3 דבר העורך המפרץ הפרסי החדש? 4 שינוי אסטרטגי במפרץ חברות ה GCC-חוששות מחיבור אמריקני עם איראן 8 לבד מול איראן הסבירות לתקיפה אמריקנית היא אפסית 11 מדד סיקור ממוקד מהדורת 2113 אין להעתיק ,לשכפל או לצטט את כל המאמרים או את חלקם ללא אישור מפורש מבעלי האתר .הצעת מאמרים לפרסום או בקשות להוצאת חומר ניתן להפנות ל[email protected] בשער :נשיא איראן ,חסן רואחני .צילום :אתר נשיא איראן עיצוב השער :תמר בוסתן -2- אמינותה של ארה"ב מצויה בשפל היסטורי שככל הנראה לא היה כמוהו מאז הפכה למעצמה המשפיעה בעולם .תחת הנהגתו של הנשיא ברק אובאמה ,התרחקה ארה"ב באופן שיטתי מבנות בריתה ,זגזגה פעם אחר פעם בתמיכתה במנהיגים מסוימים ובהסרת תמיכתה ממנהיגים אחרים והפכה את האיומים שלה למגוחכים ,עם הססנותה סביב השימוש בנשק כימי על ידי המשטר הסורי .המסמר האחרון בארון האמינות האמריקנית הגיע עם מאמצי הפיוס האחרונים של אובאמה ,שכללו שיחת טלפון עם נשיא איראן החדש רוחאני. ראש הממשלה נתניהו אמנם הזדרז להיות הראשון שהזהיר פומבית משאננות מול האיראנים, אך נראה כי לא רק ישראל מוטרדת מהבעיה האיראנית – גם מדינות המפרץ הערביות שחוששות מהגמוניה איראנית במפרץ .אלא שבמצב החדש ,שבו ארה"ב כבר לא בעיראק ,והיא נרתעת מלהתערב מעבר לים ואף שוקלת לחמם את היחסים עם איראן ,עשוי המפרץ הפרסי למצוא עצמו ,לראשונה זה מאו ת שנים ,ללא חסות של מעצמה עולמית .התפתחות דרמטית כזו תחייב את מנהיגי המונרכיות במפרץ הפרסי לחפש מעצמה אזורית אחרת שעליה יטילו את יהבם מול האיום האיראני ונראה כי נוכח שותפות הגורל ,זו עשויה להיות דווקא ישראל ולא אחרת .אמנם קשה להניח כי הדברים יקבלו ביטוי פומבי ,אך נראה כי זהו עשוי להיות השלב הבא בהתפתחות היחסים באזור וישראל ,אם תפעל בחוכמה ,עשויה לגזור קופון מדיני וכלכלי משמעותי על כך. לבסוף ,אנו מפרסמים החודש ,זו השנה הרביעית ברציפות ,את "מדד סיקור ממוקד" ,כלי ניתוחי ייחודי שפיתחנו למדידת מאזן הכוחות הגיאו-פוליטי במערכת שאותה אנו מכנים המלחמה הקרה השנייה. קריאה נעימה. אלון לוין ויובל בוסתן [email protected] -3- שינוי אסטרטגי במפרץ חברות ה GCC-חוששות מחיבור אמריקני עם איראן אלון לוין ,יובל בוסתן ספטמבר 2013 שיוך :המזרח התיכון ,על מדינתי המציאות החדשה הרוקמת עור וגידים במזרח התיכון ,במסגרתה ארה"ב מנסה מסלול דיפלומטי חדש עם איראן בזירת הגרעין ,לצד הפייסנות האמריקנית מול סוגיית השימוש בנשק כימי בסוריה ,יוצרת בעיה למדינות המפרץ לא פחות מאשר לישראל ,ובמידה רבה אף יותר .העובדה שהממשל הפדרלי האמריקני משותק בשל הגירעון העצום אינה מוסיפה נחת למי שהשתיתו את כל תפיסת הביטחון ואת האסטרטגיה שלהם על כידוני צבא ארה"ב .מתוך החשש מאיראן צצות אפשרויות חדשות עבור ישראל ומדינות המפרץ. ב ,1971-ביצעה בריטניה את הנסיגה האחרונה שלה מאזור המפרץ הפרסי ,לאחר שהעניקה עצמאות לאיחוד האמירויות הערביות ,לבחריין ולקטאר .עשור קודם לכן ,ב ,1961-זכתה כווית בעצמאותה .הנסיגה הבריטית מהמפרץ הפרסי הייתה השלב האחרון בתהליך שהתחיל בנסיגת האימפריה מהודו ב ,1947-מסואץ ב,1956- ומהמושבות באפריקה בשנות ה 60-של המאה הקודמת. הנסיגה הבריטית התרחשה באותם ימים במקביל להתחזקות הנוכחות האמריקנית באזור ,שהחלה בשלהי מלחמת העולם השנייה .בסופו של התהליך ,האחריות הביטחונית האסטרטגית על נסיכויות הנפט השונות עברה מבריטניה לארה"ב .שנתיים לאחר מכן כבר הפך אופ"ק ,קרטל יצואניות הנפט שבו חברות מדינות הנפט השונות ,לארגון אימתני שמכתיב את מחירי הנפט בעולם. 40שנה לאחר הנסיגה הבריטית ,החלה הנסיגה האמריקנית מהאזור .הצבא האמריקני שהחזיק בנוכחות צבאית גדולה בעיראק ולו בסיסים ברוב מדינות האזור ,מפחית דרמטית את סדר הכוחות שלו באזור .בנוסף ,הנימה הפייסנית שיוצאת מוושינגטון כלפי איראן ונשיאה החדש רוחאני ,מעמידה את מדינות האזור בפני בעיה אסטרטגית עצומה – האיום האיראני והיעדר מעצמה שתוכל להרתיע את טהרן. מייסד ערב הסעודית ,אבן סעוד ,בפגי שה עם נ שיא ארה"ב רוזוולט -האם חסותה של המעצמה האמריק נית עדיין מובטחת? צילום :מחלקת המדי נה ארגון הGCC- שש מדינות מרכיבות כיום את ארגון המועצה לשיתוף פעולה בין המדינות הערביות של המפרץ – סעודיה ,עומאן, כווית ,איחוד האמירויות הערביות ,קטאר ובחריין .הגישה שלהן לגבי האיום האיראני אינה אחידה כלל וכלל, ומוכתבת לא מעט מההיסטוריה הפרטנית של כל אחת מהן .אולם השינוי הדרמטי שעובר על האזור ,כאמור החריף ב 40-השנה האחרונות אם לא מעבר לכך ,מצריך אותן למצוא פתרונות אסטרטגיים ,שישפיעו ככל הנראה על המזרח התיכון כולו. אזור המפרץ הפרסי הושפע היסטורית על ידי שלוש מעצמות אזוריות ומעצמה עולמית זרה שהתחלפה מעת לעת .המעצמות המקומיות ,איראן ,עיראק וסעודיה על גלגוליהן ההיסטוריים ,נהנו כל אחת בתורה מהגמוניה אזורית ,כשבתווך מושפעים מכך שבטים מקומיים שנאלצו פעמים רבות להתיק את מקום מושבם בהתאם לתוצאות המאבקים .לתוך המאבק האזורי הזה חדרו מעצמות זרות – פורטוגל ,לתקופה קצרה יחסית במאה ה ,16-האימפריה העות'מאנית עד אמצע המאה ה ,19-ובריטניה עד .1971 השבטים הקטנים ,שהקימו את האמירויות השונות ,שנים רבות בטרם גילוי הנפט ,העדיפו את הברית עם הבריטים על פני החשש מהשתלטות של אחת משלוש המעצמות האזוריות .כך ,כווית חוותה ניסיון סעודי בשנות ה 20-להשתלט עליה ,ניסיון שדוכא בעזרת הבריטים; ניסיון עיראקי לספח אותו בשנות ה 60-לאחר שקיבלה את עצמאותה שנעצר אף הוא על ידי מבצע ימי מהיר והחלטי של בריטניה; ולבסוף הכיבוש העיראקי ב1991- שהוביל סדאם חוסיין ,אשר דרש התערבות אמריקנית מגובה בקואליציה רב-לאומית אדירה ,כדי להביא לנסיגת הכוחות מהאמירות. בחריין מצדה מתמודדת מאז עצמאותה עם דרישה מצד איראן ,עוד מימי השאה ,לספח אותה .אחת הבעיות שאתם מתמודדים הבחריינים בחיי היום-יום היא העובדה שרוב הציבור במדינה הוא שיעי ונאמנותו למיעוט הסוני השולט שנויה לעתים במחלוקת .איחוד האמירויות התמודדה עם דרישות טריטוריאליות של סעודיה ,עיראק ואיראן מאז הקמתה .המדינות השונות גם חוו התערבות פנימית בחייהן ,כמו בחריין שמתמודדת עם פעילות איראנית להתסיס את משטרה ונעזרה בצבא הסעודי כדי לדכא את המרידה; אמיר קטאר הודח ב1972- במעורבות סעודית – ועלה לשלטון סבו של האמיר הנוכחי. בהשוואה לארבע המדינות הללו ,כווית ,קטאר ,בחריין ואיחוד האמירויות הערביות ,ההיסטוריה של סעודיה ושל עומאן שונה משמעותית .סעודיה הייתה לשחקן משפיע באזור במשך מאות שנים ,למעט תקופה תחת שלטון עות'מאני ,והמאבק שלה בשתי המעצמות האחרות הוא מאבק השפעה יותר מאשר הישרדות .אמנם סעודיה חשה מאוימת על ידי סדאם חוסיין ב 1991-כפי שהיא חשה מאוימת כיום על ידי איראן ,אך במקביל למטרייה האמריקנית הקפידו הסעודים על תחזוק צבא אדיר ועל ניהול מדיניות חוץ שמתאימה למעצמה ,כולל התערבות בנעשה במדינות אחרות ,תיווך בין מדינות וארגונים ועוד. עומאן הייתה אף היא מעצמה היסטורית באזור ,שבתחילת המאה ה 19-שלטה בסחר העבדים במזרח אפריקה באמצעות שליטתה בזנזיבר ,ואחזה בחופים ארוכים ביותר – מסעודיה ואיראן בצפון ,ועד תימן ומזרח אפריקה בדרום .