מבוא למיקרו כלכלה – תקציר שיעור מס' /1ד"ר מושיק לביא 1 מבוא :מה זאת כלכלה? נוטים לייחס לכלכלה טיפול בכסף .אלא שאין זה בהכרח נכון .הכלכלה נועדה לתיאור התנהגות אנושית .בדומה לסוציולוגיה ,פסיכולוגיה ,מדע המדינה – הכלכלה היא מדע חברתי שחוקר את התנהגות בני האדם בעיקר סביב תפקודו כמקבל החלטות .כמעט כל סוגייה במרחב ההחלטות האנושי ניתנת לטיפול על-ידי התיאוריה הכלכלית (ייצור ,צריכה ,חיסכון ,השקעה אבל גם נישואין ,תמותה ,קבלה ללימודים ,הצלחה במבחן ,הולדת ילדים ,אופנה ,תרבות). מבחינה היסטורית הכלכלה התפתחה תוך מתן מענה לשאלות של בחירה והקצאת משאבים .הבעיה המקדמית בכלכלה היא בעיית המחסור – כמות מוגבלת של משאבים שונים העומדים לרשותנו (כסף ,מטילי זהב ,אוויר ,זמן ,יכולת ניתוח מחשבתית ,רוחב פס) .במובן הזה ,הכלכלה התמקדה ,יותר ממדעי חברה אחרים, בנושאי ייצור ,צריכה ,מסחר ,השקעה .למרות שכמעט כל בעיה יכולה להיות מתוארת במונחי מגבלת משאבים. מבחינה תיאורטית ,הכלכלה פנתה לכיוון ניסוח של מודלים מתמטיים מופשטים. (מודל = תיאור מופשט של המציאות) ניסיון לזקק את ההתנהגות האנושית למספר סופי של פעולות וסיבות וניסוח בתוך מודל .מטרת המודל היא להניב תחזיות באשר למציאות .זהו מבחנו האמיתי .כדי לאשש את המודלים – הכלכלנים מסתמכים על נתונים (זוהי כלכלה אמפירית = ניסויית). מחסור: אחת הסוגיות היסודיות בכלכלה היא המחסור .המחסור מבטא את המגבלות על טווח אפשרויות הבחירה שלנו (הסיבות יכולות להיות פיזיות – כמה אוכל אנחנו יכולים להכניס לפה או כמות שעות העבודה האפשריות ביום; נורמטיביות – עם כמה נשים מותר להתחתן; או חומריות – כמות מוגבלת של משאבים בטבע (זהב ,מים) או מוצרים בשוק – תפוחים). 1מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד .נא לא להפיץ ללא אישור המרצה ,ד"ר מושיק לביא ,מראש. ההנחה הבסיסית היא ש"יותר עדיף על פחות" אנחנו תמיד רוצים לצרוך כמה שיותר מוצרים – אוכל ,בילויים ,טלפון ,טיולים לחול וכמובן כסף( .האם נכון?; אולי נכון יותר להניח" :השלכה חופשית") בקורס במיקרו כלכלה נתמקד בעיקר במחסור של מוצרים ובמחסור של משאבים המשמשים אותנו לייצור המוצרים (שטח קרקע ,שכר ,שעות עבודה ,כמות עובדים). ממה נובעת בעיית המחסור :כמויות מוגבלות של גורמי ייצור וידע טכנולוגי נתון. המשמעות :לכל בחירה שלנו יש עלות (אין ארוחות חינם) התוצאה המיידית של מחסור היא צורך לבחור .אנחנו לא יכולים לקבל כל מה שאנחנו רוצים לכן אנחנו צריכים לבחור בין אלטרנטיבות שונות (לאכול עוגה או תפוח /לייצר עגבניות או קישואים /להוליד הרבה ילדים או לטוס כל קיץ לחו"ל). התנגדות מקובלת :אפשר גם וגם .האומנם או שמדובר בעיוות בעיית הבחירה? עלות אלטרנטיבית: בעולם בו קיים מחסור ,המשמעות של קבלת החלטה היא גם אובדן האלטרנטיבה. נגדיר: עלות אלטרנטיבית היא הערך של האלטרנטיבה הטובה ביותר שמוותרים עליה כאשר עושים את הבחירה. לדוגמא :קונים מכונית /לא טסים לחו"ל ; מתחברים ל/ YES-מפסידים "מחוברים". נפתור שאלה( :מה דעתכם על הטענה?) "אם יבוטל התשלום לאנשי מילואים עבור תקופת שירותם (כפיצוי על אובדן ההכנסות) ,יוסר מעל המשק הנטל הכלכלי ,הנובע מקיום שירות המילואים". מה העלות האלטרנטיבית של שירות מילואים? התשובה :אובדן התפוקה של החיילים בבתי העסק הפרטיים .