‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫מודל להוראת הבנת הנקרא‬ ‫נקודת המוצא‪/‬הרציונל‪ :‬הבנת הנקרא זהו תהליך ולא תוצאה‪.‬‬ ‫השלב‬ ‫טרום‬ ‫המטרה‬ ‫‪ -‬העלאת השערות‬ ‫מיומנויות נלמדות‬ ‫‪-‬‬ ‫ניתוח כותרת על וכותרות משנה‬ ‫‪-‬‬ ‫התייחסות לרמזים חוץ תוכניים‪ :‬ת‪.‬ז‪ ,.‬מפה‪ ,‬ציורים‪,‬‬ ‫קריאה‬ ‫תרשימים‪ ,‬הדגשים‪ ,‬סימני פיסוק‪ ,‬מספור‪.‬‬ ‫ התייחסות לרמזים‬‫‪-‬‬ ‫חוץ תוכניים‬ ‫עיון במשימות‪ :‬השאלות מרמזות על תוכן הטקסט‪.‬‬ ‫כאשר משמיטים את מילת השאלה‪/‬הוראה מתקבל‬ ‫היגד שניתן ללמוד ממנו על המידע שיופיע בטקסט‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במהלך‬ ‫הקריאה‬ ‫העלאת ידע קודם רלוונטי לטקסט‪.‬‬ ‫‪ -‬קריאה פעילה‬ ‫א‪ .‬אסטרטגיות לעיבוד המידע‬ ‫‪ -‬הבנת הרעיונות‬ ‫‪ .1‬חלוקה לפסקאות‪/‬מספור שורות (הצגת הדרכים השורות‬ ‫המרכזיים‬ ‫ הבנת רצף‬‫האירועים‬ ‫להפרדה בין פסקאות)‬ ‫‪ .2‬הבחנה בין נושא לרעיון מרכזי‬ ‫‪ -‬הבנת הקשרים בין‬ ‫‪ .3‬סימון משפטי מפתח – הבחנה בין משפט מפתח‬ ‫האירועים‪/‬‬ ‫למשפטים תומכים‬ ‫ההתרחשות‬ ‫‪ .4‬איתור רעיון מרכזי בכל פסקה‪ -‬כתיבת הערות שוליים‬ ‫‪" .5‬סימני דרך" – סימון במדגישון של מילים‪/‬משפטים‬ ‫חשובים בכל פסקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איתור‪ ,‬סימון והסרת "חסמים לשוניים"‬ ‫התייחסות ל"חסמים לשוניים" ‪ :‬הדיאלוג עם הטקסט חייב‬ ‫להיות מלווה בפעילות אקטיבית ולכן יש לסמן בכל דרך שהיא‬ ‫מילים‪ /‬ביטויים‪ /‬סימנים‪ ,‬המחייבים הבהרה‪.‬‬ ‫חסמים לשוניים‪:‬‬ ‫מילים לא מוכרות‪ :‬אסטרטגיות להתמודדות עם מילים קשות‬ ‫‪ +‬העשרת אוצר המילים‪.‬‬ ‫מאזכרים‪ :‬גופים‪ ,‬מילות יחס‪ ,‬שייכות‪ ,‬כינוי רומז‪.‬‬ ‫למאזכר תפקיד מרכזי בשמירה על רצף‪ ,‬כאשר לא משייכים‬ ‫את המאזכר לדמות‪/‬לנושא‪/‬לעצם‪/‬לפעולה וכו' מאבדים את‬ ‫הרצף‪.‬‬ ‫מילות קישור‪ :‬זמן‪ ,‬סיבה ותוצאה‪ ,‬תכלית‪ ,‬הוספה‪.....‬‬ ‫סימני פיסוק‪ :‬נקודותיים‪ ,‬מרכאות‪ ,‬מקף‪ ,‬סוגריים‪...‬‬ ‫העשרה לשונית‪ :‬נרדפות‪ ,‬הפיכות‪ ,‬ניבים ומטבעות לשון‪.‬‬ ‫תקינות לשונית‪ :‬יחיד‪/‬רבים‪ ,‬זכר‪/‬נקבה‪ ,‬סמיכות‪ ,‬כינויי קניין‪,‬‬ ‫סביל‪/‬פעיל‪ ,‬שם הפועל‪ ,‬שם פעולה‪.‬‬ ‫ההתייחסות לחסמים הלשוניים המוזכרים לעיל תבוא לידי‬ ‫ביטוי בשלושה היבטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬איתורם וסימונם בטקסט במהלך הקריאה או‬ ‫לאחריה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לאחר הקריאה בדפי העבודה המצורפים לטקסט‬ ‫יישאלו התלמידים על נושאים אלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬הוראה ישירה של החסמים הללו‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הקניית‬ ‫מילות קישור‪ ,‬סימני פיסוק‪ ,‬ניבים ומטבעות לשון וכו'‪.