לק"י מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם א' ניסן תשס"ט מבוא לצורת האותיות ראשי פרקים במדינות שלימות כתבו שלא כדין – האומנם? שיטת הרמב"ם והתשב"ץ. שיטת הברוך שאמר והריב"ש שיטת השו"ע. שברים באותיות קו ישר באלף ובשאר אותיות קוצו של יו"ד שאלות חזרה ©כל הזכויות שמורת לאליצור סגל אסור לצלם ללא רשות כל הציטוטים מהרמב"ם באדיבות מפעל משנה תורה מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 לק"י 2 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם במדינות שלימות כתבו שלא כדין -האמנם? בהקדמת ספרו "משנת הסופר" שהוא פרוש לספר "קסת הסופר" כותב הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א בעמוד – 13 וישנם כאלו שטועים הם לומר שאות שהתינוק מכירו סגי בזה להכשירו בדיעבד .אולם טעותם מבואר כבר בדברי הפוסקים הקדמונים .גם אלו שבאים בטענה שמצאו איזה ספר תורה ישן מדורות הקודמים שצורת אותיותיו הוא נגד ההלכה הרווחת ,גם זה אינו הוכחה -דלאו מר בר רב אשי חתום עליה .וידוע שבמשך הדורות היו מדינות שלימות שסופריהם לא כתבו כהלכה .וכבר מצאונו בפוסקים ראשונים שלא סמכו על מה שראו ממנהג סופרים קדמונים אם זה נגד שורת ההלכה. דבריו אלו של הרב שטרן ש"מדינות שלימות כתבו שלא כהלכה" הם חמורים ביותר. אבל במיוחד הם נוגעים למנהג תימן בצורת האותיות כיון שהמנהג התימני החי וקיים הוא להקל אפילו בדברים רבים שנתפרשו בשו"ע לאסור וכל שכן בפרטים שהשו"ע לא אסרם בפרוש. לפיכך עלינו לעמוד על שורש נושא צורת האותיות ולהבהיר שלשיטת הרמב"ם ועוד פוסקים אבותינו כתבו כדין וכהלכה וגם בימינו ראוי והגון לסמוך עליהם לפחות בדיעבד. בבבלי שבת ק"ג ע"ב ברייתא שהיא המקור ההלכתי העיקרי לצורת האותיות - מיתיבי) :דברים ו' ח'( וכתבתם -שתהא כתיבה תמה; שלא יכתוב אלפין עיינין ,עיינין אלפין ,ביתין כפין ,כפין ביתין ,גמין צדין ,צדין גמין ,דלתין רישין ,רישין דלתין ,היהין חיתין ,חיתין היהין ,ווין יודין ,יודין ווין ,זיינין נונין ,נונין זיינין ,טיתין פיפין ,פיפין טיתין ,כפופין פשוטין ,פשוטין כפופין, מימין סמכין ,סמכין מימין ,סתומין פתוחין ,פתוחין סתומין .פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה ,סתומה לא יעשנה פתוחה .כתבה כשירה ,או שכתב את השירה כיוצא בה ,או שכתב שלא בדיו ,או שכתב את האזכרות בזהב -הרי אלו יגנזו! ברייתא זו נמצא גם בספרי דברים פיסקה לו על הפסוק הזה )מהדורת פיקלישטיין( בשינויים שונים – ט( וכתבתם ,כתב שלם ,מיכן אמרו ,כתב לאלפים עינים ולעינים אלפים, לביתים כפים ולכפים ביתים ,לגמלים צדים ולצדים גמלים ,לדלתים רישים לרישים דלתים ,להיהים חיתים לחיתים היהים ,לווים יודים ליודים ווים, מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 2 לק"י 3 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם לזיינים נונים לנונים זיינים ,לטיתים פיפים לפיפים טיתים ,לכפופים פשוטים לפשוטים כפופים ,למימים סמכים לסמכים מימים ,לסתומים פתוחים לפתוחים סתומים ,כתב לפרשה סתומה פתוחה לפתוחה סתומה ,כתב שלא בדיו או שכתב שירה כיוצא בה או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו. הרמב"ם פסק את הברייתא הזו לשני חלקיה. את סופה הוא פוסק בהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הי"א - תוּחה ,אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב תוּמה ְ -פּ ָ תוּמה ,אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב ְס ָ תוּחה ְ -ס ָ אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב ָפּ ָר ָשׁה ְפּ ָ ירה ֲ -ה ֵרי זֶה ָפּסוּל ,וְ ֵאין בּוֹ ירה ִכּ ְשׁאָר ַה ְכּ ָתב ,אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב ָפּ ָר ָשׁה ַ אַחת ְכּ ִשׁ ָ ַה ִשּׁ ָ תּוֹרה ְכּ ָללֶ ,א ָלּא ְכּ ֻח ָמּשׁ ִמן ַה ֻח ָמּ ִשׁין ֶשׁ ְמּ ַל ְמּ ִדין ָבּ ֶהן ַה ִתּינוֹקוֹת. ֻשּׁת ֵס ֶפר ָ ְקד ַ וכן הוא כותב להלן בפ"ח ה"ג - אַרנוּ וּל ַהגִּ יהוְֹ ,כּמוֹ ֶשׁ ֵבּ ְ תּוֹרה ֶשׁ ֵאינוֹ ֻמגָּהּ ְבּ ָמ ֵלא וְ ָח ֵסר ֶ -א ְפ ָשׁר ְל ַת ְקּנוֹ ְ ֵס ֶפר ָ תוּחה תוּחה אוֹ ְפּ ָ תוּמה ְפּ ָ )לעיל ז,יב-יג(; ֲא ָבל ִאם ָט ָעה ְבּ ֶרוַח ַה ָפּ ָר ִשׁיּוֹת וְ ָכ ַתב ְס ָ יח ָפּנוּי ְבּ ָמקוֹם ֶשׁ ֵאין בּוֹ ָפּ ָר ָשׁה ,אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב תוּמה ,אוֹ ֶשׁ ִה ְפ ִסיק ְבּ ֶרוַח וְ ִה ִנּ ַ ְס ָ ְכּ ַד ְרכּוֹ וְ לֹא ִה ְפ ִסיק ְבּ ֶרוַח ִבּ ְמקוֹם ַה ָפּ ָר ָשׁה ,אוֹ ֶשׁ ִשּׁנָּה צוּרוֹת ַה ִשּׁירוֹת ֲ -ה ֵרי זֶה ָפּ ַסל ,וְ ֵאין לוֹ ַתּ ָקּנָה ֶא ָלּא ְל ַס ֵלּק ֶאת ָכּל ַה ַדּף ֶשׁ ָטּ ָעה בּוֹ. ואת תחילתה הוא פוסק בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פ"א ה"כ - סוּלה; רוֹתהּ ְ -פּ ָ וְ ָכל אוֹת ֶשׁ ֵאין ַה ִתּינוֹק ֶשׁ ֵאינוֹ לֹא ָח ָכם וְ לֹא ָס ָכל יָכוֹל ִל ְק ָ אוֹתיּוֹתֶ ,שׁלֹּא ִתּ ְד ֶמה ַהיּוֹ"ד ְלוָא"ו וְ לֹא וָא"ו ָהר ְבּ ַ יך ְל ִהזּ ֵ יכ ְך ָצ ִר ְ ְל ִפ ָ צוּרת ָה ִ ְליוֹ"ד ,וְ לֹא ָכּ"ף ְל ֵבי"ת וְ לֹא ֵבּי"ת ְל ָכ"ף ,וְ לֹא ָדּא"ל ְל ֵרי"שׁ וְ לֹא ֵרי"שׁ ְל ָדא"ל ,וְ ֵכן קּוֹרא ָבּ ֶהן. יּוֹצא ָבּ ֶהןַ ,עד ֶשׁיָּרוּץ ַה ֵ ָכּל ַכּ ֵ אנו רואים שמכל הדוגמאות שנתנה הברייתא לפסולין שונים הוא מביא רק שלוש דוגמאות ודבר זה אומר דורשיני. וכנראה שהרמב"ם סבר כמו רש"י במקום שכתב :אלפין עיינין – יש כותבין כן מפני שדומין בקריאתן .