המלחמה הבריטית בסחר העבדים הכה את עומאן והפכה למדינה ענייה ושולית באמצע המאה ה.19- העומאנים שומרים כיום על ניטראליות – מצד אחד הם חברים ב GCC-ובכך נהנים מיחסים קרובים עם סעודיה, אך מצד שני יחסיהם עם איראן הם הטובים מבין כל מדינות המפרץ .העומאנים גם שומרים על יחסים קרובים עם האמריקנים והבריטים והם היו מבין המדינות הערביות הבודדות שלא ניתקו את יחסיהן את מצרים לאחר חתימת הסכם השלום ב.1979- המפרץ הפרסי .מפה :גוגל מהפכה באיראן עם תנאי הפתיחה הללו ,הפכו מדינות המפרץ ובעיקר המדינות הקטנות ,לתלויות לחלוטין מבחינה אסטרטגית בארה"ב ,לאחר הנסיגה הבריטית ב .1971-ברה"מ ,יריבתה של ארה"ב באותם ימים לא הייתה אלטרנטיבה ראויה כלל וכלל .האתוס הסובייטי איים על המשטרים המלוכנים באזור ,וארגונים מרקסיסטים הצליחו לתפוס אחיזה מסוימת בחצי האי ערב ולאיים על יציבות המשטרים השונים – כך בדרום תימן ,שבה עלה משטר קומוניסטי לאחר הנסיגה הבריטית ב ;1967-כך עומן שנאלצה להתמודד עם ארגון טרור מרקסיסטי ב 1964-וכן גם בחריין. העובדה שארה"ב הפכה במהרה ליבואנית הנפט הגדולה בעולם במרוצת שנות ה ,70-למרות שב 1971-עוד סיפקה את צרכיה האנרגטיים בעצמה ,הפכה את האזור לבעל חשיבות עצומה עבור האמריקנים. ב 1979-איבדו האמריקנים את אחד משני בעלי הברית החשובים שלהם במפרץ – השאה האיראני הופל במהפכה אסלאמית והאייתוללה ח'ומייני עלה במקומו .עד אז האיום על מדינות המפרץ היה בעיקר מכיוונה של עיראק ומשטרה הסוציאליסטי ,בעוד שסעודיה ואיראן כבנות ברית של ארה"ב ,היו לידידות המשטרים הללו. מבחינת מדינות המפרץ הקטנות נוצר איום חדש על קיומן ,איום שהסעודים לא יכלו להתמודד איתו לבדם. מלחמת איראן-עיראק הובילה את מדינות הנפט הקטנות לתמוך בסדאם חוסיין ולהעביר אליו עשרות מיליארדי דולרים מתוך תקווה כי יצליח להפיל את המשטר הדתי באיראן ולהביא לעליית משטר ידידותי יותר למערב. ארה"ב חיפשה אף היא לתמוך בשלב מסוים במשטר העיראקי שהיה קרוב ביחסיו לסובייטים. מלחמת איראן-עיראק הסתיימה בתשישות של שתי המעצמות הללו ,ומבחינת מדינות המפרץ הקטנות האיומים נותרו בעיניהם .סדאם חוסיין ,שתר אחר כסף מהיר שיוכל לסייע בשיקום ארצו אחרי 8שנות הלחימה ,טען כי כווית רימתה אותו ושהיא חייבת לארצו סכומי עתק .בנוסף העלה את תביעתה ההיסטורית של ארצו על כווית, והדרך לפלישה למדינה הקטנה הייתה מהירה .שוב אוימו המדינות השונות על ידי אחת מהמעצמות ,הפעם עיראק ,ושוב נדרשו להתערבות חיצונית בדמותה של ארה"ב כדי להסיר את האיום העיראקי. 12שנה לאחר מכן הוסר האיום סופית עם פתיחת המלחמה השנייה בין עיראק לארה"ב שהובילה להדחתו של סדאם חוסיין .הסרת המחסום העיראקי בפני ההתפשטות האיראנית יצר בעיה חדשה עבור המדינות הקטנות ועבור סעודיה – איראן שוב הפכה לאיום הגדול על יציבות האזור ,תוך שהיא מציבה דרישות טריטוריאליות באשר לבחריין ,משקיעה משאבים רבים בהתחמשות צבאית ,מפעילה את זרועות הטרור שלה בכל אחד מהמדינות ומאיימת בפגיעה בסחר הנפט עם סגירת מיצרי הורמוז. עיראק ,בעבר מעצמה בפני עצמה ,הפכה למדינת חסות איראנית ,וכיום מבקשים הכוויתים למשוך את עיראק לתוך ה GCC-כדי לרופף את יחסיה עם איראן .עם זאת ,האיום הגרעיני האיראני הוא המדאיג ביותר מבחינת מדינות אלה ,מאחר שהוא יעניק הגמוניה מלאה לאיראן באזור ויזרז את נסיגת האמריקנים. פוטין עם ח'מ נאי -לא מכאן תבוא הי שועה למדי נות המפרץ הפרסי .צילום :הקרמלין להסתמך על מעצמות אחרות הדוקטרינה רבת השנים של מדינות הנפט ,שעודדה הישענות על מעצמה זרה כדי להרתיע את המעצמות האזוריות ,נפגעה אנושות עם הפעולות שנוקטת ארה"ב כדי לסגת מהמפרץ הפרסי ועם הניסיונות לייצר דיאלוג אמריקני עם איראן ,שעשוי בין אם בכוונה ובין אם לאו ,להקל על האיראנים להשיג נשק גרעיני. הסעודים לא התעוררו בעניין זה רק בשנתיים האחרונות – מערכת יחסים רבת שנים שהם פיתחו עם פקיסטן, המעצמה הגרעינית האסלאמית היחידה בעולם ,עשויה להניב להם מטרייה גרעינית מול איראן ואולי אף את האפשרות לרכוש מהפקיסטנים באופן ישיר פצצה גרעינית כדי להרתיע את האיראנים ,ואף לייצר פצצה בעצמם. תוכנית הגרעין הסעודית ,שנעזרה בידע אמריקני לצרכים אזרחיים ובידע פקיסטני ,זוכה לתמיכת שאר מדינות ה- GCCשפונות בינתיים למעצמה האזורית כדי להתמודד עם האיום האיראני .אולם לפי שעה אין הסעודים קרובים להשגת יכולת גרעינית ,ובוודאי אינם קרובים יותר ליכולת כזו מאשר איראן .גם ניסיון סעודי להסתייע בטורקים כדי להרתיע את איראן זכה למפח נפש לאור הביצוע ההססני בזירה הסורית ,שבה הטורקים מפחדים להגיב לפרובוקציות סוריות בגבול ,מחשש לעימות עם איראן או רוסיה. בהתחשב בעובדה שרוסיה היא זו שמסייעת לאיראנים להשיג תשתית גרעינית וסין היא לקוחה חשובה של נפט איראני ,מבינות מדינות המפרץ הערביות שגם מעצמות אלו לא תוכלנה למנוע מאיראן נשק גרעיני .המציאות מבחינת מדינות ה GCC-נכון לסוף ,2013מציאות שלה שותפה גם ירדן שמעוניינת להצטרף לארגון ,היא שהאופציה האמריקנית רעועה ביותר במקרה הטוב; האיראנים חופשיים לפעול באזור ולא רק כדי להשיג נשק גרעיני אלא כדי לסייע למשטר אסד לשרוד ,ובכך נותרה למעשה רק מדינה אחת בעולם שמנהלת מאבק עם האיראנים במספר גזרות ויכולה להסיר את איום הגרעין – ישראל. ראש ממשלת ישראל נתניהו מזכיר בנאומיו השונים באו"ם ומעל בימות אחרות ,כי הוא מוביל את המאבק בגרעין האיראני מאז כהונתו הראשונה ,לפני יותר מ 15-שנה .הדחתו של סדאם חוסיין ב 2003-הפכה את איראן על גרורותיה ליריבה הגדולה של ישראל .ב 2004-מתו שני המנהיגים הגדולים של הפלשתינים ,מנהיג הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת ומנהיג החמאס השייח' יאסין שחוסל על ידי ישראל .המשבר המנהיגותי הזה ,שלא נפתר מבחינת הפלשתינים עד היום ,גם הביא בתורו לשינויים בזיקה הבינלאומית הפלשתינית .בין היתר ,הייתה זו איראן שניצלה את ההזדמנות כדי לפרוש את כנפיה על החמאס .תחת ההשפעה האיראנית נאבק החמאס בישראל לאחר גוויעתה של האינתיפאדה השנייה ,מאבק שהגיע לשיאו ב 2009-בעופרת יצוקה ,ולאחר מכן במבצע עמוד ענן בסוף ,2012מבצע שסימל את מעבר רצועת עזה מהשפעה איראנית להשפעה מצרית. בדרום לבנון ,נאבקת ישראל בחיזבאללה ,ארגון שהוקם על ידי משמרות המהפכה האיראנים ,כבר מ.1982- לאחר הנסיגה הישראלית ב 2000-החל החיזבאללה בתהליך התעצמות מהיר ,מה שהוביל להתנגשות עם ישראל ב 2006-וליצירת הרתעה .זירה איראנית נוספת שנפגעה על ידי ישראל היא סוריה ,עם תקיפת הכור הסורי בדיר א-זור ב ,2007-וכן בתקיפות שונות של חיל האוויר נגד העברת נשק מתקדם מסוריה ללבנון ועוד. ישראל עצרה לא פעם משלוחי נשק מאיראן לבנות בריתה ,כך בתקיפת שיירות בסודן ,וכך בעצירת אוניות נשק בים התיכון .