‫‪103‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫"‪"ÌÈÓÁ¯‰ ˙„ÈÓ· ÌÏÂÚ ‡¯Â· ÂÚÂ‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫בצורת בארץ ישראל היא תופעה שכיחה‪ .‬כבר בימי אבות האומה‬ ‫מתוארות שנות רעב עקב בצורת‪ ,‬מה שאילץ את אבותינו לרדת מן‬ ‫הארץ כדי לכלכל את משפחותיהם‪ .‬אימת הבצורת הדאיגה את כלל‬ ‫האוכלוסייה שחייתה מן החקלאות‪ .‬ברכת הגשם נחשבה מאוד בעיני‬ ‫האדם‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬בצורת נחשבה לעונש על חטאיו‪.‬‬ ‫חז"ל קבעו שורה של טקסים בעת הבצורת שעיקרן קיום תפילות‬ ‫וצומות שהלכו והחמירו ככל שהתגברה הצרה‪ ,‬כפי המתואר במשנה‬ ‫תענית‪ ,‬פרק שני‪ .‬שיאם של טקסים אלה היה בהתכנסות ברחובה של‬ ‫עיר בחסות ה"תיבה"‪ ,‬כלומר הארון עם ספרי התורה‪ ,‬ושמיעת דברי‬ ‫כיבושין מגדול הדור‪.‬‬ ‫לפי עדויות שונות‪ ,‬נהגו עדיין כמה מההנהגות הללו בא"י עד לפני כמה‬ ‫מאות שנים‪ ,‬אך לבסוף בטלו מסיבה בלתי ידועה‪ .‬תחת הטקסים‬ ‫המרגשים המתוארים במשנה רווחו התכנסויות לאמירת פרקי תהלים‬ ‫ואמירת תחינות כדי לבטל את רוע הגזרה‪.‬‬ ‫מאמרנו עוסק באחת התחינות שנוהגים לאמרה בדורות האחרונים בעת‬ ‫עצירת הגשמים בארצנו‪ .‬תחינה זו‪ ,‬הפותחת במילים "ועננו בורא עולם"‪,‬‬ ‫נאמרת לפי מנהגים רבים בתפילת ה"עמידה"‪ ,‬בברכת "שמע קולנו"‪.‬‬ ‫התחינה יוחסה בטעות לרב הפייטן רבי אליעזר בן אליהו אשכנזי הרופא‪,‬‬ ‫שחי ופעל במאה הט"ז‪ ,‬אולם מתברר שתחינה זו מוכרת לנו ממקור‬ ‫קדום הרבה יותר ‪ -‬היא נדפסה ב"טור או"ח"‪ ,‬סימן תקע"ט‪ ,‬ומיוחסת‬ ‫לרבי יעקב בן אשר בן המאות ה‪-‬י"ג‪-‬י"ד‪ .‬ברוב סידורי התפילה הנפוצים‬ ‫לא נזכר מקור התחינה‪ ,‬ובדברינו כאן ביקשנו לברר עניין זה ולהשיב‬ ‫אבדה לבעליה‪.‬‬ ‫*‬ ‫ברצוני להודות לפרופ' יוסף תבורי מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬שקרא מאמר‬ ‫זה והעיר לי הערות חשובות‪ .‬יישר כוחו!‬ ‫על התחינה הנאמר‬ ‫‪104‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫שילוב התחינה בתפילת העמידה זכתה לגיבוי ולחיזוק בהוראת הרבנות‬ ‫הראשית לישראל בימי כהונתם של הרבנים הראשיים הרב אונטרמן‬ ‫והרב נסים זצ"ל‪ ,‬ועל פי פסיקת הרבנות הראשית מאז נקבע מועד‬ ‫התחלת אמירתה‪ .‬בקהילות מסוימות כלל הציבור אומר תחינה זו‪,‬‬ ‫ובאחרות ‪ -‬רק שליח הציבור נושא את התפילה‪ .‬עוד הצבענו על‬ ‫ההבדלים הקיימים בין ציבור יוצאי אשכנז לבין הציבור הנוהגים על פי‬ ‫מסורת יהדות המזרח‪.‬‬ ‫אגב העיון בתחינה‪ ,‬הבאנו תחינות פיוטיות נוספות שעניינן עצירת‬ ‫גשמים‪ ,‬וכן הבאנו מנהגים ו"סגולות" שרווחו בקרב קהילות שונות‬ ‫כאשר פקדה אותם בצורת‪.‬‬ ‫הבצורת הייתה תופעה שכיחה בארץ ישראל‪ ,‬והפחד מפניה קינן עמוקות בלב‬ ‫תושבי הארץ‪ .‬התורה משמיעה דברי אזהרה‪ ,‬שבצורת תפקוד את הארץ אם לא‬ ‫יקיימו את דבר ה'‪ ,‬כשם שהיא מבטיחה שכר טוב בעת קיום מצוותיה‪ .‬גשמי ברכה‬ ‫בעתם לשומרי מצוותיו‪ ,‬לעומת עצירת גשמים למפירי המצוות‪ ,‬מטרתם להביא‬ ‫להתעוררות ופניה אל בורא עולם לתיקון המצב‪ 1 .‬עצירת הגשמים היא אפוא גזרה‬ ‫קשה ביותר‪ ,‬ולכן מצאנו תפילות מיוחדות בצירוף תעניות )תעניות גשמים( כדי‬ ‫לבטל את רוע הגזרה‪ .‬דומה‪ ,‬ששכיחות הבצורות היא הסיבה לקביעת הדינים‬ ‫במשנה במסכת תענית )בסדר מועד(‪ ,‬שעיקרם תיאור סדר התעניות והתפילות‬ ‫‪2‬‬ ‫לירידת גשמים בעת עצירתם בחורף‪.‬‬ ‫כבר בימים קדומים הנהיגו חז"ל סדר תפילה לתענית גשמים המתוארת במשנה‬ ‫תענית פרק ב‪ .‬תעניות אלו התקיימו בסדרות מדורגות‪ ,‬וכל סדרה חמורה מקודמתה‪.‬‬ ‫סדר תפילות זה על כל פרטיה מרשים במיוחד במערכת התפילות שלנו‪ ,‬והוא‬ ‫מורכב משלושה שלבים‪) :‬א( מוציאין את התיבה לרחובה של עיר )משנה א(‪) ,‬ב(‬ ‫הזקן שבהן אומר לפניהם דברי כיבושים‪) ,‬ג( "עמדו בתפילה ומורידין לפני התיבה‬ ‫זקן ורגיל‪) "...‬משנה ב(‪ 3 .‬סדר זה לא רק שהיה מרובה בתפילות )כ"ד ברכות‬ ‫בתפילת העמידה במקום יח }יט{(‪ ,‬הוא כלל את הברכות הרגילות ותפילות‬ ‫נוספות‪ ,‬וכן תפילת נעילה‪4 .‬‬ ‫‪ .1‬י' תא‪-‬שמע‪" ,‬עצירת גשמים בהלכה"‪ ,‬מחניים‪ ,‬נא )תשכ"א(‪ ,‬עמ' ‪.63-51‬‬ ‫‪D. Sperber. Roman Palestine 200-400 - The land crisis and changes in .2‬‬ ‫‪agrarian society as reflected in Rabbinic sources, Ramat -Gan 1978, pp.‬‬ ‫‪70-99.‬‬ ‫‪ .3‬ראו י"נ אפשטיין‪ ,‬מבואות לספרות האמוראים‪ ,‬ירושלים תשכ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ,46-45‬הקובע "כל‬ ‫סדר התעניות שבפרק ב' מזמן הבית הוא‪ ...‬רובה של המסכת הוא אפוא ‪ -‬משנה מזמן‬ ‫הבית"‪.‬‬ ‫‪ .4‬ראו א' סמואל‪" ,‬סדר התפילה בתענית"‪ ,‬טורי ישורון‪ ,‬טז )תשל"א(‪ ,‬עמ' ‪.22-17‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪105‬‬ ‫גם אל צדיקי הדור פנה הציבור כדי שיבקשו רחמי שמים כדי להעביר את רוע‬ ‫הגזרה‪ ,‬וזאת מתוך אמונה ש"צדיק גוזר והקב"ה מקיים" ‪ -‬כך בסיפור הידוע על‬ ‫חוני המעגל )תענית כג( ולפי מדרשים נוספים בספרות חכמים‪ ,‬ועוד נחזור לעניין‬ ‫זה להלן‪.‬‬ ‫חכמי המחקר סבורים שתפילה זו נוסדה לכתחילה כמערכת של שש ברכות ורק‬ ‫מאוחר יותר נכללה בתפילת העמידה‪ .‬לדעת ע' פליישר‪ 5,‬תפילת התענית התייחדה‬ ‫בימי הבית בשל היותה תפילת הציבור היחידה‪ .‬תפילות אלה והטקסים שנלוו‬ ‫עליהן היו בהם גוונים של מנהגים שונים‪ ,‬שתרמו להעצמת מעמד מרשים זה‪6 .‬‬ ‫עלֿפי הכתוב במשנה‪ ,‬התקיימה התפילה ברחובה של העיר ובנוכחותם של ראשי‬ ‫האומה‪ ,‬הנשיא ואב ביתֿהדין‪ .‬הסיבה להתכנסות ברחובה של עיר הייתה‪ ,‬לדעת‬ ‫חכמי המחקר‪ ,‬משום שעדיין לא התקיים מוסד של בית כנסת‪ ,‬וכאשר כבר היה‬ ‫בית כנסת‪ ,‬הוא היה קטן מלהכיל את כל המשתתפים בתפילת התעניות‪ .‬לפי‬ ‫התיאור במשנה‪ ,‬ביום התענית התאסף כל הציבור לתפילה‪ 7,‬וזאת כנראה הסיבה‬ ‫להוצאת התיבה וארון הקודש שבו מונח ספר התורה לרחובה של עיר ]כיכר העיר[‪.‬‬ ‫התיבה נשארה בחוץ במשך כל היום‪ ,‬ושומר היה מופקד עליה )משנה‪ ,‬תענית ב‪,‬‬ ‫י(‪ .‬אחד האמוראים מצא משמעות סמלית להוצאת התיבה ממקומה הקבוע‪" :‬כלי‬ ‫אחד של חמדה שהיה לנו‪ ,‬גרמו עוונותינו שיתבזה" )תענית סה‪ ,‬ע"א(‪ .‬במעמד זה‬ ‫אירעו מספר רגעי שיא מרגשים‪ :‬הוצאת התיבה לכיכר העיר )כפי שהזכרנו(‪ ,‬נתינת‬ ‫אפר מקלה על ראשי העם ועל הארון‪ ,‬ודברי הכיבושים מפי הזקן ‪ 8‬שעוררו את‬ ‫הציבור לפרוץ בבכי‪ ,‬כמתואר במשנה‪ .‬טקס זה‪ ,‬החורג מן השגרה‪ ,‬מסמל שלילה‬ ‫והכנעה‪ ,‬מעין הרגשה של יציאה לגלות‪ ,‬ופרסום הצרה שפקדה את משתתפיה‬ ‫בפרהסיה‪9 .‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫במאמרו "לקדמוניות תפילות החובה בישראל"‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נט )תש"ן(‪ ,‬עמ' ‪) 441-397‬ראו‬ ‫במיוחד עמ' ‪ ,427-403‬ושם בעמ' ‪ ,421‬הערה ‪ ;(58‬הנ"ל "תפילת שמונה עשרה ‪ -‬עיונים‬ ‫באופיה‪ ,‬סדרה‪ ,‬תוכנה ומגמותיה"‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סא )תשנ"ב(‪ ,‬עמ' ‪ ;34-25‬לעניין זה התייחסות‬ ‫אצל ד' לוין‪ ,‬תעניות הציבור ודרשות חכמים ‪ -‬הלכה ומעשה בתקופת התלמוד‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫תשס"א‪ ,‬פרק שני‪.