אשכול התמחות-פרקטיקה - גלגולו של תיק פלילי
הליכים לפני משפט והלכים בבית משפט פרקטיקה משפטית הנעת גלגלי ההליך הפלילי סעיף 59 58לחסד"פ כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על עבירה שבוצעה נודע למשטרה על ביצוע עבירה – בין על פי תלונה ובין בדרך אחרת – תפתח בחקירה החריג סעיף 59לחסד"פ רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור בהתקיים שני תנאים: אין מדובר בעבירה מסוג פשע והקצין סבור כי אין ענין לציבור בדבר או שרשות אחרת מוסמכת לחקור את העבירה (חוקרי הכנסה /מע"מ /ני"ע) האם מוסמך הקצין לסגור תיק גם מ'היעדר ראיות' או 'היעדר אשמה' נפסק בבג"ץ 1113/07ניסים צדוק: " נודע למשטרה על ביצוע עבירה"... משמע כי יש צורך בתשתית ראייתית בסיסית 'לביצועה של עבירה' ואם סבור הקצין כי אין כזו הוא רשאי לסגור התיק בנימוק של היעדר ראיות ואף היעדר אשמה (אף בעבירות פשע) עבירות מין/אלימות כלפי בן זוג סע' 59א(א)(-ג) הסדרים מיוחדים כנגד סגירה אוטומטית של תיקים בעבירות מסוג עוון רק בשל בקשת בן הזוג שלא לחקור בתלונה החליט שלא לחקור מסיבות נוספות: • אישור של קצין אגף חקירות מרחבי • להפנות בהסכמה למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה יידוע החשוד וזכות הטיעון סעיף 60א לחסד"פ ככלל על רשות התביעה שאליה הועבר חומר החקירה הנוגע לעבירת פשע לשלוח הודעה לחשוד כדי לאפשר לו לטעון בכתב כנגד האפשרות להגיש כתב אישום בעניינו כחריג רשאית התביעה לזמן את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה המשך; החשוד רשאי לפנות בכתב בתוך 30יום מיום קבלת ההודעה (קיימת סמכות להארכת המועד) בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב האישום כנגדו חריגים לחובה פרקליט מחוז/ראש יחידת תביעות החליט כי קיימת מניעה עניינית לכך פרקליט מחוז/ראש יחידת תביעות רשאי מטעמים שיירשמו להורות על הגשת כתב האישום טרם חלפו 30הימים חשוד שבעת העברת חומר החקירה שהה במעצר והוגש כתב אישום בתקופת מעצרו עבירות אלימות במשפחה הפרת החובה – מישור הסעד בטלות מוחלטת (מחיקת כתב האישום – ניתן להגישו מחדש) או בטלות יחסית (אפשרות לעריכת שימוע "מתקן" בצילו של כתב האישום)? הדרך המקובלת להעלות טענה בדבר הפרת החובה – במסגרת טענה מקדמית של פגם או פסול בכתב האישום בפני הערכאה הדיונית היקף החומר שיש להעמיד העיקרון המנחה בהיקף החומר שיימסר לחשוד – הגינות ויכולת החשוד להגיב ולשכנע באופן אפקטיבי מכאן שחומר שבידי התביעה שאינו טעון חיסוי – יש מקום להעמיד את עיקריו ברוחב לב לרשות החשוד טיוטת כתב אישום? אם טרם הוכנה טיוטה – מודיעים לחשוד את העובדות והעבירות בעיקריהן במידה וקיימת טיוטה ובהיעדר טעם נוגד מיוחד יש לתת אותה לחשוד (אין מדובר בחובה כי אם בשיקול דעת הרשות התובעת) [ בג"ץ 4388/08בענין שמואל וראו גם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אשר "על דרך העיקרון מקובלת עלינו" בבג"ץ 2678/07בעניין קצב] קשיים מעשיים ברמה האנושית על הסנגור מוטלת המשימה "לשכנע את המשוכנעים" חשיפת קו ההגנה בפני מי שמזדהים עם עבודתם הזדהות אמיצה ומשוכנעים בצדקת התיק בפועל העובדות מלמדות כי סיכויי ההצלחה בשימוע הנם נמוכים יחסית קשיים מעשיים בשימוע מקבל התובע סיכום מוכן של טענות ההגנה בטרם נפתח "המשחק" עריכת מקצה שיפורים לכתב האישום כגון :שינוי סעיפים; מחיקת אישומים "רעים" היכולים להקרין על כתב האישום כולו ולהחלישו; השלמת חקירה ואיסוף ראיות; הכנת העד נוכח טענות הסנגור מייצגי המדינה עם סיום החקירה מועבר חומר החקירה לתובע מוסמך כתב אשמה מוגש מטעם המדינה למעט קובלנה פרטית בו המאשים – בעבירות המנויות בתוספת השניה לחסד"פ או בחיקוקים קונקרטיים – הוא הפרט [ראו סעיפים 68-72לחסד"פ] התובעים המייצגים את המדינה סעיף 12לחסד"פ היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו :פרקליט המדינה ,פרקליטי המדינה ופרקליטי המחוז התביעה המשטרתית :מכוחו של כתב מינוי מטעם מפכ"ל המשטרה לשמש כתובע התביעה המיוחדת :תובעים שהוסמכו על ידי היועמ"ש לשמש כתובעים (מע"מ ,מכס וכו') ניתוב התיק לתובע מוסמך סעיף 60לחסד"פ הכלל :תיק חקירה בעבירות פשע ועוון חמורות מסוימות – לפרקליט המחוז לטיפול פרקליט חריג :פרקליט המחוז רשאי להעביר לתובע משטרתי תיק חקירה שאינו מגלה עבירת פשע וכן להחליט כי עבירות פשע או עוון שבתחום טיפולו של תובע משטרתי – יועבר לטיפול פרקליט ניתוב התיק לתובע מוסמך סעיף 60לחסד"פ בעבירות פשע מסויימות (שחומרתן פחותה) – לראש יחידת תביעות במשטרה לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין יתר העבירות – לתובע משטרתי "רגיל" טיפול בחומר חקירה שלא על פי החלוקה שבחוק אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי שיקול הדעת בהעמדה לדין ועילות סגירת תיק "ראיות מספיקות לאישום" סע' 62ו62-א לחסד"פ בג"צ 2534/97יהב ואח' נ' פרקליטות המדינה..." :כתב אישום אמור להיות מוגש באותם מקרים בהם משוכנע התובע כי קיים סיכוי סביר להרשעה" במידה ולא מתקיים – יורה על סגירת התיק מ'היעדר ראיות מספיקות' "אין במשפט עניין לציבור" (תנאי זה מניח שיש ראיות מספיקות) בעבירות שטפלו על ידי פרקליט – באישור פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוסמך בעבירות שטופלו על ידי תובע משטרתי שהוא עורך דין – באישור קצין משטרה המכהן כראש מדור תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוסמך על ידו ביתר העבירות – באישור קצין משטרה המשמש כתובע 'עניין לציבור' – מה משמע? בג"צ 935/89גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה חומרת המעשה והזמן שעבר מביצוע העבירה נסיבותיו האישיות של החשוד :גיל מצב בריאותי עבר פלילי מידת הפגיעה באפשרות שיקומו והנזק שייגרם (לו ולחברה) קורבן העבירה :מידת הפגיעה בקרבן עמדה סלחנית של הקרבן הסדר בין החשוד לקרבן 'ענין לציבור' – מה משמע? אינטרסים חיוניים של המדינה :ביטחוני או מדיני המועדפים על פני העמדה לדין שיקולים מוסדיים של התביעה ובית המשפט כגון :כוח אדם וסדרי עדיפויות לסיכום :המדובר בשיקולים המתערבבים זה בזה והמושכים לעיתים לכיוונים נוגדים שיש לערוך ביניהם איזון סיכום הסוגיה בג"ץ " 5699/07פרשת קצב" " ענין בהעמדתו לדין של אדם יימצא לציבור מקום בו התועלת שבקיומו של הליך פלילי עולה על הנזק הגלום בו...