ספר יוזמה בית ספר לאומנויות הבמה לתלמידים המתמודדים עם קושי נפשי מגישים 5צוות בית הספר בית אקשטיין יד רמב"ם מנהלת בית הספר 5רונה לוי תאריך.5.5.1 5 בית אקשטיין יד רמב"ם ,מושב יד רמב"ם רונה לוי ,טל[email protected] 0.0-423.899 5 פרק -1תקציר בי"ס בית אקשטיין יד רמב"ם נותן מענה לילדים המתקשים להשתלב בחינוך הרגיל עקב קשיים נפשיים ורגשיים ,אשר רובם מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות .לצד טווח הגילאים הרחב ( ,(6-21קיים טווח רחב של רמות תפקוד שונות הקשורות לעמידות הנפשית, חלקם של התלמידים סובל ממחלות נפש קשות ורמת תפקוד נמוכה ,אחרים חוו טראומות מרובות ונסיבות חיים קשות ונמצאים ברמת תפקוד בינונית וגבוהה .בנוסף ,סובלים רובם גם מלקויות למידה שונות ולקויות קשב וריכוז שהובילו לפערים משמעותיים ביחס לבני גילם ,הן במיומנויות היסוד הלימודיות והן ברכישת מיומנויות תפקוד וכישורי חיים. התלמידים אוהבים לבוא לביה"ס ,שהינו סביבה מכילה המגינה מחוויות כישלון ואכזבה מוכרות מהעבר ,שפגעו בדימוי העצמי ,יצרו חוסר אונים נרכש ואובדן של תחושת עשייה ומסוגלות ,תשוקה ויצירתיות .חרדה מהמפגש החברתי ,מונעת התמודדות עם סיטואציות חברתיות ,הבנתן ,ניהולן והכוונתן בצורה מותאמת. אחד המימדים המאפשרים איכות חיים (שאלוק )1988 ,הוא נחישות עצמית ,הכולל תחושת שליטה ופיקוח של אדם על חייו ,יכולת לבחור בין אפשרויות ולחיות חיים יצירתיים יצרניים ואוטונומיים .רמת הנחישות העצמית של תלמידי בית הספר נמוכה ובאה לידי ביטוי בקושי להניע עצמם ולהתמיד במשימות ,לזהות נקודות חוזק וחולשה ,ואת רצונותיהם ,צרכיהם וחלומותיהם .הם מתקשים לקבל אחריות על עצמם ,התנהגותם וחינוכם ,ובית הספר אינו מספק באופן טוב דיו ,התנסויות וחוויות למידה המאפשרות חיזוק הנחישות העצמית. חזון בי"ס לאומנויות הבמה עבור תלמידים עם קושי נפשי ,צמח מתוך ההבנה שתחום אומנויות הבמה הינו אמצעי אטרקטיבי להעלאת רמת הנחישות העצמית בקרב ילדים שהינם בעלי סיכוי נמוך ללמוד נגינה ,משחק או ציור בשל נסיבות חייהם .התנסות בסדנאות אמנויות תעודד ותקדם יכולות אישיות של הבעה עצמית ,אחריות ,בחירה ,התמדה ומשמעת .חווית ההצלחה תשפר את הערך העצמי ,את תחושת המסוגלות העצמית וכן הישגים לימודיים. שיפור זה יוביל להטבה משמעותית פיזית ונפשית שתשפר את איכות החיים של התלמידים. ביה"ס לאומנויות הבמה ,יהפוך להיות מצע להעצמה ופיתוח הנחישות העצמית ,באמצעות למידה חווייתית ,מעשירה ומרגשת וכן שיתוף פעולה בין 3הקודקודים :רכזות המגמה, הצוות החינוכי והצוות הטיפולי .בבית הספר יוקמו חמש מגמות לאומנויות הבמה :מוסיקה, תאטרון ,אומנות ,עריכת וידאו או סאונד .כל תלמיד יבחר מגמה ראשית ומשנית ויתנסה בתכנית לימודים שתכלול מרכיבים תאורטיים ויישומיים .צוותי המגמות בשיתוף עם הצוות החינוכי יתרגלו עם התלמידים את משימות הבית ,ומערך תמיכה רגשי יסייע להם לעבד התמודדויות בניהול עצמי במטרה ליצור 4הפקות אינטגרטיביות בשנה. פרק -2מי אנחנו ? בי"ס בית אקשטיין יד רמב"ם הוקם בשנת 2006על מנת לתת מענה לאותם ילדים המתקשים להשתלב בחינוך הרגיל עקב קשיים נפשיים ורגשיים ,כאשר רובם מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות .כיום ,לומדים בבית הספר 120תלמידים ,בגילאי ,21-6 ובשנה הבאה עתידים ללמוד בו 150תלמידים שישובצו ב 18-כיתות .לצד טווח הגילאים הרחב ,קיימות בביה"ס רמות תפקוד שונות הקשורות לעמידות הנפשית :כ 30% מהתלמידים סובלים ממחלות נפש קשות (סכיזופרניה ,הפרעה ביפולרית ,דכאון ,הפרעות אישיות ,פוסט טראומה ,ועוד) ורמת תפקוד נמוכה 70% .מהתלמידים הנוספים המתפקדים ברמה בינונית וגבוהה חוו טראומות שונות ומרובות בחייהם הקשורות לנסיבות חיים קשות, ביניהן הזנחה ואלימות קשה במשפחה ,פגיעות מיניות ,נטישה ,מחלת נפש ,כלא או מות הורה ,וכן פיגועי טרור .בנוסף על כך ,רוב התלמידים סובלים גם מלקויות למידה שונות ולקויות קשב וריכוז .