פוליטיקה. חברה. כלכלה. פסיכולוגיה. רווחה. פרסום. סאטירה. מוזיקה
לול תי ס מ ד שנ 2 0 ח 12 שנה למחאה החברתית מ ה פ כה? פ ו ל י ט י ק ה. ח ב ר ה. כ ל כ ל ה. פ ס י כ ו ל ו ג י ה. ר ו ו ח ה. פ ר ס ו ם. ס א ט י ר ה. מ ו ז י ק ה. ט ל ו ו י ז י ה. מנהיגי המחאה מסירים את הכפפות ושוברים את הכלים .לא עוד פוליטיקלי קורקט עמוד 04 יומן מחאה: התחיל רגוע, המשיך אלים ונגמר באש עמוד 10 וגם :שלי יחימוביץ. אתגר קרת. גלעד כהנא. מולי שגב. אלכס ליבק. דרור פויר. תוכן עניינים מגזין סיום כותרת 2012 ארץ האפשרויות המוגבלות המחאה היא שלנו ,סטודנטים ממעמד הביניים שהיכולת שלהם להתפתח ולצמוח נשחקת. לצמוח זה למפונקים ,בואו נדבר על לשרוד .מגיל צעיר חונכתי שהצלחה ופרנסה תלויים בשני דברים :השכלה ועבודה .ללא אלו ,לא אגשים את חלומותיי ,לא אכבוש פסגות ולא אגיע למימוש עצמי .במהלך השנה האחרונה התעוררתי והבנתי שיש בחברה הישראלית כוחות ומגזרים חזקים יותר מאלו .כמה שאלמד ,אעבוד ,אהיה יצירתית ותורמת לחברה בסוף אמצא עצמי עומדת מול אותם קירות, שכבר שנים אף כוח טבע לא מצליח להזיז אותם ממקומם .המחאה נולדה כאן ,בארץ האפשרויות המוגבלות. כל המילים הגדולות והתיאורים היצירתיים לא יכולים לה ,למציאות .זו ששמה מראה מול הפנים שלנו ,ומוכיחה שהמחאה היא יותר מסיסמאות יפות ומתוחכמות .הזיכרון הישראלי הוא כל כך קצר ,אבל ברגע אחד של יאוש פרטי ,אדם ששם קץ לחייו בליבו של ההמון ,מזכיר לנו שהמחאה הזו מורכבת מאנשים .אז בחרנו לספר את הסיפור שלהם ,הסיפור שלנו .מאותו רגע בלתי נתפס דברים לא יחזרו לקדמותם ,אם קודם לא יכלנו ,עכשיו בוודאי אי אפשר להתייחס למחאה כ”נחמדה” ו”נכונה”. אז יצאנו אל מנהיגי הקיץ הקודם שויתרו על הקורקטיות ופתחו את הכל ,ליווינו את התחדשות המחאה בקיץ שהתחילה כהפנינג נחמד והפכה ללפיד בוער ,ביקרנו את מי שאוהלים עבורם זה בית קבע ולא מבחירה ואת מי שגרים ברחוב שכולו היה מאהל .בדקנו מה קורה עם מצוקת הדיור בתל אביב ומי שמצא פתרון בדרום הארץ .ראינו מה קרה למדינה ,לציבור שחי בתוכה :פוליטיקאים, יוצרים ,פעילים .אנשים .האם הם השתנו? האם אנחנו השתנינו? ומלבד שאלות ומילים ,בחרנו להציג פרויקט צילום יחודי “ -רגע אחד במחאה” ,בו תמונות המחאה של צלמים מובילים בארץ שנתבקשו לבחור את אותו רגע קפוא ומיוחד ,שתפסו בעדשת המצלמה שלהם .תמונות שישארו הרבה אחרי שהכל ישכח. לסיכום שנה מרגשת ומסעירה ,השינוי מתחיל בנו. ººדנה אדוט 3 4 8 רגע אחד במחאה אלדד רפאלי כשלונה כשלונם מעין דגן בשיחות עם מנהיגי המחאה עורכת ראשית דנה אדוט סגנית עורכת ליהי שורש מפיקים ליאור הדס היבה ערג’ה עורכי משנה יאיר כהן לאה ליבר שירה סולומון אחראית תמונות טל גנור מנחה הקורס רוני קובן עורך גרפי דניאל מרמרי צילום שער: שלומי יוסף כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי 40 מיכל סמואל על מוזיקת מחאה ומחאת המוזיקאים מחאה למכירה לאה ליבר על השינוי שחל בעולם הפרסום בעקבות קיץ 2011 בית וגעגוע 10 13 14 16 18 20 22 25 26 28 מגזין סיום המסלול החד–שנתי, בית ספר לעיתונאות "כותרת" אוניברסיטת תל אביב ,קיץ ,2012תשע"ב 36 צלילי המחאה 31 32 34 ליהי שורש באלבום מיוחד שכולו בית עכשיו זה אישי 42 אורי חריש ביומן מחאה המלווה מקרוב ההפגנות המתחדשות רגע אחד במחאה 45 שידורי המהפכה חה-חה דנה אדוט על הסאטירה בראיונות עם רוביק רוזנטל ,אתגר קרת ,מולי שגב ואבישי עברי רגע אחד במחאה אלכס ליבק דפנה טלמון המחאה הצליחה יניר גור בראיון עם ח”כ שלי יחימוביץ’ בית זה לא קוטג’ 46 ילנה גורביץ’ על מחירי הדירות בתל אביב 48 יעל שני במסע אל האנשים שבשבילם אוהל הוא עדיין בית 50 יסמין לידסקי על הקשר בין שחרורו של גלעד שליט והמחאה החברתית 52 שירה סולומון על הרפורמה הצפויה במערכת בריאות הנפש בישראל 54 אוהלים אחרונים הנביא שירן מיקה ניימן בראיון עם הפעיל אדם דוברז’ינסקי שניסה לתת אלטרנטיבה למנהיגים סוף העולם שמאלה לירון רוזיליו במפגש עם חלוצים מודל 2012שמצאו פיתרון למצוקת הדיור זה מה שנשאר שרון וינשטיין מתחקה אחר עקבות המחאה ובודקת האם משהו השתנה גלעד חופשי .ואנחנו? תנו לחיות למחות נילי חן-אבידן על החברים על ארבע שגם משתוקקים לבית הפרטה נפשית קיבוץ ההון טרן צ’ונוביץ על סיפור ההפרטה המורכב של קיבוץ האון רגע אחד במחאה זיו קורן 56 דעתה של היבה ערג’ה אישה ערביה במחאה של יהודים ציוצי המחאה שירה סולומון ,ליהי שורש ודנה אדוט התחקו אחר הסטטוסים המעניינים ברשת וגם זהר קופר בראיון SMSעם דרור פויר 57 למהפכה השחורה צריך לבנים 58 רפאל ראובן בראיון עם יהודה אלוש, נציג הפריפריה ברוטשילד רגע אחד במחאה 59 אדי ג’רלד טיימליין ליאור הדס וליהי שורש נעים על ציר הזמן של המחאה ,מאז ועד היום השכנים של רוטשילד רועי שפילמן במפגש עם דיירי הרחוב שאירחו את מחאת הקיץ הקודמת 60 62 דעתו של יאיר כהן על מחאה ועל מילואימניקים דעתה של מיכל פרוסט חוגגת יום הולדת שנה למחאת הקיץ דעתו של יחיעם קראוס על השינוי הפנימי שבלעדיו אף מהפכה אינה שלמה עולם חדש (מופלא?) דנה אדוט בסקירה על מחאות בעולם: מאז האביב הערבי ועד היום משמרות המהפכה צח שאול סוגר במדור סאטירה וטור עוקצני []3 רגע אחד במחאה אלדד רפאלי 2011 צילום מחאה מצריך מחשבה אחרת ושפה צילומית המשתנה ביחס לזמן ,סוג הפעולה והמקום בה היא מתרחשת. תיעוד המחאה מקיץ 2011ועד היום הפך ברגע לערך היסטורי,לפן נוסף במורכבות החברה הישראלית .לפנים אחרות ,חברתיות ולא פשוטות להבנה: מקונספט של משפחה אחת ותומכת לחברה מפוצלת המחפשת משענת, כשהממשלה עסוקה ביחסי הון שלטון וכח ולא רואה את האזרח אלא ככלי למימון. הפן האישי הפך לציבורי ,השיח והאינטימיות ,יצאו מהסלון אל הרחוב. אנשים הקשיבו ,לרגע היו מוכנים להיות בשקט ולשמוע על אפשרויות אחרות. מחאה מאד בעיתית ועם זאת יחודית המאפשרת פתח לשינוי חברתי עמוק. כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ברוכים הבאים לקיץ []4 כשלונה ,כשלונם שיחות עם מנהיגי המחאה שנה אחרי הקיץ הלוהט ההוא חוזרים שלושה ממחוללי המהפכה לזירת הפשע .בשלושה מונולוגים כנים, זועמים וצובטי לב הם מישירים מבט אל הסיבות האמיתיות לכישלון המחאה .רגב קונטס ,איציק שמולי ורועי נוימן ,כבר לא הילדים המתוקים של רוטשילד .עכשיו הם מורידים את הכפפות וכבר לא מפחדים להתלכלך /מעין דגן גדים זרוקים ברישול על ספה ,שכמויות גדולות של אפר סיגריות מכסות חלקים נרחבים ממנה. על הרצפה מונחת קערית אוכל של החתול הביתי ולא רחוק ממנה ,במטבח הקטן ,מחכה ערימת כלים גבוהה לשוטף ולמגעו המלטף של הסקוטש“ .בבקשה, שב” ,פונה אלי רגב קונטס ,ממנהיגי המחאה החברתית, שגר בדירה התל אביבית הזו יחד חברתו שיר נוסצקי .אם הייתי פסיכולוג ,הייתי מתחיל את השיחה ביני ובין רגב באמירה פרוידיאנית על כך שחוסר הסדר הזה בדירה מעיד על אירוע טראומטי ,או אולי שינוי גדול שעבר עליו ,ושהוא עדיין לא התגבר עליו לגמרי ,אבל אני נותן לרגב להעיד בפשטות על מצבו הנוכחי“ .הייתי בנאדם שונה לחלוטין .ההיפך הגמור מהיום” ,הוא מודה וחושף את המחיר הכבד שגבתה ממנו השתתפותו בהנהגת המחאה“ .הייתי פרילנסר שיושב בבית ועובד בלילות .לא רואה אף אחד ,ולא אכפת לו מכלום .מסתגר .גם ברחתי מתל אביב מכל העם ישראל הזה .והיום ,השמנתי באיזה שמונה קילו ,חזרתי לעשן ,ובנוסף לכל גם איבדתי את המקצוע שלי כבמאי פרסומות .אף אחד לא רוצה להעסיק אותי”. במלאות שנה לפרוץ אירועי המחאה החברתית ,הלכתי לדבר עם כמה ממנהיגיה הבולטים .מעניין לראות את השוני בין התנהלותה של המחאה בקיץ שעבר ,לבין ההתנהלות בשבועות האחרונים .ייחודה של מחאת הקיץ שעבר היה בהמוניותה .היא הייתה משפחתית ,ידידותית למשתמש ,ולכן שבתה את ליבו של הקונצנזוס .בקיץ 2012הפכה המחאה להיות קיצונית יותר ,אלימה לפרקים ומעוטת משתתפים באופן יחסי .ציבור המיינסטרים הישראלי שמתגורר מחוץ למדינת תל אביב מתקשה להתחבר אליה .הוא עסוק במחאה האנטי חרדית ,ומבקש כעת דבר אחד פשוט :להרגיש את השינוי בארנק .מנהיגי המחאה ,שהתפצלו בינתיים למחנות שונים ,הצליחו אמנם בשנה שעברה להוציא מאות אלפי מפגינים זועמים לרחובות מדי שבוע ,אולם נכשלו בהשגת היעד המרכזי: שינוי אמיתי בסדר היום החברתי-כלכלי .ביקשתי לברר עימם את הסיבות לחוסר ההצלחה של המחאה .את הסיבות האמיתיות לכישלונה ,כישלונם. ב כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי קונטס וליף בפתיחת עונת ההפגנות ,מאי ( 2012צילום :טל גנור) “היה לנו כוח תקשורתי בלבד” מבחינתו של רגב ,למחאה מלכתחילה לא היו יומרות לצבור כוח פוליטי ממשי רגב קונטס הוא חלק ממה ולהשפיע דה פקטו על המציאות שמכונה “קבוצת רוטשילד”. החברתית“ .אני חושב שמה אותה קבוצה נבחרת של עשרה שאנשים לא קלטו לגבי מחאת אנשים שדפני ליף הזמינה לביתה האוהלים ,זה שהיא הייתה דרך הפייסבוק לפני שיצאה קמפיין” ,הוא מודה בכנות. עם אוהל לשדרה והדליקה את “מטרת הקמפיין הייתה ליצור המדינה ,על מנת שייקחו עימה לחץ חזק על מקבלי ההחלטות חלק במאבק שהיא מתכננת .אחת כדי להטות את הכיוון של הזרם. הביקורות הנוקבות ביותר על דור אנשים התבלבלו בגלל הכוח המייסדים של המחאה החברתית הציבורי שהיה לנו פתאום .בגלל הייתה בדיוק על כך .נטען החשיפה התקשורתית האדירה, כנגדם שמאבקם היה וירטואלי, והביטחון העצמי שבו דיברנו. שהם חבורת צעירים תל אביבים אף פעם לא התראיינתי לפני מנותקים ,שלא השכילו להבין כן בנושאים פוליטיים .בגלל זה שמחאה חברתית אינה יכולה תמיד הייתי מנסה לדבר כמו להסתכם ב"לייק" בפייסבוק, ששמעתי בחדשות ,כדי לתת או בכתבות מפרגנות בכלי את התחושה של משהו ממלכתי. התקשורת ,אלא חייבת לקבל בסופו של דבר היינו אנשים בלי את ביטויה בפועל במציאות כוח פוליטי”. החברתית והפוליטית. אני שואל אותו אם הוא לא רגב קונטס חושב שבגלל שימת הדגש המופרז על הפן התקשורתי והתעלמות מן הפן הפוליטי המעשי ,הם אכזבו חלקים גדולים מהציבור הרחב שציפה לתוצאות בשטח לאור הכוח של ההנהגה“ .תשאל את עצמך: 'איזה כוח זה'”? הוא עונה בכעס. “יש כוח פוליטי ,יש כוח פיזי ויש כוח תקשורתי .היה לנו כוח תקשורתי בלבד .זה הכוח היחידי שהצלחנו להשיג ,ואגב זה לא סתם .דפני היא בוגרת החוג לקולנוע ,אני בוגר תקשורת חזותית ,פרסומאי וכותב בעיתון, שיר היא עיתונאית .כלומר, אנחנו יודעים לספר סיפור, להשתמש בתקשורת ,לעשות מניפולציות ולהשתמש ברשתות החברתיות”. במהלך השיחה בינינו אני מבחין בספר שמונח על השולחן, בצמוד למאפרה שרגב מקפיד סותמים את האף ,נכנסים לפוליטיקה []5 "הייתי פרילנסר שיושב בבית ועובד בלילות. לא רואה אף אחד ,ולא אכפת לו מכלום .מאז השמנתי באיזה שמונה קילו, חזרתי לעשן, ובנוסף לכל גם איבדתי את המקצוע שלי כבמאי פרסומות .אף אחד לא רוצה להעסיק אותי” למלא בתדירות של סיגריה כל שחבר להנהגה בשלב מאוחר כמה דקות“ .צופן הישראליות- יחסית והשוני בינו לבין שאר עשרת הדיברות של שנות החברים היה ברור לכל כבר למן האלפיים” מאת גד יאיר .קשה ההתחלה .אולם כעת מסתבר שלא להרהר כמה רחוק רגב שלא רק בשמולי נאלצו חברי מפענוח הצופן הזה .עד כמה ההנהגה להיאבק .מאבקי האגו רחוק הקו האידיאולוגי הרדיקלי והתחרות הסמויה בין חברי שהוא דגל ועודנו דוגל בו כנגד ההנהגה על הבכורה כללו גם הממסד ,מן העמדות בהן מחזיק את החברים הותיקים יותר .רגב רוב הזרם המרכזי של הציבור חושף כי ככל שהתקדמה המחאה הישראלי ,הקבוצה החברתית ותפסה תאוצה ,סתיו שפיר, בעלת ההשפעה הציבורית הבחורה הג’ינג’ית האנרגטית הגדולה ביותר“ .אני עדיין בדעה שהייתה חברה בכירה בהנהגה, הזאת שלא הייתה צריכה להיות התגלתה כבעלת אספירציות כל הידברות עם הממשלה. פוליטיות“ .היא הייתה חולת אין לראש הממשלה מה להגיד מצלמות .רצה לכל מצלמה לנו שהוא לא יכול להגיד לכל אפשרית .היא נורא עבדה העם” ,הוא טוען בלהט. בלבנות את עצמה פרסונאלית, רגב חושף שראש הממשלה בתחרות סמויה כל הזמן בינה נתניהו הציע מיוזמתו להיפגש לבין דפני ,שהיא ראתה אותה איתם על מנת לנסות ולגבש כאיום עליה” ,טוען רגב .הוא פתרונות קונקרטיים למצוקות מוסיף כי “זה הגיע לשיא לפני שהעלו ,אך הם סירבו .לדבריו, הפגנת המיליון .סתיו ארגנה “ראש הממשלה ניסה להיפגש שהיא ודפני יכתבו טור ב7’- איתי ועם דפני .הוא שלח אלינו ימים’ .בתמונה שהופיעה שם שליח ואני מצטט‘ :בניין ללא דפני שכבה על הרצפה וסתיו חלונות ,ביד אליהו ב 12-בלילה, עמדה מעליה .אנחנו הרגשנו לא אפילו עד 5בבוקר אם צריך’. נוח פתאום שיש לנו פרילנסרית זה כביכול נעשה כדי לא להביך בפנים שעובדת בשביל עצמה”. אותנו ,וכדי לא להראות שאנחנו נראה שסוגיית היחסים עם מדברים איתו .דפני התלבטה ואני סתיו והתחושה שהיא תפקדה אמרתי שבשום פנים ואופן לא .כי ממש כגיס חמישי בתוך ההנהגה, אוטומטית אתה פוגש מישהו כזה מציקה מאוד לרגב גם היום, ונהיה פישר קטן שנפגש עם ראש שנה אחרי .אני מנסה לברר איתו הממשלה .אמרתי שהוא ידרוס אם ההתנהלות שלה פגעה בהם, אותנו ויטביע אותנו במספרים. הרי הם התפצלו מאז והקימו אנחנו נגמגם ,נצא מוחלשים והוא תנועות חברתיות שונות“ .זה ייצא חזק”. קודם כל פגע בנו אישית” ,הוא הקו הקיצוני שנקטו בו רגב אומר .לדבריו“ ,לקח לנו הרבה ושאר חבריו להנהגה בכל הקשור זמן להבין שהיא גייסה כסף ליחס לפוליטיקאים ,עומת מהקרן החדשה ,אחרי שהכחשנו בשלב מסוים עם קו פרגמטי והכחשנו .זה הציג אותנו באור ומתון יותר .הוביל אותו יו”ר ממש רע”. התאחדות הסטודנטים ,איציק גם בקיץ הנוכחי עושה רגב שמולי ,שהצטרף להנהגת מאמץ גדול לבדל את המחאה המחאה כשבועיים לאחר תחילת מכל גוון מפלגתי .לכן ,חלק גדול הפעילות .רגב לא מסתיר את אותנו במקומות שלא היה צריך מן הביקורת שלו על סתיו נוגעת חוסר שביעות רצונו מדרך למתן”. לשאיפות הפוליטיות שלה ,שאת התנהלותו של שמולי“ .איש “אני אתן את הדוגמא הכי העדות להן ניתן לקבל מדרך מאוד ציני” ,הוא מעיד עליו. קלאסית שזה לשיר את התקווה התנהלותה בחודשים שקדמו “הוא היחיד שכבר בא למחאה בסוף העצרות” ,הוא ממשיך. להקמת ממשלת האחדות בחודש עם כובע פוליטי ,וזה פגע בנו “באחת ההפגנות עלה רעיון לשיר מאי האחרון ,כשעוד היה קיים מפני שאנחנו כאזרחים לא היינו את ה”תקווה” ,שזה משהו שלא ריח של בחירות באוויר .לטענתו מחויבים לאיש”. עשינו קודם .אבל סתיו (שפיר, זוהי דוגמא מייצגת להתנהלות לטענתו של רגב ,פעילותו מ.ד) התעקשה מאוד לא לשיר האגואיסטית של סתיו ,שגרמה של שמולי בהנהגת המחאה את התקווה כי זה פוגע בערבים לפגיעה אנושה במאבק הכללי הקהתה באופן משמעותי מהכוח ושמולי עשה מזה קרדום לחפור עוד בקיץ שעבר .לדבריו“ ,יצא הפוטנציאלי שלה ,והיוותה סיבה בו .הוא יצא לכל העיתונים המרצע מן השק ,כשלפני שהיו מרכזית להיחלשותם של ההנהגה ואמר ש’הם לא רוצים לשיר אמורות להיות בחירות היא ושל המאבק“ .מראש היו מקומות את התקווה’ .הוא ניסה כל הזמן הצטרפה למפלגת העבודה שבהם הוא לא רצה להגיד את כל לרכוב עלינו מצד אחד ,ולבדל וחתמה עם שלי יחימוביץ’. האמת מתוך שיקולים פוליטיים” ,אותנו מצד שני .למעשה כל הזמן אלמלא היו נעצרות הבחירות הוא מספר“ .למשל‘ :אני לא יכול הזה נאלצנו להיאבק גם בו”. היינו מקבלים פחות משנה אחרי להיכנס בטרכטנברג כי זה יפגע החיכוכים האידיאולוגיים מחאת האוהלים את אחת מיוזמות ביכולת שלי להיתפס כלגיטימי והאישיים עם שמולי נשמעים המחאה מתחבקת עם כל האנשים אם אני ארצה להצטרף למפלגה מובנים .הרי שמולי ,נציג שיצאנו נגדם לא פחות משיצאנו של יאיר לפיד’ .הוא כל פעם מיתן המיינסטרים ,היה נטע זר נגד ראש הממשלה”. “סתיו הייתה חולת מצלמות. רצה לכל מצלמה אפשרית. היא נורא עבדה בלבנות את עצמה פרסונאלית, במין תחרות סמויה כל הזמן בינה לבין דפני” “עם כל ההערכה למה שעשינו, אנחנו ילדים” רועי נוימן “דנה ברגר שרה בעצרת השנייה את .Talking About a Revolution נלחמתי על זה שהיא תופיע .זה היה פטיש שלי מגיל .”14כך ,בפשטות ובתום נערי משהו ,מתאר רועי נוימן את רגע השיא הפרטי שלו ,במחאה בקיץ שעבר. נוימן גם הוא חלק מדור המייסדים שהתכנס באותו ערב דרמטי בסלון ביתה של דפני ליף .הוא הגיע ללא רקע קודם משמעותי בעבודה פוליטית או חברתית. “לא עשיתי שום דבר מגיל 17שקשור לפוליטיקה או משהו כזה .זה היה הכי רחוק ממני” ,הוא מודה .גם לפגישה אצל דפני הוא לא הגיע משום שהחיידק הפוליטי בער בעצמותיו .הוא היה אז סטודנט לפרסום ,שקיבל מהמרצה שלו משימה להכניס את שמו לאחד ממדורי סוף השבוע בעיתון .חבר משותף לו ולדפני ,שהיה רגיל לבכיינות שלו בנוגע לגובה שכר הדירה בתל אביב, קישר ביניהם .רועי שלח לה הודעה בפייסבוק ,והיא הזמינה אותו לפגישה המדוברת בביתה .מאותו היום השתנו חייו לחלוטין והוא החל ,לראשונה בחייו, לקחת חלק אקטיבי בפעילות פוליטית ממשית. עדותו בנוגע להתנהלות הנהגת המחאה בצעדיה הראשונים ,בסלון ביתה של ליף ,מספקת הצצה נדירה אל הכאוס הגדול שהתרחש שם .מדבריו ניתן ללמוד רבות על המקריות שבה קרו הדברים ,על חוסר הניסיון והיעדר היד המכוונת ,ואולי יותר מהכול על היעדר המכנה המשותף הבסיסי בין השותפים להנהגה .לדבריו“ ,זה היה רנדומאלי בצורה מזעזעת .כל אחד דיבר חמש- שש דקות על כמה באסה לו לשכור דירה בתל אביב ואיכשהו זה התארך לשעתיים וחצי .בסוף אמרנו 'סבבה, הולכים ושמים אוהל'”" .ללא שום קונספט"? אני שואל“ .זה היה ספונטאני לגמרי כשכל אחד בא מהסיבה שלו ומכיוון מאוד שונה” ,הוא משחזר .הוא מוסיף ומדגיש כי “יש עכשיו במחאה המון קבוצות שמתחברות על בסיס כלשהוא .לנו לא היה שום דבר משותף”. ככל ששיחתנו מתקדמת מתברר כי הארעיות שאפיינה את הימים הראשונים של המאבק תפסה חלק מרכזי גם בחלקים מתקדמים יותר שלו .בשלב מסוים החלו לעלות טענות כנגד חברי ההנהגה על כך שלקח להם זמן רב לנסח אג’נדה ממוקדת .החברים הקשיבו אומנם לעצות המומחים וניסו למקד את הדיון סביב עניין יוקר המחיה, אולם מדבריו של רועי מתברר כי לא עמדה מאחורי הכוונה הזו השקפת עולם סדורה“ .לא היה מאחורי זה איזושהי מחשבה אסטרטגית גדולה” ,הוא מודה בכנות מפתיעה ,לוקח עוד לגימה קטנה מהאספרסו שמונח על השולחן ,וממשיך. “זה לא היה מבחירה ,זה היה תהליך שקרה .ניסינו להציף בעיה והיה תהליך עד שזה גדל ,וזה כבר הפך להיות המאבק החברתי .עד היום הייעוד שלנו הוא לא לבוא ולהגיד מה הפתרונות. אנחנו צריכים להגיד מה הבעיות, והממשלה צריכה לפתור אותן .ככה זה אמור להיות בכל מדינה”. נוימן שימש לאורך כל תקופת המחאה ,עד שהתפרקה ,כדובר ואחראי על היחסים עם התקשורת ,עבד בשיתוף פעולה הדוק יחד עם רגב ,שהיה אמון “זה היה רנדומאלי בצורה מזעזעת. כל אחד דיבר חמש-שש דקות על כמה באסה לו לשכור דירה בתל אביב ואיכשהו זה התארך לשעתיים וחצי .בסוף ,אמרנו סבבה ,הולכים ושמים אוהל” כאמור על הצד הקריאייטיבי והפרסומי. שלא במפתיע ,הוא ממשיך את הקו התקיף של רגב נגד הפוליטיקאים. לטענתו ,הוא עבד סביב השעון לדאוג שהמחאה לא תקבל גוון פוליטי- מפלגתי .הסיבה לכך ,לדבריו ,היא כי “זה היה מוציא מזה את כל העוקץ ומכניס את זה למין משחק של זה מחפש מנדטים מפה וזה משם ,והכול היה מתמוסס”. אתה לא חושב שזה היה יכול למנף אותה למחוזות מעשיים יותר ,שיובילו לשינוי אמיתי בסדרי העדיפויות, אני מקשה עליו“ .אנחנו כקבוצה של אנשים ,במיוחד אלה שהיו אצל דפני כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי הון ,שלטון ,עולם תחתון []6 “לא היה מקום לחיבור” איציק שמולי רועי נוימן .הגיע לפגישה אצל דפני במקרה (צילום :דפנה טלמון) בסלון ,אף אחד לא רואה את עצמו כפוליטיקאי או מגדיר את עצמו ככזה, בטח לא באותה תקופה” ,הוא מדגיש. “כל העיסוק המפלגתי ולריב עם חברי כנסת ,זה הגעיל אותנו .אם היינו נכנסים למשחק הזה היינו הופכים להיות כלי בתוך שלוש שניות .עם כל ההערכה שלי למה שעשינו ,אנחנו ילדים .אין לנו את השפשוף והתחכום הזה להתחיל לשחק משחקים פוליטיים ,וזה גם לא התפקיד שלנו כמחאה וכאנשים שמעלים דברים לסדר היום”. התיעוב שמפגין נוימן כלפי הפוליטיקאים ,מוביל אותנו לדיון על יריב משותף לו ,לרגב ולשאר חברי ההנהגה :יו”ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי .על סתיו שפיר הוא אומנם דואג לא לדבר ,אולם על שמולי, שהגיע להנהגה מבחוץ ,אין לו בעיה להוציא קיטור“ .הסטודנטים זה גוף סקטוריאלי שיותר חשוב לו לדאוג לצרכים שלו” ,הוא תוקף“ .עומד בראשו איש מבורך ,אבל עם אספירציות פוליטיות די ברורות .הוא רצה להביא הישגים קטנים ,אנחנו רצינו הכול או כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי כלום .משם התחילו הבעיות”. אבל בכתבות שליוו את כניסתו להנהגת המחאה ,הוא הוצג ממש כאביר על הסוס הלבן שיצעיד את המחאה קדימה ,אני אומר“ .לא אביר ולא סוס ולא לבן” ,נוימן מגיב בביטול ,תוך שהוא מעקם את פיו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים“ .הוא מאוד עזר ,והיו רגעים שהוא רצה שנתפשר על דברים ,אבל על הדברים החשובים אף פעם לא חשבנו להתפשר”. נוימן ממשיך לקחת חלק פעיל במחאה .לאור ההתנסות הראשונית שלו בפעילות מחאתית ממשית בקיץ שעבר ,הוא הרבה יותר מודע היום לגבי מה שהדבר דורש .לקראת סיום השיחה בינינו אני מבקש ממנו לחלוק עימי משהו טוב אחד שהוא חושב שעשה במהלך כל תקופת המחאה ,ושהוא תופס אותו כחשוב .תשובתו מסגירה משהו מן התחושות הקשות שליוו אותו אז ,בשיאה של המחאה ,ואולי אפילו עד היום“ .דבר טוב זה היה שהחזקתי מעמד” ,הוא מודה, ונושם עמוק“ .להתפרק שם זה היה הדבר הכי קל בעולם”. התרגלנו לראות את יו”ר אגודת הסטודנטים ,ואחד ממנהיגי המחאה של שנה שעברה ,איציק שמולי ,עומד על הבמה ונואם בטון משכנע וסמכותי ,אך רק מעטים יודעים מה התחולל בנפשו של האיש שנראה לעיתים כאילו תוכנת למלא את תפקיד המבוגר האחראי. מסתבר שכמו כולנו ,גם הוא נשבר לעיתים ,מתעייף מלתחזק את התדמית הכול כך מחייבת .גם הוא זקוק לחיזוקים רגשיים על מנת להמשיך ולפעול. “סיימתי לנאום” ,הוא מספר ,כמעט לוחש ,על רגע אישי מאוד בסיומה של אחת ההפגנות בשיאה של המחאה, “ואני רואה את אבא שלי ,מפלס את דרכו לכיוון הבמה בין כל ההמונים. הוא בא לבמה ,תופס אותי ביד ,ואומר לי‘ :תקשיב לי טוב .אמרו עכשיו ברדיו שהגיעו היום 300אלף איש ,ואני רוצה שתזכור שרק שניים באו בגלל העיניים היפות שלך ,שזה אני ואמא שלך .כל השאר באו רק בגלל הרעיונות’ .זה משפט שנורא שמר עלי בכל התקופה. אתה לא יכול להתבלבל”. אנחנו יושבים בסלון דירת השיכון שלו בלוד .הוא מתגורר בעיר מוכת הבעיות הזו ,חצי שנה ומוביל פרויקט מיוחד במסגרתו סטודנטים נכנסים להתגורר בשכונות חלשות בעיר ,ומבצעים בהן פעילויות חברתיות“ .כשעברתי לפה לא היה סטודנט אחד ,והיום יש כבר חמישים” ,הוא מתגאה .בשבועות האחרונים עלה הפרויקט לכותרות לאו דווקא באור מחמיא ,כשכלי התקשורת החלו לפרסם טענות לפיהן שמולי עוסק בגיוס תרומות מטייקונים ,כמו דנקנר ,ומבעלי הון נוספים לצורך מימון הפרויקט .כשאני מנסה לברר את הנושא מולו ,הוא מסרב להגיב ישירות לדברים ומפנה אותי להתייחסות שלו בדף הפייסבוק. ואולם לא רק פרסומים בנוגע לשותפויות עם אנשי עסקים סובבים סביב שמולי .גם בזמן המחאה בקיץ שעבר ,וגם לכל אורך השנה האחרונה, עולים רמזים בתקשורת לכך ששמולי מכוון לתפקיד פוליטי בכיר יותר מיו”ר התאחדות הסטודנטים .הספר שניצב בגאון על השולחן לידינו“ ,נקודות הכרעה” שמו ,אותו כתב נשיא ארצות הברית לשעבר ,גו’רג’ וו .בוש ,מעיד אולי יותר מכל על שמולי ,ועל מקורות מחזיק בדגל ישראל :יו"ר אגודת הסטודנטים, השראתו .לאור פעילותו כאן בלוד ,ובטח במחאה בקיץ שעבר ,אין ספק שהוא מבקש למתג את עצמו בתור מנהיג חברתי .אתה רואה את עצמך נכנס לסבך של המערכת הפוליטית ,אני שואל אותו. “אני לא יודע” ,הוא עונה ונאנח עמוקות, “זו שאלה אישית ,שיש לה מחיר מאוד כבד ,ובניגוד לכל השטויות והפרסומים, לא הייתי כל כך קרוב להיכנס למערכת הפוליטית כמו שאנשים חושבים .בסוף ההתלבטות האמיתית היא בשאלה איפה טווח ההשפעה יהיה גדול יותר ,ואיפה תוכל לממש את העקרונות שאתה מאמין בהם .יש אנשים טובים במערכת הפוליטית ,אבל לא תמיד הם מצליחים לממש את האני מאמין שלהם”. הפלרטוט המתמיד שלו עם הפוליטיקה בא לידי ביטוי גם בקו האידיאולוגי בו נקט במחאה בקיץ שעבר ,שעמד כאמור בניגוד לקו הקיצוני יותר שנקטה קבוצת רוטשילד“ .הסטודנטים באו בגישה יותר ממלכתית ,יותר תכליתית ויותר חותרת לתוצאה” ,הוא מבהיר בצורה חד משמעית את עמדתו“ .אנחנו כל הזמן אמרנו שאנחנו חייבים לעשות מחאה מאוד עוצמתית ברחוב ,אבל גם לדעת לשלב את זה עם איזשהו סוג של דיאלוג ושיח עם המערכת הפוליטית .אתה לא יכול רק להתקדם באפיק של מחאה ,כי מנהיג מוצא פיתרון ,פוליטיקאי מוצא אשמים []7 "הסטודנטים הפכו את המאבק ממקומי לארצי" תגובת התאחדות הסטודנטים הארצית בשם יו”ר ההתאחדות איציק שמולי לטענות רגב קונטס: איציק שמולי (במרכז) “הסטודנטים זה גוף סקטוריאלי שיותר חשוב לו לדאוג לצרכים שלו .עומד בראשו איש מבורך ,אבל עם אספירציות פוליטיות די ברורות” (צילום :התאחדות הסטודנטים הארצית) “הם אמרו‘ :אנחנו לא מוכנים לדבר על מטרות’‘ ,לא מוכנים לדבר בכלל על שיח פוליטי’ .תסתכל מה עשו לפוליטיקאים שהגיעו לשדרה. לכן ,לא היה בכלל מקום לחיבור” שמולי ,שהצטרף לאחרונה למחאת “הפראיירים” ,גם המחאה החברתית צריכה כמובן להימשך ,אך היא חייבת לשאת אופי ממלכתי ומפויס יותר. כשחושבים על הממלכתיות ,שעליה הוא מרבה לדבר ,יחד עם דמותו השונה כל כך מזו של אנשי קבוצת רוטשילד, נוצר קושי להאמין ששני הצדדים היו שייכים בעבר הלא רחוק להנהגתה של אותה קבוצה חברתית .כשמצרפים לתמונה גם את מערכת היחסים המורכבת של חלק מחברי הקבוצה עם סתיו שפיר, עולה השאלה האם למחאה היה בכלל סיכוי להצליח .האם היא לא נידונה לכישלון כבר מן השלבים הראשונים בסוף אתה תגיע למבוי סתום ,דרך ללא לדבר על מטרות’‘ ,לא מוכנים לדבר לקיומה בשל המאבקים המרים בין מוצא .לכן אתה חייב לדעת לקחת את בכלל על שיח פוליטי’ .תסתכל מה עשו חברי ההנהגה ,והשונות המובנית באופי האנרגיה הזאת ולתרגם אותה בסופו של לפוליטיקאים שהגיעו לשדרה .לכן ,לא ובהשקפות העולם .הרהור בסוגיה מחזק דבר להישגים בתוך המערכת הפוליטית .היה בכלל מקום לחיבור”. את ההכרה כי יותר מהכול ,הקלישאה על הגישה הזאת ,הבסיסית ,היינו מאוד חוסר החיבור עליו מדבר שמולי העתיקה שאומרת ש’הכול אישי’ ,מתארת חלוקים”. התעצם בתקופה האחרונה במהלך בצורה הטובה ביותר את הסיבה האמיתית הוא לוקח הפסקה של חצי דקה ,חושב הניסיונות האלימים של חלק מהמפגינים לכישלון המחאה .נראה כי הנהגת המחאה אולי על ניסוח מדויק ,ממלכתי וממשיך :לחדש את המחאה ולהחזירה לראש הייתה ,ועודנה ,מורכבת מאוסף של “שיתוף הפעולה עם קבוצת רוטשילד סדר היום הציבורי“ .אלימות היא פרטים מנותקים ,אשר לאף אחד מהם לא היה בעיקר במישור הטקטי ,כי הם לא קו אדום מבחינתי .אני מאוד מקווה היה ,ולא יהיה כנראה ,הרצון או היכולת כל כך רצו לקחת אותו למקומות אחרים .שהאירועים היו מקריים וחד פעמיים”, להכיל את האחר“ .לכל אחד במחאה”, הקבוצה הייתה בהתחלה במקום שהיא הוא מבהיר“ .המשטרה אומנם התנהגה מודה שמולי“ ,יש את הפריזמה שלו ואת לא רצתה אפילו להגיד שיש מטרות בברוטאליות מופרזת ,אבל מאבק אלים הסיפור שלו בתוכה”. [email protected] למאבק .הם אמרו‘ :אנחנו לא מוכנים עלול לפגוע בלגיטימיות שלה” .לדברי “בניגוד לבמאי קונטס העוסק במסע יחסי ציבור לקידום סרטו האישי ,התאחדות הסטודנטים הארצית בראשותו של איציק שמולי עשתה וממשיכה לעשות למען החברה הישראלית כולה .לראייה, הפגנות הסטודנטים המשרתים במילואים שהתקיימו רק בשבוע האחרון כמו גם המהפכה החברתית שמובילים הסטודנטים בעיר לוד. הבמאי כנראה מנסה לשכתב את סיפור המאבק מחדש והעובדות אינן מפריעות לדמיונו הפרוע .אנו מציעים לקוראים לקחת בעירבון מוגבל את אמירותיו המופרכות של מי שכינה את אנשי הביטחון “קאפו” .הוא וחבריו התנגדו לדגל ישראל ולהמנון המדינה בכל הפגנה ודואג לשנות את עמדותיו ללא הרף .קונטס שכח שהסטודנטים הם שהפכו את המאבק ממחאה מקומית על דיור בשדרות רוטשילד למאבק ארצי למען צדק חברתי .הסטודנטים אינם צריכים שיעור על הובלת מאבקים חברתיים במיוחד לאחר מסיבת העיתונאים ההזויה בה הציע לנהל דיאלוג עם ראש הממשלה תחת מצלמות ובוודאי שלא הרגישו צורך להיוועץ בו ובחבריו כדי לדחות את הצעתו של ראש הממשלה לסטודנטים בציפייה שינטשו את המאבק. אנו נשמח להזמין את הבמאי להכין את הסרט הבא שלו על המהלך החברתי שמובילים הסטודנטים בלוד ,ומבקשים שהפעם הזו ינסה להבחין בצורה חדה יותר בין הדמיון ובין המציאות”. עד לסגירת הגליון לא התקבלה תגובתה של סתיו שפיר. כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי זהירות ,יש לו אוהל []8 ניסיון הקמת המאהל 21.6.2012 בית וגעגוע הכל התחיל בסלון דירה שכורה בתל אביב .שנה אחרי ,הלכנו לבדוק מה השתנה אצל מנהיגי המחאה /כתבה וצילמה ליהי שורש שהייתי ילדה ,למילה בית ,לא הייתה משמעות עבורי. בקיבוץ בו גדלתי לא היו בתים ,היו חדרים“ .את באה לחדר”? הייתי שואלת את חברתי ,זו שצבע שערה הצהוב, ייחד אותה מפס היצור הקיבוצי ,בו היינו נראים ולבושים כולנו אותו דבר .החדר הקיבוצי ,זה שכבר לא קיים היום ,מעולם לא היה הבית שלי ,שכן את מרבית זמני ביליתי ממילא מחוצה לו .ולמה זה חשוב? כי נדמה לי שרק בשנים האחרונות ,התחלתי להבין שהמילה בית, זאת הקטנה ,עם השלוש אותיות ,היא משאת נפשם של רבים. אני מניחה שהבית ,היה שם מאז ומעולם ,ואנשים ערגו אל אותו ריבוע בעל ארבעה קירות ,ואולי איזו גינה קטנה .החלוצים ,אלה שישנו באוהלים על אדמת הטרשים הישראלית ,רצו לייבש את הביצות .יושבי הצריפים ,כבר פינטזו על חומה ומגדל ,שלא יותירו לאנגלים ברירה אלא להשאירם .ואילו לנו ,מה נשאר? פנטזיה על בית .אבל עוד לפני זה ,אם הבית הוא היכן שהלב נמצא ,לא צריך למצוא את הלב קודם? באמצע הקיץ המהביל ,לפני שנה ,בנחשולי האדם שזרמו לרחובות כמו לבה חמה ,היה נדמה שמצאנו אותו .רק שאז קראנו לו “צדק חברתי” .חוסר ניסיון של חבורת צעירים הצליח להחזיר לנו לעונה אחת את הדמיון .לדמיין שסופרים אותנו ,לדמיין שאפשר לחיות פה בכבוד ,ולדמיין שארבעה קירות יכולים להיות שלנו בפחות מארבעה עשורים .אבל אז נכשלנו .הפנטזיה על הבית החם ,התחלפה בלב קר .חזרנו להיות ספונים בביתנו .ובעוד שזכרונות המחאה הופכים דהויים ,כמו קיר חדר השינה בדירתי השכורה ,הנשיא לשעבר מואשם באונס ונכנס לכלא ,ויחד איתו שרים ועסקנים פוליטים שלא יכלו לשמור את הידיים שלהם לעצמם ,וחפנו נשים ,כשם שעשו לכספם של ניצולי השואה .ילדים שרוצחים בדם קר ,הורים לילדים. פליטים אפריקאים שעזבו בית מתפורר ,והגיעו לכאן בשביל הסיכוי להקים בית חדש ,מושמצים ומגורשים .א’ אוהל ,ב’ זה בית ,את זה הם בוודאי הילדים שלהם מכירים. כולם כבר אמרו שהיא מתה .קראו לה בשמות תואר לא יפים, אמרו שהיא הייתה לא רצינית ,ונשאו לה הספדים מלאי פאתוס .אבל אז היא החליטה ששוב נהיה חם ,ושהיא לא מוכנה שיקראו לה לא רלוונטית ומפונקת ,ובעזרת רוחות הקיץ שנשפו ונשבו ,היא הצליחה להדלק .המחאה חזרה ,והפעם במקום כובע קש מגניב ,היא החליטה ללבוש ניטים. רגע לפני שרחובות העיר יתמלאו מחדש ,הלכנו לפגוש את מנהיגי המחאה של הקיץ האחרון ,ולצלם אותם בביתם .איפה שהכל התחיל ,אבל עוד לא הסתיים .רועי נוימן ,הדובר של החבורה ,חי בדירה בפלורנטין ,עם תמונות של ניו יורק סיטי .בדירה השכורה של שיר נוסצקי ורגב קונטס ,במרכז תל אביב ,המחאה עוד נוכחת, אבל הפנים שלה מעט שונות .הייתי אומרת מפוכחות ,לולא פגשנו בשני אנשים שעדיין מאמינים .איציק שמולי ,לעומתם גר בלוד, באחת השכונות היותר עצובות שיצא לי להיות בהן .מחוץ לבניין שלו ,שלוש נשים מעשנות סיגריות בשרשרת ,ובביה”ס היסודי מעבר לגדר ,במגרש אספלט וחומות בטון ,ילדים משחקים .מפה הוא מפעיל פרוייקט חברתי לצעירי השכונות ,אבל בכלל מתגעגע לימי האלמוניות שלו טרום המחאה. ואני? כבר עזבתי בית אחד ,כי הלב שלי דפק במקצב קצת שונה. הפעם הזו אין לי את הפריבליגיה לוותר .המאבק הבא יהיה חייב להיות על הבית של כולנו .והפעם לא אסתפק רק בחדר. [email protected] כ רגב קונטס וזוגתו שיר נוסצקי בביתם בבית עם רועי נוימן כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי איציק שמולי מחוץ לביתו בלוד אל תתנו אוהלים ,נגיע אליכם גם למקומות הגבוהים []9 כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ביבי ,די להתנחל לנו בארנק! התעסקתם []10 עכשיו זה אישי יומן מחאה אז איך עושים את זה ,איך גורמים למחאה להיוולד מחדש? איך משחזרים את האמונה והלהט של המאהל האוטופי? איך לעזאזל עושים כאן סוף סוף שינוי? אורי חריש ליווה בחודשים האחרונים את מבצע הקאמבק הגדול של המחאה החברתית מודל :2012מהחריקות של ניסיונות ההחייאה ,דרך ההחלטה להיכנס חזק בפוליטיקאים ועד המעצר של דפני .היה אוונגרדי .מחתרתי .לפעמים אפילו מסעיר .אבל מהפגנה להפגנה התחזקה התחושה שאין לזה סיכוי ...ואז הגיע הגפרור של משה סילמן /אורי חריש (צילום :בן קלמר) עקידת משה 14 ביולי כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי שלושה חודשים אחורה .תחילת עונת ההפגנות בהפנינג מחאות חברתיות בכיכר רבין .ארגונים והתאגדויות פתחו דוכנים וסיפרו אחד לשני על הפעילות שלהם .היו שם חד הוריות ,נציגים ממחאת העגלות ועוד נציגי אוכלוסיות שונות .דפני ליף ומתן חודורוב עמדו ושוחחו באמצע הכיכר. מה שונה בתמונה הזאת היום לעומת הקיץ שעבר? הם דברו כמו שני מכרים ותיקים .חודורוב לא עמד מתוח ומזיע מול מצלמה עם מיקרופון ביד ,ודפני בכלל לא חלק מהארגון ,רק מבקרת .