ביתין כפין -דומין בכתיבתן. כלומר ,הברייתא באה ללמד שלא לכתוב אותיות המבוטאות בפה אותו הדבר אחת במקום השניה או שלא יבדילו ביניהן – ולא דיקדוקי כתיבה! כפי הנראה כך סבר גם הרמב"ם – שיתר הדוגמאות שמביאה הברייתא אינן דוגמאות בכתיבה אלא דוגמאות של הגייה או של החלפת אות באות וכונתה שלא לכתוב אותיות הנהגות דומות אחת במקום חברתה. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 3 לק"י 4 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם ולפיכך כתב הרמב"ם בפרק עשירי מהלכות ספר תורה תפלין ומזוזה ה"א – .1אהבה,תפלין ומזוזה וספר תורה,י,א ַע ָשׂה תּוֹרה ,וְ ִאם נ ֲ פּוֹסל ֵס ֶפר ָ את ָל ֵמד ֶשׁ ֶע ְשׂ ִרים ְדּ ָב ִרים ֵהן ֶשׁ ָכּל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֵ ִנ ְמ ֵצ ָ בּוֹ ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֲ -ה ֵרי הוּא ְכּ ֻח ָמּשׁ ִמן ַה ֻח ָמּ ִשׁין ֶשׁ ְמּ ַל ְמּ ִדין ָבּ ֶהן ַה ִתּינוֹקוֹת ,וְ ֵאין בּוֹ צוּרת אוֹת קוֹרין בּוֹ ָבּ ַר ִבּים ,וְ ֵאלּוּ ֵהן ... :טו( ֶשׁנִּ ְפ ְס ָדה ַ תּוֹרה ,וְ ֵאין ִ ֻשּׁת ֵס ֶפר ָ ְקד ַ יבה ֵבּין אַח ֶרתֵ ,בּין ְבּ ִע ַקּר ַה ְכּ ִת ָ אַחת ַעד ֶשׁלֹּא ִתּ ָקּ ֵרא ָכּל ִע ָקּר אוֹ ִתּ ְד ֶמה ְלאוֹת ֶ ַ ֶקב ֵבּין ְבּ ֶק ַרע ֵבּין ְבּ ִט ְשׁטוּשׁ.... ְבּנ ֶ ולפי זה כל מה שאנו יודעים עד עתה מברייתא זו הוא אך ורק שאסור לכתוב אותיות הנהגות דומות אחת במקום חברתה ,וכן שצריך שיהיה הבדל ברור בין אותיות הנכתבות דומות .אבל לא למדנו מכאן דיקדוקי כתיבת אותיות. לחזק שיטה זו נוסיף שאילו היה דין המחייב לכתוב אותיות בצורה מסויימת הרי היו לנו בריתות ומאמרים המתארים מפורשות את צורת האותיות ומדלא תארו לנו חז"ל צורתן הרי זו הוכחה שאין הצורה המדוייקת מעכבת. אומנם ,דעת חלק גדול מרבותינו הראשונים לא כן .ולדעתם יש מסורת בצורת האותיות ורבים מהם הרכיבו דבריהם על דברי הרמב"ם עצמו. וכתב אחד מבעלי התוספות בעל "הברוך שאמר" בהקדמת ספרו )עמוד ט"ז מהדורת גרליץ( - לכן ,מי שרוצה להשתדל במלאכת שמים זו כדי ללמוד וללמד צריך לשוטט ולחפש בכל החיבורים ובקובצים הנמצאים עתה בינינו .כי מה ששיר האי פירש האי ,אולי ימצא מנוח לנפשו .כי כל אחד ואחד מן הגאונים לא כתבו ופרשו בחיבוריהם רק לפי מה שהיה נראה לו לצורך דורו .וראיה לדברי שהרמב"ם ז"ל לא פירש שום קבלה מקבלת האותיות אלא ברמז וזה לשונו: "ואפילו קוצו של יו"ד 1אות אחת מד' פרשיות מעכב את כלן מן התורה עד שיהיו נכתבות שלימות כתקנן" ועתה לא פירש האיך ,כמו שפירש שאר דברים באר היטב .אלא על כרחינו צריך לומר שדבר פשוט היה לו ולדורו שלא הוצרך לבארם ולכתבם בספריו עד שנשתכחה בעוה"ר הקבלה מפי הסופרים מדי יום יום 2מחמת רוב הצרות בגלות עד שבאו רבותינו ז"ל האחרונים וכתבו כל אחד ואחד כדלעיל. אנו רואים אם כן שלברוך שאמר הייתה הנחה סמויה שאמנם יש מסורת מעכבת בצורת האותיות ולא עלה על דעתו לומר שהרמב"ם לא פרט את הענין כי אינו מעכב. 1לשון הרמב"ם בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה )מהדורת מהר"י קאפח( היא -ואפלו קוצו של אות אחת מארבע הפרשיות מעכב את כולן מן התורה עד שיהיו נכתבות שלמות כתקנן .וכנראה שהמילה "יו"ד" היא תוספת הסבר של הברוך שאמר לדברי הרמב"ם באיזה אות מעכב הקוץ. 2כך במקור. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 4 לק"י 5 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם וכעין זה כתב בעל האלפא ביתא בהקדמתו )עמוד קצ"ח מהדורת גרליץ( - ואל תדמה בנפשך כאשר התינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרות שיצאת ידי חובתך .כי כתב אשר נכתב באצבע א/להים לא דבר ריק הוא אלא צורתם וסוד תבניתם מסיני נתנה. אומנם יתכן ובעל האלפא ביתא לא התכוין לומר שפסול גם אם התינוק קורא לאות אלא רק לומר שאין די בכך לסופר לצאת ידי חובה. באורח משפט סימן ז' מסביר מרן הראי"ה בבהירות ובפרוט את שתי השיטות - על דבר תפילין ומזוזות שיש בהם תערובות של כתב ספרדי וכתב אשכנזי - הדבר תלוי בפלוגתא דהריב"ש והתשב"ץ 3בענין תליית הה"א והקו"ף מעכבות ,ויסוד נימוקם אחוז הוא בספק אם אין שום פסול באותיות כי אם במה שיתדמה אות לאות ,כפשט דברי הרמב"ם ,או שיש צורות מקובלות מעכבות גם אם אין בו משום דמיון אות לאות. ועתה לשיטת המקילים בחיבור רגלי קו"ף וה"א מוכרח הוא להחליט שאין פסול אחר חוץ מדמיון אות לאות ,ובהכרח כל התמונות כשרות ,אבל לשיטת הפוסלים שהיא שיטת הריב"ש ודעת השו"ע ,יש לומר דיש קבלות מיוחדות וכל אחד סומך על קבלת אבותיו ואולי מאי דכשר לזה פסול לזה. אבל מאחר שגם הפוסלים בדבקות ה"א וקו"ף מודים הם שישנם דברים שהם למצוה ולהידור בתמונות האותיות ,על כן יותר יש לתלות שינוי הקבלות בהידור ,שלפי כל מנהג נראה לו יותר מהודר לעשות כתמונת קבלתו ,ויש לומר דלכולי עלמא אין החילוקים מעכבים ,והוי ספק ספיקא לקולא שמא הלכה כהסוברים דפסול לא הוי כי אם בדימוי אות לאות ,וכן נראה דעת הגר"א בביאוריו לאו"ח סי' ל"ב .4ואם כן ודאי כל התמונות כשרות ,כיון שבכולן אין בהן משום דמיון אות לאות ,ואם תמצי לומר שיש פסולים גם מצד עצם התמונה ,מכל מקום יש לומר שדיוק התמונות שבין כתב ספרדי ואשכנזי אינו כי אם מצד הידור דספרי דוקני ולא לעיכובא. על כן ,אם יבדקו האותיות ולא ימצאו דמיון בין אות לאות ראוי להכשיר בשעת הדחק בתערובת כתב ספרדי ואשכנזי. הראי"ה דן בסוגיות קרובות גם בדעת כהן סימנים קנ"ו – קנ"ח ומשם נראה דדעתו שמעיקר הדין הלכה כהרמב"ם ודעימיה. 