שיעור בנושא יום השואה ועיצוב הזיכרון ההיסטורי

‫שיעור בנושא יום השואה ועיצוב הזיכרון ההיסטורי‬
‫עמרי די‪-‬נור‬
‫מטרת המפגש‪:‬‬
‫לעמוד על תהליכי השינוי בעיצוב הזיכרון ההיסטורי של השואה‪ ,‬וכיצד הם קשורים לתהליכי שינוי‬
‫בחברה הישראלית בכלל‪ ,‬בדגש על מעבר מקולקטיביזם ציוני להפרטה פוסט ציונית‬
‫חלק א'‪ :‬שמש אסוציאציות )רבע שעה(‪:‬‬
‫מה אומרת לכם המילה 'שואה'? מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו?‬
‫מתוך האסוציאציות‪ ,‬מוצאים את אלו הקשורות לזיכרון‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מהו זיכרון? איזה תפקיד יש לו בחיים האנושיים? לשם מה אנחנו צריכים אותו?‬
‫האם זיכרון הוא דבר סטטי‪ ,‬בלתי תלוי וקבוע‪ ,‬או שמא משתנה‪ ,‬תלוי ודינמי?‬
‫מטרת השיעור היא להראות כי זיכרון אינו דבר קבוע ויציב‪ ,‬אלא פונקציה התלויה בנקודת המבט‪,‬‬
‫מערכת הערכים והנסיבות ההיסטוריות‪ .‬ננסה להבין היום כיצד מתעצב זיכרון באופן כללי‪ ,‬ובאופן‬
‫ספציפי מה משפיע על עיצוב זיכרון השואה‬
‫חלק ב' )שעה(‪:‬‬
‫קוראים את הטקסט על עיצוב זיכרון השואה והפרטת הזיכרון של דני גוטווין )ראו נספח שני(‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הטקסט אינו מייצג בהכרח את עמדתי האישית‪ ,‬ומציג תפישה מסוימת המנתחת את זיכרון‬
‫השואה מזווית חברתית‪-‬כלכלית‪-‬פוליטית‪ .‬לא חייבים להסכים עם העמדה הזו‪ ,‬אבל אני חושב שהיא‬
‫בהחלט מעלה טענה חשובה שקשה להתעלם ממנה ושווה לתת עליה את הדין‪ ,‬ולכן בחרתי לעסוק בה‪.‬‬
‫הצגת תהליך עיצוב זיכרון השואה מקום המדינה עד משפט אייכמן )הזיכרון הממלכתי המשוסע(‪,‬‬
‫ממשפט אייכמן ועד שנות ה‪) 80-‬הזיכרון המולאם( ומשנות ה‪ 80-‬עד ימינו )הזיכרון המופרט(‬
‫דיון בקבוצות‪:‬‬
‫האם אתם מסכימים עם הניתוח של גוטווין?‬
‫על מה לדעתכם הניתוח הזה מעיד? מה בעצם התופעה שאנחנו רואים כאן?‬
‫מה הגורמים לתופעה הזו? ומהן תוצאותיה? איך היא משפיעה על החברה הישראלית?‬
‫מה יכולות להיות לדעתכן ההשלכות של תהליך זה על זכר השואה?‬
‫השואה היא אתגר פילוסופי‪ ,‬פסיכולוגי והיסטורי שקשה מאוד להתמודד איתו‪ .‬היא כזו משום שהיא‬
‫מציגה בפנינו את הקיום האנושי במלוא כיעורו‪ ,‬ואת הרוע שהוא מסוגל להגיע אליו במלוא הבנאליות‬
‫שלו‪ .‬ה'צרה' עם זיכרון השואה היא שמי שהוא מספיק רגיש ואנושי בשביל להזדעזע ממנה‪ ,‬לא מסוגל‬
‫להבין אותה‪ ,‬ומי שמסוגל להבין אותה כנראה צריך להיות מספיק אטום וחסר רגישות בשביל להית‬
‫מסוגל לעשות זאת‪ .‬יוצא מכאן שמי שמנסה להבין ולהכיל את זיכרון השואה לא מסוגל לעשות זאת‪,‬‬
‫ומי שמסוגל לעשות זאת לא בהכרח רוצה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נוצרות מספר מגמות המשנות את היחס‬
