‫לק"י‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫א' ניסן תשס"ט‬ ‫מבוא לצורת האותיות‬ ‫ראשי פרקים‬ ‫במדינות שלימות כתבו שלא כדין – האומנם?‬ ‫שיטת הרמב"ם והתשב"ץ‪.‬‬ ‫שיטת הברוך שאמר והריב"ש‬ ‫שיטת השו"ע‪.‬‬ ‫שברים באותיות‬ ‫קו ישר באלף ובשאר אותיות‬ ‫קוצו של יו"ד‬ ‫שאלות חזרה‬ ‫©כל הזכויות שמורת לאליצור סגל אסור לצלם ללא רשות‬ ‫כל הציטוטים מהרמב"ם באדיבות מפעל משנה תורה‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪2‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫במדינות שלימות כתבו שלא כדין ‪ -‬האמנם?‬ ‫בהקדמת ספרו "משנת הסופר" שהוא פרוש לספר "קסת הסופר" כותב הרב יעקב‬ ‫מאיר שטרן שליט"א בעמוד ‪– 13‬‬ ‫וישנם כאלו שטועים הם לומר שאות שהתינוק מכירו סגי בזה להכשירו‬ ‫בדיעבד‪ .‬אולם טעותם מבואר כבר בדברי הפוסקים הקדמונים‪ .‬גם אלו‬ ‫שבאים בטענה שמצאו איזה ספר תורה ישן מדורות הקודמים שצורת‬ ‫אותיותיו הוא נגד ההלכה הרווחת‪ ,‬גם זה אינו הוכחה ‪ -‬דלאו מר בר רב אשי‬ ‫חתום עליה‪ .‬וידוע שבמשך הדורות היו מדינות שלימות שסופריהם לא כתבו‬ ‫כהלכה‪ .‬וכבר מצאונו בפוסקים ראשונים שלא סמכו על מה שראו ממנהג‬ ‫סופרים קדמונים אם זה נגד שורת ההלכה‪.‬‬ ‫דבריו אלו של הרב שטרן ש"מדינות שלימות כתבו שלא כהלכה" הם חמורים ביותר‪.‬‬ ‫אבל במיוחד הם נוגעים למנהג תימן בצורת האותיות כיון שהמנהג התימני החי‬ ‫וקיים הוא להקל אפילו בדברים רבים שנתפרשו בשו"ע לאסור וכל שכן בפרטים‬ ‫שהשו"ע לא אסרם בפרוש‪.‬‬ ‫לפיכך עלינו לעמוד על שורש נושא צורת האותיות ולהבהיר שלשיטת הרמב"ם ועוד‬ ‫פוסקים אבותינו כתבו כדין וכהלכה וגם בימינו ראוי והגון לסמוך עליהם לפחות‬ ‫בדיעבד‪.‬‬ ‫בבבלי שבת ק"ג ע"ב ברייתא שהיא המקור ההלכתי העיקרי לצורת האותיות ‪-‬‬ ‫מיתיבי‪) :‬דברים ו' ח'( וכתבתם ‪ -‬שתהא כתיבה תמה; שלא יכתוב אלפין‬ ‫עיינין‪ ,‬עיינין אלפין‪ ,‬ביתין כפין‪ ,‬כפין ביתין‪ ,‬גמין צדין‪ ,‬צדין גמין‪ ,‬דלתין‬ ‫רישין‪ ,‬רישין דלתין‪ ,‬היהין חיתין‪ ,‬חיתין היהין‪ ,‬ווין יודין‪ ,‬יודין ווין‪ ,‬זיינין‬ ‫נונין‪ ,‬נונין זיינין‪ ,‬טיתין פיפין‪ ,‬פיפין טיתין‪ ,‬כפופין פשוטין‪ ,‬פשוטין כפופין‪,‬‬ ‫מימין סמכין‪ ,‬סמכין מימין‪ ,‬סתומין פתוחין‪ ,‬פתוחין סתומין‪ .‬פרשה פתוחה‬ ‫לא יעשנה סתומה‪ ,‬סתומה לא יעשנה פתוחה‪ .‬כתבה כשירה‪ ,‬או שכתב את‬ ‫השירה כיוצא בה‪ ,‬או שכתב שלא בדיו‪ ,‬או שכתב את האזכרות בזהב ‪ -‬הרי‬ ‫אלו יגנזו!‬ ‫ברייתא זו נמצא גם בספרי דברים פיסקה לו על הפסוק הזה )מהדורת פיקלישטיין(‬ ‫בשינויים שונים –‬ ‫ט( וכתבתם‪ ,‬כתב שלם‪ ,‬מיכן אמרו‪ ,‬כתב לאלפים עינים ולעינים אלפים‪,‬‬ ‫לביתים כפים ולכפים ביתים‪ ,‬לגמלים צדים ולצדים גמלים‪ ,‬לדלתים רישים‬ ‫לרישים דלתים‪ ,‬להיהים חיתים לחיתים היהים‪ ,‬לווים יודים ליודים ווים‪,‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪3‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫לזיינים נונים לנונים זיינים‪ ,‬לטיתים פיפים לפיפים טיתים‪ ,‬לכפופים פשוטים‬ ‫לפשוטים כפופים‪ ,‬למימים סמכים לסמכים מימים‪ ,‬לסתומים פתוחים‬ ‫לפתוחים סתומים‪ ,‬כתב לפרשה סתומה פתוחה לפתוחה סתומה‪ ,‬כתב שלא‬ ‫בדיו או שכתב שירה כיוצא בה או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו‪.‬‬ ‫הרמב"ם פסק את הברייתא הזו לשני חלקיה‪.‬‬ ‫את סופה הוא פוסק בהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הי"א ‪-‬‬ ‫תוּחה‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב‬ ‫תוּמה ‪ְ -‬פּ ָ‬ ‫תוּמה‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב ְס ָ‬ ‫תוּחה ‪ְ -‬ס ָ‬ ‫אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב ָפּ ָר ָשׁה ְפּ ָ‬ ‫ירה ‪ֲ -‬ה ֵרי זֶה ָפּסוּל‪ ,‬וְ ֵאין בּוֹ‬ ‫ירה ִכּ ְשׁאָר ַה ְכּ ָתב‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב ָפּ ָר ָשׁה ַ‬ ‫אַחת ְכּ ִשׁ ָ‬ ‫ַה ִשּׁ ָ‬ ‫תּוֹרה ְכּ ָלל‪ֶ ,‬א ָלּא ְכּ ֻח ָמּשׁ ִמן ַה ֻח ָמּ ִשׁין ֶשׁ ְמּ ַל ְמּ ִדין ָבּ ֶהן ַה ִתּינוֹקוֹת‪.‬‬ ‫ֻשּׁת ֵס ֶפר ָ‬ ‫ְקד ַ‬ ‫וכן הוא כותב להלן בפ"ח ה"ג ‪-‬‬ ‫אַרנוּ‬ ‫וּל ַהגִּ יהוֹ‪ְ ,‬כּמוֹ ֶשׁ ֵבּ ְ‬ ‫תּוֹרה ֶשׁ ֵאינוֹ ֻמגָּהּ ְבּ ָמ ֵלא וְ ָח ֵסר ‪ֶ -‬א ְפ ָשׁר ְל ַת ְקּנוֹ ְ‬ ‫ֵס ֶפר ָ‬ ‫תוּחה‬ ‫תוּחה אוֹ ְפּ ָ‬ ‫תוּמה ְפּ ָ‬ ‫)לעיל ז‪,‬יב‪-‬יג(; ֲא ָבל ִאם ָט ָעה ְבּ ֶרוַח ַה ָפּ ָר ִשׁיּוֹת וְ ָכ ַתב ְס ָ‬ ‫יח ָפּנוּי ְבּ ָמקוֹם ֶשׁ ֵאין בּוֹ ָפּ ָר ָשׁה‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ָכּ ַתב‬ ‫תוּמה‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ִה ְפ ִסיק ְבּ ֶרוַח וְ ִה ִנּ ַ‬ ‫ְס ָ‬ ‫ְכּ ַד ְרכּוֹ וְ לֹא ִה ְפ ִסיק ְבּ ֶרוַח ִבּ ְמקוֹם ַה ָפּ ָר ָשׁה‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ִשּׁנָּה צוּרוֹת ַה ִשּׁירוֹת ‪ֲ -‬ה ֵרי זֶה‬ ‫ָפּ ַסל‪ ,‬וְ ֵאין לוֹ ַתּ ָקּנָה ֶא ָלּא ְל ַס ֵלּק ֶאת ָכּל ַה ַדּף ֶשׁ ָטּ ָעה בּוֹ‪.‬‬ ‫ואת תחילתה הוא פוסק בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פ"א ה"כ ‪-‬‬ ‫סוּלה;‬ ‫רוֹתהּ ‪ְ -‬פּ ָ‬ ‫וְ ָכל אוֹת ֶשׁ ֵאין ַה ִתּינוֹק ֶשׁ ֵאינוֹ לֹא ָח ָכם וְ לֹא ָס ָכל יָכוֹל ִל ְק ָ‬ ‫אוֹתיּוֹת‪ֶ ,‬שׁלֹּא ִתּ ְד ֶמה ַהיּוֹ"ד ְלוָא"ו וְ לֹא וָא"ו‬ ‫ָהר ְבּ ַ‬ ‫יך ְל ִהזּ ֵ‬ ‫יכ ְך ָצ ִר ְ‬ ‫ְל ִפ ָ‬ ‫צוּרת ָה ִ‬ ‫ְליוֹ"ד‪ ,‬וְ לֹא ָכּ"ף ְל ֵבי"ת וְ לֹא ֵבּי"ת ְל ָכ"ף‪ ,‬וְ לֹא ָדּא"ל ְל ֵרי"שׁ וְ לֹא ֵרי"שׁ ְל ָדא"ל‪ ,‬וְ ֵכן‬ ‫קּוֹרא ָבּ ֶהן‪.