‫‪22‬‬ ‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 4 . 07. 2 015‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪0 9 . 0 4 . 2 015‬‬ ‫‪ 2 4 . 0 7. 2 015‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬ ‫' ‪[email protected]‬‬ ‫נגוע‬ ‫' ‪[email protected]‬‬ ‫הומו איראני עם קעקוע של מגן דוד – לא פלא שפיאם פיילי נרדף‬ ‫כל חייו עד שנמלט מאימת הצנזורים ומשמרות המהפכה‪ .‬מדירת‬ ‫המפלט שלו בטורקיה‪ ,‬עם ספר בתרגום ראשון לעברית‪ ,‬הוא לא‬ ‫רוצה לדבר על הסכם הגרעין עם איראן אלא על הזכות לאהוב‬ ‫נאום המלכה‬ ‫תמר עילם גינדין‬ ‫ל‬ ‫"פרט לספקנים בשכר‪ ,‬איש‬ ‫לא מכחיש שהטמפרטורות‬ ‫עלו‪ ,‬שהסופות אלימות יותר‪,‬‬ ‫שמינים רבים עומדים בפני‬ ‫הכחדה ושיותר מדי פלסטיק‬ ‫צף בים‪ .‬אבל אני נמנית עם‬ ‫הפלג האופטימי‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬ ‫עצרנו את היעלמות שכבת‬ ‫האוזון ועדיין לא הפצצנו‬ ‫את עצמנו לאבדון"‬ ‫"כפרילאנסר‪ ,‬אף אחד לא‬ ‫יכול לפטר אותי בגלל דעות‬ ‫שהרבה אנשים היו רוצים‬ ‫לבטא אבל מפחדים‪ ,‬כי זה‬ ‫עלול לפגוע בפרנסה שלהם‪.‬‬ ‫או כי הבוס שלהם יחשוב שהם‬ ‫מוזרים‪ .‬ככל שאתה מתבגר‬ ‫אתה גם פחות חושש"‬ ‫פיאם פיילי יש יותר חברים יש‬ ‫רובם־מצילה את כדור הארץ‪,‬‬ ‫הצעירים‪.‬‬ ‫מאחרון‬ ‫בפייסבוק מאשר לי‪.‬‬ ‫בגיל ‪ ,75‬מרגרט אטווד רלוונטית יותר ראלים‬ ‫העלה לעמוד‬ ‫הומואים‪ .‬השבוע‬ ‫לאפוקליפסה בספר חדש‬ ‫ומתכוננת‬ ‫מסתערת על טוויטר‪ ,‬חולמת על ערפדים‬ ‫הפייסבוק שלו תמונה של חלון‬ ‫על קץ המין האנושי‬ ‫ראווה בחנות ספרים תל־אביבית‪,‬‬ ‫שרו'ן קנטור‬ ‫שם מונח ספרו החדש‪ ,‬בתרגום מפ־‬ ‫רסית לעברית‪ .‬על עטיפת הספר פניו היפים של‬ ‫פיילי ‪ -‬מין דוריאן גריי תוצרת איראן‪.‬‬ ‫גם בשיחת סקייפ קשה להוריד ממנו את‬ ‫המבט‪ .‬בחור עדין‪ ,‬כחוש‪ ,‬בן ‪ 30‬אבל נראה כנער‪,‬‬ ‫מדי פעם מוחה דמעה מעין מאופרת‪ .‬ואז המבט‬ ‫נודד לצוואר של פיילי‪ ,‬שמקושט בקעקוע של‬ ‫מגן דוד‪" .‬עשיתי את הקעקוע הזה בשנה האחרו־‬ ‫מאיראן"‪.‬‬ ‫שיצאתי‬ ‫"אחרי‬ ‫מאה שנה?‬ ‫אדם עוד‬ ‫יהיו בני‬ ‫נה"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬אם‬ ‫עכשיו?‬ ‫איפה אתה‬ ‫האם הם יקראו? מרגרט אטת‬ ‫בטורקיה"‪.‬‬ ‫שנה‬ ‫כבר‬ ‫אני‬ ‫הצער‬ ‫"למרבה‬ ‫ווד חושבת שכן‪ .‬בעוד כחודש‬ ‫הצער? תהפוך לסופרת הראשונה‬ ‫למה למרבה היא‬ ‫שלווה‬ ‫חוסר‬ ‫מרגיש‬ ‫אני‬ ‫האנשים‪,‬‬ ‫"כמו רוב שתתרום טקסט ל"ספריית העת‬ ‫ספרייהלי כמעט‬ ‫אם ‪-‬כי אין‬ ‫במדינה מוסלמית‪.‬‬ ‫קשריםת‬ ‫המיועדת ליל‬ ‫תיד"‬ ‫במצב־‬ ‫מטיולים לי‬ ‫חוץ‬ ‫זמני‪,‬‬ ‫רוב‬ ‫את‬ ‫אנשים כאן‪.‬‬ ‫עם‬ ‫לנכדינו או לילדי נכדינו‪ ,‬תלוי‬ ‫דינו או‬ ‫בבית"‪.‬‬ ‫מבלה‬ ‫אני‬ ‫פעם‪,‬‬ ‫מדי‬ ‫ליים‬ ‫הרפואה‪ .‬הטקסט יוכנס לחדר מבודד‪ ,‬והוא יודת‬ ‫רדיפהיערבמו־‬ ‫שנהאחרי‬ ‫מאהנמלט‬ ‫לטורקיה‬ ‫בן‬ ‫של מתוך‬ ‫שנים עץ‬ ‫בדיוק‪ ,‬על‬ ‫פס‪ ,‬בעוד‬ ‫הומו‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬ ‫אחת‬ ‫על‬ ‫מוצהר‪,‬‬ ‫כהומו‬ ‫לדתו‪.‬עצים ליד אוסלו‪ ,‬שנשתל במיוחד למטרה‬ ‫אלף‬ ‫שלהם‪.‬הוא על תקן פושע‬ ‫והשטויות‪ -‬פיילי‬ ‫חיבה לישראל‬ ‫שמגלה‬ ‫אירופאים‬ ‫זו‪.‬‬ ‫מעבודתו‪ ,‬נלקח‬ ‫פוטר‬ ‫אטוודכתביו‬ ‫באיראן‪.‬‬ ‫משוררת‪,‬‬ ‫סופרת‪,‬‬ ‫צונזרו‪,‬בתהוא‪,75‬‬ ‫הקנדית‪,‬‬ ‫סביבתיתאיומים‪.‬‬ ‫במעצרים וספג‬ ‫לחקירות‪ ,‬בילה‬ ‫וחברתית‪ ,‬צפת‬ ‫מבקרת‪ ,‬פעילה‬ ‫מסאית‪,‬‬ ‫שעזב‬ ‫לפני‬ ‫עוד‬ ‫‪,2014‬‬ ‫בתחילת‬ ‫פרץ‬ ‫רית‪,‬לתודעה‬ ‫אושיית טוויטר וזוכת פרס בוקר ופרס ארת‬ ‫עיטוריםלגיוס כס־‬ ‫אינטרנטי‬ ‫ועודקמפיין‬ ‫בזכות‬ ‫ארצו‪,‬‬ ‫את‬ ‫וכיבודים‪,‬‬ ‫אינספור‬ ‫קלארק‬ ‫תור סי‬ ‫אהבה‬ ‫שירי‬ ‫ספר‬ ‫של‬ ‫לאור‬ ‫הוצאה‬ ‫עבור‬ ‫פים‬ ‫היא המועמדת הטבעית לתפקיד האסטרונאוטית‬ ‫הסלוגן‬ ‫הטקסטואלית תחת‬ ‫שלו שצונזר‪.‬‬ ‫‪ Am‬די‪"I‬ת‬ ‫"‪ Payam‬מעין‬ ‫ספרה החדש‪,‬‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫מקריאים‬ ‫כשהם‬ ‫לעולם‬ ‫מסביב‬ ‫אנשים‬ ‫הצטלמו אופטימית על קץ האנושות בשם 'אדם‬ ‫סטופיה‬ ‫המחשבה "אני‬ ‫שכתב פיילי‪:‬‬ ‫חריף‬ ‫טקסט‬ ‫מתוך‬ ‫ברשימהת‬ ‫האידיאלי לפ‬ ‫את סוג‬ ‫מדגים‬ ‫האחרון'‪,‬‬ ‫השלטונות‬ ‫ברוטלית‪...‬‬ ‫שלהם‬ ‫הצנזורה‬ ‫השחורה‪...‬‬ ‫רויקטים מסוג "ספריית העתיד"‪ .‬או במילותיהם‬ ‫אני דואג‬ ‫הצליחו‪.‬‬ ‫המתרגם שלי‪.‬‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫יהיה רע‬ ‫הבחירות‪:‬הםקודם‬ ‫עלמפרשני‬ ‫איימוכמה‬ ‫של‬ ‫אני דואג לביטחון של המשפ־‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫לביטחון‬ ‫אולי יהיה טוב‪.‬‬ ‫ואז‬ ‫אינוולהגיד‪,‬‬ ‫לעמוד‬ ‫מישהו‬ ‫"פרט אבל‬ ‫חה שלי‪.‬‬ ‫זאתת‬ ‫מכחיש שה‬ ‫צריךאיש‬ ‫בשכר‪,‬‬ ‫לספקנים‬ ‫אסוג‪"...‬‬ ‫אני לא‬ ‫הבית‬ ‫הארץ שלי‪.‬‬ ‫האחרונות‪,‬‬ ‫השנים‬ ‫שלי‪.‬מאה‬ ‫במהלך‬ ‫טמפרטורותזהעלו‬ ‫בסוף‪.‬‬ ‫לעזוב‬ ‫נאלצת‬ ‫ובכל זאת‬ ‫שהאוקיינוסים הופכים חומציים‪ ,‬שסופות נעשות‬ ‫איומים‬ ‫פגיע‪.‬‬ ‫מאוד‬ ‫היה‬ ‫באיראן‬ ‫מצבי‬ ‫"טוב‪ ,‬יותר‪ ,‬שמינים רבים עומדים בפני הכחת‬ ‫אלימות‬ ‫מדייומיומי‪.‬‬ ‫לעניין‬ ‫ומעצרים‬ ‫שלית‬ ‫המשפחהנער‬ ‫פלסטיקגםצף בים"‪,‬‬ ‫הפכויותר‬ ‫ושהרבה‬ ‫דה‪,‬‬ ‫שהייתה לה‪.‬‬ ‫הביטחון‬ ‫את תחושת‬ ‫איבדה‬ ‫מוזר‪,‬‬ ‫המועטה"באופן‬ ‫אקלימית‪.‬‬ ‫לקטסטרופה‬ ‫אטווד‬ ‫כת‬ ‫תוצאהשלא‬ ‫אינן עברו‪,‬‬ ‫המקצועיים‬ ‫האחרונות כל חיי‬ ‫בשנים‬ ‫של‬ ‫שהתופעות הללו‬ ‫שטוענים‬ ‫אלו‬ ‫האישיים‬ ‫לאיראן‪ ,‬וגם‬ ‫מחוץ‬ ‫מבחירה‪ ,‬אל‬ ‫אלו‬ ‫חיימאשר‬ ‫פסימיים‬ ‫אפילו יותר‬ ‫אנושית‬ ‫פעילות‬ ‫ה‬ ‫אטווד‬ ‫מרגרט‬ ‫הרומנים של‬ ‫לאיראן‬ ‫הצצות‬ ‫עוד כמה‬ ‫לעברית)‬ ‫(שתורגמו‬ ‫שקיעת הקולונל >‬ ‫מחמוד‬ ‫דולת‪-‬אבאדי‪1969‬‬ ‫האישה האכילה >‬ ‫בטהרן‬ ‫לוליטה‬ ‫פניםאת‬ ‫לקרוא‬ ‫‪1972‬‬ ‫המים >‬ ‫אל‬ ‫נאפיסי‬ ‫אזאר‬ ‫‪1979‬‬ ‫הכל >‬ ‫>לפני‬ ‫נפוליאון >‬ ‫דודי‬ ‫השפחה > ‪1985‬‬ ‫מעשה‬ ‫פזשכזאד‬ ‫איראג'‬ ‫עי'ן החתול > ‪1988‬‬ ‫סטראפי‬ ‫פרספוליס >‬ ‫מרג'ן‪1993‬‬ ‫השודדת >‬ ‫הכלה‬ ‫הלילה >‬ ‫ומשמעות‬ ‫טובא‬ ‫לטענת גרייס > ‪1996‬‬ ‫שהרנוש פרסיפור‬ ‫פנלופאה > ‪2005‬‬ ‫גשם בים הכספי >‬ ‫בז וניאלה > ‪2003‬‬ ‫ג'ינה ב' נהאי‬ ‫המתנקש העיוור > ‪2000‬‬ ‫זעפרן > יסמין קראוותר‬ ‫שנת המבול > ‪2009‬‬ ‫אדם האחרו'ן > ‪2013‬‬ ‫שטוענים שאנחנו כן האשמים‪ .