‫ב " ה ‪ ,‬ג י ל י ו ן מ ס פ ר ‪ ,1 4 5 2‬ג ' ב ש ב ט ת ש ע " ב •‬ ‫המחיר‪ 15 :‬ש"ח בחו"ל ‪ $5‬בקנדה‬ ‫‪• 1.27.2012 • $6‬‬ ‫‪Issue 1452‬‬ ‫שבועון חסידי חב"ד באה"ק ת"ו ‪KFAR CHABAD Weekly Magazine‬‬ ‫סמגירת‬ ‫עגל‬ ‫הכתרה‬ ‫מרטיטה‬ ‫אין מחיצות‬ ‫שלושה שלוחים כותבים על התרשמותם‬ ‫ˆ המושב המיוחד על 'משיח וגאולה'‬ ‫‪18‬‬ ‫אורחים נכבדים מרחבי‬ ‫תבל השתתפו במעמד‬ ‫הכתרת הרב ביסטריצקי‬ ‫כרבה של המבורג ˆ יום‬ ‫ההכתרה היה ציון דרך‬ ‫מרכזי בקהילת המבורג‪,‬‬ ‫והביא להתעוררות‬ ‫יהודית רבה בעיר ˆ‬ ‫הסבא כותב ל'כפר חב"ד'‬ ‫את זיכרונותיו ˆ מיוחד‬ ‫העילוי מאוטווצק‬ ‫הגה"ח הרב אברהם‪-‬יצחק גארפינקל ע"ה‬ ‫ˆ השליחות הגורלית שהטיל עליו הרבי‬ ‫'גזירת שמד' ˆ המלחמה נגד תפילת החסידים בקול רם ˆ פרסום ראשון ‪22‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ב"ה‪ ,‬גיליון מספר ‪ ,1452‬פרשת בא תשע"ב • ‪Issue 1452 • 1.27.2012‬‬ ‫איגרת ניחומין‬ ‫‪ | 9‬זו רק דעתי‬ ‫צילום‪ :‬מנדי הכטמן‬ ‫עורך‪ :‬אהרן־דב הלפרין‬ ‫מנכ"ל‪ :‬ישראל הלוי ברוד‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מוציא־לאור‪ :‬שבועון 'כפר חב"ד'‪,‬‬ ‫ת"ד ‪ 4‬כפר חב"ד ‪60840‬‬ ‫(במסגרת אגודת חסידי חב"ד)‬ ‫טל' ‪9606154‬־‪( 03‬רב־קווי)‬ ‫פקס' ‪9606418‬־‪03‬‬ ‫צלמי מערכת‪:‬‬ ‫ברלה שיינר‪ ,‬מאיר אלפסי‪,‬‬ ‫ברוך עזאגווי‪ ,‬י‪ .‬בלינקו‪,‬‬ ‫מאיר דהן‪ ,‬עזרא לנדא‬ ‫דואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫מזכירות‪[email protected] :‬‬ ‫חדשות‪[email protected] :‬‬ ‫מודעות‪[email protected] :‬‬ ‫מערכת בארצות הברית‪:‬‬ ‫טל'‪)718( 6043898 :‬‬ ‫פקס'‪)718( 6049646 :‬‬ ‫מודעות‪)718( 6043898 :‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪:‬‬ ‫זכורני את ההתרגשות בעת שהנחתי תפילין בפעם הראשונה‪ ,‬את‬ ‫השמחה ששרתה בי במשך כל היום‪ ,‬לפני ואחרי‪ .‬תפילת שחרית‬ ‫שלי עם התפילין באותה עת היתה בכוונה ובריכוז יותר מאשר‬ ‫צעקת "שמע ישראל" בעת תפילת נעילה‪ • ...‬מדורו המתחדש של‬ ‫הרב יוסף יצחק חיטריק‬ ‫‪ | 10‬העילוי מאוטווצק שהרבי הטיל עליו שליחות גורלית‬ ‫בחודש כסלו ת"ש‪ ,‬בוורשה המופצצת והכבושה על־ידי הנאצים‬ ‫– התקבל ל'יחידות' וגם הוטלה עליו שליחות גורלית הנוגעת‬ ‫להצלת הרבי ומשפחתו • השבוע הלך לעולמו הגה"ח הרב‬ ‫אברהם־יצחק גארפינקל ע"ה • לזכרו ולעילוי נשמתו‪ ,‬אנו מביאים‬ ‫את זיכרונותיו • מרתק‬ ‫מחלקת מנויים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫כל הנכתב הוא באחריותם הבלעדית‬ ‫של הכותבים והמערכת‪ .‬אין המערכת‬ ‫אחראית לתוכן המודעות ולכשרות‬ ‫המוצרים המתפרסמים בהן‪ .‬האחריות על‬ ‫המפרסמים בלבד‪.‬‬ ‫משתתפים אנו בכל לב בצערו ובאבלו של כב' ידידינו הדגול מרבבה‪,‬‬ ‫הנכבד והנעלה‪ ,‬עוסק בצ"צ באמונה‪ ,‬חסיד ואיש חסד וצדקה ורב‬ ‫פעלים למען הפצת המעינות‪ ,‬המוהל והסופר הנודע לתהילה‪ ,‬ידיד‬ ‫וותיק‪ ,‬מסור ונאמן למפעלנו‪ ,‬טוב לשמים וטוב לבריות‪ ,‬המשב"ק‬ ‫‪ | 18‬לא להרפות ממשיח‬ ‫שלושה שלוחים כותבים טורים אישיים בעקבות הכינוס השנתי‬ ‫של השלוחים שננעל בשבוע שעבר בו התקיים מושב כללי שעורר‬ ‫חיות חדשה בענייני גאולה ומשיח‬ ‫‪' | 28‬תחיית המתים' בהמבורג‬ ‫יום הכתרת הרב ביסטריצקי כרבה של המבורג היה ציון דרך‬ ‫מרכזי ביהדות המבורג‪ .‬הוא הביא עמו הד תקשורתי חיובי רב‪,‬‬ ‫מה שהביא להתעוררות יהודית רבה בעיר‪ .‬גם יהודים שעד עכשיו‬ ‫לא הזדהו עם יהדותם ולא נטלו חלק מעולם בפעילות היהודית‬ ‫בעיר‪ ,‬ביקשו לעמוד בקשר עם מוסדות הקהילה והרבנות • אירוע‬ ‫היסטורי‬ ‫‪38‬‬ ‫הרה"ח הרב ר'‬ ‫אלפי בני ישיבות נבחנו בשו"ע אדמו"ר הזקן‪ ,‬ומתוכם כאלף וחמש‬ ‫מאות בני ישיבות אשר התעטרו בפרסים יקרי ערך בהתכנסות‬ ‫השנתית של מפעל "שערי הוראה"‬ ‫‪ | 47‬מורה שיעור ללימוד הרמב"ם היומי‬ ‫זמני‬ ‫השבת‬ ‫פרשת בא‬ ‫משה הלוי קליין‬ ‫שי'‬ ‫וכל בני ובנות המשפחה החשובה שיחיו‬ ‫עם פטירת אמו הכבודה‪ ,‬הרבנית הצוה"ח מרת פעשע לאה‬ ‫‪ | 42‬הפבריינגען הגדול בתבל של כ"ד טבת‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪03-9430210‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪42‬‬ ‫ע"ה‬ ‫ואנו שולחים את ניחומינו מעומק הלב ‪ -‬בנחמת ציון וירושלים ינוחמו‬ ‫ובהמשך הפעילות הברוכה ימצאו חיזוק ונוחם ובמהרה נראה בנחמה‬ ‫בגאולה האמיתית והשלימה‬ ‫ירושלים‬ ‫תל־אביב‬ ‫חיפה‬ ‫באר־שבע‬ ‫אילת‬ ‫ניו־יורק‬ ‫כניסת השבת‬ ‫‪16:33‬‬ ‫‪16:47‬‬ ‫‪16:37‬‬ ‫‪16:51‬‬ ‫‪16:54‬‬ ‫‪16:49‬‬ ‫יציאת השבת‬ ‫‪17:48‬‬ ‫‪17:49‬‬ ‫‪17:47‬‬ ‫‪17:51‬‬ ‫‪17:51‬‬ ‫‪17:51‬‬ ‫אהרן דב הלפרין‪ ,‬עורך‬ ‫ישראל הלוי ברוד‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫‪The Kfar Chabad Weekly Magazine (USPS 720-350) is published weekly except 1 week for Rosh-Hashanah & Shavuot and 2 weeks for Sukkot‬‬ ‫‪& Pesach by Shvou’on Kfar Chabad, 806 Eastern Parkway, Brooklyn, NY 11213 for $110 per half year or $200 per year. Periodical postage‬‬ ‫‪paid at Brooklyn, NY. Postmaster: send address changes to the Kfar Chabad Weekly Magazine, 806 Eastern Parkway, Brooklyn, NY 11213.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪3‬‬ ‫דבר מלכות‬ ‫מדור זה של שיחות הקודש נדפס בחסות‬ ‫הרה"ח ר' מאיר שי' זאיאנץ ומשפחתו‪ ,‬ס' פאולו ברזיל‬ ‫לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬ ‫מדוע לאחר גאולת מצרים‬ ‫באה גלות נוספת?‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫מוגש על‪-‬פי הוראה מיוחדת של הרבי למערכת "כפר חב"ד"‪,‬‬ ‫אם צריך לגאול את הזולת‪ ,‬על אחת כמה וכמה שצריך לגאול את עצמו‪ ,‬שהרי "עניי עירך‬ ‫קודמין"‪ ,‬ולכן צריך כל אחד בעצמו לעסוק ב'עבודה' לפי הסדר שקבעו רבותינו נשיאינו‬ ‫א‬ ‫ב"ה‪ ,‬ראש חודש שבט‪ ,‬ה'תשי"א‬ ‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬ ‫אל אנ"ש‪ ,‬תלמידי התמימים‪ ,‬אל המקושרים או השייכים אל כ"ק מו"ח‬ ‫אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ‬ ‫ד' עליהם יחיו‬ ‫שלום וברכה!‬ ‫ילו זכו‪ ,‬הייתה הגאולה ממצרים והכניסה לארץ בפעם הראשונה באופן‬ ‫של גאולה נצחית שאין אחריה גלות‪...‬‬ ‫‪...‬ועניין זה מרומז בסיום הפרשה דיציאת־מצרים‪ ,‬על־דבר הכניסה‬ ‫לארץ ("והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני וגו'") בשייכות למצוות תפילין –‬ ‫שהשלימות דמצוות תפילין‪ ,‬וכן השלימות דכל המצוות‪" ,‬הוקשה כל התורה‬ ‫כולה (מצוות התורה) לתפילין"‪ ,‬תהיה בהכניסה לארץ בגאולה הנצחית שאין‬ ‫אחריה גלות‪ ,‬כי בזמן הגלות‪ ,‬במעמד ומצב ד"בנים שגלו מעל שולחן אביהם"‬ ‫לא שייך אמיתת עניין המצוות מלשון צוותא (חיבור) עם הקב"ה‪ ,‬כי אם באופן‬ ‫של "ציונים" בלבד‪ ,‬ואילו אמיתת העניין דצוותא שבקיום המצוות יהיה לאחרי‬ ‫שחוזרים להיות סמוכים על שולחן אביהם באופן של קביעות ונצחיות‪ ,‬בהכניסה‬ ‫לארץ – "פלטרין של מלך"‪.‬‬ ‫(מהתוועדות שבת־קודש פרשת בא‪ ,‬ד' בשבט ה'תנש"א)‬ ‫טובת כל יהודי קשורה עם גאולת כל ישראל‬ ‫‪..‬ידוע החילוק בין הגלות עתה לגלויות שלפני זה – שבגלויות שלפני זה‪ ,‬הנה‬ ‫גם לאחרי הגאולה עדיין נשארו יחידים בגלות‪ ,‬ובלשון הגמרא‪" :‬אין ציבור בבבל"‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אם נמצאים עדיין בגלות בבל‪ ,‬הרי זה רק יחידים; מה שאין כן בגלות זה‪,‬‬ ‫שלאחריו תהיה גאולה שלימה של כל בני־ישראל‪ ,‬ואף אחד לא יישאר בגלות‪.‬‬ ‫ומזה מובן‪ ,‬שגאולת כל אחד מישראל נוגעת לגאולת כלל־ישראל‪ .‬וזוהי גם‬ ‫שייכות עניין הנ"ל לתורת החסידות‪:‬‬ ‫איתא בזהר‪" :‬ובשית מאה שנה לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא" [‪" ]. .‬וכד‬ ‫יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא‬ ‫וכו'"‪ ,‬וכפי שנאמר לרשב"י‪" :‬כמה בני־נשא לתתא יתפרנסון מהאי חיבורא דילך‬ ‫כד אתגלי לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא"‪ .‬ומבואר במפרשים ש"יתפרנסון"‬ ‫היינו לימוד באופן של הבנה והשגה – שזהו כללות עניין התגלות תורת החסידות‪,‬‬ ‫שהתחילה כמה דורות לאחרי האריז"ל‪ ,‬והולך ומיתוסף מדור לדור‪.‬‬ ‫וכיוון שתורת החסידות נתגלתה בדרא דעקבתא דמשיחא‪ ,‬בימים הסמוכים‬ ‫לגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬שאז לא ישאירו אף אחד מישראל בגלות – לכן‬ ‫מודגש בתורת החסידות שהעבודה והמסירות נפש עבור כלל־ישראל צריכה‬ ‫להיות קשורה גם עם ההשתדלות בטובתו של כל אחד מישראל‪.‬‬ ‫געטאן ווערן") על־ידי כל אחד בעניינו‪,‬‬ ‫("א ּפ ָ‬ ‫ועניין זה צריך לבוא לידי פועל ָ‬ ‫שכן‪ ,‬אם צריך לגאול את הזולת‪ ,‬על אחת כמה וכמה שצריך לגאול את עצמו‪,‬‬ ‫‪ • 4‬כפר חב"ד‬ ‫להדפיס את המכתב לקראת יו"ד בשבט מדי שנה בשנה‬ ‫שהרי "עניי עירך קודמין"‪ ,‬ולכן צריך כל אחד בעצמו לעסוק בעבודה האמורה‪,‬‬ ‫ולפי הסדר שקבעו רבותינו נשיאינו‪.‬‬ ‫ואז תהיה עבודה זו באופן של תפלת הציבור‪ ,‬חיבור של כל הציבור כולו‬ ‫ביחד‪ ,‬וכיוון ש"הן א־ל כביר ולא ימאס"‪ ,‬אזי יבוא משיח צדקנו ויגאלנו בגאולה‬ ‫האמיתית והשלימה‪.‬‬ ‫במענה על שאלת רבים אודות סדר מפורט ביום העשירי בשבט‬ ‫הבע"ל‪ ,‬הוא יום היארצייט של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ‪ ,‬הנני בזה‬ ‫להציע‪:‬‬ ‫בשבת‪-‬קודש שלפני היארצייט ישתדלו לעלות לתורה‪.‬‬ ‫אם אין מספר העליות מספיק – יקראו בתורה בחדרים שונים‪ ,‬אבל‬ ‫לא להוסיף על מספר הקרואים‪.‬‬ ‫ישתדלו שמפטיר יהיה הגדול שבחבורה – בריצוי רוב המניין – או על‬ ‫פי הגורל‪.‬‬ ‫יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט‪ ,‬ונכון לחלק‬ ‫שיתפלל אחד ערבית‪ ,‬שני – שחרית‪ ,‬שלישי – מנחה‪ ,‬כדי לזכות בזה‬ ‫מספר יותר גדול של אנ"ש‪.‬‬ ‫להדליק נר שידלק כל המעת לעת‪ .‬אם אפשר בקל – נר של שעוה‪.‬‬ ‫בשעת התפילות ידלקו חמישה נרות‪.‬‬ ‫אחר התפילה )בבוקר – אחר אמירת תהילים( ילמוד )יסיים( המתפלל‬ ‫לפני התיבה פכ"ד דכלים ופ"ז דמקואות‪ .‬אח"כ יאמר המשנה ר' חנניא‬ ‫בן עקשיא כו' ויאדיר‪ .‬בלחש – איזה שורות בתניא‪ ,‬קדיש דרבנן‪.‬‬ ‫אחר תפילת ערבית – יחזרו חלק מהמאמר דיום ההסתלקות )ד"ה‬ ‫באתי לגני‪ ,‬נדפס בקונטרס עד( בע"פ‪ .‬ואם אין מי שיחזור בע"פ‬ ‫ילמדוהו בפנים וכן אחר תפילות הבוקר‪ .‬ולסיימו אחר תפילת מנחה‪.‬‬ ‫בבוקר קודם התפילה – פרק תניא‪ .‬וכן לאחר תפילת מנחה‪.‬‬ ‫בבוקר קודם התפילה ירים כל אחד תרומה להעניינים השייכים‬ ‫לנשיאנו‪ ,‬הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ‪ ,‬בעד עצמו ובעד כל אחד מבני‬ ‫ביתו שיחיו‪ ,‬וכן קודם תפילת מנחה‪.‬‬ ‫לאחר תפילת הבוקר וחזרת הדא"ח – יקרא כל אחד פ"נ )כמובן‬ ‫בחגירת אבנט(‪ .‬אלו שזכו להיכנס ליחידות‪ ,‬או עכ"פ לראות את פני‬ ‫כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ – יצייר עצמו‪ ,‬בעת קריאת הפ"נ‪ ,‬כאילו‬ ‫עומד לפניו‪ .‬להניח הפ"נ אח"כ בין דפי מאמר‪ ,‬קונטרס וכו' של תורת‬ ‫כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ‪ ,‬ולשלחו )אם באפשרי – בו ביום( על מנת‬ ‫לקראותו על ציון שלו‪.‬‬ ‫במשך המעת לעת – ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם‪.‬‬ ‫במשך המעת לעת – לעשות התוועדות‪.‬‬ ‫לקבוע שעה במשך המעת לעת – לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק‬ ‫מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו‪.‬‬ ‫במשך המעת לעת – לבקר )אלו הראויים לזה( בבתי‪-‬הכנסיות‬ ‫ובבהמ"ד אשר בעיר לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח‬ ‫אדמו"ר הכ"מ‪ ,‬לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו‪ ,‬להודיע ולהסביר‬ ‫תקנתו ע"ד אמירת תהילים‪ ,‬לימוד חומש עם פרש"י – ובמקומות‬ ‫המתאימים – גם ע"ד לימוד התניא כפי שחילקו לימות השנה‪ .‬אם‬ ‫באפשרי לעשות כל הנ"ל מתוך התוועדות‪.‬‬ ‫במשך המעת לעת – לבקר )המוכשרים לזה( במקום כינוסי הנוער‬ ‫החרדי – ולהשתדל‪ ,‬ככל האפשרי בדרכי שלום‪ ,‬גם במקום כינוסי‬ ‫הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי – ולבאר להם איך שחיבה יתירה‬ ‫נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ‪ ,‬לבאר להם את אשר‬ ‫תבע מהם והתקווה והביטחון אשר בטח בהם‪ ,‬אשר סוף‪-‬סוף ימלאו‬ ‫את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות‬ ‫שהם מסגולת הנוער‪.‬‬ ‫***‬ ‫מובן אשר‪ ,‬אם זהו מתאים לתנאי המקום‪ ,‬ימשיכו בכל הנ"ל בימים‬ ‫אשר אחרי היארצייט ובפרט ביום הש"ק שלאחריו‪.‬‬ ‫***‬ ‫והוי' יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורננו שוכני עפר‪ ,‬ונשיאנו‪ ,‬הוא כ"ק‬ ‫מו"ח אדמו"ר הכ"מ‪ ,‬בעל ההילולא‪ ,‬בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו‬ ‫בדרך העולה בית א‪-‬ל‪.‬‬ ‫מנחם‪-‬מענדל שניאורסאהן‬ ‫הנני בזה‪ :‬ראה ג"כ מכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ע"ד יארצייט הראשון של אביו כ"ק אדמו"ר‬ ‫)מהורש"ב( נ"ע )חכמי ישראל בעש"ט‪ ,‬ע' לג(‪.‬‬ ‫יקראו‪ ...‬אבל לא יוסיפו‪ :‬הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשם אביו‪ .‬ועיין שו"ת צ"צ חאו"ח‬ ‫סל"ה‪.‬‬ ‫של שעוה‪ :‬ר"ת ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר‪.‬‬ ‫חמישה נרות‪) ...‬יסיים(‪ :‬ראה קונטרס ב' ניסן ה'תש"ח‪ ,‬וה'תש"ט‪.‬‬ ‫בלחש‪ ...‬בתניא‪ :‬כך נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ‪.‬‬ ‫(תורת מנחם כרך כט‪ ,‬ע' ‪233‬־‪)234‬‬ ‫‪ 14‬כפר חב"ד‬ ‫‪ • 6‬כפר חב"ד‬ ‫כפר חב"ד • ‪5‬‬ ‫אגרות קודש‬ ‫בפרסום ראשון‬ ‫מדור זה של אגרות הקודש נדפס בחסות‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר חיים שי' לפידות ומשפחתו‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה‬ ‫לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו זי"ע‬ ‫מה מטרתה של חב"ד?‬ ‫פרסום ראשון של אגרות קודש מרתקות מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו זי"ע‪ ,‬מתוך ארכיונו המיוחד‬ ‫של מזכיר רבותינו הק'‪ ,‬הרב החסיד ר' ניסן מינדל ע"ה • מוגשים על ידי חתנו‪ ,‬יבדלחט"א‪ ,‬הרה"ח‬ ‫הרב שלום דובער שפירא‪ ,‬הממונה על הארכיון רב הכמות והאיכות‪ ,‬וזכות הרבים תלוי בו‬ ‫ב"ה‬ ‫‪...‬תשכ"ד‬ ‫מר‪...‬‬ ‫ניו יורק‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬ ‫שלום וברכה‪:‬‬ ‫הנני לענות על מכתבך‪ ,‬ועל המכתב הקודם‪ .‬מסיבות מסוימות‪ ,‬אני עונה‬ ‫באנגלית‪ ,‬אף על פי שמכתביך נכתבו בעברית‪.‬‬ ‫לאחר בקשת סליחתך‪ ,‬אני מוכרח לפתוח בכמה הערות מקדימות אשר נוטלות‬ ‫את הסיכון שהן מעט חוזרות על עצמן‪ ,‬משום שאני מאמין שנגעתי בנושא במהלך‬ ‫פגישתנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ישנן מלים שחייבות להיאמר אפילו תחת סיכון של חזרה‪,‬‬ ‫במקום שיישארו מבלי שייאמרו בכלל‪.‬‬ ‫אני מתייחס לשורות המסיימות את מכתבך‪ ,‬שם אתה מזכיר אסכולות שונות‬ ‫של מחשבה ביהדות‪ ,‬ומדבר על פילוסופיה‪ ,‬פסיכולוגיה וגישות רעיוניות שונות‬ ‫באופן כללי‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר‪ ,‬בהרבה היבטים של עניינים שמטרידים אותך עוסקים ספרים‪,‬‬ ‫הן בעברית והן באנגלית‪ .‬קרוב לוודאי שאתה מכיר ספרים אלה או יכול לברר‬ ‫עליהם‪ .‬ישנם גם מקורות דומים שעוסקים בחסידות בכלל ובחב"ד בפרט‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬זה מוזכר רק בדרך אגב‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית של כתיבתי אליך היא הניסיון להבהיר דבר שהוא‪ ,‬בעיני‪,‬‬ ‫תעלומה‪ :‬חלפו חודשים רבים מאז שהיתה הפגישה האישית בינינו‪ ,‬ולמרות זאת‬ ‫נראה שהויכוח שהיה לנו באותו זמן‪ ,‬וכתוצאה מכך המאמץ שלי לסייע לך למצוא‬ ‫את עצמך‪ ,‬אם אפשר לומר כך‪ ,‬היה עד עתה עקר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מכיוון שהסיבות שאילצו אותי להתחיל לעסוק מלכתחילה בדיון‬ ‫שלנו עדיין קיימות‪ ,‬ואולי אף גדלו והתחזקו יותר מאשר לפני כן‪ ,‬אני מוכרח לציין‬ ‫שוב את השקפותי אפילו במחיר של חזרה מסוימת‪:‬‬ ‫(‪ )1‬עשויים להיות חילוקי דיעות הגיוניים בין אנשים בנוגע לשאלה איזו‬ ‫פעילות או התעניינות בחיי היום יום צריכה לקבל עליונות על פני האחרות‪ .‬אבל‬ ‫זה יכול להיות מוצדק רק בנסיבות רגילות‪ .‬אבל כשמתעורר מצב חירום‪ ,‬צריכים‬ ‫להניח בצד את כל חילוקי הדיעות התיאורטיים על מנת לטפל במצב החירום‪.‬‬ ‫אדגים את הכוונה שלי‪ :‬זה דבר אחד להיות מסופק איזה סוג של בית – אם הוא‬ ‫מתלקח – שוה שיצילו אותו‪ ,‬או באיזו שיטה‪ ,‬ועל ידי מי‪ .‬וזה דבר אחר לגמרי‬ ‫כאשר אדם ניצב בפועל מול בית בוער עם אנשים שלכודים בתוכו‪ ,‬הקשישים‪,‬‬ ‫הצעירים והילדים‪ .‬בזמן שכזה לא יכולים להיות שום חילוקי דיעות בנוגע לצורך‬ ‫הדחוף להילחם בשריפה ולהציל את אלה שלכודים‪ .‬זוהי חובתו של כל אדם‬ ‫שנמצא קרוב‪ ,‬אפילו אם הוא לא כבאי שעבר הכשרה‪ ,‬ואפילו אם אלה שלכודים‬ ‫בתוך הבית הבוער הם זרים‪ .‬החובה היא גדולה יותר באופן עצום‪ ,‬כמובן‪ ,‬אם אלה‬ ‫‪ • 6‬כפר חב"ד‬ ‫שנמצאים בפנים הם קרובי משפחתו של אותו אדם‪ ,‬ובייחוד אם לאדם זה היה‬ ‫ניסיון והוא נהיה מיומן בפעולות של כיבוי־אש‪.‬‬ ‫(‪ )2‬כאשר מתעורר ספק ביחס לשאלה מה טוב עבור אדם יחיד‪ ,‬או קבוצה‪,‬‬ ‫או אומה‪ ,‬לפעמים זה בהחלט מאיר עינים לחשוב מה האוייב יחפוץ; בייחוד אם‬ ‫האוייב עשה מאמצים בלתי נלאים להשיג את מטרתו‪ .‬משום שאז יהיה ברור‬ ‫שבדיוק ההיפך ממה שהאוייב חפץ חייב להיות טוב עבור אותו אדם‪ ,‬אותה קבוצה‬ ‫או אותה אומה‪.‬‬ ‫בדורנו‪ ,‬ראינו במו־עינינו מה האוייבים הראשיים של עמנו – היטלר וחסידיו‬ ‫– חפצו‪ ,‬זממן ולמרבה הצער הצליחו להשיג במידה ניכרת‪ ,‬ביחס לעמנו‪ .‬הוא לא‬ ‫הסתיר את התוכנית השטנית שלו‪ .‬המטרה המוצהרת שלו היתה להשמיד את העם‬ ‫היהודי ומעל הכל‪ ,‬לחסל את הרוח היהודית‪ .‬ולכן‪ ,‬הקרבנות הראשונים שלו היו‬ ‫הספרים היהודיים ובתי־הכנסת‪ ,‬מנהיגים רוחניים ורבנים‪.‬‬ ‫ישנן שיטות שונות שבאמצעותם אויבינו מקווים להגיע להשמדתנו‪ ,‬רחמנא‬ ‫ליצלן‪ .‬לפי מוחו המעוות של היטלר‪ ,‬השיטה המובנת מאליה היתה פשוט לשלוח‬ ‫יהודים‪ ,‬אנשים נשים וטף‪ ,‬לתאי גזים ולמשרפות‪ .‬אבל השיטה של השריפה‬ ‫הרוחנית‪ ,‬שקשורה לא בגוף היהודי אלא בנשמה היהודית – באמצעות התבוללות‪,‬‬ ‫נישואי תערובת‪ ,‬וכו' – היא לא פחות הרסנית‪.‬‬ ‫המשרפות שבהן גופים יהודיים נשרפו לאפר הן דבר שהוא בגדר עבר זוועתי‬ ‫בלתי נשכח‪ .‬בחסדי השם‪ ,‬הקצבים הללו נעצרו לפני שמלאכת החורבן שלהם‬ ‫הגיעה למטרתה הסופית‪ .‬אבל המשרפות הרוחניות שבהן כלות נשמות יהודיות‬ ‫לצערנו הגדול עדיין בוערות‪ ,‬והן בוערות בצורה יותר פראית מאשר אי פעם‪ .‬בית‬ ‫ישראל עולה באש‪ ,‬ובני הדור הצעיר‪ ,‬כפי שמצב הדברים הוא בהוה‪ ,‬הנם לכודים‬ ‫במידה רבה‪ .‬אתה בוודאי לא מודע לסטטיסטיקות ה"יבשות" על נישואי התערובת‬ ‫וההתבוללות במדינה זאת‪ ,‬ולעובדה שהמצב דומה במדינות אחרות‪ .‬הנושא הנו‬ ‫מדי מכאיב מכדי להתבונן בו‪ ,‬וקל וחומר לכתוב אודותיו באריכות‪.‬‬ ‫במובן מסוים‪ ,‬סכנת ה"משרפות הרוחניות" חמורה יותר מאשר רצח העם‬ ‫באופן פיזי וממשי; משום שאת הרשע שבסכנה האחרונה ניתן להבין בלי הרבה‬ ‫חקירה פילוסופית‪ ,‬בעוד שביחס להשמדה רוחנית‪ ,‬ישנן קבוצות מסוימות שאינן‬ ‫מכירות בה כאסון‪ ,‬וכמה מאותן קבוצות אפילו מקדמות אותה בברכה בשם‬ ‫ה"חופש"‪ ,‬ה"שיוויון"‪ ,‬ה"אינטגרציה"‪ ,‬ו"אידיאלים" אחרים שהם מוטעים מיסודם‪.‬‬ ‫לאור ההערות המקדימות הללו‪ ,‬הבה נשקול – אתה ואני – את העמדה שלנו‪.‬‬ ‫ללא ספק‪ ,‬אל מול פני המצב כפי שהוא בהוה‪ ,‬מצב של הידרדרות מתמשכת‪,‬‬ ‫מוכרחים להניח בצד את כל הספקות וההשערות הפילוסופיות‪ .‬מצב החירום‬ ‫בהוה דורש פעולה מיידית – להציל נשמות יהודיות‪ ,‬של קשישים‪ ,‬בני גיל העמידה‬ ‫וצעירים‪ .‬זוהי חובה ראשונה במעלה של כל אחד ואחד מאיתנו אשר חפץ לפעול‬ ‫נגד המטרה ההיטלרית‪ .‬החובה מחייבת במיוחד ביחס לסביבה הקרובה שבה‬ ‫האדם גדל‪ ,‬ואשר הוא חב לה חוב של הכרת טובה על הטובות הרבות שהוא קיבל‬ ‫ממנה‪ .‬מאלצת עוד יותר היא החובה הזאת עבור אדם שהשקיע את הכוחות שלו‬ ‫בעבודה בתחום החינוך ונתקל בהצלחה‪ .‬זה צריך להיות כל כך מובן מאליו לאדם‬ ‫החושב ובעל המצפון‪ ,‬עד שזה מביך כשהוא לא מבין את זה‪ .‬אני יכול רק להסביר‬ ‫זאת כדלהלן‪:‬‬ ‫אם היצר הרע היה ניגש אל אדם חושב ופונה אליו במלים‪" :‬תשכח מהמשרפות‬ ‫הרוחניות הללו; במקום זה‪ ,‬צא לבלות ותעשה חיים‪ ,‬תסגיר את עצמך לתענוגות‬ ‫הבשר!" – קו של גישה כזאת כמובן לא היה עובד‪ .‬אבל ליצר הרע יש טקטיקה‬ ‫טובה יותר‪ ,‬כזאת שהיא יותר "נבונה" ו"דיפלומטית"‪ .‬הוא נוקט כיוון התקדמות‬ ‫שונה לחלוטין‪ ,‬משהו כמו זה‪" :‬עבור אדם כמוך‪ ,‬תענוגות שגרתיות הן מדי קלות‬ ‫ערך‪ .‬אתה צריך לחשוב במונחים של רעיונות אוניברסליים‪ ,‬רעיונות שחובקים את‬ ‫כל האנושות ומבוססים על הפילוסופיות הכי עמוקות‪ ,‬וכו'‪ .‬כאן תמצא הגשמה‬ ‫של שליחות נשמתך‪ ,‬משום שבהצלת כל העולם אתה תציל גם את החלקים‬ ‫האינדיווידואלים שלו"‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הטעיה זאת לעתים‬ ‫קרובות יותר מצליחה מאשר לא מצליחה אצל הרבה אנשים בעלי כוונות טובות‪,‬‬ ‫ומשפיעה עליהם למקד את תשומת ליבם באיזשהו רעיון אוטופי כזה או אחר‪,‬‬ ‫תוך הזנחת הסביבה הקרובה‪.‬‬ ‫כל מה שנאמר עד עתה – בתקוה למחילתך האדיבה – לא היה מכוון כמובן‪,‬‬ ‫חס ושלום‪ ,‬להוות נזיפה או ויכוח לשם ויכוח‪ .‬אני פשוט רוצה להבין איך ייתכן‬ ‫שאדם צעיר שמתבונן במה שקורה מסביבו נופל לתוך תפיסה מוטעית שכזאת‪.‬‬ ‫בוודאי העיתונים היומיים לא יכולים להשלות אדם לחשיבה שהכל בסדר ונורמלי‪.