‬‬ ‫יּוֹצא ָבּ ֶהן‪ַ ,‬עד ֶשׁיָּרוּץ ַה ֵ‬ ‫ָכּל ַכּ ֵ‬ ‫אנו רואים שמכל הדוגמאות שנתנה הברייתא לפסולין שונים הוא מביא רק שלוש‬ ‫דוגמאות ודבר זה אומר דורשיני‪.‬‬ ‫וכנראה שהרמב"ם סבר כמו רש"י במקום שכתב‪ :‬אלפין עיינין – יש כותבין כן מפני‬ ‫שדומין בקריאתן‪ .‬ביתין כפין ‪ -‬דומין בכתיבתן‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הברייתא באה ללמד שלא לכתוב אותיות המבוטאות בפה אותו הדבר אחת‬ ‫במקום השניה או שלא יבדילו ביניהן – ולא דיקדוקי כתיבה!‬ ‫כפי הנראה כך סבר גם הרמב"ם – שיתר הדוגמאות שמביאה הברייתא אינן‬ ‫דוגמאות בכתיבה אלא דוגמאות של הגייה או של החלפת אות באות וכונתה שלא‬ ‫לכתוב אותיות הנהגות דומות אחת במקום חברתה‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪4‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫ולפיכך כתב הרמב"ם בפרק עשירי מהלכות ספר תורה תפלין ומזוזה ה"א –‬ ‫‪ .1‬אהבה‪,‬תפלין ומזוזה וספר תורה‪,‬י‪,‬א‬ ‫ַע ָשׂה‬ ‫תּוֹרה‪ ,‬וְ ִאם נ ֲ‬ ‫פּוֹסל ֵס ֶפר ָ‬ ‫את ָל ֵמד ֶשׁ ֶע ְשׂ ִרים ְדּ ָב ִרים ֵהן ֶשׁ ָכּל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֵ‬ ‫ִנ ְמ ֵצ ָ‬ ‫בּוֹ ֶא ָחד ֵמ ֶהן ‪ֲ -‬ה ֵרי הוּא ְכּ ֻח ָמּשׁ ִמן ַה ֻח ָמּ ִשׁין ֶשׁ ְמּ ַל ְמּ ִדין ָבּ ֶהן ַה ִתּינוֹקוֹת‪ ,‬וְ ֵאין בּוֹ‬ ‫צוּרת אוֹת‬ ‫קוֹרין בּוֹ ָבּ ַר ִבּים‪ ,‬וְ ֵאלּוּ ֵהן‪ ... :‬טו( ֶשׁנִּ ְפ ְס ָדה ַ‬ ‫תּוֹרה‪ ,‬וְ ֵאין ִ‬ ‫ֻשּׁת ֵס ֶפר ָ‬ ‫ְקד ַ‬ ‫יבה ֵבּין‬ ‫אַח ֶרת‪ֵ ,‬בּין ְבּ ִע ַקּר ַה ְכּ ִת ָ‬ ‫אַחת ַעד ֶשׁלֹּא ִתּ ָקּ ֵרא ָכּל ִע ָקּר אוֹ ִתּ ְד ֶמה ְלאוֹת ֶ‬ ‫ַ‬ ‫ֶקב ֵבּין ְבּ ֶק ַרע ֵבּין ְבּ ִט ְשׁטוּשׁ‪....‬‬ ‫ְבּנ ֶ‬ ‫ולפי זה כל מה שאנו יודעים עד עתה מברייתא זו הוא אך ורק שאסור לכתוב‬ ‫אותיות הנהגות דומות אחת במקום חברתה‪ ,‬וכן שצריך שיהיה הבדל ברור בין‬ ‫אותיות הנכתבות דומות‪ .‬אבל לא למדנו מכאן דיקדוקי כתיבת אותיות‪.‬‬ ‫לחזק שיטה זו נוסיף שאילו היה דין המחייב לכתוב אותיות בצורה מסויימת הרי‬ ‫היו לנו בריתות ומאמרים המתארים מפורשות את צורת האותיות ומדלא תארו לנו‬ ‫חז"ל צורתן הרי זו הוכחה שאין הצורה המדוייקת מעכבת‪.‬‬ ‫אומנם‪ ,‬דעת חלק גדול מרבותינו הראשונים לא כן‪ .‬ולדעתם יש מסורת בצורת‬ ‫האותיות ורבים מהם הרכיבו דבריהם על דברי הרמב"ם עצמו‪.‬‬ ‫וכתב אחד מבעלי התוספות בעל "הברוך שאמר" בהקדמת ספרו )עמוד ט"ז מהדורת‬ ‫גרליץ( ‪-‬‬ ‫לכן‪ ,‬מי שרוצה להשתדל במלאכת שמים זו כדי ללמוד וללמד צריך לשוטט‬ ‫ולחפש בכל החיבורים ובקובצים הנמצאים עתה בינינו‪ .‬כי מה ששיר האי‬ ‫פירש האי‪ ,‬אולי ימצא מנוח לנפשו‪ .‬כי כל אחד ואחד מן הגאונים לא כתבו‬ ‫ופרשו בחיבוריהם רק לפי מה שהיה נראה לו לצורך דורו‪ .‬וראיה לדברי‬ ‫שהרמב"ם ז"ל לא פירש שום קבלה מקבלת האותיות אלא ברמז וזה לשונו‪:‬‬ ‫"ואפילו קוצו של יו"ד‪ 1‬אות אחת מד' פרשיות מעכב את כלן מן התורה עד‬ ‫שיהיו נכתבות שלימות כתקנן" ועתה לא פירש האיך‪ ,‬כמו שפירש שאר‬ ‫דברים באר היטב‪ .‬אלא על כרחינו צריך לומר שדבר פשוט היה לו ולדורו‬ ‫שלא הוצרך לבארם ולכתבם בספריו עד שנשתכחה בעוה"ר הקבלה מפי‬ ‫הסופרים מדי יום יום‪ 2‬מחמת רוב הצרות בגלות עד שבאו רבותינו ז"ל‬ ‫האחרונים וכתבו כל אחד ואחד כדלעיל‪.‬‬ ‫אנו רואים אם כן שלברוך שאמר הייתה הנחה סמויה שאמנם יש מסורת מעכבת‬ ‫בצורת האותיות ולא עלה על דעתו לומר שהרמב"ם לא פרט את הענין כי אינו‬ ‫מעכב‪.‬‬ ‫‪ 1‬לשון הרמב"ם בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה )מהדורת מהר"י קאפח( היא ‪ -‬ואפלו קוצו של אות אחת מארבע‬ ‫הפרשיות מעכב את כולן מן התורה עד שיהיו נכתבות שלמות כתקנן‪ .‬וכנראה שהמילה "יו"ד" היא תוספת הסבר של‬ ‫הברוך שאמר לדברי הרמב"ם באיזה אות מעכב הקוץ‪.‬‬ ‫‪ 2‬כך במקור‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪5‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫וכעין זה כתב בעל האלפא ביתא בהקדמתו )עמוד קצ"ח מהדורת גרליץ( ‪-‬‬ ‫ואל תדמה בנפשך כאשר התינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרות שיצאת‬ ‫ידי חובתך‪ .‬כי כתב אשר נכתב באצבע א‪/‬להים לא דבר ריק הוא אלא צורתם‬ ‫וסוד תבניתם מסיני נתנה‪.‬‬ ‫אומנם יתכן ובעל האלפא ביתא לא התכוין לומר שפסול גם אם התינוק קורא‬ ‫לאות אלא רק לומר שאין די בכך לסופר לצאת ידי חובה‪.‬‬ ‫באורח משפט סימן ז' מסביר מרן הראי"ה בבהירות ובפרוט את שתי השיטות ‪-‬‬ ‫על דבר תפילין ומזוזות שיש בהם תערובות של כתב ספרדי וכתב אשכנזי ‪-‬‬ ‫הדבר תלוי בפלוגתא דהריב"ש והתשב"ץ‪ 3‬בענין תליית הה"א והקו"ף‬ ‫מעכבות‪ ,‬ויסוד נימוקם אחוז הוא בספק אם אין שום פסול באותיות כי אם‬ ‫במה שיתדמה אות לאות‪ ,‬כפשט דברי הרמב"ם‪ ,‬או שיש צורות מקובלות‬ ‫מעכבות גם אם אין בו משום דמיון אות לאות‪.‬‬ ‫ועתה לשיטת המקילים בחיבור רגלי קו"ף וה"א מוכרח הוא להחליט שאין‬ ‫פסול אחר חוץ מדמיון אות לאות‪ ,‬ובהכרח כל התמונות כשרות‪ ,‬אבל לשיטת‬ ‫הפוסלים שהיא שיטת הריב"ש ודעת השו"ע‪ ,‬יש לומר דיש קבלות מיוחדות‬ ‫וכל אחד סומך על קבלת אבותיו ואולי מאי דכשר לזה פסול לזה‪.