ובאיראן עצמה ,על פי מקורות זרים בדרך כלל ,ישראל מנהלת מלחמת סייבר מוצלחת נגד תשתית הגרעין האיראנית ואנשי המוסד אף מקפדים את חייהם של אישים בולטים בתוכנית הגרעין האיראנית. נת ניהו )עם מזכיר המדי נה קארי( -להפוך את ההרתעה מול איראן למטבע מול מדי נות המפרץ .צילום :מחלקת המדי נה נערכים לקרב המכריע אולם כל המאבקים הללו ,שהתנקזו בעיקר לעשור האחרון ,עשויים לשמש רק כתפאורה לקראת המאבק האולטימטיבי והוא תקיפה ישראלית באיראן .בישראל פעלו לאורך השנים כדי לייצר אופציה כזאת באמצעות פיתוח הזרוע האסטרטגית הישראלית המורכבת ממטוסים מתקדמים ומטוסי תדלוק החמושים בפצצות חודרות בונקרים; צוללות גרעין ואמצעים מודיעיניים שונים .ישראל גם שומרת על יחסים אסטרטגיים קרובים עם חלק משכנותיה של איראן כדי להשיג בסיסים קרובים שמהם תוכל לתקוף את איראן. עם זאת ,למרות ייצור האופציה הזאת ,ההנהגה הישראלית קיוותה לאורך השנים שמי שתוציא את הערמונים מהאש תהיה ארה"ב ,ולצורך כך נבחרה מדיניות של הפעלת לחץ פומבי על האמריקנים .אולם ישראל נעדרת מנופי לחץ אמיתיים על האמריקנים זולת האיום בתקיפה ישראלית ,ולפי שעה נראה שהאמריקנים מתרחקים מביצוע תקיפה זו בעצמם. מדינות המפרץ הערביות הן היחידות שלהן אינטרס אסטרטגי בתקיפת איראן ויכולת להפעיל לחץ על האמריקנים באמצעות נשק הנפט והאיום בהקפצת מחיר החבית לסכום אסטרונומי שיחנוק כל ניסיון התאוששות כלכלי אמריקני .כל זמן שישראל הקפידה על שיווק האיום האיראני לעולם בעצמה ,נאלצו מדינות המפרץ להוריד פרופיל כדי שלא יקושרו לישראל .אולם רגע האמת מבחינת כל הצדדים מתקרב ,ישראל מוצאת עצמה בודדה מול איראן לאחר ההתרחקות האמריקנית מתקיפה ,ומדינות המפרץ מוצאות עצמן בודדות מול איראן בשל אותה סיבה .כאן נשאלת השאלה הגדולה מבחינת ישראל :אם תבחר ישראל לתקוף את איראן בעצמה ,האם היא תמנף זאת ליצירת יחסים אסטרטגיים וקרובים בינה ובין מדינות המפרץ? או שמא יסייעו מדינות אלה לביצוע תקיפה ,אך יתנערו בפומבי מכל קשר עם ישראל? ישראל עומדת כיום מול הזדמנות דרמטית – לתפוס את מקומה כמעצמה אזורית מקובלת ,ולא כמי שנתפסת כנטע זר .היא יכולה למנף את ההתרחקות האמריקנית כדי להדק את היחסים עם מדינות המפרץ מבלי לשלם על כך בזירה הפלשתינית או בגזרות אחרות .ה"הסכמה" הישראלית להוסיף ולהרתיע את איראן ולהילחם בגרורות שלה ,צריכה להפוך גם ל"סחורה" – לא עוד יוזמה סעודית שבה אמורה ישראל להתפשט מנכסיה האסטרטגיים בתמורה להבטחת ידידות מהעולם המוסלמי ,אלא ויתורים אסטרטגיים ערביים בתמורה לידידות ישראלית שפירושה הסרת האיום האיראני מעל מדינות המפרץ הערביות. שתי נקודות לסיום :לסעודיה ולישראל הרשמית ,כך מתברר ,יש אינטרס משותף נוסף והוא הדחתו של משטר אסד .רוב שרי הממשלה כיום כשר הביטחון ושר הכלכלה מעוניינים בפגיעה במשטר הסורי ,בעוד יו"ר ועדת חוץ וביטחון אביגדור ליברמן נותר במיעוט ,בקוראו שלא להתערב בסוריה .על פי ההערכה של סיקור ממוקד ,פניה של סוריה הם לפירוד לשתי מדינות או יותר ,פירוד שגם עשוי להביא להפסקת שפיכות הדמים .ישראל תוכל לסייע לסעודים בקידום פתרון בסוריה ולבנות מסגרת לשיתוף פעולה עתידי ,שניתן יהיה להעתיקו גם למפרץ. בנוסף ,כפי שניתן היה להבין מהניתוח לעיל ,העמדה הסעודית והעמדה של הנסיכויות הקטנות ,נובעות מהיסטוריה ומתפיסות שונות .ייתכן שסעודיה כמי שרואה עצמה מועמדת להנהיג את העולם הערבי ,תירתע מהתקרבות יתירה לישראל ,אך איחוד האמירויות ,כווית ובחריין באות ממקום פגיע משמעותית ועשויות למצוא בשיתוף פעולה עם ישראל אפשרויות רבות להתמודדות עם האיום האיראני. ההמלצות: .1ישראל צריכה להבהיר כי האופציה הצבאית מול איראן שרירה וקיימת ,אך חייבת להפסיק לעמוד בחזית המאבק באיראן .כל מהלך נגד איראן נתפס כעשיית טובה לישראל ולכן מנכר את מדינות ערב מהפעלת לחץ נוסף על המערב .2היכולת הישראלית להרתיע את איראן צריכה להפוך למטבע – מדינות המפרץ תצטרכנה להפשיר את יחסיהן עם ישראל ואף להראות גמישות בסוגיה הפלשתינית בתמורה לעזרה הישראלית .3מדינות המפרץ צריכות להפוך לחלק מהפתרון של האיום האיראני כולל מתן סיוע נרחב ,גם אם סודי ,לישראל – זה כולל מימון ,בסיסים ,עזרה תעמולתית ועוד .4צריך לזכור שלמדינות ה GCC-אין מדיניות אחידה בכל נושא ,וכי ניתן להגיע להסדרים שונים עם איחוד האמירויות ,כווית ובחריין שנחשבות לפגיעות יותר בהשוואה לסעודיה .5המצב בסוריה יכול לשמש כמסגרת ראשונית לשיתוף פעולה ישראלי-מפרץ ,תוך שמירה כמובן על אינטרסים חיוניים ישראליים © כל הזכויות שמורות לאתר סיקור ממוקד בק שות להוצאת חומר ניתן להפ נות ל[email protected] לבד מול איראן הסבירות לתקיפה אמריקנית היא אפסית אלון לוין ,יובל בוסתן ספטמבר 2013 שיוך :ארה"ב ,המזרח התיכון עד לפני כמה חודשים המסר האמריקני לאיראן ובכך גם לישראל ,היה פשוט וברור – ארה"ב מחויבת למנוע מאיראן נשק גרעיני ,גם אם תידרש לפעולה צבאית .בשם המסר הזה יישרה ישראל קו עם האמריקנים בשורה של סוגיות ובהן סוגיית חידוש המו"מ עם הפלשתינים וביצוע מחוות נדיבות של שחרור מאות אסירים עם דם על הידיים .ההססנות האמריקנית בסוריה והניסיון לפתח דיאלוג עם איראן הביאו את נתניהו לומר משפט אחד מכונן באו"ם :ישראל תפעל לבדה באיראן אם תצטרך המשחק בין איראן והמערב ובנות בריתו ,שבו משחקת ישראל בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו תפקיד ראשי ,הפך זה מכבר לבית ספר של ממש של אסטרטגיה ,מדיניות ,תכסיסנות ,תורת המשחקים ועוד .המשחק הזה משוחק במספר זירות עולמיות – זירת הגרעין ,זירת הנפט והזירה הסורית ,ובמספר זירות משנה ,ובהן לבנון ,עזה ,עיראק ותימן. האמצעים שבהם משתמשים השחקנים מגוונים – אמצעי ביון משוכללים ומודיעין אנושי; מימון קבוצות חמושות שיילחמו בצד השני; שימוש באמצעי התקשורת ובבימת האו"ם; שימוש בצבא וביחידות גרילה; שימוש בעמותות ובגופים אזרחיים לצורך המאבק האידיאולוגי ועוד. במשחק הזה איראן אינה עומדת לבדה .היא נהנית מתמיכה כזו או אחרת של מעצמות עולמיות כדוגמת סין ורוסיה ,לאור העובדה כי המשחק הוא רק אחד מכמה המשוחקים במסגרת המלחמה הקרה השנייה .לעתים הנאמנויות במשחק משתנות ושחקנים עוברים צד ,כגון החמאס שכיום הפך ליריב לאיראנים לאחר שנים שנהנה מתמיכתם וכעת הוא שוקל לחזור ולתמוך בהם. המשטר התיאוקרטי באיראן הוקם מראשיתו כדי לייצא את הבשורה השיעית לעולם .איראן ,שבה חיים כמחצית מהשיעים בעולם ,מעוניינת לגרום להתפשטות האמונה השיעית כחלק מהאמונה בביאתו של המשיח השיעי. מאחר שבתפיסה זו הפעולה האנושית היא קריטית להבאת הגאולה לעולם על פי הדוקטרינה השיעית ,אין למעשה שום מעשה שיכול להיחשב ללא מוסרי בדרך להשגת המטרה – כל האמצעים כשירים .מותר לשקר, להסתיר ,להרוג ,לחייך ,לכעוס או לאיים .כל דבר שיוביל להשגת המטרה. אחד מהאמצעים החשובים מבחינת איראן ,לצד התעצמות צבאית ושימוש בארגוני טרור ברחבי העולם ,הוא כמובן הפרויקט הגרעיני .איראן הזרימה וממשיכה להזרים מיליארדי דולרים לפרויקט ,גם בעידן של סנקציות, אינפלציה ומיתון .האחיזה בפצצה גרעינית אמורה לשרת שתי מטרות – המטרה הראשונה היא הרתעה מול המערב ,כדי שאופציית התקיפה באיראן תורד מסדר היום כפי שאירע בצפון קוריאה .