המצגת
תמונת מצב השבילים המסומנים בנגב ומדבי"ה וסוגית חופש התנועה בשמורות הטבע גבול "שטח הנגב" מחצבות אימוני רק"ם כ"ה/אדר ב/תשע"א אימוני רק"ם שטח הנגב ומדבי"ה כ – 11800קמ"ר שטח שמורות טבע וגנים לאומיים – 5762קמ"ר 50%משטח הנגב הוא שמורות טבע ,חלק גדול משאר השטח משמש לשטחי אש "טחונים" ושטחי כריה וחציבה. שבילים רגליים מסומנים בשמורות טבע שטח ירוק-שמורת טבע שטח סגול -גן לאומי קו צהוב -שביל מסומן רגלי סה"כ שבילים רגליים מסומנים בנגב 570 -ק"מ. סה"כ שבילים רגליים מסומנים בנגב ומדבי"ה 796 -ק"מ. שלושה מרכזים מסומנים הרי אילת, שדה בוקר ומדבר יהודה .זוהי מורשתם של בתי ספר השדה של החלה"ט. כ"ה/אדר ב/תשע"א שבילי רכב שטח ירוק-שמורת טבע שטח סגול -גן לאומי קו כחול -שביל מסומן רכב נגב סה"כ שבילי רכב מסומנים 1024-ק"מ שבילי רכב לא מסומנים אך מותרים – 51ק"מ תשע""אמ 1075ק סה"ככ"–ה/אדר ב/ נגב ומדבי"ה סה"כ שבילי רכב מסומנים 1227-ק"מ שבילי רכב לא מסומנים אך מותרים – 75ק"מ סה"כ – 1302ק"מ חרדון מדבר דרוס על שביל רכב דרכי רכב פוגעות בבתי גידול יותר משבילים רגליים נגב היחס בין אורך שבילי הרכב המסומנים והמותרים לאורך שבילים רגליים בשמורות הוא0.53 - כ"ה/אדר ב/תשע"א הנגב ומדבי"ה היחס בין אורך שבילי הרכב המסומנים והמותרים לאורך שבילים רגליים בשמורות הוא0.61 - בחינת האזורים השונים • • • • הרי אילת נגב מרכזי נגב צפוני מדבר יהודה הרי אילת שבילים רגליים מסומנים כ"ה/אדר ב/תשע"א הרי אילת סה"כ השבילים שטח שמורות – 746קמ"ר שבילים רגליים – 214ק"מ שבילי רכב 197 -ק"מ יחס שבילי רגל/רכב )1.06(1:1 - יחס אורך שבילי רגל-שטח שמורה 0.287 -ק"מ/קמ"ר כ"ה/אדר ב/תשע"א יחסית מסומן כיוון שאזור אילת סומן ע"י מדריכי ביס"ש מבעוד מועד. הר הנגב שבילים רגליים מסומנים כ"ה/אדר ב/תשע"א המצב עגום כמעט ולא ניתן לטייל במרחבי הנגב התיכון באופן חוקי אורך שבילים זעום ביחס לגודל השטח הר הנגב סה"כ שבילים מסומנים שטח שמורות – 2990קמ"ר שבילים רגליים – 204ק"מ שבילי רכב מסומנים 682 -ק"מ שבילי רכב מותרים 50 -ק"מ יחס שבילי רכב/רגל )0.278( 1:4 - תשע"א אדר ב/ יחס כ"ה/ רגל-שטח שמורה 0.068 -ק"מ/קמ"ר שבילי אורך נגב צפוני שבילים רגליים מסומנים כ"ה/אדר ב/תשע"א נגב צפוני סה"כ שבילים מסומנים שטח שמורות 1518 -קמ"ר שבילים רגליים 248 -ק"מ שבילי רכב מסומנים 259 -ק"מ שבילי רכב מותרים 13 -ק"מ יחס שבילי רגל/רכב 0.91 - יחס אורך שבילי רגל-שטח שמורה 0.16 -ק"מ/קמ"ר אורך שבילים זעום ביחס לגודל השטח כ"ה/אדר ב/תשע"א מדבר יהודה שבילים רגליים מסומנים יחסית מסומן כיוון שאזור מדבי"ה גם הוא סומן ע"י מדריכי ביס"ש מבעוד מועד. כ"ה/אדר ב/תשע"א מדבר יהודה סה"כ שבילים מסומנים שטח שמורות 499 -קמ"ר שבילים רגליים 133 -ק"מ שבילי רכב מסומנים 101 -ק"מ יחס שבילי רגל/רכב 1.3 - יחס אורך שבילי רגל-שטח שמורה 0.266 -ק"מ/קמ"ר כ"ה/אדר ב/תשע"א מידתיות • • • • הכלי שנקרא סימון שבילים אינו מידתי לנושא האחריות השילוחית ולשמירת הטבע אל מול חופש התנועה. כדי להגן על רט"ג מאחריות שילוחית נסגרו בפני הציבור שטחים נרחבים ויש בכך פגיעה משמעותית בחופש התנועה. כדי