‬‬ ‫אבל מאחר שגם הפוסלים בדבקות ה"א וקו"ף מודים הם שישנם דברים‬ ‫שהם למצוה ולהידור בתמונות האותיות‪ ,‬על כן יותר יש לתלות שינוי‬ ‫הקבלות בהידור‪ ,‬שלפי כל מנהג נראה לו יותר מהודר לעשות כתמונת‬ ‫קבלתו‪ ,‬ויש לומר דלכולי עלמא אין החילוקים מעכבים‪ ,‬והוי ספק ספיקא‬ ‫לקולא שמא הלכה כהסוברים דפסול לא הוי כי אם בדימוי אות לאות‪ ,‬וכן‬ ‫נראה דעת הגר"א בביאוריו לאו"ח סי' ל"ב‪ .4‬ואם כן ודאי כל התמונות‬ ‫כשרות‪ ,‬כיון שבכולן אין בהן משום דמיון אות לאות‪ ,‬ואם תמצי לומר שיש‬ ‫פסולים גם מצד עצם התמונה‪ ,‬מכל מקום יש לומר שדיוק התמונות שבין‬ ‫כתב ספרדי ואשכנזי אינו כי אם מצד הידור דספרי דוקני ולא לעיכובא‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬אם יבדקו האותיות ולא ימצאו דמיון בין אות לאות ראוי להכשיר‬ ‫בשעת הדחק בתערובת כתב ספרדי ואשכנזי‪.‬‬ ‫הראי"ה דן בסוגיות קרובות גם בדעת כהן סימנים קנ"ו – קנ"ח ומשם נראה דדעתו‬ ‫שמעיקר הדין הלכה כהרמב"ם ודעימיה‪.‬‬ ‫‪ 3‬כונתו האם תליה רגל ההא והקוף מעכבות‪.‬‬ ‫‪ 4‬הערות הרצ"י בסוף – ועיין תשובת חת"ס או"ח סימן ד'‪ .‬תשובת הרא"ש כלל ג' סימן י"א – וצורת האותיות אינם‬ ‫שוים בכל המדינות‪ .‬הרבה משונה כתב ארצינו מכתב הארץ הזאת‪ .‬ואין פסול בשינוי הזה רק שלא יעשה ההין חתין‬ ‫כאפין ביתין‪ .‬ועיין הערות לדעת כהן לסימן קנ"ח‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪6‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫דעת השו"ע‬ ‫הרב כותב שדעת השו"ע כדעת הריב"ש ולא כדעת הרמב"ם והתשב"ץ היינו שדעת‬ ‫השו"ע שיש קבלות מעכבות בצורת האותיות‪ .‬ולפיכך עלינו לדון בפרטי הלכה‪.‬‬ ‫הנה בבית יוסף בסימן ל"ו הביא חלק גדול מהאלפא ביתא ומהברוך שאמר‬ ‫המתארים בפרטות את צורת האותיות אבל בשו"ע בסימן ל"ו לא פסק כלל את‬ ‫צורת האותיות אלא כתב רק ‪-‬‬ ‫סעיף א‬ ‫צריך לדקדק בכתיבת האותיות‪ ,‬שלא תשתנה צורת שום אחת מהן ולא‬ ‫תדמה לאחרת‪.‬‬ ‫הגה‪ :‬ולכתחלה יכתוב בכתיבה תמה‪ ,‬כמבואר בטור ובשאר פוסקים‪ ,‬והוא ידוע אצל‬ ‫הסופרים‪ .‬מיהו אם שינה בצורת הכתב‪ ,‬אינו פסול‪.‬‬ ‫סעיף ב‬ ‫כל אות צריכה להיות גולם אחד‪ ,‬לכך צריך להיות בנקודה שעל האל"ף שהיא‬ ‫כמין יו"ד‪ ,‬ובנקודה שתחתיה‪ ,‬וביוד"י השי"ן והעי"ן ואחורי צד"י‪ ,‬שיהיו‬ ‫נוגעות באות‪ .‬ובאחת שאינה נוגעת‪ ,‬פסולין‪ .‬וכן בשאר אותיות‪ ,‬חוץ מה"א‬ ‫וקו"ף שאין ליגע הרגל בגג‪ ,‬ואם נגע פסול‪.‬‬ ‫וכן כתב ביורה דעה סימן רע"ד סעיף ה' ‪-‬‬ ‫צריך שלא תפסל צורת שום אות עד שאינה נקראת או דומה לאות אחרת‪,‬‬ ‫בין בעיקר הכתיבה‪ ,‬בין בקרע‪ ,‬בין בנקב שניקב בה‪ ,‬בין בטשטוש‪.‬‬ ‫הגה )ויכול ליטול דיו מן אות הכתוב כשצריך לדיו( או שרוצה לגלול הספר((‪.‬‬ ‫אם כן בסעיף א' )וכן ביו"ד( המחבר והרמ"א המחזק דבריו פוסקים לכאורה‬ ‫כהרמב"ם אבל מיד בסעיף ב' המחבר )והרמ"א אינו משיג עליו!( פוסק לכאורה‬ ‫כהברוך שאמר והריב"ש‪.‬‬ ‫לכן כדי לעמוד על שיטתו של השו"ע שהיא כעין דרך אמצעית בין שתי השיטות‬ ‫שעליהן עמד הראי"ה עלינו לרדת לעומק הסוגיות כדי להגדיר ביתר בהירות מתי‬ ‫לדעתו פסול ומתי כשר‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪6‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪7‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫שברים באותיות ‪ -‬אם רגל ההא והקוף מחוברות‪.‬‬ ‫שני ענינים אלו הם בעצם שני צדדים של אותו מטבע‪ .‬כלומר‪ ,‬מה הדין אם אות‬ ‫נשברה במקום שלא צריך להיות שבר ומה הדין אם אות התחברה במקום שאינה‬ ‫צריכה להתחבר‪.‬‬ ‫כפי שהבאנו כבר כתב הרמב"ם בהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"י ה"א שעשרים‬ ‫דברים הם שכל אחד מהם פוסל ספר תורה והדבר הט"ו הוא ‪ -‬שנפסדה צורת אות‬ ‫אחת עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאות אחרת‪ .‬בין בעיקר הכתיבה‪ ,‬בין בנקב‪,‬‬ ‫בין בקרע‪ ,‬בין בטשטוש‪.‬‬ ‫וכתב שם מורי ציון ט' –‬ ‫נראה ברור מלשון רבינו שאין פרוד באות פוסל אלא אם כן נפסדה צורת‬ ‫האות לגמרי או תדמה לאות אחרת‪ .‬שאין לך פרוד יותר מקרע או נקב ואף‬ ‫על פי כן אינו פוסל אלא בהעדר צורת האות או דמיונה לאות אחרת‪ .‬כגון‬ ‫שנפרדה פרוד קל רגל שמאלית של השין‪ ,‬ובמבט רגיל נראית שין לכל הדעות‬ ‫אך אפשר לומר עליה שהיא עין וואו אין לחוש לכך וכשרה‪ .‬ולכל היותר‬ ‫מייתינן ינוקא דמנחות כ"ט ב'‪.‬‬ ‫אם כן לדעת הרמב"ם שבר באות כל זמן שלא איבדה האות צורתה אינו פוסל‪.‬‬ ‫ובאשר לרגל ההא והקוף שנדבקו כתב מורי בהלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"י‬ ‫ציון ח' –‬ ‫ואפילו אם נדבקה רגל ההא השמאלית לגגה דיבוק דק ולא עבה כל שנכרת‬ ‫צורתה הא ותינוק קורא אותה הא כשר‪ .‬וכן כתב התשב"ץ ח"ב סימן ע"ג‪.‬‬ ‫ואפילו כל הספר כולו כתוב מלכתחילה כך כשר ואין צריך לתקנו‪ .‬ומביא‬ ‫ראיה מהא דמנחות דספרי דוקאני תלו לכרעיה דהא‪ ,‬משמע מהאי לישנא‬ ‫דלמצוה מן המובחר אתאמר ולא לעכובי עיין שם‪ .‬ודע‪ ,‬כי בספרי תימן‬ ‫העתיקים היתה רגל הקוף דבוקה לגגה וכך היה ספר תורה המכונה "תם"‬ ‫שהיה בכפר "קריה' אלקאבל" היו כל רגלי הקופין דבוקין לגג‪ .‬וכך היו ספרי‬ ‫תורה העתיקים של טוניס וטאבלוס וכמו שכתב התשב"ץ בתשובה ח"א נ'‪.‬‬ ‫עיין שם שהאריך להוכיח שכשר‪ ,‬ושם בסימן נ"א הוכיח מדברי הראב"ע שכך‬ ‫היו ספרי התורה בספרד ואם כן כשר הוא לכתחילה‪ .‬ונראה דגם בימינו מי‬ ‫שירצה לכתוב ספר תורה שרגל הקופין שלו דבוקין לגגן אין בידינו למחות‬ ‫בידו וכשר לקרות בו לכתחילה וכפי שהוכיח התשב"ץ שמה שאמרו בתלמוד‬ ‫באגדה בשבת ק"ד א מאי טעמא תליא כרעא דקוף אין במשמעו לפסול כלל‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪7‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪8‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫לעומת זאת בעל הגהות מימוניות הביא בסוף פרק א מהלכות תפלין ומזוזה וספר‬ ‫תורה –‬ ‫והנה מורי רבינו פסל לי תפלין שהיו של אבא מורי זלה"ה רק בשביל שלא‬ ‫היו מקצת יודי"ן שעל האלפין‪ ,‬ומקצת יודי"ן שבשי"ן‪ ,‬ומקצת רגלי התוי"ן‪,‬‬ ‫נוגעין לגוף האות ובשאר כל הדברים היו נאים ומתוקנים ביותר כתיבת‬ ‫ותיקון הה"ר יוסף נקדון ז"ל‪ .