המטרה השנייה היא להחזיק באפשרות לאיים על קיומה של מדינת ישראל וגם על מדינות המפרץ ,השנואות על האייתוללות. איש אינו מכחיש ,כולל האיראנים עצמם ,שישנו פרויקט גרעיני רחב היקף באיראן .אחמדינג'אד נהג להצטלם במתקנים הגרעיניים לבוש בחלוק לבן ,וסוכנות הידיעות הרשמית האיראנית פארס מפרסמת מעת לעת דיווחים על התקדמות בתהליך .למעשה ,הפרויקט הגרעיני האיראני מעלה שתי מסגרות ויכוח – האחת היא האם הפרויקט הגרעיני האיראני מכוון למטרות אזרחיות או צבאיות; השנייה היא אם יש מטרה צבאית ,מתי תגיע אליה איראן .קרי ,מתי תשיג את הפצצה הראשונה. ההעדפה)?( האמריקנית היא שאפשר להביא להפסקת הפרויקט הגרעיני בלי להעלות מטוסים לאוויר .תפיסה זו נסמכת על הנחת העבודה כי איראן רחוקה עדיין פרק זמן משמעותי מפיתוח פצצה .בנוסף ,האמריקנים טוענים בביטחון כי כשתחצה איראן את הסף הטכנולוגי המכריע בדרך לפצצה ,בוושינגטון יידעו מכך .תפיסה זו כפתה על ישראל לאורך השנים להימנע מפעולה צבאית בעצמה .כדי להמתיק את הגלולה ,דאגו האמריקנים להעביר לישראל טכנולוגיות מתקדמות בעוד הם פעלו להשית על האיראנים סנקציות כואבות ביותר .ישראל מצידה לא טמנה את ידה בצלחת ועסקה בפעילות חשאית בדומה לגופי ביון אחרים ,כשעל הכוונת מדעני גרעין באיראן ורשתות התקשורת והמחשבים של המתקנים הגרעיניים. נ שיא איראן החד ש רוח'א ני -שי נוי אמיתי בטהרן או תרגיל מחוכם ש נועד להסיר את הלחץ? צילום :אתר ה נ שיא מדינות ערב נאבקות באיראן המרוץ האיראני לפצצה הטיל אימה גם על מדינות ערב ,ובעיקר על מדינות המפרץ הערביות שחוששות באופן מסורתי מהתפשטות איראנית ומאז הפלתו של משטר סדאם חוסיין רואות בכך איום מוחשי ביותר .אחת הזירות שבהן הן פועלות נגד איראן היא זירת הנפט .המשטר האיראני ,שמוציא כספים עצומים על סובסידיות ומממן את הפצת המהפכה בכל העולם ,זקוק למחיר של 115דולר לחבית נפט בקצב השאיבה הנוכחי כדי לממן את הוצאותיו .הסעודים נזקקים למחיר של 94דולר .התוצאה היא שהסעודים פועלים להותיר את מחיר החבית בטווח המחירים הזה ואף מנסים מעת לעת להוריד את המחיר אל מתחת ל 94-הדולרים ,תוך ספיגת ההפסדים, מתוך מטרה לנגוס כלכלית ביציבותו של המשטר האיראני .הדרך לכך היא כמובן בשאיבה מוגברת של הסעודים כדי להגדיל את ההיצע ולהוריד את המחיר .איראן יכולה להביא לעליית מחירים אם תוריד את היקפי השאיבה שלה ,אך גם היקף המכירות שלה ירד. זירה נוספת למאבק היא סוריה ,שבה תומכת איראן בהמשך קיומו של משטר אסד ,תוך מימון פעילות המשטר במיליארדי דולרים .בנוסף ,דואגים בטהרן למשלוח קבוע של לוחמי משמרות המהפכה ,מתנדבים מעיראק וכמובן חיילי החיזבאללה המשמשים ככוח עלית ממש ,כדי לפגוע במורדים .סעודיה וקטאר תומכות כל אחת בארגוני המורדים במקורבים להן ,ומדינות נוספות כגון ארה"ב ,צרפת ,טורקיה וירדן מעורבות באימון ,חימוש ומימון קבוצות מורדים נוספות .בזירה זו למעשה מתבצעת התשה הדדית של הצדדים ,כשמשטר אסד מצליח להכות את תחזיות הפרשנים השחורות מבחינתו ולשרוד ,אך יותר ויותר מתחוור כי אסד ואנשיו לעולם לא יוכלו לשוב ולשלוט על כל סוריה ,אחרי שיותר מ 80%-מהצבא הסורי כבר אינו מתפקד או שהושמד לחלוטין ,הכלכלה הסורית קרסה והציבור הסוני בסוריה שמהווה שלושה רבעים ,ימשיך במאבק באסד עד להפלתו. למרות ההתשה וגרירת הרגליים ,רגע האמת מוסיף להתקרב .רף האלימות בסוריה זינק בתקופה האחרונה עם הדיווחים על תקיפה או תקיפות עם נשק כימי .השימוש בנשק לא קונבנציונלי לצד אינדיקציות נוספות כגון תחילת נסיגתם של אנשי החיזבאללה מסוריה ,מעידים כי אסד מתחיל להתכנס בחוף כדי להקים את מדינת המקלט העלווית-שיעית שלו .האיראנים נזקקים לשליטה בצפון מזרח המדינה ,מקום מושב הכורדים ,כדי ליצור רצף טריטוריאלי של השפעה מאיראן דרך עיראק ועד לסוריה ולבנון ,ועל כן צפוי מהלך איראני כלשהו כדי לשמר את הרצף הזה ,שכן נראה כי אסד לבדו לא יוכל לדאוג לכך. ההסכם הרוסי-אמריקני הנוגע לפירוק הנשק הכימי הסורי בתמורה לאי-תקיפה אמריקנית וחבילת סיוע רוסית העניק למעשה לאסד שהות לבצע את הטיהור האתני שלו הוא זקוק כדי ליצור את המדינה העלווית או כל הסדר אחר .במקביל ,פגע ההסכם באמינות האמריקנים מול איראן ובכך ,הגביר את הביטחון העצמי שלה ואת תחושת הבידוד הישראלית. אובאמה -נותן סיכוי אמיתי למהלך מול איראן .יתק שה מאוד לחזור לאופציית התקיפה בהמ שך .צילום :הבית הלבן הנאומים באו"ם נאומו של רוחאני באו"ם היה מתון באופן יחסי לנאומיו המתלהמים של קודמו אחמדינג'אד ,שכללו קריאות לחיסול ישראל .רוחאני הזכיר את הפלשתינים אך עיקר נאומו עסק בכך שאיראן היא מחולל יציבות ומדינה תומכת בשלום ,ואילו כל המאמצים לפגוע במשטר שלה רק יצרו קטסטרופות .בין היתר מנה רוחאני את התמיכה המערבית בסדאם חוסיין ובארגונים כמו אל קעידה ,כמי שטופחו כדי להילחם בשיעים לאורך השנים. המטרה של רוחאני בנאום באו"ם ,נגזרת מהמטרה של הצבתו בתפקיד הנשיא האיראני .הצבתו ולא בחירתו מאחר שכל תהליך הבחירה באיראן ,מקביעת המועמדים המורשים להתמודד ועד לתמהיל המועמדים שרובם שמרנים ,ייתכן ותוכננו כך שיביאו לבחירתו -הקול השמרני פוצל ואפשר את בחירת רוחאני ,שהיה מעין מועמד אמצע בין הרפורמים לשמרנים .הוא נבחר כמי שיכול להציג למערב איראן מתונה ומשתפת פעולה ובכך להרוויח זמן בעוד שהצנטריפוגות בנתאנז עובדות במלוא הקצב .נאומו באו"ם מתכתב היטב עם הצורך של נשיא ארה"ב ברק אובאמה לתור אחר פתרון דיפלומטי שיחסוך ממנו מהלך צבאי ,שבו לא תכנן לבחור ככל הנראה מלכתחילה. כאן המקום לחזור למערכת הבחירות ב .2008-אובאמה הציג תוכנית אסטרטגית מסודרת ואף השתדל לדבוק בה מאז .הוא סבר כי המלחמה בטרור צריכה להתמקד בחיסול האחראים לפיגוע בתאומים ,אל קעידה והטאליבן, ולפגוע במשטרים שמסייעים להם ובהם פקיסטן .לכן הנסיגה המזורזת מעיראק שהותירה את המדינה במלחמת אזרחים מחודשת ,ולכן תגבור הכוחות לפני שנתיים באפגניסטן .אובאמה גם סבר כי תפקידה של ארה"ב כשוטר העולמי הסתיים והיא צריכה להתמקד יותר בתיווך ובדיפלומטיה ורק לעתים רחוקות לעשות שימוש גם במקל. את המקל שמר אובאמה לאפגניסטן ,שם עשה בו שימוש נרחב ביותר במאמץ להשיג הכרעה ,ופעם נוספת סייע בהנחתתו על ראשו של קדאפי ,בפעולות שאכן הובילו לחיסול המשטר הקודם בלוב ,ולתחילתה של מלחמת אזרחים שם .את הגזרים ,מפזר אובאמה בין בנות בריתו באזור – ישראל ומדינות המפרץ ,החוששות כל אחת מסיבותיה מפצצה איראנית. ההססנות האמריקנית בנוגע לשימוש בנשק כימי בסוריה ,והושטת היד האמריקנית לחידוש הדיפלומטיה ולמגעים בין איראן לארה"ב ,הובילו את נתניהו למסקנה המתבקשת – אם יגיע היום שבו איראן תהיה על הסף ולא ניתן יהיה להמתין יותר ,ישראל תצטרך לתקוף בעצמה .נתניהו נתן לכך ביטוי בנאומו ,כשאמר שאם לישראל לא תהיה ברירה היא תדאג לכך שאיראן לא תהיה גרעינית .