגון שבא לו שטף על שדהו ומזיק
תבואתו וכשיעבור השטף טובה היא לו שהשקה את שדהו ,מכל
מקום מברך "דין האמת" .שאין מברכין על העתיד להיות אלא על
מה שאירע עתה( .קיצוש"ע גאנצפריד עם פסקי הרה"ג מרדכי
אליהו זצוק"ל)
לעולם יהא אדם רגיל לומר "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"
131
הלכות ברכות
י"ד שבט
טעה וברך על לחם גמור "בורא מיני מזונות" או על פת הבאה ביסנין
"המוציא" -יצא .אבל אם ברך על תבשיל אפילו ממיני דגן
"המוציא" -לא יצא .טעה וברך על ענבים "בורא פרי הגפן" -יצא.
וכן אם טעה בברכה אחרונה וברך "על הגפן"-יצא ,שהרי גם
הענבים פרי הגפן הם( .קיצוש"ע גאנצפריד עם פסקי הרה"ג מרדכי
אליהו זצוק"ל)
טעה וברך על היין "בורא פרי העץ" -אם נזכר מיד ,יאמר תוך כדי
דיבור "בורא פרי הגפן" .ואם לא נזכר מיד -יצא בדיעבד( .קיצוש"ע
גאנצפריד עם פסקי הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
132
מענייני דיומא
ט"ו בשבט
בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות ,אין אומרים בו תחנון .ונוהגים
להרבות בו במיני פרות אילנות.
כשמברך על הפירות יקפיד לברך על החשוב יותר אם רוצה לאכול
ממנו .והחשוב הוא זה המופיע קרוב ביותר לארץ בפסוק" :ארץ חטה
ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש" .ולכן הסדר הוא:
לחם לסוגיו ,עוגות ,יין ,זית ,תמר ,ענבים ,תאנה ,רימון ,שאר פירות
העץ ,פירות האדמה ,ברכת "שהכל" ,ברכת הריח .אחרי הברכה אין
חשיבות לסדר האכילה .עדיף לאכול פירות ארץ ישראל ולברך
עליהם תחילה ,אם הם מאותו סוג של פירות חוץ לארץ( .בן איש חי
פרשת "מטות")
לע.נ .שלמה בן מסעודה לוי.
133
הלכות ברכות
ט"ז בשבט
בתפילת ערבית לאחר אמירת "השכיבנו" אומרים "יראו עינינו" וכו',
ויש לומר נוסח זה הן במוצאי שבת קודש והן בשאר לילות החול.
(שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סי' י"ח אות ז')
בקריאת שמע על המיטה נוהגים שלא לברך ברכת "המפיל" בשם
ומלכות( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
מנהג אמירת "יראו עינינו" מוזכר בראשונים במסכת ברכות (דף ד' ע"ב) ובטור (סי' רל"ו וסי' רל"ז)
וכן הזכיר מנהג זה מר"ן השו"ע (סי' רל"ו סע' ב') .אמנם נראה שפשט המנהג בכמה מקומות
לאומרו במוצאי שבת בלבד ,וכרגע לא מצאנו סמך למנהג זה( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי
הי"ו)
134
הלכות ברכות
י"ז בשבט
מר"ן השו"ע
(סי' קכ"ד סע' ה')
פסק שעל כל ברכה שאדם שומע בכל
מקום אומר "ברוך הוא וברוך שמו" .ומשמע בין ברכות שאדם יוצא
בהם ידי חובה ובין ברכות שאין יוצא בהם ידי חובה עונה "ברוך הוא
וברוך שמו" ,ולא חושש להפסק כלל .וכן הוא מנהג מרוקו ,שכל
העם כקטון כגדול ,ובכללם רבנים גדולים ועצומים ,היו עונים "ברוך
הוא וברוך שמו"( .שו"ת שמ"ש ומגן חאו"ח במספר מקומות בספריו
הקדושים)
וכ"כ בספר מעשה רוקח (פ"א מהלכות ברכות) שמנהג העולם לענות ב"ה וב"ש על ברכות שופר
ומגילה.
וכ"כ החיד"א בספרו יוסף אומץ (סי' ע') שמנהג העולם יודעים ולא יודעים ,לענות ב"ה וב"ש אף
בברכה שיוצאים בה ידי חובה ...וממשיך שאין למחות ביד הנוהגים כן! וכ"כ בספר נתיבי עם שהוא
מנהג ירושלים ,וכן הוא בספר לב חיים.
וכן פסקו כל רבני מרוקו ובכללם הרה"ג רפאל ברוך טולידאנו והרה"ג מכלוף אבוחצירא בספרו יפה
שעה והרב מהר"י חזן בשו"ת יחוה דעת.
ועיין בהרחבה בספר ב"ה וב"ש של האברך הנפלא ר' אלעד פורטל הי"ו שהעמיד המנהג בראיות
מוכרחות!
135
הלכות ברכת לבנה
י"ח בשבט
מברכים ברכת הלבנה במוצאי שבת משעברו שלושה ימים ממולד
הלבנה ,ואם נדחתה הברכה ומברכים ביום חול -יש להמתין ולברך
לאחר שיעברו שבעה ימים מזמן המולד( .שמ"ש ומגן חלק א' לאו"ח
סי' כ"ג ,חלק ג' חאו"ח סי' נ"ה אות ד')
סומא יכול לברך ברכת הלבנה ואף להוציא אחרים ידי חובה( .אוצר
המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק א' סי' שי"ב)
מר"ן השו"ע (סי' תכ"ו סע' ד') פסק שאין מברכים ברכת הלבנהעד שיעברו שבעה ימים עליה.
ובסע' ב' פסק השו"ע שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים ,וא"כ
לדעתו זמן הברכה הוא במוצאי שבת לאחר ז' ימים .אמנם המנהג אינו לגמרי כדעת מר"ן השו"ע
אלא במוצאי שבת נוהגים לברך על החודש גם לאחר שלושה ימים בלבד מן המולד כדעת ראשונים
ואחרונים רבים( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
בעניין שסומא יכול לברך ברכת הלבנה ולהוציא אחרים ידי חובה הוא שמברך על מה שאנשים
אחרים נהנים מהלבנה וע"י כך יכולים לעזור .ולכן נמצא שגם הוא עצמו נהנה מאור הלבנה וחייב
בברכה .ומתוך שהוא מחוייב יכול להוציא גם אחרים.
136
הלכות ברכת לבנה
י"ט בשבט
חייבים לקדש את הלבנה בכל חודש .ואין מקדשין אותה אלא
כשהוא ודאי לילה שנראית זריחתה על גבי הקרקע וראוי להנות
מאורה .אם נתכסתה בעב אין מקדשין אותה אלא אם כן הוא דק
וקלוש .ואם התחיל לברך ואחר כך נתכסית בעב ,גומר את הברכה,
אבל אם הוא משער שלא יוכל לגמור את הברכה קודם שנתכסה,
אסור לו להתחיל( .קיצוש"ע הרב גאנצפריד עם הגהות הרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל)
אין לקדשה רק תחת השמים ולא תחת גג .אך אם אין לו מקום נקי
או מחמת אונס אחר ,יכול לקדשה גם בתוך הבית בעד החלון.
הבן איש חי ("ויקרא" שנה שניה) פוסק להחמיר אפי' שיש עליה עב דק וקלוש.
137
הלכות ברכת לבנה
כ' בשבט
צריך לברך ברכת הלבנה כשהוא עומד ,כי בברכת הלבנה כאילו
מקבל פני שכינה( .הגהות הרה"ג מרדכי אליהו על קיצוש"ע הרב
גאנצפריד)
הלבנה רומזת לשכינה ,ולכן אין זה דרך ארץ להישיר מבט .על כן
אפילו בשמך זמן ברכת הלבנה ,לא יאריך להסתכל בה ,אלא מסתכל
בה קודם הברכה ,לראות חידושה ובהירות אורה ,ומיד אחר כך יסיר
מבטו ממנה ויברך( .הגהות הרה"ג מרדכי אליהו על קיצוש"ע הרב
גאנצפריד)
138
הלכות ברכת לבנה
כ"א בשבט
אם הלבנה זורחת בתחילת הלילה קודם שהתחילו להתפלל מעריב,
אם יש עוד זמן איזה לילות לקדשה ,מתפללין תחילה מעריב ואחר
כך מקדשין אותה משום דתדיר ושאינו תדיר -תדיר קודם ,ועוד
דקריאת שמע הוי דאורייתא .אבל אם אין עוד זמן רק עוד שנים או
שלושה לילות ,בזמן קצר כזה יש לחוש שמא תתכסה בעבים .ובעת
הגשמים גם כשיש עוד זמן ארבע לילות יש לחוש לכיסוי עננים ויש
להקדים קידוש לבנה .ואם נראתה הלבנה בעת שאומרים קריאת
שמע וברכותיה ,אם הזמן מצומצם כל כך שבעוד שיגמרו תפילת
שמונה עשרה יעבור זמן קידושה ,יכולין להפסיק אפילו באמצע
ברכות קריאת שמע או באמצע קריאת שמע לקדש אותה .אך אם
אפשר ,יגמרו את הפרק לקדשה בין הפרקים( .קיצוש"ע הרב
גאנצפריד עם הגהות הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
לע.נ .ז'ולייט אטיאס.
139
הלכות תפילת הדרך
כ"ב בשבט
היוצא לדרך בין מביתו בין ממקום שהיה לן בדרך ,וכן בחזרתו
לביתו ,לאחר שיצא מעיבורה של העיר ,דהיינו שבעים אמה ושני
שלישי אמה לאחר שכלו כל הבתים ,מתפלל תפילת הדרך .ואומרה
בלשון רבים .ויותר טוב לאמרה לאחר שיצא מיל מעיבורה של עיר.
וכשהוא כבר בדרך ולן באיזה עיר ,יכול לאמרה בבוקר קודם שיצא.
ואם דעתו לחזור באותו יום לביתו יוסיף "ותחזירנו לשלום".
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
הנוהג ברכב ישתדל לאמרה לפני הנסיעה ,או שיעצור כדי לאמרה.
ואם קשה לו לעצור -יאמר "תפילת הדרך" בעת הנהיגה( .הגהות
הרה"ג מרדכי אליהו על קיצוש"ע הרב גאנצפריד)
141
הלכות תפילת מנחה
כ"ג בשבט
אמר רבי חלבו אמר רב הונא :לעולם יזהר אדם בתפילת המנחה,
שהרי לא נענה אליהו אלא בתפילת המנחה ,שנאמר" :ויהי בעלות
המנחה ויגש אליהו" .והטעם שתפילת מנחה היא חשובה כל כך,
מפני כי תפילת השחר זמנה ידוע בבוקר ,בקומו ממטתו יתפלל מיד
קודם שיהיה טרוד בעסקיו ,וכן תפילת ערבית בלילה זמנה ידוע
בבואו לביתו והוא פנוי מעסקיו .אבל תפילת המנחה היא בעוד
שהיום גדול והאדם טרוד בעסקיו והוא צריך לשים אל לבו ולפנות
מכל עסקיו ולהתפלל .על כן שכרה הרבה מאוד.
141
הלכות ארבע פרשיות
כ"ד בשבט
שבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן הוא שבת פרשת
שקלים .ואם חל ראש חודש בשבת אזי הוא שבת שקלים ,ומוציאין
ג' ספרי תורה .בראשון קורין ששה בפרשת השבוע ,בשני קורין
ה"שביעי" בשל ראש חודש ,ומתחילין "וביום השבת" ,ואומרים חצי
קדיש .ובשלישי קורין "מפטיר" בפרשת שקלים ומפטירין הפטרת
שקלים .אם טעו והתחילו לקרות תחילה בפרשת שקלים -גומרים,
והמפטיר קורא בשל ראש חודש ומפטיר גם כן הפטרת שבת וראש
חודש( .קיצוש"ע הרב גאנצפריד עם הגהות הרה"ג מרדכי אליהו
זצוק"ל)
142
הלכות מחצית השקל
כ"ה בשבט
כשהיה בית המקדש קיים היה כל איש מישראל מצווה מן התורה
לתת מחצית השקל בכל שנה ושנה .וגם עתה נהגו ליתן קודם
פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן ,זכר
למחצית השקל שהיו נותנים אבותינו בחודש אדר .ויש מקומות
שנהגו ליתנו בשחרית קודם קריאת המגילה ,וכך נוהגים אם חל
במוצאי שבת קודש .ויש נוהגים ליתנו לפני תפילת מנחה של ערב
פורים .ויש נוהגים לפני תענית אסתר ,ויש נוהגים לפני קריאת
המגילה בליל פורים .ועל כל פנים לא יאחרו מצוה זו יותר מיום
פורים( .קיצוש"ע "מקור חיים")
לע.נ .מסעוד בן דונה כהן.
143
הלכות ראש חודש
כ"ו בשבט
נהגו נשים צדקניות להתענות בערב ראש חודש( .נהגו העם) וכן
בליל ראש חודש נהגו להדליק נר ולעשות סעודה מיוחדת ,וכן נהגו
להימנע מלעשות מלאכות שאינם חובה ,והטעם הוא משום שהוא
יום טוב שלהם על שלא עבדו את העגל( .סידור אבותינו עמ' )667
בעניין המנהג שהשליח ציבור מכריז בערבית של ראש חודש "יעלה
ויבוא" ,אין זה מהווה הפסק כיוון שהאמירה היא לצורך התפילה .ויש
שנהגו לומר "ראש חודש לחיים לשמחה ולשלום"( .אוצר המכתבים
להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי' אלף תקע"ח)
וכן פסק מר"ן השו"ע (סי' רל"ו סע' ב') בפירוש וז"ל" :מיהו מה שמכריז ש"צ 'ראש חודש' בין
קדיש לתפילה לא הוי הפסק כיון שהוא לצורך התפילה" .והמגן אברהם כתב דהוא הדין להכריז נמי
על אמירת "על הניסים" למרות שלא חוזר על תפילתו אם שכח.
144
הלכות ראש חודש
כ"ז בשבט
מנהג מרוקו לברך על ההלל אף בימי הדילוג "לקרוא את ההלל".
ובסוף מברכים "מלך מהולל בתשבחות אמן" .אבל יחיד אינו מברך
לא בתחילה ולא בסוף .וכן נוהגים קהילות תוניס ואלג'יר .וכך פסקו
כל פוסקי חכמי מרוקו אשר עלו לארץ ישראל מאז הקמת המדינה.
(סידור אבותינו עמ' )667
בברכת ההלל בראש חודש ,וכל כיוצא בזה ,יכול אדם להתכוון
לצאת ידי חובה בברכת הש"ץ ,אך הנוהגים לברך בעצמם את
הברכה תוך כדי שהש"ץ מברך -תבוא עליהם ברכת טוב .ודברים
אלו אמורים בין בברכה שלפני ההלל ובין בברכה שלאחר ההלל.
(תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ס"ח)
בשו"ת שמ"ש ומגן חלק א' (חאו"ח סי' ב') כתב שאע"פ שיש בשו"ע סברא שלא לברך על הלל
שאינו גמור ויש סברא לברך ,והיה ראוי מספק לא לברך משום ספק ברכות להקל ,מכל מקום
מנהג מרוקו הוא לברך על הלל בציבור ,ובמקום מנהג אין חוששים לספק ברכות להקל.
מר"ן השו"ע הניח לנו כללי פסיקה .אחד הכללים הוא :שאם יש מנהג שקדם למר"ן השו"ע אותה
קהילה תמשיך לאחוז במנהגה .הברכה על ההלל בראש חודש היא מנהג שקדם למר"ן ולכן צריכים
בני מרוקו להמשיך מנהג אבותיהם ולא להרפות כמו שהניח לנו מר"ן רבי יוסף קארו ,וזה הכלל
הנקוט במרוקו" :לכו אל יוסף (קארו) אשר יאמר לכם תעשו"!
145
הלכות ראש חודש
כ"ח בשבט
הלל צריך לאומרו בעמידה ולא יפסיק בו .וישתדל לאומרו עם
הציבור .ולכן אם בא לבית הכנסת סמוך להלל ,יאמר הלל עם
הציבור ואחר כך יתפלל .ואם הוא עומד בפסוקי דזמרה ,יקרא הלל
עם הציבור ולא יברך לא בתחילה ולא בסוף ,כי ברכת "ברוך שאמר"
וברכת "ישתבח" עלו לו גם להלל .ודוקא בראש חודש יכול לעשות
כן שאומרים ההלל רק בדילוג ,וכן בחול המועד וימים אחרונים של
פסח ,אבל כשאומרים הלל שלם ,אינו יכול לעשות כן .ומי שאומר
הלל שלא בציבור ,אם יש שנים אחרים ,יאמר לפניהם "הודו לה'"
וגו' כדי שיענו הם ,דכיון שאומר הודו משמע שאומר לאחרים.
(קיצוש"ע הרב גאנצפריד)
146
הלכות חודש אדר
ערב ראש חודש
כ"ט בשבט
משנכנס אדר מרבין בשמחה .וישראל שיש לו דין ודברים עם גוי
ישפוט עמו בחודש זה.
בשבתות אלו יש אומרים שאחרי "שנים מקרא ואחד תרגום"
בארבע פרשיות יקרא הפטרה דארבע פרשיות דהיינו בשקלים,
זכור ,פרה ,החודש ,יקרא את ההפטרה השייכת להם ולא הפטרת
השבוע( .משנה ברורה סי' רפ"ה ס"ק ב') אמנם לפי דעת "כף
החיים" (סי' רפ"ו ס"ק ל"ו) קורא את ההפטרה של אותו השבוע.
147
הלכות ארבע פרשיות
א' ראש חודש
ל' שבט
באחד באדר משמיעים על השקלים .ולמה באחד באדר? שהיה צפוי
וגלוי וידוע לפני הקב"ה שיהיה המן עתיד לשקול על ישראל ,לפיכך
הקדים ואמר למשה ,שיהיו שקלי ישראל קודמים להמן ,כאמור:
"ונתנו איש כופר נפשו" .וצריכים ישראל לתת שקליהם לפני שבת
זכור .ואסור לומר עליהם לשם כופר אלא לשם נדבה .ואם אמר על
הכסף שהוא "מחצית השקל" אז נאסר בהנאה ככסף הקדשים ,ויש
לומר איפוא "זכר למחצית השקל" ,ומכאן אזהרה למוסדות תורה
וחסד המדפיסים קבלות תרומה שיכתבו "זכר למחצית השקל" לבל
יכשילו הרבים( .קיצוש"ע "מקור חיים")
ויש נוהגים לתת "מחצית השקל" עד ליל פורים עצמו ,ובכל מקרה לא יחכה עד שיעבור פורים.
ועיין לעיל יום כ"ה בשבט.
148
הלכות ארבע פרשיות
ב' ראש חודש
א' אדר
המשנה במסכת מגילה (דף כ"ט) כותבת שצריך לקרוא פרשת זכור
סמוך לפורים כדי לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן (לשון רש"י
שם) כדכתיב" :הימים האלה נזכרים ונעשים".
פרשת זכור חייבים לקוראה מדאורייתא (השו"ע סי' תרפ"ה סע' ז').
ויש אומרים שפרשת פרה גם כן חיובה מהתורה ,ולכן יזהר הקורא
לקוראה בקול רם כדי שישמעו כל הקהל ויכוונו לצאת ידי חובה .וגם
השליח ציבור יכוון להוציאם ידי חובתם .וטוב להכריז על כך.
149
הלכות ארבע פרשיות
ב' אדר
טוב לקרוא פרשת "זכור" בספר התורה הכשר והמהודר שיש בבית
הכנסת .וטוב שכל אחד ואחד ישתדל לשמוע קריאת פרשת "זכור"
בספר תורה ובניגון לפי מנהג עדתו .ובדיעבד יוצאים ידי חובה בכל
ספרי התורה ובכל סוגי הקריאות"( .מאמר מרדכי" -פרק ס"ב)
יש אומרים שנשים פטורות מקריאת "זכור" ,וכך נהגו הספרדים.
ואם באות לשמוע יחשבו בליבן שהן לא מקבלות עליהן כנדר .ויש
אומרים שנשים חייבות ,וכך נהגו חלק מהאשכנזים"( .כף החיים"
תרפ"ה ס"ק ל')
151
הלכות ארבע פרשיות
ג' אדר
בשבת שקודם שבת האחרונה של אדר
(ואם חל ר"ח ניסן בשבת אז בשבת
האחרונה של אדר) מוציאין שני ספרים .בראשון קורים ז' עולים ,ואומר
חצי קדיש ,והמפטיר קורא בספר שני פרשת "זאת חוקת התורה".
ואומרים חצי קדיש ומפטירין ביחזקאל פרק ל"ו ד"ה" :בן אדן בית
ישראל" וגו' .ומנהג האשכנזים לומר קדיש פעם אחת בסיום הקראה
בספר הראשון ,וכשאומרים אותו מניחים את שני ספרי התורה על
הבמה( .מר"ן השו"ע סי' תרפ"ה סע' ג')
151
הלכות תענית אסתר
ד' אדר
בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר
לעמוד על נפשם ולהנקם מאויביהם ,והיו צריכים לבקש רחמים מאת
ה' יתברך שמו שיעזרם .ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה התענו
שיעזרם ה' .וגם משה רבינו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק
התענה ,ואם כן מסתמא גם אז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י"ג
באדר ,ולכן קבלו עליהם כל ישראל יום זה לתענית ציבור ונקרא
תענית אסתר כדי לזכור שהבורא יתברך שמו רואה ושומע תפילת
כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו ,כמו
שעשה לאבותינו בימים ההם .ומכל מקום אין תענית זה חובה כל כך
כמו ארבעה התעניות שכתובים במקרא ,ולכן יש להקל בו בעת
הצורך ,כגון מעוברות ומניקות או אפילו חולה קצת בכאב עיניים,
שאם מצטערים הרבה לא יתענו .וכן חתן בתוך שבעת ימי המשתה
שלו אינו צריך להתענות .אבי הבן הסנדק והמוהל צמים גם בתענית
אסתר( .קיצוש"ע הרב גאנצפריד)
ומי שלא צם בתענית אסתר לא נהגו שיפרע צום אחר במקומו"( .כף החיים" סי' תקמ"ט ס"ק ט',
תרפ"ו ס"ק כ"ב)
152
הלכות תענית אסתר
ה' אדר
משנכנס אדר מרבין בשמחה .ובי"ג באדר מתענין תענית אסתר
ואומרים "עננו" בעמידה .ומוציאין ס"ת בשחרית ובמנחה וקורין ג'
עולים בפרשת "ויחל" .ואם חל י"ג בשבת מקדימין להתענות ביום
ה'( .שו"ע סי' תקס"ה סע' ג')
מנהג הספרדים שגם השליח ציבור וגם היחידים אומרים "עננו"
בשחרית ובמנחה .והאשכנזים נוהגים שהחזן אומר "עננו" בחזרה
בשחרית ובמנחה והיחיד אומרו רק בתפילת מנחה( .שו"ע סי'
תקס"ה סע' ג')
לע.נ .יעקב בן יקוט בן שלוש.
153
הלכות פורים
ו' אדר
הכותב מגילה ולא עשה עמודים ,יש לו על מי לסמוך כדי להכשירה.
ובעניין התגים כיוון שמר"ן השו"ע
(סי' תרצ"א סע' ב')
כתב בלשון "יש
אומרים שצריכה תגים ויש אומרים שאינה צריכה" .וידוע הכלל:
"יש אומרים ויש אומרים הלכה כיש אומרים בתרא" ,ולכן היא
כשרה ובאמת כך הוא המנהג( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק א' סי' כ"ח)
אף שחלק מהראשונים סוברים להתיר לאשה לכתוב מגילה אם היא
יודעת את כתב האשורי ,מכל מקום הדעת נוטה לאיסור ,ולא
תכתוב( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי' אלף
תרי"ז)
לע.נ .אברהם בן שרה קורנבליט.
איתא ברמ"א (סי' תרצ"א סע' ב') עפ"י דברי המהרי"ל שנהגו לתייגה וגם נהגו שלא לעשות עמוד
כלל בסופה .ומכאן המנהג שלא להקפיד על עמודים במגילה ,ואין זה פוסל.
154
מענייני דיומא
ז' אדר
מכיוון שז' באדר הוא יום פטירת משה רבינו ע"ה יש נוהגים ביום זה
לעשות תענית ,אף אם חל בערב שבת .והיה נחשב כיום כיפור קטן,
בלי להגיד "עננו" ובלי קריאת פרשת "ויחל" .יש סדר לימוד מיוחד
למר"ן רבי יוסף חיים זיע"א (הבן איש חי) ללילה זה .אך לא נהגנו
לאומרו"( .נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל)
נוהגים שאנשי חברא קדישא יצומו ביום ז' באדר ובמוצאי התענית
עושים סעודה חשובה כיוון שהם עושים תמיד חסד למתים .וזה כמו
שה' עשה חסד למשה רבינו שקבר אותו בגיא מול בית פעור ביום
זה"( .מאמר מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
155
הלכות פורים
ח' אדר
כשיש מילה בפורים ,מלין את התינוק קודם קריאת המגילה ,ואפילו
אם יש עוד זמן לקיום מצות המילה .זאת מפני שהיום גדול וארוך
ואין צורך לשנות את סדר המילה בבית הכנסת משאר הימים,
ותמיד ראוי לקיים אותה אחר קריאת התורה( .אוצר המכתבים
להרה"ג יוסף משאש חלק ב' סי' אלף רס"ח)
בפורים לובשים בגדי שבת או בגדים יפים אחרים ,ולא ילבשו בגדי
חול כי "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" .ויש לשים לב ללובשם
כבר מערב פורים( .מר"ן השו"ע סי' תרצ"ה סע' ב' ברמ"א)
הפרי חדש והגר"א סוברים שיש להקדים את המגילה לני ברית המילה שנתנו חז"ל אסמכתא לדבר
שנאמר" :ליהודים היתה אורה ושמחה וששון" -ששון מרמז על המילה .אך מנהגנו הוא עפ"י
המהרי"ל שהובא ברמ"א (סי' תרצ"ג סע' ד')
156
הלכות פורים
ט' אדר
הכל חייבים במקרא מגילה ,אחד אנשים ואחד נשים ,אולם נשים
מחוייבות בקריאת המגילה בליל פורים בלבד ולא ביום( .ילקוט
שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
נשים הקוראות את המגילה בפני עצמן מברכות "ברוך אתה ד'
אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמוע מקרא
מגילה" ,ושומעות מפי אנשים את קריאת המגילה( .שו"ת שמ"ש
ומגן חלק א' חאו"ח סי' י"א)
עיין בילקוט שמ"ש דברים ארוכים שמביא בעניין ברכת הנשים ותראה שדברי מו"ר הגר"ש
משאש מיוסדים בהררי קודש .ותנוח דעתך בזה.