‬‬ ‫ראה הרחבה ביחידת הבעה בכתב‬ ‫לאחר‬ ‫הקריאה‬ ‫התייחסות לארבעת‬ ‫מימדי ההבנה‪:‬‬ ‫ רובד גלוי‬‫ רובד סמוי‬‫הערכה וביקורת‬‫ הבנה מטא‪-‬‬‫טקסטואלית‬ ‫התייחסות לסוג‬ ‫הטקסט‪/‬סוגה‬ ‫ולרכיבי המבנה‬ ‫מענה על שאלות תוך התייחסות לסוגים שונים של שאלות על‬ ‫פי ארבעת מימדי ההבנה‪.‬‬ ‫חשיפת התלמידים לטקסטים מסוגות שונות ועמידה על‬ ‫המאפיינים של כל אחת מהן‪:‬‬ ‫‪ .1‬עיונית‬ ‫א‪ .‬עובדה‪ -‬ערך אינציקלופדי‪ ,‬מידעי‪ ,‬מתאר‪ ,‬מפעיל‬ ‫ב‪ .‬עמדה‪ -‬טיעון‪ ,‬שכנוע‪ ,‬ביקורת‬ ‫‪ .2‬ספרותית‬ ‫א‪ .‬ספרות עממית (אגדה‪ ,‬משל‪ ,‬מעשיה)‬ ‫ב‪ .‬סיפור קצר‬ ‫ג‪ .‬רומן‪ ,‬נובלה‬ ‫זיהוי רכיבי מבנה של טקסטים‪:‬‬ ‫סיבה ותוצאה‪ ,‬בעיה ופיתרון‪ ,‬רצף כרונולוגי‪ ,‬עימות‬ ‫(בעד‪/‬נגד)‪ ,‬היבטים‪ ,‬טענה‪ ,‬תופעה‪ ,‬בעיה‪.‬‬ ‫ארגון המידע בצורה‬ ‫שיטתית‬ ‫‪-‬‬ ‫כתיבת ראשי פרקים‬ ‫‪-‬‬ ‫כתיבת תמצית‬ ‫‪-‬‬ ‫מיפוי ‪ /‬תרשים ‪ /‬טבלה‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫דוגמה לעיבוד טקסט לפי המודל להוראת הבנת הנקרא‬ ‫שלב ראשון – טרום קריאה‬ ‫התייחסות ל‪:‬‬ ‫ כותרת ראשית (זיהום הסביבה)‬‫ כותרות משנה (זיהום האוויר‪ ,‬זיהום נחלים ונהרות‪ ,‬זיהום הים)‬‫ מילים מנוקדות (משפכים‪ ,‬הדברה)‬‫ תמונות מצורפות עם הכיתוב תחתן‬‫ חלוקה לפסקאות‬‫ מיספור השורות‬‫‪ -‬תעודת זהות מתחת לכותרת‪:‬‬ ‫שלב שני – במהלך הקריאה‬ ‫‪ .1‬איתור רעיון מרכזי בכל פסקה – בטקסט הנוכחי כותרות המשנה מספקות את הרעיון המרכזי של כל פסקה‪.‬‬ ‫משפט הפתיחה בכל פסקה מציג את הרעיון המרכזי שלה ולאחריו מופיעים משפטי תמיכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסרת חסמים לשוניים‬ ‫התייחסות למילות קישור‪ :‬למגוון‪/‬סוגים שונים(דוגמה‪ ,‬תוצאה‪ ,‬הוספה‪ ,‬ניגוד)‬ ‫התייחסות לסימני פיסוק‬ ‫שורה ‪ : 1,11‬תפקיד הסוגריים‬ ‫שורה ‪ : 4‬תפקיד נקודותיים‬ ‫מילים נרדפות‬ ‫פסולת = אשפה‬ ‫כינויים חבורים‪ -‬כינויי שייכות‬ ‫שורה ‪ – 22‬מימיו = מים שלו‬ ‫שורה ‪ – 22‬מותם = מוות שלהם‬ ‫אוצר מילים‪/‬פירוש מילים קשות‪:‬‬ ‫הדברה = השמדה‪ ,‬הדברת מזיקים שונים‬ ‫משפחות מילים‪ -‬מילים נוספות מאותה משפחה‪ :‬הודבר‪ ,‬הדביר‪ ,‬להדביר‪ ,‬מדביר (איש מקצוע)‬ ‫אזכורים – למה מתייחסות המילים ‪.....‬‬ ‫שורות ‪ :22-23‬בהם‪ ,‬הם‬ ‫שורה ‪ :22‬אליו‬ ‫שורה ‪ : 22‬הוא‬ ‫שלב שלישי – לאחר הקריאה‬ ‫‪ .1‬התייחסות לסוג הטקסט‪ :‬טקסט מידעי – ערך אנציקלופדי‪ ,‬מציג עובדות‪,‬‬ ‫מספק מידע‬ ‫רכיבי מבנה‪ :‬מתאר תופעה‬ ‫‪ .2‬מענה על שאלות על פי ארבעת מימדי ההבנה (ראה שאלות מצורפות לטקסט)‪.