על פניו מטרת האיום הייתה לעורר את בנות הברית של ישראל במערב ובראשן ארה"ב ,אך המטרה החשובה ביותר של דבריו הייתה לשמר את הקו האדום שנמתח ב.2012- שנה קודם לכן ,באותה מסגרת ,נאם נתניהו באו"ם תוך שהוא מציג את השרטוט שהפך למפורסם וזכה ללגלוג ולהערכה כאחד .בשרטוט מוצגת פצצה ובה מדגים נתניהו היכן מצוי פרויקט הגרעין האיראני והיכן הוא הקו האדום מבחינת ישראל .בשנה שחלפה הסנקציות הכלכליות אכן הקשו על איראן עד שהיא שינתה את הגישה כדי להיחלץ מהן ,אך שינוי נוסף הוא שארה"ב כבר אינה פרטנר אמין לאיים על איראן ,ולכן ישראל נאלצת להיכנס למשבצת הזאת. נת ניהו באו"ם -ממ שיך בעקביות להת נגד לכל פ שרה עם איראן .צילום :האתר הר שמי דוקטרינת נתניהו נתניהו עוסק באיום האיראני כבר מעל 15שנה כפי שהוא נוהג לומר ,והמדיניות שנקט הביאה להישגים לא מעטים .עצם הפיכת האיום האיראני לסוגיה בינלאומית הוא עניין שיש לנתניהו חלק בו ,והטלת הסנקציות הכבדות על איראן וההשלכות שלהן על המדיניות האיראנית .אבל מטרת העל של הדוקטרינה של נתניהו שבמרכזה העלאה חוזרת ונשנית של האיום האיראני מעל כל במה אפשרית ,היא לדחוף את מדינות המערב לנקוט בצעדים קיצוניים כדי שאיראן תפסיק את פרויקט הגרעין -או סנקציות משתקות שיובילו לקריסה כלכלית באיראן ולקריסת המשטר ,או תקיפה צבאית שתפגע או תשמיד את התשתית הגרעינית. הבעיה בדרך הפעולה הזאת שהיא שמה את ישראל במרכז ומציגה את האיום האיראני כאיום על ישראל ,ללא קשר למספר הפעמים שדוברים ישראלים כנתניהו בעצמו יטענו שמדובר באיום עולמי .מאחר שלכאורה מדובר בבעיה ישראלית ,נרתעות מדינות ערב מליצור לחץ אפקטיבי על ארה"ב ועל מדינות אחרות כדי לתקוף באיראן, למרות שבעבר התבטאו אישים כמו שגריר איחוד האמירויות בארה"ב שיש לתקוף באיראן העמדה הסעודית שהיא החשובה מבין כל מדינות המפרץ נותרה מעורפלת ,מאחר שהסעודים חוששים מההשלכות של תקיפה באיראן ,כולל אי שקט אזרחי בתוך סעודיה לנוכח התמיכה בתקיפה אמריקנית נגד מדינה מוסלמית .סעודיה אמנם רואה באיראן את האיום הגדול על ביטחונה ,אך מצויה בעמדה בעייתית מבחינת התמיכה .העובדה שנתניהו מציג את הבעיה האיראנית כל הזמן מקשרת בין התקיפה ובין ישראל ומאלצת את סעודיה למצוא עמדה מרוחקת יותר מהעניין ,לפחות מבחינה תקשורתית .הסעודים מוסיפים להיאבק בהשפעה האיראנית באמצעות התמיכה בצבא סוריה החופשי נגד משטר אסד ,באמצעות המאבק במורדים החות'ים בגבול עם תימן ובמאמץ להוריד את מחיר הנפט כדי לפגוע בכלכלה האיראנית ,אך תקיפה באיראן היא קצת קיצונית עבור הסעודים מבחינת השלכותיה. דוקטרינת נתניהו אם כן ויתרה מראש על מנוף לחץ חשוב מאין כמוהו על מקבלי ההחלטות בוושינגטון וזו סעודיה ושותפותיה ל .GCC-הוא האמין כי לחץ ישראלי והצגת האיום בכל העולם ידחוף את האמריקנים לפעולה ,אך לישראל אין את האמצעים לייצר לחץ שכזה ולכן נוכחותו בבית הלבן של נשיא שרוצה להימנע מפעולות צבאיות הופכת את מאמצי נתניהו לכאלה שהגיעו לידי מיצוי .מאחר שנתניהו שם על השולחן איום צבאי ישראלי בתקיפת איראן ,סכום ההימור רק גדל .נסיגה מאיום זה תהיה ניצחון איראני גדול ותיתן את האות להגברת ההשתוללות האיראנית בכל הגזרות והחזיתות. עם זאת ,במקום שבו דוקטרינת נתניהו הגיעה למיצוי וכעת נותר לנתניהו רק להתכונן לפעולה צבאית בעודו מקווה לנס מצד הקהילה הבינלאומית או להתפתחות חדשה באיראן ,עשויה ההססנות האמריקנית להצמיח התפתחויות חדשות. עבור מדינות המפרץ הערביות המאוימות על ידי איראן – סעודיה ,איחוד האמירויות ,קטאר ,כווית ,עומאן ובחריין, המציאות מפחידה עוד יותר מאשר את ישראל .ללא נשק שיכול להרתיע איראן גרעינית וללא צבא שיכול להתמודד עם איראן ,בעידן שבו ארה"ב מתקפלת מהאזור ,ייאלצו חברות ה GCC-להוריד את הכפפות לחלוטין. הפיכתה של עיראק לגרורה איראנית ,המכות שאסד מוסיף להנחית על המורדים בסוריה ,האיום במלחמת אזרחים בלבנון ובמקומות אחרים מביאים מדינות אלה למסקנה שצריך לעצור את איראן כמה שיותר מהר .אם ארה"ב תעמוד בלחצים מצד מדינות אלה ,הן עשויות לתור אחר פטרון חדש שיפרוש מטרייה נגד איראן .טורקיה לא הצליחה עד כה לספק את הסחורה ,וישראל עשויה להיות הפתרון מבחינת מדינות אלה ,גם אם איש ממנהיגי הנסיכויות לא יצהיר על כך בפומבי. לאחר ביטול התקיפה האמריקנית בסוריה והנאומים באו"ם ,ניתן לומר כי ישראל היא זו שאוחזת כעת במפתח עצירת הפרויקט הגרעיני האיראני .כמובן שארה"ב לא נסוגה סופית מאפשרות כזו אך כרגע יש לה בעיית אמינות בנושא ושום דרך להוכיח אחרת .ישראל תצטרך ללמוד במהירות כדי לנצל את הקלף הזה לטובתה ,ובין היתר להגיע להסדרים נוחים מבחינתה בסוגיות אחרות שעל הפרק ,הפעם בתמיכתן השקטה של מדינות המפרץ, שעוצמתן והשפעתן על העולם הערבי מאז תחילת האביב הערבי ,בשיאן. © כל הזכויות שמורות לאתר סיקור ממוקד בק שות להוצאת חומר ניתן להפ נות ל[email protected] המהדורה הרביעית של מדד סיקור ממוקד מסכמת שנה שתיזכר ככל הנראה כשנת מעבר בזירה הגיאופוליטית .בשנה זו לא נרשמו שינויים דרמטיים במאזן הכוחות הבין-גושי במלחמה הקרה השנייה ,אך ניתן לזהות מגמה שתוביל לשינויים כאלו בשנה הבאה .בינתיים ,מוסיפות מדינות ערב שחוו את האביב הערבי ומדינות מזרח אסיה ,למשוך את עיקר תשומת הלב .מדד סיקור ממוקד ,מהדורת ,3102לפניכם. השנה זוהי הפעם הרביעית שבה אנו מפרסמים את מדד סיקור ממוקד במתכונת הנוכחית ,והשנה השמינית שאנו מסקרים את המערכת הגיאו-פוליטית הבינלאומית .ב 21-החודשים האחרונים חזינו בהמשך המגמה האמריקנית לצמצם את מעורבותה מחוץ לגבולותיה בכלל ובמזרח התיכון בפרט ,ובהקצנה מסוימת של השיח במזרח אסיה ,במיוחד בין סין ליפן .בתווך ,המדינה הערבית המשמעותית ביותר ,מצרים ,חוותה הפיכה שנייה בתוך שנתיים ,שבמידה רבה החזירה את הגלגל לאחור ,הן בקהיר והן במאזן הכוחות באזור ובזיקת המדינות למעצמות העולמיות. ההוצאה הביטחונית בשנת 1121בעולם הגיעה ל 2,657-מיליארד דולר ,השווים כ 1.5%-מהתוצר העולמי ( GDPנומינלי) או כמעט $151לכל אדם בעולם .מספר זה מהווה ירידה קלה של 1.0% משנת ,1122שהייתה שנת שיא בהוצאה הביטחונית בתולדות העולם .למרות הירידה בסיכום העולמי ,יש לציין כי בחלק גדול ממדינות העולם ההוצאה הביטחונית עלתה גם השנה .הסיבה לירידה בהיקף העולמי נעוצה בתקציב האמריקני – ארה"ב נמצאת בעיצומה של תוכנית מהירה לסיום ההתערבויות הצבאיות במסגרת המלחמה בטרור ופריסה מחדש של כוחות אסטרטגיים ברחבי העולם ובמזרח אסיה בפרט .בסך הכל ,ירדה ההוצאה הביטחונית של ארה"ב ב5.7%- השנה ,אך היא עדיין גבוהה בכמעט 61%ממה שהוציאה המעצמה הגדולה בעולם לפני ה22- בספטמבר .1112 1 העולם על פי החלוקה הגושית ,מדד 3102 המזרח התיכון מצרים ,שלפני שנתיים הייתה מחוץ למדד תחת סטטוס של משטר במעבר ,וחגגה בשנה שעברה תחת מורסי הצטרפות למחנה בנות הברית של הגוש הריכוזי ,שבה למחנה בנות הברית של הגוש הדמוקרטי ,לו הייתה שייכת הלכה למעשה מאז הסכם השלום עם ישראל ב .2161-נטילת מושכות ההנהגה על ידי הצבא המצרי היא אולי המהלך הדרמטי ביותר בשרשרת אירועי האביב הערבי, למעשה מאז עליית מורסי .