קדושה העמקה הפנמה
דושה
ק מקה
העפנמה
ה
משנה א
נושא המשנה:
ממתי מזכירים "גבורות גשמים" בתפילת שמונה עשרה?
הקדמה:
שלוש פעמים בכל יום אנו מתפללים את תפילת "שמונה עשרה" -בתפילת שחרית ,בתפילת מנחה ובתפילת
ערבית.
הברכה השניה בתפילת "שמונה עשרה" נקראת ברכת "גבורות" ,מפני שהיא מספרת על גדולת ה' וגבורתו,
ומוזכרים בה חסדים שונים שה' עושה למעננו.
"מ ִּׁשיב הרוח ומוריד הגשם" .הזכרת מילים אלו בתפילה נקראת בלשון המשנה
בימי החורף אנו מציינים שה' ַ
'הזכרת גבורות גשמים' .במילים אלו אנו מזכירים את שבחיו של ה' הטוב ,הגורם לרוח לנשוב ומוריד גשמי ברכה
בגבורה.
התנאים במשנתנו ,רבי אליעזר ורבי יהושע ,נחלקו בשאלה -ממתי צריך לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם"
בתפילה.
גבורות
הֹוׁש ַיע.
עֹולם ֲאדֹ נָ יְ .מ ַחּיֶ ה ֵמ ִתים ַא ָּתהַ .רב ְל ִ
ַא ָּתה ּגִ ּבֹור ְל ָ
בקיץ
מֹוריד ַה ָּטל| .
ִ
בחורף
ּומֹוריד ַהּגֶ ֶׁשם.
רּוח ִ
ַמ ִּׁשיב ָה ַ
סֹומְך
ְמ ַכ ְל ֵּכל ַחּיִ ים ְּב ֶח ֶסדְ ,מ ַחּיֶ ה ֵמ ִתים ְּב ַר ֲח ִמים ַר ִּביםֵ ,
ּומ ַקּיֵ ם ֱאמּונָ תֹו
סּוריםְ ,
ּומ ִּתיר ֲא ִ
חֹוליםַ ,
רֹופא ִ
נֹופ ִלים ,וְ ֵ
ְ
ּדֹומה ָלְךֶ .מ ֶלְך
ּומי ֶ
יׁשנֵ י ָע ָפרִ .מי ָכמֹוָך ַּב ַעל ּגְ בּורות ִ
ִל ֵ
ׁשּועה.
ּומ ְצ ִמ ַיח יְ ָ
ּומ ַחּיֶ ה ַ
ֵמ ִמית ְ
וְ נֶ ֱא ָמן ַא ָּתה ְל ַה ֲחיֹות ֵמ ִתיםָּ .ברּוְך ַא ָּתה יְ יָ ְ ,מ ַחּיֶ ה ַה ֵּמ ִתים
מקור :ויקיפדיה
משניותמשמחות
3
לשון המשנה
ֵמ ֵא ָימ ַתי ַמזְ ּכִ ִירין ּגְ בּורֹות ּגְ ָׁש ִמים?
אֹומר:
ַרּבִ י ֱאלִ ֶיעזֶ ר ֵ
ִמּיֹום טֹוב ָה ִראׁשֹון ֶׁשל ָחג.
פירוש
מתי מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בתפילת
"שמונה עשרה"?
הכוונה היא לחג סוכות .כבר ביום טוב ראשון של סוכות
מתחילים להזכיר שה' בגבורתו "משיב הרוח ומוריד הגשם",
כי בחג הסוכות קובע ה' מהי כמות הגשמים שיֵ רדו במהלך
השנה " -בחג נידונין על המים".
אֹומר:
הֹוׁש ַע ֵ
ַרּבִ י יְ ֻ
מתפילת שחרית ביום טוב האחרון של חג סוכות.
ִמּיֹום טֹוב ָה ַא ֲחרֹון ֶׁשל ָחג.
הֹוׁש ַע:
ָא ַמר לֹו ַרּבִ י יְ ֻ
הֹואיל וְ ֵאין ַהּגְ ָׁש ִמים ֶאּלָ א ִס ַימן
ִ
ְקלָ לָ ה ּבֶ ָחג ,לָ ָמה ַמזְ ּכִ יר?
גשם היורד במהלך חג-הסוכות ,יש בו סימן קללה ,כי הוא
מונע אותנו מלישב בסוכה ,אז מדוע לשיטתך ,רבי אליעזר,
מתחילים להזכיר גשמים כבר בתחילת חג סוכות?
