פוליטיקה. חברה. כלכלה. פסיכולוגיה. רווחה. פרסום. סאטירה. מוזיקה

‫לול תי‬
‫ס‬
‫מ ד שנ ‪2 0‬‬
‫ח ‪12‬‬
‫שנה למחאה החברתית‬
‫מ‬
‫ה‬
‫פ‬
‫כה?‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫ט‬
‫י‬
‫ק‬
‫ה‪.‬‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‪.‬‬
‫כ‬
‫ל‬
‫כ‬
‫ל‬
‫ה‪.‬‬
‫פ‬
‫ס‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ג‬
‫י‬
‫ה‪.‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ח‬
‫ה‪.‬‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ם‪.‬‬
‫ס‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫ר‬
‫ה‪.‬‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ז‬
‫י‬
‫ק‬
‫ה‪.‬‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ז‬
‫י‬
‫ה‪.‬‬
‫מנהיגי המחאה‬
‫מסירים את‬
‫הכפפות ושוברים‬
‫את הכלים‪ .‬לא עוד‬
‫פוליטיקלי קורקט‬
‫עמוד ‪04‬‬
‫יומן מחאה‪:‬‬
‫התחיל רגוע‪,‬‬
‫המשיך אלים‬
‫ונגמר באש‬
‫עמוד ‪10‬‬
‫וגם‪ :‬שלי יחימוביץ‪.‬‬
‫אתגר קרת‪.‬‬
‫גלעד כהנא‪.‬‬
‫מולי שגב‪.‬‬
‫אלכס ליבק‪.‬‬
‫דרור פויר‪.‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מגזין סיום כותרת ‪2012‬‬
‫ארץ האפשרויות‬
‫המוגבלות‬
‫המחאה היא שלנו‪ ,‬סטודנטים ממעמד הביניים‬
‫שהיכולת שלהם להתפתח ולצמוח נשחקת‪.‬‬
‫לצמוח זה למפונקים‪ ,‬בואו נדבר על לשרוד‪ .‬מגיל‬
‫צעיר חונכתי שהצלחה ופרנסה תלויים בשני‬
‫דברים‪ :‬השכלה ועבודה‪ .‬ללא אלו‪ ,‬לא אגשים את‬
‫חלומותיי‪ ,‬לא אכבוש פסגות ולא אגיע למימוש‬
‫עצמי‪ .‬במהלך השנה האחרונה התעוררתי והבנתי‬
‫שיש בחברה הישראלית כוחות ומגזרים חזקים יותר‬
‫מאלו‪ .‬כמה שאלמד‪ ,‬אעבוד‪ ,‬אהיה יצירתית ותורמת‬
‫לחברה בסוף אמצא עצמי עומדת מול אותם קירות‪,‬‬
‫שכבר שנים אף כוח טבע לא מצליח להזיז אותם‬
‫ממקומם‪ .‬המחאה נולדה כאן‪ ,‬בארץ האפשרויות‬
‫המוגבלות‪.‬‬
‫כל המילים הגדולות והתיאורים היצירתיים לא‬
‫יכולים לה‪ ,‬למציאות‪ .‬זו ששמה מראה מול הפנים‬
‫שלנו‪ ,‬ומוכיחה שהמחאה היא יותר מסיסמאות‬
‫יפות ומתוחכמות‪ .‬הזיכרון הישראלי הוא כל כך‬
‫קצר‪ ,‬אבל ברגע אחד של יאוש פרטי‪ ,‬אדם ששם‬
‫קץ לחייו בליבו של ההמון‪ ,‬מזכיר לנו שהמחאה‬
‫הזו מורכבת מאנשים‪ .‬אז בחרנו לספר את‬
‫הסיפור שלהם‪ ,‬הסיפור שלנו‪ .‬מאותו רגע בלתי‬
‫נתפס דברים לא יחזרו לקדמותם‪ ,‬אם קודם לא‬
‫יכלנו‪ ,‬עכשיו בוודאי אי אפשר להתייחס למחאה‬
‫כ”נחמדה” ו”נכונה”‪.‬‬
‫אז יצאנו אל מנהיגי הקיץ הקודם שויתרו על‬
‫הקורקטיות ופתחו את הכל‪ ,‬ליווינו את התחדשות‬
‫המחאה בקיץ שהתחילה כהפנינג נחמד והפכה‬
‫ללפיד בוער‪ ,‬ביקרנו את מי שאוהלים עבורם זה‬
‫בית קבע ולא מבחירה ואת מי שגרים ברחוב שכולו‬
‫היה מאהל‪ .‬בדקנו מה קורה עם מצוקת הדיור בתל‬
‫אביב ומי שמצא פתרון בדרום הארץ‪ .‬ראינו מה‬
‫קרה למדינה‪ ,‬לציבור שחי בתוכה‪ :‬פוליטיקאים‪,‬‬
‫יוצרים‪ ,‬פעילים‪ .‬אנשים‪ .‬האם הם השתנו? האם‬
‫אנחנו השתנינו?‬
‫ומלבד שאלות ומילים‪ ,‬בחרנו להציג פרויקט‬
‫צילום יחודי ‪“ -‬רגע אחד במחאה”‪ ,‬בו תמונות‬
‫המחאה של צלמים מובילים בארץ שנתבקשו‬
‫לבחור את אותו רגע קפוא ומיוחד‪ ,‬שתפסו בעדשת‬
‫המצלמה שלהם‪ .‬תמונות שישארו הרבה אחרי‬
‫שהכל ישכח‪.‬‬
‫לסיכום שנה מרגשת ומסעירה‪ ,‬השינוי מתחיל‬
‫בנו‪.‬‬
‫‪ºº‬דנה אדוט‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫אלדד רפאלי‬
‫כשלונה כשלונם‬
‫מעין דגן בשיחות עם מנהיגי המחאה‬
‫עורכת ראשית‬
‫דנה אדוט‬
‫סגנית עורכת‬
‫ליהי שורש‬
‫מפיקים‬
‫ליאור הדס‬
‫היבה ערג’ה‬
‫עורכי משנה‬
‫יאיר כהן‬
‫לאה ליבר‬
‫שירה סולומון‬
‫אחראית תמונות‬
‫טל גנור‬
‫מנחה הקורס‬
‫רוני קובן‬
‫עורך גרפי‬
‫דניאל מרמרי‬
‫צילום שער‪:‬‬
‫שלומי יוסף‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫‪40‬‬
‫מיכל סמואל על מוזיקת מחאה ומחאת‬
‫המוזיקאים‬
‫מחאה למכירה‬
‫לאה ליבר על השינוי שחל בעולם‬
‫הפרסום בעקבות קיץ ‪2011‬‬
‫בית וגעגוע‬
‫‪10‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫מגזין סיום המסלול החד–שנתי‪,‬‬
‫בית ספר לעיתונאות "כותרת"‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬קיץ ‪ ,2012‬תשע"ב‬
‫‪36‬‬
‫צלילי המחאה‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬
‫ליהי שורש באלבום מיוחד שכולו בית‬
‫עכשיו זה אישי‬
‫‪42‬‬
‫אורי חריש ביומן מחאה המלווה מקרוב‬
‫ההפגנות המתחדשות‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫‪45‬‬
‫שידורי המהפכה חה‪-‬חה‬
‫דנה אדוט על הסאטירה בראיונות עם‬
‫רוביק רוזנטל‪ ,‬אתגר קרת‪ ,‬מולי שגב‬
‫ואבישי עברי‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫אלכס ליבק‬
‫דפנה טלמון‬
‫המחאה הצליחה‬
‫יניר גור בראיון עם ח”כ שלי יחימוביץ’‬
‫בית זה לא קוטג’‬
‫‪46‬‬
‫ילנה גורביץ’ על מחירי הדירות בתל‬
‫אביב‬
‫‪48‬‬
‫יעל שני במסע אל האנשים שבשבילם‬
‫אוהל הוא עדיין בית‬
‫‪50‬‬
‫יסמין לידסקי על הקשר בין שחרורו של‬
‫גלעד שליט והמחאה החברתית‬
‫‪52‬‬
‫שירה סולומון על הרפורמה הצפויה‬
‫במערכת בריאות הנפש בישראל‬
‫‪54‬‬
‫אוהלים אחרונים‬
‫הנביא‬
‫שירן מיקה ניימן בראיון עם הפעיל אדם‬
‫דוברז’ינסקי שניסה לתת אלטרנטיבה‬
‫למנהיגים‬
‫סוף העולם שמאלה‬
‫לירון רוזיליו במפגש עם חלוצים מודל‬
‫‪ 2012‬שמצאו פיתרון למצוקת הדיור‬
‫זה מה שנשאר‬
‫שרון וינשטיין מתחקה אחר עקבות‬
‫המחאה ובודקת האם משהו השתנה‬
‫גלעד חופשי‪ .‬ואנחנו?‬
‫תנו לחיות למחות‬
‫נילי חן‪-‬אבידן על החברים על ארבע‬
‫שגם משתוקקים לבית‬
‫הפרטה נפשית‬
‫קיבוץ ההון‬
‫טרן צ’ונוביץ על סיפור ההפרטה‬
‫המורכב של קיבוץ האון‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫זיו קורן‬
‫‪56‬‬
‫דעתה של היבה ערג’ה‬
‫אישה ערביה במחאה של יהודים‬
‫ציוצי המחאה‬
‫שירה סולומון‪ ,‬ליהי שורש ודנה אדוט‬
‫התחקו אחר הסטטוסים המעניינים ברשת‬
‫וגם זהר קופר בראיון ‪ SMS‬עם דרור פויר‬
‫‪57‬‬
‫למהפכה השחורה צריך לבנים‬
‫‪58‬‬
‫רפאל ראובן בראיון עם יהודה אלוש‪,‬‬
‫נציג הפריפריה ברוטשילד‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫‪59‬‬
‫אדי ג’רלד‬
‫טיימליין‬
‫ליאור הדס וליהי שורש נעים על ציר‬
‫הזמן של המחאה‪ ,‬מאז ועד היום‬
‫השכנים של רוטשילד‬
‫רועי שפילמן במפגש עם דיירי הרחוב‬
‫שאירחו את מחאת הקיץ הקודמת‬
‫‪60‬‬
‫‪62‬‬
‫דעתו של יאיר כהן‬
‫על מחאה ועל מילואימניקים‬
‫דעתה של מיכל פרוסט‬
‫חוגגת יום הולדת שנה למחאת הקיץ‬
‫דעתו של יחיעם קראוס‬
‫על השינוי הפנימי שבלעדיו אף מהפכה‬
‫אינה שלמה‬
‫עולם חדש (מופלא?)‬
‫דנה אדוט בסקירה על מחאות בעולם‪:‬‬
‫מאז האביב הערבי ועד היום‬
‫משמרות המהפכה‬
‫צח שאול סוגר במדור סאטירה‬
‫וטור עוקצני‬
‫[‪]3‬‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫אלדד רפאלי ‪2011‬‬
‫צילום מחאה מצריך מחשבה אחרת ושפה צילומית המשתנה ביחס לזמן‪ ,‬סוג‬
‫הפעולה והמקום בה היא מתרחשת‪.‬‬
‫תיעוד המחאה מקיץ ‪ 2011‬ועד היום הפך ברגע לערך היסטורי‪,‬לפן נוסף במורכבות‬
‫החברה הישראלית‪ .‬לפנים אחרות‪ ,‬חברתיות ולא פשוטות להבנה‪:‬‬
‫מקונספט של משפחה אחת ותומכת לחברה מפוצלת המחפשת משענת‪,‬‬
‫כשהממשלה עסוקה ביחסי הון שלטון וכח‪ ‬ולא רואה את האזרח אלא ככלי‬
‫למימון‪.‬‬
‫הפן האישי הפך לציבורי‪ ,‬השיח והאינטימיות‪ ,‬יצאו מהסלון אל הרחוב‪.‬‬
‫אנשים הקשיבו‪ ,‬לרגע היו מוכנים להיות בשקט ולשמוע על אפשרויות אחרות‪.‬‬
‫מחאה מאד בעיתית ועם זאת יחודית המאפשרת פתח לשינוי חברתי עמוק‪.‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ברוכים הבאים לקיץ‬
‫[‪]4‬‬
‫כשלונה‪ ,‬כשלונם‬
‫שיחות עם מנהיגי המחאה‬
‫שנה אחרי הקיץ הלוהט ההוא חוזרים‬
‫שלושה ממחוללי המהפכה לזירת‬
‫הפשע‪ .‬בשלושה מונולוגים כנים‪,‬‬
‫זועמים וצובטי לב הם מישירים מבט‬
‫אל הסיבות האמיתיות לכישלון‬
‫המחאה‪ .‬רגב קונטס‪ ,‬איציק שמולי‬
‫ורועי נוימן‪ ,‬כבר לא הילדים‬
‫המתוקים של רוטשילד‪ .‬עכשיו‬
‫הם מורידים את הכפפות וכבר לא‬
‫מפחדים להתלכלך ‪ /‬מעין דגן‬
‫גדים זרוקים ברישול על ספה‪ ,‬שכמויות גדולות‬
‫של אפר סיגריות מכסות חלקים נרחבים ממנה‪.‬‬
‫על הרצפה מונחת קערית אוכל של החתול‬
‫הביתי ולא רחוק ממנה‪ ,‬במטבח הקטן‪ ,‬מחכה ערימת כלים‬
‫גבוהה לשוטף ולמגעו המלטף של הסקוטש‪“ .‬בבקשה‪,‬‬
‫שב”‪ ,‬פונה אלי רגב קונטס‪ ,‬ממנהיגי המחאה החברתית‪,‬‬
‫שגר בדירה התל אביבית הזו יחד חברתו שיר נוסצקי‪ .‬אם‬
‫הייתי פסיכולוג‪ ,‬הייתי מתחיל את השיחה ביני ובין רגב‬
‫באמירה פרוידיאנית על כך שחוסר הסדר הזה בדירה‬
‫מעיד על אירוע טראומטי‪ ,‬או אולי שינוי גדול שעבר‬
‫עליו‪ ,‬ושהוא עדיין לא התגבר עליו לגמרי‪ ,‬אבל אני‬
‫נותן לרגב להעיד בפשטות על מצבו הנוכחי‪“ .‬הייתי‬
‫בנאדם שונה לחלוטין‪ .‬ההיפך הגמור מהיום”‪ ,‬הוא מודה‬
‫וחושף את המחיר הכבד שגבתה ממנו השתתפותו בהנהגת‬
‫המחאה‪“ .‬הייתי פרילנסר שיושב בבית ועובד בלילות‪ .‬לא‬
‫רואה אף אחד‪ ,‬ולא אכפת לו מכלום‪ .‬מסתגר‪ .‬גם ברחתי‬
‫מתל אביב מכל העם ישראל הזה‪ .‬והיום‪ ,‬השמנתי באיזה‬
‫שמונה קילו‪ ,‬חזרתי לעשן‪ ,‬ובנוסף לכל גם איבדתי את‬
‫המקצוע שלי כבמאי פרסומות‪ .‬אף אחד לא רוצה להעסיק‬
‫אותי”‪.‬‬
‫במלאות שנה לפרוץ אירועי המחאה החברתית‪ ,‬הלכתי‬
‫לדבר עם כמה ממנהיגיה הבולטים‪ .‬מעניין לראות את‬
‫השוני בין התנהלותה של המחאה בקיץ שעבר‪ ,‬לבין‬
‫ההתנהלות בשבועות האחרונים‪ .‬ייחודה של מחאת הקיץ‬
‫שעבר היה בהמוניותה‪ .‬היא הייתה משפחתית‪ ,‬ידידותית‬
‫למשתמש‪ ,‬ולכן שבתה את ליבו של הקונצנזוס‪ .‬בקיץ‬
‫‪ 2012‬הפכה המחאה להיות קיצונית יותר‪ ,‬אלימה לפרקים‬
‫ומעוטת משתתפים באופן יחסי‪ .‬ציבור המיינסטרים‬
‫הישראלי שמתגורר מחוץ למדינת תל אביב מתקשה‬
‫להתחבר אליה‪ .‬הוא עסוק במחאה האנטי חרדית‪ ,‬ומבקש‬
‫כעת דבר אחד פשוט‪ :‬להרגיש את השינוי בארנק‪ .‬מנהיגי‬
‫המחאה‪ ,‬שהתפצלו בינתיים למחנות שונים‪ ,‬הצליחו‬
‫אמנם בשנה שעברה להוציא מאות אלפי מפגינים זועמים‬
‫לרחובות מדי שבוע‪ ,‬אולם נכשלו בהשגת היעד המרכזי‪:‬‬
‫שינוי אמיתי בסדר היום החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬ביקשתי‬
‫לברר עימם את הסיבות לחוסר ההצלחה של המחאה‪ .‬את‬
‫הסיבות האמיתיות לכישלונה‪ ,‬כישלונם‪.‬‬
‫ב‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫קונטס וליף בפתיחת עונת ההפגנות‪ ,‬מאי ‪( 2012‬צילום‪ :‬טל גנור)‬
‫“היה לנו כוח תקשורתי בלבד”‬
‫מבחינתו של רגב‪ ,‬למחאה‬
‫מלכתחילה לא היו יומרות‬
‫לצבור כוח פוליטי ממשי‬
‫רגב קונטס הוא חלק ממה‬
‫ולהשפיע דה פקטו על המציאות‬
‫שמכונה “קבוצת רוטשילד”‪.‬‬
‫החברתית‪“ .‬אני חושב שמה‬
‫אותה קבוצה נבחרת של עשרה‬
‫שאנשים לא קלטו לגבי מחאת‬
‫אנשים שדפני ליף הזמינה לביתה האוהלים‪ ,‬זה שהיא הייתה‬
‫דרך הפייסבוק לפני שיצאה‬
‫קמפיין”‪ ,‬הוא מודה בכנות‪.‬‬
‫עם אוהל לשדרה והדליקה את‬
‫“מטרת הקמפיין הייתה ליצור‬
‫המדינה‪ ,‬על מנת שייקחו עימה‬
‫לחץ חזק על מקבלי ההחלטות‬
‫חלק במאבק שהיא מתכננת‪ .‬אחת כדי להטות את הכיוון של הזרם‪.‬‬
‫הביקורות הנוקבות ביותר על דור אנשים התבלבלו בגלל הכוח‬
‫המייסדים של המחאה החברתית הציבורי שהיה לנו פתאום‪ .‬בגלל‬
‫הייתה בדיוק על כך‪ .‬נטען‬
‫החשיפה התקשורתית האדירה‪,‬‬
‫כנגדם שמאבקם היה וירטואלי‪,‬‬
‫והביטחון העצמי שבו דיברנו‪.‬‬
‫שהם חבורת צעירים תל אביבים אף פעם לא התראיינתי לפני‬
‫מנותקים‪ ,‬שלא השכילו להבין‬
‫כן בנושאים פוליטיים‪ .‬בגלל זה‬
‫שמחאה חברתית אינה יכולה‬
‫תמיד הייתי מנסה לדבר כמו‬
‫להסתכם ב"לייק" בפייסבוק‪,‬‬
‫ששמעתי בחדשות‪ ,‬כדי לתת‬
‫או בכתבות מפרגנות בכלי‬
‫את התחושה של משהו ממלכתי‪.‬‬
‫התקשורת‪ ,‬אלא חייבת לקבל‬
‫בסופו של דבר היינו אנשים בלי‬
‫את ביטויה בפועל במציאות‬
‫כוח פוליטי”‪.‬‬
‫החברתית והפוליטית‪.‬‬
‫אני שואל אותו אם הוא לא‬
‫רגב קונטס‬
‫חושב שבגלל שימת הדגש‬
‫המופרז על הפן התקשורתי‬
‫והתעלמות מן הפן הפוליטי‬
‫המעשי‪ ,‬הם אכזבו חלקים‬
‫גדולים מהציבור הרחב שציפה‬
‫לתוצאות בשטח לאור הכוח‬
‫של ההנהגה‪“ .‬תשאל את עצמך‪:‬‬
‫'איזה כוח זה'”? הוא עונה בכעס‪.‬‬
‫“יש כוח פוליטי‪ ,‬יש כוח פיזי‬
‫ויש כוח תקשורתי‪ .‬היה לנו כוח‬
‫תקשורתי בלבד‪ .‬זה הכוח היחידי‬
‫שהצלחנו להשיג‪ ,‬ואגב זה לא‬
‫סתם‪ .‬דפני היא בוגרת החוג‬
‫לקולנוע‪ ,‬אני בוגר תקשורת‬
‫חזותית‪ ,‬פרסומאי וכותב בעיתון‪,‬‬
‫שיר היא עיתונאית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫אנחנו יודעים לספר סיפור‪,‬‬
‫להשתמש בתקשורת‪ ,‬לעשות‬
‫מניפולציות ולהשתמש ברשתות‬
‫החברתיות”‪.‬‬
‫במהלך השיחה בינינו אני‬
‫מבחין בספר שמונח על השולחן‪,‬‬
‫בצמוד למאפרה שרגב מקפיד‬
‫סותמים את האף‪ ,‬נכנסים לפוליטיקה‬
‫[‪]5‬‬
‫"הייתי פרילנסר‬
‫שיושב בבית‬
‫ועובד בלילות‪.‬‬
‫לא רואה אף‬
‫אחד‪ ,‬ולא אכפת‬
‫לו מכלום‪ .‬מאז‬
‫השמנתי באיזה‬
‫שמונה קילו‪,‬‬
‫חזרתי לעשן‪,‬‬
‫ובנוסף לכל‬
‫גם איבדתי‬
‫את המקצוע‬
‫שלי כבמאי‬
‫פרסומות‪ .‬אף‬
‫אחד לא רוצה‬
‫להעסיק אותי”‬
‫למלא בתדירות של סיגריה כל‬
‫שחבר להנהגה בשלב מאוחר‬
‫כמה דקות‪“ .‬צופן הישראליות‪-‬‬
‫יחסית והשוני בינו לבין שאר‬
‫עשרת הדיברות של שנות‬
‫החברים היה ברור לכל כבר למן‬
‫האלפיים” מאת גד יאיר‪ .‬קשה‬
‫ההתחלה‪ .‬אולם כעת מסתבר‬
‫שלא להרהר כמה רחוק רגב‬
‫שלא רק בשמולי נאלצו חברי‬
‫מפענוח הצופן הזה‪ .‬עד כמה‬
‫ההנהגה להיאבק‪ .‬מאבקי האגו‬
‫רחוק הקו האידיאולוגי הרדיקלי‬
‫והתחרות הסמויה בין חברי‬
‫שהוא דגל ועודנו דוגל בו כנגד‬
‫ההנהגה על הבכורה כללו גם‬
‫הממסד‪ ,‬מן העמדות בהן מחזיק‬
‫את החברים הותיקים יותר‪ .‬רגב‬
‫רוב הזרם המרכזי של הציבור‬
‫חושף כי ככל שהתקדמה המחאה‬
‫הישראלי‪ ,‬הקבוצה החברתית‬
‫ותפסה תאוצה‪ ,‬סתיו שפיר‪,‬‬
‫בעלת ההשפעה הציבורית‬
‫הבחורה הג’ינג’ית האנרגטית‬
‫הגדולה ביותר‪“ .‬אני עדיין בדעה‬
‫שהייתה חברה בכירה בהנהגה‪,‬‬
‫הזאת שלא הייתה צריכה להיות‬
‫התגלתה כבעלת אספירציות‬
‫כל הידברות עם הממשלה‪.‬‬
‫פוליטיות‪“ .‬היא הייתה חולת‬
‫אין לראש הממשלה מה להגיד‬
‫מצלמות‪ .‬רצה לכל מצלמה‬
‫לנו שהוא לא יכול להגיד לכל‬
‫אפשרית‪ .‬היא נורא עבדה‬
‫העם”‪ ,‬הוא טוען בלהט‪.‬‬
‫בלבנות את עצמה פרסונאלית‪,‬‬
‫רגב חושף שראש הממשלה‬
‫בתחרות סמויה כל הזמן בינה‬
‫נתניהו הציע מיוזמתו להיפגש‬
‫לבין דפני‪ ,‬שהיא ראתה אותה‬
‫איתם על מנת לנסות ולגבש‬
‫כאיום עליה”‪ ,‬טוען רגב‪ .‬הוא‬
‫פתרונות קונקרטיים למצוקות‬
‫מוסיף כי “זה הגיע לשיא לפני‬
‫שהעלו‪ ,‬אך הם סירבו‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫הפגנת המיליון‪ .‬סתיו ארגנה‬
‫“ראש הממשלה ניסה להיפגש‬
‫שהיא ודפני יכתבו טור ב‪7’-‬‬
‫איתי ועם דפני‪ .‬הוא שלח אלינו‬
‫ימים’‪ .‬בתמונה שהופיעה שם‬
‫שליח ואני מצטט‪‘ :‬בניין ללא‬
‫דפני שכבה על הרצפה וסתיו‬
‫חלונות‪ ,‬ביד אליהו ב‪ 12-‬בלילה‪,‬‬
‫עמדה מעליה‪ .‬אנחנו הרגשנו לא‬
‫אפילו עד ‪ 5‬בבוקר אם צריך’‪.‬‬
‫נוח פתאום שיש לנו פרילנסרית‬
‫זה כביכול נעשה כדי לא להביך‬
‫בפנים שעובדת בשביל עצמה”‪.‬‬
‫אותנו‪ ,‬וכדי לא להראות שאנחנו‬
‫נראה שסוגיית היחסים עם‬
‫מדברים איתו‪ .‬דפני התלבטה ואני‬
‫סתיו והתחושה שהיא תפקדה‬
‫אמרתי שבשום פנים ואופן לא‪ .‬כי‬
‫ממש כגיס חמישי בתוך ההנהגה‪,‬‬
‫אוטומטית אתה פוגש מישהו כזה‬
‫מציקה מאוד לרגב גם היום‪,‬‬
‫ונהיה פישר קטן שנפגש עם ראש‬
‫שנה אחרי‪ .‬אני מנסה לברר איתו‬
‫הממשלה‪ .‬אמרתי שהוא ידרוס‬
‫אם ההתנהלות שלה פגעה בהם‪,‬‬
‫אותנו ויטביע אותנו במספרים‪.‬‬
‫הרי הם התפצלו מאז והקימו‬
‫אנחנו נגמגם‪ ,‬נצא מוחלשים והוא‬
‫תנועות חברתיות שונות‪“ .‬זה‬
‫ייצא חזק”‪.‬‬
‫קודם כל פגע בנו אישית”‪ ,‬הוא‬
‫הקו הקיצוני שנקטו בו רגב‬
‫אומר‪ .‬לדבריו‪“ ,‬לקח לנו הרבה‬
‫ושאר חבריו להנהגה בכל הקשור‬
‫זמן להבין שהיא גייסה כסף‬
‫ליחס לפוליטיקאים‪ ,‬עומת‬
‫מהקרן החדשה‪ ,‬אחרי שהכחשנו‬
‫בשלב מסוים עם קו פרגמטי‬
‫והכחשנו‪ .‬זה הציג אותנו באור‬
‫ומתון יותר‪ .‬הוביל אותו יו”ר‬
‫ממש רע”‪.‬‬
‫התאחדות הסטודנטים‪ ,‬איציק‬
‫גם בקיץ הנוכחי עושה רגב‬
‫שמולי‪ ,‬שהצטרף להנהגת‬
‫מאמץ גדול לבדל את המחאה‬
‫המחאה כשבועיים לאחר תחילת‬
‫מכל גוון מפלגתי‪ .‬לכן‪ ,‬חלק גדול‬
‫הפעילות‪ .‬רגב לא מסתיר את‬
‫אותנו במקומות שלא היה צריך‬
‫מן הביקורת שלו על סתיו נוגעת‬
‫חוסר שביעות רצונו מדרך‬
‫למתן”‪.‬‬
‫לשאיפות הפוליטיות שלה‪ ,‬שאת‬
‫התנהלותו של שמולי‪“ .‬איש‬
‫“אני אתן את הדוגמא הכי‬
‫העדות להן ניתן לקבל מדרך‬
‫מאוד ציני”‪ ,‬הוא מעיד עליו‪.‬‬
‫קלאסית שזה לשיר את התקווה‬
‫התנהלותה בחודשים שקדמו‬
‫“הוא היחיד שכבר בא למחאה‬
‫בסוף העצרות”‪ ,‬הוא ממשיך‪.‬‬
‫להקמת ממשלת האחדות בחודש‬
‫עם כובע פוליטי‪ ,‬וזה פגע בנו‬
‫“באחת ההפגנות עלה רעיון לשיר מאי האחרון‪ ,‬כשעוד היה קיים‬
‫מפני שאנחנו כאזרחים לא היינו את ה”תקווה”‪ ,‬שזה משהו שלא‬
‫ריח של בחירות באוויר‪ .‬לטענתו‬
‫מחויבים לאיש”‪.‬‬
‫עשינו קודם‪ .‬אבל סתיו (שפיר‪,‬‬
‫זוהי דוגמא מייצגת להתנהלות‬
‫לטענתו של רגב‪ ,‬פעילותו‬
‫מ‪.‬ד) התעקשה מאוד לא לשיר‬
‫האגואיסטית של סתיו‪ ,‬שגרמה‬
‫של שמולי בהנהגת המחאה‬
‫את התקווה כי זה פוגע בערבים‬
‫לפגיעה אנושה במאבק הכללי‬
‫הקהתה באופן משמעותי מהכוח‬
‫ושמולי עשה מזה קרדום לחפור‬
‫עוד בקיץ שעבר‪ .‬לדבריו‪“ ,‬יצא‬
‫הפוטנציאלי שלה‪ ,‬והיוותה סיבה בו‪ .‬הוא יצא לכל העיתונים‬
‫המרצע מן השק‪ ,‬כשלפני שהיו‬
‫מרכזית להיחלשותם של ההנהגה ואמר ש’הם לא רוצים לשיר‬
‫אמורות להיות בחירות היא‬
‫ושל המאבק‪“ .‬מראש היו מקומות את התקווה’‪ .‬הוא ניסה כל הזמן‬
‫הצטרפה למפלגת העבודה‬
‫שבהם הוא לא רצה להגיד את כל לרכוב עלינו מצד אחד‪ ,‬ולבדל‬
‫וחתמה עם שלי יחימוביץ’‪.‬‬
‫האמת מתוך שיקולים פוליטיים”‪ ,‬אותנו מצד שני‪ .‬למעשה כל הזמן אלמלא היו נעצרות הבחירות‬
‫הוא מספר‪“ .‬למשל‪‘ :‬אני לא יכול הזה נאלצנו להיאבק גם בו”‪.‬‬
‫היינו מקבלים פחות משנה אחרי‬
‫להיכנס בטרכטנברג כי זה יפגע‬
‫החיכוכים האידיאולוגיים‬
‫מחאת האוהלים את אחת מיוזמות‬
‫ביכולת שלי להיתפס כלגיטימי והאישיים עם שמולי נשמעים‬
‫המחאה מתחבקת עם כל האנשים‬
‫אם אני ארצה להצטרף למפלגה‬
‫מובנים‪ .‬הרי שמולי‪ ,‬נציג‬
‫שיצאנו נגדם לא פחות משיצאנו‬
‫של יאיר לפיד’‪ .‬הוא כל פעם מיתן המיינסטרים‪ ,‬היה נטע זר‬
‫נגד ראש הממשלה”‪.‬‬
‫“סתיו הייתה‬
‫חולת מצלמות‪.‬‬
‫רצה לכל‬
‫מצלמה‬
‫אפשרית‪.‬‬
‫היא נורא‬
‫עבדה בלבנות‬
‫את עצמה‬
‫פרסונאלית‪,‬‬
‫במין תחרות‬
‫סמויה כל הזמן‬
‫בינה לבין דפני”‬
‫“עם כל ההערכה‬
‫למה שעשינו‪,‬‬
‫אנחנו ילדים”‬
‫רועי נוימן‬
‫“דנה ברגר שרה בעצרת השנייה את‬
‫‪.Talking About a Revolution‬‬
‫נלחמתי על זה שהיא תופיע‪ .‬זה היה‬
‫פטיש שלי מגיל ‪ .”14‬כך‪ ,‬בפשטות‬
‫ובתום נערי משהו‪ ,‬מתאר רועי נוימן את‬
‫רגע השיא הפרטי שלו‪ ,‬במחאה בקיץ‬
‫שעבר‪.‬‬
‫נוימן גם הוא חלק מדור המייסדים‬
‫שהתכנס באותו ערב דרמטי בסלון ביתה‬
‫של דפני ליף‪ .‬הוא הגיע ללא רקע קודם‬
‫משמעותי בעבודה פוליטית או חברתית‪.‬‬
‫“לא עשיתי שום דבר מגיל ‪ 17‬שקשור‬
‫לפוליטיקה או משהו כזה‪ .‬זה היה הכי‬
‫רחוק ממני”‪ ,‬הוא מודה‪ .‬גם לפגישה‬
‫אצל דפני הוא לא הגיע משום שהחיידק‬
‫הפוליטי בער בעצמותיו‪ .‬הוא היה אז‬
‫סטודנט לפרסום‪ ,‬שקיבל מהמרצה שלו‬
‫משימה להכניס את שמו לאחד ממדורי‬
‫סוף השבוע בעיתון‪ .‬חבר משותף לו‬
‫ולדפני‪ ,‬שהיה רגיל לבכיינות שלו‬
‫בנוגע לגובה שכר הדירה בתל אביב‪,‬‬
‫קישר ביניהם‪ .‬רועי שלח לה הודעה‬
‫בפייסבוק‪ ,‬והיא הזמינה אותו לפגישה‬
‫המדוברת בביתה‪ .‬מאותו היום השתנו‬
‫חייו לחלוטין והוא החל‪ ,‬לראשונה בחייו‪,‬‬
‫לקחת חלק אקטיבי בפעילות פוליטית‬
‫ממשית‪.‬‬
‫עדותו בנוגע להתנהלות הנהגת‬
‫המחאה בצעדיה הראשונים‪ ,‬בסלון ביתה‬
‫של ליף‪ ,‬מספקת הצצה נדירה אל הכאוס‬
‫הגדול שהתרחש שם‪ .‬מדבריו ניתן‬
‫ללמוד רבות על המקריות שבה קרו‬
‫הדברים‪ ,‬על חוסר הניסיון והיעדר היד‬
‫המכוונת‪ ,‬ואולי יותר מהכול על היעדר‬
‫המכנה המשותף הבסיסי בין השותפים‬
‫להנהגה‪ .‬לדבריו‪“ ,‬זה היה רנדומאלי‬
‫בצורה מזעזעת‪ .‬כל אחד דיבר חמש‪-‬‬
‫שש דקות על כמה באסה לו לשכור‬
‫דירה בתל אביב ואיכשהו זה התארך‬
‫לשעתיים וחצי‪ .‬בסוף אמרנו 'סבבה‪,‬‬
‫הולכים ושמים אוהל'”‪" .‬ללא שום‬
‫קונספט"? אני שואל‪“ .‬זה היה ספונטאני‬
‫לגמרי כשכל אחד בא מהסיבה שלו‬
‫ומכיוון מאוד שונה”‪ ,‬הוא משחזר‪ .‬הוא‬
‫מוסיף ומדגיש כי “יש עכשיו במחאה‬
‫המון קבוצות שמתחברות על בסיס‬
‫כלשהוא‪ .‬לנו לא היה שום דבר משותף”‪.‬‬
‫ככל ששיחתנו מתקדמת מתברר‬
‫כי הארעיות שאפיינה את הימים‬
‫הראשונים של המאבק תפסה חלק‬
‫מרכזי גם בחלקים מתקדמים יותר‬
‫שלו‪ .‬בשלב מסוים החלו לעלות טענות‬
‫כנגד חברי ההנהגה על כך שלקח להם‬
‫זמן רב לנסח אג’נדה ממוקדת‪ .‬החברים‬
‫הקשיבו אומנם לעצות המומחים וניסו‬
‫למקד את הדיון סביב עניין יוקר המחיה‪,‬‬
‫אולם מדבריו של רועי מתברר כי לא‬
‫עמדה מאחורי הכוונה הזו השקפת עולם‬
‫סדורה‪“ .‬לא היה מאחורי זה איזושהי‬
‫מחשבה אסטרטגית גדולה”‪ ,‬הוא מודה‬
‫בכנות מפתיעה‪ ,‬לוקח עוד לגימה קטנה‬
‫מהאספרסו שמונח על השולחן‪ ,‬וממשיך‪.‬‬
‫“זה לא היה מבחירה‪ ,‬זה היה תהליך‬
‫שקרה‪ .‬ניסינו להציף בעיה והיה תהליך‬
‫עד שזה גדל‪ ,‬וזה כבר הפך להיות‬
‫המאבק החברתי‪ .‬עד היום הייעוד שלנו‬
‫הוא לא לבוא ולהגיד מה הפתרונות‪.‬‬
‫אנחנו צריכים להגיד מה הבעיות‪,‬‬
‫והממשלה צריכה לפתור אותן‪ .‬ככה זה‬
‫אמור להיות בכל מדינה”‪.‬‬
‫נוימן שימש לאורך כל תקופת‬
‫המחאה‪ ,‬עד שהתפרקה‪ ,‬כדובר ואחראי‬
‫על היחסים עם התקשורת‪ ,‬עבד בשיתוף‬
‫פעולה הדוק יחד עם רגב‪ ,‬שהיה אמון‬
‫“זה היה רנדומאלי‬
‫בצורה מזעזעת‪.‬‬
‫כל אחד דיבר‬
‫חמש‪-‬שש דקות‬
‫על כמה באסה לו‬
‫לשכור דירה בתל‬
‫אביב ואיכשהו זה‬
‫התארך לשעתיים‬
‫וחצי‪ .‬בסוף‪ ,‬אמרנו‬
‫סבבה‪ ,‬הולכים‬
‫ושמים אוהל”‬
‫כאמור על הצד הקריאייטיבי והפרסומי‪.‬‬
‫שלא במפתיע‪ ,‬הוא ממשיך את הקו‬
‫התקיף של רגב נגד הפוליטיקאים‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬הוא עבד סביב השעון לדאוג‬
‫שהמחאה לא תקבל גוון פוליטי‪-‬‬
‫מפלגתי‪ .‬הסיבה לכך‪ ,‬לדבריו‪ ,‬היא‬
‫כי “זה היה מוציא מזה את כל העוקץ‬
‫ומכניס את זה למין משחק של זה מחפש‬
‫מנדטים מפה וזה משם‪ ,‬והכול היה‬
‫מתמוסס”‪.‬‬
‫אתה לא חושב שזה היה יכול למנף‬
‫אותה למחוזות מעשיים יותר‪ ,‬שיובילו‬
‫לשינוי אמיתי בסדרי העדיפויות‪,‬‬
‫אני מקשה עליו‪“ .‬אנחנו כקבוצה של‬
‫אנשים‪ ,‬במיוחד אלה שהיו אצל דפני‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫הון‪ ,‬שלטון‪ ,‬עולם תחתון‬
‫[‪]6‬‬
‫“לא היה‬
‫מקום‬
‫לחיבור”‬
‫איציק שמולי‬
‫רועי נוימן‪ .‬הגיע לפגישה אצל דפני במקרה (צילום‪ :‬דפנה טלמון)‬
‫בסלון‪ ,‬אף אחד לא רואה את עצמו‬
‫כפוליטיקאי או מגדיר את עצמו ככזה‪,‬‬
‫בטח לא באותה תקופה”‪ ,‬הוא מדגיש‪.‬‬
‫“כל העיסוק המפלגתי ולריב עם חברי‬
‫כנסת‪ ,‬זה הגעיל אותנו‪ .‬אם היינו נכנסים‬
‫למשחק הזה היינו הופכים להיות כלי‬
‫בתוך שלוש שניות‪ .‬עם כל ההערכה שלי‬
‫למה שעשינו‪ ,‬אנחנו ילדים‪ .‬אין לנו את‬
‫השפשוף והתחכום הזה להתחיל לשחק‬
‫משחקים פוליטיים‪ ,‬וזה גם לא התפקיד‬
‫שלנו כמחאה וכאנשים שמעלים דברים‬
‫לסדר היום”‪.‬‬
‫התיעוב שמפגין נוימן כלפי‬
‫הפוליטיקאים‪ ,‬מוביל אותנו לדיון על‬
‫יריב משותף לו‪ ,‬לרגב ולשאר חברי‬
‫ההנהגה‪ :‬יו”ר התאחדות הסטודנטים‪,‬‬
‫איציק שמולי‪ .‬על סתיו שפיר הוא‬
‫אומנם דואג לא לדבר‪ ,‬אולם על שמולי‪,‬‬
‫שהגיע להנהגה מבחוץ‪ ,‬אין לו בעיה‬
‫להוציא קיטור‪“ .‬הסטודנטים זה גוף‬
‫סקטוריאלי שיותר חשוב לו לדאוג‬
‫לצרכים שלו”‪ ,‬הוא תוקף‪“ .‬עומד בראשו‬
‫איש מבורך‪ ,‬אבל עם אספירציות‬
‫פוליטיות די ברורות‪ .‬הוא רצה להביא‬
‫הישגים קטנים‪ ,‬אנחנו רצינו הכול או‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫כלום‪ .‬משם התחילו הבעיות”‪.‬‬
‫אבל בכתבות שליוו את כניסתו‬
‫להנהגת המחאה‪ ,‬הוא הוצג ממש כאביר‬
‫על הסוס הלבן שיצעיד את המחאה‬
‫קדימה‪ ,‬אני אומר‪“ .‬לא אביר ולא סוס‬
‫ולא לבן”‪ ,‬נוימן מגיב בביטול‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מעקם את פיו בצורה שאינה משתמעת‬
‫לשתי פנים‪“ .‬הוא מאוד עזר‪ ,‬והיו רגעים‬
‫שהוא רצה שנתפשר על דברים‪ ,‬אבל על‬
‫הדברים החשובים אף פעם לא חשבנו‬
‫להתפשר”‪.‬‬
‫נוימן ממשיך לקחת חלק פעיל‬
‫במחאה‪ .‬לאור ההתנסות הראשונית‬
‫שלו בפעילות מחאתית ממשית בקיץ‬
‫שעבר‪ ,‬הוא הרבה יותר מודע היום לגבי‬
‫מה שהדבר דורש‪ .‬לקראת סיום השיחה‬
‫בינינו אני מבקש ממנו לחלוק עימי‬
‫משהו טוב אחד שהוא חושב שעשה‬
‫במהלך כל תקופת המחאה‪ ,‬ושהוא תופס‬
‫אותו כחשוב‪ .‬תשובתו מסגירה משהו מן‬
‫התחושות הקשות שליוו אותו אז‪ ,‬בשיאה‬
‫של המחאה‪ ,‬ואולי אפילו עד היום‪“ .‬דבר‬
‫טוב זה היה שהחזקתי מעמד”‪ ,‬הוא מודה‪,‬‬
‫ונושם עמוק‪“ .‬להתפרק שם זה היה הדבר‬
‫הכי קל בעולם”‪.‬‬
‫התרגלנו לראות את יו”ר אגודת‬
‫הסטודנטים‪ ,‬ואחד ממנהיגי המחאה של‬
‫שנה שעברה‪ ,‬איציק שמולי‪ ,‬עומד על‬
‫הבמה ונואם בטון משכנע וסמכותי‪ ,‬אך‬
‫רק מעטים יודעים מה התחולל בנפשו‬
‫של האיש שנראה לעיתים כאילו תוכנת‬
‫למלא את תפקיד המבוגר האחראי‪.‬‬
‫מסתבר שכמו כולנו‪ ,‬גם הוא נשבר‬
‫לעיתים‪ ,‬מתעייף מלתחזק את התדמית‬
‫הכול כך מחייבת‪ .‬גם הוא זקוק לחיזוקים‬
‫רגשיים על מנת להמשיך ולפעול‪.‬‬
‫“סיימתי לנאום”‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬כמעט‬
‫לוחש‪ ,‬על רגע אישי מאוד בסיומה‬
‫של אחת ההפגנות בשיאה של המחאה‪,‬‬
‫“ואני רואה את אבא שלי‪ ,‬מפלס את‬
‫דרכו לכיוון הבמה בין כל ההמונים‪.‬‬
‫הוא בא לבמה‪ ,‬תופס אותי ביד‪ ,‬ואומר‬
‫לי‪‘ :‬תקשיב לי טוב‪ .‬אמרו עכשיו ברדיו‬
‫שהגיעו היום ‪ 300‬אלף איש‪ ,‬ואני רוצה‬
‫שתזכור שרק שניים באו בגלל העיניים‬
‫היפות שלך‪ ,‬שזה אני ואמא שלך‪ .‬כל‬
‫השאר באו רק בגלל הרעיונות’‪ .‬זה‬
‫משפט שנורא שמר עלי בכל התקופה‪.‬‬
‫אתה לא יכול להתבלבל”‪.‬‬
‫אנחנו יושבים בסלון דירת השיכון שלו‬
‫בלוד‪ .‬הוא מתגורר בעיר מוכת הבעיות‬
‫הזו‪ ,‬חצי שנה ומוביל פרויקט מיוחד‬
‫במסגרתו סטודנטים נכנסים להתגורר‬
‫בשכונות חלשות בעיר‪ ,‬ומבצעים‬
‫בהן פעילויות חברתיות‪“ .‬כשעברתי‬
‫לפה לא היה סטודנט אחד‪ ,‬והיום יש‬
‫כבר חמישים”‪ ,‬הוא מתגאה‪ .‬בשבועות‬
‫האחרונים עלה הפרויקט לכותרות לאו‬
‫דווקא באור מחמיא‪ ,‬כשכלי התקשורת‬
‫החלו לפרסם טענות לפיהן שמולי‬
‫עוסק בגיוס תרומות מטייקונים‪ ,‬כמו‬
‫דנקנר‪ ,‬ומבעלי הון נוספים לצורך מימון‬
‫הפרויקט‪ .‬כשאני מנסה לברר את הנושא‬
‫מולו‪ ,‬הוא מסרב להגיב ישירות לדברים‬
‫ומפנה אותי להתייחסות שלו בדף‬
‫הפייסבוק‪.‬‬
‫ואולם לא רק פרסומים בנוגע‬
‫לשותפויות עם אנשי עסקים סובבים‬
‫סביב שמולי‪ .‬גם בזמן המחאה בקיץ‬
‫שעבר‪ ,‬וגם לכל אורך השנה האחרונה‪,‬‬
‫עולים רמזים בתקשורת לכך ששמולי‬
‫מכוון לתפקיד פוליטי בכיר יותר מיו”ר‬
‫התאחדות הסטודנטים‪ .‬הספר שניצב‬
‫בגאון על השולחן לידינו‪“ ,‬נקודות‬
‫הכרעה” שמו‪ ,‬אותו כתב נשיא ארצות‬
‫הברית לשעבר‪ ,‬גו’רג’ וו‪ .‬בוש‪ ,‬מעיד‬
‫אולי יותר מכל על שמולי‪ ,‬ועל מקורות‬
‫מחזיק בדגל ישראל‪ :‬יו"ר אגודת הסטודנטים‪,‬‬
‫השראתו‪ .‬לאור פעילותו כאן בלוד‪ ,‬ובטח‬
‫במחאה בקיץ שעבר‪ ,‬אין ספק שהוא‬
‫מבקש למתג את עצמו בתור מנהיג‬
‫חברתי‪ .‬אתה רואה את עצמך נכנס לסבך‬
‫של המערכת הפוליטית‪ ,‬אני שואל אותו‪.‬‬
‫“אני לא יודע”‪ ,‬הוא עונה ונאנח עמוקות‪,‬‬
‫“זו שאלה אישית‪ ,‬שיש לה מחיר מאוד‬
‫כבד‪ ,‬ובניגוד לכל השטויות והפרסומים‪,‬‬
‫לא הייתי כל כך קרוב להיכנס למערכת‬
‫הפוליטית כמו שאנשים חושבים‪ .‬בסוף‬
‫ההתלבטות האמיתית היא בשאלה איפה‬
‫טווח ההשפעה יהיה גדול יותר‪ ,‬ואיפה‬
‫תוכל לממש את העקרונות שאתה‬
‫מאמין בהם‪ .‬יש אנשים טובים במערכת‬
‫הפוליטית‪ ,‬אבל לא תמיד הם מצליחים‬
‫לממש את האני מאמין שלהם”‪.‬‬
‫הפלרטוט המתמיד שלו עם הפוליטיקה‬
‫בא לידי ביטוי גם בקו האידיאולוגי בו‬
‫נקט במחאה בקיץ שעבר‪ ,‬שעמד כאמור‬
‫בניגוד לקו הקיצוני יותר שנקטה קבוצת‬
‫רוטשילד‪“ .‬הסטודנטים באו בגישה‬
‫יותר ממלכתית‪ ,‬יותר תכליתית ויותר‬
‫חותרת לתוצאה”‪ ,‬הוא מבהיר בצורה חד‬
‫משמעית את עמדתו‪“ .‬אנחנו כל הזמן‬
‫אמרנו שאנחנו חייבים לעשות מחאה‬
‫מאוד עוצמתית ברחוב‪ ,‬אבל גם לדעת‬
‫לשלב את זה עם איזשהו סוג של דיאלוג‬
‫ושיח עם המערכת הפוליטית‪ .‬אתה לא‬
‫יכול רק להתקדם באפיק של מחאה‪ ,‬כי‬
‫מנהיג מוצא פיתרון‪ ,‬פוליטיקאי מוצא אשמים‬
‫[‪]7‬‬
‫"הסטודנטים‬
‫הפכו את‬
‫המאבק‬
‫ממקומי‬
‫לארצי"‬
‫תגובת התאחדות‬
‫הסטודנטים הארצית‬
‫בשם יו”ר ההתאחדות‬
‫איציק שמולי לטענות‬
‫רגב קונטס‪:‬‬
‫איציק שמולי (במרכז)‬
‫“הסטודנטים זה‬
‫גוף סקטוריאלי‬
‫שיותר חשוב לו‬
‫לדאוג לצרכים‬
‫שלו‪ .‬עומד בראשו‬
‫איש מבורך‪ ,‬אבל‬
‫עם אספירציות‬
‫פוליטיות די‬
‫ברורות”‬
‫(צילום‪ :‬התאחדות הסטודנטים הארצית)‬
‫“הם אמרו‪‘ :‬אנחנו‬
‫לא מוכנים לדבר על‬
‫מטרות’‪‘ ,‬לא מוכנים‬
‫לדבר בכלל על שיח‬
‫פוליטי’‪ .‬תסתכל מה‬
‫עשו לפוליטיקאים‬
‫שהגיעו לשדרה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לא היה בכלל‬
‫מקום לחיבור”‬
‫שמולי‪ ,‬שהצטרף לאחרונה למחאת‬
‫“הפראיירים”‪ ,‬גם המחאה החברתית‬
‫צריכה כמובן להימשך‪ ,‬אך היא חייבת‬
‫לשאת אופי ממלכתי ומפויס יותר‪.‬‬
‫כשחושבים על הממלכתיות‪ ,‬שעליה‬
‫הוא מרבה לדבר‪ ,‬יחד עם דמותו השונה‬
‫כל כך מזו של אנשי קבוצת רוטשילד‪,‬‬
‫נוצר קושי להאמין ששני הצדדים היו‬
‫שייכים בעבר הלא רחוק להנהגתה‬
‫של אותה קבוצה חברתית‪ .‬כשמצרפים‬
‫לתמונה גם את מערכת היחסים המורכבת‬
‫של חלק מחברי הקבוצה עם סתיו שפיר‪,‬‬
‫עולה השאלה האם למחאה היה בכלל‬
‫סיכוי להצליח‪ .‬האם היא לא נידונה‬
‫לכישלון כבר מן השלבים הראשונים‬
‫בסוף אתה תגיע למבוי סתום‪ ,‬דרך ללא לדבר על מטרות’‪‘ ,‬לא מוכנים לדבר‬
‫לקיומה בשל המאבקים המרים בין‬
‫מוצא‪ .‬לכן אתה חייב לדעת לקחת את‬
‫בכלל על שיח פוליטי’‪ .‬תסתכל מה עשו חברי ההנהגה‪ ,‬והשונות המובנית באופי‬
‫האנרגיה הזאת ולתרגם אותה בסופו של לפוליטיקאים שהגיעו לשדרה‪ .‬לכן‪ ,‬לא ובהשקפות העולם‪ .‬הרהור בסוגיה מחזק‬
‫דבר להישגים בתוך המערכת הפוליטית‪ .‬היה בכלל מקום לחיבור”‪.‬‬
‫את ההכרה כי יותר מהכול‪ ,‬הקלישאה‬
‫על הגישה הזאת‪ ,‬הבסיסית‪ ,‬היינו מאוד‬
‫חוסר החיבור עליו מדבר שמולי‬
‫העתיקה שאומרת ש’הכול אישי’‪ ,‬מתארת‬
‫חלוקים”‪.‬‬
‫התעצם בתקופה האחרונה במהלך‬
‫בצורה הטובה ביותר את הסיבה האמיתית‬
‫הוא לוקח הפסקה של חצי דקה‪ ,‬חושב הניסיונות האלימים של חלק מהמפגינים לכישלון המחאה‪ .‬נראה כי הנהגת המחאה‬
‫אולי על ניסוח מדויק‪ ,‬ממלכתי וממשיך‪ :‬לחדש את המחאה ולהחזירה לראש‬
‫הייתה‪ ,‬ועודנה‪ ,‬מורכבת מאוסף של‬
‫“שיתוף הפעולה עם קבוצת רוטשילד‬
‫סדר היום הציבורי‪“ .‬אלימות היא‬
‫פרטים מנותקים‪ ,‬אשר לאף אחד מהם לא‬
‫היה בעיקר במישור הטקטי‪ ,‬כי הם לא‬
‫קו אדום מבחינתי‪ .‬אני מאוד מקווה‬
‫היה‪ ,‬ולא יהיה כנראה‪ ,‬הרצון או היכולת‬
‫כל כך רצו לקחת אותו למקומות אחרים‪ .‬שהאירועים היו מקריים וחד פעמיים”‪,‬‬
‫להכיל את האחר‪“ .‬לכל אחד במחאה”‪,‬‬
‫הקבוצה הייתה בהתחלה במקום שהיא‬
‫הוא מבהיר‪“ .‬המשטרה אומנם התנהגה‬
‫מודה שמולי‪“ ,‬יש את הפריזמה שלו ואת‬
‫לא רצתה אפילו להגיד שיש מטרות‬
‫בברוטאליות מופרזת‪ ,‬אבל מאבק אלים הסיפור שלו בתוכה”‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫למאבק‪ .‬הם אמרו‪‘ :‬אנחנו לא מוכנים‬
‫עלול לפגוע בלגיטימיות שלה”‪ .‬לדברי‬
‫“בניגוד‪ ‬לבמאי‪ ‬קונטס‬
‫העוסק במסע יחסי ציבור‬
‫לקידום סרטו האישי‪ ,‬התאחדות‬
‫הסטודנטים הארצית בראשותו‬
‫של איציק שמולי עשתה‬
‫וממשיכה לעשות למען החברה‬
‫הישראלית כולה‪ .‬לראייה‪,‬‬
‫הפגנות הסטודנטים המשרתים‬
‫במילואים שהתקיימו רק‬
‫בשבוע האחרון כמו גם‬
‫המהפכה החברתית שמובילים‬
‫הסטודנטים בעיר לוד‪.‬‬
‫הבמאי כנראה מנסה לשכתב‬
‫את סיפור המאבק מחדש‬
‫והעובדות אינן מפריעות‬
‫לדמיונו הפרוע‪ .‬אנו מציעים‬
‫לקוראים לקחת בעירבון מוגבל‬
‫את אמירותיו המופרכות של‬
‫מי שכינה את אנשי הביטחון‬
‫“קאפו”‪ .‬הוא וחבריו התנגדו‬
‫לדגל ישראל ולהמנון המדינה‬
‫בכל הפגנה ודואג לשנות את‬
‫עמדותיו ללא הרף‪ .‬קונטס‬
‫שכח שהסטודנטים הם שהפכו‬
‫את המאבק ממחאה מקומית‬
‫על דיור בשדרות רוטשילד‬
‫למאבק ארצי למען צדק‬
‫חברתי‪ .‬הסטודנטים אינם‬
‫צריכים שיעור על הובלת‬
‫מאבקים חברתיים במיוחד‬
‫לאחר מסיבת העיתונאים‬
‫ההזויה בה הציע לנהל דיאלוג‬
‫עם ראש הממשלה תחת‬
‫מצלמות ובוודאי שלא הרגישו‬
‫צורך להיוועץ בו ובחבריו כדי‬
‫לדחות את הצעתו של ראש‬
‫הממשלה לסטודנטים בציפייה‬
‫שינטשו את המאבק‪.‬‬
‫אנו נשמח להזמין את הבמאי‬
‫להכין את הסרט הבא שלו על‬
‫המהלך החברתי שמובילים‬
‫הסטודנטים בלוד‪ ,‬ומבקשים‬
‫שהפעם הזו ינסה להבחין‬
‫בצורה חדה יותר בין הדמיון‬
‫ובין המציאות‪”.‬‬
‫עד לסגירת הגליון לא‬
‫התקבלה תגובתה של סתיו‬
‫שפיר‪.‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫זהירות‪ ,‬יש לו אוהל‬
‫[‪]8‬‬
‫ניסיון הקמת המאהל ‪21.6.2012‬‬
‫בית‬
‫וגעגוע‬
‫הכל התחיל בסלון דירה שכורה‬
‫בתל אביב‪ .‬שנה אחרי‪ ,‬הלכנו לבדוק‬
‫מה השתנה אצל מנהיגי המחאה‬
‫‪ /‬כתבה וצילמה ליהי שורש‬
‫שהייתי ילדה‪ ,‬למילה בית‪ ,‬לא הייתה משמעות עבורי‪.‬‬
‫בקיבוץ בו גדלתי לא היו בתים‪ ,‬היו חדרים‪“ .‬את באה‬
‫לחדר”? הייתי שואלת את חברתי‪ ,‬זו שצבע שערה הצהוב‪,‬‬
‫ייחד אותה מפס היצור הקיבוצי‪ ,‬בו היינו נראים ולבושים כולנו אותו‬
‫דבר‪ .‬החדר הקיבוצי‪ ,‬זה שכבר לא קיים היום‪ ,‬מעולם לא היה הבית‬
‫שלי‪ ,‬שכן את מרבית זמני ביליתי ממילא מחוצה לו‪ .‬ולמה זה חשוב?‬
‫כי נדמה לי שרק בשנים האחרונות‪ ,‬התחלתי להבין שהמילה בית‪,‬‬
‫זאת הקטנה‪ ,‬עם השלוש אותיות‪ ,‬היא משאת נפשם של רבים‪.‬‬
‫אני מניחה שהבית‪ ,‬היה שם מאז ומעולם‪ ,‬ואנשים ערגו אל אותו‬
‫ריבוע בעל ארבעה קירות‪ ,‬ואולי איזו גינה קטנה‪ .‬החלוצים‪ ,‬אלה‬
‫שישנו באוהלים על אדמת הטרשים הישראלית‪ ,‬רצו לייבש את‬
‫הביצות‪ .‬יושבי הצריפים‪ ,‬כבר פינטזו על חומה ומגדל‪ ,‬שלא יותירו‬
‫לאנגלים ברירה אלא להשאירם‪ .‬ואילו לנו‪ ,‬מה נשאר? פנטזיה על‬
‫בית‪ .‬אבל עוד לפני זה‪ ,‬אם הבית הוא היכן שהלב נמצא‪ ,‬לא צריך‬
‫למצוא את הלב קודם?‬
‫באמצע הקיץ המהביל‪ ,‬לפני שנה‪ ,‬בנחשולי האדם שזרמו לרחובות‬
‫כמו לבה חמה‪ ,‬היה נדמה שמצאנו אותו‪ .‬רק שאז קראנו לו “צדק‬
‫חברתי”‪ .‬חוסר ניסיון של חבורת צעירים הצליח להחזיר לנו לעונה‬
‫אחת את הדמיון‪ .‬לדמיין שסופרים אותנו‪ ,‬לדמיין שאפשר לחיות פה‬
‫בכבוד‪ ,‬ולדמיין שארבעה קירות יכולים להיות שלנו בפחות מארבעה‬
‫עשורים‪ .‬אבל אז נכשלנו‪ .‬הפנטזיה על הבית החם‪ ,‬התחלפה בלב‬
‫קר‪ .‬חזרנו להיות ספונים בביתנו‪ .‬ובעוד שזכרונות המחאה הופכים‬
‫דהויים‪ ,‬כמו קיר חדר השינה בדירתי השכורה‪ ,‬הנשיא לשעבר‬
‫מואשם באונס ונכנס לכלא‪ ,‬ויחד איתו שרים ועסקנים פוליטים שלא‬
‫יכלו לשמור את הידיים שלהם לעצמם‪ ,‬וחפנו נשים‪ ,‬כשם שעשו‬
‫לכספם של ניצולי השואה‪ .‬ילדים שרוצחים בדם קר‪ ,‬הורים לילדים‪.‬‬
‫פליטים אפריקאים שעזבו בית מתפורר‪ ,‬והגיעו לכאן בשביל הסיכוי‬
‫להקים בית חדש‪ ,‬מושמצים ומגורשים‪ .‬א’ אוהל‪ ,‬ב’ זה בית‪ ,‬את זה הם‬
‫בוודאי הילדים שלהם מכירים‪.‬‬
‫כולם כבר אמרו שהיא מתה‪ .‬קראו לה בשמות תואר לא יפים‪,‬‬
‫אמרו שהיא הייתה לא רצינית‪ ,‬ונשאו לה הספדים מלאי פאתוס‪ .‬אבל‬
‫אז היא החליטה ששוב נהיה חם‪ ,‬ושהיא לא מוכנה שיקראו לה לא‬
‫רלוונטית ומפונקת‪ ,‬ובעזרת רוחות הקיץ שנשפו ונשבו‪ ,‬היא הצליחה‬
‫להדלק‪ .‬המחאה חזרה‪ ,‬והפעם במקום כובע קש מגניב‪ ,‬היא החליטה‬
‫ללבוש ניטים‪.‬‬
‫רגע לפני שרחובות העיר יתמלאו מחדש‪ ,‬הלכנו לפגוש את‬
‫מנהיגי המחאה של הקיץ האחרון‪ ,‬ולצלם אותם בביתם‪ .‬איפה שהכל‬
‫התחיל‪ ,‬אבל עוד לא הסתיים‪ .‬רועי נוימן‪ ,‬הדובר של החבורה‪ ,‬חי‬
‫בדירה בפלורנטין‪ ,‬עם תמונות של ניו יורק סיטי‪ .‬בדירה השכורה‬
‫של שיר נוסצקי ורגב קונטס‪ ,‬במרכז תל אביב‪ ,‬המחאה עוד נוכחת‪,‬‬
‫אבל הפנים שלה מעט שונות‪ .‬הייתי אומרת מפוכחות‪ ,‬לולא פגשנו‬
‫בשני אנשים שעדיין מאמינים‪ .‬איציק שמולי‪ ,‬לעומתם גר בלוד‪,‬‬
‫באחת השכונות היותר עצובות שיצא לי להיות בהן‪ .‬מחוץ לבניין‬
‫שלו‪ ,‬שלוש נשים מעשנות סיגריות בשרשרת‪ ,‬ובביה”ס היסודי‬
‫מעבר לגדר‪ ,‬במגרש אספלט וחומות בטון‪ ,‬ילדים משחקים‪ .‬מפה הוא‬
‫מפעיל פרוייקט חברתי לצעירי השכונות‪ ,‬אבל בכלל מתגעגע לימי‬
‫האלמוניות שלו טרום המחאה‪.‬‬
‫ואני? כבר עזבתי בית אחד‪ ,‬כי הלב שלי דפק במקצב קצת שונה‪.‬‬
‫הפעם הזו אין לי את הפריבליגיה לוותר‪ .‬המאבק הבא יהיה חייב‬
‫להיות על הבית של כולנו‪ .‬והפעם לא אסתפק רק בחדר‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כ‬
‫רגב קונטס וזוגתו שיר נוסצקי בביתם‬
‫בבית עם רועי נוימן‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫איציק שמולי מחוץ לביתו בלוד‬
‫אל תתנו אוהלים‪ ,‬נגיע אליכם גם למקומות הגבוהים‬
‫[‪]9‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ביבי‪ ,‬די להתנחל לנו בארנק!‬
‫התעסקתם‬
‫[‪]10‬‬
‫עכשיו זה אישי‬
‫יומן‬
‫מחאה‬
‫אז איך עושים את זה‪ ,‬איך גורמים למחאה להיוולד מחדש? איך משחזרים את האמונה והלהט של המאהל‬
‫האוטופי? איך לעזאזל עושים כאן סוף סוף שינוי? אורי חריש ליווה בחודשים האחרונים את מבצע‬
‫הקאמבק הגדול של המחאה החברתית מודל ‪ :2012‬מהחריקות של ניסיונות ההחייאה‪ ,‬דרך ההחלטה‬
‫להיכנס חזק בפוליטיקאים ועד המעצר של דפני‪ .‬היה אוונגרדי‪ .‬מחתרתי‪ .‬לפעמים אפילו מסעיר‪ .‬אבל‬
