יחידות לימוד `י `ל- ט- בדרך לתיכון מ 4-5

‫בדרך לתיכון מ‪-‬ט'ל‪-‬י' ‪ 4-5‬יחידות לימוד‬
‫תלמידים יקרים‪,‬‬
‫צוות המורים למתמטיקה מברך אתכם עם סיום לימודיכם בחטיבת הביניים וכניסתכם לתיכון‪.‬‬
‫מניסיוננו‪ ,‬חודשי החופשה עלולים 'להשכיח' נושאים מחומר הלימוד‪ ,‬ולכן כדאי לתרגל את הנושאים‬
‫השונים לקראת תחילת שנת הלימודים‪.‬‬
‫אנו ממליצים ל כם לתכנן מראש את הימים בהם תפת רו את עבודת החופש‪ .‬לא מומלץ לפתור את כולה‬
‫בתחילת החופש או בסופו‪ .‬רצוי לתכנן את העבודה כך שבכל שבוע תפתרו מספר תרגילים‪ ,‬משני נושאים‬
‫לפחות כל פעם‪ .‬אנו לא ממליצים לסיים נושא אחר נושא אלא לתרגל במקביל‪.‬‬
‫תלמיד שישלוט בנושאים אלה‪ ,‬ישתלב בצורה מוצלחת בלימודי המתמטיקה בשנה הבאה‪.‬‬
‫אנו מאחלים לכם חופשה פורייה והצלחה בלימודים‬
‫הנחיות‪:‬‬
‫‪ .1‬עליכם לפתור את התרגילים ולהביאםלשיעור המתמטיקה הראשון בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬
‫‪ .2‬בשבוע הראשון ללימודים נדון בבעיות ובקשיים בהם נתקלתםבמהלך פתרון העבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להקפיד לרשום את כל דרך הפתרון‪ ,‬בכתב קריא וברור‪ ,‬בדפדפת גדולה‪ ,‬מסודרים על פי סדר העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬בתחילת שנת הלימודים ייערך מבחן על שאלות מתוך העבודה‪( .‬ייתכנו שינויים קלים‪/‬תוספות)‬
‫‪ .5‬בעמוד הבא מצורפת טבלה לנוחיותכם‪.‬‬
‫בטבלה מפורטים הנושאים מתוך העבודה בטור הימני‪.‬‬
‫בטור האמצעי רשומים מספרי התרגילים בכל נושא‪.‬‬
‫יש לסמן בעיגול ירוק– תרגיל שסיימתם לפתור והגעתם לתשובה הנכונה‬
‫יש לסמן בעיגול צהוב– תרגיל שידעתם לגשת אך לא הצלחתם לסיים ‪ /‬לא קיבלתם תשובה נכונה‬
‫יש לסמן בעיגול אדום ‪ -‬תרגיל שלא עשיתם כלל ‪ /‬לא ידעתם כיצד לגשת לתרגיל‬
‫בעמודה השמאלית ניתן לרשום הערות לגבי תרגילים מסוימים בהם נתקלתם‪.‬‬
‫בצורה כזו – תוכלו לפנות למורה המתמטיקה בתחילת השנה ולעבוד על הנושאים בהם התקשיתם‪.‬‬
‫חופשה מהנה ועבודה פורייה‪,‬‬
‫צוות המורים למתמטיקה חט"ע‬
‫טבלת סיכום העבודה‬
‫נושא‬
‫הערות‬
‫מספרי תרגילים‬
‫‪ 1‬א‪ 1 ,‬ב‪ 1 ,‬ג‪ 1 ,‬ד‪ 1 ,‬ה‪ 1 ,‬ו‪ 1 ,‬ז‪ 1 ,‬ח‪ 1 ,‬ט‪ 1 ,‬י‪2 ,‬‬
‫ה‪,‬‬
‫פונקציות‬
‫‪,‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪,‬‬
‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ 3 ,‬א‪ 3 ,‬ב‪ 3 ,‬ג‪ 4 ,‬א‪ 4 ,‬ב‪ 4 ,‬ג‪ 4 ,‬ד‪ 4 ,‬ה‪,‬‬
‫‪ 4‬ו‪ 4 ,‬ז‪ 4 ,‬ח‪ 5 ,‬א‪ 5 ,‬ב‪ 5 ,‬ג‪ 5 ,‬ד‪ 5 ,‬ה‪ 6 ,‬א‪ 6 ,‬ב‪ 6 ,‬ג‪ 6 ,‬ד‪ 7 ,‬א‪,‬‬
‫‪7‬ב‪7 ,‬ג‪7 ,‬ד‪7 ,‬ה‪7 ,‬ו‪7 ,‬ז‪8,‬א‪8 ,‬ב‪8 ,‬ג‪8 ,‬ד‪9 ,‬א‪9 ,‬ב‪9 ,‬ג‪,‬‬
‫‪9‬ד‪9 ,‬ה‪9 ,‬ו‪10 ,‬א‪10 ,‬ב‪10 ,‬ג‪10 ,‬ד‪12 ,11 ,‬א‪12 ,‬ב‪12 ,‬ג‪,‬‬
‫‪12‬ד‪13 ,‬א‪13 ,‬ב‪13 ,‬ג‪13 ,‬ד‪13 ,‬ה‪14 ,‬א‪14 ,‬ב‪14 ,‬ג‪14 ,‬ד‪,‬‬
‫‪14‬ה‪15 ,‬א‪15 ,‬ב‪15 ,‬ג‪15 ,‬ד‪15 ,‬ה‪.‬‬
‫‪ 2 , 1‬א‪ 2 ,‬ב‪ 2 ,‬ג‪ 3 ,‬א‪ 3 ,‬ב‪ 3 ,‬ג‪ 3 ,‬ד‪ 3 ,‬ה‪ 3 ,‬ו‪ 3 ,‬ז‪ 6 , 5 , 4 ,‬א‪,‬‬
‫טכניקה אלגברית‬
‫‪6‬ב‪6 ,‬ג‪8 ,7 ,‬א‪8 ,‬ב‪8 ,‬ג‪9 ,‬א‪9 ,‬ב‪10 ,‬א‪10 ,‬ב‪11 ,‬א‪11 ,‬ב‪,‬‬
‫‪11‬ג‪12 ,‬א‪12 ,‬ב‪12 ,‬ג‪13 ,‬א‪13 ,‬ב‪.‬‬
‫משוואות ממעלה‬
‫‪1,2,3,4,5,6,7,8‬‬
‫ראשונה‬
‫משוואות ממעלה‬
‫‪1,2,3,4,5,6,7,8,9,10,11,12,13,14,15,16,17,18‬‬
‫שנייה‬
‫‪19,20,21,22,23,24,25,26,27,28,‬‬
‫‪ 1‬א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬‬
‫בעיות מילוליות‬
‫‪9‬‬
‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬‬
‫א‪,‬ב‪,‬ג‪3 ,2 ,‬א‪3,‬ב‪3,‬ג‪,8 ,7 ,6 ,5 ,4,‬‬
‫א‪11 ,10 ,‬א‪11 ,‬ב‪11 ,‬ג‪11 ,‬ד‪11 ,‬ה‪12 ,‬א‪,‬‬
‫‪12‬ב‪12 ,‬ג‪.‬‬
‫‪ 2 , 1‬א‪ 2 ,‬ב‪ 2 ,‬ג‪ 3 ,‬א‪ 3 ,‬ב‪ 4 ,‬א‪ 4 ,‬ב‪ 4 ,‬ג‪ 5 ,‬א‪ 5 ,‬ב‪ 6 ,‬א‪ 6 ,‬ב‪,‬‬
‫הסתברות‬
‫‪ 6‬ג ‪ 6 ,‬ד ‪ 6 ,‬ה ‪ 8 , 3 7 , 2 7 , 1 7 ,‬א ‪ 8 ,‬ב ‪ 8 ,‬ג‪.‬‬
‫‪ 1‬א‪ 1 ,‬ב‪ 3 , 2 ,‬א‪ 3 ,‬ב‪ 4 ,‬א‪ 4 ,‬ב‪ 5 ,‬א‪ 5 ,‬ב‪ 5 ,‬ג‪ 5 ,‬ד‪ 7 , 6 ,‬א‪,‬‬
‫‪7‬ב‪9 ,8 ,‬א‪9 ,‬ב‪11 ,10 ,‬א‪11 ,‬ב‪,16 ,15 ,14 ,13 ,12 ,‬‬
‫גיאומטריה‬
‫‪19 ,18 ,17‬א‪19 ,‬ב‪20 ,‬א‪20 ,‬ב‪22 ,21 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫נושאי העבודה‪:‬‬
‫פונקציות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הצגות שונות של פונקציה ריבועית‬
‫‪‬‬
‫פונקציה קווית‬
‫‪‬‬
‫חישובי שטחים‬
‫‪‬‬
‫בעיות מילוליות‬
‫אלגברה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫משוואות ממעלה ראשונה‬
‫‪‬‬
‫משוואות ממעלה שנייה‪ -‬כולל שברים אלגבריים ופירוק לגורמים‬
‫‪‬‬
‫הסתברות‪ -‬חד ודו שלבית‬
‫גיאומטריה‬
‫‪‬‬
‫משפטי חפיפה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משולשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מרובעים‪ :‬דלתון‪ ,‬מקבילית‪ ,‬מלבן‪ ,‬מעוין‪ ,‬ריבוע‪ ,‬טרפז‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קטע אמצעים במשולש ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פונקציות‬
‫‪.1‬‬
‫(עוזרי ושלו – ח'‪-‬א'‪)133 / 129 :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.2‬‬
‫(עוזרי ושלו – ט' חלק ב'‪)20 / 76 :‬‬
‫‪.3‬‬
‫לפניכם שלוש הצגות של הפונקציה )‪:f(x‬‬
‫הצגה מוזזת הצגה כמכפלה הצגה סטנדרטית‬
‫‪f(x) = 2(x – 1)2 – 8‬‬
‫)‪f(x) = 2(x + 1)(x – 3‬‬
‫‪f(x) = 2x2 – 4x – 6‬‬
‫א‪ .‬הראו כי שלוש ההצגות מתארות אותה הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסתמכו על המידע הנתון בשלוש ההצגות‪ ,‬ומצאו את‪:‬‬
‫ שיעורי נקודות החיתוך עם הצירים‬‫ משוואת ציר הסימטריה‬‫ שיעורי נקודת הקודקוד‪.‬‬‫ג‪ .‬שרטטו סקיצה של הגרף של )‪ ,f(x‬וסמנו בה את הנקודות שמצאתם בסעיף הקודם‪.‬‬
‫(מתמטיקה משולבת – ט' חלק א‪ ,‬מסלול כחול‪)144 ,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.4‬‬
‫אורך החיים של כלבים הוא בסביבות ‪ 15‬שנים‪ .‬לכן כלב בן ‪ ,12‬למשל‪ ,‬נחשב לזקן‪.‬‬
‫הקשר בין הגיל של כלב לבין הגיל המקביל של האדם תלוי בגודל הכלב‪.‬‬
‫‪ ‬אצל כלבים קטנים (במשקל ‪ 25 – 10‬ק"ג)‪ ,‬ההתאמה בין גיל הכלב לגיל האדם‬
‫מתאים לאותו שלב התפתחות מתנהגת‪ ,‬בערך‪ ,‬לפי הפונקציה‪f(x) = 4x + 19‬‬
‫כאשר ‪ x‬מייצג את גיל הכלב (בשנים רגילות)‪ ,‬ו‪ f(x)-‬מייצג את גיל האדם המתאים לאותו שלב‪.‬‬
‫‪ ‬אצל כלבים גדולים (במשקל מעל ‪ 45‬ק"ג)‪ ,‬ההתאמה בין גיל הכלב לגיל המקביל של אדם מתנהגת‪,‬‬
‫בערך‪ ,‬לפי הפונקציה‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪g(x)  6‬‬
‫דוגמה‪ :‬כלב קטן בן ‪ 4‬נמצא בשלב התפתחותי בחייו המתאים לאדם בן ‪35‬‬
‫כי‬
‫‪f(4) = 4. 4 +19= 35‬‬
‫א‪ .‬השלימו את הטבלה עבור גילים המתאימים לכלבים קטנים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫גיל כלב קטן‬
‫גיל אדם‬
‫‪47‬‬
‫ב‪ .‬השלימו את הטבלה עבור גילים המתאימים לכלבים גדולים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫גיל כלב גדול‬
‫גיל אדם‬
‫‪56‬‬
‫ג‪ .‬לפניכם סקיצה של הגרפים המתאימים ל‪ f(x) -‬ול‪.g(x)-‬‬