‬כי אם אנחנו אשת‬ ‫מים ‪ -‬הרי שיש מה לעשות"‪.‬‬ ‫אז יש מקום לאופטימיות?‬ ‫"אני נמנית עם הפלג האופטימי‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬ ‫הגיעו למבוי סתום‪ .‬הספרים שלי לא קיבלו רי־‬ ‫שיון לפרסום‪ .‬סוכנויות הידיעות לא יכלו לדבר‬ ‫איתי‪ .‬לא הייתה לי אפשרות לעבוד או להביע את‬ ‫עצמי בתוך המדינה‪ .‬רבים מהקרובים אליי קיבלו‬ ‫איומים ופחדו להיות בקשר איתי‪ .‬בתקופה האח־‬ ‫רונה גם סוכנויות הידיעות הקשורות למשמרות‬ ‫המהפכה התחילו לפרסם מאמרים מאיימים נגדי‪,‬‬ ‫שלמעשה הכינו את הקרקע ל'טיפול' משפטי בי‪.‬‬ ‫הם אפילו הציגו אותי ואת אורלי נוי‪ ,‬המתרגמת‬ ‫של הספר שלי לעברית‪ ,‬כחתרנים במימון ישרא־‬ ‫לי‪ .‬זה כבר נהיה מגוחך"‪.‬‬ ‫מתי הבנת שהמדינה שאתה חי בה היא לא‬ ‫מדינה רגילה?‬ ‫באיראן‬ ‫שחי‬ ‫לאדם‬ ‫קשה‬ ‫לא‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫"מוקדם‬ ‫של ספר יש בה הבעת תקווה‪ ,‬כי כולנו‬ ‫כתיבה‬ ‫מילדות אתה רואה שמסיבות‪,‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫להבין‬ ‫אתשל זמן"‪.‬‬ ‫קפסולות‬ ‫למשל‪ ,‬נערכות בסתר‪ .‬שמערכות יחסים מת־‬ ‫בסתר‪.‬‬ ‫אפשר רק‬ ‫(הוצאתדעה‬ ‫האחרו'ן'שלהביע‬ ‫קיימות בסתר‪.‬‬ ‫בתת‬ ‫לספרות‪,‬‬ ‫מחברות‬ ‫'אדם‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫ריקודים‪.‬‬ ‫מוזיקה‪,‬‬ ‫סקס‪,‬‬ ‫אהבה‪,‬‬ ‫הכל‬ ‫אסור‪:‬אכמון) ‪ -‬שחותם טרילוגיה שהחלה ב'בז‬ ‫רגום יעל‬ ‫טלת־‬ ‫לסדרת למ‬ ‫האדם יש‬ ‫שלבני‬ ‫מאוד‬ ‫צעיר‬ ‫בגיל‬ ‫מבין‬ ‫אתה‬ ‫וניאלה' ו'שנת המבול' ושתהפוך בקרוב‬ ‫הקורא מי שהם‬ ‫דמיון בין‬ ‫מביאאין‬ ‫נסתרים‪ ,‬כי‬ ‫עשה‬ ‫וויזיה של‬ ‫המודאג‬ ‫שום של‬ ‫לפתחו‬ ‫חיים‪- HBO‬‬ ‫שהכל‬ ‫רואה‬ ‫כשאתה‬ ‫בחוץ‪.‬‬ ‫שהם‬ ‫מי‬ ‫לבין‬ ‫בבית‬ ‫את שאריות חברת העתיד‪ ,‬לאחר מגפה קטלנית‬ ‫רגיל"‪.‬‬ ‫נטילתמקום‬ ‫דרךשזה לא‬ ‫מבין‬ ‫שנקרתה אתה‬ ‫מתקיים בסתר‪,‬‬ ‫בשם‬ ‫גלולות‬ ‫לפתחו‬ ‫ויזומה‬ ‫גם‬ ‫אתה‬ ‫הזאת‬ ‫ההסתרה‬ ‫אווירת‬ ‫ובתוך כל‬ ‫"אושרתכושר"‪ .‬אבל אל תצטערו על העולם שנכת‬ ‫כלכלהזה היה‬ ‫עד כמה‬ ‫הומו‪.‬‬ ‫שאתה‬ ‫מפחיד?שבו‬ ‫חסרת חמלה‪,‬‬ ‫שכולו‬ ‫עולם‬ ‫מגלהזה היה‬ ‫חד‪:‬‬ ‫חיים‬ ‫לי‬ ‫שיהיו‬ ‫הבנתי‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫צעיר‬ ‫נער‬ ‫"הייתימחולקת לעובדי הייתטק הספונים לבטח‬ ‫האנושות‬ ‫אבל מעולם‬ ‫האנשים‪,‬‬ ‫לרוב‬ ‫יותר‬ ‫ומתחמנים‬ ‫קונים‬ ‫השאר רק‬ ‫מאשרשכל‬ ‫קשים בשעה‬ ‫במתחמיהם‪,‬‬ ‫לא חש־‬ ‫פעם‬ ‫אף‬ ‫חטא‪.‬‬ ‫של‬ ‫תחושה‬ ‫הרגשתי‬ ‫לאאת זה בקניונים ובפרוורים‪ .‬מצלצל מוכר‪.‬‬ ‫זה‬ ‫מתמשך‬ ‫שהיה‬ ‫טעות‪.‬‬ ‫שאני‬ ‫פחד"הבזאים"‪,‬‬ ‫גם הם‬ ‫לשרוד‬ ‫ברורהיה‬ ‫שאמור‬ ‫היחיד‬ ‫בתיהמין‬ ‫תמימיםהאיראנית‪,‬‬ ‫אדם‪ ,‬בחברה‬ ‫דמוייורבים‬ ‫שהשלטונות‪,‬‬ ‫וחמודים‪,‬‬ ‫מהידיעהמהונדסים‬ ‫יצורים‬ ‫עינה‬ ‫שהכי‬ ‫מה‬ ‫אבל‬ ‫שלי‪,‬‬ ‫הטבע‬ ‫פיניונגד‬ ‫בעלינגדי‬ ‫הם‬ ‫ענק מתנדנדים‪" .‬הם הונדסו באופן‬ ‫של‬ ‫חיים‬ ‫בפני‬ ‫עומד‬ ‫שאני‬ ‫המחשבה‬ ‫היה‬ ‫אותי‬ ‫שימנע מהם להגיע למאפיינים האנושיים שמת‬ ‫כי לא הרג־‬ ‫כמו פושע‪,‬‬ ‫רציתיבנילחיות‬ ‫הסתרה‪ .‬לא‬ ‫מספרת‬ ‫לצרות"‪,‬‬ ‫האנוש‪,‬‬ ‫אותנו‪,‬‬ ‫כניסים‬ ‫כמו־‬ ‫אבלבהש‬ ‫וכו'‪.‬אצלי‬ ‫לוותה‬ ‫ההסתתרות‬ ‫פושע‪.‬‬ ‫אטווד‪:‬שאני‬ ‫שתי‬ ‫"אגרסיביות‪ ,‬קנאה מינית‬ ‫הזאת‬ ‫השנאה‬ ‫אולי‬ ‫מושפל‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫ושנאתי‬ ‫פלה‪,‬‬ ‫שקורה הרבה עם ברואים‪ ,‬גם אלו עושים בסוף‬ ‫לדבר‬ ‫את החיים‬ ‫אותי‬ ‫שהניעה‬ ‫היא‬ ‫שלי‪,‬להם"‪.‬‬ ‫אפשריים‬ ‫לחשוףשהם‬ ‫לא חשב‬ ‫שבוראם‬ ‫דברים‬ ‫ולהכריח‬ ‫אותי‬ ‫לצנזר‬ ‫אחד‬ ‫לאף‬ ‫לתת‬ ‫ולא‬ ‫זה‪,‬‬ ‫על פרט להם שורדים את המגפה גם כמה לוחמים‬ ‫לשתוק"‪.‬‬ ‫הפיינבול ‪" -‬ביטוי גרפי של החיים‬ ‫אותימשחק‬ ‫של‬ ‫מחיר?‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫שתשלם‬ ‫הבנת‬ ‫בתאגידים" ‪ -‬שעיקרו קרבות אכזריים עד מוות‪,‬‬ ‫מאיראן‪,‬‬ ‫שיצאתי‬ ‫"כמה‬ ‫באותהת‬ ‫הדת האקו‬ ‫וגם אנשי‬ ‫לפניעיניים;‬ ‫שניםניקור‬ ‫מקניבליזם עד‬ ‫בעיתונות‬ ‫בגלוי‬ ‫דיברתי‬ ‫מחנק‪,‬‬ ‫של‬ ‫אווירה"גנני האלוהים"‪ .‬כן‪ ,‬יפי הנפש שראו את זה‬ ‫לוגית‬ ‫המחשבות‬ ‫מפעילים שלי על‬ ‫האיראניתגםובספרים‬ ‫שלי‪,‬ת‬ ‫משאר המ‬ ‫סביבתיים‪ ,‬כמו‬ ‫בא‪ .‬אבל‬ ‫שלי‪ .‬נכון‬ ‫הנטיות‬ ‫שיש לי‪ ,‬וגם‬ ‫הביקורת‬ ‫על‬ ‫חוסכת‬ ‫אינה‬ ‫העתידנית‪,‬עלאטווד‬ ‫בקלחת‬ ‫שתתפים‬ ‫השנים‬ ‫כל‬ ‫ואת‬ ‫חיי‪,‬‬ ‫את‬ ‫סיכנה‬ ‫הזאת‬ ‫שהתעוזה‬ ‫חיצי לעג‪ .‬את המצטרפים לחברה שמטרתה האכלת‬ ‫דובים בטבע היא מגדירה כ"טיפוסים עירוניים עם‬ ‫רגשות מתכלים שאהבו לחשוב שהם מצילים משהו‬ ‫ איזה שריד מהעבר הקדמוני האותנטי של אבות‬‫אבותיהם‪ ,‬רסיס מנשמתם הקולקטיבית שמולבש‬ ‫האחרונות באיראן העברתי בתחושה עזה של פחד‬ ‫ אבל אני עדיין מעדיף תחושה של אימה וחוסר‬‫ביטחון מאשר את ההשפלה שכרוכה בהסתרה"‪.‬‬ ‫איך המשפחה הגיבה לגילוי?‬ ‫"אמא שלי והאחים שלי מקבלים אותי‪ .‬עם אבא‬ ‫לא דיברתי על זה עד היום‪ .‬אני מניח שהוא יודע‪,‬‬ ‫אבל לא צריך לפתוח את זה לדיון‪ .‬עברתי עם המ־‬ ‫שפחה שנים קשות מאוד‪ ,‬והן עדיין לא נגמרו"‪.‬‬ ‫גדלת בבית דתי?‬ ‫"לא‪ ,‬גדלתי במשפחה פתוחה ומתונה‪ .‬אף פעם‬ ‫לא כפו עליי שום דבר‪ .‬מעולם לא ראיתי את אבא‬ ‫שלי או את אמא שלי מתפללים או מקיימים טקסים‬ ‫דתיים‪ .