‫מהפגנה להפגנה התחזקה התחושה שאין לזה סיכוי‪ ...‬ואז הגיע הגפרור של משה סילמן ‪ /‬אורי חריש‬
‫(צילום‪ :‬בן קלמר)‬
‫עקידת משה‬
‫‪14‬‬
‫ביולי‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫שלושה חודשים אחורה‪ .‬תחילת עונת ההפגנות בהפנינג‬
‫מחאות חברתיות בכיכר רבין‪ .‬ארגונים והתאגדויות פתחו‬
‫דוכנים וסיפרו אחד לשני על הפעילות שלהם‪ .‬היו שם חד‬
‫הוריות‪ ,‬נציגים ממחאת העגלות ועוד נציגי אוכלוסיות‬
‫שונות‪ .‬דפני ליף ומתן חודורוב עמדו ושוחחו באמצע הכיכר‪.‬‬
‫מה שונה בתמונה הזאת היום לעומת הקיץ שעבר? הם דברו‬
‫כמו שני מכרים ותיקים‪ .‬חודורוב לא עמד מתוח ומזיע מול‬
‫מצלמה עם מיקרופון ביד‪ ,‬ודפני בכלל לא חלק מהארגון‪ ,‬רק‬
‫מבקרת‪ .‬כשני חברים שנפגשו‬
‫ברחוב ומרכלים על זמנים עברו‪,‬‬
‫בארץ הישנה‪ ,‬כשהיו צעירים‬
‫ואופטימיים‪ .‬מאוחר יותר הוא‬
‫ידווח על ההפגנה בחדשות‬
‫והיא תתראיין לחצי תריסר כלי‬
‫תקשורת‪ ,‬אבל זה לא יהיה אותו‬
‫הדבר כמו אז‪ ,‬בקיץ ההוא‪.‬‬
‫‪2012‬‬
‫באותו ערב היה הרבה מקום‬
‫פנוי סביב דפני וחודורוב‪ ,‬כיכר‬
‫מוצאי שבת‬
‫רבין לא הייתה מלאה כלל‪.‬‬
‫כל ארגוני המחאה של השנה‬
‫שעברה היו שם מלבד הגורם החשוב מכולם – העם‪ .‬אותו עם‬
‫שתשעה חודשים קודם לכן גדש את הרחובות‪ ,‬פשוט לא הגיע‪.‬‬
‫גם אלו שהיו בהפגנות בשנה שעברה ותמכו בדרישה לצדק‬
‫חברתי‪ ,‬שמעו על ההפגנה בעיקר כשעברו במקרה בכיכר‪.‬‬
‫בתשעת החודשים שעברו‪ ,‬נעלמה החשיפה התקשורתית כמו‬
‫שנעלמה דפני‪ .‬בקיצור‪ :‬המצב נראה מדאיג‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫במאי‬
‫(צילום‪ :‬טל גנור)‬
‫ההפגנה הזאת הייתה אמורה להיות גולת הכותרת‪ .‬כאן אמור היה לקרות הנס‪.‬‬
‫שנה לאחר האוהל הראשון של דפני התאספו הפעילים בשדרות רוטשילד‪ .‬בהתחלה‬
‫זה נראה טוב‪ :‬ממרפסת בקומה רביעית ניגנה להקה עלומת שם שירי מחאה‬
‫רוקיסטים‪ .‬בשדרות קפלן‪ ,‬מול בניין משרד הפנים‪ ,‬איציק אלרוב ורגב קונטס‬
‫הגיעו למסקנה שהם אחים‪ .‬זו הייתה עצרת בסגנון הייד פארק עם במות קטנות‬
‫ומיקרופונים פתוחים‪ ,‬כל מי שרצה שטח את משנתו‪.‬‬
‫השמחה רבה ומדברים כבר על חגיגות ה‪ 14-‬ביולי‬
‫בשנים הבאות‪ .‬אולי זאת לא הפגנה‪ ,‬אולי זו חגיגת‬
‫יום ההולדת לתנועה‪.‬‬
‫כשהסתובבתי בין ההמונים עלו מדי פעם הצעות‬
‫לצאת מהמתחם שנקבע להפגנה ולחסום כבישים כמו‬
‫לפני שבועיים‪ ,‬אבל לא היו לזה קונים‪ .‬הפגנה שומרת‬
‫חוק‪ ,‬שלווה‪ ,‬מפוהקת‪ ,‬ללא אנרגיות מהפכניות‬
‫‪2012‬‬
‫גועשות‪ .‬בעשר בלילה הציבור התחיל להתפזר‪.‬‬
‫אחד הפעילים המרכזיים כבר הודה בלאות שאולי‬
‫מוצאי שבת‬
‫ההפגנה לא אורגנה היטב‪ ,‬והבטיח שיעשו את זה טוב‬
‫יותר בפעם הבאה‪ .‬לכאורה‪ ,‬הסיפור יכל להיגמר‬
‫כאן‪ .‬ההפגנה התחילה לדעוך ונראה היה שסיומה הרגוע אולי מסמן גם את דעיכת‬
‫המחאה כולה‪.‬‬
‫אבל אז‪ ,‬רגע לפני הסוף‪ ,‬קם מתוך ההמון אדם מיואש‪ ,‬שהרגיש שהמדינה הפנתה‬
‫לו עורף‪ .‬הוא נעמד מולנו‪ ,‬המפגינים‪ ,‬ממש בלב ההתרחשות והחל לקרוא מכתב‬
‫שהכין מבעוד מועד‪ .‬ואז‪ ,‬בלי שום הכנה‪ ,‬הוא הצית עצמו‪ .‬ברגע הראשון כולנו‬
‫התרחקנו‪ .‬מישהו צעק שחייבים להביא מים‪ .‬כל החיוכים נמחקו‪ .‬משה סילמן הוא‬
‫הגפרור שהצית להבות ונשרף‪ .‬למחרת‪ ,‬יצטער ראש הממשלה על ה"טרגדיה‬
‫אישית"‪ .‬כבר אי אפשר שלא לדבר על מחאה‪ .‬ברוכים הבאים לקיץ ‪.2012‬‬
‫איפה העם?‬
‫עם הדור הלא נכון‬
‫י‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫י‬
‫ם‬
‫ש‬
‫ל‬
‫די לנו עם הפוליטיאקאממחזרים‪,‬‬
‫ים הישנים‬
‫[‪]11‬‬
‫(צילום‪ :‬טל גנור)‬
‫ביוני‬
‫(צילום‪ :‬דנה אדוט)‬
‫‪21‬‬
‫‪2012‬‬
‫חמישי‬
‫קאטו הזקן‬
‫ניסיון שני‪ .‬סימנים ראשונים‬
‫לאופטימיות‪ .‬אלפי מפגינים השתתפו‬
‫בצעדות בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובחיפה‪.‬‬
‫צעדות שהזכירו עד כאב את אלו של קיץ‬
‫‪ .2011‬אבל להפגנות האלו אין המשך‪ ,‬רק‬
‫עבר‪ .‬האנשים שבתוך ההפגנה מרגישים‬
‫להט מהפכני חזק לשנות את המדינה וזה‬
‫פשוט לא עובר את רף ההתרגשות של‬
‫התקשורת‪.‬‬
‫הקריאה האייקונית‪" :‬העם רוצה צדק‬
‫חברתי" עדיין שם‪ ,‬אך נתח הרייטינג‬
‫שלה הצטמצם‪ .‬המחאה הזו פוליטית‬
‫משום שסימנה לעצמה כמה פוליטיקאים‬
‫בתור האויב‪ .‬רועי רוטמן מתל אביב נשא‬
‫שלט שהכין בעצמו‪" :‬כמו כן אני סבור‬
‫שיש להפיל את ממשלתו של בנימין‬
‫‪2‬‬
‫ביוני‬
‫‪2012‬‬
‫שבת‬
‫נתניהו"‪ .‬צריך להיות חנון רציני בשביל‬
‫לזהות את ההתייחסות לדבריו של‬
‫הסנאטור הרומאי קאטו הזקן‪ .‬קאטו היה‬
‫מסיים כל נאום שלו בכל נושא באמירה‬
‫שצריך להשמיד את קרתגו‪ .‬וכן‪ ,‬כולנו‬
‫הרגשנו שבנוסף לכל דבר אחר צריך גם‬
‫להפיל את הממשלה‪.‬‬
‫לפני כמה ימים הצטרפה מפלגת‬
‫קדימה לקואליציה‪ .‬הפצע עוד טרי ועבור‬
‫המפגינים מופז הוא אופורטוניסט שניסה‬
‫לרכב עליהם ועבר צד ברגע שראה כיסא‬
‫נוח זמין עבורו‪ .‬על הבמה שאל הדובר‬
‫את הקהל אם מישהו ראה את שאול מופז‪.‬‬
‫"אומרים שההישג הכי גדול של המחאה‬
‫הוא שהמנהיג שלנו היום הוא המשנה‬
‫לראש הממשלה"‪ ,‬עקץ הדובר את מופז‬
‫לקול תרועות הקהל‪ .‬הדיווח החדשותי לא‬
‫הוציא את ההמונים מהבתים‪ .‬אירוע רודף‬
‫אירוע בישראל‪ ,‬וההפגנה מעניינת עוד‬
‫פחות משלג דאשתקד כשבפתח משחקי‬
‫היורו ודו"ח המבקר על אסון הכרמל‪.‬‬
‫מוחי‬
‫העולם‬
‫התאחדו‬
‫יום לפני ההפגנה הבאה‬
‫אני מצטרף לישיבה של‬
‫פעילים חברתיים עם‬
‫עמיתיהם מרוסיה‪ ,‬ספרד‬
‫וארצות הברית שבאו לספר‬
‫על המחאה החברתית בארצם‪.‬‬
‫מיגל ארנאה קטאניה‪,‬‬
‫דוקטורנט לפיזיקה מספרד‪,‬‬
‫מספר באנגלית רהוטה על‬
‫תנועת ‪ M15‬שנתנה את‬
‫ההשראה למחאת האוהלים‬
‫בישראל‪ .‬הוא מקפיד כמעט‬
‫באופן דתי להסביר שלהם‬
‫אין מנהיגים‪ ,‬המחאה היא‬
‫של כולם‪" :‬אל תיקחו את‬
‫מה שאני אומר כקולה של‬
‫המחאה‪ ,‬אני רק קול אחד"‪,‬‬
‫הוא אומר‪ .‬פעילה חברתית‬
‫מרוסיה מספרת איך כמה‬
‫ארגונים שונים ומנוגדים‬
‫כמזרח למערב‪ ,‬חברו יחדיו‬
‫בשביל להפגין נגד ולדימיר‬
‫פוטין‪.‬‬
‫כדור הארץ ממשיך את‬
‫מסעו הקבוע סביב השמש‪,‬‬
‫הלילות מתקצרים‪ ,‬הימים‬
‫מתארכים ועונת הקיץ‬
‫מתחילה רשמית כל שנה‬
‫ב‪ 22 -‬ליוני‪ .‬אבל זה לא‬
‫הכוכבים שמסתדרים להם‬
‫בקונסטלציה בעלת חשיבות‬
‫אסטרולוגית‪ ,‬אלא המשטרה‬
‫והסיירת הירוקה של עירית‬
‫תל אביב שמביאים לפרוץ‬
‫מחאת הקיץ של ‪ 2012‬דווקא‬
‫ביום הזה‪ .‬כמו שבויים להם‬
‫במסלולים אסטרונומיים‬
‫שאין לשנותם‪ ,‬מחליטים‬
‫קציני המשטרה יחד עם‬
‫נציגי העירייה לא לאפשר‬
‫הקמת אוהלים בשדרות‬
‫רוטשילד בשום פנים ואופן‪.‬‬
‫אבל האנשים חדורי האמונה‬
‫שסביבי לא מתכוונים לוותר‪.‬‬
‫ההתנגשות קרובה‪ .‬הפעם לא‬
‫יהיו נפנופי ידיים ומחיאות‬
‫כפיים אילמות‪ .‬הפעם זה‬
‫ייגמר בדם‪.‬‬
‫אוהלים באוויר‬
‫מספר המפגינים בצהרי יום שישי שטוף השמש לא עלה על מאות בודדות‪ .‬האירוע אמור‬
‫היה להתחיל בשעה ‪ 12‬בצהריים ‪,‬אבל עוד לפני כן כבר הספיקו הפקחים למנוע מליף להקים‬
‫את האוהל שרצתה‪ .‬נדמה שזה נגמר עוד לפני שהתחיל‪ .‬התקשורת שם כמובן‪ ,‬הכתבים‬
‫הקבועים זגזגו בין השוטרים למפגינים וצילמו כל מטר וכל שנייה של ההפגנה‪ ,‬למרות‬
‫שעל פי ניסיון העבר‪ ,‬הם בטח לא ציפו לחזור למערכת‬
‫עם כותרות ראשיות‪ .‬מפגינים נוספים הגיעו ומישהו פתח‬
‫אוהל לקול תרועות חבריו‪ .‬על פי החוק אסור להציב את‬
‫האוהל בשדרה‪ ,‬ולכן המפגינים נשאו את האוהל באוויר‬
‫כמו אלונקה‪ ,‬כך שאינו נוגע בקרקע‪ .‬עד מהרה חצי תריסר‬
‫אוהלים עלו לאוויר וההפגנה החלה להתחמם‪ .‬פקח גברתן‬
‫ניגש לאחד האוהלים שבאוויר‪ ,‬ניסה למשוך אותו בכוח‪ .‬כך‬
‫התחילה מלחמת משיכה בין המפגינים לפקח‪ .‬הסצנה הזאת‬
‫‪2012‬‬
‫חוזרת על עצמה מספר פעמים‪ ,‬ובכל אחת מהן מאמירות‬
‫צהרי יום שישי‬
‫טמפרטורות העצבים‪ .‬ועדיין‪ ,‬לא בדיוק שיא האקשן‪.‬‬
‫פתאום‪ ,‬ללא סימן או אזהרה מוקדמת‪ ,‬מצאתי עצמי בין‬
‫אנשים רצים וצעקות ממש ליד הפיצרייה שברחוב‪ .‬כולם קפצו אחד על השני וחבורה של‬
‫שוטרי יס"מ סחבו בריצה את דפני ליף‬
‫לתוך ניידת‪ .‬ההפגנה עברה מתחתית‬
‫עמוד שמונה לשער העיתון‪.‬‬
‫כבר לפני זה‪ ,‬כשהסתובבה בשדרה‬
‫ראיתי על דפני שהיא עצבנית‪,‬‬
‫שמעתי את זה גם בקול שלה‪ .‬היא‬
‫פקד ליאור שטומר הוא קצין יס"מ שהוביל את‬
‫הייתה מוקפת צלמים ודיברה עם‬
‫פינוי המפגינים שצרו על הרכב בו הוחזקה דפני‬
‫כולם‪ ,‬אבל ידעה בליבה שלא תקבל‬
‫ליף לאחר מעצרה‪ .‬פניו קרנו משמחה כשסוף סוף‬
‫יותר מאזכור קל‪ ,‬לעיתים מלגלג‪,‬‬
‫הצליח לשחרר את הרכב מבין המפגינים שמנעו‬
‫במהדורות היומן של ערב שישי‬
‫את תנועתו במשך כשעתיים‪ .‬שטומר לא היה הקצין‬
‫בטלוויזיה‪ .‬זו לא אותה דפני שלפני‬
‫הבכיר בשטח‪ ,‬רק הזרוע המבצעת‪.‬‬
‫חודש רק באה להפנינג כדי לפגוש‬
‫"סע! נו סע כבר!" הוא צעק‬
‫חברים ולהביע הזדהות שקטה‪ ,‬הפעם‬
‫מעט‬
‫לנהג ניידת המשטרה אחרי‬
‫זאת ההצגה שלה‪ .‬לא מעט אנשים כבר‬
‫מאוחר‬
‫שהצליח לדחוף הצידה את אחרון‬
‫אמרו לה שבשביל לקבל תשומת לב‬
‫יותר‬
‫המפגינים שחסם את הרכב‪.‬‬
‫ציבורית צריך להיעצר‪" .‬בכל תנועת‬
‫הניידת שעטה במורד הרחוב‬
‫מחאה יש הנהגה‪ ,‬בכל אוכלוסיה תמיד‬
‫באותו‬
‫והמפגינים שהשתרכו מאחור‬
‫מחויבים‬
‫יש את העשרה אחוזים שיותר‬
‫יום‬
‫התייאשו כבר מלהשיג אותה‪.‬‬
‫לדבר‪ .‬המון אנשים הניפו דגלי מחאה‬
‫שישי‬
‫בדיוק אז שטומר הבין שהצליח‬
‫במהלך השנה האחרונה‪ ,‬למה שאני‬
‫במשימה ועמד שם כשעיניו‬
‫לא"‪ ,‬היא השיבה לשאלה בסוגיית‬
‫הכחולות בוהקות וחיוך גדול של מנצח על‬
‫מחאה ומנהיגים‪ .‬ואכן‪ ,‬יש המון נושאי‬
‫שפתיו‪ .‬ספק אם הבין אז‪ ,‬מבעד לאנדרנלין של‬
‫דגל למחאה והמון מחזיקי מגאפון‬
‫ההצלחה‪ ,‬את גודל חבית הנפץ שהצית‪ .‬בערב‬
‫אבל דפני היא הפנים וכששני שוטרים‬
‫למחרת הוא כבר יעמוד בראש כוח השוטרים‬
‫מפילים אותה לרצפה וגוררים אותה‬
‫שיחסמו בגופם את המפגינים מלהתפרץ לבניין‬
‫לניידת‪ ,‬זאת התמונה שתוציא אלפי‬
‫משרדי הממשלה ברחוב קפלן בתל אביב‪.‬‬
‫מפגינים לרחוב‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ביוני‬
‫האדרנלין‬
‫של פקד שטומר‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ז‬
‫א‬
‫ת‬
‫א‬
‫ני‬
‫ס‬
‫בו‬
‫ר‬
‫שי‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ה‬
‫פי‬
‫ל‬
‫א‬
‫ת‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ב‬
‫רועי מתל‬
‫נימין נתניהו‬
‫אביב בפרפרזה על קאטו הזקן‬
‫[‪]12‬‬
‫(צילום‪ :‬אורי חריש)‬
‫איגוף‪,‬‬
‫כיתור‬
‫וכיבוש‬
‫הפיצוץ בא למחרת מעצרה של דפני‪ .‬להפגנה‬
‫הזו אין רישיון‪ ,‬ומבחינת המפגינים המשטרה‬
‫שברה את הכלים‪ .‬זו כבר לא הפגנה נחמדה‬
‫והאנשים שבאו אליה באו מוכנים נפשית ללכת‬
‫עד הסוף‪ .‬אפשר לראות את זה כבר בהתחלה‪ ,‬אין‬
‫כאן ילדים‪ .‬אף אחד לא יביא את הילדים שלו‬
‫למקום שמלא בריח של אלימות‪.‬‬
‫"שמעתי בחדשות על האלימות נגד דפני‬
‫וקיבלתי מוטיבציה לבוא" סיפר אבי‪ ,‬בידיו שלט‬
‫מאולתר מקרטון ירקות עליו נכתב‪" :‬המשטרה‪,‬‬
‫הכלב של הקפיטליזם"‪ .‬אבי הוא לא המפגין‬
‫הסטריאוטיפי שמיוחס למחאה‪ ,‬הוא גר באריאל‬
‫שמעבר לקו הירוק וחצה כבר מזמן את גיל ‪.50‬‬
‫את ליל ההפגנות‬
‫אחרי מעצרה‬
‫של דפני תיארו‬
‫במונחים של איגוף‪,‬‬
‫כיתור וכיבוש‪ .‬זה‬
‫כבר לא קיץ ‪,2011‬‬
‫הממסד והמפגינים‬
‫כבר לא אותו עם‪.‬‬
‫יש הם ויש אנחנו‪,‬‬
‫‪2012‬‬
‫יש אויב שצריך‬
‫לנצח‪ .‬מפגין‬
‫מוצאי שבת‬
‫עומד מטר בודד‬
‫מהאנדרטה לזכר‬
‫יצחק רבין‪ ,‬וצועק "בוגדים" לעבר השוטרים‪.‬‬
‫מפגינים אחרים מהסים אותו‪ ,‬יש מילים שלא‬
‫זורקים ככה לאוויר‪ ,‬בטח שלא במקום הזה‪.‬‬
‫ההפגנה כמו נהר‪ ,‬המשטרה מנסה לעצור‬
‫אותו‪ ,‬אך הוא מתמלא ומתמלא‪ ,‬שוצף וקוצף‪.‬‬
‫המפגינים באקסטזה‪ ,‬מרגישים את הכוח בידיים‪.‬‬
‫אני עומד ביניהם ומרגיש את החשמל באוויר‪.‬‬
‫"על כל עצור יבואו עוד אלף"‪ ,‬צועק מישהו‬
‫לעבר השוטרים שעוצרים עוד מפגין‪ .‬ההפגנה‬
‫נגמרת רק כי המפגינים מותשים אחרי שצעדו‬
‫קילומטרים‪ .‬לתחושתם הפעם ניצחו בקרב‪ .‬מחר‬
‫יתחילו לתכנן את המשך המערכה‪.‬‬
‫עיני‪ ,‬מצלמה‬
‫‪23‬‬
‫ביוני‬
‫‪30‬‬
‫ביוני‬
‫(צילום‪ :‬דן חיימוביץ')‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫הערב‪ ,‬ההפגנה כאחותה הרגועה והחייכנית של קודמתה‪ .‬אני פוגש‬
‫את רועי רוטמן‪ ,‬קאטו הזקן בשבילכם‪ ,‬ואיתו בת הזוג עופרה ושירה‬
‫בת השנתיים‪" .‬אולי הילדים ירגיעו את ההפגנה"‪ ,‬אומרת לי האם‪.‬‬
‫נראה שדבריה מהדהדים אצל הורים רבים שחשו בטוחים מספיק‬
‫להביא את הילדים שלהם להפגנה הזאת‪.‬‬
‫יכולת הפקת הלקחים של המשטרה מרשימה‪ .‬היום הם לא נתנו‬
‫למפגינים סיבה לעימות‪ .‬נער עם מסיכת "אנונימוס" נעמד מטר מתנ"צ‬
‫אוחיון‪ ,‬ומפריע לשיחת קצינים בכירים‪ .‬אותו אוחיון מהשבוע שעבר‪,‬‬
‫שנוא נפשם של המפגינים‪ ,‬הוא האיש שבאצבעו הורה לעצור עשרות‬
‫מפגינים‪ .‬קצין זוטר יותר לוקח את הנער הצידה ותוך ליטוף אבהי של‬
‫שערות ראשו ביקש ממנו לתת להם מרחב‪ .‬כמה דקות מאוחר יותר עזרו‬
‫שני שוטרי יס"מ גברתנים לגברת זקנה לחצות את הכביש‪ .‬הגברת‬
‫דוחפת את ההליכון שלה לרוחב‬
‫רחוב אבן גבירול ושני המלווים שלה‬
‫הולכים משני צדיה בקצב מדוד‪ .‬אין‬
‫ספק שזה מצטלם טוב‪.‬‬
‫כמה פעילים בדרגת "מחזיק‬
‫מגאפון" מצעידים את המפגינים‬
‫כמו בטיול מאורגן בין האתרים‪ .‬הם‬
‫מגיעים אל בית "ידיעות אחרונות"‪,‬‬
‫‪2012‬‬
‫צועקים כמה סיסמאות‪ ,‬נותנים‬
‫לצלמים לתפוס את התמונות‬
‫המתבקשות‪ ,‬וההפגנה ממשיכה‪ .‬שמעתי מאחד הפעילים שהצליחו‬
‫להשיג מהמשטרה אישור לא רשמי להפגין‪.‬‬
‫ויש גם אויב חדש‪ :‬עופר עיני‪ .‬ההפגנה מגיעה למשרדי ההסתדרות‬
‫ברחוב ארלוזורוב בקריאות "עיני‪ ,‬ביבי‪ ,‬אותה מהפיכה" וחולפת על פני‬
‫סניפי הבנקים שהותקפו שבוע קודם לכן באדישות כללית‪ .‬לכעוס על‬
‫טייקונים זה כל כך ‪ ,2011‬ב‪ 2012-‬זועמים על הנבחרים‪.‬‬
‫צמרת המשטרה לא מלווה את ההפגנה הלא רשמית‪ ,‬הפיקוד‬
‫בשטח נותר בידי קצינים פחות מתוקשרים‪ .‬בראש ההפגנה צועד‬
‫שוטר חמוש במצלמת וידאו ומתעד‪ .‬זהו הנשק המרכזי של ‪,2012‬‬
‫כשמפגינים ושוטרים עומדים זה מול זה ומצלמים‪ .‬המפסיד בדו קרב‬
‫הזה הוא הראשון שייתפס עושה מעשה אלים אל מול המצלמה‪ .‬בין‬
‫המפגינים עומדים כמה גברים בבגדים אזרחיים ובליטות חשודות‬
‫במכנסיים שלהם‪ .‬לא‪ ,‬הם לא שמחים לראות אף אחד‪ ,‬אלו שוטרים‬
‫סמויים‪ ,‬וגם הם מצלמים‪.‬‬
‫לקראת חצות בשעת הדעיכה‪ ,‬מישהו צועק "יאללה לרוטשילד"‪,‬‬
‫וכולנו מתחילים לנוע כמו דגים השוחים במעלה הזרם לכיוון המקום‬
‫בו נולדה המחאה לפני שנה‪ .‬מתארגנת עצרת מאולתרת בשדרה‪,‬‬
‫כמה מאות אנשים מתחילים לדבר זה עם זה‪ .‬מישהו מביא אוהל‪,‬‬
‫ובאין שום פקחים או שוטרים בסביבה‪ ,‬הוא מוקם וניצב לו בלב שדרת‬
‫רוטשילד לקול תרועות המפגינים‪ .‬בתרועות מהוסות יותר‪ ,‬שלא‬
‫להפריע את מנוחת השכנים‪ ,‬מקימים גם אוהל שני ולרגע קט זה שוב‬
‫קיץ ‪ .2011‬חירות שוויון ואחווה לכולם‪ .‬אבל רק לרגע‪.‬‬
‫לפיד‪ ,‬מופז‬
‫ולבני גם‬
‫שוב היא יוצאת לרחוב‪ ,‬ציפי לבני צועדת‬
‫בראש ההפגנה‪ .‬שוב היא במרכז תשומת‬
‫הלב ותחת אור הזרקורים של כמה צוותי‬
‫טלוויזיה שמשוועים למוצא פיה‪ .‬כשהצעדה‬
‫ממאהל הפראיירים מגיעה לעצרת ברחבת‬
‫מוזיאון תל אביב‪ ,‬נמצאת לבני קרוב לראש‬
‫הטור ומקבלת הרבה תשומת לב מהצלמים‪.‬‬
‫לרוע מזלה יישאר רוב החומר על רצפת חדר‬
‫העריכה‪ .‬ביקור חטוף של שאול מופז הסיט‬
‫ממנה את תשומת הלב‪ .‬איך הוא הרס לה‬
‫הכל‪ .‬כולם ניסו לחטוף לעצמם נתח מגופת‬
‫תשומת הלב הציבורית והגיוס זה הנושא החם‬
‫של השבוע‪.‬‬
‫הקרב האמיתי בהפגנה הוא בין "כולם‬
‫משרתים" ל"שירות לכולם"‪ .‬בין שתי‬
‫‪7‬‬
‫ביולי‬
‫‪2012‬‬
‫הסיסמאות הכמעט זהות פעורה תהום‬
‫ענקית‪ .‬הסיסמא הראשונה של המחנה‬
‫המשותף‪ ,‬תנועה א‪-‬פוליטית שהקימה את‬
‫מאהל הפראיירים‪ ,‬השנייה של מפלגת "יש‬
‫עתיד" של יאיר לפיד‪ .‬כמה דקות לפני הגעת‬
‫צעדת המחאה מהמאהל‪ ,‬רחבת המוזיאון כבר‬
‫מלאה באנשים המשווים לה דימיון לעצרת‬
‫בחירות של לפיד‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬הפגנת הגיוס ישבה‬
‫במיינסטרים של דעת הקהל הישראלית‪ .‬זו‬
‫הייתה הפגנה של המכנה המשותף הגדול‬
‫ביותר שניתן למצוא‪ .‬כולם שם דיברו‬
‫בעד שיוויון חובות‪ ,‬וכמעט שלא יצאו נגד‬
‫מישהו מסוים‪ .‬אמנם שוחחו על ביבי ושאר‬
‫חברי הממשלה‪ ,‬אבל הרטוריקה הייתה‬
‫יותר מהוססת‪ ,‬לא רוצים לפגוע בפרטנרים‬
‫למאבק‪.‬‬
‫באותו ערב התקיימה גם תהלוכה של‬
‫המחאה החברתית‪ .‬זאת לא הפגנה ממוסדת‪,‬‬
‫אין פוליטיקאים ונואמים‪ ,‬אלא צעדה לאורך‬
‫שדרות רוטשילד לעבר בנייני המטה של‬
‫הבנקים הגדולים‪ .‬רק חלק מהמפגינים שבאו‬
‫לרחבה בכלל מודעים שיש עוד הפגנה באותו‬
‫ערב‪ .‬עבור הגרעין הקשה של פעילי המחאה‪,‬‬
‫הפגנת הפראיירים סובלת ממחלה מסוכנת –‬
‫השתלטות פוליטית‪.‬‬
‫יש די הרבה פרפראזות על סיסמאות‬
‫וקריאות של המחאה החברתית בהפגנת‬
‫השיוויון בגיוס‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ההפגנה‬
‫הזאת ניזונה מאווירת ההפגנות שנוצרה‬
‫סביב הצדק החברתי‪ .‬כבר שבועיים שהציבור‬
‫מקבל תזכורות שזכותו להפגין ואת‬
‫הדיווידנדים גוזרים עכשיו אנשי השירות‬
‫לכולם או כולם משרתים‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫[‪]13‬‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫דפנה טלמון יולי ‪2011‬‬
‫בעוד שניה‪ ,‬דפני ליף מאבדת את אלמוניותה והופכת אחת ממנהיגות המחאה‬
‫החברתית‪ .‬סתיו שפיר אומרת לה בהצלחה והיא עולה לנאום‪.‬‬
‫יש זיק בעיניים ותחושה של אנחנו פה כדי לשנות‪.‬‬
‫יולי ‪2012‬‬
‫משה סילמן‬
‫רגע אחרי שהאש כובתה עם ארטיק וורוד‬
‫צילמתי “על אוטומט” מיינתי את התמונות‬
‫“על אוטומט” ורק אחר כך הבטתי בהן‬
‫כאחד האדם‪ ,‬הצטמררתי‪ .‬אני זוכרת שקט‬
‫אקסטטי למרות שברור שהיו צעקות מכל‬
‫עבר‪ .‬הוא ישב שם עם הארטיק כמו מיצג‬
‫אמנותי שקט ושלם עם עצמו‪.‬‬
‫מפחיד‪ .‬מבעית‪ .‬מצמרר‪ .‬ובועט‪.‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫מישהו ראה את שאול מופז?‬
‫[‪]14‬‬
‫המחאה הצליחה‬
‫אחרי שנים שניסתה להעלות את הנושאים החברתיים לראש סדר העדיפויות הלאומי‪,‬‬
‫מחאת הקיץ הקודמת תפסה גם את שלי יחימוביץ' לא מוכנה‪ .‬בראיון מיוחד היא מבטיחה‬
‫שמעכשיו הכל פוליטי ‪ /‬יניר גור‬
‫מפגש הראשון שלי עם ח"כ שלי הממשלה על אזרחיה הפך להיות במרכז”‪ .‬הללו‪ .‬שינוי התודעה עבר אמנם כברת‬
‫“נוצרה סיטואציה פוליטית חדשה‬
‫יחימוביץ' היה ביום שבת אביבי ¿¿מה מבחינתך ההישג הגדול ביותר‬
‫דרך ארוכה‪ ,‬אך עם זאת עדיין יש הרבה שבה אני עומדת בראש המפלגה‪ .‬אני‬
‫למדי‪ ,‬בשלהי חודש נובמבר‬
‫של המחאה?‬
‫מה לעשות כדי לבסס יותר את תפישת זו שמתמודדת מול נתניהו מבחינה‬
‫‪ .2008‬באותו יום מצאתי את עצמי יחד‬
‫“המחאה הצליחה בגלל שינוי אחד‬
‫העולם הסוציאל‪-‬דמוקרטית בחברה‬
‫רעיונית‪ ,‬ולכן‪ ,‬ברור לחלוטין שאני‬
‫עם יחימוביץ מכתת רגליי ביישובים‪,‬‬
‫מרכזי‪ ,‬שמהווה את הבסיס החשוב ביותר הישראלית"‪.‬‬
‫מועמדת לראשות הממשלה‪ .‬אני‬
‫בקיבוצים ובכפרים של המגזר הערבי‬
‫בכל מחאה‪ :‬השינוי בתודעה‪ .‬בבום אחד‬
‫לזכותה של יחימוביץ' יאמר כי תמיד הולכת בנתיב שהוא פורץ דרך‪ .‬אני לא‬
‫והמגזר הדרוזי בצפון הארץ‪ ,‬תרים אחר‬
‫אותו שיח חברתי שהיה שנים בשולי‬
‫דבקה במסרים הכלכליים‪-‬חברתיים‬
‫הולכת עם סדר יום של מועמד רגיל‪.‬‬
‫כל קול וקול‪ .‬המטרה של יחימוביץ' אז‬
‫השיח הציבורי עבר למרכז הבמה והפך‬
‫שלה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מהתעסקות במסרים בנתיב הזה אני לא רואה לידי מועמד‬
‫הייתה צנועה‪ ,‬להתברג במקום טוב‬
‫לנושא המדובר ביותר‪ .‬ולחשוב שאת‬
‫מדיניים היא התנזרה כמעט לחלוטין‪,‬‬
‫אחר לראשות ממשלה‪ .‬אני מתייחסת‬
‫בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה פריצת הדרך הזאת עשתה בחורה אחת‬
‫וממשיכה להתנזר גם עת ראיינתי‬
‫לתפקיד ברעדה ויראה אבל אני בהחלט‬
‫שהתקיימו בחודש דצמבר באותה שנה‪.‬‬
‫שהקימה אוהל בשדרות רוטשילד”‪.‬‬
‫אותה כראש האופוזיציה‪“ .‬הבעיה”‬
‫יכולה להתמודד אתו‪ .‬זו הייתה חוסר‬
‫חברי המפלגה הרבים שפגשנו‪ ,‬מוותיקי ¿¿חלק מהאנשים עדיין רואים‬
‫התחילה‪ ,‬כפי שגם היא מודה בעצמה‪,‬‬
‫אחראיות אם מפלגת העבודה לא הייתה‬
‫הישוב‪ ,‬דרך העסקנים ועד לחברי מפלגה בהתאגדות עובדים ובוועדי עובדים‬
‫כאשר המחאה הציבה אותה בקדמת‬
‫מציבה עצמה כאלטרנטיבה שלטונית”‪.‬‬
‫חדשים היו מנומנמים משהו למשמע‬
‫כדבר ארכאי ומושחת שפג מן העולם‪ .‬הבמה הפוליטית‪ ,‬והייתה בין הגורמים ¿¿ואת לא חוששת מביקורת?‬
‫החזון הסוציאל דמוקרטי של יחימוביץ’‪.‬‬
‫“אני לא מסכימה עם זה‪ ,‬אני רואה‬
‫הבולטים שהביאו אותה לכבוש את‬
‫“אני אף פעם לא חוששת מביקורת‪.‬‬
‫בין אותם אנשים היה אפשר למצוא גם‬
‫הרבה אנשים במגזרים שונים כמו‬
‫פסגת מפלגת העבודה‪ .‬בשילוב תרגיל אני כל הזמן חשופה לביקורת מאחר‬
‫כאלה שזכויות עובדים‪ ,‬מס לעשירים‬
‫ואני עושה כל הזמן דברים שלא מובנים‬
‫ודאגה למעמד הביניים נתפס בעיניהם‬
‫מאליהם‪ ,‬אני הולכת אידיאולוגית עם‬
‫לא פחות מהזוי ולא מחובר למציאות‪.‬‬
‫אמת פנימית‪”.‬‬
‫האירוניה היא‪ ,‬שאלו הם בדיוק אותם‬
‫¿¿למרות המחאה והקריאות לצדק‬
‫האנשים שהיום צועקים במלוא גרונם‬
‫חברתי‪ ,‬האוצר מציג נתונים של‬
‫“צדק חברתי” ברחובות‪ .‬אני זוכר בברור‬
‫ירידה גדולה בהכנסות המדינה‪ ,‬שר‬
‫שרק קבוצה קטנה של צעירים שפגשנו‬
‫האוצר טוען שהשמיכה קצרה ושהוא‬
‫במכללת אורנים‪ ,‬היו קשובים להפליא‬
‫מתכוון לעלות מיסים אז אולי אי‬
‫למסרים המחודדים של יחימוביץ’‪ .‬נראה‬
‫אפשר עכשיו להקל?‬
‫כי היו כמו עגלים‪ ,‬המחכים לינוק מאימם‬
‫“הסיפור על השמיכה הקצרה‬
‫חלב רווי ערכים טובים וחיוניים ליצירת‬
‫הוא אגדת עם‪ .‬בתקופות של עודפי‬
‫גוף חדש‪ .‬אולי אצל אותו מיעוט‪ ,‬שהיה‬
‫גביה האוצר לא מרחיב את ההשקעה‬
‫צמא לגוף חדש הנמשל לחברה חדשה‬
‫בתשתיות ובהרחבת התקציב אלא רק‬
‫בעלת ערכים כמו שיוויון‪ ,‬צדק חלוקתי‬
‫בהקטנת הגירעון‪ .‬לגבי המיסים‪ ,‬זו‬
‫וסולידאריות חברתית‪ ,‬ניטעו כבר אז‬
‫תפיסה אידיאולוגית‪ .‬מס כמו מע”מ‬
‫הזרעים הראשונים למה שצמח לפתע‬
‫והבלו על הדלק הם מיסים מטומטמים‬
‫בקיץ ‪.2011‬‬
‫ולא צודקים שפוגעים במעמד הביניים‬
‫¿¿מה קרה לפני שנה שדווקא אז‬
‫והעניים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מס ייסף על‬
‫פרצה המחאה כפי שפרצה ושמה את‬
‫עשירים אנחנו נזהרים לא לעלות‪ ,‬מס‬
‫הנושאים האלה במרכז הבמה?‬
‫על ירושות מעל ‪ 15‬מיליון שקלים לא‬
‫“זה לא קרה ביום אחד‪ .‬הייתה הבקעה‬
‫מיושם אצלנו למרות שהוא קיים ברוב‬
‫הדרגתית‪ .‬זה קרה בגלל שכמה אנשים‬
‫מדינות המערב‪ ,‬וגם אם נעלה את מס‬
‫התעסקו בזה כל הזמן ובמקביל‪ ,‬ואני‬
‫החברות בשני אחוז לא יקרה כלום‪ .‬לכן‬
‫ביניהם‪ :‬תנועות הנוער‪ ,‬חלק מהעיתונאים‬
‫כל התפיסה הזו מעוותת וזקוקה לניעור‬
‫וחלק מהפוליטיקאים‪ .‬אבל הדבר היותר‬
‫רציני”‪.‬‬
‫משמעותי שקרה הוא שחלק מהתופעות אנשי הייטק‪ ,‬אנשים מתחום הפרסום‬
‫“מגה קואליציה” של מופז את נתניהו‪,‬‬
‫בימי המחאה ההיא‪ ,‬הדירה יחימוביץ'‬
‫הכלכליות הקשות שפגעו קודם רק‬
‫והעיתונות ועורכי דין‪ ,‬שעד כה המילים ניצבה בין רגע יחימוביץ' כיו”ר‬
‫את רגליה ממאהלי המחאה שהיו‬
‫בעניים‪ ,‬פגעו חזק מאד במעמד הביניים התאגדות וזכויות עבודה היו זרות‬
‫האופוזיציה וכאלטרנטיבה לראשות‬
‫פרוסים ברחבי הארץ‪ .‬מארגני המחאה‬
‫והפכו אותו ממעמד אדיש למעמד יותר להם‪ .‬בעקבות המחאה‪ ,‬פתאום השיח‬
‫הממשלה‪ ,‬בתפקיד שמחייב התמודדות התעקשו כל העת שהמחאה אינה‬
‫אכפתי שחפץ בשינוי של סדר היום”‪.‬‬
‫של העבודה המאורגנת החל לחלחל גם כמעט יום יומית עם סוגיות מדיניות‪.‬‬
‫פוליטית ואינה מזוהה עם אף מפלגה‪.‬‬
‫¿¿איך השינוי בא לידי ביטוי?‬
‫למגזרים האלה‪ .‬הם מבינים יותר ויותר כשעברנו לדון בשאלות אלו טון‬
‫חברי כנסת ושרים שאזרו עוז והגיעו‬
‫“עד המחאה השיח החברתי‪-‬כלכלי‬
‫שכשאתה עובד בודד ‪ -‬אתה חלש‪.‬‬
‫השיחה הפך למעט מתוח‪ ,‬מעין אי נחת למאהל בשדרות רוטשילד סולקו משם‬
‫היה כל הזמן בשוליים‪ .‬קודם כל מדברים ולעומת זאת‪ ,‬כשאתה מאוגד ‪ -‬אתה‬
‫מאופקת‪.‬‬
‫בבושת פנים וחלקם אף הפכו בין יום‬
‫על מדינה וגבולות ורק אחר כך על‬
‫יכול לעמוד על הזכויות שלך‪ .‬התעמולה‬
‫הכרזת שאת מועמדת לראשות‬
‫לאויבי הציבור‪.‬‬
‫שאר הדברים‪ .‬פתאום השיח הסוציאל‪-‬‬
‫נגד העבודה המאורגנת הגיעה לשיאה‬
‫הממשלה‪ .‬יש שיאמרו שאין לך‬
‫¿¿הקפדת לא להגיע למאהלי המחאה‪.‬‬
‫דמוקרטי שמדבר על חלוקת משאבים‬
‫בתקופת נתניהו כשר האוצר‪ ,‬ששם את די ניסיון כדי לכהן בתפקיד הזה‪.‬‬
‫מדוע?‬
‫הוגנת‪ ,‬על סולידריות חברתית‪ ,‬על‬
‫פירוק העבודה המאורגנת כיעד מרכזי‪ .‬מאיפה הביטחון שתוכלי למלא אותו‬
‫“אני חושבת שתפקידיו של נבחר‬
‫כבוד האדם העובד וחירותו ועל אחריות חלק מהציבור עדין שבוי בפרדיגמות‬
‫באחריות?‬
‫ציבור זה לחוקק חוקים‪ ,‬להביא‬
‫ה‬
‫“אני מסתייגת מחלוקת ציונים למחאה‪,‬‬
‫מי שמחלק ציונים לא מבין את המסרים‬
‫של המחאה ורוצה בכישלונה‪ .‬אבל אם‬
‫בכל זאת נדבר במונחים של כישלון או‬
‫הצלחה‪ ,‬מדובר בהצלחה מדהימה‪ .‬היה‬
‫כאן שינוי חד וחריף של השיח בישראל"‬
‫"הדבר היותר משמעותי שקרה הוא‬
‫שחלק מהתופעות הכלכליות הקשות‬
‫שפגעו קודם רק בעניים פגעו חזק מאד‬
‫במעמד הביניים והפכו אותו ממעמד‬
‫אדיש למעמד יותר אכפתי שחפץ בשינוי‬
‫של סדר היום"‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫הולכת בנתיב פורץ דרך ומציבה אלטרנטיבה‬
‫לשינוי וליישם בפועל את דרישות‬
‫העם‪ .‬תפקידו של הציבור הוא למחות‬
‫ולהשפיע על המחוקק”‪.‬‬
‫ובכל זאת איך את מגיבה על כך‬
‫שעדיין חלק מראשי המחאה טוענים‬
‫שהמחאה צריכה להיות א‪-‬פוליטית?‬
‫“פוליטיקה היא המכשיר המשמעותי‬
‫ביותר לשינוי השקפת עולם‪ .‬לכן‪ ,‬שינוי‬
‫סדר היום הציבורי‪ ,‬חלוקות משאבים‬
‫צודקת ושינוי סדרי העדיפות יבואו‬
‫משינוי פוליטי מהותי”‪.‬‬
‫כשאת בוחנת את התנהלותם של‬
‫דפני ליף‪ ,‬סתיו שפיר ואיציק שמולי‪,‬‬
‫התנהלות שזכתה לא פעם לביקורות‬
‫רבות‪ ,‬איך את מעריכה את מה שהם‬
‫עשו?‬
‫משפחת דנקנר אנחנו מתכוונים אליכם!‬
‫[‪]15‬‬
‫אידיאולוגית ושלטונית‪ .‬יחימוביץ'‬
‫“להרבה פוליטיקאים יש מה ללמוד‬
‫מאד הערכה‪ .‬לחשוב שבחורה אחת‬
‫היא לא הייתה בטוחה בעצמה ובצדקת‬
‫יריביה הפוליטיים המיומנים לכאורה לא עצמה יחימוביץ' בקואליציה שתגרור‬
‫מהם‪ .‬גם מבחינה ציבורית‪ ,‬גם מהבחינה שהקימה אוהל בשדרות רוטשילד הציתה דרכה‪ ,‬אבל בכל זאת אני זוכר שאמרה‬
‫קראו נכון את המפה‪ ,‬ואת שינוי הכיוון‬
‫כלפיה ביקורות קשות ותחושה קשה של‬
‫הזו שהיריבויות האישיות בניהם על פניו את כל המחאה הזו זה בעיניי רגע מדהים לי באותה תקופה “אני לא בטוחה שזה‬
‫שדרש הציבור‪ .‬הם המשיכו לשחק את‬
‫אכזבה שתוריד באבחה אחת את קרנה של‬
‫נדחקו הצידה ולא השפיעו על ההחלטות ובהישג מאד יפה”‪.‬‬
‫הזמן שלי להתמודד עכשיו לראשות‬
‫המשחק הפוליטי הישן‪ ,‬שכלל בעיקר‬
‫יחימוביץ‪.‬‬
‫שלהם‪ ,‬וגם מהבחינה הזו שהם השכילו‬
‫¿¿איזה ציון היית נותנת למחאה?‬
‫המפלגה”‪ .‬כנראה שהדהירה המהירה‬
‫פיזור סיסמאות ריקות מתוכן ומינימום‬
‫המבחן האמיתי של יחימוביץ' הוא‬
‫לקחת אנשי מקצוע שיעזרו להם‪ :‬מתחום‬
‫“אני מסתייגת מחלוקת ציונים למחאה‪ ,‬קדימה ורצף ההצלחות הכמעט מושלם‬
‫עשייה בשטח ערב בחירות‪ ,‬כערובה‬
‫היום‪ ,‬בתקופה שהיא בשיא הגובה‬
‫האקדמיה‪ ,‬מתחום הכלכלה ועוד‪ .‬אני‬
‫מי שמחלק ציונים לא מבין את המסרים שהשיגה בשבע שנות הקריירה הפוליטית לפתק בקלפי‪ .‬יחימוביץ' לעומתם‬
‫ולמרגלות ההר העם דורש צדק חברתי‪.‬‬
‫חושבת שכל מנהיגי המחאה‪ ,‬מנהיגים‬
‫של המחאה ורוצה בכישלונה‪ .‬אבל אם‬
‫שלה‪ ,‬נטעו בה תחושה של ביטחון אולי‬
‫העדיפה להפסיד בקרב את מותרות‬
‫שיא זה מקום שהנפילה ממנו יותר‬
‫שעוד נזכור את שמם‪ ,‬מנהיגים שאף אחד בכל זאת נדבר במונחים של כישלון או‬
‫תחושה של ניצחון‪ ,‬ויש כאלה שיאמרו‬
‫השלטון והיחסים הנוחים עם הממסד‪.‬‬
‫תלולה‪ ,‬האוויר יותר דליל והחלטות‬
‫בכלל לא בחר‪ ,‬התנהלו בצורה מדהימה‬
‫הצלחה‪ ,‬מדובר בהצלחה מדהימה‪ .‬היה‬
‫אף תחושה של יהירות‪ .‬קשה להתווכח‬
‫במקום זאת העדיפה לדבוק בדרכה‬
‫קטנות ושגויות‪ ,‬יתורגמו מיד לנפילה‬
‫רק בזכות האמביציה שלהם‪ ,‬היוזמה‬
‫כאן שינוי חד וחריף של השיח בישראל‪ .‬עם העובדות‪ :‬הריחוק מעמיר הפרץ‪,‬‬
‫ולשכנע בעמל רב את הציבור בצדקתה‪ ,‬חופשית‪.‬‬
‫שלהם והכריזמה שלהם‪”.‬‬
‫בתור מי שניסתה ונאבקה שנים לשים‬
‫ההתנגדות לאהוד ברק וההתמודדות‬
‫בשביל לזכות במערכה כולה‪ .‬אולם יכול‬
‫במציאות שבה ישראל נתונה בכל‬
‫¿¿זה בטח רגע מיוחד לראות צעירים‬
‫את סדר היום החברתי‪-‬כלכלי במרכז אני לראשות מפלגת העבודה כולם התבררו להתברר בעתיד‪ ,‬שאידיאולוגיה מגובשת רגע לאיום של מלחמה או משבר כלכלי‪,‬‬
‫אלמונים שמצליחים להוביל את השינוי רואה במחאה הצלחה גדולה‪”.‬‬
‫כמעשים נכונים שמינפו אותה קדימה‬
‫יכולה לשמש כחרב פיפיות‪ .‬בשיטת‬
‫יחימוביץ' אינה יכולה להתבשם ולו‬
‫אליו פיללת כל השנים‪.‬‬
‫יחימוביץ' נמצאת במקום אחר מהמקום ומיצבו אותה‪ ,‬אפילו בקרב מתנגדיה‪,‬‬
‫ממשל שבה כל מפלגה יכולה לדור עם‬
‫לרגע מאויר הפסגות שהיא נושמת‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫“ ההתנהלות שלהם מעוררת הרבה‬
‫בו פגשתי אותה לראשונה‪ .‬זה לא שאז‬
‫כאלטרנטיבה אידיאולוגית יחידה‪.‬‬
‫המפלגה הקיצונית לה‪ ,‬יכולה למצוא‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫מ‬
‫מ‬
‫של‬
‫ת‬
‫י‬
‫שר‬
‫א‬
‫ל‪,‬‬
‫ה‬
‫חי‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ון‬
‫ל‬
‫ע‬
‫תי‬
‫ד‬
‫אורי (בת ‪ 4‬וחצי)‪ ,‬נטע (שלבתנו‪ )3‬ודהווד (לךבן ‪8‬לחשודכשירם)דירה!!! לטיפולכם!‬
‫[‪]16‬‬
‫בית זה‬
‫לא קוטג'‬
‫למרות המחאה על יוקר המחיה‪ ,‬מחירי הדירות במרכז דווקא‬
‫ממשיכים להאמיר‪ .‬מומחים חוששים מהתערבות ממשלתית בשוק הנדל"ן‪.‬‬
‫הכלכלן ד”ר יאיר דוכין‪“ :‬בכל פעם שדפני ליף לא‬
‫מוצאת דירה‪ ,‬עושים מהומות” ‪ /‬ילנה גורביץ’‬
‫ל”ף אוהל‪ ,‬בי”ת זה בית‪ ,‬גימ”ל שנה אחת אחרי‪ ,‬אנחנו מנסים להבין‪:‬‬
‫משמעותי‪ ,‬התחיל להיווצר מחסור‬
‫זו גינה ציבורית‪ .‬כמו השיר‪ ,‬גם האם באמת נוצר שינוי או שזו הייתה‬
‫והכלכלה מצביעה על כך שכשיש פער‬
‫הא”ב משקף פחות או יותר את סתם עוד סערה בכוס מים? יצאנו לבדוק בין הביקוש להיצע‪ ,‬כלומר כשהביקוש‬
‫אפשרויות הדיור שלנו‪ .‬אך שלא כמו‬
‫מול מומחי נדל”ן וכלכלה מה נשתנה‬
‫גדול מההיצע‪ ,‬אז הפרמטר שמייצב‬
‫אותיות הא”ב שמהוות את הבסיס‬
‫בשנה הזו‪.‬‬
‫ביניהם זה גורם המחירים‪ ,‬ולכן מחיר‬
‫ללשון‪ ,‬הדיור אינו נתפס כזכות בסיסית‬
‫“זה מגוחך” זועק ד”ר יאיר דוכין‪,‬‬
‫הדירות התחיל לעלות‪ .‬בעקבות אותה‬
‫של כל אחד מאיתנו‪ .‬יותר מזה‪ :‬בימינו כלכלן וחוקר נדל”ן‪ ,‬על מחאת הדיור‬
‫עליית מחירים‪ ,‬התחילו היזמים להגדיל‬
‫קורת גג אף נחשבת לפריבילגיה‪.‬‬
‫ודרישות המוחים‪“ .‬לדעתי‪ ,‬שטויות‬
‫את היקף התחלות הבנייה‪ .‬פעולה זו‬
‫דמיינו את הסיטואציה הבאה‪ :‬אחרי‬
‫במיץ‪ .‬אני לא מזלזל בתנועה‪ .‬נוצרה‬
‫עשתה את שלה‪ :‬ההיצע התחיל לגדול‬
‫שהתרגלתם להשתמש בכל אותיות‬
‫והתחיל להתקרב לביקוש‪ .‬כך נוצר איזון‬
‫הא”ב‪ ,‬יום אחד התבשרתם שהאות מ’‬
‫והמחירים הפסיקו לעלות‪”.‬‬
‫אסורה לשימוש‪ ,‬או פשוט אינה בהישג‬
‫¿¿אין היום בעיה של יוקר מחייה‬
‫ידכם‪ :‬איך **שיכי* *כאן? איך‬
‫בארץ?‬
‫*ת*ודדי*? קשה‪ ,‬אה? עכשיו תמשילו את‬
‫"בעיית יוקר מחייה יש בכל מקום‪.‬‬
‫זה לצרכים הבסיסיים שלכם‪ .‬עד היום‬
‫ברגע שאת מחליטה שמגיעה לך דירה‬
‫היו לכם מזון‪ ,‬מים לשתייה‪ ,‬אוויר‬
‫במרכז ת”א במחיר נמוך‪ ,‬אז את יכולה‬
‫לנשימה‪ ,‬וקורת גג‪ ,‬ופתאום‪ ,‬ברגע אחד‪,‬‬
‫לצעוק עד מחרתיים שזה יקר‪ .‬זה לא‬
‫אתם מוצאים עצמכם לא מצליחים‬
‫יעזור לאף אחד ולא לך‪ .‬גם לא כתוב‬
‫לעמוד בתשלומי הבית‪ ,‬מפונים ממנו‬
‫בתורה שמישהו צריך לתת לך דירה‬
‫ונאלצים לחפש פתרונות אלטרנטיביים‬
‫במרכז ת”א במחיר זול‪ .‬בעניין הזה צריך‬
‫במטרה לשרוד את השינוי‪ .‬התסריט הזה‬
‫להיות רציונאלי‪ .‬המקום האטרקטיבי‬
‫לא כל כך רחוק מהמציאות של ימינו‪.‬‬
‫ביותר מבחינת תעסוקה ובילויים הוא‬
‫בואו נסתכל למשל על אוכלוסיית‬
‫יקר‪ ,‬אז תלכי למקום זול‪ .‬אז תלכי לגור‬
‫הסטודנטים‪ ,‬ששייכת ברובה למעמד‬
‫בחדרה‪ .‬אז תסעי ‪ 20‬דקות לתל אביב‬
‫הבינוני‪-‬נמוך‪ .‬החבר’ה האלה‪ ,‬שנאלצים‬
‫ברכבת‪ .‬תלכי לחדרה‪ ,‬תשלמי רבע‪.‬‬
‫להסתפק בחצי משרה וברוב המקרים גם‬
‫תלכי לכפר יונה‪ ,‬תשלמי רבע‪ .‬מי קבע‬
‫בשכר מינימום‪ ,‬מכלים את הכנסותיהם‬
‫שאת צריכה לגור בכיכר רבין או ברמת‬
‫על הוצאות שוטפות ובסיסיות כמו‬
‫אביב? "‬
‫מגורים‪ ,‬מזון ושכר לימוד‪ .‬במקרה הטוב‪,‬‬
‫¿¿למה בעצם תל אביב כל כך יקרה?‬
‫בסוף החודש הם נשארים עם רווח קל‬
‫"המחירים בת”א הם פונקציה של‬
‫ביד‪ ,‬ובמקרה הפחות טוב המינוס בבנק פה איזושהי תנועה‪ ,‬איזשהו כדור שלג ביקוש והיצע‪ .‬אם כל הישראלים רוצים‬
‫ממשיך לתפוח‪ .‬מן הצד השני‪ ,‬כנציגי‬
‫שהשפיע על הקוטג’‪ ,‬על גבינה לבנה‬
‫לגור במרכז ת”א‪ ,‬אז המחירים שם‬
‫המעמד הגבוה עומדים אנשי העסקים‬
‫ועל עוד כל מיני מוצרים בסופר‪ ,‬אבל יהיו גבוהים‪ .‬אין מה לעשות‪ .‬המחירים‬
‫הפוליטיים והכלכליים‪ ,‬שיכולים ליהנות אני לא מעריך שאיזשהו יזם נדל”ן‬
‫יוצרים את האיזונים בשוק‪ .‬מי שלא‬
‫מדירות יוקרה שגם עשרה דורות‬
‫שינה משהו בשיקולים שלו‪ ,‬או הזיז את יכול לשלם את המחירים האלה‪ ,‬שיילך‬
‫אחרינו ישאיר לנו חור בכיס‪ .‬אז מה‬
‫התמחור של הדירות שלו בגלל המחאה” צפונה או דרומה עד הנקודה שהמחיר‬
‫הפיתרון? בחודש יולי בשנה שעברה‬
‫"לפני פרוץ המחאה”‪ ,‬מסביר ד”ר‬
‫מתאים לו‪ .‬נקודה‪ .‬זה מה שצריך‬
‫המונים יצאו לרחובות במחאה על יוקר דוכין את ההתנהלות “השוק הזה פעל‬
‫לעשות‪ .‬ואין שום תכלית ביללות‬
‫המחייה‪ ,‬ארגוני צדק חברתי החלו לצוץ ופועל על בסיס של ביקוש והיצע‪ .‬לאורך האלה שהדיור הוא יקר‪ .‬הדיור במקומות‬
‫בכל פינה והציבור החל לגלות חוסר‬
‫השנים‪ ,‬מ‪ '97-‬ועד סוף ‪ ,2006‬מחירי‬
‫יקרים הוא יקר‪ .‬כמו שבמרכז מנהטן‬
‫סבלנות בוטה כלפי המצב הקיים‪ .‬מדובר הדירות ירדו כל הזמן‪ ,‬משום שהיה‬
‫הוא יקר‪ .‬אם כל תושבי אמריקה ירצו‬
‫היה באחת הסערות המשמעותיות ביותר עודף שנוצר בשנות ה‪ 90-‬ומיתונים‬
‫לגור במנהטן‪ ,‬אז המחירים יקפצו שם‬
‫בהיסטוריה של מדינת ישראל‪ .‬סערה‬
‫במשק‪ .‬במהלך השנים הללו המחירים‬
‫פי עשר‪ .‬זה מין ניסיון מפונק לאלץ את‬
‫שמלווה בתקוות גדולות של הציבור‬
‫ירדו בשיעור של ‪ 25‬אחוז ריאלית‪ .‬בסוף חוקי הכלכלה לספק דיור במחיר זול‪.‬‬
‫לצד חששות כבדים של הממשלה‪ .‬היום‪ ,2006 ,‬אז התחלות הבנייה היו בשפל‬
‫אין דבר כזה"‪.‬‬
‫א‬
‫"בעיית יוקר‬
‫מחייה יש בכל‬
‫מקום‪ .‬ברגע שאת‬
‫מחליטה שמגיעה‬
‫לך דירה במרכז‬
‫ת"א במחיר‬
‫נמוך‪ ,‬אז את‬
‫יכולה לצעוק עד‬
‫מחרתיים שזה יקר‪.‬‬
‫זה לא יעזור לאף‬
‫אחד"‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫קורת‪-‬גג‪ ,‬פרנסה‪ ,‬תקווה לעתיד‪ ,‬יותר מזה אנחנו לא צריכים!‬
‫[‪]17‬‬
‫למכירה או להשכרה המחירים במגמת עליה‬
‫(צילומים‪ :‬ילנה גורביץ')‬
‫¿¿אז מה בעצם יכול להיות הפיתרון? בביקוש‪ .‬אחרי שלא קרה כלום בשנה‬
‫"מה שהמדינה צריכה לעשות זה‬
‫שעברה‪ ,‬כולם הבינו שגם לא יקרה‬
‫ליזום פרויקט לאומי ולפתח את אזור‬
‫כלום‪ .‬כל המשקיעים הפוטנציאליים‬
‫הצפון ואת אזור הדרום כאזורי תעסוקה שלי‪ ,‬שחששו להפסיד‪ ,‬חזרו לשוק‬
‫גדולים‪ .‬אם תצליחי לעשות את זה‪ ,‬כך בעוצמה גדולה יותר‪ .‬ככה גם הביקוש‬
‫תגרמי לאנשים לרצות לגור בדרום או עלה וגם המחירים עולים‪ .‬זה האפקט‬
‫בצפון‪ ,‬ולא יבואו למרכז ת”א‪ .‬זה שם‬
‫ההפוך”‪“ .‬לפני שלושה חודשים‪,‬‬
‫המשחק‪ .‬היום לא עושים כלום‪ .‬היום רק סוכנים שלי התלוננו שאין טלפונים‪.‬‬
‫מדברים ולא עושים שום דבר‪ .‬הממשלה אחרי שהתחדשו ההפגנות‪ ,‬הסוכנים‬
‫לא עושה כלום ברמה העקרונית‪ .‬אם‬
‫לא מספיקים לענות לכולם” ממשיך‬
‫אתה רוצה ליצור מוקד אוכלוסייה‬
‫לבובסקי ומסכם‪“ :‬אם לפני שנה‪ ,‬על‬
‫ותעסוקה בצפת‪ ,‬אז תקים שם למשל‬
‫בית ספר לרפואה‪ ,‬אבל זו רק ההתחלה"‪.‬‬
‫¿¿אולי הפעם המחאה תצליח?‬
‫"המחאה לדעתי בתחום הזה לא תיצור‬
‫כלום‪ .‬ביבי יבהל אז הוא יוריד את מחירי‬
‫הדלק‪ .‬אז מה? הוא יכול להוריד את‬
‫מחירי הדירות? התשובה היא לא‪ .‬חד‬
‫וחלק לא‪ .‬אם את מצפה שהמחאה תגרום‬
‫לביבי להוריד את מחירי הדירות במרכז‬
‫ת”א‪ ,‬אז יש לי חדשות בשבילך‪ :‬זה לא‬
‫בעלי הדירות בתל אביב הם האוכלוסייה היחידה שדווקא נהנית‬
‫יקרה‪ .‬אגב‪ ,‬אם היית בעלת דירה בת”א‪,‬‬
‫מהמחאה‪ .‬הם צופים עליה מרחוק כמעט בזלזול‪ ,‬מתוך ידיעה שרשת‬
‫הדבר האחרון שהיית רוצה זה שהמחיר‬
‫הביטחון שלהם עמידה מספיק בפני אירועים כאלה‪ .‬הרי תל אביב תמיד‬
‫שם יירד‪ .‬בגלל שדפני ליף הקימה אוהל‬
‫תישאר “תל אביב”‪ :‬מותג נצחי חי וקיים‪ ,‬שניזון מהאירועים הללו וגם‬
‫בשדרות רוטשילד‪ ,‬אז מישהו יתן לה‬
‫מזין אותם‪.‬‬
‫דירה בזול? זה שהיא הולכת ומפגינה‪,‬‬
‫דודי בורנובסקי‪ ,‬בעליהן של עשר דירות בתל אביב‪ ,‬אומר שכמו בכל‬
‫ויש כל מיני ליצנים שמפגינים איתה ‪-‬‬
‫שנה‪ ,‬הביקוש לדירות רק הולך ועולה‪“ .‬אני לא חושב שהמחאה תשפיע או‬
‫זה לא יעזור לה‪ .‬מישהו אמר יפה פעם‪:‬‬
‫השפיעה על האזורים הללו”‪ .‬גם המחירים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לא הושפעו מהמחאה‪,‬‬
‫כל פעם שדפני ליף לא מוצאת דירה‪ ,‬אז‬
‫וכמו בארבע השנים האחרונות‪ ,‬עלו גם השנה בלפחות עשרה אחוזים‪.‬‬