ָא ַמר לֹו ַרּבִ י ֱאלִ ֶיעזֶ ר:
השיב רבי אליעזר לרבי יהושע:
ַאף ֲאנִ י ֹלא ָא ַמ ְר ִּתי לִ ְׁשאֹלֶ ,אּלָ א
ּומֹוריד ַהּגֶ ֶׁשם
רּוח ִ
לְ ַהזְ ּכִ ירַ ,מ ִּׁשיב ָה ַ
ּבְ עֹונָ תֹו.
לא אמרתי שצריך "לשאול" ,כלומר לבקש מאת ה' שיוריד
גשם כבר מיום טוב הראשון של חג הסוכות ,אלא רק
"להזכיר" את שבחיו של ה' שהוא משיב הרוח ומוריד
הגשם.
ָא ַמר לֹו:
ענה רבי יהושע לרבי אליעזר:
ִאם ּכֵ ן ,לְ עֹולָ ם יְ ֵהא ַמזְ ּכִ יר.
לפי דבריך ,מדוע לא יזכירו את שבחי ה'" ,משיב הרוח
ומוריד הגשם" ,גם בקיץ?
אני סבור שצריך להזכיר את שבחיו של ה'" ,משיב הרוח
ומוריד הגשם" ,סמוך לזמן שבו אנו זקוקים לגשם ,לכן
לדעתי צריך להתחיל לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" רק
ביום טוב האחרון של חג סוכות -בשמיני עצרת (שמחת
תורה) .להלכה נפסק כמו רבי יהושע.
4
משניותמשמחות
ארגון המשנה
ממתי צריך להתחיל לומר" :משיב הרוח ומוריד הגשם"
בתפילת "שמונה עשרה"?
דעת רבי אליעזר:
מיום טוב ראשון של
חג סוכות
מזכירים את שבחיו
של ה’ ,שהוא “משיב
הרוח ומוריד הגשם”,
כבר ביום טוב ראשון
של סוכות ,מפני שאז
נידונים על המים.
דעת רבי יהושע:
מיום טוב אחרון
של חג סוכות -
שמחת תורה.
כשיורד גשם בחג סוכות ,יש בכך
סימן קללה ,לכן מתחילים להזכיר
"משיב הרוח ומוריד הגשם”
רק ביום טוב אחרון של סוכות
(שמחת תורה) ,כשישראל כבר
אינם יושבים בסוכות.
משניותמשמחות
5
קוראים ולומדים את המשנה
.1רבי אליעזר ורבי יהושע יושבים בבית המדרש ומתדיינים ,המשנה מביאה את סיכום הדיון.
א.
באיזה נושא הם דנים?
ב.
עיינו במשנה ובפירוש ,העתיקו למחברתכם את דו-השיח בין רבי אליעזר ורבי יהושע ,והשלימו
את החסר.
אני סובר שיש להתחיל להזכיר את
שבח הקב"ה " ,משיב הרוח ומוריד הגשם",
ביום ה___________ של ____________ .כי
_________________
אני חולק עליך ,לדעתי יש להזכיר גשמים ביום _________ של
_____________ -שהוא חג ____________ .שזה זמן שאנו אכן זקוקים
לגשם והוא יהיה בשבילנו גשם של ברכה .כי לפי הדעה שלך ,אם
ה' יענה מיד לתפילותינו ויתחיל לרדת גשם במהלך החג ,זה סימן
_____ כי זה מונע מאיתנו לקיים בשמחה את מצוות החג_________ -
יש לדייק בדבריי ,לא אמרתי שצריך לשאול
גשמים ,כלומר _________:אלא רק ___________
אם כך ,למה שלא נזכיר "גבורות גשמים"
גם ב __________________?
רבי אליעזר
.2ביאורי מילים
באר את המילים או הביטויים הבאים:
6
א.
הזכרת גבורות גשמים
ב.
חג
ג.
לשאול
ד.
להזכיר
משניותמשמחות
רבי יהושע
מעיינים ומעמיקים במשנה
.3אם השיחה בין רבי אליעזר לרבי יהושע (כפי שמופיע בשאלה )1הייתה נמשכת ,מה לדעתכם היה עונה רבי
אליעזר לרבי יהושע?
.4הבחינו בין המושגים "להזכיר" ו"לשאול".
לפניכם משפטים המתארים שבח ("להזכיר" ) או בקשה ("לשאול") .זהו את המשפטים המתאימים למושג
"להזכיר" ורשמו במחברתכם את האותיות המופיעות ליד המשפטים הללו לפי הסדר.
גדי
.1
אמרתי לאמא שאני רוצה שהיא תספר לי סיפור לפני השינה
גבו
.2
אמרתי לאמא שאני אוהב לשמוע את הסיפורים שלה ,כי היא מספרת מאוד יפה
מיל
.3
אמרנו למורה שאנחנו רוצים לצאת לטיול
רות
.4
אמרנו למורה שאנחנו אוהבים לצאת איתה לטיול ,כי היא מעשירה את הידע שלנו.