‬‬ ‫הדיווחים על עבריינות נוער ופשע; הפריצות בקרב סטודנטים באוניברסיטאות;‬ ‫המגמה הגדלה של נישואי תערובת והתבוללות‪ ,‬וכו'‪ ,‬בוודאי חייבות להוות אתגר‬ ‫בלתי פוסק לאדם הצעיר ההגון ובעל החשיבה הנכונה‪ ,‬וצריכות "להכאיב" לו‬ ‫ולהביא אותו לעשות משהו מעשי‪ ,‬במקום להיות מעורב באיזה רעיון מופשט של‬ ‫מחקר אשר‪ ,‬כפי שהכל יסכימו‪ ,‬יכול לפחות להמתין קצת; בשעה שאת הנער או‬ ‫הנערה באוניברסיטה אי אפשר להשאיר לחכות‪ ,‬ואם לא יסייעו להם וידריכו אותם‬ ‫באופן מיידי‪ ,‬הם עלולים להיסחף במהרה בזרם נישואי התערובת וההתבוללות‬ ‫וללכת לאיבוד ללא תקנה‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫(‪ )3‬חב"ד משמשת דוגמה לגישה הנכונה לעצור מגמה זאת‪ ,‬וזה יענה‪ ,‬דרך אגב‪,‬‬ ‫על אחת השאלות שלך‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מה מטרתה של חב"ד?‬ ‫אחד העקרונות הבסיסיים של חב"ד הוא שאהבת השם‪ ,‬אחדות עם השם‬ ‫שהוא לא רק בורא האדם אלא גם בורא העולם‪ ,‬זהה במשמעותה לאהבת ישראל‬ ‫(תניא פרק לב‪' .‬היום יום' כח ניסן)‪ .‬ואהבת ישראל היא מתבטאת לאו דוקא‬ ‫בניסיון להציל את כל העם היהודי‪ ,‬אלא אפילו בעזרה שניתנת לאדם יחיד‪ .‬זכור‪:‬‬ ‫"כל המציל נפש אחת"‪ ,‬קובעים חז"ל‪" ,‬כאילו הציל עולם מלא" (סנהדרין לז‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫בעצם‪ ,‬מייסד חב"ד בעצמו הראה דוגמה לכך‪ :‬כשאשה ענייה‪ ,‬כך סופר לנו‪ ,‬ילדה‬ ‫בקצה העיירה‪ ,‬רבי שניאור זלמן הסיר את הטלית והתפילין שלו‪ ,‬והלך לבית‬ ‫העלוב והמלוכלך שלה כדי להצית את האש ולהכין קצת אוכל עבורה‪ .‬אדמו"ר‬ ‫הזקן לא ראה שום ניגוד בכך שהוא הפסיק את תפילתו לאלוקים‪( ,‬וצריך לזכור‬ ‫שאפילו תפילתו של יהודי רגיל‪ ,‬אם היא כנה ובכל לב‪ ,‬יכולה להשיג אחדות עם‬ ‫בורא הכל)‪ ,‬על מנת לסייע לאשה נזקקת; בדיוק להיפך‪ ,‬עזרה כזאת היא הביטוי‬ ‫הטוב ביותר של קירבה לאלוקים‪ .‬כיצד אתה יכול – ואני אומר זאת עם כל הכבוד‬ ‫המגיע לך – לשבת בבטלה בעיר הזאת בשעה שאתה מוקף באלפי אלפים של‬ ‫אחים יהודיים שעצובים מחוסר הדרכה והכוונה לכיוון הנתיב הנכון בחיים‪ ,‬דרך‬ ‫התורה‪ ,‬תורת חיים? האם אתה יכול להפנות אוזן חרשת לצעקותיהם של ילדים‬ ‫יהודיים שאם ימנעו מהם עזרה מיידיית‪ ,‬הם עלולים להישלח למשרפות רוחניות‪,‬‬ ‫רחמנא ליצלן? בוודאי תרצה להקדיש את כל האנרגיות והכוחות שלך למלאכת‬ ‫הצלת־חיים זאת!‬ ‫תקוותי ותפילתי שמרגע זה והלאה‪ ,‬לפחות‪ ,‬תפקח את עיניך ואוזניך‬ ‫למה שאמרתי וכתבתי לך; שתנצל במידה מלאה‪ ,‬ללא כל התמהמהות נוספת‪,‬‬ ‫את המתנות והכוחות שההשגחה העליונה העניקה לך‪ ,‬לסייע להדרכת נערים‬ ‫ומתבגרים יהודיים לעבר נתיב התורה והמצוות‪ ,‬כדי לסייע להצלתם מהשליטה‬ ‫של התבוללות מוחלטת‪.‬‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬כפי שמוסבר בתורות של חב"ד‪ ,‬שאני שמח לראות שאתה‬ ‫מתעניין בהם‪ ,‬עבודה מקודשת זאת תיתן לך תובנות חדשות על אהבת השם‬ ‫וכל מה שמתלווה אליה‪ ,‬ותסייע להבהיר רבות מן הבעיות‪ ,‬התעלומות והניגודים‬ ‫שמפריעות לשלוות הנפש שלך בהוה‬ ‫אני מקוה ומתפלל שהמלים שלי‪ ,‬שיוצאות מן הלב‪ ,‬ימצאו את התגובה‬ ‫המתאימה בליבך‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫[חי"ק]‬ ‫תודה וברכה‬ ‫משפחת חב"ד המורחבת בדרום קוריאה‬ ‫מודה מקרב לב לאיש היקר‬ ‫הרה"ח ר' נתן שיחי' קוזולובסקי‬ ‫מ"כולל סטור"‬ ‫על עזרתו המסורה במשלוח המזון הכשר‬ ‫עבור למעלה מ‪ 500-‬יהודים‬ ‫מתוך ה"אין‪-‬מניין‪-‬יהודים‪-‬לרפואה‬ ‫בדרום קוריאה"‪...‬‬ ‫יישר כח!‬ ‫בשם כל חברי הקהילה‬ ‫הרב אשר ליצמן‬ ‫כפר חב"ד • ‪7‬‬ ‫פתגמים קצרים מדא"ח‬ ‫הרב אלתר אליהו הכהן פרידמן‬ ‫אל תעזובו את הפנימיות‬ ‫הלומד גם פנימיות התורה ‪ -‬לא יקשה לו על הנהגתו של הקב"ה ולא תיפול אצלו שום‬ ‫טעות‪ .‬תורתי ‪ -‬מי שלומד פנימיות התורה‪ ,‬יודע אשר אל תעזובו – אין ישראל נעזבין‬ ‫חלילה‪ ,‬אלא הם מושגחים מהקב"ה‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬בהשגחה בפרטי־פרטיות‬ ‫דו־שיח‬ ‫בידך אפקיד רוחי‬ ‫"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"‪.‬‬ ‫הגוף העכור והחומר אומר לנפשו הרוחנית שהוא "ישראל"‪:‬‬ ‫שמע – תבין ותשכיל ('שמע' לשון קבלה והבנה)‪ ,‬אשר ה' אלקינו‬ ‫– בשותפות‪ .‬שגם בי תשרה אלוקותו ואחדותו יתברך‪ ,‬כדי שתהא‬ ‫דירתו בתחתונים‪.‬‬ ‫(מאמרי אדמו"ר הזקן‪ ,‬נביאים‪ ,‬עמ' קלב)‬ ‫כי לקח טוב נתתי לכם‬ ‫"כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"‪.‬‬ ‫פירש הבעל־שם־טוב‪:‬‬ ‫לקח טוב – גליא שבתורה‪ .‬נתתי לכם – אפשר שהתורה תהיה‬ ‫שלכם‪ ,‬שהלומד הופך ליש ומציאות על־ידי החידושים שמחדש‪ ,‬והוא‬ ‫שוכח שהיא תורת ה'‪ .‬התורה היא שלו‪ .‬לא שהוא של התורה‪ .‬תורתי‬ ‫– פנימיות התורה‪ ,‬אל תעזובו – צריכים ללמוד בכל הלכה והלכה את‬ ‫הפנימיות שבה‪.‬‬ ‫(ספר המאמרים תש"ב עמ' ‪)109‬‬ ‫תורתי אל תעזובו‬ ‫כי לקח טוב נתתי לכם – בשכל אנושי‪ ,‬וכתוצאה מכך יכולות‬ ‫להיות כמה קושיות חלילה על התורה ועל הנהגתו של הקב"ה‪ ,‬ויכולים‬ ‫להיות כל מיני טעות‪ ,‬כמאמר "כתוב‪ ,‬והרוצה לטעות יטעה"‪ ,‬אבל‬ ‫הלומד גם פנימיות התורה – לא יקשה לו על הנהגתו של הקב"ה‬ ‫ולא תיפול אצלו שום טעות‪ .‬תורתי – מי שלומד פנימיות התורה‪,‬‬ ‫יודע אשר אל תעזובו – אין ישראל נעזבין חלילה‪ ,‬אלא הם מושגחים‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬בהשגחה בפרטי־פרטיות‪.‬‬ ‫חז"ל תיקנו לומר את הפסוק "בידך אפקיד רוחי" קודם השינה‪,‬‬ ‫בקריאת־שמע שעל המיטה‪ .‬והיינו‪ ,‬שעל האדם להתבונן שנותן נפשו‬ ‫בפיקדון‪ ,‬ויתבונן למי נותן את הפיקדון‪ ,‬הרי "לא יגורך רע"‪ ,‬ונותן את‬ ‫נפשו מלאה פצעים וחבורות ורעות רבות‪ ,‬מן המחשבות‪ ,‬הדיבורים‬ ‫והמעשים שלו אשר לא לה' המה‪ ,‬שפוגמים את הנפש‪.‬‬ ‫כשיתבונן בכך בהעמקת הדעת‪ ,‬יהיה לבו נשבר ונדכה‪ ,‬ויתחרט‬ ‫מאוד על מחשבותיו‪ ,‬דיבוריו ומעשיו‪ ,‬שבזה הוא מנקה את הנפש‪.‬‬ ‫ואז נפעל "בידך אפקיד רוחי"‪ ,‬ראשי־תיבות 'באר'‪ ,‬שהנשמה נעשית‬ ‫כבאר זה‪ ,‬הנבוע מתתא לעילא‪ ,‬והיא עולה למעלה‪ ,‬נקייה וטהורה מכל‬ ‫לכלוך‪ ,‬ושואבת לה חיים רוחניים‪.‬‬ ‫ו"לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה" – גם מידת הדין אינה מונעת‬ ‫ומעכבת עלייה זו‪.‬‬ ‫(ספר המאמרים תש"ב עמ' ‪)137‬‬ ‫וירא העם – וינועו‬ ‫"וירא העם וינועו"‪.‬‬ ‫"וירא העם" – כשרואים אלוקות‪" ,‬וינועו" – נפעלת תנועה של‬ ‫חיות‪.‬‬ ‫(היום יום כ"ד שבט)‬ ‫רוח החיים‬ ‫האהבה היא רוח החיים בעבודת החסידות‪.‬‬ ‫היא חוט המקשר את החסידים בינם לבין עצמם‪.‬‬ ‫והיא חוט המקשר את הרבי עם חסידים ואת החסידים עם הרבי‪.‬‬ ‫(היום יום כ"ו שבט)‬ ‫(ספר המאמרים תש"ב עמ' ‪)109‬‬ ‫לכל ילד וילדה • אות בספר התורה • של ילדי ישראל‬ ‫אות! משיח‬ ‫קומט‬ ‫אות אות‬ ‫קנו להם‬ ‫‪ 93,346‬ילדים עדיין מצפים להרשם‬ ‫בספר התורה החמישי של ילדי ישראל‬ ‫ספר התורה של ילדי ישראל • ת‪.‬ד‪ 8 .‬כפר חב"ד ‪www.kidstorah.org • 03-9607358 • 60840‬‬ ‫‪ • 8‬כפר חב"ד‬ ‫זו רק דעתי‬ ‫הרב יוסף־יצחק חיטריק‬ ‫ז‬ ‫חינוך לתפילה ולא למלמול‬ ‫כורני את ההתרגשות בעת שהנחתי תפילין בפעם הראשונה‪ ,‬את‬ ‫השמחה ששרתה בי במשך כל היום‪ ,‬לפני ואחרי‪ .‬תפילת שחרית שלי‬ ‫עם התפילין באותה עת היתה בכוונה ובריכוז יותר מאשר צעקת "שמע‬ ‫ישראל" בעת תפילת נעילה‪.‬‬ ‫סבי ע"ה‪ ,‬עמד לידי בעת הנחת תפילין בפעם הראשונה‪ ,‬ובכוונה או שלא‬ ‫בכוונה‪ ,‬נצבטתי בעת שעזר לי לקשור את התפילין של יד על זרועי‪ .‬והוא‬ ‫באותו רגע הזכיר לי‪" :‬יוסי – תזכור את שלמדנו בשולחן־ערוך רבנו הזקן‬ ‫כי חייבים לשעבד את המוח והלב"‪ .‬תזכורת זו הייתה אמיתית וחודרת‪.‬‬ ‫גם תפילת מנחה מתוך סידורו של הרבי ביום חופתי הייתה תפילה‬ ‫שזוכר אני עד היום‪.‬‬ ‫אינני תוהה ח"ו על קיום מעשים טובים אלו‪ ,‬אך אני תוהה היכן נעלמה‬ ‫החוויה וההתרגשות המחודשת שאמורה להיות בכל פעם שאנו ניגשים ל‬ ‫ה ת פ ל ל‪.‬‬ ‫חינוך למלמול‬ ‫את החינוך למלל את התפילה קיבלתי‪ ,‬כמו כל מי שזכה להיוולד‬ ‫במשפחה חב"דית‪ ,‬ב"חדר"‪ .‬במקרה זה "חדר ליובאוויטש" שהקים אבי הרב‬ ‫צבי הירש הכ"מ‪ ,‬שליח הרבי אז בריו־דה־ז'נירו‪ ,‬ברזיל‪.‬‬ ‫התפילה בלשון־הקודש‪ ,‬לדובר פורטוגזית בלבד‪ ,‬היתה חינוך ל'התעמלות‬ ‫פה־ולסת'‪ ,‬עם המון קבלת עול וציות‪ .‬אך חינוך ל ת פ י ל ה ‪ ,‬חוששני שלא‬ ‫ספגתי‪.‬‬ ‫במשך השנים חונכתי "להתפלל" (כלומר למלל) תפילות שלמות‪ .‬לא‬ ‫נעשה שום ניסיון ממוסד להבינני את פירוש המילים של התפילות כחלק‬ ‫מהחינוך לתפילה‪ .‬הרגילו אותנו‪ ,‬למעשה‪ ,‬להתפלל מבלי לשים לב לתוכן‬ ‫התפילה‪.‬‬ ‫במשך כל שנותיי בבית־הספר ובישיבה הקטנה והלאה‪ ,‬לא היתה‬ ‫השתדלות מסודרת וקבועה לחנך אותנו ללמוד ולהתעמק במילות התפילה‬ ‫כראוי ל"עבודה שבלב"‪.‬‬ ‫ההערות של מחנכי היו רק להיבטים החיצוניים בלבד – 'תגיע בזמן‬ ‫לתפלה'‪' ,‬תסתכל בסידור'‪' ,‬תתפלל יותר בקול'‪ .‬אינני זוכר הערות ממוריי‬ ‫'מה חשבת כשאמרת את הפסוק …‪' , '.‬מה הפירוש במילים…'‪' ,‬היום נאמר‬ ‫ברכת רפאנו עם הרבה כוונה…'‪ .‬המסר אפוא שקיבלנו במשך כל השנים‬ ‫היה – תפלה הינה מלול בלבד‪.‬‬ ‫זכורני שביקשו פעם מר' ראובן דונין ע"ה לצרפו למניין – 'התפללת‬ ‫כבר?'‪ ,‬ענה ר' ראובן בסגנון המיוחד שלו‪' :‬אם כוונתך – אם מיללתי את‬ ‫המילים שכתובים בסידור‪ .‬תשובתי – כן‪ .‬התפללתי – לא'‪.‬‬ ‫ה'חפצא' של התפילה‬ ‫רבנו הזקן נותן רעיון מקורי בתניא (קונטרס אחרון ד"ה להבין) למי‬ ‫שאינו יכול להתפלל בעיון כפי הדרוש‪.‬‬ ‫אדמו"ר הזקן מציע שיתפלל "תפלה אחת מלוקטת מתפלות כל השנה"‪,‬‬ ‫כלומר – בכל פעם שיתפלל‪ ,‬יכוון בקטע אחר‪ ,‬ויעשה זאת ברוטציה‪ ,‬עד‬ ‫שמשך שנה שלמה תהיה לו תפלה אחת מצורפת מכל הקטעים שנאמרו‬ ‫מתוך כוונה אמיתית ('פאזל' בלע"ז)‪.‬‬ ‫הרבי כותב כי במצוות רבות הכוונה [גם אם היא מעכבת] איננה ח ל ק‬ ‫מהמצוות עצמה‪ .‬שונה היא מצוות תפילה‪ ,‬שהכוונה בה היא ה"חפצא" של‬ ‫מעשה התפילה ובלי זה‪ ,‬הרי לא רק שהגברא אינו יוצא ידי חובת המצווה‪,‬‬ ‫אלא העיקר חסר‪ ,‬אין כאן ה"חפצא"‪ ,‬כי הדיבור בלבד אינו תפילה כ ל ל‪.‬‬ ‫(לקו"ש חכ"ב ע' ‪ ,118‬וראה לקו"ש ח"ח ע' שלב־ג)‪.‬‬ ‫כמה זמן מקדישים לכך?‬ ‫אדמו"ר הזקן בחר לנסוע למזריטש ללמוד "איך מתפללים"‪ ,‬וויתר על‬ ‫נסיעה לווילנא ללמוד "איך ללמוד"‪.‬‬ ‫האם לא ראוי ללמוד מכך‪ ,‬שמותר לוותר על זמני הלימודים במקצועות‬ ‫שונים בתורה‪ ,‬ואפילו על חשבון חומש ומשנה וכו'‪ ,‬וללמוד פירוש המילים‬ ‫לתפילה?‬ ‫לצערנו‪ ,‬הילדים מבינים שאנו‪ ,‬המורים וההורים‪ ,‬לא מצפים מהם להבין‬ ‫ולשמוע לאמרי פיהם בתפלה‪ .‬הם יודעים‪ ,‬כי אנו מצפים מהם רק לומר‬ ‫ולמלל‪.‬‬ ‫אנו יודעים להעיר לילד שדילג קטע בתפילה‪ .‬אנו נעמיד במקומה את‬ ‫התלמידה שדילגה על "קרבנות"‪ .‬אך האם נדע לשים לב ולהעיר לילד‬ ‫[ולעצמנו‪ ]...‬בעת שהתפילה רק נאמרה?‬ ‫וכי באיזה שלב בחינוך‪ ,‬אנו אומרים לחניך "עצור – תן ליבך לקטע זה"‬ ‫‪" ,‬תכוון פירוש המילים של פרק זה"‪.‬‬ ‫מהי תכנית הלימודים ב"ביאור התפילה" במשך שנות לימודיהם של‬ ‫ילדינו בחדרים? כמה זמן מוקדש למקצוע זה‪ ,‬לעומת שאר מקצועות‬ ‫הקודש?‬ ‫ב'היום יום'‪ ,‬מביא הרבי שאדמו"ר הצמח־צדק ציווה את כל המלמדים‬ ‫שלמדו עם נכדיו הקטנים‪ ,‬אשר מלבד הלימודים הרגילים‪ ,‬ילמדו פירוש‬ ‫המילות של סדר התפילה‪ ,‬ופעם בחודש היו באים הנכדים אל הצ"צ להיבחן‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫הרבי ריי"ץ נ"ע‪ ,‬בליקוטי דיבורים (ח"ג ע' תצה)‪ ,‬מספר שאביו לימדו‬ ‫פעמיים את כל פירוש המילות של תפילות חול‪ ,‬שבת ויו"ט‪ ,‬הגדה של פסח‬ ‫וליקוט תפילות של ר"ה ויוהכ"פ – פעם אחת בשנות ילדותו ופעם שנייה‬ ‫לאחר הבר־מצווה‪.‬‬ ‫היכן החינוך הפנימי־החסידי־החב"די לתפילה; היכן הצעקה הפנימית‬ ‫"וואס זאל מען טאן אז עס דאווענט זיך נישט‪'( ."...‬מה לעשות שלא בא‬ ‫לי להתפלל'‪.)...‬‬ ‫זו רק דעתי‪.‬‬ ‫מה דעתכם?‬ ‫(לע"נ אבי מורי הרב צבי הירש בן הרב יהודה הכ"מ חיטריק)‬ ‫כפר חב"ד • ‪9‬‬ ‫על הרכבת האחרונה שהרבי לא הסכים לעלות עליה‪ ,‬על ההוראה שהרבי אמר לו למסור לכל הבחורים‪ ,‬ועל התוועדות י"ט כסלו האחרונה של הרבי באוטווצק‬ ‫העילוי‬ ‫מאוטווצק‬ ‫שהרבי הטיל עליו‬ ‫שליחות גורלית‬ ‫‪ • 10‬כפר חב"ד‬ ‫לפני ‪ 80‬שנה הוא היה תלמיד‬ ‫מצטיין ב'ישיבה־קטנה'‬ ‫של גור בוורשה‪ ,‬וכשסיים‬ ‫המליץ לו המנהל הרוחני‬ ‫להיכנס ל'ישיבה גדולה' של‬ ‫ליובאוויטש‪ ,‬שם גדל כאחד‬ ‫מבחירי ה'תמימים' • בחודש‬ ‫כסלו ת"ש‪ ,‬בוורשה המופצצת‬ ‫והכבושה על־ידי הנאצים –‬ ‫התקבל ל'יחידות' וגם הוטלה‬ ‫עליו שליחות גורלית הנוגעת‬ ‫להצלת הרבי ומשפחתו ˆ‬ ‫השבוע הלך לעולמו הגה"ח‬ ‫הרב אברהם־יצחק גארפינקל‬ ‫ע"ה – שבמשך עשרות שנים‬ ‫שימש כמשגיח ור"י ב'אושן‬ ‫פארקווי' • לפני כשנתיים‬ ‫סיפר מזיכרונותיו לכתבנו‪,‬‬ ‫ועם פטירתו אנו מביאים שוב‪,‬‬ ‫לזכרו ולעילוי נשמתו‪ ,‬קטעים‬ ‫מאותם זיכרונות ˆ מרתק‬ ‫כפר חב"ד • ‪11‬‬ ‫ה‬ ‫שבוע הלך לעולמו הגה"ח הרב אברהם־יצחק‬ ‫גארפינקל ע"ה שהיה בזמנו אחד ממצויני‬ ‫התמימים של וורשה ואוטווצק‪ ,‬ומאוחר יותר‪,‬‬ ‫בניו־יורק‪ ,‬במשך עשרות שנים כיהן כר"מ והמשגיח‬ ‫של ישיבת 'תומכי־תמימים' באושן־פארקווי‪.‬‬ ‫לפני כשנתיים נפגשנו עמו לרגל מלאות ‪ 70‬שנה‬ ‫ל'גלות שנחאיי'‪ ,‬אך תוך כדי שיחה גילינו אצלו‬ ‫אוצרות מופלאים של זיכרונות מהעשור החב"די‬ ‫הראשון שלו‪ ,‬בוורשה ובאוטווצק‪.‬‬ ‫למרות גילו המופלג (לפני כ־‪ 80‬שנה (!) כבר היה‬ ‫תלמיד ישיבה מצטיין) זכרונו ומוחו היו חדים כתער‪,‬‬ ‫ממש כפי שנאמר על זקני תלמידי־חכמים שככל‬ ‫שמזדקנים‪ ,‬דעתם מתיישבת עליהם‪.‬‬ ‫הוא 'חי' את וורשה־אוטווצק־וילנא־יפאן־שאנחיי‬ ‫כאילו התרחשו ממש אתמול‪.‬‬ ‫כשנכנסנו אליו‪ ,‬לאחר שניאות לשתף אותנו‬ ‫בזיכרונותיו‪ ,‬לא שיערנו עם איזה שלל אנו אמורים‬ ‫לצאת‪...‬‬ ‫השבוע‪ ,‬עם פטירתו אנו מביאים שוב‪ ,‬לזכרו‬ ‫ולעילוי נשמתו‪ ,‬קטעים מאותם זיכרונות‪.‬‬ ‫מגור לליובאוויטש‬ ‫איך ומתי הגעתם ל'תומכי־תמימים'?‬ ‫"הייתי אז בחור צעיר‪ ,‬סיימתי את ה'ישיבה־קטנה'‬ ‫של גור בוורשה‪ ,‬ישיבת "עמודי התורה" (שהייתה‬ ‫מה נהדר היה המחזה‬ ‫– שעד היום לא מש‬ ‫מנגד עיניי – כאשר‬ ‫הרבי הלך מביתו אל‬ ‫הישיבה בערב שבת‪,‬‬ ‫מסביבו זקני אנ"ש‬ ‫וחסידים בעלי צורה‪,‬‬ ‫יחד עם התלמידים‪...‬‬ ‫הפנים הקדושות של‬ ‫הרבי היו מאירות‬ ‫באצילות קודש‬ ‫ושמחה פנימית‪,‬‬ ‫ופשוט רוממו את כל‬ ‫מי שזכה לראות אותו‬ ‫ברחוב גאלעווקי ‪ ,)19‬וכששקלתי באיזו 'ישיבה‬ ‫גדולה' להמשיך‪ ,‬נכנסתי למנהל הרוחני של הישיבה‪,‬‬ ‫הגה"ח רבי מרדכי יוסף זמל זצ"ל‪ ,‬מחשובי חסידי גור‪,‬‬ ‫שהיה למדן עצום ובעל צורה‪ ,‬והוא יעץ לי להשתדל‬ ‫להתקבל לישיבה־גדולה של ליובאוויטש"‪.‬‬ ‫לא משונה קצת שהמנהל הרוחני‪ ,‬חסיד גור‪,‬‬ ‫ממליץ ללכת דווקא לישיבה של ליובאוויטש?‬ ‫באותם ימים לישיבת תומכי־תמימים בוורשה‬ ‫היה שם מאוד טוב ומכובד‪ ,‬ובני תורה מכל החוגים‬ ‫רצו מאוד להתקבל כתלמידים בישיבת ליובאוויטש‪.‬‬ ‫גם מהעיירות הקרובות והרחוקות השתדלו להתקבל‬ ‫ל'תומכי־תמימים' בוורשה‪.‬‬ ‫המנהל רוחני בישיבה־קטנה בגור‪ ,‬הרב זמל‪ ,‬הכיר‬ ‫כל אחד מאיתנו היטב‪ ,‬הוא בחן אותנו כל יום שישי‬ ‫וידע בדיוק מה הכישרונות של כל אחד‪ .‬ולי‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫הוא יעץ לנסות להתקבל בליובאוויטש‪ ,‬הוא אמר לי‬ ‫שהלימודים בישיבת ליובאוויטש הם על רמה גבוהה‬ ‫מאוד ולומדים שם בהתמדה ושקידה‪ ,‬ויש להם ר"מים‬ ‫מצוינים‪ ,‬וכן שרוח הישיבה היא רוח של יראת־שמים‬ ‫והנהגה טובה‪.‬‬ ‫הוא גם צייד אותי עם מכתב המלצה‪ ,‬וכן מכתב‬ ‫בקשה מיוחד לידיד שלו שהיה הר"מ של שיעור א'‬ ‫בישיבה גדולה של ליובאוויטש הרה"צ והרה"ג רבי‬ ‫דוד טייטלבוים הי"ד‪ .‬רבי דוד בחן אותי במסכת‬ ‫כתובות‪ ,‬בעמקות ובחריפות‪ ,‬והבחינה השאירה עלי‬ ‫רושם עז שלא מש מזיכרוני עד היום‪.‬‬ ‫אחרי הבחינה התקבלתי לתלמיד בשיעור א' של‬ ‫הישיבה הגדולה (שהיתה אז ברחוב סאפאזינסקי ‪17‬‬ ‫בוורשה)‪ ,‬למרות שהייתי צעיר בשנים‪ ,‬לפני הבר־‬ ‫מצווה‪ ,‬בשעה שרוב התלמידים בשיעור הזה היו בערך‬ ‫בני ‪.15‬‬ ‫מה היה סדר הלימודים בישיבה?‬ ‫למדנו כל הזמן בהתמדה גדולה‪ .‬ב'זאל' הגדול ישבנו‬ ‫שמונים תלמידים בערך והכנו את עצמנו – "לייענען"‬ ‫(מה שהיום קוראים "סדר הכנה") – לקראת השיעור‪,‬‬ ‫משעה ‪ 9‬עד שעה ‪ .11‬אחר־כך נחלקו התלמידים‬ ‫לשני שיעורים‪ :‬בשיעור א' המגיד־שיעור היה רבי‬ ‫דוד טייטלבוים‪ ,‬ובשיעור ב' היה המגיד־שיעור ראש‬ ‫הישיבה הגאון החסיד רבי יהודה עבער הי"ד‪.‬‬ ‫בשיעור ישבנו יחד בצפיפות כארבעים תלמידים‪,‬‬ ‫ושמענו בתשומת לב רבה את השיעור שנמשך שלוש‬ ‫שעות‪ ,‬עד השעה ‪ .2‬המגיד־שיעור שלנו רבי דוד‬ ‫טייטלבוים היה מפורסם בעולם הלומדים והחסידים‬ ‫בוורשה כחריף ועמקן גדול‪ .‬הוא היה אז בן ‪ 60‬בערך‬ ‫וכל שנותיו הוא עסק בתורה ועבודה‪ .‬הוא היה פשוט‬ ‫מפתח את השכל של התלמידים‪ ,‬ונתן לנו דרך לימוד‬ ‫מיוחדת להתעמק בדברי רש"י ותוספות‪ ,‬למצוא את‬ ‫מה שלא פשוט ומה שלא נראה במבט ראשון‪.‬‬ ‫הוא החדיר בנו חזק מאוד איך ללמוד סוגיה‬ ‫וזה דבר שנשאר לכל החיים‪ .‬היו אומרים אצלנו‬ ‫שהתלמידים של שיעור א' אצל רבי דוד לומדים איך‬ ‫להקשות "קושיא"‪ ,‬והתלמידים בשיעור ב' של רבי‬ ‫יהודה עבער לומדים איך לתרץ ולומר הסבר‪...‬‬ ‫אחר תפילת המנחה וארוחת צהריים בשעה ‪,4‬‬ ‫המשכנו ללמוד 'נגלה' עד השעה ‪ .7‬אחרי שחזרו על‬ ‫שיעור היום‪ ,‬למדו פרק אחד לגירסא‪ .‬המשגיח היה אז‬ ‫הרא"מ ליס‪ ,‬שניהל את ההשגחה בתקיפות וביד רמה‪.‬‬ ‫אחר־כך המשפיע‪ ,‬הגה"ח רבי ברוך פרידמאן זצ"ל‬ ‫היה אומר שיעור בתניא לכל ה'זאל' ולאחר מכן הוא‬ ‫לימד ליקוטי־תורה‪.‬‬ ‫בכל ליל ראש חודש היתה התוועדות‪ ,‬א‬ ‫חסידישער פארבריינגען‪ ,‬עם התלמידים‪ ,‬שבה לקחו‬ ‫חלק המשפיעים ותלמידי הזאל‪ ,‬וכן בחורים נבחרים‬ ‫מהכיתות הנמוכות יותר‪.‬‬ ‫ימי הזוהר – שנת תרצ"ד‬ ‫תלמידי התמימים בישיבת תומכי‬ ‫תמימים ליובאוויטש באוטווצק‬ ‫‪ • 12‬כפר חב"ד‬ ‫כשנכנסתם לישיבה הפכתם להיות חסידי חב"ד?‬ ‫לא מיד‪ .‬זה קרה בעיקר בשנת תרצ"ד‪ ,‬כאשר הרבי‬ ‫הריי"ץ נ"ע העתיק את דירתו מריגא – לאטביא –‬ ‫לוורשה‪ .‬אז התחיל – אפשר לקרוא לזה – תור הזהב‪,‬‬ ‫הימים הזוהרים בדברי ימי תומכי־תמימים של וורשה‪.‬‬ ‫הרבי התעניין מאוד בכל הפרטים והיה בא לעיתים‬ ‫תכופות לבניין הישיבה להתפלל‪ ,‬להתוועד ביומי‬ ‫דפגרא ולומר חסידות‪.‬‬ ‫כולנו‪ ,‬כל התמימים‪ ,‬התקשרנו מאוד אל הרבי‪.‬‬ ‫המאמרים שהרבי אמר בהמשכים היו מופלאים‬ ‫ועמוקים מאוד; העתקנו אותם בקאפיר‪ ,‬חזרנו עליהם‬ ‫ולמדנו אותם – און מעט האט זיך געקאכט אין דעם‪.‬‬ ‫מה נהדר היה המחזה – שעד היום לא מש מנגד‬ ‫ואפשר בהחלט לומר שבאותה תקופה המאור‬ ‫של תורת חסידות חב"ד התחיל להתגלות בעולם‬ ‫הישיבות ובבתי החסידות של פולין‪.‬‬ ‫אז גם נפתחו סניפים של ישיבת תומכי־תמימים‬ ‫– קראו להם "אחי תמימים" – בהרבה עיירות בפולין‪.‬‬ ‫אוטווצק – תקופה חדשה‬ ‫סיימתי את ה'ישיבה־‬ ‫קטנה' של גור‬ ‫בוורשה‪ ,‬וכששקלתי‬ ‫באיזו 'ישיבה גדולה'‬ ‫להמשיך‪ ,‬נכנסתי‬ ‫למנהל הרוחני של‬ ‫הישיבה‪ ,‬הגה"ח רבי‬ ‫מרדכי יוסף זמל זצ"ל‪,‬‬ ‫מחשובי חסידי גור‪,‬‬ ‫שהיה למדן עצום‬ ‫ובעל צורה‪ ,‬והוא יעץ‬ ‫לי להשתדל להתקבל‬ ‫לישיבה־גדולה‬ ‫של ליובאוויטש‬ ‫עיניי – כאשר הרבי הלך מביתו אל הישיבה בערב‬ ‫שבת‪ ,‬מסביבו זקני אנ"ש וחסידים בעלי צורה‪ ,‬יחד‬ ‫עם התלמידים‪ .‬כל הרחוב היה נעמד ביראה להביט‬ ‫בפניו הקדושות של הרבי‪ .‬הפנים הקדושות של הרבי‬ ‫היו מאירות באצילות קודש ושמחה פנימית‪ ,‬ופשוט‬ ‫רוממו את כל מי שזכה לראות אותו‪.‬‬ ‫את רוב המאמרים שהרבי אמר היו מדפיסים‬ ‫ומפיצים אותם בכל קצווי ארץ פולין‪ .‬כך גם‬ ‫הקונטרסים של 'ליקוטי־דיבורים'‪ ,‬שיחות־הקודש‬ ‫של הרבי בהתוועדויות‪ ,‬היו מפיצים בין כל החוגים‪,‬‬ ‫מתי עברתם לאוטווצק?‬ ‫בשנת תרצ"ה הוחלט בעצת הרופאים‪ ,‬שהרבי‬ ‫יעזוב את וורשה ויבוא לגור בקביעות באוטווצק‪.‬‬ ‫אוטווצק היתה עיר־ נופש מפורסמת‪ ,‬בנאות־דשא‪,‬‬ ‫והיתה רחוקה כשלושים מיל מוורשה‪ .‬יחד עם הרבי‬ ‫הועברה הישיבה מוורשה לאוטווצק (אם כי היו‬ ‫תלמידים שהושארו בוורשה)‪ ,‬ומאז התחילה תקופה‬ ‫חדשה וזוהרת לתומכי־תמימים‪.‬‬ ‫[אגב‪ ,‬גם לפני שהרבי והישיבה עברו לאטווצק‬ ‫הרבי היה שוהה שם מפעם לפעם‪ ,‬בחגים‪ ,‬והיו‬ ‫תלמידים שקיבלו רשות לנסוע להיות בחגים עם‬ ‫הרבי באוטווצק‪ .‬באחת השנים הגיע לרבי גם‬ ‫החתן הצעיר שלו "הרמ"ש"‪ ,‬והרבי הריי"צ הורה‬ ‫לו להתוועד בבית־המדרש‪ .‬זה היה מלא מפה לפה‬ ‫מחסידים שבאו לתשרי לרבי‪ ,‬מסתם יהודים תושבי‬ ‫אוטווצק ומתלמידי התמימים‪ .‬ממש מלא‪ .‬אף אחד‬ ‫לא הכיר את החתן הצעיר של הרבי ולכן ההפתעה‬ ‫היתה עצומה‪ .‬הוא התוועד כל הלילה מ־‪ 8‬בערך עד‬ ‫הבוקר! מהתחלת ההתוועדות כשהוא רק התחיל‬ ‫לדבר כולם השתתקו פתאום וממש בלעו בצמא כל‬ ‫מילה‪ .‬זה היה מדהים!‬ ‫הרבי הביא בהתוועדות מכל הש"ס והמדרשים‬ ‫והמפרשים וקבלה וחסידות ועבודת ה'‪ ,‬בגאונות‬ ‫מבהילה‪ .‬היו שם הרבה לומדים אורחים מוורשה‬ ‫ותושבי אוטווצק וכולם השתאו בהתפעלות עצומה‬ ‫ממה שנגלה לעיניהם‪].‬‬ ‫הישיבה באוטווצק היתה בבניין גדול של שלוש‬ ‫קומות‪ ,‬שהיה מעוטר באילנות ועצים‪ .‬האוויר היה‬ ‫צח‪ ,‬והריח הטוב של הפרחים מילא את כל האופק‪.‬‬ ‫בבניין עצמו היה אולם גדול ללימודים ובית־מדרש‪,‬‬ ‫מטבח וחדרי־אוכל‪ .‬בקומה העליונה היו חדרי לינה‬ ‫מרווחים‪ .‬ובנוסף לבניין הזה היו ברשותה של הישיבה‬ ‫עוד כמה בניינים קטנים שנשכרו לחדרי לינה עבור‬ ‫התלמידים‪.‬‬ ‫מה היו סדרי הלימודים באוטווצק?‬ ‫כל סדרי הישיבה התנהלו באותו סדר ממש שהיה‬ ‫נהוג בוורשה‪ ,‬אבל אפשר בהחלט לומר שלמרות שגם‬ ‫בוורשה‪ ,‬כפי שסיפרתי‪ ,‬הרמה וההתמדה היו מאוד‬ ‫מאוד גבוהים – בכל זאת באוטווצק זה היה באופן‬ ‫עוד יותר נעלה שאי־אפשר לתאר‪.‬‬ ‫אם היית נכנס ל'זאל' הגדול בכל שעה משעות‬ ‫הלילה‪ ,‬אפילו ב־‪3‬־‪ 4‬לפנות בוקר‪ ,‬תמיד היית מוצא לא‬ ‫מעט תלמידים שישבו והגו בתורה‪ ,‬בשקידה והתמדה‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪13‬‬ ‫אחד מתעמק בקצות החושן והשני משנן לעצמו את‬ ‫סוגיית הגמרא; אחד שקוע בקונטרס מאמרים‪ ,‬ואחד‬ ‫לומד בקול ובהתלהבות תניא וליקוטי־תורה‪ .