כפי שעליית מורסי והאחים המוסלמים סימלה את הרצון העז לשינוי בעולם הערבי ,ואף העלתה את החשש מסחף של תנועות האחים המוסלמים בכל מרחב המזרח התיכון ,כך ההפיכה השנייה במצרים מהווה במידה רבה חזרה לעבר ,בלימה של תהפוכות האביב הערבי והתייצבות .ברמה הגיאו-פוליטית ,חזרת הצבא לשלטון גם סותמת את הגולל על תקוותיהן של רוסיה וסין לזכות בבת ברית חשובה כל כך ,לאחר ששתיהן גיששו לכיוון בעידן מורסי. המדינה הערבית השנייה ששווה להתעכב עליה השנה היא עיראק ,שהפכה השנה במידה רבה למדינת חסות איראנית .למעשה ,בשרידי הרפובליקה של סדאם שהוחרבה על ידי האמריקנים, לא רוצים לשמוע היום על הדוד סם .ולראיה ,את עסקת הנשק הגדולה ביותר שביצעו העיראקים בעידן שאחרי שלטון הצבא האמריקני ,הם בחרו לבצע דווקא עם רוסיה .גם עבור מוסקבה לא 2 היה מדובר בעניין של מה בכך -הייתה זו עסקת הנשק השנייה בגודלה שביצעו הרוסים מאז תחילת שנות ה .11-עסקה זו ,ביחד עם נטיית השלטון השיעי לכיוון איראן ,מעידות כי מקומה הטבעי של עיראק החדשה עמוק בתוך הגוש הריכוזי .עם זאת ,ההשפעה הכלכלית וגם הצבאית של ארה"ב עדיין ניכרת היטב במדינה ,ויעבור עוד זמן מה בטרם תישכח המורשת האמריקנית כולה. אירופה במרכז ובמזרח אירופה ,ניתן להתעכב על שתי מדינות – סרביה וארמניה ,שפנו השנה לשתי דרכים שונות .הראשונה ,בת ברית היסטורית של רוסיה שעד לא מזמן אף הצהירה כי תשקול להצטרף לאיחוד המכסים שלה ,קיבלה מעמד של מועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי .בחודש מאי אף הגיעה סרביה בתיווך האיחוד להסכם נורמליזציה עם קוסובו ,הסכם שלא רבים האמינו שניתן להשיג עד לא מזמן .התפתחויות אלו העבירו את סרביה לקבוצת בנות הברית של הגוש הדמוקרטי ,אחרי שלפני שנתיים עוד דורגה כבת ברית של הגוש הריכוזי. מנגד ,ארמניה הפכה השנה לחברה בגוש הריכוזי ,אחרי שנים שהוגדרה כבת ברית של הגוש .שינוי זה הוא תולדה של שדרוג היחסים בין ארמניה לרוסיה – תחילה בהסכם מחודש יוני לשיתוף פעולה צבאי .בתחילת החודש ,הצהיר נשיא ארמניה כי ארצו תעדיף הצטרפות לאיחוד המכסים של רוסיה על פני הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי. אסיה היבשת הגדולה בעולם היא גם המסקרנת ביותר מבחינת המאזן הגיאו-פוליטי .במזרח היבשת, יוזמות כלכליות דוגמת אזור הסחר החופשי בין רוב מדינות APECהמכונה ,TPPצפוי להביא להידוק הקשרים בין חברות הארגון שאינן חברות בגוש הריכוזי ובכך להדק את הקשרים בין אלו לבין עצמן – רוסיה ,סין ,אינדונזיה – ובין מדינות אלו לבעלות בריתן באזור ,מצפון קוריאה ועד הרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה. 3 הודו ,שבמשך שנים הובילה אג'נדה נייטרלית ובלתי מזדהה ,והקפידה על יחסים הדוקים עם ארה"ב אך גם עם רוסיה ,גולשת בשנים האחרונות ,בטבעיות רבה יש לומר ,לחיקו המצפה של הגוש הדמוקרטי .מדינת הענק ,שאותה סיווגנו לפני שנתיים כמדינה נייטרלית ובשנתיים האחרונות כבת ברית של הגוש הדמוקרטי ,עשויה להצטרף כבר בשנה הבאה לגוש הדמוקרטי ,אם תמשיך במגמה של הידוק הקשרים הכלכליים והצבאיים עם האיחוד האירופי ,ארה"ב והדמוקרטיות האחרות במרחב ,מדרום קוריאה ועד אוסטרליה .עסקאות שנחתמו השנה, ובמקביל הכרזות מגומגמות מרוסיה על עיכוב באספקת מטוסי קרב חדשים שהודו מצפה להם, מעידים ככל הנראה כי הפור בניו-דלהי נפל לכיוון הדמוקרטי .יש להבין כי מבחינת הודו מעבר לגוש הדמוקרטי אין פירושו ניתוק של מערכת היחסים החשובה עם רוסיה ,אלא הבנה כי במלחמה הקרה החדשה המתהווה ,לא ניתן עוד לפעול בלי הגבלה עם מעצמות משני הצדדים. לבסוף ,בנגלדש .שכנתה של הודו "מזרח פקיסטן" לשעבר ,עוברת בעצמה שינוי בשנים האחרונות. ההתחזקות ההודית בעולם בכלל ומול סין בפרט ,מאיימת להשפיע על כל המדינות ביבשת .סקר גאלופ מ 1121-אמנם העלה כי במדינה מעדיפים את הודו על פני סין או ארה"ב ,אך כל העסקאות האחרונות ,בתחומי הכלכלה והצבא ,מעידות כי פניה של בנגלדש דווקא לסין .הקשרים ארוכי השנים מותירים את בנגלדש עדיין במחנה הנייטרלי ,אך אם הודו וארה"ב ,לא תתעשתנה בזמן הקרוב ,הן עשויות לאבד את אחת ממדינות המפתח ביבשת לטובת הגוש הריכוזי. לקראת השנה הבאה בשנה הבאה ,יהיה מעניין לעקוב אחר המדינות שאוזכרו לעיל ,כמו גם אחר הנעשה במקומות נוספים בעולם – באמריקה הלטינית ,שם עשוי להתגבש סדר יום חדש בעידן שאחרי הוגו צ'אבז; באפריקה ,שם עשויה הודו להעלות פרופיל ,על רקע החשדנות הגוברת כלפי סין ביבשת והעוינות ההיסטורית כלפי אירופה; ובמקומות בהם הולכות ומתגבשות מסגרות כלכליות על-מדינתיות כמו ה TPP-במרחב הפסיפי TAFTA ,במרחב האטלנטי ואיחוד המכסים של רוסיה במזרח אירופה ,שנמצא עם הפנים לאסיה. 4 כך נראה העולם בחלוקה לגושים השונים ,על פי מדד סיקור ממוקד לשנת :1122 ואלו הם חמשת השינויים הבולטים שנרשמו השנה (לפי סדר הא-ב): מדינה נקודות מדד ארמניה 2.11 מונגוליה 2..1 מצרים 7.50 סינגפור 6.11 סרביה 7.2. שיוך גושי 3102 חברה הריכוזי חברה הריכוזי שיוך גושי 3103 סיבה לשינוי בגוש בת ברית של הגוש עסקאות חדשות עם רוסיה הריכוזי ע"ח המערב והצהרות בהתאם בגוש בת ברית של הגוש הידוק הקשרים הכלכליים עם הריכוזי סין ,הרחבת פעילות עם רוסיה בת ברית של הגוש נייטרלית השתלטות הצבא מחדש על הדמוקרטי השלטון והדחת מורסי בת ברית של הגוש נייטרלית מתקרבת כלכלית למערב – הדמוקרטי עסקאות עם האיחוד וארה"ב, מגעים להצטרפות לTPP- בת ברית של הגוש נייטרלית מועמדת הדמוקרטי לאיחוד ,מראה נכונות להסכם בקוסובו 5 רשמית להצטרף על המדד במלחמה הקרה השנייה ,השחקנים במערכת הגיאו-פוליטית נעים בין שני קטבים :הקוטב הדמוקרטי ,בו ממוקמות ארה"ב ,האיחוד האירופי ובנות בריתן הקרובות ביותר ,והקוטב הריכוזי ,בו ממוקמות רוסיה ,סין ובנות בריתן .כבכל מאבק על השפעה ועוצמה ,ובפרט במאבק בו התנגשות ישירה בין המעצמות היריבות אינה אפשרית ,שהרי בכך תהפוך המלחמה הקרה לחמה, הקרבות בין המעצמות ניטשים סביב תמיכתן של המדינות שאינן "נעולות" על אחד מהצדדים. במציאות זו ,בה הגבולות המגדירים את הגושים היריבים אינם בלתי-עבירים כפי שהיו במלחמה הקרה הראשונה ,מדינות רבות ש"יושבות על הגדר" ,מנסות לנצל את המערכת החדשה לטובתן ולהשיג את הרווח הגדול ביותר האפשרי מחבירה לאחד מהצדדים. "מדד סיקור ממוקד" הינו אינדקס ייחודי המאפשר לנו ,באמצעות שקלול 5תבחינים ,למקם כל מדינה על הרצף שבין הקוטב הדמוקרטי לקוטב הריכוזי .המדד מביא בחשבון תבחינים המושפעים מהטווח הארוך (זיקתה של המדינה לדמוקרטיה) ,מהטווח הבינוני (זיקה פוליטיות/כלכלית/ביטחונית) ומהטווח הקצר (נטייתו הגיאו-פוליטית של השלטון הנוכחי). כל מדינה מקבלת ניקוד בין 1ל 21-בכל אחד מהתבחינים ,כאשר 1הוא הקוטב הריכוזי ו21- הקוטב הדמוקרטי .ניקוד 5בכל תבחין ניתן עבור נייטרליות מוחלטת וסטייה ממנו לכיוון אחד הקטבים מסמנת נטייה של המדינה לכיוון הדמוקרטי או הריכוזי .