3כונתו האם תליה רגל ההא והקוף מעכבות. 4הערות הרצ"י בסוף – ועיין תשובת חת"ס או"ח סימן ד' .תשובת הרא"ש כלל ג' סימן י"א – וצורת האותיות אינם שוים בכל המדינות .הרבה משונה כתב ארצינו מכתב הארץ הזאת .ואין פסול בשינוי הזה רק שלא יעשה ההין חתין כאפין ביתין .ועיין הערות לדעת כהן לסימן קנ"ח. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 5 לק"י 6 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם דעת השו"ע הרב כותב שדעת השו"ע כדעת הריב"ש ולא כדעת הרמב"ם והתשב"ץ היינו שדעת השו"ע שיש קבלות מעכבות בצורת האותיות .ולפיכך עלינו לדון בפרטי הלכה. הנה בבית יוסף בסימן ל"ו הביא חלק גדול מהאלפא ביתא ומהברוך שאמר המתארים בפרטות את צורת האותיות אבל בשו"ע בסימן ל"ו לא פסק כלל את צורת האותיות אלא כתב רק - סעיף א צריך לדקדק בכתיבת האותיות ,שלא תשתנה צורת שום אחת מהן ולא תדמה לאחרת. הגה :ולכתחלה יכתוב בכתיבה תמה ,כמבואר בטור ובשאר פוסקים ,והוא ידוע אצל הסופרים .מיהו אם שינה בצורת הכתב ,אינו פסול. סעיף ב כל אות צריכה להיות גולם אחד ,לכך צריך להיות בנקודה שעל האל"ף שהיא כמין יו"ד ,ובנקודה שתחתיה ,וביוד"י השי"ן והעי"ן ואחורי צד"י ,שיהיו נוגעות באות .ובאחת שאינה נוגעת ,פסולין .וכן בשאר אותיות ,חוץ מה"א וקו"ף שאין ליגע הרגל בגג ,ואם נגע פסול. וכן כתב ביורה דעה סימן רע"ד סעיף ה' - צריך שלא תפסל צורת שום אות עד שאינה נקראת או דומה לאות אחרת, בין בעיקר הכתיבה ,בין בקרע ,בין בנקב שניקב בה ,בין בטשטוש. הגה )ויכול ליטול דיו מן אות הכתוב כשצריך לדיו( או שרוצה לגלול הספר((. אם כן בסעיף א' )וכן ביו"ד( המחבר והרמ"א המחזק דבריו פוסקים לכאורה כהרמב"ם אבל מיד בסעיף ב' המחבר )והרמ"א אינו משיג עליו!( פוסק לכאורה כהברוך שאמר והריב"ש. לכן כדי לעמוד על שיטתו של השו"ע שהיא כעין דרך אמצעית בין שתי השיטות שעליהן עמד הראי"ה עלינו לרדת לעומק הסוגיות כדי להגדיר ביתר בהירות מתי לדעתו פסול ומתי כשר. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 6 לק"י 7 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם שברים באותיות -אם רגל ההא והקוף מחוברות. שני ענינים אלו הם בעצם שני צדדים של אותו מטבע .כלומר ,מה הדין אם אות נשברה במקום שלא צריך להיות שבר ומה הדין אם אות התחברה במקום שאינה צריכה להתחבר. כפי שהבאנו כבר כתב הרמב"ם בהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"י ה"א שעשרים דברים הם שכל אחד מהם פוסל ספר תורה והדבר הט"ו הוא -שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאות אחרת .בין בעיקר הכתיבה ,בין בנקב, בין בקרע ,בין בטשטוש. וכתב שם מורי ציון ט' – נראה ברור מלשון רבינו שאין פרוד באות פוסל אלא אם כן נפסדה צורת האות לגמרי או תדמה לאות אחרת .שאין לך פרוד יותר מקרע או נקב ואף על פי כן אינו פוסל אלא בהעדר צורת האות או דמיונה לאות אחרת .כגון שנפרדה פרוד קל רגל שמאלית של השין ,ובמבט רגיל נראית שין לכל הדעות אך אפשר לומר עליה שהיא עין וואו אין לחוש לכך וכשרה .ולכל היותר מייתינן ינוקא דמנחות כ"ט ב'. אם כן לדעת הרמב"ם שבר באות כל זמן שלא איבדה האות צורתה אינו פוסל. ובאשר לרגל ההא והקוף שנדבקו כתב מורי בהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"י ציון ח' – ואפילו אם נדבקה רגל ההא השמאלית לגגה דיבוק דק ולא עבה כל שנכרת צורתה הא ותינוק קורא אותה הא כשר .וכן כתב התשב"ץ ח"ב סימן ע"ג. ואפילו כל הספר כולו כתוב מלכתחילה כך כשר ואין צריך לתקנו .ומביא ראיה מהא דמנחות דספרי דוקאני תלו לכרעיה דהא ,משמע מהאי לישנא דלמצוה מן המובחר אתאמר ולא לעכובי עיין שם .ודע ,כי בספרי תימן העתיקים היתה רגל הקוף דבוקה לגגה וכך היה ספר תורה המכונה "תם" שהיה בכפר "קריה' אלקאבל" היו כל רגלי הקופין דבוקין לגג .וכך היו ספרי תורה העתיקים של טוניס וטאבלוס וכמו שכתב התשב"ץ בתשובה ח"א נ'. עיין שם שהאריך להוכיח שכשר ,ושם בסימן נ"א הוכיח מדברי הראב"ע שכך היו ספרי התורה בספרד ואם כן כשר הוא לכתחילה .ונראה דגם בימינו מי שירצה לכתוב ספר תורה שרגל הקופין שלו דבוקין לגגן אין בידינו למחות בידו וכשר לקרות בו לכתחילה וכפי שהוכיח התשב"ץ שמה שאמרו בתלמוד באגדה בשבת ק"ד א מאי טעמא תליא כרעא דקוף אין במשמעו לפסול כלל עיין שם. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 7 לק"י 8 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם לעומת זאת בעל הגהות מימוניות הביא בסוף פרק א מהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה – והנה מורי רבינו פסל לי תפלין שהיו של אבא מורי זלה"ה רק בשביל שלא היו מקצת יודי"ן שעל האלפין ,ומקצת יודי"ן שבשי"ן ,ומקצת רגלי התוי"ן, נוגעין לגוף האות ובשאר כל הדברים היו נאים ומתוקנים ביותר כתיבת ותיקון הה"ר יוסף נקדון ז"ל .וכתב לי דלא גרע מקוצו של יו"ד ,דאמרינן בפרק הקומץ דמעכב ובעינן כתיבה תמה שלימה ולא פסוקה ושבורה כדאמרינן :וכתבתם -כתיבה תמה .ותדע שעל מקצתם שאינם תמות ואינם מחוברות תמהו חכמים והוצרכו לדורשם וליתן טעם לדבר כדלעיל .ושוב אמר שיכולים לתקנן רק כשנעשו תחילה שתינוק דלא חכים ולא טיפש מכירם אז יכולים לתקן שאר תיקוניהם כיוצא באלו .ואפילו אחרי שנכתבו כל הפרשיות .ולא מפסלי ולא מקרי שלא כסדרן -לשון התרומה. גם בהגהות ברוך שאמר הגה מ"ו האריך מאוד להוכיח בראיות שאות שאינה גולם אחד פסולה ורק אם תינוק דלא חכים ולא טיפש מצי קרי להו מותר לתקנן ואין בהן משום שלא כסדרן. וכן הוא דעת הריב"ש בסימן קמ"ו שחלק באריכות על התשב"ץ בתשובות שהובאו לעיל בדברי מורי. יש לשים לב שהם דרשו על המילה "וכתבתם" דרשה שאינה נמצאת בדברי חז"ל והיא שאות שבורה פסולה כיון שאינה תמה .אבל לאחר מכן הם עדיין סוברים שלמרות שהאות פסולה מדין תמות כיון שתינוק קורא אותה כהלכתה מותר לתקנה ואין בתיקון איסור מדין שלא כסדרן. אם כן למרות שבסימן ל"ו בסעיף א' לכאורה השו"ע פסק כדעת הרמב"ם – דהיינו שדי שלא תשתנה צורת אות ולא תדמה לאחרת הרי בסעיף ב' הוא פוסק מפורשות ששבר באות פוסל אותה וכן שאם רגל ההא והקוף נגעו בגג האות למעלה פסולין – וזו דעת הריב"ש. גם לענין דין שלא כסדרן כותב המחבר בסימן ל"ב סעיף כ"ה - כל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע רגל האל"ף בגג האל"ף ,או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה ,או שהיה רגל הה"א או רגל הקו"ף נוגעים ,או שהיתה אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון צד"י שכתב יו"ד נו"ן ,או שי"ן שכתבה עי"ן יו"ד ,או חי"ת שני זייני"ן ,ואחר שכתב לפניו חזר ותקנם ,הוי שלא כסדרן ופסולין .אבל להפריד האותיות הדבוקות אחר שכתב לפניהם שפיר דמי ,דכיון שהאות צורתה עליה כשמפרידה מחבירתה לא הוי ככותב .והוא הדין שאם לא היו מקצת יודי"ן שעל האלפי"ן והשיני"ן והעייני"ן ורגלי התוי"ן נוגעים בגוף האות ,ותינוק דלא חכים ולא טיפש מכירם ,שאע"פ שכתב לפניהם יכול לחזור ולתקנם ,דכיון דצורת האות היתה ניכרת ליכא משום כתבן שלא כסדרן .ויש מי שאומר דהוא הדין אם חוטרא מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 8 לק"י 9 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם דחי"ת למעלה אין נוגעין זה לזה אך אין ניכר להדיא פרידתן ,אף על פי שהתינוק קורא שני זייני"ן ,מותר להדביקם. אנו רואים שהשו"ע פסק כדעת התרומה הגהות מימוניות ,הברוך שאמר ,הריב"ש וחבריהם שיש קבלות מיוחדות בצורת האותיות. והשאלה הנשאלת היא ,שאם כך הם פני הדברים מדוע לא פרט וקבע מסמרות בצורת האותיות וכפי שהביא בבית יוסף את דברי הברוך שאמר בארוכה היה עליו לפסוק בצורת כל אות ואות ויותר מזה הרי הברוך שאמר מתאר בארוכה את הכתב האשכנזי דוקא ועל השו"ע היה לפסוק את צורת הכתב הספרדי .ובשלמא אם נאמר שהצורה המדוייקת לא מעכבת מובן שלא טרח לקבוע מסמרות והשאיר את הדברים למנהג הסופרים )וכפי שמעיר הרמ"א( אבל אם יש קבלות מיוחדות בצורת האותיות מדוע לא כתבן? ואולי יש לומר שבצורת האותיות באופן כללי סבר השו"ע שאין עיכוב בדבר ואפשר להשאיר הסופרים על מנהגם לכתחילה אבל בהלכות נקודתיות שנידונו בראשונים יש לפסוק לפי הענין ואין הדבר פוגע בעקרון הכללי שדי שלא תשתנה צורת האות. והנה השו"ע ביו"ד העתיק את לשון הרמב"ם שמינה מסיק מורי ששברים באותיות כשרים והרי השו"ע פסק כדעת ר"ת ששברים באותיות פסולים – וצריך לומר שכונת השו"ע להכשיר נקב וקרע שנכנסו לתוך האות ולא שברו אותה לגמרי ולא כפי שמסביר מורי ברמב"ם שהאות נפסקה לחלוטין. יודי האלף שנגעו בגופה נושא נוסף שבו פוסק השו"ע כדעת הברוך שאמר שכנראה אינה כדעת הרמב"ם הוא רגל האלף שנדבקה לגופו .ענין זה הוא מעשי כיון שבתימן נהגו לקראו בספרים כאלו וכן עושים גם היום. כתב ר' אברהם מזונשהם בעל התיקון תפילין בצורת האות א )מהדורת גרליץ עמוד פ"ט( – ואם נגע הרגל בגג האלף או פני היוד שלמעלה נוגעת בפני הגג תחתיה כלל פסולה כזה ואין למחוק הדבקות דכתב וכתבתם צריך להיות כתיבה תמה ולא חקיקה כמו גבי גט שנאמר וכתב ולא וחקק. ובעקבותיו כתב האגור בצורת אותיות התפילין באות א – והאלף היא מן האותיות שעולה חשבונם כמנין שם המיוחד כי יש שני יודין שהם עולים עשרים והקו האמצעי דמות ויו שהם כ"ו כמנין השם .ואם היה מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 9 לק"י 10 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם נוגע הרגל בגג האלף למטה או היוד שלמעלה נוגעת אל הגג למטה בצד שמאל פסול. השו"ע באו"ח סימן ל"ב מביא דין זה בשני מקומות. האחד סעיף י"ח - מ"ם פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה ,כה אין מועיל לגרור הדבק ולפותחה ,משום דהוי כחק תוכות .ומה תקנתה ,שיגרור כל החרטום ותשאר כצורת נו"ן כפופה ,ואח"כ יכתוב מה שגרר .