‫מבוא למיקרו כלכלה – תקציר שיעור מס' ‪ /1‬ד"ר מושיק לביא‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‪ :‬מה זאת כלכלה?‬
‫‪ ‬נוטים לייחס לכלכלה טיפול בכסף‪ .‬אלא שאין זה בהכרח נכון‪ .‬הכלכלה נועדה‬
‫לתיאור התנהגות אנושית‪ .‬בדומה לסוציולוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬מדע המדינה – הכלכלה‬
‫היא מדע חברתי שחוקר את התנהגות בני האדם בעיקר סביב תפקודו כמקבל‬
‫החלטות‪ .‬כמעט כל סוגייה במרחב ההחלטות האנושי ניתנת לטיפול על‪-‬ידי התיאוריה‬
‫הכלכלית (ייצור‪ ,‬צריכה‪ ,‬חיסכון‪ ,‬השקעה אבל גם נישואין‪ ,‬תמותה‪ ,‬קבלה‬
‫ללימודים‪ ,‬הצלחה במבחן‪ ,‬הולדת ילדים‪ ,‬אופנה‪ ,‬תרבות)‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינה היסטורית הכלכלה התפתחה תוך מתן מענה לשאלות של בחירה והקצאת‬
‫משאבים‪ .‬הבעיה המקדמית בכלכלה היא בעיית המחסור – כמות מוגבלת של‬
‫משאבים שונים העומדים לרשותנו (כסף‪ ,‬מטילי זהב‪ ,‬אוויר‪ ,‬זמן‪ ,‬יכולת ניתוח‬
‫מחשבתית‪ ,‬רוחב פס)‪ .‬במובן הזה‪ ,‬הכלכלה התמקדה‪ ,‬יותר ממדעי חברה אחרים‪,‬‬
‫בנושאי ייצור‪ ,‬צריכה‪ ,‬מסחר‪ ,‬השקעה‪ .‬למרות שכמעט כל בעיה יכולה להיות‬
‫מתוארת במונחי מגבלת משאבים‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינה תיאורטית‪ ,‬הכלכלה פנתה לכיוון ניסוח של מודלים מתמטיים מופשטים‪.‬‬
‫(מודל = תיאור מופשט של המציאות) ניסיון לזקק את ההתנהגות האנושית למספר‬
‫סופי של פעולות וסיבות וניסוח בתוך מודל‪ .‬מטרת המודל היא להניב תחזיות באשר‬
‫למציאות‪ .‬זהו מבחנו האמיתי‪ .‬כדי לאשש את המודלים – הכלכלנים מסתמכים על‬
‫נתונים (זוהי כלכלה אמפירית = ניסויית)‪.‬‬
‫מחסור‪:‬‬
‫‪ ‬אחת הסוגיות היסודיות בכלכלה היא המחסור‪ .‬המחסור מבטא את המגבלות על טווח‬
‫אפשרויות הבחירה שלנו (הסיבות יכולות להיות פיזיות – כמה אוכל אנחנו יכולים‬
‫להכניס לפה או כמות שעות העבודה האפשריות ביום; נורמטיביות – עם כמה נשים‬
‫מותר להתחתן; או חומריות – כמות מוגבלת של משאבים בטבע (זהב‪ ,‬מים) או‬
‫מוצרים בשוק – תפוחים)‪.‬‬
‫‪ 1‬מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד‪ .‬נא לא להפיץ ללא אישור המרצה‪ ,‬ד"ר מושיק לביא‪ ,‬מראש‪.‬‬
‫‪ ‬ההנחה הבסיסית היא ש"יותר עדיף על פחות" אנחנו תמיד רוצים לצרוך כמה שיותר‬
‫מוצרים – אוכל‪ ,‬בילויים‪ ,‬טלפון‪ ,‬טיולים לחול וכמובן כסף‪( .‬האם נכון?; אולי נכון‬
