‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה הכוונה “גבורות גשמים”? ומדוע “גבורות”?‬ ‫‪ .2‬לפי רבי אליעזר באיזה יום מתחילים להזכיר גבורות גשמים? ומדוע דווקא ביום זה?‬ ‫‪ .3‬מה סובר רבי יהושע? ומדוע הוא חולק על רבי אליעזר?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪“ .4‬אין שואלים את הגשמים אלא סמוך לגשמים” – מהן שתי הדרכים לפרש את דברי המשנה?‬ ‫‪ .5‬באיזה ענין נחלקו רבי יהודה ורבי מאיר במשנתנו?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .6‬מתי מתחילים לשאול את הגשמים לפי תנא קמא? ומדוע דווקא ביום זה?‬ ‫‪ .7‬מדוע רבן גמליאל לא מסכים עם תנא קמא?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .8‬מתי מתחילים תלמידי החכמים להתענות? וכמה ימים הם מתענים?‬ ‫‪ .9‬מדוע מתחילה התענית של תלמידי החכמים דווקא ביום זה?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .10‬מתי יש לגזור את תענית הציבור הראשונה?‬ ‫‪ .11‬מהם הדברים המותרים בתענית ציבור הראשונה?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .122‬אם לא ירדו גשמים לאחר שלוש התעניות הראשונות אומרת המשנה שגוזרים שלוש נוספות‪ .‬במה חמורות שלוש ה�ת‬ ‫עניות השניות משלוש הראשונות?‬ ‫‪ .13‬לאחר שעברו שש תעניות ולא ירדו גשמים‪ ,‬גוזרים עוד שבע תעניות‪ .‬במה תעניות אלו חמורות יותר מהקודמות?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .14‬מה עושים אם לא ירדו גשמים גם לאחר שהתענו הציבור שלוש עשרה תעניות?‬ ‫‪ .15‬איך מתייחסים לגשמים שירדו לאחר תקופת ניסן? נמק!‬ ‫‪1‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה הטעם שנותנים אפר מקלה על התיבה?‬ ‫‪ .2‬מדוע מזכירים את אנשי ננוה?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מהם התכונות הנדרשות משליח הציבור העובר לפני התיבה בזמן התענית?‬ ‫‪ .4‬מה הסיבה שדורשים תכונות אלו משליח הציבור?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬כמה ברכות מוסיפים בתפילת העמידה של תענית?‬ ‫‪ .6‬באיזה ענין נחלקו רבי יהודה ותנא קמא במשנתנו?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬האם ברכת “גואל ישראל” היא באמת הברכה הראשונה שמוסיפים בתעניות? נמק!‬ ‫‪ .8‬מדוע מזכירים את דוד ושלמה דווקא בברכה האחרונה?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מדוע הנהיג רבי חננניה בן תרדיון שלא יענו אמן אחרי שליח הציבור?‬ ‫‪ .10‬מה כוונת חכמים באמרם “לא היינו נוהגין כן אלא בשער המזרח ובהר הבית” (שני הסברים)‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מה הכוונה “אנשי המשמר” ו”אנשי בית אב”?‬ ‫‪ .12‬הם אנשי בית אב היו מתענים ומשלימים את תעניתם בשבע התעניות האחרונות?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מהו ההבדל המופיע במשנתנו בין אנשי בית אב לאנשי המשמר?‬ ‫‪ .14‬מה הכוונה אנשי המעמד?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬מה היה כתוב במגילת תענית?‬ ‫‪ .61‬האם נוהגים היום לציין את הימים שמופיעים במגילת תענית?‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬מדוע לא היו מתחילים את שלוש התעניות הראשונות ביום חמישי?‬ ‫‪ .18‬באר את מחלוקת רבי יוסי ותנא קמא במשנתנו‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬באיזה מקרה מתענים אפילו בפורים?‬ ‫‪ .20‬מה הדין בתשעה באב שחל להיות בערב שבת ומדוע?