כשני חברים שנפגשו ברחוב ומרכלים על זמנים עברו, בארץ הישנה ,כשהיו צעירים ואופטימיים .מאוחר יותר הוא ידווח על ההפגנה בחדשות והיא תתראיין לחצי תריסר כלי תקשורת ,אבל זה לא יהיה אותו הדבר כמו אז ,בקיץ ההוא. 2012 באותו ערב היה הרבה מקום פנוי סביב דפני וחודורוב ,כיכר מוצאי שבת רבין לא הייתה מלאה כלל. כל ארגוני המחאה של השנה שעברה היו שם מלבד הגורם החשוב מכולם – העם .אותו עם שתשעה חודשים קודם לכן גדש את הרחובות ,פשוט לא הגיע. גם אלו שהיו בהפגנות בשנה שעברה ותמכו בדרישה לצדק חברתי ,שמעו על ההפגנה בעיקר כשעברו במקרה בכיכר. בתשעת החודשים שעברו ,נעלמה החשיפה התקשורתית כמו שנעלמה דפני .בקיצור :המצב נראה מדאיג. 12 במאי (צילום :טל גנור) ההפגנה הזאת הייתה אמורה להיות גולת הכותרת .כאן אמור היה לקרות הנס. שנה לאחר האוהל הראשון של דפני התאספו הפעילים בשדרות רוטשילד .בהתחלה זה נראה טוב :ממרפסת בקומה רביעית ניגנה להקה עלומת שם שירי מחאה רוקיסטים .בשדרות קפלן ,מול בניין משרד הפנים ,איציק אלרוב ורגב קונטס הגיעו למסקנה שהם אחים .זו הייתה עצרת בסגנון הייד פארק עם במות קטנות ומיקרופונים פתוחים ,כל מי שרצה שטח את משנתו. השמחה רבה ומדברים כבר על חגיגות ה 14-ביולי בשנים הבאות .אולי זאת לא הפגנה ,אולי זו חגיגת יום ההולדת לתנועה. כשהסתובבתי בין ההמונים עלו מדי פעם הצעות לצאת מהמתחם שנקבע להפגנה ולחסום כבישים כמו לפני שבועיים ,אבל לא היו לזה קונים .הפגנה שומרת חוק ,שלווה ,מפוהקת ,ללא אנרגיות מהפכניות 2012 גועשות .בעשר בלילה הציבור התחיל להתפזר. אחד הפעילים המרכזיים כבר הודה בלאות שאולי מוצאי שבת ההפגנה לא אורגנה היטב ,והבטיח שיעשו את זה טוב יותר בפעם הבאה .לכאורה ,הסיפור יכל להיגמר כאן .ההפגנה התחילה לדעוך ונראה היה שסיומה הרגוע אולי מסמן גם את דעיכת המחאה כולה. אבל אז ,רגע לפני הסוף ,קם מתוך ההמון אדם מיואש ,שהרגיש שהמדינה הפנתה לו עורף .הוא נעמד מולנו ,המפגינים ,ממש בלב ההתרחשות והחל לקרוא מכתב שהכין מבעוד מועד .ואז ,בלי שום הכנה ,הוא הצית עצמו .ברגע הראשון כולנו התרחקנו .מישהו צעק שחייבים להביא מים .כל החיוכים נמחקו .משה סילמן הוא הגפרור שהצית להבות ונשרף .למחרת ,יצטער ראש הממשלה על ה"טרגדיה אישית" .כבר אי אפשר שלא לדבר על מחאה .ברוכים הבאים לקיץ .2012 איפה העם? עם הדור הלא נכון י ש ד ב ר י ם ש ל די לנו עם הפוליטיאקאממחזרים, ים הישנים []11 (צילום :טל גנור) ביוני (צילום :דנה אדוט) 21 2012 חמישי קאטו הזקן ניסיון שני .סימנים ראשונים לאופטימיות .אלפי מפגינים השתתפו בצעדות בירושלים ,בתל אביב ובחיפה. צעדות שהזכירו עד כאב את אלו של קיץ .2011אבל להפגנות האלו אין המשך ,רק עבר .האנשים שבתוך ההפגנה מרגישים להט מהפכני חזק לשנות את המדינה וזה פשוט לא עובר את רף ההתרגשות של התקשורת. הקריאה האייקונית" :העם רוצה צדק חברתי" עדיין שם ,אך נתח הרייטינג שלה הצטמצם .המחאה הזו פוליטית משום שסימנה לעצמה כמה פוליטיקאים בתור האויב .רועי רוטמן מתל אביב נשא שלט שהכין בעצמו" :כמו כן אני סבור שיש להפיל את ממשלתו של בנימין 2 ביוני 2012 שבת נתניהו" .צריך להיות חנון רציני בשביל לזהות את ההתייחסות לדבריו של הסנאטור הרומאי קאטו הזקן .קאטו היה מסיים כל נאום שלו בכל נושא באמירה שצריך להשמיד את קרתגו .וכן ,כולנו הרגשנו שבנוסף לכל דבר אחר צריך גם להפיל את הממשלה. לפני כמה ימים הצטרפה מפלגת קדימה לקואליציה .הפצע עוד טרי ועבור המפגינים מופז הוא אופורטוניסט שניסה לרכב עליהם ועבר צד ברגע שראה כיסא נוח זמין עבורו .על הבמה שאל הדובר את הקהל אם מישהו ראה את שאול מופז. "אומרים שההישג הכי גדול של המחאה הוא שהמנהיג שלנו היום הוא המשנה לראש הממשלה" ,עקץ הדובר את מופז לקול תרועות הקהל .הדיווח החדשותי לא הוציא את ההמונים מהבתים .אירוע רודף אירוע בישראל ,וההפגנה מעניינת עוד פחות משלג דאשתקד כשבפתח משחקי היורו ודו"ח המבקר על אסון הכרמל. מוחי העולם התאחדו יום לפני ההפגנה הבאה אני מצטרף לישיבה של פעילים חברתיים עם עמיתיהם מרוסיה ,ספרד וארצות הברית שבאו לספר על המחאה החברתית בארצם. מיגל ארנאה קטאניה, דוקטורנט לפיזיקה מספרד, מספר באנגלית רהוטה על תנועת M15שנתנה את ההשראה למחאת האוהלים בישראל .הוא מקפיד כמעט באופן דתי להסביר שלהם אין מנהיגים ,המחאה היא של כולם" :אל תיקחו את מה שאני אומר כקולה של המחאה ,אני רק קול אחד", הוא אומר .פעילה חברתית מרוסיה מספרת איך כמה ארגונים שונים ומנוגדים כמזרח למערב ,חברו יחדיו בשביל להפגין נגד ולדימיר פוטין. כדור הארץ ממשיך את מסעו הקבוע סביב השמש, הלילות מתקצרים ,הימים מתארכים ועונת הקיץ מתחילה רשמית כל שנה ב 22 -ליוני .אבל זה לא הכוכבים שמסתדרים להם בקונסטלציה בעלת חשיבות אסטרולוגית ,אלא המשטרה והסיירת הירוקה של עירית תל אביב שמביאים לפרוץ מחאת הקיץ של 2012דווקא ביום הזה .כמו שבויים להם במסלולים אסטרונומיים שאין לשנותם ,מחליטים קציני המשטרה יחד עם נציגי העירייה לא לאפשר הקמת אוהלים בשדרות רוטשילד בשום פנים ואופן. אבל האנשים חדורי האמונה שסביבי לא מתכוונים לוותר. ההתנגשות קרובה .הפעם לא יהיו נפנופי ידיים ומחיאות כפיים אילמות .הפעם זה ייגמר בדם. אוהלים באוויר מספר המפגינים בצהרי יום שישי שטוף השמש לא עלה על מאות בודדות .האירוע אמור היה להתחיל בשעה 12בצהריים ,אבל עוד לפני כן כבר הספיקו הפקחים למנוע מליף להקים את האוהל שרצתה .נדמה שזה נגמר עוד לפני שהתחיל .התקשורת שם כמובן ,הכתבים הקבועים זגזגו בין השוטרים למפגינים וצילמו כל מטר וכל שנייה של ההפגנה ,למרות שעל פי ניסיון העבר ,הם בטח לא ציפו לחזור למערכת עם כותרות ראשיות .מפגינים נוספים הגיעו ומישהו פתח אוהל לקול תרועות חבריו .על פי החוק אסור להציב את האוהל בשדרה ,ולכן המפגינים נשאו את האוהל באוויר כמו אלונקה ,כך שאינו נוגע בקרקע .עד מהרה חצי תריסר אוהלים עלו לאוויר וההפגנה החלה להתחמם .פקח גברתן ניגש לאחד האוהלים שבאוויר ,ניסה למשוך אותו בכוח .כך התחילה מלחמת משיכה בין המפגינים לפקח .הסצנה הזאת 2012 חוזרת על עצמה מספר פעמים ,ובכל אחת מהן מאמירות צהרי יום שישי טמפרטורות העצבים .ועדיין ,לא בדיוק שיא האקשן. פתאום ,ללא סימן או אזהרה מוקדמת ,מצאתי עצמי בין אנשים רצים וצעקות ממש ליד הפיצרייה שברחוב .כולם קפצו אחד על השני וחבורה של שוטרי יס"מ סחבו בריצה את דפני ליף לתוך ניידת .ההפגנה עברה מתחתית עמוד שמונה לשער העיתון. כבר לפני זה ,כשהסתובבה בשדרה ראיתי על דפני שהיא עצבנית, שמעתי את זה גם בקול שלה .היא פקד ליאור שטומר הוא קצין יס"מ שהוביל את הייתה מוקפת צלמים ודיברה עם פינוי המפגינים שצרו על הרכב בו הוחזקה דפני כולם ,אבל ידעה בליבה שלא תקבל ליף לאחר מעצרה .פניו קרנו משמחה כשסוף סוף יותר מאזכור קל ,לעיתים מלגלג, הצליח לשחרר את הרכב מבין המפגינים שמנעו במהדורות היומן של ערב שישי את תנועתו במשך כשעתיים .שטומר לא היה הקצין בטלוויזיה .זו לא אותה דפני שלפני הבכיר בשטח ,רק הזרוע המבצעת. חודש רק באה להפנינג כדי לפגוש "סע! נו סע כבר!" הוא צעק חברים ולהביע הזדהות שקטה ,הפעם מעט לנהג ניידת המשטרה אחרי זאת ההצגה שלה .לא מעט אנשים כבר מאוחר שהצליח לדחוף הצידה את אחרון אמרו לה שבשביל לקבל תשומת לב יותר המפגינים שחסם את הרכב. ציבורית צריך להיעצר" .בכל תנועת הניידת שעטה במורד הרחוב מחאה יש הנהגה ,בכל אוכלוסיה תמיד באותו והמפגינים שהשתרכו מאחור מחויבים יש את העשרה אחוזים שיותר יום התייאשו כבר מלהשיג אותה. לדבר .המון אנשים הניפו דגלי מחאה שישי בדיוק אז שטומר הבין שהצליח במהלך השנה האחרונה ,למה שאני במשימה ועמד שם כשעיניו לא" ,היא השיבה לשאלה בסוגיית הכחולות בוהקות וחיוך גדול של מנצח על מחאה ומנהיגים .ואכן ,יש המון נושאי שפתיו .ספק אם הבין אז ,מבעד לאנדרנלין של דגל למחאה והמון מחזיקי מגאפון ההצלחה ,את גודל חבית הנפץ שהצית .בערב אבל דפני היא הפנים וכששני שוטרים למחרת הוא כבר יעמוד בראש כוח השוטרים מפילים אותה לרצפה וגוררים אותה שיחסמו בגופם את המפגינים מלהתפרץ לבניין לניידת ,זאת התמונה שתוציא אלפי משרדי הממשלה ברחוב קפלן בתל אביב. מפגינים לרחוב. 22 ביוני האדרנלין של פקד שטומר כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ו מ ל ב ד ז א ת א ני ס בו ר שי ש ל ה פי ל א ת מ מ ש ל ת ו ש ל ב רועי מתל נימין נתניהו אביב בפרפרזה על קאטו הזקן []12 (צילום :אורי חריש) איגוף, כיתור וכיבוש הפיצוץ בא למחרת מעצרה של דפני .להפגנה הזו אין רישיון ,ומבחינת המפגינים המשטרה שברה את הכלים .זו כבר לא הפגנה נחמדה והאנשים שבאו אליה באו מוכנים נפשית ללכת עד הסוף .אפשר לראות את זה כבר בהתחלה ,אין כאן ילדים .אף אחד לא יביא את הילדים שלו למקום שמלא בריח של אלימות. "שמעתי בחדשות על האלימות נגד דפני וקיבלתי מוטיבציה לבוא" סיפר אבי ,בידיו שלט מאולתר מקרטון ירקות עליו נכתב" :המשטרה, הכלב של הקפיטליזם" .אבי הוא לא המפגין הסטריאוטיפי שמיוחס למחאה ,הוא גר באריאל שמעבר לקו הירוק וחצה כבר מזמן את גיל .50 את ליל ההפגנות אחרי מעצרה של דפני תיארו במונחים של איגוף, כיתור וכיבוש .זה כבר לא קיץ ,2011 הממסד והמפגינים כבר לא אותו עם. יש הם ויש אנחנו, 2012 יש אויב שצריך לנצח .מפגין מוצאי שבת עומד מטר בודד מהאנדרטה לזכר יצחק רבין ,וצועק "בוגדים" לעבר השוטרים. מפגינים אחרים מהסים אותו ,יש מילים שלא זורקים ככה לאוויר ,בטח שלא במקום הזה. ההפגנה כמו נהר ,המשטרה מנסה לעצור אותו ,אך הוא מתמלא ומתמלא ,שוצף וקוצף. המפגינים באקסטזה ,מרגישים את הכוח בידיים. אני עומד ביניהם ומרגיש את החשמל באוויר. "על כל עצור יבואו עוד אלף" ,צועק מישהו לעבר השוטרים שעוצרים עוד מפגין .ההפגנה נגמרת רק כי המפגינים מותשים אחרי שצעדו קילומטרים .לתחושתם הפעם ניצחו בקרב .מחר יתחילו לתכנן את המשך המערכה. עיני ,מצלמה 23 ביוני 30 ביוני (צילום :דן חיימוביץ') כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי הערב ,ההפגנה כאחותה הרגועה והחייכנית של קודמתה .אני פוגש את רועי רוטמן ,קאטו הזקן בשבילכם ,ואיתו בת הזוג עופרה ושירה בת השנתיים" .אולי הילדים ירגיעו את ההפגנה" ,אומרת לי האם. נראה שדבריה מהדהדים אצל הורים רבים שחשו בטוחים מספיק להביא את הילדים שלהם להפגנה הזאת. יכולת הפקת הלקחים של המשטרה מרשימה .היום הם לא נתנו למפגינים סיבה לעימות .נער עם מסיכת "אנונימוס" נעמד מטר מתנ"צ אוחיון ,ומפריע לשיחת קצינים בכירים .אותו אוחיון מהשבוע שעבר, שנוא נפשם של המפגינים ,הוא האיש שבאצבעו הורה לעצור עשרות מפגינים .קצין זוטר יותר לוקח את הנער הצידה ותוך ליטוף אבהי של שערות ראשו ביקש ממנו לתת להם מרחב .כמה דקות מאוחר יותר עזרו שני שוטרי יס"מ גברתנים לגברת זקנה לחצות את הכביש .הגברת דוחפת את ההליכון שלה לרוחב רחוב אבן גבירול ושני המלווים שלה הולכים משני צדיה בקצב מדוד .אין ספק שזה מצטלם טוב. כמה פעילים בדרגת "מחזיק מגאפון" מצעידים את המפגינים כמו בטיול מאורגן בין האתרים .הם מגיעים אל בית "ידיעות אחרונות", 2012 צועקים כמה סיסמאות ,נותנים לצלמים לתפוס את התמונות המתבקשות ,וההפגנה ממשיכה .שמעתי מאחד הפעילים שהצליחו להשיג מהמשטרה אישור לא רשמי להפגין. ויש גם אויב חדש :עופר עיני .ההפגנה מגיעה למשרדי ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בקריאות "עיני ,ביבי ,אותה מהפיכה" וחולפת על פני סניפי הבנקים שהותקפו שבוע קודם לכן באדישות כללית .לכעוס על טייקונים זה כל כך ,2011ב 2012-זועמים על הנבחרים. צמרת המשטרה לא מלווה את ההפגנה הלא רשמית ,הפיקוד בשטח נותר בידי קצינים פחות מתוקשרים .בראש ההפגנה צועד שוטר חמוש במצלמת וידאו ומתעד .זהו הנשק המרכזי של ,2012 כשמפגינים ושוטרים עומדים זה מול זה ומצלמים .המפסיד בדו קרב הזה הוא הראשון שייתפס עושה מעשה אלים אל מול המצלמה .בין המפגינים עומדים כמה גברים בבגדים אזרחיים ובליטות חשודות במכנסיים שלהם .לא ,הם לא שמחים לראות אף אחד ,אלו שוטרים סמויים ,וגם הם מצלמים. לקראת חצות בשעת הדעיכה ,מישהו צועק "יאללה לרוטשילד", וכולנו מתחילים לנוע כמו דגים השוחים במעלה הזרם לכיוון המקום בו נולדה המחאה לפני שנה .מתארגנת עצרת מאולתרת בשדרה, כמה מאות אנשים מתחילים לדבר זה עם זה .מישהו מביא אוהל, ובאין שום פקחים או שוטרים בסביבה ,הוא מוקם וניצב לו בלב שדרת רוטשילד לקול תרועות המפגינים .בתרועות מהוסות יותר ,שלא להפריע את מנוחת השכנים ,מקימים גם אוהל שני ולרגע קט זה שוב קיץ .2011חירות שוויון ואחווה לכולם .אבל רק לרגע. לפיד ,מופז ולבני גם שוב היא יוצאת לרחוב ,ציפי לבני צועדת בראש ההפגנה .שוב היא במרכז תשומת הלב ותחת אור הזרקורים של כמה צוותי טלוויזיה שמשוועים למוצא פיה .כשהצעדה ממאהל הפראיירים מגיעה לעצרת ברחבת מוזיאון תל אביב ,נמצאת לבני קרוב לראש הטור ומקבלת הרבה תשומת לב מהצלמים. לרוע מזלה יישאר רוב החומר על רצפת חדר העריכה .ביקור חטוף של שאול מופז הסיט ממנה את תשומת הלב .איך הוא הרס לה הכל .כולם ניסו לחטוף לעצמם נתח מגופת תשומת הלב הציבורית והגיוס זה הנושא החם של השבוע. הקרב האמיתי בהפגנה הוא בין "כולם משרתים" ל"שירות לכולם" .בין שתי 7 ביולי 2012 הסיסמאות הכמעט זהות פעורה תהום ענקית .הסיסמא הראשונה של המחנה המשותף ,תנועה א-פוליטית שהקימה את מאהל הפראיירים ,השנייה של מפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד .כמה דקות לפני הגעת צעדת המחאה מהמאהל ,רחבת המוזיאון כבר מלאה באנשים המשווים לה דימיון לעצרת בחירות של לפיד. למרות זאת ,הפגנת הגיוס ישבה במיינסטרים של דעת הקהל הישראלית .זו הייתה הפגנה של המכנה המשותף הגדול ביותר שניתן למצוא .כולם שם דיברו בעד שיוויון חובות ,וכמעט שלא יצאו נגד מישהו מסוים .אמנם שוחחו על ביבי ושאר חברי הממשלה ,אבל הרטוריקה הייתה יותר מהוססת ,לא רוצים לפגוע בפרטנרים למאבק. באותו ערב התקיימה גם תהלוכה של המחאה החברתית .זאת לא הפגנה ממוסדת, אין פוליטיקאים ונואמים ,אלא צעדה לאורך שדרות רוטשילד לעבר בנייני המטה של הבנקים הגדולים .רק חלק מהמפגינים שבאו לרחבה בכלל מודעים שיש עוד הפגנה באותו ערב .עבור הגרעין הקשה של פעילי המחאה, הפגנת הפראיירים סובלת ממחלה מסוכנת – השתלטות פוליטית. יש די הרבה פרפראזות על סיסמאות וקריאות של המחאה החברתית בהפגנת השיוויון בגיוס .בסופו של דבר ,ההפגנה הזאת ניזונה מאווירת ההפגנות שנוצרה סביב הצדק החברתי .כבר שבועיים שהציבור מקבל תזכורות שזכותו להפגין ואת הדיווידנדים גוזרים עכשיו אנשי השירות לכולם או כולם משרתים. [email protected] []13 רגע אחד במחאה דפנה טלמון יולי 2011 בעוד שניה ,דפני ליף מאבדת את אלמוניותה והופכת אחת ממנהיגות המחאה החברתית .סתיו שפיר אומרת לה בהצלחה והיא עולה לנאום. יש זיק בעיניים ותחושה של אנחנו פה כדי לשנות. יולי 2012 משה סילמן רגע אחרי שהאש כובתה עם ארטיק וורוד צילמתי “על אוטומט” מיינתי את התמונות “על אוטומט” ורק אחר כך הבטתי בהן כאחד האדם ,הצטמררתי .אני זוכרת שקט אקסטטי למרות שברור שהיו צעקות מכל עבר .הוא ישב שם עם הארטיק כמו מיצג אמנותי שקט ושלם עם עצמו. מפחיד .מבעית .מצמרר .ובועט. כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי מישהו ראה את שאול מופז? []14 המחאה הצליחה אחרי שנים שניסתה להעלות את הנושאים החברתיים לראש סדר העדיפויות הלאומי, מחאת הקיץ הקודמת תפסה גם את שלי יחימוביץ' לא מוכנה .בראיון מיוחד היא מבטיחה שמעכשיו הכל פוליטי /יניר גור מפגש הראשון שלי עם ח"כ שלי הממשלה על אזרחיה הפך להיות במרכז” .הללו .שינוי התודעה עבר אמנם כברת “נוצרה סיטואציה פוליטית חדשה יחימוביץ' היה ביום שבת אביבי ¿¿מה מבחינתך ההישג הגדול ביותר דרך ארוכה ,אך עם זאת עדיין יש הרבה שבה אני עומדת בראש המפלגה .אני למדי ,בשלהי חודש נובמבר של המחאה? מה לעשות כדי לבסס יותר את תפישת זו שמתמודדת מול נתניהו מבחינה .2008באותו יום מצאתי את עצמי יחד “המחאה הצליחה בגלל שינוי אחד העולם הסוציאל-דמוקרטית בחברה רעיונית ,ולכן ,ברור לחלוטין שאני עם יחימוביץ מכתת רגליי ביישובים, מרכזי ,שמהווה את הבסיס החשוב ביותר הישראלית". מועמדת לראשות הממשלה .אני בקיבוצים ובכפרים של המגזר הערבי בכל מחאה :השינוי בתודעה .בבום אחד לזכותה של יחימוביץ' יאמר כי תמיד הולכת בנתיב שהוא פורץ דרך .אני לא והמגזר הדרוזי בצפון הארץ ,תרים אחר אותו שיח חברתי שהיה שנים בשולי דבקה במסרים הכלכליים-חברתיים הולכת עם סדר יום של מועמד רגיל. כל קול וקול .המטרה של יחימוביץ' אז השיח הציבורי עבר למרכז הבמה והפך שלה .לעומת זאת ,מהתעסקות במסרים בנתיב הזה אני לא רואה לידי מועמד הייתה צנועה ,להתברג במקום טוב לנושא המדובר ביותר .ולחשוב שאת מדיניים היא התנזרה כמעט לחלוטין, אחר לראשות ממשלה .אני מתייחסת בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה פריצת הדרך הזאת עשתה בחורה אחת וממשיכה להתנזר גם עת ראיינתי לתפקיד ברעדה ויראה אבל אני בהחלט שהתקיימו בחודש דצמבר באותה שנה. שהקימה אוהל בשדרות רוטשילד”. אותה כראש האופוזיציה“ .הבעיה” יכולה להתמודד אתו .זו הייתה חוסר חברי המפלגה הרבים שפגשנו ,מוותיקי ¿¿חלק מהאנשים עדיין רואים התחילה ,כפי שגם היא מודה בעצמה, אחראיות אם מפלגת העבודה לא הייתה הישוב ,דרך העסקנים ועד לחברי מפלגה בהתאגדות עובדים ובוועדי עובדים כאשר המחאה הציבה אותה בקדמת מציבה עצמה כאלטרנטיבה שלטונית”. חדשים היו מנומנמים משהו למשמע כדבר ארכאי ומושחת שפג מן העולם .הבמה הפוליטית ,והייתה בין הגורמים ¿¿ואת לא חוששת מביקורת? החזון הסוציאל דמוקרטי של יחימוביץ’. “אני לא מסכימה עם זה ,אני רואה הבולטים שהביאו אותה לכבוש את “אני אף פעם לא חוששת מביקורת. בין אותם אנשים היה אפשר למצוא גם הרבה אנשים במגזרים שונים כמו פסגת מפלגת העבודה .בשילוב תרגיל אני כל הזמן חשופה לביקורת מאחר כאלה שזכויות עובדים ,מס לעשירים ואני עושה כל הזמן דברים שלא מובנים ודאגה למעמד הביניים נתפס בעיניהם מאליהם ,אני הולכת אידיאולוגית עם לא פחות מהזוי ולא מחובר למציאות. אמת פנימית”. האירוניה היא ,שאלו הם בדיוק אותם ¿¿למרות המחאה והקריאות לצדק האנשים שהיום צועקים במלוא גרונם חברתי ,האוצר מציג נתונים של “צדק חברתי” ברחובות .אני זוכר בברור ירידה גדולה בהכנסות המדינה ,שר שרק קבוצה קטנה של צעירים שפגשנו האוצר טוען שהשמיכה קצרה ושהוא במכללת אורנים ,היו קשובים להפליא מתכוון לעלות מיסים אז אולי אי למסרים המחודדים של יחימוביץ’ .נראה אפשר עכשיו להקל? כי היו כמו עגלים ,המחכים לינוק מאימם “הסיפור על השמיכה הקצרה חלב רווי ערכים טובים וחיוניים ליצירת הוא אגדת עם .בתקופות של עודפי גוף חדש .אולי אצל אותו מיעוט ,שהיה גביה האוצר לא מרחיב את ההשקעה צמא לגוף חדש הנמשל לחברה חדשה בתשתיות ובהרחבת התקציב אלא רק בעלת ערכים כמו שיוויון ,צדק חלוקתי בהקטנת הגירעון .לגבי המיסים ,זו וסולידאריות חברתית ,ניטעו כבר אז תפיסה אידיאולוגית .מס כמו מע”מ הזרעים הראשונים למה שצמח לפתע והבלו על הדלק הם מיסים מטומטמים בקיץ .2011 ולא צודקים שפוגעים במעמד הביניים ¿¿מה קרה לפני שנה שדווקא אז והעניים .לעומת זאת ,מס ייסף על פרצה המחאה כפי שפרצה ושמה את עשירים אנחנו נזהרים לא לעלות ,מס הנושאים האלה במרכז הבמה? על ירושות מעל 15מיליון שקלים לא “זה לא קרה ביום אחד .הייתה הבקעה מיושם אצלנו למרות שהוא קיים ברוב הדרגתית .זה קרה בגלל שכמה אנשים מדינות המערב ,וגם אם נעלה את מס התעסקו בזה כל הזמן ובמקביל ,ואני החברות בשני אחוז לא יקרה כלום .לכן ביניהם :תנועות הנוער ,חלק מהעיתונאים כל התפיסה הזו מעוותת וזקוקה לניעור וחלק מהפוליטיקאים .אבל הדבר היותר רציני”. משמעותי שקרה הוא שחלק מהתופעות אנשי הייטק ,אנשים מתחום הפרסום “מגה קואליציה” של מופז את נתניהו, בימי המחאה ההיא ,הדירה יחימוביץ' הכלכליות הקשות שפגעו קודם רק והעיתונות ועורכי דין ,שעד כה המילים ניצבה בין רגע יחימוביץ' כיו”ר את רגליה ממאהלי המחאה שהיו בעניים ,פגעו חזק מאד במעמד הביניים התאגדות וזכויות עבודה היו זרות האופוזיציה וכאלטרנטיבה לראשות פרוסים ברחבי הארץ .מארגני המחאה והפכו אותו ממעמד אדיש למעמד יותר להם .בעקבות המחאה ,פתאום השיח הממשלה ,בתפקיד שמחייב התמודדות התעקשו כל העת שהמחאה אינה אכפתי שחפץ בשינוי של סדר היום”. של העבודה המאורגנת החל לחלחל גם כמעט יום יומית עם סוגיות מדיניות. פוליטית ואינה מזוהה עם אף מפלגה. ¿¿איך השינוי בא לידי ביטוי? למגזרים האלה .הם מבינים יותר ויותר כשעברנו לדון בשאלות אלו טון חברי כנסת ושרים שאזרו עוז והגיעו “עד המחאה השיח החברתי-כלכלי שכשאתה עובד בודד -אתה חלש. השיחה הפך למעט מתוח ,מעין אי נחת למאהל בשדרות רוטשילד סולקו משם היה כל הזמן בשוליים .קודם כל מדברים ולעומת זאת ,כשאתה מאוגד -אתה מאופקת. בבושת פנים וחלקם אף הפכו בין יום על מדינה וגבולות ורק אחר כך על יכול לעמוד על הזכויות שלך .התעמולה הכרזת שאת מועמדת לראשות לאויבי הציבור. שאר הדברים .פתאום השיח הסוציאל- נגד העבודה המאורגנת הגיעה לשיאה הממשלה .יש שיאמרו שאין לך ¿¿הקפדת לא להגיע למאהלי המחאה. דמוקרטי שמדבר על חלוקת משאבים בתקופת נתניהו כשר האוצר ,ששם את די ניסיון כדי לכהן בתפקיד הזה. מדוע? הוגנת ,על סולידריות חברתית ,על פירוק העבודה המאורגנת כיעד מרכזי .מאיפה הביטחון שתוכלי למלא אותו “אני חושבת שתפקידיו של נבחר כבוד האדם העובד וחירותו ועל אחריות חלק מהציבור עדין שבוי בפרדיגמות באחריות? ציבור זה לחוקק חוקים ,להביא ה “אני מסתייגת מחלוקת ציונים למחאה, מי שמחלק ציונים לא מבין את המסרים של המחאה ורוצה בכישלונה .אבל אם בכל זאת נדבר במונחים של כישלון או הצלחה ,מדובר בהצלחה מדהימה .היה כאן שינוי חד וחריף של השיח בישראל" "הדבר היותר משמעותי שקרה הוא שחלק מהתופעות הכלכליות הקשות שפגעו קודם רק בעניים פגעו חזק מאד במעמד הביניים והפכו אותו ממעמד אדיש למעמד יותר אכפתי שחפץ בשינוי של סדר היום" כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי הולכת בנתיב פורץ דרך ומציבה אלטרנטיבה לשינוי וליישם בפועל את דרישות העם .תפקידו של הציבור הוא למחות ולהשפיע על המחוקק”. ובכל זאת איך את מגיבה על כך שעדיין חלק מראשי המחאה טוענים שהמחאה צריכה להיות א-פוליטית? “פוליטיקה היא המכשיר המשמעותי ביותר לשינוי השקפת עולם .לכן ,שינוי סדר היום הציבורי ,חלוקות משאבים צודקת ושינוי סדרי העדיפות יבואו משינוי פוליטי מהותי”. כשאת בוחנת את התנהלותם של דפני ליף ,סתיו שפיר ואיציק שמולי, התנהלות שזכתה לא פעם לביקורות רבות ,איך את מעריכה את מה שהם עשו? משפחת דנקנר אנחנו מתכוונים אליכם! []15 אידיאולוגית ושלטונית .יחימוביץ' “להרבה פוליטיקאים יש מה ללמוד מאד הערכה .לחשוב שבחורה אחת היא לא הייתה בטוחה בעצמה ובצדקת יריביה הפוליטיים המיומנים לכאורה לא עצמה יחימוביץ' בקואליציה שתגרור מהם .גם מבחינה ציבורית ,גם מהבחינה שהקימה אוהל בשדרות רוטשילד הציתה דרכה ,אבל בכל זאת אני זוכר שאמרה קראו נכון את המפה ,ואת שינוי הכיוון כלפיה ביקורות קשות ותחושה קשה של הזו שהיריבויות האישיות בניהם על פניו את כל המחאה הזו זה בעיניי רגע מדהים לי באותה תקופה “אני לא בטוחה שזה שדרש הציבור .הם המשיכו לשחק את אכזבה שתוריד באבחה אחת את קרנה של נדחקו הצידה ולא השפיעו על ההחלטות ובהישג מאד יפה”. הזמן שלי להתמודד עכשיו לראשות המשחק הפוליטי הישן ,שכלל בעיקר יחימוביץ. שלהם ,וגם מהבחינה הזו שהם השכילו ¿¿איזה ציון היית נותנת למחאה? המפלגה” .כנראה שהדהירה המהירה פיזור סיסמאות ריקות מתוכן ומינימום המבחן האמיתי של יחימוביץ' הוא לקחת אנשי מקצוע שיעזרו להם :מתחום “אני מסתייגת מחלוקת ציונים למחאה ,קדימה ורצף ההצלחות הכמעט מושלם עשייה בשטח ערב בחירות ,כערובה היום ,בתקופה שהיא בשיא הגובה האקדמיה ,מתחום הכלכלה ועוד .אני מי שמחלק ציונים לא מבין את המסרים שהשיגה בשבע שנות הקריירה הפוליטית לפתק בקלפי .יחימוביץ' לעומתם ולמרגלות ההר העם דורש צדק חברתי. חושבת שכל מנהיגי המחאה ,מנהיגים של המחאה ורוצה בכישלונה .אבל אם שלה ,נטעו בה תחושה של ביטחון אולי העדיפה להפסיד בקרב את מותרות שיא זה מקום שהנפילה ממנו יותר שעוד נזכור את שמם ,מנהיגים שאף אחד בכל זאת נדבר במונחים של כישלון או תחושה של ניצחון ,ויש כאלה שיאמרו השלטון והיחסים הנוחים עם הממסד. תלולה ,האוויר יותר דליל והחלטות בכלל לא בחר ,התנהלו בצורה מדהימה הצלחה ,מדובר בהצלחה מדהימה .היה אף תחושה של יהירות .קשה להתווכח במקום זאת העדיפה לדבוק בדרכה קטנות ושגויות ,יתורגמו מיד לנפילה רק בזכות האמביציה שלהם ,היוזמה כאן שינוי חד וחריף של השיח בישראל .עם העובדות :הריחוק מעמיר הפרץ, ולשכנע בעמל רב את הציבור בצדקתה ,חופשית. שלהם והכריזמה שלהם”. בתור מי שניסתה ונאבקה שנים לשים ההתנגדות לאהוד ברק וההתמודדות בשביל לזכות במערכה כולה .אולם יכול במציאות שבה ישראל נתונה בכל ¿¿זה בטח רגע מיוחד לראות צעירים את סדר היום החברתי-כלכלי במרכז אני לראשות מפלגת העבודה כולם התבררו להתברר בעתיד ,שאידיאולוגיה מגובשת רגע לאיום של מלחמה או משבר כלכלי, אלמונים שמצליחים להוביל את השינוי רואה במחאה הצלחה גדולה”. כמעשים נכונים שמינפו אותה קדימה יכולה לשמש כחרב פיפיות .בשיטת יחימוביץ' אינה יכולה להתבשם ולו אליו פיללת כל השנים. יחימוביץ' נמצאת במקום אחר מהמקום ומיצבו אותה ,אפילו בקרב מתנגדיה, ממשל שבה כל מפלגה יכולה לדור עם לרגע מאויר הפסגות שהיא נושמת. [email protected] “ ההתנהלות שלהם מעוררת הרבה בו פגשתי אותה לראשונה .זה לא שאז כאלטרנטיבה אידיאולוגית יחידה. המפלגה הקיצונית לה ,יכולה למצוא כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי מ מ של ת י שר א ל, ה חי ס כ ון ל ע תי ד אורי (בת 4וחצי) ,נטע (שלבתנו )3ודהווד (לךבן 8לחשודכשירם)דירה!!! לטיפולכם! []16 בית זה לא קוטג' למרות המחאה על יוקר המחיה ,מחירי הדירות במרכז דווקא ממשיכים להאמיר .מומחים חוששים מהתערבות ממשלתית בשוק הנדל"ן. הכלכלן ד”ר יאיר דוכין“ :בכל פעם שדפני ליף לא מוצאת דירה ,עושים מהומות” /ילנה גורביץ’ ל”ף אוהל ,בי”ת זה בית ,גימ”ל שנה אחת אחרי ,אנחנו מנסים להבין: משמעותי ,התחיל להיווצר מחסור זו גינה ציבורית .כמו השיר ,גם האם באמת נוצר שינוי או שזו הייתה והכלכלה מצביעה על כך שכשיש פער הא”ב משקף פחות או יותר את סתם עוד סערה בכוס מים? יצאנו לבדוק בין הביקוש להיצע ,כלומר כשהביקוש אפשרויות הדיור שלנו .אך שלא כמו מול מומחי נדל”ן וכלכלה מה נשתנה גדול מההיצע ,אז הפרמטר שמייצב אותיות הא”ב שמהוות את הבסיס בשנה הזו. ביניהם זה גורם המחירים ,ולכן מחיר ללשון ,הדיור אינו נתפס כזכות בסיסית “זה מגוחך” זועק ד”ר יאיר דוכין, הדירות התחיל לעלות .בעקבות אותה של כל אחד מאיתנו .יותר מזה :בימינו כלכלן וחוקר נדל”ן ,על מחאת הדיור עליית מחירים ,התחילו היזמים להגדיל קורת גג אף נחשבת לפריבילגיה. ודרישות המוחים“ .לדעתי ,שטויות את היקף התחלות הבנייה .פעולה זו דמיינו את הסיטואציה הבאה :אחרי במיץ .אני לא מזלזל בתנועה .נוצרה עשתה את שלה :ההיצע התחיל לגדול שהתרגלתם להשתמש בכל אותיות והתחיל להתקרב לביקוש .כך נוצר איזון הא”ב ,יום אחד התבשרתם שהאות מ’ והמחירים הפסיקו לעלות”. אסורה לשימוש ,או פשוט אינה בהישג ¿¿אין היום בעיה של יוקר מחייה ידכם :איך **שיכי* *כאן? איך בארץ? *ת*ודדי*? קשה ,אה? עכשיו תמשילו את "בעיית יוקר מחייה יש בכל מקום. זה לצרכים הבסיסיים שלכם .עד היום ברגע שאת מחליטה שמגיעה לך דירה היו לכם מזון ,מים לשתייה ,אוויר במרכז ת”א במחיר נמוך ,אז את יכולה לנשימה ,וקורת גג ,ופתאום ,ברגע אחד, לצעוק עד מחרתיים שזה יקר .זה לא אתם מוצאים עצמכם לא מצליחים יעזור לאף אחד ולא לך .גם לא כתוב לעמוד בתשלומי הבית ,מפונים ממנו בתורה שמישהו צריך לתת לך דירה ונאלצים לחפש פתרונות אלטרנטיביים במרכז ת”א במחיר זול .בעניין הזה צריך במטרה לשרוד את השינוי .התסריט הזה להיות רציונאלי .המקום האטרקטיבי לא כל כך רחוק מהמציאות של ימינו. ביותר מבחינת תעסוקה ובילויים הוא בואו נסתכל למשל על אוכלוסיית יקר ,אז תלכי למקום זול .אז תלכי לגור הסטודנטים ,ששייכת ברובה למעמד בחדרה .אז תסעי 20דקות לתל אביב הבינוני-נמוך .החבר’ה האלה ,שנאלצים ברכבת .תלכי לחדרה ,תשלמי רבע. להסתפק בחצי משרה וברוב המקרים גם תלכי לכפר יונה ,תשלמי רבע .מי קבע בשכר מינימום ,מכלים את הכנסותיהם שאת צריכה לגור בכיכר רבין או ברמת על הוצאות שוטפות ובסיסיות כמו אביב? " מגורים ,מזון ושכר לימוד .במקרה הטוב, ¿¿למה בעצם תל אביב כל כך יקרה? בסוף החודש הם נשארים עם רווח קל "המחירים בת”א הם פונקציה של ביד ,ובמקרה הפחות טוב המינוס בבנק פה איזושהי תנועה ,איזשהו כדור שלג ביקוש והיצע .אם כל הישראלים רוצים ממשיך לתפוח .מן הצד השני ,כנציגי שהשפיע על הקוטג’ ,על גבינה לבנה לגור במרכז ת”א ,אז המחירים שם המעמד הגבוה עומדים אנשי העסקים ועל עוד כל מיני מוצרים בסופר ,אבל יהיו גבוהים .אין מה לעשות .המחירים הפוליטיים והכלכליים ,שיכולים ליהנות אני לא מעריך שאיזשהו יזם נדל”ן יוצרים את האיזונים בשוק .מי שלא מדירות יוקרה שגם עשרה דורות שינה משהו בשיקולים שלו ,או הזיז את יכול לשלם את המחירים האלה ,שיילך אחרינו ישאיר לנו חור בכיס .אז מה התמחור של הדירות שלו בגלל המחאה” צפונה או דרומה עד הנקודה שהמחיר הפיתרון? בחודש יולי בשנה שעברה "לפני פרוץ המחאה” ,מסביר ד”ר מתאים לו .נקודה .זה מה שצריך המונים יצאו לרחובות במחאה על יוקר דוכין את ההתנהלות “השוק הזה פעל לעשות .ואין שום תכלית ביללות המחייה ,ארגוני צדק חברתי החלו לצוץ ופועל על בסיס של ביקוש והיצע .לאורך האלה שהדיור הוא יקר .הדיור במקומות בכל פינה והציבור החל לגלות חוסר השנים ,מ '97-ועד סוף ,2006מחירי יקרים הוא יקר .כמו שבמרכז מנהטן סבלנות בוטה כלפי המצב הקיים .מדובר הדירות ירדו כל הזמן ,משום שהיה הוא יקר .אם כל תושבי אמריקה ירצו היה באחת הסערות המשמעותיות ביותר עודף שנוצר בשנות ה 90-ומיתונים לגור במנהטן ,אז המחירים יקפצו שם בהיסטוריה של מדינת ישראל .סערה במשק .במהלך השנים הללו המחירים פי עשר .זה מין ניסיון מפונק לאלץ את שמלווה בתקוות גדולות של הציבור ירדו בשיעור של 25אחוז ריאלית .בסוף חוקי הכלכלה לספק דיור במחיר זול. לצד חששות כבדים של הממשלה .היום ,2006 ,אז התחלות הבנייה היו בשפל אין דבר כזה". א "בעיית יוקר מחייה יש בכל מקום .ברגע שאת מחליטה שמגיעה לך דירה במרכז ת"א במחיר נמוך ,אז את יכולה לצעוק עד מחרתיים שזה יקר. זה לא יעזור לאף אחד" כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי קורת-גג ,פרנסה ,תקווה לעתיד ,יותר מזה אנחנו לא צריכים! []17 למכירה או להשכרה המחירים במגמת עליה (צילומים :ילנה גורביץ') ¿¿אז מה בעצם יכול להיות הפיתרון? בביקוש .אחרי שלא קרה כלום בשנה "מה שהמדינה צריכה לעשות זה שעברה ,כולם הבינו שגם לא יקרה ליזום פרויקט לאומי ולפתח את אזור כלום .כל המשקיעים הפוטנציאליים הצפון ואת אזור הדרום כאזורי תעסוקה שלי ,שחששו להפסיד ,חזרו לשוק גדולים .אם תצליחי לעשות את זה ,כך בעוצמה גדולה יותר .ככה גם הביקוש תגרמי לאנשים לרצות לגור בדרום או עלה וגם המחירים עולים .זה האפקט בצפון ,ולא יבואו למרכז ת”א .זה שם ההפוך”“ .לפני שלושה חודשים, המשחק .היום לא עושים כלום .היום רק סוכנים שלי התלוננו שאין טלפונים. מדברים ולא עושים שום דבר .הממשלה אחרי שהתחדשו ההפגנות ,הסוכנים לא עושה כלום ברמה העקרונית .אם לא מספיקים לענות לכולם” ממשיך אתה רוצה ליצור מוקד אוכלוסייה לבובסקי ומסכם“ :אם לפני שנה ,על ותעסוקה בצפת ,אז תקים שם למשל בית ספר לרפואה ,אבל זו רק ההתחלה". ¿¿אולי הפעם המחאה תצליח? "המחאה לדעתי בתחום הזה לא תיצור כלום .ביבי יבהל אז הוא יוריד את מחירי הדלק .אז מה? הוא יכול להוריד את מחירי הדירות? התשובה היא לא .חד וחלק לא .אם את מצפה שהמחאה תגרום לביבי להוריד את מחירי הדירות במרכז ת”א ,אז יש לי חדשות בשבילך :זה לא בעלי הדירות בתל אביב הם האוכלוסייה היחידה שדווקא נהנית יקרה .אגב ,אם היית בעלת דירה בת”א, מהמחאה .הם צופים עליה מרחוק כמעט בזלזול ,מתוך ידיעה שרשת הדבר האחרון שהיית רוצה זה שהמחיר הביטחון שלהם עמידה מספיק בפני אירועים כאלה .הרי תל אביב תמיד שם יירד .בגלל שדפני ליף הקימה אוהל תישאר “תל אביב” :מותג נצחי חי וקיים ,שניזון מהאירועים הללו וגם בשדרות רוטשילד ,אז מישהו יתן לה מזין אותם. דירה בזול? זה שהיא הולכת ומפגינה, דודי בורנובסקי ,בעליהן של עשר דירות בתל אביב ,אומר שכמו בכל ויש כל מיני ליצנים שמפגינים איתה - שנה ,הביקוש לדירות רק הולך ועולה“ .אני לא חושב שהמחאה תשפיע או זה לא יעזור לה .מישהו אמר יפה פעם: השפיעה על האזורים הללו” .גם המחירים ,לדבריו ,לא הושפעו מהמחאה, כל פעם שדפני ליף לא מוצאת דירה ,אז וכמו בארבע השנים האחרונות ,עלו גם השנה בלפחות עשרה אחוזים. עושים מהומות". יתר על כן ,מתאר בורנובסקי תופעה מעניינת“ :דווקא מיד אחרי זאב לבובסקי ,יזם בתחום הנדל”ן המחאה הקודמת בספטמבר-אוקטובר בשנה שעברה היה בום של ובעל סוכנות התיווך “קרן ברוטשילד ביקוש ,ומאז המחירים רק עולים באופן מתמיד” .הוא מסביר זאת נכסים” מסכים עם ד”ר דוכין“ :זה תחום בעובדה שהביקוש לדירות לצעירים באזורים של מרכז העיר ובאזורי מאוד מסוכן ורגיש ואסור לממשלה האוניברסיטה רק הולך וגדל ,וההיצע נשאר קבוע“ .הדירות לא מתפנות להתערב בו .זה לא קוטג’ .