זהו האינטרס הציבורי כי התנהגות המיוחסת לפלוני תבורר בכליו של המשפט הפלילי ,שעה שמבוכר הוא על- פניהם של אמצעים חלופיים"... עבירות מין/אלימות כלפי בן זוג בקשת מתלונן שלא להעמיד את בן זוגו בעבירות מין או אלימות במשפחה לא תהווה כשלעצמה סיבה יחידה להחלטה כי אין במשפט עניין לציבור החליט שלא להעמיד לדין מסיבות נוספות: • להפנות בהסכמה למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה [סעיף 62א(ב)] סגירת תיק בהסדר סעיף 67א לחסד"פ בעבירות חטא או עוון החשוד מודה בעובדות המהוות עבירה ומסכים לקיים את התנאים בהסדר מנגד :מתחייב התובע לא להגיש כתב אישום ולסגור התיק בעילה של 'סגירה בהסדר' [תיק סגור על כל המשמעויות הנלוות לכך] תנאי סף לתחולת ההסדר העונש ההולם לדעת התובע אינו כולל רכיב של מאסר בפועל/עבודות שירות לחשוד אין עבר פלילי בחמש שנים שקדמו להסדר ואין תיקים פתוחים וכן לא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש שנים שלפני ביצוע העבירה נשוא ההסדר ראיות מספיקות לאישום נשוא ההסדר תנאים במסגרת ההסדר תשלום לאוצר המדינה או לקורבן העבירה עד לסך של 14,400 התחייבות להימנע מעבירה עמידה בתנאי תוכנית שיקום וטיפול של שירות המבחן (כגון של"צ ו/או פיקוח) נקיטת אמצעים לתיקון הנזק כגון :הימנעות מכניסה למקום /מכתב התנצלות /השבת חפץ 'היעדר אשמה פלילית' כאשר משתכנע התובע – לאחר עיון בחומר החקירה -כי כלל לא בוצעה עבירה בעניין או אין שמץ של ראיה הקושר את החשוד לביצוע העבירה – יורה על סגירת התיק מ"חוסר אשמה פלילית" ולא "מחוסר ראיות" [ בג"צ 2682/99אפל וכן הנחיות פרקליטות המדינה] חשיבות ונפקות ההבחנה נועדה למנוע מראית עין כי קיים ספק בחפותו מי שהיה חשוד תיק שנסגר בעילה של 'היעדר אשמה פלילית' ימחק כליל מרישומי המשטרה [סעיף (62ב) סיפא] תיקים שנסגרו בעילות אחרות – יוותרו ברישום המשטרתי הפנימי תחת הכותרת 'תיקים סגורים' מנקודת מבטו של החשוד סעיף (62ב) לחסד"פ על החלטה שלא להעמיד לדין/שלא לחקור תימסר לחשוד הודעה המצביעה על עילת הסגירה של התיק החשוד רשאי לפנות לבעל הסמכות שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה מנקודת מבטו של המתלונן סעיפים 65 64 63לחסד"פ על החלטה שלא להעמיד לדין/שלא לחקור – תימסר הודעה למתלונן המתלונן רשאי לערור תוך 30יום על ההחלטה לאחד הגורמים המנויים בסעיף ( 64ואותו גורם אף רשאי להאריך את מועד הגשת הערר מעבר ל 30-יום) חובת ההודעה והזכות לערור אינן חלות על החלטה לסגור תיק בהסדר יידוע החשוד בדבר אפשרות קבלת ערר בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין החשוד בערר שהגיש המתלונן בעבירות פשע ועוון – יש להודיע לחשוד אלא אם: בעל הסמכות החליט כי קיימת מניעה בעת מתן ההחלטה החשוד נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש עבירות אלמ"ב יידוע החשוד בדבר שינוי עילת סגירה במידה והתקבלה החלטה – בעקבות הגשת הערר – לשנות את עילת הסגירה (למשל :מ'היעדר אשמה' להיעדר ראיות מספיקות') – תימסר הודעה לחשוד על מנת לאפשר לו לפנות לבעל הסמכות בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה מחיקת רישום משטרתי תנאי סף להגשת בקשה למחיקה: בעבירות פשע בגיר – 7שנים; קטין – 5שנים בעבירות שאינן פשע: בגיר – 5שנים; קטין – 3שנים [תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה) ,תשס"ט ]2009 אמות המידה לשיקול הדעת חומרת העבירה שיוחסה לחשוד חומרת הפגיעה הנטענת באדם היקף הפגיעה המיוחסת ברכוש קיומם של רישומי משטרה אחרים ביטולים קודמים של רישומים משטרתיים נסיבות אישיות ביטול אוטומטי של רישום תנאי סף :עבירות שאינן פשע ככלל תיק סגור יבוטל מהמרשם הפלילי באופן אוטומטי לאחר תקופה של שבע שנים מיום האירוע (קטין 5 -שנים) החריגים בסעיף 7לתקנות מה יכיל כתב אישום? סעיף 