‫מבוא למיקרו כלכלה – תקציר שיעור מס' ‪ / 7‬ד"ר מושיק לביא‬ ‫‪1‬‬ ‫נושאי השיעור‪:‬‬ ‫חזרה‪ :‬עקומת ההיצע‪ ,‬עקומת הביקוש‬ ‫שיווי משקל בשוק תחרותי‬ ‫שינויים בהיצע‪/‬ביקוש וההשפעה על שיווי משקל‬ ‫מקרי קיצון‪ :‬ביקוש‪/‬היצע גמיש לחלוטין וקשיח לחלוטין‬ ‫פיצול עקומות מצרפיות‬ ‫משק פתוח‪ :‬מחיר עולמי‪ ,‬יבוא ויצוא‪ ,‬שינויי שער חליפין‬ ‫עודף הצרכן ועודף היצרן‬ ‫תרגילים‪:‬‬ ‫להגשה‪ :‬תרגיל ‪ 8‬שאלות ‪ 1-7‬ליום שני (‪.)6/12/10‬‬ ‫תזכורת‪ :‬ביום חמישי (‪ )9/12/2010‬וביום שני (‪ )13/12/2010‬לא יתקיימו שיעורים‪.‬‬ ‫עקומת ההיצע‪ ,‬עקומת הביקוש‬ ‫הביקוש למוצר תלוי במחיר וכן ברמת ההכנסה‪ ,‬הטעמים‪ ,‬ומחיר של מוצרים אחרים‪ .‬ההנחה‬ ‫הסטנדרטית‪ :‬עקומת הביקוש לפי מחיר יורדת משמאל לימין – ככל שהמחיר יורד‪ ,‬הכמות המבוקשת‬ ‫גדלה‪.‬‬ ‫היצע המוצר משקף את נכונות היצרנים לייצר בטווח הקצר במחיר נתון‪ .‬בכל רמת מחיר‪ ,‬עקומת ההיצע‬ ‫המצרפי מסמלת את הכמות המוצעת ע"י כלל היצרנים במשק‪ .‬ההחלטה של יצרן בודד לגבי כמות היצור‬ ‫תלויה בעקומת העלות השולית שלו‪ .‬עבור כלל היצרנים במשק אנחנו משתמשים בעקומת העלות השולית‬ ‫המצרפית המהווה את עקומת ההיצע‪ .‬בגלל הנחת תפוקה שולית פוחתת‪ ,‬עקומת ההיצע עולה משמאל‬ ‫לימין – ככל שהמחיר עולה היצרנים יציעו כמות גדולה יותר של המוצר‪.‬‬ ‫שיווי משקל בשוק תחרותי‬ ‫בהנחה שמתקיימים התנאים לתחרות משוכללת‪ ,‬שיווי משקל תחרותי מתקיים בנקודה בה נפגשות‬ ‫עקומות ההיצע והביקוש‪ .‬ניתן לאפיין שיווי משקל במחיר שיווי משקל וכמות שיווי משקל המקיימים‪:‬‬ ‫במחיר שיווי משקל‪ ,‬הכמות המוצעת שווה לכמות המבוקשת‪.‬‬ ‫דהיינו‪ :‬כל הצרכנים שמעוניינים לרכוש את המוצר במחיר שיווי משקל ירכשו אותו‪ ,‬וכל‬ ‫היצרנים‪/‬פירמות המעוניינים למכור את המוצר במחיר שיווי משקל ימכרו‪.‬‬ ‫נסמן את מחיר וכמות שיווי משקל ב‪ P0-‬ו‪( Q0-‬ראו תרשים בעמוד הבא)‪.‬‬ ‫בכל מחיר הגבוה ממחיר ש"מ (שיווי משקל) הכמות המבוקשת תהיה קטנה מ‪ Q0-‬והכמות המוצעת תהיה‬ ‫גדולה מ‪ Q0-‬למצב זה נקרא עודף היצע‪.‬‬ ‫באופן דומה‪ ,‬בכל מחיר הנמוך ממחיר ש"מ‪ ,‬הכמות המבוקשת תהיה גדולה מ‪ Q0-‬והכמות המוצעת תהיה‬ ‫קטנה מ‪ – Q0-‬למצב זה נקרא עודף ביקוש‪.‬‬ ‫עודף ביקוש ועודף היצע אינו יכולים לשרוד בשוק לאורך זמן ולכן רק במחיר שיווי משקל מתקיים שיווי‬ ‫משקל‪ :‬כל צרכן ישיג את הכמות המבוקשת שלו וכל פירמה תצליח למכור את הכמות המוצעת שלה‪.‬‬ ‫‪ 1‬מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד‪ .‬נא לא להפיץ ללא אישור המרצה‪ ,‬ד"ר מושיק לביא‪ ,‬מראש‪ .‬שני תרשימים בסיכום זה‬ ‫לקוחים מתוך חומרי ההרצאה של פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫שינויים בהיצע‪/‬ביקוש וההשפעה על שיווי משקל‬ ‫תזוזה של העקומות (למה?) תגרום לשינוי בשיווי המשקל של המשק‪ .‬בכיתה נראה מספר דוגמאות‪.‬‬ ‫אחד השימושים של הגמישות יהיה בניתוח ההשפעה של תזוזה של העקומות על שיווי המשקל‪.