‫‪y‬‬
‫התאימו גרף לכל פונקציה‪.‬‬
‫גיל‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ד‪ .‬מהם שיעורי נקודת החיתוך בין שני הגרפים?‬
‫מה מתארת נקודה זו?‬
‫ה‪ .‬מצאו )‪ .g(10) ,f(10‬מה משמעות המספרים שקיבלתם?‬
‫ו‪ .‬מצאו עבור אילו ערכים של ‪ x‬מתקיים‪g(x) > f(x):‬‬
‫‪x‬‬
‫מה משמעות התוצאה שקיבלתם?‬
‫ז‪ .‬מצאו עבור איזה ערך של ‪ x‬מתקיימים השוויונות הבאים‪:‬‬
‫‪(i)f(x) = 51(ii) g(x)  69 1‬מה משמעות התוצאות שקיבלתם?‬
‫‪3‬‬
‫ח‪ .‬הוסיפו סימן סדר מתאים‪.‬‬
‫(‪g(2) )i‬‬
‫)‪)ii( f(2‬‬
‫)‪g(10‬‬
‫)‪f(10‬‬
‫(מתמטיקה משולבת –ח' חלק א‪ ,‬מסלול כחול‪)373 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫הגיל בשנים‬
‫רגילות‬
‫‪.5‬‬
‫נתונות הפונקציות‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪y = x2‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪y = (x – 3)2‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪y = (x + 3)2‬‬
‫א‪ .‬סרטטו את הגרפים של שלוש הפונקציות באותה מערכת צירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהם צירי הסימטריה של כל אחת מהפונקציות?‬
‫ג‪ .‬מהם שיעורי הקדקוד של כל אחת מהפונקציות?‬
‫ד‪ .‬כיצד אפשר לקבל על ידי הזזה אחת את גרף פונקציה (‪ )2‬מגרף פונקציה (‪?)1‬‬
‫ה‪ .‬כיצד אפשר לקבל על ידי הזזה אחת את גרף פונקציה (‪ )3‬מגרף פונקציה (‪?)2‬‬
‫("אפשר גם אחרת" –ט' (אפור) חלק ב'‪)20/ 79 :‬‬
‫‪.6‬‬
‫בכל סעיף נתון מידע על פרבולה ונתונים ‪ 3‬ייצוגים אלגבריים של פונקציות ריבועיות‪.‬‬
‫אילו מהייצוגים מתאימים למידע הנתון?‬
‫‪y = 3(x + 2)2‬‬
‫שיעור ה‪x -‬‬
‫של הקדקוד‬
‫הוא ‪–2‬‬
‫‪y = –(x + 2)2‬‬
‫‪y = (x – 2)2‬‬
‫‪y = 3x2– 1‬‬
‫‪y = 2(x + 1)2 + 3‬‬
‫‪y = –x2 + 3‬‬
‫ציר‬
‫הסימטריה‬
‫עובר בנקודה‬
‫(‪)–1 , 3‬‬
‫‪y = –2x2 – 4‬‬
‫‪.‬ג‬
‫‪2‬‬
‫‪y = 3x – 4‬‬
‫‪y = 3(x – 4)2‬‬
‫‪y = 2x2‬‬
‫‪.‬ד‬
‫‪y = 2(x – 1)2‬‬
‫‪y = 3(x – 2)2‬‬
‫("אפשר גם אחרת" –ט' (אפור)חלק א'‪)41/ 129 :‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪ABCD‬‬
‫(עשר בריבוע" ‪ /‬למדא – כיתה ח' )‬
‫‪7‬‬
‫שיעורי‬
‫הקדקוד‬
‫(‪)0 , –4‬‬
‫ציר‬
‫הסימטריה‬
‫‪x=2‬‬
‫‪.‬א‬
‫‪.‬ב‬
‫‪.8‬‬
‫("משבצת" – כיתה ט' ‪)19 / 472 ,‬‬
‫‪.9‬‬
‫("משבצת" – כיתה ט' ‪)19 / 421 ,‬‬
‫‪.10‬‬
‫("שבילים" – כיתה ט' – חלק ‪)36 / 131 ,1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.11‬‬
‫("שבילים" – כיתה ט' – חלק ‪)75 / 247 ,1‬‬
‫‪.12‬‬
‫(עש(עשר בריבוע" ‪ /‬למדא – כיתה ח' )‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .13‬משוואת הפרבולה שבשרטוט היא ‪. f  x   x  7 x  10‬‬
‫‪C‬‬
‫הנקודה ‪ M‬שייכת לפרבולה‪.‬‬
‫‪ MN‬מאונך לציר ‪ x‬ואורכו ‪ 4‬יחידות‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעורי הנקודות‪A , B, C , M , N :‬‬
‫ב‪ .‬מצא את משוואות הישרים ‪ AM‬ו‪.BC -‬‬
‫‪M‬‬
‫ג‪ .‬מצא את שיעורי הנקודה ‪.E‬‬
‫‪O‬‬
‫ד‪ .‬חשב את שטח המשולש ‪.ABE‬‬
‫‪BN‬‬
‫ה‪ .‬מצא משוואת ישר אשר אינו חותך את הפרבולה‪.‬‬
‫כמה ישרים כאלה קיימים?‬
‫‪ .14‬בשרטוט גרפים של שתי פונקציות‪:‬‬
‫‪f x   2 x  1‬‬
‫ו ‪g x   x 2  4 -‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעורי הנקודות‪A , B, C , D :‬‬
‫ב‪ .‬מצא את משוואת הישר ‪.AD‬‬
‫ג‪ .‬מצא את התחום בו מתקיים‪g x   0 :‬‬
‫ד‪ .‬מצא את התחום בו מתקיים‪f  x   g  x  :‬‬
‫ה‪ .‬מצא את התחום בו מתקיים‪f  x   0 :‬‬