‬‬ ‫לתיאור המעמד ראו י' תבורי‪ ,‬מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪,‬‬ ‫עמ' ‪.411-406 ;396-392‬‬ ‫ראו ד' לוין‪" ,‬מי השתתף בסדר התענית ברחובה של עיר? תענית ציבור בארץ ישראל במאה‬ ‫השלישית והרביעית"‪ ,‬קתדרה‪) 94 ,‬תש"ס(‪ ,‬עמ' ‪.54-33‬‬ ‫ראו נ' וידר‪" ,‬שלוש דרשות לתענית גשמים מן הגניזה ‪ -‬שתיים בארמית גלילית"‪ ,‬תרביץ‪,‬‬ ‫נד )‪ ,(1984‬עמ' ‪.60-21‬‬ ‫על תעניות ציבור ובכללם ההנהגות בעת עצירת גשמים בארץ ישראל ראו לוין )לעיל‪ ,‬הערה‬ ‫‪ ,(5‬במיוחד פרק ב‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫כידוע‪ ,‬טקס מרשים ומרטיט זה המפורט במשנה עבר מן העולם‪ 10,‬תחתיו נוהגים‬ ‫להתכנס לאמירת פרקי תהלים‪ 11 ,‬ואם המצב מחמיר והולך קובעים צום לרבים‪12 ,‬‬ ‫וכן משלבים תחינה מיוחדת בברכת "שמע קולנו" ש"בעמידה"‪ .‬אולם יש שביקשו‬ ‫להחזיר עטרה ליושנה ולהנהיג את טקסי העבר גם בימינו‪ ,‬שהרי לא מצאנו מי‬ ‫שהכריז על ביטולו‪ .‬ואכן‪ ,‬מחבר ספר "פלגי מים"‪ 13‬מצר על הביטול‪ ,‬וטוען שלא‬ ‫היה מקום לסטות מדברי המשנה והגמרא בנדון‪ .‬כך כתב בדברי המבוא לספרו‪:‬‬ ‫הנה במשך השנים ראיתי שלא מקיימים כלל את הדינים בשו"ע או"ח סי' תקע"ה‬ ‫ותקע"ט בעניין התענית והתפילות וההתרעות הנהוגות בשעת עצירת גשמים‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫ר' יששכר בן סוסאן )נולד בתחילת העשור השני של המאה הט"ז( מספר בספרו "תיקון‬ ‫יששכר" ‪" -‬עיבור שנים"‪ ,‬שבימי ילדותו נהגו בעיר מולדתו פאס שבמרוקו לערוך טקסי‬ ‫תפילה מסוג זה ברחובה של עיר‪" :‬וזכורני כשהייתי קטן במדינת פאס העיר הגדולה‬ ‫לאלוקים‪ ,‬שהיתה עצירת גשמים גדולה גזרו החכמים על קהילותיה יצ"ו כל י"ג תעניות‪...‬‬ ‫והוציאו התיבה לרחוב העיר אבל מקטנותי איני זוכר מה קראו ומה הפטירו‪ ...‬ונענו‬ ‫באחרונה בגשמי ברכה לרוב קודם חצי היום והלכו בשמחה רבה לבתיהם‪) "...‬ר' יששכר‬ ‫בן מרדכי ן' סוסאן‪ ,‬תקון יששכר‪ ,‬ירושלים תשמ"ח )ד"צ(‪ ,‬עמ' סה‪-‬עב(‪ .‬וראו עליו ד' דורון‪,‬‬ ‫על תרגום התורה של ר' יששכר בן סוסאן המערבי‪ ,‬ספונות‪ ,‬יח )תשמ"ה(‪ ,‬עמ' ‪.282-280‬‬ ‫עדות נוספת מובאת בספרו של ר' יעקב ספיר‪ ,‬בספרו "מסע תימן" )ירושלים תש"ה(‪ ,‬שבו‬ ‫הוא מתעד את אורח חייהם של יהודי תימן ומספר על בצורת קשה שפקדה את תימן‪" :‬כי‬ ‫גשם אין בארץ‪ ,‬הרעב חזק מיום ליום‪ ...‬גזרו צום‪ ...‬סגרו כל הבתיֿכנסיות‪ ...‬אחר התפילה‬ ‫והתחנונים והלימוד קמו כולם ונאספו יחד והוציאו ספרי התורה מבית הכנסת‪...‬אל הרחוב‬ ‫הסמוך לבית הכנסת‪ ...‬וישבו על הארץ וקראו תהלים תחנות ובקשות‪ ,‬ומזקני העדה וחכמיה‬ ‫קמו ודרשו דברי מוסר ודברי כבושין‪...‬גם הנשים העומדות סביב החלונות שפכו דמעותיהן‬ ‫מים‪. ..‬ותעל שועתם אל האלוקים‪ ...‬והשמים התקדרו בעבים ומטר נתך ארצה‪ ,‬ותהי גשם‬ ‫שוטף‪) "...‬שם‪ ,‬עמ' קצב‪-‬קצד(‪ .‬מסעו של ספיר בתימן התקיים בשנות ה‪ 60-‬של המאה‬ ‫הי"ט‪ ,‬ולפי תיאור זה‪ ,‬לא ברור אם קיימו כסדר המשנה והתפללו כ"ד ברכות‪ .‬מעדותו של‬ ‫ספיר עולה שקיימו עדיין שתי הלכות ‪ -‬הוצאת ספר התורה לרחובה של עיר ואמירת דברי‬ ‫כיבושין על ידי אחד מזקני העדה‪.‬‬ ‫ש' הרץ‪" ,‬תפילות להורדת גשמים ‪ -‬תפילה מתוך צורך"‪ ,‬בשדה חמ"ד‪) 29 ,‬תשמ"ו(‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.224-220‬‬ ‫ראו י' זולדן‪" ,‬תענית בימות הגשמים על מחסור במים"‪ ,‬שנה בשנה‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪;255-246‬‬ ‫בכתבֿהעת "עמודים"‪ ,‬ביטאונו של הקיבוץ הדתי )לט‪ ,‬ד }‪ {538‬תשנ"א(‪ ,‬נמסר ש"נוכח‬ ‫עצירת הגשמים שפקדה אותנו התקיימה ברוב קבוצותינו‪ ,‬בז' טבת תשנ"א תענית ציבור‬ ‫שכללה התכנסות כללית בבית הכנסת למנחהֿגדולה ‪...‬זאת עלֿפי החלטה משותפת של‬ ‫הוועדה להכוונת החיים הדתיים ופורום רבני הקבה"ד ]=הקיבוץ הדתי["‪ .‬בהמשך לידיעה‬ ‫זו נדפסו דבריו של חבר קיבוץ שדהֿאליהו‪..." :‬המעמד בבית הכנסת‪ ...‬היה מכובד ביותר‪,‬‬ ‫לעתים אף מרשים‪ ...‬מבחר דברי התפילה שנאמרו בהטעמה וברגש‪ ,‬ודברי הכיבושין אשר‬ ‫יצאו מהלב נקלטו בלבבות‪ ."...‬עדות זאת מלמדת ש"רוח" מסורת המשנה מרחפת היתה‬ ‫על אותו מעמד‪ ,‬אך מה ששרד מהטקס הקדמון הוא ההתכנסות לתפילה מיוחדת‪ ,‬ומעל‬ ‫לכול "דברי הכיבושין" שנאמרו מפי אחד המשתתפים ‪ -‬אם "מעמד" אין כאן‪" ,‬זכר" יש‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫הרב שריה דבליצקי‪ ,‬פלגי מים ‪ -‬על הלכות תעניות גשמים וברכות הגשמים‪ ,‬בני‪-‬ברק‬ ‫תש"ס‪.‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪107‬‬ ‫בא"י‪ ...‬והתקבל הרושם כאילו נוהגים אלא בזמן שביה"ק ]=שבית המקדש[‬ ‫קיים‪ .‬ובאמת כל אלו הם דינים שבמשנה ובגמרא וברמב"ם‪ ...‬הרי הם כשאר דיני‬ ‫דרבנן‪ ...‬עלֿכן סדרתי כאן את כל הדינים השייכים לעניינים אלו הלכה למעשה‬ ‫בזמן הזה עפ"י הכרעות האחרונים‪ ...‬אקווה שהספר הזה יפעל את פעולתו‬ ‫להשרשת קיום הלכות והדינים הללו )שם(‪.‬‬ ‫כדי לאשש את הצעתו לחידוש קיום התעניות כסדר המשנה‪ ,‬מביא המחבר עדות‬ ‫מתוך ספר "אהבת ציון" )"דורש ציון"( שחיברו הרב שמחה ב"ר יהושע זאלזין‪,‬‬ ‫שעלה לארץ ישראל בשנת תקכ"ד‪ .‬בספר מפורטים מנהגי א"י ובפרט מנהגי העיר‬ ‫צפת‪ .‬בעניין תעניות הגשמים שנהגו אז כתב‪:‬‬ ‫ויהי בעת ההיא ר"ח כסלו ולא ירדו גשמים והתחילו היחידים מתענין ועברו אלו‬ ‫ולא נענו וגזרו תענית על הציבור והתפלל הש"ץ הקבוע ושמו חכם מרינו הכהן‪,‬‬ ‫ואחר תפילת י"ח אמר לפניהם דברי כבושים והעם בכו הרבה בכיה‪ .‬והתוקע‬ ‫בשופר אצלו לימינו‪...‬ואני לא שמעתי זה מעולם ולא הורגלתי‪...‬ואחר התפילה‬ ‫בדקו אחר העבירות‪ ... ,‬ואחר כך בטבת גזרו תענית ואמרו לי לירד לפני התיבה‪,‬‬ ‫וכן עשו תעניות עד שהלכו למירון וכו' עכ"ד ]=עד כאן דברי[ )שם(‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬לפי עדות זו נהגו התעניות ותקיעת שופר בשנת תקכ"ד )‪ .(1764‬לפי‬ ‫עדות המאוחרת מזו‪ 14‬למדים שבשנת תרי"ג )‪ (1853‬הייתה שנת בצורת בא"י‬ ‫"]בירושלים[ הגיע אדר ב' ולא ירדו גשמים ויום כ"ז לח' אדר ב' גזרנו תענית‬ ‫ציבור בה"ב‪) ...‬שם("‪.‬‬ ‫וכן כתב בעל ספר "פלגי מים"‪" :‬כל הסדר הזה אם לא ירדו גשמים כלל‪ ,‬אבל‬ ‫אם ירדו ברביעה וצמחו עשבים והתחילו ליבש‪ ,‬הרי אלו מתענים וזועקים בפה‬ ‫עד שירדו גשמים ‪) "...‬סימן לט ]עמ' לה[(‪ .‬כלומר‪ ,‬הסדר שקבעו חז"ל הוא לדעתו‬ ‫ב"עדיפות ראשונה"‪ ,‬ולכן לא הזכיר כלל את תפילת "ועננו"‪ .‬אך מכיוון שלא‬ ‫נוהגים בזמננו סדר תעניות והתפילות המפורט במשנה‪ ,‬הביא בסוף ספרו "תפילות‬ ‫ובקשות" )המספור אינו רצוף( שני נוסחים של תפילה לעצירת גשמים‪ .‬תפילת‬ ‫"ועננו" עם ציון המקור ‪ -‬טור או"ח‪ ,‬סי' תקע"ט ‪ -‬וסדר תפילה אחר‪ ,‬כולל פרקי‬ ‫תהלים שיש לאמרם והוא כנדפס בסידור "עבודת ישראל" )וראו עוד להלן(‪.‬‬ ‫באריכות רבה מפרט המחבר את הלכות תענית גשמים וכיצד לקיימם בימינו‪15 .‬‬ ‫לאור דבריו עולה השאלה עד מתי נהגו בתעניות על עצירת גשמים בארץ ישראל?‬ ‫על כך נביא להלן כמה עדויות בנידון זה‪.‬‬ ‫‪ .14‬מ' בניהו‪" ,‬הרעב בירושלים בשנת תר"י"‪ ,‬ירושלים ‪ -‬רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה‪ ,‬ב‬ ‫)תש"ט(‪ ,‬עמ' מד‪-‬עו‪.‬‬ ‫‪ .15‬שפע של מראי מקומות ודעות של חכמי ישראל מלווים את האמור בספר ‪ -‬ראו שם‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫רבינו יום טוב צהלון )מהריט"ץ( שנולד וחי בצפת סביב שנת שי"ט )‪ (1559‬דן‬ ‫בספר השו"ת שלו )ח"ב‪ ,‬סימן ר( בעניין "אם אסור ללכת בגילוי ראש ארבע‬ ‫אמות"‪ .‬וכך הוא מספר‪:‬‬ ‫‪ ...‬ששמעתי שפלילי הישמעאלים כשיש חס ושלום עצירת גשמים בעולם‬ ‫והתפללו ולא נענו‪ ...