גש
.5
החמאתי לחברתי שהיא מציירת יפה
טל
.6
בקשתי מחברתי שתצייר לי את עמוד השער במחברת ,כי היא מציירת יפה
מים
.7
סיפרתי לבן דודי בהתלהבות שאבא שלי סיים כבר 15מסכתות בש"ס
חושבים עם מה ואה
אני לא מבין ,למה ר' יהושע אומר שגשם זה
"סימן קללה" ,הרי גשם זה ברכה ,זה משהו שאנו
מבקשים מה' ומחכים לו?
זה הכל ענין של זמן ,מתי הגשם יורד? אם
הגשם יורד בזמן שיכול לפגוע בשמחת החג או
בקיץ ולפגוע בתבואה הוא נהפך לקללה
משניותמשמחות
7
דברים חכמים לחיים -שלמדנו מחכמים
גם דברים טובים יכולים להיות -לא טובים
כשהם לא נעשים בזמן המתאים.
קראו את האירוע הבא וענו על השאלה:
אמא מעירה את רותי בבוקר וקוראת לה להזדרז ולהגיע למטבח לאכול ארוחת בוקר.
רותי מתמהמהת ,ואמא שואלת בפליאה :מה קרה? למה את מתעכבת כל כך הרבה זמן?
רותי עונה :אני מכינה שיעורי בית בחשבון.
אמא :אני ממש כועסת.
רותי :אבל את תמיד אומרת שלהכין שעורי בית זה חשוב ,ושצריך להיות ילדה חרוצה!
•>>> הסבירו לרותי למה אמא כעסה?
בעקבות התנאים -מעשה שהיה
הקיסר שרצה לראות את ה'
[על פי חולין ס ע"א]
במשנה למדנו שרבי יהושע בן חנניה סובר ,שמתחילים להזכיר גבורות גשמים ביום טוב
האחרון של חג סוכות.
מסופר על רבי יהושע בן חנניה ,שהיה חכם גדול ביותר ,וחכמי הגויים היו נהנים להתווכח איתו
ולבחון את חכמתו.
פעם אחת ,פנה הקיסר לרבי יהושע ואמר לו :אם אתם היהודים אומרים שה’ יתברך קיים
בעולם ,אני רוצה שתראה לי אותו.
השיב לו רבי יהושע :בשמחה רבה! מחר בצהריים ניפגש מחוץ לבית ואראה לך את ה’ יתברך.
למחרת נפגשו רבי יהושע והקיסר בחוץ .אמר רבי יהושע בן חנניה לקיסר“ :לפני שאני מראה
לך את ה’ ,אבקש ממך בקשה קטנה .אנא ,הבט בשמש במשך כמה דקות” .הביט הקיסר בשמש,
הסתנוור ,ומיד הסיר את מבטו.
אמר רבי יהושע לקיסר :אם על השמש ,שהיא רק אחד ממשרתיו של הקדוש ברוך הוא ,אינך
יכול להסתכל ,כיצד אוכל להראות לך את האדון שלה ,הלא הוא הקדוש ברוך הוא בעצמו?
בכך הוכיח רבי יהושע בן חנניה לקיסר ,כי אי אפשר לראות את ה’ ,כפי שנאמר“ :כי לא יראני
האדם וחי”.
8
משניותמשמחות
משנה ב
הנושאים במשנה:
א .ממתי ועד מתי מזכירים גבורות גשמים בתפילה?
ב .עד מתי מבקשים גשמים ("ותן טל ומטר") בברכת "ברך עלינו"?
הקדמה:
כשמגיע החורף ,אנו מתחילים להתפלל על הגשמים .תחילה ,אנו מזכירים את שבחו של ה' ,שהוא "משיב הרוח
ומוריד הגשם" ולאחר מספר שבועות ,אנחנו מבקשים מה'" :תן טל ומטר לברכה על פני האדמה".
משנתנו עוסקת בשני נושאים:
א .זמן הזכרת גבורות גשמים -מהו הזמן המדוייק בו מתחילים להזכיר שבחו של ה' שהוא "משיב הרוח ומוריד
הגשם" ומתי מפסיקים לומר זאת?
ב .זמן שאלת גשמים -עד מתי מבקשים גשמים בברכת "ותן טל ומטר לברכה" שבתפילת שמונה עשרה?
