‫ניגון ר"ח כסלו‪:‬‬ ‫בשמחת תורה תשל"ח באמצע הקפות הרבי‬ ‫קיבל התקף לב‪ .‬מאז חסידים לא ראו את‬ ‫הרבי‪.‬‬ ‫בראש חודש כסלו בשעת הצהריים הודיעו‬ ‫לחסידים שהרבי מרגיש טוב והוא הולך‬ ‫לצאת‪.‬‬ ‫החסידים התאספו במהירות ליד ‪ 777‬וחיכו‬ ‫לרבי שייצא‪.‬‬ ‫הרבי יצא מחדרו ל‪ 777‬אל החסידים לאחר‬ ‫שלא ראו אותו זמן רב‪.‬‬ ‫החסידים פרצו בניגון שמחה על שהרבי‬ ‫הבריא והם זוכים לראותו! וזהו ניגון ר"ח‬ ‫כסלו‪.‬‬ ‫ניגון קול ביער‪:‬‬ ‫הניגון הינו ניגון השתפכות‬ ‫הנפש על גלות השכינה וגלות ישראל‪ .‬יש בו‬ ‫ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון‪ .‬כל‬ ‫בית מושר בשלוש שפות; לשון‪-‬הקודש‪,‬‬ ‫אידיש ואוקראיינית‪.‬‬ ‫לפי המסורה היה הסבא משפולי מנגן ניגון‬ ‫זה קודם קריאת שמע שעל המיטה או‬ ‫לפני תיקון חצות‪.‬‬ ‫ניגון אנעים זמירות‪:‬‬ ‫הרבי לימד ניגון זה בשמחת תורה תשכ"ב‪.‬‬ ‫מילות הניגון לקוחות מתוך "שיר הכבוד"‪.‬‬ ‫באותה הזדמנות הרבי סיפר את מקור‬ ‫הניגון‪ :‬למחרת יום כיפור‪ ,‬באחת העירות‬ ‫היהודיות‪ ,‬כשהגיעו התושבים לבית הכנסת‬ ‫לתפילת שחרית‪ ,‬הם מצאו חסיד אחד רוקד‬ ‫סביב עמוד התפילה‪ ,‬כשהוא מנגן בדביקות‬ ‫ניגון זה‪ .‬מרוב שהיה שקוע בניגון‪ ,‬לא הבחין‬ ‫שנגמר הצום ניגון זה מבטא את הקושי‬ ‫לחזור לשגרה של יום יום לאחר העבודה‬ ‫הנעלית ביום הכיפורים ‪" -‬נפשי חמדה בצל‬ ‫ידיך"‪.‬‬ ‫ניגון שאמיל‪:‬‬ ‫]‬ ‫הרבי לימד את החסידים ניגון זה‬ ‫בשמחת תורה תשי"ט וסיפר את‬ ‫הסיפור על מקורו של הניגון‪ :‬לפני‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬בהרי הקווקז שבגבול‬ ‫רוסיה‪ ,‬שלטו שבטים פראיים‬ ‫ובראשם מנהיגם שנקרא 'שאמיל'‪.‬‬ ‫הצאר הרוסי מאד רצה לכבוש את‬ ‫ההרים‪ ,‬אך לא הצליח לנצח אותם‪.‬‬ ‫לאחר שהצאר ראה שאינו מצליח‬ ‫לנצח אותם עלה במוחו תכסיס‪-‬‬ ‫הם שיקרו לאנשי השבטים שהם‬ ‫מעוניינים להשלים איתם וכאשר‬ ‫שאמיל התפתה לרדת מההרים‬ ‫הגבוהים‪ ,‬לקחו אותו הרוסים בשבי‬ ‫ושלחו אותו לגלות‪.‬‬ ‫בגלות‪ ,‬חיבר שאמיל את המנגינה‬ ‫שמבטא את הרגשת ליבו‪ .‬בחצי‬ ‫הראשון הוא מתאר בגעגוע את‬ ‫החרות והחופש שהיו לו בהרים‬ ‫הגבוהים‪ ,‬ובסופו של הניגון‪ -‬את‬ ‫התקווה לעתיד טוב כאשר ישתחרר‬ ‫ויהיה חופשי‪.