הורדה - המכון לחינוך דמוקרטי

‫מתודולוגיה‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫תהליך המיפוי‬
‫ד”ר יעל שטימברג‪ ,‬ד”ר רון דביר‬
‫חתפמ תולימ‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫מילות מפתח‬
‫תוכן‬
‫תקציר ‬
‫‪4‬‬
‫פתיחה ‬
‫‪5‬‬
‫מדוע המיפוי הינו שלב הכרחי‬
‫בדרך לעיר חינוך?‬
‫‪5‬‬
‫בסיום הקריאה‪ ,‬מה ידע הקורא‬
‫בסיום המאמר‪ ,‬הקורא‪:‬‬
‫מיפוי‪ ,SWOT ,‬ראיונות‪ ,‬שאלונים‪ ,‬נתונים קשיחים‪,‬‬
‫שולחנות עגולים‪ ,‬שאלוני עמדות‪ ,‬נרטיב‪,‬‬
‫קבלת החלטות מבוססת מידע‬
‫✿ ✿יבין את חשיבות תהליך המיפוי כבסיס לקראת‬
‫קבלת החלטות‪.‬‬
‫✿ ✿יכיר את השלבים המרכזיים בביצוע מיפוי‪.‬‬
‫כיצד משתלבת השיטה במהלך‬
‫הכולל‪ ,‬של יישום רעיון עיר חינוך ‪7‬‬
‫תהליך המיפוי‬
‫‪8‬‬
‫תהליך המיפוי‬
‫‪19‬‬
‫תוצאות ‬
‫‪23‬‬
‫גורמי הצלחה קריטיים‬
‫‪24‬‬
‫נספח ‪ - 1‬דוגמא לדו"ח מיפוי‬
‫‪26‬‬
‫ד”ר יעל שטימברג‪ ,‬ד”ר רון דביר‬
‫‪2‬‬
‫✿ ✿יכיר את הכלים השונים‪ ,‬הקיימים לצורך ביצוע‬
‫מיפוי‪.‬‬
‫✿ ✿ייחשף לדילמות מרכזיות באשר לאופן ביצוע‬
‫תהליך המיפוי והצגת הממצאים האמיתיים‪.‬‬
‫•‬
‫עורכים‪ :‬רון דביר‪ ,‬מיכל גלבוע‪-‬אטר‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫•‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו נעם תמרי‪ ,‬סטודיו בר דביר‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫•‬
‫המכון לחינוך דמוקרטי •‬
‫‪www.democratic.co.il‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫ ריצקת‬
‫תקציר‬
‫מ‬
‫סמך זה מתאר את מטרות תהליך המיפוי ואת‬
‫התהליך עצמו‪ .‬המיפוי‪ ,‬מטרתו המרכזית‬
‫היא לאפשר למובילי שינוי עירוני‪ ,‬ארגוני‪ ,‬לגבש‬
‫תמונת עתיד ולבצע קבלת החלטות‪ ,‬על סמך נתונים‬
‫עדכניים‪ ,‬העולים ממגוון מקורות מידע‪ .‬המיפוי מתואר‬
‫על פני רצף של חמישה שלבים‪ ,‬המתפתחים‪ ,‬עקרונית‪,‬‬
‫בסדר כרונולוגי‪ ,‬אך המאופיינים גם בגמישות‬
‫מסוימת‪ .‬המאמר מכיל מידע מעשי רב על כל אחד‬
‫משלבי המיפוי‪ ,‬על בחירת המדגם והכלים ועל אופן‬
‫הצגת הממצאים‪ .‬מיפוי מוצלח הוא זה‪ ,‬שבאמצעותו‬
‫ובעזרתו ניתן ליצור תמונת עתיד יישובית ‪/‬ארגונית‪,‬‬
‫למקד חלום וחזון‪ ,‬ולבנות אסטרטגיה מתאימה‬
‫למימושו‪.‬‬
‫הקרטוגרף‪ ,‬יוהנס ורמיר‪,‬‬
‫‪1668-1669‬‬
‫‪3‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫ החיתפ‬
‫מדוע המיפוי הינו שלב‬
‫הכרחי בדרך לעיר חינוך?‬
‫פתיחה‬
‫ר‬
‫אש מינהל חינוך של עיר מסוימת פנה אלינו‬
‫בבקשה מאד ספציפית‪ :‬מיפוי חלומות של אנשי‬
‫חינוך לקראת בניית חזון חינוכי‪-‬עירוני‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא‬
‫ביקש שנסייע לו לבחון את השאלות הבאות‪ :‬מהם‬
‫חלומותיהם של האנשים העוסקים בחינוך? איך היו‬
‫רוצים באמת שייראו פני החינוך בעיר?‬
‫הצורך של ראש המינהל נבע מכך שחש שקיימים‬
‫פערים בין מה שאנשים אומרים בגלוי‪ ,‬לבין מה שהם‬
‫באמת היו רוצים‪ ,‬לבין מה שהם מאמינים בו‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הוא חש שקיים פער בין היעדים המוצהרים של‬
‫הרשות לבין היעדים הרלוונטיים לאנשים בשטח‪.‬‬
‫עם תחילת התהליך‪ ,‬שאל הצוות הממפה את ראש‬
‫המינהל‪“ :‬ומה החלום שלך בתחום החינוך?”‪ ,‬והנה‬
‫הסתבר‪ ,‬שהוא עצמו מתקשה לנסח זאת בצורה‬
‫סדורה‪ .‬הוא חזר למקום הבטוח והידוע של עלייה‬
‫בהישגי בחינות הבגרות ושל ירידה באלימות‪ ,‬אך‬
‫הדגיש‪ ,‬שלמעשה‪ ,‬הוא מחפש משהו נוסף‪ ,‬אחר‪ ,‬שלא‬
‫קל להגדירו מבלי להיתפס לסיסמאות‪ .‬וכך‪ ,‬החל‬
‫תהליך המיפוי‪ ,‬למעשה‪ ,‬בבירור עצמי מעמיק‪ ,‬עם‬
‫מזמין המיפוי עצמו‪.‬‬
‫ת‬
‫חינוך‪.‬‬
‫המיפוי מהווה את הבסיס לקבלת החלטות מושכלת‪,‬‬
‫הלוקחת בחשבון מערך עשיר של נתונים דמוגרפיים‬
‫ואחרים‪ ,‬ושל מגוון דעות ורעיונות‪ .‬אלה מהווים בסיס‬
‫למיקוד מטרות‪ ,‬הנשען על מיטב הידע הזמין‪.‬‬
‫המיפוי הוא תהליך שיטתי של איסוף ושל ניתוח‬
‫נתונים‪ ,‬כמותיים ואיכותניים‪ ,‬ם‪ ,‬הנערך באופן עקבי‬
‫ומקצועי‪.‬‬
‫מיפוי כזה מאפשר למקבלי ההחלטות‪ ,‬וכן למנחי תהליך‬
‫הכניסה לעיר חינוך‪:‬‬
‫✿ ✿לבחון את המצוי אל מול הרצוי‪ ,‬בתחומי חיים‬
‫שונים;‬
‫✿ ✿למקד צרכים מרכזיים של האוכלוסיות‬
‫הרלוונטיות למיפוי;‬
‫עצם התהליך האישי הזה‪ ,‬בו ראש המינהל חווה את‬
‫המורכבות בהגדרת חלומות‪ ,‬הביא‪ ,‬לדבריו‪ ,‬למעורבות‬
‫רבה יותר שלו בכל התהליך ולמחויבותו להמשך‬
‫הדרך‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫הליך המיפוי העירוני מהווה נקודת פתיחה‬
‫לקראת יצירת מתווה רעיוני וארגוני לעיר‬
‫✿ ✿לחשוף את מאגר ההזדמנויות‪ ,‬שהיישוב מזמן כיום‬
‫עבור תושביו השונים;‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫✿ ✿לארגן מידע אודות מרחבים כלכליים‪ ,‬חברתיים‪,‬‬
‫פוליטיים‪ ,‬חינוכיים ותרבותיים‪ ,‬הקיימים בעיר;‬
‫✿ ✿למקד את הפוטנציאל ההתפתחותי של היישוב‬
‫ושל הארגונים הפועלים בו – דרך נקודות החוזק‬
‫של כל אחד מהם ושל היישוב בכללותו;‬
‫✿ ✿להציג מיפוי של חסמים‪ ,‬העומדים בפני התפתחות‬
‫יישובית;‬
‫✿ ✿להביא להתחלת שיתופי פעולה בין ארגונים‬
‫שונים;לתרום משמעותית להתפתחות הצוות‬
‫המוביל העירוני‪ ,‬וליצירת יחסי אמון בין העיר‬
‫לבין הארגון המנחה את המסע אל עיר חינוך‪.‬‬
‫להלן דוגמא‪ ,‬המתארת את מטרות המיפוי‪ ,‬כפי‬
‫שנוסחו על ידי אגף החינוך באחת הערים‪:‬‬
‫“‪ ...‬הצורך במיפוי של מערכת החינוך בעיר עלה מתוך‬
‫העבודה המשותפת של מינהל החינוך עם המכון לחינוך‬
‫דמוקרטי‪ ,‬ובא לענות על הרצון הכן של מינהל החינוך‬
‫לקבל תמונת עומק על התנהלות מערכת החינוך בעיר‬
‫והאקלים הכללי במערכת זו‪ ,‬כפי שמצטיירת בעיני‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫ ךוניח ריע ןויער םושיי לש ‪,‬ללוכה ךלהמב הטישה תבלתשמ דציכ‬
‫השותפים לעשייה החינוכית בעיר כיום ובעבר‪ .‬תמונה כזו‬
‫תסייע בגיבוש החזון החינוכי‪ ,‬והגדרת דרכים להשגתו‬
‫תוך בירור סדרי עדיפויות ‪”....‬‬
‫המיפוי מאפשר קבלת‬
‫מידע מסוגים שונים‪:‬‬
‫הסיפור הנוכחי‬
‫קנים וכוחות פוליטיים‬
‫שח‬
‫צרכים ושאיפות‬
‫מגוון עדויות‪ ,‬המתארות את הפעילות בעיר‪ ,‬מידע‬
‫אודות היקפי הפעילות‪ ,‬נתונים דמוגרפיים שונים‪,‬‬
‫מידע אודות עמדות כלפי הפעילות בעיר ‪ -‬כל אלה גם‬
‫יחד באים לתת‪ ,‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬מידע על הזדמנויות‪,‬‬
‫על חסמים ועל אזורי החוזק של העיר‪ .‬הם מאפשרים‬
‫לעסוק בזהות הנוכחית של העיר‪ ,‬באופי שלה‪ ,‬ב‪DNA -‬‬
‫היישובי‪ ,‬במאפייני האוכלוסייה‪ ,‬במערכת הכוחות‪,‬‬
‫בנכסים ובמשאבים‪ ,‬שעשויים להיות רלבנטיים‬
‫(קבוצות‪ ,‬קהילות‪ ,‬אנשים שאולי אפשר לגייס)‪,‬‬
‫בהיסטוריה הרלבנטית‪ ,‬כולל הצלחות וכישלונות‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫אנוש ומשאבים אחרים‬