‬קשה‬ ‫לתאר את האווירה שהיתה באוטווצק בזאל‪ .‬קול‬ ‫התורה היה נשמע למרחוק עד לתוך היער הסמוך‪.‬‬ ‫והיו גם 'משכימי קום'‪ :‬הרבה מהתלמידים המבוגרים‬ ‫שלמדו יורה־דעה והתכוננו לקבל סמיכה להוראה‪,‬‬ ‫היו משכימים לפנות בוקר – שלוש שעות לפני סדר‬ ‫חסידות – כי בשעות אלו קל יותר להתעמק בדברים‬ ‫הקצרים של הפרי מגדים‪ ,‬ולחזור ולשנן את דברי‬ ‫הש"ך והט"ז‪( .‬וחשוב לציין שאת לימודי הסמיכה לא‬ ‫עשו בשום אופן בזמנים של סדר נגלה‪ ,‬על־חשבון‬ ‫לימוד הגמרא)‪.‬‬ ‫ההתמדה והשקידה בלימודי הנגלה והחסידות‬ ‫באוטווצק היו ממש להפליא!‬ ‫במחיצת החסיד‬ ‫רבי איצ'ה מתמיד הי"ד‬ ‫כשהיו באים אורחים־חסידים לרבי באוטווצק –‬ ‫היה לכם קשר איתם?‬ ‫בהחלט‪ ,‬כשלמדנו באוטווצק היינו מאוד מאושרים‪,‬‬ ‫לא רק בגלל השהיה בדל"ת־אמותיו הקדושות של‬ ‫הרבי – שזה כמובן היה עיקר העיקרים – אלא גם‬ ‫בגלל ששם היו לנו הרבה הזדמנויות להכיר רבים‬ ‫מזקני החסידים מכל הארצות‪ ,‬לספוג מהם הרבה‬ ‫לחלוחית חסידית‪ ,‬ולהתבשם מתורתם ויראתם‪.‬‬ ‫מזמן לזמן באו להסתופף בצילו של הרבי‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬חסידים מריגה‪ ,‬כמו רבי מרדכי חפץ וכדומה;‬ ‫מארצות־הברית‪ ,‬כמו הרב ג'ייקאבסאן; מקאווענע‪,‬‬ ‫כמו החסיד רבי לייב דוקשיצער; וכן אלה שהגיעו‬ ‫לאחרונה מרוסיה‪ ,‬כמו הרב שמואל לעוויטין ועוד‪.‬‬ ‫הם היו מתוועדים אתנו בדרך־כלל על־פי הוראה‬ ‫מיוחדת שקיבלו מהרבי‪.‬‬ ‫אתם יכולים להצביע על מישהו מהאורחים‬ ‫שממנו הכי הושפעתם?‬ ‫לי אישית – ונדמה לי שגם לרוב התמימים –‬ ‫ההנאה־חוויה רוחנית הכי מיוחדת היתה כל פעם‬ ‫כשהיה מגיע לאוטווצק החסיד המפורסם רבי יצחק‬ ‫(איצ'ה) מתמיד הי"ד‪.‬‬ ‫כל פעם כשהיה מגיע לרבי לאוטווצק‪ ,‬הוא היה‬ ‫שוהה שם בערך שבועיים־שלושה‪ ,‬והתלמידים אהבו‬ ‫לשמש אותו ולהיות קרובים אליו ככל האפשר‪ ,‬כי‬ ‫כל הדיבורים שלו היו מתובלים תמיד בדברי תורה‬ ‫וסיפורים מצדיקים וחסידים‪ .‬היה גם תענוג רוחני‬ ‫מיוחד להסתכל עליו ולהביט בו כשהיה מתפלל‪ .‬וכפי‬ ‫שהגדיר את זה המשפיע שלנו‪ :‬לראות את ר' איצ'ה‬ ‫מתפלל זה לראות במוחש מה שכתוב בתניא‪ ,‬ציור של‬ ‫איש שמתגעגע באהבה של רשפי אש בתשוקה ונפש‬ ‫שוקקה לאלוקות‪.‬‬ ‫לפי הבקשה של המשפיעים‪ ,‬רבי איצ'ה היה רגיל‬ ‫‪ • 14‬כפר חב"ד‬ ‫להתוועד לעיתים קרובות עם התלמידים‪ .‬ההתוועדות‬ ‫היתה מתחילה אחרי 'סדר חסידות' של הערב ותפילת‬ ‫ערבית שנסתיימו בשעה תשע וחצי‪ .‬אצל רבי איצ'ה‬ ‫זה היה בדרך־כלל אחרי שאכל את ארוחת־הבוקר‬ ‫שלו‪ ...‬כי בדרך־כלל הוא לא היה אוכל כלום במשך‬ ‫כל היום‪.‬‬ ‫הוא שתה בהתוועדות הרבה משקה וגם היה‬ ‫מעשן ללא הפסקה‪ .‬הדברים שלו תמיד היו ברורים‬ ‫ושמחים‪ ,‬כלשון הידוע "כביום נתינתם בסיני"‪.‬‬ ‫כשהוא היה מספר איזשהו סיפור הוא היה מספר‬ ‫עם כל הפרטים ופרטי־הפרטים‪ ,‬וגם את המקור של‬ ‫הסיפור וממי הוא שמע אותו‪ .‬הוא היה גם 'בעל ציור'‬ ‫מופלא‪ ,‬וכשסיפר הוא היה 'מצייר' את המקום ואת‬ ‫האנשים שבסיפור עד שהיה נדמה לך שאתה רואה‬ ‫אותם ממש מול העיניים‪.‬‬ ‫כשהוא היה גומר את הסיפור הוא היה מבאר‬ ‫ומסביר את התוכן שלו על־פי חסידות‪ ,‬עם כל העומק‬ ‫שבזה‪ ,‬ומה ההוראה שניתן להפיק מהסיפור הזה‬ ‫בעבודת השם‪ .‬אפשר לומר – ככל שזה יישמע היום‬ ‫מוזר – שהשומעים‪ ,‬בזמן ששמעו ממנו את הסיפור‪,‬‬ ‫לא היו מרגישים כלל את עצמם ואת ישותם כלל‪.‬‬ ‫הרגשת כאילו אתה נמצא בעולם אחר לגמרי‪.‬‬ ‫כשרבי איצ'ה הי"ד‬ ‫היה חוזר מאמר‬ ‫חסידות‪ ,‬הקול שלו‬ ‫היה נשמע כמו שאגה‬ ‫של אריה‪ ,‬בהתלהבות‬ ‫עצומה‪ .‬אני עדיין זוכר‬ ‫היטב את המאמר‬ ‫שהוא חזר על הפסוק‬ ‫"על כל דבר פשע‪,‬‬ ‫על שור ועל חמור"‪.‬‬ ‫הפנים שלו היו‬ ‫לוהטות כמו לפיד אש‬ ‫לפעמים הוא היה חוזר מאמר חסידות‪ ,‬ואז הקול‬ ‫שלו היה נשמע כמו שאגה של אריה‪ ,‬בהתלהבות‬ ‫עצומה‪ .‬אני עדיין זוכר היטב את המאמר שהוא חזר‬ ‫על הפסוק "על כל דבר פשע‪ ,‬על שור ועל חמור"‪.‬‬ ‫במאמר מבואר כל הפסוק הזה בעבודה בנפש אדם‪.‬‬ ‫כשהוא אמר את המאמר הזה הפנים שלו היו לוהטות‬ ‫כמו לפיד אש‪ .‬הקול שלו היה קול מאוד רועם ששמעו‬ ‫אותו גם בחוץ‪ ,‬ואנשים שבסביבה התקבצו ובאו‬ ‫לראות מה קורה‪ .‬אפילו אלה שבאו ולא הבינו את‬ ‫התוכן של הדברים שלו‪ ,‬לא חשבו בכלל לחזור על‬ ‫עקבותיהם‪ .‬הם נשארו לשמוע את כל המאמר שארך‬ ‫כשלושת־רבעי שעה‪.‬‬ ‫בסוף ההתוועדות הוא היה רגיל לצאת בריקוד עם‬ ‫התלמידים‪ .‬הוא רקד בכל הגוף שלו‪ ,‬בעיניים סגורות‪,‬‬ ‫עם ניגון של דביקות‪ ,‬כאשר היד שלו אוחזת בכתף‬ ‫של תלמיד‪ .‬הוא היה רגיל לרקוד שעה ארוכה בלי‬ ‫הפסק‪ ,‬ולפעמים אפילו שעתיים‪ .‬התלמידים עצמם‬ ‫כבר התעייפו מהריקוד ויצאו להחליף כוח‪ ,‬אבל ר'‬ ‫איצ'ה לא הפסיק לרגע; הוא נשאר לרקוד עם תלמיד‬ ‫אחד‪ ,‬שהחליף את מקומו של תלמיד אחר‪ ,‬וכך הלאה‬ ‫בזה אחר זה‪ ,‬במשך השעתיים של הריקוד‪...‬‬ ‫חבלי משיח‬ ‫כל אחת מההתוועדויות והסעודות שזכיתי להיות‬ ‫אצל הרבי הריי"צ נ"ע באוטווצק‪ ,‬היתה חוויה רוחנית‬ ‫שקשה לתאר‪ .‬יחד עם זאת אני רוצה לציין התוועדות‬ ‫מיוחדת שחקוקה במוחי ובליבי מאז ועד היום‪ ,‬וכל‬ ‫העת היא עומדת וניצבת מול עיניי‪ ,‬כשהרושם שלה‬ ‫לא נמחה ממני אפילו לרגע אחד במשך למעלה‬ ‫משבעים השנים שעברו מאז‪.‬‬ ‫זאת היתה ההתוועדות של חג הגאולה י"ט כסלו‬ ‫תרצ"ט‪ .‬הפנים הקדושות של הרבי היו מאירות‬ ‫ו'זורחות' באופן מיוחד ביותר‪" ,‬נהירו עילאה"‪ ,‬אבל‬ ‫יחד זאת הן גם היו רציניות ו'מאוימות' באופן מיוחד‬ ‫ביותר‪ .‬השילוב של שני הדברים האלו‪ ,‬ההפוכים‬ ‫לכאורה‪ ,‬היו מחזה שמימי שאי־אפשר בכלל לנסות‬ ‫ולתאר‪.‬‬ ‫להתוועדות הזאת באו כמעט כל החסידים‪ ,‬והיו‬ ‫נוכחים בה כל התלמידים – גם הצעירים ביותר‪.‬‬ ‫הסתדרנו באופן כזה שכל אחד ואחד היה יכול‬ ‫לראות ולשמוע; בעלי הקומה הגבוהה עמדו למטה‪,‬‬ ‫הבינוניים על הספסלים‪ ,‬ובעלי הקומה הנמוכה עמדו‬ ‫על השולחנות‪.‬‬ ‫פתאום‪ ,‬באמצע ההתוועדות‪ ,‬כאילו השתנה‬ ‫קולו ומראהו הק' של הרבי‪ ,‬והרבי אמר את הדברים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫"אידן! איר זאלט וויסן אז משיח שטייט אונטער'ן‬ ‫וואנט‪ .‬דער וואס האט אויגען זעהט אים‪ ,‬און דער‬ ‫וואס האט אויערן הערט אים‪ .‬אז מען גייט אויפן‬ ‫בארג‪ ,‬איז ווען מען קומט צום שפיץ‪ ,‬ווערט זייער‬ ‫שווער; דארף מען זעהן אנהאלטן זיך מיט אלע‬ ‫כוחות‪ ,‬נישט ארונטער צופאלן; דאמאלס פרובט זיך‬ ‫יעדערער אנהאלטן אין יעדער צווייגעלע‪ ,‬אין יעדער‬ ‫גרעזעלע‪ .‬ווען מען איז אויף א גאנצער נאכט און עס‬ ‫קומט די לעצטע פערטל שעה‪ ,‬שלעפערט זיך זייער‬ ‫שטארק; דארף מען זיך זייער שטארק אנשטרענגען‬ ‫נישט איינצושלאפן‪ ,‬וויל אויב מען שלאפט דאמאלס‪,‬‬ ‫כאשר נודע בעיר‬ ‫שאצל הרבי‬ ‫מליובאווויטש אפשר‬ ‫לברך על ארבעת‬ ‫המינים זה הביא‬ ‫לשמחה גדולה בקרב‬ ‫היהודים‪ ,‬וכל יום מימי‬ ‫החג עמדו יהודים‬ ‫בתור מהבוקר עד‬ ‫הערב לברך על הד'‬ ‫מינים של הרבי‬ ‫איז מען א גאנצן טאג שלעפעריג"‪.‬‬ ‫[=יהודים! דעו כי המשיח עומד אחר כתלנו‪ .‬מי‬ ‫שיש לו עיניים – רואה אותו‪ ,‬ומי שיש לו אוזניים‬ ‫– שומע אותו‪ .‬כאשר עולים בהר הרי כאשר מגיעים‬ ‫לפסגה‪ ,‬הופכת ההליכה להיות קשה במיוחד‪ .‬לכן צריך‬ ‫להתחזק בכל הכוחות שלא ליפול‪ .‬במצב כזה מתאמץ‬ ‫כל אחד להיאחז בכל ענף ובכל גבעול‪ .‬כאשר אדם ער‬ ‫כל הלילה הרי כשמגיעה רבע השעה האחרונה נופל‬ ‫עליו רצון עז לישון‪ ,‬ולכן צריך אז מאוד חזק להתאמץ‬ ‫שלא להירדם‪ ,‬כי מי שנרדם אז – נשאר אחר־כך כל‬ ‫היום בישנוניות‪].‬‬ ‫כולנו הרגשנו שמשהו עומד להתרחש ולבוא‬ ‫בעולם‪ .‬הזמן היה סוער והמצב היה נורא בכל העולם‪.‬‬ ‫בעיקר פחדו היהודים מהמאורעות שמתרגשים לבוא‬ ‫לעולם‪ .‬הצורר הנאצי ימ"ש הלך והתגבר‪ ,‬והוא לא‬ ‫הפסיק לדבר על מלחמה‪ .‬הרבה יהודים גורשו‬ ‫ממקומם‪ ,‬וכולם מדברים על מלחמת עולם‪ .‬איש‬ ‫כמובן לא שיער ולא חלם אז על התכנון השטני של‬ ‫הנאצים להשמדת היהודים רח"ל – השואה הנוראה‬ ‫על יהודי פולין וכל יהדות אירופה‪.‬‬ ‫הרגשתי אז‪ ,‬ובעיקר אני בטוח היום‪ ,‬במבט‬ ‫לאחור‪ ,‬שהרבי השתדל בכל כוחו לדחות ולעצור את‬ ‫החבלי משיח‪ .‬אין לי ספק שבלבו פנימה הרבי ראה‬ ‫ברוח קודשו את החושך הנורא של סוף ליל הגלות‬ ‫שעומד להתפשט על שמי יהדות פולין ואירופה‪ ,‬אבל‬ ‫הרבי ניסה בכל כוחו לקרוע את רוע גזר הדין על־‬ ‫ידי גילוי הרבה חסידות‪ ,‬הפצת רוח של ביטחון בה'‬ ‫ושמחה על ביאת המשיח שמתקרב ובא‪.‬‬ ‫השנה הזו – תרצ"ט – השנה האחרונה שלפני‬ ‫פרוץ מלחמת העולם – היתה משופעת ומבורכת‬ ‫מאוד ב'גילויים' אצל הרבי הריי"צ נ"ע‪ .‬כל המאמרים‬ ‫של הרבי עסקו בעניין של גילוי המשיח ומהותו של‬ ‫מלך המשיח‪ .‬באחרון של פסח הרבי אמר את המאמר‬ ‫"ועבדי דוד מלך עליהם"‪ ,‬והוא הסביר בפרוטרוט‬ ‫איך יגלה המשיח את התורה וילמד תורה עם כל‬ ‫ישראל‪ .‬גם הליקוטי דיבורים‪ ,‬השיחות בסעודות‬ ‫ובהתוועדויות עסקו בעיקר בביאור העניין של "רוח‬ ‫חכמה‪ ,‬עצה וגבורה ויראת ה'"‪ ,‬שישרה על מלך‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫בישיבה הרבינו ללמוד בהתמדה וחשק‪ .‬הרבי גם‬ ‫ציוה על הרב ג'ייקובסון שהיה בארצות־הברית‪ ,‬שלא‬ ‫יאחר לבוא לפולין ולהביא אתו עוד עשרה תלמידים‬ ‫משם – בנוסף על השלושה שכבר שנתיים למדו‬ ‫בישיבה – למרות שהוריהם מאוד התנגדו שיסעו‬ ‫לפולין בימים המאוימים ההם‪.‬‬ ‫בסוף הגיעו הבחורים מאמריקה?‬ ‫כן‪ .‬לקראת שבת מברכים אלול‪ ,‬הגיעה קבוצת‬ ‫הבחורים‪ ,‬יחד עם המשפיע שלהם הרב ג'ייקובסון‪,‬‬ ‫לאחר הרבה תלאות וטלטולי־נסיעה‪ .‬אני זוכר‬ ‫שהמשפיע שלנו באוטווצק התוועד עם כל התלמידים‬ ‫בהתוועדות מיוחדת לכבודם של התלמידים־‬ ‫האורחים‪ .‬ההתוועדות הזאת היתה למעשה‬ ‫ההתוועדות האחרונה של המשפיע הי"ד (שנהרג‬ ‫בשואה)‪ .‬היא לא היתה ארוכה בשעות‪ ,‬אבל באיכות‬ ‫זאת היתה ההתוועדות הכי גדולה שאני זוכר‪.‬‬ ‫הרבי ציוה על כולם להיות בשמחה‪ ,‬ולקוות שלא‬ ‫תהיה מלחמה‪ .‬הרב ג'ייקובסון חזר אז לארצות־‬ ‫הברית‪ ,‬והתלמידים נשארו‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪15‬‬ ‫המלחמה החלה‬ ‫האתרוג של הרבי‬ ‫מתי נודע לכם שהתחילה המלחמה?‬ ‫אני זוכר ברור את התאריך של אור ליום שישי‪,‬‬ ‫י"ז אלול‪ ,‬זה היה השבוע שבו חל יום ההתייסדות‬ ‫של תומכי־תמימים‪ ,‬ובליל שישי‪ ,‬במשך כל הלילה‪,‬‬ ‫התוועד אתנו הרב דובער‪ .‬בהשכמת הבוקר הלכנו‬ ‫לטבול (זה היה מהלך של חצי שעה מהישיבה עד‬ ‫למקווה) וכשיצאנו מהמקווה‪ ,‬כבר שמענו קול‬ ‫של פצצות‪ .‬לא רצינו להאמין שאלו באמת פצצות‬ ‫ממטוסי האויב הגרמני‪ ,‬וחשבנו שאלה ניסיונות‬ ‫ותרגילים מצד המטוסים הפולניים‪ ,‬כדי ללמד את‬ ‫האזרחים איך להתנהג בשעת חירום‪ .‬אבל באמצע‬ ‫הדרך כבר נודעה לנו האמת הנוראה‪ ,‬שכמה פצצות‬ ‫נפלו בשכונת היהודים בעיר‪ ,‬בניינים קרסו ונהרסו‬ ‫ויש הרבה הרוגים ופצועים ל"ע‪ .‬היה ברור שהמלחמה‬ ‫כבר התחילה‪.‬‬ ‫במשך יום שישי ושבת נודע לנו שהגרמנים ימ"ש‬ ‫כבר כבשו חלק גדול מפולין‪ ,‬ושהם הולכים וכובשים‬ ‫במהירות הבזק‪ ,‬וזורעים מוות וכיליון בכל עיר וכפר‬ ‫– למרות שבריטניה וצרפת כבר הכריזו מלחמה נגד‬ ‫הגרמנים ימ"ש‪.‬‬ ‫כולנו‪ ,‬כמו כל היהודים באוטווצק‪ ,‬היינו נפחדים‪,‬‬ ‫רועדים ומבוהלים – חוץ מהרבי עצמו‪ ,‬שפניו‬ ‫הקדושות הביעו דווקא רוח של רגיעה ומנוחה‪,‬‬ ‫והעובדה הזו הרגיעה את כל מי שהיו קרובים‬ ‫לרבי‪ .‬בכל זאת הרבי ציווה שהתלמידים שהגיעו‬ ‫מארצות־הברית יחפשו מיד דרך לצאת מפולין‪ ,‬עם‬ ‫הדיפלומטים ואזרחי חוץ־לארץ‪.‬‬ ‫הרבי גם אמר שכל התלמידים בישיבה שרוצים‬ ‫לנסוע הביתה‪ ,‬להיות עם ההורים‪ ,‬יקבלו רשות וגם‬ ‫סיוע‪ .‬ואמנם ראש הישיבה‪ ,‬הגר"י עבער הי"ד‪ ,‬נתן‬ ‫לכל תלמיד שרצה לנסוע‪ ,‬כסף להוצאות הדרך‪.‬‬ ‫חלק גדול מהתלמידים יצאו לוורשה‪ ,‬עיר הבירה‪,‬‬ ‫כי הם קיוו שלשם לא יגיעו הגרמנים כל־כך מהר‪ ,‬ושם‬ ‫גם תהיה אפשרות טובה יותר להסתתר מהפצצות‪.‬‬ ‫עד מתי הרבי עצמו נשאר באוטווצק?‬ ‫ביום שלישי באותו שבוע‪ ,‬גם הרבי עם משפחתו‬ ‫ומקורביו הגיעו לוורשה‪.‬‬ ‫בינתיים המלחמה התגברה‪ ,‬והגרמנים התקרבו‬ ‫לשערי ורשה‪ .‬הממשלה הפולנית התפזרה לכל עבר‪,‬‬ ‫וביום חמישי יצאה הרכבת האחרונה ברישיון מיוחד‬ ‫עם כל הדיפלומטים והאזרחים זרים‪ ,‬ביניהם היו גם‬ ‫התלמידים שבאו מארצות־הברית‪.‬‬ ‫הרבי עצמו היה נחשב אזרח פולני?‬ ‫לא‪ .‬הרבי ומשפחתו היו אזרחי לטביה והם גם‬ ‫יכלו להצטרף ולנסוע ברכבת האחרונה הזו‪ .‬ובאמת‬ ‫המקורבים וגדולי החסידים ובני משפחתו של הרבי‬ ‫הפצירו בו מאוד שהוא יסע ברכבת הזו‪ ,‬אבל הרבי‬ ‫סירב בתוקף ואמר שהוא רוצה להישאר עם כל‬ ‫היהודים וכל התלמידים שלו‪.‬‬ ‫איך היה באותו זמן המצב בוורשה?‬ ‫גרוע מאוד‪ .‬דווקא בשבועות האלו – מי"ז אלול‬ ‫שאז פרצה המלחמה‪ ,‬עד לערב סוכות שאז פולין‬ ‫נכנעה – הנאצים ימ"ש הפגיזו את השכונות של‬ ‫היהודים בוורשה בתותחים והפציצו במטוסים בימים‬ ‫ובלילות בלי שום הפוגה‪ .‬הרבה בניינים נהרסו או‬ ‫נשרפו‪ ,‬והיו אלפים רבים של הרוגים ופצועים‪.‬‬ ‫ואיפה היה הרבי כל אותו זמן?‬ ‫הרבי גם סבל מאוד‪ .‬הרבה פעמים נאלצו להוציא‬ ‫את הרבי מביתו ולהעביר אותו ממקום למקום‪ ,‬כי‬ ‫המקום הקודם נפגע מפצצות‪ .‬עם הרבי היו בני‬ ‫המשפחה וגם חלק מתלמידי הישיבה‪ ,‬אך כל הזמן‬ ‫הרבי היה שקט ונינוח בצורה שקשה לתאר‪.‬‬ ‫וכשפולין נכנעה היה שקט יותר?‬ ‫כן‪ .‬אבל רק ליומיים שלושה‪ .‬בדיוק בערב סוכות‬ ‫כשפולין נכנעה וכבר לא נשמעו קולות של הפצצות‪,‬‬ ‫ואנשים יצאו ממחבואם – היהודים שמחו שעדיין‬ ‫נשאר להם זמן עד כניסת החג לבנות סוכה ולצאת‬ ‫על־כל־פנים ידי מצוות סוכה בלחם צר למי שידו‬ ‫היתה משגת‪ .‬הרבה יהודים היו ממש רעבים ללחם‪,‬‬ ‫אבל היהודים חלקו זה עם זה את הלחם הצר שהיה‬ ‫להם‪.‬‬ ‫בדרך נס הגיעו לרבי שלושה אתרוגים לפני‬ ‫פרוץ המלחמה‪ ,‬וכאשר נודע בעיר שאצל הרבי‬ ‫מליובאווויטש אפשר לברך על ארבעת המינים זה‬ ‫הביא לשמחה גדולה בקרב היהודים‪ ,‬וכל יום מימי‬ ‫החג עמדו יהודים בתור מהבוקר עד הערב לברך על‬ ‫הד' מינים של הרבי‪ ,‬בשלושה מקומות קבועים שלשם‬ ‫הרבי שלח כל יום את שלושת הסטים של הד' מינים‬ ‫שהיו לו‪.‬‬ ‫כפי שאמרתי‪ ,‬המנוחה המעטה‪ ,‬נמשכה רק‬ ‫יומיים־שלושה‪ ,‬ואז התחילו הצרות האמיתיות‪.‬‬ ‫‪ • 16‬כפר חב"ד‬ ‫אף אחד לא הכיר את‬ ‫החתן הצעיר של הרבי‬ ‫ולכן ההפתעה היתה‬ ‫עצומה‪ .‬הוא התוועד‬ ‫כל הלילה מ־‪ 8‬בערך‬ ‫עד הבוקר! מהתחלת‬ ‫ההתוועדות כשהוא‬ ‫רק התחיל לדבר כולם‬ ‫השתתקו פתאום‬ ‫וממש בלעו בצמא כל‬ ‫מילה‪ .‬זה היה מדהים‬ ‫הנאצים ימ"ש נכנסו לתוך העיר והתחילו לתפוס‬ ‫אנשים ברחובות לעבודת פרך‪ .‬הם לא עשו שום‬ ‫אבחנה בין צעירים לזקנים‪ ,‬גיבורים או חלשים; את‬ ‫כולם הם גררו לתוך המשאיות והובילו אותם למחנות‬ ‫צבא‪ ,‬לקבור את ההרוגים ועוד כל מיני עבודות פרך‪.‬‬ ‫והם לא הסתפקו רק בזה‪ ,‬אלא הם הכו מכות‬ ‫קשות ואכזריות‪ ,‬וגזזו את הפאות ואת הזקן של‬ ‫יהודים‪ .‬היהודים התחילו להתחבא בבתים ופשוט‬ ‫פחדו לצאת החוצה‪.‬‬ ‫מי הסתיר את הרבי ושמר עליו בכל הימים האלו?‬ ‫הרבי היה בוורשה‪ ,‬בביתו של הרב ר' דב געאר‪.‬‬ ‫זה שהוא היה אזרח לטביה‪ ,‬עדיין היה בזה אז משום‬ ‫תועלת להגן עליו מהנאצים שלא יגעו לרעה בו‬ ‫ובמשפחתו‪ .‬גם על פתח הבית ששם היה הרבי שמו‬ ‫שלט שמודיע‪ ,‬שכאן גר אזרח לטביה‪.‬‬ ‫פתאום‪ ,‬באמצע‬ ‫ההתוועדות‪ ,‬כאילו‬ ‫השתנה קולו ומראהו‬ ‫הק' של הרבי‪:‬‬ ‫"יהודים! דעו כי‬ ‫המשיח עומד אחר‬ ‫כתלנו‪ .‬מי שיש לו‬ ‫עיניים – רואה אותו‪..‬‬ ‫כאשר מגיעים לפסגה‪,‬‬ ‫צריך להתחזק בכל‬ ‫הכוחות שלא ליפול"‪..‬‬ ‫ה'יחידות' אצל הרבי‬ ‫מה אתם עשיתם בזמן הזה – ניסיתם לברוח או‬ ‫רק הסתתרתם?‬ ‫באותם ימים התפשטו השמועות שהרוסים‬ ‫והגרמנים חילקו ביניהם את פולין‪ ,‬כאשר הרוסים‬ ‫לקחו להם את החלק שלהם‪ ,‬זאת אומרת את‬ ‫המחצית המזרחית של פולין שסמוך לגבול שלהם‪,‬‬ ‫עד הנהר בוג‪ .‬הרבה צעירים יהודים‪ ,‬שנשארו בחלק‬ ‫המערבי‪ ,‬שהיה בשליטת הגרמנים‪ ,‬התחילו לברוח‬ ‫ולעבור את הגבול – אל החלק שבידי הרוסים‪ .‬אבל‬ ‫הבני תורה‪ ,‬בחורי ישיבות מכל החוגים‪ ,‬היו במבוכה‬ ‫גדולה; הם לא ידעו להחליט אם לברוח מהנאצים‬ ‫וליפול בידי הקומוניסטים שמתנגדים לדת ישראל‬ ‫וללימוד תורה – או להישאר בחלק הגרמני עם סכנה‬ ‫גדולה להיהרג או להיפצע‪( .‬על התוכנית השטנית של‬ ‫הנאצים להשמדת היהודים אף אחד מאתנו לא חלם)‪.‬‬ ‫אני וחברי גרנו בוורשה‪ ,‬והיה לנו סדר קבוע‬ ‫ללמוד כל היום יחד במקום סתר‪ .‬כך עברו עלינו כמה‬ ‫שבועות‪ ,‬עד שנהיה אצלנו ספק‪ ,‬אם כדאי להמשיך‬ ‫ולשבת פה עד יעבור זעם‪ ,‬או שעדיף לברוח‪ .‬בכל יום‬ ‫התרבו הגזירות‪ ,‬והסכנה נעשתה גדולה יותר ויותר‪.‬‬ ‫גם לא היתה כבר כמעט אפשרות להסתתר יותר‪ ,‬כי‬ ‫הנאצים התחילו לרשום את השמות של כל האנשים‬ ‫והעבירו אותם לעבודה הקשה‪ .‬החלטנו להסתכן‬ ‫ללכת ברחובות עד שנגיע לבית של הרבי‪ ,‬כדי להיכנס‬ ‫אל הרבי ולשאול את דעתו הקדושה‪.‬‬ ‫באמצע חודש כסלו הגענו לבית של הרבי‪ .‬הרש"ג‬ ‫שראה אותנו ראשון שמח מאוד לקראתנו‪ ,‬והוא‬ ‫סיפר לנו שזה עתה הגיעה בשורה טובה שהרוסים‬ ‫הסכימו להחזיר את מחוז וילנה למדינת ליטא‪ ,‬וכל‬ ‫בני הישיבות בליטא‪ ,‬שנתפסו על־ידי הרוסים כשהם‬ ‫כבשו את פולין המזרחית‪ ,‬עברו לגור בוילנה‪ .‬וילנה‬ ‫היא עכשיו מקום של מנוחה‪ ,‬וגם יש אפשרות‬ ‫להתקשר משם לארצות־הברית‪ .‬יש שם ועד מיוחד‬ ‫שמקבל את הפליטים בזרועות פתוחות ותומכים‬ ‫בישיבות שעוסקים בתורה‪.‬‬ ‫הוא סיפר לנו שגם כמה מתלמידי ליובאוויטש‬ ‫באו לשם‪ ,‬וכן גם כמה חסידי חב"ד‪ ,‬כמו‪ :‬הרב ר'‬ ‫שמואל זלמנוב‪ ,‬הרב ר' משה לייב ראטשטיין‪ ,‬והרב ר'‬ ‫דב אושפאל‪ ,‬שהיה בוילנה עוד לפני פרוץ המלחמה‬ ‫בתור ר"מ בסניף ישיבת "אחי תמימים–ליובאוויטש‬ ‫בוילנה‪.‬‬ ‫הרבי – כך הוא אמר לנו – מעוניין מאוד שתלמידי‬ ‫תומכי־תמימים יברחו מפולין ויעברו לוילנה‪ ,‬כדי‬ ‫לכונן שם את הישיבה מחדש‪.‬‬ ‫באותו יום זכיתי להיכנס ל'יחידות' לרבי‪ .‬פניו‬ ‫הקדושות של הרבי היו מאירות ושמחות‪ .‬הרבי שאל‬ ‫אותי אם אני מוכן לברוח ולעבור את שני הגבולות‪,‬‬ ‫הגבול שבין גרמניה ורוסיה והגבול שבין רוסיה‬ ‫ללטביה‪ .‬אמרתי מיד שאני מוכן‪ .‬ואז אמר לי הרבי‪:‬‬ ‫"אני מברך אותך שתצליח להגיע לווילנה בשלום‪,‬‬ ‫ותסייע לכונן את הישיבה מחדש כפי שהיא היתה"‪.‬‬ ‫אחר־כך הרבי אמר לי‪" :‬תודיע לכל מי מהתלמידים‬ ‫שתפגוש בדרך‪ ,‬שאני רוצה בכל התוקף שכולם יברחו‬ ‫מכאן‪ ,‬אבל לא להישאר תחת שלטון הקומוניסטים‪,‬‬ ‫אלא לברוח לוילנה‪ ,‬למדינת ליטא‪ ,‬ואני אלווה‬ ‫את הכסף הדרוש לכיסוי הוצאות הדרך בשביל כל‬ ‫התלמידים"‪.‬‬ ‫בסוף הרבי אמר לי‪" :‬בכל זאת לא להתמהמה‪ ,‬כי‬ ‫כל יום עלולים להיות שינויים במצב"‪.‬‬ ‫למחרת נתן לי הרב גיורא מאה זלטעס‪ ,‬והוא גם‬ ‫הוסיף לי עוד חמישים כדי שאוכל לקחת יחד עמי‬ ‫גם את אחי המבוגר ממני‪ ,‬כי בלעדיו ההורים שלי לא‬ ‫ירשו לי לברוח‪.‬‬ ‫שליחות מיוחדת‬ ‫באותו יום‪ ,‬יום הבריחה – למחרת היחידות –‬ ‫זכיתי להיכנס שוב לרבי‪ ,‬להיפרד‪ ,‬והוא שוב בירך‬ ‫אותי שאגיע בשלום לוילנה‪.‬‬ ‫לפני שעזבתי את ביתו של הרבי – נגשו אלי‬ ‫ממשפחת הרבי והטילו עלי שליחות מיוחדת אל‬ ‫החסידים בוילנה‪ :‬למסור לחסידים בארצות־הברית‬ ‫בקשר למציאת דרך הצלה לבית הרבי‪ ,‬ולהודיע להם‬ ‫על אופן היציאה שדרכו הרבי רוצה לצאת‪.‬‬ ‫בדרך פגשתי את אחד מתלמידי הישיבה‪ ,‬מסרתי‬ ‫לו מה שהרבי אמר לי‪ ,‬והדבר התפשט אחר־כך בין‬ ‫האחרים‪ .‬כך באו עוד עשרות תלמידים שקיבלו עזרה‬ ‫כספית‪ ,‬וכך הם ניצלו תודה לא־ל‪.‬‬ ‫בדרך נתקלנו בהמוני פליטים שהיו ברחובות בלי‬ ‫מקום מנוחה ובלי מקום עבודה‪ ,‬והם החליטו לחזור‪,‬‬ ‫אך אני אמרתי להם שזו תהיה שגיאה גדולה וכדאי‬ ‫ללכת לוילנה וכך הרבי אמר לי‪ .‬אבל היה בעיני פלא‬ ‫שאף אחד לא ידע ואף אחד גם לא האמין לי שאפשר‬ ‫להגיע לוילנה ושזה מקום רווח והצלה נוח יותר‪.‬‬ ‫פגשנו בדרך גם כמה מתלמידי הישיבה שלנו‪,‬‬ ‫וסיפרתי להם על השליחות שהטילה עלי משפחת‬ ‫הרבי‪ ,‬ועל הרצון של הרבי לעבור לוילנה‪ .‬אותם‪,‬‬ ‫כמובן‪ ,‬לא הייתי צריך לשכנע‪ .‬הם מיד הצטרפו אלינו‬ ‫והלכנו יחד לעבר הגבול השני לברוח משם לליטא‪,‬‬ ‫לעיר וילנה‪.‬‬ ‫ליד הגבול עברו עלינו הרבה תלאות קשות‪.‬‬ ‫נאסרנו שם לימים אחדים‪ ,‬ועוד תלאות‪ .‬אבל בסופו‬ ‫של דבר הצלחנו‪ ,‬בעזרת ה'‪ ,‬והגענו לעבר השני‪ ,‬אל‬ ‫העיר הראשונה שהיתה תחת השלטון של ממשלת‬ ‫ליטא‪.‬‬ ‫היה ממש מרגש לראות את אהבת התורה הטבועה‬ ‫ומושרשת בלב כל יהודי‪ ,‬ממש כפי שהרבי נ"ע ביאר‬ ‫בשיחות רבות‪ .‬בכל מקום שהגעתי אליו‪ ,‬כשדפקתי‬ ‫על דלת ביתו של יהודי‪ ,‬בכפר או בעיירה‪ ,‬למרות שגם‬ ‫הם חיו בדוחק רב – הבית שלהם נפתח לרווחה ברגע‬ ‫שנודע להם שאני בחור ישיבה‪ .‬הם חסכו מלחמם‬ ‫כדי שאני‪ ,‬בחור הישיבה‪ ,‬יוכל לאכול‪ ,‬ו'הכריחו' אותי‬ ‫לישון על המיטה שלהם‪ ,‬בעוד הם עצמם הלכו לישון‬ ‫על הרצפה‪.‬‬ ‫אחרי כמה ימים הגעתי לוילנה‪ ,‬לבית־הכנסת‬ ‫המפואר של חסידי חב"ד שהיה מפורסם תחת השם‬ ‫– "אפאטאוו'ס קלויז"‪.‬‬ ‫לכל ילד וילדה • אות בספר התורה • של ילדי ישראל‬ ‫אות! משיח‬ ‫קומט‬ ‫אות אות‬ ‫קנו להם‬ ‫‪ 93,346‬ילדים עדיין מצפים להרשם‬ ‫בספר התורה החמישי של ילדי ישראל‬ ‫ספר התורה של ילדי ישראל • ת‪.‬ד‪ 8 .‬כפר חב"ד ‪www.kidstorah.org • 03-9607358 • 60840‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪17‬‬ ‫אש האמונה והלהט החסידי ב'עבודה היחידה שנותרה' הוצתו מחדש‬ ‫ה‬ ‫לא להרפות‬ ‫ממשיח‬ ‫'תשנ"ב – ה'תשע"ב‪ .‬עשרים שנה‪ .‬מספר‬ ‫שאיש אשר בשם חסיד יכונה‪ ,‬אינו יכול‬ ‫להישאר אדיש אליו‪ .‬עשרים שנה ל'קונטרס‬ ‫בית רבינו שבבל' עשרים שנה ל'שליחות היחידה‬ ‫שנותרה'‪ ,‬עשרים שנה ל'היכונו לביאת המשיח' שצבע‬ ‫את הארץ בצהוב בוהק עם שמש זורחת שהפיחה‬ ‫תקוה בלבבות ההומים‪ .‬עשרים שנה ללהט‪ ,‬לאמונה‬ ‫היוקדת‪ ,‬לשינוי הטון‪ ,‬לעליית המדרגה‪ ,‬עשרים שנה‬ ‫לדרך החדשה‪.