להגן על הטבע אין צורך לאסור תנועה רגלית ב 50% מהנגב אלא רק באזורים מוגדרים. המטיילים הפכו פושעים גם באזורים בהם אין כל רגישות. דוגמאות לבעיות העולות מהמצב הנוצר כיום עקב תקנה 10 מזרח הרמון פיזור לוקה-דוגמא לבעיתיות מזרח הרמון-ארץ בראשית 65ק"מ מצפון לדרום ,כ 100קמ"ר. אין כיום רשות לתור ברגל פרט לשביל אחד. מאות אתרים ,גבים ,הרים ,קניונים ,תצפיות, אתרים ארכאולוגיים ,אתרים גיאולוגיים אסורים בגישה! כ"ה/אדר ב/תשע"א מזרח הרמון סה"כ שבילי רגל ורכב שבע דרכי רכב ושביל רגלי אחד חוצים את המרחב כ"ה/אדר ב/תשע"א מזרח הרמון בכחול נקודות ענין המודפסות במפת סימון שבילים לא ניתן לטייל ב: נחל מעוק ,נחל צבירה ,נחל אשבורן, נחל צרורות ,נחל אבוס ,נחל חולית, נחל אנמר ,נחל מרזבה ,נחל רעים, נחל שביה ,נחל עומר ,נחל מכביר ,נחל סלעית ,נחל משק ,נחל גידרון ,נחל מרפק ,רכס מנוחה ,הר מישר ,הר משא ,הר נשפה ,הר מכביר ,הר בדד, הר נקרות ,רמות עומר ,הר קטום, מקדשי נחל פארן ,דרך הבשמים, מקדשי דרב אל סולטן ,עפיפונים ,אתרי פולחן ,עין ארחות ,עין צוינאת ועוד רבים וטובים. כ"ה/אדר ב/תשע"א נקודות כחולות – אתרים מסומנים בסמ"ש נקודות אדומות – אתרים מסקרי נוף 92 %מאתרי הנוף מצויים בטווח העולה על 150מ' מהשבילים המסומנים 87 %מאתרי הנוף מצויים בטווח העולה על 400מ' מהשבילים המסומנים כ"ה/אדר ב/תשע"א נקודות הענין נקודות הענין (נקודות תצפית ,מאובנים ,ריכוזי אתרים פריחה, אתרים ארכאולוגיים, גיאולוגיים ,ציורי סלע ועוד) שהופיעו בעבר במפות הסמ"ש נמחקו ונותרו רק חלק קטן אלו בעיקר מהם, לשבילים הסמוכות מסומנים. כ"ה/אדר ב/תשע"א אתרים המופיעים בסמ"ש על רקע שבילי רכב ורגל אתרים המופיעים בסמ"ש על רקע שבילי רגל אתרים מסקרי נוף על רקע שמורות טבע ושבילים רגליים כ"ה/אדר ב/תשע"א גם במרחב ההרים הקדושים שבמרכז הנגב לא ניתן לבקר!!! כ"ה/אדר ב/תשע"א כל מרכז הנגב ,נחל אוביל ,נ .פארן ,נ. סירה ,נ .שזר,נ .עדה ,נ .חלמיש ,נ .אשל , נ .חרוז וההרים הר חלמיש ,הר חרוז ,הר שזר והרי צוריעז על כל שלל האתרים הארכאולוגיים החשובים אינם ניתנים לגישה דוגמאת מכתש גדול -אין כניסה!!! שביל עתיק גבול המכתש אסור להכנס רגלית למכתש גדול אלא רק באמצעות דרכי רכב! אפילו לא בשביל הגמלים העתיק בו ירדו אלפי שנים .בנגב ומדבי"ה קיימים מאות שבילים עתיקים (נקבים) ששימשו אלפי שנה שיירות במשך כ"ה/אדר ב/תשע"א מקומיים ,צליינים שיירות ונוודים .ניסיון של שנים התווה את השבילים ועתה אין ללכת בהם. שמורת נחל סכר -הכניסה מותרת רק לבדואים כ"ה/אדר ב/תשע"א איולת סימון השבילים .1רכבים רשאים לנוע בשבילים מסומנים ובנוסף בשבילים מותרים שאינם מסומנים במפות הסמ"ש .2מסלולי גלישה כמו נחל חצצון ,נ .רחף ,נ .טור ונ .