‫יותר להניח‪" :‬השלכה חופשית")‬
‫‪ ‬בקורס במיקרו כלכלה נתמקד בעיקר במחסור של מוצרים ובמחסור של משאבים‬
‫המשמשים אותנו לייצור המוצרים (שטח קרקע‪ ,‬שכר‪ ,‬שעות עבודה‪ ,‬כמות עובדים)‪.‬‬
‫‪ ‬ממה נובעת בעיית המחסור‪ :‬כמויות מוגבלות של גורמי ייצור וידע טכנולוגי נתון‪.‬‬
‫‪ ‬המשמעות‪ :‬לכל בחירה שלנו יש עלות (אין ארוחות חינם)‬
‫‪ ‬התוצאה המיידית של מחסור היא צורך לבחור‪ .‬אנחנו לא יכולים לקבל כל מה‬
‫שאנחנו רוצים לכן אנחנו צריכים לבחור בין אלטרנטיבות שונות (לאכול עוגה או‬
‫תפוח ‪ /‬לייצר עגבניות או קישואים ‪ /‬להוליד הרבה ילדים או לטוס כל קיץ לחו"ל)‪.‬‬
‫התנגדות מקובלת‪ :‬אפשר גם וגם‪ .‬האומנם או שמדובר בעיוות בעיית הבחירה?‬
‫עלות אלטרנטיבית‪:‬‬
‫בעולם בו קיים מחסור‪ ,‬המשמעות של קבלת החלטה היא גם אובדן האלטרנטיבה‪.‬‬
‫נגדיר‪:‬‬
‫‪ ‬עלות אלטרנטיבית היא הערך של האלטרנטיבה הטובה ביותר שמוותרים עליה‬
‫כאשר עושים את הבחירה‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמא‪ :‬קונים מכונית ‪/‬לא טסים לחו"ל ; מתחברים ל‪/ YES-‬מפסידים "מחוברים"‪.‬‬
‫נפתור שאלה‪( :‬מה דעתכם על הטענה?)‬
‫"אם יבוטל התשלום לאנשי מילואים עבור תקופת שירותם (כפיצוי על אובדן ההכנסות)‪ ,‬יוסר מעל‬
‫המשק הנטל הכלכלי‪ ,‬הנובע מקיום שירות המילואים‪".‬‬
‫מה העלות האלטרנטיבית של שירות מילואים?‬
‫התשובה‪ :‬אובדן התפוקה של החיילים בבתי העסק הפרטיים‪ .‬אופן החלוקה של שווה‬
‫הערך הכספי של התפוקה (פיצויי השכר) מעביר את הנזק מצד (המדינה) לצד‬
‫(המילואימניקים) אך לא מקטין את העלות האלטרנטיבית עבור כלל המשק‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫דוגמא חדשה‪ :‬לימודים אקדמיים‬
‫מהי העלות האלטרנטיבית של לימודים באוניברסיטה?‬
‫נניח‪ :‬שכר לימוד שנתי – ‪ 10,000‬שקל לשנה‬
‫הוצאות לימודים נוספות – ‪ 2,000‬שקל לשנה‬
‫משך לימודים לתואר ראשון – ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫מה חסר כאן?‬
‫שכר ממוצע לבעלי תעודת בגרות – ‪ 5,000‬שקל לחודש‪.‬‬
‫שכר ממוצע לבעלי תואר ראשון – ‪ 6,000‬שקל לחודש‪.‬‬
‫בנוסף נניח ש‪ :‬אין אינפלציה‪ ,‬אין מס‪ ,‬אין חיסכון ואין ריבית‪.‬‬
‫מהי העלות האלטרנטיבית של לימודים לתואר ראשון בשנה הראשונה?‬
‫הוצאות‪ :‬שכר לימוד ‪ +‬הוצאות לימודים = ‪ 12,000‬שקל‬