‬‬ ‫עשרים שנה אחרי‪ ,‬תחת הכותרת 'עוד פעולה‬ ‫אחת' השלוחים מתכנסים בהשתתפות שיא‪ ,‬למושב‬ ‫‪ • 18‬כפר חב"ד‬ ‫מרכזי בכינוס השנתי שנועד לטכס עצה‪ ,‬ללבן‪,‬‬ ‫לשוחח‪ ,‬לעורר ולהתעורר‪ ,‬להצית את האש‪ ,‬ללבות‬ ‫מחדש את הגחלת להסעיר את המוח והלב לחיות‬ ‫מחדש את הימים ההם כדי להחיות מחדש את עצמו‪,‬‬ ‫את סביבתו ואת העולם כולו בשליחות העיקרית‬ ‫להביא משיח בפועל ממש‪.‬‬ ‫השיחה של הרבי מהושענא־רבא תשד"מ‬ ‫המוקרנת בפתח המושב על גבי מסך ענק‪ ,‬גורמת‬ ‫למעיים להתכווץ ולגוף להצטמרר‪ .‬הרבי מדבר בכאב‬ ‫רב‪ ,‬וקולו הקדוש נשנק מספר פעמים‪ .‬הרבי מדבר‬ ‫על הצער הגדול על כך שנמצאים בגלות ועל שאין‬ ‫אנו מבינים מדוע אנו סובלים עוד בגלות‪ .‬הלבבות‬ ‫רועדים‪ ,‬הגרון זועק בקלא פנימאה דלא אישתמע‪:‬‬ ‫רבש"ע‪ ,‬עד מתי?‬ ‫את שרביט ההנחיה נוטל הרב נחום גולדשמיד‬ ‫מנתניה והוא עושה זאת בחן רב ובחום חסידי‪ .‬הוא‬ ‫מצית את הניצוץ הראשון‪ ,‬ניצוץ שילך וילהט ויהפוך‬ ‫עם התקדמות המושב ללבה רותחת של אמונה יוקדת‬ ‫שתתפרץ בעוצמה ותשתפך בתום הכינוס על פני כל‬ ‫הארץ ממטולה ועד אילת ותבשר שוב את בשורת‬ ‫הגאולה בעוז ובגאון‪.‬‬ ‫הנואם הראשון הוא הרב שניאור זלמן העכט‬ ‫הפאנל‪ ,‬משמאל‪ :‬השליח‬ ‫הרב יוסף יצחק נוימן‬ ‫(נואם)‪ ,‬השליח הרב נחום‬ ‫גולדשמיד‪ ,‬השליח הרב‬ ‫מרדכי גל‪ ,‬הרב יחזקאל‬ ‫סופר והרב שניאור זלמן‬ ‫העכט‬ ‫במרכז הכינוס השנתי של השלוחים שננעל בשבוע שעבר התקיים‬ ‫מושב כללי שעורר חיות חדשה בענייני גאולה ומשיח‬ ‫צילום‪ :‬יוסי פורמנסקי‬ ‫משפיע בישיבת תות"ל מגדל העמק‪ ,‬שמרחיב ומעמיק‬ ‫בביאור תורני נפלא על חובת הציפייה לגאולה ועל כך‬ ‫שהאמונה במשיח צריכה לחדור ולבעור בעצמותינו‬ ‫בכל המעת לעת‪.‬‬ ‫אורות דתוהו בכלים דתיקון‪ .‬על כלי התיקון‬ ‫במושב אחראי הרב יחזקאל סופר‪ ,‬שמאחוריו שעות‬ ‫רבות של הרצאות בענייני גאולה ומשיח‪ .‬הוא נותן‬ ‫לשלוחים טעימה מסדרת ההרצאות שלו בנושאים‬ ‫יסודיים בסוגיה זו ומציג משנה סדורה בנויה לתלפיות‪.‬‬ ‫הוא קורא לשלוחים ללמוד את נושא הגאולה בצורה‬ ‫יסודית‪ ,‬כך שיוכלו גם להתמודד עם מגוון השאלות‬ ‫שצצות בנושא‪.‬‬ ‫מדיבור למעשה‪ ,‬בגילוי־לב מעורר התפעלות‪,‬‬ ‫משתף השליח הרב יוסף יצחק נוימן ממכבים־רעות‬ ‫את עמיתיו השלוחים בתחושותיו ועורך חשבון־נפש‬ ‫פומבי ונוקב על החסמים המונעים לעיתים ממנו‬ ‫ואולי גם מאחרים לפעול בענייני גאולה ומשיח כיאה‬ ‫וכראוי‪.‬‬ ‫את מסכת הנאומים חותם הרב הרב מרדכי גל‪,‬‬ ‫שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ברמת־גן‪ .‬הוא משתף‬ ‫את השלוחים במספר תובנות שלו כבן שגדל לדור‬ ‫ה'תקומה' של אחרי השואה‪ .‬הוא סיכם את דבריו‬ ‫בקריאה נרגשת לאחיו השלוחים‪ ,‬לעורר ולהצית‬ ‫מחדש את האש והלהט החסידיים בעבודה היחידה‬ ‫שנותרה – להביא משיח צדקנו בפועל ממש‪.‬‬ ‫המושב נחתם בדברי סיכום של חבר הוועדה‬ ‫לענייני גאולה ומשיח השליח הרב משה גרוזמן‬ ‫מראשון־לציון‪ ,‬שקרא לשלוחים חדשים להירתם‬ ‫ולהצטרף לוועדה כדי להביא לידי פועל מספר‬ ‫רעיונות העומדים על הפרק‪ .‬בסיום דבריו קרא לכולם‬ ‫לנצל את העת־רצון המיוחדת‪ ,‬כאשר כל השלוחים‪,‬‬ ‫המייצגים את כל תושבי ארץ־הקודש‪ ,‬דורשים‬ ‫ותובעים את הגאולה‪ ,‬תיכף ומיד ממש‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪19‬‬ ‫אין מחיצות‬ ‫הרב מנחם וולפא‬ ‫שליח ראשי נתניה‬ ‫המושב המרכזי החשוב בעניין משיח וגאולה‪ ,‬גרם‬ ‫לי לטלטלה נפשית מיוחדת במינה ולהתעוררות של‬ ‫תביעה אישית מעצמי‪ ,‬על הצורך לעשות‪ ,‬לעסוק‬ ‫ולעמול‪ ,‬ולהוסיף‪ ‬יותר ויותר‪ ,‬בלימוד‪ ,‬והפצת‬ ‫עניני‪ ‬משיח וגאולה‪ ,‬ביתר שאת ויתר עז‪ ,‬ובמסירה‬ ‫ונתינה‪ ,‬הן בחוגים הקרובים; והן במעגלים רחבים‪,‬‬ ‫שמחוץ למסגרת אנ"ש‪.‬‬ ‫‪ ‬הרגשתי את הנקודה הפנימית והנוקבת‪ ,‬שחלחלה‬ ‫לעומק הלב‪ ,‬מדבריהם האמיתיים של כל אחד ואחד‬ ‫מהדוברים במושב זה‪ .‬הן אלו שדברו על הצורך‬ ‫החשוב בלימוד עמוק של הדברים ממקורותיהם‪,‬‬ ‫על־פי הוראת הרבי‪ ‬וההתחברות לעמקם – בבחינת‬ ‫"כלים דתיקון"‪ .‬והן אלו שעוררו על הסערה הדרושה‬ ‫בעניין זה‪ ,‬לכיבוש העולם וכיבוש לבם של כל אחינו‬ ‫בני ישראל‪ ,‬בכל מקום שהם – בחינת "אורות דתוהו"‪.‬‬ ‫‪ ‬היה ניכר היטב‪ ,‬כיצד דברי כל אחד מהדוברים‪,‬‬ ‫משלימים‪ ,‬מחזקים ושופכים אור‪ ,‬על דברי רעהו‪ .‬‬ ‫רצינות המעמד‪ ,‬נתנה תחושה על חשיבתו הכבירה‬ ‫של הענין ושל שליחותנו המיוחדת ליישומו‪ ,‬בבחינת‬ ‫אירוע ורגע היסטורי ומכונן‪.‬‬ ‫כולנו נוכחנו איך אין כל מחיצות כלל בקרב‬ ‫אנ"ש שיחיו‪ ,‬והננו כולנו יחדיו בבחינת‪" :‬עמדו הכן‬ ‫כולכם לקבלת פני משיח צדקנו" – כדבריו הקדושים‬ ‫של הרבי מאז‪ .‬ולכן‪ ,‬אך טבעי היה‪ ,‬לשמוע בתוך‬ ‫דבריו המאלפים של הרה"ח ר' מוטי גל את הקריאה‬ ‫והקביעה שאין כל חילוקים בתוך אנ"ש שיחיו‪ .‬וכל‬ ‫זה‪ ‬עורר את הזעקה לה' ‪" ‬ברכנו אבינו כולנו כאחד‬ ‫באור פניך; ובאור פני מלך חיים"‪ .‬וידועים דברי קדשו‬ ‫של הרבי‪ ,‬שבדורנו נשאר רק ענין "אחדות החסידים"‪,‬‬ ‫שהוא הדבר שיביא אותנו לגאולה השלימה‪.‬‬ ‫‪ • 20‬כפר חב"ד‬ ‫מבחינה אישית‪ ,‬היתה לי הרגשה‪ ‬שמעבר לכל‬ ‫הסדנאות והמושבים המאוד חשובים‪ ,‬הרי מושב זה‬ ‫הינו ללא ספק‪ ‬התכלית העיקרית‪ ,‬המטרה וה"לב"‪,‬‬ ‫של כל הכינוס‪.‬‬ ‫הסיבה להחלטתי לכתוב את הדברים היא בקשתי‬ ‫והצעתי‪ ,‬שהפעם לא‪ ‬יישאר העניין בתור התעוררות‬ ‫יפה חד פעמית‪ ,‬בציפיה למושב הבא בשנה הבאה‪...‬‬ ‫אלא‪ ,‬שחברי הוועדה היקרים‪ ,‬יעשו בהקדם‬ ‫הראוי והאפשרי ־‪ ‬בעוד אחינו השלוחים עומדים‬ ‫בהתעוררות‪ ,‬תחת הרושם של המושב המיוחד –‬ ‫כל התלוי בהם בענין התעוררות ייסוד שעורי תורה‬ ‫חדשים בעניני גאולה ומשיח‪ ,‬בקרב אנ"ש והמקורבים‪.‬‬ ‫לפרסם ולהקל ‪ ‬ברכישת הספרים המתאימים ללמוד‬ ‫ברבים‪ .‬וכן לפעול ולהכין תכנית שתוכל להיות‬ ‫מיושמת ע"י כל הסניפים‪ ,‬שתכלול לדוגמה‪ ,‬הרצאה‬ ‫מובנה בנושא ‪ ,‬קטעים של מנגינות חסידיות שמחות‬ ‫והמשך של התוועדות חסידית‪ ,‬בעניני הצפיה‬ ‫לגאולה הקרובה וההכנה לקראתה‪ .‬תכנית שיכולה‬ ‫"לרוץ" בבתי כנסת ובמרכזי שכונות‪ ,‬ברחבי הערים‬ ‫בארץ‪ ,‬או‪ ‬תוכניות נוספות‪ .‬וכן הקלה ברכישת‬ ‫החוברת החדשית "משיח יום יום"‪ .‬על־מנת להפיצן‬ ‫בבתי כנסת ומרכזי ציבור‪ ,‬בהיקף הגדול ביותר‪ .‬ועוד‬ ‫ועוד‪ .‬‬ ‫‪ ‬ונזכה תיכף ומיד ממש למימוש ברכת משיח נאו‪.‬‬ ‫הרציונאל‬ ‫והאידיאל‬ ‫הרב נחמיה קפלון‪ ,‬רחובות‬ ‫עורך 'התקשרות' – צא"ח‬ ‫א‬ ‫נסה לתאר מעט מתחושתי במושב שעסק‬ ‫בנושא משיח וגאולה‪ ,‬ואולי יש להגדיר זאת‬ ‫כך‪ ,‬ובהקדים‪:‬‬ ‫במשך הכינוס‪ ,‬הסדנאות המושבים‪ ,‬עוסקים רבות‬ ‫ברציונל‪ ,‬במושב הזה עוסקים באידיאל‪.‬‬ ‫ואולי במלים פשוטות – זהו הנשמה של הכינוס‪.‬‬ ‫ידוע בדא"ח ובשיחות הראשונות‪ ,‬שלכל דבר יש‬ ‫כוונה פנימית וכוונה פנימית יותר‪.‬‬ ‫במהלך הימים היפים הללו‪ ,‬הולכת ומתגבשת אצל‬ ‫כל שליח דמות אידיאלית של 'השליח השלם'‪ .‬הוא‬ ‫עובר מסדנא לסדנא‪ ,‬מנושא לנושא ומדובר לדובר‪,‬‬ ‫וגם אם הוא אינו מתאים באופיו לכל התחומים‪ ,‬הרי‬ ‫'במקום שמחשבתו של אדם – שם הוא נמצא'‪.‬‬ ‫החוט המקשר את כל השעות בהן הוא יושב‬ ‫ברציפות‪ ,‬בביטול ובקבלת־עול גם כשלעתים הדברים‬ ‫לא מוצאים חן בעיניו ומאזין לדוברים‪ ,‬הוא התשוקה‬ ‫השאיפה והרצון העז המשותף לכלל השלוחים –‬ ‫להיות 'שליח מושלם' העושה כל מה שדורש הרבי‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫אך אחרי הכול מדובר על 'כלים' ו'חוצה' גם של‬ ‫עצמנו‪ ,...‬מבלי לגעת כל כך באורות‪ ,‬בעצם ובמהות‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫זהו הדבר הנפלא הקורה מדי שנה וקרה השנה‬ ‫באופן מיוחד לטעמי – במושב המכוון כל כולו‬ ‫לפריצת־דרך בהשלמת המשימה של הבאת הגאולה‪:‬‬ ‫התחושה הכוללת היא של התעסקות במהות‪,‬‬ ‫באותו אידיאל שלעתים הוא מעצבן כי הוא‬ ‫למעלה מטעם ודעת‪ ,‬ועד שמחוסר כלים להכילו‬ ‫נוצרו המחלוקות‪ ...‬אך ישנו לגביו גירוי וסקרנות‪,‬‬ ‫ערגה וכיסופין בתת הכרה‪ ,‬לבשורה חדשה שאולי‬ ‫תצמח מתוך ה'שבת אחים גם יחד' ואיש את רעהו‬ ‫יעזורו‪ .‬ובאשר ל'אין דעותיהם שוות'‪ ,‬הרי לפחות‬ ‫בין השלוחים ההרגשה היא להיפך ממש – כולם‬ ‫מאוחדים בשאיפה אחת להגיע אל המטרה מה שיותר‬ ‫מהר‪ ,‬ובזרועות שלובות‪.‬‬ ‫אני יכול לומר שבכל שנה אני מצפה לרגע שיגרום‬ ‫לי לאיבוד שווי משקל (לרגע בלבד כמובן‪ ,‬שלא‬ ‫להיסחף חלילה‪ ,)...‬לרוב זה קורה בשעה מאוחרת‬ ‫של ַההתוועדות הלילית או בַ ריקוד המשותף כשכל‬ ‫הזרועות נישאים איש על כתפי רעהו ומקיפים במעגל‬ ‫ענק את האולם הגדול‪ ,‬ומפי הכול בוקעת השירה‬ ‫בקול גדול וניחר‪" :‬שלו־חי‪ ,‬א־דוני־נו"‪...‬‬ ‫הפעם זה קרה דווקא בעת המושב הנזכר‪ .‬בזה‬ ‫אחר זה עלו ודיברו הדוברים ברצינות רבה ובכנות‬ ‫מדבקת על תחושותיהם לגבי מה שנעשה או לא‬ ‫נעשה במבצע המבצעים המאוד לא פשוט ולא קל‬ ‫הזה‪ .‬וביחד עם זאת נתנו הדברים השראה לתקווה‪,‬‬ ‫מעוף ועוצמה בלתי רגילה התלויה רק בעשיותינו‪ ,‬כדי‬ ‫להפוך את העולם ממה שהוא עתה למקום מתאים‬ ‫ל'קבלת פנים' החמה הצפויה לאורח הגדול – מלך‬ ‫המשיח‪.‬‬ ‫יישר־חילם של מי שגרמו לכך‪ ,‬הדוברים והעוסקים‬ ‫בועדה בכל השנה‪ ,‬בתוככי כלל השלוחים שליט"א‪.‬‬ ‫לא לרחף‬ ‫בשמים‬ ‫הרב לוי העכט‬ ‫שליח באילת‬ ‫כ‬ ‫שמתכנסים ומדברים אודות עניני משיח וגאולה‬ ‫ישנה התחושה שצריכים לצאת מהמימד הרגיל‬ ‫ולהתחיל לגלל עיניים ולנענע הידים‪ ,‬ולעורר‬ ‫אודות העשיה להביא משיח צדקינו בפועל ממש‪.‬‬ ‫אך לא שמים לב שכל זה נשאר במימד ההוא‪,‬‬ ‫וכשחוזרים שוב להנהגה הרגילה\האנושית‪ ,‬נשכח‬ ‫כל ההתעוררות וכו'‪( ,‬וכפי שמובא במאמר 'וכל‬ ‫אדם' תשכ"ג שהמעלה במצות התשובה על תנועת‬ ‫התשובה בנפש היא‪ ,‬שתנועת התשובה היא יציאה‬ ‫מהמצב הרגיל‪ ,‬וע"כ צריך לא לשכוח שזה גם 'מצוה'‬ ‫לחזור בתשובה ואזי מורידים את התשובה גם למצב‬ ‫הרגיל היום־יומי)‪.‬‬ ‫המיוחד שכולנו הרגשנו במושב שהתקיים‬ ‫בכינוס השלוחים השתא בעניני משיח וגאולה‪ ,‬הוא‪,‬‬ ‫שהשלוחים התכנסו בשיא הרצינות וכובד הראש לדון‬ ‫– כפי שדנים בדבר גיוס משאבים תקצביים למוסד‬ ‫שנתון בגירעון‪ ,‬ללא גלגול עיניים‪ ‬ותנועות ידיים‪,‬‬ ‫אלא פשוט חייבים להביא את הדבר בפועל ממש‪ .‬‬ ‫מכאן נבעה תחושת האחדות המופלאה שיכולים‬ ‫לשבת יחדיו חסידים שונים עם טבעים שונים‬ ‫והנהגות שונות‪ ,‬ומכל אחד נשמע ונבנה תבנית פעולה‪.‬‬ ‫)כשם שלא יעלה‪ ‬על הדעת דרישה שבמושב‬ ‫גיוס משאבים ישבו אך ורק חסידים מנעוועל או‬ ‫מקרמנצ'וג‪ ,‬אלא כל מי שאולי נעזר בו להצלת המוסד‬ ‫יעלה ויבוא‪ ,‬כך לא מובנת הדרישה שבעיניני משיח‬ ‫וגאולה רק מסויימים יוכלו להביע דעתם)‬ ‫אינני בא לסקר מה היה במושב בדיוק אך כששמענו‬ ‫את הדוברים כל אחד בתורו ניצנצה לי תובנה 'חזקה'‪:‬‬ ‫החילוקי דעות שבינינו (שיוצגו ע"י הדוברים השונים)‬ ‫אינם על הכרזה כזו או אחרת‪ ,‬וכמובן שלא על כבוד‬ ‫ליובאוויטש (אלה חסים על הכבוד ואלה לא)‪ .‬אלא‬ ‫חילוקים הנובעים מתוך תנועות שונות ואופיי נפש‬ ‫שונים‪ ,‬דיבר שם שליח\משפיע שהשקפתו מתוך‬ ‫השיחות והמאמרים‪ ,‬שליח\מרצה שהשקפתו מתוך‬ ‫העברת המסרים השכליים‪ ,‬שליח\תמים שהשקפתו‬ ‫מתומכי תמימים עוד לא פגה‪ ,‬ושליח\נלהב‪ ‬שהשקפתו‬ ‫נובעת מהאש שהצית הרבי בליבו‪ ‬בשובו אל ה' –‬ ‫ולכולם אותה מטרה אך עם דרכי גישה שונים‪ ,‬ובאים‬ ‫יחד ל'התפרנס זה מזה' ולרתום את כל הספירות כדי‬ ‫להאיר את העולם באור הגאולה‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪21‬‬ ‫"נערים פחותים מכ"ה שנים ‪ ...‬כשמתפללים בכוונה‪ ,‬הנה רתיחת הנערות גורמת להם לעשות תנועות משונות בלי כוונה בידיהם או ברגליהם‪ ,‬וגם בזקנים יקרה כן למקצתם לבד"‬ ‫כשה'מתנגדים'‬ ‫גזרו 'גזירת שמד'‬ ‫על התפילה החסידית‬ ‫איך כינה אדמו"ר הזקן את אלו שדרשו להתפלל "בלי שום תנועה והרמת קול"‪,‬‬ ‫ומדוע לא הסתפק בכך שכל אחד לעצמו מתפלל בהתלהבות ובקול רם‪ ,‬אלא‬ ‫תיקן שכך תהיה גם תפילת הציבור • מדוע כל הצרות והקטרוגים באים בשל‬ ‫חסרון התפילה בכוונה‪ ,‬ומה צריך לעשות לאלו שמדברים בבית־הכנסת לפני‬ ‫סיום התפילה • על תקנות רבינו הזקן בעבודת התפלה והמניינים המיוחדים •‬ ‫פרק נוסף‪ ,‬בפרסום ראשון‪ ,‬של המבוא המקיף‪ ,‬המרתק והמאלף‪ ,‬של הרב שלום‬ ‫דובער לוין‪ ,‬לכבוד המהדורה החדשה והמשוכללת של אגרות קודש רבינו הזקן‬ ‫שבימים אלו הולכת ונשלמת • שנת המאתיים‬ ‫הרב שלום דובער לוין‬ ‫‪ • 22‬כפר חב"ד‬ ‫א‬ ‫חד מהדברים הראשונים שהתקינה עדת‬ ‫החסידים‪ ,‬היה קביעת מנינים מיוחדים‪ ,‬שבהם‬ ‫היו מתפללים אנ"ש בדרך החסידות‪ ,‬בחיות‪,‬‬ ‫במתינות‪ ,‬בקול רם‪ ,‬ובנוסח התפלה החסידי‪.‬‬ ‫כבר בכתבי המתנגדים של שנת תקל"ב מתלוננים בזה‬ ‫על החסידים‪ ,‬הן על קביעת מנינים מיוחדים (קונטרס‬ ‫זמיר עריצים כתבים ב‪ .‬ד‪ .‬ה‪ .‬חסידים ומתנגדים ח"א ע'‬ ‫‪ ,)62 .59 .45‬והן על התפלה בקול רם (שם כתבים א‪ .‬ד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שם ע' ‪ ,)62 .60 .41‬והן על שינוי נוסח התפלה (שם‬ ‫כתבים ב‪ .‬ג‪ .‬ז‪ .‬שם ע' ‪ .)67 .53 .45‬ושוב חזרו עליהם‬ ‫בכתביהם משנת תקמ"א ואילך (שם ע' ‪.124 .118 .112‬‬ ‫‪.)125‬‬ ‫בשנת תקמ"ז פרסמו המתנגדים בעיר שקלוב כרוז‬ ‫אל כל הקהילות‪ ,‬נגד החסידים המתפללים במניינים‬ ‫מיוחדים (ראה "חסידים ומתנגדים" ע' ‪ .)151‬שם‬ ‫בשקלוב הי' אחד בשם ר' אלכסנדר‪ ,‬שהשתדל לגונן על‬ ‫החסידים‪ ,‬שלא יפריעום בתפילותיהם‪ .‬ורבינו כתב לו‬ ‫אז בענין זה (אגרת י)‪" :‬אף כי לא ידעתיהו ולא אכיר‬ ‫מראהו‪ ,‬אך לשמע אזן שמעתיהו אשר רוח ה' נוססה בו‪,‬‬ ‫שלא לעמוד בסוד משחקים המלעיגים בחפצים לעבוד‬ ‫את ה' באמת‪ ,‬עבודה שבלב זו תפילה ‪ ...‬בהיווסדם יחד‬ ‫עלי לגזור גזירת שמד על התפלה‪ ,‬להתפלל כמותם דוקא‬ ‫בחפזון ובלי שום תנועה והרמת קול ‪ ...‬באתי לעורר נפש‬ ‫נדיבה ללבוש בגדי קנאה‪ ,‬לקנאות לה' ולתורתו להפר‬ ‫מחשבות ערומים‪ ,‬ולא תעשינה ידיהם תושיה‪ ,‬ותחשב לו‬ ‫לצדקה לדור ודור עד עולם"‪ .‬וממשיך ומבאר לפניו את‬ ‫תוכן ענין התפלה בקול ובהתבוננות המעוררת אהבת ה'‪.‬‬ ‫אחר כך הפך ר' אלכסנדר זה‪ ,‬לאחד מגדולי החסידים‪.‬‬ ‫הרדיפות נגד המניינים החסידים התחילו אז גם‬ ‫בשאר העיירות‪ .‬כשהגיעו הרדיפות האלו לעיר סמיליאן‬ ‫כתב להם רבינו (אגרת יד)‪" :‬באתי כמזכיר ומחזיר על‬ ‫הראשונות בכלל‪ ,‬ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד‬ ‫על העבודה זו תפילה בקול רם‪ ,‬להתחזק מאד בכל עוז‬ ‫ותעצומות נגד כל מונע מבית ומחוץ ביד חזקה כמשמעו"‬ ‫(אחר כך נדפסה האיגרת באגרת הקודש שבתניא‪ ,‬בתור‬ ‫הוספה לאגרת כב)‪.‬‬ ‫אמנם בעיר אושאץ גברו הרדיפות של המתנגדים נגד‬ ‫המניינים של החסידים‪ ,‬ביתר שאת‪ ,‬ואז יעץ להם רבינו‬ ‫(אגרת ט)‪" :‬מודעת זאת בארץ הרעש הגדול שבמדינתנו‬ ‫ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע בקרוב‪ ,‬ועל כן זאת‬ ‫העצה היעוצה על פני כל הארץ‪ ,‬לקיים מה שכתוב חבי‬ ‫כמעט רגע עד יעבור זעם‪ ,‬ועת לעשות לה' הפרו תורתך‬ ‫כתיב‪ ,‬ובגלל הדבר הזה השמרו בנפשותיכם מלהתיצב נגד‬ ‫הקמים עליכם כדי להתפלל במנין מיוחד‪ .‬ובה' בטחתי‬ ‫שאל יעזבנו נצח סלה ועד‪ ,‬ובקרוב יחזיר העטרה ליושנה"‪.‬‬ ‫באחת העיירות שהתקיים בה מנין חסידי‪ ,‬רצה רבה‬ ‫של העיר‪ 1‬לסגור את המנין‪ .‬הוא כתב לרבינו‪ ,‬אשר‬ ‫הנערים מחויבים לשמוע בקול אביהם‪ ,‬שאינם רוצים‬ ‫שהנערים ילכו למנין החסידים ויתפללו בנוסח שלהם‪.‬‬ ‫רבינו השיב לו‪ ,‬דקיי"ל דבמילתא דלא שייך האב בגווה‬ ‫אין בו כח למחות בבן‪ ,‬ואשר אין איסור בשינוי הנוסח‪.‬‬ ‫אמנם מכל מקום הציע רבינו להתפשר (אגרת מו)‪" :‬מפני‬ ‫שמעכ"ת כוונתו רצויה למצוה רבה‪ ,‬הבאת שלום‪ ,‬אף ידי‬ ‫תכון עמו‪ ,‬לצוות ולהזהיר על המנין המתפללים שלא‬ ‫ישנו סדר התפלה מברוך שאמר עד אחר שמונה עשרה‪,‬‬ ‫באם שישמעו לו אנשי עירו לכבוד מעכ"ת‪ ,‬להיות בשלום‬ ‫ובמישור עם המנין באמת לאמתו‪ ,‬ולא לעורר עוד מדנים‬ ‫ח"ו עם בניהם החפצים לילך למנין"‪.‬‬ ‫גם בווילנא התקיים במשך שנים מנין מיוחד לעדת‬ ‫החסידים‪ ,2‬עד אשר בשנת תקנ"ז התחילו להתגבר‬ ‫רדיפות המתנגדים נגד החסידים‪ ,‬ורבינו כתב להם‬ ‫בראשית שנת תקנ"ח (אגרת נד)‪" :‬מוטל עלינו חובה‬ ‫לשתוק ולסבול ולקבל היסורים באהבה ‪ ...‬ותקבלו שכר‬ ‫על הפרישה‪ ,‬ומלה בסלע ומשתוקא בתרין‪ ,‬כי עת לעשות‬ ‫לה'"‪ .‬ופשטות הכוונה היא למנין החסידי (שנגד זה היו‬ ‫עיקר הרדיפות)‪ ,‬אשר "תקבלו שכר על הפרישה"‪.‬‬ ‫וכך הורה להם רבינו באותו קיץ תקנ"ח‪( 3‬ראה אגרת‬ ‫קג)‪" :‬קיץ תקנ"ח ‪ ...‬שלחתי ‪ ...‬כמה בקשות ואזהרות‪,‬‬ ‫שלא יחזיק עוד במחלוקת לשם שמים‪ ,‬ולא לעשות מנין‬ ‫בפני עצמו"‪.‬‬ ‫קול מעורר הכוונה‬ ‫באגרת הנ"ל אל ר' אלכסנדר משקלוב‪ ,‬ביאר רבינו את‬ ‫תוכן ענין התפלה בקול המעורר הכוונה (אגרת י)‪" :‬יסוד‬ ‫כל התורה לדעת את ה' להכיר גדלו ותפארתו בדעה‬ ‫שלימה ומיושבת בבינת הלב‪ ,‬שיתבונן בזה כל כך עד‬ ‫שתתעורר נפש המשכלת לאהבה את שם ה' ולדבקה בו‬ ‫ובתורתו ולחפוץ מאד במצותיו‪ ,‬אשר כל ענין זה נעשה‬ ‫‪ .1‬לא ידוע לנו שם העיר‪ ,‬אבל שמו של הרב הי' ר' אליעזר כ"ץ‪.‬‬ ‫ויש מקום לשער שמדובר באחת מעיירות דרום רוסיא הלבנה‬ ‫(אולי חרסון)‪ .‬ראה שוה"ג לאגרת הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ .2‬ראה תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא פרק א‪..‬‬ ‫‪ .3‬חדשים אחדים לפני המאסר‪ ,‬בו נאסרו רבינו וגדולי החסידים‬ ‫שבווילנא‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪23‬‬ ‫כתי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע‬ ‫לנו בזמן הזה על ידי אמירת פסוקי דזמרה וברכות‬ ‫קריאת שמע לפניה ולאחריה‪ ,‬בפה מלא ובקול‬ ‫המעורר כוונת הלב"‪.‬‬ ‫לא רק שכל אחד לעצמו מתפלל בהתלהבות ובקול‬ ‫רם‪ ,‬אלא שרבינו תיקן שכך תהיה גם תפלת הצבור‪.‬‬ ‫הגיעה לידינו אגרת שכתב לאנ"ש בקהלת קאפוסט‬ ‫(אגרת עא)‪" :‬אהוביי אחיי ורעיי‪ ,‬חזקו ואמצו במאד‬ ‫מאד‪ ,‬כמאמר רז"ל שהתפלה צריכה חיזוק‪ ,‬כאדם‬ ‫הנאבק עם שונאו שצריך להתחזק בכל כח ועוז‬ ‫ותעצומות‪ ,‬אף כי גם זאת שעת צלותא היא שעת‬ ‫קרבא‪ .‬וכמו שבמלחמות בני אדם צריכים כל בני‬ ‫המלחמה להתאסף אל מקום אחד‪ ,‬להתחזק כולם‬ ‫כאחד ולא זה בכה וזה בכה‪ ,‬אף גם בתפלה יהיו עשרה‬ ‫לפחות כולם כאחד מתחילים מברוך שאמר ואילך‪,‬‬ ‫ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק בקול חזק‬ ‫לייחד לאחד להרים קול אחד"‪.‬‬ ‫וכעין זה כתב רבינו לאנ"ש בווילנא‪ ,‬בראשית שנת‬ ‫תקנ"ח (אגרת נד)‪" :‬לשרתו ולברך בשמו במקהלות‬ ‫בקולי קולות מקרב איש ולב עמוק וכל עצמותי‬ ‫תאמרנה"‪ .‬וכן לאנ"ש דבוחאב ישן (אגרת פא)‪:‬‬ ‫"לאסוף אליו עשרה מתפללים בקול"‪.‬‬ ‫בעת מאסרו של רבינו נשאל בענין זה והשיב (כרם‬ ‫חב"ד גליון ‪ 4‬ע' ‪ ,)43‬שיש מבין החסידים המתפללים‬ ‫בתנועות הגוף ומחיאות כף‪ .‬ובפרטיות יותר ביאר‬ ‫‪ • 24‬כפר חב"ד‬ ‫"שלא לעמוד בסוד‬ ‫משחקים המלעיגים‬ ‫בחפצים לעבוד את ה'‬ ‫באמת‪ ,‬עבודה שבלב‬ ‫זו תפלה ‪ ...‬בהוסדם‬ ‫יחד עלי לגזור גזירת‬ ‫שמד על התפלה‪,‬‬ ‫להתפלל כמותם‬ ‫דוקא בחפזון ובלי‬ ‫שום תנועה והרמת‬ ‫קול ‪ ...‬באתי לעורר‬ ‫נפש נדיבה ללבוש‬ ‫בגדי קנאה‪ ,‬לקנאות‬ ‫לה' ולתורתו להפר‬ ‫מחשבות ערומים"‬ ‫זאת בתשובותיו למלשינות (אגרת נח)‪ :‬התפלה‬ ‫בכוונה כנ"ל היא עזר וסעד לאדם לעמוד נגד יצרו‬ ‫הרע כל היום גם אחר התפלה לקיים כל מצות ה' בין‬ ‫סור מרע ועשה טוב כנ"ל‪ ,‬כי נשאר לו לזיכרון במוחו‬ ‫ולבו כל היום ‪ ...‬התעוררות זו שנתעוררה בינותינו‬ ‫מזמן קרוב כנ"ל להתפלל בכוונה‪ ,‬הנה בקצת עיירות‬ ‫היא מצויה ורגילה קצת גם בנערים פחותים מכ"ה‬ ‫שנים ‪ ...‬והנערים הנ"ל כשמתפללים בכוונה‪ ,‬הנה‬ ‫רתיחת הנערות גורמת להם לעשות תנועות משונות‬ ‫בלי כוונה בידיהם או ברגליהם‪ ,‬וגם בזקנים יקרה כן‬ ‫למקצתם לבד"‪.‬‬ ‫תקנות התפלה במתינות‬ ‫עוד תיקן רבינו‪ ,‬שהתפלה בצבור תהיה דוקא‬ ‫במתינות (אגרת ע)‪" :‬לא טובה השמועה שמעתי‬ ‫ותרגז בטני אשר עם ה' מעבירים מלפני התיבה האיש‬ ‫החפץ בחיים ואריכות ימים של כל אנ"ש‪ ,‬שבמקדש‬ ‫מעט הזה של אנ"ש‪ ,‬כמארז"ל שלשה דברים מאריכים‬ ‫ימיו של אדם ואחד מהם המאריך בתפלתו‪ .‬ואף גם‬ ‫מי שהשעה דחוקה לו ביותר ואי אפשר לו בשום‬ ‫אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת הש"ץ‬ ‫הזה‪ ,‬הלא טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו‪ ,‬מלירד‬ ‫לחייהם של החפצים בחיים‪ ,‬ואונס רחמנא פטריה"‪.‬‬ ‫שוב התקין בזה רבינו תקנות מפורטות יותר‬ ‫(אגרת פ)‪" :‬זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק‬ ‫ולא יעבור עוד ח"ו‪ ,‬דהיינו לבחור אנשים קבועים‬ ‫הראוים לזה על־פי הגורל או בריצוי רוב המנין‪,‬‬ ‫דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול‬ ‫רם‪ ,‬ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים‬ ‫ח"ו‪ ,‬ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד‬ ‫ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך‪ ,‬כל‬ ‫המתפללים בקול קצת על־כל־פנים ולא בלחש ולא‬ ‫חוטפים ח"ו‪ ,‬וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות‪,‬‬ ‫ועתה באתי לחדשן ולחזקן ולאמצן בל ימוטו עוד‬ ‫לעולם"‪.‬‬ ‫אגרת זו כתב רבינו‪ ,‬כנראה‪ ,‬בראשית שנת תקס"ב‪,‬‬ ‫מיד עם התיישבותו בלאדי‪ .‬היא מתחילה ב"הוכח‬ ‫תוכיח את עמיתך אפילו מאה פעמים‪ .‬ולזאת לא‬ ‫אוכל להתאפק ולהחריש מלזעוק עוד בקול ענות‬ ‫חלושה במטותא מינייכו ברחמין נפישין חוסו נא‬ ‫על נפשותיכם‪ .‬והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה‬ ‫ועל העבודה שבלב זו תפלה"‪ .‬והיא נדפסה בסוף ספר‬ ‫התניא‪.‬‬ ‫כעין זה כתב אז גם לאנ"ש בעיירות פרטיות‪.‬‬ ‫הגיעה לידינו אגרת שכתב לאנ"ש בבוחאב ישן (אגרת‬ ‫פא)‪" :‬ולהאריך בזה‪ ,‬היינו מהודו ועד אחר שמו"ע‪,‬‬ ‫ערך שעה שלימה‪ ,‬לא פחות ‪ ...‬באתי כמזכיר תקנות‬ ‫קדומות‪ ,‬להיות מתפללים לפני העמוד כל איש ואיש‬ ‫ביומו הקבוע לו‪ ,‬ועליו מוטל הזירוז לאסוף אליו‬ ‫עשרה מתפללים בקול‪ ,‬שיעמדו בסמוך לו להתפלל‬ ‫ביחד מהודו ועד אחר שמו"ע‪ .