‬‬ ‫נניח לדוגמא שוק הנמצא בשיווי משקל שבו חלה ירידה בהיצע בגלל עלייה במחיר אחד מגורמי הייצור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה יקרה למחיר ולכמות שיווי המשקל?‬ ‫מחיר שיווי המשקל יעלה וכמות שיווי המשקל תרד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכמה ישתנה מחיר שיווי המשקל?‬ ‫בכיתה נראה שככל שהביקוש קשיח יותר העלייה במחיר שיווי משקל תהיה גדולה יותר‪ .‬ככל שהביקוש‬ ‫גמיש יותר‪ ,‬הירידה בכמות תהיה גדולה יותר‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬אם משווים בין שתי עקומות ביקוש העוברות דרך אותה נקודה‪ ,‬העקומה בעלת השיפוע החד‬ ‫יותר (מתון פחות) היא העקומה עבורה הביקוש קשיח יותר באותה נקודה (קשיחה יותר)‪.‬‬ ‫באופן דומה‪ :‬אם משווים בין שתי עקומות היצע העוברות דרך אותה נקודה‪ ,‬העקומה בעלת השיפוע החד‬ ‫יותר (מתון פחות) היא העקומה עבורה ההיצע קשיח יותר באותה נקודה (קשיחה יותר)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה יקרה אם הביקוש הוא קשיח לחלוטין?‬ ‫במקרה של ביקוש קשיח לחלוטין (גמישות=‪ ,)0‬כמות שיווי משקל לא תשתנה והמחיר יעלה בגודל‬ ‫השינוי ב‪.MC-‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה יקרה אם הביקוש הוא גמיש לחלוטין?‬ ‫במקרה של ביקוש גמיש לחלוטין (גמישות =מינוס אינסוף) כמות שיווי המשקל תקטן והמחיר לא ישתנה‪.‬‬ ‫פיצול עקומות מצרפיות‬ ‫נניח כי במשק יש שני סוגי צרכנים‪ :‬מכורים וחובבים‪ .‬בכיתה נצייר את עקומת הביקוש של כל סוג‬ ‫צרכנים וכן את עקומת הביקוש של המשק‪ .‬נצייר גם את עקומת ההיצע ונסמן את פתרון השיווי משקל‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬ניתן לחזור אל עקומות הביקוש של כל סוג בנפרד ולגלות את הכמות הנצרכת על‪-‬ידי כל סוג צרכן‪.‬‬ ‫נשים לב! מחיר וכמות שיווי משקל נקבעים רק במערכת השוק הכללי המצרפי‪.‬‬ ‫משק פתוח‪ :‬יבוא ויצוא‬ ‫כאשר המשק פתוח למסחר בינלאומי ייתכן יבוא או יצוא של מוצרים‪ .‬אנו מניחים כי המשק קטן ועל כן‬ ‫המחיר העולמי הוא נתון‪ ,‬והכמויות הקיימות בשוק העולמי הן בלתי מוגבלות מבחינת המשק‪.‬‬ ‫במצב המוצא השוק למוצר ‪ X‬בשיווי משקל במחיר של ‪ P0‬שקלים ליחידה‪ .‬כעת הניחו כי המחיר העולמי‬ ‫(יחד עם עלויות ההובלה) הוא *‪ P‬שקלים (המחיר העולמי נקוב במטבע זר שאותו אנחנו ממירים למחיר‬ ‫במטבע המקומי תוך שימוש בשער החליפין של המטבע)‪.‬‬ ‫המשמעות היא שבמחיר של *‪ P‬שקלים יש אפשרות לקנות כמות אינסופית של המוצר ‪ X‬בשוק העולמי‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬בפני הצרכנים במשק עומדת כעת עקומת היצע חדשה‪ :‬במחיר של *‪ 0-P‬שקלים‪ ,‬העקומה לא‬ ‫משתנה‪ ,‬אבל החל במחיר של *‪ P‬שקלים – ההיצע הוא בלתי מוגבל (בפועל‪ :‬היצע גמיש לחלוטין במחיר‬ ‫של *‪ P‬שקלים)‪.‬‬ ‫שיווי המשקל מתקבל בנקודת המפגש בין עקומת ההיצע לעקומת הביקוש‪ .