‬לימדו אותנו ערכים בסיסיים‪ :‬לא לשקר‪,‬‬ ‫להודות בט־‬ ‫צודק‪,‬‬ ‫דעת לנו לא‬ ‫הרחבתנראה‬ ‫במעודדיכשמשהו‬ ‫למחות‬ ‫הספר‪,‬‬ ‫וגיבורת‬ ‫למיניהם‪,‬‬ ‫הייתה‬ ‫תמיד‬ ‫אמי‬ ‫לאחרים‪.‬‬ ‫לסלוח‬ ‫וכמובן‬ ‫עויות‪ ,‬אלוהים לשעבר‪ ,‬מבינה מה צריך לבלוע‬ ‫גננת‬ ‫ליוניברס‪.‬ניהל‬ ‫כולנו‪ .‬אבי‬ ‫המקלט של‬ ‫הח־ת‬ ‫הוא לא‬ ‫המשפחה‪:‬הגיע‬ ‫את הזה לא‬ ‫הידע‬ ‫להתחבר‬ ‫כדי‬ ‫הקשרים‬ ‫טווד עם מי‬ ‫ליט‬ ‫צפון‬ ‫נתרועע‪ .‬של‬ ‫בכללבשממות‬ ‫נתרועע‪,‬היאאםגדלה‬ ‫מהאינטרנט‪.‬‬ ‫ושל‬ ‫אבי‬ ‫של‬ ‫החברים‬ ‫רק‬ ‫מוגבלים‪.‬‬ ‫מאוד‬ ‫היו‬ ‫שלנו‬ ‫קוויבק לאב ביולוג‪ ,‬חוקר חרקים‪ ,‬העבירה את‬ ‫ובמשך משפ־‬ ‫חייםעם קרובי‬ ‫קשרים‬ ‫לצמחיםלנו‬ ‫כמעט לא היו‬ ‫אמי‪.‬‬ ‫שנים‬ ‫ובעלי‬ ‫זהו‪.‬בינות‬ ‫ילדותה‬ ‫הייתה‬ ‫שלו‬ ‫שהשיטה‬ ‫נכון‬ ‫כך‪.‬‬ ‫על‬ ‫אסר‬ ‫שלי‬ ‫אבא‬ ‫חה‪.‬‬ ‫"אכלתי כל מה שאכיל‪ ,‬כדי לנסות‪ .‬חלק מזה‬ ‫היינו‬ ‫לא‬ ‫חיובית‪:‬‬ ‫תוצאה‬ ‫לה‬ ‫הייתה‬ ‫אבל‬ ‫כוחנית‪,‬‬ ‫לא היה טעים"‪ .‬בשנות הת‪ 70‬בחרה לחיות למשך‬ ‫שסביבנו‪.‬‬ ‫ולנהלשל‬ ‫חקלאיתהנבלה‬ ‫לכל מעשי‬ ‫היא‬ ‫האנשים היום‪,‬‬ ‫אותה‪ ,‬ועד‬ ‫מודעיםבחווה‬ ‫עשור‬ ‫אבי הגן על‬ ‫נבלה‪.‬‬ ‫מעשי‬ ‫זה‬ ‫מה‬ ‫בכלל‬ ‫לא‬ ‫ידענו"אני מכירה את הפטריות שלי"‪.‬‬ ‫מעידה‪,‬‬ ‫הסיבות‬ ‫היו‬ ‫מה‬ ‫יודע‬ ‫לא‬ ‫אני‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫בדרכו‬ ‫משפחתו‬ ‫מלאכת הכתיבה של אטווד‪ ,‬יוצרת פורה‬ ‫אותו יותר‬ ‫הצדקתי‬ ‫השנים‪,‬‬ ‫שעברו‬ ‫יוצאככל‬ ‫באופןאבל‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫היומיום‬ ‫בתוך חיי‬ ‫שזורה‬ ‫דופן‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫המחלה‬ ‫את‬ ‫ירשתי‬ ‫אולי‬ ‫יודע‪,‬‬ ‫לא‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫"אני כמו חילזון"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬אני נושאת כל‬ ‫לאמחיי נזה־‬ ‫גדול‬ ‫שבמשך‬ ‫מתחרט‬ ‫אני לא‬ ‫מאמינה‬ ‫חלקהיא‬ ‫שלי"‪.‬‬ ‫זה הגב‬ ‫תמידעלעל‬ ‫שצריך‬ ‫מה‬ ‫מהם"‪.‬‬ ‫והתרחקתי‬ ‫מאנשים‬ ‫רתי‬ ‫באותה בקתת עץ מבודדת בהרים שבה יכול הסות‬ ‫פר לכתוב בחופשיות‪" :‬הייתי כותבת את אותה‬ ‫קלה‪ ,‬ובכל‬ ‫הייתיפיילי לא‬ ‫הזמןשל‬ ‫בספרו‬ ‫הקריאה‬ ‫מת‪1980‬‬ ‫משתגעת"‪.‬‬ ‫ובשאר‬ ‫הכמות‪,‬‬ ‫גיבת־‬ ‫אצמיח פי‬ ‫ואני‬ ‫אגדל‪,‬‬ ‫'ואני‬ ‫להפסיק‪.‬‬ ‫קשהבטורונטו‪ ,‬עם בעלה הסופר גראם‬ ‫זאת חיה‬ ‫היא‬ ‫סדרת ושתי)‬ ‫רסלינג‪,‬‬ ‫(הוצאת‬ ‫הואת‬ ‫סביבתית‪ ,‬תו‬ ‫פעילים‬ ‫שניהם‬ ‫תאנים' אחת‪.‬‬ ‫רות;לזוג בת‬ ‫סון‪.‬‬ ‫על אהבה‬ ‫סהרורית‬ ‫נובלה‬ ‫מוצהריםפיוטי;‬ ‫סיפור הזייתי‪,‬‬ ‫ונשיאי‬ ‫הירוקה‬ ‫הקנדית‬ ‫במפלגה‬ ‫מכים‬ ‫פוסט־טראומטי‪ ,‬פוסט‬ ‫צעיר‬ ‫של‬ ‫אפשרית‬ ‫בלתי של 'מועדון הציפור הנדירה'‪.‬‬ ‫כבוד‬ ‫למחוזות הדמיון‪.‬‬ ‫לכלשבורח‬ ‫איראן־עיראק‪,‬‬ ‫קלישאה‪,‬‬ ‫ניסיון תיוג או‬ ‫מלחמתזאת‪ ,‬בניגוד‬ ‫עם‬ ‫"יש הומו‪.‬‬ ‫ואחת‪ .‬אני‬ ‫עשרים‬ ‫"אני‬ ‫אתת‬ ‫אוהבשלו‬ ‫תנועותאנירבות‬ ‫טבעונית‪:‬‬ ‫אטוודבןאינה‬ ‫חמות למען זכויות בעלי חיים‪ ,‬והמניעים שלהן‬ ‫שונים‪ .‬אני לא טבעונית‪ :‬פולי סויה ושמן דקלים‬ ‫(רכיבים נפוצים בתזונה טבעונית) הפכו בעצת‬ ‫מם לכוחות הרסניים‪ .‬אפשר לקרוא לתזונה שלי‬ ‫השמש של אחר הצהריים"‪ ,‬נפתח הספר‪" .‬הדירה‬ ‫שלי נמצאת בפאתי העיר‪ .‬ליד הרציף‪ .‬במקום‬ ‫שהוא ממשלת הצדפים‪ ,‬ממשלת האלמוגים‪ ,‬בס־‬ ‫מוך לצערם האינסופי של הצבים"‪.‬‬ ‫הסיפור אמנם סוריאליסטי ‪ -‬אני מניחה שאמא‬ ‫שלך לא באמת גרה במצולות הים ‪ -‬אבל עד‬ ‫כמה דמותו של המספר מבוססת עליך?‬ ‫"הסיפור הזה‪ ,‬בחלקים‪ ,‬הוא סיפור החיים שלי‪,‬‬ ‫עם כל ההזיות והפנטזיות שמצאו דרך לחיי‪ .‬אפשר‬ ‫אולי לומר שזו הביוגרפיה הסוריאליסטית שלי‪ .‬אם‬ ‫כי הרבה היבטים בחיי המספר שונים מאוד מאלו‬ ‫שלי‪ .‬המספר הוא צעיר שלא הגיע עדיין לתשובות‬ ‫חותכות לגבי עצמו ולגבי אורח חייו‪ .‬כשאני הייתי‬ ‫בגילו‪ ,‬כבר מצאתי את התשובות לשאלות שיש לו‪.‬‬ ‫אבל אי־אפשר להכחיש את נקודות הדמיון בינינו‪:‬‬ ‫חוסר ביטחון תמידי‪ ,‬פחד‪ ,‬דיכאון הרסני‪ ,‬תחושה‬ ‫פיזית של גוף פצוע"‪.‬‬ ‫סיפרת בעבר שאתה סובל מבעיות נפשיות‪ .‬הפר־‬ ‫עה דו־קוטבית שגם הובילה לניסיונות התאבדות‪.‬‬ ‫איך המחלה משפיעה על החיים שלך? על הכתיבה?‬ ‫"המחלה כבשה חלק חשוב בחיים שלי‪ ,‬והש־‬ ‫פיעה גם על מערכות היחסים שלי‪ .‬למשך תקו־‬ ‫פות ארוכות החיים שלי ממש הושבתו בעקבות‬ ‫המחלה‪ .‬סבלתי מהפרעה דו־קוטבית מגיל צעיר‬ ‫מאוד‪ ,‬למרות שלא ידעתי מה זה‪ .‬אבל העיקר‬ ‫הוא שהמחלה לא הפריעה לכתיבה שלי‪ .‬כשהייתי‬ ‫מאושפז וקיבלתי טיפול בנזע חשמלי‪ ,‬כתבתי‬ ‫כמה פרקים טובים‪ .‬זאת אולי תהיה קלישאה‬ ‫לומר שאני נלחם במחלה באמצעות הכתיבה‪,‬‬ ‫אבל באופן כללי אין לי כוח לשחק את הגיבור‪.‬‬ ‫נקטתי דרך אחרת לגמרי‪ .‬שיתפתי את המחלה‬ ‫בכתיבה שלי‪ ,‬ושאבתי השראה מההשפעות שלה‪.‬‬ ‫תחת השפעת המחלה חוויתי חוויות מוזרות ומ־‬ ‫טלטלות‪ ,‬וכמובן מרות‪ ,‬שאפשר לזהות את עק־‬ ‫בותיהן בסיפורים שלי‪ .‬למען האמת‪ ,‬כל דבר‬ ‫שמאפשר לי לכתוב‪ ,‬אני מחשיב כגורל טוב"‪.‬‬ ‫"מסיבות נערכות בסתר‪ .‬מערכות‬ ‫יחסים מתקיימות בסתר‪ .‬להביע‬ ‫דעה אפשר רק בסתר‪ .‬הכל אסור‪:‬‬ ‫אהבה‪ ,‬סקס‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ריקודים‪.‬‬ ‫כשאתה חי באיראן אתה מבין‬ ‫מגיל צעיר שזה לא מקום רגיל"‬ ‫"אני מקווה לא לחיות בעוד עשר‬ ‫שנים‪ .‬היו לי חיים קשים והרסניים‪.‬‬ ‫אני עייף מאוד‪ ,‬והעולם המטונף הזה‬ ‫הוציא לי את החשק לחיות‪ .‬אני לא‬ ‫רוצה לשבת עוד עשור ולראות את כל‬ ‫הזוועות האלה‪ .‬בשבילי זה מספיק"‬ ‫איך בכלל התחלת לכתוב?‬ ‫"אמי היא משוררת‪ ,‬אבי אוהב ספרות‪ .‬בבית‬ ‫שלנו תמיד היו קוראים שירה עד אמצע הלי־‬ ‫לה עם חוג מצומצם של החברים של הוריי‪ .