ורי"ש שעשאה כמין דלי"ת ,יש להחמיר ולומר דלא סגי כשיגרור הירך לבד או הגג לבד ויחזור ויכתבנו כמין רי"ש ,משום דבין הגג ובין הירך נעשו בפיסול ,הילכך צריך לגרור שניהם. ואם נדבקה אות לאות בין קודם שתגמר בין אחר שנגמרה ,פסול .ואם גרר והפרידה ,כשר ולא מקריחק תוכות ,מאחר שהאות עצמה היתה כתובה כתקנה .אם נגעו רגלי הה"א והקו"ף בגג ,יגרור )פה( הרגל ויחזור ויכתבנו, ואין צריך לגרור כל האות ,כי הגג כדין נכתב אם * נגע רגל האל"ף )פו( כח בגג האל"ף * ,או )פז( פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה ,פסול ואין תקנה בגרירה )פח( להפרידה דהוי כחק תוכות ,אלא יגרור כל מה שנעשה בפיסול, ויחזור ויכתבנו .הגה :וכן הדין )צ( ביוד"י השי"ן והצדי"ק והעי"ן והפ"א ,אם נגעו בגוף האות יותר ממקום דבוקם. והשני בסעיף כ"ה - כל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע לה רגל האל"ף בגג האל"ף ,או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה ,או שהיה רגל הה"א או רגל הקו"ף נוגעים ,או שהיתה אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון צד"י שכתב לו יו"ד נו"ן ,או שי"ן שכתבה עי"ן יו"ד ,או חי"ת שני זייני"ן ,ואחר שכתב לפניו חזר ותקנם ,הוי שלא כסדרן ופסולין .אבל להפריד האותיות הדבוקות אחר שכתב לפניהם שפיר דמי ,דכיון שהאות צורתה עליה כשמפרידה מחבירתה לא הוי ככותב ,והוא הדין שאם לא היו מקצת יודי"ן שעל האלפי"ן והשיני"ן והעייני"ן ורגלי התוי"ן נוגעים בגוף האות ותינוק דלא חכים ולא טיפש מכירם ,שאף על פי שכתב לפניהם יכול לחזור ולתקנם ,דכיון דצורת האות היתה ניכרת ליכא משום כתבן שלא כסדרן ,ויש מי שאומר דהוא הדין אם חוטרא דחי"ת למעלה אין נוגעין זה לזה אך אין ניכר להדיא פרידתן, אע"פ שהתינוק קורא שני זייני"ן ,מותר להדביקם. אומנם רוב נושאי כלי השו"ע פסקו את הדברים כפשטם -היינו שאם יש קו ישר פשוט הרי האות נפסלת ורק דנו עד כמה צריך למחוק כדי שלא יאסר מדין חק תוכות. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 10 לק"י 11 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם אבל ,בכל זאת דברים אלו של השו"ע קשים .שאם כפי שכתב בסימן ל"ו סעיף א' שדי לנו בעצם צורת האות מדוע ולמה תפסל האות בגלל שהקו ישר הרי ודאי שתינוק יקראנה כתקנה? והנה המקדש מעט בצורת אות א' ס"ק ח' באמת כתב שאם תינוק קורא לאות כצורתה ניתן לתקן ולהוסיף לאות ראש ואין בזה דין שלא כסדרן .אומנם דין זה כפי שהסברנו דעת ר"ת היא שלדעתו יש מצב שתינוק קורא האות ועדיין היא פסולה אבל לפי הרמב"ם הרי אות כזו כשרה היא ואין צורך בתיקון מצד הדין. ובאמת שני גדולים בישראל שחיו באותה תקופה במרחק גאוגרפי שלא ידעו זה מזה כתבו להכשיר. האחד ,הוא הנצי"ב מוולז'ין שבליטא ואלו דבריו בשו"ת משיב דבר חלק א' סימן ה' - שאלה :ס"ת שנמצא כמה שיני"ן שיו"ד האמצעי עבה ממטה למעלה כזה )יש כאן ציור בטקסט( מהו? תשובה :הנה הפמ"ג באשל )אות ל"א בסי' ל"ב( כתב דפסול ,וכן נמצא בספר שיצא לאור בדיני סת"ם. ולי נראה שכשר. הנה הרמב"ם בהלכות ספר תורה מנה בפסולין :נפסדה צורת אות עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאות אחרת כו' .ודין הראשון למדנו מהא דאיתא במנחות )דף כ"ט( דקוצו של יו"ד מעכב ,הטעם דלא נעשית האות ,רש"י שם ותואר נקודה בעלמא עליה ואם תראה צורה זו בלא המשך אותיות ,לא יאמר הרואה שכוון הכותב לאות אלא בנקודה ,וכל שאינו ניכר האות מצד עצמו אינו כתיבה תמה .וכן דין השני נלמד מהא דפרק הבונה )שבת דף ק"ג( שלא יעשה טיתי"ן פיפי"ן והרי ניכר שפיר בעומד בשורה ,אלא בעינן שיהא ניכר האות מצד עצמו ,הכי נמי בכל האותיות בעינן שיהא ניכר שהוא אותו האות בעומד בפני עצמו ואם נדמה לאות אחרת פסול .אבל בשי"ן שצורתו ניכרת שפיר שהיא שי"ן ולא אות אחרת כשר. והא דבעינן שלשה יודי"ן אינו אלא מתארי האותיות ודקדוקן ולא לעיכובא כמה שכתב באו"ח )סי' לו( .והא דבסי' ל"ב סעיף כ"ה כתב המחבר כל אות שהיא כתובה שלא כתקונה ואין צורתה עליו כגון נגע רגל האל"ף בגג האל"ף או פני הא' בפנים כו' היינו שנשתנה על ידי זה ואינו ניכר שהוא אל"ף כמו כזה )יש כאן ציור בטקסט( או )יש כאן ציור בטקסט( ,והכי דקדק בשו"ע יו"ד )סימן רע"ד ס"ה (5צריך כו' עד שלא יהא נקראת ,ודקדק השו"ע אימתי פסול שהאות נשתנה שלא תהיה נקראת ,וכן דקדק רש"י בלשונו שבת )ד' ק"ג( 5לשון השו"ע שם -צריך שלא תפסל צורת שום אות עד שאינה נקראת או דומה לאות אחרת ,בין בעיקר הכתיבה ,בין בקרע ,בין בנקב שניקב בה ,בין בטשטוש .הגה )ויכול )ד( ליטול דיו מן אות הכתוב כשצריך לדיו )הגהות מיימוני פ"ב( או שרוצה לגלול הספר( )הרא"ש כלל ג'(. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 11 לק"י 12 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם שם :סתומין פתוחין -מ"ם סתומה מ"ם פתוחה .ולא פירש בשארי אותיות. למשל סמ"ך דסתום הוא מכל צד אם עשאה פתוח אלא משום דכל שלא נשתנה לאות אחרת כשר בנקראת לאותו אות ודוקא במ"ם פסול משום דיש שני ממי"ן ,ואם עשה ממ"ם פתוח סתום אז פסול .6והכי דקדק הרלב"ח )ס"א( ע"ש .ומעתה ,הא דהגיה הרמ"א באו"ח )סימן ל"ב סי"ח( :וכן הדין ביוד"י השי"ן והצד"י והעי"ן כו' .