157
הלכות פורים
י' אדר
בעת קריאת המגילה השליח ציבור עומד בזמן הברכות והקריאה ,אך
הקהל אינם מחוייבים לעמוד אלא יושבים ,הן בזמן הברכה והן בזמן
הקריאה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ס"ג)
הקורא את המגילה לפני הנשים אינו מברך לאחריה ברכת "הרב את
ריבנו" ,אף אם יש עשר נשים השומעות את קריאת המגילה( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ה אות י')
הכנסת הגדולה (סי' תרצ"ב) בהגהות הטור השיג על הרמ"ע מפאנו שכתב שיש לעמוד בזמן
הברכות ,ואמר עליו שלא נהגנו כן .וכן מנהג מרוקו.
בבית יוסף (סי' תרצ"ב) הביא דברי הירושלמי שאין מברכין ברכת הרב את ריבנו אלא בציבור ,וכן
פסק הרמ"א (סי' תרצ"ב סע' א') ומנהגנו שדוקא ציבור של עשרה גברים מקרי ציבור אך לא
עשרה נשים ,גם אם יש פרסומי ניסא.
158
הלכות פורים
י"א אדר
סדר התפילה כאשר חל ליל פורים במוצאי שבת :לאחר תפילת
העמידה אומרים חצי קדיש" ,ויהי נועם" עד "ואראהו בישועתי",
מברכין על הנר ברכת "בורא מאורי האש" ,קוראים המגילה ,לאחר
קריאת המגילה אומרים "ובא לציון גואל" ומסיימים התפילה.
(תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ע"ז)
המאירי
(בחידושיו למגילה י"ד ע"א)
ההלל .מר"ן השו"ע
כתב שמי שאין בידו מגילה קורא את
(סי' תרצ"ג סע' ג')
פסק" :אין קורין בו את ההלל".
וכתב הברכי יוסף שאין בו הלל לעולם משום שאכתי עבדי
אחשורוש אנן .ומעולם לא ראינו ולא שמענו למי שקרא הלל ביום
פורים גם בלא ברכה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ב' חאו"ח סי' ע"ו)
לע.נ .יעקב מרגי.
על סדר התפילה במוצאי שבת עיין בתבואות שמ"ש הנזכר לעיל .ועיין עוד בילקוט שמ"ש להרה"ג
אריאל אדרי הי"ו.
159
הלכות פורים
י"ב אדר
כל עיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון ,אפילו אינה
מוקפת עכשיו ,קוראים בה בט"ו באדר .וכל עיר שאינה מוקפת
חומה מימות יהושוע בן נון קוראים בה בי"ד באדר.
דעת מר"ן השו"ע
(סי' תרפ"ח סע' ב')
שכל הכפרים הנראים לכרך
קוראים בט"ו ואף על פי שרחוקים ממנו יותר ממיל .ולכן זמן קריאת
המגילה בכל שכונות ירושלים הוא ביום ט"ו ,והוא הדין לשאר
הלכות פורים( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' נ"א-נ"ב ,חלק
ב' חאו"ח סי' ט"ז ,סי' י"ז וסי' מ"ג אות ב')
ובפרט בשכונות ירושלים שהן חלק מירושלים גם לעניין מיסים וארנונה .וגם הסוברים שדין נראה
לכרך הוא דווקא כשקרוב מיל ,מ"מ בזמננו שאין הולכים למרכז העיר ברגל יש לחשב שיעור מיל
לפי זמן נסיעה של י"ח דקות.
ועוד יש לומר שמדידת שיעור מיל אינו מהר הבית אלא מן הבתים הסמוכים לעיר העתיקה ברצף.
הלכה זו אינה שייכת למנהגי מרוקו והמערב והובאה פה משום נחיצותה.
161
הלכות פורים
תענית אסתר
י"ג אדר
זמן קריאת המגילה בלילה מצאת הכוכבים עד עמוד השחר .וזמנה
ביום מהנץ החמה עד השקיעה .ומי שהשעה דוחקת לו -יכול לקרוא
מעמוד השחר.
לפני שיברך יפשוט את המגילה כולה כאגרת ,ולכן צריך שיהיה
לפניו בימה או כסא שתנוח עליו המגילה שלא תהיה נגררת בארץ
(בן איש חי תצוה י"ג) .ויש אומרים שאין צריך לפשוט את המגילה
לפני הקריאה אלא פושט את מה שקורא ולא גולל עד לסוף הקריאה
(נהר מצרים ס"ק ד').
יזהר שלא יברך ברכה אחרונה בעת שהוא גולל המגילה.
161
הלכות פורים
פורים
י"ד אדר
כתב הרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה פרק ב' הל' י"ז)" :מוטב לאדם להרבות
במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו ,שאין שם
שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות
וגרים ,שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה ,שנאמר:
'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים'.
(ישעיהו נ"ז)
אין לעשות מלאכה בפורים ואין לנשים לכבס וכד' .ואין להסתפר על
ידי יהודי אפילו אם חל יום י"ד בערב שבת( .בן איש חי תצוה כ"א)
ומר"ן בשו"ע כתב שהכל לפי המנהג.
162
הלכות פורים
שושן פורים
ט"ו אדר
בן ירושלים שנסע לעיר שאינה מוקפת חומה בליל י"ד או קודם לכן,
ומתכון להשאר שם ביום י"ד אחרי עלות השחר (אפילו רק דקה
אחת) -חייב לקיים את כל מצוות הפורים בליל י"ד וביום י"ד וקריאת
המגילה בברכה( .שו" סי' תרפח סע' ה')
בן עיר שאינה מוקפת שבא לירושלים ליל ט"ו הדין אינו חייב לוג
כבני ירושלים כלל ,אמנם יש מחמירים בכך ותבוא עליהם ברכה.
ואם נשאר עד אור הבוקר יש אומרים שחייב בכל החיובים"( .מאמר
מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
לע.נ .אליהו בן רחמה לוי.
163
הלכות פסח
ט"ז אדר
שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום( .שו"ע תכ"ט סע' א') כל כן
חובה על כל איש ישראל לשנן לעצמו היטב במשך ימים אלו יום יום
את ההלכות הקשורות לחג הפסח ,ולהתחיל גם בניקוי הבית ובקניית
מוצרים לפסח .ורבים מיראי ה' וחושבי שמו נוהגים להתחיל בזה
מיום י"ד באדר"( .מאמר מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
שני תלמידים השואלים את הרב בשלושים יום קודם הפסח ,אחד
שאל בעניין הנלמד באותה שעה ואחד שאל בעניין הפסח -יקדים
הרב לענות לזה ששאל בהלכות פסח ,שזו שאלה בזמנה( .בית יוסף
תכ"ט)
לע.נ .רבקה בת יקוט ממן .לע.נ .חיים בן רחל פדידה.
164
הלכות פסח
י"ז אדר
הכשר תנור האפיה לפסח כך הוא :יש לנקותו היטב בכל מקום
שניתן ,כולל פתיחת כל הברגים האפשריים ,ואחר כך יש להסיקו
לכל הפחות שלוש שעות בדרגת חום גבוהה יותר מן הדרגה
המשמשת לאפיה .לאחר ההיסק יש לרחוץ את התנור במים חמים
שהיד סולדת בהם .את תבניות התנור יש להחליף במידת האפשר,
ואם אי אפשר -מועיל להכשירם גם כן על ידי היסק התנור
ורחיצתם במים חמים שהיד סולדת בהם( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג'
חאו"ח סי' נ"ו אות ו')
כלי זכוכית אין צריכים הכשר לפסח כלל ,אלא די לשוטפם היטב.
(וכך מבואר בדברי מר"ן השו"ע סי' תנ"א סע' כ"ו)( .מתוך הסכמת מו"ר הגר"ש
משאש זצוק"ל להגדה של פסח "כה לחי" ,הובא בילקוט שמ"ש)
הכלל הוא "כבולעו כך פולטו" .כלים שנשתמש בהם באש -הכשרם ע"י אש .והוא הדין בחום
החשמל ,כלים שנשתמש בהם ע"י חום החשמל-הכשרם ע"י חום החשמל.
שיטת מו"ר הגר"ש משאש שגם בפסח מנהגנו לפסוק כדעת מר"ן ואין הולכים אחר חומרות
מור"ם.
165
הלכות פסח
י"ח אדר
אין נמנעים מלאכול קטניות בפסח וכל מיני הקטניות מותרים
באכילה ,אך נהגו להמנע מאכילת אורז מחשש שמא התערב בו
קמח( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
אורז בפסח מותר מן הדין ,וכבר אמרו חז"ל "ולית דחש לדברי רבי
יוחנן בן נורי שאמר אורז מן דגן הוא" (פסחים דף ל"ה ע"א) .אמנם טעמם
של המחמירים כדלהלן :א)מפני שעושים ממנו מעשה קדרה ויש
חשש שמא יבואו להחליפו בחמשת מיני דגן .ב) לפעמים מעורבים
בו מיני דגן .ג)יש החוששים שכאשר מסירים את קליפתם עושים
זאת בריחיים שטוחנים בהם חיטים ,ויש חשש שנדבקו מעט .ובכל
אופן הרוצה להחמיר יחמיר לעצמו ,ואף שמעתי שבערי תוניסיה
אוכלים אותו בפסח( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ב'
סי' תשע"ח)
לע.נ .ניסים בן מסעודה לוי.
עיין בספר "הוד יוסף חי" להרה"ג זכריה זרמתי הי"ו שמדבר בעניין זה באורך רב.
166
הלכות פסח
י"ט אדר
ריחיים שרגילים לטחון בהם חיטים שמורים בפסח ,אם ניקה אותם
יפה יפה והצניעם ,ובא אחר לטחון חיטים לא שמורים ,יכול הראשון
לחזור ולטחון את החיטים השמורים שלו אחר אשר ינקה אותם
היטב .וגם אם נשאר מהראשונים ,הרי זה קודם הפסח ובטלים
בשישים( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק א' סי' קע"ב)
יש מי שסובר שכיון שהטבק דרכו לשרותו בשיכר הרי הוא אסור
בפסח ,אולם כיון שבזמן הזה הדרך אינה בכך ,הרי שהוא היתר
גמור( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק א' סי' רס"ג)
167
הלכות פסח
כ' אדר
בעניין לישת העיסה של מצות החג ,אם בעת הגלגול קשה העיסה
להתרכך ולהתקבץ ,מותר לכתחילה לזרוק עליה "מים שלנו" ,ואין
בדבר זה שום חשש כלל( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש
חלק ב' סי' תתכ"ד)
אנו פוסקים כדעת השו"ע
(סוף סי' תנ"ט)
הסובר שיש להמנע מלהוסיף
קמח על עיסה רכה של מצה .וזה אינו אלא חומרא מחשש רחוק
שמא לא יתגבל הקמח היטב .ומסיבה נוספת שמא יפול במרק ויבוא
לידי חימוץ .אמנם בדיעבד פשיטא שמותר .ובימינו שהגיבול מושלם
מותר אף לכתחילה להוסיף קמח בעיסה רכה( .אוצר המכתבים
להרה"ג יוסף משאש חלק ב' סי' תתקפ"ב)
בעניין הוספת קמח על עיסה רכה כן היא דעת הבאר היטב ודעת החיד"א בברכי יוסף ובמחב"ר.
168
הלכות פסח
כ"א אדר
כלים שלא משתמש בהם בפסח אין צרך להכשירם אבל צריך
לשפשפן היטב לפני הפסח שלא יהיה חמץ ניכר .ויצניעם במקום
צנוע שאינו רגיל לילך לשם בפסח .וטוב לסגרם בחדר מיוחד
ולהצניע את המפתח עד לאחר הפסח( .שו"ע תנ"א סע' א')
אם קודם פסח לא שפשף הכלים מחמץ הדבוק בהם -ישפשפם
בפסח .ואם לא שפשפם בפסח ישפשפם לאחר הפסח"( .כף החיים"
סי' תמ"ח ס"ק ז' ומשנה ברורה סע' תנ"א ס"ק ו')
169
הלכות כלליות
כ"ב אדר
מי שרוצה להתחיל לנהוג באיזה חומרה חדשה ,יעשה תנאי לפני כן
שעושה המנהג הזה בלי נדר .וזאת משתי סיבות :א) כדי שאם
ירצה יוכל להפסיק את המנהג הזה בלי התרת נדרים .ב) שאם פעם
אחת יכשל בו בלי כוונה -לא יענש על כך"( .מאמר מרדכי" להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל)
כל הרוצה לשנות מנהגו יעשה לפני כן שאלת חכם כי יש מנהגים
שנהגו במקום מסוים בגלל חשש שהיה בזמנם ועבר ,ויש מנהגי
איסור בגלל תקנה או הסכמה של הציבור .ולכן מי שרוצה לשנות
מנהג לפעמים הוא צריך "התרת נדרים" ולפעמים אין צורך,
ולפעמים לא תועיל "התרת נדרים" .על כן תמיד צריך שאלת חכם.
("מאמר מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
171
הלכות פסח
כ"ג אדר
אשה שנהגו בבית הוריה איסור באכילת אורז בפסח או במנהג
איסור אחר המתחתנת עם בעל הנוהג בזה היתר ,תעשה "התרת
נדרים" על מנהגה הקודם ותהיה מותרת באכילה כמו בעלה .אמנם
אינה חייבת לאכול אם אין רצונה בכך .ומותר לה לבשל לבעלה אף
אם היא אינה אוכלת מכך"( .מאמר מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו
זצוק"ל)
מי שמתארח אצל חברו בפסח לא יאכילנו דבר שחברו נוהג בו
איסור .ונהגו שלא להגיש לאורחים בפסח אלא רק דברים שאין
עליהם שום חשש ,כגון :תמרים ושקדים"( .מאמר מרדכי" להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל)
171
הלכות פסח
כ"ד אדר
הכשרת כלי על ידי "הגעלה" במים מיועדת לכלים אשר השימוש
הרגיל שלהם הוא בדבר חם ורטוב ,כגון :סירים ,מצקות ,צלחות,
קערות ,כפות ומזלגות וכל דבר שדרך להשתמש בו בלח ברותחין.
("מאמר מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
כיצד מגעילים? -מכניסים את כל הכלי לסיר גדול עם מים רותחים
המעלים בועות ,ומשהים את הכלי מעט בתוך המים ,כדי שיפלוט
הכלי את אשר בלע ,ובזה הכלי מוכשר( .שו"ע סי' תנ"א סע' ג',
ה'-ו')
172
הלכות פסח
כ"ה אדר
כל כלי שמועילה לו "הגעלה" יכול ללבנו "ליבון קל" במקום הגעלה.
דהיינו לחמם את הכלי בכל צדדיו חום כזה גדול עד שיוכל להשרף
קש שיונח על הכלי בצד השני של דופן הכלי שהוא מחמם עתה.
(רמ"א סי' תנ"א) אפשר ללבן בשלבים ,דהיינו ללבן חלק אחד של
הכלי ואחר ללבן חלק שני ,בתנאי שאין מחסירים שום חלק כלל.
אין להגעיל אלא במים כשהם רותחים ,ואם נחו המים מרתיחתם-
ימתין עד שירתחו שוב ,או יניח בתוכם אבן לוהטת או ברזל או
מתכת אחרת חמה שירתיחו את המים( .רמ"א סי' תנ"ב סע' א')
173
הלכות פסח
כ"ו אדר
אם מגעיל על ידי צבת שמחזיק בה את הכלי -צריך להגעיל פעם
אחת כשהכלי תפוס על ידי הצבת ,לרפות את האחיזה בכלי ולחזור
ולתופסו במקום אחר ולהגעילו שוב ,דאם לא כן הרי לא באו מימי
ההגעלה במקום שנגע הצבת( .שו"ע סי' תנ"ב סע' ד')
טוב להניח כלים להכשרה בתוך סל רשת ,ולא יניח כלים הרבה
בפעם אחת כדי שלא יגעו זה בזה ,דאם כן ,במקום נגיעתן אינן
נגעלין( .רמ"א סי' תנ"ב סע' ג')
174
הלכות פסח
כ"ז אדר
בעניין אכילת הסוכר בפסח היו מדקדקין שלא לאוכלו כלל ,אלא
כשעושין תה היו שותים אותו עם תמר לתת המתיקות בפה .והללו
שהיו אוכלים אותו היו ממיסים אותו במים חמים ומסננים לפני פסח.
ובדידי הוה עובדא ביום אחד בשאר ימות השנה כאשר יצאתי מבית
והנה בעל חנות אחד הראה לי חתיכת סוכר שהצבע שלה היה לבן
לא כצבע הסוכר ,ולקחתי החתיכה הזאת לביתי ושמתיה במים ,והנה
כאשר נמס הסוכר נמצאה חתיכת לחם ממש .וזה טעם הנמנעין מן
אכילת הסוכר בפסח משום שהפועלים טובלין פתם ביערת הדבש
בבית החרושת"( .נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל)
הסוכר בערי מרוקו היה קשה כתבנית כובע ארוך וצריך היה לחותכו חתיכות חתיכות בסכין ופטיש.
175
הלכות פסח
כ"ח אדר
יש הנוהגים להחמיר שלא לשתות חלב בפסח אפילו מבהמת גוי
שאכלה חמץ בפסח וכל שכן בהמת ישראל בגלל איסור הנה מחמץ
בפסח .ולכן הם קונים חלב ומוצריו לפני פסח או חלב שנחלב לפני
פסח להיות בטוחים שלא שותים מבהמה שאכלה חמץ בפסח( .בן
איש חי שנה ראשונה פרשת "צו" סע' מ"ב)
יש שנהגו שלא לקנות עופות בפסח מחשש שמא ימצאו בהם
חיטים ושעורים .ואם רוצים לשנות מנהגם צריכים "התרת נדרים".
והקונה עוף חי בפסח יכוון שלא לקנות את החמץ שבזפק ובקורקבן
של העוף .וכשפותח את העוף יזרוק את החמץ שבו( .בן איש חי
שנה ראשונה פרשת "צו" סע' מ')
176
הלכות חודש ניסן
ערב ראש חודש
כ"ט אדר
" החודש הזה לכם ראש חודשים ,ראשון הוא לכם לחדשי השנה".
רובו של החודש ימים טובים :בראש חודש ניסן הוקם המשכן וי"ב
יום הקריבו הנשיאים את קרבנם ,ועוד בו שבעת ימי הפסח ובו
נגאלו ממצרים ובו עתידין להגאל .ולכן יש בו הלכות מיוחדות( .שו"ע
תכ"ט סע' ב')
כשאומר אדם על חודש ניסן שהוא "החודש הראשון" הוא מקיים
מצוות עשה דאורייתא של "החודש הזה לכם ראש חודשים" וכו',
וכל זאת כדי לזכור את החודש שבו יצאנו ממצרים( .רמב"ן על
התורה)
לע.נ .הרה"ג יוסף בן מסעודה לוי.
177
הלכות חודש ניסן
ראש חודש
א' ניסן
בראש חודש ניסן הוקם המשכן ,והנשיאים הקריבו את קרבנם
בחנוכת המשכן ,כל נשיא הקריב יום אחד ,ולכן נוהגים לקרות
בפרשת הנשיאים מיום ראש חודש ניסן ,כל יום קוראים פרשה של
אותו היום .וביום י"ג בניסן היו קוראים עד "כן עשה את המנורה".
("כף החיים" סי' תכ"ט ס"ק כ"ב-כ"ג)
אחר פרשת הנשיאים נוהגים לקרוא "יהי רצון" של הזכרת הנשמות
כמובא בסידורים .והגאון רבי יוסף חיים זיע"א היה רגיל לומר את
הבקשה לעילוי נשמות כל חודש ניסן"( .מאמר מרדכי" להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל)
178
הלכות חודש ניסן
ב' ניסן
בחודש ניסן זוכים בברכת האילנות הבאה משנה לשנה ואין מברכים
ברכה זו אלא פעם אחת בשנה( .שו"ע רכ"ו סע' א')
צריך לברך לכל הפחות על שני אילנות ,ואפילו אם הם מסוג אחד,
ולכתחילה ראוי להדר ולברך על שני אילנות מאכל משני סוגים.
בשעה שמברכים על האילנות צריך שיהיו בהם פרחים פורחים.
אולם אם התחילו לגדול פירות ולא נשאר באילנות שום פרח ,ואין
אילנות פורחים בנמצא יברך בלא שם ומלכות"( .מאמר מרדכי"
להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
במרוקו נהגו לברך ברכת האילנות בחוה"מ פסח ויש מברכים ביום שביעי של פסח ,ורובם ביום
המימונה.
179
הלכות חודש ניסן
ג' ניסן
אין מתענין בחודש ניסן אפילו תענית יארצייט ,ואפילו חתן וכלה אין
צריכים להתענות בו .ולדעת המשנה ברורה חתן וכלה צמים אפילו
בראש חודש ניסן .כמו כן אין לגזור בו תענית ציבור ,אבל תענית
חלום מתענין( .שו"ע תכ"ט סע' ב' ורמ"א שם)
הנוהגים להתענות בכל ערב ראש חודש ,יש אומרים שלא יתענו
בערב ראש חודש אייר ,אלא אחר ראש חודש ,כיוון שעדיין ניסן
הוא( .משנה ברורה סי' תכ"ט ס"ק י')
בדרך כלל חתן וכלה אינם מתענים בראש חודש אבל הרמ"א בסי' תקע"ג כתב שיש להם
להתענות בראש חודש ניסן ,כיוון ששני בני אהרן נפטרו באותו היום.
181
הלכות חודש ניסן
ד' ניסן
אין אומרים בחודש זה צידוק הדין לאבלים בשבעת ימי אבלות,
ואפילו היה הנפטר תלמיד חכם מופלג .אך לתלמיד חכם בפניו
מספידים בכל חודש ניסן( .רמ"א סי' תכ"ט סע' ב')
נוהגים לא ללכת לבית הקברות בחודש ניסן .אך מי שיש לו אזכרה
נהגו בכל קהילות מרוקו לעלות לבית העלמין .ובעיר רבאט ואגפיה
נהגו אפילו בחול המועד( .מחזור אבותינו לפסח עמ' )89
181
הלכות פסח
ה' ניסן
הזוהר הקדוש כתב כי בכל החגים והזמנים צריך האדם לשמוח
ולשמח לב עניים ,ואם הוא שמח לבדו ואינו משמח עניים ,עליו
נאמר" :וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם"
(מלאכי פרק ב' פס' ג')
וכן:
"חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ,היו עלי לטורח" (ישעיה פרק א' פס' י"ד).
לכן יזהר כל אדם לשמח לב עניים ,יתומים ואלמנות וה' ישמח לבבו.
(זוהר פרשת יתרו דף פ"ח ע"ב)
מנהג קדום ועתיק יומין אשר נהגו בו ראשונים ליקח חיטין ולחלקן
לעניים כדי לסייע בידם בהוצאות החג המרובות .וכיום נוהגים ליתן
מעות לאגודות המתעסקות בחלוקת מוצרי מזון לנזקקים( .רמ"א סי'
תכ"ט סע' א')
182
הלכות שבת הגדול
ו' ניסן
נהגו לדרוש ב"שבת הגדול" בהלכה ובאגדה כדי להורות לעם את
הדרך ילכו ואת המעשה אשר יעשון .ואחד הטעמים שקורין אותו
"שבת הגדול" משום שבשבת זו מתאסף קהל גדול לשמוע הלכות
חשובות"( .כף החיים" סי' תכ"ט ס"ק ג')
מאחר שעיקר דרשת "שבת הגדול" היא ללמד לעם את המעשה
אשר יעשון ,ועיקר ההכנות הם לפני החג ,לכן כשחל ערב פסח
בשבת נהגו להקדים את דרשת שבת הגדול שתהיה שהות לקהל
לדעת איך להכין את צרכי החג"( .כף החיים" סי' תכ"ט ס"ק ד)
עיין עוד בטור ובבית יוסף סי' תכ"ט על טעמים נוספים לשם "שבת הגדול" .ועיין עוד "חם
השמ"ש" למו"ר הגר"ש משאש בדרוש לפרשת צו דברים נפלאים על עניין "שבת הגדול".
183
הלכות פסח
ז' ניסן
האוכל מצה בפסח מברך לפניה "המוציא" ,בין אם אוכל מעט או
הרבה ,ואם אכל כזית יברך אחריה ברכת המזון( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ב' חאו"ח סי' י"א)
בשיעורי תורה נפלה מחלוקת :לחזון איש וסיעתו פחת שיעור
הביצים ,ולכן יש להכפיל השיעור ,ולגאון רבי חיים נאה השיעורים
במקומם עומדים .והמנהג כגאון רבי חיים נאה ,ורק לגבי מקוה
מחמירים לכתחילה .שיעור האמה להגר"ח נאה 48 :ס"מ .שיעור
ביצה :כ 64-סמ"ק .שיעור כזית :כ 34-סמ"ק .שיעור רביעית :כ-
94סמ"ק( .תבואות שמ"ש חיו"ד סי' ס"ג .שו"ת שמ"ש ומגן חלק
א' חיו"ד סי' כ"ד)
ברכת המצה בכל ימות השנה היא "בורא מיני מזונות" ,משום שהיא פת הבאה בכיסנין ,כמבואר
בשמ"ש ומגן חלק א' (סי' ל"ד-ל"ו) והובא לעיל יום כ"ט טבת .ובפסח ברכתה "המוציא" כיון שזוהי
הפת שלנו ושל כל העולם.
184
הלכות פסח
ח' ניסן
עיקר תענית בכורות של ערב פסח אינו אלא מנהג מבוסס על
מסכת סופרים ואינו עיקר ,ולא דבר הלכה כמו בתלמוד הבבלי או
הירושלמי .ולהפך ,הסברא נותנת שלא להתענות הן מצד שהוא
ערב יום טוב ,והן מצד שאנו בחודש ניסן שיצא רובו בשמחה.
ולדעתי ,לא רק על סיום מסכת ניתן לקבוע סעודה ולפטור התענית
אלא גם על סיום פרקא שהוא מצוה גדולה ,ומנהגנו לעשות גם עליו
יום טוב( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סע' קע"ט)
במרוקו נהגו לעשות סיום לזוהר( .מחזור אבותינו לפסח עמ' )38
בשו"ת עמק יהושוע (חלק ב' סי' פ"א) להרה"ג יהושוע ממן הי"ו כתב שמנהג להתענות בטל כבר,
ורק המנהג להשתתף בסיום נהוג עכשיו.
185
הלכות פסח
ט' ניסן
חמץ שנמכר לגוי מותר להשאירו בביתו של יהודי אך ורק בקיום
התנאים הבאים :א) לסגור בעדו חדר מיוחד עם מפתח.
ב) למכור אותו לגוי מכירה גמורה.
ג) להשכיר לגוי את החדר שבו מונח החמץ ,בסכום קבוע למשך ט"ו
ימים או אף יותר.
ד) לאפשר לגוי דריסת רגל שיוכל בעצמו לצאת ולבוא אל החדר כל
משך הזמן של השכירות.