‫משאבי‬
‫היסטוריה‬
‫תכניות‬
‫מידע דמוגרפי‬
‫מידע חינוכי‬
‫מידע כלכלי‬
‫)חזקות‪,‬‬
‫חולשות‪ ,‬הזדמנויות‪,‬‬
‫איומים( * ‪SWOT‬‬
‫‬
‫המיפוי מהווה ניסיון ללמוד את המקום‪ ,‬כפי שהוא‪,‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬תר אחר פוטנציאל הסיפור‬
‫של העיר‪ .‬לכל עיר יש סיפור ובלבו עמוד השדרה‬
‫העירוני (דהיינו‪ ,‬הנרטיב)‪ .‬המיפוי מתחקה אחר‬
‫הנרטיב המקומי הקיים ואחר הנרטיב הפוטנציאלי‪.‬‬
‫לערים‪ ,‬כמו לבני אדם‪ ,‬יש סיפור‪ .‬לרוב‪ ,‬הוא סמוי‪ ,‬או‬
‫שלא נהוג לדבר בו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫ ךוניח ריע ןויער םושיי לש ‪,‬ללוכה ךלהמב הטישה תבלתשמ דציכ‬
‫כיצד משתלבת השיטה במהלך הכולל‪,‬‬
‫של יישום רעיון עיר חינוך‬
‫ה‬
‫מסע האסטרטגי לעיר חינוך כולל סדרה‬
‫של שלבים‪ ,‬אשר תוארו במאמר מרכז הידע‬
‫“המחשבה והפעולה האסטרטגית בהבניית עיר‬
‫חינוך”‪ .1‬המיפוי הינו הצעד הראשון במסע זה‪,‬‬
‫המתבצע‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬במקביל לשלב הקמת‬
‫הצוות המוביל‪ .‬המיפוי הינו מאגר הראיות לקראת‬
‫חשיבה בהמשך‪ ,‬על החזון‪ ,‬על האסטרטגיה ועל‬
‫תוכנית העבודה ליישום עיר חינוך‪ .‬זהו כלי קריטי‬
‫בידי האנשים והצוותים‪ ,‬האמונים על בניית מפת‬
‫הדרכים‪.‬‬
‫התושבים‪ .‬המיפוי‪ ,‬אם נעשה בצורה מושכלת אל מול‬
‫אוכלוסיות שונות‪ ,‬הינו צעד ראשון בחיזוק האמון בין‬
‫הרשות לתושב ובקריאה ללקיחת אחריות משותפת‪.‬‬
‫עצם ביצוע המיפוי‪ ,‬יש בו סימן להקשבה ולרצון‬
‫להכיר מקרוב את הצרכים השונים של התושבים‬
‫והשותפים לעשייה בעיר‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬מייד לאחר שלב המיפוי ובהתבסס על המידע‬
‫והתובנות שהופקו בו‪ ,‬תגובש תמונת עתיד‪ ,‬אשר‬
‫תיושם בהמשך‪ ,‬בהתאם לתוכנית עבודה מדורגת‪.‬‬
‫מערך הפגישות‪ ,‬השאלות העולות בהן‪ ,‬הראיונות‪,‬‬
‫איסוף הנתונים‪ ,‬נוגעים בממשקים רבים של המערך‬
‫העירוני ומתחילים להניע סקרנות וערנות‪ .‬תהליך‬
‫המיפוי‪ ,‬כאשר משולבים בו אנשים מהמגזרים השונים‬
‫בעיר‪ ,‬הינו פעילות המסמנת‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬את‬
‫הרצון לשיתוף וליצירת דיאלוג בין הרשויות לבין‬
‫‪ 1‬גלעד בבצוק (‪ ,)2012‬המחשבה והפעולה האסטרטגית בהניית עיר חינוך”‪,‬‬
‫בהוצאת מרכז הידע לערי חינוך‪ ,‬המכון לחינוך דמוקרטי‬
‫‪6‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫המיפוי יכול להיעשות בדרכים שונות‪ ,‬ביניהן מפגשים‬
‫של שולחנות עגולים‪ ,‬ראיונות אישיים עם אנשים‬
‫מהקהילה ומהרשות‪ ,‬שאלונים‪ ,‬תצפיות‪ ,‬בניית‬
‫מערכות מידע מקוונות‪ ,‬המזמינות את התושבים‬
‫לקחת חלק בתהליכים עירוניים שונים‪ ,‬ועוד‪ .‬כל אלה‬
‫גם יחד מהווים‪ ,‬כאמור‪ ,‬הזדמנות לגייס את שיתוף‬
‫הפעולה של התושבים‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬שאף כי ההקשבה‬
‫לקולות השונים הינה חשובה בפני עצמה‪ ,‬קיימת‬
‫חשיבות רבה גם לשיתוף הקהלים השונים בממצאים‪,‬‬
‫שיעלו עם תום התהליך‪.‬‬
‫תוצאות המיפוי משמשות לא רק בשלב בניית החזון‬
‫והאסטרטגיה‪ ,‬אלא גם בהמשך‪ :‬זהו נכס ידע‪ ,‬שנעשה‬
‫בו שימוש גם בשנים הבאות‪ ,‬כשמתחילים תוכניות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ :‬אם לא ייעשה שימוש בממצאי המיפוי‬
‫באופן ברור‪ ,‬במידה והתהליך יסתיים במיפוי ולא יתרחש‬
‫מעבר לשלב הבא – יש חשש לשבירת האמון בין התושב‬
‫למנהיגי היישוב‪.‬‬
‫כלי זה מבטיח שבאסטרטגיית עיר חינוך יילקחו‬
‫בחשבון התחלות וגם תוכניות פעולה‪ ,‬שכבר נהגו‪,‬‬
‫ולא יומצא הגלגל מחדש‪ .‬הוא גם מגדיל את הסיכוי‬
‫שייעשה שימוש במשאבים ובנכסים האנושיים‪,‬‬
‫התרבותיים ואף הכלכליים‪ ,‬הקיימים בעיר‪.‬‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫תהליך המיפוי‬
‫התהליך ממעוף הציפור‬
‫המיפוי חייב להיות מוגבל בזמן‪ ,‬אך הליך מהיר מידי‬
‫עלול להרכיב יסודות רעועים לתהליך‪ .‬משך הזמן‬
‫מותנה הן בכמות האנשים שממפים את המקום‬
‫(משאבי העיר מחד וכוח אדם מתאים ופנוי‪ ,‬מאידך)‪,‬‬
‫והן באופי המקום (עיר גדולה או אזור‪ ,‬המורכב‬
‫מקהילות קטנות)‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬המיפוי אינו רק איסוף‬
‫יבש של עובדות‪ ,‬אלא מהווה בפועל מנוע לתהליך‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬הזמן המומלץ לביצועו נע בין ‪ 3-7‬חודשים‪ .‬מיפוי‬
‫איכותי יאסוף את המגמות והנתונים הרלוונטיים‪,‬‬
‫היכולים לשרת שיח תהליכי ולבנות מצע‪ ,‬שיוביל‬
‫לבניית הסכמה רחבה על תמונת עתיד‪ ,‬בניית תכנית‬
‫אסטרטגית ראשונית‪ ,‬ובחירת פיילוט מעשי ליישום‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תהליך המיפוי מורכב מחמישה שלבים מרכזיים‪ .‬ניתן‬
‫לראותם‪ ,‬עקרונית‪ ,‬כמתבצעים כרונולוגית‪ ,‬אף כי‬
‫לעתים קרובות זהו תהליך ספירלי‪ ,‬ויש הלוך ושוב‬
‫בין השלבים הללו‪ .‬גם לאחר שלכאורה הסתיים שלב‬
‫כלשהו‪ ,‬יש מקום לחזרה ולבחינה של שלבים קודמים‪.‬‬
‫דוגמא לכך‪ :‬גם לאחר שנבחר המדגם (שלב ב’)‪ ,‬והחל‬
‫איסוף הנתונים (שלב ג’)‪ ,‬ממשיך‪ ,‬במקביל‪ ,‬להתקיים‬
‫תהליך למידה אודות העיר (שהחל בשלב א’)‪ .‬ייתכן‬
‫שלמידה שוטפת זו‪ ,‬שנעשית תוך כדי שלב ג’ – איסוף‬
‫הנתונים ‪ -‬תשפיע על החלטות לגבי שינוי המדגם‬
‫(מה שכבר נעשה בשלב א’)‪ .‬הממפה נדרש לגמישות‬
‫מחשבתית רבה וליצירתיות‪ ,‬באשר לניצול המשאבים‬
‫באופן יעיל‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫איסוף הנתונים‬
‫תכנון לוח זמנים מפורט‬
‫יצירת אמון‬
‫שמירה על פרטיות‬
‫שהות במקום‬
‫עיצוב מחודש של כלים ושל מדגם‬
‫ניתוח המידע וכתיבת הדו”ח‬
‫✿ ✿החלטה על שיטת ניתוח‬
‫תהליך הגדרת מטרות המיפוי‬
‫✿‬
‫✿ זיהוי מטרות ותיאום ציפיות‬
‫✿‬
‫✿ זיהוי אינטרסים‬
‫✿‬
‫✿ בחירת נושאים מרכזיים\אוכלוסיות מרכזיות למיפוי‬
‫✿‬
‫✿ למידה – מודלים\היסטוריה‬
‫✿‬
‫✿ הגדרות ומיקוד‬
‫✿‬
‫✿ תיאום ציפיות עם לקוחות‪ :‬לו”ז‪ ,‬אופן הצגה‪ ,‬פרסום‬
‫ממצאים ועוד‪.‬‬
‫✿ ✿כתיבת הדו"ח‬
‫✿ ✿כתיבת דו"חות נוספים‬
‫תכנון המיפוי ואיסוף הנתונים‬
‫הצגת הממצאים‬
‫✿ ✿הצגת הממצאים בפני לקוח\ לקוחות נוספים‬
‫✿ ✿מה עושים עם הממצאים?‬
‫‪8‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫✿ ✿בחירת מדגם‬
‫✿ ✿בחירת כלים‬
‫✿ ✿שיטה ‪ -‬שילוב בין שיטות \ מיקוד בשיטה‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫מטרות‪ ,‬מיקוד‬
‫ותאום הציפיות‬
‫תכנון‬
‫איסוף המידע‬
‫עיבוד המידע‬
‫הצגת הממצאים‬
‫ושימושם‬
‫יופימה ךילהת‬
‫שלב א‪ :‬הגדרה ומיקוד‬
‫של מטרות המיפוי‪,‬‬
‫ותיאום הציפיות‬
‫שלב זה מכיל בתוכו מרכיבים שונים‪ ,‬שיאפשרו‬
‫לממפה להציע תוכנית מיפוי מעמיקה‪.‬‬