מקור :ויקיפדיה
משניותמשמחות
9
פירוש
לשון המשנה
א .זמן הזכרת גבורות גשמים
אין מזכירים בתפילה שה' "משיב הרוח ומוריד הגשם",
ׁשֹואלִ ין ֶאת ַהּגְ ָׁש ִמים ֶאּלָ א ָסמּוְך
ֵאין ֲ
אלא סמוך לזמן שבו אנו זקוקים לגשם.
לַ ּגְ ָׁש ִמים.
אֹומר:
הּודה ֵ
ַרּבִ י יְ ָ
רבי יהודה מבאר ממתי מזכירים "משיב הרוח ומוריד
הגשם" ועד מתי:
עֹובר לִ ְפנֵ י ַה ֵּת ָבה ּבְ יֹום טֹוב ָה ַא ֲחרֹון
ָה ֵ
ֶׁשל ָחג,
ָה ַא ֲחרֹון ַמזְ ּכִ ירָ ,ה ִראׁשֹון ֵאינֹו ַמזְ ּכִ יר.
שמּנָ ה לשמש כחזן ביום טוב האחרון של חג סוכות
מי ֻ
(שמיני עצרת ,שמחת תורה),
החזן שעובר לפני התיבה בתפילת שחרית לא מתחיל
באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,רק החזן שעובר
לפני התבה בתפילת מוסף מתחיל באמירת "משיב הרוח
ומוריד הגשם" .מתפילה זו ואילך ממשיכים להזכיר גבורות
גשמים במשך כל תקופת החורף.
ּבְ יֹום טֹוב ָה ִראׁשֹון ֶׁשל ֶּפ ַסחָ ,ה ִראׁשֹון
ַמזְ ּכִ ירָ ,ה ַא ֲחרֹון ֵאינֹו ַמזְ ּכִ יר.
עד מתי אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם"? החזן שעובר
לפני התיבה בתפילת שחרית של יום טוב הראשון של
פסח ,עדיין אומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ,אולם החזן
שעובר לפני התיבה בתפילת מוסף ,מפסיק לומר "משיב
הרוח ומוריד הגשם".
ב .זמן שאילת גשמים
ׁשֹואלִ ין ֶאת ַהּגְ ָׁש ִמים?
ַעד ֵא ָימ ַתי ֲ
עד מתי מבקשים מה' "תן טל ומטר לברכה על פני
האדמה"?
אֹומרַ :עד ֶׁשּיַ ֲעבֹור ַה ֶּפ ַסח.
הּודה ֵ
ַרּבִ י יְ ָ
לדעת רבי יהודה ,מבקשים גשמים עד סוף חג הפסח
(כ"ג בניסן).
אֹומרַ :עד ֶׁשּיֵ צֵ א נִ ָיסן,
ַרּבִ י ֵמ ִאיר ֵ
רבי מאיר חולק על רבי יהודה וסובר שממשיכים לבקש
גשמים עד סוף חודש ניסן.
מֹורה
ֶׁשּנֶ ֱא ַמר" :וַ ֶּיֹורד לָ כֶ ם ּגֶ ֶׁשםֶ ,
ַּומלְ קֹוׁש
כסיוע לשיטתו הוא מביא פסוק מספר יואל ,בו מסופר
על נס גדול שארע בתקופתו -בימי יואל התרחשה בצורת
קשה ובא הנביא יואל ובישר לעם ֶׁשּיָ ֵחּלּו לרדת גשמים
("מורה" -הגשם הראשון" ,מלקוש" -הגשם האחרון)
ּבָ ִראׁשֹון" (יואל ב ,כג).
בשורת הנביא היתה ,שהגשמים ירדו במהלך חודש ניסן -
החודש הראשון בשנה .מכך למד רבי מאיר שצריך לבקש
על הגשם עד סוף חודש ניסן.
1 0
משניותמשמחות
ארגון המשנה
במשנה ב' שני נושאים מרכזיים
ממתי מזכירים בתפלה "משיב הרוח
ומוריד הגשם" ועד מתי?
בנושא זה מובאת דעה אחת:
עד מתי מבקשים בתפילה
"ותן טל ומטר לברכה"?
בנושא זה מובאות שתי דעות:
דעת רבי יהודה
דעת רבי יהודה
דעת רבי מאיר
מתפילת מוסף של יום טוב אחרון
של סוכות
עד סוף
חג הפסח
(כ"ג בניסן)
עד סוף
חודש ניסן
עד תפילת שחרית של יום טוב ראשון
של פסח
משניותמשמחות
11
קוראים ולומדים את המשנה
ׁשֹואלִ ין ֶאת ַהּגְ ָׁש ִמיםֶ ,אּלָ א ָסמּוְך לַ ּגְ ָׁש ִמים".