רצה לומר שעשה שינוי באות כזה )יש כאן ציור בטקסט( וגם זה הוספת הר"י אלכסנדרוני דסבירה ליה דנשתנה צורת האות במקצתה גם כן פסול ועי' פר"ח בליקוטים שחולק על זה .אבל לא כוון הרמ"א בעשה המקל האמצעי עבה ובלא צורת יו"ד בראשה ,דזה אין הפסול מצד הדיבוק אלא אפילו היה דק ביותר רק שחסר צורת יו"ד בראשה יהא פסול וזה לא שמענו ,ומה לי עבה ומה לי דקה. והנה המג"א שם )ס"ק לא( הביא בשם הלבוש דהוא הדין רגלי התוי"ן ובזה ודאי אי אפשר לפרש כמו בשי"ן והוציא מזה הפמ"ג שכיון דעשה רגל התי"ו שוה בלא צורת יו"ד למטה בודאי פסול שהרי צורת חי"ת עליו ,ואם כן על כורחנו פירוש השי"ן והצד"י כך היא :דאם עשה בלא צורת יודי"ן פסול .אבל לא כוון הלבוש לזה אלא משום דבעינן שיהא התי"ו נעשה כזה )יש כאן ציור בטקסט( ולא כזה )יש כאן ציור בטקסט( שהוא כחי"ת בראשה ,ולדעת הר"י אלכסנדרוני פסול ועל זה כתב הלבוש דתי"ו שנדבק יותר מהצורך ונדבק ביותר למעלה עד שנעשה כזה )יש כאן ציור בטקסט( פסול אבל בלא צורת יו"ד למטה פסול בלא זה ולא מצד דיבוק .וזה דוקא בתי"ו משום דנראה כמו חי"ת .אבל בשי"ן אם עשה כזה )יש כאן ציור בטקסט( או צד"י כזה )יש כאן ציור בטקסט( או עי"ן כזה )יש כאן ציור בטקסט( וכדומה דמכל מקום צורת אותו אות עליו נראה דכשר .ומכל מקום נראה דתליא במחלוקת הרא"ש בהלכות סת"ם דכל שנשתנה צורת האות פסול ולא כן דעת הרמב"ם ושו"ע כמו שכתבנו. נפתלי צבי יהודא ברלין. השני הוא מהרי"ץ שמתימן .ואלו דבריו בשו"ת פעולת צדיק חלק א סימן ק"א )יש מהדורות שזה סימן ק'( - שאלת בענין האלפין שנמצאים בס"ת שפני האלף נוגעים בגוף האלף יותר מדאי כזה והוא הדין רגל האלף בגגה כזה .מה נדון בה בספר תורה תפילין ומזוזה?. תשובה :הרמב"ם בפ"י מהלכות ספר תורה כתב עשרים דברים הפוסלים בס"ת שאנו קורין בו ברבים .ומכללן מנה שחסר אפילו אות אחת או שהוסיף אפילו אות אחת או אם נגעה אות באות או שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאחרת וכו' ע"ש. 6הנצי"ב משיב בעקיפין לדברי הברוך שאמר ועוד ששבר באות פוסל .הוא אומר שרק שבר באות ם ההופכת אותה למ פוסל אותה .ומכאן נראה שדעתו שעיקר ההלכה כדעת מורי כפי שהבאתי לעיל ששבר באות אינו פוסל. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 12 לק"י 13 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם והרב"י א"ח סימן ל"ב כתב בשם האגור שאם נגע רגל האלף בגג האלף או פני האלף בפנים בגג שתחתיה פסולה ואין תקנה במחיקה או בהפרדה שנקרא חק תוכות וכו'. ועינינו הרואות שבספרים הקדמונים המובהקים ומוחזקים מכל שגיאה .ראו ראינו האלפין שלהן כך א ,ואפילו בספרים שכתבו הרב הגדול ספרא רבא דאוריתא מהר"י בשירי והסופר הגדול מהר"י ונה זלה"ה כך נמצאים האלפין בספריהם .ומאן ספין כוותיהו בהאי דרא דילן לחלוק ולפסול מעשיהם חלילה? מה גם כי כמה רבנים גדולים וחשובים בדורות שלפנינו ששמשו בחזנות ולא אמרו דבר ולא עלתה טינא על לבם להסס בדבר. ואחר נשיקת עפר רגלם ואחר המחילה אמרתי לחקור מהיכן סמכו להקל, ואען ואומר: דהנה מפשט לשון הרמב"ם דלעיל נראה פשוט דאין לפסול אלא היכא שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר כנזכר לעיל בלשון הרמב"ם. משמע בהדיא שכל שנקראת אפילו שנפסדה קצת כנ"ד )כשרה( ,לפי דבעינן חדא מתרתי לפסול או שנפסדה צורתה עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאחרת ובנ"ד אין גם אחד. ובס' גו"ר כלל ב' סי' ה' כתב שדעת הרמב"ם לפסול .וכבר השיגו )השיבו( מהר"י זין בס' פר"ש כלל בי סי' א' וכתב שאין מדברי הרמב"ם לפסול .אדרבה דעת הרמב"ם להכשיר ,ושם תמה על האחרונים איך לא העירו שהרמב"ם פליג על האגור בזה ע"ש. ובס' גט פשוט להרב הגדול מהר"ם בן חביב איש ירושלים תוב"ב כתב בסימן קכ"ה ס"ק ב"ד וס"ק ע"ב כתב דמהרלנ"ח נשאל על זה וגם נשאל על הפ"א וצד"י ושי"ן שנדבקו היודי"ן שלהן לאותיות עצמן במקום אחר מלבד מקום דיבוקן .והשיב ב' הר"ר מנחם שכתב בקרית ספר וזה לשונו -ודוקא כשנדבקה באות אחרת אבל אם דבוקה בעצמה כל שלא נפסדה צורת האות כשרה ,עד כאן .וכן נראה דברי רמב"ם וכו'. שוב מצאתי בתשובת הרב מהר"ם גאלנטי סי' קכ"ד נשאל על ענין זה ועל ענין הכ"ף פשוטה שכתב הרב"י ב' מהר"י אסכנדרי שתהיה עגולה ואם כתבה מרובעת פסולה ולא חלק הב"י עליו שם .והשיב דדבר שלא נזכר בגמרא ואין לו שורש בגמ' כלל כי אם במחלוקת הפוסקים מאן דעבד כמר עבד ומאן דעבד כמר עבד יע"ש .והרב הגדול מהר"ר חיים אלפנדרי בס' מגיד מראשית סי' ב' )א( כתב סברת הר"י אסכנדרי גבי כ"ף פשוטה לפסול .וכתב דהרי"קש דחה דבריו והוכיח מגדולי הפוסקים דסבירה להו דאין פיסול אלא כשדומה האות לאות אחרת כגון רי"ש נראית דל"ת או דל"ת נראית רי"ש אבל אם שינה במקצת האות ושמה עליה אין קפידא .וסיים ועיין בתשו' מהרל"נח דכ' דאפילו האות תהיה ב' גופים אם אינה דומה לאות אחרת אינו נפסל לד' מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 13 לק"י 14 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם הרמב"ם יעויין שם .וכן רגל הקו"ף נדבק לגגה אינו פוסל לדעת הרמב"ם יע"ש. ולכן ,אם שינה בקצת צורת האות בדבר שלא נתבאר בתלמוד לפסול אף שנחלקו הפוסקים זה פוסל וזה מכשיר יש לסמוך על המכשירין שלא לפסול ס"ת תו"מ ,וכיוצא בזה כתב ב' תשובת הר"מ גאלנטי וכו' יע"ש. ואפי' למי שרוצה להחמיר .