אף אחד גם אם מעלים לדיירים את המחיר ,כי אנשים מעדיפים להישאר בדירה לא יכול להתקשר לחיים משדרות שבה הם חיים ,מאשר להתפנות ולחשוב על דיור זול יותר”. רוטשילד ולהגיד לו :עכשיו תמכור לגבי התחדשות המחאה השנה ,אומר דודי שאם המחאה לא תשנה את במחיר נמוך יותר” .המחאה ,לדברי האופי שלה מהפעם הקודמת ,שום דבר לא ישתנה בהתנהלות המדינית, לבובסקי ,לא רק שלא הזיקה אלא הממשלתית ,העירונית“ .זו שוב תהיה מחאה של קיץ אחד ,ונשכח מזה ניתן אף לומר שתרמה לשוק“ :אני שוב כשיתחילו החגים”. לא רוצה לדבר על השנה האחרונה, כי זה לא ישקף את המציאות .אבל בחודשיים האחרונים יש עלייה מטורפת דירת שלושה חדרים 80 ,מטר ,בלי מעלית ובלי חניה בשדרות רוטשילד ביקשו 2.4מיליון והתקשו למכור, היום דירה כזו נמכרת במהירות כפולה ב 2.7-מיליון .גם השכירות הושפעה באותה צורה” .על הפריפריה המחאה לא השפיעה כלל ,כך לדברי שוקי לסמן, סוכן תיווך ב”רימקס פוקוס” ברמת גן. לבובסקי מחזק את דבריו ואומר“ :כאן בתל אביב ,זו המעבדה של התופעות”. [email protected] בעלי דירות בתל אביב: עם המחאה או בלעדיה, מחירי הדירות בעלייה כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי לא תולים תקוות []18 אוהלים אחרונים המאהלים שהציפו את הארץ פורקו כבר מזמן .רוב התושבים חזרו לשגרת חייהם ,אך למעטים מהם לא היה לאן לחזור .תושבת מאהל המצוקה בחולון" :בקיץ הקודם צעדנו בכל הצעדות .ולרגע באמת האמנתי שיהיה שינוי" .סיפורם של האנשים שלא נתפסו בעדשת המצלמה ,אך חיים את המחאה יום-יום /יעל שני מדינה מעדיפה שניעלם”, את הארץ ,החליטו מזל ומשפחתה לא ראתה אותה ועלתה לה על הרגל. אומרת מזל בן עמי ()51 לעבור למאהל שהוקם בגן הציבורי היו לה שני שברים ,ועד עכשיו היא מחולון ,בעודה אוחזת ברחוב המלאכה בחולון .כשהקיץ תם צריכה פיזיותרפיה .הבת שלי בדיכאון בבקבוק המים הקטן שהבאתי לה .בידה וכל דיירי האוהלים התפנו מהמקום ,לה מהמצב שלנו ,ואני עברתי השנה הפנויה היא מתיזה כמה טיפות מים על ולמשפחתה לא היה לאן ללכת .במהלך אירוע לב קשה ,הייתי בבית חולים מצחה הלוהט ,וכשטיפות המים הקרות חודשי החורף מצבה התדרדר וכעת היא אבל חזרתי לפה”. מתערבבות בזיעת פניה ,היא פולטת עדיין מתגוררת תחת כיפת השמיים. ¿¿היה רגע שבו הרגשת תקווה? אנחות קצרות .היא יושבת בכיסא “אישרו לי דירה בפברואר אבל “בקיץ הקודם צעדנו בכל הצעדות. גלגלים חורק שאינו מותאם לביתה משרד השיכון ומשרד הבריאות עוד למרות כיסא הגלגלים ,אפילו שרצפתו דשא ואבנים .השמש קופחת לא העבירו תקציב לשיפוץ שאני לירושלים הגעתי .וכשראיתי שכל מעלינו .יום חם במיוחד היום ,למרות העם צועד איתי ,לרגע באמת האמנתי שרשמית עוד לא חלף האביב ,מזג שיהיה שינוי .ואחר כך גם היו מפגשים האוויר מבשר על כך שהולך להיות ושיחות ,וכל שבוע היינו עושים שינוי קיץ קשה במיוחד. במאהל אחר ,אבל הכול התמסמס”. "ה מאהל המצוקה בחולון כשהקיץ תם וכל דיירי האוהלים התפנו מהמקום, למזל בן עמי ולמשפחתה לא היה לאן ללכת. במהלך חודשי החורף מצבה התדרדר וכעת היא עדיין מתגוררת תחת כיפת השמיים מאהל המצוקה בבאר שבע פיסות הבד והסדינים שתלויים בדרום הארץ אנחנו פוגשים את דוד על יתדות העץ מאחוריה ,הספות בודלסקי ,אסיר לשעבר בן ,33אחרוני המוזנחות וכלי המטבח המעטים המוחים מהמאהל בבאר-שבע“ .נשארו כשלצידם שלטי “צדק חברתי” ,הם מה איתי רק עוד שלושה אנשים” ,הוא מספר, שמזל מכנה “בית” בשנה האחרונה. “את כל השאר פינו” .לינה תחת כיפת מאז החלה המחאה החברתית ,מזל השמיים אינה זרה לדוד ,שברח מהבית מתגוררת במאהל “בן גוריון” בחולון, בגיל ,13ונמצא ברחובות מאז. יחד עם שלוש בנותיה ונכדתה הקטנה. “המדינה תמיד התנערה ממני” ,הוא מזל גרושה ,ועד לא מכבר התגוררה אומר ,ספק בעצב ספק בכעס“ .נולדתי עם משפחתה ושלוש נפשות נוספות פה ואחרי חצי שנה הוריי הביולוגים זרקו בדירת חדר וחצי בחולון ,אך עקב אותי לבית יתומים .לקחו אותי הורים חובות מצטברים נזרקו היא ומשפחתה מאמצים אבל בגיל 13גם אותם עזבתי לרחוב .מאז ,היא מצאה מחסה ומאז אני לבד .לא מזמן שמעתי על ילדה באוהלים. שברחה מהבית שכל המדינה חיפשה “אנחנו כל מה שנותרנו מהמחאה אותה ,כשאני עזבתי את הבית ,אף אחד החברתית” ,היא אומרת ומוסיפה, חייבת בגלל הכיסא ,בקרוב אנחנו לא חיפש אותי .ישנתי במקלטים ובגנים “אנחנו ועוד שתי משפחות .רק אלה סוגרים שנה באוהלים”. ציבוריים ואף אחד לא עזר לי .כל מה שבאמת לא היה להם לאן ללכת”. ¿¿איך אתם שורדים את היומיום? שעשיתי ,עשיתי בכוחות עצמי .השלמתי החיים לא הביאו למזל הרבה מזל, “קשה מאוד” ,היא נאנחת. בגרות ,עשיתי צבא ,אבל אחרי הצבא לאחר שחלתה במחלה קשה בצעירותה“ ,כשהכול רק התחיל המאהל היה מוצף בעיתונאים ובעקבות זה היה גם המצב שלי מאוד הידרדר” .דוד לא מוכן היא מתניידת כיום בכיסא גלגלים להוסיף ,אבל בעברו הוא מספר יש גם ונקבעו לה מאה אחוזי נכות .בעלה המון עזרה .אבל כשהמחאה דעכה גם עזב אותה כשבנותיה היו קטנות .בתה האנשים שעזרו לנו דעכו .בהתחלה היו סמים וגם בכלא הוא ביקר לא פעם על הגדולה בת ה 21-מגדלת ילדה קטנה מפגשים יומיומיים ,והיו מאוד עוזרים עבירות קטנות. ¿¿מתי הצטרפת לאוהלים? בת שלוש לגמרי לבדה במאהל הזה. לנו .אבל עכשיו דווקא כשהתחיל “בשכונה שלנו כבר דובר לעשות משהו “זה לא הגיוני לחיות ככה יותר הקיץ ,גם את הברזייה כבר סגרו לנו”. אפילו לפני המחאה של דפני .למרות משנה” ,היא אומרת“ ,אני במצב קשה ¿¿מה היה הרגע הכי קשה בשנה שדיברנו על זה ,לא היה את המומנטום ולאיש לא אכפת .מאגף הרווחה של הזאת? המתאים” ,הוא אומר ומוסיף“ ,המומנטום עיריית חולון לא שמעתי כבר שנה”. “לפני כמעט חודש הנכדה הקטנה לפני כשנה ,כשמחאת האוהלים הציפה ירדה לחניה ומישהי שיצאה עם הרכב הגיע רק אחרי האוהלים ברוטשילד .היינו כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי מזל בן עמי בפתח מאהל המצוקה בחולון הרבה בהתחלה ,גם מהשכונה וגם הרבה לאלה שבאמת יש להם בעיה .זו לא סטודנטים נרתמו למאבק ,אבל מכל אלה בעיה לירות לכל הכיוונים .אבל שהיו פה ,רק אני כמעט נותרתי שנה מה שבאמת צריך זה לעזור לאנשים שלמה”. החלשים .אני יכול בקלות לחזר לחיי ¿¿יש לך תקווה שמשהו ישתנה הפשע ,אבל אנשים רוצים להשתקם במדינה? ובזה צריך לעזור להם .העניין הוא “קשה לי להאמין” ,הוא אומר בייאוש ,לא מחיר הקוטג’ שעלה .העניין הוא “עם כל זה שמדברים על זה שהמחאה האנשים החלשים כמוני”. חוזרת ,התקווה אצלי הולכת ואוזלת. ¿¿מה מחזיק אותך? המחאה של היום בתל אביב היא לא הוא נאנח ארוכות ,שואף עוד שאיפה המחאה שלנו .אנחנו באמת נלחמים על מהסיגריה ולבסוף אומר“ ,התקווה לחם” ,הוא אומר ומדגיש את המילים. להכיר מישהי ,להקים משפחה ולחיות “מנהיגות המחאה כל אחת רוצה משהו את החיים .אין לי משפחה ,אין לי אחר .הן לא נוגעות בבעיה האמיתית .את אנשים שכשבאמת רע לי אני יכול יודעת כמה אימהות חד הוריות עם ילדים לדבר איתם .לילד שרגיל להיות לבד שאין להן איפה לגור יש פה בשכונה? מגיל 13זה קשה לשנות את זה .כבר ואף אחד לא מטפל בהן .אזרחים במדינת עשרים שנה שאני חי לגמרי לבד. ישראל לא צריכים לחיות ככה”. מערכות היחסים הזוגיות שלי הן ¿¿אתה רוצה שהמחאה תתחדש? קצרות .אני לא יודע לבטא אהבה כי “לא .אלה שמוחים בתל אביב בזים מעולם לא הייתה לי אהבה .אבל אני כן מאבק לממ”ד בר השגה []19 (צילום :יעל שני) מייחל לזה .אולי אני אצליח להרגיש את זה שוב כשיהיה לי ילד משלי”. המאהל האידיאולוגי בקריית שמונה אחד המאהלים האחרונים שנותרו בארץ עם מספר פעילים שמוסיפים למחות לא בשל הרעב ללחם אלא בגלל אידיאולוגיה טהורה ,הוא המאהל בקרית שמונה .כיום חיים במאהל חמישה אנשים ועוד עשרות פעילים מגיעים מידי פעם להביע תמיכה בשרידי המחאה שלהם. בקרית שמונה המאהל היווה אלטרנטיבה אמיתית והתגוררו בו סטודנטים שישנו בו מדי ערב מתוך אמונה ורצון לשנות“ .המאהל הוא סמל שקיים כדי להזכיר לאנשים שעוברים בקריית שמונה ,שהמחאה עדיין קיימת. ברמה התודעתית אנחנו מראים שאנחנו לא מוותרים .ברור לנו שההכרעות דוד בודלסקי: “המומנטום הגיע רק אחרי האוהלים ברוטשילד .היינו הרבה בהתחלה, גם מהשכונה וגם הרבה סטודנטים נרתמו למאבק, אבל מכל אלה שהיו פה ,רק אני כמעט נותרתי שנה שלמה” מתקבלות בקלפי ,אבל זה לא פתרון “אני איש חינוך ופעיל חברתי כבר השיח הציבורי כן השתנה ,בעקבות זאת של זבנג וגמרנו .אנחנו רוצים להשפיע כמה שנים” ,מספר לוני ,שהחל לעבוד שהמחאה נכנסה גם לתודעה הציבורית, על החינוך והנוער ,וזה תהליך איטי בסמינר החינוכי של קיבוץ גינתון בתחום גם למערכת הפוליטית וגם לתקשורת. שמחלחל” ,כך אומר לוני נתנזון (,)32 החינוך“ .אבל בנוסף לזה ,המשפחה שלי נתונים מראים היום שהרבה אנשים מהראשונים שהקימו את המאהל בקרית היא משפחה של מהגרים שעלו לארץ בישראל שינו את הרגלי הצריכה שלהם שמונה .נתנזון מספר שמאז ומעולם בשנות ה ,90-ואני מכיר מקרוב את כל בעקבות המחאה החברתית ,וזה מעיד על היה פעיל חברתי להוט ,וכאשר פרצה הקשיים היומיומיים .מעבר לכך בתור כך שאנחנו בעיצומו של תהליך .המחאה המחאה ברחבי הארץ ,לא היה לו ספק אדם בתחילת שנות השלושים לחיי ,אני פועלת בכמה רבדים ,בפוליטיקה ,בחינוך, בכלל שהוא יהיה מהראשונים להביא לא רואה איך אני אמור לשרוד במדינה ,בתחום הכלכלי ועוד". את בשורת האוהלים לקריית שמונה. שלא לדבר על לקנות בית ולהבטיח כשרובנו שבנו בתום הקיץ האחרון “ארבעה ימים אחרי שהתחילו האוהלים לעצמי עתיד כלכלי ולגדל פה את ילדיי .לביתנו לצפות במחאה החברתית ברוטשילד ,אנחנו הקמנו אוהלים בקרית במיוחד כי אני יודע שאפשר אחרת”. הדועכת מבעד למסכי הטלוויזיה ,מזל, שמונה” ,הוא משחזר“ .התחלנו חמישים ¿¿אתה מאמין לאנשים שאומרים דוד ,לוני ואחרים הוסיפו ללכת לישון חבר'ה ,אבל בהמשך זה הגיע למאות שהמחאה נכשלה? כל לילה באוהל .מי מהם מתוך הכרח, אנשים .היינו עושים אסיפות והפגנות “ממש לא” ,הוא פוסק “ ,להגיד ‘המחאה מי מהם מתוך רצון חופשי ,מייחלים על בסיס שבוע .גרו במאהל באופן קבוע נכשלה’ מרמז על כך שהיה לה התחלה כל העת שהמחאה תתחדש ושאנחנו בערך שלושים איש .עד היום יש אנשים וסוף ,כלומר שמדובר היה באיזה פרק נשוב להציף את הרחובות ,כי כולם רצו שנותרו באוהלים אך ורק מאידיאולוגיה” .זמן עם יעדים .אבל אי אפשר לדבר בסופו של דבר ,שסוף סוף יהיה במדינה ¿¿מה עמד מאחורי הרצון שלך על המחאה בלשון עבר כי זה תהליך קצת צדק חברתי. [email protected] להצטרף למחאה? שקורה ומתרחב פשוט בצורה אחרת. כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי המלך ביבי נתן את ההוראה []20 גלעד חופשי. ואנחנו? כמעט מהרגע הראשון הם היו כרוכים זה בזה: המהפיכה החברתית והקמפיין למען שחרורו של גלעד שליט .עד כמה היה פה חיבור אידיאולוגי אותנטי או רק צירוף של אינטרסים? האם ראש הממשלה שינה כיוון והכריע בעד העיסקה רק כדי להשתיק את הקולות מרוטשילד? ואיך השפיעה על הכל שרה נתניהו? /יסמין לידסקי נחנים בוכים ליד הכותל ,זה ארוזה במדים מצוחצחים ,רב סמל גלעד כנראה הזיכרון החזק ביותר שליט חזר הביתה .הוא היה בשבי החמאס ממלחמת ששת הימים הרבה יותר מדי זמן .בהתחשב במונחים ומהניצחון הגורף שלנו אז .עדות לתקופה עליהם גדלנו“ :כל ישראל ערבים זה שהתאפיינה באופוריה וגאווה לאומית. לזה” ו”לא משאירים שבויים מאחור”, שרידים ארכיאולוגיים שמעוררים בנו מדובר בנצח .אחרי חמש שנים וחצי, נוסטלגיה לתקופה של סולידאריות. כבר כמעט טעינו לחשוב שגדלנו על בקיץ האחרון פתאום היינו שם שוב. סיסמאות שקריות ,אבל אז הוא חזר, כולנו ביחד מתבוננים בגיבורי ישראל והפיץ עמו אופוריה לאומית .היא שגרמה בוכים ליד הכותל ,אך הפעם הכותל היה לנו לשכוח מכל השאר ובעיקר לחשוב בצורת אוהל וגיבורי ישראל לא היו מה גרם לשחרורו דווקא עכשיו. “תנאי להצלחת קמפיין לשחרורו צנחנים או חיילים ,אלא הורים כואבים של אדם אינדיבידואל היא הפיכתו לצד אזרחים מיואשים .מאהל אחד לסמל” ,אומר פרופסור יוסי יונה ,מומחה בירושלים לצד שורות של אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב ,שהצליחו לפילוסופיה של החינוך מאוניברסיטת בן-גוריון ויועץ לאנשי מחאת האוהלים. לעורר בנו משהו כל כך חזק ,עד כדי “אם הופכים את האדם למטאפורה או שהתנערנו מהאינדיבידואליזם השולט לסמל ,אז המאבק כבר לא על האדם בנו בשנים האחרונות ויצאנו לרחובות. הפרטי ,אלא נושא בחובו מטענים רגשיים צעקנו שאנחנו רוצים את גלעד בבית. כאלו ואחרים שחורגים מעבר לשחרור ב 28-לאוגוסט 2011מחאות הקיץ הילד הזה .המחאה החברתית הייתה בעד הגיעו לשיאן ,ונועם שליט צעד לפתע נועם שליט כי היא לא יכלה ולא רצתה לקדמת הבמה .הקשר בין המחאה החברתית למאבק לשחרור החייל החטוף ללכת נגד .הם ידעו שזה קמפיין ציבורי התבסס על הקולקטיביות שנשכחה ועל מוצלח .סליחה על הדימוי ,אבל זה כמו ההרגשה העמוקה שמה שהיה פה פעם -לשים בחורה שופעת איברים ליד 'רולס רויס' .אין בהכרח קשר בין השניים, נעלם ואיננו עוד .ביום ההוא כשצעקנו אבל האישה היפהפייה הזאת היא מותג “העם דורש את גלעד שליט” ,התכוונו אז נעשה אסוציאציה בינה ובין המוצר שעבור רבים מאיתנו שובו של החייל החטוף מן השבי זו המהות וההגדרה לצדק שאנחנו רוצים למכור .זה בא מהמקום הזה. שליט זה מותג ,והוא מייצג איזו עמדה חברתי .כחודש וחצי לאחר ההפגנה, ה שליט חוזר הבית משפחת שליט ועם ישראל קיבלו מתנה אנטי ממשלתית ,אז בואו נחבור אליו”. צ כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי עם אחד מאבק אחד חופש זאת לא מילה גסה []21 זה היה כמעט תרגיל מתמטי התזמון הכמעט מדויק בין מחאות הקיץ לשחרורו של גלעד שליט גרם לציבור לתהות האם ראש הממשלה רצה להשתיק את הילד עם סוכרייה. נתניהו אולי יודע שהסוכרייה הזאת לא תשתיק לנצח את הילד הבוכה ,אבל הוא ידע שהיא תשתיק אותו למספיק זמן כדי שיוכל לעצור רגע ,לחשוב ולתכנן מהלכים .היא תשתיק אותו לעוד קצת זמן כדי שיוכל לשבת על הכסא-נוח שלו ולהתנדנד בדממה .הילד? הוא יזכור תמיד מי נתן לו את הסוכרייה. “ידענו שהמחאה החברתית מציקה לממשלה והממשלה לא יכולה להיענות, וברוב המקרים גם לא תרצה להיענות לדרישות .ידענו שהם ירצו לגרום לעם רגעים ראשונים בארץ .שליט ,אביו ,ראש הממשלה ושר הביטחו ן (צילום :דובר צה"ל) להרגיש טוב בסגנון שהעם דרש מבלי לשלם מחיר גבוה מדי .מבחינת ההיגיון על נתניהו אבל יותר מהפן האישי ופחות זה היה כמעט תרגיל מתמטי” ,אומר מהפן הציבורי“ .מה שמניע הרבה את רגב קונטס ממובילי המחאה החברתית. נתניהו זה איך שהוא מפרש את רוח לדבריו כבר מהשבוע השני של המחאה הציבור ומאד חשוב לו להיות אהוד, הם חיכו לשובו של שליט ארצה .גם כך שזה כן מנחה אותו באיזושהי מידה. פרופ' יונה מסכים כי יש קשר ישיר הוא הסתכל על הסקרים והופתע מגודל בין שחרור החייל החטוף ובין המחאה התמיכה בעסקת שליט 80% .מהציבור החברתית .הוא טוען שהעמדה של הישראלי תמך בעסקה ,אני לא זוכר ממשלת ישראל הייתה שלא עושים משא תקדים לזה בהיסטוריה של מדינת ומתן עם חמאס ,משום שהמחיר בלתי ישראל שכל כך הרבה אנשים תמכו סביר ועלול לפגוע בהרתעה של ישראל. במשהו”. “הנימוקים הללו נעלמו כלא היו” ,אומר לדעת בסקין ראש הממשלה הבין יונה“ ,ולמה הם נעלמו? כי שחרורו של שהוא מוצג במחאה החברתית באופן שליט פעל בצורה אפקטיבית להסחת שלילי ביותר ,ושחרור החייל החטוף יכול הדעת מהמחאה החברתית אל נושא אחר. לשנות את דעת הקהל לגביו .אך גם הסמיכות בין שחרורו של שליט מכלאו החזות של ראש הממשלה כלפי חוץ לא בעזה ובין המחאה גרמה לכך שתשומת הייתה השיקול היחיד במערך השיקולים הלב הוסטה באופן משמעותי מהמחאה שלו ,ובסופו של דבר מה שהכריע את אל שחרור שליט ,ושירתה את ראש הכף הייתה לא אחרת מאשתו שרה הממשלה או את ממשלת ישראל”. נתניהו. גלעד שליט מדבר בעיקר על השורשים הערכיים “היא השפיעה עליו המון לקבל את ליף דפני תמורת העבותים של המחאה שהפכה את העם ההחלטה ,מתוך האספקט של אמא”, נתניהו אומנם נאלץ להתמודד עם מפרטים נפרדים לקולקטיב מאוחד. אומר בסקין“ .בפירוש שרה הושפעה ביקורת על המחיר לשחרורו של שליט, לדעתו בעת קיום הערכים והצלחת מאד מהאוהל ,מהקהלים שהתאספו שם, ובכל זאת מסקר שנערך ימים ספורים המחאה בהיבט החברתי-ערכי ,נפגעו מספירת הימים פיזית מול הבית שלהם אחרי שחרורו של שליט ,הליכוד התחזק למעשה המטרות הכלכליות שהיו גם הן ומכל תוכניות הרדיו ,וזה כן השפיע באופן דרמטי .אם היו בחירות במועד נר לרגליה“ .אני חושב שכל האנשים עליה .שרה נתניהו נפלה ללחץ הציבורי סמוך לשחרור החייל החטוף הליכוד שהיו בכל ההפגנות יכולים לטפוח הזה וכך בעקיפין זה השפיע על ראש היה ודאי זוכה בעוד עשרה מושבים לעצמם על השכם ולהגיד' :אני עזרתי הממשלה”. בכנסת .מעבר לרווח הפוליטי קיבל להחזיר את גלעד שליט' ולקבל את משפחת נתניהו יכולה לטפוח לעצמה נתניהו גם את הבונוס לו יחל ,וזמן קצר הערכים שבשבילם יצאנו ,אבל עם על השכם ,שכן היום בו גלעד שליט חזר אחרי שחרור שליט זכה לשקט ברחובות .ערכים לא קונים לחם במכולת” ,מסכם הביתה ייזכר למשך שנים ארוכות בדפי המחאה התפוגגה. קונטס. ההיסטוריה .החייל החטוף הפך לסמל, “חזרתו של שליט החלישה את המחאה ונתניהו עם חיוכו הרחב בצילומים בלתי באופן כל כך גורף שזה השקיט את הזעם הגברת הראשונה: פוסקים ואמירות כמו “אני קיימתי מצוות של העם שהתניע את המחאה ושמר עליה שרה נתניהו פידיון שבויים” ,הפך ל”רולס רויס” לאורך כל הדרך” ,אומר קונטס“ .גלעד ד”ר גרשון בסקין ,שהיה אמון על ניהול שלידו .לדברי פרופ' יונה ניתן לראות הערוץ החשאי בעסקת שליט ,הוא אולי שליט חזר ב 18-באוקטובר וההפגנה את ההצלחה הגדולה של הקמפיין דווקא האחרונה הייתה ב 29-באוקטובר ,פחות אחד האנשים המקורבים ביותר לראש בדיסוננס המתבטא בימים אלו“ :הציבור הממשלה בכל הנוגע לעסקה .לדבריו משבועיים אחרי ,ולמרות שהבאנו כמה ממשיך להתייחס לשליט כמטאפורה המחאה החברתית לא הייתה הגורם עשרות אלפי אנשים לכיכר רבין היה ולכן זה קמפיין אפקטיבי וחכם .הוא מאד קשה להוציא אותם לרחוב כי כולם המכריע בשיקולי ראש הממשלה ,אלא לעומת זאת ,רוצה להתגונן מפני הפיכתו גורם משני בלבד“.מתוך ידיעה של מה הסתובבו עם חיוך אווילי על הפנים למטאפורה .ילד שנקלע לעין הסערה שלהם .יופי שהוא הביא את גלעד שליט שקרה מאחורי הקלעים זה השפיע ,אבל ורוצה לחזור להיות האדם הפרטי שמנהל אבל זה לא פתר לנו את הבעיה .קיבלנו בשוליים .זה לא היה השיקול המרכזי”, את חייו”. [email protected] (צילום :דובר צה"ל) את האריזה אבל לא את התוכן” .קונטס הוא אומר ומוסיף שמחאות הקיץ השפיעו פרופ’ יוסי יונה: ”הסמיכות בין שחרורו של שליט מכלאו בעזה ובין המחאה גרמה לכך שתשומת הלב הוסטה באופן משמעותי מהמחאה לשחרורו של שליט, ושירתה את ראש הממשלה או את ממשלת ישראל” כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי שחררו את השוטר שנמצא בראשכם []22 הפרטה נפשית י כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי לטיפול נפשי .בשנת 2005הוגשה עתירה לבג”ץ מטעם מתמודדים ובני יש לי חדר משלי משפחותיהם ובה דרישה מהמדינה ובחדר יש אור ליישם את ההחלטה שהתקבלה בתחילת שנות ה .90-שנה לאחר מכן נחתם זה כרגע לא אני הסכם בין משרד הבריאות לבין משרד או אני בשחור. האוצר שלפיו בתחילת 2007תועבר זה נמשך כמעט שבוע מלוא האחריות הביטוחית על שירותי בריאות הנפש לקופות החולים ,אולם או כבר כמה ימים הקופות הסתייגו מאוד מן ההסכם. אם תשאל אותי מדוע נראה שגם המתנגדים וגם התומכים ברפורמה מסכימים שהסחבת זה עמוק בפנים . הבירוקרטית היא שהביאה את מערך טיפול הנפש למצבו הבעייתי ,בלשון תתגבר ,תתגבר המעטה ,בו הוא נמצא היום ואת הצורך הקריטי בשינוי .אולם כאן נגמרת כך אומר לי הקול ההסכמה בין שני הצדדים. להיפגע וליפול בחודש מאי האחרון התרחשה רעידת אדמה במערך הטיפול בבריאות הנפש. כל אחד יכול סגן שר הבריאות ,ח"כ יעקב ליצמן, לכולנו מותר העביר צו המורה על החלת הרפורמה להיות חלשים שתעביר את האחריות לטיפול בבריאות הנפש מהמדינה לקופות לא לאטום אוזניים החולים .בנוסף ,במסגרת הרפורמה לא לעצום עיניים יתווספו לתקציב 300מיליון שקלים הרפורמה על בכנס חנין ח"כ והוא יעמוד על 1.7מיליארד שקלים לא לעזוב ידיים בשנה .כמו כן ,הבטיח שר האוצר יובל גם בימים קשים מאיימים על עצם קיומה. שטייניץ ,כי יוסיף באופן חד פעמי 50 אפילו בימים קשים. כ 17-שנים הכנסת דנה בשינוי מערך מיליון שקלים לשיפוץ ולפיתוח בתי (חדר משלי ,מילים :ארקדי דוכין) בריאות הנפש בישראל .כמעט שני החולים הפסיכיאטריים .הכסף יחולק עשורים שבהם ,לפי דוח מבקר המדינה ,על פי מספר פגועי הנפש שמבוטחים צומצם מספר המיטות בבתי החולים בקופת החולים ולא על פי גודלה של הפסיכיאטריים ,ובמקומם נפתחו הקופה .כאן מתגלות נקודות המחלוקת מסגרות שיקום בקהילה שמיועדות הראשונות בין מתנגדי הרפורמה לטיפול ב 15-אלף חולי נפש מתוך לתומכיה .המתנגדים לרפורמה המוגדר כקליני ורבים נוספים סובלים כ 62-אלף הזקוקים לכך. וביניהם יו”ר מפלגת העבודה ,ח”כ מהפרעות ומחלות נפשיות .אבל שלא בשנת 1990הוגשו המלצות ועדה שלי יחימוביץ ,טוענים כי זוהי איננה כמו רבים אחרים ,יאיר נולד להורים בראשות השופטת שושנה נתניהו רפורמה אלא הפרטת שירות חיוני אמידים שיכולים להרשות לעצמם את שכוללות את העברת מוקד הטיפול שניתן על ידי המדינה .הפרטה זו ההוצאה העצומה של טיפולים אצל מבתי החולים הפסיכיאטריים למרכזים מנוגדת לאחת מהדרישות הבסיסיות פסיכולוגים ופסיכיאטרים פרטיים. בקהילה ושילוב שירותי בריאות הנפש והראשונות של המחאה החברתית הרבה מהמתמודדים עם הפרעות ובעיות במסגרת קופות החולים .שר הבריאות שלא להפריט שירותים בסיסיים נפשיות לא יכולים לשלם את הסכומים דאז ,אפרים סנה ,הורה על דחיית שניתנים על ידי המדינה ומיועדים הללו ופונים אל הרפואה הציבורית, הכנסת השירותים הללו לסל שנותנות לאוכלוסייה הזקוקה להם .ח”כ רחל שם הם פוגשים מערכת שלא מסוגלת קופות החולים למבוטחיהן .כך נוצר אדטו מ"קדימה" מתנגדת לדרך שבה להתמודד עם העומס הרב ,מערכת מצב שבו לא ניתנים תקציבים מספיקים התקבלה ההחלטה על הרפורמה ואינה ששנים של גרעון ואי העברת כספים וחלה התדרדרות במצבם של המרכזים מסכימה עם תפיסת העולם שבה (צילום :שירה סולומון) איר (שם בדוי) נמצא בטיפול פסיכולוגי כבר 11שנים. כשהיה בן 13התגלו אצלו לראשונה סימנים של דיכאון קליני ואישיות חרדתית .שנתיים לאחר מכן כבר התחיל לקחת תרופות פסיכיאטריות .תקופת ההתבגרות שזכורה לרובנו כמלאת משברים הייתה ליאיר טראומטית במיוחד .כמו רוב בני הנוער ,בתום לימודיו התגייס יאיר לצבא ,אולם מצבו הנפשי לא אפשר לו להמשיך בשירותו ,ועל כן השתחרר אחרי שלושה חודשים בלבד“ .השנה שבאה אחרי שהשתחררתי מהצבא הייתה שנה נוראית .הייתי בבית בחוסר עשייה מוחלט ושום דבר לא היה פרודוקטיבי .דיכאון נורא קשה ,ראיתי שאני לא יוצא מהמצב הזה והיו מחשבות בכיוונים לא חיוביים .הרגשתי במקום הזה המון נוחות אבל גם ראיתי שזה משפיע על המשפחה שלי ושלא מדובר רק בי .הם ראו בחור צעיר סובל ”.ההחלטה להתחיל ולהתמודד עם המציאות והעולם שסביבו לא הייתה קלה והחלה בצעד קטן שנראה פשוט לכאורה ,לחזור לטיפול פסיכולוגי. “חזרתי לטיפול אצל פסיכולוג ונשארתי איתו בערך שנה .אני לא יכול לומר שזה עשה באמת שינוי מופלא, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שהתמדתי בטיפול ,והרגשתי שהייתה שם כנות מאוד גדולה” .בליוויו הצמוד של הפסיכולוג ,החליט יאיר להתגייס לשירות לאומי“ .הפסיכולוג מאוד עזר לי כי זה כבר לא היה אני לבד בחדר שלי ,משקר לעצמי .אמרנו שנעשה ביחד ביקורת על הדברים שקורים .זה טוב שיש מישהו שיאשר לי דברים שאני חושש מהם או שיפריך לי אותם. מישהו שייתן לי זוויות אחרות להסתכל עליהן”. שנים רבות של חושך עברו על יאיר עד שמצא פסיכולוג שמתאים לו ועד שהחל להרגיש הקלה בעקבות הטיפול והתרופות הפסיכיאטריות .הסיפור של יאיר דומה לסיפורם של רבים אחרים. כ 20%-מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון המדינה החליטה על העברת האחריות של מערך בריאות הנפש לקופות החולים הפרטיות♠ .המתנגדים למהלך טוענים כי זו הפרטה של שירות בסיסי ,אותו המדינה מחויבת לספק לאזרחיה .ח"כ ד"ר רחל אדטו" :קופות החולים הן לא הפרטה בשום פנים ואופן" /שירה סולומון גם המתנגדים וגם התומכים מסכימים שהסחבת הבירוקרטית היא שהביאה את מערך בריאות הנפש למצבו הבעייתי העברת האחריות לקופות החולים היא הפרטה “קופות החולים מנהלות את הבריאות הציבורית של מדינת ישראל מתוקף חוק בריאות ממלכתי מגיל אפס ועד יום המוות .הן לא חברות מ צ או א ת ה מ פ ת ח ש נ מ צ א בלבבכם []23 נקודות המחלוקת העיקריות רפורמה או הפרטה? המתנגדים לרפורמה טוענים כי העברת האחריות על שירותי בריאות הנפש מהמדינה לקופות החולים היא הפרטה של שירות חיוני ובסיסי של המדינה .ח”כ דב חנין טוען כי “למעבר לקופות החולים שהם מוסדות כלכליים יש השלכות רבות .מכניסים את המערכת לרציונל כלכלי שהוא זר לה” .הטענה הנגדית היא שקופות החולים אינן חברות פרטיות ולכן זוהי איננה הפרטה. מהלך עוקף כנסת לא דמוקרטי או מחוייב המציאות? המתנגדים לדרך שבה הוחלט על הרפורמה טוענים כי החלטת משרד הבריאות להעביר את המהלך בצו מאחר ולא היה לו רוב בכנסת הנוכחית היא החלטה לא דמוקרטית .משרד הבריאות טוען מנגד כי הרפורמה תקועה כ17- שנים ובמידה ולא תעבור מצב שירותי בריאות הנפש במדינה עלול לקרוס. הפנייה מרופא המשפחה לגורמים המטפלים חנה שטרום-כהן ,ראש פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש, אומרת ש”תהינה בעיות סודיות רפואית בגלל התחשבנות כספית בין המטפל לקופות החולים” מנגד אומרים התומכים כי המהלך ייצור תיאום בין כל הגורמים המטפלים. איחוד הטיפול בגוף ונפש שאלת הגוף והנפש היא שאלה עימה מתמודדת האנושות עוד לפני יוון העתיקה. התומכים ברפורמה טוענים יש יש לטפל באותה המסגרת בתחלואי הגוף כמו בתחלואי הנפש והמתנגדים לכך טוענים כי יש לעושת הפרדה בין השניים. (צילום אילוסטרציה) פרטיות .קופות החולים הן לא הפרטה בשום פנים ואופן”. ח”כ אדטו טוענת כי הבחירה בצו ולא בחקיקה בכנסת היא צעד עוקף כנסת“ :זה נכון שזה נמרח ונמשך אבל זה בהחלט לא היה צריך להתבצע בצעד עוקף .אני מתנגדת לכך שהרפורמה נסגרה בין קופת חולים כללית ומשרד הבריאות ואף אחד אחר לא מודע למה שקורה שם באמת” .הסיבה להעברת הרפורמה בצו ולא בחקיקה ,על פי סגן שר הבריאות היא כדי להימנע מהמשך הסחבת“ .חברי הכנסת מעכבים את זה, איש איש והסתייגויותיו שלו ,ובינתיים החולים סובלים .בלי רפורמה לא יוזרמו תקציבים למערכת ,ובלי תקציבים הטיפול מתדרדר”.ליצמן אמר בתגובה לשאילתא שהגישה ח”כ יחימוביץ' במליאת הכנסת כי אי העברת כ 20-אחוז מהאוכלוסיה סובלים מדכאון המוגדר כקליני, ורבים נוספים סובלים מהפרעות ומחלות נפשיות התקציבים נובעת מכך שלא הייתה החלטה לגבי אישור הרפורמה .טענה זו מכעיסה רבים ממתנגדי הרפורמה. ח”כ דב חנין ממלגת "חד”ש" ,אמר בכנס שנערך בנושא בבית העם בתל אביב כי “אחת הבעיות של המערכת היא הדיאטה הרצחנית שהיא עברה, דיאטה שאיננה מקרית .משרד האוצר אמר שהם יעבירו את הכסף אם תועבר הרפורמה שבה הם מאמינים .זוהי סחיטה באיומים”. שירותי בריאות הנפש מתחלקים בעיקרם לטיפול פסיכולוגי ולטיפול פסיכיאטרי ,כאשר האחרון מבוסס תרופות והמטופל מופנה אליו כמו לכל רופא מומחה אחר דרך רופא המשפחה. משמעות הרפורמה היא שגם על מנת לקבל טיפול פסיכולוגי ציבורי יאלץ אדם לפנות לרופא המשפחה ולקבל הפניה .התומכים ברפורמה טוענים כי מהלך כזה יוריד את הסטיגמה על הטיפול הנפשי ועל המטופלים“ .הסטיגמה לא תיפתר בכך שאותו רופא ירשום לך הפנייה לאורטופד ,לפסיכיאטר או תקציב שני הצדדים מסכימים שהמערכת הגיעה לקצה היכולת שלה בגלל בעיות בהעברת כספים למערכת .מתנגדי הרפורמה טוענים כי היה זה ייבוש מכוון של המערכת על מנת להעביר את הרפורמה ביתר קלות .כמו כן נשמעת הטענה כי תכנון התקציב לרפורמה לא היה נכון. השפעה על דעות קדומות התומכים ברפורמה טוענים כי עצם המעבר לקופות החולים יוריד את הסטיגמה מהטיפול הנפשי .המתנגדים ,לעומתם ,לא מאמינים כי יהיה בכך לשנות את הדעות הקדומות וטוענים כי יש לפעול במסלול הסברתי על מנת לעשות כן. היערכות קופות החולים המתנגדים לרפורמה טוענים כי קופות החולים לא יהיו ערוכות לקבל את שירותי בריאות הנפש ולספק אותן בצורה הראויה. כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי כ ש א ין מי טו ת בב תי חו לי ם ה קי צו צי ם ב ת ק ציב הורגים []24 לפסיכולוג” אומרת חנה שטרום-כהן, ראש פורום הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בבריאות הנפש .יאיר אומר כי הסטיגמה איננה מורגשת בדרך כלל בחיי היום יום אולם “יש אנשים שהם נורא ביקורתיים ברמות מעליבות כלפי זה .יש אנשים שחושבים שללכת לפסיכולוג זאת בכלל בריחה והתפנקות. עידית (שם בדוי) מתמודדת עם דיכאון קליני קשה ,שנובע לטענתה מאובדן אביה בילדותה המוקדמת .היא מקווה שהרפורמה תוביל לכך שיהיה תיאום טוב יותר בין המטפלים השונים, שכן היום התיאום בין טיפול פסיכולוגי והטיפול פסיכאטרי תלוי במטופל. לטענתה הדבר יוצר קושי רב ומצב שבו “היתרונות של הטיפול לא תמיד שווים את כל הטרחה” .כמו כן ,היא מאמינה שטיפול דרך קופת חולים ישווה לו אופי מדעי יותר ,דבר שימעיט את הסטיגמה המתלווה לטיפול. ואולם ,למרות שהרפורמה מנוגדת לדעתם של רבים לדרישות המחאה החברתית היא דווקא עשויה לפתור את אחת הבעיות שהועלתה במחאה: הפער בין הפריפריה למרכז .ליצמן הגיב למצב הקיים היום בפריפריה ואמר “מקומות רחוקים היום לא זוכים לקבל שום שירות .קופת חולים נמצאת בכל מקום,שלא כמו בית הרבה מהמתמודדים עם הפרעות ובעיות נפשיות לא יכולים לשלם את הסכומים הללו ופונים אל הרפואה הציבורית, שם הם פוגשים שנים של גירעון ואי העברת כספים שמאיימים על עצם קיומה לפסיכולוג מהשירות הציבורי צריך לנסוע למרכז בבאר שבע ,כי בדימונה אין אף מרכז קהילתי .בבאר שבע יש אחד כזה ,וגם הוא לא מספיק לכל העיר” .הדבר יוצר לטענתה מצב שבו אחרי הפגישה הראשונית עם הפסיכולוג מחכים לפגישה נוספת חודשים רבים“ .במידה והרופא יפנה אותך לטיפול הם יהיו מחויבים לספק לך אותו .אולי ככה הם יוסיפו מטפלים ויהיה ניתן לקבל טיפול גם בדימונה ולא רק בבאר שבע”. יאיר מטופל היום ולוקח כדורים פסיכיאטרים שמקלים על ההתמודדות שלו עם החרדות והדיכאונות הקשים. עידית ,לעומתו ,למרות הטיפול עדיין חולים פסיכיאטרי .לכן יש מקומות מתקשה עם ההתמודדות .הפחד הגדול שבהחלט לא הגיע אליהם שירות, של מתנגדי הרפורמה הוא שהמצב מקומות רחוקים בפריפריה .אני הזה יחריף .מי שיש בידיו את מקורות חושב שאסור לאפשר מצב שבו יש המימון כמו יאיר ,יקבל טיפול טוב בפריפריה מי שצריך טיפול אבל לא במסגרת פרטית ומי שלא יצטרך יכול לקבל אותו .אנחנו נותנים זמן לחכות חודשים רבים לטיפול אצל להיערך ,אנחנו נקפיד שבכל מקום מטפלים שלמרות היכולות המקצועיות בפריפריה ,בכל מקום נידח ,יהיה סניף שלהם לא יכולים לעזור. של קופת חולים שמטפל בבריאות הרפורמה שאמורה להיכנס לתוקפה הנפש ויהיה שירות לכולם .אני בטוח ב 2015-תעבור ככל הנראה עוד שכל זה ישפר את בריאות הנפש”. שינויים רבים .נראה כי שני הצדדים עידית ,שמתגוררת בדימונה ,מספרת מעוניינים להקל על ההתמודדות עם כי “יש בדימונה עובד סוציאלי שמגיע הפרעה או עם בעיה נפשית אך אינם מבאר שבע לדימונה פעם בשבועיים מסכימים על הדרך. [email protected] ומתפקד כפסיכולוג .אם רוצים להגיע כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי (צילום אילוסטרציה) מה קורה היום? אדם המתמודד עם בעיה נפשית יכול לפנות לשני ערוצים על מנת לקבל טיפול .טיפול פסיכיאטרי ,שעיקרו טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי שהוא טיפול באמצעות שיחות בין המטופל והמטפל. כיום ,הטיפול הפסיכיאטרי ניתן במסגרת השירותים הניתנים על ידי קופות החולים .לעומתו ,הטיפול הפסיכולוגי ניתן במסגרת מרכזים קהילתיים עליהם אמונה המדינה .מרכזים אלו נמצאים בעיקרם בערים הגדולות כך שמי שמבקש לקבל דרכם טיפול נאלץ לעיתים להרחיק ממקום מגוריו אל “העיר הגדולה” הקרובה ביותר .מאחר ואין הלימה בין קבוצת האוכלוסייה הגדולה יחסית עליה אחראי כל מרכז וכמות המטפלים בו ,חווים המטופלים עוגמת נפש מאחר והזמן בין התורים ארוך מאוד. מי שבוחר באופציה הפרטית אומנם לא צריך לחכות זמן רב בין תור לתור אך משלם מכיסו מאות רבות של שקלים לטיפול .אופציה זו נחשבת מותרות בעבור מי שמרוויח אלפים בודדים של שקלים ,כלומר בעבור רובה של האוכלוסייה. הבעיה בטיפול שניתן כיום לאלו שידם אינה משגת איננה איכות הטיפול אלא הזמן הרב בו הם צריכים לחכות ,דבר שעלול להוות בעיה קשה עבור מי שבאמת צריך את הטיפול .אפקטיביות הטיפול יורדת כאשר מרווח הזמן בין הטיפולים גדול מדי .כמו כן הנסיעה הארוכה לעיתים ,מביתו של המתמודד למרכז הקהילתי עלולה להקשות ולעיתים אף למנוע מהמתמודד לפנות לטיפול או להמשיכו. הטיפול הפסיכולוגי ,בין אם נעשה על ידי מטפל שמקבל את משכורתו מהמדינה ובין אם נעשה על ידי מטפל פרטי ,לא נרשם בתיקו הרפואי של המטופל .יש הטוענים כי המצב הזה מונע מהרופא המטפל לקבל תמונה כללית וישנם כאלו שטוענים כי כך הרופא לא נחשף למידע שלא נוגע לטיפול הרפואי. []25 רגע אחד במחאה זיו קורן יוני 2012 התמונות מההפגנות הלא חוקיות על יוקר המחיה בישראל ,צולמו כולן בשבועות האחרונים .אני לא נוהג לכתוב סיפורים ,רק עובדות .התמונה צולמה ב 22-ביוני ומתעדת את המעצר של דפני ליף בשדרות רוטשילד שהצית מחדש את נושא המחאה. כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי []26 99%נגד ,1%באיזה צד אתם? קיצר ,בא לכם להפגש עוד שעה ברוטשילד? דפני ליף 16.6.2011 בין הברים בתל אביב מסתובב קורא בכף יד .