‬אני‪,‬‬ ‫שהייתי החבר הצעיר ביותר בחוג הזה ‪ -‬בהפ־‬ ‫רש גדול מכולם ‪ -‬הפכתי בסתר למשורר‪ .‬הייתי‬ ‫להוט‪ .‬מסוחרר מעייפות‪ ,‬הייתי יושב בלילות‪,‬‬ ‫בלי להבין בדיוק את מה שאני שומע‪ ,‬אבל המ־‬ ‫קצב והמוזיקה של השירים שבו את חושיי‪ .‬לפ־‬ ‫עמים הייתי מצרף חופן אותיות‪ ,‬הגאים ומילים‪,‬‬ ‫שלא הבנתי לגמרי את משמעויותיהם‪ .‬פיסות‬ ‫קטנות שלא נשאו שום משמעות‪ .‬רק התענגתי‬ ‫על הלחן‪ .‬בהתחלה לא העזתי‪ ,‬התביישתי‪ ,‬אבל‬ ‫לאט־לאט‪ ,‬מתחילת גיל הנעורים ובעידודה של‬ ‫אמי‪ ,‬התחלתי לכתוב ברצינות‪ .‬הרגשתי שאני‬ ‫יכול לעשות את זה"‪.‬‬ ‫מאז כתב כבר כמה ספרי שירה‪ ,‬שני רומנים‬ ‫וקובץ סיפורים קצרים‪ ,‬אבל רק אחד מהם פו־‬ ‫רסם באיראן‪ ,‬מולדתו‪ ,‬וגם הוא לא לאורך זמן‪.‬‬ ‫"מחזור השירים הראשון שלי‪' ,‬עריסת השמש'‪,‬‬ ‫ראה אור ב־‪ ,2005‬אחרי שמשרד הצנזור מחק‬ ‫ממנו שני שירים ארוכים‪ .‬זה היה הספר הראשון‬ ‫והאחרון שלי שהותר לפרסום באיראן‪ .‬הוא הודפס‬ ‫שלוש פעמים‪ ,‬ואז הופסק‪ ,‬כי משרד הצנזור שלל‬ ‫את רישיון הפרסום שלו‪ .‬אחרי 'עריסת השמש'‪,‬‬ ‫עשרה מחזורי שירים שלי לא הצליחו לקבל רי־‬ ‫שיון פרסום מטעם משרד התרבות וההדרכה של‬ ‫הרפובליקה האיסלאמית‪ .‬לכן התחלתי לעבוד עם‬ ‫מו"לים מחוץ לאיראן"‪.‬‬ ‫ספריו התפרסמו בגרמניה‪ ,‬בבריטניה‪ ,‬בקנדה‬ ‫ובארה"ב‪ ,‬אבל עד היום רק בפרסית‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫התרגום העברי של אורלי נוי ל'תאנים' הוא הת־‬ ‫רגום הראשון של ספר של פיילי לשפה זרה‪.‬‬ ‫"ביקשו ממני לשאלול אותך לדעתך על ת�ו‬ ‫כנית הגרעין ועל ההסכם עם איראן"‪ ,‬אני אומרת‬ ‫לו‪" ,‬אבל רציתי שזה יהיה ראיון בלי אקטואליה"‪.‬‬ ‫"מזל!" הוא מכריז‪" .‬אני שונא לדבר על דברים‬ ‫כאלה"‪.‬‬ ‫אבל אתה בכל צריך להסביר למה יש לך קעקוע‬ ‫של מגן דוד‪ .‬בכלל‪ ,‬יש בספר נוכחות מאוד בו־‬ ‫לטת של סממנים יהודיים‪ .‬אברהם‪ ,‬יצחק ויע־‬ ‫קב‪ .‬מלכת ישראל‪ .‬אפילו מחנות השמדה‪ .‬מה‬ ‫פתאום פיתחת משיכה ליהדות?‬ ‫"אין לי אהבה ליהדות או לאף דת אחרת‪ .‬אבל‬ ‫ההיסטוריה של עם ישראל תמיד הייתה בשבי־‬ ‫לי מקור השראה‪ .‬את סיפורי התורה אני אוהב‬ ‫בגלל האיכויות הטקסטואליות‪ ,‬בגלל המוזיקה‬ ‫של השפה העברית והשמות העבריים‪ .‬אני מש־‬ ‫תמש ברבים מהשמות האלה בסיפורים שלי‪ .‬כל‬ ‫אלה ביחד הם בשבילי דברים קדומים‪ ,‬טהורים‬ ‫ומלאי הוד‪ .‬תמונות מקוטעות שאינן מתחברות זו‬ ‫‪23‬‬ ‫לזו‪ ,‬כך שלעולם לא אוכל להסביר אותן‪ .‬תמונות‬ ‫שהופכות לסיפור ולשיר בי ובעבורי"‪.‬‬ ‫מאילו סופרים אתה שואב השראה?‬ ‫"למען האמת‪ ,‬אני לא חושב שהסיפורים שלי‬ ‫מושפעים מסופר כלשהו‪ .‬ההשראה שלי באה מה־‬ ‫פנטזיות שלי‪ .‬אני מעריץ את אלבר קאמי ואת‬ ‫ז'אן פול סארטר‪ ,‬כל הנעורים שלי חלפו עם ספ־‬ ‫רים כמו 'הזר'‪ ,‬אבל הכתיבה שלי לא מושפעת‬ ‫מהם‪ ,‬והעולם שלי לא דומה לעולם שלהם"‪.‬‬ ‫מה עם ספרות איראנית?‬ ‫"אני לא ממש עוקב אחרי פרוזה איראנית‪,‬‬ ‫ואני גם לא הקהל שלה‪ .‬מתישהו הפסקתי לעקוב‪.‬‬ ‫אבל צאדק הדאית הוא משהו אחר‪ .‬הוא לא דומה‬ ‫לאף אחד‪ .‬אני מהלל אותו בגלל קובץ הסיפורים‬ ‫'הינשוף העיוור'‪ .‬הוא באמת יחיד במינו"‪.‬‬ ‫אפשר להגיד שאתה הסופר האיראני ההומו‬ ‫הראשון?‬ ‫"אני לא המשורר האיראני ההומו הראשון ‪-‬‬ ‫ההיסטוריה של השירה הפרסית הקלאסית מלאה‬ ‫ענקים ספרותיים שמהללים אהוב בן מינם ‪ -‬אבל‬ ‫אני כן הסופר האיראני ההומו הראשון‪ .‬זה לא‬ ‫באמת משנה איזה מספר אני‪ ,‬אבל בדידותי בס־‬ ‫פרות המודרנית כשלעצמה העניקה כמה פנים‬ ‫ייחודיות לחיי המקצועיים‪ .‬העובדה שלא היה לי‬ ‫תקדים בפרוזה גרמה לעיתונות להתרגש ממני‬ ‫ולרוץ אליי‪ .‬והטיפול העיתונאי בסיפורים על‬ ‫חיי האסורים היה טיפול גולמי וראשוני"‪.‬‬ ‫במהלך הסיפור שלך‪ ,‬הגיבור נכנס להיריון‪.‬‬ ‫מאיפה זה הגיע?‬ ‫"בא לי ילד"‪.‬‬ ‫אתה יודע שבמערב הומואים יכולים להיות‬ ‫אבות לילדים‪.‬‬ ‫"אני לא אביא עוד נשמה שתסבול בעולם הזה"‪.‬‬ ‫גיבור הספר שלך נגעל מגברים בני ‪ .30‬אתה‬ ‫תהיה בן ‪ 30‬בקרוב‪ .‬אתה נגעל מעצמך עכשיו?‬ ‫"אני כבר לא סולד מעצמי‪ .‬אני יודע שהרבה‬ ‫פעמים לא הייתי טוב לעצמי‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬ ‫אני מאוהב בעצמי ויודע איך לאהוב את עצמי"‪.‬‬ ‫בני ‪ 30‬מגעילים אותו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי "רובם‬ ‫כבר קיבלו את ההחלטות המשמעותיות של‬ ‫חייהם"‪ .‬אתה כבר קיבלת את ההחלטות הח־‬ ‫שובות בחייך?‬ ‫"ההחלטות שקיבלתי קשורות יותר לעבר‪.‬‬ ‫מתחילת גיל הנעורים חשבתי שאני צריך לכ־‬ ‫תוב‪ ,‬ורק לכתוב‪ .‬זה העניין החשוב ביותר‪ .‬למ־‬ ‫עשה‪ ,‬זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות כמו‬ ‫שצריך‪ .‬דברים אחרים נכפו עליי בלי שאחליט‪.‬‬ ‫למשל לברוח מאיראן‪ ,‬דבר ששינה את חיי"‪.‬‬ ‫איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?‬ ‫"אני מקווה שלא אראה את עצמי בשום מקום‪.‬‬ ‫אני חושב שלחיות עוד עשור זה באמת בלתי נסבל"‪.‬‬ ‫אתה רציני?‬ ‫"היו לי חיים קשים והרסניים‪ .‬אני עייף מאוד‪,‬‬ ‫והעולם המטונף הזה הוציא לי את החשק לחיות‪.‬‬ ‫אני לא רוצה לשבת עוד עשור ולראות את כל‬ ‫הזוועות האלה‪ .‬בשבילי זה מספיק"‪.‬‬ ‫אבל אמרת שאתה אוהב את עצמך!‬ ‫"אני אוהב את עצמי‪ ,‬לא את החיים"‪.‬‬ ‫אין שום דבר שיכול לעשות את החיים לשווים?‬ ‫הצלחה? אהבה?‬ ‫"לא‪ .‬שום דבר הוא לא מספיק חזק ונחשק‬ ‫עד כדי כך שיהיה יותר טוב מאשר לא להיות‪.‬‬ ‫על הצלחה בכלל אל תסמכי‪ .‬ואהבה‪ ...‬פעם אחת‬ ‫ויחידה חוויתי אהבה שגרמה לי‪ ,‬בפעם הראשונה‬ ‫בחיי‪ ,‬לרצות לחיות‪ .‬רציתי שימשיך‪ .‬הייתה לי‬ ‫תשוקה מוזרה לחיות עוד שנים‪ .‬אבל אחרי החוויה‬ ‫ההיא‪ ,‬אחרי ההתמוטטות ההיא‪ ,‬הכל חזר לקדמו־‬ ‫תו‪ .‬שוב איבדתי את הרצון לחיות"‪.‬‬ ‫אתה לא חושב שזה יכול לקרות שוב?