85לחסד"פ שם בית משפט אליו הוא מוגש ציון מדינת ישראל כמאשים שם הנאשם ומענו תיאור העובדות המהוות העבירה בציון המקום והזמן במידת האפשר לבררם הוראות החיקוק בהם מואשם הנאשם שמות עדי התביעה נאשם הצפוי למאסר בפועל סעיף 15א לחסד"פ סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל – יודיע במועד הגשת כתב האישום או מועד אחר לפני תחילת המשפט לא עשה זאת ונתגלו נסיבות חדשות או טעמים אחרים לאורן סבור כי יש להשית מאסר בפועל – יודיע לבית המשפט בהזדמנות הראשונה המשך; סעיף 15ב לחסד"פ בית המשפט לא יטיל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג סייג :ניתן להטיל מאסר בפועל בנסיבות בהן הורה בית המשפט על הפסקת ייצוגו של הנאשם בשל חוסר שיתוף פעולה עם סניגורו וכי אין במינוי סניגור אחר כדי להועיל עיון בחומר חקירה סעיפים 74-84לחסד"פ הזכות קמה עם הגשת כתב אישום בעבירות פשע או עוון לעיון (והעתקה): בחומר החקירה ברשימת החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת סייגים לזכות העיון חומר חסוי על פי דין (עם זאת יש לכלול באופן כוללני תיאור של החומר החסוי) קלטת חקירת ילד מכוח החוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים) :ככלל נאשם/סנגורו אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה אך ראשי לצפות בה במשרדי התביעה ראיות הזמה מהו חומר חקירה? מבחן הרלוונטיות להגנת הנאשם אין לפרש את המונח חומר חקירה באופן מצמצם ודווקני חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום מתן הזדמנות נאותה לנאשם להתגונן אין להפליג לעבר 'חומר' שהרלוונטיות לאישום הפלילי רחוק ושולי חומר שאינו בידי התביעה ככלל חומר שלא נאסף ולא נמצא בו עניין לצורך החקירה אינו בגדר 'חומר חקירה' עם זאת העובדה שחומר אינו מצוי פיזית בידי גורמי התביעה והחקירה אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט להורות לתביעה לתפוס את החומר ולהעבירו לעיונו על מנת להחליט בעניין להמחשה אף העובדה כי חומר מצוי במדינה זרה אין בה כשלעצמה כדי לשלול סמכות בית המשפט להורות לתביעה לפעול להשגתו ולהעבירו לעיונו לצורך הכרעה בשאלה אם החומר מהווה "חומר חקירה" [ בש"פ 6237/06קלושנדר :תלונות שהגישה המתלוננת באנגליה בעבירות מין] תקיפת החלטת סירוב המסגרת :בקשה לקבלת/עיון בחומר חקירה הפורום :לבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום במידת האפשר לא לאותו שופט שדן באישום ערר על החלטת בית המשפט :אחד בלבד תוך 30יום לערכאה ד'למעלה (דן יחיד) הסעד בגין הפרת החובה התביעה מנועה להגיש לבית המשפט ראיות (לרבות השמעת עד) אם לנאשם או לסנגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בהן ולהעתיקם במקרים קיצוניים זיכוי או הגנה מן הצדק עדויות מומחים של ההגנה התביעה רשאית לפנות לבית המשפט בבקשה לצוות על הנאשם להעביר לעיונה חוות דעת מומחה שהנאשם מבקש להגיש (זאת לאחר שהתביעה קיימה חובתה) אי כיבוד הצו ימנע מהנאשם הגשת חוות הדעת כראיה לבית המשפט פסיקה עדכנית ומעשית מזכרים המוגשים לעיונו של שופט המעצרים בהליך המעצר – יש להחיל את מבחן הרלוונטיות [בש"פ 91/08שבלי] תרשומת ראיון עם עד – במידה ומסר פרטים מהותיים להגנה או שהראיון עם הפרקליט מביא לשינוי מהותי בגרסת העד – ניתן במקרים מתאימים לסווג כ'חומר חקירה' [בש"פ 3221/12פלוני] פסיקה עדכנית זכות העיון