‫שיעור בנושא יום השואה ועיצוב הזיכרון ההיסטורי‬ ‫עמרי די‪-‬נור‬ ‫מטרת המפגש‪:‬‬ ‫לעמוד על תהליכי השינוי בעיצוב הזיכרון ההיסטורי של השואה‪ ,‬וכיצד הם קשורים לתהליכי שינוי‬ ‫בחברה הישראלית בכלל‪ ,‬בדגש על מעבר מקולקטיביזם ציוני להפרטה פוסט ציונית‬ ‫חלק א'‪ :‬שמש אסוציאציות )רבע שעה(‪:‬‬ ‫מה אומרת לכם המילה 'שואה'? מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו?‬ ‫מתוך האסוציאציות‪ ,‬מוצאים את אלו הקשורות לזיכרון‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬מהו זיכרון? איזה תפקיד יש לו בחיים האנושיים? לשם מה אנחנו צריכים אותו?‬ ‫האם זיכרון הוא דבר סטטי‪ ,‬בלתי תלוי וקבוע‪ ,‬או שמא משתנה‪ ,‬תלוי ודינמי?‬ ‫מטרת השיעור היא להראות כי זיכרון אינו דבר קבוע ויציב‪ ,‬אלא פונקציה התלויה בנקודת המבט‪,‬‬ ‫מערכת הערכים והנסיבות ההיסטוריות‪ .‬ננסה להבין היום כיצד מתעצב זיכרון באופן כללי‪ ,‬ובאופן‬ ‫ספציפי מה משפיע על עיצוב זיכרון השואה‬ ‫חלק ב' )שעה(‪:‬‬ ‫קוראים את הטקסט על עיצוב זיכרון השואה והפרטת הזיכרון של דני גוטווין )ראו נספח שני(‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬הטקסט אינו מייצג בהכרח את עמדתי האישית‪ ,‬ומציג תפישה מסוימת המנתחת את זיכרון‬ ‫השואה מזווית חברתית‪-‬כלכלית‪-‬פוליטית‪ .‬לא חייבים להסכים עם העמדה הזו‪ ,‬אבל אני חושב שהיא‬ ‫בהחלט מעלה טענה חשובה שקשה להתעלם ממנה ושווה לתת עליה את הדין‪ ,‬ולכן בחרתי לעסוק בה‪.‬‬ ‫הצגת תהליך עיצוב זיכרון השואה מקום המדינה עד משפט אייכמן )הזיכרון הממלכתי המשוסע(‪,‬‬ ‫ממשפט אייכמן ועד שנות ה‪) 80-‬הזיכרון המולאם( ומשנות ה‪ 80-‬עד ימינו )הזיכרון המופרט(‬ ‫דיון בקבוצות‪:‬‬ ‫האם אתם מסכימים עם הניתוח של גוטווין?‬ ‫על מה לדעתכם הניתוח הזה מעיד? מה בעצם התופעה שאנחנו רואים כאן?‬ ‫מה הגורמים לתופעה הזו? ומהן תוצאותיה? איך היא משפיעה על החברה הישראלית?‬ ‫מה יכולות להיות לדעתכן ההשלכות של תהליך זה על זכר השואה?‬ ‫השואה היא אתגר פילוסופי‪ ,‬פסיכולוגי והיסטורי שקשה מאוד להתמודד איתו‪ .‬היא כזו משום שהיא‬ ‫מציגה בפנינו את הקיום האנושי במלוא כיעורו‪ ,‬ואת הרוע שהוא מסוגל להגיע אליו במלוא הבנאליות‬ ‫שלו‪ .‬ה'צרה' עם זיכרון השואה היא שמי שהוא מספיק רגיש ואנושי בשביל להזדעזע ממנה‪ ,‬לא מסוגל‬ ‫להבין אותה‪ ,‬ומי שמסוגל להבין אותה כנראה צריך להיות מספיק אטום וחסר רגישות בשביל להית‬ ‫מסוגל לעשות זאת‪ .‬יוצא מכאן שמי שמנסה להבין ולהכיל את זיכרון השואה לא מסוגל לעשות זאת‪,‬‬ ‫ומי שמסוגל לעשות זאת לא בהכרח רוצה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצרות מספר מגמות המשנות את היחס‬ ‫לשואה‪:‬‬ ‫א‪ .