אין לחוש עתה לזה מכיון שהם עשויים כך .ופוק חזי מ"ש הרב גו"ר בסוף חלק א"ח לענין כשר בדיעבד דאין לומר דהיינו שכבר קרא בה דליתה להאי סברא כיון שהדבר עשוי כך אפי' לכתחלה כדאשכחן ואם כתבו במי עפצא וקנקנתוס כשר ,והביא הרבה דומים לזה ובכולהו נקיטינן דמכיון שכבר הם עשויים כך יוצאין בהם כמות שהן עכשיו לכתחלה .וכן מצאתי בתשב"ץ סי' נ' ח"א שנשאל על זה במנהג תונ"ס ותראבל"וס יצ"ו שרגלי הקוף שלהם דבוקים לגג מימות קדמונים ,והעלה להכשיר כיון שמנהגם כך עיי"שב. ומזמן האחרון שפרו הסופרים הכתב בכדי לאפוקי נפשינן מפלוגתא ולהכשיר הס"ת אליבא דכולי עלמא. תשובתו של מהר"מ גלאנטי שאליה מפנה מהרי"ץ חשובה במיוחד בהיות תלמידו של מרן הב"י אולם לצערינו הוא לא עונה מפורשות על ענין האלף אם כי מתוך דבריו ניתן להבין שהוא מכשיר אנחנו נביאנה ,במיוחד משום שהיא תשובה עקיפה לדברי הרב שטרן שבו פתחנו את דברינו. שו"ת מהר"ם גלאנטי סימן קכ"ד - שאלה :הנה כתב הגאון מהר"י קארו ז"ל בא"ח סימן ל"ו דף ל"ה וז"ל ומה שכתב שכא"ף פשוטה תהיה עגולה למעלה כמו ריש כן כתבו התרומה והגהות והאגור וכתב הר"י אסכנדרני יש מי שכתב שאם כתב הכא"ף הפשוטה בזויות כמו דלת שהיא פסולה ובתפילין ובמזוזה לא יועיל בה תיקון כמו דלית שכתבה במקום ריש דתיקונה מקרי חק תוכות ע"כ .והנראה לע"ד שמאחר שמהרי"ק ז"ל לא פליג עליה משמע דסבירא ליה הכי וגם פשוט לעניות דעתי שאין שום בר סמכא דפליג עליה דאי הוה פליג עליה הוה מביאו הרב מהרי"ק בצידיה כמנהגו הטוב לכולי עלמא היא פסולה והנה כתב החכם השלם החסיד דרבה ענותנותיה שהוא דן לכל אדם לכף זכות ואפילו שביזוהו אינו מחרף ולא מגדף חכם מופלג בזקנה ובשיבה שלא דיבר עליו מטוב ועד רע זהו החכם השלם החסיד הסופר המובהק כותב תפילין בכוונות אלהיות בקדושה זורח אורו במחניכם הקדוש וז"ל אמנם בצורת האותיות נהרא נהרא ופשטיה וכבר נהגו באלו הארצות הסופרים המובהקים ובארצות המערב לעשות כל הכאפין שלהם כך ולא חשו לסברת האומ' שתהיא מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 14 לק"י 15 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם /שתהיה /עגולה וגם האומר סברא זו לא לפסול ח"ו אמרה כי אין לפסול כי אם בפסול הנז' בגמרא עכ"ל: ואתם הגבורים כהני ה' אליכם משפט הגאולה ללמדני כי תורה היא וצריך אני ללמוד על מי נסמוך על הגאון מהרי"ק ז"ל שהוא מריה דאתרא ומפיו אנחנו כלנו חיים .או נסמוך על אותו חכם החסיד ענוותן כהלל אין גומרין עליו את ההלל סופר מהיר כותב תפילין בכוונות אלהיו' זה כמה שנים שיצאו מתחת ידו יותר מאלף זוגות של תפילין לארץ מרחקים וכלם היו הכאפין הפשוטות מלמעלה כמו דלית כפי דברי כותבו: ואני כעבד כורע ומשתחוה לפני הדום רגלי מעכ"ת שתעמידוני על פשר דבר בעגלא ובזמן קריב ולא אפנה לא על ימין ולא על שמאל מכל מאמרכ' אמרות טהורות וכל גזרתכם אעשה ואשמע: וגם ילמדנו רבינו מהו משפט של אלף שהדביק גוף יוד של מעלה או גוף יוד של מטה בגוף הואו האמצעית .ושכרו כפול מן השמים ואכרע כל ברך ואדברה שלום זעירא מן חברייא של חברון תוב"ב החפץ לעבוד האל שלמה הנרבוני תולעת ישראל: תשובה :החכם השלם הישיש כה"ר שלמה נר"ו שלמא דמר ישגא ויחיה לעד שאלת כ"ת קבלתי ועברתי עליה פעמים שלש לא נעלם מכ"ת מה שכתב הרא"ש ז"ל בפסקיו והר"ן בשאלותיו שכל דבר שאינו נמצא בגמרא ואין לו שורש בגמרא כלל כי אם במחלוקת הפוסקים מאן דעביד כמר עביד ומאן דעביד כמר עביד ותלוי במנהג שנוהגים באותה העיר הנה לענין גיטין כתב הרב מורנו ז"ל יש לכתוב בנפשייכי בשני יודין ואני בכל אסדר גיטין ואינן כותבים כי אם ביוד אחד והנה בחייו בהיותי בן כ"ב שנה נתן לי רשות לדון בגיטין וקדושין ואמרתי לו אדוני אינם כותבי' שום גט בעיר הזאת כי אם ביוד אחד בנפשכי והיא מחלוקת בין הפוסקים בעיר רש"י כותבי' בשני יודין בעיר הרא"ש ביוד א' נהרא נהרא ופשטיה ואמר הס שלא להזכיר יעשו כמו שנוהגים שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים חלילה ואנו עושים פה הפך מה שכתב בשולחן ערוך: עוד מעשה שהיה כך היה גט אחד הגיע לידי מקושטנדינא על ידי שליח הובאה ובשעת נתינת הגט קריתי אותו כדין שקורין והנוסח יש לי על פה ולא היה כתוב בו מן שמי כמו שכותבים בגיטין ותמהתי והייתי נבוך בלבי עד שפשפשתי ומצאתי שאינו מן הגמרא תיבות הללו כי אם שנהגו קדמונינו לכתוב מקום הדיח לא היו כותבים מקום הרי"ף היו כותבים ונראה שבקושטנדינא אינם נוהגים לכותבו וכל א' במקומו מקום הכתיבה והכשרתיו ונתתיו לאשה ואם היה מדינא דגמרא לא הייתי מכשירו וכל אחד נותן טעם לדברי מי שכותבו ומי שאינו כותבו וכל אחד יעשה כרצונו בעיר אחת מנהג א' לא מנהג שתי ישיבות שתי סברות בעיר אחת וכן נדון זה והגם כי כתב הרי"ף ובעל התרומה וההגהות והאגור כמו שהביא הרב ז"ל עם כל זה חולקים כל העולם בענין זה עליהם ובהיות כי אין לדין זה שורש בגמרא מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 15 לק"י 16 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם לית למיחש והנה הרב ז"ל לא הביאה בשולחנו סברא זו כי