‬ ‫‪2‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬באילו מקרים לא היו קובעים את התעניות בהדרגה והיו מיד ומתריעים ותוקעים בשופרות?‬ ‫‪ .2‬מדוע התריעו במקרים אלו מיד?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מה הדין במקרה שירדו גשמים בעיתם‪ ,‬אך הגשמים לא הועילו לעצים?‬ ‫‪ .4‬איך יתכן שהגשמים לא יועילו לצמחים אך יועילו לעצים?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬עיר שלא ירדו עליה גשמים‪ ,‬אך ירדו בכל שאר הערים הנמצאות סביבותיה – מדוע עליה להתענות? הרי אין כאן בצורת!‬ ‫‪ .6‬מדוע רבי עקיבא סובר שהערים שסביבותיה היו מתפללות ותוקעות בשופר‪ ,‬אך לא היו מתענות?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬באר את מחלוקת רבי עקיבא ותנא קמא במשנתנו‬ ‫‪ .8‬איך קובעים שמדובר במגפת דבר?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬אם יש ארבה בקצה הדרומי של הארץ‪ ,‬האם מתענית ומתריעים גם בקצה הצפוני? נמק!‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .10‬מדוע גזרו חכמים תענית בכל הארץ על מעשה שארע בעבר הירדן?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .11‬האם נובע ממשנתנו שישנם מקרים שבהם מתענים בשבת?‬ ‫‪ .12‬האם היו מתריעים על מגפת הדבר בשבת?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .13‬האם מתענים בשעה שיורדים גשמים יותר מהצורך ואנשים סובלים מכך? נמק!‬ ‫‪ .14‬לשם מה הביאו את הסיפור של חוני המעגל במשנתנו‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .15‬מה הדין במקרה שהתחילו להתענות וירדו להם גשמים לאחר נץ החמה?‬ ‫‪.16‬מה ניתן ללמוד מהמקרה של רבי טרפון בלוד?‬ ‫‪3‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫פרק רביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מדוע לא נושאים הכהנים את ידיהם במנחה בכל יום?‬ ‫‪ .2‬מתי נשאו הכהנים את ידיהם ארבע פעמים ביום? פרט!‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מה הטעם שתקנו את המעמדות?‬ ‫‪ .4‬מי תיקן את המעמדות?‬ ‫‪ .5‬היכן היו עומדים אנשי המעמד בזמן הקרבן?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .6‬מדוע לא התענו אנשי המעמד ביום ראשון?‬ ‫‪ .7‬האם אנשי המעמדות קראו מתוך ספר תורה?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .8‬האם אנשי מעמדות אומרים את המעמד בחנוכה? נמק!‬ ‫‪ .9‬איך נהגו אנשי המעמד בראש חודש?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .10‬מה הכוונה “זמן עצי כהנים”?‬ ‫‪ .11‬מה מיוחד בראש חודש טבת?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .12‬מנין לנו שבשבעה עשר בתמוז נשתברו הלחות?‬ ‫‪ .13‬מדוע מציינים את חורבנה של ביתר‪ ,‬הרי היו ערים רבות שנחרבו?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .14‬באיזה מקרה מותר על פי המשנה לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב?‬ ‫‪ .15‬האם מתירה המשנה שתיית יין בערב תשעה באב?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .16‬ציין לפחות ארבע סיבות שבגינן חמשה עשר באב נחשב כיום טוב‪.‬‬ ‫‪ .17‬מי מכונה “המלך שלמה”‪ ,‬ומתי חלו “יום חתונתו” ו”יום שמחת ליבו”?‬ ‫‪4‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬בגבורות גשמים מתכוונת המשנה לאמירת “משיב הרוח ומוריד הגשם”‪ .