"אין ֲ
ֵ .1
ׁשֹואלִ ין ֶאת ַהּגְ ָׁש ִמים"?
ֲ
"אין
מה כוונת המשנה באמרּה ֵ
א.
אין אומרים "ותן טל ומטר לברכה".
ב.
אין אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם".
ומצאו:
.2עיינו בסידור בתפילת שמונה עשרה ִ
א.
באיזו ברכה אנו מוסיפים "משיב הרוח ומוריד הגשם"? ציינו את מספר הברכה.
ב.
באיזו ברכה אנו מוסיפים "ותן טל ומטר לברכה"? ציינו את מספר הברכה.
.3דני :ממש קשה לי לזכור ממתי ועד מתי יש לומר בתפילה את "משיב הרוח ומוריד הגשם".
יוסי :זה ממש פשוט! תקופת החורף היא מסוכות ועד פסח .אתן לך סימן שיעזור לך לזכור את הזמן" :מאחרון
שבאחרון עד הראשון שבראשון".
דני??? :
עזרו לדני להבין את הסימן .בחרו את המילה המתאימה בכל אפשרות:
מאחרון שבאחרון -תפילת שחרית /מוסף של יום טוב האחרון של חג הסוכות /הפסח.
עד הראשון שבראשון -עד תפילת שחרית /מוסף של יום טוב ראשון של חג הסוכות /פסח.
העתיקו למחברת את הזמן שבו אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם.
.4על איזו שאלה יש מחלוקת במשנה?
א.
עד מתי מזכירים בתפילה" :משיב הרוח ומוריד הגשם"?
ב.
עד מתי מבקשים בתפילה" :ותן טל ומטר לברכה"?
.5א.
ב.
1 2
מיהם התנאים שחולקים ,ומה דעתו של כל אחד מהם?
לפי דעתו של איזה תנא יש לומר "ותן טל ומטר לברכה" עד תאריך מאוחר יותר?
משניותמשמחות
מעשה שהיה
הנס שאירע בתום שנות הבצורת
[על פי תענית ה ע"א]
במשנה למדנו על הנס שנעשה בימי יואל .הסיפור מובא בהרחבה בגמרא ,במסכת תענית.
בימי הנביא יואל והנביא אלישע ,היו שבע שנות בצורת רצופות וכתוצאה מכך היה רעב גדול.
בנוסף לשנות הבצורת ולרעב ,הייתה גם מכת ארבה קשה ,שהקשתה עוד יותר למצוא מזון.
בשנה האחרונה לבצורת כבר עברו כל חדשי החורף ,חודש ניסן עמד להגיע ועדיין לא ירד
גשם .אז הופיע הנביא יואל בפני עם ישראל ואמר ,כי ה' יוריד להם "גשם מורה ומלקוש
בראשון" (בחודש ניסן ,הוא החודש הראשון).
באותה שנה אכן ירד הגשם הראשון – היורה – באחד בניסן .לאחר הגשם ,הנביא אמר להם
שיֵ צאו ויזרעו בחודש ניסן את מעט זרעי החיטים והשעורים שנותרו להם ,והם אכן הלכו וזרעו
בשניים ,בשלושה ובארבעה בניסן ,ובחמישה בניסן ירדו גשמים.
אחד עשר יום לאחר הגשם השני ,שירד בחמישה בניסן ,התבואה גדלה .בדרך כלל ,נדרשים
לתבואה שישה חודשים לגדול ולהבשיל ,אך בימי יואל קרה נס והתבואה גדלה באחד עשר
יום ,ובששה עשר בניסן העם קצר את התבואה הבשלה.
מעיינים ומעמיקים במשנה
.6ר' מאיר מוכיח את דעתו שיש לבקש גשמים עד סוף חודש ניסן ,מדברי יואל הנביא לעם על סיום הבצורת
הקשה שהיתה בימיו.
א.
עיינו במשנה וצטטו את הפסוק המביא את דברי יואל לעם.
ב.
מאיזו מילה בפסוק לומד רבי מאיר שהזמן הראוי לירידת גשמים הוא כל חודש ניסן?
ג.
עיינו בסיפור מהגמרא .תארו את הנס של הפסקת הבצורת .כתבו :מתי ירדו הגשמים בפועל?
ד.
בסיפור מתואר נס נוסף של צמיחת התבואה .מה היה הנס?
.7ישנו הבדל בין הסידורים של העדות השונות:
בסידורים של עדות אשכנז ,הברכה התשיעית זהה בקיץ ובחורף ,אולם בקיץ מבקשים "ותן ברכה" ואילו בחורף
מבקשים "ותן טל ומטר לברכה".