‬ ‫"לא‪ .‬שום דבר לא חוזר על עצמו"‪† .‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 4 . 07. 2 015‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪0 9 . 0 4 . 2 015‬‬ ‫‪ 2 4 . 0 7. 2 015‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬ ‫' ‪[email protected]‬‬ ‫נגוע‬ ‫' ‪[email protected]‬‬ ‫הומו איראני עם קעקוע של מגן דוד – לא פלא שפיאם פיילי נרדף‬ ‫כל חייו עד שנמלט מאימת הצנזורים ומשמרות המהפכה‪ .‬מדירת‬ ‫המפלט שלו בטורקיה‪ ,‬עם ספר בתרגום ראשון לעברית‪ ,‬הוא לא‬ ‫רוצה לדבר על הסכם הגרעין עם איראן אלא על הזכות לאהוב‬ ‫נאום המלכה‬ ‫תמר עילם גינדין‬ ‫ל‬ ‫"פרט לספקנים בשכר‪ ,‬איש‬ ‫לא מכחיש שהטמפרטורות‬ ‫עלו‪ ,‬שהסופות אלימות יותר‪,‬‬ ‫שמינים רבים עומדים בפני‬ ‫הכחדה ושיותר מדי פלסטיק‬ ‫צף בים‪ .‬אבל אני נמנית עם‬ ‫הפלג האופטימי‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬ ‫עצרנו את היעלמות שכבת‬ ‫האוזון ועדיין לא הפצצנו‬ ‫את עצמנו לאבדון"‬ ‫"כפרילאנסר‪ ,‬אף אחד לא‬ ‫יכול לפטר אותי בגלל דעות‬ ‫שהרבה אנשים היו רוצים‬ ‫לבטא אבל מפחדים‪ ,‬כי זה‬ ‫עלול לפגוע בפרנסה שלהם‪.‬‬ ‫או כי הבוס שלהם יחשוב שהם‬ ‫מוזרים‪ .‬ככל שאתה מתבגר‬ ‫אתה גם פחות חושש"‬ ‫פיאם פיילי יש יותר חברים יש‬ ‫רובם־מצילה את כדור הארץ‪,‬‬ ‫הצעירים‪.‬‬ ‫מאחרון‬ ‫בפייסבוק מאשר לי‪.‬‬ ‫בגיל ‪ ,75‬מרגרט אטווד רלוונטית יותר ראלים‬ ‫העלה לעמוד‬ ‫הומואים‪ .‬השבוע‬ ‫לאפוקליפסה בספר חדש‬ ‫ומתכוננת‬ ‫מסתערת על טוויטר‪ ,‬חולמת על ערפדים‬ ‫הפייסבוק שלו תמונה של חלון‬ ‫על קץ המין האנושי‬ ‫ראווה בחנות ספרים תל־אביבית‪,‬‬ ‫שרו'ן קנטור‬ ‫שם מונח ספרו החדש‪ ,‬בתרגום מפ־‬ ‫רסית לעברית‪ .‬על עטיפת הספר פניו היפים של‬ ‫פיילי ‪ -‬מין דוריאן גריי תוצרת איראן‪.‬‬ ‫גם בשיחת סקייפ קשה להוריד ממנו את‬ ‫המבט‪ .‬בחור עדין‪ ,‬כחוש‪ ,‬בן ‪ 30‬אבל נראה כנער‪,‬‬ ‫מדי פעם מוחה דמעה מעין מאופרת‪ .‬ואז המבט‬ ‫נודד לצוואר של פיילי‪ ,‬שמקושט בקעקוע של‬ ‫מגן דוד‪" .‬עשיתי את הקעקוע הזה בשנה האחרו־‬ ‫מאיראן"‪.‬‬ ‫שיצאתי‬ ‫"אחרי‬ ‫מאה שנה?‬ ‫אדם עוד‬ ‫יהיו בני‬ ‫נה"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬אם‬ ‫עכשיו?‬ ‫איפה אתה‬ ‫האם הם יקראו? מרגרט אטת‬ ‫בטורקיה"‪.‬‬ ‫שנה‬ ‫כבר‬ ‫אני‬ ‫הצער‬ ‫"למרבה‬ ‫ווד חושבת שכן‪ .‬בעוד כחודש‬ ‫הצער? תהפוך לסופרת הראשונה‬ ‫למה למרבה היא‬ ‫שלווה‬ ‫חוסר‬ ‫מרגיש‬ ‫אני‬ ‫האנשים‪,‬‬ ‫"כמו רוב שתתרום טקסט ל"ספריית העת‬ ‫ספרייהלי כמעט‬ ‫אם ‪-‬כי אין‬ ‫במדינה מוסלמית‪.‬‬ ‫קשריםת‬ ‫המיועדת ליל‬ ‫תיד"‬ ‫במצב־‬ ‫מטיולים לי‬ ‫חוץ‬ ‫זמני‪,‬‬ ‫רוב‬ ‫את‬ ‫אנשים כאן‪.‬‬ ‫עם‬ ‫לנכדינו או לילדי נכדינו‪ ,‬תלוי‬ ‫דינו או‬ ‫בבית"‪.‬‬ ‫מבלה‬ ‫אני‬ ‫פעם‪,‬‬ ‫מדי‬ ‫ליים‬ ‫הרפואה‪ .‬הטקסט יוכנס לחדר מבודד‪ ,‬והוא יודת‬ ‫רדיפהיערבמו־‬ ‫שנהאחרי‬ ‫מאהנמלט‬ ‫לטורקיה‬ ‫בן‬ ‫של מתוך‬ ‫שנים עץ‬ ‫בדיוק‪ ,‬על‬ ‫פס‪ ,‬בעוד‬ ‫הומו‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬ ‫אחת‬ ‫על‬ ‫מוצהר‪,‬‬ ‫כהומו‬ ‫לדתו‪.‬עצים ליד אוסלו‪ ,‬שנשתל במיוחד למטרה‬ ‫אלף‬ ‫שלהם‪.‬הוא על תקן פושע‬ ‫והשטויות‪ -‬פיילי‬ ‫חיבה לישראל‬ ‫שמגלה‬ ‫אירופאים‬ ‫זו‪.‬‬ ‫מעבודתו‪ ,‬נלקח‬ ‫פוטר‬ ‫אטוודכתביו‬ ‫באיראן‪.‬‬ ‫משוררת‪,‬‬ ‫סופרת‪,‬‬ ‫צונזרו‪,‬בתהוא‪,75‬‬ ‫הקנדית‪,‬‬ ‫סביבתיתאיומים‪.‬‬ ‫במעצרים וספג‬ ‫לחקירות‪ ,‬בילה‬ ‫וחברתית‪ ,‬צפת‬ ‫מבקרת‪ ,‬פעילה‬ ‫מסאית‪,‬‬ ‫שעזב‬ ‫לפני‬ ‫עוד‬ ‫‪,2014‬‬ ‫בתחילת‬ ‫פרץ‬ ‫רית‪,‬לתודעה‬ ‫אושיית טוויטר וזוכת פרס בוקר ופרס ארת‬ ‫עיטוריםלגיוס כס־‬ ‫אינטרנטי‬ ‫ועודקמפיין‬ ‫בזכות‬ ‫ארצו‪,‬‬ ‫את‬ ‫וכיבודים‪,‬‬ ‫אינספור‬ ‫קלארק‬ ‫תור סי‬ ‫אהבה‬ ‫שירי‬ ‫ספר‬ ‫של‬ ‫לאור‬ ‫הוצאה‬ ‫עבור‬ ‫פים‬ ‫היא המועמדת הטבעית לתפקיד האסטרונאוטית‬ ‫הסלוגן‬ ‫הטקסטואלית תחת‬ ‫שלו שצונזר‪.‬‬ ‫‪ Am‬די‪"I‬ת‬ ‫"‪ Payam‬מעין‬ ‫ספרה החדש‪,‬‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫מקריאים‬ ‫כשהם‬ ‫לעולם‬ ‫מסביב‬ ‫אנשים‬ ‫הצטלמו אופטימית על קץ האנושות בשם 'אדם‬ ‫סטופיה‬ ‫המחשבה "אני‬ ‫שכתב פיילי‪:‬‬ ‫חריף‬ ‫טקסט‬ ‫מתוך‬ ‫ברשימהת‬ ‫האידיאלי לפ‬ ‫את סוג‬ ‫מדגים‬ ‫האחרון'‪,‬‬ ‫השלטונות‬ ‫ברוטלית‪...‬‬ ‫שלהם‬ ‫הצנזורה‬ ‫השחורה‪...‬‬ ‫רויקטים מסוג "ספריית העתיד"‪ .‬או במילותיהם‬ ‫אני דואג‬ ‫הצליחו‪.‬‬ ‫המתרגם שלי‪.‬‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫יהיה רע‬ ‫הבחירות‪:‬הםקודם‬ ‫עלמפרשני‬ ‫איימוכמה‬ ‫של‬ ‫אני דואג לביטחון של המשפ־‬ ‫שלי‪.‬‬ ‫לביטחון‬ ‫אולי יהיה טוב‪.‬‬ ‫ואז‬ ‫אינוולהגיד‪,‬‬ ‫לעמוד‬ ‫מישהו‬ ‫"פרט אבל‬ ‫חה שלי‪.‬‬ ‫זאתת‬ ‫מכחיש שה‬ ‫צריךאיש‬ ‫בשכר‪,‬‬ ‫לספקנים‬ ‫אסוג‪"...‬‬ ‫אני לא‬ ‫הבית‬ ‫הארץ שלי‪.‬‬ ‫האחרונות‪,‬‬ ‫השנים‬ ‫שלי‪.‬מאה‬ ‫במהלך‬ ‫טמפרטורותזהעלו‬ ‫בסוף‪.‬‬ ‫לעזוב‬ ‫נאלצת‬ ‫ובכל זאת‬ ‫שהאוקיינוסים הופכים חומציים‪ ,‬שסופות נעשות‬ ‫איומים‬ ‫פגיע‪.‬‬ ‫מאוד‬ ‫היה‬ ‫באיראן‬ ‫מצבי‬ ‫"טוב‪ ,‬יותר‪ ,‬שמינים רבים עומדים בפני הכחת‬ ‫אלימות‬ ‫מדייומיומי‪.‬‬ ‫לעניין‬ ‫ומעצרים‬ ‫שלית‬ ‫המשפחהנער‬ ‫פלסטיקגםצף בים"‪,‬‬ ‫הפכויותר‬ ‫ושהרבה‬ ‫דה‪,‬‬ ‫שהייתה לה‪.‬‬ ‫הביטחון‬ ‫את תחושת‬ ‫איבדה‬ ‫מוזר‪,‬‬ ‫המועטה"באופן‬ ‫אקלימית‪.‬‬ ‫לקטסטרופה‬ ‫אטווד‬ ‫כת‬ ‫תוצאהשלא‬ ‫אינן עברו‪,‬‬ ‫המקצועיים‬ ‫האחרונות כל חיי‬ ‫בשנים‬ ‫של‬ ‫שהתופעות הללו‬ ‫שטוענים‬ ‫אלו‬ ‫האישיים‬ ‫לאיראן‪ ,‬וגם‬ ‫מחוץ‬ ‫מבחירה‪ ,‬אל‬ ‫אלו‬ ‫חיימאשר‬ ‫פסימיים‬ ‫אפילו יותר‬ ‫אנושית‬ ‫פעילות‬ ‫ה‬ ‫אטווד‬ ‫מרגרט‬ ‫הרומנים של‬ ‫לאיראן‬ ‫הצצות‬ ‫עוד כמה‬ ‫לעברית)‬ ‫(שתורגמו‬ ‫שקיעת הקולונל >‬ ‫מחמוד‬ ‫דולת‪-‬אבאדי‪1969‬‬ ‫האישה האכילה >‬ ‫בטהרן‬ ‫לוליטה‬ ‫פניםאת‬ ‫לקרוא‬ ‫‪1972‬‬ ‫המים >‬ ‫אל‬ ‫נאפיסי‬ ‫אזאר‬ ‫‪1979‬‬ ‫הכל >‬ ‫>לפני‬ ‫נפוליאון >‬ ‫דודי‬ ‫השפחה > ‪1985‬‬ ‫מעשה‬ ‫פזשכזאד‬ ‫איראג'‬ ‫עי'ן החתול > ‪1988‬‬ ‫סטראפי‬ ‫פרספוליס >‬ ‫מרג'ן‪1993‬‬ ‫השודדת >‬ ‫הכלה‬ ‫הלילה >‬ ‫ומשמעות‬ ‫טובא‬ ‫לטענת גרייס > ‪1996‬‬ ‫שהרנוש פרסיפור‬ ‫פנלופאה > ‪2005‬‬ ‫גשם בים הכספי >‬ ‫בז וניאלה > ‪2003‬‬ ‫ג'ינה ב' נהאי‬ ‫המתנקש העיוור > ‪2000‬‬ ‫זעפרן > יסמין קראוותר‬ ‫שנת המבול > ‪2009‬‬ ‫אדם האחרו'ן > ‪2013‬‬ ‫שטוענים שאנחנו כן האשמים‪ .