‬וכתב לי דלא גרע מקוצו של יו"ד‪ ,‬דאמרינן‬ ‫בפרק הקומץ דמעכב ובעינן כתיבה תמה שלימה ולא פסוקה ושבורה‬ ‫כדאמרינן‪ :‬וכתבתם ‪ -‬כתיבה תמה‪ .‬ותדע שעל מקצתם שאינם תמות ואינם‬ ‫מחוברות תמהו חכמים והוצרכו לדורשם וליתן טעם לדבר כדלעיל‪ .‬ושוב‬ ‫אמר שיכולים לתקנן רק כשנעשו תחילה שתינוק דלא חכים ולא טיפש‬ ‫מכירם אז יכולים לתקן שאר תיקוניהם כיוצא באלו‪ .‬ואפילו אחרי שנכתבו‬ ‫כל הפרשיות‪ .‬ולא מפסלי ולא מקרי שלא כסדרן ‪ -‬לשון התרומה‪.‬‬ ‫גם בהגהות ברוך שאמר הגה מ"ו האריך מאוד להוכיח בראיות שאות שאינה גולם‬ ‫אחד פסולה ורק אם תינוק דלא חכים ולא טיפש מצי קרי להו מותר לתקנן ואין בהן‬ ‫משום שלא כסדרן‪.‬‬ ‫וכן הוא דעת הריב"ש בסימן קמ"ו שחלק באריכות על התשב"ץ בתשובות שהובאו‬ ‫לעיל בדברי מורי‪.‬‬ ‫יש לשים לב שהם דרשו על המילה "וכתבתם" דרשה שאינה נמצאת בדברי חז"ל‬ ‫והיא שאות שבורה פסולה כיון שאינה תמה‪ .‬אבל לאחר מכן הם עדיין סוברים‬ ‫שלמרות שהאות פסולה מדין תמות כיון שתינוק קורא אותה כהלכתה מותר לתקנה‬ ‫ואין בתיקון איסור מדין שלא כסדרן‪.‬‬ ‫אם כן למרות שבסימן ל"ו בסעיף א' לכאורה השו"ע פסק כדעת הרמב"ם – דהיינו‬ ‫שדי שלא תשתנה צורת אות ולא תדמה לאחרת הרי בסעיף ב' הוא פוסק מפורשות‬ ‫ששבר באות פוסל אותה וכן שאם רגל ההא והקוף נגעו בגג האות למעלה פסולין –‬ ‫וזו דעת הריב"ש‪.‬‬ ‫גם לענין דין שלא כסדרן כותב המחבר בסימן ל"ב סעיף כ"ה ‪-‬‬ ‫כל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע רגל האל"ף בגג‬ ‫האל"ף‪ ,‬או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה‪ ,‬או שהיה רגל הה"א או רגל‬ ‫הקו"ף נוגעים‪ ,‬או שהיתה אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון צד"י שכתב‬ ‫יו"ד נו"ן‪ ,‬או שי"ן שכתבה עי"ן יו"ד‪ ,‬או חי"ת שני זייני"ן‪ ,‬ואחר שכתב לפניו‬ ‫חזר ותקנם‪ ,‬הוי שלא כסדרן ופסולין‪ .‬אבל להפריד האותיות הדבוקות אחר‬ ‫שכתב לפניהם שפיר דמי‪ ,‬דכיון שהאות צורתה עליה כשמפרידה מחבירתה‬ ‫לא הוי ככותב‪ .‬והוא הדין שאם לא היו מקצת יודי"ן שעל האלפי"ן והשיני"ן‬ ‫והעייני"ן ורגלי התוי"ן נוגעים בגוף האות‪ ,‬ותינוק דלא חכים ולא טיפש‬ ‫מכירם‪ ,‬שאע"פ שכתב לפניהם יכול לחזור ולתקנם‪ ,‬דכיון דצורת האות היתה‬ ‫ניכרת ליכא משום כתבן שלא כסדרן‪ .‬ויש מי שאומר דהוא הדין אם חוטרא‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪9‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫דחי"ת למעלה אין נוגעין זה לזה אך אין ניכר להדיא פרידתן‪ ,‬אף על פי‬ ‫שהתינוק קורא שני זייני"ן‪ ,‬מותר להדביקם‪.‬‬ ‫אנו רואים שהשו"ע פסק כדעת התרומה הגהות מימוניות‪ ,‬הברוך שאמר‪ ,‬הריב"ש‬ ‫וחבריהם שיש קבלות מיוחדות בצורת האותיות‪.‬‬ ‫והשאלה הנשאלת היא‪ ,‬שאם כך הם פני הדברים מדוע לא פרט וקבע מסמרות‬ ‫בצורת האותיות וכפי שהביא בבית יוסף את דברי הברוך שאמר בארוכה היה עליו‬ ‫לפסוק בצורת כל אות ואות ויותר מזה הרי הברוך שאמר מתאר בארוכה את הכתב‬ ‫האשכנזי דוקא ועל השו"ע היה לפסוק את צורת הכתב הספרדי‪ .‬ובשלמא אם נאמר‬ ‫שהצורה המדוייקת לא מעכבת מובן שלא טרח לקבוע מסמרות והשאיר את הדברים‬ ‫למנהג הסופרים )וכפי שמעיר הרמ"א( אבל אם יש קבלות מיוחדות בצורת האותיות‬ ‫מדוע לא כתבן?‬ ‫ואולי יש לומר שבצורת האותיות באופן כללי סבר השו"ע שאין עיכוב בדבר ואפשר‬ ‫להשאיר הסופרים על מנהגם לכתחילה אבל בהלכות נקודתיות שנידונו בראשונים‬ ‫יש לפסוק לפי הענין ואין הדבר פוגע בעקרון הכללי שדי שלא תשתנה צורת האות‪.‬‬ ‫והנה השו"ע ביו"ד העתיק את לשון הרמב"ם שמינה מסיק מורי ששברים באותיות‬ ‫כשרים והרי השו"ע פסק כדעת ר"ת ששברים באותיות פסולים – וצריך לומר‬ ‫שכונת השו"ע להכשיר נקב וקרע שנכנסו לתוך האות ולא שברו אותה לגמרי ולא‬ ‫כפי שמסביר מורי ברמב"ם שהאות נפסקה לחלוטין‪.‬‬ ‫יודי האלף שנגעו בגופה‬ ‫נושא נוסף שבו פוסק השו"ע כדעת הברוך שאמר שכנראה אינה כדעת הרמב"ם הוא‬ ‫רגל האלף שנדבקה לגופו‪ .‬ענין זה הוא מעשי כיון שבתימן נהגו לקראו בספרים‬ ‫כאלו וכן עושים גם היום‪.‬‬ ‫כתב ר' אברהם מזונשהם בעל התיקון תפילין בצורת האות א )מהדורת גרליץ עמוד‬ ‫פ"ט( –‬ ‫ואם נגע הרגל בגג האלף או פני היוד שלמעלה נוגעת בפני הגג תחתיה כלל‬ ‫פסולה כזה ואין למחוק הדבקות דכתב וכתבתם צריך להיות כתיבה תמה‬ ‫ולא חקיקה כמו גבי גט שנאמר וכתב ולא וחקק‪.‬‬ ‫ובעקבותיו כתב האגור בצורת אותיות התפילין באות א –‬ ‫והאלף היא מן האותיות שעולה חשבונם כמנין שם המיוחד כי יש שני יודין‬ ‫שהם עולים עשרים והקו האמצעי דמות ויו שהם כ"ו כמנין השם‪ .‬ואם היה‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪10‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫נוגע הרגל בגג האלף למטה או היוד שלמעלה נוגעת אל הגג למטה בצד‬ ‫שמאל פסול‪.‬‬ ‫השו"ע באו"ח סימן ל"ב מביא דין זה בשני מקומות‪.‬‬ ‫האחד סעיף י"ח ‪-‬‬ ‫מ"ם פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה‪ ,‬כה אין מועיל לגרור הדבק‬ ‫ולפותחה‪ ,‬משום דהוי כחק תוכות‪ .‬ומה תקנתה‪ ,‬שיגרור כל החרטום ותשאר‬ ‫כצורת נו"ן כפופה‪ ,‬ואח"כ יכתוב מה שגרר‪ .