‫אובדן יכולת השתכרות‪ 60,000 = 12 X 5,000 :‬שקל‬
‫סה"כ עלות אלטרנטיבית (במונחי שקלים) = ‪ 72,000‬שקל‪.‬‬
‫סה"כ עלות אלטרנטיבית ל‪ 3-‬שנים = ‪ 216,000‬שקל‪.‬‬
‫‪ .I‬נבדוק‪ :‬האם משתלם לעשות תואר ראשון?‬
‫בהנחה שמסיימים את התואר בגיל ‪ ,24‬לפנינו ‪ 44‬שנות עבודה (עד גיל ‪:)68‬‬
‫בכל שנה עובד ללא תואר מרוויח‪ 60,000 :‬שקל‬
‫בכל שנה עובד בעל תואר מרוויח‪ 72,000 :‬שקל‪.‬‬
‫הפער השנתי‪ 12,000 :‬שקל‪.‬‬
‫הפער ב‪ 44-‬שנות עבודה‪ 528,000 :‬שקל‪.‬‬
‫עודף השכר גדול מהעלות האלטרנטיבית של הלימודים ב‪ 000,333-‬שקל ולכן‬
‫משתלם ללמוד‪.‬‬
‫* בכפוף למגבלות זמן – ייתכן שכדאי לעצור כאן ולהמשיך להגדרות עלות אלטרנטיבית‬
‫ממוצעת ושולית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .II‬מה יקרה אם יוטל מס של ‪ 50%‬על הכנסות מעל ‪ 5,000‬שקל בחודש?‬
‫במקרה כזה‪ ,‬עובד בעל תואר ראשון ישלם ‪ 500‬שקל מס בחודש (‪ 50%‬מס עבור‬
‫‪ 1,000‬השקלים שהוא מרוויח מעל ל‪ 5,000-‬שקל)‪.‬‬
‫עודף ההכנסה מול עובד לא משכיל יתקזז ל‪ 500-‬שקל בחודש בלבד‪ 6,000 :‬שקל‬
‫בשנה‪ .‬על פני ‪ 44‬שנה נקבל‪ 264,000 :‬שקל‪.‬‬
‫התוצאה‪ :‬גם במקרה זה משתלם ללמוד לתואר ראשון‪ .‬כי קיים רווח כלכלי של‬
‫‪ 00,333‬שקל‪.‬‬
‫תת‪-‬נושא חדש‪ :‬ריבית (הערה‪ :‬אולי ישולב בסופו של דבר בשיעור מתקדם יותר‪ ,‬בגלל‬
‫מגבלת זמן)‪.‬‬
‫מהי ריבית?‬
‫יש מספר מובנים‪ ,‬לענייננו‪ :‬ריבית היא העלות האלטרנטיבית של החזקת כסף לשימוש‬
‫מיידי‪ .‬אם יש לי ‪ 1,000‬שקל ביד‪ .‬אני יכול להמשיך להחזיק אותם אצלי או להפקיד אותם‬
‫בבנק לשנה (ולאבד את היכולת לעשות בכסף שימוש במהלך אותה שנה)‪ .‬בסוף השנה‬
‫אקבל מהבנק את ‪ 1,000‬השקלים בתוספת ריבית (נניח‪ 50 – )5% :‬שקל‪ .‬סה"כ אקבל‬
‫מהבנק ‪ 1050‬שקל‪ .‬כך שהעלות האלטרנטיבית של החזקת ‪ 1,000‬שקל בארנק במשך‬
‫שנה היא ‪ 50‬שקל‪.‬‬
‫מה ראינו? שהערך העתידי של ‪ 1,000‬שקל מהיום הוא ‪ 1,050‬שקל‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬אם אני מעוניין לקבל מהבנק כסף עכשיו אני צריך לפצות אותו בתשלום‬
‫ריבית‪ .‬אם לדוגמא מבטיחים לי שאקבל ‪ 1,000‬שקל בעוד שנה אולם אני מעוניין‬
‫להשתמש בהם כבר היום‪ .‬במקרה כזה אפשר לקבל הלוואה מהבנק לשנה אחת‪ .‬מה יהיה‬
‫גובה ההלוואה? ‪ 952‬שקל = (‪ .(1,000/1.05‬בסוף השנה אצטרף להחזיר לבנק ‪ 952‬שקל‬
‫בתוספת ריבית של ‪ 5%‬על הסכום (=‪ 48‬שקל) – סה"כ‪ 1,000 :‬שקל‪.‬‬