הוא ניגש לכל שולחן ותמיד פותח באותו המשפט עם חיוך על פניו “אם אתם במצב רוח ,יש לי משהו מאוד מיוחד בשבילכם היום”. במהלך הערב הוא עצר לידי .הוא פתח באותו המשפט המוכר .כרגיל חייכתי אליו ,היה טוב לשמוע את המשפט הזה ,תזכורת לחיים שלפני הארבע עשרה ביולי .הוא הסתכל עלי ואמר “את מזכירה לי מאוד את זאתי מהטלוויזיה .דפנה ליף””.דפני” ,תיקנתי אותוהבעת הפנים שלו השתנתה .כבר לא ניסה לקרוא לי בכף יד ,וויתר על ההתמקחות על המחיר לאטרקציה אותה הוא מוכר בשעות הערב בתל אביב .במקום זה הוא הסתכל עלי במבט רציני ואמר לי “אל תשברי”. חייכתי אליו .הוא המשיך לשולחן הבא. חבל .דווקא הייתי שמחה שיקרא לי ביד ,ויגיד לי שהכול יהיה בסדר): דפני ליף 23.7.2012 הסתה קשה מאוד ברשת נגדי .חושבת מה לעשות .האמת ,קצת מפחדת דפני ליף 21.7. 2012 התרגום העברי הרשמי לקפיטליזם חזירי – הוננות תומר שרון (תומש) 21.7.2012 חבר ועד הפעולה על הנסיונות של כלל ביטוח לפרק את התארגנות העובדים .בוז לכלל ,בוז לאי.די.בי, בוז לנוחי דנקנר .כבוד וכוח לעובדים! תהיו אמיצים! דרור פויר 13.6.2012 למישהו יש אוהל? דפני ליף 16.6.2011 כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ציוצי המחאה המחאה שהחלה ב"איוונט" בפייסבוק המשיכה לחיות בו גם כשהרחובות שקטו .רחוב רוטשילד התחלף בקבוצות דיון ותנועת מחיאות הכפיים האילמות התחלפה בלייקים ושיתופים ברשת /שירה סולומון ,דנה אדוט ,ליהי שורש פעם הפרופיל שלי בפייסבוק היה נטו לתקשר עם חברים שלי .עכשיו המצב השתנה ,עכשיו זה לא רק חברים קרובים ,עכשיו הסטטוסים לפעמים מצוטטים ולפעמים זוכים לחבטות. ובכל זאת ,זה עדיין הפרופיל שלי בפייסבוק -אז לכל החברות והחברים שלי -אני מחפשת דירה .לבד (חסרה מאוד הפרטיות בימים אלו) .אם אתם שומעים על משהו (גם בדרום תל אביב ,אפילו עדיף) בבקשה תקשרו אתי .תודה רבה! מי יתן ולא אצטרך לחזר אחרי מתווכים): דפני ליף 20.5.2012 מסתבר שיש הסכמה בקרב נהגי המוניות שהמאבק צריך להיות אלים. האחרון אמר“ :רק תגידי מילה ,ואני שורף את הבנק הבא שאנחנו עוברים” האימה סתיו שפיר 10.10.2011 כשעזבתי אתמול בלילה הם נשבעו לא לזוז מפה לעולם 8:00 .בבוקר יום ראשון -רוטשילד נקי. דרור פויר 01.07.2012 מהפכות זה לא הזמן ללמוד איך עושים טוויטר ,אבל שיהיה ( :בואו לקונגרס החברתי הראשון! כמו ההוא בבבל ,רק חם יותר שיר נוסצקי 23.9.2011 סל כביסה גדוש ,כיור מוצף ,בלוני גז ריקים ,מזגן מטפטף ,ריאות שחזרו לעשן ,חשבון בנק שמזמן התרוקן, רגליים שעירות ולק שנותרו ממנו שאריות ,סדינים מטונפים וחיי מין נעלמים ,חתול בודד וכולסטרול שחוגג ,משפחה וחברים נטושים וכועסים ,אם יש מיליון איש ,או לפחות ,450שיכולים לעזור לטפל לי בחיים שיר נוסצקי 5.9.2011 אנחנו ה– .99%סוף לשלטון ההון ראיון []27 S.M.S ערה? זוהר קופר מסתמסת עם העיתונאי דרור פויר בנוגע למחאה האם הניו מדיה הייתה לדעתך חלק משמעותי מהמחאה? “טרכטנברג ”,אמרתי לה ”מה?””טרכטנברג ”,חזרתי“ .מה איתו?” אבל אני לא זזתי משלי. הישרתי עיני אל תוך עיניה ,ואמרתי לאט ובטוח“ :טרכ ...טנ - “ ...וכאן לקחתי הפסקה משמעותית “ -ברג!” ואז היא גמרה .אין ,זה עובד כל פעם (אחד שמבין) עוזי וייל 30.08.2011 זו תגובה שכתב משה בבלוג הדיור הציבורי בחודש מרץ מאת משה סילמן בתאריך 12במרץ 2012בשעה גם אני זקוק לסיוע בשכר דירה , או בדיור ציבורי ,עקב עיקול של הביטוח הלאומי ,שלא כחוק ,עסקי קרסו ,איבדתי הכל ,בית ,חסכונות ,ביטוחי חיים ,הכל ,ובית המשפט לא מעניין אותו , ...ביולי 2011עברתי אירוע מוחי,ומאז אני לא עובד ,אני חי מקצבת הכנסה של 1800ש”ח בחדש ,עמידר לא רוצה לסייע לי , מהסיבה שהיה לי בית בעבר לכן אני לא זכאי ,אף על פי שעיקלו אותו .אני מרגיש שהמדינה רוצה להרוג אותי ,הייתי שלוש שנים בסדיר , מילואים עד גיל , 46אני צריך כנראה לעשות את מה שהמדינה רוצה מאוד ,וזה למות ,אין תיקווה ליטל בר בשביל דברים כאלה הקמנו את ארגון העיתונאים .בעקבות מאבק משותף של הוועד וההנהלה, החדשות המקומיות ניצלו מסכנת סגירה ו 120-עיתונאים (רובם מהפריפריה) לא יאבדו את פרנסתם דרור פויר 15.7.2012 תמונה מלפני שלוש שנים שמצאתי בבלוג שלי טוב למות – ארצנו בעד! דרור פויר 25.3.2012 ברור .היא הייתה כביש עוקף תקשורת ממוסדת .השנה ,כשהתקשורת פחות אוהדת, התפקיד שלה אפילו גדול יותר. תסביר .כיצד התפקיד שלה גדול יותר? ההצפה של צילומים מהמעצרים והאלימות המשטרתית. בעיתונות הממוסדת דברו על אלימות המפגינים ,אבל הכוח שעלה מפרסום מה שקרה שם הכריח את המשטרה להכיר במה שהיה ולהגיב .וזה גם גרר את התקשורת הכללית לעיסוק בעניין .זו הדוגמא המובהקת ,דוגמא נוספת זה האתר הרשמי שהפך למין סוכנות הידיעות של המחאה .דבר חשוב .עכשיו העיתונאים מקבלים לא רק תגובות רשמיות מהממסד. איך אתה בתור עיתונאי ופעיל חברתי ניסית למנף את הרשתות החברתיות השונות לטובת המחאה? אני לא ניסיתי למנף כלום .אני יותר עיתונאי מפעיל .אני משתמש בה גם כמקור וגם כבמה .כמו כולם. מה היה הסטטוס/ציוץ של המחאה שהכי זכור לך והכה הכי הרבה גלים? התמונות של דפני עצורה ,למשל .בכלל כל מה שקשור בחשיפת אירוע שתקשורת הממוסדת לא מפרסמת .זה לא עניין של סטטוס אחד .זו ההצטברות שלהם .המסה עושה את ההבדל .היה אפשר לראות את זה בהפגנות בשכונת התקווה בשנה שעברה. האם המחאה הנוכחית תצליח לדעתך במונחים של הישגים חברתיים וכלכליים? אני לא הייתי מדבר על הצלחה או ניצחון .זה מאבק מתמשך .יש הישגים בדרך ויש מפלות .בגדול ,עצם זה שמדברים על צדק חברתי -שזה חלק מהשיח והשיקולים זו הצלחה בפני עצמה.האם לדעתך יש הבדל בין המחאה הנוכחית למחאה של שנה שעברה? יש ביניהן הבדל של שנה. [email protected] כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ג ז ע נ ו ת ה י א כ ר ס ו ם יסוד הדמוקרטיה []28 “ למהפכה שחורה צריך לבנים” היועץ לענייני פריפריה של “צוות רוטשילד" ,יהודה אלוש ,ממשיך את המאבק של אביו ,שהיה חבר ב"פנתרים השחורים” .בהתבטאות נדירה הוא מספר על שותפיו למחאה" :מנהיגי רוטשילד הם בועה שמאלנית ,אני לא מרגיש שאנחנו בני אותו עם" /רפאל ראובן מו נבואת זעם ,בדיוק כשאני "דפני ליף וסתיו שפיר בחודשים שואל את יהודה אלוש האם האחרונים מקבלות אין ספור איומים הוא מרגיש שהשלטון מנסה שלא להגיע להפגנות של הקבוצות לדכא בכוח את חידוש המחאה ,נכנסת האלו משום שהן מושכות תקשורת אישה לחדר בו אנו מקיימים את וגונבות את ההצגה כך שהמנהיגים הראיון ומטיחה בו ש”הוא כל הזמן של הקבוצות הללו לא מקבלים נעלם לה ושיבוא לעזור” .בדיעבד חשיפה .אמרתי כבר מעל כמה במות הסתבר שהיא עובדת איתו והטענה שמהאבק הזה הוא מאבק על 'האגו העיקרית שלה כלפיו שהוא כל הזמן והלוגו'”. בפייסבוק מגיב לאנשים .כזה הוא ¿¿הם מספיק תמימים לחשוב יהודה ,אדם פשוט שעובד למחייתו שיקבלו במה ללא דפני ליף וסתיו כאיש תחזוקה במתנ”ס בבאר שבע שפיר? ואת כל כולו הוא מקדיש לחברה "כן ,אבל יש גם את היצר שגורם בישראל ולמחאות חברתיות .הרגע להיגיון לזוז הצידה .אני משתמש בהם שבו אביו השאיר את אמו ,אותו ואת כרפסודה ,כפי שכבר אמרתי 'למהפכה אחיו על מדשאת הגינה של ראש השחורה צריך לבנים'". עיריית באר שבע בגלל צו הרחקה ¿¿מה מנהיגי הקבוצות האחרות מהעיר שקיבל בעקבות מאבקיו האב יאמרו על יהודה אלוש? נגד הזנחת הפריפריה והמזרחים הוא (צוחק) "לדעתי הם יאמרו שהוא מבחינתו רגע מכונן. אחלה גבר ,חכם ,ותיק ושמאלן .כי הראיון עם אלוש נערך בתקופת אני כל הזמן מטיף לתהליך השלום השיא של חידוש המאבק בתקווה והם עדיין לא הגיעו לשם .הם בעד לדלות ממנו תובנות על המאבק כמתבונן מהצד .להשקפתו ,חידוש המאבק לא יצליח אם אנשי הפריפריה לא ימצאו בה בית .הוא לטענתו, תמיד יהיה שונה מאנשי רוטשילד ,הם פשוט באים ממסגרות אחרות ,הם ולא מבינים פריפריה מהי. כ שמאל-ימין-שמאל ¿¿המחאה מצליחה להתחדש? "בתוך המחאה יש מאבק אישי קשה מאוד בין קבוצות שרוצות לזכות בתהילה ,חשיפה ומנהיגות. אלו מאבקים פוגעניים ואלימים. נכנסו אנשים חדשים שביניהם אידיאליסטים ,טרמפיסטים וגם צרכנים .למשל ,זוגות צעירים שאין להם סיכוי לרכוש דירה .יש גם את הקבוצות של האשכנזים והקבוצות של המזרחים ,והחלוקה הזאת נהיית בולטת יותר ויותר לקראת הקיץ. שהוא תפס צביון שמאלני ,אשכנזי, תל-אביבי .קבוצת “מטה השכונות” שהם מצביעי ימין מסורתיים שלא כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי "צוות רוטשילד מזלזל באינטליגנציה של הימין בישראל, הם לא מבינים שהציבור הימני יותר חכם ממה שהם חושבים, הוא למוד קרבות ואידיאולוגי יותר" אלוש נואם בעצרת המחאה בבאר שבע בקיץ האחרו ן עבודה מדויקת ומפנה את הרגש. "כשאתה מנהל מאבק ונמצא בצד אחר של המחנה הפוליטי וכשאתה רוצה ש'הקורבנות' של הצד השני יצטרפו אליך ,אין לך ברירה אלא להשתמש בתחכום .לאורך כל החורף פעלתי קשה מאוד לשכנע את מנהיגי צוות רוטשילד שהמחאה תתחדש רק התנחלויות ,להפציץ את הפלסטינאים אם נפעל בתחכום". וגם בעד צדק חברתי ,וכשאתה שואל ¿¿אתה היית מאחורי הקלעים עם אותם איך הכול מתחבר ,זה לא מעניין מנהיגי רוטשילד בזמן המחאה. אותם". לראייתך ,המחאה הייתה שמאלנית ¿¿זה נראה כאילו אתה עובד בסכמת כמו שנתניהו ניסה לצייר אותה? "במרץ האחרון ,הייתי בישיבת ראשי המאבק על הגג בבית העם בתל אביב ,והדיון עסק במה הייתה מטרת המחאה :להחליף את ביבי או לשנות את המדיניות? נשאלה גם השאלה למה השכונות בפריפריה לא מצטרפות לחידוש המאבק .אמרתי שם שהציבור הימני שבתחילה הרגיש שייך למאבק או לפחות לרעיון שלו אבל הבין אט אט שמנהיגי המאבק מחברים את המחאה לשמאל .צוות רוטשילד התעלמו ממני ,הם מזלזלים באינטליגנציה של הימין בישראל, (צילום:ז'קליון לוי) אבל הם לא מבינים שהציבור הימני בישראל יותר חכם ממה שהם חושבים הוא למוד קרבות ואידיאולוגי יותר". ¿¿אז עכשיו הם במודע לא מציירים את המחאה כשמאלנית? "זה בדיוק המפעל היום יומי שלי בחודשים האחרונים .לדעתי המחאה תתחדש רק אם נגרה את האנשים אינטלקטואלית שלב אחרי שלב אחרי שנכבוש את ליבם ,ולא להטיח בפניהם את הרעיון השמאלני .בישיבה הראשונה לחידוש המאבק של צוות רוטשילד זעקתי את זה ואני חייב שלום וצדק חברתי זה מאבק אחד []29 ף אלוש ודפני לי לומר שכל הצורה של חידוש המאבק היא טביעת אצבע שלי .בכל זאת יש את הגרעין הקשה של השמאל בצוות שאומר לא להסתיר את הקשר בין הכיבוש לכלכלה וחברה ,וחובה להזכיר את המילה כיבוש". ¿¿אתה מאמין שבעולם הקפיטליסטי שבו אנו חיים אפשר לחזור לרעיונות סוציאליסטים? "כל האידיאולוגיות נכתבות יפה על הנייר ,אך בפועל בכל הרעיונות האידיאולוגים בכיוון הסוציאליסטי לא מתייחסים לנפש האדם ,לאגו, (צילום :ז'קליוןלוי) "דפני ליף הצליחה לסחוף את ההמון רק בגלל שהיא אשכנזייה תל אביבית מהמיינסטרים ומהקליקה הנכונה .העם לא מוכן למנהיג מזרחי" לתאווה -אף אחד לא טיפל בזה ולכן ¿¿אתה רואה עצמך סוציאליסט? כל האידיאולוגיות הללו מתפרקות. "אני חולם להיות קפיטליסט אבל אין ברירה ,חייבים לשלב את השוק חי כסוציאליסט .כאשר המדינה החופשי עם הצרכים הבסיסיים של בני שלנו הופכת ממדינה סוציאליסטית האדם". לקפיטליזם חזירי והכוחות הללו מנהלים את המלחמות שטובות להם, ומשחקים בחברי הכנסת כבובה על חוט – המאבק הוא תמידי". ¿¿המחאה תצליח להתחדש בגאון? "המחאה אף פעם לא פסקה .בחורף האחרון היא עברה לתוך מבנים, אסיפות וכיתות .לאורך כל התקופה הזו עברו המון אידיאולוגיות ,מידע ושולחנות עגולים .דע לך ,הקיץ הוא השטח והחורף בונה אידיאולוגיה. לכל שלטון יש את הבטן הרכה שלו, וכל שלטון רוצה לשרוד .הזעקה היא צודקת ,מצביעי הימין סובלים יותר ממצביעי השמאל אבל לא רוצים להתחבר למחאה משום שהם מרגישים שהם בוגדים בבית שלהם .אנחנו רואים שזה לאט לאט מחלחל ליותר אנשי ימין .אם לא נפריד את המחאה החברתית מהשמאל -לא נצליח.". ¿¿אתה מרגיש שונה מצוות רוטשילד ברמה האישית? איך הדינאמיקה שלך איתם? "אני מכיר את הנפש שלהם ,אבל אני לא מרגיש שאנחנו בני אותו עם .גדול ממני אמר כבר ש'למהפכה השחורה צריך לבנים' .אני רק כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי שלט עם מסר זה הכי 2010 []30 משתמש בהם כרפסודה ,באוריינטציה החברתית אני איתם אבל בהבנת האדם אני רחוק מהם שנות אור. שאלו אותי 'מה הקשר שלך לשדרות רוטשילד'? ואני זעקתי ששדרות רוטשילד זועקת את זעקת שכונה ד’ בבאר שבע .הדברים שאומרים על מנהיגי רוטשילד נכונים ,הם בועה שמאלנית שלא רואה שום דבר מעבר לגבולות תלאביב והמטרה שלהם היא אחת ויחידה ,להחליף את ביבי האיש ולא את המדיניות שלו .דפני ליף הצליחה לסחוף את ההמון רק בגלל שהיא אשכנזייה תל אביבית מהמיינסטרים ומהקליקה הנכונה .העם לא מוכן למנהיג מזרחי". רבין שהיה בעל חושים חדים קרא אליו למחרת העצרת ואמר לו“ :שמע יהודה אני זקן ,עייף ומותש מהבחירות האלו .אחרי שראיתי מה עשית בעצרת החזרת בי את האמון בניצחון שלי” שם ,לדברי אלוש ,הבין רבין שיש שבר בליכוד והניצחון שלו .רבין ביקש מאלוש להצטרף למפלגת העבודה. אלוש מספר ש"תמיד הוא היה אומר לי 'יהודה ,אתה הקמע שלי'". כשסיפר אלוש בחשש לאביו כי רבין נרצח ,אביו אמר לו משפט שלא ישכח: “לעולם אל תראה במפלגה ערך קדוש, מפלגה היא במה ותו לא ,ודרכה אתה מקדם את הרעיונות שלך”. “המחאה היא של כולם” שארל דה גול של השכונות ¿¿בבלוג שלך “המדריך למהפכה” יהודה “דה גול” אלוש ,52 ,נולד וגדל כתבת שהזהרת את ויקי כנפו בבאר שבע ,הוא פעיל חברתי שמקדיש מהמוקש שבמאבק ציבורי אסור את כל זמנו לתושבי השכונות. להיכנס לפרטים בדרישות .איפה הכינוי "דה גול" ניתן לו על היא טעתה? שם הגנרל הצרפתי שארל דה גול "ויקי כנפו היא אישה קשת יום ה עם ח"כ חנין זועבי וח"כ טאלב א-סאנע בהפגנת בדואים נגד מדיניות ההזנחה של הממשל שלחם בנאצים ,שחרר את עמי צפון (צילום:דודו גרינשפן) ממצפה רמון .אין לה הכשרה פוליטית אפריקה מהכיבוש הצרפתי ומתנחלים ולא ניסיון במאבק ציבורי ,אבל היא הצליחה לעשות מה שוותיקים ממנה צרפתיים ניסו להתנקש בחייו .אלוש המזרח ,במדינה שבה כמעט כל חברי הוא אביהם של שני ילדים מאומצים לא הצליחו .היא עלתה על המוקש הכנסת וכמעט כל חברי הממשלה היו וחמישה נכדים שמרגשים אותו בכל שהזהרתי אותה מפניו ,ולא הבינה אשכנזים .המצוקה שהם התריעו עליה, פעם חדש כשהם קוראים לו "סבא". שמאבק ציבורי הוא לא רכוש פרטי. לא הייתה מכוונת לדעתי ,אבל הייתה לאחר שירותו הצבאי בנח”ל נשאב אדם מביא רעיון ואנשים מתקבצים אמיתית .במקום להקשיב לזעקתם סביבו ודרך הרעיון אתה משיג את מיד לפעילות פוליטית והחל בפעילות ולפעול לתיקון המצב ,פעל הממסד קהילתית .אביו הוא ויקטור אלוש המטרות .לאורך כל הדרך היא אמרה כנגדם .אבי הוחרם על ידי הממסד. ז”ל ,ממייסדי הפנתרים השחורים שהמאבק הוא שלה ולא הסכימה לחלוק אני זוכר כשהייתי קטן אבי קיבל צו אותו עם אף אחד .גם מנהיגי רוטשילד ופעיל חברתי דומיננטי בשנות ה 70-גירוש מהעיר באר שבע בגין הפגנה בישראל. נאבקים על קרדיט המחאה .העיתונאי לא חוקית שהוא ארגן .אני זוכר שהוא יגאל סרנה (מ"ידיעות אחרונות" ,ר.ר) לקח את אמא שלי ואת תשעת האחים שאל אותי אם זו מחאה או מהפיכה? שלי ואותי לבית ראש העיר והושיב עניתי לו באופן אוטומטי 'מהפיכה' אותנו בחצר שלו .ככה חיכינו עד אבל לא הייתי שלם עם זה .אני מאוד שראש העיר יגיע .אבי אמר לו 'אני אוהב את המדינה שלנו ולא מעוניין אזרח שומר חוק ולכן אכבד את הצו- עם יצחק רבין ז"ל בפתחה של מערכת הבחירות ב'92- (צילום:שמשון בונקר) בעריפת ראשי המנהיגים שלנו בכיכר עכשיו אתה תדאג לילדים שלי' .זה העיר ,אני פשוט רוצה מדינה אחרת". מקרה שאני בחיים לא אשכח ,זה לימד ¿¿מנהיגי רוטשילד התייעצו איתך אז? אותי על ההקרבה של פעיל חברתי". "בהתחלה לא ,הם היו כל כך מסטולים ¿¿איך אתה רואה את הקשר בין ומסוחררים מההצלחה והפרסום ,עד המחאה בקיץ האחרון למחאת שלא היו מוכנים לשמוע איש מלבד הפנתרים השחורים? עצמם .הייתה שם אנרכיה של ממש, "אני רואה בזה המשך ישיר של שנים אני וחבריי זועקים“ :צדק בזמנו .אני בטוח שהמחאה הנוכחית, לא הייתה דרך ולא היו דרישות. דרישות הפנתרים השחורים בשנות חברתי וחלוקה צודקת” .סוף סוף שבאה 40שנים אחרי "הפנתרים ההפגנה הראשונה הייתה במוזיאון ה ,70-מאחר שסדר כלכלי-חברתי המסר חלחל ואין מאושר ממני. השחורים" ,תחולל מהפכה כלכלית- ארץ ישראל והיו מתוכננים לנאום שם הוא מאבק מתמשך .הוא הולך על המחאה המתרחשת בימים אלה היא חברתית בישראל לטובת הדורות דפני ליף והחברות שלה בסגנון מפונק בתחילת שנות התשעים היה יועצו ציר הזמן של החיים שלנו ,כשאנחנו המחאה החברתית הגדולה בישראל הבאים ,לכן אני מאושר. כמו 'ביבי אתה עובד אצלנו' וכדומה, הקרוב של ראש הממשלה יצחק רבין נאבקים על עוול מסוים תמיד יש מאז ימי הפנתרים השחורים והיא בכל הקשור לנושאים חברתיים, היום כולם שואלים אותנו ,יושבי ואני כנציג הפריפריה לא נתנו לי מישהו שעושה את העוול ,ובמדינה ממלאת אותי שמחה רבה. ובמחאת הקיץ האחרון היה מאוד האוהלים :מה אתם דורשים? אז הנה לנאום .ולאחר דין ודברים שלי איתם קפיטליסטית כמו שביבי רואה אותה דומיננטי ,נמנה עם צוות רוטשילד "הפנתרים השחורים" היו בני פחות הדרישות המרכזיות :לחוקק חוק הם נתנו לי לנאום דקה אחרי שירת תמיד יהיו עוולות". מ 20-כשהם הובילו את המחאה והיה אחראי על תחום הפריפריה. יסוד זכויות האזרח לעבודה ,לפנסיה “התקווה” .נתתי נאום חוצב להבות רגע השיא בראיון שערכתי עם של תחילת שנות ה .70-הפנתרים לאחרונה החל לכתוב בלוג ,בעיקר ולפרנסה לבריאות ולרפואה ,לדיור וקיבלתי תגובות טובות מהקהל שנכח יהודה היה כשדיבר על רבין בעיניים השחורים חוללו שינויים מרחיקי כותב על נושאים חברתיים הקרובים ציבורי בר-השגה ,לחינוך ,להשכלה שם ,ואותה דפני ליף שכמה דקות לפני נוצצות .הרומן ביניהם התחיל בשנת ללבו. לכת בתחומי הדיור ,החינוך ,הרווחה ,ולסביבה נקייה .וגם :איחוד רשויות כן התחננתי בפניה שתתן לי לנאום, ’91כאשר הליכוד היה בשלטון ורבין הפוליטיקה ,התודעה ,התרבות ¿¿אביך ויקטור אלוש היה ממקימי וביטול מועצות אזוריות .כי הגיע קפצה עלי וחיבקה אותי והודתה לי קרא תיגר על השלטון היציב יחסית, והתעסוקה. “הפנתרים השחורים” .איך הוא הזמן לחלק את משאבי המדינה שהצלתי את ההפגנה .ושם באותו רגע של ראש הממשלה דאז ,יצחק שמיר. השפיע עליך? מאז ,כוחות הרשע הקפיטליסטיים מחדש". כולם ,ובעיקר מנהיגי רוטשילד ,הבינו בעצרת תמיכה לליכוד שהתקיימה והטייקונים השתלטו על הפוליטיקה (קטעים מתוך הבלוג “התעוררות שהמחאה היא של כולם .עד אז הם ראו “'הפנתרים השחורים' הייתה תנועה בבאר שבע בשכונה ד’ הניף יהודה, והכלכלה והרסו את כל מה שהושג של בני שכונות המצוקה בירושלים ההמונים” שהתפרסם ב)2.8.2011 - בי סקטור והתייחסו אלי ככה .קשה להם שהיה פעיל ליכוד עד אותם שנים שהחלה בשנת .1971תנועה שיצאה לראות מחוץ לגבולות תל-אביב". שלט מול שמיר ושאר שרי הליכוד [email protected] במחאה על קיפוח של בני עדות ובו רשם “גם אני קוף שירד מהעץ”. "מצביעי הימין סובלים יותר מצביעי השמאל אבל הם לא רוצים להתחבר למחאה כי הם מרגישים שהם בוגדים בבית" כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי “המחאה החברתית הגדולה ביותר מאז ימי 'הפנתרים השחורים'” []31 רגע אחד במחאה אדי ג’רלד שלהי קיץ 2011 בעבודתי הצילומית אני תמיד מחפש סמלים שיוכלו לייצג את הארוע שאותו אני מתעד.אני נוהג לחפש בשולי ההתרחשות ולפעמים אני מוצא אותם בליבן . התמונה צולמה בלילה שחתם למעשה את גל המחאות בהתאספות ההמונית בככר המדינה .בדרך חזרה מההפגנה אחת הגדולות שנערכו אי פעם בישראל מצאתי זוג שהתנשק ברחוב ושיחזר למעשה את הנשיקה המפורסמת של המלח האמריקאי בניו יורק בתום מלחמת העולם השנייה .זו הייתה סצנת סיום מתאימה לדרמה שהתרחשה בחודשי הקיץ של .2011 כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי – צ ע ד ק ט ן ל , – כ צ י ע כ ד ר ג דול ל מדינה []32 (צילומים :דפנה טלמון ,דובר צה"ל ,קרני" ,דף חדש לשלום") 18.10.11 שי לחג 3.9.11 400,000 זה המיליון החדש גלעד שליט חוזר הביתה הפגנת "המיליון" בהשתתפות אייל גולן בכיכר המדינה 26.9.11 ועדת טרכטנברג מגישה מסקנות 29.10.11 נסיונות החיאה 6.9.11 משלושה יוצא אחד "החמישיה הקאמרית" מתקאמבקת בכיכר רבין מסיבת עיתונאים של דפני ליף וסתיו שפיר ללא איציק שמולי 23.6.12 14.7.12 מחאה אחרונה משה סילמן מצית עצמו בעקבות מעצרה של דפני מתפרעים במרכז תל אביב ב 20-ביולי נפטר מפצעיו סוף מאי 22.6.12 מנסים לחזור לאוהלים ברוטשילד החום והלחות מוציאים את ח"כ מירי רגב מדעתה: דפני ליף נעצרת באלימות על ידי המשטרה "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו" מחאות נגד ובעד גירוש מסתננים [email protected] [email protected] אוקטובר 2011 כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ספטמבר 2011 לא יפלגו אותנו ,אנחנו ה–99% מקים את ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי 2011 טמפרטורה 10.8.11 נתניהו היה הראשון לזהות []33 23.7.11 ביקור במוזיאון עשרות אלפים מוחים. שמולי נוטש את יתומי ארגנטינה וחוזר לארץ -יו"ר התאחדות הסטודנטים מצטרף למובילי המחאה תחילת ספטמבר סוכות במקום אוהלים 6.8.11 ארץ חדשה! פירוק המאהלים ברחבי הארץ לקראת החגים 8.5.12 התרגיל המסריח גרסת 2012 הכרזה על בחירות לכנסת וביטולן 14.7.11 ב' זה אוהל". שלמה ארצי ,ריטה ויהודית רביץ במחאת השלוש מאות אלף ד' זה דפני – האוהל הראשון מוקם 2012 אוגוסט 2011 0º יולי 2011 כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי לו הייתי רוטשילד הייתי שם מזגן באוהל []34 השכנים של רוטשילד תושבי רוטשילד נזכרים במחאה ם דיירי הרחוב משתתפים בדרך שלהם .שטיינמן ושמיר (משמאל) צופים אל הרחוב המוכר מחלון בית מה השתנה בעקבות המחאה החברתית? סביב שאלה זו נסוב, עדיין דיון סוער .האם היה זה אירוע מכונן שאת תוצאותיו אנו רק מתחילים להרגיש ,או שהמחאה החברתית נקברה בתוך מגירות משרדי הממשלה? במחאה החברתית בקיץ 2011 לקחו חלק מאות אלפי אנשים מכל קצוות האוכלוסייה בישראל .כולם באו להשמיע ולהישמע .הייתה תחושה שהפעם מדובר במשהו אחר ,שונה ויחודי ,אירוע מכונן לחברה הישראלית. אולם ,בתוך המחאה העצומה הזאת שנטתה לכיוונים כה רבים ומגוונים, הסתתרה קבוצת אנשים קטנה שראתה את פני הדברים מנקודת מבט קצת יותר אישית .קבוצה זו איננה משתייכת לזרם מסוים או לחתך סוציו-אקונומי מסוים. היא רק משתייכת לאזור גיאוגרפי מאוד מסוים -רחוב רוטשילד .אם כן ,כיצד ראו וחוו תושבי רחוב רוטשילד בתל אביב את המחאה החברתית בקיץ שעבר? האם נקודת מבטם הייתה כשל כל האחרים ,או שחווית המחאה סביב השעון, 24שעות ביממה שבעה ימים בשבוע הקנתה להם תובנות אחרות? והאם העובדה שהם מכירים מקרוב את הרחוב לפני המחאה ואחרי המחאה העניקה להם הסתכלות אחרת על הדברים? עומר שמיר ( )31תושב רחוב רוטשילד ,ובעל חברת הזנק ,עבר להתגורר בשדרה כשלושה חודשים לפני פרוץ המחאה וחווה אותה מקרוב. מ כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי "אני חושב שיותר אנשים יצביעו הקיץ כבר כאן ותושבי רוטשילד נזכרים במחאה למפלגות ומועמדים משיקולים החברתית שהתנהלה על סף ביתם לפני שנה. חברתיים וקהילתיים ופחות משיקולים ביטחוניים וסקטוריאליים". חלקם סבורים שהממשלה מסמסה את המלצות ¿¿ מה מייחד את ההסתכלות שלך דו”ח טרכטנברג ואחרים טוענים שלמרות הכול כתושב הרחוב? "אני חושב שחצאי השיחות ששמעתי כמעט ולא השתנה דבר /רועי שפילמן דרך חלון ביתי בתקופת המחאה פתחו אותי לעולם גדול יותר משאר האנשים. ¿¿מה הדבר הראשון שאתה זוכר העניין הולך להתרחש מחוץ לבית שלי .כל יום שמעתי כדרך אגב ,מאות שיחות מפרוץ המחאה? אמרתי לעצמי ‘מגניב ,כיף’ .האמת שלא וויכוחים של אנשים .כאלה שטענו "אני זוכר את הערב הראשון .הגעתי תיארתי שזה ימשך יותר מיום יומיים" .שהם לא רואים עתיד למדינה ,כאלה הביתה מהעבודה וליד פתח ביתי הייתה "בגלל שגרתי פה נכנסתי לעניינים שעסוקים ברחמים עצמיים וכאלה שניסו התקהלות גדולה של אנשים .לא ייחסתי מהר מאד .בגדול ,הזדהיתי עם המטרה .להעניק למחאה משמעויות פוליטיות לכך חשיבות משום שברחוב רוטשילד אחרי הכול גם אני בן אדם ממוצע לא קשורות כמו החבורה של ברוך מרזל. ישנן התקהלויות חדשות לבקרים. שמרגיש שהחיים פה כבדים מדי. היו גם כאלה שבאו לרוטשילד בשביל אחרי כמה דקות החלה להתנגן מוסיקה הזדהיתי עם העובדה שיש מפגעים לעשות צחוק נטו .זה פשוט היה להם מהרחוב .יצאתי לראות על מה המהומה קשים בכלכלה הישראלית וקיימים כיף .הם לא באמת מחו .הרגשתי כמו מן אבל לא היה שם משהו מיוחד .סתם שני פערים גדולים מדי בין הנבחרים לבין רוח עליונה שבראה את הרחוב ויכולה אנשים שניגנו ברחוב ,לידם התקהלו העם .בכל ערב ,הייתי חוזר מהעבודה להסתכל מה השתנה מיום ליום בתוצר כמה עשרות אנשים כשאחת מהם הייתה ויוצא לרחוב כדי לשמוע על מה כולם בריאתה .כל יום במחאה נראה אחרת בחורה שעמדה וצעקה בקולי קולות מתווכחים .השתתפתי בעצמי במספר דרך חלון ביתי .זה לא היה יותר רחוב שנשבר לה מהמצב בארץ והיא הולכת ויכוחים בעיקר עם זרמים שניסו להסיט רוטשילד הקר והמנוכר .זה היה רחוב לשבור את הכלים .באותו רגע הבחורה את המחאה לכיוונים לא קשורים. חם יותר ,סבלני יותר מאוחד יותר .מוזר הזאת נראתה לי כמו משוגעת .מתלהמת לדעתי ,תוצאות המחאה עדיין לא שדווקא בסיטואציות האלה יוצאים כל כזאת .בדיעבד ,זו הייתה דפני ליף ,אחת נראות לעין אך היא בהחלט שינתה את הצדדים היפים שיש לעם שלנו להציע". ממארגנות המחאה .לא שיערתי שתוך השיח הפוליטי בארץ .בהחלט מדובר ¿¿השנה כבר רואים ניצני התארגנות יממה בלבד ,הרחוב יתמלא באנשים. בתקדים חברתי ופוליטי .את דפוסי של מחאה חדשה .יש לזה סיכוי נכנסתי הביתה ופתחתי את המחשב. ההצבעה שהשתנו אני סבור שנראה לדעתך? ראיתי שיש אירוע בפייסבוק המזמין בקלפי בבחירות הקרובות". "אני לא חושב שתהיה מחאה השנה. את כולם לקחת אוהל עם כמה חפצים ¿¿מה ישתנה בדפוסי ההצבעה אלו רק יוזמות אבל אין להן היענות. ולהצטרף אליה לגור ברחוב כאות בבחירות הקרובות? הרי הימין תוצאות המחאה הקודמת ייאשו את מחאה על יוקר המחיה .הבנתי שכל בראשות נתניהו חזק מתמיד? הציבור ובצדק .יש תחושה של מיצוי (צילומים :טל גנור ורועי שפילמן) "אני חושב שמי שבוחר לגור במקום שהפך לסמל ,כמו רחוב רוטשילד, צריך לאהוב אירועים מכוננים שכאלה ולא להתמקד ברעש ובלכלוך" ומסמוס .הציבור חושב שכבר אין מה לעשות". ¿¿אם היית במקום דפני ליף? היית מארגן את המחאה אחרת? "הייתי מארגן את המחאה בצורה יותר מממוקדת עם מטרות ברורות שאותן יש להשיג .המטרה העיקרית צאו מהמרפסת המדינה קורסת []35 של המחאה הזאת הייתה צריכה להיות בחירות מוקדמות .את הממשלה הזאת היה צריך להפיל כי היא נכשלה .היות ומארגני המחאה דיברו בסיסמאות כמו ‘צדק חברתי’‘ ,שוויון’ ולא במטרות ברורות שעד שלא משיגים אותן לא מתפנים ,המחאה התמסמסה וגם תוצאותיה נכשלו לבסוף". ¿¿האם המחאה מתחת לבית שלך הפריעה לך ולדיירי הרחוב? "לדעתי הדיווחים על רעש ובלגן היו מוגזמים .מעבר לכך אני חושב שמי שבוחר לגור במקום שהפך לסמל כמו רחוב רוטשילד צריך לאהוב אירועים מכוננים שכאלה ולא להתמקד ברעש ובלכלוך". ¿¿ספר על היום הראשון לאחר המחאה? "יום הפינוי היה אפקטיבי .העירייה באה וביעילות פינתה את כל האוהלים, ניקתה בזריזות והכול חזר לקדמותו. תוך שעתיים המחאה נעלמה כלא הייתה .צפיתי על זה מהחלון .אנשים קצת צעקו על הפינוי אבל לא היה שום אקט אלים .אני חושב שהפינוי המהיר והקל מסמל גם את המסמוס המהיר והקל של המחאה על ידי ממשלת ישראל .מבחינתה ,לא באמת התרחש פה משהו .זה ממש סימבולי". ¿¿אתה חושב שרחוב רוטשילד הפך למשהו אחר מאז? "אני לא מרגיש שינוי .אפשר לדבר עליו כסמל במחאה אבל זה שינוי רטורי "אני לא חושב שתהיה מחאה השנה .אלו רק יוזמות אבל אין להן היענות. תוצאות המחאה הקודמת ייאשו את הציבור ובצדק .יש תחושה של מיצוי" בלבד ,קצת מאולץ אפילו .השדרה נשארה שדרה והאנשים נשארו אותו דבר .קצת יותר מיואשים אבל בגדול אותו דבר". לירז שטיינמן ( )27סטודנטית לפיסיקה ,עברה להתגורר בתל אביב לפני שנתיים .כחצי שנה לפני המחאה עברה לגור בדירה בשדרה. אבל זה עשה משהו .למרות שהמחאה ¿¿מה את זוכרת מתחילת המחאה? מאד עצבנה אותי גם לי היא גרמה "אני זוכרת שתכננתי לצאת עם לחשוב". חברים באותו ערב .בחוץ התחיל להיות ¿¿מה הפריע לך במחאה? רעש והצצתי לראות מה העניין .הייתה "הפריע לי שמנהיגי המחאה ניסו שם להקת רוק כושלת שניגנה בקולי לטעון שהמחאה לא פוליטית .הרי קולות ודפני ליף עמדה שם וקיטרה על המחאה במהותה הייתה פוליטית .זו סתם כל דבר אפשרי ועל זה שאין לה בית. צביעות .אי אפשר לנתק את המחאה מהר מאד התחילה התגודדות של אנשים מהפוליטיקה .גם המון אנשים יצאו נגד והחל להיווצר שיח קולני על אג’נדות הטייקונים ,כשהאשמה האמיתית היא פרטיות .חשבתי לעצמי שזאת הולכת הממשלה שאפשרה להם .הם לא פשעו. להיות ‘חפירה מעצבנת של אנשים כלומר ,הייתה המון בורות בקרב המוחים ממורמרים’ .ראיתי שם למשל את ארגון שלא התמקדו באשמה האמיתית שהיא 'ווטש' שדוגל ביחס מכבד לערבים המדינה". במחסומים .הארגון הזה ,עם כל הכבוד ¿¿כדיירת הרחוב ,מה אהבת במחאה? לו ,לא קשור למחאה .זה גרם לי להירתע "אהבתי שהייתה פעילות כיפית מהצטרפות למחאה בתחילה .אמנם גם בשדרה כל יום ,כל היום .אפשר היה הם בעד צדק חברתי אבל תכלס הם לא להתווכח עם אנשים ולהעביר את הזמן קשורים לשם .עוד חוויה שזכורה לי בנעימים .אהבתי את ההתגודדות ואת מהיום הראשון הוא בחור אלמוני ששטח זה שאנשים ניסו לנהל את עצמם בתנאי בפני כולם את משנתו בדבר גיוס לכולם .שטח ואת זה שבתי הקפה עזרו לשם הוא אמר ‘מה הבעיה שהצבא יהיה שכיר שינוי לאנשים ונתנו להם אוכל .זה היה בתשלום? ניקח את כל העובדים הזרים דוגמא לערבות הדדית יפה .קיוויתי ושהם יהיו בצבא' .בתגובה ,נציגי ארגון שיצא מזה משהו אבל עמוק בפנים 'ווטש' השיבו לו בעצבים שהוא לא מבין ידעתי שזה יתמסמס". את המשמעות של צדק חברתי אם ¿¿לדעתך מחאה כזאת יכולה להתרחש הוא רוצה לקחת אנשים חסרי אונים גם השנה? ולהשתמש בהם כבשר תותחים .הרגשתי "לדעתי לא תהיה מחאה .עכשיו אז ,שהמחאה היא יותר מדי רב גונית .זה אנשים אומרים שכדאי לבוא בדרישות הרחיק אותי ממנה". ספציפיות ,שזו אמנם גישה נכונה אבל ¿¿בגדול ,היה זה אירוע חיובי או ככל שמתמקדים יותר ככה יהיה קשה שלילי? יותר לגייס כמות גדולה של אנשים וכך "אירוע חיובי .המון דעות מיותרות לא תהיה מחאת ענק". ¿¿במה הסתכלותך הייתה שונה על המחאה? "אני חושבת שמי שהיה שם כל הזמן התוודע לפוליטיקות הקטנות של המחאה .ראיתי את הפילוגים הקטנים והתככים בין כולם .זה היה ממש טלנובלה .את הריבים הקטנים רק דיירי הרחוב ראו". מסעדת טוני ווספה הינה פיצרייה השוכנת בלב רחוב רוטשילד .עובדי המקום שעדיין נמצאים שם טוענים שמבחינת ערבות הדדית המקום שינה את פניו בתקופת המחאה “ .זה היה כמו במצב מלחמה .כולם ערבים זה לזה ,נחמדים ונעימים .כל הניכור נעלם .אנשים הזמינו אחד את השני לארוחות ,חלקו אחד עם השני כל דבר ואפילו המסעדה עצמה חילקה אוכל לאנשים .אולם ביום שנגמרה המחאה, חזרה לשדרה אווירת הניכור והאנוכיות שמאפיינת את האקלים התל אביבי וחבל שכך .לדעתי ,זה מסר חשוב לחברה שלנו" ,אמר אחד העובדים. נדמה שמחאת קיץ 2012מתעוררת ומבשרת עמה מסרים אחרים .הפעם, המחאה נראית אמנם קטנה יותר אך נחושה יותר ואינה מסתפקת בהקמת ועדה על שם מישהו בלתי מוכר .אם כן ,נשאלת השאלה כיצד יראו תושבי רוטשילד את מחאת הקיץ הנוכחי המידפקת על דלתם? האם גם הפעם הם יגיעו לתובנות אחרות משאר המוחים? [email protected] כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי הכל בוער חביבי []36 “How many ears must one man have, before ?he can hear people cry the answer my friend is blowing in the wind, the answer is blowing in the ”…wind י מאיתנו לא מכיר את מילות השיר הזה ,או לפחות את השורה האחרונה .שורות אלו, שנכתבו בשנות ה 60-של המאה הקודמת על ידי בוב דילן ,הפכו מזמן למשהו שהוא הרבה מעבר לסתם שיר, הן היו לחלק בלתי נפרד מן המחאה בארה”ב נגד מלחמה ,נגד אדישות ובעד שוויון ושלום .חלק בלתי נפרד מתרבות ומערכים. גם בארץ ,שירים כמו “שיר לשלום” של יעקב רוטבליט שנכתב במהלך מלחמת ההתשה ,היו למשהו שהוא הרבה מעבר לסתם שיר .הם הפכו לחלק בלתי נפרד מעם במשבר שהתחיל למאוס בעוד ועוד מלחמות ללא אור בקצה המנהרה .אל מול השירים האלה שעסקו בנושאים מ אילן גרין“ :שוק המוזיקה השתנה באופן דרסטי לרעת המוסיקאים. אי אפשר לחיות ,אי אפשר לגלגל את הרכב .האומן נהפך למעסיק של כל התעשייה" שברומו של עולם כמוות ,שכול ,שלום ומלחמה ,המילים “אין לי כסף אין לי אבא כך אומר” ,אם להודות על האמת, נשמעות הרבה פחות סקסיות. זה יכול להיות אחד ההסברים לכך שהמחאה החברתית שהתחילה לפני שנה בדיוק בלילות הקיץ החמים, לא הביאה עימה שום פזמון זכיר. אי אפשר להגיד שזו הייתה מחאה בלי מוסיקה ,אבל לאן נעלמו להם השירים שהצליחו לחצות את הגבול שבין “סתם” עוד שיר לבין יצירת אומנות שמשאירה חותם ויוצרת שינוי. שלמה ארצי ,אביב גפן ,ואייל גולן ביקרו בעצרות המחאה ושרו שירים מהרפרטואר העשיר שלהם ,שירים שקשה להגיד שקשורים למחאה על נטל כלכלי ויוקר המחייה .אחרי שהבליח לרגע למחאה חזר שלמה ארצי להופיע בקיסריה .