‫עושים מהומות"‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬מתאר בורנובסקי תופעה מעניינת‪“ :‬דווקא מיד אחרי‬
‫זאב לבובסקי‪ ,‬יזם בתחום הנדל”ן‬
‫המחאה הקודמת בספטמבר‪-‬אוקטובר בשנה שעברה היה בום של‬
‫ובעל סוכנות התיווך “קרן ברוטשילד‬
‫ביקוש‪ ,‬ומאז המחירים רק עולים באופן מתמיד”‪ .‬הוא מסביר זאת‬
‫נכסים” מסכים עם ד”ר דוכין‪“ :‬זה תחום‬
‫בעובדה שהביקוש לדירות לצעירים באזורים של מרכז העיר ובאזורי‬
‫מאוד מסוכן ורגיש ואסור לממשלה‬
‫האוניברסיטה רק הולך וגדל‪ ,‬וההיצע נשאר קבוע‪“ .‬הדירות לא מתפנות‬
‫להתערב בו‪ .‬זה לא קוטג’‪ .‬אף אחד‬
‫גם אם מעלים לדיירים את המחיר‪ ,‬כי אנשים מעדיפים להישאר בדירה‬
‫לא יכול להתקשר לחיים משדרות‬
‫שבה הם חיים‪ ,‬מאשר להתפנות ולחשוב על דיור זול יותר”‪.‬‬
‫רוטשילד ולהגיד לו‪ :‬עכשיו תמכור‬
‫לגבי התחדשות המחאה השנה‪ ,‬אומר דודי שאם המחאה לא תשנה את‬
‫במחיר נמוך יותר”‪ .‬המחאה‪ ,‬לדברי‬
‫האופי שלה מהפעם הקודמת‪ ,‬שום דבר לא ישתנה בהתנהלות המדינית‪,‬‬
‫לבובסקי‪ ,‬לא רק שלא הזיקה אלא‬
‫הממשלתית‪ ,‬העירונית‪“ .‬זו שוב תהיה מחאה של קיץ אחד‪ ,‬ונשכח מזה‬
‫ניתן אף לומר שתרמה לשוק‪“ :‬אני‬
‫שוב כשיתחילו החגים”‪.‬‬
‫לא רוצה לדבר על השנה האחרונה‪,‬‬
‫כי זה לא ישקף את המציאות‪ .‬אבל‬
‫בחודשיים האחרונים יש עלייה מטורפת‬
‫דירת שלושה חדרים‪ 80 ,‬מטר‪ ,‬בלי‬
‫מעלית ובלי חניה בשדרות רוטשילד‬
‫ביקשו ‪ 2.4‬מיליון והתקשו למכור‪,‬‬
‫היום דירה כזו נמכרת במהירות כפולה‬
‫ב‪ 2.7-‬מיליון‪ .‬גם השכירות הושפעה‬
‫באותה צורה”‪ .‬על הפריפריה המחאה לא‬
‫השפיעה כלל‪ ,‬כך לדברי שוקי לסמן‪,‬‬
‫סוכן תיווך ב”רימקס פוקוס” ברמת גן‪.‬‬
‫לבובסקי מחזק את דבריו ואומר‪“ :‬כאן‬
‫בתל אביב‪ ,‬זו המעבדה של התופעות”‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בעלי דירות בתל אביב‪:‬‬
‫עם המחאה או בלעדיה‪,‬‬
‫מחירי הדירות בעלייה‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫לא תולים תקוות‬
‫[‪]18‬‬
‫אוהלים‬
‫אחרונים‬
‫המאהלים שהציפו את הארץ פורקו כבר מזמן‪ .‬רוב התושבים‬
‫חזרו לשגרת חייהם‪ ,‬אך למעטים מהם לא היה לאן לחזור‪ .‬תושבת‬
‫מאהל המצוקה בחולון‪" :‬בקיץ הקודם צעדנו בכל הצעדות‪ .‬ולרגע‬
‫באמת האמנתי שיהיה שינוי"‪ .‬סיפורם של האנשים שלא נתפסו‬
‫בעדשת המצלמה‪ ,‬אך חיים את המחאה יום‪-‬יום ‪ /‬יעל שני‬
‫מדינה מעדיפה שניעלם”‪,‬‬
‫את הארץ‪ ,‬החליטו מזל ומשפחתה‬
‫לא ראתה אותה ועלתה לה על הרגל‪.‬‬
‫אומרת מזל בן עמי (‪)51‬‬
‫לעבור למאהל שהוקם בגן הציבורי‬
‫היו לה שני שברים‪ ,‬ועד עכשיו היא‬
‫מחולון‪ ,‬בעודה אוחזת‬
‫ברחוב המלאכה בחולון‪ .‬כשהקיץ תם‬
‫צריכה פיזיותרפיה‪ .‬הבת שלי בדיכאון‬
‫בבקבוק המים הקטן שהבאתי לה‪ .‬בידה וכל דיירי האוהלים התפנו מהמקום‪ ,‬לה מהמצב שלנו‪ ,‬ואני עברתי השנה‬
‫הפנויה היא מתיזה כמה טיפות מים על ולמשפחתה לא היה לאן ללכת‪ .‬במהלך אירוע לב קשה‪ ,‬הייתי בבית חולים‬
‫מצחה הלוהט‪ ,‬וכשטיפות המים הקרות חודשי החורף מצבה התדרדר וכעת היא אבל חזרתי לפה”‪.‬‬
‫מתערבבות בזיעת פניה‪ ,‬היא פולטת‬
‫עדיין מתגוררת תחת כיפת השמיים‪.‬‬
‫¿¿היה רגע שבו הרגשת תקווה?‬
‫אנחות קצרות‪ .‬היא יושבת בכיסא‬
‫“אישרו לי דירה בפברואר אבל‬
‫“בקיץ הקודם צעדנו בכל הצעדות‪.‬‬
‫גלגלים חורק שאינו מותאם לביתה‬
‫משרד השיכון ומשרד הבריאות עוד‬
‫למרות כיסא הגלגלים‪ ,‬אפילו‬
‫שרצפתו דשא ואבנים‪ .‬השמש קופחת לא העבירו תקציב לשיפוץ שאני‬
‫לירושלים הגעתי‪ .‬וכשראיתי שכל‬
‫מעלינו‪ .‬יום חם במיוחד היום‪ ,‬למרות‬
‫העם צועד איתי‪ ,‬לרגע באמת האמנתי‬
‫שרשמית עוד לא חלף האביב‪ ,‬מזג‬
‫שיהיה שינוי‪ .‬ואחר כך גם היו מפגשים‬
‫האוויר מבשר על כך שהולך להיות‬
‫ושיחות‪ ,‬וכל שבוע היינו עושים שינוי‬
‫קיץ קשה במיוחד‪.‬‬
‫במאהל אחר‪ ,‬אבל הכול התמסמס”‪.‬‬
‫"ה‬
‫מאהל המצוקה בחולון‬
‫כשהקיץ תם וכל‬
‫דיירי האוהלים‬
‫התפנו מהמקום‪,‬‬
‫למזל בן עמי‬
‫ולמשפחתה לא‬
‫היה לאן ללכת‪.‬‬
‫במהלך חודשי‬
‫החורף מצבה‬
‫התדרדר וכעת היא‬
‫עדיין מתגוררת‬
‫תחת כיפת השמיים‬
‫מאהל המצוקה‬
‫בבאר שבע‬
‫פיסות הבד והסדינים שתלויים‬
‫בדרום הארץ אנחנו פוגשים את דוד‬
‫על יתדות העץ מאחוריה‪ ,‬הספות‬
‫בודלסקי‪ ,‬אסיר לשעבר בן ‪ ,33‬אחרוני‬
‫המוזנחות וכלי המטבח המעטים‬
‫המוחים מהמאהל בבאר‪-‬שבע‪“ .‬נשארו‬
‫כשלצידם שלטי “צדק חברתי”‪ ,‬הם מה‬
‫איתי רק עוד שלושה אנשים”‪ ,‬הוא מספר‪,‬‬
‫שמזל מכנה “בית” בשנה האחרונה‪.‬‬
‫“את כל השאר פינו”‪ .‬לינה תחת כיפת‬
‫מאז החלה המחאה החברתית‪ ,‬מזל‬
‫השמיים אינה זרה לדוד‪ ,‬שברח מהבית‬
‫מתגוררת במאהל “בן גוריון” בחולון‪,‬‬
‫בגיל ‪ ,13‬ונמצא ברחובות מאז‪.‬‬
‫יחד עם שלוש בנותיה ונכדתה הקטנה‪.‬‬
‫“המדינה תמיד התנערה ממני”‪ ,‬הוא‬
‫מזל גרושה‪ ,‬ועד לא מכבר התגוררה‬
‫אומר‪ ,‬ספק בעצב ספק בכעס‪“ .‬נולדתי‬
‫עם משפחתה ושלוש נפשות נוספות‬
‫פה ואחרי חצי שנה הוריי הביולוגים זרקו‬
‫בדירת חדר וחצי בחולון‪ ,‬אך עקב‬
‫אותי לבית יתומים‪ .‬לקחו אותי הורים‬
‫חובות מצטברים נזרקו היא ומשפחתה‬
‫מאמצים אבל בגיל ‪ 13‬גם אותם עזבתי‬
‫לרחוב‪ .‬מאז‪ ,‬היא מצאה מחסה‬
‫ומאז אני לבד‪ .‬לא מזמן שמעתי על ילדה‬
‫באוהלים‪.‬‬
‫שברחה מהבית שכל המדינה חיפשה‬
‫“אנחנו כל מה שנותרנו מהמחאה‬
‫אותה‪ ,‬כשאני עזבתי את הבית‪ ,‬אף אחד‬
‫החברתית”‪ ,‬היא אומרת ומוסיפה‪,‬‬
‫חייבת בגלל הכיסא‪ ,‬בקרוב אנחנו‬
‫לא חיפש אותי‪ .‬ישנתי במקלטים ובגנים‬
‫“אנחנו ועוד שתי משפחות‪ .‬רק אלה‬
‫סוגרים שנה באוהלים”‪.‬‬
‫ציבוריים ואף אחד לא עזר לי‪ .‬כל מה‬
‫שבאמת לא היה להם לאן ללכת”‪.‬‬
‫¿¿איך אתם שורדים את היומיום?‬
‫שעשיתי‪ ,‬עשיתי בכוחות עצמי‪ .‬השלמתי‬
‫החיים לא הביאו למזל הרבה מזל‪,‬‬
‫“קשה מאוד”‪ ,‬היא נאנחת‪.‬‬
‫בגרות‪ ,‬עשיתי צבא‪ ,‬אבל אחרי הצבא‬
‫לאחר שחלתה במחלה קשה בצעירותה‪“ ,‬כשהכול רק התחיל המאהל היה‬
‫מוצף בעיתונאים ובעקבות זה היה גם המצב שלי מאוד הידרדר”‪ .‬דוד לא מוכן‬
‫היא מתניידת כיום בכיסא גלגלים‬
‫להוסיף‪ ,‬אבל בעברו הוא מספר יש גם‬
‫ונקבעו לה מאה אחוזי נכות‪ .‬בעלה‬
‫המון עזרה‪ .‬אבל כשהמחאה דעכה גם‬
‫עזב אותה כשבנותיה היו קטנות‪ .‬בתה האנשים שעזרו לנו דעכו‪ .‬בהתחלה היו סמים וגם בכלא הוא ביקר לא פעם על‬
‫הגדולה בת ה‪ 21-‬מגדלת ילדה קטנה מפגשים יומיומיים‪ ,‬והיו מאוד עוזרים עבירות קטנות‪.‬‬
‫¿¿מתי הצטרפת לאוהלים?‬
‫בת שלוש לגמרי לבדה במאהל הזה‪.‬‬
‫לנו‪ .‬אבל עכשיו דווקא כשהתחיל‬
‫“בשכונה שלנו כבר דובר לעשות משהו‬
‫“זה לא הגיוני לחיות ככה יותר‬
‫הקיץ‪ ,‬גם את הברזייה כבר סגרו לנו”‪.‬‬
‫אפילו לפני המחאה של דפני‪ .‬למרות‬
‫משנה”‪ ,‬היא אומרת‪“ ,‬אני במצב קשה‬
‫¿¿מה היה הרגע הכי קשה בשנה‬
‫שדיברנו על זה‪ ,‬לא היה את המומנטום‬
‫ולאיש לא אכפת‪ .‬מאגף הרווחה של‬
‫הזאת?‬
‫המתאים”‪ ,‬הוא אומר ומוסיף‪“ ,‬המומנטום‬
‫עיריית חולון לא שמעתי כבר שנה”‪.‬‬
‫“לפני כמעט חודש הנכדה הקטנה‬
‫לפני כשנה‪ ,‬כשמחאת האוהלים הציפה ירדה לחניה ומישהי שיצאה עם הרכב הגיע רק אחרי האוהלים ברוטשילד‪ .‬היינו‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫מזל בן עמי בפתח מאהל המצוקה בחולון‬
‫הרבה בהתחלה‪ ,‬גם מהשכונה וגם הרבה‬
‫לאלה שבאמת יש להם בעיה‪ .‬זו לא‬
‫סטודנטים נרתמו למאבק‪ ,‬אבל מכל אלה בעיה לירות לכל הכיוונים‪ .‬אבל‬
‫שהיו פה‪ ,‬רק אני כמעט נותרתי שנה‬
‫מה שבאמת צריך זה לעזור לאנשים‬
‫שלמה”‪.‬‬
‫החלשים‪ .‬אני יכול בקלות לחזר לחיי‬
‫¿¿יש לך תקווה שמשהו ישתנה‬
‫הפשע‪ ,‬אבל אנשים רוצים להשתקם‬
‫במדינה?‬
‫ובזה צריך לעזור להם‪ .‬העניין הוא‬
‫“קשה לי להאמין”‪ ,‬הוא אומר בייאוש‪ ,‬לא מחיר הקוטג’ שעלה‪ .‬העניין הוא‬
‫“עם כל זה שמדברים על זה שהמחאה‬
‫האנשים החלשים כמוני”‪.‬‬
‫חוזרת‪ ,‬התקווה אצלי הולכת ואוזלת‪.‬‬
‫¿¿מה מחזיק אותך?‬
‫המחאה של היום בתל אביב היא לא‬
‫הוא נאנח ארוכות‪ ,‬שואף עוד שאיפה‬
‫המחאה שלנו‪ .‬אנחנו באמת נלחמים על‬
‫מהסיגריה ולבסוף אומר‪“ ,‬התקווה‬
‫לחם”‪ ,‬הוא אומר ומדגיש את המילים‪.‬‬
‫להכיר מישהי‪ ,‬להקים משפחה ולחיות‬
‫“מנהיגות המחאה כל אחת רוצה משהו‬
‫את החיים‪ .‬אין לי משפחה‪ ,‬אין לי‬
‫אחר‪ .‬הן לא נוגעות בבעיה האמיתית‪ .‬את אנשים שכשבאמת רע לי אני יכול‬
‫יודעת כמה אימהות חד הוריות עם ילדים לדבר איתם‪ .‬לילד שרגיל להיות לבד‬
‫שאין להן איפה לגור יש פה בשכונה?‬
‫מגיל ‪ 13‬זה קשה לשנות את זה‪ .‬כבר‬
‫ואף אחד לא מטפל בהן‪ .‬אזרחים במדינת עשרים שנה שאני חי לגמרי לבד‪.‬‬
‫ישראל לא צריכים לחיות ככה”‪.‬‬
‫מערכות היחסים הזוגיות שלי הן‬
‫¿¿אתה רוצה שהמחאה תתחדש?‬
‫קצרות‪ .‬אני לא יודע לבטא אהבה כי‬
‫“לא‪ .‬אלה שמוחים בתל אביב בזים‬
‫מעולם לא הייתה לי אהבה‪ .‬אבל אני כן‬
‫מאבק לממ”ד בר השגה‬
‫[‪]19‬‬
‫(צילום‪ :‬יעל שני)‬
‫מייחל לזה‪ .‬אולי אני אצליח להרגיש‬
‫את זה שוב כשיהיה לי ילד משלי”‪.‬‬
‫המאהל האידיאולוגי‬
‫בקריית שמונה‬
‫אחד המאהלים האחרונים שנותרו‬
‫בארץ עם מספר פעילים שמוסיפים‬
‫למחות לא בשל הרעב ללחם אלא בגלל‬
‫אידיאולוגיה טהורה‪ ,‬הוא המאהל בקרית‬
‫שמונה‪ .‬כיום חיים במאהל חמישה אנשים‬
‫ועוד עשרות פעילים מגיעים מידי פעם‬
‫להביע תמיכה בשרידי המחאה שלהם‪.‬‬
‫בקרית שמונה המאהל היווה‬
‫אלטרנטיבה אמיתית והתגוררו בו‬
‫סטודנטים שישנו בו מדי ערב מתוך‬
‫אמונה ורצון לשנות‪“ .‬המאהל הוא סמל‬
‫שקיים כדי להזכיר לאנשים שעוברים‬
‫בקריית שמונה‪ ,‬שהמחאה עדיין קיימת‪.‬‬
‫ברמה התודעתית אנחנו מראים שאנחנו‬
‫לא מוותרים‪ .‬ברור לנו שההכרעות‬
‫דוד בודלסקי‪:‬‬
‫“המומנטום הגיע‬
‫רק אחרי האוהלים‬
‫ברוטשילד‪ .‬היינו‬
‫הרבה בהתחלה‪,‬‬
‫גם מהשכונה וגם‬
‫הרבה סטודנטים‬
‫נרתמו למאבק‪,‬‬
‫אבל מכל אלה‬
‫שהיו פה‪ ,‬רק אני‬
‫כמעט נותרתי שנה‬
‫שלמה”‬
‫מתקבלות בקלפי‪ ,‬אבל זה לא פתרון‬
‫“אני איש חינוך ופעיל חברתי כבר‬
‫השיח הציבורי כן השתנה‪ ,‬בעקבות זאת‬
‫של זבנג וגמרנו‪ .‬אנחנו רוצים להשפיע‬
‫כמה שנים”‪ ,‬מספר לוני‪ ,‬שהחל לעבוד‬
‫שהמחאה נכנסה גם לתודעה הציבורית‪,‬‬
‫על החינוך והנוער‪ ,‬וזה תהליך איטי‬
‫בסמינר החינוכי של קיבוץ גינתון בתחום גם למערכת הפוליטית וגם לתקשורת‪.‬‬
‫שמחלחל”‪ ,‬כך אומר לוני נתנזון (‪,)32‬‬
‫החינוך‪“ .‬אבל בנוסף לזה‪ ,‬המשפחה שלי נתונים מראים היום שהרבה אנשים‬
‫מהראשונים שהקימו את המאהל בקרית היא משפחה של מהגרים שעלו לארץ‬
‫בישראל שינו את הרגלי הצריכה שלהם‬
‫שמונה‪ .‬נתנזון מספר שמאז ומעולם‬
‫בשנות ה‪ ,90-‬ואני מכיר מקרוב את כל‬
‫בעקבות המחאה החברתית‪ ,‬וזה מעיד על‬
‫היה פעיל חברתי להוט‪ ,‬וכאשר פרצה‬
‫הקשיים היומיומיים‪ .‬מעבר לכך בתור‬
‫כך שאנחנו בעיצומו של תהליך‪ .‬המחאה‬
‫המחאה ברחבי הארץ‪ ,‬לא היה לו ספק‬
‫אדם בתחילת שנות השלושים לחיי‪ ,‬אני פועלת בכמה רבדים‪ ,‬בפוליטיקה‪ ,‬בחינוך‪,‬‬
‫בכלל שהוא יהיה מהראשונים להביא‬
‫לא רואה איך אני אמור לשרוד במדינה‪ ,‬בתחום הכלכלי ועוד"‪.‬‬
‫את בשורת האוהלים לקריית שמונה‪.‬‬
‫שלא לדבר על לקנות בית ולהבטיח‬
‫כשרובנו שבנו בתום הקיץ האחרון‬
‫“ארבעה ימים אחרי שהתחילו האוהלים‬
‫לעצמי עתיד כלכלי ולגדל פה את ילדיי‪ .‬לביתנו לצפות במחאה החברתית‬
‫ברוטשילד‪ ,‬אנחנו הקמנו אוהלים בקרית במיוחד כי אני יודע שאפשר אחרת”‪.‬‬
‫הדועכת מבעד למסכי הטלוויזיה‪ ,‬מזל‪,‬‬
‫שמונה”‪ ,‬הוא משחזר‪“ .‬התחלנו חמישים‬
‫¿¿אתה מאמין לאנשים שאומרים‬
‫דוד‪ ,‬לוני ואחרים הוסיפו ללכת לישון‬
‫חבר'ה‪ ,‬אבל בהמשך זה הגיע למאות‬
‫שהמחאה נכשלה?‬
‫כל לילה באוהל‪ .‬מי מהם מתוך הכרח‪,‬‬
‫אנשים‪ .‬היינו עושים אסיפות והפגנות‬
‫“ממש לא”‪ ,‬הוא פוסק‪ “ ,‬להגיד ‘המחאה מי מהם מתוך רצון חופשי‪ ,‬מייחלים‬
‫על בסיס שבוע‪ .‬גרו במאהל באופן קבוע נכשלה’ מרמז על כך שהיה לה התחלה‬
‫כל העת שהמחאה תתחדש ושאנחנו‬
‫בערך שלושים איש‪ .‬עד היום יש אנשים וסוף‪ ,‬כלומר שמדובר היה באיזה פרק‬
‫נשוב להציף את הרחובות‪ ,‬כי כולם רצו‬
‫שנותרו באוהלים אך ורק מאידיאולוגיה”‪ .‬זמן עם יעדים‪ .‬אבל אי אפשר לדבר‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬שסוף סוף יהיה במדינה‬
‫¿¿מה עמד מאחורי הרצון שלך‬
‫על המחאה בלשון עבר כי זה תהליך‬
‫קצת צדק חברתי‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫להצטרף למחאה?‬
‫שקורה ומתרחב פשוט בצורה אחרת‪.‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫המלך ביבי נתן את ההוראה‬
‫[‪]20‬‬
‫גלעד‬
‫חופשי‪.‬‬
‫ואנחנו?‬
‫כמעט מהרגע הראשון הם היו כרוכים זה בזה‪:‬‬
‫המהפיכה החברתית והקמפיין למען שחרורו של‬
‫גלעד שליט‪ .‬עד כמה היה פה חיבור אידיאולוגי‬
‫אותנטי או רק צירוף של אינטרסים? האם ראש‬
‫הממשלה שינה כיוון והכריע בעד העיסקה רק כדי‬
‫להשתיק את הקולות מרוטשילד? ואיך השפיעה על‬
‫הכל שרה נתניהו? ‪ /‬יסמין לידסקי‬
‫נחנים בוכים ליד הכותל‪ ,‬זה‬
‫ארוזה במדים מצוחצחים‪ ,‬רב סמל גלעד‬
‫כנראה הזיכרון החזק ביותר‬
‫שליט חזר הביתה‪ .‬הוא היה בשבי החמאס‬
‫ממלחמת ששת הימים‬
‫הרבה יותר מדי זמן‪ .‬בהתחשב במונחים‬
‫ומהניצחון הגורף שלנו אז‪ .‬עדות לתקופה עליהם גדלנו‪“ :‬כל ישראל ערבים זה‬
‫שהתאפיינה באופוריה וגאווה לאומית‪.‬‬
‫לזה” ו”לא משאירים שבויים מאחור”‪,‬‬
‫שרידים ארכיאולוגיים שמעוררים בנו‬
‫מדובר בנצח‪ .‬אחרי חמש שנים וחצי‪,‬‬
‫נוסטלגיה לתקופה של סולידאריות‪.‬‬
‫כבר כמעט טעינו לחשוב שגדלנו על‬
‫בקיץ האחרון פתאום היינו שם שוב‪.‬‬
‫סיסמאות שקריות‪ ,‬אבל אז הוא חזר‪,‬‬
‫כולנו ביחד מתבוננים בגיבורי ישראל‬
‫והפיץ עמו אופוריה לאומית‪ .‬היא שגרמה‬
‫בוכים ליד הכותל‪ ,‬אך הפעם הכותל היה לנו לשכוח מכל השאר ובעיקר לחשוב‬
‫בצורת אוהל וגיבורי ישראל לא היו‬
‫מה גרם לשחרורו דווקא עכשיו‪.‬‬
‫“תנאי להצלחת קמפיין לשחרורו‬
‫צנחנים או חיילים‪ ,‬אלא הורים כואבים‬
‫של אדם אינדיבידואל היא הפיכתו‬
‫לצד אזרחים מיואשים‪ .‬מאהל אחד‬
‫לסמל”‪ ,‬אומר פרופסור יוסי יונה‪ ,‬מומחה‬
‫בירושלים לצד שורות של אוהלים‬
‫בשדרות רוטשילד בתל אביב‪ ,‬שהצליחו לפילוסופיה של החינוך מאוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון ויועץ לאנשי מחאת האוהלים‪.‬‬
‫לעורר בנו משהו כל כך חזק‪ ,‬עד כדי‬
‫“אם הופכים את האדם למטאפורה או‬
‫שהתנערנו מהאינדיבידואליזם השולט‬
‫לסמל‪ ,‬אז המאבק כבר לא על האדם‬
‫בנו בשנים האחרונות ויצאנו לרחובות‪.‬‬
‫הפרטי‪ ,‬אלא נושא בחובו מטענים רגשיים‬
‫צעקנו שאנחנו רוצים את גלעד בבית‪.‬‬
‫כאלו ואחרים שחורגים מעבר לשחרור‬
‫ב‪ 28-‬לאוגוסט ‪ 2011‬מחאות הקיץ‬
‫הילד הזה‪ .‬המחאה החברתית הייתה בעד‬
‫הגיעו לשיאן‪ ,‬ונועם שליט צעד לפתע‬
‫נועם שליט כי היא לא יכלה ולא רצתה‬
‫לקדמת הבמה‪ .‬הקשר בין המחאה‬
‫החברתית למאבק לשחרור החייל החטוף ללכת נגד‪ .‬הם ידעו שזה קמפיין ציבורי‬
‫התבסס על הקולקטיביות שנשכחה ועל מוצלח‪ .‬סליחה על הדימוי‪ ,‬אבל זה כמו‬
‫ההרגשה העמוקה שמה שהיה פה פעם ‪ -‬לשים בחורה שופעת איברים ליד 'רולס‬
‫רויס'‪ .‬אין בהכרח קשר בין השניים‪,‬‬
‫נעלם ואיננו עוד‪ .‬ביום ההוא כשצעקנו‬
‫אבל האישה היפהפייה הזאת היא מותג‬
‫“העם דורש את גלעד שליט”‪ ,‬התכוונו‬
‫אז נעשה אסוציאציה בינה ובין המוצר‬
‫שעבור רבים מאיתנו שובו של החייל‬
‫החטוף מן השבי זו המהות וההגדרה לצדק שאנחנו רוצים למכור‪ .‬זה בא מהמקום הזה‪.‬‬
‫שליט זה מותג‪ ,‬והוא מייצג איזו עמדה‬
‫חברתי‪ .‬כחודש וחצי לאחר ההפגנה‪,‬‬
‫ה‬
‫שליט חוזר הבית ‬
‫משפחת שליט ועם ישראל קיבלו מתנה אנטי ממשלתית‪ ,‬אז בואו נחבור אליו”‪.‬‬
‫צ‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫עם אחד‬
‫מאבק אחד‬
‫חופש זאת לא מילה גסה‬
‫[‪]21‬‬
‫זה היה כמעט‬
‫תרגיל מתמטי‬
‫התזמון הכמעט מדויק בין מחאות‬
‫הקיץ לשחרורו של גלעד שליט גרם‬
‫לציבור לתהות האם ראש הממשלה‬
‫רצה להשתיק את הילד עם סוכרייה‪.‬‬
‫נתניהו אולי יודע שהסוכרייה הזאת לא‬
‫תשתיק לנצח את הילד הבוכה‪ ,‬אבל הוא‬
‫ידע שהיא תשתיק אותו למספיק זמן‬
‫כדי שיוכל לעצור רגע‪ ,‬לחשוב ולתכנן‬
‫מהלכים‪ .‬היא תשתיק אותו לעוד קצת‬
‫זמן כדי שיוכל לשבת על הכסא‪-‬נוח‬
‫שלו ולהתנדנד בדממה‪ .‬הילד? הוא יזכור‬
‫תמיד מי נתן לו את הסוכרייה‪.‬‬
‫“ידענו שהמחאה החברתית מציקה‬
‫לממשלה והממשלה לא יכולה להיענות‪,‬‬
‫וברוב המקרים גם לא תרצה להיענות‬
‫לדרישות‪ .‬ידענו שהם ירצו לגרום לעם‬
‫רגעים ראשונים בארץ‪ .‬שליט‪ ,‬אביו‪ ,‬ראש הממשלה ושר הביטחו ן (צילום‪ :‬דובר צה"ל)‬
‫להרגיש טוב בסגנון שהעם דרש מבלי‬
‫לשלם מחיר גבוה מדי‪ .‬מבחינת ההיגיון‬
‫על נתניהו אבל יותר מהפן האישי ופחות‬
‫זה היה כמעט תרגיל מתמטי”‪ ,‬אומר‬
‫מהפן הציבורי‪“ .‬מה שמניע הרבה את‬
‫רגב קונטס ממובילי המחאה החברתית‪.‬‬
‫נתניהו זה איך שהוא מפרש את רוח‬
‫לדבריו כבר מהשבוע השני של המחאה‬
‫הציבור ומאד חשוב לו להיות אהוד‪,‬‬
‫הם חיכו לשובו של שליט ארצה‪ .‬גם‬
‫כך שזה כן מנחה אותו באיזושהי מידה‪.‬‬
‫פרופ' יונה מסכים כי יש קשר ישיר‬
‫הוא הסתכל על הסקרים והופתע מגודל‬
‫בין שחרור החייל החטוף ובין המחאה‬
‫התמיכה בעסקת שליט‪ 80% .‬מהציבור‬
‫החברתית‪ .‬הוא טוען שהעמדה של‬
‫הישראלי תמך בעסקה‪ ,‬אני לא זוכר‬
‫ממשלת ישראל הייתה שלא עושים משא‬
‫תקדים לזה בהיסטוריה של מדינת‬
‫ומתן עם חמאס‪ ,‬משום שהמחיר בלתי‬
‫ישראל שכל כך הרבה אנשים תמכו‬
‫סביר ועלול לפגוע בהרתעה של ישראל‪.‬‬
‫במשהו”‪.‬‬
‫“הנימוקים הללו נעלמו כלא היו”‪ ,‬אומר‬
‫לדעת בסקין ראש הממשלה הבין‬
‫יונה‪“ ,‬ולמה הם נעלמו? כי שחרורו של‬
‫שהוא מוצג במחאה החברתית באופן‬
‫שליט פעל בצורה אפקטיבית להסחת‬
‫שלילי ביותר‪ ,‬ושחרור החייל החטוף יכול‬
‫הדעת מהמחאה החברתית אל נושא אחר‪.‬‬
‫לשנות את דעת הקהל לגביו‪ .‬אך גם‬
‫הסמיכות בין שחרורו של שליט מכלאו‬
‫החזות של ראש הממשלה כלפי חוץ לא‬
‫בעזה ובין המחאה גרמה לכך שתשומת‬
‫הייתה השיקול היחיד במערך השיקולים‬
‫הלב הוסטה באופן משמעותי מהמחאה‬
‫שלו‪ ,‬ובסופו של דבר מה שהכריע את‬
‫אל שחרור שליט‪ ,‬ושירתה את ראש‬
‫הכף הייתה לא אחרת מאשתו שרה‬
‫הממשלה או את ממשלת ישראל”‪.‬‬
‫נתניהו‪.‬‬
‫גלעד שליט‬
‫מדבר בעיקר על השורשים הערכיים‬
‫“היא השפיעה עליו המון לקבל את‬
‫ליף‬
‫דפני‬
‫תמורת‬
‫העבותים של המחאה שהפכה את העם‬
‫ההחלטה‪ ,‬מתוך האספקט של אמא”‪,‬‬
‫נתניהו אומנם נאלץ להתמודד עם‬
‫מפרטים נפרדים לקולקטיב מאוחד‪.‬‬
‫אומר בסקין‪“ .‬בפירוש שרה הושפעה‬
‫ביקורת על המחיר לשחרורו של שליט‪,‬‬
‫לדעתו בעת קיום הערכים והצלחת‬
‫מאד מהאוהל‪ ,‬מהקהלים שהתאספו שם‪,‬‬
‫ובכל זאת מסקר שנערך ימים ספורים‬
‫המחאה בהיבט החברתי‪-‬ערכי‪ ,‬נפגעו‬
‫מספירת הימים פיזית מול הבית שלהם‬
‫אחרי שחרורו של שליט‪ ,‬הליכוד התחזק למעשה המטרות הכלכליות שהיו גם הן ומכל תוכניות הרדיו‪ ,‬וזה כן השפיע‬
‫באופן דרמטי‪ .‬אם היו בחירות במועד‬
‫נר לרגליה‪“ .‬אני חושב שכל האנשים‬
‫עליה‪ .‬שרה נתניהו נפלה ללחץ הציבורי‬
‫סמוך לשחרור החייל החטוף הליכוד‬
‫שהיו בכל ההפגנות יכולים לטפוח‬
‫הזה וכך בעקיפין זה השפיע על ראש‬
‫היה ודאי זוכה בעוד עשרה מושבים‬
‫לעצמם על השכם ולהגיד‪' :‬אני עזרתי‬
‫הממשלה”‪.‬‬
‫בכנסת‪ .‬מעבר לרווח הפוליטי קיבל‬
‫להחזיר את גלעד שליט' ולקבל את‬
‫משפחת נתניהו יכולה לטפוח לעצמה‬
‫נתניהו גם את הבונוס לו יחל‪ ,‬וזמן קצר הערכים שבשבילם יצאנו‪ ,‬אבל עם‬
‫על השכם‪ ,‬שכן היום בו גלעד שליט חזר‬
‫אחרי שחרור שליט זכה לשקט ברחובות‪ .‬ערכים לא קונים לחם במכולת”‪ ,‬מסכם הביתה ייזכר למשך שנים ארוכות בדפי‬
‫המחאה התפוגגה‪.‬‬
‫קונטס‪.‬‬
‫ההיסטוריה‪ .‬החייל החטוף הפך לסמל‪,‬‬
‫“חזרתו של שליט החלישה את המחאה‬
‫ונתניהו עם חיוכו הרחב בצילומים בלתי‬
‫באופן כל כך גורף שזה השקיט את הזעם הגברת הראשונה‪:‬‬
‫פוסקים ואמירות כמו “אני קיימתי מצוות‬
‫של העם שהתניע את המחאה ושמר עליה שרה נתניהו‬
‫פידיון שבויים”‪ ,‬הפך ל”רולס רויס”‬
‫לאורך כל הדרך”‪ ,‬אומר קונטס‪“ .‬גלעד‬
‫ד”ר גרשון בסקין‪ ,‬שהיה אמון על ניהול שלידו‪ .‬לדברי פרופ' יונה ניתן לראות‬
‫הערוץ החשאי בעסקת שליט‪ ,‬הוא אולי‬
‫שליט חזר ב‪ 18-‬באוקטובר וההפגנה‬
‫את ההצלחה הגדולה של הקמפיין דווקא‬
‫האחרונה הייתה ב‪ 29-‬באוקטובר‪ ,‬פחות אחד האנשים המקורבים ביותר לראש‬
‫בדיסוננס המתבטא בימים אלו‪“ :‬הציבור‬
‫הממשלה בכל הנוגע לעסקה‪ .‬לדבריו‬
‫משבועיים אחרי‪ ,‬ולמרות שהבאנו כמה‬
‫ממשיך להתייחס לשליט כמטאפורה‬
‫המחאה החברתית לא הייתה הגורם‬
‫עשרות אלפי אנשים לכיכר רבין היה‬
‫ולכן זה קמפיין אפקטיבי וחכם‪ .‬הוא‬
‫מאד קשה להוציא אותם לרחוב כי כולם המכריע בשיקולי ראש הממשלה‪ ,‬אלא‬
‫לעומת זאת‪ ,‬רוצה להתגונן מפני הפיכתו‬
‫גורם משני בלבד‪“.‬מתוך ידיעה של מה‬
‫הסתובבו עם חיוך אווילי על הפנים‬
‫למטאפורה‪ .‬ילד שנקלע לעין הסערה‬
‫שלהם‪ .‬יופי שהוא הביא את גלעד שליט שקרה מאחורי הקלעים זה השפיע‪ ,‬אבל ורוצה לחזור להיות האדם הפרטי שמנהל‬
‫אבל זה לא פתר לנו את הבעיה‪ .‬קיבלנו בשוליים‪ .‬זה לא היה השיקול המרכזי”‪,‬‬
‫את חייו”‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫(צילום‪ :‬דובר צה"ל) את האריזה אבל לא את התוכן”‪ .‬קונטס הוא אומר ומוסיף שמחאות הקיץ השפיעו‬
‫פרופ’ יוסי יונה‪:‬‬
‫”הסמיכות בין‬
‫שחרורו של שליט‬
‫מכלאו בעזה ובין‬
‫המחאה גרמה לכך‬
‫שתשומת הלב‬
‫הוסטה באופן‬
‫משמעותי מהמחאה‬
‫לשחרורו של שליט‪,‬‬
‫ושירתה את ראש‬
‫הממשלה או את‬
‫ממשלת ישראל”‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫שחררו את השוטר שנמצא בראשכם‬
‫[‪]22‬‬
‫הפרטה‬
‫נפשית‬
‫י‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫לטיפול נפשי‪ .‬בשנת ‪ 2005‬הוגשה‬
‫עתירה לבג”ץ מטעם מתמודדים ובני‬
‫יש לי חדר משלי ‪ ‬‬
‫משפחותיהם ובה דרישה מהמדינה‬
‫ובחדר יש אור‬
‫ליישם את ההחלטה שהתקבלה בתחילת‬
‫שנות ה‪ .90-‬שנה לאחר מכן נחתם‬
‫זה כרגע לא אני‪ ‬‬
‫הסכם בין משרד הבריאות לבין משרד‬
‫או אני בשחור‪.‬‬
‫האוצר שלפיו בתחילת ‪ 2007‬תועבר‬
‫זה נמשך כמעט שבוע‬
‫מלוא האחריות הביטוחית על שירותי‬
‫בריאות הנפש לקופות החולים‪ ,‬אולם‬
‫או כבר כמה ימים‬
‫הקופות הסתייגו מאוד מן ההסכם‪.‬‬
‫אם תשאל אותי מדוע‬
‫נראה שגם המתנגדים וגם התומכים‬
‫ברפורמה מסכימים שהסחבת‬
‫זה עמוק בפנים‪ .‬‬
‫הבירוקרטית היא שהביאה את מערך‬
‫טיפול הנפש למצבו הבעייתי‪ ,‬בלשון‬
‫תתגבר‪ ,‬תתגבר‬
‫המעטה‪ ,‬בו הוא נמצא היום ואת הצורך‬
‫הקריטי בשינוי‪ .‬אולם כאן נגמרת‬
‫כך אומר לי הקול‬
‫ההסכמה בין שני הצדדים‪.‬‬
‫להיפגע וליפול‬
‫בחודש מאי האחרון התרחשה רעידת‬
‫אדמה במערך הטיפול בבריאות הנפש‪.‬‬
‫כל אחד יכול ‪ ‬‬
‫סגן שר הבריאות‪ ,‬ח"כ יעקב ליצמן‪,‬‬
‫לכולנו מותר ‪ ‬‬
‫העביר צו המורה על החלת הרפורמה‬
‫להיות חלשים ‪ ‬‬
‫שתעביר את האחריות לטיפול‬
‫בבריאות הנפש מהמדינה לקופות‬
‫לא לאטום אוזניים‬
‫החולים‪ .‬בנוסף‪ ,‬במסגרת הרפורמה‬
‫לא לעצום עיניים‬
‫יתווספו לתקציב ‪ 300‬מיליון שקלים‬
‫הרפורמה‬
‫על‬
‫בכנס‬
‫חנין‬
‫ח"כ‬
‫והוא יעמוד על ‪ 1.7‬מיליארד שקלים‬
‫לא לעזוב ידיים‬
‫בשנה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבטיח שר האוצר יובל‬
‫גם בימים קשים‬
‫מאיימים על עצם קיומה‪.‬‬
‫שטייניץ‪ ,‬כי יוסיף באופן חד פעמי ‪50‬‬
‫אפילו בימים קשים‪.‬‬
‫כ‪ 17-‬שנים הכנסת דנה בשינוי מערך מיליון שקלים לשיפוץ ולפיתוח בתי‬
‫(חדר משלי‪ ,‬מילים‪ :‬ארקדי דוכין)‬
‫בריאות הנפש בישראל‪ .‬כמעט שני‬
‫החולים הפסיכיאטריים‪ .‬הכסף יחולק‬
‫עשורים שבהם‪ ,‬לפי דוח מבקר המדינה‪ ,‬על פי מספר פגועי הנפש שמבוטחים‬
‫צומצם מספר המיטות בבתי החולים‬
‫בקופת החולים ולא על פי גודלה של‬
‫הפסיכיאטריים‪ ,‬ובמקומם נפתחו‬
‫הקופה‪ .‬כאן מתגלות נקודות המחלוקת‬
‫מסגרות שיקום בקהילה שמיועדות‬
‫הראשונות בין מתנגדי הרפורמה‬
‫לטיפול ב‪ 15-‬אלף חולי נפש מתוך‬
‫לתומכיה‪ .‬המתנגדים לרפורמה‬
‫המוגדר כקליני ורבים נוספים סובלים כ‪ 62-‬אלף הזקוקים לכך‪.‬‬
‫וביניהם יו”ר מפלגת העבודה‪ ,‬ח”כ‬
‫מהפרעות ומחלות נפשיות‪ .‬אבל שלא‬
‫בשנת ‪ 1990‬הוגשו המלצות ועדה‬
‫שלי יחימוביץ‪ ,‬טוענים כי זוהי איננה‬
‫כמו רבים אחרים‪ ,‬יאיר נולד להורים‬
‫בראשות השופטת שושנה נתניהו‬
‫רפורמה אלא הפרטת שירות חיוני‬
‫אמידים שיכולים להרשות לעצמם את שכוללות את העברת מוקד הטיפול‬
‫שניתן על ידי המדינה‪ .‬הפרטה זו‬
‫ההוצאה העצומה של טיפולים אצל‬
‫מבתי החולים הפסיכיאטריים למרכזים מנוגדת לאחת מהדרישות הבסיסיות‬
‫פסיכולוגים ופסיכיאטרים פרטיים‪.‬‬
‫בקהילה ושילוב שירותי בריאות הנפש והראשונות של המחאה החברתית‬
‫הרבה מהמתמודדים עם הפרעות ובעיות במסגרת קופות החולים‪ .‬שר הבריאות‬
‫שלא להפריט שירותים בסיסיים‬
‫נפשיות לא יכולים לשלם את הסכומים דאז‪ ,‬אפרים סנה‪ ,‬הורה על דחיית‬
‫שניתנים על ידי המדינה ומיועדים‬
‫הללו ופונים אל הרפואה הציבורית‪,‬‬
‫הכנסת השירותים הללו לסל שנותנות לאוכלוסייה הזקוקה להם‪ .‬ח”כ רחל‬
‫שם הם פוגשים מערכת שלא מסוגלת‬
‫קופות החולים למבוטחיהן‪ .‬כך נוצר‬
‫אדטו מ"קדימה" מתנגדת לדרך שבה‬
‫להתמודד עם העומס הרב‪ ,‬מערכת‬
‫מצב שבו לא ניתנים תקציבים מספיקים התקבלה ההחלטה על הרפורמה ואינה‬
‫ששנים של גרעון ואי העברת כספים‬
‫וחלה התדרדרות במצבם של המרכזים מסכימה עם תפיסת העולם שבה‬
‫(צילום‪ :‬שירה סולומון)‬
‫איר (שם בדוי) נמצא בטיפול‬
‫פסיכולוגי כבר ‪ 11‬שנים‪.‬‬
‫כשהיה בן ‪ 13‬התגלו אצלו‬
‫לראשונה סימנים של דיכאון קליני‬
‫ואישיות חרדתית‪ .‬שנתיים לאחר מכן‬
‫כבר התחיל לקחת תרופות‬
‫פסיכיאטריות‪ .‬תקופת ההתבגרות‬
‫שזכורה לרובנו כמלאת משברים הייתה‬
‫ליאיר טראומטית במיוחד‪ .‬כמו רוב בני‬
‫הנוער‪ ,‬בתום לימודיו התגייס יאיר‬
‫לצבא‪ ,‬אולם מצבו הנפשי לא אפשר לו‬
‫להמשיך בשירותו‪ ,‬ועל כן השתחרר‬
‫אחרי שלושה חודשים בלבד‪“ .‬השנה‬
‫שבאה אחרי שהשתחררתי מהצבא‬
‫הייתה שנה נוראית‪ .‬הייתי בבית בחוסר‬
‫עשייה מוחלט ושום דבר לא היה‬
‫פרודוקטיבי‪ .‬דיכאון נורא קשה‪ ,‬ראיתי‬
‫שאני לא יוצא מהמצב הזה והיו‬
‫מחשבות בכיוונים לא חיוביים‪ .‬הרגשתי‬
‫במקום הזה המון נוחות אבל גם ראיתי‬
‫שזה משפיע על המשפחה שלי ושלא‬
‫מדובר רק בי‪ .‬הם ראו בחור צעיר‬
‫סובל‪ ”.‬ההחלטה להתחיל ולהתמודד עם‬
‫המציאות והעולם שסביבו לא הייתה‬
‫קלה והחלה בצעד קטן שנראה פשוט‬
‫לכאורה‪ ,‬לחזור לטיפול פסיכולוגי‪.‬‬
‫“חזרתי לטיפול אצל פסיכולוג‬
‫ונשארתי איתו בערך שנה‪ .‬אני לא יכול‬
‫לומר שזה עשה באמת שינוי מופלא‪,‬‬
‫אבל זאת הייתה הפעם הראשונה‬
‫שהתמדתי בטיפול‪ ,‬והרגשתי שהייתה‬
‫שם כנות מאוד גדולה”‪ .‬בליוויו הצמוד‬
‫של הפסיכולוג‪ ,‬החליט יאיר להתגייס‬
‫לשירות לאומי‪“ .‬הפסיכולוג מאוד עזר‬
‫לי כי זה כבר לא היה אני לבד בחדר‬
‫שלי‪ ,‬משקר לעצמי‪ .‬אמרנו שנעשה‬
‫ביחד ביקורת על הדברים שקורים‪ .‬זה‬
‫טוב שיש מישהו שיאשר לי דברים‬
‫שאני חושש מהם או שיפריך לי אותם‪.‬‬
‫מישהו שייתן לי זוויות אחרות להסתכל‬
‫עליהן‪”.‬‬
‫שנים רבות של חושך עברו על יאיר‬
‫עד שמצא פסיכולוג שמתאים לו ועד‬
‫שהחל להרגיש הקלה בעקבות הטיפול‬
‫והתרופות הפסיכיאטריות‪ .‬הסיפור של‬
‫יאיר דומה לסיפורם של רבים אחרים‪.‬‬
‫כ‪ 20%-‬מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון‬
‫המדינה החליטה על העברת‬
‫האחריות של מערך בריאות‬
‫הנפש לקופות החולים‬
‫הפרטיות‪♠ .‬המתנגדים‬
‫למהלך טוענים כי זו הפרטה‬
‫של שירות בסיסי‪ ,‬אותו‬
‫המדינה מחויבת לספק‬
‫לאזרחיה‪ .‬ח"כ ד"ר רחל‬
‫אדטו‪" :‬קופות החולים הן‬
‫לא הפרטה בשום פנים‬
‫ואופן" ‪ /‬שירה סולומון‬
‫‬
‫גם המתנגדים וגם‬
‫התומכים מסכימים‬
‫שהסחבת‬
‫הבירוקרטית היא‬
‫שהביאה את מערך‬
‫בריאות הנפש‬
‫למצבו הבעייתי‬
‫העברת האחריות לקופות החולים היא‬
‫הפרטה “קופות החולים מנהלות את‬
‫הבריאות הציבורית של מדינת ישראל‬
‫מתוקף חוק בריאות ממלכתי מגיל‬
‫אפס ועד יום המוות‪ .‬הן לא חברות‬
‫מ‬
‫צ‬
‫או‬
‫א‬
‫ת‬
‫ה‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ש‬
‫נ‬
‫מ‬
‫צ‬
‫א‬
‫בלבבכם‬
‫[‪]23‬‬
‫נקודות המחלוקת‬
‫העיקריות‬
‫רפורמה או הפרטה?‬
‫המתנגדים לרפורמה טוענים כי העברת‬
‫האחריות על שירותי בריאות הנפש מהמדינה‬
‫לקופות החולים היא הפרטה של שירות חיוני‬
‫ובסיסי של המדינה‪ .‬ח”כ דב חנין טוען כי‬
‫“למעבר לקופות החולים שהם מוסדות כלכליים‬
‫יש השלכות רבות‪ .‬מכניסים את המערכת‬
‫לרציונל כלכלי שהוא זר לה”‪ .‬הטענה הנגדית‬
‫היא שקופות החולים אינן חברות פרטיות ולכן‬
‫זוהי איננה הפרטה‪.‬‬
‫מהלך עוקף כנסת לא דמוקרטי או‬
‫מחוייב המציאות?‬
‫המתנגדים לדרך שבה הוחלט על הרפורמה‬
‫טוענים כי החלטת משרד הבריאות להעביר‬
‫את המהלך בצו מאחר ולא היה לו רוב בכנסת‬
‫הנוכחית היא החלטה לא דמוקרטית‪ .‬משרד‬
‫הבריאות טוען מנגד כי הרפורמה תקועה כ‪17-‬‬
‫שנים ובמידה ולא תעבור מצב שירותי בריאות‬
‫הנפש במדינה עלול לקרוס‪.‬‬
‫הפנייה מרופא המשפחה‬
‫לגורמים המטפלים‬
‫חנה שטרום‪-‬כהן‪ ,‬ראש פורום הפסיכולוגים‬
‫והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש‪,‬‬
‫אומרת ש”תהינה בעיות סודיות רפואית בגלל‬
‫התחשבנות כספית בין המטפל לקופות החולים”‬
‫מנגד אומרים התומכים כי המהלך ייצור תיאום‬
‫בין כל הגורמים המטפלים‪.‬‬
‫איחוד הטיפול בגוף ונפש‬
‫שאלת הגוף והנפש היא שאלה עימה‬
‫מתמודדת האנושות עוד לפני יוון העתיקה‪.‬‬
‫התומכים ברפורמה טוענים יש יש לטפל באותה‬
‫המסגרת בתחלואי הגוף כמו בתחלואי הנפש‬
‫והמתנגדים לכך טוענים כי יש לעושת הפרדה‬
‫בין השניים‪.‬‬
‫(צילום אילוסטרציה)‬
‫פרטיות‪ .‬קופות החולים הן לא הפרטה‬
‫בשום פנים ואופן”‪.‬‬
‫ח”כ אדטו טוענת כי הבחירה בצו‬
‫ולא בחקיקה בכנסת היא צעד עוקף‬
‫כנסת‪“ :‬זה נכון שזה נמרח ונמשך אבל‬
‫זה בהחלט לא היה צריך להתבצע בצעד‬
‫עוקף‪ .‬אני מתנגדת לכך שהרפורמה‬
‫נסגרה בין קופת חולים כללית ומשרד‬
‫הבריאות ואף אחד אחר לא מודע למה‬
‫שקורה שם באמת”‪ .‬הסיבה להעברת‬
‫הרפורמה בצו ולא בחקיקה‪ ,‬על פי סגן‬
‫שר הבריאות היא כדי להימנע מהמשך‬
‫הסחבת‪“ .‬חברי הכנסת מעכבים את זה‪,‬‬
‫איש איש והסתייגויותיו שלו‪ ,‬ובינתיים‬
‫החולים סובלים‪ .‬בלי רפורמה לא יוזרמו‬
‫תקציבים למערכת‪ ,‬ובלי תקציבים‬
‫הטיפול מתדרדר”‪.‬ליצמן אמר בתגובה‬
‫לשאילתא שהגישה ח”כ יחימוביץ'‬
‫במליאת הכנסת כי אי העברת‬
‫כ‪ 20-‬אחוז‬
‫מהאוכלוסיה‬
‫סובלים מדכאון‬
‫המוגדר כקליני‪,‬‬
‫ורבים נוספים‬
‫סובלים מהפרעות‬
‫ומחלות נפשיות‬
‫התקציבים נובעת מכך שלא הייתה‬
‫החלטה לגבי אישור הרפורמה‪ .‬טענה‬
‫זו מכעיסה רבים ממתנגדי הרפורמה‪.‬‬
‫ח”כ דב חנין ממלגת "חד”ש"‪ ,‬אמר‬
‫בכנס שנערך בנושא בבית העם בתל‬
‫אביב כי “אחת הבעיות של המערכת‬
‫היא הדיאטה הרצחנית שהיא עברה‪,‬‬
‫דיאטה שאיננה מקרית‪ .‬משרד האוצר‬
‫אמר שהם יעבירו את הכסף אם תועבר‬
‫הרפורמה שבה הם מאמינים‪ .‬זוהי‬
‫סחיטה באיומים”‪.‬‬
‫שירותי בריאות הנפש מתחלקים‬
‫בעיקרם לטיפול פסיכולוגי ולטיפול‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬כאשר האחרון מבוסס‬
‫תרופות והמטופל מופנה אליו כמו לכל‬
‫רופא מומחה אחר דרך רופא המשפחה‪.‬‬
‫משמעות הרפורמה היא שגם על מנת‬
‫לקבל טיפול פסיכולוגי ציבורי יאלץ‬
‫אדם לפנות לרופא המשפחה ולקבל‬
‫הפניה‪ .‬התומכים ברפורמה טוענים כי‬
‫מהלך כזה יוריד את הסטיגמה על הטיפול‬
‫הנפשי ועל המטופלים‪“ .‬הסטיגמה לא‬
‫תיפתר בכך שאותו רופא ירשום לך‬
‫הפנייה לאורטופד‪ ,‬לפסיכיאטר או‬
‫תקציב‬
‫שני הצדדים מסכימים שהמערכת הגיעה‬
‫לקצה היכולת שלה בגלל בעיות בהעברת כספים‬
‫למערכת‪ .‬מתנגדי הרפורמה טוענים כי היה זה‬
‫ייבוש מכוון של המערכת על מנת להעביר את‬
‫הרפורמה ביתר קלות‪ .‬כמו כן נשמעת הטענה כי‬
‫תכנון התקציב לרפורמה לא היה נכון‪.‬‬
‫השפעה על דעות קדומות‬
‫התומכים ברפורמה טוענים כי עצם המעבר‬
‫לקופות החולים יוריד את הסטיגמה מהטיפול‬
‫הנפשי‪ .‬המתנגדים‪ ,‬לעומתם‪ ,‬לא מאמינים כי‬
‫יהיה בכך לשנות את הדעות הקדומות וטוענים‬
‫כי יש לפעול במסלול הסברתי על מנת לעשות‬
‫כן‪.‬‬
‫היערכות קופות החולים‬
‫המתנגדים לרפורמה טוענים כי קופות החולים‬
‫לא יהיו ערוכות לקבל את שירותי בריאות הנפש‬
‫ולספק אותן בצורה הראויה‪.‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫כ‬
‫ש‬
‫א‬
‫ין‬
‫מי‬
‫טו‬
‫ת‬
‫בב‬
‫תי‬
‫חו‬
‫לי‬
‫ם‬
‫ה‬
‫קי‬
‫צו‬
‫צי‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ציב הורגים‬
‫[‪]24‬‬
‫לפסיכולוג” אומרת חנה שטרום‪-‬כהן‪,‬‬
‫ראש פורום הפסיכולוגים והעובדים‬
‫הסוציאליים בבריאות הנפש‪ .‬יאיר אומר‬
‫כי הסטיגמה איננה מורגשת בדרך‬
‫כלל בחיי היום יום אולם “יש אנשים‬
‫שהם נורא ביקורתיים ברמות מעליבות‬
‫כלפי זה‪ .‬יש אנשים שחושבים שללכת‬
‫לפסיכולוג זאת בכלל בריחה והתפנקות‪.‬‬
‫עידית (שם בדוי) מתמודדת עם‬
‫דיכאון קליני קשה‪ ,‬שנובע לטענתה‬
‫מאובדן אביה בילדותה המוקדמת‪ .‬היא‬
‫מקווה שהרפורמה תוביל לכך שיהיה‬
‫תיאום טוב יותר בין המטפלים השונים‪,‬‬
‫שכן היום התיאום בין טיפול פסיכולוגי‬
‫והטיפול פסיכאטרי תלוי במטופל‪.‬‬
‫לטענתה הדבר יוצר קושי רב ומצב שבו‬
‫“היתרונות של הטיפול לא תמיד שווים‬
‫את כל הטרחה”‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא מאמינה‬
‫שטיפול דרך קופת חולים ישווה לו‬
‫אופי מדעי יותר‪ ,‬דבר שימעיט את‬
‫הסטיגמה המתלווה לטיפול‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬למרות שהרפורמה מנוגדת‬
‫לדעתם של רבים לדרישות המחאה‬
‫החברתית היא דווקא עשויה לפתור‬
‫את אחת הבעיות שהועלתה במחאה‪:‬‬
‫הפער בין הפריפריה למרכז‪ .‬ליצמן‬
‫הגיב למצב הקיים היום בפריפריה‬
‫ואמר “מקומות רחוקים היום לא‬
‫זוכים לקבל שום שירות‪ .‬קופת חולים‬
‫נמצאת בכל מקום‪,‬שלא כמו בית‬
‫הרבה‬
‫מהמתמודדים עם‬
‫הפרעות ובעיות‬
‫נפשיות לא יכולים‬
‫לשלם את הסכומים‬
‫הללו ופונים אל‬
‫הרפואה הציבורית‪,‬‬
‫שם הם פוגשים‬
‫שנים של גירעון‬
‫ואי העברת כספים‬
‫שמאיימים על עצם‬
‫קיומה‬
‫‬
‫לפסיכולוג מהשירות הציבורי צריך‬
‫לנסוע למרכז בבאר שבע‪ ,‬כי בדימונה‬
‫אין אף מרכז קהילתי‪ .‬בבאר שבע יש‬
‫אחד כזה‪ ,‬וגם הוא לא מספיק לכל‬
‫העיר”‪ .‬הדבר יוצר לטענתה מצב‬
‫שבו אחרי הפגישה הראשונית עם‬
‫הפסיכולוג מחכים לפגישה נוספת‬
‫חודשים רבים‪“ .‬במידה והרופא יפנה‬
‫אותך לטיפול הם יהיו מחויבים לספק‬
‫לך אותו‪ .‬אולי ככה הם יוסיפו מטפלים‬
‫ויהיה ניתן לקבל טיפול גם בדימונה‬
‫ולא רק בבאר שבע”‪.‬‬
‫יאיר מטופל היום ולוקח כדורים‬
‫פסיכיאטרים שמקלים על ההתמודדות‬
‫שלו עם החרדות והדיכאונות הקשים‪.‬‬
‫עידית‪ ,‬לעומתו ‪ ,‬למרות הטיפול עדיין‬
‫חולים פסיכיאטרי‪ .‬לכן יש מקומות‬
‫מתקשה עם ההתמודדות‪ .‬הפחד הגדול‬
‫שבהחלט לא הגיע אליהם שירות‪,‬‬
‫של מתנגדי הרפורמה הוא שהמצב‬
‫מקומות רחוקים בפריפריה‪ .‬אני‬
‫הזה יחריף‪ .‬מי שיש בידיו את מקורות‬
‫חושב שאסור לאפשר מצב שבו יש‬
‫המימון כמו יאיר‪ ,‬יקבל טיפול טוב‬
‫בפריפריה מי שצריך טיפול אבל לא‬
‫במסגרת פרטית ומי שלא יצטרך‬
‫יכול לקבל אותו‪ .‬אנחנו נותנים זמן‬
‫לחכות חודשים רבים לטיפול אצל‬
‫להיערך‪ ,‬אנחנו נקפיד שבכל מקום‬
‫מטפלים שלמרות היכולות המקצועיות‬
‫בפריפריה‪ ,‬בכל מקום נידח‪ ,‬יהיה סניף שלהם לא יכולים לעזור‪.‬‬
‫של קופת חולים שמטפל בבריאות‬
‫הרפורמה שאמורה להיכנס לתוקפה‬
‫הנפש ויהיה שירות לכולם‪ .‬אני בטוח ב‪ 2015-‬תעבור ככל הנראה עוד‬
‫שכל זה ישפר את בריאות הנפש”‪.‬‬
‫שינויים רבים‪ .‬נראה כי שני הצדדים‬
‫עידית‪ ,‬שמתגוררת בדימונה‪ ,‬מספרת מעוניינים להקל על ההתמודדות עם‬
‫כי “יש בדימונה עובד סוציאלי שמגיע הפרעה או עם בעיה נפשית אך אינם‬
‫מבאר שבע לדימונה פעם בשבועיים‬
‫מסכימים על הדרך‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ומתפקד כפסיכולוג‪ .‬אם רוצים להגיע‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫(צילום אילוסטרציה)‬
‫מה קורה היום?‬
‫אדם המתמודד עם בעיה נפשית יכול לפנות לשני ערוצים על מנת לקבל‬
‫טיפול‪ .‬טיפול פסיכיאטרי‪ ,‬שעיקרו טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי שהוא‬
‫טיפול באמצעות שיחות בין המטופל והמטפל‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬הטיפול הפסיכיאטרי ניתן במסגרת השירותים הניתנים על ידי‬
‫קופות החולים‪ .‬לעומתו‪ ,‬הטיפול הפסיכולוגי ניתן במסגרת מרכזים‬
‫קהילתיים עליהם אמונה המדינה‪ .‬מרכזים אלו נמצאים בעיקרם בערים‬
‫הגדולות כך שמי שמבקש לקבל דרכם טיפול נאלץ לעיתים להרחיק‬
‫ממקום מגוריו אל “העיר הגדולה” הקרובה ביותר‪ .‬מאחר ואין הלימה בין‬
‫קבוצת האוכלוסייה הגדולה יחסית עליה אחראי כל מרכז וכמות המטפלים‬
‫בו‪ ,‬חווים המטופלים עוגמת נפש מאחר והזמן בין התורים ארוך מאוד‪.‬‬
‫מי שבוחר באופציה הפרטית אומנם לא צריך לחכות זמן רב בין תור‬
‫לתור אך משלם מכיסו מאות רבות של שקלים לטיפול‪ .‬אופציה זו נחשבת‬
‫מותרות בעבור מי שמרוויח אלפים בודדים של שקלים‪ ,‬כלומר בעבור רובה‬
‫של האוכלוסייה‪.‬‬
‫הבעיה בטיפול שניתן כיום לאלו שידם אינה משגת איננה איכות‬
‫הטיפול אלא הזמן הרב בו הם צריכים לחכות‪ ,‬דבר שעלול להוות בעיה קשה‬
‫עבור מי שבאמת צריך את הטיפול‪ .‬אפקטיביות הטיפול יורדת כאשר מרווח‬
‫הזמן בין הטיפולים גדול מדי‪ .‬כמו כן הנסיעה הארוכה לעיתים‪ ,‬מביתו של‬
‫המתמודד למרכז הקהילתי עלולה להקשות ולעיתים אף למנוע מהמתמודד‬
‫לפנות לטיפול או להמשיכו‪.‬‬
‫הטיפול הפסיכולוגי‪ ,‬בין אם נעשה על ידי מטפל שמקבל את משכורתו‬
‫מהמדינה ובין אם נעשה על ידי מטפל פרטי‪ ,‬לא נרשם בתיקו הרפואי של‬
‫המטופל‪ .‬יש הטוענים כי המצב הזה מונע מהרופא המטפל לקבל תמונה‬
‫כללית וישנם כאלו שטוענים כי כך הרופא לא נחשף למידע שלא נוגע‬