‬הכחשה‪ -‬באמצעות הכחשת השואה‪ ,‬אנחנו מדמים סיטואציה בה היא מעולם לא התרחשה‪,‬‬ ‫ולכן לא צריכים להתמודד איתה‪ .‬הכחשת השואה מהווה הזדמנות 'להפטר' מן האחריות של‬ ‫העולם לזוועה‪ ,‬ומבטלת את הסבל של כל מי שנספה בשואה‪ ,‬ובמיוחד העם היהודי‬ ‫ב‪ .‬השטחה‪ -‬הפיכת השואה לאירוע כלל אנושי‪ ,‬שאינו ייחודי לעם זה או אחר‪ ,‬ואינו נושא‬ ‫מרכיבים ייחודיים כאלו או אחרים‪ .‬השואה הופכת לטרגדיה אנושית 'רגילה'‪ ,‬כמו כל אסון‬ ‫קשה אחר בחיים‪ ,‬או שאינה ייחודית לעם זה או אחר‪ .‬בצורה זו‪ ,‬השואה מאבדת ממעמדה‬ ‫השונה והייחודי בזיכרון ההיסטורי‬ ‫ג‪ .‬קהות חושים‪ -‬קבלה של עומק הטרגדיה וייחודיותה בהיסטוריה האנושית‪ ,‬וגם את מקומו‬ ‫הייחודי של העם היהודי בתוכה‪ ,‬אך מתוך חוסר יכולת להתמודד עם גודלה‪ ,‬נוצרת קהות‬ ‫חושים‪ ,‬המתבטאת בציניות ואטימות כלפי הזיכרון ההיסטורי המתקהה‬ ‫ד‪ .‬הפרטה‪ -‬קבלה של הטרגדיה האנושית של השואה‪ ,‬אך רק כמקרים בודדים של פרטים‪ ,‬ולא‬ ‫של עם כזה או אחר‪ .‬מהלך זה מנסה לבטל ולטשטש את המרכיבים הלאומיים הייחודיים של‬ ‫השואה‪ ,‬וכך מבטל את מעמדה הייחודי בזיכרון ההיסטורי‬ ‫שאלה‪ :‬מה יכולות לדעתכן להיות ההשלכות של תהליך כזה על זיכרון השואה‪ ,‬ועל החברה בכלל?‬ ‫האם לדעתכם זיכרון השואה והחברה הישראלית קשורות אחת בשנייה? כיצד?‬ ‫מה יכול להיות האינטרס של מי שמנסה לשנות או להשפיע על זכר השואה? האם נעשה שימוש פוליטי‬ ‫בזיכרון השואה? אם כן‪ ,‬האם זהו דבר חיובי או שלילי? מדוע?‬ ‫האם ישנם מרכיבים שלדעתכם צריכים להבליט בזיכרון השואה? אלו? מדוע?‬ ‫מה ניתן ללמוד מהתהליך של הפרטת הזיכרון על תהליכים בחברה הישראלית בכלל?‬ ‫האם לדעתכם צריכים לתת תשובה לתהליכים הללו? איזו? כיצד יש להגיב אליהם?‬ ‫חלק ג'‪ -‬קריאה של הכתבה עם קלוד לנדסמן‪ .‬ראה נספח )‪ 15‬דקות(‬ ‫סיכום )לפי הדינמיקה שנוצרה בדיון בקבוצה(‬ ‫נספח ראשון‪:‬‬ ‫"שואה" הוא זיכרון חי‬ ‫יוצר "שואה"‪ ,‬קלוד לנצמן‪ ,‬עונה במאמר מיוחד ל"ישראל שישבת" למכחישי השואה המודרניים‪,‬‬ ‫ובראשם נשיא איראן‪ ,‬מחמוד אחמדינג'אד • "ההשמדה )בשואה( היתה מוחלטת‪ :‬בני האדם נרצחו‬ ‫אבל גם ההשמדה עצמה הוכחדה‪ .‬זה היה הרצח המושלם‪ :‬הכחשה בזמן מעשה‪ ...‬הכחשת השואה‬ ‫של אחמדינג'אד היום היתה כבר אז בלב ליבה של התוכנית הנאצית"‬ ‫קלוד לנצמן‬ ‫פסטיבל הסרטים של איסטנבול הקרין ב‪ 9-‬באפריל האחרון את הסרט "שואה" עם כתוביות בשפה‬ ‫הטורקית לקהל שהיה רובו ככולו מוסלמי‪ .‬הסרט שלי התקבל באופן חיובי מאוד על ידי הצופים ואף‬ ‫התברג בין עשרת הסרטים )"‪ ("TOP TEN‬הנבחרים‪.