‬כי אם אנחנו אשת‬ ‫מים ‪ -‬הרי שיש מה לעשות"‪.‬‬ ‫אז יש מקום לאופטימיות?‬ ‫"אני נמנית עם הפלג האופטימי‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬ ‫הגיעו למבוי סתום‪ .‬הספרים שלי לא קיבלו רי־‬ ‫שיון לפרסום‪ .‬סוכנויות הידיעות לא יכלו לדבר‬ ‫איתי‪ .‬לא הייתה לי אפשרות לעבוד או להביע את‬ ‫עצמי בתוך המדינה‪ .‬רבים מהקרובים אליי קיבלו‬ ‫איומים ופחדו להיות בקשר איתי‪ .‬בתקופה האח־‬ ‫רונה גם סוכנויות הידיעות הקשורות למשמרות‬ ‫המהפכה התחילו לפרסם מאמרים מאיימים נגדי‪,‬‬ ‫שלמעשה הכינו את הקרקע ל'טיפול' משפטי בי‪.‬‬ ‫הם אפילו הציגו אותי ואת אורלי נוי‪ ,‬המתרגמת‬ ‫של הספר שלי לעברית‪ ,‬כחתרנים במימון ישרא־‬ ‫לי‪ .‬זה כבר נהיה מגוחך"‪.‬‬ ‫מתי הבנת שהמדינה שאתה חי בה היא לא‬ ‫מדינה רגילה?‬ ‫באיראן‬ ‫שחי‬ ‫לאדם‬ ‫קשה‬ ‫לא‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫"מוקדם‬ ‫של ספר יש בה הבעת תקווה‪ ,‬כי כולנו‬ ‫כתיבה‬ ‫מילדות אתה רואה שמסיבות‪,‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫להבין‬ ‫אתשל זמן"‪.‬‬ ‫קפסולות‬ ‫למשל‪ ,‬נערכות בסתר‪ .‬שמערכות יחסים מת־‬ ‫בסתר‪.‬‬ ‫אפשר רק‬ ‫(הוצאתדעה‬ ‫האחרו'ן'שלהביע‬ ‫קיימות בסתר‪.‬‬ ‫בתת‬ ‫לספרות‪,‬‬ ‫מחברות‬ ‫'אדם‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫ריקודים‪.‬‬ ‫מוזיקה‪,‬‬ ‫סקס‪,‬‬ ‫אהבה‪,‬‬ ‫הכל‬ ‫אסור‪:‬אכמון) ‪ -‬שחותם טרילוגיה שהחלה ב'בז‬ ‫רגום יעל‬ ‫טלת־‬ ‫לסדרת למ‬ ‫האדם יש‬ ‫שלבני‬ ‫מאוד‬ ‫צעיר‬ ‫בגיל‬ ‫מבין‬ ‫אתה‬ ‫וניאלה' ו'שנת המבול' ושתהפוך בקרוב‬ ‫הקורא מי שהם‬ ‫דמיון בין‬ ‫מביאאין‬ ‫נסתרים‪ ,‬כי‬ ‫עשה‬ ‫וויזיה של‬ ‫המודאג‬ ‫שום של‬ ‫לפתחו‬ ‫חיים‪- HBO‬‬ ‫שהכל‬ ‫רואה‬ ‫כשאתה‬ ‫בחוץ‪.‬‬ ‫שהם‬ ‫מי‬ ‫לבין‬ ‫בבית‬ ‫את שאריות חברת העתיד‪ ,‬לאחר מגפה קטלנית‬ ‫רגיל"‪.‬‬ ‫נטילתמקום‬ ‫דרךשזה לא‬ ‫מבין‬ ‫שנקרתה אתה‬ ‫מתקיים בסתר‪,‬‬ ‫בשם‬ ‫גלולות‬ ‫לפתחו‬ ‫ויזומה‬ ‫גם‬ ‫אתה‬ ‫הזאת‬ ‫ההסתרה‬ ‫אווירת‬ ‫ובתוך כל‬ ‫"אושרתכושר"‪ .‬אבל אל תצטערו על העולם שנכת‬ ‫כלכלהזה היה‬ ‫עד כמה‬ ‫הומו‪.‬‬ ‫שאתה‬ ‫מפחיד?שבו‬ ‫חסרת חמלה‪,‬‬ ‫שכולו‬ ‫עולם‬ ‫מגלהזה היה‬ ‫חד‪:‬‬ ‫חיים‬ ‫לי‬ ‫שיהיו‬ ‫הבנתי‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫צעיר‬ ‫נער‬ ‫"הייתימחולקת לעובדי הייתטק הספונים לבטח‬ ‫האנושות‬ ‫אבל מעולם‬ ‫האנשים‪,‬‬ ‫לרוב‬ ‫יותר‬ ‫ומתחמנים‬ ‫קונים‬ ‫השאר רק‬ ‫מאשרשכל‬ ‫קשים בשעה‬ ‫במתחמיהם‪,‬‬ ‫לא חש־‬ ‫פעם‬ ‫אף‬ ‫חטא‪.‬‬ ‫של‬ ‫תחושה‬ ‫הרגשתי‬ ‫לאאת זה בקניונים ובפרוורים‪ .‬מצלצל מוכר‪.‬‬ ‫זה‬ ‫מתמשך‬ ‫שהיה‬ ‫טעות‪.‬‬ ‫שאני‬ ‫פחד"הבזאים"‪,‬‬ ‫גם הם‬ ‫לשרוד‬ ‫ברורהיה‬ ‫שאמור‬ ‫היחיד‬ ‫בתיהמין‬ ‫תמימיםהאיראנית‪,‬‬ ‫אדם‪ ,‬בחברה‬ ‫דמוייורבים‬ ‫שהשלטונות‪,‬‬ ‫וחמודים‪,‬‬ ‫מהידיעהמהונדסים‬ ‫יצורים‬ ‫עינה‬ ‫שהכי‬ ‫מה‬ ‫אבל‬ ‫שלי‪,‬‬ ‫הטבע‬ ‫פיניונגד‬ ‫בעלינגדי‬ ‫הם‬ ‫ענק מתנדנדים‪" .‬הם הונדסו באופן‬ ‫של‬ ‫חיים‬ ‫בפני‬ ‫עומד‬ ‫שאני‬ ‫המחשבה‬ ‫היה‬ ‫אותי‬ ‫שימנע מהם להגיע למאפיינים האנושיים שמת‬ ‫כי לא הרג־‬ ‫כמו פושע‪,‬‬ ‫רציתיבנילחיות‬ ‫הסתרה‪ .‬לא‬ ‫מספרת‬ ‫לצרות"‪,‬‬ ‫האנוש‪,‬‬ ‫אותנו‪,‬‬ ‫כניסים‬ ‫כמו־‬ ‫אבלבהש‬ ‫וכו'‪.‬אצלי‬ ‫לוותה‬ ‫ההסתתרות‬ ‫פושע‪.‬‬ ‫אטווד‪:‬שאני‬ ‫שתי‬ ‫"אגרסיביות‪ ,‬קנאה מינית‬ ‫הזאת‬ ‫השנאה‬ ‫אולי‬ ‫מושפל‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫ושנאתי‬ ‫פלה‪,‬‬ ‫שקורה הרבה עם ברואים‪ ,‬גם אלו עושים בסוף‬ ‫לדבר‬ ‫את החיים‬ ‫אותי‬ ‫שהניעה‬ ‫היא‬ ‫שלי‪,‬להם"‪.‬‬ ‫אפשריים‬ ‫לחשוףשהם‬ ‫לא חשב‬ ‫שבוראם‬ ‫דברים‬ ‫ולהכריח‬ ‫אותי‬ ‫לצנזר‬ ‫אחד‬ ‫לאף‬ ‫לתת‬ ‫ולא‬ ‫זה‪,‬‬ ‫על פרט להם שורדים את המגפה גם כמה לוחמים‬ ‫לשתוק"‪.‬‬ ‫הפיינבול ‪" -‬ביטוי גרפי של החיים‬ ‫אותימשחק‬ ‫של‬ ‫מחיר?‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫שתשלם‬ ‫הבנת‬ ‫בתאגידים" ‪ -‬שעיקרו קרבות אכזריים עד מוות‪,‬‬ ‫מאיראן‪,‬‬ ‫שיצאתי‬ ‫"כמה‬ ‫באותהת‬ ‫הדת האקו‬ ‫וגם אנשי‬ ‫לפניעיניים;‬ ‫שניםניקור‬ ‫מקניבליזם עד‬ ‫בעיתונות‬ ‫בגלוי‬ ‫דיברתי‬ ‫מחנק‪,‬‬ ‫של‬ ‫אווירה"גנני האלוהים"‪ .‬כן‪ ,‬יפי הנפש שראו את זה‬ ‫לוגית‬ ‫המחשבות‬ ‫מפעילים שלי על‬ ‫האיראניתגםובספרים‬ ‫שלי‪,‬ת‬ ‫משאר המ‬ ‫סביבתיים‪ ,‬כמו‬ ‫בא‪ .‬אבל‬ ‫שלי‪ .‬נכון‬ ‫הנטיות‬ ‫שיש לי‪ ,‬וגם‬ ‫הביקורת‬ ‫על‬ ‫חוסכת‬ ‫אינה‬ ‫העתידנית‪,‬עלאטווד‬ ‫בקלחת‬ ‫שתתפים‬ ‫השנים‬ ‫כל‬ ‫ואת‬ ‫חיי‪,‬‬ ‫את‬ ‫סיכנה‬ ‫הזאת‬ ‫שהתעוזה‬ ‫חיצי לעג‪ .‬את המצטרפים לחברה שמטרתה האכלת‬ ‫דובים בטבע היא מגדירה כ"טיפוסים עירוניים עם‬ ‫רגשות מתכלים שאהבו לחשוב שהם מצילים משהו‬ ‫ איזה שריד מהעבר הקדמוני האותנטי של אבות‬‫אבותיהם‪ ,‬רסיס מנשמתם הקולקטיבית שמולבש‬ ‫האחרונות באיראן העברתי בתחושה עזה של פחד‬ ‫ אבל אני עדיין מעדיף תחושה של אימה וחוסר‬‫ביטחון מאשר את ההשפלה שכרוכה בהסתרה"‪.‬‬ ‫איך המשפחה הגיבה לגילוי?‬ ‫"אמא שלי והאחים שלי מקבלים אותי‪ .‬עם אבא‬ ‫לא דיברתי על זה עד היום‪ .‬אני מניח שהוא יודע‪,‬‬ ‫אבל לא צריך לפתוח את זה לדיון‪ .‬עברתי עם המ־‬ ‫שפחה שנים קשות מאוד‪ ,‬והן עדיין לא נגמרו"‪.‬‬ ‫גדלת בבית דתי?‬ ‫"לא‪ ,‬גדלתי במשפחה פתוחה ומתונה‪ .‬אף פעם‬ ‫לא כפו עליי שום דבר‪ .‬מעולם לא ראיתי את אבא‬ ‫שלי או את אמא שלי מתפללים או מקיימים טקסים‬ ‫דתיים‪ .