‫לטיפול הרפואי‪.‬‬
‫[‪]25‬‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫זיו קורן יוני ‪2012‬‬
‫התמונות מההפגנות הלא חוקיות על יוקר המחיה בישראל‪ ,‬צולמו כולן בשבועות‬
‫האחרונים‪ .‬אני לא נוהג לכתוב סיפורים‪ ,‬רק עובדות‪ .‬התמונה צולמה ב‪ 22-‬ביוני‬
‫ומתעדת את המעצר של דפני ליף בשדרות רוטשילד שהצית מחדש את נושא‬
‫המחאה‪.‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫[‪]26‬‬
‫‪ 99%‬נגד ‪ ,1%‬באיזה צד אתם?‬
‫קיצר‪ ,‬בא לכם להפגש עוד שעה‬
‫ברוטשילד?‬
‫דפני ליף ‪16.6.2011‬‬
‫בין הברים בתל אביב מסתובב קורא‬
‫בכף יד‪ .‬הוא ניגש לכל שולחן ותמיד‬
‫פותח באותו המשפט עם חיוך על‬
‫פניו “אם אתם במצב רוח‪ ,‬יש לי‬
‫משהו מאוד מיוחד בשבילכם היום”‪.‬‬
‫במהלך הערב הוא עצר לידי‪ .‬הוא‬
‫פתח באותו המשפט המוכר‪ .‬כרגיל‬
‫חייכתי אליו‪ ,‬היה טוב לשמוע את‬
‫המשפט הזה‪ ,‬תזכורת לחיים שלפני‬
‫הארבע עשרה ביולי‪ .‬הוא הסתכל עלי‬
‫ואמר “את מזכירה לי מאוד את זאתי‬
‫מהטלוויזיה‪ .‬דפנה ליף”‪”.‬דפני”‪ ,‬תיקנתי‬
‫אותוהבעת הפנים שלו השתנתה‪ .‬כבר‬
‫לא ניסה לקרוא לי בכף יד‪ ,‬וויתר על‬
‫ההתמקחות על המחיר לאטרקציה‬
‫אותה הוא מוכר בשעות הערב בתל‬
‫אביב‪ .‬במקום זה הוא הסתכל עלי‬
‫במבט רציני ואמר לי “אל תשברי”‪.‬‬
‫חייכתי אליו‪ .‬הוא המשיך לשולחן הבא‪.‬‬
‫חבל‪ .‬דווקא הייתי שמחה שיקרא לי‬
‫ביד‪ ,‬ויגיד לי שהכול יהיה בסדר‪):‬‬
‫דפני ליף ‪23.7.2012‬‬
‫הסתה קשה מאוד ברשת נגדי‪ .‬חושבת‬
‫מה לעשות‪ .‬האמת‪ ,‬קצת מפחדת‬
‫דפני ליף ‪21.7. 2012‬‬
‫התרגום העברי הרשמי לקפיטליזם‬
‫חזירי – הוננות‬
‫תומר שרון (תומש) ‪21.7.2012‬‬
‫חבר ועד הפעולה על הנסיונות של‬
‫כלל ביטוח לפרק את התארגנות‬
‫העובדים‪ .‬בוז לכלל‪ ,‬בוז לאי‪.‬די‪.‬בי‪,‬‬
‫בוז לנוחי דנקנר‪ .‬כבוד וכוח לעובדים!‬
‫תהיו אמיצים!‬
‫דרור פויר ‪13.6.2012‬‬
‫למישהו יש אוהל?‬
‫דפני ליף ‪16.6.2011‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ציוצי המחאה‬
‫המחאה שהחלה ב"איוונט" בפייסבוק המשיכה לחיות בו‬
‫גם כשהרחובות שקטו‪ .‬רחוב רוטשילד התחלף בקבוצות דיון‬
‫ותנועת מחיאות הכפיים האילמות התחלפה בלייקים‬
‫ושיתופים ברשת ‪ /‬שירה סולומון‪ ,‬דנה אדוט‪ ,‬ליהי שורש‬
‫פעם הפרופיל שלי בפייסבוק היה נטו‬
‫לתקשר עם חברים שלי‪ .‬עכשיו המצב‬
‫השתנה‪ ,‬עכשיו זה לא רק חברים‬
‫קרובים‪ ,‬עכשיו הסטטוסים לפעמים‬
‫מצוטטים ולפעמים זוכים לחבטות‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬זה עדיין הפרופיל שלי‬
‫בפייסבוק‪ -‬אז לכל החברות והחברים‬
‫שלי‪ -‬אני מחפשת דירה‪ .‬לבד (חסרה‬
‫מאוד הפרטיות בימים אלו)‪ .‬אם אתם‬
‫שומעים על משהו (גם בדרום תל‬
‫אביב‪ ,‬אפילו עדיף) בבקשה תקשרו‬
‫אתי‪ .‬תודה רבה! מי יתן ולא אצטרך‬
‫לחזר אחרי מתווכים‪):‬‬
‫דפני ליף ‪20.5.2012‬‬
‫מסתבר שיש הסכמה בקרב נהגי‬
‫המוניות שהמאבק צריך להיות אלים‪.‬‬
‫האחרון אמר‪“ :‬רק תגידי מילה‪ ,‬ואני‬
‫שורף את הבנק הבא שאנחנו עוברים”‬
‫האימה‪ ‬‬
‫סתיו שפיר ‪10.10.2011‬‬
‫כשעזבתי אתמול בלילה הם נשבעו‬
‫לא לזוז מפה לעולם‪ 8:00 .‬בבוקר יום‬
‫ראשון ‪ -‬רוטשילד נקי‪.‬‬
‫דרור פויר ‪01.07.2012‬‬
‫מהפכות זה לא הזמן ללמוד איך‬
‫עושים טוויטר‪ ,‬אבל שיהיה (‪ :‬בואו‬
‫לקונגרס החברתי הראשון! כמו ההוא‬
‫בבבל‪ ,‬רק חם יותר‬
‫שיר נוסצקי ‪23.9.2011‬‬
‫סל כביסה גדוש‪ ,‬כיור מוצף‪ ,‬בלוני גז‬
‫ריקים‪ ,‬מזגן מטפטף‪ ,‬ריאות שחזרו‬
‫לעשן‪ ,‬חשבון בנק שמזמן התרוקן‪,‬‬
‫רגליים שעירות ולק שנותרו ממנו‬
‫שאריות‪ ,‬סדינים מטונפים וחיי מין‬
‫נעלמים‪ ,‬חתול בודד וכולסטרול‬
‫שחוגג‪ ,‬משפחה וחברים נטושים‬
‫וכועסים‪ ,‬אם יש מיליון איש‪ ,‬או לפחות‬
‫‪ ,450‬שיכולים לעזור לטפל לי בחיים‬
‫שיר נוסצקי ‪5.9.2011‬‬
‫אנחנו ה–‪ .99%‬סוף לשלטון ההון‬
‫ראיון‬
‫[‪]27‬‬
‫‪S.M.S‬‬
‫ערה?‬
‫זוהר קופר מסתמסת עם העיתונאי דרור פויר בנוגע למחאה‬
‫האם הניו מדיה הייתה לדעתך חלק משמעותי מהמחאה?‬
‫“טרכטנברג‪ ”,‬אמרתי לה‬
‫”מה?””טרכטנברג‪ ”,‬חזרתי‪“ .‬מה‬
‫איתו?” אבל אני לא זזתי משלי‪.‬‬
‫הישרתי עיני אל תוך עיניה‪ ,‬ואמרתי‬
‫לאט ובטוח‪“ :‬טרכ‪ ...‬טנ‪ - “ ...‬וכאן‬
‫לקחתי הפסקה משמעותית ‪“ -‬ברג!”‬
‫ואז היא גמרה‪ .‬אין‪ ,‬זה עובד כל פעם‬
‫(אחד שמבין)‬
‫עוזי וייל ‪30.08.2011‬‬
‫זו תגובה שכתב משה בבלוג הדיור‬
‫הציבורי בחודש מרץ‬
‫מאת משה סילמן‬
‫בתאריך ‪ 12‬במרץ ‪ 2012‬בשעה‬
‫גם אני זקוק לסיוע בשכר דירה ‪,‬‬
‫או בדיור ציבורי ‪,‬עקב עיקול של‬
‫הביטוח הלאומי ‪ ,‬שלא כחוק ‪ ,‬עסקי‬
‫קרסו ‪ ,‬איבדתי הכל ‪ ,‬בית ‪ ,‬חסכונות‬
‫‪ ,‬ביטוחי חיים ‪ ,‬הכל ‪ ,‬ובית המשפט‬
‫לא מעניין אותו ‪,‬‬
‫‪ ...‬ביולי ‪ 2011‬עברתי אירוע‬
‫מוחי‪,‬ומאז אני לא עובד ‪,‬אני חי‬
‫מקצבת הכנסה של ‪ 1800‬ש”ח‬
‫בחדש ‪ ,‬עמידר לא רוצה לסייע לי ‪,‬‬
‫מהסיבה שהיה לי בית בעבר לכן אני‬
‫לא זכאי ‪ ,‬אף על פי שעיקלו אותו‬
‫‪.‬אני מרגיש שהמדינה רוצה להרוג‬
‫אותי ‪ ,‬הייתי שלוש שנים בסדיר ‪,‬‬
‫מילואים עד גיל ‪, 46‬אני צריך כנראה‬
‫לעשות את מה שהמדינה רוצה מאוד‬
‫‪ ,‬וזה למות ‪ ,‬אין תיקווה‬
‫ליטל בר‬
‫בשביל דברים כאלה הקמנו את‬
‫ארגון העיתונאים‪ .‬בעקבות מאבק‬
‫משותף של הוועד וההנהלה‪,‬‬
‫החדשות המקומיות ניצלו מסכנת‬
‫סגירה ו‪ 120-‬עיתונאים (רובם‬
‫מהפריפריה) לא יאבדו את פרנסתם‬
‫דרור פויר ‪15.7.2012‬‬
‫תמונה מלפני שלוש שנים שמצאתי‬
‫בבלוג שלי‬
‫טוב למות – ארצנו בעד!‬
‫דרור פויר ‪25.3.2012‬‬
‫ברור‪ .‬היא הייתה כביש עוקף תקשורת‬
‫ממוסדת‪ .‬השנה‪ ,‬כשהתקשורת פחות אוהדת‪,‬‬
‫התפקיד שלה אפילו גדול יותר‪.‬‬
‫תסביר‪ .‬כיצד התפקיד שלה גדול יותר?‬
‫ההצפה של צילומים מהמעצרים והאלימות המשטרתית‪.‬‬
‫בעיתונות הממוסדת דברו על אלימות המפגינים‪ ,‬אבל‬
‫הכוח שעלה מפרסום מה שקרה שם הכריח את המשטרה‬
‫להכיר במה שהיה ולהגיב‪ .‬וזה גם גרר את התקשורת‬
‫הכללית לעיסוק בעניין‪ .‬זו הדוגמא המובהקת‪ ,‬דוגמא‬
‫נוספת זה האתר הרשמי שהפך למין סוכנות הידיעות של‬
‫המחאה‪ .‬דבר חשוב‪ .‬עכשיו העיתונאים מקבלים לא רק‬
‫תגובות רשמיות מהממסד‪.‬‬
‫איך אתה בתור עיתונאי ופעיל חברתי ניסית למנף את‬
‫הרשתות החברתיות השונות לטובת המחאה?‬
‫אני לא ניסיתי למנף כלום‪ .‬אני יותר עיתונאי מפעיל‪ .‬אני‬
‫משתמש בה גם כמקור וגם כבמה‪ .‬כמו כולם‪.‬‬
‫מה היה הסטטוס‪/‬ציוץ של המחאה שהכי זכור לך והכה‬
‫הכי הרבה גלים?‬
‫התמונות של דפני עצורה‪ ,‬למשל‪ .‬בכלל כל מה שקשור‬
‫בחשיפת אירוע שתקשורת הממוסדת לא מפרסמת‪ .‬זה לא‬
‫עניין של סטטוס אחד‪ .‬זו ההצטברות שלהם‪ .‬המסה עושה‬
‫את ההבדל‪ .‬היה אפשר לראות את זה בהפגנות בשכונת‬
‫התקווה בשנה שעברה‪.‬‬
‫האם המחאה הנוכחית תצליח לדעתך במונחים של‬
‫הישגים חברתיים וכלכליים?‬
‫אני לא הייתי מדבר על הצלחה או ניצחון‪ .‬זה מאבק‬
‫מתמשך‪ .‬יש הישגים בדרך ויש מפלות‪ .‬בגדול‪ ,‬עצם זה‬
‫שמדברים על צדק חברתי ‪ -‬שזה חלק מהשיח והשיקולים‬
‫ זו הצלחה בפני עצמה‪.‬‬‫האם לדעתך יש הבדל בין המחאה הנוכחית למחאה של‬
‫שנה שעברה?‬
‫יש ביניהן הבדל של שנה‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ג‬
‫ז‬
‫ע‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ם יסוד הדמוקרטיה‬
‫[‪]28‬‬
‫“‬
‫למהפכה‬
‫שחורה‬
‫צריך לבנים”‬
‫היועץ לענייני פריפריה של “צוות רוטשילד"‪ ,‬יהודה אלוש‪ ,‬ממשיך את המאבק של אביו‪ ,‬שהיה חבר ב"פנתרים השחורים”‪ .‬בהתבטאות‬
‫נדירה הוא מספר על שותפיו למחאה‪" :‬מנהיגי רוטשילד הם בועה שמאלנית‪ ,‬אני לא מרגיש שאנחנו בני אותו עם" ‪ /‬רפאל ראובן‬
‫מו נבואת זעם‪ ,‬בדיוק כשאני‬
‫"דפני ליף וסתיו שפיר בחודשים‬
‫שואל את יהודה אלוש האם‬
‫האחרונים מקבלות אין ספור איומים‬
‫הוא מרגיש שהשלטון מנסה שלא להגיע להפגנות של הקבוצות‬
‫לדכא בכוח את חידוש המחאה‪ ,‬נכנסת האלו משום שהן מושכות תקשורת‬
‫אישה לחדר בו אנו מקיימים את‬
‫וגונבות את ההצגה כך שהמנהיגים‬
‫הראיון ומטיחה בו ש”הוא כל הזמן‬
‫של הקבוצות הללו לא מקבלים‬
‫נעלם לה ושיבוא לעזור”‪ .‬בדיעבד‬
‫חשיפה‪ .‬אמרתי כבר מעל כמה במות‬
‫הסתבר שהיא עובדת איתו והטענה‬
‫שמהאבק הזה הוא מאבק על 'האגו‬
‫העיקרית שלה כלפיו שהוא כל הזמן‬
‫והלוגו'”‪.‬‬
‫בפייסבוק מגיב לאנשים‪ .‬כזה הוא‬
‫¿¿הם מספיק תמימים לחשוב‬
‫יהודה‪ ,‬אדם פשוט שעובד למחייתו‬
‫שיקבלו במה ללא דפני ליף וסתיו‬
‫כאיש תחזוקה במתנ”ס בבאר שבע‬
‫שפיר?‬
‫ואת כל כולו הוא מקדיש לחברה‬
‫"כן‪ ,‬אבל יש גם את היצר שגורם‬
‫בישראל ולמחאות חברתיות‪ .‬הרגע‬
‫להיגיון לזוז הצידה‪ .‬אני משתמש בהם‬
‫שבו אביו השאיר את אמו‪ ,‬אותו ואת‬
‫כרפסודה‪ ,‬כפי שכבר אמרתי 'למהפכה‬
‫אחיו על מדשאת הגינה של ראש‬
‫השחורה צריך לבנים'"‪.‬‬
‫עיריית באר שבע בגלל צו הרחקה‬
‫¿¿מה מנהיגי הקבוצות האחרות‬
‫מהעיר שקיבל בעקבות מאבקיו האב‬
‫יאמרו על יהודה אלוש?‬
‫נגד הזנחת הפריפריה והמזרחים הוא‬
‫(צוחק) "לדעתי הם יאמרו שהוא‬
‫מבחינתו רגע מכונן‪.‬‬
‫אחלה גבר‪ ,‬חכם‪ ,‬ותיק ושמאלן‪ .‬כי‬
‫הראיון עם אלוש נערך בתקופת‬
‫אני כל הזמן מטיף לתהליך השלום‬
‫השיא של חידוש המאבק בתקווה‬
‫והם עדיין לא הגיעו לשם‪ .‬הם בעד‬
‫לדלות ממנו תובנות על המאבק‬
‫כמתבונן מהצד‪ .‬להשקפתו‪ ,‬חידוש‬
‫המאבק לא יצליח אם אנשי הפריפריה‬
‫לא ימצאו בה בית‪ .‬הוא לטענתו‪,‬‬
‫תמיד יהיה שונה מאנשי רוטשילד‪ ,‬הם‬
‫פשוט באים ממסגרות אחרות‪ ,‬הם ולא‬
‫מבינים פריפריה מהי‪.‬‬
‫כ‬
‫שמאל‪-‬ימין‪-‬שמאל‬
‫¿¿המחאה מצליחה להתחדש?‬
‫"בתוך המחאה יש מאבק אישי‬
‫קשה מאוד בין קבוצות שרוצות‬
‫לזכות בתהילה‪ ,‬חשיפה ומנהיגות‪.‬‬
‫אלו מאבקים פוגעניים ואלימים‪.‬‬
‫נכנסו אנשים חדשים שביניהם‬
‫אידיאליסטים‪ ,‬טרמפיסטים וגם‬
‫צרכנים‪ .‬למשל‪ ,‬זוגות צעירים שאין‬
‫להם סיכוי לרכוש דירה‪ .‬יש גם את‬
‫הקבוצות של האשכנזים והקבוצות‬
‫של המזרחים‪ ,‬והחלוקה הזאת נהיית‬
‫בולטת יותר ויותר לקראת הקיץ‪.‬‬
‫שהוא תפס צביון שמאלני‪ ,‬אשכנזי‪,‬‬
‫תל‪-‬אביבי‪ .‬קבוצת “מטה השכונות”‬
‫שהם מצביעי ימין מסורתיים שלא‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫"צוות רוטשילד‬
‫מזלזל‬
‫באינטליגנציה של‬
‫הימין בישראל‪,‬‬
‫הם לא מבינים‬
‫שהציבור הימני‬
‫יותר חכם ממה‬
‫שהם חושבים‪,‬‬
‫הוא למוד קרבות‬
‫ואידיאולוגי יותר"‬
‫אלוש נואם בעצרת המחאה בבאר שבע בקיץ האחרו ן‬
‫עבודה מדויקת ומפנה את הרגש‪.‬‬
‫"כשאתה מנהל מאבק ונמצא בצד‬
‫אחר של המחנה הפוליטי וכשאתה‬
‫רוצה ש'הקורבנות' של הצד השני‬
‫יצטרפו אליך‪ ,‬אין לך ברירה אלא‬
‫להשתמש בתחכום‪ .‬לאורך כל החורף‬
‫פעלתי קשה מאוד לשכנע את מנהיגי‬
‫צוות רוטשילד שהמחאה תתחדש רק‬
‫התנחלויות‪ ,‬להפציץ את הפלסטינאים אם נפעל בתחכום"‪.‬‬
‫וגם בעד צדק חברתי‪ ,‬וכשאתה שואל ¿¿אתה היית מאחורי הקלעים עם‬
‫אותם איך הכול מתחבר‪ ,‬זה לא מעניין מנהיגי רוטשילד בזמן המחאה‪.‬‬
‫אותם"‪.‬‬
‫לראייתך‪ ,‬המחאה הייתה שמאלנית‬
‫¿¿זה נראה כאילו אתה עובד בסכמת כמו שנתניהו ניסה לצייר אותה?‬
‫"במרץ האחרון‪ ,‬הייתי בישיבת‬
‫ראשי המאבק על הגג בבית העם‬
‫בתל אביב‪ ,‬והדיון עסק במה הייתה‬
‫מטרת המחאה‪ :‬להחליף את ביבי או‬
‫לשנות את המדיניות? נשאלה גם‬
‫השאלה למה השכונות בפריפריה לא‬
‫מצטרפות לחידוש המאבק‪ .‬אמרתי‬
‫שם שהציבור הימני שבתחילה הרגיש‬
‫שייך למאבק או לפחות לרעיון שלו‬
‫אבל הבין אט אט שמנהיגי המאבק‬
‫מחברים את המחאה לשמאל‪ .‬צוות‬
‫רוטשילד התעלמו ממני‪ ,‬הם מזלזלים‬
‫באינטליגנציה של הימין בישראל‪,‬‬
‫(צילום‪:‬ז'קליון לוי)‬
‫אבל הם לא מבינים שהציבור הימני‬
‫בישראל יותר חכם ממה שהם חושבים‬
‫הוא למוד קרבות ואידיאולוגי יותר"‪.‬‬
‫¿¿אז עכשיו הם במודע לא מציירים‬
‫את המחאה כשמאלנית?‬
‫"זה בדיוק המפעל היום יומי שלי‬
‫בחודשים האחרונים‪ .‬לדעתי המחאה‬
‫תתחדש רק אם נגרה את האנשים‬
‫אינטלקטואלית שלב אחרי שלב‬
‫אחרי שנכבוש את ליבם‪ ,‬ולא להטיח‬
‫בפניהם את הרעיון השמאלני‪ .‬בישיבה‬
‫הראשונה לחידוש המאבק של צוות‬
‫רוטשילד זעקתי את זה ואני חייב‬
‫שלום וצדק חברתי זה מאבק אחד‬
‫[‪]29‬‬
‫ף‬
‫אלוש ודפני לי ‬
‫לומר שכל הצורה של חידוש המאבק‬
‫היא טביעת אצבע שלי‪ .‬בכל זאת‬
‫יש את הגרעין הקשה של השמאל‬
‫בצוות שאומר לא להסתיר את הקשר‬
‫בין הכיבוש לכלכלה וחברה ‪,‬וחובה‬
‫להזכיר את המילה כיבוש"‪.‬‬
‫¿¿אתה מאמין שבעולם הקפיטליסטי‬
‫שבו אנו חיים אפשר לחזור‬
‫לרעיונות סוציאליסטים?‬
‫"כל האידיאולוגיות נכתבות יפה‬
‫על הנייר‪ ,‬אך בפועל בכל הרעיונות‬
‫האידיאולוגים בכיוון הסוציאליסטי‬
‫לא מתייחסים לנפש האדם‪ ,‬לאגו‪,‬‬
‫(צילום‪ :‬ז'קליוןלוי)‬
‫"דפני ליף הצליחה לסחוף את ההמון‬
‫רק בגלל שהיא אשכנזייה תל אביבית‬
‫מהמיינסטרים ומהקליקה הנכונה‪ .‬העם‬
‫לא מוכן למנהיג מזרחי"‬
‫לתאווה‪ -‬אף אחד לא טיפל בזה ולכן ¿¿אתה רואה עצמך סוציאליסט?‬
‫כל האידיאולוגיות הללו מתפרקות‪.‬‬
‫"אני חולם להיות קפיטליסט אבל‬
‫אין ברירה‪ ,‬חייבים לשלב את השוק‬
‫חי כסוציאליסט‪ .‬כאשר המדינה‬
‫החופשי עם הצרכים הבסיסיים של בני שלנו הופכת ממדינה סוציאליסטית‬
‫האדם"‪.‬‬
‫לקפיטליזם חזירי והכוחות הללו‬
‫מנהלים את המלחמות שטובות להם‪,‬‬
‫ומשחקים בחברי הכנסת כבובה על‬
‫חוט – המאבק הוא תמידי"‪.‬‬
‫¿¿המחאה תצליח להתחדש בגאון?‬
‫"המחאה אף פעם לא פסקה‪ .‬בחורף‬
‫האחרון היא עברה לתוך מבנים‪,‬‬
‫אסיפות וכיתות‪ .‬לאורך כל התקופה‬
‫הזו עברו המון אידיאולוגיות‪ ,‬מידע‬
‫ושולחנות עגולים‪ .‬דע לך‪ ,‬הקיץ הוא‬
‫השטח והחורף בונה אידיאולוגיה‪.‬‬
‫לכל שלטון יש את הבטן הרכה שלו‪,‬‬
‫וכל שלטון רוצה לשרוד‪ .‬הזעקה היא‬
‫צודקת‪ ,‬מצביעי הימין סובלים יותר‬
‫ממצביעי השמאל אבל לא רוצים‬
‫להתחבר למחאה משום שהם מרגישים‬
‫שהם בוגדים בבית שלהם‪ .‬אנחנו‬
‫רואים שזה לאט לאט מחלחל ליותר‬
‫אנשי ימין‪ .‬אם לא נפריד את המחאה‬
‫החברתית מהשמאל‪ -‬לא נצליח‪.".‬‬
‫¿¿אתה מרגיש שונה מצוות‬
‫רוטשילד ברמה האישית? איך‬
‫הדינאמיקה שלך איתם?‬
‫"אני מכיר את הנפש שלהם‪ ,‬אבל‬
‫אני לא מרגיש שאנחנו בני אותו‬
‫עם‪ .‬גדול ממני אמר כבר ש'למהפכה‬
‫השחורה צריך לבנים'‪ .‬אני רק‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫שלט עם מסר זה הכי ‪2010‬‬
‫[‪]30‬‬
‫משתמש בהם כרפסודה‪ ,‬באוריינטציה‬
‫החברתית אני איתם אבל בהבנת‬
‫האדם אני רחוק מהם שנות אור‪.‬‬
‫שאלו אותי 'מה הקשר שלך לשדרות‬
‫רוטשילד'? ואני זעקתי ששדרות‬
‫רוטשילד זועקת את זעקת שכונה ד’‬
‫בבאר שבע‪ .‬הדברים שאומרים על‬
‫מנהיגי רוטשילד נכונים‪ ,‬הם בועה‬
‫שמאלנית שלא רואה שום דבר מעבר‬
‫לגבולות תלאביב והמטרה שלהם‬
‫היא אחת ויחידה‪ ,‬להחליף את ביבי‬
‫האיש ולא את המדיניות שלו‪ .‬דפני‬
‫ליף הצליחה לסחוף את ההמון רק‬
‫בגלל שהיא אשכנזייה תל אביבית‬
‫מהמיינסטרים ומהקליקה הנכונה‪ .‬העם‬
‫לא מוכן למנהיג מזרחי"‪.‬‬
‫רבין שהיה בעל חושים חדים קרא‬
‫אליו למחרת העצרת ואמר לו‪“ :‬שמע‬
‫יהודה אני זקן‪ ,‬עייף ומותש מהבחירות‬
‫האלו‪ .‬אחרי שראיתי מה עשית בעצרת‬
‫החזרת בי את האמון בניצחון שלי”‬
‫שם‪ ,‬לדברי אלוש‪ ,‬הבין רבין שיש‬
‫שבר בליכוד והניצחון שלו‪ .‬רבין ביקש‬
‫מאלוש להצטרף למפלגת העבודה‪.‬‬
‫אלוש מספר ש"תמיד הוא היה אומר לי‬
‫'יהודה‪ ,‬אתה הקמע שלי'"‪.‬‬
‫כשסיפר אלוש בחשש לאביו כי רבין‬
‫נרצח‪ ,‬אביו אמר לו משפט שלא ישכח‪:‬‬
‫“לעולם אל תראה במפלגה ערך קדוש‪,‬‬
‫מפלגה היא במה ותו לא‪ ,‬ודרכה אתה‬
‫מקדם את הרעיונות שלך”‪.‬‬
‫“המחאה היא‬
‫של כולם”‬
‫שארל דה גול‬
‫של השכונות‬
‫¿¿בבלוג שלך “המדריך למהפכה”‬
‫יהודה “דה גול” אלוש‪ ,52 ,‬נולד וגדל‬
‫כתבת שהזהרת את ויקי כנפו‬
‫בבאר שבע‪ ,‬הוא פעיל חברתי שמקדיש‬
‫מהמוקש שבמאבק ציבורי אסור‬
‫את כל זמנו לתושבי השכונות‪.‬‬
‫להיכנס לפרטים בדרישות‪ .‬איפה‬
‫הכינוי "דה גול" ניתן לו על‬
‫היא טעתה?‬
‫שם הגנרל הצרפתי שארל דה גול‬
‫"ויקי כנפו היא אישה קשת יום‬
‫ה‬
‫עם ח"כ חנין זועבי וח"כ טאלב א‪-‬סאנע בהפגנת בדואים נגד מדיניות ההזנחה של הממשל ‬
‫שלחם בנאצים‪ ,‬שחרר את עמי צפון‬
‫(צילום‪:‬דודו גרינשפן) ממצפה רמון‪ .‬אין לה הכשרה פוליטית‬
‫אפריקה מהכיבוש הצרפתי ומתנחלים‬
‫ולא ניסיון במאבק ציבורי‪ ,‬אבל היא‬
‫הצליחה לעשות מה שוותיקים ממנה‬
‫צרפתיים ניסו להתנקש בחייו‪ .‬אלוש המזרח‪ ,‬במדינה שבה כמעט כל חברי‬
‫הוא אביהם של שני ילדים מאומצים‬
‫לא הצליחו‪ .‬היא עלתה על המוקש‬
‫הכנסת וכמעט כל חברי הממשלה היו‬
‫וחמישה נכדים שמרגשים אותו בכל‬
‫שהזהרתי אותה מפניו‪ ,‬ולא הבינה‬
‫אשכנזים‪ .‬המצוקה שהם התריעו עליה‪,‬‬
‫פעם חדש כשהם קוראים לו "סבא"‪.‬‬
‫שמאבק ציבורי הוא לא רכוש פרטי‪.‬‬
‫לא הייתה מכוונת לדעתי‪ ,‬אבל הייתה‬
‫לאחר שירותו הצבאי בנח”ל נשאב‬
‫אדם מביא רעיון ואנשים מתקבצים‬
‫אמיתית‪ .‬במקום להקשיב לזעקתם‬
‫סביבו ודרך הרעיון אתה משיג את‬
‫מיד לפעילות פוליטית והחל בפעילות ולפעול לתיקון המצב‪ ,‬פעל הממסד‬
‫קהילתית‪ .‬אביו הוא ויקטור אלוש‬
‫המטרות‪ .‬לאורך כל הדרך היא אמרה‬
‫כנגדם‪ .‬אבי הוחרם על ידי הממסד‪.‬‬
‫ז”ל‪ ,‬ממייסדי הפנתרים השחורים‬
‫שהמאבק הוא שלה ולא הסכימה לחלוק‬
‫אני זוכר כשהייתי קטן אבי קיבל צו‬
‫אותו עם אף אחד‪ .‬גם מנהיגי רוטשילד‬
‫ופעיל חברתי דומיננטי בשנות ה‪ 70-‬גירוש מהעיר באר שבע בגין הפגנה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫נאבקים על קרדיט המחאה‪ .‬העיתונאי‬
‫לא חוקית שהוא ארגן‪ .‬אני זוכר שהוא‬
‫יגאל סרנה (מ"ידיעות אחרונות"‪ ,‬ר‪.‬ר)‬
‫לקח את אמא שלי ואת תשעת האחים‬
‫שאל אותי אם זו מחאה או מהפיכה?‬
‫שלי ואותי לבית ראש העיר והושיב‬
‫עניתי לו באופן אוטומטי 'מהפיכה'‬
‫אותנו בחצר שלו‪ .‬ככה חיכינו עד‬
‫אבל לא הייתי שלם עם זה‪ .‬אני מאוד‬
‫שראש העיר יגיע‪ .‬אבי אמר לו 'אני‬
‫אוהב את המדינה שלנו ולא מעוניין‬
‫אזרח שומר חוק ולכן אכבד את הצו‪-‬‬
‫עם יצחק רבין ז"ל בפתחה של מערכת הבחירות ב‪'92-‬‬
‫(צילום‪:‬שמשון בונקר) בעריפת ראשי המנהיגים שלנו בכיכר‬
‫עכשיו אתה תדאג לילדים שלי'‪ .‬זה‬
‫העיר‪ ,‬אני פשוט רוצה מדינה אחרת"‪.‬‬
‫מקרה שאני בחיים לא אשכח‪ ,‬זה לימד‬
‫¿¿מנהיגי רוטשילד התייעצו איתך אז?‬
‫אותי על ההקרבה של פעיל חברתי"‪.‬‬
‫"בהתחלה לא‪ ,‬הם היו כל כך מסטולים‬
‫¿¿איך אתה רואה את הקשר בין‬
‫ומסוחררים מההצלחה והפרסום‪ ,‬עד‬
‫המחאה בקיץ האחרון למחאת‬
‫שלא היו מוכנים לשמוע איש מלבד‬
‫הפנתרים השחורים?‬
‫עצמם‪ .‬הייתה שם אנרכיה של ממש‪,‬‬
‫"אני רואה בזה המשך ישיר של‬
‫שנים אני וחבריי זועקים‪“ :‬צדק‬
‫בזמנו‪ .‬אני בטוח שהמחאה הנוכחית‪,‬‬
‫לא הייתה דרך ולא היו דרישות‪.‬‬
‫דרישות הפנתרים השחורים בשנות‬
‫חברתי וחלוקה צודקת”‪ .‬סוף סוף‬
‫שבאה ‪ 40‬שנים אחרי "הפנתרים‬
‫ההפגנה הראשונה הייתה במוזיאון‬
‫ה‪ ,70-‬מאחר שסדר כלכלי‪-‬חברתי‬
‫המסר חלחל ואין מאושר ממני‪.‬‬
‫השחורים"‪ ,‬תחולל מהפכה כלכלית‪-‬‬
‫ארץ ישראל והיו מתוכננים לנאום שם‬
‫הוא מאבק מתמשך‪ .‬הוא הולך על‬
‫המחאה המתרחשת בימים אלה היא‬
‫חברתית בישראל לטובת הדורות‬
‫דפני ליף והחברות שלה בסגנון מפונק‬
‫בתחילת שנות התשעים היה יועצו ציר הזמן של החיים שלנו‪ ,‬כשאנחנו‬
‫המחאה החברתית הגדולה בישראל‬
‫הבאים‪ ,‬לכן אני מאושר‪.‬‬
‫כמו 'ביבי אתה עובד אצלנו' וכדומה‪,‬‬
‫הקרוב של ראש הממשלה יצחק רבין נאבקים על עוול מסוים תמיד יש‬
‫מאז ימי הפנתרים השחורים והיא‬
‫בכל הקשור לנושאים חברתיים‪,‬‬
‫היום כולם שואלים אותנו‪ ,‬יושבי‬
‫ואני כנציג הפריפריה לא נתנו לי‬
‫מישהו שעושה את העוול‪ ,‬ובמדינה‬
‫ממלאת אותי שמחה רבה‪.‬‬
‫ובמחאת הקיץ האחרון היה מאוד‬
‫האוהלים‪ :‬מה אתם דורשים? אז הנה‬
‫לנאום‪ .‬ולאחר דין ודברים שלי איתם‬
‫קפיטליסטית כמו שביבי רואה אותה‬
‫דומיננטי‪ ,‬נמנה עם צוות רוטשילד‬
‫"הפנתרים השחורים" היו בני פחות הדרישות המרכזיות‪ :‬לחוקק חוק‬
‫הם נתנו לי לנאום דקה אחרי שירת‬
‫תמיד יהיו עוולות"‪.‬‬
‫מ‪ 20-‬כשהם הובילו את המחאה‬
‫והיה אחראי על תחום הפריפריה‪.‬‬
‫יסוד זכויות האזרח לעבודה‪ ,‬לפנסיה‬
‫“התקווה”‪ .‬נתתי נאום חוצב להבות‬
‫רגע השיא בראיון שערכתי עם‬
‫של תחילת שנות ה‪ .70-‬הפנתרים‬
‫לאחרונה החל לכתוב בלוג‪ ,‬בעיקר‬
‫ולפרנסה לבריאות ולרפואה‪ ,‬לדיור‬
‫וקיבלתי תגובות טובות מהקהל שנכח‬
‫יהודה היה כשדיבר על רבין בעיניים‬
‫השחורים חוללו שינויים מרחיקי‬
‫כותב על נושאים חברתיים הקרובים‬
‫ציבורי בר‪-‬השגה‪ ,‬לחינוך‪ ,‬להשכלה‬
‫שם‪ ,‬ואותה דפני ליף שכמה דקות לפני‬
‫נוצצות‪ .‬הרומן ביניהם התחיל בשנת‬
‫ללבו‪.‬‬
‫לכת בתחומי הדיור‪ ,‬החינוך‪ ,‬הרווחה‪ ,‬ולסביבה נקייה‪ .‬וגם‪ :‬איחוד רשויות‬
‫כן התחננתי בפניה שתתן לי לנאום‪,‬‬
‫‪ ’91‬כאשר הליכוד היה בשלטון ורבין‬
‫הפוליטיקה‪ ,‬התודעה‪ ,‬התרבות‬
‫¿¿אביך ויקטור אלוש היה ממקימי‬
‫וביטול מועצות אזוריות‪ .‬כי הגיע‬
‫קפצה עלי וחיבקה אותי והודתה לי‬
‫קרא תיגר על השלטון היציב יחסית‪,‬‬
‫והתעסוקה‪.‬‬
‫“הפנתרים השחורים”‪ .‬איך הוא‬
‫הזמן לחלק את משאבי המדינה‬
‫שהצלתי את ההפגנה‪ .‬ושם באותו רגע‬
‫של ראש הממשלה דאז‪ ,‬יצחק שמיר‪.‬‬
‫השפיע עליך?‬
‫מאז‪ ,‬כוחות הרשע הקפיטליסטיים מחדש‪".‬‬
‫כולם‪ ,‬ובעיקר מנהיגי רוטשילד‪ ,‬הבינו‬
‫בעצרת תמיכה לליכוד שהתקיימה‬
‫והטייקונים השתלטו על הפוליטיקה‬
‫(קטעים מתוך הבלוג “התעוררות‬
‫שהמחאה היא של כולם‪ .‬עד אז הם ראו‬
‫“'הפנתרים השחורים' הייתה תנועה בבאר שבע בשכונה ד’ הניף יהודה‪,‬‬
‫והכלכלה והרסו את כל מה שהושג‬
‫של בני שכונות המצוקה בירושלים‬
‫ההמונים” שהתפרסם ב‪)2.8.2011 -‬‬
‫בי סקטור והתייחסו אלי ככה‪ .‬קשה להם‬
‫שהיה פעיל ליכוד עד אותם שנים‬
‫שהחלה בשנת ‪ .1971‬תנועה שיצאה‬
‫לראות מחוץ לגבולות תל‪-‬אביב‪".‬‬
‫שלט מול שמיר ושאר שרי הליכוד‬
‫‪[email protected]‬‬
‫במחאה על קיפוח של בני עדות‬
‫ובו רשם “גם אני קוף שירד מהעץ”‪.‬‬
‫"מצביעי הימין‬
‫סובלים יותר‬
‫מצביעי השמאל‬
‫אבל הם לא רוצים‬
‫להתחבר למחאה‬
‫כי הם מרגישים‬
‫שהם בוגדים בבית"‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫“המחאה החברתית הגדולה ביותר‬
‫מאז ימי 'הפנתרים השחורים'”‬
‫[‪]31‬‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫אדי ג’רלד שלהי קיץ ‪2011‬‬
‫בעבודתי הצילומית אני תמיד מחפש סמלים שיוכלו לייצג את הארוע שאותו אני‬
‫מתעד‪.‬אני נוהג לחפש בשולי ההתרחשות ולפעמים אני מוצא אותם בליבן‪ .‬‬
‫התמונה צולמה בלילה שחתם למעשה את גל המחאות בהתאספות ההמונית בככר‬
‫המדינה‪ .‬בדרך חזרה מההפגנה אחת הגדולות שנערכו אי פעם בישראל מצאתי זוג‬
‫שהתנשק ברחוב ושיחזר למעשה את הנשיקה המפורסמת של המלח האמריקאי‬
‫בניו יורק בתום מלחמת העולם השנייה‪ .‬זו הייתה סצנת סיום מתאימה לדרמה‬
‫שהתרחשה בחודשי הקיץ של ‪.2011‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫–‬
‫צ‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ק‬
‫ט‬
‫ן‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫–‬
‫כ‬
‫צ‬
‫י‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ד‬
‫ר‬
‫ג‬
‫דול ל מדינה‬
‫[‪]32‬‬
‫(צילומים‪ :‬דפנה טלמון‪ ,‬דובר צה"ל‪ ,‬קרני‪" ,‬דף חדש לשלום")‬
‫‪18.10.11‬‬
‫שי לחג‬
‫‪3.9.11‬‬
‫‪400,000‬‬
‫זה המיליון‬
‫החדש‬
‫גלעד‬
‫שליט‬
‫חוזר‬
‫הביתה‬
‫הפגנת "המיליון"‬
‫בהשתתפות‬
‫אייל גולן בכיכר‬
‫המדינה‬
‫‪26.9.11‬‬
‫ועדת‬
‫טרכטנברג‬
‫מגישה מסקנות‬
‫‪29.10.11‬‬
‫נסיונות החיאה‬
‫‪6.9.11‬‬
‫משלושה‬
‫יוצא אחד‬
‫"החמישיה הקאמרית"‬
‫מתקאמבקת‬
‫בכיכר רבין‬
‫מסיבת עיתונאים של‬
‫דפני ליף וסתיו שפיר‬
‫ללא איציק שמולי‬
‫‪23.6.12‬‬
‫‪14.7.12‬‬
‫מחאה אחרונה‬
‫משה סילמן‬
‫מצית עצמו‬
‫בעקבות מעצרה של‬
‫דפני מתפרעים במרכז‬
‫תל אביב‬
‫ב‪ 20-‬ביולי נפטר‬
‫מפצעיו‬
‫סוף מאי‬
‫‪22.6.12‬‬
‫מנסים לחזור‬
‫לאוהלים‬
‫ברוטשילד‬
‫החום והלחות‬
‫מוציאים את ח"כ‬
‫מירי רגב מדעתה‪:‬‬
‫דפני ליף נעצרת‬
‫באלימות על ידי‬
‫המשטרה‬
‫"הסודנים הם סרטן בגוף‬
‫שלנו" מחאות נגד ובעד‬
‫גירוש מסתננים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אוקטובר ‪2011‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ספטמבר ‪2011‬‬
‫לא יפלגו אותנו‪ ,‬אנחנו ה–‪99%‬‬
‫מקים את ועדת‬
‫טרכטנברג לשינוי‬
‫חברתי‬
‫‪2011‬‬
‫טמפרטורה‬
‫‪10.8.11‬‬
‫נתניהו היה‬
‫הראשון לזהות‬
‫[‪]33‬‬
‫‪23.7.11‬‬
‫ביקור במוזיאון‬
‫עשרות אלפים מוחים‪.‬‬
‫שמולי נוטש את‬
‫יתומי ארגנטינה וחוזר‬
‫לארץ ‪ -‬יו"ר התאחדות‬
‫הסטודנטים מצטרף‬
‫למובילי המחאה‬
‫תחילת ספטמבר‬
‫סוכות במקום‬
‫אוהלים‬
‫‪6.8.11‬‬
‫ארץ חדשה!‬
‫פירוק המאהלים‬
‫ברחבי הארץ לקראת‬
‫החגים‬
‫‪8.5.12‬‬
‫התרגיל‬
‫המסריח גרסת‬
‫‪2012‬‬
‫הכרזה על בחירות‬
‫לכנסת וביטולן‬
‫‪14.7.11‬‬
‫ב' זה אוהל"‪.‬‬
‫שלמה ארצי‪ ,‬ריטה‬
‫ויהודית רביץ במחאת‬
‫השלוש מאות אלף‬
‫ד' זה דפני – האוהל‬
‫הראשון מוקם‬
‫‪2012‬‬
‫אוגוסט ‪2011‬‬
‫‪0º‬‬
‫יולי ‪2011‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫לו הייתי רוטשילד הייתי שם מזגן באוהל‬
‫[‪]34‬‬
‫השכנים‬
‫של רוטשילד‬
‫תושבי רוטשילד נזכרים במחאה‬
‫ם‬
‫דיירי הרחוב משתתפים בדרך שלהם‪ .‬שטיינמן ושמיר (משמאל) צופים אל הרחוב המוכר מחלון בית ‬
‫מה השתנה בעקבות המחאה‬
‫החברתית? סביב שאלה זו נסוב‪,‬‬
‫עדיין דיון סוער‪ .‬האם היה זה‬
‫אירוע מכונן שאת תוצאותיו אנו רק‬
‫מתחילים להרגיש‪ ,‬או שהמחאה‬
‫החברתית נקברה בתוך מגירות משרדי‬
‫הממשלה? במחאה החברתית בקיץ ‪2011‬‬
‫לקחו חלק מאות אלפי אנשים מכל‬
‫קצוות האוכלוסייה בישראל‪ .‬כולם באו‬
‫להשמיע ולהישמע‪ .‬הייתה תחושה‬
‫שהפעם מדובר במשהו אחר‪ ,‬שונה‬
‫ויחודי‪ ,‬אירוע מכונן לחברה הישראלית‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בתוך המחאה העצומה הזאת‬
‫שנטתה לכיוונים כה רבים ומגוונים‪,‬‬
‫הסתתרה קבוצת אנשים קטנה שראתה‬
‫את פני הדברים מנקודת מבט קצת יותר‬
‫אישית‪ .‬קבוצה זו איננה משתייכת לזרם‬
‫מסוים או לחתך סוציו‪-‬אקונומי מסוים‪.‬‬
‫היא רק משתייכת לאזור גיאוגרפי מאוד‬
‫מסוים ‪ -‬רחוב רוטשילד‪ .‬אם כן‪ ,‬כיצד‬
‫ראו וחוו תושבי רחוב רוטשילד בתל‬
‫אביב את המחאה החברתית בקיץ שעבר?‬
‫האם נקודת מבטם הייתה כשל כל‬
‫האחרים‪ ,‬או שחווית המחאה סביב השעון‪,‬‬
‫‪ 24‬שעות ביממה שבעה ימים בשבוע‬
‫הקנתה להם תובנות אחרות? והאם‬
‫העובדה שהם מכירים מקרוב את הרחוב‬
‫לפני המחאה ואחרי המחאה העניקה להם‬
‫הסתכלות אחרת על הדברים?‬
‫עומר שמיר (‪ )31‬תושב רחוב‬
‫רוטשילד‪ ,‬ובעל חברת הזנק ‪,‬עבר‬
‫להתגורר בשדרה כשלושה חודשים לפני‬
‫פרוץ המחאה וחווה אותה מקרוב‪.‬‬
‫מ‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫"אני חושב שיותר אנשים יצביעו‬
‫הקיץ כבר כאן ותושבי רוטשילד נזכרים במחאה‬
‫למפלגות ומועמדים משיקולים‬
‫החברתית שהתנהלה על סף ביתם לפני שנה‪.‬‬
‫חברתיים וקהילתיים ופחות משיקולים‬
‫ביטחוניים וסקטוריאליים"‪.‬‬
‫חלקם סבורים שהממשלה מסמסה את המלצות‬
‫¿¿ מה מייחד את ההסתכלות שלך‬
‫דו”ח טרכטנברג ואחרים טוענים שלמרות הכול‬
‫כתושב הרחוב?‬
‫"אני חושב שחצאי השיחות ששמעתי‬
‫כמעט ולא השתנה דבר ‪ /‬רועי שפילמן‬
‫דרך חלון ביתי בתקופת המחאה פתחו‬
‫אותי לעולם גדול יותר משאר האנשים‪.‬‬
‫¿¿מה הדבר הראשון שאתה זוכר‬
‫העניין הולך להתרחש מחוץ לבית שלי‪ .‬כל יום שמעתי כדרך אגב‪ ,‬מאות שיחות‬
‫מפרוץ המחאה?‬
‫אמרתי לעצמי ‘מגניב‪ ,‬כיף’‪ .‬האמת שלא וויכוחים של אנשים‪ .‬כאלה שטענו‬
‫"אני זוכר את הערב הראשון‪ .‬הגעתי תיארתי שזה ימשך יותר מיום יומיים"‪ .‬שהם לא רואים עתיד למדינה‪ ,‬כאלה‬
‫הביתה מהעבודה וליד פתח ביתי הייתה‬
‫"בגלל שגרתי פה נכנסתי לעניינים‬
‫שעסוקים ברחמים עצמיים וכאלה שניסו‬
‫התקהלות גדולה של אנשים‪ .‬לא ייחסתי מהר מאד‪ .‬בגדול‪ ,‬הזדהיתי עם המטרה‪ .‬להעניק למחאה משמעויות פוליטיות‬
‫לכך חשיבות משום שברחוב רוטשילד‬
‫אחרי הכול גם אני בן אדם ממוצע‬
‫לא קשורות כמו החבורה של ברוך מרזל‪.‬‬
‫ישנן התקהלויות חדשות לבקרים‪.‬‬
‫שמרגיש שהחיים פה כבדים מדי‪.‬‬
‫היו גם כאלה שבאו לרוטשילד בשביל‬
‫אחרי כמה דקות החלה להתנגן מוסיקה הזדהיתי עם העובדה שיש מפגעים‬
‫לעשות צחוק נטו‪ .‬זה פשוט היה להם‬
‫מהרחוב‪ .‬יצאתי לראות על מה המהומה קשים בכלכלה הישראלית וקיימים‬
‫כיף‪ .‬הם לא באמת מחו‪ .‬הרגשתי כמו מן‬
‫אבל לא היה שם משהו מיוחד‪ .‬סתם שני פערים גדולים מדי בין הנבחרים לבין‬
‫רוח עליונה שבראה את הרחוב ויכולה‬
‫אנשים שניגנו ברחוב‪ ,‬לידם התקהלו‬
‫העם‪ .‬בכל ערב‪ ,‬הייתי חוזר מהעבודה‬
‫להסתכל מה השתנה מיום ליום בתוצר‬
‫כמה עשרות אנשים כשאחת מהם הייתה ויוצא לרחוב כדי לשמוע על מה כולם‬
‫בריאתה‪ .‬כל יום במחאה נראה אחרת‬
‫בחורה שעמדה וצעקה בקולי קולות‬
‫מתווכחים‪ .‬השתתפתי בעצמי במספר‬
‫דרך חלון ביתי‪ .‬זה לא היה יותר רחוב‬
‫שנשבר לה מהמצב בארץ והיא הולכת‬
‫ויכוחים בעיקר עם זרמים שניסו להסיט רוטשילד הקר והמנוכר‪ .‬זה היה רחוב‬
‫לשבור את הכלים‪ .‬באותו רגע הבחורה את המחאה לכיוונים לא קשורים‪.‬‬
‫חם יותר‪ ,‬סבלני יותר מאוחד יותר‪ .‬מוזר‬
‫הזאת נראתה לי כמו משוגעת‪ .‬מתלהמת לדעתי‪ ,‬תוצאות המחאה עדיין לא‬
‫שדווקא בסיטואציות האלה יוצאים כל‬
‫כזאת‪ .‬בדיעבד‪ ,‬זו הייתה דפני ליף‪ ,‬אחת נראות לעין אך היא בהחלט שינתה את הצדדים היפים שיש לעם שלנו להציע"‪.‬‬
‫ממארגנות המחאה‪ .‬לא שיערתי שתוך‬
‫השיח הפוליטי בארץ‪ .‬בהחלט מדובר‬
‫¿¿השנה כבר רואים ניצני התארגנות‬
‫יממה בלבד‪ ,‬הרחוב יתמלא באנשים‪.‬‬
‫בתקדים חברתי ופוליטי‪ .‬את דפוסי‬
‫של מחאה חדשה‪ .‬יש לזה סיכוי‬
‫נכנסתי הביתה ופתחתי את המחשב‪.‬‬
‫ההצבעה שהשתנו אני סבור שנראה‬
‫לדעתך?‬
‫ראיתי שיש אירוע בפייסבוק המזמין‬
‫בקלפי בבחירות הקרובות"‪.‬‬
‫"אני לא חושב שתהיה מחאה השנה‪.‬‬
‫את כולם לקחת אוהל עם כמה חפצים‬
‫¿¿מה ישתנה בדפוסי ההצבעה‬
‫אלו רק יוזמות אבל אין להן היענות‪.‬‬
‫ולהצטרף אליה לגור ברחוב כאות‬
‫בבחירות הקרובות? הרי הימין‬
‫תוצאות המחאה הקודמת ייאשו את‬
‫מחאה על יוקר המחיה‪ .‬הבנתי שכל‬
‫בראשות נתניהו חזק מתמיד?‬
‫הציבור ובצדק‪ .‬יש תחושה של מיצוי‬
‫(צילומים‪ :‬טל גנור ורועי שפילמן)‬
‫"אני חושב שמי‬
‫שבוחר לגור במקום‬
‫שהפך לסמל‪ ,‬כמו‬
‫רחוב רוטשילד‪,‬‬
‫צריך לאהוב‬
‫אירועים מכוננים‬
‫שכאלה ולא‬
‫להתמקד ברעש‬
‫ובלכלוך"‬
‫ומסמוס‪ .‬הציבור חושב שכבר אין מה‬
‫לעשות"‪.‬‬
‫¿¿אם היית במקום דפני ליף? היית‬
‫מארגן את המחאה אחרת?‬
‫"הייתי מארגן את המחאה בצורה‬
‫יותר מממוקדת עם מטרות ברורות‬
‫שאותן יש להשיג‪ .‬המטרה העיקרית‬
‫צאו מהמרפסת המדינה קורסת‬
‫[‪]35‬‬
‫של המחאה הזאת הייתה צריכה להיות‬
‫בחירות מוקדמות‪ .‬את הממשלה הזאת‬
‫היה צריך להפיל כי היא נכשלה‪ .‬היות‬
‫ומארגני המחאה דיברו בסיסמאות כמו‬
‫‘צדק חברתי’‪‘ ,‬שוויון’ ולא במטרות‬
‫ברורות שעד שלא משיגים אותן‬
‫לא מתפנים‪ ,‬המחאה התמסמסה וגם‬
‫תוצאותיה נכשלו לבסוף"‪.‬‬
‫¿¿האם המחאה מתחת לבית שלך‬
‫הפריעה לך ולדיירי הרחוב?‬
‫"לדעתי הדיווחים על רעש ובלגן היו‬
‫מוגזמים‪ .‬מעבר לכך אני חושב שמי‬
‫שבוחר לגור במקום שהפך לסמל כמו‬
‫רחוב רוטשילד צריך לאהוב אירועים‬
‫מכוננים שכאלה ולא להתמקד ברעש‬
‫ובלכלוך"‪.‬‬
‫¿¿ספר על היום הראשון לאחר‬
‫המחאה?‬
‫"יום הפינוי היה אפקטיבי‪ .‬העירייה‬
‫באה וביעילות פינתה את כל האוהלים‪,‬‬
‫ניקתה בזריזות והכול חזר לקדמותו‪.‬‬
‫תוך שעתיים המחאה נעלמה כלא‬
‫הייתה‪ .‬צפיתי על זה מהחלון‪ .‬אנשים‬
‫קצת צעקו על הפינוי אבל לא היה שום‬
‫אקט אלים‪ .‬אני חושב שהפינוי המהיר‬
‫והקל מסמל גם את המסמוס המהיר‬
‫והקל של המחאה על ידי ממשלת‬
‫ישראל‪ .‬מבחינתה‪ ,‬לא באמת התרחש פה‬
‫משהו‪ .‬זה ממש סימבולי"‪.‬‬
‫¿¿אתה חושב שרחוב רוטשילד הפך‬
‫למשהו אחר מאז?‬
‫"אני לא מרגיש שינוי‪ .‬אפשר לדבר‬
‫עליו כסמל במחאה אבל זה שינוי רטורי‬
‫"אני לא חושב‬
‫שתהיה מחאה‬
‫השנה‪ .‬אלו רק‬
‫יוזמות אבל אין‬
‫להן היענות‪.‬‬
‫תוצאות המחאה‬
‫הקודמת ייאשו את‬
‫הציבור ובצדק‪ .‬יש‬
‫תחושה של מיצוי"‬
‫בלבד‪ ,‬קצת מאולץ אפילו‪ .‬השדרה‬
‫נשארה שדרה והאנשים נשארו אותו‬
‫דבר‪ .‬קצת יותר מיואשים אבל בגדול‬
‫אותו דבר"‪.‬‬
‫לירז שטיינמן (‪ )27‬סטודנטית‬
‫לפיסיקה‪ ,‬עברה להתגורר בתל אביב‬
‫לפני שנתיים‪ .‬כחצי שנה לפני המחאה‬
‫עברה לגור בדירה בשדרה‪.‬‬
‫אבל זה עשה משהו‪ .‬למרות שהמחאה‬
‫¿¿מה את זוכרת מתחילת המחאה?‬
‫מאד עצבנה אותי גם לי היא גרמה‬
‫"אני זוכרת שתכננתי לצאת עם‬
‫לחשוב"‪.‬‬
‫חברים באותו ערב‪ .‬בחוץ התחיל להיות ¿¿מה הפריע לך במחאה?‬
‫רעש והצצתי לראות מה העניין‪ .‬הייתה‬
‫"הפריע לי שמנהיגי המחאה ניסו‬
‫שם להקת רוק כושלת שניגנה בקולי‬
‫לטעון שהמחאה לא פוליטית‪ .‬הרי‬
‫קולות ודפני ליף עמדה שם וקיטרה על המחאה במהותה הייתה פוליטית‪ .‬זו סתם‬
‫כל דבר אפשרי ועל זה שאין לה בית‪.‬‬
‫צביעות‪ .‬אי אפשר לנתק את המחאה‬
‫מהר מאד התחילה התגודדות של אנשים מהפוליטיקה‪ .‬גם המון אנשים יצאו נגד‬
‫והחל להיווצר שיח קולני על אג’נדות‬
‫הטייקונים‪ ,‬כשהאשמה האמיתית היא‬
‫פרטיות‪ .‬חשבתי לעצמי שזאת הולכת‬
‫הממשלה שאפשרה להם‪ .‬הם לא פשעו‪.‬‬
‫להיות ‘חפירה מעצבנת של אנשים‬
‫כלומר‪ ,‬הייתה המון בורות בקרב המוחים‬
‫ממורמרים’‪ .‬ראיתי שם למשל את ארגון שלא התמקדו באשמה האמיתית שהיא‬
‫'ווטש' שדוגל ביחס מכבד לערבים‬
‫המדינה"‪.‬‬
‫במחסומים‪ .‬הארגון הזה‪ ,‬עם כל הכבוד‬
‫¿¿כדיירת הרחוב‪ ,‬מה אהבת במחאה?‬
‫לו‪ ,‬לא קשור למחאה‪ .‬זה גרם לי להירתע‬
‫"אהבתי שהייתה פעילות כיפית‬
‫מהצטרפות למחאה בתחילה‪ .‬אמנם גם‬
‫בשדרה כל יום ‪ ,‬כל היום‪ .‬אפשר היה‬
‫הם בעד צדק חברתי אבל תכלס הם לא להתווכח עם אנשים ולהעביר את הזמן‬
‫קשורים לשם‪ .‬עוד חוויה שזכורה לי‬
‫בנעימים‪ .‬אהבתי את ההתגודדות ואת‬
‫מהיום הראשון הוא בחור אלמוני ששטח זה שאנשים ניסו לנהל את עצמם בתנאי‬
‫בפני כולם את משנתו בדבר גיוס לכולם‪ .‬שטח ואת זה שבתי הקפה עזרו לשם‬
‫הוא אמר ‘מה הבעיה שהצבא יהיה שכיר שינוי לאנשים ונתנו להם אוכל‪ .‬זה היה‬
‫בתשלום? ניקח את כל העובדים הזרים‬
‫דוגמא לערבות הדדית יפה‪ .‬קיוויתי‬
‫ושהם יהיו בצבא'‪ .‬בתגובה‪ ,‬נציגי ארגון שיצא מזה משהו אבל עמוק בפנים‬
‫'ווטש' השיבו לו בעצבים שהוא לא מבין ידעתי שזה יתמסמס"‪.‬‬
‫את המשמעות של צדק חברתי אם‬
‫¿¿לדעתך מחאה כזאת יכולה להתרחש‬
‫הוא רוצה לקחת אנשים חסרי אונים‬
‫גם השנה?‬
‫ולהשתמש בהם כבשר תותחים‪ .‬הרגשתי‬
‫"לדעתי לא תהיה מחאה‪ .‬עכשיו‬
‫אז‪ ,‬שהמחאה היא יותר מדי רב גונית‪ .‬זה אנשים אומרים שכדאי לבוא בדרישות‬
‫הרחיק אותי ממנה"‪.‬‬
‫ספציפיות‪ ,‬שזו אמנם גישה נכונה אבל‬
‫¿¿בגדול‪ ,‬היה זה אירוע חיובי או‬
‫ככל שמתמקדים יותר ככה יהיה קשה‬
‫שלילי?‬
‫יותר לגייס כמות גדולה של אנשים וכך‬
‫"אירוע חיובי‪ .‬המון דעות מיותרות‬
‫לא תהיה מחאת ענק"‪.‬‬
‫¿¿במה הסתכלותך הייתה שונה על‬
‫המחאה?‬
‫"אני חושבת שמי שהיה שם כל‬
‫הזמן התוודע לפוליטיקות הקטנות של‬
‫המחאה‪ .‬ראיתי את הפילוגים הקטנים‬
‫והתככים בין כולם‪ .‬זה היה ממש‬
‫טלנובלה‪ .‬את הריבים הקטנים רק דיירי‬
‫הרחוב ראו"‪.‬‬
‫מסעדת טוני ווספה הינה פיצרייה‬
‫השוכנת בלב רחוב רוטשילד‪ .‬עובדי‬
‫המקום שעדיין נמצאים שם טוענים‬
‫שמבחינת ערבות הדדית המקום שינה‬
‫את פניו בתקופת המחאה‪ “ .‬זה היה‬
‫כמו במצב מלחמה‪ .‬כולם ערבים זה‬
‫לזה‪ ,‬נחמדים ונעימים‪ .‬כל הניכור‬
‫נעלם‪ .‬אנשים הזמינו אחד את השני‬
‫לארוחות‪ ,‬חלקו אחד עם השני כל דבר‬
‫ואפילו המסעדה עצמה חילקה אוכל‬
‫לאנשים‪ .‬אולם ביום שנגמרה המחאה‪,‬‬
‫חזרה לשדרה אווירת הניכור והאנוכיות‬
‫שמאפיינת את האקלים התל אביבי‬
‫וחבל שכך‪ .‬לדעתי‪ ,‬זה מסר חשוב‬
‫לחברה שלנו"‪ ,‬אמר אחד העובדים‪.‬‬
‫נדמה שמחאת קיץ ‪ 2012‬מתעוררת‬
‫ומבשרת עמה מסרים אחרים‪ .‬הפעם‪,‬‬
‫המחאה נראית אמנם קטנה יותר אך‬
‫נחושה יותר ואינה מסתפקת בהקמת‬
‫ועדה על שם מישהו בלתי מוכר‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬נשאלת השאלה כיצד יראו תושבי‬
‫רוטשילד את מחאת הקיץ הנוכחי‬
‫המידפקת על דלתם? האם גם הפעם הם‬
‫יגיעו לתובנות אחרות משאר המוחים?‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫הכל בוער חביבי‬
‫[‪]36‬‬
‫‪“How many ears must‬‬
‫‪one man have, before‬‬
‫?‪he can hear people cry‬‬
‫‪the answer my friend is‬‬
‫‪blowing in the wind, the‬‬
‫‪answer is blowing in the‬‬
‫”…‪wind‬‬
‫י מאיתנו לא מכיר את מילות‬
‫השיר הזה‪ ,‬או לפחות את‬
‫השורה האחרונה‪ .‬שורות אלו‪,‬‬
‫שנכתבו בשנות ה‪ 60-‬של המאה‬
‫הקודמת על ידי בוב דילן‪ ,‬הפכו מזמן‬
‫למשהו שהוא הרבה מעבר לסתם שיר‪,‬‬
‫הן היו לחלק בלתי נפרד מן המחאה‬
‫בארה”ב נגד מלחמה‪ ,‬נגד אדישות‬
‫ובעד שוויון ושלום‪ .‬חלק בלתי נפרד‬
‫מתרבות ומערכים‪.‬‬
‫גם בארץ‪ ,‬שירים כמו “שיר לשלום”‬
‫של יעקב רוטבליט שנכתב במהלך‬
‫מלחמת ההתשה‪ ,‬היו למשהו שהוא‬
‫הרבה מעבר לסתם שיר‪ .‬הם הפכו‬
‫לחלק בלתי נפרד מעם במשבר‬
‫שהתחיל למאוס בעוד ועוד מלחמות‬
‫ללא אור בקצה המנהרה‪ .‬אל מול‬
‫השירים האלה שעסקו בנושאים‬
‫מ‬
‫אילן גרין‪“ :‬שוק‬
‫המוזיקה השתנה‬
‫באופן דרסטי‬
‫לרעת המוסיקאים‪.‬‬
‫אי אפשר לחיות‪ ,‬אי‬
‫אפשר לגלגל את‬
‫הרכב‪ .‬האומן נהפך‬
‫למעסיק של כל‬
‫התעשייה"‬
‫שברומו של עולם כמוות‪ ,‬שכול‪ ,‬שלום‬
‫ומלחמה‪ ,‬המילים “אין לי כסף אין לי‬
‫אבא כך אומר”‪ ,‬אם להודות על האמת‪,‬‬
‫נשמעות הרבה פחות סקסיות‪.‬‬
‫זה יכול להיות אחד ההסברים לכך‬
‫שהמחאה החברתית שהתחילה לפני‬
‫שנה בדיוק בלילות הקיץ החמים‪,‬‬
‫לא הביאה עימה שום פזמון זכיר‪.‬‬
‫אי אפשר להגיד שזו הייתה מחאה‬
‫בלי מוסיקה‪ ,‬אבל לאן נעלמו להם‬
‫השירים שהצליחו לחצות את הגבול‬