‬ורי"ש שעשאה כמין דלי"ת‪ ,‬יש‬ ‫להחמיר ולומר דלא סגי כשיגרור הירך לבד או הגג לבד ויחזור ויכתבנו כמין‬ ‫רי"ש‪ ,‬משום דבין הגג ובין הירך נעשו בפיסול‪ ,‬הילכך צריך לגרור שניהם‪.‬‬ ‫ואם נדבקה אות לאות בין קודם שתגמר בין אחר שנגמרה‪ ,‬פסול‪ .‬ואם גרר‬ ‫והפרידה‪ ,‬כשר ולא מקריחק תוכות‪ ,‬מאחר שהאות עצמה היתה כתובה‬ ‫כתקנה‪ .‬אם נגעו רגלי הה"א והקו"ף בגג‪ ,‬יגרור )פה( הרגל ויחזור ויכתבנו‪,‬‬ ‫ואין צריך לגרור כל האות‪ ,‬כי הגג כדין נכתב אם * נגע רגל האל"ף )פו( כח‬ ‫בגג האל"ף‪ * ,‬או )פז( פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה‪ ,‬פסול ואין תקנה‬ ‫בגרירה )פח( להפרידה דהוי כחק תוכות‪ ,‬אלא יגרור כל מה שנעשה בפיסול‪,‬‬ ‫ויחזור ויכתבנו‪ .‬הגה‪ :‬וכן הדין )צ( ביוד"י השי"ן והצדי"ק והעי"ן והפ"א‪ ,‬אם נגעו בגוף‬ ‫האות יותר ממקום דבוקם‪.‬‬ ‫והשני בסעיף כ"ה ‪-‬‬ ‫כל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע לה רגל האל"ף‬ ‫בגג האל"ף‪ ,‬או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה‪ ,‬או שהיה רגל הה"א או רגל‬ ‫הקו"ף נוגעים‪ ,‬או שהיתה אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון צד"י שכתב‬ ‫לו יו"ד נו"ן‪ ,‬או שי"ן שכתבה עי"ן יו"ד‪ ,‬או חי"ת שני זייני"ן‪ ,‬ואחר שכתב‬ ‫לפניו חזר ותקנם‪ ,‬הוי שלא כסדרן ופסולין‪ .‬אבל להפריד האותיות הדבוקות‬ ‫אחר שכתב לפניהם שפיר דמי‪ ,‬דכיון שהאות צורתה עליה כשמפרידה‬ ‫מחבירתה לא הוי ככותב‪ ,‬והוא הדין שאם לא היו מקצת יודי"ן שעל האלפי"ן‬ ‫והשיני"ן והעייני"ן ורגלי התוי"ן נוגעים בגוף האות ותינוק דלא חכים ולא‬ ‫טיפש מכירם‪ ,‬שאף על פי שכתב לפניהם יכול לחזור ולתקנם‪ ,‬דכיון דצורת‬ ‫האות היתה ניכרת ליכא משום כתבן שלא כסדרן‪ ,‬ויש מי שאומר דהוא הדין‬ ‫אם חוטרא דחי"ת למעלה אין נוגעין זה לזה אך אין ניכר להדיא פרידתן‪,‬‬ ‫אע"פ שהתינוק קורא שני זייני"ן‪ ,‬מותר להדביקם‪.‬‬ ‫אומנם רוב נושאי כלי השו"ע פסקו את הדברים כפשטם ‪ -‬היינו שאם יש קו ישר‬ ‫פשוט הרי האות נפסלת ורק דנו עד כמה צריך למחוק כדי שלא יאסר מדין חק‬ ‫תוכות‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪10‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪11‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫אבל‪ ,‬בכל זאת דברים אלו של השו"ע קשים‪ .‬שאם כפי שכתב בסימן ל"ו סעיף א'‬ ‫שדי לנו בעצם צורת האות מדוע ולמה תפסל האות בגלל שהקו ישר הרי ודאי‬ ‫שתינוק יקראנה כתקנה?‬ ‫והנה המקדש מעט בצורת אות א' ס"ק ח' באמת כתב שאם תינוק קורא לאות‬ ‫כצורתה ניתן לתקן ולהוסיף לאות ראש ואין בזה דין שלא כסדרן‪ .‬אומנם דין זה‬ ‫כפי שהסברנו דעת ר"ת היא שלדעתו יש מצב שתינוק קורא האות ועדיין היא‬ ‫פסולה אבל לפי הרמב"ם הרי אות כזו כשרה היא ואין צורך בתיקון מצד הדין‪.‬‬ ‫ובאמת שני גדולים בישראל שחיו באותה תקופה במרחק גאוגרפי שלא ידעו זה מזה‬ ‫כתבו להכשיר‪.‬‬ ‫האחד‪ ,‬הוא הנצי"ב מוולז'ין שבליטא ואלו דבריו בשו"ת משיב דבר חלק א' סימן‬ ‫ה' ‪-‬‬ ‫שאלה‪ :‬ס"ת שנמצא כמה שיני"ן שיו"ד האמצעי עבה ממטה למעלה כזה )יש‬ ‫כאן ציור בטקסט( מהו?‬ ‫תשובה‪ :‬הנה הפמ"ג באשל )אות ל"א בסי' ל"ב( כתב דפסול‪ ,‬וכן נמצא בספר‬ ‫שיצא לאור בדיני סת"ם‪.‬‬ ‫ולי נראה שכשר‪.‬‬ ‫הנה הרמב"ם בהלכות ספר תורה מנה בפסולין‪ :‬נפסדה צורת אות עד שלא‬ ‫תקרא כל עיקר או תדמה לאות אחרת כו'‪ .‬ודין הראשון למדנו מהא דאיתא‬ ‫במנחות )דף כ"ט( דקוצו של יו"ד מעכב‪ ,‬הטעם דלא נעשית האות‪ ,‬רש"י שם‬ ‫ותואר נקודה בעלמא עליה ואם תראה צורה זו בלא המשך אותיות‪ ,‬לא יאמר‬ ‫הרואה שכוון הכותב לאות אלא בנקודה‪ ,‬וכל שאינו ניכר האות מצד עצמו‬ ‫אינו כתיבה תמה‪ .‬וכן דין השני נלמד מהא דפרק הבונה )שבת דף ק"ג( שלא‬ ‫יעשה טיתי"ן פיפי"ן והרי ניכר שפיר בעומד בשורה‪ ,‬אלא בעינן שיהא ניכר‬ ‫האות מצד עצמו‪ ,‬הכי נמי בכל האותיות בעינן שיהא ניכר שהוא אותו האות‬ ‫בעומד בפני עצמו ואם נדמה לאות אחרת פסול‪ .‬אבל בשי"ן שצורתו ניכרת‬ ‫שפיר שהיא שי"ן ולא אות אחרת כשר‪.‬‬ ‫והא דבעינן שלשה יודי"ן אינו אלא מתארי האותיות ודקדוקן ולא לעיכובא‬ ‫כמה שכתב באו"ח )סי' לו(‪ .‬והא דבסי' ל"ב סעיף כ"ה כתב המחבר כל אות‬ ‫שהיא כתובה שלא כתקונה ואין צורתה עליו כגון נגע רגל האל"ף בגג האל"ף‬ ‫או פני הא' בפנים כו' היינו שנשתנה על ידי זה ואינו ניכר שהוא אל"ף כמו‬ ‫כזה )יש כאן ציור בטקסט( או )יש כאן ציור בטקסט(‪ ,‬והכי דקדק בשו"ע יו"ד‬ ‫)סימן רע"ד ס"ה‪ (5‬צריך כו' עד שלא יהא נקראת‪ ,‬ודקדק השו"ע אימתי פסול‬ ‫שהאות נשתנה שלא תהיה נקראת‪ ,‬וכן דקדק רש"י בלשונו שבת )ד' ק"ג(‬ ‫‪ 5‬לשון השו"ע שם ‪ -‬צריך שלא תפסל צורת שום אות עד שאינה נקראת או דומה לאות אחרת‪ ,‬בין בעיקר הכתיבה‪ ,‬בין בקרע‪ ,‬בין‬ ‫בנקב שניקב בה‪ ,‬בין בטשטוש‪ .‬הגה )ויכול )ד( ליטול דיו מן אות הכתוב כשצריך לדיו )הגהות מיימוני פ"ב( או שרוצה לגלול הספר(‬ ‫)הרא"ש כלל ג'(‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪12‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫שם‪ :‬סתומין פתוחין ‪ -‬מ"ם סתומה מ"ם פתוחה‪ .‬ולא פירש בשארי אותיות‪.‬‬ ‫למשל סמ"ך דסתום הוא מכל צד אם עשאה פתוח אלא משום דכל שלא‬ ‫נשתנה לאות אחרת כשר בנקראת לאותו אות ודוקא במ"ם פסול משום דיש‬ ‫שני ממי"ן‪ ,‬ואם עשה ממ"ם פתוח סתום אז פסול‪ .6‬והכי דקדק הרלב"ח‬ ‫)ס"א( ע"ש‪ .‬ומעתה‪ ,‬הא דהגיה הרמ"א באו"ח )סימן ל"ב סי"ח(‪ :‬וכן הדין‬ ‫ביוד"י השי"ן והצד"י והעי"ן כו'‪ .