‬פורעים ראשיהם ומתפללים‪ ...‬כך שמעתי מפי אבא מארי‬ ‫זלה"ה שראה שעשו הפלילים הגדולים בירושלים‪ ...‬עד שהוצרכו להכריחנו‬ ‫להתפלל‪ ,‬והוציאו ]היהודים[ הספר תורה לרחובה של עיר ויצאו חכמי ישראל‪,‬‬ ‫וישמע ה' ויענם ולא נכנסו העירה אלא בגבורות גשמים ויצאו כל גדולי האומות‬ ‫לקראתם‪ ,‬ויצא השר ופירש טליתו על הספר תורה שלא יתקלקל מרוב הגשמים‪,‬‬ ‫ונתקדש שמו הגדול‪ ,‬כך שמעתי מפי אדוני אבא מארי זלה"ה שראה בעיניו )שם‪,‬‬ ‫עמ' קפ(‪.‬‬ ‫לפנינו אפוא עדות שחלק מהתיאור המשנאי התקיים בא"י לפני כחמש מאות שנה‪.‬‬ ‫ועוד מלמדנו תיאור זה כי הורדת גשמים לעיני אומות העולם יש בה קידוש שמו‬ ‫של הקב"ה‪ .‬אמונת אומות העולם שישראל בתפילותיהם מסוגלים להוריד גשמים‪,‬‬ ‫מצאה את ביטויה גם בספרו של רבי אברהם סבע ממגורשי ספרד‪ .‬בספרו "צרור‬ ‫המור" כתב‪:‬‬ ‫ואמר 'גשמיכם בעתם' )ויקרא כו‪ ,‬ד( ולא אמר ונתתי לכם גשמים‪ ,‬להורות‬ ‫שהגשמים הם שלנו‪ ...‬וזה היה תפארת עוזנו‪ ...‬לפי שהינו יודעים להביא המים‬ ‫בעתם ‪ ...‬שרואים שליח מעוטף בטליתו ובהזכירו שלש עשרה מידות מוריד‬ ‫גשמים ‪ ...‬ולכן אמר 'גשמיכם' שהם שלכם ‪ ...‬אבל אומות העולם שלא רצו לקבל‬ ‫התורה‪ ,‬אין ראוי לתת להם מים‪) ...‬שם‪ ,‬תחילת פרשת בחקותי(‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬על הפסוק "ושברתי גאון עזכם" )שם‪ ,‬יט( הוא מבאר‪:‬‬ ‫‪ ...‬וכבר קרה כזה כי המלכות ארגון ]ספרד[ בזמן עצירה‪ ,‬השליכו היהודים כולם‬ ‫מחוץ לעיר וסגרו השערים בעדם עד שיביאו מים‪ ...‬כי זהו עוזנו להוריד גשמים‬ ‫‪16‬‬ ‫בעתם בתפילותינו )שם(‪.‬‬ ‫עדות מאוחרת הרבה יותר מובאת בספר "פאת השולחן ‪ 17‬לרבי ישראל משקלאוו‪,‬‬ ‫תלמידו של הגאון מווילנא‪ ,‬ואלו דבריו‪:‬‬ ‫‪ ...‬בארץ ישראל נוהגים כל סדרי תעניות ראשונות ואמצעיות ואחרונות על עצירת‬ ‫גשמים בכל חומרתן‪ ,‬הכל כדיני הגמרא והמסודרים בטוש"ע‪ ...‬ומתפללים‬ ‫נעילה‪ ...‬ועל ריבוי הגשמים אין מתפללים‪ ...‬ועכשיו בצפת מצויה מפולת הבתים‬ ‫‪ .16‬על כוחם של גדולי ישראל להשפיע בתפילותיהם להוריד גשמים ראו גם ר' יוסף סמברי‪,‬‬ ‫ס' "דברי יוסף"‪ ,‬מהד' שטובר‪ ,‬ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪.261-260‬‬ ‫‪ .17‬צפת תקצ"ו‪ ,‬סימן ב‪ ,‬סעיף יא‪.‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪109‬‬ ‫מפני הגשמים ומתפללים עליהם‪ ...‬ומתריעין בשופר‪ ,‬ומוסיפין שש ברכות בז'‬ ‫תעניות אחרונות‪) ...‬שם‪ ,‬סימן ב‪ ,‬סעיפים י‪-‬יא(‪.‬‬ ‫דברי המחבר מתייחסים לבצורות שפקדו את א"י עם התחדשות היישוב לפני‬ ‫כ‪ 190-‬שנה‪.‬‬ ‫בנידון זה האיר את עינינו גם בעל ספר "כף החיים"‪ 18,‬ואלו דבריו‪:‬‬ ‫סדר תעניות שמתענים בארץ ישראל על הגשמים וכו' ואם יש לנהוג בזמן הזה‬ ‫סדר תעניות וכסדר ששנינו במשנתינו‪ ...‬ועיין "ברכי יוסף" ‪ 19‬אות ה'‪ ...‬וכתב‬ ‫ששמע מזקני עה"ק ירושלים וחברון דאירע בימיהם עצירת גשמים ונהגו ככל‬ ‫סדר שכתבו הטור והשו"ע‪ .‬ובתחילה כתב לדחות זה משום דליכא סמוכים‬ ‫בזמ"ה ]=בזמן הזה[‪ ,‬ואח"כ כתב שראה בתשו' מהר"ם בן חביב כ"י סי' ו' שכתב‬ ‫ג"כ ]=גם כן[ דיש לנהוג בזה"ה בא"י סדר תעניות ‪ ...‬ועיין בתשו' 'נחפה בכסף'‬ ‫ח"ב בסוף קונטרס 'פרי מפרי' ‪ 20‬דף ע"ה ע"א שכתב‪ ,‬שמעתי מפי הרב הכולל‬ ‫כמהר"ר ירוחם ווילנא נר"ו ‪ 21‬שבצפת לא עשו אפי' באותם עשר תעניות חמורות‬ ‫אלו‪ ,‬משום שאין בזה"ה סמוכים אפי' בא"י‪ ...‬וכ"כ ]וכן כתב[ בספר התקנות‬ ‫והמנהגים של ירושת"ו ]=ירושלם תבנה ותקונן[ בדיני תעניות אות צ"ב דבזמן‬ ‫גדול הדור האחרון הרב מוהר"ם סוזין זצוק"ל ‪ 22‬אירע כזה ועלתה הסכמתו שלא‬ ‫לעשות כסדר מרן וכדעת הברכ"י ‪) ...‬שם‪ ,‬סימן תקעה‪ ,‬סעיף א ואילך(‪.‬‬ ‫בהמשך דבריו ציין המחבר שני תאריכים ‪ -‬שנת התקכ"ד ושנת התקנ"א‪ ,‬שעד י"ז‬ ‫בחשוון לא ירדו גשמים בירושלים )ואולי גם בא"י‪ ,‬בכולה או בחלקה(‪ ,‬ונתעוררו‬ ‫ויכוחים בין חכמי הדור אם להתחיל בסדר תעניות בימי בה"ב‪ ,‬כמובא שם‪.‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫בהערותיו לסימנים א‪-‬ט‪.‬‬ ‫החיד"א‪ ,‬תפ"ד‪-‬תקס"ו‪.‬‬ ‫מחברו‪ ,‬ר' יונה בר חנון נבון‪ ,‬נולד בירושלים תע"ג ונפטר בה בשנת תק"כ‪ .‬הספר‪ ,‬נחפה‬ ‫בכסף‪ ,‬נדפס בשנת תק"ח‪ ,‬המובאות על פי ד"צ ירושלים תשנ"ח‪ .‬עדות זו נדפסה בסוף‬ ‫אורח חיים‪ ,‬ואלו דבריו‪" :‬מעשה בא לידינו בשנת תק"ח שפסק בין גשם לגשם ארבעים‬ ‫יום וקצת רבני אה"ק היו רוצים לגזור ת"צ ככל החומרות של האחרונות כמ"ש הטור‪...‬‬ ‫וקצת רבנים היו רוצים לגזור ת"צ פשוט‪ ...‬ודעתי נוטה כדעת המקלים‪ ...‬ועוד שמעתי מפי‬ ‫הרב כמה"ר ירוחם מווילנא נר"ו שבצפת לא עשו אפילו באותם עשר תעניות חומרות אלו‪...‬‬ ‫וגדול השלום עשה שלום בינינו שבאו הגשמים בשופע גדול ולא הוצרכנו לתענית כלל‪...‬‬ ‫כה דברי הצעיר יונה נבון ס"ט"‪.‬‬ ‫נזכר בספר "קריה נאמנה ‪ -‬קורות עם ישראל בעיר ווילנא"‪ ,‬ווילנא תרע"ה‪ ,‬עמ' ‪ ,278‬נפטר‬ ‫בשנת תקס"ט‪.‬‬ ‫הרב שלמה משה ב"ר אליעזר סוזין‪ ,‬מרבני ירושלים‪ ,‬נפטר בשנת תקצ"ו‪ .‬וראו עליו י' גליס‪,‬‬ ‫אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשל"ח‪ ,‬כר' ג‪ ,‬עמ' קטז‪-‬קיז‪.‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫‪110‬‬ ‫כן כתב בעל "כנסת הגדולה"‪:‬‬ ‫‪ ...‬כמדומה ששמעתי בשם מהר"י איסקאפה‪ 23‬שששה ברכות שמוסיפין בתעניות‬ ‫אחרונות שגוזרין על הגשמים אינן נוהגים עכשיו‪ ,‬ואם נוהגים אינו אלא בארץ‬ ‫ישראל‪) ...‬שם(‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים‪ ,‬שחכמים אחדים תלו את פסיקתם זו בהעדר רבנים סמוכים‪ ,‬בניגוד‬ ‫לכמה גדולי ישראל‪ ,‬שסברו שיש לקיימם‪ ,‬ומסתמכים על מסורת שעברה מפי‬ ‫השמועה‪.‬‬ ‫ועוד מעיר בעל ספר "פלגי מים"‪..." :‬ומוסיף הש"ץ שחרית ומנחה בשומע תפלה‬ ‫‪24‬‬ ‫תפילת 'וענינו בורא עולם' ‪ ...‬כנדפס בסידורים" )שם‪ ,‬סימן כה; עמ' כב‪-‬כג(‪.‬‬ ‫ובהערה פד כתב‪" :‬כן הוא מנהגנו לומר הש"ץ‪ ...‬שחרית ומנחה אפילו בלא תענית‪,‬‬ ‫והיא כתובה בטור סי' תקע"ט לגבי ז' תעניות אחרונות"‪ .‬ועוד הוסיף‪:‬‬ ‫כן הוא המנהג ד ר ק ה ש " ץ אומר ולא הקהל‪ ,‬מה שכתב הרב צ"ע ]=צריך‬ ‫עיון[‪ ,‬דמדוע לא ישאלו הציבור בתפילת לחש שלהם והרי בשו"ע או"ח קי"ט‬ ‫מבואר‪" ,‬שבברכת שומע תפילה יכול כל אחד לשאול בין צרכיו ממש ובין צרכי‬ ‫הרבים‪ ,‬ואמנם המנהג כיום שבזמן עצירת גשמים לא מתענים‪ ,‬אבל כל יחיד‬ ‫שואל ומבקש תפילת ועננו‪ ...‬וכן הוא בחזרה‪ ,‬וכן פורסם ע"י הבד"ץ של העדה‬ ‫החרדית בירושלים בשנה זו ]תשנ"ט[ וכן כתב בספר "ולגשמים בעתם"‪ 25‬בשם‬ ‫הגר"ח קנייבסקי שליט"א )שם‪ ,‬הערה פה(‪26 .‬‬ ‫לאור הבירורים וההסכמות הללו היינו מצפים שהתפילה תודפס בכל הסידורים‬ ‫במקומה הראוי ויצוין מקורה‪ ,‬אך כאמור המצב אינו כך‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫כמו כן הדפיס המחבר תפילה נוספת‪ ,‬שחיברה הגאון ר' יהודה מוסקטו‪ ,‬תפילה‬ ‫ליחיד‪" :‬רועה ישראל האזינה קול תחנוני עמך ישראל‪ ,"...‬שאותה יש לומר‬ ‫בתפילת העמידה לפני תפילת רפאנו ה'‪.‬‬ ‫מתקבל הרושם שלמרות המלצתו של המחבר ודברי ההסכמה מפי החכמים שפנה‬ ‫אליהם ושהסכימו עמו שראוי לנהוג אף בימינו כמנהג חז"ל בעת עצירת גשמים‬ ‫‪.23‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫נולד בשאלוניקי בשנת ש"ל )‪ ,(1570‬חיבר פירוש על שו"ע בשם "ראש יוסף"‪ ,‬נפטר בשנת‬ ‫תכ"ב‪.‬‬ ‫ראו שם‪ ,‬הערה פד ‪ -‬כיצד לנהוג בשעת אמירת תפילת "קריאת שמע"‪ .