בחומר החקירה אינה כוללת זכות לקבל על חשבון המדינה עותק מחומר החקירה עם זאת לבית המשפט סמכות להורות למדינה לשאת בעלות ההעתקה (במלואה או חלקה) בנסיבות חריגות [בש"פ 1956/12אלגמיל] תיקון כתב אישום לפני תחילת משפט לתביעה סמכות לתקן את כתב האישום עד לתחילת המשפט (שלב ההקראה) על ידי מסירת הודעה לבית משפט המפרטת את התיקון [סעיף 91לחסד"פ] המשמעות :אין צורך בהסכמת בית משפט לתיקון תיקון כתב אישום לאחר תחילת משפט הסמכות לתיקון נתונה לבית המשפט התנאי לתיקון :ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן [סעיף (92א) לחסד"פ] בתיקון המשנה את סמכותו של בית המשפט – יעבירו לבית משפט מוסמך סייג :אם לאחר התיקון בית משפט בעל סמכות מצומצמת יותר – רשאי להמשיך לדון חזרה מאישום התביעה רשאית לחזור בה בכל עת לאחר תחילת המשפט מאישום [סעיף 93לחסד"פ] חריג: כאשר הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום במידה והודה בעובדות שאינן מביאות להרשעתו – רק ברשות בית משפט תוצאות חזרה מאישום סעיף 94לחסד"פ לפני תשובת הנאשם לכתב האישום – יבוטל כתב האישום (ניתן להגישו מחדש) לאחר תשובת הנאשם לאישום – יזוכה מהאישום ביטול כתב אישום בהסכמה סעיף (94ב) בית משפט רשאי לבטל אישום בהסכמת התביעה והנאשם עד להכרעת הדין התוצאה :הביטול אינו יוצר מעשה בית דין אך לצורך הגשת כתב אישום מחדש באישור היועמ"ש ומטעמים שיירשמו פתיחת המשפט סעיף 143לחסד"פ הקראת כתב האישום לנאשם על ידי בית המשפט ואם יש צורך -בהסבר תוכנו בית המשפט פטור מהקראה במידה והנאשם מיוצג והסנגור מצהיר לפרוטוקול כי הקריא לנאשם את כתב האישום והסביר לו את תוכנו והנאשם מאשר זאת מעמד ההקראה עם זאת "פסיקתו של בית-המשפט העליון... הבהירה כי ניתן לפרש את המושג "תחילת המשפט" פירוש תכליתי-מהותי ,ולא טכני- דווקני ,כך שבמהותו ,מתייחס ...לחובה להבטיח כי הנאשם מודע ומבין את תוכן ההליך הפלילי שמתנהל כנגדו על מנת שיוכל להתגונן כראוי ,וזאת גם ללא שבוצעה הקראה במובנה הפורמאלי" [ בש"פ 9130/07נאסר והפסיקה המאוזכרת שם] פתיחת המשפט לאחר ההקראה ובטרם תשובתו לאישום יעלה הנאשם (אם יש בידיו) טענת פסלות שופט (סעיף 146לחסד"פ) וטענות מקדמיות (סעיף 149לחסד"פ) טענות מקדמיות סעיפים 149-151לחסד"פ חוסר סמכות מקומית וחוסר סמכות ענינית פגם או פסול בכתב האישום העובדות בכתב האישום אינן מהוות עבירה זיכוי קודם או הרשעה קודמת משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם טענות מקדמיות סעיף 149-151לחסד"פ חסינות; חנינה התיישנות ' הגנה מן הצדק' [הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית] • רשימת הטענות המקדמיות אינה רשימה סגורה (פסיקה +לשון החוק "ובהן") מועד העלאת הטענה מקומה הטבעי של טענה מקדמית – בשל אופייה והתוצאות הכרוכות בקבלתה – הנו לפני תחילת בירור האשמה ולכן ראוי להעלותה מוקדם ככל הניתן (טרם תשובה לכתב האישום) עם זאת -ככלל -ניתן להעלות טענה מקדמית בשלב מאוחר יותר של המשפט החריג טענת חוסר סמכות מקומית וטענת פגם או פסול בכתב האישום חובה להעלות לאחר תחילת המשפט אלא אם בית המשפט התיר זאת בשלב מאוחר יותר [כגון מקום שעלול להיגרם עיוות דין] הפרוצדורה עם העלאת טענה מקדמית מסורה לתביעה זכות תשובה ואולם רשאי בית המשפט לדחות הטענה גם ללא מתן אפשרות לתביעה להשיב ככלל יחליט בית המשפט בטענה לאלתר זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר [סעיף 150לחסד"פ] הסעד בגין קבלת הטענה טענות מקדמיות מכוונות כנגד ההליך ולא כנגד האשמה ולכן התקבלה טענה – תיקון כתב האישום (כשאין בתיקון קיפוח הנאשם בהגנתו) או ביטול כתב אישום (כשאין בתיקון לרפא את הפגם) ובטענה של חוסר סמכות – העברת הדיון לבית משפט מוסמך [בהתאם לסעיף 79לחוק בתי משפט] סמכות מקומית סעיף 6-8לחסד"פ בית המשפט שבאזור שיפוטו נעברה העבירה או מקום מגורי הנאשם (בדר"כ נוהגים לפי סדר זה אם כי בשיקול דעת התביעה) אם מי מהשניים אינם ידועים – אזור השיפוט בו נתפס הנאשם מקרים מיוחדים עבירות חוץ שמקום מגורי הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע – בית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים – בית משפט מחוזי ירושלים עתירת הסגרה – בימ"ש מחוזי ירושלים סמכות עניינית ככלל :בית משפט שלום – עד (כולל) 7 שנות מאסר [סעיף 51לחוק בתי משפט] מחוזי – סמכות שיורית [סעיף 40לחוק] סמכות בית המשפט נקבעת לפי העונש הקבוע לגבי כל עבירה בנפרד בימ"ש שלום רשאי להטיל עונש מצטבר העולה על 7שנים [רע"פ 8316/05סגל] מקרים מיוחדים הגבלים עסקיים וארגוני פשיעה (שעונשן אינו עולה על 7שנים) – בית משפט מחוזי עבירות "כלכליות" כגון ניירות ערך (שעונשן אינו עולה על 7שנים) – בית משפט מחוזי עבירות "צווארון לבן" (שוחד וכד') שעונשן 5שנים ויותר בהחלטת פרקליט מחוז – בית משפט מחוזי מקרים מיוחדים עבירות סמים או "כלכליות" שדינן מעל 7שנות מאסר – רשאי פרקליט מדינה/מחוז להורות על העמדה לדין בבית משפט שלום לא יוטל עונש מאסר למעלה מ 7-שנים התיישנות עבירות סעיף 9לחסד"פ מיתה או מאסר עולם 20 -שנה; פשע אחר 10שנים; עוון 5 -שנים; חטא -שנההרחבת תקופת ההתיישנות :עבירות מין בקטינים [סע' 354לחוק העונשין] קטין מתחת לגיל – 18לא ניתן להעמידו לדין בשל עבירה אם נעברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועמ"ש [סעיף 14 לחוק הנוער] מניין תקופת ההתיישנות מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ביצוע העבירה אלה אם – בעבירות מסוג פשע ועוון – הוא נפסק בשל התרחשותו של "אירוע מנתק" הופסק המרוץ בגינו של "אירוע מנתק" הריהו מתחיל מחדש וחוזר חלילה בגין קיומם של אירועים מנתקים נוספים "אירוע מנתק" מהו? עריכת חקירה על פי חוק • הגשת תלונה כשלעצמה אינה 'הליך חקירה' • חייב להיות הליך רשמי מהותי וענייני ולא "בירורים מוקדמים" או "איסוף מידע" • עם זאת – לאו דווקא תחקור החשוד/עד עצמו חקירת 'עבירה' פתיחת חקירה כנגד חשוד על בסיס חשד לביצוע עבירה אחת שבמהלכה נחשפות עובדות נוספות המחשידות אותו בביצוע עבירה אחרת – הקשורה לעבירה בגינה נפתחה החקירה – קוטעת את מירוץ ההתיישנות גם לעניין העבירה האחרת [ע"פ 7015/09פלוני] "אירוע מנתק" הגשת כתב אישום • תוקן כתב האישום במהלך הדיון אין רואים בכך משום הגשת כתב אישום "חדש" הליך מטעם בית המשפט התיישנות עונשים סעיף 10לחסד"פ פשע 20 -שנה; עוון 10 -שנים; חטא 3 - שנים מרוץ תקופת ההתיישנות :אם טרם החל בביצוע העונש – מיום שפסק הדין הפך לחלוט אם הוחל בביצוע העונש – יחל המרוץ מהיום שהביצוע הופסק פגם או פסול בכתב האישום ' פגם' :השמטת פרט חיוני מכתב האישום [כגון :יסוד מיסודות העבירה ונסיבות ביצועה או פרט חיוני להצגה הולמת של התנהגות הנאשם או פרט שבלעדיו לוקה הוראת החיקוק בחוסר