‫‪ .15‬בשרטוט גרפים של שתי פונקציות‪:‬‬
‫‪f x   x 2  2 x  3‬‬
‫‪E‬‬
‫ו ‪g x    x 2  1 -‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעורי הנקודות‪A , B, C , D , E , F , G :‬‬
‫ב‪ .‬מצא את תחומי העלייה והירידה של כל פונקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את התחום בו מתקיים‪f  x   g  x  :‬‬
‫ד‪ .‬מצא את התחום בו מתקיים‪g x   0 :‬‬
‫ה‪ .‬מצא את ‪f 0 , g  1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪A‬‬
‫טכניקה אלגברית‬
‫‪.1‬‬
‫("משבצת" – כיתה ח' ‪)37 / 231 ,‬‬
‫‪.2‬‬
‫("משבצת" – כיתה ט' ‪)10 / 459 ,‬‬
‫‪.3‬‬
‫בתוך כל מלבן רשום ביטוי המבטא את שטחו‪.‬‬
‫לכל מלבן הציעו ביטויים אפשריים לייצוג אורך צלעותיו‪.‬‬
‫‪4y2 – 100‬‬
‫‪.‬ג‬
‫‪a2 – 25‬‬
‫‪x2 + 3x‬‬
‫‪8x2 + 6x‬‬
‫‪.‬ה‬
‫‪.‬ב‬
‫‪x2 – 4‬‬
‫‪9k2 – 36‬‬
‫‪.‬ז‬
‫‪25m2– 4‬‬
‫("אפשר גם אחרת" –ט' (אפור) חלק א'‪)65/ 54 :‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.‬ד‬
‫‪.‬ו‬
‫‪.‬א‬
‫‪2‬‬
‫‪.4‬‬
‫הוכיחו את השוויון‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ x 2  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪   2x  = 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ x  1‬‬
‫‪ x  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה ההבדל בין ההנחיה‬
‫"הוכיחו את השוויון" לבין ההנחיה‬
‫"פתרו את המשוואה"?‬
‫מהן ההגבלות לגבי ערכי ‪?x‬‬
‫("אפשר גם אחרת" –ט' (אפור) חלק ב'‪)19/ 79 :‬‬
‫‪.5‬‬
‫("עשר בריבוע" ‪ /‬למדא – כיתה ח' )‬
‫‪.6‬‬
‫("שבילים" – כיתה ט' – חלק ‪)53,54 / 241 ,1‬‬
‫‪.7‬‬
‫("שבילים" – כיתה ט' – חלק ‪)77 / 95 ,2‬‬
‫‪.8‬‬
‫פתרו את מערכת המשוואות ו המשוואות שלפניכם ‪ .‬במידת הצורך רשמו תחום הצבה‪ ,‬הציגו את‬
‫דרך הפתרון‪.‬‬
‫א‬
‫‪3 x  y  4‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2x  3 y  2‬‬
‫‪‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 7‬‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪3 3x  48 12  3x‬‬
‫‪12‬‬
‫ג‬
‫‪(x  5) 2  4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪.9‬‬
‫(עוזרי ושלו – ט' חלק א'‪)48 / 91 :‬‬
‫‪.10‬‬
‫(עוזרי ושלו – ט' חלק א'‪)88 / 115 :‬‬
‫‪13‬‬
‫‪.11‬‬
‫לפניכם ארבעה זוגות של מלבנים‪.‬‬
‫א‪ .‬שערו שטחו של איזה מלבן גדול יותר‪ .‬בכמה??‬
‫ב‪ .‬רשמו ביטוי לשטח כל מלבן‪ .‬פשטו וקבעו למי שטח כדול יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬תמר אמרה "בסעיפים ג ו‪ -‬ד נוכל לקבוע לאיזה מלבן שטח גדול יותר מבלי לפשט‪".‬‬
‫האם תמר צודקת? הסבירו‪.‬‬
‫(מתמטיקה משולבת – כיתה ח חלק א‪ ,‬מסלול כחול‪ ,‬עמוד ‪.)220‬‬
‫‪.12‬‬
‫פעלו לפי ההוראות שעל החיצים‪ ,‬ורשמו במחברותיכם את הביטויים המתאימים למשבצות השונות‪ .‬פשטו‬
‫אם יש צורך‪.‬‬
‫(מתמטיקה משולבת – כיתה ח חלק א‪ ,‬מסלול כחול‪ ,‬עמוד ‪.)234‬‬
‫‪4 x 2  12x  9 x  3‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ .13‬נתונה המשוואה‪:‬‬
‫‪2x  3‬‬
‫‪2x‬‬
‫לפניכם אחד מהשלבים בפתרון של המשוואה‪:‬‬
‫תחום הצבה‪x  0, 1.5 :‬‬
‫‪2x(2x  3)  (x  3)  2x 2‬‬
‫א‪ .‬האם השלב המוצג נכון? אם כן‪ ,‬הסבירו כיצד הוא מתקבל מהמשוואה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פתרו את המשוואה‪.‬‬
‫‪14‬‬
: ‫משוואות ממעלה ראשונה‬
3
4  2 x  3
 (4 x  2) 
2  4  x   0
5
3
.2
4x  1 
8x  4  4 x  1
 2 