‫מה ראינו? שהערך הנוכחי (=ערך מהוון) של ‪ 1,000‬ש' שנקבל בעוד שנה הוא ‪ 952‬שקל‪.‬‬
‫{היוון = העברה של סכום עתידי לערך נוכחי}‪.‬‬
‫‪ .III‬האם תוך התחשבות בריבית של ‪ 5%‬לימודים אקדמאיים עדיין משתלמים?‬
‫‪4‬‬
‫נחשב את הערך הנוכחי של סך העלות ללימודים אקדמיים (בגיל ‪:)21‬‬
‫בשנה א‪ :‬הוצאות של ‪ 12,000‬ש' ‪ +‬אובדן שכר של ‪ 60,000‬ש' = ‪ 72,000‬שקל‬
‫בשנה ב'‪ :‬סה"כ עלות – ‪ 72,000‬שקל‪ .‬הערך הנוכחי (בשנה א') = ‪ 68,571‬שקל‬
‫המשמעות‪ :‬אני צריך להפקיד היום ‪ 68,571‬שקל כדי שיניבו ‪ 72,000‬שקל בעוד שנה‪.‬‬
‫בשנה ג'‪ :‬סה"כ עלות – ‪ 72,000‬שקל‪ .‬הערך הנוכחי (בשנה א') = ‪ 65,306‬שקל‬
‫המשמעות‪ :‬אני צריך להפקיד היום ‪ 68,571‬שקל כדי שיניבו ‪ 72,000‬שקל בעוד שנתיים‪.‬‬
‫סה"כ הערך הנוכחי של סך העלות ללימודים‪ 205,877 :‬שקל‪.‬‬
‫נבחן את הערך הנוכחי של עודף השכר שאני צפוי לקבל‪:‬‬
‫בגיל ‪ :24‬עודף השכר השנתי ‪ 6,000‬שקל‪ .‬משך השנים להיוון‪ .3 :‬לכן הערך הנוכחי של‬
‫עודף השכר הוא‪:‬‬
‫‪12,000 / 1.05^3 = 5,183‬‬
‫בגיל ‪ :25‬עודף השכר השנתי ‪ 6,000‬שקל‪ .‬משך השנים להיוון‪ .4 :‬לכן הערך הנוכחי של‬
‫עודף השכר הוא‪:‬‬
‫‪12,000 / 1.05^4 = 4,936‬‬
‫וכך הלאה עד לגיל ‪ ...68‬סה"כ הסכום המתקבל‪ 96,123 :‬שקל‪.‬‬
‫המשמעות‪ :‬לא משתלם ללמוד לימודים אקדמאיים – כי הערך הנוכחי של כל עודף‬
‫תשלומי השכר גדול מהערך הנוכחי של העלות הכוללת של הלימודים‪.‬‬
‫‪ .IV‬לימודים לתואר שני‬
‫נחזור לרגע לסביבה ללא ריבית אבל עם מס הכנסה‪ .‬ונבחן את כדאיות הלימודים לתואר‬
‫שני‪.‬‬
‫נניח כי משך הלימודים הוא שנתיים‪ ,‬העלות היא כמו בתואר ראשון‪ 12,000 :‬שקל לשנה‪.‬‬
‫והשכר של בעל תואר שני הוא‪ 6,500 :‬שקל‪.‬‬
‫נבצע חישוב‪:‬‬
‫העלות לשנת לימודים לתואר ראשון (כולל אובדן השתכרות)‪ 72,000 :‬שקל‪.‬‬
‫העלות לשנת לימודים לתואר שני (כולל אובדן השתכרות של בעל תואר ראשון)‪78,000 :‬‬
‫סה"כ ל‪ 5-‬שנות לימודים = ‪ 372,000=78*72+2*3‬שקל‬
‫‪5‬‬
‫עודף כושר ההשתכרות (לאחר מס הכנסה) = ‪ 750‬שקל לחודש‪.‬‬
‫עודף השכר ל‪ 42-‬שנה‪ 378,000 :‬שקל‪.‬‬
‫המסקנה‪ :‬משתלם ללמוד תואר שני‪.‬‬
‫האומנם?‬
‫ההחלטה ללמוד תואר שני מתקבלת לאחר ההחלטה ללמוד תואר ראשון‪ .‬לכן יש להשוות‬
‫את התואר הראשון ללימודי תואר ‪:2‬‬
‫העלות האלטרנטיבית של לימודי תואר שני‪:‬‬