‬רצה לומר שעשה שינוי באות כזה )יש כאן‬ ‫ציור בטקסט( וגם זה הוספת הר"י אלכסנדרוני דסבירה ליה דנשתנה צורת‬ ‫האות במקצתה גם כן פסול ועי' פר"ח בליקוטים שחולק על זה‪ .‬אבל לא כוון‬ ‫הרמ"א בעשה המקל האמצעי עבה ובלא צורת יו"ד בראשה‪ ,‬דזה אין הפסול‬ ‫מצד הדיבוק אלא אפילו היה דק ביותר רק שחסר צורת יו"ד בראשה יהא‬ ‫פסול וזה לא שמענו‪ ,‬ומה לי עבה ומה לי דקה‪.‬‬ ‫והנה המג"א שם )ס"ק לא( הביא בשם הלבוש דהוא הדין רגלי התוי"ן ובזה‬ ‫ודאי אי אפשר לפרש כמו בשי"ן והוציא מזה הפמ"ג שכיון דעשה רגל התי"ו‬ ‫שוה בלא צורת יו"ד למטה בודאי פסול שהרי צורת חי"ת עליו‪ ,‬ואם כן על‬ ‫כורחנו פירוש השי"ן והצד"י כך היא‪ :‬דאם עשה בלא צורת יודי"ן פסול‪ .‬אבל‬ ‫לא כוון הלבוש לזה אלא משום דבעינן שיהא התי"ו נעשה כזה )יש כאן ציור‬ ‫בטקסט( ולא כזה )יש כאן ציור בטקסט( שהוא כחי"ת בראשה‪ ,‬ולדעת הר"י‬ ‫אלכסנדרוני פסול ועל זה כתב הלבוש דתי"ו שנדבק יותר מהצורך ונדבק‬ ‫ביותר למעלה עד שנעשה כזה )יש כאן ציור בטקסט( פסול אבל בלא צורת‬ ‫יו"ד למטה פסול בלא זה ולא מצד דיבוק‪ .‬וזה דוקא בתי"ו משום דנראה כמו‬ ‫חי"ת‪ .‬אבל בשי"ן אם עשה כזה )יש כאן ציור בטקסט( או צד"י כזה )יש כאן‬ ‫ציור בטקסט( או עי"ן כזה )יש כאן ציור בטקסט( וכדומה דמכל מקום צורת‬ ‫אותו אות עליו נראה דכשר‪ .‬ומכל מקום נראה דתליא במחלוקת הרא"ש‬ ‫בהלכות סת"ם דכל שנשתנה צורת האות פסול ולא כן דעת הרמב"ם ושו"ע‬ ‫כמו שכתבנו‪.‬‬ ‫נפתלי צבי יהודא ברלין‪.‬‬ ‫השני הוא מהרי"ץ שמתימן‪ .‬ואלו דבריו בשו"ת פעולת צדיק חלק א סימן ק"א )יש‬ ‫מהדורות שזה סימן ק'( ‪-‬‬ ‫שאלת בענין האלפין שנמצאים בס"ת שפני האלף נוגעים בגוף האלף יותר‬ ‫מדאי כזה והוא הדין רגל האלף בגגה כזה‪ .‬מה נדון בה בספר תורה תפילין‬ ‫ומזוזה?‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬הרמב"ם בפ"י מהלכות ספר תורה כתב עשרים דברים הפוסלים‬ ‫בס"ת שאנו קורין בו ברבים‪ .‬ומכללן מנה שחסר אפילו אות אחת או שהוסיף‬ ‫אפילו אות אחת או אם נגעה אות באות או שנפסדה צורת אות אחת עד‬ ‫שלא תקרא כל עיקר או תדמה לאחרת וכו' ע"ש‪.‬‬ ‫‪ 6‬הנצי"ב משיב בעקיפין לדברי הברוך שאמר ועוד ששבר באות פוסל‪ .‬הוא אומר שרק שבר באות ם ההופכת אותה למ‬ ‫פוסל אותה‪ .‬ומכאן נראה שדעתו שעיקר ההלכה כדעת מורי כפי שהבאתי לעיל ששבר באות אינו פוסל‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪12‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪13‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫והרב"י א"ח סימן ל"ב כתב בשם האגור שאם נגע רגל האלף בגג האלף או פני‬ ‫האלף בפנים בגג שתחתיה פסולה ואין תקנה במחיקה או בהפרדה שנקרא‬ ‫חק תוכות וכו'‪.‬‬ ‫ועינינו הרואות שבספרים הקדמונים המובהקים ומוחזקים מכל שגיאה‪ .‬ראו‬ ‫ראינו האלפין שלהן כך א‪ ,‬ואפילו בספרים שכתבו הרב הגדול ספרא רבא‬ ‫דאוריתא מהר"י בשירי והסופר הגדול מהר"י ונה זלה"ה כך נמצאים האלפין‬ ‫בספריהם‪ .‬ומאן ספין כוותיהו בהאי דרא דילן לחלוק ולפסול מעשיהם‬ ‫חלילה? מה גם כי כמה רבנים גדולים וחשובים בדורות שלפנינו ששמשו‬ ‫בחזנות ולא אמרו דבר ולא עלתה טינא על לבם להסס בדבר‪.‬‬ ‫ואחר נשיקת עפר רגלם ואחר המחילה אמרתי לחקור מהיכן סמכו להקל‪,‬‬ ‫ואען ואומר‪:‬‬ ‫דהנה מפשט לשון הרמב"ם דלעיל נראה פשוט דאין לפסול אלא היכא‬ ‫שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר כנזכר לעיל בלשון‬ ‫הרמב"ם‪.‬‬ ‫משמע בהדיא שכל שנקראת אפילו שנפסדה קצת כנ"ד )כשרה(‪ ,‬לפי דבעינן‬ ‫חדא מתרתי לפסול או שנפסדה צורתה עד שלא תקרא כל עיקר או תדמה‬ ‫לאחרת ובנ"ד אין גם אחד‪.‬‬ ‫ובס' גו"ר כלל ב' סי' ה' כתב שדעת הרמב"ם לפסול‪ .‬וכבר השיגו )השיבו(‬ ‫מהר"י זין בס' פר"ש כלל בי סי' א' וכתב שאין מדברי הרמב"ם לפסול‪ .‬אדרבה‬ ‫דעת הרמב"ם להכשיר‪ ,‬ושם תמה על האחרונים איך לא העירו שהרמב"ם‬ ‫פליג על האגור בזה ע"ש‪.‬‬ ‫ובס' גט פשוט להרב הגדול מהר"ם בן חביב איש ירושלים תוב"ב כתב בסימן‬ ‫קכ"ה ס"ק ב"ד וס"ק ע"ב כתב דמהרלנ"ח נשאל על זה וגם נשאל על הפ"א‬ ‫וצד"י ושי"ן שנדבקו היודי"ן שלהן לאותיות עצמן במקום אחר מלבד מקום‬ ‫דיבוקן‪ .‬והשיב ב' הר"ר מנחם שכתב בקרית ספר וזה לשונו ‪ -‬ודוקא‬ ‫כשנדבקה באות אחרת אבל אם דבוקה בעצמה כל שלא נפסדה צורת האות‬ ‫כשרה‪ ,‬עד כאן‪ .‬וכן נראה דברי רמב"ם וכו'‪.‬‬ ‫שוב מצאתי בתשובת הרב מהר"ם גאלנטי סי' קכ"ד נשאל על ענין זה ועל‬ ‫ענין הכ"ף פשוטה שכתב הרב"י ב' מהר"י אסכנדרי שתהיה עגולה ואם כתבה‬ ‫מרובעת פסולה ולא חלק הב"י עליו שם‪ .‬והשיב דדבר שלא נזכר בגמרא ואין‬ ‫לו שורש בגמ' כלל כי אם במחלוקת הפוסקים מאן דעבד כמר עבד ומאן‬ ‫דעבד כמר עבד יע"ש‪ .‬והרב הגדול מהר"ר חיים אלפנדרי בס' מגיד מראשית‬ ‫סי' ב' )א( כתב סברת הר"י אסכנדרי גבי כ"ף פשוטה לפסול‪ .‬וכתב דהרי"קש‬ ‫דחה דבריו והוכיח מגדולי הפוסקים דסבירה להו דאין פיסול אלא כשדומה‬ ‫האות לאות אחרת כגון רי"ש נראית דל"ת או דל"ת נראית רי"ש אבל אם‬ ‫שינה במקצת האות ושמה עליה אין קפידא‪ .‬וסיים ועיין בתשו' מהרל"נח דכ'‬ ‫דאפילו האות תהיה ב' גופים אם אינה דומה לאות אחרת אינו נפסל לד'‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪14‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫הרמב"ם יעויין שם‪ .‬וכן רגל הקו"ף נדבק לגגה אינו פוסל לדעת הרמב"ם‬ ‫יע"ש‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אם שינה בקצת צורת האות בדבר שלא נתבאר בתלמוד לפסול אף‬ ‫שנחלקו הפוסקים זה פוסל וזה מכשיר יש לסמוך על המכשירין שלא לפסול‬ ‫ס"ת תו"מ‪ ,‬וכיוצא בזה כתב ב' תשובת הר"מ גאלנטי וכו' יע"ש‪.