ה) לאחר המכירה הגמורה ,צריך למסור לגוי את המפתח ,וזולת זה
אין היתר אחר( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי'
אלף ת')
186
הלכות פסח
י' ניסן
אסור ללוש מצות של פסח בשמן זית ומים ,ואם עשו כן ולשו אותם
במהירות ואפו אותם תיכף ומיד ללישה ,מותר לאכלם בפסח רק
בדיעבד ,ואם לא עשו כן אסור בכלל( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש חלק ב' סי' תשל"ז)
בימינו שהסכינים אדוקים יפה יפה עם "הקתא" (ידית) שלהם שלא
כבעבר ,והם כמעט כמקשה אחת ,נתפשטה ההוראה להתיר בפסח
כל מין סכין ע"י "הגעלה" ,אחר שמעבירים פי מחט דקה על כל
הסדקים לנקותם ורוחצים אותם היטב במים חמים עם אפר ,ורק אז
מגעילים אותם ,ברם טוב יותר לקנות חדשים כשידו משגת( .אוצר
המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ב' סי' אלף קכ"ו)
יום פטירת מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל.
187
הלכות פסח
י"א ניסן
מנהגנו שאם חל ליל פסח בשבת שלא לומר ברכת "מעין שבע"
בתפילת מעריב ,כמו שפסק מר"ן השו"ע (סי' תפ"ז סע' א') ,היות
ונתקנה רק בשביל המאחרים לבית הכנסת שלא יזיקום המזיקים,
והאידנא אין צורך דליל שימורים הוא .אבל "ויכולו" היינו אומרים
שבזה אנו מעידים לקב"ה במעשה בראשית"( .נהגו העם" למוהר"ר
דוד עובדיה הל' פסח סע' כ')
במעריב ליל פסח אמרו ההלל עם ברכה בבית הכנסת ברוב עם
ובקול גדול מפי כל הציבור כמנהג הספרדים שהביא מר"ן השו"ע
(סי' תפ"ז סע' ד' ,וכן פסק החיד"א בברכי יוסף אות ז')
188
הלכות פסח
י"ב ניסן
יזהר כל אדם לדקדק בניקוי כל הבית ,שלא יהיה ברשותו אפילו
כלשהו חמץ ,וידוע מה שאמרו תלמידי רבינו האר"י זיע"א שהנזהר
מכלשהו חמץ בפסח ,מובטח לו שלא יחטא כל השנה( .עיין מר"ן
השו"ע סי' תמ"ז סע' א')
לפני ליל י"ד בניסן יש לנקות את הבית ומקום העבודה ,את המחסן
ואת מקומות האחסון שבתוך הבית ,את החצרות בבית ובמקום
העבודה ,את המכונית הפרטית והמכונית שעובד בה ,את הארונות
והמקרר ,וכל מקום אחר שהאדם השתמש בו כדי שלא ישאר שום
חשש חמץ .וכן יש לבדוק את כיסי הבגדים וביחוד בגדי הילדים ,את
התיקים ואת ילקוטי בית הספר פן נשאר שם חמץ .ולסברת
הרמב"ם הניקוי הוא חיוב בפני עצמו"( .מאמר מרדכי" להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל)
189
מענייני דיומא
י"ג ניסן
בלילה שלפני ערב פסח בודקין את החמץ .וצריכים לבדוק מיד
בתחילת הלילה ,כשמונה עשרה דקות אחר השקיעה-בצאת
הכוכבים .ולכן יש להזדרז מיד אחר תפילת ערבית לילך לביתו
ולהתחיל מיד בבדיקה( .השו"ע סי' תל"א סע' א'-ב')
אסור להתחיל לאכול סעודה או לעשות שום מלאכה חצי שעה
קודם זמן הבדיקה .אבל לאכול פחות מכביצה פת או עוגה -מותר.
וכן לשתות קפה או תה או לאכול פרי -מותר .וכשמגיע זמן הבדיקה
צריך להפסיק הכל ומיד יתחיל בבדיקה( .השו"ע סי' תל"א סע' ב')
191
מענייני דיומא
ערב פסח
י"ד ניסן
ישרוף את החמץ עד שלא יהיה ראוי לאכילה כלל .ויש להקפיד
במיוחד בכיכרות לחם וכד' שלפעמים נשרף הלחם מבחוץ בלבד
ובתוכו הוא ראוי לאכילה ,לכן יחתוך את הלחם לפני השריפה כדי
שישרף היטב( .מר"ן השו"ע סי' תמ"ב סע' ט')
החמץ מותר בהנאה שעה זמנית אחרי שליש היום ,ומותר למוכרו
אז לגוי .וצריך לשרוף את החמץ ולבטלו כל זמן שהוא מותר בהנאה.
אחר כך החמץ אסור גם בהנאה ולא מקיים מצות ביעור ,ואף על פי
כן חייב לבערו( .מר"ן השו"ע סי' תמ"ג סע' א')
191
מענייני דיומא
חג הפסח
ט"ו ניסן
מתחילים לומר "מוריד הטל" בתפילת מוסף של יום טוב ראשון של
פסח .ואין פוסקים עד תפילת שחרית של שמחת תורה.
החל מיום ראשון של חול המועד פסח מפסיקים לבקש גשם
ומבקשים רק טל .הספרדים משנים את כל נוסח הברכה ובימות
החמה אומרים "ברכנו" .האשכנזים נוהגים לומר בתוך הברכה "ותן
ברכה" במקום "ותן טל ומטר""( .מאמר מרדכי" להרה"ג מרדכי
אליהו זצוק"ל)
לע.נ .סולטנה פרטוש.
192
הלכות חול המועד
חול המועד פסח 8 ,לעומר
ט"ז ניסן
אסור לגלח בחול המועד את שיער ראשו וזקנו ,אפילו אם גילח ערב
המועד כדעת השו"ע
(סי' תקל"א סע' ב')
שאין לזוז ממנה .ולדעת רבינו
תם אם גילח ערב המועד יכול לגלח במועד .וזו גם דעת הגאון בעל
נודע ביהודה ,המתיר לגלח במציאות זו על ידי ספר עני שאין לו מה
לאכול ,והמיקל יכול לסמוך על דעת רבינו תם אפילו על ידי ספר
עשיר .ובאמת יש הסומכים על דעתם להתיר לגלח במועד למי
שגילח קודם המועד כאשר קשה לו כל החג בלא תגלחת( .אוצר
המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ב' סי' אלף רפ"ז סע' ב',
תבואות שמ"ש חאו"ח סי' נ"ה-נ"ו ,שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי'
י"ח ,ועוד מקומות)
דעת הרה"ג משה מלכה להתיר הגילוח בחול המועד למי שהתגלח בערב המועד כדעת רבינו תם.
והמיקל יש לו אילן גדול להשען עליו.
193
הלכות ספירת העומר
חול המועד פסח 2 ,לעומר
י"ז ניסן
הטעם שאין מברכים "שהחיינו" על מצות ספירת העומר כי כידוע
שמצות העומר היא כוללת מ"ט יום" ,שבע שבתות תמימות
תהיינה" שנגמרים בליל חג השבועות ,לכן אי אפשר לברך
"שהחיינו" בתחילה כי לא גומרין את המצוה ,וגם פן ואולי ישכח ולא
יספור איזה יום וכיוצא ,לכן אין לברך "שהחיינו" אז ,ורק בליל
שבועות שגומרים את המצוה מברכים "שהחיינו" בליל התקדש
החג ,וברכה זו היא גם לסיום שבע שבתות תמימות וגם לחג מתן
תורה"( .נהגו העם" למוהר"ר דוד עובדיה זצוק"ל הל' פסח סע' ל')
194
הלכות ספירת העומר
חול המועד פסח 3 ,לעומר
י"ח ניסן
יש אומרים שחצי שעה לפני זמן ספירת העומר ,היינו חצי שעה
קודם השקיעה ,אסור לאכול ארוחה קבועה ורק אכילת עראי של
פחות מכביצה פת מותרת .ואם התחיל לאכול ,יש אומרים שבהגיע
הזמן חייב להפסיק ולברך ולספור ,ויש אומרים שאינו חייב להפסיק.
וטוב לברך ולספור ואחר כך להמשיך ולאכול( .מר"ן השו"ע סי'
תפ"ט סע' ד')
מותר לכתחילה לטעום פירות וכד' לפני ספירת העומר"( .מאמר
מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
195
הלכות ספירת העומר
חול המועד פסח 4 ,לעומר
י"ט ניסן
מצוה על כל אחד ואחד לספור לעצמו כמו שכתוב בתורה" :וספרתם
לכם" .אמנם בדיעבד ,אם כיוון לצאת בברכה ובספירה של מישהו
אחר ,והמברך כיוון להוציאו -יצא ידי חובה( .מר"ן השו"ע סי' תפ"ט
סע' א')
אין אנו נוהגים לומר "ברשות מורי ורבותי" ,כי ברכת השליח ציבור
באה רק להזכיר לציבור את מספר ימי העומר אבל אינו מתכוון
להוציא בזה את הציבור ידי חובת הספירה( .מחזור אבותינו לפסח
עמ' ,443וכן בסידור אבותינו)
בבית הכנסת של התושבים בפאס נהגו שהקהל פותחים לראשונה בברכה והשליח סופר אחריהם
כדי להוציא ידי חובה את שאינם יכולים לברך"( .נוהג בחוכמה" .הובא בסידור אבותינו הנזכר לעיל)
196
הלכות ספירת העומר
כ' ניסן
ערב חג ,חול המועד פסח 5 ,לעומר
לאחר ספירת העומר נהגו לומר" :הרחמן הוא יחזיר עבודת בית
המקדש למקומה במהרה בימינו" .אך אין קפידא אם יאמר "הרחמן
הוא יבנה" וכו' ,שהכל עולה למקום אחד( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג'
חאו"ח סי' פ"ה אות ג')
בקזבלנקא ,וכל דרום מרוקו גורסים" :הרחמן הוא יבנה המקדש
ויחזיר העבודה למקומה במהרה בימינו" ראשי תיבות שם "הוי"ה"
ב"ה .והטעם שאומרים הרחמן וכו' אחר הספירה ,לפי שבזמנינו אין
אנו חייבים לברך מדאורייתא והספירה היא זכר למקדש ולכך
מתפללין שיבנה בית המקדש ואז יהיה חובה עלינו לברך ברכת
העומר( .בית הבחירה .הובא בסידור אבותינו)
מקור המנהג ה וא בתוס' במגילה דף כ' ע"א ד"ה "כל הלילה"" :ואחר שבירך על הספירה אומר יהי
רצון שיבנה בית המקדש".
197
מענייני דיומא
כ"א ניסן
שביעי של פסח ,חול המועד פסח 6 ,לעומר
במוצאי חג הפסח [שקורין ליל המימונה] מסדרים השולחנות בחלב
חמאה וירק כגון שבולים ירוקים ופרחים .ונוהגים לברך אחד את
השני .ומה שקוראים לזה מימונה שמעתי שהיא מילה ערבית מימון
דהיינו מזל לרמוז על מזל טוב לכל השנה .וזהו ליל המימונה באופיה
הטהור"( .נהגו העם" למוהר"ר דוד עובדיה זצוק"ל הל' פסח סע'
ל"ד)
מה שהיו מבקרים אצל הרב בליל מוצאי פסח הוא על פי גמרא
דפסחים (דף ל' ע"א)" :דאמר רבא :כי הוינן בי רב נחמן כי הוו נפקי
שבעה יומי דפסחא אמר לן" וכו' .ונראה שמזה נשתרבב מנהג זה.
("נהגו העם" המוזכר לעיל סע' ל"ה)
ועיין עוד בהרחבה וברוחב על אופיה הטהור של המימונה ב"נהגו העם" המוזכר לעיל דברים יפים.
198
מענייני דיומא
אסרו חג פסח 7 ,לעומר
כ"ב ניסן
נוהגים להרבות קצת באכילה ושתייה ביום שלאחר החג בכל
שלושת הרגלים ,והוא אסרו חג .ונוהגין שאין מתענין בו אפילו חתן
וכלה ביום חופתן ולא יארצייט .ובתענית חלום יש מקילים( .מר"ן
השו"ע סי' תכ"ט סע' ב' ,ומשנה ברורה ס"ק ז')
יש מקומות שנהגו הנשים לא לעשות מלאכה ביום אסרו חג,
ובאותם מקומות אין לעשות מלאכה כמו כל דבר שנהגו בו איסור.
(מר"ן השו"ע סי' תכ"ט סע' ב' ומשנה ברורה ס"ק מ"ט)
199
הלכות ספירת העומר
8לעומר
כ"ג ניסן
נוהגים שלא לישא אשה בימי העומר עד יום ל"ג בעומר כפסק מר"ן
בשו"ע (סי' תצ"ג).
בימי הספירה אנשי מעשה לא היו מסתפרין עד ערב שבועות ושאר
העם היו מסתפרין ביום ל"ג לעומר עצמו וכסברת הרמא"
ב').
(סי' תצ"ג סע'
ומכל מקום יעצתי למי ששאלני על מנהגנו שיחכה מלהסתפר
עד יום ל"ד בבוקר כסברת מר"ן וכף החיים שם ,כי לשהות עוד יום
אחד ולצאת אליבא דכולי עלמא שפיר דמי"( .נהגו העם" למוהר"ר
דוד עובדיה זצוק"ל הל' ספירת העומר סע' ל"ח)
עיין עוד בספר "נהגו העם" המוזכר בדבר סימנו של מוהר"ר שמואל אבן דנאן ששמע מאביו
שקיבל בחלום שדבר עם הה"ר שמואל בן סונבאל על עניין ל"ג בעומר ונתן סימן בן שמונה עשרה
לחופה .ואמר לו נקוט האי כללא בידך שלעולם יום י"ח באייר הוא ל"ג בעומר ,שמשם ואילך מותר
לישא אשה ולהכניסה לחופה.
211
הלכות ספירת העומר
9לעומר
כ"ד ניסן
נטילת הציפורניים בימי העומר נהגו להתיר בערב שבת ,וגם מן הדין
שרי דאפילו בשבוע שחל בו תשעה באב כתב המגן אברהם
שמותר"( .נהגו העם" למוהר"ר דוד עובדיה זצוק"ל הל' ספירת
העומר סע' ל"ט)
נהגו שבעל ברית בימי הספירה מסתפר בערב לפני יום המילה וכמו
שכתב מור"ם
(סי' תצ"ג).
ובדרכי משה ציין שמותר להסתפר ביום
שקודם המילה בערב"( .נהגו העם" הנזכר לעיל סע' מ')
אומרים בשם הגאון הקדוש רבי שלום מקמינקא זיע"א כי מתחילת מסכת ברכות עד דף ל"ג
במסכת שבת בו מוזכר עניין הסתתרותו של רשב"י במערה יש ל"ג מאמרים של רשב"י זיע"א.
211
הלכות ספירת העומר
84לעומר
כ"ה ניסן
בשבתות שבין פסח לעצרת לפני אמירת "פיטום הקטורת"
מתאספים כל הילדים שבבית הכנסת בספסלים קרובים זה לזה
ומסדרים לפי התור המשניות בפרקי אבות כל אחד משנה"( .נהגו
העם" למוהר"ר דוד עובדיה זצוק"ל הל' ספירת העומר סע' מ"ג)
הטעם שנוהגים לקרות מסכת אבות בשבתות שבין פסח לעצרת,
כי בימים אלה של תקופת האביב ,יוצא האדם לטייל בשדות דשא
ולשמוח עם חבריו ,ועלול להמשך אחר תענוגי העולם הזה ,ויתבטל
מעבודת הבורא יתברך ,כמו שאמר החכם מכל אדם" :שמח בחור
בילדותיך ,ויטיבך לבך בימי בחורותיך ,והלך בדרכי לבך ובמראי
עיניך" (קהלת פרק י"א פס' ט') .ואמרו חז"ל
(שבת ס"ג):
אלו דברי היצר הרע,
ויצר הטוב אומר" :ודע כי על כל אלה יביאך האלוקים במשפט" (שם).
("ענף עץ אבות"-דברי מו"ר הראשל"צ הגר"ע יוסף שליט"א על
מסכת אבות)
עיין עוד טעמים בענף עץ אבות הנזכר .דברים מתוקים מאת פאר הדור והדרו מו"ר הרה"ג עובדיה
יוסף שליט"א.
212
הלכות שבת
88לעומר
כ"ו ניסן
שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקדוש ברוך הוא
לדעת כי בששת ימים עשה את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם
ושבת ביום השביעי ,והוא יסוד האמונה .ואמרו רבותינו זכרונם
לברכה" :שקולה שבת ככל המצוות"" .כל המשמר את השבת
כהלכתו ,כאילו מקיים כל התורה כולה ,וכל המחלל את השבת
כאילו כפר בכל התורה כולה"( .קיצוש"ע הרב גאנצפריד סי' ע"ב
סע' א')
כל איש מישראל מחוייב בכבוד ועונג שבת .וכבוד שבת הוא
מהדברים הנעשים קודם השבת ,לכבודה של השבת .ובכלל זה הוא
שירחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת ,ויחליף בגדיו בבגדים
נאים ,שלא יהיה מלבושו של שבת כמלבושו של חול .ויש לעשות
כן בערב שבת כדי לקבל השבת בבגדים נאים ,ולא כאותם
המחליפים בגדיהם רק בבוקר יום השבת .ואפילו אם הוא נמצא לבדו
בבית ,יחליף את בגדיו ,כי אין המלבושים לכבוד הרואים ,אלא לכובד
השבת והחג .וגם האבל בתוך שבעה צריך להחליף בגדי החול
וללבוש בגדי שבת ,אך יחליף רק את בגדיו העליונים .ועונג שבת
הוא מהדברים הנעשים בשבת עצמה ,כגון אכילה ושתיה וכיו"ב.
(ילקוט יוסף סי' רמ"ב סע' ה')
213
הלכות שבת
82לעומר
כ"ז ניסן
מי שאין לו כסף מזומן לקנות צרכי שבת ,ילווה כסף אפילו בריבית
(בדרך המותרת) ,כדי שלא יבטל מצות עונג שבת .והקב"ה ימציא
לו לפרוע את חובותיו .ויש אומרים שמותר ללוות בריבית דרבנן
לצורך סעודות שבת ויום טוב ,אף בלי היתר עסקא .ולכתחילה נכון
שיכתוב בשטר ההלואה שהכל נעשה על פי היתר עסקא ,אבל
המיקל בזה יש לו על מי שיסמוך( .ילקוט יוסף סי' רמ"ב סע' ד')
אם אין לו כלל והוא מתפרנס מצדקה ,יקח כדי מזון ג' סעודות לענג
שבת .אך אם יש לו בצמצום כדי מזון ב' סעודות משלו ,לא יקח
מצדקה בכדי לענג את השבת או לצורך סעודה שלישית( .הגהות
הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל על קיצוש"ע גאנצפריד סי' ע"ב ס"ק
י"ב)
214
הלכות שבת
כ"ח ניסן
יום הזיכרון לשואה ולגבורה 83 ,לעומר
מתקנת עזרא הסופר שיהיו העם מכבסים ביום חמישי בשבת ,מפני
כבוד השבת .ואפשר לכבס גם בשאר ימות השבוע ,אך טוב יותר
לכבס מיום ד' והלאה ,שאז מתחילה הארת השבת .ונכון שלא לכבס
בערב שבת ,כדי שיהיו פנויים להכין צרכי שבת .והמקילים לכבס
בערב שבת במכונת כביסה אוטומטית ,יש להם על מה לסמוך.
(ילקוט יוסף בי' רמ"ב סע' ח')
נכון לכבד הבית במטאטא וכדו' לכבוד שבת ויום טוב .ויציע מפה על
השולחן שאוכלים עליו מכניסת השבת עד אחר ההבדלה .וראוי
להציע מפה נקיה על כל השולחנות שבבית ובבית הכנסת( .ילקוט
יוסף הנזכר סע' ז')
215
הלכות שבת
ערב ראש חודש 84 ,לעומר
כ"ט ניסן
חייב כל אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור ,דהיינו שיקרא בכל
שבוע פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום .ומיום ראשון ואילך
חשוב עם הציבור (שכבר התחילו הציבור פרשה זו בשבת במנחה).
אבל המצוה מן המובחר היא לקרותה בערב שבת אחר חצות היום.
ויש לקרות כל פרשה דהיינו פתוחה או סתומה שתי פעמים ואחר
כך התרגום עליה ,ואפילו הפרשה מסיימת באמצע פסוק ,יפסיק
שם .ובגמר יש לומר אחר התרגום פסוק אחד בתורה ,כדי לסיים
בתורה .ונוהגים לקרוא גם ההפטרה( .קיצוש"ע הרב גאנצפריד סי'
ע"ב סע' י"א)
בעניין ההפטרה טוב לקרוא גם את ההפטרה הקבועה של אותה שבת וגם ההפטרה הנוספת כגון:
שבת וראש חודש וכו'.
216
הלכות שבת
ראש חודש 85 ,לעומר
ל' ניסן
בכל ערב שבת יפשפש במעשיו ויתעורר בתשובה לתקן כל
הקלקולים שעשה בששת ימי המעשה .כי ערב שבת כולל כל ימי
השבוע כמו ערב ראש חודש שכולל כל החודש( .קיצוש"ע הרב
גאנצפריד סי' ע"ב סע' ט"ו)
צריך האדם להכין עצמו לשבת במחשבה ,בדיבור ובמעשה.
המעשה היינו ההכנות לשבת שצריך האדם להיות שותף בעצמו
בהם .בדיבור היינו למוד חוק לישראל במשך השבוע כתקנת האר"י,
כ"ו הפסוקים ושנים מקרא ואחד תרגום .וצריך האדם להכין עצמו
במחשבה לקבל אור תוספת שבת .מיום רביעי יכוון לקבל תוספת
נפש ,ומיום חמישי תוספת רוח ,ומיום שישי תוספת נשמה .ותוספת
נשמה עוזבת את האדם בסוף יום ראשון ,תוספת רוח בשני ונפש
בשלישי .ואנשי משמר לא היו מתענים ביום שישי וראשון בגלל
תוספת הנשמה( .בן איש חי שנה שניה פרשת לך לך ,הל' ט' ,י',
י"ב)
217
הלכות שבת
ראש חודש 86 ,לעומר
א' אייר
ישכים בבוקר ביום השישי להכין צרכי שבת ,ואפילו יש לו כמה
עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי השבת כדי
לכבדו .ומצינו באמוראים שרב חסדא היה מחתך הירק דק דק ,ורבה
ורב יוסף היו מבקעין עצים ,ורבי זירא היה מדליק האש ,ורב נחמן
היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול.
ומהם ילמד כל אדם ולא יאמר לא אפגום כבודי .כי זה הוא כבודו
שמכבד השבת( .מר"ן השו"ע סי' ר"נ סע' א')
יש נוהגים שבכל יום מימות השבוע יעשו הכנה כלשהיא לכבוד
שבת( .הגהות הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל על קיצוש"ע הרב
גאנצפריד)
לע.נ .הרה"ג יצחק בר מסעודה חזן.
218
הלכות שבת
87לעומר
ב' אייר
אין לעשות מלאכה בערב שבת ממנחה קטנה ולמעלה ,אבל בדרך
עראי מותר ,ולצורך שבת גם אחר כך מותר .ולעשות בגדי חברו
בשכר -אסור .אך מי שהוא עני ורוצה להשתכר לצורך שבת ,מותר
לו כל היום כמו בחול המועד .לספר את ישראל מותר כל היום,
אפילו מעשה אומן ,אפילו בשכר ,מפני שהתספורת נכרת שנעשתה
עכשיו בשביל השבת( .עיין מר"ן השו"ע סי' רנ"א)
מותר לכתוב דברי תורה דרך לימודו .ואין הבדל בזה בין אם כותב
בכתב יד ,או אם כותב במכונת כתיבה או במחשב ,שאם הוא לצורך
לימודו ,מותר לכתוב בערב שבת עד סמוך לכניסת השבת .ובפרט
באופן שאם ימנע מלכתוב יתבטל מלימוד תורה( .עיין מר"ן השו"ע
סי' רנ"א וכן בילקוט יוסף סי' רנ"א סע' ב')
219
מענייני דיומא
ערב יום הזיכרון 88 ,לעומר
ג' אייר
נהגו לעמוד ללא תנועה בעת השמעת הצפירה בלילה וביום .ואין בו
משום חוקות הגויים ביון שאין בו כל צד עבודה זרה או פריצות אלא
הנהגה טובה .וכן אין בזה חשש ביטול תורה כיון שהוא לצורך.
ואדרבה ,נהגו בכל קהילות ישראל לעמוד בעת אמירת אשכבה
לאדם חשוב .הרי קמן שעמידה לכבוד נפטרים הוא מנהג ישראל.
וכך השתיקה היא ממנהגי אבלות כדכתיב "וידום אהרן"
(ויקרא פרק י'
פס' י"ג)( .סידור "בית מלוכה" להרה"ג אורי שרקי הי"ו עמ' )8
בשחרית מוסיפים אשכבה לחללים ו"מזמור למנצח על מות לבן" כמו
שתקנה לנו הרבנות הראשית לישראל( .סידור "בית מלוכה"
להרה"ג אורי שרקי הי"ו עמ' )8
לע.נ .עישא בת חנה חזן.
בשו"ת חיים שאל למר"ן החיד"א (חלק ב' סי' י"א) כתב לשבח את רבני ליוורנו שתקנו תענית בכל
שנה ואחריו יום טוב ביום שנעשה להם נס .ודומה לעניינו .והוא גם אחד מטעמי תענית אסתר .עיין
בסידור "בית מלוכה" הנזכר.
211
מענייני דיומא
יום הזיכרון 89 ,לעומר
ד' אייר
במנחה אין אומרים וידוי ונפילת אפיים משום שהוא ערב יום
העצמאות ויש נוהגין לאומרו משום שעדיין הוא יום הזיכרון .ויזהרו
שלא לבוא לידי מחלוקת בשל כך( .סידור "בית מלוכה" להרה"ג אורי
שרקי הי"ו עמ' )2
יסתפר מבעוד יום לכבוד יום העצמאות אע"פ שהוא בימי ספירת
העומר .והטעם הוא שכל אבלות הספירה באה משום שנכשלו אז
בהשגת עצמאות מדינית .ובימינו שבחסדי ה' זכינו להקמת מדינת
ישראל ברור כשמש שבטלה סבת האבלות על כל פנים ביום
עצמאותינו .ולא עוד אלא שיש להרבות בימים אלה בשמחה על פי
מה שכתב הרמב"ן עה"ת
(ויקרא כ"ג ,ל"ו)
שהימים שבין פסח לעצרת
ימי שמחה הם כעין חולו של מועד .ומכיוון שבטלה סבת האבלות
הדרינן לעיקרא דדינא לשמוח( .סידור "בית מלוכה" להרה"ג אורי
שרקי הי"ו עמ' )2
בודאי אין הדברים אמורים עבור מי שאינו מגלח את זקנו כל השנה .כי מה שהוזכר איסור גילוח
בספירת העומר בפוסקים הוא גילוח הראש .משא"כ הזקן שעפ"י הקבלה אין לנגוע בו כלל כידוע
(זוה"ק חלק ג' ק"ל ע"ב) .אך למי שנוהג כל השנה לגלח את זקנו או עכ"פ לתקנו במספרים תהיה
"חומרתו" ביום העצמאות חוכא ואיטלולא .וכן הורו להסתפר לכבוד יום העצמאות ,הראשל"צ הגאון
ר' יצחק ניסים זצ"ל ,הרבנים הראשיים לישראל הגרא"י אונטרמן זצ"ל והגר"ש גורן זצ"ל ורבינו
הרצי"ה קוק זצ"ל .כמו"כ התיר להסתפר הגרצ"פ פרנק זצ"ל.