‫‪ 12,000‬שקל הוצאות לשנה ‪ +‬אובדן השתכרות של ‪ 5,500‬שקל לחודש (שכר עובד בעל‬
‫תואר ראשון לאחר המס) = סה"כ ‪ 78,000‬שקל‪.‬‬
‫לשתי שנות לימוד‪ 156,000 :‬שקל‪.‬‬
‫עודף השכר של בעל תואר שני לעומד בעל תואר ראשון הוא ‪ 500‬שקל‪ .‬אולם לאחר ניכוי‬
‫המס הפער נטו עומד על ‪ 250‬שקל לחודש בלבד‪.‬‬
‫נחשב עבור ‪ 42‬שנות עבודה‪ 126,000 = 42 X 12 X 250 :‬שקל‬
‫ומתקבל כי לא משתלם ללמוד לתואר שני לאחר תואר ראשון‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫עקומת התמורה‪:‬‬
‫עקומת התמורה (או‪ :‬עקום גבול אפשרויות היצור) הוא ביטוי גראפי לבעיית המחסור‪.‬‬
‫עקומת התמורה מייצגת את אוסף נקודות הייצור האפשריות עבור משק מסוים‪.‬‬
‫כל מה שנמצא בתוך העקומה הוא אפשרי לייצור‪ ,‬כל מה שנמצא מחוץ לעקומה אינו‬
‫בטווח האפשרויות של המשק‪.‬‬
‫כאשר המשק‪/‬מקבל ההחלטות נמצא בנקודה על גבי העקומה נכנה זאת ייצור יעיל‪ .‬וניתן‬
‫להגדיר את עקומת התמורה גם כאוסף נקודות הייצור היעילות‪.‬‬
‫(בכיתה‪ :‬נרחיב בנושא יעילות‪ .‬האם יש נקודות יעילות יותר ופחות? במה זה תלוי? כיצד‬
‫נבחר המיקום על פני העקומה? באיזה אופן באה לביטוי ההנחה "יותר עדיף על פחות")‪.‬‬
‫בעיית המחסור משתקפת בגרף דרך הירידה משמאל לימין‪ :‬ככל שאנחנו מייצרים יותר‬
‫ממוצר ‪ X‬אנחנו נאלצים לייצר פחות ממוצר ‪ Y‬ולהיפך‪.‬‬
‫דרך נוספת לחשוב על עקומת התמורה‪ :‬העקומה מציגה לנו מהי הכמות המקסימאלית‬
‫שנוכל לייצר ממוצר ‪ Y‬עבור כל כמות (אפשרית) מבוקשת ממוצר ‪.X‬‬
‫ בכיתה נצייר ביד חופשית עקומת תמורה בין ייצור חינוך וביטחון ונדבר על המשמעות‬‫של ייצור על העקומה‪ ,‬מתחת לעקומה ומחוץ לעקומה‪.‬‬
‫דוגמא מספרית‪:‬‬
‫הניחו המשק רואה מולו את אפשרויות הצריכה הבאות‪:‬‬
‫שם המוצר‪ /‬אלטרנטיבה‬
‫עגבניות‬
‫תפוזים‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪B‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪C‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫ניתן לצייר את עקומת התמורה הבאה‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫תפוזים‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪C‬‬
‫עגבניות‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫שימו לב‪ :‬עקומת התמורה מהווה את הגבול בין האפשרי לבלתי אפשרי‪ .‬ניתן להשיג כל‬