‬‬ ‫קודם לכן‪ ,‬ערוץ טלוויזיה חשוב בכבלים המשדר לאיראן מלוס אנג'לס שידר את הסרט "שואה" עם‬ ‫כתוביות בשפה הפרסית‪ ,‬שעה אחת ביום‪ ,‬במשך תשעה ימים‪ .‬הם שידרו שוב כעבור שבוע ימים‪ ,‬הפעם‬ ‫בפרקים של שעתיים וחצי כל אחד‪.‬‬ ‫סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית "פארס" גינתה את שידור הסרט "שואה"‪ ,‬והאשימה את המהלך‬ ‫"כניסיון של ישראל להעמיד את העם האיראני כמטרה מול התעמולה שלה‪ ,‬ולבלום את המאמצים‬ ‫שמשקיעה איראן בארגונים הבינלאומיים השונים במטרה להפריך את הטענות הקשורות למיתוס‬ ‫השואה"‪ .‬אולם מאות הודעות דואר אלקטרוני ושיחות טלפון מצופים באיספהאן‪ ,‬בשיראז‪ ,‬במשהאד‬ ‫ובערים אחרות ברחבי איראן היו בעלות אופי חיובי ביותר‪ ,‬וביטאו מסר כללי אחיד שביקש להביע רק‬ ‫דבר אחד‪ :‬שידור הסרט היה רגע היסטורי אמיתי‪.‬‬ ‫אלא שנשיאה הנוכחי של איראן‪ ,‬מחמוד אחמדינג'אד‪ ,‬הגיב באופן אלים ביותר להקרנת הסרט‪ .‬הוא‬ ‫נשא את נאום הכחשת השואה הראשון שלו ב‪ ,2005-‬מעט מאוד זמן לאחר שנכנס לתפקיד‪" :‬השואה‬ ‫מעולם לא התקיימה‪ ,‬זוהי המצאה של היהודים ושל הציונים"‪ ,‬אמר‪ .‬מאז הוא ממשיך בהתמדה‬ ‫באופן פנאטי יותר ויותר להביע אותה עמדה בכל הזדמנות שניתנת לו‪.‬‬ ‫אחמדיניג'אד אף הזמין ספר‪ ,‬כביכול מדעי‪ ,‬ממכון מחקר מדעי שהוא המכון הפוליטי של איראן‪ ,‬גוף‬ ‫ממשלתי‪.‬‬ ‫המכון פירסם עלון‪ ,‬מעין עבודת מחקר המחזיקה חמישים עמודים בשפה הפרסית‪ ,‬תחת הכותרת‪:‬‬ ‫"שואה ‪ -‬סרט תעמולה"‪ .‬את העלון חיבר עומיד רזאיי‪ ,‬ובמבוא שלו אפשר לקרוא את הדברים‬ ‫הבאים‪" :‬קלוד לנצמן‪ ,‬איש קולנוע יהודי ובמאי הסרט המפורסם 'שואה'‪ ,‬הוא אחד המגינים‬ ‫החשובים ביותר של השואה‪ .‬הוא ביים את 'שואה' כמו סרט תעודה )או כמו מסמך( כדי להוכיח‬ ‫שהשואה אכן התרחשה‪ .‬חשוב ביותר לבחון היטב את הסרט ולהציג את השקרים שלו כדי להפריך‬ ‫טוב יותר את השואה"‪.‬‬ ‫לא ביימתי את הסרט "שואה" כדי לענות למכחישי השואה ולהוכיח להם שהם טועים‪ .‬תמיד עשיתי‬ ‫שימוש בנוסחה של חברי הטוב‪ ,‬ההיסטוריון הגדול פייר וידאל‪-‬נאקה‪" :‬אסור לדבר עם מכחישי‬ ‫שואה‪ .‬אפשר לדבר עליהם אבל לדבר איתם ‪ -‬לעולם לא"‪" .‬שואה" אינו סרט שמטרתו להוכיח את‬ ‫מציאות ההשמדה הנאצית של ‪ 6‬מיליון יהודים ‪ -‬גברים‪ ,‬נשים וילדים ‪ -‬זה לא דבר שצריך "להוכיח"‪.‬‬ ‫מספיק לבקר בחלקות היהודיות של בתי הקברות הפאריסאיים‪.‬‬ ‫לא נדיר לראות צילום על מצבת קבר עם הכיתוב "מת )מתה(‪ ,‬נהרג )נהרגה( או נרצח )נרצחה(‬ ‫באושוויץ )או טרבלינקה( ב‪) 1942-‬או ב‪ ."(1943-‬לעיתים התאריך מפורט יותר אבל יש לזה אותה‬ ‫משמעות מזעזעת‪ :‬הקברים ריקים מגופות‪ ,‬מעצמות‪.