אופן החלוקה של שווה הערך הכספי של התפוקה (פיצויי השכר) מעביר את הנזק מצד (המדינה) לצד (המילואימניקים) אך לא מקטין את העלות האלטרנטיבית עבור כלל המשק. 2 דוגמא חדשה :לימודים אקדמיים מהי העלות האלטרנטיבית של לימודים באוניברסיטה? נניח :שכר לימוד שנתי – 10,000שקל לשנה הוצאות לימודים נוספות – 2,000שקל לשנה משך לימודים לתואר ראשון – 3שנים. מה חסר כאן? שכר ממוצע לבעלי תעודת בגרות – 5,000שקל לחודש. שכר ממוצע לבעלי תואר ראשון – 6,000שקל לחודש. בנוסף נניח ש :אין אינפלציה ,אין מס ,אין חיסכון ואין ריבית. מהי העלות האלטרנטיבית של לימודים לתואר ראשון בשנה הראשונה? הוצאות :שכר לימוד +הוצאות לימודים = 12,000שקל אובדן יכולת השתכרות 60,000 = 12 X 5,000 :שקל סה"כ עלות אלטרנטיבית (במונחי שקלים) = 72,000שקל. סה"כ עלות אלטרנטיבית ל 3-שנים = 216,000שקל. .Iנבדוק :האם משתלם לעשות תואר ראשון? בהנחה שמסיימים את התואר בגיל ,24לפנינו 44שנות עבודה (עד גיל :)68 בכל שנה עובד ללא תואר מרוויח 60,000 :שקל בכל שנה עובד בעל תואר מרוויח 72,000 :שקל. הפער השנתי 12,000 :שקל. הפער ב 44-שנות עבודה 528,000 :שקל. עודף השכר גדול מהעלות האלטרנטיבית של הלימודים ב 000,333-שקל ולכן משתלם ללמוד. * בכפוף למגבלות זמן – ייתכן שכדאי לעצור כאן ולהמשיך להגדרות עלות אלטרנטיבית ממוצעת ושולית. 3 .IIמה יקרה אם יוטל מס של 50%על הכנסות מעל 5,000שקל בחודש? במקרה כזה ,עובד בעל תואר ראשון ישלם 500שקל מס בחודש ( 50%מס עבור 1,000השקלים שהוא מרוויח מעל ל 5,000-שקל). עודף ההכנסה מול עובד לא משכיל יתקזז ל 500-שקל בחודש בלבד 6,000 :שקל בשנה .על פני 44שנה נקבל 264,000 :שקל. התוצאה :גם במקרה זה משתלם ללמוד לתואר ראשון .כי קיים רווח כלכלי של 00,333שקל. תת-נושא חדש :ריבית (הערה :אולי ישולב בסופו של דבר בשיעור מתקדם יותר ,בגלל מגבלת זמן). מהי ריבית? יש מספר מובנים ,לענייננו :ריבית היא העלות האלטרנטיבית של החזקת כסף לשימוש מיידי .אם יש לי 1,000שקל ביד .אני יכול להמשיך להחזיק אותם אצלי או להפקיד אותם בבנק לשנה (ולאבד את היכולת לעשות בכסף שימוש במהלך אותה שנה) .בסוף השנה אקבל מהבנק את 1,000השקלים בתוספת ריבית (נניח 50 – )5% :שקל .סה"כ אקבל מהבנק 1050שקל .כך שהעלות האלטרנטיבית של החזקת 1,000שקל בארנק במשך שנה היא 50שקל. מה ראינו? שהערך העתידי של 1,000שקל מהיום הוא 1,050שקל. באופן דומה ,אם אני מעוניין לקבל מהבנק כסף עכשיו אני צריך לפצות אותו בתשלום ריבית .אם לדוגמא מבטיחים לי שאקבל 1,000שקל בעוד שנה אולם אני מעוניין להשתמש בהם כבר היום .במקרה כזה אפשר לקבל הלוואה מהבנק לשנה אחת .מה יהיה גובה ההלוואה? 952שקל = ( .