על כן הם צוברים פערים משמעותיים ביחס לבני גילם הן במיומנויות היסוד הלימודיות והן ברכישת מיומנויות תפקודי יומיום וכישורי חיים. ביה"ס כולל 2שכבות גיל :צעירה (א'-ח') ובוגרת (ט' ומעלה) ,ומפעיל דרכי עבודה ייחודיות, כיתות קטנות ויום לימודים ארוך עד השעה ,16:00לצד לימודים עיוניים של תוכנית הליבה, כולל הגשה חלקית לבגרויות וקבלת תעודת גמר של 12שנות לימוד .בשעות הצהריים מתקיימים חוגים בהם נדרש התלמיד לבחור ולהשתתף באחד מהתחומים :תחום המוסיקה, תיאטרון ,אומנות ,תכשיטנות ,נבחרת כדורגל ואילוף כלבים. בתי הספר של רשת בית אקשטיין מאופיינים בתפיסה חינוכית ייחודית .הם בנויים על מודל חינוכי המושתת על שיפור איכות החיים של התלמיד .איכות החיים מבוססת על שמונה מוקדים בחייו :רווחה רגשית ,יחסים בין-אישיים ,רווחה חומרית ,התפתחות אישית ,רווחה פיזית ,נחישות עצמית ,שילוב חברתי וזכויות (שאלוק .)1996 ,התוכנית בבית הספר פועלת על פי מודל עבודה המבוסס על איכות חיים וסולם עוצמות התמיכה ,הנקרא בקיצור SIS - .Support Intensity Scaleפעמיים בשנה ממלאת המחנכת יחד עם התלמיד שאלון איכות החיים ,ויחד עם התרפיסטית האישית את ה ,SIS-הממפה את צורכי התמיכה של כל ילד ( PREו .)POST-התוצאות מוקלדות לתוכנת ניהול ארגונית המאפשרת ניתוח נתונים ומספקת תמונה בהירה ומובנית של חוזקותיו וחולשותיו של התלמיד .על פי התוצאות נבנית בשיתוף עם התלמיד ,תוכנית תמיכה אישית הכוללת את נושאי הליבה ,לצד לימוד תעסוקתי ,כישורי חיים ,לימודי העשרה ,ותרפיות אישיות וקבוצתיות .מתוך אותם נתונים נגזרת התוכנית הבית ספרית ומתאפשר תכנון יעיל ונכון של המשאבים. מנהלת ביה"ס וצוות ביה"ס צוות ביה"ס כולל 70אנשי צוות מתחומי החינוך ,השיקום והטיפול ,עובדה המאפשרת התבוננות רב מימדית על כל תלמיד 2 :מנהלות שכבה ,יועצת חינוכית ,רכזת פדגוגית25 , מחנכות ומורות מקצועיות 20 ,מדריכות ומדריכים וצוות מנהלה .בנוסף ,הצוות הפרא-רפואי כולל פסיכולוגית ,פסיכיאטרית ,עובדת סוציאלית ,מנהלת תחום טיפולי ומטפלות רגשיות. צוות ביה"ס מתאפיין בידע מקצועי רחב וביכולות של הכלה והכוונה גבוהות ביותר .ביה"ס משקיע מחשבה ומשאבים רבים במימד החינוכי והטיפולי על מנת לעזור לילדים לפתח את החוסן הנפשי שיאפשר להם לחזור להשתלבות חלקית ומלאה בקהילה. אני ,רונה לוי ,מנהלת ביה"ס M.A ,במנהל חינוכי מאוניברסיטת בר אילן ,נבחרתי להקים את ביה"ס לפני 7שנים ,עם 13תלמידים בלבד .ביה"ס צבר מוניטין רב ומגיעים אליו מדי שנה כ- 30תלמידים חדשים. פרק -3רציונל והצגת הצורך התלמידים אוהבים לבוא לביה"ס .זוהי סביבה מכילה המגנה עליהם מחוויות הכישלון והאכזבה שאותן התרגלו לחוות .יחד עם זאת מופע המציאות עדיין אינו משביע רצון. התלמידים חוו במהלך חייהם מצבים רבים של חוסר הצלחה וכישלונות מתמשכים, שהצטברו והותירו משקעים כבדים בנפשם .הם למדו לחוות חוסר אונים נרכש ,איבדו תחושת עשייה ומסוגלות ,תשוקה ויצירתיות אשר פגעו בדימוי העצמי ובהערכה העצמית שלהם .לרב ,החרדות הקשות המלוות אותם במפגש החברתי ,מונעות מהם להתמודד עם הסיטואציות החברתיות ,להבין אותם ,לנהל ולכוון אותן בצורה מותאמת .רמת הנחישות העצמית שלהם נמוכה וחולשתה מתבטאת לאורך היום ובכל דרגות התפקוד: התלמידים מתקשים להניע עצמם ולהתמיד במשימות ,מתקשים לזהות ולומר מהן נקודות החוזק והחולשה שלהם ,מהם רצונותיהם ,צרכיהם וחלומותיהם .הם מתקשים לקבל אחריות על עצמם ,התנהגותם וחינוכם .הם לומדים להסתמך על הסביבה כדי לפתור את בעיותיהם ומאוימים מהאפשרות שהאחריות תעבור אליהם ומוותרים על הסיכוי להצליח. קשיים אלו באים לידי ביטוי במספר אופנים הממחישים את רמת הנחישות הנמוכה הקיימת בקרב התלמידים : מעברים בין השיעורים שבהם חלק מהתלמידים מנצלים את העמימות וחוסר המובנות ,להתפזרות במקום להתמקדות במשימותיהם .