‬לימדו אותנו ערכים בסיסיים‪ :‬לא לשקר‪,‬‬ ‫להודות בט־‬ ‫צודק‪,‬‬ ‫דעת לנו לא‬ ‫הרחבתנראה‬ ‫במעודדיכשמשהו‬ ‫למחות‬ ‫הספר‪,‬‬ ‫וגיבורת‬ ‫למיניהם‪,‬‬ ‫הייתה‬ ‫תמיד‬ ‫אמי‬ ‫לאחרים‪.‬‬ ‫לסלוח‬ ‫וכמובן‬ ‫עויות‪ ,‬אלוהים לשעבר‪ ,‬מבינה מה צריך לבלוע‬ ‫גננת‬ ‫ליוניברס‪.‬ניהל‬ ‫כולנו‪ .‬אבי‬ ‫המקלט של‬ ‫הח־ת‬ ‫הוא לא‬ ‫המשפחה‪:‬הגיע‬ ‫את הזה לא‬ ‫הידע‬ ‫להתחבר‬ ‫כדי‬ ‫הקשרים‬ ‫טווד עם מי‬ ‫ליט‬ ‫צפון‬ ‫נתרועע‪ .‬של‬ ‫בכללבשממות‬ ‫נתרועע‪,‬היאאםגדלה‬ ‫מהאינטרנט‪.‬‬ ‫ושל‬ ‫אבי‬ ‫של‬ ‫החברים‬ ‫רק‬ ‫מוגבלים‪.‬‬ ‫מאוד‬ ‫היו‬ ‫שלנו‬ ‫קוויבק לאב ביולוג‪ ,‬חוקר חרקים‪ ,‬העבירה את‬ ‫ובמשך משפ־‬ ‫חייםעם קרובי‬ ‫קשרים‬ ‫לצמחיםלנו‬ ‫כמעט לא היו‬ ‫אמי‪.‬‬ ‫שנים‬ ‫ובעלי‬ ‫זהו‪.‬בינות‬ ‫ילדותה‬ ‫הייתה‬ ‫שלו‬ ‫שהשיטה‬ ‫נכון‬ ‫כך‪.‬‬ ‫על‬ ‫אסר‬ ‫שלי‬ ‫אבא‬ ‫חה‪.‬‬ ‫"אכלתי כל מה שאכיל‪ ,‬כדי לנסות‪ .‬חלק מזה‬ ‫היינו‬ ‫לא‬ ‫חיובית‪:‬‬ ‫תוצאה‬ ‫לה‬ ‫הייתה‬ ‫אבל‬ ‫כוחנית‪,‬‬ ‫לא היה טעים"‪ .‬בשנות הת‪ 70‬בחרה לחיות למשך‬ ‫שסביבנו‪.‬‬ ‫ולנהלשל‬ ‫חקלאיתהנבלה‬ ‫לכל מעשי‬ ‫היא‬ ‫האנשים היום‪,‬‬ ‫אותה‪ ,‬ועד‬ ‫מודעיםבחווה‬ ‫עשור‬ ‫אבי הגן על‬ ‫נבלה‪.‬‬ ‫מעשי‬ ‫זה‬ ‫מה‬ ‫בכלל‬ ‫לא‬ ‫ידענו"אני מכירה את הפטריות שלי"‪.‬‬ ‫מעידה‪,‬‬ ‫הסיבות‬ ‫היו‬ ‫מה‬ ‫יודע‬ ‫לא‬ ‫אני‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫בדרכו‬ ‫משפחתו‬ ‫מלאכת הכתיבה של אטווד‪ ,‬יוצרת פורה‬ ‫אותו יותר‬ ‫הצדקתי‬ ‫השנים‪,‬‬ ‫שעברו‬ ‫יוצאככל‬ ‫באופןאבל‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫היומיום‬ ‫בתוך חיי‬ ‫שזורה‬ ‫דופן‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫המחלה‬ ‫את‬ ‫ירשתי‬ ‫אולי‬ ‫יודע‪,‬‬ ‫לא‬ ‫ויותר‪.‬‬ ‫"אני כמו חילזון"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬אני נושאת כל‬ ‫לאמחיי נזה־‬ ‫גדול‬ ‫שבמשך‬ ‫מתחרט‬ ‫אני לא‬ ‫מאמינה‬ ‫חלקהיא‬ ‫שלי"‪.‬‬ ‫זה הגב‬ ‫תמידעלעל‬ ‫שצריך‬ ‫מה‬ ‫מהם"‪.‬‬ ‫והתרחקתי‬ ‫מאנשים‬ ‫רתי‬ ‫באותה בקתת עץ מבודדת בהרים שבה יכול הסות‬ ‫פר לכתוב בחופשיות‪" :‬הייתי כותבת את אותה‬ ‫קלה‪ ,‬ובכל‬ ‫הייתיפיילי לא‬ ‫הזמןשל‬ ‫בספרו‬ ‫הקריאה‬ ‫מת‪1980‬‬ ‫משתגעת"‪.‬‬ ‫ובשאר‬ ‫הכמות‪,‬‬ ‫גיבת־‬ ‫אצמיח פי‬ ‫ואני‬ ‫אגדל‪,‬‬ ‫'ואני‬ ‫להפסיק‪.‬‬ ‫קשהבטורונטו‪ ,‬עם בעלה הסופר גראם‬ ‫זאת חיה‬ ‫היא‬ ‫סדרת ושתי)‬ ‫רסלינג‪,‬‬ ‫(הוצאת‬ ‫הואת‬ ‫סביבתית‪ ,‬תו‬ ‫פעילים‬ ‫שניהם‬ ‫תאנים' אחת‪.‬‬ ‫רות;לזוג בת‬ ‫סון‪.‬‬ ‫על אהבה‬ ‫סהרורית‬ ‫נובלה‬ ‫מוצהריםפיוטי;‬ ‫סיפור הזייתי‪,‬‬ ‫ונשיאי‬ ‫הירוקה‬ ‫הקנדית‬ ‫במפלגה‬ ‫מכים‬ ‫פוסט־טראומטי‪ ,‬פוסט‬ ‫צעיר‬ ‫של‬ ‫אפשרית‬ ‫בלתי של 'מועדון הציפור הנדירה'‪.‬‬ ‫כבוד‬ ‫למחוזות הדמיון‪.‬‬ ‫לכלשבורח‬ ‫איראן־עיראק‪,‬‬ ‫קלישאה‪,‬‬ ‫ניסיון תיוג או‬ ‫מלחמתזאת‪ ,‬בניגוד‬ ‫עם‬ ‫"יש הומו‪.‬‬ ‫ואחת‪ .‬אני‬ ‫עשרים‬ ‫"אני‬ ‫אתת‬ ‫אוהבשלו‬ ‫תנועותאנירבות‬ ‫טבעונית‪:‬‬ ‫אטוודבןאינה‬ ‫חמות למען זכויות בעלי חיים‪ ,‬והמניעים שלהן‬ ‫שונים‪ .‬אני לא טבעונית‪ :‬פולי סויה ושמן דקלים‬ ‫(רכיבים נפוצים בתזונה טבעונית) הפכו בעצת‬ ‫מם לכוחות הרסניים‪ .‬אפשר לקרוא לתזונה שלי‬ ‫השמש של אחר הצהריים"‪ ,‬נפתח הספר‪" .‬הדירה‬ ‫שלי נמצאת בפאתי העיר‪ .‬ליד הרציף‪ .‬במקום‬ ‫שהוא ממשלת הצדפים‪ ,‬ממשלת האלמוגים‪ ,‬בס־‬ ‫מוך לצערם האינסופי של הצבים"‪.‬‬ ‫הסיפור אמנם סוריאליסטי ‪ -‬אני מניחה שאמא‬ ‫שלך לא באמת גרה במצולות הים ‪ -‬אבל עד‬ ‫כמה דמותו של המספר מבוססת עליך?‬ ‫"הסיפור הזה‪ ,‬בחלקים‪ ,‬הוא סיפור החיים שלי‪,‬‬ ‫עם כל ההזיות והפנטזיות שמצאו דרך לחיי‪ .‬אפשר‬ ‫אולי לומר שזו הביוגרפיה הסוריאליסטית שלי‪ .‬אם‬ ‫כי הרבה היבטים בחיי המספר שונים מאוד מאלו‬ ‫שלי‪ .‬המספר הוא צעיר שלא הגיע עדיין לתשובות‬ ‫חותכות לגבי עצמו ולגבי אורח חייו‪ .‬כשאני הייתי‬ ‫בגילו‪ ,‬כבר מצאתי את התשובות לשאלות שיש לו‪.‬‬ ‫אבל אי־אפשר להכחיש את נקודות הדמיון בינינו‪:‬‬ ‫חוסר ביטחון תמידי‪ ,‬פחד‪ ,‬דיכאון הרסני‪ ,‬תחושה‬ ‫פיזית של גוף פצוע"‪.‬‬ ‫סיפרת בעבר שאתה סובל מבעיות נפשיות‪ .‬הפר־‬ ‫עה דו־קוטבית שגם הובילה לניסיונות התאבדות‪.‬‬ ‫איך המחלה משפיעה על החיים שלך? על הכתיבה?‬ ‫"המחלה כבשה חלק חשוב בחיים שלי‪ ,‬והש־‬ ‫פיעה גם על מערכות היחסים שלי‪ .‬למשך תקו־‬ ‫פות ארוכות החיים שלי ממש הושבתו בעקבות‬ ‫המחלה‪ .‬סבלתי מהפרעה דו־קוטבית מגיל צעיר‬ ‫מאוד‪ ,‬למרות שלא ידעתי מה זה‪ .‬אבל העיקר‬ ‫הוא שהמחלה לא הפריעה לכתיבה שלי‪ .‬כשהייתי‬ ‫מאושפז וקיבלתי טיפול בנזע חשמלי‪ ,‬כתבתי‬ ‫כמה פרקים טובים‪ .‬זאת אולי תהיה קלישאה‬ ‫לומר שאני נלחם במחלה באמצעות הכתיבה‪,‬‬ ‫אבל באופן כללי אין לי כוח לשחק את הגיבור‪.‬‬ ‫נקטתי דרך אחרת לגמרי‪ .‬שיתפתי את המחלה‬ ‫בכתיבה שלי‪ ,‬ושאבתי השראה מההשפעות שלה‪.‬‬ ‫תחת השפעת המחלה חוויתי חוויות מוזרות ומ־‬ ‫טלטלות‪ ,‬וכמובן מרות‪ ,‬שאפשר לזהות את עק־‬ ‫בותיהן בסיפורים שלי‪ .‬למען האמת‪ ,‬כל דבר‬ ‫שמאפשר לי לכתוב‪ ,‬אני מחשיב כגורל טוב"‪.‬‬ ‫"מסיבות נערכות בסתר‪ .‬מערכות‬ ‫יחסים מתקיימות בסתר‪ .‬להביע‬ ‫דעה אפשר רק בסתר‪ .‬הכל אסור‪:‬‬ ‫אהבה‪ ,‬סקס‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ריקודים‪.‬‬ ‫כשאתה חי באיראן אתה מבין‬ ‫מגיל צעיר שזה לא מקום רגיל"‬ ‫"אני מקווה לא לחיות בעוד עשר‬ ‫שנים‪ .‬היו לי חיים קשים והרסניים‪.‬‬ ‫אני עייף מאוד‪ ,‬והעולם המטונף הזה‬ ‫הוציא לי את החשק לחיות‪ .‬אני לא‬ ‫רוצה לשבת עוד עשור ולראות את כל‬ ‫הזוועות האלה‪ .‬בשבילי זה מספיק"‬ ‫איך בכלל התחלת לכתוב?‬ ‫"אמי היא משוררת‪ ,‬אבי אוהב ספרות‪ .‬בבית‬ ‫שלנו תמיד היו קוראים שירה עד אמצע הלי־‬ ‫לה עם חוג מצומצם של החברים של הוריי‪ .