(1,000/1.05בסוף השנה אצטרף להחזיר לבנק 952שקל בתוספת ריבית של 5%על הסכום (= 48שקל) – סה"כ 1,000 :שקל. מה ראינו? שהערך הנוכחי (=ערך מהוון) של 1,000ש' שנקבל בעוד שנה הוא 952שקל. {היוון = העברה של סכום עתידי לערך נוכחי}. .IIIהאם תוך התחשבות בריבית של 5%לימודים אקדמאיים עדיין משתלמים? 4 נחשב את הערך הנוכחי של סך העלות ללימודים אקדמיים (בגיל :)21 בשנה א :הוצאות של 12,000ש' +אובדן שכר של 60,000ש' = 72,000שקל בשנה ב' :סה"כ עלות – 72,000שקל .הערך הנוכחי (בשנה א') = 68,571שקל המשמעות :אני צריך להפקיד היום 68,571שקל כדי שיניבו 72,000שקל בעוד שנה. בשנה ג' :סה"כ עלות – 72,000שקל .הערך הנוכחי (בשנה א') = 65,306שקל המשמעות :אני צריך להפקיד היום 68,571שקל כדי שיניבו 72,000שקל בעוד שנתיים. סה"כ הערך הנוכחי של סך העלות ללימודים 205,877 :שקל. נבחן את הערך הנוכחי של עודף השכר שאני צפוי לקבל: בגיל :24עודף השכר השנתי 6,000שקל .משך השנים להיוון .3 :לכן הערך הנוכחי של עודף השכר הוא: 12,000 / 1.05^3 = 5,183 בגיל :25עודף השכר השנתי 6,000שקל .משך השנים להיוון .4 :לכן הערך הנוכחי של עודף השכר הוא: 12,000 / 1.05^4 = 4,936 וכך הלאה עד לגיל ...68סה"כ הסכום המתקבל 96,123 :שקל. המשמעות :לא משתלם ללמוד לימודים אקדמאיים – כי הערך הנוכחי של כל עודף תשלומי השכר גדול מהערך הנוכחי של העלות הכוללת של הלימודים. .IVלימודים לתואר שני נחזור לרגע לסביבה ללא ריבית אבל עם מס הכנסה .ונבחן את כדאיות הלימודים לתואר שני. נניח כי משך הלימודים הוא שנתיים ,העלות היא כמו בתואר ראשון 12,000 :שקל לשנה. והשכר של בעל תואר שני הוא 6,500 :שקל. נבצע חישוב: העלות לשנת לימודים לתואר ראשון (כולל אובדן השתכרות) 72,000 :שקל. העלות לשנת לימודים לתואר שני (כולל אובדן השתכרות של בעל תואר ראשון)78,000 : סה"כ ל 5-שנות לימודים = 372,000=78*72+2*3שקל 5 עודף כושר ההשתכרות (לאחר מס הכנסה) = 750שקל לחודש. עודף השכר ל 42-שנה 378,000 :שקל. המסקנה :משתלם ללמוד תואר שני. האומנם? ההחלטה ללמוד תואר שני מתקבלת לאחר ההחלטה ללמוד תואר ראשון .לכן יש להשוות את התואר הראשון ללימודי תואר :2 העלות האלטרנטיבית של לימודי תואר שני: 12,000שקל הוצאות לשנה +אובדן השתכרות של 5,500שקל לחודש (שכר עובד בעל תואר ראשון לאחר המס) = סה"כ 78,000שקל. לשתי שנות לימוד 156,000 :שקל. עודף השכר של בעל תואר שני לעומד בעל תואר ראשון הוא 500שקל .אולם לאחר ניכוי המס הפער נטו עומד על 250שקל לחודש בלבד. נחשב עבור 42שנות עבודה 126,000 = 42 X 12 X 250 :שקל ומתקבל כי לא משתלם ללמוד לתואר שני לאחר תואר ראשון. 6 עקומת התמורה: עקומת התמורה (או :עקום גבול אפשרויות היצור) הוא ביטוי גראפי לבעיית המחסור. עקומת התמורה מייצגת את אוסף נקודות הייצור האפשריות עבור משק מסוים. כל מה שנמצא בתוך העקומה הוא אפשרי לייצור ,כל מה שנמצא מחוץ לעקומה אינו בטווח האפשרויות של המשק. כאשר המשק/מקבל ההחלטות נמצא בנקודה על גבי העקומה נכנה זאת ייצור יעיל .