קיים קושי לקחת אחריות על הגעה עצמאית ובזמן לשיעורים. ההפסקות הופכות למרחב פתוח מדי וחסר הבנייה ,שבתוכו יש תלמידים ש"הולכים לאיבוד" ואינם מצליחים ליהנות מהמטרות שאותן אמורות ההפסקות לספק ,כמו זמן מנוחה ופנאי ,זמן לאינטראקציות חברתיות שאינן מונחות על ידי מבוגר ,וכדומה. מאפיינים אישיותיים כדוגמת אגוצנטריות מתבטאים בכך שהתלמיד ,בין אם בהפסקות ובין אם בשיעורים ,מרוכז בעצמו ובצרכיו ,מתקשה לדחות סיפוקים, ומתפרץ כאשר אינו מקבל תשומת לב ואת רצונותיו באופן מיידי. התנהגויות של סיכון עצמי ,אימפולסיביות וחוסר אחריות ,המתרחשות במרחבים המובנים והפחות מובנים ,כאשר תלמיד למשל מטפס על גג מבנה ,מטפס על הסל במגרש הכדורסל ,מעיף שולחנות או את מגשי הארוחה החמה במהלך התפרצות, ועוד .התנהגויות נוספות המתרחשות לעתים הן לדוגמא ,מגע בלתי מותאם בין ילדים ,חיתוך עצמי ,נפנוף בשקית תרופות תוך כדי הצהרות אובדניות .פעמים אחרות מזהה הצוות גם התנהגויות שליליות של ילדים המנסים לרצות את חבריהם או לתפוס מקום בקרב קבוצה כלשהיא ,באמצעים מזיקים והרסניים. שעות החוגים המתקיימות בשעות הצהריים הן שעות שבהן תלמידים רבים מתקשים להתמיד בחוגים ,ופורשים במהלכם ,מה שמגדיל את הסיכוי להיווצרותם של עימותים והתפרצויות שמקורם בשעמום ובחיכוכים בין הילדים שבחוץ .ילדים אלו מסיטים את תשומת הלב ומפריעים לילדים המעוניינים להשתתף ולהתמקד בחוגים, ולצוות המעביר את החוגים. ארוחות הצהריים החמות המוגשות לילדים במסגרת הכיתתית וכן ארוחות בוקר ועשר ,אותן מביאים הילדים מהבית ,מאופיינות בקשיים מסוגים שונים .ישנם בבית הספר ילדים הסובלים מהפרעות אכילה שונות ,אחרים המתקשים לאכול מול אחרים ומעדיפים להישאר רעבים .ילדים נוספים "שואבים" לתוכם מזון מתוך רעב רגשי, ונזקקים כל הזמן לכך שהצוות יכין להם אוכל חליפי .לעתים הם אף משליכים לפח בהסתר את האוכל שהכינו הוריהם ,ומספרים שהגיעו ללא מזון. פעילויות מיוחדות כגון מבחני בגרות ,טיול שנתי ,השתתפות בתכנית של שילוב בצבא ,הפעלת בית קפה בבית הספר ,שלמרות שהתלמידים מצהירים על רצונם לקחת חלק ולהצליח בהם ,מתקשים להתמיד ולהגיע בנחישות ובעקביות ולהבין שהצלחה דורשת מחוייבות ,עמידה בלוחות זמנים ,התארגנות עם המטלות ,בקשת עזרה ולקיחת אחריות מלאה על הצלחותיהם ועל כשלונותיהם. מניתוח נתוני שאלוני איכות חיים המועברים ע"י המחנכת בתחילת וסוף שנה ,עלתה באופן מובהק רמת נחישות עצמית נמוכה .דיווח עצמי של התלמידים הצביע על כך שהם מאמינים ש 80% -מהאוכלוסיה מאושרת יותר מהם .החשש של הצוות והתלמידים עצמם הוא שכשיסיימו את ביה"ס יתקשו להשתלב בקהילה באופן מיטבי. "נחישות עצמית היא החיים .ללא נחישות עצמית אתה חי ,אך לא חי את החיים"- ()Kennedy, 1996 קיימת הסכמה בקרב החוקרים כי נחישות עצמית מהווה גורם מרכזי ביכולתו של האדם עם הליקוי להשיג איכות חיים ( .)Schalick,2001הנחישות העצמית כוללת תחושת שליטה של התלמיד על חייו ,יכולת לבחור בין אפשרויות ,להציב לעצמו מטרות ,לפעול ולווסת את הדרך להשגתן ובכך ולחיות חיים יצירתיים יצרניים ואוטונומיים (שאלוק .)1988התלמיד מגיב לסביבתו מתוך תחושת העצמה ופועל מתוך רצון למימוש עצמי. תחושת אוטונומיה כוללת התפתחות של חוש שליטה עצמית ,התפתחות של מערכת ערכים אישית ויכולת לבצע את המשימות ההתנהגותיות החברתיות הנדרשות בעולמו של הבוגר עם הליקוי .ויסות עצמי משמעותו היכולת לעצור ולחשוב קודם שפועלים במטרה להפחית התנהגות אימפולסיבית ומעודדת חשיבה מתוכננת והימנעות מתגובה מקרית .התלמיד שהתנהגותו מווסתת וממוקדת חווה יותר הצלחות בתהליך הלמידה ,משפר את הדימוי העצמי שלו ומעלה את רמת המוטיבציה שלו ללמידה נוספת (.)Kozleski, 1994 בבדיקה של גורמים אפשריים לרמת הנחישות הנמוכה עולות מספר השערות: .1תלמידים הסובלים ממחלות נפש ,הפרעות אישיות וריבוי טראומות ,סובלים מתחושות סטיגמה ,רגשי נחיתות וחריגות בחברה המובילים לדימוי עצמי נמוך ולקושי להאמין שהם אכן מסוגלים להיות בעלי נחישות עצמית (.)Boardman, 2006 התלמידים תופסים את העברת האחריות אליהם כמאיימת ,ומעדיפים להישאר בתחום הנוחות שלהם ,המקום המוכר ,של תלות והסתמכות על הצוות החינוכי לשם פתרון הבעיות. .2בקרב חלק מהמשפחות ואולי אף בחלק מהצוות מתקיימת תופעת "הנבואה שמגשימה את עצמה" ,תהליך בו הציפיות הנמוכות מהתלמיד לפתח נחישות עצמית גורמות לו להתנהג באופן בלתי מודע בהתאם לציפיות ממנו. .3הסביבה המורחבת של התלמידים ,הכוללת הורים ובני משפחה ,אנשי חינוך וטיפול ואנשים בקהילה ,מכילה ומגנה עליהם מפני חוויות כישלון ואכזבה נוספות. הסביבה נוטה להחליט עבורו ,ובכך מחזקת את חוסר האונים ומחלישה את הנחישות העצמית שלו .