‬והשאר כל אחד ואחד‬ ‫במקומו‪ ,‬ולא יהלכו אנה ואנה‪ ,‬שלא לבלבל כו' כנזכר‬ ‫בגמרא ופוסקים"‪.‬‬ ‫כשהתקבלה תקנה זו על ידי אנ"ש‪ ,‬כתב אליהם‬ ‫רבינו (אגרת פב)‪" :‬פותחין בברכה לברך ולהודות לה'‬ ‫כי טוב‪ .‬שמועה טובה שמעה ותחי נפשי ‪ ...‬ועתה‬ ‫הפעם הנני יוסיף שנית ידי בתוספת ביאור ובקשה‬ ‫כפולה שטוחה ופרושה לפני כל אנשי שלומים‬ ‫הקרובים והרחוקים לקיים עליהם שכל ימי החול‬ ‫לא ירדו לפני התיבה הבעלי עסקים שאין להם פנאי‬ ‫כל כך‪ ,‬רק אותם שיש להם פנאי‪ ,‬או המלמדים או‬ ‫הסמוכים על שולחן אביהם‪ ,‬שיכולים להאריך בתפלת‬ ‫השחר ערך שעה ומחצה לפחות כל ימות החול‪ ,‬מהם‬ ‫יהיה היורד לפני התיבה על־פי הגורל או על־פי ריצוי‬ ‫הרוב"‪.‬‬ ‫וכשהתקבלה תקנה זו על ידי אנ"ש בבוחאב ישן‪,‬‬ ‫השיב גם להם באותו תוכן (אגרת פה)‪" :‬אברכה את‬ ‫ה' הטוב והמטיב על שמועה טובה שמעה ותחי נפשי‬ ‫ממש‪ ,‬ומי האמין לשמועתינו‪ ,‬אשר סיפר לי ידידנו‬ ‫ציר נאמן מוכ"ז על כל אחד ואחד מקטן ועד גדול‪,‬‬ ‫אשר כולם נושאים נפשם לה' איש כערכו‪ ,‬להתחזק‬ ‫בכל עוז ותעצומות על התורה ועל העבודה שבלב‬ ‫זו תפלה‪ ,‬לקיים ככל אלות הברית הכתובה בפנקס‬ ‫וספר זכרון לפני ה' תמיד‪ ,‬איש איש כאשר יוכל שאת‪,‬‬ ‫"יסוד כל התורה‬ ‫לדעת את ה' להכיר‬ ‫גדלו ותפארתו בדעה‬ ‫שלימה ומיושבת‬ ‫בבינת הלב‪ ,‬שיתבונן‬ ‫בזה כל כך עד‬ ‫שתתעורר נפש‬ ‫המשכלת לאהבה‬ ‫את שם ה' ולדבקה‬ ‫בו ובתורתו ולחפוץ‬ ‫מאד במצותיו‪ ,‬אשר‬ ‫כל ענין זה נעשה‬ ‫לנו בזמן הזה על ידי‬ ‫אמירת פסוקי דזמרה‬ ‫וברכות קריאת שמע‬ ‫לפניה ולאחריה‪,‬‬ ‫בפה מלא ובקול‬ ‫המעורר כוונת הלב"‬ ‫והחלש יאמר גבור אני‪ .‬ראו עיני ושמח לבי‪ ,‬ואודה ה'‬ ‫בכל לבב על העבר‪ ,‬ובקשה על העתיד‪ ,‬כה יתן וכה‬ ‫יוסיף ה' לחזק ולאמץ לבם להיות מעלין בקדש ולא‬ ‫מורידין ח"ו‪ .‬ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק‬ ‫ונתחזק‪ ,‬כמארז"ל שהתפלה צריכה חיזוק‪ ,‬להתחזק‬ ‫בכל כח‪ ,‬כמו שמתחזקים אנשי המלחמה ממש על‬ ‫שונאיהם‪ ,‬בכל לב ונפש ממש עד מיצוי הנפש ממש"‪.‬‬ ‫שלא לשיח בעת התפלות‬ ‫מיד בתחלת תקופת נשיאותו‪ ,‬לערך בשנת תקמ"ה‪,‬‬ ‫הזהיר רבינו את כל המניינים של אנ"ש (אגרת ו)‪:‬‬ ‫"לגזור גזירה שוה לכל נפש‪ ,‬שלא לשוח שיחה בטלה‬ ‫משיתחיל הש"ץ להתפלל התפלה עד גמר קדיש בתרא‬ ‫שחרית ערבית ומנחה וכו'‪ .‬והעובר על זה בזדון‬ ‫ישב על הארץ‪ ,‬ויבקש מג' אנשים שיתירו לו נידוי‬ ‫שלמעלה‪ ,‬ושב ורפא לו"‪ .‬והיינו שאף מי שעדיין לא‬ ‫התחיל להתפלל עם הש"ץ‪ ,‬יזהר משיחה בטלה אחר‬ ‫שהתחיל הש"ץ להתפלל‪.‬‬ ‫וכעין זה דרש מהחסידים (אגרת פ)‪" :‬חוסו נא על‬ ‫נפשותיכם‪ ,‬והשמרו והזהרו מאד מאד על התורה ועל‬ ‫העבודה שבלב זו תפלה בכוונה‪ ,‬להתחיל כולם יחד‬ ‫כאחד מלה במלה‪ ,‬ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה‬ ‫משיח שיחה בטילה‪ ,‬ה' ישמרנו"‪.‬‬ ‫ויתירה מזו תיקן‪ ,‬שגם קודם תחילת התפלה‪ ,‬לא‬ ‫ישיחו בבית המנין‪ .‬וכך נאמר ב"תקנות לאזניא" של‬ ‫שנת תקנ"ט־ס (אגרת סז)‪" :‬לא ישיחו שום שיחה‬ ‫בבית המנין קודם תפלת השחר‪ ,‬אפילו לדבר מצוה‪.‬‬ ‫ובכל מנין שלא יהיו נזהרים לקיים כל זה בוודאי יהיו‬ ‫מן הנדחים בשתי ידים בבואם למחננו‪ ,‬וירחיקום בכל‬ ‫מיני ריחוק ‪ ...‬משיתחיל הש"ץ הודו לא ילך שום אדם‬ ‫בבית המנין אנה ואנה‪ ,‬ובפרט לעבור כנגד המתפללים‪,‬‬ ‫שהוא איסור גמור מדינא דגמרא‪ .‬על כן העובר ח"ו‬ ‫ירחיקוהו גם כן כנ"ל"‪.‬‬ ‫בזה לא הסתפק והוסיף ותיקן‪ ,‬שגם בין מנחה‬ ‫למעריב לא ידברו דברים בטלים‪ ,‬כי אם ילמדו כולם‬ ‫ביחד עין יעקב ושלחן ערוך אורח חיים (אגרת ה)‪:‬‬ ‫"ועל כן רע בעיני המעשה אשר נעשה תחת השמש‬ ‫בכלל‪ ,‬ובפרט בין אחיי ורעיי הניגשים אל ה' הגשה‬ ‫זו תפלה‪ ,‬ואחר התפלה או לפניה נעשה מושב לצים‬ ‫רחמנא ליצלן‪ ,‬כמו שארז"ל שנים שיושבין ואין‬ ‫ביניהם דברי תורה כו' ‪ ...‬דהיינו בין מנחה למעריב‬ ‫כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה‪ ,‬שהיא‬ ‫אגדה שבספר עין יעקב ‪ ...‬וגם ללמוד מעט בשו"ע‬ ‫או"ח הלכות הצריכות לכל אדם ‪ ...‬ובשבת קדש‬ ‫בעלות המנחה יעסקו בהל' שבת‪ ,‬כי הלכתא רבתא‬ ‫לשבתא ‪ ...‬וכל יחיד אל יפרוש עצמו מן הציבור אפילו‬ ‫ללמוד ענין אחר‪ ,‬כי אם בדבר שהציבור עסוקין בו"‪.‬‬ ‫יגיעת המוח בעבודת התפלה‬ ‫בכל האמור לעיל הבאנו את התקנות שתיקן רבינו‬ ‫למניינים החסידיים‪ .‬נביא עתה את הדרכת רבינו‬ ‫לחסידים בעבודת התפלה‪.‬‬ ‫בראשית תקופת התקרובות של החסיד ר'‬ ‫אלכסנדר משקלוב‪ ,‬כתב לו רבינו בענין התפלה (אגרת‬ ‫י)‪" :‬עיקר ענינה ומהותה הוא יסוד כל התורה‪ ,‬לדעת‬ ‫את ה' להכיר גדלו ותפארתו בדעה שלימה ומיושבת‬ ‫בבינת הלב‪ ,‬שיתבונן בזה כל כך עד שתתעורר נפש‬ ‫המשכלת לאהבה את שם ה' ולדבקה בו ובתורתו‬ ‫ולחפוץ מאד במצותיו‪ ,‬אשר כל ענין זה נעשה לנו‬ ‫בזמן הזה על ידי אמירת פסוקי דזמרה וברכות קריאת‬ ‫שמע לפניה ולאחריה"‪.‬‬ ‫כבר בשנים הראשונות לנשיאותו‪ ,‬הדריך רבינו את‬ ‫החסיד ר' יצחק יפה מקאפוסט (אגרת יט)‪" :‬זאת עצה‬ ‫היעוצה להתפלל בשמחה גדולה ‪ ...‬להתענג תענוג‬ ‫גדול מגדלות הבורא ושבחים המוזכרים בסדר התפלה‬ ‫‪ ...‬אך צריך תחלה להעביר מלבו כל יגון ואנחה וכל‬ ‫שמץ עצבות‪ .‬והעצה היעוצה לזה להכניס בלבו יגון‬ ‫ואנחה קודם התפלה‪ ,‬ולשבור לבו על כל חטאת‬ ‫נעורים‪ ,‬ולבכות עליהם בדמעות שליש ‪ ...‬קודם‬ ‫התפלה יהי' לימודו בר"ח שער התשובה‪ ,‬וסוף שער‬ ‫היראה‪ ,‬וסוף שער הקדושה‪ ,‬בכדי להכניס יגון ואנחה‬ ‫ולשבור הלב על עונותיו וחטאת נעורים‪ ,‬בכדי שיוכל‬ ‫לבכות‪ ,‬בכדי שילך ויסור היגון מלבו‪ ,‬בכדי שיהי' שש‬ ‫ושמח בתכלית השמחה בהתבוננו בגדלות הבורא‬ ‫כפר חב"ד • ‪25‬‬ ‫‪ • 26‬כפר חב"ד‬ ‫כפר חב"ד • ‪27‬‬ ‫"מעמד ההכתרה הוא ניצחון היהדות וניצחון החיים על הקמים עליה היל"ת‪ ,‬וניצחון זה ילך ויתרחב בעזר ה' בכל ערי גרמניה" | הרב משה קוטלרסקי‬ ‫אורחים נכבדים מרחבי תבל‬ ‫השתתפו במעמד הכתרת‬ ‫הרב ביסטריצקי כרבה של‬ ‫המבורג ˆ יום ההכתרה היה‬ ‫ציון דרך מרכזי ביהדות‬ ‫המבורג‪ .‬הוא הביא עמו הד‬ ‫תקשורתי חיובי רב‪ ,‬מה‬ ‫שהביא להתעוררות יהודית‬ ‫רבה בעיר‪ .‬גם יהודים‬ ‫שעד עכשיו לא הזדהו עם‬ ‫יהדותם ולא נטלו חלק‬ ‫מעולם בפעילות היהודית‬ ‫בעיר‪ ,‬ביקשו לעמוד בקשר‬ ‫עם מוסדות הקהילה‬ ‫והרבנות ˆ אירוע היסטורי‬ ‫שהחיינו‪ :‬הרב הראשי‬ ‫לישראל הרב יונה מצגר‬ ‫והסבא הרב לייבל‬ ‫ביסטריצקי עוטפים‬ ‫בטלית את הרב הנבחר‪,‬‬ ‫הרב שלמה בסטריצקי‪.‬‬ ‫ברקע בית העירייה‬ ‫העתיק של המבורג‬ ‫בהמבורג'‬ ‫'תחיית המתים‬ ‫‪ • 28‬כפר חב"ד‬ ‫ל‬ ‫א‪ .‬שטרן‬ ‫צילום‪ :‬מנדי הכטמן‬ ‫שושלת הזהב המעטירה של רבנות המבורג‬ ‫נוספה חוליה‪ :‬על כסא הרבנות הרם עליו‬ ‫ישבו גדולי עולם כרבי יונתן אייבשיץ‪ ,‬רבי‬ ‫יעקב עמדין‪ ,‬ועוד רבנים ענקי קומה‪ ,‬הוכתר ביום‬ ‫שני שעבר כ"א טבת תשע"ב‪ ,‬הרה"ג הרה"ח הרב‬ ‫ישכר שלמה ביסטריצקי שליט"א‪ ,‬שליח הרבי‬ ‫להמבורג מזה שמונה שנים‪ ,‬כרבה של העיר‪.‬‬ ‫במעמד ההכתרה המפואר נסגרו מספר מעגלים‬ ‫מרגשים‪ .‬סגירת מעגל חב"די של פעילות עניפה‬ ‫בהפצת היהדות בשליחות הרבי בכל שדרות הציבור‬ ‫היהודי בהמבורג‪ ,‬פעילות שהגיעה לשיאה בהכתרת‬ ‫השליח לרב העיר; סגירת מעגל יהודי‪ ,‬שעל הכסא‬ ‫הפנוי של רבנות העיר התיישב רב בעל שיעור קומה‬ ‫שימלא את החלל בהנהגת העיר; וסגירת מעגל‬ ‫משפחתי‪ ,‬בכך שמוצא משפחתו של הרב הנבחר היא‬ ‫מהמבורג עצמה‪ ,‬וסבו‪ ,‬הרה"ח הרב לוי ביסטריצקי‪,‬‬ ‫נולד בעיר וחי בה עד לפרוץ מלחמת העולם השניה‪,‬‬ ‫אז נמלט עם משפחתו מגרמניה‪.‬‬ ‫הרב המוכתר הנו תלמיד חכם מופלג‪ ,‬בוגר ישיבת‬ ‫'תומכי־תמימים' המרכזית בכפר־חב"ד‪ ,‬וישיבת‬ ‫'אהלי־תורה' בשכונת קראון־הייטס שבניו־יורק‪.‬‬ ‫בבחרותו שימש הרב ביסטריצקי במשך כשנה כשליח‬ ‫בישיבת חב"ד במנצ'סטר שבאנגליה‪ ,‬ולאחר מכן למד‬ ‫כשנתיים בבית־המדרש לרבנים בברלין‪ ,‬הפעיל תחת‬ ‫השליח הראשי לברלין הרב יהודה טייכטל‪.‬‬ ‫הרב ביסטריצקי הוסמך בצעירותו לרבנות על‬ ‫ידי גדולי רבני חב"ד‪ ,‬במסגרת המחזור הראשון‬ ‫של תלמידי מכון הסמיכה החב"די בברלין‪ ,‬ובמעמד‬ ‫היסטורי של הכתרת רבנים צעירים בגרמניה לאחר‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫במהלך השנים‪ ,‬ערך והוציא הרב ביסטריצקי‬ ‫מספר ספרים תורניים‪ ,‬בהם "אוצר מנהגים יורה‬ ‫דעה"‪ ,‬ספר שזכה להדים רבים בקרב לומדי התורה‪,‬‬ ‫ובימים אלו הוא שוקד על השלמת עריכת ספרים‬ ‫נוספים בהלכה ובמנהגים‪ ,‬ביניהם ספר 'אוצר טעמי‬ ‫המנהגים – חב"ד'‪.‬‬ ‫פעילות ענפה‬ ‫הרב ביסטריצקי הגיע עם רעייתו הרבנית חנה‬ ‫וילדיו הקטנים לעיר לפני כשמונה שנים‪ ,‬ומאז החלה‬ ‫כפר חב"ד • ‪29‬‬ ‫שליח נוסף ייצא בקרוב להמבורג‬ ‫במהלך אירועי ההכתרה נודע כי בקרוב צפויה התרחבות משמעותית בפעילות הפצת וחיזוק‬ ‫היהדות בהמבורג – עם בואם לעיר של זוג שלוחי חב"ד נוספים‪ ,‬גיסו של הרב הנבחר‪ ,‬הרב שמואל‬ ‫הבלין ורעייתו יהודית‪ ,‬עם שני ילדיהם הקטנים‪.‬‬ ‫עד להכתרתו‪ ,‬הפעיל הרב ביסטריצקי בית חב"ד רחב ידיים‬ ‫במרכז העיר‪ ,‬והבית חב"ד שימש מרכז הפעילות החב"דית בעיר‪.‬‬ ‫משהוחלט כי הרב ביסטריצקי ימונה לרב העיר‪ ,‬התעורר צורך‬ ‫דחוף בהבאת זוג שלוחים נוסף שימשיכו וירחיבו את פעילות‬ ‫בית חב"ד‪.‬‬ ‫השליח החדש הרב שמואל הבלין‪ ,‬בוגר ישיבת תומכי תמימים‬ ‫בכפר חב"ד ובבית חיינו‪ ,‬היה בבחרותו ב"מרכז שליחות" במספר‬ ‫בתי חב"ד ברחבי העולם‪ ,‬שם רכש נסיון רב בפעילות השליחות‪.‬‬ ‫כאברך נמרץ ובר פועל‪ ,‬השליח החדש כבר ביקר בשנים‬ ‫האחרונות פעמים רבות בהמבורג‪ ,‬מכיר היטב את הנעשה בעיר‬ ‫ודובר את השפה הגרמנית‪ ,‬ואף יצר היכרות קרובה עם רבים‬ ‫מבאי את הבית חב"ד במסגרת סיועו לשליח הרב ביסטריצקי‪.‬‬ ‫גם את פעילות חג החנוכה האחרון בהמבורג‪ ,‬ריכז השליח‬ ‫הרב הבלין‪ ,‬כשהוא קוצר שבחים על הפעילות המוצלחת‪.‬‬ ‫הרב ביסטריצקי מצדו ניצל את היום גדוש האירועים לערוך לרב שמואל הבלין היכרות בלתי‬ ‫אמצעית עם ראשי העיר ופרנסיה‪.‬‬ ‫מי שסייע רבות ועודד את המינוי החדש הוא סגן יו"ר המל"ח‪ ,‬הרב משה קוטלרסקי‪ ,‬העומד‬ ‫רבות לימין בית חב"ד המבורג‪ .‬הרב קוטלרסקי ניצל את השהות המשותפת בהמבורג עם השליח‬ ‫החדש להעניק לו "ברכת הדרך" ביציאתו לשליחות בקרוב‪ ,‬כאשר הוא מבטיח להעניק לו כל סיוע‬ ‫שיידרש‪.‬‬ ‫השלוחים בגרמניה שמחו לשמוע את הבשורה הטובה על התרחבות עולם השליחות בהמבורג‪,‬‬ ‫ואיחלו לשליח החדש הצלחה רבה בשליחותו‪.‬‬ ‫הרב קוטלרסקי‬ ‫בישר על‬ ‫הגעתם בקרוב‬ ‫של שישה‬ ‫שלוחים חדשים‬ ‫שיצטרפו לצבא‬ ‫השלוחים‬ ‫במדינה‪ .‬שניים‬ ‫מתוך השלוחים‬ ‫שיגיעו יפתחו‬ ‫בתי חב"ד‬ ‫חדשים בערים‬ ‫שונות‪ ,‬השניים‬ ‫האחרים יפתחו‬ ‫בתי חב"ד‬ ‫באוניברסיטאות‬ ‫ברחבי המדינה‪,‬‬ ‫כאשר השניים‬ ‫הנותרים‬ ‫יצטרפו למרכזי‬ ‫חב"ד קיימים‬ ‫תנופה משמעותית בחיי יהדות המבורג‪ .‬השלוחים‬ ‫פתחו "בית חב"ד" רחב ידיים והחלו לתפעל בו בית‬ ‫כנסת פעיל‪ ,‬פעילות בית ספר יום ראשון‪ ,‬ומערך‬ ‫שיעורים נרחב ביהדות לכל הגילאים והרמות‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬ערכו הרב והרבנית ביסטריצקי פעילות‬ ‫יהודית שוטפת וענפה בכל עונות השנה‪ ,‬הדלקות‬ ‫חנוכה פומביות בכיכר העירייה בהשתתפות קהל רב‬ ‫ונציגי השלטון‪ ,‬מסיבות פורים המוניות‪ ,‬סדרי ליל‬ ‫פסח ציבוריים‪ ,‬הפעלת קייטנות "גן ישראל" בחודשי‬ ‫הקיץ‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫מערך הפעילות הנרחב שהפעילו השלוחים‪,‬‬ ‫שהקיפו אלפים מיהודי העיר‪ ,‬הביאו להתעוררות‬ ‫יהודית חסרת תקדים בעיר‪ ,‬כאשר רבים החלו לפקוד‬ ‫את בית הכנסת ואת בית חב"ד‪ ,‬ולהשתתף באירועים‬ ‫היהודיים בעיר‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות חולל הרב ביסטריצקי מהפך‬ ‫‪ • 30‬כפר חב"ד‬ ‫על מקומם של מצוקי ארץ‪ :‬הרב ביסטריצקי והרב‬ ‫מצגר נושאים תפילה על קברו של רבי יהונתן‬ ‫אייבשיץ בבית החיים היהודי העתיק באירופה‪.‬‬ ‫נרחב נוסף בהמבורג גם בתחום הכשרות‪ ,‬כאשר‬ ‫יזם הענקת הכשר למחלבה מקומית‪ ,‬המייצרת חלב‬ ‫ישראל ושאר מוצרי יסוד חלביים בכשרות מהודרת‬ ‫ביותר‪ .‬מוצרים אלו משווקים בכל גרמניה‪ ,‬והקלו‬ ‫רבות על שמירת הכשרות של יהודי גרמניה‪ .‬לצד‬ ‫זאת מעניק הרב ביסטריצקי הכשר מהודר למאפייה‬ ‫מקומית המייצרת לחמים ומוצרי מאפה‪ ,‬וכן תחת‬ ‫השגחתו המהודרת פעילה מסעדה יהודית מקומית‪.‬‬ ‫במשך השנים הללו עוררו השלוחים הערכה רבה‬ ‫לפעילותם בקרב יהודי המבורג שהתרשמו רבות‬ ‫מפעילותם המבורכת של הרב והרבנית ביסטריצקי‬ ‫ונועם הליכותיהם‪ .‬התמסרותם האישית אל כל יהודי‬ ‫בעיר‪ ,‬לצד האהבת ישראל הקורנת מהם‪ ,‬חיבבה‬ ‫עליהם רבים מיהודי העיר‪ ,‬ובראשם את הנהגת‬ ‫הקהילה היהודית בעיר‪.‬‬ ‫ראוי לציין‪ ,‬כי הקהילה היהודית הרשמית‬ ‫בהמבורג הנה קהילה דתית‪ ,‬וגם בית הכנסת הגדול‬ ‫של המבורג‪ ,‬בשונה מקהילות רבות בגרמניה‪ ,‬הנו בית‬ ‫הכנסת אורתודוקסי המקפיד על קלה כחמורה‪ .‬כל‬ ‫כללי ההלכה נשמרים בו בקפידה‪ ,‬ובכלל זה עזרת‬ ‫נשים נפרדת לחלוטין‪ ,‬וכל ההתנהלות תואמת את‬ ‫מסורת ישראל מדור דור‪.‬‬ ‫לפני כשנה נערכו בחירות להנהגת הקהילה‪,‬‬ ‫ולוועד בן ‪ 15‬החברים נבחרו חברים שבחלקם שומרי‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬בהם אחדים שהתקרבו לשמירת תורה‬ ‫ומצוות על ידי הרב והרבנית ביסטריצקי‪ .‬בבואם‬ ‫לקדם ולחזק את היהדות בעיר‪ ,‬נתנו חברי וועד‬ ‫הקהילה את עיניהם ברב ביסטריצקי‪ ,‬שפעל עם זוגתו‬ ‫במסירות נפש בשמונה שנים האחרונות‪ ,‬לתת עליו‬ ‫את עטרת הקהילה‪ .‬באסיפת וועד הקהילה שנערכה‬ ‫בראש חודש אלול אשתקד‪ ,‬הוחלט פה אחד על ידי‬ ‫חברי הוועד ונשיאות הקהילה‪ ,‬למנות את שליח הרבי‬ ‫כרב העיר‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר‪ ,‬הנהגת קהילת המבורג נוכחה‬ ‫לראות את הפירות המבורכים של הבחירה המוצלחת‪.‬‬ ‫מאז ההודעה על הכתרתו הצפוייה של הרב‪ ,‬התרבו‬ ‫האנשים הבאים בשערי בית הכנסת בשבתות‬ ‫ובחגים‪ ,‬המשתתפים בשיעורי התורה התרבו‪ ,‬וניכרה‬ ‫תנופה של עשייה בפעילות היהודית השונה בעיר‪.‬‬ ‫רוח יהודית חדשה ומרעננת החלה לנשב בהמבורג‪.‬‬ ‫תפילה נרגשת בבית העלמין‬ ‫לקראת המועד שהוגבל ליום ההכתרה‪ ,‬כ"א בטבת‪,‬‬ ‫הגיע קהל רב מכל רחבי העולם ליטול חלק במעמד‪.‬‬ ‫הרב הראשי לישראל‪ ,‬הרה"ג הרב יונה מצגר‪ ,‬סגן‬ ‫יו"ר המרכז לענייני חינוך הרב משה קוטלרסקי‪ ,‬הרב‬ ‫יוסף יצחק הבלין‪ ,‬רבה של קריית ליובאוויטש ברמת‬ ‫שלמה ירושלים וחמיו של הרב ביסטריצקי‪ ,‬הרב‬ ‫כינוסם של צדיקים‪ :‬כינוס שלוחי גרמניה בראשות הרב משה קוטלרסקי‪ ,‬ביום ההכתרה‬ ‫כפר חב"ד • ‪31‬‬ ‫סגירת מעגל‬ ‫מאת הרב לייבל ביסטריצקי‪ ,‬מיוחד ל'כפר חב"ד'‬ ‫יהודה לייב ביסטריצקי‪ ,‬סבו של הרב הנבחר ויליד‬ ‫המבורג בעצמו‪ ,‬הרב מרדכי ביסטריצקי‪ ,‬רבה של‬ ‫קריית חב"ד בצפת ואחיו של הרב הנבחר‪ ,‬משלחת‬ ‫מטעם "מרכז רבני אירופה" בראשות המנכ"ל הרב‬ ‫מעמד קבלת הפנים‬ ‫בלשכת ראש העיר‬ ‫המבורג‬ ‫נ‬ ‫ולדתי בהמבורג שבגרמניה לאחר שמשפחתי ברחה מרוסיה בעקבות עליית הקומוניסטים‬ ‫לשלטון‪ .‬בהמבורג גדלתי והתחנכתי עד גיל אחת־עשרה‪ ,‬אז נאלצה משפחתנו לברוח פעם‬ ‫נוספת‪ ,‬והפעם מאימת הצורר הנאצי ימ"ש‪.‬‬ ‫אני זוכר היטב עד היום את המבורג של פעם‪ ,‬שהייתה אז עיר ואם בישראל‪ .‬יהודים רבים‬ ‫התגוררו בה ובתי כנסת רבים היו פזורים בשכונותיה‪ .‬בבית הכנסת המרכזי‪ ,‬שנקרא 'בארנפלאץ'‬ ‫היה רב גדול ושמו הרב ד"ר שמואל שפיצר‪ .‬כאשר הרב נפטר‪ ,‬והיו צריכים רב חדש‪ ,‬כמה רבנים‬ ‫הציגו את מועמדותם‪ .‬הרבנים שהציעו מועמדותם היו עולים בשבת לשאת את דרשתם לפני הקהל‬ ‫כשרצו שיבחרו בהם לרבנות‪.‬‬ ‫אני זוכר מילדותי את הכתרתו של הרב יוסף קרליבך‪ ,‬שהיה הרב האחרון של המבורג לפני‬ ‫המלחמה‪ .‬הוא היה מגדולי רבני אירופה והיה ידוע כאיש שעומד על משמר היהדות‪ .‬בטקס ההכתרה‬ ‫שלו שהתקיים בשנת תרצ"ו‪ ,‬השתתפו אלפים בבית הכנסת בארנפלאץ‪.‬‬ ‫דוגמא מרשימה לעמידתו האיתנה של הרב קרליבך למען היהדות‪ ,‬ניתן להבין ממה שקרה‬ ‫באסיפת קהילה שהתקיימה בחורף שנת ה'ש"ת‪ .‬ועד הקהילה היהודית בהמבורג התאסף בהשתתפות‬ ‫הרב קרליבך‪ .‬כתוצאה מהגזירות על השחיטה היהודית באותם ימים אפלים‪ ,‬הציעו חברי ההנהלה‬ ‫באסיפה זו בדלית ברירה להכניס בשר לא כשר למוסדות הוותיקים של הקהילה כמו בתי היתומים‬ ‫ומושב הזקנים‪.‬‬ ‫אולם הרב קרליבך התנגד להצעה זו‪ ,‬הוא הסביר שדווקא בעת כזאת אסור לשנות במשהו את‬ ‫האופי הדתי המסורתי של הקהילה‪ .‬אני בטוח שנכדי הרב שלמה שי' יילך בדרכיו של הרבנים שקדמו‬ ‫לו‪ ,‬והרב קרליבך בראשם‪ ,‬לעמוד בתוקף על משמר היהדות‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬שבעים שנה לאחרי אותם מאורעות‪ ,‬כשאני חוזר לעיר הולדתי‪ ,‬התרגשותי גדולה מאוד‪.‬‬ ‫בית הכנסת בו התפללתי פעמים רבות בבית הכנסת של הרב קרליבך חרב יחד עם כל בתי הכנסת‬ ‫ב'ליל הבדולח'‪ .‬עד היום במקום בו עמד בית הכנסת יש רחבה מרוצפת שנקראת 'קארליבאך פלאץ'‪.‬‬ ‫לרגע מרגש מיוחד זכיתי כאשר ביקרתי עם נכדי הרב החדש אצל ראש העיר המבורג‪ ,‬שקם‬ ‫לכבודנו ובא ללחוץ את ידנו‪ .‬שנים אחרי שברחתי מן העיר קם ראש העיר של המבורג ללחוץ את‬ ‫ידו של יהודי מבוגר שבא להכתרת נכדו כרב המדינה‪.‬‬ ‫רגע השיא של הביקור בהמבורג היה בעת שנכדי הרב שלמה התעטף בטלית וחתמו על כתב‬ ‫ההכתרה לרבנות‪ .‬ראיתי באותה עת בעיני את רגע הכתרתו של בני הרב לוי ביסטריצקי ע"ה‪ ,‬שנפטר‬ ‫בדמי ימיו‪ ,‬ולא זכה להיות במעמד זה‪.‬‬ ‫כאשר הנכד הולך בדרכי רבנות אביו – זהו הנחת הגדול ביותר שיהודי כמוני יכול לצפות לו‪.‬‬ ‫‪ • 32‬כפר חב"ד‬ ‫אריה גולדברג‪ ,‬כל שלוחי חב"ד בגרמניה‪ ,‬בראשות‬ ‫השליח הראשי הרב ישראל דיסקין‪ ,‬שלוחים רבים‬ ‫מאירופה‪ ,‬רבנים ונציגי קהילות מכל רחבי גרמניה‪,‬‬ ‫בני משפחה וידידים של משפחת ביסטריצקי מכל‬ ‫קצווי תבל‪ ,‬אנשי תקשורת‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אירועי יום ההכתרה עצמו היוו עשרים וארבע‬ ‫שעות של מפגן עוצמתי של יהדות וקידוש השם‪.‬‬ ‫יום ההכתרה נפתח בשעת בוקר מוקדמת בתפילת‬ ‫שחרית חגיגית בבית הכנסת הגדול‪ .‬כל חברי נשיאות‬ ‫הקהילה‪ ,‬ובמעמד הרב הראשי לישראל הרב מצגר‪,‬‬ ‫האורחים הנכבדים מרחבי תבל‪ ,‬וכלל השלוחים‬ ‫בגרמניה‪ ,‬השתתפו בתפילה חגיגית זו‪.‬‬ ‫לאחר התפילה וארוחת בוקר קלה‪ ,‬המשיכו הרב‬ ‫המוכתר והרב הראשי לישראל‪ ,‬יחד עם פמליותיהם‪,‬‬ ‫אל בית החיים המקומי‪ .‬בית החיים של קהילת יהדות‬ ‫המבורג הוא מבתי החיים הוותיקים וההסטוריים‬ ‫באירופה‪ ,‬ובו מנוחתם כבוד של רבים מגדולי יהדות‬ ‫אירופה‪ ,‬בהם גם רבי יהונתן אייבשיץ‪ ,‬רבי יעקב‬ ‫עמדין‪ ,‬ורבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר"‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬במקום מנוחתם של מצוקי ארץ קודמיו‬ ‫בתפקיד‪ ,‬נשא הרב הנכנס תפילה נרגשת‪ ,‬כי יזכה‬ ‫להמשיך את שושלת הזהב של רבנות העיר‪ ,‬לרומם‬ ‫את עטרת תפארת יהדות המבורג‪ ,‬ושכהונתו תהיה‬ ‫לברכה ליהודי המבורג והמדינה כולה‪.‬‬ ‫ביקור מרכזי נוסף של הרב הראשי היה ביקור‬ ‫רשמי בבית הספר היהודי המקומי‪ ,‬הידוע בשמו‬ ‫"תלמוד תורה שולע"‪ .‬מדובר במבנה מרשים ורחב‬ ‫ידיים‪ ,‬שם שכן בית הספר היהודי בהמבורג לפני‬ ‫השואה‪ .‬מאז המלחמה עמד הבניין שומם‪ ,‬ולא נשמע‬ ‫בו קול תורה כלל‪.‬‬ ‫לפני שנים אחדות‪ ,‬הציע הרב ביסטריצקי להנהלת‬ ‫הקהילה לחדש את פעילות בית הספר היהודי‪,‬‬ ‫כאשר הוא ייטול אחריות על לימודי היהדות בבית‬ ‫הספר וצרכי הדת והנהלת הקהילה נענתה להצעה‪.‬‬ ‫במחזור הלימודים הראשון למדו בבית הספר שבעה‬ ‫תלמידים‪ ,‬כאשר אחדים מהם היו בנותיו של השליח‪.‬‬ ‫כיום לומדים בו למעלה ממאה תלמידים ותלמידות‬ ‫יהודים מקומיים‪ ,‬בחמשה כתות לימוד‪.‬‬ ‫על כל תכני הלימוד היהודיים וצרכי הדת מפקח‬ ‫הרב ביסטריצקי‪ ,‬ורעייתו הרבנית מעבירה את‬ ‫שיעורי היהדות בבית הספר‪.‬‬ ‫הרב מצגר התקבל בבית הספר היהודי על ידי‬ ‫השליח וראשי המוסד החינוכי‪ .‬לכבוד האורח‬ ‫הנכבד התכנסו כל התלמידים באולם אחד ושרו‬ ‫שירים יהודיים‪ .‬הרב מצגר נשא בפניהם דברי חיזוק‬ ‫בעברית‪ ,‬ולאחר מכן סיירה הפמליה בכיתות הלימוד‪.‬‬ ‫הרב מצגר והמשלחת התרגשו לראות את הסמלים‬ ‫והמוטיבים היהודיים בבניין ששרדו את השואה‪,‬‬ ‫ואיחל להנהלת בית הספר כי בית הספר יהיה בקרוב‬ ‫צר מהכיל את הילדים שיתדפקו בשעריו‪.‬‬ ‫בשעות הבוקר והצהריים המוקדמות‪ ,‬נערך גם‬ ‫"כינוס שלוחים" איזורי לכלל השלוחים במדינת‬ ‫גרמניה‪ .‬התאספותם של כלל השלוחים בגרמניה‬ ‫למעמד ההכתרה בהמבורג‪ ,‬הביאה את סגן יו"ר‬ ‫המל"ח הרב משה קוטלרסקי‪ ,‬מי שמלווה מקרוב את‬ ‫פעילות השלוחים והתפתחותה בגרמניה‪ ,‬לזמן את‬ ‫השלוחים לכינוס שלוחים מיוחד ביום זה‪.‬‬ ‫השלוחים התכנסו בבניין ה"תלמוד תורה" המקומי‬ ‫לשעות ארוכות של דיונים בענייני השעה‪ ,‬והאתגרים‬ ‫העומדים מול השלוחים בגרמניה‪ .‬הרב קוטלרסקי‬ ‫דיווח לשלוחים על הפגישה הפורייה שקיים יום‬ ‫קודם לכן בפרנקפורט‪ ,‬עם נשיאות הקהילות‬ ‫היהודיות בגרמניה‪ ,‬ועל הסיכומים החיוביים עמם‬ ‫שיביאו בקרוב תועלת רבה לכלל השלוחים במדינה‪.‬‬ ‫השליח הראשי הרב ישראל דיסקין‪ ,‬השליח‬ ‫במינכן‪ ,‬סקר את התרחבות מפת השלוחים בגרמניה‪,‬‬ ‫כאשר בשנה האחרונה יצאו עוד מספר זוגות של‬ ‫שלוחים לערים שונות בגרמניה‪ .‬הרב דיסקין דיווח כי‬ ‫ניכרת מגמה לאחר שכל הערים המרכזיות בגרמניה‬ ‫כבר זכו לשלוחים משלהם‪ ,‬יוצאים כעת זוגות‬ ‫שלוחים גם לערים בינוניות בגודלן‪ ,‬שגם בהם ישנם‬ ‫קהילות יהודיות המשוועות לדמות רוחנית‪.‬‬ ‫‪ 6‬שלוחים חדשים‬ ‫בהמשך לדברים אלו בישר הרב קוטלרסקי על‬ ‫הגעתם בקרוב של שישה שלוחים חדשים שיצטרפו‬ ‫לצבא השלוחים במדינה‪ .‬שניים מתוך השלוחים‬ ‫שיגיעו יפתחו בתי חב"ד חדשים בערים שונות‪,‬‬ ‫השניים האחרים יפתחו בתי חב"ד באוניברסיטאות‬ ‫ברחבי המדינה‪ ,‬כאשר השניים הנותרים יצטרפו‬ ‫למרכזי חב"ד קיימים‪.