אביב גפן עצר במחאה בדרך לסגירות חוזה “מנטור” כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי צלילי המחאה בין הופעות גדולות ומתוקשרות של שלמה ארצי ואייל גולן מתגלה מחאה מוזיקלית שקטה ואותנטית ,מחאתם של יוצרים שבאמת לא סוגרים את החודש .יואב קוטנר ,גלעד כהנא ויעקב רוטבליט מתייחסים למצוקת האומנים .ממוזיקת מחאה למחאת מוזיקאים /מיכל סמואל הרוב הדומם צורח שירלי קונס []37 בתוכנית ” ”The Voiceוגם אייל גולן הגיע לתת שואו יחצ”ני ולאחר מכן חזר לחפש את שרית חדד הבאה בערוץ .24 מזמרות האלבום “אוהלים אדירים” בהופעה. ¡¡עיסוק: עובדת על אלבום ומתפרנסת מהוראת מוזיקה וניהול הלבשה בהצגות. ¡¡הגיגים על המחאה: “רוח אנושית חדשה היא בעיניי הרבה יותר שיר מחאה ,שיר שלא יוצא למלחמה ,הוא שיר שמבטא מחאה לדעתי .אף פעם לא ציפיתי לעשות ממוזיקה כסף .יש קשיים כלכליים ולפעמים אני לא גומרת את החודש והמוסיקה היא בעיקר ההצלה שלי בחיים”. ¡¡שיר המחאה שלי: " , "masters of warבוב דילן מהופעות גדולות לשירי מחאה קטנים מבין השידורים החיים של ההפגנות הגדולות בכיכר ואומנים גדולים שהגיעו כמבקרים לרגע ,התפספסו להם ,אולי ,האומנים שלא סוגרים את החודש ומחכים לפרוץ .אלה שלא רק שרים על המחאה אלא גם חיים אותה. באחד מלילות המחאה בקיץ שעבר נפגשו בהפגנה גיא חג’ג ,מבקר מוזיקה ב” ”YNETובמגזין ”בלייזר” ,ולירון משולם ,יוצרת וזמרת .יחד הם חשבו איך הם יכולים לתרום את התרומה הקטנה שלהם למחאה .כך נולדה היוזמה ליצור אלבום מחאה מיוחד .בהתחלה חלקו ביניהם על האופי של האלבום. “אני חשבתי שזה צריך להיות אוסף של אומנים ומוסיקאים אשר מזדהים עם המחאה ומעודדים אותה ,משהו שנותן רוח גבית למחאה שהמטרות שלה נראו לי מספיק טובות בפני עצמן” ,מספר כאן אדונים מחפשים ,גברות מחפשות ,משרתים מחפשים אדונים וכולם מוצאים את עצמם בידם. ועכשיו ,מה עושים מסתדרים בטורים... “בתל אביב יש תמיכה לכל מיני אומנויות אבל אין שום תמיכה או עידוד למוסיקה פופולארית .אנחנו רצינו לומר שגם אנחנו פה”. כאן אנשים מחפשים ,נואשות מחפשות ,תחפושות מחפשות אנשים וכולם ,מוצאים את עצמם בידם. ועכשיו ,מה עושים? מסתדרים בטורים... מה לי בלנו? מה לי בלנו? לכבוד מי נפתחנו? מפני מה נסגרנו? כאן מחלקים אנחות בחינם אך אין הנחות בקניית מזכרות וכולם מוצאים את עצמם בידם ובסוף ,מה עושים? (מתוך השיר “ אדונים”) (צילום :אסף אנטמן) שירלי קונס בהופעה חג’ג’ .לירון חשבה לעומתו שאלבום מיוחד למחאה צריך להכיל בתוכו ביטוי למוסיקאים שסובלים מן התרבות הקפיטליסטית“ .בתל אביב יש תמיכה לכל מיני אומנויות אבל אין שום תמיכה או עידוד למוסיקה פופולארית. רציתי להגיד' :גם אנחנו פה'”. בסופו של דבר מותג האוסף כתמיכה של מוסיקאים במחאה נגד יוקר המחייה ,תחת השם “אוהלים אדירים”. באלבום השתתפו 31יוצרים ,וביחד יצרו את אלבום שירי המחאה“ .כמעט כל מי שרצה להשתתף נכנס לאלבום. רצינו שהאלבום יהיה שילוב של אומנים מוכרים יותר ומוכרים פחות שכולם תומכים במאבק” מספרת לירון. האלבום יצא בגרסה אינטרנטית בלבד הניתנת להורדה בחינם ומכיל שירים של יוצרים מוכרים כמו איה כורם ורמי פורטיס לצד יוצרים שרובנו לא שמענו עליהם .מדובר ביוצרים חדשים וצעירים ,המביאים לידי ביטוי בשירה את המחאה הפרטית הקטנה שלהם. “מזה זמן אתה מרגיש שאתה כמעט נחנק .דורסים ומנצלים אותך וקולך כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי פ ת או ם ק ם א ד ם ב בו ק ר ו מ ר גיש כי הוא עם ומתחיל ללכת []38 פלסטר ¡¡חברי הלהקה: תום פרייז ( מילים וניהול הרכב), שי פלד (לחנים ,שירה ,גיטרות) רון חכמון (גיטרה בס), יובל טרגר (קולות,קלידים), דור בר עוז (קולות וכלי הקשה). ¡¡הגיגים על המחאה: תום פריז ,כותב ומנהל ההרכב: “אני לא תומך באלימות ,אבל יש פה איזשהו מצב שהפוליטיקאים הרדודים שלנו מחזיקים אותנו בביצים .צריך שיקרה משהו הרבה יותר חזק ,סוג של מפץ גדול ,בכל המהפכות הגדולות היה איזה אירוע מכונן וברגע שעברו איזו מסה קריטית קרה משהו דרמטי”. ¡¡שיר המחאה של תום פרייז: " ,"Imagineג’ון לנון. לקחת שני גביעי גבינה על הקצפת אוותר את השכבה העליונה אשאיר לאיש עשיר יותר שני חדרים להשכרה אולי זה קצת יותר מדי לחלום על אוטו ודירה על הילדים ולא עליי שני חדרים להשכרה נמאס לי כבר להתבייש ולשלם עם מה שאין ולחלק את מה שיש מי שרוצה שיאשים את הקטנים ,החלשים שנעמדו מול הגדולים אם אין דירות יש אוהלים מי שרוצה שיאשים את הקטנים ,המיואשים שנעמדו מול הגדולים אם אין דירות יש אוהלים שתי משמרות ללא שינה אולי זה קצת יותר מדי גם לחדי האבחנה למצוא מה רע ועד מתי שתי משמרות ללא שינה בסוף נרדמתי בשמירה אולי זאת כל המדינה שמתעוררת רק כשרע מי שרוצה שיאשים את הקטנים ,החלשים שנעמדו מול הגדולים אם אין דירות יש אוהלים מי שרוצה שיאשים את הקטנים ,המיואשים שנעמדו מול הגדולים אם אין דירות יש אוהלים (קצת יותר מידי אוהלים” ,תום פרייז) כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ר להקת פלסט מושתק .אז קום ותשנה את הכללים ה”פלייליסט” הנכסף של גלגל”צ. של המשחק .כן ,מאבק נוצרת וכל חייך למה? תלוי את מי שואלים. מאבק” ,שר היוצר אלברט סופר בשיר לירון משולם חושבת שהאלבום “בלוז המאבק” המופיע באלבום. התפרסם יותר מהצפוי והיא רואה בו האלבום מגלם בתוכו כתיבה חדשה, הצלחה אדירה ,בהתחשב בכך שמראש אותנטית ואקטואלית ,על מחירי הדיור ,לא היו לה את האמצעים לקדם את על פערי מעמדות ועל תסכולו של האלבום באמצעות יחסי ציבור .יואב האזרח הקטן מפוליטיקאים .לכנות את קוטנר ,ממבקרי המוזיקה הבכירים האומנים המרכיבים את האלבום הזה בארץ ,מגדיר את האלבום כ”אוסף אומנים מיוסרים יהיה אולי מעט מרחיק מצוין של שירים מצוינים שלא לכת ,אבל אין ספק שמדובר באומנים הזיזו כמעט לאף אחד .את האנשים חריגים בנוף ,דווקא בגלל הפשטות שיושבים בועדות הפלייליסטים זה שלהם ,דווקא בגלל שהם לא כוכבי כנראה לא מעניין .עולם המוסיקה אינסטנט מורמים מעם ,אלא אנשים עם מאמין יותר בכסף וברייטינג מאשר מצוקות חיים אמיתיות ,אנשים שלא באמירה שעלולה להיות בלתי שרים בסיסמאות אלא שרים את חיי נעימה”. היום יום שלהם“ :שוב זורקים אותי ,שוב דן-דן מטיוק ,עורך מוסיקלי אני בלי עבודה ,יש לי פגישה בחמש עם בכיר בגלגל”צ ,מסביר את העובדה הבוס ובשבע התקף חרדה .לוקח כדור, שהאלבום לא העפיל לגלגל”צ בכך מחכה חצי שעה ,אומר יהיה בסדר אסור ,שאלבום שירי מחאה מבחינת האג’נדה אסור להתייאש ותמיד אפשר לבקש כסף שלו ,לאו דווקא מתאים להיות אלבום מאמא( ,ההרכב “חיה מילר” בשיר”כסף ששיריו יככבו בגלגל”צ“ .אני מניח מאמא”) .אולי דווקא בגלל הפשטות שבו ,שחלק מהרעיון של האלבום הזה ,לאור מביא האלבום הזה את מיצג האומנות היוזמים שלו הוא שחלק מהאג’נדה האותנטי ביותר שמשקף בצורה הטובה הייתה לשווק אותו באינטרנט כמשהו ביותר את פניה של מחאת הדיור והקוטג’ .יותר ויראלי .בסוג המוסיקה הזה יש תמיד יחס מאוד אמביוולנטי .קוטנר “שירים מצוינים שלא למשל ,שאני מאוד אוהב אותו ,עדיין אחד” הזיזו כמעט לאף תמיד תופס את אותה עמדה של הילד המיצג האותנטי הזה לא הצליח המרדן ,גם כשהוא כותב ב”ישראל לעבור את המחסום של מה שנחשב היום” ועורך בערוץ .24אנשים בגישה היום כדרך הקלה והבטוחה ביותר יותר מרדנית מצד אחד רוצים את להגיע אל ליבו של הציבור הרחב- החשיפה של גלגל”צ מצד שני ,חלק (צילום :יח"צ) ר יואב קוטנ (צילום :ברי כצנלסון) מההגדרה של משהו אלטרנטיבי היא יותר להשמיע בתוכניות אקטואליה. שזה לא מנוגן בגלגל”צ”. כשמדברים על גלגל”צ ,מדובר בתחנה ¿¿ועדיין ,בטח קיבלתם בתקופת שמנגנת מוסיקה ברצף משך 24שעות. המחאה הרבה שירי מחאה. האופן שבו אנו מחליטים איזה שיר “יש יצירה של שירי מחאה להשמיע לא מושפע ישירות מהשאלה אבל מדובר בעיקר בהרכבים אם הוא מדבר על חומרים אקטואליים. אלטרנטיביים ,זה לא בדיוק רמי בשנים שגלעד שליט היה בשבי וריטה ולכן רוב החומרים לא הגיעו למשל ,היו הרבה מאוד שירים שעסקו לרדיו .לגבי כניסה של שירים כאלה בו ורובם לא נוגנו בגלגל”צ .לא כי זה לגלגל”צ ,צריך להבין את סוג התחנה .לא חשוב ,אלא כי זה לא ממש האופי יש שירים שיש להם אופי הצהרתי של התחנה. והם יכולים להיכנס ככאלה שמדברים ¿¿האם לא כדאי לקדם שיר שיכול עליהם אחר כך .אלה חומרים שמתאים ליצור שינוי או שמבקר רעות חולות שד’ לו הייתי רוטשילד []39 ההתפתחויות החדשות במחאה השנה, הצליחו להפתיע גם את גלעד כהנא “השיר נכתב בחורף מתוך כמיהה, בתחושה שהקיץ היה מדהים מבחינת כל מה שקרה עם המחאה ואני חייב שיקרה משהו כזה עוד פעם .זה לא שיר אהבה אלא שיר התפעלות .אני חושב שלדפני ליף יש יכולת מדהימה ,היא מחוללת שינוי בלי שהיא יודעת .והנה זה קרה עוד פעם לפני שבועיים ,אני גם הייתי שם .היא הגפרור ,היא הציתה את הדבר הזה ומבחינתי היא דמות היסטורית .עוד כמה שנים השיר הזה יהיה שיר על דמות היסטורית”. ¿¿איך אתה מסביר את ההצלחה של השיר? “זה מעניין מאוד מה שקרה עם השיר הזה .כשהוצאנו אותו הוא עורר תגובות מאוד קיצוניות .אני חשבתי שזה שיר כיפי נחמד ,לא חשבתי שהוא יעורר כאלה תגובות .הופתעתי מהתגובות וראיתי כמה כעס יש לאנשים ועד כמה משהו קטן יכול להצית את זה”. הרומן בין דפני לכהנא לא נגמר בכתיבת השיר .החיבור ביניהם בנה את הקרקע למחאה פרטית קטנה נוספת של הלהקה שסירבה להופיע באירועי “עולם המוסיקה מאמין יותר בכסף וברייטינג מאשר באמירה שעלולה להיות בלתי נעימה” הלילה הלבן בתל אביב ,כאקט מחאתי נגד העירייה “אני הייתי בהפגנה ביום שישי שבו דפני נעצרה .לא יכולנו לשתף פעולה עם עיריית תל אביב שלא הוקיעה מתוכה את הפקחים. הגעתי הביתה עם דמעות בעיניים ועם מרה שחורה שזה מה שקורה במדינה שלנו ולא יכולתי להופיע במצב כזה. לא ידעתי שזה יעורר תהודה כזו בתקשורת .אני לא רואה את עצמי כמנהיג חשוב או בעל השפעה אבל כהנא" :דפני מבחינתי היא דמות היסטורית " (צילום :דפנה טלמון) כנראה שהתהודה הגדולה לנושא קשורה ברוחות הנושבות”. בחברה ,בתחנה המושמעת ביותר חברתי בימינו באמצעות שיר מחאה. אידיאולוגי”. ביניים .ממוסיקת מחאה למחאת במדינה? אבל באופן מפתיע ,דווקא השיר המוסיקאים “דפני דפני” וניצנים “וודאי שזה עוד אחד ממכלול הפשוט הזה ,כשהוא בא על רקע חידוש המחאה החברתית שיצאה בקול שיקולים נרחב אבל צריך להבין שזה חדשים של מחאה המחאה ,עורר הד תקשורתי נרחב. גדול בשנה שעברה וממשיכה לצבור שנה אחרי המחאה ובתחילתה של לא יכול להיות רק שם .הפרמטרים אין ספק שאם נדמיין לרגע את תאוצה גם היום שונה ממחאות שמדריכים אותנו ,למרות שאין מחאה חברתית חדשה ושונה ,שיר שכן התמונות של דפני ליף נעצרת על קודמות שהכרנו לאור הציביון האישי רשימת מכולת ולא מדובר בתחום מככב בפלייליסטים של תחנות הרדיו ידי הפקחים לרקע צלילי השיר, שלה ,בהיותה מחאה שעוסקת בקושי מדעי ,הם איך אנשים יקבלו את השיר השונות הוא השיר “דפני דפני” של הדבר יחזק את דמותה כגיבורה הפרטי והאישי לסגור את החודש. להקת הגי’רפות“ .האסימון נפל לה. הזה ,האם הוא מעניין אותם ,האם טראגית שהעם כמה לה .ולצלילי וכך ,במסגרת המחאה הכללית ,נוצרו ירצו להוריד את זה .אפשר לחשוב על הרחוב קרא לה ,הכל הלך והשתבש. שיר ההתפעלות הזה לדפני ,קיבלנו קבוצות ומגזרים שונים המרגישים זמרים כמו אביב גפן או “הדג נחש” העם הלך והתרגש” ,שר סולן הלהקה ,אותה הקיץ במלוא הדרה .זוהי מקופחים ומוחים על הטרגדיה גלעד כהנא על דפני ליף .רוב שעשו שירי מחאה שנוגנו ומנוגנים, הנקודה בה שיר פשוט יוצר שינוי קטן .הכלכלית של קבוצה ספציפית. אבל אנחנו לא שופר פוליטי האומנים מסכימים שקשה ליצור שינוי השילוב הזה שבין השיר החדש לבין ברוח זו ,לפני מספר שבועות הקים אילן גרין ,זמר ומלחין וסולן להקת “נקמת הטרקטור” בעבר ,קבוצה קטנה בפייסבוק תחת השם “רוצים חוק מוזיקה” .הקבוצה הזו מתחילה להצית את מחאת המוזיקאים על חוסר יכולתם להתקיים ממוסיקה בכבוד ומבקשת ליצור חקיקה שתחזיר את המוזיקה והעוסקים בה למעגל יצרני ומכלכל. הקבוצה מבקשת בין היתר תמיכה מן הממשלה גם למוזיקה קלה ,בדומה לתמיכה שניתנת לקולנוע ,תיאטרון ותחומי תרבות אחרים. “הרעיון נולד לפני כחודש .אין קשר ישיר למחאה אבל אני חייב להגיד שהמחאה מאוד הרשימה אותי וריגשה אותי ולקחתי מהם השראה וגם קצת אומץ .לפני שנה אני לא בטוח שהיתי עושה את זה” מספר גרין ומתפעל מההצלחה המהירה של מה שהחל כמחאה פרטית שלו“ :זה גדל כל יום. זה התחיל מהקבוצה שפתחתי לתומי. קמתי אחרי 24שעות והיו אלף אנשים, באמת שלא ציפיתי לזה” .הקבוצה שעלתה לפייסבוק לפני כחודש מונה כיום מעל ל 3,000-חברים וביניהם, ירמי קפלן ,אלון אולארצ’יק ,חמי רודנר ועוד. כחודש לאחר הקמתה כבר הצליחה הקבוצה לצבור הצלחות קטנות, וביניהן חיוב עיריית תל אביב לשלם ללהקות שהופיעו בלילה הלבן במסגרת תחרות להקות שיזמה העירייה .בימים האחרונים על הכוונת של גרין ,מחאה נוספת נגד ועידת " ,"Mad Musicכנס בינלאומי למוסיקה דיגיטלית בחסות חברת “אורנג’ ועיתון “גלובס” ,בטענה שאומנים שעומדים להופיע בכנס הוחתמו על חוזה “משפיל ודרקוני”, בו הם נדרשים ,לטענת גרין ,לוותר בין היתר על זכויות היוצרים לשירים שלהם. אם לשפוט לפי מידת הכעס של גרין ודבקותו במטרה ,זוהי רק תחילתה של המחאה“ .היוזמה באה מהצטברות של מחשבות ותסכולים של כמה שנים .אחרי נקמת הטרקטור יצאתי קצת מהשוק למשך כמה שנים. הוצאתי השנה אלבום וגיליתי שעולם המוסיקה השתנה באופן דרסטי לרעת המוסיקאים .אי אפשר לחיות ,אי אפשר לגלגל את הרכב .האומן נהפך למעסיק של כל התעשייה .מאיפה הוא יביא כסף .היום כבר לא צריך אפילו להוריד שירים אלא שומעים אותם אונליין .אני רוצה לשבור את המיתוס שמוסיקאי יעשה הכל כדי להופיע .למה אני לא צריך לקבל כסף? למה האיש בכניסה למועדון שבו מושמעת המוסיקה שלי יקבל כסף ואני שיוצר את המוסיקה לא? בלעדיי אין מועדון ,אין חברות תקליטים ,אין לילה לבן ואין כלום. מאיפה החשיבה הזאת לא לשלם לי. את זה אני רוצה לשנות .צריך לעשות שינוי בתודעה”. [email protected] כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי תמיד תפקפקו במה שאתם רואים בטלוויזיה []40 מחאה למכירה מה פעמים בחיים צריך אדם לעמוד מעל קברו שלו ,עם אקדח טעון ביד ,מכוון לרקה, ולהחליט האם לירות – למען המטרה שבה הוא מאמין? האם יחליט שהעיקרון חשוב מהחיים או שמא ישלוף נשק אחר, זה שנשמר בדיוק ליום זה – נשק יום הדין ,ויעשה כל שביכולתו על מנת להציל את עצמו? שנה אחרי תום המחאה החברתית ,יותר ויותר אנשים ניצבים בפני הדילמה הזאת בדיוק. רבים מהאנשים שנלחמו לפני שנה על צדק ,חלקם אפילו בחזית ,הבינו בשנה החולפת את מה שהם לא חזו מראש ברגע ההתפרצות ,שזה עלול להיות מאוד מסוכן בשבילם להמשיך להלחם. לכל סערה יש את השקט שלה .השקט המבעבע שלפני ,והשקט המושכל שאחרי זה שכבר נושאים בחובם את כל המסקנות – כולל אלו הכואבות ,שלא רוצים, אבל חייבים להתמודד איתן .לפעמים, מתוך השקט הזה ,אחרי שהרגש שוכח מעט ,ומסתכלים על הסיטואציה במבט רציונאלי ,מבינים שהמלחמה ,גם אם היא צודקת ,יכולה לעשות יותר נזק מתועלת. ובעוד שהמחאה אולי תקדם צדק חברתי עבור אחרים ,עבורם היא יכולה לקדם את איבוד משרתם ופרנסתם. האנשים שעליהם מדובר עובדים בתחומים קריטיים למשק ,שמשפיעים באופן ישיר על תחומים רבים אחרים, ושבאופן אירוני ,בלעדיהם כנראה שהמחאה לא הייתה מגיעה בכלל לממדים שאליה היא הגיעה .אלו אנשי שוק הפרסום ,שנפגע אנושות מהמחאה: לפי מדד הפרסום של הרבעון האחרון לשנת ,2011פעילות הענף הגיע לשפל של חמש שנים,ברמה הדומה לשפל של המשבר הכלכלי ב ,2008 -ולצניחה של כ כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי השנה האחרונה הייתה אחת הקשות שידע שוק הפרסום הישראלי. המחאה החברתית תקפה באופן בלתי מתפשר את הדגים הכי שמנים של משרדי הפרסום .משרדי הפרסום מצידם ,ניסו לחשוב איך להציל את הדגים ,כשהאגם קפוא .חברות התקשורת שתלויות אף הן בפרסומות, מתמודדות עם הדילמה הקשה מכול :האם לסקר את המחאה הבאה באותה אינטנסיביות ולהסתכן במשבר נוסף /לאה ליבר לעומת זאת ,מי שקונה סקודה ,הוא צרכן חכם .הוא מרגיש שהוא לא פראייר. היום הוא משוויץ בסקודה ,משוויץ בהיותו צרכן חכם ”.מספר גלייכר. אייל רפפורט ,קופירייטר צעיר שעובד כפרילנס בתעשיית הפרסום ,מסכים עם הקביעה הזאת ,אך מסייג .לטעמו, החכמה היא דווקא לשלב בין התשוקה למותרות לבין האחריות האישית“ .אם לפני כן גרמנו לאנשים להרגיש שמגיע להם מותרות ,היום המטרה שלנו היא לגרום להם להרגיש שהם צריכים את המותרות” הוא מסביר. סקס (עדין) מוכר? “הצרכן החכם” זה שם המשחק החדש .לזה כולם שואפים היום .אם פעם היו לדוגמא מדברים לליבו של לראדר ,ופרסומת ,חכמה ומצחיקה ככל גבר באמצעות זוג בלונדיניות מכל צד את החרדה העצומה מפני זעם הציבור 28אחוז בביקוש לעובדים .שוק פרסום שתהיה לא משאירה אותך שם .גם יועצי וערמה של מזומנים מולו ,או לליבה שבה היו מצויות חברות רבות .גלייכר פגוע ,פירושו פגיעה בכלי התקשורת מספר שהיה צמצום משמעותי של היקפי התקשורת הכי חכמים לא היו מועילים ,של אישה באמצעות ראש נקי מדאגות הרבים שנתמכים באופן מוחלט כי בסופו של יום הם פשוט פחדו לפרסם ,וריח גוף נפלא ,היום הם שואפים להיות מפרסומות :ערוץ ,2ערוץ ,10עיתונים הפרסום ,בתדירות וגם בכמות המידע אלו שיודעים לקנות בחכמה ,אלו שלא פחדו להיות חשופים לזעם הציבורי. ואפילו אתרי אינטרנט .אותם ערוצי מתפתים למותרות ולפיתויים זולים, כמובן שזה מאוד בעייתי ,וחייב להיות תקשורת שסיקרו את המחאה בקיץ אלו שדואגים למשפחה ולחשבון הבנק. זמני ,כי בלי פרסום אי אפשר למכור”. בכזאת התלהבות. נורית דאבוש ,אשת יחסי ציבור ותיקה, הקיפאון נמשך בחצי השני של שנת תוהו ובוהו ולשעבר יושבת ראש הרשות השניה . 2011זאת היתה תקופה של תוהו המחאה החברתית היא תוצר של רגע לטלוויזיה ולרדיו ,חושבת שלמחאה ובוהו .מותגים חשובים כמו שטראוס, אמוציונאלי בהיסטוריה של החברה החברתית הייתה השפעה אחת גדולה סופר פארם והבנקים ,נעלמו מהמפה הישראלית .לדעת אור גלייכר ,מנהל ועיקרית“ :היא יצרה תרבות חדשה אצל הפרסומית .מטרת חברות הפרסום מחלקת אסטרטגיה בחברת הפרסום הצרכן הישראלי הבודד .מה שעשתה החדשה הייתה להוציא את החברות “אדלר-חומסקי -ורשבסקי” ,מסביר המחאה לאנשים ,זה לדרבן אותם לשאול שאותן הם מייצגים מהמשבר שבו הן שהייתה הרגשה שהחברות הגדולות יותר שאלות ,להתווכח ,לבדוק מחירים מצויות .זו גם התקופה שבה נעשתה בגדו בנו .הביטוי הכי ברור לכך הוא ורק בסוף התהליך לקנות בחכמה ולדאוג מהפכה בשוק הפרסום הישראלי. תנובה .תנובה תמיד הלכה על קו שיווקי שהוא מקבל באמת את מה שמגיע לו”. המהפכה מתאפיינת בכך שמכירת שבו “אנחנו זה הבית” .כנראה שאנשים החברות הגדולות מבחינתן,הבינו שהן מותרות הפכה לדבר מגונה .גלייכר הפנימו את המסר ,אבל מבחינת תנובה, מסביר כי “בעבר מותגים היו מתרברבים חייבות לשנות את הקוד הפרסומי שלהן הוא חזר אליהם כמו בומרנג .הכעס בעקבות השינוי אצל הצרכן ,ושהיום הן על כמה המותג גדול ועשיר ,היום שהרגישו אנשים ,היה כעס שמרגישים שיוצא החוצה“ .כולם העדיפו להוריד כבר לא יכולות יותר למכור משהו רק זה דבר שלא מדברים עליו .המסרים לבן בית ,לאדם הכי קרוב ,לאשתך, פרופיל .גם גופים כמו 'תנובה' ,שחטפו התהפכו” .שוק הרכב הוא דוגמה מצוינת ,בגלל השם שלהן .עם שינוי הגישה ,הגיע לילד שלך ,שאמורים לדאוג לך ולטפל את כל הביקורת והבינו שכרגע מה שהם משום שרכב הוא סמל סטטוס .ניקח את גם שינוי משמעותי בתכני הפרסומות בך ,אבל במקום זאת הם בוגדים בך, והקמפיינים .הרבה יותר מוצריות ופחות לא יגידו ,זה לא יצא לטובתם .וגם ,ואולי סקודה לדוגמה“ .סקודה תמיד נחשב משתמשים בך וצוחקים לך בפנים. מותגיות .אם פעם המותג היה בפרונט, בעיקר ,גופים שלא חטפו כמו 'שטראוס' ,לרכב אמין ,חסכוני ,לא יקר מאוד. ההשפעה הייתה קשה ופתאומית. היום הצרכן נמצא שם .צריך לתת לצרכן 'מגה' והבנקים ,אבל מאוד פחדו לחטוף” .רק מה ,הוא גם נחשב מאוד לא סקסי, התקופה שאחרי המחאה אופיינה עוד הוא מסביר כי “התגובה הראשונה את כל המידע שהוא דורש ,מידע אמין אנשים היו מתביישים לשים את מחזיק ומדוייק .צריך להסביר לו כמו לאדם בקיפאון חריג של שוק הפרסום ,שמבטא של הגופים הללו הייתה להסתתר מתחת המפתחות של סקודה על הבר .היום מנכ”ל ערוץ 10 לשעבר,יוסי ורשבסקי ,הודה כשעוד היה בתפקידו ,כי מחאה נוספת עלולה להוות מכת מוות לערוץ רווחים לפני אנשים “הפגנת הטייקונים” []41 ככה אנחנו מכירים את הפרסומות שלנ ו אינטיליגנט למה כדאי לו לקנות דווקא את המוצר הזה ,מה הוא מרוויח מזה ,ולא לשכנע אותו עם כל מיני דברים נוצצים שנראים יפה .בעצם מדובר במעבר מקנייה אמוציונאלית שפונה למקומות הכי רגשיים של האדם ואומרת לו מה הוא רוצה ,לקנייה רציונאלית שפונה לשכל החושב של האדם ומסבירה לו מה הוא צריך .השינוי מתבטא בכך שהרבה פרסומות מפרסמות את המחיר ולא רק את המוצר .השפה שבה משתמשים נורא עדינה ,אפילו מתנצלת ,מבקשים ממך יפה לקנות את המוצר ,בניגוד לשפה אגרסיבית ושתלטנית שמפצירה בך לקנות את המוצר .כשהצרכן תמיד ממוקם כראשון בסדר החשיבות“ ..אפילו מבחינה גרפית אני אחרת אחרת” ,מספר רפפורט על שינוי הגישה“ ,הצבעים פחות עזים ,הגופן יותר פשוט .הכול יותר עדין וצנוע ,פחות צעקני” .הפרסום הטלוויזיוני הפך להיות פרסום הרבה פחות בזבזני ,אולי אפילו מיושן ,כזה שמזכיר לנו קצת את הפרסום מימיה הראשונים של הטלוויזיה המסחרית, ואולי אם נרצה ,הימים שעליהם תנועת המחאה מסתכלת בערגה ואליהם רוצה לחזור ,לפני ההתמסחרות הקיצונית. לימים שבהם נראה שהכול ,כולל תרבות הפרסום ,היה קצת יותר פשוט. פרסומות :אז ועכשיו אחרי המחאה לפני המחאה מותג סוג המסרים תוכן הפרסומת סוג המסר תנובה אמוציונאליים תנובה זה הבית הישראלי. בית ישראלי שמח = מוצרים של תנובה בבית פרקטיים השיקו קרטון חלב בגודל חדש שאמור להיות נוח לילדים בבית ,אמור להיות יותר משתלם. נותנים בחזרה לציבור הלקוחות :בשבועות נתנו קורס בישול מתנה תמי 4 פוקדים על הלקוח לכולם יש. אתה חייב גם מבקשים מהלקוח כדאי לך ,יהיה לך נוח, לא צריך יותר לסחוב בקבוקים פולקסווגן הגשמת משאלות אוטו חיה רעה .סקסי מאוד .תרגיש גבר- גבר לנסוע בו צרכנות חכמה אוטו טוב למשפחה. משתלם כלכלית פעילות הענף הגיע לשפל של חמש שנים ,ברמה הדומה לשפל של המשבר הכלכלי ב ,2008-וכן לצניחה של 28אחוז בביקוש לעובדים .שוק פרסום פגוע, פירושו פגיעה בכלי התקשורת הרבים שנתמכים באופן מוחלט מפרסומות. אותם ערוצי תקשורת שסיקרו את המחאה בקיץ בכזאת התלהבות. תוכן הפרסומת התוספים והדגמים היקרים יותר? ממש לא .הם רוצים למשוך את קהל הלקוחות, ומקווים שברגע שהלקוח יגיע ,איתו יחזור גם הפיתוי הישן לקניית תוספים, מותרות ודברים יפים ונוצצים .השינוי המשמעותי הוא לאו דווקא במחירים, עיצוב דעת הקהל כי אם באלטרנטיבה ,באופציה לקנות אבל מה עושים אם רק המניפולציה מוצר זול יותר .בכך ,לדעתה של דאבוש, משתנה ,והמחירים נשארים זהים? מאוד יכול הצרכן או המוחה הישראלי לרשום יכול להיות שהתשובה היא חוזרים לעצמו ניצחון גדול. לרחובות .ניתן לשער ,שהחברות חברות הפרסום הצליחו ככל הנראה הגדולות מבחינתן ,יעשו כמובן כל להשתלב בתוך האבולוציה של עיצוב שביכולתן על מנת למנוע את האופציה דעתו של הצרכן הישראלי .אך אסור הזאת .הפתרון של החברות הוא חבילות לנו לשכוח כי מעצבי דעתם העיקריים יותר זולות לצרכן .כלומר ,להציג של הצרכנים – חברות התקשורת ולדחוף דווקא את המוצרים הזולים ב 80-אלף ש"ח ,ואז להגיע לסוכנות ונטולי הגימיקים והתוספות היקרות בכלל וחברות החדשות בפרט ,תלויות יותר קדימה ,ולא את מוצרי היוקרה .אם ולמצוא בעיקר רכבים שעולים כ120- לארץ ,מה שפעם היא לא טרחה לעשות” בפרסומות לחלוטין .הפרסומות הן האויר נחזור לשוק הרכב ,אותו צרכן חכם עשוי אלף ש"ח .זה לא אומר שעבדו עליו ,וזה מספר גלייכר .הסיבה לכך היא כי לריאותיהם ,הדם בעורקיהם ,והכי חשוב לשאול את עצמו מספר שאלות :איך גם לא אומר שמחיר הרכב הופחת באופן אנשים קנו את הדגם היקר בלי לחשוב – האוכל בפיהם .כפי שראינו ,מחאה יתכן שמחיר של אותו רכב ירד בשנה פלאי“ .המשמעות היא שבעקבות השינוי פעמיים .חברות הפרסום מבחינתן, פירושה פת לחם דלוחה עבור ערוצי בעשרות אלפי שקלים? או לחילופין, בגישתו של הצרכן ,החברה דואגת דואגות לקדם את הדגמים האלו .האם התקשורת .האם אנו באמת יכולים הוא עשוי לראות בפרסומת רכב שנמכר היום להביא את הדגמים הזולים יותר זה אומר שהחברות וויתרו על הנתח של לצפות מחברות החדשות להעדיף במודע (צילומי מסך) את פת הלחם הזאת על פני הארוחה הדשנה שיקבלו ללא המחאה? חיליק שריר ,סמנכ”ל התוכן של חדשות 2הכחיש בתוקף רב בכנס חיפה בחודש מאי כי לתוך שיקולי סיקור המחאה נכנסים שיקולים של רווח והפסד של הערוץ ושל חברת החדשות .במקביל לזה ,מנכ”ל ערוץ 10לשעבר ,יוסי ורשבסקי ,הודה כשעוד היה בתפקידו, כי מחאה נוספת עלולה להוות מכת מוות לערוץ .גלייכר מגבה את שריר באומרו שחד משמעית אין הוראה מבעלי המניות לא לסקר את המחאה ,אך עם זאת טוען שכול העובדים הרגישו על בשרם את הפחד מפני הפגיעה הבטוחה של מחאה נוספת על הערוץ .והפחד הזה קיים כמובן ,גם אם לא נותנים הוראה מלמעלה לפחד“ .גם לי קשה עם שכר הדירה ,וגם אני רוצה חיים קצת יותר קלים ,הבעיה היא שבשנה האחרונה, המחאה הזאת לא עשתה לי חיים קלים בכלל” .מודה רפפורט. נראה שכמו שאנשי הפרסום מצאו פתרונות יצירתיים ללקוחותיהם ,יצטרכו גם אנשי התקשורת למצוא פתרונות יצירתיים .בינתיים המחאה לא עושה רושם שהיא הולכת להיעלם .יתכן שהרוח הגבית שניתנה שנה שעברה ניתנה משיקולים מקצועיים גרידא כפי שמבטיח שריר .דאבוש מסכימה וטוענת ש“פשוט היה פה מצב מושלם מבחינת התנאים שעושים טלוויזיה טובה ומהדורת חדשות מצוינת .ויתכן מאוד ,כפי שטענו רבים בשנה שעברה ,שאנשי התקשורת פשוט האמינו בתנועת המחאה ובדברים שהיא מייצגת” .השנה ,הרוח נושבת בכיוונים קצת שונים .הכותרות כבר לא מלאות במאמרי מערכת וכתבות על חברות פרטיות שמתנהגות בחזירות ,אלא על שוטרים ומפגינים שמתנהגים באלימות, על חרדים וערבים של משרתים בצבא. ופחות ,הרבה פחות על טייקונים חזיריים ועל יוקר המחייה .מעניין לשים לב ,כי במצב כזה לא חברות גדולות סובלות וגם לא הגופים שמפרסמים אותן. [email protected] כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ל מ כ י רה, []42 ש ל ט ע ם ט ק ס ט עליו די לשילוט שידורי המהפכה אטירה אמיתית היא מצרך ולכן אנחנו לא שומעים את הסיסמאות נדיר במחוזותינו ,אך מדי האלה .זה מאוד עצוב ,אבל בסופו של פעם צומחת לנו אחת כזאת, דבר שפה מבטאת את החברה ולמילים עם שיניים ,שנוגסת בעצבים החשופים אין קיום עצמאי”. והמדממים ועושה לנו לא נעים עד כדי ¿¿במה תרם השיח החברתי למחאה? צריבה ,בדיוק איפה שהכי כואב לנו. “השיח החברתי והמחאה הם היינו הך. מילים כסכינים דוקרות .המחאה מחאה היא קודם כל אמירה ,היא קודם החברתית ב 2011-הביאה איתה המון כל דיבור ,היא קודם כל שינוי השפה. כואב לרחובות .כאב מעמד הביניים היא הכנסת מונחים חדשים או ישנים- /דנה אדוט מורכב כחלקי פאזל מגווני החברה מחודשים לשפה .במחאה אנחנו לא הישראלית .מתוך הכאב האמיתי צמחה עושים שום דבר ,אנחנו לא משנים את שפה משותפת ,עולם של מושגים המציאות .מה אנחנו משנים? אנחנו הכל עומדת השפה ועם יציאת ההמון שהתפתחו להומור וסאטירה ששוב האשה והבת’ ואליהם הצטרפו בדיחות המדף להזדמנות לחזור ,וזה יבוא לידי משנים את השפה אנחנו מנסים לשנות ניסתה לגעת ולהצחיק כדי שנזוז באי לרחובות החלו להירקם מטבעות לשון, על ביבי ,כמו 'שרה את לא לבד הוא ביטוי". תודעה .זה מה שעושה מחאה .לכן ביטויים ומשחקי מילים מהן נולדו נוחות מהספה הנוחה שלנו .ואם לא דופק גם אותנו’” .רוזנטל מציין שהיו ¿¿ניתן בעצם לראות יסודות לשוניים מהותה של המחאה פה זה שינוי השיח סיסמאות המחאה .הטרמינולוגיה של נזוז ,אז לפחות שהצחוק יעשה טוב הרבה חרוזים בסיסמאות שבעל-פה“ :עם דומים בין אלו של היום לבין אלו הציבורי והכנסת אלמנטים נוספים לשיח אותם ימים ,להשקפתו של רוזנטל, למצב הרוח ,כשגם ככה חם ברחוב. שכר כזה עלוב נלחם כמו בלוב” ומשחקי מלפני שנה? הציבורי .ברגע שהמחאה לא קיימת גם הביאה ביטויים שהיו בשימוש התקשורת לשון רבים כ”ביבי עושק מורשה”“ ,די “מעט מאוד ,כי הנושא לא עלה על כל עולם המונחים שהיא מציעה יורד או הפוליטיקה לשפה היום-יומית. לשלט-הון”“ ,צדק ורווחה ולא צדקה הפרק .אנחנו עוסקים בחמישה בתים למחתרת ומחכה לשעת כושר”. הון +שלטון = אסון אפשר לראות את המושג “הומלסים” ורווח” ועוד. באיזה גבעה בשומרון כאילו שזה...אני במחאה ,אם כך ,היו המון דיבורים. )אחת מסיסמאות הרחוב כמראה זיקה לדרישה לדיור בר השגה ¿¿מהן אותן מילים ואותם ביטויים אגיד את זה בצורה שראויה לסאטירה, דיברו בה המון ,בכל הזדמנות .האנשים במחאה( ואת ה”סופר-טנקר” של ביבי ככינוי שהביאו הלך רוח ונשארו איתנו האחרונים ששמעתי משתמשים בביטוי שדיברו ,לשם שינוי ,לא היו פוליטיקאים “אני לא חושב שהייתה סאטירה שהיא לחוק הוד”לים (ועדות דיור לאומיות, לאורך זמן? “צדק חברתי” זה החבר’ה מגבעת משופשפים אלא אנשים מן השורה. לא בהמון ,היא לא צמחה ממנו ולא ד.א) שהפך בסופו של דבר ללעג על “הביטויים של הצדק החברתי ומעמד האולפנה שיש להם בתים של 100מ”ר להשקפתו של רוזנטל עולם המושגים חלחלה ממנו .היא לא הייתה שם” ,אומר מי שטבע אותו“ .הסיפור היותר מעניין הביניים לא בהקשר סוציולוגי אלא וארבעה כיווני אוויר ובמקרה הם יושבים היה אמיתי לחלוטין ,ללא שמץ של רוביק רוזנטל ,עיתונאי וסופר העוסק זה סיסמאות המחאה .שם כבר הייתה בהקשר ביקורתי .כלומר ,מה קורה על אדמה של מישהו אחר והם הולכים ציניות“ :הוא היה אמיתי ,כל מחאה היא בלשון העברית .הוא עושה הבחנה בין יצירה ,היתה התפרצות של יצירתיות” .למעמד הביניים .כל מיני ביטויים שלא להפוך את המדינה כי מפנים אותם .ואז קצת גם נאיבית כי היא חושבת שהיא סאטירה לבין השיח היום-יומי ,ומפריד ומתוך הסיסמאות האלו ,השתנה עולם דיברו עליהם קודם נשארו .האם הם הם משתמשים בביטוי “צדק חברתי” .הם יכולה לשנות דברים מהיום למחר... את הקשר ביניהן משום שסאטירה המושגים שהיה ידוע לנו עד כה“ .העם ישפיעו ומה ישאר מהם ,זה כבר תלוי ממש השתמשו בזה .אני חושב שזה כבר בעצם כל מהפכה מתחילה מתפיסה במהותה היא תרבות גבוהה ומסוגננת דורש צדק חברתי” הפך את הצדק במחאה .מילים לבד לא עושות שום דבר ,סאטירה של המציאות .גם הסיפור של נאיבית שאפשר לשנות את המציאות המושפעת מן המציאות ומובאת לקהל מעניין משפטי לעניין חברתי ,סיסמאות הן צריכות אנשים .בלי ספק הטקסטים העובדים הזרים שפתאום המחאה עוברת ואם יש נתונים היסטוריים מתאימים היא כמופע בימתי או טקסט מסוגנן .יחד עם שהציגו מצוקות פרטיות של אנשים של המחאה הוסיפו נדבך חשוב לשיח לקבוצה הכי חלשה בחברה ,לא משנה אם גם עושה את זה ,אבל זה לא תמיד קורה, זאת ,לא ניתן להתעלם מכך שבבסיס כמו ‘אמא יקרה אני חוזר לגור אצלך עם החברתי והן לא נעלמו ,הם מחכים על זה מוצדק או לא ,כל סדר היום השתנה בדרך כלל זה לא קורה”. ס חה-חה בזמן שצחקתם ,הסאטירה ניסתה להעביר מסר ,להפיל ממשלות ולגרום לכם לחשוב .בקיץ 2011הסאטירה בישראל הרימה את ראשה .גם החמישיה הקאמרית ,ארץ נהדרת ולאטמה לא התעלמו מהאירועים כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי חובבני ה מ ס ר ש לי מ ו ר כ ב מ די בשביל שלט []43 מימין לשמאל :סיסמאות בשדרה ,איחוד החמישיה בכיכר רבין ,ליאת הר לב בדמותה של דפני ליף ומריאנו אידלמן בדמותו של ביבי "בארץ מתעוררת" (צילומים :טל גנור ,דפנה טלמון) (צילום :ינאי יחיאל) שיש צורך בהתייחסות פעילה למחאה. נושאים שעוררו את המחאה כמו חינוך ובריאות לפחות רלוונטיים ופחות דחופים תחילה ,שלחו את מריאנו אידלמן לנאום ”את בטוחה שזה בדמותו של ביבי לשדרות רוטשילד וזה בדיוק מה שקרה”.הבמיה? לי זה מריח והעלו את הקטע לאינטרנט .מעט לאחר ¿¿אז למה במיה? כמו שינוי” מכן ,עם התעצמות ההפגנות והתבססות “סתם .בעיקרון מדובר על מישהו )מתוך המערכון שהעלתה המחאה בסדר היום הציבורי הם הבינו שמריח שינוי ובא ואומר שיכול להיות החמישיה הקמארית בכיכר שצריך לחזור מפגרת הקיץ ולעלות שונה וכל האנשים האחרים שהם טיפה רבין( לשידור עם מהדורה מיוחדת. יותר מיואשים וטיפה יותר עצלנים בימים הגדולים שלהם“ ,החמישיה ¿¿מה הכי הכעיס אתכם כשכתבתם מחפשים את הסיבה או את התירוץ הקאמרית” היו ידועים בסאטירה את התכנית? מה עמד בבסיס הכל? שלהם .יש את סיר הבשר ויש את סיר הנשכנית שלהם .בפעם הראשונה על “אנחנו גם אזרחים ויש פה קבוצה הבמיה”. במה אחרי חמש עשרה שנים בנפרד הם מאוד גדולה של אנשים ,כותבים .כולם ¿¿אתה חושב שהייתה לסאטירה העלו בקיץ שעבר מערכון מיוחד וחד סובלים מאותן סיסמאות שהוציאו אנשים של המחאה תרומה ,מה היה מקומה פעמי בכיכר רבין שנכתב ברוח ימי לרחובות .אנחנו לא גרים בהוליווד .מאוד במחאת הקיץ הקודם? המחאה החמים .יהיו שיגידו שהמערכון “אני חושב שלסאטירה לא היה תפקיד הזדהינו עם הזעקה הזו ,עם המצוקה עלה בניסיון להציל את המחאה שהחלה והתחושות שהוציאו אנשים לרחובות .גם מהותי במחאה כי היה בה משהו דווקא לדעוך ,יהיו שיספרו שבהתחשב אנחנו היינו ברחובות ,היינו בהפגנות, מאוד לא אירוני ומאוד לא ציני וכמעט באירועים זה היה מתבקש לשמוע שוב הסתובבנו שם הרבה .היו לנו גם השגות תמים .זו לא הייתה מחאה שנשענה על את שנינות “החמישיה” .הסופר ומחבר סאטירה .המציאות היא מחודדת מספיק .