‫תיאום הציפיות כולל מענה על שאלות רבות‪ .‬הציפיות‬
‫מוגדרות וההחלטות מתקבלות על ידי מזמיני המיפוי‬
‫מהעיר ועל ידי צוות מוביל עירוני‪ ,‬במידה וכבר החלה‬
‫פעולתו בשלב זה‪ ,‬בתהליך מקדים‪ ,‬שיונחה על ידי‬
‫הצוות הממפה‪.‬‬
‫גישוש ותאום ציפיות –‬
‫בשלב זה‪ ,‬המטרה המרכזית היא לענות על השאלות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫✿ ✿מהן מטרות המיפוי?‬
‫✿ ✿מהם הצרכים‪/‬הקשיים‪ ,‬הגלויים והסמויים‪ ,‬של‬
‫מזמיני המיפוי?‬
‫✿ ✿את מי בא תהליך זה לשרת ? על מי הוא עלול‬
‫לאיים?‬
‫✿ ✿על אילו צרכים עירוניים או ארגוניים הוא בא‬
‫לענות? האם המיפוי בא מתוך צורך בשינוי המצב‬
‫הקיים‪ ,‬תוך נכונות ליצירת שינוי מערכתי עמוק‬
‫‪9‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ורחב‪ ,‬הנוגע במרכיבים רבים של הקהילה‪ ,‬או‬
‫שהמיפוי הוא בסיס לשינוי נקודתי בתחום מסוים‬
‫בעשייה היישובית?‬
‫✿ ✿מהו התפקיד המרכזי של המיפוי בתוך הארגון‪/‬‬
‫הרשות? חשוב לברר מהי המוטיבציה העיקרית‬
‫לביצוע המיפוי‪ .‬אנחנו מניחים‪ ,‬שהרצון לבצע‬
‫את המיפוי נובע‪ ,‬בעיקר‪ ,‬מהצורך ליצור בסיס‬
‫ידע לבניית חזון ותמונת עתיד לעיר חינוך‪ ,‬כחלק‬
‫מהמסע העירוני‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ייתכן שהוא נובע‪,‬‬
‫בעיקר‪ ,‬מצרכים פוליטיים‪ ,‬או אף לצורך שיפוט‬
‫של גורמים בעיר‪ .‬במקרה זה‪ ,‬לא ניקח חלק‬
‫במיפוי‪.‬‬
‫✿ ✿הצורך במיפוי נובע מתוך סט של קשיים‪,‬‬
‫המאפיינים את היישוב עופרים (שם בדוי)‪ .‬קיים‬
‫בקרב מובילי העיר צורך להבין לעומק את המקור‬
‫לחוסר שביעות הרצון של התושבים” (מתוך דו"ח‬
‫המיפוי של היישוב)‪.‬‬
‫ביישוב עופרים (שם בדוי) יש את כל המרכיבים כדי לבנות‬
‫קהילה איכותית‪ ,‬מובילה מנהיגה ויוצרת‪ ,‬שתוכל להוות‬
‫מודל לקהילות בארץ ובעולם‪ ,‬אך החוויה הקהילתית היא‬
‫של חוסר אמון‪ ,‬ניכור ‪,‬יריבות‪ ,‬לעומתיות‪ ,‬אי שביעות‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫רצון‪ ,‬שאין הערכה של מה שיש‪ .‬מציאות זו נוצרה‪,‬‬
‫לתחושת מובילי היישוב‪ ,‬כיוון שחלק גדול בקהילה לא‬
‫מחובר לחזון‪ ,‬לא שותף בעיצובו ולא במימושו‪ .‬קיימת‬
‫אי שביעות רצון וקונפליקט ארוך שנים בבי”ס המצוקים‪,‬‬
‫שמחלחל לאווירה הכללית ביישוב‪ .‬קיים פער בין מה‬
‫שאנשים חושבים מבחוץ על היישוב‪ ,‬לבין מה שחשים‬
‫התושבים עצמם‪.‬‬
‫קהילת היישוב נמצאת בשלב של התהוות הזהות‬
‫היישובית וגיבושה כקהילה המממשת ערכים‬
‫חינוכיים” (שם)‪.‬‬
‫מספר אמצעים משולבים בתהליך הגישוש ותיאום‬
‫הציפיות‪ :‬בדרך כלל‪ ,‬משולבים בו ראיונות עם מובילי‬
‫השינוי (מזמיני המיפוי)‪ ,‬ותהליך של איסוף ראיות‬
‫אודות המתרחש ביישוב – באמצעות מסמכים‪,‬‬
‫תצפיות ונתונים קשיחים‪ .‬יש חשיבות רבה ללמידת‬
‫ההיסטוריה של העיר‪ ,‬לצורך הבנת הקונטקסט‬
‫התרבותי‪ ,‬החברתי והכלכלי של המקום‪ :‬הבנה של‬
‫התפתחותיות עירוניות בעשורים האחרונים‪ ,‬מאפיינים‬
‫מרכזיים‪ ,‬שחוזרים על עצמם‪ ,‬קשרים‪ ,‬אתגרים‬
‫מרכזיים‪ .‬מידע זה עוזר להבין את הנרטיב העירוני‬
‫הקיים‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫זיהוי המרחב הממופה‬
‫והנושאים שימופו‪:‬‬
‫איסוף שאלות וסוגיות – תהליך של חידוד ושל מיקוד‬
‫הסוגיות המרכזיות‪ ,‬העומדות בפני מזמיני המיפוי‪.‬‬
‫הגדרת הלקוח או הלקוחות‬
‫המרכזיים של המיפוי‬
‫חשוב לענות על השאלה‪ :‬את מי אמור המיפוי לשרת‪,‬‬
‫בסופו של דבר? – האם את המזמינים בלבד‪ ,‬תורמים‬
‫פוטנציאליים‪ ,‬תורמים קיימים‪ ,‬תושבים ‪/‬קהילה‪.‬‬
‫חשוב להציג בשקיפות את כלל הלקוחות האפשריים‬
‫הללו‪ ,‬מכיון שהדבר משפיע על בחירת המדגם ועל‬
‫אופן הצגת הממצאים‪.‬‬
‫החלטה על מבצעי המיפוי‬
‫קביעת אופן הגשת הדו"ח‬
‫האם המיפוי יבוצע על ידי גורם פנים יישובי או על‬
‫ידי גוף חיצוני? מומלץ‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לקחת גוף חיצוני‪,‬‬
‫שיבצע את המיפוי‪ ,‬למרות החיסרון הנעוץ בכך‬
‫שנדרשת תקופת לימוד של השטח‪ ,‬שהיא ארוכה‬
‫יותר‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬לאנשים מהקהילה יהיה נוח‬
‫לשוחח בכנות עם גוף חיצוני‪ ,‬יותר מאשר עם אדם‪,‬‬
‫שהוא פנימי ומזוהה עם קבוצות בתוך היישוב‪ .‬עוד‬
‫מומלץ‪ ,‬שאת המיפוי יבצעו מספר אנשים‪ ,‬בעיקר‬
‫כאשר מדובר על תהליך יישובי‪/‬קהילתי‪ ,‬שדורש‬
‫חשיבה מעמיקה ורבת כיוונים‪ .‬מומלץ על קבוצה של‬
‫שלושה חוקרים‪ ,‬לפחות‪ ,‬שיבצעו את המיפוי‪.‬‬
‫האם הדו"ח יוצג כמסמך‪ ,‬מצגת‪ ,‬סרט‪ ,‬או פורמט אחר?‬
‫בפני מי יוצג‪ ,‬איזה מידע יוצג בפני איזו אוכלוסייה‪ ,‬ומי‬
‫יציג את הדו"ח? יש לקבוע גם את אופן מסירת הדו"ח‬
‫– האם יישלח לפני הצגתו לגורמים הרלבנטיים לעיון‬
‫מוקדם או יוגש רק במעמד הצגתו?התקציב הניתן‬
‫לצורך המיפוי ‪.‬‬
‫ברכת הדרך‬
‫קביעת האינטראקציה עם הצוות‬
‫המוביל של פרויקט עיר החינוך‬
‫מהו תפקיד הצוות המוביל בשלב המיפוי? האם‬
‫יתקיימו מפגשי ביניים?‬
‫קביעת איש קשר קבוע מתוך היישוב‪ :‬חשוב מאוד‬
‫להגדיר את אופי הקשר ואת חלוקת התפקידים בין‬
‫איש הקשר מתוך היישוב‪ ,‬לבין הגורם המבצע את‬
‫המיפוי‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫להחלטה על היקף התקציב השפעה ישירה על היקף‬
‫האיסוף (גודל וסוג המדגם)‪ ,‬הנתונים וכלי המחקר‬
‫שייבחרו‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫כבר עם תחילת השלב הראשון‪ ,‬חשוב מאוד להגדיר‬
‫שהמיפוי נעשה בברכת הדרך של דמות משמעותית‬
‫בעיר‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬זה יגביר את מידת המוכנות של‬
‫אנשי השטח לשתף פעולה עם הממפים‪ .‬ניתן להוציא‬
‫מכתב רשמי מטעם אותה דמות בכירה‪ ,‬בו מוסברת‬
‫חשיבות הנושא עבורו ועבור עתיד העיר‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫מטרות‪ ,‬מיקוד‬
‫ותאום הציפיות‬
‫יופימה ךילהת‬
‫שלב ב’‪ :‬תכנון המיפוי‬
‫ותכנון אסוף הנתונים‬
‫איסוף המידע‬
‫תכנון מדויק של המיפוי נעשה לאחר שלב מיקוד‬
‫המטרות ותיאום הציפיות‪ ,‬שתואר לעיל‪ .‬מטרת שלב‬
‫תכנון המיפוי להציג בפני מזמיני המיפוי תוכנית עבודה‬
‫מסודרת‪ ,‬המתארת את המדגם‪ ,‬כלי המחקר ולוחות‬
‫הזמנים‪.‬‬
‫עיבוד המידע‬
‫בחירת מדגם‬
‫תכנון‬
‫הצגת הממצאים‬
‫ושימושם‬
‫במערכת עירונית מורכבת לא ניתן לראיין את כל‬
‫בעלי העניין‪ ,‬לקרוא את כל המסמכים ולאסוף את כל‬
‫הנתונים‪ .‬על כן‪ ,‬יש לעשות שימוש במתודה “חכמה”‬
‫של בחירת המדגם באופן יעיל‪ ,‬אשר יאיר את הנרטיב‬
‫העירוני הקיים‪ ,‬ויאפשר איסוף וניתוח המידע‪ ,‬הנדרש‬
‫למסע מוצלח אל עיר חינוך‪.‬‬
‫להלן הצעדים הנדרשים בשלב זה‪:‬‬
‫✿ ✿על ממפה לקבל החלטות באשר לאפיוני המדגם‪,‬‬
‫ואופן בחירת האנשים‪ ,‬האירועים‪ ,‬המסמכים‬
‫וכו’‪ .‬הדגימה יכולה להיעשות בשיטות דגימה‬