‬המחבר מוסיף‬ ‫הערה‪ ,‬כעין סגולה‪" :‬בכל פעם שאומרים וענינו טוב שבקריאת שמע של התפילה ירים‬ ‫הש"ץ קולו בתיבות 'ועצר את השמים ולא יהיה מטר'‪...‬כדי שהציבור ישימו אל ליבם ויומרו‬ ‫בתפילת שמונה עשרה את התפילה מתוך רגש של תחנונים"‪.‬‬ ‫א' כהן‪ ,‬בני‪-‬ברק תשנ"ט‪.‬‬ ‫ועיינו בהמשך ההערה הנ"ל‪ ,‬ששם דן המחבר בשאלה עד מתי אומרים "ועננו" ובעניינים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫רב ומחבר ספרים‪ ,‬חי באיטליה בין השנים רצ"ה‪-‬ר"נ )‪.(1590-1535‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪111‬‬ ‫ המלצתו לא קנתה לה שביתה בציבור‪ ,‬והעולם כמנהגו נוהג‪" ,‬ומסתפק" באמירת‬‫תפילת "ועננו"‪.‬‬ ‫*‬ ‫בקהילות אשכנז בארץ ישראל מקובל להוסיף בתפילת "העמידה" קטע תפילה בעת‬ ‫עצירת הגשמים‪ 28.‬תפילה מיוחדת זו משולבת בתוך ברכת "שמע קולנו"‪ 29,‬ופותחת‬ ‫במילים "ועננו בורא עולם ‪ ."...‬לשון מיוחדת מובאת בירושלמי על בקשת גשמים‪,‬‬ ‫שהרי בעת עצירת גשמים מרחפת רוח של דאגה וחרדה על העם‪ ,‬עד כי חז"ל כינו‬ ‫‪30‬‬ ‫אותה "שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפילה" )תענית א‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫תפילה זו מודפסת בסידורים החדשים המקובלים בחלק מבתי הכנסת בארצנו‪ ,‬כגון‬ ‫"רינת ישראל"‪ 31,‬סידור התפילה של הוצאת "קורן"‪ 32,‬סידור "כלל ישראל"‪ 33,‬וגם‬ ‫בחלק מהסידורים בהוצאת "אשכול"‪ 34.‬הצד השווה בסידורים אלה שלא צוין בהם‬ ‫מקור התפילה ומחברה‪ ,‬ושמא לא פרסמו פרטים על התפילה מכיוון שמקורה אינה‬ ‫ברורה בוודאות‪ .‬אגב‪ ,‬בסידורים ה"ישנים"‪ ,‬מלפני עשרות שנים‪ ,‬אין זכר לתפילה‬ ‫זו‪ ,‬והוא פלא‪ ,‬שהרי שנות בצורת ושנים שהגשמים איחרו לפקוד את ארצנו‬ ‫מרובות היו‪ ,‬האמנם לא נאמרה התחינה בתפילת "העמידה"? ‪35‬‬ ‫התחינה כוללת בקשה לגשמי ברכה‪ ,‬אך משולבות בה גם בקשות נוספות‪ :‬כנגד‬ ‫פגעים שונים‪ ,‬בקשה לשלום ובקשות כלליות נוספות‪ ,‬שהרי חז"ל קבעו ש"בשומע‬ ‫‪.28‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫‪.31‬‬ ‫‪.32‬‬ ‫‪.33‬‬ ‫‪.34‬‬ ‫‪.35‬‬ ‫בנושא עצירת גשמים ראו נ' פריד‪" ,‬פיוט מהגניזה לתענית עצירת גשמים"‪ ,‬סיני‪60 ,‬‬ ‫)תשכ"ז(‪ ,‬עמ' קכה‪-‬קכז‪.‬‬ ‫ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬י' שביב‪" ,‬מבנה תפילת העמידה )עיונים ולקחים("‪ ,‬ארשת ‪ -‬לתרבות התפילה‬ ‫ובית הכנסת‪ ,‬ג )תשד"ם(‪ ,‬עמ' ‪ .58-48‬וראו על ברכת "שומע תפילה" שם‪ ,‬עמ' ‪) 55‬ואינו‬ ‫מזכיר את תפילת "ועננו"(‪.‬‬ ‫ובבלי‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬ע"א‪ ,‬וראו הפירושים על אתר‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬מהדורת תשל"ז‪.‬‬ ‫במהד' תשמ"ה ובאחרות‪.‬‬ ‫בעריכת יואל רפל ואחרים‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪.‬‬ ‫בסידור "שירה חדשה"‪ ,‬הוצאה ארצישראלית ‪ -‬תשל"ב‪ ,‬שהיה נפוץ בקרב מתפללים לפני‬ ‫כ‪ 40-‬שנה‪ ,‬התפילה משום מה לא נדפסה‪.‬‬ ‫ראו דבריו של בעל ספר "ערוך השלחן"‪ ,‬ר' יחיאל מיכל עפשטיין‪" :‬וכן המנהג פשוט‬ ‫אצלנו וכבר נדפס בסידורים תפילה לעצירת גשמים בשומע תפילה‪)"...‬סימן קיז‪ ,‬סעיף ט(‪.‬‬ ‫דבריו "וכבר נדפס בסידורים" הם כלליים‪ ,‬בדקתי בסידורים שנדפסו בזמנו ולא מצאתי‬ ‫התפילה בדפוסים הללו‪ .‬כנראה‪ ,‬שלא טרח להדפיס את נוסח התפילה בסימן זה מכיוון‪,‬‬ ‫שניתן למצוא אותה בסידורים‪ ,‬מבלי שציין באילו מהם‪.‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫‪112‬‬ ‫תפילה" רשאי המתפלל לבקש בקשות אישיות וציבוריות‪ 36,‬ולכן המחברֿהפייטן‬ ‫כרך את כל הבקשות בחדא מחתא‪.‬‬ ‫הרבה קהילות של בני אשכנז בארץ ישראל קיבלו על עצמם לאמרה בעת עצירת‬ ‫הגשמים על פי הכרזת גדולי הדור‪ ,‬כעין מה שנהגו לפנים על פי סדר תעניות‪,‬‬ ‫כמבואר במסכת תענית ובטור שו"ע תקעה‪ 37 ,‬לא כן מנהגם של בני עדות המזרח‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬להם נוסח שונה של "ברכת השנים" בקיץ ובחורף‪ .‬ב"ברך עלינו" הנאמרת‬ ‫בחורף‪ ,‬כלולים פסוקים הזהים לנוסח "ועננו"‪ ,‬בין אם פקדו את הארץ גשמים ובין‬ ‫אם לא‪ ,‬וכל זאת בברכת השנים‪ ,‬ולא כתוספת לברכת "שומע תפילה" ‪ -‬כמנהגם‬ ‫‪38‬‬ ‫של בני אשכנז‪.‬‬ ‫נוסח תפילת ועננו‬ ‫‪39‬‬ ‫ועננו בורא עולם במדת הרחמים‪,‬‬ ‫בוחר בעמו ישראל להודיע גדלו‬ ‫והדרת כבודו‪ .‬שומע תפלה‬ ‫תן טל ומטר על פני האדמה‪,‬‬ ‫ותשביע את העולם כלו מטובך‬ ‫ומלא ידינו מברכותיך ומעשר‬ ‫מתנת ידיך‪ .‬שמר והצל שנה זו‬ ‫מכל דבר רע‪ ,‬ומכל מיני משחית‬ ‫ומכל מיני פרענויות‪ ,‬ועשה לה‬ ‫תקוה ואחרית שלום‪ .‬חוס ורחם‬ ‫עלינו ועל כל תבואתנו ופרותינו‬ ‫וברכנו בגשמי ברכה‪ ,‬ונזכה לחיים‬ ‫ושבע ושלום כשנים הטובות‪,‬‬ ‫והסר ממנו דבר וחרב ורעב‪,‬‬ ‫‪.36‬‬ ‫‪.37‬‬ ‫‪.38‬‬ ‫‪.39‬‬ ‫נ ו ס ח ב ר ך ע ל י נ ו )בחורף‪ ,‬לפי בני‬ ‫המזרח(‬ ‫ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה‬ ‫הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה‬ ‫ותן טל ומטר לברכה על כל פני‬ ‫האדמה‪ ,‬ורוה פני תבל‪ ,‬ושבע‬ ‫את העולם כלו מטוביך‪ ,‬ומלא‬ ‫ידינו מברכותיך‪ ,‬ומעשר מתנת‬ ‫ידיך‪ ,‬שמרה והצילה שנה זו מכל‬ ‫דבר רע‪ ,‬ומכל מיני משחית‪ ,‬ומכל‬ ‫מיני פרענות‪ ,‬ועשה לה תקוה‬ ‫טובה ואחרית שלום‪ ,‬חוס ורחם‬ ‫עליה ועל כל תבואתה ופרותיה‪,‬‬ ‫וברכה וגשמי רצון ברכה ונדבה‪,‬‬ ‫ותהי אחריתה חיים ושבע ושלום‬ ‫כשנים הטובות לברכה‪ ,‬כי א‪-‬ל טוב‬ ‫על פי שלחן ערוך‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬סימן קיט‪.‬‬ ‫על כך ראו י' גילס‪ ,‬ספר מנהגי ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים תשנ"ד )מהד' שנייה(‪ ,‬עמ' קסו‪ ,‬הערה‬ ‫ח‪.‬‬ ‫סמואל )לעיל‪ ,‬הערה ‪ (4‬סבור "שעיקרה של התפילה לקוח מברכת 'ברך עלינו' לפי מנהג‬ ‫הספרדים‪ .‬תפילה זו הוכנסה לסידורי האשכנזים בארץ ישראל‪ ,‬ונוהגים לאמרה ב'שומע‬ ‫תפילה'" )הערה ‪ 25‬במאמרו(‪ ,‬ולא הזכיר כלל את מקורה בטור‪ ,‬סימן תקעט‪.‬‬ ‫על המקור ראו להלן‪.‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫וחיה רעה ושבי ובזה‪ ,‬ויצר הרע‬ ‫וחליים רעים וקשים ומאורעות‬ ‫רעים וקשים‪ ,‬וגזר עלינו גזרות טובות‬ ‫מלפניך‪ ,‬ויגלו רחמיך על מדותיך‬ ‫ותתנהג עם בניך במדת הרחמים‪,‬‬ ‫‪40‬‬ ‫וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו‪.‬‬ ‫‪113‬‬ ‫ומטיב אתה ומברך השנים‪ .‬ברוך‬ ‫אתה ה' מברך השנים‪.‬‬ ‫בסידורים מבוארים שראו אור בעבר ובעשורים האחרונים‪ ,‬היינו מצפים שיידרשו‬ ‫לסוגיית מקור התפילה‪ .‬נזכיר את "אוצר התפילות"‪ 41,‬שבו‪ ,‬לפני תפילת "שומע‬ ‫תפילה"‪ ,‬נדפסה ההערה‪ " :‬י כ ו ל אדם להוסיף בה ולשאול כל צרכיו"‪ ,‬ותפילת‬ ‫"ועננו" איננה נזכרת כלל‪ .‬הוא הדין ב"סידור רב עמרם גאון השלם" מאת ר' אריה‬ ‫ליב פרומקין‪ 42 :‬ב"ברכת השנים" אמנם נדפס נוסח הברכה כפי הנהוג בקרב בני‬ ‫המזרח‪ ,‬אך ב"שומע תפילה" לא נאמר מאומה על הבקשה המיוחדת לגשמים‬ ‫כנוסח "ועננו"‪ .‬ב"סידור רב סעדיה גאון" )ירושלים תש"א( באה הוראה זאת‪:‬‬ ‫"כשהחורף בתקפו והוא זמן שצריכים לגשם מתפללים בו בענין הגשם ואומרים‪,‬‬ ‫ותן טל ומטר על פני האדמה ושבע את העולם כלו מברכות טובך ורוה פני תבל‬ ‫מעושר מתנת ידך ושמרה והצילה לשנה הזאת מכל מיני משחית ומכל מיני‬ ‫פורענויות וברכה עלינו כשנים הטובות‪ ,‬ברוך אתה ה' מברך השנים" )עמ' כא(‪.‬‬ ‫נוסח זה דומה לנוסחים הקדומים‪ ,‬כגון זה של הרמב"ם‪43 .