למיניהן אבל באופן כללי אנחנו מאוד המערכון אתגר קרת ,מספר שהיוזמה תמכנו”. היא הייתה תמימה ,ישרה וישירה”. החד פעמית החלה לקרום עור וגידים ¿¿אתם הייתם היחידים שהציגו את אחרי “הפגנת המיליון” ,אז פנו אליו אנשי המחאה כפרסונות. “העם דורש מנהיגי המחאה בבקשה לעשות כך. “עשינו רק את דפני ,אבל זה בעיקר חדק צרפתי” “ידענו מההתחלה שאנחנו נעשה משהו כי הפורמט של התכנית הוא שימוש (מתוך“ :ארץ מתעוררת”, בלי חזרות ,בלי מערכת הגברה טובה, בדמויות אמיתיות ובחיקויים אז זה המהדורה המיוחדת של “ארץ נהדרת”) נעמוד מול קהל ענקי ,לא קהל של אולם” היה מתבקש .אבל היו שם עוד דברים: אומר קרת וממשיך“ :המטרה הייתה היה שם מן חזיר כזה שייצג את בעלי “ארץ נהדרת” חזרה מפגרת הקיץ לעשות משהו שאפשר להתחיל אותו ועבורה. היה די ברור שברגע שזה יהיה מסוכן ההון ,דווקא על זה היו הרבה תגובות. ולגמור אותו .אמרנו שאם הם יצליחו ¿¿בפרספקטיבה של זמן ,כעבור שנה ,למערכת ,אנחנו חיים באזור שצריך למהדורה מיוחדת בפאנל מיוחד שנערך כתבו אחרי זה ב’דה מרקר’ שזה היה לסיים את המערכון זו תהיה הצלחה”. האם זה היה ריח של במיה ,ריח של להתאמץ מאוד כדי שתהיה רגיעה, בשדרות רוטשילד .ראש הממשלה הוצג שינוי תודעתי ,במיוחד לערוץ מממומן חברי החמישייה ,בניגוד למערכוני העבר ,מלחמה או ריח של שינוי? וככה אפשר גם להתאמץ קצת פחות. כדמות פופוליסטית ,הועברה ביקורת על ובבעלות פרטית שחי מפרסומות של הריכוזיות במשק וגם נציגי המחאה לא שיחקו פה קצת את עצמם“ .אי אפשר “היה ריח של שינוי ואז התחילו מספיק שכמה טילים יתפוצצו ושכמה בעלי הון אחרים”. להתעלם מן העובדה שחלק מחבריה להבעיר קצת מלחמה בשביל שהריח הזה אנשים ילחצו ,בשביל שפתאום כל רצון ,נעלמו מתחת לרדאר .מנגד ,לא נחסכה ¿¿הדמות של דפני הייתה קצרה ולא ביקורות שכוונה אל החברה הישראלית מפרסמים תאגידים וחברות מסחריות, יעלם .היה פיגוע בכביש הערבה ולאחר לגיטימי ככל שיהיה למערכת חינוך חזרה על עצמה. ואנקדוטות מחיי המחאה היום-יומית. כמי שמתקיימים במערכת חצי בורגנית מכן הפציצו כל מיני אנשים מהג’יהאד איכותית ,למערכת בריאות עובדת, “נכון ,גם בגלל שהרגשנו ששיוך מולי שגב ,יוצר ועורך “ארץ נהדרת” וחצי מורידים את הראש משיקולי עלות האסלאמי ,אחר כך התחילו לירות על לתנאים שווים לפריפריה ,יעלמו .זו של המחאה לאדם כזה או אחר למחאה מספר שאחרי מספר שבועות ומספר מול תועלת ונמצאים בקשר דיאלוגי שדרות ואז אמרו “הם לא מתביישים דינמיקה מוכרת כי מספיק שגורמים לא יהיה נכון .באותם שבועות היא לאנשים להרגיש שהם תחת איזשהו איום הפגנות בהן השתתפו עשרות אלפי עם הסיאוב” אומר קרת ומוסיף שלדעתו להפגין על צדק חברתי כשיורים על הייתה אשת השעה והיינו חייבים אנשים ,הבינו במערכת “ארץ נהדרת” המערכון ייחודי בכך שנולד מתוך המחאה אנשים בשדרות?!” ומהבחינה הזו זה קיומי אז זה הופך את הדיון בכל מיני להתייחס אליה .אחרי זה המחאה רוביק רוזנטל: אתגר קרת: "הסיפור המעניין זה "היה ריח של סיסמאות המחאה .שינוי ואז התחילו שם כבר הייתה להבעיר קצת התפרצות של מלחמה כדי שהריח יצירתיות” הזה יעלם" כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ל א ח י ש ב ת י נ כ ו ן את גודל השל []44 ט "לאטמה" מהבודדים שיצרו נגד המחאה( .משמאל) דמויותיהם של קונטס וליף במערכון מתוך מהדורת השב (צילום :רמי זרנגר) כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי “שמאלי או ימני, תמיד נשאר עני” (מתוך :לאטמה 28 ,TVביולי )2011 אתר “לאטמה” מפעיל ערוץ אינטרנטי שחותר דווקא לצד השני. יש הממקמים אותם בכיוון הימני על הסקאלה הפוליטית ואילו הם מגדירים עצמם כ”עיתונאים וכותבים שנמאס להם מהתקשורת הישראלית” ומבקרים אותה .בערוץ האינטרנטי מהדורת חדשות סאטירית“ ,מהדורת השבט” ,ובה התייחסות לענייני דיומא .גם המחאה החברתית וההתייחסות התקשורתית לאותו אירוע זכו להתייחסות וטיפול מצד האתר ויוצריו. בביקורת השוטפת על התקשורת בישראל נצפתה ביקורת גם על המחאה .אבישי עברי ,עורך תוכן ראשי באתר ועיתונאי ,אומר שהטענות הכלכליות של השמאל מוכרות ולא היה צורך במחאה כדי להכיר אותן, למרות שיש וריאציות שונות בדעות הצוות “בגדול אנחנו מתנגדים להרחבת שירותי הממשלה ולהעמקת מדינת הרווחה כי אנחנו בעד שוק חופשי” .הסרטונים והטקסטים שהעלו לאתר היו מאוד פופולרים והפכו לחלק מעיצוב דעת הקהל .עברי טוען דווקא למיתון מסוים באמירות משום שבזמן אמת לא היה ברור האם מדובר בקנוניה של השמאל או במשהו שגם המעמד הבינוני מתחבר אליו. התקשורת לא תסקר אותה? “נכון .לא רק התקשורת ,גם ההמונים. אתה לא יכול לשחק את אותו תרגיל פעמיים ,ואני לא חושב שזה יצליח פעמיים”. ¿¿איך תפסתם את הדמות של המנהיגים ,הפרסונות שעמדו בראשה? “אני חושב שתפסנו אותם בצורה די מדויקת כבטלנים צעירים ודי כלומניקים .זה הוכיח עצמו באופן די מדויק”. ¿¿מה היה מקומה של הסאטירה במחאה? הסאטירה הצליחה למלא במחאה את הצד שלה כראוי? “אני חושב שלפחות מבחינתנו, עשינו את שלנו .יש לנו סרט נהדר על המחאה שבסוף יש לנו שיר שנקרא “אני נשאר אני” המבקר את ההתעסקות האשכנזית התל אביבית הזו ולא בעניינים האמיתיים .אני חושב שעשינו את עבודתנו נאמנה .אני לא חושב שיש עוד גוף סאטירה שמתעסק בלהיות נגד המחאה .כאמור התקשורת הממסדית הייתה בעד המחאה אז ברור שהם לא יצאו נגדה”. גם אם נשתחרר מן ההגדרות המדויקות של הסאטירה ונמתח את הגבולות מבלי להיצמד להגדרות האקדמאיות שלה, נראה שמכל כיוון ניסו לגרות ,להצחיק ולעורר אותנו .החל מחידודי לשון ואמירות כנות דרך איחודים היסטוריים בכיכר ועד לחיקוי של דפני בשדרה .אלו שיצאו נגד המחאה שילבו גם הם אמירות נחרצות בדרך הגשה מיוחדת .הכל כדי ¿¿ואתה צופה שאם המחאה תתחדש להשיג הנעה לפעולה כלשהי ,כל אחד אז התקשורת תסקר אותה אחרת? בהתאם לאופי הייחודי שלו .בסופה “התקשורת הרבה יותר סקפטית. של תקופה נראה שהמרוויח העיקרי בכלל ,התקשורת היא כמו ילד מפגר, היה הציבור ,שישב נהנה וצחק -ובסוף היא מתעייפת מהצעצועים שלה מאוד צוחקים עליו .כאשר היה לו כוח ואמצעים מהר והסיפור של המחאה היה סיפור של לשנות ,הוא לא עשה זאת .היום ,לעומת קיץ 2011והשנה ימצאו סיפור אחר”. זאת ,הבדיחה היא על חשבונו. [email protected] ¿¿גם אם תקום מחאה ב2012- (צילום :אביב קרסוצקי) הייתה כבר מעין מוסד שקשה לחבר אותו לאדם אחד ספציפי ,לטוב ולרע, והתייחסנו לנושאים ופחות לאנשים”. שגב מוסיף ואומר כי בדמותה של דפני הם עלו על הסיבות שבגללן המחאה לא התרוממה ולא הביאה פירות מעשיים :הבלבול במטרות, המסרים וחוסר הרצון להתמודד עם אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית. ¿¿אפשר להתייחס ל”ארץ מתעוררת” כסאטירה לכל דבר או שהיה חשוב לשמר בה אלמנט בידורי? “הקו של התכנית באופן כללי הוא לקחת אמירות סאטיריות ולשלב בהן גם בידור וצחוק ,זה שילוב בין הדברים. זה מה שאנחנו עושים כל שבוע .יש כאלה שמפריע להם שיש בידור והם רוצים רק סאטירה ויש כאלה שמפריע להם שיש סאטירה ורוצים רק בידור. ויוצא סוג של שילוב ,שהרבה פעמים הוא מוצלח ומשלים אחד את השני. מבחינתי חייבת להיות גם אמירה ,אבל אנחנו גם רוצים להצחיק”. ¿¿אם היום ,שנה אחרי ,היית צריך לכתוב טקסט סאטירי ,איך הוא היה מתחיל? “בהתמודדות עם זה שמאוד קשה לשנות פה דברים ,למרות שזו הייתה מחאה מאוד מוצלחת ופופלארית היא לא הצליחה לשנות הרבה ונמצאים בפרשת דרכים .כולנו רואים איך ההישגים של המחאה מאוד נשחקים”. לדעת שגב ,ההומור היה כלי מאוד רציני בבנייה של המחאה החברתית ובא לידי ביטוי לא רק בתקשורת הממוסדת אלא גם ובעיקר ברשת האינטרנט“ .ארץ נהדרת” היתה בפגרה“ ,מצב האומה” לא העלו תכנית מיוחדת למחאה ועיקר הסאטירה נמצאה ברשת :המון טקסטים ו”ממים” ברשת .דברים מאוד יצירתיים ,מאוד סאטיריים גם על בעלי ההון וגם על חלוקת הנטל וכל הדברים האלה .זה היה הכלי .יש אנשים צעירים שהובילו את זה וזאת השפה שלהם” . ¿¿אתה יכול להעריך שאם תתחדש המחאה ,תתחדש איתה גם הסאטירה? “ברשת היא קיימת כל הזמן .יש גם עוד נושאים אבל זו דרך התקשורת של הדור הזה”. (צילום :אביב קרסוצקי) מולי שגב: אבישי עברי: "לא הייתה שום "התקשורת ביקורת של הרבה יותר התקשורת על סקפטית .בכלל, המחאה החברתית התקשורת היא למעט קולות כמו ילד מפגר, נדירים .התקשורת היא מתעייפת פשוט התגייסה מהצעצועים שלה לטובת המחאה מאוד מהר והסיפור הזאת בלי לשאול של המחאה היה יותר מדי מי ומה סיפור של קיץ וקידמה אותה בכל 2011והשנה ימצאו דרך אפשרית” סיפור אחר” ¿¿מה הכי הכעיס אתכם במחאה? “הסיקור התקשורתי האוהד מדי. לא הייתה שום ביקורת של התקשורת על המחאה החברתית למעט קולות נדירים .התקשורת פשוט התגייסה לטובת המחאה הזאת בלי לשאול יותר מדי מי ומה וקידמה אותה בכל דרך אפשרית”. []45 רגע אחד במחאה אלכס ליבק 2011 אין לי אלא לומר שתצלום חזק ,לצערי הרב ,במקרה שלנו ,סילמן השרוף- מעמיד בצל את כל התצלומים האחרים שצולמו בשנה שעברה .טובים ככל שהיו הם אינם מעבירים את המצוקה הרבה כמו התצלום המזעזע של סילמן .אי אפשר להתייפיף כשמתעדים את המחאה .והאם לא זה מה שניסינו לצלם? פריימים יפים? לעומת כל עשרות אלפי התצלומים -עומד תצלום אחד כלפיד בוער ,אש בוערת ,תרתי משמע. כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי פו לי טי ק ה ע בו ר ה א ז ר ח ו ל א ע בור הכיסא []46 נביא הזעם אדם דוברז'ינסקי הוא לא בדיוק "השמאלן המפונק" של מחאת "הסושי והבומבמלה" .הוא קול שונה ,שזועק מצוקה אמיתית .בראיון מיוחד הוא מספר על החיים במאהל ועל מאבקי הכוחות בין המנהיגים, כשמעל הכל מעיב סיפור חיים קשה /שירן מיקה ניימן ם תקלידו את צמד המילים מויאל“ .תוך שלושה שבועות צמחה הצלחה בעייניך? “מחאה חברתית” לא תמצאו ברוטשילד בעצם סוג של הנהגה “לא .אני מודה שלא” ,הוא אומר הרבה על אדם דוברז’ינסקי, מקומית ,שאני בין העומדים בראשה. בצער“ .המחאה הייתה כישלון .בעצם למרות שהיה שם מוכר בראשית ואני אשים את הקלפים על השולחן: לא השגנו שום דבר .אף אחד מאיתנו המחאה החברתית ,עד שלפתע פרש עם התפקיד גם צומח האגו .פתאום לא חזר לעולם טוב יותר .יותר מזה, מקליקת רוטשילד והפך לאופוזיציה אתה אומר 'רגע ,אולי אני לא צריך הרבה אנשים חושבים שאנחנו היינו כרכז המטה של מאבק האוהלים. את דפני ליף' .החשיפה לתקשורת הסדק הראשון של המחאה ,שיש לנו “המחאה האמיתית בוזבזה” היה המסר גרמה לשתן לעלות לראש”. חלק חשוב בכישלון שלה”. של דובז’ינסקי באותה הפגנה ,בה ¿¿אתה מרגיש שנשכחתם ,שהייתם ¿¿בגלל שנטשתם? ארבע מאות אלף איש יצאו לרחובות האנדרדוג של המחאה? “נורא מצחיק לדבר עלינו כנוטשים, בקריאה לצדק חברתי .האיש ששבת “השטח היה איתנו ,במאהל מפני שאנחנו אלה שגרנו במאהלים. רעב במשך שלושה שבועות בחודש הפרצופים המוכרים של מנהיגי כשדפני ליף הייתה מגיעה למאהל יולי התל אביבי ,כשהוא סובל ממחלה היו זורקים עליה עגבניות ,ואליי נדירה ,משורר ומשפטן שגדל התייחסו כאל מנהיג לכל דבר .אני בירושלים לצד אמא חולה .הוא גםש חולק על מי שאומר שאנחנו נטשנו. משמש כיועץ בהתנדבות בשלכתו של הם אלה שנטשו .כשהם הודיעו על ח”כ אריה ביבי מקדימה .הוא, פירוק המאהלים הם למעשה הכריזו האנטיתזה של המחאה “השמאלנית מלחמה על המאהלים .המניע האמיתי המפונקת” ,נשכח ממש כשם שהמחאה שלהם היה בעצם לצאת נגד ממשלת דעכה וירדה מהכותרות .את נבואת נתניהו ולהפיל אותה .בכנות ,אני הזעם שלו ,על מיסמוסה של המחאה מעריץ אותם על האומץ שהיה להם הוא טרח להשמיע בכל הזדמנות, להגיד שהם לא ייפגשו עם ראש ובפני כל כלי תקשורת שהסכים לתת הממשלה ללא מצלמות ומיקרופונים. במה למורד המאוכזב .היום ,שנה אחרי, זה היה הרגע בו החלטתי לפרוש ,אני דוברז'ינסקי יושב לדבר על הכל. ויתר חברי המאהל ראינו בהם חבורת ילדים .איך הם מעזים לדבר כך לראש ”החשיפה גרמה לשתן ממשלה?!“ לעלות לראש” ¿¿זו הסיבה שבראיון שנתת ביום למנהיגי בינך ¿¿איך נוצר הקרע מחאת המיליון ,אמרת לאנשים לא המחאה ברוטשילד? להגיע? “קודם כל קליקת רוטשילד הפסיקה “מי שהביא את ההמונים להפגנות לבקר במאהל .דבר שגרם לנו להרגיש זה אנחנו” ,הוא אומר בהחלטיות. מתוסכלים מאוד” ,הוא מתוודה“ .תארי “את באמת חושבת שהם מסוגלים לעצמך את עבדך הנאמן שובת רעב, להביא ציפור אחת להפגנה? אני חושב נמצא שם 24שעות ביממה ,לא זזתי שתרמתי למחאה יותר מכל אחד אחר. מהמאהל ,ולהם המאהל היה פשוט אנחנו אלה שעשינו הכל ,אך מסוף לוקיישן לצילומים .הם היו מתראיינים השבוע הראשון של המחאה כולנו והולכים .בעוד שאנחנו היינו אוכלים היינו חצויים .כולנו היינו במאבק שם יתושים ,קללות ויריקות” ,הוא פנימי .מצד אחד רצינו את טובתה מתאר את הימים הראשונים במאהל המחאה היו שנואים יותר מהטייקונים” ,של המחאה ,ומצד שני המחאה הזו רוטשילד“ .כשרק הכל התחיל אני הוא מספק תשובה מפתיעה .אבל נתפסת בציבור כמחאה שמאלנית רצתי אחרי דפני ליף כמו עכבר. בשורה התחתונה מה שמשנה זה לא של מפונקים .אף אחד לא היה מגויס חיפשנו את המנהיגים והם פשוט לא מה שקורה בשטח אלא מה שרואים, ב 100-אחוז ,גם דפני ליף וחבריה היו”. שומעים וקוראים בתקשורת .יכול היו חצויים לחלוטין .מצד אחד ידענו כשהרגישו במאהל שקיים ואקום להיות שהם היו מהפכנים אבל מי שההפגנות הללו הן כוח להשפיע על הקשור להתנהלות היום יום והצרכים שתכלס שינה דברים ,ושלח נציגים הממשלה ,מצד שני אף אחד מאיתנו של תושבי המאהל ,קמה מעין הנהגה לועדת טרכטנברג ,וגם נמצא היום לא רצה בהפלת הממשלה .אין כאן מקומית שבראשה עמד דוברז’ינסקי, בכנסת ,זה אנחנו”. תשובות קלות .בראיון ההוא ניסיתי ולצידו אבי דהאן ועו”ד יניב ¿¿המחאה של קיץ 2011הייתה לומר שהפגנה עם הרבה אומנים זה א “תארי לעצמך את עבדך הנאמן שובת רעב ,נמצא שם 24שעות ביממה, לא זזתי מהמאהל, ולהם המאהל היה פשוט לוקיישן לצילומים .הם היו מתראיינים והולכים .בעוד שאנחנו היינו אוכלים שם יתושים ,קללות ויריקות” כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי דוברז'ינסקי" :פעילים חברתיים זה אנשים עם המון כאב " רוצים צדק ,לא צדקה []47 נחמד אך מפה לא תצמח הישועה ,ואכן לא צמחה הישועה”. ¿¿והרגשת שהישועה תגיע משביתת הרעב? “אני לא הייתי חכם יותר מאחרים, אולי רק הייתי דמות יותר פופולארית מפני ששבתתי רעב שלושה שבועות והתקשורת יותר הקשיבה לי .אנשים חיפשו הישגים ,ואני הייתי אומר להם להחזיק מעמד .זה שסבלתי יותר מכולם ושבתתי רעב לא מקנה לי זכות מוסרית לבוא ולדרוש מאנשים לא לפרוש .חלק מהטעויות שעשיתי בכלל נבעו משביתת הרעב .לא חשבתי רציונאלית .רציתי שזה יגמר .בתשעה באב הובילו אותי לבית של אבא שלי, אחרי שהתמוטטתי”. קול פרטי שהופך לצעקה ¿¿אתה חושב שאולי המניע שלך להוביל את המחאה היה אישי, לעשות משהו בשביל אדם ,כמו דפני ליף ,למנף את זה למשהו אחר שיועיל לך מבחינה אישית? “כן .בהחלט יכול להיות .לאופי אי אפשר להתכחש .יש בי צד שמחפש את הפרסום ואת הקירבה לפירמידה. אני מודה .זה כמו הגיוס לצבא .מצד “אמא אישפזה את עצמה מרצון בבית חולים ,במה שכבר הפך לסוג של שגרה .בשלב מסוים היא כנראה ברחה משם ,ומאז אף אחד לא ראה אותה ולא שמע ממנה .כאילו בלעה אותה האדמה” (צילום :שירן מיקה ניימן) אחד אתה מוכן למות למען המדינה שלך ,ומצד שני אתה מת לחזור הביתה שהחבר’ה יראו אותך על מדים .אלה שני דברים שמתקיימים זה לצד זה”. ¿¿אחד הנושאים המרכזיים שהמחאה התעסקה בהם היא מצוקת הדיור, והנה אתה בן 39וחי עם אבא שלך. “אני חי עם אבא שלי בגלל מצוקות כלכליות .אני נכה ולא ממש מתפרנס”, הוא מתוודה“ .כשיצאתי למחאה הזו זה היה גם בגלל המצוקה האישית שלי שהייתה מבחינתי בלתי נסבלת יותר. והמצוקה הזו הייתה ונשארה“ . ¿¿מצוקה שאתה לא מצליח להתפרנס ולעבור לגור לבד? “ממש ככה .המגורים עם אבא שלי זה דבר שמאוד מציק לי עד עצם היום הזה ,וזה גם לא הולך להשתנות ,אני לא משלה את עצמי .אני נשאר שם נטו מסיבה כלכליות ,תני לי את הכסף ועכשיו אני יוצא משם” ,הוא מצהיר. “אבא שלי הוא הבנאדם הכי מקסים בעולם אבל אני רוצה את העצמאות שלי .אנשים מתלוננים על כך שהם לא מצליחים לקנות דירה .אני מקנא באנשים ששוכרים דירה”. על מנת לנסות ולהבין את הסיטואציה הלא פשוטה בה חי אדם, צריך להכיר את סיפור החיים הקשה שלו .כבר למעלה מעשור הוא סובל מתסמונת שנקראית פיברומיאלגיה, שבשל כאבי הפרקים והשרירים שהיא גורמת ,מתקשה אדם לחיות חיים נורמליים ,ונשען על כספי הביטוח הלאומי למחייתו .בנוסף לכך ,אימו של אדם ,אסתר ,שסבלה ממחלת המאניה דיפרסיה ,נכנסה ויצאה מבתי חולים פסיכיאטריים לאורך כל תקופת ילדותו ,ואף ניסתה להתאבד מספר פעמים .לפני למעלה מעשרים שנה, היא הצליחה לברוח מבית החולים בו אושפזה ,ומאז אף אחד מבני המשפחה אינו יודע מה עלה בגורלה". ¿¿כתבת שאתה מאשים את אמא שלך שהעבירה לך את הגנים. “אני לא מאשים אותה ,היא הייתה הבנאדם הכי נחמד בעולם. למרות שהיא נעלמה מבית החולים הפסיכאטרי ואנחנו לא יודעים מה קורה איתה ,וסביר להניח שהיא כבר מתה ,עדיין אני מוקיר את 17השנים שחייתי איתה .לא הייתי מחליף אותה, ואני לא מאשים אותה בכלום .אמא אישפזה את עצמה מרצון בבית חולים, במה שכבר הפך לסוג של שגרה”, הוא מספר“ .בשלב מסוים היא כנראה ברחה משם והתקשרה לחברה הטובה שלה ,אילנה ,ואמרה לה משהו בסגנון 'תשמרי על אדם' .מאז אף אחד לא ראה אותה ולא שמע ממנה .כאילו בלעה אותה האדמה .אנחנו מניחים שהיא כנראה הלכה לאיבוד ביערות או שמישהו פגע בה והיא מתה .באותו רגע לא עלה בדעתי שלעולם לא אראה אותה שוב”. ¿¿לסיום ,מה היה הרגע הכי חזק ורגשי של המחאה בעיניך? “אני אגיד לך מה היה הרגע הכי מרגש :ישבתי בביתי בירושלים ופתאום מתקשרים אליי חברים שידעו שאני פעיל חברתי ואומרים לי 'תשמע אדם, מדברים עכשיו בתקשורת על איזושהי בחורה מסכנה שבעל הבית זרק אותה מהבית והם נמצאים בשדרות רוטשילד בתל אביב' .באותו רגע החלטתי שאני מתגייס לדבר הזה ונותן כתף” ,הוא אומר בהתלהבות“ .לקחתי איתי אוהל ועליתי על קו 480ואני זוכר את זה כמו את יום הגיוס .אני זוכר את זה כמשהו שאתה הולך אליו מתוך אידיאולוגיה גדולה .זה היה מבחינתי רגע מופלא .זה רגע שאני אף פעם לא אשכח”. [email protected] כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי דרוש סדר עדיפויות חדש []48 סוף העולם שמאלה איך מקימים יישוב במדבר ,ומה הקשר למחאה החברתית של הקיץ שעבר .במקום אוהל ברוטשילד ,עשרה זוגות צעירים עזבו הכול והקימו יישוב באמצע שום מקום .סיפורם של חלוצים מודל / 2012לירון רוזיליו שלהי המחאה החברתית בשנה שעברה ,כשהחום התל-אביבי היה לשגרה עבור דיירי רוטשילד ,החליטו חבורת צעירים אידיאליסטיים שרוחות המהפכה הנושבות יוצרות את הזדמנות הבזק להוציא לפועל את השינוי המיוחל .הם סברו שהמענה למצוקת הדיור עליה מחו דיירי השדרה גלום בחיקוי ההתיישבות הראשונית בארץ נוסח “חומה ומגדל”. כך ,בן לילה הציבו בדרום הארץ מבנים ארעים וקבעו עובדה בשטח :היישוב שיזף. כשדפי ושמואל אדלר ,ממקימי היישוב ,פירטו את הוראות ההגעה הכלליות לישוב ,הם דיברו על חצי שעת נסיעה מבאר שבע .באזור אין שום שלט שמרמז על קיומו של היישוב הצעיר, וכשמבקשים הוראות הגעה מדויקות אלו כוללות הרבה פניות שמאלה ו”פשוט תמשיכי בשביל העפר שממשיך עד אחרי ההרים” .כשהנוף נצבע בחום מדברי ומסביב רק הרים ערומים מצמחייה ,ניצב שלט קטן“ :ברוכים הבאים לשיזף”. היישוב ,שכל זר יכנה“ ,אמצע שום מקום” ,בנוי משני מפלסים וביניהם שבילים עם פרחים חדשים שנשתלו. את מספר המבנים הארעיים שמשמשים את קומץ הדיירים ,ניתן לספור על כף יד אחת .התחושה שאופפת את היישוב שזוהי בועה של שאיפות מלאת שקט עוצמתי ממנו אי אפשר לברוח .בו זמנית הבועה מלאה בניגודים וקשיים. אלו חבלי לידת היישוב הכרוכים בבירוקרטיה מתישה והשוואה בלתי נמנעת לחבורות צעירים אחרות המעוניינות גם כן בשינוי מציאות. ב היישוב ,כך התרחק החלום עוד יותר שזה הפתרון למחאה החברתית והתבהרה ההבנה שמטרות יפות לחוד, ולמצוקת הדיור ,כשלמעשה כל אנשי ובירוקרטיה אינסופית לחוד. המחאה לא מעוניינים בכלל לעבור ¿¿איפה בעצם נכנסת המשבצת של לגור בפריפריה. המחאה החברתית בקורות החיים של שמואל“ :רוב האנשים חושבים שיזף? שאנשים לא רוצים לגור פה אלא בתל שמואל“ :המחאה הייתה קרש קפיצה. אביב כי זה יותר נוח ,אבל אנחנו זה עמותת ‘איילים’ הבינו שיש ממש אווירה דוגמא טובה ויש לא מעט כמונו .אני לא כזו של צעירים ולעזור ושהממשלה יודע באמת מה הייתה המטרה של המחאה תסכים לדברים שהיא לא הייתה מוכנה אבל אם אפשר לנצל את זה למטרה שנים אנחנו צועקים- לעשות קודם ולהחלטות מרחיקות לכת, שאנחנו חושבים שהיא חשובה כמו להביא הנה הפתרון! כך גם לגבי כל מיני רשויות בירוקרטיות את האנשים לנגב ולפתח אותו -זה כחצי שנה לפני תחילת המחאה בקיץ מסובכות .אז הם הרגישו שיש גל טוב והם מבורך .בחלק גדול מהארץ יש הרבה שעבר ,נפגשו מייסדי היישוב ,כדי ניצלו אותו -וזה באמת מה שקרה ,מינהל אפשרויות והזדמנויות והוא ריק מאנשים. לקבוע כיצד מוציאים את הרעיון אל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים מאוד נראה לי הגיוני לנצל אווירה כזאת של הפועל .הם פעלו בשני רבדים :הרובד עזרו .זה לא היה פשוט אבל עזרו לנו”. מחאה כדי לפתח את הנגב”. החברתי היה בשליטתם ובו הם קבעו דפי“ :זה היה מהלך מאוד נכון מצד אישורים? המחירים בתל-אביב תמיד ¿¿אתם חושבים שהמחאה בקיץ פגישות וניסחו חזון ומטרות .הרובד 'איילים' שאם קורה משהו גדול במדינה ,יהיו גבוהים ,אין מה לעשות .בעתיד נכשלה? הפיזי לא היה תלוי בהם ודרש אישורים הם יכולים להגיד :הנה אנחנו כבר שנים האופציה היחידה תהיה להתרחק מהמרכז “אני מרגיש שהם ראו את התמונה והיתרים מרשויות אדישות .כך ,עד פרוץ צועקים לכם הנה הפתרון! קחו! יש כאן ולהפוך גם את הפריפריה למרכזית”. בצורה צרה ולא את כולה .כולנו המחאה החברתית בקיץ ,ככל שהחלו אנשים צעירים שרוצים לגור בנגב תנו ¿¿יהיו כאלה שיגידו שזה מאוד קל חוטאים בזה ,אבל הם ניסו לצאת להבין את ההליך הדרוש לשם הקמת להם .למה שזה ייקח עשר שנים של לבוא ולבנות כאן יישובים ולהגיד בהצהרות בעוד הם היו צריכים לנסות כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי “בחלק גדול מהארץ יש הרבה אפשרויות והזדמנויות והוא ריק מאנשים. נראה לי הגיוני לנצל אווירה כזאת של מחאה כדי לפתח את הנגב” ה ע ם י ו צ ר צ דק חברתי []49 ב דפי ושמואל אדלר בשיזף ומבט על הישו ¿¿בתור יישוב חילוני-דתי ,איך מצליחים למצוא את האיזון בין שני העולמות? “אנחנו עשר משפחות :שש חילוניות וארבע דתיות .מראש אמרנו שיש לשמור על מספר מאוזן בינינו ומעצמו זה ישמר”. שמואל“ :אנחנו שואלים ישובים מעורבים שכבר הקימו אותם לפני יותר משלושים שנה ,כפר אדומים, מעלות .יש גם את ארגון ‘מרקם’ המאגד את כל הקהילות המעורבות בארץ ואנחנו נעזרים בו .אנחנו לא מנסים להמציא משהו חדש אלא מצטרפים למשהו שמתגבש בארץ. יש הפרדה מאוד ברורה בין המרחב הפרטי לציבורי ,כשבמרחב הפרטי כל אחד מוכרח לחיות כמו שהוא רוצה כי אם לא ולא יהיה לו טוב פה ,הוא לא יישאר. הדבר הראשון שתמיד שואלים זה מה יקרה אם אנחנו רוצים לעשות מנגל ביום שישי בערב ,והשכנים שלנו לדרוש משהו שגם אפשר להשיג .אני ושמואל בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה דתיים בדיוק אוכלים ארוחת שבת? לא אומר שצריך לדרוש את הנמוך, ופיתוח סביבתי .שניהם ירושלמים, אז אנחנו בגישה של‘ :מעולה! תעשה אבל נראה לי שהם דרשו דברים שאין שניהם למודי ניסיון עם כתבים שמנסים מנגל ,אנחנו נעשה ארוחת שבת ,ואחר שום סיכוי שיקרו ,לפחות לא בשנים להלביש עליהם כותרות גדולות כמו כך נשב לקפה’ .אין שום בעיה עם הקרובות .כבר בהתחלה היה ברור מה “החלוצים של שנות האלפיים”. זה .לי זה לא מפריע שמישהו רוצה הם רוצים ואז זה נעלם”. ¿¿אז מה הביא אתכם לרצות להקים לעשות מנגל בשישי .אם הוא ישים ¿¿אז אם יתחדשו ההפגנות בקיץ, יישוב ,ובנגב? מוזיקה בפול ווליום וירים לי את כל תיקחו בהן חלק? דפי“ :אחרי החתונה גרנו שנה בבאר הבית אז זה כן ,אבל נראה לי בהכרח “יכול להיות שניקח חלק בזווית שבע ועוד שנה בכפר סטודנטים אנשים שבאים לפה הם אנשים עם מסוימת במחאה .זה תלוי מה יהיו בדימונה ,והחלטנו להשאר לגור בנגב .יותר סבלנות ואכפתיות וכאלו שמאוד המטרות של המחאה בקיץ אם תתחדש ,התחלנו קצת לחפש איפה יכול להיות מוכנים לקבל את השונה ולכבד .אנחנו אבל אני חושב שרק אם נוכל לנצל את רלוונטי ,בדקנו כמה יישובים באזור מנסים שיהיה פה שיח פתוח של מה זה כדי להביא אנשים לנגב .יכול להיות והרגשנו שבכל מקום חסר לנו משהו. ולמה מפריע ואיך פותרים”. שגם לא נסכים עם חלק מהמטרות מאוד רצינו את האזור של רמת הנגב ¿¿למרות המטרה הנעלה ,נראה שלא שלהם”. וראינו שפה יש יישובים דתיים או קל לחיות פה ,איזה אנשים בוחרים יישובים לא דתיים .מאוד חשובים להגיע ליישוב? יישוב של אוהבי אדם לנו חיים המשותפים .נראה לנו מאוד דפי“ :אנשים שבאים לכאן מהתחלה ואוהבי הארץ משעמם לגור ביישוב שהוא רק דתי הם כן אנשים שמונעים מאידיאולוגיה כי דפי ( )26ושמואל ( ,)28מקבלים אותי ומצד שני נראה לנו גם לא מספק החיים כאן הם באמת לא פשוטים בשלב בחיוך בכניסה לפתח ביתם .הם נשואים .לגור ביישוב שאין בו קהילה דתית .אז הזה .הרבה מאוד חוסר וודאות .אנחנו שניהם סטודנטים באוניברסיטת בן החלטנו להקים יישוב באמצעות עמותת לא יודעים מתי נקבל עוד קרוונים ,מתי גוריון ,דפי לומדת חינוך והוראה, ‘איילים’”. היישוב יגדל ,מתי נצליח להגיע לקבע (צילומים :לירון רוזיליו) "אני לא מרגיש שאני צריך להסתובב כל היום עם דגל ולהרגיש שאני בפלמ"ח. אנחנו לא כל היום טופחים לעצמנו על השכם ואומרים 'יו איזה חלוצים אנחנו'" עמותת “איילים” עמותת “איילים” הוקמה בשנת 2002במטרה להקים מודל התיישבותי ציוני המותאם למאה ה .21-העמותה עוסקת בעידוד התיישבות צעירים בכפרי סטודנטים וביישובים חדשים בנגב ובגליל במטרה להחיות את מודל היישוב הציוני .קהל היעד של העמותה הוא בעיקר צעירים המתנדבים לשנת שירות וסטודנטים אשר משתלבים בכפרי הסטודנטים של העמותה ויוצאים מהם לפעילות חברתית ולמשימות של תרומה לקהילה. נכון להיום מונה העמותה כ650- סטודנטים ו 70-בני ובנות שירות לאומי המאכלסים כ13- יישובים וכפרי סטודנטים ברחבי הארץ. ולהתחיל לבנות פה ,מתי נקבל אישור לממש יישוב כי כרגע סטטוטורית אנחנו נחשבים כפר סטודנטים ולכן גם התקציבים הם לא ברורים .יש פה המון חוסר וודאות .אנחנו עשר משפחות וגם שומרים בלילות”. ”אנחנו חיים את החלום שלנו” ב 31-ביולי ,יום ראשון בשבע בבוקר, כשהמחאה הייתה בעיצומה ,באקט של קביעת עובדה הונחת הקרוואן הראשון בשטח היישוב העתידי .המקום אויש על ידי גרעין הצעירים במשך שלושה חודשים ,יום וליל כשהם מתחלפים ביניהם .לאחר כחודשיים וחצי התקבלה החלטה שניתן לעבור לגור בשטח היישוב .הדבר התאפשר לאחר הוספת שורה בתת סעיף שמציין כי ניתן להתחיל בהליכי בנייה במה שעתיד להיות יישוב .זו הייתה החלטה מרחיקת לכת מבחינת הרשויות ומבחינת הצעירים שהבינו שאפשר להפסיק לשהות בקרוואן ,וכל אחד חזר לביתו. ¿¿לומר שאתם החלוצים של שנות האלפיים תהיה קלישאה או שזה באמת נכון? שמואל“ :יש בזה משהו נכון .אני לא מרגיש שאני צריך להסתובב עם דגל כל היום ולהרגיש שאני בפלמ”ח .כיף לי פה וטוב לי פה ,האנשים פה טובים. הדבר הראשון שאני חושב עליו כשאני פה זה האנשים ,האזור השקט ,הסביבה. ברור שמה שמניע אותי בסופו של יום זו האידיאולוגיה .כמה שהאנשים נחמדים, צריך ערך מוסף שידחוף .למרות זאת אנחנו לא כל היום טופחים לעצמנו על השכם ואומרים‘ :וואי ,איזה חלוצים אנחנו’ ומסתובבים עם מעדר על הכתף". דפי“ :יש בעיקר את התחושה שאנחנו חיים את החלום שלנו ,את צורת החיים שאנחנו רוצים ,ובאמת כיף לנו .אם לא היה כיף לא היינו נשארים פה למרות כל האידיאולוגיה”. [email protected] כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי י הו ד י ם ו ע ר ב י ם נ א ב ק י ם יחד למען צדק חברתי []50 זה מה שנשאר א מתאספים מדי שבת במאהל נורדאו את הבורות” .משהו בי מחפש לקבל ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל המצוקה בתל אביב :בשכונת התקווה תשובות מעשיות יותר ,לא עוד שיח אביב ,התפרץ לדיון שנערך במקום. ומאהל לוינסקי ,כשבפועל הם היו ודברים. הוא ביקש לערער על כוונותיהם המאהלים שנתנו מענה לכל אלו שלא “את מבינה” ,היא ממשיכה כאילו ושיטת פעולתם של אנשי המחאה. מצאו מחסה במאהלים של רוטשילד קראה את מחשבותיי“ ,זה הולך על כאשר אני פונה אליו הוא עונה ושולח ונורדאו. פי נושאים .אנחנו מכסים בכל פעם בתמורה לשאלותיי מאמר פרי עטו נחזור לאלה ,הרי היא זו שסיפרה לי נושא אחר באמצעות ערבי למידה. שטרם פורסם. על המפגש עם שנהב והגדירה אותו זה יכול להיות נושאים כמו פנסיה, במאמר בוחן שנהב את האופן שבו כ”מרתק ומלהיב במיוחד” .לטענתה, בנקים ,קרנות השתלמות ועוד .בעצם יצרה המחאה האחדה בין הקבוצות הפרופסור הנכבד הגיע למפגש חדור המאהל ממשיך עד היום .הוא מעולם השונות בחברה הישראלית ,והתעלמה במוטיבציה מהסוג השלילי כאשר ישב לא הפסיק” .ואכן ,מדי שבת מתאספים כליל ממה שהוא מכנה “כלכלה שם ,שוחח איתם וניסה להפריך את קהילת נורדאו אנשי המאהל על ילדיהם וטפם, פוליטית ,מוגזעת ומפוצלת”. מטרות המפגשים .לסיכום האירוע המשכילה בשדרות נורדאו פינת אלכסנדר ינאי ,במילים אחרות ,המחאה החברתית “המאחד” היא איננה בטוחה ששנהב אלה גרה בצפון תל אביב ובקיץ על כיסאות פלסטיק וכיבוד מאולתר .נקטה באסטרטגיה של ביטול זהות השיג את מטרותיו ,אם כי להיפך: שעבר לקחה חלק פעיל במאהל הם מצליחים לגייס למפגשים האלו מעמדית או אתנית ,ושמה דגש על “נוצר שיח מעניין מאוד בין אנשי נורדאו המוכר גם בכינויו “מאהל מרצים שונים שמספרים להם דברים האינדיבידואל .שנהב משווה את צורת נורדאו לפרופ’ שנהב ,ולמרות שחלק הבורגנים” .בעוד המאהל ברוטשילד שחשוב שכולנו נדע. המחאה החברתית ל“קרנבל” ,אירוע מהדברים שאמר נשמעים מעניינים נחשב למאהל עם מאפיינים של כך למשל התארח אצלם באחרונה ,מוגבל בזמן וביכולות אשר נחווה מאוד ,אני מאמינה שהצלחנו להוכיח הפנינג תמידי בו חתך האוכלוסיה סמי פרץ ,עורך העיתון “דה מרקר”, כרגע של אחדות בקרב משתתפיו. לו את החשיבות שבקהילתיות העיקרי היה צעירים ,סטודנטים שהרצה בפניהם על צדק חברתי בשוק בנקודה זו קל להיזכר בתחושות שנוצרה כאן מתוך המהפכה”. והיפסטרים אדישי מבע ,מאהל נורדאו העבודה הישראלי .חברי המאהל שמארגני המאהל שמו מקל בגלגלי שלי ,שלנו ,שלהם היה למאהל חריג בנוף .דייריו הורכבו דוגלים בסיסמא “ידע זה כוח”, המחאה כאשר החליטו להפוך אותה מושפעת מדבריהם של אלה ופרופ’ ממשפחות מבוססות יחסית ,כאלו ומאמינים בלב שלם שאם יפיצו ל”מהפכת הכיף” .אמנים ידועים הופיעו על במות במרכז העיר והקהל שנהב אני ממשיכה בחיפוש אחר המתגוררות בצפון תל אביב ונהנות, את הידע בקרב ההמון יוכלו לנצח משקעים ממשיים של המחאה .כאשר לפחות מבחינת התפיסה הציבורית, את הבורות .בעיניהם ,הבורות היא התאסף סביבם בעיניים מזוגגות, מקלידים בגוגל את המילים “תוצאות מחיי שפע ונוחיות. שמשאירה אותם בעמדת נחיתות בעודו אוחז בכוסות בירה ושר את המהפכה החברתית” מתקבלות ¿¿מה נשאר מהקיץ שעבר? מול אלה המצויים בעמדות המפתח. כל המילים .אפילו בדף הפייסבוק של קהילת נורדאו מכנים המארגנים התוצאות הבאות“ :תוגת המהפיכה “המהפכה הצמיחה קהילה .הנה ,רק את השיחות הנלוות להרצאות האלו החברתית”“ ,המחאה החברתית -דו”ח אתמול הייתה לנו קבלת שבת של 50מכנים מובילי המאהל “שיחות בוראות את טקס קבלת השבת המשותף רווח והפסד”“ ,נסיגה חדה בתוצאות איש” אלה מספרת בהתלהבות ובקול מציאות” .בתור מי שיצאה לחפש כ”התכנסות של כיף” .כך התעצבה השפעת המהפכה החברתית” ,ועוד מלא רגש“ .אחרי שהמהפכה הרשמית פרקטיקה בתוך ים הדיבורים ,אני המחאה כמיסוד של הבועה התל כותרות שונות הנושאות בחובן אכזבה הסתיימה ,מאהל נורדאו המשיך. מנסה לאתגר את יכולת “קהילת אביבית ,המנסה כביכול לארח את וספקות .גם גוגל לא מצליח לנפק אנחנו נפגשים מדי שבת בערב נורדאו” בניסיונותיה לייצר מציאות כל הנמצאים בשוליים ,אך למעשה תשובה הולמת .בניסיון להבין את לפגישה פתוחה ברחוב .הפגישות חדשה .באחת מן הישיבות האחרונות מדירה אותם מעצם הגדרתה .יש הלך הרוח בציבור ,בשיחות אגב עם האלו הן פגישות בעלות משמעות גיליתי שאני לא לבד כאשר פרופ’ שטוענים שזה מה שיצר את “מאהלי הקצה” שהוקמו בפריפריה ובשכונות אנשים שונים שנטלו חלק כזה או מעשית .אנחנו בעצם מנסים להדביר יהודה שנהב ,מומחה לסוציולוגיה כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי (צילום :דן חיימוביץ') (צילום :יונתן שאול) לה (שם בדוי( מתל אביב חיה חיים כפולים .מדי בוקר היא יוצאת למקום העבודה שלה בקריית הממשלה ,כאשר היא חובשת את הכובע הממלכתי ,הייצוגי ,זה שמיישר קו עם התנהגות מוסרית ואתית הראויה לעובדי מדינה .בלילות אלה מסירה את הכובע הממלכתי ומחליפה אותו בכובע אחר -כובע המחאה .היא מבקשת להישאר אנונימית ,כאשר היא מספרת על הדואליות שמאפיינת את חייה מאז הקיץ של השנה שעברה. “מצד אחד אני עובדת בעבודה שמחייבת אותי לקודים מסוימים של התנהגות .זה לא שאני מתביישת בפעילות המחאתית שלי ,אבל אני לא ששה להתראיין" ,היא אומרת".אני רוצה לקחת חלק בלי לפגוע בהישגים שהגעתי אליהם .אפילו אם אני עובדת ששייכת למשרד ממשלתי ,מותר לי להאמין שצריך לשנות פה דברים מסויימים ,ואני יכולה בהחלט לחשוב שחלק מהדברים שהממשלה עושה הם טעות”. אני מגיעה אל אלה בניסיון להתחקות אחר עקבות המחאה .שנה אחרי מפעל המאהלים הגדול ,אני מנסה לאתר את פירות המאבק ,כפי שהם באים לידי ביטוי בשטח .