התבחינים המרכיבים את מדד סיקור ממוקד אינם שווים במשקלם ,כפי שמוצג להלן: משקלם של התבחינים בשקלול תבחין משקל במדד זיקה לדמוקרטיה 15% זיקה פוליטית 25% זיקה כלכלית 25% זיקה ביטחונית 25% נטיית השלטון הנוכחי 21% 211% 6 הזיקה לדמוקרטיה – תבחין זה מבוסס על "אינדקס הדמוקרטיה" של האקונומיסט והוא שקלול בעצמו של חמישה פרמטרים :בחירות ופלורליזם ,תפקוד הממשלה ,השתתפות פוליטית, תרבות פוליטית וחירויות אזרח .באינדקס של האקונומיסט כל מדינה מקבלת ניקוד משוקלל על סולם בין 1ל ,21-המסמל את הזיקה הגבוהה ביותר לדמוקרטיה .במהדורת 1121של האינדקס, העדכנית ביותר שפורסמה ,נורבגיה מדורגת ראשונה עם ניקוד משוקלל וכמעט מושלם של 1.12 וצפון קוריאה אחרונה עם ניקוד .2.1.ישראל ,אגב ,נותרה יציבה לעומת השנה שעברה עם ציון ,6.52הממקם אותה במקום ה 26-בקטגוריית "דמוקרטיות עם פגמים" ,בעיקר נוכח תקנות לשעת חירום הנמצאות בתוקף מאז הקמת המדינה. זיקה פוליטית – תבחין זה מביא בחשבון בריתות בילטראליות ומולטילטראליות מזה ,ואירועים המשפיעים על היחסים בין מדינות העולם למעצמות המאכלסות את שני הקטבים הגיאו- פוליטיים מזה .בכל האמור לבריתות בעלות משמעות בזירה הגיאו-פוליטית ,אנו קובעים כי חברות במסגרת על-מדינית בעלת מובהקות דמוקרטית או ריכוזית מעניקה ניקוד מוחלט בהתאם .כך לדוגמא ,חברות האיחוד האירופי ( )EUזוכות לניקוד 21בתבחינים של בריתות פוליטיות ובריתות כלכליות ,ומנגד חברות הארגון לשיתוף פעולה של שנגחאי ( )SCOאו האלטרנטיבה הבוליבארית ( )ALBAהפרו-ריכוזיים בהוויתם ,לניקוד 1מושלם בבריתות פוליטיות .חברויות בארגונים בעלי זיקה פרו-דמוקרטית דוגמת גואם ( )GUAMבמזרח אירופה או המועצה לשיתוף פעולה במפרץ ( )GCCנכנסות אף הן לשקלול ,כמו גם משטרים הנמצאים תחת אמברגו מצד האו"ם ,האיחוד האירופי או ארה"ב. זיקה כלכלית – תבחין זה משקלל בין מספר סוגים של נתונים :הראשון הוא החברות במסגרות על-מדינתיות הכוללות גם פעילות פיננסית ,החל בסחר חופשי ,עבור דרך איחוד מכסים וכלה בשוק משותף; הנתון השני משקף את הזיקה הגיאו-פוליטית של שותפות הסחר הגדולות של כל מדינה; הנתון השלישי משקף את זיקתן של המדינות ליוזמות על-מדינתיות משמעותיות שהתהוו בשנים האחרונות דוגמת קרטל הגז הרוסי מזה ,ופרויקט "נאבּוקוֹ" של האיחוד האירופי מזה ,או יוזמות מקומיות דוגמת "הבנק הלטיני" שהוקם בדרום אמריקה כאלטרנטיבה לבנק העולמי. 7 זיקה ביטחונית – תבחין זה משקלל בתוכו מספר פרמטרים ובהם בחינת ספקיות הנשק הגדולות של כל אחת מהמדינות בחמש השנים שקדמו לפרסום המדד (על פרסומי מכון המחקר הבינ"ל של שטוקהולם ,)SIPRI -חברות במסגרות על-מדינתיות דוגמת ברית נאט"ו ,השתתפות במלחמה העולמית בטרור (למדינות שאינן חברות בנאט"ו) ,בריתות צבאיות עם מדינות בעלות השפעה בזירה הגיאו-פוליטית ,מלחמות וסכסוכים עם מדינות אחרות .מטבע הדברים ,השפעתם של חלק מהפרמטרים המוזכרים לעיל חורגת מגבולות הזיקה הביטחונית ומשפיעה גם על תבחינים אחרים במדד .באופן דומה ,הטלת אמברגו וסנקציות אשר מקבלות ביטוי בתבחין הפוליטי ,משוקללים גם כאן מההיבט הביטחוני. נטיית השלטון הנוכחי – זהו תבחין הנבדל בשני דברים מקודמיו – הוא בוחן את התנהלות הנהגת המדינה בפרק זמן קצר יחסית ,והניקוד לגביו מתבסס על פרשנות שלנו לנטייה הגיאו- פוליטית של ההנהגה ולא על מדידה של צד שלישי .כאן באים לידי ביטוי מנהיגים שעולים לגדולה ומנהיגים קו שונה לחלוטין מקודמיהם .מתוך הכרה בהשפעה הרבה שיש לשלטון הנוכחי על צביונה של כל מדינה בהווה ,אנו מעניקים לתבחין זה את המשקל הסגולי הרב ביותר מבין התבחינים הנמדדים במדד .עם זאת ,ראוי לציין כי משקלו של תבחין זה קטן מהמשקל המוענק לבריתות פוליטיות ,כלכליות וצבאיות יחדיו .רוצים לומר ,גם שינוי ההנהגה הדרמטי ביותר לא יוכל למחוק באחת את מעשי ידיהן של ההנהגות שהחליף. 8 מפתח השיוך לקבוצות בניתוח המערכת הגיאו-פוליטית הנוכחית ,אנו מבחינים בין חמש קבוצות של מדינות: מדינות הגוש הדמוקרטי -בקבוצה זו נכללות מדינות המחויבות למטרותיו של הגוש הדמוקרטי. אלו כוללות מדינות בעלות מסורת דמוקרטית והשפעה בזירה הבינלאומית ,ומדינות שאינן דמוקרטיות אך שותפות אינטרסים הביאה אותן לפעול למען המטרה המשותפת. בנות הברית של הגוש הדמוקרטי – קבוצה זו היא בבחינת מדינות "השורה השנייה" של הגוש הדמוקרטי .מרכיבות אותה מדינות שנאמנותן למטרות הגוש הדמוקרטי אינה מוחלטת כמו אצל חברי הקבוצה הראשונה ,אך עודנה תופסת מקום גבוה בתפיסת העולם. מדינות נייטרליות – בקטגוריה זו נמצאות שתי קבוצות של מדינות .הראשונה כוללת את אותן מדינות שנמנעות בעיקרון מלבחור צד במערכה הגיאו-פוליטית .מדינות אלה מוצאות את הדרך לקיים יחסים תקינים עם מדינות משני הגושים .הן חברות כולן בארגון המדינות הבלתי מזדהות, אך מסתייגות ברובן מהקו האנטי-אמריקני שהשתלט בשנים האחרונות על הארגון .קבוצה שנייה של מדינות בקטגוריה זו אלו מדינות המשויכות לכאן כמעין "תחנת ביניים" .לדוגמא ,מדינות שהיו מזוהות במשך שנים עם הגוש הדמוקרטי עד שחילופי שלטון הביאו לאימוץ קו קיצוני לצד השני ,תתקשינה לרוב "לדלג" בין שתי קבוצות דירוג באותה תקופת בדיקה .את השינויים במדינות אלו אנו נוהגים לסקר באופן שוטף בירחון המקוון. בנות הברית של הגוש הריכוזי -בדומה לקבוצה המקבילה בגוש הדמוקרטי ,גם כאן נמצאות מדינות שרואות בדרכו של הגוש הריכוזי את דרכן ,אך מסיבות שונות אינן מחויבות לגוש באופן מוחלט כחברי הקטגוריה האחרונה. מדינות הגוש הריכוזי – בקבוצה ז ו נכללות המדינות המהוות "סדין אדום" לקבוצת מדינות הגוש הדמוקרטי .כאן לא נמצא ולו מדינה דמוקרטית אחת ,אלא מדינות "הזוכות" לדברי ביקורת חריפים מארגוני זכויות אדם .מדינות אלו מצאו עצמן נדחקות האחת לשנייה נוכח הלחץ מצד הגוש הדמוקרטי בעשור האחרון ,והן חוסות תחת כנפיהן של רוסיה וסין שמובילות את המאבק. 9 השיוך לאחת מחמש הקבוצות שנסקרו לעיל מתבצע על פי הניקוד המשוקלל של המדינה במדד סיקור ממוקד ,ולפי המפתח הבא: שיוך לקבוצה ניקוד חברה בגוש הריכוזי 1.11-2.11 בת ברית של הגוש הריכוזי 1.11-2.11 מדינה ניטראלית 0.11-7.11 בת ברית של הגוש הדמוקרטי 7.12-..11 חברה בגוש הדמוקרטי ..12-21.11 בבואנו להציג את מדד סיקור ממוקד ,שאפנו למקד את הדיון במדינות המהוות גורם כלשהו בזירה הגיאו-פוליטית .לפיכך ,לא כל מדינות העולם נכללות בו .את המדינות שנשארו בחוץ ניתן לקבץ תחת שתי קבוצות :בקבוצה הראשונה נכללות מדינות בהן השלטון המרכזי נמצא רק בשלבי התהוות או שאינו מצליח לאכוף מרותו על פני כל השטח הריבוני של המדינה ,דוגמת סומליה או סוריה או מדינות שהשלטון המרכזי בהן קרס וטרם התייצב אחר במקומו ,דוגמת לוב. הקבוצה השנייה מורכבת מ"מיקרו-מדינות" .ההגדרה המקובלת למיקרו-מדינה היא כזו ששטחה אינו עולה על 2,111קמ"ר ושאוכלוסייתה קטנה מחצי מיליון תושבים .מבין קבוצה זו ,המונה כמה עשרות מדינות ,אנו כן כוללים במדד מיקרו-מדינות החברות במסגרות על-מדיניות בעלות עניין גיאו-פוליטי ,דוגמת חברות באיחוד האירופי. 