‫כמות של תפוזים ועגבניות שנמצאת מתחת לעקומה אבל לא ניתן להגיע לנקודה שנמצאת‬
‫מחוץ לעקומה (שאלה למחשבה‪ :‬ובכל זאת‪ ,‬איך מגיעים לשם?)‬
‫כפי שהסברנו למעלה‪ ,‬שיפוע עקומת המורה תמיד שלילי‪ :‬ככל שמייצרים יותר ממוצר‬
‫בציר ה‪( X-‬בדוגמא‪ :‬עגבניות)‪ ,‬מייצרים פחות מהמוצר בציר ה‪( Y-‬בדוגמא‪ :‬תפוזים)‪.‬‬
‫סך העלות האלטרנטיבית לייצור ‪ 10‬תפוזים היא ‪ 6‬עגבניות‪ .‬סך העלות האלטרנטיבית‬
‫ליצור ‪ 8‬תפוזים היא ‪ 2‬עגבניות‪.‬‬
‫בנקודה ‪ :A‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור תפוז היא ‪ 0.6‬עגבניות‪.‬‬
‫בנקודה ‪ :B‬העלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור תפוז היא ‪ 0.25‬עגבניות‪.‬‬
‫העלות האלטרנטיבית השולית לייצור עגבנייה על הקטע ‪ AB‬היא ‪ 0.5‬יחידות תפוז‬
‫העלות האלטרנטיבית השולית לייצור עגבנייה על הקטע ‪ BC‬היא ‪ 4‬יחידות תפוז‪.‬‬
‫ובאופן דומה‪:‬‬
‫עלות האלטרנטיבית השולית לייצור תפוז על הקטע ‪ AB‬היא ‪ 2‬יחידות עגבנייה‪.‬‬
‫העלות האלטרנטיבית השולית לייצור תפוז על הקטע ‪ BC‬היא ‪ 0.25‬יחידות עגבנייה‪.‬‬
‫ובצורה טכנית יותר‪ :‬העלות האלטרנטיבית השולית שווה לשיפוע בערך מוחלט של‬
‫המשיק לעקומה בנקודה הרלבנטית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫חשיבות השולי‬
‫בכלכלה אנחנו תמיד מתייחסים ליחידת ההחלטה האחרונה‪ .‬כאשר אנחנו מנתחים החלטה‬
‫האם ללמוד אנחנו צריכים לבחון את הבחירה ללימודי תואר מתקדם ביחס ללימודי תואר‬
‫מתקדם פחות ולא ביחס למצב המוצא‪ .‬המונח שולי מתייחס למה שקרה ביחידה האחרונה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מס שולי – הכינוי לשיעור המס שאנחנו משלמים על השקל האחרון של‬
‫המשכורת‪ .‬למה זה חשוב? כי אם נרוויח שקל נוסף‪ ,‬סביר להניח שנשלם את אותו שיעור‬
‫מס ולכן זהו השיעור שאליו צריך להתייחס‪.‬‬
‫נסבך מעט את הבעיה של כדאיות ההשכלה ונניח כי‪:‬‬
‫ברמות שכר של ‪ 0-5000‬שקל‪ 0% :‬מס‬
‫ברמת שכר מעל ‪ 50% :5000‬מס‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אם מרוויחים ‪ 6,000‬שקל‪ .‬אז משלמים ‪ 500‬שקל מס – זהו סך המס הכולל‪.‬‬
‫שיעור המס הממוצע‪8.3% = 500/6000 :‬‬
‫שיעור המס השולי‪ - 50% :‬על השקל האחרון שהרווחנו (ה‪ )6000-‬שילמנו ‪.50%‬‬
‫בבית‪ :‬תרגיל מספר ‪ 1‬מחוברת התרגילים (לפשט לתלמידים את שאלה ‪.)2‬‬
‫אם נשאר זמן‪ :‬שאלון ‪ILJK‬‬
‫‪9‬‬