‫שבין “סתם” עוד שיר לבין יצירת‬
‫אומנות שמשאירה חותם ויוצרת שינוי‪.‬‬
‫שלמה ארצי‪ ,‬אביב גפן‪ ,‬ואייל גולן‬
‫ביקרו בעצרות המחאה ושרו שירים‬
‫מהרפרטואר העשיר שלהם‪ ,‬שירים‬
‫שקשה להגיד שקשורים למחאה על‬
‫נטל כלכלי ויוקר המחייה‪ .‬אחרי‬
‫שהבליח לרגע למחאה חזר שלמה‬
‫ארצי להופיע בקיסריה‪ .‬אביב גפן עצר‬
‫במחאה בדרך לסגירות חוזה “מנטור”‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫צלילי‬
‫המחאה‬
‫בין הופעות גדולות ומתוקשרות של שלמה ארצי ואייל גולן מתגלה‬
‫מחאה מוזיקלית שקטה ואותנטית‪ ,‬מחאתם של יוצרים שבאמת לא‬
‫סוגרים את החודש‪ .‬יואב קוטנר‪ ,‬גלעד כהנא ויעקב רוטבליט מתייחסים‬
‫למצוקת האומנים‪ .‬ממוזיקת מחאה למחאת מוזיקאים ‪ /‬מיכל סמואל‬
‫הרוב הדומם צורח‬
‫שירלי קונס‬
‫[‪]37‬‬
‫בתוכנית ”‪ ”The Voice‬וגם אייל‬
‫גולן הגיע לתת שואו יחצ”ני ולאחר‬
‫מכן חזר לחפש את שרית חדד הבאה‬
‫בערוץ ‪.24‬‬
‫מזמרות האלבום‬
‫“אוהלים אדירים” בהופעה‪.‬‬
‫¡¡עיסוק‪:‬‬
‫עובדת על אלבום ומתפרנסת‬
‫מהוראת מוזיקה וניהול הלבשה‬
‫בהצגות‪.‬‬
‫¡¡הגיגים על המחאה‪:‬‬
‫“רוח אנושית חדשה היא בעיניי‬
‫הרבה יותר שיר מחאה‪ ,‬שיר שלא‬
‫יוצא למלחמה‪ ,‬הוא שיר שמבטא‬
‫מחאה לדעתי‪ .‬אף פעם לא ציפיתי‬
‫לעשות ממוזיקה כסף‪ .‬יש קשיים‬
‫כלכליים ולפעמים אני לא גומרת‬
‫את החודש והמוסיקה היא בעיקר‬
‫ההצלה שלי בחיים”‪.‬‬
‫¡¡שיר המחאה שלי‪:‬‬
‫"‪ , "masters of war‬בוב דילן‬
‫מהופעות גדולות‬
‫לשירי מחאה קטנים‬
‫מבין השידורים החיים של ההפגנות‬
‫הגדולות בכיכר ואומנים גדולים‬
‫שהגיעו כמבקרים לרגע‪ ,‬התפספסו‬
‫להם‪ ,‬אולי‪ ,‬האומנים שלא סוגרים את‬
‫החודש ומחכים לפרוץ‪ .‬אלה שלא רק‬
‫שרים על המחאה אלא גם חיים אותה‪.‬‬
‫באחד מלילות המחאה בקיץ שעבר‬
‫נפגשו בהפגנה גיא חג’ג‪ ,‬מבקר מוזיקה‬
‫ב”‪ ”YNET‬ובמגזין ”בלייזר”‪ ,‬ולירון‬
‫משולם‪ ,‬יוצרת וזמרת‪ .‬יחד הם חשבו‬
‫איך הם יכולים לתרום את התרומה‬
‫הקטנה שלהם למחאה‪ .‬כך נולדה היוזמה‬
‫ליצור אלבום מחאה מיוחד‪ .‬בהתחלה‬
‫חלקו ביניהם על האופי של האלבום‪.‬‬
‫“אני חשבתי שזה צריך להיות אוסף‬
‫של אומנים ומוסיקאים אשר מזדהים עם‬
‫המחאה ומעודדים אותה‪ ,‬משהו שנותן‬
‫רוח גבית למחאה שהמטרות שלה נראו‬
‫לי מספיק טובות בפני עצמן”‪ ,‬מספר‬
‫כאן אדונים מחפשים‪ ,‬גברות‬
‫מחפשות‪ ,‬משרתים מחפשים‬
‫אדונים וכולם מוצאים את עצמם‬
‫בידם‪.‬‬
‫ועכשיו‪ ,‬מה עושים מסתדרים‬
‫בטורים‪...‬‬
‫“בתל אביב יש‬
‫תמיכה לכל מיני‬
‫אומנויות אבל אין‬
‫שום תמיכה או‬
‫עידוד למוסיקה‬
‫פופולארית‪ .‬אנחנו‬
‫רצינו לומר שגם‬
‫אנחנו פה”‪.‬‬
‫כאן אנשים מחפשים‪ ,‬נואשות‬
‫מחפשות‪ ,‬תחפושות מחפשות‬
‫אנשים וכולם‪ ,‬מוצאים את עצמם‬
‫בידם‪.‬‬
‫ועכשיו‪ ,‬מה עושים? מסתדרים‬
‫בטורים‪...‬‬
‫מה לי בלנו? מה לי בלנו? לכבוד‬
‫מי נפתחנו? מפני מה נסגרנו?‬
‫כאן מחלקים אנחות בחינם אך‬
‫אין הנחות בקניית מזכרות וכולם‬
‫מוצאים את עצמם בידם‬
‫ובסוף‪ ,‬מה עושים?‬
‫(מתוך השיר “ אדונים”)‬
‫(צילום‪ :‬אסף אנטמן)‬
‫שירלי‬
‫קונס‬
‫בהופעה‬
‫חג’ג’‪ .‬לירון חשבה לעומתו שאלבום‬
‫מיוחד למחאה צריך להכיל בתוכו‬
‫ביטוי למוסיקאים שסובלים מן התרבות‬
‫הקפיטליסטית‪“ .‬בתל אביב יש תמיכה‬
‫לכל מיני אומנויות אבל אין שום‬
‫תמיכה או עידוד למוסיקה פופולארית‪.‬‬
‫רציתי להגיד‪' :‬גם אנחנו פה'”‪.‬‬
‫בסופו של דבר מותג האוסף כתמיכה‬
‫של מוסיקאים במחאה נגד יוקר‬
‫המחייה‪ ,‬תחת השם “אוהלים אדירים”‪.‬‬
‫באלבום השתתפו ‪ 31‬יוצרים‪ ,‬וביחד‬
‫יצרו את אלבום שירי המחאה‪“ .‬כמעט‬
‫כל מי שרצה להשתתף נכנס לאלבום‪.‬‬
‫רצינו שהאלבום יהיה שילוב של‬
‫אומנים מוכרים יותר ומוכרים פחות‬
‫שכולם תומכים במאבק” מספרת לירון‪.‬‬
‫האלבום יצא בגרסה אינטרנטית בלבד‬
‫הניתנת להורדה בחינם ומכיל שירים‬
‫של יוצרים מוכרים כמו איה כורם‬
‫ורמי פורטיס לצד יוצרים שרובנו לא‬
‫שמענו עליהם‪ .‬מדובר ביוצרים חדשים‬
‫וצעירים‪ ,‬המביאים לידי ביטוי בשירה‬
‫את המחאה הפרטית הקטנה שלהם‪.‬‬
‫“מזה זמן אתה מרגיש שאתה כמעט‬
‫נחנק‪ .‬דורסים ומנצלים אותך וקולך‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫פ‬
‫ת‬
‫או‬
‫ם‬
‫ק‬
‫ם‬
‫א‬
‫ד‬
‫ם‬
‫ב‬
‫בו‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ר‬
‫גיש כי הוא עם ומתחיל ללכת‬
‫[‪]38‬‬
‫פלסטר‬
‫¡¡חברי הלהקה‪:‬‬
‫תום פרייז ( מילים וניהול הרכב)‪,‬‬
‫שי פלד (לחנים‪ ,‬שירה‪ ,‬גיטרות)‬
‫רון חכמון (גיטרה בס)‪,‬‬
‫יובל טרגר (קולות‪,‬קלידים)‪,‬‬
‫דור בר עוז (קולות וכלי הקשה)‪.‬‬
‫¡¡הגיגים על המחאה‪:‬‬
‫תום פריז‪ ,‬כותב ומנהל ההרכב‪:‬‬
‫“אני לא תומך באלימות‪ ,‬אבל יש‬
‫פה איזשהו מצב שהפוליטיקאים‬
‫הרדודים שלנו מחזיקים אותנו‬
‫בביצים‪ .‬צריך שיקרה משהו הרבה‬
‫יותר חזק‪ ,‬סוג של מפץ גדול‪ ,‬בכל‬
‫המהפכות הגדולות היה איזה‬
‫אירוע מכונן וברגע שעברו איזו‬
‫מסה קריטית קרה משהו דרמטי”‪.‬‬
‫¡¡שיר המחאה של תום פרייז‪:‬‬
‫"‪ ,"Imagine‬ג’ון לנון‪.‬‬
‫לקחת שני גביעי גבינה‬
‫על הקצפת אוותר‬
‫את השכבה העליונה‬
‫אשאיר לאיש עשיר יותר‬
‫שני חדרים להשכרה‬
‫אולי זה קצת יותר מדי‬
‫לחלום על אוטו ודירה‬
‫על הילדים ולא עליי‬
‫שני חדרים להשכרה‬
‫נמאס לי כבר להתבייש‬
‫ולשלם עם מה שאין‬
‫ולחלק את מה שיש‬
‫מי שרוצה שיאשים‬
‫את הקטנים‪ ,‬החלשים‬
‫שנעמדו מול הגדולים‬
‫אם אין דירות יש אוהלים‬
‫מי שרוצה שיאשים‬
‫את הקטנים‪ ,‬המיואשים‬
‫שנעמדו מול הגדולים‬
‫אם אין דירות יש אוהלים‬
‫שתי משמרות ללא שינה‬
‫אולי זה קצת יותר מדי‬
‫גם לחדי האבחנה‬
‫למצוא מה רע ועד מתי‬
‫שתי משמרות ללא שינה‬
‫בסוף נרדמתי בשמירה‬
‫אולי זאת כל המדינה‬
‫שמתעוררת רק כשרע‬
‫מי שרוצה שיאשים‬
‫את הקטנים‪ ,‬החלשים‬
‫שנעמדו מול הגדולים‬
‫אם אין דירות יש אוהלים‬
‫מי שרוצה שיאשים‬
‫את הקטנים‪ ,‬המיואשים‬
‫שנעמדו מול הגדולים‬
‫אם אין דירות יש אוהלים‬
‫(קצת יותר מידי אוהלים”‪ ,‬תום פרייז)‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ר‬
‫להקת פלסט ‬
‫מושתק‪ .‬אז קום ותשנה את הכללים‬
‫ה”פלייליסט” הנכסף של גלגל”צ‪.‬‬
‫של המשחק‪ .‬כן‪ ,‬מאבק נוצרת וכל חייך למה? תלוי את מי שואלים‪.‬‬
‫מאבק”‪ ,‬שר היוצר אלברט סופר בשיר‬
‫לירון משולם חושבת שהאלבום‬
‫“בלוז המאבק” המופיע באלבום‪.‬‬
‫התפרסם יותר מהצפוי והיא רואה בו‬
‫האלבום מגלם בתוכו כתיבה חדשה‪,‬‬
‫הצלחה אדירה‪ ,‬בהתחשב בכך שמראש‬
‫אותנטית ואקטואלית‪ ,‬על מחירי הדיור‪ ,‬לא היו לה את האמצעים לקדם את‬
‫על פערי מעמדות ועל תסכולו של‬
‫האלבום באמצעות יחסי ציבור‪ .‬יואב‬
‫האזרח הקטן מפוליטיקאים‪ .‬לכנות את‬
‫קוטנר‪ ,‬ממבקרי המוזיקה הבכירים‬
‫האומנים המרכיבים את האלבום הזה‬
‫בארץ‪ ,‬מגדיר את האלבום כ”אוסף‬
‫אומנים מיוסרים יהיה אולי מעט מרחיק מצוין של שירים מצוינים שלא‬
‫לכת‪ ,‬אבל אין ספק שמדובר באומנים‬
‫הזיזו כמעט לאף אחד‪ .‬את האנשים‬
‫חריגים בנוף‪ ,‬דווקא בגלל הפשטות‬
‫שיושבים בועדות הפלייליסטים זה‬
‫שלהם‪ ,‬דווקא בגלל שהם לא כוכבי‬
‫כנראה לא מעניין‪ .‬עולם המוסיקה‬
‫אינסטנט מורמים מעם‪ ,‬אלא אנשים עם מאמין יותר בכסף וברייטינג מאשר‬
‫מצוקות חיים אמיתיות‪ ,‬אנשים שלא‬
‫באמירה שעלולה להיות בלתי‬
‫שרים בסיסמאות אלא שרים את חיי‬
‫נעימה”‪.‬‬
‫היום יום שלהם‪“ :‬שוב זורקים אותי‪ ,‬שוב‬
‫דן‪-‬דן מטיוק‪ ,‬עורך מוסיקלי‬
‫אני בלי עבודה‪ ,‬יש לי פגישה בחמש עם בכיר בגלגל”צ‪ ,‬מסביר את העובדה‬
‫הבוס ובשבע התקף חרדה‪ .‬לוקח כדור‪,‬‬
‫שהאלבום לא העפיל לגלגל”צ בכך‬
‫מחכה חצי שעה‪ ,‬אומר יהיה בסדר אסור‪ ,‬שאלבום שירי מחאה מבחינת האג’נדה‬
‫אסור להתייאש ותמיד אפשר לבקש כסף שלו‪ ,‬לאו דווקא מתאים להיות אלבום‬
‫מאמא‪( ,‬ההרכב “חיה מילר” בשיר”כסף‬
‫ששיריו יככבו בגלגל”צ‪“ .‬אני מניח‬
‫מאמא”)‪ .‬אולי דווקא בגלל הפשטות שבו‪ ,‬שחלק מהרעיון של האלבום הזה‪ ,‬לאור‬
‫מביא האלבום הזה את מיצג האומנות‬
‫היוזמים שלו הוא שחלק מהאג’נדה‬
‫האותנטי ביותר שמשקף בצורה הטובה‬
‫הייתה לשווק אותו באינטרנט כמשהו‬
‫ביותר את פניה של מחאת הדיור והקוטג’‪ .‬יותר ויראלי‪ .‬בסוג המוסיקה הזה יש‬
‫תמיד יחס מאוד אמביוולנטי‪ .‬קוטנר‬
‫“שירים מצוינים שלא‬
‫למשל‪ ,‬שאני מאוד אוהב אותו‪ ,‬עדיין‬
‫אחד”‬
‫הזיזו כמעט לאף‬
‫תמיד תופס את אותה עמדה של הילד‬
‫המיצג האותנטי הזה לא הצליח‬
‫המרדן‪ ,‬גם כשהוא כותב ב”ישראל‬
‫לעבור את המחסום של מה שנחשב‬
‫היום” ועורך בערוץ ‪ .24‬אנשים בגישה‬
‫היום כדרך הקלה והבטוחה ביותר‬
‫יותר מרדנית מצד אחד רוצים את‬
‫להגיע אל ליבו של הציבור הרחב‪-‬‬
‫החשיפה של גלגל”צ מצד שני‪ ,‬חלק‬
‫(צילום‪ :‬יח"צ)‬
‫ר‬
‫יואב קוטנ ‬
‫(צילום‪ :‬ברי כצנלסון)‬
‫מההגדרה של משהו אלטרנטיבי היא יותר להשמיע בתוכניות אקטואליה‪.‬‬
‫שזה לא מנוגן בגלגל”צ”‪.‬‬
‫כשמדברים על גלגל”צ‪ ,‬מדובר בתחנה‬
‫¿¿ועדיין‪ ,‬בטח קיבלתם בתקופת‬
‫שמנגנת מוסיקה ברצף משך ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫המחאה הרבה שירי מחאה‪.‬‬
‫האופן שבו אנו מחליטים איזה שיר‬
‫“יש יצירה של שירי מחאה‬
‫להשמיע לא מושפע ישירות מהשאלה‬
‫אבל מדובר בעיקר בהרכבים‬
‫אם הוא מדבר על חומרים אקטואליים‪.‬‬
‫אלטרנטיביים‪ ,‬זה לא בדיוק רמי‬
‫בשנים שגלעד שליט היה בשבי‬
‫וריטה ולכן רוב החומרים לא הגיעו‬
‫למשל‪ ,‬היו הרבה מאוד שירים שעסקו‬
‫לרדיו‪ .‬לגבי כניסה של שירים כאלה בו ורובם לא נוגנו בגלגל”צ‪ .‬לא כי זה‬
‫לגלגל”צ‪ ,‬צריך להבין את סוג התחנה‪ .‬לא חשוב‪ ,‬אלא כי זה לא ממש האופי‬
‫יש שירים שיש להם אופי הצהרתי‬
‫של התחנה‪.‬‬
‫והם יכולים להיכנס ככאלה שמדברים ¿¿האם לא כדאי לקדם שיר שיכול‬
‫עליהם אחר כך‪ .‬אלה חומרים שמתאים ליצור שינוי או שמבקר רעות חולות‬
‫שד’ לו הייתי רוטשילד‬
‫[‪]39‬‬
‫ההתפתחויות החדשות במחאה השנה‪,‬‬
‫הצליחו להפתיע גם את גלעד כהנא‬
‫“השיר נכתב בחורף מתוך כמיהה‪,‬‬
‫בתחושה שהקיץ היה מדהים מבחינת‬
‫כל מה שקרה עם המחאה ואני חייב‬
‫שיקרה משהו כזה עוד פעם‪ .‬זה לא שיר‬
‫אהבה אלא שיר התפעלות‪ .‬אני חושב‬
‫שלדפני ליף יש יכולת מדהימה‪ ,‬היא‬
‫מחוללת שינוי בלי שהיא יודעת‪ .‬והנה‬
‫זה קרה עוד פעם לפני שבועיים‪ ,‬אני‬
‫גם הייתי שם‪ .‬היא הגפרור‪ ,‬היא הציתה‬
‫את הדבר הזה ומבחינתי היא דמות‬
‫היסטורית‪ .‬עוד כמה שנים השיר הזה‬
‫יהיה שיר על דמות היסטורית”‪.‬‬
‫¿¿איך אתה מסביר את ההצלחה של‬
‫השיר?‬
‫“זה מעניין מאוד מה שקרה עם השיר‬
‫הזה‪ .‬כשהוצאנו אותו הוא עורר תגובות‬
‫מאוד קיצוניות‪ .‬אני חשבתי שזה שיר‬
‫כיפי נחמד‪ ,‬לא חשבתי שהוא יעורר‬
‫כאלה תגובות‪ .‬הופתעתי מהתגובות‬
‫וראיתי כמה כעס יש לאנשים ועד כמה‬
‫משהו קטן יכול להצית את זה”‪.‬‬
‫הרומן בין דפני לכהנא לא נגמר‬
‫בכתיבת השיר‪ .‬החיבור ביניהם בנה את‬
‫הקרקע למחאה פרטית קטנה נוספת‬
‫של הלהקה שסירבה להופיע באירועי‬
‫“עולם המוסיקה‬
‫מאמין יותר בכסף‬
‫וברייטינג מאשר‬
‫באמירה שעלולה‬
‫להיות בלתי נעימה”‬
‫הלילה הלבן בתל אביב‪ ,‬כאקט מחאתי‬
‫נגד העירייה “אני הייתי בהפגנה ביום‬
‫שישי שבו דפני נעצרה‪ .‬לא יכולנו‬
‫לשתף פעולה עם עיריית תל אביב‬
‫שלא הוקיעה מתוכה את הפקחים‪.‬‬
‫הגעתי הביתה עם דמעות בעיניים ועם‬
‫מרה שחורה שזה מה שקורה במדינה‬
‫שלנו ולא יכולתי להופיע במצב כזה‪.‬‬
‫לא ידעתי שזה יעורר תהודה כזו‬
‫בתקשורת‪ .‬אני לא רואה את עצמי‬
‫כמנהיג חשוב או בעל השפעה אבל‬
‫כהנא‪" :‬דפני מבחינתי היא דמות היסטורית "‬
‫(צילום‪ :‬דפנה טלמון) כנראה שהתהודה הגדולה לנושא‬
‫קשורה ברוחות הנושבות”‪.‬‬
‫בחברה‪ ,‬בתחנה המושמעת ביותר‬
‫חברתי בימינו באמצעות שיר מחאה‪.‬‬
‫אידיאולוגי‪”.‬‬
‫ביניים‪ .‬ממוסיקת מחאה למחאת‬
‫במדינה?‬
‫אבל באופן מפתיע‪ ,‬דווקא השיר‬
‫המוסיקאים‬
‫“דפני דפני” וניצנים‬
‫“וודאי שזה עוד אחד ממכלול‬
‫הפשוט הזה‪ ,‬כשהוא בא על רקע חידוש‬
‫המחאה החברתית שיצאה בקול‬
‫שיקולים נרחב אבל צריך להבין שזה חדשים של מחאה‬
‫המחאה‪ ,‬עורר הד תקשורתי נרחב‪.‬‬
‫גדול בשנה שעברה וממשיכה לצבור‬
‫שנה אחרי המחאה ובתחילתה של‬
‫לא יכול להיות רק שם‪ .‬הפרמטרים‬
‫אין ספק שאם נדמיין לרגע את‬
‫תאוצה גם היום שונה ממחאות‬
‫שמדריכים אותנו‪ ,‬למרות שאין‬
‫מחאה חברתית חדשה ושונה‪ ,‬שיר שכן התמונות של דפני ליף נעצרת על‬
‫קודמות שהכרנו לאור הציביון האישי‬
‫רשימת מכולת ולא מדובר בתחום‬
‫מככב בפלייליסטים של תחנות הרדיו ידי הפקחים לרקע צלילי השיר‪,‬‬
‫שלה‪ ,‬בהיותה מחאה שעוסקת בקושי‬
‫מדעי‪ ,‬הם איך אנשים יקבלו את השיר השונות הוא השיר “דפני דפני” של‬
‫הדבר יחזק את דמותה כגיבורה‬
‫הפרטי והאישי לסגור את החודש‪.‬‬
‫להקת הגי’רפות‪“ .‬האסימון נפל לה‪.‬‬
‫הזה‪ ,‬האם הוא מעניין אותם‪ ,‬האם‬
‫טראגית שהעם כמה לה‪ .‬ולצלילי‬
‫וכך‪ ,‬במסגרת המחאה הכללית‪ ,‬נוצרו‬
‫ירצו להוריד את זה‪ .‬אפשר לחשוב על הרחוב קרא לה‪ ,‬הכל הלך והשתבש‪.‬‬
‫שיר ההתפעלות הזה לדפני‪ ,‬קיבלנו‬
‫קבוצות ומגזרים שונים המרגישים‬
‫זמרים כמו אביב גפן או “הדג נחש”‬
‫העם הלך והתרגש”‪ ,‬שר סולן הלהקה‪ ,‬אותה הקיץ במלוא הדרה‪ .‬זוהי‬
‫מקופחים ומוחים על הטרגדיה‬
‫גלעד כהנא על דפני ליף‪ .‬רוב‬
‫שעשו שירי מחאה שנוגנו ומנוגנים‪,‬‬
‫הנקודה בה שיר פשוט יוצר שינוי קטן‪ .‬הכלכלית של קבוצה ספציפית‪.‬‬
‫אבל אנחנו לא שופר פוליטי‬
‫האומנים מסכימים שקשה ליצור שינוי השילוב הזה שבין השיר החדש לבין‬
‫ברוח זו‪ ,‬לפני מספר שבועות הקים‬
‫אילן גרין‪ ,‬זמר ומלחין וסולן להקת‬
‫“נקמת הטרקטור” בעבר‪ ,‬קבוצה קטנה‬
‫בפייסבוק תחת השם “רוצים חוק‬
‫מוזיקה”‪ .‬הקבוצה הזו מתחילה להצית‬
‫את מחאת המוזיקאים על חוסר יכולתם‬
‫להתקיים ממוסיקה בכבוד ומבקשת‬
‫ליצור חקיקה שתחזיר את המוזיקה‬
‫והעוסקים בה למעגל יצרני ומכלכל‪.‬‬
‫הקבוצה מבקשת בין היתר תמיכה מן‬
‫הממשלה גם למוזיקה קלה‪ ,‬בדומה‬
‫לתמיכה שניתנת לקולנוע‪ ,‬תיאטרון‬
‫ותחומי תרבות אחרים‪.‬‬
‫“הרעיון נולד לפני כחודש‪ .‬אין קשר‬
‫ישיר למחאה אבל אני חייב להגיד‬
‫שהמחאה מאוד הרשימה אותי וריגשה‬
‫אותי ולקחתי מהם השראה וגם קצת‬
‫אומץ‪ .‬לפני שנה אני לא בטוח שהיתי‬
‫עושה את זה” מספר גרין ומתפעל‬
‫מההצלחה המהירה של מה שהחל‬
‫כמחאה פרטית שלו‪“ :‬זה גדל כל יום‪.‬‬
‫זה התחיל מהקבוצה שפתחתי לתומי‪.‬‬
‫קמתי אחרי ‪ 24‬שעות והיו אלף אנשים‪,‬‬
‫באמת שלא ציפיתי לזה”‪ .‬הקבוצה‬
‫שעלתה לפייסבוק לפני כחודש מונה‬
‫כיום מעל ל‪ 3,000-‬חברים וביניהם‪,‬‬
‫ירמי קפלן‪ ,‬אלון אולארצ’יק‪ ,‬חמי‬
‫רודנר ועוד‪.‬‬
‫כחודש לאחר הקמתה כבר הצליחה‬
‫הקבוצה לצבור הצלחות קטנות‪,‬‬
‫וביניהן חיוב עיריית תל אביב‬
‫לשלם ללהקות שהופיעו בלילה‬
‫הלבן במסגרת תחרות להקות שיזמה‬
‫העירייה‪ .‬בימים האחרונים על הכוונת‬
‫של גרין‪ ,‬מחאה נוספת נגד ועידת‬
‫"‪ ,"Mad Music‬כנס בינלאומי‬
‫למוסיקה דיגיטלית בחסות חברת‬
‫“אורנג’ ועיתון “גלובס”‪ ,‬בטענה‬
‫שאומנים שעומדים להופיע בכנס‬
‫הוחתמו על חוזה “משפיל ודרקוני”‪,‬‬
‫בו הם נדרשים‪ ,‬לטענת גרין‪ ,‬לוותר‬
‫בין היתר על זכויות היוצרים לשירים‬
‫שלהם‪.‬‬
‫אם לשפוט לפי מידת הכעס של‬
‫גרין ודבקותו במטרה‪ ,‬זוהי רק‬
‫תחילתה של המחאה‪“ .‬היוזמה באה‬
‫מהצטברות של מחשבות ותסכולים‬
‫של כמה שנים‪ .‬אחרי נקמת הטרקטור‬
‫יצאתי קצת מהשוק למשך כמה שנים‪.‬‬
‫הוצאתי השנה אלבום וגיליתי שעולם‬
‫המוסיקה השתנה באופן דרסטי לרעת‬
‫המוסיקאים‪ .‬אי אפשר לחיות‪ ,‬אי‬
‫אפשר לגלגל את הרכב‪ .‬האומן נהפך‬
‫למעסיק של כל התעשייה‪ .‬מאיפה‬
‫הוא יביא כסף‪ .‬היום כבר לא צריך‬
‫אפילו להוריד שירים אלא שומעים‬
‫אותם אונליין‪ .‬אני רוצה לשבור את‬
‫המיתוס שמוסיקאי יעשה הכל כדי‬
‫להופיע‪ .‬למה אני לא צריך לקבל‬
‫כסף? למה האיש בכניסה למועדון‬
‫שבו מושמעת המוסיקה שלי יקבל‬
‫כסף ואני שיוצר את המוסיקה לא?‬
‫בלעדיי אין מועדון‪ ,‬אין חברות‬
‫תקליטים‪ ,‬אין לילה לבן ואין כלום‪.‬‬
‫מאיפה החשיבה הזאת לא לשלם לי‪.‬‬
‫את זה אני רוצה לשנות‪ .‬צריך לעשות‬
‫שינוי בתודעה”‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫תמיד תפקפקו במה שאתם רואים בטלוויזיה‬
‫[‪]40‬‬
‫מחאה למכירה‬
‫מה פעמים בחיים צריך אדם‬
‫לעמוד מעל קברו שלו‪ ,‬עם‬
‫אקדח טעון ביד‪ ,‬מכוון לרקה‪,‬‬
‫ולהחליט האם לירות – למען המטרה‬
‫שבה הוא מאמין? האם יחליט שהעיקרון‬
‫חשוב מהחיים או שמא ישלוף נשק אחר‪,‬‬
‫זה שנשמר בדיוק ליום זה – נשק יום‬
‫הדין‪ ,‬ויעשה כל שביכולתו על מנת‬
‫להציל את עצמו? שנה אחרי תום המחאה‬
‫החברתית‪ ,‬יותר ויותר אנשים ניצבים‬
‫בפני הדילמה הזאת בדיוק‪.‬‬
‫רבים מהאנשים שנלחמו לפני שנה על‬
‫צדק‪ ,‬חלקם אפילו בחזית‪ ,‬הבינו בשנה‬
‫החולפת את מה שהם לא חזו מראש‬
‫ברגע ההתפרצות‪ ,‬שזה עלול להיות‬
‫מאוד מסוכן בשבילם להמשיך להלחם‪.‬‬
‫לכל סערה יש את השקט שלה‪ .‬השקט‬
‫המבעבע שלפני‪ ,‬והשקט המושכל שאחרי‬
‫זה שכבר נושאים בחובם את כל המסקנות‬
‫– כולל אלו הכואבות‪ ,‬שלא רוצים‪,‬‬
‫אבל חייבים להתמודד איתן‪ .‬לפעמים‪,‬‬
‫מתוך השקט הזה‪ ,‬אחרי שהרגש שוכח‬
‫מעט‪ ,‬ומסתכלים על הסיטואציה במבט‬
‫רציונאלי‪ ,‬מבינים שהמלחמה‪ ,‬גם אם היא‬
‫צודקת‪ ,‬יכולה לעשות יותר נזק מתועלת‪.‬‬
‫ובעוד שהמחאה אולי תקדם צדק חברתי‬
‫עבור אחרים‪ ,‬עבורם היא יכולה לקדם את‬
‫איבוד משרתם ופרנסתם‪.‬‬
‫האנשים שעליהם מדובר עובדים‬
‫בתחומים קריטיים למשק‪ ,‬שמשפיעים‬
‫באופן ישיר על תחומים רבים אחרים‪,‬‬
‫ושבאופן אירוני‪ ,‬בלעדיהם כנראה‬
‫שהמחאה לא הייתה מגיעה בכלל‬
‫לממדים שאליה היא הגיעה‪ .‬אלו אנשי‬
‫שוק הפרסום‪ ,‬שנפגע אנושות מהמחאה‪:‬‬
‫לפי מדד הפרסום של הרבעון האחרון‬
‫לשנת ‪ ,2011‬פעילות הענף הגיע לשפל‬
‫של חמש שנים‪,‬ברמה הדומה לשפל של‬
‫המשבר הכלכלי ב‪ ,2008 -‬ולצניחה של‬
‫כ‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫השנה האחרונה הייתה אחת הקשות שידע שוק הפרסום הישראלי‪.‬‬
‫המחאה החברתית תקפה באופן בלתי מתפשר את הדגים הכי שמנים של‬
‫משרדי הפרסום‪ .‬משרדי הפרסום מצידם‪ ,‬ניסו לחשוב איך להציל את‬
‫הדגים‪ ,‬כשהאגם קפוא‪ .‬חברות התקשורת שתלויות אף הן בפרסומות‪,‬‬
‫מתמודדות עם הדילמה הקשה מכול‪ :‬האם לסקר את המחאה הבאה‬
‫באותה אינטנסיביות ולהסתכן במשבר נוסף ‪ /‬לאה ליבר‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מי שקונה סקודה‪ ,‬הוא צרכן‬
‫חכם‪ .‬הוא מרגיש שהוא לא פראייר‪.‬‬
‫היום הוא משוויץ בסקודה‪ ,‬משוויץ‬
‫בהיותו צרכן חכם‪ ”.‬מספר גלייכר‪.‬‬
‫אייל רפפורט‪ ,‬קופירייטר צעיר שעובד‬
‫כפרילנס בתעשיית הפרסום‪ ,‬מסכים‬
‫עם הקביעה הזאת‪ ,‬אך מסייג‪ .‬לטעמו‪,‬‬
‫החכמה היא דווקא לשלב בין התשוקה‬
‫למותרות לבין האחריות האישית‪“ .‬אם‬
‫לפני כן גרמנו לאנשים להרגיש שמגיע‬
‫להם מותרות‪ ,‬היום המטרה שלנו היא‬
‫לגרום להם להרגיש שהם צריכים את‬
‫המותרות” הוא מסביר‪.‬‬
‫סקס (עדין) מוכר?‬
‫“הצרכן החכם” זה שם המשחק‬
‫החדש‪ .‬לזה כולם שואפים היום‪ .‬אם‬
‫פעם היו לדוגמא מדברים לליבו של‬
‫לראדר‪ ,‬ופרסומת‪ ,‬חכמה ומצחיקה ככל גבר באמצעות זוג בלונדיניות מכל צד‬
‫את החרדה העצומה מפני זעם הציבור‬
‫‪ 28‬אחוז בביקוש לעובדים‪ .‬שוק פרסום‬
‫שתהיה לא משאירה אותך שם‪ .‬גם יועצי וערמה של מזומנים מולו‪ ,‬או לליבה‬
‫שבה היו מצויות חברות רבות‪ .‬גלייכר‬
‫פגוע‪ ,‬פירושו פגיעה בכלי התקשורת‬
‫מספר שהיה צמצום משמעותי של היקפי התקשורת הכי חכמים לא היו מועילים‪ ,‬של אישה באמצעות ראש נקי מדאגות‬
‫הרבים שנתמכים באופן מוחלט‬
‫כי בסופו של יום הם פשוט פחדו לפרסם‪ ,‬וריח גוף נפלא‪ ,‬היום הם שואפים להיות‬
‫מפרסומות‪ :‬ערוץ ‪ ,2‬ערוץ ‪ ,10‬עיתונים הפרסום‪ ,‬בתדירות וגם בכמות המידע‬
‫אלו שיודעים לקנות בחכמה‪ ,‬אלו שלא‬
‫פחדו להיות חשופים לזעם הציבורי‪.‬‬
‫ואפילו אתרי אינטרנט‪ .‬אותם ערוצי‬
‫מתפתים למותרות ולפיתויים זולים‪,‬‬
‫כמובן שזה מאוד בעייתי‪ ,‬וחייב להיות‬
‫תקשורת שסיקרו את המחאה בקיץ‬
‫אלו שדואגים למשפחה ולחשבון הבנק‪.‬‬
‫זמני‪ ,‬כי בלי פרסום אי אפשר למכור”‪.‬‬
‫בכזאת התלהבות‪.‬‬
‫נורית דאבוש‪ ,‬אשת יחסי ציבור ותיקה‪,‬‬
‫הקיפאון נמשך בחצי השני של שנת‬
‫תוהו ובוהו‬
‫ולשעבר יושבת ראש הרשות השניה‬
‫‪ . 2011‬זאת היתה תקופה של תוהו‬
‫המחאה החברתית היא תוצר של רגע‬
‫לטלוויזיה ולרדיו‪ ,‬חושבת שלמחאה‬
‫ובוהו‪ .‬מותגים חשובים כמו שטראוס‪,‬‬
‫אמוציונאלי בהיסטוריה של החברה‬
‫החברתית הייתה השפעה אחת גדולה‬
‫סופר פארם והבנקים‪ ,‬נעלמו מהמפה‬
‫הישראלית‪ .‬לדעת אור גלייכר‪ ,‬מנהל‬
‫ועיקרית‪“ :‬היא יצרה תרבות חדשה אצל‬
‫הפרסומית‪ .‬מטרת חברות הפרסום‬
‫מחלקת אסטרטגיה בחברת הפרסום‬
‫הצרכן הישראלי הבודד‪ .‬מה שעשתה‬
‫החדשה הייתה להוציא את החברות‬
‫“אדלר‪-‬חומסקי‪ -‬ורשבסקי”‪ ,‬מסביר‬
‫המחאה לאנשים‪ ,‬זה לדרבן אותם לשאול‬
‫שאותן הם מייצגים מהמשבר שבו הן‬
‫שהייתה הרגשה שהחברות הגדולות‬
‫יותר שאלות‪ ,‬להתווכח‪ ,‬לבדוק מחירים‬
‫מצויות‪ .‬זו גם התקופה שבה נעשתה‬
‫בגדו בנו‪ .‬הביטוי הכי ברור לכך הוא‬
‫ורק בסוף התהליך לקנות בחכמה ולדאוג‬
‫מהפכה בשוק הפרסום הישראלי‪.‬‬
‫תנובה‪ .‬תנובה תמיד הלכה על קו שיווקי‬
‫שהוא מקבל באמת את מה שמגיע לו”‪.‬‬
‫המהפכה מתאפיינת בכך שמכירת‬
‫שבו “אנחנו זה הבית”‪ .‬כנראה שאנשים‬
‫החברות הגדולות מבחינתן‪,‬הבינו שהן‬
‫מותרות הפכה לדבר מגונה‪ .‬גלייכר‬
‫הפנימו את המסר‪ ,‬אבל מבחינת תנובה‪,‬‬
‫מסביר כי “בעבר מותגים היו מתרברבים חייבות לשנות את הקוד הפרסומי שלהן‬
‫הוא חזר אליהם כמו בומרנג‪ .‬הכעס‬
‫בעקבות השינוי אצל הצרכן‪ ,‬ושהיום הן‬
‫על כמה המותג גדול ועשיר‪ ,‬היום‬
‫שהרגישו אנשים‪ ,‬היה כעס שמרגישים‬
‫שיוצא החוצה‪“ .‬כולם העדיפו להוריד‬
‫כבר לא יכולות יותר למכור משהו רק‬
‫זה דבר שלא מדברים עליו‪ .‬המסרים‬
‫לבן בית‪ ,‬לאדם הכי קרוב‪ ,‬לאשתך‪,‬‬
‫פרופיל‪ .‬גם גופים כמו 'תנובה'‪ ,‬שחטפו התהפכו”‪ .‬שוק הרכב הוא דוגמה מצוינת‪ ,‬בגלל השם שלהן‪ .‬עם שינוי הגישה‪ ,‬הגיע‬
‫לילד שלך‪ ,‬שאמורים לדאוג לך ולטפל את כל הביקורת והבינו שכרגע מה שהם משום שרכב הוא סמל סטטוס‪ .‬ניקח את גם שינוי משמעותי בתכני הפרסומות‬
‫בך‪ ,‬אבל במקום זאת הם בוגדים בך‪,‬‬
‫והקמפיינים‪ .‬הרבה יותר מוצריות ופחות‬
‫לא יגידו‪ ,‬זה לא יצא לטובתם‪ .‬וגם‪ ,‬ואולי סקודה לדוגמה‪“ .‬סקודה תמיד נחשב‬
‫משתמשים בך וצוחקים לך בפנים‪.‬‬
‫מותגיות‪ .‬אם פעם המותג היה בפרונט‪,‬‬
‫בעיקר‪ ,‬גופים שלא חטפו כמו 'שטראוס'‪ ,‬לרכב אמין‪ ,‬חסכוני‪ ,‬לא יקר מאוד‪.‬‬
‫ההשפעה הייתה קשה ופתאומית‪.‬‬
‫היום הצרכן נמצא שם‪ .‬צריך לתת לצרכן‬
‫'מגה' והבנקים‪ ,‬אבל מאוד פחדו לחטוף”‪ .‬רק מה‪ ,‬הוא גם נחשב מאוד לא סקסי‪,‬‬
‫התקופה שאחרי המחאה אופיינה‬
‫עוד הוא מסביר כי “התגובה הראשונה‬
‫את כל המידע שהוא דורש‪ ,‬מידע אמין‬
‫אנשים היו מתביישים לשים את מחזיק‬
‫ומדוייק‪ .‬צריך להסביר לו כמו לאדם‬
‫בקיפאון חריג של שוק הפרסום‪ ,‬שמבטא של הגופים הללו הייתה להסתתר מתחת המפתחות של סקודה על הבר‪ .‬היום‬
‫מנכ”ל‪ ‬ערוץ ‪10‬‬
‫לשעבר‪,‬יוסי‬
‫ורשבסקי‪ ,‬הודה‬
‫כשעוד היה‬
‫בתפקידו‪ ,‬כי מחאה‬
‫נוספת עלולה‬
‫להוות מכת מוות‬
‫לערוץ‬
‫רווחים לפני אנשים‬
‫“הפגנת הטייקונים”‬
‫[‪]41‬‬
‫ככה אנחנו מכירים את הפרסומות שלנ ו‬
‫אינטיליגנט למה כדאי לו לקנות דווקא‬
‫את המוצר הזה‪ ,‬מה הוא מרוויח מזה‪ ,‬ולא‬
‫לשכנע אותו עם כל מיני דברים נוצצים‬
‫שנראים יפה‪ .‬בעצם מדובר במעבר‬
‫מקנייה אמוציונאלית שפונה למקומות‬
‫הכי רגשיים של האדם ואומרת לו מה‬
‫הוא רוצה‪ ,‬לקנייה רציונאלית שפונה‬
‫לשכל החושב של האדם ומסבירה לו מה‬
‫הוא צריך‪ .‬השינוי מתבטא בכך שהרבה‬
‫פרסומות מפרסמות את המחיר ולא‬
‫רק את המוצר‪ .‬השפה שבה משתמשים‬
‫נורא עדינה‪ ,‬אפילו מתנצלת‪ ,‬מבקשים‬
‫ממך יפה לקנות את המוצר‪ ,‬בניגוד‬
‫לשפה אגרסיבית ושתלטנית שמפצירה‬
‫בך לקנות את המוצר‪ .‬כשהצרכן תמיד‬
‫ממוקם כראשון בסדר החשיבות‪“ ..‬אפילו‬
‫מבחינה גרפית אני אחרת אחרת”‪ ,‬מספר‬
‫רפפורט על שינוי הגישה‪“ ,‬הצבעים‬
‫פחות עזים‪ ,‬הגופן יותר פשוט‪ .‬הכול‬
‫יותר עדין וצנוע‪ ,‬פחות צעקני”‪ .‬הפרסום‬
‫הטלוויזיוני הפך להיות פרסום הרבה‬
‫פחות בזבזני‪ ,‬אולי אפילו מיושן‪ ,‬כזה‬
‫שמזכיר לנו קצת את הפרסום מימיה‬
‫הראשונים של הטלוויזיה המסחרית‪,‬‬
‫ואולי אם נרצה‪ ,‬הימים שעליהם תנועת‬
‫המחאה מסתכלת בערגה ואליהם רוצה‬
‫לחזור‪ ,‬לפני ההתמסחרות הקיצונית‪.‬‬
‫לימים שבהם נראה שהכול‪ ,‬כולל תרבות‬
‫הפרסום‪ ,‬היה קצת יותר פשוט‪.‬‬
‫פרסומות‪ :‬אז ועכשיו‬
‫אחרי המחאה‬
‫לפני המחאה‬
‫מותג‬
‫סוג המסרים‬
‫תוכן הפרסומת‬
‫סוג המסר‬
‫תנובה‬
‫אמוציונאליים‬
‫תנובה זה‬
‫הבית הישראלי‪.‬‬
‫בית ישראלי שמח =‬
‫מוצרים של תנובה‬
‫בבית‬
‫פרקטיים‬
‫השיקו קרטון חלב בגודל‬
‫חדש שאמור להיות נוח‬
‫לילדים בבית‪ ,‬אמור‬
‫להיות יותר משתלם‪.‬‬
‫נותנים בחזרה לציבור‬
‫הלקוחות‪ :‬בשבועות נתנו‬
‫קורס בישול מתנה‬
‫תמי ‪4‬‬
‫פוקדים על הלקוח‬
‫לכולם יש‪.‬‬
‫אתה חייב גם‬
‫מבקשים מהלקוח‬
‫כדאי לך‪ ,‬יהיה לך נוח‪,‬‬
‫לא צריך יותר לסחוב‬
‫בקבוקים‬
‫פולקסווגן‬
‫הגשמת משאלות‬
‫אוטו חיה רעה‪ .‬סקסי‬
‫מאוד‪ .‬תרגיש גבר‪-‬‬
‫גבר לנסוע בו‬
‫צרכנות חכמה‬
‫אוטו טוב למשפחה‪.‬‬
‫משתלם כלכלית‬
‫פעילות הענף הגיע לשפל של חמש‬
‫שנים‪ ,‬ברמה הדומה לשפל של המשבר‬
‫הכלכלי ב‪ ,2008-‬וכן לצניחה של ‪ 28‬אחוז‬
‫בביקוש לעובדים‪ .‬שוק פרסום פגוע‪,‬‬
‫פירושו פגיעה בכלי התקשורת הרבים‬
‫שנתמכים באופן מוחלט מפרסומות‪.‬‬
‫אותם ערוצי תקשורת שסיקרו את‬
‫המחאה בקיץ בכזאת התלהבות‪.‬‬
‫תוכן הפרסומת‬
‫התוספים והדגמים היקרים יותר? ממש‬
‫לא‪ .‬הם רוצים למשוך את קהל הלקוחות‪,‬‬
‫ומקווים שברגע שהלקוח יגיע‪ ,‬איתו‬
‫יחזור גם הפיתוי הישן לקניית תוספים‪,‬‬
‫מותרות ודברים יפים ונוצצים‪ .‬השינוי‬
‫המשמעותי הוא לאו דווקא במחירים‪,‬‬
‫עיצוב דעת הקהל‬
‫כי אם באלטרנטיבה‪ ,‬באופציה לקנות‬
‫אבל מה עושים אם רק המניפולציה‬
‫מוצר זול יותר‪ .‬בכך‪ ,‬לדעתה של דאבוש‪,‬‬
‫משתנה‪ ,‬והמחירים נשארים זהים? מאוד‬
‫יכול הצרכן או המוחה הישראלי לרשום‬
‫יכול להיות שהתשובה היא חוזרים‬
‫לעצמו ניצחון גדול‪.‬‬
‫לרחובות‪ .‬ניתן לשער‪ ,‬שהחברות‬
‫חברות הפרסום הצליחו ככל הנראה‬
‫הגדולות מבחינתן‪ ,‬יעשו כמובן כל‬
‫להשתלב בתוך האבולוציה של עיצוב‬
‫שביכולתן על מנת למנוע את האופציה‬
‫דעתו של הצרכן הישראלי‪ .‬אך אסור‬
‫הזאת‪ .‬הפתרון של החברות הוא חבילות‬
‫לנו לשכוח כי מעצבי דעתם העיקריים‬
‫יותר זולות לצרכן‪ .‬כלומר‪ ,‬להציג‬
‫של הצרכנים – חברות התקשורת‬
‫ולדחוף דווקא את המוצרים הזולים‬
‫ב‪ 80-‬אלף ש"ח‪ ,‬ואז להגיע לסוכנות‬
‫ונטולי הגימיקים והתוספות היקרות‬
‫בכלל וחברות החדשות בפרט‪ ,‬תלויות‬
‫יותר קדימה‪ ,‬ולא את מוצרי היוקרה‪ .‬אם ולמצוא בעיקר רכבים שעולים כ‪120-‬‬
‫לארץ‪ ,‬מה שפעם היא לא טרחה לעשות” בפרסומות לחלוטין‪ .‬הפרסומות הן האויר‬
‫נחזור לשוק הרכב‪ ,‬אותו צרכן חכם עשוי אלף ש"ח‪ .‬זה לא אומר שעבדו עליו‪ ,‬וזה מספר גלייכר‪ .‬הסיבה לכך היא כי‬
‫לריאותיהם‪ ,‬הדם בעורקיהם‪ ,‬והכי חשוב‬
‫לשאול את עצמו מספר שאלות‪ :‬איך‬
‫גם לא אומר שמחיר הרכב הופחת באופן אנשים קנו את הדגם היקר בלי לחשוב‬
‫– האוכל בפיהם‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬מחאה‬
‫יתכן שמחיר של אותו רכב ירד בשנה‬
‫פלאי‪“ .‬המשמעות היא שבעקבות השינוי פעמיים‪ .‬חברות הפרסום מבחינתן‪,‬‬
‫פירושה פת לחם דלוחה עבור ערוצי‬
‫בעשרות אלפי שקלים? או לחילופין‪,‬‬
‫בגישתו של הצרכן‪ ,‬החברה דואגת‬
‫דואגות לקדם את הדגמים האלו‪ .‬האם‬
‫התקשורת‪ .‬האם אנו באמת יכולים‬
‫הוא עשוי לראות בפרסומת רכב שנמכר היום להביא את הדגמים הזולים יותר‬
‫זה אומר שהחברות וויתרו על הנתח של לצפות מחברות החדשות להעדיף במודע‬
‫(צילומי מסך)‬
‫את פת הלחם הזאת על פני הארוחה‬
‫הדשנה שיקבלו ללא המחאה?‬
‫חיליק שריר‪ ,‬סמנכ”ל התוכן של‬
‫חדשות ‪ 2‬הכחיש בתוקף רב בכנס חיפה‬
‫בחודש מאי כי לתוך שיקולי סיקור‬
‫המחאה נכנסים שיקולים של רווח והפסד‬
‫של הערוץ ושל חברת החדשות‪ .‬במקביל‬
‫לזה‪ ,‬מנכ”ל‪ ‬ערוץ ‪ 10‬לשעבר‪ ,‬יוסי‬
‫ורשבסקי‪ ,‬הודה כשעוד היה בתפקידו‪,‬‬
‫כי מחאה נוספת עלולה להוות מכת‬
‫מוות לערוץ‪ .‬גלייכר מגבה את שריר‬
‫באומרו שחד משמעית אין הוראה מבעלי‬
‫המניות לא לסקר את המחאה‪ ,‬אך עם‬
‫זאת טוען שכול העובדים הרגישו על‬
‫בשרם את הפחד מפני הפגיעה הבטוחה‬
‫של מחאה נוספת על הערוץ‪ .‬והפחד הזה‬
‫קיים כמובן‪ ,‬גם אם לא נותנים הוראה‬
‫מלמעלה לפחד‪“ .‬גם לי קשה עם שכר‬
‫הדירה‪ ,‬וגם אני רוצה חיים קצת יותר‬
‫קלים‪ ,‬הבעיה היא שבשנה האחרונה‪,‬‬
‫המחאה הזאת לא עשתה לי חיים קלים‬
‫בכלל”‪ .‬מודה רפפורט‪.‬‬
‫נראה שכמו שאנשי הפרסום מצאו‬
‫פתרונות יצירתיים ללקוחותיהם‪ ,‬יצטרכו‬
‫גם אנשי התקשורת למצוא פתרונות‬
‫יצירתיים‪ .‬בינתיים המחאה לא עושה‬
‫רושם שהיא הולכת להיעלם‪ .‬יתכן שהרוח‬
‫הגבית שניתנה שנה שעברה ניתנה‬
‫משיקולים מקצועיים גרידא כפי שמבטיח‬
‫שריר‪ .‬דאבוש מסכימה וטוענת ש“פשוט‬
‫היה פה מצב מושלם מבחינת התנאים‬
‫שעושים טלוויזיה טובה ומהדורת חדשות‬
‫מצוינת‪ .‬ויתכן מאוד‪ ,‬כפי שטענו רבים‬
‫בשנה שעברה‪ ,‬שאנשי התקשורת פשוט‬
‫האמינו בתנועת המחאה ובדברים שהיא‬
‫מייצגת”‪ .‬השנה‪ ,‬הרוח נושבת בכיוונים‬
‫קצת שונים‪ .‬הכותרות כבר לא מלאות‬
‫במאמרי מערכת וכתבות על חברות‬
‫פרטיות שמתנהגות בחזירות‪ ,‬אלא על‬
‫שוטרים ומפגינים שמתנהגים באלימות‪,‬‬
‫על חרדים וערבים של משרתים בצבא‪.‬‬
‫ופחות‪ ,‬הרבה פחות על טייקונים חזיריים‬
‫ועל יוקר המחייה‪ .‬מעניין לשים לב‪ ,‬כי‬
‫במצב כזה לא חברות גדולות סובלות וגם‬
‫לא הגופים שמפרסמים אותן‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ל‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫רה‪,‬‬
‫[‪]42‬‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ט‬
‫ק‬
‫ס‬
‫ט עליו‬
‫די לשילוט‬
‫שידורי המהפכה‬
‫אטירה אמיתית היא מצרך‬
‫ולכן אנחנו לא שומעים את הסיסמאות‬
‫נדיר במחוזותינו‪ ,‬אך מדי‬
‫האלה‪ .‬זה מאוד עצוב ‪ ,‬אבל בסופו של‬
‫פעם צומחת לנו אחת כזאת‪,‬‬
‫דבר שפה מבטאת את החברה ולמילים‬
‫עם שיניים‪ ,‬שנוגסת בעצבים החשופים‬
‫אין קיום עצמאי”‪.‬‬
‫והמדממים ועושה לנו לא נעים עד כדי‬
‫¿¿במה תרם השיח החברתי למחאה?‬
‫צריבה‪ ,‬בדיוק איפה שהכי כואב לנו‪.‬‬
‫“השיח החברתי והמחאה הם היינו הך‪.‬‬
‫מילים כסכינים דוקרות‪ .‬המחאה‬
‫מחאה היא קודם כל אמירה‪ ,‬היא קודם‬
‫החברתית ב‪ 2011-‬הביאה איתה המון‬
‫כל דיבור‪ ,‬היא קודם כל שינוי השפה‪.‬‬
‫כואב לרחובות‪ .‬כאב מעמד הביניים‬
‫היא הכנסת מונחים חדשים או ישנים‪-‬‬
‫‪ /‬דנה אדוט‬
‫מורכב כחלקי פאזל מגווני החברה‬
‫מחודשים לשפה‪ .‬במחאה אנחנו לא‬
‫הישראלית‪ .‬מתוך הכאב האמיתי צמחה‬
‫עושים שום דבר‪ ,‬אנחנו לא משנים את‬
‫שפה משותפת‪ ,‬עולם של מושגים‬
‫המציאות‪ .‬מה אנחנו משנים? אנחנו‬
‫הכל עומדת השפה ועם יציאת ההמון‬
‫שהתפתחו להומור וסאטירה ששוב‬
‫האשה והבת’ ואליהם הצטרפו בדיחות‬
‫המדף להזדמנות לחזור‪ ,‬וזה יבוא לידי‬
‫משנים את השפה אנחנו מנסים לשנות‬
‫ניסתה לגעת ולהצחיק כדי שנזוז באי לרחובות החלו להירקם מטבעות לשון‪,‬‬
‫על ביבי‪ ,‬כמו 'שרה את לא לבד הוא‬
‫ביטוי"‪.‬‬
‫תודעה‪ .‬זה מה שעושה מחאה‪ .‬לכן‬
‫ביטויים ומשחקי מילים מהן נולדו‬
‫נוחות מהספה הנוחה שלנו‪ .‬ואם לא‬
‫דופק גם אותנו’”‪ .‬רוזנטל מציין שהיו‬
‫¿¿ניתן בעצם לראות יסודות לשוניים מהותה של המחאה פה זה שינוי השיח‬
‫סיסמאות המחאה‪ .‬הטרמינולוגיה של‬
‫נזוז‪ ,‬אז לפחות שהצחוק יעשה טוב‬
‫הרבה חרוזים בסיסמאות שבעל‪-‬פה‪“ :‬עם דומים בין אלו של היום לבין אלו‬
‫הציבורי והכנסת אלמנטים נוספים לשיח‬
‫אותם ימים‪ ,‬להשקפתו של רוזנטל‪,‬‬
‫למצב הרוח‪ ,‬כשגם ככה חם ברחוב‪.‬‬
‫שכר כזה עלוב נלחם כמו בלוב” ומשחקי מלפני שנה?‬
‫הציבורי‪ .‬ברגע שהמחאה לא קיימת גם‬
‫הביאה ביטויים שהיו בשימוש התקשורת לשון רבים כ”ביבי עושק מורשה”‪“ ,‬די‬
‫“מעט מאוד‪ ,‬כי הנושא לא עלה על‬
‫כל עולם המונחים שהיא מציעה יורד‬
‫או הפוליטיקה לשפה היום‪-‬יומית‪.‬‬
‫לשלט‪-‬הון”‪“ ,‬צדק ורווחה ולא צדקה‬
‫הפרק‪ .‬אנחנו עוסקים בחמישה בתים‬
‫למחתרת ומחכה לשעת כושר”‪.‬‬
‫הון ‪ +‬שלטון = אסון‬
‫אפשר לראות את המושג “הומלסים”‬
‫ורווח” ועוד‪.‬‬
‫באיזה גבעה בשומרון כאילו שזה‪...‬אני‬
‫במחאה‪ ,‬אם כך‪ ,‬היו המון דיבורים‪.‬‬
‫)אחת מסיסמאות הרחוב‬
‫כמראה זיקה לדרישה לדיור בר השגה‬
‫¿¿מהן אותן מילים ואותם ביטויים‬
‫אגיד את זה בצורה שראויה לסאטירה‪,‬‬
‫דיברו בה המון‪ ,‬בכל הזדמנות‪ .‬האנשים‬
‫במחאה(‬
‫ואת ה”סופר‪-‬טנקר” של ביבי ככינוי‬
‫שהביאו הלך רוח ונשארו איתנו‬
‫האחרונים ששמעתי משתמשים בביטוי שדיברו‪ ,‬לשם שינוי‪ ,‬לא היו פוליטיקאים‬
‫“אני לא חושב שהייתה סאטירה שהיא לחוק הוד”לים (ועדות דיור לאומיות‪,‬‬
‫לאורך זמן?‬
‫“צדק חברתי” זה החבר’ה מגבעת‬
‫משופשפים אלא אנשים מן השורה‪.‬‬
‫לא בהמון‪ ,‬היא לא צמחה ממנו ולא‬
‫ד‪.‬א) שהפך בסופו של דבר ללעג על‬
‫“הביטויים של הצדק החברתי ומעמד האולפנה שיש להם בתים של ‪ 100‬מ”ר‬
‫להשקפתו של רוזנטל עולם המושגים‬
‫חלחלה ממנו‪ .‬היא לא הייתה שם”‪ ,‬אומר מי שטבע אותו‪“ .‬הסיפור היותר מעניין הביניים לא בהקשר סוציולוגי אלא‬
‫וארבעה כיווני אוויר ובמקרה הם יושבים היה אמיתי לחלוטין‪ ,‬ללא שמץ של‬
‫רוביק רוזנטל‪ ,‬עיתונאי וסופר העוסק‬
‫זה סיסמאות המחאה‪ .‬שם כבר הייתה‬
‫בהקשר ביקורתי‪ .‬כלומר‪ ,‬מה קורה‬
‫על אדמה של מישהו אחר והם הולכים‬
‫ציניות‪“ :‬הוא היה אמיתי‪ ,‬כל מחאה היא‬
‫בלשון העברית‪ .‬הוא עושה הבחנה בין‬
‫יצירה‪ ,‬היתה התפרצות של יצירתיות”‪ .‬למעמד הביניים‪ .‬כל מיני ביטויים שלא להפוך את המדינה כי מפנים אותם‪ .‬ואז קצת גם נאיבית כי היא חושבת שהיא‬
‫סאטירה לבין השיח היום‪-‬יומי‪ ,‬ומפריד ומתוך הסיסמאות האלו‪ ,‬השתנה עולם‬
‫דיברו עליהם קודם נשארו‪ .‬האם הם‬
‫הם משתמשים בביטוי “צדק חברתי”‪ .‬הם יכולה לשנות דברים מהיום למחר‪...‬‬
‫את הקשר ביניהן משום שסאטירה‬
‫המושגים שהיה ידוע לנו עד כה‪“ .‬העם‬
‫ישפיעו ומה ישאר מהם‪ ,‬זה כבר תלוי‬
‫ממש השתמשו בזה‪ .‬אני חושב שזה כבר בעצם כל מהפכה מתחילה מתפיסה‬
‫במהותה היא תרבות גבוהה ומסוגננת‬
‫דורש צדק חברתי” הפך את הצדק‬
‫במחאה‪ .‬מילים לבד לא עושות שום דבר‪ ,‬סאטירה של המציאות‪ .‬גם הסיפור של‬
‫נאיבית שאפשר לשנות את המציאות‬
‫המושפעת מן המציאות ומובאת לקהל‬
‫מעניין משפטי לעניין חברתי‪ ,‬סיסמאות הן צריכות אנשים‪ .‬בלי ספק הטקסטים‬
‫העובדים הזרים שפתאום המחאה עוברת ואם יש נתונים היסטוריים מתאימים היא‬
‫כמופע בימתי או טקסט מסוגנן‪ .‬יחד עם שהציגו מצוקות פרטיות של אנשים‬
‫של המחאה הוסיפו נדבך חשוב לשיח‬
‫לקבוצה הכי חלשה בחברה‪ ,‬לא משנה אם גם עושה את זה‪ ,‬אבל זה לא תמיד קורה‪,‬‬
‫זאת‪ ,‬לא ניתן להתעלם מכך שבבסיס‬
‫כמו ‘אמא יקרה אני חוזר לגור אצלך עם החברתי והן לא נעלמו‪ ,‬הם מחכים על‬
‫זה מוצדק או לא‪ ,‬כל סדר היום השתנה‬
‫בדרך כלל זה לא קורה”‪.‬‬
‫ס‬
‫חה‪-‬חה‬
‫בזמן שצחקתם‪ ,‬הסאטירה ניסתה להעביר מסר‪ ,‬להפיל ממשלות ולגרום‬
‫לכם לחשוב‪ .‬בקיץ ‪ 2011‬הסאטירה בישראל הרימה את ראשה‪ .‬גם החמישיה‬
‫הקאמרית‪ ,‬ארץ נהדרת ולאטמה לא התעלמו מהאירועים‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫חובבני‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ר‬
‫ש‬
‫לי‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫כ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫די בשביל שלט‬
‫[‪]43‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬סיסמאות בשדרה‪ ,‬איחוד החמישיה בכיכר רבין‪ ,‬ליאת הר לב בדמותה של דפני ליף ומריאנו אידלמן בדמותו של ביבי "בארץ מתעוררת"‬
‫(צילומים‪ :‬טל גנור‪ ,‬דפנה טלמון)‬
‫(צילום‪ :‬ינאי יחיאל)‬
‫שיש צורך בהתייחסות פעילה למחאה‪.‬‬
‫נושאים שעוררו את המחאה כמו חינוך‬
‫ובריאות לפחות רלוונטיים ופחות דחופים תחילה‪ ,‬שלחו את מריאנו אידלמן לנאום‬
‫”את בטוחה שזה‬
‫בדמותו של ביבי לשדרות רוטשילד‬
‫ וזה בדיוק מה שקרה”‪.‬‬‫הבמיה? לי זה מריח‬
‫והעלו את הקטע לאינטרנט‪ .‬מעט לאחר‬
‫¿¿אז למה במיה?‬
‫כמו שינוי”‬
‫מכן‪ ,‬עם התעצמות ההפגנות והתבססות‬
‫“סתם‪ .‬בעיקרון מדובר על מישהו‬
‫)מתוך המערכון שהעלתה‬
‫המחאה בסדר היום הציבורי הם הבינו‬
‫שמריח שינוי ובא ואומר שיכול להיות‬
‫החמישיה הקמארית בכיכר‬
‫שצריך לחזור מפגרת הקיץ ולעלות‬
‫שונה וכל האנשים האחרים שהם טיפה‬
‫רבין(‬
‫לשידור עם מהדורה מיוחדת‪.‬‬
‫יותר מיואשים וטיפה יותר עצלנים‬
‫בימים הגדולים שלהם‪“ ,‬החמישיה‬
‫¿¿מה הכי הכעיס אתכם כשכתבתם‬
‫מחפשים את הסיבה או את התירוץ‬
‫הקאמרית” היו ידועים בסאטירה‬
‫את התכנית? מה עמד בבסיס הכל?‬
‫שלהם‪ .‬יש את סיר הבשר ויש את סיר‬
‫הנשכנית שלהם‪ .‬בפעם הראשונה על‬
‫“אנחנו גם אזרחים ויש פה קבוצה‬
‫הבמיה”‪.‬‬
‫במה אחרי חמש עשרה שנים בנפרד הם‬
‫מאוד גדולה של אנשים‪ ,‬כותבים‪ .‬כולם‬
‫¿¿אתה חושב שהייתה לסאטירה‬
‫העלו בקיץ שעבר מערכון מיוחד וחד‬
‫סובלים מאותן סיסמאות שהוציאו אנשים‬
‫של המחאה תרומה‪ ,‬מה היה מקומה‬
‫פעמי בכיכר רבין שנכתב ברוח ימי‬
‫לרחובות‪ .‬אנחנו לא גרים בהוליווד‪ .‬מאוד‬
‫במחאת הקיץ הקודם?‬
‫המחאה החמים‪ .‬יהיו שיגידו שהמערכון‬
‫“אני חושב שלסאטירה לא היה תפקיד הזדהינו עם הזעקה הזו‪ ,‬עם המצוקה‬
‫עלה בניסיון להציל את המחאה שהחלה‬
‫והתחושות שהוציאו אנשים לרחובות‪ .‬גם‬
‫מהותי במחאה כי היה בה משהו דווקא‬
‫לדעוך‪ ,‬יהיו שיספרו שבהתחשב‬
‫אנחנו היינו ברחובות‪ ,‬היינו בהפגנות‪,‬‬
‫מאוד לא אירוני ומאוד לא ציני וכמעט‬
‫באירועים זה היה מתבקש לשמוע שוב‬