סביבה שכזו עלולה להוביל לקשיים בעצמאות של האדם בעל הצרכים המיוחדים (שיניין.)2005 , .4סגנון ההוראה הפרונטלית הנהוג באופן חלקי בבית הספר מציב את המחנך כדמות סמכות מניעה ,מפקחת ומכוונת ,יודעת כל ומתווכת חומרים תאורטיים .סוג המשימות הנדרש ,אינו מייצר הזדמנויות לגילוי עצמאי ויוצר ,כי אם דרישה להפנמת החומרים שהמחנך מגיש ומציג באופן זמין .סגנון זה אינו מאפשר טיפוח של מיומנויות וכישורים בינאישיים הנדרשים לשם נחישות עצמית. בארבעת גורמים אלו ,זוהה דפוס נלמד שאומץ על ידי התלמיד ,משפחתו והצוות העובד אתו, וגרם באופן משולב להחלשת הנחישות העצמית :מאפייניו האישיותיים והפנימיים של התלמיד הובילו אותו כבר מגיל צעיר ,לחוסר אמונה ביכולותיו וביכולתו לשנות ולהיות אחראי על חייו .הסביבה הקרובה (המשפחה) ,למודת אכזבות ותסכול ,אימצה אף היא את חוסר האמונה בכוחותיו .גם צוות בית הספר הגיב לנבואה השלילית שהתגבשה ,והתאים עצמו בסיפוק הגנתיות יתר וסגנון למידה שלא חיזק את יכולותיו של התלמיד להתמודד בעולם. בראיונות שערכנו בביה"ס עם התלמידים והצוות מצאנו שבמהלך שיעורי האומנות ,המוסיקה והתיאטרון שמתקיימים בכיתה רמת הנחישות העצמית גבוהה .הילדים אינם מוותרים על שיעורים אלה ,משתפים פעולה והתנהגותם מווסתת יותר .הם מצליחים לגייס את כוחותיהם למען הקבוצה ,להיות פרואקטיביים ונלחמים על השתתפות בפרויקט הסיום של ביה"ס. כאשר מוצע להם עולם תוכן ומרחב שהם תופסים כמיטיב ,נעים ומותאם ,קל להם יותר לקבל עליהם את התנאים ,לקחת אחריות על הגעה ועמידה בתנאים ובקריטריונים הנדרשים ,בגיוס ודירבון חבריהם ,בבקשת עזרה ותמיכה מהצוות לשם למידה (ילד שאינו יודע את תפקידו בעל פה ,לא עולה על הבמה לדוגמא) ,להתאמן ולתאם את זמניהם באופן מתאים ,לבקש הארכת זמן כאשר הם זקוקים לה ,ולבקש שיעורי מוסיקה ואמנות ,כאשר אינם רגועים. לפיכך בחרנו להקים בית ספר ייחודי לאמנויות הבמה בחינוך המיוחד בישראל ,שיספק סביבה מיטבית ,שתאפשר תירגול יכולות וכוחות על מנת להצמיח תלמיד יצירתי, אחראי ,בעל יכולת בחירה ונחישות עצמית. החזון של בי"ס לאומנויות הבמה עבור תלמידים עם קושי נפשי צמח מתוך ההבנה שתחומי אומנויות הבמה מהווים אמצעי אטרקטיבי להעלאת רמת הנחישות העצמית ,בקרב ילדים רבים שהינם בעלי סיכויים נמוכים ללמוד נגינה ,משחק או ציור בשל נסיבות חייהם .התנסות בסדנאות אומנויות הבמה מגוונות ומעמיקות לכלל הילדים תעודד ותקדם יכולות אישיות של הבעה עצמית ,אחריות ,בחירה ,התמדה ומשמעת כלפי עצמם וכלפי הסובב אותם .חווית ההצלחה תשפר את הערך העצמי ,את תחושת המסוגלות העצמית וכן את ההישגים הלימודיים .שיפור זה יוביל להטבה משמעותית פיזית ונפשית שתשפר את איכות החיים של התלמידים. בסופו של דבר ,כאשר יסיימו התלמידים את בית הספר ,הם יצאו כשבידם ארגז כלים עשיר יותר ,מלא בחדווה ,יצירתיות ושמחת עשייה .לצד אלו יירכשו התלמידים יכולות טכניות שיתורגלו ,ומיומנויות יציבות ועמידות של ניהול עצמי ונחישות עצמית ,שיקלו עליהם במעבר מביה"ס לקהילה. בית ספר בית אקשטיין יד רמב"ם יהפוך לבית ספר לאמנויות הבמה .אמנויות הבמה יהפכו למרחבי חינוך שבתוכם ישולבו באופן אינטגרטיבי מיומנויות המסייעות לחיזוק הנחישות העצמית תוך דגש על התנסות שדורשת אחריות ,יוזמה ,מחויבות ,התארגנות והתגייסות נפשית .מחקרים מראים שהשימוש במוסיקה ושירה מסייע לפיתוח ויסות רגשי ,שיפור בתפיסה העצמית ,בטחון עצמי ,מציאת הקול האישי וחווית רגשות חיוביים ( Dingle, . )Brander, Ballantyne & Baker ,2012התאטרון מאפשר משחק תפקידים ,סימולציות ואימפרוביזציות שמעודדות תלמידים לתקשורת ספונטנית ומעלות מוטיבציה ,תחושת מסוגלות עצמית אמפטיה ושיפור באיכות החיים .