‬‬ ‫משמעות גלויה הבנת משמעות‬ ‫סמויה‬ ‫הערכה‬ ‫הבנה מטא‪-‬‬ ‫הבנה מטא‪-‬‬ ‫וביקורת‬ ‫טקסטואלית‬ ‫לשונית‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫שאלה ‪3‬‬ ‫שאלה ‪2‬‬ ‫שאלה ‪4‬‬ ‫שאלה ‪2‬‬ ‫שאלה ‪2‬‬ ‫שאלה ‪5‬‬ ‫שאלה ‪1‬‬ ‫‪ .3‬ארגון מידע בצורה שיטתית– טבלת איסוף נתונים‬ ‫הגורמים לזיהום‬ ‫זיהום אויר‬ ‫זיהום נחלים ונהרות‬ ‫זיהום הים‬ ‫דלק‬ ‫הזרמת שפכים‬ ‫נחלים ונהרות‬ ‫תחנות כוח‬ ‫פסולת רעילה‬ ‫מזוהמים‬ ‫ומכוניות‬ ‫חומרי הדברה‬ ‫שפכים‬ ‫פגיעה בעצים‬ ‫תמותת דגים ופגיעה‬ ‫קטל צדפות‬ ‫ובצמחים‬ ‫בצמחיית המים‬ ‫ואלמוגים וכל‬ ‫נפט‬ ‫התוצאה‬ ‫תמותת דגים וחיות‬ ‫החיים בים‬ ‫נזק לקירות‬ ‫הבניינים‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬הקדמה‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫שלב ראשון – טרום קריאה‬ ‫מטרות‬ ‫א‪ .‬התלמיד ידע להשתמש בכותרת כמנבאת קריאה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התלמיד ידע להעלות השערות לשם מיקוד הקריאה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התלמיד יתנסה בניבוי תוכן הטקסט ע"פ כותרת והתייחסות לרמזים חוץ תוכניים‪.‬‬ ‫בנת הנקרא‪-‬טרום קריאה‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫המטרה‪ -‬העלאת השערות והתייחסות לסימני הזיהוי של הטקסט‪.‬‬ ‫פעילויות טרום קריאה הן פעולות הנעשות לפני הקריאה‪ ,‬פעולות אלה יכולות לעזור לנו בהבנת הטקסט ולרמוז‬ ‫לנו על תוכנו‪.‬‬ ‫האמצעים‪:‬‬ ‫‪ .1‬קריאת הכותרת‪ :‬כותרת ראשית וכותרות משנה‪ ,‬תפקיד הכותרת למסור מידע על עיקר הטקסט או לרמוז על תוכנו ‪.‬‬ ‫הכותרת הראשית‪ -‬מציגה את הנושא שבו יעסוק הטקסט כולו‪.‬‬ ‫כותרות משנה ‪ -‬מספקות מידע לגבי כל אחד מהקטעים שהן מלוות אליו‪.‬‬ ‫באמצעות הכותרת ננסה לשער מה יהיה תוכנו של הטקסט ונברר עם עצמנו מה אנחנו כבר יודעים על הנושא הזה‪ ,‬את כל זאת נעשה‬ ‫באמצעות שאילת שאלות ‪.‬‬ ‫שימו לב לסוגים שונים של כותרות‪ :‬פיקנטית‪ ,‬מגמתית‪ ,‬אינפורמטיבית‪/‬עובדתית‪.‬‬ ‫‪ .2‬אמצעים גרפיים‪ :‬מילים מודגשות‪ ,‬מספור שורות‪ ,‬רווחים‪ ,‬תמונות‪/‬איורים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תעודת זהות לטקסט‪ :‬מי כתב?‪ ,‬היכן פורסם?‪ ,‬תאריך פרסום‪.‬‬ ‫‪ .4‬שאלות‪/‬מטלות‪ :‬השמטת מילות שאלה‪ /‬הוראה והתייחסות להיגד המתקבל כמקור מידע המרמז על תוכן הטקסט‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬טרום קריאה‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬במהלך הקריאה‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫שלב שני ‪ -‬במהלך הקריאה‬ ‫מטרות‬ ‫א‪ .