‫הסתובבנו שם הרבה‪ .‬היו לנו גם השגות‬
‫תמים‪ .‬זו לא הייתה מחאה שנשענה על‬
‫את שנינות “החמישיה”‪ .‬הסופר ומחבר‬
‫סאטירה‪ .‬המציאות היא מחודדת מספיק‪ .‬למיניהן אבל באופן כללי אנחנו מאוד‬
‫המערכון אתגר קרת‪ ,‬מספר שהיוזמה‬
‫תמכנו”‪.‬‬
‫היא הייתה תמימה‪ ,‬ישרה וישירה”‪.‬‬
‫החד פעמית החלה לקרום עור וגידים‬
‫¿¿אתם הייתם היחידים שהציגו את‬
‫אחרי “הפגנת המיליון”‪ ,‬אז פנו אליו‬
‫אנשי המחאה כפרסונות‪.‬‬
‫“העם דורש‬
‫מנהיגי המחאה בבקשה לעשות כך‪.‬‬
‫“עשינו רק את דפני‪ ,‬אבל זה בעיקר‬
‫חדק צרפתי”‬
‫“ידענו מההתחלה שאנחנו נעשה משהו‬
‫כי הפורמט של התכנית הוא שימוש‬
‫(מתוך‪“ :‬ארץ מתעוררת”‪,‬‬
‫בלי חזרות‪ ,‬בלי מערכת הגברה טובה‪,‬‬
‫בדמויות אמיתיות ובחיקויים אז זה‬
‫המהדורה המיוחדת של “ארץ‬
‫נהדרת”)‬
‫נעמוד מול קהל ענקי‪ ,‬לא קהל של אולם”‬
‫היה מתבקש‪ .‬אבל היו שם עוד דברים‪:‬‬
‫אומר קרת וממשיך‪“ :‬המטרה הייתה‬
‫היה שם מן חזיר כזה שייצג את בעלי‬
‫“ארץ נהדרת” חזרה מפגרת הקיץ‬
‫לעשות משהו שאפשר להתחיל אותו‬
‫ועבורה‪.‬‬
‫היה די ברור שברגע שזה יהיה מסוכן‬
‫ההון‪ ,‬דווקא על זה היו הרבה תגובות‪.‬‬
‫ולגמור אותו‪ .‬אמרנו שאם הם יצליחו‬
‫¿¿בפרספקטיבה של זמן‪ ,‬כעבור שנה‪ ,‬למערכת‪ ,‬אנחנו חיים באזור שצריך‬
‫למהדורה מיוחדת בפאנל מיוחד שנערך כתבו אחרי זה ב’דה מרקר’ שזה היה‬
‫לסיים את המערכון זו תהיה הצלחה”‪.‬‬
‫האם זה היה ריח של במיה‪ ,‬ריח של‬
‫להתאמץ מאוד כדי שתהיה רגיעה‪,‬‬
‫בשדרות רוטשילד‪ .‬ראש הממשלה הוצג שינוי תודעתי‪ ,‬במיוחד לערוץ מממומן‬
‫חברי החמישייה‪ ,‬בניגוד למערכוני העבר‪ ,‬מלחמה או ריח של שינוי?‬
‫וככה אפשר גם להתאמץ קצת פחות‪.‬‬
‫כדמות פופוליסטית‪ ,‬הועברה ביקורת על ובבעלות פרטית שחי מפרסומות של‬
‫הריכוזיות במשק וגם נציגי המחאה לא‬
‫שיחקו פה קצת את עצמם‪“ .‬אי אפשר‬
‫“היה ריח של שינוי ואז התחילו‬
‫מספיק שכמה טילים יתפוצצו ושכמה‬
‫בעלי הון אחרים”‪.‬‬
‫להתעלם מן העובדה שחלק מחבריה‬
‫להבעיר קצת מלחמה בשביל שהריח הזה אנשים ילחצו‪ ,‬בשביל שפתאום כל רצון‪ ,‬נעלמו מתחת לרדאר‪ .‬מנגד‪ ,‬לא נחסכה ¿¿הדמות של דפני הייתה קצרה ולא‬
‫ביקורות שכוונה אל החברה הישראלית‬
‫מפרסמים תאגידים וחברות מסחריות‪,‬‬
‫יעלם‪ .‬היה פיגוע בכביש הערבה ולאחר לגיטימי ככל שיהיה למערכת חינוך‬
‫חזרה על עצמה‪.‬‬
‫ואנקדוטות מחיי המחאה היום‪-‬יומית‪.‬‬
‫כמי שמתקיימים במערכת חצי בורגנית מכן הפציצו כל מיני אנשים מהג’יהאד‬
‫איכותית‪ ,‬למערכת בריאות עובדת‪,‬‬
‫“נכון‪ ,‬גם בגלל שהרגשנו ששיוך‬
‫מולי שגב‪ ,‬יוצר ועורך “ארץ נהדרת”‬
‫וחצי מורידים את הראש משיקולי עלות האסלאמי‪ ,‬אחר כך התחילו לירות על‬
‫לתנאים שווים לפריפריה‪ ,‬יעלמו‪ .‬זו‬
‫של המחאה לאדם כזה או אחר למחאה‬
‫מספר שאחרי מספר שבועות ומספר‬
‫מול תועלת ונמצאים בקשר דיאלוגי‬
‫שדרות ואז אמרו “הם לא מתביישים‬
‫דינמיקה מוכרת כי מספיק שגורמים‬
‫לא יהיה נכון‪ .‬באותם שבועות היא‬
‫לאנשים להרגיש שהם תחת איזשהו איום הפגנות בהן השתתפו עשרות אלפי‬
‫עם הסיאוב” אומר קרת ומוסיף שלדעתו להפגין על צדק חברתי כשיורים על‬
‫הייתה אשת השעה והיינו חייבים‬
‫אנשים‪ ,‬הבינו במערכת “ארץ נהדרת”‬
‫המערכון ייחודי בכך שנולד מתוך המחאה אנשים בשדרות?!” ומהבחינה הזו זה‬
‫קיומי אז זה הופך את הדיון בכל מיני‬
‫להתייחס אליה‪ .‬אחרי זה המחאה‬
‫רוביק רוזנטל‪:‬‬
‫אתגר קרת‪:‬‬
‫"הסיפור המעניין זה "היה ריח של‬
‫סיסמאות המחאה‪ .‬שינוי ואז התחילו‬
‫שם כבר הייתה‬
‫להבעיר קצת‬
‫התפרצות של‬
‫מלחמה כדי שהריח‬
‫יצירתיות”‬
‫הזה יעלם"‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ל‬
‫א‬
‫ח‬
‫י‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ן את גודל השל‬
‫[‪]44‬‬
‫ט‬
‫"לאטמה" מהבודדים שיצרו נגד המחאה‪( .‬משמאל) דמויותיהם של קונטס וליף במערכון מתוך מהדורת השב ‬
‫(צילום‪ :‬רמי זרנגר)‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫“שמאלי או ימני‪,‬‬
‫תמיד נשאר עני”‬
‫(מתוך‪ :‬לאטמה ‪ 28 ,TV‬ביולי ‪)2011‬‬
‫אתר “לאטמה” מפעיל ערוץ‬
‫אינטרנטי שחותר דווקא לצד השני‪.‬‬
‫יש הממקמים אותם בכיוון הימני על‬
‫הסקאלה הפוליטית ואילו הם מגדירים‬
‫עצמם כ”עיתונאים וכותבים שנמאס‬
‫להם מהתקשורת הישראלית” ומבקרים‬
‫אותה‪ .‬בערוץ האינטרנטי מהדורת‬
‫חדשות סאטירית‪“ ,‬מהדורת השבט”‪ ,‬ובה‬
‫התייחסות לענייני דיומא‪ .‬גם המחאה‬
‫החברתית וההתייחסות התקשורתית‬
‫לאותו אירוע זכו להתייחסות וטיפול‬
‫מצד האתר ויוצריו‪.‬‬
‫בביקורת השוטפת על התקשורת‬
‫בישראל נצפתה ביקורת גם על‬
‫המחאה‪ .‬אבישי עברי‪ ,‬עורך תוכן ראשי‬
‫באתר ועיתונאי‪ ,‬אומר שהטענות‬
‫הכלכליות של השמאל מוכרות ולא‬
‫היה צורך במחאה כדי להכיר אותן‪,‬‬
‫למרות שיש וריאציות שונות בדעות‬
‫הצוות “בגדול אנחנו מתנגדים‬
‫להרחבת שירותי הממשלה ולהעמקת‬
‫מדינת הרווחה כי אנחנו בעד שוק‬
‫חופשי”‪ .‬הסרטונים והטקסטים שהעלו‬
‫לאתר היו מאוד פופולרים והפכו לחלק‬
‫מעיצוב דעת הקהל‪ .‬עברי טוען דווקא‬
‫למיתון מסוים באמירות משום שבזמן‬
‫אמת לא היה ברור האם מדובר בקנוניה‬
‫של השמאל או במשהו שגם המעמד‬
‫הבינוני מתחבר אליו‪.‬‬
‫התקשורת לא תסקר אותה?‬
‫“נכון‪ .‬לא רק התקשורת‪ ,‬גם ההמונים‪.‬‬
‫אתה לא יכול לשחק את אותו תרגיל‬
‫פעמיים‪ ,‬ואני לא חושב שזה יצליח‬
‫פעמיים”‪.‬‬
‫¿¿איך תפסתם את הדמות של‬
‫המנהיגים‪ ,‬הפרסונות שעמדו‬
‫בראשה?‬
‫“אני חושב שתפסנו אותם בצורה‬
‫די מדויקת כבטלנים צעירים ודי‬
‫כלומניקים‪ .‬זה הוכיח עצמו באופן די‬
‫מדויק”‪.‬‬
‫¿¿מה היה מקומה של הסאטירה‬
‫במחאה? הסאטירה הצליחה למלא‬
‫במחאה את הצד שלה כראוי?‬
‫“אני חושב שלפחות מבחינתנו‪,‬‬
‫עשינו את שלנו‪ .‬יש לנו סרט נהדר‬
‫על המחאה שבסוף יש לנו שיר‬
‫שנקרא “אני נשאר אני” המבקר את‬
‫ההתעסקות האשכנזית התל אביבית‬
‫הזו ולא בעניינים האמיתיים‪ .‬אני חושב‬
‫שעשינו את עבודתנו נאמנה‪ .‬אני לא‬
‫חושב שיש עוד גוף סאטירה שמתעסק‬
‫בלהיות נגד המחאה‪ .‬כאמור התקשורת‬
‫הממסדית הייתה בעד המחאה אז ברור‬
‫שהם לא יצאו נגדה”‪.‬‬
‫גם אם נשתחרר מן ההגדרות המדויקות‬
‫של הסאטירה ונמתח את הגבולות מבלי‬
‫להיצמד להגדרות האקדמאיות שלה‪,‬‬
‫נראה שמכל כיוון ניסו לגרות‪ ,‬להצחיק‬
‫ולעורר אותנו‪ .‬החל מחידודי לשון‬
‫ואמירות כנות דרך איחודים היסטוריים‬
‫בכיכר ועד לחיקוי של דפני בשדרה‪ .‬אלו‬
‫שיצאו נגד המחאה שילבו גם הם אמירות‬
‫נחרצות בדרך הגשה מיוחדת‪ .‬הכל כדי‬
‫¿¿ואתה צופה שאם המחאה תתחדש להשיג הנעה לפעולה כלשהי‪ ,‬כל אחד‬
‫אז התקשורת תסקר אותה אחרת?‬
‫בהתאם לאופי הייחודי שלו‪ .‬בסופה‬
‫“התקשורת הרבה יותר סקפטית‪.‬‬
‫של תקופה נראה שהמרוויח העיקרי‬
‫בכלל‪ ,‬התקשורת היא כמו ילד מפגר‪,‬‬
‫היה הציבור‪ ,‬שישב נהנה וצחק ‪ -‬ובסוף‬
‫היא מתעייפת מהצעצועים שלה מאוד צוחקים עליו‪ .‬כאשר היה לו כוח ואמצעים‬
‫מהר והסיפור של המחאה היה סיפור של לשנות‪ ,‬הוא לא עשה זאת‪ .‬היום‪ ,‬לעומת‬
‫קיץ ‪ 2011‬והשנה ימצאו סיפור אחר”‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬הבדיחה היא על חשבונו‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫¿¿גם אם תקום מחאה ב‪2012-‬‬
‫(צילום‪ :‬אביב קרסוצקי)‬
‫הייתה כבר מעין מוסד שקשה לחבר‬
‫אותו לאדם אחד ספציפי‪ ,‬לטוב ולרע‪,‬‬
‫והתייחסנו לנושאים ופחות לאנשים”‪.‬‬
‫שגב מוסיף ואומר כי בדמותה של‬
‫דפני הם עלו על הסיבות שבגללן‬
‫המחאה לא התרוממה ולא הביאה‬
‫פירות מעשיים‪ :‬הבלבול במטרות‪,‬‬
‫המסרים וחוסר הרצון להתמודד עם‬
‫אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫¿¿אפשר להתייחס ל”ארץ‬
‫מתעוררת” כסאטירה לכל דבר‬
‫או שהיה חשוב לשמר בה אלמנט‬
‫בידורי?‬
‫“הקו של התכנית באופן כללי הוא‬
‫לקחת אמירות סאטיריות ולשלב בהן‬
‫גם בידור וצחוק‪ ,‬זה שילוב בין הדברים‪.‬‬
‫זה מה שאנחנו עושים כל שבוע‪ .‬יש‬
‫כאלה שמפריע להם שיש בידור והם‬
‫רוצים רק סאטירה ויש כאלה שמפריע‬
‫להם שיש סאטירה ורוצים רק בידור‪.‬‬
‫ויוצא סוג של שילוב‪ ,‬שהרבה פעמים‬
‫הוא מוצלח ומשלים אחד את השני‪.‬‬
‫מבחינתי חייבת להיות גם אמירה‪ ,‬אבל‬
‫אנחנו גם רוצים להצחיק”‪.‬‬
‫¿¿אם היום‪ ,‬שנה אחרי‪ ,‬היית צריך‬
‫לכתוב טקסט סאטירי‪ ,‬איך הוא היה‬
‫מתחיל?‬
‫“בהתמודדות עם זה שמאוד קשה‬
‫לשנות פה דברים‪ ,‬למרות שזו הייתה‬
‫מחאה מאוד מוצלחת ופופלארית היא‬
‫לא הצליחה לשנות הרבה ונמצאים‬
‫בפרשת דרכים‪ .‬כולנו רואים איך‬
‫ההישגים של המחאה מאוד נשחקים”‪.‬‬
‫לדעת שגב‪ ,‬ההומור היה כלי מאוד‬
‫רציני בבנייה של המחאה החברתית‬
‫ובא לידי ביטוי לא רק בתקשורת‬
‫הממוסדת אלא גם ובעיקר ברשת‬
‫האינטרנט‪“ .‬ארץ נהדרת” היתה‬
‫בפגרה‪“ ,‬מצב האומה” לא העלו תכנית‬
‫מיוחדת למחאה ועיקר הסאטירה‬
‫נמצאה ברשת‪ :‬המון טקסטים ו”ממים”‬
‫ברשת‪ .‬דברים מאוד יצירתיים‪ ,‬מאוד‬
‫סאטיריים גם על בעלי ההון וגם על‬
‫חלוקת הנטל וכל הדברים האלה ‪ .‬זה‬
‫היה הכלי‪ .‬יש אנשים צעירים שהובילו‬
‫את זה וזאת השפה שלהם” ‪.‬‬
‫¿¿אתה יכול להעריך שאם תתחדש‬
‫המחאה‪ ,‬תתחדש איתה גם‬
‫הסאטירה?‬
‫“ברשת היא קיימת כל הזמן‪ .‬יש גם עוד‬
‫נושאים אבל זו דרך התקשורת של הדור‬
‫הזה‪”.‬‬
‫(צילום‪ :‬אביב קרסוצקי)‬
‫מולי שגב‪:‬‬
‫אבישי עברי‪:‬‬
‫"לא הייתה שום‬
‫"התקשורת‬
‫ביקורת של‬
‫הרבה יותר‬
‫התקשורת על‬
‫סקפטית‪ .‬בכלל‪,‬‬
‫המחאה החברתית התקשורת היא‬
‫למעט קולות‬
‫כמו ילד מפגר‪,‬‬
‫נדירים‪ .‬התקשורת היא מתעייפת‬
‫פשוט התגייסה‬
‫מהצעצועים שלה‬
‫לטובת המחאה‬
‫מאוד מהר והסיפור‬
‫הזאת בלי לשאול של המחאה היה‬
‫יותר מדי מי ומה‬
‫סיפור של קיץ‬
‫וקידמה אותה בכל ‪ 2011‬והשנה ימצאו‬
‫דרך אפשרית”‬
‫סיפור אחר”‬
‫¿¿מה הכי הכעיס אתכם במחאה?‬
‫“הסיקור התקשורתי האוהד מדי‪.‬‬
‫לא הייתה שום ביקורת של התקשורת‬
‫על המחאה החברתית למעט קולות‬
‫נדירים‪ .‬התקשורת פשוט התגייסה‬
‫לטובת המחאה הזאת בלי לשאול יותר‬
‫מדי מי ומה וקידמה אותה בכל דרך‬
‫אפשרית”‪.‬‬
‫[‪]45‬‬
‫רגע אחד במחאה‬
‫אלכס ליבק ‪2011‬‬
‫אין לי אלא לומר שתצלום חזק‪ ,‬לצערי הרב ‪ ,‬במקרה שלנו‪ ,‬סילמן השרוף‪- ‬‬
‫מעמיד בצל את כל התצלומים האחרים שצולמו בשנה שעברה‪ .‬טובים ככל שהיו‬
‫הם אינם מעבירים את המצוקה הרבה כמו התצלום המזעזע של סילמן‪ .‬אי אפשר‬
‫להתייפיף כשמתעדים את המחאה‪ .‬והאם לא זה מה שניסינו לצלם? פריימים‬
‫יפים? לעומת כל עשרות אלפי התצלומים ‪ -‬עומד תצלום אחד כלפיד בוער‪ ,‬אש‬
‫בוערת‪ ,‬תרתי משמע‪.‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫פו‬
‫לי‬
‫טי‬
‫ק‬
‫ה‬
‫ע‬
‫בו‬
‫ר‬
‫ה‬
‫א‬
‫ז‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ל‬
‫א‬
‫ע‬
‫בור הכיסא‬
‫[‪]46‬‬
‫נביא הזעם‬
‫אדם דוברז'ינסקי הוא לא בדיוק "השמאלן המפונק" של מחאת "הסושי‬
‫והבומבמלה"‪ .‬הוא קול שונה‪ ,‬שזועק מצוקה אמיתית‪ .‬בראיון מיוחד‬
‫הוא מספר על החיים במאהל ועל מאבקי הכוחות בין המנהיגים‪,‬‬
‫כשמעל הכל מעיב סיפור חיים קשה ‪ /‬שירן מיקה ניימן‬
‫ם תקלידו את צמד המילים‬
‫מויאל‪“ .‬תוך שלושה שבועות צמחה‬
‫הצלחה בעייניך?‬
‫“מחאה חברתית” לא תמצאו ברוטשילד בעצם סוג של הנהגה‬
‫“לא‪ .‬אני מודה שלא”‪ ,‬הוא אומר‬
‫הרבה על אדם דוברז’ינסקי‪,‬‬
‫מקומית‪ ,‬שאני בין העומדים בראשה‪.‬‬
‫בצער‪“ .‬המחאה הייתה כישלון‪ .‬בעצם‬
‫למרות שהיה שם מוכר בראשית‬
‫ואני אשים את הקלפים על השולחן‪:‬‬
‫לא השגנו שום דבר‪ .‬אף אחד מאיתנו‬
‫המחאה החברתית‪ ,‬עד שלפתע פרש‬
‫עם התפקיד גם צומח האגו‪ .‬פתאום‬
‫לא חזר לעולם טוב יותר‪ .‬יותר מזה‪,‬‬
‫מקליקת רוטשילד והפך לאופוזיציה‬
‫אתה אומר 'רגע‪ ,‬אולי אני לא צריך‬
‫הרבה אנשים חושבים שאנחנו היינו‬
‫כרכז המטה של מאבק האוהלים‪.‬‬
‫את דפני ליף'‪ .‬החשיפה לתקשורת‬
‫הסדק הראשון של המחאה‪ ,‬שיש לנו‬
‫“המחאה האמיתית בוזבזה” היה המסר גרמה לשתן לעלות לראש”‪.‬‬
‫חלק חשוב בכישלון שלה”‪.‬‬
‫של דובז’ינסקי באותה הפגנה‪ ,‬בה‬
‫¿¿אתה מרגיש שנשכחתם‪ ,‬שהייתם ¿¿בגלל שנטשתם?‬
‫ארבע מאות אלף איש יצאו לרחובות‬
‫האנדרדוג של המחאה?‬
‫“נורא מצחיק לדבר עלינו כנוטשים‪,‬‬
‫בקריאה לצדק חברתי‪ .‬האיש ששבת‬
‫“השטח היה איתנו‪ ,‬במאהל‬
‫מפני שאנחנו אלה שגרנו במאהלים‪.‬‬
‫רעב במשך שלושה שבועות בחודש‬
‫הפרצופים המוכרים של מנהיגי‬
‫כשדפני ליף הייתה מגיעה למאהל‬
‫יולי התל אביבי‪ ,‬כשהוא סובל ממחלה‬
‫היו זורקים עליה עגבניות‪ ,‬ואליי‬
‫נדירה‪ ,‬משורר ומשפטן שגדל‬
‫התייחסו כאל מנהיג לכל דבר‪ .‬אני‬
‫בירושלים לצד אמא חולה‪ .‬הוא גםש‬
‫חולק על מי שאומר שאנחנו נטשנו‪.‬‬
‫משמש כיועץ בהתנדבות בשלכתו של‬
‫הם אלה שנטשו‪ .‬כשהם הודיעו על‬
‫ח”כ אריה ביבי מקדימה‪ .‬הוא‪,‬‬
‫פירוק המאהלים הם למעשה הכריזו‬
‫האנטיתזה של המחאה “השמאלנית‬
‫מלחמה על המאהלים‪ .‬המניע האמיתי‬
‫המפונקת”‪ ,‬נשכח ממש כשם שהמחאה‬
‫שלהם היה בעצם לצאת נגד ממשלת‬
‫דעכה וירדה מהכותרות‪ .‬את נבואת‬
‫נתניהו ולהפיל אותה‪ .‬בכנות‪ ,‬אני‬
‫הזעם שלו‪ ,‬על מיסמוסה של המחאה‬
‫מעריץ אותם על האומץ שהיה להם‬
‫הוא טרח להשמיע בכל הזדמנות‪,‬‬
‫להגיד שהם לא ייפגשו עם ראש‬
‫ובפני כל כלי תקשורת שהסכים לתת‬
‫הממשלה ללא מצלמות ומיקרופונים‪.‬‬
‫במה למורד המאוכזב‪ .‬היום‪ ,‬שנה אחרי‪,‬‬
‫זה היה הרגע בו החלטתי לפרוש‪ ,‬אני‬
‫דוברז'ינסקי יושב לדבר על הכל‪.‬‬
‫ויתר חברי המאהל ראינו בהם חבורת‬
‫ילדים‪ .‬איך הם מעזים לדבר כך לראש‬
‫”החשיפה גרמה לשתן‬
‫ממשלה?!“‬
‫לעלות לראש”‬
‫¿¿זו הסיבה שבראיון שנתת ביום‬
‫למנהיגי‬
‫בינך‬
‫¿¿איך נוצר הקרע‬
‫מחאת המיליון‪ ,‬אמרת לאנשים לא‬
‫המחאה ברוטשילד?‬
‫להגיע?‬
‫“קודם כל קליקת רוטשילד הפסיקה‬
‫“מי שהביא את ההמונים להפגנות‬
‫לבקר במאהל‪ .‬דבר שגרם לנו להרגיש‬
‫זה אנחנו”‪ ,‬הוא אומר בהחלטיות‪.‬‬
‫מתוסכלים מאוד”‪ ,‬הוא מתוודה‪“ .‬תארי‬
‫“את באמת חושבת שהם מסוגלים‬
‫לעצמך את עבדך הנאמן שובת רעב‪,‬‬
‫להביא ציפור אחת להפגנה? אני חושב‬
‫נמצא שם ‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬לא זזתי‬
‫שתרמתי למחאה יותר מכל אחד אחר‪.‬‬
‫מהמאהל‪ ,‬ולהם המאהל היה פשוט‬
‫אנחנו אלה שעשינו הכל‪ ,‬אך מסוף‬
‫לוקיישן לצילומים‪ .‬הם היו מתראיינים‬
‫השבוע הראשון של המחאה כולנו‬
‫והולכים‪ .‬בעוד שאנחנו היינו אוכלים‬
‫היינו חצויים‪ .‬כולנו היינו במאבק‬
‫שם יתושים‪ ,‬קללות ויריקות”‪ ,‬הוא‬
‫פנימי‪ .‬מצד אחד רצינו את טובתה‬
‫מתאר את הימים הראשונים במאהל‬
‫המחאה היו שנואים יותר מהטייקונים”‪ ,‬של המחאה‪ ,‬ומצד שני המחאה הזו‬
‫רוטשילד‪“ .‬כשרק הכל התחיל אני‬
‫הוא מספק תשובה מפתיעה‪ .‬אבל‬
‫נתפסת בציבור כמחאה שמאלנית‬
‫רצתי אחרי דפני ליף כמו עכבר‪.‬‬
‫בשורה התחתונה מה שמשנה זה לא‬
‫של מפונקים‪ .‬אף אחד לא היה מגויס‬
‫חיפשנו את המנהיגים והם פשוט לא‬
‫מה שקורה בשטח אלא מה שרואים‪,‬‬
‫ב‪ 100-‬אחוז‪ ,‬גם דפני ליף וחבריה‬
‫היו”‪.‬‬
‫שומעים וקוראים בתקשורת‪ .‬יכול‬
‫היו חצויים לחלוטין‪ .‬מצד אחד ידענו‬
‫כשהרגישו במאהל שקיים ואקום‬
‫להיות שהם היו מהפכנים אבל מי‬
‫שההפגנות הללו הן כוח להשפיע על‬
‫הקשור להתנהלות היום יום והצרכים שתכלס שינה דברים‪ ,‬ושלח נציגים‬
‫הממשלה‪ ,‬מצד שני אף אחד מאיתנו‬
‫של תושבי המאהל‪ ,‬קמה מעין הנהגה‬
‫לועדת טרכטנברג‪ ,‬וגם נמצא היום‬
‫לא רצה בהפלת הממשלה‪ .‬אין כאן‬
‫מקומית שבראשה עמד דוברז’ינסקי‪,‬‬
‫בכנסת‪ ,‬זה אנחנו‪”.‬‬
‫תשובות קלות‪ .‬בראיון ההוא ניסיתי‬
‫ולצידו אבי דהאן ועו”ד יניב‬
‫¿¿המחאה של קיץ ‪ 2011‬הייתה‬
‫לומר שהפגנה עם הרבה אומנים זה‬
‫א‬
‫“תארי לעצמך את‬
‫עבדך הנאמן שובת‬
‫רעב ‪ ,‬נמצא שם‬
‫‪ 24‬שעות ביממה‪,‬‬
‫לא זזתי מהמאהל‪,‬‬
‫ולהם המאהל היה‬
‫פשוט לוקיישן‬
‫לצילומים‪ .‬הם‬
‫היו מתראיינים‬
‫והולכים‪ .‬בעוד‬
‫שאנחנו היינו‬
‫אוכלים שם‬
‫יתושים‪ ,‬קללות‬
‫ויריקות”‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫דוברז'ינסקי‪" :‬פעילים חברתיים זה אנשים עם המון כאב "‬
‫רוצים צדק‪ ,‬לא צדקה‬
‫[‪]47‬‬
‫נחמד אך מפה לא תצמח הישועה‪ ,‬ואכן‬
‫לא צמחה הישועה‪”.‬‬
‫¿¿והרגשת שהישועה תגיע משביתת‬
‫הרעב?‬
‫“אני לא הייתי חכם יותר מאחרים‪,‬‬
‫אולי רק הייתי דמות יותר פופולארית‬
‫מפני ששבתתי רעב שלושה שבועות‬
‫והתקשורת יותר הקשיבה לי‪ .‬אנשים‬
‫חיפשו הישגים‪ ,‬ואני הייתי אומר‬
‫להם להחזיק מעמד‪ .‬זה שסבלתי יותר‬
‫מכולם ושבתתי רעב לא מקנה לי‬
‫זכות מוסרית לבוא ולדרוש מאנשים‬
‫לא לפרוש‪ .‬חלק מהטעויות שעשיתי‬
‫בכלל נבעו משביתת הרעב‪ .‬לא חשבתי‬
‫רציונאלית‪ .‬רציתי שזה יגמר‪ .‬בתשעה‬
‫באב הובילו אותי לבית של אבא שלי‪,‬‬
‫אחרי שהתמוטטתי”‪.‬‬
‫קול פרטי‬
‫שהופך לצעקה‬
‫¿¿אתה חושב שאולי המניע שלך‬
‫להוביל את המחאה היה אישי‪,‬‬
‫לעשות משהו בשביל אדם‪ ,‬כמו‬
‫דפני ליף‪ ,‬למנף את זה למשהו אחר‬
‫שיועיל לך מבחינה אישית?‬
‫“כן‪ .‬בהחלט יכול להיות‪ .‬לאופי אי‬
‫אפשר להתכחש‪ .‬יש בי צד שמחפש‬
‫את הפרסום ואת הקירבה לפירמידה‪.‬‬
‫אני מודה‪ .‬זה כמו הגיוס לצבא‪ .‬מצד‬
‫“אמא אישפזה‬
‫את עצמה מרצון‬
‫בבית חולים‪ ,‬במה‬
‫שכבר הפך לסוג‬
‫של שגרה‪ .‬בשלב‬
‫מסוים היא כנראה‬
‫ברחה משם‪ ,‬ומאז‬
‫אף אחד לא ראה‬
‫אותה ולא שמע‬
‫ממנה‪ .‬כאילו בלעה‬
‫אותה האדמה”‬
‫(צילום‪ :‬שירן מיקה ניימן)‬
‫אחד אתה מוכן למות למען המדינה‬
‫שלך‪ ,‬ומצד שני אתה מת לחזור הביתה‬
‫שהחבר’ה יראו אותך על מדים‪ .‬אלה‬
‫שני דברים שמתקיימים זה לצד זה”‪.‬‬
‫¿¿אחד הנושאים המרכזיים שהמחאה‬
‫התעסקה בהם היא מצוקת הדיור‪,‬‬
‫והנה אתה בן ‪ 39‬וחי עם אבא שלך‪.‬‬
‫“אני חי עם אבא שלי בגלל מצוקות‬
‫כלכליות‪ .‬אני נכה ולא ממש מתפרנס”‪,‬‬
‫הוא מתוודה‪“ .‬כשיצאתי למחאה הזו‬
‫זה היה גם בגלל המצוקה האישית שלי‬
‫שהייתה מבחינתי בלתי נסבלת יותר‪.‬‬
‫והמצוקה הזו הייתה ונשארה‪“ .‬‬
‫¿¿מצוקה שאתה לא מצליח להתפרנס‬
‫ולעבור לגור לבד?‬
‫“ממש ככה‪ .‬המגורים עם אבא שלי‬
‫זה דבר שמאוד מציק לי עד עצם היום‬
‫הזה‪ ,‬וזה גם לא הולך להשתנות‪ ,‬אני‬
‫לא משלה את עצמי‪ .‬אני נשאר שם‬
‫נטו מסיבה כלכליות‪ ,‬תני לי את הכסף‬
‫ועכשיו אני יוצא משם”‪ ,‬הוא מצהיר‪.‬‬
‫“אבא שלי הוא הבנאדם הכי מקסים‬
‫בעולם אבל אני רוצה את העצמאות‬
‫שלי‪ .‬אנשים מתלוננים על כך שהם‬
‫לא מצליחים לקנות דירה‪ .‬אני מקנא‬
‫באנשים ששוכרים דירה”‪.‬‬
‫על מנת לנסות ולהבין את‬
‫הסיטואציה הלא פשוטה בה חי אדם‪,‬‬
‫צריך להכיר את סיפור החיים הקשה‬
‫שלו‪ .‬כבר למעלה מעשור הוא סובל‬
‫מתסמונת שנקראית פיברומיאלגיה‪,‬‬
‫שבשל כאבי הפרקים והשרירים שהיא‬
‫גורמת‪ ,‬מתקשה אדם לחיות חיים‬
‫נורמליים‪ ,‬ונשען על כספי הביטוח‬
‫הלאומי למחייתו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אימו‬
‫של אדם‪ ,‬אסתר‪ ,‬שסבלה ממחלת‬
‫המאניה דיפרסיה‪ ,‬נכנסה ויצאה מבתי‬
‫חולים פסיכיאטריים לאורך כל תקופת‬
‫ילדותו‪ ,‬ואף ניסתה להתאבד מספר‬
‫פעמים‪ .‬לפני למעלה מעשרים שנה‪,‬‬
‫היא הצליחה לברוח מבית החולים בו‬
‫אושפזה‪ ,‬ומאז אף אחד מבני המשפחה‬
‫אינו יודע מה עלה בגורלה"‪.‬‬
‫¿¿כתבת שאתה מאשים את אמא‬
‫שלך שהעבירה לך את הגנים‪.‬‬
‫“אני לא מאשים אותה‪ ,‬היא‬
‫הייתה הבנאדם הכי נחמד בעולם‪.‬‬
‫למרות שהיא נעלמה מבית החולים‬
‫הפסיכאטרי ואנחנו לא יודעים מה‬
‫קורה איתה‪ ,‬וסביר להניח שהיא כבר‬
‫מתה‪ ,‬עדיין אני מוקיר את ‪ 17‬השנים‬
‫שחייתי איתה‪ .‬לא הייתי מחליף אותה‪,‬‬
‫ואני לא מאשים אותה בכלום‪ .‬אמא‬
‫אישפזה את עצמה מרצון בבית חולים‪,‬‬
‫במה שכבר הפך לסוג של שגרה”‪,‬‬
‫הוא מספר‪“ .‬בשלב מסוים היא כנראה‬
‫ברחה משם והתקשרה לחברה הטובה‬
‫שלה‪ ,‬אילנה‪ ,‬ואמרה לה משהו בסגנון‬
‫'תשמרי על אדם'‪ .‬מאז אף אחד לא‬
‫ראה אותה ולא שמע ממנה‪ .‬כאילו‬
‫בלעה אותה האדמה‪ .‬אנחנו מניחים‬
‫שהיא כנראה הלכה לאיבוד ביערות‬
‫או שמישהו פגע בה והיא מתה‪ .‬באותו‬
‫רגע לא עלה בדעתי שלעולם לא‬
‫אראה אותה שוב”‪.‬‬
‫¿¿לסיום‪ ,‬מה היה הרגע הכי חזק‬
‫ורגשי של המחאה בעיניך?‬
‫“אני אגיד לך מה היה הרגע הכי‬
‫מרגש‪ :‬ישבתי בביתי בירושלים ופתאום‬
‫מתקשרים אליי חברים שידעו שאני‬
‫פעיל חברתי ואומרים לי 'תשמע אדם‪,‬‬
‫מדברים עכשיו בתקשורת על איזושהי‬
‫בחורה מסכנה שבעל הבית זרק אותה‬
‫מהבית והם נמצאים בשדרות רוטשילד‬
‫בתל אביב'‪ .‬באותו רגע החלטתי שאני‬
‫מתגייס לדבר הזה ונותן כתף”‪ ,‬הוא‬
‫אומר בהתלהבות‪“ .‬לקחתי איתי אוהל‬
‫ועליתי על קו ‪ 480‬ואני זוכר את זה כמו‬
‫את יום הגיוס‪ .‬אני זוכר את זה כמשהו‬
‫שאתה הולך אליו מתוך אידיאולוגיה‬
‫גדולה ‪.‬זה היה מבחינתי רגע מופלא‪ .‬זה‬
‫רגע שאני אף פעם לא אשכח‪”.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫דרוש סדר עדיפויות חדש‬
‫[‪]48‬‬
‫סוף העולם שמאלה‬
‫איך מקימים יישוב במדבר‪ ,‬ומה הקשר למחאה‬
‫החברתית של הקיץ שעבר‪ .‬במקום אוהל‬
‫ברוטשילד‪ ,‬עשרה זוגות צעירים עזבו הכול‬
‫והקימו יישוב באמצע שום מקום‪ .‬סיפורם של‬
‫חלוצים מודל ‪ / 2012‬לירון רוזיליו‬
‫שלהי המחאה החברתית בשנה‬
‫שעברה‪ ,‬כשהחום התל‪-‬אביבי‬
‫היה לשגרה עבור דיירי‬
‫רוטשילד‪ ,‬החליטו חבורת צעירים‬
‫אידיאליסטיים שרוחות המהפכה‬
‫הנושבות יוצרות את הזדמנות הבזק‬
‫להוציא לפועל את השינוי המיוחל‪ .‬הם‬
‫סברו שהמענה למצוקת הדיור עליה מחו‬
‫דיירי השדרה גלום בחיקוי ההתיישבות‬
‫הראשונית בארץ נוסח “חומה ומגדל”‪.‬‬
‫כך‪ ,‬בן לילה הציבו בדרום הארץ מבנים‬
‫ארעים וקבעו עובדה בשטח‪ :‬היישוב‬
‫שיזף‪.‬‬
‫כשדפי ושמואל אדלר‪ ,‬ממקימי‬
‫היישוב‪ ,‬פירטו את הוראות ההגעה‬
‫הכלליות לישוב‪ ,‬הם דיברו על חצי שעת‬
‫נסיעה מבאר שבע‪ .‬באזור אין שום שלט‬
‫שמרמז על קיומו של היישוב הצעיר‪,‬‬
‫וכשמבקשים הוראות הגעה מדויקות אלו‬
‫כוללות הרבה פניות שמאלה ו”פשוט‬
‫תמשיכי בשביל העפר שממשיך עד אחרי‬
‫ההרים”‪ .‬כשהנוף נצבע בחום מדברי‬
‫ומסביב רק הרים ערומים מצמחייה‪ ,‬ניצב‬
‫שלט קטן‪“ :‬ברוכים הבאים לשיזף”‪.‬‬
‫היישוב‪ ,‬שכל זר יכנה‪“ ,‬אמצע שום‬
‫מקום”‪ ,‬בנוי משני מפלסים וביניהם‬
‫שבילים עם פרחים חדשים שנשתלו‪.‬‬
‫את מספר המבנים הארעיים שמשמשים‬
‫את קומץ הדיירים‪ ,‬ניתן לספור על כף‬
‫יד אחת‪ .‬התחושה שאופפת את היישוב‬
‫שזוהי בועה של שאיפות מלאת שקט‬
‫עוצמתי ממנו אי אפשר לברוח‪ .‬בו‬
‫זמנית הבועה מלאה בניגודים וקשיים‪.‬‬
‫אלו חבלי לידת היישוב הכרוכים‬
‫בבירוקרטיה מתישה והשוואה בלתי‬
‫נמנעת לחבורות צעירים אחרות‬
‫המעוניינות גם כן בשינוי מציאות‪.‬‬
‫ב‬
‫היישוב‪ ,‬כך התרחק החלום עוד יותר‬
‫שזה הפתרון למחאה החברתית‬
‫והתבהרה ההבנה שמטרות יפות לחוד‪,‬‬
‫ולמצוקת הדיור‪ ,‬כשלמעשה כל אנשי‬
‫ובירוקרטיה אינסופית לחוד‪.‬‬
‫המחאה לא מעוניינים בכלל לעבור‬
‫¿¿איפה בעצם נכנסת המשבצת של‬
‫לגור בפריפריה‪.‬‬
‫המחאה החברתית בקורות החיים של‬
‫שמואל‪“ :‬רוב האנשים חושבים‬
‫שיזף?‬
‫שאנשים לא רוצים לגור פה אלא בתל‬
‫שמואל‪“ :‬המחאה הייתה קרש קפיצה‪.‬‬
‫אביב כי זה יותר נוח‪ ,‬אבל אנחנו זה‬
‫עמותת ‘איילים’ הבינו שיש ממש אווירה‬
‫דוגמא טובה ויש לא מעט כמונו‪ .‬אני לא‬
‫כזו של צעירים ולעזור ושהממשלה‬
‫יודע באמת מה הייתה המטרה של המחאה‬
‫תסכים לדברים שהיא לא הייתה מוכנה‬
‫אבל אם אפשר לנצל את זה למטרה‬
‫שנים אנחנו צועקים‪-‬‬
‫לעשות קודם ולהחלטות מרחיקות לכת‪,‬‬
‫שאנחנו חושבים שהיא חשובה כמו להביא‬
‫הנה הפתרון!‬
‫כך גם לגבי כל מיני רשויות בירוקרטיות‬
‫את האנשים לנגב ולפתח אותו ‪ -‬זה‬
‫כחצי שנה לפני תחילת המחאה בקיץ מסובכות‪ .‬אז הם הרגישו שיש גל טוב והם‬
‫מבורך‪ .‬בחלק גדול מהארץ יש הרבה‬
‫שעבר‪ ,‬נפגשו מייסדי היישוב‪ ,‬כדי‬
‫ניצלו אותו ‪ -‬וזה באמת מה שקרה‪ ,‬מינהל‬
‫אפשרויות והזדמנויות והוא ריק מאנשים‪.‬‬
‫לקבוע כיצד מוציאים את הרעיון אל‬
‫מקרקעי ישראל ומשרד הפנים מאוד‬
‫נראה לי הגיוני לנצל אווירה כזאת של‬
‫הפועל‪ .‬הם פעלו בשני רבדים‪ :‬הרובד‬
‫עזרו‪ .‬זה לא היה פשוט אבל עזרו לנו”‪.‬‬
‫מחאה כדי לפתח את הנגב”‪.‬‬
‫החברתי היה בשליטתם ובו הם קבעו‬
‫דפי‪“ :‬זה היה מהלך מאוד נכון מצד‬
‫אישורים? המחירים בתל‪-‬אביב תמיד‬
‫¿¿אתם חושבים שהמחאה בקיץ‬
‫פגישות וניסחו חזון ומטרות‪ .‬הרובד‬
‫'איילים' שאם קורה משהו גדול במדינה‪ ,‬יהיו גבוהים‪ ,‬אין מה לעשות‪ .‬בעתיד‬
‫נכשלה?‬
‫הפיזי לא היה תלוי בהם ודרש אישורים הם יכולים להגיד‪ :‬הנה אנחנו כבר שנים האופציה היחידה תהיה להתרחק מהמרכז‬
‫“אני מרגיש שהם ראו את התמונה‬
‫והיתרים מרשויות אדישות‪ .‬כך‪ ,‬עד פרוץ צועקים לכם הנה הפתרון! קחו! יש כאן‬
‫ולהפוך גם את הפריפריה למרכזית”‪.‬‬
‫בצורה צרה ולא את כולה‪ .‬כולנו‬
‫המחאה החברתית בקיץ‪ ,‬ככל שהחלו‬
‫אנשים צעירים שרוצים לגור בנגב תנו‬
‫¿¿יהיו כאלה שיגידו שזה מאוד קל‬
‫חוטאים בזה‪ ,‬אבל הם ניסו לצאת‬
‫להבין את ההליך הדרוש לשם הקמת‬
‫להם‪ .‬למה שזה ייקח עשר שנים של‬
‫לבוא ולבנות כאן יישובים ולהגיד‬
‫בהצהרות בעוד הם היו צריכים לנסות‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫“בחלק גדול‬
‫מהארץ יש‬
‫הרבה אפשרויות‬
‫והזדמנויות והוא‬
‫ריק מאנשים‪.‬‬
‫נראה לי הגיוני‬
‫לנצל אווירה כזאת‬
‫של מחאה כדי‬
‫לפתח את הנגב”‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ם‬
‫י‬
‫ו‬
‫צ‬
‫ר‬
‫צ‬
‫דק חברתי‬
‫[‪]49‬‬
‫ב‬
‫דפי ושמואל אדלר בשיזף ומבט על הישו ‬
‫¿¿בתור יישוב חילוני‪-‬דתי‪ ,‬איך‬
‫מצליחים למצוא את האיזון בין שני‬
‫העולמות?‬
‫“אנחנו עשר משפחות‪ :‬שש חילוניות‬
‫וארבע דתיות‪ .‬מראש אמרנו שיש‬
‫לשמור על מספר מאוזן בינינו ומעצמו‬
‫זה ישמר”‪.‬‬
‫שמואל‪“ :‬אנחנו שואלים ישובים‬
‫מעורבים שכבר הקימו אותם לפני‬
‫יותר משלושים שנה‪ ,‬כפר אדומים‪,‬‬
‫מעלות‪ .‬יש גם את ארגון ‘מרקם’‬
‫המאגד את כל הקהילות המעורבות‬
‫בארץ ואנחנו נעזרים בו‪ .‬אנחנו לא‬
‫מנסים להמציא משהו חדש אלא‬
‫מצטרפים למשהו שמתגבש בארץ‪.‬‬
‫יש הפרדה מאוד ברורה בין המרחב‬
‫הפרטי לציבורי‪ ,‬כשבמרחב הפרטי כל‬
‫אחד מוכרח לחיות כמו שהוא רוצה כי‬
‫אם לא ולא יהיה לו טוב פה‪ ,‬הוא לא‬
‫יישאר‪.‬‬
‫הדבר הראשון שתמיד שואלים זה‬
‫מה יקרה אם אנחנו רוצים לעשות‬
‫מנגל ביום שישי בערב‪ ,‬והשכנים שלנו‬
‫לדרוש משהו שגם אפשר להשיג‪ .‬אני‬
‫ושמואל בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה דתיים בדיוק אוכלים ארוחת שבת?‬
‫לא אומר שצריך לדרוש את הנמוך‪,‬‬
‫ופיתוח סביבתי‪ .‬שניהם ירושלמים‪,‬‬
‫אז אנחנו בגישה של‪‘ :‬מעולה! תעשה‬
‫אבל נראה לי שהם דרשו דברים שאין‬
‫שניהם למודי ניסיון עם כתבים שמנסים מנגל‪ ,‬אנחנו נעשה ארוחת שבת‪ ,‬ואחר‬
‫שום סיכוי שיקרו‪ ,‬לפחות לא בשנים‬
‫להלביש עליהם כותרות גדולות כמו‬
‫כך נשב לקפה’‪ .‬אין שום בעיה עם‬
‫הקרובות‪ .‬כבר בהתחלה היה ברור מה‬
‫“החלוצים של שנות האלפיים”‪.‬‬
‫זה‪ .‬לי זה לא מפריע שמישהו רוצה‬
‫הם רוצים ואז זה נעלם”‪.‬‬
‫¿¿אז מה הביא אתכם לרצות להקים‬
‫לעשות מנגל בשישי‪ .‬אם הוא ישים‬
‫¿¿אז אם יתחדשו ההפגנות בקיץ‪,‬‬
‫יישוב‪ ,‬ובנגב?‬
‫מוזיקה בפול ווליום וירים לי את כל‬
‫תיקחו בהן חלק?‬
‫דפי‪“ :‬אחרי החתונה גרנו שנה בבאר הבית אז זה כן‪ ,‬אבל נראה לי בהכרח‬
‫“יכול להיות שניקח חלק בזווית‬
‫שבע ועוד שנה בכפר סטודנטים‬
‫אנשים שבאים לפה הם אנשים עם‬
‫מסוימת במחאה‪ .‬זה תלוי מה יהיו‬
‫בדימונה‪ ,‬והחלטנו להשאר לגור בנגב‪ .‬יותר סבלנות ואכפתיות וכאלו שמאוד‬
‫המטרות של המחאה בקיץ אם תתחדש‪ ,‬התחלנו קצת לחפש איפה יכול להיות מוכנים לקבל את השונה ולכבד‪ .‬אנחנו‬
‫אבל אני חושב שרק אם נוכל לנצל את רלוונטי‪ ,‬בדקנו כמה יישובים באזור‬
‫מנסים שיהיה פה שיח פתוח של מה‬
‫זה כדי להביא אנשים לנגב‪ .‬יכול להיות והרגשנו שבכל מקום חסר לנו משהו‪.‬‬
‫ולמה מפריע ואיך פותרים”‪.‬‬
‫שגם לא נסכים עם חלק מהמטרות‬
‫מאוד רצינו את האזור של רמת הנגב‬
‫¿¿למרות המטרה הנעלה‪ ,‬נראה שלא‬
‫שלהם”‪.‬‬
‫וראינו שפה יש יישובים דתיים או‬
‫קל לחיות פה‪ ,‬איזה אנשים בוחרים‬
‫יישובים לא דתיים‪ .‬מאוד חשובים‬
‫להגיע ליישוב?‬
‫יישוב של אוהבי אדם‬
‫לנו חיים המשותפים‪ .‬נראה לנו מאוד‬
‫דפי‪“ :‬אנשים שבאים לכאן מהתחלה‬
‫ואוהבי הארץ‬
‫משעמם לגור ביישוב שהוא רק דתי‬
‫הם כן אנשים שמונעים מאידיאולוגיה כי‬
‫דפי (‪ )26‬ושמואל (‪ ,)28‬מקבלים אותי ומצד שני נראה לנו גם לא מספק‬
‫החיים כאן הם באמת לא פשוטים בשלב‬
‫בחיוך בכניסה לפתח ביתם‪ .‬הם נשואים‪ .‬לגור ביישוב שאין בו קהילה דתית‪ .‬אז הזה‪ .‬הרבה מאוד חוסר וודאות‪ .‬אנחנו‬
‫שניהם סטודנטים באוניברסיטת בן‬
‫החלטנו להקים יישוב באמצעות עמותת לא יודעים מתי נקבל עוד קרוונים‪ ,‬מתי‬
‫גוריון‪ ,‬דפי לומדת חינוך והוראה‪,‬‬
‫‘איילים’”‪.‬‬
‫היישוב יגדל‪ ,‬מתי נצליח להגיע לקבע‬
‫(צילומים‪ :‬לירון רוזיליו)‬
‫"אני לא מרגיש‬
‫שאני צריך‬
‫להסתובב כל היום‬
‫עם דגל ולהרגיש‬
‫שאני בפלמ"ח‪.‬‬
‫אנחנו לא כל היום‬
‫טופחים לעצמנו‬
‫על השכם ואומרים‬
‫'יו איזה חלוצים‬
‫אנחנו'"‬
‫עמותת‬
‫“איילים”‬
‫עמותת “איילים” הוקמה‬
‫בשנת ‪ 2002‬במטרה להקים מודל‬
‫התיישבותי ציוני המותאם למאה‬
‫ה‪ .21-‬העמותה עוסקת בעידוד‬
‫התיישבות צעירים בכפרי‬
‫סטודנטים וביישובים חדשים‬
‫בנגב ובגליל במטרה להחיות‬
‫את מודל היישוב הציוני‪ .‬קהל‬
‫היעד של העמותה הוא בעיקר‬
‫צעירים המתנדבים לשנת שירות‬
‫וסטודנטים אשר משתלבים‬
‫בכפרי הסטודנטים של העמותה‬
‫ויוצאים מהם לפעילות חברתית‬
‫ולמשימות של תרומה לקהילה‪.‬‬
‫נכון להיום מונה העמותה כ‪650-‬‬
‫סטודנטים ו‪ 70-‬בני ובנות‬
‫שירות לאומי המאכלסים כ‪13-‬‬
‫יישובים וכפרי סטודנטים ברחבי‬
‫הארץ‪.‬‬
‫ולהתחיל לבנות פה‪ ,‬מתי נקבל אישור‬
‫לממש יישוב כי כרגע סטטוטורית‬
‫אנחנו נחשבים כפר סטודנטים ולכן גם‬
‫התקציבים הם לא ברורים‪ .‬יש פה המון‬
‫חוסר וודאות‪ .‬אנחנו עשר משפחות וגם‬
‫שומרים בלילות”‪.‬‬
‫”אנחנו חיים את‬
‫החלום שלנו”‬
‫ב‪ 31-‬ביולי‪ ,‬יום ראשון בשבע בבוקר‪,‬‬
‫כשהמחאה הייתה בעיצומה‪ ,‬באקט של‬
‫קביעת עובדה הונחת הקרוואן הראשון‬
‫בשטח היישוב העתידי‪ .‬המקום אויש‬
‫על ידי גרעין הצעירים במשך שלושה‬
‫חודשים‪ ,‬יום וליל כשהם מתחלפים‬
‫ביניהם‪ .‬לאחר כחודשיים וחצי התקבלה‬
‫החלטה שניתן לעבור לגור בשטח‬
‫היישוב‪ .‬הדבר התאפשר לאחר הוספת‬
‫שורה בתת סעיף שמציין כי ניתן‬
‫להתחיל בהליכי בנייה במה שעתיד‬
‫להיות יישוב‪ .‬זו הייתה החלטה מרחיקת‬
‫לכת מבחינת הרשויות ומבחינת‬
‫הצעירים שהבינו שאפשר להפסיק‬
‫לשהות בקרוואן‪ ,‬וכל אחד חזר לביתו‪.‬‬
‫¿¿לומר שאתם החלוצים של שנות‬
‫האלפיים תהיה קלישאה או שזה‬
‫באמת נכון?‬
‫שמואל‪“ :‬יש בזה משהו נכון‪ .‬אני לא‬
‫מרגיש שאני צריך להסתובב עם דגל‬
‫כל היום ולהרגיש שאני בפלמ”ח‪ .‬כיף‬
‫לי פה וטוב לי פה‪ ,‬האנשים פה טובים‪.‬‬
‫הדבר הראשון שאני חושב עליו כשאני‬
‫פה זה האנשים‪ ,‬האזור השקט‪ ,‬הסביבה‪.‬‬
‫ברור שמה שמניע אותי בסופו של יום זו‬
‫האידיאולוגיה‪ .‬כמה שהאנשים נחמדים‪,‬‬
‫צריך ערך מוסף שידחוף‪ .‬למרות זאת‬
‫אנחנו לא כל היום טופחים לעצמנו על‬
‫השכם ואומרים‪‘ :‬וואי‪ ,‬איזה חלוצים‬
‫אנחנו’ ומסתובבים עם מעדר על הכתף"‪.‬‬
‫דפי‪“ :‬יש בעיקר את התחושה שאנחנו‬
‫חיים את החלום שלנו‪ ,‬את צורת החיים‬
‫שאנחנו רוצים‪ ,‬ובאמת כיף לנו‪ .‬אם לא‬
‫היה כיף לא היינו נשארים פה למרות‬
‫כל האידיאולוגיה”‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫י‬
‫הו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ב‬
‫י‬
‫ם‬
‫נ‬
‫א‬
‫ב‬
‫ק‬
‫י‬
‫ם‬
‫יחד למען צדק חברתי‬
‫[‪]50‬‬
‫זה מה שנשאר‬
‫א‬
‫מתאספים מדי שבת במאהל נורדאו ‬
‫את הבורות”‪ .‬משהו בי מחפש לקבל‬
‫ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל‬
‫המצוקה בתל אביב‪ :‬בשכונת התקווה‬
‫תשובות מעשיות יותר‪ ,‬לא עוד שיח‬
‫אביב‪ ,‬התפרץ לדיון שנערך במקום‪.‬‬
‫ומאהל לוינסקי‪ ,‬כשבפועל הם היו‬
‫ודברים‪.‬‬
‫הוא ביקש לערער על כוונותיהם‬
‫המאהלים שנתנו מענה לכל אלו שלא‬
‫“את מבינה”‪ ,‬היא ממשיכה כאילו‬
‫ושיטת פעולתם של אנשי המחאה‪.‬‬
‫מצאו מחסה במאהלים של רוטשילד‬
‫קראה את מחשבותיי‪“ ,‬זה הולך על‬
‫כאשר אני פונה אליו הוא עונה ושולח ונורדאו‪.‬‬
‫פי נושאים‪ .‬אנחנו מכסים בכל פעם‬
‫בתמורה לשאלותיי מאמר פרי עטו‬
‫נחזור לאלה‪ ,‬הרי היא זו שסיפרה לי‬
‫נושא אחר באמצעות ערבי למידה‪.‬‬
‫שטרם פורסם‪.‬‬
‫על המפגש עם שנהב והגדירה אותו‬
‫זה יכול להיות נושאים כמו פנסיה‪,‬‬
‫במאמר בוחן שנהב את האופן שבו‬
‫כ”מרתק ומלהיב במיוחד”‪ .‬לטענתה‪,‬‬
‫בנקים‪ ,‬קרנות השתלמות ועוד‪ .‬בעצם יצרה המחאה האחדה בין הקבוצות‬
‫הפרופסור הנכבד הגיע למפגש חדור‬
‫המאהל ממשיך עד היום‪ .‬הוא מעולם השונות בחברה הישראלית‪ ,‬והתעלמה במוטיבציה מהסוג השלילי כאשר ישב‬
‫לא הפסיק”‪ .‬ואכן‪ ,‬מדי שבת מתאספים כליל ממה שהוא מכנה “כלכלה‬
‫שם‪ ,‬שוחח איתם וניסה להפריך את‬
‫קהילת נורדאו‬
‫אנשי המאהל על ילדיהם וטפם‪,‬‬
‫פוליטית‪ ,‬מוגזעת ומפוצלת”‪.‬‬
‫מטרות המפגשים‪ .‬לסיכום האירוע‬
‫המשכילה‬
‫בשדרות נורדאו פינת אלכסנדר ינאי‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬המחאה החברתית‬
‫“המאחד” היא איננה בטוחה ששנהב‬
‫אלה גרה בצפון תל אביב ובקיץ‬
‫על כיסאות פלסטיק וכיבוד מאולתר‪ .‬נקטה באסטרטגיה של ביטול זהות‬
‫השיג את מטרותיו‪ ,‬אם כי להיפך‪:‬‬
‫שעבר לקחה חלק פעיל במאהל‬
‫הם מצליחים לגייס למפגשים האלו‬
‫מעמדית או אתנית‪ ,‬ושמה דגש על‬
‫“נוצר שיח מעניין מאוד בין אנשי‬
‫נורדאו המוכר גם בכינויו “מאהל‬
‫מרצים שונים שמספרים להם דברים‬
‫האינדיבידואל‪ .‬שנהב משווה את צורת נורדאו לפרופ’ שנהב‪ ,‬ולמרות שחלק‬
‫הבורגנים”‪ .‬בעוד המאהל ברוטשילד‬
‫שחשוב שכולנו נדע‪.‬‬
‫המחאה החברתית ל“קרנבל”‪ ,‬אירוע‬
‫מהדברים שאמר נשמעים מעניינים‬
‫נחשב למאהל עם מאפיינים של‬
‫כך למשל התארח אצלם באחרונה‪ ,‬מוגבל בזמן וביכולות אשר נחווה‬
‫מאוד‪ ,‬אני מאמינה שהצלחנו להוכיח‬
‫הפנינג תמידי בו חתך האוכלוסיה‬
‫סמי פרץ‪ ,‬עורך העיתון “דה מרקר”‪,‬‬
‫כרגע של אחדות בקרב משתתפיו‪.‬‬
‫לו את החשיבות שבקהילתיות‬
‫העיקרי היה צעירים‪ ,‬סטודנטים‬
‫שהרצה בפניהם על צדק חברתי בשוק בנקודה זו קל להיזכר בתחושות‬
‫שנוצרה כאן מתוך המהפכה”‪.‬‬
‫והיפסטרים אדישי מבע‪ ,‬מאהל נורדאו העבודה הישראלי‪ .‬חברי המאהל‬
‫שמארגני המאהל שמו מקל בגלגלי‬
‫שלי‪ ,‬שלנו‪ ,‬שלהם‬
‫היה למאהל חריג בנוף‪ .‬דייריו הורכבו דוגלים בסיסמא “ידע זה כוח”‪,‬‬
‫המחאה כאשר החליטו להפוך אותה‬
‫מושפעת מדבריהם של אלה ופרופ’‬
‫ממשפחות מבוססות יחסית‪ ,‬כאלו‬
‫ומאמינים בלב שלם שאם יפיצו‬
‫ל”מהפכת הכיף”‪ .‬אמנים ידועים‬
‫הופיעו על במות במרכז העיר והקהל שנהב אני ממשיכה בחיפוש אחר‬
‫המתגוררות בצפון תל אביב ונהנות‪,‬‬
‫את הידע בקרב ההמון יוכלו לנצח‬
‫משקעים ממשיים של המחאה‪ .‬כאשר‬
‫לפחות מבחינת התפיסה הציבורית‪,‬‬
‫את הבורות‪ .‬בעיניהם‪ ,‬הבורות היא‬
‫התאסף סביבם בעיניים מזוגגות‪,‬‬
‫מקלידים בגוגל את המילים “תוצאות‬
‫מחיי שפע ונוחיות‪.‬‬
‫שמשאירה אותם בעמדת נחיתות‬
‫בעודו אוחז בכוסות בירה ושר את‬
‫המהפכה החברתית” מתקבלות‬
‫¿¿מה נשאר מהקיץ שעבר?‬
‫מול אלה המצויים בעמדות המפתח‪.‬‬
‫כל המילים‪ .‬אפילו בדף הפייסבוק‬
‫של קהילת נורדאו מכנים המארגנים התוצאות הבאות‪“ :‬תוגת המהפיכה‬
‫“המהפכה הצמיחה קהילה‪ .‬הנה‪ ,‬רק את השיחות הנלוות להרצאות האלו‬
‫החברתית”‪“ ,‬המחאה החברתית‪ -‬דו”ח‬
‫אתמול הייתה לנו קבלת שבת של ‪ 50‬מכנים מובילי המאהל “שיחות בוראות את טקס קבלת השבת המשותף‬
‫רווח והפסד”‪“ ,‬נסיגה חדה בתוצאות‬
‫איש” אלה מספרת בהתלהבות ובקול מציאות”‪ .‬בתור מי שיצאה לחפש‬
‫כ”התכנסות של כיף”‪ .‬כך התעצבה‬
‫השפעת המהפכה החברתית”‪ ,‬ועוד‬
‫מלא רגש‪“ .‬אחרי שהמהפכה הרשמית פרקטיקה בתוך ים הדיבורים‪ ,‬אני‬
‫המחאה כמיסוד של הבועה התל‬
‫כותרות שונות הנושאות בחובן אכזבה‬
‫הסתיימה‪ ,‬מאהל נורדאו המשיך‪.‬‬
‫מנסה לאתגר את יכולת “קהילת‬
‫אביבית‪ ,‬המנסה כביכול לארח את‬
‫וספקות‪ .‬גם גוגל לא מצליח לנפק‬
‫אנחנו נפגשים מדי שבת בערב‬
‫נורדאו” בניסיונותיה לייצר מציאות כל הנמצאים בשוליים‪ ,‬אך למעשה‬
‫תשובה הולמת‪ .‬בניסיון להבין את‬
‫לפגישה פתוחה ברחוב‪ .‬הפגישות‬
‫חדשה‪ .‬באחת מן הישיבות האחרונות מדירה אותם מעצם הגדרתה‪ .‬יש‬
‫הלך הרוח בציבור‪ ,‬בשיחות אגב עם‬
‫האלו הן פגישות בעלות משמעות‬
‫גיליתי שאני לא לבד כאשר פרופ’‬
‫שטוענים שזה מה שיצר את “מאהלי‬
‫הקצה” שהוקמו בפריפריה ובשכונות אנשים שונים שנטלו חלק כזה או‬
‫מעשית‪ .‬אנחנו בעצם מנסים להדביר יהודה שנהב‪ ,‬מומחה לסוציולוגיה‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫(צילום‪ :‬דן חיימוביץ')‬
‫(צילום‪ :‬יונתן שאול)‬
‫לה (שם בדוי( מתל אביב חיה‬
‫חיים כפולים‪ .‬מדי בוקר היא‬
‫יוצאת למקום העבודה שלה‬
‫בקריית הממשלה‪ ,‬כאשר היא חובשת‬
‫את הכובע הממלכתי‪ ,‬הייצוגי‪ ,‬זה‬
‫שמיישר קו עם התנהגות מוסרית‬
‫ואתית הראויה לעובדי מדינה‪ .‬בלילות‬
‫אלה מסירה את הכובע הממלכתי‬
‫ומחליפה אותו בכובע אחר ‪ -‬כובע‬
‫המחאה‪ .‬היא מבקשת להישאר‬
‫אנונימית‪ ,‬כאשר היא מספרת על‬
‫הדואליות שמאפיינת את חייה מאז‬
‫הקיץ של השנה שעברה‪.‬‬
‫“מצד אחד אני עובדת בעבודה‬
‫שמחייבת אותי לקודים מסוימים של‬
‫התנהגות‪ .‬זה לא שאני מתביישת‬
‫בפעילות המחאתית שלי‪ ,‬אבל אני לא‬
‫ששה להתראיין"‪ ,‬היא אומרת‪".‬אני‬
‫רוצה לקחת חלק בלי לפגוע בהישגים‬
‫שהגעתי אליהם‪ .‬אפילו אם אני עובדת‬
‫ששייכת למשרד ממשלתי‪ ,‬מותר לי‬
‫להאמין שצריך לשנות פה דברים‬
‫מסויימים‪ ,‬ואני יכולה בהחלט לחשוב‬
‫שחלק מהדברים שהממשלה עושה הם‬
‫טעות”‪.‬‬
‫אני מגיעה אל אלה בניסיון‬
‫להתחקות אחר עקבות המחאה‪ .‬שנה‬
‫אחרי מפעל המאהלים הגדול‪ ,‬אני‬
‫מנסה לאתר את פירות המאבק‪ ,‬כפי‬