דיוק] ' פסול' :אי עמידה בדרישות החוק באשר לכשרותו ולתקפותו של כתב האישום דוגמאות להמחשה 'העובדות אינן מגלות עבירה' בסיס הטענה :גם אם יודה הנאשם בכל העובדות המפורטות בכתב האישום לא ניתן לייחס לו ביצוע עבירה פלילית דוגמאות להמחשה להמחשה ענפים לביסוס הדוקטרינה מעורבות הרשות במעשה העבירה הגשת כתב אישום בגין מעשה שאושר במצג רשמי של הרשות הגשת כתב אישום חרף התחייבות מצג או החלטה שלא להעמיד לדין שיהוי בלתי סביר בהגשת כתב אישום ענפים לביסוס הדוקטרינה טיעון "דבר והיפוכו" מצד הרשות אכיפה בררנית פגמים בשלב החקירה אוירה ציבורית עוינת לנאשם ושפיטה תקשורתית עקרון החוקיות (אין עונשין אלא אם מזהירים) התשובה לאישום סעיף 152לחסד"פ לא נטענה טענה מקדמית או שנטענה אך כתב האישום לא בוטל ולא נטענה טענת פסלות שופט – ישאל בית המשפט את הנאשם מהי תשובתו לכתב האישום תגובת הנאשם יכול שתיעשה הסנגור האפשרויות העומדות לנאשם שלא להשיב כלל – משמע לשתוק ויראו בשתיקתו ככפירה בכתב האישום כולו להודות בעבודות כפי שמופיעות בכתב האישום – בכולן או מקצתן לכפור בכל עובדות כתב האישום לטעון עובדות נוספות התשובה לאישום בפועל רושמים את תשובת הנאשם כפי שהוא מנסח אותה התשובה לאישום הנה לעובדות שבכתב האישום ולא להוראות החיקוק או לאשמה השאלה האם הודיה בעובדה מבססת אשמה הנה שאלה שבית המשפט יכריע שאלות הבהרה בית המשפט רשאי להציג לנאשם שאלות הבהרה ובלבד שלא יחרגו מהדרוש להבהרת התשובה לאישום התכלית :ייעול הדיון וצמצום יריעת המחלוקת גם במסגרת זו רשאי הסנגור להשיב במקום הנאשם ואף בשלב זה רשאי הנאשם לשתוק המשמעות הראייתית סעיף (152ב) הימנעות הנאשם מלהשיב לכתב האישום או לשאלות ההבהרה מטעם בית המשפט יכולה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה על בית המשפט להסביר לנאשם את תוצאת הימנעותו מלהשיב לאישום או לשאלות ההבהרה 'במקום אחר הייתי' סעיף (152ג)(+ד) נאשם המבקש לטעון טענת אליבי חייב לעשות זאת במסגרת התשובה לאישום בית המשפט חייב להסב את תשומת לב הנאשם לחובה זו לא יוכל להביא ראיות להוכחת הטענה בשלב מאוחר יותר אלא ברשות בית משפט כבישת טענת אליבי הנאשם יהא חייב בנימוקים כבדי משקל מדוע לא העלה טענה זו בשלב המתאים המבחן להתיר העלאת הטענה בשלב מאוחר :קיפוח הגנת הנאשם וחשש לעיוות דין אי מילוי החובה על ידי בימ"ש לא מילא בית המשפט את חובת ההסבר לא יוכל למנוע מהנאשם להעלות את טענת האליבי בשלב מאוחר [ע"פ 690/79 תורג'מן ואולם ראו ע"פ 4006/93נוריאל] בית המשפט יהא פטור מחובת ההסבר לנאשם בנסיבות שבהן ברור כי אין מקום להעלאת הטענה דיון מקדמי סעיף 143א לחסד"פ בית המשפט רשאי לנהל דיון מקדמי בכתב האישום שמטרותיו: • בירור עמדת הנאשם לעניין הודיה/כפירה • צמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית • ייתור הצורך בשמיעת ראיות • סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי (למעשה זו המטרה העיקרית) התנאים ומהות הדיון המקדמי סעיף 143א(ג) לחסד"פ הנאשם קיבל הודעה ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון והסכים לקיומו הנאשם מיוצג על ידי סנגור התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי המשך; בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט לעיין בחומר הראיות הן של התביעה והן של הנאשם (ס"ק ד) לא הסתיים הדיון במסגרת הדיון