‬‬ ‫במהלך הכינוס נכנס אל אולם ההתכנסות הרב‬ ‫הראשי לישראל הרב מצגר‪ ,‬שביקר באותה עת‬ ‫כאמור ב"תלמוד תורה"‪ ,‬והשתאה לראות מול עיניו‬ ‫את הצבא הגדול של שלוחי הרבי בגרמניה‪ ,‬ועודד‬ ‫אותם להמשיך במהפכת היהדות במדינה‪.‬‬ ‫גם שאר השלוחים הפועלים במסירות נפש‬ ‫ברחבי המדינה‪ ,‬הציגו בפני הרב קוטלרסקי והרב‬ ‫דיסקין את הנעשה במקומותיהם והדרכים לסייע‬ ‫איש לרעהו‪ .‬הכינוס ננעל בשעת צהריים בשורת‬ ‫החלטות מעשיות‪ ,‬כאשר כלל השלוחים מברכים‬ ‫את אחיהם השליח הרב ביסטריצקי על שזכה‬ ‫מציגים את "כתב ההכתרה"‪ :‬מימין לשמאל‪,‬‬ ‫הרב יוסף יצחק הבלין‪ ,‬הרב משה קוטלרסקי‪,‬‬ ‫הרב ביסטריצקי‪ ,‬הרב מצגר‪ ,‬ונציג וועד קהילת‬ ‫המבורג‪.‬‬ ‫"במקום שבו לפני שבעים שנה השמידו כל‬ ‫זכר יהודי‪ ,‬עולה ופורחת יהדות חיה ותוססת‪,‬‬ ‫וקול ילדים קטנים ממלא את התלמוד תורה‬ ‫המקומי‪ .‬תחיית היהדות היא בכל רחבי גרמניה‪,‬‬ ‫ושלוחי חב"ד מובילים בראש את החינוך היהודי‪,‬‬ ‫הפעילות עם הנוער‪ ,‬והפעלת בתי הכנסת"‬ ‫כפר חב"ד • ‪33‬‬ ‫השונים המוצגים בבניין‪.‬‬ ‫יצויין‪ ,‬כי בכל שרשרת הטקסים שנערכו‬ ‫בבית העירייה‪ ,‬ובקבלת הפנים לאחר מכן‪ ,‬הוגש‬ ‫למשתתפים אוכל כשר למהדרין‪ ,‬מוצרי מאפה ומוצרי‬ ‫חלב בהשגחתו של הרב המוכתר הרב ביסטריצקי‪,‬‬ ‫שמפעיל כאמור מערכת כשרות מהודרת בעיר‪.‬‬ ‫המעמד המרכזי‬ ‫חלק מקהל השלוחים האורחים והנכבדים במעמד ההכתרה הרשמי בבית הכנסת הגדול של המבורג‬ ‫להביא לכבוד ליובאוויטש וכבוד המשלח באופן חסר‬ ‫תקדים‪ ,‬בעלותו לכהן פאר כרבה הראשי של המבורג‪,‬‬ ‫ואיחלו לו הצלחה מופלגה בכהונתו הרמה‪.‬‬ ‫מעמדי ההכתרה הרשמיים של הרב ביסטריצקי‬ ‫כרב העיר החלו בשעות הצהריים‪ .‬שני מעמדים‬ ‫מקבילים נערכו בבית העירייה המקומי‪ ,‬ה"ראטהאוס"‪.‬‬ ‫בית העירייה בהמבורג הנו סמל שלטון היסטורי‪ .‬זהו‬ ‫בניין שנבנה לפני למעלה מחמש מאות שנה‪ ,‬בפאר‬ ‫והדר ימי־ביניימי‪ ,‬והוא שרד בשלימותו את מוראות‬ ‫המלחמה‪ .‬בחלקו האחד של הבניין שוכן פרלמנט‬ ‫מדינת המבורג‪ ,‬ובחלקו האחר שוכנת עיריית המבורג‬ ‫וסנאט העיר‪.‬‬ ‫לבית העירייה הגיעו הרב מצגר‪ ,‬הרב ביסטריצקי‪,‬‬ ‫הרב יוסף יצחק הבלין והרב לייבל ביסטריצקי‪,‬‬ ‫וקבוצה מצומצמת של בני משפחה ואורחים‪.‬‬ ‫המעמד הראשון ב"ראטהאוס" נפתח בלשכתה‬ ‫של נשיאת הפרלמנט גב' קרלה ווייט‪ .‬הגב' ווייט‬ ‫עומדת בראש הפרלמנט של מדינת המבורג המונה‬ ‫‪ 121‬נציגים‪ .‬נשיאת הפרלמנט קיבלה את הרבנים ובני‬ ‫לווייתם בלשכתה לטקס רשמי‪ ,‬במהלכו היא נשאה‬ ‫דברים אודות הכבוד הגדול שהיא והפרלמנט כולו‬ ‫רואים בביקורו של הרב הראשי לישראל בהמבורג‪,‬‬ ‫וכי ביקור הרב הראשי והכתרת הרב ביסטריצקי‬ ‫מהווה יום חג עבור המדינה כולה‪.‬‬ ‫הרב ביסטריצקי הודה לנשיאת הפרלמנט על‬ ‫דבריה החמים‪ ,‬וביקש את עזרת הפרלמנט בהכרה‬ ‫בשיעורי הדת הנערכים על ידי הקהילה כלימודים‬ ‫מוכרים‪ ,‬והנשיאה הבטיחה את עזרתה בנידון‪ .‬לאחר‬ ‫מכן נתנה נשיאת הפרלמנט לרב מצגר לחתום בספר‬ ‫המבקרים של פרלמנט המבורג‪.‬‬ ‫כאות של הוקרה וכבוד‪ ,‬ליוותה הנשיאה את‬ ‫‪ • 34‬כפר חב"ד‬ ‫הרבנים והפמלייה כולה למעמד הבא בלשכתו של‬ ‫ראש עיריית המבורג‪.‬‬ ‫ספר האורחים‬ ‫הטקס השני נפתח במעמד ראש עיריית המבורג‬ ‫מר אולף שולץ‪ .‬ראש העיר שוחח בלשכתו עם‬ ‫הרבנים‪ ,‬והרב מצגר הודה בשם יהודי העיר על‬ ‫תמיכת העירייה בתקציבי הקהילה היהודית‪ .‬הרב‬ ‫מצגר אמר לראש העיר כי הוא נרגש ביותר לראות‬ ‫את סגירת המעגל שמתרחש בימים אלו בבית הספר‬ ‫היהודי‪ ,‬כאשר ניניו של האיש שלא הורשה לסיים‬ ‫את לימודיו בתלמוד תורה‪ ,‬חוזרים לבית הספר בגאון‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫הרב מצגר הוסיף וביקש מראש העיר‪ ,‬כי מאז‬ ‫הפעם האחרונה שהיה בהמבורג לפני מספר שנים‪,‬‬ ‫הוכפל ושולש כמות התלמידים בבית הספר‪ ,‬ואך‬ ‫צפוי כי גם העירייה תוסיף תקציב לקהילה היהודית‪.‬‬ ‫לאחר המפגש בלשכתו‪ ,‬הוביל ראש העיר את‬ ‫הפמלייה אל אולם האירועים הרשמי של עיריית‬ ‫המבורג‪ ,‬אל המעמד המסורתי של החתימה בספר‬ ‫הזהב של העיר‪ .‬זהו מעמד שמתקיים פעם בחודש‬ ‫בלבד‪ .‬בנוכחות חברי הסנאט ונכבדי העיר‪ ,‬הרב‬ ‫הראשי לישראל כתב בספר הזהב אגרת ברכה בשם‬ ‫הרבנות הראשית לישראל על סיועה של העירייה‬ ‫לקהילה היהודית‪ .‬לאחר שחתם על אגרתו‪ ,‬תרגם‬ ‫הרב ביסטריצקי את הברכה לגרמנית בפני משתתפי‬ ‫הטקס‪.‬‬ ‫בסיום המעמד הרשמי‪ ,‬ליווה ראש העיר את‬ ‫הרבנים הראשיים והפמלייה כולה לסיור מקיף בבניין‬ ‫העירייה העתיק וההיסטורי‪ ,‬כשהוא מציג בפניהם‬ ‫בגאווה בלתי מוסתרת את המוטיבים היהודיים‬ ‫מעמד ההכתרה המרכזי נפתח בשעה ‪ 5‬אחר‬ ‫הצהריים‪ ,‬בהיכל בית הכנסת הגדול שבמתחם‬ ‫המרכז הקהילה היהודי בהמבורג‪ .‬כבר שעה ארוכה‬ ‫לפני הפתיחה הרשמית של האירוע‪ ,‬החל הקהל הרב‬ ‫למלא את אולם בית הכנסת‪ ,‬המואר באור יקרות‪.‬‬ ‫מעמד ההכתרה היה רווי ניחוח היסטורי‪ ,‬כאשר עבר‬ ‫הווה ועתיד שימשו בו בערבוביה‪.‬‬ ‫כאלף איש גדשו את האולם ומבואותיו‪ ,‬חברי‬ ‫הקהילה היהודית וגם יהודים שאינם חברי הקהילה‬ ‫הרשמית‪ ,‬מקורביהם הרבים של הרב ביסטריצקי‪,‬‬ ‫ישראלים רבים העושים בעיר ונחשפו לפעולות בית‬ ‫חב"ד‪ ,‬עשרות השלוחים‪ ,‬בני המשפחה מכל רחבי‬ ‫תבל‪ ,‬וכלי תקשורת רבים‪.‬‬ ‫על במת הכבוד יושבים הרב משה קוטלרסקי‪,‬‬ ‫הסבא הרב לייבל ביסטריצקי‪ ,‬ראשי הקהילה היהודית‬ ‫בראשות נשיא הקהילה מר ברנהארד עפערטס‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בשורת המכובדים הראשונה בקהל יושב הרב‬ ‫יוסף יצחק הבלין‪ ,‬הרב מרדכי ביסטריצקי‪ ,‬הרב אריה‬ ‫גולדברג‪ ,‬השליח הרב דיסקין‪ ,‬דודיו הר"ר יוסי והר"ר‬ ‫שלמה ביסטריצקי מארה"ב‪.‬‬ ‫בין הנכבדים הרבים‪ ,‬שועי העיר ופרנסיה‪ ,‬בלטו‬ ‫גם נציגות ממשלתית נכבדה‪ ,‬ובהם אישי ממשל‬ ‫בדרגים שונים‪ ,‬שר הדתות של מדינת המבורג‪ ,‬מפקדי‬ ‫משטרת העיר‪ ,‬ונציגות של ראשי הדתות השונות‪.‬‬ ‫כאשר האולם מלא מפה לפה‪ ,‬ובעוד שמקהלת‬ ‫בית הכנסת מנגנת ברקע‪ ,‬נכנס הרב המוכתר הרב‬ ‫ביסטריצקי יחד עם הרב הראשי לישראל אל היכל‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬כאשר הקהל עומד על רגליו ומריע‪.‬‬ ‫המעמד נפתח בפרקי חזנות מפי חזן הקהילה‬ ‫הוותיק מר אריה גלבר‪ ,‬ולאחר מכן נוטל את שרביט‬ ‫ההנחייה מר רועי נאור‪ ,‬מחברי וועד הקהילה‪ ,‬הדובר‬ ‫עברית וגרמנית ברהיטות‪.‬‬ ‫המנחה פותח בדברי ברכה‪ ,‬ומזמין את הנואם‬ ‫הראשון‪ ,‬נשיא הקהילה היהודית מר ברנהרד עפרטס‪.‬‬ ‫נשיא הקהילה‪ ,‬יהודי "ייקי" אמיד‪ ,‬היה בשנים‬ ‫האחרונות לידיד קרוב של הרב הנכנס‪ ,‬וידידותו‬ ‫והערכתו אל הרב ניכרת בדברי ברכתו‪.‬‬ ‫"הבחירה של וועד הקהילה ברב שלמה ביסטריצקי‬ ‫לרב העיר הייתה מובנת מאליה‪ .‬נוכחותו של הרב‬ ‫ביסטריצקי בהמבורג אינה חדשה עבורנו‪ .‬מזה‬ ‫שנים ארוכות שכולנו נוכחים לראות את הפעילות‬ ‫המבורכת שלו ושל רעייתו הרבנית חנה‪ ,‬במאור פנים‬ ‫ובמסירות לכל יהודי בעיר‪.‬‬ ‫כאשר נדרשנו לבחור רב להמבורג‪ ,‬והבחירה‬ ‫הייתה בין רב חדש ולא מוכר ש"נייבא" לעיר לבין‬ ‫הרב ביסטריצקי‪ ,‬המוכר לכולנו – הבחירה הייתה‬ ‫ברורה מאליה‪.‬‬ ‫הקהילה היהודית בטוחה כי בחירתו של הרב‬ ‫ביסטריצקי תצעיד את הרבנות ואת הקהילה לדרך‬ ‫חדשה‪ ,‬ובשיתוף פעולה הדוק נחזק את היהדות‬ ‫בעיר"‪ ,‬אמר נשיא הקהילה‪.‬‬ ‫כעת מוזמנת לשאת דברי ברכה נציגת המדינה‪,‬‬ ‫נשיאת הפרלמנט הגב' ק‪ .‬ווייט‪ .‬הגב' ווייט מכהנת‬ ‫בתפקידה פחות משנה‪ ,‬אולם היא כבר הספיקה‬ ‫להכיר את משפחת ביסטריצקי‪ .‬בדברי ברכה חמים‬ ‫ונרגשים‪ ,‬סיפרה הגב' ווייט כי היכרותה הראשונה עם‬ ‫הרב והרבנית הייתה לפני חודש ימים בלבד‪ ,‬כאשר‬ ‫הוזמנה על ידם להשתתף במעמד הדלקת חנוכה‬ ‫פומבית בכיכר העיר‪" .‬התרשמתי ביותר מהליכותיהם‬ ‫של הרב והרבנית‪ ,‬מהגאווה היהודית שלהם‪,‬‬ ‫ומהנכונות שלהם להקריב מחייהם האישים למען‬ ‫הזולת‪ .‬בשם מדינת המבורג וכנשיאת הפרלמנט‪,‬‬ ‫אנחנו שמחים ומברכים על הבחירה הראויה של‬ ‫הקהילה היהודית"‪ ,‬הדגישה‪.‬‬ ‫הנואם הבא הוא סגן יו"ר המרכז לעניני חינוך‪,‬‬ ‫הרב משה קוטלרסקי‪ .‬בנאום נלהב הדגיש הרב‬ ‫קוטלרסקי כי מעמד ההכתרה מהווה למעשה את‬ ‫"ניצחון החיים"‪.‬‬ ‫"במקום שבו לפני שבעים שנה השמידו כל זכר‬ ‫יהודי‪ ,‬עולה ופורחת יהדות חיה ותוססת‪ ,‬וקול‬ ‫ילדים קטנים ממלא את התלמוד תורה המקומי‪.‬‬ ‫תחיית היהדות היא בכל רחבי גרמניה‪ ,‬ושלוחי חב"ד‬ ‫מובילים בראש את החינוך היהודי‪ ,‬הפעילות עם‬ ‫הנוער‪ ,‬והפעלת בתי הכנסת‪.‬‬ ‫מעמד ההכתרה של הרב ביסטריצקי הוא ניצחון‬ ‫היהדות וניצחון החיים על הקמים עליה היל"ת‪,‬‬ ‫וניצחון זה ילך ויתרחב בעזר ה' בכל ערי גרמניה"‪,‬‬ ‫הכריז הרב קוטלרסקי‪.‬‬ ‫אורח הכבוד‪ ,‬הרב הראשי לישראל הרב יונה‬ ‫מצגר‪ ,‬מוזמן עתה ע"י המנחה להכתיר רשמית את‬ ‫הרב ביסטריצקי כרב העיר‪.‬‬ ‫הרב מצגר פתח בדברי שבח להנהגת הקהילה על‬ ‫הבחירה ההולמת במינויו של רב חרדי בעל שיעור‬ ‫קומה לרבנות העיר‪ ,‬מה שלבטח יביא להתפתחות‬ ‫היהדות במדינה‪.‬‬ ‫בפנותו אל הרב הנבחר‪ ,‬סיפר הרב מצגר‪ ,‬כי לפני‬ ‫כמאה שנה נערך כנס רבנים וגדולי תורה בגרמניה‪,‬‬ ‫ובה דנו הנאספים מהו תפקידו של רב בישראל‪ .‬רב‬ ‫אחד הגדיר את תפקיד הרב כמלמד תורה בעיקר‬ ‫לקהילתו‪ .‬רעהו הגדיר את תפקידו כפוסק הלכות‪,‬‬ ‫ואילו השלישי אמר כי לדעתו הרב אמור להיות‬ ‫ה'אבא' של הקהילה‪.‬‬ ‫"כל התפקידים הללו הכרחיים לרבנות ולהנהגת‬ ‫קהילה"‪ ,‬אמר הרב הראשי‪" ,‬ובהיכרותי עם הרב‬ ‫ביסטריצקי אני בטוח כי הוא יהיה גם מלמד התורה‬ ‫לקהילה‪ ,‬גם פוסק ההלכות וגם ה'אבא' של כל יהודי‬ ‫הפמליה בכיתות‬ ‫הלימוד‪ .‬הרב‬ ‫מצגר והמשלחת‬ ‫התרגשו לראות את‬ ‫הסמלים והמוטיבים‬ ‫היהודיים בבניין‬ ‫ששרדו את השואה‪,‬‬ ‫ואיחל להנהלת בית‬ ‫הספר כי בית הספר‬ ‫יהיה בקרוב צר‬ ‫מהכיל את הילדים‬ ‫שיתדפקו בשעריו‬ ‫העיר"‪.‬‬ ‫הרב מצגר מזמין כעת את האורחים הנכבדים‪,‬‬ ‫הרב הבלין‪ ,‬הרב קוטלרסקי והסבא הרב ביסטריצקי‪,‬‬ ‫ביחד עם ראשי הקהילה‪ ,‬לעטוף בטלית את הרב‬ ‫הנבחר‪.‬‬ ‫באמירת ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות ובעטיפת‬ ‫טלית חדשה‪ ,‬בעוד כל הקהל ניצב על רגליו‪ ,‬הוכתר‬ ‫הרב ישכר שלמה ביסטריצקי לכהן פאר כרבה של‬ ‫המבורג‪.‬‬ ‫הרב מצגר מציג כעת בפני כל הקהל הרב את‬ ‫"כתב ההכתרה" הרשמי של הרב ביסטריצקי‪ ,‬עליו‬ ‫חתומים האורחים הנכבדים‪ ,‬הרב מצגר עצמו‪ ,‬הרב‬ ‫הבלין‪ ,‬הרב קולטרסקי‪ ,‬השלוחים הרב דיסקין והרב‬ ‫טייכטל‪ ,‬ראשי הקהילה‪ ,‬נציגי קהילות בגרמניה‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬את כתב ההכתרה התכבד להקריא הרב אריה‬ ‫גולדברג‪ ,‬המנהל הכללי של "מרכז רבני אירופה"‪.‬‬ ‫ציון דרך‬ ‫ברגעי השיא הללו של מעמד ההכתרה‪ ,‬עטוף‬ ‫בטלית פותח הרב הטרי בדרשתו הראשונה אל אנשי‬ ‫קהילתו ואל האורחים הרבים‪ .‬בנאום מרשים ובנוי‬ ‫לתלפיות‪ ,‬הציג הרב הנבחר את העקרונות בהם הוא‬ ‫רואה את פעולותיו בהמבורג‪ ,‬כשהוא סוקר את כל‬ ‫שנעשה עד כה ואת תוכניותיו לעתיד‪ ,‬כשהוא קורא‬ ‫לכל יהודי העיר ליטול חלק פעיל בחיי היהדות בעיר‪.‬‬ ‫בשורה של פרקי חזנות נוספים הסתיים מעמד‬ ‫הכתרתו של הרב ביסטריצקי לרבה של המבורג‪,‬‬ ‫ורבים ממשתתפי המעמד ניצלו את ההזדמנות להביע‬ ‫את איחוליהם הלבביים והנרגשים לרב הנבחר ולאחל‬ ‫לו הצלחה רבה‪.‬‬ ‫שעה קלה לאחר תום אירוע ההכתרה‪ ,‬נערך‬ ‫אירוע מרכזי נוסף של קבלת פנים לכל האורחים‬ ‫והנכבדים‪ ,‬על ידי ראשי הקהילה‪ .‬קבלת הפנים נערכה‬ ‫באולם האירועים של ה"תלמוד תורה"‪ ,‬בראשות הרב‬ ‫ביסטריצקי והרב מצגר‪ ,‬ובהשתתפותם של אנשי‬ ‫עסקים בכירים מהקהילה היהודית‪ ,‬נציגי ממשל‪ ,‬כלל‬ ‫השלוחים שהגיעו להמבורג‪ ,‬בני המשפחות והידידים‪.‬‬ ‫אורח מיוחד שהשתתף בקבלת הפנים ובאירועי‬ ‫ההכתרה הוא האדריכל הישראלי העל השם העולמי‬ ‫מר צבי וויינברגר‪ .‬מר וויינברגר הגיע לאירועי‬ ‫ההכתרה כאורחו של הרב יוסף יצחק הבלין‪ ,‬חמיו‬ ‫של הרב המוכתר‪ .‬הרב הבלין עשה בשנים האחרונות‬ ‫פעמים רבות בהמבורג לסייע על ידי חתנו בפעילות‬ ‫השליחות‪ ,‬והוא עומד בקשר קרוב עם חברי וועד‬ ‫הקהילה הנבחר ומסייע רבות לצורכי הקהילה ולבית‬ ‫חב"ד‪.‬‬ ‫כעת הביא עמו הרב הבלין על פי הזמנת ראשי‬ ‫הקהילה את האדריכל הנודע לתכנן את שיפוץ‬ ‫המקווה ובית הכנסת המרכזי עבור הקהילה‬ ‫המתפתחת‪ ,‬וראשי הקהילה מצידם ניצלו את‬ ‫המעמד החגיגי להודות לרב הבלין על תרומתו הרבה‬ ‫להתפתחות הקהילה ולמוסד הרבנות בעירם‪.‬‬ ‫היום גדוש האירועים הסתיים בהתוועדות‬ ‫חסידים סוחפת ולבבית‪ ,‬בראשות הרב הנבחר‬ ‫ובהשתתפות השלוחים והאורחים הרבים‪ ,‬שהתוועדו‬ ‫עוד שעה ארוכה לאחר חצות הלילה‪ ,‬מתוך שבת‬ ‫אחים גם יחד‪.‬‬ ‫היה זה יום של ציון דרך הסטורי בתולדותיה‬ ‫של קהילת המבורג‪ ,‬יום שהווה את אות הפתיחה‬ ‫לתקופה חדשה ביהדות המבורג‪ ,‬ובגרמניה כולה‪.‬‬ ‫בשיחה מיוחדת לכפר חב"ד במהלך השבוע‬ ‫האחרון‪ ,‬אמר הרב הנבחר הרב ביסטריצקי‪:‬‬ ‫"במבט של ימים אחדים בלבד לאחר יום‬ ‫ההכתרה‪ ,‬ניתן בהחלט לציין יום ההכתרה כציון דרך‬ ‫מרכזי ביהדות המבורג‪.‬‬ ‫אירוע ההכתרה הביא עמו הד תקשורתי חיובי‬ ‫רב‪ ,‬כאשר כל כלי התקשורת המרכזיים בעיר ובמדינה‬ ‫סיקרו את הנעשה בקהילה היהודית‪ ,‬מה שהביא‬ ‫להתעוררות יהודית רבה בעיר‪ .‬גם יהודים שעד‬ ‫עכשיו לא הזדהו עם יהדותם ולא נטלו חלק מעולם‬ ‫בפעילות היהודית בעיר‪ ,‬יצרו בימים האחרונים קשר‬ ‫עמי או עם הנהגת הקהילה‪ ,‬וביקשו לעמוד בקשר עם‬ ‫מוסדות הקהילה והרבנות‪.‬‬ ‫קיבלתי בשבוע האחרון שורה ארוכה של ברכות‬ ‫ואיחולים מיהודים שונים בעיר‪ ,‬ובהם גם מאישים‬ ‫נכבדים שלא ידעתי כלל על יהדותם‪.‬‬ ‫אירועי הימים האחרונים הביאו תנופה ליהדות‬ ‫המבורג‪ ,‬ומחובתנו למנף התעוררות זו להמשך‬ ‫העשייה היהודית בעיר‪ ,‬יחד עם השליח החדש הרב‬ ‫שמואל הבלין‪.‬‬ ‫בכוחו ובברכותיו של הרבי‪ ,‬נצעיד את המבורג‬ ‫היהודית בדרך העולה בית א־ל‪ ,‬לתקן עולם במלכות‬ ‫שד־י"‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪35‬‬ ‫א מעשה הוא העיקר‬ ‫הרב עידו וובר‬ ‫"'אתה ברוא גולם"‬ ‫היא אימצה את עיניה והבחינה בדמותו של הרב שנכנס לאכסדרת הבית הולך בין שני אנשים אותם‬ ‫זיהתה מיד‪ .‬האחד הוא רבי יצחק כ"ץ‪ ,‬חתנה‪ ,‬והשני רבי יעקב הלוי‪ ,‬תלמידו הנאמן של בעלה‪ .‬אך‬ ‫מי היא הדמות השלישית? היא אימצה עיניה ביתר עוז ורעד קל תקף את גווה‪ .‬האורח השלישי היה‬ ‫דמות גבוהה משונה‪ ,‬שכזו לא ראתה מימיה‪...‬‬ ‫א‬ ‫ותו בוקר התעוררה הרבנית מוקדם מן הרגיל‪ .‬היא שפשפה את עיניה‬ ‫מתוך תחושה של מבוכה‪ ,‬אמרה "מודה אני" נטלה ידיים וקמה‪.‬‬ ‫בוקר חיוור מתוח היה מעל פראג‪ .‬שמש שחרית ליטפה ענוגות את‬ ‫צמרות העצים‪ .‬ציפורים ופורשי כנף נתנו פיהם ברינת הבוקר‪ .‬הרבנית ניגשה‬ ‫אל החלון‪ .‬פראג היפה פרושה היתה לפניה עוטה מחלצות אביב שהקדים‪ .‬מן‬ ‫הגינה עלו והתפשטו ריח הלימון והיסמין והשיבו ריח ניחוח על פניה‪ .‬היא נשמה‬ ‫עמוקות את ריח הפריחה וההתחדשות‪ ,‬ומשום מה נפעם לבה של הרבנית הזקנה‬ ‫ברגשי גיל בלתי מובנים‪.‬‬ ‫"מודה אני לפניך‪ ,‬מלך חי וקים‪ ,‬שהחזרת בי נשמתי בחמלה‪ ,‬רבה אמונתך‪"...‬‬ ‫היא חזרה שנית‪ .‬דומה כי העיר כולה עונה אמן אחר תפילתה הנרגשת‪ .‬הגינה על‬ ‫עציה‪ ,‬החורש הסמוך‪ ,‬הנהר אשר סירת דייג קלילה מתנדנדת בין אדוותיו – הכול‬ ‫אמר שירה ליוצר כל‪.‬‬ ‫לפתע‪ ,‬קלטו אוזניה קול פסיעות‪ .‬אין זאת כי בעלה הדגול שב כבר מתפילת‬ ‫ותיקין‪ .‬אכן עליה להזדרז למטבח‪ ,‬להשגיח על התקנת פת שחרית עבורו‪ .‬אך‬ ‫משום מה נשמעו באוזניה קול הפסיעות‪ ,‬כקולם של מספר צועדים‪ .‬היא אימצה‬ ‫את עיניה והבחינה בדמותו של הרב שנכנס לאכסדרת הבית הולך בין שני אנשים‬ ‫אותם זיהתה מיד‪ .‬האחד הוא רבי יצחק כ"ץ‪ ,‬חתנה‪ ,‬והשני רבי יעקב הלוי‪,‬‬ ‫תלמידו הנאמן של בעלה‪ .‬אך מי היא הדמות השלישית? היא אימצה עיניה ביתר‬ ‫עוז ורעד קל תקף את גווה‪ .‬האורח השלישי היה דמות גבוהה משונה‪ ,‬שכזו לא‬ ‫ראתה מימיה‪...‬‬ ‫כיון שקרבו לעבר חדרו של המהר"ל‪ ,‬ברכה את הנכנסים בצניעות והטילה‬ ‫מבט חטוף נוסף באותו אדם משונה‪ ,‬הצועד כנוע בעקבות בעלה‪ .‬פניו שחומות‬ ‫היו מאוד‪ ,‬שער סבוך ומפותל עיטר את ראשו המכוסה בכובע מעוגל מחודד‬ ‫בקצותיו‪ ,‬זקנו מדולל ועיניו הקטנטנות מביטות נכחן במבט משונה‪ ,‬משל עיני‬ ‫גולם הנה‪ ...‬הבאים נטלו ידיהם וסעדו לבם בפת שחרית‪ .‬האורח המוזר ישב בקרן‬ ‫‪ • 36‬כפר חב"ד‬ ‫זווית‪ ,‬לוגם לגימות חמין במצמוץ שפתים‪ ,‬ונוגס נגיסות גסות בלחם‪ ,‬אך הבעת‬ ‫פניו לא שונתה כל אותה עת כמלוא הנימה‪.‬‬ ‫בסיום פת שחרית הורה המהר"ל ל"אורח" להיכנס בקיטון שהוקצה עבורו‬ ‫בבית‪ ,‬שם הוכנו מיטה‪ ,‬שולחן וכסא המתאימים לממדי גופו‪" .‬חופשי הנך לנפשך‪,‬‬ ‫עד אשר אשלח לקרוא לך‪ ,‬יוסף" אמר המהר"ל לדמות המשונה‪ .‬קול נעימת‬ ‫הסכמה פרצה מחזהו הרחב‪ ,‬בצעדים טופפים התכנס בקיטונו‪ ,‬דחף את הכסא‬ ‫וישב אל השולחן‪ ,‬כאשר ראשו הענק תמוך בין כפות ידיו הגדולות‪.‬‬ ‫מבעד לדלת הפתוחה הבחינה הרבנית‪ ,‬החולפת מדי פעם מעל אותו קיטון‪,‬‬ ‫כי האורח יושב עדיין באותה תנוחה כפי שישב בתחילת היום‪ ,‬בוהה הוא נכחו‬ ‫כגולם ושום הבעה של עניין או הבנה אינה מופיע על פניו‪" ...‬גולם אמיתי הוא"‬ ‫הרהרה הרבנית בינה לבינה‪ .‬עליה לשאול את בעלה הרב‪ ,‬מי הוא אותו אדם‬ ‫משונה ולמאי הביאו הביתה‪ ...‬היא פנתה אל האכסדרה‪ ,‬פונה לטפל בענייני הבית‪,‬‬ ‫כאשר המהר"ל שלח לקרוא לה‪ .‬במילים קצרות אשר הנסתר מרובה בהם על‬ ‫הגלוי‪ ,‬מסר‪:‬‬ ‫האורח המשונה אינו אלא שמש בית הדין‪ .‬תקופה מסוימת יתגורר בקיטון‬ ‫זה אשר בבית‪ .‬אדם נוח הוא ועל אף חזותו המאיימת אינו מזיק ואינו מפריע‪,‬‬ ‫כמוהו כגולם אשר יעשה כפי אשר יצטווה‪ .‬תפקידו העיקרי לסייע בסיכול מזימות‬ ‫עלילת דם‪ ,‬ובמלחמה בשונאי ישראל‪ ,‬הצמאים לדם יהודים‪ .‬על אף שכוחותיו‬ ‫במותניו‪ ,‬הזהיר המהר"ל "אין רצוי להשתמש בו לסיוע לצרכי הבית‪ ,‬עבודתו‬ ‫קדושה למען הכלל‪ ,‬ותו לא"‪ ...‬אור מיוחד קרן מפני המהר"ל בדברו‪ .‬לבה של‬ ‫הרבנית רטט בקרבה‪ .‬לא לחינם נשא המהר"ל תפילתו החמה‪ ,‬הרוויה בדמעותיו‬ ‫הטהורות לפני שוכן מרומים‪ .‬גולם זה אינו עניין פשוט כלל‪...‬‬ ‫•••‬ ‫פראג היהודית היתה כמרקחה בשל ה"גולם" האילם הענק‪ ,‬אשר קנה שביתה‬ ‫בבית הרב‪ .‬מפה לאוזן סיפרו סיפורים מסמרי שער אודותיו‪ .‬קהל רב של סקרנים‬ ‫ה'אלטנוישול'‬ ‫בית הכנסת של‬ ‫המהר"ל מפראג‬ ‫וילדים‪ ,‬מתאספים היו ליד בית הרב‪ ,‬מצפים להזדמנות‪,‬‬ ‫לראות את הגולם‪ ,‬ביוצאו מן הבית בשליחות המהר"ל‪.‬‬ ‫הסיפור אודות מוצאו של הגולם הסעיר לבב כל‬ ‫שומעיו‪ .‬איש לא ידע אל נכון כיצד ואיך קרה הדבר‪ ,‬אך‬ ‫מפה לאוזן נלחש סיפור נורא אודות יצורו של הגולם‪.‬‬ ‫"הגולם" – לחשו אנשים ביראה‪ ,‬אינו אלא יציר כפיו‬ ‫של רבנו הדגול‪ ,‬המהר"ל – אשר כל רז לא אניס ליה‪...‬‬ ‫יודע הוא לפעול על ידי צירוף שמות מן הקבלה ככל אשר‬ ‫ירצה‪ ...‬בראותו כי גבר צר‪ ,‬ושונאי ישראל עמדו לעשות‬ ‫כליה‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬באמצעות המזימה המרושעת של‬ ‫עלילת דם‪ ,‬עמד המהר"ל‪ ,‬הרועה הנאמן‪ ,‬ויצר את הגולם‬ ‫למלחמה באותם עריצים‪ ...‬המספרים אף ידעו להוסיף‬ ‫פרטים אודות יצירתו המופלאה של "יוסל'ה גולם"‪" :‬בגבור‬ ‫יד צר‪ ,‬עשה המהר"ל "שאלת חלום"‪ ,‬באלו אמצעים למגר‬ ‫את שונאי ישראל‪ ,‬החפצים להתנכל לעמנו בעלילות הדם‪,‬‬ ‫ומן השמים גילו לו לרבנו את התשובה‪ ,‬לפי סדר א"ב‪' :‬אתה‬ ‫ברוא גולם‪ ,‬דבק החומר‪ ,‬ותגזור זדים‪ ,‬חבל טורפי ישראל!'‬ ‫התעורר המהר"ל משנתו‪ ,‬מיהר לרשום את המילים אשר‬ ‫גילו לו זה עתה בחלומו‪ .‬עתה התבונן במשמעותם והבחין‬ ‫בנסתרות הטמונים בזה המאמר‪ .‬עשר מילים אלו‪ ,‬צפנו‬ ‫שמות קודש שבאפשרותם ניתן ליצור גולם חי מן האדמה‪.‬‬ ‫עוד באותו ליל‪ ,‬הזמין אליו המהר"ל את חתנו הדגול רבי‬ ‫יצחק כ"ץ ואת תלמידו הגדול רבי יעקב הלוי‪ .‬שעה ארוכה‬ ‫הסביר להם את אשר בדעתו הקדושה לבצע ואף ביקשם‬ ‫להיות עמו בעת יצירת הגולם‪ .‬כאשר סיים אמריו‪ ,‬ציווה‬ ‫עליהם לנצור לשונם ולא לגלות לשום בריה את הרז‪ .‬כמו‬ ‫כן הורה להם להתקדש ביותר במשך שבוע ימים‪ ,‬בצום‪,‬‬ ‫בטהרה ובטבילה במקווה‪ ,‬לקראת יצירת הגולם‪.‬‬ ‫ביום כ' אדר‪ ,‬אחר חצות הליל‪ ,‬הלכו שלשתם אל חוף נהר המולדובה‪ .‬המהר"ל‬ ‫סימן מקום ממנו יילקח החומר לגיבול הגולם‪ .‬שעה ארוכה עבדו שלושתם‬ ‫בהתקנת הצורה הגולמית מן חמר‪ ,‬בדמות אדם‪ .‬עתה‪ ,‬ביקש המהר"ל את חתנו‬ ‫רבי יצחק להקיף את הגולם מימין לשמאל‪ ,‬שבע הקפות‪ ,‬תוך כדי אמירת שמות‬ ‫קודש לפי הוראותיו‪ .‬החתן ציית לחותנו‪ .‬בסילודין‪ ,‬ובכוונה עצומה עשה את‬ ‫המוטל עליו‪ ,‬כאשר מלוויו שקועים בתפילה חמה‪ .‬בסיום ההקפות עצר רבי יצחק‬ ‫במקומו פקח עיניו והבחין בלהבת אש אדומה‪ ,‬המפעפעת בגוש החמר‪...‬‬ ‫עתה מסר המהר"ל לתלמידו‪ ,‬רבי יעקב הלוי‪ ,‬שמות קודש נוספים‪ ,‬שעליו‬ ‫לאמרם בשעת הקפותיו סביב הגולם‪ .‬עשה התלמיד מצוותו‪ ,‬אף הוא באימה‬ ‫וביראה‪ ,‬וכשעמד במקומו לאחר שבע ההקפות‪ ,‬הבחין כי כבתה האש‪ ,‬אשר אחזה‬ ‫בגוש החמר‪ ,‬דמוי האדם‪ .‬אדים מהבילים החלו להיתמר מן הצורה‪ ,‬וזו החלה‬ ‫קורמת עור וגידים‪ ...‬הראש התכסה בשער אנושי‪ ,‬וקצות אצבעותיה התעטרו‬ ‫בציפורנים‪ .‬אך עדיין לא ניכרו אותות רוח חיים בגולם המונח לפניהם על הקרקע‬ ‫עד אשר פתח המהר"ל את שבע הקפותיו ברטט ובסילודין‪ ,‬פניו הטהורות להבו‪,‬‬ ‫עיניו זלגו דמעות וכל כולו כאילו בער בלבת אש עליונה‪ ...‬חרדת אלוקים נפלה על‬ ‫מלוויו‪ ,‬באימה הביטו במחזה נורא ההוד ובעוד שיניהם נוקשות‪ ,‬חיכו לתוצאות‬ ‫דבר‪ .‬המהר"ל פקח את עיניו וביקש לומר עמו מלה במלה‪ ,‬בדבקות בכוונה עצומה‪:‬‬ ‫"ויפח באפיו נשמת חיים ויהי לנפש חיה‪"...‬‬ ‫עיניו של הגולם זעו‪ ...‬הוא הביט בעומדים עליו בתימהון‪ ...‬וכל כולו כאדם‬ ‫שהקיץ זה עתה משינה עמוקה‪.‬‬ ‫"עמוד על רגליך!" פקד המהר"ל‪ .‬הגולם קם ועשה מצוותו‪ ...