‫מקובלות שונות ומושפעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ממגבלות‬
‫משאבים‪.‬‬
‫✿ ✿ גיוון‪ :‬חשוב להקפיד על גיוון אוכלוסיות‪ ,‬מקומות‬
‫ואירועים‪ ,‬כדי לקבל נקודות מבט ופרספקטיבות‬
‫שונות על נושאי המיפוי‪.‬‬
‫‪1 1‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫✿ ✿גודל‪ :‬רצוי להגיע לכמה שיותר אוכלוסיות‪,‬‬
‫באמצעים שונים‪ ,‬בהתאם ליעדי המיפוי‪ .‬נדרשת‬
‫חשיבה על גבולות המדגם‪ ,‬הן בשל הגבלת‬
‫המשאבים והן בשל הערך המוסף של מפגש עם‬
‫דעות נוספות (מתקיים בשלב של מיצוי הרעיונות)‪.‬‬
‫✿ ✿בחירת סדר המרואיינים ‪ -‬חשוב לשים לב לסדר‬
‫הראיונות או המפגשים‪ ,‬כך שיתקיים באופן לוגי‪,‬‬
‫התורם לתהליך‪ .‬למשל‪ ,‬לעתים יש מקום להיפגש‬
‫קודם עם אנשים ותיקים מהקהילה‪ ,‬שנותנים את‬
‫הרקע ההיסטורי ואת המבט ההתפתחותי‪ ,‬ורק‬
‫לאחר מכן‪ ,‬עם אנשים צעירים יותר‪ .‬יש גם מקום‬
‫לשים לב לנקודה זו‪ ,‬בשל סוגיות של יחסים‬
‫בינאישיים‪ .‬מקובל לפגוש קודם את הבכירים יותר‬
‫במערכת ולאחר מכן‪ ,‬את האחרים‪.‬‬
‫✿ ✿מי בוחר את המדגם? האם מזמין המיפוי או נציגי‬
‫העיר? הגוף הממפה אינו מכיר‪ ,‬בשלב ראשון‪ ,‬את‬
‫מאפייני הקהילה‪ ,‬וייתכן שמזמין המיפוי – מסיבות‬
‫שונות‪ ,‬לא תמיד ענייניות – ימליץ על מדגם‬
‫מסוים‪ .‬לכן‪ ,‬לאחר שלב הגישוש‪ ,‬והיכרות בסיסית‬
‫עם המבנה של הקהילה‪ ,‬על הממפה לבנות מערך‬
‫מיפוי‪ ,‬שיאפשר לו לבחור את המדגם‪ ,‬עם כמה‬
‫שפחות הטיות‪ .‬כאמור‪ ,‬ייתכן שגם עם התקדמות‬
‫תהליך איסוף המידע‪ ,‬יעלה הצורף בשינוי אפיוני‬
‫המדגם‪ ,‬מסיבות שונות‪.‬‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫אילו נושאים ייחקרו וימופו?‬
‫בשלב זה‪ ,‬יוגדרו במדויק הנושאים שימופו‪ .‬הגדרה‬
‫זו תאפשר לבחור נכון את כלי המחקר ותמקד את‬
‫השאלות‪ ,‬שייבחנו באמצעותם‪ .‬חלק מהנושאים‬
‫משותפים לכל הערים‪ ,‬וחלקם ספציפיים לעיר‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫תפקידו המרכזי של המיפוי הוא לאסוף את‬
‫מכלול העובדות‪ ,‬ההזדמנויות‪ ,‬מערכות היחסים‪,‬‬
‫הנכסים החומריים והמופשטים (אתוסים‪ ,‬סיפורים‬
‫היסטוריים‪ ,‬ייחודיות ביוגראפית)‪ ,‬כחומרי הבניין של‬
‫הנרטיב שנבנה‪ .‬המיפוי אוסף את הפיסות‪ ,‬מהן יורכב‬
‫הפסיפס של תמונת העתיד היישובית‪ .‬את המידע הזה‬
‫ניתן לגלות בכל התחומים‪ :‬היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה‪,‬‬
‫גיאולוגיה‪ ,‬חברה‪ ,‬תרבות מקומית‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תעשייה‪,‬‬
‫כלכלה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬מדיה‪ ,‬קשרי חוץ‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫מאפיינים קהילתיים‪ ,‬מבנה הרשות המקומית‪ ,‬אנשים‬
‫מרכזיים ואנשי שוליים‪ ,‬והחשוב מכל‪ ,‬הקשר וההקשר‬
‫בין המוזכרים‪.‬‬
‫להלן נושאים המטופלים (‪ )addressed‬בתהליכי מיפוי‬
‫רבים‪ .‬לצורך ההכללה‪ ,‬ברשימה זו הניסוח מתייחס‬
‫לעיר‪ ,‬אך ייתכן בהחלט למקד את השאלות האלה‬
‫במערכת עירונית מסוימת‪ ,‬הנמצאת במוקד המיפוי‪,‬‬
‫לדוגמא ‪ -‬מערכת החינוך הפורמאלי‪.‬‬
‫✿ ✿מהו הנרטיב העירוני הקיים? מה מאפיין את העיר?‬
‫מה הופך את העיר למיוחדת ומבדיל אותה מערים‬
‫אחרות? מהו הסיפור שאנשי העיר מספרים על‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫✿ ✿מהן התוכניות (‪ )programs‬הרלבנטיות‪ ,‬שתוכננו‬
‫והופעלו בעירבעבר‪ .‬האם הן פועלות כיום או‬
‫מתוכננות לפעול? זהו מקור ידע חשוב‪ ,‬שיסייע‬
‫לאיחוד כוחות ומשאבים‪.‬‬
‫העיר? האם יש סיפור בלתי נראה‪ ,‬השואף להיות‬
‫מסופר?‬
‫✿ ✿מה מאפיין את התרבות המקומית? מהם הערכים‬
‫המקומיים? מהי הדרך הנכונה והאפקטיבית‬
‫ביותר‪ ,‬בהקשר של התרבות המקומית‪ ,‬לייצר‬
‫שיתופי פעולה בין כלל המוסדות והתכניות‪,‬‬
‫הפועלים ביישוב?‬
‫✿ ✿מהם הרעיונות של אנשי העיר‪ ,‬המשתתפים‬
‫בראיונות‪ ,‬לגבי כיווני שיפור בעתיד? ייתכן‬
‫מאוד ובשלב המיפוי אפשר יהיה לזהות רעיונות‬
‫לפיילוטים הראשונים‪ ,‬שיבוצעו בעיר‪.‬‬
‫✿ ✿מהי רמת הבשלות בעיר לתהליכי שינוי?‬
‫✿ ✿מהי רמת האמון של העיר במוביליה? האם רואה‬
‫בהם מנהיגים או פקידים?‬
‫✿ ✿מהן מערכות היחסים הנהוגות בעיר‪ ,‬בין הגורמים‬
‫השונים? לדוגמא ‪ -‬האזרחים‪ ,‬העירייה ואנשי‬
‫מערכת החינוך?‬
‫✿ ✿מעבר לכך‪ ,‬חשוב כמובן לאסוף את המידע‬
‫הקונבנציונאלי‪ :‬נתונים ומספרים‪ ,‬תושבים‬
‫(דמוגרפיה כללית‪ ,‬נתוני הגירה ומגמות נוספות)‪,‬‬
‫הרכב האוכלוסייה‪ ,‬נתוני מערכות החינוך‪,‬‬
‫התרבות‪ ,‬הבריאות‪ ,‬התעסוקה וכו’‪.‬‬
‫✿ ✿מהן החזקות של העיר ושל קבוצות אוכלוסייה‬
‫מסוימות בה? מהן החולשות שלה?‬
‫✿ ✿מהן ההזדמנויות שהעיר יכולה‪ ,‬אולי‪ ,‬למנף? מהם‬
‫האיומים שהעיר צריכה לקחת בחשבון?‬
‫במידה והמיפוי אמור לכסות את כל המרחבים‬
‫הרלבנטיים לעיר חינוך‪ ,‬יישאלו שאלות אלה‬
‫בהקשר לכל אחד מהם; לדוגמא‪ ,‬בהקשר למרחב‬
‫מערכת החינוך הפורמאלית‪ ,‬מערכת החינוך הבלתי‬
‫פורמאלית‪ ,‬מרחב הכלכלה המקומית‪ ,‬מרחב השלטון‬
‫המקומי (‪ )local governance‬ועוד‪.‬‬
‫✿ ✿מהם המכשולים אשר חוסמים את העיר‪,‬‬
‫מערכותיה ותושביה להצליח יותר? מהם סודות‬
‫ההצלחה ‪ -‬הגורמים אשר תורמים להצלחתן של‬
‫תוכניות ופעולות בעיר? אילו משאבים קיימים‬
‫בעיר אפשר למנף? לדוגמא‪ ,‬משאבים אנושיים‬
‫(אנשים שאפשר לגייסם לתהליכי שינוי)‪ ,‬מקומות‬
‫שאפשר לנצלם לפעילויות חינוכיות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫בחירת כלי המחקר ובנייתם‬
‫חשוב להתאים את כלי המיפוי למטרות שהוגדרו‪.‬‬
‫כדאי לבנות מערך של כלי מחקר מגוונים‪ ,‬באופן‬
‫שיאפשר להצליב (‪ )triangulate‬את המידע‪ ,‬המגיע‬
‫ממקורות שונים‪ ,‬וליצור תמונה עשירה יותר של המצב‬
‫העירוני‪.‬‬
‫✿ ✿בחירת כלי המחקר ושילוב של כלי המחקר‪.‬‬
‫✿ ✿עיצוב המודל לניתוח הנתונים (כאן נכנס שיקול‬
‫הדעת של הממפה ‪ -‬האם ייעשה שימוש במודל‬
‫“מן המוכן”‪ ,‬אל תוכו ימופו הנתונים‪ ,‬או במודל‪,‬‬
‫שיצמח מתוך הנתונים)‪.‬‬
‫✿ ✿יצירת מפת המחקר‪ :‬אוכלוסיות מול כלים (דוגמא‬
‫בטבלה ‪ ,1‬להלן)‪.‬‬
‫✿ ✿כתיבת תכנית מיפוי מקיפה‪ ,‬כולל תאור לוחות‬
‫זמנים מפורט‪ ,‬והצגתה בפני הלקוח‪.‬‬
‫✿ ✿בניית כלי מחקר‪ ,‬שאלונים\ראיונות‪ ,‬שימוש‬
‫במתודות שונות לביצוע שיחות מיקוד‪ ,‬תכנון‬
‫תהליך תצפיות מסוגים שונים‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫מספר כלי מיפוי‪ ,‬המשמשים‬
‫אותנו בתהליך מיפוי ערי חינוך‪:‬‬
‫‪1 .1‬ראיונות עומק ‪ -‬שיחות עם נציגי בעלי העניין‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬יהיו אלה ראיונות חצי מובנים‪ ,‬כלומר ‪-‬‬
‫חלק מהשאלות ייקבעו מראש וחלקן‪ ,‬יצמחו תוך‬
‫כדי שיחה‪.‬‬
‫‪2 .2‬שאלונים ‪ -‬מאפשרים לאסוף נתונים ועמדות‬