‬‬ ‫בסדרת ספרים בשם "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" לרב מ"י ווינשטאק‬ ‫)ירושלים תשל"א( שבהם דנים בהרחבה בתפילות לכל השנה‪ ,‬נכללים פרטים רבים‬ ‫על נוסחי התפילה מקורותיה והנהגות שונות‪ ,‬אף בהם אין זכר לתפילת "ועננו"‪,‬‬ ‫לא בדיון על תפילת העמידה )כרך ג( ולא בדיון על תפילות בתעניות )כרך טז(‪,‬‬ ‫כנראה משום שהמלקט ערך את דבריו על פי הסידורים הישנים שבהם לא מצא‬ ‫את התפילה‪.‬‬ ‫בספרו החשוב של הרב יששכר יעקובסון ‪" -‬נתיב בינה" )תל‪-‬אביב תשכ"ח( שכולו‬ ‫מוקדש למבנה "סידור התפילה" ולתפילות השונות במעגל השנה‪ ,‬ימצא המעיין‬ ‫אריכות דברים על "ברכת השנים" )נוסח רב עמרם גאון ונוסח הרמב"ם(‪ ,‬אף כאן‬ ‫לא הוזכרה תפילת "ועננו"‪.‬‬ ‫‪.40‬‬ ‫‪.41‬‬ ‫‪.42‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫ראוי לשים לב לשינויים הקלים בפסוקי התפילה בין הנדפס בסידורים לעומת המקור בטור‪.‬‬ ‫ניו‪-‬יורק תש"ו‪ ,‬שני כרכים )וראו שם את דבריו של הפרשן "ענף יוסף" על אתר(‪.‬‬ ‫מהד' ירושלים תרע"ב‪ ,‬עמ' קכב‪ ,‬עמ' ב‪.‬‬ ‫ראו סדר התפלות לכל השנה‪ ,‬ברכה ט‪ .‬אגב‪ ,‬לפי נוסח הרמב"ם אין הבדל בין הברכה בימי‬ ‫הקיץ ובין זו שבחורף‪.‬‬ ‫‪114‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫נזכיר עוד ספרים שעניינם הלכות תפילה‪ :‬ספר "אשי ישראל ‪ -‬דיני תפילה לכל‬ ‫השנה"‪ 44 ,‬וכן הספר "תפילה כהלכתה ‪ -‬אוסף דינים ומנהגים הקשורים לקיום מצות‬ ‫התפילה וסדריה"‪ - 45‬בספר זה לא הוזכרה תפילת "ועננו" אפילו לא ברמז‪ ,‬פרט‬ ‫להסתמכות על סימן קיט באו"ח העוסק בהוספת תפילה לצורך גדול בברכת‬ ‫"שומע תפילה"‪ 46 .‬הוא הדין לספרו של אליעזר הלוי‪" ,‬יסודות התפילה" )תל‪-‬אביב‬ ‫תשי"ב( הדן בהרחבה בפרק תעניות ובעניין הוספת עוד שש ברכות על פי המשנה‬ ‫)תענית ב‪ ,‬ב‪-‬ד( בברכת "שמע קולנו"‪ ,‬אך אין רמז לתחינה "ועננו"‪ .‬ותמיהה גדולה‬ ‫היא שבספרו של הרב עדין שטינזלץ ‪" -‬הסידור והתפילה" )תל‪-‬אביב תשנ"ד(‪ ,‬לא‬ ‫מצאנו את אזכורה של תפילת "ועננו"‪ ,‬על אף שהציבור אומרה מזה כמה שנים‬ ‫בעת עצירת גשמים‪ .‬ואף בסימן ה )שם( ‪" -‬תעניות ציבור"‪ ,‬הכולל הסברים על‬ ‫תעניות‪ ,‬ובכללם תענית על עצירת גשמים ‪ -‬לא הזכיר תפילה זו‪47 .‬‬ ‫האמור עד כאן מכוון למסקנה שנוסח תפילה זה לא נאמר עד לפני כמה עשרות‬ ‫שנים‪ ,‬ושהכללתה ב"שומע תפילה" הוא עניין מחודש‪ ,‬שרבני ארץ ישראל בדורות‬ ‫האחרונים קבעו לאמרה‪ ,‬ומכיוון שלא מצאנוה בכל הסידורים‪ ,‬גם לא התקבלה על‬ ‫‪48‬‬ ‫כלל הציבור‪.‬‬ ‫חיזוק להשערה זו ניתן אולי ללמוד מן העובדה שהוראה זו התפרסמה לראשונה‬ ‫בלוח "שנה בשנה" היוצא לאור על ידי "היכל שלמה" )בעבר מקום מושבה של‬ ‫הרבנות הראשית( משנת תשכ"ב ואילך‪ ,‬בתקופת כהונתם של הרבנים הגאונים‬ ‫‪.44‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫‪.46‬‬ ‫‪.47‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫מחברו א"י פפויפר‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪ .‬בפרק כג‪ ,‬סימן מ‪ ,‬רומז המחבר לתחינת "ועננו"‪ ,‬וזה‬ ‫לשונו‪" :‬יחיד או ארצות הצריכים לגשם בימות החמה‪ ..‬והשליח ציבור יאמר בברכת שומע‬ ‫תפילה את כל הנוסח שתיקנו לעצירת הגשמים‪ ,‬ואינו רשאי לומר רק טל ומטר"‪ .‬המשתמע‬ ‫מכאן שרק שליח הציבור נושא תפילה לגשם‪ ,‬אך המחבר לא ציין במפורש מהו נוסח‬ ‫התפילה‪ .‬בסימן נ‪ ,‬הדן בתפילת "שומע תפילה"‪ ,‬כתב‪ " :‬וכן יכול להוסיף בברכות אלו‬ ‫תפילה לצרכי הרבים‪ ,‬ויאמר אותה בלשון רבים‪ ,"...‬ולא הזכיר כלל את תפילת "ועננו"‪.‬‬ ‫מחברו י"י פוקס‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪.‬‬ ‫פרק יב‪ ,‬סימן עד‪-‬עז )הוספת בקשות ב"שמונה עשרה"(‪.‬‬ ‫ראו שם‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬ ‫אין בידי לציין מאימתי החלו להדפיס את התפילה בסידורים ואימתי הפסיקו להדפיסה‪.‬‬ ‫אמנם ר' י"מ עפשטיין )תקפ"ט‪-‬תרס"ב( ציין שהיא נדפסה בסידורים )ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪,(35‬‬ ‫אך מבדיקתי בסידורים שראו אור מתקופתו‪ ,‬לא מצאתי כאלה שתפילה זו נדפסה בהם )אם‬ ‫כי זו אינה ראיה גמורה‪ ,‬הגם שמספר המהדורות מהשנים הללו רב ביותר(‪ .‬בכל זאת‪ ,‬על‬ ‫סמך התרשמות כללית‪ ,‬ניתן לראות שבסידורים מן ה"נוסח הישן" התפילה נעדרת‪ ,‬ורק לפני‬ ‫כמה עשורים חזרו והדפיסוה מבלי לציין את מקורה‪.‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪115‬‬ ‫מתוך תלמוד בבלי כ"י מינכן ‪ .95‬מהד' צילום‪ .‬ירושלים‪ ,‬ספר‪ ,‬תשל"א‪ ,‬עמ'‬ ‫‪) .246‬פרק א משנה ד(‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫איסר אונטרמן ויצחק נסים זצ"ל כרבנים הראשיים לארץ ישראל‪ 49 .‬מאז כלולה‬ ‫הוראה זו בכל כרכי "שנה בשנה"‪ ,‬וזה לשונה שם‪:‬‬ ‫עבר י"ז במר‪-‬חשוון‪ ,‬זמן רביעה ראשונה‪ 50 ,‬ולא ירדו גשמים מתחיל ה ש " ץ‬ ‫לומר בברכת שומע תפילה "ועננו בורא עולם" ‪ ...‬ואם נענו ‪ ...‬אומרים ברכת‬ ‫הודאה אחר תפילת שחרית‪ ,‬ואין אומרים תחנון בתפלה זו" )שנה בשנה‪ ,‬תשכ"ב‪,‬‬ ‫עמ' ‪.(41‬‬ ‫מפשט הדברים עולה‪ ,‬שרק שליח הציבור אומר תפילה זו )כך גם במקורות אחרים‪,‬‬ ‫כפי שהראינו לעיל(‪ ,‬ואילו לפי מנהגנו כל הציבור אומר אותה בתפילת העמידה‪.‬‬ ‫עוד נעיר שבלוח "ארץֿישראל" של הרב מיכל טוקצינסקי‪ ,‬המתפרסם ברציפות‬ ‫מאז שנת תרס"ה )‪ ,(1905‬אין זכר להוראה לומר תפילת "ועננו"‪ ,‬ונראה שביישוב‬ ‫הישן לא אמרוה בתפילת העמידה‪ ,‬אלא בהתכנסויות מיוחדות ביקשו רחמי שמים‪,‬‬ ‫שארץֿישראל תיפקד בגשמי ברכה‪ .‬אולם בספרו "ספר ארץֿישראל"‪ ,‬העוסק‬ ‫במנהגי האשכנזים בארץ ישראל )מהד' ירושלים תשכ"ו( כתב‪:‬‬ ‫בארץ ישראל נוהגין בעצירת גשמים סדרי תעניות האמורים במשנה ובגמרא‪,‬‬ ‫ו ה ש ל י ח צ י ב ו ר אומר בשמע קולנו ‪ -‬תפילת "ועננו בורא עולם" אבל הוספת‬ ‫‪ .49‬לאחרונה זכינו להופעתו של ספר המתעד את פעילותה של הרבנות הראשית לישראל מימי‬ ‫יסודה ועד היום‪ ,‬ובו התייחסות להכללת תפילת "ועננו" בעת עצירת גשמים בא"י‪ :‬ספר‬ ‫"הרבנות הראשית לישראל ‪ -‬שבעים שנה לייסודה‪ ,‬תרפ"א‪-‬תשנ"א‪ :‬סמכותה‪ ,‬פעולותיה‪,‬‬ ‫תולדותיה ‪ -‬אסופת מאמרים‪ ,‬מקורות‪ ,‬נאומים זכרונו‪ ,‬בעריכת א' ורהפטיג וש' כ"ץ‪,‬‬ ‫ירושלים תשס"ב‪ ,‬כרכים א‪-‬ג‪ .‬מקובץ מקיף זה )‪ 1572‬עמ'( דלינו את הפרטים האלה‪ :‬בשנת‬ ‫תרפ"ב ב‪-‬ו' בטבת קראה הרבנות הראשית )כאשר כיהן מרן הראי"ה קוק זצ"ל כרבה הראשי‬ ‫של ארץ ישראל(‪" :‬הודיעו לציבור הואיל וחצי חורף עבר ללא גשמי ברכה‪ ,‬יש לומר בכל‬ ‫יום ועננו‪ ,‬אבינו מלכנו ו‪ 10-‬פרקי תהלים‪ ,‬בימי בה"ב יש להתאסף באשמורת הבוקר‬ ‫לאמירת סליחות‪ ,‬י"ג מידות ולתקוע בשופר" )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(1191‬קריאה זו של הרבנים‬ ‫הראשיים נשנתה שוב בשנת תש"ח ט' בטבת‪ ,‬בתשט"ו ל' בשבט‪ ,‬י"ז טבת תשי"ט‪ ,‬בתשכ"ג‬ ‫א' בכסלו‪ ,‬בתשל"ג י"ט באדר א'‪ .‬בשנת תשמ"ב‪ ,‬ד' בטבת‪ ,‬החליטה מועצת הרבנות‬ ‫הראשית לערוך תפילות מיוחדות לרגל עצירת גשמים‪ ,‬הרבה"ר קבעה שיש לומר ב"פרשת‬ ‫ויגש" את "תפילת הגשם" הנהוגה ב"שמיני עצרת"‪" :‬עפ"י הוראת הרב עובדיה יוסף‬ ‫שליט"א התקיימה תענית ציבור‪ ,‬ואמירת תהלים וסליחות על עצירת גשמים והבצורת הקשה‬ ‫שגרמו נזק רב‪ ."...‬גם בשנת תשמ"ה ד' בטבת‪ ,‬קראו הרבני הראשיים לציבור להתפלל‬ ‫לירידת גשמים בגלל מיעוט גשמים‪ .