אם מה שמעכב לדינא מדינא דגמרא הביא כל אות צריכה להיות גולם אחד לכך צריך ליזהר בנקודה שעל האלף שהיא כמין יוד ובנקודה שתחתיה וביוד שין ועין ואחורי הצדי שיהיו נוגעות ואם לאו פסול דינין אלו הביא הרב ז"ל ולא הביא דינים שאינם מעכבים או צורת זה או צורת זה והנה העידו אנשים תלמידי חכמים כשרים וספרי דווקני כי כל הספרי תורה וכל התפילין כולם הם הכף פשוטה בלי עיגול בכל עיר שאלוניקי כי היא עיר ואם בישראל ופה בארץ הצבי כל הספרים והתפילין כך נוהגים ושאלתי פי כולם והעידו שכולם נוהגים לכתוב כך ולכן אחי ישמורך האל ית' להרהר אין ח"ו על מה שנהגו בדבר שאין לו בגמרא שורש וענף והנה עדות אחד מהחכם השלם כמהר"ר יהודה צרפתי רב וגאון בישראל זה כמה שנים וחבר ספר וקראו מכתב אלהים הוא על אופני כתיבת ספרים ותפילין ומזוזות וכתב שאין לעגל הכף פשוטה כי אם רבועה כדלת שלא מן הראוי שכיון שכף כפופה עגולה שגם כן יהיה דינו הכף פשוטה לאו מלתא היא שהנה הנון כפופה היא דמות ויו עקומה והנון היא דמות זיין בראשה 7ולמה אין אנו עושים צורת הנון פשוטה דמות נון כפופה אלא קבלה בידיהם לעשות אופן זה האי כדיניה והאי כדיניה כך היא דין הכף פשוטה ולא יספק עוד כ"ת בזה כי כן הסכימו כל הרבנים ות"ח שבעיר ואין מקום להאריך כי איני בריא מכאב ברכים. וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן. הצעיר :משה גאלנטי הנצי"ב בדבריו מציין לדין קוצו של יו"ד אבל למען האמת דבריו נסמכים אך ורק על דברי רש"י שם .לפי ר"ת ברור שפסול. בבלי מנחות דף לד עמוד א - ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו ,ואפילו כתב אחד מעכבן. פשיטא! אמר רב יהודה אמר רב :לא נצרכא אלא לקוצו של יו"ד .והא נמי פשיטא! לא נצרכא אלא לאידך דרב יהודה ,דאמר רב יהודה אמר רב :כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה -פסולה. הנצי"ב מביא את פרושו של רש"י שקוצו של יו"ד היינו הרגל הימני אבל ר"ת דחה פרוש זה משום שפשוט שאין זה אות ולכן פרש שזה הקוץ השמאלי ונחלקו תלמידיו באם כונתו לקוץ השמאלי העליון או לקוץ השמאלי התחתון )הרב משה צארום סים סוגיה זו בחוברתו קונטרס קוצו של יו"ד(. ולא לחינם הביא הנצי"ב את דברי רש"י דוקא כי באמת ברור שלפי ר"ת יש ויש קבלות מיוחדות בצורת האותיות. 7מהר"מ גלאנטי מתאר את צורת הנ' כפופה הספרדית .וי ש שלים לב שמהתשובה הזו נראה שאילו כתב ן' פשוטה בצורת ו"ו ארוכה כשר אלא שנהגו הסופרים לכותבה בצורת ז' ארוכה. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 16 לק"י 17 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם ודי ברור שהראי"ה תלמידו של הנצי"ב סבר כמותו בסוגיה זו ואולי אפילו קיבל ממנו את שיטתו בענין. ולסיום נביא סוגיה די מפורסמת שניתן להבין אותה רק אם חז"ל היו תימנים הן בקריאת התורה והן בצורת האותיות בספרי התורה. בבבלי שבת דף קמז עמוד ב' - רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם ,אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה .כי הדר אתא ,קם למיקרי בספרא ,בעא למיקרא )שמות י"ב( החדש הזה לכם ,אמר: החרש היה לבם .בעו רבנן רחמי עליה ,והדר תלמודיה .והיינו דתנן ,רבי נהוראי אומר :הוי גולה למקום תורה ,ואל תאמר שהיא תבא אחריך .שחבריך יקיימוה בידך ,ואל בינתך אל תשען .תנא :לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו ,ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו ,ולמה נקרא שמו רבי נהוראי -שמנהיר עיני חכמים בהלכה. בילקוט שמעוני קהלת רמז תתקעג יש כמה השלמה חשובה למה שקרה שם - והלך ר"א בן ערך אצל אשתו לאימעוס לדיומסי מקום שהמים יפים והנוה יפה ,המתין להם כסבור שהם באים אצלו ,לבסוף בקש ללכת אצלם ולא הניחתו אשתו ,אמרה ליה מי צריך למי ,אמר לה הם צריכין לי ,אמרה ליה הפת והעכברים מי דרכן ללכת אצל מי ,הוי אומר עכברים אצל הפת ,שמע לה וישב עד ששכח תלמודו .אחר ימים באו אצלו ושאלו לו פת חטים ופת שעורים אי זו טובה בליפתן ,ולא היה יודע מהו ליפתן ,ויש אומרים קם לקרוא בתורה בפרשת החדש ואמר החרש היה לבם צווחו ליה כולי עלמא התחיל לבכות והם בוכים עד שהחזירו לו תלמודו ,והיינו דתנן ר"א אומר הוי גולה למקום תורה ,וי"א אליהו ז"ל החזיר לו תלמודו ,לכך נאמר כי העושק יהולל חכם: ברור אם כן שאצל חז"ל לא היתה מציאות של בעל קורא אלא כל אחד קרא בעצמו כמו אצל התימנים היום וכמו כן בספר התורה שבו קרא ר' אלעזר בן ערך האותיות היו כתובות כפי מנהג תימן לפני שהסופרים החלו לשפר את הכתיבה כפי שכתב מהרי"ץ לפיכך ניתן היה להתבלבל בין ר-ד ובין י – ז ובין כ -ב. מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 17 לק"י 18 מכון הקסתות סת"ם שאינו סתם שאלות חזרה .1האם תפילין ומזוזות שיש בהם תערובת של כתב אשכנזי וכתב ספרדי כשרות? נמק! .2מה דינה של אות שנשברה? נמק! .3ה"א וקו"ף שרגלן מחוברות לגגן ,מה דינן? נמק? .4רגל האלף שנעשתה קו פשוט ישר ,מה דינה? נמק! .5כא"ף פשוטה שיש לה זוית ,מה דינה? נמק! .6מה היתה בעיתו של ר' אלעזר בן ערך כאשר קראו לו לעלות לתורה? בהצלחה! מכון הקסתות הזית 14עפרה .90627פקס' .029709104בהנהלת הרב אליצור סגל 0544413487 18
© Copyright 2024