‫ממספר גדול‪ ,‬יחסית‪ ,‬של אנשים‪ .‬מומלץ לעשות‬
‫שימוש בשאלונים ממוחשבים – הם מקלים מאוד‬
‫על איסוף הנתונים ועיבודם‪ ,‬ומאיצים אותם‪.‬‬
‫‪3 .3‬קריאת מסמכים – לדוגמא‪ ,‬מסמכים המתארים‬
‫תוכניות אסטרטגיות מהעבר‪.‬‬
‫‪7 .7‬שימוש במידע קשיח‪ ,‬שנאסף באופן שוטף על ידי‬
‫הרשות‪ ,‬או באופן מיוחד למטרת המיפוי‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬מומלץ להתחיל את התהליך בראיונות‬
‫עם מספר אנשי מפתח‪ .‬זוהי דרך מצוינת להתחיל‬
‫“לקרוא את המפה” ולקבל אוריינטציה ראשונית‪.‬‬
‫התובנות מראיונות אלה יסייעו לחדד את השאלות‬
‫החשובות ולבנות את כלי המחקר האחרים‪ ,‬למשל‪ ,‬את‬
‫השאלונים‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬חשוב מאוד גם לעיין בספרות האקדמית‬
‫בתחום הנחקר‪ ,‬בהקשרו לתהליכים הקהילתיים ‪/‬‬
‫יישוביים‪ ,‬כאמצעי נוסף לחדד את הנושאים שייבדקו‪.‬‬
‫‪4 .4‬קבוצות מיקוד וסדנאות – האינטראקציה בין‬
‫משתתפי אירועים אלה‪ ,‬והיכולת שלהם לבנות‬
‫ביחד תובנות על המצב הקיים‪ ,‬מעשירה מאוד‬
‫את התמונה העירונית‪ .‬דוגמא טובה הינה סדנת‬
‫‪SWOT(Strengths, Weaknesses, Opportunities,‬‬
‫‪ ,)Threats‬המציפה תובנות חשובות לשלב הבא של‬
‫המסע העירוני‪.‬‬
‫‪5 .5‬תצפיות – צפייה בפעילויות במרחב העירוני‬
‫ובפגישות של צוותי עבודה שונים‪ ,‬יכולה להניב‬
‫מידע רלבנטי רב‪.‬‬
‫‪6 .6‬חקרי אירוע – ניתוח של חקר אירוע מסוים‪ ,‬עשוי‬
‫לשפוך אור על ה”מאחורי הקלעים” של המצב‬
‫הנוכחי בעיר‪.‬‬
‫‪1 3‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫עמדות‬
‫ראיונות‬
‫שאלונים‬
‫סגורים‬
‫עדויות‬
‫מסמכים‬
‫שיחות מיקוד –‬
‫שולחנות עגולים‬
‫מידע כמותי‬
‫ראש העיר‬
‫‪2‬‬
‫ראשי מחלקות ‪ +‬עובדי רשות‬
‫ממחלקות שונות‬
‫‪6‬‬
‫אנשי עסקים מקומיים‬
‫‪3‬‬
‫נציגי החינוך הפורמאלי‬
‫‪5‬‬
‫מדדי אלימות עירוניים נתונים‬
‫דמוגרפיים (ראה דוגמא בהמשך)‬
‫אנשי אקדמיה מהאוניברסיטה‬
‫העירונית‬
‫‪2‬‬
‫נתונים דמוגרפיים‬
‫נציגי החינוך הבלתי פורמאלי‬
‫‪3‬‬
‫ועד הורים עירוני בית ספרי‬
‫‪-‬‬
‫[‪]10‬‬
‫[‪]10‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫מידע על פעילות עסקית עירונית‬
‫נתונים דמוגרפיים‬
‫[‪]12‬‬
‫נתוני רשות על פעילות תרבותית בעיר‬
‫פורום מנהיגי נוער‬
‫‪1 4‬‬
‫תצפיות'‬
‫עדויות‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫מטרות‪ ,‬מיקוד‬
‫ותאום הציפיות‬
‫תכנון‬
‫איסוף המידע‬
‫יופימה ךילהת‬
‫שלב ג’‪ :‬איסוף‬
‫המידע בשטח‬
‫תהליך איסוף המידע הוא שלב קריטי ביותר בתהליך‬
‫כולו‪ .‬איסוף נתונים‪ ,‬שנעשה בצורה לא מדויקת ולא‬
‫זהירה‪ ,‬עלול לפגוע בתהליך כולו ולמעשה‪ ,‬אף לייתר‬
‫אותו‪ .‬הדיוק‪ ,‬השקיפות והמהימנות הם לב לבו של‬
‫תהליך זה‪.‬‬
‫על המשך העבודה‪ ,‬ומאפשר למקד טוב יותר את‬
‫הראיון או את השאלון הבא‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫‪5 .5‬מומלץ לממפה לבלות הרבה מאוד זמן בשטח‪,‬‬
‫להסתובב ביישוב ולחוש את האווירה הכללית‪:‬‬
‫מרכזי קניות‪ ,‬מרכזי בילוי‪ ,‬אזור תעשייה‪ ,‬תחבורה‬
‫ציבורית‪ ,‬אירועים יישוביים שונים‪.‬‬
‫נמליץ על מספר עקרונות פעולה קריטיים‪:‬‬
‫עיבוד המידע‬
‫הצגת הממצאים‬
‫ושימושם‬
‫‪1 .1‬על הממפה ליצור יחסי אמון עם האנשים איתם‬
‫הוא נפגש ולגלות אמפטיה למגוון של דעות‬
‫ורעיונות‪ .‬במידה ולא ייווצר אמון‪ ,‬השיח יהיה ריק‬
‫ממשמעות‪.‬‬
‫‪2 .2‬עליו לשמור על חיסיון מוחלט של מידע‪ ,‬לשמור‬
‫על הפרטיות ועל האנונימיות של האנשים שאותם‬
‫יפגוש‪ ,‬כחלק מתהליך המיפוי‪.‬‬
‫‪3 .3‬עליו להיות ער למסרים שונים של אנשים שונים‪,‬‬
‫ולקבל החלטה איזה מידע לשמור לעצמו‪ ,‬עד‬
‫הגשת הדו"ח‪ ,‬ואיזה מידע רצוי להעביר מוקדם‬
‫יותר לגורמים כאלה או אחרים (גם אם לא התבקש‬
‫לכך מראש)‪.‬‬
‫‪4 .4‬עיבוד מידע באופן שוטף ‪ -‬מומלץ מאוד לעבד‬
‫מידע‪ ,‬בעיקר זה האיכותני‪ ,‬תוך כדי האיסוף‪ ,‬ולא‬
‫להשאיר את העיבוד לסוף התהליך‪ .‬עצם עיבוד‬
‫המידע מכל ראיון או מכל פיסת מידע‪ ,‬משפיע‬
‫‪1 5‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫‪6 .6‬במידה ומועברים שאלונים – חשוב שהעברת‬
‫השאלונים תיעשה בצורה מקצועית ביותר‪ ,‬על ידי‬
‫אדם אחד או שניים‪ ,‬באופן קבוע‪ .‬במידה ונעשים‬
‫שאלונים טלפוניים – גם זאת יש לבצע על ידי‬
‫אנשים מיומנים ביותר‪.‬‬
‫‪7 .7‬שלב זה דורש הרבה מאוד עבודה משרדית‪,‬‬
‫הכוללת‪ ,‬בעיקר‪ ,‬תיאומים עם אנשים ועם גופים‬
‫שונים‪ :‬לצורך קביעת ראיונות‪ ,‬שיחות מיקוד‪,‬‬
‫העברת שאלונים ועוד‪ .‬יש להקצות אדם בעיר‪,‬‬
‫שיבצע עבודה זו‪ ,‬בתיאום עם הממפה‪.‬‬
‫להלן דוגמא לאיסוף מידע קשיח על פעילות‪ ,‬הקשורה‬
‫לאגף החינוך הפורמאלי‪ ,‬כחלק מניסיון להבין את‬
‫כמות הגופים המתערבים ואופי הפעילות שלהם‪:‬‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫פרויקטים ותוכניות מתערבות במערכת החינוך‬
‫היקף ילדים‬
‫שותפים‬
‫גוף מתערב‬
‫פרויקט‬
‫מטרה‬
‫אוכלוסיות יעד‬
‫ברנקו וייס‬
‫תוכנית חיזוק‬
‫חט”ב ‪+‬תיכון‬
‫גשר לעתיד‬
‫אומ”ץ‬
‫סיוע במעבר תלמידים מיסודי לחטיבת‬
‫ביניים‬
‫יסודי‬
‫אגף שחר במשרד‬
‫החינוך‬
‫כיתת מניפה‬
‫מניעת נשירה‬
‫תיכון‬
‫משרד החינוך‬
‫תגבורים לבגרויות‬
‫העלאת אחוז הבגרויות לכיתות יא’ ו‪-‬יב’‬
‫יא’ – יב’‬
‫משרד החינוך‬
‫תגבורים לכיתה א‬
‫צמצום פערים‬
‫תלמידי כיתה א’‬
‫משרד החינוך‬
‫טיפול בפרט‬
‫מניעת נשירה ביסודי‬
‫יסודי‬
‫משרד החינוך‬
‫אבחונים דידקטיים‬
‫התאמת בגרות ומתן הקלות‬
‫תיכון‬
‫משרד החינוך‬
‫פר”ח‬
‫חיזוק תלמידים‬
‫תלמידי כיתה ב‬
‫משרד החינוך‬
‫ילדים באקדמיה‬
‫הכנה לאקדמיה של תלמידים חזקים‬
‫תלמידי כיתה יא’‪-‬‬
‫יב’‬
‫פרופ’ מג’אד אלחאג’‬
‫דוגמא – חלק מתוך סיכום פגישה בנושא תיירות‬
‫מקומית של אחת הערים בה נערך מיפוי‪ .‬הסיכום‬
‫נכתב על ידי מנהל הפגישה‪ .‬מסמך כזה‪ ,‬ורבים דומים‬
‫לו‪ ,‬מהווה עבור הממפה מידע‪ ,‬המאפשר לו לבחון את‬
‫הפער בין הרצוי (כפי שמתואר בפרוטוקולים)‪ ,‬לבין‬
‫היישום בשטח (המצוי‪ ,‬המתאפשר)‪ ,‬כפי שיעלה מכלי‬
‫מחקר אחרים‪.‬‬
‫מתוך פרוטוקול הפורום עולה‪ ,‬כי‪:‬‬
‫✿ ✿הכרחית הקמת מינהלת תיירות ומינהלה‬
‫הוליסטית‪ ,‬כאשר הרשות היא הגורם היחיד‬
‫המכריע בטיפוח היישוב וקידום התיירות‪.‬‬
‫✿ ✿יש להשתלב בתחום התיירות של חוף הכרמל‪.‬‬
‫✿ ✿יש לקדם העסקים ביישוב‪.‬‬
‫אקדמיה‬
‫פיני כהן‬
‫בודו לשלום‬
‫הופסק‬
‫נוער בסיכון‬
‫‪1 6‬‬
‫עוד לא התחיל‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫משרד הרווחה‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫✿ ✿בשנה מגיעים לשמורה כ‪ 60,000 -‬מטיילים‪,‬‬
‫בעיקר בסופי שבוע ‪ -‬יש לנתב נתון זה לטובת‬
‫תוכנית התיירות‪.‬‬
‫✿ ✿יש לפתח תיירות‪ ,‬באופן המשמר את הטבע ואת‬