‬התיעוד המאוחר ביותר הוא משנת תשנ"א‪ ,‬שבכ"ז‬ ‫בחשוון בה התקיימה תפילת "יום כפור קטן" נוכח עצירת גשמים‪ ,‬ובי"ט בכסלו‪ ,‬על פי‬ ‫קריאת הרבנות הראשית התאספו אלפים לתפילה מיוחדת ליד הכותל המערבי לתפילה‬ ‫לנוכח עצירת הגשמים‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬הכללת תפילת "ועננו" בתפילת העמידה הונהגה כבר‬ ‫מלפני כשמונים שנה‪ ,‬ולצדה עצרות תפילה מיוחדות‪ .‬אלה שלא קיבלו את פסיקתה של‬ ‫הרבנות הראשית לא הדפיסו את התפילה בסידורים שרווחו בציבור באותן שנים‪.‬‬ ‫‪ .50‬לפי המשנה‪ ,‬זמן הרביעה הראשונה הוא הזמן שרק היחידים התחילו להתענות‪ ,‬אבל תעניות‬ ‫ציבוריות התחילו רק בשלב מאוחר יותר ‪ -‬ראו לעיל‪.‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪117‬‬ ‫שש הברכות המובאות בטור ונזכרות בשולחן ערוך )סי' תקעה‪ ,‬ס"ק ד( אינה‬ ‫נהוגה‪ ,‬גם תפילת נעילה לא ראינו נוהגין" )עמ' כ‪ ,‬סימן ז(‪.‬‬ ‫משמע מכאן‪ ,‬שההוראה היא לש"ץ בלבד ולא לכלל הציבור‪ ,‬ולא כמנהגנו עתה‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫*‬ ‫עד כה עסקנו בהנהגות לעצם אמירת התחינה‪ ,‬עתה נברר את מקור התפילה ואת‬ ‫מחברה‪.‬‬ ‫בספרו "אוצר התפילה והפיוט" )כרך ב‪ ,‬אות ו‪ ,‬מס' ‪ (469‬מייחס חוקר השירה‬ ‫והפיוט ישראל דוידזון תפילה זו לר' אליעזר בן אליה אשכנזי‪ ,‬בהסתמך על מחזור‬ ‫ה"כל בו" )חלק ד‪ ,‬עמ' ‪ .(442‬רבי אליעזר אשכנזי )הרופא( חי בין השנים‬ ‫רע"ג‪-‬שמ"א )‪ 52 ,(1581-1513‬ובנדודיו הגיע למצרים‪ ,‬לקפריסין‪ ,‬לפראג‪ ,‬אשכנז‪,‬‬ ‫ובסוף ימיו השתקע בקראקא‪ .‬את פרסומו קנה לו בספריו "יוסף לקח"‪" ,‬מעשה‬ ‫ה'" ואחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוכרות לנו כמה תשובות שכתב לחכמי דורו )ראו ס' אור‬ ‫החיים‪ ,‬בערכו(‪ ,‬וכן חיבר כמה סליחות ופזמונים בעת ישיבתו בקראקא‪ .‬קובץ‬ ‫הסליחות שחיבר זכה לכינוי "סליחות רבי אליעזר אשכנזי"‪ ,‬ונדפס בתוך "סדר ימי‬ ‫הסליחות" וכן בתוך מחזור "כל בו"‪ 53.‬ברם‪ ,‬העיון ב"כל בו" מגלה‪ ,‬שתפילת‬ ‫"ועננו" נדפסה בסמוך לסליחות של רבי אליעזר אשכנזי‪ ,‬אך לא צוין שם שהוא‬ ‫חיברם‪ .‬בקובץ סליחות ‪ 54‬מצאנו מספר סליחות‪ :‬סליחה בהיות מידת הדין מתוחה‪,‬‬ ‫סליחה לרעב ויוקר ולשנת בצורת‪ ,‬סליחה להצלחת המלך במלחמה‪ ,‬וכן סליחה‬ ‫למצוא חן בעיני המלך והשרים ‪ -‬כל אלו הם משל רבי אליעזר אשכנזי‪ .‬אחריהן‬ ‫‪.51‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫‪.54‬‬ ‫בסעיף ח כתב‪" :‬ועל ריבוי גשמים אין מתפללים ‪ -‬בלתי כשיש חשש מפולת‪...‬במקרה‬ ‫שהגשמים מקלקלין הרבה ‪ -‬מתפללים בדרך הודאה שיפסקו הגשמים ויהיה ריוח בעולם"‪,‬‬ ‫והמחבר מוסיף‪" :‬בימי קרה רק בשנה אחת שקלקלו הגשמים המרובים את התבואה‬ ‫והירקות‪ ,‬והחליטו הרבנים להתחנן‪...‬אבל גם זה לא אסתייע‪ ."...‬וראו עוד ספר התקנות‬ ‫והסכמות ומנהגים הנוהגים פעה"ק ירושלים‪ ,‬ירושלים תרמ"ג )ד"צ תשכ"ט(‪ ,‬עמ' נח‪-‬נט‪,‬‬ ‫סימן פה‪-‬צג‪ ,‬שעניינם תעניות ותפילות בעת עצירת גשמים‪ .‬וראו עוד י' שוורץ‪ ,‬גבורות‬ ‫גשמים ‪ -‬לקט בענייני הגשמים באגדה ובהלכה‪ ,‬ירושלים תשמ"ד‪ .‬סדר נדיר העוסק‬ ‫בתפילות נגד עצירת גשמים הוא "סדר תפלות לשאלת מטר‪ ...‬עם חזרת העמידה‪ ,‬עם ארבע‬ ‫ועשרים ברכות‪ ...‬סדרו הרב שמואל מנדס סולא‪ ..‬עם איזה תוספות שהוסיף‪ ,‬הרב יעקב‬ ‫לופיס פונסיקא‪ ,"...‬אמשטרדם תקל"ג‪.‬‬ ‫ראו עליו חיים מיכל‪ ,‬ס' אור החיים ‪ -‬חכמי ישראל וספריהם )מהד' צלום(‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪,‬‬ ‫עמ' ‪) 200-199‬מס' ‪ ;(418‬מ' מרגליות‪ ,‬אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל‪ ,‬ירושלים תש"ו‪,‬‬ ‫כר' א‪ ,‬עמ' ‪ - 184-182‬לאחר סקירה על תולדות חייו וספריו‪ ,‬מעיר המלקט‪..." :‬כן חיבר‬ ‫כמה סליחות ופזמונים‪. "...‬‬ ‫סדור ומחזור כל‪-‬בו‪ ,‬ווילנא תרצ"ה‪ ,‬כרך ד )לפסח ושבועות(‪ ,‬עמ' ‪.442‬‬ ‫פראג‪ ,‬תקצ"ו‪ .‬במהדורה הראשונה של סדר הסליחות‪ ,‬פראג שס"ה‪ ,‬לא נדפסו הסליחות‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫נדפסה סליחה מאת הגאון הרב משה מנדעלס מקראקא‪ ,‬שהיה אב"ד בפראג‪ ,‬ולה‬ ‫כותרת ‪" -‬פזמון בשעת מגפה ח"ו"‪ .‬הקורא יבחין מיד שכלל לא ברור שמחברה‬ ‫‪55‬‬ ‫של התחינה "ועננו בורא עולם" הוא רבי אליעזר אשכנזי‪.‬‬ ‫לאמתו של דבר‪ ,‬מוכרת לנו תפילת "ועננו" ממקור הרבה יותר קדום ‪ -‬טור אורח‬ ‫חיים‪ 56,‬סימן תקעט‪ 57 .‬בסימן זה מפרט "בעל הטורים" כיצד יש לנהוג בעת עצירת‬ ‫גשמים‪ ,‬ומה הוא סדר התעניות והתפילות שיש לאמרן‪ .‬בחלק האחרון של הסימן‬ ‫)בטור הנדפס ‪ -‬רצו‪ ,‬ע"א( באה התפילה בשלמותה )בסידורים שלנו נכנסו כמה‬ ‫שינויים קלים(‪ .‬כידוע‪ ,‬בעל הטורים חי כ‪ 250-‬שנה לפני רבי אליעזר אשכנזי‪ .‬הווה‬ ‫אומר שאת התחינה "ועננו בורא עולם" יש לייחס לבעל הטורים‪ 58,‬וחזרה "אבדה"‬ ‫לבעליה‪.‬‬ ‫פיוטיו של רבי אליעזר לא זכו לפירוש ולעיון‪ ,‬כנראה משום שהקובץ לא זכה‬ ‫לתפוצה ולא היה מוכר לכול‪ .‬את עיקר תשומת הלב הקדישו להנהגתו כרב‬ ‫בקהילות שונות ולספריו העיוניים שנפוצו בקרב הציבור‪ ,‬ואת יצירתו הפייטנית רק‬ ‫‪59‬‬ ‫הזכירו ברמז‪.‬‬ ‫עוד ראוי לציין‪ ,‬שבסידור "עבודת ישראל" של הרב זליגמן בער )בסוף הסידור‪,‬‬ ‫כנספח( נדפסה תפילה אחרת בעת עצירת גשמים‪60 :‬‬ ‫יהי רצון מלפניך ‪ ...‬אנא אב הרחמים שבענו מטובך‪ ,‬וברך שנתנו כשנים הטובות‪,‬‬ ‫צווה לשמים לתת טל ומטר לברכה ‪ ...‬ואל הארץ תצוה לתת פריה בעתה ‪...‬‬ ‫ימלאו הגרנות בר וגו' )שם(‪.‬‬ ‫התפילה מלווה באמירת פרקי תהלים לפניה )ואף בזה יש מנהגים שונים‪ ,‬כמובא‬ ‫שם(‪ ,‬ונאמרת בהתכנסות מיוחדת או לאחר התפילה‪ .‬בסמוך לתפילה זו נדפסה‬ ‫"תפילה בעת רבוי גשמים" בזו הלשון‪:‬‬ ‫יהי רצון מלפניך‪ ...‬שיכבשו רחמיך את כעסך‪ ...‬שאין פרענות באה לעולם אלא‬ ‫בשביל ישראל והם עמך ונחלתך‪ ...‬ואינם יכולים לקבל לא רוב רעה ולא רוב‬ ‫טובה‪ ,‬השפעת עליהם רב טובה אינם יכולים לקבל‪ ,‬כעסת עליהם אינם יכולים‬ ‫‪.55‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫‪.57‬‬ ‫‪.58‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫‪.60‬‬ ‫שמא זה מעשה המדפיסים‪ ,‬שצירפו תפילה זו למחזור בשל תוכנה ‪ -‬על צרה לישראל‪.‬‬ ‫חיברו‪ ,‬כידוע‪ ,‬ר' יעקב בן הרא"ש המוכר כ"בעל הטורים"‪ ,‬ה"ל‪-‬ה"ק )‪ ,?1270‬אשכנז ‪-‬‬ ‫‪ ,1340‬טולדו(‪.‬‬ ‫בסידור "תפילת כל פה" בהוצאת "אשכול" משנת תשנ"ט ואילך )נוסח אשכנז( נדפס מעל‬ ‫לתפילת "ועננו"‪" :‬נעתק מטור או"ח סימן תקע"ט"‪ ,‬ובכך תיקנו את המעוות‪.‬‬ ‫דוידזון שמצא תפילה זו ב"כל‪-‬בו"‪ ,‬בסמוך לסליחות של רבי אליעזר אשכנזי‪ ,‬יחסה לו‪.‬‬ ‫עליו ועל ספריו ראו א"א אורבאך‪ ,‬אשכנזי‪ ,‬אליעזר בן אליה הרופא )רעג‪-‬שמה‬ ‫]‪ ,([1585-1513‬האנציקלופדיה העברית‪ ,‬כרך ז‪ ,‬עמ' ‪.416-415‬‬ ‫נזכרה אצל דוידזון )לעיל(‪ ,‬אות י‪ ,‬מס' ‪.1291‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪119‬‬ ‫לסבול‪ ,‬ויהי רצון שיהא ריוח בעולם וזכור רחמיך ושמע צעקת ונאקת עניי עמך‬ ‫‪61‬‬ ‫ברחמים )שם(‪.‬‬ ‫*‬ ‫העיון במקורות שונים מעלה שאלה נוספת ‪ -‬מדוע לא רווח בציבור להודות לקב"ה‬ ‫על הגשמים שירדו בזמנם‪ ,‬או לאחר שנענו תפילותינו וירדו גשמי ברכה? והרי‬ ‫לברכת הודאה זו קבעו לנו חז"ל ברכה מיוחדת‪" :‬ברוך אתה ה' ‪ ...