לעומת זאת ,בסידורים של בני עדות המזרח ישנן שתי ברכות שונות :בקיץ מברכים "ברכנו" ,ומבקשים טללי
רצון ,ואילו בחורף מברכים "ברך עלינו" ,ומבקשים "ותן טל ומטר לברכה".
בדקו :מהו הנוסח בסידור שלכם?
משניותמשמחות
13
חושבים עם מה ואה
אני לא מבין ,למה ר' מאיר אומר שמדברי יואל
הנביא ניתן ללמוד שכל חודש ניסן ראוי לבקש בו על
הגשמים ,הרי בפועל ירדו הגשמים בתחילת החודש?
אה,יש לדייק ,הנביא לא אמר לעם מתי ירדו
בפועל גשמים ,אלא מהו הזמן המתאים לירידת
גשמים ,זמן החורף -וזה עד סוף חודש ניסן
דברים חכמים לחיים -שלמדנו מחכמים
לכל דבר יש את מסגרת הזמן המתאים
ואפשר לפעול גם בחלק מהזמן
קראו את האירוע הבא וענו על השאלה:
בשעה עשר נשמע הצלצול על סיום השיעור ותחילת ההפסקה.
רותי החליטה להישאר בהפסקה בכיתה ולהכין את שיעורי הבית שהמורה נתנה ,כדי שלא
תישאר לה עבודה כשתגיע הבייתה .רותי סיימה את העבודה 2דקות לפני סיום ההפסקה,
כשהמורה נכנסה לשיעור הבא ,רותי התלוננה" :אוף ,איזו הפסקה קצרה ,רק 2דקות"!
•>>> המורה ענתה לרותי שהיא טועה .רשמו את דברי ההסבר של המורה לרותי ,מדוע היא טעתה?
1 4
משניותמשמחות
משנה ג
נושא המשנה
מתי מתחילים לבקש גשמים בברכת "ברך עלינו"?
הקדמה
משנתנו עוסקת בשאלה ,מתי צריך להתחיל לבקש גשמים בתפילת שמונה עשרה ולומר "ותן טל ומטר לברכה".
המשנה מביאה שתי דעות.
לשון המשנה
ׁשֹואלִ ין ֶאת
לׁשה ּבְ ַמ ְר ֶח ְׁשוָ ן ֲ
ּבִ ְׁש ָ
ַהּגְ ָׁש ִמים.
פירוש
לפי תנא קמא (החכם הראשון במשנה) :בשלושה
במרחשוון מתחילים לבקש גשמים ולומר "ותן טל ומטר
לברכה" בברכת "ברך עלינו" .הסיבה לכך היא שהיורה -
הגשם הראשון -מתחיל לרדת בשלושה במרחשוון.
אֹומר ּבְ ִׁש ְב ָעה בֹו,
ַרּבָ ן ּגַ ְמלִ ֵיאל ֵ
רבן גמליאל חולק על תנא קמא וסובר שצריך להתחיל
לבקש גשם בשבעה במרחשוון,
ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר יֹום ַא ַחר ֶה ָחג,
חמישה עשר יום אחרי חג סוכות .הסיבה לדבר היא:
ּכְ ֵדי ֶׁשּיַ ּגִ ַיע ַא ֲחרֹון ֶׁשּבְ יִ ְׂש ָר ֵאל לִ נְ ַהר
ְּפ ָרת
בזמן שבית המקדש היה קיים ,היו באים עולי הרגל מכל
קצות הארץ לחגוג את חג הסוכות בירושלים .כשהסתיים
החג היו עולי הרגל שבים לבתיהם .בין העולים היו כאלה
שגרים רחוק מאוד מירושלים ,באזור נהר פרת ,אשר להם
ארך המסע כחמישה עשר יום.
לדעת רבן גמליאל ,אין מתחילים להתפלל על הגשמים
מיד לאחר חג הסוכות ,שמא יעכבו הגשמים את עולי
הרגל שגרים במקומות מרוחקים מלשוב לבתיהם .בנוסף,
גשמים רבים עלולים למלא את נהר פרת ולהקשות על
עולי הרגל לעברו בדרכם לבתיהם.
משניותמשמחות
15
ארגון המשנה
מתי מתחילים לבקש גשמים בתפלה?
נחלקו הדעות:
1 6
דעת תנא קמא (החכם הראשון)
דעת רבן גמליאל
בשלושה במרחשוון
בשבעה במרחשוון
מפני שאז מתחיל לרדת הגשם הראשון
כדי שיספיקו אחרוני עולי הרגל
לחזור לבתיהם
משניותמשמחות
קוראים ולומדים את המשנה
.1נכון או לא נכון? בחרו באפשרות המתאימה .תקנו את המשפטים הלא נכונים
א .שאלת גשמים המופיעה במשנה היא אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם"
נכון /לא נכון
ב' .תנא קמא' ,פירושו "החכם הראשון המוזכר במשנה"
נכון /לא נכון
ג .לדעת רבן גמליאל צריך להתחיל לבקש גשמים בשלושה במרחשוון.