‫ייחודיות הכפר‪.‬‬
‫✿ ✿כדי לנצל משאבים קיימים‪ ,‬קיימת חובה להרחבת‬
‫שטח השיפוט‪.‬‬
‫✿ ✿ישנה חשיבות רבה בשיתוף הקהילה ‪ -‬הקמת‬
‫עסקים קטנים‪ ,‬שיתוף אוכלוסיית הצעירים‪,‬‬
‫הנשים ובני הנוער‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫מטרות‪ ,‬מיקוד‬
‫ותאום הציפיות‬
‫תכנון‬
‫איסוף המידע‬
‫עיבוד המידע‬
‫הצגת הממצאים‬
‫ושימושם‬
‫יופימה ךילהת‬
‫שלב ד’ – עיבוד המידע‬
‫הצגת הנתונים והמידע‪ ,‬שנאסף בתהליך המיפוי‪ ,‬ללא‬
‫הקשר רעיוני‪ ,‬תהיה חסרת תועלת‪.‬‬
‫דו"ח מיפוי מועיל‪ ,‬המשלב את כל הנתונים למפה‬
‫עשירה‪ ,‬המספרת את הנרטיב של העיר ומספקת את‬
‫בסיס המידע להמשך הפעילות‪ ,‬מבוסס תמיד על מודל‬
‫רעיוני מנחה‪.‬‬
‫אפשר לקבוע מראש‪ ,‬בתחילת תהליך המיפוי‪ ,‬או תוך‬
‫כדי התהליך עצמו‪ ,‬בהתאם לתובנות שיצמחו‪ ,‬את‬
‫המודל אל תוכו יש לארגן את הנתונים‪ .‬להלן תיאור‬
‫שתי הגישות‪.‬‬
‫לצורך כך‪ ,‬שלחנו שאלון לגורמים שונים‪ ,‬לבחינת‬
‫מקומה של המנהיגות החינוכית‪ ,‬כמחוללת שינוי‪ .‬על‬
‫סמך מידע זה‪ ,‬ניתן לבחור בהמשך את סוג השינוי‬
‫ואסטרטגיית הפעולה בכל בית ספר‪.‬‬
‫בניתוח הממצאים‪ ,‬השתמשנו במודל שינוי‪ ,‬ששילב‬
‫קטגוריות מוגדרות מראש שגם היוו את הבסיס‬
‫לשאלות בראיונות האישיים‪ ,‬עם קטגוריות חדשות‪,‬‬
‫שנוצרו במהלך המיפוי‪ ,‬בשיחות עם האנשים השונים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬נוצרה מפה עשירה‪ ,‬אשר שימשה כבסיס למענה‬
‫על שאלת הבשלות לשינוי‪ .‬להלן‪ ,‬מפת התמות‪ ,‬לאחר‬
‫ניתוח כל הנתונים‪.‬‬
‫מודל שנקבע מראש‬
‫אפשר לקבל את ההחלטה על המודל רעיוני כבר‬
‫בשלבים הראשוניים של המיפוי‪ ,‬עם תחילת איסוף‬
‫הנתונים‪ ,‬ואולי אף לפני כן‪ .‬המודל יכול להיות כזה‪,‬‬
‫הנשען על תפיסות קיימות‪ ,‬הנוגעות להתפתחות‬
‫ארגונית‪/‬יישובית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בעיר ראשון לציון מיפינו את עומק השינוי‬
‫הנדרש בעיר באמצעות השאלה הבאה‪ :‬האם העיר ‪/‬‬
‫הקהילה ערוכה לבצע שינוי מסדר ראשון או שני ‪?2‬‬
‫‪ 2‬שינוי מסדר ראשון הינו שינוי‪ ,‬הנוגע לרכיב אחד או למספר רכיבים‬
‫ביישוב‪ /‬בארגון‪ ,‬וקשור‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לדרך שבה נעשים הדברים‪ .‬שינוי מסדר‬
‫שני הינו שינוי מהותי‪ ,‬הנוגע בכלל הרכיבים בארגון; זהו שינוי במטרות‪,‬‬
‫ולא רק בדרך‪.‬‬
‫‪1 7‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫אמון במנהיגות‬
‫חזון ותקווה‬
‫מקום לביטוי עצמי‬
‫תחושת בטחון ומוגנות‬
‫שיתופי פעולה‬
‫התנהלות‬
‫מקצועיות ואחריות‬
‫בהירות ‪ /‬עמימות‬
‫של חזון המנהל‬
‫מקום ליוזמות‬
‫אוזן קשבת‪,‬‬
‫סביבה תומכת‬
‫שותפות בעיצוב השינוי‬
‫מתן פתרונות לבעיות‬
‫לוגיסטיות‬
‫יכולת להוביל שינוי‬
‫תפיסה רעיוניתצ‬
‫חוויות אוטונומיה‬
‫אכפתיות‬
‫שותפות וסנכרון‬
‫בין גופים שונים‬
‫הענות‪ ,‬נכונות‪,‬‬
‫מתן שירות‬
‫תפיסה ‪ /‬אמירה חינוכית‬
‫מבנים ארגוניים‬
‫יכולת השפיה‬
‫תחושת שייכות‬
‫שפה עירונית משותפת‬
‫בירוקטיה‬
‫תפיסת מסוגלות עצמית‬
‫נראות‬
‫שותפות בהגדרת מטרות‬
‫סדר וארגון‬
‫אמון בשותפים‬
‫כוח אדם‬
‫מדיניות‬
‫משאבים‬
‫דו"ח המיפוי הציע מידע על כלאחד מנושאים אלה – ושילוב מידע זה יצר מפה עשירה מאד‪ ,‬שהיוותה בסיס לצעד הבא במסע‪.‬‬
‫‪1 8‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫מודל הצומח תוך כדי המיפוי‬
‫תובנות והמלצות‬
‫אלטרנטיבה לגישה שתוארה לעיל מבוססת‬
‫על ‪ .grounded theory‬הממפים יוצאים לדרך עם‬
‫מודל עקרוני מאוד‪ ,‬כללי ואף מעורפל‪ ,‬ותוך כדי‬
‫התהליך‪ ,‬ובמיוחד בשלב ניתוח הנתונים‪ ,‬צומח מודל‬
‫קונספטואלי‪ ,‬המהווה את הבסיס למפה‪.‬‬
‫תועלתה של מפה ניטראלית‪ ,‬המציגה רק את המצב‬
‫כפי שהוא‪ ,‬הינה מוגבלת‪.‬‬
‫בדו"ח המיפוי חשוב מאד לכלול גם תובנות והמלצות‪.‬‬
‫כאן משתמשים מבצעי המיפוי בניסיונם העשיר‬
‫וההשקפת עולמם‪ ,‬כדי ליצור ערך מוסף‪ .‬ההמלצות‬
‫אינן חזון או תוכנית פעולה‪ ,‬אלא רעיונות על כיוונים‬
‫מעניינים‪ ,‬הנובעים‪ ,‬לדעת הממפים‪ ,‬מנתוני המיפוי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בעת מיפוי המועצה המקומית עומר‪ ,‬בהרבה‬
‫מאוד שיחות עם אנשי היישוב‪ ,‬צמח מודל‪ ,‬המתאר‬
‫את היישוב כמפגש של שלושה מרחבים – המרחב‬
‫האקולוגי‪-‬תיירותי‪ ,‬המרחב החינוכי והמרחב העסקי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נתוני המיפוי נותחו והוצגו על פי מודל זה‪ .‬מודל‬
‫קונספטואלי זה שימש‪ ,‬בהמשך‪ ,‬גם כבסיס לבניית‬
‫אסטרטגיית עיר חינוך לעומר‪.‬‬
‫מבנה דו"ח המיפוי‬
‫המבנה ייקבע על פי מטרות המיפוי‪ ,‬כפי שנקבעו‬
‫בתחילת התהליך‪ .‬נספח ‪ 1‬מביא הצעה גנרית לתוכן‬
‫העניינים של הדו"ח‪.‬‬
‫נתונים וקולות‬
‫‪1 9‬‬
‫שתי הערות קרטוגראפיות‬
‫✿ ✿חשוב מאד להקפיד על מהימנות הניתוח‪ ,‬שהרי‬
‫אפשר לפרש מידע איכותני בדרכים שונות‪,‬‬
‫המושפעות מהניסיון ומהשקפת העולם של מנתחי‬
‫הנתונים‪ .‬לכן‪ ,‬נמליץ תמיד על ניתוח המידע‬
‫האיכותני על ידי שלושה חוקרים‪ ,‬לפחות‪.‬‬
‫✿ ✿גם אם מתחילים את שלב המיפוי עם מודל‬
‫קונספטואלי ידוע מראש‪ ,‬כדאי לשמור על‬
‫פתיחות – המציאות עשויה להפתיע‪ ,‬ועלול לצמוח‬
‫מודל חדש‪ ,‬שיאפשר ניתוח והצגה של נתונים‪,‬‬
‫באופן חכם ויעיל יותר‪.‬‬
‫אריזת המפה‬
‫בדו"ח יוצגו נתונים עובדתיים‪ ,‬חלקם כמותיים‪ ,‬חלקם‬
‫איכותניים‪ .‬לצדם‪ ,‬מומלץ לבטא באופן אותנטי את‬
‫הקולות ששמע צוות המיפוי‪ .‬הדרך הטובה ביותר‬
‫הינה לבחור בציטוטים אותנטיים של האנשים‬
‫שרואיינו – ראש העיר‪ ,‬מנהל בית הספר‪ ,‬המורה‪,‬‬
‫האזרח והילד‪ .‬אלה ימחישו את תמונת המצב הקיים‬
‫באופן העצמתי והבהיר ביותר‪ .‬אם נשמעו ביישוב‬
‫קולות מנוגדים – כדאי להביא את הספקטרום המלא‬
‫של הקולות‪ ,‬כדי ליצור תמונה נאמנה של העיר‪ ,‬שהיא‬
‫תמיד מארג מורכב מאוד‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫אנימציה‪ ,‬מצגת‪ ,‬מסמך רגיל (אך ידידותי!)‪ ,‬או אף‬
‫להציגם על המפה הגיאוגרפית של העיר‪ ,‬במפה פיזית‬
‫או במפה וירטואלית‪.‬‬
‫המנהלים בעיר הינם אנשים עסוקים מאוד‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫הם מוצפים במידע‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬חשוב מאד לארוז את תוצאות המיפוי באריזה‬
‫מושכת‪ ,‬בהירה‪ ,‬קלה להבנה ולעיון‪ .‬כדאי אף להשקיע‬
‫בעיצוב גרפי מקצועי‪ ,‬שינגיש את המידע בצורה‬
‫ידידותית‪ ,‬בסיוע כלי אינפו‪-‬גרפיקה‪.‬‬
‫אפשר‪ ,‬לדוגמא‪,‬להנגיש את ממצאי המיפוי כסרטון‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫מטרות‪ ,‬מיקוד‬
‫ותאום הציפיות‬
‫תכנון‬
‫איסוף המידע‬
‫עיבוד המידע‬
‫הצגת הממצאים‬
‫ושימושם‬
‫יופימה ךילהת‬
‫שלב ה’‪:‬‬
‫הצגת הממצאים‬
‫והשימוש בהם‬