‬מתוך האדמה‬ ‫הבוצית התנער כנוע בצל המהר"ל‪ .‬מבעוד מועד דאגו להביא עמם מלבושים‪,‬‬ ‫כמלבושי שמש בית דין‪ .‬הגולם לבש עתה בגדים אלו‪.‬‬ ‫דמדומי חמה הופיעו בפאת הרקיע‪.‬‬ ‫הגולם עמד כנטוע במקומו‪ ,‬מחכה לפקודה מפיו של המהר"ל‪" .‬דע לך"‪ ,‬פנה‬ ‫אליו המהר"ל ואמר "כי תפקידך בעולם מתמקד בסיכול בפועל של מזימותיהם‬ ‫של שונאי ישראל‪ ,‬בעלילות דם על בני עמנו‪ .‬שמך מהיום יוסף‪ ,‬ובתור שמש בית‬ ‫הדין‪ ,‬תדור בקיטון אשר בביתי‪ ,‬עליך יהיה לשמוע לכל אשר אצווה עליך!"‬ ‫נענע הגולם האילם בראשו הגדול לאות הסכמה וחיכה בהכנעה לבאות‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪37‬‬ ‫סיפורי חסידים‬ ‫ליקט א' ישראל‬ ‫כשנוסעים ל'אוהל' של הרבי‬ ‫– נהיה קל יותר ב'עבודה'‬ ‫מה משמעות התואר "ארזי לבנון חסידיים"‪ ,‬ועל מה אמרו חסידים את המשל "אל תשאל את הרופא – שאל‬ ‫את החולה"? • על ההבדלים בין ר' הלל מפאריטש לר' אייזיק מהומיל‪ ,‬ועל חילופי דברים שהיו ביניהם‬ ‫בהתוועדויות • כל ימיו היה ב'אתכפיא' וגם בערוב ימיו התלונן על הרגשת 'יישות' • לקט סיפורי חסידים על‬ ‫הגאון החסיד רבי אייזיק עפשטיין נ"ע‪ ,‬בעל מחבר הספר "חנה אריאל"‪ ,‬רבה של הומיל • חלק שלישי ואחרון‬ ‫נחמד ואהוב לבריות‬ ‫החסיד ר' אברהם־בער ירמיה'ס סיפר על ההתוועדויות הראשונות של הרב‬ ‫הגאון החסיד ר' אייזיק בהומיל‪ .‬ר' אייזיל היה בכלל איש נחמד ואהוב לבריות‪,‬‬ ‫דיבר בנחת עם הגדול ביותר כמו עם הקטן ביותר [‪]...‬‬ ‫הגאון החסיד הר' אייזיל נהג להתוועד עם 'בעלי־בתים' בנפרד ועם אברכים‬ ‫בנפרד‪ ,‬פעמיים בשבוע‪ ,‬ולאלה שנכחו בהתוועדות הראשונה היה אסור להיות‬ ‫נוכחים בהתוועדות השנייה‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬בהתוועדות עם 'בעלי־בתים' ביום חמישי בלילה‪ ,‬פרץ ר' אייזיל בבכי‬ ‫ואמר‪ :‬הגוף מעלים‪ ,‬המוח הוא קר‪ .‬היינו אצל הרבי ושמענו ממנו 'תורה' [‪ ]...‬אבל‬ ‫בפני ר' אפרים צריכים להתבייש‪ .‬החסיד ר' אפרים היה עמקן גדול ומשיג אמיתי‪.‬‬ ‫העניין בו מדובר במאמרים של כ"ק אדמו"ר האמצעי‪ ,‬אודות עמקן שמבין היטב‬ ‫השכלה ולאחר מכן משיג אותה באופן נעלה יותר ו"שובר" את הסברה הקודמת‪,‬‬ ‫מטפס ויורד ומטפס ועולה – זהו ר' אפרים‪ .‬ועד כמה שהשגתו היתה גדולה‪ ,‬היה‬ ‫מביא כל דבר ב"בפועל"‪ .‬ישנם שני אופנים בבירור – מצד עבודה‪ ,‬ומצד העמקה‪.‬‬ ‫הבירור שבא מצד העמקה הוא בדרך ממילא‪.‬‬ ‫("ספר השיחות" ה'תש"ד ]בלה"ק[ עמ' פט ועמ' צד)‬ ‫"ארזי לבנון" חסידיים‬ ‫החסידים הראשונים לא היו משתמשים בתוארים 'מורנו' או 'הרה"ג'‪ .‬ר'‬ ‫אייזיק מהומיל‪ ,‬ר' הלל מפאריטש ור' פסח ממלסטובקה‪ ,‬למרות שהיו גאוני‬ ‫עולם‪ ,‬ארזי לבנון‪.‬‬ ‫החסידים הגדולים היו כולם בדרגה של ארזי לבנון‪ ,‬אלא שהיה זה 'ארזי לבנון'‬ ‫חסידיים‪ .‬בארזים הטביע השם יתברך טבע של שני הפכים‪ .‬הם צומחים לגובה‬ ‫רב‪ ,‬אך כמה שלא יהיו גבוהים יכולים לכופף אותם עד לאדמה מבלי שיישברו‪.‬‬ ‫וכאשר מרפים מהם‪ ,‬הם חוזרים לגובהם המקורי יחד עם מה שתולים עליהם‪.‬‬ ‫לבנון – ל"ב נו"ן‪ .‬ל"ב – ל"ב נתיבות חכמה של הנשמה‪ ,‬ונו"ן – נו"ן שערי‬ ‫בינה‪ .‬זוהי משמעות התואר "ארזי לבנון"‪ ,‬שהמוחין והמידות של חב"ד מתעלים‬ ‫לשורשם ומקורם‪ ,‬ששורשם ומקורם יהיו בהתגלות בתורה ועבודה אצל חסידי‬ ‫חב"ד‪.‬‬ ‫החסידים הגדולים לא הרגישו במעלת ההפלאה העצמית שלהם‪ ,‬והיו מכנים‬ ‫‪ • 38‬כפר חב"ד‬ ‫אותם בשמותיהם‪ :‬אייזיק מהומיל‪ ,‬הלל מפאריטש‪ ,‬פסח ממלסטובקה‪ ,‬בלי‬ ‫'מורנו'‪.‬‬ ‫("ספר השיחות" ה'ש"ת ]בלה"ק[ עמ' קי)‬ ‫אל תשאל את הרופא‪ ,‬שאל את החולה‬ ‫יש מאמר העולם‪ :‬אל תשאל את הרופא‪ ,‬שאל את החולה‪ .‬רופא וחולה בענייני‬ ‫החסידות והחסידים‪ ,‬הם חסיד ורבי‪ .‬החסיד הוא חולה‪ ,‬ובחולים ישנם סוגים‬ ‫שונים‪ ,‬גדולים‪ ,‬בינונים וקטנים‪ .‬מחלה קטנה היא גם כן מחלה שאסור להזניח‪.‬‬ ‫הרבי הוא הרופא‪.‬‬ ‫בעת התוועדות היו גם גדולי החסידים‪' ,‬משכילים' ובעלי 'עבודה'‪ ,‬משמיעים‬ ‫אחד לשני אימרות חריפות‪ ,‬ונהיה מר בלב‪ ,‬כפי שקרה הרבה פעמים אצל החסידים‬ ‫המפורסמים ר' אייזיק מהומיל‪ ,‬ר' פסח ממלסטובקה‪ ,‬ר' בצלאל מאזאריץ' ור' הלל‬ ‫מפאריטש – דבר שהרביים לא רצו לסבול אותו‪.‬‬ ‫חסידים ידעו שהרביים אינם סובלים שזקני החסידים משמיעים אימרות‬ ‫חריפות‪ ,‬ועל כך אמרו החסידים הגדולים‪ :‬אל תשאל את הרופא‪ ,‬שאל את החולה‪.‬‬ ‫מיותר לומר שכל מה שזקני החסידים אמרו אחד לשני‪ ,‬היה מתוך אהבה‬ ‫וחיבה ובהדרת הכבוד הפנימית הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫("ספר השיחות" ה'ש"ת ]בלה"ק[ עמ' מט)‬ ‫צדיק וחסיד‬ ‫פעם ישבו ר' אייזיק מהומיל ור' הלל מפאריטש ושוחחו ביניהם‪ .‬אמר ר'‬ ‫אייזיק‪ :‬הלל‪ ,‬הרי אתה צדיק! השיב לו ר' הלל‪ :‬אבל הרי אתה חסיד‪ ,‬וחסיד הוא‬ ‫למעלה מצדיק!‬ ‫("שמועות וסיפורים" ח"ב עמ' ‪)56‬‬ ‫דו־שיח בין 'משכיל' ל'עובד'‬ ‫'עובד' צריך להיות ענו ולא שפל‪ .‬ההבדל בין שפל לענו הוא‪ :‬שפל עסוק רק‬ ‫עם עצמו באופן של דכא ונדכא‪ ,‬שברון‪ ,‬בלי שום התעלות בנפשו‪ .‬ענו מכיר את‬ ‫מעמדו ומצבו הרוחני ומשתוקק תמיד להיות יותר טוב‪ ,‬כי הוא יודע מה חסר‬ ‫לו‪ .‬וכשמישהו מעורר אותו על משהו – הוא מקבל את הדבר בטוב‪ ,‬אך יחד עם‬ ‫זאת בתוקף הדעת‪ ,‬ויודע גם את מעלת עצמו‪ .‬גם ה"ויגבה לבו" שלו הוא בתוקף‬ ‫הדעת‪.‬‬ ‫ר' אייזיל היה חריף ושנון‪ ,‬חד לשון‪ ,‬ואמר פעם לר' הלל‪" :‬אני מקנא בך‪ ,‬הגוף‬ ‫שלך הוא גלגול חמורו של ר' פנחס בן יאיר"‪ .‬ענה לו ר' הלל‪" :‬הלוואי"‪.‬‬ ‫ומסיים כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ‪" :‬דבר זה הוא רק מצד הגוף‪ ,‬ובא על ידי יגיעה‬ ‫גדולה על פי התורה"‪.‬‬ ‫("ספר השיחות" ה'תש"ג [בלה"ק] עמ' פח)‬ ‫כל המעלות גם יחד‬ ‫באחת ההתוועדויות אמר ר' שמואל־גרונם‪ :‬בדרך כלל‪ ,‬בין החסידים הגדולים‪,‬‬ ‫מי שהיה גדול ב'השכלה' בחסידות‪ ,‬לא היה כל כך גדול ב'עבודה'‪ ,‬ומי שהיה‬ ‫מה'עובדים' הגדולים‪ ,‬לא היה גדול ב'השכלה'‪ .‬מי שהיה גדול ב'נגלה'‪ ,‬לא היה‬ ‫כל־כך גדול בדא"ח‪ ,‬ומי שהיה גדול בדא"ח לא היה גדול ב'נגלה'‪.‬‬ ‫אבל הרה"ח הרה"ג ר' אייזיק מהומיל היה גדול הן ב'השכלה' והן ב'עבודה'‪ ,‬הן‬ ‫ב'נגלה' והן בדא"ח‪ ,‬וגם היה חכם בענייני העולם‪.‬‬ ‫("שמועות וסיפורים" ח"א עמ' ‪)259‬‬ ‫ממה ההתפעלות?‬ ‫פעם התעלף ר' אייזיק מהומיל כשהגיע ל"ואין זולתו" בתפילת ערבית‪ .‬העירו‬ ‫אותו מעלפונו והוא המשיך להתפלל‪ .‬כשהגיעו הדברים לאוזניו של ר' הלל‬ ‫מפאריטש‪ ,‬אמר‪ :‬מההתעלפות אינני מתפעל‪ ,‬אני מתפעל מכך שהוא היה מסוגל‬ ‫אחר כך להמשיך בתפילתו‪.‬‬ ‫("שמועות וסיפורים" ח"ג עמ' ‪)227‬‬ ‫"מיציתי את החיים בהשגה"‬ ‫אמר הגאון החסיד ר' אייזיק מהומיל‪ :‬אני מיציתי את החיים בהשגה‪ .‬ר' הלל‬ ‫– מפאריטש – מיצה את החיים בניגון ובריקוד‪.‬‬ ‫("ספר השיחות" ה'תש"ה ]בלה"ק[ עמ' פח)‬ ‫גם 'משכיל' נפלא וגם 'עובד' מופלג‬ ‫כ"ק אאמו"ר [מהורש"ב] הואיל לומר‪ :‬בכל מלה ובכל תנועה של זקני החסידים‪,‬‬ ‫משתקפת מהותם העצמית‪.‬‬ ‫כשהרבי מהר"ש החל לומר את ההמשך "מים רבים"‪ ,‬אמר לי ב'יחידות'‪:‬‬ ‫ר' אייזיק מהומיל הוא 'משכיל' ור' הלל מפאריטש הוא 'עובד'‪' .‬השכלה'‬ ‫ו'עבודה' הם שני עולמות‪ ,‬ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים‪ .‬כך היה מיום שנברא‬ ‫העולם‪ .‬בא רבינו הזקן וחיבר את שני העולמות ואת שני האנשים‪.‬‬ ‫ר' אייזיק הוא 'משכיל' נפלא‪ ,‬ממציא משלים שמכוונים לפנימיות הנקודה של‬ ‫ה'השכלה' שהוא מסביר‪ ,‬והוא גם 'עובד' מופלג בעבודה שבלב‪.‬‬ ‫ר' הלל הוא 'עובד' הוי' בגופו‪ ,‬שהגוף עצמו מרגיש מה הוא צריך ואיך הוא‬ ‫צריך‪ .‬כשם שהמוח הוא כלי לשכל‪ ,‬העינים כלים לראייה וכו'‪ ,‬כך גופו של ר' הלל‬ ‫הוא כלי למה שצריך‪ .‬והוא גם 'משכיל' נפלא המסביר את העניינים העמוקים‬ ‫ביותר בביאורים והסברים שבנויים על יסודות בריאים‪.‬‬ ‫("לקוטי דיבורים" ח"ג עמ' ‪)740‬‬ ‫מעלתו העצמית היתה 'השכלה' בחסידות‬ ‫'משכיל' ו'עובד' הם שמות התואר בהם מתארת עדת החסידים את מעלותיהם‬ ‫של זקני החסידים‪ .‬חסידים יודעים ש'משכיל' חסידי הוא 'עובד'‪ ,‬ו'עובד' חסידי‬ ‫הוא 'משכיל'‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬מהווים התארים 'משכיל' ו'עובד' אצל החסידים דרגות‬ ‫שונות זו מזו‪ .‬החסיד ר' יצחק אייזיק היה 'עובד' ומהות מעלתו העצמית היתה‬ ‫'השכלה' בחסידות‪ .‬החסיד ר' הלל היה 'משכיל' מופלג בחסידות ומהות מעלתו‬ ‫העצמית היתה 'עבודה'‪.‬‬ ‫הממוצע הוא האושר האמיתי‬ ‫באותה שנה [תר"ד] חל ל"ב בעומר ביום שני שהיה תענית שני בתרא‪ ,‬שרוב‬ ‫החסידים נהגו להתענות‪ ,‬והוא תענית ציבור‪ .‬גדולי ההוראה‪ ,‬ר' יצחק אייזיק‬ ‫מהומיל‪ ,‬ר' יצחק אייזיק מויטבסק ור' נחמיה מדוברובנה‪ ,‬התירו כהוראת שעה‬ ‫בשמחה של רבים להפסיק את התענית אחרי מנחה גדולה‪ .‬החסיד ר' הלל‬ ‫מפאריטש לא הפסיק את תעניתו‪.‬‬ ‫באותה מסיבה הוכיח ר' יצחק אייזיק מהומיל את ר' הלל מפאריטש על שהוא‬ ‫מרבה בהידורים ובזהירות יתירה על המדה‪ ,‬כי מעיקרי העבודה הוא ללכת בדרך‬ ‫המיצוע כמו שהחליטו חכמי המחקר שאין יתרון לאחד מן הצדדים גם לא אל‬ ‫קצה היותר נעלה‪ ,‬אלא אל הממוצע והוא האושר האמיתי‪.‬‬ ‫ר' יצחק אייזיק הסביר את מאמר חכמי המחקר באופן נפלא‪ ,‬בהסבירו את‬ ‫הכתוב "צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו" – המעולה הוא משובח בכל עת‬ ‫ובכל מקום ובכל עניין‪ ,‬אבל הוא עלול להביא לירידה ולנפילה‪ ,‬ולפעמים גם‬ ‫באופן פתאומי‪ ,‬כי רשע מכתר את הצדיק‪ ,‬אבל הממוצע אין לו הפכי‪ ,‬לכן הוא‬ ‫האושר האמיתי‪ ,‬להיותו מבוסס בהוה והוא מבוא למעלה משובחת חזקה נטועה‬ ‫ביתד בל תימוט‪.‬‬ ‫"צדיק ה' צדקות אהב" – האין־סוף‪ ,‬בהתלבשותו ב'אורות' ותארי ההלבשה‪,‬‬ ‫הרי התואר 'צדיק'‪ ,‬אור אין־סוף שבבחינת צדיק‪ ,‬כביכול אוהב את הצדקות‪,‬‬ ‫שהם המעולים ומשובחים ביותר‪ ,‬אבל 'ישר יחזו פנימו' – אלה שהולכים בדרך‬ ‫הממוצעת‪ ,‬הם הרואים והמקבלים את פנימיות האור‪ ,‬כי גילוי האור הפנימי בא‬ ‫לאחר הכנת הכלי‪ ,‬בסוד כלים מרובים של 'תיקון'‪.‬‬ ‫("לקוטי דיבורים" ח"ג [בלה"ק] עמ' ‪)736‬‬ ‫ר' אייזיל חריף‬ ‫החסיד ר' אייזיל היה חריף מאוד‪ ,‬הוא היה מחמיר‪ .‬ר' הלל היה מחמיר גדול‬ ‫בהתגלות‪ .‬ר' אייזיל לא היה כל כך מחמיר בגילוי‪ ,‬אבל היה מחמיר‪ .‬ופעם‪ ,‬כשהיה‬ ‫איזה חשש ספק על איזה דבר‪ ,‬אמר ר' אייזיל‪ :‬הרי פעם יצטרכו לתת דין וחשבון‬ ‫על הכל‪ ,‬ואז פשוט יהיה חבל לבזבז את הזמן כדי לתרץ את עצמנו שהיה מותר‬ ‫לעשות זאת‪ .‬את אותו זמן אפשר לנצל לדברים טובים יותר – לשמוע עניינים‬ ‫נעלים‪.‬‬ ‫("ספר השיחות" תש"ז עמ' ‪)132‬‬ ‫ה"יושבים" אצל ר' אייזיק‬ ‫("ספר השיחות" ה'ש"ת ]בלה"ק[ עמ' קטז)‬ ‫החסיד הרב ר' דוד צבי חן – רד"ץ – [‪ ]...‬סיפר‪ ,‬שפעם אחרי סוכות נסע‬ ‫להומיל בכוונה לשהות כמה חודשים אצל הרה"צ ר' יצחק אייזיק‪.‬‬ ‫הקביעות של י"ט כסלו באותה שנה היתה ביום שישי‪ .‬כחמישה עשר בחורים‬ ‫ואברכים היו אז "יושבים" בהומיל אצל ר' יצחק אייזיק‪ .‬ביום שישי לפני קבלת‬ ‫שבת היה בבית־הכנסת של ר' אייזיק שולחן ערוך ב'משקה' ותרגימא‪ .‬כשהגיע‬ ‫זמן עריכת הקידוש‪ ,‬עשה ר' אייזיק קידוש בניגון שמחת־תורה על 'משקה' חריף‬ ‫ביותר‪ ,‬והורה לכולם לעשות קידוש‪.‬‬ ‫אחרי הקידוש אמר ר' אייזיק שהוא יעניק לנוכחים מתנה – הוא יספר לנו מה‬ ‫שהרבי אמר בסעודת ההודאה הראשונה של י"ט כסלו בשנת תקס"ב [‪]...‬‬ ‫("ספר השיחות" תש"ט עמ' ‪)313‬‬ ‫("ספר השיחות" ה'ש"ת ]בלה"ק[ עמ' נד)‬ ‫התחיל מ'השכלה' והגיע ל'עבודה'‬ ‫שתי כיתות חסידים היו אצל כ"ק רבינו הזקן‪ .‬שתי הכיתות היו 'משכילים'‬ ‫ו'עובדים'‪ ,‬על דרך הגאון החסיד ר' אייזיק מהומיל והחסיד הגאון ר' זלמן זעזמער‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק התחיל מ'השכלה' והגיע ל'עבודה'‪ ,‬ור' זלמן התחיל מ'עבודה'‪.‬‬ ‫'השכלה' היא קרה‪' ,‬עבודה' היא חמה‪ .‬וההבדל הוא בעבודה בפועל‪ :‬אצל‬ ‫'משכיל' נרגשת גם ב'עבודה' הקרירות של ה'השכלה'‪ ,‬ואצל 'עובד' נרגשת‬ ‫ב'השכלה' שלו ההגדשה של הלב‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪39‬‬ ‫הלכות והליכות‬ ‫הרב מרדכי־שמואל אשכנזי רב אב"ד כפר־חב"ד‬ ‫נערך על־ידי הרב שלום דובער אשכנזי‬ ‫מציאות או העדר‬ ‫ט‬ ‫בע הבריאה הוא שהיום והלילה תלויים‬ ‫בחושך ואור‪ .‬וכאשר יש אור הוא יום וכאשר‬ ‫יש חושך הוא לילה‪ .‬וישנו הבדל גדול בין אור‬ ‫לחושך בכך שהאור הוא מציאות נוכחת ואילו החושך‬ ‫הוא העדר ושלילה‪ .‬כלומר‪ ,‬כאשר האור מאיר ממילא‬ ‫אין חושך כי האור גובר על החושך וכאשר האור נסוג‬ ‫ואינו מאיר ממילא יש חושך‪ ,‬ונמצא שהחלוקה בין אור‬ ‫לחושך תלויה באור בלבד האם הוא מאיר או לא‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בתפילת מעריב אומרים "גולל אור מפני‬ ‫חושך וחושך מפני אור" ומשמע מכך שישנה מציאות‬ ‫של חושך ולכן כאשר מגיע הלילה שהוא זמנו של‬ ‫החושך‪ ,‬גוללים ומוציאים את האור כדי שהחושך יוכל‬ ‫להיכנס וכן בבוקר מוציאים את החושך כדי שהאור‬ ‫יוכל להיכנס‪ .‬ודבר זה תמוה שהרי הכול נקבע לפי‬ ‫האור והחושך נכנס בלילה רק כאשר האור אינו מאיר‬ ‫וכן בבוקר החושך נעלם ברגע שהאור מאיר ומבטל את‬ ‫החושך‪ ,‬ואם כן מתאים יותר לומר בברכה שהקב"ה‬ ‫גולל את האור מפני שהגיע זמנו של לילה ובלילה האור‬ ‫אינו מאיר וממילא יש חושך‪ ,‬וכן בבוקר הקב"ה גולל‬ ‫ומכניס את האור וממילא החושך נסוג ובטל?‬ ‫ונראה לומר שאכן ישנה מציאות של חושך והאור‬ ‫מתכסה ויורד כדי לתת למציאות החושך להיות‪ ,‬כפי‬ ‫שכותב כ"ק אדמו"ר במכתב (לקו"ש ח"י עמוד ‪)180‬‬ ‫"בעניין החושך יש ב' דעות‪ :‬הא' דהחושך הוא רק העדר‬ ‫האור‪ ,‬הב' דחושך הוא בריאה בפני עצמה והאמת כדעה‬ ‫הב'"‪ ,‬היינו שהרבי מכריע שהחושך אף הוא בריאה‪,‬‬ ‫ממש כמו האור וכפי שמברכים בתפילת שחרית "יוצר‬ ‫אור ובורא חושך" שהחושך אינו רק מצב של העדר‬ ‫האור אלא בריאה של ממש כמו בריאת האור‪ .‬וזו גם‬ ‫המשמעות של נוסח הברכה 'גולל אור מפני חושך'‪,‬‬ ‫שהחושך הוא בריאה והוא מציאות ועכשיו זמנו‬ ‫להיות ולכן על האור להתכסות ולרדת כדי שהחושך‬ ‫יוכל לעלות ולהיות‪ .‬ומובן שסוף סוף מציאות החושך‬ ‫היא רק כאשר האור אינו מאיר ולכן לא שייך לומר‬ ‫שהחושך דוחה את האור אלא צריך לגלול את האור‬ ‫דווקא ועל ידי זה יוכל החושך לבוא‪.‬‬ ‫ועדיין יש לעיין מהו הלשון "וחושך מפני אור"‬ ‫שמשמעו שגוללים את החושך כדי שיכנס האור והלוא‬ ‫החושך מתבטל ממילא מפני האור וברגע שהאור מאיר‬ ‫– מתבטל החושך ואין צורך לעשות פעולה של הוצאת‬ ‫החושך?‬ ‫ונראה לומר שאכן על הוצאת החושך לא נאמר‬ ‫'גולל' אלא הדבר נאמר רק על אור מפני חושך ואילו‬ ‫‪ • 40‬כפר חב"ד‬ ‫על הוצאת החושך כתוב רק "וחושך מפני אור" ובאמת‬ ‫יתכן שבבוקר אין גוללים את החושך אלא הוא בטל‬ ‫ממילא מפני האור‪.‬‬ ‫מחלוקת רבנו תם והגאונים‬ ‫והנה‪ ,‬בהגדרת המושג לילה ישנה מחלוקת בין רבנו‬ ‫תם לגאונים מתי הוא זמן בין השמשות ומתי מתחיל‬ ‫הלילה‪ ,‬ויסוד המחלוקת הוא בדברי הגמרא במסכת‬ ‫פסחים (צד‪ ,‬א) האומרת שהזמן שמתחילת השקיעה‬ ‫ועד צאת הכוכבים (בימי ניסן ותשרי‪ ,‬בהם היום‬ ‫והלילה שווים ובכל אחד יש ‪ 12‬שעות) הוא באורך‬ ‫של זמן הליכת ‪ 4‬מיל ושיעור הליכת מיל הוא ‪ 18‬דקות‬ ‫(לדעה אחת בסימן תנט ס"ה) ואם כן שיעור ‪ 4‬מיל‬ ‫הוא ‪ 72‬דקות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הגמרא במסכת שבת (לד‪,‬‬ ‫ב) אומרת שזמן השקיעה הוא באורך הליכת שלושת‬ ‫רבעי מיל שהם ‪ 13‬וחצי דקות‪ ,‬ודברי הגמרא נראים‬ ‫כסותרים זה לזה‪.‬‬ ‫וכתב הרמב"ן (ספר תורת האדם שער אבלות‬ ‫ישנה ד"ה ובכאן) "וראיתי לרבנו תם בספר הישר שלו‬ ‫פירוש נכון בסוגיא" והוא ששתי הגמרות אינן חולקות‬ ‫אלא כל אחת מדברת על נקודה אחרת בעניין חישוב‬ ‫השקיעה וסך כל הזמן מתחילת השקיעה ועד הלילה‬ ‫הוא אכן בשיעור הליכת ‪ 4‬מיל (שהם ‪ 72‬ודקות)‪ ,‬אך‬ ‫זמן זה נחלק לשניים‪ :‬א‪ .‬שלוש ורבע מיל ראשונים‬ ‫(שהם ‪ 58‬וחצי דקות) שבהם השמש מתחילה לשקוע‬ ‫אך זמן זה עדיין נחשב ליום גמור‪ .‬ב‪ .‬זמן הילוך שלושת‬ ‫רבעי מיל האחרונים שהם ‪ 13‬וחצי דקות – הם זמן בין‬ ‫השמשות ובסיומם יוצאים כל הכוכבים ונהיה לילה‪.‬‬ ‫וכך יוצא אשר ישנו זמן – קרוב לשעה שלימה –‬ ‫שגוף כדור השמש כבר שקע ובחוץ נראה חושך גמור‬ ‫אך לשיטת ר"ת זמן זה עדיין נחשב יום‪ ,‬כי קרני השמש‬ ‫עדיין לא ירדו לגמרי‪ .‬וגם הלכה למעשה סובר רבנו‬ ‫תם שבערב שבת מותר לעשות מלאכה באותה שעה‬ ‫כי השבת נכנסת רק (לפני) בין השמשות שהם בחלק‬ ‫האחרון של סוף זמן הליכת ‪ 4‬מיל‪ .‬ושיטה זו נקראת‬ ‫בשם 'זמן רבנו תם' וכך פסק השולחן ערוך בהלכות‬ ‫שבת (סימן רסא) למעשה וכן פוסק גם רבנו (שם)‪.‬‬ ‫אך בסידורו מביא רבנו שיטה שנייה הנקראת שיטת‬ ‫הגאונים ומבאר רבנו אשר גם לשיטתם אין הגמרות‬ ‫חולקות אלא כל אחת מדברת על עניין אחר בחישוב‬ ‫השקיעה אך מחשבים זאת בצורה אחרת מרבנו תם‪,‬‬ ‫ולשיטתם סך כל הזמן מתחילת השקיעה ועד הלילה‬ ‫הוא בשיעור הליכת ‪ 4‬מיל‪ ,‬אך זמן זה נחלק לשניים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שלושת רבעי מיל הראשונים (היינו ‪ 13‬וחצי הדקות‬ ‫הראשונות) שלאחר תחילת השקיעה הם זמן בין‬ ‫השמשות ובזמן זה השמש שוקעת ונעלמת מעינינו‬ ‫ובסיומם יוצאים ג' כוכבים בינונים ונהיה חושך ולילה‬ ‫לכל דבר‪ .‬ב‪ .‬לאחר מכן השמש עדיין ממשיכה לשקוע‬ ‫ולרדת ושקיעה זו נמשכת באורך זמן של הליכת שלוש‬ ‫ורבע מיל (שהם ‪ 58‬וחצי דקות) נוספים‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬לשיטת הגאונים ישנם שני חלקים‬ ‫בשקיעה‪ :‬א‪ .‬זמן שקיעת גוף כדור השמש הנעשה במשך‬ ‫שלושת רבעי מיל הראשונים של השקיעה ובסיום זמן‬ ‫זה יוצאים הכוכבים ונהיה לילה‪ .‬ב‪ .‬לאחר מכן יש זמן‬ ‫של הילוך שלוש ורבע מיל נוספים שבהם קרני השמש‬ ‫שוקעות ונכנסות אל מתחת לארץ וזמן זה הוא לילה‬ ‫לכל דבר כי הכול תלוי בשקיעת גוף כדור השמש‪.‬‬ ‫נמצא כי לשיטת הגאונים ישנו זמן של הליכת שלוש‬ ‫ורבע מיל שמחד הוא נחשב לילה לכל דבר ומאידך‬ ‫קרני השמש עדיין מאירות‪ .‬וכך יוצא שישנו פרק זמן‬ ‫שעל פי הלכה הוא לילה ואילו במציאות עדיין יש בו‬ ‫אור‪ .‬וכבר ביארנו בגיליון הקודם שלשיטת הגאונים‬ ‫למרות שעל פי הלכה הלילה מתחיל בסיום שלושת‬ ‫רבעי מיל‪ ,‬מכל מקום מחשיבים זמן זה של שלוש ורבע‬ ‫מיל – במקרים מסוימים – כחלק מהיום‪ ,‬וכן דברים‬ ‫התלויים בשינוי יום ולילה כפי שהם מתחלפים בטבע‬ ‫העולם – מחשבים שלוש ורבע מיל אלו כיום ולא‬ ‫כלילה‪ .‬וחילוק זה דייקנו בלשון רבנו בסידור (סוף סדר‬ ‫הכנסת שבת) הכותב בשיטת הגאונים ש"זמן תחילת‬ ‫הלילה לענין מצות של תורה שהוא בצאת וראיית‬ ‫ג' כוכבים לבד ודאי שהוא מוקדם הרבה לזמן צאת‬ ‫וראיית כל הכוכבים" ומשמע מכך שזמן זה הוא לילה‬ ‫לעניין הלכה במצוות של תורה‪ ,‬אך יש דברים שלגביהם‬ ‫עדיין נחשב יום עד לסיום ארבע מיל‪.‬‬ ‫ובסידורו פוסק רבינו כשיטת הגאונים וכן אנו‬ ‫נוהגים (וכותב רבנו שגם השולחן ערוך עצמו חזר בו‬ ‫בהלכות מילה ופסק כשיטת הגאונים)‪.‬‬ ‫ולפי זה ביארנו בגיליון הקודם את נוסח הברכה‬ ‫"מעריב ערבים" בלשון רבים שהם שני ערבים‪ :‬א‪.‬‬ ‫ערב של הגאונים שמתחיל בתוך הארבע מיל כי זה‬ ‫זמן הנחשב לילה על פי הלכה למרות שבחוץ עדיין‬ ‫מאירות קרני השמש (ולר"ת זמן זה נחשב כיום)‪ .‬ב‪.‬‬ ‫ערב של רבנו תם הנעשה רק בסוף וסיום הילוך ארבע‬ ‫מיל שאז יש חושך מוחלט (ולגאונים הוא המשך של‬ ‫הלילה שהתחיל כבר לפני כן)‪.‬‬ ‫ובעומק יותר ביארנו אשר שני הערבים הם בתוך‬ ‫המדור מוקדש לעילוי נשמת‬ ‫ניר בן שרה למשפחת יצחקי‬ ‫שיטת הגאונים עצמם‪ ,‬כיוון שגם לשיטתם יש שני‬ ‫חלקים בשקיעה‪ :‬א‪ .‬בין השמשות שבתחילת הארבע‬ ‫מיל‪ .‬ב זמן הליכת שלוש ורבע מיל (שהם ‪ 58‬וחצי‬ ‫דקות) נוספים בו השמש שוקעת לגמרי עד שנהיה‬ ‫חושך גמור‪ ,‬ונמצא שגם לגאונים יש שני חלקים‬ ‫ושלבים בשקיעת השמש‪ .‬וזהו ביאור הברכה "מעריב‬ ‫ערבים" בלשון רבים שהם שני ערבים‪ :‬א‪ .‬השקיעה‬ ‫האמיתית שהיא ‪ 13‬וחצי דקות ראשונות של בין‬ ‫השמשות‪ .‬ב‪ .‬זמן הילוך שלוש ורבע מיל נוספים עד‬ ‫שהשמש יורדת לגמרי‪.‬‬ ‫וגם לשיטת רבנו תם ישנם שני ערבים‪ :‬א‪ .‬שלוש‬ ‫ורבע מיל ראשונים שהם תחילת השקיעה (ובהם‬ ‫מקיימים מצוות תוספת שבת)‪ .‬ב‪ .‬שלושת רבעי מיל‬ ‫אחרונים שהם זמן בין השמשות‪.‬‬ ‫ובאמת נראה שהדברים מפורשים באבודרהם‬ ‫(תפילת ערבית) בשם האבן עזרא הכותב "ערבים‬ ‫מלשון רבים לפי שכתוב בין הערבים ופירש החכם‬ ‫הר"א בן עזרא ז"ל כי בכל יום יש שני ערבים האחת‬ ‫עריבת השמש והיא ביאתו תחת הארץ והשני ביאת‬ ‫אורו הנראה בעבים ויש ביניהם קרוב משעה ושליש"‪.‬‬ ‫והם הם הדברים שאמרנו שהשקיעה הראשונה היא‬ ‫שקיעת גוף השמש עצמה וביאתה תחת הארץ‬ ‫והשקיעה השנייה היא החלק השני של שקיעת קרני‬ ‫השמש וזמן זה נחשב לילה לדעת הגאונים ולשיטת‬ ‫ר"ת הוא עדיין יום‪.‬‬ ‫ונראה להוסיף ולומר אשר מחלוקת הגאונים‬ ‫ור"ת מתאימה לשתי הדעות האמורות בעניין בריאת‬ ‫החושך‪ ,‬אשר לשיטת הגאונים מתאים לומר שהחושך‬ ‫הוא בריאה ואילו לשיטת ר"ת מתאים לומר שהחושך‬ ‫הוא העדר האור‪ ,‬ומכאן נובע ההבדל בזמן תחילת‬ ‫הלילה‪ :‬יום ולילה תלויים בעת תחילת האור או‬ ‫החושך ולשיטת הגאונים האור הוא בריאה כמו החושך‬ ‫ולכן יום ולילה נקבעים לפי זמן תחילת התגלות האור‬ ‫או החושך למרות שבחוץ נראה הדבר אחרת‪ ,‬היינו‬ ‫שהבוקר מתחיל ברגע של עלות השחר בו מתחילות‬ ‫קרני השמש להתנוצץ ולהאיר למרות שבחוץ עדיין‬ ‫חשוך‪ ,‬וכן הדבר גם בלילה שהוא מתחיל כאשר‬ ‫מתגלית בריאת החושך למרות שבחוץ עדיין מאירות‬ ‫קרני השמש‪.‬‬ ‫אך לשיטת ר"ת היום והלילה תלויים בתחילת האור‬ ‫או החושך אלא שאת זה אפשר לומר רק בבוקר‪ ,‬כיוון‬ ‫שהאור הוא מציאות וכאשר השמש מתחילה להאיר‬ ‫הרי זה נחשב יום מה שאין כן בלילה שהחושך הוא‬ ‫רק העדר האור‪ ,‬הרי החושך ישנו באמת רק כאשר אין‬ ‫אור כלל‪ ,‬אך כל זמן שיש מעט אור מקרני השמש הרי‬ ‫עדיין אין חושך ולכן הלילה עדיין לא התחיל ומתחיל‬ ‫בפועל לאחר שקיעת כל קרני השמש‪ ,‬כאשר נהיה‬ ‫חושך לגמרי‪.