‬התלמיד ידע לחלק טקסט לפסקאות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התלמיד יכיר דרכים לאיתור רעיון מרכזי בפסקה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התלמיד ידע לאתר רעיון מרכזי בפסקה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התלמיד יזהה חסמים לשוניים בטקסט‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬במהלך הקריאה‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫המטרה‪ -‬קריאה פעילה‪ ,‬איתור ואיסוף המידע‪.‬‬ ‫למה הכוונה קריאה פעילה?‬ ‫‪ .1‬מִ סְ פּור הפסקאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬איתור רעיון מרכזי בכל פסקה באמצעות‪:‬‬ ‫ סימון משפט מפתח או מילים חשובות באמצעות מדגישון‪.‬‬‫ כתיבת הערות שוליים‪ :‬לכתוב בצד כל פסקה מהו הרעיון המרכזי שלה‪.‬‬‫‪ .3‬שאילת שאלות‪ :‬לשאול את עצמך‪ -‬על מי או על מה מדובר?‪ ,‬מהי מטרת הכותב?‪ ,‬האם כל המילים מובנות לי?‪.‬‬ ‫‪ .4‬סימון חסמים לשוניים‪ :‬מילים לא מוכרות‪ ,‬מילות קישור‪ ,‬אזכורים‪ ,‬סימני פיסוק‪.‬‬ ‫רעיון מרכזי = רעיון מרכזי מוסר את עיקר המידע בפסקה‪/‬בטקסט‪ .‬לעיתים מופיע הרעיון במפורש‪ ,‬ולעיתים אינו‬ ‫מופיע במפורש‪ ,‬אך ניתן להסיקו מתוך הנאמר‪.‬‬ ‫זיהוי הרעיון המרכזי בטקסט‪ ,‬יסייע לך להבחין בין מידע עיקרי לטפל‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין נושא הטקסט לרעיון מרכזי?‬ ‫נושא הטקסט‪ :‬עונה על השאלה‪ -‬על מה מסופר ?‬ ‫הרעיון המרכזי‪ :‬מתייחס ל‪ -‬מה בעיקר כתוב בקטע על הנושא‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬במהלך הקריאה‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫משפט מפתח ומשפטים תומכים‬ ‫משפט מפתח = למשפט או משפטים בקטע‪ ,‬שמוסר‪/‬ים את הרעיון המרכזי‪ ,‬אנו קוראים ‪ :‬משפט‪/‬י מפתח‪ .‬כדי למצוא‬ ‫את משפט המפתח יש לשאול ‪" :‬איזה משפט מוסר מה בעיקר כתוב על הנושא?"‪.‬‬ ‫משפטים תומכים = שאר המשפטים‪ :‬מסבירים‪ ,‬מפרטים‪ ,‬מדגימים או מנמקים‪ -‬הם משפטים תומכים‪.‬‬ ‫משפט מפתח = הרעיון המרכזי‬ ‫משפט‬ ‫משפט‬ ‫משפט‬ ‫משפט‬ ‫תמיכה‬ ‫תמיכה‬ ‫תמיכה‬ ‫תמיכה‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬במהלך הקריאה‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫שלב שלישי ‪ -‬לאחר הקריאה‬ ‫מטרות‬ ‫א‪ .