‬‬ ‫אפר הקורבנות היהודים פוזר זמן רב קודם לכן בנהרות או באגמים בפולין‪ ,‬וכל שנותר מהם זה אותו‬ ‫צילום על מצבה‪ ,‬כאילו הניצולים לא יכולים לקבל את העובדה המצמררת הזו של היעלמות יקיריהם‪.‬‬ ‫ההוכחה היחידה היא כאן‪ ,‬בלתי ניתנת להפרכה ומיועדת להיות מועברת ללא כל דופי מדור לדור עד‬ ‫לסוף הימים‪.‬‬ ‫הפשע המושלם‬ ‫כש"שואה" הוקרן בפעם הראשונה ב‪ 1987-‬בערוץ הטלוויזיה הצרפתי הראשון )‪ ,(TF1‬מכחישי השואה‬ ‫הצרפתים עשו את כל מה שיכלו‪ ,‬השתמשו בכל דרך אפשרית שניתנה להם‪ ,‬כדי להניא את הצופים‬ ‫הצרפתים מלצפות בסרט‪ .‬הם פירסמו והפיצו כרזות ומסרים שנשאו את המסר הבא‪" :‬פיתחו עיניים‬ ‫ שיברו את הטלוויזיה"‪ .‬הם הבינו כי הסרט שלי‪ ,‬שבו לא רואים אפילו גופה אחת‪ ,‬היה מבחינתם‬‫הסכנה הגדולה ביותר לתזת הכחשת השואה שלהם‪.‬‬ ‫אין ולו גופה אחת שמוצגת ב"שואה"‪ ,‬זו האמת‪ ,‬אבל זו מציאות ההשמדה עצמה‪ ,‬שהיא מקור הצלחת‬ ‫"שואה"‪ .‬לתמונות הארכיון המוכרות‪ ,‬המציגות גופות נערמות על ידי בולדוזרים אין כל קשר למחנות‬ ‫ההשמדה‪ ,‬הן צולמו בגרמניה בזמן פתיחת מחנות הריכוז‪ .‬המתים היו קורבנות של מגיפת טיפוס‪.‬‬ ‫שלוש שעות לאחר הגעת "משלוח" של שלושה‪ ,‬ארבעה‪ ,‬חמישה אלפים של בני אדם למחנות ההשמדה‬ ‫טרבלינקה‪ ,‬סוביבור‪ ,‬חלמנו‪ ,‬בלז'ץ או אושוויץ‪ ,‬המוות כבר ביצע את זממו‪ :‬כולם‪ ,‬כולן‪ ,‬מתו; נחנקו‬ ‫בגז וגופותיהם נשרפו בתנורים או על מוקדים באוויר הפתוח‪ .‬העצמות הגדולות‪ ,‬שעמדו בפני האש‪,‬‬ ‫נכתשו באבנים‪ .‬האפר שהועמס בשקים נזרק לאוויר‪ .‬שום דבר לא נשאר‪ ,‬כל שריד‪ ,‬כל זכר; ההשמדה‬ ‫הייתה מוחלטת‪ :‬בני האדם נרצחו אבל גם ההשמדה עצמה הוכחדה‪ .‬זה היה הרצח המושלם‪ :‬הכחשה‬ ‫בזמן מעשה‪.‬‬ ‫אנחנו רואים היום שהכחשת השואה של מר פוריסון ושל מר אחמדינג'אד הייתה כבר בלב ליבה של‬ ‫התוכנית הנאצית‪ .‬להפוך לכרוז שלה היום‪ ,‬זה כמו לתמוך בנאציזם‪ .‬בניתוח אחרון‪ ,‬האנטישמיות‬ ‫היא הידרה בעלת אלף ראשים‪ ,‬שתמיד מתחדשת וממשיכה לחתור למטרה האחת שלה‪ ,‬שהיא תמיד‬ ‫אותה המטרה‪ :‬מוות ליהודים‪ .‬וכדי לאפשר את המוות פעם נוספת היא צריכה להכחיש שההרג כבר‬ ‫בוצע בעבר‪.‬‬ ‫"שואה" אינו הוכחה‪ ,‬הנשיא אחמדינג'אד‪ ,‬הוא הרבה יותר מזה‪" :‬שואה"‪ ,‬במענה להרס העקבות‪,‬‬ ‫בונה זיכרון חי‪ ,‬שאליו מצטרפת מקהלת קולות ופרצופים‪ :‬אלה של הקורבנות‪ ,‬של הרוצחים ושל‬ ‫העדים שהיו קרובים ביותר לטרגדיה‪ .‬הזיכרון הזה הוא ההתגשמות עצמה‪ ,‬יקרה כמו הדם‪ ,‬חותמת‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫נספח שני‬ ‫מתוך‪ :‬הפרטת השואה‪ :‬פוליטיקה‪ ,‬זכרון והיסטוריוגרפיה‪ ,‬דפים לחקר תקופת השואה‪ ,‬מאסף טו‪,‬‬ ‫‪1998‬‬