‫לשואה‪:‬‬
‫א‪ .‬הכחשה‪ -‬באמצעות הכחשת השואה‪ ,‬אנחנו מדמים סיטואציה בה היא מעולם לא התרחשה‪,‬‬
‫ולכן לא צריכים להתמודד איתה‪ .‬הכחשת השואה מהווה הזדמנות 'להפטר' מן האחריות של‬
‫העולם לזוועה‪ ,‬ומבטלת את הסבל של כל מי שנספה בשואה‪ ,‬ובמיוחד העם היהודי‬
‫ב‪ .‬השטחה‪ -‬הפיכת השואה לאירוע כלל אנושי‪ ,‬שאינו ייחודי לעם זה או אחר‪ ,‬ואינו נושא‬
‫מרכיבים ייחודיים כאלו או אחרים‪ .‬השואה הופכת לטרגדיה אנושית 'רגילה'‪ ,‬כמו כל אסון‬
‫קשה אחר בחיים‪ ,‬או שאינה ייחודית לעם זה או אחר‪ .‬בצורה זו‪ ,‬השואה מאבדת ממעמדה‬
‫השונה והייחודי בזיכרון ההיסטורי‬
‫ג‪ .‬קהות חושים‪ -‬קבלה של עומק הטרגדיה וייחודיותה בהיסטוריה האנושית‪ ,‬וגם את מקומו‬
‫הייחודי של העם היהודי בתוכה‪ ,‬אך מתוך חוסר יכולת להתמודד עם גודלה‪ ,‬נוצרת קהות‬
‫חושים‪ ,‬המתבטאת בציניות ואטימות כלפי הזיכרון ההיסטורי המתקהה‬
‫ד‪ .‬הפרטה‪ -‬קבלה של הטרגדיה האנושית של השואה‪ ,‬אך רק כמקרים בודדים של פרטים‪ ,‬ולא‬
‫של עם כזה או אחר‪ .‬מהלך זה מנסה לבטל ולטשטש את המרכיבים הלאומיים הייחודיים של‬
‫השואה‪ ,‬וכך מבטל את מעמדה הייחודי בזיכרון ההיסטורי‬
‫שאלה‪ :‬מה יכולות לדעתכן להיות ההשלכות של תהליך כזה על זיכרון השואה‪ ,‬ועל החברה בכלל?‬
‫האם לדעתכם זיכרון השואה והחברה הישראלית קשורות אחת בשנייה? כיצד?‬
‫מה יכול להיות האינטרס של מי שמנסה לשנות או להשפיע על זכר השואה? האם נעשה שימוש פוליטי‬
‫בזיכרון השואה? אם כן‪ ,‬האם זהו דבר חיובי או שלילי? מדוע?‬
‫האם ישנם מרכיבים שלדעתכם צריכים להבליט בזיכרון השואה? אלו? מדוע?‬
‫מה ניתן ללמוד מהתהליך של הפרטת הזיכרון על תהליכים בחברה הישראלית בכלל?‬
‫האם לדעתכם צריכים לתת תשובה לתהליכים הללו? איזו? כיצד יש להגיב אליהם?‬
‫חלק ג'‪ -‬קריאה של הכתבה עם קלוד לנדסמן‪ .‬ראה נספח )‪ 15‬דקות(‬
‫סיכום )לפי הדינמיקה שנוצרה בדיון בקבוצה(‬
‫נספח ראשון‪:‬‬
‫"שואה" הוא זיכרון חי‬
‫יוצר "שואה"‪ ,‬קלוד לנצמן‪ ,‬עונה במאמר מיוחד ל"ישראל שישבת" למכחישי השואה המודרניים‪,‬‬
‫ובראשם נשיא איראן‪ ,‬מחמוד אחמדינג'אד • "ההשמדה )בשואה( היתה מוחלטת‪ :‬בני האדם נרצחו‬
‫אבל גם ההשמדה עצמה הוכחדה‪ .‬זה היה הרצח המושלם‪ :‬הכחשה בזמן מעשה‪ ...‬הכחשת השואה‬
‫של אחמדינג'אד היום היתה כבר אז בלב ליבה של התוכנית הנאצית"‬
‫קלוד לנצמן‬
‫פסטיבל הסרטים של איסטנבול הקרין ב‪ 9-‬באפריל האחרון את הסרט "שואה" עם כתוביות בשפה‬
‫הטורקית לקהל שהיה רובו ככולו מוסלמי‪ .‬הסרט שלי התקבל באופן חיובי מאוד על ידי הצופים ואף‬
‫התברג בין עשרת הסרטים )"‪ ("TOP TEN‬הנבחרים‪.‬‬