בטעם אבלות הספירה שהוא משום הכישלון בהשגת עצמאות מדינית עיין עוד בדברי הרה"ג אורי
שרקי הי"ו בספרו "בית מלוכה" הנזכר לעיל.
211
מענייני דיומא
חג העצמאות 24 ,לעומר
ה' אייר
בימים ההם ומלכי ערב קמים עלינו לכלותנו ויבואו בכלי משחית וחיל
גדול למלחמה .אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.
ומאת ה' היתה זאת שההכרזה על הקמת המדינה הפיחה רוח גבורה
בעם שרידי חרב בארץ ישראל וגברו ישראל על אויביהם ויכו בהם
מכה רבה .ורבים נסו בהמונם אל המדינות הסמוכות ,ויגדל כבוד ה'
וישראל עמו .על כן תקנו חכמי הדור ההוא לחוג את היום הזה
לדורות עולם כיום שמחה וששון עליהם ועל זרעם ולא יעבור.
(סידור "בית מלוכה ,להרה,ג אורי שרקי הי"ו עמ' )2-3
ספרדי חרד עושה את יום העצמאות יום טוב ,בהלל גמור ובהודאה
למלך הכבוד ,ויש לנהוג סעודת מצווה לאכול ולשתות בשמחה.
(אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש חלק ג' סי' אלף תשס"ט סע'
ג')
212
הלכות שבת
28לעומר
ו' אייר
כבר נהגו להקל להכנס למרחץ בערב שבת ,גם בתוך כחצי שעה
סמוך למנחה ,ויש לנוהגים כן על מה שיסמוכו .אך יש להזהר מאוד
שלא יכנס חס ושלום בחשש ספק חילול שבת ,ולכן יזדרז לסיים
רחיצתו מוקדם ככל האפשר( .ילקוט יוסף סי' רנ"א סע' ז')
מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לחשיכה ,אף על פי שאינו
יכול לגומרה מבעוד יום והיא נגמרת מאליה בשבת ,כגון :לשרות דיו
וסממנים במים והם נשרים כל השבת ,ומותר לפרוס מצודות לחיה
ועופות ודגים והם נצודים בשבת .וכן מותר למכור לנוכרי ולהטעינו
סמוך לחשיכה ובלבד שיצא מפתח הבית מבעוד יום( .מר"ן השו"ע
סי' רנ"ב סע' א')
ועיין בשו"ע הנזכר לעיל ותראה מלאכות נוספות שהביא מר"ן .והכלל הוא כל מלאכה שהאדם
מתחיל והיא נגמרת מאליה מותר בערב שבת סמוך לחשיכה.
213
הלכות שבת
22לעומר
ז' אייר
מותר להשאיל ולהשכיר כלים לעכו"ם ואף על פי שהוא עושה בהם
מלאכה בשבת ,מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים .ויש
אומרים דכלים שעושים בהם מלאכה ,כגון מחרישה וכיוצא בה,
אסור להשכיר לעכו"ם בערב שבת .וביום חמישי מותר להשכיר לו
ובלבד שלא יטול שכר שבת אלא בהבלעה ,כגון שישכיר לו לחודש
או לשבוע .ולהשאיל לו ,מותר אפילו בערב שבת( .מר"ן השו"ע סי'
רמ"ו סע' א')
יש אומרים שהשוכר חדר במלון יכוון בתשלום על ערב שבת
ומוצאי שבת ,בכדי לא לשלם שכר שבת"( .כף החיים" סי' ש"ו ס"ק
ל"ד)
214
הלכות שבת
23לעומר
ח' אייר
המנהג בעניין הדלקת נרות שבת הוא שמדליקים קודם את הנרות,
ולאחר ההדלקה מברכים .וכן משמע מדקדוק דברי מר"ן שכתב
"כשמדליק מברך" ,פשטו משמע שאחר שהדליק מברך( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ב' חאו"ח סי' ע"ב אות א' ,חלק ג' חאו"ח סי' ס"ג
אות ח' ועוד מקומות בספריו הקדושים)
נשים המתארחות בבית משפחה אחרת ,וכן בנות רווקות בבית אמן,
יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהן ,אם אינן רוצות לצאת ידי
חובתן בנרות בעלת הבית .וטוב שתדלקנה בחדר המיוחד להן .והוא
הדין לתלמידי ישיבה שיכולים להדליק ולברך כל אחד מהם בחדרו,
ואפילו אם ידליקו כמה בחורים בחדר אחד( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק
א' חאו"ח סי' ס"ב ,סי' ל"ח ,חלק ד' חאו"ח סי' ל"ו וסי' מ"ז אות ה')
כן הוא מנהג מרוקו בעניין הדלקת נרות ו"אל תיטוש תורת אמך" וטוב להשאר במנהג ,שהמנהג
הוא דבר גדול לסמוך עליו.
מעיקר הדין יכולות בנות הבית לצאת ידי חובה בנרות שמדליקה בעלת הבית ,אמנם אם מעוניינות
לקיים המצוה בעצמן יכולות ,ויש בזה מצוה מן המובחר .ודוקא בעל ואשתו אינם יכולים להתחלק
משום שאשתו כגופו.
215
הלכות שבת
24לעומר
ט' אייר
אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת.
אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את
הנר ,שזה בכלל עונג שבת היא( .מר"ן השו"ע סי' רס"ג סע' ב')
ואם אין ידו משגת לקנות נר שבת ולקידוש היום ,נר שבת קודם.
וכן אם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ונר לחנוכה נר שבת קודם
משום שלום הבית ,דאין שלום בבית בלא נר( .מר"ן השו"ע סי'
רס"ג סע' ג')
216
הלכות שבת
24לעומר
י' אייר
כשיהיה ערב שבת סמוך לחשיכה ישאל לאנשי ביתו בלשון רכה,
עשרתם? ערבתם? הפרשתם חלה? ובמקומות שאין רגילים להניח
עירובי חצרות ועירובי תחומין ,אין צריך שיאמר להם ערבתם .וכן
במקומות שרגילים לקנות ממקומות שכבר מפרישים שם תרומות
ומעשרות אין צריך לשאול עשרתם .אך צריך שיאמר להם הדליקו
את הנר ,ולהזהירם סמוך לחשיכה שיפסיקו מלעשות מלאכה( .מר"ן
השו"ע סי' ר"ס סע' ב' וכן בילקוט יוסף סי' ר"ס סע' ג')
מנהג נכון הוא להכריז סמוך לחשיכה על כניסת השבת .ועל ראשי
הקהל לדאוג לכך שתהיה הכרזה סמוך לכניסת השבת( .ילקוט יוסף
סי' ר"ס סע' ד')
217
הלכות שבת
25לעומר
י"א אייר
האיש שהדליק נרות שבת רשאי לעשות מלאכה אחר ההדלקה.
ואף אין צריך להתנות קודם ההדלקה שאינו מקבל שבת בהדלקתו.
שהרי אין מנהג האיש לקבל את השבת בהדלקה .ומכל שכן רשאי
להתפלל מנחה אחר שהדליק נרות שבת ,ומכל מקום הרוצה
להתנות פעם אחת בשנה שאינו מקבל שבת בהדלקת הנרות ,תבוא
עליו ברכה( .שו"ת יביע אומר חלק ב' סי' ט"ז)
אם האשה חולה ושוכבת במטה ,מותר להביא אצלה את הנרות
להדליקם בברכה ואחר כך יקחם משם ויתנם במקומם הראוי להם.
(ילקוט יוסף סי' רס"ג סע' ס')
218
הלכות שבת
26לעומר
י"ב אייר
יש אומרים שיוצאים ידי חובת ההדלקה במנורת חשמל ,ומברכים
עליה .ויש חולקים ואומרים שאין יוצאים ידי חובה .ולכן במקום
שאפשר להשיג נרות שמן או שעווה ,בוודאי שעדיף לצאת בהם ידי
חובת ההדלקה כיון שיש בהם היכר שנעשו לכבוד שבת .ונכון לכוון
בברכתו שלפני ההדלקה לפטור גם את הדלקת החשמל מה שידליק
לאחר מכן .ומכל מקום באופן שאין אפשרות להשיג נרות שמן או
שעווה וכדו' -אפשר לברך ולהדליק מנורות חשמל ,ויוצאים בזה ידי
חובת ההדלקה( .ילקוט יוסף סי' רס"ג סע' ס"ג)
אסור לגעת בנר דולק בשבת ,אף אם אינו מטלטל את הנר ממקומו,
שאף שאין לאסור בזה משום טלטול מוקצה ,מכל מקום יש לחוש
שעל ידי הנגיעה יטה השמן ויבעיר ,או שיבוא לידי כיבוי .ולכן אם
השולחן רעוע במקצת ,אין להדליק עליו נרות שבת ,או שאר נרות,
באופן שיש לחוש שאם ינענע את השולחן יבוא לידי כיבוי והבערה.
219
הלכות כלליות
27לעומר
י"ג אייר
זמן שקיעת החמה הוא כשאין החמה נראית על הארץ .לאחר מכן
מתחיל זמן בין השמשות הנמשך שלושת רבעי מיל ,ואחרי זה הוי
לילה .וזה כסברת הגאונים ואין חוששים לדעת רבנו תם אפילו
במקום ספק ספיקא( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ה' וסי'
ל"א-ל"ג ,חלק ב' חאו"ח סי' י"ח וסי' ע"ח ,חלק ג' חאו"ח סי' ל"ה)
אמנם לדעת הרה"ג דוד עובדיה המנהג הוא כרבינו תם בעניין בין
השמשות ,וזה לשונו" :והוא כרביע שעה לפני שקיעת החמה וכדעת
דנוהגים כוותיה בכל דיני התורה בין להקל בין להחמיר ודיני שבת
בכלל ,וכשיראה ג' כוכבים בהיות הרקיע מזהיר יחשב רביע שעה
משעות זמניות לאחור והוא זמן בין השמשות האמיתי"( .נהגו העם"
להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל הלכות שבת סע' ו')
מחלוקת הראשונים והאחרונים בזה ידועה ומפורסמת .דעת הגאונים מבוארת בגוף ההלכה
הראשונה שהבאנו בשם מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל .ולדעת רבינו תם יש שתי שקיעות,
השקיעה הראשונה היא כשהחמה אינה נראית על הארץ ,ונמשכת שקיעה זו שלושת מילין ורביע,
וכל זמן זה נחשב ליום גמור .ולאחר זה באה השקיעה השנית ,הנמשכת שלושת רבעי מיל ,והוא
זמן בין השמשות ,ואחרי זה הוי לילה( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
221
הלכות שבת
28לעומר
י"ד אייר
בקבלת שבת אין עומדים בעת אמירת "מזמור לדוד הבו לה'" וכו',
ובעת אמירת "מזמור שיר ליום השבת" יש שיושבים ויש מעט
שנשארים עומדים עד הפסוק "צדיק כתמר יפרח" ואז יושבים.
(שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סי' י"ח אות א')
סדר קבלת שבת ביום טוב שחל להיות בשבת הוא" :מזמור לדוד",
"לכה דודי"" ,מזמור שיר ליום השבת" ,ומזמור של חג( .ילקוט
שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו הלכות שבת)
עיין כף החיים (סי' ע"ד ס"ק ה') שהביא דברי הרב בית דוד שכתב שגם ביום טוב שחל בשבת
אפשר לומר את הפיוט "לכה דודי".
221
הלכות שבת
29לעומר
ט"ו אייר
יש לומר "שיר השירים" קודם קבלת ,ויכולים לומר "שיר השירים"
גם קודם תפילת מנחה .ואם אי אפשר בשום אופן לאומרו אם לא
על ידי ביטול הדרשה ,יכולים לבטל אמירת "שיר השירים" כדי
לשמוע הדרשה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח סי' י"ח אות י"ב)
בליל שבת לפני מעריב אחרי "שיר השירים" נהגו לומר ששה
מזמורים כנגד ששת ימי המעשה .והפיוט "לכה דודי" אומרים אותו
מראשו ועד סופו"( .נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל הלכות
שבת סע' ח')
לע.נ .מרים בת מסעודה אזרד.
222
הלכות שבת
34לעומר
ט"ז אייר
משנת "במה מדליקין" במעריב של שבת היינו אומרים בין מזמור
לדוד לבין "לכה דודי""( .נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל
הלכות שבת סע' ט')
הפיוט "לכה דודי" נאמר בישיבה ,ורק בעת אמירת "בואי בשלום
עטרת בעלה" וכו' כל הקהל עומדים על רגליהם( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ג' חאו"ח סי' פ')
כן כתב הרב החיד"א בספר ברית עולם שיאמרו משנת "במה מדליקין" בין "מזמור לדוד" לאמירת
"לכה דודי".
הגאון יעב"ץ אבן צור ניקד במה מדליקין ובמה אין מדליקין בי"ת בסגול ומי"ם קמוצה.
223
הלכות שבת
38לעומר
י"ז אייר
בקדיש שקודם "ברכו" של ערבית בליל שבת אין צריך לעמוד ,כפי
שאין צריך לעמוד גם בשאר הקדישים .ורק היום התחילו ללמוד
ממנהג האשכנזים לעמוד .הנח להם לישראל לעשות כרצון איש
ואיש ,כי אי אפשר להושיב אחד שהורגל לעמוד .כי נראה לו שהוא
מחלל הקדוש לו(.שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ע"ח ,חלק ד'
חאו"ח סי' כ')
לאחר תפילת עמידה של ליל שבת אומר השליח ציבור "יום הששי
ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" ,וחוזרים הציבור ואומרים "יום
הששי ויכולו השמים" וכו'( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי'
פ"ה אות ב')
לשון מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל בעניין "ברכו"" :לא נהגנו לעמוד בזמן שעונים 'ברכו' אלא הכל
בישיבה ,קדיש וברכו" ,עכ"ד( .שמ"ש ומגן ח"ג חאו"ח סי' ס' אות ב').
עיין בסידור אבותינו שמביא טעם לאמירת "יום השישי" בתפילת ערבית .אם למסורת .83
224
הלכות שבת
32לעומר
י"ח אייר
בנוסח ברכת "מקדש השבת" נוהגים לומר בתפילת ערבית "וינוחו
בה" .בתפילות שחרית ומוסף אומרים" :וינוחו בו" .ובתפילת המנחה
יאמר "שבתות קדשך וינוחו בם""( .נהגו העם להרה"ג דוד עובדיה
זצוק"ל הלכות שבת סע' י')
אם היה סבור שהוא יום חול והתחיל אדעתא שהוא חול ,ומיד
כשאמר תיבת "ואתה" כדי להמשיך "חונן לאדם דעת" ,נזכר שהוא
של שבת ,צריך לסיים ברכת "אתה חונן" ורק אחר כך לחזור לשל
שבת .אבל אם היה יודע שהוא שבת ומתוך הרגל לשונו אמר
"אתה" ,כדרכו בכל יום ,אפילו אם הוא בתפילת שחרית שאינה
פותחת ב"אתה" ,אינו גומר ברכת "אתה חונן" אלא פוסק מיד ואומר
"ישמח משה" וכו' .דחשבינן ליה כטעה בתפילות שבת והחליף בין
שחרית למנחה ,או בין שחרית לערבית ,שאינו חוזר( .ילקוט יוסף סי'
רס"ח סע' ב')
לע.נ .שמואל פרטוש.
225
הלכות שבת
33לעומר
י"ט אייר
שליח ציבור שטעה בחזרת הש"צ בשחרית או במנחה ,והתחיל
ברכת "אתה חונן" אינו גומר את אותה ברכה ,אלא פוסק באמצע
הברכה ומתחיל בתפילת שבת .וגם אם השליח ציבור לא התפלל
תפילת הלחש ,אם טעה בחזרה ,אינו גומר אותה ברכה( .ילקוט יוסף
סי' רס"ח סע' ו')
מי שטעה ואמר בתפילת שחרית של שבת "תכנת שבת" ,ונזכר
אחר שחתם "מקדש השבת" ,יצא ידי חובת תפילת מוסף ,ואחר
שיסיים את תפילת שמונה עשרה יתפלל שחרית ויאמר "ישמח
משה" (ילקוט יוסף סי' רס"ח סע' ט')
226
הלכות שבת
34לעומר
כ' אייר
בעניין זמן קריאת שמע ,נחלקו אם דבר זה דאורייתא או דרבנן ,ונהגו
כל קהילות ישראל וכן קהילות המערב ,לאחר את תחילת תפילת
שחרית של שבת עד ג' שעות מהנץ החמה .וכן היא דעת הרבה
פוסקים ראשונים כאחרונים ,אף שיש המחמירים להקדים ,העיקר
כדעה הראשונה( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש זצוק"ל
חלק ג' סי' אלף תתכ"ה)
המאחרים תפילת שחרית של שבת מרוויחים בזה ג' מצוות :מצות
עונג שבת שהיא מצוה דאורייתא .זכות הרבים שיבוא כל הקהל ולא
מקצתם ואזי התפילה תהיה ברוב עם .ויש בזה גם מניעת עוון
שהחלשים שבציבור לא היו מגיעים מוקדם לתפילה בבית הכנסת
כלל והיו חס ושלום הולכים לדבר איסור"( .הוד יוסף חי" להרה"ג
זכריה זרמתי הי"ו הלכ' קריאת שמע סע' ל"ב)
227
הלכות שבת
35לעומר
כ"א אייר
אין אומרים ברכת "מעין שבע" בבית אבלים ,וכן אין אומרים אותה
בשאר אופנים כשמתפללים בבית ולא בבית הכנסת .כך היא דעת
מר"ן השו"ע (סי' רס"ח סע' י') ,וכן המנהג שלא לברך בבית האבל ובבית
החתן( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ס"א .חלק ד' חיו"ד סי'
י"א אות ג')
כשהציבור מתפלל בליל שבת בבית מדרש ,מקום שמתקבצים שם
ולומדים בצוותא ,יש לומר שם ברכה מעין שבע .אבל חדר שליד
בית הכנסת ,שלפעמים מכניסים לשם ספר תורה ,אין לומר שם
ברכה "מעין שבע" .אבל בירושלים נוהגים לאומרה בכל מקום.
(ילקוט יוסף סי' רס,ז סע' כ"ה)
וז"ל מו"ר הגר"ש משאש" :זכורני שבמרוקו בימי חורפי היינו מתפללים בבית האבל כל השנה.
ומעולם לא עלה על דעת לברכה" ,עכ"ל.
228
הלכות שבת
36לעומר
כ"ב אייר
אחר תפילת ערבית ימהר לילך לביתו לקדש ,שמצוה להקדים לקדש
את היום ,וכל הזריז הרי זה משובח .ולכן לא יתעכב בשיחה עם
המתפללים ,אלא יזרז לביתו כדי לקדש .ויש נוהגים לברך את הבנים
קודם הקידוש ,ויש הנוהגים כן אחר הקידוש .ונכון לנשק ידי אביו
ואמו אחר הקידוש( .ילקוט יוסף סי' רע"א סע' א')
מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת בכניסתו בדברים,
שנאמר" :זכור את יום השבת לקדשו" ,זכרהו זכירת שבח וקידוש.
ומדברי סופרים צריך שתהיה זכירה זו על כוס של יין ,וסמכו על מה
שמצינו זכירה ביין ,ככתוב" :זכרו כיין לבנון" .ונאמר" :נזכירה דודיך
מיין"( .ילקוט יוסף סי' רע"א סע' ב')
לע.נ .יצחק חזיזה.
229
הלכות שבת
37לעומר
כ"ג אייר
בקידוש של לילה אומרים בעמידה מפרשת "ויכולו" עד סוף ברכת
"מקדש השבת" ,ואילו קידוש של יום נאמר מיושב( .שו"ת שמ"ש
ומגן חלק א' חאו"ח סי' ס"ג)
צריך לשתות מכוס של קידוש כמלוא לוגמיו ,ושתיית כל המסובין
מצטרפת לשיעור זה .והמדקדקים ואנשי מעשה נזהרים שישתה
המקדש או אחד מן המסובים מלוא לוגמיו .במה דברים אמורים?
כשמקדשים על היין ,אך כשמקדשים על מיץ ענבים ראוי לכל אדם
לנהוג שישתה אחד מלוא לוגמיו מן המיץ( .תבואות שמ"ש חאו"ח
סי' נ"ד)
מר"ן השו"ע סי' רע"א סע' י') פסק שיש לומר פרשת "ויכולו" מעומד ,ומבואר מדבריו שאת ברכת
הקידוש יכול לומר בישיבה .ובשמ"ש ומגן שם מבואר שכיון שהתחיל את הקידוש מעומד נוהגים
גם לסיימו מעומד .וממילא עולה שבקידוש היום ,כיון שאין מתחילים אותו מעומד א"כ גם את
הברכה אומרים מיושב.
231
הלכות שבת
38לעומר
כ"ד אייר
אם אין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהכין צרכי סעודה לכבוד
הלילה ולכבוד היום ולקידוש היום ,מוטב שיקנה יין לקידוש הלילה
ממה שיכין צרכי הסעודה או ממה שיקנה יין לצורך היום .ודווקא
בשאר צרכי סעודה כבוד היום קודם לכבוד הלילה אבל אם אין לו
אלא כוס אחד לקידוש כבוד לילה קודם לכבוד יום( .ילקוט יוסף סי'
רע"א סע' ט"ו)
אם לא קידש בלילה ,בין בשוגג בין במזיד ,יש לו תשלומין למחר כל
היום .ומברך ברכת הגפן וברכת הקידוש כמו בלילה ,אך אינו אומר
"ויכולו"( .ילקוט יוסף סי' רע"א סע' כ')
231
הלכות שבת
39לעומר
כ"ה אייר
נהגו לומר בליל שבת פזמון "שלום עליכם" ,ויש הנוהגים לכפול כל
בית ג' פעמים .וכבר נהגו לומר "ברכוני לשלום מלאכי השלום" אף
שהוא מיוחס למלאכי השרת ,שאין זה אלא דרך ענוה ,שהוא בוש
לבקש מהמלך בעצמו .ויש שמדלגים זאת כדי שלא ייראה כמבקש
מהמלאך ,ומכל מקום מנהגינו לאומרו( .ילקוט יוסף סי' רע"א סע'
כ"ד)
קודם הקידוש בערב שבת נוהגים לומר את נוסח "יהא רעוא"
המובא בסידור תפילת החודש( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ד' חאו"ח
סי' ע"ח)
כמו כן מובא נוסח "יהא רעוא" בסידור אבותינו ובסידורים נוספים.
232
הלכות שבת
44לעומר
כ"ו אייר
צריך שכל בני הבית ישימו לבם היטב לשמוע ברכת הקידוש
מתחילה ועד סוף מפי גדול הבית המברך ,ויכוונו השומעים לצאת ידי
חובתם ,והמברך יכוון להוציאם ידי חובתם .ואין השומעים צריכים
לומר הקידוש מלה במלה אחר המברך .אלא יוצאים ידי חובתם
בשמיעת הקידוש מהמברך שגם בקידוש יש דין "שומע כעונה".
(ילקוט יוסף סי' רע"א סע' כ"ט)
ובכל ברכה שאדם שומע עונה "ברוך וברוך שמו" ,בין ברכה שיוצא
בה ידי חובה ובין ברכה שאינו יוצא בה ידי חובה כמו שפסק מר"ן
השו"ע( .סי' קכ"ד סע' ה')
ועיין לעיל יום י"ז בשבט בעניין "ברוך הוא וברוך שמו".
233
מענייני דיומא
כ"ז אייר
ערב יום ירושלים 48 ,לעומר
במלחמת השחרור נתקיים בנו מקרא שכתוב" :ואספתי את כל
הגויים על ירושלים למלחמה ונלכדה העיר וגו' ויצא חצי העיר בגולה
ויתר העם לא נתקיים מן העיר" .ובכ"ח באייר התשכ"ז נתקיים
המשך הנבואה "ויצא ה' ונלחם בגויים ההם כיום הלחמו ביום קרב,
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים
מקדם" .וגבר צה"ל ,ושוחררה העיר וירושלים הבנויה כעיר שחוברה
לה יחדיו( .סידור "בית מלוכה להרה"ג אורי שרקי הי"ו)
לפני תפילת ערבית אומרים מזמור ק"ז בתהילים .ומזמור זה אומרים
בין ביום העצמאות ובין ביום ירושלים ,משום שהימים האלה דומיא
דפסח שבו יצאו מעבדות לחירות( .סידור "בית מלוכה להרה"ג אורי
שרקי הי"ו)
234
מענייני דיומא
יום ירושלים 42 ,לעומר
כ"ח אייר
בימים ההם היתה עת צרה ליעקב ובקשו הגויים להחריב את
מדינתנו ולטבוח בבית ישראל ללא רחם ,טף ונשים וזקנים ולמסור
שוב את ישראל לגולה ולרדיפה בכל העולם .וזה היום עשה ה' נגילה
ונשמחה בו ,וחרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה ונכבשה רוב
ארץ כנען לקיים דבר ה' ומצוותו "עלה רש כאשר דבר ה' אלוהי
אבותיך לך"( .סידור "בית מלוכה" להרה"ג אורי שרקי הי"ו)
כל ציוו רבותינו שבארץ ישראל לעשות את היום הזה ליום הודיה
ובשירה לבל נהיה חס ושלום כפויי טובה ,באמירת הלל שלם
ובברכה( .סידור "בית מלוכה" להרה"ג אורי שרקי הי"ו)
תקנת הרבנות הראשית לישראל ללא חולק!
235
הלכות שבת
ערב ראש חודש 43 ,לעומר
כ"ט אייר
אין קידוש אלא במקום סעודה ,שנאמר" :וקראת לשבת עונג".
ופירשו חז"ל :שקריאת השבת (קידוש) תהיה במקום עונג
(סעודה) .לפיכך אם קידש על היין ולא סעד לא יצא גם ידי חובת
קידוש .ואפילו סעד אחר כך בבית אחר לא יצא ידי חובת קידוש,
והרי הוא כאוכל בלי קידוש .ולכן אם נאלץ לאכול סעודתו בבית אחר
צריך לחזור ולקדש במקום סעודה שם( .ילקוט יוסף סי' רע"ג סע'
א')
מי ששומע מחבירו או שכנו את ברכת הקידוש על היין ,וכיון לצאת
ידי חובת קידוש ולא סעד שם ,לא יצא ידי חובת קידוש .ובכל זה אין
הבדל בין איש לאשה( .ילקוט יוסף סי' רע"ג סע' ב')
לע.נ .רוזינה בת חנה בובליל.