‬התלמידים יכירו שלוש דרכים (תמצית‪ ,‬מיפוי‪ ,‬טבלה) לארגון מידע בצורה שיטתית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬התלמיד ידע מהי תמצית‪ ,‬לשם מה משתמשים בה ומהם השלבים בכתיבת תמצית‪ ,‬וכן ידע לתמצת טקסט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התלמיד יכיר סוגים שונים של מיפויים‪ ,‬ידע להשלים תרשים‪/‬מיפוי של טקסט וכן ליצור מפה סמנטית לטקסט נתון‪.‬‬ ‫ד‪ .‬התלמידים ידעו לארגן מידע באמצעות טבלה‪.‬‬ ‫ה‪ .‬התלמיד ידע לכתוב תשובה מלאה לשאלה‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‬ ‫המטרה‪ -‬ארגון המידע בצורה שיטתית‬ ‫כאשר אנו קוראים טקסט במטרה להבינו ולזכור אותו‪ ,‬חשוב לארגן את המידע בצורה שיטתית‬ ‫ומסודרת‪.‬‬ ‫קיימות לצורך כך שלוש דרכים‪:‬‬ ‫תמצית‬ ‫ארגון הרעיונות המרכזיים שהובאו בטקסט‬ ‫(כמו סיכום)‪.‬‬ ‫מיפוי‬ ‫יצירת מפה‪/‬תרשים לחומר‪/‬לטקסט‪.‬‬ ‫טבלה‬ ‫תרשים המארגן רשימות של נתונים‬ ‫בטורים ושורות‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬ ‫____________________________________________________________________‬ ‫התמצית‬ ‫לשם מה צריך לדעת לכתוב תמצית?‬ ‫‪ .1‬כדי להבין‬ ‫‪ .2‬כדי לזכור‬ ‫‪ .3‬כדי לכתוב עבודה‬ ‫סוגים של סיכום‪/‬תמצית‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיכום‪/‬תמצית של שיעור‬ ‫‪ .2‬סיכום‪/‬תמצית של טקסט‬ ‫‪ .3‬סיכום‪/‬תמצית לקראת בחינה‬ ‫חשיבות הסיכום‪/‬תמצית‬ ‫‪ .1‬טיפוח ההבחנה בין עיקר לטפל‪.‬‬ ‫‪ .2‬יכולת מעקב הגיוני אחר הרצף הכתוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬פיתוח יכולת הכללה של פרטים אירועים ורעיונות‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיוע בארגון המחשבות אודות החומר הנלמד‪/‬הטקסט הנתון ועיבודו‪.‬‬ ‫‪ .5‬סיוע בזכירת הטקסט‪.‬‬ ‫‪ .2‬עזרה בלימוד לקראת בחינה‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫הבחנה בין תמצית לסיכום‬ ‫תמצית – שילוב הרעיונות המרכזיים של הפסקות לכדי טקסט שלם באמצעות קישוריות‪.‬‬ ‫סיכום‪ -‬פתיחה כללית המתייחסת לפרטים כלליים על הטקסט (ת‪.‬ז‪ .‬של הטקסט) ולרעיון המרכזי של כל הטקסט‪ .‬גוף‬ ‫הסיכום יכלול את תוכן הטקסט‪ .‬בסיום תינתן המסקנה כפי שהובנה על ידי הקורא‪.‬‬ ‫המשותף לשניהם‪ :‬השמטת דוגמאות‪ ,‬תיאורים והסברים וכן אין משלבים דעה אישית‪.‬‬ ‫צריך להתאים את הטקסט למשימה‪:‬‬ ‫אם המטרה היא – פרטי מידע – תמצית‬ ‫אם המטרה היא – עמדת הכותב – סיכום‬ ‫בערכה זו אנחנו נתמקד בכתיבת תמצית‪:‬‬ ‫העיקרון בארגון מידע הינו מיון המידע ויצירת הכללות‬ ‫כדאי לתרגיל תמצות ערכים אנציקלופדיים באמצעות תבחינים‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫מבנה הסיכום‬ ‫משפט הפתיחה‬ ‫חלק זה כולל את‪ :‬שם המאמר‪ ,‬ת‪.