כמו כן מסייעת הדרמה לביטוי רגשי, למודעות עצמית ומודעות לאחר ,לעידוד ופיתוח ויסות רגשי יכולת שליטה ואיפוק ,במצבים שונים .אחד החלוצים בעבודה זו הוא ) Slade (1954שהיבנה טכניקות מעולם התאטרון והשתמש בהן עם ילדים במרכזי בריאות הנפש. פרק -4המיזם בבית הספר יוקמו חמש מגמות שבתוכן גם מגמות טכניות הנוגעות לאמנויות הבמה: אומנויות הבמה :מוסיקה או תאטרון לצד הבמה :אומנות ,עריכת וידאו או סאונד המגמות תיפתחנה לשכבה הבוגרת (ט' ומעלה) .פתיחת מגמות אמנויות הבמה הדורשות מהתלמיד להיות ב ,FRONT-לצד מגמות העוסקות ב"מאחורי הקלעים" (בצדדים הטכניים של המופע) יאפשר לנו לתת מענה לילדים רבים מאוד .גם לאלו המעוניינים להביע את עצמם אמנותית וגם לתלמידים בעלי כישורים טכניים (אפילו מינימליים). תוכנית הלימודים במוסיקה תכלול האזנה ,כתיבה יוצרת ,לימוד נגינה בכלי (ו/או שירה) והשתתפות בהרכב מוסיקלי. תוכנית הלימודים בתיאטרון תכלול אימפרוביזציה ,תיאטרון בובות ,כתיבה יוצרת ודמיון מודרך. תוכנית הלימודים בסאונד תכלול לימודי סאונד ,הגברה ,הקלטה ,עבודה עם תוכנות מחשב מוסיקליות .תוכנית הלימודים באומנות תכלול אומנות פלסטית ועיצוב תפאורה. תוכנית הלימודים בעריכת וידאו תתמקד בעיבוד צילומי סטילס ווידאו של הווי ביה"ס לסרטונים ומצגות ,באמצעות תוכנת פוטושופ. 3שעות בשבוע יוכרו כשעות מגמה .כל תלמיד יבחר מגמה ראשית ומגמה משנית .ניתן יהיה לבחור בשילוב – מוסיקה וסאונד ,מוסיקה ותיאטרון ,תיאטרון וסאונד ,אומנות ותאטרון, מוסיקה ואמנות 2 .שעות מתוך שעות המגמה יוקדשו ללימוד המגמה שהתלמידים בחרו והשעה הנוספת מתוך המגמה המשנית .בשעות הצהריים יופעלו הרכבים מוסיקליים בסגנונות השונים. בתוך מגמת המוסיקה תופעל תכנית חונכות אישית לפיה יבחר הצוות תלמידים שמסוגלים להעביר שיעורי חיזוק ואימון לתלמידים מתחילים .חונכות זו תתקיים בשלב ראשון סביב לימוד הנגינה .ילד שלומד גיטרה זו השנה השלישית ייפגש אחת לשבוע עם תלמיד מתחיל ויעזור לו להתאמן .הילד החונך יקבל הדרכה ממרכזת המגמה למוסיקה. יוקם אולפן מוסיקה בו יוכלו התלמידים להקליט את השירים שלהם כשההקלטה תעשה ע"י תלמידי ביה"ס במגמת הסאונד .דיבוב יוקלט ע"י תלמידי התיאטרון לסרטי אנימציה קצרים או קריינות לסרטים שיערכו התלמידים בעריכת וידאו. המגמות יעבדו בשיתוף פעולה לקראת 4הפקות בשנה: .1הפקה שנתית מוסיקה – שירים מקוריים ,קטעי נגינה סולו ונגינה בהרכבים .ההפקה תעלה במחצית השנה (ינואר). .2הפקה שנתית תיאטרון – העלאת הצגה שבמרכזה תלמידי מגמת התיאטרון– הילדים ממגמת המוסיקה ישולבו במסגרת צרכי ההפקה .ההפקה תעלה בחודש מרץ (לקראת פסח) .3פרויקט שנתי שיילמד באופן אינטגרטיבי סביב נושא נבחר ,לדוגמא :סופר/משורר/אמן בעל ערך חינוכי שיש בפועלו ,ויצירתו מהווה מקור השראה להתמודדות משמעותית בחיים. הלמידה על אותו יוצר תחול על כל תלמידי בית הספר שעה במערכת ותהיה מותאמת לרמות השונות בשתי השכבות .בחודש מאי תתקיים תערוכת מצגות בה יכינו התלמידים יצירות אמנות בהשראת היוצר באמצעים אומנותיים שיבחרו :הגשה של שירים של אותו יוצר , קטעים שייכתבו בהשראת יצירתו ויושרו או יוצגו ,יצירות אמנות פלסטית סביב יצירה או האישיות עצמה. .4מסיבת הסיום של בית הספר תכלול קטעים משלושת ההפקות שעלו במהלך השנה. התלמידים יהיו אחראים ,תחת הדרכת כלל הצוות ,על כל שלבי ההפקה ,החל מכתיבת התסריט והמוסיקה ,דרך צילום ,משחק ,בימוי ,תפאורה ,פרסום ועריכה .התלמידים במגמת הסאונד ישולבו בכל הפרויקטים הבימתיים בבית הספר בהופעות עצמן ובזמן העבודה על המופע ובחזרות .צוות ההפקה יתאם איש טכני מתוך תלמידי מגמת הסאונד ,לכל חזרה. באמצעות העבודה המשותפת לקראת ההפקות תתקיים למידה מעשית משותפת של כולם בדרך חוויתית מעשירה ומרגשת שיש בה לצד הלמידה היצירתית והטכנית ,גם למידה ערכית וחברתית חשובה של הדדיות ושיתוף פעולה .מחיאות הכפיים המתגמלות של הקהל, לילד השר או משחק על הבמה ,הופכות להיות גם מחיאות הכפיים לאותם ילדים שחיברו את מערכת ההגברה ,כיוונו את פנסי התאורה ,עיצבו את ההזמנות לארוע ,יצרו את התפאורה, והסריטו את ההופעה .