‬אני‪,‬‬ ‫שהייתי החבר הצעיר ביותר בחוג הזה ‪ -‬בהפ־‬ ‫רש גדול מכולם ‪ -‬הפכתי בסתר למשורר‪ .‬הייתי‬ ‫להוט‪ .‬מסוחרר מעייפות‪ ,‬הייתי יושב בלילות‪,‬‬ ‫בלי להבין בדיוק את מה שאני שומע‪ ,‬אבל המ־‬ ‫קצב והמוזיקה של השירים שבו את חושיי‪ .‬לפ־‬ ‫עמים הייתי מצרף חופן אותיות‪ ,‬הגאים ומילים‪,‬‬ ‫שלא הבנתי לגמרי את משמעויותיהם‪ .‬פיסות‬ ‫קטנות שלא נשאו שום משמעות‪ .‬רק התענגתי‬ ‫על הלחן‪ .‬בהתחלה לא העזתי‪ ,‬התביישתי‪ ,‬אבל‬ ‫לאט־לאט‪ ,‬מתחילת גיל הנעורים ובעידודה של‬ ‫אמי‪ ,‬התחלתי לכתוב ברצינות‪ .‬הרגשתי שאני‬ ‫יכול לעשות את זה"‪.‬‬ ‫מאז כתב כבר כמה ספרי שירה‪ ,‬שני רומנים‬ ‫וקובץ סיפורים קצרים‪ ,‬אבל רק אחד מהם פו־‬ ‫רסם באיראן‪ ,‬מולדתו‪ ,‬וגם הוא לא לאורך זמן‪.‬‬ ‫"מחזור השירים הראשון שלי‪' ,‬עריסת השמש'‪,‬‬ ‫ראה אור ב־‪ ,2005‬אחרי שמשרד הצנזור מחק‬ ‫ממנו שני שירים ארוכים‪ .‬זה היה הספר הראשון‬ ‫והאחרון שלי שהותר לפרסום באיראן‪ .‬הוא הודפס‬ ‫שלוש פעמים‪ ,‬ואז הופסק‪ ,‬כי משרד הצנזור שלל‬ ‫את רישיון הפרסום שלו‪ .‬אחרי 'עריסת השמש'‪,‬‬ ‫עשרה מחזורי שירים שלי לא הצליחו לקבל רי־‬ ‫שיון פרסום מטעם משרד התרבות וההדרכה של‬ ‫הרפובליקה האיסלאמית‪ .‬לכן התחלתי לעבוד עם‬ ‫מו"לים מחוץ לאיראן"‪.‬‬ ‫ספריו התפרסמו בגרמניה‪ ,‬בבריטניה‪ ,‬בקנדה‬ ‫ובארה"ב‪ ,‬אבל עד היום רק בפרסית‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫התרגום העברי של אורלי נוי ל'תאנים' הוא הת־‬ ‫רגום הראשון של ספר של פיילי לשפה זרה‪.‬‬ ‫"ביקשו ממני לשאלול אותך לדעתך על ת�ו‬ ‫כנית הגרעין ועל ההסכם עם איראן"‪ ,‬אני אומרת‬ ‫לו‪" ,‬אבל רציתי שזה יהיה ראיון בלי אקטואליה"‪.‬‬ ‫"מזל!" הוא מכריז‪" .‬אני שונא לדבר על דברים‬ ‫כאלה"‪.‬‬ ‫אבל אתה בכל צריך להסביר למה יש לך קעקוע‬ ‫של מגן דוד‪ .‬בכלל‪ ,‬יש בספר נוכחות מאוד בו־‬ ‫לטת של סממנים יהודיים‪ .‬אברהם‪ ,‬יצחק ויע־‬ ‫קב‪ .‬מלכת ישראל‪ .‬אפילו מחנות השמדה‪ .‬מה‬ ‫פתאום פיתחת משיכה ליהדות?‬ ‫"אין לי אהבה ליהדות או לאף דת אחרת‪ .‬אבל‬ ‫ההיסטוריה של עם ישראל תמיד הייתה בשבי־‬ ‫לי מקור השראה‪ .‬את סיפורי התורה אני אוהב‬ ‫בגלל האיכויות הטקסטואליות‪ ,‬בגלל המוזיקה‬ ‫של השפה העברית והשמות העבריים‪ .‬אני מש־‬ ‫תמש ברבים מהשמות האלה בסיפורים שלי‪ .‬כל‬ ‫אלה ביחד הם בשבילי דברים קדומים‪ ,‬טהורים‬ ‫ומלאי הוד‪ .‬תמונות מקוטעות שאינן מתחברות זו‬ ‫‪23‬‬ ‫לזו‪ ,‬כך שלעולם לא אוכל להסביר אותן‪ .‬תמונות‬ ‫שהופכות לסיפור ולשיר בי ובעבורי"‪.‬‬ ‫מאילו סופרים אתה שואב השראה?‬ ‫"למען האמת‪ ,‬אני לא חושב שהסיפורים שלי‬ ‫מושפעים מסופר כלשהו‪ .‬ההשראה שלי באה מה־‬ ‫פנטזיות שלי‪ .‬אני מעריץ את אלבר קאמי ואת‬ ‫ז'אן פול סארטר‪ ,‬כל הנעורים שלי חלפו עם ספ־‬ ‫רים כמו 'הזר'‪ ,‬אבל הכתיבה שלי לא מושפעת‬ ‫מהם‪ ,‬והעולם שלי לא דומה לעולם שלהם"‪.‬‬ ‫מה עם ספרות איראנית?‬ ‫"אני לא ממש עוקב אחרי פרוזה איראנית‪,‬‬ ‫ואני גם לא הקהל שלה‪ .‬מתישהו הפסקתי לעקוב‪.‬‬ ‫אבל צאדק הדאית הוא משהו אחר‪ .‬הוא לא דומה‬ ‫לאף אחד‪ .‬אני מהלל אותו בגלל קובץ הסיפורים‬ ‫'הינשוף העיוור'‪ .‬הוא באמת יחיד במינו"‪.‬‬ ‫אפשר להגיד שאתה הסופר האיראני ההומו‬ ‫הראשון?‬ ‫"אני לא המשורר האיראני ההומו הראשון ‪-‬‬ ‫ההיסטוריה של השירה הפרסית הקלאסית מלאה‬ ‫ענקים ספרותיים שמהללים אהוב בן מינם ‪ -‬אבל‬ ‫אני כן הסופר האיראני ההומו הראשון‪ .‬זה לא‬ ‫באמת משנה איזה מספר אני‪ ,‬אבל בדידותי בס־‬ ‫פרות המודרנית כשלעצמה העניקה כמה פנים‬ ‫ייחודיות לחיי המקצועיים‪ .‬העובדה שלא היה לי‬ ‫תקדים בפרוזה גרמה לעיתונות להתרגש ממני‬ ‫ולרוץ אליי‪ .‬והטיפול העיתונאי בסיפורים על‬ ‫חיי האסורים היה טיפול גולמי וראשוני"‪.‬‬ ‫במהלך הסיפור שלך‪ ,‬הגיבור נכנס להיריון‪.‬‬ ‫מאיפה זה הגיע?‬ ‫"בא לי ילד"‪.‬‬ ‫אתה יודע שבמערב הומואים יכולים להיות‬ ‫אבות לילדים‪.‬‬ ‫"אני לא אביא עוד נשמה שתסבול בעולם הזה"‪.‬‬ ‫גיבור הספר שלך נגעל מגברים בני ‪ .30‬אתה‬ ‫תהיה בן ‪ 30‬בקרוב‪ .‬אתה נגעל מעצמך עכשיו?‬ ‫"אני כבר לא סולד מעצמי‪ .‬אני יודע שהרבה‬ ‫פעמים לא הייתי טוב לעצמי‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬ ‫אני מאוהב בעצמי ויודע איך לאהוב את עצמי"‪.‬‬ ‫בני ‪ 30‬מגעילים אותו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי "רובם‬ ‫כבר קיבלו את ההחלטות המשמעותיות של‬ ‫חייהם"‪ .‬אתה כבר קיבלת את ההחלטות הח־‬ ‫שובות בחייך?‬ ‫"ההחלטות שקיבלתי קשורות יותר לעבר‪.‬‬ ‫מתחילת גיל הנעורים חשבתי שאני צריך לכ־‬ ‫תוב‪ ,‬ורק לכתוב‪ .‬זה העניין החשוב ביותר‪ .‬למ־‬ ‫עשה‪ ,‬זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות כמו‬ ‫שצריך‪ .‬דברים אחרים נכפו עליי בלי שאחליט‪.‬‬ ‫למשל לברוח מאיראן‪ ,‬דבר ששינה את חיי"‪.‬‬ ‫איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?‬ ‫"אני מקווה שלא אראה את עצמי בשום מקום‪.‬‬ ‫אני חושב שלחיות עוד עשור זה באמת בלתי נסבל"‪.‬‬ ‫אתה רציני?‬ ‫"היו לי חיים קשים והרסניים‪ .‬אני עייף מאוד‪,‬‬ ‫והעולם המטונף הזה הוציא לי את החשק לחיות‪.‬‬ ‫אני לא רוצה לשבת עוד עשור ולראות את כל‬ ‫הזוועות האלה‪ .‬בשבילי זה מספיק"‪.‬‬ ‫אבל אמרת שאתה אוהב את עצמך!‬ ‫"אני אוהב את עצמי‪ ,‬לא את החיים"‪.‬‬ ‫אין שום דבר שיכול לעשות את החיים לשווים?‬ ‫הצלחה? אהבה?‬ ‫"לא‪ .‬שום דבר הוא לא מספיק חזק ונחשק‬ ‫עד כדי כך שיהיה יותר טוב מאשר לא להיות‪.‬‬ ‫על הצלחה בכלל אל תסמכי‪ .‬ואהבה‪ ...‬פעם אחת‬ ‫ויחידה חוויתי אהבה שגרמה לי‪ ,‬בפעם הראשונה‬ ‫בחיי‪ ,‬לרצות לחיות‪ .‬רציתי שימשיך‪ .‬הייתה לי‬ ‫תשוקה מוזרה לחיות עוד שנים‪ .‬אבל אחרי החוויה‬ ‫ההיא‪ ,‬אחרי ההתמוטטות ההיא‪ ,‬הכל חזר לקדמו־‬ ‫תו‪ .‬שוב איבדתי את הרצון לחיות"‪.‬‬ ‫אתה לא חושב שזה יכול לקרות שוב?‬ ‫"לא‪ .‬שום דבר לא חוזר על עצמו"‪† .‬‬