‬ז‪ .‬של המאמר‪ ,‬הנושא הכללי‬ ‫מיומנות הכללה‬ ‫לדוגמה‪ :‬הטקסט או המאמר " _______ " שנכתב על ידי ________ דן‪/‬עוסק ב‬ ‫_________________________ ‪.‬‬ ‫גוף הסיכום‬ ‫חלק זה כולל‬ ‫‪ .1‬פועל‪ ,‬המבהיר את תכליתו של הטקסט המקורי‪ ,‬כגון‪ :‬קובע‪ ,‬מציג‪ ,‬טוען‪ ,‬מתאר‪ ,‬מוכיח‪ ,‬מעלה‪ ,‬משווה‪ ,‬מוסר‬ ‫אינפורמציה‪.‬‬ ‫‪ .2‬התייחסות לרעיון המרכזי המציג את עיקר תוכנו של הקטע‪.‬‬ ‫הכותב מבקר את התפיסה של ___________ בדבר ________________‬ ‫לדעתו ________________________________________________‬ ‫בנוסף‪________________________________________________ ,‬‬ ‫יתר על כן ______________________________________________‬ ‫משפט הסיכום‬ ‫חלק זה כולל את מטרתו של כותב הטקסט‪ .‬הביטוי המלווה הוא‪:‬‬ ‫מיומנות הסקת מסקנות‪ :‬כותב המאמר סבור ש‪ ,...‬מן הנאמר ניתן להסיק ש‪ ,...‬מן הטקסט למדנו ש‪....‬‬ ‫*** קיימים מבנים רטוריים שונים‪ ,‬חשוב להתייחס במבנה הסיכום למבנה הרטורי של הטקסט‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫תמצית = קיצור של מאמר או ספר ובו רשומים עיקרי הדברים (הגדרה מילונית)‪.‬‬ ‫תמצית טקסט‪ ,‬שלבי העבודה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסמנים ומדגישים בכל פסקה את הרעיונות המרכזיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מנסחים משפט פתיחה המציג את הנושא‪.‬‬ ‫‪ .3‬מחברים את הרעיונות המרכזיים באמצעות מילות קישור מתאימות או משפטי קישור‪.‬‬ ‫‪ .4‬מנסחים משפט סיכום‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬תמצית‬ ‫המיפוי‬ ‫המיפוי‬ ‫‪ ‬הצגה ויזואלית של השלם וחלקיו‪ .‬תורם להבנת הטקסט וזכירתו‪.‬‬ ‫‪ ‬תורם להפנמת חומר לימודי‪.‬‬ ‫‪ ‬ארגון גוף ידע גדול‪ :‬מסייע לסינתזה של פרטים רבים‪ ,‬המביאה להבנה מעמיקה של התכנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המיפוי‬ ‫מצמצם גוף ידע גדול למבנה מנטלי קומפקטי‪.‬‬ ‫‪ ‬סיוע בהכנת סיכום לימודי יעיל‪.‬‬ ‫‪ ‬הכללה ומיון‪.‬‬ ‫מטרות המיפוי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מסייע להפנמת חומר לימודי ארגונו וזכירתו ‪.‬‬ ‫משמש תשתית לסיכום ‪.‬‬ ‫מסייע להבחנה בין עיקר לטפל ‪.‬‬ ‫מסייע להבנת ההקשרים בטקסט ‪.‬‬ ‫מאפשר הבעת רעיונות מסובכים בדרך פשוטה ‪.‬‬ ‫תהליך המיפוי הופך את הקורא ללומד פעיל המעורב בהבנת הטקסט‪.