236
הלכות שבת
א' סיון
ראש חודש 44 ,לעומר
מנהג נאה הוא לקשט את שולחן השבת בפרחים ושושנים ,ובמיני
בשמים לכבוד שבת .ובכדי לברך עליהם ברכת הריח ולהשלים
למאה ברכות בשבת( .ילקוט יוסף סי' רע"ד סע' א')
המנהג מכריע ההלכה ,ונהגו בשבת כדי להשלים למאה ברכות
לברך על הדגים והסלטים לפני ברכת "המוציא" .אמנם יש לאכול
פחות מכזית .ועל מנהגים כגון אלו ,אמרו חכמי פאס" :כל הלכתא
רופפת בידך ,פוק חזי מאי עמא דבר ועביד כוותיה" .והרוצה להחמיר
יחמיר לעצמו ולא לאחרים ,כיון שכבר נהגו .ונתנו רמז לדבר "עושה
חדשות בעל מלחמות"( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש
זצוק"ל חלק ג' סי' אלף תשמ"ד סע' א')
237
הלכות שבת
45לעומר
ב' סיון
מי שאינו אוכל אינו רשאי לברך "המוציא" כדי להוציא אחרים ידי
חובת הברכה ,שאף בשבת שיש חיוב לאכול פת אין לברך בשביל
אחר ברכת "המוציא" ,אם אינו אוכל עמהם .ולא התירו לברך
לאחרים אף שאינו טועם אלא בברכת "המוציא" שבליל פסח,
ובברכת היין שבקידוש( .ילקוט יוסף סי' רע"ד סע' כ"ג)
אין למסור את הלחם למסובין ביד ,שאין מסירה ביד אלא לאבל .ואף
לאבל בשבת לא יתן לו בידו ,שאין להראות אבלות בפרהסיא בשבת.
ואין לזרוק את הלחם ,אלא להניחו על השולחן( .ילקוט יוסף סי' רע"ד
סע' כ')
238
הלכות שבת
46לעומר
ג' סיון
מנהג יפה הוא לשורר שירות ותשבחות לה' יתברך בסעודות שבת
ויום טוב( .ילקוט יוסף סי' רע"ד סע' כ"ד)
טוב לומר דברי תורה לבני ביתו בסעודות שבת בענייני פרשת
השבוע .ונכון שילמד בליל שבת ארבעה פרקים ראשונים של
משניות שבת ,וישלים ביום .ואם הוא טרוד בלימודו ,אינו חייב
לשנות מסדר לימודו כדי ללמוד פרקי שבת( .ילקוט יוסף סי' רע"ד
סע' כ"ה)
239
הלכות חג מתן תורה
47לעומר
ד' סיון
נהגו להמנע מתשמיש המטה בשלושת ימי הגבלה שלפני חג
השבועות ,שכתוב עליהם בזמן מתן תורה" :היו נכונים לשלושת
ימים ,אל תגשו אל אשה" .וכל שכן שנמנעים בליל שבועות .אמנם
בבעילת מצוה חייב אדם אפילו בליל חג השבועות .וכן אם חושש
משכבת זרע לבטלה"( .כף החיים" סי' תצ"ד ס"ק י"ג-י"ד)
ראוי להתנהג בקדושה ובטהרה כל ששת הימים שמראש חודש
ועד חג השבועות ,ובזה יוסיף הארה גדולה לנשמתו וליראה את ה'
הנכבד"( .מאמר מרדכי" למועדים וימים להרה"ג מרדכי אליהו
זצוק"ל)
241
הלכות חג מתן תורה
48לעומר
ה' סיון
אין אומרים תחנון ואין מתענים מראש חודש סיון עד י"ג
בו(ולא עד
בכלל) .כיוון שאז התחילו ההכנות למתן תורה .והימים לאחר חג
שבועות הם ימי תשלומים לקרבנות החג .ובחוץ לארץ יש נוהגים
שלא לומר תחנון גם ביום י"ג סיון .אמנם מנהג הספרדים בירושלים
ומנהג בית אל שלא לומר תחנון רק עד סוף יום י"ב בסיון ,ומנהג
אשכנזים בארץ ישראל עד סוף יום י"ג בסיון"( .מאמר מרדכי"
למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
לע.נ .ר' שלמה בר זוהרה בן שושן.
241
הלכות חג מתן תורה
ערב חג שבועות 49,לעומר
ו' סיון
ליל חג השבועות צריך האדם שלא יישן בלילה הזה כלל ולהיות
נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה .ודע כי כל מי שלא יישן בלילה
הזה כלל אפילו רגע אחד ויהיה עוסק בתורה כל הלילה מובטח לו
שישלים שנתו ולא יארע לו שם נזק בשנה ההיא כמו שאמר
הרשב"י ע"ה בהקדמת בראשית .ולא עוד אלא שהוראת חיי האדם
בשנה ההיא התלויה בעניין זה ,כי אם לא ישן כלל ודאי שלא ימות
בשנה ההיא ,ודי בזה .ולכן פשט המנהג בישראל לעסוק בתורה כל
ליל חג השבועות"( .נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל הלכות
שבועות סע' א')
עיין בספר "מאמר מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל שהביא ארבעה טעמים בעניין תיקון ליל
שבועות( .עמ' )873
242
הלכות חג מתן תורה
חג שבועות
ז' סיון
כל י"ח ברכות השחר מן "הנותן לשכוי בינה" ועד סוף ברכות
התורה ,כולם חייב אדם לסדרם ולברכם בכל יום אף על פי שלא
נתחייב בהם לפי שכולם הם רמזים נפלאים אל אורות עליונים ואין
לבטלם .אפילו אם לא ישן בלילה או אם לא הסיר מצנפתו או בגדיו
או סודרו או מנעליו וכיוצא בזה -צריך לברכם בכל יום כולם ,אף על
פי שלא נתחייב בהם ,לפי שעל מנהגו של עולם נתקנו וכו'"( .מאמר
מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל הלכות
שבועות סע' ל"א)
הספרדים נהגו לקרוא מגילת רות מתוך ספר רגיל אחרי קריאת
האזהרות .אלה שלמדו בלילה "תיקון ליל שבועות" וקראו בו את
מגילת רות -אינם חוזרים לקרוא אותה בשחרית כיון שקראו אותה
בלילה"(( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו
זצוק"ל הלכות שבועות סע' ע"א)
לע.נ .אוריאן עט'יה.
243
הלכות שבת
אסרו חג
ח' סיון
בוצע על שתי ככרות שלימות שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה.
ודוקא בליל שבת .אבל ביום השבת או בלילי יום טוב בוצע על
העליונה .והטעם הוא על דרך הקבלה וכן נוהגים העולם .ורבינו
האר"י כתב דגם בליל שבת בוצע על העליונה .וגם הנשים חייבות
לבצוע על ב' ככרות ,והטעם זכר למן ,דכתיב" :לקטו לחם משנה".
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אין להתחיל לבצוע הלחם עד שיסיים ברכת "המוציא" כדי שתהיה
הברכה על שתי ככרות שלימות וגם בחול אין לעשות כן כדי שיברך
על לחם שלם .וגם אין לעשות שום עסק בשעת הברכה( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
לע.נ .אסתר בת יקוט כהן.
244
הלכות שבת
ט' סיון
אם יש קצת אונס יכול לדחות סעודת ליל שבת עד למחר ויעשה ג'
סעודות ביום ובלבד שיקדש היום בלילה בכניסתו וישתה רביעית יין
או ישתה רק רוב רביעית ,יאכל כזית מפת הבאה בכיסנין ויברך
ברכה אחרונה על הגפן ועל המחיה ,כדי לקיים מצות קידוש במקום
סעודה .אבל בזוהר הקדוש החמירו הרבה בעניין ג' סעודות שצריך
לקיים כל אחת בזמנה ולכן ישתדל בכל עוז לקיים כל אחת בזמנה.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
יש אומרים דאכילת פת בשבת היא מן התורה ויש אומרים שהיא
מדרבנן ולכן סעודה של ליל שבת ושל שחרית אי אפשר לעשותה
בלא פת .ויש אומרים דבסעודה א' וב' אינו יוצא בפת הבאה בכיסנין
ויש אומרים דיוצא בה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
245
הלכות שבת
י' סיון
אין פולין הכינים מהבגדים ולא מן הראש לאור הנר .גם אין קורין
בספר לאור הנר ואפילו אינו מוציא בפיו מה שלומד שמא יטה.
ואפילו הוא גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו ,שלא חילקו
חכמים בדבר .ומטעם זה יש לאסור אפילו הוא בעששית או קבוע
בחור שבכותל( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אינו יהודי שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל ישראל ליהנות
מאורו אפילו מי שלא הודלק בשבילו ,שהדלקת הנר אסור מהתורה.
וגם במוצאי שבת צריך להמתין בכדי שיעשו ,אפילו ישראל אחר
שלא הודלק בשבילו ,ואפילו הדליק לישראל מומר גם כן אסור
לאחרים( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
246
הלכות שבת
י"א סיון
חשמל שמדליקים בערב שבת ופועל מאליו ,אין להחזיק ריעותא
ולחשוב שמא יתקלקל ויבואו יהודים לתקנו ,ומותר שימושו מערב
שבת בלא חשש .ויתר על כן ,יש לומר שמכיוון שחלק מהפועלים
אינם יהודים ,אנו תולים שאם יתקנו ,יעשה תיקון זה על ידי גויים,
ומאחר וגם הם צריכים לחשמל לצורך עצמם מותר לישראל
להשתמש בו .עוד יש לזכור דעת גאוני עולם הסוברים שמותר לומר
לגוי בפירוש להדליק לצורך סעודת שבת ,אפילו מלאכה גמורה
במקום מצוה .ועוד סיבה להתיר ,והיא מפני שנמצאים חולים שיש
בהם סכנה בכל מקום ,או חולים שאף שאין בהם סכנה ,הדין הוא
שמותר לגוי להדליק עבורו ,ולא חוששים שמא ירבה לאחרים
בריאים ,ומתוך כך גם אלה הבריאים מותר להם ליהנות מהחשמל
הזה( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש זצוק"ל חלק ג' סי' אלף
תשע"ו)
לע.נ .מאיר בן יקוט בן שלוש.
מר"ן השו"ע (סי' שי"ח סע' ב') פסק שהשוחט לחולה בשבת מותר הבריא לאכול ממנו בשבת .ועל
זה סמך מו"ר הגר"י משאש את פסק הלכה זה.
247
הלכות שבת
י"ב סיון
יש אומרים שמותר לומר לגוי להדליק לו נר וזאת כיון דעתם
האמירה לגוי לצורך מצוה מותרת בשבת ,ואפילו כאשר ידרש לבצע
מלאכה גמורה .ואמנם דעת רוב הפוסקים חולקת על סברא זו.
ונראה שבמקום צורך גדול אין להחמיר כל כך( .אוצר המכתבים
להרה"ג יוסף משאש זצוק"ל סי' אלף תר"נ סע' ה')
לדעת מר"ן השו"ע אמירה לנכרי שבות אסורה גם לצורך מצוה .ולא
התיר במקום מצוה אלא שבות דשבות ,כלומר לומר לנכרי לעשות
איסור דרבנן .אולם בדרך אקראי לצורך גדול ,כגון תפילת רבי בליל
יום כיפורים ,יש להקל באמירה לנכרי אפילו באיסור תורה( .תבואות
שמ"ש חאו"ח סי' ל"ו ,שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ט אות
ה')
מר"ן השו"ע (סי' ש"ז סע' ה') פסק שאמירה לנכרי שבות אסורה אפילו במקום מצוה .אמנם
הרמ"א (סי' רע"ו סע' ב') כתב שיש אומרים שמותר לומר לעכו"ם להדליק לו נר לסעודת שבת,
משום דסבירא ליה דמותרת אמירה לעכו"ם אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה .ועפ"י זה נהגו
רבים להקל בדבר ,ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול.
248
הלכות שבת
י"ג סיון
מותר לטעום קודם תפילת המוספין דהיינו אכילת פירות או אפילו
פת מועט ,אפילו טעימה שיש בה כדי לסעוד הלב ,והיינו כשמקדש
תחילה קודם שיטעם וישתה כוס יין אחריו ,אבל סעודה אסור אפילו
שיקדש( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
זמן תפילת מוסף מיד אחר תפילת השחר ואין לאחרה יותר מעד סוף
שבע שעות ביום .ואם התפלל אותה אחר ז' שעות נקרא פושע.
ואף על פי כן יצא ידי חובה מפני שזמנה כל היום( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
249
הלכות שבת
י"ד סיון
אמרו בגמרא :בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת .ולכן
אל ירבה שם בשברים בטלים שיבואו לדברים האסורים בשבת.
אלא יאמר להם שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
כתבו רז"ל עיקר ביקור חולים הוא לילך בחול לבקר עניים ולראות
מה הם צריכים ,וירחם עליהם ויתיר להם פסת יד .ואם אין לו ידבר
עליהם למי שיש לו .גם יעשה להם צרכם בגופו כמו שעשה ר'
עקיבא לחולה שרחצו וסכו ואמר לו החייתני .ועל זה נפק ר' עקיבא
ודרש כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
251
הלכות שבת
ט"ו סיון
ביום השבת יהיה שולחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו
בסעודת הלילה .וכבוד יום עדיף מכבוד לילה .ויברך על היין "בורא
פרי הגפן" ,והוא נקרא קידושא רבא .ואחר כך יטול ידיו ויבצע על
לחם משנה ויסעוד( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
גם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה ושלא יטעום קודם כלום,
כמו בקידוש הלילה .מיהו לשתות מים קודם תפילה בבוקר מותר,
שעדיין לא חל עליו חובת קידוש( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
גם הנשים חייבות בקידוש היום .דכל מילי דשבת איש ואשה שוין.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לע.נ .מימון אטיאס.
קידושא רבא -לפי שהוא זוטר קורין לו כן .כמו שקורין לסומא סגי נהור.
בעניין שתייה לפני תפילת שחרית עיין שו"ת "מים חיים" להרה"ג יוסף משאש חלק א' סי' פ"ד
שנהגנו להקל לשתות לפני התפילה קפה ותה ,ואין בעיה להוסיף סוכר .ועיין עוד יום ט"ז בסיון.
251
הלכות שבת
ט"ז סיון
הבריאים הנוהגים לשתות קפה או תה או חלב קודם תפילה ליישב
דעתם מותר לשתות גם בשבת קודם תפילה בלא קידוש .ואם לא
קידש בלילה אסור לשתות אפילו מים בבוקר קודם תפילה עד
שיקדש( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
במקום שאין יין מצוי הוי שכר ושאר משקין חוץ מן המים חמר
מדינה ומקדשין עליו .והמשקה שרגילין בו הוא קודם למשקה שאין
רגילין בו .ואם אין לו שכר ושאר משקין אוכל בלא קידוש ,דאין לו
לבטל עונג שבת בשביל שאינו יכול לקדש( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
לע.נ .ניסים בן ג'מילה מרגי.
252
הלכות שבת
י"ז סיון
יהא זהיר מאוד לקיים סעודה שלישית דאמר ר' יהושע בן לוי :כל
המקיים ג' סעודות בשבת ניצול מג' פורענויות ,מחבלו של משיח
ומדינה של גהינם...וממלחמות גוג ומגוג .ואמר ר' יוסי :יהא חלקי עם
מקיימי ג' סעודות בשבת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אם הוא שבע יכול לקיים אותה בכביצה .ואם אי אפשר לו כלל
לאכול אינו חייב לצער עצמו .והחכם עיניו בראשו שלא ימלא בטנו
בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה ג' .ומי שלא אכל בלילה
יאכל ג' סעודות ביום השבת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
253
הלכות שבת
י"ח סיון
איתא במדרש :ג' מעידין זה על זה :הקב"ה ,ישראל ושבת .הקב"ה
וישראל מעידין על השבת שהוא יום מנוחה .ישראל ושבת מעידין
על הקב"ה שהוא אחד .הקב"ה ושבת מעידין על ישראל שהן יחידים
בעולם .ועל זה נתקן "אתה אחד" בתפילת מנחה .וביום טוב לא תקנו
אלא אחת בג' תפילות" :אתה בחרתנו" .מפני שאלו ג' תפילות
תקנום כנגד ג' שבתות" .אתה קדשת"-כנגד שבת בראשית ,כמו
שמוכיח מתוכו" .ישמח משה"-כנגד שבת של מתן תורה ,דלכולי
עלמא בשבת ניתנה תורה" .אתה אחד"-כנגד שבת שלעתיד.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
254
הלכות שבת
י"ט סיון
כתב מר"ן הבית יוסף משם הכלבו דיש נוהגין לקפל הטלית אף
כסדר קיפולו הראשון ,דקיפול דידן לא דמי לקיפול דידהו ,דהוו קפלי
טובא .וכתבו האחרונים שכל שכן בטלית של מצוה שמניחו משבת
לשבת שמותר לקפלו בשבת דהקיפול הוא גם כן הידור מצוה ,שאם
לא יקפנו מיד מתקלקל הטלית ,ותיקונו הוא קלקולו ומתקלקל הידור
הטלית ,וכתיב" :זה אלי ואנוהו" –התנאה לפניו במצות טלית נאה
וכו' .וכתבו שכן המנהג פשוט וכן סוגיין דעלמא אזלא לקפל הטלית
בשבת בשחרית ובמנחה בפני גדולים ואין פוצה פה .וגם אנחנו מימי
הראשונים שלנו שהיו גדולים בתורה וביראה היו נוהגים לקפל
הטלית בשבת בשופי ,בלי שום פקפוק כלל .וכן אנו נוהגים עד היום.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לשון מו"ר הרה"ג שלום משאש זצוק"ל" :מותר לקפל את הטלית בשבת כפי סדר קיפולה הראשון,
ואין בזה חשש כלל" .וכן כתב בספר "שופריה דיוסף" להרה"ג יוסף בירדוגו (או"ח סי' כ"ה).
עיין עוד בספר ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו שהרחיב בעניין זה.
255
הלכות שבת
כ' סיון
אופן הכנת התה בשבת :מנהג כל העולם כולו כמעט ,ומנהג מרוקו
בפרט ,היה לערות על עלי התה מים חמים בערב שבת ,ולשוב
ולערות עליהם מים חמים בשבת לצורך הכנת התה ,בהסתמך על
כך שאין בישול אחר בישול .אמנם יש בזה מספר חששות.
ומעיקר הדין מותר לערות מים לכלי שני ולשים את עלי התה
בתוכם ,אף אם עלי התה אינם מבושלים כלל .אך כיון שיש אומרים
שגם זה אסור ,יש לצאת ידי כל השיטות ,ויכין את התה דווקא
באופן שמערה מים חמים הנמצאים בכלי שני על עלי התה
הנמצאים בכלי אחר( .תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ל' ,שו"ת שמ"ש
ומגן חלק א' חאו"ח סי' מ"ו ,חלק ב' חאו"ח סי' ד'-ה' וסי' י"ב אות
ב')
עיין בילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו מה שהרחיב בזה.
256
הלכות שבת
כ"א סיון
אין בישול אחר בישול הן ביבש והן בלח .ולכן מים שנתבשלו מערב
שבת והצטננו מותר לתתם בתוך כלי ראשון שעל גבי האש ,ואפילו
בנצטננו לגמרי .ויש נוהגים לאסור בזה .ואף על פי שהמנהג כדעה
ראשונה ,מכל מקום כל שניתן לעשות באופן שיהיה לפי כל הדעות
הוא הנכון( .תבואות שמ"ש חאו"ח סי' כ"ו)
מותר לתת פת במרק שבכלי שני .כן המנהג פשוט ,וכן עולה מדברי
מר"ן (סי' שי"ח סע' ה')( .תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ל')
לע.נ .רחל בן עזרי.
עיין ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו ,מה שהביא בהרחבה בעניין זה.
יש לציין שבכל זה הולך רבנו זצוק"ל לשיטתו בפירוש דברי מר"ן שסבירא ליה שיש בישול אחר
אפיה וממילא מ"ש מר"ן שיש מתירים לתת פת בכלי שני הוא משום שלא חשש לבישולם של קלי
הבישול בכלי שני( .ילקוט שמ"ש הנזכר)
257
הלכות שבת
כ"ב סיון
איסור ברירה שייך דווקא כשצריך לפשפש ולברור ,אבל כל שאינו
מעורב בתוכו ואין צריך פשפוש להסירו אין בו משום בורר ומותר.
ולכן מותר לקלף ביצה בשבת ,אף שקולף הקליפה שהיא פסולת
ומשליכה לחוץ ,כיון שאינה צריכה פשפוש משום שמונחת למעלה
מן הביצה .וכן מותר לקלף בסכין פירות וירקות ,ולהסיר מן האבטיח
את גרעיניו וכיוצא בזה .וכמו כן אין ברירה בדבר לח אם אין צריך
פשפוש ,כגון להוציא צרעה מן הכוס או חרצן מן היין וביוצא בזה.
וכל זה מותר הן כשבורר לאלתר והן כשבורר להניח לאחר זמן.
(תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ל' ,שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי'
ט'-י' וסימן ט"ו אות ו')
258
הלכות שבת
כ"ג סיון
קטן רשאי לעלות לתורה בשבת ולהמנות בכלל שבעת העולים ,אך
אין להעלותו בכלל שלושת העולים לתורה בימות החול .אמנם חתן
בר מצוה יכול לעלות בכלל שלושה בימות החול ,אף על פי שטרם
מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א'
חאו"ח סי' מ' ,חלק ב' חאו"ח סי' נ"ה אות י' ,חלק ד' חאו"ח סי' מ"ט
אות ב')
בעת קריאת עשרת הדברות ראוי שהקהל יעמדו על רגליהם .וזהו
מנהג עתיק יומין ,שהיו כל הקהל עומדים על רגליהם בזמן קריאת
עשרת הדברות .והוא משום שכל התורה רמוזה בעשרת הדברות.
וראוי להחזיק במנהג זה כי הוא גורם לאימה גדולה וחרדה גדולה
המזכרת את מעמד הר סיני( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי'
נ"ז ,חלק ב' חאו"ח סי' י"ח וסי' נ"ו אות ז' ,ובעוד מספר מקומות
בספריו הקדושים)
מר"ן השו"ע (סי' רפ"ב סע' ג') פסק :שקטן עולה למנין שבעה ולא למנין שלושה ,וכן המנהג.
אמנם בבר מצוה ,כיון שהוא יום טוב שלו הוא ,מעלים אותו למנין שלושה וסומכים על המתירים.
259
הלכות שבת
כ"ד סיון
אין לרוץ בשבת ,דכתיב" :אם תשיב משבת רגלך"-שלא יהא
הילוכך של שבת כהילוכך של חול .ואף פסיעות קצרות ,פחות
מאמה כל שהיא בריצה-אסור בשבת .ולא יעקור רגלו השנית קודם
שיניח הראשונה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
מותר לרוץ לדבר מצוה כגון לבית הכנסת או כיוצא בו ,דכתיב:
"אחרי הי' ילכו כאריה ישאג" דהיינו כמו שדרך לרוץ מפני הארי כן
ירוץ אחר מצות ה' יתברך( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
261
הלכות שבת
כ"ה סיון
לדעת מר"ן השו"ע די בט"ז אמה לדין רשות הרבים ואין צריך
שישים ריבוא .נמצא שיש לנו רשות הרבים בזמן הזה ,ולכן אין
לטלטל ברשות הרבים אפילו במקום שיש עירוב על ידי צורת
הפתח( .תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ס"ה ,שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג'
חאו"ח סי' פ"ד)
אין יסוד כלל ועיקר למה שהעם מטלטלים ומוציאים בשבת מרשות
לרשות במקום שאין עירוב ,ופשוט שהדבר אסור הוא( .תבואות
שמ"ש חאו"ח סי' נ"ו)
לעומת זאת פוסק הרה"ג יוסף משאש זצוק"ל שהאידנא אין דין רשות הרבים ,שאנו מצריכים
כדעת ה'יש אומרים' בשו"ע גם ט"ז אמה וגם שישים ריבוא .ומר"ן גילה דעתו מפורשות בעניין זה,
והמחמיר יחמיר רק לעצמו( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סי' ק')
שיטה זו צריכה ביאור מאחר וידוע הכלל "סתם ויש אומרים-הלכה כסתם" .אך מכל מקום המיקל
יש לו אילן גדול להשען עליו בדמות הרה"ג הוד יוסף משאש זצוק"ל.
261
הלכות שבת
כ"ו סיון
איש קירח מותר לו לצאת בפאה נוכרית לכסות ראשו .אימתי? בזמן
שצבעה וכרכה או שיצא בה שעה אחת מבעוד יום .והוא הדין אם
ישב בה בביתו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אסור לצאת בשבת במעות או בכסף וזהב התפורים בבגדו .ויש
מתירים במקום פסידא ,שיגזלו ממנו אם יניחם וילך ,ואפילו אינם
תפורים רק שהם בין בגדו לבשרו ,אבל לא בצרורין בסדינו .ויש
מתירים אפילו צרורין בסדינו ,ואפילו בידו אם אי אפשר בעניין אחר,
דאדם בהול על ממונו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לע.נ .שלום בן מזל אמסלם.
262
הלכות שבת
כ"ז סיון
אסור לאשה לקלוע שערה בשבת ,ולא להתיר קליעתה ,דדמי לבנין
וסתירה .אבל יכולה לחלק שערה דאינה מתכוונת לתלוש השיער.
ויש אוסרים גם לחלק שערה .וכן נהגו לאסור לעשות על ידי כלי
שתולשת שערות ,אבל באצבע בעלמא נהגו להקל( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
לא יפשפש אדם כינים מראשו שמא ינתק שיער ראשו( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום צובע .ומטעם זה
אסורה לכחול בשבת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
263
הלכות שבת
כ"ח סיון
כשם שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת כך הוא מצווה על
שביתת עבדו ואמתו הקנויים לו קנין גמור .ואף על פי שהם בני דעת
ולדעת עצמם עושים ,מצוה עלינו לשומרם ולמונעם מעשיית
מלאכה בשבת ,שנאמר" :למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך
והגר" .וכשעושה העבד מלאכה עובר האדון שלו כמו שעובר על
בהמתו אם עשתה מלאכה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
נכרי גמור שהוא שכיר אין רבו מצווה על שביתתו( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
264
הלכות שבת
ערב ראש חודש
כ"ט סיון
אין רוכבין על גבי בהמה ולא נתלים עליה שמא יחתוך זמורה .ואפילו
בצדה אסור להשתמש ,כגון :לשפשף התינוק במדי גבה כדי
לשעשעו ,וכן להשען על צדה .אבל צדי צדדין ,כגון :שדבר אחד
מונח על צדה והוא משתמש בו בצדו-מותר .אבל על גבי אותו
דבר-אסור( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אם עלה במזיד על האילן בשבת אסור לירד עד מוצאי שבת .אבל
אם עלה על הבהמה בשבת אפילו במזיד ירד ,משום צער בעלי
חיים .ומטעם זה פורקין משאוי שעליה .כיצד עושה? מכניס ראשו
תחת המשאוי ומסלקו לצד אחד והוא נופל מאיליו( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
265
הלכות שבת
ראש חודש
ל' סיון
מותר למסור קודם השבת סוס או פרה או חמור לרועה נכרי ואף על
פי שהנכרי משתמש בהם בשבת אין בכך כלום כיון דשלא מדעת
ישראל הוא עושה ואינו מקבל שכירות ממנו .ואם רואהו משתמש
בה בשבת מוחה בידו ,ואין לחוש דהרועה יוציא אותה חוץ לתחום.