2
5 
4

.4
8
5
y2 5



3 y  3 2  2 y y  1 18
.3
.6
3
5
2


2
2
1 y
1  y  1  y 2
.5
.8
y2  3
4
y 1


2
1 y 1 y
1 y
.7
3
7
3

 0.25 
10 5 x
2x
4
7
37

 2
x  2 x  3 x  5x  6
1  2x
7 x  4 x  10
 2x 

3
2
6
.1
:‫משוואות ממעלה שנייה‬
x 2 36  0
.2
x 2 x  0
.1
x 2  6 x 40  0
.4
x 2  4 0
.3
1
0
4
.6
x 2  1.5 x 0
.5
x 2 3 x10  0
.8
2 x 2 50  0
.7
 x  3
.10
2 x2  4 x
.9
2
.12
x2  5x  3   3  x 
2
.11
2
.14
x2  1
 2x 1
2
.13
3
15 x  15

5 x  7 14  10 x
.16
1
2

3x  1 1  3x
.15
x  2x  1x  3  0
.18
x 3  4x  0
.17
x2 
 2 x  1
2
2
1
  x  1
 x  2
2x  4 
2

15
2 x52 10x 2  3  x 7 2
.20
 5 x 2 2 x240
.19
8
4
10
 2
 2
2
x  3 x  9 x  9 x  18
.22
8x 11 1 14x 2  20
6

 
2 x5 6 x15 3 8x 2  50
.21
x32  x22 x20   10
.24
3x52 5  2 x50
.23
6
3 20 x  8
  2
x  3 x 5 x  45
.26
x3
2x
7x  9