נכון /לא נכון
ד .לדעת תנא קמא צריך להתחיל לבקש גשמים בשבעה במרחשוון.
נכון /לא נכון
ה .בתאריך ג' חשוון מתחיל בדרך כלל לרדת גשם
נכון /לא נכון
ו .עולי הרגל שגרו במקומות מרוחקים חזרו מירושלים לבתיהם עד תאריך ג' חשוון
נכון /לא נכון
מקור :ויקיפדיה
נהר פרת בימינו
.2לאיזו דעה במשנה מתאים האיור שלפניכם?
משניותמשמחות
17
מעיינים ומעמיקים במשנה
.3עיינו בקטע וענו על השאלות:
בשבעה ימים בחשוון מתחילין בארץ ישראל להתפלל על הגשמים ...משמיני עצרת
ועד ז' חשוון עדיין אין אנו שואלים גשמים ,אלא רק מזכירין גבורות גשמים ,דרך שבח
למקום ,שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם .ובז' בחשוון לאחר שכבר הספיק להגיע
"האחרון בישראל (מעולי הרגל) לנהר פרת" מתחילין גם לשאול ,כלומר ,להתפלל
ולבקש על הגשמים בלשון "ותן טל ומטר לברכה"
(ספר התודעה עמ' קנז)
א.
מתי מתחילים לומר "ותן טל ומטר" לפי ההלכה?
ב.
לפי דעתו של איזה תנא נפסקה ההלכה?
.4עיינו במשניות א'-ג' וסכמו את הדעות השונות בדיני הזכרת ושאלת גשמים.
העתיקו את הטבלה הבאה למחברתכם ומלאו את החסר.
מתי מתחילים מתי מפסיקים מתי מתחילים מתי מפסיקים
להזכיר גשמים? להזכיר גשמים? לבקש גשמים לבקש גשמים
(משנה א')
כמה דעות נאמרו בזה?
של מי הדעות?
מהן הדעות?
1 8
משניותמשמחות
(משנה ב')
(משנה ג')
(משנה ב')
חושבים עם מה ואה
אה ,בהחלט .ההלכה לגבי הזמן שבו מתחילים
מה אתה אומר,
לשאול גשמים נקבעה מתוך התחשבות בעולי
ההלכה מתחשבת
הרגל שצריכים לחזור לבתיהם ,שהגשם לא יקשה
בקשיים שלנו כבני
עליהם בדרכם הארוכה הביתה.
אדם?
דברים חכמים לחיים -שלמדנו מחכמים
כשפוסקים הלכה או מקבלים החלטה בחברה
יש להתחשב בקשיים של אחרים
קראו את האירוע הבא וענו על השאלה:
תלמידי כיתה ג' מארגנים מסיבת הפתעה למורה לכבוד יום הולדתה .הם מנסים לקבל החלטה
באיזו שעה לקיים את המסיבה .חלק מהתלמידים טוענים שיש לקיים את המסיבה בערב ,כי
האווירה תהיה מיוחדת וחגיגית יותר .לעומתם מספר תלמידים הגרים מחוץ לעיר טענו שזה
יקשה עליהם מאוד להגיע למסיבה ולכן הם מעדיפים לקיימה בשעות הלימודים.
•>>> עזרו לילדי הכיתה לקבל החלטה נבונה .רשמו את תשובתכם במחברת
משניותמשמחות
19
משניות ד-ה
נושא המשניות:
תעניות שנהגו בשל מניעת גשמים
7B5
הקדמה
במשניות הקודמות למדנו על זמן הזכרת גשמים ובקשתם .אם בקשת הגשמים לא הועילה ,ולא ירדו גשמים עד
שבעה עשר בחודש מרחשוון ,תלמידי החכמים שבישראל היו מקבלים על עצמם שלושה ימי תענית.
אם הגיע חודש כיסלו ועדיין לא ירדו גשמים ,דייני בית הדין היו גוזרים שלוש תעניות על הציבור כולו.
משנה ד
לשון המשנה
ִהּגִ ַיע ִׁש ְב ָעה ָע ָׂשר ּבְ ַמ ְר ֶח ְׁשוָ ן
וְ ֹלא יָ ְרדּו גְ ָׁש ִמים
ִה ְת ִחילּו ַהּיְ ִח ִידים ִמ ְת ַעּנִ ין
ָׁשלׁש ַּת ֲענִ ּיֹות.