‫שהם באים לידי ביטוי בשטח‪ .‬נדמה‬
‫לי שלאלה יהיו הפתרונות‪ ,‬כי הרי לא‬
‫יכול להיות שהיא תסכן את משרתה‬
‫הציבורית עבור דיבורים רבים ואפס‬
‫מעשים‪.‬‬
‫בימי המחאה החברתית היה‬
‫נדמה שעוד רגע אחד אנחנו‬
‫שם‪ :‬ערבות הדדית‪ ,‬מעורבות‬
‫חברתית וצירופי מילים‬
‫יפות שגרמו לכולם לקוות‬
‫שהנה‪ ,‬עוד מעט יהיה כאן‬
‫מקום טוב יותר לחיות בו‪ .‬אך‬
‫מה בין כוונות טובות לבין‬
‫מעשים? מה בין האידיאה‬
‫למציאות? כתבתנו שרון‬
‫וינשטיין יצאה לבדוק מה‬
‫נשאר לנו באמת מהמחאה‬
‫ההיא וחזרה עם ספקות‬
‫שנהב משווה את‬
‫צורת המחאה‬
‫החברתית‬
‫ל“קרנבל”‪ ,‬אירוע‬
‫מוגבל בזמן‬
‫וביכולות אשר‬
‫נחווה כרגע של‬
‫אחדות בקרב‬
‫משתתפיו‬
‫אחר במחאה‪ ,‬נדמה שמתעוררת בהם‬
‫אכזבה‪ .‬רבים מהם מסננים‪“ :‬באמת לא‬
‫יצא כלום מהמהפכה הזאת”‪ .‬הרחיק‬
‫לעשות יואב יהב‪ ,‬סטודנט המתקשה‬
‫לעמוד בשכר הלימוד האוניברסיטאי‬
‫והציע להצטרף לקבוצה אותה הקים‪:‬‬
‫“יואש המיואש‪ -‬ממיואשי המהפכה‬
‫החברתית”‪.‬‬
‫אלה מבקשת לשנות את השקפתי‬
‫ומספרת לי על מיזם נוסף בו היא‬
‫זה לא הסודאנים‪ ,‬זה הממשלה שמסוכנת לישראל‬
‫[‪]51‬‬
‫ק‬
‫תור ארוך ומיאש בדרך לקערת מר ‬
‫נוטלת חלק‪ .‬במקום להרחיב עליו‬
‫את הדיבור היא מפנה אותי לישי‬
‫סקלי ממקימי הקואופרטיב “שלנו”‪,‬‬
‫המגדיר עצמו כמי שיוביל לשינוי‬
‫חברתי וכלכלי‪“ .‬שלנו” מאמין בהקמת‬
‫עסקים “שקופים” והוגנים‪ ,‬בעולם‬
‫שמורכב מקפיטליזם מושחת‪ .‬בדומה‬
‫לפעילות קהילת נורדאו‪ ,‬גם האנשים‬
‫ב”שלנו” מאמינים בגיוס הקהל הרחב‬
‫ושיתופו כאמצעי למידור הבורות‪.‬‬
‫“שלנו” מאפשרת לכל אזרח המעוניין‬
‫בכך להצטרף כבעל מניות‪ ,‬על ידי‬
‫תשלום חד פעמי של אלף ש"ח‪ .‬הלל‬
‫רז‪ ,‬אחד מרוכשי המניות הגאים מספר‬
‫לי על הקואופרטיב כעל הבטחה של‬
‫ממש‪“ .‬לפי איך שזה נראה כרגע‬
‫כבר בשנת ‪ 2013‬נוכל לראות חנות‬
‫ראשונה ממשית של הארגון שלנו”‪.‬‬
‫חברי “שלנו” מבקשים לקיים הבטחות‬
‫ולהביאן לידי ישום‪ .‬באתר האינטרנט‬
‫של הקואופרטיב ניתן למצוא לוח‬
‫זמנים מסודר‪ ,‬הכולל גיוס עובדים‪,‬‬
‫כספים ואנשי תוכן‪ ,‬וכן תיעוד‬
‫מתוכנן של מפגשים שאירעו ועתידים‬
‫לקרות‪ ,‬המיועדים להסברה והעברת‬
‫אינפורמציה‪ .‬לפי ההוגים‪ ,‬הלקוחות‬
‫בחנויות “שלנו” יוכלו לדעת בדיוק‬
‫מהו סכום העלות של המוצר אותו‬
‫(צילום‪ :‬דן חיימוביץ')‬
‫חברי מאהל‬
‫נורדאו דוגלים‬
‫בסיסמא “ידע‬
‫הוא כוח”‬
‫ומאמינים בלב‬
‫שלם שאם יפיצו‬
‫את הידע בקרב‬
‫ההמון יוכלו לנצח‬
‫את הבורות‪.‬‬
‫הם קונים‪ ,‬כמה כסף מועבר לרווחי‬
‫החנות וכן הלאה‪ .‬שקיפות וידע הם‬
‫שם המשחק‪.‬‬
‫כשאני מאתגרת את אנשי‬
‫הקואופרטיב בשאלת”מה בתכל’ס”?‬
‫הם מסתכלים עליי בעיניים תוהות‪.‬‬
‫“את בכלל לא מבינה”‪ ,‬אומר לי‬
‫רז‪“ ,‬עצם העובדה שהדברים נמצאים‬
‫עכשיו במודעות‪ ,‬שאנחנו רואים‬
‫פתאום את המצב של החברה שלנו‬
‫ולא מקבלים כל דבר בשוויון נפש‪,‬‬
‫אלא נלחמים על הזכות שלנו ועל כל‬
‫מה שחשוב לנו‪ ,‬זה הדבר הכי תכל’סי‬
‫שהמהפכה הזו השיגה‪ .‬זה אולי נראה‬
‫כמו ‘סתם דיבורים’‪ ,‬אבל בעצם‬
‫מודעות מביאה למעשים”‪.‬‬
‫פיתוח נוסף בעל קווים מקבילים‬
‫לאלו של עמותת “שלנו”‪ ,‬הוא‬
‫הקואופרטיב העיתונאי “מגפון”‪.‬‬
‫מיזם זה מגדיר עצמו כעיתון ישראלי‬
‫עצמאי‪ ,‬כזה שאינו תלוי בגורמים‬
‫פוליטיים‪ ,‬בעלי הון ותאגידים‬
‫כלכליים‪“ .‬מגפון” מתחייב לטפל‬
‫בנושאים רבים העומדים על סדר היום‬
‫על פי החלוקה החדשותי המוכרת‪:‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬תרבות חדשות חוץ‬
‫ועוד‪ .‬אתר הבית של “מגפון” אמנם‬
‫אינו מצטיין מבחינה ויזואלית‪ ,‬אך‬
‫בהחלט מדביק את הפערים מבחינת‬
‫התוכן ומצליח לנפק ידיעות עצמאיות‬
‫באופן עדכני ושוטף‪ ,‬למרות תלישותו‬
‫הכלכלית‪.‬‬
‫הרבה בדמיון‪,‬‬
‫מעט בחיים?‬
‫במהלך שיטוטיי באתר “מגפון”‬
‫נתקלתי בתמונה מעניינת של ילד‬
‫קטן המקבל מזון באמצעות פרויקט‬
‫“מרק לוינסקי”‪“ .‬מרק לוינסקי” הוא‬
‫פרויקט חברתי שצמח בעקבות המחאה‬
‫החברתית ונוגע במרקם החברתי‬
‫רגעים‪ ,‬הרבה בדמיון מעט בחיים‪”...‬‬
‫העדין באנושיות רבה‪ .‬גן לוינסקי‬
‫‪ ,‬ונדמה שגם לאחר חיפוש מעמיק‪,‬‬
‫הסמוך לתחנה המרכזית בתל אביב‬
‫המחאה החברתית הייתה אירוע מכונן‬
‫משופע במסתננים‪ .‬יש הקוראים‬
‫בעיקר במובן הנפשי והמנטלי בחברה‬
‫להם “פליטים”‪ ,‬אחרים מכנים אותם‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫“מחפשי עבודה”‪ .‬אותם בני אדם‪ ,‬יהיה‬
‫לרגע אחד נדמה היה שניתן לאחד‬
‫הכינוי שלהם אשר יהיה‪ ,‬משתרעים‬
‫את כולנו תחת כנפי אותה מטרה‪.‬‬
‫על מדשאות ומגלשות הגן ומחכים‬
‫לכמה לילות לחים הסתופפנו יחד‬
‫שהזמן יעבור‪ .‬בחורף סובלים מקור‬
‫תחת קורת גג אחת ולכאורה נאבקנו‬
‫ובקיץ מחום העז ויתושים‪ .‬על אף‬
‫את אותו המאבק‪ .‬לשם שינוי‪ ,‬זה‬
‫הסיטואציה הקשה‪ ,‬מדי ערב הם זוכים לא היה בגלל טילים שנורו על ערי‬
‫להקלה בדמות ארוחה חמה אחת‪,‬‬
‫הצפון והדרום או כל סיבה ביטחונית‬
‫הודות למתנדבי “מרק לוינסקי”‪ .‬אותם אחרת‪ ,‬אלא בגלל סיבה צנועה יותר‪-‬‬
‫אנשים רחבי לב מתאספים בגן עם‬
‫הרצון לחיות בכבוד כלכלי‪ .‬אולי‬
‫כיכרות לחם‪ ,‬סירי מרק ענקיים ושאר בכלל מוקדם מדי לשבת ולסכם‬
‫מאכלים עממיים שטיבם להיות זולים את המהפיכה‪ ,‬ברטרוספקטיבה של‬
‫אך משביעים‪ ,‬בניסיון להשקיט את‬
‫שנה אחת מאוחר יותר כי הנה‪,‬‬
‫מצפונם החברתי‪ ,‬או סתם להפסיק את ממש במהלך השבועות האחרונים‪,‬‬
‫האדישות החברתית הכוללת‪ ,‬ואת מה מרימה המהפיכה החברתית את‬
‫שהם מגדירים כשנאה עיוורת‪.‬‬
‫ראשה המנומנם‪ ,‬מקיצה מתרדמת‬
‫לאחר שיטוטי במרחבי הפרויקטים‬
‫החורף שלה‪ ,‬ומתעטפת בבגדי הקרב‪.‬‬
‫החברתיים השונים‪ ,‬פגשתי בדרכי‬
‫ונדמה לי במיוחד לאור המקרה הקשה‬
‫אנשים טובים‪ ,‬דעתניים‪ ,‬אכפתיים‪,‬‬
‫שעורר סערה במדינה‪ ,‬כאשר משה‬
‫כאלו שרוצים לחלוק את הידע שלהם סלימן הצית את גופו נוכח מצוקתו‬
‫עם אחרים ולעודד צורת חשיבה אחרת‪ ,‬הכלכלית‪ ,‬שהפעם היא מתכוונת‬
‫אבל האם פגשתי מהפיכה של ממש?‬
‫לחזור נשכנית הרבה יותר‪ .‬ואולי‪ ,‬אם‬
‫היה זה שלמה ארצי שכתב את‬
‫נרצה‪ ,‬גם הרבה יותר פרקטית‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הפזמון‪“ :‬זה מה שנשאר‪ ,‬רק כמה‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫המשטרה‪ ,‬הכלב של הקפיטליזם‬
‫[‪]52‬‬
‫תנו לחיות‬
‫למחות‬
‫רובנו אוהבים בעלי חיים ואפילו נשמח לפרגן להם”לייק” בפייסבוק‪ .‬אבל‬
‫לישון למענם באוהל באמצע תל אביב? זה כבר סיפור אחר‪ .‬משתתפי אוהל‬
‫“מאבק על ארבע” של עמותת “תנו לחיות לחיות” דווקא סבורים שזה מובן‬
‫מאליו‪ .‬סיפור חמוץ‪-‬מתוק על אנשים שאכפת להם ‪ /‬נילי חן‪-‬אבידן‬
‫ולנו זוכרים את הרגע בו הלב‬
‫שלנו נחמץ כשראינו‬
‫לראשונה בקולנוע את אביה‬
‫הקטנה מחכה לחברים שיגיעו ליום‬
‫הולדתה ואף אחד לא בא‪ .‬הסצנה הזו‬
‫מלווה את רובנו מחשש שאולי יום‬
‫אחד זה יקרה גם לנו‪ .‬לנויה נרדימון‪,‬‬
‫מעמותת “תנו לחיות לחיות”‪ ,‬זה כבר‬
‫קרה‪ .‬יותר מפעם אחת שבה התאמצה‬
‫לארגן אירוע צדקה למען בעלי חיים‪,‬‬
‫הפגנה לאכיפת החוקים שאמורים להגן‬
‫עליהם או הפגנה שקוראת למנוע‬
‫התעללות‪ ,‬אבל אף אחד לא בא‪ .‬לאף‬
‫אחד לא היה אכפת‪ .‬למרות זאת‪ ,‬נויה‬
‫הצטרפה בקיץ ‪ 2011‬למחאת האוהלים‬
‫בשדרות רוטשילד‪ .‬היא לא מחתה על‬
‫מחירי הדירות וגם לא על מחירי‬
‫הדלק‪ .‬היא מחתה על כך שהקיץ החם‬
‫גבה את חייהם של עשרות גורי כלבים‬
‫שמתו מחום בצריפון שמשמש מקלט‬
‫אקראי לחיות בצפון הארץ‪ .‬היא מחתה‬
‫על הכלבים שבעל הבית החליט לחתוך‬
‫להם את הזנב ‪ -‬סתם כי בא לו‪ .‬היא‬
‫מחתה בשמם של שני מיליון החתולים‬
‫שנמצאים ברחוב ואין שום חוק שקובע‬
‫כי יש לחסנם מפני מחלות‪ .‬מצויידת‬
‫בכלבתה פקפק‪ ,‬נויה הקימה אוהל‬
‫ב‪ 29-‬ביולי ‪ .2011‬אוהל קטן‪ ,‬צנוע‪,‬‬
‫כזה שלוקחים לטיול של לילה בחוף‬
‫הים‪ .‬היא אפילו הכינה איזה סלוגן‬
‫ושלט קטן‪ .‬אבל לא כולם קיבלו את‬
‫המחאה של נויה‪“ .‬אין לכם בושה‪,‬‬
‫אנשים נלחמים פה על הבית שלהם‬
‫ואתם נלחמים על הפוצימוצי שלכם”‬
‫הייתה רק אחת מיני קריאות רבות‬
‫שנקראו לעברה‪ .‬אבל נויה לא מוותרת‪.‬‬
‫זה לא מה שישבור אותה‪ .‬בכל זאת‪ ,‬זו‬
‫לא פעם ראשונה שלועגים לה‪.‬‬
‫“אני מרדנית ידועה‪ ,‬אני הולכת‬
‫להפגנות תמיד בין אם הן קשורות‬
‫לבעלי חיים או לבני אדם‪ .‬אני מאמינה‬
‫כ‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫ולהעביר שטחים ליצירת בתי מחסה‬
‫נוספים‪“ .‬משרד החקלאות נותן את‬
‫הכסף למכלאות ולכלביות אבל עדיין‬
‫יש מקומות בארץ שאי אפשר לקרוא‬
‫להם מכלאה”‪ ,‬מוסיפה נרדימון‪” .‬בצפון‬
‫ישנה מכלאה שאני לא יכולה לנקוב‬
‫בשמה‪ ,‬שהיא פשוט צריף וביולי‬
‫אוגוסט הגורים מתים שם מהחום”‪.‬‬
‫בנוסף יש לנו מאבק מפורסם עכשיו‬
‫מול כלביית אשקלון ממנה הוצאנו‬
‫כלבים חולים מאוד‪ .‬מי שמטפל בהם זה‬
‫אנחנו שמשלמים מתרומות ולא עיריית‬
‫אשקלון‪ .‬אנחנו מצילים עשרות כלבים‬
‫וחתולים ביום ואנחנו מממנים את כל‬
‫הטיפולים‪ .‬בלתי אפשרי שעמותה אחת‬
‫תממן את כל זה”‪.‬‬
‫מי שעבר מצב קשה‬
‫מזדהה עם החתולים‬
‫על פניו‪ ,‬נראית המחאה ראויה‪ ,‬אם‬
‫כי יש שיאמרו שמקומה לא במחאה‬
‫החברתית של הקיץ‪ .‬אולם גם עבור‬
‫מחאה מוצדקת‪ ,‬לא פשוט להסביר‬
‫לעצמך ובמידה מה לתשעת חתולייך‪,‬‬
‫מדוע את הולכת להלחם את מלחמתם‬
‫של בעלי חיים אחרים‪“ .‬אני בן אדם‬
‫שאין לו כסף‪ ,‬ממש אין לו כסף‪ .‬אני‬
‫לא רעבה ללחם‪ ,‬אבל עברתי תקופות‬
‫מאוד קשות בתור סטודנטית שלא‬
‫הייתי מסוגלת לשלם את החשבונות”‪,‬‬
‫מספרת נרדימון‪“ .‬אני לא יכולה‬
‫לשפוט אנשים שלא יכולים לשלם‬
‫על גידול בעלי חיים‪ .‬אבל יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬אני מכירה אדם מבוגר שאוסף‬
‫בשוק את כל השאריות ונותן לחתולים‬
‫באחת הגינות שאני מאכילה‪ .‬הוא יכול‬
‫לא לאכול ימים אבל הוא תמיד ידאג‬
‫להם‪ .‬או למשל ניצולת שואה שביקשה‬
‫מאיתנו כמה פעמים עזרה‪ .‬היא חיה‬
‫בתת של התת של התנאים‪ ,‬יש לה‬
‫דירה מזעזעת אבל היא חוסכת כל‬
‫שקל שיש לה בשביל להאכיל חתולים‬
‫כי היא יודעת מה זה רעב ולא מוכנה‬
‫שהחתולים יעברו אותו‪ .‬אנשים שעברו‬
‫ת‬
‫קוראים לראש הממשלה להעביר תקציבים למכלאו ‬
‫(צילום‪ :‬יח"צ) מצב קשה בחיים יכולים להזדהות יותר‬
‫עם הקושי של החתולים”‪.‬‬
‫דוגמא לכך היא דבורה מזרחי‪ ,‬אם‬
‫חד הורית לחמישה שאחת מהם‪ ,‬צליל‬
‫שיש לאדם כוח לשנות”‪ ,‬אומרת‬
‫בת ה‪ ,13-‬משתייכת לחינוך המיוחד‪.‬‬
‫נרדימון‪”.‬העובדה שבמדינת ישראל‬
‫“היינו בהתחלה באוהל של ילדים‬
‫ממיתים כ‪ 100-‬אלף כלבים בשנה כי‬
‫עם צרכים מיוחדים ואז כחלק מטיול‬
‫אין תקציב לסרס אותם מכאיבה לי‬
‫בשדרה פגשנו את נויה ופקפק הכלבה‬
‫ולא יכולתי שלא לצאת ולהפגין”‪.‬‬
‫שלה”‪ ,‬מספרת צליל‪“ .‬ערב למחרת‬
‫את האצבע המאשימה והסיבה‬
‫כבר הצטרפתי אליה והלכנו לאסוף‬
‫להצטרפותה למחאה‪ ,‬מפנה נרדימון‬
‫תרומות בקופה של 'תנו לחיות לחיות'‬
‫לממשלת ישראל שלא עושה מספיק‬
‫ואספנו הרבה מאוד כסף”‪“ .‬אני אוהבת‬
‫על מנת לאכוף את “חוק צער בעלי‬
‫מאוד בעלי חיים בלי קשר לבת שלי”‪,‬‬
‫חיים” הקובע עונש של עד שלוש שנות‬
‫אומרת דבורה‪” .‬יש לנו שני חתולים‪,‬‬
‫מאסר למתעללים בבעלי חיים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫כי כלב אני לא יכולה להכניס לבית‬
‫החוק אוסר או מגביל מספר מצומצם‬
‫מבחינה כלכלית‪ .‬כלב זה יותר קשה‪.‬‬
‫של צורות פגיעה ספציפיות בבעלי‬
‫זה בהחלט פריווילגיה לגדל היום בעל‬
‫חיים אך את חקיקת התקנות נשארת‬
‫חיים‪ ,‬אבל בשביל ילדים כמו הבת‬
‫בידי שר החקלאות‪“ .‬הבעיה היא שרוב‬
‫שלי זה פשוט מעולה‪ .‬נויה עוזרת לנו‬
‫התפקיד של משרד החקלאות הוא‬
‫עם החתולים‪ ,‬היא מסדרת לנו הנחה‬
‫לבדוק בעיקר דברים בנושא מזון‪ .‬בגלל‬
‫לטיפולים אצלם במרפאה”‪.‬‬
‫פעולה”‪ .‬בנוסף על תקצוב ממשלתי‬
‫זה אנחנו מבקשים כל הזמן שהנושא‬
‫יותר מ‪ 30-‬אלף איש עשו “לייק”‬
‫של סירוס ועיקור בכל הארץ‪ ,‬העמותה‬
‫של צער בעלי החיים יעבור למשרד‬
‫ל”תנו לחיות לחיות” בפייסבוק‪ ,‬אך‬
‫להגנת הסביבה‪ ,‬שם יש לנו יותר שיתוף אף דרשה לשפר את תנאי המכלאות‬
‫"באחד הלילות‬
‫הגיעו שני בחורי‬
‫ישיבה ורבו איתי‬
‫על מי את שתבואי‬
‫ותגידי לממשלה‬
‫לדאוג לבעלי‬
‫החיים‪ ,‬איפה את‬
‫חיה‪ ,‬הם אמרו‬
‫שבעלי חיים זה‬
‫'איכסה'"‬
‫ק‬
‫פקפק‪ ,‬מובילת המאב ‬
‫ממוצע האנשים שהגיע להפגנות‬
‫שארגנו בזמן המחאה עמד על עשר‬
‫ובזמן שיא לחמישים‪.‬‬
‫¿¿נויה‪ ,‬התאכזבת?‬
‫“זה כבר לא מפתיע‪ ,‬זה לא מרגש‪.‬‬
‫להפך מה שמרגש אותי זה שאני רואה‬
‫יוחזרו חתולי הרעם‬
‫נוכחות בהפגנות הקיץ הנוכח י‬
‫[‪]53‬‬
‫(צילום‪ :‬טל גנור)‬
‫"אני מרדנית ידועה‪ ,‬אני הולכת‬
‫להפגנות תמיד בין אם הן קשורות‬
‫לבעלי חיים או לבני אדם‪ .‬אני מאמינה‬
‫שיש לאדם כוח לשנות"‬
‫לפרסם את זה‪ .‬לא יכולה לשבת בשקט‬
‫בבית ולהשלים עם זה שהמין האנושי‬
‫הוא חרא”‪.‬‬
‫¿¿מה השתבש בדרך? למה אנשים‬
‫לא הגיעו?‬
‫נורא קל לצאת החוצה כשזה פוגע‬
‫בך‪ .‬אבל כשזה לפעול למען מישהו‬
‫אחר‪ ,‬זה כבר אחרת‪ .‬אפילו גלעד‬
‫שליט‪ .‬רק כשהקמפיין הפך אותו לבן‬
‫של כולנו‪ ,‬רבים הרגישו שהם חייבים‬
‫לבוא‪.‬‬
‫¿¿למה להמשיך בכל זאת למרות‬
‫התחושה של ה”נדחפים”?‬
‫“אם אני מסתכלת על התמונה בגדול‬
‫אז אני מרגישה שהיו יותר פידבקים‬
‫חיובים מאשר לא‪ .‬הייתי שלמה לגמרי‬
‫עם ההימצאות שלי שם”‪.‬‬
‫אם לא דואגים לבני‬
‫אדם איך ידאגו לחיות‬
‫יותר מעשרה אנשים‪ .‬אני מבינה למה‬
‫אנשים לא באים‪ .‬הם לא רואים את‬
‫מה שאנחנו רואים כל הזמן‪ .‬אפילו‬
‫חברים קרובים אלי‪ ,‬כשאני מספרת‬
‫להם על דברים שקורים בעבודה שלי‪,‬‬
‫הם לא רוצים לשמוע‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫בשעות הבוקר והצהריים‪ ,‬האוהל‬
‫והשדרה כולה התרוקנו מאנשים‪.‬‬
‫לפעמים הייתה נויה מנצלת זאת על‬
‫מנת ללכת להתקלח ולאפשר לפקפק‬
‫הקטנה קצת מנוחה בבית‪ .‬אבל בשעות‬
‫אחר הצהריים ועד הזריחה‪ -‬הייתה‬
‫תנועה מתמדת במקום של מבקרים‬
‫רצויים ורצויים פחות"‪.‬‬
‫¿¿תספרי לי על סוג האנשים שהגיעו‬
‫למאהל שלך?‬
‫“היו לי שם שיחות עם אנשים‬
‫אינטליגנטים ומדהימים שהגיעו‬
‫לשמוע ולהשמיע‪ .‬והיו גם מפגשים‬
‫(צילום‪ :‬ליהי שורש) שנגררו לתגרות‪ .‬כל הזמן באו אנשים‬
‫ודיברו איתנו‪ .‬הייתי צריכה המון‬
‫סבלנות להסביר לכולם מה קורה שלא‬
‫לשמוע‪ .‬מעדיפים לא לדעת‪ .‬ברמה‬
‫באמצע ההפגנה עם החמישה אנשים‬
‫ילכו באנטי‪ .‬באחד הלילות הגיעו‬
‫האישית זה מאוד מעצבן‪ .‬אבל אין לי אני אקבל טלפון על נערים ששפכו‬
‫שני בחורי ישיבה ורבו איתי על ‘מי‬
‫באמת זמן להתעצב או להתייאש כי‬
‫חומצה על כלב‪ .‬אז אני חושבת כמה זה את שתבואי ותגידי לממשלה לדאוג‬
‫כמויות המקרים עצומים‪ .‬אני יכולה‬
‫נכון לשמור את זה לעצמי כי לאף אחד לבעלי החיים‪ ,‬איפה את חיה?’ עוד הם‬
‫להיות בהלם גמור ולהתעצבן ולהחליט לא אכפת‪ -‬הרי לא הגעתם להפגנה‪.‬‬
‫אמרו שבעלי חיים זה ‘איכסה’‪ .‬השמש‬
‫שאני לא מארגנת יותר שום דבר‪ .‬ואז אבל בשביל הכלב הזה אני חייבת‬
‫עלתה והייתי עייפה ולא הבנתי מאיפה‬
‫אלו באו לי‪ .‬בסוף‪ ,‬השיחה איתם‬
‫הסתיימה בזה שלא רק שהם הצליחו‬
‫להבין למה אנחנו מתעקשים על עיקור‬
‫וסירוס‪ ,‬שזה דבר שהם מאוד מתנגדים‬
‫לו‪ ,‬אלא שהם גם נכנסו לאינטרנט‬
‫וכתבו לי ‘תודה רבה על השיחה‬
‫המאירה הזאת’‪ .‬זה מאוד ריגש אותי‪”.‬‬
‫דמויות מעניינות לא פחות שליוו‬
‫את נרדימון במהלך המחאה‪ ,‬הם‬
‫ליאור בן בסט וקרלוס דוד‪-‬סיני‪ ,‬זוג‬
‫בחיים ובעסקים‪ ,‬מעצבים ובעלי חנות‬
‫תכשיטים יוקרתית במרכז תל אביב‪.‬‬
‫“אנחנו מטפלים בעשרות חתולים‬
‫בבית הפרטי שלנו ויחד עם זאת אנחנו‬
‫מעדיפים לא לתת פרטים על הנושא‬
‫על מנת שאנשים לא יזרקו לנו בחצרות‬
‫חתולים נוספים כפי שקורה כיום”‪.‬‬
‫לאחר שהכירו את נויה במחאה‪ ,‬הקפידו‬
‫השניים בעקביות להביא לה אוכל‬
‫וציוד‪“ :‬רצינו לתרום את חלקינו‪ .‬ישבנו‬
‫שם ערב‪-‬ערב‪ ,‬לא עברנו שם ימים‬
‫קלים‪ ,‬זה לא היה כיף”‪ .‬עוד הוסיפו‬
‫כי “מה שריגש אותנו יותר מהכל היה‬
‫שבאמצע המחאה‪ ,‬בחום הלוהט של‬
‫הקיץ‪ ,‬אנשים מכל מיני המגזרים בארץ‬
‫הגיעו עם כלבים וחתולים קטנים בתוך‬
‫כלובים והעוברים והשבים התאהבו בהם‬
‫ואימצו אותם”‪.‬‬
‫¿¿נויה‪ ,‬אם להיות כנים‪ ,‬חשבתם‬
‫שתשיגו את המטרה?‬
‫לא חשבנו שזה באמת יקרה‪ ,‬הכוונה‬
‫הייתה בעיקר להעלות את המודעות‪.‬‬
‫אני הייתי מוכנה ללכת עם זה הרבה‬
‫יותר רחוק בין אם זה לשבות רעב או‬
‫ללכת לשבת מול הממשלה ולא לזוז‬
‫עד שמשהו יקרה‪ .‬משהו בלב אומר‬
‫לי שזה אפשרי‪ .‬אבל מצד שני אחרי‬
‫שאני רואה מהדורת חדשות אני מגלה‬
‫שבמדינה שלי לא דואגים לבני אדם‬
‫כמו שצריך‪ .‬אם לא דואגים להם אז‬
‫למה שידאגו לבעלי חיים?‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫[‪]54‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ר‬
‫פת את כולנו‬
‫קיבוץ‬
‫ההון‬
‫בור חבר קיבוץ‪ ,‬כל‬
‫שטח הקיבוץ‪ ,‬משער‬
‫הכניסה ואילך נתפס‬
‫כ”בית”‪ .‬כל שינוי בחצר הקיבוץ‬
‫כאילו היה שינוי בחצר ביתו‪ .‬מה‬
‫ירגיש אותו חבר כאשר‬
‫בולדוזרים יכנסו בשער הקיבוץ‬
‫ויחלו לפרק מבנים שפעם היו‬
‫חצר ביתו‪ .‬איך ירגיש כאשר בבוא‬
‫היום‪ ,‬יקומו עליו בתים גדולים‬
‫שיקלטו תושבים חדשים לחצר‬
‫הקיבוץ‪ .‬זיגי שרמן‪ ,‬חבר קיבוץ‬
‫האון מנהל מאבק נגד האפשרות‬
‫שנוף ביתו ואופיו יהיו נתונים‬
‫לשיקול דעתו של קבלן ללא כל‬
‫התחשבות בשאר החברים‬
‫הנותרים‪ .‬רוב חברי הקיבוץ לא‬
‫תומכים במאבק של זיגי‪ ,‬הם‬
‫חוששים שאם יתנגדו להסדר הם‬
‫יאבדו את מקום עבודתם כפי‬
‫שקרה לזיגי‪ ,‬יום לאחר שעתר‬
‫לבג”ץ‪.‬‬
‫ע‬
‫הבית שהוא‬
‫קיבוץ האון‬
‫מטעי בננות‪ ,‬עצי תמר‬
‫מתנשאים לגובה‪ ,‬כנרת כחולה‬
‫לצד דשא ירוק ורמת הגולן‬
‫מנגד‪ .‬כל אלו מקדמים את‬
‫הבאים בשער קיבוץ האון‪.‬‬
‫האגדה מספרת כי אפילו הסורים‬
‫הבחינו בקסמו של המקום ולא‬
‫ירו לעברו כי חמדו בליבם את‬
‫הבתים הלבנים בכפר הירוק‪ .‬אך‬
‫כבר כשמתחילים להלך בשבילי‬
‫הקיבוץ מתחילה להתגנב תחושה‬
‫אחרת ‪ -‬למראה מבנה נטוש‪,‬‬
‫בית ילדים עזוב וחדר אוכל‬
‫שומם שמהדהדים בדממתם כמו‬
‫זיכרון מימי עבר‪ .‬כאילו היה סט‬
‫צילומים יפהפה לאחר שהסרט‬
‫צולם וכל שנותר הוא לתהות‬
‫היכן השחקנים‪.‬‬
‫‪ 56‬השחקנים‪ ,‬חברי האון‬
‫צפונים בבתיהם‪ ,‬כי בקיבוץ כבר‬
‫אין חיי קהילה‪ .‬החברים מחכים‬
‫שיוסדר פירוק האון‪“ .‬החלטת‬
‫האון” היא הסדר תקדימי ובלעדי‪,‬‬
‫שהובא לאישור ממשלתי‪ .‬לפיו‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫בשנה שעברה יצאו עשרות‬
‫אלפי אנשים להילחם על הסיכוי לבית‪.‬‬
‫סיפורו של קיבוץ האון הוא סיפור‬
‫של בית שיש לפרקו כדי לבנות מחדש‪.‬‬
‫כמו קיבוצים רבים אחרים הוא שקע‬
‫בחובות ועמד לפשוט את הרגל‪.‬‬
‫זיגי שרמן‪ ,‬חבר הקיבוץ נאבק‬
‫נגד השינוי ‪ /‬טרן צ'ונוביץ‬
‫על מנת לכסות את החובות‪ ,‬הקיבוץ‬
‫הסטודנטים לא מורגשת אווירת‬
‫את החיים שלהם לעשות את זה‪ ,‬אנשים צוחק ומספר שאומרים שזו הסיבה למזל‬
‫מוכר את אדמותיו החקלאיות למשקי‬
‫הרע בקיבוץ‪ .‬יתכן ורק מזל רע יכול‬
‫הנכאים של קיבוץ הרפאים בשל ההווי כמוני”‪.‬‬
‫עמק הירדן והוא מחזיר למנהל מקרקעי הקהילתי שיצרו‪ .‬אולם תנאי בחוזה‬
‫להסביר איך הקיבוץ שקע כך בחובות‬
‫איתן שחולם להמשיך ולהתגורר‬
‫ישראל את כל שטח הקיבוץ מלבד בתי‬
‫שגרמו לפירוקו‪.‬‬
‫שמתריע על פינוי באוגוסט‪ ,‬מעיב על בקיבוץ‪ ,‬טוען שהישוב שעתיד לקום‬
‫החברים‪ .‬לאחר שאדמות הקיבוץ יוחזרו‬
‫במשרדו מונחים כל חומרי התביעות‬
‫היקשרותם למקום‪ .‬בהסדר של הקיבוץ לא ישרת את האוכלוסיה האזורית או‬
‫למנהל צפוי לקום בשטח הקיבוץ ישוב‬
‫הרבות שלו שהוא הגיש נגד הקיבוץ‬
‫עם מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬על הקיבוץ צעירים כמותו‪“ .‬העניין הוא שהמקום‬
‫חדש‪ .‬ההסדר יבטיח לחברים את בתיהם להחזיר את השטח ריק‪ ,‬מנהל הקהילה‬
‫ונגד גופים שונים למניעת פירוק האון‪.‬‬
‫הזה הולך להיהרס ולהיות שטח פרטי‬
‫ופנסיה זעומה‪ .‬כיום אין להם שום גב‬
‫זיגי יודע שבקהילה הוא נתפס כמטרד‬
‫שלח מכתב לכל מי שמלאו לו ‪ 30‬והוא עם נדל”ן שלא יועיל לאף אחד‪ .‬בגלל‬
‫כלכלי או פנסיה‪ ,‬ולכן ההסדר משתלם‬
‫איננו סטודנט שעליו לעזוב‪“ .‬קיבלנו‬
‫ואפילו כפסיכופט‪ .‬הוא מאמין כי‬
‫שאין כאן פרנסה‪ ,‬הדירות יהפכו‬
‫להם‪ .‬זיגי טוען שעל אדמות הקיבוץ יוקם הודעה לעזוב את המקום בתום החוזה‬
‫ההחלטה לפרק את הקיבוץ קיימת כבר‬
‫לדירות השכרה לנופש”‪ .‬כרגע איתן‬
‫פרויקט נדל"ן שמיועד לעשירים בלבד‬
‫ובעצם לא מאפשרים לנו לחדש את‬
‫‪ 30‬שנה‪“ .‬היינו שפני ניסיון של גורמים‬
‫וחבריו מחפשים מישהו שייצג אותם‬
‫שאינו מקדם דיור בר השגה וקליטת‬
‫במדינה או בממשלה‪ ,‬שהובילו מהלך של‬
‫החוזה‪ .‬מנהל הקהילה קיבל את ההחלטה מול המנהל וישמיע את בקשתם‬
‫משפחות צעירות‪ ,‬ואילו חברי הקיבוץ‬
‫פירוק קיבוצים שלא על דרך התקנון‪.‬‬
‫להוציא מפה אנשים שאינם סטודנטים להישאר בקיבוץ ולנסות לשנות את‬
‫ומנהל הקהילה מקווים שיקום ישוב‬
‫שבעצם בונים את החיים שלהם כאן‪.‬‬
‫הם אמרו נבטיח להם את הבית בטאבו‪,‬‬
‫התכנית או לאפשר להם להיות חלק‬
‫קהילתי‪.‬‬
‫הרעיון הוא להוציא את ה”בעייתיים”‬
‫נבטיח להם פנסיה ואז נוכל לפרק אותם‪,‬‬
‫מהישוב החדש שיקום והם מצטרפים‬
‫קיבוץ האון נבנה בקשיים רבים‪ ,‬בחום ושישארו כאן רק סטודנטים‪ ,‬אנשים‬
‫להחזיר את האדמות למדינה ולהקים‬
‫למאבקו של זיגי שרמן‪.‬‬
‫קופח וכנגד כל הסיכויים הפך לגן עדן‬
‫זמניים שבאים והולכים‪ ”.‬מספר איתן‬
‫כאן ישוב‪ .‬את המהלך הזה הובילו‬
‫פורח‪ .‬זהו סיפור של בית שעל אף יופיו‪ ,‬יחזקאלי (‪ )36‬שקיבל את המכתב‪ .‬איתן המאבק על הבית‬
‫הרבה גורמים‪ :‬ממשלת ישראל‪ ,‬מועצת‬
‫המרקם החברתי לא החזיק את יסודותיו המתגורר בקיבוץ ב ‪ 3‬השנים האחרונות עבור זיגי שרמן‬
‫מקרקעי ישראל‪ ,‬אפילו רשם האגודות‬
‫וחבריו עזבו והותירו אותו פרוץ ופגיע‪.‬‬
‫הוא נגן ומורה לתופים‪ ,‬הגיע לכאן‬
‫את זיגי שרמן (‪ )60‬אני פוגשת באחד השיתופיות וגופים כמו התנועה‬
‫מהמחסנים שלו‪ ,‬מאותם מבנים רבים‬
‫השינויים העתידיים עשויים להחיות את מאזור המרכז‪“ .‬מעבר לאיך שהמקום‬
‫הקיבוצית והמועצה האזורית‪ .‬אחרי‬
‫בשטח הקיבוץ שנשארו נטושים אחרי‬
‫הקיבוץ‪ ,‬אבל הם מהווים אליה וקוץ בה‪,‬‬
‫נראה‪ ,‬יש כאן הרגשה שקשה לתאר‬
‫המהומה שאנחנו עשינו אני מקווה שהם‬
‫כי יחד איתם הרבה ממה שהיה קיים עד‬
‫במילים‪ ,‬צריך לחוות את זה‪ .‬יש כאן‬
‫עזיבת החברים ושאין בהם שימוש‪ .‬זיגי ראו שלא כדאי לעשות את זה יותר”‪.‬‬
‫“השתלט” עליהם והקים בהם עסקים‬
‫עכשיו יהרס‪.‬‬
‫איזו אחווה וערבות הדדית בין אנשים‬
‫אבל מצבכם לא כזה רע‪ ,‬אתם‬
‫בלי מחויבות זה לזה‪ ,‬בלי חוק שנקבע‬
‫שונים כגון דיר עיזים‪ ,‬מחסן לגרוטאות תקבלו את הבתים שלכם ופנסיה‪.‬‬
‫המאבק על הבית עבור‬
‫מראש‪ ,‬איכשהו אנשים מסתדרים אחד ואביזרי חשמל‪ ,‬ומחסן קירור ללולבים‪.‬‬
‫“מה זה הבתים שלנו? מדובר על‬
‫בקיבוץ‬
‫צעירים שחיים‬
‫זיגי נאחז במה ששייך לו‪ ,‬והוא לא‬
‫עם השני‪ .‬זה די נדיר‪ .‬יש ניסיון של‬
‫חדרים עלובים‪ .‬בהתחלה הבטיחו לעשות‬
‫בשנים האחרונות האון הפך לביתם‬
‫אנשים לתקן את עצמם ואת החברה‪,‬‬
‫מתעייף‪ ,‬למרות שעברו כבר עשר שנים ישוב קהילתי כמו בקיבוצים אחרים‬
‫של מאבק עיקש‪.‬‬
‫של שוכרים צעירים וסטודנטים שבחרו וחשוב שהאוירה הזו תישמר‪ .‬צריך‬
‫וקיבלנו את זה‪ .‬אחר כך התברר שזה‬
‫להתרחק מהמרכז ומיוקר המחיה והם‬
‫הוא הגיע לקיבוץ האון ב‪1968 -‬‬
‫לפתח את המקום‪ ,‬אבל גם צריך‬
‫לא יקרה וזה הפך ל"הסדר קיבוץ"‪-‬‬
‫יצרו שכונה צעירה ותוססת‪ .‬אותם‬
‫במסגרת גרעין של הנוער העובד‬
‫שהפיתוח לא יעשה רק מאינטרסים‬
‫אנחנו “מסודרים” אבל בעצם מסדרים‬
‫סטודנטים בנו בתוך החורבות של‬
‫של כסף ושל נדלן‪ .‬שכן תהיה הזדמנות מחיפה‪ .‬הקיבוץ הוקם על חורבות הכפר אותנו‪ .‬הכל משחק של מילים‪ .‬הם‬
‫הקיבוץ הדועך חיי קהילה‪ .‬בשכונת‬
‫לאנשים צעירים שרוצים לבנות כאן‬
‫הסורי סמרה שתושביו גורשו ב‪ .51-‬הוא מגרשים אותנו מהאדמות‪ ,‬תחת הכינוי‬
‫פעם שיעבדו בעזרת חרבות‪ ,‬כיום משעבדים בעזרת חובות‬
‫[‪]55‬‬
‫קהילת הסטודנטים והצעירים‪ .‬איתן יחזקאלי עם מנגן בגיטרה‬
‫הלב מתרונן למראה‬
‫הפסטורלי של קיבוץ קטן‬
‫בעמק הירדן שהאגדה‬
‫האורבנית מספרת כי אפילו‬
‫הסורים הבחינו בקסמו של‬
‫המקום ולא ירו לעברו כי‬
‫חמדו בליבם את הבתים‬
‫החזון שלי הוא שנמשיך‬
‫בתור קיבוץ מתחדש‬
‫ונקלוט אנשים לקיבוץ‬
‫לחברות‪ .‬בנים חוזרים ומי‬
‫שרוצה לחיות חיי ערבות‬
‫הדדית יבואו לחיות כאן‪.‬‬
‫יש כאן פוטנציאל‬
‫זיגי עם העיזים שלו‬
‫הסדר חובות‪ .‬משאירים אותנו בחדרים‪ ,‬מהם קליטה‪ .‬מייבשים הכל וכך זה‬
‫בדירות של ‪ 58‬מטר ונותנים פנסיה‬
‫נהייה בית אבות‪ .‬אני רואה את המצב‬
‫עלובה‪ ,‬אני ‪ 40‬שנה כאן ואני מקבל‬
‫שמי שיקנה את הבתים זה לא אנשים‬
‫‪ 1400‬שקל‪ .‬מה זה להגיד משאירים לכם מהישוב‪ ,‬בטח לא הילדים שלי‪ .‬הם‬
‫את הבתים? זה הבתים שלנו‪ .‬אז שלא‬
‫ייקחו את זה כמו דירת השקעה או דירת‬
‫יעשו לי טובה ויאמרו שמשאירים לי את נופש”‪.‬‬
‫הבית שלי”‪.‬‬
‫מה החזון שלך? איפה אתה רואה‬
‫זיגי אומר שאין לו בעיה עם השינוי‪ .‬את האון בעוד חמש שנים מהיום?‬
‫“קיבוץ של היום זה לא מה שהיה פעם‪.‬‬
‫החזון שלי הוא שנמשיך בתור קיבוץ‬
‫אני לא רוצה קיבוץ של פעם‪ .‬אני לא‬
‫מתחדש ונקלוט אנשים לקיבוץ לחברות‪.‬‬
‫רוצה לחזור לימים שהיו לנו תחתונים‬
‫בנים חוזרים ומי שרוצה לחיות חיי‬
‫משותפים‪ .‬אנו רוצים שיקלטו אנשים‬
‫ערבות הדדית יבואו לחיות כאן‪ .‬יש כאן‬
‫שרוצים לחיות חיי קהילה‪ ,‬משפחות‬
‫פוטנציאל‪ .‬איפה שהמחסנים יכול לקום‬
‫צעירות עם ילדים ולא אנשים שיש‬
‫אזור תעשייה עבור יזמות‪ ,‬את המחסנים‬
‫להם הרבה כסף ואשר יהפכו את המקום אפשר להפוך לגגות סולאריים‪ .‬יש את‬
‫לכפר נופש”‪.‬‬
‫כל השטחים החקלאיים שלנו‪ .‬האדמות‬
‫על מה המאבק בעצם?‬
‫שיייכות לעם ישראל‪ ,‬אבל מי שהשביח‬
‫“המאבק הוא על הזכויות‪ .‬על חורבות אותם בעבודה קשה וזרוע נטויה זה‬
‫האון הם רוצים להשאיר ‪ 30‬דירות של‬
‫אנחנו‪ .‬לא קל לעשות כאן מטעים‪ .‬יש‬
‫החברים ולהרוס ‪ 120‬דירות מכל מיני‬
‫כאן דברים שאני לא מבין איך מוותרים‬
‫סוגים‪ .‬הם כבר התחילו בתכנית שאת‬
‫עליהם‪ .‬אומרים אין לזה מחיר‪ .‬אז תפצה‬
‫הדירות שיבנו על שפת הכנרת יתנו‬
‫אותי על העבודה הקשה שלי‪ .‬יש חוק‬
‫לקבלן שיתן את ההצעה הכי גבוהה‪ .‬הם האדמות החקלאיות‪ .‬אי אפשר להעביר‬
‫מנעו קליטה של בנים חוזרים‪ .‬הבנים‬
‫אדמות חקלאיות כנגד חוב‪.‬‬
‫רצו להיקלט וועד המנהל לא נתן להם‪.‬‬
‫זיגי לא אומר נואש מהמאבק‪ .‬ניכר‬
‫אמרו להם שהקיבוץ בשינויים ומנעו‬
‫שהקרב על הבית כבר הפך לעניין‬
‫(צילומים‪ :‬טרן צ'ונוביץ)‬
‫שבשגרה עבורו‪ .‬אחד מעיסוקיו הרבים‬
‫הוא גידול ‪ 17‬עיזים‪ .‬זיגי חולב אותן‬
‫ומכין גבינות‪ .‬הוא מרגיש שתחביב‬
‫זה מהווה גם משל לחברה בה הוא חי‪:‬‬
‫כמו שהעדר מתנהג כך מתנהגים חברי‬
‫הקיבוץ לטענתו‪ ,‬שמקבלים את ההסדר‬
‫מבלי להבין את מה שזה אומר‪ .‬בעודו‬
‫חולב את העיזים וסביבו הנוף הפסטורלי‬
‫של עמק הירדן הוא מסתמן כנביא בשער‬
‫שעומד ומתריע ואין איש שומע‪.‬‬
‫חברי הקיבוץ לא רק שאינם שומעים‬
‫לזיגי אלא חלקם אף לועגים לו וחושבים‬
‫כי הוא תלוש מהמציאות ומנהל מאבק‬
‫בתחום שהוא איננו מבין‪ .‬אחד מאותם‬
‫חברי קיבוץ הינו ירח פארן אשר התבטא‬
‫רבות נגד זיגי אשר לדעתו רק מתרפד‬
‫את הההסדר שנועד להבטיח את עתיד‬
‫החברים‪ .‬ירח מאמין שזיגי לא נאבק על‬
‫הבית של הקיבוץ אלא על הבית הפרטי‬
‫שלו‪ -‬מאבק שמסתתר מאחורי סיסמא‬
‫ושמאחוריו אין כלום מלבד אינטרסים‬
‫אישיים‪.‬‬
‫המאבק על הבית עבור ירח פארן‬
‫ירח (‪ )75‬הגיע מתל אביב להאון‬
‫ב‪ 1956-‬דרך גרעין של התנועה‬
‫המאוחדת‪ .‬הוא מספר שמהגרעין שלו‬
‫רק הוא נותר בקיבוץ‪ .‬ירח עסק בעבודות‬
‫בתחומים שונים ומגוונים בחצר הקיבוץ‪:‬‬
‫החל בבניין‪ ,‬דרך הכרם וכלה במזכירות‬
‫המשק‪ .‬כיום הוא עובד כמבקר תאגידים‬
‫במועצה האזורית עמק הירדן‪ .‬כבר‬
‫בתחילת השיחה משתלח ירח במעשיו‬
‫של זיגי‪“ :‬אני רואה את הפעולות של‬
‫זיגי וההליכה לבית המשפט כקש ששבר‬
‫את גב הגמל‪ .‬כשהם הלכו לבית משפט‬
‫וביקשו במעמד צד אחד למנוע קיום של‬
‫אסיפה בקיבוץ‪ ,‬אני אמרתי שאם מנהלים‬
‫קיבוץ דרך בתי משפט אז המשמעות היא‬
‫שאין קיבוץ‪ .‬קיבוץ מתנהל דרך משא‬
‫ומתן בין החברים‪ .‬שיהיה מצידי בריב‬
‫ובצעקות‪ ,‬אבל שיהיה בבית‪ .‬מבחינתי‬
‫הליכה לבית המשפט הופכת את זה‬
‫למשהו אחר‪ .‬כשהם הבינו שאי אפשר‬
‫לעשות שום דבר אז החבורה הזו התחילה‬
‫לפנות לכולם‪ .‬הגיעו עד לבית המשפט‬
‫העליון‪ .‬מכל המדרגות זרקו אותם‪ ,‬מכל‬
‫הערכאות‪ .‬נוכחתי רק בישיבה אחת שבה‬
‫הם חתמו שהם לא יגישו יותר תביעות‬
‫נגד הקיבוץ‪ .‬הם לא קיימו את זה”‪.‬‬
‫ירח מספר שהקיבוץ נכנס לגירעונות‬
‫בגלל שהוא היה משק קטן וכך החובות‬
‫צמחו‪ .‬בגלל זה עלה הרעיון של הסדר‬
‫האון‪ :‬לעשות הסדר כלכלי חברתי‪.‬‬
‫ההחלטה הזאת הופכת את היוצרות‪-‬‬
‫החברים הם הנושה הראשון שהקיבוץ‬
‫חב להם פנסיה ומגורים‪ .‬ההסדר הזה‬
‫נחתם ב‪“ .2004-‬מתחילת התהליך‬
‫הוא כל הזמן נבלם על ידי שני אנשים‬
‫(זיגי וזהבי) שלכל אורך הדרך תקעו‬
‫מקלות בגלגלים‪ .‬למה הם עשו את‬
‫זה? הנימוק שלהם היה‪“ :‬אנחנו רוצים‬
‫קיבוץ קלאסי”‪ .‬אבל קיבוץ קלאסי‬
‫מתנהל דרך החלטות של רוב‪ .‬אי‬
‫אפשר לבוא לאסיפה ולהגיד אני רוצה‬
‫שתתנהלו לפי החלטות של מיעוט‪.‬‬
‫המשא ומתן לא נוהל על ידי טירונים‬
‫והם קיבלו מחיר יותר מסביר‪ .‬זיגי חי‬
‫בקונספירציה שמנסים “לדפוק” את‬
‫האון וזה לא נכון”‪.‬‬
‫ירח ומנהל הקהילה מוטי קומרוב‬
‫אומרים כי גם ועד המנהל של האון וגם‬
‫המועצה האזורית רוצים לבנות ישוב‬
‫קהילתי וכי המגרשים לא ישווקו לכל‬
‫המרבה במחיר כי אז יבואו אנשים שיבנו‬
‫דירת נופש‪ .‬המטרה לדבריהם‪ ,‬היא‬
‫להביא משפחות צעירות ומי שתבנה‬
‫את הישוב תהיה המחלקה להתיישבות‬
‫של הסוכנות היהודית‪ .‬אך היות והאדמה‬
‫עברה למנהל אז ההחלטה בידיהם‪ .‬זיגי‬
‫לעומתם הרבה פחות אופטימי והוא‬
‫מאמין שקבלן פרטי יזכה במכרז כמו‬
‫מה שעלה בגורל כפר הנופש של האון‬
‫שנמכר לקובי מימון‪ ,‬מכירה שלא עברה‬
‫את אישור האסיפה‪.‬‬
‫בימים בהם הרחובות מתלהטים מחדש‬
‫סביב מצוקת הדיור ויוקר המחיה‪ ,‬מהווה‬
‫קיבוץ האון מקרה מבחן לאינטרסים‬
‫השולטים בחברה‪ .‬בעוד שזיגי ותביעותיו‬
‫נתקלים בטריקת דלתות‪ ,‬יש קבלן‬
‫שפותחים עבורו את הדלת לרווחה‬
‫ונותנים לו זכות להרוס בתים ולבנות‬
‫תחתם חדשים‪ .‬עד סוף החודש יעזוב‬
‫איתן את ביתו מזה שלוש שנים וחצי‬
‫בקיבוץ און‪ ,‬זיגי ימשיך לשלוח מכתבים‬
‫כדי להרוויח עוד זמן לפינוי מחסניו‬
‫והריסת מבני הקיבוץ‪ ,‬ששרדו אפילו‬
‫את ההפצצות של הסורים‪ .‬יש לקוות‬
‫שהקריאה לצדק חברתי שתושמע הקיץ‬
‫תשפיע על מקבלי ההחלטות שהבית‬
‫שיבנה בקיבוץ האון יאפשר לבניו של‬
‫זיגי ולנכדיו של ירח לגור בו בכבוד‪.‬‬
‫ושביום מן הימים גם איתן יחזקאלי יוכל‬
‫לשוב לישוב הקהילתי על שפת הכנרת‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫גם ערבים גרים פה‬
‫[‪]56‬‬
‫דעה ‪ /‬היבה ערג’ה‬
‫זו לא מחאה של מיעוטים‬
‫ההפגנות ההמוניות‬
‫במחאה של השנה‬
‫שעברה‪ ,‬הצליחו‬
‫לטעת בי תקווה‪ ,‬רגע‬
‫לפני שהבנתי ש”צדק‬
‫חברתי”‪ ,‬זה רק ליהודים‬
‫לפני שמונה שנים החלטתי‬
‫לקחת החלטה אמיצה‪ .‬עזבתי את‬
‫כפר הולדתי‪ ,‬פרדיס ועברתי‬
‫לעיר הגדולה ‪ -‬תל אביב‪ ,‬בתקווה ששם‬
‫ארכוש השכלה‪ ,‬חיים חדשים‪ ,‬ואולי‬
‫שוויון שחלמתי עליו כל חיי‪ .‬התקווה‬
‫התנפצה די מהר כשרק הגעתי לעיר‬
‫ומצאתי דירה עם שתי שותפות יהודיות‪.‬‬
‫“ מאיפה המבטא הזה?”‪ ,‬שאלה אותי אחת‬
‫מהן במעמד חתימת החוזה‪ .‬עניתי לה‬
‫שאני ערבייה‪“ .‬איך אגיד לחברים שלי‬
‫שאני גרה עם ערבייה?” היא ענתה‪ .‬והנה‬
‫עוד יום שלא אשכח לעולם‪.‬‬
‫אני לכודה בסבך של סתירות פנימיות‪.‬‬
‫אני אשה בת ‪ ,28‬בלי בעל ובלי ילדים‪,‬‬
‫שמתגוררת לבד ‪ -‬כל הסטריאוטיפים‬
‫שבחברה הערבית הם בעלי משמעות‬
‫בעייתית‪ ,‬לפעמים אפילו קטלנית‪.‬‬
‫איכזבתי את אמא שלי‪ ,‬כשהחלטתי‬
‫ללכת נגד המוסכמות של החברה בה‬
‫היא גדלה‪ ,‬ובה גדלתי גם אני‪ ,‬והכל כדי‬
‫לנסות להשתלב בעיר יהודית וחילונית‪,‬‬
‫כשאני כהת עור ובעלת מבטא‪ .‬לא פשוט‪.‬‬
‫ובכל זאת בתוך כל זה‪ ,‬סיימתי תואר‬
‫בחינוך גופני‪ ,‬והפכתי לשופטת הכדורגל‬
‫הערבייה הראשונה בארץ‪ .‬אולי זה נשמע‬
‫אופטימי‪ ,‬אבל במציאות המשוואה הזאת‬
‫משחקת לרעתי‪ ,‬ומאלצת אותי להתמודד‬
‫ככל יכולתי בין הפנים לחוץ‪ ,‬בין הכפר‬
‫לעיר‪ .‬הורים‪ ,‬משפחה‪ ,‬חברים והאמת‬
‫הפנימית שלי‪ .‬נמאס לי להיות “הערבייה‬
‫הנחמדה” שמנסה להוכיח לכולם שאני‬
‫בסדר‪ ,‬רק כדי שיקבלו אותי כפי שאני‪.‬‬
‫אני הפסקתי לפחד‪.‬‬
‫בימים הראשונים של המחאה‪,‬‬
‫התבוננתי מהצד בחשדנות שמלווה‬
‫בייאוש שקט‪ .‬ההפגנות בכיכר תחריר‪,‬‬
‫שקרו כמה חודשים לפניה‪ ,‬והיוו השראה‬
‫למה שהתרחש כאן‪ ,‬עשו גלים גדולים‬
‫יותר מהמחאה התל אביבית‪ ,‬אבל בשתיהן‬
‫הסיסמאות והמצוקות נותרו דומות‪.‬‬
‫הרחוב הערבי בישראל‪ ,‬נותר דומם ורק‬
‫מעטים הצטרפו למחאה‪ ,‬כאילו צדק‬
‫חברתי אינו קשור אליהם‪.‬‬
‫באחד הימים כשהסתובבתי בשדרות‬
‫רוטשילד‪ ,‬ראיתי אוהל קטן ובודד בפינת‬
‫רחוב החשמונאים‪ ,‬ועליו המספר ‪.1948‬‬
‫ב‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫אוהל בכניסה לכפר‪ ,‬לא האמנתי‬
‫והחלטתי לנסוע ולראות במו עיניי מה‬
‫עושה אוהל בכניסה לפרדיס‪ .‬ירדתי‬
‫מהאוטובוס‪ ,‬ומצאתי אוהל שמסביבו‬
‫פעילים יהודים וערבים‪ ,‬מקיימים דיון‬
‫ארוך בנושא הנפת דגל ישראל והדגל‬
‫האדום הקומוניסטי‪ .‬אחת המשתתפות‬
‫אמרה באופטימיות שהיא מרגישה‬
‫שהצלחנו להסיר סוף סוף את המסכות‬
‫מהפנים‪“ .‬יש לנו גורם משותף להלחם‬
‫בו”‪ ,‬היא אמרה‪ ,‬ואני לא הבנתי מאיפה‬
‫האופטימיות שלה‪ ,‬ולמה במרכז הדיון‬
‫הארוך עמדו דגלים‪.‬‬
‫כנראה שהאופטימיות התחילה לחלחל‬
‫הלאה‪ ,‬כי לאט לאט התחילו להקים‬
‫מאהלים קטנים בכמה יישובים ערבים‬
‫כמו סח’נין‪ ,‬נצרת ומג’ד אלכרום‪.‬‬
‫העיתונות הערבית שעסקה בעיקר‬
‫בשאלה האם הערבים צריכים להצטרף‬
‫למחאה דווקא תמכה בה‪ ,‬אבל חודש‬
‫ה”רמדאן” היה בפתח‪ ,‬והשילוב הבלתי‬
‫נסבל של החום‪ ,‬הצום ותחושת הניכור‪,‬‬
‫החזיר אנשים הביתה‪ ,‬ואולי בצדק‪.‬‬
‫המחאה החברתית לא הצליחה לפרק‬
‫את המוקש הכי טעון‪ ,‬ולכלול ב”עם”‪,‬‬
‫הדורש “צדק חברתי”‪ ,‬גם עשרים אחוז מן‬
‫האזרחים הסובלים שנים ארוכות מחוסר‬
‫צדק‪ .‬בעיניי המחאה הייתה יכולה להיות‬
‫הזדמנות גדולה בשביל לעצב מחדש‬
‫את השיח הזה‪ ,‬השעה שבה טורפים את‬
‫הקלפים מחדש‪ ,‬מוחקים את קווי החיץ‬
‫המסורתיים ומנסים ליצור חזון אזרחי‬
‫חדש‪ ,‬שיש לו מכנה משותף רחב‪ .‬זו‬
‫הייתה השעה לחטט גם בשסע העמוק‪,‬‬
‫והכואב מכולם‪ ,‬בין יהודים וערבים‬
‫ולנסות למצוא לו מענה‪.‬‬
‫המחאה הייתה הזדמנות נדירה לערער‬
‫על הסדר החברתי הקיים‪ ,‬שאפלייה והפרדה‬
‫על בסיס לאומי‪-‬אתני הן חלק בלתי נפרד‬
‫ממנו‪ .‬הגזענות בחברה היהודית‪ ,‬מצד אחד‪,‬‬
‫והבדלנות והניכור בחברה הערבית‪ ,‬מנגד‪,‬‬
‫הצליחו להסתיר שהמחאה הייתה יכולה‬
‫להיות הזדמנות נדירה לחיבור אזרחי‬
‫ערבי‪-‬יהודי‪ ,‬וליצירת תשתית לחיים‬
‫משותפים‪ .‬הדור הערבי הצעיר‪ ,‬שהיה חייב‬
‫לעלות על נחשול המחאה‪ ,‬כדי להיות שותף‬
‫אמיתי למאבק הציבורי הכולל‪ ,‬להשגת‬
‫צדק חברתי ושוויון לכלל תושבי המדינה‪,‬‬
‫טרם השכיל ללמוד כנראה‪ ,‬את הכוח‬
‫האוהל שאוכלס על ידי נשים ערביות‬
‫אבל זה היה צחוק עם הרבה כאב‪ .‬חייכתי‪ .‬האמיתי של מחאות עממיות‪ ,‬ונשאר מאחור‪.‬‬
‫מיפו‪ ,‬הפך למקום דיונים בנושא היהודי‪ -‬נזכרתי כמה זרה אני עדיין מרגישה בעיר מצער וחבל‪ ,‬שהדור החדש של הערבים‬
‫ערבי‪ ,‬וגם בו התגלו חילוקי דעות לגבי‬
‫הזו‪ ,‬לפעמים במדינה הזו‪ .‬חיה בצביעות‬
‫הישראלים‪ ,‬הסתפק בתרומתם הסימבולית‬
‫אופי ההשתתפות במחאה‪ .‬שם פגשתי את של שתי חברות‪ ,‬זו שנולדתי אליה‪ ,‬וזו‬
‫של אחיהם ממדינות ערב השכנות‪ ,‬ולא יצא‬
‫חברתי מהכפר‪ ,‬איבתיסאם‪ ,‬שגרה גם היא ש”היגרתי” אליה‪ .‬מלחמה קשה‪ ,‬לקום כל כמוהם לדרוש‪ ,‬לא “צדק חברתי”‪ ,‬אלא צדק‬
‫בתל אביב‪ .‬הסתכלנו אחת על השנייה‪,‬‬
‫בוקר ולהלחם על המקום שלך‪.‬‬
‫אזרחי‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫העברנו חוויות כמו תמיד‪ .‬צחקנו המון‪,‬‬
‫באחד הימים אימא סיפרה לי שהקימו‬
‫חייכתי‪ .‬ונזכרתי כמה זרה אני עדיין‬
‫מרגישה בעיר הזו‪ ,‬לפעמים במדינה‬
‫הזו‪ .‬חיה בצביעות של שתי חברות‪ ,‬זו‬
‫שנולדתי אליה וזו ש”היגרתי” אליה‬
‫הביטחון אינו רק הטנק‪,‬‬
‫הביטחון הוא קודם כל‬
‫האדם‪ ,‬החינוך והבית‬
‫שלו‪.‬‬
‫[‪]57‬‬
‫דעה ‪ /‬יאיר כהן‬
‫קיץ ירוק‬
‫לכל קיץ יש את‬
‫המילואים שלו‪.‬‬
‫תמיד זו אותה שיחת‬
‫טלפון שתולשת אותי‬
‫מהמציאות ולוקחת‬
‫אותי למקום הכי ישראלי‬
‫שיש‪ .‬כשהמחאות‬
‫מתערבבות זו בזו אני‬
‫מרגיש שגם לנו מגיע‬
‫צדק חברתי‬
‫קיץ ‪2006‬‬
‫מלחמת לבנון השנייה‪ .‬נסעתי לצפון דרך‬
‫כביש החוף‪ ,‬והכניסה לחיפה שתמיד פקוקה‬
‫בשעות הבוקר הייתה ריקה‪ ,‬ממש כמו כניסה‬
‫לעיר רפאים‪ .‬הרכבים היחידים שעלו צפונה‬
‫היו אוטובוסים מלאים בחיילים ורכבים‬
‫צבאיים‪ .‬הרגשתי מוזר‪ ,‬תחושה של מתח‬
‫מהול באי שקט במשך כל הנסיעה‪ .‬אחרי‬
‫נסיעה שכללה שתי עצירות מחשש לפגיעת‬
‫רקטות והיצמדות לקיר כדי לתפוס מחסה‬
‫הגעתי לבסיס‪ .‬כמות המילואימניקים שהיו‬
‫שם הייתה עצומה‪ .‬כל המחזור שלי‪ ,‬אחד‪-‬‬
‫אחד‪ .‬הסדירניקים כאילו נבלעו בהמון אנשי‬
‫המילואים שהגיעו בלי צו‪ .‬ברגע שהם שמעו‬
‫שיש בלגן נכנסו לאוטו ובאו‪ .‬כשהגעתי‬
‫לבסיס בצפון הארץ מצאתי שם כאוס‬