תמרים גם הם שבילים מותרים אך אינם מסומנים הסימון של שמורת טבע מוכרזת ומוצעת/מאושרת אינו ברור ומתחלף תדירות בין ההוצאות השונות ולכן אדם סביר אינו מסוגל לראות ולהבין את ההבדל ויותר מכך אינו יכול לעקוב אחר השינויים ומתי שמורה הפכה מוצעת ,מאושרת או מוכרזת כ"ה/אדר ב/תשע"א סימון שבילי טיול קצרים להולכי רגל מסומן רק בעין נטפים וכוונתו שביל באורך כ 100-200מ' שהינו קצר מכדי להיות מסומן במפה. דרך מותרת/מומלצת בנסיעה היא בעצם דרך שעדין לא סומנה אך כבר מותרת בנסיעה!!! כלומר לרכבים מותר לנסוע על שבילים שבעתיד יסומנו ואילו להולכי רגל אסור!!!! . כ"ה/אדר ב/תשע"א מסלולי גלישה בתחומי שמורות טבע גם כן מותרים לתנועה אע"פ אינם מסומנים בשטח אלא רק בסימון כללי על המפה כ"ה/אדר ב/תשע"א איולת האחריות השילוחית • האם אדם שירד ממדרכה לשטח בור בשטחה של רשות מקומית נמצא תחת אחריות שילוחית? • האם בשטחי רשות מקומית/עירונית מדרכה או שביל מחייבים? אם ברשות מקומית שבילים הם המלצה טובה כך צריך להיות גם בשטחי רשות שמורות הטבע אדם שיורד משביל מסומן האחריות עליו!! בעיות בהסתמכות על מפות סמ"ש • • • • לא ניתן לעקוב בעזרת מפות הסמ"ש אחר הסטטוס המעודכן של השמורה -איזו שמורה עברה ממצב מוצע למצב מאושר או מוכרז. גבולות ההצעות לשמורות משתנים בכל מהדורה. אתרי ענין מופיעים ונמחקים בכל מהדורה והמדיניות לא קבועה. עם הזמן נמחקו נקודות ענין מרוחקות משבילים. כ"ה/אדר ב/תשע"א לסוגית הטיול בשמורות הטבע קיימים שלושה גורמים המתנגשים ביניהם: )1אחריות שילוחית של רט"ג )2שמירת טבע )3אפשרות לטייל בחופשיות בשמורות טבע תקנה 10לתקנות שמורות הטבע מונעת את חרותו של הטייל ,המתעניין או החוקר להסתובב ברוב שטחו של הנגב ומדבי"ה על אתרי העתיקות ,הפריחה ,הגיאולוגיה ,הנוף והמרחב שבהם. 3אפשרויות עקרוניות קיימות לטיפול בבעיה: א) להוסיף סימון שבילים -לא רצוי כיוון שהדבר יפגע בממשק השמורה. ב) העלמת עין של רט"ג – רט"ג לא יכולה מבחינה משפטית להעלים עין או לאשר חריגה משבילים עקב האחריות השילוחית שלה. ג) לבטל את תקנה 10ולאפשר טיול חופשי כפי שקורה בשמורות רבות ברחבי העולם (ארה"ב ,ניו-זילנד ,אוסטרליה) .תוך הגדרת אזורים סגורים/סגורים זמנית עקב שמירת טבע. יש לקרוא את השר לאיכות הסביבה לבטל את תקנה 10ולהוציא נוהל המאפשר טיול בשמורות טבע באופן ממשקי ע"י הגדרת מפת אזורי רגישות נוף וטבע ו/או ע"י ועדה מאשרת הפתוחה לציבור ופועלת על פי כללים דמוקרטיים (לדוגמא מספר מטיילים בשנה לתא שטח מוגדר). אין בנתונים המוצגים קריאה לסמן עוד שבילים. ספרי אתרים ,כתבות עיתון ואתרי אינטרנט יוצרים לעיתים לחץ מטיילים גדול הפוגע באתרים ובמרחב השמור. שבילים מסומנים גם הם בבחינת מפגע נקודתי או ממוקד. הקריאה מתמקדת בהתרת טיולים אחראיים בכל שטחי השמורות בהתאם לאתיקה הסביבתית שגובשה במשך שנות טיול רבות ע"י אנשי רט"ג וחלה"ט ועוד רבים וטובים. יש... להכריז על פתיחת השטח לטיול חופשי (ברגל בלבד!). להמשיך בסימון השבילים ,אך כפי שהיה בעבר – כעזר ניווט וכהמלצה בלבד. להגדיר שבילים ע"פ כמה דרגות קושי (קל/בינוני/קשה) ,שיקבעו ע"פ המאמץ הנדרש והסכנותבתוואי. בחקיקה מתאימה ,לפטור את רט"ג מכל אחריות למטיילים בשבילים המוגדרים קשים ומחוץלשבילים. לפתח ערוצי קשר ושיתוף פעולה בין המטיילים לפקחי הרט"ג . להגדיר אזורים ואתרים רגישים במיוחד ,לפי דרגות:כניסה אסורה לחלוטין. כניסה מותרת ,בכפוף להגשת בקשה מראש וקבלת אישור מרט"ג. כניסה מותרת ללא אישור מראש ,אבל רק בליווי מדריך שקיבל הסמכה מיוחדת של רט"ג.
© Copyright 2024