‬והמשנה נקטה בלשון “גבורות” היות והגשמים‬ ‫הם מגבורותיו של הקב”ה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ביום טוב ראשון של סוכות‪ ,‬היות ובסוכות נידונים על המים‪ ,‬והלולב מרצה על המים‪ ,‬וכמו שנוטלים את הלולב ביו”ט‬ ‫הראשון כך גם מזכירים גבורות גשמים‪.‬‬ ‫‪ .3‬ביום טוב אחרון של החג‪ ,‬היות והגשמים הם סימן קללה בחג‪ ,‬שהם מונעים מאיתנו לשבת בסוכה‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .4‬יש המפרשים שלמרות שכתוב “אין שואלין” הכוונה להזכרת גשמים‪ .‬ומשנה היא כדברי ר’ יהושע‪ ,‬שמזכירים גבורות‬ ‫גשמים מיו”ט אחרון של חג‪ .‬ויש המפרשים שהכוונה לשאלת גשמים‪ ,‬כלומר “תן טל ומטר”‪ ,‬שאין לשאול על הגשמים על‬ ‫סמוך לגשמים‪ ,‬ועל כך אין מחלוקת בין רבי יהושע לרבי אליעזר‪.‬‬ ‫‪ .5‬עד מתי שואלים את הגשמים‪ ,‬כלומר אומרים “תן טל ומטר”‪ .‬רבי יהודה סובר שאומרים עד שיעבור הפסח‪ ,‬ואילו רבי‬ ‫מאיר סובר שאומרים עד שיצא ניסן‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .6‬בשלושה במרחשון‪ ,‬היות וביום זה מתחילה עונת הגשמים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ .7‬בשבעה במרחשון‪ ,‬היות ומתחשבים בעולי הרגלים ולא רוצים שירדו עליהם גשמים בחזרתם לבתיהם‪ ,‬ולכן מחכים חמשה‬ ‫עשר יום עד שיגיעו למקום הרחוק ביותר‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .8‬היחידים שהם ת”ח מתחילים להתענות בשבעה עשר במרחשון‪ ,‬והם מתענים בימים שני‪ ,‬חמישי ושני‪.‬‬ ‫‪ .9‬שבעה עשר במרחשון הוא הזמן האחרון של עונת הגשמים הראשונה‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .10‬בר”ח כסלו‬ ‫‪ .11‬מותר לאכול ולשתות גם בליל התענית‪ .‬ומותר לעשות מלאכה ביום התענית‪ ,‬כמו כן מותרים רחיצה‪ ,‬סיכה‪ ,‬נעילת הסנדל‬ ‫ותשמיש המיטה‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .12‬בשלוש השניות יש איסור מלאכה‪ ,‬רחיצה וסיכה‪ ,‬נעילת הסנדל ותשמיש המיטה‪.‬‬ ‫‪ .13‬בשבע התעניות מתריעים גם בשופרות‪ ,‬וסוגרים את החנויות‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .14‬לא מוסיפים עוד תעניות אלא ממעטים במשא ומתן‪ ,‬ובבניין ובנטיעה של שמחה וכו’‬ ‫‪ .15‬יש בכך סימן קללה‪ ,‬שהרי זו תקופת הקציר‪ ,‬ובתקופה זו המטר אינו גשם של ברכה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬ע”י נתינת אפר המקלה על התיבה אנחנו אומרים שהצרה של עם ישראל היא גם צרתו של הקב”ה‪ ,‬שהרי “בכל צרתם לו צר”‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאנשי ננוה לומדים שהמטרה של התענית היא לגרום לאנשים לחזור בתשובה ולעשות מעשים טובים‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬זקן‪ ,‬הרגיל בסדר התפילה‪ ,‬שיש לו בנים ואין לו במה לפרנסם‪.‬‬ ‫‪ .4‬כדי שתפילתו תהיה בכוונה מתוך לב נשבר‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬שש ברכות‬ ‫‪ .6‬תנא קמא סובר שצריך לומר בתעניות זכרונות ושופרות‪ ,‬ורבי יהודה סובר שבמקום זכרונות ושופרות אומר פסוקים אחרים‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬היא לא הברכה הראשונה‪ ,‬אך המשנה מתייחסת אליה כברכה הראשונה‪ ,‬היות וזו הברכה הראשונה שמוסיפים בה תחנונים‬ ‫בתעניות‪.‬‬ ‫‪ .8‬רוצים לחתום בברכה האחרונה “ברוך‪...‬מרחם על הארץ” ודוד ושלמה התפללו על ארץ ישראל‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬לא ענו אמן אלא “ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”‪ ,‬היות וכך היו נוהגים במקדש‪.