נדמה לי שלאלה יהיו הפתרונות ,כי הרי לא יכול להיות שהיא תסכן את משרתה הציבורית עבור דיבורים רבים ואפס מעשים. בימי המחאה החברתית היה נדמה שעוד רגע אחד אנחנו שם :ערבות הדדית ,מעורבות חברתית וצירופי מילים יפות שגרמו לכולם לקוות שהנה ,עוד מעט יהיה כאן מקום טוב יותר לחיות בו .אך מה בין כוונות טובות לבין מעשים? מה בין האידיאה למציאות? כתבתנו שרון וינשטיין יצאה לבדוק מה נשאר לנו באמת מהמחאה ההיא וחזרה עם ספקות שנהב משווה את צורת המחאה החברתית ל“קרנבל” ,אירוע מוגבל בזמן וביכולות אשר נחווה כרגע של אחדות בקרב משתתפיו אחר במחאה ,נדמה שמתעוררת בהם אכזבה .רבים מהם מסננים“ :באמת לא יצא כלום מהמהפכה הזאת” .הרחיק לעשות יואב יהב ,סטודנט המתקשה לעמוד בשכר הלימוד האוניברסיטאי והציע להצטרף לקבוצה אותה הקים: “יואש המיואש -ממיואשי המהפכה החברתית”. אלה מבקשת לשנות את השקפתי ומספרת לי על מיזם נוסף בו היא זה לא הסודאנים ,זה הממשלה שמסוכנת לישראל []51 ק תור ארוך ומיאש בדרך לקערת מר נוטלת חלק .במקום להרחיב עליו את הדיבור היא מפנה אותי לישי סקלי ממקימי הקואופרטיב “שלנו”, המגדיר עצמו כמי שיוביל לשינוי חברתי וכלכלי“ .שלנו” מאמין בהקמת עסקים “שקופים” והוגנים ,בעולם שמורכב מקפיטליזם מושחת .בדומה לפעילות קהילת נורדאו ,גם האנשים ב”שלנו” מאמינים בגיוס הקהל הרחב ושיתופו כאמצעי למידור הבורות. “שלנו” מאפשרת לכל אזרח המעוניין בכך להצטרף כבעל מניות ,על ידי תשלום חד פעמי של אלף ש"ח .הלל רז ,אחד מרוכשי המניות הגאים מספר לי על הקואופרטיב כעל הבטחה של ממש“ .לפי איך שזה נראה כרגע כבר בשנת 2013נוכל לראות חנות ראשונה ממשית של הארגון שלנו”. חברי “שלנו” מבקשים לקיים הבטחות ולהביאן לידי ישום .באתר האינטרנט של הקואופרטיב ניתן למצוא לוח זמנים מסודר ,הכולל גיוס עובדים, כספים ואנשי תוכן ,וכן תיעוד מתוכנן של מפגשים שאירעו ועתידים לקרות ,המיועדים להסברה והעברת אינפורמציה .לפי ההוגים ,הלקוחות בחנויות “שלנו” יוכלו לדעת בדיוק מהו סכום העלות של המוצר אותו (צילום :דן חיימוביץ') חברי מאהל נורדאו דוגלים בסיסמא “ידע הוא כוח” ומאמינים בלב שלם שאם יפיצו את הידע בקרב ההמון יוכלו לנצח את הבורות. הם קונים ,כמה כסף מועבר לרווחי החנות וכן הלאה .שקיפות וידע הם שם המשחק. כשאני מאתגרת את אנשי הקואופרטיב בשאלת”מה בתכל’ס”? הם מסתכלים עליי בעיניים תוהות. “את בכלל לא מבינה” ,אומר לי רז“ ,עצם העובדה שהדברים נמצאים עכשיו במודעות ,שאנחנו רואים פתאום את המצב של החברה שלנו ולא מקבלים כל דבר בשוויון נפש, אלא נלחמים על הזכות שלנו ועל כל מה שחשוב לנו ,זה הדבר הכי תכל’סי שהמהפכה הזו השיגה .זה אולי נראה כמו ‘סתם דיבורים’ ,אבל בעצם מודעות מביאה למעשים”. פיתוח נוסף בעל קווים מקבילים לאלו של עמותת “שלנו” ,הוא הקואופרטיב העיתונאי “מגפון”. מיזם זה מגדיר עצמו כעיתון ישראלי עצמאי ,כזה שאינו תלוי בגורמים פוליטיים ,בעלי הון ותאגידים כלכליים“ .מגפון” מתחייב לטפל בנושאים רבים העומדים על סדר היום על פי החלוקה החדשותי המוכרת: פוליטיקה ,כלכלה ,תרבות חדשות חוץ ועוד .אתר הבית של “מגפון” אמנם אינו מצטיין מבחינה ויזואלית ,אך בהחלט מדביק את הפערים מבחינת התוכן ומצליח לנפק ידיעות עצמאיות באופן עדכני ושוטף ,למרות תלישותו הכלכלית. הרבה בדמיון, מעט בחיים? במהלך שיטוטיי באתר “מגפון” נתקלתי בתמונה מעניינת של ילד קטן המקבל מזון באמצעות פרויקט “מרק לוינסקי”“ .מרק לוינסקי” הוא פרויקט חברתי שצמח בעקבות המחאה החברתית ונוגע במרקם החברתי רגעים ,הרבה בדמיון מעט בחיים”... העדין באנושיות רבה .גן לוינסקי ,ונדמה שגם לאחר חיפוש מעמיק, הסמוך לתחנה המרכזית בתל אביב המחאה החברתית הייתה אירוע מכונן משופע במסתננים .יש הקוראים בעיקר במובן הנפשי והמנטלי בחברה להם “פליטים” ,אחרים מכנים אותם הישראלית. “מחפשי עבודה” .אותם בני אדם ,יהיה לרגע אחד נדמה היה שניתן לאחד הכינוי שלהם אשר יהיה ,משתרעים את כולנו תחת כנפי אותה מטרה. על מדשאות ומגלשות הגן ומחכים לכמה לילות לחים הסתופפנו יחד שהזמן יעבור .בחורף סובלים מקור תחת קורת גג אחת ולכאורה נאבקנו ובקיץ מחום העז ויתושים .על אף את אותו המאבק .לשם שינוי ,זה הסיטואציה הקשה ,מדי ערב הם זוכים לא היה בגלל טילים שנורו על ערי להקלה בדמות ארוחה חמה אחת, הצפון והדרום או כל סיבה ביטחונית הודות למתנדבי “מרק לוינסקי” .אותם אחרת ,אלא בגלל סיבה צנועה יותר- אנשים רחבי לב מתאספים בגן עם הרצון לחיות בכבוד כלכלי .אולי כיכרות לחם ,סירי מרק ענקיים ושאר בכלל מוקדם מדי לשבת ולסכם מאכלים עממיים שטיבם להיות זולים את המהפיכה ,ברטרוספקטיבה של אך משביעים ,בניסיון להשקיט את שנה אחת מאוחר יותר כי הנה, מצפונם החברתי ,או סתם להפסיק את ממש במהלך השבועות האחרונים, האדישות החברתית הכוללת ,ואת מה מרימה המהפיכה החברתית את שהם מגדירים כשנאה עיוורת. ראשה המנומנם ,מקיצה מתרדמת לאחר שיטוטי במרחבי הפרויקטים החורף שלה ,ומתעטפת בבגדי הקרב. החברתיים השונים ,פגשתי בדרכי ונדמה לי במיוחד לאור המקרה הקשה אנשים טובים ,דעתניים ,אכפתיים, שעורר סערה במדינה ,כאשר משה כאלו שרוצים לחלוק את הידע שלהם סלימן הצית את גופו נוכח מצוקתו עם אחרים ולעודד צורת חשיבה אחרת ,הכלכלית ,שהפעם היא מתכוונת אבל האם פגשתי מהפיכה של ממש? לחזור נשכנית הרבה יותר .ואולי ,אם היה זה שלמה ארצי שכתב את נרצה ,גם הרבה יותר פרקטית. [email protected] הפזמון“ :זה מה שנשאר ,רק כמה כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי המשטרה ,הכלב של הקפיטליזם []52 תנו לחיות למחות רובנו אוהבים בעלי חיים ואפילו נשמח לפרגן להם”לייק” בפייסבוק .אבל לישון למענם באוהל באמצע תל אביב? זה כבר סיפור אחר .משתתפי אוהל “מאבק על ארבע” של עמותת “תנו לחיות לחיות” דווקא סבורים שזה מובן מאליו .סיפור חמוץ-מתוק על אנשים שאכפת להם /נילי חן-אבידן ולנו זוכרים את הרגע בו הלב שלנו נחמץ כשראינו לראשונה בקולנוע את אביה הקטנה מחכה לחברים שיגיעו ליום הולדתה ואף אחד לא בא .הסצנה הזו מלווה את רובנו מחשש שאולי יום אחד זה יקרה גם לנו .לנויה נרדימון, מעמותת “תנו לחיות לחיות” ,זה כבר קרה .יותר מפעם אחת שבה התאמצה לארגן אירוע צדקה למען בעלי חיים, הפגנה לאכיפת החוקים שאמורים להגן עליהם או הפגנה שקוראת למנוע התעללות ,אבל אף אחד לא בא .לאף אחד לא היה אכפת .למרות זאת ,נויה הצטרפה בקיץ 2011למחאת האוהלים בשדרות רוטשילד .היא לא מחתה על מחירי הדירות וגם לא על מחירי הדלק .היא מחתה על כך שהקיץ החם גבה את חייהם של עשרות גורי כלבים שמתו מחום בצריפון שמשמש מקלט אקראי לחיות בצפון הארץ .היא מחתה על הכלבים שבעל הבית החליט לחתוך להם את הזנב -סתם כי בא לו .היא מחתה בשמם של שני מיליון החתולים שנמצאים ברחוב ואין שום חוק שקובע כי יש לחסנם מפני מחלות .מצויידת בכלבתה פקפק ,נויה הקימה אוהל ב 29-ביולי .2011אוהל קטן ,צנוע, כזה שלוקחים לטיול של לילה בחוף הים .היא אפילו הכינה איזה סלוגן ושלט קטן .אבל לא כולם קיבלו את המחאה של נויה“ .אין לכם בושה, אנשים נלחמים פה על הבית שלהם ואתם נלחמים על הפוצימוצי שלכם” הייתה רק אחת מיני קריאות רבות שנקראו לעברה .אבל נויה לא מוותרת. זה לא מה שישבור אותה .בכל זאת ,זו לא פעם ראשונה שלועגים לה. “אני מרדנית ידועה ,אני הולכת להפגנות תמיד בין אם הן קשורות לבעלי חיים או לבני אדם .אני מאמינה כ כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי ולהעביר שטחים ליצירת בתי מחסה נוספים“ .משרד החקלאות נותן את הכסף למכלאות ולכלביות אבל עדיין יש מקומות בארץ שאי אפשר לקרוא להם מכלאה” ,מוסיפה נרדימון” .בצפון ישנה מכלאה שאני לא יכולה לנקוב בשמה ,שהיא פשוט צריף וביולי אוגוסט הגורים מתים שם מהחום”. בנוסף יש לנו מאבק מפורסם עכשיו מול כלביית אשקלון ממנה הוצאנו כלבים חולים מאוד .מי שמטפל בהם זה אנחנו שמשלמים מתרומות ולא עיריית אשקלון .אנחנו מצילים עשרות כלבים וחתולים ביום ואנחנו מממנים את כל הטיפולים .בלתי אפשרי שעמותה אחת תממן את כל זה”. מי שעבר מצב קשה מזדהה עם החתולים על פניו ,נראית המחאה ראויה ,אם כי יש שיאמרו שמקומה לא במחאה החברתית של הקיץ .אולם גם עבור מחאה מוצדקת ,לא פשוט להסביר לעצמך ובמידה מה לתשעת חתולייך, מדוע את הולכת להלחם את מלחמתם של בעלי חיים אחרים“ .אני בן אדם שאין לו כסף ,ממש אין לו כסף .אני לא רעבה ללחם ,אבל עברתי תקופות מאוד קשות בתור סטודנטית שלא הייתי מסוגלת לשלם את החשבונות”, מספרת נרדימון“ .אני לא יכולה לשפוט אנשים שלא יכולים לשלם על גידול בעלי חיים .אבל יחד עם זאת ,אני מכירה אדם מבוגר שאוסף בשוק את כל השאריות ונותן לחתולים באחת הגינות שאני מאכילה .הוא יכול לא לאכול ימים אבל הוא תמיד ידאג להם .או למשל ניצולת שואה שביקשה מאיתנו כמה פעמים עזרה .היא חיה בתת של התת של התנאים ,יש לה דירה מזעזעת אבל היא חוסכת כל שקל שיש לה בשביל להאכיל חתולים כי היא יודעת מה זה רעב ולא מוכנה שהחתולים יעברו אותו .אנשים שעברו ת קוראים לראש הממשלה להעביר תקציבים למכלאו (צילום :יח"צ) מצב קשה בחיים יכולים להזדהות יותר עם הקושי של החתולים”. דוגמא לכך היא דבורה מזרחי ,אם חד הורית לחמישה שאחת מהם ,צליל שיש לאדם כוח לשנות” ,אומרת בת ה ,13-משתייכת לחינוך המיוחד. נרדימון”.העובדה שבמדינת ישראל “היינו בהתחלה באוהל של ילדים ממיתים כ 100-אלף כלבים בשנה כי עם צרכים מיוחדים ואז כחלק מטיול אין תקציב לסרס אותם מכאיבה לי בשדרה פגשנו את נויה ופקפק הכלבה ולא יכולתי שלא לצאת ולהפגין”. שלה” ,מספרת צליל“ .ערב למחרת את האצבע המאשימה והסיבה כבר הצטרפתי אליה והלכנו לאסוף להצטרפותה למחאה ,מפנה נרדימון תרומות בקופה של 'תנו לחיות לחיות' לממשלת ישראל שלא עושה מספיק ואספנו הרבה מאוד כסף”“ .אני אוהבת על מנת לאכוף את “חוק צער בעלי מאוד בעלי חיים בלי קשר לבת שלי”, חיים” הקובע עונש של עד שלוש שנות אומרת דבורה” .יש לנו שני חתולים, מאסר למתעללים בבעלי חיים .בנוסף, כי כלב אני לא יכולה להכניס לבית החוק אוסר או מגביל מספר מצומצם מבחינה כלכלית .כלב זה יותר קשה. של צורות פגיעה ספציפיות בבעלי זה בהחלט פריווילגיה לגדל היום בעל חיים אך את חקיקת התקנות נשארת חיים ,אבל בשביל ילדים כמו הבת בידי שר החקלאות“ .הבעיה היא שרוב שלי זה פשוט מעולה .נויה עוזרת לנו התפקיד של משרד החקלאות הוא עם החתולים ,היא מסדרת לנו הנחה לבדוק בעיקר דברים בנושא מזון .בגלל לטיפולים אצלם במרפאה”. פעולה” .בנוסף על תקצוב ממשלתי זה אנחנו מבקשים כל הזמן שהנושא יותר מ 30-אלף איש עשו “לייק” של סירוס ועיקור בכל הארץ ,העמותה של צער בעלי החיים יעבור למשרד ל”תנו לחיות לחיות” בפייסבוק ,אך להגנת הסביבה ,שם יש לנו יותר שיתוף אף דרשה לשפר את תנאי המכלאות "באחד הלילות הגיעו שני בחורי ישיבה ורבו איתי על מי את שתבואי ותגידי לממשלה לדאוג לבעלי החיים ,איפה את חיה ,הם אמרו שבעלי חיים זה 'איכסה'" ק פקפק ,מובילת המאב ממוצע האנשים שהגיע להפגנות שארגנו בזמן המחאה עמד על עשר ובזמן שיא לחמישים. ¿¿נויה ,התאכזבת? “זה כבר לא מפתיע ,זה לא מרגש. להפך מה שמרגש אותי זה שאני רואה יוחזרו חתולי הרעם נוכחות בהפגנות הקיץ הנוכח י []53 (צילום :טל גנור) "אני מרדנית ידועה ,אני הולכת להפגנות תמיד בין אם הן קשורות לבעלי חיים או לבני אדם .אני מאמינה שיש לאדם כוח לשנות" לפרסם את זה .לא יכולה לשבת בשקט בבית ולהשלים עם זה שהמין האנושי הוא חרא”. ¿¿מה השתבש בדרך? למה אנשים לא הגיעו? נורא קל לצאת החוצה כשזה פוגע בך .אבל כשזה לפעול למען מישהו אחר ,זה כבר אחרת .אפילו גלעד שליט .רק כשהקמפיין הפך אותו לבן של כולנו ,רבים הרגישו שהם חייבים לבוא. ¿¿למה להמשיך בכל זאת למרות התחושה של ה”נדחפים”? “אם אני מסתכלת על התמונה בגדול אז אני מרגישה שהיו יותר פידבקים חיובים מאשר לא .הייתי שלמה לגמרי עם ההימצאות שלי שם”. אם לא דואגים לבני אדם איך ידאגו לחיות יותר מעשרה אנשים .אני מבינה למה אנשים לא באים .הם לא רואים את מה שאנחנו רואים כל הזמן .אפילו חברים קרובים אלי ,כשאני מספרת להם על דברים שקורים בעבודה שלי, הם לא רוצים לשמוע ,לא מסוגלים בשעות הבוקר והצהריים ,האוהל והשדרה כולה התרוקנו מאנשים. לפעמים הייתה נויה מנצלת זאת על מנת ללכת להתקלח ולאפשר לפקפק הקטנה קצת מנוחה בבית .אבל בשעות אחר הצהריים ועד הזריחה -הייתה תנועה מתמדת במקום של מבקרים רצויים ורצויים פחות". ¿¿תספרי לי על סוג האנשים שהגיעו למאהל שלך? “היו לי שם שיחות עם אנשים אינטליגנטים ומדהימים שהגיעו לשמוע ולהשמיע .והיו גם מפגשים (צילום :ליהי שורש) שנגררו לתגרות .כל הזמן באו אנשים ודיברו איתנו .הייתי צריכה המון סבלנות להסביר לכולם מה קורה שלא לשמוע .מעדיפים לא לדעת .ברמה באמצע ההפגנה עם החמישה אנשים ילכו באנטי .באחד הלילות הגיעו האישית זה מאוד מעצבן .אבל אין לי אני אקבל טלפון על נערים ששפכו שני בחורי ישיבה ורבו איתי על ‘מי באמת זמן להתעצב או להתייאש כי חומצה על כלב .אז אני חושבת כמה זה את שתבואי ותגידי לממשלה לדאוג כמויות המקרים עצומים .אני יכולה נכון לשמור את זה לעצמי כי לאף אחד לבעלי החיים ,איפה את חיה?’ עוד הם להיות בהלם גמור ולהתעצבן ולהחליט לא אכפת -הרי לא הגעתם להפגנה. אמרו שבעלי חיים זה ‘איכסה’ .השמש שאני לא מארגנת יותר שום דבר .ואז אבל בשביל הכלב הזה אני חייבת עלתה והייתי עייפה ולא הבנתי מאיפה אלו באו לי .בסוף ,השיחה איתם הסתיימה בזה שלא רק שהם הצליחו להבין למה אנחנו מתעקשים על עיקור וסירוס ,שזה דבר שהם מאוד מתנגדים לו ,אלא שהם גם נכנסו לאינטרנט וכתבו לי ‘תודה רבה על השיחה המאירה הזאת’ .זה מאוד ריגש אותי”. דמויות מעניינות לא פחות שליוו את נרדימון במהלך המחאה ,הם ליאור בן בסט וקרלוס דוד-סיני ,זוג בחיים ובעסקים ,מעצבים ובעלי חנות תכשיטים יוקרתית במרכז תל אביב. “אנחנו מטפלים בעשרות חתולים בבית הפרטי שלנו ויחד עם זאת אנחנו מעדיפים לא לתת פרטים על הנושא על מנת שאנשים לא יזרקו לנו בחצרות חתולים נוספים כפי שקורה כיום”. לאחר שהכירו את נויה במחאה ,הקפידו השניים בעקביות להביא לה אוכל וציוד“ :רצינו לתרום את חלקינו .ישבנו שם ערב-ערב ,לא עברנו שם ימים קלים ,זה לא היה כיף” .עוד הוסיפו כי “מה שריגש אותנו יותר מהכל היה שבאמצע המחאה ,בחום הלוהט של הקיץ ,אנשים מכל מיני המגזרים בארץ הגיעו עם כלבים וחתולים קטנים בתוך כלובים והעוברים והשבים התאהבו בהם ואימצו אותם”. ¿¿נויה ,אם להיות כנים ,חשבתם שתשיגו את המטרה? לא חשבנו שזה באמת יקרה ,הכוונה הייתה בעיקר להעלות את המודעות. אני הייתי מוכנה ללכת עם זה הרבה יותר רחוק בין אם זה לשבות רעב או ללכת לשבת מול הממשלה ולא לזוז עד שמשהו יקרה .משהו בלב אומר לי שזה אפשרי .אבל מצד שני אחרי שאני רואה מהדורת חדשות אני מגלה שבמדינה שלי לא דואגים לבני אדם כמו שצריך .אם לא דואגים להם אז למה שידאגו לבעלי חיים? [email protected] כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי []54 ה ה פ ר ט ה ש ו ר פת את כולנו קיבוץ ההון בור חבר קיבוץ ,כל שטח הקיבוץ ,משער הכניסה ואילך נתפס כ”בית” .כל שינוי בחצר הקיבוץ כאילו היה שינוי בחצר ביתו .מה ירגיש אותו חבר כאשר בולדוזרים יכנסו בשער הקיבוץ ויחלו לפרק מבנים שפעם היו חצר ביתו .איך ירגיש כאשר בבוא היום ,יקומו עליו בתים גדולים שיקלטו תושבים חדשים לחצר הקיבוץ .זיגי שרמן ,חבר קיבוץ האון מנהל מאבק נגד האפשרות שנוף ביתו ואופיו יהיו נתונים לשיקול דעתו של קבלן ללא כל התחשבות בשאר החברים הנותרים .רוב חברי הקיבוץ לא תומכים במאבק של זיגי ,הם חוששים שאם יתנגדו להסדר הם יאבדו את מקום עבודתם כפי שקרה לזיגי ,יום לאחר שעתר לבג”ץ. ע הבית שהוא קיבוץ האון מטעי בננות ,עצי תמר מתנשאים לגובה ,כנרת כחולה לצד דשא ירוק ורמת הגולן מנגד .כל אלו מקדמים את הבאים בשער קיבוץ האון. האגדה מספרת כי אפילו הסורים הבחינו בקסמו של המקום ולא ירו לעברו כי חמדו בליבם את הבתים הלבנים בכפר הירוק .אך כבר כשמתחילים להלך בשבילי הקיבוץ מתחילה להתגנב תחושה אחרת -למראה מבנה נטוש, בית ילדים עזוב וחדר אוכל שומם שמהדהדים בדממתם כמו זיכרון מימי עבר .כאילו היה סט צילומים יפהפה לאחר שהסרט צולם וכל שנותר הוא לתהות היכן השחקנים. 56השחקנים ,חברי האון צפונים בבתיהם ,כי בקיבוץ כבר אין חיי קהילה .החברים מחכים שיוסדר פירוק האון“ .החלטת האון” היא הסדר תקדימי ובלעדי, שהובא לאישור ממשלתי .לפיו כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי בשנה שעברה יצאו עשרות אלפי אנשים להילחם על הסיכוי לבית. סיפורו של קיבוץ האון הוא סיפור של בית שיש לפרקו כדי לבנות מחדש. כמו קיבוצים רבים אחרים הוא שקע בחובות ועמד לפשוט את הרגל. זיגי שרמן ,חבר הקיבוץ נאבק נגד השינוי /טרן צ'ונוביץ על מנת לכסות את החובות ,הקיבוץ הסטודנטים לא מורגשת אווירת את החיים שלהם לעשות את זה ,אנשים צוחק ומספר שאומרים שזו הסיבה למזל מוכר את אדמותיו החקלאיות למשקי הרע בקיבוץ .יתכן ורק מזל רע יכול הנכאים של קיבוץ הרפאים בשל ההווי כמוני”. עמק הירדן והוא מחזיר למנהל מקרקעי הקהילתי שיצרו .אולם תנאי בחוזה להסביר איך הקיבוץ שקע כך בחובות איתן שחולם להמשיך ולהתגורר ישראל את כל שטח הקיבוץ מלבד בתי שגרמו לפירוקו. שמתריע על פינוי באוגוסט ,מעיב על בקיבוץ ,טוען שהישוב שעתיד לקום החברים .לאחר שאדמות הקיבוץ יוחזרו במשרדו מונחים כל חומרי התביעות היקשרותם למקום .בהסדר של הקיבוץ לא ישרת את האוכלוסיה האזורית או למנהל צפוי לקום בשטח הקיבוץ ישוב הרבות שלו שהוא הגיש נגד הקיבוץ עם מנהל מקרקעי ישראל ,על הקיבוץ צעירים כמותו“ .העניין הוא שהמקום חדש .ההסדר יבטיח לחברים את בתיהם להחזיר את השטח ריק ,מנהל הקהילה ונגד גופים שונים למניעת פירוק האון. הזה הולך להיהרס ולהיות שטח פרטי ופנסיה זעומה .כיום אין להם שום גב זיגי יודע שבקהילה הוא נתפס כמטרד שלח מכתב לכל מי שמלאו לו 30והוא עם נדל”ן שלא יועיל לאף אחד .בגלל כלכלי או פנסיה ,ולכן ההסדר משתלם איננו סטודנט שעליו לעזוב“ .קיבלנו ואפילו כפסיכופט .הוא מאמין כי שאין כאן פרנסה ,הדירות יהפכו להם .זיגי טוען שעל אדמות הקיבוץ יוקם הודעה לעזוב את המקום בתום החוזה ההחלטה לפרק את הקיבוץ קיימת כבר לדירות השכרה לנופש” .כרגע איתן פרויקט נדל"ן שמיועד לעשירים בלבד ובעצם לא מאפשרים לנו לחדש את 30שנה“ .היינו שפני ניסיון של גורמים וחבריו מחפשים מישהו שייצג אותם שאינו מקדם דיור בר השגה וקליטת במדינה או בממשלה ,שהובילו מהלך של החוזה .מנהל הקהילה קיבל את ההחלטה מול המנהל וישמיע את בקשתם משפחות צעירות ,ואילו חברי הקיבוץ פירוק קיבוצים שלא על דרך התקנון. להוציא מפה אנשים שאינם סטודנטים להישאר בקיבוץ ולנסות לשנות את ומנהל הקהילה מקווים שיקום ישוב שבעצם בונים את החיים שלהם כאן. הם אמרו נבטיח להם את הבית בטאבו, התכנית או לאפשר להם להיות חלק קהילתי. הרעיון הוא להוציא את ה”בעייתיים” נבטיח להם פנסיה ואז נוכל לפרק אותם, מהישוב החדש שיקום והם מצטרפים קיבוץ האון נבנה בקשיים רבים ,בחום ושישארו כאן רק סטודנטים ,אנשים להחזיר את האדמות למדינה ולהקים למאבקו של זיגי שרמן. קופח וכנגד כל הסיכויים הפך לגן עדן זמניים שבאים והולכים ”.מספר איתן כאן ישוב .את המהלך הזה הובילו פורח .זהו סיפור של בית שעל אף יופיו ,יחזקאלי ( )36שקיבל את המכתב .איתן המאבק על הבית הרבה גורמים :ממשלת ישראל ,מועצת המרקם החברתי לא החזיק את יסודותיו המתגורר בקיבוץ ב 3השנים האחרונות עבור זיגי שרמן מקרקעי ישראל ,אפילו רשם האגודות וחבריו עזבו והותירו אותו פרוץ ופגיע. הוא נגן ומורה לתופים ,הגיע לכאן את זיגי שרמן ( )60אני פוגשת באחד השיתופיות וגופים כמו התנועה מהמחסנים שלו ,מאותם מבנים רבים השינויים העתידיים עשויים להחיות את מאזור המרכז“ .מעבר לאיך שהמקום הקיבוצית והמועצה האזורית .אחרי בשטח הקיבוץ שנשארו נטושים אחרי הקיבוץ ,אבל הם מהווים אליה וקוץ בה, נראה ,יש כאן הרגשה שקשה לתאר המהומה שאנחנו עשינו אני מקווה שהם כי יחד איתם הרבה ממה שהיה קיים עד במילים ,צריך לחוות את זה .יש כאן עזיבת החברים ושאין בהם שימוש .זיגי ראו שלא כדאי לעשות את זה יותר”. “השתלט” עליהם והקים בהם עסקים עכשיו יהרס. איזו אחווה וערבות הדדית בין אנשים אבל מצבכם לא כזה רע ,אתם בלי מחויבות זה לזה ,בלי חוק שנקבע שונים כגון דיר עיזים ,מחסן לגרוטאות תקבלו את הבתים שלכם ופנסיה. המאבק על הבית עבור מראש ,איכשהו אנשים מסתדרים אחד ואביזרי חשמל ,ומחסן קירור ללולבים. “מה זה הבתים שלנו? מדובר על בקיבוץ צעירים שחיים זיגי נאחז במה ששייך לו ,והוא לא עם השני .זה די נדיר .יש ניסיון של חדרים עלובים .בהתחלה הבטיחו לעשות בשנים האחרונות האון הפך לביתם אנשים לתקן את עצמם ואת החברה, מתעייף ,למרות שעברו כבר עשר שנים ישוב קהילתי כמו בקיבוצים אחרים של מאבק עיקש. של שוכרים צעירים וסטודנטים שבחרו וחשוב שהאוירה הזו תישמר .צריך וקיבלנו את זה .אחר כך התברר שזה להתרחק מהמרכז ומיוקר המחיה והם הוא הגיע לקיבוץ האון ב1968 - לפתח את המקום ,אבל גם צריך לא יקרה וזה הפך ל"הסדר קיבוץ"- יצרו שכונה צעירה ותוססת .אותם במסגרת גרעין של הנוער העובד שהפיתוח לא יעשה רק מאינטרסים אנחנו “מסודרים” אבל בעצם מסדרים סטודנטים בנו בתוך החורבות של של כסף ושל נדלן .שכן תהיה הזדמנות מחיפה .הקיבוץ הוקם על חורבות הכפר אותנו .הכל משחק של מילים .הם הקיבוץ הדועך חיי קהילה .בשכונת לאנשים צעירים שרוצים לבנות כאן הסורי סמרה שתושביו גורשו ב .51-הוא מגרשים אותנו מהאדמות ,תחת הכינוי פעם שיעבדו בעזרת חרבות ,כיום משעבדים בעזרת חובות []55 קהילת הסטודנטים והצעירים .איתן יחזקאלי עם מנגן בגיטרה הלב מתרונן למראה הפסטורלי של קיבוץ קטן בעמק הירדן שהאגדה האורבנית מספרת כי אפילו הסורים הבחינו בקסמו של המקום ולא ירו לעברו כי חמדו בליבם את הבתים החזון שלי הוא שנמשיך בתור קיבוץ מתחדש ונקלוט אנשים לקיבוץ לחברות .בנים חוזרים ומי שרוצה לחיות חיי ערבות הדדית יבואו לחיות כאן. יש כאן פוטנציאל זיגי עם העיזים שלו הסדר חובות .משאירים אותנו בחדרים ,מהם קליטה .מייבשים הכל וכך זה בדירות של 58מטר ונותנים פנסיה נהייה בית אבות .אני רואה את המצב עלובה ,אני 40שנה כאן ואני מקבל שמי שיקנה את הבתים זה לא אנשים 1400שקל .מה זה להגיד משאירים לכם מהישוב ,בטח לא הילדים שלי .הם את הבתים? זה הבתים שלנו .אז שלא ייקחו את זה כמו דירת השקעה או דירת יעשו לי טובה ויאמרו שמשאירים לי את נופש”. הבית שלי”. מה החזון שלך? איפה אתה רואה זיגי אומר שאין לו בעיה עם השינוי .את האון בעוד חמש שנים מהיום? “קיבוץ של היום זה לא מה שהיה פעם. החזון שלי הוא שנמשיך בתור קיבוץ אני לא רוצה קיבוץ של פעם .אני לא מתחדש ונקלוט אנשים לקיבוץ לחברות. רוצה לחזור לימים שהיו לנו תחתונים בנים חוזרים ומי שרוצה לחיות חיי משותפים .אנו רוצים שיקלטו אנשים ערבות הדדית יבואו לחיות כאן .יש כאן שרוצים לחיות חיי קהילה ,משפחות פוטנציאל .איפה שהמחסנים יכול לקום צעירות עם ילדים ולא אנשים שיש אזור תעשייה עבור יזמות ,את המחסנים להם הרבה כסף ואשר יהפכו את המקום אפשר להפוך לגגות סולאריים .יש את לכפר נופש”. כל השטחים החקלאיים שלנו .האדמות על מה המאבק בעצם? שיייכות לעם ישראל ,אבל מי שהשביח “המאבק הוא על הזכויות .על חורבות אותם בעבודה קשה וזרוע נטויה זה האון הם רוצים להשאיר 30דירות של אנחנו .לא קל לעשות כאן מטעים .יש החברים ולהרוס 120דירות מכל מיני כאן דברים שאני לא מבין איך מוותרים סוגים .הם כבר התחילו בתכנית שאת עליהם .אומרים אין לזה מחיר .אז תפצה הדירות שיבנו על שפת הכנרת יתנו אותי על העבודה הקשה שלי .יש חוק לקבלן שיתן את ההצעה הכי גבוהה .הם האדמות החקלאיות .אי אפשר להעביר מנעו קליטה של בנים חוזרים .הבנים אדמות חקלאיות כנגד חוב. רצו להיקלט וועד המנהל לא נתן להם. זיגי לא אומר נואש מהמאבק .ניכר אמרו להם שהקיבוץ בשינויים ומנעו שהקרב על הבית כבר הפך לעניין (צילומים :טרן צ'ונוביץ) שבשגרה עבורו .אחד מעיסוקיו הרבים הוא גידול 17עיזים .זיגי חולב אותן ומכין גבינות .הוא מרגיש שתחביב זה מהווה גם משל לחברה בה הוא חי: כמו שהעדר מתנהג כך מתנהגים חברי הקיבוץ לטענתו ,שמקבלים את ההסדר מבלי להבין את מה שזה אומר .בעודו חולב את העיזים וסביבו הנוף הפסטורלי של עמק הירדן הוא מסתמן כנביא בשער שעומד ומתריע ואין איש שומע. חברי הקיבוץ לא רק שאינם שומעים לזיגי אלא חלקם אף לועגים לו וחושבים כי הוא תלוש מהמציאות ומנהל מאבק בתחום שהוא איננו מבין .אחד מאותם חברי קיבוץ הינו ירח פארן אשר התבטא רבות נגד זיגי אשר לדעתו רק מתרפד את הההסדר שנועד להבטיח את עתיד החברים .ירח מאמין שזיגי לא נאבק על הבית של הקיבוץ אלא על הבית הפרטי שלו -מאבק שמסתתר מאחורי סיסמא ושמאחוריו אין כלום מלבד אינטרסים אישיים. המאבק על הבית עבור ירח פארן ירח ( )75הגיע מתל אביב להאון ב 1956-דרך גרעין של התנועה המאוחדת .הוא מספר שמהגרעין שלו רק הוא נותר בקיבוץ .ירח עסק בעבודות בתחומים שונים ומגוונים בחצר הקיבוץ: החל בבניין ,דרך הכרם וכלה במזכירות המשק .כיום הוא עובד כמבקר תאגידים במועצה האזורית עמק הירדן .כבר בתחילת השיחה משתלח ירח במעשיו של זיגי“ :אני רואה את הפעולות של זיגי וההליכה לבית המשפט כקש ששבר את גב הגמל .כשהם הלכו לבית משפט וביקשו במעמד צד אחד למנוע קיום של אסיפה בקיבוץ ,אני אמרתי שאם מנהלים קיבוץ דרך בתי משפט אז המשמעות היא שאין קיבוץ .קיבוץ מתנהל דרך משא ומתן בין החברים .שיהיה מצידי בריב ובצעקות ,אבל שיהיה בבית .מבחינתי הליכה לבית המשפט הופכת את זה למשהו אחר .כשהם הבינו שאי אפשר לעשות שום דבר אז החבורה הזו התחילה לפנות לכולם .הגיעו עד לבית המשפט העליון .מכל המדרגות זרקו אותם ,מכל הערכאות .נוכחתי רק בישיבה אחת שבה הם חתמו שהם לא יגישו יותר תביעות נגד הקיבוץ .הם לא קיימו את זה”. ירח מספר שהקיבוץ נכנס לגירעונות בגלל שהוא היה משק קטן וכך החובות צמחו .בגלל זה עלה הרעיון של הסדר האון :לעשות הסדר כלכלי חברתי. ההחלטה הזאת הופכת את היוצרות- החברים הם הנושה הראשון שהקיבוץ חב להם פנסיה ומגורים .ההסדר הזה נחתם ב“ .2004-מתחילת התהליך הוא כל הזמן נבלם על ידי שני אנשים (זיגי וזהבי) שלכל אורך הדרך תקעו מקלות בגלגלים .למה הם עשו את זה? הנימוק שלהם היה“ :אנחנו רוצים קיבוץ קלאסי” .אבל קיבוץ קלאסי מתנהל דרך החלטות של רוב .אי אפשר לבוא לאסיפה ולהגיד אני רוצה שתתנהלו לפי החלטות של מיעוט. המשא ומתן לא נוהל על ידי טירונים והם קיבלו מחיר יותר מסביר .זיגי חי בקונספירציה שמנסים “לדפוק” את האון וזה לא נכון”. ירח ומנהל הקהילה מוטי קומרוב אומרים כי גם ועד המנהל של האון וגם המועצה האזורית רוצים לבנות ישוב קהילתי וכי המגרשים לא ישווקו לכל המרבה במחיר כי אז יבואו אנשים שיבנו דירת נופש .המטרה לדבריהם ,היא להביא משפחות צעירות ומי שתבנה את הישוב תהיה המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית .אך היות והאדמה עברה למנהל אז ההחלטה בידיהם .זיגי לעומתם הרבה פחות אופטימי והוא מאמין שקבלן פרטי יזכה במכרז כמו מה שעלה בגורל כפר הנופש של האון שנמכר לקובי מימון ,מכירה שלא עברה את אישור האסיפה. בימים בהם הרחובות מתלהטים מחדש סביב מצוקת הדיור ויוקר המחיה ,מהווה קיבוץ האון מקרה מבחן לאינטרסים השולטים בחברה .בעוד שזיגי ותביעותיו נתקלים בטריקת דלתות ,יש קבלן שפותחים עבורו את הדלת לרווחה ונותנים לו זכות להרוס בתים ולבנות תחתם חדשים .עד סוף החודש יעזוב איתן את ביתו מזה שלוש שנים וחצי בקיבוץ און ,זיגי ימשיך לשלוח מכתבים כדי להרוויח עוד זמן לפינוי מחסניו והריסת מבני הקיבוץ ,ששרדו אפילו את ההפצצות של הסורים .יש לקוות שהקריאה לצדק חברתי שתושמע הקיץ תשפיע על מקבלי ההחלטות שהבית שיבנה בקיבוץ האון יאפשר לבניו של זיגי ולנכדיו של ירח לגור בו בכבוד. ושביום מן הימים גם איתן יחזקאלי יוכל לשוב לישוב הקהילתי על שפת הכנרת. [email protected] כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי גם ערבים גרים פה []56 דעה /היבה ערג’ה זו לא מחאה של מיעוטים ההפגנות ההמוניות במחאה של השנה שעברה ,הצליחו לטעת בי תקווה ,רגע לפני שהבנתי ש”צדק חברתי” ,זה רק ליהודים לפני שמונה שנים החלטתי לקחת החלטה אמיצה .עזבתי את כפר הולדתי ,פרדיס ועברתי לעיר הגדולה -תל אביב ,בתקווה ששם ארכוש השכלה ,חיים חדשים ,ואולי שוויון שחלמתי עליו כל חיי .התקווה התנפצה די מהר כשרק הגעתי לעיר ומצאתי דירה עם שתי שותפות יהודיות. “ מאיפה המבטא הזה?” ,שאלה אותי אחת מהן במעמד חתימת החוזה .עניתי לה שאני ערבייה“ .איך אגיד לחברים שלי שאני גרה עם ערבייה?” היא ענתה .והנה עוד יום שלא אשכח לעולם. אני לכודה בסבך של סתירות פנימיות. אני אשה בת ,28בלי בעל ובלי ילדים, שמתגוררת לבד -כל הסטריאוטיפים שבחברה הערבית הם בעלי משמעות בעייתית ,לפעמים אפילו קטלנית. איכזבתי את אמא שלי ,כשהחלטתי ללכת נגד המוסכמות של החברה בה היא גדלה ,ובה גדלתי גם אני ,והכל כדי לנסות להשתלב בעיר יהודית וחילונית, כשאני כהת עור ובעלת מבטא .לא פשוט. ובכל זאת בתוך כל זה ,סיימתי תואר בחינוך גופני ,והפכתי לשופטת הכדורגל הערבייה הראשונה בארץ .אולי זה נשמע אופטימי ,אבל במציאות המשוואה הזאת משחקת לרעתי ,ומאלצת אותי להתמודד ככל יכולתי בין הפנים לחוץ ,בין הכפר לעיר .הורים ,משפחה ,חברים והאמת הפנימית שלי .נמאס לי להיות “הערבייה הנחמדה” שמנסה להוכיח לכולם שאני בסדר ,רק כדי שיקבלו אותי כפי שאני. אני הפסקתי לפחד. בימים הראשונים של המחאה, התבוננתי מהצד בחשדנות שמלווה בייאוש שקט .ההפגנות בכיכר תחריר, שקרו כמה חודשים לפניה ,והיוו השראה למה שהתרחש כאן ,עשו גלים גדולים יותר מהמחאה התל אביבית ,אבל בשתיהן הסיסמאות והמצוקות נותרו דומות. הרחוב הערבי בישראל ,נותר דומם ורק מעטים הצטרפו למחאה ,כאילו צדק חברתי אינו קשור אליהם. באחד הימים כשהסתובבתי בשדרות רוטשילד ,ראיתי אוהל קטן ובודד בפינת רחוב החשמונאים ,ועליו המספר .1948 ב כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי אוהל בכניסה לכפר ,לא האמנתי והחלטתי לנסוע ולראות במו עיניי מה עושה אוהל בכניסה לפרדיס .ירדתי מהאוטובוס ,ומצאתי אוהל שמסביבו פעילים יהודים וערבים ,מקיימים דיון ארוך בנושא הנפת דגל ישראל והדגל האדום הקומוניסטי .אחת המשתתפות אמרה באופטימיות שהיא מרגישה שהצלחנו להסיר סוף סוף את המסכות מהפנים“ .יש לנו גורם משותף להלחם בו” ,היא אמרה ,ואני לא הבנתי מאיפה האופטימיות שלה ,ולמה במרכז הדיון הארוך עמדו דגלים. כנראה שהאופטימיות התחילה לחלחל הלאה ,כי לאט לאט התחילו להקים מאהלים קטנים בכמה יישובים ערבים כמו סח’נין ,נצרת ומג’ד אלכרום. העיתונות הערבית שעסקה בעיקר בשאלה האם הערבים צריכים להצטרף למחאה דווקא תמכה בה ,אבל חודש ה”רמדאן” היה בפתח ,והשילוב הבלתי נסבל של החום ,הצום ותחושת הניכור, החזיר אנשים הביתה ,ואולי בצדק. המחאה החברתית לא הצליחה לפרק את המוקש הכי טעון ,ולכלול ב”עם”, הדורש “צדק חברתי” ,גם עשרים אחוז מן האזרחים הסובלים שנים ארוכות מחוסר צדק .בעיניי המחאה הייתה יכולה להיות הזדמנות גדולה בשביל לעצב מחדש את השיח הזה ,השעה שבה טורפים את הקלפים מחדש ,מוחקים את קווי החיץ המסורתיים ומנסים ליצור חזון אזרחי חדש ,שיש לו מכנה משותף רחב .זו הייתה השעה לחטט גם בשסע העמוק, והכואב מכולם ,בין יהודים וערבים ולנסות למצוא לו מענה. המחאה הייתה הזדמנות נדירה לערער על הסדר החברתי הקיים ,שאפלייה והפרדה על בסיס לאומי-אתני הן חלק בלתי נפרד ממנו .הגזענות בחברה היהודית ,מצד אחד, והבדלנות והניכור בחברה הערבית ,מנגד, הצליחו להסתיר שהמחאה הייתה יכולה להיות הזדמנות נדירה לחיבור אזרחי ערבי-יהודי ,וליצירת תשתית לחיים משותפים .הדור הערבי הצעיר ,שהיה חייב לעלות על נחשול המחאה ,כדי להיות שותף אמיתי למאבק הציבורי הכולל ,להשגת צדק חברתי ושוויון לכלל תושבי המדינה, טרם השכיל ללמוד כנראה ,את הכוח האוהל שאוכלס על ידי נשים ערביות אבל זה היה צחוק עם הרבה כאב .חייכתי .האמיתי של מחאות עממיות ,ונשאר מאחור. מיפו ,הפך למקום דיונים בנושא היהודי -נזכרתי כמה זרה אני עדיין מרגישה בעיר מצער וחבל ,שהדור החדש של הערבים ערבי ,וגם בו התגלו חילוקי דעות לגבי הזו ,לפעמים במדינה הזו .חיה בצביעות הישראלים ,הסתפק בתרומתם הסימבולית אופי ההשתתפות במחאה .שם פגשתי את של שתי חברות ,זו שנולדתי אליה ,וזו של אחיהם ממדינות ערב השכנות ,ולא יצא חברתי מהכפר ,איבתיסאם ,שגרה גם היא ש”היגרתי” אליה .מלחמה קשה ,לקום כל כמוהם לדרוש ,לא “צדק חברתי” ,אלא צדק בתל אביב .הסתכלנו אחת על השנייה, בוקר ולהלחם על המקום שלך. אזרחי. [email protected] העברנו חוויות כמו תמיד .צחקנו המון, באחד הימים אימא סיפרה לי שהקימו חייכתי .ונזכרתי כמה זרה אני עדיין מרגישה בעיר הזו ,לפעמים במדינה הזו .חיה בצביעות של שתי חברות ,זו שנולדתי אליה וזו ש”היגרתי” אליה הביטחון אינו רק הטנק, הביטחון הוא קודם כל האדם ,החינוך והבית שלו. []57 דעה /יאיר כהן קיץ ירוק לכל קיץ יש את המילואים שלו. תמיד זו אותה שיחת טלפון שתולשת אותי מהמציאות ולוקחת אותי למקום הכי ישראלי שיש .כשהמחאות מתערבבות זו בזו אני מרגיש שגם לנו מגיע צדק חברתי קיץ 2006 מלחמת לבנון השנייה .נסעתי לצפון דרך כביש החוף ,והכניסה לחיפה שתמיד פקוקה בשעות הבוקר הייתה ריקה ,ממש כמו כניסה לעיר רפאים .הרכבים היחידים שעלו צפונה היו אוטובוסים מלאים בחיילים ורכבים צבאיים .הרגשתי מוזר ,תחושה של מתח מהול באי שקט במשך כל הנסיעה .