‬‬ ‫ארגון גרפי של טקסטים מסייע במספר תחומים‪:‬‬ ‫‪ .1‬צמצום המידע‬ ‫‪ .2‬שיפור ההבנה – תורם להבנת טקסט ברמות גבוהות יותר‪ ,‬משום שדורש למצוא ולייצג מערכות יחסים בתוך‬ ‫החומר הכתוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬העלאת הזכירה‪ -‬ארגון גרפי יעיל מקל על הזכירה‪ ,‬מכיוון שקל יותר לאחסן ולשלוף מידע מילולי הנתמך על ידי‬ ‫תמונה שלמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬הכנה לקראת בחינה‪ -‬ארגון החומר עוזר בעת ההתארגנות לקראת הבחינה ולימוד החומר‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬מיפוי‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫בנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬טבלה‬ ‫הטבלה‬ ‫ טבלה היא תרשים המארגן רשימות של נתונים בטורים ושורות‪.‬‬‫ טבלה עוזרת לנו לארגן מידע בצורה מסודרת‪ ,‬וגם לערוך השוואה בין נתונים‪.‬‬‫ במקרים רבים השימוש בטבלה מייעל את העבודה‬‫***חשוב לעשות הבחנה בין טבלת השוואה לטבלת איסוף נתונים‪.‬‬ ‫טבלת השוואה‬ ‫הגדרה = מציאת השווה והשונה בין שני פריטים על פי קריטריונים‪ /‬על אותו מישור‪.‬‬ ‫שני פריטים = אם רוצים להסיק מסקנה מוכרחים להיות שני פריטים בלבד‪.‬‬ ‫פריט א‬ ‫פריט ב‬ ‫שווה‪/‬שונה‬ ‫תבחינים להשוואה‬ ‫השוואה מזמנת בסופה הסקת מסקנות באשר לשוויון ולשוני בין שני פריטים‪.‬‬ ‫הבנת הנקרא‪-‬לאחר הקריאה‪ :‬טבלה‬ ‫___________________________________________________________‬ ‫אסטרטגיות להבנת הנקרא‬ ‫טרום קריאה‬ ‫במהלך הקריאה‬ ‫לאחר הקריאה‬ ‫אסטרטגיות טרום קריאה לניבוי‬ ‫אסטרטגיות במהלך הקריאה לאיתור‬ ‫אסטרטגיות לארגון מידע בצורה‬ ‫התוכן והתייחסות לסימני הזיהוי של‬ ‫רעיונות מרכזיים והסרת חסמים‬ ‫שיטתית ומענה על שאלות‪.‬‬ ‫הטקסט‪.‬‬ ‫לשוניים‪.‬‬ ‫‪ .1‬קריאת הכותרת‪ :‬כותרת ראשית וכותרות‬ ‫‪ .1‬חלוקה לפסקאות‪.‬‬ ‫משנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬איתור רעיון מרכזי בכל פסקה באמצעות‪:‬‬ ‫‪ .2‬אמצעים גרפיים‪ :‬מילים מודגשות‪ ,‬מספור‬ ‫‪ -‬סימון משפטי מפתח‬ ‫שורות‪ ,‬רווחים‪ ,‬תמונות‪/‬איורים‪.‬‬ ‫‪ -‬כתיבת הערות שוליים‬ ‫‪ .3‬תעודת זהות לטקסט‪ :‬מי כתב?‪ ,‬היכן‬ ‫‪ -‬שאילת שאלות (אני שואל את עצמי בנוגע‬ ‫פורסם?‪ ,‬תאריך פרסום‪.‬‬ ‫לטקסט‪...‬מנהל דיאלוג ובודק את הבנתי)‬ ‫‪ .4‬התייחסות לשאלות ומשימות המצורפות‬ ‫‪ .3‬סימון חסמים לשוניים‪ :‬מילים לא מוכרות‪,‬‬ ‫‪ .1‬מענה על שאלות‪ /‬משימות‪:‬‬ ‫ סימון מילות שאלה‪/‬הוראה‬‫ ניתוח המטלה למרכיביה‬‫ הבחנה בין שאלות שיש עליהן תשובה‬‫בטקסט (איתור פרטים) לבין שאלות שאין‬ ‫עליהן תשובה בטקסט (הסקת מסקנות‪ ,‬הבעת‬ ‫דעה‪ ,‬הערכה‪/‬שיפוט)‪.‬‬ ‫‪ .2‬ארגון מידע בצורה שיטתית באמצעות‪:‬‬ ‫ מיפוי‪ /‬תרשים‬‫ טבלה‬‫‪ -‬סיכום‪/‬תמצית‬