‬הטוב‬ ‫‪62‬‬ ‫והמטיב"?! עניין זה בוודאי צריך תיקון‪ ,‬שאם לא כן יש בכך משום כפיות טובה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬לחובת ההודאה מצאנו אסמכתא‪" :‬המנהג כשמתענים על הגשמים‬ ‫ונענו אחר יום התענית‪ ,‬שאומרים ברכת הודאה‪ ,‬ואין לומר תחנונים בו ביום‬ ‫בתפילת שחרית"‪ 63 .‬ואף שרובנו חיים בערים ואין לנו שדות‪ ,‬קבעו לנו נוסח תפילת‬ ‫הודיה שזה לשונה‪:‬‬ ‫מודים אנחנו לך ה' אלוקינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו )ורבי יוחנן מסיים‬ ‫בה הכי‪" :‬אלו פינו מלא שירה כים‪ ,‬ולשוננו רנה כהמון גליו‪] ...‬ההמשך כלשון‬ ‫‪64‬‬ ‫תפילת נשמת( ברוך אתה ה' א‪-‬ל רב ההודאות )על פי בבלי‪ ,‬ברכות נט‪ ,‬ע"ב(‪.‬‬ ‫*‬ ‫תפילות נגד עצירת גשמים נתחברו על ידי פייטנים במרכזים יהודיים שונים‬ ‫ובתקופות שונות‪ 65 .‬נביא להלן דוגמאות של פיוטים נגד עצירת גשמים שנהגו‬ ‫בקהילות ישראל‪.‬‬ ‫‪.61‬‬ ‫‪.62‬‬ ‫‪.63‬‬ ‫‪.64‬‬ ‫‪.65‬‬ ‫תפילה זו מקורה כנראה ב"סדר ימי הסליחות"‪ ,‬פראג תקצ"ו‪ ,‬וראו שם בסמוך לתחינה‬ ‫"ועננו"‪.‬‬ ‫לברכת ההודאה על ירידת גשמים ראו רמב"ם הלכות ברכות‪ ,‬פרק י‪ ,‬סימן ה‪-‬ו; וכן טור‪,‬‬ ‫סימן רכא‪ ,‬ובעקבותיו שו"ע‪ ,‬או"ח‪ ,‬סימן רכא‪ ,‬ושם הסברים על גודל חובת ההודיה החל‬ ‫מן הגשם הראשון הפוקד את ארצנו‪ .‬אשר לנימוק לסיבה מדוע לא שכיח לברך‪ ,‬מצריך‬ ‫עיון מחדש‪ ,‬על כך כתב באריכות בעל "המשנה ברורה" ב"באור הלכה"‪ ,‬בסימן הנ"ל‪ ,‬וראו‬ ‫גם דבריו של בעל "ערוך השלחן סימן רכ"א‪ .‬וראו עוד אוצר השאלות והתשובות‪ ,‬אורח‬ ‫חיים‪ ,‬כרר ג‪ ,‬סימן רכא )עמ' קיז(‪ ,‬ירושלים תש"ס‪ ,‬וכן בקשר לשאלות אחדות על "ברכת‬ ‫הודאת גשמים"‪.‬‬ ‫ראו ס' מנהגי ארץ ישראל‪ ,‬עמ' קע‪ ,‬סימן כא‪ ,‬והמקורות‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫כאן מובא תיאור ציורי‪" :‬מאימתי מברכין על הגשמים ‪ -‬משיצא חתן לקראת כלה"‪ ,‬היינו‬ ‫שיש שלוליות מים בחוץ‪ ,‬וטיפות המים הבאות מלמעלה ]החתן[ מקפיצות כנגדן טיפות‬ ‫מלמטה ]הכלה[‪ .‬ההתפעלות מירידת גשמים מוצאת את ביטויה במדרש דברים רבה‪ ,‬פרשה‬ ‫ז‪ ,‬סי ו‪" :‬רב יהודה בר יחזקאל בשעה שהיה רואה את הגשמים יורדים היה מברך יתפאר‬ ‫ויתגדל ויתברך שמו של מי שאמר והיה העולם שהו ממנה אלף אלפים ורבי רבבות של‬ ‫מלאכים על כל טפה וטפה שיורדת‪ ."...‬וראו גם סדור מנחת ירושלים כלבו השלם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.330‬‬ ‫תפילה קדומה לעצירת גשמים מתוך קטעי הגניזה פרסם פריד )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(28‬עמ'‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚÏ ÔÂÓÊÙ‬‬ ‫אנקת מסלדיך ‪ /‬תעל לפני כסא כבודך‬ ‫מלא משאלות עם מיחדיך ‪ /‬שומע תפלת באי עדיך‬ ‫ה' אתה גוחי מבטן לעולם ‪ /‬בין זכים ובין חיבים אתה מכלכלם‬ ‫גשם אם תעצר להוכיחם כמעללם ‪ /‬דגול עשה כרחמיך ולא כמפעלם‬ ‫שומע‬ ‫הביננו כי אין בנו מעשים טובים ‪ /‬ופסו אנשי אמונה אפך משיבים‬ ‫זדונינו אם מנעו רביבים ‪ /‬חנם תעשה מכסה שמים בעבים‬ ‫שומע‬ ‫‪.....‬‬ ‫שבח בפי כל יספר ‪ /‬תת שאלתינו גשם מקים דל מעפר‬ ‫אזון לקבל תחן יריאך תמור תשלום פר ‪/‬‬ ‫עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר‬ ‫שומע‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫אף שארצות אירופה משופעות בדרך כלל בגשמים ובמקורות מים‪ ,‬חוברו פיוטים‬ ‫לירידת גשמים‪ ,‬אך ייתכן שהם פויטו לכבוד ארץֿישראל‪.‬‬ ‫בעניין זה דן הרא"ש‪:‬‬ ‫ויהי בשנת חמשת אלפים ושבעים ושלש לבריאת עולם )ה'ע"ג =‪ (1313‬נעצרו‬ ‫הגשמים ולא המטיר כל החורף אלא מעט מזעיר ויקראו צום להתחנן לה'‪...‬‬ ‫ובבואי הנה ]ספרד[ ‪ ...‬ועתה שראיתי כי בעוונותינו הגשמים נעצרו ונתקלקלו‬ ‫הזרעים ומענין ]מתענים[ בשביל הגשמים ואף בשבתות וימים טובים שאין‬ ‫מתענין מזכירין שלש עשרה מידות ‪) "...‬כלל ד‪ ,‬סימן י(‪.‬‬ ‫קכז‪-‬קכח‪ .‬הפיוט שסימנו ‪ T-S B.20,2‬פותח במילים "חוקר ובוחן כלֿלבבות‪ /‬סלח לעון‬ ‫בנים ובנות‪ /‬והורד לנו גשמי נדבות‪ ,"...‬מחזיק שלושים שורות ומסתיים במילים "תפתח‬ ‫לנו שערי מרומיך‪ /‬תשמע ותגשים אתֿהדומיך‪ /‬ויאמרו הגוים‪ :‬מי כמוך!"‪ .‬בשורה ‪31‬‬ ‫נכללת ההוראה לסיום סדר התפילה ואמירת קדיש שלם לאחר אמירת הפיוט‪ ,‬כלומר‪ ,‬הפיוט‬ ‫נאמר כחלק מסדר תפילות בתענית גשמים‪ .‬לדעת כותב המאמר‪" ,‬בתקופת הדפוס החלו‬ ‫תפילות אלו להעלם מסדרי התפילה של רוב עדות ישראל‪) "...‬שם‪ ,‬עמ' קכד(‪ .‬ואכן‪ ,‬כל‬ ‫מה שנותר הוא קטע הפיוט "ועננו"‪ ,‬שאף הוא לא התקבל בכל עדות ישראל‪ .‬וראו עוד‬ ‫)בעמ' קכו( צערו על שגדולי ישראל בדורות האחרונים לא דרשו להדפיס מחדש את קובצי‬ ‫הפיוטים הללו כדי לאמרם בעת עצירת גשמים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ .66‬ד' גולדשמידט‪ ,‬לקט פיוטי סליחות מאת פייטני אשכנז וצרפת‪ ,‬הגיה‪ ,‬עיבד ובאר א' פרנקל‪,‬‬ ‫ירושלים תשנ"ג‪ ,‬כרר ב‪ ,‬עמ' ‪ .715-714‬כפי העולה מהגימטריה‪ ,‬שם‪ ,‬שורה ‪ ,12‬מחבר‬ ‫הפיוט הוא כפי הנראה פייטן בשם אלעזר‪.‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪121‬‬ ‫רבינו גרשם מאור הגולה‪ ,‬שכל חייו עברו עליו באשכנז‪ ,‬חיבר אף הוא פיוט נגד‬ ‫עצירת גשמים‪ ,‬הפותח במילים‪" :‬אל באפך תוכיח"‪ 67 .‬הפיוט מחזיק שמונה עשרה‬ ‫בתים‪ ,‬ובם מספר בקשות לגשמים‪.‬‬ ‫‪ ...‬זה דרכך פתח יד לכלֿחי להשביע ‪ /‬חק יורה ומלקוש תת הארץ להרביע‪.‬‬ ‫טוב אוצר פתחת ופקדת הארץ ותשקקיה ‪ /‬ישבעו עמיה דשאיה וירקיה ‪ ...‬שפע‬ ‫מים פסקת בעת רצון וברכה ‪ /‬תורידם בזמנם על ארץ להם צריכה ‪ ...‬הזרעים‬ ‫בדמעה תן להם חנינה ‪ /‬ויקצרו בשמחה וישאו אלמות ברנה‪) ...‬שם‪ ,‬עמ' י‪-‬יא(‪.‬‬ ‫*‬ ‫השאלה כיצד לנהוג בעת עצירת גשמים בזמננו נדונה בכתבי השו"ת של חכמי‬ ‫הדורות אחרונים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשו"ת נודע ביהודה כתב‪:‬‬ ‫בגלל עצירת גשמים קצתם אמרו לגזור כסדר המשנה ג' תעניות ואח"כ עוד ג'‬ ‫ואח"כ שבע תעניות‪...‬אני אומר גם במדינתנו בעו"ה מצוי מאד בהרבה שנים‬ ‫עצירת גשמים בימי הקיץ ואפע"כ מעולם לא שמענו לעשות סדר י"ג‬ ‫תעניות‪...‬אלא דרכנו להרבות בתחנונים‪) ...‬שם‪ ,‬שאלה לא(‪.‬‬ ‫בשו"ת חתם סופר מזכיר "כי היה שנת בצורת ועצירת גשמים מאוד‪) "...‬שם‪ ,‬יו"ד‪,‬‬ ‫סימן רב(‪.‬‬ ‫הנושא נדון גם בספרי מנהגים‪ .‬כך למשל בספר "מנהגים דקהילתנו" לר' ישראל‬ ‫בן גימפל )פיורדא תקכ"ז( מצאנו את ההנהגה הבאה‪:‬‬ ‫‪ ...‬וכבר היה המעשה בשנת תקכ"ד )‪ (1764‬ביום י"ט אייר התחלנו לומר בפקודת‬ ‫הגאון אב"ד אשר היה בימים ההם מזמורים אחר התפילה‪ ...‬ואם ח"ו יעצרו‬ ‫הגשמים עוד שבעה ימים אומרים בשמע קולנו של שמונה עשרה קודם שאומר‬ ‫החזן כי א‪-‬ל שומע‪"...‬ועננו בורא עולם‪) "...‬שם‪ ,‬יז‪ ,‬ע"ב‪-‬יח‪ ,‬ע"ב( ובהמשך‬ ‫תפילה "בשעת רבוי גשמים‪...‬אומר החזן בשמע קולנו‪...‬יהי רצון מלפניך‪ ."...‬צא‬ ‫וראה‪ ,‬שהכללת התפילה היה נפוץ באשכנז לפני כ‪ -240‬שנה‪ ,‬ואף במקור זה לא‬ ‫צוין מקור התפילה )שם(‪68 .‬‬ ‫בכתבֿיד ששרד מהעיר פאס שבמרוקו נמצא פיוט משל רבינו בחיי אבן פקודה‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫הפיוט נדפס ב"הכרמל"‪:‬‬ ‫בהעצר שמי ‪ /‬והכלא גשמי ‪ /‬נותני לחמי ומימי ‪ /‬נבהלו זממי ‪ /‬מפני זלעפות‬ ‫רעב‪.‬‬ ‫‪ .67‬רבינו גרשם מאור הגולה‪ ,‬סליחות ופזמונים‪ ,‬ההדיר א"מ הברמן‪ ,‬ירושלים תש"ד‪ ,‬עמ' י‪-‬יא‪.‬‬ ‫‪ .68‬לא ראיתי שמזכירים מקור זה לחיזוק הנהגת אמירת התחינה‪.‬‬ ‫‪ .69‬שנה א‪ ,‬גליון ‪) 5‬ה' אב תר"כ(‪ ,‬עמ' ‪ .33‬הערת עורך כה"ע‪" :‬הועתק מספר 'כוכבי יצחק'‪,‬‬ ‫כתיבת יד ממדינת פאס באפריקה"‪.‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫‪122‬‬ ‫חסדך לקראתי הוצא ‪ /‬ובשועי אליך תרצה ‪ /‬ובדרשי רחמיך תמצא ‪ /‬ורוה‬ ‫אדמתנו מן הקצה אל הקצה ‪ /‬ולא תכרת הארץ מפני הרעב‪ .‬יוצרנו נחלתך אל‬ ‫תשחית ‪ /‬ובצמא שרשנו אל תכרית ‪ /‬לתת לנו תקוה ואחרית ‪ /‬וישוב אפך ואל‬ ‫תמית ‪ /‬את כל הקהל הזה ברעב‪ .‬ילדי ברעב יהמיו ‪ /‬ועמם מלאכי שלום מר‬ ‫יבכיו ‪ /‬גשמי רצון בעצם יבעיו ‪ /‬טובים היו חללי חרב מחללי רעב‪ .‬תבלך אם‬ ‫אשום אשם ‪ /‬זרה פשעם והעבר יוקשם ‪ /‬ותן יורם ומלקושם ‪ /‬להציל ממות‬ ‫נפשם ‪ /‬לחיותם ברעב )שם(‪.‬‬ ‫בספר "הרבנות הראשית לישראל" שהוזכר לעיל‪ 70,‬נדפס שיר בפרק "תפילות לעת‬ ‫בצורת" )חלק ב‪ ,‬עמ' ‪ .(544‬תפילה מיוחדת תיקן הרב בן‪-‬ציון מאיר חי עוזיאל‬ ‫)תר"מ‪-‬תשי"ג(‪" - 71‬תפלת הנוטעים"‪ ,‬הכוללת בקשה לגשמים‪:‬‬ ‫אבינו שבשמים ‪ /‬בונה ציון וירושלים‬ ‫ומכונן מלכות ישראל‬ ‫‪....‬‬ ‫תן טל לברכה ‪ /‬וגשמי רצון הורד בעתם‬ ‫לרוות הרי ישראל ועמקיה ‪ /‬ולהשקות בהם כל צמח ועץ‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫וחזק ידי כל אחינו ‪ /‬העמלים בעבודת הקדש‬ ‫ובהפרחת השממה‪.‬‬ ‫ברך ה' חילם ‪ /‬ופעל ידם תרצה‪.‬‬ ‫*‬ ‫נשלים דברינו באזכור של סגולות אחדות להורדת גשמים כפי שנדפסו בספרים‪.‬‬ ‫בעל ה"לבושים" וכן בבעל שו"ע )סעיף תקעט‪ ,‬ס"ק ג( ממליצים להתחנן על‬ ‫הגשמים בבתי קברות‪ ,‬כפי דברי הלבוש‪ :‬ש"אחר שהתפללו יוצאין לבית הקברות‬ ‫להתחנן שם ולומר רבש"ע הרי אנו נחשבים כמתים‪ ...‬רחם עלינו" )נוסח הלבוש‪,‬‬ ‫שם(‪ .‬בצפת נוהגים לעלות לקבר רשב"י ומקיפים אותו בתפילה ובתחנונים‪ .‬לפי‬ ‫דברי מרן ר' יוסף קארו‪ ,‬רמז לו‪ ,‬ה"מגיד" "לפיכך בכל פעם שהעולם יהיה צריך‬ ‫לגשמים תלכו ותקיפו הצדיקים הנזכרים ותענו‪ ,‬ועל כל צרה שלא תבוא על הציבור‬ ‫תקיפו אותם שבע פעמים ותענו‪) "...‬מגיד מישרים‪ ,‬דף קח(‪ .‬בספר "כף החיים"‬ ‫כתב המחבר בהערותיו )סימן תקעה‪ ,‬ס"ק ז( שתי סגולות לירידת גשמים‪ :‬לימוד‬ ‫‪ .70‬לעיל‪ ,‬הערה ‪.49‬‬ ‫‪ .71‬בשנת תרצ"ט הוכתר לראשון לציון ורב ראשי לא"י‪.‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪123‬‬ ‫מסכת שבועות מהתלמוד הבבלי ולימוד הלכות תעניות של עצירת גשמים במשנה‬ ‫תורה של הרמב"ם‪" ,‬שהוא דבר בעתו ויעלה לרצון שירדו גשמים בעתם"‪ .‬סגולה‬ ‫אחרת מובאת בספר "שערי ירושלים" ‪ 72‬לרבי משה ב"ר מנדל ריישר‪ ,‬שעלה‬ ‫לירושלים בשנת תקכ"ד‪:‬‬ ‫מנהג בכל ארה"ק ]=ארץ הקודש[ בעת היעצר הגשם אשר צריכים לשדות‬ ‫ולבורות‪ ,‬ונפש העם יראה ה' מדאגה עליו אז‪ ,‬אם ימות בעת הזאת אחד הרבנים‬ ‫יתנו בידו מכתב שיבקש רחמים וגם חתיכת פשתן הנחתך מתכריכיו והנטבל‬ ‫במים )שם(‪73 .‬‬ ‫בכלל הטקסים המיוחדים להורדת גשמים ידוע על שחיטת קרבנות כחלק מעמד‬ ‫התפילות‪ .‬כך היה מקובל בקרב שבטי הערבים בתימן‪ ,‬וכנראה שיהודי תימן‬ ‫הושפעו מהם‪ .‬י' רצהבי‪ ,‬בספרו "במעגלי תימן"‪ 74 ,‬מספר על כך‪..." :‬הם‬ ‫]המוסלמים[ חוזרים ללא הפוגות על התפילה‪ ...‬שם שוחטים על אחת הגאיות או‬ ‫ליד אחד המעיינות את הבהמה‪ ,‬ומחלקים את בשרה לעניים‪) "...‬עמ' ‪ .(253‬הוא‬ ‫מציין שבדרך כלל אין היהודים משתתפים בתהלוכות גשמים אלה‪ ,‬ומוסיף‪:‬‬ ‫תפילת הגשם של היהודים נערכה בדרך כלל 'במערה' )בית הקברות( והיא כללה‬ ‫אמירת תהלים‪ ,‬פסוקים על הגשם‪ ,‬קריאת סליחות או תוכחת מוסר‪ ...‬טקס זביחת‬ ‫קרבן לא היה נהוג ]אצל היהודים[ לבד ממחוז רדאע‪ ...‬לתהלוכה מוצאים גם את‬ ‫מחתות הקטורת של בית הכנסת‪ .‬ליד אחד המעיינות שיבשו שוחטים שור לפדיון‬ ‫הקהל ומחלקים את בשרו לעניים‪ ...‬במחוז סדה )שם‪ ,‬עמ' ‪.(254‬‬ ‫וכן‪:‬‬ ‫יצאו היהודים לבית הקברות עם התיבה וספר תורה‪ ,‬עשו התרת כשפים‪ ,‬קראו‬ ‫סליחות ותקעו בשופרות‪ ...‬בצנעא לא הוציאו בדור האחרון ספר תורה‪ ,‬במקרים‬ ‫הקשים ביותר היו מוציאים את התיבה‪) "...‬שם‪ ,‬עמ' ‪.(254‬‬ ‫מסורת דומה מתועדת במנהגי קהילה בקורדיסטן בעת עצירת גשמים‪:‬‬ ‫‪75‬‬ ‫שד"ר אחד שבקר בארביל‪ ,‬שאל את ר' יוסף חיים ז"ל‪ :‬יש מנהג בעיר ארביל‬ ‫יע"א בזמן עצירת גשמים לוקחים חמש או שש בני בקר ומוליכים אותם על קברי‬ ‫צדיקים שיש להם בבית הקברות ושוחטים על כל מצבה בן בקר אחד‪ ,‬ואחרי כן‬ ‫מתפללים על המטר ואומרים י"ג מידות ותוקעים בשופר וחוזרים בשלום‬ ‫ומחלקים הבשר לעניים ‪ ...‬פסק הרי"ח ]ר' יוסף חיים[ הוא א י ס ו ר ג מ ו ר ואם‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪.73‬‬ ‫‪.74‬‬ ‫‪.75‬‬ ‫ורשא תרכ"ח‪ ,‬שער ט‪.‬‬ ‫וראו עוד בספר "טעמי המנהגים ומקורי הדינים"‪ ,‬עמ' סה ועמ' רנח‪-‬רס‪.‬‬ ‫ירושלים תשמ"ח‪.‬‬ ‫על פי א' בן‪-‬יעקב‪ ,‬קהילות יהודי קורדיסתאן‪ ,‬תל אביב תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;93‬מקורו בשו"ת‬ ‫רב פעלים להרי"ח‪ ,‬ח"ב‪ ,‬יו"ד‪ ,‬סי' לא )עמ' סא‪-‬סב(‪ ,‬מהד' צילום תש"ל‪.‬‬ ‫„"¯ ‪¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ‬‬ ‫‪124‬‬ ‫נהגו בכך צריך שיבטלו המנהג‪ ,‬ורק אם ירצו לעשות צדקה בעת צרתם בעצירת‬ ‫גשמים‪ ,‬לשחוט בקר ולחלק לעניים‪ ,‬ישחטו הבקר בבתיהם‪ ,‬ואסור להם לשחוט‬ ‫לשם צדיק ‪ ...‬אלא ישחטו בשביל צדקה ‪ ...‬והוא מעשה צדקה ושלום‪ ,‬ואין שלום‬ ‫אלא מטר ‪ ...‬והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו )שם(‪.‬‬ ‫נוהג זה של קהילות אחדות בארצות המזרח לשחוט בהמה בעת התפילה נגד‬ ‫עצירת גשמים‪ ,‬שמא יש לתלותו בדברי רש"י במסכת סוכה נה‪ ,‬ע"ב‪ .‬על שאלתו‬ ‫של ר' אלעזר "הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות"‪ ,‬כתב רש"י‪" :‬פרי‬ ‫החג שבעים הם חוץ משל שמיני‪ ,‬כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו‬ ‫ג ש מ י ם ב כ ל ה ע ו ל ם לפי שנידונין בחג על המים"‪ .‬מובן מאיליו שפוסקי‬ ‫הדורות האחרונים פסלו מכול וכול את הנוהג המתואר בשני המקורות הללו‪.‬‬ ‫שאלת תענית הגשמים נדונה אף בספרי שו"ת של זמננו‪ .‬בשו"ת "שאלת שלמה" ‪76‬‬ ‫נשאלה השאלה "למה אין מקיימים את כל סדרי הצומות על הגשמים שמוזכרים‬ ‫במשנה תענית?"‪ ,‬והתשובה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ ...‬ואין מי שיאמר שאינם נוהגים בזמן הזה ‪ ...‬גדולי הפוסקים הספרדיים בדורות‬ ‫האחרונים‪ ,‬בייחוד בארץ ישראל‪ ,‬דנו באריכות בפרטי הדינים‪...‬והזכירו הרבה‬ ‫מקרים של מעשה רב )ושם מקורות(‪...‬יש צורך שבית דין יגזור עליהם ]על‬ ‫התעניות[ ואם לא גזר אין תענית‪ .‬ולכן נראה שהסיבה שבית הדין נהג לא לגזור‬ ‫בדורות אלו היא מפני שחלק גדול מהציבור‪ ...‬לא יקיימו דין זה‪) ...‬שם(‪.‬‬ ‫ועל כך מצר הרב ביותר‪.‬‬ ‫*‬ ‫סוף דבר‪ :‬התפילה היא התייחסות ישירה של המתפלל אל ה'‪ .‬פנייה זו היא בעלת‬ ‫גוונים שונים ‪ -‬בקשה‪ ,‬תחינה‪ ,‬הבעת תודה‪ .‬כשם שהמתפלל מכיר את מקורותיהן‬ ‫של רבות מתפילות השנה‪ ,‬ראוי שגם תפילת "ועננו"‪ ,‬הנאמרת בהתרגשות בעת‬ ‫עצירת גשמים בארץ ישראל‪ ,‬ייוודע מקורה ותתברר השתלשלות שילובה בתפילת‬ ‫ה"עמידה"‪ ,‬כפי המקובל בדורות האחרונים‪.‬‬ ‫‪ .76‬הרב שלמה אבינר‪ ,‬שאילת שלמה‪ ,‬בית אל תשס"א‪ ,‬חלק ח‪ ,‬שאלה לא )עמ' ‪.(70-69‬‬ ‫‪ÌÈÓ˘‚ ˙¯ÈˆÚ ˙Ú· ˙¯Ó‡‰ ‰ÈÁ˙‰ ÏÚ‬‬ ‫‪125‬‬ ‫מתוך‪ :‬סדר מועד של המשנה כ"י בנוסח תימן עם פירוש הרמב"ם בערבית‪ .‬חולון‪,‬‬ ‫"מפעל חשיפת גנזי תימן"‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.196‬‬ ¯Ï‚È¯ Ï‡ÎÈÓ ¯"„ 126