איכות הביצוע אינה הדבר המכריע כאן ,כי אם איכות החיים. לצד המגמות ,יהפכו גם אנשי הצוות החינוכי והצוות הטיפולי לתומכים בעיבוד התהליך שיעברו התלמידים: עבודת הצוות החינוכי תכלול תרגול עם התלמידים את משימות הבית לצד חלוקת אחריות לתפקידי ההפקה בפועל :קביעת לוחות זמנים לחזרות סביב אילוצי התלמידים ,עזרה בארגון החזרות ,ארגון הקמת המופע עצמו – הזמנת ציוד דרוש( ,בדיקות והשוואות מחירים ),עיסוק בענייני פרסום המופע – הכנה ושליחת הזמנות .תיאום בין הצוות הטכני (תלמידי מגמת הסאונד) לבין הצוות האמנותי. הצוות הטיפולי ,הכולל תרפיסטיות מתחומי ההבעה והיצירה (אמנות ,תנועה ,מוסיקה, פסיכודרמה ,דרמה ופוטותרפיה) ינחה קבוצות טיפוליות במשך 2ש"ש בכל כיתה .שעות התרפיה יתמכו בקידום הנחישות העצמית ובטיפוח מיומנויות שיסייעו לכך .הבמה עצמה דורשת מהתלמידים התארגנות פנימית ונפשית רבה ומאומצת ביותר הכוללת ניהול אינטראקציות חברתיות לשם תיאומים ,פנייה לאחרים והזמנתם להשתתף כקהל ,תמיכה האחד בשני ,חשיפה לקהל ,הגעה עקבית לחזרות ,וכן ויסות הסימפטומים של המחלה בזמן החזרות וההופעות ( .)Laiho, 2004במסגרת הטיפול הקבוצתי והפרטני ,יתמכו התרפיסטיות בתכנים שיעלו ,הקשורים לבחירת התפקידים שבהם יוכל התלמיד לצמוח ולפתח את נחישותו העצמית ,בחירת רמות החשיפה המתאימות ,שמירה על גבולות ,תפיסת מקום, הדדיות ועוד .בנוסף ,ייעשה עיבוד רגשי לתכנים הקשורים לביקורת עצמית וביקורת לאחר, הקשבה לעצמי והקשבה לאחר .בנוסף לכל אלו נבנית זהות חברתית חדשה שמעצימה ומשמעותית ביותר עבור בני נוער לאיכות חיים .אחת ההמחשות החשובות והמרגשות לכך, היא יכולתם של תלמידים מגמגמים ,או הסובלים מתסמונת טורט ,ומטיקים קשים ,להתארגן ולשיר ללא קטיעות והפרעות למהלך השירה. על מנת לחזק ולהעצים את אמון הצוות בתהליך ,יעבור הצוות המורחב 3פעמים בשנה סדנאות חווייתיות בשיתוף פעולה של צוותי המגמות ,הצוות החינוכי והצוות הטיפולי. התנסות אישית משמעותית תהווה אבן בסיס ליכולת של אנשי הצוות להפוך להיות סוג של "מנטורים" שחוו על עצמם את התהליך ומאמינים בו. 3צוותים נבחרים שיכללו רכזי מגמות אמנויות הבמה ,צוות חינוכי וצוות טיפולי יהיו הכוח המוביל את התהליך שמנסיונו ילמד כל הצוות בהמשך .כוח מוביל זה יעבוד בשיתוף פעולה על בניית תוכנית תמיכה אישית וכיתתית .הצוותים ייפגשו לישיבות צוות משותפות אחת לחודש ויעבירו 3 case studyפעמים בשנה ,שבעקבותיו ייעשה ניתוח התהליך והשפעתו מהאישי לקבוצתי ולכלל תלמידי בית הספר. הצוות יקבל הכשרה מגוונת בהובלת תהליך קבוצתי ממוקד מטרות .תהליך ההפנמה יתרחש בהדרגה מתוך התנסות אישית ,בניית יעדים ועבודה משותפת צוותית שתהווה מעין 'מעבדה' לתהליכים שבהמשך יוכללו מהכיתה שתעבור את התהליך ,לכלל התלמידים' .מעבדה' זו תהווה חוויה קבוצתית שבה אנשי הצוות יסייעו זה לזה בבחירת יעדים של כל תלמיד ,ייעשו הערכה משותפת ,ועיצוב מחודש של היעדים והדרכים להשגתם. מול תלמידים שיתקשו להתחבר למודל ,תיעשה עבודה אישית של הצוות החינוכי ,בתמיכת הצוות הטיפולי ,שתסייע להם לחזק את יכולת הבחירה האישית מתוך אפשרויות מוצעות ,או לחילופין ליזום וליצור לעצמם תפקיד שיתאים להם וליכולותיהם. פרק -5מערך הפרויקט תהליך ביסוס תשתית לבית ספר לאומנויות הבמה לצד שינוי מערך העבודה של הצוות יתפרש על פני 3שנים: בשנה 1ייפתחו 3מגמות (מוסיקה תיאטרון וסאונד) וישתתפו תלמידים מ 2כיתות יחד עם הצוות החינוכי והטיפולי המלווה אותם .בקיץ יתקיים מפגש חשיפה לכלל הצוות אודות המיזם וייבחרו צוות כיתה ותרפיסטיות המעוניינות להשתלב במיזם .יוקם אולפן מוסיקה וייבחרו 2 הפקות מתוך ה 4המוצעות .הכשרת והדרכת הצוות המצומצם שנבחר יתקיים ע"י צוות הנהלה פנימי וילווה ע"י יועצים חיצוניים. בשנה 2לאחר הסקת מסקנות והפקת לקחים של התהליך נרחיב את המיזם ל 2כיתות נוספות ומגמה אחת נוספת .