פירוש
אם הגיע שבעה עשר במרחשוון ,זמן שבו הגשמים ודאי כבר אמורים
היו לרדת ,ועדיין לא ירדו גשמים,
תלמידי החכמים היו צמים שלוש פעמים (ביום שני ,ביום חמישי וביום
שני שאחריו) .מכיון שהעיכוב בגשמים רק החל ,ימי הצום היו קלים
יחסית.
וכך היו היחידים נוהגים בצום:
ׁשֹותין ִמ ֶּׁש ָח ֵׁשכָ ה,
אֹוכְ לִ ין וְ ִ
בערב הצום היו אוכלים .לדוגמא ,אם קיבלו על עצמם לצום ביום שני,
מותר היה להם לאכול ביום ראשון בערב ,ורק בעלות השחר של יום
שני היו מתחילים לצום.
ֻּומ ָּת ִרין ּבִ ְמלָ אכָ ה ִּוב ְר ִחיצָ ה
ְּוב ִסיכָ ה ִּובנְ ִעילַ ת ַה ַּסנְ ָּדל
ְּוב ַת ְׁש ִמיׁש ַה ִּמ ָּטה:
2 0
משניותמשמחות
בצום זה לא נהגו מנהגי אבלות -מותר היה להם לעשות מלאכה ,לרחוץ
את גופם ,לסוך את גופם בשמן ,לנעול נעלי עור ולישון עם נשותיהם.
משנה ה
לשון המשנה
ִהּגִ ַיע רֹאׁש ח ֶֹדׁש ּכִ ְסלֵ ו וְ ֹלא
יָ ְרדּו גְ ָׁש ִמים,
ּבֵ ית ִּדין ּגֹוזְ ִרין ָׁשלׁש
ַּת ֲענִ יֹות ַעל ַהּצִ ּבּור .אֹוכְ לִ ין
ׁשֹותין ִמ ֶּׁש ָח ֵׁשכָ הֻּ ,ומ ָּת ִרין
וְ ִ
ּבִ ְמלָ אכָ ה ִּוב ְר ִחיצָ ה ְּוב ִסיכָ ה
ִּובנְ ִעילַ ת ַה ַּסנְ ָּדל ְּוב ַת ְׁש ִמיׁש
ַה ִּמ ָּטה:
פירוש
אם למרות שלש התעניות שצמו תלמידי החכמים ,עדין לא ירדו
גשמים ,וכבר הגיע ראש חדש כסלו,
דיני בית הדין גוזרים ,שכל הצבור (ולא רק תלמידי החכמים) יתענו
שלש תעניות נוספות (בימי שני ,חמישי ושני) ,ובדומה לתעניות
שהתענו תלמידי החכמים ,אף הצבור אינו נוהג מנהגי אבלות.
ארגון המשנה
משניות ד'-ה' מבארות מה היו עושים
במקרה שהגיע זמן ירידת הגשמים ועדיין לא ירדו גשמים
משנה ד' מבארת:
משנה ה' מבארת:
אם הגיע שבעה עשר במרחשוון ולא ירדו גשמים
אם הגיע ראש חדש כסלו ולא ירדו גשמים
היחידים – תלמידי החכמים – היו מתענים שלוש
תעניות בימים שני ,חמישי ושני.
בית הדין היה גוזר על כל הצבור שלוש תעניות
בימים שני ,חמישי ושני.
אוכלים ושותים בערב הצום ,ומתחילים את הצום רק בתחילת היום.
בתעניות אלו מותרים היחידים והציבור בעשיית מלאכה ,רחיצת
הגוף ,סיכת הגוף בשמן ,נעילת נעלי עור ,ושינה עם נשותיהם.
משניותמשמחות
21
קוראים ולומדים את המשנה
.1התבונן באיור שלפניך וענה על השאלות הבאות:
א.
לאיזו משנה מתיחס האיור -למשנה ג' או למשנה ד' ?
ב.
מדוע ,לדעתך ,האבא לא מספר לבני משפחתו שהוא מתענה?
" .2התחילו היחידים מתענין" -מי הם "היחידים"?
.3מדוע היחידים או הציבור קבלו על עצמם להתענות?
.4העתק את הטבלה למחברת ומלא את החסר:
לא ירדו גשמים
עד שבעה עשר במרחשון
מי היה מתענה?
כמה תעניות?
באילו ימים?
מתי היו מתחילים
להתענות?
במה היו מותרים בעת
התענית?
2 2
משניותמשמחות
לא ירדו גשמים
עד ראש חדש כסלו
© Copyright 2024