המקדמי יעביר בית המשפט את הדיון לשופט אחר ללא פרוטוקול הדיון (ס"ק ה +ו) ראו ההסדרים הקבועים בס"ק (ז) ו(-ח) הסכמה בדבר עובדות וראיות סעיף 144לחסד"פ במידה והנאשם מיוצג רשאי בית המשפט לזמן את הנאשם סנגורו והתובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים לרבות הגשתם ללא צורך בהעדת עדים ניתן לקיים פרוצדורה זו בכל שלב של הדיון צירוף תיקים לאחר הרשעה נאשם שהורשע רשאי לבקש מבית המשפט לדון אותו גם בגין עבירות אחרות (תיקים אחרים) שהוא מודה בהן – בין שהוגש כתב אישום ובין לאו – לאחר שניתן לתובע זכות טיעון בפועל :בית המשפט ירשיע ויגזור את דינו של הנאשם בכל התיקים שצורפו [סעיף 39 לחוק העונשין] תסקיר קצין מבחן לעונש בהתאם להוראת 37לחוק העונשין רשאי בית המשפט לפני שהוא גוזר את דינו של הנאשם – להורות על עריכת תסקיר שיכיל את האינפורמציה הבאה: עברו של הנאשם; מצבו המשפחתי והכלכלי; מצב בריאותו של הנאשם ובני משפחתו; נסיבות שהביאוהו לביצוע העבירה וכן המלצה על טיב העונש הראוי ועל סיכויי שיקומו בעתיד חובת תסקיר בית משפט שוקל להטיל פיקוח קצין מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור (לא עבודות שירות!) לאחר הרשעה או ללא הרשעה אין להרשיע קטין ולגזור דינו אלא לאחר קבלת תסקיר הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל על מי שביום ביצוע העבירה טרם מלאו לו 21 כוחו של התסקיר המלצת קצין המבחן אינה מחייבת את בית המשפט בפרקטיקה :בחלק נכבד של מקרים מאמץ בית המשפט את המלצות התסקיר (ומכאן חשיבותו לסנגור וללקוח) לכן :יש להכין את הלקוח (הכנה מותרת) כראוי למפגש עם שירות המבחן 'אי הרשעה' התוצאה הטובה ביותר אותה ניתן להשיג בבית המשפט עבור הנאשם פרט לזיכוי להלכה :רק במקרים חריגים יסיים בית משפט הליך 'ללא הרשעה' לאחר שקבע כי הנאשם ביצע המיוחס לו למעשה :רבים המקרים בהם ניתן להגיע לתוצאה זו (גם אם לא מתקיימים כל הקריטריונים שנקבעו בפסיקה) המשמעות בלשון פשוטה" :לא להותיר כתם של עבריין על שמו של הנאשם" יוכל להוציא 'תעודת יושר' (לא יתקבל בעניינו מידע בדבר 'הרשעות קודמות') ורק גופים ציבוריים ספורים הקבועים בחוק יכולים לקבל מידע בדבר סיום הליך 'ללא הרשעה' (למרות שהמידע רשום בפועל במרשם הפלילי) 'אי הרשעה' ניתן להטיל על נאשם שסיים הליך ללא הרשעה האמצעים הבאים (ואלה בלבד!) • העמדתו במבחן (צו מבחן) ו/או של"צ (שירות לתועלת הציבור) • נוכח רע"פ 2976/01אסף נ' מדינת ישראל ניתן לחייבו בתשלום פיצוי למתלונן (אך לא להטיל עליו קנס!) דרכים לסיום הליך ללא הרשעה להודות (במסגרת הסדר טיעון או ללא) בכתב האישום ובטרם הרשעה לבקש מבית המשפט להפנות הנאשם לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר שייבחן שאלת (אי) הרשעתו לנהל הוכחות ובמידה ובית המשפט מרשיע הנאשם לבקש בטרם גזר הדין להפנותו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר שיבחן אפשרות ביטול הרשעתו (והטלת צו מבחן ו/או ו של"צ בהתאם לסעיף 192א לחסד"פ) ביטול הרשעה – סעיף 192 בית משפט שהרשיע נאשם רשאי לצוות על ביטול ההרשעה (וסיום ההליך 'ללא הרשעה') אם לפני מתן גזר הדין ראה כי יש מקום לתת לנאשם צו מבחן או צו של"צ ללא הרשעה [סעיף 192א לחסד"פ] בפועל :סיכוייו של מי שניהל הוכחות והורשע לבטל את הרשעתו נמוך משמעותית (קשור לקריטריונים התומכים באי הרשעה')
© Copyright 2024