במהלך שנה זו יעבור כל הצוות הכשרה המכוונת לפיתוח נחישות עצמית באמצעות אומנויות הבמה. בשנה ה 3-יופעל בית הספר לאומנויות הבמה על כלל השכבה הבוגרת .מעבר ביה"ס לבי"ס לאומנויות הבמה ,דורש התארגנות משמעותית של ביה"ס בכמה דרגות: .1מבנה ארגוני :שעות המגמה ,שעות התירגול ,התמיכה והסינכרון ביניהם מקבלים משקל משמעותי בתוך כלל השעות של ביה"ס: מגמה 3ש"ש תירגול משימות הבית עם צוות חינוכי 2ש"ש קבוצות תרפיה 2ש"ש תירגול עצמי /השתתפות בהרכבי המגמה 2ש"ש לומדים על אומן 1ש"ש סה"כ 10ש"ש .2כו'א :יש צורך להגדיל את היקף השעות של המורים לאומנות הבמה בביה"ס על חשבון שעות אחרות .ייתכן אף שנגייס מורים נוספים לתחומים אלה. .3קדימויות תקציב :ביה"ס פועל בניהול עצמי ,משמע שהתקציב מנוהל ע"י מנהלת ביה"ס .על מנת להקים ולתחזק את 5המגמות יהיה צורך לפנות חלק מהתקציב למטרה זו. .4הכשרה :צוות ביה"ס יעבור הכשרה ראשונית והדרכה שוטפת במהלך השנה .כל סקטור יתמקצע באמצעים המקדמים את הנחישות עצמית יחד ובנפרד לאורך 3 שנים. .5מעקב ובקרה :לשם ריכוז וניתוח הנתונים שייבחרו להיבדק יש לגייס איש צוות פנימי, להכשירו ולספק לו שעות לעבודה זו .נבדקת האפשרות למימון חלקי של אגף המחקר בבית אקשטיין. .6שיווק :למען גיוס התמיכה של הסביבה למיזם זה יש צורך במערך הסברה לכל הנוגעים בדבר :הורים ,תלמידים ,צוות ,פיקוח והנהלת הארגון. השוואה לתוכניות אחרות בארץ: מימדים להשוואה תכנית סולמות תכנית המרתף בית אקשטיין יד רמב"ם תחום מוסיקה תיאטרון אומנויות הבמה אוכלוסיית יעד תלמידים בגילאי נוער בסיכון בגילאי תלמידים עם בעיות נפשיות יסודי ברמה סוציו 16-22 אקונומית נמוכה תהליך הבחירה תלמידים מאותרים מאותרים ע"י גורמי כלל התלמידים בשכבה בוגרת. בבי"ס שלהם רווחה חלק מהמיזם משתף תלמידי שיפור איכות חיים מסגרת מקצועית שיפור איכות חיים, באמצעות נגינה על ללימודי אמנות העלאת רמת הנחישות כלי נשיפה המשחק המשמש העצמית (יכולת וביטוי יצירתי, והשתתפות ככלי להעצמה אישית הערכה עצמית שכבה צעירה מטרות בתזמורת פיתוח מיומנויות חברתיות וחיזוק תהליכי למידה מקבילים פרק -6מטרות ויעדים מטרת על :פיתוח תלמיד בעל נחישות עצמית ,הפועל לקדם את בחירותיו מתוך רצון למימוש עצמי .1התלמיד יהיה אוטונומי ובעל הכוונה עצמית: יעד מעשי פעולות נדרשות ת .ביצוע מדד הצלחה מועד בדיקה כלי הערכה אחראי פיתוח יכולת בחירה והעדפה אישית .1התלמיד יבחר אחת ממגמות האומנות ויתמיד בה אוקטובר השתתפות ב80%- משיעורי המגמה/חזרות ההרכב אחת לחודש דף נוכחות רכזת מגמה הכנת משימות הבית של המגמה התלמיד יתנסה בחיפוש מידע ,ארגון מידע וייצוג הולם של המידע. לאורך השנה יישום 70% ממשימות הבית אחת לחודש פיתוח אחריות אישית .1התלמיד יקבל תפקיד בהפקה בהתאם ליכולותיו, החל מכתיבת התסריט והמוסיקה ,דרך צילום, משחק ,בימוי ,תפאורה, פרסום ועריכה. לפחות פעמיים בשנה השתתפות ב80% מהחזרות לקראת ההפקה דף נוכחות דיווח 4פעמים במהלך החודש לפני ההפקה עצמי בשאלון נחישות עצמית (אוטונומיה) .2התלמיד יבחר הרכב מוסיקלי ויקח בו חלק .2התלמיד יקבע עם איש צוות כדי לתכנן לוז אישי לפי המשימה שיש לבצע דיווח עצמי דף נוכחות דיווח עצמי בשאלון נחישות עצמית (אוטונומיה) צוות חינוכי /תלמיד רכזת מגמה/צוות חינוכי פיתוח מוקד שליטה פנימי .1התלמיד יארגן את הסביבה לקידום המטרה: יגייס תלמידים ,יקבע חזרה עם חבר/איש צוות חודש לפני הפקה השתתפות ב80% מהחזרות 4פעמים במהלך החודש לפני ההפקה דף נוכחות דיווח עצמי רפלקטיבי רכזת מגמה/צוות חינוכי .2התלמיד יגיע בזמן לחזרות מבלי שקראו או הזכירו לו. למידת משמעות רפלקציה אישית וקבוצתית :דגש על יעילות העבודה ,ניצול זמן ,שיתוף פעולה בין כל חברי הקבוצה, קבה"ח ,חלוקת התפקידים בקבוצה ,עמידה בביצוע המטלה ובלוז הניתן התמדה בבחירה התלמיד ישתתף בתרפיה הקבוצתית ויתרגל אסטרטגיות משוב עצמי, וקבלת משוב מהקבוצה פעמיים לאורך השנה העברת 2משובים לקבוצה ו 2-הערכות עצמיות מהקבוצה פעמיים בשנה תצפית שיחת רפלקציה ומילוי טופסי משוב התלמיד יהיה מסוגל לתת משוב עצמי על הישגיו ולקבל משוב התלמיד יתאמן באופן עצמאי ובזמנו האישי כלי האומנות שבחר דפי משוב (דיווח עצמי) תרפיסטית (פנימי) 1לשבוע שיפור/ התקדמות בכלי 1לשבוע דיווח עצמי משוב של רכזת מגמה צוות חינוכי .2התלמיד יפעיל תהליכי ויסות עצמי ויהיה בעל תחושת מסוגלות עצמית יעד מעשי פעולות נדרשות ת .