‬‬ ‫ואפי' למי שרוצה להחמיר‪ .‬אין לחוש עתה לזה מכיון שהם עשויים כך‪ .‬ופוק‬ ‫חזי מ"ש הרב גו"ר בסוף חלק א"ח לענין כשר בדיעבד דאין לומר דהיינו‬ ‫שכבר קרא בה דליתה להאי סברא כיון שהדבר עשוי כך אפי' לכתחלה‬ ‫כדאשכחן ואם כתבו במי עפצא וקנקנתוס כשר‪ ,‬והביא הרבה דומים לזה‬ ‫ובכולהו נקיטינן דמכיון שכבר הם עשויים כך יוצאין בהם כמות שהן עכשיו‬ ‫לכתחלה‪ .‬וכן מצאתי בתשב"ץ סי' נ' ח"א שנשאל על זה במנהג תונ"ס‬ ‫ותראבל"וס יצ"ו שרגלי הקוף שלהם דבוקים לגג מימות קדמונים‪ ,‬והעלה‬ ‫להכשיר כיון שמנהגם כך עיי"שב‪.‬‬ ‫ומזמן האחרון שפרו הסופרים הכתב בכדי לאפוקי נפשינן מפלוגתא ולהכשיר‬ ‫הס"ת אליבא דכולי עלמא‪.‬‬ ‫תשובתו של מהר"מ גלאנטי שאליה מפנה מהרי"ץ חשובה במיוחד בהיות תלמידו‬ ‫של מרן הב"י אולם לצערינו הוא לא עונה מפורשות על ענין האלף אם כי מתוך‬ ‫דבריו ניתן להבין שהוא מכשיר אנחנו נביאנה‪ ,‬במיוחד משום שהיא תשובה עקיפה‬ ‫לדברי הרב שטרן שבו פתחנו את דברינו‪.‬‬ ‫שו"ת מהר"ם גלאנטי סימן קכ"ד ‪-‬‬ ‫שאלה‪ :‬הנה כתב הגאון מהר"י קארו ז"ל בא"ח סימן ל"ו דף ל"ה וז"ל ומה‬ ‫שכתב שכא"ף פשוטה תהיה עגולה למעלה כמו ריש כן כתבו התרומה‬ ‫והגהות והאגור וכתב הר"י אסכנדרני יש מי שכתב שאם כתב הכא"ף‬ ‫הפשוטה בזויות כמו דלת שהיא פסולה ובתפילין ובמזוזה לא יועיל בה תיקון‬ ‫כמו דלית שכתבה במקום ריש דתיקונה מקרי חק תוכות ע"כ‪ .‬והנראה לע"ד‬ ‫שמאחר שמהרי"ק ז"ל לא פליג עליה משמע דסבירא ליה הכי וגם פשוט‬ ‫לעניות דעתי שאין שום בר סמכא דפליג עליה דאי הוה פליג עליה הוה‬ ‫מביאו הרב מהרי"ק בצידיה כמנהגו הטוב לכולי עלמא היא פסולה והנה כתב‬ ‫החכם השלם החסיד דרבה ענותנותיה שהוא דן לכל אדם לכף זכות ואפילו‬ ‫שביזוהו אינו מחרף ולא מגדף חכם מופלג בזקנה ובשיבה שלא דיבר עליו‬ ‫מטוב ועד רע זהו החכם השלם החסיד הסופר המובהק כותב תפילין בכוונות‬ ‫אלהיות בקדושה זורח אורו במחניכם הקדוש וז"ל אמנם בצורת האותיות‬ ‫נהרא נהרא ופשטיה וכבר נהגו באלו הארצות הסופרים המובהקים ובארצות‬ ‫המערב לעשות כל הכאפין שלהם כך ולא חשו לסברת האומ' שתהיא‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪14‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪15‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫‪/‬שתהיה‪ /‬עגולה וגם האומר סברא זו לא לפסול ח"ו אמרה כי אין לפסול כי‬ ‫אם בפסול הנז' בגמרא עכ"ל‪:‬‬ ‫ואתם הגבורים כהני ה' אליכם משפט הגאולה ללמדני כי תורה היא וצריך‬ ‫אני ללמוד על מי נסמוך על הגאון מהרי"ק ז"ל שהוא מריה דאתרא ומפיו‬ ‫אנחנו כלנו חיים‪ .‬או נסמוך על אותו חכם החסיד ענוותן כהלל אין גומרין‬ ‫עליו את ההלל סופר מהיר כותב תפילין בכוונות אלהיו' זה כמה שנים‬ ‫שיצאו מתחת ידו יותר מאלף זוגות של תפילין לארץ מרחקים וכלם היו‬ ‫הכאפין הפשוטות מלמעלה כמו דלית כפי דברי כותבו‪:‬‬ ‫ואני כעבד כורע ומשתחוה לפני הדום רגלי מעכ"ת שתעמידוני על פשר דבר‬ ‫בעגלא ובזמן קריב ולא אפנה לא על ימין ולא על שמאל מכל מאמרכ' אמרות‬ ‫טהורות וכל גזרתכם אעשה ואשמע‪:‬‬ ‫וגם ילמדנו רבינו מהו משפט של אלף שהדביק גוף יוד של מעלה או גוף יוד‬ ‫של מטה בגוף הואו האמצעית‪ .‬ושכרו כפול מן השמים ואכרע כל ברך‬ ‫ואדברה שלום זעירא מן חברייא של חברון תוב"ב החפץ לעבוד האל שלמה‬ ‫הנרבוני תולעת ישראל‪:‬‬ ‫תשובה‪ :‬החכם השלם הישיש כה"ר שלמה נר"ו שלמא דמר ישגא ויחיה לעד‬ ‫שאלת כ"ת קבלתי ועברתי עליה פעמים שלש לא נעלם מכ"ת מה שכתב‬ ‫הרא"ש ז"ל בפסקיו והר"ן בשאלותיו שכל דבר שאינו נמצא בגמרא ואין לו‬ ‫שורש בגמרא כלל כי אם במחלוקת הפוסקים מאן דעביד כמר עביד ומאן‬ ‫דעביד כמר עביד ותלוי במנהג שנוהגים באותה העיר הנה לענין גיטין כתב‬ ‫הרב מורנו ז"ל יש לכתוב בנפשייכי בשני יודין ואני בכל אסדר גיטין ואינן‬ ‫כותבים כי אם ביוד אחד והנה בחייו בהיותי בן כ"ב שנה נתן לי רשות לדון‬ ‫בגיטין וקדושין ואמרתי לו אדוני אינם כותבי' שום גט בעיר הזאת כי אם‬ ‫ביוד אחד בנפשכי והיא מחלוקת בין הפוסקים בעיר רש"י כותבי' בשני יודין‬ ‫בעיר הרא"ש ביוד א' נהרא נהרא ופשטיה ואמר הס שלא להזכיר יעשו כמו‬ ‫שנוהגים שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים חלילה ואנו עושים פה הפך‬ ‫מה שכתב בשולחן ערוך‪:‬‬ ‫עוד מעשה שהיה כך היה גט אחד הגיע לידי מקושטנדינא על ידי שליח‬ ‫הובאה ובשעת נתינת הגט קריתי אותו כדין שקורין והנוסח יש לי על פה‬ ‫ולא היה כתוב בו מן שמי כמו שכותבים בגיטין ותמהתי והייתי נבוך בלבי עד‬ ‫שפשפשתי ומצאתי שאינו מן הגמרא תיבות הללו כי אם שנהגו קדמונינו‬ ‫לכתוב מקום הדיח לא היו כותבים מקום הרי"ף היו כותבים ונראה‬ ‫שבקושטנדינא אינם נוהגים לכותבו וכל א' במקומו מקום הכתיבה‬ ‫והכשרתיו ונתתיו לאשה ואם היה מדינא דגמרא לא הייתי מכשירו וכל אחד‬ ‫נותן טעם לדברי מי שכותבו ומי שאינו כותבו וכל אחד יעשה כרצונו בעיר‬ ‫אחת מנהג א' לא מנהג שתי ישיבות שתי סברות בעיר אחת וכן נדון זה והגם‬ ‫כי כתב הרי"ף ובעל התרומה וההגהות והאגור כמו שהביא הרב ז"ל עם כל‬ ‫זה חולקים כל העולם בענין זה עליהם ובהיות כי אין לדין זה שורש בגמרא‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪15‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪16‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫לית למיחש והנה הרב ז"ל לא הביאה בשולחנו סברא זו כי אם מה שמעכב‬ ‫לדינא מדינא דגמרא הביא כל אות צריכה להיות גולם אחד לכך צריך ליזהר‬ ‫בנקודה שעל האלף שהיא כמין יוד ובנקודה שתחתיה וביוד שין ועין ואחורי‬ ‫הצדי שיהיו נוגעות ואם לאו פסול דינין אלו הביא הרב ז"ל ולא הביא דינים‬ ‫שאינם מעכבים או צורת זה או צורת זה והנה העידו אנשים תלמידי חכמים‬ ‫כשרים וספרי דווקני כי כל הספרי תורה וכל התפילין כולם הם הכף פשוטה‬ ‫בלי עיגול בכל עיר שאלוניקי כי היא עיר ואם בישראל ופה בארץ הצבי כל‬ ‫הספרים והתפילין כך נוהגים ושאלתי פי כולם והעידו שכולם נוהגים לכתוב‬ ‫כך ולכן אחי ישמורך האל ית' להרהר אין ח"ו על מה שנהגו בדבר שאין לו‬ ‫בגמרא שורש וענף והנה עדות אחד מהחכם השלם כמהר"ר יהודה צרפתי רב‬ ‫וגאון בישראל זה כמה שנים וחבר ספר וקראו מכתב אלהים הוא על אופני‬ ‫כתיבת ספרים ותפילין ומזוזות וכתב שאין לעגל הכף פשוטה כי אם רבועה‬ ‫כדלת שלא מן הראוי שכיון שכף כפופה עגולה שגם כן יהיה דינו הכף פשוטה‬ ‫לאו מלתא היא שהנה הנון כפופה היא דמות ויו עקומה והנון היא דמות זיין‬ ‫בראשה‪ 7‬ולמה אין אנו עושים צורת הנון פשוטה דמות נון כפופה אלא קבלה‬ ‫בידיהם לעשות אופן זה האי כדיניה והאי כדיניה כך היא דין הכף פשוטה ולא‬ ‫יספק עוד כ"ת בזה כי כן הסכימו כל הרבנים ות"ח שבעיר ואין מקום להאריך‬ ‫כי איני בריא מכאב ברכים‪.‬‬ ‫וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן‪.‬‬ ‫הצעיר‪ :‬משה גאלנטי‬ ‫הנצי"ב בדבריו מציין לדין קוצו של יו"ד אבל למען האמת דבריו נסמכים אך ורק על‬ ‫דברי רש"י שם‪ .‬לפי ר"ת ברור שפסול‪.‬‬ ‫בבלי מנחות דף לד עמוד א ‪-‬‬ ‫ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו‪ ,‬ואפילו כתב אחד מעכבן‪.‬‬ ‫פשיטא! אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬לא נצרכא אלא לקוצו של יו"ד‪ .‬והא נמי‬ ‫פשיטא! לא נצרכא אלא לאידך דרב יהודה‪ ,‬דאמר רב יהודה אמר רב‪ :‬כל אות‬ ‫שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה ‪ -‬פסולה‪.‬‬ ‫הנצי"ב מביא את פרושו של רש"י שקוצו של יו"ד היינו הרגל הימני אבל ר"ת דחה‬ ‫פרוש זה משום שפשוט שאין זה אות ולכן פרש שזה הקוץ השמאלי ונחלקו תלמידיו‬ ‫באם כונתו לקוץ השמאלי העליון או לקוץ השמאלי התחתון )הרב משה צארום סים‬ ‫סוגיה זו בחוברתו קונטרס קוצו של יו"ד(‪.‬‬ ‫ולא לחינם הביא הנצי"ב את דברי רש"י דוקא כי באמת ברור שלפי ר"ת יש ויש‬ ‫קבלות מיוחדות בצורת האותיות‪.‬‬ ‫‪ 7‬מהר"מ גלאנטי מתאר את צורת הנ' כפופה הספרדית‪ .‬וי ש שלים לב שמהתשובה הזו נראה שאילו כתב ן' פשוטה‬ ‫בצורת ו"ו ארוכה כשר אלא שנהגו הסופרים לכותבה בצורת ז' ארוכה‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪16‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪17‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫ודי ברור שהראי"ה תלמידו של הנצי"ב סבר כמותו בסוגיה זו ואולי אפילו קיבל‬ ‫ממנו את שיטתו בענין‪.‬‬ ‫ולסיום נביא סוגיה די מפורסמת שניתן להבין אותה רק אם חז"ל היו תימנים הן‬ ‫בקריאת התורה והן בצורת האותיות בספרי התורה‪.‬‬ ‫בבבלי שבת דף קמז עמוד ב' ‪-‬‬ ‫רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם‪ ,‬אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה‪ .‬כי הדר‬ ‫אתא‪ ,‬קם למיקרי בספרא‪ ,‬בעא למיקרא )שמות י"ב( החדש הזה לכם‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫החרש היה לבם‪ .‬בעו רבנן רחמי עליה‪ ,‬והדר תלמודיה‪ .‬והיינו דתנן‪ ,‬רבי‬ ‫נהוראי אומר‪ :‬הוי גולה למקום תורה‪ ,‬ואל תאמר שהיא תבא אחריך‪ .‬שחבריך‬ ‫יקיימוה בידך‪ ,‬ואל בינתך אל תשען‪ .‬תנא‪ :‬לא רבי נהוראי שמו אלא רבי‬ ‫נחמיה שמו‪ ,‬ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו‪ ,‬ולמה נקרא שמו רבי נהוראי‬ ‫‪ -‬שמנהיר עיני חכמים בהלכה‪.‬‬ ‫בילקוט שמעוני קהלת רמז תתקעג יש כמה השלמה חשובה למה שקרה שם ‪-‬‬ ‫והלך ר"א בן ערך אצל אשתו לאימעוס לדיומסי מקום שהמים יפים והנוה‬ ‫יפה‪ ,‬המתין להם כסבור שהם באים אצלו‪ ,‬לבסוף בקש ללכת אצלם ולא‬ ‫הניחתו אשתו‪ ,‬אמרה ליה מי צריך למי‪ ,‬אמר לה הם צריכין לי‪ ,‬אמרה ליה‬ ‫הפת והעכברים מי דרכן ללכת אצל מי‪ ,‬הוי אומר עכברים אצל הפת‪ ,‬שמע‬ ‫לה וישב עד ששכח תלמודו‪ .‬אחר ימים באו אצלו ושאלו לו פת חטים ופת‬ ‫שעורים אי זו טובה בליפתן‪ ,‬ולא היה יודע מהו ליפתן‪ ,‬ויש אומרים קם‬ ‫לקרוא בתורה בפרשת החדש ואמר החרש היה לבם צווחו ליה כולי עלמא‬ ‫התחיל לבכות והם בוכים עד שהחזירו לו תלמודו‪ ,‬והיינו דתנן ר"א אומר הוי‬ ‫גולה למקום תורה‪ ,‬וי"א אליהו ז"ל החזיר לו תלמודו‪ ,‬לכך נאמר כי העושק‬ ‫יהולל חכם‪:‬‬ ‫ברור אם כן שאצל חז"ל לא היתה מציאות של בעל קורא אלא כל אחד קרא בעצמו‬ ‫כמו אצל התימנים היום וכמו כן בספר התורה שבו קרא ר' אלעזר בן ערך האותיות‬ ‫היו כתובות כפי מנהג תימן לפני שהסופרים החלו לשפר את הכתיבה כפי שכתב‬ ‫מהרי"ץ לפיכך ניתן היה להתבלבל בין ר‪-‬ד ובין י – ז ובין כ‪ -‬ב‪.‬‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪17‬‬ ‫לק"י‬ ‫‪18‬‬ ‫מכון הקסתות‬ ‫סת"ם שאינו סתם‬ ‫שאלות חזרה‬ ‫‪ .1‬האם תפילין ומזוזות שיש בהם תערובת של כתב אשכנזי וכתב ספרדי‬ ‫כשרות? נמק!‬ ‫‪ .2‬מה דינה של אות שנשברה? נמק!‬ ‫‪ .3‬ה"א וקו"ף שרגלן מחוברות לגגן‪ ,‬מה דינן? נמק?‬ ‫‪ .4‬רגל האלף שנעשתה קו פשוט ישר‪ ,‬מה דינה? נמק!‬ ‫‪ .5‬כא"ף פשוטה שיש לה זוית‪ ,‬מה דינה? נמק!‬ ‫‪ .6‬מה היתה בעיתו של ר' אלעזר בן ערך כאשר קראו לו לעלות לתורה?‬ ‫בהצלחה!‬ ‫מכון הקסתות הזית ‪ 14‬עפרה ‪ .90627‬פקס' ‪ .029709104‬בהנהלת הרב אליצור סגל ‪0544413487‬‬ ‫‪18‬‬