‬הפער בין כמות השיווי משקל‬ ‫לכמות המוצעת ע"י היצרנים המקומיים במחיר של *‪ P‬שקלים הוא גודל היבוא למשק = ‪.Q1-Q2‬‬ ‫כעת נניח כי חל פיחות בשער המטבע‪ :‬עבור כל מטבע זר (לדוגמא‪ :‬דולר) אנחנו צריכים לשלם יותר‬ ‫שקלים‪ .‬מבחינת השוק למוצר ‪ X‬המשמעות היא שהמחיר העולמי עולה‪ .‬התוצאה היא עלייה במחיר‬ ‫שיווי משקל‪ ,‬ירידה בכמות הנצרכת‪ ,‬עלייה בכמות המיוצרת ע"י יצרנים מקומיים וירידה ביבוא‪.‬‬ ‫בכיתה נציג גם דוגמא למצב של יצוא‪.‬‬ ‫עודף הצרכן‪ ,‬עודף היצרן והעודף הכלכלי‬ ‫ניתן לחשוב על עקומת הביקוש כעקומה המתארת את הנכונות של הצרכנים לשלם מחיר מסוים עבור‬ ‫כמות מסוימת של מוצרים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬נניח קיים צרכן המעוניין לרכוש בקבוקי מים לפי פונקצית הביקוש הבאה‪:‬‬ ‫במחיר ‪ 6‬שקלים‪ :‬אפס יחידות‬ ‫במחיר ‪ 5‬שקלים‪ :‬יחידה אחת‬ ‫במחיר ‪ 4‬שקלים‪ 2 :‬יחידות‬ ‫במחיר ‪ 3‬שקלים‪ 3 :‬יחידות‬ ‫במחיר ‪ 2‬שקלים ומטה‪ 4 :‬יחידות‬ ‫בכיתה נשרטט את עקומת הביקוש שלו (עקומת מדרגות)‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי הצרכן מוכן לשלם ‪ 5‬שקלים עבור היחידה הראשונה של המוצר‪ ,‬או ‪ 4‬שקלים עבור ‪2‬‬ ‫היחידה השנייה של המוצר‪.‬‬ ‫אם בסופו של דבר המחיר בשיווי משקל הוא ‪ 3‬שקלים‪ .‬אפשר לתאר את הרווח של הצרכן (=עודף‬ ‫הצרכן) כהפרש בין הסכום שהוא היה מוכן להוציא על כל יחידה לסכום שהוא שילם בפועל‪.‬‬ ‫במקרה שלנו עודף הצרכן עבור היחידה הראשונה הוא ‪ 2‬שקלים ועבור היחידה השנייה הוא שקל אחד‪.‬‬ ‫סך עודף הצרכן הוא ‪ 3‬שקלים‪.‬‬ ‫אם המחיר בשוק ירד ל‪ 2-‬שקלים‪ :‬עודף הצרכן יעלה ל‪ 6-‬שקלים‪.‬‬ ‫ברמה הכללית יותר‪ :‬עודף הצרכן במשק (‪ )Consumer Surplus‬מוגדר כשטח הכלוא בין עקומת‬ ‫הביקוש‪ ,‬ציר ‪ Y‬והמחיר שנקבע בשיווי משקל‪:‬‬ ‫עודף היצרן מוגדר כרווח טווח קצר של היצרן‪ .‬מכיוון שעקומת ההיצע היא למעשה עקומת העלות‬ ‫השולית‪ ,‬אזי השטח שמתחת לעקומת ההיצע זהה לעלויות המשתנות בייצור ולפיכך המשולש שבין‬ ‫עקומת ההיצע לבין המחיר וציר ה‪Y-‬מהווה את עודף היצרן (ראו תרשים)‪:‬‬ ‫בתרשים‪ :‬השטח ‪ A‬הוא עודף הצרכן‪ .‬השטח ‪ B‬הוא עודף היצרן‪ .‬השטח ‪ C‬מייצג את העלויות המשתנות‬ ‫של היצרנים בייצור הכמות ‪ .Q‬השטח ‪ B+C‬מייצג את פדיון היצרנים או הוצאות הצרכנים‪.‬‬ ‫השפעת יבוא ויצוא על עודף הצרכן ועודף היצרן‪:‬‬ ‫העודף הכלכלי מוגדר כסכום עודף היצרן ועודף הצרכן‪ .‬פתיחת המשק למסחר (במידה ומשפיעה על שיווי‬ ‫המשקל) יוצרת עודף כלכלי חיובי‪.‬‬ ‫יצוא (ראו תרשים למעלה)‪ :‬העודף הכלכלי של הצרכנים יורד (בגלל עליית מחיר לצרכן)‪ ,‬העודף‬ ‫הכלכלי של היצרנים גדל (בגלל עליית מחיר וביצוע יצוא) וסך הכול העודף הכלכלי גדל‪ .‬פיחות בשער‬ ‫המטבע המקומי מגדיל את העודף הכלכלי‪.‬‬ ‫יבוא‪ :‬העודף הכלכלי של הצרכנים עולה (בגלל ירידת מחיר לצרכן)‪ ,‬העודף הכלכלי של היצרנים קטן‬ ‫וסך העודף הכלכלי גדל‪ .‬פיחות שער המטבע המקומי מקטין את העודף הכלכלי‪.‬‬