 2
0
x  7 3  x x  10 x  21
.25
.28
5x 1
3

2
4x  6x 3  2x
.27
1
4x  3
 2
3x  5 9 x  25
16
‫בעיות מילוליות‬
‫‪.1‬‬
‫(מתמטיקה משולבת – כיתה ח חלק ב‪ ,‬מסלול כחול ‪ ,‬עמוד ‪)217‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.2‬‬
‫בתמונה אריזת שוקולד בצורת מנסרה שבסיסה משולש שווה‪-‬צלעות‪.‬‬
‫אורך צלע המשולש ‪ 4‬ס"מ‪ .‬נפח האריזה ‪ 111‬סמ"ק‪.‬‬
‫האם אפשר להכניס לאריזה שוקולד שצורתו מנסרה שבסיסה משולש‬
‫שווה‪-‬צלעות‪ ,‬לו אורך צלע בסיס של ‪ 3.5‬ס"מ וגובה באורך ‪ 22‬ס"מ?‬
‫(מתמטיקה משולבת – כיתה ט חלק ב‪ ,‬מסלול כחול‪ ,‬עמוד ‪(261‬‬
‫‪.3‬‬
‫("משבצת" – כיתה ח' ‪)2 / 370 ,‬‬
‫‪.4‬‬
‫("משבצת" – כיתה ט' ‪)25 / 492 ,‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.5‬‬
‫אורך אחת מצלעות המלבן קטנה ב‪ 20% -‬מאורך הצלע השניה‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪B‬‬
‫שטח המלבן ‪ 1,280‬סמ"ר‪.‬‬
‫במלבן חסום משולש‪(.‬ראו סרטוט)‪.‬‬
‫‪E‬‬
‫שטח המשולש הוא ‪ 30%‬משטח המלבן‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪A‬‬
‫מהו אורך הצלע ‪?AF‬‬
‫("אפשר גם אחרת" –ט' (אפור) חלק ב'‪)4/ 36 :‬‬
‫‪.6‬‬
‫טל ועידן מצאו גוזל שנפל מקן שנמצא בצמרתו של עץ‪ .‬ברשותם סולם שגובהו ‪ 20‬מ'‪ ,‬והם קיוו שבעזרתו‬
‫יוכלו להגיע אל הקן ולהחזיר אליו את הגוזל‪.‬‬
‫לטל היה רעיון‪ ,‬והיא אמרה לעידן‪" :‬אנחנו יכולים להיעזר בצל שלנו‪ .‬הגובה שלי הוא‪ 1.5‬מ'‪,‬‬
‫ואני אעמוד כך שהצל שלי יתלכד עם הצל של העץ‪ .‬אתה תמדוד את אורך הצל שלי ואת המרחק שלי מהעץ‪,‬‬
‫וכך נוכל לדעת מה גובהו של העץ"‪.‬‬
‫לפניכם סרטוט מוקטן של המדידות שביצע עידן‪.‬‬
‫האם יצליחו טל ועידן להחזיר את הגוזל לקן בעזרת טיפוס על הסולם שלהם?‬
‫הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ 1.5‬מ'‬
‫‪ 2‬מ'‬
‫("אפשר גם אחרת" –ח' – חלק א'‪)15/ 118 :‬‬
‫‪.7‬‬
‫(עוזרי ושלו – ט' חלק ב'‪)33 / 128 :‬‬
‫‪19‬‬
‫‪E‬‬
‫‪ 28‬מ'‬
‫‪B‬‬
‫‪.8‬‬
‫(עוזרי‬
‫ושלו – ט' חלק ב'‪)33 / 104 :‬‬
‫‪.9‬‬
‫("שבילים" – כיתה ח' – חלק ‪)16 ,15 / 70 ,2‬‬
‫‪.10‬‬
‫("שבילים" – כיתה ח' – חלק ‪)4 / 25 ,2‬‬
‫‪20‬‬
‫‪.11‬‬
‫("עשר בריבוע" ‪ /‬למדא – כיתה ח' )‬
‫‪.12‬‬
‫("עשר בריבוע" ‪ /‬למדא – כיתה ח' )‬
‫‪21‬‬
‫הסתברות‬
‫‪.1‬‬
‫בכד א' ‪ 4‬כדורים אדומים ו‪ 4 -‬כדורים כחולים‪.‬‬
‫בכד ב' ‪ 2‬כדורים אדומים ו‪ 3 -‬כדורים כחולים‪.‬‬
‫כד ב'‬
‫כד א'‬
‫מוציאים באקראי כדור מכד א' ומעבירים אותו לכד ב'‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬מוציאים באקראי כדור מכד ב'‪.‬‬
‫מה ההסתברות שהכדור שהוצא מכד ב' הוא אדום?‬
‫("אפשר גם אחרת" –ט' (אפור) – חלק ב'‪)20/ 97 :‬‬
‫‪.2‬‬
‫אם מרגלית יוצאת לעבודה לפני השעה ‪ 7:00‬בבוקר ההסתברות שתגיע למקום עבודה תוך חצי שעההיא‬
‫‪ .0.75‬אם היא יוצאת אחרי השעה ‪ ,7:00‬ההסתברות שתגיע למקום עבודתה תוך חצי שעה היא ‪.0.1‬‬
‫ההסתברות שמרגלית תתעורר מוקדם מספיק כדי לצאת לעבודה לפני השעה ‪ 7:00‬היא ‪.0.8‬‬
‫מה ההסתברות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫שמרגלית תתעורר מוקדם ותגיע למקום עבודתה בפחות מחצי שעה?‬