ואפילו רואה אותו שהוציאה אין צריך למחות בידו כיון דתחומים
דאלפיים אמה הוא דרבנן .אבל כשיודע שהנכרי יוליכנה חוץ לג'
פרסאות שהוא תחום דאורייתא אליבא כולי עלמא נראה דצריך
למחות בידו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
266
הלכות שבת
ראש חודש
א' תמוז
השוכר את הפועל לשמור זרעים או דבר אחר ולשלם לו שכירות
של כל יום ויום אינו נותן לו שכר שבת ,לפיכך אין אחריות שבת
עליו ,דהיינו אם אירע בהם קלקול בשבת אין חייב השוכר לשלם
אבל אם פשע בהם חייב כשומר חינם ,ואם היה שכיר חודש או
שכיר שנה נותן לו שכר שבת גם כן .דשכר שבת בהבלעה מותר
לפיכך אחריות שבת עליו .ולא יאמר לו תן לי שכר שבת אלא אומר
לו תן לי שכר השנה או שכר החודש או יאמר לו תן לי שכר עשרה
ימים( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
267
הלכות שבת
ב' תמוז
חפצי שמים מותר לדבר בהם כגון חשבונות של מצוה לחשוב מה
שצריך לסעודת מצוה ולפסוק צדקה ולפקח על עסקי רבים ולשדך
התינוק ליארס וללמדו ספר או אומנות ודוקא לדבר אם רוצה
להשתכר אבל לשוכרו ולהזכיר לו סכום מעות אסור( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
הרהור בעסקיו מותר דכתיב" :ודבר דבר" משמע :דיבור -אסור,
הרהור-מותר .ומכל מקום משום עונג שבת מצוה שלא יחשוב בהם
כלל ויהא בעיניו כאילו כל מלאכתו עשויה כדי שלא יטריד לבו ויבוא
לבטל עונג שבת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
268
הלכות שבת
ג' תמוז
אסור להשכיר חזנים להתפלל בשבת .ויש מי שמתיר שדבר זה אינו
אסור אלא מדרבנן ,ובמקום מצוה לא העמידו דבריהם ולפי זה כל
שהוא משום מצוה שרי ,כגון :שכר הדרשנים ולומדי תהילים במקום
שנוטלין שכר וכיוצא בזה-מותר ,אלא שאינו רואה סימן ברכה
מאותו שכר .ואם שכרו לשנה או לחודש דהיינו שיתפלל גם בחול
ומשלם לו שכר החודש בבת אחת לכולי עלמא שרי( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
269
הלכות שבת
ד' תמוז
" ודבר דבר"-שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול הלכך
אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר
ואפילו בשיחת דבר בטלים אסור להרבות ,ואם הוא דבר מצוה-
מותר( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
רבינו האר"י זצ"ל היה נזהר שלא לדבר בשבת בלשון לע"ז לא
בלילה ולא ביום כי אם בלשון הקודש ,זולתי כשהיה דורש כדי
שיבינו העם .גם היה נזהר שלא לשיח שיחה בטילה או דיבור של
חול אפילו בלשון הקודש .וכן היה נוהג בימים טובים כמו בשבת.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
271
הלכות שבת
ה' תמוז
כלל הדברים המוקצים שאסורים לטלטל מתחלקים לששה חלקים.
א -כלי שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס .דהיינו כלי שאדם מקפיד
עליו שלא ייפגם כגון סכין של שחיטה ומילה ושל סופרים.
ב -כלי שמלאכתו לאיסור.
ג -כל דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה ,כגון אבנים
ומעות וקנים ועצים וקורות ועפר וחול ומת ובעלי חיים וגרוגרות
וצימוקים שהם מונחים במקום שמייבשים אותם וכל כיוצא בדברים
אלו דלא חזו ,וזהו מוקצה מחמת גופו.
ד -כלי שמלאכתו להיתר ומונח עליו אחד מהדברים המוקצים מחמת
גופם כגון חבית שיש עליה אבן ,וכר שיש עליו מעות ,ואפילו הוסרו
אחר כך ,כיון שהיו עליהם בין השמשות מגו דאתקצו לבין השמשות
אתקצו לכולי יומא.
ה -דבר שהיה בין השמשות מחובר או מחוסר צידה.
ו -מוקצה מחמת מצוותו כגון עצי סוכה ונויה וכו'( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
בעמודים הבאים יבוא פירוט על כל סוג וסוג בעז"ה.
271
הלכות שבת
ו' תמוז
כל הכלים ניטלים בשבת חוץ מכלים שמקפיד עליהם שלא יתקלקלו
כדי שלא יפסיד כיסו .וזהו הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס .כגון
סכין של שחיטה או של מילה ואיזמל של סופרים שמתקנים בהם
הקולמוסים כיון שמקפיד שלא לעשות בהם תשמיש אחר שלא
יפגמו אסור לטלטלו בשבת ואפילו לצורך מקומו או לצורך גופו
ואפילו תחובים בנדן עם שאר סכינים אסור לטלטלו והוא הדין כלים
המיוחדים לסחורה ומקפיד עליהם שלא יתקלקלו( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
272
הלכות שבת
ז' תמוז
סכין של מילה שאסור לטלטלו דוקא אם אינו צריך לו למול .אבל אם
מטלטלו לצורך המילה אינו מוקצה ובעוד שהוא בידו יכול לרוחצו
אחר המילה ,ומיהו איסורא איכא כיון שאינו לצורך שבת( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
וכן מותר לטלטלו ולהחזירו לאחר המילה דמאחר שטלטל הכלי
בהיתר מחזירו למקום שירצה אף על פי שאין לו תינוק אחר למול.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לע.נ .עינב בת חנה כהן.
273
הלכות שבת
ח' תמוז
כלי שמלאכתו לאיסור שמיוחד לדבר שאסור לעשות בשבת כגון
מדוכה שעומדת לדוך בה וכיוצא בזה מותר לטלטלו בין לצורך גופו
כגון קורנס של זהבים או של נפחים לפצוע בו אגוזים וקרדום לחתוך
בו דבילה ,בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי
מונח שם מותר ליטלו משם ולהניחו באיזה מקום שירצה ,אבל
מהחמה לצל ,דהיינו שאינו צריך לטלטלו אלא מפני שירא שישבר או
שיגנב-אסור( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
274
הלכות שבת
ט' תמוז
אם מונח איזה דבר מוקצה על הארץ מותר לדוחפו ברגליו כדי שלא
יבוא לידי הפסד .וכן אם יש לאדם תבואה המוקצה מותר לעשות
שביל ברגליו בכניסתו וביציאתו דהוי טלטול כלאחר יד לצורך דבר
המותר ,דהיינו הליכתו .ואפילו לצורך המוקצה מותר לדוחפו ברגליו
כדי שלא יבוא לידי הפסד( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
כל מוקצה אינו אסור אלא בטלטולו אבל בנגיעה בעלמא שאינו
מנדנדו שרי .ולכן מותר ליגע במנורה שבבית הכנסת שנרות דולקות
עליה או בתנור שדולק בו אש .וכן מותר ליקח דבר היתר המונח על
דבר המוקצה אף שיתנדנד קצת( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
275
הלכות שבת
י' תמוז
כלי שמלאכתו להיתר דהיינו שמיוחד למלאכה שמותר לעשות
בשבת ,אף על פי שראוי גם כן למלאכת איסור ,מותר לטלטלו אפילו
אינו מטלטלו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב ,אפילו הכי מותר.
והוא הדין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר מותר לטלטלו אפילו לצורך
גופו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
קדירה שמלאכתה לבישול ורק לפעמים משתמשים בה למים
ולפירות היא בכלל כלי שמלאכתו לאיסור ואין לטלטלה אלא לצורך
גופה או מקומה .אך כשיש בה תבשיל אז מותר לטלטלה לכל מה
שירצה .וגם אם היא ריקנית אם אין דרך ארץ שתשאר בבית מותר
לטלטלה ולהוציאה לחוץ דהוי כגרף של רעי( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
276
הלכות שבת
י"א תמוז
תפילין אין לטלטלם כי אם לצורך גופו או מקומו .ולכן יש ליזהר
להוציא הטלית מן הכיס של טלית ותפילין מערב שבת .ואם שכח
להוציא מערב שבת ובא ביום שבת להוציאו לא יוציא התפילין עמו.
ואם יצאו התפילין עמו יטלנו על מנת לשבת במקומו וישב במקומו,
דלצורך מקומו מותר( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אם התפילין במקום שיש לחוש שמא יגנבו ואיכא בזיון לתפילין
מותר ליטלן ולהצניען שלא יגנבו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
277
הלכות שבת
י"ב תמוז
כל הכלים שנשברו אפילו בשבת מותר לטלטל שבריהם ובלבד
שיהיו ראויים לשום מלאכה ,כגון שברי עריבה לכסות בה החבית
ושברי הזכוכית לכסות בה פי הפך אבל אם אינם ראויים לשום
מלאכה אסור לטלטלן ,ודווקא לצורך גופן שלא יגנבו .אבל לצורך
גופו ,דהיינו להשתמש בו ,או לצורך מקומו מותר לטלטלו הואיל
דאתי מתורת כלי( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אם נשברו במקום שיכולים להזיק ,כגון כלי זכוכית שנשברו במקום
שהולכים-מותר לטלטלם כדי לפנותם שלא יזוקו מהם ,אף על פי
שאינם ראויים לשום מלאכה כלל( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
278
הלכות שבת
י"ג תמוז
מוקצה מחמת מיאוס ,דהיינו לפי שאותו דבר הוא מאוס לכך הוקצה,
קיימא לן כרבי שמעון דשרי ,ולכן עץ שתולין בו דגים אף על פי
שהוא מאוס מותר לטלטלו ,אפילו מחמה לצל .אבל במוקצה מחמת
חסרון כיס אפילו ר' שמעון מודה דאסור .וכן מוקצה מחמת איסור,
כגון נר שהדליק מערב שבת לשבת אסור לטלטלו ,אפילו אחר
שכבה .וכן מידי דמחובר אפילו ר' שמעון מודה דהוי מוקצה ,בין של
ישראל או של נכרים( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
כל דבר שאסור לטלטלו אסור לתת תחתיו כלי כדי שיפול לתוכו,
מפני שאוסר הכלי בטלטול ונמצא מבטל כלי מהיכנו ,דהיינו שאוסר
הכלי מטלטולו ודומה כמו שסותר זה הכלי ממה שראוי בתחילה.
אבל מותר לכפות עליו כלי ובלבד שלא יגע בו( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
279
הלכות תענית
י"ד תמוז
רחיצה ,סיכה ,נעילת הסנדל ותשמיש המיטה -מותרים בצום
גדליה ,י' בטבת ,תענית אסתר וי"ז בתמוז .מי שהוא בעל נפש ואדם
בריא ,יחמיר בכולן כמו בתשעה באב .אך אין להחמיר בנעילת
הסנדל כיון שעלול להראות משונה בעיני הבריות .גם בתשמיש
המיטה אין להחמיר בליל טבילה( .מר"ן השו"ע סי' תק"נ סע' ב',
משנה ברורה ס"ק ו' ,כף החיים ס"ק י')
לרחוץ פיו במים -אסור בכל תענית ציבור .כמו כן אסור לטעום
מאכל ,אפילו אם מתכון לפולטו אחר כך .אבל בתענית יחיד שאדם
מקבל על עצמו ,מותר לטעום ולפלוט ,ומותר לשטוף פיו ,ויש
מחמירים( .מר"ן השו"ע סי' תקס"ז סע' ג')
281
הלכות תענית
ט"ו תמוז
עוברות ומניקות פטורות מלהתענות בצום גדליה ,י' בטבת ,תענית
אסתר וי"ז בתמוז .ונקראת מעוברת רק משעברו ג' חודשים להריון,
ומניקה נקראת רק כל זמן שמניקה ממש ,ולא כל עשרים וארבע
חודש .ומכל מקום אם הן חלושות מאוד דינן כמו כל חולה שאף על
פי שאין בו סכנה פטורו מלצום .ואם יש חשש רפואי שמעוברת
תפיל חס ושלום יש לה לאכול אפילו שהיא לא חלושה ,ואפילו
בחודשים הראשונים של ההריון"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים
להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל הלכות תענית סע' ל"ה)
281
הלכות תענית
ט"ז תמוז
קטן שיש בו דעת להתאבל מחנכים אותו לצום מעט עם הציבור,
ומאחרים את שעת הארוחה שלו .וראוי לחנכו שלא יאכל מעדנים
כדי להרגילו להתאבל עם הציבור( .כף החיים סי' תק"נ ס"ק ט')
מי שמותר לו לאכול ,אינו צריך לאכול "לשיעורים" כמו ביום כיפור,
אלא אוכל כדרכו ,ומכל מקום לא יתענג במעדנים ,אלא יאכל רק מה
שהוא צריך לקיום הגוף( .משנה ברורה סי' תק"נ ס"ק ה')
קטן שאינו מבין מותר להאכילו אף מעדנים"( .מאמר מרדכי"
למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל הל' תענית סע' מ"א)
282
מענייני דיומא
תענית ציבור
י"ז תמוז
ביום זה אירעו חמש צרות גדולות :א -נשתברו הלוחות כשירד
משה מן ההר וראה את העגל.
ב -נתבטל קרבן התמיד בבית ראשון.
ג -הובקעו חומות ירושלים בחורבן בית שני.
ד -שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.
ה -הועמד צלם בהיכל על ידי רשעי ישראל ,ויש אומרים
שאפוסטמוס העמיד צלם בהיכל .וזה גרם לחורבנו של בית המקדש
ולגלות עם ישראל.
כגודל הצער שיצטער אדם על חורבן ירושלים יזכה לשמוח
בשמחתה ,שנאמר" :שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו
רעה"(תהילים צ',
ט"ו) .וכדברי הנביא" :שישו איתה משוש כל המתאבלים
סו ,י').
283
עליה"(ישעיה
הלכות תענית
י"ח תמוז
מי שאכל שלא בהיתר ביום תענית ציבור בין בשוגג ובין במזיד ,חייב
להשלים את התענית גם לאחר האכילה .וישאל שאלת חכם כמה
תעניות עליו לצום על מנת לתקן את אשר עיוות( .מר"ן השו"ע סי'
תקס"ח סע' א'" ,כף החיים" סי' תקמ"ט ס"ק ז')
מי שאכל בטעות בתענית פחות מכזית ושתה פחות מרביעית יכול
לומר "עננו" בתפילה ואף להיות שליח ציבור .ויש אומרים שאפילו
אכל יותר מכזית ושתה יותר מרביעית יכול לומר "עננו" ואף להיות
שליח ציבור ,וכן הלכה"( .כף החיים" סי' תקס"ח ומשנה ברורה שם)
284
הלכות תענית
י"ט תמוז
על כל צרה שלא תבוא מצוה על כל עדת ישראל להתענות
ולהתפלל אל ה' ,בין בצרת יחיד ובין בצרת ציבור .ואם אי אפשר
לאדם להתענות כגון שהוא חולה או שהוא בורח מפני הרודפים
אותו ,ואין הוא יכול להחליש את עצמו -יקבל על עצמו להתענות כך
וכך תעניות כשינצל .ודבר זה נחשב כאילו התענה עכשיו ,כמו
שמצינו אצל דניאל שכתוב אצלו" :ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן
היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך
נשמעו דבריך" (דניאל י' ,י"ב)( .מסכת תענית דף ח' ע"ב ,השו"ע סי'
תקע"א סע' ג')
285
הלכות תענית
כ' תמוז
כשחוזר אדם בתשובה על חטאיו הפרטיים ,לפעמים צריך הוא
להתענות כדי לשבור את המידות והתאוות ,ולפעמים יכול הוא לתקן
עצמו בלימוד תורה או בדרכים אחרות .אך בחמש תעניות ובכל
תעניות הציבור שבאות על צרות הציבור ,אסור לאדם לפרוש מן
הציבור ולומר :אחזור בתשובה ואשפר את מעשי הרעים ,אך לא
אתענה עם הציבור .כי הפורש מן הציבור ואינו צר בצרתם ואינו
מתענה בתעניתם ,אף על פי שיש בידו מצוות ומעשים טובים ,אין
לו חלק לעולם הבא( .מסכת תענית דף י"א ע"א .הובא ב"מאמר
מרדכי" להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
286
הלכות בין המיצרים
כ"א תמוז
נוהגים היינו לאכול כל פרי חדש ולברך עליו "שהחיינו" לפני י"ז
בתמוז ,כי לאחרי כן אין לברך "שהחיינו" גם בשבתות"( .נהגו העם"
להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל הל' צומות ותעניות סע' י"ג)
דין נטילת ציפורניים בימי בין המיצרים :מי"ז בתמוז עד ראש חודש
אב מותר ליטול ציפורניו .ומראש חודש אב עד שבוע שחל בו ט'
באב לכתחילה אין ליטול ציפורניו כי אם לצורך שבת ,וכן במקום
צורך קצת יש להתיר להתיר .בשבוע שחל בו ט' באב אסור ליטול
ציפורניו( .תבואות שמ"ש חאו"ח סי' ל"ח ,שו"ת שמ"ש ומגן חלק א'
חאו"ח סי' ט"ו)
287
הלכות בין המיצרים
כ"ב תמוז
אם שכח ובירך על פרי חדש "בורא פרי העץ" או "בורא פרי
האדמה" ,יש אומרים שיברך עליו "שהחיינו" ויש אומרים שלא
יברך -וכן נוהגים( .מר"ן השו"ע סי' תקנ"א סע' י"ז)
אדם שקיבל מחברו חפץ במתנה והוא שמח בו ,הטוב ביותר הוא
שיכון לא לקנותו עד לאחר תשעה באב ,וכך לכולי עלמא לא יצטרך
לברך עליו "שהחיינו" ,ומכל מקום נכון שלא להשתמש בו עד לאחר
תשעה באב ,שאם ישתמש בלא "שהחיינו" נמצא שביטל ברכה זו.
("מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק
כ"ה סע' י"ח)
288
הלכות בין המיצרים
כ"ג תמוז
דעת מר"ן השו"ע
(סי' תקנ"א סע' ג')
שאיסור תספורת נוהג בשבוע שחל
בו תשעה באב בלבד ,ואילו מור"ם שם (סע' ד') כתב שנוהגים להחמיר
מי"ז בתמוז .ואכן מנהג רוב העולם שלא להסתפר מראש חודש אב
כמו שנוהגים בעניין אכילת בשר ,אך רוב חכמי מרוקו החמירו מי"ז
בתמוז ואילך( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ד אות ה')
מנהג האר"י לא להסתפר מיום י"ז בתמוז.
289
הלכות בין המיצרים
כ"ד תמוז
בימים אלו צריך להזהר מכל מיני סכנות וספק סכנות ,כגון :זהירות
בדרכים ,שלא לילך יחידי מתחילת שעה ד' עד שעה ט' וכן שלא
לילך אז בין חמה לצל .לא ישים כסף בפיו ,ישטוף היטב את הפירות
שאוכל ,לא יאכל אוכל שהיה תחת המיטה ,אדם שקם באמצע
הלילה בחושך לא ישתה משקה מגולה שמא נכנס בו חרק וכד',
יזהר במצות מעקה ותולדותיה ,ובכל מיני דברים אחרים כגון רחיצה
בחוף ללא מציל וכד' ,ובפרט יפקח עיניו על שלום הילדים הקטנים.
("מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק
כ"ה סע' י"ג)
291
הלכות בין המיצרים
כ"ה תמוז
טוב להמנע מללכת לבריכה בזמן זה מפני הסכנה ,אמנם בקיטנה
וכד' שצריך להעסיק את הילדים שלא יסתובבו ברחובות ,מותר
ובתנאי שיגבירו את הזהירות ויכפילו וישלשו את מספר המצילים.
("מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק
כ"ה סע' י"ד)
לא יוצאים בימים אלו לטיול של תענוג ,אמנם אם זהו הזמן היחידי
שיכול לצאת עם ילדיו או שיוצא לשם רפואה ,יכול ללכת עד ראש
חודש אב ,אך מראש חודש אב עד י' באב לא ילך כלל לבריכה
ולטיול"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו
זצוק"ל פרק כ"ה סע' ט"ו)
291
הלכות בין המיצרים
כ"ו תמוז
תזמורת המנגנת בשמחות וכדו' לא יכולה לנגן בבית יהודים כיון
שאלו ימי אבלות ,אמנם אם אין להם במה להתפרנס יכולים לנגן
לנכרים רק לצורך הפרנסה ורק עד ראש חודש ,אבל מראש חודש
עד אחר התענית אסור .ויום י"ז בתמוז עצמו אסור גם כן .וכן עשרה
בטבת( .בן איש חי דברים סע' ה')
אין עושים ריקודים אפילו בלי ליווי תזמורת בשלושת השבועות עד
עשרה באב בצהרים .ואין שומעים כלי נגינה בין מזמר ובין מהקלטה.
אולם מותר לשיר בפה-בלי כלי נגינה-בסעודת מצוה ,כגון :בר
מצוה ,מילה ,פדיון וסיום מסכת( .עיין "כף החיים" סי' תקנ"א ס"ק
ל"ט)
292
הלכות בין המיצרים
כ"ז תמוז
גננת הנצרכת להשמיע לילדים שירים על מנת להעסיקם ולהשתלט
עליהם יכולה להקל להשמיע שירים עד ראש חודש ,בין שיר בפה
ובין כלי שיר ,עד גיל חמש או שש .וראוי שתשמיע שירים מעניין
הזמן והציפיה לגאולה"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל פרק כ"ה סע' ח')
השומע חדשות ובין קטעי החדשות ישנם קטעי נגינה ,מעיקר הדין
אינו צריך לכבות את הרדיו אלא אם כן הם שירי פריצות שאז חובה
לכבות בכל זמן .והמחמיר לכבות בין קטע לקטע ,שלא לשמוע
נגינה -תבוא עליו ברכה"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל פרק כ"ה סע' ט')
293
הלכות בין המיצרים
כ"ח תמוז
מכריזים על ראש חודש אב ואומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו"
וכו' כבכל חודש .אמנם במקום "יהי רצון מלפני אלוהי השמים" וכו'
אומרים "מחדש חודשים" וכו'( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי'
פ"ה אות ה') ומנהגנו להוסיף תארים לחודשים אלו כגון :אב רחמן,
אלול המרוצה לתשובה ,אדר המהודר ,ניסן המעוטר ,סיון המוכתר
בכתר תורה( .סידור אבותינו עמ' )548
על צום תשעה באב לא היו מכריזין כסברת מר"ן מפני שהם ידועים
לכל ואין צריכים הכרזה .וסימנך " אכ"ף עליו פיהו"( אכ"ף ראשי
תיבות :אב ,כיפור ,פורים).
נוסח "מחדש חודשים" לקוח מקינת "אשחר עדתי" לר' יהודה הלוי.
294
הלכות בין המיצרים
ערב ראש חודש
כ"ט תמוז
מראש חודש אב עד אחרי תשעה באב אין אוכלים בשר .אך ביום
ראש חודש לא היו נמנעים מלאכול בשר .ואנחנו נהגנו לאכול בשר
ביום ראש חודש אב .וממוצאי ראש חודש אסור"( .נהגו העם"
להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל הל' צומות ותעניות סע' י"א)
אבקת מרק פרווה בטעם בשר מותרת אף בתשעת הימים ,כי אינה
בשר ממש .והוא הדין למאכלים צמחוניים דמויי בשר כגון מוצרי
סויה ,במקום שמפורסם שישנם מאכלים כאלו ,שאינם בשר באמת.
("מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק
כ"ה סע' ל"ז)
295
הלכות בין המיצרים
ראש חודש
ל' תמוז
חולה יולדת או מי שצריך לאכול בשר לצורך רפואה -יאכלו בשר
עוף .וישתדלו להפסיק בכך מז' אב כי אותו היום חמור .שבו ביום
נכנסו הגויים להיכל .ומי שצריך לכך -מותר גם בו ביום"( .מאמר
מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק כ"ה סע'
ל"ח)
לדעת הרמ"א מותר לאכול בשר בסיום מסכת ואפילו אם אין דרכו
בכך ,ובלבד שיזמין עשרה אנשים בלבד .ולדעת היעב"ץ יכול להזמין
יותר ובלבד שקשורים ללימוד בדרך זו או אחרת .אפשר להזמין
נשים שהן קרובות ממש של המסיים"( .מאמר מרדכי" למועדים
ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק כ"ה סע' מ"א)
296
הלכות בין המיצרים
ראש חודש
א' אב
בסעודת מצוה -מותר לכל הקרובים לשמחה לאכול בשר ויין.