‬‬ ‫‪ .10‬לא היו נוהגים לענות “ברוך שם כבוד מלכותו”‪ ,‬או שלא היו נוהגים לתקוע בשופר בין ברכה לברכה‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬אנשי המשמר היו מחלוקים לשישה בתי אב‪ ,‬וכל בית אב היה עובד יום אחד במקדש‪ ,‬ובשבת היו עובדים כל אנשי‬ ‫המשמר יחדיו‪.‬‬ ‫‪ .12‬לדעת חכמים היו מתענים ומשלימים אך רבי יהושע סובר שלא היו משלימים‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬לאנשי המשמר התירו שתיית יין בלילות‪ ,‬ואילו לאנשי בית אב לא התירו‪.‬‬ ‫‪ .14‬אנשי המעמד היו שלוחים של כל ישראל לעמוד במקדש בעת הקרבת הקרבנות‪ ,‬ואף הם היו מחולקים לעשרים וארבע‬ ‫משמרות‪ ,‬וכל שבוע היה מתחלף המעמד‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬במגילת תענית כתבו את כל הימים שנעשו בהם ניסים לישראל בזמן בית שני‪ ,‬ובימים אלו אסור להתענות‪.‬‬ ‫‪ .61‬כיום בטלה מגילת תענית‪ ,‬חוץ מחנוכה ופורים שאסורים בהספד ותענית‪ ,‬אך הימים שלפניהם ואחריהם מותרים‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬אם יתחילו ביום חמישי‪ ,‬יש חשש להפקעת שערים‪.‬‬ ‫‪ .18‬תנא קמא סובר שאין חשש להפקעת שערים בשלוש התעניות השניות‪ ,‬ולכן מותר להתחיל אותם ביום חמישי‪ ,‬אך ר’‬ ‫יוסי סובר שגם שלוש התעניות השניות לא מתחילות ביום חמישי בשבוע‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬אם גזרו חכמים תענית‪ ,‬והתחילו הציבור להתענות‪ ,‬ואחת מהתעניות נפלה בחנוכה או בפורים‪ ,‬אין מפסיקים את התעניות‬ ‫ומתענים אפילו בימים אלו‪.‬‬ ‫‪ .20‬לדעת רבי מאיר לא היו משלימים את התענית‪ ,‬מפני כבוד השבת‪ ,‬שלא יכנסו לשבת רעבים‪ .‬אך אין הלכה כרבי מאיר‬ ‫וצריך להשלים את התענית למרות שהיא חלה בערב שבת‪.‬‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬אם ירדו גשמים אך נשתנה המראה של הצמחים‪ ,‬וכן במקרה שירדו גשמים בעונתם‪ ,‬אך לאחר מכן פסקו הגשמים מלרדת‬ ‫במשך ארבעים יום‪.‬‬ ‫‪ .2‬מקרים אלו הם סימנים לבצורת‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מתריעים מיד‪ ,‬כמו במשנה הקודמת‪.‬‬ ‫‪ .4‬אם ירדו הגשמים בעוצמה כמו שמקרה של שטפון‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬יש בכך סימן מהשמים ולכן צריכים הם להתענות‪ ,‬ויש המפרשים שבני אותה העיר יאלצו ללכת ולקנות תבואה בערים‬ ‫הסמוכות‪ ,‬וכתוצאה מכך יהיה רעב‪.‬‬ ‫‪ .6‬שכך היו עושים בראש השנה‪ ,‬שתוקעים אך לא מתענים‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬האם הערים שסביבותיה היו מתענות אך לא מתריעות כמו שנוהגים ביום כיפורים‪ ,‬או מתריעות אך לא מתענות עמו‬ ‫בראש השנה‪.‬‬ ‫‪ .8‬אם בעיר שיש בה חמש מאות גברים (חוץ מנשים וילדים) ומתים בה בכל יום אדם אחד‪ ,‬במשך שלושה ימים ברציפות‪,‬‬ ‫הרי שמדובר בדבר‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬כן‪ ,‬היות וזו צרה שיכולה ללכת ולהתפשט גם בשאר הארץ‪ ,‬וזו סכנה לארץ כולה‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .10‬מדובר היה בזאבים שטרפו תינוקות‪ ,‬והמשנה אומרת שחיה רעה נחשבת כמכה מהלכת היכולה לפגוע בכל הארץ‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .11‬נחלקו בענין זה הרמב”ם והר”ן‪ .‬לדעת הרמב”ם היו מתענים בשבת‪ ,‬אך הר”ן סובר שאין להתענות בשבת‪.