‫קודם לכן‪ ,‬ערוץ טלוויזיה חשוב בכבלים המשדר לאיראן מלוס אנג'לס שידר את הסרט "שואה" עם‬
‫כתוביות בשפה הפרסית‪ ,‬שעה אחת ביום‪ ,‬במשך תשעה ימים‪ .‬הם שידרו שוב כעבור שבוע ימים‪ ,‬הפעם‬
‫בפרקים של שעתיים וחצי כל אחד‪.‬‬
‫סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית "פארס" גינתה את שידור הסרט "שואה"‪ ,‬והאשימה את המהלך‬
‫"כניסיון של ישראל להעמיד את העם האיראני כמטרה מול התעמולה שלה‪ ,‬ולבלום את המאמצים‬
‫שמשקיעה איראן בארגונים הבינלאומיים השונים במטרה להפריך את הטענות הקשורות למיתוס‬
‫השואה"‪ .‬אולם מאות הודעות דואר אלקטרוני ושיחות טלפון מצופים באיספהאן‪ ,‬בשיראז‪ ,‬במשהאד‬
‫ובערים אחרות ברחבי איראן היו בעלות אופי חיובי ביותר‪ ,‬וביטאו מסר כללי אחיד שביקש להביע רק‬
‫דבר אחד‪ :‬שידור הסרט היה רגע היסטורי אמיתי‪.‬‬
‫אלא שנשיאה הנוכחי של איראן‪ ,‬מחמוד אחמדינג'אד‪ ,‬הגיב באופן אלים ביותר להקרנת הסרט‪ .‬הוא‬
‫נשא את נאום הכחשת השואה הראשון שלו ב‪ ,2005-‬מעט מאוד זמן לאחר שנכנס לתפקיד‪" :‬השואה‬
‫מעולם לא התקיימה‪ ,‬זוהי המצאה של היהודים ושל הציונים"‪ ,‬אמר‪ .‬מאז הוא ממשיך בהתמדה‬
‫באופן פנאטי יותר ויותר להביע אותה עמדה בכל הזדמנות שניתנת לו‪.‬‬
‫אחמדיניג'אד אף הזמין ספר‪ ,‬כביכול מדעי‪ ,‬ממכון מחקר מדעי שהוא המכון הפוליטי של איראן‪ ,‬גוף‬
‫ממשלתי‪.‬‬
‫המכון פירסם עלון‪ ,‬מעין עבודת מחקר המחזיקה חמישים עמודים בשפה הפרסית‪ ,‬תחת הכותרת‪:‬‬
‫"שואה ‪ -‬סרט תעמולה"‪ .‬את העלון חיבר עומיד רזאיי‪ ,‬ובמבוא שלו אפשר לקרוא את הדברים‬
‫הבאים‪" :‬קלוד לנצמן‪ ,‬איש קולנוע יהודי ובמאי הסרט המפורסם 'שואה'‪ ,‬הוא אחד המגינים‬
‫החשובים ביותר של השואה‪ .‬הוא ביים את 'שואה' כמו סרט תעודה )או כמו מסמך( כדי להוכיח‬
‫שהשואה אכן התרחשה‪ .‬חשוב ביותר לבחון היטב את הסרט ולהציג את השקרים שלו כדי להפריך‬
‫טוב יותר את השואה"‪.‬‬
‫לא ביימתי את הסרט "שואה" כדי לענות למכחישי השואה ולהוכיח להם שהם טועים‪ .‬תמיד עשיתי‬
‫שימוש בנוסחה של חברי הטוב‪ ,‬ההיסטוריון הגדול פייר וידאל‪-‬נאקה‪" :‬אסור לדבר עם מכחישי‬
‫שואה‪ .‬אפשר לדבר עליהם אבל לדבר איתם ‪ -‬לעולם לא"‪" .‬שואה" אינו סרט שמטרתו להוכיח את‬
‫מציאות ההשמדה הנאצית של ‪ 6‬מיליון יהודים ‪ -‬גברים‪ ,‬נשים וילדים ‪ -‬זה לא דבר שצריך "להוכיח"‪.‬‬
‫מספיק לבקר בחלקות היהודיות של בתי הקברות הפאריסאיים‪.‬‬
‫לא נדיר לראות צילום על מצבת קבר עם הכיתוב "מת )מתה(‪ ,‬נהרג )נהרגה( או נרצח )נרצחה(‬
‫באושוויץ )או טרבלינקה( ב‪) 1942-‬או ב‪ ."(1943-‬לעיתים התאריך מפורט יותר אבל יש לזה אותה‬
‫משמעות מזעזעת‪ :‬הקברים ריקים מגופות‪ ,‬מעצמות‪.‬‬