והקרובים הם :אבותיו ואחיו ובניו ועוד עשרה חברים שרגילים לבוא
לשמחותיו .וכל זאת מותר אפילו בערב תשעה באב קודם חצות
היום ,אבל לא אחר כך( .עיין "כף החיים" סי' תקנ"א ס"ק קס"ג-
קס"ד)
מהי סעודת מצוה? מילה ופדיון הבן אפילו שלא בזמנם ,וכן בסעודת
בר מצוה שהנער דורש בדברי תורה וזהו זמנה ,וסיום מסכת .ויש
נוהגים לא לאכול בשר גם באירועים אלו .הסעודה שנוהגים לעשות
בלילה שלפני המילה ,אינה נקראת סעודת מצוה לעניין זה"( .מאמר
מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק כ"ה סע'
מ')
297
הלכות בין המיצרים
ב' אב
אין תופרים בתשעת הימים בגדים חדשים או מנעלים חדשים .וכן
אין סורגים או אורגים בגדים חדשים אפילו על ידי אומן גוי( .מר"ן
השו"ע סי' תקנ"א סע' ז')
מותר לתפור על ידי גוי לצורך גדול ,כגון לנישואין שעתידים להיות
מיד לאחר תשעה באב"( .כף החיים" סי' תקנ"א ס"ק ק"א)
פועל שאין לו מה לאכול וקיבל את העבודה לפני ראש חודש -מותר
גם בשבוע שחל בו( .בן איש חי פרשת דברים סע' ט')
298
הלכות בין המיצרים
ג' אב
כל בגד שיש לברך עליו "שהחיינו" אסור לקנותו מראש חודש גם
אם מתכוון ללובשו לאחר תשעה באב .אמנם גופייה ,גרביים וכדו'
שאין מברכים עליהם "שהחיינו" טוב לקנותם לפני ראש חודש .ואם
מוכרח -יכול מן הדין לקנותם גם אחר ראש חודש .ולא יחדשם עד
אחר תשעה באב"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי
אליהו זצוק"ל פרק כ"ה סע' ל"ד)
נעליים של תשעה באב מותר ללובשן לראשונה בתשעה באב,
אמנם טוב ללובשן בתחילה ביום הכיפורים( .מר"ן השו"ע סי' תקנ"א
סע' ז'" ,כף החיים" שם ס"ק צ"ו)
299
הלכות בין המיצרים
ד' אב
משנכנס אב -ממעטין בשמחה .אין בונים בנייה של שמחה או
לצורך מותרות .אמנם משפחה שגרה בצפיפות מותר להם לבנות
על מנת להרחיב את ביתם( .מר"ן השו"ע סי' תקנ"א סע' ב'" .כף
החיים" שם ס"ק כ"ד)
אין לסייד או לצבוע את הבית החל מראש חודש אב .אך אם יש
הכרח בדבר ,כגון שצריך להכנס לדירה מיד אחרי תשעה באב -יכול
לסייד גם אחרי ראש חודש( .משנה ברורה סי' תקנ"א ס"ק י"ב)
קבלנים בארץ ישראל הבונים לציבור מותרים לבנות ,שיש בזה
משום מצות ישוב ארץ ישראל וכן הפסד פרנסת עובדים רבים,
והוא הדין לדבר האבד"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל פרק כ"ה סע' ל')
311
הלכות בין המיצרים
ה' אב
משנכנס אב אין קונים או נוטעים או שותלים עצי נוי ועציצים .אבל
לטפל בהם מותר .חקלאי שצריך ליטע עצי פרי לפרנסה וזו עונת
הנטיעה -מותר( .מר"ן השו"ע סי' תקנ"א סע' ב')
משנכנס אב -ממעטין במשא ומתן .יש מחמירין בכל משא ומתן ויש
אוסרים לקנות רק בגדים של שמחה ,כגון לצורך חתן וכלה וכדו' ,וכן
נוהגים.
סתם משא ומתן שאינו מוכרח ראוי שלא יעשנו .וכשיש חשש
להפסד כספי אם ידחו את הקנייה עד אחרי תשעה באב -מותר
לקנות גם לצורך חתן וכלה בימים אלו( .מר"ן השו"ע סי' תקנ"א סע'
ב' ,ז')
311
הלכות בין המיצרים
ו' אב
יש לאדם להכין בגדים ,סדינים ,חולצות וגרביים וכל דבר שמחליפים
הרבה מלפני שבוע שחל בו תשעה באב .וילבשם שעה אחת ואחר
כך יסירם כדי שיוכל ללובשם בשבוע שחל בו תשעה באב .ואלה
שמחמירים לאסור לבישת מכובסים מראש חודש ,יש להם להכין כן
מערב ראש חודש( .בן איש חי פרשת דברים סע' ו')
הזמן שצריך ללבוש בגד על מנת להוציאו מגדר "בגד מכובס" אינו
קבוע .והעיקר הוא שהבגד יזיע קצת מהגוף .ונהגו ללובשו כשעה או
מעט פחות.
מי שלא הכין בגדים וצריך להחליף בגדיו בשבוע שחל בו תשעה
באב -אין צורך שישליך אותו לרצפה כדי שיתלכלך ,אלא יקח בגד
לא מגוהץ או שיקמט אותו מעט"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים
להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק כ"ה סע' ע"ט-פ')
312
הלכות תשעה באב
ז' אב
מותר לאכול בערב תשעה באב עד סמוך לשקיעה ,אבל בין
השמשות אסור בכל מה שאסור בתשעה באב ,ולכן צריך לחלוץ
את המנעלים קודם בין השמשות( .מר"ן השו"ע סי' תקנ"ג סע' ב',
"כף החיים" סם ס"ק ט')
אין מפסיקין לאכול ,אלא זמן מועט קודם השקיעה ואם הפסיק
מוקדם יותר יוכל לחזור ולאכול ,אלא אם כן אמר בפירוש שלא יאכל
עוד .ויש מחמירים גם אם חשב בלבו שלא לאכול .אם קיבל עליו
תענית קודם השקיעה -אסור בכל הדברים האסורים בתשעה באב.
(מר"ן השו"ע סי' תקנ"ג סע' א')
313
הלכות תשעה באב
ח' אב
בתשעה באב וביום הכיפורים לא היו נוהגים לברך "שעשה לי כל
צרכי" בברכות השחר ,אף אם היו נועלים לבדים"( .נהגו העם"
להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל הלכות צומות ותעניות סע' כ"ב)
דין הנחת תפילין התשעה באב :אסור למי שאינו מקובל להניח
תפילין ביום תשעה באב בשחרית ,אלא יניחם במנחה בלבד .גם מי
שהוא מקובל יניחם בצינעא בתוך ביתו ויתפלל עם הציבור בלא
תפילין .ומי שאינו מקובל ,והנהיג עצמו בטעות להניחם בשחרית
כמנהג המקובלים ,חייב לחזור מטעותו ויניחם במנחה בלבד( .שו"ת
שמ"ש ומגן חלק ב' חאו"ח סי' ו'=ז' ,חלק ג' חאו"ח סי' ז' ,חלק ד'
חאו"ח סי' ע"ה אות ב' וסי' פ"ב אות ג')
לע.נ .אסתר אזולאי.
מר"ן השו"ע (סי' תקנ"ה סע' א') פסק" :נוהגין שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית,
אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה ,ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכין עליהם".
ואין ללמוד ממנהג המקובלים המניחים אותם בשחרית ,שכן ידועים דברי האר"י ז"ל שכל ענייני
הקבלה לא נאמרו אלא למצניעיהם .וגם המקובלים נהגו כך בצינעא בלבד.
מנהג ירושלים הוא כדעת מר"ן השו"ע שאין מניחין כלל בשחרית .וכ"כ הרב תפילה לדוד עמאר(סי'
צ"ג) וכ"כ בספר נתיבי עם (סי' תקנ"ה) ובספר פקודת אלעזר.
314
הלכות תשעה באב
ט' אב
המנהג הנכון והישר הוא להגביה את ספר התורה אפילו בתשעה
באב כמו בשאר הימים ,ומה שנהגו להימנע מזאת בחלק מערי
המערב יש לבטל ,שכל מי שקורא בתורה בלא הגבהה עובר על
"ארור אשר לא יקים ספר התורה הזה"( .שו"ת "מים חיים" להרה"ג
יוסף משאש זצוק"ל חלק א' סע' רכ"ה)
לעומתו דעת הרה"ג שלום משאש זצוק"ל שבשחרית של תשעה
באב אין מגביהים את ספר התורה ,והביא מו"ר הגר"ש משאש שכך
הוא מנהג מרוקו ,ושכך הביא "כף החיים" בשם "כסא אליהו"
(אות ב')
שראה בכמה מקומות שאין מקימין הספר תורה בשחרית של
תשעה באב( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' ע"ה אות ב')
אין נוהגים לילך לבית הקברות בתשעה באב( .ילקוט שמ"ש להרה"ג
אריאל אדרי הי"ו סע' קנ"ז)
315
הלכות תשעה באב
י' אב
" בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת
החמה ביום עשירי ,ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא
לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי"
(מר"ן השו"ע סי' תקנ"ח סע' א')
וכך הוא
מנהג מרוקו שאין לאכול בשר ביום י' באב גם לאחר חצות היום ,ורק
בסעודת הלילה מותר הדבר( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי
הי"ו סע' קנ"ב)
כשתשעה באב נדחה ליום ראשון -לדעת האר"י ז"ל אין להחמיר
באיסורי עשירי באב ביום שני שהרי הוא יום אחד עשר .אך המנהג
להחמיר בלילה שלאחר התענית ,ולא אוכלים בשר ויין מפני אבלות
היום ,ולמחרת ביום שני מותרים בכל"( .מאמר מרדכי" למועדים
ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק כ"ט סע' ט')
316
הלכות שבת
י"א אב
יין או מים שהם צלולים מותר לסננן בכלי המיוחד לברירה ,ואף על
פי שיש בו קיסמים דקים ,הואיל וראוי לשתות בלאו הכי( .תבואות
שמ"ש חאו"ח סי' ל')
מותר להוסיף מים ליין שרף שיש בו אניס ,אף שעל ידי הוספת
המים המשקה מתלבן ,שהלכה רווחת היא שאין צביעה באוכלין
ובמשקין בשבת ,וכן הדין בכל כיוצא בזה( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק
ב' השמטות לחאו"ח סי' ד')
מר"ן השו"ע (סי' שי"ט סע' י') סיים" :ולהרמב"ם במשמרת אסור ,ואפילו מים ויין צלולים .ובכללי
הפרי מגדים מבואר שכשכותב מר"ן "והרמב"ם כתב" או "ולהרמב"ם" יש לומר דסבירא ליה למר"ן
כך .מ"מ המנהג אינו כדעת מר"ן ,אלא מיוסד עפ"י הפוסקים שהובאו בסתם בראש דברי מר"ן.
(ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
317
הלכות שבת
י"ב אב
מי שנולד ביום שבת לאחר השקיעה ,דהיינו לאחר הזמן שאין החמה
נראית על הארץ ,נימול ביום ראשון .ומי שנולד בערב שבת עד
עשר דקות קודם השקיעה נימול ביום שישי .ואם נולד בערב שבת
בזמן שבין עשר דקות קודם השקיעה לבין חצי שעה לאחריה נימול
ליום ראשון .ואם נולד בערב שבת לאחר חצי שעה מהשקיעה נימול
ביום שבת( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק א' חאו"ח סי' ה')
יסודם של הלכות אלו הוא משום שההלכה והמנהג בעניין זמן הלילה הם כדעת הגאונים ולא כדעת
ר"ת( .לפי שיטת מו"ר הגר"ש משאש זצוק"ל)
318
הלכות שבת
י"ג אב
אסור לרחוץ כל גופו או רוב גופו ,אפילו כל אבר ואבר לבד ,אפילו
במים שהוחמו מערב שבת בין אם הם בכלי בין אם הם בקרקע,
ואפילו לשפוך המים על גופו ושישטפו מאליהם-אסור .ואפילו
שטיפת אבר אבר -אסור ,כל ששוטף כל הגוף אבל מותר לרחוץ
בהם פניו ידיו ורגליו או שאר איברים ,כל שאינו רוחץ כל הגוף .ואם
הוחמו בשבת אף לרחוץ אחד מאיבריו -אסור( .קיצוש"ע מהר,ב
טולידאנו)
מה שאסרו הרחיצה היינו דוקא בחמי האור אבל בחמי טבריה מותר
לרחוץ אפילו כל גופו יחד .ואין צריך לומר בצוננין .והא דשרי בחמי
טבריה דוקא בקרקע אבל בכלי לא ,דאתי לאחלופי בחמי האור.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לע.נ .עזרא כהן .לע.נ .רחל כהן .לע.נ .יצחק ברוך .לע.נ .ציפי ברוך.
319
הלכות שבת
י"ד אב
אדם מותר לטבול מטומאתו בשבת .ויש לקנח במטפחת גדולה
המיוחדת לכך שאינו מקפיד אם תשרה במים .ואף על גב דעל ידי
זה נסחט השער הוי סחיטה כלאחר יד ושרי .ובירושלים ת"ו נוהגים
תלמידי חכמים לטבול בשבת בבוקר ,וכן כתבו גם כן בשם האר"י
זצ"ל .והמומר אסור לטבול בשבת דזהו תיקונו( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
טבילה במים חמים בשבת יש אוסרים ויש מתירים .ולפי שאם
נאסור יש לחוש שיבטלו הטבילה של נשים בזמנה ,ובפרט בחורף
שיש קור הרבה יש לסמוך על המתירים לטבול במים חמים בשבת.
וגם מותר לשפוך מים חמים בשבת לתוך המקוה על ידי נוכרי.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
311
מענייני דיומא
ט"ו אב
" אמר רבן שמעון בן גמליאל :לא היו ימים טובים לישראל כחמשה
עשר באב וכיום הכיפורים ,שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן
שאולין ,שלא לבייש את מי שאין לו .ובנות ירושלים יוצאות וחולות
בכרמים ,ומה היו אומרות? בחור! שא נא עיניך וראה מה אתה בורר
לך ,אל תתן עיניך בנוי ,תן עיניך במשפחה' ,שקר החן והבל היופי
אשה יראת ה' היא תתהלל' (משלי ל"א ,א') ואומר' :תנו לה מפרי ידיה
ויהללוה בשערים מעשיה' (משלי ל"א ,ל"א) וכן הוא אומר' :צאינה וראינה
בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום
שמחת לבו' (שיר השירים ג' ,י"א) 'ביום חתונתו' -זה מתן תורה' .וביום
שמחת לבו' -זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו"( .תענית
דף כ"ו ע"ב)
אין אומרים תחנון ואין מתענין בט"ו באב .ולכן גם אין אומרים תחנון
במנחה שלפניו( .מר"ן השו"ע סי' קל"א סע' ו')
311
הלכות שבת
ט"ז אב
אסור להכנס למרחץ בשבת ,אפילו להזיע .ואם נכנס למרחץ לאיזה
צורך ואינו מתכון להזיע מותר להכנס שם ,אף על פי שבודאי יזיע
שם ,כיון שאינו מתכון להזיע לא גזרו חז"ל .ויש אומרים דאפילו
לעבור במרחץ במקום שיכול להזיע אסור .ויש ליזהר היכא דאפשר.
ואם לא אפשר יש לסמוך על הסברא הראשונה דמתירין אם אין
כוונתו להזיע( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
עיר שישראל ונכרים דרים בה ,ויש בה מרחץ רוחצת בשבת .אם
רוב נוכרים -מותר לרחוץ בה מיד במוצאי שבת .ואם רוב ישראל,
או אפילו מחצה על מחצה אסור במוצאי שבת עד כדי שיוחם ,ואפילו
יש לתלות שנתחמם ע"י שלטון העיר שיש לו עבדים הרבה
שאפשר שחממו אותו לצורכו בבת אחת ,אפילו הכי אין תולין יש
מקילין בזה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
312
הלכות שבת
י"ז אב
מי שיש חולי של סכנה מצוה לחלל עליו את השבת ,דכתיב' :אשר
יעשה אותם האדם וחי בהם' -ולא שימות בהם .ואפילו ספק נפשות
דוחה את השבת ,והזריז הרי זה משובח .ואפילו שנים יכולים לעשות
מלאכה אחת כמו בחול ,ואפילו אם החולה יכול לעשות על ידי הדחק,
אפילו הכי מותר לבריא לעשות .ודוקא שתהא הרפואה ידועה או על
פי מומחה ,וכשהיא ידועה ,אף שאין ידוע אם זה יתרפא בה אם לאו,
מחללין מספק( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
השואל -הרי זה שופך דמים .והנשאל -הרי זה מגונה ,שהוה ליה
ללמד ולדרוש ברבים דין זה לבני עירו קודם שיצטרכו לו( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
313
הלכות שבת
י"ח אב
כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה ,אף על פי שהוא על
הבשר מבחוץ ,מחללין עליו את השבת .ואם לא רוצה החולה לאכול
או לעשות תרופה משום חסידות כופין אותו לעשות וסמכינן על
הרופאים ,אפילו הם גויים ,אם הם רגילים לרפאות בעיר לכל אדם.
ואפילו במה דמשמע מן התלמוד שאין בחולי זה סכנה אפילו הכי
סמכינן על הרופאים להקל דנשתנו הזמנים( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
חולה אומר שצריך הוא לתרופה פלונית ורופא אומר אין צריך לה-
לחולה שומעין .אבל אם הרופא אומר שאותה תרופה תזיקהו-
שומעין לרופא .ודוקא בזה שהרופא אומר שהתרופה תזיקהו אבל
אם החולה אומר שצריך לאכול אפילו הרופא אומר שהמאכל מזיקו
שומעין לחולה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
314
הלכות שבת
י"ט אב
כשמחללין שבת על חולה שיש בו סכנה משתדלים שלא לעשות
על ידי נכרים וקטנים ונשים אלא על ידי ישראלים גדולים ובני דעת
משום דזמנין דליתנהו ואתי להדורי בתרייהו ואתי חולה לידי סכנה.
ויש אומרים דאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור על ידי שינוי
עושה על ידי שינוי ,שאז אין איסור מהתורה דכל מה שנוכל לעשות
בהיתר לא עבדינן איסורא ואפילו אם על ידי השינוי מתאחר מעט
והחולה אינו נחפז כ"כ במהרה -עבדינן על ידי שינוי שהוא איסור
דרבנן( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה הרי זה משובח אפילו אם
מתקן עמו דבר אחר ,כגון שפירש מצודה להעלות בה תינוק שנפל
לנהר וצד עמו דגים ,וכן כל כיוצא בזה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
315
הלכות שבת
כ' אב
יולדת היא כחולה שיש בו סכנה ומחללין עליה השבת לכל מה
שצריכה .וקוראין למיילדת אפילו רחוק מג' פרסאות שתבוא אצלה.
ומיילדין אותה ומדליקין לה נר ,אפילו אין צריכה לשום דבר רק מפני
שיהיה לה נחת רוח .ואפילו ביום ,אם היתה בבית אפל מדליקין לה.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
ומיהו כל מה שיכולים לשנות משנים ,כגון אם צריכים להביא לה
כלי מרשות הרבים תביאנו חברתה תלוי בשערה וכיוצא בזה ,כיון
שאין דרך הוצאה בכך ליכא שם איסורא דאורייתא .והוא שלא
יתאחר צורכה של יולדת בשינוי זה כלל .ואם אי אפשר מביאתו
כדרכה בלא שינוי( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
316
הלכות שבת
כ"א אב
מאחרין תפילה של מוצאי שבת קודש כדי להוסיף מחול על הקודש.
ואמר ר' יוסי :יהא חלקי עם המאחרים ערבית של מוצאי שבת
קודש( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
אין לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שיראו ג' כוכבים קטנים ולא
יהיו מפוזרים אלא רצופים .וביום המעונן ימתין עד שיצא הספק
מלבו .ויש אומרים דצריך להמתין עד שיהיה השמיים מלא כוכבים
המזהירים( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
נוהגים לומר 'ברכו' ואמירת 'והוא רחום' באריכות נועם כדי להוסיף מחול על הקודש .וכן כתבו
המקובלים שיש הצלחה כשמושך אדם ומאירך באומרו 'ברכו' באפוקי שבתא ולהנצל מהזיקא
דההיא שבתא( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
317
הלכות שבת
כ"ב אב
אומרים הבדלה בברכת 'חונן הדעת' מפני שאסור לתבוע צרכיו
קודם הבדלה .ועוד אם אין בינה אין יודע להבדיל .ואם טעה ולא
הבדיל משלים תפילתו ואינו חוזר ,מפני שצריך להבדיל על הכוס.
ואם טעם ואכל קודם שהבדיל על הכוס צריך לחזור ולהתפלל
ולהבדיל בתפילה ,כיון שאכל באיסור צריך לחזור ולהתפלל וגם צריך
להבדיל על הכוס .ואם טעה והבדיל על הכוס קודם שחזר להבדיל
בתפילה אין צריך לחזור ולהתפלל( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
318
הלכות שבת
כ"ג אב
נאנס ולא התפלל במוצאי שבת מתפלל ביום שתי תפילות אחת
לחובה ושניה לתשלומין .ולא יאמר 'אתה חוננתנו' אף על פי שלא
הבדיל ,והיינו דווקא כשהבדיל על הכוס או שיש לו כוס להבדיל ביום
א' ,אבל אם אין לו כוס צריך לומר הבדלה בתפילת התשלומין ,ואם
לא אמרה צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפילה( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
טעה ולא הבדיל בתפילה ואין לו כוס להבדיל עליו בלילה ובדעתו
שגם מחר לא יהיה לו צריך לחזור ולהתפלל ויבדיל בתפילה .ואם
נזכר שלא אמרה ,אומרה קודם שומע תפילה .ואם שכח גם בשומע
תפילה ,אם עקר רגליו חוזר לראש ,ואם לא עקר רגליו ונזכר חוזר
ל'אתה חונן' ,ואם סובר שלמחר בלילה יהיה לו כוס של הבדלה אינו
חוזר( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
319
הלכות שבת
כ"ד אב
בתפילת ערבית של מוצאי שבת אומרים 'ויהי נועם' וסדר קדושה
באריכות כדי לאחר סדר קדושה ,שאז חוזרים הרשעים לגהינם.
והמזמור הזה אומרים אותו שהוא של ברכה שבו בירך משה
לישראל בשעה שסיימו את המשכן .ונוהגים לכפול פסוק 'אורך
ימים אשביעהו' שעל ידי כך נשלם השם היוצא ממנו ויש בו ק"ל
תיבות ,שכל האומרו ז' פעמים ניצול מכלי זיין ,וצריך לאומרו מעומד.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
לא אמרו 'ויהי נועם' בליל מוצאי שבת אם חל יום טוב באמצע
השבוע ,אלא מתחילים 'ואתה קדוש' .וכשחל יום טוב בשבת
אומרים 'ויהי נועם' במוצאי שבת שלפניו ,וגם כשחל ערב פסח
בערב שבת ,שהעיקר תלוי בששת ימי החול( .שו"ת שמ"ש ומגן
חלק ג' חאו"ח סי' פ"ה אות ו'",נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה
זצוק"ל הלכות שבת סע' ל"ז)
עיין עוד ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו עמ' .94
נהגו לומר פסוקי 'ויתן לך' בתפילת ערבית של מוצאי שבת לאחר אמירת 'שיר למעלות'
321
הלכות שבת
כ"ה אב
נהגו לומר ולהזכיר את אליהו הנביא במוצאי שבת להתפלל שיבוא
ויבשרנו הגאולה .ובכל פעם שיזכיר אליהו יכוון שם אגל"א והוא
ראשי תיבות 'אתה גבור לעולם אדני' .ואם עושה זה לפני מטתו בכל
לילה-יראה אליהו בחלום( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
עוד טעם שמזכירין אליהו במוצאי שבת :שאמרו בתוספתא שאליהו
נכנס לגן עדן במוצאי שבת וכותב זכיות של ישראל שומרי השבת.
טוב לומר אליהו הנביא ק"ל פעמים כמנין אליהו הנביא עם עשר
אותיותיו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
321
הלכות שבת
כ"ו אב
סדר הבדלה :יין ,בשמים ,נר ,הבדלה ,וסימנך :יבנ"ה .וצריך ליזהר
בהבדלה הרבה כי גדול הפוסקים כתב שהיא דאורייתא כמו קידוש.
ועוד אמרו :ר' צדוק אומר :כל שאינו מבדיל במוצאי שבת או שאינו
שומע מאחרים אינו רואה סימן ברכה לעולם .והמבדיל או שומע
הבדלה הקב"ה קרואו קדוש ועושהו סגולה שנאמר' :ואבדיל אתכם
מן העמים להיות לי והייתם לי סגולה' .ואמר ר' יוחנן :ג' מנוחלי עולם
הבא ,הדר בארץ ישראל ,המגדל בניו לתלמוד תורה ,והמבדיל על
היין במוצאי שבת .ועוד אמר ר' חייא אמר ר' יוחנן :כל המבדיל על
היין במוצאי שבת הויין ליה בנים זכרים .ריב"ל :אמר הויין ליה בנים
הראויים להוראה( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
322
הלכות שבת
כ"ז אב
סדר ההבדלה הוא ממטה למעלה .תחילה ברכת היין שהיא בפה,
ואחר כך ברכת הריח שהיא בחוטם ,ואחר כך ברכת הנר שהיא
בעיניים לראות ,ואחר כך ברכת הבדלה שהיא במוח ובשכל.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
צריך שלא יהא הכוס פגום ,דהיינו ששתו ממנו .גם לא יהא הכוס
שבור אלא שלם .וטעון הדחה ושטיפה וממלא ,ואוחזו בימין ומגביהו
מן הקרקע טפח ויותר ולא יסייע ביד שמאל( .קיצוש"ע מהר"ב
טולידאנו)
323
הלכות שבת
כ"ח אב
בשעת ההבדלה יתנו עיניהם המבדיל והשומעים בכוס ובנר ,ובשעה
שממלאין הכוס של ברכה ימלאנו על כל גדותיו בעניין שישפך מעט
על הארץ ,דאמרינן כל בית שאין נשפך בו יין כמים אין בו סימן
ברכה ,ועושין כן לסימן טוב בתחילת השבוע( .קיצוש,ע מהר"ב
טולידאנו)
וכן נהגו לומר קודם הבדלה 'הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד' וכו'.
'כוס ישועות אשא' וכו'' .ליהודים היתה אורה' וכו' לסימן טוב.
(קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
324
הלכות שבת
ערב ראש חודש
כ"ט אב
אין מבדילין על הפת ,ולא דמי לקידוש משום דאין קידוש אלא
במקום סעודה ,אם כן פת מעניינא דקידוש הוא אבל אינו מעניין
הבדלה .אבל על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה ,והוא הדין
לשאר משקין ,חוץ מן המים .והיינו כשהמשקה הוא חמר מדינה,
אבל אם אינו חמר מדינה כמו החלב והשמן אין מבדילין עליו .והמים
אפילו אם אין שותים במקום ההוא אלא מים בלבד אפילו הכי אין
מבדילין עליו( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
נהגו הנשים שלא לשתות מכוס של הבדלה .והטעם כתב השל"ה
הקדוש משום דעץ הדעת גפן היה ,ועל ידי החטא ניתנה לה דם נדה
להבדילה מן האדם( .קיצוש"ע מהר"ב טולידאנו)
325
הלכות שבת
ראש חודש
ל' אב
בדין חיוב נשים בהבדלה נחלקו הפוסקים .יש מהם רבים וגדולים
שאומרים שנשים חייבות בהבדלה מן התורה כמו בקידוש ,ויש מהם
שאמרו שחייבות מדרבנן ,ויש שאמרו דנשים לא יבדילו לעצמן ורק
ישמעו הבדלה מן האנשים .ואם כבר הבדילו האנשים אסור לנשים
להבדיל דאין חיובן ברור .לכן נהגו אנשי מעשה לכוין שלא לצאת
בהבדלה של בית הכנסת כדי לבוא אחר כך ולהבדיל בבית על מנת
להוציא הנשים .ובשעת הדחק שלא נמצא מי שעדיין לא יצא יכולה
להבדיל לעצמה ,ומי שהבדיל כבר יכול להבדיל לה כסברת הרמב"ם
ומר"ן והחינוך והסמ"ג ,וכמו שהעלה הרב "ברכי יוסף"( .קיצוש"ע
מהר"ב טולידאנו)
לדעת מו"ר הרה"ג יוסף משאש נשים פטורות מהבדלה ,משום
חשש ברכה לבטלה ,ואין לברך עליהם אפילו נגד דעת מר"ן השו"ע.
(אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש זצוק"ל חלק ג' סי' אלף
תתנ"ה)
326
הלכות חודש אלול
ראש חודש
א' אלול
יש נוהגים לצום בערב ראש חודש אלול ולעשות "סדר יום כיפור
קטן" כדי להתכונן לתשובה .ואם חל ראש חודש בשבת מקדימים
לצום ביום ה' שלפניו"( .כף החיים" סי' תקפ"א ס"ק כ"ג)
יש נוהגים לילך בראש חודש אלול להתפלל ליד קברי צדיקים .ויש
להזהר שלא להתפלל אל הצדיק ,אלא מתפללים אל ה' שישמע
בקשותינו בזכות הצדיק ,או שמתפללים ליד הקבר ומבקשים
מהצדיק שיתפלל עלינו"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ג סע' ב')
327
הלכות חודש אלול
ב' אלול
ארבעים יום שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים מסוגלים
לתשובה יותר מכל ימות השנה כי הם ימי רחמים וימי רצון .ואף על
פי שבכל השנה הקב"ה מקבל את בניו בתשובה ,מכל מקום ימים
אלו מובחרים ביותר ,כי בראש חודש אלול עלה משה אל הר סיני
לקבל לוחות שניות ,וקבלת הלוחות היא אות והוכחה לכך שה' קיבל
את תשובת ישראל ומחל להם על חטא העגל .ונשתהה משה בהר
ארבעים יום שבהם התפלל לה' שיסלח לעם ישראל .וביום
הכיפורים אמר לו ה'" :סלחתי כדברך" ונתן לו את הלוחות השניות.
ומאז נקבעו ימים אלו כימי רצון ,ונקבע יום י' בתשרי כיום סליחה
ומחילה לישראל"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי
אליהו זצוק"ל ע"פ רש"י בתענית דף ל' ע"ב ד"ה שנתנו)
328
הלכות חודש אלול
ג' אלול
מראש חודש אלול ואילך מתעוררים לסליחות כמנהג בני ספרד ,וכל
משך ימי החודש כל הציבור בחרדת הדין היו מזהירים ומזכירים אחד
לשני על חודש אלול ,ונמנעים מלהשביע אחד לשני ,והיו קובעים
לימוד בתנ"ך ,משניות ותיקוני הזוהר"( .נהגו העם" להרה"ג דוד
עובדיה זצוק"ל הלכות חודש אלול סע' ב')
נהגו לעשות תיקון כרת במשך ימי חודש אלול וגם בליל השישי
שבשבוע שישי של ימי העומר"( .נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה
זצוק"ל הלכות חודש אלול סע' ד')
329
הלכות סליחות
ד' אלול
אין לשליח ציבור להתעטף בטלית בשעת אמירת הסליחות ואין לו
לברך עליו עד שיאור היום( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף משאש
חלק ג' סי' אלף תקצ"ח)
אף שהמנהג להוסיף בסליחות "עננו אלהא דמאיר עננו" הוא מנהג
שיסודתו בהררי קודש ושאכן הנוסח הנכון הוא בלא תוספת תואר
"דרבי" ,אולם במקום שלא נתפשט אותו המנהג ,טוב שלא להנהיגו
כלל או אף עדיף לומר "עננו אלהא דכולהו תנאי ואמוראי עננו".
(שו"ת "מים חיים" חלק א' סע' רל"ב)
לע.נ .מרדכי בן ג'מילה מרגי .לע.נ .גרצי'ה בת יקוט פדידה.
אין חסרון כבוד לגדולי האומה אם לא מזכירים את תוארם כאשר הבקשה מופנית לשמים ,וכן
בעניין משה רבינו ולא אמרינן "ר' משה" ,ואף יש האומרים בסליחות "עננו אלהא דמשה עננו" בלא
תוספת "רבנו" .וכידוע יש האומרים שבאלהא דמאיר מיירי באלהא דמאיר לארץ ולדרים עליה ולא
נתכוונו לר' מאיר התנא"( .היוד יוסף חי" להרה"ג זכריה זרמתי הי"ו עמ' )878
331
הלכות סליחות
ה' אלול
אפשר לומר סליחות רק אחרי חצות לילה ,ובשום אופן לא יאמרו
סליחות או י"ג מידות לפני חצות הלילה .הזמן הטוב ביותר לסליחות
הוא לפנות בוקר בשעה שהיא עת רצון קודם תפילת 'ותיקין' .ואם
איחרו -אפשר לומר סליחות אחר כך"( .כף החיים" סי' תקפ"א ס"ק
א'-ב')
תיקון חצות קודם לסליחות ולתלמוד תורה .על כן אם אדם ער אחר
חצות ,או שקם קודם עלות השחר יקדים לומר תיקון חצות ,ואף אם
יפסיד בכך אמירת סליחות(.יד ידידיה טולידאנו ,הובא בסידור
שליחות 'אבותינו' עמ' )54
331
הלכות סליחות
ו' אלול
מנהג ישראל בזה הוא מנהג נכון ועתיק יומין מימי הגאונים זיע"א
לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים .כמו שכתב רבינו הטור
ורבינו בית יוסף ובשו"ע (סי' תקפ"א) .כי הזמן ההוא מוכשר הרבה
לתשובה .ואמירת הסליחות והתחנונים בנחת ובכוונה הם מעוררים
את הלב לפשט העקמומיות שבו יותר משאר לימודים ,כאשר
שמענו וראינו כמה חסידים ואנשי מעשה שהיו מורידים כנחל דמעה
באמירת הסליחות באשמורת אלול .והניסיון הוכיח ויוכיח לכל אדם
מעצמו .ובכן טוב וישר לומר בעת ההיא רק סליחות ותחנונים ,ולא
זולתם .דכל דבר בעתו מה טוב( .שו"ת "מים חיים" חלק א' סע'
רל"א)
332
הלכות סליחות
ז' אלול
כתב החיד"א" :וראיתי כמה תלמידי חכמים בימים האלה מפסיקים
ללמוד שאלות ותשובות ,לפלפל ,ואומרים סליחות תפילות ותחנונים,
ועוסקים בספרי מוסר( .ברכי יוסף למר"ן החיד"א)
ראוי גם לתלמידי חכמים להתאזר בגבורה ולקום לסליחות בחודש
אלול ובעשרת ימי תשובה .ואם אין בכוחם לקום ,ונמצא שיבטלו
מדברי תורה ,תלמוד תורה עדיף ,אך לכל הפחות יקומו בשבוע שחל
בו ראש השנה ובעשרת ימי תשובה .אמנם מלמדי תינוקות
ופועלים ,שיהיו עייפים ביום ולא יעשו מלאכתם כראוי ,אין להם
רשות לקום לסליחות ,אלא אם כן רואים עצמם בריאים ויכולים
לקום( .שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג' חאו"ח סי' נ"ז אות א'-ב')
333
הלכות סליחות
ח' אלול
מתחילים את הסליחות במזמור "אשרי יושבי ביתך" מפני חשיבותו
ומפני שיש בו שבח הכנת מזון לכל חי .ו"כל מזונותיו של אדם
קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה"( .טור סי' תי"ט ותקפ"א)
אם התחילו אמירת סליחות במנין ויצאו מקצם ואין כעת מנין -לא
יכול השליח ציבור לומר קדיש "תענו ותעתרו" שאחרי הסליחות ,אף
על פי שהוא המשך הסליחות .וכל שכן שלא יאמר קדיש "יהא
שלמא" שאחרי "שיר המעלות" .ולדעת הרמ"א אומרים קדיש
"תתקבל" שאחרי הסליחות( .עיין מר"ן השו"ע סי' נ"ה סע' ג')
334
הלכות התרת נדרים
ט' אלול
נוהגים הספרדים וחלק מהאשכנזים לעשות "התרת נדרים" בערב
ראש חודש אלול ,שהוא ארבעים יום לפני יום כיפור כדי להתיר את
הנדרים ,שכל מי שאינו מקיים את נדריו הוא בנידוי ,וכל מי שהוא
בנידוי אין תפילתו מקובלת עד ארבעים יום .ולכן נוהגים לעשות
"התרת נדרים" גם בי"ט באב שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה,
וגם בערב ראש השנה ובערב יום כיפור"( .מאמר מרדכי" למועדים
ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ג סע ג')
יש רמז להתרת נדרים בחודש אלול מהפסוק" :לא יחל דברו ,ככל".
סופי תיבות" :אלול" .ומשמעות הפסוק היא שמירת מוצא פי האדם
ונדריו"( .כף החיים" סי' תקפ"א ס"ק י"ט)
335
הלכות התרת נדרים
י' אלול
איחר אדם לקיים נדרו -נפתח הפנקס שעוונותיו של אדם סדורים
שם ,ומדקדקים במעשיו אם כדאים הם להגן עליו ,ועל טוב שלא
להרבות בנדרים( .מר"ן השו"ע יורה דעה סי' ר"ג סע' ב')
הנודר כאילו בונה 'במה' בשעת איסור במות ,והמקיימו כאילו הקריב
עליה קרבן .על כן טוב יותר ש"ישאל" אדם על נדרו ויבקש להתירו.
וכל זה דווקא בשאר נדרים אבל בנדרי הקדש מצוה לקיימן ולא
ישאל עליהם אלא מדוחק( .מר"ן השו"ע יורה דעה סי' ר"ג סע' א')
336
הלכות התרת נדרים
י"א אלול
מותר לנדור בעת צרה על דרך שעשה יעקב כשברח מעשיו .נדר
כזה אין צריך להתירו אם לא לצורך מצוה או לצורך גדול מאוד ,או
היכן שאנו יודעים בבירור שאינו יכול לקיים נדרו( .מר"ן השו"ע יורה
דעה סי' רכ"ח סע' מ"ה)
יזהר לכתחילה שלא לנדור אפילו נדרי צדקה ,ואם רוצה לעשות
איזה מצוה או לתרום צדקה -יעשה המצוה ויתן הצדקה בלי קבלת
שום נדר .ומותר לנדור לכתחילה בדבר צדקה אם כוונתו בזה לגרום
לאחרים שגם הם יתנו ,אך אסור לרמות בזה ,רק אם כוונתו לתרום
באמת( .בן איש חי שנה שניה פרשת ראה סע' ב')
337
הלכות התרת נדרים
י"ב אלול
מי שנהג במצוה או חסידות מסויימת ג' פעמים ולא פירש שעושה
כן בלי נדר ,אם ידע שאינו מחוייב בזה מן הדין -הרי זה נדר .ועל כן
בפעם הראשונה שמתחיל במנהג טוב יאמר שעושה כן בלי נדר.
(מר"ן השו"ע יורה דעה סי' רי"ד)
מי שרגיל במנהג טוב ,ולא אמר שעושה כן בלי נדר ופעם אחת אינו
יכול לעשותו -אין צריך התרה .אבל אם חושב לבטל מנהגו באופן
קבוע -צריך התרה( .פתחי תשובה סי' רי"ד ס"ק א')
338
הלכות התרת נדרים
י"ג אלול
יש נוסחאות של התרת נדרים שכתוב בהם "לנו ולנשותינו" .וטוב
שהמתירים יאמרו לקהל שההתרה היא גם לנשים שלא אלה
שמבקשים ,שלא יכולות להגיע .אשה רווקה אינה יכולה לעשות
איש שליח להתרת נדריה .אם יש לה נדר להתיר ,צריכה לבוא בפני
שלושה אנשים שיתירו לה את נדרה"( .מאמר מרדכי" למועדים
ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ג סע י"ג)
אפילו הדיוטות יכולים להתיר ובלבד שלא יהיו עמי ארצות ,כלומר
שלכל הפחות אם מלמדים אותם הלכות -מבינים( .בן איש חי שנה
שניה פרשת ראה סע' כ"ד)
339
הלכות התרת נדרים
י"ד אלול
דרך התרת נדרים -מושיבים ביחד שלושה או עשרה אנשים ,כל
הקהל עומד בפניהם ,והחזן קורא בקול רם את נוסח 'בקשת
ההתרה' .הקהל קורא עמו בלחש ,ואחר כך היושבים מתירים להם
כפי הנוסח המסור במחזורים"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים
להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ג סע ז')
התרה זו מועילה דווקא לנדר או למנהג טוב שאדם נהג ואינו זוכר
מהו ,אך נדר שזוכרו -צריך להושיב לו שלושה אנשים להתרה
מיוחדת שבה הנודר יפרט את הנדר והם ימצאו לו 'פתח' ו'חרטה'.
ואפשר לפרט רק לאחד מהשלושה( .בן איש חי שנה שניה פרשת
ראה סע' כ"ח)
לע.נ .ר' אהרון בר זוהרה בן שושן.
341
הלכות חודש אלול
ט"ו אלול
טוב וישר שבכל לילה לפני השינה מראש חודש אלול עד יום
הכיפורים לפשפש אדם בדרכיו ובמעשיו לראות אם טובים הם אם
לאו .ואם מעשיו טובים -יחשב במה אפשר לשפרם .ואם לאו-
"יעזוב רשע דרכו" ,יאמר 'וידוי' וישוב אל ה' .ובאמת שצריך האדם
לעשות כן בכל לילה ולילה מלילות השנה כמעשה הצדיקים
שנקראו "מארי דחושבנא" .ולפחות ישתדל לעשות כן בארבעים יום
אלו( .דברי החיד"א במורה באצבע סי' רמ"ג ,הובא ב"כף החיים" סי'
תקפ"א ס"ק כ"ד)
אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש זה תפילין ומזוזות שלהם ולתקן
את הטעון תיקון( .מטה אפרים סי' תקפ"א סע' י' ,הובא ב"מאמר
מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ג סע
מ"ז)
לע.נ .מסעוד בן עזרי.
341
הלכות חודש אלול
ט"ז אלול
יש נוהגים לומר תהילים בצבור או ביחיד בימים אלו ,כיון שיש
בכוחם של מזמורי תהילים להכניס בלב האדם אהבת ה' ויראת
שמים .ונוהגים לומר עשרה מזמורים בכל יום ,כדי שיוכלו לגמור את
כל ספר תהילים פעמיים עד ראש השנה ,שיש בהם מזמורים כמניין
'כפר'( .מטה אפרים סי' תקפ"א סע' ח' ,משנה ברורה ס"ק ג')
" וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים" .מסביר ר'
אלעזר בזוהר הקדוש :אם "ידעת היום" ,דהיינו שתלמד תורה ותדע
את הקב"ה ,אז "והשבות אל לבבך" ,תוכל לשוב בתשובה באמת.
וכן אנו אומרים בתפילה" :השיבנו אבינו לתורתך ,והחזירנו בתשובה
שלמה לפניך""( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי
אליהו זצוק"ל פרק ל"ג סע ל"ו)
342
הלכות חודש אלול
י"ז אלול
יש נוהגים לכתוב מכתבי ברכה בחודש אלול שבהם מברכים איש
את רעהו להכתב ולהחתם בספר חיים טובים .ויש המוסיפים ברכה
זו בכל מכתב שכותבים בימים אלו .ותכלית עניין זה לקבוע בליבנו
את התפילה על חברינו ולא רק על עצמנו ,ולהרבות אהבה ואחוה
שלום ורעות( .מטה אפרים סי' תקפ"א סע' ט')
נהגו חכמי ירושלים ללמוד בספר "תיקוני הזוהר" בכל יום ,כפי
יכולתם .העיקר בזה להתחיל בראש חודש אלול ולסיים ביום כיפור
את שבעים התיקונים .יש נוהגים לסיים את הספר לפי החלוקה
בספרים המודפסים לפי ימי החודש ,אך אין חלוקה זו מחייבת"( .כף
החיים" סי' תקפ"א ס"ק ז' ,הובא ב"מאמר מרדכי" למועדים ולימים
להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל)
343
הלכות ראש השנה
י"ח אלול
ערב ראש השנה הוא היום האחרון בשנה ,והזמנות אחרונה לעשות
תשובה לפני יום הדין .זהו יום של חשבון נפש על השנה שחלפה,
ויום של הכנות לשנה החדשה .דיני יום זה שונים מכל ימי חודש
אלול ,ורבים נוהגים לצום בו וללכת להתפלל על קברי צדיקים ,אולי
ירחם ה' בזכותם"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי
אליהו זצוק"ל פרק ל"ה סע א')
בערב ראש השנה יעסוק בתורה ובמצוות ובתשובה ,ויקדים לבקש
מחילה מחביריו על מה שעבר ופגע בהם ,ולא ימתין עד ערב יום
הכיפורים"( .כף החיים" סי' תקפ"א ס"ק ט"ו)
344
הלכות ראש השנה
י"ט אלול
מכסים ומסתפרים בערב ראש השנה לכבוד יום טוב .וטוב שיקצוץ
האדם ציפורניו ביום זה בהקפדה יתירה שלא יהיו עודפות על
הבשר .ויזהר להסתפר ולהתגלח קודם חצות היום( .מר"ן השו"ע סי'
תקפ"א סע' ד')
כל השנה כולה ובפרט בערב ראש השנה כשאדם מסתפר יכוון
להעביר כוחות הדינים ולקיים מצות הפאות .ויש אומרים שיכוון
שלא להקיף פאות הראש ושלא להשחית פאות הזקן ומצות "ביומו
תתן שכרו" ומצות "לא תלין פעולת שכיר" .מי שמתגלח בביתו יכוון
רק לקיים המצוה שלא להשחית פאת הראש והזקן"( .מאמר מרדכי"
למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ה סע ד')
345
הלכות ראש השנה
כ' אלול
יש להכין שתי מערכות של נרות קודם החג על מנת שלא יצטרך
להדביק נרות או לתקוע את הפתילות למצוף השעם בליל יום טוב
השני .כמו כן יש להכין נר נשמה שידלק לפחות 26שעות ,על מנת
שיהיה אפשר לקחת ממנו אש להדלקת נרות בלילה שני של ראש
השנה"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו
זצוק"ל פרק ל"ה סע ל"ב)
אם לא הדביק נרות שעוה מערב יום טוב לא ידביקם ביום טוב ,ויכול
להשתמש בנרונים .אם לא תקע פתילה בשעם מערב חג יכול
להכניסה בשינוי בחג"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג
מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ה סע ל"ג)
346
הלכות ראש השנה
כ"א אלול
המנהג אצל הספרדים ,וכן היה במרוקו ובאלג'יריה ,לתקוע בשופר
בערב ראש השנה ,שהמנהג להימנע ביום זה שייך רק לדעת
הרמא" ולקהילות אשכנז .ובאמת גם למנהג אחינו האשכנזים ,אם
יום הראשון של ראש השנה חל בשבת ,תוקעים בשנה זאת גם
בערב ראש השנה ,כי שבת מפסיק( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש זצוק"ל חלק ג' סי' אלף תשע"ט)
נהגו לטבול בערב ראש השנה במקוה ,כי הטהרה מועילה לשמיעת
תפילתו של אדם .ויטבול אף על פי שלא ראה קרי מפני שטהרת
הגוף מביאה לידי קדושת הנפש( .רמ"א סי' תקפ"א סע' ד')
347
הלכות ראש השנה
כ"ב אלול
המנהג הנפוץ בכל ערי אלג'יריה שבמהלך התפילות של הימים
הנוראים המסדר אומר בקול רם תפילת שמונה עשרה ,וחוזר
השליח ציבור עוד הפעם בקול רם כל התפילה .ולא טוב הדבר
שכבר יצאו בראשונה ידי חובה והשניות הם רק ברכות לבטלה.
והמבטל בנחת תבוא עליו ברכה( .אוצר המכתבים להרה"ג יוסף
משאש זצוק"ל חלק ג' סי' אלף תכ"א)
בשני ימים טובים של ראש השנה ובשבת תשובה ,וכל שכן במנחה
של ערב שבת תשובה אומרים 'אבינו מלכנו' ,כדעת רבינו האר"י,
אבל מדלגים הפסקה שמוזכר בה חטאים ועוונות ,והמשנה אין רוח
חכמים נוחה הימנו"( .נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל הלכות
ראש השנה סע' ט"ז)
348
הלכות תקיעת שופר
כ"ג אלול
התוקע בשופר לאחרים ,אף שכבר יצא ידי חובתו ,יכול לברך מלבד
את ברכת השופר גם את ברכת "שהחיינו" ,ויוצאים השומעים ידי
חובה בברכותיו .וכן כשמקדש ברגלים להוציא ידי חובה את מי
שאינו יודע לקדש ,יכול להוציאו גם כן בברכת "שהחיינו"( .תבואות
שמ"ש חאו"ח סי' מ' ,שו"ת שמ"ש ומגן חלק ' חאו"ח סי' ט"ו)
לא היינו מברכים "שהחיינו" על תקיעת שופר ביום השני ,אלא רק
ביום הראשון"( .נהגו העם" להרה"ג דוד עובדיה זצוק"ל הלכות ראש
השנה סע' י"ט)
מר"ן השו"ע סי' תקפ"ה סע' ב' פסק שגם כשמוציא אחרים מברך "שהחיינו" ,אף אם כבר יצא
בעצמו .ועיין בתבואות שמ"ש הנזכר לעיל ביישוב דעת הרמב"ם (שפסק שמברך שהחיינו רק על
מצוות שעושה בעצמו) לפי מנהגנו( .ילקוט שמ"ש להרה"ג אריאל אדרי הי"ו)
349
הלכות תקיעת שופר
כ"ד אלול
אין להפסיק בין ברכה לתקיעה באמירת הסגולה "ויהי נועם" ,דבר
זה מהוה הפסק ,אלא רק בתקיעות דמעומד מותר הדבר .וכיון שזו
סגולה שאינה בדוקה כל כך ,אם בכל זאת אומר אותה הרי שעליו
לחזור ולברך את ברכת השופר בשנית( .אוצר המכתבים להרה"ג
יוסף משאש זצוק"ל חלק א' סי' קנ"ח)
קטן לא יתקע בשופר בתקיעות של ראש השנה להוציא אחרים ידי
חובתם ,הן דמיושב והן דמעומד ,אך לעלות למפטיר והפטרה דימים
הנוראים לא מצאנו אוסרים אם לא משום חסידות מופרזת( .שו"ת
"מים חיים" חלק ב' סי' ק"ח)
351
הלכות ראש השנה
כ"ה אלול
ביום כ"ה אלול החלה בריאת העולם ,ובראש השנה נברא אדם
הראשון .בו ביום חטא ונידון ונמחל לו .לכן טוב לקרוא מכ"ה אלול עד
ראש השנה את פרשת הבריאה .בכ"ה באלול יקרא מ"בראשית" עד
"יום אחד" ,ובכל יום יקרא פרשת הבריאה בשייכת לאותו יום עד
ראש השנה שבו יקרא פרשת יום השישי( .החיד"א בברכי יוסף סי'
תקפ"א סע' י"ט)
ראוי שילמדו התוקע והמקריא קודם ראש השנה את הלכות
התקיעה והשופר שידעו לבדוק את השופר אם כשר הוא .וגם אם
תהיה טעות בתקיעות-ידעו כיצד לתקן ,מתי יש לחזור ומתי לא,
ואם צריך לחזור ,מהיכן צריך לחזור וכד'"( .מאמר מרדכי" למועדים
ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ג סע נ')
351
הלכות ראש השנה
כ"ו אלול
כשחל ראש השנה בשבת אין תוקעים בשופר אלא ממשיכים
"אשרי יושבי ביתך" ,מחזירים ספר תורה ומתפללים מוסף .ויש
נוהגים לומר בקשה אחרי שאמרו "למנצח לבני קורח מזמור"( .מר"ן
השו"ע סי' תקפ"ח סע' ה')
כשדורש הרב קודם מוסף יעורר את הציבור לקדושת שבת ויום
טוב שכל כך חמורה היא עד שמחשש שמא יהודי אחד ישכח
ויטלטל שופר במקום שאין עירוב ,בטלו מכלל ישראל מצות עשה
דאורייתא של תקיעת שופר ,ב"שב ואל תעשה""( .מאמר מרדכי"
למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק ל"ט סע צ')
352
הלכות ראש השנה
כ"ז אלול
בצאתו מבית הכנסת ביום ילך אדם לביתו שמח וטוב לב בבטחון כי
שמע ה' קול תפילתנו ותקיעותינו ברחמים .ואוכלים ושותים כיד ה'
הטובה ,ומכל מקום יזהרו שלא לאכול אכילה גסה .שלא יאכלו כל
שבעם למען לא יקלו ראש ,ותהיה יראת ה' על פניהם( .מר"ן השו"ע
סי' תקצ"ז סע' א')
לא ישתו בסעודת ראש השנה קוניאק ,ויסקי ושאר משקאות
חריפים ,אבל טוב לקדש על יין שערב לו שנאמר" :ושתו ממתקים".
וגם ביין זה יזהר שלא יבוא לידי שכרות חס ושלום"( .מאמר מרדכי"
למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל פרק מ' סע ב')
353
הלכות ראש השנה
כ"ח אלול
נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה משעת עמוד השחר ,שלא יהיה
נידון בשעה שהוא ישן ומזלו ישן עמו .ובמיוחד יש להקפיד שלא
להתנמנם בעת התפילה .ומי שלא מרגיש טוב יתאפק וישן אחר
חצות היום( .רמ"א סי' תקפ"ג סע' ב'" ,כף החיים" ס"ק ל"ה-ל"ו)
כשאוכל סעודה שלישית בשבת ראש השנה יזהר שלא לאכול יותר
מדי כדי שיוכל לאכול לתיאבון בליל יום טוב שני .וכשמגיע שעתיים
קודם השקיעה יאכל לפחות כזית לחם ,אך לא יאכל יותר משישים
גרם לחם"( .מאמר מרדכי" למועדים ולימים להרה"ג מרדכי אליהו
זצוק"ל פרק מ' סע י"ד)
354
הלכות ראש השנה
כ"ט אלול
לאחר תפילת מנחה הולכים לעשות "תשליך" ליד מקור מים .והוא
רמז להשלכת החטאים למצולות ים ,על פי הפסוק" :ותשליך
במצולות ים כל חטאותם" .כי כשחוזר האדם בתשובה ,ואין עוונותיו
נהפכים לזכויות ,יש מי שמקבל את עוונותיו כמו השעיר הנושא את
כל עוונות בני ישראל אל ארץ גזירה ,כך גם מצולות הים מקבלות
את עוונותינו המושלכים אליה( .שו"ת תורה לשמה סי' ל"א ,קנ"ט)
לכתחילה יעשה תשליך ליד הים או ליד הנהר דווקא כדי להזכיר את
זכות העקידה ,שכתוב במדרש :כשהלך אברהם אבינו עם יצחק בנו
לעקידה ,עשה השטן את עצמו כמו נהר לעכבו .ועבר אברהם אבינו
עליו השלום בנהר עד צווארו ,ואמר" :הושיעני אלוהים כי באו מים
עד נפש""( .כף החיים" סי' תקפ"ג ס"ק כ"ט-ל' ,עפ"י מדרש
תנחומא וירא כ"ב)
לע.נ .אהובה לובה בת ציפורה קורנבליט.
תם ולא נשלם
שבח לאל בורא עולם!
355
356
© Copyright 2024