‬‬ ‫"בעומק הענין"‬ ‫והנה‪ ,‬ממשיך הרבי במכתבו וכותב "ובעומק העניין‬ ‫הדעה הב' אינה דעה החולקת על דעה הא' אלא מוספת‬ ‫עליה" (ומציין למקורות העוסקים בנושא זה‪ ,‬עיין‬ ‫שם)‪ .‬כלומר ששתי הדעות הן אמת ותמיד יש בעולם‬ ‫שני סוגי חושך‪ :‬חושך שהוא העדר האור‪ ,‬וחושך שהוא‬ ‫בריאה‪.‬‬ ‫ולפי זה נראה לומר בעומק יותר אשר לשיטת‬ ‫ר"ת שתי האפשרויות הללו קיימות ובכל ערב יש‬ ‫חושך שהוא העדר האור ויש חושך שהוא בריאה‪ .‬ולכן‬ ‫לשיטת ר"ת אומרים 'ערבים' לשון רבים כי ערב אחד‬ ‫הוא הזמן בו קרני השמש שוקעות ונהיה חושך והערב‬ ‫השני הוא הלילה בו יש חושך לגמרי בלי שום אור‪.‬‬ ‫ואם כן אפשר לומר שלר"ת הערב הראשון הוא אכן‬ ‫חושך של העדר האור‪ ,‬היינו שבזמן זה של הילוך ארבע‬ ‫מיל קרני השמש שוקעות וככל שהן שוקעות ואינן‬ ‫מאירות כך נהיה יותר חושך מחמת שאין מה שייתן‬ ‫אור‪ ,‬אך הערב השני המתחיל לאחר שכבר שקעו כל‬ ‫קרני השמש (אין פירושו זמן של העדר האור בתכלית‬ ‫אלא) הוא הזמן בו מתחיל החושך שהוא בריאה‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬ירידת וכיסוי האור בשקיעה אינה‬ ‫נעשית על ידי שהחושך דוחף את האור ומוציאו אלא‬ ‫האור יורד לבד וממילא עולה חושך שהוא העדר האור‬ ‫ורק בסיום שקיעת האור‪ ,‬כאשר יש חושך של העדר‬ ‫האור במילואו‪ ,‬בא החושך שהוא בריאה ודוחה ומחליף‬ ‫את החושך של העדר האור וברגע זה נהיה לילה‪ .‬ונמצא‬ ‫שהאור ובריאת החושך אינם נפגשים כלל אלא יש‬ ‫ביניהם את החושך של העדר האור‪.‬‬ ‫וזהו פירוש הברכה "גולל אור מפני חושך" לשיטת‬ ‫רבנו תם אשר בזמן הילוך שלוש ורבע מיל גוללים את‬ ‫האור ומוציאים אותו ובזמן שיוצא האור ממילא נהיה‬ ‫חושך של העדר האור‪ ,‬וכל הגלילה היא "מפני חושך"‬ ‫– על מנת שבסוף יבוא ויתפשט החושך שהוא בריאה‬ ‫בפני עצמו‪.‬‬ ‫ולפי זה יוצא שגם לר"ת תחילת הלילה הוא כאשר‬ ‫מתחיל החושך להתגלות והכוונה היא לבריאת החושך‬ ‫וזה קורה בפועל לראשונה רק לאחר שקיעת כל קרני‬ ‫השמש‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬שיטת הגאונים היא שמיד לאחר הילוך‬ ‫שלושת רבעי מיל נהיה לילה וכל שלוש ורבע מיל‬ ‫שבהם קרני השמש שוקעות נחשב לילה על פי הלכה‪,‬‬ ‫ובטעם הדבר הסברנו לעיל כי בריאת החושך מתחילה‬ ‫כבר לאחר שלושת רבעי מיל הראשונים ועל פי הלכה‬ ‫מיד כשמתחיל החושך – נהיה לילה‪ ,‬ואחר כך יש שלוש‬ ‫ורבע מיל בהם עדיין יש ניצוצי אור מקרני השמש אך‬ ‫הן הולכות ושוקעות עד שבסיומן נהיה חושך לגמרי‪,‬‬ ‫וזמן זה – במקרים מסוימים – נחשב גם כן כיום‪.‬‬ ‫ולפי זה יוצא שלשיטת הגאונים אין את האפשרות‬ ‫של מציאות של חושך שהוא העדר האור אלא תמיד‬ ‫ביום יש אור ממש ובלילה יש חושך ממש‪ .‬וזהו ביאור‬ ‫הברכה 'גולל אור מפני חושך' שהכוונה היא על שלוש‬ ‫ורבע מיל הנחשבים כלילה על פי הלכה ובזמן זה‬ ‫(לא כשיטת ר"ת שתחילה גוללים את כל האור ורק‬ ‫לאחר שהוא נגלל לגמרי מתחילה בריאת החושך‪,‬‬ ‫אלא) האור והחושך מתנגשים זה בזה‪ .‬מחד בריאת‬ ‫החושך מתחילה להתפשט ומאידך קרני השמש עדיין‬ ‫מאירות‪ ,‬וככל שקרני השמש שוקעות כן מתפשט יותר‬ ‫החושך והקב"ה גולל ומעלים את האור כדי שעל ידי‬ ‫כך תתפשט בריאת החושך וכך זה נמשך רגע אחרי‬ ‫רגע שכל התמעטות וירידה של האור גורמת לבריאת‬ ‫החושך לעלות ולהתפשט יותר עד שיגיע זמן של סיום‬ ‫הארבע מיל שאז כל האור יעלם לגמרי והחושך יתפשט‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬ברכת מעריב ערבים היא מדויקת‬ ‫לשיטת הגאונים אשר תחילה אומרים "בורא יום‬ ‫ולילה"‪ ,‬היינו שהקב"ה עשה יום ועשה לילה על ידי‬ ‫שברא אור השולט ביום וחושך השולט בלילה והחושך‬ ‫הוא בריאה שווה כמו האור ולא רק העדר של האור‪,‬‬ ‫ושניהם צמודים ומחוברים זה לזה שמיד כאשר בריאת‬ ‫האור מתחילה להסתלק‪ ,‬מתחילה בריאת החושך (ובלי‬ ‫הפסק ביניהם של מצב ביניים של חושך שהוא העדר‬ ‫האור)‪.‬‬ ‫ולאחר מכן מוסיפים "גולל אור מפני חושך"‪ ,‬היינו‬ ‫שלאחר שכבר יש בריאת חושך וכבר נחשב לילה‪,‬‬ ‫יש שלב שני של תחלופה שהחושך מחליף ומתפשט‬ ‫במקום האור וזה נעשה בדרך של גלילה לאט לאט‬ ‫שהאור יורד ונעלם לאיטו וככל שהאור יורד‪ ,‬כך‬ ‫מתפשט יותר החושך‪.‬‬ ‫ולפי זה מובן נוסח הברכה שמזכירים גם את היום‬ ‫והלילה – "בורא יום ולילה"‪ ,‬וגם את האור והחושך –‬ ‫"גולל אור מפני חושך" למרות ששניהם בעצם אותו‬ ‫דבר וכפי שאומר הפסוק "ויקרא‪ ..‬לאור יום ולחושך‬ ‫קרא לילה" שהיום והלילה נקבעים ונמדדים לפי‬ ‫החושך והאור‪:‬‬ ‫יום ולילה משתנה לפי ההלכה‪ ,‬היינו שיש רגע‬ ‫שהוא יום ויש רגע הנחשב ללילה ותחלופה זו נעשית‬ ‫לשיטת הגאונים בסיום שלושת רבעי מיל שאז משתנה‬ ‫היום ללילה למרות שקרני השמש עדיין לא שקעו‪,‬‬ ‫ולעניין דברים מסוימים זמן זה עדיין נחשב ליום‪ ,‬מכל‬ ‫מקום על פי הלכה זמן זה הוא לילה "לעניין מצוות של‬ ‫תורה"‪ .‬אך אור וחושך כאן הכוונה היא לתחלופה של‬ ‫האור והחושך האחד לעומת השני‪ ,‬כפי שזה במציאות‬ ‫וכפי שזה נוגע לדברים אחרים שאינם "מצוות של‬ ‫תורה"‪ ,‬ותחלופה זו נעשית בזמן אחר‪ ,‬בסיום הארבע‬ ‫מיל כאשר האור עובר לגמרי והחושך מתפשט לגמרי‪,‬‬ ‫וזה כמובן מאוחר יותר מהחלפת היום והלילה‪.‬‬ ‫ומסיימים באור‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪41‬‬ ‫אלפי בני ישיבות נבחנו בשו"ע אדמו"ר הזקן‪ ,‬ומתוכם כאלף וחמש מאות בני ישיבות אשר התעטרו בפרסים יקרי ערך בהתכנסות השנתית של מפעל "שערי הוראה"‬ ‫הפבריינגען הגדול בתבל של כ"ד טבת‬ ‫ב‪ .‬ברקאי‬ ‫השערים המצויינים בהלכה‪ ,‬אלה אשר אוהב הקדוש־ברוך־הוא מכל משכנות‬ ‫יעקב‪ .‬כי לימוד ההלכה‪ ,‬הוא הכלי המאפשר ליהודי לחיות כיהודי‪ .‬אלה הן‬ ‫"הוראות הפעולה של היצרן"‪ ,‬שמהן אסור לסטות ימין ושמאל‪ ,‬כי אי אפשר‬ ‫להיות יהודי‪ ,‬בלי לחיות לפי השולחן ערוך‪.‬‬ ‫לא לחינם עלה חזור ועלה בדברי הנואמים באירוע המכונן‪ ,‬הציטוט ממסכת‬ ‫ברכות‪ ,‬דף ח ע"א‪" :‬אמר ליה רבא לרפרם בר פפא‪ :‬לימא לן מר מהני מילי‬ ‫מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא‪ .‬אמר ליה‪ :‬הכי אמר רב‬ ‫חסדא‪ :‬מאי דכתיב "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב"? – אוהב ה' שערים‬ ‫‪ • 42‬כפר חב"ד‬ ‫המצויינים בהלכה‪ ,‬יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות‪ .‬והיינו דאמר רבי חייא בר‬ ‫אמי משמיה דעולא‪ :‬מיום שחרב בית המקדש – אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו‪,‬‬ ‫אלא ארבע אמות של הלכה בלבד"‪.‬‬ ‫כי בדור יתום זה‪ ,‬חייבים לשנן את ההלכות‪ ,‬כדי לדעת איך לנתב את החיים‬ ‫בים הסוער‪ .‬אל תקרי הליכות – אלא הלכות‪ .‬בלי לימוד הלכות בכל יום‪ ,‬איך ידע‬ ‫היהודי איך להתהלך בעולמו של הקב"ה?‬ ‫נפתלי נוסבוים שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת "חיי משה"‪ ,‬הצליח לחולל תפנית של ממש‬ ‫בישיבות רבות‪ ,‬ולהחדיר יותר את חשיבות לימוד ההלכה‪.‬‬ ‫צורבים צעירים מכל הישיבות‪ ,‬מכל חוגי ומגזרי היהדות התורנית‪ ,‬מתאחדים‬ ‫כאיש אחד ובלב אחד סביב לימוד ההלכה ויראת ה'‪ .‬באירוע הגדול ניתן היה‬ ‫לראות את הפסיפס‪ :‬בני ישיבות חסידיות וליטאיות‪ ,‬תלמידי חב"ד ותולדות‬ ‫אהרן‪ ,‬בחורים שהגיעו מכל קצות הארץ‪ ,‬מהדרום הנגבי ועד הצפון הגלילי‪.‬‬ ‫כולם נקבצו באו‬ ‫שולחן ערוך הרב‬ ‫"שערי הוראה" מטביע חותם על היכלי הישיבות‪ ,‬במשך כל השנה‪ .‬המפעל‪,‬‬ ‫בראשות הגאון רבי חיים שמרלר שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת "אורייתא" והגאון רבי‬ ‫חלק מהאתגר הרוחני של "שערי הוראה"‪ ,‬הוא הלימוד בתורת ההלכה של‬ ‫רבינו הזקן בעל התניא‪ ,‬הנקרא בפי כל "שולחן ערוך הרב"‪ .‬לכן גם מתקיים‬ ‫האירוע השנתי בכל שנה ושנה‪ ,‬סמוך ונראה ליומא דהילולא קדישא של רבינו‬ ‫הזקן‪.‬‬ ‫באירוע מעניקים פרסים יקרי ערך‪ ,‬סטים שלמים של מערכות ספרים‪,‬‬ ‫שהתלמידים צריכים כמעט להביא עגלה כדי לשאת אותם מהאולם אל בית‬ ‫הוריהם או אל פנימיית הישיבה‪.‬‬ ‫ההלכה – מזון הנשמה‬ ‫המנחה‪ ,‬הרה"ג ר' מרדכי שלמה כהן‪ ,‬ר"מ בישיבת סדיגורה‪ ,‬פתח את האירוע‬ ‫בדברים נמרצים על המהפך הגדול שחולל מפעל "שערי הוראה" בעולם הישיבות‪,‬‬ ‫בברכתם של גדולי התורה והחסידות כולם‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪43‬‬ ‫הגר"ח שמרלר שליט"א‬ ‫אלף יוצאים להוראה‪ .‬לפי החשבון היו צריכים לפחות מליון שיכנסו לבית המדרש‪,‬‬ ‫כדי שנגיע לכך‪...‬‬ ‫בדבריו הנרגשים‪ ,‬בהם העלה זכר אביו הגדול‪ ,‬ציטט מדברי רש"י בקידושין דף‬ ‫לג‪" :‬תורה עומדת מפני לומדיה? – בתמיה‪ ,‬לפי שעסוקים בדבר הלכה היו‪ ,‬קרי‬ ‫להו לדידהו תורה עצמה"‪.‬‬ ‫עוד הזכיר בשם האריז"ל כי "הריעו לה' כל הארץ" – ראשי תיבות הלכה‪,‬‬ ‫וביאורו של הבעש"ט הק' כי כוח ההלכה משבר את הארציות‪.‬‬ ‫כ"ק אדמו"ר מספינקא שליט"א; כ"ק אדמו"ר מזוויהל שליט"א; ראש ישיבת ויזניץ הגרמ"מ‬ ‫ארנסטר שליט"א; הגר"ח שמרלר שליט"א; הגרא"מ הלפרין שליט"א אב"ד קהילת אונגוואר‬ ‫רקידה עצומה‬ ‫במעמד‪ ,‬חולקו פרסים יקרי ערך‪ .‬קרוב למספר הפנטסטי של כאלף סטים‬ ‫ענקיים ומעטפות מזומנים ‪ .‬לאורך כל המעמד‪ ,‬הנעימה מקהלת חסידי ויזניץ‪,‬‬ ‫דער האלטער רבי איז הערשט דא (הרבי כאן)‬ ‫בימת הנשיאות‪ .‬נואם הגה"צ רבי ישראל הגר שליט"א בן כקש"ת אדמו"ר מויזניץ שליט"א‪.‬‬ ‫הניסיונות – "מכוחותינו"‪....‬‬ ‫הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א שריתק בפתח האירוע‪ ,‬את הקהל האדיר‬ ‫משך שעה ארוכה‪ ,‬דיבר על העמל והיגיעה שאלפי בני ישיבות‪ ,‬ממיתים עצמם‬ ‫באהלה של הלכה‪ ,‬באוירה של רוח טהרה וקדושה‪ .‬נאומו שהיה מתובל בציטטות‬ ‫ומובאות רבות מדברי רבותינו ז"ל ובמשלי חכמים‪ ,‬השאיר רושם רב על הקהל‪.‬‬ ‫‪ 13‬אלף תשובות‬ ‫הנגיד הרה"ח ר' משה יהודה קליין‪ ,‬נאמן בית אונגוואר‪ ,‬אשר הרים תרומה‬ ‫נכבדה למעמד הגדול‪ ,‬לכבוד נשמתו הגדולה של דודו‪ ,‬הגאון בעל ה"משנה הלכות"‬ ‫זצ"ל‪ .‬שעוד בחגיגה הגדולה אשתקד טרח והשתתף בשמחת התורה למרות‬ ‫חולשתו‪ ,‬תיאר את השפע והיבול הספרותי הגדולה שלו‪ ,‬אשר הדפיס בחייו ‪13‬‬ ‫אלף תשובות בכל מקצועות התורה‪ ,‬תשובות אשר שוגרו לכל קצות תבל‪.‬‬ ‫במהלך המעמד‪ ,‬הגיש הגאון רבי יוסף ליברמן שליט"א‪ ,‬בעל "משנת יוסף"‬ ‫וראש ישיבות "שומרי החומות"‪ ,‬תעודת הוקרה לנגיד הנכבד‪.‬‬ ‫התניא בזמן הראשונים‬ ‫הרה"צ רבי ישראל הגר שליט"א‪ ,‬בן כקש"ת האדמו"ר מויזניץ שליט"א‪ ,‬עמד‬ ‫על דברי הגמרא אודות ארבע אמות של הלכה‪ ,‬באמרו כי דלת אמות הוא שיעור‬ ‫הילוך לענין שבת ועוד דברים‪ .‬התורה מחייבת אותנו ללמוד תורה "בלכתך בדרך"‪,‬‬ ‫אך לא תמיד הראש מסוגל להתרכז לדבר בם בדרך‪ ,‬בתוספות‪ ,‬רמב"ם ורשב"א או‬ ‫בסוגיות‪ .‬אבל בהלכות אפשר לעסוק בדרך‪.‬‬ ‫איתא בספרים כי אם עוסקים במסחר כדינה של תורה‪ ,‬זה גם קיום התורה‪.‬‬ ‫אולם כדי לקיים התורה‪ ,‬צריכים לדעת הלכה‪.‬‬ ‫הצורבים היקרים לומדים שולחן ערוך הרב שהיום היה יומא דהילולא קדישא‬ ‫דיליה‪ .‬הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע כותב עליו‪ :‬מעיד אני שמים וארץ‪ ,‬כי אם היה‬ ‫בזמן הרי"ף והרמב"ם‪ ,‬היה כאחד מהם‪ .‬הרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע ישב עם בנו‬ ‫הרה"ק רבי ישראל אברהם זי"ע ולפתע הזדעזע החדר‪ .‬אמר הרבי ר' זושא‪ ,‬עבר‬ ‫כאן אדם שנשמתו מעולם האצילות‪ ,‬הרב בעל התניא‪ .‬הרה"צ שליט"א שיבח את‬ ‫הרבנים הגאונים העומדים בראש המפעל‪ ,‬וכן את הנגיד החשוב הרה"ח ר' חיים‬ ‫יעקב ליבוביץ שליט"א העומד כבריח התיכון מאחורי המפעל‪.‬‬ ‫אין לו אלא דלת אמות‬ ‫כ"ק אדמו"ר מטשרנוביל שליט"א; הרב חיים יעקב ליבוביץ; הגר"ח שמרלר‬ ‫‪ • 44‬כפר חב"ד‬ ‫כ"ק האדמו"ר מאונגוואר שליט"א בנו של הגאון בעל ה"משנה הלכות"‪ ,‬אמר כי‬ ‫בחז"ל מצינו שאלף נכנסים לתלמוד ואחד יוצא להוראה‪ ,‬וכאן אנו זוכים לראות‬ ‫אורח הכבוד הרב משה יודא קליין (נואם)‬ ‫הרב החסיד ר' לייבל ביסטריצקי שליט"א מעניק סטים של שו"ע אדמו"ר הזקן‬ ‫דברי נעילה מרתקים ןמלהיבים מתוך סערת נפש עצומה‪ ,‬השמיע הגאון רבי‬ ‫חיים שמרלר שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת "אורייתא" ורב ביהמ"ד היכל צבי דחסידי צאנז‬ ‫בירושלים שהזכיר את יומא דהילולא רבא של בעל התניא קדישא‪ ,‬ואמר שבודאי‬ ‫רוחו של רבינו הגדול שוררת כעת כאן בחגיגה הגדולה‪ .‬בהתייחסו לאווירת הנגד‬ ‫שהשתררה לאחרונה בכמה חוגים‪ ,‬הכריז‪ :‬אין לנו צורך להתווכח ולהתמודד עם‬ ‫אלה שטוענים נגד‪ .‬התשובה שלנו היא בחיזוק התורה‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬קבענו לנו ליעד‪,‬‬ ‫שבשנה הבאה ברצות ה'‪ ,‬יהיו לנו אלפיים לוחמים במלחמתה של תורה‪ ,‬להיבחן‬ ‫על כל הלכות שבת‬ ‫אנו יודעים היטב‪ ,‬שכדי שאלפיים תלמידים מובחרים יקבלו את הפרסים‪ ,‬יש‬ ‫צורך בכחמשת אלפים שיהגו בתורה ובהלכה במשך כל השנה‪ .‬זו התשובה הניצחת‬ ‫שלנו מול גלי השנאה וההסתה לעם התורה‪.‬‬ ‫בניצוחו של ר' מאיר אדלר‪ .‬כמו כן שוררו ניגוני דבקות המיוחסים לרבינו הזקן‪.‬‬ ‫אולם החותם המרגש של המעמד‪ ,‬היה רקידה עצומה‪ ,‬רקידה של טפחים‬ ‫הרבה מעל לקרקע‪ ,‬של כל אלפי בני התורה‪ ,‬החסידים‪ ,‬הליטאים‪ ,‬מכל הקהילות‬ ‫והעדות‪ ,‬ששוררו יחדיו‪ ,‬רגליהם מתעופפות מעל גבי קרקע וראשם לשמים‪ .‬פשוט‬ ‫אי אפשר היה להישאר שווה נפש מול המחזה המפעים שנתגלה‪ ,‬הגר"ח שמרלר‬ ‫שליט"א עומד על כסא ומגביה את הקהל העצום בחורי הישיבות לאלפיהם טפח‬ ‫מעל גבי הקרקע‪ ,‬קרוב לשעה נדמה היה כי אנו מרחפים בעולם אחר לגמרי‪ ,‬עולם‬ ‫זך ונקי מכל פירודי הלבבות‪ ,‬ראית מבוגרים‪ ,‬צעירים‪ ,‬מגור‪ ,‬חב"ד‪ ,‬ויזניץ‪ ,‬בעלזא‪,‬‬ ‫סלונים‪ ,‬תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק‪ ,‬ועוד מעשרות רבות של חצרות‬ ‫הקודש‪ ,‬כולם כאחד פיהם מלא שיר ושבח על שזכו ליומא טבא דרבנן‪ ,‬אשריהם‬ ‫ומה טוב חלקיהם‪.‬‬ ‫השתתפו במעמד הגדול גם‪ :‬כ"ק האדמו"רים שליט"א מטשערנוביל‪ ,‬פינסק‬ ‫קרלין‪ ,‬ספינקא‪ ,‬זוויהל‪ ,‬אונגוואר‪ ,‬קוזמיר‪ ,‬ראשי ישיבות ליובאוויטש‪ ,‬ראשי‬ ‫ישיבות ור"מים משישים ישיבות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪45‬‬ ‫במעמד שר החינוך‪ ,‬רבנים ואישי ציבור‪:‬‬ ‫נחנך בית חדש לתלמוד־תורה חב"ד בנתניה‬ ‫ש‬ ‫צילום‪ :‬מאיר אלפסי‬ ‫ר החינוך מר גדעון סער‪ ,‬ראש העירייה הגב' מרים פיירברג־איכר‪ ,‬מנכ"ל‬ ‫המשרד לענייני דת הרב אביגדור אוחנה‪ ,‬ראש מינהל החינוך הממלכתי‬ ‫דתי ד"ר אברהם ליפשיץ‪ ,‬ממלאי מקום וסגני ראש העירייה מר אלי‬ ‫דלל והגב' ד"ר אביטל לאופר‪ ,‬הרב ישראל בוטמן יו"ר רשת בתי ספר חב"ד‪ ,‬בכירי‬ ‫העירייה‪ ,‬אישי ציבור‪ ,‬רבני ושלוחי חב"ד וקהל רב של אורחים ואנשי קהילת‬ ‫חסידי חב"ד בנתניה – השתתפו יחדיו באירוע עוצמתי ומרגש ביותר‪ ,‬בו חגגו את‬ ‫הקהל‪ .‬הרב משה אורנשטיין ראש הישיבה קרא את מכתב הרבי‪ ,‬כאשר כל הקהל‬ ‫באולם קם על רגליו‪ .‬מנהל ביה"ס הרב יגאל פרחן קרא את פרק ק"י בתהילים‪,‬‬ ‫פרקו של הרבי‪.‬‬ ‫בסדר מופתי ומרשים נכנסו לאולם ילדי החמד של מקהלת בית הספר בניהולו‬ ‫המוזיקלי המוצלח של המחנך הרב נתנאל בן מעש‪ .‬הם שרו לפני הקהל שיר‬ ‫שנכתב במיוחד לכבוד האירוע והופעתם השאירה רושם עז על ראש העירייה ושר‬ ‫החינוך‪ ,‬כפי שהביעו זאת בדבריהם לאחר מכן‪.‬‬ ‫ראש העירייה עמדה בדבריה על הייחודיות של החינוך החב"די המוצלח ועל‬ ‫ההישגים הגבוהים של מוסדות חב"ד בנתניה‪ ,‬הן מבחינה לימודית והן מבחינה‬ ‫חינוכית שורשית‪ ,‬ועל יציאתם של תלמידי חב"ד לעזור לכל יהודי באשר הוא‬ ‫מתוך מידות טובות ודרך ארץ‪ .‬בדבריה גם הרעיפה שבחים על עבודתו החשובה‬ ‫והמוצלחת של שר החינוך שהטריח את עצמו להיות נוכח במעמד המיוחד‪.‬‬ ‫שר החינוך הביע הוקרה לעשייתה הברוכה והמוצלחת של ראש העירייה‬ ‫בניהול העיר‪ ,‬והתמיכה הרבה והיוצאת דופן של מירב תושבי העיר בכל פועלה‬ ‫ודיבר על החינוך השורשי במוסדות חב"ד בנתניה והחינוך לאהבת הארץ של‬ ‫תלמידיה‪ ,‬וכן אודות ההכרה בזכותנו עליה‪ ,‬מאז ברית בין הבתרים‪ .‬הוא סיפר‬ ‫ברגש שהדבר גם מושרש במשפחתו מדורי דורות והוא ממשיך ופועל בכיוון‬ ‫חשוב זה‪ .‬כן סיפר על עזרתו האישית לקידום הקמת המבנה החדש‪ .‬בסיום‬ ‫דבריו התמקד השר במהפיכה החדשה למען ילדי הגנים המתגבשת בממשלה‪.‬‬ ‫הנהלת חב"ד הפתיעה את ראש העירייה ושר החינוך בהגשת אות כבוד ותודה‬ ‫שבו שולבו שטרות של דולר לברכה של הרבי שניתנו על ידו בימי ההולדת של‬ ‫ראש העיר והשר‪.‬‬ ‫הרב מנחם וולפא‪ ,‬רב הקהילה ויו"ר מוסדות חב"ד‪ ,‬העלה על נס את ההצלחה‬ ‫הניסית של מוסדות חב"ד בנתניה בכוחו של הרבי‪ ,‬ושיבח את ראש העירייה ושר‬ ‫החינוך שזוכים לסייע למוסדות הקדושים של חב"ד בעיר‪ .‬הרב וולפא הדגיש כי‬ ‫ע"י העיסוק הרב בין כותלי בית הספר בתורה בתפילה ובדרכי החסידות מצליחים‬ ‫התלמידים להגיע לשליחות ולסייע לכל אדם מישראל בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫הרב וולפא גם בירך והודה בחום לרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב יו"ר אגודת‬ ‫חסידי חב"ד וצעירי אגודת חב"ד על חלקו הרב בקידום הקמת המבנה המפואר‬ ‫של בית הספר‪.‬‬ ‫חתם את רשימת המברכים הרב ד"ר אברהם ליפשיץ ראש החינוך הממלכתי‬ ‫דתי בארץ המסייע רבות לפעילות רשת בתי ספר חב"ד שהביע הערכה רבה‬ ‫למוסדות חב"ד ברחבי הארץ והצלחתם בחינוך ובפעילות למען כלל ישראל‪.‬‬ ‫בסיום מסכת הברכות חולקו תעודות הערכה לגורמים שונים שפעלו ועזרו‬ ‫מעמד חנוכת הבית בליווי מקהלת התלמודת תורה‬ ‫חנוכת הבית למבנה המפואר של בית ספר חב"ד יסודי "תלמוד תורה דברי מנחם"‬ ‫שהקמתו הסתיימה לאחרונה בשכונת רמת ידין (דורה) בעיר‪.‬‬ ‫בסיום הערב שולבה גם הנחת אבן הפינה למבנה חדש ל"ישיבת תורת מנחם"‬ ‫שהקמתו נכנסת בע"ה כבר בימים הקרובים להילוך גבוה‪.‬‬ ‫‪ • 46‬כפר חב"ד‬ ‫הרב מנחם וולפא‬ ‫בהקמת המבנה ובראשם משרד האדריכלות וההנדסה של חברת דוקוב‪ .‬לאחר מכן‬ ‫יצא הקהל לתוך צינת הלילה למתחם הבנייה של הישיבה להנחת אבן הפינה באבן‬ ‫מיוחדת שהובאה מביתו של הרבי בדנייפרופטרובסק אוקראינה‪ .‬בית בו גר הרבי‬ ‫בנעוריו כשלמד בתלמוד התורה המקומי‪.‬‬ ‫את האבן הניחו ילדי התלמוד תורה‪ .‬לאחר מכן הצטרפו להנחה מר אלי דלל‬ ‫סגן ומ"מ ראש העירייה‪ ,‬ראשי ורבני חב"ד‪ ,‬אורחים והציבור הרחב‪.‬‬ ‫השתתפו באירוע גם חברי מועצת העיר יוסי מכלוף ועקיבא יצחקי וראש‬ ‫מנהל חינוך בעיריית נתניה טובה דולב‪ ,‬הממונה על החינוך היסודי ד"ר שי‬ ‫פרוכטמן ושלוחי חב"ד בנתניה והסביבה‪.‬‬ ‫הנהלת חב"ד בנתניה הביעה תודה לצוותים המסורים של עיריית נתניה‬ ‫בראשותו של מר אבי אלהרר על עזרתם לקראת המעמד‪ ,‬לרב יצחק טייכטל‬ ‫סמנכ"ל המוסדות שטרח בכל פרטי הארגון‪ ,‬למנהל החינוכי הרב זאב קפלן‬ ‫שעמל וארגן את התכנית במסירות ובהצלחה גדולה‪ ,‬ליועצת החינוכית הגב' חנה‬ ‫דרייפוס והמורה חדווה בשארי שהשקיעו מאמצים רבים להצלחת האירוע‪ .‬לרב‬ ‫נתנאל בן מעש על הארגון והניהול המקצועי והמרגש של ילדי המקהלה‪ .‬תודה‬ ‫מיוחדת למנהל הישיבה הרב אמנון פרידמן‪ ,‬מנהל הפיתוח הרב משה בן חיים‪,‬‬ ‫מנהל אגף הפעילות הרב נח סוליש‪ ,‬הרב אריאל למברג מזכ"ל אגו"ח והרב משה‬ ‫עמוס‪.‬‬ ‫מורה שיעור ללימוד הרמב"ם היומי‬ ‫כיתות הלימוד במבנה החדש‬ ‫שני המבנים מוקמים ע"י משרד החינוך ועיריית נתניה‪ .‬ראש העירייה ושר‬ ‫החינוך שסייעו מאוד לקידום הליכי הקמת המבנים‪ ,‬מצאו לנכון להגיע למעמד‬ ‫ולכבדו באופן אישי בנוכחותם‪.‬‬ ‫הנהלת חב"ד נתניה בשיתוף מחלקת הטקסים של עיריית נתניה בראשותו‬ ‫של מר אבי אלהרר קישטה את כל האזור בצורה מרשימה‪ .‬המקום טבל באורות‬ ‫ובעציצי פרחים וכן אורגנו שולחנות ערוכים בכיבוד עשיר מאורגן בטוב טעם‪,‬‬ ‫לקבלת כל האורחים והקהל הרב‪ .‬הקירות עוטרו בתמונות וכרזות מענינא דיומא‬ ‫ואמני הכלייזמרים השמיעו ניגונים חסידיים משובבי לב‪ ,‬לעונג כל הבאים‪.‬‬ ‫המעמד נפתח ב"גזירת הסרט" ע"י ראש העירייה ושר החינוך‪ ,‬ומעמד ברכת‬ ‫וקביעת המזוזה ע"י רב קהילת חב"ד ויו"ר מוסדותיה הרב מנחם וולפא‪.‬‬ ‫לאחר מכן פנו המשתתפים לאולם בתוך בית הספר ושרביט ההנחיה ניתן‬ ‫בידיו האמונות של המנחה הוותיק מר מנחם נאמן שהצליח לרומם את רוח‬ ‫שר החינוך מר גדעון סער‬ ‫יום‬ ‫ג' פרקים ליום‬ ‫יום בחודש‬ ‫ספר־המצוות‬ ‫פרק א' ליום‬ ‫ו'‬ ‫ג' בשבט‬ ‫הל' טוען ונטען‪ ..‬בפרקים אלו‪ .‬פרק א‪-‬ג‪.‬‬ ‫הל' עדות‪ ..‬בפרקים אלו‪ .‬פרק כ‪.‬‬ ‫מ"ע רמו‪.‬‬ ‫ש"ק‬ ‫ד' בשבט‬ ‫פרק ד‪-‬ו‪.‬‬ ‫פרק כא‪.‬‬ ‫מ"ע רמו‪.‬‬ ‫א'‬ ‫ה' בשבט‬ ‫פרק ז‪-‬ט‪.‬‬ ‫פרק כב‪.‬‬ ‫מ"ע רמו‪.‬‬ ‫ב'‬ ‫ו' בשבט‬ ‫פרק י‪-‬יב‪.‬‬ ‫הל' ממרים‪ ..‬בפרקים אלו‪ .‬פרק א‪.‬‬ ‫מ"ע רמו‪.‬‬ ‫ג'‬ ‫ז' בשבט‬ ‫פרק יג‪-‬טו‪.‬‬ ‫פרק ב‪.‬‬ ‫מ"ע רמו‪.‬‬ ‫ד'‬ ‫ח' בשבט‬ ‫פרק טז‪ .‬הל' נחלות‪ ..‬בפרקים אלו‪ .‬פרק א‪-‬ב‪.‬‬ ‫פרק ג‪.‬‬ ‫מ"ע רמו‪ .‬רמח‪.‬‬ ‫ה'‬ ‫ט' בשבט‬ ‫פרק ג‪-‬ה‪.‬‬ ‫פרק ד‪.‬‬ ‫מ"ע רמח‪.‬‬ ‫ו'‬ ‫י' בשבט‬ ‫פרק ו‪-‬ח‪.‬‬ ‫פרק ה‪.‬‬ ‫מ"ע רמח‪.‬‬ ‫כפר חב"ד • ‪47‬‬ ‫ב"ה‬ ‫ועד נחלת הר חב"ד‬ ‫מיסודו ובנשיאותו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ‪ -‬נשיא דורנו‬ ‫ת‪.‬ד‪ 122 .‬קרית מלאכי‬ ‫בשורה משמחת לאנ"ש!‬ ‫ת"ל עלה בידינו לארגן‬ ‫קבוצת אנ"ש‬ ‫לרכישת דירות‬ ‫בשכונה האיכותית‬ ‫"אחוזת רוטנר"‬ ‫בצמידות לנחלת הר חב"ד‬ ‫קרית מלאכי‬ ‫הקבוצה מרוכזת ומנוהלת ע"י ועד נחלת הר חב"ד‬ ‫‪ -‬ההרשמה מותנית בועדת קבלה של הוועד ‪-‬‬ ‫לפרטים והרשמה‪:‬‬ ‫‪054-8400058‬‬ ‫‪054-8400059‬‬ ‫בין שדות מוריקים‪ ,‬בין כפר ורבורג לבאר טוביה וקרית מלאכי‪ ,‬מוקמת אחוזת רוטנר‬ ‫היוקרתית‪ .‬בואו לחיות חיי קהילה עשירים‪ ,‬איכותיים וערכיים מבלי להתפשר‪ .‬בואו לחנך את‬ ‫ילדיכם במיטב מוסדות הציבור‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬אוויר צלול ונקי בין מרחבים ירוקים‪ ,‬בסמיכות‬ ‫לצירי תנועה מרכזיים )כביש ‪ 40 ,3 ,7 ,6‬ועוד( אחוזת רוטנר‪ ,‬חוויית מגורים בלב הארץ‪.‬‬ ‫סן‪-‬חן רשת לשיווק וייזום בנדל"ן‬ ‫‪w w w. achuzat-rothner.com‬‬