‫ב‪.‬‬
‫שמרגלית תתעורר מאוחר ותגיע למקום עבודתה בפחות מחצי שעה?‬
‫ג‪.‬‬
‫שמרגלית תגיע למקום עבודתה בפחות מחצי שעה?‬
‫("אפשר גם אחרת" – ט' (אפור) – חלק ב'‪)15/ 127 :‬‬
‫‪.3‬‬
‫("עשר בריבוע" ‪ /‬למדא – כיתה ח' )‬
‫‪22‬‬
‫‪.4‬‬
‫("משבצת" – כיתה ט' ‪)17/ 504 ,‬‬
‫‪.5‬‬
‫("משבצת" – כיתה ט' ‪)4/ 524 ,‬‬
‫‪23‬‬
‫‪.6‬‬
‫("שבילים" – כיתה ט' – חלק ‪)9 / 26 ,3‬‬
‫‪.7‬‬
‫("שבילים" – כיתה ט' – חלק ‪)8 / 26 ,3‬‬
‫‪.8‬‬
‫לכל אדם יש אחד מארבעה סוגי הדם‪A , B , AB , O :‬‬
‫ל‪ 40% -‬מהאוכלוסייה סוג דם ‪ ,A‬ל‪ 20% -‬סוג דם ‪ ,B‬ול‪ 5% -‬סוג דם ‪.AB‬‬
‫(מתוך מתמטיקה משולבת כיתה ח חלק ב‪ ,‬מסלול כחול ‪ ,‬עמוד ‪)130‬‬
‫‪24‬‬
‫גיאומטריה של המישור‬
‫‪.1‬‬
‫("עשר בריבוע" ‪ /‬למדא – כיתה ח' )‬
‫‪.2‬‬
‫("עשר בריבוע" ‪ /‬למדא – כיתה ח' )‬
‫‪.3‬‬
‫(עוזרי ושלו –ט' חלק א'‪)15 / 284 :‬‬
‫‪.4‬‬
‫(עוזרי ושלו –ט' חלק ב'‪)15 / 351 :‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.5‬‬
‫נתון ‪ LGKC‬מלבן‪ .‬הנקודה ‪ M‬היא אמצע הצלע ‪.CK‬‬
‫‪L‬‬
‫‪G‬‬
‫‪.EK  GM,RC  LM‬‬
‫‪E‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו‪.∆LCM ≅∆GKM :‬‬
‫‪K‬‬
‫ב‪ .‬הוכיחו‪.∆CRM ≅∆KEM :‬‬
‫‪R‬‬
‫‪M‬‬
‫ג‪ .‬מצא בסרטוט לפחות שני משולשים שדומים למשולש ‪ .∆EGK‬רשמו אותם ונמקו את צעדיכם‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוכיחו‪( .REIICK :‬רמז‪ :‬מהו סוג המשולש ‪)?∆REM‬‬
‫("אפשר גם אחרת" – ט' (אפור) – חלק א'‪)5/ 243 :‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪ PEN‬משולש ישר זווית ושווה שוקיים‪.)∡H = 90( .‬‬
‫‪ ET‬חוצה הזווית הישרה‪.‬‬
‫דרך הנקודה ‪ S‬שעל היתר העבירו מקביל לניצב ‪.NE‬‬
‫הוכיחו כי ‪ SHEN‬טרפז שווה שוקיים‪.‬‬
‫("אפשר גם אחרת" – ט' (אפור) – חלק א'‪)16/ 299 :‬‬
‫‪.7‬‬
‫("שבילים" – כיתה ט' – חלק ‪)20 / 182 ,1‬‬
‫‪26‬‬
‫‪C‬‬
‫‪.8‬‬
‫("משבצת" – כיתה ט' ‪)20/ 263 ,‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪ EF , DE‬קטעי אמצעים במשולש ‪.ABC‬‬
‫א‪ .‬אילו מהטענות הבאות נכונות תמיד?‬
‫‪EG = DG .I‬‬
‫‪ BF .II‬תיכון לצלע ‪AC‬‬
‫‪FD  AB .III‬‬
‫‪2  GE = FC .IV‬‬
‫ב‪ .‬בחרו אחת מהטענות שבחרתם בסעיף א' כנכונות והוכיחו‬
‫אותה‪.‬‬
‫‪ .10‬במעוין ‪ABCD‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ BE‬ו – ‪ DF‬חוצים בהתאמה את‬
‫‪A‬‬
‫הזויות ‪ ABD‬ו‪CDO -‬‬
‫‪E‬‬
‫הוכח כי המרובע ‪ BEDF‬הוא מעוין‪.‬‬
‫‪O‬‬
‫‪F‬‬
‫‪C‬‬
‫‪27‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ .11‬בריבוע‪ ABCD‬הנקדות ‪ E‬ו – ‪ F‬נמצאות על הצלעות‬
‫‪ BC‬ו ‪ CD -‬בהתאמה‪.‬‬
‫נתון‪BF=AE :‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪BAE  CBF‬‬
‫ב‪ .‬הוכח ‪. AE  BF‬‬
‫‪E‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪F‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .12‬הקטע ‪ AD‬הוא תיכון לצלע ‪ BC‬במשולש ‪.ABC‬‬
‫‪ DE‬חוצה את הזוית ‪ ADC‬ומאונך לצלע ‪.AC‬‬
‫‪E‬‬
‫הוכח כי המשולש ‪ ABC‬הוא משולש ישר זוית‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ .13‬מרובע ‪ ABCD‬הוא מקבילית‪ O .‬נקודת מפגש‬