‫מוחלט‪ ,‬לחיילים לא היה מושג מה עושים‬
‫במלחמה‪ .‬תפסתי את הראש ואמרתי‪“ :‬זה לא‬
‫יכול להימשך ככה‪ .‬אנחנו במלחמה‪ ,‬צריך‬
‫להתעורר”‪ .‬כמילואימניק‪ ,‬ידעתי שבצה”ל‬
‫כמו בצה”ל קצת צעקות ודברים מסתדרים‪.‬‬
‫אחרי ניעור וצרחות של “תתחילו לעבוד”‬
‫דברים התחילו לזוז‪.‬‬
‫ערב אחד הגיע לבסיס איזה רב סרן‬
‫מהפיקוד‪ .‬הבחור כינס את הקצינים והתחיל‬
‫להעביר תדרוך “הלילה יוצאים למבצע‬
‫כאן” אמר לכולם‪ ,‬ובאמצעות טוש שרטט‬
‫על הלוח אליפסה שהכילה פחות או יותר‬
‫חצי מדרום לבנון והלאה‪“ .‬איפה אתם עושים‬
‫מבצע?” שאלתי אותו ישירות והתחלתי‬
‫להקשות בשאלות רבות וחשובות‪ .‬הקצין‬
‫עמד שם ונאלם דום‪“ .‬אני צריך‪ ...‬לברר את‬
‫זה‪ ”...‬גמגם במבוכה‪ ,‬יצא מהחדר ונעלם‪ .‬מאז‬
‫לא ראינו אותו שוב‪ .‬בסופו של דבר יצאנו‬
‫למבצע הזה‪ ,‬אבל לא לפני שקיבלנו את‬
‫הסברים יסודיים ומקיפים ממי שצריך לספק‬
‫אותם‪ ,‬ולא מהתחמקויות של שליח‪.‬‬
‫קיץ ‪2009‬‬
‫עד לפני שנה עבדתי במשרד ממשלתי‪.‬‬
‫מצאתי שם כאוס מוחלט‪ ,‬לחיילים לא‬
‫היה מושג מה עושים במלחמה‪ .‬תפסתי‬
‫את הראש ואמרתי‪" :‬זה לא יכול להמשך‬
‫ככה‪ .‬אנחנו במלחמה‪ ,‬צריך להתעורר"‬
‫יום אחד‪ ,‬אחרי שהראיתי לבוס שלי‬
‫צו מילואים קראו לי לשיחה עם מנהל‬
‫היחידה‪ .‬נכנסתי למשרד והמנהל‪ ,‬שישב‬
‫מתחת לתמונות ראש הממשלה ונשיא‬
‫המדינה הסתכל עליי וקבע “אתה צריך‬
‫לבטל את המילואים האלו”‪ .‬הסתכלתי‬
‫עליו במבט בוחן וחשבתי לעצמי‬
‫שאבסורד שמנהל במשרד ממשלתי‪,‬‬
‫היושב מתחת לתמונות של ביבי ופרס‬
‫מבקש ממני לבטל שירות מילואים‪.‬‬
‫כמה אירוני‪ .‬אמרתי לו שעם כל הכבוד‬
‫לעבודה‪ ,‬יש לי נאמנות ליחידה שלי ואין‬
‫סיכוי שאני לא הולך‪ .‬הוא ניסה לשכנע‬
‫כשאמר‪“ :‬יאיר‪ ,‬אתה בחור אחראי‪ .‬תבין‪,‬‬
‫אין לנו אנשים”‪ .‬לא הייתה לי ברירה‪,‬‬
‫אז שלפתי קלף מנצח‪ .‬הוא הכיר ועבד‬
‫לפעמים עם המפקד שלי במילואים‪.‬‬
‫אמרתי לו‪“ :‬מעניין מה אלוף‪-‬משנה יואב‬
‫יגיד על זה”‪ .‬הוא החוויר‪ ,‬זז באי נוחות‬
‫בכיסאו‪ ,‬בלע את הצפרדע והשתתק‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬הוא לא הטריד אותי שוב בענייני‬
‫מילואים‪.‬‬
‫בחדשות שכמה אנשים הקימו אוהלים‬
‫בשדרות רוטשילד בתל אביב ומוחים נגד‬
‫המדיניות הכלכלית של הממשלה‪“ .‬נו‬
‫טוב‪ ,‬אז הם מוחים‪ ,‬זה בטח ייעלם עוד‬
‫יומיים ‪ -‬שלושה”‪ ,‬חשבתי לעצמי אחרי‬
‫כמה ימים כבר היה שם מאהל ועוד נוספו‬
‫כאלו ברחבי הארץ‪ .‬בהתחלה לא הבנתי‬
‫מה קורה ומי מוביל את המחאה הזו בכלל?‬
‫יש את האימהות עם העגלות‪ ,‬החד הוריות‪,‬‬
‫הסטודנטים‪ ,‬ההיא שמתראיינת עם הכובע‬
‫המוזר‪,‬דפני משהו‪ .‬מי נגד מי ומי מייצג‬
‫אותי בכל הסיפור? הסתבר שלא הייתי‬
‫הראשון שחשב על זה וחיילי מילואים מימין‬
‫ומשמאל‪ ,‬מושבניקים‪ ,‬קיבוצניקים‪ ,‬עירונים‬
‫כמוני‪ ,‬דתיים וחילונים באו למאהל בשביל‬
‫לצעוק ולמחות‪ .‬ראיתי אותם והרגשתי שאני‬
‫לא לבד‪ .‬יש אנשים שחשוב להם לתרום‬
‫למדינה מצד אחד‪ ,‬אבל לא בא להם לאכול‬
‫חרא מצד שני‪ .‬ממש רציתי להיות שם‪,‬‬
‫לתת יד בכל מה שאפשר ולשבת באוהל עד‬
‫שישתנה משהו‪ .‬אך הגורל רצה אחרת ובזמן‬
‫שהדור שלי מחה הייתי במילואים‪ ,‬כי הפעם‬
‫זה תורי‪ .‬במחאה הבאה‪ ,‬אם זה לא יהיה תורי‬
‫לעשות שוב מילואים אעשה בדיוק את מה‬
‫שהמילואימניקים עשו בשבילי בקיץ של‬
‫השנה שעברה‪ .‬ואולי‪ ,‬רק אולי‪ ,‬יתחולל פה‬
‫שינוי אמיתי‪.‬‬
‫קיץ ‪2012‬‬
‫עברה שנה‪ ,‬עברתי אוניברסיטה ושוב‬
‫הטלפון המוכר “יש תרגיל בצפון‪ ,‬תגיע‪”.‬‬
‫אמר הקצין והמשיך בדרך אגב ש”שבוע‬
‫אחרי זה תהיה במפקדה ביום ראשון‪ ,‬יש‬
‫קיץ ‪2011‬‬
‫הדרכות “‪ .‬נו מה‪ ,‬אני לא אגיע?! אז הלכתי‬
‫יוני ‪ ,2011‬יום ראשון בבוקר‪ .‬כמה חודשים למילואים ונהניתי אבל במקביל נושא‬
‫אחרי שסיימתי תואר ראשון‪ ,‬עדיין בשלב‬
‫השירות הצבאי לא ירד מסדר היום והתחילה‬
‫שמנסה להבין מה הלאה‪ .‬אבל כמו בכל קיץ‪ ,‬מחאה אמיצה ואמיתית של חבר’ה שאכפת‬
‫הגיעה שיחת טלפון מהקצין שלי במילואים‪ .‬להם‪ .‬ואז‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬קרה משהו‬
‫“תקשיב אחי‪ ,‬אני חייב שתעזור לי” הוא‬
‫שרציתי כבר הרבה זמן‪ :‬הגעתי למאהל‬
‫אמר‪ .‬הקול הדרמטי שלו גרם לי לחשוב‬
‫והבעתי תמיכה‪ ,‬חתמתי על העצומה ובפעם‬
‫שהצו שמונה כבר בדרך‪“ .‬אל תשאל‪ ,‬אין לי הראשונה הרגשתי שאני משתתף באמת‬
‫אנשים‪ ,‬אני חייב שתבוא לכמה חודשים של במחאה הזו‪ .‬לא עוד זה שנמצא במילואים‬
‫מילואים בתנאי קבע”‪ .‬מה עכשיו‪ ,‬באמצע‬
‫כל הזמן אלא זה שתומך במילואימניקים‪.‬‬
‫החיים? הרגע סיימתי ללמוד‪ ,‬תן רגע‪ .‬תוך‬
‫למרות הציונות‪ ,‬בסוף הממשלה שלנו‬
‫כדי נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם עליזה‬
‫תצטרך לקבל החלטות ואף אחד לא רוצה‬
‫מהבנק ועסקה בנושא כמה כסף יש לי (או‬
‫את החרדים ממורמרים‪ .‬המפסידים הגדולים‬
‫יותר נכון אין לי) בחשבון‪ ,‬הרי ללמוד בארץ הם אתה ואני‪ ,‬הפראיירים‪ .‬אלו שיעזבו הכול‬
‫זה לא זול‪“ .‬טוב‪ ,‬אז כמה זה היום מילואים‬
‫וילכו למילואים בלי גב של ‪ 16‬מנדטים ורוב‬
‫בתנאי קבע לחודש‪ ,‬עם תואר ראשון?”‬
‫הפוליטיקאים שאנחנו מצביעים להם לא‬
‫מסתבר שמדובר בסכום שלא קל לעשות‬
‫יהססו למכור אותנו בשקל‪ .‬אז אנחנו נעשה‬
‫בחודש באזרחות‪ .‬זה הספיק כדי לשכנע‬
‫מילואים עד גיל ‪ , 45‬הילדים שלנו ילכו‬
‫אותי לנטוש את הליוויס ‪ 501‬לכמה חודשים לקרבי בצבא‪ .‬ואברמ’לה? הוא עילוי‪ ,‬קשה‬
‫לטובת הדגמ”ח הצה”לי‪.‬‬
‫לו לרוץ בג’בלאות אז הוא ילך לישיבה בבני‬
‫המחאה החברתית התחילה באמצע יולי‪,‬‬
‫ברק‪ .‬ועולם כמנהגו נוהג‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כשישבתי בבונקר בצפון הארץ‪ .‬ראיתי‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫מוכרים את המדינה‬
‫[‪]58‬‬
‫דעה ‪ /‬מיכל פרוסט‬
‫אבא ואמא‪ ,‬ברוכים הבאים למציאות‬
‫ה"הורים" של המחאה‬
‫עסוקים בחגיגות שנה‬
‫לתחילתה‪ .‬אך במציאות‬
‫צריך להשקיע לא רק‬
‫בימי הולדת יפים אלא‬
‫גם בהבנת והתווית‬
‫השינוי לאורך זמן‬
‫ימים אלו המחאה החברתית‬
‫מציינת שנה להולדתה‪.‬‬
‫אם נתייחס למחאה כבייבי של‬
‫דפני‪ ,‬זה אומר שהיא צריכה להתנהג כמו‬
‫אמא גאה‪ ,‬ולהתחיל לתכנן את חגיגות‬
‫יום ההולדת‪ .‬הדבר הראשון שהיא צריכה‬
‫לעשות‪ ,‬זה לבחור קונספט‪ .‬יום הולדת‬
‫שנה הוא מאוד מיוחד ואפשר לחגוג אותו‬
‫בדרכים שונות‪ :‬יום הולדת בסגנון פיות או‬
‫אבירים‪ ,‬יום הולדת פיראטים‪ ,‬ואפילו יש‬
‫היום טרנד של חגיגות יום הולדת בסגנון‬
‫“הישרדות”‪ .‬שמולי‪ ,‬האבא של המחאה‪,‬‬
‫לא אוהב את הרעיון של הישרדות‪ .‬הוא‬
‫מיצה את הקטע של הג’ונגל והאוהלים‬
‫בקיץ שעבר‪ .‬יש גבול גם למה שאבא מוכן‬
‫לעשות בשביל יום ההולדת הראשון של‬
‫התינוקת שלו‪ .‬אבל בכל זאת‪ ,‬חייבים‬
‫לחשוב על רעיון! יום הולדת שנה לא‬
‫חוגגים כל יום‪.‬‬
‫אולי לפני קונספט נחשוב על לוקיישן‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬שדרות רוטשילד הוא היעד‬
‫המועדף‪ .‬דמיינו לכם את כתבי הטלוויזיה‬
‫מסקרים את האירוע ומדווחים בהתרגשות‬
‫המתאימה‪“ :‬חגיגות השנה למחאה נערכות‬
‫במקום בו היא נולדה”‪ .‬במקום אוהלים‬
‫שיקשטו את השדרה‪ ,‬יביאו טרמפולינות‬
‫לשימוש ציבור החוגגים‪ .‬בלונים יהיו‬
‫קשורים על העצים‪ ,‬ובמקום אייל גולן‬
‫שיזדהה עם המוחים‪ ,‬יזמינו את יובל‬
‫המבולבל שיצחיק את האורחים‪.‬‬
‫צריך כמובן לחשוב על מוסיקה לאירוע‬
‫ הרי לא ניתן לחגוג יום הולדת כהלכתו‬‫בלי המנגינות המתאימות‪ .‬בעניין הזה לא‬
‫תהיה בעיה משום שמיטב אמני ארצנו ירצו‬
‫לקחת חלק במסיבה‪ .‬זה טוב ליחסי הציבור‬
‫להיות חלק ממשהו ערכי‪ ,‬תזכרו מה זה‬
‫עשה לאייל גולן בקיץ שעבר‪.‬‬
‫עוגת יום ההולדת‪ ,‬חייבת להיות משהו‬
‫מיוחד‪ .‬לא עוגה “פושטית” כזאת עם‬
‫שוקולד וסוכריות‪ .‬דפני תלך לאמנית‬
‫שמתעסקת בבצק סוכר‪ ,‬שתפסל את הדמות‬
‫שלה או משהו כזה‪ .‬בכל זאת‪ ,‬היא זאת‬
‫שבראה את “הבייבי” הזה! בזכותה המחאה‬
‫נולדה!‬
‫כל חגיגת יום הולדת מסתיימת בהדלקת‬
‫נרות ובבקשת משאלה לשנה הבאה‪,‬‬
‫ב‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫בטוחים שמעכשיו מדינת ישראל תהיה‬
‫המדינה הסוציאלית בעולם‪ .‬לא יתכן שרק‬
‫נבקש יפה ויגישו לנו את הצדק החברתי‬
‫על מגש של כסף‪ .‬בדיוק כמו שלא ייתכן‬
‫שתינוק שזה עתה מלאו לו שנה‪ ,‬יגדל‬
‫מעצמו‪.‬‬
‫ה”הורים” של המחאה‪ ,‬מזכירים הורים‬
‫של תינוק בן יומו‪ .‬תחילה הם מתבוננים‬
‫בו בהשתהות תהומית ולא מאמינים כיצד‬
‫נוצר הפלא‪ .‬אחרי ההלם מעצם הבריאה‪ ,‬הם‬
‫מבינים שה"פלא” זקוק לתחזוקה שוטפת‬
‫של ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬התינוק המתוק‪,‬‬
‫הופך למשאבת אנרגיה‪ ,‬שגוזלת מהם כל‬
‫זיכרון של פיסת חיים ישנה‪ .‬פה נוצר השבר‬
‫הראשון‪ .‬כל הורה יודע שכדי שהילד שלו‬
‫יגדל ויצמח תרתי משמע‪ ,‬צריך לעבוד קשה‬
‫מאוד‪ .‬אבל “”הורי” המחאה התעלמו מכך‪ ,‬או‬
‫שפשוט אין להם כוח לעבודה קשה‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬נראה כי העיסוק העיקרי של‬
‫מובילי המחאה בשנה שחלפה‪ ,‬היה ארגון‬
‫החגיגות לקיץ הקרוב‪ .‬הם נערכו לחגיגות‬
‫השנה למחאה‪ ,‬כאילו היתה ההצגה היחידה‬
‫בעיר‪ .‬דפני‪ ,‬שמולי וחבריהם‪ ,‬התעסקו‬
‫בארגון עצרות קיץ ‪ ,2012‬בדיוק כשם‬
‫שהורים לילד ראשון עומלים קשות על‬
‫חגיגות יום הולדת שנה לבנם יחידם‪.‬‬
‫החלק העצוב בסיפור הזה‪ ,‬הוא שבסופו של‬
‫יום‪ ,‬כולם מבינים שהמסיבה היתה לכבוד‬
‫ההורים‪ ,‬בעוד התינוק החמוד לא ממש הבין‬
‫על מה המהומה‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬למרות תחושת הכישלון‬
‫הכללית‪ ,‬אין לאבד תקווה‪ .‬למרבה המזל‬
‫רוב ההורים מתפכחים ואת החגיגות הבאות‬
‫בחיי ילדיהם‪ ,‬הם כבר חוגגים באופן מתאים‬
‫יותר‪ .‬רובם גם בוחרים שלא לוותר על‬
‫ילדם‪ ,‬על אף הקשיים היומיומיים הכרוכים‬
‫בגידולו‪ .‬כהורה‪ ,‬אתה מבין יומיום מחדש‬
‫ואת משמעות המשפט‪“ :‬הדרך חשובה‬
‫לא פחות מהתוצאה”‪ .‬ברור לך‪ ,‬וזה גם‬
‫המסר לילדיך‪ ,‬שדברים שנעשים בשמחה‪,‬‬
‫באמונה‪ ,‬וברצון אמיתי‪ ,‬יביאו תמיד‬
‫לתוצאה טובה יותר‪.‬‬
‫ככה בדיוק נראתה המחאה החברתית‬
‫כשרק נולדה‪ :‬הייתה בה אמונה‪ ,‬שמחה‬
‫רבה‪ ,‬ורצון אמיתי לשינוי‪.‬‬
‫הלוואי שמובילי המחאה ישכילו לזכור‬
‫מאיפה הכל התחיל‪ .‬הלוואי שיבינו שכמו‬
‫בגידול ילדים‪ ,‬את הכסף סופרים במדרגות‪,‬‬
‫ויש לרוץ עם השינוי למרחקים ארוכים‪.‬‬
‫שרוב הסיכויים שהיא לא תתגשם‪.‬‬
‫כשזה יקרה‪ ,‬אזי רסיסי החמלה‪ ,‬ההבנה‪,‬‬
‫מאוכזבי המשאלות הם אנחנו‪ ,‬הציבור‬
‫והרצון האמיתי והכן לשינוי‪ ,‬שהתעוררו‬
‫הרחב‪ .‬הציבור שיצא בקיץ שעבר לרחובות‪ ,‬בשלהי הקיץ שעבר‪ ,‬יחלחלו לנבכי נשמתו‬
‫צעק‪ ,‬הניף שלטים והאמין שאולי הפעם‪ ...‬של הציבור הישראלי‪ ,‬ויטמעו בדי‪.‬אן‪.‬איי‬
‫אבל שינוי‪ ,‬כמו ששרי אריסון אומרת‪,‬‬
‫שלו כל כך חזק‪ .‬בדיוק כמו החינוך של אמא‬
‫מתחיל מבפנים! לא ייתכן‪ ,‬שנקום בוקר‬
‫ואבא‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אחד‪ ,‬נמלא את כיכר רבין במפגינים ונהיה‬
‫הלוואי שמובילי המחאה ישכילו‬
‫לזכור מאיפה הכל התחיל‪ .‬הלוואי‬
‫שיבינו שכמו בגידול ילדים‪ ,‬את הכסף‬
‫סופרים במדרגות‪ ,‬ויש לרוץ עם השינוי‬
‫למרחקים ארוכים‬
‫כשהמשפחה והחברים מתקבצים סביב‬
‫עוגת יום ההולדת ומחכים לכיבוי הנרות‪.‬‬
‫על העוגה הזו לא יהיו נרות‪ .‬במקום זה‪,‬‬
‫“ההורים” והחברים יעמדו על הבמה עם‬
‫לפידים בוערים‪ ,‬ויבטיחו בלהט להגשים‬
‫לנו את כל המשאלות‪ .‬העניין הוא שכל מי‬
‫שאי פעם כיבה נרות וביקש משאלה יודע‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ש‬
‫ל‬
‫ם‬
‫צ‬
‫ר‬
‫י‬
‫ך‬
‫עתיד‬
‫[‪]59‬‬
‫דעה ‪ /‬יחיעם קראוס‬
‫הראי אינו משקר‬
‫(לצערי גם לוח התוצאות)‬
‫רגע לפני שאנחנו חוזרים‬
‫לרחובות ברעש גדול‬
‫ומניפים שלטים‪ ,‬כדאי‬
‫שנעצור ונעיף מבט חטוף‬
‫במראה‪ .‬בואו נראה מה‬
‫אפשר לשנות בעצמינו‪ .‬כי‬
‫המהפיכה מתחילה תמיד‬
‫בפרטים הקטנים‬
‫ת משחק הגמר של ליגת האלופות‬
‫בכדורגל בין קבוצת באיירן מינכן‬
‫לבין צ’לסי‪ ,‬ראיתי עם חברים‬
‫בדירה צנועה ברחוב החשמונאים‪ ,‬סמוך‬
‫למקום בו שכנו האוהלים בקיץ שעבר‪ .‬אומנם‬
‫המשחק התנהל בשליטה מוחלטת של‬
‫הגרמנים‪ ,‬אבל דווקא האנגלים היו אלה‬
‫שנצחו בסוף‪ .‬זה תסכל אותי‪ .‬היריבה‬
‫המושבעת של “ארסנל” אהובתי‪ ,‬ניצחה‪ .‬אבל‬
‫פני לא היו הפנים המיואשות היחידות‬
‫בדירה‪.‬‬
‫במהלך ערב הכדורגל החגיגי‪ ,‬דיברנו‬
‫בינינו על כך שלא חל שום שינוי מהקיץ‬
‫שעבר והתקוות שננטעו בהתארגנות‬
‫המהפכנית‪ ,‬נראות רחוקות מתמיד‪ .‬כל אחד‬
‫מבין ארבעת יושבי החדר הגיע למסקנה‬
‫הזו מכיוון אחר‪ .‬האם הבעיה הגדולה ביותר‬
‫נעוצה בפערי השכר העצומים ובנפוטיזם?‬
‫כפי שסבור מתן‪ ,‬או שמא אלו מחירי‬
‫השכירות הגבוהים של הדירות‪ ,‬המפוררים‬
‫את מעמד הביניים? אולי זו בכלל העובדה‬
‫שאפילו קואליציה רחבה אינה מצליחה לגייס‬
‫את החרדים “לצבא העם”?‪.‬‬
‫יצאתי מהדירה‪ ,‬עליתי במעלה הרחוב‬
‫לכיוון הדירה שלי‪ .‬תוך כדי הצעידה בין‬
‫בדלי הסיגריות הרבים שהצטברו במהלך‬
‫היום על המדרכה‪ ,‬הבחנתי בנייר זרוק‪.‬‬
‫הרמתי את הדף המקומט‪ .‬היה רשום עליו‬
‫“העם דורש צדק חברתי”‪ .‬באותו הרגע‬
‫הבנתי משהו חשוב ‪ -‬סיסמאות לא יביאו‬
‫למהפכה חברתית‪ .‬המהפכה חייבת לבוא‬
‫מתוכנו ולא כהחלטה של וועדה‪ .‬המונח “צדק‬
‫חברתי” שאנשי המחאה מתקשים בהגדרתו‪,‬‬
‫אינו אלא הפנמה של העובדה שאנו חיים‬
‫בחברה וצריך לכבד זאת‪.‬‬
‫השינוי תלוי בנו‪ ,‬האזרחים‪ .‬בכל צעד או‬
‫פעולה שאנחנו עושים צריך לחשוב מעבר‬
‫לאינטרס העצמי והצר‪ .‬בספר “לוויתן” מדבר‬
‫הפילוסוף הבריטי‪ ,‬תומס הובס‪ ,‬על “אמנה‬
‫חברתית” ומוכיח איך על ידי ויתור על חופש‬
‫מסוים‪ ,‬ייהנה האדם מחופש רחב ומשמעותי‬
‫יותר ובכך חוסנה של המדינה יגדל‪ .‬עלינו‬
‫לחשוב באופן דומה למדינה שמתאר הובס‬
‫בספרו‪.‬‬
‫א‬
‫מדינת ישראל‪,‬‬
‫כמדינת צבא‪,‬‬
‫מסתדרת היטב‬
‫עם אלימות‪ .‬עם‬
‫אורח רוח קצת‬
‫פחות‬
‫חבל שאנחנו מרשים לעצמנו לעצור את‬
‫על אפם וחמתם של האחרים‪ .‬בריוני המטקות‬
‫התנועה‪ ,‬כי אנחנו “רק מחכים לחבר שירד‬
‫כובשים מידי יום את רצועת החוף הצנועה‬
‫מהדירה”‪ .‬זכות הקדימה שעלינו להעניק‬
‫שלנו וציבור המתרחצים מוצא עצמו במטווח‬
‫להולכי הרגל במעבר החציה‪ ,‬הפכה מזמן‬
‫של כדורי גומי‪.‬‬
‫לאגדה אורבנית שחשיבותה “פשטה את‬
‫כדי שגל המחאה הקרוב יישא איזשהו‬
‫הרגל”‪ .‬בדיוק כפי שנהגים גונבים את‬
‫פרי‪ ,‬בואו נתחיל משני דברים בסיסיים‪:‬‬
‫שאריות האור הצהוב ברמזור‪ ,‬נתקעים‬
‫הראשון‪ ,‬שמירה על ניקיון השדרה ושטח‬
‫במרכז הצומת‪ ,‬ובכך מונעים תנועת רכבים המאהל ‪ .‬השני‪ ,‬ניצחון מושתת על ערכים‬
‫סדירה‪.‬‬
‫והכרה בעובדה שמדינה אלימה מתקשה‬
‫גם התור המשתרך ליד הקופה אינו חביב‪ .‬להתמודד עם מחאה שקטה‪ .‬מיליארד הודים‬
‫אף אחד לא אוהב לבזבז את זמנו היקר‬
‫לא טועים ועל כך תעיד האימפריה הגדולה‬
‫אנחנו פוגעים יתר על המידה בעמיתנו‬
‫בהמתנה לתשלום‪ ,‬אבל זאת לא סיבה לדחוף בהיסטוריה שלא יכלה למחאה השקטה‬
‫לחיים כדי לממש מטרה או סיפוק‪ ,‬לעיתים או לעקוף ובטח לא סיבה לצעוק‪ .‬ומה בנוגע שהנהיג ה”מהטמה” גנדי ונאלצה לסגת‪.‬‬
‫בלי כוונה‪ .‬אני לא מקל ראש בחשיבות של‬
‫להסתערות כעדר על המותגים החדשים‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬כמדינת צבא‪ ,‬מסתדרת היטב‬
‫שאיפות או רצונות אינדיבידואליים של כל שנוחתים בארץ?‪ ,‬היא בוודאי שאינה מטיבה עם אלימות‪ .‬עם אורח רוח קצת פחות‪.‬‬
‫אדם באשר הוא‪ ,‬אבל הדרך למטרה הכללית עמנו כחברה (ע”ע “‪ ”H&M‬ו”קיקה”)‪ .‬אין‬
‫בחזרה למציאות‬
‫‪,‬רצופה בשינויים קטנים בהרגלי החיים שלנו לנו כסף למחייתנו‪ ,‬אבל לצו האופנה יש?‬
‫הגעתי הביתה‪ .‬מחשבות הדרך ליוו אותי‬
‫כחברה‪ .‬המהפיכה תתחיל בפרטים הקטנים‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אנחנו אמורים להחרים מותגים‬
‫אל עומק השינה‪ .‬מייד כשהתעוררתי מיהרתי‬
‫לפני שממלאים את הדלי במים חשוב‬
‫שמוכרים את מרכולתם במחיר מופקע‪ ,‬לאחר לקפה הראשון וקריאת הפרשנות של משחק‬
‫לסתום את החורים‪.‬‬
‫ניצול חברתי של ילדים באסיה‪ .‬לא?‬
‫הגמר מליל אמש‪ .‬צ’לסי זכתה למחמאות‬
‫בואו נקפיד לקום לכבוד אדם הזקוק‬
‫אבל אנחנו בישראל ואיזה מזל שיש לנו‬
‫למרות ששיחקה “בונקר”‪ ,‬זה תסכל אותי עוד‬
‫לכיסא באוטובוס יותר מאתנו‪ .‬בואו בכלל‬
‫ים שמהווה מפלט בשבילי ובשביל אלו‬
‫יותר‪ ,‬אבל אין מה לעשות‪ ,‬זאת המציאות‪.‬‬
‫נתיישב בחלקו האחורי של האוטובוס ובואו שמבקשים קצת שקט ומוזה אחרי יום העבודה יש פגישה ואני מאחר‪ .‬רגע לפני היציאה‬
‫לא נעדיף את נוחותה של שקית הקניות‬
‫או הלימודים‪ .‬אז זהו שלא זו המציאות‬
‫מהדירה נעצרתי והבנתי‪ .‬שוב לא הבטתי‬
‫שלנו על פני האדם שנמצא לידינו‪ ,‬ומתוך‬
‫ובפועל משרת החוף קודם כל את שחקני‬
‫במראה‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יראה שאינה ברורה‪ ,‬שותק וממשיך לעמוד‪ .‬המטקות (גאווה ישראלית מפוקפקת) שנהנים‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫‪n‬‬
‫‪io‬‬
‫‪t‬‬
‫‪lu‬‬
‫‪o‬‬
‫‪v‬‬
‫‪e‬‬
‫‪r‬‬
‫‪h‬‬
‫‪is‬‬
‫‪n‬‬
‫‪a‬‬
‫‪p‬‬
‫‪S‬‬
‫‪e‬‬
‫‪h‬‬
‫‪t‬‬
‫‪s‬‬
‫‪t‬‬
‫‪c‬‬
‫‪e‬‬
‫‪p‬‬
‫‪x‬‬
‫‪e‬‬
‫‪Nobody‬‬
‫[‪]60‬‬
‫יס‬
‫טונ‬
‫עולם‬
‫חדש‬
‫(מופלא?)‬
‫אין כמעט מדינה ערבית שהאביב הערבי פסח עליה אך עם‬
‫חלוף הימים נראה שהעונה הופכת לקודרת‪ .‬המערב ראה את‬
‫הצלחות העממיות וחש את הקיפוח בוער בעצמותיו‪ ,‬אז החל‬
‫להבין את עוצמת ההמון‪ .‬אין כמעט נקודה ריקה ממחאה על‬
‫הגלובס וככל שהימים חולפים נראה שאנו נכנסים לעידן של‬
‫מחאות שישנו את העולם שהכרנו עד כה ‪ /‬דנה אדוט‬
‫האביב מתעורר‬
‫והחורף מגיע‬
‫המהומות הגיעו כמעט לכל מדינה‬
‫בצפון אפריקה ובמזרח התיכון‪.‬‬
‫במדינות שונות התסיסות הושקטו על‬
‫ידי הממשלות ואילו באחרות העם לא‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫לונ‬
‫ה‬
‫דון‬
‫חל מ‪ 2011-‬ההיסטוריה כותבת‬
‫עצמה בקצב מהיר‪ :‬האש‬
‫שהדליק מוחמד בועזיזי מטוניס‬
‫בשלהי דצמבר ‪ 2010‬לא שככה עד היום‪.‬‬
‫הסטודנט המקומי שהפך לירקן הצית‬
‫עצמו מול בנין הממשל המקומי בסידי‬
‫בוזיד מתוך מחאה ויאוש על התעמרות‬
‫הבירוקרטיה והממשל בו ובבני מעמדו‪.‬‬
‫סביר שהוא כלל לא הניח שמתוך המעשה‬
‫הקיצוני שנקט תצמח תקווה למיליוני‬
‫אנשים בעולם ושהאש שהדליק תמשיך‬
‫להתפשט ותאחוז עד היום במדינות‬
‫הנמצאות אלפי קילומטרים ממקום‬
‫השריפה‪.‬‬
‫בועזיזי מת מפצעיו ב‪ 4-‬בינואר ‪.2011‬‬
‫זעם ההמון בטוניס על גורלו של בועזיזי‬
‫נוסף לזעם על יוקר המחיה‪ ,‬האבטלה‬
‫הגואה‪ ,‬הדיכוי הפוליטי והשלטון‬
‫המושחת ששררו ממילא במדינה‪ ,‬בדומה‬
‫למדינות ערב אחרות‪ .‬הזעם הוציא‬
‫לרחובות המונים בדרישה לסלק את‬
‫הנשיא זין אל‪-‬עבדין בן עלי‪ .‬בן עלי‬
‫שלט בטוניס כ‪ 24-‬שנים‪ ,‬כמו משטרים‬
‫רודנים אחרים בעולם הערבי שאחזו‬
‫בשלטון עשרות שנים ללא אפשרות‬
‫ממשית לחילופם‪ .‬כשבן עלי הסתלק‬
‫מטוניס לאחר פרוץ המהומות‪ ,‬ניתן האות‬
‫ל”אביב הערבי”‪ .‬האש של בועזיזי פרצה‬
‫את גבולות טוניס והחלה להתפשט‪,‬‬
‫כשהצלחות במדינה אחת מלבות את‬
‫המוטיבציה במדינה אחרת‪.‬‬
‫ידע די ולא בחל באמצעים כדי להביא שביצעו בו מורדים ב‪ 20-‬באוקטובר‬
‫את חילופי השלטון המיוחלים‪ .‬חלק‬
‫‪ 2011‬בעיר הולדתו סירת‪.‬‬
‫מהשליטים העריצים סרבו להניח את‬
‫היו כאלו שהצליחו להחזיק מעמד‬
‫המושכות והביאו את המצב במדינתם‬
‫פרק זמן ממושך יותר‪ .‬ההתקוממות‬
‫לכדי מלחמת אזרחים‪ .‬נשיא תימן‪ ,‬עלי האזרחית במצרים החלה ב‪ 25-‬בינואר‬
‫עבדאללה סאלח‪ ,‬הצהיר שיעזוב את‬
‫‪ .2011‬ההפגנות הללו לא היו שונות‬
‫השלטון ויקיים בחירות דמוקרטיות‬
‫במהותן משאר ההפגנות בעולם הערבי‪,‬‬
‫במדינה בתחילת ‪ 2012‬אך חזר בו‬
‫ובמרכזן הדרישה להדיח את נשיא‬
‫מן ההחלטה לפרוש‪ .‬ההתקוממות‬
‫מצרים‪ ,‬חוסני מובארכ שכיהן בתפקיד‬
‫במדינתו הפכה למלחמת אזרחים‪ ,‬ממנה מאז ‪ .1981‬לאחר הפגנות המוניות‬
‫יצא סאלח בשן ועין לעומת עמיתיו‬
‫בסדר גודל חסר תקדים והפיכת כיכר‬
‫הרודנים‪ .‬הוא אמנם נפצע בהפצצה‬
‫תחריר לסמל התפטר מובארכ בן ה‪84-‬‬
‫על ארמונו אך הצליח לעזוב לערב‬
‫מתפקידו‪ .‬לאחר התפטרותו הוא נעצר‪,‬‬
‫הסעודית לקבלת טיפול רפואי‪ .‬באופן הועמד למשפט ולאחרונה‪ ,‬על אף‬
‫מסודר יחסית ובהתערבות מדינות‬
‫מצבו הבריאותי הרופף‪ ,‬נשפט למאסר‬
‫המפרץ והאו”ם הועבר השלטון בתימן‬
‫עולם‪ .‬לעומתו‪ ,‬מי שעדיין מצליח‬
‫לסגנו של סאלח והנשיא לשעבר עזב‬
‫להחזיק מעמד בארמון הנשיאות הוא‬
‫בהסכמה לארצות הברית‪ .‬מי שפחות‬
‫נשיא סוריה‪ ,‬בשאר אל אסד‪ .‬מאז מרץ‬
‫שיתף פעולה עם המתקוממים ועם‬
‫‪ 2011‬מתנהלת בסוריה מלחמת אזרחים‬
‫הקהילה הבין לאומית מצא גורל אכזר‪ .‬עקובה מדם בניסיון להדיח את נשיא‬
‫קשה לשכוח את תמונותיו של שליט‬
‫המדינה מתפקידו וזה מנהל במורדים‬
‫לוב‪ ,‬מועמר קדאפי מוצא להורג בלינץ’ קרב עיקש ואינו בוחל באמצעים‬
‫שיסייעו לו להישאר על כסאו‪ .‬דיווחים אל חיק האיסלאם ואלו שטרם הגיעו‬
‫יומיומיים המגיעים מהמדינה מצביעים לשם דה‪-‬פקטו עושות דרכן לדת‪ .‬רק‬
‫על הרג רב של אזרחים‪ ,‬שימוש בכוחות ימים יגידו אם האביב הערבי יהפוך‬
‫ובאמצעים צבאיים רבים וסביר שהיקפן לחורף איסלאמי שירחיק את השינוי‬
‫האמיתי של הזוועות הנעשות שם יוודע המיוחל או שיצמיח מתוכו פירות מאבק‬
‫רק בדיעבד‪.‬‬
‫מוצדקים‪.‬‬
‫תחילה האביב הערבי הביא איתו‬
‫תקווה תמימה וממשית לשינוי‪ ,‬להפיכת אביב מתפשט‬
‫ה”אביב” הפך עד מהרה מתופעה‬
‫המדינות העריצות לדמוקרטיות ואולי‬
‫אפילו ליברליות במידה מה‪ ,‬כך יטיבו מקומית‪-‬אזורית לתופעה כלל עולמית‪.‬‬
‫הלוחות הטקטוניים החלו לנוע כבתגובת‬
‫עם זכויות היסוד של כל אדם באשר‬
‫שרשרת במקומות שונים בעולם והגיע‬
‫הוא‪ .‬אך ציפיות לחוד‪ ,‬ומעשים לחוד‪.‬‬
‫בחלק לא מבוטל של המדינות שהובילו אל המערב‪ .‬אותו מערב שלכאורה יש‬
‫לו את מה שחלמו עליו ונלחמו עבורו‬
‫מהלך של בחירות דמוקרטיות עלו‬
‫דווקא מפלגות איסלאמיסטיות לשלטון‪ :‬בעולם הערבי‪ :‬זכויות אדם‪ ,‬דמוקרטיות‬
‫משגשגות‪ ,‬ליברליזם‪ .‬אבל רק לכאורה‪.‬‬
‫מפלגת “התחייה” (“א‪-‬נהאדה”)‬
‫תחושות המבוססות על חוסר צדק‪,‬‬
‫בטוניס‪ ,‬האחים המוסלמים במצרים‪,‬‬
‫קיפוח‪ ,‬שחיתות‪ ,‬אי שוויון ואפליה פעפעו‬
‫מפלגת “הצדק והפיתוח” (“חיזב‬
‫בפרטים רבים ברחבי הגלובוס‪ ,‬תהיה‬
‫אל‪-‬עדאלה ואל‪-‬תנמיה”) במרוקו וכן‬
‫מדינת הלאום שלהם אשר תהיה‪ .‬ברקע‬
‫התבססות האחים המוסלמים בלוב‬
‫אלו עומדת בעיקר המדיניות הכלכלית‬
‫שחזרו למדינה לאחר הסתלקותו של‬
‫קדאפי‪ .‬פרט לאלו‪ ,‬מדינות רבות חזרו בעולם והפערים ההולכים וגדלים על‬
‫‪changing the world‬‬
‫‪Sorry for the disturbance, we‬‬
‫‪are‬‬
‫[‪]61‬‬
‫ניו‬
‫ס‬
‫יו‬
‫ור‬
‫רק‬
‫יה‬
‫רט‬
‫פו‬
‫נק‬
‫פר‬
‫ציבורית על משאבי טבע‪ .‬‬
‫ניסוח המניפסט נעשה בסיוע הכלי‬
‫השימושי ביותר במחאות‪ :‬האינטרנט‬
‫בכלל והרשתות החברתיות בפרט‪ .‬כיום‬
‫פעילים בלוגים‪ ,‬חדרי צ’ט ואתרי מחאה‬
‫רבים בהם שיתוף מידע על המחאות‬
‫ברחבי העולם‪ .‬יש שיחלקו על אמירה‬
‫זו וינסו להוכיח מדוע האינטרנט אינו‬
‫הכלי המרכזי למימוש המחאות אך אין‬
‫ספק‪ ,‬שניצול היכולות הטכנולוגיות‬
‫להתאגדות‪ ,‬תיאום‪ ,‬והפצת מידע סייע‬
‫ועודנו מסייע רבות להתקוממויות‪,‬‬
‫החל מהאביב הערבי ועד היום‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬נראה שמתקיים תהליך שאם‬
‫יצליח‪ ,‬סופו לחסל עצמו‪ :‬מחד‪ ,‬דימיון‬
‫רב לקריאתו של מרקס “פועלי העולם‬
‫התאחדו” כאשר בני מעמד הביניים‬
‫ברחבי העולם מוצאים זהות אינטרסים‬
‫ומטרות שוות עם עמיתיהם מעבר לים‪.‬‬
‫לא הפגינו מולם אורך רוח כפי שנהגו‬
‫הגבולות הפיזיים מטשטשים‪ ,‬ישנה שפה‬
‫כוחות השיטור בישראל כלפי המפגינים‪ .‬בה כולם מדברים וישנו דמיון רב‪ ,‬כמעט‬
‫כמובן שהיריעה קצרה מלהכיל סיקור‬
‫מוחלט‪ ,‬בין דרישות המוחים‪ .‬מאידך‪,‬‬
‫מקיף על תנועות המחאה בבריטניה‪,‬‬
‫מטרות המוחים הן לוקליות לחלוטין‪.‬‬
‫איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬אמריקה‬
‫כל אחד מעוניין להתכנס לגבולותיו‬
‫הלטינית ואסיה‪.‬‬
‫לשנות את השיטה בביתו‪ ,‬שלכל ממשלה‬
‫“התודעה שלנו מתעוררת ואנו‬
‫יהיה אכפת ממדינת הלאום עליה היא‬
‫‬
‫(צילום‪ :‬תמונות גולשים מסיקור ברשת) מצטרפים לגל תודעה קולקטיבית‬
‫אמונה ותעדן את השיטה מול המוסדות‬
‫ומפיצים אותה באור ותקווה ברחבי‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬החל מן האיחוד האירופי‬
‫רקע זה בין העשירים לעניים‪ .‬במילה‬
‫לשינוי חברתי‪ :‬שינוי השיטה והפיכתה‬
‫העולם‪ .‬מטוניס לכיכר תחריר‪ ,‬ממדריד ועד לתאגידי ענק‪.‬‬
‫אחת‪ :‬קפיטליזם‪.‬‬
‫לא‪-‬מפלגתית‪ ,‬חוסר הררכיה‪ ,‬פיזור‬
‫לרקוויק‪ ,‬מניו יורק לבריסל‪ ...‬באביב‬
‫מעניין לראות כיצד מחאות עממיות‬
‫בקיץ ‪ ,2011‬כשמאהל רוטשילד‬
‫וביזור מערכות‪ ,‬חכמת המונים וחשיבה‬
‫הערבי‪ ,‬בכבוד של איסלנד‪ ,‬בזעם של‬
‫הצליחו להפיל שלטונות בני עשרות‬
‫כבר עמד על תילו החלו לקום תנועות‬
‫גלובלית לכינון שינוי כלל עולמי‪.‬‬
‫‪ M15‬ו’לכבוש את וול סטריט’‪ ...‬המאמץ שנים במדינות ערב בעוד מחאות המערב‬
‫חברתיות ברחבי העולם והתארגנו‬
‫ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ 2011‬קמה תנועת‬
‫שלנו להכריז באופן ברור ‘די!’ מתחילים אינן מצליחות בינתיים להכריע את‬
‫למאבק‪ .‬במקביל למחאה בישראל‪ ,‬כאש‬
‫“לכבוש את וול‪-‬סטריט” (‪Occupy‬‬
‫לדחוף את השינוי ברחבי העולם”‬
‫השיטה‪ .‬בשני המקרים ניתן לזהות את‬
‫בשדה קוצים‪ ,‬החלה להתפתח מחאה‬
‫‪ )Wall St‬במאהל המחאה אנטי‪-‬‬
‫כך הצהירו החותמים על מניפסט‬
‫הטענות כנגד שורשי המערכת הרקובים‬
‫בערים נוספות באירופה ובארצות הברית‪.‬‬
‫קפיטליסטי בעיר‪“ :‬אנחנו‪ ,‬בעצרת‬
‫המחאות החברתיות (‪GlobalMay‬‬
‫והצורך הממשי‪ ,‬היום יומי בחידושם‪.‬‬
‫כשכאן מחו על הריכוזיות ועל יוקר‬
‫הכללית של ‘לכבוש את וול סטריט’‬
‫‪ )Menifesto‬שנוסח לקראת יום השנה למראית עין‪ ,‬לעם שמימש את האביב‬
‫המחיה במקומות שונים בעולם‪ ,‬לעתים‬
‫בליברטי סקוור‪ ,‬קוראים לך לעמוד‬
‫לפרוץ המחאה העולמית וצוין ב‪200-‬‬
‫הערבי לא היו כלים למחאה מלבד הזעם‬
‫סימולטנית‪ ,‬מחו על דברים דומים‪.‬‬
‫על שלך‪ .‬קוראים לך לממש את זכותך‬
‫ערים ברחבי העולם בהפגנת המשך‬
‫שביקש להתפרץ ושעשה כן‪ ,‬הוביל‬
‫השינויים בין המחאות היו בהתאמות‬
‫להתכנס בשלום‪ ,‬לכבוש את המרחב‬
‫להפגנה הגדולה של ה‪ 15-‬באוקטובר‪.‬‬
‫את הדרך לשינוי‪ .‬מנגד זכויות היסוד‬
‫מקומיות אך כותרת הגג דומה‪ :‬רוצים‬
‫הציבורי ליצור תהליכים לטיפול בבעיות כתיבת המניפסט נעשתה לאחר דיונים של הפרט במחאת הדמוקרטיות טרם‬
‫צדק חברתי‪ .‬אחת ההפגנות הסימולטניות‬
‫של כולנו ופתרונות נגישים לכולם”‬
‫גלובליים והכותבים אינם מתייחסים‬
‫הצליחו לפצח את מצוקת האדם הפשוט‪,‬‬
‫הייתה ב‪ 15-‬באוקטובר‪ ,‬ובזמן שקראו‬
‫המצב הכלכלי הקשה השורר במדינה‪.‬‬
‫נכתב במסמך הצהרת התנועה‪ ,‬המכוון‬
‫אליו כאל מסמך סופי שמתיימר לייצג‬
‫קיבוע המעמד החברתי ויצירת קאסטות‬
‫בתל אביב לצדק חברתי ולשינוי עולמי כשמה המעיד על תאריך הקמתה‪,‬‬
‫את פעילותה להמשך‪ .‬המחאה והמאהלים את כל תנועות המחאה בעולם אלא‬
‫מודרניות‪ .‬בניסיון להביא את שאיפות‬
‫עלתה קריאה זהה גם בברזיל‪ ,‬קנדה‪,‬‬
‫היא נולדה ב‪ 15-‬במאי ‪ 2011‬אז יצאו‬
‫התפשטו מניו יורק לוושינגטון‪ ,‬בוסטון‬
‫כמצע לעבוד עליו בהמשך‪ .‬הדרישות‬
‫הכלל לידי ביטוי על פי עולם המושגים‬
‫איטליה‪ ,‬ספרד‪ ,‬אנגליה ארצות הברית‬
‫לרחובות ספרד כמיליון אנשים אשר מחו ומשם לערים רבות נוספות בארה”ב‬
‫העיקריות נוגעות בהפיכת הכלכלה‬
‫המוכר מן ההיסטוריה יתכן וחוטאים‬
‫ומדינות נוספות ברחבי העולם‪.‬‬
‫על תפקוד המערכת הפוליטית‪ ,‬התנהלות וקנדה‪ .‬מאהלים נוספים קמו ברחבי‬
‫לדמוקרטית ודאגה לרווחת הפרט‪,‬‬
‫לדיאלקטיקה ולאמונה שבבסיס כל‬
‫החלוצה‪ ,‬תנועת ‪ M15‬בספרד קמה‬
‫האליטות הכלכליות‪ ,‬אבטלה גבוהה‬
‫העולם ופעילויות שונות מתרחשות‬
‫דמוקרטיזציה מלאה של כל המערכות‬
‫המחאות באשר הן עומד רצון לסינתזה‬
‫כתגובה לניהולה הכושל של הכלכלה‬
‫ומצבה של ספרד באיחוד האירופי‪ .‬תנועה כמעט בכל רגע נתון ברחבי הגלובוס‪.‬‬
‫הפוליטיות וחיסול זכות הווטו של‬
‫ולעולם חדש מופלא‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הספרדית והחלה להתקיים בגלל ובצל‬
‫זו פיתחה עקרונות שמנחים אותה במאבק ניתן להגיד שכוחות הביטחון המקומיים המדינות החזקות וביסוס שליטה‬
‫מ‬
‫דר‬
‫יד‬
‫רק ימים יגידו‬
‫אם האביב הערבי‬
‫יהפוך לחורף‬
‫איסלאמי שירחיק‬
‫את השינוי המיוחל‬
‫או שיצמיח מתוכו‬
‫פירות מאבק‬
‫מוצדקים‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫משמרות המה‬
‫פ‬
‫כה‬
‫‪ /‬צח שאול‬
‫ס מד‬
‫אט ור‬
‫י‬
‫רי‬
‫[‪]62‬‬
‫המהפכן התימני הראשון‬
‫על דיכוי ועל סיכוי של מחאה חברתית בישראל‬
‫יא עולה לבמה בעיניים בוהקות ומתחילה לזעוק‪ .‬היום הוא עובד כמנהיג דעה ובר‪-‬סמכא לענייני דיומא‪ ,‬או‬
‫אשכנזייה מדושנת‪ ,‬מעוטרת בכובע רוטשילדי‬
‫במילים אחרות‪ :‬מובטל‪ .‬הנה לכם‪ ,‬מרכיב קטן אחד שהיה‬
‫מצוי‪ .‬אומרים שאם תקרב בזהירות את הכובע‬
‫משנה לחלוטין את פני המחאה הדהויה ומקבץ את כולם‪,‬‬
‫לאוזן‪ ,‬תוכל ממש לשמוע את קול רשרוש מטבעות הכסף‬
‫ללא הבדלי גזע‪ ,‬דת ומין‪ ,‬סביב מטרה אחת משותפת‪:‬‬
‫שמהדהד כל הדרך מכפר שמריהו‪ .‬צריך רק להכיר את שמה חאפלה‪.‬‬
‫כדי לדעת שהמחאה הזו לא הייתה רצינית‪ .‬דפני ליף‬
‫אם רק היה מהפכן תימני‪ ,‬הוא היה פותר את בעיית‬
‫קוראים לה‪ ,‬ולא! ליף לא היה אפללו במקור‪ .‬זה סתם שם‬
‫האמינות שאפפה את המחאה של ליף וחבריה‪ .‬כשהוא‬
‫כזה‪ ,‬חסר אותנטיות‪ ,‬זה שם שמיוצג בגאווה מיותרת‪ ,‬על‬
‫אומר ‘מחאה חברתית’ ב‪-‬ח’ גרונית זה נשמע אמין יותר‪.‬‬
‫ידי אוכל תפל‪ ,‬מוזיקה מעייפת וישיבה ממושכת לבד‬
‫אם רק היה מהפכן תימני‪ ,‬אז במקום איחוד משמים של‬
‫בחושך‪.‬‬
‫החמישייה הקאמרית‪ ,‬היינו עדים לאיחוד מרגש של ‘צלילי‬
‫זו הייתה ההזדמנות הכי טובה להוציא שוב את השד‬
‫העוד’‪ .‬אם רק היה מהפכן תימני‪ ,‬לא הייתה נשארת פיסת‬
‫העדתי מהבקבוק‪ ,‬לשפשף לו את המצח ולגלות שזה כבר‬
‫דשא בשדרות רוטשילד זאת משום שדשא‪ ,‬כמו גת‪ ,‬הוא‬
‫לא אותו שד מוכר ואהוב‪ .‬הפעם הוא לבן יותר‪ ,‬הוא לא‬
‫ממשפחת העשביים‪ .‬מרגול לא הייתה אומרת שאנחנו‬
‫אוכל חריף ואם לוחצים עליו מספיק חזק עם האצבע‪,‬‬
‫ילדים מפונקים מבזל ושימי תבורי היה נראה עוד יותר‬
‫יכולים לראות שנשאר לו מין סימן אדום כזה‪ ,‬שמזכיר לו‬
‫מופתע‪ .‬התימניאדה באילת‪ ,‬הייתה מצליחה להגשים את‬
‫בדיוק מאיזה בקבוק הוא יצא‪ .‬היו כמה שאפילו השתכנעו‪ ,‬שאיפתה הנצחית‪ ,‬לצאת מאילת ולהתרחב גם לתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫והכריזו בגאווה‪ ,‬שה‪’-‬ליף’‪ ,‬כמו ה‪’-‬קונטס’ וכמו ה‪’-‬שפיר’‪ ,‬ואם רק היה מהפכן תימני יכולנו להזיז דברים ובאמת‬
‫לא יכול‪ ,‬ואפילו בכלל לא מורשה‪ ,‬לזעוק לצדק חברתי‪.‬‬
‫להביא לשינוי חברתי אמיתי‪ .‬תשאלו את יגאל עמיר‪...‬‬
‫מבין מגוון הטענות שניסו להחליש את זעקת המחאה‬
‫החברתית‪ ,‬זו שיצאה נגד מוצאם האירופי והלבנבן של‬
‫מנהיגיה‪ ,‬השאירה הרחק מאחור את כל האחרות‪ ,‬זו‬
‫הטענה שהצליחה לפלס את דרכה לראש רשימת הטענות‬
‫הטיפשיות והחשוכות ביותר‪ .‬עבור אותם טוענים‪ ,‬צבע עור‬
‫לבן הוא רק סימן זיהוי‪ .‬אם תקלף אותו‪ ,‬אז תגיע לרובד לבן‬
‫נוסף‪ ,‬כזה שמקנה לאותו אדם תכונות אופי מאוד מסוימות‪:‬‬
‫חלש‪ ,‬רופס‪ ,‬משתמש תמיד בראש במקום בידיים‪ ,‬מעדיף‬
‫להניף שלטים במקום צמיגים בוערים‪ ,‬ואולי בגלל זה הוא‬
‫אף פעם לא מצליח להזיז דברים‪ .‬כזה הוא הלבן‪ ,‬שאינו‬
‫אוהב להתלכלך‪.‬‬
‫היגיון בריא אומר בפשטות‪ ,‬שכדי להפריך טענה צריך‬
‫להוכיח טענה נגדית‪ .‬אבל במקרה שאין היגיון בריא ואפילו‬
‫שום דבר זמין באופק‪ ,‬נאלץ לאמץ אותה בשמחה‪ .‬לאחר מכן‬
‫היא תחשוף לבד את חולשותיה הגזעניות ואת טיפשותה‪,‬‬
‫ותקרוס לתוך עצמה בתהליך פירוק טבעי‪.‬‬
‫המתכון למחאה מוצלחת טמון בשורשי מנהיגיה‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים מנהיגים מזרחיים‪ ,‬כאלה שעונים על כל הסטיגמות‬
‫שאי פעם הדביקו להם‪ :‬עממיים‪ ,‬שלא מפחדים לצעוק ‪-‬‬
‫וזה ממש לא משנה שזה בגלל שהם לא ממש יודעים איך‬
‫לדבר‪ .‬עדיף שיהיה להם מבטא מזרחי כבד‪ ,‬שיכירו מספיק‬
‫טוב תחנות משטרה‪ ,‬לפחות בפריסה מחוזית‪ ,‬והכי חשוב‪,‬‬
‫יכול להיות שסממני המחאה היו קצת שונים אם מוביל‬
‫שיהיו מקופחים מכף רגל ועד צוואר‪ .‬כי פשוט כל החלק‬
‫הדגל היה עוטה על עצמו תחפושת בצבע אחר‪ .‬אך גם‬
‫הזה של הראש‪ ,‬זה לא הקטע החזק שלהם‪ .‬כדי לא להעליב במקרה כזה‪ ,‬היינו ממשיכים להאמין שאפשר להשיג הרבה‬
‫אף מזרחי שמכבד את עצמו‪ ,‬אפשר להשתמש בברירת‬
‫יותר‪ ,‬ומתפכחים בדיוק ברגע שתקרת הזכוכית הקרויה‬
‫המחדל האולטימטיבית בבחירה הבאה לצרכי המחשת‬
‫ממשלה הייתה מוחצת אותנו עד כדי אובדן התקווה‪ .‬מיד‬
‫הטענה בלבד‪ :‬תימנים‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬כמו תסריט כתוב מראש‪ ,‬היו שוב מופיעים אלו‬
‫אז אם ‘ליף’ האליטיסטי לא‪ ,‬אולי ‘שרעבי’ העממי דווקא שלוקחים על עצמם את תפקיד הטיפש‪ ,‬ודורשים רק עוד‬
‫כן? הוא גדל בשכונת מצוקה‪ ,‬את בית הספר החליט לנטוש דבר אחד קטן ‪ -‬צדק עדתי‪ ,‬כי לשיטתם‪ ,‬הצלחה וכישלון‬
‫בגיל צעיר‪ ,‬לאחר שנחשף לראשונה למשפט פיתגורס‬
‫הם עניין של צבע‪ .‬אותם טיפשים הם אלו שלא השכילו‬
‫והגיע למסקנה שגזר הדין לא היה מוצדק‪ .‬הוא עבד בימים להבין שאנחנו הדור שמחוסן מפני גזענות‪ ,‬אנחנו הדור‬
‫וישן בלילות‪ ,‬או כמו שהוא נוהג לומר‪ :‬הייתי יושן‪ .‬אליל‬
‫שנולד עם עיוורון צבעים‪ .‬אין לנו עניין להיקרא מזרחים‬
‫נעוריו ובגרותו הוא הזמר התימני הנודע‪ ,‬ניסים גרמה‪.‬‬
‫או אשכנזים‪ ,‬אין לנו עניין לייחס את תכונותינו לצבעים‪,‬‬
‫אחרי הצבא התחתן שרעבי עם בת דודתו מצד אימו‪ ,‬והביא ובעיקר‪ ,‬אין לנו עניין בטיפשים‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫איתה לעולם עשרה ילדים‪ ,‬שרק יהיו בריאים בעזרת השם‪.‬‬
‫ה‬
‫צבע עור לבן הוא‬
‫רק סימן זיהוי‪ .‬אם‬
‫תקלף אותו‪ ,‬אז תגיע‬
‫לרובד לבן נוסף‪ :‬חלש‪,‬‬
‫רופס‪ ,‬ומשתמש תמיד‬
‫בראש במקום בידיים‪.‬‬
‫בוערים‪ ,‬ואולי בגלל‬
‫זה הוא אף פעם לא‬
‫מצליח להזיז דברים‬
‫– כי כזה הוא הלבן‪,‬‬
‫שאינו אוהב להתלכלך‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫[‪]63‬‬
‫דו ר ר י‬
‫מ טי‬
‫סא‬
‫לכובע שלי ‪ 3‬פינות‬
‫כי על ‪ 4‬פינות כבר משלמים ארנונה‬
‫דו”ח טרכטנברג‬
‫המהדורה החדשה‬
‫אחרי שאמרו עליהם שהם לא יודעים‬
‫מה הם רוצים‪ ,‬המחאה מתמקדת‪:‬‬
‫סירקו את הברקוד וקבלו את‬
‫מיטב הרגעים המרגשים‬
‫ממחאה ‪2011‬‬
‫סיסמת המחאה‬
‫“סקס‪ ,‬סמים‬
‫ורוקנרול”‪ ,‬תקוצר‬
‫ל“רוקנרול” בלבד‬
‫הסיבה למהלך‪:‬‬
‫לשמולי קשה עם האות ס’‬
‫עכשיו גם הימין‬
‫תומך בהקמתו‬
‫מחדש של מאהל‬
‫רוטשילד‪:‬‬
‫השר להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬גלעד‬
‫ארדן‪“ :‬מצפה‬
‫לנו קיץ יבש‪ ,‬תנו‬
‫למוחים לחזור‬
‫ולהטיל את מימיהם‬
‫בגינות התושבים”‬
‫דו”ח טרכטנברג החדש‬
‫יכלול המלצות מעשיות יותר‪:‬‬
‫בונוס‪ :‬מיטב הרגעים המרגשים‬
‫שיכלו להיות במחאה ‪2012‬‬
‫ •מחירי מוצרי המזון בארץ לא‬
‫יוזלו‪ ,‬אך יתייקרו מחירי מוצרי‬
‫המזון באירופה ובארה”ב‬
‫ •דיור בר השגה לכל בר‪-‬מינן‬
‫ •הקצאת משאבים לנושאים‬
‫חברתיים‪ :‬פתיחת קבוצה‬
‫בפייסבוק לכל יחידה בצה”ל‬
‫קיץ ‪:2012‬‬
‫משטרת ישראל ‪ -‬רק‬
‫בשביל לקבל חיבוק‬
‫מחאה ‪:2011‬‬
‫חשיפה‪:‬‬
‫נתניהו החזיר את גלעד שליט‪,‬‬
‫הבן של כולנו‪ ,‬משבי החמאס‪ ,‬כדי‬
‫להשתיק את המחאה‪.‬‬
‫לאחר ביקורים במחאות שונות ברחבי‬
‫אירופה מארגני המחאה הישראלית‬
‫יעברו גם השתלמות בסוריה‬
‫דפני ליף‪“ :‬יהיה אש”‬
‫נתניהו מיהר לברך‪:‬‬
‫“אני בטוח שזו‬
‫תהיה חוויה‬
‫חד פעמית”‬
‫מחאה ‪:2012‬‬
‫נתניהו צפוי לעשות שוב את אותו‬
‫מהלך ולהחזיר את משה קצב‪,‬‬
‫האנס של כולנו‪ ,‬משבי השב”ס‪.‬‬
‫מפגין הצית את עצמו‬
‫בהפגנה בתל אביב‬
‫נתניהו שבע רצון‪:‬‬
‫העם חוגג את הוזלת‬
‫מחירי הדלק‬
‫כותרת ‪ /‬אוגוסט ‪ / 2012‬המסלול החד שנתי‬
‫אני משה סילמן‬
‫ת‪.‬ז ‪052365343‬‬
‫מעלה השחרור ‪ 21‬חיפה‬
‫מדינת ישראל גנבה אתי ושדדה אותי‬
‫השאירה אותי חסר כלום‬
‫ובית המשפט המחוזי בת"א חסם אותי לקבל צדק‪ ,‬חנן ברנר רשם‬
‫בית המשפט המחוזי ת"א‪ ,‬שעבר על החוק‪ ,‬ושיבש הליכי משפט‪,‬‬
‫מתוך התנשאות‪.‬‬
‫אפילו סיוע בשכר דירה היא לא נותנת‬
‫שתי ועדות של משרד השיכון‪ ,‬דחו אותי‪ ,‬אף על פי שעברתי‬
‫אירוע מוחי‪ ,‬וקיבלתי ‪ 100%‬אובדן כושר עבודה‪ ,‬תשאלו את‬
‫מנהלת עמידר‪ ,‬בחיפה‪ ,‬ברחוב הנביאים‪.‬‬
‫אני מאשים את מדינת ישראל‬
‫את ביבי נתניהו‬
‫ושטייניץ הנבלות‬
‫על ההשפלה של האזרחים המוחלשים עוברים יום יום‪ ,‬שלוקחים‬
‫מהעניים‬
‫ונותנים לעשירים ולעובדי המדינה‬
‫את עובדי מדינת ישראל‬
‫במיוחד את בן דויד מנהל ההוצאה לפועל ומנהלת תביעות‬
‫צילה קרקו‪ ,‬בלינקולן ת"א‪ ,‬שעיקלו לי שלא כחוק ציוד לעבודה‬
‫משאית‪ ,‬את ביטוח לאומי חיפה‬
‫שהתעללו בי במשך שנה‪ ,‬עד שקבלתי את הנכות‬
‫שמ‪ 2300-‬שקל לחדש‪ ,‬אני משלם מס בריאות ועוד עבור תרופות‬
‫אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה‪ ,‬ואין לי בכלל להתחיל את‬
‫החדש‬
‫אחרי ששילמתי מיליונים במיסים‪ ,‬עשיתי צבא ‪ ,‬ועד גיל ‪46‬‬
‫עשיתי מילואים‬
‫ואני לא אהיה חסר בית‪ ,‬לכן אני מוחה‬
‫כנגד כל העוולות שהמדינה ‪ ,‬עושה לי ושכמותי‬