11 המדד המלא שינויים מדינה מיקום בולטים זיקה נקודות פוליטית מדד זיקה צבאית זיקה כלכלית השלטון הנוכחי מדד הדמוקרטיה חברות בגוש הדמוקרטי איסלנד דנמרק שבדיה קנדה הולנד לוקסמבורג נורווגיה אוסטריה אירלנד גרמניה בריטניה צ'כיה ארצות הברית בלגיה ספרד פורטוגל צרפת איטליה אוסטרליה יוון אסטוניה דרום קוריאה ישראל ניו-זילנד סלובקיה פינלנד ליטא פולין לטביה הונגריה בולגריה רומניה מלטה קרואטיה יפן קפריסין קולומביה מכסיקו אלבניה שוויץ סלובניה גיאנה מאוריציוס הפיליפינים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 62 62 62 62 03 03 06 00 03 03 02 02 02 02 33 33 36 30 33 10 10 10 10 10 10 8 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 8 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 8 8 7 8 10 8 8 8 9.91 9.88 9.78 9.77 9.75 9.72 9.68 9.66 9.64 9.59 9.55 9.55 9.53 9.51 9.51 9.48 9.47 9.44 9.43 9.41 9.40 9.38 9.38 9.37 9.34 9.32 9.31 9.28 9.26 9.24 9.18 9.14 9.12 9.08 9.07 8.87 8.48 8.48 8.47 8.42 8.42 8.41 8.34 8.33 11 10 10 9 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 9 10 10 10 7 10 10 10 10 10 10 7 10 9 7 10 7 10 7 5 8 5 9 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 8 10 10 10 10 9 10 10 10 10 10 10 10 10 10 9 8 10 8 10 10 10 10 10 9 8 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 10 8 9 10 10 10 9.65 9.52 9.73 9.08 8.99 8.88 9.93 8.62 8.56 8.34 8.21 8.19 8.11 8.05 8.02 7.92 7.88 7.74 9.22 7.65 7.61 8.13 7.53 9.26 7.35 9.06 7.24 7.12 7.05 6.96 6.72 6.54 8.28 6.93 8.08 7.29 6.63 6.90 5.67 9.09 7.88 6.05 8.17 6.30 מקדוניה מונטנגרו 33 32 8 7 8.14 8.11 6 7 10 10 10 10 6.16 6.05 בנות ברית של הגוש הדמוקרטי בחריין טיוואן ג'מייקה קטאר כווית אל סלוואדור בוסניה-הרצגובינה עומן קוסובו ירדן אתיופיה צ'ילה איחוד האמירויות ערב הסעודית בורונדי פנמה פרו סינגפור הודו הרפובליקה הדומ' מרוקו צ'אד טרינידד וטובגו גוואטמלה מצרים קניה קמרון הונדורס אורוגוואי סורינאם סרביה טוניסיה ארגנטינה גיאורגיה כף ורדה בוצוואנה גבון בורקינה פאסו אוגנדה מדגסקר קוסטה ריקה פרגוואי אפגניסטן מזרח טימור תאילנד מולדובה דרום סודן 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 +28 +22 +28 +16 +10 +23 +9 10 8 8 10 10 7 7 10 8 8 10 5 10 10 7 7 5 5 8 7 8 5 5 7 5 7 5 7 5 5 7 5 5 7 5 5 8 7 7 5 5 7 8 5 5 7 5 7.98 7.89 7.85 7.85 7.85 7.77 7.73 7.72 7.70 7.69 7.61 7.59 7.55 7.48 7.35 7.32 7.17 7.02 6.98 6.72 6.72 6.71 6.59 6.57 6.54 6.50 6.41 6.41 6.39 6.39 6.38 6.37 6.36 6.33 6.33 6.31 6.29 6.28 6.24 6.23 6.23 6.22 6.17 6.14 6.14 6.08 6.05 12 9 7 7 7 10 8 6 7 7 9 10 10 7 7 10 5 7 10 5 7 4 9 7 3 10 5 7 7 9 7 4 7 9 10 6 10 7 5 5 6 7 7 10 5 9 6 7 10 10 9 10 8 10 10 9 8 8 9 7 9 10 10 8 9 8 7 10 10 10 10 10 7 8 9 9 5 10 9 9 3 6 10 4 7 4 5 9 8 3 5 9 6 4 4 10 8 8 10 9 8 10 10 10 10 8 8 10 10 8 9 8 7 7 5 8 9 5 7 7 8 8 5 5 5 6 6 7 5 4 5 7 10 8 8 4 7 7 5 5 7 8 2.53 7.57 7.39 3.18 3.78 6.47 5.11 3.26 5.00 3.76 3.72 7.54 2.58 1.71 3.60 7.08 6.47 5.88 7.52 6.49 4.07 1.62 7.16 5.88 4.56 4.71 3.44 5.84 8.17 6.65 6.33 5.67 6.84 5.53 7.92 7.85 3.56 3.52 5.16 3.93 8.10 6.26 2.48 7.16 6.55 6.32 5.00 מדינות נייטרליות אנגולה פפואה גינאה החדשה גאנה ברזיל לסוטו רואנדה ברוניי אזרביג'אן בנין ניגריה טורקיה אינדונזיה קמבודיה ניז'ר נפאל בהוטן מאלי הרפובליקה המרכז אפריקנית טנזניה סנגל גמביה ליבריה מלאווי סוואזילנד טוגו מוזמביק פיג'י קומורוס מלזיה חוף השנהב נמיביה סיירה לאונה אוקראינה גינאה-ביסאו תימן מיאנמר גינאה המשוונית בנגלדש 94 95 5.94 5.93 5 5 10 5 4 9 7.5 5 3.35 6.32 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 5.86 5.83 5.72 5.72 5.60 5.59 5.55 5.37 5.33 5.29 5.14 5.09 5.09 5.06 5.03 5.00 5 5 5 7 5 7 8 5 8 8 5 5 5 5 5 5 4 8 6 4.5 10 2 8 5 8 5 4 3 6 5 6 7 6 6 6 6 9 7 3 5.5 8 6 7 6 6 6 4 8 7 4 5 7.5 5 8 4 7 1 2.5 5 6.5 5 5 5 5 6.02 7.12 6.66 3.36 2 3.15 6 3.77 5.73 6.76 4.96 4.16 4.16 4.65 5.12 1.99 5.00 4.97 4.88 4.84 4.82 4.63 4.61 4.60 4.52 4.48 4.45 4.41 4.41 4.40 4.33 4.26 4.23 4.19 4.06 4.02 5 5 7 5 5 7 5 5 5 5 5 2 5 5 7 5 5 4 5 2 2 4 4 5 5 6.5 7 5 5 5 4 2 2 3 1 5 4 2 6 1 6.5 6 4 4 4 4 3 4.5 10 4 6 6 4 5.5 1 6 3 4 5 6 5 4 6 5 4 4 5 4 2 5 2 7 4 4 5 5 5.5 7 4 4 5.88 6.09 3.31 4.95 6.08 3.2 3.45 4.88 3.67 3.52 6.41 3.25 6.24 4.71 5.91 1.43 3.12 2.35 1.83 5.86 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 חדשה בנות ברית של הגוש הריכוזי דרום אפריקה פקיסטן טורקמניסטן קונגו (ר') לבנון סרי לנקה גינאה מאוריטניה וייטנאם זמביה 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 3 3 3 3 6 6 6 6 6 6 0923 0923 0920 0926 0922 0923 0932 0933 0936 6926 13 3 0 0 0 3 3 6 2 3 0 0 2 6 2 3 293 393 6 2 6 3 6 2 0 0 3 3 6 3 3 2922 3932 3926 6922 3933 3923 6922 3932 6922 2962 ניקרגוואה לאוס עיראק ג'יבוטי אריתריאה אלג'יריה 142 143 144 145 146 147 -11 3 6 3 3 6 6 6922 6920 6920 6923 6933 6932 6 0 6 0 0 3 2 3 3 3 3 3 3 0 3 693 6 0 3932 6906 393 6923 693 0920 חברות בגוש הריכוזי ארמניה אקוודור מונגוליה בוליביה קובה קונגו (דמ') קירגיזסטן ונצואלה בלארוס קזחסטן רוסיה סין זימבבוואה טג'יקיסטן סודן איראן אוזבקיסטן צפון קוריאה 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 6 3 6 3 3 6 3 3 6 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3926 3923 3922 3922 3920 3902 3906 3962 3963 3933 3923 3923 3922 3920 3923 3933 3930 3962 14 3 6 3 3 0 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 0 3 3 6 6 3 3 3 3 6 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3 3932 3922 2903 3923 0936 3926 3922 3933 0933 6923 0923 0 6922 6933 6902 3922 3926 3932 התמונה לאורך השנים נדבך נוסף שמספק לנו המדד החדש בניתוח הגיאו-פוליטי הוא הבסיס להשוואה בין חמש הקבוצות שהגדרנו ,לאורך זמן .הצגה זו ממחישה אף היא כיצד הקטבים – הגוש הדמוקרטי מצד אחד והגוש הריכוזי מצד שני -נותרים יציבים לאורך זמן ,בעוד עיקר התנודות נרשמות בגושי בנות הברית והמדינות הנייטרליות. נותרו בחוץ וזוהי רשימת המדינות שנותרו מחוץ למדד .מדינות אלו אינן גורם בזכות עצמן המשפיע על הזירה הגיאו-פוליטית ,בין אם אין בהן שלטון מרכזי יציב ובין אם מדובר במיקרו-מדינות. איי הבהאמה איי מרשל איי סיישל איי שלמה אנדורה אנטיגואה וברבודה בליז ברבדוס גרנדה דומיניקה האיטי האיים המלדיביים ונואטו טובאלו טונגה לוב ליכטנשטיין מונאקו מיקרונזיה נאורו סאו טומה ופרינסיפה סומליה סוריה סט .וינסנט וגרנדין סט .לוסיה סט .קיטס ונביס סמואה סן מרינו פלאו קיריבטי המדד הבא יפורסם בגיליון ספטמבר .1120 15
© Copyright 2024