‫‪B‬‬
‫האלכסונים‪ KE .‬קטע העובר דרך ‪ O‬והמחבר‬
‫‪A‬‬
‫‪K‬‬
‫את הצלעות הנגדיות‪.‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪ 13‬ס"מ =‪,AK‬‬
‫‪ 17‬ס"מ = ‪,DE‬‬
‫‪O‬‬
‫‪DAC  90 DCA  30‬‬
‫‪C‬‬
‫חשב את היקף המקבילית‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ ABCD .14‬מקבילית‪ CN .‬חוצה זוית ‪.C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫על המשך ‪ CD‬מקצים ‪.DE=AD‬‬
‫הוכח‪ENC  90 :‬‬
‫‪C‬‬
‫‪28‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪ .15‬מרובע ‪ ABCD‬הוא מקבילית‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ O‬נקודת מפגש האלכסונים‪.‬‬
‫‪O‬‬
‫הנקודות ‪ G ,F ,E‬ו – ‪ H‬הן אמצעי‬
‫הקטעים‪ ,CO ,BO ,AO :‬ו – ‪ DO‬בהתאמה‪.‬‬
‫זווית ‪DAB‬‬
‫‪H‬‬
‫‪G‬‬
‫הוכח‪ :‬מרובע ‪ EFGH‬מקבילית‪.‬‬
‫‪ .16‬מרובע ‪ ABCD‬הוא מקבילית‪ AE .‬חוצה‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪E‬‬
‫‪b‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪a‬‬
‫נתון‪ EC=b :‬ו ‪.DE=a -‬‬
‫הוכח כי היקף המקבילית שווה ל ‪.4a+2b‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪E‬‬
‫‪ .17‬מרובע ‪ ABCD‬הוא מלבן‪.EB=AE .‬‬
‫הוכח‪:‬‬
‫א‪EC=ED .‬‬
‫‪K‬‬
‫‪B‬‬
‫‪N‬‬
‫‪A‬‬
‫ב‪KB=AN .‬‬
‫ג‪ .‬נתון ‪ DEC  60‬הוכח כי‬
‫המשולש ‪ ENK‬הוא שווה צלעות‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .18‬במשולש ‪ ABC‬הקטע ‪ BD‬הוא חוצה זווית ‪.B‬‬
‫‪E‬‬
‫הנקודה ‪ E‬נמצאת על המשכו של ‪BD‬‬
‫‪G‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ EG BC‬ו ‪EF AB -‬‬
‫הוכח כי ‪. GF  BE‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ M .19‬היא נקודת מפגש האלכסונים במעוין ‪.ABCD‬‬
‫‪B‬‬
‫‪F‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫נתון‪ AE BD :‬ו ‪ED AC -‬‬
‫‪M‬‬
‫א‪ .‬הוכח מרובע ‪ MAED‬הוא מלבן‪.‬‬
‫‪K‬‬
‫‪E‬‬
‫ב‪ .‬הוכח ‪AB=2MK‬‬
‫( ‪ K‬היא נקודת מפגש האלכסונים ‪ AD‬ו‪)EM -‬‬
‫‪B‬‬
‫‪29‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ .20‬מרובע ‪ ABCD‬הוא טרפז‪ EF .‬קטע אמצעים בטרפז‪.‬‬
‫‪ BK‬ו ‪ AC -‬נפגשים בנקודה ‪ N‬הנמצאת על ‪EF‬‬
‫‪N‬‬
‫‪F‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי מרובע ‪ ABCK‬מקבילית‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪E‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪7 :‬ס"מ=‪12 , EN‬ס"מ= ‪EF‬‬
‫חשב את אורך בסיסי הטרפז‬
‫‪C‬‬
‫‪K‬‬
‫‪ CD‬ו‪ AB -‬ואת אורך הקטע ‪.EM‬‬
‫‪ .21‬במקבילית ‪ ABCD‬נתון‪:‬‬
‫‪D‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪DE FK CD =FE‬‬
‫הוכח‪AK=BF :‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪A‬‬
‫‪K‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ DE .22‬קטע אמצעים במשולש ‪.ABC‬‬
‫הנקודה ‪ F‬נמצאת על ‪DE‬‬
‫‪E‬‬
‫כך שזווית ‪ AFB‬היא זווית ישרה‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪D‬‬
‫הוכח‪ BF :‬חוצה זווית ‪.B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪30‬‬
‫‪B‬‬