וניתן להגדיר את עקומת התמורה גם כאוסף נקודות הייצור היעילות. (בכיתה :נרחיב בנושא יעילות .האם יש נקודות יעילות יותר ופחות? במה זה תלוי? כיצד נבחר המיקום על פני העקומה? באיזה אופן באה לביטוי ההנחה "יותר עדיף על פחות"). בעיית המחסור משתקפת בגרף דרך הירידה משמאל לימין :ככל שאנחנו מייצרים יותר ממוצר Xאנחנו נאלצים לייצר פחות ממוצר Yולהיפך. דרך נוספת לחשוב על עקומת התמורה :העקומה מציגה לנו מהי הכמות המקסימאלית שנוכל לייצר ממוצר Yעבור כל כמות (אפשרית) מבוקשת ממוצר .X בכיתה נצייר ביד חופשית עקומת תמורה בין ייצור חינוך וביטחון ונדבר על המשמעותשל ייצור על העקומה ,מתחת לעקומה ומחוץ לעקומה. דוגמא מספרית: הניחו המשק רואה מולו את אפשרויות הצריכה הבאות: שם המוצר /אלטרנטיבה עגבניות תפוזים A 0 10 B 4 8 C 6 0 ניתן לצייר את עקומת התמורה הבאה: 7 תפוזים A B 10 8 C עגבניות 6 4 שימו לב :עקומת התמורה מהווה את הגבול בין האפשרי לבלתי אפשרי .ניתן להשיג כל כמות של תפוזים ועגבניות שנמצאת מתחת לעקומה אבל לא ניתן להגיע לנקודה שנמצאת מחוץ לעקומה (שאלה למחשבה :ובכל זאת ,איך מגיעים לשם?) כפי שהסברנו למעלה ,שיפוע עקומת המורה תמיד שלילי :ככל שמייצרים יותר ממוצר בציר ה( X-בדוגמא :עגבניות) ,מייצרים פחות מהמוצר בציר ה( Y-בדוגמא :תפוזים). סך העלות האלטרנטיבית לייצור 10תפוזים היא 6עגבניות .סך העלות האלטרנטיבית ליצור 8תפוזים היא 2עגבניות. בנקודה :Aהעלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור תפוז היא 0.6עגבניות. בנקודה :Bהעלות האלטרנטיבית הממוצעת לייצור תפוז היא 0.25עגבניות. העלות האלטרנטיבית השולית לייצור עגבנייה על הקטע ABהיא 0.5יחידות תפוז העלות האלטרנטיבית השולית לייצור עגבנייה על הקטע BCהיא 4יחידות תפוז. ובאופן דומה: עלות האלטרנטיבית השולית לייצור תפוז על הקטע ABהיא 2יחידות עגבנייה. העלות האלטרנטיבית השולית לייצור תפוז על הקטע BCהיא 0.25יחידות עגבנייה. ובצורה טכנית יותר :העלות האלטרנטיבית השולית שווה לשיפוע בערך מוחלט של המשיק לעקומה בנקודה הרלבנטית. 8 חשיבות השולי בכלכלה אנחנו תמיד מתייחסים ליחידת ההחלטה האחרונה .כאשר אנחנו מנתחים החלטה האם ללמוד אנחנו צריכים לבחון את הבחירה ללימודי תואר מתקדם ביחס ללימודי תואר מתקדם פחות ולא ביחס למצב המוצא .המונח שולי מתייחס למה שקרה ביחידה האחרונה. לדוגמא :מס שולי – הכינוי לשיעור המס שאנחנו משלמים על השקל האחרון של המשכורת .למה זה חשוב? כי אם נרוויח שקל נוסף ,סביר להניח שנשלם את אותו שיעור מס ולכן זהו השיעור שאליו צריך להתייחס. נסבך מעט את הבעיה של כדאיות ההשכלה ונניח כי: ברמות שכר של 0-5000שקל 0% :מס ברמת שכר מעל 50% :5000מס. לדוגמא :אם מרוויחים 6,000שקל .אז משלמים 500שקל מס – זהו סך המס הכולל. שיעור המס הממוצע8.3% = 500/6000 : שיעור המס השולי - 50% :על השקל האחרון שהרווחנו (ה )6000-שילמנו .50% בבית :תרגיל מספר 1מחוברת התרגילים (לפשט לתלמידים את שאלה .)2 אם נשאר זמן :שאלון ILJK 9
© Copyright 2024