‬‬ ‫הסיפור‪ ,‬הוא גם משל‪ :‬הנשמה‪ ,‬היא‬ ‫רוחנית וקדושה‪ .‬כשהיא יורדת‬ ‫לעולם‪ ,‬זה קשה לה כמו מאסר‪ -‬יש‬ ‫לה תחושות של געגוע למצב‬ ‫הרוחני‪ -‬שהיה לה קודם שירדה‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת יש לנשמה גם את התקווה‬ ‫שהיא תצליח להשלים את המטרה‬ ‫ולהעלות את הגוף למצב רוחני גבוה‪.‬‬ ‫ניגון האדרת והאמונה‪:‬‬ ‫]‬ ‫ניגון האפ קאזאק‪:‬‬ ‫הסבא משפולי נהג לנסוע ממקום‬ ‫הרבי לימד ניגון זה בשמחת תורה‬ ‫תשל"ד‪ .‬מילים אלו של הניגון מבטאות למקום ברוסיה בשביל לאסוף כסף‬ ‫שבח לקב"ה‪ .‬המנגינה‪ ,‬הינה מנגינת לפדיון שבויים ולקרב יהודים לקב"ה‪.‬‬ ‫דרכו היה לעבד את ניגוני האיכרים‬ ‫ה"מרסייז"‪ -‬ההמנון הלאומי של‬ ‫ששמע ולשכללם לניגוני חסידים‪ .‬הניגון‬ ‫צרפת שהולחן בעת המהפכה‬ ‫הזה הוא ניגון של שמחה ותקווה‬ ‫הצרפתית‪ .‬הרבי לקח מנגינה זו‬ ‫חזקה וכשהוא הגיע לרום ההתרגשות‬ ‫והפך אותה לניגון קדוש‪.‬‬ ‫היה קורא בקול רם "האפ קאזאק"‪-‬‬ ‫המילים‪:‬‬ ‫כמו הקוזקים שהיו מפורסמים‬ ‫האדרת והאמונה לחי עולמים‬ ‫בגבורתם ואומץ לבבם ועמדו בשורה‬ ‫הבינה והברכה לחי עולמים‬ ‫הראשונה במלחמה‪ .‬נוהגים לנגן ניגון‬ ‫הגאווה והגדולה לחי עולמים‬ ‫זה בשמחת תורה ובאחרון של פסח‪.‬‬ ‫הדעה והדיבור לחי עולמים‬ ‫ההוד וההדר לחי עולמים‬ ‫הועד והותיקות לחי עולמים‬ ‫הזיו והזוהר לחי עולמים‬ ‫החיל והחוסן לחי עולמים‬ ‫הטכס והטוהר לחי עולמים‬ ‫היחוד והיראה לחי עולמים‬ ‫הכתר והכבוד לחי עולמים‬ ‫הלקח והליבוב לחי עולמים‬ ‫המלוכה והממשלה לחי עולמים‬ ‫הנוי והנצח לחי עולמים‬ ‫הסיגוי והשגב לחי עולמים‬ ‫העוז והענווה לחי עולמים‬ ‫הפדות והפאר לחי עולמים‬ ‫הצבי והצדק לחי עולמים‬ ‫הקריאה והקדושה לחי עולמים‬ ‫הרון והרוממות לחי עולמים‬ ‫השיר ושבח לחי עולמים‬ ‫התהילה והתפארת לחי עולמים‬ ‫ניגון אורך ימים‪:‬‬ ‫לקראת י"א ניסן‪ ,‬החסידים חיברו‬ ‫ניגון לפרקו של הרבי‪ ,‬לקראת י"א‬ ‫תשנ"ב‪ ,‬לאחר המאורע שהיה בכ"ז‬ ‫אדר‪ ,‬החסידים התלבטו האם לחבר‬ ‫ניגון חדש ואם כן‪ ,‬איזה ניגון‪ .‬לבסוף‬ ‫החליטו לחבר על פסוק המבטא את‬ ‫ההרגשה שלהם כלפי הרבי והוא‬ ‫הפסוק "אורך ימים אשביעהו‬ ‫ואראהו בישועתי"‪.‬‬ ‫המילים‪:‬‬ ‫אורך ימים אשביעהו ואראהו‬ ‫בישועתי"‬