‫להעביר גרסה דיגיטאלית של הדו"ח‪ ,‬אלא באופן‬
‫שלא יאפשר העתקה אקראית של חומר ממנו‪.‬‬
‫✿ ✿ישנם מקרים‪ ,‬בהם יש מקום לשלוח את הדו"ח‬
‫למספר לקוחות לפני הצגתו‪ .‬שיקול הדעת נוגע‬
‫לאופי הקשר‪ ,‬שנוצר עם הלקוחות לאורך המיפוי‪,‬‬
‫ולמורכבות הדו"ח‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬נדרשות לפחות‬
‫שתי פגישות עם לקוחות מרכזיים‪ ,‬להצגת המיפוי‬
‫ולדיון בהשלכותיו‪.‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬בהכנת דו"ח מיפוי טוב הושקעו מאמצים‬
‫רבים‪ ,‬משאבי זמן רבים של אנשי העיר ומשאבים‬
‫כספיים‪ .‬בשלב החמישי‪ ,‬יש לוודא שמאמצים אלה‬
‫יניבו תועלת – כלומר‪ ,‬יקדמו את המסע לעיר חינוך‪.‬‬
‫הסכנה הגדולה ביותר‪ ,‬האורבת לדו"ח המיפוי‪ ,‬היא‬
‫שיהפוך למסמך מדף‪ ,‬ללא שימוש‪ .‬בסעיף זה‪ ,‬נציע‬
‫לתכנן בקפידה את הצגת הדו"ח‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬את‬
‫השימוש השוטף בו‪.‬‬
‫✿ ✿מומלץ מאוד‪ ,‬שמזמין הדו"ח הוא זה שיציג את‬
‫התוצאות בפני אוכלוסיות רלוונטיות נוספות‪.‬‬
‫הניסיון מראה‪ ,‬שרק בדרך זו הוא יפיק את המרב‪,‬‬
‫מתוך המידע שהמיפוי מכיל‪.‬‬
‫הצגת הדו"ח‬
‫הכרחי להציג את טיוטת הדו"ח לאיש הקשר מטעם‬
‫העיר‪ ,‬ואולי אף לקבוצת חברים מהצוות המוביל‪ ,‬לפני‬
‫הצגה רחבה שלו‪ .‬התובנות וההערות שלהם ישמשו‬
‫לטיוב הדו"ח ואף יחסכו “עלייה על מוקשים”‪.‬‬
‫האם כדאי לשלוח את דו"ח המיפוי לגורמים‬
‫הרלבנטיים לעיון מוקדם‪ ,‬מספר ימים לפני מפגש‬
‫ההצגה?‬
‫✿ ✿יש הגורסים שכדאי לשמור את “אלמנט ההפתעה”‬
‫למפגש עצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם חוששים שממצאים‬
‫מסוימים הינם מורכבים‪ ,‬ודורשים הסבר מילולי‬
‫מלווה‪ .‬אנו ממליצים להציג את הדו"ח‪ ,‬ורק לאחר‬
‫מכן להעביר אותו בגרסה כתובה‪ .‬אין אנו ממליצים‬
‫‪2 0‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫✿ ✿חשוב לתכנן בקפידה את המפגש (או את‬
‫המפגשים) להצגת תוצאות המיפוי‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬
‫יציג המזמין את המוטיבציה להזמנת המיפוי‪,‬‬
‫והממפים יציגו את הממצאים העיקריים‪ .‬את‬
‫החלק העיקרי של המפגש יש לנצל לדיון‬
‫במשמעויות של תוצאות המיפוי – לדון בשאלת‬
‫ה”אז מה?” ‪-‬‬
‫מהן המשמעויות העיקריות לעיר או למערכת‬
‫שמופתה? מהן התובנות שמפיקים המשתתפים בדיון?‬
‫מה הצעדים הבאים?‬
‫משמים‪ ,‬לפעילות שיתופית משמעותית‪ ,‬היוצרת ערך‬
‫מוסף על בסיס הדו"ח‪.‬‬
‫השימוש השוטף בדו"ח‬
‫הדו"ח צריך להיות נגיש (כקובץ אלקטרוני ולעתים גם‬
‫כמסמך מודפס) לכל בעלי העניין בעיר)‪ .‬הוא ישמש‬
‫לצרכים הבאים‪:‬‬
‫✿ ✿בסיס ידע לבניית חזון ותמונת עתיד‪ ,‬המבוססת‬
‫על קריאת מציאות טובה‪ ,‬מפורטת (ברמת הפירוט‬
‫הנדרש) ומקצועית;בסיס ידע‪ ,‬השימושי גם‬
‫בשלב התכנון המפורט של הפעילויות השונות‪,‬‬
‫ואף בשלב היישום‪ .‬כדאי מאוד לחזור ולעיין‬
‫בדו"ח המיפוי מידי פעם‪ ,‬למשל‪ ,‬בעת ייזום של‬
‫תוכנית חדשה‪ ,‬או אף בהתמודדות עם משבר‪.‬‬
‫ייתכן ותמצאו בדו"ח רמזים לפתרון;מצגת לגיוס‬
‫שותפים למסע לעיר חינוך‪ ,‬כולל גיוס קרנות‪,‬‬
‫תורמים‪ ,‬אזרחים‪ ,‬אנשי עירייה‪ ,‬שיצטרפו למסע‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫זו הבקשה האישית של הדו"ח‪ :‬אל תשכחו אותי‬
‫במגירה‪ .‬השתמשו בי‪ .‬הפיצו אותי‪.‬‬
‫דיון מסוג זה‪ ,‬במיוחד עם יבוצע בפורמט סדנתי‪,‬‬
‫יהפוך את שלב הצגת הדו"ח מתרגיל‪ ,‬שעשוי להיות‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫יופימה ךילהת‬
‫אנשי מפתח‬
‫בתהליך המיפוי יש ארבע קבוצות של אנשי מפתח –‬
‫קשר שוטף ביניהן במהלך חודשי המיפוי יביא לדו"ח‬
‫מיפוי רלבנטי‪.‬‬
‫מזמין המיפוי‬
‫מזמין המיפוי – ככל שיהיה בכיר יותר‪,‬‬
‫כך ייטב‪ .‬במיפוי עירוני‪ ,‬חשוב שהמזמין‬
‫יהיה ראש המערכת העירונית (ראש‬
‫העיר) או ראש המערכת הממופה (למשל‪ ,‬ראש מינהל‬
‫החינוך)‪ .‬כפי שפרטנו בפרקים הקודמים‪ ,‬חשוב מאוד‬
‫לתאם איתו ציפיות ולהגדיר במדויק את מטרות‬
‫הדו"ח‪.‬‬
‫הצוות המוביל‬
‫של עיר חינוך‬
‫צוות המיפוי‬
‫צוות המיפוי – יש יתרון לצוות מיפוי‬
‫חיצוני‪ ,‬שזהו תחום התמחותו‪ ,‬ועל כן‬
‫יבצע את המיפוי באופן מקצועי ‪ .‬צוות‬
‫כזה יהיה גם משוחרר מאילוצים פוליטיים וארגוניים‪.‬‬
‫היתרון של צוות מיפוי פנימי הינו שהוא מכיר היטב‬
‫את הארגון‪ ,‬דבר שיכול לקצר את זמן המיפוי‪.‬‬
‫אנשי העיר‬
‫לקוחות הדו"ח‬
‫צוות המיפוי‬
‫‪2 1‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫הצוות המוביל של עיר חינוך – זהו הצוות‬
‫של אנשי העיר המובילים את פרויקט‬
‫עיר חינוך‪ .‬חשובה אינטראקציה הדוקה‬
‫בין הצוות המוביל לצוות המוביל‪ .‬איש הקשר מטעם‬
‫העיר – פועל בקשר שוטף עם צוות המיפוי‪ ,‬מסייע‬
‫בבחירת הדגמים‪ ,‬במתן ההקשרים העירוניים‬
‫הפנימיים‪ ,‬אותם לא מכירים אנשי צוות המיפוי‬
‫החיצוני‪ ,‬בהימנעות ממוקשים פוליטיים וכן‪,‬‬
‫באדמיניסטרציה של תהליך המיפוי‪.‬‬
‫אנשי העיר (אזרחים‪ ,‬עובדי מערכת‬
‫החינוך‪ ,‬אנשי העירייה וכו’)‪ ,‬אשר‬
‫ישתתפו בראיונות‪ ,‬קבוצות מיפוי‪ ,‬מענה‬
‫על שאלונים ומתן מידע בערוצים נוספים‪ .‬חשוב מאוד‬
‫לכבד אותם‪ ,‬לראות בהם שותפים למעשה המרתק של‬
‫ההבנה והמיפוי של הנרטיב העירוני‪.‬‬
‫לקוחות הדו"ח – האנשים בפניהם יוצג‬
‫הדו"ח‪ ,‬ואשר יעשו בו שימוש‪ .‬יש לזכור‬
‫אותם בכל שלב משלבי המיפוי ולחזור‬
‫ולשאול‪ :‬כיצד יסייע להם המיפוי בקידום רעיון עיר‬
‫החינוך בעירם?‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫ תואצות‬
‫תוצאות‬
‫כ‬
‫יצד נעריך את הצלחת מהלך המיפוי?‬
‫אנו מציעים חמישה מסמני הצלחה‬
‫‪1 .1‬המפה אמינה – הדיון בתוצאותיו לא מוסט‬
‫למסלול של “הנתונים לא אמינים‪ ,‬לא שלמים‪ ,‬לא‬
‫משקפים”‪.‬‬
‫‪2 .2‬המפה בהירה – נותנת קריאת מציאות בהירה‬
‫ומובנת‪.‬‬
‫‪3 .3‬המפה לא טריוויאלית – מציגה את המציאות על‬
‫מורכבותה‪.‬‬
‫העיר‬
‫זירת השינוי‬
‫מה ישתנה?‬
‫‪2 2‬‬
‫‪4 .4‬המפה מסמנת סיפור – המפה מספרת את הנרטיב‬
‫העירוני הקיים ורומזת‪ ,‬או מצביעה באופן ברור‪,‬‬
‫על הייחודיות של העיר‪ ,‬המאפיינים המיוחדים‬
‫לה‪.‬‬
‫‪5 .5‬המפה מסמנת כיווני פעולה – מתוך המפה‬
‫מסתמנים רעיונות ראשוניים לפעולה‪ ,‬הזדמנויות‬
‫לשינוי‪ ,‬משאבים אנושיים ואחרים שאפשר למנף‪,‬‬
‫חזקות‪ ,‬שכדאי למנף ואף להעצים‪ ,‬חולשות‬
‫ואיומים‪ ,‬הדורשים הזדמנות‪.‬‬
‫‪6 .6‬תהליך המיפוי הינו מנוע להמשך תהליך עיר חינוך‪.‬‬
‫זוהי הזדמנות ליצירת קשרים‪ ,‬התחלת שיתופי‬
‫פעולה‪ ,‬יצירת אמון בין גורמי העיר‪.‬‬
‫דוגמא למפה סכמטית‪ ,‬שבאה לתאר אסטרטגיית‬
‫פעולה‪ ,‬הנשענת על המיפוי‪:‬‬
‫היישוב "פרחים" ‪ -‬מרחבי שינוי לקראת שיפור הדימוי החיצוני והפנימי‬
‫חינוך ‪ -‬העצמת היחיד ומוסדות החינוך‬