ביצוע מדד הצלחה מועד בדיקה כלי הערכה אחראי פיתוח תחושת מסוגלות עצמית התלמיד ימלא שאלון מסוגלות עצמית לשם הערכת מצבו פעמיים בשנה ספטמבר/ יוני 90%ימלאו את השאלון ספטמבר/יוני Post/pre שאלון מודעות עצמית גנרי מחנכת ניהול אינטראקציות חברתיות התלמיד יפנה לאחר על מנת לתאם חזרה ,להזמין להשתתף או לתמוך. לאורך השנה התלמיד ידווח 3 פעמים בשנה על ניהול אינטראקציה חיובית במהלך חודש לקראת כל הפקה תצפית רכזת מגמה אימון בהשלמת משימות התלמיד תנסה בבניית לוז למשימה שקיבל בהתאם ליכולותיו לאורך השנה התמדה לאורך השנה ספט'/יוני ויסות רגשי התלמיד ישתמש במיומנויות הרגעה עצמית המותאמים לו לאורך השנה ירידה של 70% מהתפרצויות או חרדות במהלך השנה 1לחודש ויסות הסימפטומים של המחלה בזמן חזרות והופעה .1התלמיד ידאג לקחת/לקבל את תרופותיו באופן סדיר לאורך השנה 80%איזון ללא החרפת סימפטומים 1לחודש פיתוח אמפטיה ולמידה ממודל המורה תוך התלמיד יחנוך תלמיד אחר 1לשבוע שאלון מוטיבציה מחנכת גנרי דיווח עצמי צוות כיתה טופסי דיווח אירועים חריגים (פנימי) דיווח עצמי צוות כיתה טופסי דיווח אירועים חריגים (פנימי) .2התלמיד ישתמש במיומנויות הרגעה עצמית המותאמים לו השתתפות ב80% מהפגישות דיווח עצמי 1לשבועיים דף נוכחות דיווח עצמי התלמיד צוות חינוכי התנסות על אחר .3התלמיד יפתח יכולת ביטוי עצמי באמצעות האומנויות מועד בדיקה יעד מעשי פעולות נדרשות ת .ביצוע מדד הצלחה עמידה בפני קהל התלמיד יקבל תפקיד וישתתף באופן מעשי באחת ההפקות ינואר/מרץ/ יוני 80%מהחזרות ינואר/מרץ/יוני לקראת ההופעה (מועדי ההפקות) כלי הערכה אחראי דף נוכחות רכזת מגמה (מועדי ההפקות) העברת מסר ברור באמצעות יצירה התלמיד יכתוב/ישיר/ינגן/יצייר/ יקליט יצירה אישית תוך כדי עיבוד התהליך ויציג לפני קהל פעמיים לאורך השנה הצגת היצירה בפני קהל פעמיים בשנה פיתוח מיומנויות חברתיות התלמיד ילמד הקשבה לאחר ,אמפטיה ,ואיפוק כאמצעי לקדם את המסר האישי פעמיים לאורך השנה הצגת היצירה בפני קהל וקבלת משוב קבוצתי פעמיים בשנה דפי משוב/ הערכה מעצבת רכזת מגמה (פנימי) דפי משוב/ הערכה מעצבת (פנימי) רכזת מגמה צוות : .4הצוות יתמוך בפיתוח הנחישות העצמית אצל התלמידים יעד מעשי פעולות נדרשות ת .ביצוע מדד הצלחה מועד בדיקה כלי הערכה אחראי חשיפת המיזם הצגת המיזם לצוות קיץ 2014 70%נוכחות צוות תום הישיבה חשיפת המיזם הצגת המיזם להורים חשיפת המיזם הצגת המיזם לתלמידים ספט' 2014 יוני /2014 ספט' 2014 70%נחשפים נוב' 90% ספט' דוח נוכחות רפלקציה פגישה מכתב להורים אסיפה שכבתית מנהלת ביה"ס מנהלת נחשפים מנהלת כניסה לכיתות בחירת צוות מוביל מפרש מיון והכשרה של מנחים מומחים תשע"ה הקמת צוות מוביל מפרש יולי 2014 ישיבות צוות מנהלת הכשרת צוות מפרש שנה 1 צוות נבחר חלוץ מקבל הכשרה תאורטית ומעשית בקידום נחישות עצמית באמצעות אומנויות הבמה לאורך תשע"ה 80%או יותר מחברי הצוות מדווחים על אמון במיזם ינואר 2015 שיחת מיקוד עם הצוות מנהלת הכשרת כלל הצוות כלל הצוות מקבל הכשרה תאורטית ומעשית בקידום נחישות עצמית באמצעות אומנויות הבמה פיתוח חומרי למידה תשע"ו 80%ויותר מהצוות מכיר את המיזם ואת מעורבותו להצלחת המיזם הצוות עומד במשימה של פיתוח החומרים שתוכננו מראש 6מתוך 8דיווחים קיץ 2015 שאלון שיחת מיקוד מנהלת מנחים מומחים 4פעמים לאורך השנה תיק עבודות תל"כ צוות מוביל מפרש אחת לחודש דוח באמצעות מייל צוות מפרש תוכנית עבודה דיווח מנחים כתוב דיווח מנחים כתוב אחת לחודש תשע"ה- תשע"ו אוקטובר- יוני פגישת הדרכה של מומחה פנימי פגישות הדרכה של מנחה מומחה אוקטובר- יוני השתתפות ב80% מהפגישות אחת לחודש שיחת מיקוד ורפלקציה עהצוות מנחה מומחה
© Copyright 2024