‫אפר הקורבנות היהודים פוזר זמן רב קודם לכן בנהרות או באגמים בפולין‪ ,‬וכל שנותר מהם זה אותו‬
‫צילום על מצבה‪ ,‬כאילו הניצולים לא יכולים לקבל את העובדה המצמררת הזו של היעלמות יקיריהם‪.‬‬
‫ההוכחה היחידה היא כאן‪ ,‬בלתי ניתנת להפרכה ומיועדת להיות מועברת ללא כל דופי מדור לדור עד‬
‫לסוף הימים‪.‬‬
‫הפשע המושלם‬
‫כש"שואה" הוקרן בפעם הראשונה ב‪ 1987-‬בערוץ הטלוויזיה הצרפתי הראשון )‪ ,(TF1‬מכחישי השואה‬
‫הצרפתים עשו את כל מה שיכלו‪ ,‬השתמשו בכל דרך אפשרית שניתנה להם‪ ,‬כדי להניא את הצופים‬
‫הצרפתים מלצפות בסרט‪ .‬הם פירסמו והפיצו כרזות ומסרים שנשאו את המסר הבא‪" :‬פיתחו עיניים‬
‫ שיברו את הטלוויזיה"‪ .‬הם הבינו כי הסרט שלי‪ ,‬שבו לא רואים אפילו גופה אחת‪ ,‬היה מבחינתם‬‫הסכנה הגדולה ביותר לתזת הכחשת השואה שלהם‪.‬‬
‫אין ולו גופה אחת שמוצגת ב"שואה"‪ ,‬זו האמת‪ ,‬אבל זו מציאות ההשמדה עצמה‪ ,‬שהיא מקור הצלחת‬
‫"שואה"‪ .‬לתמונות הארכיון המוכרות‪ ,‬המציגות גופות נערמות על ידי בולדוזרים אין כל קשר למחנות‬
‫ההשמדה‪ ,‬הן צולמו בגרמניה בזמן פתיחת מחנות הריכוז‪ .‬המתים היו קורבנות של מגיפת טיפוס‪.‬‬
‫שלוש שעות לאחר הגעת "משלוח" של שלושה‪ ,‬ארבעה‪ ,‬חמישה אלפים של בני אדם למחנות ההשמדה‬
‫טרבלינקה‪ ,‬סוביבור‪ ,‬חלמנו‪ ,‬בלז'ץ או אושוויץ‪ ,‬המוות כבר ביצע את זממו‪ :‬כולם‪ ,‬כולן‪ ,‬מתו; נחנקו‬
‫בגז וגופותיהם נשרפו בתנורים או על מוקדים באוויר הפתוח‪ .‬העצמות הגדולות‪ ,‬שעמדו בפני האש‪,‬‬
‫נכתשו באבנים‪ .‬האפר שהועמס בשקים נזרק לאוויר‪ .‬שום דבר לא נשאר‪ ,‬כל שריד‪ ,‬כל זכר; ההשמדה‬
‫הייתה מוחלטת‪ :‬בני האדם נרצחו אבל גם ההשמדה עצמה הוכחדה‪ .‬זה היה הרצח המושלם‪ :‬הכחשה‬
‫בזמן מעשה‪.‬‬
‫אנחנו רואים היום שהכחשת השואה של מר פוריסון ושל מר אחמדינג'אד הייתה כבר בלב ליבה של‬
‫התוכנית הנאצית‪ .‬להפוך לכרוז שלה היום‪ ,‬זה כמו לתמוך בנאציזם‪ .‬בניתוח אחרון‪ ,‬האנטישמיות‬
‫היא הידרה בעלת אלף ראשים‪ ,‬שתמיד מתחדשת וממשיכה לחתור למטרה האחת שלה‪ ,‬שהיא תמיד‬
‫אותה המטרה‪ :‬מוות ליהודים‪ .‬וכדי לאפשר את המוות פעם נוספת היא צריכה להכחיש שההרג כבר‬
‫בוצע בעבר‪.‬‬
‫"שואה" אינו הוכחה‪ ,‬הנשיא אחמדינג'אד‪ ,‬הוא הרבה יותר מזה‪" :‬שואה"‪ ,‬במענה להרס העקבות‪,‬‬
‫בונה זיכרון חי‪ ,‬שאליו מצטרפת מקהלת קולות ופרצופים‪ :‬אלה של הקורבנות‪ ,‬של הרוצחים ושל‬
‫העדים שהיו קרובים ביותר לטרגדיה‪ .‬הזיכרון הזה הוא ההתגשמות עצמה‪ ,‬יקרה כמו הדם‪ ,‬חותמת‬
‫המציאות‪.‬‬
‫נספח שני‬
‫מתוך‪ :‬הפרטת השואה‪ :‬פוליטיקה‪ ,‬זכרון והיסטוריוגרפיה‪ ,‬דפים לחקר תקופת השואה‪ ,‬מאסף טו‪,‬‬
‫‪1998‬‬