‬‬ ‫‪ .12‬לדעת שמעון התמני היו מתריעים על הדבר‪ ,‬אך לא הודו לא חכמים‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ 13‬לא מתענים על רוב גשמים‪ ,‬היות והגשמים במהותם נחשבים כסימן ברכה וטובה לאדם (הר”ן)‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫‪ .41‬להראות שאין להתפלל להפסקת גשמים‪ ,‬גם אם אנשים סובלים מכך‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .15‬לדעת תנא קמא‪ ,‬צריכים להשלים את התענית‪ ,‬אך לרבי אליעזר גם אם התחילו הגשמים לאחר הנץ אם התחילו לפני‬ ‫חצות היום‪ ,‬לא צריכים להשלים‪.‬‬ ‫‪ .16‬שלא רק שצריך להפסיק את התענית‪ ,‬אלא שיש לקרוא הלל גדול כהודיה לקב”ה‪ ,‬משום שכתוב בו “נותן לחם לכל חי כי‬ ‫לעולם חסדו”‪.‬‬ ‫פרק רביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬לא נושאים כפיים בכל יום משום שיש חשש לשכרות‪ ,‬שהכהן ישא את כפיו לאחר ששתה יין‪.‬‬ ‫‪ .2‬ביום הכיפורים היו נושאים כפיהם בשחרית‪ ,‬מוסף‪ ,‬מנחה ונעילת שערים‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬בתורה כתוב ביחס לקרבן תמיד “צו את בני ישראל‪ ”..‬ובסוף הפסוק כתוב “תשמרו”‪ ,‬וכל ישראל הם הבעלים של קרבן‬ ‫התמיד ומצווים להקריב בכל יום‪ ,‬והיות ואי אפשר שכל עם ישראל יעמדו בעזרה בזמן הקרבת הקרבן‪ ,‬תקנו שתהיה נציגות‬ ‫של כלל ישראל ע”י המעמדות‪.‬‬ ‫‪ .4‬דוד ושמואל‪.‬‬ ‫‪ .5‬הכהנים והלווים היו במקדש‪ ,‬והישראלים שהיו רחוקים מירושלים היו מתכנסים לעריהם‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .6‬ביום הראשון יש צער (או סכנה)‪.‬‬ ‫‪ .7‬בתפילת שחרית ובמוסף קראו מתוך ספר תורה‪ ,‬אך במנחה לא היו מוציאים ספר תורה‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .8‬לא‪ ,‬היות וכל יום שאומרים בו את ההלל לא אומרים בו את המעמד‪.‬‬ ‫‪ .9‬בר”ח אמרו בשחרית‪ ,‬אך לא אמרו בתפילת מוסף ובנעילה‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .10‬הכוונה לזמנים קבועים בשנה שבהם היו מביאים משפחות מסויימות עצים למערכת האש שעל המזבח‪.‬‬ ‫‪ .11‬בר”ח טבת לא היו אומרים מעמד כלל‪ .‬היות וחנוכה תמיד חל בר”ח טבת‪ ,‬ובחנוכה קוראים הלל שלם‪ ,‬והלל שלם דוחה‬ ‫גם את המעמד של שחרית‪ .‬וקרבן מוסף דוחה את המעמד של מוסף‪ ,‬וקרבן עצים דוחה נעילה‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .12‬בשבעה בסיון עלה מושה למרום לאחר מעמד הר סיני‪ ,‬ומשה היה בהר ארבעים יום‪ ,‬נמצא שירד מההר בשבעה עשר‬ ‫בתמוז‪.‬‬ ‫‪ .13‬ביתר היתה עיר גדולה והיו בה אלפים ורבבות מישראל‪ ,‬והיא נחרבה בימי מרד בר כוכבא‪ ,‬והחורבן סתם את הגולל על‬ ‫התקווה שבר כוכבא הוא מלך המשיח‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .14‬בזמן המשנה תשעה באב יכול היה לחול בשבת‪ ,‬ואם הוא חל בשבת מותר לכבס ביום חמישי מפני כבוד שבת‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת תענית‬ ‫‪ .15‬נחלקו בענין זה ת”ק ורשב”ג‪ .‬לדעת רשב”ג צריך אדם לשנות מהרגלו‪ ,‬ועל כן הדבר תלוי ברגילותו של האדם‪ .‬אם היה רגיל‬ ‫לשתות שתי כוסות ישתה רק כוס אחת‪ ,‬ואם רגיל בכוס אחת לא ישתה כלל‪ .‬אך ת”ק אוסר לחלוטין שתיית יין‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .16‬יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה‪ ,‬יום שבו הותר שבט בנימין לבוא בקהל‪ ,‬יום שהפסיקו למות מתי המדבר‪ ,‬יום שהובאו‬ ‫הרוגי ביתר לקבורה‪.‬‬ ‫‪ .17‬הקב”ה הוא “המלך שלמה” המלך שהשלום שלו‪ .‬ויום חתונתו הוא יום מתן תורה‪ ,‬ויום שמחת ליבו הוא יום בניית בית‬ ‫המקדש הראשון על ידי שלמה‪.‬‬ ‫‪9‬‬