אחרי נסיעה שכללה שתי עצירות מחשש לפגיעת רקטות והיצמדות לקיר כדי לתפוס מחסה הגעתי לבסיס .כמות המילואימניקים שהיו שם הייתה עצומה .כל המחזור שלי ,אחד- אחד .הסדירניקים כאילו נבלעו בהמון אנשי המילואים שהגיעו בלי צו .ברגע שהם שמעו שיש בלגן נכנסו לאוטו ובאו .כשהגעתי לבסיס בצפון הארץ מצאתי שם כאוס מוחלט ,לחיילים לא היה מושג מה עושים במלחמה .תפסתי את הראש ואמרתי“ :זה לא יכול להימשך ככה .אנחנו במלחמה ,צריך להתעורר” .כמילואימניק ,ידעתי שבצה”ל כמו בצה”ל קצת צעקות ודברים מסתדרים. אחרי ניעור וצרחות של “תתחילו לעבוד” דברים התחילו לזוז. ערב אחד הגיע לבסיס איזה רב סרן מהפיקוד .הבחור כינס את הקצינים והתחיל להעביר תדרוך “הלילה יוצאים למבצע כאן” אמר לכולם ,ובאמצעות טוש שרטט על הלוח אליפסה שהכילה פחות או יותר חצי מדרום לבנון והלאה“ .איפה אתם עושים מבצע?” שאלתי אותו ישירות והתחלתי להקשות בשאלות רבות וחשובות .הקצין עמד שם ונאלם דום“ .אני צריך ...לברר את זה ”...גמגם במבוכה ,יצא מהחדר ונעלם .מאז לא ראינו אותו שוב .בסופו של דבר יצאנו למבצע הזה ,אבל לא לפני שקיבלנו את הסברים יסודיים ומקיפים ממי שצריך לספק אותם ,ולא מהתחמקויות של שליח. קיץ 2009 עד לפני שנה עבדתי במשרד ממשלתי. מצאתי שם כאוס מוחלט ,לחיילים לא היה מושג מה עושים במלחמה .תפסתי את הראש ואמרתי" :זה לא יכול להמשך ככה .אנחנו במלחמה ,צריך להתעורר" יום אחד ,אחרי שהראיתי לבוס שלי צו מילואים קראו לי לשיחה עם מנהל היחידה .נכנסתי למשרד והמנהל ,שישב מתחת לתמונות ראש הממשלה ונשיא המדינה הסתכל עליי וקבע “אתה צריך לבטל את המילואים האלו” .הסתכלתי עליו במבט בוחן וחשבתי לעצמי שאבסורד שמנהל במשרד ממשלתי, היושב מתחת לתמונות של ביבי ופרס מבקש ממני לבטל שירות מילואים. כמה אירוני .אמרתי לו שעם כל הכבוד לעבודה ,יש לי נאמנות ליחידה שלי ואין סיכוי שאני לא הולך .הוא ניסה לשכנע כשאמר“ :יאיר ,אתה בחור אחראי .תבין, אין לנו אנשים” .לא הייתה לי ברירה, אז שלפתי קלף מנצח .הוא הכיר ועבד לפעמים עם המפקד שלי במילואים. אמרתי לו“ :מעניין מה אלוף-משנה יואב יגיד על זה” .הוא החוויר ,זז באי נוחות בכיסאו ,בלע את הצפרדע והשתתק. מאז ,הוא לא הטריד אותי שוב בענייני מילואים. בחדשות שכמה אנשים הקימו אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב ומוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה“ .נו טוב ,אז הם מוחים ,זה בטח ייעלם עוד יומיים -שלושה” ,חשבתי לעצמי אחרי כמה ימים כבר היה שם מאהל ועוד נוספו כאלו ברחבי הארץ .בהתחלה לא הבנתי מה קורה ומי מוביל את המחאה הזו בכלל? יש את האימהות עם העגלות ,החד הוריות, הסטודנטים ,ההיא שמתראיינת עם הכובע המוזר,דפני משהו .מי נגד מי ומי מייצג אותי בכל הסיפור? הסתבר שלא הייתי הראשון שחשב על זה וחיילי מילואים מימין ומשמאל ,מושבניקים ,קיבוצניקים ,עירונים כמוני ,דתיים וחילונים באו למאהל בשביל לצעוק ולמחות .ראיתי אותם והרגשתי שאני לא לבד .יש אנשים שחשוב להם לתרום למדינה מצד אחד ,אבל לא בא להם לאכול חרא מצד שני .ממש רציתי להיות שם, לתת יד בכל מה שאפשר ולשבת באוהל עד שישתנה משהו .אך הגורל רצה אחרת ובזמן שהדור שלי מחה הייתי במילואים ,כי הפעם זה תורי .במחאה הבאה ,אם זה לא יהיה תורי לעשות שוב מילואים אעשה בדיוק את מה שהמילואימניקים עשו בשבילי בקיץ של השנה שעברה .ואולי ,רק אולי ,יתחולל פה שינוי אמיתי. קיץ 2012 עברה שנה ,עברתי אוניברסיטה ושוב הטלפון המוכר “יש תרגיל בצפון ,תגיע”. אמר הקצין והמשיך בדרך אגב ש”שבוע אחרי זה תהיה במפקדה ביום ראשון ,יש קיץ 2011 הדרכות “ .נו מה ,אני לא אגיע?! אז הלכתי יוני ,2011יום ראשון בבוקר .כמה חודשים למילואים ונהניתי אבל במקביל נושא אחרי שסיימתי תואר ראשון ,עדיין בשלב השירות הצבאי לא ירד מסדר היום והתחילה שמנסה להבין מה הלאה .אבל כמו בכל קיץ ,מחאה אמיצה ואמיתית של חבר’ה שאכפת הגיעה שיחת טלפון מהקצין שלי במילואים .להם .ואז ,בפעם הראשונה ,קרה משהו “תקשיב אחי ,אני חייב שתעזור לי” הוא שרציתי כבר הרבה זמן :הגעתי למאהל אמר .הקול הדרמטי שלו גרם לי לחשוב והבעתי תמיכה ,חתמתי על העצומה ובפעם שהצו שמונה כבר בדרך“ .אל תשאל ,אין לי הראשונה הרגשתי שאני משתתף באמת אנשים ,אני חייב שתבוא לכמה חודשים של במחאה הזו .לא עוד זה שנמצא במילואים מילואים בתנאי קבע” .מה עכשיו ,באמצע כל הזמן אלא זה שתומך במילואימניקים. החיים? הרגע סיימתי ללמוד ,תן רגע .תוך למרות הציונות ,בסוף הממשלה שלנו כדי נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם עליזה תצטרך לקבל החלטות ואף אחד לא רוצה מהבנק ועסקה בנושא כמה כסף יש לי (או את החרדים ממורמרים .המפסידים הגדולים יותר נכון אין לי) בחשבון ,הרי ללמוד בארץ הם אתה ואני ,הפראיירים .אלו שיעזבו הכול זה לא זול“ .טוב ,אז כמה זה היום מילואים וילכו למילואים בלי גב של 16מנדטים ורוב בתנאי קבע לחודש ,עם תואר ראשון?” הפוליטיקאים שאנחנו מצביעים להם לא מסתבר שמדובר בסכום שלא קל לעשות יהססו למכור אותנו בשקל .אז אנחנו נעשה בחודש באזרחות .זה הספיק כדי לשכנע מילואים עד גיל , 45הילדים שלנו ילכו אותי לנטוש את הליוויס 501לכמה חודשים לקרבי בצבא .ואברמ’לה? הוא עילוי ,קשה לטובת הדגמ”ח הצה”לי. לו לרוץ בג’בלאות אז הוא ילך לישיבה בבני המחאה החברתית התחילה באמצע יולי, ברק .ועולם כמנהגו נוהג. [email protected] כשישבתי בבונקר בצפון הארץ .ראיתי כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי מוכרים את המדינה []58 דעה /מיכל פרוסט אבא ואמא ,ברוכים הבאים למציאות ה"הורים" של המחאה עסוקים בחגיגות שנה לתחילתה .אך במציאות צריך להשקיע לא רק בימי הולדת יפים אלא גם בהבנת והתווית השינוי לאורך זמן ימים אלו המחאה החברתית מציינת שנה להולדתה. אם נתייחס למחאה כבייבי של דפני ,זה אומר שהיא צריכה להתנהג כמו אמא גאה ,ולהתחיל לתכנן את חגיגות יום ההולדת .הדבר הראשון שהיא צריכה לעשות ,זה לבחור קונספט .יום הולדת שנה הוא מאוד מיוחד ואפשר לחגוג אותו בדרכים שונות :יום הולדת בסגנון פיות או אבירים ,יום הולדת פיראטים ,ואפילו יש היום טרנד של חגיגות יום הולדת בסגנון “הישרדות” .שמולי ,האבא של המחאה, לא אוהב את הרעיון של הישרדות .הוא מיצה את הקטע של הג’ונגל והאוהלים בקיץ שעבר .יש גבול גם למה שאבא מוכן לעשות בשביל יום ההולדת הראשון של התינוקת שלו .אבל בכל זאת ,חייבים לחשוב על רעיון! יום הולדת שנה לא חוגגים כל יום. אולי לפני קונספט נחשוב על לוקיישן. לדעתי ,שדרות רוטשילד הוא היעד המועדף .דמיינו לכם את כתבי הטלוויזיה מסקרים את האירוע ומדווחים בהתרגשות המתאימה“ :חגיגות השנה למחאה נערכות במקום בו היא נולדה” .במקום אוהלים שיקשטו את השדרה ,יביאו טרמפולינות לשימוש ציבור החוגגים .בלונים יהיו קשורים על העצים ,ובמקום אייל גולן שיזדהה עם המוחים ,יזמינו את יובל המבולבל שיצחיק את האורחים. צריך כמובן לחשוב על מוסיקה לאירוע הרי לא ניתן לחגוג יום הולדת כהלכתובלי המנגינות המתאימות .בעניין הזה לא תהיה בעיה משום שמיטב אמני ארצנו ירצו לקחת חלק במסיבה .זה טוב ליחסי הציבור להיות חלק ממשהו ערכי ,תזכרו מה זה עשה לאייל גולן בקיץ שעבר. עוגת יום ההולדת ,חייבת להיות משהו מיוחד .לא עוגה “פושטית” כזאת עם שוקולד וסוכריות .דפני תלך לאמנית שמתעסקת בבצק סוכר ,שתפסל את הדמות שלה או משהו כזה .בכל זאת ,היא זאת שבראה את “הבייבי” הזה! בזכותה המחאה נולדה! כל חגיגת יום הולדת מסתיימת בהדלקת נרות ובבקשת משאלה לשנה הבאה, ב כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי בטוחים שמעכשיו מדינת ישראל תהיה המדינה הסוציאלית בעולם .לא יתכן שרק נבקש יפה ויגישו לנו את הצדק החברתי על מגש של כסף .בדיוק כמו שלא ייתכן שתינוק שזה עתה מלאו לו שנה ,יגדל מעצמו. ה”הורים” של המחאה ,מזכירים הורים של תינוק בן יומו .תחילה הם מתבוננים בו בהשתהות תהומית ולא מאמינים כיצד נוצר הפלא .אחרי ההלם מעצם הבריאה ,הם מבינים שה"פלא” זקוק לתחזוקה שוטפת של 24שעות ביממה .התינוק המתוק, הופך למשאבת אנרגיה ,שגוזלת מהם כל זיכרון של פיסת חיים ישנה .פה נוצר השבר הראשון .כל הורה יודע שכדי שהילד שלו יגדל ויצמח תרתי משמע ,צריך לעבוד קשה מאוד .אבל “”הורי” המחאה התעלמו מכך ,או שפשוט אין להם כוח לעבודה קשה. למעשה ,נראה כי העיסוק העיקרי של מובילי המחאה בשנה שחלפה ,היה ארגון החגיגות לקיץ הקרוב .הם נערכו לחגיגות השנה למחאה ,כאילו היתה ההצגה היחידה בעיר .דפני ,שמולי וחבריהם ,התעסקו בארגון עצרות קיץ ,2012בדיוק כשם שהורים לילד ראשון עומלים קשות על חגיגות יום הולדת שנה לבנם יחידם. החלק העצוב בסיפור הזה ,הוא שבסופו של יום ,כולם מבינים שהמסיבה היתה לכבוד ההורים ,בעוד התינוק החמוד לא ממש הבין על מה המהומה. בכל זאת ,למרות תחושת הכישלון הכללית ,אין לאבד תקווה .למרבה המזל רוב ההורים מתפכחים ואת החגיגות הבאות בחיי ילדיהם ,הם כבר חוגגים באופן מתאים יותר .רובם גם בוחרים שלא לוותר על ילדם ,על אף הקשיים היומיומיים הכרוכים בגידולו .כהורה ,אתה מבין יומיום מחדש ואת משמעות המשפט“ :הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה” .ברור לך ,וזה גם המסר לילדיך ,שדברים שנעשים בשמחה, באמונה ,וברצון אמיתי ,יביאו תמיד לתוצאה טובה יותר. ככה בדיוק נראתה המחאה החברתית כשרק נולדה :הייתה בה אמונה ,שמחה רבה ,ורצון אמיתי לשינוי. הלוואי שמובילי המחאה ישכילו לזכור מאיפה הכל התחיל .הלוואי שיבינו שכמו בגידול ילדים ,את הכסף סופרים במדרגות, ויש לרוץ עם השינוי למרחקים ארוכים. שרוב הסיכויים שהיא לא תתגשם. כשזה יקרה ,אזי רסיסי החמלה ,ההבנה, מאוכזבי המשאלות הם אנחנו ,הציבור והרצון האמיתי והכן לשינוי ,שהתעוררו הרחב .הציבור שיצא בקיץ שעבר לרחובות ,בשלהי הקיץ שעבר ,יחלחלו לנבכי נשמתו צעק ,הניף שלטים והאמין שאולי הפעם ...של הציבור הישראלי ,ויטמעו בדי.אן.איי אבל שינוי ,כמו ששרי אריסון אומרת, שלו כל כך חזק .בדיוק כמו החינוך של אמא מתחיל מבפנים! לא ייתכן ,שנקום בוקר ואבא. [email protected] אחד ,נמלא את כיכר רבין במפגינים ונהיה הלוואי שמובילי המחאה ישכילו לזכור מאיפה הכל התחיל .הלוואי שיבינו שכמו בגידול ילדים ,את הכסף סופרים במדרגות ,ויש לרוץ עם השינוי למרחקים ארוכים כשהמשפחה והחברים מתקבצים סביב עוגת יום ההולדת ומחכים לכיבוי הנרות. על העוגה הזו לא יהיו נרות .במקום זה, “ההורים” והחברים יעמדו על הבמה עם לפידים בוערים ,ויבטיחו בלהט להגשים לנו את כל המשאלות .העניין הוא שכל מי שאי פעם כיבה נרות וביקש משאלה יודע ד ו ר ש ל ם צ ר י ך עתיד []59 דעה /יחיעם קראוס הראי אינו משקר (לצערי גם לוח התוצאות) רגע לפני שאנחנו חוזרים לרחובות ברעש גדול ומניפים שלטים ,כדאי שנעצור ונעיף מבט חטוף במראה .בואו נראה מה אפשר לשנות בעצמינו .כי המהפיכה מתחילה תמיד בפרטים הקטנים ת משחק הגמר של ליגת האלופות בכדורגל בין קבוצת באיירן מינכן לבין צ’לסי ,ראיתי עם חברים בדירה צנועה ברחוב החשמונאים ,סמוך למקום בו שכנו האוהלים בקיץ שעבר .אומנם המשחק התנהל בשליטה מוחלטת של הגרמנים ,אבל דווקא האנגלים היו אלה שנצחו בסוף .זה תסכל אותי .היריבה המושבעת של “ארסנל” אהובתי ,ניצחה .אבל פני לא היו הפנים המיואשות היחידות בדירה. במהלך ערב הכדורגל החגיגי ,דיברנו בינינו על כך שלא חל שום שינוי מהקיץ שעבר והתקוות שננטעו בהתארגנות המהפכנית ,נראות רחוקות מתמיד .כל אחד מבין ארבעת יושבי החדר הגיע למסקנה הזו מכיוון אחר .האם הבעיה הגדולה ביותר נעוצה בפערי השכר העצומים ובנפוטיזם? כפי שסבור מתן ,או שמא אלו מחירי השכירות הגבוהים של הדירות ,המפוררים את מעמד הביניים? אולי זו בכלל העובדה שאפילו קואליציה רחבה אינה מצליחה לגייס את החרדים “לצבא העם”?. יצאתי מהדירה ,עליתי במעלה הרחוב לכיוון הדירה שלי .תוך כדי הצעידה בין בדלי הסיגריות הרבים שהצטברו במהלך היום על המדרכה ,הבחנתי בנייר זרוק. הרמתי את הדף המקומט .היה רשום עליו “העם דורש צדק חברתי” .באותו הרגע הבנתי משהו חשוב -סיסמאות לא יביאו למהפכה חברתית .המהפכה חייבת לבוא מתוכנו ולא כהחלטה של וועדה .המונח “צדק חברתי” שאנשי המחאה מתקשים בהגדרתו, אינו אלא הפנמה של העובדה שאנו חיים בחברה וצריך לכבד זאת. השינוי תלוי בנו ,האזרחים .בכל צעד או פעולה שאנחנו עושים צריך לחשוב מעבר לאינטרס העצמי והצר .בספר “לוויתן” מדבר הפילוסוף הבריטי ,תומס הובס ,על “אמנה חברתית” ומוכיח איך על ידי ויתור על חופש מסוים ,ייהנה האדם מחופש רחב ומשמעותי יותר ובכך חוסנה של המדינה יגדל .עלינו לחשוב באופן דומה למדינה שמתאר הובס בספרו. א מדינת ישראל, כמדינת צבא, מסתדרת היטב עם אלימות .עם אורח רוח קצת פחות חבל שאנחנו מרשים לעצמנו לעצור את על אפם וחמתם של האחרים .בריוני המטקות התנועה ,כי אנחנו “רק מחכים לחבר שירד כובשים מידי יום את רצועת החוף הצנועה מהדירה” .זכות הקדימה שעלינו להעניק שלנו וציבור המתרחצים מוצא עצמו במטווח להולכי הרגל במעבר החציה ,הפכה מזמן של כדורי גומי. לאגדה אורבנית שחשיבותה “פשטה את כדי שגל המחאה הקרוב יישא איזשהו הרגל” .בדיוק כפי שנהגים גונבים את פרי ,בואו נתחיל משני דברים בסיסיים: שאריות האור הצהוב ברמזור ,נתקעים הראשון ,שמירה על ניקיון השדרה ושטח במרכז הצומת ,ובכך מונעים תנועת רכבים המאהל .השני ,ניצחון מושתת על ערכים סדירה. והכרה בעובדה שמדינה אלימה מתקשה גם התור המשתרך ליד הקופה אינו חביב .להתמודד עם מחאה שקטה .מיליארד הודים אף אחד לא אוהב לבזבז את זמנו היקר לא טועים ועל כך תעיד האימפריה הגדולה אנחנו פוגעים יתר על המידה בעמיתנו בהמתנה לתשלום ,אבל זאת לא סיבה לדחוף בהיסטוריה שלא יכלה למחאה השקטה לחיים כדי לממש מטרה או סיפוק ,לעיתים או לעקוף ובטח לא סיבה לצעוק .ומה בנוגע שהנהיג ה”מהטמה” גנדי ונאלצה לסגת. בלי כוונה .אני לא מקל ראש בחשיבות של להסתערות כעדר על המותגים החדשים מדינת ישראל ,כמדינת צבא ,מסתדרת היטב שאיפות או רצונות אינדיבידואליים של כל שנוחתים בארץ? ,היא בוודאי שאינה מטיבה עם אלימות .עם אורח רוח קצת פחות. אדם באשר הוא ,אבל הדרך למטרה הכללית עמנו כחברה (ע”ע “ ”H&Mו”קיקה”) .אין בחזרה למציאות ,רצופה בשינויים קטנים בהרגלי החיים שלנו לנו כסף למחייתנו ,אבל לצו האופנה יש? הגעתי הביתה .מחשבות הדרך ליוו אותי כחברה .המהפיכה תתחיל בפרטים הקטנים .חוץ מזה ,אנחנו אמורים להחרים מותגים אל עומק השינה .מייד כשהתעוררתי מיהרתי לפני שממלאים את הדלי במים חשוב שמוכרים את מרכולתם במחיר מופקע ,לאחר לקפה הראשון וקריאת הפרשנות של משחק לסתום את החורים. ניצול חברתי של ילדים באסיה .לא? הגמר מליל אמש .צ’לסי זכתה למחמאות בואו נקפיד לקום לכבוד אדם הזקוק אבל אנחנו בישראל ואיזה מזל שיש לנו למרות ששיחקה “בונקר” ,זה תסכל אותי עוד לכיסא באוטובוס יותר מאתנו .בואו בכלל ים שמהווה מפלט בשבילי ובשביל אלו יותר ,אבל אין מה לעשות ,זאת המציאות. נתיישב בחלקו האחורי של האוטובוס ובואו שמבקשים קצת שקט ומוזה אחרי יום העבודה יש פגישה ואני מאחר .רגע לפני היציאה לא נעדיף את נוחותה של שקית הקניות או הלימודים .אז זהו שלא זו המציאות מהדירה נעצרתי והבנתי .שוב לא הבטתי שלנו על פני האדם שנמצא לידינו ,ומתוך ובפועל משרת החוף קודם כל את שחקני במראה. [email protected] יראה שאינה ברורה ,שותק וממשיך לעמוד .המטקות (גאווה ישראלית מפוקפקת) שנהנים כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי n io t lu o v e r h is n a p S e h t s t c e p x e Nobody []60 יס טונ עולם חדש (מופלא?) אין כמעט מדינה ערבית שהאביב הערבי פסח עליה אך עם חלוף הימים נראה שהעונה הופכת לקודרת .המערב ראה את הצלחות העממיות וחש את הקיפוח בוער בעצמותיו ,אז החל להבין את עוצמת ההמון .אין כמעט נקודה ריקה ממחאה על הגלובס וככל שהימים חולפים נראה שאנו נכנסים לעידן של מחאות שישנו את העולם שהכרנו עד כה /דנה אדוט האביב מתעורר והחורף מגיע המהומות הגיעו כמעט לכל מדינה בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. במדינות שונות התסיסות הושקטו על ידי הממשלות ואילו באחרות העם לא כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי לונ ה דון חל מ 2011-ההיסטוריה כותבת עצמה בקצב מהיר :האש שהדליק מוחמד בועזיזי מטוניס בשלהי דצמבר 2010לא שככה עד היום. הסטודנט המקומי שהפך לירקן הצית עצמו מול בנין הממשל המקומי בסידי בוזיד מתוך מחאה ויאוש על התעמרות הבירוקרטיה והממשל בו ובבני מעמדו. סביר שהוא כלל לא הניח שמתוך המעשה הקיצוני שנקט תצמח תקווה למיליוני אנשים בעולם ושהאש שהדליק תמשיך להתפשט ותאחוז עד היום במדינות הנמצאות אלפי קילומטרים ממקום השריפה. בועזיזי מת מפצעיו ב 4-בינואר .2011 זעם ההמון בטוניס על גורלו של בועזיזי נוסף לזעם על יוקר המחיה ,האבטלה הגואה ,הדיכוי הפוליטי והשלטון המושחת ששררו ממילא במדינה ,בדומה למדינות ערב אחרות .הזעם הוציא לרחובות המונים בדרישה לסלק את הנשיא זין אל-עבדין בן עלי .בן עלי שלט בטוניס כ 24-שנים ,כמו משטרים רודנים אחרים בעולם הערבי שאחזו בשלטון עשרות שנים ללא אפשרות ממשית לחילופם .כשבן עלי הסתלק מטוניס לאחר פרוץ המהומות ,ניתן האות ל”אביב הערבי” .האש של בועזיזי פרצה את גבולות טוניס והחלה להתפשט, כשהצלחות במדינה אחת מלבות את המוטיבציה במדינה אחרת. ידע די ולא בחל באמצעים כדי להביא שביצעו בו מורדים ב 20-באוקטובר את חילופי השלטון המיוחלים .חלק 2011בעיר הולדתו סירת. מהשליטים העריצים סרבו להניח את היו כאלו שהצליחו להחזיק מעמד המושכות והביאו את המצב במדינתם פרק זמן ממושך יותר .ההתקוממות לכדי מלחמת אזרחים .נשיא תימן ,עלי האזרחית במצרים החלה ב 25-בינואר עבדאללה סאלח ,הצהיר שיעזוב את .2011ההפגנות הללו לא היו שונות השלטון ויקיים בחירות דמוקרטיות במהותן משאר ההפגנות בעולם הערבי, במדינה בתחילת 2012אך חזר בו ובמרכזן הדרישה להדיח את נשיא מן ההחלטה לפרוש .ההתקוממות מצרים ,חוסני מובארכ שכיהן בתפקיד במדינתו הפכה למלחמת אזרחים ,ממנה מאז .1981לאחר הפגנות המוניות יצא סאלח בשן ועין לעומת עמיתיו בסדר גודל חסר תקדים והפיכת כיכר הרודנים .הוא אמנם נפצע בהפצצה תחריר לסמל התפטר מובארכ בן ה84- על ארמונו אך הצליח לעזוב לערב מתפקידו .לאחר התפטרותו הוא נעצר, הסעודית לקבלת טיפול רפואי .באופן הועמד למשפט ולאחרונה ,על אף מסודר יחסית ובהתערבות מדינות מצבו הבריאותי הרופף ,נשפט למאסר המפרץ והאו”ם הועבר השלטון בתימן עולם .לעומתו ,מי שעדיין מצליח לסגנו של סאלח והנשיא לשעבר עזב להחזיק מעמד בארמון הנשיאות הוא בהסכמה לארצות הברית .מי שפחות נשיא סוריה ,בשאר אל אסד .מאז מרץ שיתף פעולה עם המתקוממים ועם 2011מתנהלת בסוריה מלחמת אזרחים הקהילה הבין לאומית מצא גורל אכזר .עקובה מדם בניסיון להדיח את נשיא קשה לשכוח את תמונותיו של שליט המדינה מתפקידו וזה מנהל במורדים לוב ,מועמר קדאפי מוצא להורג בלינץ’ קרב עיקש ואינו בוחל באמצעים שיסייעו לו להישאר על כסאו .דיווחים אל חיק האיסלאם ואלו שטרם הגיעו יומיומיים המגיעים מהמדינה מצביעים לשם דה-פקטו עושות דרכן לדת .רק על הרג רב של אזרחים ,שימוש בכוחות ימים יגידו אם האביב הערבי יהפוך ובאמצעים צבאיים רבים וסביר שהיקפן לחורף איסלאמי שירחיק את השינוי האמיתי של הזוועות הנעשות שם יוודע המיוחל או שיצמיח מתוכו פירות מאבק רק בדיעבד. מוצדקים. תחילה האביב הערבי הביא איתו תקווה תמימה וממשית לשינוי ,להפיכת אביב מתפשט ה”אביב” הפך עד מהרה מתופעה המדינות העריצות לדמוקרטיות ואולי אפילו ליברליות במידה מה ,כך יטיבו מקומית-אזורית לתופעה כלל עולמית. הלוחות הטקטוניים החלו לנוע כבתגובת עם זכויות היסוד של כל אדם באשר שרשרת במקומות שונים בעולם והגיע הוא .אך ציפיות לחוד ,ומעשים לחוד. בחלק לא מבוטל של המדינות שהובילו אל המערב .אותו מערב שלכאורה יש לו את מה שחלמו עליו ונלחמו עבורו מהלך של בחירות דמוקרטיות עלו דווקא מפלגות איסלאמיסטיות לשלטון :בעולם הערבי :זכויות אדם ,דמוקרטיות משגשגות ,ליברליזם .אבל רק לכאורה. מפלגת “התחייה” (“א-נהאדה”) תחושות המבוססות על חוסר צדק, בטוניס ,האחים המוסלמים במצרים, קיפוח ,שחיתות ,אי שוויון ואפליה פעפעו מפלגת “הצדק והפיתוח” (“חיזב בפרטים רבים ברחבי הגלובוס ,תהיה אל-עדאלה ואל-תנמיה”) במרוקו וכן מדינת הלאום שלהם אשר תהיה .ברקע התבססות האחים המוסלמים בלוב אלו עומדת בעיקר המדיניות הכלכלית שחזרו למדינה לאחר הסתלקותו של קדאפי .פרט לאלו ,מדינות רבות חזרו בעולם והפערים ההולכים וגדלים על changing the world Sorry for the disturbance, we are []61 ניו ס יו ור רק יה רט פו נק פר ציבורית על משאבי טבע . ניסוח המניפסט נעשה בסיוע הכלי השימושי ביותר במחאות :האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט .כיום פעילים בלוגים ,חדרי צ’ט ואתרי מחאה רבים בהם שיתוף מידע על המחאות ברחבי העולם .יש שיחלקו על אמירה זו וינסו להוכיח מדוע האינטרנט אינו הכלי המרכזי למימוש המחאות אך אין ספק ,שניצול היכולות הטכנולוגיות להתאגדות ,תיאום ,והפצת מידע סייע ועודנו מסייע רבות להתקוממויות, החל מהאביב הערבי ועד היום .למרות זאת ,נראה שמתקיים תהליך שאם יצליח ,סופו לחסל עצמו :מחד ,דימיון רב לקריאתו של מרקס “פועלי העולם התאחדו” כאשר בני מעמד הביניים ברחבי העולם מוצאים זהות אינטרסים ומטרות שוות עם עמיתיהם מעבר לים. לא הפגינו מולם אורך רוח כפי שנהגו הגבולות הפיזיים מטשטשים ,ישנה שפה כוחות השיטור בישראל כלפי המפגינים .בה כולם מדברים וישנו דמיון רב ,כמעט כמובן שהיריעה קצרה מלהכיל סיקור מוחלט ,בין דרישות המוחים .מאידך, מקיף על תנועות המחאה בבריטניה, מטרות המוחים הן לוקליות לחלוטין. איטליה ,גרמניה ,פורטוגל ,אמריקה כל אחד מעוניין להתכנס לגבולותיו הלטינית ואסיה. לשנות את השיטה בביתו ,שלכל ממשלה “התודעה שלנו מתעוררת ואנו יהיה אכפת ממדינת הלאום עליה היא (צילום :תמונות גולשים מסיקור ברשת) מצטרפים לגל תודעה קולקטיבית אמונה ותעדן את השיטה מול המוסדות ומפיצים אותה באור ותקווה ברחבי הבינלאומיים ,החל מן האיחוד האירופי רקע זה בין העשירים לעניים .במילה לשינוי חברתי :שינוי השיטה והפיכתה העולם .מטוניס לכיכר תחריר ,ממדריד ועד לתאגידי ענק. אחת :קפיטליזם. לא-מפלגתית ,חוסר הררכיה ,פיזור לרקוויק ,מניו יורק לבריסל ...באביב מעניין לראות כיצד מחאות עממיות בקיץ ,2011כשמאהל רוטשילד וביזור מערכות ,חכמת המונים וחשיבה הערבי ,בכבוד של איסלנד ,בזעם של הצליחו להפיל שלטונות בני עשרות כבר עמד על תילו החלו לקום תנועות גלובלית לכינון שינוי כלל עולמי. M15ו’לכבוש את וול סטריט’ ...המאמץ שנים במדינות ערב בעוד מחאות המערב חברתיות ברחבי העולם והתארגנו ב 17-בספטמבר 2011קמה תנועת שלנו להכריז באופן ברור ‘די!’ מתחילים אינן מצליחות בינתיים להכריע את למאבק .במקביל למחאה בישראל ,כאש “לכבוש את וול-סטריט” (Occupy לדחוף את השינוי ברחבי העולם” השיטה .בשני המקרים ניתן לזהות את בשדה קוצים ,החלה להתפתח מחאה )Wall Stבמאהל המחאה אנטי- כך הצהירו החותמים על מניפסט הטענות כנגד שורשי המערכת הרקובים בערים נוספות באירופה ובארצות הברית. קפיטליסטי בעיר“ :אנחנו ,בעצרת המחאות החברתיות (GlobalMay והצורך הממשי ,היום יומי בחידושם. כשכאן מחו על הריכוזיות ועל יוקר הכללית של ‘לכבוש את וול סטריט’ )Menifestoשנוסח לקראת יום השנה למראית עין ,לעם שמימש את האביב המחיה במקומות שונים בעולם ,לעתים בליברטי סקוור ,קוראים לך לעמוד לפרוץ המחאה העולמית וצוין ב200- הערבי לא היו כלים למחאה מלבד הזעם סימולטנית ,מחו על דברים דומים. על שלך .קוראים לך לממש את זכותך ערים ברחבי העולם בהפגנת המשך שביקש להתפרץ ושעשה כן ,הוביל השינויים בין המחאות היו בהתאמות להתכנס בשלום ,לכבוש את המרחב להפגנה הגדולה של ה 15-באוקטובר. את הדרך לשינוי .מנגד זכויות היסוד מקומיות אך כותרת הגג דומה :רוצים הציבורי ליצור תהליכים לטיפול בבעיות כתיבת המניפסט נעשתה לאחר דיונים של הפרט במחאת הדמוקרטיות טרם צדק חברתי .אחת ההפגנות הסימולטניות של כולנו ופתרונות נגישים לכולם” גלובליים והכותבים אינם מתייחסים הצליחו לפצח את מצוקת האדם הפשוט, הייתה ב 15-באוקטובר ,ובזמן שקראו המצב הכלכלי הקשה השורר במדינה. נכתב במסמך הצהרת התנועה ,המכוון אליו כאל מסמך סופי שמתיימר לייצג קיבוע המעמד החברתי ויצירת קאסטות בתל אביב לצדק חברתי ולשינוי עולמי כשמה המעיד על תאריך הקמתה, את פעילותה להמשך .המחאה והמאהלים את כל תנועות המחאה בעולם אלא מודרניות .בניסיון להביא את שאיפות עלתה קריאה זהה גם בברזיל ,קנדה, היא נולדה ב 15-במאי 2011אז יצאו התפשטו מניו יורק לוושינגטון ,בוסטון כמצע לעבוד עליו בהמשך .הדרישות הכלל לידי ביטוי על פי עולם המושגים איטליה ,ספרד ,אנגליה ארצות הברית לרחובות ספרד כמיליון אנשים אשר מחו ומשם לערים רבות נוספות בארה”ב העיקריות נוגעות בהפיכת הכלכלה המוכר מן ההיסטוריה יתכן וחוטאים ומדינות נוספות ברחבי העולם. על תפקוד המערכת הפוליטית ,התנהלות וקנדה .מאהלים נוספים קמו ברחבי לדמוקרטית ודאגה לרווחת הפרט, לדיאלקטיקה ולאמונה שבבסיס כל החלוצה ,תנועת M15בספרד קמה האליטות הכלכליות ,אבטלה גבוהה העולם ופעילויות שונות מתרחשות דמוקרטיזציה מלאה של כל המערכות המחאות באשר הן עומד רצון לסינתזה כתגובה לניהולה הכושל של הכלכלה ומצבה של ספרד באיחוד האירופי .תנועה כמעט בכל רגע נתון ברחבי הגלובוס. הפוליטיות וחיסול זכות הווטו של ולעולם חדש מופלא. [email protected] הספרדית והחלה להתקיים בגלל ובצל זו פיתחה עקרונות שמנחים אותה במאבק ניתן להגיד שכוחות הביטחון המקומיים המדינות החזקות וביסוס שליטה מ דר יד רק ימים יגידו אם האביב הערבי יהפוך לחורף איסלאמי שירחיק את השינוי המיוחל או שיצמיח מתוכו פירות מאבק מוצדקים כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי משמרות המה פ כה /צח שאול ס מד אט ור י רי []62 המהפכן התימני הראשון על דיכוי ועל סיכוי של מחאה חברתית בישראל יא עולה לבמה בעיניים בוהקות ומתחילה לזעוק .היום הוא עובד כמנהיג דעה ובר-סמכא לענייני דיומא ,או אשכנזייה מדושנת ,מעוטרת בכובע רוטשילדי במילים אחרות :מובטל .הנה לכם ,מרכיב קטן אחד שהיה מצוי .אומרים שאם תקרב בזהירות את הכובע משנה לחלוטין את פני המחאה הדהויה ומקבץ את כולם, לאוזן ,תוכל ממש לשמוע את קול רשרוש מטבעות הכסף ללא הבדלי גזע ,דת ומין ,סביב מטרה אחת משותפת: שמהדהד כל הדרך מכפר שמריהו .צריך רק להכיר את שמה חאפלה. כדי לדעת שהמחאה הזו לא הייתה רצינית .דפני ליף אם רק היה מהפכן תימני ,הוא היה פותר את בעיית קוראים לה ,ולא! ליף לא היה אפללו במקור .זה סתם שם האמינות שאפפה את המחאה של ליף וחבריה .כשהוא כזה ,חסר אותנטיות ,זה שם שמיוצג בגאווה מיותרת ,על אומר ‘מחאה חברתית’ ב-ח’ גרונית זה נשמע אמין יותר. ידי אוכל תפל ,מוזיקה מעייפת וישיבה ממושכת לבד אם רק היה מהפכן תימני ,אז במקום איחוד משמים של בחושך. החמישייה הקאמרית ,היינו עדים לאיחוד מרגש של ‘צלילי זו הייתה ההזדמנות הכי טובה להוציא שוב את השד העוד’ .אם רק היה מהפכן תימני ,לא הייתה נשארת פיסת העדתי מהבקבוק ,לשפשף לו את המצח ולגלות שזה כבר דשא בשדרות רוטשילד זאת משום שדשא ,כמו גת ,הוא לא אותו שד מוכר ואהוב .הפעם הוא לבן יותר ,הוא לא ממשפחת העשביים .מרגול לא הייתה אומרת שאנחנו אוכל חריף ואם לוחצים עליו מספיק חזק עם האצבע, ילדים מפונקים מבזל ושימי תבורי היה נראה עוד יותר יכולים לראות שנשאר לו מין סימן אדום כזה ,שמזכיר לו מופתע .התימניאדה באילת ,הייתה מצליחה להגשים את בדיוק מאיזה בקבוק הוא יצא .היו כמה שאפילו השתכנעו ,שאיפתה הנצחית ,לצאת מאילת ולהתרחב גם לתל-אביב. והכריזו בגאווה ,שה’-ליף’ ,כמו ה’-קונטס’ וכמו ה’-שפיר’ ,ואם רק היה מהפכן תימני יכולנו להזיז דברים ובאמת לא יכול ,ואפילו בכלל לא מורשה ,לזעוק לצדק חברתי. להביא לשינוי חברתי אמיתי .תשאלו את יגאל עמיר... מבין מגוון הטענות שניסו להחליש את זעקת המחאה החברתית ,זו שיצאה נגד מוצאם האירופי והלבנבן של מנהיגיה ,השאירה הרחק מאחור את כל האחרות ,זו הטענה שהצליחה לפלס את דרכה לראש רשימת הטענות הטיפשיות והחשוכות ביותר .עבור אותם טוענים ,צבע עור לבן הוא רק סימן זיהוי .אם תקלף אותו ,אז תגיע לרובד לבן נוסף ,כזה שמקנה לאותו אדם תכונות אופי מאוד מסוימות: חלש ,רופס ,משתמש תמיד בראש במקום בידיים ,מעדיף להניף שלטים במקום צמיגים בוערים ,ואולי בגלל זה הוא אף פעם לא מצליח להזיז דברים .כזה הוא הלבן ,שאינו אוהב להתלכלך. היגיון בריא אומר בפשטות ,שכדי להפריך טענה צריך להוכיח טענה נגדית .אבל במקרה שאין היגיון בריא ואפילו שום דבר זמין באופק ,נאלץ לאמץ אותה בשמחה .לאחר מכן היא תחשוף לבד את חולשותיה הגזעניות ואת טיפשותה, ותקרוס לתוך עצמה בתהליך פירוק טבעי. המתכון למחאה מוצלחת טמון בשורשי מנהיגיה .אנחנו צריכים מנהיגים מזרחיים ,כאלה שעונים על כל הסטיגמות שאי פעם הדביקו להם :עממיים ,שלא מפחדים לצעוק - וזה ממש לא משנה שזה בגלל שהם לא ממש יודעים איך לדבר .עדיף שיהיה להם מבטא מזרחי כבד ,שיכירו מספיק טוב תחנות משטרה ,לפחות בפריסה מחוזית ,והכי חשוב, יכול להיות שסממני המחאה היו קצת שונים אם מוביל שיהיו מקופחים מכף רגל ועד צוואר .כי פשוט כל החלק הדגל היה עוטה על עצמו תחפושת בצבע אחר .אך גם הזה של הראש ,זה לא הקטע החזק שלהם .כדי לא להעליב במקרה כזה ,היינו ממשיכים להאמין שאפשר להשיג הרבה אף מזרחי שמכבד את עצמו ,אפשר להשתמש בברירת יותר ,ומתפכחים בדיוק ברגע שתקרת הזכוכית הקרויה המחדל האולטימטיבית בבחירה הבאה לצרכי המחשת ממשלה הייתה מוחצת אותנו עד כדי אובדן התקווה .מיד הטענה בלבד :תימנים. לאחר מכן ,כמו תסריט כתוב מראש ,היו שוב מופיעים אלו אז אם ‘ליף’ האליטיסטי לא ,אולי ‘שרעבי’ העממי דווקא שלוקחים על עצמם את תפקיד הטיפש ,ודורשים רק עוד כן? הוא גדל בשכונת מצוקה ,את בית הספר החליט לנטוש דבר אחד קטן -צדק עדתי ,כי לשיטתם ,הצלחה וכישלון בגיל צעיר ,לאחר שנחשף לראשונה למשפט פיתגורס הם עניין של צבע .אותם טיפשים הם אלו שלא השכילו והגיע למסקנה שגזר הדין לא היה מוצדק .הוא עבד בימים להבין שאנחנו הדור שמחוסן מפני גזענות ,אנחנו הדור וישן בלילות ,או כמו שהוא נוהג לומר :הייתי יושן .אליל שנולד עם עיוורון צבעים .אין לנו עניין להיקרא מזרחים נעוריו ובגרותו הוא הזמר התימני הנודע ,ניסים גרמה. או אשכנזים ,אין לנו עניין לייחס את תכונותינו לצבעים, אחרי הצבא התחתן שרעבי עם בת דודתו מצד אימו ,והביא ובעיקר ,אין לנו עניין בטיפשים. [email protected] איתה לעולם עשרה ילדים ,שרק יהיו בריאים בעזרת השם. ה צבע עור לבן הוא רק סימן זיהוי .אם תקלף אותו ,אז תגיע לרובד לבן נוסף :חלש, רופס ,ומשתמש תמיד בראש במקום בידיים. בוערים ,ואולי בגלל זה הוא אף פעם לא מצליח להזיז דברים – כי כזה הוא הלבן, שאינו אוהב להתלכלך כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי []63 דו ר ר י מ טי סא לכובע שלי 3פינות כי על 4פינות כבר משלמים ארנונה דו”ח טרכטנברג המהדורה החדשה אחרי שאמרו עליהם שהם לא יודעים מה הם רוצים ,המחאה מתמקדת: סירקו את הברקוד וקבלו את מיטב הרגעים המרגשים ממחאה 2011 סיסמת המחאה “סקס ,סמים ורוקנרול” ,תקוצר ל“רוקנרול” בלבד הסיבה למהלך: לשמולי קשה עם האות ס’ עכשיו גם הימין תומך בהקמתו מחדש של מאהל רוטשילד: השר להגנת הסביבה ,גלעד ארדן“ :מצפה לנו קיץ יבש ,תנו למוחים לחזור ולהטיל את מימיהם בגינות התושבים” דו”ח טרכטנברג החדש יכלול המלצות מעשיות יותר: בונוס :מיטב הרגעים המרגשים שיכלו להיות במחאה 2012 •מחירי מוצרי המזון בארץ לא יוזלו ,אך יתייקרו מחירי מוצרי המזון באירופה ובארה”ב •דיור בר השגה לכל בר-מינן •הקצאת משאבים לנושאים חברתיים :פתיחת קבוצה בפייסבוק לכל יחידה בצה”ל קיץ :2012 משטרת ישראל -רק בשביל לקבל חיבוק מחאה :2011 חשיפה: נתניהו החזיר את גלעד שליט, הבן של כולנו ,משבי החמאס ,כדי להשתיק את המחאה. לאחר ביקורים במחאות שונות ברחבי אירופה מארגני המחאה הישראלית יעברו גם השתלמות בסוריה דפני ליף“ :יהיה אש” נתניהו מיהר לברך: “אני בטוח שזו תהיה חוויה חד פעמית” מחאה :2012 נתניהו צפוי לעשות שוב את אותו מהלך ולהחזיר את משה קצב, האנס של כולנו ,משבי השב”ס. מפגין הצית את עצמו בהפגנה בתל אביב נתניהו שבע רצון: העם חוגג את הוזלת מחירי הדלק כותרת /אוגוסט / 2012המסלול החד שנתי אני משה סילמן ת.ז 052365343 מעלה השחרור 21חיפה מדינת ישראל גנבה אתי ושדדה אותי השאירה אותי חסר כלום ובית המשפט המחוזי בת"א חסם אותי לקבל צדק ,חנן ברנר רשם בית המשפט המחוזי ת"א ,שעבר על החוק ,ושיבש הליכי משפט, מתוך התנשאות. אפילו סיוע בשכר דירה היא לא נותנת שתי ועדות של משרד השיכון ,דחו אותי ,אף על פי שעברתי אירוע מוחי ,וקיבלתי 100%אובדן כושר עבודה ,תשאלו את מנהלת עמידר ,בחיפה ,ברחוב הנביאים. אני מאשים את מדינת ישראל את ביבי נתניהו ושטייניץ הנבלות על ההשפלה של האזרחים המוחלשים עוברים יום יום ,שלוקחים מהעניים ונותנים לעשירים ולעובדי המדינה את עובדי מדינת ישראל במיוחד את בן דויד מנהל ההוצאה לפועל ומנהלת תביעות צילה קרקו ,בלינקולן ת"א ,שעיקלו לי שלא כחוק ציוד לעבודה משאית ,את ביטוח לאומי חיפה שהתעללו בי במשך שנה ,עד שקבלתי את הנכות שמ 2300-שקל לחדש ,אני משלם מס בריאות ועוד עבור תרופות אין לי כסף לתרופות ולשכר דירה ,ואין לי בכלל להתחיל את החדש אחרי ששילמתי מיליונים במיסים ,עשיתי צבא ,ועד גיל 46 עשיתי מילואים ואני לא אהיה חסר בית ,לכן אני מוחה כנגד כל העוולות שהמדינה ,עושה לי ושכמותי
© Copyright 2024