‫חינוך בלתי פורמלי‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫חינוך פורמאלי‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫חברה ותעסוקה‬
‫תשתית וסביבה‬
‫פורום חברה ותעסוקה‬
‫פורום תשתית וסביבה‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫רשות מקומית ‪ -‬מנהיגות‪ ,‬מינהל תקין‪ ,‬תומך ומעצים‬
‫מנהיגות‬
‫חינוכית‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫צוות מוביל‬
‫עירוני‬
‫ראש העיר‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫ םייטירק החלצה ימרוג‬
‫גורמי הצלחה קריטיים‬
‫כבוד למקום ולמציאות הקיימת‬
‫אמינות‪ ,‬שיטתיות‪ ,‬העמקה ומקצוענות‬
‫זיהוי מקורות המידע המעניינים‬
‫פתיחות‬
‫חושים חדים‬
‫יכולת לראות את התמונה הגדולה‬
‫‪2 3‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫ םייטירק החלצה ימרוג‬
‫מהם הגורמים הקריטיים‬
‫להצלחת המיפוי?‬
‫כבוד למקום ולמציאות הקיימת‪ :‬המיפוי מבקש להיפגש‬
‫בעיקר עם אנשי המקום‪ .‬זאת הזדמנות חשובה מאוד‬
‫לתת כבוד למה שכבר קיים‪ .‬רבים ממובילי השינוי‬
‫עשויים ליפול למלכודת בשלב זה‪ :‬כמי שמייצגים‬
‫את החדש‪ ,‬קל לראות אותם כמתנשאים על הקיים‪,‬‬
‫גם ללא כוונת זדון‪ .‬השינוי הוא צמיחה‪ ,‬הנבנית על‬
‫מצע מסוים‪ .‬היכרות עם המצע הזה ומתן כבוד אמיתי‬
‫והוקרה‪ ,‬למי שחולל את המציאות עד לרגע זה‪,‬‬
‫חשובים מאוד‪.‬‬
‫אמינות‪ ,‬שיטתיות‪ ,‬העמקה ומקצוענות‪ :‬ביצוע מיפוי‬
‫באופן מקצועי (‪ )professional‬יחזק את האמון בין‬
‫הגורמים השונים המעורבים במיפוי‪ ,‬ואת אמונם‬
‫בנכונות הנתונים‪ .‬אמון זה ייתר את הצורך להתווכח‬
‫על נכונות הנתונים ויהווה בסיס לדיון ענייני על‬
‫המשמעויות‪ ,‬הנובעות מהמפה‪.‬‬
‫‪2 4‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫זיהוי מקורות המידע המעניינים‪ :‬בחירה מוצלחת של‬
‫מרואיינים יכולה להשפיע מאוד על איכות המיפוי‪.‬‬
‫מרואיינים טובים‪ ,‬הם כאלה היכולים לשפוך אור‬
‫מזוויות שונות‪ ,‬לעתים מפתיעות ולא מקובלות‪,‬‬
‫על הנושא הממופה‪ .‬אלה אנשים בעלי ניסיון רב‪,‬‬
‫המעורבים מאוד בנעשה בעיר‪ ,‬ומדברים על ניסיונם‬
‫ועל הדברים שחוו‪ ,‬ולא על תיאוריות ואמיתות‬
‫כלליות‪ .‬מעניין במיוחד לכלול במדגם אנשים בעלי‬
‫דעות מנוגדות‪ ,‬ואף לחפש במודע אנשים‪ ,‬שאינם בזרם‬
‫המרכזי של החשיבה והעשייה בעיר‪.‬‬
‫פתיחות‪ :‬פתיחות של הממפים ושל לקוחות המיפוי‬
‫להפתעות‪ ,‬לנתונים אשר אולי סותרים הנחות יסוד‪,‬‬
‫ואולי אף משקפים תמונת מצב לא מחמיאה‪.‬‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫חושים חדים‪ :‬לפעמים‪ ,‬המידע המועיל ביותר הינו‬
‫חיוור‪ ,‬מטושטש‪ ,‬כמעט נסתר מן העין‪ .‬חושים חדים‬
‫של הממפים יסייעו להם לזהות “סימנים חלשים”‬
‫(‪ ,)weak signals‬המעידים על מידע חשוב‪.‬‬
‫יכולת לראות את התמונה הגדולה‪ :‬תהליך המיפוי מציף‬
‫מידע רב מאוד‪ .‬נדרשת יכולת לראות את התמונה‬
‫הגדולה‪ ,‬לזהות את התבניות הנובעות מהנתונים‪,‬‬
‫לייצר ערך מוסף מהנתונים הרבים‪ ,‬על ידי בניית נרטיב‬
‫בהיר‪ .‬הניצוץ היצירתי של הממפים יאפשר לארגן את‬
‫המידע בדרך חדשה‪ ,‬שמחלצת קריאות “אהה‪ ,‬עכשיו‬
‫אני רואה את זה”‪ ,‬מלקוחות המיפוי‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫חפסנ נח"ודל אמגוד ‪ 1 -‬חפסנ‬
‫נספח ‪ - 1‬דוגמא לדו"ח מיפוי‬
‫תקציר מנהלים‬
‫רקע על היישוב‬
‫הנרטיב היישובי הקיים‬
‫דף אחד ‪ -‬המתאר את עיקרי הדו"ח ‪ -‬כולל ממצאים‬
‫ותובנות עיקריים‪ .‬התקציר מספר את הסיפור כולו‪,‬‬
‫בקצרה‪ .‬עורכי דו"ח המיפוי מקווים‪ ,‬שמקבלי‬
‫ההחלטות יקראו את כל הדו"ח‪ ,‬אך ריאלית‪ ,‬צריכים‬
‫להניח‪ ,‬שחלקם יקדישו לכך זמן קצר‪ .‬לטובת אנשים‬
‫אלה‪ ,‬תקציר‪ ,‬המציג את הנקודות העיקריות‪ ,‬יועיל‬
‫מאוד ויגדיל את הסיכוי שהמידע החשוב אכן יגיע‬
‫אליהם‪.‬‬
‫יש להעלות על הכתב נתונים דמוגרפיים‪ ,‬סוציו‪-‬‬
‫אקונומיים וגיאוגרפיים‪ ,‬שנראים רלבנטיים לממפים‪.‬‬
‫מהו הנרטיב היישובי הקיים ביישוב‪ ,‬במבט ממעוף‬
‫הציפור? מהו “הסיפור” של העיר”? מה מייחד אותה?‬
‫מהם אזורי החוזק שלה?‬
‫ממצאים עיקריים‬
‫כאן אפשר לדבר על הנרטיב העירוני‪ ,‬כפי שהוא‬
‫נתפס על ידי קבוצות שונות בעיר (לדוגמא‪ ,‬תפיסת‬
‫התושבים מול תפיסת אנשי העירייה)‪ ,‬ואף על הנרטיב‬
‫הנתפס בעיניהם של גורמים חיצוניים‪.‬‬
‫כאן יובאו עיקרי הממצאים‪ ,‬מוצגים על פי המודל‬
‫הקונספטואלי שייבחר לפני המיפוי או יצמח במהלכו‪.‬‬
‫במידה ויש צורך בפירוט רב‪ ,‬ניתן להציג את הנתונים‬
‫המפורטים בנספחים‪.‬‬
‫מטרות המיפוי‬
‫יש לציין מהן המטרות שהוצבו בפני צוות המיפוי‪.‬‬
‫במידת האפשר‪ ,‬כדאי לצטט את מזמין המיפוי‪ .‬אפשר‬
‫לציין מטרות פורמאליות וגם מטרות סמויות ומטרות‬
‫לוואי (במידת הרגישות הראויה)‪.‬‬
‫לכל אחד מסוגי המידע‪ ,‬שייאספו במיפוי‪ ,‬יוקדש פרק‬
‫בחלק זה של הדו"ח‪ .‬דוגמא לראשי פרקים‪:‬‬
‫✿ ✿מערכת החינוך הפורמאלית‬
‫✿ ✿מערכת החינוך הלא פורמאלית‬
‫✿ ✿הכלכלה המקומית‬
‫תהליך המיפוי‬
‫✿ ✿תוכניות התערבות ושינוי ביישוב‬
‫יש לציין בקצרה את צוות התהליך ושותפי התהליך‪,‬‬
‫כלי המיפוי שנבחרו‪ ,‬המדגמים שנבחרו‪ .‬מטרת סעיף‬
‫זה הינה ליצור אמון בממצאים‪ ,‬שיובאו בהמשך‪.‬‬
‫‪2 5‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫האם במהלך המיפוי התחיל להסתמן נרטיב רצוי‬
‫עתידי? במידה וזה המקרה‪ ,‬כדאי להציג גם אותו‪.‬‬
‫תובנות מהמיפוי‬
‫ניתוח הממצאים ממבט הציפור‪ .‬מהי התמונה‬
‫המתקבלת? על אילו תופעות‪ ,‬הזדמנויות‪ ,‬אתגרים‪,‬‬
‫מגמות‪ ,‬נכסים ועוד מצביעה המפה?‬
‫בחלק זה מתוארות התובנות‪ ,‬שנוצרו במהלך ניתוח‬
‫המידע‪ .‬בחלק מוסיף ערך זה‪ ,‬צוות המיפוי מגייס את‬
‫ניסיונו וחוכמתו להפוך את הנתונים שנוספו ל”חכמה”‪.‬‬
‫מומלץ לארגן את התובנות על פי קטגוריות‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬
‫על פי המרחבים השונים בעיר‪ ,‬כגון “תובנות במרחב‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫חפסנ נח"ודל אמגוד ‪ 1 -‬חפסנ‬
‫החינוכי”‪“ ,‬תובנות במרחב האזרחי”‪ ,‬וכו’‪ .‬קבוצת‬
‫קטגוריות אחרת תחלק את התובנות ל”הזדמנויות”‪,‬‬
‫“חזקות”‪“ ,‬חולשות”‪ ,‬וכו’‪.‬‬
‫הצעדים הבאים‬
‫המלצות של מגישי הדו"ח לשלבים הבאים במסע אל‬
‫עיר חינוך‪ .‬לדוגמא‪ ,‬המלצות לגבי אופן הכניסה לשלב‬
‫בניית החזון ותמונת העתיד‪.‬‬
‫ייתכן גם שמגישי הדו"ח יצביעו כאן על מידע נוסף‪,‬‬
‫שכדאי לאסוף ולמפות‪ ,‬במהלך השלבים הבאים‪.‬‬
‫נספחים‬
‫מידע נוסף ופרטני התומך‪ ,‬מעבה ומשלים את המידע‪,‬‬
‫שהובא בפרקי הדו"ח‪.‬‬
‫‪2 6‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קרטוגרפיה עירונית חינוכית‬
‫‪2 7‬‬
‫חפסנ נח"ודל אמגוד ‪ 1 -‬חפסנ‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